diff --git "a/36789/normalized.transcript.txt" "b/36789/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/36789/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+ תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 4 הודעת הממשלה על הפסקת כהונתו של סגן שר 8 שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר: 8 חילופי גברי בוועדות הכנסת 8 צחי הנגבי (יו"ר ועדת הכנסת): 8 הצעה לסדר-היום 9 כישלונה של הממשלה בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני 9 נחמן שי (העבודה): 9 הצעה לסדר-היום 14 מדיניות כלכלית, חברתית ומדינית כושלת 14 אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 15 סגן שר במשרד ראש הממשלה אופיר אקוניס: 18 הצעה לסדר-היום 31 הממשלה בצעדים פזיזים והזויים מהמרת על גבם של הכמהים לקורת-גג 31 אריה דרעי (ש"ס): 31 סגן שר האוצר מיקי לוי: 37 הצעה לסדר-היום 45 ההתפשטות וההסלמה במקרי ״תג מחיר״ נגד אזרחים ערבים 45 עיסאווי פריג' (מרצ): 46 השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 50 נסים זאב (ש"ס): 53 ציון יום הרצל 55 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 55 שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר: 56 בנימין בן-אליעזר (העבודה): 58 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 61 מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 61 דברי יושב-ראש הכנסת בפתיחת השבוע הלאומי למניעת האלימות 62 היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 62 הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (מס' 6), התשע"ד 2014 62 שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר: 63 תמר זנדברג (מרצ): 65 מרב מיכאלי (העבודה): 66 דב חנין (חד"ש): 67 מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 68 ניצן הורוביץ (מרצ): 70 נסים זאב (ש"ס): 71 הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 4) (איסור עישון באיצטדיון ספורט), התשע"ד 2014 74 עדי קול (יש עתיד): 74 נסים זאב (ש"ס): 76 ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו): 79 חברי הכנסת, היום י"ב באייר תשע"ד, 12 במאי 2014. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת ואת כנס הקיץ של הכנסת. ברוכים החוזרים לכולם ושיהיה לנו כנס מוצלח. בפתח הישיבה, לפני שאנחנו נעבור להודעה של מזכירת הכנסת, מכיוון שהעניין נוגע ישירות למוסד הזה ולחברי הכנסת ומכיוון ששמענו בימים האחרונים אלף ואחת תיאוריות שונות בנושא, אני רוצה לחזור על דברי שאמרתי בנשיאות הכנסת. פתחתי לפני שעה קלה בהתייעצויות עם כל המועמדים שהכריזו על רצונם להתמודד על תפקיד נשיא המדינה. כידוע, הנשיא הנוכחי שמעון פרס מסיים את תפקידו באופן רשמי ב-27 ביולי שנה זו. חודש לפני זה על-פי החוק צריך להיות לנו נשיא נבחר, הנשיא הבא. לכן, במהלך השבוע הבא, לאחר קיום חובת ההתייעצות עם נשיאות הכנסת, נכריז על תאריך מדויק לבחירות לנשיאות על מנת שגם אתם כבוחרים וגם הנבחרים או המתמודדים יוכלו להיערך בהתאם לתקנון ולחוק, ושיהיה בוודאי בהצלחה לכולנו בתהליך החשוב הזה. הודעה למזכירת הכנסת. ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3) (אי-גילוי חוות דעת מומחה), התשע"ד 2014, של חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס ושולי מועלם-רפאלי. לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/2420/19 וכלה בהצעת חוק פ/2479/19, הצעת חוק זכויות החולה (תיקון, זכות לנוכחות הורה בעת טיפול ביילוד), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, אורלי לוי אבקסיס, אורית סטרוק, יפעת קריב, איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי, פנינה תמנו-שטה, קארין אלהרר ושמעון אוחיון, הצעת חוק להבטחת דיור חלופי לתושבי גבעת-עמל, התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ, הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון, החרגת הכנסה מעבודה או ממשלח-יד ממבחן ההכנס��), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, תמר זנדברג, שלי יחימוביץ, מיכל בירן, סתיו שפיר, מיכל רוזין, שולי מועלם-רפאלי, גילה גמליאל ואראל מרגלית, הצעת חוק זכויות החולה (תיקון, הסכמה מדעת של קטין), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר, עדי קול, אורלי לוי אבקסיס, עמרם מצנע, מירי רגב ומשה מזרחי, הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון, ליווי על-ידי איש מקצוע מטעם המשפחה), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת נסים זאב, הצעת חוק העונשין (תיקון, הזנחת מושגח ללא הודעה מוקדמת), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת אורית סטרוק, מירי רגב, חיים כץ, רינה פרנקל, שולי מועלם-רפאלי, יעקב אשר ואלעזר שטרן, הצעת חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון, סמכות לבתי-דין לדון בנושא ערכי הזהות היהודית), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר, הצעת חוק העמותות (תיקון, הסדרת מעמדן של אגודות עות'מאניות כעמותות רשומות), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת משה מזרחי, מרב מיכאלי, דב ליפמן, משה זלמן פייגלין, נחמן שי ואלעזר שטרן, הצעת חוק העמותות (תיקון, הסדרת מעמדן של אגודות עות'מאניות כעמותות רשומות), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון ומיקי רוזנטל, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון, תשלום שכר לעובדי מדינה לפי תפקיד), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג' וגילה גמליאל, הצעת חוק הקאדים (תיקון, המשנה לנשיא בית-הדין השרעי לערעורים), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי, הצעת חוק הממשלה (תיקון, ועדת שרים לענייני חקיקה), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, אילן גילאון, דב חנין, באסל גטאס, אורי מקלב, תמר זנדברג, נחמן שי, מיכל רוזין, מרב מיכאלי, איציק שמולי ומשה מזרחי, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, הארכת משך הזכאות לגמלת סיעוד בעת אשפוז), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת עמר בר-לב, אורי מקלב, אברהים צרצור, באסל גטאס, דב ליפמן, אילן גילאון, מרב מיכאלי, איציק שמולי, יחיאל חיליק בר ומיכל רוזין, הצעת חוק הנוטריונים (תיקון, ביטול תעריף מינימום לשירות נוטריוני), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר, הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (קדימות שכר עבודה וגמול תעסוקה), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, הצעת חוק החברות (תיקון, ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת עליזה לביא ודב חנין, הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הגדרת צמח הקנבוס), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת חיים כץ, הצעת חוק פדיון שבויים וחטופים, התשע"ד 2014, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, ביטול אפשרות להארכה אוטומטית של עסקה לתקופה קצובה), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, חיים כץ, איתן כבל, רות קלדרון, דוד צור, איציק שמולי, בועז טופורובסקי, אבישי ברוורמן, עמר בר-לב, מרב מיכאלי, דב ליפמן ודב חנין, הצעת חוק החברות (תיקון, צמצום פערי השכר במשק), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת חנא סוייד, מוחמד ברכה, דב חנין ועפו אגבאריה, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד 2014, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לאכיפת רישום רכב הרשום במדינת חוץ לאחר תום תקופת הפטור), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת דב ליפמן, בועז טופורובסקי, רות קלדרון, רינה פרנקל, יפעת קריב, שמעון סולומון, פנינה תמנו-שטה ומרב מיכאלי, הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון, חובת עיקור כלבות), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת דב ליפמן, יפעת קריב, רות קלדרון, מירי רגב, איתן כבל, נחמן שי ויחיאל חיליק בר, הצעת חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לעניין "אבנר") (תיקון, הנחה בתעריף הביטוח לשומרי שבת וחג), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון, חובת עריכת מכרז סגור בחלוקת מגרשים), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת חנא סוייד, מוחמד ברכה, דב חנין ועפו אגבאריה, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון, פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת יריב לוין, אלעזר שטרן, איילת שקד ורות קלדרון, הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון, סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשע"ד 2014, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון, פנייה להליך גישור), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת איציק שמולי ואורי מקלב, הצעת חוק הרשות למתן שירותי השגחה ופיקוח על הכשרות, התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן, הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון, גמלה לאם חד-הורית), התשע"ד 2014, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, תקרה לתשלום עבור תרופות למשפחה שבה יותר מאדם אחד חולה במחלה כרונית), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל, הצעת חוק דחיית שירות לתלמידי מכינות קדם-צבאיות, התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת מרדכי יוגב, עמרם מצנע, אורלי לוי אבקסיס, איילת שקד, יוני שטבון, עמר בר-לב, גילה גמליאל, שמעון סולומון, שמעון אוחיון, שולי מועלם-רפאלי, ניסן סלומינסקי, יריב לוין, צחי הנגבי וזבולון כלפה, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון, פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כלפיו צו הגנה), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת דוד צור, מירי רגב, יפעת קריב, עליזה לביא, רינה פרנקל, רות קלדרון, אורלי לוי אבקסיס, מאיר שטרית, איילת שקד, שולי מועלם-רפאלי, משה מזרחי ועדי קול, הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון, סכום שלא יובא בחשבון בחישוב ההכנסה), התשע"ד 2014, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון, מתן היתר או רישיון מטעמים הומניטריים מיוחדים), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת טלב אבו עראר, מסעוד גנאים ואברהים צרצור, הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון, שינוי הגיל לקבלת היתר לשהייה בישראל), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת טלב אבו עראר, מסעוד גנאים ואברהים צרצור, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון, בחירת החברים במועצה דתית), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון, דואר זבל), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת עדי קול ומיקי רוזנטל, הצעת חוק המים (תיקון, איסור ניתוק אספקת מים לצרכן נזקק), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת שאול מופז וישראל חסון, הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (חובת מתן עודף ברכבת מקומית), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון אחיד להסדרי חניה), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, דוד צור, זבולון כלפה, נחמן שי, מירי רגב, דב ליפמן ומשה מזרחי, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון, צבירת יחידות של שירותי גלישה באינטרנט באמצעות רט"ן מחוץ לישראל), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת נחמן שי, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון, פטור בעת קניית דירה ראשונה לזוגות צעירים), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, פנייה מקדימה בעסקת מכר מרחוק), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, אורלי לוי אבקסיס וחיים כץ, הצעת חוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל, התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת איתן כבל, רוברט אילטוב, איילת שקד, אלעזר שטרן, אריאל אטיאס, יצחק וקנין, יצחק כהן, אילן גילאון ויואל רזבוזוב, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפקרת נפגע בעת נהיגה בשכרות), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת אמנון כהן, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון, ביטול עמלה בגין שינוי יום פירעון להלוואה לדיור והגבלת גובה עמלה), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עישון ברכב שנמצא בו קטין), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי ודוד אזולאי, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, הגבלת גודל ספרות האגורות במחירי טובין או שירותים), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר, הצעת חוק הספקת חשמל (הוראת שעה), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת עמר בר-לב, בנימין בן-אליעזר, שלי יחימוביץ, יחיאל חיליק בר, נחמן שי, סתיו שפיר, מרב מיכאלי, איציק שמולי, אבישי ברוורמן, מיכל בירן, משה מזרחי, איתן כבל ויצחק הרצוג, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, פטור מתשלום ארנונה לאזרח ותיק מגיל 80), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת נחמן שי, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, קביעת סכום מרבי לחיוב חשבון), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, פטור מדמי ביטוח לחיילים משוחררים), התשע"ד 2014, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן, הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון, תחולה באזור), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת אורית סטרוק, מירי רגב, איילת שקד, אורי מקלב, שולי מועלם-רפאלי, משה זלמן פייגלין ויריב לוין, הצעת חוק להגבלת כהונתו של מנהל מוסד חינוך (תיקוני חקיקה), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת חנא סוייד, מוחמד ברכה, דב חנין ועפו אגבאריה, הצעת חוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (תיקון, איסור ניצול בעלי-חיים למטרות הימורים), התשע"ד 2014, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי, הצעת חוק החלפת המונח בתי-אב (תיקוני חקיקה), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, איתן כבל, דב חנין, יחיאל חיליק בר, גילה גמליאל, תמר זנדברג, מירי רגב, מרב מיכאלי, פנינה תמנו-שטה, רות קלדרון, קארין אלהרר, עדי קול, יפעת קריב, נחמן שי, משה מזרחי, מיכל בירן, זהבה גלאון, עיסאווי פריג', יריב לוין, ניצן הורוביץ, חנין זועבי, אלעזר שטרן, עליזה לביא ואבישי ברוורמן, הצעת חוק החברות (תיקון, איסור על גוף פיננסי להצביע על מדיניות התגמול של גוף פיננסי אחר), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, איציק שמולי, מיקי רוזנטל, מרב מיכאלי וגילה גמליאל, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סדרי-דין מיוחדים לשירות לתועלת הציבור בעבירות תעבורה), התשע"ד 2014, מאת חברי הכנסת דוד צור, דב חנין, אלעזר שטרן ועדי קול, הצעת חוק החברות (תיקון, הגבלת כהונת דירקטור לשלוש חברות), התשע"ד 2014, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם בדבר שיתוף פעולה בבריאות בעלי-חיים וההסגר. תודה. תודה למזכירת הכנסת. הודעת הממשלה שתימסר על-ידי השר יאיר שמיר, בבקשה, אדוני. אדוני היושב בראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(8) לחוק הממשלה, התשס"א 2001, אבקש להודיע לכנסת, כי כהונתו של חבר הכנסת זאב אלק��ן כסגן שר במשרד החוץ נפסקה עם הגשת כתב התפטרותו לשר החוץ היום, 12 במאי 2014, וזאת בהתאם לסעיף 26(1) לחוק-יסוד: הממשלה. תודה רבה. תודה לשר יאיר שמיר. בבקשה, אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת למסור הודעה, חבר הכנסת צחי הנגבי, ודאי, למסור הודעה מטעם ועדת הכנסת. שלום לאדוני היושב-ראש ולחברים. אני מודיע בזאת כי במקום הפנוי לסיעת הליכוד, ישראל ביתנו בוועדת החוץ והביטחון יכהן חבר הכנסת זאב אלקין. זאת הודעה שאיננה דורשת הצבעה. הודעה נוספת, אדוני, היא שוועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום להוסיף לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון שני חברים, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה, כך שיהיו בה 12 חברים: שישה חברים מוועדת החוץ והביטחון ושישה חברים מוועדת הכספים. הנציג הנוסף מטעם ועדת החוץ והביטחון בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון יהיה חבר הכנסת זאב אלקין. הנציג הנוסף מטעם ועדת הכספים ייבחר בהמשך לפי הודעת נציגי סיעות האופוזיציה. כמו כן החליטה ועדת הכנסת כי במקום חבר הכנסת צחי הנגבי, שכיהן כיושב-ראש הוועדה המשותפת, יכהן חבר הכנסת יריב לוין כחבר בוועדה המשותפת ויעמוד בראשה. עד כאן, אדוני. תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת צחי הנגבי. החברים מכירים את המצב התקנוני. אנחנו אמורים לפתוח בהצעת אי-אמון. ראש הממשלה נמצא בשליחות מדינית מחוץ לגבולות מדינת ישראל, ולכן הואילו בטובן סיעות האופוזיציה להפוך את הצעת האי-אמון להצעה לסדר-יום. ההצעה הראשונה היא של סיעת העבודה, בנושא: כישלונה של הממשלה בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני, הצעה מס' 3017. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני יציג את הצעתו למליאה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמח על ההתחדשות, על שובה של הכנסת, ואולי נשוב גם לנהל את החיים הדמוקרטיים של מדינת ישראל כפי שצריך וכפי שמתבקש, ועל זה אני רוצה לדבר היום. אבל קודם כול אני רוצה באמת לפנות אליך, אדוני היושב-ראש. אני שמעתי בקשב רב את הודעתך, ואני מקווה שהיא שמה קץ למחול השדים שמתחולל פה בימים האחרונים, שבאמת בכל ההפתעות שיכולה המדינה ויכולה הכנסת להפתיע, עוד לא הבנתי איך בתוך חודשיים הולכים לעשות שינויים קונסטיטוציוניים כל כך מהותיים כמו ביטול מוסד הנשיאות. עוד לא שמעתי שדבר כזה יכול להתרחש. וגם שמעתי שבין היתר הוצע לך, אדוני, לשמש תקופה מסוימת כנשיא בפועל עד שהשינוי הזה יצא לפועל. אני מאוד מבקש, גם ממך, שתבהיר את עמדתך האישית בנושא הזה, לא כרגע, אבל בכל עת שהיא, כי המיקרופון תמיד שלך, ותאמר את דעתך בנושא הזה בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי אולי נעשה שימוש לרעה בשמך לצורך העניין הזה. אי-אפשר לעשות פלסתר את תפקיד נשיא המדינה ולטלטל אותו ימינה או שמאלה, קדימה ואחורה, ולמנות ממלא-מקום, ובינתיים לפתוח בתהליך שמחייב חשיבה ובאמת עיון מעמיק, ולעשות את זה חאפ-לאפ רק בגלל שנוצרה פה איזושהי בעיה, כנראה אישית, בוודאי לא מהותית. אני אשמח מאוד, אדוני היושב-ראש, אם בכל עת שהיא תאמר היכן אתה עומד בסוגיה המסוימת והחשובה מאוד הזאת. אנחנו, כפי שאמרתי, היינו עדים בעת האחרונה למחול שדים סביב סוגיית הנשיא. מה רע בתפקיד הזה לא הבנתי. במשך 66 שנה, עכשיו ציינו 66 שנה, היה נשיא למדינת ישראל. היו נשיאים טובים יותר, היו נשיאים פחות טובים, היו ימים רעים, היו ימים טובים. איש לא יכול לחלוק על כך שהנשיא שמסיים את תפקידו היה מעל ומעבר. גם אם דעותיו הפוליטיות לא מוצאות חן בעיני מישהו, באמת, האיש הביא כבוד לתפקיד, התפקיד הביא כבוד לאיש, וכולם התברכו אחד בשני. והנה, פתאום צץ משום מקום הרעיון לבטל את המוסד: לא צריך, אולי נחבור לשיטה נשיאותית. מאיפה זה בא? למה זה בא? מי צריך את זה? מי בדק את זה? ומי חשב על כך? ומאין זה נובע? אני חושב שזאת פגיעה עמוקה בדמוקרטיה הישראלית. כל מי שמאמין בדמוקרטיה, ואני מאמין שאנשים שנמצאים בבית הזה מאמינים בדמוקרטיה, ואני מקווה, אין שעון? אין דבר, חבר הכנסת דרעי. לא הסתכלתי על השעון, האמנתי שיש לי זמן שאול, "זמן יולי" יש לי. אני מקבל מיולי, או, פתאום זה קפץ לחמש, זה קיצוץ רציני. פשוט שתדע, חבר הכנסת נחמן שי, מי החברים שלך שלא שמים שעון ומי הם אלה שמעירים. מי יודע? אולי עוד אתמודד פעם לנשיאות. אוקיי. תודה רבה. לא דיברתי שלוש דקות, ואני מקווה שאני אקבל תוספת. חמש. שתדע עד כמה אני חבר. אני חושב שזאת פגיעה בדמוקרטיה, בהליכים הדמוקרטיים, במוסדות דמוקרטיים, שאנחנו כל כך מתגאים בהם. אנחנו לכל אחד מסבירים שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. ראש הממשלה, האמת, יש עכשיו גם את תוניסיה. נכון, יש עוד כמה. ראש הממשלה, גופו במזרח, אני שומע, ולבו במערב. כל הזמן, למרות שבע שעות הבדל, הוא מנהל משם קמפיין, באמצעות אנשים שלו שנשארו בארץ, איך אפשר למשוך פה בחוטים, לדחות את הבחירה ולעשות איזשהו מעשה גדול, וכל זה מסיבות לא ענייניות לחלוטין. לא ענייניות לחלוטין. נוריד את הנושא הזה מעל סדר-היום, נבטל את הפארסה הזאת, נעצור אותה, ייפתחו התהליכים, ייבחר הנשיא או הנשיאה למדינת ישראל, וזו הדרך שצריך ללכת בה. בעניין זה אני רוצה גם להתייחס עוד פעם לעוד פארסה שהכנסת הייתה שותפה לה, זה עניין בחירת יושב-ראש לוועדת חוץ וביטחון. אדוני, במשך חצי שנה לא היה יושב-ראש לוועדה. עוד לא נבחר יושב-ראש חדש, ייבחר עוד מעט. לא היה יושב-ראש לוועדה, והוועדה לא תפקדה. שלושה מחברי הבית הזה, יושב-ראש העבודה יצחק הרצוג, חברי איתן כבל ואני, פנינו לבג"ץ, דבר שהוא, בוא נאמר, לא הכי נוח לנו כחברי כנסת, ללכת לבית-המשפט ולבקש את עזרתו. נאלצנו לעשות את זה כדי לסגור את החור הזה שנעשה בעבודת הכנסת, כי הכנסת לא יכולה לתפקד ללא ועדת חוץ וביטחון. גם העדויות והמידע שנמסרו לבית-המשפט העליון היו מביכים, אני אומר בלשון המעטה. ניסו להציג שם איזשהו מצג כאילו הוועדה מתפקדת, אבל כשהשופטים שאלו שאלות התברר שהיא עבדה בערך ב-10% מהתפוקה שלה. ב-10% מהתפוקה שלה. כל היתר היו דיבורים ודיבורי-דיבורים. לא היה צריך מלכתחילה להסכים שבמשך שישה חודשים לא יהיה יושב-ראש לוועדה, שבוע, שבועיים, וזהו. ועדת חוץ וביטחון היא אבן מאבני היסוד של הכנסת. הכנסת לא יכולה לתפקד ולמלא את תפקידה הפרלמנטרי, הפיקוח על הרשות המבצעת, אלא באמצעות ועדת חוץ וביטחון בתחומים שלה, וזה לא קרה. בתקופה הזאת קרו כל כך הרבה אירועים חשובים בתחום הזה. האחרון שבהם, ולא הכי פחות חשוב, הוא כמובן קריסת המשא-ומתן בינינו לבין הפלסטינים, שיהיו לו ויש לו כבר השלכות ארוכות טווח. כל זה עובר מתחת לרדאר, מה שקרוי. לא אכפת לאף אחד, ועדיין ממשיכים להתנגח. עכשיו אני רוצה להגיד משהו על מה שהולך להתרחש שם, גם זה נראה לי דבר שלילי מיסודו, בלי להתייחס לדמויות המעורבות. אי-אפשר לחלק קדנציה לרבע ולחצי ולשליש וכדומה. ועדת חוץ וביטחון דורשת המשכיות, דורשת יציבות, ולא שיעבירו את זה כל כמה חודשים מיד ליד. נראה לי שזה הפך להיות סחורה שעוברת לסוחר: מי רוצה, מי לוקח, מי נותן, מי לוחץ יותר. זה, שוב, משפיל את הכנסת הזאת ופוגע בכבודה ומונע ממנה, אני חוזר ואומר, למלא את תפקידה הדמוקרטי ממדרגה ראשונה. אני רוצה לדבר על פגיעה שלישית בדמוקרטיה הישראלית, שקוראים לה באיזושהי לשון מוזרה ביותר "תג מחיר". תראו, אילו במדינה אחרת בעולם היו נרשמים עשרות אירועים אנטישמיים, צלבי קרס, פגיעות בבתי-כנסת, פגיעה ברכוש של יהודים, אנחנו היינו מפוצצים את המדינה, את אותה מדינה, ואת העולם כולו. אדוני יודע היטב איזה מסעות, אתה היית ממונה בשעתו על המסעות שהמדינה עשתה כלפי מדינות אחרות שיש בהן גילויים אנטישמיים. אתה היית יושב-ראש הפורום המשותף. ואילו בתוך הבית שלנו, במדינת העם היהודי, שיודע יותר טוב מכל עם אחר בעולם מהי שנאה, יש גילויי שנאה איומים כלפי ערבים, כלפי ערבים בשטחים, ביהודה ושומרון, כלפי ערבים שמתגוררים בתוך מדינת ישראל, ושום דבר לא קורה. אתה יודע שאני לא הקיצוני הכי גדול. עם כל הכבוד, שכחת את הרצח בעפולה? מה זה כל זה לעומת, לא, לא. אני לא חושב שזה חד-צדדי. שים בפרופורציה. גם עכשיו, גם היום אחר הצהריים היה אירוע של פגיעה ביהודים. אני יודע. עכשיו, עכשיו, לפני כמה שעות. אז תזכירו גם את הדברים האלה. לא. אבל, חבר הכנסת אריה דרעי, הנקודה היא שזה עובד כדבר שמזין את עצמו. ככל שהפעולות האלה נמשכות, אז גם פעולות התגמול והגמול נמשכות. הלוא זה אחד מביא את השני. קודם כול אני, כמובן כמוך בדיוק, מצר וכואב על הרצח של שלי דדון, זיכרונה לברכה, כמו כל אחד אחר בבית הזה. גם אני מזיל דמעה על כך. בזה היה צריך לפתוח. ברור. אבל, א. אני לא יודע, גם שמעתי עכשיו דברים מפורשים. אף אחד לא יודע מה הרקע. אבל אדם נרצח, וזה צריך להעציב את כולנו, בלי לדעת את הנסיבות. אבל דבר אחד לא מצדיק דבר אחר, ופה מתנהל מסע נגד הציבור הערבי כולו, בלי יוצא מהכלל. בוא אתי עכשיו לאבו-גוש, כפר ידידותי. אתה היית שם. הייתי שם. נכון. אלה חברים. תשמע איך הם מדברים, איך הם מרגישים עכשיו בתוך מדינת ישראל. באבו-גוש הניפו דגלים כחול-לבן ביום העצמאות האחרון. בכמה כפרים ערביים זה היה? ושם פנצ'רו מכוניות, שם רשמו כל מיני כתובות נאצה. לא יכול להיות שהשב"כ, שהוא המפענח הלאומי, המפענח הלאומי, אין פשע שהשב"כ לא יכול לפענח. אני אומר לך שהשב"כ והמשטרה ביחד יגלו גם מי רצח את שלי דדון. אני משוכנע בזה ויש לי אמון מלא בהם. לא יכול להיות שהשב"כ עוד לא קיבל הוראה, הוראה מראש הממשלה: שימו את העניין הזה בראש העדיפויות שלכם. אתם יודעים מה? שני בעדיפויות שלכם: הראשונה זה טרור ערבי והשנייה תהיה הטרור היהודי. את שניהם אתם יכולים לחסל בצורה כזאת או אחרת ולבלום את זה. לא יכול להיות שעלייה של 200% בפעולות האלה לא תיענה בשום מעשה על-ידי רשויות החוק, רק ישיבות, כינוסים ותמונות בטלוויזיה ושמחה וששון. יש לנו פה בעיה, שעוד פעם, היא מכרסמת מבפנים ביסודות של החברה הישראלית ובדמוקרטיה שלה. כי אם יש לנו בישראל קבוצה שמתנהל כלפיה קמפיין של שנאה, קבוצת מיעוט, זה לא יכול להתרחש בדמוקרטיה, זאת לא יכולה להיות דמוקרטיה. אדוני היושב-ראש, בכל מקום שאני ואנחנו נוגעים בו, התקופה האחרונה הייתה עמוסה באירועים. אנחנו רואים שהיסודות של הדמוקרטיה הישראלית רועדים. אנחנו כל כך גאים בה, ואנחנו מסבירים לכל מי שרק יכול שאנחנו מדינה דמוקרטית-יהודית, יהודית-דמוקרטית, ואנחנו חוזרים על המנטרה הזאת כל הזמן. אבל כשאנחנו נדרשים לתרגם את ההגדרה "דמוקרטיה" למונחים של מעשה, למונחים אמיתיים, אז לשוננו נדבקת לחיכנו. אין לנו מה להגיד. הרשימה פה לפני היא ארוכה מכול. אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, ואני פונה לחברי בבית הזה: בואו נתייצב כולנו ביחד להגנת הדמוקרטיה במדינת ישראל. כנסת באה, כנסת הולכת, אנחנו באים ואנחנו הולכים. הדבר היחיד שנשאר ויישאר פה, אני מקווה, זה הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה, אדוני. תודה לחבר הכנסת נחמן שי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אברהים צרצור להצעה לסדר-היום מס' 3020 בנושא: מדיניות כלכלית, חברתית ומדינית כושלת, וכן הלאה וכן הלאה. בבקשה, אדוני. כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, הרבה מים זרמו בצינורות של המזרח התיכון בשבועות האחרונים: היינו מאוד קרובים למה שאנחנו יכולים להגדיר פריצת דרך לכיוון של שלום אמת באזורנו. משא-ומתן התחיל, שלוש פעימות בוצעו על-ידי ישראל, שמועות התגלגלו באמצעי התקשורת שאכן הושגו כמה הישגים ויש התקדמות במשא-ומתן. אבל פתאום, ללא הודעה מוקדמת, הכול השתנה באופן מהותי, במקום להתקדם לקראת הסכם שלום, חזרנו למעין מצב שהוא קרוב מאוד, קרוב מאוד, להתנגשות חזיתית, שיכולה להתבצע או על-ידי אינתיפאדה שלישית או על-ידי התנגשות דמים בין, במזרח התיכון. ברשותך, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להתמקד בשלוש סוגיות שיכולות לייצג את מה שאנחנו באמת חשים בימים קשים אלה, קשים. הנושא הראשון, דיבר עליו חבר הכנסת שי, ואני ממשיך לדבר עליו: פעולות הטרור היהודי, פעולות של אנטישמים, שנקראות "תג מחיר". אני מסתפק באמירות שנאמרו על-ידי גורמים שהיו ממעצבי המדיניות הביטחונית של מדינת ישראל, אני מתכוון לראש השב"כ לשעבר כרמי גילון. הוא אמר דבר חד-משמעי, שאנחנו הולכים להזכיר אותו פעם אחר פעם, כדי שכל אלה שמחזיקים את ההגה של מדינת ישראל היום יבינו את הדבר הזה. מה שאמר כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר, אלה לא דברים שאמר מאן דהוא בצד הפלסטיני או חבר כנסת ערבי שעמד על הדוכן ואמר דברים כאלה. כרמי גילון אמר בצורה חד-משמעית, שלו הייתה מדינת ישראל, לו הייתה ממשלת ישראל, לו היה השב"כ במדינת ישראל רוצה להפסיק את פעולות הטרור היהודי במדינת ישראל, וגם בפלסטין הכבושה מעבר לקו הירוק, בשטחים הכבושים מ-1967, השב"כ, מדינת ישראל, ממשלת ישראל, היו יכולים להפסיק את הפעולות האלה, בצורה חד-משמעית. והשאלה הנגזרת מאמירתו החד-משמעית של כרמי גילון: אז למה ממשלת ישראל והשב"כ אינם עושים את המוטל עליהם כדי להפסיק את הפעולות האלה, שיכולות לדרדר את היחסים בין ישראל לבין האוכלוסייה הערבית, בין ישראל לעם הפלסטיני, למדרון חלקלק שיכול באמת להביא להתרסקות מוחלטת של שארית התקווה שאנחנו נאחזים בה? אני חושב שממשלת ישראל צריכה לתת תשובה חד-משמעית על מה שאמר כרמי גילון בקטע הזה, ויפה שעה אחת קודם. הדבר השני, כבוד היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, הוא הדוח של משרד החוץ האמריקני. כולנו עדים לכך שמשרד החוץ האמריקני מפרסם דוח על זכויות האדם בכל העולם, והדוח הזה, שפורסם לפני כמה שבועות, אולי פחות מחודש, התייחס גם הוא לנושא של פעולות הטרור היהודי הנקראות "תג מחיר". הדוח האמריקני קבע בצורה חד-משמעית, כבוד היושב-ראש, כי השלטונות בישראל, היינו ממשלת ישראל, השב"כ, כל זרועות הביטחון, גם הדרג המדיני, גם הדרג הביצועי, על כל שכבותיו, לא עושים די לבלום ולהפסיק את פעולות הטרור היהודי, הן בפלסטין והן בתוך מדינת ישראל. את הדבר הזה, את הדוח הזה, לא חיבר חבר הכנסת אברהים צרצור ולא חבר הכנסת אחמד טיבי, חברי הכנסת הערבים או ארגון זכויות אדם פלסטיני או אפילו אירופי, שהישראלים מאשימים אותם לאורך כל הדרך בכך שהם נוטים לכיוונם של הפלסטינים. זה דוח שפורסם על-ידי משרד החוץ האמריקני, אמריקה, בעלת בריתה החזקה ביותר של מדינת ישראל, שבלעדיה ישראל הייתה יכולה להתאדות, פשוט להתאדות מהמזרח התיכון. זאת עובדה קיימת, ובכל זאת ישראל מחליטה פשוט מאוד להתעלם מדוח מסוכן שפורסם על-ידי משרד החוץ האמריקני. דבר שלישי, כבוד היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, הוא הצעות חוק שמתפרסמות, ששומעים עליהן לעתים קרובות, כל שני וחמישי, ואני דווקא לא מופתע מיוזמות חקיקה שבאות מכיוונם של אנשים מהימין ההזוי, בלי להזכיר שמות. מהצד הזה, השמאלי שלי, יש כל כך הרבה אנשים מהסוג הזה, שמגלגלים לפתחה של הכנסת, לפתחה של המליאה, כל שני וחמישי הצעות חוק שתאמינו לי, מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית מתביישת בהצעות חוק כאלה, הייתה צריכה לזרוק אותן, לא רק את הצעות החוק אלא את אלה שמציגים אותן, שיוזמים אותן, רחוק מהמדרגות של הכנסת. לא הייתי מופתע לו היו חברי כנסת מהימין המטורף מציעים הצעות, אבל ראש ממשלת ישראל, מר נתניהו, בא ומקדם הצעות חוק ושותק על הצעות חוק אחרות שהוא יודע שהן מכרסמות, הצעות שמכרסמות קודם כול ביסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל, שלא לדבר, שפוגעות בצורה קשה ביותר ברקמת היחסים העדינה ביותר בין מדינת ישראל לבין המיעוט הערבי הלאומי הפלסטיני ובין ישראל לבין העם הפלסטיני בצד השני של המתרס. נתניהו יודע טוב טוב את הסכנות הטמונות בחובן של הצעות החוק האלה, ובכל זאת, או שהוא מקדם באופן אישי, ישיר, או שהוא מקדם באופן עקיף, על-ידי שתיקה. הצעת החוק של ישראל מדינת לאום, הצעת חוק מסוכנת מאוד. הצעת החוק של האסירים, שלצערי הרב אושרה היום על-ידי ועדת השרים לחקיקה, שמדברת על כך שאם אתה תהיה נשיא מדינת ישראל, חבר הכנסת ריבלין, אני מאחל לך באמת כל טוב בקטע הזה, אם תהיה נשיא מדינת ישראל, ובאותו זמן כנסת ישראל מצליחה לאשר את החוק הזה, שמגלגל נתניהו, אני לא מדבר על לבטל את מוסד הנשיאות, זה דבר אחר לגמרי, אבל ליטול את שארית הסמכויות שנשארו בידי נשיא מדינת ישראל בנושא של חנינה וכו', אז מה נשאר? למה עושים דבר כזה? מה הכוונות שעומדות מאחורי הצעת חוק שטנית מהסוג הזה, שלא רק מרגיזה מאוד את הדמוקרטים, מאוד מכרסמת ביסודותיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, אלא פוגעת קודם כול בסיכוי להשגת שלום אמת בין ישראל לבין פלסטין, שבבסיסו עומדת הבקשה של הפלסטינים לשחרר אסירים כחלק מהפיוס ההיסטורי, מה-historic reconciliation, מה שנקרא? הרי כולנו יודעים שאבו מאזן קיבל על עצמו אחריות מאוד כבדה. הוא קיבל על עצמו סכנה מוחשית, דרך אגב, אפילו לחייו האישיים, כשהוא קיבל על עצמו להיכנס למשא-ומתן לפני תשעה חודשים בלי שהוא קיבל החלטה של ממשלת ישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, כולל בירושלים המזרחית הכבושה, אבו מאזן לא קיבל הבטחה ישראלית בנושא הזה, לא קיבל החלטה ישראלית שהמשא-ומתן יתבסס על גבולות 67' עם תיקונים קלים. מי שנתן לו את הערבויות האלה, והוא בטח בהן, לצערי הרב הכול היה חול שנזרה בעיניו האישיות של אבו מאזן, זו ארצות-הברית. אובמה וקרי ואחרים אמרו לו: לא צריך את ההבטחות המילוליות של ממשלת ישראל ושל נתניהו. אנחנו מבטיחים לך בשם ממשלת ישראל שאכן הדברים האלה יתבצעו הלכה למעשה. מה קרה בסוף? ישראל ביצעה שלוש פעימות של שחרור אסירים, ובסוף היא סירבה לשחרר את האסירים במסגרת הפעימה הרביעית, ובזאת הכול קרס, כל התקווה שתלינו במשא-ומתן קרסה בצורה חד-משמעית, בבת-אחת, והאזור היום דוהר בריצת אמוק לכיוון עתיד שרק אלוהים יודע איזה סכנות הרות אסון טמונות בו, בעתיד הנראה לעין, לא רק הלא-נראה לעין, הנראה לעין. ולמה נתניהו קיבל את ההחלטה הזאת? מסיבה פשוטה מאוד. אני לא חושב שהוא עושה זאת מטעמים טקטיים, בשום פנים ואופן לא. הוא עשה זאת כי הוא ידע טוב טוב שהמשא-ומתן מתקדם בצורה אינטנסיבית, ובזאת אני מסיים, כבוד היושב-ראש, מתקדם בצורה אינטנסיבית לכיוון של פתרון, ועל כן הוא לא היה מוכן להסתכן בכך שהוא יסכים לדברים שיכולים להביא לקריסת ממשלתו. ממשלת ישראל בעיניו של נתניהו יותר נשגבת מהדם של הישראלים והדם של הפלסטינים, וזה חבל. תודה. תודה לחבר הכנסת אברהים צרצור. אני מתכבד להזמין את סגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת אופיר אקוניס, להשיב על שתי ההצעות. למה הוא לא עונה גם על שלי? כי סגן שר האוצר חבר הכנסת מיקי לוי מאוד ביקש להשיב על ההצעה שלכם. סגן השר אקוניס עונה בשם הממשלה הפעם, או בשם, בשם שניהם. אף פעם הוא לא ענה, סגן השר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה, ראשית, להשתתף בצער משפחת מזרחי על רצח ניצב-משנה ברוך מזרחי בדרכו לחגוג את ליל הסדר עם משפחתו בקריית-ארבע, ובצערה של משפחת דדון על הירצחה של שלי, זכרה לברכה. שניהם נרצחו בחודש האחרון. ובמקרה אחר, אדוני היושב-ראש, רצח מזעזע לא פחות, של בחור צעיר, לוחם בצבא הגנה לישראל, שנרצח ברחובות העיר רעננה, יפתח גריידי, זכרו לברכה, במקרה של אלימות מתועבת, על כלום. אני מקווה ומאמין שבקרוב רוצחיהם של כולם ייתפסו וייענשו במלוא חומרת הדין. אדוני היושב-ראש, יצאנו מכאן לפגרת האביב כשהמשא-ומתן המדיני בשיאו, וחזרנו לכאן לאחר שהצד השני, הפלסטינים, כהרגלם, יש לומר, פוצצו את המשא-ומתן וברחו. אני חושב שאין ישראלי, חברי הכנסת וחברות הכנסת, אין ישראלי, גם אם איננו מסכים להשקפת עולמי, איננו חבר במפלגתי, יש כאלה, לא רבים אבל יש, אין ישראלי שלא הבחין בסרבנות הפלסטינית ובידה המושטת של ישראל, וזה אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים, דווקא יש, נשיא המדינה. וזה אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים מצד ההנהגה הפלסטינית לסחוט עוד ועוד ועוד ועוד ויתורים והתקפלויות מצד ישראל. אדוני היושב-ראש, בוויכוח הישראלי פלסטיני, בסכסוך הישראלי ערבי, אין שתי אמיתות ואין חצאי אמיתות, יש אמת אחת, והיא שמי שמפוצץ את השיחות וסיים אותן הם אבו מאזן וההנהגה הפלסטינית. כמובן גם אפשר לנמק את הנימוקים, אינדיק יודע? אפשר לנמק את הנימוקים: ראשית, הפנייה למוסדות האו"ם, פנייה חד-צדדית, אדוני היושב-ראש, שעצם הפנייה, עצם הפנייה היא בבחינת הפרת ההסכמים, ושנית, הייתי אומר בלשון סגי נהור, אולי גולת הכותרת, אתם יודעים את זה, חברי הכנסת מן הסיעות הערביות, שברמאללה עמדה ההכרעה, על כפות המאזניים היו המשך המשא-ומתן עם ישראל או פיוס עם ה"חמאס", ובחרו הפלסטינים במה שהם מכנים הפיוס ההיסטורי עם ארגון טרור שפל שקורא לג'יהאד לחיסולה של מדינת ישראל. אין שתי אמיתות, אין חצאי אמיתות, אין פרשנויות, אין מאמרים ב"ניוזוויק", אין מאמרים ב"טיימס", אין פרשנויות בטלוויזיה, יש אמת, וצריך להגיד אותה, וגם לידידינו הטובים ביותר. אדוני, ה"חמאס" איננו נאבק על יהודה ושומרון, או מה שמכונה בשיח השגוי המטעה והמוטעה "השטחים הכבושים". מבחינתו של ארגון ה"חמאס" הבית הזה, הכנסת הזאת היא תחת כיבוש, באר-שבע תחת כיבוש, תל-אביב תחת כיבוש, חיפה, רמלה, הגליל והנגב, בואכה אילת. זה מעניין. את היהודים, אומר ה"חמאס" אני מצטט: יש להוציא מפלסטין בג'יהאד, ועל חורבותיה יש להקים מדינת הלכה אסלאמית. ואתם, עם החבורה הזאת, שומע את סאיב עריקאת ב"גלי צה"ל", כל הזמן אני שומע אותו ב"גלי צה"ל", מתראיין רבות ב"גלי צה"ל" זה נורא  שידורי צבא הגנה לישראל, שידורי צבא הגנה לישראל, "גלי צה"ל" סאיב עריקאת, כמעט כל בוקר, הוא אומר: מה פתאום? אדוני היושב-ראש, מה פתאום? "חמאס" איננו ארגון טרור, לא ארגון טרור. רק שלח 10,000 רקטות על ראשם של ילדי שדרות, נתיבות, אופקים, ראשון-לציון, אשדוד, אשקלון, תל-אביב. על גוש-עציון נורו רקטות, על ירושלים נורו רקטות.  האם אתה רוצה, האם אתם רוצים, אתם מבקשים שנזכיר את הפיגועים הנוראים של שנות ה-90? את האוטובוסים המפויחים? אין, את האוטובוסים המפויחים ברחוב דיזנגוף? את האוטובוסים המפויחים בירושלים? את "סבארו"? את הפיגועים הנוראים הללו? ארגון טרור שפל. ואתם אבו מאזן, עריקאת, רג'וב, גם הוא מתראיין רבות ב"גלי צה"ל", שידורי צבא הגנה לישראל, אתם, עם הפרטנרים האלה, חתמו הפלסטינים הסכם פיוס. אני שמעתי בסוף השבוע, אדוני היושב-ראש, שמעתי, קראתי ציטוטים, שעל-פיהם, גם ידידים טועים לפעמים, גם ידידים טועים, הציטוטים אומרים: ההתנחלויות, מכשול לשלום. הרי זה אחד מהעיוותים הנבזיים ביותר של המציאות ואחד מהשקרים הגדולים ביותר של הסכסוך ישראלי ערבי ב-100 השנים האחרונות. זה לא נכון? אתה שואל אותי אם זה לא נכון? אתה רוצה שאני אשאל אותך אם עד 1967 היו התנחלויות? לא היה שלום עד 1967. לא היה שלום, אדוני היושב-ראש, לא משום שההתנחלויות הן מכשול לשלום, אלא משום שהפלסטינים הם מכשול לשלום. שמעתי את חבר הכנסת צרצור, ולא יכולתי שלא להתייחס לדברים. בלי אמריקה, כך אמרת, בלי ארצות-הברית של אמריקה, שאני מעריך אותה הערכה גדולה מאוד. אני גם יוצא לבקר שם בשבוע הבא, במסע הסברה נוקב בכל השבוע הבא. ארצות-הברית, בלעדיה, כך אמרת כאן לפני כמה דקות, הייתה יכולה ישראל להתאדות, אני מצטט. בכנסת ישראל, כשדגל ישראל לשמאלך ותמונת חוזה המדינה לימינך, "להתאדות", כך אתה אמרת, בלי ארצות-הברית. מה הבעיה? אתה יודע, זאת אמירה חצופה, זאת אמירה חצופה. אתה מדבר פה בפרלמנט הישראלי. הוא סמל הריבונות של העם היהודי ששב לארצו, ש-4,000 שנה פה. מה הקשר? חצוף כמוך. מה הקשר? עם שנמצא פה 4,000 שנה. חצוף כמוך. מה הקשר, 4,000 שנה ברציפות העם נמצא פה. 4,000 שנה. מה הקשר? למרות כל הטרגדיות, למרות כל השקרים, למרות כל הכיבושים, למרות כל הניסיונות לחסל את העם היהודי בארצו. אני מרחם על היהודים יותר מאשר אתה, תאמין לי. אתם, עם השקר הזה, שהייתם פה לפנינו, אנחנו נפרק אותו, אחד אחד. לא מפחדים מהשקרים, לא מפחדים מההסתות שלכם: הייתם פה לפנינו. שקר נבזי, שקר מתועב, ולצערי, אדוני היושב-ראש, צריך להגיד ביושר ובצער, לצערי גם הצליח לחלחל לדעת הקהל הבין-לאומית, וגם לדעת הקהל בישראל. היו פה לפנינו. 4,000 שנה, על מה אתם מדברים? אדוני, מחר אני אהיה בחברון, בירתו הראשונה של העם היהודי, עוד לפני ירושלים. מי היה, אתה היית פה? היית פה כשדוד המלך הכריז על חברון? אבל ב��י אמריקה, אני שוב אומר, אני אדגיש, אני שוב אגיד, אני שוב אומר, אני מעריך מאוד את החברות. יש קשר הדוק עם ארצות-הברית של אמריקה. זו ברית אסטרטגית ארוכת שנים, עמוקת שנים, למרות כל ההסתות שלכם, למרות כל זה. ישראל נמצאת פה בזכות אבות, לא נמצאת פה בזכות אף אחד. מתי עלית? אתה יכול לענות לי? מתי תענה על השאלה? אדוני היושב-ראש, שוב אתם מתעקשים, תענה לי על השאלה. מתי סבא של סבא שלך? שוב אתה מתעקש לשאול מתי אני עליתי, ומתי אבא שלי עלה, ומתי סבא שלי עלה, ומתי סבא של סבא שלי עלה. בוא אני אספר לך.  אגיד את האמת. אתם עיבדתם אותה, אני מוכרח להגיד בהצלחה, לצערי, אני אומר את זה, בהצלחה די טובה. הצלחתם לעבד אותה, מה לעשות. אתה מדבר עלי, על נטישת זכות אבות? בחייך, תהיה רציני. חבר הכנסת אזולאי, אתה אדם רציני. תהיה רציני. התיישבות רצופה, 4,000 שנה. 4,000 שנה. אנחנו לא התאדינו ולא נתאדה מפה. לא נתאדה. מה זה קשור? אני אגיד לך בדיוק מה זה קשור. כשחבר בפרלמנט הישראלי אומר שבלי ארצות-הברית ישראל תתאדה מהמזרח התיכון, זאת עובדה. אני לא חושב שזאת עובדה. אני חושב שזו אמירה חצופה. אפילו חבר, אומר אותו דבר. אפילו אם חבר הכנסת בר-לב יגיד זאת, מפקד חיל האוויר אמר את זה. זה חוצפה. אפילו אם חבר הכנסת בר-לב יגיד זאת. תרשה לי, אתה לא תכניס מילים בפיו של חבר הכנסת בר-לב, שאבא שלו היה מהלוחמים הגדולים למען קיומו של העם היהודי בארצו. בימים הקשים ביותר, לפני 1967, אבא של חבר הכנסת בר-לב לחם. לפני שהיו התנחלויות, לפני שקמה אריאל, לפני שקמה קרני-שומרון, לפני שחודש היישוב היהודי בחברון, לפני כל זה הוא לחם. למה? הוא תמיד ידע להעריך את הקשר האסטרטגי עם ארצות-הברית, עם יהדות ארצות-הברית. לא אמרתי. אמרתי שאנחנו מעריכים מאוד את הקשר האסטרטגי עם ארצות-הברית. לא. אמרת: נמשיך לחיות בלי עזרה של אף אחד. לא אמרתי. תן לי, הדברים הם מאוד ברורים, ונדמה לי, אתה יודע, מה לעשות שהעם היהודי היה בארצו גם לפני שהוקמה מדינת ישראל. גם לפני שהיא הוקמה. ולא בחסד אנחנו כאן, ובטח שלא בזכות החסד שלכם אלא בזכות אבות. בזכות אבות אנחנו פה. תהיה קונקרטי, תענה על ההצעות. מתברר שגם מפקד חיל הים אמר אותו דבר כמו צרצור. אדוני היושב-ראש, בעניין אחר לגמרי. אתה, הרי, חבר הכנסת טיבי, יש לך הכישרון לקחת כל משפט ולעוות אותו לפי המציאות שאתה רואה. זאת המומחיות שלך, ואתה עושה את זה גם בעברית די טובה. אבל העובדות הן לא לימינך, העובדות הן לימיננו, האמת לימיננו, ואני אומר לך שוב: אנחנו לא מפחדים מעיוות ההיסטוריה, וניאבק עליה. ניאבק עליה. הו, הנה הגיע חבר הכנסת זחאלקה, שאמר את השקר הנורא ש"היינו פה לפניכם ונהיה פה אחריכם". נו. הנה הוא הגיע. שהיינו, אתה האיש שמדבר, אדוני היושב-ראש, על רמת-אביב כשטח כבוש. אני רק דבר אחד יכול לומר לך: הפעם היית במליאה לפניו, זה נכון. עם העובדה הזאת אי-אפשר להתווכח, כי יש טלוויזיות שמצלמות. אתה הרי יודע שחבר הכנסת צרצור לא התכוון לנוכחות במליאה. הדברים מתועדים, הם מצולמים, חבר הכנסת זחאלקה. אתה אמרת. האמת שלך נחשפה, היא הוקלטה. היא ברורה. גם על הדוכן הזה וגם במקומות אחרים. "פה זה שיח'-מוניס", אמרת על רמת-אביב. שם אמרת על תל-אביב, על אוניברסיטת תל-אביב. אני רוצה להגיד משהו על האוניברסיטה בתל-אביב: חוץ מהבושה הגדולה של ציון יום הנכבה אתמול ברחבת האוניברסיטה, אני רוצה לומר שבאוניברסיטה בתל-אביב לומדים אלפי סטודנטים ערבים ישראל��ם, לומדים, רוצים בדו-קיום, ואתם מחריבים את הכול. אתם מתסיסים אותם, אתם מסיתים. הם רוצים בדו-קיום, ואתם לא רוצים בדו-קיום. זה בדיוק מה שאתם רוצים. זה פטרנליזם. זה לא פטרנליזם. זאת העובדה. מי שמך? אפשר לחשוב, תכף גם תגיד שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד, נכון? תגיד את זה. נו, תגיד. יש אפליה במדינת ישראל. נו, הנה השקר, לא יעזור לכם. אנחנו ניאבק על האמת. אתה יודע מה? כיוון שבדקתי מה נאמר על גדולי המנהיגים מן המפלגה שלי ומן הזרם הפוליטי שממנו אני בא, בדיוק על-ידי אנשים כמוך ועל-ידי מתנגדים פוליטיים, כל הבדיות האלה, בסוף הרי זה נבחן במבחן הביצוע. נכון? בסוף זה נבחן במבחן הביצוע. ואנחנו, את הדמוקרטיה האמיתית ביותר, שמעתי שחבר הכנסת שי מודאג מאוד ממצבה של הדמוקרטיה הישראלית. תרשה לי, חבר הכנסת שי: לא צריך להיות מודאג ממצבה של הדמוקרטיה הישראלית. היא טובה מאוד, היא חזקה, היא יציבה. אל תנסו לערער עליה ואל תנסו להכפיש אותנו בעולם. והיא בטח לא מדינת אפרטהייד. אחד משניים: מי שאומר את הדבר הזה, אדוני היושב-ראש, כי גם זה עלה בזמן שהיינו בפגרה, או שמי שאומר את הדבר הזה איננו יודע מהו אפרטהייד, או שהוא איננו מכיר את ישראל. אין באמצע. אדוני היושב-ראש, כיוון שהצעת האי-אמון, שהפכה להצעה לסדר-היום, מדברת גם על הכישלון החברתי, לא רק על הכישלון המדיני, אני רוצה לסיים בנקודה קטנה בעניין הזה, דבר שעסקנו בו רבות גם במושב החורף, וחבר הכנסת הורוביץ היה מן הדוברים הבולטים של האזהרות, זעקות השבר, ההפחדות, כולל מעל הדוכן הזה. איזה פחד, כולנו נכנסנו לבונקר. אם נמשיך במדיניות שלנו, כך אמרת, יהיו חרמות, נהיה מבודדים. אף אחד לא ישקיע פה. דיברת על חרם. דיברתי על הנזק למדינת ישראל. אתמול, אדוני היושב-ראש, לסיום, ביקרתי אצל המעסיק הפרטי הגדול במדינת ישראל. המעסיק הפרטי הגדול ביותר במדינת ישראל שוכן בקריית-גת. חברת "אינטל". זהו המעסיק הפרטי הגדול ביותר בישראל. ואני הגעתי כולי בחשש, ממש בפחד מהאזהרות של חבר הכנסת הורוביץ וחברי האופוזיציה על הבידוד הבין-לאומי ועל החרמות, ופגשתי שם בקריית-גת את המנכ"לית, מקסין פסברג, והיא סיפרה לי איך החברה החליטה, בזמן שהיינו בחופשת האביב, בזמן שישנו, כמו שהיה סרט פעם, החליטה החברה להשקיע בישראל. חבר הכנסת הורוביץ, אלה העובדות. כדאי לבוא עם העובדות. אתה גם היית פרשן לענייני חוץ בטלוויזיה. אני מעריך את זה, כמובן. אז החברה החליטה, כידוע לך בוודאי, להשקיע בישראל במרכז פיתוח חדש 6 מיליארד דולר, והיא תגייס עוד 1,000 עובדים, שמביאים תנופה לכל הפריפריה, לכולם. ואתם גם נוסעים בארצנו. הבידוד הנוראי שאנחנו נמצאים, אין השקעות? לא שחסרות בעיות ולא שחסרים אתגרים, אבל רואים את תנופת הפיתוח האדירה לאורכה ולרוחבה של ישראל, רואים את מסילות הברזל ואת תחנות הרכבת בפריפריה, בשדרות, בדימונה, עוד מעט באופקים, בנתיבות, כבישים מהירים ובטיחותיים, מחלפים. תרשו לי בנימה אישית, קו העוני, בסדר. אנחנו ממשיכים לצמצם פערים חברתיים על-ידי חלוקת, אני אגיד את זה כדי שתדעו, כי אולי תצטרף אלי, ב-1 ביוני אנחנו מחלקים, אני מציע לך להצטרף אלי בביקורי, תגיד. אני מציע לך להצטרף אלי. אני לא מתכחש לשום דבר. אני מציע לך לבוא אתי לדימונה. אנחנו מחלקים שם, חבר הכנסת דרעי, אנחנו עושים פעולה של צדק חברתי אמיתי, לא בדברת ולא בקשקשת ולא בסטטוסים בפייסבוק אלא עושים פעולה. פעולה. מה שמנהיגות צריכה לעשות: לפעול, לעשות, לא לדבר. מחלקים שם, תקשיב, אני אומר לך, כי הרי נושא הצדק החברתי, אתה רגיש לו, ואני באמת מעריך את זה. מצמצמים שם פערים חברתיים על-ידי כך שנותנים למשפחות מעוטות יכולת את היכולת לצמצם פער: נותנים להם מחשבים חדשים, טאבלטים חדישים. ככה מצמצמים פערים, במעשים, ולא בדיבורים חסרי תוחלת. ככה מצמצמים פערים חברתיים? אני מציע גם לך, חבר הכנסת אזולאי, להצטרף אלי. גם לך, חבר הכנסת זחאלקה. אתם הבאתם את הפערים. אתם הגדלתם את הפערים. אתה שמת, אתה מדבר? אתה והכלכלה הקומוניסטית שלך? נתניהו שלך הביא את הפערים. נתניהו שלך הרס. אתה והכלכלה הקומוניסטית שלך? אתה והכלכלה שמיליונים רעבו בה ללחם? זה מה שאתה רוצה, נכון? רוסיה הסובייטית. נו, לא תקבל. מה הקשר? מה הדמגוגיה הזאת? תעלה קצת את הרמה. זאת לא דמגוגיה. זאת האמת. חבר הכנסת זחאלקה, סגן השר מעוניין לסיים. אתה מפריע לו. נכון. איך ידעת? לפי נימת הקול? הייתה לי תחושה כזאת. נגמרו לך הטיעונים. חבר הכנסת שי, הטיעונים, האמת יכולה להימשך עד השעות הקטנות של הלילה, ולא עיוות האמת. אדוני היושב-ראש, ציינו 66 שנה בשבוע שעבר, נגד כל הסיכויים, וזה לא עניין של מה בכך. הממשלה הזאת, ואני מעריך שגם האופוזיציה, חבר הכנסת דרעי, חבר הכנסת מופז, כולנו גאים במדינה שלנו, גאים באזרחים, גאים בהישגים. תודה לחבר הכנסת אופיר אקוניס, סגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אריה דרעי, סליחה, סליחה, אריה דרעי? כן. חבר הכנסת אריה דרעי, הצעה לסדר-יום בנושא: הממשלה בצעדים פזיזים והזויים מהמרת על גבם של הכמהים לקורת-גג, שמספרה 3018. מי שישיב לחבר הכנסת אריה דרעי הוא סגן שר האוצר חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, למה שר האוצר לא בא? למה צריך סגן שר? למה, אני לא מספיק טוב? למה? איפה? למה הוא מתחמק? למה אין לו אומץ לבוא לכאן? רשמנו בפרוטוקול את שאלתך. שיעמוד בפני האנשים וידבר. למה הוא מתחבא? איפה הוא? הוא הביא את התוכנית. שיבוא לכאן, חבר הכנסת זחאלקה, פרץ הגעגועים שלך לשר האוצר הוא מובן, גם אני מתגעגע, אבל לא צריך את כל האמוציות לשים כאן במליאה. תכתוב לו מייל, תכתוב לו מייל, נו. זה לא אמוציות. תכתוב לו בפייסבוק. טוב. תכתוב לשר האוצר בפייסבוק. בבקשה, אדוני, אני מוסיף לך. סליחה. 19, שיישאר 19. נו, אתה רואה? אני כל כך, גם כן התמלאתי געגועים לכמה שרים. חבר הכנסת זחאלקה, אני מאוד שמח שעוד לא הספקתי להגיד "אדוני היושב-ראש" וכבר גילית התעניינות. כבוד השר, כבוד השרים, חברי הכנסת, קודם כול ברוכים הנמצאים. התגעגענו לדיונים הללו. בכל זאת יש בזה משהו, לפגוש את החברים. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע איך להתחיל כי יש לי כמה וכמה נושאים, וכל נושא הוא בפני עצמו עשר דקות שיחה. אני אנסה לתמצת אותם. אז ראשית אני מברך אותך על כך שהודעת בפתיחת הישיבה, בפתיחת הכנס, שאתה מתחיל בהליך של קביעת תאריך לבחירת הנשיא. אני חושב שכל מה שאנחנו רואים בזמן האחרון לא מוסיף כבוד לא למדינה ולא למוסד הנשיאות, וכמובן לא למועמדים, וגם לא לנו. לאף אחד לא. צריך להפסיק את הסאגה הזאת. אני לא רוצה לתקוף באופן אישי, מה המניעים ומה אחרים, אבל צריך להפסיק את זה. לא יכול להיות שסמוך מאוד למועד אנחנו מנסים לשנות את הכללים מסיבה כזאת או אחרת. מי שרוצה לשנות, ואני לא רוצה להביע דעה אם צריך את המוסד, לא צריך את המוסד, אם צריך לצמצם או להוסיף סמכויות, אבל ברור שעכשיו כל מילה היא לא לגופו של עניין. ולכן צריך להפסיק, ויפה שעה אחת קודם, כיוון שכל שעה שעוברת המדינה והמציעים מתבזים יותר ויותר. אז אני שמח שהתחלת את ההליך הזה, ואני מקווה שהוא ייפסק וזה ירד מעל סדר-היום. זה דבר אחד. הדבר השני, אני מברך, הוא לא נמצא כאן, את חבר הכנסת זאב אלקין, שייבחר עוד מעט בוועדה ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. אין ספק שהוא אדם ראוי, חכם, מוכשר, חרוץ ובעל ניסיון. אבל יחד עם זאת אני חייב לומר: אנחנו מתפלאים כל הזמן על התדמית והמעמד של המחוקקים ושל חברי הכנסת. תראו, אני רוצה באמת לדעת, אולי מישהו, הנה, נמצא כאן השר פרי. יעקב, אתה יודע, במלוא הידידות, אולי תגלה לנו אתה. חצי שנה לא היה אפשר להגיע לפתרון הזה? מה קרה? תנסה לשתף אותנו מה היה בחצי השנה הזאת בין ראש הממשלה לשר האוצר. אולי באמת, אולי אתם תדעו להגיד לנו. הרי אם היה פה איזשהו פתרון, דיברו על רוטציה, יש עתיד, עפר שלח. בסוף כל זה נעלם, ובלילה הליכוד ביתנו, ראש הממשלה קיבל. שניהם טובים, גם אלקין טוב וגם יריב לוין טוב, אבל מה קרה? מה הסיכום? סגן שר? את זה יכולתם לקבל גם לפני זה. מה קרה? למה חצי שנה הסאגה הזאת? ומי שחבר בוועדת חוץ וביטחון, ואני חבר בוועדה, ואני חבר בוועדה חשובה, ועדת משנה, תדעו לכם שהחצי שנה הזאת פגעה בעבודת הוועדה, אין ספק. ואתה היית, יעקב, אתי בוועדה. זה פוגע. הפיקוח, הרצינות, סדר-היום, האי-ודאות, פגע. חצי שנה, בתקופה כזאת שקרו בה כל כך הרבה דברים באזור כאן, זה פגע. למה? אני שואל, למה? זה מראה עוד פעם, שוב, ההיחלשות של מקבלי החלטות, איך מקבלים את ההחלטות, האינטרסים שעומדים מאחורי זה. זה מחליש. ומה יגיד הציבור שרואה את זה? מה השיקולים? מה עמד מאחורי כל הדברים הללו? גם היום אנחנו לא יודעים. גם היום אנחנו לא יודעים. אני שמח שזה נגמר, למרות שזה נגמר ברוטציות וזה, גם זה מיותר, לצערי, אבל טוב שזה נגמר. אבל מה עמד מאחורי זה? אני לא יודע. אין חובה על אף אחד לגלות לנו את ההסכם, כיוון שעל-פי התקנות, אני מבין, הסכמים כאלה, רק אם זה קשור לתקציב צריך לשים. אז אני לא יודע מה ההבנות שהושגו שם, מה נאמר שם. אני לא יודע. הדבר הנוסף, ואני מגיע לנקודה הזאת, בעיית הדיור. בעיית הדיור במדינת ישראל היא בעיה שכואבת לכולם, לכל המגזרים. כל מי שמחתן ילדים יודע מה הבעיה הזאת. מה יעשו הזוגות הצעירים? מה יעשו משפרי הדיור, המשפחות הגדולות שרוצות לשפר את הדיור שלהן? שנים על שנים, כל הממשלות לא הצליחו להתמודד. אני זוכר את המתקפות האדירות על חברי אריאל אטיאס, שהוא לא הצליח. לא הצליח. ובאה הממשלה עם הבטחות גדולות מאוד. אתם זוכרים את ראש הממשלה נתניהו? את שר האוצר? והנה, אני עמדתי פה מעל הדוכן הזה, אדוני סגן שר האוצר, אין-ספור פעמים, ואני וחברת הכנסת יחימוביץ ואחרים צעקנו על המע"מ: לבטל את המע"מ על מוצרי יסוד, לעשות מע"מ דיפרנציאלי. העלינו את כל הטיעונים שיכולים להיות, כולל לגבי מע"מ על דירות. יש לי נאום שלך מלפני שנה ששכנע אותנו למה אי-אפשר לבטל מע"מ על דירות. ותראה, שר האוצר ראה שאין פתרונות קלים, אי-אפשר לפתור את בעיית הדיור, צריך היצע, צריך עוד הרבה דברים שהוא לא יכול להתגבר עליהם בקדנציה הזאת, אז הוא מצא פתרון קל של ביטול המע"מ על הדיור. אני לא בטוח. בינתיים הוא השיג הישג גדול, אין ביקוש. אין ביקושים. אבל רגע, דקה, דקה, דקה. יש לך זמן לענות, תענה. מה קרה? אין ביקושים, אין עסקאות של דיור, ברוך השם. נו, יפה. זה הי��ג. כמה זמן אפשר להחזיק את זה ככה? עוד חודש? עוד חודשיים? הרי בסוף זה יתפרץ ובסוף יצטרכו, ואין היצע. מה יקרה אני לא יודע, אבל אני עכשיו רוצה לדון. כבר הסכמת, לא חשוב, אדם טועה. אדם יכול להגיד: טעיתי, אני טעיתי, מבקש, הוא לא ביקש מחילה מכל אלה שביקשו לבטל את המע"מ, טעיתי, גיליתי את הסוד הגדול הזה של המע"מ ואני מוריד אותו על הדיור. כן? מה ההבדל בין זה, דרך אגב, לכל מוצרי היסוד? אני לא יודע. למה אפשר עכשיו? אבל מה? לא רק שהוא ביטל את המע"מ על דיור, ואפשר לבטל מע"מ על דיור, הוא עכשיו גם עושה מע"מ דיפרנציאלי. גם המע"מ על הדיור יהיה תלוי, לפי דירוג: מי ששירת בצבא אז יהיה לו עד 1.6 מיליון, ולמי שלא שירת, עד 600,000. איך עושים את זה? הרי עד היום לימדו אותנו שהמע"מ לא יודע להתמודד עם הדברים הללו. אני מדבר עכשיו על הדברים הטכניים. עכשיו אני דן לגופו של עניין. אדוני, אדוני סגן השר, אני כיבדתי את שר האוצר יותר בשבוע שעבר, כשהייתה לו עמדה עקרונית: בלי חרדים, בלי ערבים. בסדר. אני חולק עליו, אני חושב שזה נורא, אני לא רוצה להגיד במילים קשות, אבל לכל הפחות יש לך עמדה עקרונית. אבל עכשיו לבוא ולהגיד "לא"? החרדים והערבים, אני מוכן שתהיה נגדי, אבל גם לעשות ממני צחוק? ללכת ולהגיד: אני עכשיו הכנסתי את החרדים? היועץ המשפטי לא אישר לו את הקריטריונים. אז אני מוכן להכניס את החרדים ואת הערבים, אבל 600,000 שקל לדירה חדשה מקבלן? הוא העלה את זה ל-950,000. מתי? הלוואי. אין כזה דבר. מה פתאום? שמועות, שמועות. רק שמועות. לא, בוא נשאל. אם סגן השר יגיד שהעלו את זה ל-950,000, גם זו בשורה. אבל בא שר האוצר וסיכם ויצא אתמול בהודעה שמי שלא שירת בצבא, פירושו החרדים והערבים, זוג צעיר או כל אלה שבקריטריונים: 600,000 שקל, דירה חדשה, כולל מע"מ, זה המחיר שלה, 600,000 שקל מקבלן מיד ראשונה. אין כזה דבר. בדקתי אתמול, בדקנו בצורה יסודית. קודם כול, ביקשנו ממשרד השיכון נתונים. בשנת 2013 נעשו בסך הכול במדינת ישראל 300 ומשהו עסקאות של דירות ב-600,000 שקל, שמתוכן מחצית הן מחיר למשתכן. ולפי החוק ששר האוצר רוצה להביא אין כפל, אז מי שבמחיר משתכן לא יוכל לקבל פטור ממע"מ. אז פירושו שיש 170 או 150 עסקאות ב-2013. ב-2012 היו 212 עסקאות. אין, רבותי. אני הפכתי את כל, המדינה שלנו קטנה, בהר-יונה, על-יד נצרת-עילית, שם בונים יזמים פרטיים יחידות דיור, יש שם עדיין 48 יחידות דיור בפחות מ-600,000 שקל, ב-580,000 שקל. זה מה שיש בכל מדינת ישראל. אז מה, לעשות צחוק? תגיד שאתה לא רוצה חרדים, שאתה לא רוצה ערבים. נחלוק עליך, נצעק עליך, אבל לכל הפחות תגיד את האמת. אבל ללכת לעשות ביזיון ולצחוק? איפה היועץ המשפטי לממשלה? איך הוא נותן שיעבדו עליו בדבר כזה? אם עד אתמול לא היה אפשר לאשר את החוק הזה בגלל אפליה, איך 600,000 שקל, דבר שלא קיים במציאות, איך הוא קיבל את זה? אז אני שומע כבר טיעונים שטוענים שרימו אותם, שמשרד האוצר אמר להם שיש הרבה עסקאות של 600,000 שקל. מאיפה הביאו את זה? אולי תגלו לנו? אנחנו נלך לקנות לילדים שלנו דירות שם. איפה יש דבר כזה בכלל? אני בטוח שזה לא יחזיק מעמד. אני בטוח שברגע שנקבע עיקרון שאי-אפשר להפלות, גם יצטרכו לתת פתרונות אמיתיים. אם 950,000 שקל זה המינימום, אז 950,000 שקל, וכן אם זה 1.1 מיליון או 1.2 מיליון שקל. שלא יובן, אם היה בא לכאן שר האוצר באומץ ואומר: אני רוצה לתת מענקים, מענק אמיתי, לכל מי שהיה לוחם אמיתי בצבא, דרך אגב, גם כשאומרים "לחיילים" זה לא דבר שוויוני. מה זה? מי שמשרת ב"במחנה" או ב"גלי צה"ל" או בקריה יכול לקבל את אותם תנאים של אלה שמשרתים שלוש שנים, ממש לוחם ומחזיק שטח ושורף שטח? איך אפשר בכלל להשוות אחד לשני? עם כל הכבוד, גם זו אפליה, להשוות בכלל אחד לשני, בין אחד שחוזר כל אחר-צהריים הביתה למי שחוזר פעם בחודש הביתה או פעם בחודשיים. אלה שעושים שמונה או תשעה חודשים טירונות, סיירות וכל אלה הם אותו דבר כמו אלה שמשרתים בקריה? לא שאני מזלזל, אבל צריך לעשות גם בזה שוויון אמיתי. אבל אם יבוא שר האוצר, או תבוא ממשלת ישראל ותגיד: מי שמשרת בצבא, ולפי דירוג של לוחם, יחידה מקצועית, או פקיד או פקידה, אני נותן לו מענק על השירות שלו, מגיע לו, בסדר גמור, זכותה של המדינה לתת. אבל ללכת ולהפלות בין האזרחים על דברים של קיום, בדירה, בדברים בסיסיים של זוגות צעירים? לבוא ולהגיד: לזה אני נותן הטבה, לזה אני לא נותן הטבה? או עכשיו אני נותן הטבה, אבל אני נותן הטבה שלא קיימת בכלל והעיקר לצאת ידי חובה? זה לא מכובד, זה לא רציני. זה ברצף אחד עם כל מה שאמרתי קודם: מוסד הנשיאות, ועדת חוץ וביטחון, הנושא של הדיור. זה הכול סאגה אחת גדולה, לצערי הרב, והכול פופוליזם זול ולא רציני. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אריה דרעי. ישיב סגן שר האוצר מיקי לוי. בבקשה. גברתי היושבת-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני מקדם בברכה את פתיחת הכנס. אני רק יכול לבשר שבכנס זה מפלגתי תביא לחקיקה נושאים מרכזיים, ואני מאוד מקווה שזה יקרה בכנס או במושב הנוכחי. חבר הכנסת אריה דרעי, בתחילת דברי אני אשיב לך כדי לא לברוח החוצה, כי פטור בלא כלום הרי אי-אפשר. חוק מע"מ אפס אינו נגד חרדים וערבים. זוהי קלות דעת לבוא ולהגיד, בפרט אחד כמוך, שאני מאוד מעריך אותו כבעל היגיון בריא, כי גם יהודים שלא שירתו בצבא ולא תרמו אינם נכללים בקריטריונים ולא יקבלו את הפטור ממע"מ אפס. יש גם יהודים כאלה שלא שירתו. לכן הוא לא מגזרי ולא מגדרי, אלא הוא מכוון בהחלט לתת יתרון לאותם אנשים שתרמו בצבא, עבדו, ולהם מיועד הנושא הזה. למה היועץ המשפטי לא, עם זה? זו אפליה, כבוד סגן השר. זו אפליה. אני לא מתחמק. מי שתרם למדינה הזאת, מי שנתן מזמנו, מי ששירת בצבא ההגנה לישראל או בשירות לאומי, כל אלה נכללים בקריטריונים, ואיני בורח לשום מקום. כן, אנחנו עומדים מאחורי הקריטריונים האלה. אנחנו תורמים למדינת ישראל. עכשיו אני רוצה גם, ככה, רציתי לתקוף, אבל אני הפעם לא, כי אתה אמרת: מה לעשות, גם השר אטיאס מסיעת ש"ס לא הצליח לספק את הסחורה. לא אמרתי את זה. אמרת את זה. אתם טענתם כלפיו שהוא לא הצליח. בוודאי שלא. חבר הכנסת דרעי, הרי חוסר בהיצע אינו נוצר בשנה אחת, ואני אחזור על זה עשר פעמים, פעם ועוד פעם או אפילו מאתיים פעמים. החוסר בהיצע נוצר בשמונה השנים האחרונות, הרי זה היצע של דירות, מאיזושהי קונספציה שגויה של להעביר אזרחים לפריפריה על מנת שיתיישבו שם, ואז יפסיקו לבנות פה. זה חוסר של 100,000 120,000 דירות. ואכן, מחירי הדירות עלו בצורה מפלצתית, ומסכנים כאן בהחלט דור שלם. ולא זו בלבד, אני אומר לכם שאתם הסיעה שדאגה להכניס את הקריטריון הכי שערורייתי בנושא הדיור, והוא קריטריון הוותק בנישואים. מי מתחתן יותר מוקדם? בוודאי אלה שלא הולכים לשרת בצבא, נישאים בגיל 17 18, ואז הם עונים על הקריטריון הראשון של ותק בנישואים. תפסיק כבר. איזה שטויות אתה מדבר? מי מתחתן בגיל 18? תפסיק, תפסיק. קצת כבוד, האם זו לא אפליה? תהיה בחור רציני פעם. אותם שלא שירתו ונישאו, קצת כבוד. קצ�� כבוד שיהיה לך. תפסיק לשרת את,  האם הם לא קיבלו, תפסיק כבר. קצת כבוד עצמי שיהיה לך.  עדיפות על אותו סקטור שלם של מעמד הביניים, תמשיך להסית סתם, שהלך ושירת, הלך ותרם שלוש שנים מזמנו לטובת הגנת המדינה? את הקריטריון הזה, כן, אנחנו הורדנו, והחלפנו אותו במיצוי כושר ההשתכרות. באשר לנושא הדיור, אנחנו בהחלט גאים בעשייה הנמרצת שלנו במהלך השנה האחרונה. בניגוד לממשלות עבר, שר האוצר, כראש הקבינט לדיור, קיבל שורה של החלטות, השקיע מיליארדי שקלים ומטפל בבעיה, שאתם השארתם, במגוון דרכים, שכל מטרתן להגביר את ההיצע ולהוריד את המחירים. הוקמה חברה מיוחדת לבניית דירות להשכרה, חתמנו על הסכמי-גג, יחד עם משרד השיכון, בכל רחבי הארץ ובאזורי הביקוש, אלפי דירות ואלפי יחידות דיור, ממודיעין דרך ראש-העין ועד קריית-ביאליק. לצורך פתיחת החסמים וחתימה על הסכמי-הגג עם ראשי הערים הזרמנו מיליארדי שקלים. במקביל, הקמנו ועדות לתכנון מהיר כדי לעקוף את הביורוקרטיה הבלתי-נסבלת, שמעכבת תכנון ובנייה מסיבית של דירות ופשוט מונעת מדור שלם של זוגות צעירים להגיע לדירה. כמו כן, אכן אישרנו את תוכנית מחיר מטרה ותוכנית מע"מ אפס בקבינט הדיור, ואת שתיהן נביא לאישור הכנסת בתקופה הקרובה. כבר מחר הן יופקדו להערות הציבור. לסיום, אדוני היושב-ראש, איפה אפשר לקנות דירה ב-600,000 שקל? רק תגיד לנו. אותם אנשים, ואני לא מתחבא מאחורי זה, שלא שירתו, יש להם מספיק זמן ללכת ברחבי הארץ ולחפש את אותן דירות. יתכבדו ויבואו וירצו להתגייס, הדלת פתוחה.  שאתה תלך לחפש, אני לא מתחבא מאחורי זה. מי שלא שירת, לא יפוצה. לסיום, אדוני היושב-ראש, במסגרת ההחלטה על מע"מ אפס, כדי להטיב עם הזוגות הצעירים, אתה מכשיר את כל החוק, שתדע לך. פרסמנו אתמול את הקריטריונים לקבלת הטבות מע"מ אפס על דירה ראשונה. איננו מחביאים דבר מתחת לשולחן. זוהי תפיסת עולמנו, ושר האוצר אמר זאת בצורה ברורה: מי שנותן יותר ותורם יותר, יקבל יותר. זה חלק, למה, ? הצבא ישלם להם מענק דירה. למה, ? זה לא כתוב בנאום שלו. זה לא בסדר. לא, לו את זה. מה אתה רוצה שיגיד? שהוא ישלוט בעל-פה? הוא לא יכול. אני יכול לשלוט בעל-פה, והגבתי לך בעל-פה, חבר הכנסת דרעי. אני ממש מתפלא עליך. אתה יודע שאני אוהב אותך ומעריך אותך. אני מעריך אותך ברמה האישית. זה לא שייך. היום אתה מסית. היום אתה מסית. מי שלא תורם, תפסיק, מי שתורם, מי שתרם ב"במחנה" הוא יבוא, אני מזמין את כולכם לתרום, אני עשיתי צבא יותר ממנו, בשירות הלאומי אפילו,  לא הצבאי, בשירות האזרחי, העיקר, כתב בעיתון "במחנה" העיקר לתרום. העיקר לתרום, להשתתף במאמץ של הגנת המולדת. פתאום עכשיו, מי שנותן יותר, חבר הכנסת אריה דרעי, תנו לו רק לסיים לדבר. מי שנותן, הרי, אריה, חבר הכנסת ידידי אריה דרעי, אמרת לי, יש לך זמן, אל תהיה בטוח. אמרת "ידידי", עכשיו אתה תינזף על זה. זה בסדר גמור, אני מבטיח לך, אני עומד ברשות עצמי. לא רשום לך "ידידי" שם, תסתכל. חבר הכנסת אריה דרעי, ידידי, אני אגיד את זה פעם נוספת. ואני אומר פעם נוספת: אני מזמין את כולם, את כל אלה שלא משרתים, לבוא ולשרת בצבא ההגנה לישראל או בשירות לאומי, והרי כל הדלתות וההטבות ייפתחו בפניהם. זה חלק מתפיסת העולם שאנחנו מובילים, אין בעיה.  בכל ההחלטות שלנו, אני בהחלט גאה על כך  בשנה האחרונה, ובראשה כמובן העברת החוק לשוויון בנטל לפני שבועיים. 65 שנה מדינת ישראל התקשקשה בחוק טל, וחוק מן הסוג הזה ואפליה מן הסוג הזה, הגיע הזמן לסיים. גברתי היושבת-ראש, אנחנו עובדים ללא לאות, ואין לי ספק שמכלול הצעדים שאנחנו מובילים יביא כבר בתקופה הקרובה לירידת מחירים של ממש, וטוב שכך. ההיצע יגדל. כבר בשנה החולפת היה היצע של 47,000 דירות, אם לא יהיה, מה תעשו? כבר לשנה הזאת יש התחלות בנייה של 45,000 48,000 דירות. כן, זה לא פשוט לבנות דירה, כן, זה לא בניין קלפים. אנחנו נעמוד ביעד הזה. תודה רבה. תודה רבה לסגן השר מיקי לוי. רק מה אתה מציע, מבחינתך? שיסתפקו בדבריך? מה שהם רוצים. ועדה. טוב. אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום, בנושא: ההתפשטות וההסלמה במקרי ״תג מחיר״ נגד אזרחים ערבים, מס' 3019, של חבר הכנסת עיסאווי פריג'. בבקשה. ישיב השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ? השר פרי, אתה אמור להחליף אותו?  הוא יגיע. אוקיי. בבקשה, עומדות לרשותך עשר דקות. השר נמצא? כן, הוא מייד מגיע, אבל יש שר תורן פה במליאה. גברתי היושבת-ראש, חברים, ידידי השר, ברוכים השבים. תודה. השר נמצא. זה לא הכי טוב והכי מעודד לפתוח את המושב מבחינתי כשאני צריך לעמוד כאן ולדבר על סוגיה כואבת ומאיימת שקראו לה "תג מחיר" שם שכנראה לא לקח זמן להמציא אותו אבל שם שנבחר אחרי מחשבה מרובה. חברים, בואו נגיד את האמת: "תג מחיר" זה מילה מכובסת של אנטישמיות, אבל הפעם האנטישמים, השמים הם הערבים. האנטישמיות, יהודים, ערבים, הפעם הערבים. תגידו לי, שאני אסביר לעצמי: מה ההבדל בין אנטישמיות שאנחנו רואים כאן לבין האנטישמיות שאנחנו רואים בעולם כלפי יהודים? ביני לבין עצמי אני חושב. עיינתי בדוח האנטישמיות הבין-לאומי שהתפרסם ב-2013. גיליתי נתון מדהים: אצלנו בארץ, מדינת ישראל מובילה בתקריות האנטישמיות בעולם ביחס לאוכלוסייה שלה. ואני אומר את זה, על-פי הדוח של האנטישמיות של 2013, בשנת 2013 היו 554 תקריות אנטישמיות בעולם, כאן, אצלנו, בשנת 2014, מינואר עד היום, היו 78 מקרים של אנטישמיות, מה שקרוי פשעי השנאה של "תג מחיר". אם אני לוקח את זה ומחלק את זה יחסית למספר תושבי המדינה, אז אנחנו מקבלים שאנחנו הראשונים. אנחנו לא הראשונים ולא המצטיינים רק בתעשייה, אלא מסתבר שיש לנו הצטיינות גם בתעשיית השנאה. עוד סוגיה. אני מתרגם את המספרים שאני רואה, אני לא ממציא אותם. זאת המציאות. ועכשיו, כו-לם, כו-לם באים לעמוס עוז, שאתמול יצא באמירה, ומאשימים אותו בזילות השואה. אני לא רוצה להשתמש במושג, שלא אועמד לדין, כי עבר חוק במושב הקודם שלהשתמש במילים, פתאום אתה עומד לדין, אז אנחנו נהיה זהירים בלהשתמש במשפטים ובמילים. כולם האשימו את עמוס עוז בזילות השואה. אני שואל אתכם: מה ההבדל בין בריוני "תג מחיר" לבריונים האנטישמים בעולם? תגידו לי אתם מה ההבדל. מה ההבדל? יש להם דבר משותף אחד: שנאת האחר. פשעי שנאה, זה הדבר המשותף לכולם, בארץ ובחוץ-לארץ, זה דבר משותף. ואני אבוא ואגדיר אותם, על-ידי כל מיני אנשי ימין קיצוני בבית הזה, להגדיר אותם פרחחים? להגדיר אותם שהם בסך הכול עוסקים בעבודות גרפיטי ובפנצ'ור גלגלים? למה אנחנו פוחדים להגיד את האמת, אפילו כשזה נגדנו? למה אנחנו שותקים? תגידו, אני שואל אתכם, מה ההבדל בין בריוני "תג מחיר" לבין הימין? בצרפת, ביוון, בהונגריה, בכל הארצות, קוראים להם, לניאו-נאצים, אלה שמבחינתנו הם ניאו-נאצים, שם קוראים להם ימין קיצוני. נגיד, מגולחי הראש בגרמניה, הגרמנים קוראים להם ימין קיצוני, כשבעינינו הם אנטישמים ניאו-נאצים. כשאני שואל את עצמי, אני באמת מגיע למבוי סתום. אבל מה ההבדל? אני אגיד לכם מה ההבדל. ההבדל בין מה שקורה בארץ לבין מה שקורה בחו"ל הוא דבר אחד, ומאוד מצער שאני אגיד את זה: שבריוני "תג מחיר" והטרור העברי שאנחנו רואים מקבלים רוח גבית מחלק משרי העיגול שאני רואה מולי, לא אתה, אדוני השר, ולא אתה, אדוני השר, אתם בצד ה"לא". מבחינתי, מקבלים רוח גבית מחלק מהשולחן שמולי ומחלק מחברי הכנסת הקיצוניים. אני שואל אתכם: כששר הכלכלה של מדינת ישראל אומר, ומתגאה בזה, ואף אחד לא אילץ אותו להגיד את זה, מצא וחיפש הזדמנות: הרגתי הרבה ערבים בחיים שלי ואין לי עם זה בעיה. שר הכלכלה, שמושך בחוטים, אחד שמנהל את הקואליציה של הממשלה, בא, מתנדב, ואומר: הרגתי הרבה ערבים בחיים שלי ואין לי עם זה בעיה. הוא לא אמר "הרגתי רוצחים"; הוא לא אמר "הרגתי מחבלים". הוא אמר "הרגתי ערבים", והתכוון. אני שואל את השר בנט: כשהבן שלו שומע את המשפט הזה, מה הוא יבין? אני שואל אתכם. אני. הבן של בנט ישמע שהוא אמר את המשפט הזה, מה הוא יבין ממנו? תמשיך להרוג. תמשיך להרוג, אין לי בעיה עם זה. ואף אחד לא אילץ אותו להגיד את זה. ואדוני ראש הממשלה והשרים שמסביבו נתנו לו חיוך שדומה לצ'פחה על הכתף. זאת האמת. מצד שני, שר החוץ בא, הרוח הגבית השנייה שהם מקבלים, שר החוץ, בזמן שמסגד באום-אלפחם נשרף, שר החוץ יוצא באמירה שאום-אלפחם תהיה בפלסטין, ומשלים ואומר, ומתפאר, ומחפש את ההזדמנויות להגיד את זה: הגיס החמישי הזה לא צריך להיות אתנו. כששר החוץ אומר את הדברים האלה, שר החוץ של המדינה שלי, של המדינה שלי, של מדינת ישראל, מה יבינו האזרחים? מה יבינו? וכשראש הממשלה עכשיו בא, מרגיש את עצמו השלטון הנצחי, שלטון נצחי, בן-גוריון של המדינה: מותר לי הכול, אני רוצה לשנות את חוקי-היסוד של המדינה. אני לא מדבר על חוק הנשיאות, על מוסד הנשיאות, לשנות את הכול. אני לא מדבר על, דברים שהוא חולם בלילה וזורק אותם לחלל האוויר. כשראש הממשלה בא ואומר: אני רוצה להעביר את הגדרת המדינה, הגדרת הלאום היהודי, התעורר אחרי 66 שנה. יש דלת במדינה ששמה דלת הדמוקרטיה, ואני כאזרח במדינה נכנס מהדלת הזאת. אפילו את הדלת הזאת הוא רוצה לסגור בפני. מה יבין האזרח הפשוט כשראש הממשלה שלנו, שלו, אומר לו: זאת מדינת היהודים? מה יבין כלפי? מה יבין? ועכשיו, תרשה לי אדוני, ידידי השר פרי, ועכשיו יושב-ראש המפלגה שלך, מר יאיר לפיד, השתתף במקהלה הזאת, אבל בשיטה אחרת, בשיטה יותר דיפלומטית, בשיטה של הדרת המיעוט בביטול המע"מ על דירות. אתה רוצה, אמר חברי חבר הכנסת דרעי, לעזור לחיילים? יש לך משרד הביטחון, תיתן להם מיליונים. כמו שאתה נותן 15% מתקציב הביטחון לפנסיה, יש לך, תן להם הטבות כמה שאתה רוצה. אבל להשתמש במערכת המיסוי של המדינה כדי להפלות בין אוכלוסיות שונות במדינה? זה, שר האוצר נדבק במחלת הזיגזגים, מי שמתקרב לממשלה בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, הזיגזגים, נדבק במחלה. זה מפחיד, כי הזיגזגים מתחיל באפס, 600, ואני שואל אתכם, ועכשיו מילה טובה, אני חייב להגיד את זה. יושב כאן השר לביטחון פנים, כשהשר לביטחון פנים בא והמליץ בפני הממשלה לקבל את ההמלצה להגדיר את "תג מחיר" כארגון טרור, כולכם שתקתם ולא קיבלתם, ואפילו היועץ המשפטי, שעכשיו הוא חוזר בו. למה? אני חייב להגיד לזכותך, אדוני השר, למה? כל הדברים האלה יחד מכשירים את השרץ. ועכשיו אגיד יותר מזה: גם אם נתפוס את בריוני ועברייני "תג מחיר" הבעיה לא תיפתר, כי יש ביצה, ויש יתושים. אני יכול לכתוש את כל היתושים, ימותו, אבל כל עוד הביצה קיימת ימשיכו לבוא עוד יתושים. והביצה היא במסרים שיוצאים מהבית הזה, שמחלחלים לכל צעיר וצעיר במדינה, עם כל הצעות החוק האנטי-דמוקרטיות שיוצאות כאן כל שבוע, ואנחנו רואים את זה. והדברים האלה מחלחלים בקרב הצעירים ומייצרים את הביצה שהיתושים באים אליה. כל עוד, נא לסיים. אני מסיים, גברתי. כל עוד לא נטפל בביצה ונסתום את כל הגילויים האלה, ההצעות המשיחיות והצעות החוק הלאומניות, אנחנו נסבול. ואני אסיים במשפט אחד: אני לא אחזור למקרה המרפסת של כיכר-ציון, שאנשים ישבו שם וראו את ההסתה מול עיניהם, וראינו לאן זה הגיע. עכשיו הרוב שותק על ההסתה הזאת, וזה כדור שלג שיסכן ויגיע לכל בית ובית במדינה הזאת. זה כמו סרטן שיתפשט ויאכל כל חלקה טובה במדינה. אני עכשיו עוזב את הפוליטיקה בצד, ימין, שמאל, מרכז. זה לא מדבר אלי. אני, מדברת אלי מערכת היחסים בתוך המדינה, מדבר אלי הגורל המשותף בינך לביני, אדוני השר. אני קורא לך ולכל אזרחי מדינת ישראל ששומעים אותי לשים את הפוליטיקה בצד. הגורל המשותף בינינו והחיים המשותפים, לא יעזור בית-דין, שנינו נישאר כאן, לא תעזור כל החשיבה. ובשם השותפות, בשם הדו-קיום, אסור להקל יד וראש בתופעה הזאת. זו תופעה מסוכנת, מסוכנת לכל חלקה בתוכנו. אני מבקש ממך, שניים, אתם אנשים שאני עוקב אחריהם: תגידו את הדברים. האומץ, עכשיו אנחנו צריכים אותו. אני נלחם, כי אני, אם לא אני לי מי לי? אני, כבן למיעוט הערבי במדינה, נלחם על החיים המשותפים במדינה הזאת. ויש לכם חלק ניכר בכך. תפסיקו לשתוק. שתיקתכם תביא אותנו למצב שלא נחזור ממנו. תודה לכם. תודה רבה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. ישיב השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ. בבקשה. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חוזר היום מביקור ביוקנעם ובאום-אלפחם, מקומות שבהם בוצעו לאחרונה אירועי פשיעה לאומית, לאומנית. חיזקתי את ידי ההנהגה המקומית בשתי הערים, ישבתי אתם, דיברתי אתם, ועברתי גם על המקומות שבהם בוצעו אותם פשעים. אני אמשיך לבקר בכל מקום בארץ שבו מתרחשים אירועים כאלה, ללא הבדל מי האוכלוסייה הנפגעת מכך, וכמובן ללא הבדל בין יהודים לערבים. ברצוני לגנות ולהוקיע כאן, מעל בימת הכנסת, את אירועי הפשיעה הלאומנית המתבצעת על-ידי פורעי חוק אשר כל תכליתם לחבל במרקם החיים והדו-קיום בין אזרחי מדינת ישראל היהודים והערבים. כשר לביטחון הפנים אמרתי והתבטאתי לא פעם ולא פעמיים, והתבטאתי לפני כשנתיים וחצי, עוד בדצמבר 2011, אמרתי מה צריך לעשות עם אותם אנשים פורעי החוק, והמלצתי את ההמלצות האלה גם לראש הממשלה. כשר לביטחון הפנים אני רואה בחומרה רבה את האירועים. הם מהווים איום משמעותי על הסדר הציבורי במדינה ופוגעים בשלטון החוק ובחוסנה ובאופייה הדמוקרטי של ישראל. ולכן גם הנחיתי את משטרת ישראל לפעול נגד התופעה, בשיתוף פעולה מלא עם גורמי הביטחון, שירות הביטחון והגורמים המשפטיים. נתתי לזה עדיפות גבוהה מאוד במשרד, ועדיפות עליונה בנחישות, לגילוי אותם פורעי חוק, להשיג את הראיות ולהביאם לדין. לתופעה הזאת יש מאפיינים ייחודיים המחייבים התייחסות מיוחדת, ההתמודדות עם ההגבלות והקשיים העומדים בפני מערכות האכיפה, חלקם משפטיים, חלקן מבצעיים, כמו היותם של חלק מהמפגעים קטינים ולעתים מתחת לגיל האחריות הפלילית. ההתארגנויות הספונטניות שמוצאים לאחרונה, במיוחד נוכח התגברות אירועים אלו קיימנו דיונים מה עושים ואיך מתקדמים ומה עלינו עוד לעשות. בדיונים השתתפו כמובן כל צמרת המשטרה, בראשות המפקח הכללי, הצמרת הביטחונית, הפרקליטות, וכמובן שירות הביטחון הכללי. הנחיתי את הגורמים לפעול באופן החלטי ובלתי מתפשר לצמצום ניכר ולמיגור התופעה. ננקטו וננקטים שורה של צעדים, בין היתר בשיתופי פעולה הדוקים יותר, ריכוז מאמץ מודיעיני וריכוז כל האירועים במקום אחד. הקמתי את המפלג לפשיעה לאומנית במחוז ש"י, ביוזמתי. דיברנו על יחידה בסדר גודל של 80 איש, והיום כבר נמצאים כ-55 שוטרים וקצינים. אנחנו, כמובן, נמלא את השורות בימים הקרובים, אבל הכול מרוכז במפלג אחד, שמתעסק גם ביהודה ושומרון וגם בתוך הארץ. ייעודו של המפלג: הובלת האכיפה כנגד אירועי הפשיעה הלאומנית, בתיאום ובשיתוף פעולה עם כלל גורמי אגף החקירות והמודיעין, וכמובן עם הימ"רים המחוזיים. הוא גם בתיאום מוחלט עם שירות הביטחון הכללי, צה"ל והפרקליטות. הכול מרוכז אצלו וכל הטיפול למעשה נמצא ביחידה אחת, ואני עוקב אחרי היחידה הזאת. אני גם רואה שם את ההתקדמות. התיקים או מועברים לתביעות או מוגשים לפרקליטות להכנת כתבי אישום. ישנם כתבי אישום, לא מספיק, ולא הרבה, אבל ישנם כתבי אישום. איפה שישנן ראיות מספיקות, כמובן, מוגשים כתבי אישום. הרבה פעמים האנשים עצמם משתחררים בבתי-המשפט. בשנה האחרונה נצפתה ירידה, ואני מדבר על השנה, לא על החודשים, נצפתה ירידה משמעותית בנפח הפשיעה, בעיקר ביהודה ובשומרון. אנחנו רואים עלייה משמעותית בהגשת כתבי האישום ובמעצרים, ולפיכך הוחלט כי המפלג יטפל גם מחוץ ליהודה ושומרון, וזה דבר שהכנסנו רק בחודשים האחרונים. בפעילות עצמה נעשה שימוש בכלים חקירתיים-מודיעיניים נרחבים, ובריכוז מאמץ חקירתי, ומתבצעת באמת עבודה מאוד מאוד מתואמת ואחראית. אני יכול להגיד לכם שאוספים כל פיסת מידע כדי שבסוף, כשנגיע לבית-המשפט, הם לא ישוחררו, והדברים האלה מחייבים באמת להגיע לטיב הראיות כשהם נבחנים בבית-המשפט. לצד הפעילות בתחום הפלילי נוקטות הרשויות במקרים המתאימים צעדים מינהליים, דוגמת צווי הרחקה וצווי הגבלה. בהנחיה משותפת שלי ושל שרת המשפטים לאחרונה תישקל נקיטת פעולות לצורך תיקון המצב החוקי הקיים באותם מקומות שבהם לא ניתן מענה מספיק המאפשר אכיפה אפקטיבית בתחום זה. בדיון שקיימנו רק לא מזמן, ב-7 במאי, לפני כשבוע, בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, שרת המשפטים ואנוכי וכל צמרת מערכת אכיפת החוק, הוחלט כי נבקש לקיים דיון דחוף בקבינט המדיני-ביטחוני בכל המסקנות והלקחים מאז הוגדר "תג מחיר" כהתארגנות בלתי מוכרת. את דעתי כבר השמעתי. כל פעם אני חוזר על המשפט הזה, שחייבים לנקוט את כל הפעולות הדרושות כדי לטפל בתופעה. אני מקווה שכל הפעולות האינטנסיביות והנחושות הננקטות על-ידי כשר לביטחון הפנים, בשיתוף כלל הגורמים, למיגור התופעה, למיצוי הדין עם פורעי החוק, באמת בסוף אנחנו נמגר את התופעה, או נקטין את ממדי התופעה. על חומרת המעשה, על הדברים שיכולים לגרום לפגיעה בדו-קיום בין יהודים לערבים, התבטאתי לא פעם ולא פעמיים: אני מרגיש את השטח, אני נפגש עם ראשי רשויות, והדברים האלה באמת תופסים תאוצה. אני נוקט את כל הפעולות, א. לגבי המבצעים עצמם, ב. להרגיע את השטח ולגלות אחריות. אמרתי את זה גם לראשי הערים, גם לפרנסי הערים, ואני אומר את זה גם בכל מקום שאני מגיע אליו: חייבים להרגיע, אבל בראש ובראשונה האחריות מוטלת על כל מערכת אכיפת החוק, לתפוס אותם, להעמיד אותם לדין, ושיישפטו לשנים ארוכות בבתי-הסוהר. הדברים האלה הם לא פשוטים, הם מאוד מורכבים, שמענו את זה, הם לא פשוטים, אבל בסוף אנחנו גם נעשה את זה. אני יכול להגיד מהיכרותי עם מצב החקירות שישנה התקדמות רבה בתחום הזה. מעבר לזה אני לא יכול לפרט, אבל המבצעים עצמם, בסוף אני מקווה שהם גם ייעצרו. באום-אלפחם, כשעצרו את הבעלים של הרכב, ושיחררו אותו אחרי שבוע מכוח זכות השתיקה, זה מעורר שאלות ברחוב אצלנו. אני אגיד משפט אחד שאמרתי כבר יותר מפעם אחת. אני ביקשתי, וראיתי את הכותרת של אתמול באחד העיתונים, ביקשתי לאפשר לי להפעיל מעצר מינהלי. זה חלק מהתשובה. אתם מכירים את הדברים, אני אמרתי אותם, וחבל לחזור על זה כל פעם. זה חוזר על עצמו. כל הדברים הכי חמורים, כמו שמתעסקים עם ארגוני מחבלים, ככה אני מתכונן להתעסק עם האנשים האלה. הדברים האלה ברורים, הם חדים, ואני לא מסתיר אותם, כבר כמעט שנתיים וחצי. מערכת אכיפת החוק סוף-סוף תומכת בעמדתי. אני מאוד שמח, ואני מקווה שגם נראה בסוף התפתחויות. אבל זה לא פשוט. הדברים האלה, אני יודע שהם עלולים לצאת מכלל שליטה, ולכן כל האחריות שאני מגלה, ולכן אני גם מסייר כדי להרגיע את השטח. המעצר של יוקנעם היה מעצר חשוב מאוד, בשעת מעשה, אבל לא רק שם. לא רק שם. גם בתיקי החקירה יש התקדמות יפה. אני מקווה שכשיהיו לי בשורות, אני אבשר את זה גם לחברי הכנסת. תודה רבה. אדוני, מה אתה מציע, מבחינה פרוצדורלית? מה שהם רוצים, החברים. אפשר דיון בוועדות, אבל  בוועדה? בבקשה. אין בעיה. אוקיי. נסים זאב, עמדה אחרת. איפה נסים זאב? בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אסור לנו לאבד את הראש, עם כל הכבוד. אני חושב שיש לנקוט יד קשה כנגד אותם שמשתמשים ב"תג מחיר" ופוגעים, הייתי אומר, בכלל במדינת ישראל. אבל להשוות אותם לטרוריסטים, אסור שזה יקרה. אי-אפשר להשוות מי שרוצח ילדים, נשים, זקנים, למי שצייר גרפיטי, אפילו על מסגד. אנחנו צריכים לעשות את החלוקה הזאת ואת ההבדל הזה. ואני מקווה שהממשלה הזאת, שהיא כל כך חכמה, לא תאבד את העשתונות,  בגלל הניעור הפרובוקטיבי שלך. אני מקווה שהיא לא תאבד את הדעת שלה בגלל אנשים כמוך, שכל כך אוהבים את המדינה, ומתים על המדינה הזאת, רק לא רוצים לראות אותה. דבר נוסף, אדוני היושב-ראש. כשאנחנו מדברים על הנושא של פטור ממע"מ על דירות, אני רוצה להבין: המדינה כל כך רוצה, ודאי שר האוצר, שאוהב את כולם, יש לו אהבת ישראל, אין אדם שהוא לא אוהב. הוא מקיים בכל יום את מצוות "ואהבת לרעך כמוך", והוא רוצה לעזור לכלל ישראל. אני רוצה לדעת: האם חייל ששירת בצבא ואין לו עניין לקנות דירה, הוא לא זכאי להטבה בסכום של המע"מ שהוא היה יכול לקבל עליו פטור? אם אנחנו מדברים על 1,800,000 שקלים שהוא זכאי לגביהם לפטור ממע"מ, למה לא לתת לו מלגה בסך רבע מיליון שקלים במקום זה? אולי אין לו את ה-1,800,000 לקנות דירה, וגם אין לו אפשרות לשלם או לא לשלם על המע"מ? לכן, אדוני היושב-ראש, חייבים להעביר את זה כמלגה ולתת את זה, ועל כך לא יהיה שום ויכוח ציבורי בכל הנושא של הדיור. תודה לחבר הכנסת נסים זאב. ועדת הפנים, נכון, אדוני? אנחנו קודם בודקים אם המליאה רוצה להעביר את הדיון לוועדה, ולאחר מכן נקבע איזו ועדה. זו הפרוצדורה. שימו לב, חברי הכנסת: אנחנו, כנהוג, מצביעים רק על ההצעות של חברי הכנסת המציעים שנוכחים כרגע באולם. היחיד שאני רואה הוא חבר הכנסת עיסאווי פריג', ולכן, כ��צעת השר לביטחון הפנים, נצביע על הצעתו, ההתפשטות וההסלמה במקרי "תג מחיר" נגד אזרחים ערבים, של חבר הכנסת עיסאווי פריג'. השר הציע ועדה. המציע מסכים לדיון בוועדה. מי שבעד דיון בוועדה יצביע בעד, ומי שנגד יצביע נגד, זאת אומרת  להסיר מסדר-היום. מי בעד? מי נגד? בעד זה ועדה, כהצעת השר, נגד, להסיר מסדר-היום. ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. בעד, 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. הדיון יתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא. הנושא הבא הוא ציון יום הרצל. אני מקבל בברכה את משפחת הרצל הנמצאת אתנו כאן, את פרופסור אריאל פלדשטיין, יושב-ראש המועצה הציבורית להנצחת זכרו של בנימין זאב הרצל, ובוודאי את נציגי הממשלה שנמצאים כאן אתנו בדיון הזה. חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום את יום הרצל בדיון מיוחד לרגל יום הולדתו של חוזה המדינה, יום הולדת שחל בי' באייר. בנימין זאב הרצל היה גדול המדינאים של העם היהודי בתקופה המודרנית. בשונה ממדינאים אחרים, ובעיקר אלה שקמו אחריו ופעלו בתוך מסגרת מדינית מובחנת, הרצל היה מדינאי טרם היותה של המדינה, יוצר של יש מאין. במידה רבה קריאתו של הרצל הייתה: הבו לנו מדינאים, העם היהודי זקוק למדינאים, העם היהודי זקוק למדינאים משלו, שיקימו מדינה לעם גולה ונודד, מפוזר ומבודד. כל מדינאי זקוק לחזון, לתקווה, לתמונת מצב שתצביע על דמות העתיד לאור לקחי העבר. אצל הרצל החזון היה המדינאות, והמדינאות בעצם הייתה החזון. החזון והמדינאות התמזגו לכלל מטרה אחת: הקמת בית לאומי לעם היהודי, בית שיאפשר את תחיית העם למשך אלפי השנים הבאות. אבל שלא כפי שנהוג לחשוב, הרצל לא חתר רק למדינה שהיא מקלט בטוח לעם היהודי. למדינת היהודים של הרצל היה חזון הרבה יותר עמוק והרבה יותר רחב, אידיאל אין-סופי. ואני אצטט מדבריו: "קראתי פעם לציונות אידיאל אין-סופי", כך כתב חוזה המדינה, "ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ-ישראל לא תחדל מלהיות אידיאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית". חברי הכנסת, לפני ימים ספורים חגגנו בטקסי יום העצמאות 66 שנה למדינת ישראל, כפי שבעצם חזה אותה בנימין זאב הרצל. מדי פעם, ובמיוחד ברגעי משבר חברתי זה או אחר, בוודאי כאן בכנסת, בטיפול בנושאים שונים, אנחנו מגיעים לקביעה, לא אסתיר, המוזרה בעיני, שהציונות מתה. מתה לה הציונות. פערים חברתיים, אלימות ברחובות, ואנחנו גם בשבוע המאבק באלימות, יוקר המחיה שעולה, ועלה גם היום כבר בדיונים, ודאי בכל מה שקשור לדיור, כל הדברים האלה בעיני המקטרגים מהווים בעצם משבר ערכי של עצם החזון ועצם הציונות. זאת לא דעתי. האמת היא שהניסיונות להספיד את הציונות עתיקים כציונות עצמה. עוד בימי חייו של בנימין זאב הרצל, עוד בוודאי הרבה שנים לפי שקמה לה מדינת ישראל, היו כאלה שהספידו את הציונות. אני חושב שהציונות כרגע באמת מאותגרת. אתגרים רבים ואתגרים חדשים עומדים בפנינו, אבל זאת בדיוק הרלוונטיות של הציונות. ואני סמוך ובטוח שנוכל להיענות ולעמוד מול האתגרים רק אם נזכור שהחזון של בנימין זאב הרצל, כפי שציטטתי זה עתה, היה לא רק להקים מקלט לעם היהודי אלא גם להוות אידיאל, כלשון היהדות: אור לגויים, כאן, במדינת ישראל. עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת אני מאחל שברוח דבריו של חוזה המדינה נדע למצוא את האתגרים העומדים בפנינו, להתייחס אליהם בכבוד, להתייחס גם בכבוד אחד לשני ולקדם את השאיפה הרוחנית והמוסרית כפי שביקש מאתנו וציווה לנו חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. חברי הכנסת, אני מתכבד להזמין את ראשון הדוברים, הלוא הוא השר יאיר שמיר, שמדבר בשם ראש הממשלה בדיון הזה. בדרך כלל נהוג שראש הממשלה משתתף, אבל כרגע הוא נמצא מחוץ לגבולות המדינה, ולכן הוא ביקש מן השר שמיר להחליף אותו בדיון הזה. כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, חברי משפחת הרצל, מכובדי כולם, אך סמלי הוא שציון יום הרצל חל השנה ביום פתיחת מושב הכנסת, הגוף הנבחר במדינת היהודים, שהוא מימוש חזונו ומורשתו של תיאודור בנימין זאב הרצל, זיכרונו לברכה. כבוד רב הוא לי לעמוד פה ביום הרצל מתחת לתמונתו של הרצל ולשאת דברים בשבחו. אפתח בדברי זאב בנימין הרצל: "אם אסכם את הקונגרס בבאזל באמרה אחת, שמתוך זהירות לא אשמיע אותה בפומבי, הרי היא זו: בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים. לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עבר. אולי בעוד חמש, לכל היותר 50 שנה, יכירו בה". אגב, 50 שנה זה אוגוסט 1947. כלומר, הוא לא פספס בהרבה. ואני ממשיך בציטוט: "רצוננו הוא סוף כל סוף לחיות כאנשים חופשיים על האדמה שלנו, למות במנוחה במולדת שלנו". חייו של האיש שעליו הטילה ההיסטוריה את השליחות לשנות את מסלול חיי העם היהודי מגולה לגאולה היו קצרים, 44 שנים בלבד, ואילו מסעו הציוני ארך פחות מעשור. אך בנימין זאב הרצל חולל תנועה לאומית, מהפכנית, ששינתה את ההיסטוריה של העם היהודי לעד, והפעם כאומה ריבונית במולדתה הקדומה, לא ככובשים אלא כמשקמים החוזרים למחוז מולדתם. עמנו הוגלה, נרדף, נרמס ודוכא דורות על גבי דורות. נדדנו מארץ לארץ, קופחנו ונרדפנו בכל מקום. במאה האחרונה השמיד הצורר הנאצי שליש מאתנו. אבקש לנצל מעמד זה כדי להביע הערכה ואסירות תודה לכל אלה שפעלו במשך הדורות בשליחות התנועה הציונית, לכל אלה שנלחמו למען יישום חזונו של הרצל ולכל אלה שהקריבו את חייהם על מזבח הרעיון הלאומי ואפשרו לנו לקיים חיים עצמאיים כעם במדינה ריבונית ובארץ אבותינו. "אם תרצו", הוא אמר, "אין זו אגדה", והמשיך: "ואילו אם לא תרצו, הרי כל מה שסיפרתי לכם אגדה הוא ואגדה יוסיף להיות". לפני 120 שנה נשמע קולו של הרצל כקול הוזה במדבר. יהודים ולא יהודים החשיבוהו למטורף, רוקח דמיונות-שווא מופרכים ולא מציאותיים. דלתות שליטי העולם נסגרו בפניו, והרצל לא מצא רבים מבני עמו שהלכו אחריו. אך הוא לא הרים ידיים, הוא לא סטה מדרכו, דבק בחזונו והמשיך במאבקו ההיסטורי. והמציאות שנוצרה עלתה על כל אגדה: החיינו את שפת אבותינו, הפרחנו את השממה, נלחמנו בגבורה במלחמות על עצמאותנו, שיגרנו לוויינים לחלל, הקמנו תעשייה מפוארת, פיתחנו מחקר מדעי מתקדם, יצרנו חקלאות מהחדשניות בעולם, טיפחנו תרבות ואמנות, הגענו ל-8 מיליון אזרחים במדינת ישראל, ועוד היד נטויה והנפש חפצה. במאמר משנת 1901 כתב הרצל: "כשתקום מדינה" מדינת היהודים, "ביום מן הימים, ייראה הכול קטן ומובן מאליו. היסטוריון הוגן ממני יגיע אולי למסקנה שבכל זאת היה בכך משהו שעיתונאי יהודי חסר אמצעים, בעיצומו של השפל העמוק ביותר של העם היהודי, בימי האנטישמיות המבחילה ביותר, הפך פיסת בד לדגל ואספסוף עלוב לעם המתקבץ בקומה זקופה סביב הדגל הזה". כבר בראשית דרכה סבלה התנועה הציונית מגירעון כרוני באנשים, באמצעים ובתמיכה בין-לאומית, אך הל��ט הלאומי והחלוציות פיצו על כך וכיסו את הגירעונות. התשובה הציונית הצילה את היהודים ואת היהדות, פיזרה לכל רוח את הרעיונות הקוסמופוליטיים של התקופה וסתמה את הגולל על האפשרות שהגלות תהיה מולדת. וכעד לדברי הנביא שמואל: "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא יִנָּחם", הוכחנו לעולם את נצחיות העם היהודי. ובדברי הרצל עצמו: "ליהודים יש רק דרך אחת להציל את עצמם, לחזור לעמם ולעלות לארצם שלהם"; "אין בן-אנוש עשיר או בעל עוצמה היכול להעתיק עם שלם ממקום למקום. רק רעיון גדול יכול לעשות זאת", כדברי הרצל. הרצל צדק בקובעו כי מדינת היהודים היא כורח המציאות. האנטישמיות, עליית הנאציזם והשואה ממחישות בטרגיות מובהקת את צדקתו. הקמתה של מדינת היהודים הוגדרה על-ידו כמעשה של צדק היסטורי וזכותו הטבעית של העם היהודי ככל העמים להגדרה עצמית במולדתו ההיסטורית. במרוצת 110 השנים שחלפו מאז מותו של הרצל התבגרה התנועה הציונית והשתנתה, ולמרות שרוב העם היהודי מרוכז כיום בישראל, הציונות טרם סיימה את תפקידה ההיסטורי. למרות המחלוקות, עלינו לשמור על אחדות העם, אסור לנו לאפשר לעמים עוינים להתנכל לעצמאותנו, אסור שהניסיונות לדה-לגיטימציה יחנקו את ריבונותנו. דרכנו הייתה ונשארה צודקת, הן מוסרית והן היסטורית. עלינו לעמוד על עקרונותינו המעוגנים במורשתנו ההיסטורית והרוחנית. קיומה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי הוא ציווי מוסרי של בני עמנו, שנשאו את עיניהם במשך אלפיים שנות גלות לארץ האבות והתפללו להקמת הבית הלאומי בה. הניסיון ההיסטורי מלמד כי עמים ומדינות בנויים ושורדים על צדק ומוסר לא פחות מאשר על כוח הזרוע. אלה שניסו להכניענו בכוח הנשק כשלו כישלון מהדהד. מייסדי המדינה הצהירו במגילת העצמאות: "אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ המשותף לקִדמת המזרח התיכון כולו". צריך להכיר בעובדה שבארץ-ישראל, לצדנו, חיים גם אחרים, הפלסטינים, ערביי ישראל ועוד. אך הגדרת יחסי השכנות והיכולת לקיים חיים משותפים בשלום במרחב הזה צריכה להיעשות באופן מפוקח, אחראי ומתוך הוגנות, ובלי להיעתר לתוכניות קסם ותוכניות שווא. האתגרים והסכנות למדינת היהודים בשנתה ה-66 לא נעלמו, אך אלה לובשים פנים ומשנים צורה. אנו חיים בתקופה שבה עדיין יש מי שמציב סימני שאלה על זכותנו לחיות בארץ אבותינו, ויש כאלה שמאמינים שאפשר למחוק אותנו מעל פני האדמה. מלחמת הקיום נמשכת, והמאבק על קיומנו ודמותנו כאומה הוא כנראה מנת חלקנו ההיסטורית. הרשו נא לי לצטט מדברי אבי, יצחק שמיר ז"ל: "מדינה קטנה שמשאביה קטנים תוכל לעמוד בפני כל אתגר אם העם השוכן בה חדור אמונה ומאוחד סביב היסודות לכינונה ההיסטורי והאידיאולוגי. מדינה כזאת היא לעם כסלע איתן שלא ניתן לפצחו". מצווים אנו, יושבי הבית המכובד הזה, להמשיך ולקחת אחריות לגורלנו ולהאמין בעוצמתנו המוסרית ובצדקת דרכנו, להמשיך ולהתמיד בכל כוחנו לפעול למימוש החזון המלא שהתווה חוזה המדינה לקמת חברת מופת בארץ הזאת. תודה על ההקשבה. תודה לשר יאיר שמיר. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת בנימין בן-אליעזר. בבקשה, אדוני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משפחת הרצל המכובדת, כנסת ישראל מתכנסת היום לפתיחת כנס הקיץ, ואין ראוי ממעמד זה לחלוק כבוד לדמות המזוהה ביותר עם תקומתו של העם היהודי בארץ-ישראל. בעומדי כאן לציין דרכו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל שואל אני את עצמי, ואולי גם כמו כל אחד מכם: מה היה אומר אילו נכח כאן? אני מעריך שוודאי היה מתפעל ממעשה התקומה לתפארתה, בראותו 8 מיליון תושבים יהודים ושאינם יהודים החיים על עמלם במדינה דמוקרטית. אני מניח שהיה גאה על האופן שבו הפכה ישראל למדינה חזקה ומתקדמת, בעלת חוסן צבאי וכלכלי, מדינה הנחשבת למובילה בתחומי החדשנות הטכנולוגית ומהווה מוקד התעניינות בכל רחבי תבל. אך לצד זאת, אני מניח שלא היה חוסך בביקורת, כי לעתים, יש לשער, המציאות אשר נראית מן המרום רחוקה מעט מן החלום. בנימין זאב הרצל הוא אשר הצליח להעביר את הרעיון הציוני מחלום למציאות, והוא ללא ספק הדמות המרכזית בתולדות ההתחדשות היהודית שלא הייתה כמותה לאורך אלפיים שנות גלות. הרצל היה ההוגה שנטל חלום יהודי קולקטיבי, כנאמר בספר תהילים פרק קכ"ו: "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים", והפך אותה מפעימת הנפש היהודית לאוטופיה מדינית וחברתית, אוטופיה שסרטט במאוויי נפשו ברומן "אלטנוילנד" ושהביא לידי ביטוי עוד קודם לכן, ב-1896, בספרו "מדינת היהודים" ומרעיון אוטופי לחזון, ומחזון לאסטרטגיית פעולה מדינית שנועדה לממש את זכויות העם היהודי למדינה משלו. שעה מכרעת בחייו ובחיי האומה הייתה ייסודו של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ב-1897, שעליו כתב ביומנו: "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים". שם, כאשר אירופה רוחשת אנטישמיות ומהפכנות של זרמים אידיאולוגיים חדשים, נמצא הציבור היהודי חלוק בין המשכן של גלות והתבוללות לבין ציונות פורצת דרך. שם הפך הרצל עם של פזורה לקולקטיב שיש לו הוויה פוליטית מאחדת סביב הרעיון הציוני, ובאחת כונן הוא מסגרת דמוקרטית שכנסת ישראל על שלל זרמיה היא המשכה חרף המחלוקות ופערי ההשקפות המאפיינים אותנו אז גם היום. בכך קבע הרצל את האתוס הציוני של "אם תרצו אין זאת אגדה". במבט לאחור, הוא הפך את מדינת היהודים מאוטופיה למציאות. בין אוטופיה לבין מציאות קיים מתח: האוטופיה מחדשת, מעוררת את הדמיון, מרוממת את הרעיון ומעניקה כיוון אנרגטי לחלום, המציאות, לעומתה, היא קרקעית, ארצית וספוגה ביומיומיות. כוחו של בנימין זאב הרצל היה ביכולתו הנדירה להגות את האוטופיה, להופכה לחזון, לעצב לה אסטרטגיית פעולה מדינית וחברתית ולהאיר את דרכה עד שהייתה למדינה. הרצל, חוזה מדינת היהודים, ובעקבותיו דוד בן-גוריון, חיים ויצמן, זאב ז'בוטינסקי, ברל כצנלסון, מנחם בגין, יצחק שמיר, יצחק רבין זיכרונם לברכה ושמעון פרס ייבדל לחיים ארוכים, ועוד שורה ארוכה של מנהיגים מייסדים לצד אנשי רוח מכוננים כביאליק, בובר, אורי צבי גרינברג, נתן אלתרמן, שלונסקי ואבות ישורון, כולם התעשתו בפנטזיה למרוד בגורל המכתיב את המצב העכשווי כדי לחולל את ההיסטוריה ולעצב את החברה היהודית והישראלית מעבר למצבה האובייקטיבי. התובנה הגדולה של הרצל נבעה מצד אחד מהבנת העומק המשיחי והמבדל של היהודים לגאולה, ומן הצד האחר הוא היה נאמנה של המודרנה החדשה. כלומר, הוא חווה סערות אידיאולוגיות מהפכניות ודינמיות, לרבות אנטישמיות קשה, לצד התרחשותה של מהפכה טכנולוגית וכלכלה חדשה. כל אלה שינו את פניה של המציאות האוניברסלית והקנו לתנועה הציונית, בהשראתו של הרצל, את ההזדמנות לחתור בתוך מהלך ההיסטוריה ולשנותה. בזיכרונותיו כותב דוד בן-גוריון: "הרצל העז כאשר לא העז אדם לפניו, לא בהי��ף החזון, החזון המשיחי שהוא תמצית ההיסטוריה היהודית, מחבק עולם ומלואו, מחבק תוכן גאולה, שאין אחריו שיור, גאולת עם ישראל, עם גאולת העולם, אבל הרצל לא זכה לראות את חזונו בהתגשמותו. זוהי כנראה מנת חלקם של כל הגואלים הגדולים של עמנו. אבל חזונו של הרצל לא התבדה והמֶרד של הרצל, אשר מָרד באמונה הפסיבית של נצח ישראל, הוא שהיה הכוח המניע בפעולתו". זה פן אחד, אבל היה גם פן אחר, המעשי, התכליתי, המדיני והפוליטי. על הפן הזה מיטיב דוד בן-גוריון לומר: "אילו חי הרצל עוד 13 שנה והיה מגיע לשנת ה-57 לחייו, היה רואה שחזונו המדיני קם ויהי". והוא מפרט: "הוכרה זכות עמנו במשפט הבין-לאומי. ניתן הצ'רטר" הצהרת בלפור, "לעם ישראל על-ידי אנגליה, אותה מעצמה עולמית שהרצל תלה בה מראשית ימיו את תקוותיו המדיניות, ובו בעת הוכרה נציגות העם היהודי, בדמות הסוכנות היהודית בארץ-ישראל שהרצל הקים ראשונה בעבודתו הממשית". חברי חברי הכנסת, לא ניתן לדבר על חזונו של הרצל ועל אישיותו בלי לציין את היותו ליברל בכל רמ"ח איבריו. הרצל היה בן "העולם החדש", וחווה את השקפות העולם וזרמיו כפי שהתפתחו בתקופתו ושרירות גם בימינו שלנו. הוא תבע שוויון זכויות לנשים ולמיעוטים וחופש ביטוי לכול. בספרו "מדינת היהודים" ציין כי "הרשות ביד כל איש להחזיק בדעותיו ובאמונות לבו, כשם שהלאומיות לא תיחשב לאיש לחטאה. אם יבואו בני דתות אחרות או בני לאומים אחרים לשבת בתוכנו, נכבדם כבוד גדול, ומשפט אחד יהיה להם ולאזרחי הארץ". בניגוד לעמדות אחרות שלו, על עמדתו זו של הרצל לא נמצאו חולקים במחנה הציוני. כלומר, הייתה הכרה ברורה ששוויון ערך האדם הוא אוניברסלי לכל יהודי ויהודי ולמי שאינו יהודי. הרצל קבע גם כי במדינת היהודים יתקיימו חוקי עבודה והגנה על עובדים, בריאות לכול, חינוך חינם והשכלה גבוהה וקיומה של תודעה אקולוגית רחבה. באחריותנו, חברי הכנסת, לעשות כל שניתן על מנת להביא לפריצת דרך גם בנושאים חשובים אלו. חברים, מנהיגות היא לא רק כריזמה, כפי שמקובל כיום לאפיין מנהיגים. קיימת גם הבנה אחרת, והיא שמנהיג אינו מלאך כי אם אדם, ואם תרצו, אחד מכולנו. היטיב לומר זאב ז'בוטינסקי על אישיותו של בנימין זאב הרצל: "בדוקטור הרצל נתמזגו הסגולות העתיקות והמושלמות ביותר ביהדות, וזה הקנה לו את השלטון, הוא ידע את הבריות ואת החיים כשם שלא ידעם איש זולתו, וזה חיזק בידו את השלטון. הוא אהב את הדברים אשר עמנו אהבם מקדמת דנא אהבה שלא ביודעין, והוא מצא בשביל העם אותה דרך אשר האדם גישש וחיפש אחריה מאז ומעולם. בהרצל מתלכד כל אשר נדרש ממנהיג אידיאלי של עם ישראל. בית ישראל ירכין את ראשו בפני זכרו ואת פועלו ישלים עד תום". אני רוצה לסיים בנימה אישית. אני זוכר את היום שבו, כשהייתי ילד, בגיל 12 וחצי, אבי הוכנס לבית-הכלא בעיראק בגלל פעילותו הציונית. נדרשתי יום בהיר אחד להגיע עם אמי לבית-הכלא, ושם אבי אמר לי את דרשתו האחרונה: עליך לעלות לארץ-ישראל. וכך, בדרך-לא-דרך, הלכתי את כל הדרך, דרך טהרן, דרך פרס. משם חיברו אותי למשפחה לא לי, ועליתי כך לארץ בדד. אומצתי על-ידי משפחה בקיבוץ מרחביה. לקח שנים עד ששחררו את אבי והתלכדנו שוב. אני אומר את הדבר הזה משום שכולם שואלים: איך בעצם דרכו, אמונותיו השפיעו? הנה, זו ההשפעה שהשפיע על יהדות העולם, כמעט בכל מקום, ואני בעצם אחד השליחים של תודעה זו. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת בנימין בן-אליעזר. תודה עוד פעם לכל הדוברים, תוד�� לבני משפחת הרצל ותודה לחברי המועצה הציבורית להנצחת זכרו. עד כאן היום המיוחד. הכרזה למזכירת הכנסת. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבדת להודיע לכנסת, בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק הממשלה, התשס"א 2001, כי הממשלה הודיעה ליושב-ראש הכנסת על קביעתה, בהתאם לסעיף 16(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, כי השר משה יעלון יזמן את ישיבות הממשלה וינהלן בעת היעדרו של ראש הממשלה מהארץ, מיום י' באייר התשע"ד, 10 במאי 2014, ועד יום ט"ז באייר התשע"ד, 16 במאי 2014. תודה למזכירת הכנסת. חברי הכנסת, לפני שנעבור לחקיקה, ברצוני לציין, בנוכחות השר לביטחון פנים חבר הכנסת השר אהרונוביץ שנמצא אתנו, שאנחנו היום פותחים את שבוע מניעת האלימות, גם כאן בכנסת וגם מחוצה לה. אני לא אחזור על כל הקלישאות הידועות. מה זה אלימות, לצערי הרב אנחנו כולנו יודעים, וגם חלק מהדוברים היום, למשל סגן השר אקוניס הזכיר בצדק מקרי אלימות לצד מקרי טרור שמתרחשים לצערי בארצנו. אבל אני כן אגיד שאנחנו לפעמים ממעיטים בכוחה של מליאה זו, של המוסד הזה, כנסת ישראל, מבחינת ההשפעה של כולנו על הציבור בישראל. כדאי לנו, גם בשבוע של מניעת האלימות, לתרום את תרומתנו לא רק בללכת להפריד את הנצים או להתנדב במשמר אזרחי זה או אחר. אלה דברים מאוד חשובים, אבל כדאי לנו גם לחשוב שכאן במליאה כל אחד מאתנו, ודאי, אנחנו לא דוקרים ולא מרביצים, אבל כל אחד מאתנו שנוהג באלימות מילולית כלפי חבריו, כל מי שמשתמש, והיו דברים מעולם, בקללות, בלשון שבלשון המעטה לא מקובלת, אולי מעודד מישהו מחוץ לכותלי המוסד הזה להיאבק בצורה כזאת על דעותיו, ואולי גם לא להיאבק אלא פשוט לקחת דוגמה ולומר: אם להוא עם החליפה והעניבה מותר להתנהג בצורה כזאת, אז קל וחומר לי מותר לעשות את הדברים האלה, ואולי גם דברים נוספים. אז כדאי, בשבוע למניעת האלימות וב-52 שבועות נוספים, כל שנה, לחשוב על כך שהמליאה הזאת והוועדות כאן והמוסד הזה אולי משפיעים על התנהגות הציבור בישראל הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. בשם כולנו, אני בטוח, אני מאחל הצלחה לשר לביטחון פנים, חברנו יצחק אהרונוביץ, ולכל אלה שעוסקים גם במשרדים נוספים, חינוך, רווחה וארגונים שונים, בנושא הקדוש הזה של מניעת האלימות ומאבק באלימות. מי ייתן שלא נצטרך לציין את הימים האלה ואת השבועות האלה כאן בכנסת ישראל. ודאי שבנימין זאב הרצל היה מאוד שמח לדעת שאין צורך במאבק באלימות במדינת ישראל. לצערי, בינתיים יש גם יש. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לחקיקה. הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (תיקון מס' 6), התשע"ד 2014, לקריאה ראשונה. יציג את ההצעה שר החקלאות ופיתוח הכפר, השר יאיר שמיר. בבקשה, אדוני. כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, החוק המוצע: נושא ההגנה על היערות, האילנות והעצים בישראל מוסדר באמצעות פקודת היערות, להלן: הפקודה. סעיף 15 לפקודה קובע איסור כריתה של אילן מוגן או של עץ בוגר, כהגדרתם בפקודה, בלא קבלת רישיון לכך מפקיד היערות. כמו כן נקבעו בפקודה תנאים למתן רישיון כאמור או להטלת חיוב בנטיעה חלופית. ביום כ"ה בסיוון תשע"ג, 3 ביוני 2013, קיבלה ועדת השרים לענייני דיור, להלן: קבינט הדיור, החלטות שעניינן הורדת מחירי הדיור ושחרור חסמי פיתוח בתחום התכנון והבנייה. בין ההחלטות נכללה החלטה הקובעת כי יש צורך לתקן ולהתאים את שיקולי פקיד היערות בבואו לתת רישיון כריתה או העתקה לפי סעיף 15 לפקודה, או לקבוע נטיעה חלופית לפי סעיף 15א, כך שצורכי פיתוח יקבלו ביטוי לצד שיקולי איכות העץ המעוגנים בפקודה היום. נוסף על כך נמצא כי יש להבחין בין עצים הנמצאים בשטחים המיועדים למגורים לבין עצים הנמצאים בשטחים אחרים, ובכך לצמצם את המקרים שבהם קיים צורך ברישיון כריתה או העתקה, ולאפשר בכך הלימה עם מטרות הממשלה, המבקשת לעודד את הבנייה למגורים. התיקון המוצע מיישם את החלטת קבינט הדיור האמורה, כפי שיפורט להלן. עיקרי החוק: העיקר הראשון, סעיף 1: עץ בוגר מוגדר בפקודה כעץ שגובהו 2 מטרים לפחות מעל פני האדמה וקוטר גזעו  נמדד בגובה 1.30 מטר, הוא 10 סנטימטר. בהתאמה למטרות החלטת קבינט הדיור כאמור לעניין קידום הבנייה למגורים, מוצע להגדיר מחדש עץ בוגר לעניין שטח המיועד למגורים באופן שרק לגבי עצים שקוטר גזעם הוא 20 סנטימטר לפחות יידרש רישיון כריתה, ובכך תופחת מעורבות פקיד היערות בהגנה על העצים בשטחים המיועדים למגורים, והרגולציה תתמקד במקרים משמעותיים יותר. העיקר השני, סעיף 2: סעיף 15א לפקודה מתנה את מתן רישיון הכריתה בידי פקיד היערות בנטיעה חלופית, שמשמעותה היא כי על כל בעל רישיון לנטוע עץ או עצים אחרים במקום העץ הבוגר או האילן המוגן שייכרת, שערכם שווה לערך העץ הבוגר או האילן המוגן, להלן: נטיעה חלופית. אם סבר פקיד היערות כי בשל התנאים הסביבתיים או הנסיבות המיוחדות לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, יקבע בתנאי הרישיון כי על בעל הרישיון לשלם היטל כספי בשיעור ובאופן שנקבע בתקנות. בפקודה כנוסחה היום לא מעוגנת סמכות מפורשת לפקיד היערות לשקול שיקולים נוספים כדי להכריע אם במכלול הנתונים העומדים בפניו כריתת העץ או העתקתו עדיפה על הותרתו במקומו. ברירת המחדל העולה מלשון הפקודה מחייבת לכאורה את פקיד היערות להורות על השארת העץ הבוגר או האילן המוגן במקום או על העתקתו, אם הנסיבות הקבועות בה מאפשרות זאת. התיקון המוצע מבקש להבהיר כי לפקיד היערות, בבואו לקבל החלטה בעניינו של העץ, מוקנית סמכות לשקול גם את תכלית הבקשה, וכפועל יוצא מכך, את השיקולים הנוספים להותרת העץ או האילן במקומם, לכריתתם או להעתקתם. נוסף על כך, הפקודה אינה מסמיכה את פקיד היערות לקבוע פטור מנטיעה חלופית, או היטל כספי, או חיוב בהיטל כספי מופחת, או בנטיעה של עץ או עצים אחרים בערך נמוך מערך העץ הבוגר או האילן המוגן כפי שחושב על-פי סעיף 15א. סמכות זו נדרשת משום שקיימות נסיבות המצדיקות זאת, כגון המצבים שבהם אין צורך ציבורי בנטיעה חלופית, או שניתן לקבוע נטיעה חלופית מופחתת, לדוגמה לצורך פעולות ממשק ביערות, בפעולות שנועדו לצורך הגנה מפני שרפות או במקרה שבו עץ מהווה סכנה בטיחותית. התיקון המוצע נועד לפתור בעיה זו בכך שיעניק לפקיד היערות גם את הסמכות לקבוע פטורים אלו וגם את הסמכות לקבוע חיוב בנטיעה חלופית מופחתת. כמו כן מוצע להסמיך את שר החקלאות לקבוע בתקנות, בהתאם לתכליות, לנסיבות או לתועלות ציבוריות אחרות של בקשת הכריתה, מקרים שבהם יינתן למבקש פטור מנטיעה חלופית או מהיטל כספי, או שהוא יחויב בנטיעה חלופית מופחתת. עיקר שלישי, סעיף 3: בהתאם לתיקון המוצע בסעיף 1 להצעה, מוצע לבצע תיקון עקיף לסעיף 83ג לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה 1965, כדי להתאים את ההגדרה של עץ בוגר כפי שמופיעה בו להגדרת עץ בוגר שבפקודת היערות. זאת, כדי למנוע כפל הגדרות בחקיקה לגבי אותו מצב עובדתי. אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה על מנת לאפשר את המשך הדיון עליה בוועדת הפנים. תודה. תודה רבה לשר יאיר ש��יר. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, ואחריה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. עומדות לרשותך שלוש דקות. בבקשה. גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, טוב, אני חייבת לומר שפה, בספסלי האופוזיציה, הצעת החוק הזאת עוררה איזה סוג של חצי חיוך, כי באמת, פקיד היערות, עץ בוגר, ומה אנחנו ככה מעסיקים את כבודה של הכנסת והציבור בשאלה? אבל בואו אני אתאר לכם מה יש בהצעת החוק הזאת. היא מורכבת משני דברים מרכזיים: הראשון זה פתרון. הרבה פעמים לבעיות, כשאנחנו נתקלים בבעיה, באיזה אתגר שלא יודעים איך לפתור אותו, זה יכול להיות בתחום העוני, בתחום הכלכלי, במדדים וכו' אז מה עושים? משנים את ההגדרה. אם נשנה את הקריטריון, את האופן שבו אנחנו מגדירים כל מדד שהוא, אז פתאום זה יהיה אפשרי. וככה "עץ בוגר" זה כבר לא עץ בוגר, שנותן צל, שנותן ירוק, שעושה פוטוסינתזה, שמוסיף אוויר, זה פשוט עץ עם גזע שקוטרו לפחות 20 סנטימטרים. כאילו בכך אנחנו ניפטר מכמה צמחים שמהווים איזה מטרד לבנייה חדשה, בבהלת הכריתה וה"שלמת בטון ומלט", ויש לנו רק איזה כמה עציצים כאלה קטנים שמפריעים, אז פשוט נשנה את ההגדרה וניפטר מהם. והדבר השני, שאולי אפילו יותר מטריד, מדובר כאן באופן כללי, גם בהגדרת עץ בוגר וגם ברישיון הכריתה, בשיקול דעתו של פקיד היערות מתי מותר לכרות עץ. אז הדבר השני, ובאמת אני רוצה לשאול, כבוד שר החקלאות: מה הרבותא? הרי היום, כאשר כורתים עץ, וזה דבר שקורה לפעמים באישור פקיד היערות, בגלל שבאמת רוצים לבנות שם, או שהעץ עומד בדרכו של איזה פרויקט או איזה כמה יחידות דיור, אז יש לכך שני תנאים: שתהיה נטיעה חלופית, על מנת שהציבור לא יפסיד את היתרונות של אותה צמחייה, שאותו עץ מעניק לציבור, או לחלופין היטל כספי, שזה גם, הציבור הפסיד כאן עץ, שהוא ללא ספק תועלת לציבור, אז הציבור יקבל בחזרה כסף. אז מה עכשיו באים ואומרים לנו? לא. אפשר שפקיד היערות יוכל לכרות עץ, ואני רוצה בכל זאת, ללא בדיחות הדעת, לחזור ולציין את היתרונות של עץ: עץ נותן לנו נוי, הוא נותן לנו צל, הוא נותן לנו אוויר נקי ועוזר בחילוף החומרים באוויר, וגם קצת, פרי. פרי ומשחק ונוי לעיניים, ומה לא? אז למה לפטור את הציבור מהיתרונות שבנטיעה חלופית או שבקבלת פיצוי כספי, והכול למען בהלת הכריתה? למה? מה עשינו שלא מגיע לנו לא העץ הזה, לא הנטיעה החלופית וגם לא פיצוי מינימלי לאינטרס הציבורי בהיעדרו? באמת, אם מישהו יוכל להסביר את האינטרס שעומד מאחורי הצעת החוק הזאת, ואני כמובן מציעה, וגם אעשה זאת, להצביע נגדה. תודה. אוקיי. אני מודה לחברת הכנסת תמר זנדברג. חבר הכנסת ישראל אייכלר, אינו נוכח, חבר הכנסת נחמן שי, מוותר, חבר הכנסת אראל מרגלית  מוותר. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. עומדות לרשותך שלוש דקות. גברתי היושבת-ראש, חברי חברות וחברי הכנסת, אני יכולה לענות לך, חברתי חברת הכנסת תמר זנדברג. אני אשמח. האינטרס, מה שעומד פה לנגד עיני המחוקקים הספציפיים שבוחרים להביא לנו את החוק הזה, זה מילת הקסם "דיור". זאת מילת הקסם שמאפשרת להקים ועדות שיעקפו את הוועדות של המדינה עצמה, זאת מילת הקסם שמאפשרת לתת כסף בשמחה ובקלות לקבלנים, כסף שלא מגיע לא לציבור, לא לדירות, בטח ובטח לא לציבור, בית לא שווה בלי עץ. בטח לא לבתים שהציבור יכולה להרשות לעצמה לגור בהם. אבל גם אם הכוונה היא, נניח, באמת טובה, והרעיון הוא לפנות יותר שטחים שאפשר יהיה לבנות בהם, כמו שאמרת, בית לא שווה בלי עץ, ואני אומרת: בית לא שווה בלי אוויר. בואו נתחיל מזה. עצים אינם מותרות, הם לא קישוט. עצים מייצרים חמצן כדי שנוכל לנשום במדינה הזאת, עצים נותנים צל שמוריד את הטמפרטורה באופן דרמטי, נאבקים בנזקים שאנחנו עושות ועושים בהתלהבות לאקלים בזיהומים השונים שאנחנו מייצרים, ואלוהים עדה שמדינת ישראל לא נאבקת בהם מספיק. עצים הם לא מותרות, עצים הם לא ציורים לילדות ולילדים. עצים הם הכרח. שטחים פתוחים וירוקים הם הכרח, קודם כול לחיים עצמם, ואחר כך גם לחיים בעלי ערך כלשהו. אין לנו עניין לחיות בתוך מלא מלא קוביות שמוקמות על שלמת בטון ומלט בלי עץ בסביבה. לכן, חברי וחברותי, אני מפצירה בכם להצביע נגד החוק הזה. תודה רבה. תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חברת הכנסת זהבה גלאון, אינה נוכחת. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. עומדות לרשותך שלוש דקות. אחריו, חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. תודה. גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק רע. צריך להצביע נגדו וצריך לעשות הכול כדי שהוא ייפול. תכנון נכון מתחיל בעץ, רחוב נכון מתחיל בעצים. עיר נכונה היא עיר שאפשר ללכת בה ברחובות העיר וליהנות מן העצים שמצלים וליהנות מן האוויר שהעצים מייצרים. החוק הזה הוא חוק רע מכיוון שהוא מסיר את ההגנה שאנחנו יצרנו בחקיקה שלנו על מרבית העצים. מה הם מציעים בהצעת החוק הזאת? כדי שעץ יזכה להגנה, הקוטר שלו צריך להיות גדול מ-20 סנטימטר. הרבה מאוד עצים נופלים חלל וייפלו קורבן לכורת. אנחנו, עמיתי חברי הכנסת, צריכים לומר לכורת הזה די. צריכים להגיד לכורת הזה הרף. אנחנו, עמיתי חברי הכנסת, צריכים לומר שכשאנחנו בונים אנחנו בונים סביבה לאנשים לחיות בה, אנחנו בונים שכונות כדי שלאנשים יהיה נעים להתקיים בהן, יהיה נעים להסתובב בהן. אנחנו לא בונים מדבריות בטון ומלט. אנחנו בונים בתים ולידם עצים, אנחנו בונים רחובות ובהם עצים. אנחנו רוצים שאנשים יחיו בערים, לא רק יתגוררו בערים האלה. חברי וחברות הכנסת של יש עתיד, אם אפשר לשמור קצת יותר על השקט. תודה. תראה מה קרה בסין, הם כרתו את היערות מקום אחרי מקום, זיהמו את המים ונכנסו לבעיה אקולוגית קשה ביותר. אכן, חבר הכנסת מרגלית. צודק. רק באזור שמיועד למגורים. תכרתו עצים, תחריבו סביבה, תייצרו עוד מדבריות של בטון, והכול בשם בנייה. אבל מי אמר שצריך לבנות במקום עצים? למה אי-אפשר לבנות ליד עצים? למה אי-אפשר לבנות עם עצים? התפיסה הזאת של החרבת הירוק בעיר היא תפיסה הרסנית ומסוכנת. ודווקא בערים  הרי באים ואומרים לנו: כן, אבל מדובר על הסביבה העירונית. דווקא בסביבה העירונית, כדי שזו תהיה סביבה עירונית ראויה, כדי שזו תהיה סביבה עירונית נעימה, דווקא בסביבה העירונית אנחנו צריכים את העצים. המנגנון שקיים היום בחקיקה הישראלית הוא מנגנון נכון. הוא מנגנון של הגנה על עצים בוגרים, והוא אומר שיקול דעת לפני הכריתה של העצים האלה, הוא אומר אפשרות של העתקה כאשר אין ברירה וצריך להוציא את העץ ממקומו, הוא אומר אפשרות של נטיעה חלופית במקום העץ שנכרת. את כל הדברים האלה, עמיתי חברי הכנסת, אתם מציעים לנו לבטל, ולדבר הזה חייבים להתנגד. אני רוצה לסיים, עמיתי חברי הכנסת, ולומר כך: יום הולדתה של הכנסת הוא ט"ו בשבט. זה היום שציינו פעם בנטיעת עצים. אוי לה לכנסת שתהיה כנסת שרק כורתת עצים ולא מגינה אפילו על העצים שניטעו. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, בבקשה. עומדות ��רשותך שלוש דקות מרגע שתעלה. אחריו, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על עצים מסוג אחר. "כי האדם עץ השדה", כתוב. אני רוצה לדבר על האדם כאדם. כאשר באים ומחליטים החלטה כזאת על משכנתאות, כאשר מקשים על רכישת דירות באפס מע"מ רק למי שירכוש דירה, אם הוא לא שירת בצה"ל, אם הוא חרדי או ערבי, רק אם הוא ירכוש דירה ב-600,000 שקל, אני רואה שזה נובע משנאה עזה והתעמרות בחרדים. מה אפשר לרכוש ב-600,000 שקל? מה אפשר לרכוש? מחסן חשוך? גם זה לא. זה מה שרוצים בשבילנו לפיד וחבריו? לדחוף אותנו ואת חברינו, את משפחותינו ואת ילדינו למחסנים? לחסום לנו את האוויר? הרי מדובר בקבוצת אוכלוסייה המתאפיינת במשפחות ברוכות ילדים. לאן נעלם הלב היהודי? מה קורה כאן? לא לאפשר קורת-גג? הרי כבר עבר חוק השוויון בנטל. מה עכשיו? זה בחירות? מקוששים קולות? מה ההצדקה לזאת? ב-600,000 ש"ח תוכל לרכוש מחסן, כולל מע"מ, ואז תקבל על זה הנחה. תודה רבה באמת. הכול בגלל השלומיאליות של הממשלה הזאת, שעדיין לא הצליחה להביא שום מזור ותרופה בנושא הדיור. משרד האוצר ומשרד הכלכלה מנפנפים בסיוע שלהם לחרדים, אך זורים חול בעיני הציבור בכלל ובעיני החרדים בפרט, כי בשום מכרז לא זוכה יהודי חרדי. חרדים הפונים למשרד הכלכלה מופנים לארגונים החרדיים המתמחים בהשמה. אותו קו טלפון שמר בנט סיפר עליו כאן שהוא מיוחד לחרדים לעבודה, ההודעה שם מפנה לארגונים כמו "מפתח" של ה"ג'וינט", שמנוהל על-ידי יהודים חרדים. הגישה של האוצר ידועה. הלקסיקון שלהם מלא בביטויים ובחוקים נגדנו. החוק הזה הוא כמו חוק סדום, שגם שם היו חוקים, והיה גם יועץ משפטי לממשלה. החוק הזה הוא כמו חוק סדום, עם פלומבה של היועץ המשפטי לממשלה. אני לא יודע איך בן-אדם מכובד כזה נגרר אחר סיפור כזה. איך הוא נתן כשרות לדבר כל כך טרף? הציבור החרדי זכאי, כמו כל משלם מסים אחר במדינה, לקבל את אותן הטבות. יהודי חרדי בעל משפחה עם הרבה ילדים משלם כל יום מע"מ. זה לא יכול להיות שהוא צריך לממן את כל האזרחים, פרט לחרדים. איזו התעללות זאת? בג"ץ כבר קבע פעם כי קצבת יוצאי צבא מוגדלת היא בלתי שוויונית. אני מקווה שמלאכתנו תיעשה על-ידי אחרים. שמעתי היום שהציבור הערבי מתכונן להגיש בג"ץ נגד ההחלטה האיומה הזאת. זו אחת ההחלטות של הממשלה האיומה הזאת שהיא בלתי ראויה. אנחנו במושב הזה נשתדל לעשות הכול על מנת להפיל את הממשלה הרעה והכושלת הזאת. לא ניתן לסווג אותנו כאזרחים סוג ב', להיווצרות מעמדות ולהעדפות בלתי נתפסות כמו בחוק הנוראי הזה. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה. עומדות לרשותך שלוש דקות. אחריו  חבר הכנסת מאיר פרוש. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני כחבר כנסת, לצערי, מקבל לא מעט פניות מאזרחים שקמים יום אחד ופתאום רואים שאיזה צוות כורתי עצים מתלבש להם על העץ המפואר שנמצא מול הבית, והם ממש ככה נלחמים על חיי העץ הזה, שמציל את חייהם בעיר. וזה עד כדי כך, אני משתמש בביטוי הזה, כי מי שיש לו עץ מול הבית שחוסם את הכביש ואת הרעש ונותן צל ועושה קצת ירוק בעיניים, ופתאום בא מישהו ורוצה להוריד את העץ הזה, יש הרבה אנשים שפשוט אומרים שזה גומר להם את החיים. בכל מקרה, בהחלט, גם אם הביטוי הזה לפעמים קצת מוגזם, כריתה של עץ בחצר מגורים בשטח עירוני עלולה להיות פגיעה מאוד קשה באיכות החיים של האנשים. לאורך השנים האחרונות הובלנו יחד עם חברים נוספים, חבר כנסת דב חנין ואחרים, ניסיון לחזק את פקודת היערות, לא להחליש אותה, לתת עוד סמכויות לפקיד היערות, לא לקחת סמכויות ולאפשר לכרות עצים צעירים או עצים קטנים או עצים שעומדים בין בניינים. להפך, דווקא העצים האלה שעומדים בין בניינים הם העצים החשובים ביותר והשמירה עליהם היא הדבר החשוב ביותר בעיר. לעץ בעיר, ואתם חייבים להבין את זה, יש איכויות אקולוגיות בלתי רגילות: עץ מוריד טמפרטורה בעיר, וזה חשוב במיוחד בארץ חמה כמו שלנו, עץ נותן צל, עץ נותן גם מסתור ומקום חיים לבעלי-חיים שנמצאים עליו, ציפורים או חיות אחרות, עץ בעיר הוא חלק מהמערכת הסביבתית, והוא יוצר עיר טובה. עיר ללא צל, עיר חמה, עיר שאין בה מסתור לבעלי-חיים, עיר שאין בה ירוק מול העיניים, היא עיר לא טובה. וההצעה הזאת רוצה לאפשר כריתת עצים ביישובים עירוניים. חברי חברי הכנסת, אני בדרך כלל לא שופט חוקים לפי הפופולריות שלהם, אבל תאמינו לי שאם יש חוק בלתי פופולרי זה החוק הזה, וזה לא צריך לעלות בצורה כזאת. וגם הסיפור הזה של הקוטר של הגזע, יש עצים שיש להם גזע דק, ואני לא אכנס פה לפרטים, אבל הם עצים יפים עם עלים ועם פרחים, ולא צריך לאפשר כריתה שלהם בלי שיקול דעת. ואני יכול גם להגיד לכם שבכנסת הקודמת אנחנו ניסינו, אראל, כי אמרו לנו: כל עץ שמקבל רישיון כריתה אפשר למצוא אותו באינטרנט. אנשים לא יודעים להיכנס לאינטרנט ולדעת איזה עץ בדיוק הולך להיכרת. אנחנו ביקשנו שעצים שהם באמת יפים ונותני צל, יכתבו פתק על העץ שהעץ הזה מועמד לכריתה, כדי שאדם שהעץ הזה עומד לו מול המרפסת, וכל כך חשוב לו שהעץ הזה יישאר, ידע ללכת ולהתלונן. לא קיבלו, אפילו התייחסו בזלזול. ואני יכול לומר לכם שבעקבות זה קיבלתי גל של פניות של אנשים שנזעקו על כריתת עצים. נא לסיים. ותאמיני, היושבת-ראש, זה לא פוליטי, והעניין הזה יקר גם לאנשים מימין. אתם תראו שאתם תקבלו בעקבות הסיפור הזה היום גל של פניות מאנשים על העצים שמול חלונם ומרפסתם.  לכן, אני חושב שהכיוון הנכון הוא לחזק את פקיד היערות ולתת לו עוד סמכויות להגן על עצים, במיוחד בעיר, ולא כמו כאן, להוריד ולאפשר כריתה פרועה. אני לא מבין מה אנחנו עושים כאן. תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. חבר הכנסת הורוביץ היקר, זה לא יקר גם לאנשי הימין. זה יקר גם לאנשי ימין כמו לאנשי שמאל, כי זאת הארץ של כולנו. בוודאי. תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, אינו נוכח, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אינו נוכח, חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים. עומדות לרשותך שלוש דקות. הוא תמיד אחרון הדוברים, רוב הזמן הוא אחרון הדוברים. הוא מסכם לנו את כל הדיונים. כן, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. גברתי היושבת בראש, אפשר לקנוס אותי בדקה בגלל שאני דובר אחרון, אין לי בעיה. כן. אני לא מוכן לקבל את המונח פה בסעיף, שכתוב: עוד מוצע למחוק את ההגדרה "עץ פרי" מהפקודה מכיוון שלא נעשה בה כל שימוש וכו'. אני חושב שצריכים להשאיר את ההגדרות. עץ עושה פרי ועץ לא עושה פרי, כמו שכתוב: "כל עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא, אותו תשחית וכרתָּ". במקרים מסוימים, כשיש מצור על עיר, ומי כמו מיקי תלמיד חכם שבקי תורה, התירו גם במקרים מיוחדים. נכון או לא? כשזה צורך אמיתי אפשר לכרות עצים, אבל בעץ פרי התורה אמרה להימנע תמיד, אלא אם כן יש פיקוח נפש. אנחנו מכירים מקרים רבים שבהם שדה הראייה הוא קריטי מבחינת האויב שמסתתר מאחורי העצים האלה, אז אפשר גם להעתיק את העצים האלה. אבל כאשר מדובר במקרים סטנדרטיים כמו בנייה, אין שום היתר בעולם לבוא ולעקור עץ פרי. צריכים לשאול שאלת חכם ולקבל את התשובה ולראות מה לעשות עם העצים האלה. אני לא בעד למנוע, חלילה וחס, את הבנייה בגלל עץ אחד. למשל, ברחוב יחזקאל, כולם מכירים את העץ הזה, הגדול, תמיד אנחנו רואים שם כמעט-תאונות, ואוטובוס שעולה ויורד, אז צריך להמתין אחד לשני, כי העץ הזה אומנם נמצא בדיוק בקצה, אבל הגזע שלו כל כך רחב, כמטר וחצי, אז הוא מפריע לתנועה. אז אומרים: צריכים באמת להתחשב בעץ הזה. הלוואי שהיינו מתחשבים באנשים הבוגרים כמו בעצים הבוגרים. תראו איזה כבוד נותנים פה לעץ. אשריהם. אשרי הכנסת הזאת, אשרי הממשלה. כי האדם הוא עץ השדה. נכון, "כי האדם עץ השדה". ולכן, כשאדם בוגר, צריכים לכבד אותו. והדרת פני זקן, אותו הדבר בעץ. אני רק רוצה לשאול, ואולי נוכל לקבל תשובה: תגידו לי, האם מישהו מאמין או משלה את עצמו, כאשר אנחנו מדברים על גובה של 2 מטרים לפחות, או שקוטר גזעו שנמדד בגובה 130 סנטימטר מעל פני הקרקע הוא 10 סנטימטר, תגידו לי, האם יש מישהו שבא למדוד באמת כל עץ ועץ אם זה 2 מטר או 1.90 מטר או 1.95 או 2.05? תגידו לי, זה דבר שבאמת אתם מאמינים? ועוד מי מחליט בזה? פקיד היערות. פקיד היערות יחליט איזה עצים צריכים לטעת מחדש ואיזה עצים הם בעצם לא עניין לציבור. הוא יקבע מה עניין לציבור ומה לא עניין לציבור. נא לסיים. אני אומר לכם שכל החוק הזה הוא בעצם שרירות לב מוחלטת, ולכן אני לא אוכל להצביע בעדו, גם אם אני מאמין שאולי כן צריכים לעקור עצים שהם לא עצי פרי לצורך בנייה. אני מודה לחבר הכנסת נסים זאב. אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (מס' 6), התשע"ד 2014 בקריאה ראשונה. ההצבעה החלה. ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת היערות (מס' 6), התשע"ד 2014, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. זה לא, 24 בעד, תשעה נגד. סגנית השר פאינה, לא נקלטה ההצבעה שלה, ועל כן אנחנו נוסיף את ההצבעה לפרוטוקול. הוועדה המוסמכת לדון בהצעת החוק היא ועדת הפנים והגנת הסביבה. אנחנו נעבור להצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 4) (איסור עישון באיצטדיון ספורט), התשע"ד 2014, של חברת הכנסת הנמרצת, חברת הכנסת עדי קול, בבקשה, וקבוצת חברי הכנסת, מאחלת הצלחה, לקריאה ראשונה. שלום לכולם. אני רוצה לפתוח את דברי, לפני שאגש לדבר על ההצעה, בברכות ל"מכבי תל-אביב", שזכתה באליפות בכדורגל השנה, ולקריית-שמונה שזכתה בגביע, ולהביע את תנחומי בפני אוהדי "בני יהודה" ורמת-השרון, שירדו ליגה. אני מקווה שיחזרו במהרה. אז עכשיו, כשאנחנו מדברים על כדורגל, זו הצעת החוק, הצעת החוק מבקשת לאפשר לאוהדי הכדורגל לבוא ולצפות בכדורגל וליהנות ביציעים ללא אוויר מזוהם מעשן של סיגריות. הצעת החוק הזאת הגיעה אלי כפניית ציבור, ובעקבותיה הלכתי לבקר במשחקי כדורגל. הצפייה בכדורגל הפכה להיות בלתי נסבלת לאנשים שלא מעשנים. היציעים מפוצצים באנשים מעשנים, חשבתי שהצפייה בכדורגל שינתה את חייך. הצפייה בכדורגל שינתה את חיי, כמובן. אנשים יושבים אחד על השני, מעשנים. יש פגיעה קשה במעשנים פסיביים. פנו אלי משפחות עם ילדים ואמרו שהם לא מוכנים ללכת יותר לכדורגל כדי שלא לפגוע בילדים שלהם. חשוב לציין שישראל מפגרת אחרי העולם גם בנושא הזה. בעולם לא מעשנים בכדורגל, לא באנגליה הגדולה, לא בספרד. משחקי כדורגל נטולי עישון. אולי זה נשמע הזוי, אוטופי, לא יעשנו בכדורגל. איך אמרה לי אוהדת "בית"ר"? איך אני אתמודד עם הלחץ העצום בין גול לגול בלי לעשן? את שבע הקופסאות שהיא מעשנת.  בין גול לגול שהוא חוטף. אפשר להוסיף סעיף גם על פיצוח גרעינים? זה השלב הבא. אנחנו עושים את זה בשיטת הסלאמי, קודם העישון ואחר כך הגרעינים. אני רק רוצה להגיד שפעם לא האמנו שיוכלו לטוס בלי לעשן. יש המון דברים שקורים. המציאות משתנה. אני רוצה לציין שהיום קרה תקדים משמעותי בספורט העולמי: לראשונה נבחר ל-NFL, למי שלא יודע, שחקן הומוסקסואל מוצהר. זו הפעם הראשונה שיהיה שחקן ב-NFL שהוא גיי. אני חושבת שאם הגענו למצב שבו שחקן הומוסקסואל משחק ב-NFL, אנחנו יכולים גם להגיע למצב שבו אנשים לא מעשנים בכדורגל. בשביל כל מי שדואג, ההצעה מבקשת ליצור יציעי מעשנים ויציעי לא-מעשנים. זאת אומרת, כשאנשים יקנו את הכרטיס הם יוכלו לבחור מראש אם יהיו ביציע מעשנים או לא, וככה נוכל להפריד בין האנשים וליצור חוויה ספורטיבית מהנה ותרבותית לכולם. אני מבקשת מכם להצביע בעד ההצעה, כאמור, בקריאה ראשונה. אחרי שנה של מאבקים, תעזרו לי לקדם אותה. תודה. אני מודה לחברת הכנסת עדי קול. חבר הכנסת אורי מקלב, אינו נוכח. הרשימה נסגרה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, אינו נוכח, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אינו נוכח, חברת הכנסת תמר זנדברג, אינה נוכחת, חבר הכנסת עיסאווי פריג' אינו נוכח, חבר הכנסת אראל מרגלית, אינו נוכח, חברת הכנסת זהבה גלאון, אינה נוכחת, חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, אינו נוכח, חבר הכנסת ניצן הורוביץ  מוותר, חבר הכנסת מאיר פרוש, אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. עומדות לרשותך שלוש דקות. אחריו, רובי ריבלין, אחרון הדוברים. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, לא הבנתי איך חברת הכנסת קול הגיעה עד לגיי וגיא בן הינום ולא יודע לאן מפרשת האיצטדיון בעישון. מה הקשר של הדברים? את מחרבטת כל כך הרבה נושאים ביחד. את לא יודעת אפילו על מה את מדברת. מחרבטת זו מילה בעברית? כן, זו מילה לשונית. אם אני מחרבטת, גם אתה מחרבט. וגיי זו גם מילה בעברית, נכון? אז אני אומר לך שגיי זה גיא בן הינום. אני רוצה לומר לכם, אין לי בעיה בעניין הזה שרוצים להגביל את העישון במקומות ציבוריים. זה טוב שיגבילו, בכלל לא לעשן. אם היינו יכולים בכלל לאסור עישון, תבוא עליכם ברכה. אבל להפוך את זה לאיסור פלילי? השתגענו? זהו? מי שמעשן באיצטדיון הוא עבריין פלילי? תקנסו אותו, תנו לו קנס. למה עבירה פלילית? אני רוצה לדעת מאיפה זה בא. כתוב, אלא אם כן אני לא מבין את מה שאני קורא. קנס מינהלי. קנס מינהלי. תסלח לי, "קביעת אצטדיונים כמקום ציבורי שהעישון בו אסור, תחיל במקומות אלה איסור פלילי על המעשנים". אחר כך הוא מדבר על העונש. העונש הוא קנס של 14,000 שקל. אני לא חושב שיש קשר בין גובה הקנס, שלדעתי הוא גרנדיוזי, הוא הזוי, הוא לא מקובל. מי שמעשן באיצטדיון, לתת לו 14,000 שקל קנס. תגידו, מה, השתגעתם? תיתנו 1,000 שקלים. זה החוק. מה זה החוק? אנחנו המחוקקים. חוק ולא יעבור. חוקים בל ידעום. מה זה החוקים האלה? מה האנשים פה? זה חוק קיים. מה שעשתה חברת הכנסת קול, היא רק הוסיפה. אז צריך לשנות אותו. יש לכם שליטה בכלל על הצופים בכדורגל? יש לך שליטה עליהם? תגידי תודה לאל שהם לא באים עם סכינים ואני לא יודע מה, אחרי שמכניסים איזה גול, ודוקרים אחד את השני. אז מה את מדברת? אין לך שליטה על האנשים האלה. אז עכשיו איזה צעיר שמעשן סיגריה באמצע המשחק יקבל 14,000 שקל קנס? מה זה "האנשים האלה"?  מה אתה אומר? אם היית אומר, הייתי מעשן, אתה יודע מה? תודה רבה לך. טוב שהזכרתם לי שיש שבת. אשריך, רב דוֹויד צור. אשריך. איפה יש חברי כנסת כמוך? מתוך שלא לשמה בא לשמה, אתה רואה מה זה? זכית. עכשיו, תראו עוד דבר. תראי, גברתי היושבת בראש, אני רוצה להבין, למה מי שאחראי לאיצטדיון צריך לקבל 75,000 שקלים קנס? מה, יש לו שליטה על כל הצופים? אני רוצה לדעת. תשמע, אני שואל אותך, איתן. אתה אחראי רק ל"ישראל היום", אני אומר לך גם על "ישראל הערב". אני אומר לך שזה בלתי הגיוני שיכול להיות מצב שאחראי לאיצטדיון, עם כל הכבוד, תהיה לו שליטה על 10,000 צופים, ואם אחד יעשן סיגריה אז אתה תקנוס את המעשן ב-14,000 שקל ואת האחראי לאיצטדיון ב-75,000 שקל. נא לסיים. תאמין לי, אחלה קופה הממשלה תעשה. אתה יודע מה? רק שתהיה לה היכולת לגבות את הכספים האלה. אבל אני אומר לכם, אין שום פרופורציה בין העבירה לבין הקנסות. ועוד להפוך את זה לעבירה פלילית? לדעתי הוא צודק בזה. תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. לכן אני אומר, רגע, אני רוצה להגיד במשפט אחד: אני מבקש שהוועדה הנכבדה, אני לא יודע באיזו ועדה זה יהיה, ייתנו את הדעת, ברמות שאני אומר אותן גם בהומור, אבל הן רציניות מאוד. תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. אחרון הדוברים, חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. גברתי היושבת בראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, חברת הכנסת קול, הייתי במשך שנים אוהד כדורגל ואפילו מעורב בכל הנושא של משחקי הכדורגל, וגם הייתי מעשן, הייתי מעשן כבד ביותר. איתן, אני הייתי גומר במשחק כדורגל אחד של "בית"ר", שלא הייתה לה קבוצת פאר כמו "מכבי תל-אביב", הרבה סיגריות, רק מתוך הפחד. חשבתי שאי-אפשר בלי סיגריות. כשהגעתי לגיל 50 וכבר הייתי בכנסת, והרי אני היום בן 75 ולא כבן 75, הפסקתי לעשן, כאשר קיבלתי פשוט הרעלת ניקוטין בדיונים על התקציב שנמשכו יום ולילה במשך חמישה ימים, כפי שפעם הכנסת הייתה עובדת. אני מוכרח לומר לכם שמאז שאני לא מעשן אני רץ בשדות כבן 20, ואומר לכם שבקלות אני עושה זאת. אבל מפעם לפעם, אחי ואחיותי צעירי ישראל המעשנים, אני וריאותי נזכרים באותן שנים שבהן הפקרנו את ריאותינו לסם הזה, שהוא מיותר לחלוטין. איזה חיים נפלאים הם חיים בלי עישון. עכשיו אני רוצה לומר לך, חברת הכנסת קול, שאחד הדברים הקשים ביותר שקרו לי היה לאחר שהפסקתי לעשן וכשנגמלתי בגמילה שהפכה אותי לאדם הלוחם בעישון, הדבר הכי קשה היה לי כאשר, עם חברי השרים וראשי הממשלות, הייתי צריך לעשן כמעשן פסיבי את הסיגריות והסיגרים. הדברים האלה הם דברים קשים ביותר. ולכן אני מברך אותך על הצעת החוק, שכן יש אנשים שרוצים לראות כדורגל, אבל לא רוצים להיות מעשנים פסיביים. ומרגע שבאת ואמרת: אותם אלה שרחמנא ליצלן אנחנו רואים את הצורך שלהם בעישון הסיגריה, והכדורגל אצלם הוא לא כדורגל בלי הסיגריה, את ייחדת להם יציע כזה או אחר, ואני רואה את זה בברכה. היציע צריך להיות מבודד, היציע צריך להיות כזה שלא יפריע לאחרים שאינם מעשנים. מה עוד, חבר הכנסת נסים זאב, שיש עדיין לצערי הרב משחקי כדורגל שנערכים בשבת. מדוע לשים בפני עיוורים מכשול? לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת טובה ומן הראוי לקדם אותה, נדמה לי שבוועדה. איתן, 14,000 ו-75,000 אלה קנסות שלא יינתנו מעולם ולעולם, לכן צריך פשוט לעשות אותם הרבה יותר ריאליים והרבה יותר ישימים. תודה רבה, גברתי. תודה רבה לחבר הכנסת ראובן ריבלין. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה על הצעת חוק למניעת העישון במ��ומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 4) (איסור עישון באיצטדיון ספורט), התשע"ד 2014, של חברת הכנסת עדי קול, בקריאה ראשונה. ההצבעה החלה. בבקשה. ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון מס' 4) (איסור עישון באיצטדיון ספורט), התשע"ד 2014, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. בעד. בעד, 23, אחד נגד, אחד נמנע, וקולו של חבר הכנסת פואד בן-אליעזר יירשם בפרוטוקול. ההצעה תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית. 
\ No newline at end of file