id
int64
1
5.84k
book
int64
1
5
chapter
int64
1
50
verse
int64
1
89
text
stringlengths
7
738
301
1
12
2
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והוי ברכה
302
1
12
3
ואברך מברכיך ומקלליך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה
303
1
12
4
וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן
304
1
12
5
ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען
305
1
12
6
ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורא והכנעני אז בארץ
306
1
12
7
וירא יהוה אל אברם ויאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו
307
1
12
8
ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלו בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה
308
1
12
9
ויסע אברם הלוך ונסע הנגבה
309
1
12
10
ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ
310
1
12
11
ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה אתי
311
1
12
12
והיה כי יראו אתיך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתיך יחיו
312
1
12
13
אמרי נא אחותי אתי למען ייטב לי בעבוריך וחיתה נפשי בגלליך
313
1
12
14
ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד
314
1
12
15
ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה ביתה פרעה
315
1
12
16
ולאברם הייטב בעבורה ויהי לו צאן ובקר מקנה כבד מאד עבדים ושפחות וחמרים ואתנות וגמלים
316
1
12
17
וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם
317
1
12
18
ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא
318
1
12
19
ולמה אמרת אחותי היא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך
319
1
12
20
ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו ולוט עמו
320
1
13
1
ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה
321
1
13
2
ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב
322
1
13
3
וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלו בתחלה בין בית אל ובין העי
323
1
13
4
אל מקום המזבח אשר עשה שם בראישונה ויקרא שם אברם בשם יהוה
324
1
13
5
וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים
325
1
13
6
ולא נשאה אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו
326
1
13
7
ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישבים בארץ
327
1
13
8
ויאמר אברם אל לוט אל נא תהיה מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו
328
1
13
9
הלוא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאלה והימינה ואם הימינה והשמאלה
329
1
13
10
וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלו משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צערה
330
1
13
11
ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו
331
1
13
12
אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם
332
1
13
13
ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד
333
1
13
14
ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה
334
1
13
15
כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם
335
1
13
16
ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה
336
1
13
17
קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה
337
1
13
18
ויאל אברם ויבא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה
338
1
14
1
ויהי בימי אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים
339
1
14
2
עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה ושנאב מלך אדמה ושמ אבד מלך צבואים ומלך בלע היא צער
340
1
14
3
כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח
341
1
14
4
שתים עשרה שנה עבדו את כדר לעמר ובשלש עשרה שנה מרדו
342
1
14
5
ובארבע עשרה שנה בא כדר לעמר והמלכים אשר אתו ויכו את הרפאים בעשתרות קרנים ואת הזוזים בחם ואת האימים בשבי קריתים
343
1
14
6
ואת החרי בהררי שעיר עד איל פראן אשר על המדבר
344
1
14
7
וישבו ויבאו אל עינ משפט היא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצונ תמר
345
1
14
8
ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צבואים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים
346
1
14
9
את כדר לעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים אמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה
347
1
14
10
ועמק השדים בארות בארות חימר וינסו מלך סדם ומלך עמרה ויפלו שם והנשארים ההרה נסו
348
1
14
11
ויקחו את כל רכוש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו
349
1
14
12
ויקחו את לוט ואת כל רכושו בן אחי אברם וילך והוא ישב בסדם
350
1
14
13
ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלוני ממרא האמרי אחי אשכול ואחי ענרם והם בעלי ברית אברם
351
1
14
14
וישמע אברם כי נשבא אחיו וידק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן
352
1
14
15
ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק
353
1
14
16
וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגם את הנשים ואת העם
354
1
14
17
ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק השוי הוא עמק המלך
355
1
14
18
ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון
356
1
14
19
ויברך את אברם ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ
357
1
14
20
וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל
358
1
14
21
ויאמר מלך סדם אל אברם תנה לי הנפש והרכוש קח לך
359
1
14
22
ויאמר אברם אל מלך סדם הרמתי את ידי אל האלהים אל עליון קנה שמים וארץ
360
1
14
23
אם מחוט ועד שרוג נעל אם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אנכי אעשרתי את אברם
361
1
14
24
בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענרם ואשכול וממרא הם יקחו חלקם
362
1
15
1
אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך ושכרך ארבה מאד
363
1
15
2
ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הלך עררי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר
364
1
15
3
ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יירש אתי
365
1
15
4
והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך
366
1
15
5
ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמים וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך
367
1
15
6
והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה
368
1
15
7
ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה
369
1
15
8
ויאמר אדני יהוה במה אדע כי איירשנה
370
1
15
9
ויאמר אליו קח לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל
371
1
15
10
ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתור ויתן איש את בתרו לקראת רעהו ואת הצפורים לא בתר
372
1
15
11
וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם
373
1
15
12
ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו
374
1
15
13
ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה
375
1
15
14
וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול
376
1
15
15
ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה
377
1
15
16
ודור הרביעי ישוב הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה
378
1
15
17
ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה
379
1
15
18
ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת
380
1
15
19
את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני
381
1
15
20
ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים
382
1
15
21
ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת החוי ואת היבוסי
383
1
16
1
ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר
384
1
16
2
ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי
385
1
16
3
ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה
386
1
16
4
ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה
387
1
16
5
ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני ובינך
388
1
16
6
ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתיך בידיך עשה לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה
389
1
16
7
וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור
390
1
16
8
ויאמר הגר שפחת שרי אוי מזה באתי ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת
391
1
16
9
ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתיך והתעני תחת ידה
392
1
16
10
ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעיך ולא יספר מרב
393
1
16
11
ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך
394
1
16
12
והוא יהיה פרה אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן
395
1
16
13
ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראה כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראה
396
1
16
14
על כן קראה לבאר באר לחי ראה הנה בין קדש ובין ברד
397
1
16
15
ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם את שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל
398
1
16
16
ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם
399
1
17
1
ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והוי תמים
400
1
17
2
ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אתך במאד מאד