Datasets:
johnlockejrr
/
samaritanus

Dataset card Data Studio Files Community
id
int64
1
5.84k
book
int64
1
5
chapter
int64
1
50
verse
int64
1
89
text
stringlengths
7
738
801
1
29
5
ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו
802
1
29
6
ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן
803
1
29
7
ויאמר להם הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו
804
1
29
8
ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן
805
1
29
9
עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה היא
806
1
29
10
ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו
807
1
29
11
וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך
808
1
29
12
ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה
809
1
29
13
ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחותו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה
810
1
29
14
ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים
811
1
29
15
ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך
812
1
29
16
וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל
813
1
29
17
ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה
814
1
29
18
ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה
815
1
29
19
ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שב עמדי
816
1
29
20
ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה
817
1
29
21
ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבוא אליה
818
1
29
22
ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה
819
1
29
23
ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה יעקב
820
1
29
24
ויתן לבן את זלפה שפחתו ללאה בתו לשפחה
821
1
29
25
ויהי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלוא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני
822
1
29
26
ויאמר לבן לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה
823
1
29
27
מלא שבע זאת ואתן לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות
824
1
29
28
ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה
825
1
29
29
ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה
826
1
29
30
ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות
827
1
29
31
וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה
828
1
29
32
ותהר לאה ותלד בן ותקרא את שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי
829
1
29
33
ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא את שמו שמעון
830
1
29
34
ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קראה שמו לוי
831
1
29
35
ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת
832
1
30
1
ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי
833
1
30
2
ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממעיך פרי בטן
834
1
30
3
ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה
835
1
30
4
ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב
836
1
30
5
ותהר בלהה ותלד ליעקב בן
837
1
30
6
ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן
838
1
30
7
ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב
839
1
30
8
ותאמר רחל נפתלי אלהים נפתלתי עם אחותי וגם יכלתי ותקרא את שמו נפתלי
840
1
30
9
ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה
841
1
30
10
ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן
842
1
30
11
ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד
843
1
30
12
ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב
844
1
30
13
ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר
845
1
30
14
וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודי בניך
846
1
30
15
ותאמר לה המעט קחתיך את אישי ולקחתי גם את דודי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמיך הלילה תחת דודי בניך
847
1
30
16
ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא הלילה כי שכר שכרתיך בדודי בני וישכב עמה בלילה ההוא
848
1
30
17
וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי
849
1
30
18
ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא את שמו יששכר
850
1
30
19
ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב
851
1
30
20
ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבולן
852
1
30
21
ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה
853
1
30
22
ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה
854
1
30
23
ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי
855
1
30
24
ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר
856
1
30
25
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ואל ארצי
857
1
30
26
תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך
858
1
30
27
ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך
859
1
30
28
ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה
860
1
30
29
ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקניך אתי
861
1
30
30
כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי
862
1
30
31
ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי את הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר
863
1
30
32
אעבר בכל צאנך היום הסיר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים והיה שכרי
864
1
30
33
וענתה בי צדקתי ביום מחר כי יבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקוד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי
865
1
30
34
ויאמר לבן והן לא יהיה כדבריך
866
1
30
35
ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים ואת כל העזים הנקודות והטלואת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו
867
1
30
36
וישם דרך שלשת ימים בינם ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת ויאמר מלאך אלהים אל יעקב בחלום ויאמר יעקב ויאמר הנני ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ אביך ואטיב עמך
868
1
30
37
ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהם פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות
869
1
30
38
ויצג את המקלות אשר פצל ברחטים בהשקות המים אשר תבאנה הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאנה לשתות
870
1
30
39
ויחמנה הצאן על המקלות ותלדנה הצאן עקודים נקודים וטלאים
871
1
30
40
והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן איל עקוד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן
872
1
30
41
ויהי בכל יחם הצאן המקשרות ישים יעקב את המקלות לעיני הצאן ברחטים ליחמנה במקלות
873
1
30
42
ובהעטיף הצאן לא ישים והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב
874
1
30
43
ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות עבדים וגמלים וחמרים
875
1
31
1
וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה
876
1
31
2
וירא יעקב את פני לבן והנה אינם עמו כתמול שלשום
877
1
31
3
ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבתיך ואל מולדתך ואהיה עמך
878
1
31
4
וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו
879
1
31
5
ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי אינם אלי כתמול שלשום ואלהי אבי היה עמדי
880
1
31
6
ואתין ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן
881
1
31
7
ואביכן התל בי ויחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו יהוה להריע עמדי
882
1
31
8
אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקודים ואם כה יאמר עקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקודים
883
1
31
9
ויצל יהוה את מקנה אביכן ויתן לי
884
1
31
10
ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני ואראה בחלום והנה העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים
885
1
31
11
ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני
886
1
31
12
ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך
887
1
31
13
אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך
888
1
31
14
ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו
889
1
31
15
הלוא כנכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכל את כספנו
890
1
31
16
כי כל העשר אשר הציל יהוה מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה
891
1
31
17
ויקם יעקב וישא את נשיו ואת בניו על הגמלים
892
1
31
18
וינהג את כל מקנהו ואת כל רכושו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען
893
1
31
19
ולבן הלך לגוז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה
894
1
31
20
ויגנב יעקב את לב לבן הארמי עד בלתי הגיד לו כי ברח הוא
895
1
31
21
ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד
896
1
31
22
ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב
897
1
31
23
ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד
898
1
31
24
ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע
899
1
31
25
וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד
900
1
31
26
ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנותי כשביות חרב