id
stringlengths 1
8
| text
stringlengths 1
13.8k
|
---|---|
300
|
מערכת השרירים, המהווה קרוב למחצית ממשקל הגוף, מניעה את גוף האדם. המערכת נשלטת על ידי מערכת העצבים אולם למספר שרירים, כגון אלו המניעים את הלב, יכולת פעולה אוטונומית. בנוסף להנעת הגוף כולו ושמירה על היציבה שלו, מניעה מערכת השרירים חומרים (למשל את הדם) בתוך הגוף ומייצרת חום המסייע בשמירה על ההומיאותרמיות.
|
301
|
שרירי הצוואר:
|
302
|
שרירי החזה:
|
303
|
שרירי הבטן:
|
304
|
שרירי הגפיים העליונות:
|
305
|
שרירי הגפיים התחתונות:
|
306
|
מערכת העצבים פועלת ליצירת דחפים עצביים, העברתם ממקום למקום ופירוש משמעותם. הודות לשימוש בדחפים עצביים, יכולה מערכת העצבים לפעול במהירות רבה. המערכת קולטת גירויים שונים ומעבירה את רשמיהם למערכת העצבים המרכזית. שם מפורשים הגירויים ומתוכננת תגובה על פי הצורך. דחפים עצביים יכולים להפעיל שרירים או לגרום לבלוטות להפריש את תכולתן.
|
307
|
המערכת האנדוקרינית פועלת באמצעות הורמונים המופרשים לתוך זרם הדם ונעים עמו עד אברי המטרה שלהם. פעולתה איטית יותר מזו של מערכת העצבים אך השפעתה ארוכת טווח הרבה יותר. הורמונים הם המווסתים העיקריים של גדילה ורבייה ושל מנגנונים הומאוסטזים חשובים כגון חילוף חומרים, מאזן חומצה ובסיס ומאזן מים ואלקטרוליטים.
|
308
|
מערכת העצבים ההיקפית היא המשכה של מערכת העצבים המרכזית והיא מגיעה באמצעות העצבים המרכיבים אותה לכל חלקי הגוף. המערכת ההיקפית מחולקת למערכת הסומטית השולטת בתנועות רצוניות ובתחושות המגיעות מרחבי הגוף ולמערכת האוטונומית השולטת על פעולות שונות באופן לא מודע מבחינת האדם.
|
309
|
מערכת העצבים הסומטית
|
310
|
מערכת העצבים המרכזית היא החלק הגדול ביותר של מערכת העצבים. מערכת זו כוללת את המוח וחוט השדרה. מערכת זו מקבלת אותות חשמליים ממערכת העצבים ההיקפית. היא המכוונת את כל התפקודים העצביים הגבוהים יותר שבתודעה, כלומר תנועה, חשיבה, למידה וכולי. מערכת זו מורכבת בעיקר מנוירונים ותאי גליה.
|
311
|
קרומי המוח - נוזל מוחי שדרתי
|
312
|
המוח הגדול - דיאנספלון - המוח הקטן - גזע המוח - חוט השדרה - מסלול עצבי
|
313
|
המערכת האנדוקרינית או מערכת ההפרשה הפנימית הינה אוסף של בלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם. תפקידה של המערכת לשלוט בתהליכי זירוז, ויסות, גדילה וחילוף חומרים שמתקיימים באיברי הגוף השונים.
|
314
|
עין - רשתית - תא קולט אור - גרעין הברך הצדי - קליפת המוח הראייתית - ועוד..
|
315
|
שמיעה היא היכולת לחוש תנודות באוויר (קולות וצלילים), המגיעות לעור התוף. מערכת השמיעה כוללת את מבני האוזן ומרכזים עצביים הקשורים לשמיעה במערכת העצבים המרכזית.
|
316
|
אוזן - עור התוף - ועוד..
|
317
|
טעם של חומר חשים בעת מגע שלו עם פקעיות הטעם הנמצאות על הלשון, לרוב מצטרף גם חוש הריח על מנת להשלים את תחושת הטעם.
|
318
|
מערכת הלב וכלי הדם מובילה לכל התאים החיים בגוף את כל צורכי הקיום שלהם, באמצעות הדם. המערכת מובילה חומרי מזון, גזים ופסולת אל התאים ומהתאים. היא מסייעת באיזון טמפרטורת הגוף והחומציות שלו כדי לשמר את ההומיאוסטזיס.
|
319
|
דם _ לב האדם (רשימת ערכים) - אב העורקים - עורק - נים - וריד - וריד נבוב עליון ותחתון
|
320
|
מערכת החיסון היא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות, אשר התפתחו במהלך האבולוציה של בעלי-החוליות במטרה להגן על גופם מפני פלישה של מיקרואורגניזמים פתוגניים, כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני רעלנים והתפתחות סרטן. בין מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעול באופן מסונכרן ומתואם נגד פולשים זרים מהם נשקפת סכנה לגוף.
|
321
|
מערכת המשלים - נוגדן (רשימה מפורטת כאן) - אנטיגן - תא דם לבן - תא בלען
|
322
|
מערכת הכסות עוטפת את חלקו החיצוני של הגוף וכוללת את העור, שיער, ציפורניים ובלוטות זיעה. העור מכסה כמעט את כל שטחו של הגוף ותופס 15 אחוזים ממשקלו, והינו האיבר הגדול ביותר בגוף. מערכת הכסות מפרידה בין האדם לסביבה החיצונית, היא מספקת הגנה ובידוד מהסביבה החיצונית ומידע לגביה.
|
323
|
מערכת העיכול, מערכת השתן ומערכת הנשימה פועלות ליצירת סביבה מקיימת חיים לתאי הגוף ולשמירה עליה. מערכות גוף אלו קולטות חומרים חיוניים מהסביבה (מזון וחמצן), מפרקות ומעבדות את החומרים עד הגעתם למצב זמין לתאי הגוף, ומסלקות את הפסולת הנותרת אחרי צריכת הנוטריינטים על ידי התאים.
|
324
|
בנוסף לאספקת מזון ופינוי פסולת, פועלות המערכות לשמירה על תנאים אחרים לקיום התאים. שמירה על כמות מים נאותה בגוף ועל רמות מתאימות של אלקטרוליטים וחומרים אורגנים. המערכות גם שומרות על מאזן חומצה ובסיס של הנוזל החוץ התאי ומווסתות אותו.
|
325
|
מערכת הנשימה מובילה אוויר לתוך גוף האדם ואל מחוץ לגוף ומאפשרת חילופי גזים בפעפוע בין האוויר לדם, חמצן נכנס לדם ופחמן דו-חמצני מפונה מהדם. כך מתחמצן הדם ובה בעת מפונה פסולת מטבולית גזית ממחזור הדם. בנוסף, משתתפת מערכת הנשימה בשמירה על מאזן החומציות של הגוף, על ידי סילוק של חומצה בדמות פחמן דו-חמצני.
|
326
|
מערכת השתן היא מערכת בגוף האדם המטפלת בסילוק פסולת הנוצרת בגוף ובשמירה על ההומיאוסטזיס על ידי איזון משק המים בגוף, חומציות הדם וריכוזים של תרכובות אורגניות ומינרלים שונים. היא מייצרת, אוגרת ומסלקת שתן.
|
327
|
בין מערכותיו הבשלות גם מערכת הרבייה, מערכת הרבייה של האישה ומערכת הרבייה של הגבר פועלות במשותף לטובת הישרדות הקוד הגנטי של האדם, על ידי העמדת צאצאים. מערכת המין של הגבר יוצרת נוזל זרע ומעבירה אותו לתוך מערכת המין של האישה, ומערכת המין של האישה מפתחת ביצית ומאפשרת את מפגשה עם תאי זרע. המערכת הנשית תומכת בהתפתחות העובר באמצעות אספקת תנאים מתאימים ברחם ואספקת מזון דרך חבל הטבור, ולאחר הולדתו גם מזינה את התינוק על ידי אספקת חלב באמצעות השדיים.
|
328
|
וסת - ביוץ - הפריה - הריון - לידה - שד (בלוטת חלב) - ועוד...
|
329
|
הילדות וההתבגרות הן התקופות במהלכן מגיעות לשיא יכולתן רוב מערכות הגוף של האדם. לאחר מכן מתחיל תהליך הדרגתי ואיטי של התדרדרות בתפקוד המערכות, תהליך חידוש הרקמות הבלתי פוסק בגוף הולך ומפנה את מקומו לתהליך של מות תאים שאינם מוחלפים בחדשים ולירידה ביעילות התאים והרקמות הקיימים. בסופו של דבר, מערכות הגוף לא מסוגלות עוד לספק תנאים מקיימי חיים לגוף, מותו של האדם הוא בלתי נמנע.
|
330
|
התפתחות גוף האדם:
|
331
|
טרום-לידה: הפריה - הריון - אמבריולוגיה - שכבת נבט - עובר - חבל הטבור - שליה
|
332
|
לאחר הלידה:
|
333
|
התפתחות גופנית - התפתחות קוגניטיבית - התפתחות פסיכולוגית ועוד
|
334
|
החומר התורשתי הוא חומר בעל יכולת שכפול עצמי וקידוד. חומר תורשתי מצוי בכל יצור על-פני כדור-הארץ - מהנגיף הקטן ביותר, דרך חיידקים, פרוטיסטים, צמחים, פטריות, בעלי חיים, ועד לבני אדם - וקובע את מראהו, תכונותיו והתנהגותו של היצור, עד לפרטים הקטנים ביותר. תורשה היא העברת עותק של החומר התורשתי מדור לדור.
|
335
|
החומר התורשתי מכיל מידע הדרוש לכל פעילויות הגוף. במקרה הפשוט והשכיח ביותר, המידע התורשתי מצויי בחומר תורשתי מסוג DNA, אולם יש גם מידע תורשתי שאינו מצוי בו. "גֶן" הוא שם ליחידת מידע תורשתית בסיסית. המדע החוקר את התורשה נקרא גנטיקה.
|
336
|
חומצות גרעין - DNA - כרומוזום - כרומוזומי מין - גן - גנום האדם (פרויקט גנום האדם) - שחלוף
|
337
|
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
|
338
|
כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום גוף האדם. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
|
339
|
כאן ושם אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא גוף האדם שרק מחכים שירחיבו אותם.
|
340
|
כתבו, שפרו ואתרו ערכים נבחרים, הוסיפו "תמונה נבחרת" או קטעים חדשים ל"הידעת?". ערכים נבחרים, תמונות נבחרות וקטעי הידעת? מוצגים דרך קבע בעמוד הראשי של הפורטל.
|
341
|
ראו גם בקשות ערכים בנושאי: רפואה - ביולוגיה
|
342
|
חלל בית החזה וחזה (כרגע מפנים לבית החזה) (אנ')
|
343
|
חלל הבטן (אנ') (כרגע מפנה לגוף האדם)
|
344
|
תעלת השדרה (אנ')
|
345
|
איבר קורטי (מערכת השמיעה) (אנ')
|
346
|
קשת השיניים (אנ')
|
347
|
פרה-מקסילה (אנ') תרגום אפשרי של המילה "Premaxilla" בלטינית הוא "לסת קדמית"
|
348
|
צינור המרה (אנ')
|
349
|
שריר עצם החזה, הבריח והזיז הפטמתי (אנ')
|
350
|
שריר הצדע (אנ')
|
351
|
שריר הצחוק (אנ')
|
352
|
שריר עצם החזה ועצם הלשון (אנ')
|
353
|
שריר הכתף ועצם הלשון (אנ')
|
354
|
תקשורת, שליטה ואינטגרציה
|
355
|
אפיתל ההרחה (אנ')
|
356
|
חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
|
357
|
1907 שרל לואי אלפונס לברן (אנ') צרפת על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות.
|
358
|
1909 אמיל תאודור קוכר (אנ') שווייץ מחקר על בלוטת התריס.
|
359
|
1911 אלבר גולסטרנד (אנ') שוודיה על תפקיד עדשת העין בראיה.
|
360
|
1912 אלכסיס קארל (אנ') צרפת על שיטת תפירת כלי דם והשתלות.
|
361
|
1913 שרל רוברט רישה (אנ') צרפת על גילוי האנפילקסיס.
|
362
|
1920 שק אוגוסט סטינברג קרו (אנ') דנמרק על שהדגים כי חילוף הגזים בריאות נעשה בדרך של פעפוע.
|
363
|
1922 ארצ'יבלד ויויאן היל (אנ') הממלכה המאוחדת מחקר על שרירים ובמיוחד תפוקת החום בשריר והיחס בין צריכת חמצן ומטבוליזם של חומצה לקטית.
|
364
|
1923 ג'ון מקלאוד (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי באינסולין לטיפול בחולי סוכרת.
|
365
|
1924 וילם איינטהובן (אנ') הולנד על פיתוח האלקטרוקרדיוגרם.
|
366
|
1927 יוליוס ואגנר-יאורג (אנ') אוסטריה על ריפוי שיתוק כללי על ידי הדבקה במלריה.
|
367
|
1928 שרל ז'ול הנרי ניקול (אנ') צרפת מחקר על טיפוס.
|
368
|
סר פרדריק גואולנד הופקינס (אנ') הולנד
|
369
|
הממלכה המאוחדת על גילוי ויטמינים שונים.
|
370
|
1932 סר צ'ארלס סקוט שרינגטון (אנ') הממלכה המאוחדת על גילוי תפקיד הנוירונים, כולל העובדה כי גירוי חזק יותר גורם לאות עצבי בתדר גבוה יותר.
|
371
|
ויליאם פרי מורפי (אנ') ארצות הברית
|
372
|
ארצות הברית על גילוי טיפול בכבד לריפוי מאנמיה.
|
373
|
1935 האנס שפמן (אנ') גרמניה על גילויים בתחום ההתפתחות המוקדמת של איברי הגוף.
|
374
|
1936 סר הנרי דייל (אנ') הממלכה המאוחדת על העברת אותות עצביים באמצעות מוליך עצבי.
|
375
|
1938 קורניי ז'אן פרנסואה היימנס (אנ') בלגיה על ההסבר כיצד לחץ דם ורמת החמצן בדם נמדדים בגוף ומועברים למוח.
|
376
|
1939 גרהרד דומק (אנ') גרמניה על גילוי התרופה סולפונמיד פרונטוזיל (sulphonamide Prontosil), התרופה היעילה הראשונה נגד זיהומים חיידקיים.
|
377
|
אדוארד א. דויסי (אנ') דנמרק
|
378
|
ארצות הברית גילוי ויטמין K ומבנהו הכימי.
|
379
|
1945 הווארד וולטר פלורי (אנ') אוסטרליה, הממלכה המאוחדת על גילוי הפניצילין ותרומתו לריפוי מחלות מידבקות.
|
380
|
גרטי תרזה קורי (אנ') האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית
|
381
|
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית על הגילוי כיצד גליקוגן הופך לגלוקוז בגוף ועל השפעת הורמוני בלוטת יותרת המוח על מטבוליזם של סוכר.
|
382
|
1949 וולטר רודולף הס (אנ') שווייץ על מיפוי תפקודי מרכז המוח.
|
383
|
שוולטר הנך (אנ') ארצות הברית
|
384
|
ארצות הברית על זיהוי הקורטיזון וחשיבותו בטיפול בדלקת פרקים.
|
385
|
1951 מקס תיילר (אנ') דרום אפריקה פיתוח החיסון לקדחת צהובה.
|
386
|
תומאס הקל וולר (אנ')
|
387
|
פרדריק צ'פמן רובינס (אנ') ארצות הברית
|
388
|
ארצות הברית
|
389
|
ארצות הברית על שהראו כיצד ליצור תרבית וירוס שיתוק ילדים במבחנה.
|
390
|
1955 אקסל הוגו תאודור תאורל (אנ') שוודיה מחקר על אנזימים ופעולתם, במיוחד אנזימים מחמצנים.
|
391
|
1956 אנדרה פרדריק קורנאן (אנ')
|
392
|
דיקינסון וו. ריצ'רדס (אנ') צרפת, 1941: ארצות הברית
|
393
|
ארצות הברית על שהדגימו כיצד לצנתר את הלב ומחקר על מחלות לב שונות.
|
394
|
1957 דניאל בובה (אנ') שווייץ, איטליה על גילוי תרופות מלאכותיות כגון אנטי-היסטמינים החוסמות פעילות אמינים שונים.
|
395
|
אדוארד לורי טטום (אנ') ארצות הברית
|
396
|
ארצות הברית על המבנה הגנטי ותפקודו במיקרואורגניזמים.
|
397
|
1959 סברו אוצ'ואה (אנ') ספרד, ארצות הברית על הסינתזה של חומצות גרעין RNA ו-DNA .
|
398
|
1960 סר פרנק מקפרלן בורנט (אנ')
|
399
|
פיטר בריאן מדואר (אנ') אוסטרליה, הממלכה המאוחדת
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.