id
int64 1
5.84k
| book
int64 1
5
| chapter
int64 1
50
| verse
int64 1
89
| text
stringlengths 7
738
|
---|---|---|---|---|
401 | 1 | 17 | 3 | ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר |
402 | 1 | 17 | 4 | ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים |
403 | 1 | 17 | 5 | ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך |
404 | 1 | 17 | 6 | והפריתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו |
405 | 1 | 17 | 7 | והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך |
406 | 1 | 17 | 8 | ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים |
407 | 1 | 17 | 9 | ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרותם |
408 | 1 | 17 | 10 | זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר |
409 | 1 | 17 | 11 | ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאות ברית ביני ובינכם |
410 | 1 | 17 | 12 | ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא |
411 | 1 | 17 | 13 | המול ימול ילידי ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם |
412 | 1 | 17 | 14 | וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר |
413 | 1 | 17 | 15 | ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה |
414 | 1 | 17 | 16 | וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיו והיתה לגוים ומלכי עמים ממנה יהיו |
415 | 1 | 17 | 17 | ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאת שנה אוליד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד |
416 | 1 | 17 | 18 | ויאמר אברהם אל האלהים לוי ישמעאל יחיה לפניך |
417 | 1 | 17 | 19 | ויאמר אלהים אבל הנה שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו |
418 | 1 | 17 | 20 | ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול |
419 | 1 | 17 | 21 | ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת |
420 | 1 | 17 | 22 | ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם |
421 | 1 | 17 | 23 | ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים |
422 | 1 | 17 | 24 | ואברהם בן תשעים ותשע שנים בהמלו את בשר ערלתו |
423 | 1 | 17 | 25 | וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו |
424 | 1 | 17 | 26 | בעצם היום הזה נמל אברהם וישמעאל בנו |
425 | 1 | 17 | 27 | וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו |
426 | 1 | 18 | 1 | וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום |
427 | 1 | 18 | 2 | וישא עיניו וירא והנה שלשה אנושים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחוי ארצה |
428 | 1 | 18 | 3 | ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניכם אל נא תעברו מעל עבדכם |
429 | 1 | 18 | 4 | יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשעינו תחת העץ |
430 | 1 | 18 | 5 | ואקח פת לחם וסעדו לבבכם ואחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת |
431 | 1 | 18 | 6 | וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סים קמח סלת לושי ועשה עגות |
432 | 1 | 18 | 7 | ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשותו |
433 | 1 | 18 | 8 | ויקח חמאה וחלב ואת בן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו |
434 | 1 | 18 | 9 | ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל |
435 | 1 | 18 | 10 | ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והיא אחריו |
436 | 1 | 18 | 11 | ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים |
437 | 1 | 18 | 12 | ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן |
438 | 1 | 18 | 13 | ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי |
439 | 1 | 18 | 14 | היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן |
440 | 1 | 18 | 15 | ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לה כי צחקת |
441 | 1 | 18 | 16 | ויקמו משם האנושים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם |
442 | 1 | 18 | 17 | ויהוה אמר המכסה אני מאברהם את אשר אני עשה |
443 | 1 | 18 | 18 | ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גוי הארץ |
444 | 1 | 18 | 19 | כי ידעתי למען אשר יצוה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו |
445 | 1 | 18 | 20 | ויאמר יהוה צעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד |
446 | 1 | 18 | 21 | ארדה נא ואראה הך צעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה |
447 | 1 | 18 | 22 | ויפנו משם האנושים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה |
448 | 1 | 18 | 23 | ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע |
449 | 1 | 18 | 24 | אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדקים אשר בקרבה |
450 | 1 | 18 | 25 | חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט |
451 | 1 | 18 | 26 | ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם |
452 | 1 | 18 | 27 | ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר |
453 | 1 | 18 | 28 | אולי יחסרון חמשים הצדקים חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה |
454 | 1 | 18 | 29 | ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אליו אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אשחית בעבור הארבעים |
455 | 1 | 18 | 30 | ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אשחית אם אמצא שם שלשים |
456 | 1 | 18 | 31 | ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים |
457 | 1 | 18 | 32 | ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה |
458 | 1 | 18 | 33 | וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו |
459 | 1 | 19 | 1 | ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחוי אפים ארצה |
460 | 1 | 19 | 2 | ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחב נלין |
461 | 1 | 19 | 3 | ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו |
462 | 1 | 19 | 4 | טרם ישכבו אנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה |
463 | 1 | 19 | 5 | ויקראו אל לוט ויאמרו אליו איה האנושים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדע אתם |
464 | 1 | 19 | 6 | ויצא אליהם לוט הפתח והדלת סגרו אחריו |
465 | 1 | 19 | 7 | ויאמר אל נא אחי תריעו |
466 | 1 | 19 | 8 | הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש הוציא נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האלה אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי |
467 | 1 | 19 | 9 | ויאמרו גשה הלאה ויאמרו אחד בא לגור וישפט גם שפט עתה נריע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת |
468 | 1 | 19 | 10 | וישלחו האנושים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו |
469 | 1 | 19 | 11 | ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח |
470 | 1 | 19 | 12 | ויאמרו המלאכים אל לוט עוד מי לך פה חתן בניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוציא מן המקום הזה |
471 | 1 | 19 | 13 | כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה להשחיתה |
472 | 1 | 19 | 14 | ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו |
473 | 1 | 19 | 15 | וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאות פן תספה בעון העיר |
474 | 1 | 19 | 16 | ויתמהמה ויחזקו האנושים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויוציאהו ויניחהו מחוץ לעיר |
475 | 1 | 19 | 17 | ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תבט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה |
476 | 1 | 19 | 18 | ויאמר לוט אליהם אל נא אדני |
477 | 1 | 19 | 19 | הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי |
478 | 1 | 19 | 20 | הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלט נא שמה הלוא מצער היא ותחיה נפשי |
479 | 1 | 19 | 21 | ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת |
480 | 1 | 19 | 22 | מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באכה שמה על כן קרא שם העיר צער |
481 | 1 | 19 | 23 | השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה |
482 | 1 | 19 | 24 | ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים |
483 | 1 | 19 | 25 | ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה |
484 | 1 | 19 | 26 | ותבט אשתו מאחריו ותהי נצב מלח |
485 | 1 | 19 | 27 | וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה |
486 | 1 | 19 | 28 | וישקף על פני סדם ועמרה ועל פני כל הארץ הככר וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן |
487 | 1 | 19 | 29 | ויהי בהשחית אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך האפכה בהפכו את הערים אשר ישב בהן לוט |
488 | 1 | 19 | 30 | ויעל לוט מצער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצער וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו |
489 | 1 | 19 | 31 | ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ |
490 | 1 | 19 | 32 | לכי נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע |
491 | 1 | 19 | 33 | ותשקיהן את אביהן יין בלילה ההוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה |
492 | 1 | 19 | 34 | ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנה שכבתי אמש את אבי נשקינו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע |
493 | 1 | 19 | 35 | ותשקיהן גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקומה |
494 | 1 | 19 | 36 | ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן |
495 | 1 | 19 | 37 | ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב הוא אבי מואב עד היום |
496 | 1 | 19 | 38 | והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא את שמו בנ עמי הוא אבי בני עמון עד היום |
497 | 1 | 20 | 1 | ויסע משם אברהם ארץ הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר |
498 | 1 | 20 | 2 | ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה |
499 | 1 | 20 | 3 | ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על אדות האשה אשר לקחת והיא בעילת בעל |
500 | 1 | 20 | 4 | ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.