image
imagewidth (px) 82
2.01k
| text
stringlengths 3
90
| format
stringclasses 1
value |
|---|---|---|
רמב״ם פי״א מה׳ א״ב הט״ו שכ׳ ומה שתמצא למקצת גאונים שיולדת זכר לא | jpg |
|
המניח איסר ואכל עליו חצי. והלך למקום אחר. והרי הוא יוצא בפונדיון. אוכל | jpg |
|
כמה גדפין רברבין עלאין וסליקו עלייהו רבי שמעון ורבי אלעזר בריה, וסליקו | jpg |
|
קודש ישראל לה׳ [ראשית תבואתה] (ירמיה ב ג). אמר ר׳ אבא בר כהנא תבואתה כתיב, | jpg |
|
מי שהיו מקצת בניו טמאין ומקצתן טהורים. מניח את הסלע ואומר מה שהטהורים שותים | jpg |
|
להתכפר, שוב גם שאר היום אי אפשר לכפר דהרי נחסר מן מעת לעת שלם | jpg |
|
עדיין קרבנות בירושלים אע״פ שלא היה להם בית המקדש, כמו שמצינו | jpg |
|
ועשיה ביום, ובית הלל אומרים מחשבה בין ביום ובין בלילה, וגמר מלאכה עם דמדומי | jpg |
|
דנא בראשית ברא אלהים בראשית, דא מפתחא דכלא סתים ביה, והוא סגיר | jpg |
|
יהיה לנו לעינים על איזה אופן ראוי וישר להמשיך מנגדנו, והאברים שנתפרדו | jpg |
|
אלה תולדות השמים והארץ. זהו שאמר הכתוב ה׳ בחכמה יסד ארץ | jpg |
|
בההוא היכלא אית ביה גניזין סתימין סגיאין אלין על אלין, בההוא היכלא אית | jpg |
|
אמר ר׳ סימון ראה מה כתיב, ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו | jpg |
|
משובח מעשה בר׳ אליעזר ור׳ יהושע ור׳ טרפון ור׳ עקיבא ור״א בן עזריה שהיו | jpg |
|
ואתמשך בגיהנם על ידא דדומה. ובגין כך (תהלים יט ב) ומעשה ידיו מגיד הרקיע אלין אינון | jpg |
|
שיולדת זכר לא תשמש מטתה עד סוף מ׳ וכו׳ מן הצדוקים למדוה, והיתה | jpg |
|
ותי׳ הגאון הנ״ל אע״ג דנתבטל בזמנינו לגמרי מ״מ לא מקרי עקירה | jpg |
|
שלג, שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ (איוב לז ו), וברכם הקב״ה והיו | jpg |
|
ברלין בהגהותיו שרמז לזה, ובעיקר הדבר יש פלוגתא בירושלמי שבועות פ״ק | jpg |
|
בשוא״ת, א״ו דהעיקר כשיטת הרב חות יאיר דהך דמלין מתו דעובר בלא | jpg |
|
אמר רבי יהודה בראשונה היו שולחין אצל בעלי בתים | jpg |
|
בשבעה יומין דסיון, ואזלו וחבלו ארעא דבני עמון, סיון ותמוז ואב | jpg |
|
מעשר. לגר ליתום ולאלמנה. זה מעשר עני הלקט והשכחה והפאה אף על פי שאינן | jpg |
|
הוה. ואי תימא הא כתיב חמש באמה, אינון חמש באמה מסייפי עלמא עד סייפי עלמא | jpg |
|
המאמר שגור בפיהם של החכמים לא ניתן פתחון פה לצדוקים לרדות, ודע דכך | jpg |
|
קרא כפשטיה. אבל בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם, האי אשכחנא בספרי | jpg |
|
הזועות באות לעולם א״ל בשעה שהקב״ה רואה את ישראל שאינן מפרישין | jpg |
|
החרב, אין חרב אלא תורה, שנא׳ וחרב פיפיות בידם (תהלים קמט | jpg |
|
מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקרוא להם שם. מעשה ברבן גמליאל | jpg |
|
ר׳ חנינא מחץ מכתו של עולם ירפא. | jpg |
|
כתיב בתורה (ויקרא כ י) ואיש אשר ינאף את אשת איש, וכתיב (שם | jpg |
|
(ישעיה מג ז). ובמה שאני ראוי להתקלס, האומות מכעיסין אותי, זה אומר ה׳ עושה כך | jpg |
|
[זה ספר תולדות אדם וגו׳, ויחי אדם וגו׳, ויולד בדמותו כצלמו]. מכאן אמרו | jpg |
|
הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא. יפדה. רבי יהודה אומר יקבר. אמרו לו לרבי | jpg |
|
איכא למימר, ותרצו דמודה ר״מ דמן התורה מותר, רק הוא חומרא בעלמא, | jpg |
|
בשלם, עלייהו כתיב (תהלים לד ח) חונה מלאך יהו״ה סביב ליראיו ויחלצם, | jpg |
|
עור] (בראשית ג כא), מהו כתנות עור, ר׳ מאיר ור׳ יוחנן אומרים כבגדים (חזקים) | jpg |
|
ומצונן לחמין על הרשעים. חזקיה בריה דר׳ חייא אמר והיכן משלימין את | jpg |
|
ד״א בהבראם, אמר ר׳ תחליפא באברהם, הן הן האותיות בהבראם, בזכותו של | jpg |
|
בירושלים. ושלא נגמרה מלאכתן. סלי ענבים לגת. וסלי תאנים למוקצה. בית | jpg |
|
מאי טעמייהו דבית הלל כנגד אדם וחוה. אמר ר׳ סימון מאה ושלשים שנה נפרש | jpg |
|
רק יש לחוש כי רבים יעשו שכם אחד לחבק חיק זרים, לכן אין לבא עליהם | jpg |
|
על הכסף. וחכמים מתירים׃ | jpg |
|
ע״ב) דבאומר הנאת תשמישך עלי דנאסרה עליו העונה אע״ג דהיא דאורייתא והנדר | jpg |
|
בן עזריה שהיו מספרין ביציאת מצרים כל הלילה, דהנה אמרינן במדרש פרשת | jpg |
|
מאימתי נתגדל הקב״ה, משברא שמים וארץ ובזכות מי בראו בזכות ישראל, | jpg |
|
עלמא, וזכאה חולקיה דבר יוחאי דזכה לכך, עליה כתיב (משלי ח כא) להנחיל | jpg |
|
רשב״ג אביו של רבינו הקדוש, ואח״כ רבינו הקדוש, ובנו ר״ג ובן בנו, ואיך | jpg |
|
בקדמיתא היינו אלהים, את לבתר, אלא כד בעא קב״ה למעבד עלמא כל אתוון | jpg |
|
ששמם בעונותינו. תת (קדש) [וקדש] (שם), אין קודש אלא ישראל, שנאמר קדש | jpg |
|
דאלהים הוו, ואינון לא עבדו שמיא וארקא. וארקא, וארעא מבעי ליה, אלא בגין | jpg |
|
ולשפחתו הכנענים. מפני שידן כידו׃ | jpg |
|
תרין עלמין כחדא. אמר רבי שמעון, מכאן ולהלאה שלימו דקרא, דכתיב (ישעיה מ כו) | jpg |
|
המוליך פירות מעשר שני ממקום היוקר למקום הזול. או ממקום הזול למקום | jpg |
|
אקוה על דרך זה יבושו מסברם, ויכירו וידעו כי תעו מדרך הישר אשר עזבו מקור | jpg |
|
אין הזולת מרגיש כל כך בשמחת הנפש של חבירו, ומפני זה נכון הסמיכה אל המקרא | jpg |
|
תחות מפתחא חדא, וההוא מפתחא גניז כלא בהיכלא חדא, ואע״ג | jpg |
|
להרחיקם ע״ש, וא״כ עתה שהדור פרוץ מאד, ואין כאן סכנה מאיש יחיד לבד, | jpg |
|
ביה, והוא סגיר ופתח, ושית תרעין כלילן ביה, בההוא מפתחא דסגיר | jpg |
|
הכי, ודייק את, לאסגאה תחום שבת, שבתותי דא עגולה ורבועא דלגו, ואינון | jpg |
|
ותו בהיתרא הוה מה דהוה, דהא כל אינון דעאלו לקרבא לא עאל חד | jpg |
|
בישראל לא קם אבל באומות העולם קם, אוף הכי אנא אימא בכל חכמי הגוים | jpg |
|
בראשית הא שית אתוון, ברא אלהים את השמים ואת הארץ, הא שית תבין, | jpg |
|
והנה שם כבוד ה׳ עומד ( שם שם כג), הוי וענותך תרבני.... | jpg |
|
שמים וארץ, אבל אינון (ישעיה מד ט) תהו וחמודיהם בל יועילו, | jpg |
|
מה מצילין אותו, כדי שלא ישרף, וכי דברי תורה כתובין בתוכו, אלא בשביל שהוא | jpg |
|
דינם של דור המבול, עד שכתבו גמיקיסוס לזכר ולבהמה, לפיכך מאדם ועד בהמה (שם שם), | jpg |
|
בצאתו וירח לא יגיה אורו (ישעיה יג י), אבל לעולם הבא הקב״ה (חזיר לו) | jpg |
|
לצורך׃ אבל הנכון הוא דכוונת התוס׳ להקשות דכאן פשיטא לי׳ להש״ס | jpg |
|
אומר ארבע אספרי כסף. שמאי אומר יניחנה בחנות ויאכל כנגדה׃ | jpg |
|
אית, אי הכי אלהא דאית בחכמי ישראל כוותיה, לאו איהו עלאה שליטא, | jpg |
|
אחרא לתתא ואקרי מ״ה, מה בין האי להאי, אלא קדמאה סתימאה דאקרי מ״י קיימא | jpg |
|
בהוראה ליחיד, אולם אין הוראה זאת מוכשרת עדיין לפרסמה בהמון, ורק הפחיד אותם | jpg |
|
עשה כן, אלא בשביל אברהם שהיה יושב ומצטער, אמר הקב״ה למלאכים נלך | jpg |
|
השמים ואת הארץ. ומה אדמה לך, בההוא גוונא ממש עטרית לך בעטרין קדישין, עבדית | jpg |
|
ואפיק כל זינא וזינא לאתקיימא בשלימותיה, כגוונא דא (שמות לא ב) ראה קראתי בשם, | jpg |
|
תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים. ושל תרומה. בית שמאי אומרים כל | jpg |
|
לברר הדבר לכן סיפר ענין זה דאנשי בירתא סטיא חללו שבת ונדוהו ר״א בר יאשיהו | jpg |
|
הקפלוטות של מעשר שני והשביחו. השבח לפי חשבון. עיסה של מעשר שני | jpg |
|
של כלה בועל בעילת מצוה ופורש, והקשו הרשב״א והר״ן איך התירו לבעול באנינות | jpg |
|
סובר ר״י דאינו מכפר על שאינו שבים, ומשני הא והא כרבי ומודה | jpg |
|
ולדרוש כר״ש, הרי אפשר אע״ג דשמואל כר״ש ס״ל, היינו רק | jpg |
|
אדם הראשון, ואלו הן, זיו פניו וקומתו, וחייו, ופירות הארץ, וגן עדן, וחמה | jpg |
|
לוי שלא עבדו בפרך (רמב״ם פ״א מה׳ עכו״ם והוא מש״ס ומרן לא התעורר | jpg |
|
ולא אמרת, הרי אני אומר לעצמי, שנאמר אשירה נא לידידי וגו׳ (ישעיה ה א), מה | jpg |
|
מחמירים יותר מן הפירושים, ע׳ רמב״ם פי״א מה׳ א״ב הט״ו שכ׳ ומה | jpg |
|
ארבע, ולבתר השמים, אינון לקביל ארבע זמנין דאסתכל קב״ה | jpg |
|
(בראשית ג כד), ואם שמע ונדבק לי, היה כמוני, מה אני חי וקיים, כך הוא חי וקיים לעולם, מנין | jpg |
|
חייא, וליחמי בכמה דזמין קב״ה לחדתא אנפי צדיקיא לזמנא דאתי, זכאה איהו | jpg |
|
ותנינן באברהם, ומה דהוה כלא סתים במלת ברא, | jpg |
|
אלה, אמינא ליה אלין שמיא וחיליהון עובדא דקב״ה, דאית ליה לבר נש | jpg |
|
אילנות ודשאים ונהרות, ברביעי חמה ולבנה וכוכבים, בחמישי דגים | jpg |
|
שתתן טעם בפירות׃ | jpg |
|
ואינון חמשין, אגליפו לארבע סטרין והוו ארבעין (ס״י, ותשע), חד תרעא | jpg |
|
דכתיב (שמות כג יז) אל פני האדון יהו״ה, ודא אקרי אדון, כמה דאת אמר | jpg |
|
שבת אחרא דלא אדכר והות בכסופא, אמרה קמיה, מארי דעלמא מיומא דעבדת לי | jpg |
|
אשוי זביני ואם לאו אדרוש לכם כר׳ שמעון דקדירות משהין אותם אחר | jpg |
|
דרמי הש״ס דר׳ יהודה אדר׳ יהודה, דכאן ס״ל אם לא התענה | jpg |
|
וגזירות רעות, התחיל עליו הקב״ה מקונן הן האדם. | jpg |
|
אמר רבי שמעון, אלעזר בני פסוק מילך, ויתגלי סתימא דרזא עלאה דבני | jpg |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.