text
stringlengths
5
812
ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו
ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן
ויאמר להם הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו
ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל הרעים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן
עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה היא
ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו
וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך
ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה
ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחותו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה
ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים
ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך
וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל
ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה
ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה
ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שב עמדי
ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה
ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבוא אליה
ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה
ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה יעקב
ויתן לבן את זלפה שפחתו ללאה בתו לשפחה
ויהי בבקר והנה היא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלוא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני
ויאמר לבן לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה
מלא שבע זאת ואתן לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות
ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה
ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה
ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות
וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה
ותהר לאה ותלד בן ותקרא את שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי
ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא את שמו שמעון
ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קראה שמו לוי
ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת
ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי
ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממעיך פרי בטן
ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה
ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב
ותהר בלהה ותלד ליעקב בן
ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקולי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן
ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב
ותאמר רחל נפתלי אלהים נפתלתי עם אחותי וגם יכלתי ותקרא את שמו נפתלי
ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה
ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן
ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד
ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב
ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר
וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודי בניך
ותאמר לה המעט קחתיך את אישי ולקחתי גם את דודי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמיך הלילה תחת דודי בניך
ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא הלילה כי שכר שכרתיך בדודי בני וישכב עמה בלילה ההוא
וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי
ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא את שמו יששכר
ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב
ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבולן
ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה
ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה
ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי
ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ואל ארצי
תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך
ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך
ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה
ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקניך אתי
כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי
ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי את הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר
אעבר בכל צאנך היום הסיר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים והיה שכרי
וענתה בי צדקתי ביום מחר כי יבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקוד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי
ויאמר לבן והן לא יהיה כדבריך
ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים ואת כל העזים הנקודות והטלואת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו
וישם דרך שלשת ימים בינם ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת ויאמר מלאך אלהים אל יעקב בחלום ויאמר יעקב ויאמר הנני ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ אביך ואטיב עמך
ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהם פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות
ויצג את המקלות אשר פצל ברחטים בהשקות המים אשר תבאנה הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאנה לשתות
ויחמנה הצאן על המקלות ותלדנה הצאן עקודים נקודים וטלאים
והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן איל עקוד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן
ויהי בכל יחם הצאן המקשרות ישים יעקב את המקלות לעיני הצאן ברחטים ליחמנה במקלות
ובהעטיף הצאן לא ישים והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב
ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות עבדים וגמלים וחמרים
וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה
וירא יעקב את פני לבן והנה אינם עמו כתמול שלשום
ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבתיך ואל מולדתך ואהיה עמך
וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו
ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי אינם אלי כתמול שלשום ואלהי אבי היה עמדי
ואתין ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן
ואביכן התל בי ויחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו יהוה להריע עמדי
אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקודים ואם כה יאמר עקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקודים
ויצל יהוה את מקנה אביכן ויתן לי
ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני ואראה בחלום והנה העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים
ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני
ויאמר שא נא עיניך וראה את כל העתודים העלים על הצאן עקודים נקודים וברודים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך
אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה ואשר נדרת לי שם נדר ועתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך
ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו
הלוא כנכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכל את כספנו
כי כל העשר אשר הציל יהוה מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה
ויקם יעקב וישא את נשיו ואת בניו על הגמלים
וינהג את כל מקנהו ואת כל רכושו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען
ולבן הלך לגוז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה
ויגנב יעקב את לב לבן הארמי עד בלתי הגיד לו כי ברח הוא
ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד
ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב
ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד
ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע
וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד
ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנותי כשביות חרב