id
int64
1
5.84k
book
int64
1
5
chapter
int64
1
50
verse
int64
1
89
text
stringlengths
7
738
401
1
17
3
ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר
402
1
17
4
ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים
403
1
17
5
ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך
404
1
17
6
והפריתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו
405
1
17
7
והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך
406
1
17
8
ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים
407
1
17
9
ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרותם
408
1
17
10
זאת בריתי אשר תשמרו ביני ובינכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר
409
1
17
11
ונמלתם את בשר ערלתכם והיתה לאות ברית ביני ובינכם
410
1
17
12
ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא
411
1
17
13
המול ימול ילידי ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם
412
1
17
14
וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ביום השמיני ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר
413
1
17
15
ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה
414
1
17
16
וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיו והיתה לגוים ומלכי עמים ממנה יהיו
415
1
17
17
ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאת שנה אוליד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד
416
1
17
18
ויאמר אברהם אל האלהים לוי ישמעאל יחיה לפניך
417
1
17
19
ויאמר אלהים אבל הנה שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם ולזרעו אחריו
418
1
17
20
ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאים יוליד ונתתיו לגוי גדול
419
1
17
21
ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת
420
1
17
22
ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם
421
1
17
23
ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים
422
1
17
24
ואברהם בן תשעים ותשע שנים בהמלו את בשר ערלתו
423
1
17
25
וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו
424
1
17
26
בעצם היום הזה נמל אברהם וישמעאל בנו
425
1
17
27
וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו
426
1
18
1
וירא אליו יהוה באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום
427
1
18
2
וישא עיניו וירא והנה שלשה אנושים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחוי ארצה
428
1
18
3
ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניכם אל נא תעברו מעל עבדכם
429
1
18
4
יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשעינו תחת העץ
430
1
18
5
ואקח פת לחם וסעדו לבבכם ואחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת
431
1
18
6
וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סים קמח סלת לושי ועשה עגות
432
1
18
7
ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשותו
433
1
18
8
ויקח חמאה וחלב ואת בן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו
434
1
18
9
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל
435
1
18
10
ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והיא אחריו
436
1
18
11
ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים
437
1
18
12
ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן
438
1
18
13
ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי
439
1
18
14
היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן
440
1
18
15
ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לה כי צחקת
441
1
18
16
ויקמו משם האנושים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם
442
1
18
17
ויהוה אמר המכסה אני מאברהם את אשר אני עשה
443
1
18
18
ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גוי הארץ
444
1
18
19
כי ידעתי למען אשר יצוה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו
445
1
18
20
ויאמר יהוה צעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד
446
1
18
21
ארדה נא ואראה הך צעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה
447
1
18
22
ויפנו משם האנושים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה
448
1
18
23
ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע
449
1
18
24
אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדקים אשר בקרבה
450
1
18
25
חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט
451
1
18
26
ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם
452
1
18
27
ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר
453
1
18
28
אולי יחסרון חמשים הצדקים חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה
454
1
18
29
ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אליו אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אשחית בעבור הארבעים
455
1
18
30
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אשחית אם אמצא שם שלשים
456
1
18
31
ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים
457
1
18
32
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה
458
1
18
33
וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו
459
1
19
1
ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחוי אפים ארצה
460
1
19
2
ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחב נלין
461
1
19
3
ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו
462
1
19
4
טרם ישכבו אנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה
463
1
19
5
ויקראו אל לוט ויאמרו אליו איה האנושים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדע אתם
464
1
19
6
ויצא אליהם לוט הפתח והדלת סגרו אחריו
465
1
19
7
ויאמר אל נא אחי תריעו
466
1
19
8
הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש הוציא נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האלה אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קורתי
467
1
19
9
ויאמרו גשה הלאה ויאמרו אחד בא לגור וישפט גם שפט עתה נריע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת
468
1
19
10
וישלחו האנושים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו
469
1
19
11
ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח
470
1
19
12
ויאמרו המלאכים אל לוט עוד מי לך פה חתן בניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוציא מן המקום הזה
471
1
19
13
כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה להשחיתה
472
1
19
14
ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו
473
1
19
15
וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאות פן תספה בעון העיר
474
1
19
16
ויתמהמה ויחזקו האנושים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויוציאהו ויניחהו מחוץ לעיר
475
1
19
17
ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תבט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה
476
1
19
18
ויאמר לוט אליהם אל נא אדני
477
1
19
19
הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
478
1
19
20
הנה נא העיר הזאת קרובה לנוס שמה והיא מצער אמלט נא שמה הלוא מצער היא ותחיה נפשי
479
1
19
21
ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת
480
1
19
22
מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באכה שמה על כן קרא שם העיר צער
481
1
19
23
השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה
482
1
19
24
ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים
483
1
19
25
ויהפך את הערים האלה ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה
484
1
19
26
ותבט אשתו מאחריו ותהי נצב מלח
485
1
19
27
וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה
486
1
19
28
וישקף על פני סדם ועמרה ועל פני כל הארץ הככר וירא והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן
487
1
19
29
ויהי בהשחית אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך האפכה בהפכו את הערים אשר ישב בהן לוט
488
1
19
30
ויעל לוט מצער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצער וישב במערה הוא ושתי בנתיו עמו
489
1
19
31
ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ
490
1
19
32
לכי נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
491
1
19
33
ותשקיהן את אביהן יין בלילה ההוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה
492
1
19
34
ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הנה שכבתי אמש את אבי נשקינו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע
493
1
19
35
ותשקיהן גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקומה
494
1
19
36
ותהרנה שתי בנות לוט מאביהן
495
1
19
37
ותלד הבכירה בן ותקרא את שמו מואב הוא אבי מואב עד היום
496
1
19
38
והצעירה גם היא ילדה בן ותקרא את שמו בנ עמי הוא אבי בני עמון עד היום
497
1
20
1
ויסע משם אברהם ארץ הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר
498
1
20
2
ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה
499
1
20
3
ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על אדות האשה אשר לקחת והיא בעילת בעל
500
1
20
4
ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג