diff --git "a/6182/raw.transcript.txt" "b/6182/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/6182/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,3012 @@
+נוכחת כאן. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס תשאל את השאילתא הדחופה מס' 119. היא שואלת את שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון בנושא איסור דיג בכינרת. גברתי יכולה להקריא את השאילתא כפי שהיא – היא מתבקשת – ולאחר מכן תוכל להרחיב. אם יהיו אנשים שירצו לשאול שאלות נוספות, גם להם ניתן.
+
+אתה ביקשת? השאילתות לא על השולחן? מדוע השאילתות לא נמצאות על שולחן חברי הכנסת? בבקשה, נא לתת לחבר הכנסת גנאים. תודה רבה. גברתי, בבקשה; נא להקריא את השאלה. 
+
+
+
+ השאלה מופנית כמובן אל שר החקלאות, והיא בעקבות איסור הדיג בכינרת. 
+
+ שר החקלאות החליט לאסור את הדיג בכינרת למשך שנתיים בגלל הירידה בכמות הדגה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע לא באו בדברים עם ארגון הדייגים, שזאת פרנסתם?
+
+ 2. מה הם פרטי תוכנית איסור הדיג? האם יש פתרון חלופי לדייגים?
+
+ 3. האם בתום השנתיים תישמרנה זכויות הדייגים?
+
+
+ נא לשבת. כבוד השר יענה, ולאחר מכן נשמע הרחבה של הנושא.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת אורי לוי אבקסיס, 1. תקופה ארוכה מתקיים דיאלוג עם ועד דייגי הכינרת בנושא השבתת הדיג. מצב הדיג באגם מוכר וידוע היטב לציבור הדייגים. הדייגים והמארג האקולוגי הם הנפגעים העיקריים. רוב הדייגים מגלים אחריות ומבינים שבסופו של התהליך מצב הכינרת ישתפר, לטובת האגם ולטובת ציבור הדייגים.
+
+גיבוש ההחלטה נעשה רק לאחר שגורמי המקצוע ואחרים קיימו פגישות רבות עם ועד דייגי הכינרת. נבחנו כמה חלופות, והתקבלה החלטה להשבית את הדייג לשנתיים, כפי שהודעתי במכתבי לשר האוצר מיום 20 בינואר 2010. 
+
+ 2. לגבי השאלה השנייה – התוכנית היא לאסור באופן מוחלט דיג בכינרת, בקטע הירדן הנשפך לכינרת ובכל הנחלים הנשפכים אליה למשך שנתיים, מיום 1 במרס 2010 ועד ליום 28 בפברואר 2012. אם עד אז לא יימצא תקציב – אגיד על זה משהו בהמשך – אז גם התאריך 28 בפברואר 2012 יידחה באותה תקופה שבה אנחנו נדחה את יישום ההחלטה. נכון לרגע זה, התאריך הקובע הוא 1 במרס 2010.
+
+ פניתי לשר האוצר בבקשה לתקצב את התוכנית והפיצוי לדייגים השובתים בעלות של 15 מיליון שקלים. צוות מקצועי, בהשתתפות נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה, גיבש תוכנית לתמיכה בדייגים שמתפרנסים מהדיג בלבד לאורך שנים. עלות התוכנית שתיפרס על כל תקופת ההשבתה היא כ-15 מיליון שקלים לכל התקופה, והיא כוללת פדיון פרישה של כשליש מצי הדיג, תמיכה חודשית בדייגים שייוותרו וצפויים לחזור לפעילות בתום התקופה, פעולות אכיפה מוגברות, אכלוס יזום של דגים באגם ומחקר שילווה את התוכנית.
+
+התוכנית עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת שטחי הדיג של ה-OECD לניהול שטחי דיג בר-קיימא.
+
+3. לשאלה השלישית – בתום שנתיים להשבתה יוכלו דייגי הכינרת לחזור לדוג וכל זכויותיהם תישמרנה. מעבר לכך, תוצאות המהלך יישאו פרי, וכולנו תקווה שיראו ברכה בעמלם.
+
+
+ בבקשה, חברת הכנסת אבקסיס.
+
+
+ למען הסר ספק, אנחנו כולנו, וגם הדייגים, שזו פרנסתם העיקרית, נורא רוצים בטובת הכינרת, וכמובן בטובת הדגה, כי הדגה טובה גם לאיכות המים. מה שאותי מטריד זה מה קורה בשנתיים האלה. אנחנו יושבים ומחכים או שעושים איזה שיקום אקולוגי? כי יכול להיות שברצף של הזמן נעלם איזה צמח שפוגע בהתפתחות ובשרשרת המזון ונעלמים סוגים כאלה ואחרים של דגה. האם יש באמת רצון להביא מעבר להמתנה ולאיסור הדיג? 
+
+אותי מטריד עוד משהו: שלא יהיה בסוף השנתיים האלה מונופול של מגד��י הדגים – ואני מדברת כמובן על המאגרים, על הקיבוצים, ואולי אפילו על בעלי הכלובים בים התיכון. מה נבטיח לאותם דייגים, שזו הפרנסה שלהם וזה עיקר עבודתם, אולי משחר ילדותם, וזה אולי דור שני ושלישי של דייגים? איך אנחנו מבטיחים את זה שהם יוכלו לעסוק במקצוע הזה גם בתום השנתיים?
+
+ אני רוצה דווקא להתחיל מהשאלה האחרונה, גם כדי להזים את זה שמתפתח פה קרב בין בעלי בריכות הדגים, בעיקר בקיבוצים, לבין הדייגים עצמם. הכינרת מעולם לא היתה הגורם המרכזי לאספקת דגים לאזרחי מדינת ישראל, והיא חלק קטן מאוד ממה שבריכות הדגים מפיקות לאורך השנים. זה בסדר בשביל לייצר פה איזה קרב ולהשפיע על שר האוצר לתת את הכסף, כי בלי הכסף לא תהיה תוכנית. אין פה שום קרב ואין גם יכולת לכינרת לספק את הצריכה של אזרחי ישראל. אני אמרתי בתשובה שלי שהתוכנית מורכבת מכמה פרמטרים, ובהם עשיית מחקר וניטור לאורך כל תקופת ההשבתה, כולל הכנסה של דגיגים במהלך התקופה הזאת, מעקב ופעולות אכיפה מאוד רחבות. מקור הפרנסה הזה הוא של הדייגים. אנחנו נשמור עליהם. הכוונה היא, בסוף התהליך, למתג את הכינרת ברמה שעל דגי הכינרת יוכלו לקבל תמורה הרבה יותר גדולה תחת המותג של "דגי כינרת". אני מעריך שהפרנסה שלהם בעוד שנתיים תהיה הרבה יותר טובה מאשר היום.
+
+
+ תודה רבה לכבוד שר החקלאות ופיתוח הכפר. כבוד השר וילנאי יכול לעלות, כי חבריו הצעירים עדיין לא חשבו שהם צריכים להגיע למליאה. 
+
+אם אכן אדוני מוכן, אני רוצה לפתוח בכמה מלים ולברך את אורחינו כאן היום, ביציע הכבוד – את השיח' מואפק טריף, את נכבדי דאלית-אל-כרמל ועוספיא, שיח'ים, גברות, כל האורחים שבאו יחד עם משפחת החייל מג'די חלבי, האבא והאמא. היום אנחנו מייחדים שאלה למשרד הביטחון על מנת לראות עד כמה ואיך אנחנו יכולים להמשיך ולהתחקות על עקבותיו של החייל היקר הנעדר. 
+
+אני מזמין את השר מתן וילנאי, שמשמש סגן שר הביטחון, ומבקש מחבר הכנסת מגלי והבה לשאול את השאילתא כפי שהיא כתובה. לאחר מכן נוכל להרחיב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, סגן שר הביטחון, העדפתי לדבר מכאן, שפני יהיו למשפחות, או למשפחת מג'די חלבי, האבא והאמא, השיח' מואפק טריף, הראש הרוחני של העדה הדרוזית, נכבדים שבאו אלינו מדאלית-אל-כרמל ומעוספיא, הגברות שנמצאות כאן – לא מקובל בשאילתא לפתוח בכך, אבל אני מרשה לעצמי, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ אני מתיר לך, אני מתיר לך. האורחים האלה יקרים ונכבדים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, ברשותך וברשות הכנסת אני רוצה לכבד את המשפחה, שחמש שנים סובלת את החסך והחוסר, כיוון שלשלוח ילד, שמגדלים אותו ושולחים אותו לשירות צבאי, והוא יוצא מהבית ב-28 במאי 2005 ואומר לאמא ולאבא: אני יוצא למשימה שלי, ליחידה שלי, ונעלם – זאת תחושה קשה ביותר. במקרה הייתי שם יומיים או שלושה אחרי האירוע. אני מלווה את המשפחה. כל מי שנמצא בבית הזה, כל האורחים שהגיעו, לבם כבד, ואנחנו היום החלטנו לפנות בשאילתא על מנת להבין אם באמת יש איזה נתון חדש, איזה זיק של תקווה, שהמשפחה, או כולנו אולי נחזור ונקווה שנגיע לפתרון הסוגיה הזאת. בברכות האלה אני מסיים ואני פונה לשאילתא. 
+
+
+ עכשיו נא לחזור לפרוצדורה, לתקנון, ולקרוא את השאלה. אני מאוד מודה לשר על סבלנותו. 
+
+
+ זה חמש שנים חייל נעדר; הוא היה בדרכו לבסיסו בחיפה ומאז ועד היום נעלמו עקבותיו. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם ידוע מה עלה בגורלו של החייל הנעדר?
+
+ 2. אילו מאמצים נעשים על-ידי הממשלה במטר�� לאתרו?
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, חבר כנסת מגלי והבה, בני משפחתו של מג'די, שנמצאים פה אתנו, לצערי אני לא יכול להיות איש בשורות ברגע הזה. כל מה שאני יכול להגיד לכם – אני מכיר את זה היטב מהיותי ראש אכ"א תקופה ארוכה ועסקתי בבעיות מהסוג הזה – שצה"ל, באמצעות ענף לאיתור נעדרים, בשיתוף משטרת ישראל, במישורים גלויים וסמויים כאחד, פועל בכל יכולתו על מנת להבין את התעלומה של היעלמו של החייל מג'די חלבי, אשר נעדר מאז סוף מאי 2005.
+
+לצערי, אין לנו כרגע ממצאים שיכולים לתת נחמה למישהו מאתנו. אנחנו פשוט לא יודעים. לצערי, זה גם לא החייל היחיד. יש לנו גם נוספים, כרגע אנחנו עוסקים במג'די. אנחנו עושים כל מאמץ להגיע לפתרון התעלומה הזאת. כל יכולות המודיעין של מדינת ישראל מושקעות בזה ואני מקווה שנפתור את זה. כרגע, כמעט חמש שנים לאחר היעלמו, עדיין אין לי תשובה טובה לשאילתא הזאת.
+
+
+ חבר הכנסת מגלי והבה, ואחריו חבר הכנסת חמד עמאר, יוסיפו על הדברים וישאלו את השר, גם אם תשובתו של השר מאוד כואבת ומאוד ברורה, עם תקווה בלתי פוסקת, אבא חלבי, אמא חלבי. 
+ 
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אין ספק שהתשובה שלך מוכיחה את הרצון העז של כולנו שנמצא פתרון לתעלומה, אבל אנחנו מקווים כולנו שעל-ידי שמירת הנושא של החייל מג'די חלבי, גם בבית הזה, גם בכל הזדמנות וגם בכל אירוע, אנחנו יכולים לתת תקווה למשפחה, לתת תמיכה למשפחה ולציין את היום הזה, על מנת שלא נחטא במחשבה שלרגע נוריד את הנושא מסדר-היום. זאת היתה המטרה של השאילתא. אנחנו גם נעבור לציון האירוע הזה באחד מאולמות הכנסת. אני רוצה להודות ליושב-ראש, לאדוני סגן השר ולכל אלה שסייעו בידינו בזיכרון או ברצון שלנו לא לשכוח את האבדה, לא לשכוח את היום הזה, שבו נעלם החייל שלנו, ואולי בסופו של דבר נביא תשובה ותקווה למשפחה. תודה, אדוני. 
+
+
+ ולא נסיר את העניין מסדר-היום עד אשר תימצא תשובה. חבר הכנסת חמד עמאר – בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סגן השר, משפחת חלבי היקרה, אני החלטתי לפני שבועיים שבכל סיום נאום שלי אני אזכיר את מג'די חלבי – בסוף הנאום, ואני עשיתי את זה ואמשיך לעשות את זה. 
+
+ שאלתי לסגן השר: האם אחרי שנודע למערכת הביטחון על היעדרו של מג'די חלבי הוקם צוות מיוחד לאיתור החייל? האם הצוות עדיין קיים? מתי נעשתה הפעולה האקטיבית האחרונה בשביל להצליח ולהגיע ולדעת ולקבל נתונים על הנושא? תודה רבה. 
+
+
+ בבקשה, כבוד השר. 
+
+
+ אני מכבד את כל אלה שמעלים את השאלה, ויש בהחלט מקום לשאילתא הזאת. אני רק יכול להגיד שאנחנו עוסקים בזה עם ובלי שאילתות, כל הזמן. אני יכול להגיד מניסיוני – שנים ארוכות נפגשתי עם משפחות של נעדרים; היתה משפחת נעדר שהובא אחר כך לקבורה, משפחת חמוד מבית-ג'ן. ותמיד בפגישות עם המשפחות – היתה משפחה דרוזית אחת וכמה משפחות יהודיות שעדיין לא נפתרה התעלומה, של נעדרי סולטן-יעקוב – תמיד בפגישות עם המשפחות ציינתי את ההתנהגות היוצאת דופן והמכובדת של המשפחה הדרוזית. 
+
+ אני מאחל למשפחת מג'די חלבי שהם לא יידרשו לזה יותר, אבל ככל שיידרשו, אני יודע שאתם יודעים כיצד להתנהג ואתם יודעים שהצבא עושה ככל יכולתו על מנת לפתור את הדבר הקשה הזה. זה לא פשוט, אלה פגישות קשות, אני מכיר את זה היטב. אני רק מחזק את ידיכם ואומר לחברי הכנסת שמעלים את השאילתא: אתם אל תתביישו לעלות ולשאול ככל הנדרש, ככל שאתם חושבים ש��ה ניתן ונדרש, ואני כאן לצורך העניין הזה. תודה רבה. 
+
+
+ האבא והאמא של מג'די, אומר לכם סגן שר הביטחון שדלתו פתוחה בפניכם על מנת לשאול ולהיות במשא ומגע. פעמים לנו יש פחות תשובות, אנחנו צריכים תמיד לשאול אותו, והנה הוא פשוט בא ואומר: דלתי פתוחה בפניכם. באמת, אינשאללה נמצא איזשהו קצה חוט שיוביל אותנו לפתרון החידה הנוראה. 
+
+ פעם נוספת אני מקדם בברכה את המשפחה, את כל הנכבדים, את השיח' מואפק טריף ואת ראש העיר לשעבר אכרם חסון, הנמצא כאן אתנו. תודה לכולכם. 
+
+אנחנו ממשיכים בסדר-היום. סגנית השר לקידום סטודנטים צעירים ונשים, גילה גמליאל, תעלה על דוכן הנואמים ותענה על שאילתא דחופה של חבר הכנסת מגלי והבה. זאת שאילתא נגררת מפעם קודמת. השאלה הקודמת היתה בנושא חלוקת קרקעות ללוחמים קרביים. שאלה נוספת לחמד עמאר ולשי חרמש, אם יהיה פה. 
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי סגנית השר, אני הפעם אלך לפי התקנון. 
+
+
+ הפעם לקרוא לפי התקנון. 
+
+
+ היום פורסמה תוכנית מענק בקרקע לבניית בית מגורים לכל חייל קרבי משוחרר בגליל ובנגב מבלי להתייחס לדרוזים או לצ'רקסים, שעליהם חל שירות חובה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע לא נכללו יישובים לא יהודיים ברשימת היישובים?
+
+ 2. כיצד מתכוון ראש הממשלה להחיל את השוויון על החיילים הקרביים הדרוזים והצ'רקסים במתן ההטבה, וכל חייל מבני המיעוטים?
+
+
+ תודה. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, שרים, חברי וחברות הכנסת, אני מקדמת בברכה את האחים והאחיות שלנו הדרוזים שהגיעו לכאן היום, את השיח' וכל הנכבדים והנכבדות. 
+
+מאז כניסתי לתפקיד סגנית השר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים במשרד ראש הממשלה, אני מקדמת תוכנית אסטרטגית לקידום צעירים וסטודנטים במדינת ישראל. מדובר בתוכנית חשובה ורצינית, המתפרסת על פני כמה נושאים מהותיים, הנוגעים לכל צעירה וצעיר בישראל. 
+
+מטרת התוכנית היא קידום אוכלוסיית הצעירים גילאי 18–35 למימוש הפוטנציאל הטמון בהם כמשאב לאומי וליצירת אוכלוסייה חזקה ועצמאית, תוך מתן מענה לצורכיהם המרכזיים. במסגרת התוכנית הכוללת, אשר הוצגה בפני ראש הממשלה מר בנימין נתניהו וקיבלה את ברכתו, הצבנו כמה יעדים. אחד היעדים הבולטים הוא יצירת פתרונות להקלה בשכר הלימוד ובהוצאות המחיה לסטודנטים והעלאת אחוז האקדמאים בישראל. בעקבות זאת כבר אושרה, בהצלחה, לפני כמה חודשים, בממשלת ישראל, הצעתי להעניק שנת לימודים אקדמית ראשונה חינם לכל חיילת וחייל משוחררים ובוגרי השירות הלאומי והאזרחי שיבחרו ללמוד במוסדות בנגב, בגליל וביהודה ושומרון. 
+
+יעד נוסף ומרכזי בתוכנית, שאותו הנחה ראש הממשלה לקדם, הוא יצירת פתרונות להקלת נטל הדיור. כידוע לכולם, מרכיב הדיור הינו נטל נכבד ומרכזי ביותר על הצעירים והצעירות בתחילת דרכם האזרחית והעצמאית. במסגרת התוכנית ברצוננו לבחון הענקת קרקע ללא עלויות פיתוח לבניית בית בנגב ובגליל לחיילים משוחררים ששירתו שירות קרבי מלא ותרמו תרומה משמעותית למדינה. מדובר בתוכנית מורכבת ביותר, ועל כן בימים אלו אנו בוחנים פיילוט לכ-1,000 יחידות דיור בנגב ובגליל. על-פי הרעיון המתגבש, יוענקו הקרקעות הראשונות לחיילים קרביים משוחררים שהם גם חיילי מילואים פעילים ותורמים, אשר שירתו בשירות הסדיר שלהם שירות קרבי מלא. מדובר בקבוצת אוכלוסייה אשר מסכנת את חייה למען הגנה על המולדת, וחשוב שהמדינה תדע לתגמל אותה, ועל-ידי כך לעודד שירות צבאי. ע�� מנת לסבר את האוזן, כיום פחות מ-5% מהגברים נושאים בנטל המילואים. הענקת הקרקעות בפיילוט תהיה, בשלב זה, עם עדיפות לקבוצות מגובשות שהתארגנו להתיישבות משותפת. 
+
+ רשימת היישובים אשר פורסמה הינה רשימת יישובים ראשונית, אשר הורכבה לאחר היוועצות בגורמים במשרד הבינוי והשיכון ובמשרד החקלאות. היא רשימה פתוחה ואינה סופית. הצוות יתבקש לבחון יישובים עם אופי כפרי אשר בהם מתבצעת כבר תוכנית הרחבה, ויש בהם קרקעות מאושרות לבנייה אשר כבר משווקות לציבור הרחב. הכוונה היא, כאמור, לבצע פיילוט אשר יבחן את התפוקות בתוך כמה שנים, כאשר היעדים הם עידוד גיוס למסלול קרבי, סיוע כלכלי לזוגות צעירים, פיתוח ההתיישבות בנגב ובגליל, עידוד שירות המילואים. ההטבה תיועד לכלל משרתי המילואים העומדים בסטנדרטים של משרתי מילואים פעילים וגם עשו את שירותם הצבאי כלוחמים במשך כל שירותם הסדיר. ההטבה תיועד לכלל משוחררי צה"ל ואנשי המילואים במסלולים הקרביים ללא הבדל דת, גזע או מין, ומכאן שאין בה כדי להפלות קבוצה כזו או אחרת. 
+
+ברצוני להדגיש: ממשלת ישראל מאוד מעריכה את תרומתם הגדולה והאמיצה של אחינו מהקהילה הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית לצה"ל ולמערך המילואים הלוחם. אנו מתכוונים לבחון במסגרת הפיילוט הכללת יישובים לא יהודיים ולתת מענה למגוון האוכלוסייה המשרתת במילואים, בכפוף, כמובן, לקריטריונים אובייקטיביים וישימים. תודה. 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה, שאלה נוספת, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כמי ששירת ביחידות קרביות שנים רבות ופיקד על חיילים שנים רבות, אני מבין בעצם מה שמגיע לחיילים האלה. וכל מה שהממשלה תעשה לא יחזיר להם, בעצם, את מה שנתנו לאורך השנים. אבל מה שמפליא אותי, כשאמרנו על פיילוט – ראינו תוכנית שהתפרסמה בעיתונים; מי שלא חושב מראש לכלול ברשימות האלה את כל היישובים שמשרתים בהם חיילים מכל אזרחי ישראל, חוטא פעמיים: פעם אחת כשהוא מחזיר אותנו לתקופות שהשוויון, רק חולמים עליו ולא מגשימים אותו, ופעם שנייה הוא עושה עוול לכל אותם מאות חיילים קרביים שעכשיו שומעים את הדבר הזה, שומעים על הפיילוט הזה, והם לא נכללים בו. האומנם? זו שאלה אחת. 
+
+שאלה שנייה – ואדוני היושב-ראש, אתה בבית הזה מוביל קו של השוויון והרצון שכולם ייכללו במסגרת אחת, ואני לא חושב שלהוציא את החיילים הדרוזים והצ'רקסים – למה אני מכניס אותם ראשונים? כי הם אלה שחל עליהם חוק שירות חובה. אחר כך החיילים הבדואים, המתנדבים, וערביי ישראל האחרים שעושים שירות צבאי. אז הגיע הזמן שגברתי, גם את וגם הממשלה וגם ראש הממשלה – כשהולכים לתוכנית כזו, מראש להראות לנו מה רוצים לעשות ולא רק להשאיר את הדברים כתוכנית וירטואלית שחלק מקבלים וחלק נחשוב עליהם. 
+
+
+חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא בפניכם מכתב אחד מני רבים שקיבלתי בעקבות החלטת ראש הממשלה להעניק אדמות לחיילים משוחררים בנגב ובגליל: 
+
+חמד, ידידי היקר, שלום. בבוקר פורסמו בעיתונות הכתובה כתבות על כוונת משרד ראש הממשלה לחלק מגרשים של 250 מטר לחיילים משוחררים קרביים אשר יחליטו להתגורר בגליל או בנגב. זוהי יוזמה ברוכה והוגנת, אך מפליא ומעצבן עד מאוד שהכפרים הדרוזיים לא נכללו ברשימת היישובים הזכאים להטבה. אני חושב שהגון מאוד ואף מחייב לכלול את שכונות החיילים המשוחררים ברשימת היישובים. 
+
+ולשאלתי: כאשר הר��יבו את הרשימות של היישובים בנגב ובגליל, האם נלקח בחשבון שבמגזר היהודי החיילים יכולים לבחור להתגורר בכל יישוב שיחפצו בו, ואילו חייל דרוזי יכול להתגורר רק ביישובים הדרוזיים, ועצם זה שיישובים דרוזיים נעדרים מהרשימה מפלה לרעה את כל המגזר הדרוזי, שידוע שתרם רבות לביטחון המדינה? ומה בדעתכם לעשות בנדון על מנת להכניס את היישובים הדרוזיים לרשימה? תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך. חברת הכנסת רוחמה אברהם – שאלה נוספת, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, גברתי סגנית השר, באת והקראת לאומה תוכנית גרנדיוזית, יפה, נהדרת. והיא התקבלה ב"וואו" תקשורתי. רק מה שמתברר, ואני מחזיקה פה עיתון מ-26 בינואר, אחד העיתונים הגדולים – אבל הוא התפרסם, אותו מאמר, פחות או יותר – – –
+
+
+ זה מאתמול. 
+
+
+ אתמול, ברוב מערכות העיתונים. אני מקריאה, אדוני היושב-ראש: בועת הנדל"ן של גמליאל. סגנית השר גילה גמליאל הבטיחה מגרש חינם בפריפריה לחיילים הקרביים. אז הבטיחה. יממה אחרי ההבטחה מתברר כי התוכנית לא נדונה בלשכת ראש הממשלה, לא מוכרת במשרד השיכון או במינהל, ואף נפסלה בידי בג"ץ. אז מה זה אומר? גם הפיילוט הזה, שמדובר בכ-1,000 חיילים קרביים – – –
+
+
+ את שואלת האם מה שכתוב בעיתון זה נכון. 
+
+
+אם לשכת ראש הממשלה לא מגבה את התוכנית הזו, מדוע סגנית השר עומדת כאן בפני אומה שלמה ופשוט משקרת? 
+
+
+ סליחה, תתנצלי. אני דורשת את ההתנצלות מייד. 
+
+
+ לא משקרת – איננה דוברת אמת או רק מבטיחה.
+
+
+אני מבקשת להתנצל במיידי. 
+
+
+ לא, לא. את שואלת, שאלתך היא – המסקנות הן של כל אזרח ואזרח – האם מה שכתוב בעיתון זה נכון. 
+
+
+ האם לשכת ראש הממשלה מאשרת את התוכנית הזו? יש לה גיבוי? והאם מה שכתוב כאן זה נכון. 
+
+
+חבל מאוד שחברת הכנסת רוחמה אברהם לא הקריאה מעיתון קודם – ככה הנתונים שלך היו מדויקים יותר. 
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה, תודה. אין שאלות בהליכה. בהליכה אין שאלות. עכשיו, כבוד סגנית השר תענה בצורה שהיא רואה לנכון על כל שאלות חברי הכנסת ותבחר את הסדר כפי היא רואה אותו. 
+
+
+ הייתי אומרת הרבה דברים לחברת הכנסת רוחמה אברהם בדבר קריאת עיתונים ומה שכתוב בהם – אם הכול נכון, מה יש לה לומר על כך. אבל אני אהיה עניינית, לצורך העניין. 
+
+לגבי חברי חבר הכנסת מגלי – השאלה ברורה. אני באופן טבעי רואה את אחינו כאחינו מלכתחילה, כך שגם בהצעת החוק הראשונה זה ברור לחלוטין שהם נכללים בשנה אקדמית חינם, בצורה ברורה וחד-משמעית. אותו כנ"ל לגבי ההצעה כאן. הרשימה שהגיעה לידי – הגיעה אלי רשימה ראשונית, עוד לא דנו לגבי אותם יישובים. יש אנשים, ראשי רשויות של מועצות אזוריות, שפונים ומבקשים להוסיף יישובים. הרשימה עצמה היא רשימה ראשונית שהגיעה לידינו, כך שוודאי וודאי זו לא רשימה סופית. כפי שאמרתי, גם בדברים ובתשובה, חלילה וחס שלא רואים מראש. ההיפך הוא הנכון: זה כל כך טבוע בתפיסה ובראייה שזה מלכתחילה קיים, כך שאני מאוד מקווה שאם הפרסום הראשוני שיצא בנושא פגע ברגשותיהם של מי מאחינו, אז בוודאי ובוודאי זו לא היתה הכוונה. 
+
+לגבי הטענה השנייה שנשמעה כאן, בבסיס אותו מכתב שהגיע – אני חושבת שבשעה טובה סוף סוף הנושא של הצעירים והצעירות במדינת ישראל עולה לסדר-היום הציבורי. ההבנה כי זוגות צעירים, לאחר תום השירות הצבאי, מוצאים את עצמם צריכים להתמודד במציאות מאוד מאוד בלתי אפשרית מבחינה כלכלית, שבה יש כל עלויות נטל הדיור, שכר הלימוד, בהמשך מציאת תעסוקה, ההקשר של גידול וטיפוח של המשפחה, שעות הפנאי, טיפול בילדים – סוף סוף ממשלת ישראל מנצלת את ההזדמנות שנפלה בחלקנו, לבוא ולסייע לזוגות הצעירים ולצעירים. 
+
+אני רוצה רק לענות פה בצורה ברורה: לאורך כל הדרך ההצעות שאני מעלה הן הצעות שכוללות את כולם, כל הצעירים והצעירות, כפי שהגדרתי בצורה ברורה, ללא שום אפליה. ההיפך הוא הנכון. לגבי אחינו, קל וחומר, צריך לעודד, לחזק, לקדם ולהוביל, כי עם כל הקשיים של הצעירים, הצעירים שלנו – במגזר של הדרוזים, הצ'רקסים, הבדואים הנטל אף כבד יותר. ועל כך אני אומרת בצורה חד-משמעית, שלא תינתן לשום פרשנות, לשום פופוליסטיות: ההחלטה היא חד-משמעית לכולם. 
+
+לגבי הדברים שנאמרו כאן, לגבי מה שנאמר ולא נאמר – אני מחייכת, כי גם כשהתחלתי לקדם את ההצעה של שנה אקדמית חינם לבוגרי צבא ושירות לאומי שילמדו בנגב, בגליל וביהודה ושומרון, נתקלתי בדיוק באותן אמירות, אותם דפוסים של אמירות, שהדברים האלה לא יצאו לפועל. ועובדה שאותם שרים מהממשלה, שמלכתחילה טענו זאת והתנגדו, הצביעו פה אחד בישיבת הממשלה לגבי הצעת החוק. כך שהפיילוט הזה יצא לפועל. לא רק שהוא יצא לפועל, אנחנו נלמד ממנו את כל אותם דברים וכשלים, על מנת שלעתיד לבוא נצליח גם לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו לעידוד הצעירים וסיוע לזוגות צעירים, לעידוד השירות הצבאי הקרבי, לבוא ולסייע ליישוב הנגב והגליל וכמובן לעודד את שירות המילואים. אני אשמח מאוד גם, לעתיד לבוא – כפי שבקרוב אני אבוא להציג פה את הצעת החוק בנושא של השנה האקדמית, כך גם, לעתיד לבוא, אציג את הממצאים והתוצאות. תודה רבה. אם יש לעוד מישהו שאלות, אשמח לענות. 
+
+
+ לא, לא. תודה רבה. אנחנו מאוד מודים לסגנית השר. תודה רבה. יעלה ויבוא כבוד שר האוצר על מנת להשיב לשאילתא בעל-פה של חברת הכנסת רוחמה אברהם, המבקשת לשאול את השר, בשאילתא דחופה מס' 122, בנושא מענק לפורס תשתיות הרדיו הדיגיטלי. 
+
+
+
+ אני מודה לך שוב, אדוני היושב-ראש. 
+
+ אדוני השר, מכרז שעתיד להתפרסם להקמה והפעלה של תשתית לשידורי רדיו דיגיטלי יכלול מענק למקים התשתית בשיעור 60 מיליון ש"ח.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר? 
+
+ 2. אם כן – מדוע קיים הצורך במענק, שכן חוק הרדיו הדיגיטלי אינו כולל מתן מענק?
+
+ 3. האם אינך חושב שסכום זה יסייע לכיסוי המחסור בתקציב סל הבריאות, העומד על 60 מיליון?
+
+
+ כבוד השר יענה. לאחר מכן תוכלי להרחיב. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת אברהם. 
+
+ לשאלה הראשונה – ועדת מכרזים שהוקמה לצורך הקמת תשתית ההפצה לשידורי הרדיו הדיגיטלי פרסמה מכרז שכלל תמריצים שונים, כפי שנהוג, ביניהם גם תמריץ כספי. אולם מסיבות שונות במכרז זה לא נבחר זוכה. לא הוחלט בשלב זה על שינוי במתכונת הפרויקט ובתמריצים שיועמדו למציעים. 
+
+לשאלה מס' 2 – המענק הוצע במסגרת המכרז לצורך שיפור סיכויי ההקמה של המערך, כמקובל בפרויקטים תשתיתיים רבים. 
+
+לשאלה מס' 3 – כיוון שלא הוחלט עדיין על היקף המענק במקרה של יציאה מחודשת למכרז, אין אפשרות, בשלב זה, לענות על השאלה. תודה. 
+
+
+ בבקשה, חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא. 
+
+
+ כן, אדוני השר. האם נכון הדבר שזה המכרז השלישי שמתפרסם ואף אחד לא ניגש, כאשר המכרז הראשון היה ללא מענק, המכרז השני היה עם מענק של 20 מיליון שקל והמכרז השלישי שמתפרסם בימים אלה – עם מענק של 60 מיליון ש"ח? 
+
+
+ אני אבדוק, אינני בקי בתנאים של המכרזים הקודמים, אבל אני מניח שהעובדות שציינת הן בהחלט אפשריות, כי קורה לא פעם שהמדינה מנסה להקים פרויקט תשתיתי כזה או אחר, ומתברר שהמכרז איננו אטרקטיבי דיו, ואז מתנהל סיבוב נוסף שבו המדינה משפרת את התנאים או מציעה מענק, כי בסוף יש אינטרס למדינה להוציא את אותה תוכנית מהכוח אל הפועל. לכן אני אבדוק את שאלתך, אבל על פניו, התיאור שנתת נראה תיאור סביר. 
+
+
+ אני אשמח לקבל את התשובות בכתב. 
+
+
+מאה אחוז. 
+
+
+ תודה רבה לשר האוצר. את יכולה לעשות follow up לדברים שאמר השר. הואיל ושר התקשורת לא מעוניין להשתתף בנושא זה, שכן כולו שייך לאוצר. 
+
+
+ לא, אני מוכן. 
+
+
+ אם אדוני רוצה להוסיף – בהחלט הדבר מעורר עניין, ויש לנו עוד ארבע דקות לתחילת הדיון לציון יום השואה הבין-לאומי, בהחלט אשמח לשמוע, באופן אישי, גם את עמדת משרד התקשורת. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, תודה רבה על ההזדמנות. חברי השרים, חברת הכנסת רוחמה אברהם, כן, אכן שר האוצר דיבר על כך שלפני כמה שנים ניסו להוציא למכרז תשתית דיגיטלית, תשתית של רדיו דיגיטלי, שזה רדיו מאוד חשוב, ואני חושב שיש לו מקום במדינת ישראל. אין לי כוונה להתנגח עם אף אחד, אבל כשמשרד אוצר – לא בימים של שטייניץ – עושה רדיו דיגיטלי כאילו שאין משרד תקשורת, כאילו שהאוצר מבין בזה – זה שיש לו כסף וזה שהוא אחראי לברז עדיין לא הופך אותו למומחה. אני אומר לך, אדוני שר האוצר, אליך יש לי הערכה רבה וגם אין לי טענות. אבל אם האוצר ימשיך כך, לא יהיה רדיו דיגיטלי ולא תהיה רפורמה בתקשורת, ואיפה שהם ייגעו בתחומים שהם לא מבינים, אנחנו נגיע לאותו מצב שבעוד ארבע שנים יעמדו פה חברי כנסת וישאלו שאילתות. 
+
+
+ כבוד שר התקשורת, אתה הרגולטור, אתה יכול – – – 
+
+
+ אני לא יכול כלום. מול האוצר אני לא יכול כלום, בטח לא מול פקידי האוצר. 
+
+
+ אתה יכול גם יכול. אתה הרגולטור של התקשורת, ואם יש יזם, שהוא משרד האוצר, הרגולטור יכול לקרוא לו לסדר, בוודאי. רדיו דיגיטלי הוא לא דבר שהוא משולל כל קשר לנושאים. 
+
+
+ על כל פנים, אני קורא מכאן לשר האוצר לתת לנו, לאנשי התקשורת, לאנשי המקצוע, לעסוק בזה. אם אנחנו נעסוק בזה, כפי שהפצנו עכשיו את ה-DTT, את הרשת הטריסטריאלית, וסיימנו אותה בהצלחה, אנחנו יכולים לעשות גם את זה. אבל אם האוצר רוצה לשלוט גם על זה, לא יהיה רדיו דיגיטלי במדינת ישראל, דבר שהוא חשוב וחיוני. 
+
+
+ תודה רבה. אנחנו קבענו להתחיל את הדיון בנושא יום השואה הבין-לאומי והציון של יום זה היום ברחבי העולם כולו, אם באושוויץ ואם בבניין האומות המאוחדות. אני הייתי מציע שעד אז נזמין את שר המשפטים – והוא יוכל לחסוך אחר כך זמן – על מנת להציג את הצעת החוק, כי יש לנו עוד ארבע דקות ואני רוצה לאפשר לכל חברי הכנסת אשר רוצים להשתתף בציון המאורע לעלות. שר המשפטים נמצא כאן, הרי הוא ביקש ממני. מייד לאחר הצגת הנושא על-ידי שר המשפטים, כאשר אז תגיע השעה, אנחנו נפתח בנושא הבא. זו הצעת חוק של מי? רגע אחד, בן-ארי לא נמצא פה. חשבתי שזאת הצעת חוק ממשלתית. לא, אם כך הדבר, חבר הכנסת בן-ארי לא נמצא פה. 
+
+
+– – – לשאול שאלה את שר האוצר. 
+
+
+
+
+אדוני המשנה לראש הממשלה, רבותי השרים, חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום, יחד עם מדינות העולם, את יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה. 
+
+ היום הזה, יום שחרור מחנה המוות אושוויץ, הוא יום הכיפורים של אומות העולם. הוא היום שבו לא רק אנו מזכירים את הכחדת אחינו ואחיותינו, ששת המיליונים, כי אם גם אותן מדינות אשר נטלו חלק בתעשיית המוות, מי בשיטתיות ודקדקנות ע��-ידי חיילים וקלגסים, מי בחמת רצח של המון משולהב וצמא דם ומי בהתעלמות מכוונת, שלא להפריע את מלאך המוות מלעשות מלאכתו. 
+
+ אנו, הישראלים – אשר מייחדים ליום השואה והגבורה, לפי לוח השנה העברי, את יום מרד גטו ורשה – פעלנו לקביעת יום זה על-ידי האו"ם, באמצעות המשנה לראש הממשלה דהיום ואז שר החוץ של מדינת ישראל, הוא סגן ראש הממשלה סילבן שלום, כיום זיכרון אוניברסלי לזוועות השואה, לא משום שאנו חלק ממשפחת העמים, ולא משום שאחינו ואחיותינו הם קורבנותיה של הזוועה הגדולה מכל הזוועות, אלא משום שלציון יום זה יש משמעות מיוחדת, רלוונטית, אפילו אקטואלית, עבורנו הישראלים. 
+
+ עבורנו הישראלים, העובדה שמדינות העולם הכירו הלכה למעשה בהיותו של רצח עמנו האירוע הטרגי המכונן של המאה הקודמת ושל ההיסטוריה האנושית, שהיו אלה שנות אפלה שהקדירו לא רק את שמי העם היהודי, אלא הטילו צל כבד על האנושות כולה, היא הבעת מחויבות אוניברסלית, מוסרית ומעשית שאין ממנה דרך חזרה; היא שטר חוב שבמוקדם או במאוחר תגיע עת פירעונו, ושמא כבר הגיעה העת? 
+
+ שהרי גם 65 שנים אחרי, שבה המפלצת ומרימה ראש. גם 65 שנים אחרי, לאחר שלכאורה כבר השביעה את רעבונה, היא רק משנה חליפות את צורותיה, אם בניסיון להכחיש ולהשכיח את זוועות הימים האפלים ההם, אם באיום חד וברור על קיומה של מדינת היהודים, אם בהטפות נוטפות ארס, בהפצת כזבים, תוך שימוש באמצעים מן הזן הנחות ביותר, שאינם אלא לבוש מודרני לפרוטוקולים הארורים, ואם פשוט בשנאת יהודית קדמונית, שמוכיחה את אונה גם בעת הזאת, ואולי אף את נצחיותה. 
+
+ ביום השואה הבין-לאומי, מדינות העולם לא רק זוכרות, הן גם מטילות על עצמן את הציווי המוסרי, האנושי, ההיסטורי, החרות באותיות אש הקרמטוריום בדברי ימי עולם, ש"לעולם לא עוד"; לעולם לא עוד רעל שנאת הגזע, לעולם לא עוד איבת עמים רצחנית, לעולם לא עוד יימחק עם, תימחק מדינה, מן המפה.
+
+ רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, בשעות אלו ממש משתתפים בטקסים מיוחדים באתר מחנה אושוויץ-בירקנאו חברי המשלחת הישראלית, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות חברי כנסת מסיעות רבות. לצד חברי פרלמנטים ממדינות אירופה הם מעלים את זיכרון הזוועות, מתייחדים עם זכר הקורבנות, צועדים בשביליה של "הפלנטה האחרת", בינות לזרועותיה של תעשיית המוות, ומזכירים שוב ושוב את מה שיש מי שמעדיפים לטשטש: שכמעט במרחק נגיעה מכאן, בזמן ובמקום, קמו בני תמותה – בני אנוש רק על-פי הגדרתם הביולוגית – ובהחלטה מחושבת ומתוכננת הוציאו לפועל רצח עם שיטתי, המוני, ממושך ואכזרי מאין כמותו, שגובה, כביכול, באידיאולוגיה סדורה היטב. 
+
+ משלחת זו של חברינו חברי הכנסת נמצאת שם לא רק על מנת להשתתף בטקסים לצד עמיתיהם האירופים. היא שם בעיקר על מנת לומר באופן הנוקב ביותר, כי לא די בהעלאת זכרן של זוועות העבר, או אפילו בהכאה על חטא ובקשת מחילה; לא די ב"שעשועים דיפלומטיים" כנגד הסכנה הנוכחית, הממשית, לשלום העולם כולו; לא די בסנקציות למראית עין; לא די בדיבורים על מחויבות וערבות בין-לאומית. הגיעה העת לפעול כנגד מלאך המוות, אשר שב ומתדפק, והפעם על דלתות האנושות כולה. הגיעה העת לפעול בהתאם לצו המוסרי, המוחלט, החד-משמעי, של היום הזה. הגיעה העת להתמודד באופן מעשי ואמיתי עם השנאה החדשה-ישנה, המגובה באותם דפוסים אידיאולוגיים חדשים-ישנים ומאיימת לקטול באותן שיטות חדשות-ישנות, המדעיות, התעשייתיות, והמפלצתיות, שבהן כמעט נמחק עם מעל פני האדמה.
+
+ אם ימשיך העולם להתייחס בביטול לגילויים העדכניים של האנטישמיות, אם ימשיך להיות שאנן ושלו, תהיה זו חלילה הטרגדיה של האנושות כולה. היום הזה חייב לשמש תמרור אזהרה עולמי, כדי שלעולם לא נהיה עדים לאימה ולצלמוות שכיסו את שמי אירופה באותן השנים.
+
+ אני מזמין את המשנה לראש הממשלה והשר אשר הביא לקביעת יום זה כיום זיכרון בין-לאומי, את השר סילבן שלום, לעלות ולשאת את דברו. אחריו נשמע את יושבת-ראש האופוזיציה, שרת החוץ לשעבר, חברת הכנסת ציפי לבני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי הכנסת, היום מתקיימים ברחבי העולם טקסים רבים לציון יום השואה הבין-לאומי. מדובר בטקסים, בכנסים ובעצרות, בדיונים בפרלמנטים, אבל הרבה יותר חשוב – לימודים בבתי-הספר כולם. באירופה, בתוכניות הלימוד, מאז 2005 מייחדים ביום זה ובימים שקודמים לכך פרק נרחב ללימוד מאורעות השואה.  
+
+העובדה שאנחנו מציינים היום בעולם את יום השואה הבין-לאומי היא לא דבר של מה בכך. רבים שאלו ושואלים עד היום: מדוע רק היהודים? גם אז נשאלנו, האם לא נהרגו רבים אחרים, האם לא היו עשרות מיליונים ששילמו בחייהם בזמן מלחמת העולם השנייה? אבל תשובתנו היתה תמיד אחת: מה שקרה לעם היהודי, מה שקרה ליהדות אירופה ולחלקה של יהדות צפון-אפריקה, הוא דבר שלא קרה מעולם לאף עם אחר, כאשר המטרה היתה להשמיד את העם היהודי כולו. 
+
+כמי שהיתה לו הזכות הגדולה להוביל את היוזמה לקביעת יום השואה הבין-לאומי, אני יכול לומר לכם שהיה זה אחד הימים והרגעים המרגשים ביותר בחיי, כאשר עצרת האו"ם הצביעה, ללא מתנגדים – 141 מדינות תומכות, ויש לציין בהן גם מדינות ערביות ומוסלמיות, כאשר גם אירן לא העזה להתנגד. היה זה באמת ציון דרך אמיתי, ציון דרך שבא 60 שנה אחרי, אבל ציון דרך שמאפשר לא להשכיח את מה שקרה באותה תקופה נוראה. 
+
+עלול היה להיות, חלילה, שהדברים האלה יישכחו. בעוד שנים לא ארוכות ניצולי השואה כבר לא יהיו אתנו, ואז לא יהיה מי שיספר את אותם סיפורים. חשוב שבני-הנוער, שרואים את העצרות, משתתפים בטקסים ולומדים בבתי-הספר, באירופה או במדינות אחרות, ידעו מה שקרה על אדמתם. 
+
+ההחלטה הזאת היא פרי מאמץ יוצא דופן של משרד החוץ, וברצוני לציין שניים מהעושים במלאכה דאז, סמנכ"ל ארגונים בין-לאומיים רוני לשנו-יער ושגרירנו המצוין באו"ם דני גילרמן. 
+
+כאשר אנחנו היום משתאים לנוכח תרומתם של הניצולים לאנושות, אנחנו יכולים לשער מה היה קורה אם אכן אותם מיליונים שלא שרדו היו עדיין אתנו. אנו מבכים את אובדנם מדי יום, מבכים את אובדנם של הקרובים לנו והרחוקים מאתנו, מתוך ידיעה שהם נרצחו רק בשל היותם יהודים. 
+
+כולנו נוגעים בשואה. במשפחתי שלי מצד רעייתי נהרגו סבה וסבתה וכל אחיה, מלבד אחת שהגיעה קודם – אמה. היתה זו אמה של אשתי, פולה, שהצליחה לברוח בגיל 14, בגיל כל כך צעיר, ליערות ולהצטרף לפרטיזנים, וכך להינצל. 
+
+גם אמא שלי שרדה את החיה הנאצית. כאשר הנאצים ושלוחיהם האיטלקים הגיעו גם לתוניס, הגיעו גם לעיר שממנה הגיעה משפחתי, גאבס, היה זה אך נס שמשפחתי שרדה את החיה הנאצית. כאשר הם הגיעו ודפקו על הדלת וסבתי פתחה את הדלת וראתה אותם שם, היא מיהרה לסגור את שער הברזל, כאשר היא שוברת את אצבעה. וכאשר רצו לירות לעבר הדלת, היה זה דווקא השכן הערבי – יחד עם עוד יהודי שהיה שם, שלא ידעו שהוא יהודי – שאמרו להם: היא לא סוגרת את זה בגללכם, היא סוגרת את השער כי היא חונכה, מטעמי צניעות, שאסור לה לפתוח את השער לגברים זרים. הציעו להם לבוא מאוחר יותר, וכך אכן היה, אבל בינתיים הצליחה משפחתי להינצל. 
+
+רבים אחרים לא שרדו. היו רבים שהלכו למחנות עבודה, מחנות כפייה, וחלק מהם היו דודי; גם טרנספורטים, לצערנו הרב, מיהדות תוניס נשלחו למחנות הריכוז, והיו גם כאלה שלא שרדו בהפצצות. אבל המזל, המזל הגדול, היה עמם. המזל הגדול, שאותם קרבות שהיו במקום אחר הצליחו למנוע את החיה הנאצית מלהשלים את מלאכתה גם בצפון-אפריקה. אותם קרבות בסטלינגרד ובאל-עלמיין היו אלה שהכריחו אותם ללכת למקום אחר. הגיע הזמן להכיר גם את הפרק הזה בשואה והגבורה. 
+
+הודיתי לשר החינוך בישיבת הממשלה על כך שהכניס את הפרק הזה לתוכנית הלימוד. אמרה השרה לימור לבנת שגם היא תרמה לכך כשרת החינוך, ואני רוצה להודות גם לה על כך. אבל לצערי גם היום, 65 שנה אחרי, יש רבים שעדיין מרגישים שלא הוכרה תקופת שהייתם גם בתוניס וגם בלוב, כאשר היו תחת אותו שלטון. בישיבת הממשלה האחרונה הוחלט, לבקשתי, כי שר התפוצות יולי אדלשטיין יגבש תוכנית לטיפול בתגמולים ובפיצויים לאותם ניצולים ששרדו ועדיין חיים שהגיעו מצפון-אפריקה. 
+
+יום השואה הבין-לאומי נועד להנחיל את זיכרון השואה בעולם כולו, ללא פשרות. בשעות האלה נמצא נשיא המדינה בגרמניה, ושם הוא אמור לדבר – בעוד שעה קלה – בפני שני בתי-המחוקקים, בפני שני הפרלמנטים בגרמניה, בהשתתפות נשיא גרמניה והקנצלרית מרקל. ראש הממשלה עושה שעות אלה באושוויץ יחד עם משלחת נכבדה של חברי כנסת. גם משם תצא הבשורה ותהדהד בקול רם, בשפה העברית. שר התפוצות יולי אדלשטיין ישתתף הערב בכינוס המיוחד של עצרת האו"ם, שנקבע מדי שנה ל-27 בינואר. כך יעשו גם שרים אחרים נוספים, שר החוץ בצ'כיה, שרת התרבות בפריס – כולם יאמרו את דברו של העם היהודי ודברה של מדינת ישראל. 
+
+יום זה, אדוני היושב-ראש, לא נבחר סתם. היה קשה מאוד לקבוע את יום השואה שלנו כיום השואה הבין-לאומי, מאחר שהוא מצוין לפי התאריך העברי, והם רצו תאריך שלא משתנה כל שנה. 27 בינואר הוא סמל, סמל אמיתי לשחרור מחנות ההשמדה. יצא לי להיות שם בשנה שעברה ולעמוד בראש "מצעד החיים". יחד אתי צעד הרב ישראל לאו, ועוד רבים אחרים. רק כאשר אנחנו נמצאים שם אנחנו מבינים את גודל הזוועה, אנחנו מבינים בעצם מה קרה ומה עלול היה לקרות אם החיה הנאצית היתה ממשיכה בהרס ובחיסול העם היהודי כולו. 
+
+לצערי הרב, גם היום, 65 שנים אחרי, יש עדיין רבים ולא טובים שלא השכילו להבין את הלקח החשוב ביותר מהשואה. יש עלייה מדאיגה בחילול מצבות, באלימות כלפי יהודים, בכתבות ובקריקטורות נוטפות שנאה וגזענות כלפי היהודים, רק בשל היותם יהודים. 
+
+השואה מלמדת, אדוני היושב-ראש, שהיהודים הם הראשונים לסבול מהשנאה ההרסנית של האנטישמיות, אבל הם לא יהיו האחרונים שהשנאה הזאת תפגע בהם. לצערנו, גם בימים אלה ישנם אחרים שמרימים ראש וקוראים להשמדת מדינת ישראל, קוראים להשמדת המדינה היהודית. 
+
+במשך שנים ארוכות האמין העולם שטרור ואירן הם בעיות של ישראל בלבד. רק לאחר הפיגוע ב-11 בספטמבר בניו-יורק, ולאחר מכן הפיגועים שהיו במדריד, בלונדון ובבסלאן שברוסיה, הבין העולם שטרור יכול להכות בכל מקום וכנגד כל אחד. מאז החל העולם לפעול בנחישות כדי לפגוע באותן תשתיות טרור, וההצלחה היא הצלחה לא מבוטלת. 
+
+ גם בנוגע לאירן חשבו שהבעיה היא בעיה של ישראל בלבד, וכאשר העולם הבין שהאירנים מפתחים טילים ארוכי טווח הרבה מעבר למדינת ישראל, של 2,500 ו-3,000 קילומטר, הוא הבין שכל בירות אירופה נמצאות באותו טווח. 
+
+הימים הם ימים של הכרעה. הימים הם ימים של הכרעה אמיתית: האם יתאפשר למדינה שחברה באו"ם, אשר נשבעה לקיים את מגילת האו"ם, להמשיך ולאיים על קיומה של מדינה אחרת, כל מדינה – מבחינתנו בעיקר כאשר מדובר על מדינתנו שלנו, ישראל. 
+
+אנחנו מצפים בימים אלה שההחלטות שתתקבלנה יהיו החלטות ברורות וחד-משמעיות להטיל סנקציות חשובות ובלתי מתפשרות, כדי להביא את אירן לידי הבנה שעליה לזנוח את תוכנית הגרעין השטנית שלה, שמאיימת על קיומנו. הגיע הזמן לקבל את ההחלטה הזאת, אחרי תקופה ארוכה של השהיה. רק הפסקת הגמגום ונחישות בין-לאומית יכריעו את אירן. כך קרה הדבר עם דרום-אפריקה בעבר, כך קרה הדבר עם לוב, ובמידה מסוימת הדברים מתרחשים היום גם מול צפון-קוריאה. האפשרויות לסנקציות הן רבות ומגוונות, ובימים אלה כדאי להבין: סנקציות צריכות להיות מוטלות גם על הגופים המשפיעים באירן, אותם אלה שיכולים באמת להוביל להפסקת תוכנית הגרעין.  
+
+ בביקורי באיטליה בשבוע שעבר נפגשתי עם כל ראשי המדינה וביקשתי מהם: כפי שסייעתם לי אז, כאשר הייתי שר החוץ ואתם הייתם נשיאי האיחוד האירופי, להכניס את ה"חמאס" לרשימת ארגוני הטרור, יש לכם עכשיו ההזדמנות הגדולה להכניס לרשימת ארגוני הטרור גם את "משמרות המהפכה" באירן. הדבר כבר נעשה בהולנד, ושם התקבלה חקיקה על-ידי הפרלמנט. הדבר נעשה גם בארצות-הברית. הגיע הזמן לעשות זאת גם באיטליה ובאיחוד האירופי כולו, ולאחר מכן יצטרפו, אני מאמין, קנדה, אוסטרליה, יפן ומדינות נוספות. הדבר הזה יעלה גם בביקור החשוב שיהיה בשבוע הבא, של ראש ממשלת איטליה, יחד עם שרים רבים מממשלתו, עשרה שרים, שיבואו לכאן בשבוע הבא. 
+
+יום השואה הבין-לאומי, חברי הכנסת, הוא לא מס שפתיים. ההחלטה על יום זה היא נקודת מפנה דרמטית ביחסו של העולם לעם היהודי, לעברו ולעתידו. אנו חייבים לראות ביום הזה הזדמנות לא רק לזיכרון אלא גם לפעולה. אין ספק שאם מדינת ישראל היתה קיימת עוד לפני השואה, השואה לא היתה מתקיימת. מאז הקמתה משמשת מדינת ישראל מקלט בטוח ליהודים מפני רדיפות בכל רחבי העולם, ומאפשרת ליהודים גם להגיע להישגים גדולים מבלי מורא ומבלי פחד. בה בשעה צמחה בישראל חברה דמוקרטית, המבוססת על ערכים של חופש לכל אזרחיה, מקום שבו העם היהודי יכול לחיות, לשגשג ולפתח את תרבותו, ספרותו, דתו ומחשבתו. העובדה שרבים כל כך מהניצולים השתקעו בישראל ונטלו חלק בבניינה היא עצמה דרך ראויה לציון, דרך מימוש נבואת הנביא יחזקאל. וכדברי הנביא: כה אמר השם אלוקים, הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל. 
+
+התכנסנו כאן, אדוני היושב-ראש, כדי לזכור שמגילת היסוד של ארגון האומות המאוחדות, כמו גם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, נכתבו בדם קורבנות השואה. התכנסנו כאן היום, כמו בחלקים רחבים בעולם, כדי לתת ביטוי חוזר למחויבותנו לעקרונות הנאצלים שעליהם נוסד ארגון האו"ם ועליהם נוסדה מדינת ישראל. התכנסנו כאן היום, כמו בכל העולם, כדי להתחייב כי לא ניתן לשנאה לנצח. מדי שנה נזכור את הנספים ונכבד את הניצולים. מדי שנה נזכיר לאלו ששכחו ונלמד את אלו שעדיין לא ידעו את שהיה. וחשוב מכול – מדי שנה נזכור כי לא מספיק הזיכרון, אנו מחויבים גם לפעולה, למען לא יחזרו זוועות אלו לעולם. 
+ 
+
+ תודה למשנה לראש הממשלה, השר סילבן שלום. אני מתכבד להזמין את יושבת-ראש האופוזיציה, שרת החוץ לשעבר ציפי לבני, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. 
+
+
+ מכובדי, אדוני יושב-ראש הכנסת, המשנה לראש הממשלה, מי שיזם, הוביל והצליח לעגן את יום השואה הבין-לאומי כזיכרון בקרב אומות העולם כולם, סילבן שלום, שרי הממשלה, חברי הכנסת, חשיבות יום השואה הבין-לאומי אינה רק בישראל, אלא בעיקר מחוצה לה. העם היהודי ככלל, והעם היושב בציון בפרט, חי, נושם וחולם שואה. לא רק הניצולים, לא רק בני הדור השני, אלא כולנו. 
+
+ נדמה שהמצווה שעליה אנחנו חוזרים בפסח, שכל אדם יראה עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, חלה בנו ביחס לשואה, אולי אפילו מבלי שנרצה בכך. אין לי ספק שכל אחד חי כאילו הוא היה בשואה, אלה שרוצים ואלה שלא רוצים. כל אחד מאתנו חוזר למחנות ההשמדה, וכל אחד מאתנו מנסה לדמיין מה היה קורה לו אם הוא היה שם. אין לי גם ספק שכל מנהיג במדינת ישראל עסוק בשאלה הזאת – אם היינו רואים את הסימנים המקדימים, מה ההחלטות שהיינו מקבלים אם היינו יכולים לקבל, האם ניתן היה באותה עת לעשות משהו אחר. ומכאן גם האחריות ותחושת האחריות שיש לכל מנהיג ישראלי בכל עת, בכל תקופה, גם מאז הקמתה של מדינת ישראל. 
+
+ אבל חשיבות יום השואה הבין-לאומי היא להזכיר לא רק את הקורבנות, לא רק מה שעבר על העם היהודי, אלא את החברה שבה גדלה השנאה, את ההנהגות שהובילו, את העמים שקיבלו את הדין, וכן, גם את אלה שנלחמו ושחררו ב-27 בינואר את אושוויץ, חיילי בעלות-הברית – ארצות-הברית, בריטניה וחיילי הצבא האדום, ביניהם חיילים יהודים, שעשרות שנים לאחר מכן, כשנפתחו השערים, באו הנה לחיות אתנו כאן במדינת ישראל. וחשיבות היום הזה, כפי שהוביל סילבן שלום, כפי שאימץ האו"ם, כפי שהצביעו כולם פה-אחד, היא לא רק לזכור את העבר, אלא לטפל בתופעות האלה, שמרימות את ראשן המכוער במקומות שונים בעולם. ואולי, ולו אם ביום אחד בשנה יעסקו בכך בבתי-הספר בעולם, יזכירו בכל השפות, אולי אז ייקחו אחריות על אותן תופעות כשהן קטנות, על אותן תופעות אנטישמיות, על אותן תופעות של שנאת העם היהודי, על אותן תופעות שלפעמים מתמקדות במדינת ישראל כמקום שבו מרוכזים היהודים כולם – אולי אז ניתן יהיה לייצר את השינוי שכל כך נדרש בעולם כולו. 
+
+ ביום הזה הייתי רוצה גם לחדד כמה דברים לעצמנו, כי המובן מאליו, הדברים שאמרנו, שכולנו אומרים, שכולנו מרגישים, שכולנו חווים, וכולנו מדברים ביום הזה מהלב, אלה הדברים שמובנים מאליהם כאן, בארץ הזאת, לכל ישראלי, לכל יהודי – הייתי רוצה לחדד כמה דברים, אולי בגדר קצת "עשה" ו"לא תעשה" מבחינתנו. לעתים אנחנו נוטים, מבלי משים, להיכשל בהם. 
+
+ קודם כול חשוב לומר, שלא בגלל השואה הוקמה מדינת ישראל. מדינת ישראל הוקמה בגלל הזכות הטבעית של העם היהודי לחדש את ריבונותו ההיסטורית בארץ-ישראל. ודאי שהשואה גם חידדה לאומות העולם את הצורך לאפשר לעם היהודי להקים את המדינה הזאת. אבל אסור, אסור לנו ליצור את הרושם שהצדקת קיומה של מדינת ישראל נובעת מהשואה. בעיקר לא היום, כשמתחילים לשמוע, מתחת לפני השטח לעתים, קצת אפילו הרהורי חרטה. ואותם הרהורים אפשר לשמוע, לצערי, גם באירופה. 
+
+ אין, ואסור לנו ליצור איזושהי השוואה של איזושהי סיטואציה או איום לשואה. השואה היא אירוע ייחודי בהיסטוריה של העולם, לא רק בהיסטוריה של העם היהודי. ורק כך, אם נשמר אותו כאירוע כל כך נורא, כל כך ייחודי – התכנון והדרך והאכזריות והדייקנות והזוועה הזאת לא ניתנים להשוואה לשום דבר, ואסור לנו, במיוחד לנו, לייצר איזושהי השוואה, שקודם כול תייצר זילות של השואה עצמה. וודאי שיש – יש עדיין אנטישמיות מכוערת, יש מי שלא מכיר בקיומנו, יש מי שרוצה למחוק את ישראל מהמפה, יש מי שרוצה להשמיד את מדינת ישראל. אבל אנחנו חייבים לומר היום, גם לאזרחי ישראל, שלמרות כל האיומים מסביב, מדינת ישראל לא נמצאת לפני השמדה ולא דומה מצבם של היהודים באירופה ובמקומות אחרים בעולם ערב השואה למצבה של מדינת ישראל היום.
+
+אם נעבור למצוות "עשה", קצת בינינו לבין עצמנו, נדמה שכשהוקמה המדינה ויצרנו לעצמנו את הדימוי או את הרצון ליצור את הצבר החדש – נדמה היה שאנחנו אוחזים בעיקר באירועי הגבורה כמקור לגאווה. ואני רוצה לחזור לגאווה, גם גאוות הנספים. כשאנחנו משתמשים – או חלק השתמשו באי-נוחות – במונח "כצאן מובל לטבח", אנחנו צריכים להיות גאים גם באלה שהלכו לשם. כי הבושה והאכזריות הן בטובח ולא בצאן. 
+
+ אנחנו צריכים להיות גאים באלה שבחרו בחיים. אנחנו צריכים להיות גאים באלה ששרדו והגיעו הנה, באלה שהצליחו לבנות להם משפחות חדשות למרות הזוועה, באלה שהתגברו על הדבר הנורא הזה שאי-אפשר לתאר אותו, ובחרו בחיים. והמחויבות שלנו היא לאפשר להם כאן, בקרבנו, לאלה שנותרו, את החיים בכבוד כחלק מהחברה הישראלית – חיים בכבוד בכל המובנים. 
+
+ כולנו ממילא נחזור על הציווי קודם כול לעצמנו ואחר כך לאומות העולם: לזכור ולא לשכוח.
+
+
+תודה ליושבת-ראש האופוזיציה, ציפי לבני. אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי לומר את דבריו. אחריו אמור לדבר חבר הכנסת יעקב כץ, אבל נדמה לי שהוא חש – חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת – – –
+
+
+ לא מדברים מהיציע.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אין יותר טבעי מכך שהכנסת שוב מתאחדת, על כל סיעותיה, כדי לציין את יום השואה הבין-לאומי – יום השחרור של מחנה ההשמדה אושוויץ. כוחות הרשע שלחו אז עשרות מיליוני אנשים, יהודים, סובייטים, פולנים, צוענים וסתם יריבים פוליטיים, למוות הנורא. זה לא היה מוות פשוט. זאת היתה תעשיית מוות שהיא תולדה של אידיאולוגיית שנאה, גזענות וטיהור הגזע.
+
+זהו המקום וזה הזמן לזעוק את זעקתם של כל אלה שהיו ואינם עוד אתנו, את זעקת השארית שמתקשה, ובצדק, להשתחרר מתמונות המוות והזוועה ההן. אני שב וחוזר ואומר, כאן ומעל כל במה, כי אני מלא אמפתיה למשפחות של קורבנות השואה באשר הן, בעולם כולו, לרבות אלה שאתן אני חי באותה ארץ, באותה מדינה. זה הרגע שבו אדם חייב להשיל מעליו את כל כובעיו הלאומיים או הדתיים, להשיל את השוני, ולגלום גלימה אחת ויחידה – גלימתו האנושית, ולהביט בעצמו ובסביבתו ולהיות בן-אנוש, בן-אנוש בלבד.
+
+אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מכונה משומנת היטב, שהתבססה על הטיעון של צדקת האומה ועליונותה מעל כל ערך אזרחי או אנושי, דרסה בדרכה את הערך הנשגב שבערכים האנושיים: הזכות לחיים של עמים שלמים.
+
+הנאציזם, אדוני היושב-ראש, צמח שם, באירופה. מישל פוקו אמר כי אידיאולוגיה זו צמחה מתוך העידן המודרני. אני מוסיף: היא צמחה במערב ולא במזרח. אכן, פוקו צדק, אך הוא שגה כשלא הצביע בכתביו על האשמה המוסרית של כל אלה ששמעו, שראו, אך שתקו – בהנהגה אך גם בעם. האמת העצובה, אמרה חנה ארנדט, היא שרוב מעשי הרשע נעשים בידי אנשים שמעולם לא החליטו במודע להיות טובים או רעים. הבנאליות של הרשע. אותו רשע החרות בזיכרון של כולנו באמצעות ראש האדם המוצג מאחורי פרגוד במוזיאון בברלין, בתוך מתקן זכוכית – ראש יהודי ששלח קצין נאצי לאשתו כמתנה ליום הנישואים.
+
+אל האנשים הטובים מטבעם אני פונה ואומר: כוח רב משחית מאוד. כוחנות, לאומנות משיחית, פאשיזם וגזענות הם הדרכים למשוך אנשים על בסיס המוני כדי לתמוך במדיניות שלמעשה מיועדת למחוץ אותם, למחוץ את כולנו.
+
+ יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, אדוני היושב-ראש, הוא הניצחון הגדול של עובדיה. אספר לכם את סיפורו של עובדיה, גיבורו של הסרט "יהיה זכרך אהבה". עובדיה ברוך ואשתו עליזה צרפתי תושבי סלוניקי במקור. ב-11 ביולי 1942, בשבת השחורה, אולצו 6,500 גברים יהודים להגיע לכיכר החירות – כן, כיכר החירות – בעיר, ושם התעללו בהם והם נלקחו לעבודות כפייה בכפרים למשך כמה חודשים. ב-15 במרס 1943 בוצע הגירוש הראשון של יהודי סלוניקי לאושוויץ. אדוני היושב-ראש, יהודי סלוניקי נאלצו לקנות את כרטיסי הרכבת לאושוויץ מכספם. עובדיה היה אתם. על-פי דבריו, ד"ר מנגלה ביצע את הסלקציה, והוא היחיד ממשפחתו שעבר אותה ונשלח להיות אסיר באושוויץ 1: "כשהגעתי לשער קראו לי 'עובדיה ברוך', וכשעברתי את השער נהייתי '109432'". 
+
+במחנה הוא הכיר את עליזה, והם התאהבו. עליזה נקראה אז לניסוי על-ידי ד"ר מנגלה. למזלה, אדוני היושב-ראש, היה שם רופא יהודי, גינקולוג, בשם ד"ר סמואל, שהיה בצוות של מנגלה. "אתה שטן", הטיחה עליזה ברופא היהודי. "עליזה'לה, תשתדלי להישאר בחיים. יום אחד עוד תביני", אמר הרופא, ד"ר סמואל. 
+
+ב-1945 נשלח עובדיה בצעדת המוות למאוטהאוזן. ב-5 במאי 1945 שוחרר מאוטהאוזן, ועובדיה חיפש ולא האמין כשפגש שנית את עליזה צרפתי לאחר שובו ליוון – כנגד כל הסיכויים. הוא אז ביקש להינשא לה, אך היא סירבה, בגלל הניסויים של מנגלה. "לא יהיו לנו ילדים", היא אמרה לו. הוא התעקש. היא החתימה אותו בכתובה שהוא יודע שלא יהיו ילדים. הם נישאו ב-1946. יום אחד הודיעה עליזה לעובדיה כי היא חשה לא בטוב וכי בטנה תפחה. היא היתה בהיריון. בדיעבד נודע לה כי אותו ד"ר סמואל, שלו קראה "השטן", חיבל בכוונה בניסוי, והיא ניצלה. לימים נולדו להם ילדים. 
+
+כמה שבועות לאחר שהציל את עליזה, נתפס ד"ר סמואל על-ידי הנאצים והוצא להורג. 
+
+ עד היום עובדיה אינו מצליח להבין למה דווקא הוא, אדוני היושב-ראש, בן של פועל פשוט, זכה לעבור את התופת ולשרוד. בספרו של האיטלקי פרימו לוי, "הזהו אדם?", הוא כותב על השיבה הביתה, כאילו עונה לעובדיה ברוך בדיעבד: "אנחנו חוזרים עשירים יותר או עניים יותר, חזקים יותר או ריקים יותר – זאת לא ידענו, אבל ידענו שלטוב או לרע, על מפתן בתינו מחכה לנו מבחן, וקידמנו את פניו ביראה. הרגשנו שיחד עם הדם שנחלש זורם בעורקינו גם הרעל של אושוויץ: מהיכן נשאב את הכוח לחזור ולחיות, להפיל את המחסומים, את הגדרות הצומחות מאליהן במרוצת כל ההיעדרויות סביב כל בית שומם, בכל מאורה ריקה? – – – חשנו שאנו זקנים מופלגים, מדוכדכים משנה של זיכרונות אכזריים, מרוקנים ונטולי הגנה. החודשים, הקשים אומנם, של נדודים בשולי התרבות שעברנו זה עתה, נראו לנו כעת כהפוגה, פסק זמן של פתיחות בלתי מוגבלת, מתנתו הדואגת של הגורל, שלא תישנה".
+
+אדוני היושב-ראש, אין דבר יותר מטופש ויותר לא מוסרי מאשר הכחשת השואה. לשם מה? למען איזו מטרה בדיוק עושים זאת אלה שעושים זאת? אנחנו כאן בעידן של מימוש הזכויות להג��רה עצמית, לחופש, ולא של פירוק מדינות או עמים. יש לעמוד באומץ מול תופעות של הכחשת האחר, דיכויו, הכחשת השואה. מול הגזענות יש לעמוד בעולם, כאן ושם, שם וכאן. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני אחמד טיבי, ערבי זקוף קומה בכל רמ"ח איברי, שמח וגאה שאני נמצא באותו צד שבו נמצאים אינטלקטואלים ערבים בולטים, שיצאו חוצץ נגד תופעות של הכחשת השואה במזרח התיכון ובמקומות אחרים בעולם – מחמוד דרוויש, סמיח אלקאסם, אליאס ח'ורי, אדוארד סעיד, אליאס סנבר ואחרים. זה המקום לשלוח מכאן ברכה ועידוד לעמיתי מוחמד ברכה, הנמצא כעת שם באושוויץ, ואליו הצטרף לצעדה כאורח האו"ם, על-פי הנחייתו המפורשת של הנשיא מחמוד עבאס, השגריר הפלסטיני בפולין.
+
+זה המקום לשוב ולומר כי השואה אל לה להיות כלי בוויכוח הפוליטי, הפופוליסטי. אין למסחר אותה, אין לגחך אותה. השואה, אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, היא הפשע הנורא ביותר נגד האנושות המודרנית, והנאציזם הוא הכלי הקר, המחושב, שהוביל לפשע הנורא הזה. גזענות היתה החוט המקשר שקישר בין קצותיה של האידיאולוגיה הנוראה הזאת. 
+
+כאן ועכשיו עלינו לעמוד ולזעוק בקול רם נגד כל תופעה של אפליה, של גזענות, של פוליטיקה של שנאה. הגזענות והשנאה לכל מה שהוא אחר, ערבי, הרימה ראש כאן בחברה הישראלית. גזענות הפכה מזמן להיות mainstream. ממשיכים לחבוט בקורבן ולנשלו מזכויותיו. מי שהיה קורבן של המוות הנורא ההוא, שהוא תולדה של שימוש לרעה בכוח – הכוח המוחלט, ההרסני – חייב להיות קשוב לזעקת האם השכולה שביתה נהרס וקבר את ילדיה, לכאב ולבכי של רופא שאיבד את בנותיו, לקורבן של האחר, גם אם הוא הקורבן שלו – לרבות אם הוא קורבן שלו, קורבנו של הקורבן.
+
+אדוני היושב-ראש, על הטובים להשמיע את קולם ולא את שתיקתם הרועמת, כי בעת ההיא אנחנו נזכור לא רק את עוולות הרעים, כי אם בעיקר את שתיקת הטובים. לאחרונה קצרה ידי מלמצוא את הטובים, שתש כוחם מלומר את דבריהם האמיצים כדי לעמוד לצד האחר, החלש והמוחלש, המדוכא והמנושל.
+
+
+ למה אתה משווה?
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, אין צורך להעיר הערות.
+
+
+ איך אפשר לשמוע ולשתוק?
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, אז צא החוצה. אל תשמע. שמעת פה דברים שעוד לא נשמעו בכנסת.
+
+
+אדוני היושב-ראש, אלדוס הקסלי, הסופר הבריטי הנודע, אמר פעם משפט אדיר: העובדה שבני-אדם לא לומדים ממה שההיסטוריה מנסה ללמד אותם, היא למעשה השיעור החשוב ביותר שאפשר ללמוד מההיסטוריה.
+
+  ויקטור פרנקל, גם פילוסוף, אמר: מאז אושוויץ אנחנו יודעים למה האדם מסוגל. מאז הירושימה אנחנו יודעים מה עומד על המאזניים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הוא משווה – – –
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, תצא. 
+
+
+ – – –
+
+
+ כשאני אחשוב שאני לא יכול לעבור לסדר-היום, אני לא אעבור לסדר-היום. אדוני יכול לצאת.
+
+
+ אני יוצא.
+
+
+ זו ציניות, מה שקורה כאן.
+
+
+ ויקטור פרנקל, גם פילוסוף, אמר: מאז אושוויץ אנחנו יודעים למה האדם מסוגל. מאז הירושימה אנחנו יודעים מה עומד על המאזניים. 
+
+אדוני היושב-ראש, שוב, העובדה שבני-אדם לא לומדים ממה שההיסטוריה מנסה ללמד אותם היא למעשה השיעור החשוב ביותר שאפשר ללמוד מההיסטוריה. עמיתי חברי הכנסת, רבותי האורחים, בואו נקשיב להיסטוריה כדי לבנות עתיד אחר, ואז פשע זה לבטח לא יישנה לעולם. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אינני מכיר אישית את עובדיה. רציתי להזמין אותו לכאן ביום החשוב הזה, אך נאמר לי כי הוא עבר תאונה והוא נמצא בשיקום ב"בית לוינשטיין". אני מ��חל לו מכאן בשם כולנו אריכות ימים. מי ייתן ופסק הזמן של הפתיחות הבלתי מוגבלת ומתנתו הדואגת של הגורל שניתנה לעובדיה ועליזה צרפתי, עליה השלום, על-פי פרימו לוי, יהיו נחלת כל בן-אנוש אתמול, היום ומחר. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת ציפי חוטובלי. חבר הכנסת כץ לא יכול היה לדבר. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הייתי בת 16 כשדרכתי לראשונה על אדמת אושוויץ המקוללת. הגעתי, כמו תלמידי תיכון רבים, כדי לראות מקרוב ולהרגיש את הזוועה האנושית הגדולה שהתרחשה בידי אדם, לא בידי שמים. רבים שואלים היכן היה אלוקים בשואה. ראוי יותר לשאול היכן היה האדם בשואה, כי בסופו של דבר הדבר הנורא מכול קרה במשטר המכונה חילוני, לא בשם דת קדושה אלא בשם גזענות מחרידה.
+
+האמת היא שרבים מנסים לקשור בין הקמת מדינת ישראל לבין אותן שנים איומות באירופה, ונראה לי שהיטיב לתאר יותר מכל אדם אחר ממה בעצם נהרגו, נרצחו, נטבחו שישה מיליון יהודים הרב יהודה אשכנזי. הרב יהודה אשכנזי היה מגדולי חכמי צרפת של הדור האחרון – כינויו היה מניטו; אדם שעבר התפכחות עמוקה בעקבות השואה. ומניטו הגדיר את מותם של שישה מיליון יהודים במשפט הקולע הבא: שישה מיליון יהודים מתו ממנת יתר של תקווה. כך, באירוניה דקה, הגדיר מניטו את העובדה שבמשך כל אותן שנים מעליית הנאציזם לשלטון סירבו היהודים להיפרד מהגלות, סירבו היהודים להבין כי הגיעה שעתם לעזוב את ארצות הנכר ולעלות לארץ-ישראל. 
+
+ספר מרתק של העיתונאי עמוס אילון, "רקוויאם גרמני", מתאר עד כמה כל אותה אצולה אינטלקטואלית, שהביעה רצון עז להיטמע בתוך אותה תרבות גרמנית, סירבה לראות את כל נורות האזהרה האדומות שהבהבו. עמוס אילון עצמו, אחרי המחקר המקיף הזה, במקום לומר את המובן מכול – שאין לעם היהודי מקום אחר לחיות בו בעולם מלבד ארץ-ישראל – מצער ומצטער על כך שכך הסתיימה אותה תפארת מפוארת של יהדות גרמניה. הוא חושב שניתן היה לסיים את הסיפור אחרת. עמוס אילון לא הבין – גם אם אתה חוקר היסטורי, גם אם אתה מכיר את כל העובדות, הבעיה המרכזית היא בהסקת המסקנות. 
+
+ לצערנו הרב, גם היום יהודים רבים עדיין חיים בנכר, אומרים: לנו זה לא יקרה. לא מבינים את המסר החד-משמעי: ארץ-ישראל היא מקומו היחיד של העם היהודי. וגם אנחנו, כמדינת ישראל, מאפשרים לכל אותם יהודים לחיות בנכר, מבלי לומר: אחים יקרים, גם יהודי גרמניה חשבו כך. בפסגת ההצלחה האינטלקטואלית, בפסגת ההצלחה התרבותית, נאחזו בגולה, במקום להבין שהגיע זמנה של ארץ-ישראל, הגיע זמנו של העם היהודי לשוב לארצו ולהקים בה את מדינתו ולא להיאחז בנכר.
+ 
+רבים חושבים שהשואה התחוללה בגלל סיבה כזאת או אחרת. יש מי שאומר בגלל החילון, יש מי שאומר משום שהיהודים שמרו את מורשתם. אנו יודעים שאלו גם אלו עלו יחד בעשן ארובות אושוויץ השמימה – חרדים לצד משכילים. הצורר הנאצי לא מצא הבדל, היה להם מכנה משותף אחד: יהודים. יהודים שלא השכילו לקרוא את צו ההיסטוריה ולעלות ארצה. 
+
+כמובן, איני מצביעה באצבע מאשימה על אותם יהודים, אבל לצערנו אותו סינדרום, אותו סינדרום של מנת יתר של תקווה ממשיך לפעם גם היום. לקח השואה לא הוסק כל עוד אנשים ממשיכים לראות בארץ-ישראל אפשרות, אפשרות לחיים, לא דרך חיים אחת ובלעדית עבור העם היהודי; כל עוד יש ישראלים היורדים מארצם ובוחרים להקים להם חיים חדשים בארץ אחרת, אנו יודעים שלקח השואה לא הופנם. העובדה שהיום יש אינטלקטואלים רבים העוזבים את הארץ, המקימים לעצמם אסכולות באוניברסיטאות ברחבי העולם, מוכיחה שמנת היתר של התקווה ממשיכה לפעם בעם היהודי. 
+
+ אותו סם מסוכן ממשיך לפעם לעתים גם בהנהגה שלנו, באותה הנהגה שלא תמיד רואה מיהו האויב, אם פניו באמת לשלום. מנת יתר של תקווה מפעמת בכל אותם תהליכים שניסו להוביל לשלום, אך לא ראו כי פני האויב אינם לשלום. מנת יתר של תקווה, אופטימיות יתר – כנראה אותה תכונה יהודית היא חלק בלתי נפרד מה-DNA הפנימי שלנו, שעלינו להיאבק בו. 
+
+אנחנו צריכים היום, ביום הזה, לזכור שהאנטישמיות המודרנית היא האנטי-ישראליות. מי שמבקר את פועלה של ישראל בעזה בדוח-גולדסטון – שהוא מסמך אנטישמי לכל דבר ועניין – מבין שהעולם עצמו גם לא הבין וגם לא הפנים את לקחי השואה. זאת האחריות שלנו. זאת האחריות שלנו כעם יהודי להישיר מבט לעולם מתוך השמחה הגדולה על חזרתנו לארצנו, ולומר: עם ישראל חזר לארצו, הקים בה את מדינתו, והוא רשאי להגן על עצמו בכל מקום שהוא, מכל חלקי הארץ הזאת, על כל חלקי הארץ הזאת. 
+
+עם ישראל חזק מאי-פעם, אך עלינו להכריז: מקומו של עם ישראל בארץ-ישראל בלבד, מקומם של כל אותם יהודי התפוצות רק בארץ-ישראל. עלינו להציב זאת כחזון לאומי – להשיב את כל התפוצה ארצה, כי תמה הגלות. אם מישהו צריך תזכורת לנוראותיה של הגלות, שייזכר באותן שנים טובות של גרמניה, וכולנו זוכרים את הסוף המר. 
+
+ רק מסר אחד יש לאותו אירוע מכונן בחייו של העם היהודי: מקומנו רק כאן, בארץ הזאת, של כל יהודי באשר הוא יהודי. ואנו כאן נגן על זכותה של מדינת ישראל להתקיים לנצח נצחים כמדינתו של העם היהודי, כמדינה יהודית, עד קץ כל הדורות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת חוטובלי. עד כאן בנושא ציון יום השואה הבין-לאומי. יום השואה שלנו נקבע כיום השואה והגבורה ביום מרד גטו ורשה, ואותו נציין, כמובן, בנפרד. אני מודה לכל המשתתפים על כל מגוון עמדותיהם ודעותיהם. אני חושב שהדבר הוא רק אות כבוד לכנסת ישראל, היכולה לבוא ולבטא את הראייה והתפיסה של מאורעות השואה, התוצאות והחובה לזכור ולא לשכוח מכל זווית אפשרית. תודה לכם, תודה לכל המשתתפים. 
+
+כמעט כל החברים הנמצאים בארץ נמצאו באולם. אני מודה למשנים לראש הממשלה, לשרים, לחברות ולחברי הכנסת. 
+
+אנחנו נעשה הפסקה מתודית לחצי דקה, רק כדי להבחין בין לבין. רבותי חברי הכנסת, היום קרה דבר קשה בבית-המשפט העליון. נעל נזרקה על נשיאת בית-המשפט העליון ופגעה בה. אני רואה את המעשה הזה בחומרה רבה, גם אם לשמחתי הוא לא הסתיים בפגיעה פיזית חמורה ביותר. המעשה עצמו חמור ואסור לנו להסס נוכח חציית קו אדום פרועה מהסוג הזה. אין זו רק פגיעה אישית בשופטת בייניש – ואני מאחל לה רפואה שלמה אם אכן נפגעה – אלא פגיעה בסמל שלטון, בהיותה ראש הרשות השופטת. גם בתוך סערת רגשות ובעת ויכוחים לגיטימיים חשוב לשמור מכל משמר על כל סמלי השלטון במדינת ישראל, ובכלל זה – ואולי אף ועיקר – על הרשות השופטת, כי יש לנו רק דמוקרטיה אחת. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1789/18; נספחות.]
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור (הרחבת ההגדרה של ארגון טרוריסטי), של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, המוזמן לעלות ולהרצות את פרטי החוק. ישיב לו שר המשפטים יעקב נאמן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אולי שלא במקרה החוק הזה מתקשר ליום השואה הבין-ל��ומי, על אף ההפסקה המתודית. אחד הדברים שהוא מלקחי השואה הוא שמי שנכווה ברותחין נזהר בצונני צוננין. והשואה ולקחיה הם שהיא לא מתחילה ביום של "הפתרון הסופי", בוועידה כזאת או אחרת, היא מתחילה שנים רבות לפני כן, באידיאולוגיה, בהסתה אנטישמית, בהכנה מנטלית של ציבור גדול לקראת הימים הנוראים, אותם ימים נוראים שלא יסופו מזכרו של העם היהודי לעולם. 
+
+
+ כבוד השרים, מאוד קשה לדובר על הדוכן. כשאתם על הדוכן, אתם מבחינים בזה. 
+
+
+זה בסדר, הם יכולים להרגיש בנוח. 
+
+לכן החוק שאני מעלה היום הוא באיזשהו מקום אחת מהפקות הלקחים של השואה. אנחנו לא יכולים להשאיר את השואה אך ורק כזיכרון שאנחנו מחויבים לו כלפי הדור המושמד, אלא כזיכרון לקראת הדורות הבאים, והאחריות שלנו היא כלפי הדורות הבאים, שחס וחלילה לא יעלה על הדעת לא כזה ולא מעין כזה. 
+
+הצעת החוק שאני מעלה היא הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור, ובה אנחנו מוסיפים תיקון לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948, בסעיף 1, בהגדרה "ארגון טרוריסטי", בסופה, במקום "במעשי אלימות כאלה" יבוא "או הפוגע בריבונות המדינה במקומות הקדושים או התומך באחד מאלה". 
+
+ברשותכם, אני אסביר את הדברים וכלפי מי הדברים אמורים. נקרא למי שאנחנו מכוונים כלפיו בשמו. אנחנו מכוונים, שלא במקרה, לתנועה האסלאמית בראשותו של השיח' ראאד סלאח הידוע, ויש מי שירצה לומר הידוע לשמצה. אותה תנועה שבראשותו עושה שימוש גובר במקומות הקדושים לעם היהודי כחלק מהמאבק שלהם להשמדת מדינת ישראל, כלשונם, או כפי שאני אקרא לכם בדקות הקרובות שעומדות לרשותי. 
+
+ צריך לזכור ולדעת, התנועה האסלאמית היא תנועה בת – וכדאי ששר המשפטים יקשיב למלים האלה – היא תנועה בת של "האחים המוסלמים"; "האחים המוסלמים", ששמו להם למטרה לפגוע בעולם כולו. ובעצם מדובר באיום לא אך ורק על מדינת ישראל, מדינת היהודים, אלא מדובר במדיניות שבאה לפגוע בעולם, ואם תרצו – בעולם המערבי כולו. 
+
+ראאד סלאח, שהוא תלמיד מובהק של חאג' אמין אל-חוסייני, מאוהדיו, מעריציו של יימח שמו וזיכרונו היטלר – והוא מתהדר בכך – משתמש – כמו שהוא השתמש – במסגד אל-אקצא; מסגד אל-אקצא, שבשביל ההיסטוריה – בשביל ההיסטוריה ובשביל המידע ההיסטורי – מסגד אל-אקצא נבנה על השערים הדרומיים של הר-הבית, על שערי חולדה. מתחת למסגד אל-אקצא ישנו מבנה שנקרא אל-אקצא אל-קדים. הוא בעצם האולם היחיד שנשאר במבנה אחרי החורבן, ובו עומר בונה ובעצם מתחיל את התפילות שלו שם, כי הוא לא רוצה לנגוע במקום הקדוש ליהודים – המקום הקדוש אני מתכוון לאבן, למרכז, לתשתית, איפה שבנויה היום כיפת-הסלע. הוא הולך הכי דרומה, הכי מרוחק, מחפש מבנה מוכן. זה אל-אקצא שבקצה המרוחק – אנחנו לא קשורים לכך. זה למען ההיסטוריה וזה ראוי להרצאה בפני עצמה. 
+
+אבל סלאח מאמץ את רוח מדיניותו מהמופתי חאג' אמין אל-חוסייני. גם הוא השתמש במסגד אל-אקצא לגיוס תמיכה אסלאמית ממדינות ערב. אל-חוסייני טוען שקיימת מזימה להרוס את מסגד אל-אקצא, לשרוף אותו, להחריב את קדושת האסלאם בירושלים. הוא אומר – וזה דבר שהוא כחוט השני של התנועה האסלאמית; כחוט השני של התנועה האסלאמית זה הג'יהאד, זה השהידים, זה הטיעון שממילא בסוף מתים, אז כדאי, אדוני היושב-ראש, למות כשהיד ולזרוע מוות בעולם, כי ככה אללה יאהב אותך, אם אתה תזרע מוות בעולם. הוא אומר ככה: לשם הגנה עליו, על אל-אקצא, מוכנים רבים למסור את נפשם, וכך הוא קורא לעצמו, א��ון ראאד סלאח – הוא קורא לעצמו "שיח' אל-אקצא". למה? כי מי שמכניס את שיח' אל-אקצא לכלא פוגע בעצם באל-אקצא, וככה הוא בעצם רוכש לעצמו חסינות שרשויות החוק ורשויות המשפט יחששו לאכוף עליו את הדין, וככה אותה הסתה, אותו שימוש במקומות הקדושים לנו, ימשיכו לשמש לו כמקום או כמקור למלחמה נגד העם היהודי. 
+
+אני רוצה להזכיר לשרים שונים שעמדו כאן – השר סילבן שלום, השר לנדאו – וקראו להוציא את התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק – יש לנו את זה בכמה וכמה ידיעות – מתוך הבנה נכונה שמדובר בתנועה שהיום היא עובדת בהסברה, כביכול, היא עובדת כביכול בגמילות חסדים, אבל המטרה שלה היא מאוד מאוד ברורה: לפגוע בריבונות היהודית של עם ישראל על ארצו – ואני לא רוצה לומר מה יותר מזה, כי כולנו יודעים. אנחנו נמצאים ביום השואה הבין-לאומי, וכבר דיברתי על כך בתחילת דברי, שמי שנכווה צריך להיזהר. 
+
+ אני קורא לכם דברים, ציטוטים מדבריו של ראאד סלאח: "אני אומר: לא ירקתי על השוטר. ירקתי על הרשע שנעשה כאן, ואני קורא לכל אחד שרואה את זה לירוק"; "אנחנו עומדים בפני ימים קשים ויכול להיות שיהיו אירועים קשים להם אנחנו צריכים להיות ערוכים. נהיה מוכנים בכל הימים ובכל הלילות למען אל-אקצא"; "תמשיכו להיות חיילים של המסגד; ירושלים תהיה" – אומר ראאד סלאח, אזרח מדינת ישראל, אומר ראאד סלאח – "ירושלים תהיה בירת האומה המוסלמית". 
+
+ ואנחנו שאננים ואנחנו נרדמים בשמירה. איך אמרה חברת הכנסת חוטובלי בשמו של ליאון אשכנזי? היא אמרה: אנחנו חוטאים במנת יתר של תקווה, במנת יתר של אשליה, במנת יתר של רצון להיראות יפים. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שמי שנכווה, שאומה שנכוותה – היא לא יכולה להרשות לעצמה לחזור שוב על הטעויות האלה, על ההחטאות האלה, על החטאים האלה.
+
+אני רוצה, בהמשך דברי, לומר דברים לדוגמה שאמר כמאל ח'טיב, אחד הבכירים ביותר בתנועה האסלאמית, סגן יושב-ראש הפלג הצפוני. הוא מדבר על מדינת ישראל, והוא אומר: "היא כינה" – כינה, כינים, אלה שבראש, לא קינה – "שמקננת בגוף העולם הערבי ומוצצת את דמו ומשאביו" – זה מזכיר לכם משהו? כינים, עכברים – זה מזכיר לכם איזה סרטי תעמולה מתקופה אחרת, מזמן אחר, רבותי חברי הכנסת? – "מוצצת את דמו ומשאביו תוך בולמוס של כיבושים".
+
+ מי היה חבר הכנסת שבמערכת הבחירות האחרונות אמר: כל קול לקדימה זה כדור בבטן של ילד פלסטיני? תנחשו מי אמר. זה שדיבר פה קודם נגד השואה. הוא אמר: כל קול לקדימה זה כדור בבטן של ילד פלסטיני, חברי קדימה. האם זאת לא הסתה? האם זה לא פרומו? אם זה לא פרומו, מה זה פרומו? 
+
+אני ממשיך לקרוא מדבריו של כמאל ח'טיב: "הרשתה לפרעושים הרבנים לפגוע באל-אקצא, ואז מצאה עצמה כנגד עולם אסלאמי שלם, שנכון להקריב כל יקר למען אל-אקצא".
+
+ אני רוצה להזכיר לכולם שבעקבות אירועי אוקטובר 2000, ועדת-אור, בדוח הסופי שלה, כללה את סלאח ברשימת מוזהרים, שהוא שהיה מהמניעים, מהמסיתים, ושיבח את האירועים האלימים. במקומות אחרים הוא משבח מחבלים שרצו לפגוע ביהודים או פגעו ביהודים – מהלל ומשבח אותם. אני קורא לכם דברים שהוא מסית בחריפות נגד יהודים ואומר: "העושקים, הפושעים, מפגיזי המסגדים, שוחטי הנשים ההרות והתינוקות; הוי הגזלנים, אתם חיידקי כל הזמנים. הבורא גזר עליכם להיות קופים מפסידים. הניצחון שייך למוסלמים, מהנילוס עד הפרת". הדברים הם ארוכים, ואנחנו שמענו אותם, אני קורא לכם: "אנחנו לא הרשינו לעצמנו לאכול אר��חה שמבוססת על לחם וגבינה בדמם של ילדים". הסגנון הזה – "הוא שומע מוזיקה קלאסית והורג ילדים". זה כחוט השני בכמה מקומות. 
+
+ רבותי חברי הכנסת, אני אסיים את דברי. אנחנו נמצאים בשעה מוקדמת, בשעה שניתן להציל, בשעה שניתן לפקוח את העיניים, בשעה שבה ניתן לשים בצד את האשליות, את תקוות השווא; את הרצון לרקוד "מה יפית" בעיני העולם צריך להשאיר במקום אחר. העם היהודי צריך לזכור שבשעת צרתו איש לא עמד לו, ולצערי הרב, בשעת צרתו האחרת איש לא יעמוד לו, בבחינת אם אין אני לי מי לי – רק מי שיעמוד על חייו בצורה הגונה ומכובדת. אין מי שלא יבין, אין מי שלא יבין. לא היתה אומה ולשון שהיתה נותנת לארגון מן הסוג הזה של התנועה האסלאמית – אין לזה אח ורע בעולם – להמשיך ולפעול באופן שאיש לא עוצר את התנועה כתנועה. ואפשר לפגוע בתשתיות שלה, אפשר לפגוע בהתארגנות שלה, לאו דווקא במאסרים, ולמנוע את ההתפשטות, את זריעת האידיאולוגיה, כי אנחנו יודעים – זה מתחיל באידיאולוגיה, זה מתחיל בהסתה, אבל זה נגמר במקום אחר.
+
+ולכן אני מבקש מכם, חברי הכנסת של ישראל ביתנו, חברי הכנסת האחראיים מהליכוד, מקדימה – על מה שאמרו עליכם, חברי קדימה – הצטרפו בבקשה אל החוק הזה, בבהירות, בפיכחון, כדי שחס ושלום לא נגיד בעוד כמה שנים: למה לא הקשבנו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת בן-ארי. ישיב שר המשפטים יעקב נאמן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דברי, עלי לגנות מקרה חמור ביותר שאירע הבוקר בבית-המשפט העליון, כאשר כבוד הנשיאה דורית בייניש הותקפה במהלך דיון שנערך בבית-המשפט. אסור לעבור לסדר-היום על אירוע קשה זה. ההתקפה על נשיאת בית-המשפט העליון מהווה לא רק פגיעה אישית בה, אלא פגיעה במערכת המשפט בכלל – מערכת המהווה נדבך מרכזי בשלטון דמוקרטי של מדינה מתוקנת. יש לבחון אירוע חמור זה ולפעול על מנת שמקרה מסוג זה לא יחזור על עצמו. 
+
+ הננו מאחלים רפואה שלמה לכבוד הנשיאה דורית בייניש, ושתשוב במהרה למלא את תפקידה החשוב כנשיאת בית-המשפט העליון. 
+
+אשר להצעת החוק לתיקון פקודת מניעת טרור (הרחבת ההגדרה של ארגון טרוריסטי), של חבר הכנסת הנכבד, אני רוצה לומר לחברי הכנסת: בהצעת חוק זאת מבקש חבר הכנסת בן-ארי לתקן את הגדרת "ארגון טרוריסטי" בפקודת מניעת טרור כך שבהגדרה ייכלל גם מי שפוגע בריבונות המדינה במקומות הקדושים או תומך בכך. 
+
+ המשמעות של הגדרת ארגון כ"ארגון טרוריסטי" על-פי הפקודה היא שכל חבר בארגון הטרוריסטי וכל מי שתומך בו בכל דרך – עובר עבירה. ניתן להחרים את רכושו של הארגון, ניתן לסגור מקומות המשמשים לפעולתו וכן הלאה.
+
+הממשלה מתנגדת להצעת החוק, שכן היא מרחיקת לכת ביותר, ונראה שאין לה מקום. משמעותה, שכל מי שמתנגד, גם באופן רעיוני, לריבונות ישראלית במקומות הקדושים, מוגדר כבר כארגון טרור, על כל ההשלכות הנגזרות מכך, גם אם לא עשה דבר, ואפילו כאשר רק מדובר בנקיטת עמדה מדינית-ערכית בלבד. גם מבחינה פרקטית לא ברור מהנוסח המוצע איזו התנהגות תהווה פגיעה בריבונות המדינה, כזאת שמצדיקה את הגדרתו כארגון טרור, על כל הנובע מכך.
+
+מעבר לכך, רבותי חברי הכנסת, בימים אלה עומד להיות מופץ תזכיר חוק מטעם הממשלה שעניינו המאבק בטרור. מדובר בהצעת חוק שגובשה במשרד המשפטים בשנים האחרונות, אשר עוסקת במכלול הנושאים והסמכויות הנוגעים למאבק בטרור. במסגרת הצעת חוק זו נכללה גם הגדרה מפורטת ועדכנית למונח "ארגון טרור", לאור ה��יסיון המצטבר וההתפתחויות שחלו בתחום המאבק בטרור, ועל כן, ההגדרה הקיימת כיום בפקודת מניעת טרור איננה רלוונטית עוד. ולא זו בלבד, אלא שבמסגרת הצעת החוק החדשה מוצע לבטל את פקודת מניעת טרור ולהחליפה בהסדרים מקיפים ומפורטים יותר, כך שאין עוד מקום לתקנה היום.
+
+לאור האמור לעיל, מוצע להתנגד להצעת החוק. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת בן-ארי, אתה רשאי להשיב.
+
+
+– – –
+
+
+ כבר הורדנו את זה לשלוש דקות במקום חמש.
+
+
+ שמחתי לשמוע את האחריות הגדולה מאוד של שר המשפטים בזמנו, כשהוציא את תנועת "כך" מחוץ לחוק, אף-על-פי שוועדת החקירה לאירועי מערת-המכפלה קבעה בצורה מפורשת שלד"ר גולדשטיין לא היה שום קשר, והוא פעל לבד. שם זה פעל בצורה שרירותית, ללא שום חששות. כאן, כשמדובר בתנועה שמאיימת על קיום המדינה בפה מלא, חוזרת על כך, מממנת, מדינת ישראל מסרבת להכיר נכוחה שמולה עומד אויב, ומתייפייפת מאחורי אמירות כאלה ואחרות. 
+
+ אדוני השר נאמן, האחריות לתוצאות היא על ראשה של הממשלה הזאת, על זה שהיא לא יודעת לעצור את ההסתה שמעודדת רצח, שמדרבנת רצח. יש לנו ציטוטים מלאים של התנועה הזאת, של ראשיה, שמטיפים לכך. חבל שהמדינה שלנו והעם שלנו והממשלה, שאמורה להנהיג את המדינה, לא יודעת לעמוד על דמם של תושביה ואזרחיה של מדינת ישראל.
+
+אני שמח מאוד שלממשלה יש חוק אחר. אם זה אותו חוק, אני לא מבין למה פוסלים את החוק שלי, ואם זה לא – אז איזה מין אצטלה יש כאן? תודה רבה.
+
+
+ לא, השר אמר במפורש שזה לא כמו החוק שלך. 
+
+רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת.
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק לתיקון פקודת מניעת טרור 
+(הרחבת ההגדרה של ארגון טרוריסטי), התש"ע–2009, נתקבלה.
+
+
+ אחד בעד, 43 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק ירדה מסדר-היום.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1776/18; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון – שינוי הגדרת "עובד"), של חברת הכנסת חנין זועבי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים התקבל בכנסת בשנת 2007, ומטרתו המוצהרת היתה ליצור כלי יעיל המאפשר להיטיב עם עובדים בעלי שכר נמוך הנמצאים מתחת לסף המס. הכותרת שלו היא לאפשר מתן הטבה באופן ממוקד לאוכלוסייה בעלת פוטנציאל גבוה לעוני, על-פי רוב משפחות עם ילדים, ובכך להקטין את תחולת העוני ולצמצם פערים.
+
+אם לשפוט את החוק עצמו, אף אחד לא מתנגד לצמצום פערים חברתיים ולא למדיניות כלכלית צודקת יותר ולצדק חברתי. אבל אם לשפוט את החוק כחלק ממדיניות חברתית-כלכלית כוללת, רואים בבירור שגם חוק שכביכול בא לצמצם פערים חברתיים, יכול לכסות על מדיניות כלכלית יותר רחבה של אי-צדק חברתי מובהק.
+
+אבל חברי הכנסת באופוזיציה אינם מציעים, בדרך כלל, חוקים שמשנים קווי יסוד של ממשלה מסוימת. הם מציעים חוקי מקרו שנאבקים באידיאולוגיית-על של המדינה, או מצד שני, מציעים חוקים שאכן יכולים להשתלב עם המדיניות הקיימת של הממשלה. אבל מתברר שהאופוזיציה אינה יכולה לעשות אפילו את הדבר הקטן הזה, כי הקואליציה מחליטה באופן גורף שאינה מקבלת מהאופוזיציה גם חוקים שמשתלבים, ומשתלבים היטב, במדיניות של הממשלה, משפרים כמה שהם יכולים מדיניות כזאת. וכאן, רבותי, נעצר לגמרי המשחק הדמוקרטי בתוך הכנסת.
+
+נחזור לחוק. חוק מס ה��נסה שלילי בא לעודד תעסוקה, אבל הוא מיטיב רק עם אלה שיש להם תעסוקה. אם לשאול 81% מהנשים הערביות אם הן צריכות עידוד, הן יגידו לכם: לא, אנחנו לא צריכות עידוד בכל צורה שהיא, לא בצורה של חוק ולא בצורה פסיכולוגית או תרבותית. הן יוסיפו שהחוקים היחידים שצריכים לחוקק בשביל לעודד את התעסוקה, ואם מתעקשים על המונח "עידוד" – אז צריכים לחוקק חוקים לעידוד הממשלה ליצירת מקומות עבודה. לא צריכים חוקים לעידוד תעסוקה, צריכים חוקים לעידוד הממשלה ליצור מקומות התעסוקה. אם נלך למשפחות, יגידו שנכון שחוק מס הכנסה שלילי החזיר לנו מעט כסף, אבל בו-בזמן חוקים כלכליים אחרים קיצצו יותר כסף במישורים אחרים. החוק הזה דווקא כיסה על מדיניות כלכלית שלא מיטיבה עם האזרח הפשוט. 
+
+בכל זאת, מטרת החוק הקיים כשלעצמה אינה משתלבת עם מטרותיהם של חוקים כלכליים אחרים. החוק הזה טומן בחובו תנאים וסייגים רבים. הצעתי הקטנה לא באה לתקן את כל המעוות – זה כבר יותר מדי לאופוזיציה – אלא היא באה לתקן סעיף אחד, מאוד מאוד קטן ומאוד מאוד חסר היגיון וחסר הגינות.
+
+על-פי החוק הקיים אסור לעובד המקבל הכנסה מקרוב משפחה או – אני מצטטת – "מחבר בני-אדם שהיחיד או קרובו הם בעלי שליטה בו" – אסור לו לקבל מס הכנסה שלילי. מה משמעות הדבר? איסור הענקת ההטבה לכל עובד שקיימת קרבה משפחתית בינו לבין המעסיק. כך מוציאים באופן גורף ולא צודק את כל האנשים העובדים בעסקים או בבתי-עסק משפחתיים, כלומר, מוציאים ממקבלי ההטבה הפוטנציאליים את רוב העובדים בעסק משפחתי שלא מגיעים אף הם לסף המס. 
+
+ נשאלת השאלה, אדוני השר: מדוע בחר המחוקק לשלול את ההטבה מאלה העובדים אצל קרוביהם? האם חריג זה משיג את המטרה, משרת את המטרה? לכל הפחות, האם הוא תורם תרומה כלשהי להשגת המטרה? ברור שלא. ברור שחריג זה בא בסתירה מוחלטת למטרה של החוק. 
+
+ ניסיתי לפענח למה קיימת חריגה כזאת. אולי היא נועדה למנוע רמאות ומעשי הונאה, למשל. אבל האם בונים חוקים, שמעצם טבעם אמורים להיות נורמטיביים, על סמך חשש מרמאות? האם בונים חוקים, שמעצם טבעם אמורים להיות כלליים, על סמך מקרים חריגים ובודדים?
+ 
+הנורמה של חוק זה היא שהשכיר ששכרו אינו מגיע לסף המס יהיה זכאי להטבה במס הכנסה שלילי. אז למה לאלה שעובדים בעסק משפחתי אסור ליהנות מהטבה זו? אם המטרה היא להעניש, אז יש חוק העונשין ויש סנקציה פלילית למי שמדווח שקר בדוחות המס השנתיים. האם אין די בסנקציה הזאת, והאם לא אוכפים אותה? ואם מדובר על חשש של הונאה, אז מדוע הבחנה זו ננקטה לגבי קרובים אך לא לגבי עצמאים, למשל? האם העצמאים לא מרמים? 
+
+העידו, ובצדק, יוזמי החוק אז, שהחוק אומנם רצה להוציא את העצמאים ממעגל החוק בשל יכולתם לשלוט בדיווחים, אך בסופו של דבר הוחל החוק על העצמאים בטענה שדי בדין הפלילי לרפא את הפגמים של החוק. אבל למה הטענה הזאת תקפה לעצמאים ואינה תקיפה לעובדים אצל קרובי משפחה?
+
+עכשיו אני לא יכולה להגיד אדוני היושב-ראש ריבלין, אבל היושב-ראש ריבלין, שהיה אז חבר כנסת, אמר בדיון בוועדת הכספים ב-2007 בנושא הענקת ההטבה לעצמאים כי "המדינה מקבלת את הדוח, דוח המס, כדבר שהוא מוכח לכאורה, ולאחר מכן, אם יש טענה כלפי הנישום, המדינה ממצה אתו את הדין עד תום". אז חבר הכנסת ריבלין הפנה את דבריו לנציג האוצר ואמר: "אתה בא ואומר מראש שכל עצמאי יכול לרמות ועל-ידי כך אתה או ממריץ אותו לא לעבוד, או ממריץ אותו לרמות. זה דבר חמור ביותר מבחינת התפיסה". 
+
+אנחנו גם כן יכולים להגיד את אותם דברים במקרה של הצעת החוק הזאת, במקרה של הסעיף הזה בחוק. גם נציג האוצר אמר אז בדיון שאנחנו באמת מפחדים מדיווחים בעייתיים. מצד שני, אנחנו לא רוצים לפסול ציבור שלם רק כי אנחנו מפחדים מדיווחים בעתיד. הסעיף שאני מדברת עליו ורוצה לתקן פוסל ציבור שלם. 
+
+בסוף מצאו פתרון קריאטיבי לפתירת סוגיית העצמאים, אך לא הואילו באף דיון בוועדה או במליאה אז להתייחס לסוגיית קרובי המשפחה. תכלית החוק אמורה להיות לעודד יציאה לשוק העבודה. העצמאים ממילא נמצאים בשוק העבודה, וחלקם, נכון, משתכרים פחות מסף המס. בכל זאת, אם המטרה היתה לדבוק וליישם את תכלית החוק, אזי לא היה צורך מלכתחילה להעניק את ההטבה הזאת לעצמאים, אף שבעניינם יש אפשרות למעשי רמאות. 
+
+ אם תכלית החוק היא הגדלת ההשתתפות בשוק העבודה, ואם הקווים המנחים את האוצר הם אי-פסילת ציבור שלם, ואם הצלחתם למצוא פתרונות יצירתיים לעניין העצמאים, ואם קבעתם בחוק הזה בסעיף 15, נוסף על העונשים הקבועים בחוק העונשין, כי המוסר ידיעה כוזבת דינו מאסר שנה, אז מדוע בכל זאת קבעתם את תנאי הקרבה המשפחתית?
+ 
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני לא חושבת שזה מוסרי, וזה בטח לא צודק – פסילה גורפת של ציבור שלם. הפסילה הזאת היא בעצמה פסולה, עקומה ומנוגדת לחוקי-היסוד ולפסיקות בתי-המשפט. ניתן לערוך ביקורת מקיפה וקפדנית יותר על עובדים שמועסקים אצל קרוביהם; ניתן להחיל את הפתרון גם על העצמאים בקרב העובדים האלה; ניתן להחמיר בסנקציות. אבל הפיכת החריג, כמו שאמרתי, לכלל, מנוגדת לנורמות הציבוריות, כמו גם לנורמות תחיקתיות. החוק אמור לקבוע הסדרים סבירים לחריגים, אך לא להופכם לכלל שניתן לפגוע בו. 
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, לא ניתן להתעלם מהשפעת תנאי זה על חברה שכל דלתות התעסוקה כמעט סגורות בפניה; חברה שאין בה אזורי תעשייה, אין מפעלים, אין חיי מסחר פעילים, כך שחלק ממה שנותר זה עסקים קטנים או בינוניים, שגם המנהלים בהם וגם העובדים הם בני משפחה, וזו אינה תופעה פסולה. אדרבה, זהו אפיק תעסוקה לא רק לגיטימי ומקובל, אלא הוא האפיק שבא לספק אלטרנטיבות תעסוקה במקום שבו המדינה נעדרת. 
+
+
+ את לקראת סיום? זמנך תם.
+
+
+ כן. העסקים המשפחתיים הם האלטרנטיבה, חלק מהאלטרנטיבה במציאות זו. המשפחה הערבית, במדיניות כלכלית שמדירה את הערבים, נאלצת להמשיך להיות מקור פרנסה חשוב ומקור עיקרי לביטחון כלכלי.
+
+אני מסיימת. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי וחברות הכנסת, עובדי הכנסת, לא מדובר בחסד, לא מדובר בטובה – מדובר בזכות המגיעה לאנשים שעובדים, שעובדים בכבוד ומשתכרים בכבוד, אז אל תמנעו זכות זו מהם. תודה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת חנין זועבי. ישיב שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני משיב על ההצעה של חברת הכנסת זועבי, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לגנות ולהוקיע את המעשה הנתעב והמסוכן שקרה לפני שעה קלה בבית-המשפט העליון – הפגיעה בכבוד הנשיאה בייניש. כל אלימות היא פשע, אבל אלימות כנגד שופטים ושופטות היא פשע מסוכן, כי זה איום על אושיות הדמוקרטיה, על הדמוקרטיה הישראלית. 
+
+
+ חברי הכנסת.
+
+
+אני מגנה את המעשה, כמו כל חברי הכנסת, ואין לי ספק שאת האלימות הזאת צריך לא רק להוקיע, אלא צריך גם להרתיע, ואני מקווה שהענישה בישראל על אלימות בכלל ועל אלימות כלפי ��ופטים וכל מי שמעורב במערכת אכיפת החוק בפרט תוחמר, כי נדרשת פה ענישה קשה ומרתיעה. 
+
+אדוני היושב-ראש, שמעתי בעניין רב את דבריה של חברת הכנסת זועבי. אני רוצה לומר בפתח דברי שאני מציע, אם תסכימי, שזה יהפוך להצעה לסדר-יום. 
+
+ הממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת, וגם הכנסת שחוקקה את החוק הזה שאת מלינה עליו היום שקלה בזמנו את העניינים, והחליטה כפי שהיא החליטה לאחר שיקול דעת ממושך.
+
+ ראשית, אני רוצה לענות על הדברים הכלליים ולציין שהממשלה הנוכחית עשתה הרבה כדי להקטין את הפערים בחברה. שיעור האבטלה בישראל הוא גבוה מדי – 7.4%, ייתכן שכבר 7.2% – אבל ביחס לרוב מדינות המערב, העולם המפותח, הצלחנו לבלום את הגידול באבטלה בעקבות המשבר בארצות-הברית, באירופה. ברוב מדינות המערב שיעורי האבטלה הם בין 10% ל-20%, וזה דבר חברתי ראשון במעלה – בלימת האבטלה והקטנת האבטלה.
+
+הממשלה גם קיבלה החלטה על שורה של צעדים להקטנת מספר העובדים הזרים כדי לפנות מקום לעובדים ישראלים, והגדילה את קצבאות הילדים ואת קצבאות הקשישים באופן דרמטי כדי לסייע לאוכלוסיות החלשות. 
+
+ באשר למגזר הערבי, אני עמל, ביחד עם השר ברוורמן – – – 
+
+
+ סליחה רגע, אדוני השר. סדרנים, לא יכול להיות מה שקורה עם המזכירות שם. מזכירות הסיעות, צביקה יעקובזון – – – 
+
+
+באשר לאוכלוסייה הערבית, שכיוונת גם אליה בדברייך, אנחנו אכן מודאגים משיעור ההשתתפות בכוח העבודה בעיקר אצל ערבים ואצל חרדים, ואנחנו פועלים בכיוון הזה. אני פועל ביחד עם השר אבישי ברוורמן וראש הממשלה כדי לקדם תעסוקה ולקדם מפעלים – לא רק מפעלי low-tech אלא גם היי-טק ואפשרויות תעסוקה אחרות בשני המגזרים החשובים האלה, גם במגזר החרדי וגם במגזר הערבי. אני מאוד מודה לך. 
+
+
+ תודה לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ. אני מבין שהמציעה מסכימה להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום. 
+
+
+ כן. 
+
+
+אם כן, רבותי, אנחנו מצביעים לא על הצעת חוק אלא על הצעה לסדר-היום. 
+
+
+ לוועדת הכספים. 
+
+
+ היא אמרה, היא אמרה. היא אמרה שהיא מסכימה שזאת תהיה הצעה לסדר-היום וזה יידון בוועדת הכספים. 
+
+ אם כן, רבותי, אנחנו מצביעים על הצעה לסדר-היום, ולא על הצעת חוק. מי בעד? מי נגד?
+
+
+ לוועדת העבודה והרווחה. 
+
+
+ רבותי, אני כבר סגרתי, זה הולך לוועדת הכספים. הייתם אומרים לפני כן – כן. לא צריך עד כדי כך לעשות מזה – – – 
+
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+35 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. ההצעה הזאת תועבר לוועדת הכנסת, ובה יוכרע איפה תידון ההצעה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1768/18; נספחות.]
+
+
+
+ אם כן, רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק פ/1768, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חנייה לזמן מוגבל במקום אסור לחנייה), התש"ע–2009, של חבר הכנסת מאיר שטרית. אני מבין שאתה כבר על הדוכן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, גם אני אינני יכול להתעלם מהתקרית בבית-המשפט העליון. אני חושב שנחצה פה קו אדום, ואני – – – 
+
+
+ חברי הכנסת, חבר הכנסת זאב אלקין, אי-אפשר לנהל את הישיבה, אתם לא יודעים איזה רעש כך. אתם רוצים לדבר – תצאו החוצה. 
+
+
+ אני מגנה את ההתקפה הזאת על שופטת בית-המשפט העליון בכל תוקף. אבל, אדוני היושב-ראש, אני אומר, מה פלא שזה קורה כאשר שר האוצר, שר המשפטים, תוקפים את בית-המשפט פעם אחר פעם. 
+
+
+ לא, לא, זה לא. 
+
+
+מה הפלא שאזרחים מהשורה מבינים את הדברים אחרת?
+
+
+ ישבת עם פרידמן בממשלה – – – 
+
+
+ אני ��מיד הצבעתי נגד פרידמן, לידיעתך, חבר הכנסת ארדן. 
+
+
+ ישבת אתו בממשלה. 
+
+
+ אבל לא הסכמתי אתו, מותר. מה הבעיה שלך? מותר לי לא להסכים אתו. 
+
+
+ זאת בושה – – – 
+
+
+ מותר לי לא להסכים אתו. 
+
+
+ זאת בושה שאתה – – – 
+
+
+ אתה בינתיים שתקת, לא שמעתי אותך אומר מלה כשתקפו את בית-המשפט העליון. לא שמעתי אותך מלה אומר, להיפך. אתה בין השותפים להתקפה על בית-המשפט העליון, אל "תתנחמד" עכשיו. 
+
+
+ אני לא מחפש – – – לא צריך להיות פופוליסטי. 
+
+
+כשתוקפים את בית-המשפט פעם אחר פעם וראש הממשלה שותק, לא אומר מלה, ואתם שותקים ולא אומרים מלה, מה הפלא? מה הפלא שמישהו לוקח נעל וזורק על בית-המשפט העליון? אני אומר, מזל שהוא לא השתמש באקדח. מזל שלא השתמש באקדח.
+
+
+ אדוני יציג את הצעת החוק. 
+
+
+ מזל שהוא לא השתמש באקדח. מה הפלא? מישהו אחד אומר א' ומישהו אחר מבין ב'. אני לא מציע לאף אחד פה להתחמק מהעניין הזה. חושבים ששום דבר לא קרה – קרה ולא צריך להתעלם מזה.  
+
+אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שמונחת בפני הכנסת, שאני מגיש אותה, נועדה בעצם להקל על כל אזרח, על כל אחד מאתנו. אחת הבעיות הקשות, אדוני היושב-ראש, שאנחנו מתמודדים אתן – לצערי ללא הצלחה – זאת העובדה שאין מקומות חנייה מספיקים, בערים הגדולות בעיקר. ברור לי שבוודאי אי-אפשר ליצור מקומות חנייה עד אין-סוף. המדיניות של משרד התחבורה בעניין זה, שאני שותף לה, היא שכמובן צריך להגיע למצב שבו תופעל מערכת של תחבורה להסעת המונים, בעיקר לגוש-דן. כשתהיה מערכת של הפעלה של תחבורה להסעת המונים בגוש-דן ניתן יהיה להגביל את מספר החניות בתל-אביב, ניתן יהיה לאסור גישה לתוך תל-אביב, ניתן יהיה להטיל אגרת גודש. 
+
+ אבל עד אשר תופעל הסעת המונים צריך לתת פתרון, ולצערי היום הפתרונות אינם מספיקים. אני חושב שבמצב הנוכחי היום, לא רק שהם אינם מספיקים, אלא זה הפך להיות – אני אומר, אדוני היושב-ראש, לצערי, החנייה בתוך העיר הגדולה הופכת למצב של הזדמנות של כל פקחי עיריות למיניהם, לנצל את זה לרעה ולהעניש את האזרח, גם על לא עוול בכפו. 
+
+כי הרי תחשוב רגע, אדוני היושב-ראש. כאשר אתה מגיע לעיר, נוסע במכונית שלך, אתה רוצה לעצור רגע במקום, לקחת פלאפל. אתה לא עוצר לשעה, ולא במקום שאתה חוסם את התנועה – אתה עוצר בצד הכביש, לצד המדרכה, במקום שסומן באדום-לבן או בכחול-לבן. אתה עוצר לרגע, מגיע שוטר – שם לך רפורט. אתה עוד לא זזת, יצאת, נכנסת, שתי דקות – קיבלת רפורט, שלפעמים הוא מגיע ל-100 שקל, לפעמים ל-500 שקל, תלוי באיזו עיר אתה נמצא. 
+
+אני מציע, אדוני היושב-ראש, שתהיה מגבלת זמן. שוטר או פקח לא יכול להטיל רפורט על אדם אלא אם כן הוא חיכה 15 דקות. זה זמן מוגבל, זה לא זמן מוגזם. 
+
+
+למה 15 ולא עשר? 
+
+
+ אני מוכן, אם אתה רוצה, אם זה מפריע לך, נגיע לעשר. השאלה תמיד, אדוני היושב-ראש, שר החקלאות, איך אפשר לבדוק שבאמת האיש לא עמד יותר מ-15 דקות? אחרי שהעליתי את הצעת החוק, קיבלתי מאדם מכשיר שפותח, מסתבר, למטרה אחרת. המכשיר הזה פותח כי החוק היום קובע שמשאיות שפורקות סחורה, מותר להן לעמוד עד 15 דקות גם באדום-לבן. הוא פיתח את זה לצורך אותן משאיות שפורקות סחורה. הוא אומר: איך נדע שמישהו פרק סחורה לא יותר מ-15 דקות? שמים את זה על החלון. המכשיר הזה במצב שהוא מכוון ל-15 דקות. אתה מפעיל את זה, והזמן הולך ויורד. נגמרות 15 הדקות – אתה לא יכול לחדש את זה אלא אם כן עברו 15 דקות לפחות. זאת אומרת, אי-אפשר לזייף. זאת אומרת, טכנ��ת אפשר לפתור את הבעיה איך השוטר ידע שזה 15 דקות.
+
+מה קורה, אדוני היושב-ראש? בעונשי חנייה לא רק שהאיש נענש – אחרי שהוא קיבל רפורט ונגיד הוא לא שילם, קורה דבר יותר חמור, אדוני. לפי החוק, כמו שאתה יודע – אני שיניתי את החוק הזה כשהייתי שר המשפטים. כאשר אדם מקבל רפורט על חנייה, לפי החוק היום, אחרי שלושה חודשים מוסיפים לו 50% על הקנס, ואחרי שעברו שלושה חודשים, כל חצי שנה מוסיפים לו 5% על הקנס, בניגוד למה שהיה לפני תקופתי, שהיו מכפילים אחרי שלושה חודשים ובכל שנה מכפילים מחדש. שיניתי את החוק. 
+
+עכשיו מצאו פטנט חדש בעיריות. לא רק שמכפילים לך את הקנס ב-50% ומוסיפים לך ריבית של 5% לשנה, העיריות גובות גם מה שנקרא הוצאות גבייה. זה, אגב, בניגוד לחוק, לדעתי, כיוון שהחוק אמר: זה עונש בידיים של האיש; האיש ישלם כפול, הוא משלם פעם וחצי ועוד 5% כל שישה חודשים. אז למה להטיל עליו הוצאות גבייה והוצאות עורכי-דין, שלפעמים מגיעות, אגב, ליותר מאשר הקנס עצמו? 
+
+אני מעיר את תשומת לבם של הנוגעים בדבר וגם של שר התחבורה, מכיוון שלצערי הרב אין מי שמגן על האזרח הקטן. שוב, אני מסתכל דרך זווית הראייה של האזרח הפשוט – מי שומר עליו, מי מגן עליו. אין מי שמגן עליו. 
+
+אני יודע שמשרד התחבורה וועדת שרים לענייני חקיקה התנגדו לחוק. אינני חושב שהם צודקים, אדוני היושב-ראש. גם ככה האזרח נענש מספיק. אדם לא יכול להסתובב כל היום כמו סביבון בלי לעצור רגע לקנות כוס שתייה או כוס מיץ או לקנות עיתון או פלאפל ל-15 דקות. אם מישהו מתווכח אתי – עשר דקות? עשר דקות. לא יכול להיות שאדם עוזב לרגע את המכונית, חוזר, ויש לו רפורט בלי שהוא יכול לעשות כלום. אגב, אני בטוח שכל אחד מכם נתקל בזה, כאדם, כאזרח שמסתובב ברחוב. יכול להיות שחברי כנסת, שרים שיש להם נהגים לא נתקלים בזה ולא רואים את זה, אבל כל אזרח שנוהג בעצמו נתקל בזה לא פעם. אין סיבה. 
+
+אדוני שר התחבורה, אמרתי לך גם בשיחה בינינו; גם אם אתה חושב שאדום-לבן זה חמור מדי, אני הצעתי לעשות את זה לפחות בכחול-לבן. הרי לא תמיד יש אתך ביד כרטיס חנייה, ואתה עוצר לרגע לקנות משהו, לקחת משהו. לא צריך להעניש מייד, אפשר לתת פסק זמן. סתם, קרה משהו שאדם צריך לרדת לחמש דקות, תסלח לי, להביע את דעתו, מה שנקרא – להיכנס לשירותים לחמש דקות. לא יקרה שום אסון. למה ועדת שרים – – – 
+
+
+ אתה כל כך צודק, אתה כל כך צודק, מאיר. היית שר התחבורה, למה לא עשית את זה?
+
+
+ חבר הכנסת חיים כץ, אני חיכיתי שתציע הצעה כזאת. הייתי תומך בה בשתי ידיים. לצערי, אני מודה, הייתי שר כמעט עשר שנים ברציפות, ולא נתקלתי בבעיות האלה. זה בדיוק העניין, עכשיו אני רואה, והנה, אני מגיש הצעת חוק. כשאני אהיה בפעם הבאה שר התחבורה תגיש לי; אם אני לא מאשר את זה, אני מתפטר. 
+
+
+ אתה כבר לא תהיה שר. אם לא תבוא לליכוד לא תהיה שר. 
+
+
+ הנה, אתה שומע. אז תפסיק לאיים. תפסיק לאיים. אני אומר לך, אני לא מפחד. אתה יודע, חיים כץ, אתה מכיר אותי, חיים, אני לא מחליף כובעים כשאני מחליף תפקיד. תבדוק אותי לאורך שנים. 
+
+
+אני אומר, אם לא תבוא לליכוד לא תהיה שר. 
+
+
+יש לי חדשות בשבילך. תשמע, כשאני אומר א', גם כשאני מחליף כובע – גם כשאני מחליף כובע אני נשאר באותו א'. אני לא מחליף דעה כי החלפתי מקום. אני יכול להוכיח לך את זה, אגב, גם במעשים וגם בכתובים. אתה רוצה דוגמה?
+
+
+ אתה צודק בכל מה שאתה אומר, אבל היית שם. 
+ 
+
+ מאה אחוז, מה זה משנה?
+
+
+ חבר הכנסת כץ. 
+
+
+ חיים כץ, מה זה משנה? עכשיו תביאו אתם, תעשו אתם את המצווה. 
+
+
+ תאפשר לו לסיים. 
+
+
+ תאשרו את זה אתם, מה רע בזה? תעשו טוב לאזרחים, למה לעשות רע לאזרחים? זה דבר נכון, צודק, ושר התחבורה, אם תסכים הממשלה להעביר את זה בקריאה טרומית, הנה, אני אומר לך – אני מוכן לשנות את החוק בתיאום אתך, למה שאתה רוצה. עשר דקות? עשר דקות. כחול-לבן? כחול-לבן. שר התחבורה, בוא נעשה משהו לטובת האזרחים. אני חושב שזה תיקון קטן, לא פוגע באף אחד, ואגב, החוק שלי, אדוני היושב-ראש, אומר: לא בכל מקרה; רק אם האוטו שעוצר באותו מקום לא מפריע לתנועה, זאת אומרת לא חוסם תנועה, חלילה. במקום שחוסם תנועה שייתנו רפורט בדקה הראשונה, אין לי בעיה. 
+
+אבל תסתובב בעיר, תראה – היום ראשי ערים מצאו פטנט פשוט, צובעים את כל המדרכות באדום-לבן בעיר. זה נהדר, אגב. זאת מערכת הכנסה נוספת לעיריות בלי שום פיקוח. צובעים קילומטרים של אדום-לבן, אפילו שהחוק קובע שאדום-לבן צריך להיות, לפי חוקי התנועה, רק לפני צומת, לפני רמזור, לפני תחנת אוטובוס, ליד מעבר חצייה לפעמים. זה הכול. אתה רואה, תסתובב בערים ותראה – צובעים קילומטרים רבים של אדום-לבן. למה, הצבע בזול? 
+
+לכן, זאת אחת הדרכים לשים קץ להשתוללות הזאת, שאני אומר בצער – מענישה אזרחים סתם. אני מצטער מאוד שהממשלה לא רואה בהיגיון, לא תומכת בחוק לפי הגיונו, ולא לפי מי שמציע אותו. יש לי תחושה שתמיד כל חוק שהאופוזיציה מציעה, כמעט יש אוטומטית – כמעט – התנגדות גורפת. 
+
+אגב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך שאני מצר על זה, שהרי, אתה יודע, פוליטיקה זה כמו גלגל. היום אתם בקואליציה, מחר תהיו באופוזיציה, ואנחנו גם נזכור את זה. אנחנו לא התנהגנו ככה, חיים. אני אראה לך כמה חוקים, גם כראש ועדת שרים לחקיקה וגם כשר בממשלה, תמכתי בחוקים של אופוזיציה – לא אחד, לא שניים, עשרות חוקים. 
+
+
+ אני, כיושב-ראש ועדה, אומר לך שהבאתי במושב הזה לקריאה שנייה ושלישית, של האופוזיציה, לפחות חמישה חוקים. שנייה ושלישית – של האופוזיציה. 
+
+
+ מאה אחוז. חיים, אני חושב שצריך לנהוג לגופו של עניין. זה מה שנכון לעשות, בשביל זה קיים ממשל. אם מישהו מציע רעיון טוב, גם אם זה אופוזיציה, מה זה משנה? יש מדינה בדרך. מה זה חשוב אופוזיציה, קואליציה? אם זה לא טוב, תפילו את זה. בסדר גמור, אין לי טענה. אני אף פעם לא בא בטענות אם משהו לא בסדר, ואני לא מאלה שמשתוללים בחקיקה ועושים דברים שמכניסים את הממשלה להוצאות אין סוף בלי חשבון. להיפך, אני חושב שאני נוהג באחריות המתחייבת, כי הייתי גם בצד השני ואני מכיר את המשמעויות, לכן אני מאוד זהיר בחקיקה. 
+
+
+ תודה. ממש סיימת בזמן. 
+
+
+ לכן, אדוני היושב-ראש, אני פונה לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מאיר שטרית. ישיב שר התחבורה והבטיחות בדרכים. השר ישראל כץ ישיב בשם הממשלה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אכן, חבר הכנסת מאיר שטרית מגיש לאחרונה הרבה הצעות חוק שמגיעות כהבנה מאוחרת של תפקידיו הקודמים, אבל זה בסדר. גם לגיטימי להגיש מתוך האופוזיציה הצעות חוק שהן לא ישימות. 
+
+ ההצעה הזאת היא לא הצעה ישימה, משום שהיא תוביל לאנרכיה מוחלטת. לחנות באדום-לבן, לדעת כל המומחים, וגם באופן הגיוני, זה דבר שיכול ליצור קשיים גם אם לכאורה זה לפרק זמן של רבע שעה. ההפרעות – אגב, לפי המומחים, ההפרעות הקצרות האלה הן יותר חמורות לתנועה ולביטחון הציבור מאשר דברים שהם לאורך זמן ויותר קבועים. הן יוצר��ת הרבה יותר בעיות תנועה, ולכן ודאי לא ניתן לתמוך בהצעת חוק מהסוג הזה. 
+
+כאשר שוחחתי עם חבר הכנסת שטרית קודם, והוא העלה את הרעיון שאולי הוא יגיש הצעת חוק של אפשרות לחנות לפרקי זמן קצרים בסימוני כחול-לבן, בכלל לא שללתי את הדבר. הצעתי גם להפוך את החוק הזה להצעה לסדר-היום; אפשר להעביר את זה לאחת הוועדות ולדון. התחייבתי שאם הוא יגיש חוק לגבי סימון כחול-לבן, אני אשקול את זה באופן חיובי. אני כמובן ארצה להתייעץ עם גורמי המקצוע – גם בנושא, לשמוע את עמדתם – אבל יש בזה היגיון רב יותר, ואם אכן כך ייעשה, יהיה אפשר לשקול את זה. 
+
+לגבי הפתרון האמיתי לצפיפות במרכזי הערים הגדולות, אין ספק שצריך לתגבר את התחבורה הציבורית, בראש ובראשונה להוציא לדרך סוף-סוף את פרויקט הרכבות הקלות בגוש-דן, גם בירושלים יש וגם בחיפה, את ה-BRT עם האוטובוסים הגדולים, עם עדיפות במסלול עצמו, וכמובן גם האוטובוסים הקיימים – המסלולים עומדים לעבור רפורמות ועומדים להיות משודרגים עם אמצעים אלקטרוניים של מידע לציבור ושל תיאום בין כל כלי התחבורה, ואז יהיה אפשר לקיים בחינה של כל מדיניות החנייה, אגרות גודש ודברים אחרים במרכזי הערים. אי-אפשר לעשות את זה כל עוד לא פתרנו את הדברים האחרים. 
+
+ לכן אני אומר בהקשר הזה, שאם חבר הכנסת שטרית יודיע שהוא מוכן להפוך את זה להצעה לסדר-היום, אני אתמוך בדבר – ויגיש. 
+
+
+ תודה. חברי הכנסת, השר גלעד ארדן, השרים, לשבת במקומכם.
+
+
+ אני רוצה, אדוני היושב-ראש – מאחר שהיינו עדים כאן לדו-שיח בנושא התקיפה שתקפו את נשיאת בית-המשפט העליון השופטת בייניש – אני חושב שהמעשה הזה ראוי לכל גינוי. הוא ראוי לגינוי מאוחד ומלוכד של כל הבית הזה. חבל שחבר הכנסת שטרית לא נמנע מלהכניס נימות פוליטיות, כאילו חלק לא שותפים לגינוי או כאילו למישהו יש איזו אחריות אם הוא דיבר, או שתק או אמר. 
+
+ אני משוכנע שהדרך הנכונה למנוע תופעות חמורות מהסוג הזה, קודם כול, היא להגביר ולשפר את אמצעי האבטחה. יש יחידת אבטחת בתי-המשפט, וחייבים לבדוק – מי שממונה על הנושא, אני לא יודע אם זה שר המשפטים או ביטחון פנים, קודם כול לבדוק איך קורה דבר כזה שאפשר לתקוף באופן פיזי שופטים, ואת נשיאת בית-המשפט העליון, בתוך בית-המשפט. מעבר לכך, הגינוי הכולל של הכנסת לדבר הזה הוא דבר נדרש – גינוי ציבורי של הדבר הזה, כדי להוקיע כל תופעה מהסוג הזה – ולפעמים רצוי לא להרוויח שום רווח פוליטי על-ידי יצירת ויכוחים מהסוג הזה. 
+
+אין לי ספק שראש הממשלה – בלי לדבר אתו, כי הוא נמצא בפולין – מגנה בכל תוקף את הדבר הזה. גישתו כלפי בית-המשפט העליון היא גישה של כבוד, וכך כל אחד משרי הממשלה, ואני בטוח שגם כל אחד מחברי הכנסת, וכך צריך להתייחס לדבר הזה, אדוני היושב-ראש. הבית הזה צריך לגנות, להוקיע, מצדי אפילו להצביע הצבעה סמלית פה-אחד על גינוי הדבר הזה, כדי שהמסר יהיה מסר ברור וחד כלפי מעשה חמור מהסוג הזה. 
+
+לגבי החוק, אם יודיע חבר הכנסת שטרית – אם אתה מסכים להצעה, נוכל – – –
+
+
+ תודה לשר התחבורה, השר ישראל כץ. חבר הכנסת שטרית מעוניין להשיב. יש לך עוד חמש דקות. לא, עדיין לא מצביעים. 
+
+
+ ראשית, אני רוצה להגיד לשר כץ – אני לא עשיתי הכללות, חלילה וחס. לא האשמתי את כולם בתקיפה של בית-המשפט, אמרתי מי תקף. 
+
+
+ אמרת שראש הממשלה לא היה צריך לשתוק, זה נכון – – –
+
+אמרתי שראש הממשלה, בתוקף תפקידו, לא צריך לשתוק. זה נכון. ראש הממשלה צרי�� להגן על בית-המשפט העליון. הוא לא תקף את בית-המשפט, אגב. ראש הממשלה לא תקף את בית-המשפט, אבל הוא בהחלט היה יכול גם להגן עליו. אני חושב – היו כאלה שכן תקפו. אגב, לא רק בממשלה הזאת, ישראל. גם בממשלה שלנו היו שתקפו את בית-המשפט. אז מה – אני יצאתי נגדם בחמת זעם, לא שתקתי. כי חשבתי שעושים לא נכון. 
+
+עכשיו לגופו של עניין, אדוני. לגבי החוק. אני מצר; האמת היא שאני, לפחות, מכיר הליכים כאלה, קודמים, מהעבר, שלא אחת בהסכמה עם המציע – אם אני אמרתי שאני מסכים להפוך לכחול-לבן, והשר אומר שהוא לא שולל את האפשרות הזאת, היה אפשר כמובן להעביר את החוק בקריאה טרומית ולשנות אותו בוועדה לכחול-לבן, אבל אני מבין שהשר לא מסכים לזה; הוא רק רוצה שנהפוך את זה להצעה לסדר-היום, אם כי הוא אומר שהוא לא שולל שנגיש הצעת חוק חדשה לצורך העניין הזה, וישקול אותה. 
+
+על בסיס הדברים שלו, אדוני, אין לי גם התנגדות להפוך את זה להצעה לסדר-היום, לדון בוועדת הכנסת, מתוך רצון, באמת, להזמין את הגורמים הנוגעים בדבר, לבדוק את הנתונים ואת התוצאות. אתם תיווכחו, אחרי בדיקת הנתונים, שהענישה של אזרחים שעמדו דקה או שתיים היא דרקונית, לא הוגנת, לא צודקת, זה הפך להיות פשוט כלי לגביית כסף מהציבור, שאין לו שום הצדקה. 
+
+עד שתהיה תחבורה ציבורית, השר כץ, עד שתהיה הסעת המונים בגוש-דן ובמקומות אחרים – זה ייקח להערכתי עוד הרבה שנים; לפי קצב ההתנהלות זה ייקח עוד כמה וכמה שנים טובות – מוכרחים להקל על האזרח, מוכרחים לעשות משהו למענו, שיעשה את החיים שלו יותר קלים ויותר הגיוניים. אגב, זה לא רק בתל-אביב. השר כץ – השר כץ, אני אומר לך: תראה, זה לא רק בתל-אביב. גם במקומות שאין בהם שום עומס תחבורה, מקומות אחרים לגמרי, אתה יודע מה? קח כל עיר אחרת – בפריפריה, שצובעים באדום-לבן, ששם אין תנועה, ואין לחץ, ואתה עומד דקה והפקחים מסתובבים סביבך, רואים – טראח, יש להם הזדמנות לקחת 200 ש"ח, תוקעים דוח. לכן אני אומר, אם תבדוק את הנתונים – כשנבדוק בוועדה את הנתונים – גם אתה תיווכח שיש פה באמת חריגה בשימוש בכלי הזה פשוט לגביית כסף מהאזרח לא כדין ולא כחוק. 
+
+ולכן, אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+אתה צודק, הם עושים מארבים. צריך לצלם – – –
+
+
+ אני יודע, מאה אחוז, את צודקת: אנשים עושים מארבים, מחפשים מי יעמוד כדי להכניס לו רפורט. זה לא בסדר. המטרה של פקחים היא למנוע הפרעות לתנועה, לא להעניש את הציבור. 
+
+
+ אני בטוח – – – 
+
+
+ממש לא. כראש עיריית יבנה לא היה שום – אני אומר לך, חבר הכנסת כץ, כל שנותי בעירייה, מעולם לא גבינו דמי חנייה מאנשים שחנו ברחובות. אני דאגתי לכמה שיותר חניות, לא גבינו גרוש אחד. זה השתנה, בינתיים, לצערי, אבל בזמני לא גבו גרוש אחד חנייה, כי אני חושב שחלק מחובת העירייה זה לספק חניות במידה מתאימה ובכמות מספיקה לציבור. אין שום סיבה שלא יהיו חניות לציבור. ובוודאי לא לגבות כסף על זה. זה סתם עונש שמטילים על הציבור שלא כדין. 
+
+ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מסכים להצעתו של השר, נעביר את זה לוועדת הכלכלה, אם אינני טועה, זו הוועדה המתאימה לעניין של התחבורה – אני מוכן להעביר את זה לוועדת המדע, אם אתה רוצה, אבל ועדת הכלכלה זו הוועדה המתאימה, ונקווה באמת שנוכל לקדם את הרעיון הזה בהמשך. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מאיר שטרית. אם כן, רבותי, המציע הסכים שהצעת החוק תהפוך להצעה לסדר-היום ותידון בוועדת הכלכלה. אם כן, אנחנו לא מצביעים על הצעת חוק אלא על ��צעה לסדר-היום. 
+
+ רבותי, מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+ 47 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת הכלכלה של הכנסת לדיון. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1826/18; נספחות.]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הטלת עיצום כספי), התש"ע–2009, של חברת הכנסת מרינה סולודקין, פ/1826. לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שרים נכבדים, חברי הכנסת, לפני כשלושה חודשים הגשתי לכנסת את הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – הטלת עיצום כספי), התש"ע–2009. הרעיון שבבסיס הצעת החוק הוצע לי על-ידי מר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, איש שמומחיותו וניסיונו הרב בתחום הכלכלי אינם מוטלים בספק. 
+
+בשנים האחרונות כולנו היינו עדים לפרשיות שונות שבהן עובדי המדינה ועובדי ציבור בכירים קיבלו שכר גבוה במיוחד, הטבות מפליגות ותנאי פרישה משופרים על חשבון משלמי המסים, וללא אישור משרד האוצר – המשרד הכלכלי הראשי של מדינת ישראל. וכל זה התרחש בתקופה שבה קוצצו בצורה דרסטית קצבאות הביטוח הלאומי, סיוע בשכר דירה והטבות אחרות לשכבות החלשות. משרד האוצר טען שקיצוצים כאובים אלה הכרחיים, כיוון שמימון, סיוע ושירותים שונים לאזרחים נזקקים עולים יותר מדי כסף לתקציב המדינה וחייבים להתייעל.
+
+ באותו זמן, עשרות עובדי המדינה ועובדי ציבור בכירים קיבלו באופן בלתי חוקי לחלוטין מאות אלפי שקלים מתקציב המדינה. מדי חודש בחודשו אנו שומעים על עוד ועוד גופים ממלכתיים או ציבוריים המבצעים חריגות בשכר, בהטבות כספיות או בתנאי פרישה של מנהלים ועובדים בכירים. די להזכיר את חגיגות השכר והפיצויים שהתרחשו בבנק ישראל, בחלק מבתי-החולים הממשלתיים, בהרבה מהרשויות המקומיות ובארגונים ציבוריים אחרים, ובמקביל מסרב משרד האוצר להסכים להעלאת השכר של עובדי הניקיון, המקבלים גרושים תמורת העבודה הקשה שלהם. 
+
+ ואני רוצה להדגיש שאני מדברת כאן דווקא על עובדים בכירים. רבבות עובדים המועסקים בשירות המדינה מקבלים שכר נמוך מאוד, וחלק ניכר מהם אפילו נאלצים להיעזר ברשת הביטחון הסוציאלי, ומקבלים קצבאות הבטחת הכנסה. 
+
+ אחת הסיבות העיקריות למצב תמוה זה הוא היעדר סנקציות אישיות בחוק הקיים. על-פי חוק יסודות התקציב, שאושר על-ידי הכנסת לפני 25 שנה, בשנת 1985, לשר האוצר יש סמכות לנקוט צעדי ענישה מסוימים נגד גופים המבצעים חריגות בשכר ובהטבות אחרות, אך הניסיון מוכיח שצעדים אלה אינם יעילים דיים. הבעיה היא שצעדי ענישה ננקטים נגד גוף המתוקצב או נתמך מתקציב המדינה, ולא נגד מנהלים המבצעים את החריגות בפועל. 
+
+ מטרת הצעת החוק שלי היא לתקן את המצב הקיים ולהטיל, נוסף על הסנקציות הקיימות בחוק היום נגד הגוף המתוקצב או נתמך על-ידי המדינה, סנקציות אישיות נגד מנהלי אותם הגופים המבצעים את החריגות בפועל, דהיינו דירקטורים, מנכ"לים, חשבים ומנהלי חשבונות ייאלצו לממן את החריגות בשכר ובהטבות מכיסם הפרטי. אישור התיקון המוצע יאפשר להגדיל את אחריותם האישית של המנהלים על הוצאות מתקציב הגופים שבראשם הם עומדים. כתוצאה מכך, אם לא יסתיימו חגיגות השכר על חשבון הציבור, הן לפחות יקטנו באופן משמעותי. 
+
+החיסכון לתקציב המדינה, על-פי ההערכות הצנועות ביותר, יסתכם במיליוני שקלים. חוץ מזה, אישור התיקון המוצע ייתן לממשלה כלי נוסף למאבק בשחיתות במגזר הציבורי. 
+
+לצערי, החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה להת��גד להצעת החוק הזאת. החלטה זו מוכיחה פעם נוספת שהממשלה הנוכחית מחזיקה בקונספציה שגויה בתחום הכלכלי-חברתי; היא מנסה לפתור את כל הבעיות הכלכליות על חשבון השכבות החלשות בלבד, ובמקביל מסרבת בעקשנות לנקוט צעדים העשויים באמת להגדיל את יעילותו הכלכלית של המשק הישראלי ולייעל את המגזר הציבורי. במקום להעלות את מחירי המים, לנסות להרחיב את תוכנית ויסקונסין הכושלת שפגעה קשות בחלשים ביותר, לנסות להטיל מע"מ על פירות וירקות, אפשר וצריך לרסן את אותם בכירים הרוצים לשאוב עוד ועוד כספים מתקציב המדינה על חשבון כלל הציבור. צעד זה הוא צעד נכון מאוד מבחינה כלכלית וצודק מאוד מבחינה חברתית. 
+לכן אני קוראת לכם, חברי הכנסת, להתנגד להחלטה השגויה של ועדת השרים לענייני חקיקה ולתמוך בהצעת החוק החשובה והצודקת בהצבעה בקריאה טרומית. תודה. 
+
+תודה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. ישיב שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הממשלה מתנגדת להצעת החוק האמורה, אף-על-פי שהממשלה בהחלט מודאגת – וגם מטפלת בתופעה של חריגות שכר. יחד עם זאת, מה זאת אחריות אישית בגובה החריגות שאושרו? זה אומר למשל שמנכ"ל של חברה ממשלתית – נניח "מקורות", התעשייה האווירית, רפא"ל או כל חברה ממשלתית – אפשר לחייב אותו במיליוני שקלים אם התבצעו בחברה שלו חריגות שכר, וגם אם אותו מנכ"ל פועל כדי לצמצם את התופעה. הרי התופעה של חריגות שכר לא התחילה אתמול – ואנחנו מקווים שתסתיים מחר. 
+
+אבל עם כל הרצון לטפל בתופעה הזאת, לצמצם אותה ובסוף לעקור אותה מן השורש, אנחנו רוצים להביא לשירות הציבורי מנהלים ויושבי-ראש איכותיים, ואם אנחנו נטיל אחריות אישית – שיכולה להגיע למיליוני שקלים – על ראשי ערים, על מנכ"לים או יושבי-ראש של חברות ממשלתיות – – – 
+
+
+ על ראשי ערים מוטלת. 
+
+
+ על ראשי ערים זה מוטל. 
+ לא ללא גבול. 
+
+
+ בוודאי שכן, לא מוגבל. 
+
+
+ללא גבול, יש ראשים – – – 8 מיליון שקל. 
+
+
+אני יכול להגיד לך שדעתי איננה כל כך נחה גם מהאחריות האישית שמוטלת על ראשי הערים. 
+
+
+ אה, לא נחה?
+
+
+ לא. 
+
+
+ אז תבטל את זה. 
+
+
+ גם על שרים ועל חברי כנסת לא מוטלת אחריות אישית אם הם שוגים בתפקידם. 
+
+
+– – – צריכה להיות. 
+
+
+אז אני חולק עליך, ואני חושב שאם אנחנו נטיל אחריות אישית על ממלאי תפקידים, על מנכ"לים ועל יושבי-ראש, אפשר גם במשרדים ממשלתיים, אפשר גם על הרמטכ"ל, אם ימצאו חריגות שכר בצה"ל, אפשר גם על יו"ר המוסד, אפשר על מנכ"ל של חברה ביטחונית או חברה ממשלתית אחרת – – 
+
+אז תבטל את זה על ראשי ערים. 
+
+– – התוצאה עלולה להיות שאנשים טובים ואיכותיים יעדיפו להתרחק מהשירות הציבורי. 
+
+
+– – –
+
+
+– – – אדוני השר, הראיה שאנשים טובים ואיכותיים, שחלק מהם אתה מביא אליך להנהלת האוצר, הולכים לדירקטוריונים של חברות פרטיות ולניהול חברות פרטיות, ששם אתה נמדד בשיטת השכר והעונש. 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ אם השיטה עובדת בסקטור הפרטי, אתה תהיה מאוד שמח אם זה יעבוד באותה שיטה בסקטור הציבורי, ואתה צריך לשאוף לזה.  
+
+
+ אוקיי, חבר הכנסת בר-און – – – 
+
+
+אני לא מסכימה עם מי שיהיה שר האוצר, השר בר-און. 
+
+
+ טוב, אנחנו לא נתנצח פה קואליציה–אופוזיציה, אני אענה עניינית. 
+
+
+לא, היא גם לא הסכימה כשהייתי שר האוצר, אז אל תיבהל מזה. 
+
+
+ אני אענה עניינית. אנחנו חושבים שזה רחב מדי וזה עשוי לאיים על אנשים טובים. התגמול בשירות הציבורי הוא גם לא כמו בשוק הפרטי. כוונתך ר��ויה, אנחנו כן חוששים מהשלכות. אני מציע לך, מאחר שהנושא חשוב, להפוך את זה להצעה לסדר-היום. תודה רבה. 
+
+
+– – –
+
+ תודה. חברת הכנסת סולודקין, מעוניינת?
+
+
+ היא מסכימה. 
+
+
+ את מסכימה להצעה לסדר-היום?
+
+
+ כן. 
+
+
+ אם כן, רבותי, אנחנו לא מצביעים על הצעת החוק, המציעה מסכימה להפוך את זה להצעה לסדר-היום. אם כן, רבותי, מצביעים. 
+
+
+ועדת הכספים. 
+
+
+ועדת הכספים. 
+
+ מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. 
+41 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, רבותי, ההצעה תועבר לוועדת הכספים להמשך דיון. 
+
+
+[הצעת חוק פ/1650/18; נספחות.]
+
+
+אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פ/1650, הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה ביום מועד), התש"ע–2009 – הנמקה מהמקום של חבר הכנסת מגלי והבה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה ביום מועד). אנחנו מדברים על התיקון שיביא בשורה והקלה לכל העדות במדינת ישראל. 
+
+היום, כשאנחנו מדברים על המגזר הציבורי, יום הבחירה – שהוא יום חופש במגזר הציבורי – מוכר. זאת אומרת, כל עובד במגזר הציבורי יכול לבחור שני ימי חופש מתוך 42 ימים, והבחירה שלו תוכר על-ידי המעסיק. זה הסקטור הציבורי. לכן באנו לפתור את הבעיה במגזר העסקי. במגזר העסקי אין היום ימי חופש – ימי בחירה בתשלום לכל העובדים בישראל. 
+
+אני שמח שלהצעת החוק יש הסכמת הממשלה, יש תמיכה של ההסתדרות, יש תמיכה של המעסיקים, יש תמיכה של לשכת עורכי-הדין, והיא באה לפתור – ואנחנו מציינים את ימי החגים, שהם טובים גם ליהודים, גם למוסלמים, גם לנוצרים, גם לדרוזים וגם לצ'רקסים. אני הלכתי על עבודה של כמה חודשים, והגענו לקונסנזוס על הימים האלה. אני מדבר על הסכמה של הממשלה. 
+
+זאת הצעת חוק שתביא פתרון לאותם עובדים במגזר העסקי, שיכולים – בתמיכה שלהם, של כל מי שנמצא פה – לפתור את הבעיה של אלה שעד עכשיו לא הצליחו לצאת ליום בחירה כיום חופש. 
+
+ אני מבקש את תמיכת חברי חברי הכנסת. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מגלי והבה. אם כן, הממשלה מסכימה להצעת החוק. באין תשובת שר, אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+ רבותי, מי בעד הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה ביום מועד), התש"ע–2009? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – חופשה ביום מועד), התש"ע–2009, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+ 28 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. רבותי, אם כן, ההצעה תועבר להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. 
+
+
+[הצעת חוק פ/1697/18; נספחות.]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק פ/1697, הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – ביטול התיישנות), התש"ע–2009. הנמקה מהמקום של חבר הכנסת צחי הנגבי, אבל במקומו יציג את ההצעה חבר הכנסת מגלי והבה.  
+
+ תודה. 
+
+
+ – – –
+
+ יכול. רבותי, יכול. אדוני, אתה יכול להציג. אדוני יכול להציג את זה במקומו. 
+
+
+ אבל אין רמקול. עכשיו יש רמקול. 
+
+
+ הוא חתום על הצעת החוק?
+
+
+ גם אם הוא לא חתום, אם יש בקשה – צחי הנגבי ביקש, ואנחנו מאפשרים את זה. על-פי התקנון אין בעיה, אדוני. 
+
+
+ אני חוזר על מה שאמר היושב-ראש: זאת הצעת חוק של חבר הכנסת צחי הנגבי. 
+
+
+ כי זאת הנמקה מהמקום, והממשלה מסכימה. 
+
+
+הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – ביטול התיישנות), התש"ע–2009. חוק תשלומים לפדויי שבי, התשס"ה, שחוקק ב-2005, מסדיר מתן פיצויים למי שנפל בשבי האויב במהלך שירותו הצבאי, שירותו בארגונים שפעלו טרם קום המדינה או שירותו בכוחות הביטחון, במטרה לבטא את החוב שמדינת ישראל חבה לאנשים שחוו סבל רפואי ונפשי בעת שנלחמו למענה. 
+
+ סעיף 9 לחוק תשלומים לפדויי שבי קובע כי הזכות להגיש בקשה להכרה תתיישן בתוך שנתיים מהיום שבו שוחרר המבקש משבי האויב. סעיף 11(ג) לחוק קובע כי לגבי מי שנפל בשבי לפני תחילתו של החוק, תתיישן תביעתו בתוך שנתיים מיום התחילה, כלומר ביום ג' בכסלו התשס"ח, 14 בנובמבר 2007. אומנם, בשנת 2007 תוקן החוק ונקבע כי הוא יחול גם על מי שנפל בשבי האויב לפני יום י"א באייר התש"ז, 1 במאי 1947. גם בתיקון זה נקבעה תקופת התיישנות של שנתיים, שהסתיימה ביום כ"א בשבט התשס"ט, 15 בפברואר 2009. 
+
+חברי חברי הכנסת, לוחמים רבים שנפלו בשבי לפני הקמת המדינה ובמהלך מלחמת העצמאות הם כיום אנשים מבוגרים, ורבים מהם לא היו מודעים לזכותם להגיש בקשה להכרה כפדויי שבי. עם תום תקופות ההתיישנות לא ניתן עוד להכיר בהם כפדויי שבי הזכאים לתגמולים לפי חוק תשלומים לפדויי שבי, אף שאין שוני מהותי המצדיק הבחנה בינם לבין מי שהגישו בקשה בזמן. לכן בהצעת חוק זו מוצע לבטל את המכשול הטכני העומד בפני השבויים ולאפשר להם להגיש בקשה להכרה כפדויי שבי בכל עת. 
+
+ אני מבקש מחברי שיצביעו בעד הצעת החוק. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מגלי והבה, סגן יושב-ראש הכנסת, שהציג את ההצעה במקום צחי הנגבי. ישיב סגן שר הביטחון, חבר הכנסת מתן וילנאי. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – מה הבעיה, חבר הכנסת בר-און? 
+
+
+ שאלתי אם אתם מסכימים לזה. 
+
+
+ יש הסכמת ממשלה. זה הנמקה מהמקום, זה הסכמת ממשלה. 
+
+
+ אני שמח להצטרף לבקשה של חבר הכנסת הנגבי. הייתי בין החותמים על החוק הזה בהיותי חבר ועדת החוץ והביטחון. המשרד הגיע להבנה עם חבר הכנסת הנגבי, שאומרת שמי שהחמיץ את ההזדמנות, את התקופה להגשת בקשה להכרה, יוכל להגיש כעת בקשה, בתנאי שהכנסת תאשר את זה, אך ההוראה הרטרואקטיבית תחול רק שנתיים לאחור מיום אישור הבקשה. 
+
+לאחר אישור הכנסת ההצעה תנוסח בהתאם להמשך הליכי החקיקה. אני מציע כי נתמוך בזה ונעביר את זה לדיון בוועדת החוץ והביטחון. 
+
+
+ אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הממשלה בעד החוק. מי בעד הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – ביטול התיישנות), התש"ע–2009? מי נגד? 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון – ביטול התיישנות), התש"ע–2009, לדיון מוקדם בוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+
+  25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק תועבר להמשך – להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת החוץ והביטחון. 
+
+
+[הצעת חוק פ/1522/18; נספחות.]
+
+ הצעת חוק 1522, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי רפואה מונעת ושירותי בריאות לתלמיד), התשס"ט–2009, הצעת חוק של חבר הכנסת דב חנין. תשובה והצבעה, אני מבין, במועד אחר. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד, הצעת חוק שנתמכת על-ידי קבוצה רבה ומגוונת של חברי כנסת, והצטרפו אלי כיוזמים חברי הכנסת חיים אורון, שלי יחימוביץ, אריה אלדד וזבולון אורלב. 
+
+עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נתמכה בכנסת השבע-עשרה על-ידי 61 חברי כנסת, עברה בקריאה טרומית, ואנחנו מחדשים את החקיקה שלה בכנסת הנוכחית נוכח העובדה שאותם שירותים חשובים, חיוניים, של הרפואה המונעת, טיפות-החלב, שירותי הבריאות לתלמיד, שבעבר ניתנו כולם על-ידי משרד הבריאות, עוברים בשנים האחרונות מהלכי הפרטה, ובהדרגה ניתנים על-ידי גורמים פרטיים. המהלך הזה גורם גם לפגיעה בעובדים – או יותר נכון לומר ברוב המקרים, בעובדות – של שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד, אבל פוגע גם ברמת שירותי הבריאות שעד היום היו ניתנים לילדים בבתי-הספר ובטיפות-החלב. 
+
+אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני רוצה לנצל את העובדה שאתה נמצא כאן אתנו כדי להביע את הערכתי לגישתכם העניינית. אנחנו עברנו ימים לא פשוטים של יחסי קואליציה–אופוזיציה, ואני מקווה שהגישה העניינית שלכם בנושא הזה תוכל אולי לסייע לנו לפתוח דף חדש, טוב יותר, של היחסים בין הקואליציה לאופוזיציה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני גם רוצה לציין את הדיון הענייני שהיה בנושא בוועדת השרים לענייני חקיקה. הוועדה, אגב, לא התנגדה לחוק, אלא החליטה להקים צוות שרים בראשותו של שר החינוך, חבר הכנסת גדעון סער, כדי לבחון לעומק את הסוגיה הזאת. אני רוצה להביע מכאן, עמיתי חברי הכנסת, את התקווה שהשר סער באמת ידע לבחון את הסוגיה הזאת לעומק וידע לקבל את ההחלטות הנדרשות כדי באמת לעשות את מה שצריך ומה שאפשר כדי להגן על מערכת הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד. 
+
+עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת עוסקת בעצם בשתי מערכות. המערכת האחת היא מערכת טיפות-החלב, המערכת השנייה היא המערכת של שירותי הבריאות לתלמיד, אותם שירותים של אחיות וטיפול שניתנו בעבר בבתי-הספר על-ידי אחיות שעבדו בבתי-הספר כעובדות של משרד הבריאות. הרפואה הזאת, על שני החלקים שלה – הרפואה המונעת הזאת – היא הרפואה היעילה, הזולה והנכונה ביותר. כל השקעה קטנה בשירותי בריאות התלמיד, בילדים ובתינוקות בטיפות-החלב, יש לה משמעות עצומה לטווח הארוך. השקעה כזאת הרבה יותר כדאית מטיפול בחולים ובהסתבכויות ובהזנחה רפואית של ילדים כאשר הם גדלים. 
+
+ בימים שבהם אנחנו שומעים על מקרים מאוד קשים של התעללות בקטינים, מקרים של פדופיליה, אני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, כמה מצבנו היה טוב יותר אם – כמו שפעם היה בחלק גדול מבתי-הספר – היו אחיות, היתה אוזן קשבת, מישהי שהילד או הילדה היו יכולים להיכנס אליה, לדבר אתה. האחות בבית-הספר שבו אני למדתי, אדוני היושב-ראש, היתה הרבה יותר מאשר אחות; היא היתה כותל מערבי בשביל הרבה ילדים שחיי בית-הספר היו לפעמים לא פשוטים להם. ראוי מאוד ונכון, במסגרת התייחסות רצינית ואמיתית לבתי-הספר, להחזיר את האחיות לבתי-הספר. 
+
+ הרבה מאוד מומחים בארץ ובעולם מדגישים את חשיבותה של הרפואה המונעת והישארותה בתחום אחריותה של המדינה. שירותי הרפואה המונעת בארץ ובכלל זכו להוקרה גם של ארגון הבריאות העולמי. בזמנו היתה הערכה רבה גם בשל הכיסוי המאוד-גבוה של החיסונים, אחד הגבוהים בעולם. ועדת-אמוראי, שמונתה על-ידי ראש הממשלה בזמנו, המליצה באופן חד-משמעי שהרפואה המונעת חייבת להיות ממלכתית ולהישאר בידי משרד הבריאות. הבנק העולמי פרסם חוות דעת שעל-פיה אין להפריט שירותי רפואה מונעת, אלא יש להשאירם שירות ממלכתי אוניברסלי. 
+
+ ועדות הכנסת שדנו בנושא הזה פעם אחר פעם יצאו נגד המהלך של הפרטה בתחום הזה. דיונים כאלה היו גם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, גם בוועדה לזכויות הילד, גם בוועדת החינוך וגם בוועדת הכספים. 
+
+ מיטב המומחים של ההסתדרות הרפואית בישראל, על כל ארגוניה, כולל ארגון רופאי בריאות הציבור, ארגון רופאי הילדים וארגון רופאי המדינה, יצאו כנגד מהלך ההפרטה של שתי החוליות האלה. העמותה לקידום הסיעוד ובריאות הציבור פנתה נגד הנושא הזה, וכמובן המועצה לשלום הילד.
+
+עמיתי חברי הכנסת, לטיפות-החלב יש חשיבות גדולה מאוד במעקב אחרי התפתחותו של הילד בשנותיו הראשונות. בעבר השירות הזה ניתן בכל אזורי הארץ ולכל המגזרים. בעזרתו היה אפשר לזהות מוקדם בעיות צמיחה והתפתחות, לטפל בבעיות, לאתר ילדים בסיכון ולאתר גם מצבים של התעללויות במשפחה. 
+
+ בעבר שירות הבריאות לתלמיד ניתן על-ידי משרד הבריאות, אבל בחודש אפריל 2007 הוא הועבר לידי האגודה לבריאות הציבור, שקודם לכן שימשה רק כאמצעי להעברת משכורות של אחיות בריאות הציבור. כל הפעילות, כולל קליטת האחיות, היתה בעבר בידי משרד הבריאות בלבד. הפרטת השירותים האלה הובילה לחוסר המשכיות בטיפול שמקבלים הילדים, לירידה כללית ברמה ובהיקף של השירותים, ובעצם להתמקדות בשירות שמסתכל אך ורק על מכסות של חיסונים.
+
+עמיתי חברי הכנסת, ארגונים רבים תומכים בהצעה הזאת. הזכרתי את המועצה הלאומית לשלום הילד, את ההסתדרות הרפואית בישראל, את האגודה לזכויות האזרח בישראל, את מרכז השלטון המקומי, ארגון ההורים הארצי, האגודה להגנת הילד – אל"י. אנחנו קיבלנו מכתבי תמיכה בהצעת החוק הזאת מכל הארץ. אני רוצה לציין, למשל, את מכתב התמיכה של ראש העיר רמת-גן, מר צבי בר, ולהביע הערכה להתגייסות הציבורית המאוד-מאוד רחבה ומאוד מרשימה בתמיכה בשירות החשוב הזה.
+
+עמיתי חברי הכנסת, האחיות חיוניות בבתי-הספר. שירות אחיות בריאות הציבור הוא שירות רפואי חיוני והכרחי, שחייב להינתן לתלמידים בארץ הזאת בדרך האחראית והטובה ביותר. תלמידי בית-הספר הם בגיל קריטי מבחינת ההתפתחות הגופנית, הקוגניטיבית והחברתית. הם חשופים למחלות זיהומיות, להפרעות בתזונה, להתפתחות מצוקות אישיות ולהתנהגויות סיכון. בית-הספר, אותו מקום שבו נפגשים התלמידים ושוהים שעות רבות כל כך, חייב לספק לתלמידים את מלוא ההגנה שהם זכאים לה. בית-הספר הוא גם חלון הזדמנויות יעיל לפקח על בריאותם של הילדים ולבצע במסגרתו פעילויות של קידום הבריאות, איתור בעיות, מניעת מחלות וטיפול בבעיות בריאות שכיחות.
+
+ שירותי הבריאות לתלמיד חייבים להיות בעלי אופי כוללני ומקיף, בעלי רצף טיפולי, תוך היכרות עם התלמיד ומעקב אחר בעיות שדורשות זאת. השירות איננו יכול להינתן בדרך של קובץ פעילויות שבכל פעם מגיעה אחות אחרת, מבצעת פעולה מסוימת, ולעתים אפילו לא מתעדת אותה בצורה ראויה, כמו שאנחנו רואים מהבחינה של האופן שבו נעשים הדברים היום.
+
+שירותי הבריאות לתלמיד הם חלק קריטי של הרפואה המונעת. החשיבות והתועלת של השירות הזה לא קשורות רק בשיקולים בדבר טובתם של התלמידים וזכויותיהם. ההשקעה ברפואה מונעת כדאית מאוד מבחינה כלכלית, בין היתר מכיוון שעלות הטיפול המונע היא מזערית לעומת עלות הטיפול באדם חולה. צמצום שירותי הבריאות לתלמיד או פגיעה באיכותם יביאו להגדלת ההוצאה על בריאותם של התלמידים ושל המבוגרים כאחד בטווח הארוך.
+
+עמיתי חברי הכנסת, חיוניות החזרת השירות הזה לידי המדינה ברורה במיוחד נוכח דוח מבקר המדינה שהתפרסם החודש, דוח שמצביע באופן נוקב על הבעיות, הכשלים והמחדלים של השירות מאז הופרט והועבר לידיו של גוף חיצוני.
+
+
+ טוב – – –
+
+
+אני מסיים. גם דוח משרד הבריאות מספטמבר 2008 מעיד על ליקויים משמעותיים בתפקוד של שירות הבריאות לתלמיד מאז הופרט. 
+
+ עמיתי חברי הכנסת, נקודה אחת מדוח המבקר, שבה אני רוצה לסיים: מבקר המדינה מצביע על כך שמאז הופרט השירות הזה הוא עולה לנו, לקופה הציבורית, יותר. שירותי הבריאות לתלמיד במתכונת הקודמת שלהם היו זולים יותר, מצביע מבקר המדינה, ממה שיש לנו עכשיו. לכן, לא רק טעמים בריאותיים, לא רק טעמים חברתיים, לא רק טעמים ערכיים ולא רק טעמים של זכויות הילד – אפילו טעמים כלכליים, עמיתי חברי הכנסת, תומכים בחוק הזה.
+
+אני מאוד מקווה שהצוות בראשות השר סער – ואני רוצה לציין גם את עמדתו של סגן שר הבריאות הרב ליצמן, שהביע הרבה הבנה ותמיכה במטרות החוק – אני מקווה שהצוות הזה יסכם שצריך לקדם את החקיקה הזאת, ושצריך לקדם אותה מהר. תודה רבה.
+
+
+תודה לחבר הכנסת דב חנין. אם כן, רבותי, תשובה והצבעה יתקיימו במועד אחד.
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעות לסדר-היום מס' 2311, 2315, 2347 ו-2367 בנושא: החלטת שר הביטחון להפוך את מכללת אריאל לאוניברסיטה. ראשון המציעים – חבר הכנסת חנא סוייד. לרשותך שלוש דקות. בבקשה. אחריך יעלה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואם הוא לא יהיה – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואם הוא לא יהיה – חבר הכנסת זאב אלקין, ואם הוא לא יהיה, אנחנו נקרא לסגן שר הביטחון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ההחלטה של שר הביטחון בשבוע שעבר על מתן הכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה, המשמעות האמיתית שלה היא החלה זוחלת של החוק והריבונות הישראלית על השטחים הכבושים. אין ספק שמוסדות אקדמיים מהווים חלק מסמלי המדינה והריבונות של המדינה. זה לא איזה בית או איזה כביש שסוללים בשטח כבוש, אלא זה ממש חלק מהמוסדות שהמדינה מטפחת ומתקצבת.
+
+מעניין הוא שההחלטה הזאת היא בעיקרה החלטה פוליטית-ביטחונית, ולא אקדמית. נכון שמדובר במוסד אקדמי, אבל ההחלטה הזאת, המניע האמיתי שלה הוא פוליטי וביטחוני. עובדה היא שהמל"ג, והות"ת – ושמענו גם את הדעות של ראש ועד ראשי האוניברסיטאות – כולם יצאו חוצץ נגד ההחלטה הזאת, וחושבים שמבחינה אקדמית אין כל צורך ואין גם יכולת למל"ג ולות"ת לתקצב, וחושבים שזו טעות. אבל אנחנו שמענו גם שמשחקי כוח ואינטרסים פנימיים בתוך הקואליציה הם שבעצם דחפו את ההחלטה הזאת. לכן, הבסיס הוא לא בסיס אקדמי, אף-על-פי שמדובר על מוסד אקדמי.
+ 
+עוד היבט אחד בהצעה הזאת, או בהחלטה הזאת, הוא חברתי-כלכלי. אנחנו יודעים שיש בנגב ובגליל, בפריפריה, עוד מכללות שנאבקות על הקיום שלהן ונאבקות כדי שישדרגו אותן, אבל בסופו של דבר ההחלטה היא דווקא לא לתמוך באותם מוסדות אלא במוסד הזה באריאל, בשטח כבוש.
+
+אני מציין שמאז התקבלה החלטה זו, זיהום בתמהיל גבוה נכנס למערכת האקדמית בישראל, ולכן הקריאות בעולם להחרמת המערכת האקדמית בישראל עכשיו יפגעו בול, כי מדובר באוניברסיטה, בחלק מהמערכת האקדמית, שהיא בעצם מגלמת את הכיבוש של הגדה המערבית. לכן, כל קריאה עכשיו להחרמת המערכת האקדמית והאקדמאים בישראל תפגע בול, כפי שאמרתי. לכן, לא היה שום טעם בהחלטה הזאת. האמונה שלי היא שכפי שמחליטים החלטות מטופשות כאלה, בסופו של דבר ימשכו אותן – יגיע הזמן גם לזה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חנא סוייד. יעלה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, ההחלטה של אהוד ברק להכיר במכללת אריאל כאוניברסיטה היא החלטה פוליטית. כל כולה החלטה פוליטית. המטרה שלה היא לצייר גבולות, לגיטימציה להתנחלויות ומה שקרוי "גושי ההתנחלות". באותו שבוע מר בנימין נתניהו אמר שצריך נוכחות ישראלית בבקעת-הירדן, והרי לך ציור הגבולות – מצד אחד הבקעה, מצד שני גוש ההתנחלויות של אריאל, וכך הלאה וכך הלאה.
+
+הבעיה היא לא רק האוניברסיטה; הבעיה היא ההתנחלות. החטא של ההתנחלות, שהוליד אוניברסיטה שנולדה בחטא, או מכללה שנולדה בחטא; מכללה, עדיין – רשמית היא לא אוניברסיטה. והשאלה – איך הממשלה יכולה להעז, ומהיכן היא שואבת את החוצפה לדבר על תהליך שלום – רוצים חידוש משא-ומתן, ומצד שני לעשות צעד כזה? מה המשמעות, בכלל, של הקפאת ההתנחלויות, כאשר ההתנחלות שנקראת "מכללת אריאל" מקבלת שדרוג? 
+
+הקהילה האקדמית הזדעקה בגלל הכסף, ובגלל הרמה, ובגלל זה, ובגלל זה, וזאת לא הבעיה; יכול להיות שהרמה שם טובה, זאת לא השאלה. אבל מהיום והלאה האקדמיה הישראלית לא יכולה לבוא לעולם בניקיון כפיים, כאשר אחד ממוסדותיה הוא התנחלות לא לגיטימית, מנוגדת בתכלית הניגוד לחוק הבין-לאומי. אם יש שש או שבע אוניברסיטאות, אז באה חבורה שלפחות אחד מחבריה הוא עבריין, ואני חושב שזה נותן את כל הלגיטימציה בעולם לאנשים בעלי מצפון, שרוצים שלום באזור, שרוצים שזכויות האנשים יכובדו, שרוצים להפסיק את המעשה הנפשע של ההתנחלויות, להטיל חרם. ברק ידע את זה, ברק מתגרה – –
+
+
+– – –
+
+
+אם את תשאלי אותו שאלות הוא יצטרך להמשיך לדבר.
+
+
+ – – זה מעשה פרובוקציה, זה מעשה התגרות, ואני חושב: על כך תגובה תבוא.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – איננו. יעלה חבר הכנסת זאב אלקין, אחרון הדוברים. מייד אחריו ישיב לדוברים סגן שר הביטחון, חבר הכנסת מתן וילנאי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת – יש שני שרים, אז – רבותי השרים; גם השר יוסי פלד פה.
+
+
+ חבר הכנסת אלקין, זה ממש לא אישי, פשוט קוראים לנו למעלה.
+
+
+ תודה רבה. לא חשבתי לרגע, חברת הכנסת איציק. 
+
+ההחלטה הזאת של שר הביטחון, לאפשר לאלוף הפיקוד לחתום על שינוי שם מכללת אריאל למרכז בין-אוניברסיטאי, אני חושב שכל הדיון הציבורי עשה לה קצת עוול, כי בסך הכול מדובר על החלטה טכנית. השאלה היחידה שיש היא למה ההחלטה הטכנית הזאת היתה צריכה להשתהות כל כך הרבה זמן. ואגב, מי שחושב שזה השתהה בעיקר על שולחנו של שר הביטחון, גם הוא טועה. מי שילך ויבדוק יגלה שאולי לא כצעקתה, והדברים מורכבים יותר, והתהליך של הביורוקרטיה הישראלית, שמקורותיו דווקא במשרד המשפטים, ולא במשרד הביטחון, הוא זה שעיכב את ההחלטה הטכנית הזאת, שבאמת לא היתה שום סיבה להשהות אותה.
+
+ חברי שדיברו לפני כנראה מילאו את חובתם לאומה ויצאו; לא יודע אם הם יהיו כאן ברגע ההצבעה על מה לעשות עם ההצעה לסדר-היום, אבל בהחלט אני חושב שבסך הכול הקרדיט שהם נתנו כאן לשר הביטחון הוא קרדיט מוגזם, כי ההחלטה על הפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה היתה החלטה של הממשלה – אגב, לפני כמה שנים – וההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הזאת מאשררים את זה ומחייבים את כל הצדדים לפעול ליישום ההחלטה.
+
+
+ איזה הסכמים?
+
+
+ של הליכוד וישראל ביתנו, אדוני.
+
+
+ לפי דרישת מי?
+
+
+ שני הצדדים.
+
+
+ לא נכון.
+
+
+ כאן אני חייב להגיד שהפרשה הזאת, עם האישור של אלוף הפיקוד של שינוי שם המכללה, היא דוגמה קלאסית לחוסר המשילות במדינת ישראל, כי מה קרה? הממשלה החליטה כבר לפני כמה שנים. אחרי שהממשלה החליטה ניסו לבוא מל"ג ��ות"ת ולהתנגד להחלטת הממשלה – שזאת שאלה בפני עצמה, אם נכון וראוי שגופים כמו מל"ג וות"ת יטילו וטו על החלטת הממשלה, ודאי וודאי לאחר שהתקבלה, לא במהלך דיון ההכנה.
+
+בסופו של דבר, אחרי שהוכרעה הסוגיה, לקח למדינה שלוש שנים או יותר, אדוני סגן שר הביטחון, אני לא זוכר, אולי אפילו ארבע שנים – – –
+
+
+ חמש.
+
+
+ חמש אפילו. לקח למדינה חמש שנים לעשות שלב א' של ביצוע אותה החלטת ממשלה, לאפשר לעמותה – מכללת אריאל – לשנות את שמה ל"מרכז בין-אוניברסיטאי". זו כל הדרמה שקרתה כאן בימים האחרונים.
+
+זה צעד חשוב הכרחי, ודאי לא מספיק; ודאי שכדי להפוך את מכללת אריאל – ומעכשיו המרכז הבין-אוניברסיטאי באריאל, שזכאי לברכות – צריכים המשך פעילות של הממשלה, ואני מאוד מקווה שות"ת ומל"ג הפעם לא יעשו את הטעות שהן עשו בפעם הקודמת. אני כבר התחלתי לשמוע קולות גם מור"ה וגם ממל"ג נגד ההחלטה הזאת ונגד האישור שנתן שר הביטחון. אני מאוד מצר על כך, כי שוב, יש כאן סוגיה של משילות במדינת ישראל. הממשלה היא זאת שמוסמכת לקבוע את סדרי העדיפויות המרכזיים. מהשיחות שלי עם ראש ות"ת אני יודע שהוא מודע לטעות שנעשתה אז. אני מאוד מקווה שהוא לא יחזור על הטעות הזאת, אחרת יהיה ויכוח די קשה בין רוב רובם של חברי הכנסת לבין ות"ת, ולא נראה לי שהרוח הנוכחית של ות"ת הולכת בכיוון הזה; היא הולכת בכיוון ההידברות. לכן אני מקווה שהקולות הבודדים שהושמעו באינרציה כזאת, כסינדרום אוטומטי, בסופו של דבר יירגעו, ותימשך הדרך להפיכת המרכז הבין-אוניברסיטאי לאוניברסיטה אמיתית, בסופו של דבר גם עם תקציבים שמתאימים לכך, כי בינתיים זה רק שינוי שם, זה לא שינוי דרכי התקצוב. 
+
+ עיקר העבודה עוד לפנינו, וברגע שזה יקרה, ישאלו חברי הכנסת סוייד וזחאלקה את התלמידים הרבים, הערבים דווקא, שלומדים באותו מרכז אוניברסיטאי באריאל, למה כל כך טוב להם ללמוד שם ולמה השקעת המדינה במוסד – שיש בו אחוז מאוד גבוה של תלמידים ערבים – היא כל כך לצנינים בעיני חברי כנסת שאמורים לייצג את המגזר הערבי. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אלקין. ישיב למציעים סגן שר הביטחון, חבר הכנסת מתן וילנאי.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שר הביטחון החליט לאשר את ביצוע החלטת ממשלת שרון משנת 2005 ולהכיר במכללת אריאל ביהודה ושומרון כאוניברסיטה. אריאל היא אחד מארבעת גושי היישובים שעל-פי דעת רבים יישארו בשטחה של ישראל בכל הסכם קבע עתידי מול הפלסטינים.
+
+לאחר שהתקבלה הסכמת שר החינוך והיועץ המשפטי לממשלה, ובכפוף לעמדת משרד המשפטים, אישר שר הביטחון לאלוף הפיקוד להכריז על המכללה כאוניברסיטה. הדבר נעשה בכפוף להסכמים קואליציוניים, שאותם אנחנו מתכוונים להמשיך לכבד.
+
+אני ממליץ להעביר את הדיון לוועדת החינוך.
+
+
+ יש הצעה אחרת לחברת הכנסת ציפי חוטובלי.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מברכת כמובן את מכללת אריאל על הפיכתה לאוניברסיטת אריאל, אבל נראה לי שהדיון כאן הפך להיות דיון טכני-פוליטי, אם ראוי שמכללת אריאל תהפוך לאוניברסיטה, בבחינה שעוברת דרך גבולות "הקו הירוק". חברים, זה לא רלוונטי. הקריטריון היחיד שצריך לקבוע לגבי המעבר וההפיכה של מכללה לאוניברסיטה הוא קריטריון אקדמי. אם מכללה עומדת בקריטריונים אקדמיים, הרי היא צריכה להיות אוניברסיטה לכל דבר ועניין. חופש אקדמי בישראל פירושו הרחבת אפשרויות ההשכלה הגבוהה, ולא שמירת המונופול של האוניברסיטאות הקיימות. כמו שהיתה מהפכה בהקמתן של המכללות, כך אני חושבת שראוי לאפשר למכללה להפוך לאוניברסיטה, בתנאי שיש בה את איכויות המחקר שאוניברסיטה מציעה בישראל – ומכללת אריאל בהחלט עמדה בזה. להיפך, שיקולים פוליטיים הם שעיכבו את הפיכתה של המכללה לאוניברסיטה. 
+
+ למי שיש טענות בעניין התנחלות – חבל שחבר הכנסת זחאלקה לא נמצא כאן – עד כמה שזכור לי הוא סבור שגם רמת-אביב, שבה ממוקמת אוניברסיטת תל-אביב, היא שיח'-מוניס, אז אולי לשיטתו גם אוניברסיטת תל-אביב לא ראויה להתקיים כאוניברסיטה. אני מודה לכם. 
+
+
+ זה רעיון לא רע.
+
+
+ אני מציעה לדון בזה במליאה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ לא צריך כל כך הרבה דיונים. בשביל מה דיונים?
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, תן לי להבהיר איזה עניין לפני שתתחיל להבעיר לנו את הדיון. חברת הכנסת ציפי חוטובלי לא יכולה להציע מליאה, מכיוון שהיא לא בין המציעים. אם כן, רבותי, סגן השר ביקש – – – 
+
+
+ הצעה אחרת, אדוני. 
+
+
+ לא היית רשום לפני, אבל אין בעיה, אני מאפשר לך הצעה אחרת. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, הפרשה הזאת מצביעה בעיקר על תפקידו של שר הביטחון הנוכחי. שר הביטחון הנוכחי הוא קבלן ביצוע. הוא קבלן ביצוע של כל מיני דברים שלפעמים אפילו מנוגדים למה שכתוב במצע מפלגתו. זה לא משנה. הוא קבלן ביצוע של בניית התנחלויות; הוא קבלן ביצוע של אוקיי להמשך פיתוח התנחלויות; הוא קבלן ביצוע של הפיכת מכללת אריאל לאוניברסיטה. זו כמובן החלטה פיקטיבית – שום גורם בעולם לא יכיר באוניברסיטה באריאל – אבל זה המשחק של ה"כאילו" שנעשה בממשלת ישראל. מאוד מצער שעושה את זה שר שחלק ממצביעיו לפחות חשבו שהם מצביעים בעד מפלגה של דרך לשלום, מפלגה שתמשיך את דרכו של רבין. זה מה שנשאר מאותה מפלגה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. אם כן, רבותי, סגן השר הציע להעביר את זה לוועדת החינוך. אני שואל את המציע הראשון, חנא סוייד, אתה מסכים לוועדת החינוך?
+
+
+ כן. 
+
+
+ חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה?
+
+
+ מסכים. 
+
+
+ מסכים לוועדת החינוך. חבר הכנסת זאב אלקין?
+
+
+ כן. 
+
+
+ חבר הכנסת אלקין מסכים. אם כן, רבותי, המציעים מסכימים, אז יש או הסרה או ועדת החינוך. מי שבעד – זה ועדת החינוך. מי שנגד – זה להסיר את ההצעה מסדר-היום. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 
+
+
+ 11 בעד, אחד נגד ואין נמנעים. אם כן, רבותי, ההצעה תועבר לדיון בוועדת החינוך.
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעות לסדר-היום שמספרן 2334, 2339, 2348, 2355, 2366 ו-2375 בנושא: פרסום הדוח על גילויי האנטישמיות בעולם. הדוברת הראשונה היא חברת הכנסת רוחמה אברהם, ואחריה – חבר הכנסת דוד רותם. אני מבין שחבר הכנסת אמסלם לא מדבר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כמה סמלי הדבר שבשעה שאנו דנים כאן, בכנסת ישראל בירושלים, נערך בגיא ההריגה אושוויץ טקס זיכרון למיליוני הנרצחים שם – אבות וילדיהם, אמהות ועולליהן, נערים ונערות, קשישים וצעירים. עם רב מאוד היה שם לאפר. שם בבורות המוות תמה היסטוריה מפוארת של העם היהודי באירופה. 
+
+יצחק קצנלסון, משורר השואה, כתב בלב נשבר בטרם נרצח: "אכן, לא התערבו עמים, לא מחו, לא הניעו ראש, כאילו התייראו שהרוצחים יחדלו להורגנו".
+
+חברי חברי הכנסת, אושוויץ איננו רק אתר, אלא סמל – סמל לזוועות הנאצים. לפני חמש שנים הבין סוף-סוף העולם כי הזיכרון והלקח��ם מהשואה אינם אחריות שלנו, בני העם היהודי, נציגי הקורבנות, אלא יש לנו שותפים – אומות העולם. הוביל את ההחלטה הזאת שר החוץ דאז, סילבן שלום. 
+
+ השואה הוכיחה לעולם למה אנטישמיות עלולה להוביל. לכן היום הזה הוא תמרור אזהרה לעולם כולו – צייתנות מוחלטת לשליט מטורף היא דבר שאין לו כפרה. האנטישמיות היא שסללה את הדרך לשואה. "הפתרון הסופי" שהגו הנאצים בשואה הוא פרי חינוך בן מאות שנים לשנאת ישראל. 
+
+למרבה הצער, שנאת עם ישראל לדורותיה לא תמה עם אושוויץ. גם לאחר השואה היא לא הפכה לנחלת ההיסטוריה. רק את שמה היא שינתה: במקום שנאת יהודים היא שנאה למדינת ישראל. מאז השואה לא היה גל אנטישמיות כה עכור כפי שעובר על מדינות אירופה, ובראשן צרפת. גם במדינות שבהן כמעט שלא נותרו יהודים היא פורחת. התעמולה הערבית עושה הכול כדי ליצור דה-לגיטימציה של מדינת ישראל. השימוש במונח "נאצים" היה למטבע לשון נפוץ בעולם הערבי. 
+
+ מול גלים עכורים אלה, המתנפצים אל החוף הקטן שלנו, עלינו לחזק את שורשינו כאן. עלינו ללחום בקיצוניות ובגזענות על כל צורותיהן, ועלינו לטפח הלכה למעשה שוויון הזדמנויות למיעוטים ולחלשים אשר בינינו. החזרנו לעצמנו את הריבונות שלנו במולדתנו, ואנחנו שולטים בגורלנו. אנחנו כאן, כי אין לנו, אדוני היושב-ראש, אין לנו ארץ אחרת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת רוחמה אברהם, סגנית יושב-ראש הכנסת. יעלה חבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש ועדת החוקה של הכנסת. אחריו יעלה חבר הכנסת משה גפני, ואם הוא לא יהיה – חברת הכנסת ציפי חוטובלי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הדוח השנתי של פורום המאבק באנטישמיות – ה-CFCA – מצביע על כך ששנת 2009 היתה שנת שיא במספר האירועים האנטישמיים במערב-אירופה. מתברר מהדוח כי שיתוף הפעולה בין הקהילות המוסלמיות בעולם לבין תנועות שמאל קיצוני הוא מהגורמים העיקריים שהשפיעו על רמת האיום הגוברת, כמו גם תופעת האנטישמיות בחסות מדינות העולם. 
+
+אנטישמיות היא חיידק שעובר מדור לדור ולא נמצאה עדיין התרופה לחיסולו. אם בעבר היתה האנטישמיות מופנית כלפי יהודים שגרו בגלות, היום היא לבשה פנים חדשות. היום האנטישמיות עוסקת באנטי-ישראליות. זה לא in להיות אנטישמי, אבל זה נורא in, נורא מודרני, להיות אנטי-ישראלי. ולכן כל אותם אנטישמים בעולם, שפעם היו נגד היהודים, היום הם נגד מדינת ישראל. מסע ההכפשות שעוברת מדינת ישראל בעולם – אם אנחנו רואים תוכניות טלוויזיה בטורקיה, ואנחנו רואים כותרות עיתונים בשבדיה, ואנחנו רואים עלילות דם במדינות אחרות, אנחנו מבינים איך האנטישמיות לבשה צורה ופושטת צורה והופכת להיות אנטי-ישראליות. 
+
+זה מגיע לממדים שיהודים מאמצים לעצמם את הנורמה הפסולה הזאת. הם שוכחים שמדינת ישראל היא המגן היחיד לעולם היהודי והם גם נלחמים נגדה, גם יהודים. 
+
+הפרופסור ארווין קוטלר, מי שהיה שר המשפטים הקנדי והיה גם פרקליטו של נלסון מנדלה, והיושב-ראש השני של נציבות המאבק באנטישמיות, פרסם מאמר תחת הכותרת "זכויות אדם והאנטי-יהודיות החדשה – אזעקה", והוא מסביר כי בעוד האנטישמיות הקלאסית היתה אפליה או שלילה של זכויות היהודים להיות חברים שווים בחברה שוות-זכויות, האנטישמיות החדשה משמעותה אנטי-ציונות. היא מבודדת ומפלה את ישראל ואת העם היהודי על-ידי טיפול מפלה ומבדיל בזירה העולמית, ומצביעה על ישראל והעם היהודי כיעד להשמדה.
+
+המשך ההתנגדות לקיומה של מדינה יהודית בארץ-ישראל לא ייעצר כל עוד מדינות העולם תמשכנה לעודד תרבות של אלימות ושנאה, הכחשת השואה ומתן חסות לכנסים אנטי-ישראליים ואנטי-ציוניים, כוועידת דרבן הראשונה וועידת דרבן השנייה בשווייץ.
+
+אנחנו צריכים לזכור – על כתפינו מוטלת החובה; מוטלת עלינו החובה לעקור מן השורש את התופעות האלה. אנחנו חייבים לקום ולומר לעולם: אנחנו לא נסכים לאנטישמיות ולאנטי-ציוניות כאשר היא משנה צורה. אנחנו צריכים לזכור – יש לנו ציווי, והציווי לא בא מאלה שהושמדו בשואה או אלה שניצלו בשואה – – –
+
+
+ אדוני, אני מוסיף לך עוד דקה על הדקה שכבר נתתי לך. 
+
+
+ תודה, אדוני. תודה. 
+
+
+ תשתדל לסיים.
+
+
+ תודה. פשוט אין אנשים ממילא. 
+
+ רבותי, בואו נזכור – יש לנו ציווי: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים – – – ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים".
+
+
+ בשבת אנחנו נקרא את זה.
+
+
+"ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עיף ויגע" – במי פוגע עמלק? בנחשלים אחריך, כשאתה עייף ויגע. יש לנו חובה: "והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך מסביב – – – תמחה את זכר עמלק – – – לא תשכח". זכרו, אומות העולם – לא נשכח ולא נסלח. תודה רבה.
+
+
+ תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת דוד רותם. אני מבין שחבר הכנסת משה גפני איננו. אם כן, תעלה חברת הכנסת ציפי חוטובלי, ולך יש הצעה רגילה. אם כן, עשר דקות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ רגילה מוצמדת, הבנתי. אם כן, שלוש דקות, ואם תצטרכי עוד דקה – נוסיף לך אותה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביום זה שבו הקהילה הבין-לאומית מציינת את יום השואה הבין-לאומי, חשוב לזכור שהאנטישמיות חיה ובועטת, ואפילו בצורתה הישנה והמכוערת. 
+
+ אם חשבנו שעלילות הדם פסו מן העולם, הרי ראינו את העיתון השבדי שדיווח באוגוסט 2009 שישראל הורגת פלסטינים כדי לסחור באיבריהם; בכנס מדעי באוקראינה, בנובמבר 2009, נטען שישראל ייבאה 25,000 ילדים כדי לסחור באיבריהם; כולם זוכרים את התמונות המזוויעות מאותה סדרת דרמה טלוויזיונית בטורקיה שהציגה את חיילי צבא-הגנה לישראל כרוצחים. ויש עוד ועוד. אפילו שמעתי שלאחרונה פורסם סרטון ב-YouTube, שמראה את אותם רופאים נאצלים מהמשלחת ששלחה מדינת ישראל להאיטי כמי שבאים על מנת לגנוב איברים. דברים באמת מטורפים, נתעבים, מכוערים, ממש בדרכה של האנטישמיות הקלאסית, על כל עלילות הדם שבה. 
+
+אבל הטענה שלי היא לא כלפי העולם. כמו תמיד, קודם כול צריך להסתכל על עצמנו פנימה. אותו – כמו שכינה את זה חבר הכנסת דודו רותם – חיידק אנטישמי, לצערי הרב, מפעם בנו כשאנחנו מנסים לייצר רציונליזציה של אנטישמיות, כשאנחנו מנסים להכניס בכך היגיון, כשאנחנו נותנים צידוקים לגרועים שבאויבינו, שמשתמשים בכל אותן עלילות כזב כנגד מדינת ישראל. 
+
+כשמדינת ישראל נאבקת על זכותה הלגיטימית להגן על אזרחיה בעזה, קמים אנשים וקוראים לעצמם "שוברים שתיקה" ומנסים לשתף פעולה עם טענות שווא וכזב שלא היו ולא נבראו על פשעי מלחמה שצה"ל מבצע. ההתנהגות הזאת, הצורה הזאת שבה אנחנו אלופי העולם בהאשמה עצמית, היא שיתוף פעולה – שיתוף פעולה עם אותן תפיסות אנטישמיות. 
+
+בסופו של דבר יש כאן מאבק, והמאבק הוא על איזו מדינה באנו להקים כאן. האם באנו להקים מדינה רגילה? האם אנחנו מנסים כל הזמן לנרמל את עצמנו, או שבאנו להביא מסר אחר לעולם – אותו מסר שנדמה לאנשים מסוימים שבשמו אנחנו נרדפים? אז כפי שכבר נאמר כאן בתחילת היום, מי שחשב שהדרך האולטימטיבית ��הימנע מאותו נגע אנטישמי היא התבוללות, התבדה כשגילה שדווקא כשהעם היהודי ביצע את מלאכת ההתבוללות המושלמת כמעט, הגיע הצורר הנאצי והזכיר לו שהוא יהודי. 
+
+ולכן, אל לנו לשכוח את הזהות הפנימית שלנו כשאנחנו כאן בחזרה בארץ-ישראל, ואנחנו כאן היום מדברים נגד אנטישמיות. אז צריך לדבר גם נגד התופעה הנלוזה של ישראלים שמפנים שנאה עצמית כלפי בני עמם וכלפי זהותם הפנימית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת ציפי חוטובלי. ישיב השר יוסי פלד, בשם שר ההסברה והתפוצות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, היום, שהוא יום השואה הבין-לאומי, אני מוצא צורך – כי היתה לי הזכות להיות שותף באירוע הזה כשהשר סילבן שלום, אז שר החוץ, הזמין אותי להיות נוכח באירוע שבו האו"ם בעצם הכיר ב-27 בינואר כיום השואה הבין-לאומי. אני חושב שמן הדין הוא להזכיר את זה, כי אני חושב שנעשה פה צעד מאוד גדול כדי לקרב את העולם כולו, שהבעיה איננה רק של היהודים, אלא צרה שמתחילה עם היהודים ומהר מאוד גם מתפשטת לכיוונים אחרים. 
+
+המאבק באנטישמיות, שאנחנו מנסים בדרכים כאלה ואחרות להתמודד אתו, איננו מתחיל ומסתיים רק בהסברה. אנחנו צריכים הרבה מאוד משאבים גם לדבר הזה, כי אנחנו מתמודדים עם גופים ואתגרים שיש להם כמעט את כל המשאבים בעולם להשחיר את פני מדינת היהודים והעם היהודי. 
+
+שנת 2009 היתה שנה מאוד מאוד רעה בנושא האנטישמיות. היתה עלייה גדולה מאוד במקרים ובגילויים של האנטישמיות. לפחות אם אנחנו משווים את 2009 ל-2008 – ואלה נתונים שמאז התחילו בצורה מסודרת לעקוב אחריהם, לפי הרישומים של המכון לחקר האנטישמיות באוניברסיטת תל-אביב – שנת 2009 היתה פשוט שנה של תפנית בצורה דרמטית, גלויה, נמרצת, של אנטישמיות בהרבה מאוד מקומות, שאולי חלק מאתנו היו מספיק תמימים לחשוב ששם כבר לא נגלה את זה. הכול צץ. כל מה שמתחת לפני השטח צץ.
+
+ למבצע "עופרת יצוקה", מבצע שניהל צה"ל, שניהלה מדינת ישראל, כדי להגן על תושביה בדרום בדצמבר 2008, בלי ספק היתה השפעה ישירה על היקף התופעה ועוצמתה, ובמהלך המבצע הזה, וגם ברבעון הראשון של שנת 2009, נרשמו לצערי – אני אומר ברחבי העולם, לא במקום או שניים – הרבה מאוד אירועים אלימים. כשאני אומר "אירועים אלימים" – זה יכול להתחיל בעלבונות, איומים, כרזות, וזה מהר מאוד עבר גם ממש לפגיעה פיזית בצעירים, מבוגרים; זה עבר לחילול בתי-קברות יהודיים, חילול מצבות לזכר קורבנות השואה, וכל זה נמשך למעשה לאורך כל שנת 2009.
+
+פשוט כדי להבין את גודל התופעה בשנת 2009 – אם נחזור לקיץ 2006, מה שנקרא מלחמת לבנון השנייה, גם אז היה פרץ של גילויי אנטישמיות, אבל הם לא היו בסדר הגודל ובהיקף, והם גם מהר מאוד דעכו. חודשיים-שלושה לאחר מלחמת לבנון השנייה באמת היתה ירידה כמעט מוחלטת של התופעות האלה. רוב הגילויים האלה של האנטישמיות בעצם – וכדאי לשים לב לזה – משקפים מוטיבים אנטישמיים שהיו מוכרים לנו שנים קודם. זה לא גילויים חדשים – הם קיבלו יותר אינטנסיביות, הם נעשו יותר בקולניות, אבל המוטיבים הם אותם מוטיבים שאנחנו מכירים מן העבר.
+
+בולט בעיני במיוחד, ומטריד באופן מיוחד, שמשתמשים בשואה גם ככלי לנגח פוליטית את מדינת ישראל, את מדינת היהודים. אין טעם לחזור, הדברים נאמרו. אנחנו שומעים את הדברים שמדי פעם נושא הנשיא האירני, שפועל כמיטב יכולתו ובנמרצות רבה, בלי לנסות להסתיר את זה, להכחיש את עצם קיומה של השואה דרך אותם ס��טים אנטישמיים שאנחנו רואים בטלוויזיה. 
+
+ יש דבר שמאוד מאפיין את האנטישמיות כלפי מדינת היהודים – התפשטה תופעה כמעט ברחבי כל העולם, של השוואת הציונות לנאציזם. זה בא לידי ביטוי לפחות בביטוי הגרפי – יש הרבה מאוד שלטים שבהם אנחנו מוצאים "מגן דוד = צלב קרס". זאת הדרך הגרפית הנוראית לנסות להשוות בין הציונות לבין הנאציזם. בתוך זה כמובן יש שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי. זה עובר כחוט השני בכל התעמולה האנטישמית, שהיא בעצם גם תעמולה אנטי-ישראלית. 
+
+ המאפיינים של גילויי האנטישמיות הם שיש שיתוף פעולה בין פעילים וארגונים מוסלמיים, במיוחד הקיצוניים שביניהם, ארגוני שמאל, ולצערי – אני חושב על מה שאמרו קודמי – יש גם קשר בין יהודים ישראלים שקשורים לארגונים האלה, בניסיון להתכחש לזכות קיומה של המדינה הזאת כמדינת היהודים.
+
+אני מוצא לנכון גם לציין שלעומת זה התומכים שלנו, של היהדות ושל מדינת ישראל כמדינת היהודים, קולם נשמע הרבה פחות מאשר אלה שמנסים לנגח אותנו. היום בתוך אוניברסיטאות, קמפוסים – גם במדינות המערב המתקדמות – יש התגברות ממשית של נוכחותם של גורמים אנטי-ציוניים, אנטי-ישראליים, אנטישמיים, וארגונים שמזוהים כמובן עם ארגונים מוסלמיים, ובעיני הנוכחות המאוד-אינטנסיבית במוסדות האלה – צריך לחשוב שני צעדים קדימה, כי יכול להיות שנוצרת פה שכבה של משכילים ברחבי העולם שעצם הנוכחות וההסתה הזאת יהפוך אותם לאנטי-ישראלים, לאנטי-יהודים. 
+
+ אני חושב שיש לנו אתגר מאוד חשוב, לנו, מדינת ישראל, לעשות כל דבר להפוך את המאבק באנטישמיות, על כל המשמעויות והצורות שלה – אנחנו צריכים להפוך את זה למאבק לא רק של העם היהודי. אני חושב שצריך להציג בפני העולם שזה מתחיל עם היהודים וזה גולש אחר כך גם למקומות אחרים. אני חושב שמה שקורה היום בפולין, בגרמניה, באומות המאוחדות, זו תפנית מאוד חשובה. היום, לאחר חמש שנים – נראה לנו שההחלטה התקבלה על-ידי האו"ם אבל לפני שש-שבע שנים זה לא היה דבר מובן מאליו, ואני חושב שזאת אחת המשימות המרכזיות של ממשלת ישראל לטפל בעניין הזה.
+
+אני חושב שאת הדיון צריך להעביר לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות.
+
+
+ תודה לשר יוסי פלד. חבר הכנסת מסעוד גנאים, הצעה אחרת.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אין כל ספק שהאנטישמיות היא דבר פסול ובלתי אנושי, אבל אני חושב שמדינת ישראל או המדינאים לא צריכים להתחבא מאחורי האנטישמיות כאשר ישראל מתנגדת לכל גילוי ביקורת על מדיניותה. צריך להפריד בין אנטי מדיניות ממשלת ישראל – כל אחד יכול לבקר את מדיניות ישראל ואת מה שממשלת ישראל עושה, וזה לא אומר שהוא אנטישמי. לא צריך להכליל כל אחד שמבקר את ישראל כאילו שהוא אנטישמי או נגד היהודים.
+
+
+ השר דיבר בצורה ברורה על גילויי אנטישמיות ברורים, והסביר אותם. לא אמירה כזאת או אחרת של מאן דהוא.
+
+
+ כן, אני אמרתי בהתחלה שאנטישמיות זה דבר פסול ובלתי אנושי ולא מתקבל, אבל אני מזהיר מפני זה שכל אחד שמבקר את המדיניות של ישראל ושל הממשלה, כאילו שהוא אנטישמי. אני מפנה לדוח שנכתב – אני לא יודע אם במשרד החוץ או אחרים – על טורקיה ועל ארדואן, ועל תשובת השגרירות בטורקיה על הדוח הזה. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. רבותי המציעים – אני לא רואה שמישהו מהמציעים נמצא כאן. השר הציע שנעביר את הנושא לוועדת העלייה והקליטה. 
+
+ אנחנו מציעים הסרה או ��עדה. מי שבעד – ועדת הקליטה. נגד – הסרה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה.
+
+
+ארבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה תועבר לוועדת העלייה והקליטה לדיון.
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא: מצב יחסי ישראל–ירדן – הצעות לסדר-היום של חבר הכנסת מגלי והבה וחבר הכנסת אחמד טיבי, שמספרן 2325 ו-2346. חבר הכנסת והבה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השר להגנת הסביבה, חברי חברי הכנסת, הפרסומים שהיו לאחרונה בנושא היחסים עם ירדן מטרידים ביותר; אולי לא מטרידים את הממשלה ואת ראש הממשלה, אבל מטרידים את כל אלה שמבינים את חשיבות היחסים האלה, במיוחד כשאנחנו קוראים שביחסים – ברמת ההנהגה והמנהיגות – אנחנו נכנסים להקפאה עמוקה.
+
+אנחנו זוכרים את התקופות שבהן היו לנו יחסים עם מדינות שההקפאה – אני מדבר בעיקר על המדינות השכנות – הפכה להיות קרח. היו תוצאות נוראיות. לצערי הרב, הרי ראש הממשלה או לשכת ראש הממשלה, כשהיא אומרת לעיתון "הארץ": ראש הממשלה ישמח להיפגש עם מלך ירדן בכל הזדמנות שבה יתעורר צורך בכך, זה ניהול מדיניות כושלת, כי צריך כל הזמן להיות בקשר עם שותפה אסטרטגית כמו ירדן. 
+
+כאחד שמכיר את מערכת היחסים ממקור ראשון – מאז פתיחת היחסים עם ירדן, כל ראשי הממשלות שמרו על רצף וקשר מדיני, ואפילו הייתי אומר שלפעמים היתה שיחת טלפון שבועית. מאז כינון הממשלה הזאת כבר עברה שנה והיה מפגש אחד בין ראש הממשלה לבין המלך הירדני. אני חושב שראש הממשלה, שמתנהל בצורה כזאת ביחסים עם שכנה כמו ירדן, שהיחסים אתה צריכים להיות בנויים על הבנה ושיתוף פעולה הדדי – אני יודע מה מערכת היחסים ברמת ראשי מערכות הביטחון, אבל ברמה המדינית לא יעלה על הדעת שראש הממשלה לא יעדכן ולא יהיה בקשר רציף עם המלך הירדני ועם הממלכה הירדנית ועם ירדן. 
+
+זה בעצם שונה ממה שקורה בפועל בהתנהלות, בתנועה, בנושאי הסחר וחיי היום-יום. הפעולה עובדת יפה מאוד. בעניין המדיני והקשר שאני רגיל אליו – זה לא המקום לפרט, אדוני היושב-ראש, את מערכות היחסים וההבנות האסטרטגיות בין שני הצדדים, אבל להביא את היחסים למעין הקפאה, להביא את היחסים ולהפוך את היחסים למובנים מאליהם או לא חשובים, זה יכול לעלות לנו ביוקר. 
+
+ לכן, אני פונה מכאן אל ראש הממשלה ואני אומר לו שיפה שעה אחת קודם; צריך לחזור ולחמם את היחסים גם עם המלך וגם בכל הצינורות, כדי שהנושא לא יצוף. העיתונים רק מזהירים והם כלי, אבל אם אנחנו רואים שהתגובה מבשרת רעות, מצפים שראש הממשלה יתקן את המצב ויחזיר את היחסים עם ירדן – כמו שהיו. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מגלי והבה. יעלה חבר הכנסת אחמד טיבי. לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, ירדן היא מדינת מפתח באזור, והמלך עבדאללה הוא אחד המנהיגים החשובים והנבונים ביותר במזרח התיכון. לא בכדי יש קרירות וכמעט נתק ביחסים המדיניים בין ירדן לישראל, בין המלך לנתניהו, על-פי דיווחי התקשורת. הסיבה נעוצה בעובדה שמדיניות ממשלת ישראל, לרבות מדיניות ראש הממשלה – בעיקר בנושא ירושלים – היא המשך הבנייה בירושלים המזרחית, ההתנחלויות והייהוד הזוחל של ירושלים המזרחית, האיום על המקומות הקדושים. אם ירדן ואם המלך עבדאללה מרגישים כמו שמרגישים, מקררים את היחסים ומביעים תרעומת וזעם, סימן שהגיעו מים עד נפש. 
+
+לכן, כדאי לממשלת ישראל ולראש הממשלה להתעשת. אני לא תמים ואני לא בטוח שהיא תשמע לדב��י, ואני חושב שהיא תמשיך, בתור קואליציה ימנית קיצונית פנאטית, להתנהג בנושא ההתנחלויות כמו פיל בחנות חרסינה ולהרוס כל חלקה טובה ואפשרות של חידוש התהליך המדיני. 
+
+ למשל, אתם יודעים שהעמדה של ארצות-הברית ושל האו"ם היא ששתי מדינות יקומו, והמדינה הפלסטינית תקום על שטחי 67'. כל מה שאמר ראש הממשלה, למשל לאחד המנהיגים באזור, הוא אמר לו – איך התקרב ביבי, ראש הממשלה, מהאמירה של קווי 67'? הוא אמר: אני יודע שאבו מאזן רוצה שבסופו של דבר השלום והמדינה הפלסטינית יתבססו על קווי 67'. זה כל מה שהוא אמר – שהוא יודע. מה יודע? אפילו יוליה – מה השם שלה זאת?
+
+
+ ברקוביץ.
+
+
+ ברקוביץ יודעת. ביבי יודע, ראש הממשלה יודע. טוב שהוא יודע. הוא חייב לדעת, כי אלה היו המגעים בין שני הצדדים בממשלה הקודמת. יש המשכיות שלטונית, אדוני היושב-ראש, וחשוב שראש הממשלה יכיר בסיכומים שהיו בין המשלחת הפלסטינית למשלחת הישראלית בתקופת הממשלה הקודמת כדי שבסופו של דבר יצליחו להניע את התהליך קדימה. 
+
+ מדברים על מחוות. תמיד כשישראל אמורה לקיים את המחויבות שלה בהסכמים זה הופך להיות מחווה. בבת אחת. לא מחויבות – מחווה. אפילו את זה היא לא עושה. היא קושרת בין זה לבין חידוש המשא-ומתן. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אין יותר מאבו מאזן וההנהגה הפלסטינית אנשים שרוצים לחדש את התהליך המדיני כדי להגיע למדינה פלסטינית עם סיום הכיבוש, אבל סתם לחדש את התהליך כדי לדבר ולהצטלם עם ראש ממשלה חדש וכדומה? אין בזה טעם. זה מזיק. 
+
+ ולכן הממשלה הזאת חייבת להתעשת ולהכיר בצרכים של הקהילה הבין-לאומית, במקביל לצרכים של העם הפלסטיני לממש זכותו תוך כדי סיום הכיבוש ולהקים מדינה בכל השטחים שנכבשו ב-1967. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי, סגן יושב-ראש הכנסת. ישיב לדוברים השר גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. התשובה שלי תהיה די קצרה, כפי שהובאה על-ידי משרד ראש הממשלה. הדיווח העיתונאי שעליו נסמכות הצעותיהם של חברי הכנסת הנכבדים טיבי ווהבה רחוק מלהיות מדויק, וודאי שאינו בסיס כשלעצמו. לא כל פרסום צריך להיות בסיס להצעה דחופה או לדיון בכנסת, אלא אם כן יודעים שהוא במאה אחוזים נכון, והפרסום הזה אינו נכון. 
+
+ בין מדינת ישראל לבין ממלכת ירדן ההאשמית מתקיימים יחסי שלום איתנים, שעמדו באחרונה בהצלחה גם במבחן החמור של ניסיון פיגוע, שככל הנראה הוכוון מבחוץ, והשלטונות הירדניים מטפלים בו בחומרה הראויה. יחסים אלה באים לידי ביטוי במגוון תחומים – דיפלומטיים, ביטחוניים, כלכליים – ומן הראוי לציין שבכמה מן ההיבטים גם נרשמה בשנה האחרונה התקדמות חשובה. 
+
+מי שלא שם לב, אתמול ממש ביקר בכנסת הגנרל הירדני – שכחתי את שמו. 
+
+
+ הגנרל מנסור. 
+
+
+ מנסור, מנסור. 
+
+
+ הוא פנסיונר והוא לא בתפקיד רשמי. אני שמח שהוא בא לבקר.
+
+
+ הוא ראש מרכז – – – 
+
+
+ זה כמו שיש מרכז בגין או מרכז – – –
+
+
+ טוב, בסדר. הוא יכול לבוא. כל אחד בא לאן שבא לו, אתה אומר – לכנסת, לממשלה. זה בסדר.
+
+
+ האדם עצמו מכובד וראוי. 
+
+
+ טוב. המצב המדיני הנוכחי, הנובע מסירובו המתמשך של הצד הפלסטיני לשוב לשולחן המשא-ומתן ללא תנאים מוקדמים, אכן יוצר קשיים עבור חלק ממדינות ערב, ואיננו מתעלמים מכך. עם זאת, בין הקשיים לבין לראות בכך איום על היחסים הבילטרליים החשובים כל כך בעינינו בין ישראל לירדן המרחק רב מאוד, ואין מקום ליצור דימויים שאינם במקומם. 
+
+אני רוצה להרגיע את חברי הכנסת שהביעו את דאגתם הכנה מההידרדרות, כפי שהם מכנים אותה, ביחסים בין ישראל לירדן. לפיכך, אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ מה כבודו מציע?
+
+
+ אני לא תמיד אוהב להציע להפסיד, אז אני – – – 
+
+
+ נסתפק בדברים?
+
+
+ אני מציע להסתפק בדברים, אבל אם חברי הכנסת יתעקשו, נסכים להעביר את זה לוועדה. 
+
+
+ חברי הכנסת. חבר הכנסת מגלי, מסתפק?
+
+
+ דיון במליאה. 
+
+
+ דיון במליאה. 
+
+
+ דיון במליאה. אם כן, רבותי, מה אדוני מציע?
+
+
+ להסיר מסדר-היום. 
+
+
+ אם כן, רבותי, אנחנו מצביעים. מי שבעד – זה בעד המליאה. מי שנגד – זה להסיר. אני חוזר, מי שבעד – זה דיון במליאה, ומי שנגד – זה להסיר, כבקשת השר. 
+
+
+ למה להסיר?
+
+ 
+אם כן, רבותי, עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי שבעד – זה בעד מה שמבקשים. מי שנגד – זה נגד. 
+
+
+ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+בעד – 6, נגד – 4. אם כן, רבותי, יתקיים דיון במליאה בנושא הזה. 
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום: דברי נשיא ארצות-הברית בנוגע לסירובם המתמשך של הפלסטינים לשוב למשא-ומתן – הצעות לסדר-היום שמספרן 2329 ו-2361. הדובר הראשון – יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת אופיר אקוניס, ואחריו – חבר הכנסת דניאל בן-סימון. 
+
+
+תודה לך, אדוני היושב-ראש. אני זוכר שבצעירותי ראיתי סרט, "הנשיא מאוהב", אבל לאחרונה קראתי – בשבוע שעבר – שהנשיא מאוכזב. נשיא ארצות-הברית ברק אובמה מאוכזב; מאוכזב מהיחסים בין ישראל לבין הפלסטינים ומאוכזב מההתקדמות במשא-ומתן – שאיננו קיים. 
+
+אני אומר לנשיא ארצות-הברית מכאן, מירושלים: אני לא מבין למה אתה מאוכזב? אין לך מה להיות מאוכזב, הרי מדובר בפלסטינים. מדובר בסרבני שלום גנטיים, שסרבנות השלום טבועה ב-DNA שלהם. זה מה שהוא צריך לדעת, הנשיא האמריקני. גם צריכים, אגב, לדעת את זה יועציו בבית הלבן.
+
+אני עשיתי סוג של בדיקה אקראית; אני אומר לך, אדוני, נשיא ארצות-הברית – באמת ידיד, ידיד ישראל, וכמובן ארצות-הברית היא הידידה הגדולה ביותר של ישראל – גם קודמיו התאכזבו מהפלסטינים. בוש הבן, בוש האב, הנשיא קלינטון, שהוא כאילו האב הרוחני של הנשיא אובמה, מבחינת הסגנון וגם מבחינת התפיסות – הפלסטינים ביזו אותו, את הנשיא קלינטון, שפתח את הדלת לערפאת ופשוט לא מצא שם כלום. אתה זוכר, חבר הכנסת זאב, בקמפ-דייוויד, לפני עשר שנים עוד מעט – ביולי נציין עשר שנים לאירוע הזה. אני לא מדבר על רייגן, על קרטר, על פורד, על ניקסון – על נשיאים מאוכזבים מהפלסטינים. 
+
+אדוני היושב-ראש, אנחנו מושיטים יד אמיתית, אמיצה, לשלום עם הפלסטינים. מה אנחנו רוצים? לדבר. בלי תנאים מוקדמים. 
+
+ אני ראיתי את סאיב עריקאת, ביום שישי אחר-הצהריים, יוצא מאיזה אירוע, מדבר עם העיתונות הפלסטינית והבין-לאומית, והוא אומר: עד שלא תהיה הקפאה מוחלטת של הבנייה ביהודה ובשומרון ובירושלים, לא יחזרו למשא-ומתן. אז שלא יחזרו. פשוט חבל על הזמן שלו. לא תהיה הקפאה. לא תהיה הקפאה מוחלטת. אנחנו עשינו צעדים דרמטיים – כואבים מאוד, אגב, אדוני היושב-ראש. כואבים לכל יהודי שאוהב את ארץ-ישראל, כל ישראלי שאוהב את ארץ-ישראל. עד שלא תהיה הקפאה מוחלטת – ובכן, לא תהיה הקפאה מוחלטת. 
+
+ ובכל זאת, אנחנו מחדשים מהבית הזה את הקריאה לפלסטינים, שיושבים, אגב, בערך 15 דקות נסיעה מהבית הזה, חבר הכנסת בן-סימון, ברמאללה, שם יושב אבו מאזן. אנחנו עולים פה, יוצאים על כביש בגין, מתחברים דרך מחנה עופר – כולם יודע��ם איפה זה. אז בואו נדבר. לא רוצים לדבר ברמאללה? לא רוצים לדבר בירושלים? נדבר בוושינגטון, נדבר בלונדון; אני לא רוצה לדבר על אוסלו, כי את אוסלו אני לא מציע, כי אני לא זוכר שיצאו לנו דברים טובים ממנו. רוצים לדבר. 
+
+הייתי רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, בציטוט של עיתונאי שאני מאוד מעריך – מאוד מעריך אותו, גם אם אני מוצא את עצמי בחילוקי דעות לפעמים מאוד מהותיים אתו, גם ברמה המדינית – לא לפעמים; הרבה פעמים – ברמה המדינית, וגם ברמה הכלכלית. סבר פלוצקר כותב היום: "הפלסטינים לא רוצים לנהל משא-ומתן עם נתניהו, כי נתניהו נתפס על-ידם כמדינאי מעשי החותר לפתרון מעשי, וזה הדבר שבו המנהיגות הפלסטינית העכשווית לא רוצה להסתבך". תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אופיר אקוניס. אני מזמין את חבר הכנסת דניאל בן-סימון. ישיב להם, כמובן, השר גלעד ארדן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי כנסת, חבר הכנסת נסים זאב, אני שמח על נוכחותך פה. אני רוצה רק לומר את הדבר המובן מאליו: הדברים של נשיא ארצות-הברית התפרשו אצלי אחרת מאשר אצל אופיר אקוניס. הדאגה שעלתה אצלו, בריאיון שהוא נתן, הכניסה בי דאגה עוד יותר גדולה, ולא רק לעתידנו באזור ולשלום עם הפלסטינים, אלא גם לעתידה של הקואליציה הזאת. אני לא מאמין שנוכל לשרוד את השנה הזאת יחד, אופיר אקוניס. מפלגת העבודה – ואני רוצה שהשר ארדן ישמע את זה – אם אנחנו לא מתקדמים עם הסיפור הזה, שתדע את זה. שתדע את זה חד-משמעית, ולא יעזרו תירוצים – מי אשם.
+
+
+ אנחנו בעד להתקדם. הבעיה היא לא אצלנו. 
+
+
+ חבר הכנסת אקוניס, תשב. תן לו להביע את דעתו, ואחר כך תשאל. אתה באמת בבעיה עם חבר מרכזי בקואליציה שלך. אתה בבעיה.
+
+
+ הזוגיות המופלאה שלנו עלולה לבוא אל קצה אם בשנה – בחודשים הקרובים – אנחנו נישאר תקועים. בין אם אתה רוצה שלום בין אם לא, למען הזוגיות המופלאה הזאת בין ראש הממשלה לשר הביטחון, תיתן לביבי לזוז קצת קדימה, אחרת אנחנו לא נהיה יחד. 
+
+ ואני אומר לך – למה אני מוטרד? כשבא נשיא ארצות-הברית, שזוכה – באמת, נשיא היסטורי, לדעתי הוא ייכנס להיסטוריה – לא הייתי רוצה שהאיש הזה, שמחולל מהפכה בתוך ארצות-הברית, יצביע עלינו כעל גורם סרבני, גם אם אנחנו טוענים – וראש הממשלה טוען בכל הזדמנות, גם בפני – שאבו מאזן לא רוצה לבוא לשיחות.
+
+ לכן אני אומר לך, שמעתי את שר הביטחון אתמול – ומאוד הזדהיתי עם הקריאה שלו – שחוסר הסדר בין ישראל לפלסטינים הוא איום אסטרטגי. שמעת את הדברים שלו?
+
+
+ כן. 
+
+
+ עכשיו תראה, הוא שר הביטחון, אני קטונתי מלהתעלות על השיקולים שלו. אבל אם בא שר הביטחון, שמכיר את כל התיקים הביטחוניים, ושם את הסיפור הזה מעל אירן, תן לו קרדיט – יש לו הרי קרדיט בליכוד מעל ומעבר – תן לו קרדיט שהוא יודע על מה הוא מדבר.
+
+לכן ההסברים והתירוצים, לדעתי, מיצו את עצמם. עוד מעט תמלא שנה לקואליציה המדהימה הזאת, ונצטרך לתת דין-וחשבון, במיוחד במפלגתי – אני אומר לך בכל הרצינות; אני אומר לך בכל הרצינות – אנחנו נצטרך לתת דין-וחשבון, נכון, אדוני היושב-ראש?
+
+
+ שירשום, כי אני מכיר את העמדה העקבית שלך, שאתה אומר אותה ולא מסתיר אותה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ לא, לא, ממש לא. 
+
+
+ לא, לא. 
+
+
+ הלוואי. אופיר, אתה לא חייב להכות מתחת לחגורה. אנחנו חברה מאוד מגוונת. 
+
+
+ שאלה מנחה טובה. 
+
+
+שניכם הודיתם גם. 
+
+
+ אנחנו חברה מאוד מגוונת, המפלגה הכי מגוונת בעולם. 
+
+
+ אופיר, זאת שאלה מנחה טובה. 
+
+
+ מה שאני רוצה לומר זה שבסופו של דבר אני מציע לקחת את הדברים האלה של הנשיא ברצינות, ולהאיץ דווקא בראש הממשלה לקדם את הפסגה הזאת לפחות. יכול להיות שאתה נגד הוויתורים ומחיר השלום, כי הולך להיות מחיר כבד מאוד, ואני דווקא מאמין שאתם יכולים להוציא את המחיר הזה מהציבור. אני אומר לך, זה יהיה אירוע ענקי, דווקא עם ראש הממשלה הזה. אבל לבוא ולסגור את התיק על מה שאמר נשיא ארצות-הברית, זה כמעט גובל בחוסר אחריות. תן לו קרדיט. מנהיג העולם – תבוא לקראתו. אל תגיד: הוא לא רוצה. 
+
+לכן אני אומר לך, מעבר לעניין של השלום, שלום הקואליציה הזאת מוטל בספק אם בחודשים הקרובים אנחנו לא מתקדמים. אתה תתגעגע אלי, אני יושב לידך, אולי בצד השני, אבל אם אתה רוצה אותי או את החברים שלי, תעשה משהו בעניין. תודה רבה. 
+
+
+ אני יכול לענות?
+
+
+ כשהוא ירד תוכל לדבר אתו מה שהוא רוצה, אבל הדברים דיברו בעד עצמם. אני מודה לחבר הכנסת דניאל בן-סימון. אני מזמין את השר גלעד ארדן, והוא ישיב, אולי ירגיע את שניהם. 
+
+
+ אני רגוע, דרך אגב. 
+
+
+ לא, כי אחד אומר מה שהוא חושב והשני אומר אחרת, אז – – – 
+
+
+זה היה דו-שיח מעניין. 
+
+
+ נכון, אני מסכים. 
+
+
+ יש סיכוי שהוא יפתח את המהדורות בערב. 
+
+
+ אז בוא תפתיע אותנו אתה. 
+
+
+ אני, אין לי הפתעות. אני דווקא הקשבתי קשב רב, אני תמיד מקשיב קשב רב לחבר הכנסת בן-סימון, אבל אני, האמת, לא מצליח להבין כל כך את הלוגיקה, כי בסופו של דבר משא-ומתן – הסכם מדיני זה לא הוקוס-פוקוס, שיש אבקת קסמים ואם רק חבר הכנסת אקוניס יפסיק להפריע לראש הממשלה לפזר את האבקה, מייד ייכון פה שלום. הרי זאת לא הסיטואציה. היו פה כמה ממשלות, ממשלות שמאל, ניהלו משא-ומתן, הציעו הצעות מרחיקות לכת. 
+
+ אני הייתי מצפה, חבר הכנסת בן-סימון, שאם לאדוני יש נוסחה חדשה שעדיין לא הוצעה, ואולי הוא סבור שהיא זו שתביא להסכם שלום, יפרט אותה, למה יסתיר אותה מראש הממשלה ומחבר הכנסת אקוניס, וממני, ומהנשיא אובמה, שרק בשבוע שעבר, אף-על-פי שלכאורה נראה כאילו הוא התייאש, שלח את שליחו – רק בשבוע שעבר – כדי לנסות שוב, ובצדק, להחזיר את הצדדים לשולחן המשא-ומתן? 
+
+ הרי ראש הממשלה אומר פעם אחר פעם, ואני חושב שגם אתה, כמי שעקב אחר המערכת הפוליטית שנים רבות, יודע שהיוזמות שנקט ראש הממשלה – וגם הממשלה בכלל – הן לא יוזמות פשוטות עבורו, בטח לא עבורי, גם לא עבור חבר הכנסת אקוניס, וגם עבור הרבה מרכיבים בקואליציה – לא נאום בר-אילן, לא הסרת המחסומים, בטח לא ההקפאה – כל אלו, למפלגה שיש לה איזשהו דימוי שמרני-ביטחוני, לעשות את כל הצעדים האלו – אני לא חושב שאלה דברים מבוטלים לנקוט כבר בחודשים הראשונים לכהונתה. 
+
+אני חושב שגם הנשיא אובמה לא צריך לפרש – פה אנחנו לפעמים נוטים לייחס לעצמנו ולכל מלה שיוצאת מפינו או מפי עמיתים שלנו הרבה יותר ממה שיש בה – אני חושב שהנשיא אובמה, בצדק, אולי, יש לו תחושות; אולי הוא קיווה שיהיה אפשר להתניע כאן תהליך הרבה יותר מהיר, ולאט-לאט הנשיא אובמה מגלה, כמו שהרבה אנשים שנכנסים לתפקידים מגלים, כולל אני, שהדברים לא כל כך פשוטים לביצוע כמו שהם נראים; אולי, מהעבר השני של המתרס, וזה בסדר גמור, כי כשהוא מביע אכזבה זה אומר שיש לו עדיין רצון עז לקדם את הדברים, וכפי שאמרתי – זה בהחלט לא אומר שהוא מושך את ידיו מהמאמץ, כי הנה, עובדה, רק בשבוע שעבר היה כאן השליח מיטשל, וזה מעיד על המשך הנחישות לנסות ולקדם משא-ומתן. 
+
+ בסופו של דבר – אני כב�� גולש קצת לעמדתי הפרטית – עד שלא תהיה תמימות דעים במערכת הפוליטית על איזשהם קווים אדומים שהימין והשמאל מסוגלים להתגבש סביבם כקווי נסיגה שמהם לא נמשיך וניסוג, הפלסטינים ימשיכו למשוך את הזמן ולגרור רגליים, כי הם צודקים: כל ממשלה חדשה שמגיעה – מהשמאל, דרך אגב – כמובן, מרחיבה את ההצעות שהוצעו בעבר. ברק הרחיב את מה שפרס ורבין, כמובן, קודם, היו מוכנים לו, ולאחר מכן שרון עשה נסיגה חד-צדדית, ואחרי זה אולמרט ולבני הרחיבו עוד יותר. ולמה לחתום? אז הם יכולים לקוות שאם בעתיד יהיו חילופי שלטון, אולי תבוא ממשלת שמאל שתסכים אפילו לעוד יותר. 
+
+ הרי מאז הקמתו של אש"ף ב-1964 הם לא זזו מילימטר מעמדותיהם. אנחנו – בשנת 1970 גולדה, דומני, גירשה את יוסי שריד ממפלגת העבודה כי הוא תמך במדינה פלסטינית. היום מנהיג הליכוד תומך במדינה פלסטינית, והם עוד לא זזו מילימטר אחד מהדרישות שלהם. 
+
+ אז אם אנחנו עדיין מאמינים שהנרטיב – שמה שמשותף פה לחברה הישראלית או לקונסנזוס זה שב-1967 התוקפנות הערבית היא זו שהביאה לאובדן השליטה של ירדן ומצרים – הרי לא היתה מדינה פלסטינית – לאובדן השליטה של ירדן ומצרים, אז הרי ללכת ולתמוך היום ב-100% נסיגה לקווי 67' – אני לא מדבר כרגע על האם אלו מבחינה ביטחונית גבולות שיהיה אפשר להגן עליהם בעתיד אם – כמובן הפוליטיקה הפלסטינית היא מאוד יציבה, ואפשר כמובן להסתמך – מה שמובטח היום יתקיים גם בעשורים הבאים; אבל נניח שיהיה תרחיש שבו תהיה הנהגה פלסטינית שרוצה דווקא כן לשתף פעולה ולתקוף את ישראל, אני בטוח שגבולות 67' הם לא גבולות בני-הגנה, אבל לפחות מהפן המוסרי-חינוכי להמריץ יוזמות שלום או יוזמות מלחמה – הרי מי שיציע לתת לפלסטינים 100% מה שהיה בשליטת הערבים לפני שהם יזמו את התוקפנות שחייבה את מלחמת ששת הימים, הרי שהוא בעצם נותן פרס למי שיוזם מלחמות, ואני חושב שזה מסר גרוע מאוד לעתיד. 
+
+ולכן, מה שחשוב היום זה שננסה להתלכד כולנו על איזשהם קווים אדומים שסוף-סוף יבהירו לקהילה הבין-לאומית ולפלסטינים שאי-אפשר להמשיך כל פעם להיכנס לתפר הזה שבתוך החברה הישראלית, בין ימין ושמאל, ולנסות להמשיך לחפור ולפורר את החברה הישראלית, כמו שהיה חזונו של המנהיג המתועב יאסר ערפאת, כפי שהוא ביטא אותו בשטוקהולם במפגש פנימי שהוא ערך, כי התהליך הזה בוודאי לא יחזיר את הפלסטינים לשולחן המשא-ומתן, וצריך להפיק לקחים גם מדברים שחווינו עד היום. 
+
+ לכן אני מבקש, אדוני, להסיר את ההצעות מסדר-היום. תודה. 
+
+
+ תודה. אני מקווה שחבר הכנסת בן-סימון – שיהיו לך תקוות אחרות, אבל יש שני חברי כנסת שביקשו הצעה אחרת. הראשון – חבר הכנסת טלב אלאסנע – – –
+
+
+ המציעים מוכנים להסיר. 
+
+
+ לא, הוא מציע להסיר, אבל לך יש זכות – – –
+
+
+ – – –
+
+ אתם מוכנים להסיר? 
+
+
+ חבר הכנסת בן-סימון ואני מוכנים. 
+
+
+ הוא מבקש להעביר; אני מבקש להסיר. זו הצעה אחרת. 
+
+
+ ודאי, ודאי. זה לא סותר, חברי הכנסת החדשים והנחמדים – זה לא סותר את התקנון שיכולה להיות הצעה אחרת. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת אופיר אוקינוס דיבר על – – –
+ 
+
+ אקוניס. אני, לקח לי זמן ללמוד, אז עכשיו אני מלמד את האחרים. 
+
+
+אקוניס. דיבר על גנטיקה בסכסוך. הוא הפך להיות מומחה לגנטיקה של הפלסטינים. ואני אומר לו שאכן יש בעיה גנטית, והבעיה הגנטית היא שהעם הפלסטיני לעולם לא ייכנע לכיבוש, לא ישלים עם הכיבוש, ולא יסכים לפחות מעצמאות מלאה ומוחלטת וריבונות מלאה בגדה, ברצועת-עזה ובמזרח-ירושלים. זו ממש בעיה גנטית, ולכן אי-אפשר להתפשר עליה. רק אני רוצה לבשר לך, במשמעות הזאת. 
+
+ הדבר השני, הערה שנייה – שזה שמדברים על שלום – אני שומע מהשר ארדן ומחבר הכנסת אופיר – אקוניס. אני רוצה להגיד את זה כמה פעמים כדי לא לשכוח את זה. 
+
+
+ תגיד את זה הרבה. 
+
+
+ אז תמשיך להגיד דברים, ואני אתייחס.
+
+ אז כאילו עושים מחווה, עושים טובה. אתם לא עושים טובה לאף אחד. ממש לאף אחד. הרי או שאתם נסוגים ויש מדינה פלסטינית, או שאתם נתקעים ואז יש מדינה לשני עמים, מדינה דו-לאומית. אתם תבחרו מה אתם רוצים: מדינה פלסטינית – שני עמים, כל אחד במדינתו – או מדינה דו-לאומית. אין פתרון אחר. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אלסאנע. חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, שמעתם את חבר הכנסת בן-סימון, מה שהוא אמר. הוא בעצם אמר שהאיום האסטרטגי זה פירוקה של מפלגת העבודה, ואני מסכים אתו, אבל אני רוצה להזכיר לו – צריך לזכור שכאשר יש מצב של אהוד ברק ואובמה ברק – שני ברקים – כששני ברקים נפגשים אחד עם השני, יוצאת אש. זה שונה מכאשר שני גושי ענן נפגשים – שיוצא ברק. אז מה לעשות? זה המצב. כאשר יש אי-הסכמה – ויש איזשהו מצב של אי-הסכמה בין שר הביטחון לברק אובמה – אני מסכים אתך שיכולה לצאת מזה אש, אבל אנחנו לא צריכים לחשוש. עם ישראל, גם כאשר היה במעמד הר-סיני, היה תחת ענן של אש ולא נכווה משום דבר. 
+
+
+ חשבתי שתגיד לו שבעצם תמיד אתם תהיו, בכל קואליציה, אבל זו הערה חברית, לא לפרוטוקול. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ לא, אני מדבר אל חברי זאב נסים. אנחנו ממשיכים. כיוון שיש הסכמה – – – 
+
+
+ – – – מסכימים – – –
+
+
+ חבר הכנסת בן-סימון, רק שהפרוטוקול ישמע – אתה מסכים להסיר. כן. 
+
+אם כך, אנחנו מצביעים. מי שבעד יהיה בעד מליאה, מי שנגד יהיה בעד הסרה. זה מה שהתקנון מחייב. נגד זה הסרה, בעד זה לדיון במליאה. 
+
+
+ סליחה, אדוני היושב-ראש. מעולם לא היה – אם השר אומר להסיר והמציעים אומרים להסיר זו – – – מה, שינו את התקנון? לא הבנתי. אני עשר שנים ככה. 
+
+
+ בסדר. התקנון – ברגע שהצעתם את ההצעה שלכם ודיברתם כאן, זה הפך להיות ברשות המליאה. ההחלטה היא למליאה. לא נורא כל כך, זה בסדר. אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+
+ לעשות הצבעה בכפייה, לא היה דבר כזה בחיים שלי. 
+
+
+ תצביע.
+
+
+
+ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+ נגד – 6, בעד – אין. זאת אומרת שההצעה הוסרה מסדר-היום.
+
+
+
+
+ אם כך, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: הודעת ראש הממשלה על מדיניות הגירה חדשה, של כמה חברי כנסת שמציעים – הצעות לסדר-היום שמספרן 2333, 2341 ו-2368. ישיב שר האוצר. אתה משיב, אדוני? בסדר. במקומו ישיב השר גלעד ארדן. ראשון המתדיינים, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שגם נמצא כאן. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו שמענו השבוע על מדיניות ממשלתית "חדשה", כוללת, בנושא העובדים הזרים. הדיבורים ששמענו – אני חייב לומר בצער, במיוחד ביום המיוחד והקשה הזה, שאנחנו מדברים בו; הדיבורים שנשמעו בענייני העובדים הזרים, באמת, היו דיבורים פופוליסטיים, דמגוגיים ומסוכנים. כל הדיבור הזה על העובדים הזרים בתור האיום מבפנים הוא דיבור נורא – הזרים מפיצי המחלות, הזרים פוגעים בתעסוקה. 
+
+ עמיתי חברי הכנסת, מהי המציאות? המציאות היא שיש לנו הי��ם בישראל תחומים – כמו סיעוד, חקלאות, בניין – שבהם עובדים עובדים זרים. יש טענה שישראלים לא רוצים לעבוד בתחומים האלה; יש קושי כנראה למצוא ישראלים שיעבדו בתחומים האלה, ולכן מסתייעים בעובדים זרים. אגב, אפשר וצריך לעודד ישראלים לעבוד בתחומים האלה – גם בחקלאות, גם בסיעוד, גם בבניין. אנחנו בעד זה. בואו נעודד צעירים ישראלים – יהודים, ערבים – לעבוד בתחומים האלה, ניתן להם הטבות, נעודד אותם. אבל המציאות כרגע היא שהרבה מאוד אנשים, למשל אנשים בתחום הסיעוד, נזקקים לעובדים זרים. 
+
+ המציאות, עמיתי חברי הכנסת, היא שמי שמייבא עובדים זרים לישראל בכל שנה ושנה – וגם השנה, ולא במספרים קטנים, אלא במספרים של אלפים רבים – מי שמייבא עובדים זרים למדינה – זו הממשלה. זו המציאות. דלת מסתובבת; מצד אחד מגרשים עובדים שנמצאים בארץ, רודפים אותם, לפעמים אפילו רודפים את הילדים שלהם, מצד שני, באותו זמן מייבאים עובדים זרים אחרים. ואני שואל: אם צריך עובדים זרים, למה לא נאפשר לעובדים שכבר נמצאים בארץ, וחלקם הם לא חוקיים, לעבוד בארץ? נפתח מאגר, כמו שבית-המשפט העליון חזר והציע, ונאפשר לאותם עובדים שנמצאים בארץ להירשם בו, ולהפוך ללגיטימיים ולקבל עבודה באותם תחומים שרוצים שיעבדו בהם עובדים זרים – סיעוד, חקלאות ובניין. למה לייבא עובדים זרים חדשים לארץ? למה הדלת המסתובבת הזאת? למה חוסר האנושיות ביחס למי שכבר נמצא בישראל?
+
+עמיתי חברי הכנסת, אני אומר לכם בצער מה התשובה – התשובה היא פשוטה: יש מי שמרוויח. לצערי הגדול, יש אצלנו סוחרי אדם, חברות וגורמים כלכליים שמרוויחים מייבוא של עובדים. ומאוד נוח להרוויח מכל אחד כזה שמיובא לישראל, מאוד נוח גם להיפטר מהעובדים הזרים שכבר נמצאים בארץ, ומכירים את תנאי הארץ ויושביה, ויודעים שיש פה זכויות, ואפשר להיאבק על זכויות, ומכירים את הארגונים, ויודעים לעמוד על שלהם – אז יותר נוח להביא עובדים זרים חדשים, שלא מכירים כלום, אפשר לנצל אותם, אפשר להעסיק אותם בלי שכר ובלי תנאים, ובוודאי אפשר לעשות רווחים גדולים על הייבוא שלהם ועליהם עצמם. 
+
+ לכן, עמיתי חברי הכנסת, מה שמדינת ישראל צריכה זה מדיניות אמיתית, שתסתכל למציאות בעיניים ותיתן תשובות אמיתיות. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה רבה. יש כאן, בסוגיה הזאת, עניין מהותי שמציגים אותו בצורה לא נכונה, לפעמים בצורה מטעה כלפי הציבור: רוב גדול מאוד של הזרים שנמצאים בישראל הגיעו הנה על ויזה דרך נמל התעופה בן-גוריון; רוב גדול מאוד, זאת אומרת יותר מ-95%. הם לא הסתננו או לא ניסו לברוח או משהו כזה דרך המדבר. האפריקנים שבהם מדובר, אותם "מסתננים", הם מיעוט קטן ביותר בגוש הגדול של הזרים שנמצאים בישראל, שבאו הנה בהיתר. חלקם אחר כך הפכו לא-חוקיים, אבל הם באו הנה בהיתר.
+
+לכן, כשאנחנו רוצים לפתור את הבעיה הזאת, אנחנו קודם כול צריכים להפסיק להביא זרים בהיתר למדינת ישראל, כדי שלא יבואו הנה, לא יתפסו מקומות עבודה של ישראלים, לא יפתחו פתח לניצול וכו'. זה המפתח.
+ 
+כשמציגים את הבעיה על-ידי הממשלה, ובאותו זמן כל הזמן מביאים בהיתר עובדים חדשים מהפיליפינים, מתאילנד, מסרי-לנקה ומנפאל, פשוט מרמים את הציבור. אומרים להם – העובדים מציפים, והזרים, וזה סכנה למדינה; אוקיי, אם זה כך, אם זה אכן סכנה למדינה, תפסיקו להביא עובדים חדשים במכסות האלה ש�� עשרות האלפים הרבים בשנה, שמביאים מכל העולם לישראל. זאת בדיוק אותה דלת מסתובבת שדיבר עליה חברי דב חנין, ועל זה אני מדבר גם כן. 
+
+גם אני בעד צמצום מספר הזרים שנמצאים בישראל, אבל אני חוזר ומדגיש: רוב רובם הגדול מאוד של אותם זרים הובאו הנה בהיתר, בוויזה. אם אנחנו רוצים לצמצם את העניין, אנחנו רוצים שעובדים ישראלים יתפסו את מקומם, אנחנו צריכים לצמצם את מספר הזרים שמביאים הנה בהיתר, וזאת הנקודה המכרעת. 
+
+אני רוצה לומר משהו לגבי אותם ענפים שבהם דרושה עבודה, ובהם נדרשת כביכול עבודה של זרים בישראל, במיוחד החקלאות והסיעוד. אני חושב שאין כזה דבר – עבודות שישראלים לא מוכנים לעבוד בהן. אני חושב שזה תלוי בתשלום ובתנאים, ואם ישלמו גם בעבודות האלה, של הסיעוד – ואלה עבודות קשות – וגם בחקלאות וגם בבניין, שכר ראוי, וייתנו תנאים הולמים, יהיו מספיק ישראלים שיהיו מוכנים לעבוד. 
+
+ואני רק יכול לתת דוגמה שדווקא נתן לי כאן שר האוצר יובל שטייניץ בדיון קודם שקיימנו בנושא: כל כך הרבה אנשים רוצים למשל לעבוד במחלקת התברואה בעיריית תל-אביב ולהיות פועלי זבל, ורבים אחרים רוצים לעבוד בחקלאות, למשל במגזר הערבי, בעיקר נשים – יש ביקוש גדול מאוד. 
+
+
+גם גברים. 
+
+
+ וגם גברים, אבל במיוחד נשים, ואני ראיתי את זה במו-עיני; נשים וגם גברים רוצים לעבוד בחקלאות. הבעיה היא שהמעסיקים, בין בחקלאות, בין בסיעוד בין בבניין, מעדיפים את הזרים, ואנחנו צריכים להכיר בעובדה הזאת. מעדיפים את הזרים. הם עובדים שעות יותר ארוכות, הם לא מתלוננים, הם יותר צייתניים, הם זמינים במקום, הם לנים במשק. כמובן שיעדיפו את התאילנדי, את הפיליפיני או את הנפאלי, אבל מדינת ישראל לא צריכה לעודד את זה. 
+
+הדרך הטובה ביותר להפסיק את התופעה הזאת היא לצמצם את מכסות העובדים הזרים שמובאים לישראל, ובמקומם להעסיק ישראלים, צעירים או מבוגרים, נשים או גברים, שמוכנים לעבוד בעבודות האלה, וזה דבר מאוד דרמטי. מספיק להסית את הציבור נגד קבוצות, שהן באמת מיעוט קטן, כי אותם – מה שנקרא, כביכול – מסתננים, או פליטים, הם מיעוט קטן מהבעיה, והבעיה היא לגמרי במקום אחר. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. אני מזמין עכשיו את השר ארדן להשיב על ההצעות לסדר-היום. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. אני בעניין הזה שליח של שר האוצר, שהיתה לו איזו תקלה והוא לא יכול היה להשיב. אני מדגיש את זה, כי כבר אומר שעמדתי שונה מעמדת הממשלה בכל מה שקשור לעניין העובדים הזרים, ואני גם לא בטוח שהמדיניות הנוכחית, שהוכרז עליה, תביא לתוצאות שמקווים להן אלו שיזמו אותה, אבל אני אציג בפניכם כיצד רואים את המדיניות הזאת מי שיזמו אותה, ומובן שאני מחויב לה מכוח החלטת הממשלה. 
+
+בעקבות ההשפעות השליליות של תופעת העובדים הזרים הבלתי-חוקיים בישראל על שוק העבודה והמשק בישראל, אישרה ביום ראשון הממשלה תוכנית מקיפה לצמצום מספר העובדים הזרים הלא-חוקיים בישראל, המקשיחה מאוד את המדיניות בנוגע להעסקת עובדים זרים. 
+
+ הכניסה המסיבית של עובדים זרים לישראל בשנים האחרונות יצרה פריצה בשוק העבודה וירידה בשכר דווקא בתפקידים שפוגעים בעיקר בשכבות החלשות. בעיות אלה מציבות קשיים בהתחייבות הממשלה כלפי אוכלוסיות חלשות, ששילובן בשוק העבודה הוא הדרך היחידה להוציאן מהעוני. אנו מחויבים בראש ובראשונה לעניי עירנו. 
+
+בניגוד גמור לצעדים שנקטו הממשלות עד כה, הצעדים הפעם תוקפים את בעיית העובדים הזרים דרך המעסיקים הישראלים, ולא דרך העובדים בעיקר, כפי שהיה עד היום. הממשלה תאכוף על המעסיקים הישראלים את האיסור משני כיוונים: קודם כול על-ידי הגדלה משמעותית של חובות התשלום לעובדים הזרים, במטרה למנוע את ניצולם וגם להשוות במידת האפשר את השכר המשולם להם ולעובדים ישראלים, כדי שלא תהיה העדפה דווקא להעסקת עובדים זרים כי הם מוכנים לעבוד בשכר נמוך יותר. בהקשר הזה אני מסכים, אני רק מצפה לראות את ההכבדה הזאת קורית. הכיוון הנוסף הוא החמרה ניכרת של האכיפה כלפי מי שיעסיקו עובדים זרים בניגוד לחוק. 
+
+ אנו מקווים כי כבר בשנה הקרובה יפחת מספר העובדים הזרים ב-30,000–50,000. 
+
+ במרכז התוכנית עמדו הנושאים הבאים: א. 1. מתן דגש על אכיפה והרתעה נגד מעסיקי עובדים זרים בניגוד לחוק – העסקת עובד זר שלא כדין תביא לכתב אישום פלילי בבית-המשפט באופן אוטומטי, עם עונש כספי מינימלי של 10,000 ש"ח למעסיק יחיד ו-25,000 ש"ח לחברה בגין כל עובד לא חוקי. העונש הכספי יוכפל בהתאם להישנות המקרה של העסקת עובד זר באופן בלתי חוקי; 2. ביטול היתרי העסקת עובדים זרים חוקיים למי שמעסיק עובדים זרים לא-חוקיים. 
+
+ב. פעולות למניעת ניצול לרעה של אפשרויות התעסוקה בישראל: 1. תישלל הזכות משוהה בלתי חוקי לבקש אשרת עבודה, הוא יורחק מהארץ ותיקבע תקופת צינון, שלפני סיומה הוא לא יוכל לבקש אישור עבודה בישראל; 2. הגדרת תחום העיסוק באופן מפורש בהיתר ההעסקה של עובד זר והרחקה של כל מי שלא עובד בתחום שנקבע למשך 90 יום ומעלה; 3. יחידת האכיפה של רשות ההגירה הפועלת נגד המעסיקים תוכל לפנות ישירות לבית-המשפט לקבלת צו כניסה לשטחים פרטיים שעולה חשד כי מועסקים בהם עובדים זרים לא חוקיים או כי יש בהם העסקת עובדים בהיתר אך תוך הפרת חוקי העבודה; 4. עובד בסיעוד שתקופת ההיתר שלו הסתיימה יקבל את כספי הפיצויים והפנסיה שלהם הוא זכאי באופן ישיר בעת עזיבתו את הארץ, כמו בשאר תחומי ההעסקה. כך יובטח מחד גיסא כי העובד יקבל את הכספים שהוא זכאי להם כדין, ומאידך גיסא לא יהיה לו תמריץ להמשיך להישאר בארץ באופן בלתי חוקי. 
+
+סעיף אחרון – ג. צמצום התמריץ להבאת עובדים זרים חדשים שלא לצורך, וכן לגביית דמי תיווך לא-חוקיים, אשר יתבצע על-ידי הפעולות הבאות: 1. הקמת מאגר השמה לעובדים זרים בסיעוד שהגיעו כעובדים חוקיים אך אינם פועלים על-פי ההיתר; 2. הארכת תקופת המאסר המינימלית למי שגבה דמי תיווך שלא כחוק מעובד זר חוקי או לא-חוקי משישה חודשים לשלוש שנים; 3. לשכות פרטיות המביאות עובדים זרים בתחום הסיעוד לארץ יחויבו להשלים לעובד הזר שכר עבודה של שנה גם אם אותו עובד לא עבד בכל התקופה; 4. הרחבת ההסברה לגבי הכללים שלפיהם מותר להעסיק עובדים זרים, וכן הסנקציות שיושתו על מפירי החוק. 
+
+דבר אחרון באמת – סנקציות בתחום המיסוי: 1. במסגרת עריכת שומות לשנת המס 2010 ואילך לא יוכרו עוד למעסיק הוצאות השכר הנוגעות להעסקת עובדים זרים שאינם חוקיים; 2. במסגרת תוכנית העבודה של רשות המסים לשנת 2010 ואילך ייערכו ביקורות ניהול ספרים לצורכי מס אצל נישומים המעסיקים עובדים זרים בניגוד לחוק כדי לוודא שהעסקת העובדים הזרים שלא כדין לא לוותה גם בעבירות מס שונות. 
+
+יודגש כי בהחלטה לא מופיעה מדיניות מוצעת באשר למעמדם של ילדי עובדים זרים השוהים בארץ באופן בלתי חוקי במדינה, שכן כפי שהנחה ראש הממשלה, הנושא הזה יוסדר לאחר ששר הפנים יביא בפני הממשלה הצעה בנושא בעוד חודשים מספר. 
+
+אני מוכן לקיים דיון במליאה או בוועדה, לפי רצון המציעים הנכבדים. מה רצונכם?
+
+
+ אני מציע מליאה. 
+
+
+ מליאה. 
+
+
+אני מסכים למליאה. 
+
+
+תודה לשר. יש הצעה אחרת לחבר הכנסת נסים זאב, ואחר כך נקיים הצבעה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, לפני שבוע בערך עשינו סיור בגבול הדרום, בין מצרים לישראל. אני רוצה לומר לך, כל יום נכנסים מאפריקה, מדרום אפריקה דרך מצרים, כ-50 בני-אדם. מי שעושה את הסחר בבני-אדם, שעל זה דיבר דב חנין, זה הבדואים שיש להם משפחות גם במצרים וגם בנגב, והם גובים על כל ראש 4,000 דולר, אם הם מצליחים להביא אותו לתל-אביב; ואם הם רק מעבירים אותו את הגבול, זה 2,000 דולר. 
+
+אז אני בא ואומר לך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שכשמדברים על עובדים זרים לא-חוקיים, היום יש ערבוביה בנושא הזה בין אותם אלה שבאו דרך נתב"ג, כמו שהציג את זה חבר הכנסת, לבין אלה שבאים ומוברחים דרך הגבולות. 
+
+היום המציאות המרה היא שכל חודש למעלה מ-1,000 עובדים זרים נכנסים. אם מדברים על תעסוקה, למשל באילת ירד מספר העובדים מ-34,000 ל-24,000. זה נתון שצריך להדאיג אותנו. 
+
+ אם אנחנו חושבים על מדינה יהודית ודמוקרטית, לא צריך שהיא תישאר רק בספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נסים זאב. 
+
+ אם כך, אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום. מי שבעד – בעד המליאה. מי שנגד – בעד הסרה מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ שבעה בעד, אין נגד, נמנעים – 1. אם כך, אני קובע שההצעות לסדר-היום בנושא מדיניות ההגירה החדשה, בעקבות הודעת ראש הממשלה, תידונה פה במליאת הכנסת. 
+
+
+
+
+ הודעה לסגן המזכיר, בבקשה. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 14) (העסקה שלא כדין – הגברת האכיפה), התש"ע–2010. 
+
+ הודעת המערכת בדבר טעות דפוס במספור העמודים בהצעת החוק הממשלתית להגנה על עדים (תיקון) (סמכויות מאבטחים), התש"ע–2010, שמספרה 480. תודה. 
+
+
+ תודה לסגן המזכיר. 
+
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום מס' 2358: העלייה הדרמטית של 50% במחירי המים לבתי-חולים ולמקוואות, של חבר הכנסת אורי מקלב. ישיב לו שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד שר התשתיות מר עוזי לנדאו, חברי חברי הכנסת, אני יודע שכבר מים רבים וגם מלים רבות נשפכו על נושא העלאת מחיר המים. אנחנו ידענו שהיה לנו מס הבצורת, דיברנו, ואנחנו היום שמחים עם הגשמים הברוכים שירדו בארץ, ואנחנו מקווים שבאמת נקפיא לעד את מס הבצורת. כשאנחנו רואים היום אנשים שמגיעים עם חשבונות ורואים את הקשיים שיש בעקבות מס הבצורת, אנחנו יודעים לאיזה נטל כספי גורמת כל עלייה במחיר המים. 
+
+ אבל אנחנו יודעים שחוץ ממס הבצורת יש הרפורמה במים, וגם עליה דיברנו הרבה. במקור, הרפורמה במים באה להגיד שכל תושב צריך לשלם לפי העלות של המים, בלי שיש שום סבסוד ושום התערבות ממשלתית, אלא עלות המים – מה שעולה לך, את זה אתה צריך לשלם. לכן התחילה הרפורמה מכך שצריך להיות מחיר דיפרנציאלי בארץ, שכל עיר תקבע לעצמה, או יקבעו לה, יחד עם רשות המים, מה העלות של ההובלה של המים, מה העלות של אספקת המים, ולפי זה האזרח ישלם. 
+
+ אנחנו גם אמרנו שהתפיסה היא תפיסה מוטעית. הפועל היוצא – נניח שבדימונה או בירוחם, ששם הובלת המים עולה הרבה, ישלמו מחיר גבוה על המים, ובעיר כמו חולון או כמו בת-ים, שיש להן בארות מים או מאגרי מים משלהן ומחיר הובלת המים הוא לא יקר, ישלמו פחות. יצאנו מתפיסה עיקרית, שהמים הם מצרך שצריך להיות שווה לכל נפש, ואנחנו לא יכולים לעשות את המצרך הזה יקר. כמו שאנחנו גם מבינים שאנחנו לא נקבע מחיר של הלחם – שיעלה הלחם לפי העלות של ההובלה של הלחם, ואם בדרום או בצפון הרחוק מחיר ההובלה הוא יותר יקר, אנחנו גם נבקש על הלחם מחיר יותר יקר. אנחנו חושבים שללחם אחיד, הלחם שהוא המינימלי, צריך להיות מחיר, קל וחומר שצריך להיות למים. 
+
+ אבל מה התברר? שלאחר שאמרנו שהעלייה הדרמטית הזאת של מחיר המים, שדיברו עליה, שהיא 35%, 40%, 45%, אמרנו שזה לא יכול להיות – לא היה דבר שעלה באופן דרמטי במדינה, בבת אחת, עלייה של 40% או 50%. קל וחומר כשמדובר על מים. 
+
+ברוך השם, אני חושב שהכנסת פעלה בכוחות הדלים שעמדו לרשותה, מכיוון שהרי היא היום לא סוברנית להתערב במחירי המים, כי מי שהיום קובע את מחירי המים זה רשות המים בלבד, ואנחנו לא יודעים עד היום איזה היבט ציבורי יש לרשות המים. מי שיושב שם זה אנשים, פקידות ממשלתית גבוהה, בכירה או אחרת, עם שני נציגים שהשרים הם אלה שממנים אותם, דהיינו שהמבט הציבורי הוא בוודאי לא המבט הציבורי של השכבות החלשות, של הקשישים, של החולים, של הנכים, שאף אחד לא מדבר עליהם. אמרתי בוועדת הכספים, או בוועדה לביקורת המדינה, שאני מבקש שיחשפו את הפרוטוקולים של רשות המים ונראה אם מישהו אחד דיבר על הקשיים בעליית מחירי המים או בהובלת הרפורמה הזאת, שיש לה עוד כמה וכמה השלכות. אין לי ספק, אני מהמר על הכול, שאפילו פעם אחת מישהו אחד לא העלה איך אנשים יתמודדו עם זה. 
+
+רשות המים היום מעלה מחירים. מכיוון שהיתה ביקורת ציבורית ופרלמנטרית פה, של הבית הזה, חריפה מאוד, בכמה ועדות, וועדת הכספים בראשן, הממשלה לא העלתה את כל מה שהיא חשבה להעלות ולא קיבלה את כל ההעלאה שרשות המים רצתה להעלות, ובגיבוי גם של שר התשתיות, ואני חייב להגיד את זה. מעל הבמה הזאת, במקום זה, הוא אמר: אני גם חושב שהעלייה הזאת היא עלייה דרמטית מדי וגדולה. ומיתנו אותה בשני שלבים, בשתי פעימות. פעימה ראשונה עכשיו, עלייה של 25%, והעלייה השנייה תהיה ב-1 ביולי. ועד אז, עד 1 ביולי, נראה. 
+
+ אז קודם כול, רבותי, חברי, אני אומר לכם שגם כאן היתה הטעיה, וכמעט הטעיה מכוונת. במה הדברים מדוברים? אנחנו דיברנו על הממסד הצרכני, ולא חשבנו שאנחנו מדברים שתהיה העלאה רק של 25% אבל כשזה יגיע לבית-חולים – שם, מכיוון שלא הגדרנו את זה ולא הצפנו את זה והבנו שזה דבר ברור – כשזה יגיע לבית-חולים ולמקוואות, בדברים הציבוריים, וכולל גם בבתי-מלון – אבל אני עכשיו לא הנציג של בתי-מלון, אני מרגיש בשליחות שלי שאני יכול לדבר על בתי-חולים כגופים ציבוריים שנותנים שירות לציבור, ועל מקוואות, שהיום פרוסים בכל הארץ – ולא סתם, אלא שם תהיה העלייה הדרמטית ביותר, הרבה יותר מבתי-מלון, עלייה של 47%. מ-8.1 שקלים ל-11.9 שקלים, 47%. ועל מי מדובר? על הצרכנים הגדולים של מים, כמו בתי-חולים וכמו מקוואות שכמעט כל העלויות שלהם, רוב העלויות שלהם וחלק גדול מההוצאה שלהם זה המים. 
+
+איפה אני רואה את האבסורד? ועל זה אני חושב שאנחנו צריכים להקים קול צעקה, רבה יותר. הרי המחוקק במקורו, הוא החריג את בתי-החולים ואת המקוואות. מדוע יש החרגה בחוק של בתי-מלון? זה הולך כך: צרכנים, בעלי מוסדות ועסקים, לאחר מכן בתי-מל��ן, בתי-חולים ומקוואות. המחוקק חוקק כאן, ומאז קום המדינה אנחנו מחריגים את בית-החולים. למה? כי הבנו שגם אם מוסדות שצורכים מים נחשבים בקטגוריה מסוימת, בתי-חולים הם חורגים. מכיוון שלא אלך להגביל אותם ואני לא אעשה את המצרך הזה מצרך יקר, שהוא יקר מאוד. בית-חולים "הדסה" לבד, כדוגמה, עלות המים השנתית שלו היא אולי 2 מיליוני שקלים. הוא צריך לשלם עוד מיליון שקלים, מיליון שקל יותר בתקציב שלו על המים. המקוואות העירוניים בירושלים, שהם לא החלק העיקרי, יש הרבה מקוואות שהם לא עירוניים, משלמים למעלה מ-2 מיליונים – ביררתי את זה היום – מעל 2 מיליוני שקל מים לשנה. המשמעות, שהמועצה הדתית תקרוס עם עוד מיליון שקל, הם לא יכולים לעמוד בזה. 
+
+ אבל אנחנו הרי יודעים שהמחוקק במחשבתו ידע להחריג את זה, ואחרי זה, במחי קולמוס – ויושבים ברשות המים – הם החליטו למחוק. לא רק שהעלו את המחיר ב-50%, החליטו גם להשוות בין המחירים, וזו הרי אותה תפיסה. לא שעכשיו העלו את זה רק ב-50% סתם; השוו את זה, והגיעו לכך שאותו צרכן, אותו בית פרטי, אותו בית-מסחר, ישלם אותו דבר כמו בתי-החולים וכמו המקוואות. 
+
+ זאת הבעיה המהותית, שצריכה להביא אותנו להחלטה לשנות את כל ההרכב של רשות המים. כי גם אם חשבנו לייעל וחשבנו שנעשה רשות מים שתשפר ותשקיע הרבה בשיפור וקידום משק המים בישראל, זה דבר חשוב כשלעצמו – אבל אם נתנו להם את כל הסמכות בלי שזה מקבל היבט ציבורי, וההיבט הציבורי שאני מתכוון אליו במקרה הזה זה ועדות הכנסת, זה הכנסת, זה הממשלה, שהם נותנים עוד – ראינו לא פעם, כשאנחנו נותנים את ההיבט, עם כל זה שחברי הכנסת והנבחרים לא יודעים הכול וכל המומחיות נמצאת רק אצל המומחים, את זה אנחנו כבר יודעים, אנחנו שומעים את זה מפעם לפעם, אבל עם כל זה אנחנו רואים שאנחנו לא פעם, והרבה פעמים, מעלים ומציפים דבר ואנחנו משנים את ההחלטה שלהם. ואני בטוח גם שבבדיקה אחורנית נראה כמה מההחלטות שקרו כאן בוועדות ובבית הזה ששיפרו, והן באמת היו הערך המוסף האמיתי של כל ההחלטות – מה היה קורה אם היו מתקבלות החלטות בלי ההיבט הציבורי. 
+
+עוד דבר – משפט ממש לסיום. אדוני השר, אני פונה אליך בשם קשישי ישראל, והם גם היום עוד לא יודעים את זה, אבל אני אומר להם את זה היום: מכיוון שעדיין לא פורסמו מחירי המים החדשים, גם תאגידי המים ידעו את המחירים החדשים רק אחרי ינואר. אני ביקשתי מתאגיד מים: תיתן לי את הנתונים. מתברר שלאותם קשישים המחיר לא יעלה רק ב-25% אלא בקרוב ל-45% או 46%, כי עד היום היתה להם קצבה של 30 קוב לחודשיים או 15 קוב לחודש במחיר המוזל, ומהיום הם יורדים ל-5 קוב לחודש או 10 קוב לחודשיים. משמעות הקפיצה הזאת, שהם ישלמו את המחיר היקר, 47%. חשבון: קשיש שהיה צריך לשלם 150 שקל ישלם עכשיו 225 שקל, ואם הוא משלם 200 הוא ישלם 300. המשמעות היא גדולה.
+
+לכן, אני חושב שלא יעזור לנו אם אנחנו עכשיו גם נדבר נקודתית. אנחנו צריכים לתמוך ולחוקק חוק, כמו שחברי, וגם אדוני יודע, והוא גם חבר וגם חתם – הצעת חוק שתשנה את כל התפיסה וכל הקונספציה וכל החלטה שלנו שהחלטנו פעם. מותר לנו להגיד: טעינו כשנתנו לרשות המים את ההחלטה רק בידיה. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אורי מקלב על ההצעה החשובה והמנומקת. אני מזמין את שר התשתיות הלאומיות להשיב למציע בנושא העלאת מחירי המים ב-50% לבתי-חולים ולמקוואות. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת מקלב, מה תצעק אלי – דבר אל בני האוצר ויי��עו. צריך פה לסבסד, להמשיך סובסידיה כפי שהיתה. בבקשה. זה התרגיל הישן. שמים את משרד התשתיות אחראי, לפי החוק, למשק המים, מקימים את רשות המים שמנהלת את המשק ולה מלוא הסמכויות. האוצר קובע לה תקציב, קובע לה כוח-אדם, מנהל את הדברים. אבל כששואלים איך זה קורה שלבית-החולים יש פתאום עלות נוספת של מיליון שקל וכך למקוואות – שר התשתיות, בוא ותשיב.
+
+ומי עשה את זה? הכנסת, שהובילוה פקידי הממשלה, בסיוע נמרץ של מטרייה וחיפוי משפטי, וכך נכבש היעד. מוציאים מידי האנשים שתפקידם לקבוע מדיניות סמכויות ועוד סמכויות ועוד סמכויות. מדוע? הם פוליטיקאים, "מושחתים – נמאסתם". למי מעבירים את קבלת ההחלטות? אל הפקידות, אל המקצוענים. עושים רשות סטטוטורית שעל-פי חוק אסור להתערב במה שהיא עושה, ואומרים לה: את תשווי את העלות של המים למחיר שייגבה מן האזרחים, כדי שהמערכת תחזיק את עצמה, תאזן את עצמה. אגב, אני מסכים, בהחלט, עם ההיגיון המקורי. אבל פעם אחת אי-אפשר לבוא בתביעה אל המקצוענים שכאשר הם מחשבים את הנוסחאות, יוצא להם שהם צריכים להעלות את המחיר ב-40%, וכאשר הם עושים חישובים נוספים – כי 40% בממוצע, יוצא שפתאום בתי-חולים ומקוואות צריכים לשלם יותר. אל מקצוענים אין מה לבוא בטענות, זה החוק. חברי הכנסת הם שחוקקו את החוק. 
+
+ עכשיו, צריך לראות איך משנים את המצב. יש כאן שתי סוגיות שצריך לדון בהן ולפעול: אחת, איך להעלות מחדש על פסי מינהל תקין את אותם קשרים של איזונים ובלמים ראויים בין מערכת שתפקידה לקבוע מדיניות ולפקח על ביצועה, והיא המערכת שנותנת דין-וחשבון לפני הציבור ועומדת לבחירה וצריכה לשלם מחיר על טעויות שהיא עושה, לבין המערכת הפקידותית – אני אומר "פקידים" בכל הכבוד שאני רוחש לדרג הזה, שהם משרתי ציבור, ולמקצוענותם – שצריכה לפעול על-פי המדיניות הממשלתית.
+
+חבר הכנסת מקלב, אגב, שים לב שכאשר רשות ממשלתית מקבלת החלטה, למשל בנושא המים, היא לא חייבת בדין-וחשבון לאף אחד. זו ההחלטה שהיא קיבלה לפי חוק, וזהו. הפוליטיקאים, שישיבו תשובה. גם כאשר הרשות העלתה את המחירים ב-25% בפעימה הראשונה, והוסיפה על כך עוד שתי פעימות, נוספות, היא לא היתה חייבת לקבל את דעתנו. היא לא היתה חייבת לקבל את עמדת ועדת הכספים, שהתערבה, ולא את העצה של השר, שאסור לו להתערב בתעריפים. אבל הוא לא מנזר – הוא לא ראש מנזר השתקנים. אני אומר את דעתי בדברים האלה. וזה לא מינהל תקין.
+
+
+ אנחנו מעריכים את אומץ לבך. אנחנו מעריכים את אומץ לבך.
+
+
+ לא. תודה. הבעיה היא התנהלות שוטפת. צריך לראות גם איך חיים בתוך החוק הזה.
+
+
+ הוא מציג לך את הבעיה, וצריך למצוא דרך לפתרון.
+
+
+ אני מציג בעיה, ואני חושב שיש לפנינו עבודה, לא רק ברשות המים – בסדרה שלמה של רשויות. זאת הבעיה.
+
+עד כה זו היתה התורה שבעל-פה, אבל עכשיו אומר מה כתבו לי – זו הקסטה שככה מסתובבת, ואני אשתדל לקרוא מתוכה מלה במלה: במשך שנים סיפקו תאגידי המים והביוב העירוניים שירותי מים וביוב למקוואות ולבתי-חולים בתעריפים נמוכים משמעותית מעלות אספקת השירותים. כך, לדוגמה, עד ליום 31 בדצמבר 2009 עמד תעריף המים למקוואות ולבתי-החולים על 2.75 שקלים למטר מעוקב, בעוד תאגיד מים היה רוכש את המים מ"מקורות" בעלות של כ-3.35 שקלים למטר מעוקב – כל התעריפים בדוגמה כוללים מע"מ. כלומר, לתאגיד נוצר הפסד מובנה בגין פערי רכישה ומכירה של בערך 0.6 ש"ח למטר מעוקב. וכל זאת, עוד טרם נלקחו בחשבון עלויות חלוקת המים של התאגיד עצמו – כ-2 שקלים למטר מעוקב. כלומר, אחרי שקנית את המים, אתה צריך להוביל אותם ואתה צריך לטפל בהם. בנוסף, שילמו מקוואות ובתי-חולים עוד 2.5–3 ש"ח למטר מעוקב עבור אספקת שירותי ביוב.
+
+החל מ-1 בינואר 2010, עם כניסת תעריפי המים החדשים לתוקפם, שעיקרון מרכזי בהם הוא עקרון העלות, שם המחוקק קץ למצב שבו ישנם סוגי צרכנים עם תעריפים שונים בתחום התאגיד, בפרט לעניין העדפת בתי-חולים ומקוואות, שיצרה מצב של גירעון מובנה לתאגידי המים והביוב. החל מתאריך זה ישלמו בתי-חולים ומקוואות בתחומי התאגיד תעריף כולל בגין שירותי מים וביוב בגובה של 11.9 שקל למטר מעוקב ו-13.3 שקל למטר מעוקב החל מיום 1 ביולי 2010 – עוד יותר גבוה, ונוסף גם הוא על שונאינו.
+
+יודגש כי עם כניסת התעריפים החדשים לתוקף, כלל צרכני המים, ללא יוצא מן הכלל, לרבות בתי-אבות, מוסדות חינוך ורווחה ועוד, חוו עליית תעריפים משמעותית. במגזר הביתי, למשל, הועלו התעריפים ב-25% לערך. הדבר נבע בעיקר מתעריפים לא ריאליים טרם שינוי שיטת התעריפים – תעריפים שאינם מכסים את העלויות המוכרות הכרוכות באספקת שירותי מים וביוב. למותר לציין, כי מצב זה תרם למשבר החמור שנוצר במשק המים.
+
+עוד יצוין כי בפעילויות חיסכון שונות, כגון התקנת חסכמים, הסברה למשתמשים וכדומה, ניתן יהיה להביא לירידה בצריכת שירותי המים והביוב, ובכך לצמצם את הייקור הצפוי בחשבונות המים והביוב באותם מוסדות.
+
+בשורה התחתונה, הדברים יצטרכו לקבל טיפול שהוא מעבר לתשובה פורמלית שניתנת כאן, ואני מקווה שנצליח לעשות זאת במסדרונות הכנסת והוועדות בחודשים הקרובים. אדוני היושב-ראש, תודה רבה.
+
+
+ מה אדוני מציע?
+
+
+אני מציע למצוא דרכים איך להוריד להם את המחירים, אבל – – –
+
+
+כולנו מסכימים?
+
+
+ חבר הכנסת מקלב, מה אתה מציע?
+
+
+ לדיון בוועדת הכספים או – – –?
+
+
+ אם אתה מציע ועדת הכספים, אני מוכן לקבל את ההצעה הזאת.
+
+
+ אוקיי. ועדת הכספים.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ אוקיי. אם כך, אנחנו עוברים להצעה אחרת, של חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להזכיר את ההיסטוריה. בעבר, כל נושא המים היה ברשויות המקומיות, וכנראה הרבה לא היו משלמים, לא היתה יכולת לשלם, והיתה ועדת הנחות והיו רוצים – גם על המים וגם על הארנונה. באו הרשויות המקומיות, והראשונה היתה עיריית ירושלים שהקימה את רשות המים, תאגיד מים, ואז את החיקוי לזה – זה מצא חן בעיני הרבה, בוודאי במשרד הפנים, והאוצר אהב את הרעיון, ואז הקימו את רשות המים, כדי להעמיס את כל נושא המים באופן נפרד מהרשויות על האזרחים. אנחנו יודעים את הבעיות שיש – ניתוקי המים.
+
+במשפט אחד, אני אומר שאין שום היגיון בעולם שמחיר המים כמו מחיר הלחם – הלחם באילת, בתל-אביב, בכל מקום עולה אותו דבר. וזה לא משנה אם זה בית-חולים או האזרח הקטן. מים לא עולים יותר. הצריכה היא שונה בהתאם לדרישות, אם בית-חולים ואם מקוואות. זה דבר בלתי הגיוני.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נסים זאב. 
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד, זה יהיה בעד דיון בוועדת הכספים. מי שנגד – הסרה מסדר-היום. אנחנו עוברים להצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
+
+
+ בעד – 6, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כך, אני קובע שההצעה לסדר-היום עברה, ותידון בוועדת הכספים.
+
+
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשאילתות. ראשון המשיבים הוא השר להגנת הסביבה. אני מזמין את השר ארדן לעלות לבמה. נתחיל בשאילתות לשר ארדן. השאילתא הראשונה, של חבר הכנסת גדעון עזרא, 466 – הזרמת שפכים לנחל-תאנים. בבקשה, אדוני השר.
+
+
+חבר הכנסת גדעון עזרא שאל את השר להגנת הסביבה
+ ביום ח' בכסלו התש"ע (25 בנובמבר 2009):
+
+ בעיתון "ידיעות נתניה" פורסם לאחרונה כי לתושבי היישובים שער-אפרים וניצני-עוז מהמועצה האזורית לב-השרון התברר שבשלושת השבועות האחרונים ממשיכה נפת טול-כרם בהזרמת מי שפכים לנחל-תאנים, זאת לאחר שהצליחו, בסיוע מרכז טיהור שפכים עמק-חפר, להביא לעצירת הזרמתם.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ מה ייעשה כדי לטפל בהזרמת השפכים, הממשיכה אף-על-פי שתוקנה מערכת הביוב בנפת טול-כרם?
+
+
+ חבר הכנסת עזרא, השר לשעבר, שאל מה ייעשה כדי לטפל בהזרמת השפכים לנחל-תאנים, אף-על-פי שתוקנה מערכת הביוב בנפת טול-כרם.
+
+תשובתי היא כך: א. בבדיקה שנערכה לאחרונה נמצא כי כיום כבר אין הזרמת שפכים, ובמקום מי גשמים בלבד; ב. המינהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה, באמצעות קמ"ט איכות הסביבה, מקיימים ביקורות ומעקבים אחר מקום פריצת השפכים, בסמוך לעיר טול-כרם, לצורך מתן מענה מיידי במקרה של פריצת שפכים; ג. נמסר לנו כי בכוונת עיריית טול-כרם להגדיל את ספיקת השאיבה באמצעות תרומת הקהילה הבין-לאומית, ובכך למנוע את פריצות השפכים התכופות במקום; ד. בטווח הארוך אישר המינהל האזרחי באופן עקרוני את הקמת המתקן לטיפול בשופכי טול-כרם בשטח A.
+
+
+ שאלה נוספת לחבר הכנסת גדעון עזרא? אם כך, אני מודה לך על התשובה וגם חבר הכנסת עזרא מסתפק.
+
+שאילתא מס' 474, של חבר הכנסת נסים זאב: קולות המואזין ההופכים למטרד – בבקשה.
+
+
+חבר הכנסת נסים זאב שאל את השר להגנת הסביבה
+ ביום ט"ו בכסלו התש"ע (2 בדצמבר 2009):
+
+ בכמה יישובים נטען כי קולות המואזין, לעתים בשעות הבוקר המאוד מוקדמות, מושמעים בקול רם, שהופך למטרד ומפגע. כך בירושלים, כך בעכו וכך גם בשכונת ברכפלד שבמודיעין-עילית.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם יש פיקוח על עוצמת קול המואזין, שלא תגבר על המידה הסבירה?
+
+ 2. האם הוגשו תלונות למשרדך בנושא? 
+
+ 3. אם כן – היכן, ומה נעשה?
+
+ 4. מה ייעשה לבחינת הנושא, לקביעת כללים ולפיקוח שלא יופרו?
+
+
+ 1. התשובה היא: יש פיקוח בכל המסגדים הנשלטים על-ידי המחלקה לדתות במשרד הפנים. בשאר המסגדים, קרי מסגדים שלא ממומנים על-ידי המדינה, הדבר נתון לשיקול דעתו של האימאם במקום.
+
+ 2–3. התשובה היא שהוגשו למשרדי תלונות רבות בנושא, והוא מוכר למשרדי זה שנים. אנשי המקצוע במשרדי מקיימים, במידת הצורך בתיאום ושיתוף עם משטרת ישראל, מדידות של עוצמת הקול מקריאות המואזין.
+
+ באזור ירושלים קיים סיכום עם משטרת ישראל, שלפיו הנושא מטופל על-ידה, בסיוע מקצועי של המשרד או היחידה לאיכות הסביבה של עיריית ירושלים. באזור יפו, במסגדים שנמצאים בשליטת המחלקה לדתות במשרד הפנים, הותקנה מערכת לקביעת עוצמת הקריאה לתפילה. במסגדים הנשלטים על-ידי התנועה האסלאמית הצפונית נפגשו אנשי המשרד לאחרונה עם האימאם המקומי, וסיכמו אתו על רמת קריאה שלא תפריע לתושבים. למיטב ידיעתנו, עד כה התלונות פסקו. 
+
+ בעבר משטרת ישראל, בסיוע מקצועי של המשרד ושל היחידה לאיכות הסביבה של עיריית ירושלים, פעלה להגיש תביעה משפטית נגד מואזין שגרם לרעש בלתי סביר כהגדרתו בתקנות. בית-המשפט קבע, לאחר שבחן את הראיות לעניין הוכחת ביצוע העבירה, את אחריות הנאשם לגרימת הרעש, הרשיע אותו, וגזר את דינו לקנס והתחייבות להימנע מעבירה, וכן ציווה עליו בהתאם להוראות סעיף 11ב לחוק למניעת מפגעים להימנע מלהפעיל את הרמקול הפונה לשכונת המגורים ולכוון את רמות הקול של הרמקולים בכל שעות היממה בהתאם לרמות המותרות על-פי החוק.
+
+4. לעניין נושא רעש ממסגדים רלוונטיות תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) ותקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ב–1992, שהותקנו מכוח החוק למניעת מפגעים. תקנות רעש בלתי סביר קובעות את מפלסי הרעש המותרים לפי סיווג אזורים ומשך זמן הרעש ולפי חלוקה ליום ולילה. תקנות מניעת רעש קובעות איסור על השמעת רעש באמצעות מגבירי קול בין השעות 23:00 ו-07:00 למחרת ובין השעות 14:00 ו-16:00. בדיוק בימים אלה מעדכן משרדי את נוסח התקנות למניעת רעש. אנחנו נגיש את העדכון לכנסת בשבועות הקרובים מאוד, ובמסגרת זו אף יוחמרו האיסורים האמורים לעיל.
+
+ הגורם שאמור לטפל בבעיה ברוב ימות השנה הינו משטרת ישראל. משרדי התקין מערכת של תקנות כאמור, אשר תאפשר טיפול יעיל יותר במטרדי רעש, והשוטרים הוכשרו מכוחן. לצערי, בתקופה האחרונה ישנה התרופפות בטיפול המשטרתי בנושא – כמובן, אני מניח שזה לאור העדיפויות של המשטרה – ובכוונתי לפנות לשר לביטחון פנים על מנת לבקשו להגביר את הפעילות. 
+
+ יש לציין כי הדין הישראלי מקנה לכל מי שרואה עצמו נפגע מהרעש מעמד עצמאי כתובע או כקובל, והציבור מוזמן לפעול גם מכוח הסמכות שהוענקה לו.
+
+
+ חבר הכנסת זאב, שאלה נוספת.
+
+ אדוני השר, התשובה היא ממש מאלפת ומקיפה ורחבה, אבל המציאות טופחת על פנינו.
+
+
+ לכן צריך תשובה מקיפה. אם היתה תשובה טובה, היא היתה קצרה.
+
+
+ נכון. המציאות היא כל כך עגומה, יכול להיות שלפעמים יש בקשה או פנייה מצד המשטרה או מטעם משרדכם, אז יום-יומיים אולי קצת מורידים את הווליום. זה ממש בלתי נסבל. אלפים של משפחות, אם זה בירושלים, בשכונת רמות, רכס שועפאט – אני בבית שלי שומע אותם באופן קבוע. יכול להיות לילה אחד כך, לילה אחד יותר חזק, פחות, אבל זה ממש בלתי נסבל. 
+
+אני חושב שצריך לפעול בצורה אחרת כדי שהשליטה תהיה אצלכם ולא אצל האימאם, שאתה סומך – – –
+
+
+ לא. התכוונתי, השליטה בקביעת עוצמת הקול, לפני אכיפה. במסגדים שמוסדרים, שהמדינה מתקצבת, הותקנו מכשירים שמגבילים את הקול, אבל יש מסגדים של גורמים אחרים, ושם האימאם מחליט באיזו עוצמה. האכיפה רלוונטית לכולם באותה מידה.
+
+
+ מה אתה רוצה, שיעמוד ליד כל – – –
+
+
+ אני רוצה שיהיו רמקולים מיוחדים שהווליום שלהם יהיה מוגבל באופן כזה – – – 
+
+
+ אז יכול להיות שכדאי ששר הדתות יקנה לכל המסגדים.
+
+
+ שמעת מה אמר השר? קיבלתם הרבה מאוד, אז כדאי שתקצה כסף גם לזה. תודה לחבר הכנסת נסים זאב.
+
+אדוני השר, יש לנו שאילתא 542, של חבר הכנסת אברהם מיכאלי – לפרוטוקול. חבר הכנסת מיכאלי נמצא עם המשלחת לנושא יום הזיכרון לשואה באירופה.
+
+
+חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את השר להגנת הסביבה
+ ביום כ"ט בכסלו התש"ע (16 בדצמבר 2009):
+
+ השבוע פורסם תחקיר על התנהלותה של עמותת "אדם טבע ודין" בכל הקשור לרישום פרוטוקולים, לגביית חסויות מגופים מזהמים ולטיפול בתלונות ובנושאים כספיים. העמותה פועלת מול ועם משרדך.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה הוא המעמד שיש לעמותה במשרדך?
+
+ 2. האם הפרסומים יובילו למסקנות?
+
+תשובת השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1. עמותת "אדם טבע ודין" עוסקת בנושאים סביבתיים שונים ומתוקף זאת מקיים עמה המשרד, לעתים, דיונים מ��צועיים. עם זאת, אין לעמותה זו או לכל עמותה אחרת "מעמד" במשרד להגנת הסביבה. הגורם המפקח על התנהלות תקינה של עמותות הוא רשם העמותות במשרד המשפטים.
+
+ עמותה המבקשת לקבל תמיכה כספית מהמשרד נדרשת להציג שורה של מסמכים, ביניהם אישור ניהול תקין של רשם העמותות, כמתחייב מהוראות החשב הכללי בנוהל התמיכה בעמותות. עמותת "אדם טבע ודין" לא פנתה בבקשות לתמיכה כספית מהמשרד להגנת הסביבה.
+
+ 2. לאור האמור לעיל, אין למשרד כל אמירה חוקית בנושא התנהלות עמותת "אדם טבע ודין" ולכן גם אינו יכול להסיק מסקנות מהפרסומים בנושא.
+
+
+נשארו שתי שאילתות. ראשית, 518, של חבר הכנסת גדעון עזרא: טיהור שופכי שכונות מזרח-ירושלים. 
+
+
+חבר הכנסת גדעון עזרא שאל את השר להגנת הסביבה
+ ביום כ"ב בכסלו התש"ע (9 בדצמבר 2009):
+
+ איגוד ערים למים וביוב בירושלים, חברת "הגיחון", אמור לטהר את הביוב הזורם משכונות מזרח העיר. למרות הודעות והבטחות חוזרות ונשנות, הביוב עדיין זורם. 
+
+ ברצוני לציין את הערכתי לעבודת "הגיחון" בשפכים ממערב לעיר.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה ייעשה כדי לטהר את השפכים הזורמים באין מפריע?
+
+ 2. מה הוא לוח הזמנים הצפוי לטיפול בבעיה?
+
+
+ חבר הכנסת עזרא, השר לשעבר, שאל מה ייעשה כדי לטהר את השפכים הזורמים באין מפריע. אף-על-פי שהשר ודאי יודע את התשובה, אני אקרא את תשובת המשרד.
+
+ 1. במשך שנים, מאז הסכם אוסלו, נעשו ניסיונות לקדם פתרון של מכון טיהור משותף עם הפלסטינים. בעבר אף היתה הסכמה של ממשלת גרמניה לממן את מכון הטיהור. לצערנו הרב, בפועל תוכנית זו לא התבצעה בשל התנגדות הפלסטינים. 
+
+ לפני כשנתיים החלה חברת "הגיחון" לקדם פתרון שכולל מנהרה מאגן נחל-קדרון לאגן נחל-אוג. תוואי המנהרה תוכנן לעבור מתחת לשטח באחריות פלסטינית. מטרת תוכנית זו להעביר את שופכי הקדרון לטיפול באזור נבי-מוסא, ושם יוקם מכון טיהור שיטפל בשופכי אגן האוג, ובשלב שני ייבנה מכון נוסף באתר לקליטת שופכי הקדרון. 
+
+פניית ישראל לקבל את הסכמת הפלסטינים לעבור במנהרה מתחת לשטח שבאחריותם לא הניבה פירות. לכן הוחלט במשרד להגנת הסביבה לדרוש מעיריית ירושלים ומתאגיד המים והביוב שלה לקדם פתרון אחר, שאיננו מותנה בהסכמת הפלסטינים. בעקבות זאת הוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים תוכנית המציעה פתרונות לבעיה. היזמים נדרשו על-ידי הוועדה לבחון חלופות במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה. 
+
+ שתי החלופות העיקריות שנבחנות: א. הקמת מכון טיהור שפכים גדול בקצה גבול השיפוט של ירושלים, בתוך ערוץ נחל-קדרון; ב. חלופה מפוצלת, ובה חלק מהביוב יוזרם במנהרה באזור הר-הצופים ויתחבר לקו הביוב שעובר לאגן האוג, כלומר למתקן הטיהור המתוכנן בנבי-מוסא. חלק יטופל במט"ש קטן בנחל-קדרון, חלק יוסנק אל המנהרה וחלק אחרון יוסנק אל המט"ש במערב העיר. 
+
+עורכי התסקיר שבחנו את החלופות השונות הגיעו למסקנה כי הפתרונות שהוצעו מאוד מורכבים ויישומם עלול להיות קשה ואולי בלתי אפשרי. משרדי בוחן בימים אלה את התסקיר ויעביר את התייחסותו לוועדה המחוזית בקרוב. 
+
+מכיוון שהישימות של שתי חלופות אלה קטנה, בשל בעיות שונות, הועלה לאחרונה רעיון נוסף, והוא סניקת כל שופכי אגן הקדרון אל מערב העיר ומשם אל מתקן טיפול השפכים הקיים בנחל-שורק. מדובר על סניקת ביוב לגובה רב, מהלך שאינו מקובל בארץ ואין לו הרבה דוגמאות בעולם, אבל פתרון זה קל יותר ליישום, מכיוון שבעיות רבות שקיימות בחלופ��ת הראשונות – הבעיות הפוליטיות והטכנולוגיות – אינן קיימות בחלופה של ההסנקה למערב העיר. 
+
+2. באשר לשאלה על לוח הזמנים הצפוי לטיפול בבעיה – ובכן, אי-אפשר להתחייב, אבל בהתאם לחלופה שתיבחר ניתן יהיה להתוות לוח זמנים לביצוע. כמובן, נשאף שהוא יהיה הקצר ביותר שניתן להשיג. 
+
+
+ שאלה נוספת לחבר הכנסת גדעון עזרא, בבקשה. 
+
+
+ אתה בהחלט חידשת לי בכך ששתי התוכניות שהגשתם עלו כמאוד מסובכות ובלתי ניתנות לפתרון.
+ 
+
+ עדיין לא סופית, אבל זה הכיוון. 
+
+
+זה חדש לי. אני לא ידעתי את זה ולכן שאלתי את השאילתא. אני מוכרח להגיד שהפתרון הטוב ביותר הוא באמצעות הרשות הפלסטינית. 
+
+
+ אני ממנה אותך למתווך. 
+
+
+ אני חושב שאסור לנו להרפות במסגרת המגעים עם הפלסטינים. כאשר אנחנו עושים מחוות כאלה ואחרות, צריך להזכיר את הדבר הזה, גם לתועלת הפלסטינים ולטובת מדינת ישראל כולה. לכן אני חושב שבמחוות צריך לשים את הדבר הזה כדבר הכרחי לנו. 
+
+
+ אני אנסה להעלות את ההצעה הזאת בפני ראש הממשלה. בנוסף, יש לי כוונה גם להעלות את זה בפני הגורמים הבין-לאומיים שמעורבים, כמו הגרמנים, ולנסות שוב לרתום אותם בעניין הזה להגברת הלחץ על הפלסטינים לשתף פעולה בנושא. 
+
+
+ תודה לשר. שאילתא מס' 560, של חבר הכנסת גדעון עזרא: הטיפול בבוצת השפד"ן. 
+
+
+חבר הכנסת גדעון עזרא שאל את השר להגנת הסביבה
+ ביום ו' בטבת התש"ע (23 בדצמבר 2009):
+
+ בינואר 2008 החל איגוד ערים דן לביוב בביצוע תוכנית לבניית מתקני טיפול בבוצה, כדי למחזרה בפיזור חקלאי, לאור הרצון לפעול להפסקת הזרמת הבוצה לים. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ מה הם התוכניות ולוחות הזמנים לטיפול בבוצת השפד"ן?
+
+
+ שאל אותי השר לשעבר גדעון עזרא מה הם התוכניות ולוחות הזמנים לטיפול בבוצת השפד"ן: החלופה שנבחרה לטיפול בבוצת השפד"ן הינה תסיסה אנאירובית והעברת הבוצה המעוכלת לשימוש חקלאי. הטיפול בבוצת השפד"ן כולל שלושה שלבים: א. שיקוע ראשוני – נכון להיום, הטיפול בשפכים המגיעים לשפד"ן אינו כולל שלב של שיקוע ראשוני. תוכניות לקדם טיפול בשפכים ושיקוע ראשוני אושרו סטטוטורית ובשטח כבר מבוצעות עבודות עפר; ב. לאחר השיקוע הראשוני, הסמכה וסחיטה של בוצה – מרכיב זה של התהליך, אשר נועד להכין את הבוצה לשלב של העיכול האנאירובי, הוקם והושלם זה מכבר ומוכן להפעלה; ג. מערך עיכול אנאירובי לבוצה – תוכניות למערך זה מצויות בשלב של הליך סטטוטורי מתקדם. התוכניות ההנדסיות אושרו עקרונית, וכעת נמצא נספח סביבתי בשלבים אחרונים של אישור. בהתאם להחלטת הוועדה הבין-משרדית להיתרי הזרמה לים, היתר ההזרמה של הבוצה לים – של השפד"ן – יפוג ביוני 2012. עד למועד זה, על האיגוד"ן להשלים את כל הרכיבים הנ"ל של המערכת לטיפול בבוצה ולהפעילה, ובעצם להפסיק את ההזרמה לים.
+
+במקביל, ונוסף על האמור לעיל, קודמה הפעלה של טכנולוגיה נוספת בשם N-Viro Soil, אשר אמורה לטפל בכ-15% מבוצת השפד"ן. תוכניות למתקן זה אושרו סטטוטורית, נמצאות בהקמה והצפי לגמר הביצוע הינו חודש אפריל 2010.
+
+
+ שתי שאלות לי: אדוני, מה זה השפד"ן? קיצור של מה זה?
+
+
+ שופכי גוש-דן. 
+
+
+ עכשיו התמונה יותר ברורה גם למאזינים. 
+
+
+ מי מהצופים ומהמאזינים שלא יודע, עד לרגע זה כל השפכים מגוש-דן מגיעים, עוברים אומנם איזה טיפול של טיהור ברמה מסוימת, אבל לאחר מכן מוזרמים לים. 
+
+
+ תודה על האינפורמציה.
+
+
+ לא, הבוצה לים והשפכים לנגב.
+
+
+ כן, הבוצה, סליחה. 
+
+לא רק זה, אלא ששפכים נוספים מאזור השרון יגיעו לשפד"ן, והוא ילך ויגדל והמים שלו חשובים מאוד. כשעזבתי את המשרד, היה ראש עיר אחר בראשון-לציון. היו שתי הדילמות – אם לנגב או לשרפה, ולא קבענו. גם המבנים שנבנו היו טובים לשתי המטרות. למה אני שואל את השאלה? האם סופית הוחלט על החלופה של הסעת הבוצה לנגב, או שעדיין אתם מתלבטים בסוגיה הזאת? אני לא בטוח, יש הרבה חסרונות בהסעת הבוצה לנגב. האם החלטתם או לא החלטתם? אני פשוט לא יודע ולכן שואל את השאלה. 
+
+
+ כרגע ההחלטה שקיימת היא החלטה שהתקבלה כשאדוני היה השר. 
+
+
+ לא, לא היתה החלטה. "אדם טבע ודין" רצתה בכך, אנחנו לא החלטנו את זה. לדעתי, זו השקפתי. 
+
+
+ מי שהוביל אז את ההחלטה זה מי שהיום הוא מנכ"ל המשרד. 
+
+
+ לא, לא, לא. לדעתי, הוא חושב על החלופה השנייה. 
+
+
+ מה חשבתם בלב שהוא נכון, זה משהו אחד, מה שהוחלט זה משהו אחר.
+
+
+ דובר בקול רם. המשרד להגנת הסביבה, היתרון הגדול ביותר – – – 
+
+
+ אבל לאור התנגדות התושבים והעירייה החלופה שהתקבלה לא היתה השרפה. 
+
+
+ לא, לא. ראש העיר היוצא אמר: אם תעשו לי מתקן כמו בהמבורג – בינתיים אני מבין שאתה כבר בקי במתקני השרפה האלה – אני מוכן שזה יהיה ליד השפד"ן. בינתיים ראש העיר התחלף, אני לא יודע מה עמדת ראש העיר הזה.
+
+
+ ראש העיר החדש, מר דב צור, יחד עם סגנו, עם נציגי השפד"ן ועם נציגים נוספים ממועצת העיר, נפגשו אתי לפני כשבועיים, שלושה שבועות. הם הביעו דאגות מהפתרון שנבחר ומהחסרונות שלו. כמובן, הם מודאגים כלפי ראשון-לציון. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ כן, הם מודאגים מריחות וכל מיני דברים. הם טוענים שיש טכנולוגיות מתקדמות יותר וכו'. הנחיתי את אנשי המשרד שלא לפסול על הסף שום בחינה של חסרונות או טכנולוגיות נוספות, ובלבד שלוח הזמנים המקורי שנקבע לא ייפגע – אמצע 2012. 
+
+
+ – – – לדעתי זה ייפגע – – – 
+
+
+ אם כל פעם נמצא את הטכנולוגיה שמתקדמת – וכל הזמן מתקדמות – גם במפעלים, סופנו שלא ניישם אף פעם כלום, תמיד נחכה לטוב יותר. בסוף צריך לשים "דד-ליין" , ומה שהוחלט יכובד. 
+
+
+ תודה לשר. סיימנו את הפרק של השאילתות לשר להגנת הסביבה. 
+
+
+ אני מחליף כובע. 
+
+
+ כן, אתה גם השר המקשר בין הממשלה לכנסת. אני גם רוצה להודות לשני חברי הכנסת, חבר הכנסת נסים זאב וחבר הכנסת גדעון עזרא, על השאילתות בנושאים הסביבתיים, דבר חשוב מאוד. 
+
+שאילתא מס' 61, של חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נוכח, לפרוטוקול. 
+
+
+חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את ראש הממשלה
+ ביום כ"ו באייר התשס"ט (20 במאי 2009):
+
+ למרות הוראות החוק המחייבות משרדי הממשלה לקלוט אקדמאים ערבים להבטחת ייצוג הולם לערבים בשירות המדינה, שיעור הערבים בו איננו עולה על 6% בלבד.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה ייעשה כדי להגדיל את ייצוג האקדמאים הערבים בשירות המדינה?
+
+ 2. מה ייעשה כדי לאכוף את הוראות החוק על משרדי הממשלה השונים?
+
+תשובת ראש הממשלה בנימין נתניהו:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–2. הממשלה רואה חשיבות רבה בשילובו של מגזר המיעוטים בכלכלה הלאומית הרחבה, לרבות שילוב אקדמאים מקרב אוכלוסייה זו בשירות המדינה. 
+
+ בהקשר זה, הממשלה באמצעות משרדיה השונים פועלת ליישום החלטות הממשלה השונות בנושא. להזכירך, החלטת הממשלה בנושא קובעת ששיעור העובדים מקרב אוכלוסיית המיעוטים מכלל העובדים בשירות המדינה יגיע ל-10% עד שנת 2012. על-פי נתוני נציבות שירות המדינה, שיעור העובדים מקרב אוכלוסיית המיעוטים בשירות המדינה עומד כיום על 6.8%. שיעור זה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות. הממשלה תפעל באמצעים העומדים לרשותה כדי להעלות את שיעור המועסקים מקרב אוכלוסיית המיעוטים בשירות המדינה בשנים הבאות. 
+
+ במקביל, הממשלה בראשותי מינתה שר לענייני מיעוטים, שמשמש גם בתפקיד יושב-ראש ועדת השרים למגזר הלא-יהודי. בין יתר תפקידיו ומטלותיו – לפעול לשילוב אוכלוסיית המיעוטים ולקידום האינטרסים של אוכלוסייה זו ולשפר את מצבה החברתי-כלכלי, לרבות באמצעות שילוב אקדמאים בשירות המדינה. 
+
+ בטוחני כי מהלכים אלה יביאו בסופו של דבר לשיפור מצבם של האקדמאים מקרב אוכלוסיית המיעוטים ולהעלאת שיעורם בקרב העובדים בשירות המדינה. 
+
+ שאילתא מס' 158, של חבר הכנסת נסים זאב: העלאת עצמותיו של אלי כהן הי"ד. בבקשה, אדוני. 
+
+
+חבר הכנסת נסים זאב שאל את ראש הממשלה
+ ביום י"ח בסיוון התשס"ט (10 ביוני 2009):
+
+ כ-45 שנים חלפו מאז הוצא להורג אלי כהן הי"ד ונקבר בדמשק. מאז, ובעיקר בשנים האחרונות, תובעת אלמנתו שממשלת ישראל תפעל להעלאת עצמותיו של בעלה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ האם ממשלת ישראל פועלת להעלאת עצמותיו של אלי כהן הי"ד לקבורה בישראל?
+
+
+ אני כמובן משיב בשם ראש הממשלה. 
+
+ שאל חבר הכנסת זאב אם ממשלת ישראל פועלת להעלאת עצמותיו של אלי כהן הי"ד לקבורה בישראל. ובכן, תשובת ראש הממשלה: מערכת הביטחון עומדת בקשר שוטף עם משפחתו של אלי כהן. מאז הוצאתו להורג של אלי כהן הי"ד, דחתה סוריה בעקביות ובאופן שיטתי את כל הבקשות ההומניטריות מצד ממשלת ישראל, באמצעות מתווכים ברמות הגבוהות ביותר, להעביר את גופתו לקבורה בישראל. מדינת ישראל ממשיכה ותמשיך כל העת לפעול בכל המישורים והכיוונים על מנת להביא את עצמותיו של אלי כהן לקבורה בישראל. 
+
+ שאלה נוספת לחבר הכנסת זאב.
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אולי הגיע הזמן שהממשלה, במקום שתהיה בקשר עם משפחת אלי כהן, אולי תעשה את זה דרך אותם יהודים שמבקרים כמעט מדי שנה – יהודי חאלב, שאת חלקם אני מכיר, שנמצאים בפגישה עם אסד – ואולי אותם אנשים או שליחים, אם יש מתווך גרמני – – –
+
+אני מקווה שהם לא ישראלים, כי אז זה עבירה, וכרגע רוצים להעמיד פה לדין את אחד מחברי הכנסת – אם יש ישראלים חאלבים שנפגשים עם אסד. 
+ לא, הם לא ישראלים. הם אמריקנים – – 
+
+
+ אוקיי. 
+
+ – – שהם אוהבי ישראל – – 
+
+
+ זה טוב. 
+
+
+ – – וכמעט כל שנה נמצאים. לצערי הרב, זה שנהרג בהתרסקות המטוס – משה סאבא – הוא היה תמיד אחד מהקבוצה שהיתה באותה משלחת. אני אומר: צריך למצוא עוד ערוצים, נוספים. 
+
+ חבר הכנסת זאב, כפי שאמרתי, לא פועלים רק דרך משפחתו של אלי כהן אלא גם דרך מתווכים נוספים. אם יש לאדוני הצעות למתווכים, אני אשמח להציע אותן בפני ראש הממשלה, בהחלט. 
+
+ תודה לחבר הכנסת נסים זאב. שאילתא מס' 216, של חבר הכנסת יעקב כץ – אינו נוכח; לפרוטוקול. 
+
+
+חבר הכנסת יעקב כץ שאל את ראש הממשלה
+ ביום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009):
+
+ בכנס של איפא"ק בתאריך 4 במאי 2009 כינית את יושב-ראש הרשות הפלסטינית, מר עבאס, בתואר נשיא, וזאת בניגוד למקובל לכנותו כיושב-ראש, כדי שלא ליצור את הרושם שהוא ראש מדינה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם להבא תכנה את אבו מאזן בתואר יושב-ראש, כמקובל? 
+
+ 2. אם לא – מדוע?
+
+תשובת ראש הממשלה בנימין נתניהו:
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–2. בינואר 2005 התמודד עבאס על נשיאות הרשות הפלסטינית. מאז, כל מנהיגי העולם, לרבות מנהיגי ארצות-הברית וישראל, פנו אליו בתואר נשיא הרשו�� הפלסטינית. 
+
+ בהקשר זה, המונח "נשיא" אין משמעותו ראש מדינה, והתייחסות לעבאס כאל "הנשיא עבאס" אינה מהווה כל שינוי מדיניות. 
+
+
+ שאילתא מס' 261, של חבר הכנסת נסים זאב: מגורשי גוש-קטיף מתגוררים שוב באוהלים. בבקשה.
+
+
+חבר הכנסת נסים זאב שאל את ראש הממשלה
+ ביום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009):
+
+ פורסם כי 25 משפחות ממגורשי גוש-קטיף שבו להתגורר באוהלים. לטענתם, לרבים מהמפונים לא נמצא פתרון דיור עד היום.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר? 
+
+ 2. אם כן – מדוע שבו משפחות אלה להתגורר באוהלים?
+
+ 3. לכמה משפחות מהמגורשים אין עד היום פתרון קבע?
+
+
+ אני מציע, אולי, שיקראו כבר לשר התחבורה. 
+
+
+ כן, ודאי, אנחנו נקרא לשר התחבורה.
+
+
+1. תשובת משרד ראש הממשלה: אנשי בוסתן-הגליל עזבו את המאהל ושבו לבתיהם. אנשי מינהלת סל"ע מנהלים קשר רצוף עמם ומסייעים להם ככל הניתן וככל שהחוק מאפשר.
+
+ 2. משרד ראש הממשלה סבור שלגבי הסיבות מדוע הם שבו להתגורר במאהל, יש לשאול אותם ולא את משרד ראש הממשלה כי ההחלטה היא שלהם. 
+
+3. באחריות הממשלה לשלם לכל המפונים את הפיצויים המגיעים להם ולאפשר להם רכישת מגרשים מפותחים, אבל יש להביא לידיעתך, חבר הכנסת זאב, שהטיפול ב-90% מהמפונים כבר הסתיים.
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, שאלה נוספת. אתה אפילו יכול שתיים, רק תשאל. 
+
+ אדוני השר, מכיוון שמדובר באותה קבוצה של 25 משפחות – אני לא מדבר באופן כללי על ה-90%, אנחנו מדברים דווקא על ה-10% הנותרים – האם הוצע להם איזה פתרון שהם דחו, שלא התקבל אצלם, או שעדיין אין פתרון מצד הממשלה? וזו בדיוק הבעיה. אם הם חזרו לאוהלים, כנראה הפתרון הוא לא פתרון רציני שיכול לענות על הצרכים של הקהילה הזאת. 
+ קודם כול, כפי שציינתי, הם כבר עזבו את האוהלים ושבו לבתיהם. דבר שני, אדוני כחבר בקואליציה בוודאי מודע לכך שהממשלה עסקה רבות בנושא והסדירה את הסמכויות ומה שניתן להציע. חוץ מאשר כלפי אלו שעסקו בחקלאות, ששם עוד יש מחלוקות, למיטב ידיעתי, רוב המחלוקות נפתרו, ואלו שלא נפתרו מטופלות על-ידי שר מיוחד שמונה לכך על-ידי ראש הממשלה, ואני חושב שהוא מעוניין לסיים את הפרשייה העגומה הזו לא פחות, באמת, ממני וממך. 
+
+אני הייתי מציע שאם יש הצעות ספציפיות או מקרים ספציפיים שאפשר להציע לגביהם פתרונות חלופיים שאדוני יודע, אנחנו, שוב – כמו במקרה של אלי כהן – לא פוסלים שום סיוע חיצוני של מי שיכול לתרום להסדרת המצב, אבל זה בראש סדר העדיפויות של הממשלה.
+ אני לא מתכוון להיות פה ממשלת-על. 
+
+ לא, אבל אני רק פוחד, חבר הכנסת זאב – – 
+
+ זה צורכי ציבור. אתה עוסק בהם באמונה. 
+
+ – – שתיקח את המזוודות ותלך להיות אתם באוהלים, וזה הכי מסוכן. 
+
+ לא, לא, אין חשש כזה. 
+ מעשית, זה לא עזר בעבר.
+
+ תודה. 
+
+ תודה לשר המקשר – גם השר להגנת הסביבה וגם השר המקשר. אנחנו לא סוגרים, אדוני השר, אבל אנשים לא כאן. יש לנו שאילתא מס' 436, של חבר הכנסת דוד אזולאי – אינו נוכח; לפרוטוקול. 
+
+
+חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את ראש הממשלה
+ ביום א' בכסלו התש"ע (18 בנובמבר 2009):
+
+ פורסם על קשרים של השב"כ עם חשוד ברצח ערבים.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם החשוד היה בזמן כלשהו סוכן או מודיע של השב"כ? 
+
+ 2. אם כן – אימתי, לכמה זמן, ומה תרם לשב"כ? 
+
+ 3. אם לא – האם הוצע לו לשמש כסוכן או מודיע של השב"כ? 
+
+ 4. אם כן – אימתי, על-ידי מי ומדוע?
+
+תשובת ראש הממשלה בנימין נתניהו:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–4. יעקב (ג'ק) טייטל היה מושא טיפול של השירות גם לאחר חקירתו בשנת 2000. במסגרת הפיקוח עליו ולאור קשריו עם גורמי ימין קיצוני התקיימו עמו כמה פגישות בודדות, שלא הניבו דבר, ולאחריהן הופסקו עמו המגעים. 
+
+
+ שאילתא מס' 490, של חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; לפרוטוקול. 
+
+
+חבר הכנסת יואל חסון שאל את ראש הממשלה
+ ביום ט"ו בכסלו התש"ע (2 בדצמבר 2009):
+
+ הובא לידיעתי כי ועדת השרים לבחינת רפורמת הקרקעות בראשות השר משה יעלון טרם התכנסה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר? 
+
+ 2. אם כן – מדוע לא כונסה הוועדה?
+
+ 3. האם מתקיימים דיונים באשר לרפורמת הקרקעות?
+
+ 4. מה הן תוכניתה של הממשלה והמלצות ועדת השרים בתחום הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל?
+
+תשובת ראש הממשלה בנימין נתניהו:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–3. צוות שרים לבחינת היבטי הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל בנוגע לשמירה על קרקעות הלאום הוקם באוגוסט 2009. בצוות בראשותו של שר הבינוי והשיכון משתתפים השר יעלון, שר האוצר, שר החקלאות, שר המדע והטכנולוגיה ושר המשפטים. 
+
+ הצוות התכנס לישיבה ביום 8 בנובמבר 2009 בלשכת שר הבינוי והשיכון. 
+
+ 4. הצוות טרם העביר לראש הממשלה את המלצותיו. 
+
+ אנחנו ממשיכים עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים. אני מזמין אותך, אדוני, לעלות לבמה. בבקשה, אדוני. חברי הכנסת שנמצאים כאן – ישנו רק חבר הכנסת יריב לוין, אבל אנחנו – לפי הפרוטוקול. שאילתא מס' 365, של חבר הכנסת ישראל חסון – אינו נוכח; לפרוטוקול. 
+
+
+חבר הכנסת ישראל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום י' בחשוון התש"ע (28 באוקטובר 2009):
+
+ חברת "דרך ארץ" מתקשה לעמוד במחויבויות האחזקה השוטפות של כביש 6 בהיעדר יכולת לקבל הקצאת פקחים קבועה וסדירה ממע"צ וממשטרת ישראל.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ מדוע לא יתאפשר ל"דרך ארץ" להקים יחידת פקחים עצמאית על-פי הפרמטרים שנקבעו ואושרו למע"צ?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ הסדרת נושא מתן סמכויות לפקחים של חברת "דרך ארץ" על מנת לעמוד במחויבויותיה לאחזקת הכביש ולפיתוחו קיבלה את תמיכתי ומקודמת על-ידי הלשכה המשפטית במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
+
+ הלשכה המשפטית מקדמת בימים אלו את תיקון תקנה 23 לתקנות התעבורה, באופן שתכלול מתן סמכויות פיקוח מסוימות לפקחי חברת "דרך ארץ", בדומה לסמכויות שניתנו לפקחי החברה הלאומית לדרכים וחברת "נתיבי איילון".
+
+
+ שאילתא מס' 412, של חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; התשובה לפרוטוקול. 
+
+
+חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום כ"ד בחשוון התש"ע (11 בנובמבר 2009):
+
+ פורסם כי משרד התחבורה הסדיר את נושא הייבוא האישי של רכב תוך התעלמות מפניות רשות המסים, המדגישה את הבעייתיות במיסוי רכב בייבוא אישי ובניגוד להמלצות ועדת-בלנש.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר? 
+
+ 2. אם כן – מה הם השיקולים וההמלצות לגיבוש מדיניות המשרד בנושא ייבוא אישי של רכב?
+
+ 3. מדוע היתה התעלמות מעמדת רשות המסים?
+
+ 4. מדוע עומדת מדיניות המשרד בנושא בניגוד להמלצות הוועדה שהקים, בראשות השופטת בלנש?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–4. הסדרת הייבוא האישי של כלי רכב לישראל היא נושא בעל חשיבות מרובה, והיא מאפשרת לאזרחי המדינה לרכוש רכבים בצורה ישירה ממדינות בחוץ-לארץ, ללא פערי התיווך הגבוהים שבהם נמכרים רכבים בישראל. האפשרות לייבוא אישי קיימת זה כמה שנים. במהלך התקופה נתגלו בעיות שונות הנוגעות לתקינות הרכבים המיובאים וכן נוצרה פעילות של מאכערים, המנצלים פרצות בנהלים הקיימים ופועלים בצורה בלתי חוקית. על כן הוקמה ועדה בראשות השופטת קיי בלנש, שהגישה את המלצותיה בנוגע להסדרת נושא היבוא האישי. 
+
+ בדיון שקיימתי עם חברי הוועדה ועם גורמי המקצוע במשרדי קיבלתי את רוב המלצות הוועדה, ובעקבותיהן הונחו גורמי המקצוע במשרדי לבצע עבודת מטה בכלל התחומים הרלוונטיים לקידום העניין, כגון הסדרת החקיקה, תיאומים בין הגופים השונים ופעולות נוספות הנדרשות לקידום ושיפור נושא היבוא האישי. 
+
+ כאמור, המדיניות מתבססת ברובה על מסקנות והמלצות ועדת-בלנש. רשות המסים יוצגה והיתה חברה מן המניין בוועדה ושותפה מלאה בדיונים ובניסוח המלצות הוועדה, מכאן שאין כל ממש בטענות חבר הכנסת חסון בנוגע לחוסר תיאום עם רשות המסים ונקיטת פעולות בניגוד להמלצות הוועדה.
+
+
+ שאילתא מס' 416, של חבר הכנסת יריב לוין: תנאי סף להשתתפות במכרזי פיתוח תשתיות. בבקשה, אדוני שר התחבורה.
+
+
+חבר הכנסת יריב לוין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום כ"ד בחשוון התש"ע (11 בנובמבר 2009):
+
+ במכרזי תשתיות שמוציאה מע"צ נקבעו תנאי סף שאינם עומדים ביחס הולם להיקף העבודות נשוא המכרז. כך, נדרש היקף כספי של ביצוע פרויקטים בסכומים העולים בהרבה על היקף המכרז הנוגע בדבר. לכן נמנעת מקבלנים רבים האפשרות להשתתף במכרזים. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. כיצד נקבעים תנאי הסף? 
+
+ 2. מה ייעשה לקביעת קריטריונים פומביים לקביעת תנאי הסף? 
+
+ 3. מה ייעשה כדי לאפשר ליותר קבלנים להשתתף במכרזים? 
+
+
+ בקשר לשאילתא, אני מקריא את התשובה שהשיבה החברה הלאומית לדרכים בתגובה על השאילתא והפנייה: 
+
+ 1–2. אופן קביעת תנאי סף במכרזי החברה: תנאי הסף במכרזי הפיתוח והתשתיות במכרזים המפורסמים על-ידי החברה הלאומית לדרכים נקבעים לאחר בחינת היקפו הכספי של כל פרויקט ואופי העבודות הנדרשות בו ובהתאם לחוק חובת המכרזים והוראותיו. ככלל, בתנאי הסף המתייחסים להיקפים הכספיים של עבודות הקבלן ואופיין ההנדסי, נדרש הקבלן להוכיח כי הוא עומד בשני תנאים מצטברים: 1. היקפי עבודה כספיים מצטברים בעבודות מסוימות ההולמות את העבודות שבפרויקט; 2. היקף כספי של פרויקט אחד בעבודות מסוימות המתאימות לעבודות הנדרשות במסגרת הפרויקט.
+
+ על-פי תקנות חובת המכרזים, החברה הלאומית לדרכים יכולה לדרוש מהקבלן להראות ביצוע עבודה בהיקף דומה להיקף הפרויקט נשוא המכרז, אולם בפועל ההיקפים הנדרשים תמיד יהיו היקפים נמוכים מדרישות הפרויקט נשוא המכרז. לדוגמה: בפרויקט "השומרוני הטוב" לשדרוג כביש 1 מזרחית לירושלים, באזור מעלה-אדומים, שבו נבחר קבלן זוכה – אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שגם אתה שמח על הפרויקט הזה – היה היקף העבודה בפרויקט בסך של כ-100 מיליון שקלים. דרישת הסף למכרז היתה הוכחת עבודה אך ורק בסכום של 40 מיליון שקלים, משמע 40% מהיקף העבודה שיכלה החברה לדרוש מהקבלנים לצורך הוכחת עמידתם בתנאי הסף.
+
+ בדיקה שערכה החברה הלאומית לדרכים, בשיתוף גורמים פיננסיים רבים, בנוגע למכרזים לפיתוח פרויקטים שפרסמה, הביאה לגיבוש הקריטריונים הנהוגים כיום. בדיקה זו הוכיחה כי בכל מכרז שמפרסמת החברה הלאומית לדרכים יכולים להשתתף עשרות קבלנים אשר עומדים בתנאי הסף.
+
+ 3. בנוסף, החברה הלאומית לדרכים מדגישה כי היא מאפשרת לקבלנים להציג פרויק��ים שבוצעו על-ידם גם אם לא היו הקבלנים הראשיים בפרויקט, ואף מאפשרת להם להציג פרויקטים שעדיין לא הסתיימו, וזאת במטרה לאפשר לכמה שיותר קבלנים להתמודד במכרזיה.
+
+  עד כאן תשובת החברה הלאומית לדרכים. אני אומר ואוסיף עם זאת, שבעקבות פניות בתחום הזה, אני הוריתי למנכ"ל המשרד, ליעקב גנות, לבדוק את האפשרות של שיתוף חברות רבות יותר, לבדוק את נושא הקריטריונים. הנושא נמצא כיום בבדיקה, וברגע שהבדיקה תסתיים, אני גם אשמח לעדכן. 
+
+ אני לא יודע מה תהיינה תוצאות הבדיקה. יש הטיעונים של החברה הלאומית לדרכים, מצד אחד; יש פניות של גורמים שונים שמעלים את הטענה מהסוג שחבר הכנסת לוין העלה. אכן, ביקשתי לבדוק את הנושא ולראות האם ניתן לשתף. 
+
+ מעבר לזה, עוד הערה – מאחר שאנחנו עומדים לאשר בממשלה בקרוב פרויקט מהפכני בתחום תשתיות התחבורה, תוספת – פרויקט לאומי-כלכלי-חברתי ממדרגה ראשונה של חיבור כל הפריפריות למרכז, והפריפריות בתוכן, לכבישים ולרכבות, אז אני מניח שיכולת כוח העבודה הביצועי שיש היום במדינת ישראל היא מוגבלת בסופו של דבר – כמות הכלים המכניים, הדברים האחרים. וכאן במקרה כזה אני מניח שיהיה אינטרס לאפשר לעוד חברות, ולהגמיש קריטריונים, כדי לאפשר לעוד חברות, ותהיה להן הזדמנות. אז לאור מה שקיים ולאור מה שמתוכנן, הוריתי כבר לעשות את הבדיקה כדי לראות איך אפשר לשתף כמה שיותר חברות בנושא. 
+
+
+ שאלה נוספת לחבר הכנסת לוין. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, ראשית, תודה רבה על התשובה המפורטת, בעיקר על הסיפא של התשובה, שנדמה לי שהיא חשובה מאוד. ואכן, מתבקשת כאן בדיקה, ונדמה לי שהיא לטובת כולם – לטובת הקבלנים, לטובת הציבור, ובסופו של עניין גם לטובת קופת המדינה, משום שהתחרות כמובן, בסופו של עניין, מוזילה גם את העלויות.
+
+אני חושב שיש שתי נקודות שצריך לשים אליהן לב. האחת – נדמה לי שחשוב שאחת המסקנות תהיה שיהיו קריטריונים פומביים, שהדבר הזה לא יהיה אמת מידה אמורפית, שבמכרז אחד נקבע כך ובמקום אחר אחרת. הדוגמה שכבוד השר הביא היא דוגמה טובה – שלפעמים זה הרבה מתחת למחיר של עלות העבודה ולפעמים הרבה מעל. אני חושב שחשוב שהקריטריונים יהיו פומביים. כמו כן, הייתי מבקש לדעת אם השר מתכוון גם להנחות את הגורמים המקצועיים לדאוג שבמסגרת כל אותם פרויקטים שמבוצעים תישקל, במקרים המתאימים, גם חלוקה של הפרויקטים למקטעים וכן הלאה, באופן כזה שבאמת תיפתח אפשרות אמיתית למגוון הרבה יותר רחב של קבלנים להשתתף במכרזים. תודה.
+
+
+ אני מודה על השאלות הנוספות. הוקראו פרויקטים מוגדרים לפי תשובת החברה הלאומית לדרכים, אבל אמרתי שאנחנו בודקים אותם. לגבי השאלה השנייה, גם הנקודה הזאת בהחלט ראויה לבדיקה. חלק מהבדיקה הוא בהקשר הזה, גם בגלל הרצון לבצע במהירות פרויקטים ולהתחיל את רכבת העמק, גם מכיוון בית-שאן וגם מכיוון חיפה וגם מהאמצע. לכן, בגלל כל ההיבטים האלה, כרגע בוחנים בהחלט את האפשרות לשלב יותר חברות קצת פחות גדולות מאלה שמבצעות היום גם בפרויקטים האלה.
+
+
+ תודה לשר. אנחנו ממשיכים. שאילתא מס' 428, של חבר הכנסת זבולון אורלב – לפרוטוקול.
+
+
+חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום א' בכסלו התש"ע (18 בנובמבר 2009):
+
+ בעקבות פניות נוסעים ברכבת ישראל ולנוכח הידיעות על קרינה של טלפונים סלולריים, רצוני לשאול:
+
+ 1. האם ייקבע קרון ללא קרינה סלולרית, שבו ייאסר לחלוטין השימוש בטלפון סלולרי? 
+
+ 2. אם לא – מדוע?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+ (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–2. השאילתא של חבר הכנסת אורלב הועברה לחברת "רכבת ישראל". על-פי תשובתה, אין לחברת "רכבת ישראל" כל התנגדות לרעיון להסדרת קרון שבו ייאסר הדיבור בטלפון סלולרי, אולם יישום רעיון זה תלוי בתנאים שטרם הבשילו.
+
+ מספר הביקושים והנסיעות בחברת "רכבת ישראל" בעלייה משמעותית בשנים האחרונות, נוכח תנופת הפיתוח של מסילות הברזל בישראל. נוכח הביקושים הרבים, ובמיוחד בימים העמוסים כגון ימי ראשון וחמישי ובתקופת החגים, יש עומס רב על הקווים השונים ועל קרונות הרכבת. כל הקצאה של קרון בעל מאפיינים מיוחדים מקטינה בהכרח את מספר הקרונות הפנויים לשימוש ציבור הנוסעים ותפגע במהותה של הרכבת ככלי תחבורה ציבורית המשמש להסעת המונים.
+
+ בנוסף, אין כל מידע כי ציבור הנוסעים מעוניין בשירות של קרון שבו תיאסר הקרינה הסלולרית, ומשכך, בשלב זה אין הצדקה לכך. 
+
+ יתר על כן, אכיפת השקט בקרון אינה פעולה שעובדי הרכבת מוסמכים לה על-פי חוק. בהיעדר אכיפה עלולה חברת "רכבת ישראל" להיחשף לתביעה משפטית נוכח הפרת הכללים של השימוש בקרון זה.
+
+ אני מקווה כי עם הגדלת מספר הקווים של הרכבת והגדלת מספר הקרונות נוכל לחייב את הרכבת לשירות זה לטובת המשתמשים, אך בשלב זה, לאור כל האמור לעיל, הדבר אינו ישים.
+
+
+ שאילתא מס' 440, של חבר הכנסת אברהים צרצור – לפרוטוקול.
+
+
+חבר הכנסת אברהים צרצור שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום א' בכסלו התש"ע (18 בנובמבר 2009):
+
+ תופעת ריבוי תאונות הדרכים הקטלניות הגורמת לעלייה במספר ההרוגים, מדאיגה. רבים מן ההרוגים הם מהסקטור הערבי.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה הוא הגורם להבדלים במספר התאונות בין המגזרים השונים?
+
+ 2. מה ייעשה להפחתת מספר התאונות ומספר ההרוגים בכלל ובמגזר הערבי בפרט?
+
+ 3. מה הוא טיב שיתוף הפעולה בין משרד התחבורה לרשויות המקומיות בנושא זה?
+
+ 4. בכמה מתוקצבת הלחימה בתאונות הדרכים במגזר הערבי?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ המגזר הערבי מהווה כ-20% מאוכלוסיית המדינה. עם זאת, בשנת 2008 היו הרוגי המגזר הערבי בתאונות דרכים כ-36% מכלל ההרוגים. מתחילת שנת 2009 אנו עדים לירידה משמעותית בתאונות ובהרוגים בתאונות הדרכים ביחס לשנים הקודמות. ירידה משמעותית ניכרת גם בקרב ההרוגים במגזר הלא-יהודי, שמספר ההרוגים בו פחת בכ-15%. עם זאת, גם לאחר ירידה זו, המעורבות הגדולה של בני המגזר הערבי בתאונות דרכים עדיין גדולה, ויש לטפל בכך. 
+
+ לראייתי, יש שני גורמים עיקריים להיפגעות בני המגזר הלא-יהודי: הזנחה רבת שנים של מערכת התשתיות התחבורתיות ברשויות המקומיות של יישובי המגזר הלא-יהודי; חוסר מודעות והתנהגויות מסוכנות היוצרות מעורבות גדולה בתאונות דרכים.
+
+ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל במגוון ערוצים על מנת להתמודד עם סוגיה זו. המשרד משקיע מדי שנה תקציב בהיקף של 100–120 מיליון ש"ח בפרויקטים עירוניים ובתשתיות בטיחות ביישובי המגזר הלא-יהודי. מדובר בתקציב משמעותי ביותר, שהוא גדול יותר מכלל התקציב המוקדש לפרויקטי בטיחות ביישובים היהודיים, ובמסגרתו מתבצעים עשרות פרויקטים מדי שנה.
+
+ המשרד, בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ביצע בשנים 2008 ו-2009 תוכנית שבה מופו כל נקודות התורפה הבטיחותיות ביישובי המגזר הלא-יהודי והתבצע טיפול בתשתיות רכות ותוכניות תמרור ביותר מ-100 רשויות של המגזר בעלות של כ-22 מיליון ש"ח. פעילות זו מתבצעת בשיתוף הרשויות המקומיות. בנוסף, מתבצעות פעולות הסברה, חינוך והדרכה רבות בבתי-הספר ובגנים, הדרכת הורים ואנשי מקצוע, פעילות עם אנשי דת ואנשי רוח מהמגזר, הרחבת פעילות משמרות הבטיחות, פעולות הסברה בקופות-חולים ובתחנות טיפת-חלב המשרתות את בני המגזר ועוד.
+
+ בשל המקרים הטרגיים הרבים של היפגעות ילדים בתאונות חצר, התבצעו פעילויות הדרכה בכ-18,000 בתי-אב, בדגש על המגזר הבדואי, במטרה להעלות את המודעות של הציבור לתאונות החצר ולמניעת היפגעות ילדים. 
+
+ בסך הכול, התקציב של המלחמה בתאונות הדרכים במגזר הערבי נאמד במאות מיליוני שקלים, הן בתשתיות והן בפעולות השונות המתבצעות בכל התחומים.
+
+ אני מקווה כי מאמצים רבים אלו יישאו פירות ומגמת הירידה במספר הנפגעים ובמעורבות של בני המגזר הלא-יהודי בתאונות דרכים תימשך גם בשנים הבאות.
+
+
+ שאילתא מס' 467, של השר לשעבר חבר הכנסת גדעון עזרא: האופנועים בישראל.
+
+
+חבר הכנסת גדעון עזרא שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום ח' בכסלו התש"ע (25 בנובמבר 2009):
+
+ נושא האופנועים והביטוח שלהם מעסיק את הציבור בישראל בתקופה האחרונה. לכן, ברצוני לברר כמה דברים בנושא. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה הוא מספר האופנועים במדינת ישראל?
+
+ 2. מה הוא מספר הקטנועים במדינה?
+
+ 3. מה הוא חלקו של כל אחד מהגורמים הללו בתאונות הדרכים?
+
+ 4. האם אין מקום להפרדה בין שני סוגים אלו כאשר מדובר בביטוח?
+
+
+ לגבי הסוגיה של הדו-גלגליים, אופנועים, קטנועים – אגב, אני צריך לחזור על השאלה? שכחתי לעשות את זה תוך כדי. השאלה היא מה מספר האופנועים במדינת ישראל, מה מספר הקטנועים במדינה, מה חלקו של כל אחד מהגורמים האלה בתאונות הדרכים והאם אין מקום להפרדה בין שני סוגים אלה כאשר מדובר בביטוח.
+
+אני כבר אומר שהבעתי את עמדתי שלא מצאתי סיבה תחבורתית להעלות את תעריפי הביטוח של הדו-גלגליים. יש שיקולים אחרים. הממונה על הביטוח כפוף למשרד האוצר, אבל כאשר אני נשאלתי על החלק התחבורתי, אמרתי מה עמדתי. כל הסוגיה של תעריף הביטוח כפופה לרשות המסים. 
+
+ 1–2. לגבי הנתונים: לפי הנתונים, בשנת 2008 רשומים 103,621 אופנועים וקטנועים, המוגדרים ללא הבחנה ביניהם ככלי רכב דו-גלגליים. 
+
+ 3. מעורבות האופנועים בתאונות דרכים – מתוך נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: בשנת 2008 המעורבות היא כ-13% בדרכים הבין-עירוניות וכ-9% בעירוניות.
+
+ 4. באשר להצעה להפריד בין סוגי האופנועים והקטנועים – הסוגיה הזאת היא חלק מסוגיית העלאת התעריפים, שמצויה תחת סמכות המפקח על הביטוח במשרד האוצר. זה לא נעשה עד עכשיו. אם אני אדרש או משרד התחבורה יידרש – אם תהיה החלטה לקבוע תעריף דיפרנציאלי בין הקטנועים לאופנועים ונידרש – אז יתבצע מיפוי שיפריד בין אופנועים לבין קטנועים. כרגע, ברישוי ובהתייחסות של משרד התחבורה אין סיבה להבחין בין הדו-גלגליים השונים, ולא בוצעה עבודה מהסוג הזה, כמו שאמרתי. אשמח אם יוחלט באיזה מקום לעשות הבדלים, והכוונה, כפי שאני מבין, שעל האופנועים ישלמו פחות כי הסיכון שם פחות. אז אורה לבצע את העבודה, ויימצאו הדרכים לעשות את ההפרדה הזאת.
+
+
+ שאלה נוספת לחבר הכנסת גדעון עזרא.
+
+
+ אדוני השר, נדמה לי שלא ענית תשובה על השאלה שלי, ואני מוכרח להגיד מדוע: לי נדמה, בלי שהנתונים ב��די, שקטנועים הם יותר לעבודה ויותר לפשוטי העם, והאופנועים, בחלקם, יותר יקרים; לא פחות ממכוניות. אם הייתי יודע שהקטנועים, חלקם בתאונות הדרכים הרבה יותר קטן, כפי שלי נראה, מול האופנועים, היית יכול לצאת לדרך. אבל כפי שהבינותי ממך, אתה לא יכול לשלוף את ההבדל, ואני קצת מתפלא. אתה לא יכול להגיד לי מחר כמה מכוניות "מזדה 3" יש במדינה? אין דבר כזה שאי-אפשר לקבל נתון כזה.
+
+אני מציע לראות את הנתונים, ואם יסתבר שאומנם הקטנועים, חלקם הרבה יותר קטן, תוכל לצאת לדרך כפי שאתה מציע. אני לא מבין למה אי-אפשר לעשות את השליפה הזאת.
+
+
+אני מוכן לבקש מהמשרד, אף-על-פי שזאת התשובה שהוכנה. היום אין רישום מפריד, כי אין לזה תכלית במשרד התחבורה. מאחר שאנחנו לא אחראים לנושא הביטוח, אין תכלית להבחנה הזאת באופן שוטף. לפני השאילתא של חבר הכנסת עזרא אין מאגר שאומר: אלה אופנועים ואלה קטנועים – כי לא עושים דבר אלא אם כן יש לו תכלית.
+
+
+ מה, זה סוגים.
+
+
+ יכול להיות שאם יעשו עבודה מיוחדת יוכלו להגיע לזה, כמו שאמרתי. השאלה אם יש מגמה, אם יש החלטה לעשות הבדל בתעריפים בין אופנועים לקטנועים. אם יש החלטה – יורו, והעבודה הזאת תתבצע.
+
+
+ אדוני, ברשות חבר הכנסת עזרא, אולי בשביל להילחם בתופעה של תאונות הדרכים, אולי ברישום התאונות צריך להבחין אם זה אופנוע או קטנוע – – –
+
+
+ אני מניח שברישום הדברים קיימים, ובאופן כללי זה מוגדר כדו-גלגליים.
+
+
+ לא, לא. אני אומר לך שאני בטוח שכל אופנוע – ברשיון האופנוע שיש לו כתוב איזה סוג הוא, והכול ניתן לשליפה. אם מחר, חס וחלילה, המשטרה תצטרך לדעת מיהו בעל קטנוע מסוים, הם ישלפו את כל הקטנועים – – –
+
+
+ ברור. אמרתי מראש שאם נידרש, נעשה. אני יכול לבקש לנסות לעשות, אף-על-פי שזה לא ייצור את המכניזם. יש יחידת מחקר בכנסת שיכולה לבדוק. 
+
+ משרדנו לא אחראי לקביעת התעריפים. 
+
+ אני אפנה ואבקש מהם עוד פעם לחדד את השאלה הזאת מתוך השאלות, לראות אם הם יכולים לעשות את זה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גדעון עזרא. אני גם מודה לך על השאילתות, שכן עדיין היד נטויה. שאילתא מס' 468, של חבר הכנסת חמד עמאר – לפרוטוקול.
+
+
+חבר הכנסת חמד עמאר שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום ח' בכסלו התש"ע (25 בנובמבר 2009):
+
+ נודע לי שמכוניות המגיעות מאסיה יכולות, מתוקף ההסכמים, להגיע רק לנמל אילת. המרחק גורם לנסיעת מאות משאיות בכבישים מסוכנים ולזיהום אוויר.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ מה ייעשה כדי לאפשר איסוף מכוניות מנמלים קרובים ליעדן, למניעת זיהום ולהפחתת סכנה ועומס בדרכים?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ החלטות ממשלה רבות קבעו כי נמל אילת מהווה נכס לאומי ואסטרטגי לעיר אילת ולמדינת ישראל, ושמירת היקף סחר החוץ שבו מהווה אינטרס לאומי. לפיכך היה קיים בעבר נוהל של משרד התעשייה והמסחר שלפיו רכבים מהמזרח יובאו לנמל אילת על מנת לשמר את היקפי סחר החוץ שבו.
+
+ הובלת הרכבים מאילת מתבצעת ברובה על גבי משאיות לאורך כביש 90. בשל חשיבותו של הכביש ומצבו הבטיחותי מקדמת החברה הלאומית לדרכים פרויקט לשיפור ושדרוג הכביש, שישפר באופן משמעותי את בטיחות הנסיעה למשתמשי הדרך. 
+
+
+ שאילתא מס' 469, של חבר הכנסת חנא סוייד – לפרוטוקול.
+
+
+חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום ח' בכסלו התש"ע (25 בנובמבר 2009):
+
+ בשבוע שעבר התפרסמו נתונים מדאיגים המצביעים על כך ש-37% מהנספים בתאונות הדרכים הם אזרחים ערבים – יותר מפי-שניים משיעורם באוכלוסייה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם משרדך מפעיל תוכניות ייחודיות למלחמה בתאונות הדרכים במגזר הערבי בהיקף המתאים לחומרת המצב?
+
+ 2. מה ייעשה לגיבוש תוכנית פרטנית למאבק מוגבר בתאונות הדרכים במגזר הערבי ולהקצאת המשאבים הנדרשים לביצועה?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–2. המגזר הערבי הוא כ-20% מאוכלוסיית המדינה. עם זאת, בשנת 2008 היו הרוגי המגזר הערבי בתאונות דרכים כ-36% מכלל ההרוגים. מתחילת שנת 2009 אנו עדים לירידה משמעותית בתאונות ובהרוגים בתאונות הדרכים ביחס לשנים הקודמות. ירידה משמעותית ניכרת גם בקרב ההרוגים במגזר הלא-יהודי, ששיעור ההרוגים בו פחת בכ-15%. עם זאת, גם לאחר ירידה זו, המעורבות של בני המגזר הערבי בתאונות דרכים עדיין גדולה, ויש לטפל בכך.
+
+ לראייתי, יש שני גורמים עיקריים להיפגעות בני המגזר הלא-יהודי: הזנחה רבת שנים של מערכת התשתיות התחבורתיות ברשויות המקומיות של יישובי המגזר הלא-יהודי; חוסר מודעות והתנהגויות מסוכנות היוצרות מעורבות גדולה בתאונות דרכים. 
+
+ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל במגוון ערוצים על מנת להתמודד עם סוגיה זו. המשרד משקיע מדי שנה תקציב בהיקף של 100–120 מיליון ש"ח בפרויקטים עירוניים ותשתיות בטיחות ביישובי המגזר הלא-יהודי. מדובר בתקציב משמעותי ביותר, שהוא גדול מכלל התקציב המוקדש לפרויקטי בטיחות ביישובים היהודיים, ובמסגרתו מתבצעים עשרות פרויקטים מדי שנה.
+
+ המשרד, בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ביצע בשנים 2008 ו-2009 תוכנית שבה מופו כל נקודות התורפה הבטיחותיות ביישובי המגזר הלא-יהודי, והתבצע טיפול בתשתיות רכות ובתוכניות תמרור ביותר מ-100 רשויות במגזר בעלות של כ-22 מיליון ש"ח. בנוסף, מתבצעות פעולות הסברה, חינוך והדרכה רבות בבתי-הספר ובגנים, הדרכת הורים ואנשי מקצוע, פעילות עם אנשי דת ואנשי רוח מהמגזר, הרחבת פעילות משמרות הבטיחות, פעולות הסברה בקופות-חולים ובתחנות טיפת-חלב המשרתות את בני המגזר ועוד.
+
+ בשל המקרים הטרגיים הרבים של היפגעות ילדים בתאונות חצר, התבצעו פעילויות הדרכה בכ-18,000 בתי-אב, בדגש על המגזר הבדואי, במטרה להעלות את המודעות של הציבור לתאונות החצר ולמניעת היפגעות ילדים.
+
+ אני מקווה כי מאמצים רבים אלו יישאו פירות ומגמת הירידה במספר הנפגעים ובמעורבות של בני המגזר הלא-יהודי בתאונות דרכים תימשך גם בשנים הבאות.
+
+
+ שאילתא מס' 478, של חבר הכנסת זאב בילסקי – לפרוטוקול.
+
+
+חבר הכנסת זאב בילסקי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום ט"ו בכסלו התש"ע (2 בדצמבר 2009):
+
+ במצב היום נהגים נוהגים ברכב בעל תו נכה בלי שהנכה עצמו נמצא ברכב, חונים בחנייה המיועדת לנכים, תופסים את המקום לנכים ומקשים עליהם למצוא חנייה ראויה. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה נעשה לשינוי מצב זה?
+
+ 2. האם תו הנכה הוא אישי ואינו מאפשר למי שאינו נכה לחנות בחניית נכים, אף שלרכב יש תו נכה?
+
+ 3. האם מותר לנהג שאינו נכה לחנות בחנייה המיועדת לנכים?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פועל בכמה מישורים על מנת לוודא כי זכויות אנשים עם מוגבלויות, ובכללם נכים, יישמרו. בשנה החולפת הוחלפו כל תגי החנייה לנכים בכרטיס מאובטח שלא ניתן לזיוף, הליך האישור של הנפקת התג קוצר לימים בודדים, הוגברה האכיפה על חנייה בחניית נכים שלא כדין ועוד פעולות רבות.
+
+ 2. בעיקרון, תו החנייה הוא אישי וניתן להעברה רק במקרים שבהם מוסע הנכה על-ידי בני משפחתו לנוכח מגבלותיו הרפואיות. 
+
+ 3. חנייה במקום השמור לנכים למי שאינו מורשה כאמור היא עבירה על החוק ותופעה פסולה מבחינה חברתית ומוסרית, ועל הגורמים האחראים להמשיך ולהגביר את האכיפה על מנת למגר תופעה פסולה זו.
+
+
+ שאילתא מס' 484, של חבר הכנסת מסעוד גנאים – לפרוטוקול.
+
+
+חבר הכנסת מסעוד גנאים שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום ט"ו בכסלו התש"ע (2 בדצמבר 2009):
+
+ פורסם ב"הארץ" כי מנכ"ל רשות שדות התעופה הורה לעכב פתיחת חדר תפילה למוסלמים וחדר תפילה לנוצרים בטרמינל 3 בגלל לחץ פוליטי חרדי, אף שחדרי התפילה נכללים בתוכנית הקמת טרמינל 3.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם הדברים נכונים? 
+
+ 2. אם כן – מה מעכב את פתיחת המסגד והכנסייה למתפללים?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ נמל התעופה בן-גוריון זוכה זה שנים במקום הראשון בתחרויות בין נמלי תעופה במזרח התיכון, אך במקרה זה אני מקבל את עצת חז"ל שהמליצו להסתכל לא על הקנקן אלא על מה שיש בו – לא על הצורה החיצונית היפה של נמל התעופה אלא על איכות השירות שניתן לנוסעים ולבאים בשעריו, ובכלל זה מתן האפשרות לבני הדתות השונות להתפלל בחדר תפילה.
+
+ על-פי התשובה שנמסרה לי מרשות שדות התעופה ונמסרה באופן אישי לחבר הכנסת גנאים בפנייתו לרשות שדות התעופה בעניין, כבר בשנת 2006 הצהירה הרשות כי בכוונתה להפעיל חדרי תפילה למוסלמים ולנוצרים בנתב"ג. אולם, באתר חדרי התפילה על-פי התכנון הראשוני התגלו כמה בעיות שמנעו את הקמתם שם. רשות שדות התעופה לא הצליחה לאתר מקום חלופי, ועל כן הוחלט כי בתי-התפילה יוקמו במסגרת ביצוע הקמת הזרוע הרביעית. 
+
+ פרויקט זה נמצא בשלבים של תכנון מפורט ומתוקצב בסכום של כ-758 מיליון ש"ח. לאחר השלמת התכנון יוקם הפרויקט ויכלול חדר תפילה שישרת גם את הציבור המוסלמי. שירות זה יסייע בשיפור השירות הניתן לאזרחים ולתיירים היוצאים ממדינת ישראל. 
+
+
+ שאילתא מס' 493, של חבר הכנסת אמנון כהן – לפרוטוקול.
+
+
+חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום ט"ו בכסלו התש"ע (2 בדצמבר 2009):
+
+ במקומון "מעלה אדומים" פורסם כי לפני שבועיים חצה הולך רגל את נתיבי התנועה בכביש ירושלים–מעלה-אדומים ונהרג. היעדר גדר הפרדה מאפשר את חציית הכביש הסואן, ונגרמים אסונות.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר? 
+
+ 2. אם כן – כמה אנשים נפגעו באזור זה?
+
+ 3. מה ייעשה לבניית גדר הפרדה בין הנתיבים הסואנים?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ חבר הכנסת כהן מבקש לדעת מתי תותקן גדר הפרדה בכביש 1, בקטע שבין מחסום היציאה מירושלים למעלה-אדומים. השאלה הועברה להתייחסות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, והיא השיבה כי בקטע המדובר אירעו בשנת 2009 שלוש תאונות דרכים ונהרגו בהן שלושה הולכי רגל פלסטינים, אשר חצו את הכביש למרות היותו כביש בין-עירוני סואן ומסוכן. בשנת 2008 לא נהרגו הולכי רגל בקטע זה.
+
+ על-פי בדיקת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הולכי הרגל המסתכנים בחציית הכביש עושים זאת על מנת להתחמק מבידוק ביטחוני במחסום, וחציית הכביש אינה עניין של נוחות אלא מסיבה ביטחונית. 
+
+ בעקבות סיור שקיימה החברה הלאומית לדרכים במקום עם המשטרה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומנהל הבטיחות האזורי, סוכם כי החברה הלאומית לדרכים תקים גדר הפרדה על גבי מפרדת הבטון בין הנתיבים לאורך 500 מטרים, שתמנע את חציית הכביש על-ידי הולכי רגל. גדר הפרדה זו הוקמה בתחילת חודש דצמבר אך נפרצה לאחר כמה ימים בכמה מקומות על-ידי הולכי רגל. החברה הלאומית לדרכים תתקן את הפריצות, והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תציב שלטי אזהרה בערבית לאורך הגדר.
+
+
+ שאילתא מס' 512, של חברת הכנסת מירי רגב – לפרוטוקול.
+
+
+חברת הכנסת מירי רגב שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום כ"ב בכסלו התש"ע (9 בדצמבר 2009):
+
+ בשנת 1976 נקבע תוואי כביש 6 במסגרת תוכנית מיתאר ארצית – תמ"א 3 כצורך תחבורתי מרכזי, כדי לחבר את הארץ לאורכה ולשמש ציר תחבורה מרכזי עיקרי. חברת "כביש חוצה-ישראל" הוקמה לצורך תכנון הכביש וסלילתו.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. כמה תושבים מהפריפריה השתמשו בכביש 6 בשנה האחרונה – בהשוואה לתושבי מרכז הארץ?
+
+ 2. מדוע אין הנחה לתושבי הפריפריה המשתמשים בכביש?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ בתוואי הקיים כיום כביש 6 משרת הן את תושבי המרכז והן את תושבי הפריפריה באופן חלקי. מדיניות משרד התחבורה היא להמשיך את סלילת הכביש עד לצומת הנגב בדרום ועד לצומת כברי בצפון. בנוסף, ייסללו וישודרגו כבישי מע"צ לצפון ולדרום ויאפשרו לכל נוסע לבחור בין נסיעה בכביש מע"צ משודרג לבין כביש 6. כמו כן, תיסלל רשת רכבות לאורך ולרוחב המדינה, שתאפשר הגעה מהירה למרכז הארץ במהירות ובביטחון.
+
+ פרויקטים אלה יהוו מהפכה תחבורתית וחברתית, יבטלו את המונח פריפריה ויאפשרו שירות שווה לכול ושוויון הזדמנויות במגוון תחומים. השקעה זו, בשווי עשרות מיליארדים, מיליארדים רבים של שקלים, היא המענה האמיתי לחיבור הפריפריה למרכז הארץ ובתוכה ולמחיקת הפערים הקיימים כיום.
+
+ כל דרך אחרת היא בעייתית, הן מהבחינה הטכנית של קושי רב להבחין בין בעלי רכב לבין נוסעים ממקום מגורים מסוים – רכבי ליסינג, רכבים שכורים, כלי רכב צבאיים וכו' – הן מבחינת ההסכמים הכספיים עם הזכיינים הפרטיים, ובעיקר מהבחינה המהותית. 
+
+
+ שאילתא מס' 527, של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא – לפרוטוקול.
+
+
+חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום כ"ט בכסלו התש"ע (16 בדצמבר 2009):
+
+ תלמידים מאזור נצרת ונצרת-עילית מופנים לגשת למבחני רישוי בחיפה, בעפולה או בטבריה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע אין פותחים באזור רחב כמו זה משרד רישוי ומרכז תיאוריה?
+
+ 2. מה ייעשה לפתיחת משרד רישוי באזור זה?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–2. אני מודע לצורך של תושבי נצרת-עילית והסביבה בסניף של משרד רישוי בתחומם, שישפר את הנגישות של תושבי האזור לפעילויות הנדרשות מול משרד הרישוי ויחסוך את הצורך בנסיעה לערים שונות בצפון. משרדי פועל זה כשנתיים מול עיריית נצרת-עילית ועיריית נצרת על מנת לקדם סניף רישוי באזור.
+
+ במהלך שנתיים אלו התקיימו פגישות עם ראשי הערים ונבחנו אפשרויות שונות למיקום האתר. השיקולים המובילים: נגישות לקהל, חנייה ונקודה שממנה ניתן יהיה לצאת למבחנים מעשיים – טסטים. לאחרונה אותר מקום העונה על כל הקריטריונים בעיר נצרת-עילית. האתר נמצא כעת בשלבי סיום השיפוץ, המתבצע בו על-ידי העירייה, והוא יקום בתוך כמה שבועות וישרת את תושבי הסביבה. 
+
+ פתיחת סניף רישוי זה תסייע למשימה המרכזית שהוטלה על אגף הרישוי ומנהליו לשנים הקרובות – שיפור השירות לאזרח. במסגרת זו קידמנו אמצעים שונים שיחסכו לאזרח את הצורך בהגעה למשרד רישוי ברוב התחומים הקשורים לרישוי. לצורך זה מופעל מענה טלפוני, 5678*; אתר אינטרנט שבו ניתן לבצע את כל הפעולות; ובעתיד הקרוב יוצבו עמדות אוטומטיות שבהן יהיה ניתן לבצע פעולות רבות. בכך נצליח להעניק לאזרחי המדינה שירות טוב, יעיל ומהיר ולשפר את איכות חייהם.
+
+
+ שאילתא מס' 528, של חבר הכנסת יריב לוין. כאן הערה לנשיאות הכנסת. אנחנו נקפיד שחברי כנסת שרוצים לשאול והמשרדים מוציאים את התשובה ומתאמצים – יואילו בטובם להיות נוכחים.
+
+
+ באמת תמהתי על כך שזה הולך לפרוטוקול, כי אני אוהב להבהיר דברים תוך כדי. לפעמים נכתבת תשובה כללית והדברים לא מספיק מובהרים. אחרי זה הם מועברים לפרוטוקול ו"כזה ראה וקדש". אני לא יודע מדוע. אני חושב שאם חבר הכנסת איננו – לא עונים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני יכול לומר שאנחנו בוועדת הכנסת עובדים על התקנון עכשיו פרק-פרק, ועוד מעט נגיע לנושא השאילתות – –
+
+
+ תודה לחבר הכנסת לוין, זה בהחלט חשוב. 
+
+
+ – – על כל ההיבטים, גם על מהירות התשובות וגם על כך – – –
+
+
+ בכל הצדדים, אתה מתכוון. מה שחשוב, אדוני השר – אם יש שאלה ספציפית שנראה לך שחשוב שהציבור ידע עליה, אדוני רשאי. 
+
+
+ זה בהיבט אחד, אבל יש גם היבט אחר. לפעמים דברים נכתבים כתשובה כללית, בדרך כלל על-ידי הדרג המקצועי, וכאשר אנחנו משיבים ושואלים שאלות הבהרה, אפשר להבהיר את העמדות במדויק. כאשר זה הולך לפרוטוקול, אחרי זה יש עיתונאים חרוצים, לוקחים את החומר מהפרוטוקול ואז מפרסמים דברים – באופן לגיטימי, אגב, כי זה אכן נמסר לפרוטוקול. אבל זה חומר גלם, זה לא חומר שלובן תוך כדי דיון. לכן, אני חושב שאם יש מגמה – חבר כנסת נמצא, עונים לו. הוא יכול גם לשאול שאלה ואז גם מחדדים את התשובות. לא נמצא? אני חושב שגם לא צריך למסור לפרוטוקול תשובה שמחייבת את המשיב ולא מחייבת את השואל, שאיננו בכלל. 
+
+
+ בהחלט. אנחנו נחזק את ידיו של חבר הכנסת לוין שיאיץ את העבודה הזאת, ואולי נפתור את הבעיה. בבקשה, אדוני השר.
+
+
+חבר הכנסת יריב לוין שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום כ"ט בכסלו התש"ע (16 בדצמבר 2009):
+
+ תחנות הסעה רבות ביישוב מבשרת-ציון שבורות, מלוכלכות ומוזנחות. בפרט המצב חמור במחלף הראל, המשרת מספר גדול מאוד של נוסעים בתחבורה הציבורית הבין-עירונית.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה ייעשה כדי לתקן לאלתר את תחנות ההסעה? 
+
+ 2. מה ייעשה להקמת תחנת הסעה הולמת במחלף הראל, התואמת את הדרוש ליישוב גדול כמבשרת-ציון?
+
+
+ התשובה, כפי שנמסרה על-ידי אנשי משרד התחבורה – 
+
+1–2. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מסייע לרשויות המקומיות במימון ראשוני לרכישה והצבה של סככות המתנה לנוסעים. הטיפול השוטף ותחזוקת סככות ההמתנה הם באחריות בלעדית של הרשות המקומית, אשר התחייבה לכך בעת קבלת התקציב מהמשרד.
+
+ בעניין התחנות במבשרת-ציון, כפי שנמסר לי מאגף תחבורה ציבורית במשרדי, בעבר סוכם עם המועצה המקומית על הקמת מסוף נוסעים במבשרת-ציון והוכנה עבודה משותפת. משרד התחבורה הביע נכונות לתקצב את הקמת המסוף, אולם לצערי המועצה הפסיקה את קידום הטיפול בהקמת המסוף למרות הסיכום בינה לבין משרד התחבורה.
+
+ חבר הכנסת לוין, יש ל�� כאן אתגר לשאול את אותה מועצה מקומית, מדוע, אף-על-פי שבאופן עקרוני הסכימו אפילו לממן, היא לא מקדמת את הדברים, ואז, אני מניח, הכול יוכל להיות מסוכם ויובא בחשבון. 
+
+
+ שאלה נוספת לחבר הכנסת לוין, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, שוב, תודה על התשובה. אני בוודאי אנסה, כמובן בצינורות שלי, אבל אני הייתי מבקש לשאול את כבוד השר אם יש נכונות מצדך להטיל על אחד מאנשי משרדך הנוגע בדבר לזמן אצלו פגישה עם נציגי המועצה כדי להושיב את כולם סביב שולחן, ואחת ולתמיד לשים סוף לעניין הזה, שבאמת נמשך שנים. מדובר במצב בלתי נסבל. זה יישוב גדול מאוד, ולפעמים מאות ואלפי אנשים עומדים בתת-תנאים, בחורף וגם בקיץ. אגב, הבעיה היא לא רק במחלף הראל עצמו, אלא היא לאורך היישוב כולו. 
+
+
+ אני אבדוק את האפשרות. בדרך כלל מקובל שמועצה שרוצה – יש לה סדר עדיפויות והיא פונה. הרי היא צריכה גם לתת השקעה משלימה, ואולי היא לא מעוניינת בפרויקט. אבל אני אבדוק את זה באופן פרטני. לגבי מחלף הראל, אני לא בטוח, אבל אני חושב שמועצה אזורית כלשהי בדקה אצלנו את הנושא והיתה שם איזו בעיה תחבורתית. זה כביש מהיר, אז היתה בעיה שם בנושא של התחנה, ונדמה לי שהם לקחו על עצמם לבדוק את זה בדיון אחר, לא עם מועצת מבשרת-ציון. אני אבקש לבדוק. בכל זאת אני אומר, מאחר שאתה איש האזור – אם אכן יש להם הצורך הזה, וקל לוודא – שתתבצע פנייה, ואני במקביל אבדוק את זה מכיוון משרד התחבורה. 
+
+
+ תודה לאדוני השר. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 536, של חברת הכנסת חנין זועבי – תאורה בצומת הכניסה לכפר נעורה. בבקשה. 
+
+
+חברת הכנסת חנין זועבי שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום כ"ט בכסלו התש"ע (16 בדצמבר 2009):
+
+ אף שפרויקט הצבת תאורה בצומת הכניסה לכפר נעורה תוכנן, תומחר ותוקצב על-ידי משרד התחבורה, הפרויקט לא יצא לפועל עד היום. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה הן הסיבות לעיכוב בהצבת התאורה בכניסה לכפר?
+
+ 2. מתי יבוצע הפרויקט? 
+
+
+חברת הכנסת חנין זועבי, איש בשורות אני היום. אכן, מבדיקת הנושא מול החברה הלאומית לדרכים, האחראית לביצוע הפרויקט, עולה כי פרויקט הסדרת תאורה בצומת זה מקודם תכנונית על-ידי מרחב צפון של החברה, והפרויקט יבוצע במהלך שנת 2010 – כמו שאומרים אצלנו, בעזרת השם. הוא גם מתוקצב במסגרת תקציב האחזקה של החברה הלאומית לדרכים. זה מזכיר לי שאלה ששאל מי שעכשיו יושב בראש הישיבה לגבי דבר אחר. ניתנה לו תשובה דומה, והדבר בוצע. אני חושב שזה סימן טוב גם לקראת הדבר הזה. 
+
+
+ אנחנו רק יכולים לברך, ואני רוצה להגיד לך שהפרויקט מתקדם יפה לפי התכנון. אנחנו נהיה בסיום שלו. 
+
+
+ אפשר לעשות הסכם גומלין עם חברת הכנסת זועבי – שאתה תזמין אותה לפרויקט הזה והיא תזמין אותך לפרויקט ההוא. 
+
+
+ בכיף. אני גם יודע, אם לא תתקן אותי, שאפילו נעורה – נעורה-זועביה שם הכפר, אם אני לא טועה. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ בכל זאת, רק למען אינפורמציה שלי – הסיבות לעיכוב הפרויקט. הרי הפרויקט התעכב, אני חושבת, יותר משנתיים, שלוש שנים. רק מבחינה אינפורמטיבית – למה הוא התעכב כל כך זמן? אני שמחה שעכשיו אתה מבשר שהוא מתחיל לזוז, אבל מה היו הסיבות לעיכוב? למה הוא לא התבצע ולא הסתיים דווקא ב-2007 וב-2006? 
+
+
+ זה לממשלה – – – 
+
+
+ השאלה היא למה לא בוצע קודם?
+
+
+ כן, כן. אם אתה יודע אני אודה לך. 
+
+
+ לפני שתענה, אדוני השר, אני רוצה להגיד לך, כיושב-ראש, ברשות השר – לזכותו של שר התחב��רה הנוכחי, וגם צריך להגיד את הדברים, בהרבה נושאים, הרבה פרויקטים תחבורתיים חשובים מאוד בצפון, באזורים שאת גרה בהם ואני גר ומסתובבים שם, כל בעיה שהעלינו מצאנו לה תשובה, וגם על השאלה שלך זאת בהחלט תשובה. אבל טענות לממשלות הקודמות, אני מקווה – – –
+
+
+ אולי ברמה האינפורמטיבית.
+
+
+ במקרה הזה קל לי להסתפק בתשובת היושב-ראש. תודה רבה. 
+
+
+ אז הם מתחילים או-טו-טו, אתה אומר. 
+
+
+ את יכולה לראות את עצמך כחלק מקידום הנושא. 
+
+
+ לא, תודה. 
+
+
+ חשוב שתהיה תאורה בכניסה ליישוב, בהחלט. 
+
+
+ לא תצטרכי לשבח את הממשלה אחרי זה. אנחנו לא מתנים את הדברים האלה. 
+
+
+חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום כ"ט בכסלו התש"ע (16 בדצמבר 2009):
+
+ צומתי הכניסה לכפר בועיינה-נוג'ידאת ולמצפה-נטופה וקטע כביש 65 מהווים זירה לתאונות דרכים קטלניות. מדובר בקטע כביש בן כקילומטר אחד שבו תנועה ערה ושדה ראייה מוגבל ללא הסדרי בטיחות אמינים. הדבר גורם להרבה תאונות דרכים ולנפגעים רבים. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם קיימת תוכנית להסדרת קטע הדרך והצמתים האלה בהקדם?
+
+ 2. מה הוא לוח הזמנים לטיפול במפגע הבטיחותי?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השאילתא הועברה להתייחסות החברה הלאומית לדרכים, והיא השיבה כי פרויקט שדרוג כביש 65 בין צומת גולני לצומת עמיעד נמצא בסדר העדיפויות של החברה הלאומית לדרכים לביצוע בתוכנית החומש הקרובה.
+
+ כביש זה יהווה חלק מכביש חוצה-ישראל הצפוני בזרוע המזרחית שלו ויסייע בקירוב הצפון למרכז ובחיזוק היישובים בצפון. הפרויקט מקודם תכנונית וסטטוטורית, ובמסגרתו יוסדר כביש 65 שבין צומת גולני לצומת נחל-עמוד ויהפוך לכביש דו-מסלולי ודו-נתיבי. לאורך התוואי מתוכננים שישה מחלפונים בצמתים האלה: נטופה, בועיינה-נוג'ידאת, עילבון, רביד, צלמון וקדרים. כמו כן, מתוכנן מחלף על צומת כביש 65 וכביש 85 – צומת נחל-עמוד.
+
+ 2. על-פי הצפי, יינתן אישור סטטוטורי לפרויקט בסוף שנת 2010, והמכרז יפורסם בשנת 2013. אומדן עלות הפרויקט היא 1.2 מיליארד ש"ח.
+
+
+חבר הכנסת אורי אורבך שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום ו' בטבת התש"ע (23 בדצמבר 2009):
+
+ נודע לי כי משרדך הוציא הנחיה שאין לייבא כלי רכב אמריקניים שפנסיהם אינם עומדים בתקן אירופי.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם ידיעה זו נכונה? 
+
+ 2. אם כן – מדוע התקן האמריקני לפנסי הרכב לא מספיק?
+
+ 3. האם יש מדינות נוספות בעולם הדורשות תקן אירופי בלבד? אילו?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–2. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תקנות התעבורה מתבססות על התקינה האירופית בשל התאמת תקינה זו למבנה הכבישים והטופוגרפיה בישראל.
+
+ ההנחיה בנוגע לייבוא כלי רכב לישראל – הן ייבוא מסחרי והן ייבוא אישי מותר בהתאם לדרישות תקנות התעבורה. דרישות אלו כוללות שימוש בפנסים המאושרים על-פי התקן האירופי בלבד. תקנות התעבורה מגבילות לסוג תקינה יחיד כיוון שערבוב של שתי תקינות העוסקות בתאורת רכבים עלולות לגרום לסנוור נהגים ובכך לגרום לסיכון בטיחותי. 
+
+ 3. בשום מדינה בעולם אין ערבוב של שני סוגי התקינה. באירופה מאושרים לנסיעה כלי רכב על-פי התקינה האירופית בלבד, ובארצות-הברית מותרים לשימוש כלי רכב על-פי התקן האמריקני בלבד.
+
+ עם זאת, בשנים האחרונות, לאור התפתחויות טכ��ולוגיות, יש פנסים אמריקניים היכולים, לכאורה, לעמוד בדרישות התקן האירופי. אגף הרכב במשרד התחבורה בוחן בימים אלו את הנושא בכללותו, בשיתוף עם הגורמים הרלוונטיים בשוק הרכב.
+
+
+חברת הכנסת מרינה סולודקין שאלה את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום כ' בטבת התש"ע (6 בינואר 2010):
+
+ התקבלו בלשכתי תלונות מתושבי שכונת גני-אביב בלוד על רעש בלתי נסבל ממטוסים הממריאים ונוחתים בשדה-התעופה בן-גוריון.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם בעיה זאת מוכרת לגורמים המקצועיים במשרדך?
+
+ 2. מה ייעשה כדי לפתור אותה?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ רעש המטוסים מעל שדה-התעופה בן-גוריון פוגע באיכות החיים של התושבים המתגוררים בסמיכות לשדה התעופה. רשות שדות התעופה הונחתה על-ידי לצמצם ככל הניתן את מפגעי הרעש הנגרמים מפעילות המטוסים.
+
+ הרשות מקיימת כמה פעולות, ובהן קיום של פורום משותף לרשות שדות התעופה וראשי היישובים הסמוכים לנתב"ג על מנת לגבש פתרונות משותפים ולצמצם את הפגיעה בתושבים הנגרמת מהרעש.
+
+ במסגרת הפעולות שנוקטת הרשות יחל בחודש אפריל הקרוב פרויקט שדרוג מסלולים, ובסופו תשתנה תבנית התפעול בנתב"ג. בשלב הראשון של הפרויקט, אשר יימשך כ-15 חודשים, ייעשה שימוש גובר במסלולים המזרחיים, אשר מהם חולפים המטוסים מעל לוד, אולם לאחר מכן ייסגר מסלול זה לתנועת מטוסים למשך שנתיים, ובהן לא תהיה כל המראה בגובה נמוך מעל שכונת גני-אביב בלוד.
+
+ לאור המשמעויות של פרויקט שדרוג המסלולים, ומתוך רצון לצמצם את רעש המטוסים, בוחנת רשות שדות התעופה נוהל המראה משופר שימנע את מעבר המטוסים בגובה נמוך מעל שכונות מגורים. אם נוהל זה יימצא כאפשרי ויאושר, יורגש שיפור משמעותי באקלים הרעש באזורים שממזרח לנתב"ג.
+
+
+חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר התחבורה והבטיחות בדרכים
+ ביום כ' בטבת התש"ע (6 בינואר 2010):
+
+ לפני כמה חודשים, בתשובה על שאילתא בעניין הכניסה היחידה לקריית-ספר, השבת לי כי משרד הביטחון לא אישר סלילת תוואי חלופי לכניסה הנוספת שנסגרה, וכי נמשכים המגעים. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה העלו המגעים?
+
+ 2. האם משרד הביטחון עדיין מונע סלילה של כניסה נוספת?
+
+תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ:
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כפי שציינתי בתשובתי ב-24 ביוני 2009, הכניסה היחידה הפעילה כיום לקריית-ספר היא מכביש 446.
+
+ בעבר היה חיבור נוסף, דרך כביש 455, והוא נסגר על-ידי משרד הביטחון כתוצאה מבניית גדר ההפרדה. כל עוד משרד הביטחון לא נותן את הסכמתו לשימוש בדרך אין משרדי יכול לפעול ולהכשיר דרך נוספת למודיעין-עילית – לקריית-ספר.
+
+ בסיור שקיימתי במודיעין-עילית ב-22 בדצמבר 2009, שבו קיימתי פגישת עבודה עם ראש העיר והנהלתה, סוכם כי עד לקבלת הסכמה ממשרד הביטחון על היתר לעבודות בכביש 455, תקדם החברה הלאומית לדרכים הכנת תכנון לציר גישה שיאפשר כניסה ויציאה נוספות על בסיס הציר המזרחי הישן.
+
+ אני מקווה כי המאמצים של החברה הלאומית לדרכים או ההסכמה של משרד הביטחון יקודמו במהרה, וכך נוכל להבטיח גישה נוחה ובטוחה לתושבי קריית-ספר – מודיעין-עילית.
+
+
+ בכך תמו השאילתות, ואני מאוד מודה לאדוני שר התחבורה. 
+
+ חברי חברי הכנסת, אדוני השר, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ז בשבט התש"ע, 1 בפברואר 2010, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה, אדוני. 
+
+הישיבה נ��עלה בשעה 16:49.
+