diff --git "a/48826/raw.transcript.txt" "b/48826/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/48826/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1189 @@
+להצביע על מנת להירשם לדיון. בבקשה, מי שמעוניין – שיצביע. חבר הכנסת מסעוד גנאים יפתח את הנאומים, ואחריו – חברת הכנסת סופה לנדבר.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אין גבול לפשעי הגזענות והשנאה, ולא עומד בפניהם – לא מקומות קדושים ולא חופש פולחן. 
+
+ אתמול נכנסו אלמונים לחדר התפילה המוסלמי במכללת "הדסה". הם השליכו את ספרי הקוראן על הרצפה ותלשו מן הקירות בריסטולים שהיו עליהם פסוקים מן הקוראן. 
+
+ במכללה לומדים תלמידים יהודים וערבים. נשיא המכללה גינה את המעשה וכתב לכל הסטודנטים: אני מגנה בכל לשון של גינוי אירוע זה, וקורא לכולם לשמור על יחס מכבד של איש לרעהו ועל זכותו של כל אדם לקיים את אמונתו על-פי דרכו. והוא כתב גם: המכללה תגלה אפס סובלנות למקרים מעין אלו, ותעשה הכול להביא את האחראים לכך לדין. 
+
+ א. אני מברך ומחזק את נשיא המכללה; ב. אני קורא לממשלה ולמשטרה לאמץ לפחות את קריאתו הנחרצת של נשיא המכללה ולגלות אפס סובלנות לגזענים שפלים אלה, שלא עושים חשבון של אמונה ומקום קדוש. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חברת הכנסת סופה לנדבר – בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת ענת ברקו.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לספר על מה שקרה עכשיו בוועדת העלייה והקליטה. סילקו אותנו, את רוברט אילטוב ואותי, מדיון בנושא של רדיו רק"ע, ובא שר העלייה והקליטה וסיפר לנו עד כמה הוועדה צריכה לטפל בנושא של רדיו רק"ע. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני חושבת שלך ולחברי הכנסת ולנו כציבור – הוא נציג העולים כאן, בכנסת ישראל, הרדיו, רשות השידור ברוסית, באמהרית ובעוד כמה שפות. הרשות הזאת חשובה לנו. המצב הנוכחי הוא שבמשך כמה חודשים 17 איש מחזיקים את רשות השידור ברוסית, ואני אומרת שהדבר הוא לא נכון, הוא בלתי אפשרי. אני מבקשת ממך התערבות בנושא. קודם כול, אנחנו מטפלים עכשיו בעניין של ועדת האתיקה. דבר שני – אני חושבת שרדיו רק"ע, רשות השידור ברוסית, חשוב כל כך לעולים. זו דרך לחיים. לא יכול להיות שהוועדה שמטפלת בנושא הזה לא מטפלת נכון ותקין. הגיעו לשם אנשים מהאוצר והתחילו לספר לנו סיפורים. אני אומרת לך: הרשות בקריסה. הדבר הזה חשוב לעולים, חשוב לעלייה, חשוב למדינת ישראל. האנשים האלה תרמו למדינת ישראל, תורמים למדינת ישראל, והם חייבים לקבל רשות עד שיהיה פירוק בצורה נורמלית, אנושית, ובצורה שתיתן להם שירות 24 שעות – לא עם הכוח שקיים היום; זה דורש כספים. אז יכול להיות שאנחנו חייבים להזמין לכאן את שר האוצר, כי ועדת העלייה והקליטה לא מסוגלת לטפל בנושא, ולתת פתרון לרשות השידור ברוסית. תודה רבה לך.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת סופה לנדבר. חברת הכנסת ענת ברקו – בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, כנסת נכבדה, אני כמובן ממשיכה בסדרתי על אודות השקרים הפלסטיניים. הפעם השיעור ייפתח באזכורו של גלאב פאשה. זה נשמע כמו שם של איזה גנרל מוסלמי בכיר, נכון? אז לא. מדובר בלוטננט, גנרל בריטי בשם סר ג'ון באגוט גלאב, שהיה מפקד הלגיון הערבי, כלומר צבא ממלכת ירדן, בין השנים 1939 ו-1956. אותו איש צבא בריטי פיקד על הכוח הצבאי החזק ביותר מבין כל צבאות ערב באותה תקופה, כולל במלחמת העצמאות.
+
+ אומנם, צריך להגיד את האמת, אנחנו ניצחנו בגדול במלחמת העצמאות והקמנו מדינה עצמאית, אבל כוחו הצבאי הרב של הלגיון הערבי אפשר לו לנחול הצלחות לא מבוטלות במהלך המלחמה, כמו כיבוש גוש-עציון, העיר העתיקה בירושלים ויהודה ושומרון באופן כללי. 
+
+אז יהיו כאלה שיבואו ויגידו: הייתה מלחמה, מה ששלנו – שלנו; מה ששלכם – שלכם. היכן שהפסדנו – זה היה מול צבא שבעיני ערביי ארץ-ישראל והעולם הערבי כולו נתפס בזמן אמת כסמל לאימפריאליזם הבריטי, זאת אומרת שמי שהוביל את המלחמה היה אימפריאליסט בריטי. גלאב עצמו מספר בזיכרונותיו כיצד במהלך המלחמה חייליו נרגמו ברחובות רמאללה באבנים וכונו "בוגדים" ו"גרועים מיהודים". גלאב גם מספר כיצד ירקו עליו אישית בכפרים הערביים שבהם עבר וכיצד קראו לו "בוגד", עד שהוא נאלץ להסתובב עם שומרי ראש. בסופו של דבר, ב-1956 הוא ושאר הקצינים הבריטים של הלגיון סולקו מירדן – התרעה של שעתיים וגירשו אותם; המלך חוסיין גירש אותם.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אותו גלאב – דקה, ברשותך, אדוני היושב-ראש – אותו גלאב אומנם – –
+
+
+ כבר שתי דקות ברשותי.
+
+
+ יש פריבילגיה מיוחדת?
+
+
+ – – לא היה ציוני מובהק, אבל גם מאחד שהיה אנטי-ציוני, ההתבטאויות שלו נגד הפלסטינים, ומה שהוא חשב על המופתי – שהוא שואף להיות ההיטלר של פלשתינה, והוא קרא להם: בריונים מוקפים בטרוריסטים. לכן, אכן צבא זר ובוגדני, שהשיג את השטח במלחמה, ולא נועד עבור הפלסטינים, כיוון שהוא לא היה פלסטיני.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אבל בשלב מסוים הצבא הזה חדל להיות בוגדני, אלא ניתן להסתמך על הישגיו, ומה זה משנה אם הגבול עובר בין גבעה זו לגבעה זו, כי במקרה אותה הוא הצליח לכבוש.
+
+ אז כמו שאני תמיד אומרת: כשבונים נרטיב שכולו מבוסס על שקרים, האמת וההיגיון הצרוף אינם משחקים תפקיד.
+
+ תודה. כפי שהמלצתי לחברת הכנסת ברקו – ההצעות מאוד מעניינות; חלקי אותן לשתיים. אני מבטיח לך: נאומים בני דקה כל יום שלישי.
+
+
+ לא שומעים מה את אומרת.
+
+
+ כן, זרם האינפורמציה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, היום ציינו יום מיוחד בכל הוועדות וניהלנו כמה דיונים; אדוני היושב-ראש גם השתתף בכנס המרכזי. אני מדברת על פעולה שעשינו, כמה חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה – חברת הכנסת שולי מועלם, חבר הכנסת אורי מקלב, חבר הכנסת וידידי חיליק בר ואנוכי – בכל הנושא של הצלת מזון במדינת ישראל. כ-18 מיליון שקלים בשווה ערך – סליחה, מיליארדי שקלים; מזון שווה ערך ל-18 מיליארד שקלים הולך ומושמד במדינת ישראל. האם זה יהודי – נכנס חבר הכנסת גפני – לדעת שמצד אחד יש לנו כ-800,000 ילדים מתחת לקו העוני; אנחנו, יש לנו מאות-אלפי משפחות שלא יכולות לספק אפילו את הכריך לארוחת הבוקר. 
+
+אני כל כך שמחה שהשר התורן פה הוא השר בנט, שר החינוך. אני קוראת לך, אדוני, לקחת ולעשות מעשה-ליצמן. כשליצמן הבין שיש בעיה, שאוכלוסייה שלמה לא יכולה לספק לילדים שלה את טיפולי השיניים בגלל שאין להם כסף, והילד לא יכול להתרכז, ולכן הילד לא יכול לאכול בריא – וגם לא לחייך, כי החיוך שלו הוא כמעט כרטיס כניסה לאיזו גילדה אתה שייך במדינת ישראל – ובא ועשה טיפולי שיניים חינם לילדים. היום זה עד גיל 14. אדוני השר, תהפוך את זה לאוניברסלי. פרויקט הכריכים במדינת ישראל לא צריך להיות רק ל-8,000 ילדים, וגם בואו לא נסמן אותם, שמי שהולך לקבל את אותו כריך – שמתנדבים עושים, שעולה כמעט כלום למדינה – אז בהשתתפות מסוימת, לכל הילדים במדינת ישראל. 
+
+ולא מדברים רק על הילדים הקטנים, אלא גם מפעל ההזנה בבתי-הספר – הוא נפסק מייד כשאתה מגיע לכיתה ו', כאילו בכיתה ז' אתה כבר ניזון מהאוויר; למשפחה שלך לא היה לספק אוכל בגיל מסוים, אז אחר כך היא יכולה. זה גיל ההתבגרות. זה כל כך חשוב. וגם, אתה יודע מה? גם אם ייהנו מזה ילדים שלא מאוכלוסיית מצוקה, ויתפנו, ולא יהיה להם את הלחץ של מה הם יאכלו כאשר החברים שלהם מוציאים את הכריכים מהבית – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – אתה תעשה מעשה אצילי, וזה ייזכר לך לדורי-דורות. ואני מבקשת ממך: תנצל את הזמן שאתה נמצא במשרד הזה; תעשה את הדבר הכל-כך מתבקש. מצד אחד – נציל מזון; מצד שני – נציל את הילדים האלה, עם הרעב הזה לאוכל. אחרי שתפתור את הנושא הזה הם יוכלו להתפנות, ילדי ישראל, באמת ללימודים טובים, ערכיים, ויהיו פנויים גם להשיג את הציונים שאתה כל כך רוצה במתמטיקה ובמדעים.
+
+
+ תודה.
+
+
+ תן להם אוכל לגוף ויהיה להם אוכל לנשמה ולרוח. תודה.
+
+
+ תודה. תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף – בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת איתן ברושי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, שר החינוך, בנט, הנה, הכנסת, בזכות הכנסת וועדת הכנסת, הייתה האפשרות להרשות לכנסת לדבר היום הזה על יום המזון ועודפי מזון והצלת מזון. טוב שיש לנו הזדמנות, בנאומי דקה, לדבר על זה. לא הסתפקנו בוועדות, ואכן, היו דיונים בוועדות – בוועדת הפנים, בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – דיונים חשובים מאוד ויעילים מאוד. ואני לא רק מקווה אלא רוצה שההמלצות של הוועדות האלה אכן יעברו לממשלה, למשרדי הממשלה, ואכן הממשלה תיקח את זה ברצינות ותתחיל לחוקק חוק כולל, כוללני, שנדע איך להציל את עודפי המזון, לא רק מההיבט הכלכלי של 18 מיליארד שקל, שאכן זה חשוב – סוף-סוף כסף – אלא גם מההיבט הערכי של החברה, מהיבטים סביבתיים, חברתיים, תרבותיים. 
+
+ זו צריכה להיות תוכנית כוללת של כל משרדי הממשלה: גם משרד המשפטים, גם משרד החינוך, כמובן החקלאות, הגנת הסביבה, משרד הבריאות. לכן, אני מנצל את הדקה הזאת ופונה שההמלצות שיועברו מהוועדות אכן יכובדו בהתאם ונתייחס אליהן בהתאם, ככנסת, כממשלה, ולא רק בשביל לטפל בעוני ולצמצם את העוני. אנחנו, המדינה מפגרת הרבה אחרי מדינות מפותחות, שכבר לפני יותר מעשר שנים, 15 שנה, שמו לב לעניין הזה. 
+
+ אנחנו לא נסתפק בארגון "לקט", והמדינה חייבת לקחת על עצמה את – –
+
+
+ תודה.
+
+
+– – העניין הזה ברצינות. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. חבר הכנסת איתן ברושי – בבקשה, אדוני.
+
+
+ יושב-ראש הכנסת, שר – – –
+
+
+ ואחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי.
+
+
+ יושב-ראש הכנסת, שר החינוך, חברי הכנסת, אני רוצה, בזמן שעומד לרשותי, לומר מילה או שתיים בעקבות הפיגוע שהיה בתל-אביב ומה הלקחים המתחייבים בקשר לאוכלוסייה האזרחית. אולי זה טוב ששר החינוך הוא השר התורן, כי הדברים מכוונים גם למערכת החינוך, שהייתה מושבתת כמה ימים באזורים, בלב-לבה של ישראל. אז השר רץ ברחובות, וזה טוב, אבל ההורים נשארו עם הילדים בבתים, ולא רק בגיל הרך.
+
+ אני חושב – ואמרתי את זה לראש הממשלה ולשר לביטחון הפנים וגם פעם אחת פה – שחייבים להקים מחדש את המשמר האזרחי; חייבים לבנות את הכלים שיאפשרו לבטא את רוח ההתנדבות של העם הזה, שהיא גדולה וחזקה מזאת שבאה לידי ביטוי באותם ימים. וכבר נאמר שדין ילדי תל-אביב כדין ילדי נחל-עוז ומנרה. וזה לא קרה בקו העימות ולא בעוטף-עזה, אבל זה חלק מהתחושה של חוסר הביטחון, מהתחושה גם של חולשה ורפיון. אני חושב שהיכולת לגייס את הציבור על-ידי הקמת כלי שכבר היה בעבר, בתקופות שהיו בהן אולי מבחנים קשים יותר – אבל אנחנו מוכרחים להיערך גם למה שעוד יהיה – זה להקים מחדש את המשמר האזרחי בהיקפים שהיו, ואף גדולים יותר. לא יכול להיות שבמשך שעות לא היה מישהו שיהיה מסוגל להגן ולהתגונן, ואם צריך – גם להשתמש בכלי נשק כדי לשמור על ביטחון הציבור.
+
+ המסקנה היא שחייבים להביא מחדש את ילדי התיכון – י"א, י"ב – ליכולת להגן על ציבור המבוגרים וההורים. זה לא סביר שמה שראינו בשעות הראשונות ובימים שאחר כך יהיה דבר שנשלים אתו. ואני קורא לך, יושב-ראש הכנסת, ולחברי הכנסת, לבנות את הכלים שהיו ולחדש את רוח הנחישות ואת הרצון להגן על עצמנו, ולמנוע מצבים כמעט מביכים שבהם המדינה משותקת, ודאי עיר כמו תל-אביב. תודה.
+
+
+ תודה. תודה לחבר הכנסת איתן ברושי. חברת הכנסת מירב בן ארי, ואחריה – חבר הכנסת מיקי לוי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני דווקא רוצה לדבר על התחקיר שהיה אתמול בערוץ 2 על הקשר המיתי, או הקשר המיוחד, שנרקם בין עזרא נאווי לארגון – או נאווי, איך שקוראים לו – לארגון "שוברים שתיקה", שבו ראינו שעזרא נאווי, בנוסף לזה שהוא "מוכר" פלסטינים לרשות, הוא גם, מסתבר, מארגן שירותי טיולים לחברי ארגון "שוברים שתיקה" בתוך מתחמי הרשות. ומסתבר, כפי שראינו בתחקיר, שארגון "שוברים שתיקה" גם משלמים את הכסף שלהם לעזרא נאווי. מה שנקרא: מצא מין את מינו.
+
+וכשהגיעו אל "שוברים שתיקה" וביקשו מהם תגובה, הנה לכם התגובה של הארגון, שאולי הגיע הזמן – הגיע הזמן, כי הרי לוועדות הכנסת הם לא מגיעים. אני לא יודעת כבר איך אפשר להתייחס לארגון הזה, אבל הארגון קורא למדינה שלנו "השטאזי". הם לא עובדים אצל השטאזי; הם לא מגיבים לשטאזי. מי שרוצה מדינת משטרה דוגמת הגוש הסובייטי, שיבושם לו.
+
+אני יודעת שארגוני השמאל בעצמם מתנערים מעזרא נאווי; אני יודעת שמאז שודרה כתבת התחקיר המצוינת על עזרא נאווי, ארגוני שמאל מדירים מהם. אני חושבת שארגון כמו "שוברים שתיקה", שמצא לו שותף כמו עזרא נאווי, דורש מכולנו לחשוב שוב ושוב, ואני לא אמשיך לומר את דברי על "שוברים שתיקה" כל הזמן מחדש. תודה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת מיקי לוי – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כנסת נכבדה, היום קיימנו בוועדת הכספים דיון מיוחד במצבם של העסקים הקטנים והבינוניים בעיר מעלה-אדומים ובמישור-אדומים. לאחר כמה ביקורים במקום ופגישות עם ראש העיר מצאתי לנכון להגיש הצעה דחופה לסדר-היום ולדיון מהיר בוועדת הכספים. לשמחתי, קוים היום דיון מאוד מאוד מקיף בנושא הזה. מדובר ב-300 עסקים שמוגדרים קטנים ובינוניים. לא כולם נפגעו, אבל כן, רובם נפגעו; ההיקפים המסחריים וההכנסות נפגעו בצורה קשה מאוד, וחלקם אף פושטים רגל. ולכן, הדרישה שלנו בוועדת הכספים הייתה חד וחלק: מדובר בחבל ארץ אחד – מעלה-אדומים בירושלים. ביקשנו, חברי ואני, להחיל את ההסדרים שניתנו בירושלים לעסקים הקטנים גם על העסקים הקטנים והבינוניים במעלה-אדומים כדי להציל את העסקים האלה.
+
+מדובר בחבל ארץ שהוא החלק הקדמי של ירושלים, ואשר תושביו נפגעים גם כך כשתושבי ירושלים והסביבה, בגלל המצב, מדירים רגלם מהאזור הזה, ולכן העסקים נפגעים. יושב-ראש ועדת הכס��ים מצא לנכון לזרז את הנושא הזה, לקחת את זה כמה צעדים קדימה, לפנות ישירות לראש הממשלה על מנת לסייע במיידי לעסקים הקטנים במעלה-אדומים, וטובה שעה אחת קודם. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת חיים ילין. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשעה זו שאנחנו מדברים פה, נמצא על מיטתו בבית-חולים בעפולה האסיר שובת הרעב מוחמד אלקיק מהכפר אבו-קש ליד רמאללה. הוא נעצר במעצר מינהלי, אדוני היושב-ראש, ב-21 בנובמבר 2015, נחקר כמה ימים ולאחר מכן הוצא נגדו צו מעצר מינהלי למשך שישה חודשים. הוא בשביתת רעב מאז 25 בנובמבר 2015, כך שהיום הוא 50 יום שובת רעב. הוא חי אך ורק על מים, לא מקבל שום ויטמינים, ומצבו בכי רע. נמסר לי לפני כמה דקות שהוא נאזק למיטתו והתחילו להזין אותו בכפייה. זוהי הפעם הראשונה שמשתמשים בחוק שנחקק לפני כמה חודשים בכנסת, וכנראה הוא האסיר הראשון שמיישמים ומבצעים בו הזנה בכפייה. 
+
+ אני הגשתי כמה בקשות למשרד לביטחון פנים, וככה עשו גם כמה חברים שלי, ומזה שבועיים אנחנו מנסים לקבל אישור לבקר אותו בבית-החולים. לא נותנים לנו לבקר אותו; כנראה יש מה להסתיר. אנחנו מבקשים להתיר לנו לפגוש אותו, לעמוד על מצבו הרפואי ולראות אם באמת הוזן בכפייה אם לאו. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ אנחנו קוראים לשחרר אותו ולבטל את המעצר המינהלי. (אומר בערבית: לא למעצר המינהלי. חופש למוחמד אלקיק. חופש לאסירי החופש.)
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. חבר הכנסת חיים ילין, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. 
+
+
+ – – – ישר מהכנסת, ד"ש עם שיר לאסירים. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה – – – 
+
+
+ אפשר לתת לה עוד פעם לדבר?
+
+
+ אתה רוצה? יאללה, חשבתי שהספיק לך. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, זה נראה לי כל פעם אותו דבר: בא חבר כנסת מהמשותפת, את צועקת, ואני צריך לקום לדבר, ואתם ממשיכים את הדיון. 
+
+
+ אתה ממש נראה לי – – –
+
+
+ צריך לקבוע מסורת בכנסת. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום היה דיון בוועדת הכספים, ואני חייב להודות, אני יצאתי קצת בהלם מהדיון שם. בפעם הראשונה אני מבין איך החלטות ממשלה בעצם לא מכובדות. 
+
+היה פה דיון בשאילתה לגבי החלטת הממשלה על עוטף-עזה, מס' 2017. הגעתי לפה, וסגן שר האוצר חבר הכנסת איציק כהן בא ואמר: חיים, אתה צודק, אפילו הפקידות באוצר אמרה שלא יישמנו את הדיון; תעלה את זה לוועדת כספים. כולנו הצבענו, הגענו לוועדת כספים, מגיעים לוועדת כספים, האוצר מודיע: השר ביטל החלטת ממשלה קודמת. מה זאת אומרת הוא ביטל? כאילו יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. סיימנו את זה – שר האוצר העכשווי ביטל החלטת ממשלה קודמת. אוקיי, לא התקבל. 
+
+ המשכנו הלאה: כביש 232, שמתחיל במעבר כרם-שלום וממשיך עד צומת סעד – הציר העיקרי שמשקמים בו את רצועת-עזה. 850 משאיות ביום; כל צה"ל, כל החקלאות, כל מה שאתם רוצים עובר בכביש הזה. קיבלו החלטת ממשלה שמרחיבים בעלות של 250 מיליון ש"ח. כבוד היושב-ראש, יש את הכסף, רק מה? יש עכשיו חקירה של "נתיבי ישראל". בגלל שיש חקירה, כל דבר שעולה מעבר למיליון וחצי שקל מצריך מכרז מיוחד, ועדת משקיפים, שופט בית-המשפט העליון, כל מה שאתה רוצה. אין כביש. 
+
+ ריבונו של עולם, איך יכול להיות שהחלטות ממשלה לא מכובדות? אני – קטונתי, אבל הבנתי בדיוק איך גם הרשות שצריכה לבצע לא מסוגלת לבצע. לא ברור למה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חיים ילין. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת חיים ילין, אני אגיד לך איך החלטות ממשלה לא מכובדות: בשבוע שעבר קיימנו דיון על החלטת ממשלה בקשר למגזר הדרוזי. הייתה החלטת ממשלה על חומש, שנגמר בסוף שנת 2014. היו בחירות – לא יכלו לחוקק, להביא עוד פעם החלטת ממשלה; אמרו: נחליט החלטת ממשלה בסוף דצמבר 2014, אדוני היושב-ראש – 187 מיליון שקל למגזר הדרוזי לשנת 2015, ועד 14 בפברואר 2015 כל הכסף יעבור. 
+
+חיכינו הרבה חודשים. קיימנו את דיון המעקב רק ביום רביעי האחרון, בשבוע שעבר, ומה מתברר באותה ועדה ומה מתברר מהנציגים של המשרדים? אני מצטט את המשרדים: הכסף שעבר, עבר בסוף נובמבר 2015 ולא עבר למועצות המקומיות. יותר מזה, אדוני היושב-ראש; יותר מ-90% מהכסף בכלל לא עבר למועצות עד עכשיו; אנחנו כבר ב-2016 – עד עכשיו. אדוני השר, משרד החינוך היה שם והנציג שלו אומר: קיבלתי 17 מיליון ממשרד האוצר מתוך 30 מיליון שהיה אמור להעביר. משרד האוצר אומר: לא, אני העברתי 30 מיליון. מתווכחים על 13 מיליון. משרד החינוך אומר: לא קיבלתי, משרד האוצר – העברתי. אני לא מבין איפה ה-13. בינתיים הכסף לא עבר למועצות, הוא עדיין במשרד החינוך, כי הוא הועבר רק בסוף נובמבר 2015. 
+
+ לכן, החלטות ממשלה זה החלטות ממשלה, ואני מקווה שההחלטה האחרונה, על 2 מיליארד שקל, שהתפארה בה הממשלה שהעבירה למגזר הדרוזי, באמת תעבור, כי אני מפחד שה-187 מיליון שהיו אמורים לעבור ב-2015 – יעבירו אותם רק עכשיו, ב-2016, ובעצם ב-2016 לא יעבור שקל אחד מהתוכנית החדשה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת אחמד טיבי – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת נחמן שי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, קיבלתי פניות מסטודנטים במכללת "הדסה" על השחתת חדר התפילה המוסלמי במכללה, מכללת "הדסה". אתמול נכנסו לחדר התפילה, השחיתו אותו, קרעו בריסטולים עם פסוקי קוראן, זרקו את ספר הקוראן על הרצפה, והדבר עורר זעם רב וכעס בקרב רבים מהסטודנטים במכללה. נשיא המכללה, פרופסור פרידלנדר, הוציא הודעת גינוי חריפה, אמר שהוא בוש ונכלם והבטיח להביא לדין את התלמידים. אני קורא למשטרה גם היא לפתוח בחקירה. זה יהיה קל מאוד להגיע למבצעי פשע השנאה הזה. 
+
+ (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: בשם אלוהים הרחמן והרחום, מנוּוָלים מכול הם החוסמים את מסגדי אלוהים ומונעים את הזכרת שמו בהם, ואצים להחריבם. אלה, לא יוּתר להם להיכנס אליהם בלא חשש. בעולם הזה יעטו קלון, ובעולם הבא צפוי להם עונש כבד. ברצוני לומר לתלמידינו: הרימו ראשיכם. אל תיתנו דעתכם לשנאה הזאת. סדרו את מקום התפילה מחדש. זִכרו תמיד שאנו בעלי המקום. די לי באלוהים ומה טוב להיסמך עליכם.)
+
+
+ תודה לחבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הודיעה לערוץ 10 שהיא אוסרת עליו, עליהם, להאריך את מהדורת החדשות משעה לשעה ו-20 דקות; דבר שהם עושים לאחרונה יותר ויותר. אני חושב שזאת הוראה חצופה ומיותרת. אני, בעוונותי, הייתי שם ביום הראשון של השידורים, וכוונתנו, כשהוצאנו לדרך את ערוץ 2 ואחר כך את ערוץ 10, הייתה להציע מגוון של שידורים וריבוי אופציות ואפשרויות לפני הציבור הישראלי. זו מהות העניין. ככל שיש יותר ערוצים ויש יותר תוכניות, כל אחד ואחת יכולים לבחור במה שהם רוצים. 
+
+אומרת הרשות השנייה לערוץ 10 שהפקעת הפריים-טיים לטובת ח��שות פוגעת בצרכנים, בצופים וצופות שצפייה בטלוויזיה היא בילוי משפחתי עבורם, וגם, היא מוסיפה שהיצירה הישראלית המקורית נדחית לשעות אחרות. מה זה? מי שלא רוצה לצפות בחדשות יצפה בבידור; מי שלא רוצה לצפות בבידור יצפה בספורט; מי שלא רוצה ספורט יראה "נשיונל ג'אוגרפיק". כל אחד יכול למצוא את התוכנית שהוא או היא רוצים לצפות בה. אבל אם ערוץ 10, שנלחם בקושי לשרוד – ואני חושב שיש חשיבות רבה שהוא יישאר על מפת השידורים – רוצה לסדר עוד 20 דקות חדשות, אני חושב שזאת זכותו וזאת אפילו חובתו לתת את מה שהוא חושב שהציבור צריך לראות. 
+
+אני חושש שיש פה התערבות פוליטית מאחור. אני חושב שמישהו לא מעוניין שהחדשות תהיינה ארוכות, כי ממילא הן מציגות דברים שלא מוצאים חן בעיני מישהו. 
+
+תנו לשידורים להתנהל לפי הכלל הבסיסי בדמוקרטיה: כל אחד יכול לראות, כל אחד יכול לעשות מה שהוא או היא רוצים. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, ואחריו – חברת הכנסת יעל גרמן. 
+
+
+ בסם אללה א-רחמאן א-רחים. 
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי דיברו על חדר התפילה במכללה. אני רק מזכיר שסיפרתי פה, מהעמדה הזאת, בערב תשעה באב, שגנבו את חדר התפילה שהיה בתחנה בכביש 6. אז כנראה חדרי התפילה הם הפקר, והמשטרה לא מוצאת לא את הזמן ולא את החשיבות ולא את העניין גם לחפש את הפושעים. 
+
+השב"ס מצא דרך לחסום עתירות-אסיר, סירב להעביר שש עתירות-אסיר, בנימוק – תשמעו איזה נימוק – שלא היה לו כסף לתשלום דמי משלוח. שש עתירות לא הגיעו לבית-המשפט כי לאסיר אין כסף לדמי משלוח. הנושא הזה הגיע לבית-המשפט, ובית-המשפט אמר במפורש: גם אם מדובר בעתירות סרק – כי זאת הייתה טענת השב"ס – מי שאמור לסנן אותן הוא בית-המשפט. אם אין לו כסף היום, יהיה לו מחר, ואז תחייבו אותו. בסוף השב"ס נקנס ב-7,500 שקל. בקנס הזה, כמה משלוחים אפשר לשלוח?
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חברת הכנסת יעל גרמן, ואחריה – חברת הכנסת קסניה סבטלובה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני חושבת שמעטים יודעים שמשרד האוצר, למעשה שר האוצר, הקצה תקציב תוספתי מיוחד עבור אבטחת מעונות-יום לגילאי אפס עד שלוש. אדוני שר החינוך, זה לא באחריותך; זה באחריות שר הכלכלה – שאין. אין שר כלכלה, אבל המנכ"ל ומשרד הכלכלה פרסמו חוזר מפורט והורו לרשויות מה לעשות. כל רשות צריכה לפנות למשרד הכלכלה, למלא טופס, לבוא ולומר שהיא רוצה באמת לאבטח את מעונות-היום, היא מקבלת את הרשות, ואז כל מה שהיא צריכה לעשות זה לאבטח, לשלוח את החשבונות, והיא תקבל החזר. 
+
+אלא מאי? שאף אחד לא יודע את זה; לא יודעות את זה הרשויות, לא יודעים את זה המעונות, וגם לא יודעים את זה ההורים. אז אני מנצלת את הדקה הזאת, אדוני היושב-ראש, כדי לנסות ולהביא את הבשורה הזאת ולבוא ולומר להורים של ילדים בני אפס עד שלוש, הורים שהם בדרך כלל זוגות צעירים, שכל העול וכל המסים והמילואים והכול על שכמיהם: יש לכם אפשרות לקבל אבטחה בגני-הילדים שלכם לילדים מגיל אפס עד שלוש. אל תוציאו מכיסכם. נצלו זאת. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת גרמן. חברת הכנסת קסניה סבטלובה, ואחריה – חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להקדיש את הדקה הזאת למצב מאוד מכוער ולא רגיל שקרה פה בכנסת אתמול בלילה, ולחזק בכך את חברתי חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, שסבלה מהתקפה חסרת תקדים עליה, וסבלה בעצם ממה שנשים רבות כל כך עוברות מדי יום. זה שאנחנו צריכים להתמודד עם דבר כל כך מכוער בכנסת, כאשר בא אחד משלנו, נבחר ציבור, חבר הכנסת אורן חזן, ומשתולל בחניון הכנסת ותוקף מישהי שהיא קולגה שלו, מישהי שעובדת אתו – אפילו אם הוא לא מסכים למילה ממה שהיא אומרת, אין לו זכות לארוב לה; אין לו זכות להתנפל עליה; אין לו זכות לתקוף אותה בצורה כזאת. 
+
+כמו שכבר קרה לא פעם ולא פעמיים, חבר הכנסת הזה הראה את הרמה הנמוכה שלו, את האי-התאמה שלו בכלל לנורמות מקובלות, לא רק בכנסת ישראל – שאנחנו צריכים להיות פה באמת דוגמה לכל השאר – אלא לנורמות המקובלות בחברה הישראלית. 
+
+אני חושבת שזה מצער מאוד שדבר כזה קורה בכנסת ישראל. אני חושבת שבאמת זה עוד משהו שמוסיף – בעצם גורע מכבודה של הכנסת, ואני דורשת ממך, כבוד היושב-ראש, שתטפל במצב הזה בהקדם האפשרי ותיתן לנו מענה. הרי אנחנו צריכים להראות לכלל האנשים במדינת ישראל שמכאן מתחיל השינוי – השינוי האמיתי לשוויון, לכבוד, לכבוד אדם הדדי. הנורמות הקלוקלות האלה שאנחנו נתקלים ונתקלות בהן מדי יום עוברות לכלל האוכלוסייה, וככה, במעגל סגור, ממשיכים עם הנורמות הכל-כך פסולות האלה. 
+
+אז עוד פעם אני, איילת, מחזקת אותך. תמשיכי בדרך שלך, כמו שאת, עם הערכים שלך. ואנחנו אומרים "לא" באופן מוחלט לנורמות הפסולות של תקיפה של נשים, תקיפה של חברות כנסת, תקיפה של בנות-אנוש. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת קסניה סבטלובה. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי – בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. 
+
+
+ אדוני, תודה רבה, חברי השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, היום הובלנו – חברינו חיליק, אורי מקלב, אורלי ואני – את יום המזון בכנסת, יחד עם "לקט ישראל", שההנהלה שלה יושבת פה ביציע הכבוד. 
+
+אני רוצה להתחיל בפסוק מספר ישעיהו שהוא נר לרגלינו: "איש את רעהו יַעְזֹרוּ ולאחיו יאמר חזק". בהצלת מזון במדינת ישראל מתקיימים כל הערכים שאנחנו מאמינים בהם של ערבות הדדית, של רעות, של עזרה אחד לשני. קו העוני לא בוחר איפה הוא עובר; הוא מכליל בתוכו את כולנו. בהצלת מזון אנחנו נוגעים קודם כול בערכים שעליהם אנחנו חיים. בנוסף, אנחנו נוגעים בערך חברתי – בניסיון לצמצם את הפערים הבלתי-נתפסים בחברה הישראלית; בערך כלכלי – לחסוך באובדן של מיליארדי שקלים בהשקעות מינימליות; להביא למציאות של הגעה של מזון תקין, ראוי למאכל אדם, לכל אחד ואחת; ובערך סביבתי משמעותי, שעוסק גם בתהליך של ייצור המזון וגם בתהליך של סילוקו. 
+
+אתמול זכינו בישיבת סיעת הבית היהודי לארח את "לקט ישראל", וברוך השם – הצעתה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס הגיעה באיחור של יום, כי כבר אתמול חברי השר נפתלי בנט, שר החינוך, הזמין כבר למחר את הנהלת "לקט ישראל" לחשוב ביחד איך להרחיב את אותו פרויקט נפלא שמוביל ארגון "לקט ישראל" של כריכים לילדים רעבים, שהיום קיים ב-140 בתי-ספר ברחבי מדינת ישראל; איך להגדיל אותו, להרחיב אותו, שתיפסק המציאות הקשה, הכואבת, שאנחנו כולנו מנסים לפתור – המציאות שבה ילדים ומבוגרים הולכים לישון רעבים. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להתריע בפניך, כבוד היושב-ראש, על כרסום – כרסום בחסינות הפרלמנטרית של חברי הכנסת ופגיעה מאוד בסיסית בזכויותיהם. 
+
+אנחנו, כמה חברי כנסת, ביקשנו לבקר את העציר שבמעצר מינהלי, ששמענו מחבר הכנסת סעדי שהוא גם מאושפז בבית-החולים. הרבה ימים אנחנו מחכים ומחכים ונתקלים בסחבת. אני מניח שהחסינות שניתנה לנו, הזכות הזאת לבקר אסירים, נועדה בדיוק למקרים הללו. היא לא נועדה למקרים של אסירים שעורכי-דין מבקרים אותם כל הזמן, והמשפחה וכדומה; היא נועדה בדיוק למקרים האלה – שחבר הכנסת יוכל לבקר ולהתרשם ממצבו וממעמדו, וכך גם יוכל לקיים את תפקידו כחבר הכנסת. זה הכרסום הראשון. 
+
+ כרסום שני, כבוד היושב-ראש – ויצא לנו גם לשוחח על זה: זה שבועות ארוכים חברי כנסת שמבקשים לשמור על אותה זכות שכל הזמן הייתה להם לבקר במסגד אל-אקצא ולהתפלל שם, גם כחלק מהמצווה הדתית והתרבות הלאומית – הרבה זמן שהם לא מקיימים ולא מצליחים לקיים את המנהג הזה בגלל אותו איסור שקיים מהגורמים השלטוניים. 
+
+ ולכן, אני מתריע שוב מפני הכרסום הזה ומבקש מיושב-ראש הכנסת לקחת יוזמה בשני ההיבטים הללו, ואולי הגיע הזמן קצת לעשות סדר אל מול האחראים בצד הרשויות. תודה רבה.
+
+ תודה. יעזור לי, חבר הכנסת יוסף ג'בארין, אם בנושא הראשון תפנו אלי במכתב רשמי. אני בוודאי אבקש תגובה כל המכתב הזה משב"ס או מי שמחזיק באותו אסיר, שיפרטו מה הסיבה לאי-מתן זכות ביקור.
+ 
+
+ – – –
+
+
+ כן. חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת שרן השכל.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה לך, אני רוצה לספר את סיפורה של שאילתה. שאלתי את השר להגנת הסביבה בעניין הארכת הזיכיון של חברת קצא"א. בשנים האחרונות אירעו 16 אירועים של דליפת נפט. החמור בהם התרחש בדצמבר 2015: 5 מיליון ליטרים של נפט גולמי זרמו בערבה במה שהוגדר כאסון האקולוגי הקשה בתולדות מדינת ישראל. שאלתי את השר להגנת הסביבה אם במסגרת הדיונים לחידוש זיכיון קצא"א, שעומד לפוג, מובאים בחשבון גם המחדלים החמורים שהתרחשו בשנים האחרונות ושהביאו לנזק בלתי הפיך למרקם האקולוגי בערבה. ענה לי השר להגנת הסביבה: הנושא נמצא באחריות משרד האוצר. שאלתי את השאלה, את אותה שאילתה מפורטת, את שר האוצר, וקיבלתי משר האוצר תשובה מעמיקה בת תשע מילים: הדיונים על הפעילות בקצא"א יביאו בחשבון את מכלול השיקולים. 
+
+והנה שתי סיבות לדאגה: סיבה אחת לדאגה, לעתיד הסביבה שלנו, היא שקצא"א כנראה ממשיכה בפעילותה, וסיבה שנייה לדאגה, לעתיד מוסד השאילתות, היא שאלה התשובות שאנחנו מקבלים.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה. אחריה – אחרון הדוברים בנאומים בני דקה הוא חבר הכנסת יחיאל בר.
+
+
+ שלום, יושב-ראש הכנסת, שלום לחברי הכנסת, רציתי לספר לכולכם שאתמול בשעה טובה פתחנו את שדולת הקנאביס הרפואי בכנסת. אני שמחה, קודם כול, להזמין את כל חברי הכנסת להצטרף. 
+
+מה שקרה במדינת ישראל הוא שבמשך שנים – – 
+
+
+– – – 
+
+
+ – – במשך שנים, אנחנו, הממשלה, הפכנו חולים – חולים סופניים, חולים שאין להם שום פתרון אחר – לעבריינים. הפכנו לא רק אותם: את ההורים שלהם, את בני המשפחות שלהם, פשוט לעבריינים, כאשר הם רק מחפשים תרופה לבני-משפחותיהם, לאהוביהם, שבאמת נמצאים במצב של חיים ומוות.
+
+מה שאנחנו יצרנו – יצרנו בעצם שולחן עגול. הזמנו יזמים, כלכלנים, חקלאים, רופאים, חוקרים, חולים. כולנו יושבים ביחד על מנת לקדם, על מנת לדאוג לחולים ועל מנת לקדם באמת את הנושא של הקנאביס הרפואי. לשמחתי הרבה, כבוד הרב ליצמן באמת משיק עכשיו את הרפורמה בתחום הקנאביס הרפואי, וסוף-סוף יהיה פתרון ותהיה פשו�� תרופה למאות-אלפי אזרחים במדינת ישראל שמחכים לרגע הזה.
+
+ובהזדמנות הזאת, בשבוע הבא אנחנו נפגשים, חברי השדולה, על מנת לעבור על הרפורמה, להציג כל מיני תובנות וכל מיני דברים שאנחנו רוצים להעלות. אני באמת רוצה להזמין את כל חברי הכנסת לבוא ולהשתתף בדיון, יחד אתנו, יחד עם מומחים נוספים, על מנת שבאמת נוכל, כולנו יחד, להעביר את הרפורמה הטובה ביותר. תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת שרן השכל. חבר הכנסת יחיאל חיליק בר – בבקשה, אדוני. דקה לרשותך.
+
+
+ תודה, אדוני. שני נושאים קצרים, בעצם שני אירועים שעשינו במהלך השבוע החולף: הראשון – שדולת השוויון בבריאות, שוויון בבריאות בין הפריפריה למרכז, שבה למדנו כמה יש לעבוד בשביל לחבר, כדי שיהיה שוויון. ואתה יודע מה? לא למדתי על זה רק מהנתונים הכספיים והסטטיסטיים. אימא שלי, טובה, שתהיה בריאה, יוצאת לפנסיה בשבוע הבא לאחר עשרות שנות עבודה כאחות בבית-החולים רבקה זיו, בטיפול נמרץ יילודים. ממה שלמדתי ממנה כבן של אחות – שאם יש קצת שוויון בפריפריה בבריאות, זה מונע בעיקר מהאהבה והמסירות של האחיות והרופאים, ופחות מהיחס שנותנת המדינה. אני רוצה גם לאחל לה הצלחה בחיים האזרחיים. 
+
+אבל בעיקר אני פה כדי להצדיע גם לך, אדוני היושב-ראש, וגם לכנסת וגם ל"לקט ישראל" על זה שקיימנו היום את יום הצלת המזון בראשות "לקט ישראל". תודה לך על שאפשרת את זה, אדוני. 
+
+ אמרתי גם בשדולה, ואני אגיד את זה גם פה: מספרים לנו שאין רעב בישראל. ובאמת, אני שמח שרעב כמו שאנחנו רואים באפריקה, כמו שאנחנו רואים בתמונות, אין בישראל. אבל רעבים יש, ועוד איך יש. אומרים לנו להסתכל על הגרפים ועל הנתונים המרשימים, אבל אי-אפשר לספר את זה לילד שהולך לישון רעב – עם בטן מקרקרת. הוא לא יכול לאכול את הגרפים האלה, הוא זקוק למזון. 
+
+כשיש רעבים בגלל שאין מזון, זו טרגדיה, אבל כשיש רעבים כשיש מזון, זו כבר טיפשות ואיוולת. ולכן, הפעילות של "לקט ישראל", שיזם את היום הזה, היא פעילות קודש, לא פחות, ואני מצדיע לה. התמזל מזלנו לחיות במדינה מפותחת שיש בה מספיק מזון לכולם; רק צריך לדעת איך ללקט אותו ואיך לחלק אותו. ובזכותו אולי, ובזכות הפעילות של "לקט", נחסכות הטראומה וההשפלה של חרפת רעב ממאות ואלפי ילדים ומבוגרים בישראל. 
+
+אדוני, לסיום, בדרך כלל, אתה יודע, כדי לחולל איזה שינוי חברתי דרמטי יש צורך בהמון המון כסף והמון משאבים חדשים. במקרה שלנו המשאבים כבר קיימים, וכל מה שנדרש מאתנו הוא טיפה אומץ וטיפה תשומת לב על מנת לא לבזבז את המשאבים האלה; מאמץ קטן שיכול לחולל שינוי גדול – שינוי חברתי, כלכלי, תרבותי, חינוכי ומוסרי. ולכן אני רוצה לבקש מאתנו, מהכנסת, שלא להתייחס לאירוע הזה של "לקט ישראל", ליום המזון, כאל אירוע חד-פעמי שנועד למרק לכולנו את המצפון, אלא באמת לקחת ממנו את המודעות לנושא הזה, ושנדע גם לתרגם את המודעות הזאת לחקיקה ופעילות ממשלתית בנושא הצלת מזון ואיסוף מזון.
+
+אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, שאפשרת את היום הזה. אני רוצה להודות לכל עובדי ומתנדבי "לקט ישראל", בראשות גידי כרוך, שיושב פה, הם יושבים פה, וג'וזף גיטלר, שנמנע ממנו להגיע – להצדיע לכם על היום הזה ולהגיד לכם שאנחנו פה לשירותכם. ובאמת, הצדעה ותודה מכולנו. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יחיאל חיליק בר. אנחנו ודאי מצטרפים לברכות לארגון החשוב הזה.
+
+
+
+
+חברי הכנסת, אנחנו פותחים כעת דיון מיוחד לציון יום הסוכרת הבין-לאומי – הצעות לסדר-היום מס' 1282, 2388, 2406 ו-2410. בעולם מצוין יום זה ב-14 בנובמבר, יום הולדתו של הרופא והביוכימאי פרדריק בנטינג, שגילה את הטיפול באינסולין לחולי סוכרת, טיפול שכבר הציל חיי מיליונים. בשל אילוצים מתחייבים אנחנו מציינים יום זה באיחור-מה, אבל זה לא פוגע בחשיבותו.
+
+ על-פי נתוני האגודה הישראלית לסוכרת, למעלה מחצי מיליון ישראלים סובלים ממנה. חלק גדול אינם מודעים לה כלל, ועל-פי ההערכה, כחצי מיליון ישראלים נוספים נמצאים במצב של טרום-סוכרת, וישנם עוד כ-200,000 שאינם מאובחנים.
+
+ הסוכרת היא אחת המחלות הנפוצות בעולם, ועל-פי ארגון הבריאות העולמי, כבר לפני שנים אחדות היו בעולם לא פחות מ-220 מיליון חולי סוכרת. במרוצת העשורים האחרונים עלה מספר החולים בהתמדה, והיא מוגדרת זה מכבר כמגפה. כדי לסבר את אוזננו, ההערכה היא כי בארצות-הברית, למשל, לוקים בה כ-6% מכלל האוכלוסייה. 
+
+ לסוכרת שורה של תסמינים וסכנותיה מרובות, מבעיות בכלי דם ובלב ועד פגיעה ברשתית, ולא עלינו – גם עיוורון. כל מי שמצוי בנושא, ודאי אותם רבים מאוד בינינו שחיים עם הסוכרת, לעתים כבר שנים, יודע שמחלה זו מלווה אותך יום-יום ושעה-שעה, ושהיא רחוקה מלהיות עניין מתוק. חולי סוכרת נאלצים להתמיד במאבק כדי לאזן את רמות הסוכר בדמם ולהימנע מעודף מסוכן. לבד מטיפול תרופתי יש חשיבות גדולה לקיום אורח חיים בריא, לתזונה נכונה ולפעילות גופנית. אם בעבר היה מי שחשב שכל אלה הם מותרות, היום ברור לגמרי כי הם חיוניים לשמירה על הבריאות ולמניעת מחלות, והסוכרת ביניהן. 
+
+ מכאן החשיבות הרבה של העיסוק במחלה והדיון הציבורי בה, ולכן יש לברך על ציון היום הבין-לאומי לסוכרת גם כאן בכנסת. אם נצליח לתרום, ולו במעט, להעלאת המודעות לנושא ולהתמודדות עם המחלה, יהיה זה שכרנו. 
+
+ אני מברך את כל חברי הכנסת שיזמו היום את הדיון במליאה. אזמין את הראשון שבדוברים, חבר הכנסת יואב בן צור; בבקשה, אדוני. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי שר הבריאות הפופולרי שלנו, בראש ובראשונה אני רוצה להודות לפרופסור איתמר רז, יושב-ראש המועצה הלאומית לסוכרת, ומהיום נשיא הפורום לאורח חיים בריא, וכן לכל העוסקים במלאכה, שיזמו את היום הזה, יום הסוכרת הבין-לאומי. 
+
+יום הסוכרת הבין-לאומי נקבע בראש ובראשונה כדי להעלות את המודעות הציבורית למחלת הסוכרת. העלאת המודעות בקרב הציבור הרחב היא ראשיתם של המניעה והמאבק במחלת הסוכרת. הסוג העיקרי והנפוץ ביותר של מחלת הסוכרת, סוכרת מבוגרים, ניתן למניעה באמצעות תזונה נכונה ופעילות גופנית מתאימה. 
+
+כדי להמחיש את היקפה של מחלת הסוכרת אציין, ברשותכם, כמה נתונים – את חלקם אמר היושב-ראש. בישראל ישנם כחצי מיליון בני-אדם שחולים בסוכרת ועוד כחצי מיליון בני-אדם נמצאים במצב טרום-סוכרתי. אני חושב שלא יהיה זה סיכון מצדי לומר שהרוב המכריע של היושבים פה נחשפו לחולה סוכרת במעגל המשפחתי הקרוב ואולי אפילו הקרוב מאוד – עובדה שנותנת לנו אינדיקציה מוחשית על היקפה של התופעה. עלות טיפול שנתי בחולה סוכרת מגיעה לסכום של כ-30,000 ש"ח לשנה, מה שמביא אותנו לעלויות של 15 מיליארד ש"ח לכלל החולים. ההוצאה הלאומית השנתית על בריאות בישראל עומדת על כ-83 מיליארד ש"ח, הווי אומר, הטיפול במחלת הסוכרת הוא למעלה מ-17% מההוצאה הלאומית השנתית על בריאות. סוכרת היא גורם המוות השלישי בישראל, ושיעורי התמותה מן המחלה בארץ הוא מהגבוהים בעול��. הצפי הוא שאם לא יתחולל שינוי ממשי בתפיסה החברתית ובהתנהלות מקבלי ההחלטות, בשנת 2030 יגיע מספר חולי הסוכרת במדינת ישראל לכ-1.2 מיליון, שיהוו כ-12.5% מכלל תושבי המדינה באותה העת. 
+
+ אני חושב שאלו נתונים מחרידים שצריכים ואמורים להדליק אצלנו יותר מנורה אדומה, ובפרט בהתחשב בהשלכות הבריאותיות של מחלת הסוכרת – השלכות בריאותיות שחלקן בלתי הפיכות, כמו שמנו פה: סיכון מוגבר למחלות לב ושבץ מוחי, אי-ספיקת כליות, פגיעה בראייה, פגיעה בעצבים שגורמת לירידה בתחושה בגפיים וסיכון מוגבר לפצעים ולזיהומים, לעתים עד כדי כריתת איברים. 
+
+ברשותכם, חברי חברי הכנסת, אנחנו כמחוקקים, ובפרט בהתחשב בהיקף התופעה, נדרשים לתת תשומת לב מרבית כדי לבלום את מגמת ההידרדרות בהיקף התחלואה בישראל, ואולי אף להוביל שינוי מהותי שיביא להפחתה ניכרת ולצמצום התופעה. ציון היום הבין-לאומי בכנסת הוא נדבך חשוב בהעלאת המודעות, אך עלינו לבחון דרכים נוספות לממש את אותה העלאת מודעות כך שבאמת יחולו שינוי מהותי והפחתה ניכרת בהיקף התחלואה. 
+
+ במסגרת מאמצינו למען חולי הסוכרת בישראל העלינו לאחרונה הצעת חוק להארכת תקופת הזכאות לקצבה עבור ילד נכה שחולה במחלת סוכרת הנעורים עד הגיעו לגיל 18, במקום החוק כיום, שמקנה קצבה עד הגיע הילד לגיל 12. אני מברך את חברי חברי הכנסת שהצטרפו ליוזמה החשובה, שתעשה צדק עם ההורים שנאלצים להתמודד עם ילדים הלוקים בסוכרת נעורים. 
+
+לסיום, במסגרת יום הסוכרת הבין-לאומי, אני רוצה לאחל לכולנו ולאזרחי מדינת ישראל את ברכת "וּבֵרַךְ את לחמך ואת מימך וַהֲסִרֹתִי מחלה מקרבך". תודה רבה. 
+
+
+תודה לחבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת אחמד טיבי – בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי שר הבריאות, אני רוצה לברך על עצם קיום היום הזה, כי מדובר במחלה מאוד נפוצה, כמעט מגפתית, שפוגעת בכל מערכות הגוף. פחות ממחצית החולים בישראל מאוזנים תרופתית – אומנם יש שיעורים גבוהים יותר בקרב שכבות חלשות ועניות; זה מושפע ממצב סוציו-אקונומי נמוך, כנראה. 
+
+ בארגון הבריאות העולמי הוחלט, החל משנת 2014, להאיר במשך שלוש שנים זרקור על השפעות אורח חיים בריא ועל התקדמות המחלה הכרונית. לפי ההערכות העדכניות שפורסמו לרגל יום הסוכרת הבין-לאומי, בעולם חיים כיום 382 מיליון חולי סוכרת – 382 מיליון – ועד שנת 2035, אדוני השר, יאמיר המספר ל-592 מיליון חולים, ואחד מכל עשרה תושבים בעולם יתמודד עם המחלה, שמתאפיינת ברמות גבוהות מדי של סוכר בדם. 
+
+בישראל חיים 458,769 חולי סוכרת מאובחנים – זה נכון לסוף שנת 2012; יש נתונים עדכניים מלפני שנה, וזה לפי דוח המדדים הלאומי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, המאגד נתונים מכל ארבע קופות-החולים. המספר מהווה 6.5% מכלל האוכלוסייה בארץ. הערכה על-פי סקרי בריאות לאומיים של משרד הבריאות היא כי 7.6%–8.8% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מסוכרת, ומספר החולים צפוי להאמיר ל-1.2 מיליון עד שנת 2030. 1.2 מיליון. לפי הערכות של המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מעבר למספר החולים המאובחנים במחלה המוכרים למערכת הבריאות, קיימים מעל 100,000 חולים בארץ שסובלים מסוכרת אך אינם מודעים לבעיה או אינם מקבלים טיפול. 
+
+בדומה לנתוני דוח המדדים הלאומי המצביעים על שיעורי סוכרת גבוהים משמעותית באוכלוסייה ענייה, הדבר משתקף גם בפער בתחלואה בין יישובים עשירים ליישובים עניים העולה מנתוני דוח הפרופיל הבריאותי-חברתי של יישובים בישראל שהוכן בין 2005 ל-2009. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנים 2008–2010 יוחסו 5.8% ממקרי המוות בישראל לסוכרת, והמחלה מהווה את גורם התמותה השלישי בשכיחותו בארץ, אחרי סרטן – במקום הראשון, ומחלות לב – במקום השני, ולפני שבץ מוחי, שהוא במקום הרביעי, ומחלות כליה – במקום החמישי. 
+
+ שיעורי הסוכרת בישראל בערים, לפי חלוקה לערים: תל-אביב – 11.4%, ראשון-לציון – 13.4%, ירושלים – 14.4%, באר-שבע – 16.1%, לוד – 21.2%, נצרת – 36.3% חולי סוכרת. 
+
+ אני זוכר, השרה לשעבר גרמן, כשדיברנו לפני שנה או שנתיים – – – 
+
+
+ ד"ר בשארה בשאראת – – – 
+
+
+ ד"ר בשארה בשאראת הציע בזמנו – והוא מטפל בנושא הזה ועוקב מקרוב – למשל, הגברת המודעות לשימוש בלחם שחור. 
+
+
+לחם מחיטה מלאה. 
+
+
+ מחיטה מלאה. 
+
+
+במקום שבתי-החולים ירכשו לחם שחור – – – 
+
+
+ בדיוק. במקום שבתי-החולים ירכשו לחם שחור, שהוכח מדעית – – – 
+
+
+ שכל הציבור יאכל לחם מלא. 
+
+
+ נכון. לכן, אני אומר, צריך להגדיל את המודעות ללחם מחיטה מלאה. 
+
+
+ שתהיה סובסידיה. 
+
+
+ שיסובסד, זה מה שמאיר אומר; שיסובסד, כי בתי-החולים מחלקים לחם לבן מסובסד. 
+
+אדוני היושב-ראש, שיעורי התמותה מסוכרת גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל. לשם השוואת שיעורי התמותה ממחלת הסוכרת בשתי האוכלוסיות, אפשר להציג נתונים ברורים שקובעים ששיעורי תמותה בקרב שני המינים באוכלוסייה הערבית כפולים משיעורי התמותה באוכלוסייה היהודית, ואף יותר מזה.
+
+אגב, מהשוואה שנערכה עם ה-OECD על סמך נתוני 2006, שיעור הפטירות ממחלת הסוכרת בישראל גבוה יחסית למצב במדינות מפותחות אחרות, ונדמה לי שישראל היא במקום השני, אחרי מקסיקו בלבד. מקסיקו – 107.2, ישראל – 33.7, ויפן היא הטובה ביותר והמפותחת ביותר מבחינת תמותה נמוכה – 5.5.
+
+זה הזמן שכולם, אדוני השר – ואני בטוח שאתה מודע, שהמשרד עושה מאמצים, אבל חייבים להגביר את המודעות ואת המאמץ בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, כי המצב הזה פוגע כמעט בכל רובדי החברה בישראל, לרבות בשכבות עניות ומוחלשות. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את חברת הכנסת טלי פלוסקוב; בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מחלת הסוכרת היא מחלה כרונית, ולצערנו, שכיחותה במדינות העולם, כמו גם בישראל, בעלייה מתמדת. נתוני התחלואה מצביעים על כך ששכיחותה של המחלה גדולה לאין ערוך בקרב קבוצות האוכלוסייה המוחלשות ביותר, הן במדינת ישראל והן בעולם כולו. יש קשר ישיר בין המצב החברתי-כלכלי לבין התחלואה והתמותה של אוכלוסיות בחברה. אנו, כנציגי הציבור, מחויבים לעקרון ההגנה על זכותן של אוכלוסיות אלו לבריאות טובה ולאריכות חיים.
+
+המפתח להתמודדות עם מחלה זו מצוי בכמה כיווני פעולה מרכזיים. הדחוף והמיידי שבהם הוא העלאת מודעות הציבור למחלה ולנזקיה והטמעת חשיבות השמירה על אורח חיים בריא ותזונה נכונה.
+
+ בדוח ה-OECD לשנת 2013 נחשף כי ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם באחוז ההשמנה בקרב ילדים עד גיל 17. כל ילד חמישי וכל ילדה רביעית בארץ סובלים כיום מעודף משקל, וכ־75% מהחולים בסוכרת הם בעלי משקל עודף או השמנת יתר. כ-25% מכלל הילדים בישראל סובלים מעודף משקל בשל היעדר פעילות גופנית ותזונה עתירת קלוריות, ורק כשליש מהישראלים עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי והמלצות משרד הבריאות לקי��ם פעילות גופנית. אלו נתונים מפחידים. הגידול במספר חולי הסוכרת והגידול בהשמנת בני-הנוער קשורים זה בזה. אני לא רוצה להיות נביאת זעם, אך הנתונים מוכיחים כי המצב הבריאותי של בני-הנוער בישראל הולך ומידרדר.
+
+ אחד הגורמים העיקריים לתחלואת ילדים הנו צריכת מזון לא בריא. מחקרים מצאו כי ילד ממוצע בגילי 6–11 צופה ביום ב-22 דקות של פרסומות המיועדות לילדים, כמחציתן מפרסמות מזון שאינו בריא. המזונות הנפוצים ביותר בפרסום המכוון לילדים הם ממתקים, חטיפים, משקאות ממותקים, דגני בוקר עתירי סוכר, גלידות ועוד. מנגד, פרסומות על אכילת פירות וירקות או על תזונה מאוזנת ומגוונת הן בתדירות נמוכה ביותר. הפרסום האינטנסיבי של מוצרי מזון משפיע באופן ניכר על העדפות התזונה של ציבור הצרכנים בכלל ושל ילדים בפרט. קיימת עדות נרחבת לקשר שבין פרסום מוצרי מזון בטלוויזיה ובין עלייה משמעותית בצריכה, בעיקר בקרב ילדים שסובלים מעודף משקל ומהשמנת יתר.
+
+ ארגון הבריאות העולמי פרסם בשנת 2013 המלצה רשמית שקוראת להגביר את המאמצים, ברמת המדינות וברמה הגלובלית, על מנת להקטין את החשיפה של הילדים לפרסום מזונות עתירי שומן, סוכר ומלח. אחת ההערכות העדכניות במחקר גורסת כי באמצעות הטלת הגבלות על פרסום מזון עתיר פחמימות, מלח ושומן ניתן לצמצם ב-18% את שיעור תחלואת הילדים גילאי 3–11. 
+
+ משרד הבריאות מכיר את הנושא ואף הביע את דאגתו מתופעות ההשמנה והסוכרת ההולכות וגוברות בקרב ילדים בישראל. בנייר עמדה רשמי שפורסם בשנת 2012 מציין המשרד את המלצות ארגון הבריאות העולמי, שלפיהן כל מדינה צריכה להיות בעלת עניין מרכזית במניעת שיווק חוצה-גבולות של מזון מזיק לילדים, וכי עליה להתוות סנקציות ברורות בנושא ולאכוף אותן. ועדת החינוך, התרבות והספורט נדרשה גם היא לעניין בשנת 2014, והצהירה כי יש להעביר חוק המגביל פרסום מזון מזיק לילדים. אך למרות כל אלה, טרם הועברה חקיקה המגבילה שיווק מוצרי מזון מזיק לילדים. במדינת ישראל אנחנו נמצאים בפיגור בכל הקשור לחקיקה בתחום. בניגוד לעשרות מדינות אחרות, בארץ עדיין לא קיימת חקיקה המגבילה את שיווק מוצרי המזון המזיק לילדים, אף שהוכח כי מניעת פרסום מזונות מזיקים משפיעה ישירות על מניעת השמנה בילדים. 
+
+ כמי שמאמינה שרפואה מונעת היא האמצעי המרכזי והאפקטיבי ביותר להתמודדות עם מחלה זו, הנחתי על שולחן הכנסת חוק אשר מטרתו לנתק את הקשר בין הפרסום המזיק ובין העלייה המשמעותית של מספר הילדים הסובלים מסוכרת, עודף משקל והשמנת יתר.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אני מסיימת. אני קוראת היום, ביום הסוכרת הבין-לאומי, לכל יושבי הבית הזה להצטרף אלי למאבק במגפה שפוגעת באחוז ניכר מבני-הנוער בישראל ולעצור את הגידול בתחלואה. אני מקווה שמכאן, היום, נצליח לסייע לרבים מילדי ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, גברתי. אני מזמין את חברת הכנסת איילת נחמיאס – חברתי האמיצה, יש לומר.
+
+
+ יש סרט כזה.
+
+
+ היא אמיצה באמת. אני מכיר אותה הרבה שנים. בבקשה, גברתי.
+
+
+ תודה, היושב-ראש.
+
+
+ אפילו לא היה לו האומץ להגיע לכאן.
+
+
+ חברים, תרשו לי להמשיך ולדבוק בדרכי הפרלמנטרית המוכרת לכם זה תשעה חודשים. אני אדבר על הסוכרת, שלצערי אני מכירה אותה מקרוב, ממשפחתי – את שני סוגי הסוכרת.
+
+אני רוצה להודות לחברתי טלי פלוסקוב, שמיקדה את הנאום שלה, במידה רבה של צדק, בתזונה ובבעיית ההשמנה שהולכת ומתפתחת. אנחנו חושבים כל הזמן שאנחנו אוכלים מיני מזונות יותר בריאים. לחבר הכנסת מאיר כהן יש הצעת חוק בנושא שומן טראנס. נדמה לנו כל הזמן שהתזונה שלנו משתפרת, אבל זה באמת לא בהכרח.
+
+כפי שיודע השר, וגם חברתי מירב בן ארי, אנחנו עוסקים הרבה מאוד בנושא האלרגנים. במידה מסוימת הסטריליות של המזון הפכה אותנו ליותר אלרגיים להרבה דברים, להרבה יותר רגישים לסוגי מזון.
+
+אבל אני באמת רוצה לומר משהו, איזו מילה אישית, לפני שאני מדברת על סוכרת נעורים. אני חושבת שמי שלא ראה בן-אדם חולה סוכרת מתחיל להיפצע, מתחיל לקבל את הפצעים המאוד-מאוד-מאוד קשים שמאפיינים את המחלה הזאת, ובסופו של דבר נקבר חצי אדם, לצערנו, לא ראה משהו מכאיב מימיו. אנחנו מכירים הרבה סוגי מחלות; יש משהו במחלה הזאת – צורת האכילה הפנימית הזאת שהמחלה הזאת מאכלת בך, במי שחולה בה – שקשה מאוד לראות. ולצערי, ראיתי יותר מבן-אדם אחד שהפצעים האלה – הוא לא יכול להם יותר, ולאט-לאט האצבע נכרתת, כף הרגל נכרתת, רגל שלמה, ושתיים.
+
+השבוע סיפרו לי על נועה – שם בדוי, כמובן – ילדה בת 17 שחיכתה וציפתה לצאת עם חבריה בשבט "הצופים" לטיול של יומיים. נועה, לצערה, ולא באשמתה, כמובן, חולה בסוכרת נעורים סוג 1, ולכן היא צריכה להיות עם מזרק צמוד, ולא די בכך, היא גם כמובן חייבת למדוד באופן תמידי את רמת הסוכר בדמה; אנחנו יודעים שזה עניין של חיים ומוות אצל חולי סוכרת. עלייה לכאורה פשוטה להר, טיפוס על ההר, הופכת לאתגר קשה מנשוא עבור נערה בת 17 שצריכה לבדוק את רמת הסוכר שלה לפני העלייה, ולבדוק אחרי ההגעה לפסגה כדי לשים לב שלא ירד לה הסוכר. אם הוא ירד, היא צריכה לאכול בהתאם, ואם הוא עלה, עליה להזריק אינסולין בהתאם. אפילו לישון אצל חבר או חברה הופך למסע עבור ילד סוכרתי, שצריך שיבדקו לו סוכר בלילה; הרי לא תמיד הם בגילים שהם יכולים לבדוק סוכר לעצמם. זה עניין של חיים ומוות. ונועה היא רק ילדה אחת מבין 5,000 ילדים, נערים ונערות – וילדות, כמובן – שאובחנו כחולות בסוכרת נעורים בשנת 2014; 5,000 ילדים, 5,000 זוגות או הורים יחידים, יחידות משפחתיות, לילדים שנאלצים להתמודד עם מציאות קשה ומורכבת. 
+
+ ואני אומר מילה – ואני בטוחה שחברתי חברת הכנסת מירב בן ארי תזדהה עם זה: אנחנו נתקלים היום בהרבה מאוד ילדים שמאבחנים אצלם צליאק לצד סוכרת נעורים, ואז האירוע הוא הרבה יותר מסובך עבור ההורים. הרבה פעמים, מה שאני עושה זה פשוט מחברת בין הורים, כדי שהם יוכלו ללמד את ההורים החדשים שמתוודעים למציאות המורכבת הזאת ולעבוד ביחד, ללמוד איך מטפלים בבעיה. פשוט אי-אפשר לתאר כמה ילדים סובלים היום משילוב של מחלות. בכל שנה יש 370 ילדים שמאובחנים. המגמה – אנחנו רואים שהיא עלייה. 
+
+ אנחנו מוכרחים לדאוג ולשפר את איכות החיים של הילדים הללו במסגרות החינוכיות. ליווי הילדים לאורך שעות היום מאפשר שמירה על איזון רמת הסוכר, וזה באמת באמת קריטי. זה לא רק עניין של אפס או אחד, של להיות או לחדול, של לחיות או למות; זה איכות חיים ברמה הכי בסיסית – ההשתתפות שלהם ללא כל מגבלה בכל הפעילויות. הפחתה של אירועים חריגים מסכני חיים היא משהו יומיומי בשביל ילדים כאלה. הסייעות מועסקות בתנאי מינימום, וזה לא חדש לאף אחד מאתנו. אני עוסקת הרבה מאוד בנושא של שכר הסייעות, ואני מתכוונת גם לעשות משהו בחודש הבא, לא רק לטובת הסייעות שמסייעות לילדים חולי סוכרת אלא בכלל לסייעות במערכת החינוך ובמערכת הבריאות. השר ליצמן בוודאי מכיר את ��ה מקרוב. באמת, השכר הוא בלתי נסבל. והסייעות האלה, כמובן, לרוב הן ללא קביעות, ולא ניתן הרבה פעמים להשיג סייעות ברמה שמתאימה לצרכים הנדרשים, למרות שלעתים הסייעות לא חייבות להתמקד דווקא בילדים חולי הסוכרת, והן יכולות לסייע בכיתה באופן כללי. אין היום אפילו מערך הדרכה מתאים להכשרת הסייעות – שוב, זה במציאות שבה אנחנו מדברים על יותר ויותר ילדים שחולים במחלה. 
+
+ גם במסגרות של פעוטונים עד גיל שלוש אין לנו פתרון מתאים. היום המענה ניתן דרך משרד הרווחה, והליווי לא כולל עזרה בפעולות פולשניות, ואין מה לעשות, לפעמים במחלת הסוכר צריך פעולות פולשניות. אנחנו יודעים שזה דורש בדיקה של האצבע, מתן זריקות אינסולין. זה ברור שאי-אפשר לטפל בילדים בצורה כזאת בגן. אז מה אמורים ההורים לעשות? איך הם יכולים לשלוח את הילדים שלהם לגן כשזה המצב של הילדים? אז הורים רבים – אחר כך אנחנו שואלים את עצמנו מה קורה לפריון במשק, למה כל כך הרבה אימהות עובדות במשרות חלקיות. זאת התשובה. אני מכירה אין-ספור הורים ואין-ספור אימהות שצריכים בשעה 13:00 לצאת מהעבודה. עזבו את הפריון במשק – זה פשוט רע לכולנו; זה רע למשפחות, וזה בוודאי רע גם למשק. 
+
+כל הורה צריך להתמודד עם הכלים שעומדים לרשותו. גם במסגרות החינוך בבתי-הספר אין נהלים ברורים ואחידים שמתייחסים להיערכות הצוות החינוכי בבתי-ספר שבהם יש ילדים סוכרתיים. לא קיים שום נוהל שמתייחס לעזרה במהלך היום או למתן עזרה במצב חירום. לא קיימת אפילו אחידות באופן שבו מדריכים את הצוותים החינוכיים לגבי הקשר שלהם עם ההורים ועם הילד הסוכרתי. אסור לנו לזרוק את ההורים לים עם מצוקותיהם; אסור לנו להשליך את הילדים האלה, אדוני השר – ואני יודעת שהלב שלך נמצא במקום הנכון, כמו לבה של שרת הבריאות הקודמת. הרבה פעמים אני מדברת על הלב של חברי הכנסת, שהוא נמצא במקום הנכון, אבל אנחנו לא תמיד עושים את מה שצריך, או לא תמיד המשאבים מספיקים. אבל אסור לנו לעזוב את הילדים חולי הסוכרת, ואנחנו מוכרחים להושיט להם ולמשפחות יד. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, חברת הכנסת נחמיאס ורבין. אחרונת הדוברים, לפני תשובת השר – חברת הכנסת גרמן, בבקשה, ואז ישיב שר הבריאות יעקב ליצמן. בבקשה, גברתי, עד חמש דקות. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת הנפלאה, אדוני השר, חברותי וחברי חברי הכנסת, אני רוצה להתרכז באחד הפתרונות, שמי שמוביל אותו הוא ד"ר בשארה בשאראת, מי שמנהל את בית-החולים הסקוטי בנצרת. 
+
+
+ נצרת.
+
+
+ נכון מאוד.
+
+
+ איש מדהים.
+
+
+ אבל לא רק הוא. ואומר בשארה בשאראת: אם המדינה תיקח ופשוט תסיט את התמיכה שניתנת היום ללחם הלבן לתמיכה בלחם המלא, יימנעו גם מחלת הסוכרת, גם חלק ממחלות הלב וגם עוד מחלות רבות; דרך אגב, גם סרטן המעי הגס ועוד מחלות רבות. מסתבר שלחם מחיטה מלאה הנו הרבה יותר בריא ומונע מחלות, שלא לדבר על כך שלחם מחיטה מעובדת – הלחם הלבן, מה שאנחנו קוראים – בהחלט מייצר מחלות. 
+
+ כשאני קדמתי לך הקמתי ועדה שישבה ובדקה מה המשמעות של לתת תמיכה, לתת סובסידיה או כל דבר אחר – להכריז על פיקוח מחירים או כל דבר אחר. התברר שגרעינים של חיטה מלאה לא עולים יותר מהגרעינים הלבנים; זה עולה אותו דבר, אלא מה? מפני שהמדינה מסבסדת את הלחם הלבן, אז מטילים את העלויות על הלחם המלא. ויוצא מצב אבסורדי שהלחם המלא עולה היום בסביבות 14–15 ש"ח, 20 ש"ח ויותר. ודווקא אותה אוכלוסייה שזקוקה ללחם המלא, שזאת האוכלוסייה הערבית, הבדואית והאתיופית, כמו שאמר כאן חבר הכנסת ד"ר טיבי – הוא אמר בצדק: האוכלוסיות החלשות הן שחולות יותר בסוכרת. לאו דווקא, כן? אבל בעיקר. הוא ציין את זה שהערבים חולים פי-שניים מכלל האוכלוסייה. ודווקא האוכלוסייה הזאת, שאין לה, נאלצת לקנות את הלחם הלבן, שהוא זול והוא מסובסד. הוא עולה בסביבות 5 שקלים, 5.90, אם הוא פרוס, לעומת פי-שלושה. 
+
+ ולכן אני פונה אליך – ודרכך, כמובן, אל הממשלה, ובעיקר אל משרד האוצר – לבוא ולשנות את סדרי העדיפויות: במקום שהלחם הלבן יהיה לחם מסובסד ובפיקוח, יהיה הלחם המלא מפוקח. אני חושבת שבכך אנחנו נוכל למנוע הרבה מחלות, ובעיקר את מחלת הסוכרת. 
+
+
+ זה היה כבר פעם. בעבר, מה שאנחנו קראנו לו הלחם המלא השחור היה מסובסד. 
+
+
+ כן, אבל כבר לא עושים אותו. פעם היה לחם לבן ושחור מסובסד. שניהם מסובסדים. 
+
+
+ רגע, רק רגע. אני רוצה לתקן את חברי. מה שאנחנו קוראים לו לחם שחור הוא לא לחם מלא – הוא לחם שחור שצבוע; הוא לחם לבן עם צבע או עם קרמל.
+
+
+ לא, פעם היה – – –
+
+
+ הוא לא-בריא באותה מידה כמו הלחם הלבן. לא להשלות את עצמכם. הלחם האחיד, שהוא קצת יותר כהה, הוא לחם לבן עם תמיסת קרמל עם איזה גורם של פיגמנטים של צבע. הוא לא בריא. לחם מחיטה מלאה זה סיפור אחר, והוא מאוד מאוד יקר. 
+
+
+ תודה רבה, גברתי. אני רק רוצה להגיד שצופה טלוויזיה בשם עידן יוסף ביקש להעיר שזה סוכרת ולא סכרת. אני לא יודע אם הוא צודק, כי אני לא מומחה – – –
+
+
+ הוא צודק.
+
+
+ הוא צודק, עידן?
+
+
+ הוא צודק. הוא צודק. 
+
+
+ אז תודה לעידן על ההערה. מעתה נאמר סוכרת ולא סכרת. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רק בסוף הדיון אנחנו יודעים אם זה סוכרת או סכרת.
+
+
+ אז הנה, בסוף הדיון העירו לי, ראית? אגב, צופה מהבית. זה לא קורה בכל יום. 
+
+ אדוני השר, בבקשה. השר ליצמן יסכם את הדיון על הסוכרת. 
+
+
+ זה אחד מחמישה, זה 20% רייטינג. 
+
+
+ כבר אנחנו יודעים שיש רייטינג לאחוז. 
+
+
+כל הכבוד. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמח שיש דיון היום לציון יום הסוכרת. 
+
+
+ סוכרת. 
+
+
+אמרתי סוכרת. אגב, כשאני אומר סוכרת – בדרך כלל אני משובש בעברית; במקרה הזה יצא לי טוב. 
+
+
+ לך מותר. 
+
+
+ אני עולה חדש. 
+
+
+ נשמע ככה. 
+
+
+ עובדה שכן. 
+
+התוכנית הלאומית למניעה והתמודדות עם מחלת הסוכרת: 1. תחלואה כרונית, ובתוכה סוכרת, היא בעיה כלל-עולמית. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 52% מהתמותה מתחת גיל 70 הם תוצאה של תחלואה כרונית. בישראל לבד תחלואה כרונית גורמת ל-5,000 מקרי מוות בשנה, מה שהופך אותה לגורם מספר אחת לתמותה בישראל, שעולה למשק הישראלי כ-6 מיליארד שקל בשנה. לצערנו, חלק גדול מהתחלואה הכרונית אנו רואים בשכבות החלשות באוכלוסייה. חלק גדול מהתחלואה הכרונית ניתנת למניעה על-ידי הקפדה על אורח חיים פעיל ועל תזונה בריאה. 
+
+ משרד הבריאות, בשיתוף המועצה הלאומית לסוכרת, גיבש תוכנית לאומית למניעה ולהתמודדות עם מחלת הסוכרת. התוכנית הלאומית תיושם השנה במסגרת תוכנית העבודה השנתית של משרד הבריאות. לתוכנית כמה אסטרטגיות, החל ממניעה, שיפור שירותים בקהילה, הבטחת רצף הטיפול לחולי סוכרת בין הקהילה לבתי-החולים, מתן דגש בטיפולים מיוחדים האופייניים לחולי סוכרת, כגון טיפול בכף רגל סוכרתית, קידום מחקרים וקביעת מדדי איכות ייעודיים שיבטיחו את איכות הטיפול הרפואי בסוכרת. 
+
+ בנושא מניעת הסוכרת משרד הבריאות, בשיתוף עם משרד החינוך, התרבות והספורט, מנה�� את המאמץ הלאומי לצמצום התחלואה הכרונית בישראל במסגרת התוכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, מה שנקרא "אפשריבריא". בשנת 2011 משרד הבריאות, בהובלתי, שכנע את ממשלת ישראל להשיק את התוכנית הלאומית "אפשריבריא" על מנת לקדם סביבה פיזית, חברתית וכלכלית המאפשרת בחירת מזונות בריאים ופעילות גופנית, בדגש על צמצום פערים, כלומר, עם העדפה לפריפריה חברתית וגיאוגרפית. יחד עם שותפינו בממשלה, בשלטון המקומי, בקופות-החולים ובחברה האזרחית אנחנו מפתחים ומנגישים מדיניות מקדמת בריאות במוסדות חינוך, ברשויות מקומיות ובמקומות עבודה, פועלים ברמה הלאומית במערכות הציבוריות, ובאמצעות יוזמות ייעודיות – בקרב אוכלוסיות ייחודיות ופריפריאליות ואוכלוסיות בסיכון. 
+
+למשל, עבר חוק לפיקוח על הערך התזונתי של המזון שמוגש ונמכר במוסדות חינוך, שופרה המערכת להזנה במערכת החינוך וניתנו תמריצים לקופות-החולים להנגיש שירותי ייעוץ והדרכה לאורח חיים בריא. בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון, יצרנים מפחיתים את תכולת המלח במזונות בסיסיים, ועשרות ערים ויישובים פיתחו מדיניות עירונית ותשתיות, כולל מסלולי אופניים והליכה, תאורה וברזיות, והחלו לפתוח מתקנים ואולמות ספורט לקהל הרחב מחוץ לשעות הפעילות הפורמלית. 
+
+בהמשך, משרד הבריאות מתכנן לדאוג להוזלת מזון בריא, כפי שדיברנו קודם, ולהרחבת ההשקעה הלאומית בתשתיות לביצוע פעילות גופנית. עבור הגיל הרך וההורים הצעירים, טיפות-חלב ייהפכו עוגן ליצירת שפה משותפת בין אחיות, צוותי חינוך לגיל הרך והורים להורות מקדמת בריאות של תינוקות ופעוטות. בקרוב נשיק תוכנית "אפשריבריא בעבודה" למקומות עבודה מקדמי בריאות, ונשלים את הפטור ממס על כיבוד בריא במקומות עבודה, הכולל ירקות ופירות, עם צעדי מדיניות נוספים. 
+
+ לצערי, במהלך 2014–2015 התקצוב לתוכנית חשובה זו הופסק, אך בימים אלה, בהנחייתי, משרד הבריאות מחדש את תקצוב התוכנית לקראת שנת 2016, מהלך שישמר הישגים, יניע תהליכים חדשים ויאפשר לממשלה להמשיך להגן על הזכות של כל אחת ואחד לאכול בריא, להיות בתנועה, להרגיש טוב. בכוונתי להוביל החלטת ממשלה מתוקצבת גם לשנים 2016–2020. אם לא נעשה יחד מאמץ מאורגן ומתוקצב, תימשך מגמת העלייה בתחלואה הכרונית. 
+
+2. בהתייחס לסוגיית הסייעות הרפואיות – מלווה אישי עבור תלמידים הסובלים מסוכרת נעורים ולומדים בחינוך הרגיל: תלמידים עם סוכרת נעורים זכאים למלווה אישי עד וכולל כיתה ב' בכל שעות פעילות בית-הספר. במטרה לעודד עצמאות של התלמיד בטיפול, היקף הסיוע יורד בהדרגה, ומופסק בכיתות ד' וה'. יש לציין כי תלמידים שאובחנו לאחרונה כסובלים מהמחלה זכאים גם הם למלווה אישי עד שהם רוכשים את המיומנות הנדרשת להתמודד עם הטיפול העצמי במחלה. המלווה האישי לא נמנה עם מקצועות הבריאות; המלווה האישי נחשב לזרועו הארוכה של ההורה ופועל במקומו בבית-הספר בטיפול הדרוש לתלמיד. למרפאות המקצועיות יש תוכניות הדרכה ייעודיות למלווים האישיים. 
+
+תנאי ההעסקה של המלווים האישיים של תלמידים חולי סוכרת זהים לתנאי ההעסקה של המלווים האישיים של תלמידים אחרים הסובלים ממחלות וממצבים המזכים אותם במלווה אישי. תנאי ההעסקה של המלווים האישיים שופרו לאחרונה – אף שאני חושב – בהסתייגות – שזה לא מספיק. כיום הם מועסקים על-ידי הרשויות המקומיות למשך כל השנה, כולל תקופת הקיץ. 
+
+ לסיכום, הטיפול בחולי סוכרת ומניעת התחלואה קיבלו עדיפות גבוהה במערכת הבריאות לשנה זו, ובכלל זה בשירותי בריאות הציבור, בשירותים בקהילה ובבתי-חולים, תוך הקצאת המשאבים התקציביים הנדרשים לקידום התוכנית. 
+
+אני רוצה לציין שני דברים: א. אני בהחלט אבדוק אפשרות של סובסידיה ללחם מקמח מלא – לא שחור, מה שנקרא, אלא מקמח מלא. 
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, את זה אני לא אומר. מגיע לאלה שרוצים, אני לא נכנס לזה. אבל בהחלט, לגבי לחם, אלה שצריכים לחם מקמח מלא, אני חושב שזה נכון. אני אבדוק את זה. אני לא חושב שזה כל כך הרבה כסף, אבל אולי זה יעודד אנשים לאכול את זה גם כן. 
+
+ ב. אני רוצה לציין עובדה אחת שאני מדבר הרבה עליה לאחרונה, וזה לא צוין בדיון היום. יש מודה שבאוכל ללא סוכר מציינים באותיות של קידוש לבנה, אותיות שחורות – "ללא תוספת סוכר". עכשיו, זה בלוף אחד גדול, כי האמת היא שאין תוספת סוכר אבל יש מלא סוכר שם. א. קמח לבן הוא סוכר; ב. יש עוד דברים שם. בהחלט הגיע הזמן שאנחנו ניתן מדדים כמה סוכר יש. יש בעיה עם התעשיינים – אני לא יודע, אני לא נכנס לכל הדברים האלה, אנחנו עוד לא שמה – אבל ברור שאנחנו – דיברנו כבר – נצטרך לטפל בנושא הזה, כי אני לא חושב שזה נכון, המילים "ללא תוספת סוכר". אני חושב שיש כאן בעיה שזה קצת מרמה את האנשים שאוכלים את זה, ואחר כך רואים פתאום סוכר. 
+
+ עכשיו, אני לא יודע, אדוני, מה סדר-היום, אבל אין לי בעיה – – –
+
+
+ מה אתה מציע? רוצים להסתפק בתשובה? 
+
+
+מה שאתם רוצים – בסדר, אוקיי. 
+
+
+ אז אנחנו נסתפק בתשובת השר. תודה רבה, אדוני השר, על התשובה. 
+
+
+
+
+ הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 82), התשע"ו–2016, שהוחזרה מוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעה של חברי הכנסת חמד עמאר, עבדאללה אבו מערוף, טלי פלוסקוב ורויטל סויד בנושא: מעקב על תוכנית פיתוח והעצמת היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים לשנת 2015; מסקנות הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בעקבות דיון בהצעות לסדר-היום של חברי הכנסת רחל עזריה, תמר זנדברג ואורי מקלב בנושא: מצבם הקשה של מעונות היום והחינוך לגילאי אפס עד שלוש, כפי שעולה מהדוח של מכון ברוקדייל. תודה. 
+
+
+ תודה, גברתי.
+
+
+
+
+ אנחנו נעבור לשעת שאלות לשר החינוך. יש לנו לא מעט שאלות. אנחנו נבקש מהשר לעלות לדוכן. ראשון השואלים הוא חבר הכנסת זוהיר בהלול – לא נמצא. חברת הכנסת יעל גרמן, השואלת השנייה – למעשה הראשונה – בבקשה, גברתי. רק תמתיני שהשר יעלה. נבקש להשתדל להיצמד לשאלות כפי שהן מופיעות. בבקשה, גברתי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברותי וחברי חברי הכנסת, בדיון בשדולה הגאה שקיימנו לפני כמה חודשים, וגם בדיון שהתקיים אתמול בוועדה לקידום מעמד האישה על נושא הטרנסג'נדרים, עלו נתונים מאוד מדאיגים בנושא אלימות מילולית ופיזית כלפי בני-נוער בבתי-הספר, גם על רקע נטייה מינית, ובעיקר – על רקע זהות מגדרית. כמו כן, מורות ומורים טרנסג'נדרים העלו חשש ורתיעה מפני יציאה מהארון לפני חברי סגל ההוראה בבית-הספר. אני מבקשת לשאול: מה נעשה במשרד החינוך כדי למגר תופעות אלה, הן כלפי התלמידים והן כלפי חברי הסגל?
+
+
+ תודה, גברתי.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, רק עדכון קצר: לפני כשעתיים אישרנו במליאת המועצה להשכלה גבוהה את מינויה של ד"ר רבקה ודמני לסיו"ר המל"ג. היא דווקא לא באה מרקע אוניברסיטאי אלא מרקע של מכללה להוראה שעכשיו עברה לוות"ת. 
+
+ אני אגיד שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל שבראש כל מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה עומדות שלוש נשים: מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך, פרופסור יפה זילברשץ, יושבת-ראש ות"ת, וד"ר רבקה ודמני, סיו"ר מל"ג. אני לא ממנה אנשים בגלל שהם – – –
+
+
+ מה זה סיו"ר – סגן יושב-ראש?
+
+
+ סיו"ר, כן, כי פורמלית אני היו"ר, אבל דה פקטו זה הבן-אדם שעושה את העבודה.
+
+
+ זו הפעם הראשונה בכלל שיש מישהי ממכללה. זו ההיסטוריה פה.
+
+
+ זו גם פעם ראשונה בהיסטוריה שיש מישהו ממכללה. תבינו שיותר ממחצית הסטודנטים במדינת ישראל הם לא מאוניברסיטאות – הם ממכללות, מתוקצבות ושאינן. אני חושב שזאת ברכה גדולה. 
+
+לעצם השאלה – אני חושב שהשאלה חשובה, חברת הכנסת יעל גרמן: משרד החינוך ער לאוכלוסייה שלמה שלעתים סובלת מגילויי אלימות כלפיה על רקע מיני ומגדרי, שלצערי, הם נחלת החברה כולה. משרד החינוך שם לו למטרה להנגיש את הידע בנושא לכלל אוכלוסיית בתי-הספר, לפתח סובלנות לשונות המינית והמגדרית ולסייע בזה גם לתלמידים ולצוותי החינוך. במשרד החינוך, בשירות הפסיכולוגי-הייעוצי פועלת היחידה למיניות ולמניעת פגיעה בילדים, הכוללת מדריכים ופסיכולוגים חינוכיים אשר עוסקים בנושא, מפתחים חומרים, מגבשים מדיניות ומסייעים לבתי-ספר ולתלמידים במצבי משבר. 
+
+ מדיניות – נכנסה תוספת לחוק זכויות התלמיד בדבר איסור אפליה מטעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית; יש חוזר מנכ"ל המנחה לעיסוק בחינוך מיני בתוכנית "כישורי חיים"; יש פרסום הנחיות ופעילויות לקראת היום הבין-לאומי נגד הומופוביה; עדכון הטפסים – פעולה שמבטאת הכרה ומגלה רגישות לכך שקיימים סוגים שונים של משפחות. בימים אלה מתקיימים מפגשי שולחן עגול בהשתתפות נציגי המשרד ונציגי הארגונים הגאים; בצוותי החינוך יש הכשרת יועצות חינוכיות ואנשי חינוך במסגרת השתלמויות בנושא חינוך מיני.
+
+ברמת התלמיד – "כישורי חיים" מהגן ועד י"ב לקידום סובלנות, הכרה בשונות, פתיחות וזהות עצמית ומינית – עיסוק בנושא בכיתה ט' ובחטיבה העליונה; יש פרק מיוחד העוסק בזהות להט"בית; ליווי תלמידים להט"בים שנמצאים במצבי משבר והתלבטויות. 
+
+צריך להוסיף לזה שאני יזמתי גם את הכפלת התקציב של "איגי". זה היה אחרי האירוע של רצח שירה בנקי ז"ל. גם כוונתי באופן אישי הייתה להגיע לעצרת. לצערי זה לא הסתייע, אבל בהחלט זו המדיניות הברורה שלנו.
+
+
+ זה דבר חשוב.
+
+
+ יש לך שאלת המשך?
+
+
+כן.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ ראשית, אדוני השר, אני מאוד מודה לך על התשובה המפורטת. ברצוני לשאול: האם ידוע לך בכמה בתי-ספר חוש"ן, שהיא עמותה שלמעשה מקיימת לימודים כדי להסביר ולשחרר אנשים מלהט"בופוביה ולדעת כיצד להתנהג עם הנוער הלהט"בי, בכמה בתי-ספר בכלל ישנן תוכניות שמדברות על הקהילה הגאה? זה מצד אחד; האם יש איזשהו מעקב אחרי הנוער הלהט"בי והאם אנחנו יכולים לדעת כמה בני-נוער באמת בעלי נטייה מינית של לסביות, הומוסקסואלים, בי או טרנסג'נדרים והאם יש בהם טיפול?
+
+
+ אין לי את המספרים האלה לגבי כל השאלות ששאלת. אני אשמח לבדוק ולהעביר לך.
+
+
+ תודה, חברת הכנסת גרמן. השואל הבא הוא רוברט אילטוב, שאני מבין שהוא לא נמצא. 
+
+
+ אני חייבת להגיד משהו על השאילתות. אני – – – פניתי לשר החינוך, הוא כתב לי – – – כתבתי, ביקשתי הבהרות וביקשתי לשאול אותו ��אלות, למרות שבאמת הוא ענה לי, ואמרו לי שאין מקום, כי יש חברי כנסת – אז אין לי מקום להגיש את השאלות. עכשיו, במיוחד עכשיו – איזושהי תגובה של הכנסת שעומד כאן שר החינוך, נערך לשאלות, ואלו ששואלים בכלל לא מגיעים. זה פשוט – – –
+
+
+טוב, אנחנו רק נשאיר את הדברים האלה לשאלות נוספות, אחרי סבב השאילתות, כי – – –
+
+
+ לא, זה לא שאלות נוספות, כי יש לי את הקשר שלי, קשר ישיר. אבל לי לא נתנו כשאני ביקשתי, ולכן אני חושבת שזה קצת לא לעניין. המינימום, כשאתה שואל שאלה – שתגיע ותשאל. סליחה, זה לא בסדר.
+
+
+נכון, נכון מאוד.
+
+
+חד-משמעית צודקת.
+
+
+ זה באמת לא מכובד.
+
+
+ את צודקת. זה קורה כל פעם. גם בשלישי שעבר זה קרה.
+
+
+ הבאה בתור לשאול – חברת הכנסת רויטל סויד, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הנושא שאני רוצה לשאול אותך לגביו, אדוני השר, הוא נושא שגם נפגשנו – קיימנו על זה פגישה, וזה כל הנושא של אלימות ובריונות ברשת, ואני חושבת שזה גם מתיישב היטב עם אירועי היום בכנסת, לצערי הרב. 
+
+ תופעת האלימות ברשתות החברתיות הנה רעה חולה בחברתנו. הקורבנות הם, בין היתר, ילדים ובני-נוער. הרשת החברתית, הווטסאפ הכיתתי והפייסבוק החליפו את מגרש המשחקים בבית-הספר. ילדים ובני-נוער רבים סובלים מחרמות, אלימות, בריונות והשפלות. אנחנו עדים גם לילדים שהתאבדו כתוצאה מכך, לילדים שלא רוצים ללכת לבית-הספר כתוצאה מכך ולילדים שגם אם הם רוצים לעבור בית-ספר הם לא יכולים, כי החרם ההשפלות והביזוי רצים ברשת ומגיעים גם לבתי-ספר אחרים ולערים אחרות. מערכת החינוך הפורמלית חסרת מדיניות בנושא, ומחובתו של משרד החינוך להבין שמדובר במכת מדינה, ולמעשה מדובר בלהציל את הדור הבא. ביטחונם ובריאותם הנפשית והפיזית של דור העתיד תלויים בחינוך שהם יקבלו בנושא שיח בריא ברשת. תוכנית לאומית של משרד החינוך היא מחויבת המציאות. גם כשנפגשתי אתך, אדוני השר, אמרתי לך שזה מה שצריך לעשות.
+
+ שאלתי היא: מה עשה משרד החינוך עד היום מול התופעה של אלימות ובריונות ברשת? כיצד הנחה משרד החינוך מנהלים, מורים ומפקחים לפעול באירועים מעין אלו? מה הן הפעולות שבכוונתך לנקוט על מנת להטמיע במערכת החינוך תוכנית שנתית המנחה את בני-הנוער לשיח אחר? האם קיימת תוכנית לאומית כזאת? אם כן – מתי תצא לפועל? וכל זה ללא שום קשר לתוכניות שיש בבית-ספר יסודי, שפעם בשבוע לפעמים מדברים בשעת כיתה או בשעת חברה.
+
+ אני רוצה לומר לך, אדוני השר: אנחנו נמצאים אחרי יום מאוד קשה שהיה אתמול בכנסת, יותר נכון, ערב-לילה מאוד קשה בכנסת אתמול – חבר כנסת שהשתלח פה בחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. אני עמדתי פה במליאה, ואחר כך, אחרי שביקש ממני חבר הכנסת באסל גטאס להתייחס לדברים האלה אני אמרתי לו שאני מסרבת להתייחס לדברים האלה, מסרבת להתייחס לבושה וחרפה. השיח פה, גם בבית-הנבחרים, הוא שיח נוראי. אבל הדבר שאני אמרתי, אדוני השר, זה שאנחנו חייבים גם ללמד את עצמנו, אבל גם לתת דוגמה לבני-הנוער ולילדים, וזה במשמרת שלך; זה במשמרת שלך עכשיו, בני-הנוער והילדים. מה אדוני השר מתכונן לעשות? 
+
+
+תודה. הסוגיה היא מאוד משמעותית, חברת הכנסת סויד, זה ממש דיני נפשות. אפשר חלילה להוציא תמונה לא מחמיאה, או לכתוב משהו, וההשפעה – אנחנו בגיל שלנו עוד יודעים להסתכל על הדברים אולי בצורה יותר מאוזנת ולהבין שזה חולף; פוליטיקאים בוודאי מורגלים לזה. נערה או נער בכיתה ה' א�� בכיתה ט' – זה ממש יכול להיות סוף חייהם, תרתי משמע. 
+
+
+ גילאי שמונה ועשר.
+
+
+אני רוצה דווקא לשבח את קודמי, השר פירון, שכבר הציב זרקור על הנושא הזה. בעניין הזה אני דווקא פשוט ממשיך את פעולתו המבורכת – נושא ההתנהלות המיטבית ברשת כנושא באמת מרכזי לעסוק בו. 
+
+ הנה הפעולות שעשינו: פרסמנו חוזרי מנכ"ל עם הנחיות ברורות לעיסוק בנושא ולהתמודדות עם הפגיעה ברשת; הקמנו ועדה משרדית לגלישה בטוחה שמקדמת תוכניות התערבות במערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית; הקמנו ועדה בין-משרדית שמקדמת שיתופי פעולה בין משרדי ממשלה שונים, כי לא הכול נוחת במערכת החינוך. 
+
+
+ איזה משרדי ממשלה?
+
+
+ אגיד לך מייד. זה בהובלת אגף טכנולוגיית מידע במשרד החינוך וכולל את אגפי משרד החינוך השונים והמשרדים הממשלתיים: המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים, הסנגוריה הציבורית, משרד התקשורת, משרד הרווחה והמשטרה, פלוס גופים ועמותות. 
+
+ יש פה תשובה הרבה יותר מפורטת; אני פשוט לא רוצה להעמיס פה. בנינו תוכנית התערבות שפועלת בכל בתי-הספר בשיעורי חינוך ובשיעורי כישורי חיים. התוכנית נקראת "חיים ברשת". מושם דגש בעיסוק בשלושה מועדים: השבוע הלאומי לגלישה בטוחה, תחילת שנת הלימודים ולקראת היציאה לחופשת הקיץ. יש לנו גם פעולות שיא בשבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת, בפברואר: פעילות לשיתוף ההורים לגלישה בטוחה והעלאת הנושא למודעות. אנחנו גם מכשירים צוותי חינוך בעניין ומודדים באופן קבוע את התופעה באמצעות סקרים, ניטור אלימות, מיצ"ב אקלים – שאלון אקלים חינוכי. אני גם עושה הרבה מאוד ביקורי פתע ומנסה להתרשם מהאקלים. בסך הכול אני רואה מגמה של שיפור, אבל הדרך מאוד ארוכה. 
+
+
+ שאלה נוספת? 
+
+
+ אדוני השר יודע שאני עומדת בראש השדולה של המניעה – המאבק במיגור השיח האלים והבריוני ברשת, ומתוקף כך אני נמצאת בקשר גם עם הרבה מאוד תלמידים, הרבה מאוד הורים, וגם עם מפקחים. ואם יש משהו שאני שומעת מהשטח זה שחסרים שניים-שלושה דברים, חוץ מאיזושהי תוכנית רב-מערכתית, ולא איזשהו משהו נקודתי: 1. למה לא מכשירים בכל בית-ספר מורה? כמו שיש, נגיד, בארגונים ממונה על הטרדות מיניות, שאליו מתרכזות כל הבעיות, למה אין בכל בית-ספר מורה שהוא יהיה המורה או המורה האחראית על הנושא הזה? שהתלמידים ידעו שאם הם קורבן לאלימות בווטסאפ, ברשת, או אם הם נפגעים, או הם במקרה הפוגעים והם לא יודעים איך להתנהל – שידעו שיש מורה אחד בכל בית-ספר שאליו מתנקז הכול. 2. מה הם האמצעים שיש למורים היום, לעשות? יכולים להשעות תלמיד שהוא בריוני ברשת? לא יכולים להשעות תלמיד שהוא בריוני ברשת? הבת שלי בכיתה ד' בבית-ספר ברעננה – אתה גם יודע – היא אומרת לי: אימא, אנחנו לא יודעים מה זה שיימינג. אני שומעת – שיימינג; מה זה שיימינג? זאת אומרת, צריך ללמד אותם ממה הם צריכים להיזהר. ופה אני מגיעה לנקודה מאוד מהותית: כשאני הרציתי בבית-ספר ביקנעם, לא מזמן, בבית-ספר בחטיבת-ביניים ותיכון, שוחחנו על כל הנושא של מה שגם אתה הזכרת – צילום תמונות או סרטונים פוגעניים והעברה והפצה בווטסאפ. לפעמים מי שמצלם לא יודע שהוא מבצע עבירה פלילית – וזו עבירה פלילית: חוק הסרטונים של חברת הכנסת יפעת קריב – עד חמש שנות מאסר אם יש בזה תוכן מיני פוגעני. לפעמים זה שמצלם לא יודע שהוא מבצע עבירה פלילית וזה שמצולם לא יודע שהוא קורבן לעבירה. אז איך מעבירים את כל התכנים האלה לבני-הנוער? 
+
+
+לגבי ה��רכיב הראשון בשאלה, של למנות בן-אדם ייעודי, אין יום שלא פונים אלי עשרה אנשים בנושאים שונים שכולם חשובים. יעל גרמן פנתה בעניין הלהטב"ים, אז אולי נמנה מישהו ייעודי לזה, ומישהו ייעודי לזה, ומישהו אחר; איציק שמולי פנה אלי בנוגע לאלימות נגד חיות, שצריך תוכנית לדבר הזה. אנחנו לא יכולים כל היום לצאת במיליון תוכניות. 
+
+
+ זה מאגד את הכול. 
+
+
+ מה שמאגד את הכול בסוף זה דרך ארץ וחינוך לערכים. בסוף, אם יש חינוך אמיתי לערכים, ממילא זה מקרין על כל הדוגמאות הפרטניות. אבל הנקודה המרכזית שאני כן לוקח כצידה לדרך זה לפחות ליידע – אני לא ידעתי על העבירה הפלילית עד הרגע הזה; חידשת לי. אז אני חושב – פה לדאוג – ואנחנו יודעים לעשות את זה, והעוזר שלי, עמית פרסיקו, נמצא פה באולם, אז אני מקווה שהוא רושם את הדברים: ליידע באמת שיש עבירה פלילית. מעבר לזה, בינינו, אני חושב שהפתרון לכל הבעיות האלה זה פשוט חינוך יסודי לכיבוד האחר, לקבלת האחר, ואז זה כבר יקרין, כי ללכת פרטני על זה ועל זה – לא נצא מזה, עם אלף ואחת תוכניות פרטניות. אז הליבה זה חינוך לכיבוד האחר. 
+
+
+ כל האלימות גם אל מול – – – הכול בסופו של דבר מתנקז למקום שבו יש שיח. היום השיח של הילדים ובני-הנוער הוא ברשת, ופה חייבים ללמד אותם מה מותר ומה לא; מה אלימות ובריונות ומה לא. 
+
+
+ אני מקבל את זה. נכון. ולכן, יש לנו באמת את מרחב התוכניות שהצגתי, אבל בהחלט אני חושב ששיתוף הפעולה בינינו מבורך, ותמשיכי לדחוף, ואני אמשיך ליהנות. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת סויד. תודה לאדוני השר. השאילתה הבאה, של חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נמצא. חברת הכנסת קארין אלהרר, את השואלת הבאה. בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר בנט, זה לא סוד שאני עוסקת בנושא הזה רבות, וגם פונה אליך בעניין הזה. אני מתעניינת בפיקוח של משרד החינוך בנושא ההסעות הבטיחותיות על-פי חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות. משרד החינוך מעביר, על-פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, 25% מתקציב ההסעות לרשויות המקומיות, והרשות צריכה להשלים 75% מהתקציב – סליחה, הפוך. אילו פעולות נוקט המשרד כדי לוודא שאכן ניתן המצ'ינג מצד הרשויות המקומיות וילדים עם מוגבלויות שזכאים להסעה בטיחותית על-פי הוראות החוק אכן מקבלים אותן? הרי ברור שלולא אותה הסעה זכותם לחינוך או לחינוך מיוחד לא מצליחה להתקיים במציאות. תודה. 
+
+
+ תודה. אם יורשה לי, עוד שנייה לגבי הנושא הקודם, ואז אני מייד עונה – הנושא שגם רויטל העלתה, וגם האירוע שהיה לאיילת. אנחנו פה בבית הזה – יש לנו באמת מחלוקות מאוד מאוד קשות. אני מניח שאתם סבורים שהמדיניות שלי לגבי יהודה ושומרון מובילה אפילו לקץ המדינה היהודית ככזאת, ואני סבור הפוך. אז זה לא משחק, באמת יש מחלוקות. הגדולה בבית הזה זה להתווכח לגופו של עניין, אפילו בחריפות גדולה, כי הדברים הם בלבנו, בנפשנו, וכל אחד פה באמת אידיאליסט ומאמין בדברים. אבל כולנו, כולל אני, כולנו נופלים מעת לעת בללכת לגופו של אדם, ואני חושב שכל אחד מאתנו צריך לקחת על עצמו לא ללכת למקום הזה, ולהבין שאיכשהו, בתוך המחלוקות הכל-כך עמוקות – לשמור על הבית הזה ואחד על הכבוד של השני, ולהמשיך להתווכח ולהמשיך לפעול בתוך כללי המשחק. הבית הזה, הבית השלישי של העם היהודי, ייחרב אם לא נדע לשמור על הגבולות הראויים. 
+
+
+ – – – שנקרא פוליטיקה של – – – אותי לא צריך לשכנע. 
+
+
+ לגבי הנושא שהעלתה חברת הכנסת קארין אלהרר, זה באמת נושא חשוב. משרד החינוך מעביר את ההשתתפות שלו בעבור הסעות תלמידים בחינוך המיוחד לרשויות המקומיות. ההשתתפות נעה בין 40% ל-90%, והיא מבוססת על שלושה פרמטרים עיקריים: מעל הכול – המדד הסוציו-אקונומי של הרשות, שזה באמת קו מנחה; האם הרשות כבר מקבלת מענק איזון; ומספר התושבים ברשות. בהתאם לחוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות מ-1994, חלה על הרשות המקומית חובה להסיע תלמידים עם מוגבלות שמתגוררים בתחומה מביתם אל בית-הספר. עכשיו, על-פי החוק, מדובר בתלמידים בעלי הלקויות הקשות ביותר. לאחרונה, בהנחיה שלי, הרחבנו את טווח הזכאות – את מכירה את זה – והגדרנו גם את התלמידים בעלי הפיגור הקל כזכאים להסעה; זה חידוש ממש מהחודשים האחרונים. הרשות המקומית מדווחת על ביצוע במערכות הממוחשבות של המשרד, ואז, בהתאם לדיווח הזה אנחנו משתתפים. אנחנו לא מכירים מקרים שילד זכאי להסעה על-פי החוק והקריטריונים החדשים ולא מוסע למרות שהרשות מתוקצבת בגינו. תעבירי לי רשימה, אני אטפל בזה. תני לי רשימה מדויקת ונלך על כל אחד מהאירועים. אני לא מכיר את זה. 
+
+
+ נכון הדבר שתלמידים שהם עצמם זכאים להסעה מוצאים את עצמם נופלים בין הכיסאות, כי בעצם, על-פי החוק, מי שאמור לתת את הזכאות זה הרשות המקומית. הרשות המקומית טוענת: לא קיבלנו מספיק, כן קיבלנו מספיק. השיבוץ של הילד לבית-ספר מאוד מרוחק – – – 
+
+
+ אני ממש מבקש שנעבוד פה בשיתוף פעולה. לא יהיה דבר כזה. כל שם תשלחי לי לסמ"ס ישירות, או לעוזרים שלי – אני אטפל בזה. זה לא יהיה. זה חשוב לי מאוד מאוד. זה בדיוק מי שצריך את הסעד שלנו. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+תודה לחברת הכנסת אלהרר. חברת הכנסת שאשא ביטון – אינה נוכחת. 
+
+
+ אתה רוצה שאני אשאל במקום? 
+
+
+ לא, לא. אני באמת רוצה לגנות את התופעה הזאת, ששואלים לא נמצאים באולם. אגב, אם את רוצה, אנחנו ניתן אחר כך שאלה נוספת מהצד, אבל אחרי הסבב. אני ארשום אותך. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, חברים, השר אמר שיש חילוקי דעות בינינו בתוך הבית ואסור להעביר אותם לפסים האישיים. זו אמירה נכונה ובמקומה. אבל גם חילוקי הדעות, מכובדי השר – אסור לכפות אותם ולהיות מעל החוק; שתהיה סוגיה משותפת לכולנו שהחוק הוא מעל כולנו. נתתי את זה כהקדמה לשאלתי בעניין השינוי שחל באזרחות. 
+
+ למרות ביקורת מקצועית של האגודה הישראלית למדע המדינה, פורום לימודי האזרחות וגורמי מקצוע נוספים, החלטת על פרסומו של ספר האזרחות המעודכן "להיות אזרחים בישראל". זאת ועוד, הספר אושר אף שמי ששימשה כבוררת-העל בסוגיות הקשורות לספר, פרופסור רות גביזון, סירבה לחתום עליו, ושתיים מהכותבות, אביטל ספיבק ואסנת סברון, הודיעו כי גם הן לא יחתמו על הספר בשל השינויים הגדולים שנעשו בו בפרקים העוסקים במעמד המיעוטים, השסע הלאומי וזכויות קבוצתיות. שאלתי: מדוע לאור זאת החלטת לאשר את הספר כפי שהוא ולא לעשות בחינה מחדש של התכנים הכלולים בו, נוכח הביקורת המקצועית גם מצוות הכותבים בעצמו? 
+
+ שאלתי הנוספת: האם בחר לאחרונה משרד החינוך חברים חדשים לוועדת מקצוע האזרחות? מהו הרכב הוועדה המעודכן? שאלה שלישית: האם פורסמו הקריטריונים לבחירת חברי הוועדה? מה הם אותם קריטריונים והאם הם עונים על הצורך באיכות, ייצוג או מגוון? תודה. 
+
+
+תודה. 
+
+
+ תודה רבה. קודם כול, זה די מדהים שמעבירים ביקורת על ספר כשעוד לא ראו את הגרסה האחרונ��. הם מעבירים את זה על סמך גרסאות שעליהן קיבלנו הערות, הוטמעו חלק מההערות וזה יצא. צריך לדעת: אני באתי לעבוד. 
+
+
+ אבל בוצע מחוון – – – 
+
+
+ בכל התחומים מתקדמים, מתקדמים. על כל דבר שאתה עושה, תמיד יש ביקורת. אני אגע לגופו של עניין. כשבאתי להקטין כיתות אמרו לי: אין סיכוי בחודש, תדחה את זה בשנה. יאללה, עושים, עושים ובסוף מתקנים. אותו הדבר – סייעות שניות. אתה רוצה למשול – צריך להתקדם, לא להתבחבש כל הזמן, כי תמיד תמיד מבקרים אותך. 
+
+ עכשיו לגופו של עניין. משרד החינוך באמת אישר וכבר פועל להוצאה של הגרסה המחודשת של ספר האזרחות "להיות אזרחים בישראל". זה פועל יוצא של עדכון תוכנית הלימודים. תבינו, תוכנית הלימודים זה המצפן שמנחה בסוף את הספרים. הכול נגזר מתוכנית הלימודים. התוכנית אושרה כבר ב-2011, זה מאחורינו, אז הספר בסך הכול משקף את התוכנית. אם יש ביקורת – תעבירו על התוכנית. אנחנו מחויבים לפעול לאור התוכנית. 
+
+אכן, הגרסה החדשה תחליף את הספר הקיים. זה מצטרף לשני ספרי לימוד שכבר נלמדים במערכת, וכל מנהל ומורה יוכל לבחור מבין שלושה ספרים. אנחנו לא נכפה את הספר החדש על אף אחד; כל שלושת הספרים נגזרים. 
+
+ עכשיו תראו: תוכנית הלימודים באזרחות זה עשרות שנים עוסקת במדינת ישראל כמדינה יהודית ומדינה דמוקרטית ומקדשת ערכים דמוקרטיים ועקרונות של זכויות אדם ומשטר במדינת ישראל. האמינו לי, המדיניות הזאת נשמרת; אני מאמין במדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. תוכנית הלימודים החדשה, שכאמור נקבעה ב-2011, נועדה לעורר דיון מעמיק ומשמעותי, להעניק קרקע פורייה עבור מגוון הדעות. אתם תראו, בספר תמיד יש דעה אחת ודעה אחרת, כי מטבעו של דבר, המון דברים פה מעוררים מחלוקת. אנחנו לא נגד מחלוקת. הפעם האחרונה שהספר עודכן הייתה בשנת 2000, ואני מזכיר שמאז תוכנית הלימודים השתנתה – ב-2011. המון דברים השתנו במדינת ישראל, גם בשיח המקצועי והאקדמי. תחשבו כמה אירועים דרמטיים עברנו – תוכנית ההתנתקות השנויה במחלוקת, ומלחמת לבנון, ומה לא. 
+
+ לפני כארבע שנים החל משרד החינוך בתהליך ממושך, ארוך ומקצועי לעדכון הספר. ההליך כלל עיון, קריאה והערות של אקדמאים בעלי גישות מגוונות, ובסופו של דבר הגענו לספר. עכשיו, יכולתי להגיד: אני פוחד, אלה אומרים, אלה – אני לא עובד ככה. אני לא כתבתי את הספר. קראתי את הספר, שמעתי, הובא, ואישרנו את הדבר הזה קדימה. צריך גם לומר שבניגוד לנאמר, לא נמסרה שום ביקורת רשמית של האגודה הישראלית למדע המדינה על הספר, למרות שמנסים לצייר את זה ככה. הצעתו של יושב-ראש האגודה, פרופסור אלכס מינץ, להקמת ועדה לנושא האזרחות, שצוטטה בעיתון "הארץ", היא על דעתו האישית בלבד, והיא לא דעה רשמית של האגודה, וגם היא לא הייתה ביקורת ישירה על הספר. הספר אושר על סמך חוות דעתם של הדרגים המקצועיים במשרד ועל-פי המלצתו וחוות דעתו האקדמית של יושב-ראש ועדת המקצוע, ד"ר אסף מלאך. 
+
+לשאלה 1: תהליך בחירת החברים לוועדת המקצוע טרם הסתיים. 
+
+לשאלה 2: תקופת הכהונה של ועדת המקצוע הקודמת הסתיימה. ועדה חדשה תמונה בקרוב. 
+
+ לשאלה 3: הנהלים לבחירת הוועדה, מינוי הוועדה – יושב-ראש המזכירות הפדגוגית ימנה, אחרי התייעצות עם המפמ"ר ועם ראש האגף הרלוונטי, את יושב-ראש ועדת המקצוע ואת חבריה. מבנה הוועדה – אני לא אלאה אותך, זה נורא ארוך. אני אתן לך את זה אחר כך, אלא אם כן תתעקש. זהו. זה בגדול. 
+
+
+עוד שאלה, בבקשה. 
+
+
+ מכובדי השר, אני אשמח לקבל את זה כתוב. זה מאוד יעזור לי. 
+
+
+ מאה אחוז. 
+
+
+ אבל תראה, הוויכוח הזה יימשך עוד זמן רב. רציתי להתמקד בשתי סוגיות, כבודו. אתה דיברת על שלושה ספרים, והמערכת יכולה לבחור על-פי הבחירה הקיימת מתוך השלושה, אבל האם ידוע לך ששניים מתוך השלושה הם רק בעברית ואין בערבית? ושאלתי השנייה, לסבר את אוזנך: כשאנחנו מדברים על תוכנית לימודים, אדוני, תוכנית הלימודים לא באה לתת השקפה אידיאולוגית של מפלגה מימין או מפלגה משמאל; תוכנית לימודים באה לשקף חקיקה מאושרת. והתהליך שהתבצע פה הוא תהליך שהצוות המקצועי שאישר את הספר שיקף תפיסה אידיאולוגית שחייבה והולכת לחייב את התלמידים לקבל את זה. 
+
+ ואני משלים את זה רק בסוגיה אחת, ואני הספקתי להכיר אותך. אתה אומר: כלפי אזרח המדינה, ערבים כיהודים, אני מתנהל ב-fair play, בשוויון לכל דבר. האם אתה שלם עם עצמך כשבצוות כתיבת הספר לא היה אף נציג ערבי? האם אתה שלם עם זה? תודה, אדוני. 
+
+
+ טוב. כאמור, הספר לא מבטא השקפה של מפלגה. הספר נכתב לפני שבכלל התמניתי לשר החינוך; זה היה תקוע בצנרת בגלל, כנראה, חששות פוליטיים לאשר. אני לא נוהג לפחד מדברים כאלה. צריך להניע את המערכת. בסוף, מרוב ויכוחים נתקעים עם ספר שהוא פשוט אנכרוניסטי ולא רלוונטי. 
+
+ הספר הנוכחי נכתב מראש בהבנה שהוא ספר גם למגזר הערבי, והוא כבר מגלם את זה. אתה לא קראת את הספר, כי הוא לא פורסם. 
+
+
+ יש מחוון – – –
+
+
+ הוא עוד לא פורסם. אנחנו בתהליך מואץ לתרגום איכותי של הספר, כולל התאמות למגזר, וכמובן, זה נעשה, מן הסתם, בשיתוף עם נציגי המגזר. 
+
+ ולכן, אני בהחלט רגוע שיצא ספר טוב, מאוזן, שישקף את מגוון העמדות במדינת ישראל. 
+
+
+ אבל כבודו לא התייחס לכך ששניים לא כתובים בערבית. כבודו לא התייחס לכך שבצוות הכתיבה, בצוות המקצועי, לא היה אף נציג ערבי. 
+
+
+ אני אומר שכל מי שהיה מעורב – כל הטיוטות הופצו בתפוצה רחבה, ואני לא בטוח שעיניהם של לא-יהודים לא שזפו את זה; אני צריך לבדוק את זה. אבל ככה או ככה, זה מגלם את ההבנה שיש לנו פה מיעוט ערבי בעל זכויות אזרחיות שוות, וזה מובנה בתוך העניין. כאמור, אמרתי: הספר השלישי מתורגם. לגבי שני האחרים אני באמת לא מכיר. אני מוכן לבדוק. אנחנו – – –
+
+
+ אתה תבדוק, ואם יש צורך – תתרגמו את זה?
+
+
+ אני לא מתחייב עד שאני אלמד את העניין. אני לא רוצה סתם לזרוק. אני אבדוק. עמיחי, תהיה פה קשוב; אני רוצה לבדוק לגבי ספרי האזרחות: יש שלושה ספרים. אנחנו מתרגמים את השלישי. מה קורה עם השניים הראשונים? ונחזור לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. תודה רבה, חבר הכנסת פריג'. חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נמצאת; חבר הכנסת יוסי יונה – אינו נמצא. חבר הכנסת יוסף ג'בארין – בבקשה, אדוני. 
+
+
+ כבוד השר, דיברת על התלמידים הערבים כתלמידים שווי זכויות, וכמי שעוקב אחרי הנושא של האזרחות, אני רוצה להגיד שזה לא המסר שמועבר בספר האזרחות.
+
+ולעניין השאלה שלי, רציתי יותר פרטים על תוכנית התקצוב הדיפרנציאלי. בשאילתה שהגשתי אני הבנתי שמדובר בכ-150,000 שעות לימוד נוספות שמושקעות במסגרת התוכנית, במסגרת של חמש שנים, ואני מבין שאנחנו בשנה השנייה. אני מבין גם שלפי הנתונים על המצב הסוציו-אקונומי של בתי-הספר ומדד הטיפוח, חלק משמעותי, אם לא חלק הארי, של בתי-הספר במדד הסוציו-אקונומי הנמוך הם מהיישובים הערביים, והייתי שמח לשמוע יותר פרטים על חלקם של בתי-הספר הערביים בסך השעות, ומהי העלות התקציבית הכוללת להקצאות בפריסה של חמש שנים. ביקשתי גם לקבל את פירוט השעות כל שנה. אם השר לא יוכל בעל-פה, אני אשמח לקבל את זה בכתב: מה נעשה עד עכשיו, כמה הוקצה עד עכשיו ומה היעד עד סוף התוכנית. תודה. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ תודה רבה. אכן, יש תוכנית דיפרנציאלית שבעצם השנה אנחנו מממשים לראשונה. זה דבר מדהים: בפעם הראשונה אנחנו מקצים יותר כסף לרשויות חלשות יותר. It's that simple, איך זה לא קרה עד עכשיו? מטבע הדברים, אנחנו יודעים שהרשויות הערביות, לצערנו, הן בעשירון הראשון והשני במידה רבה יותר מהיקפן באוכלוסייה, ולכן באופן אוטומטי, באמת התקצוב שלהן הוא תקצוב עודף בהקשר הזה, וטוב שככה. 
+
+עכשיו, יש לי פה טבלה נורא ארוכה, ואני לא רוצה להלאות את כולם. הטבלה פה, ואני עונה בצורה מאוד מפורטת על כל ארבע השאלות. אז, ברשותך, אני פשוט אביא לך את הדף עכשיו ולא אצטרך להקריא, בסדר? אלה ממש טבלאות מדויקות. תודה. 
+
+
+ תודה. שאלה נוספת, בבקשה. 
+
+
+ אכן, כבוד השר, אני בהחלט רוצה לברך על כך שהמשרד ממשיך בתוכנית הזאת. 
+
+ פניתי אליך גם בכתב, ואני לא יודע אם זה הספיק להגיע לסדר-היום בעבודה שלך: תקנות החינוך הממלכתי מחייבות גם הקמת מועצה מייעצת לחינוך הערבי. אלה תקנות עוד מ-1996, ומאז המועצה הזאת לא מאוישת. ולכן, גם בהקשרים הללו, כמו תוכנית דיפרנציאלית וכדומה, וגם בהקשר של ספר האזרחות – אם המועצה הזאת תאויש, זה כמובן ייתן עוד מעורבות של אזרחים ערבים ושל אנשי מקצוע ערבים בהשפעה על מה שקורה במשרד החינוך. אז השאלה שלי היא אם השר קיבל את הפנייה ומה הוא מתכוון לעשות. אם הוא לא קיבל את הפנייה, אז אני אשמח לתשובה בכתב במועד מאוחר יותר. 
+
+
+ מאה אחוז. אני לא קיבלתי את הפנייה, ואני מבקש שנעביר לך את התשובה בכתב. 
+
+אני רק אחזור פה על המחויבות שלי לחזק את הציבור הערבי; זה לא סוד. גם בביקורים שלי בשטח, בהקצאות, בעברית שהכנסנו לראשונה, גם תחת הכותרת "איך לא חשבו על זה קודם?", "איך לא עשו את זה קודם?" אנחנו מדינה בת 67, ולא עלה בדעתנו ללמד עברית מגן-הילדים, ואנחנו יודעים שזה כלי קריטי לפרנסה. אז אני מחויב לעניין הזה, חשוב לי שתדעו; ואת כל הפרטים אני – – –
+
+
+ אדוני השר, תרחיב בבקשה על עניין העברית. 
+
+
+ אוקיי. מה שהיה עד השנה – מילת רקע. כשר הכלכלה היה לי נורא חשוב להגביר בצורה משמעותית את אחוזי ההשתתפות בעבודה, בעיקר של נשים ערביות, כי גברים כבר עובדים; לא בעבודות כל כך טובות, אבל לפחות עובדים. הנשים היו ברמה של 25% השתתפות, לעומת 80% בערך בקרב יהודיות. זה בלתי נתפס, זה טירוף; פגיעה בערבים, פגיעה בנו, פגיעה בכל המדינה. 
+
+אז עשיתי הרבה פעולות שם, אבל זה נורא מאוחר בשרשרת. וגיליתי שיש כמה בעיות, חסמים לפרנסה. יש בעיה תרבותית: לפעמים הבעלים לא רוצים שהאישה תעבוד; יש בעיות גיאוגרפיות: לפעמים זה רחוק. אבל ה-בעיה שמצאתי זה סוגיית השפה. ולכן, כשנהייתי שר החינוך, ממש אחת הפעולות הראשונות הייתה שבדקתי מה קורה שם ולמה. מסתבר שרק בכיתה ג' מתחילים ללמוד עברית, וגם פה יש בעיות איכות קשות מאוד – שוב, זו בעיה משותפת שלנו – איכות המורים וכו'. הצעד הראשון היה בעצם להקדים את תחילת לימוד העברית כבר לגן-חובה, בהיקף של שעתיים שבועיות מגן-חובה, כיתה א', כיתה ב', ואז כבר זה מתכנס לכיתה ג'. זה בוצע. אנחנו לא ב-100% כיסוי, כי יש בעיה של מורים, אבל באחוזים מאוד מאוד יפים. מה שאנחנו עושים עכשיו זה מביאים יותר ויותר מורים יהודים, ככל שאנחנו יכולים, לבתי-ספר ערביים. יש לפעמים איזשהם חששות וכו', מטבע הדברים, ואנחנו מתמודדים עם זה. אני חפצתי גם לעשות הפוך – ללמד ערבית ליהודים – אבל נגמר הכסף, ובתעדוף היה יותר חשוב לי להתחיל עם עברית לערבים, כי זה לצורכי פרנסה, לא לדו-קיום. 
+
+
+ תודה, אדוני. אחרונת השואלות, חברת הכנסת נחמיאס ורבין, בבקשה. אחר כך יהיו שתי שאלות מהצד. 
+
+
+ תודה רבה, השר בנט. אנחנו בימים די מכוננים בהקשר של השאלה שלי, ואני אשאיר את זה לשאלת ההמשך, בנושא של החינוך הטכנולוגי. ההסללה לחינוך טכנולוגי של תלמידים אשר נשרו ממערכת החינוך אינה נכונה, והיא מזיקה הן לתלמידים והן למערכת, שממעטת להצמיח אנשים בעלי עניין ויכולות טכנולוגיות לתעשייה, למערכת הביטחון ועוד. החינוך הטכנולוגי חייב להפוך למסלול אשר מהווה אתגר והזדמנות עבור תלמידות ותלמידים שברצונם ליצור לעצמם מגוון אפשרויות – מקצועית, אקדמית, שני המסלולים או רק אחד מהם. כיצד בכוונתך לפעול כדי לפתוח בפני כל תלמידי החטיבה העליונה אפשרויות מגוונות לסיים את לימודיהם כשבאמתחתם תעודה מקצועית בעלת ערך, נוסף על תעודת הבגרות או בלעדיה, שתאפשר להם אופק תעסוקה והמשך לימודים לדיפלומות טכנאי והנדסאי וללימודים אקדמיים בתחומים רלוונטיים?
+
+
+ תודה. נושא חשוב. הלמידה במגמות החינוך הטכנולוגי והמקצועי במשרד החינוך היא לא תוצאה של הסללה; זה נותן מענה לתלמידים על כל הרצף. אם בעבר היה נהוג לחשוב שיש פער בין תלמידי החינוך הטכנולוגי-מקצועי לתלמידי החינוך העיוני בשיעור הזכאות לבגרות – הפער הולך ומצטמצם, פשוט בנתונים. הקרדיטציה לבגרות במסלולי הטכנולוגי-מקצועי זהה לזו של תלמידים שלומדים בנתיב העיוני. 
+
+ אחד הדגשים בתוכנית האסטרטגית של המשרד הוא חיזוק החינוך הטכנולוגי-מקצועי, ובאמת יש פה הרבה עבודה. אנחנו פועלים לחזק את ההסמכות המקצועיות לצד הלמידה לתעודת בגרות במטרה להגדיל את מספר התלמידים המשיגים גם תעודת בגרות וגם תעודת מקצוע עם סיום הלימודים. בוגר החינוך הטכנולוגי-מקצועי זכאי לתעודת בגרות ולתעודת הסמכה טכנולוגית הפותחת בפניו אפשרויות: הוא יכול להמשיך ללמוד לתואר אקדמי, הוא יכול להמשיך בלימודים לדיפלומה של הנדסאי או טכנאי, או שתעודת ההסמכה המקצועית שברשותו נותנת לו פשוט אופק תעסוקתי. 
+
+ יצוין שתלמידי מגמות כמו ביו-טכנולוגיה, הנדסת תוכנה, מערכות מידע דיגיטליות, סייבר, מערכות רפואיות וכו' וכו', זכאים למקדם הטבה בתנאי הקבלה, ולעתים גם לקרדיטציה, כשהם באים להתקבל למוסדות אקדמיים בתחומי הנדסה ובתחומים רלוונטיים לתחום הלימודים שלהם בבית-הספר. יותר מזה – להבדיל מתלמיד במגמה העיונית, תלמיד במגמה מקצועית שלא מגיע לתעודת בגרות יכול לרכוש תעודת הסמכה מקצועית. למשל, תלמיד שצבר 14 יחידות לימוד שמורכבות משבע עיוניות ושבע טכנולוגיות לא זכאי לתעודת בגרות, כי הוא לא הגיע ל-21 יחידות לימוד, ועדיין הוא יכול להמשיך ללמוד במסלול טכנאים והנדסאים בי"ג וי"ד ולצאת עם תעודה משמעותית. 
+
+ בחינוך הטכנולוגי-מקצועי, מעבר לתעודת הבגרות, אנחנו פותחים גם אפשרויות לתעסוקה מקצועית בצה"ל ובתעשייה. המשרד מקיים שיתופי פעולה עם צה"ל והתעשייה, ואנחנו מאוד קשובים לצרכים שלהם. יש פה שורה ארוכה של דוגמאות: עתודה למנהיגות מדעית-טכנולוגית שפועלת ב-220 בתי-ספר, תוכנית טכנאי ובגרות בסוף י"ב ל-10,000 תלמידים, שילוב תלמידים בתעשייה ב-86 בתי-ספר, שילוב נוער חרדי בחינוך הטכנולוגי ב-20 בתי-ספר, כנ"ל בתחום של בנות ערביות ב-58 בתי-ספר, ועוד ועוד ועוד. 
+
+ בתוכנית שלנו לא רק להגדיל את שיעור התלמידים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי אלא גם להגדיל את שיעור התלמידים שמגיעים להסמכה בעלת ערך אמיתי בעולם העבודה, ולשם כך התחלנו באמת בהפעלת מערכת הסמכות חדשה. 
+
+
+ כן, בבקשה. 
+
+
+ כיו"ר שדולת התעשייה בכנסת אספר לך, השר, שביום ראשון האחרון חברת הכנסת מירב בן ארי, חבר הכנסת עפר שלח ואני – במסגרת שתי השדולות שלנו, שדולת התעשייה ושדולת כחול-לבן – סיירנו בדרום. אני מניחה שאתה מכיר את הבעיה שבעצם חסרות ידיים חכמות, כי כולם חושבים שבתעשייה המסורתית זה לא כמו ההיי-טק, אבל זה ידיים חכמות. היום גם התעשייה הבשלה דורשת ידיים חכמות. חסרים 8,000 בעלי מקצוע ממגוון מאוד מאוד גדול של מקצועות בעולם התעשייה. 
+
+ בסופו של דבר, כמו שאמרתי, אנחנו נמצאים בשבוע קריטי, משום שאתה בוודאי יודע שהמכללות הטכנולוגיות מאיימות לשבות ביום ראשון. למיטב הבנתי, ממש בשעות אלה הן יושבות במשרד האוצר. הכסף שמובטח להן – – –
+
+
+ לצערנו הן לא. 
+
+
+ לצערנו לא, אז אני מעודכנת פחות מחברת הכנסת בן ארי. אבל לכן, יש פה בעיה, והבעיה מתמשכת לאורך שנים. את מה"ט צריך למצוא את הדרך להעביר למשרד החינוך, בבהילות הייתי אומרת אפילו, ואני חושבת שצריך לראות איך מוצאים את הקשר, את הנתיב החכם בין מערכת החינוך המקצועית והעיונית, שבהרבה מקרים היום חד הן, דרך הצבא, שגם הוא זקוק לאותן ידיים חכמות, ועד לתעשייה. ככל שאדוני יכול לומר לנו משהו, גם על השביתה המתוכננת של המכללות וגם על הנושא הזה, אני אודה לך מאוד. אם לא – כמובן, תשובה – – –
+
+
+ בגדול, אני מסכים למה שאמרת. אני מבקש שנעביר תשובה בכתב. 
+
+
+ עכשיו שתי שאלות קצרות מהצד: הראשונה שביקשה, נורית קורן – בבקשה. אה, סליחה, אם כבר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, אין בעיה. אם זה בסדר עם נורית, כי היא ביקשה ראשונה – – –
+
+
+ אין שום בעיה. הכול בסדר. 
+
+
+ חברת הכנסת בן ארי. 
+
+
+ – – –
+
+
+ זאת התמיכה של הקואליציה. תודה רבה, אדוני השר. 
+
+
+גם אם היית באופוזיציה היינו נותנים לך. 
+
+
+ תודה. תודה. גם הקשבתי לתשובות שלך, גם הנושאים פה רלוונטיים ומעניינים. 
+
+ יש לי שאלה פשוטה וקלה, וגם הפניתי אותה לעוזר שלך. אם תחליט – בכתב. מה שקורה במדינת ישראל – חוק חינוך חובה, אומנם כולם חושבים שהוא מא' עד י"ב, אבל אנחנו יודעים שמא' עד י' האחריות היא על ההורים במקרה שהילד לא מגיע, ואנחנו יודעים שבי"א–י"ב האחריות כבר עוברת אל המערכת, כך שאם הילד נפלט, בעצם המערכת מחויבת לדווח עליו, ואז יש תוכניות. אני לא עוסקת בזה; אני רוצה לשאול ספציפית. מה שקורה – וזה הגיע מהתלמידים ומתנועות הנוער ומארגוני הנוער וממועצת הנוער – כולם, יש להם בעיה פשוטה: מא' עד י' הם זכאים להנחה בתחבורה הציבורית כתלמידים אם הם גרים מעל 3 קילומטר מבית-הספר, ואז, ברגע שהם עולים לי"א, בגלל שהם לא בחוק חינוך חובה חינם, הם כבר לא זכאים לתחבורה ציבורית. 
+
+ אני רוצה להוסיף שמ-1 בינואר 2016 כל תלמידי ישראל עד כיתה י"ב או עד גיל 18 זכאים לנסיעה ב-50% בבין-עירוני, זאת אומרת את הבין-עירוני פתרו; אבל לגבי תלמידי י"א-י"ב האלה, שגרים מעל 3 קילומטר מבית-ספר – ואנחנו יודעים שבתיכונים אתה יכול כבר לבחור לא ליד הבית, כמו ביסודי, אלא אתה יכול לבחור תיכון אחר – אתה נוסע עד כיתה י', ובי"א-י"ב לו��חים לך את ההנחה. זה נושא חשוב. אני מקווה שאולי יש לך תשובה. אם לא – גם מקובל; פשוט יש לבדוק את זה, כי יש כאן הרבה הרבה בני-נוער שפונים אלי ורוצים, ואני יודעת כמה אתה מגויס עבורם – לנסות לפתור את הסיטואציה הזאת. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ אבל ברגע שהם בוחרים, הם לוקחים בחשבון שאם הם רוצים ללמוד 4 קילומטר, יהיה קשה לסבסד. 
+
+
+ אין בעיה, אבל אתה נותן להם גם בכיתה י' ובי"א-י"ב אתה מפסיק. 
+
+
+ מאיר, אתה כבר לא בממשלה, אני מזכיר לך. אני יודע שזה כואב, אבל – – –
+
+
+לא, זה לא כואב. אני מדבר מניסיון. 
+
+
+ קודם כול, תודה למירב. אני בהזדמנות הזאת גם צריך להחמיא לה על הכושר הגופני. היא הצטרפה לריצה שלנו ברחובות תל-אביב, וייאמר שהיא רצה מהר. 
+
+
+ – – – עשה כושר ואני הייתי – – –
+
+
+ כמה רצתם?
+
+
+ רצנו 6 קילומטר, והאמת – חשבתי שאני הולך למות. באו מלא צעירים ורצו מהר מדי. 
+
+
+היה מקסים ומרגש. 
+
+
+ העיקר שהשתתפתם. 
+
+
+ כן, העיקר ההשתתפות.
+
+מירב, את מעלה נקודה טובה. אנחנו נבדוק את זה – אין לי פה תשובה בשלוף – ונחזור אלייך. תודה. 
+
+
+ תודה. חברת הכנסת נורית קורן, בבקשה. 
+
+
+ – – – כי השר בטח כבר עייף.
+
+
+ לא, אנחנו לא עייפים. יש לנו זמן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שר החינוך בנט וחברי חברי הכנסת, אני רוצה להוסיף על הדברים של חברתי קארין אלהרר לגבי ההסעות של ילדים עם מוגבלות. אתמול הייתה כתבה על ילד שנפטר בהסעה, ומכיוון שעל שולחני יש הרבה בקשות של ילדים להסעות וכל מיני בעיות, אני רוצה לציין את רחלי אברמזון וגם את מי שממונה על ההסעות, שהם באמת קשובים ומנסים לפתור ונותנים פתרונות, אבל לפעמים זה לא לאורך זמן, כי יש כל מיני בעיות. אתמול פורסם בעיתון על ילד עם מוגבלות שנפטר בהסעה. אני רוצה לומר לך שזה נובע מזה שיש מלווה להסעה, ולפעמים המלווה לא נמצא ליד הילדים – הוא יושב ליד הנהג, מפטפט עם הנהג ולא נמצא. אני מאוד רוצה לקוות שבמקרה הזה זה לא המקרה, כי זאת בעיה, ואת הבעיה הזאת צריך לפתור. יש גם בעיה שמלווים משתכרים מעט מאוד, והרשויות המקומיות לא משלימות את הכסף לשמונה שעות; רוצים לתת רק שש שעות, כמו במקרה של הילד החירש, שבא מאריאל. והדברים האלה לא ברורים. אני חושבת שמשרד החינוך צריך לקחת על עצמו לתקצב את ההסעות של ילדים עם מוגבלות עד הסוף – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – עד הסוף, כדי שלא תהיינה בעיות. וגם שיהיו יותר מלווים בהסעות, שלא יקרה מקרה מוות. וגם שיש – ההסעה עצמה לא מותאמת; לפעמים לא חוגרים את הילדים. יש הרבה בעיות בהסעות, ואת זה צריך לפתור. תודה.
+
+
+ תודה, גברתי. 
+
+
+ תודה. כמו שאמרתי לחברת הכנסת אלהרר, תאירו לנו זרקור, תביאו לנו. באמת, אני צריך פה את העזרה. זה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ איך ברנדייס אמר: אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. פה אנחנו באמת עובדים כקבוצה; אין פה ימין ושמאל בדברים האלה. תביאו ברמה השמית. חינוך זה אומנם 2.2 מיליון ילדים, אבל בסוף כל ילד הוא עולם ומלואו. תעבירו לנו – נטפל.
+
+
+ אנחנו נעביר.
+
+
+ אני חייב גם להיות כן פה: המקצוע של מלווה הסעות לעולם לא יהיה מקצוע יוקרתי ונחשק ועם משכורות גבוהות. ככה זה. אז אנחנו צריכים באמת לעבוד. רחלי עושה עבודה יוצאת מן הכלל, היא באמת תותחית, עם נשמה גדולה, ולכן אנחנו בידיים טובות.
+
+אז כל מקרה שאתם מכירים – אני מזמין פה את כולם.
+
+
+ אני רוצה לציין גם את מי שאחראי להסעות – נדמה לי שקוראים לו שמעון. 
+
+
+ אני דווקא לא – – –
+
+
+ לא משנה, אתה אולי לא יודע – – –
+
+
+פה אני מאוד מכיר את רחלי – – –
+
+
+ כן, אבל גם הוא עושה עבודה מצוינת. תמיד כשאנחנו פונים – מנסים לעזור.
+
+
+ יפה.
+
+
+ אבל בגלל שזה מצב מאוד מאוד עדין, לא תמיד זה מחזיק מעמד.
+
+
+ נכון, זה נכון. זה המון המון כסף, דרך אגב – עלויות עצומות ברמת המדינה, ובצדק. רק צריך לדעת. כרגע כן יש את שיתוף הזה עם הרשויות.
+
+
+ תודה רבה לאדוני השר.
+
+
+ תודה רבה לכולם.
+
+
+ עמדת פה בגבורה במשך כמעט שעה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+
+
+ אני אבקש להפריע ליושב-ראש ועדת הכנסת בשיחתו עם קצין הכנסת ולהזמין אותו לשתי הודעות מטעם ועדת הכנסת – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ והצעת – – –
+
+
+ אני יודע את העבודה, דוד.
+
+
+ – – – הצעת חוק.
+
+
+ – – –
+
+
+ וגם הצעת החוק. אבל לפני כן הבנתי שיש לך שתי הודעות, אז דוד – בבקשה, אדוני. 
+
+
+ טוב, הודעה ראשונה – אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה כי ועדת הכספים תדון בהצעת חוק תעריפי התחבורה הציבורית, התשע"ו–2016, לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
+
+
+
+
+הודעה שנייה – אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אבקש להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדה המיוחדת לזכויות הילד מטעם סיעת ישראל ביתנו: במקום חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס יכהן חבר הכנסת חמד עמאר.
+
+
+ תודה, אדוני.
+
+
+ עכשיו – – –
+
+
+ stop. stop.
+
+
+ טוב. stop.
+
+
+ stop. 
+
+
+ [מס' כ/612; "דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' 8698; נספחות.]
+
+
+ אם כן, אנחנו עכשיו נעבור להצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 43), התשע"ו–2016, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הכנסת דוד ביטן.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ יש רוב לאופוזיציה.
+
+
+ זה בהסכמה.
+
+
+ – – –
+
+
+ זה לטובת הח"כים פה, אז אין מה לדאוג.
+
+
+ אולי נפתיע. אולי נפתיע, אני לא יודע. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ בבקשה. בבקשה. 
+
+
+ תעשה גיוס, דוד.
+
+
+ למה לא? תכף אני אעשה גיוס.
+
+היום בוועדת הכנסת לא היה לי – זאת אומרת, היה חסר לי אחד, אז אמרתי: אני לא יכול להצביע, כי אם אני אצביע על איזו ועדה ויהיה תיקו, אז לאיזו ועדה החוק ילך? אין לו לאן ללכת. לכן אמרתי: אני חייב להמתין.
+
+הצעת החוק הזאת, המשמעות שלה פשוטה. אתם יודעים שיש אפשרות להגיש כתב-אישום על-ידי המדינה, ויש אפשרות להגיש קובלנה פלילית פרטית, שזה אדם עושה לחברו. לצערי הרב, ב-2012 בית-המשפט החליט שחוק החסינות לא חל על קובלנה פרטית. כמובן, קובלנה פרטית זה לא על כל סעיף; למשל לשון הרע, תקיפה – דברים מהסוג הזה. יש לזה משמעויות, מכיוון שיש גם אפשרות שאתה תגיע למצב של קלון בקובלנה פרטית, אם זה מסתיים בהרשעה וגזר-דין. זה לא יעלה על הדעת. לכן, עשינו הליך שאפשר להגיש את הקובלנה הפרטית, אבל בקריאה ראשונה זה הנוסח, זאת אומרת, היועץ המשפטי יצטרך לאשר או לא לאשר את הגשת הקובלנה.
+
+מה שקרה בדיון בוועדה זה שח"כים הפנו את תשומת לבי לכך שזה הליך בעייתי, כיוון שהיום, אם אתה חושב שהחסינות חלה, אתה רשאי לטעון את זה בפני ועדת הכנסת. בנוסח שעשינו, בעצם זה משאיר את כל הדיון בעניין הזה רק לשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה. ומכיוון שמשרד המשפטים אמר שבכל מקרה, בתוך כמה חודשים הוא מתכוון לבטל את מושג הקובלנה הפלילית הפרטית לכל אזרחי המדינה, החלטנו שאנחנו בעצם מתקנים את החוק באופן כזה שהמונח הזה של קובלנה פרטית פלילית לא יחול על חברי הכנסת. זאת אומרת, חוק החסינות ייצור מצב שאפשר להגיש כתב-אישום פלילי נגד חבר הכנסת רק בכתב-אישום על-ידי המדינה, ולא באמצעות הגשת תביעה על-ידי אדם פרטי. זה לא אומר שהוא לא יכול להגיש תביעה אזרחית, למשל קובלנה לפי חוק לשון הרע; הוא לא יכול להגיש קובלנה פלילית, אבל הוא יכול להגיש תביעה אזרחית נגד חבר הכנסת על לשון הרע, ואז חבר הכנסת יכול לטעון בבית-המשפט אם חוק החסינות חל או לא חל לגביו, ואז בית-המשפט קובע.
+
+ולכן ההצעה שלנו היא פשוטה: אנחנו מגישים לאישור בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שבעצם קובעת כי לא יוגשו קובלנות פליליות פרטיות נגד חברי הכנסת. אנחנו חושבים שזה חשוב, כי חוק החסינות מגן על חברי הכנסת בפעילותם כחברי הכנסת, ואנחנו לא צריכים לאפשר איזושהי אפשרות צדדית שעוקפת את האפשרות הזאת, על מנת שחברי הכנסת יוכלו לעשות את תפקידם בלי מורא ובלי פחד מכל פעולה שהיא. אבל זה לא מונע מהמדינה, כמובן, להגיש כתבי-אישום, אם יש צורך בכך. 
+
+ועדת הכנסת אישרה את ההצעה פה-אחד, לא הוגשו לה הסתייגויות, ולכן אבקש מהכנסת לאשרה בקריאה שנייה ושלישית. תודה.
+
+
+ תודה, אדוני. ואכן, אין הסתייגויות ואין בקשות דוברים. 
+
+ על כן, אנחנו נעבור מייד להצבעה על הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 43), התשע"ו–2016, בקריאה שנייה וקריאה שלישית.
+
+
+ – – –
+
+
+ אני נותן לך לחזור, אדוני. נראה שאתה יושב במקום. חברות וחברים, נא להצביע על הצעת החוק בקריאה שנייה.
+
+סעיפים 1–3 נתקבלו. 
+
+
+ 11 בעד, ללא מתנגדים, ללא נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 43), עברה בקריאה שנייה. 
+
+ אנחנו עוברים מייד – – – 
+
+
+ אפשר להוסיף אותי לפרוטוקול?
+
+
+ אנחנו נוסיף את נורית קורן לפרוטוקול, ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
+
+חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 43), התשע"ו–2016, נתקבל.
+
+
+ 13 בעד, ללא מתנגדים. אני קובע כי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 43) עבר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים. 
+
+ מזל טוב לאדוני יושב-ראש ועדת הכנסת.
+
+חברות וחברים, למרות שאני יודע שאתם מאוד רוצים להישאר, צר לי לבשר לכם – –
+
+
+ לא, אנחנו – – –
+
+
+ – – כי תם סדר-היום.
+
+
+ – – –
+
+
+הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ג' בשבט התשע"ו, 13 בינואר 2016, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 18:28.
+
+