text
stringlengths
3
812
למה נחבת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה בשרים בתף ובכנר
ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי עתה הסכלת עשות
יש לאל ידי לעשות עמך רע ואלהי אביך אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע
ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי
ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותך מעמי
עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם
ויבא לבן ויחפש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי השפחות ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל
ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא
ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לא אוכל לקום מפניך כי דרך הנשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים
ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי ומה חטאתי כי דלקת אחרי
וכי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו
זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו אילי צאנך לא אכלתי
טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי גנובת יום וגנובת לילה
הייתי ביום אכלני חרף וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני
זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים
לו לא אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגע כפי ראה אלהים והוכיח אמש
ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנותי מה אעשה לאלה היום או לבניהם אשר ילדו
ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך
ויקח יעקב אבן וירמה מצבה
ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל
ויקרא לו לבן יגר שהדותה ויעקב קרא לו גל עד
ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גל עד
והמצבה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו
אם תענה את בנותי ואם תקח נשים על בנותי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך
ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יראת ביני ובינך
עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה
אלהי אברהם ואלהי נחור ישפט ביננו אלהי אברהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק
ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר
וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנתיו ויברך אתם וילך וישב לבן למקומו
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים
ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים
וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארץ שעיר שדה אדום
ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה
ויהי לי שור וחמור וצאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך
וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו
ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות
ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחד והכהו והיה המחנה הנשאר לפלטה
ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה אמר אלי שוב אל ארצך ואל מולדתך ואטיב עמך
קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות
הצלני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני האם על הבנים
ואתה אמרת הטיב אטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב
וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו
עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים
גמלים מינקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנות עשרים ועירים עשרה
ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר
ויצו את הראישון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך
ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו
ויצו גם את השני וגם את השלישי וגם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו
ואמרתם גם הנה עבדך יעקב בא אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני
ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה
ויקם בלילה ההוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילידיו ויעבר את מעבר היבק
ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את כל אשר לו
ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר
וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו
ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני
ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב
ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל
וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם
ויקרא יעקב שם המקום פנואל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי
ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלוע על ירכו
על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשא אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשא
וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות
וישם את השפחות ואת ילדיהן ראישונה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים
והוא עבר לפניהם וישתחוי ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו
וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו
וישא עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך
ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחוינה
ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו
ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני
ויאמר עשו יש לי רב אחי ויהי לך אשר לך
ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלהים ותרצני
קח נא את ברכתי אשר הבאתי לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח
ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך
ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר אעלת עלי ודפקתים יום אחד ומתו כל הצאן
יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבוא אל אדני שעירה
ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני
וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה
ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות על כן קרא שם המקום סכות
ויבא יעקב שלום עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר
ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה
ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל
ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב להראות בבנות הארץ
וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה
ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר אל לב הנערה
ויאמר שכם אל אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה
ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה וחריש יעקב עד באם
ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו
ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה
וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה
והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם
ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו סחרו ואחזו בה
ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן
הרבו עלי מהר מאד ומתנה ואתן כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנערה לאשה
ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמאו את דינה אחותם
ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות את הדבר הזה לתת את אחותנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה היא לנו
אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמונו להמול לכם כל זכר
ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו כעם אחד
ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו
וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בנו
ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו