diff --git "a/128053/raw.transcript.txt" "b/128053/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/128053/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,5594 @@
+תוכן העניינים
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7
+מזכיר הכנסת דן מרזוק: 7
+שאילתה דחופה 7
+1874. מתן היתר לתחנת כוח במתקן התפלה אשדוד 8
+ינון אזולאי (ש"ס): 8
+השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: 8
+יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 12
+דברים לזכרה של חברת הכנסת לשעבר יעל דיין 17
+היו"ר אמיר אוחנה (הליכוד): 17
+מרב מיכאלי (העבודה): 18
+פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): 20
+הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למצללה), התשפ"ג–2023 22
+משה פסל (הליכוד): 22
+שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 24
+ולדימיר בליאק (יש עתיד): 25
+הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועדי תשלום דמי לידה), התשפ"ד–2024 27
+אברהם בצלאל (ש"ס): 27
+שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ: 28
+הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ד–2024 29
+אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 30
+שר החינוך יואב קיש: 32
+אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 35
+הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן שירותים במרפאה ביישוב קטן לחברי קופה אחרת), התשפ"ג–2023 42
+טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 42
+שר הבריאות אוריאל בוסו: 45
+הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – צמצום בזבוז מזון שתוקפו עומד לפוג ברשתות הקמעונאות הגדולות), התשפ"ד–2023 47
+יסמין פרידמן (יש עתיד): 48
+שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 50
+הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד–2024 52
+אריאל קלנר (הליכוד): 52
+שר התקשורת שלמה קרעי: 55
+יבגני סובה (ישראל ביתנו): 65
+הודעה אישית של חבר הכנסת גלעד קריב 77
+גלעד קריב (העבודה): 77
+הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023 78
+אריאל קלנר (הליכוד): 79
+הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2022 81
+שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 81
+הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023 83
+צביקה פוגל (עוצמה יהודית): 84
+הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023 85
+אליהו רביבו (הליכוד): 86
+שר העבודה יואב בן צור: 87
+מרב מיכאלי (העבודה): 90
+עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 92
+סימון דוידסון (יש עתיד): 93
+הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024 97
+אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 98
+רם בן ברק (יש עתיד): 100
+הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024 101
+משה גפני (יהדות התורה): 101
+הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024 101
+משה סולומון (הציונות הדתית): 102
+שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 103
+הצעות לסדר-היום 105
+אכיפת חוק סימון ארץ המקור של התוצרת החקלאית 105
+אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 106
+ינון אזולאי (ש"ס): 107
+שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 112
+הצעות לסדר-היום 115
+הוספת כיתוב "הי"ד" על מצבות חללי צה"ל 115
+סימון מושיאשוילי (ש"ס): 116
+משה רוט (יהדות התורה): 118
+מאיר כהן (יש עתיד): 121
+לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 124
+עמית הלוי (הליכוד): 127
+צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית): 129
+שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת: 130
+אלעזר שטרן (יש עתיד): 132
+טלי גוטליב (הליכוד): 134
+הצעות לסדר-היום 136
+שיפור הטבות המס לחברות מועדפות ביישובים צמודי גדר 136
+משה סולומון (הציונות הדתית): 136
+נעמה לזימי (העבודה): 137
+שר הכלכלה וה��עשייה ניר ברקת: 139
+הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024 144
+לימור סון הר מלך (בשם ועדת החוץ והביטחון): 144
+מיקי לוי (יש עתיד): 146
+מירב בן ארי (יש עתיד): 152
+מיכל שיר סגמן (יש עתיד): 157
+יוראי להב הרצנו (יש עתיד): 159
+רון כץ (יש עתיד): 161
+שלי טל מירון (יש עתיד): 164
+מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 166
+טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 168
+יסמין פרידמן (יש עתיד): 169
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 171
+סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 171
+הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024 172
+סימון דוידסון (יש עתיד): 172
+נאור שירי (יש עתיד): 176
+עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 179
+השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק: 189
+הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17), התשפ"ד–2024 191
+צביקה פוגל (יו"ר הוועדה לביטחון לאומי): 192
+עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): 197
+עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 200
+שרון ניר (ישראל ביתנו): 206
+חילופים בוועדות הכנסת 210
+אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת): 210
+טלי גוטליב (הליכוד): 210
+הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 211
+יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 212
+שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 213
+חוה אתי עטייה (הליכוד): 214
+הצעת הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע, התש"ע–2009, בדבר צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ד–2024 216
+חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת): 216
+מירב בן ארי (יש עתיד): 218
+אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 222
+טלי גוטליב (הליכוד): 232
+מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): 238
+יסמין פרידמן (יש עתיד): 247
+נאור שירי (יש עתיד): 251
+ינון אזולאי (ש"ס): 259
+
+ 
+
+
+
+חברות וחברי הכנסת, שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ' בסיוון התשפ"ד, 26 ביוני 2024. 
+
+ הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
+
+
+ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024.
+
+עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חבר הכנסת יצחק קרויזר, אלון שוסטר ומשה פסל בנושא: השפעות המלחמה על בריאותם של הסטודנטים. תודה.
+
+
+תודה למזכיר הכנסת.
+
+
+
+
+הנושא הראשון שעל סדר-היום – שאילתה דחופה של חבר הכנסת ינון אזולאי לשרה להגנת הסביבה, בנושא: מתן היתר לתחנת כוח במתקן ההתפלה באשדוד. אני מתכבד להזמין את השרה להגנת הסביבה עידית סילמן לדוכן, ואת חבר הכנסת אזולאי לאחת העמדות הקרובות.
+
+
+בוקר טוב.
+
+
+בוקר אור. בבקשה, גברתי השרה, בבקשה, אדוני חבר הכנסת אזולאי.
+
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, באזור התעשייה הצפוני אשדוד נמדדים ריכוזים גבוהים של מזהמים שמביאים את המחלה הידועה. על פי פרטי טיוטת ההיתר, התחנה עתידה להוסיף כמות פליטות חסרת תקדים של המזהם פורמלדהיד, אשר הינו חומר מסוכן ורעיל ביותר, ונחשב גם לגורם למחלה באופן ודאי וגורם גם למומי לידה.
+
+ אם כך, רצוני לשאול:
+
+1. מדוע המשרד מאפשר ליזם להשתמש בטכנולוגיה שהיא לא המיטבית להפחתת פליטות?
+
+2. האם המשרד דרש מהיזם התקנה של אמצעים להפחתת פליטות?
+
+3. האם המשרד מבי�� בחשבון את נתוני הפליטות הגבוהים הקיימים באזור התעשייה הצפוני אשדוד בעת קבלת ההחלטה על ההיתר?
+
+ 4. כיצד מתן היתר זה ישפיע על פעילות התעשייה ותוכניות פיתוח עתידיות של האזור? תודה.
+
+
+בוקר טוב. תודה רבה על השאילתה. אני רוצה לענות לך על כל הדברים, ובפתח הדברים אני אציין כי במסגרת התהליך לטיפול בבקשה להיתר פליטה, שזה אחד מההיתרים שבעצם המשרד שלנו נותן למפעלים ותעשיות. הם נדרשים לעמוד גם ברישיון עסקים, יש הרבה היתרים – היתר הזרמה לים, היתר פליטות לאוויר ועוד הרבה. אז באמת נבדק המידע שהוגש, מה שאתה מציין, ונדרשו השלמות ונשקלו כלל השיקולים שהביאו אותנו, את המשרד להגנת הסביבה, לפרסום טיוטת ההיתר להערות הציבור.
+
+צריך לומר שכל הדברים האלה נבדקים על ידי אנשי המקצוע, מגובים על ידי אנשי המקצוע, יש להם את כל הערות הייחוס ואת כל הסטטוטוריקה כביכול שנדרשת למתקן כזה. ובדיון הפומבי שנקיים לאור בקשות, גם של איגודי ערים, רשויות, ארגונים – אנחנו הולכים לקיים דיון פומבי גדול, שבו תינתן האפשרות לציבור כולו להשמיע את ההערות שלו; וכמקובל, לאחר ההליך לבחון את הדברים, את ההערות, ורק אחרי הבחינה יקבל המשרד החלטה סופית גם לגבי ההיתר וגם לגבי התנאים שלו. בסדר?
+
+אנחנו קיבלנו את הבקשות, אנחנו עמדנו גם – צריך לומר שעיריית אשדוד כבר פנתה אלינו בעבר, וכתוצאה מזה גם דחינו פעם אחת, כדי ללמוד את הפרטים פעם נוספת. וכרגע מה שעומד על הפרק – אתה צריך להבין, גם מבחינתי, אני כשרה, דיברתי ממש טרם הכניסה לדיון כאן עם הנציג של החשב הכללי באוצר, עם עמית, על המתקן הזה, שהוא מתקן ההתפלה, וצריך לומר שני דברים.
+
+האחד, מתקן ההתפלה הזה הולך לעבור שדרוג. המנועים הולכים להיות משודרגים, ממנועים ישנים למנועים חדשים יותר, והדבר השני זה שדרוג נוסף של הסדרה תעריפית לחשמל. הולכת להיות שם תחנה שהולכת לנצל את מתקן ההתפלה הזה ולהפיק חשמל. שני השדרוגים האלה, אחד, החלפת המנועים, והשני, ההסדרה של החשמל, שבתוכו יוצאים לאוויר החומרים שאתה דיברת עליהם – סליחה, לא בהסדרה של החשמל, בהחלפת המנועים. אלה הדברים שאנחנו בוחנים וגם באמת למדנו את הפרטים.
+
+היום, מבחינת החשב הכללי באוצר, האמירה שלהם היא כזו: יש צורך תפעולי דחוף של מתקן ההתפלה באשדוד. מבחינתם זה יעד אסטרטגי. גם מבחינת משק המים שמדברים עליו, שהם דורשים את זה. המתקן, מבחינתם, התעכב בשיפוץ שלו, וכל מה שהתעכב הפך להיות איזשהו צוואר בקבוק בגאנט, שהוא גם ככה נמצא באיחור, ומשפיע על משק המים. גם מבחינת מערכת החשמל, מנהל המערכת, שכרגע שומר מקום ברשת – ושמירת המקום הזאת, מבחינתם, גם יש לזה דד-ליין של עוד כמה ימים, ויש דיון אצל רשות החשמל בנושא.
+
+אז אנחנו קיבלנו מהחשכ"ל שגם מבחינתם, גם עם נציגי החשמל, גם עם ראש אגף אוויר – לא נִגְלָה כרגע איזשהו מידע חדש. מבחינתם יש צורך לאומי. הם מקבלים את מה שאנחנו ביקשנו, לקיים דיון פומבי להערות הציבור, אבל יש להם דרישות גם של מים, גם של חשמל, ולכן הם מבקשים את המתקן הזה כיעד אסטרטגי.
+
+גם לפי תקנה 14א לתקנות היתר הפליטה הקיימות, בקשה להיתר תכלול את הטכניקה המיטבית הזמינה המוצעת במסמכי הייחוס, אשר תביא להפחתה מרבית של פליטת מזהמים לאוויר מבין כל הטכניקות המיטביות האפשריות. במסמכי ייחוס מדברים על טכניקות רבות, כמה סוגים של טכניקות שבהן ניתן להפעיל. כמו שאתה יודע, יש את הגז, יש את המנועים, יש כל מיני דברים.
+
+לכל טכניקה יש תרחיש ייחוס ויש מדדים של היתר פלטות לאוויר. גם כאן כרגע, ממה שאני יודעת, ודיברתי עם רעות רבי שהיא ראש אגף איכות אוויר אצלנו, ההיתר שניתן הוא עם ההגבלות ועם הרף הכי משמעותי מבחינתם, עם ההגבלות הכי גבוהות מבחינת היתרי פליטות לאוויר. ועדיין, לגבי כל אחת מהטכנולוגיות נקבעים במסמכי הייחוס ערכים שמשויכים לאותה טכנולוגיה ואמצעי הפחתה שונים שיכולים להביא להפחתה בשיעורים שונים.
+
+גם לגבי טכניקת המנועים שעליה אתה מדבר נקבעו במסמכי הייחוס אמצעי הפחתה שיביאו להפחתה מרבית של פליטת מזהמים לאוויר. המשרד דורש אותם במסגרת טיוטת היתר הפליטה שפורסמה להערות הציבור. ומסמכי הייחוס לא קבעו כרגע בצורה מפורשת כי טכניקת המנועים, בשונה מאמצעי ההפחתה, היא עדיפה פחות מטכניקות אחרות שקיימות במסמכי הייחוס. זאת אומרת, מסמכי הייחוס כן מדברים על טכניקת המנועים ונותנים לה היתרים לגבי ערכים מסוימים.
+
+בהתאם לבקשה, לא צפויה להיגרם חריגה מערכי סביבה גם בהפעלה מלאה של המנועים בתרחיש מחמיר. כפי שניתן לראות, בטיוטת ההיתר לאוויר שמפורסמת להערות הציבור קבועה דרישה להתקנת אמצעי הפחתת פליטות של אותם מזהמים שאתה מדבר עליהם, וההפחתה שנדרשת היא לערך המחמיר בטווח הערכים הקבוע במסמכי הייחוס, לפי הדירקטיבה האירופית. זאת אומרת, הלכו כאן גם בערכים לערך המחמיר.
+
+אגב, מסמכי הייחוס זה מסמכי ייחוס שנקבעו בעבר, ואלה הטכניקות האפשריות. על סמך אותם מסמכי ייחוס גם היזם הלך, הכין את הדברים שלו ופנה, הוא לא יצא מהדברים.
+
+
+אפשר יותר שקט באולם? תודה.
+
+
+כחלק מהליך בחינת בקשה להיתר פליטה מציג מבקש ההיתר את נתוני הזיהום בסביבת המפעל, גם בסביבתו, והמידע הזה נשקל בעת ההחלטה על מתן ההיתר וקביעת תנאיו. מה שאני מתכוונת להגיד לך, ינון – שאנחנו מתייחסים גם לאירוע הסביבתי, ובאזור התעשייה הצפוני של אשדוד בהחלט יש עומסים של תשתיות לאומיות. בכלל, אשדוד, כמו גם חדרה, כמו גם חיפה, הן ערים שמבחינתנו הן מרובות תשתיות לאומיות. ולכן, גם כשאנחנו מדברים היום על העברת התעשייה הפטרוכימית מאזור חיפה, אנחנו כמשרד רוצים לראות שבאמת לא קורה מה שאנחנו לא רוצים שיקרה, שבסוף אותן ערים מרובות בתשתיות לאומיות יקבלו את אותן העברות דווקא אליהן.
+
+ כחלק מהליך הבחינה של הבקשה להיתר פליטה מציג מבקש ההיתר את נתוני הזיהום בסביבת המפעל. מידע זה, כמו שאמרתי לך, נשקל בעת ההחלטה על מתן ההיתר וקביעת תנאיו. שיהיה ברור. ובעתיד, ככל שיבוקש להוסיף פעילות תעשייתית נוספת לאזור, ייבדק גם עבורה הרקע, והפליטות מהמתקן יהוו חלק מרקע זה.
+
+ באשר לפיתוח של שימושים ציבוריים באזור – לרבות מגורים, שימושים מסחריים וכדומה – ככל שניתן היתר הפליטה למתקן, לא יהיה בכך כדי להגביל פיתוח עתידי באזור. 
+
+
+ תודה רבה. שאלת המשך לחבר הכנסת אזולאי ולאחר מכן שאלה נוספת לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. 
+
+
+ תודה רבה לך, גברתי השרה. להגיד לך שאני יותר שקט אחרי זה? ממש לא. קיבלתי את התשובה שלך ואת בעצמך אמרת שמעבירים את מפרץ חיפה, חלק ממנו. על פי מה שאני יודע, זה בתוכנית תמ"א 75 - - 
+
+
+ נכון. 
+
+
+- - שכרגע נמצאת המלצה שלכם להעביר אותה לאשדוד. 
+
+בנוסף לכך, היום גם פורסם בכלכליסט שבתי הזיקוק באשדוד, רמת הפליטה שלהם והזיהום שלהם מתגברת, ועדיין אנחנו לא רואים טיפול שלכם בעניין. 
+
+השאלה שלי היא האם זה נכון שכשמעבירים מחיפה – הרי למה מעבירים מחיפה? חלק מהמלחמה של אנשי הסביבה ושל אלה שאכפת להם מהסביבה היה על התחלואה הגדולה והמוות. האם זה נכון להעביר את התחלואה והמוות מחיפה לאשדוד והאזור? אני יודע שזה נשמע מזעזע, אבל יותר מזעזע לעשות את זה בפועל. 
+
+
+אז אני רק אגיד שכל התעשייה הפטרוכימית – קודם כול, אנחנו מברכים על החלטת הממשלה. ובאמת, המשרד להגנת הסביבה הוביל את הנושא הזה של פינוי התעשייה הפטרוכימית בחיפה. יש על זה דיונים היום. היום מתקיימים הרבה דיונים לאן עובר מה. גם המשרד שלנו דן בהרבה - - -
+
+
+אבל אני שואל על ההמלצות של אשדוד. 
+
+
+ רגע, שנייה. המשרד שלנו דן בהרבה תרחישי ייחוס – לאן מעבירים. וגם על זה אנחנו מקיימים היום דיונים. לא, המשרד שלנו עדיין לא קיבל החלטות – לאן, מה ואיזה דברים.
+
+
+ הוא המליץ – לאשדוד. 
+
+
+הוא מקיים דיונים היום. אנחנו לא אחראים לכל ההעברות. אנחנו מקיימים שאילתות, ובהתאם לשאילתות אנחנו באמת - - -
+
+
+תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, מדוע את מעכבת את הקול הקורא לתמיכות בארגוני הסביבה בגובה 14 מיליון שקלים שאושרו בסוף השנה שעברה על ידי קרן הניקיון והחשכ"ל?
+
+ומדוע את מונעת מינוי של נציגים של גופים ציבוריים, של אנשי ציבור שעניינם שמירה על הסביבה, בוועדות המחוזיות של המרכז, של ירושלים, של חיפה, של תל אביב ושל הצפון, ובגופים הציבוריים של מועצת רשות מקרקעי ישראל, פארק אריאל שרון ורשות נחל הקישון?
+
+
+אוקי. אז קודם כול, השאלה שלך היא טובה, כי יש לי תשובה מצוינת עליה. אנחנו לא מונעים, בטח שלא את הקול הקורא לארגונים סביבתיים. הקול הקורא לארגונים הסביבתיים נעשה ביחד איתם ואיתנו. בנינו את הקול הקורא הזה. אני חתמתי עליו באופן אישי לפני הרבה זמן. אני מאמינה שכל הנושא של הפרסום שלו זה נושא משפטי. לכן, בשמחה, אם תרצה אני אוכל לחבר אותך לייעוץ המשפטי אצלנו במשרד או למנכ"ל המשרד, כדי שתוכל להבין בדיוק איפה זה עומד. הקול הקורא אושר על ידינו, נחתם על ידנו וגם באמת הוקצה לו תקציב.
+
+אני באופן אישי וגם אנשי משרדי רואים בארגונים הסביבתיים שותפים וחלק מהעשייה של המשרד. גם בדיון שנערך עימם הם הבינו שלאור מלחמת חרבות ברזל – זה נכון שהיה עיכוב בהוצאה של כל הקולות הקוראים של המשרד בכלל. חלק מזה נבע כתוצאה מזה שהמשרד היה צריך לעבור למתכונת עבודה של מלחמה, וכל העשייה של המשרד – גם אם זה דברים שאושרו בעבר בקרן הניקיון, גם דברים שאושרו – כל דבר נבחן לאור המלחמה.
+
+וכן, כרגע יש לנו צורך בתור משרד וגם כשאנחנו מתבקשים להציג את העבודה של המשרד שבאמת תומכת בלחימה. חלק מהשותפות – אגב, רק שתדעו לכם, מעט מאוד משרדים, לא כל המשרדים, ואפשר לבחון את זה: כמה משרדים תומכים בסוף בעמותות וארגונים. אנחנו משרד שתומך בעמותות וארגונים. זה לא קורה בכל המשרדים. לא לכולם יש קולות קוראים לעמותות וארגונים. 
+
+ מתי הקול הקורא יפורסם?
+
+
+ רגע, שנייה. מבחינתנו הקול הקורא כבר אושר. 
+
+
+ אבל הוא לא פורסם. 
+
+
+אז אני יכולה לחבר אותך בשמחה למנכ"ל המשרד. נמצאת פה גם פליסיה. היא תבדוק יחד איתך אם הוא עדיין לא עלה לאתר, או מה מעכב אותו. ברמת העיקרון, גם הארגונים יודעים: 14 מיליון שקלים.
+
+אגב, הקולות הקוראים לארגונים התחילו בעבר מ-4 מיליון, ועלינו בכל שנה. גם בשנה שעברה, לדעתי, הוצאנו משהו כמו 10 מיליוני שקלים לארגונים סביבתיים. השנה אנחנו מ��ציאים 14. אני באופן אישי שמחה על זה שיש יותר ארגונים שרואים לנגד עיניהם את הסביבה כחשובה, מצטרפים לארגון הגג ובאמת מתקדמים. 
+
+ דבר נוסף לגבי השאלות שלך. אני ישבתי גם עם ארגון חיים וסביבה, גם עם החברה להגנת הטבע וגם עם כל הנציגים. הראינו להם את כל המינויים. אני לא יודעת על מה אתה מדבר. איריס שליט היא נציגה שלנו, של המשרד, בדברים. אם יש משהו – יש לנו את חנן מלמד, שהוא יועץ שלי, שאחראי - - - 
+
+
+ אבל - - -
+
+
+רגע, שנייה, אני נותנת לך כלי. הוא אחראי לכל המינויים. 
+
+
+ גברתי, אבל אני לא צריך - - - 
+
+
+ רגע, תאפשר לשרה להשיב. אני אאפשר לך לשאול עוד שאלה, אין בעיה. 
+
+
+תאפשר לי להשיב? אחר כך אני אאפשר לך לשאול כמה שאתה רוצה. 
+
+יש רשימה שלמה של כל המינויים. רובם ככולם, כמעט כל המינויים עברו ואושרו. יש מינויים שלא נמצאים אצלנו, שאנחנו אישרנו והם נמצאים בתהליך של ייעוצים משפטיים. אני כשרה אישרתי כמעט את כולם. יש מעט מאוד, איזה שלושה-ארבעה, שאתה יכול גם לשבת עם חנן לגביהם. 
+
+ פליסיה, את יכולה לקרוא לחנן לכאן? הוא ישב איתו מייד אחר כך. הוא גם יראה לך את כל רשימת המינויים וגם תראה גם מה חסר ומה לא מקובל. אגב, רק להגיד לך שגם ברשימת המינויים לא כל דבר הוא רק תלוי שרה. הוא תלוי שרה והוא תלוי הרשות, או המקום שאמור למנות. לכן, אם יש בעיה נקודתית עם מינוי ספציפי, אני אשמח שתבוא אליי. ישבתי על זה גם עם ארגון חיים וסביבה והם ראו את הרשימה. אם יש בעיה – בשמחה. 
+
+
+אני אשב בחפץ לב עם פליסיה ועם חנן, ועם כל מי שתרצי. אבל נכון לעכשיו, מינויים שנמצאים אצלך, שאת הסמכות למנות אותם בוועדה המחוזית של מרכז, ירושלים, חיפה, תל אביב צפון – ועדות מחוזיות שבהן יש אינטרס שלך - - 
+
+
+ אז אני אומרת לך שאני לא מכירה - - - 
+
+
+- - שיהיו נציגים שעניינם שמירה על הגנת הסביבה, והם לא מונו על ידייך. 
+
+
+אני רוצה להגיד לך: לנו יש אינטרס שיהיו גם נציגים שלנו וגם של הגופים הירוקים. 
+
+
+ אז למה את לא ממנה?
+
+
+ לכן אנחנו מינינו אותם. אני לא מכירה רשימה של כל כך הרבה מינויים שאתה אומר שטרם מונו. אם יש מישהו שטרם מונה וצריך גם את הסיוע שלנו בו, אני נשמח לסייע ולעזור וגם לבדוק איפה זה נמצא בתוך הצנרת. אני באופן אישי ישבתי יחד עם מנכ"ל משרדי, עברנו על כל הרשימה. ישבנו גם יחד עם חנן, שמרכז את רשימת המינויים. ככל שיש צורך ויש פערים ויש מישהו שלא מונה לאנשהו ושלא אושר במקום מסוים, אני אשמח אפילו לשבת איתך, יוראי, על אותו מינוי. בוא תבדוק, בוא תציע אדם אחר אם צריך. מה שצריך – אני פה. גם בניגוד למה שאתה אולי חושב, או למה שלפעמים נראה בתקשורת, אני פה כשרה ונמצאת פה בשביל כולם וגם בשבילך באופן אישי. כל דבר שאתה רוצה, אתה יודע שהדלת של המשרד שלנו וגם הדלת של המשרד שלי פתוחה בשבילך. אני אשמח גם לקבל את ההערות ונשמח גם להשתפר במידת הצורך, אם אתה רואה שיש משהו. 
+
+
+ אני מודה מאוד לחברי הכנסת השואלים וגם לשרה. 
+
+
+תודה רבה לכולם. אני רק רוצה להגיד משהו, אפשר? משפט. לאור כל הדיבורים בימים האחרונים על העניין של רעיון ואם רעיון כזה ניתן לדחות, או רעיון יכול להמשיך להתקיים – של חמאס כזה או של ג'יהאד אחר. חברים, רעיון היה תמיד לעם היהודי, מאז ומעולם, כבר אלפי שנים. יצאנו לגלות אחת, לגלות שנייה, חזרנו. כל מי שנשאר חזק בדעתו ובעמדתו – נשאר חזק אידיאולוגית בגלל אותו רעיון, רעיון שממנו אנחנו יונקים תורת חיים וממנו אנחנו ממשיכים: הזהות הי��ודית שלנו, שמלווה אותנו לאורך ההיסטוריה. 
+
+כשיש רעיון שהוא לא טוב, כשיש רעיון שהוא גרוע, אז זה רעיון שלא צריך להתקיים. רעיון אפשר לייאש ואסור לתת לו תקווה. כשנותנים לרעיון תקווה, אז הוא ממשיך להתקיים. לכן רעיון נגמר מלהתקיים על ידי ייאוש. אנחנו צריכים לדאוג לייאוש הזה, וגם להסביר שאין כזה דבר רעיון שאומר להשמיד, להרוג ולאבד את העם היהודי. זה לא הצליח להם בעבר וזה לא יצליח להם גם בעתיד. הגחלת היהודית שהייתה קיימת מאז ומעולם, שממנה אנחנו יונקים ובה אנחנו מאמינים ובה אנחנו גם רואים את העתיד שלנו כעם הנצח, כעם שלא מוותר על דרך ארוכה ולא יוותר – היא תביא ייאוש לאותו רעיון של כל מי שחושב שיכול להשמיד, להרוג ולאבד אותנו. אז אל ייאוש. אם מישהו פה טיפה מתייאש – לא להתייאש. יש דבר שנקרא תקווה, במקרה הוא ההמנון הלאומי שלנו, ולא אבדה תקוותנו. 
+
+
+ - - - 
+
+ חזק חזק ונתחזק. תודה רבה גם לשרה. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום ונציין בהתאם לתקנון הכנסת את זכרה של חברת הכנסת לשעבר יעל דיין. בני משפחת דיין מכבדים אותנו בנוכחותם. אנחנו מברכים אותם עם הגיעם למשכן הכנסת. 
+
+ חברת הכנסת לשעבר יעל דיין נולדה במושב העובדים הראשון בארץ ישראל, מושב נהלל, בתקופת שלטון המנדט הבריטי. דיין התגייסה לצה"ל והמשיכה בשירות קבע עד לשחרורה בדרגת סרן מיחידת דובר צה"ל. היא למדה יחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית ומדעי החיים באוניברסיטה הפתוחה. בגיל צעיר החלה את פעילותה הציבורית בארגונים שפעלו להרחבת מעגל השלום בין ישראל לבין שכנותיה, ארגונים הפועלים למען מעמד האישה וארגוני זכויות אדם. בשנת 1992 נבחרה לכנסת השלוש-עשרה מטעם מפלגת העבודה, ובכך הפכה לדור השלישי של משפחת דיין במשכן – יעל היא בתו של משה דיין ונכדתו של שמואל דיין, שכיהן בכנסת הראשונה – והמשיכה לכהן בכנסת עד לתום הכנסת החמש-עשרה, בשנת 2003. 
+
+ במהלך כהונתה פעלה להקמת הוועדה למעמד האישה בכנסת והייתה ליושבת-ראש הראשונה של הוועדה. את הישיבה הראשונה של הוועדה פתחה חברת הכנסת דיין במילים הללו: אנו פותחים כאן דף חדש גם במעמד הוועדה וגם במעמד האישה. אני רואה את התפקיד שלנו הרבה מעבר לתפקיד של ועדת הכנסת – אני רואה את הוועדה כגוף שמוביל את נושא מעמד האישה לקראת איזשהו מהפך. דיבורים על מה שהיה צריך לעשות היו לרוב; תפקידנו יהיה לעשות הרבה בבית הזה ומחוצה לו.
+
+עם פרישתה מהכנסת נבחרה דיין למועצת העיר תל אביב וכיהנה כסגנית ראש העיר ומחזיקת תיק הרווחה. יעל הייתה מנושאות הדגל בנושא שוויון חירויות ללהט"ב עוד בימים שהדבר היה רחוק מקונסנזוס, יחד עם חברת הכנסת המנוחה שולמית אלוני, אחרים ואחרות, והערכתי אותה על כך מאוד.
+
+לפני שאעביר את רשות הדיבור לחברות הכנסת מיכאלי ותמנו שטה, שיישאו דברים לזכרה, אני אבקש להזכיר לחברות וחברי הכנסת כי ברוח התקופה, אנו מבקשים מכל משפחה לאזכר שם נוסף של מי שנפל או נפלה, נרצחה או נרצח, ב-7 באוקטובר או במלחמה המתמשכת מאז. אני מודה לבני משפחתה של יעל דיין, שבחרו לאזכר במעמד זה את חללת צה"ל סמלת שיר ביטון, זכרה לברכה, שנפלה בבוקר 7 באוקטובר במוצב נחל עוז. יהי זכרן ברוך. נכבד את זכרן בקימה. 
+
+(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.)
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.
+
+
+משפחה דיין היקרה, אני הספדתי כאן כבר כמה וכמה חברות וחברי כנסת, לצערי, אבל חברת הכנסת יעל דיין הייתה גם בשבילי ברמה האישית דמות, מודל, מורה, שותפה, ואני באמת מאוד מאוד מתרגשת לדבר עליה כאן היום.
+
+אתה יודע, אדוני היושב-ראש, כשמדברים דברי זיכרון אחרי מותה של אדם, כאילו יש איזה תחושה שלא ראוי להיכנס למחלוקות, כי כאילו צריך לכבד את המעמד. אבל יעל דיין, מחלוקות באמת לא היו זרות לה והיא לא בחלה בהן. היא לא בחלה במאבק שלפעמים היה כרוך בעימותים ולפעמים בעימותים לא נעימים כדי לקדם את הדברים שהיא מאמינה בהם ולהילחם על המדינה שהיא האמינה שצריכה להיות כאן. צריך להגיד שהיא נחלה הצלחות וניצחונות רבים ומשמעותיים, ששיפרו את דמותה של מדינת ישראל באמת בצורה משמעותית ועמוקה מאוד. תחשוב על זה, אדוני היושב-ראש, כמה דברים במציאות שלנו שהיום הם כבר מובן מאליו, הם בעצם פרי עבודתה והמאבקים שלה. אנחנו הרבה מדברות ומדברים על החוק למניעת הטרדה מינית, שהוא אבן דרך שקשה להפריז בחשיבותה. אנחנו מדברות ומדברים על הראשוניות שלה בנוכחות הציבורית והפרלמנטרית במאבק למען קהילת הלהט"ב, שאתה בוודאי מכיר מקרוב. אנחנו פחות זוכרות וזוכרים, למשל, שהיא הראשונה שהביאה את חוק זכויות קורבנות עבירה, דבר שכבר כמה הרחבות נעשות עליו, אפילו בכנסת הזאת, ובהקשרים רחבים כל כך. אבל התפיסה שמסוגלת לראות את קורבנות העבירה, זאת אומרת, את אלה שלא רק עברו בעצמם, חלילה, תקיפה או אונס או פגיעה מינית, אלא בני בנות המשפחה של מי שהותקף או נרצח ונשארים אחר כך, ולהבין שהם לא לא קיימים, הן לא לא-קיימות; הן שם והן נשארות אחרי העבירה, וצריך לראות אותן ולטפל בהן. 
+
+וכמובן השלום – השלום, שהיום בכלל אנחנו לא יכולות להעלות על דל שפתינו, בתוך מלחמה עקובה מדם, נוראה, מחרידה, טראומטית, כואבת, אבל האמונה בכך שהביטחון שלנו וקיומה של מדינת ישראל תלוי בשלום,. והנכונות לעשות דברים לא מקובלים, לא כאלה שמקבלים מחיאות כפיים, כאלה שאפילו גוררים עוינות, כדי להילחם על השלום. כל הדברים האלה הם כאן, הם נוכחים, ולצערי, אנחנו עדיין צריכות וצריכים להילחם עליהם כל יום, כל שעה. ולצערי הרב עוד יותר, במקרים מסוימים, אנחנו במקום גרוע יותר משיעל דיין הצליחה להביא אותנו אליו במאבק עליהם.
+
+נשים במדינת ישראל היום נמצאות במקום רע מאוד מכל בחינה. קודם כול, מלחמה זה זמן איום ונורא לכולן ולכולם, אבל בוודאי לנשים. לא סתם האו"ם, במועצת הביטחון, בהחלטה 1325, הכיר בסבל המאוד-ייחודי של נשים, נערות, ילדות וילדים בסכסוך ובמלחמה ובאזורים שלהם. אבל גם במאבק החשוך, הדתי, הלאומני, שבא להדיר נשים ולשלול מהן זכויות יסוד ולפעול למען דברים שפוגעים ביכולת של נשים להפוך להיות בנות אדם שוות בכל ספרות החיים שלנו. ויעל דיין עסקה בכל ספרות החיים של נשים, אפילו במאבק על השוויון לנשים בצה"ל, שגם אותו עדיין לא פתרנו ולא ניצחנו. יש כאן מאבק שניטש בימים אלה על השירות, על העובדה שיש אי-שוויון חמור מצד אלה שמרגישים שהם יכולים להרשות לעצמם לפטור את הצעירים שלהם, שלא לומר למנוע מהצעירים שלהם לשרת בצה"ל. יש כאלה שנוסעים בעול בצורה מוגזמת, בלתי מתקבלת על הדעת, כשהמחירים בצד השירות הזה שהם עושים הם איומים ונוראים, ויש את אלה שמבקשות לשרת ללא תנאים, במוטיבציית-על, ונחסמת דרכן לקבל את הזכות הבסיסית שנובעת, חייבת לנבוע, מהחובה הזהה לגיוס ושירות. 
+
+ יעל דיין הייתה גם חברת מפלגת העבודה, ולא סתם חברת מפלגת העבודה אלא חברה בפורום שקראו לו "השמינייה", פורום סופר-אידיאולוגי שנלחם על שוויון ועל שלום, והייתה מה שנקרא האישה בתמונה הקבוצתית עם הגברת, אישה אחת בתוך קבוצה של שמונה; מיעוט, כמו שנשים הן עדיין בכנסת הזאת ועדיין בפוליטיקה הזאת ועדיין במאבק על הזכויות שלנו ועל דמותה של המדינה, אבל מיעוט שראתה את עצמה כשווה, לפחות שווה בין שווים, ובצדק. המקום הזה של אישה לבד בתוך קבוצה של גברים, אלוהים יודעת, כל אחת יודעת בדיוק איזה אתגרים הוא מזמן לנו. ויעל יכלה לאתגרים האלה בצורה מעוררת השראה. היא משאירה לכולנו, א. באמת, מציאות טובה בהרבה מזו שהיא נכנסה אליה. ב. היא משאירה לנו ציווי להמשיך ולהיאבק על הדברים האלה שהיא הצליחה להשיג ולא הפסיקה להילחם עבורם עד יומה האחרון בכל דרך ובכל אחת משלל הפעילויות שהיא עשתה, אם זו עיתונות, אם זו כתיבה, אם זה בפוליטיקה הארצית, אם זה בפוליטיקה העירונית, אם זה בציבוריות, אם זה בפרלמנט. והיא משאירה משפחה שמתאבלת עליה, אבל היא נשארת איתה בלב, היא והאהבה והערכים שהיא הנחילה להם ולכולנו. יהי זכרה ברוך. 
+
+
+תודה רבה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, יושבת-ראש הוועדה למעמד האישה.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, רחל שיאון-שריד, בתה של יעל דיין, זכרה לברכה, שי, בן הזוג, וכמובן אתם, הנכדים היקרים יסמין, עלמה ובועז, שגם פגשנו הבוקר בוועדה – אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, שאתה מאפשר את הדיון כאן במליאה לזכרה של יעל דיין; להנציח, להזכיר את פועלה, את הישגיה, וכמובן, להיפרד ממנה לאחר שהלכה לעולמה לפני כחודש ימים. 
+
+אני מחזיקה כאן פרוטוקול משנת 1995 שהצגתי גם בוועדה, שבו יעל דיין יחד עם חברות כנסת לשעבר מכל סיעות הבית מגיעות לוועדת הכנסת כדי להילחם על כך שהוועדה לקידום מעמד האישה תהיה ועדה סטטוטורית. זה מדהים איך הן היו צריכות לפזר שם את החששות, לבוא ולומר לכל הנוכחים ולבית הזה שהוועדה לקידום מעמד האישה היא ועדה שנכון וראוי שתהיה ועדה סטטוטורית. ואף אמרה בדבריה יעל: הערך הציבורי של הוועדה הזאת כוועדת קבע נותן לא רק כבוד למחצית האוכלוסייה – אנחנו, הנשים – אלא גם מקדם את מעמדה של מחצית האוכלוסייה השנייה מתוקף היות הוועדה הזאת קיימת. מאז זו היסטוריה.
+
+ נקודות הציון, פריצת הדרך הרבה של יעל ושל אחרות כדי לקדם את מעמד האישה, ולא רק – הזכירה חברת הכנסת מיכאלי שהיא עשתה את הכנס הראשון בכנסת ישראל למען הלהט"ב וההכרה בזכויות שלהם לשוויון. דיברו בוועדה על החמלה, על החמלה שצריכה שליחת ציבור כדי לעשות את הדבר הנכון. רבים שהגיעו דיברו בשבחה, על כך שגם אם היו מחלוקות אידיאולוגיות, אדוני היושב-ראש, היא ידעה לנהל אותן בצורה מכובדת, בהדר, והיא תמיד ידעה גם למצוא את המשותף כדי לקדם את מה שכל כך נכון וראוי לחברה שלנו.
+
+ובכל זאת בחרתי להקריא דברים מרגשים מאוד שנשאה בתה, רחלי, ולזנוח את הנאום שהכנתי, כי כמובן, אתם ביציע, אבל חשוב לי שהדברים שלך יישמעו גם כאן: תודה רבה על האירוע שאתן עורכות לזכרה של אימא, אני בטוחה שהיא הייתה שמחה מאוד על כך. שמי רחלי שיאון-שריד, אני רופאה, מנהלת מחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים וולפסון, ואני גם הבת של יעל ואימא של עלמה, יסמין ובועז, שנמצאים כאן היום לכבוד סבתא שלהם, וכמובן, בת הזוג של ישי: 
+
+אימא נבחרה לכנסת בפעם הראשונה כשהייתה בת למעלה מ-50, וכבר היו מאחוריה חיים שלמים ועשירים ועתירי הישגים. אבל כשהיא הגיעה לכאן, היא התייחסה לזה כאל משימת חייה. היא ידעה שניתנה לה הזדמנות מוגבלת בזמן להטביע חותם ולהשפיע לטובה על חייהם של אנשים, והיא לקחה את ההזדמנות הזאת בשתי ידיים. 
+
+לפני כמה שנים המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה מירב כהן הציע את אימא לפרס ישראל. כשסייענו להם להכין את הטפסים, עברנו באופן מפורט על הדברים שהיא עשתה כחברת כנסת וכיושבת-ראש הוועדה למעמד האישה. זו רשימה ממש מדהימה, מספר עצום של חוקים, תיקוני חקיקה, תקנות ושינוי נהלים שאימא יזמה וקידמה בזמן ששירתה כאן את הציבור. אימא לא רק דיברה, אלא קבעה עובדות בשטח שיצרו מהפכה של ממש בתחום זכויות הנשים וזכויות הקהילה הגאה והמאבק באלימות מינית וזכויות אדם בכלל. 
+
+מה שאימא ראתה לנגד עיניה הוא קודם כול אנשים – אנשים שסובלים מקיפוח ואפליה ומצרות החיים. והיא ראתה את תפקידה כחברת כנסת לא כתפקיד של שררה, אלא כנציגה של האנשים האלה שתפקידה לעזור להם ולסייע להם ולעשות איתם צדק, בין אם הצביעו עבורה ובין אם לאו. היא הייתה פטריוטית ישראלית, אבל שנאה סיסמאות חלולות וגדולות מהחיים, וחשבה שהתפקיד של המדינה הוא קודם כול לנהוג בהגינות ובצדק עם אזרחיה ולאפשר להם חיים טובים וחופשיים. 
+
+אימא לא פסלה אף אדם בגלל אמונותיו או דעותיו, היא העריכה וכיבדה כל אדם ובלבד שבא ברצון טוב. בדרך הזו היא הצליחה ליצור בריתות ושיתופי פעולה שחצו מחנות פוליטיים, כדי לקדם את המטרות שהציבה. היא הייתה נואמת יוצאת דופן, אבל אף פעם לא דיברה מתוך שנאה. השורשים של אימא היו נטועים עמוק בארץ הזאת, היא הכירה בה כל פינה ואהבה אותה מאוד, אבל היא הבינה שיש עוד עם ששורשיו נטועים כאן, וכדי שהמדינה הזאת תתקיים לדורי-דורות ותהיה מקום טוב לחיות בו, צריך לעשות כל מאמץ כדי להגיע לשלום. אימא לא הייתה תמימה, זאת הייתה השקפת עולם עמוקה ומפוקחת מאוד.
+
+לסיום, אני רוצה לומר תודה – אומרת רחלי – גם בשמה של אימא. חובתנו היא לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי להחזיר את החטופות והחטופים שנמצאים בגיהינום בעזה, להיות מעשיים ונחושים במשימה הזו, ולהאמין שכבוד האדם וחירותו הם הערכים הכי חשובים שמחזיקים אותנו כאן. זה מה שאימא האמינה בו, ולשם כך היא פעלה. 
+
+ והיא מודה לכולכם, ורחלי נמצאת כאן. אני רוצה לומר שנכון שלא זכינו להיות כאן בזמן שהיא כיהנה – וכיהנו הרבה מאוד נפילים וענקים בהיסטוריה הישראלית – אבל ללא ספק, התרומה שלה גם במאבק על ההקמה של הוועדה וגם בחקיקה של החוק למניעת הטרדות מיניות וההכרה בקהילת הלהט"ב – היא עשתה מהפכה בנושאים האלה. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+תודה רבה לחברות הכנסת תמנו שטה ומיכאלי. תודה רבה לבנות ולבני המשפחה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3467/25; נספחות.]
+
+
+חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למצללה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה פסל. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת פסל לעלות לדוכן לנמק את הצעתו. בבקשה אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
+
+
+תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל כורעים תחת נטל המיסים, זאת המציאות, לצערי הרב. כמובן שאין צורך לפרט את כל סוגי המיסים, אבל משלמים יותר מדי מיסים. מה לעשות, כמות המיסים מטורפת. כמובן שהדברים נכונים בשגרה, אבל במשנה תוקף בזמן מלחמה. יש לך מרפסת בבית, אדוני היו��ב-ראש? 
+
+
+ יש. אין לי בית, אני בשכירות, אבל יש שם מרפסת.
+
+
+ מה, אתה - - -
+
+
+תקשיב, תקשיב, חבר הכנסת נאור שירי. מיסי ארנונה נגזרים מפרמטרים שונים: ממטרז', מאופי – עסקי, פרטי.  
+
+
+ שטחים משותפים.
+
+
+ נכון, שטחים משותפים. אבל מה? אי-אפשר בכל פעם להכניס את היד לכיס של האזרח ולקחת לו מיסים. לדעתי, זה נכון גם לגבי הממשלה – שר האוצר חייב לחפש דרכים להוריד מיסים, וזה אפשרי גם בזמן מלחמה. אפשר לעשות את זה, יש מאיפה לקצץ. אי-אפשר להמשיך לפרק את האזרח במיסים בכל פעם שבא לאיזה גוף. יש מיסים שעומד מאחוריהם איזשהו רעיון מסדר, איזשהו היגיון. למשל, אם העיריות היו מעלות עכשיו את מיסי השמירה והביטחון – אני מבין, יש צורך ביטחוני, יש איזשהו רעיון מסדר מאחורי הדברים.
+
+ ועכשיו אני לוקח אתכם לעניין של הצעת החוק – זה סיפור הפרגולות, זה סיפור קפקאי למעשה: כבר בינואר 2019 נכנס לתוקפו תיקון מס' 17 לחוק ההסדרים, תיקון שנותן פטור מארנונה לפרגולות לצל. הרי בואו נחשוב בהיגיון – אם מגיע פלוני-אלמוני, קנה דירה, שילם מס שבח, שילם מס קנייה, שילם מיסי ארנונה כדת וכדין, שילם גם על המרפסת – רק מה, עכשיו הוא רוצה ליהנות מהמרפסת, לשים איזשהו צל - -
+
+
+ - - - 
+
+
+ אוה, אז תשמע. - - הוא רוצה עכשיו ליהנות מהצל, הוא מחויב לשלם כאילו זה שטח רגיל, כאילו זה שטח של הבית. הוא משלם אקסטרה.
+
+משרד האוצר חוקק את זה בחוק ההסדרים כבר ב-2019, ולמעשה העיריות כל הזמן מחפשות פתרונות איך לעקוף את הפטור שחוקק כבר ב-2019. בא חבר הכנסת דודי אמסלם, תיקן חוק – הרי בוא נגיד במה מדובר – כן, תיקן חוק – למרות החוק תקשיב לפלפול הזה: יש חוק שאומר שלא צריך לשלם על פרגולה. באו כל מיני עיריות מתחכמות – ואני לא נגד העיריות כאן, כי יש עיריות שכן מקיימות את הפטור כמו שהמחוקק התכוון, אבל יש כאלה שאמרו: הבה נתחכמה לו. תשמע, פרגולה זה רק אם 51% פתוח. אם זה יותר, זה כבר לא פרגולה, אז נחייב את האזרח, ניתן לו עוד מיסים ועוד מיסים.
+
+אני לא רואה היגיון בדבר, כי אם נתחיל לקחת מס על צל, איפה זה יסתיים? אז מס חמצן, מס זה, מס זה – אי-אפשר לבוא כל פעם לכיס של האזרח, המדיניות צריכה להיות הפוכה. ולכן, לצערי, למרות שחלפו למעלה מחמש שנים מאז עבר התיקון לחוק, מסתבר שיש עיריות שלא מקיימות את החוק הזה, לכן אני הבאתי את התיקון הזה.
+
+אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני התלבטתי, כי מ-7 באוקטובר אני מגיש הצעות חוק שקשורות רק בתיעדוף מילואימניקים וחיילים, ובזה אני עוסק. אבל מכיוון שכבר הגשתי את זה לפני, וזה הורדת נטל המס על האזרחים וזה דבר חשוב – נדרשתי לנושא. כמובן, אני גם ממשיך את מה שהשר דודי אמסלם הגיש, זה כיוון חיובי מאוד. אני מקווה מאוד שעכשיו מי שירצה לעשות במרפסת שלו קצת צל, לא יצטרך לשלם הרבה מיסים.
+
+ אני קורא לחבריי חברי הכנסת להקל על אזרחי ישראל, לאשר את הצעת החוק הזו, שממילא נועדה לחדד ולחזק את כוונת המחוקק כפי שאושרה בחוק ההסדרים כבר לפני למעלה מחמש שנים. אני קורא לכם כמובן לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת פסל. אני מתכבד להזמין את השר גולדקנופ, שר הבינוי והשיכון, להשיב על ההצעה מטעם הממשלה.
+
+
+הצעת חוק לתיקון פקודות מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) ( פטור מארנונה למצללה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת משה פסל. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק, בכפוף לכך ��הצעת החוק תקודם אך ורק בהסכמת משרדי הפנים, המשפטים והאוצר. כמו כן, הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. תודה רבה.
+
+
+תודה לשר. חבר הכנסת בליאק, אתה עומד על התנגדותך לחוק? בבקשה.
+
+
+ - - - 
+
+
+חבר הכנסת בליאק מבקש להתנגד לחוק. תודה לשר. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני כידוע בעד להקל בנטל המיסים על אזרחי מדינת ישראל. אני לא יודע אם צריך ממש, באופן נחרץ, להתנגד להצעת החוק הזאת. אני בטוח שיש גופים שיתנגדו להצעת החוק הזאת, למשל השלטון המקומי. יש הרבה מאוד לקונות בנושא של הארנונה, אז אני בטוח שלשלטון המקומי תהיה פה עמדה מאוד מסוימת. אני כן יודע שצריך להתנגד להמשך הזרמת הכספים הקואליציוניים בעת המלחמה. שר האוצר אמר לי אתמול שמדובר בעודפים מחויבים. אז אני רוצה להגיד לו שהעודפים האלה הם לא מחויבי מציאות, אדוני שר האוצר. אני גם רוצה לחדש לך שאפשר לקצץ גם בעודפים מחויבים - -
+
+
+- - - 
+
+
+- - אפשר גם לשלם את העודפים המחויבים על חשבון התקציב השוטף של 2024, לא חייבים להמשיך עם הכספים הקואליציוניים.
+
+
+ חבר הכנסת בליאק, המוסד הזה של התנגדות להצעות חוק נועד לדבר על הצעת החוק.
+
+
+אני חושב שבקדנציה הקודמת חבר הכנסת קרעי עשה פה חידוש מדהים בנושא הזה.
+
+
+יש מכתב שיצא לאחרונה מטעם הייעוץ המשפטי לכנסת, לכן אנא, משפט אחרון.
+
+
+עוד משפט, המשפט האחרון: אין פה עודפים מחויבים. מדינת ישראל בגירעון, ולכן אנחנו חייבים לעצור את הכספים הקואליציוניים בעת המלחמה ולהפנות אותם לצורכי אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
+
+
+תודה. חבר הכנסת פסל מבקש להשיב, או שנעבור להצבעה? חבר הכנסת פסל נמצא איתנו? מבקש להשיב, או שנעבור להצבעה?
+
+
+ הצבעה. 
+
+
+ רבותיי, אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מחובת ארנונה למצללה), התשפ"ג–2023, לבקשת האופוזיציה.
+
+
+ אני מושכת את ההצעה. 
+
+
+מושכת את ההצעה. 
+
+ אם כן, ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית, בבקשה. אנא, חברי הכנסת, שבו במקומותיכם. הצבעה כעת.
+
+ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למצללה), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה.
+
+
+27 בעד, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. אם כך, אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למצללה), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/4469/25; נספחות.]
+
+
+ההצעה הבאה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועדי תשלום דמי לידה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אברהם בצלאל וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת בצלאל לנמק את הצעתו מעל הדוכן. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק הזאת, שמדברת על דמי לידה שמובטחים לאחת שעובדת שכרגע ילדה בשעה טובה ומוצלחת, היא מגישה תביעה לדמי לידה מביטוח לאומי, היא מקבלת מביטוח לאומי דמי לידה בגובה של המשכורת החודשית שלה לשלושה חודשים. דמי לידה משולמים כיום למבוטחת בפעימה אחת, מייד לאחר הלידה.
+
+ הצעת החוק מבקשת לעשות חסד עם משפחות רבות שבהן אין התנהלות כלכלית תקינה. הרי בסוף היום זו משכורת של אישה שהיא מקבלת מביטוח לאומי בגלל שהיא לא יכולה לעבוד בתקופה הזאת. מה שקורה הוא שהעברת דמי הלידה עבור שלושה חודשים בפעימה אחת עלולה לגרום להם יותר נזק מאשר תועלת. הכסף שהם משלמים לביטוח לאומי אמור לשמש את המבוטחות לניהול התזרים החודשי שלהן למהלך שלושה חודשים של תקופת הלידה וההורות, אך אלו שאינן יודעות לעשות שימוש מושכל בכסף שקיבלו, לא יצליחו לשמור אותו למשך שלושה חודשים.
+
+מה שקורה הוא שהצעת החוק הזאת – מאנשים שפנו אלינו – קורה שנשים מגיעות כבר לחודש השלישי שלאחר הלידה, ופתאום רואות שאין להן כסף, לא לשכירות הדירה או למזון או למשכנתה שהם משלמים או לתשלומים אחרים, ולכן הגשתי את הצעת החוק הזאת. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ברירת המחדל תהיה תשלום בשלוש פעימות חודשיות, כמו תלוש משכורת, אך אם המבוטחת מעוניינת בכך, היא תוכל לבקש לקבל את דמי הלידה בפעימה אחת. לשם כך יהיה עליה להגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי לקבלת הסכום המלא בפעימה אחת כפי שנהוג כיום.
+
+זה המקום להודות לשר העבודה יואב בן צור ולאנשי המשרד על אישור ההצעה הזאת. כמובן שנקדם את החוק הזה רק בשיח עם משרד העבודה וכמובן עם משרד האוצר בעניין הזה. תודה רבה.
+
+
+ אני מודה לחבר הכנסת בצלאל, ומתכבד להזמין שוב לדוכן את השר גולדקנופ, שר הבינוי והשיכון, להשיב בשם הממשלה.
+
+
+הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועדי תשלום דמי לידה), של חבר הכנסת אברהם בצלאל ואחרים. כבוד אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, חוק הביטוח הלאומי קובע כי דמי הלידה יחושבו לפי שכר העבודה הרגיל של המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום שבו הפסיקה עבודתה עקב הריונה. תכלית הענקת דמי הלידה היא להחליף את השכר האמיתי שהשתכרה המבוטחת טרם הלידה. 
+
+הצעת החוק של חבר הכנסת אברהם בצלאל בנדון מבקשת לקבוע כי ברירת המחדל לתשלום דמי לידה על ידי הביטוח הלאומי ייעשה בשלוש פעימות, בדומה למשכורת החודשית שהייתה מקבלת לפני הלידה. ההצעה קובעת בנוסף כי יולדת שעדיין תהא מעוניינת לקבל את דמי הלידה בפעימה אחת, תוכל להגיש בקשה לביטוח הלאומי לקבלת הסכום המלא בפעימה אחת, והביטוח הלאומי אכן יבצע תשלום בפעימה אחת כפי שנעשה כיום.
+
+מדברי ההסבר להצעה עולה כי יוזמת ההצעה נולדה מתוך חשש שבמקרים של התנהלות כלכלית שאינה מחושבת, וזה יוביל למיצוי מלוא הסכום והותרת המשפחה ללא מקור הכנסה. הצעת חוק זו ראויה וחשובה, אך יודגש כי בעבר שולמו דמי הלידה בשני תשלומים, ובשל ביקורת ציבורית אוחד התשלום לתשלום אחד בלבד, בתחילת חופשת הלידה. עוד יצוין כי קיימות גמלאות מחליפות שכר נוספות המשולמות בפעימה אחת בסכומים משמעותיים. 
+
+כמו כן, על פי ההצעה, יולדת שתהא מעוניינת לקבל את דמי הלידה בפעימה אחת, תצטרך להגיש בקשה לביטוח לאומי. מדובר בפרוצדורה נוספת המעלה קושי תפעולי, עיכוב בתשלום ומנגנונים מורכבים שעלולים לעכב תשלומים, מאחר שהיום אחוז ניכר מהתביעות לדמי לידה משולמות אוטומטית ללא כל בקשה. לאור הנ"ל, אני מבקש להציע כי ברירת המחדל תמשיך להיות תשלום אחד, אולם הצעת החוק של חבר הכנסת אברהם בצלאל לא תקודם אלא רק לאחר דיונים נוספים מול גורמי מקצוע בביטוח הלאומי וכדי לקבוע נוסחה מקובלת על כלל הגורמים באופן שלא פוגע במצב הקיים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לשר.
+
+אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועדי תשלום דמי לידה), התשפ"ד–2024. ההצבעה תהיה אלקטרונית. חברות וחברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. הצבעה כעת. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועדי תשלום דמי לידה), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה. 
+
+
+34 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מועדי תשלום דמי לידה), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4497/25; נספחות.]
+
+
+ נעבור כעת לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ליברמן להציג את הצעתו. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נדהמתי היום לראות את התגובות, גם בתקשורת החרדית וגם של מנהיגי ציבור רוחניים וגם פוליטיים, על החלטת בית המשפט העליון בנושא חוק הגיוס. להעמיד את זה כאילו זה מדינת ישראל נגד עולם התורה, זה חילול השם. אני חושב, ואני פונה לחבריי מהמפלגות החרדיות: מה שאתם עושים זה לבזות את התורה. אני לא יודע מאיפה לקחתם את הסיפור שליהודי אסור להיות לוחם. כבר דיברתי על זה בפירוט, ואני לא רוצה לחזור על כל הסיפורים של יהושע בן נון ודוד המלך והמכבים וברק בן אבינועם ואחרים, אבל באמת, כשמסתכלים על המקורות – להפך, כולם היו לוחמים. הרי מה אומר משה רבנו ליהושע בן נון כשפתאום התעוררו בעיות עם עמלק, בספר שמות פרק י"ז? מה הוא אומר לו? "בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק". אז באמת, אנחנו צריכים להבין שחוק הגיוס מגן על כל אזרחי ישראל, כולל החרדים.
+
+אני פונה דווקא לנציגי ש"ס: תלמדו מי זה שמואל הנגיד. שמואל הנגיד זה לא שם רחוב, הוא יליד קורדובה, אחד מפוסקי ההלכה הגדולים של יהדות ספרד. הוא היה גם משורר וגם סופר, אבל לפני הכול היה מצביא, היה גנרל. הוא עשה דברים נפלאים גם למדינתו וגם לעם היהודי. לכן, כל הדברים שלכם זה חילול השם אחד גדול. 
+
+מה שאני מבין עוד פחות זה דווקא את נציגי הליכוד, המפלגה הציונית, מפלגת השלטון. אדוני היושב-ראש, תסתכל פה על הקיר – יש מישהו שצופה בנו, קוראים לו הרצל. הוא הנביא, הוא נתן את החזון, הוא תיאר בדיוק איך מדינה יהודית צריכה להיראות. בשלטון שלכם, אדוני היושב-ראש, אני מציע לך, תחליף את תמונתו של הרצל בתמונה של הרב שך או הרבי מבריסק. זה מה שהקואליציה הזאת ראויה. היא בטח לא ראויה שהרצל פה על הקיר צופה בכל מה שקורה כאן, בתוך הבית הזה. 
+
+אני רוצה להדגיש שוב החוק שלי לא מכוון לציבור החרדי, הוא מכוון לכל אזרחי ישראל. אין שום סיבה שצעיר, גם מוסלמי, גם נוצרי, גם דרוזי, גם צ'רקסי – כולם חייבים לשרת או בצבא או בשירות אזרחי. אין סיבה אחת. אי-אפשר גם לקבל אפליה מתקנת וגם להתחמק משירות למען המדינה. אני מדבר על כולם, גם על צעיר חרדי וגם על צעיר מוסלמי. זה לא הולך ביחד – התחמקות מתרומה למען המדינה וגם לזכות באפליה מתקנת. 
+
+ גם הרצל כותב במפורש בחזון שלו שכל צעיר או צעירה – הוא מדגיש: צעיר וצעירה – חייבים לתרום שנתיים למען המדינה. מה עוד כותב הרצל? ואני אומר לך, לא צריך לנחש. יש לנו חזון מדויק איך מדינת ישראל, איך מדינת היהודים צריכה להיראות, גם בספרו מדינת היהודים וגם באלטנוילנד. יש תיאור מדויק, כולל חוקה מודרנית, כולל מדינה מתקדמת. כל הדברים האלה מופיעים. לכן, אני חושב שדווקא על רקע כל מה שקורה, אדוני היושב-ראש, חוק גיוס לכולם זה חובה. חובה. כל הסיפור הזה של תורתם אומנותם – א. שמענו הודעה של יושב-ראש או נשיא מועצת חכמים, הרב מאיה, אומר: מה פ��אום, לא רק אלו שלומדים; כל חרדי, גם שהוא לא לומד, אסור לו לשרת בצה"ל. הורדתם סוף-סוף את המסכה. 
+
+ הרי כל הסיפור של לימוד התורה הוא רק תירוץ. כל מה שמעניין אתכם זה כוח, כבוד וכסף. אתם מחזיקים את המצביעים שלכם כבני ערובה. אתם רוצים אותם עניים, תלויים בקצבאות, בגמ"חים, בנדבות, ויחד עם הקצבה אתם נותנים להם פתק הצבעה. אתם רוצים לשמור אותם ללא השכלה, לכן אתם מונעים מהם ללמוד לימודי ליבה, כי באמת בן אדם שהוא משכיל, שיש לו מקצוע והוא מתפרנס בכבוד – אף אחד לא ייתן לו פתק הצבעה, מה להצביע. 
+
+אבל גם הסיפור, מאיפה נולד המושג הזה תורתם אומנותם? ב-1952 פוגש בן-גוריון את חזון איש. באותה פגישה, אדוני היושב-ראש, היה אדם שלישי שעשה תרשומת. לאדם הזה קראו יצחק נבון ז"ל. אז הוא היה מזכירו האישי של בן-גוריון. לי יצא לדבר עם יצחק נבון על הסיפור הזה: למה בן-גוריון הסכים לתת 400? אמרו שכל אחד מהם עילוי – 400 אנשים, כל אחד עילוי, תורתם אומנותם. אחר כך, אגב, בן-גוריון הצטער על כך, התחרט, אבל היה כבר מאוחר. אגב, היום יש 60,000 צעירים שהם מחויבים בגיוס והם מתחמקים, אבל הוא הסכים, כי חזון איש הסביר לו שאחרי השואה, ומדינת ישראל צעירה, יש סכנה לעולם התורה, ואז בן-גוריון הסכים לאותם 400 איש.
+
+מעולם לא הייתה פריחה ושגשוג בעולם הישיבות מאז חורבן בית שני כמו שיש היום. 172,000 אנשים בגילים של 18–67 יושבים בכל הכוללים והישיבות, צבא שלם, כשאנחנו כרגע נלחמים – איך אמר ראש הממשלה? מלחמת קיום. לא יכול להיות שבמלחמת קיום יש אוכלוסייה שלא תיתן יד, ואני מדגיש: כולם, גם חרדים וגם מוסלמים. 
+
+ אגב, אחד הלוחמים הגדולים של צה"ל, קראו לו עבד אלמג'יד, עמוס ירקוני, מי שהקים את חיל הגששים, מי שהיה מפקד סיירת שקד – הוא היה מוסלמי. רק לפני כמה ימים, לפני יומיים, התבשרנו שרב-סמל מוחמד אלאטרש, גם הוא נהרג, הוא נרצח על ידי בני עוולה חמאסניקים וגופתו מוחזקת בעזה. אז גם לגבי אותם צעירים מוסלמים, אין שום סיבה שלא ישרתו, או בצה"ל או בשירות אזרחי. השירות האזרחי זועק: חסרים לנו כבאים, חסרים סוהרים, חסרים שוטרים, חסרים אנשים במגן דוד אדום. איזו סיבה יש שאותו צעיר חרדי או מוסלמי לא ייתן את אותן שלוש שנים למען המדינה? בטח ובטח בנסיבות האלה. 
+
+אני רוצה בסוף לצטט את רמב"ם. רמב"ם היה גדול הוגי הדעות ביהדות, וכך הוא מתייחס לשירות צבאי, ואני מצטט פעם נוספת: במלחמת מצווה גם החתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה. זה מה שצריך להיות מול עינינו. זאת הקביעה של רמב"ם, ולכן אני דוחה על הסף בשאט נפש את כל ההשתלחויות במדינת ישראל, בצה"ל. אותם אנשים שחיים מקצבאות שמדינת ישראל משלמת להם, שחיים מאותם תקציבים שמדינת ישראל מעמידה לאותן ישיבות, משתלחים בה בצורה הכי בזויה. דבר פשוט בלתי נסבל. אני פונה לאותם אנשים בציונות הדתית שמוכיחים שאפשר ללמוד תורה ואפשר להיות לוחמים, אני פונה לאנשי הליכוד: תתעוררו. תתעוררו. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+תודה רבה. אני מתכבד להזמין את שר החינוך יואב קיש להשיב בשם הממשלה, בבקשה. עד עשר דקות.
+
+
+ למה לא שר השחרור?
+
+
+כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, שאל הרגע חבר הכנסת עודד פורר: דווקא אותך? אז בוא אני אגיד לך משהו. 
+
+
+ מפני שאתה - - - את החוק הזה.
+
+
+ בוא אני אגיד לך משהו. אני לא יודע, אולי עשיתי טעות שהתייחסתי אליך, אז אני אגיד שאחד מחברי הכנסת שאל, ואמר דווקא אותך. אני ביקשתי לעלות ולענות על החוק, אף אחד לא פנה אליי. אני ביקשתי כי אני רוצה להעביר מסר גם לחבריי במפלגת הליכוד, כי אנחנו עומדים בפני קמפיין תקשורתי, וכל הזמן מנסים לסלף ולהוציא דברים מהתקשורת. חשוב לי שתשמעו, בוודאי את העמדה שלי, ואני חושב שאת עמדת הממשלה כולה, בצורה מאוד מאוד ברורה. 
+
+ ראשית, להצעת החוק עצמה אני רוצה רגע להקריא מה שהועבר על ידי משרד הביטחון, ואחרי זה להיכנס ולהעמיק באמת בנושא של החקיקה על גיוס שנמצאת היום בוועדת חוץ וביטחון. סוגיית מעמדם של תלמידי הישיבות ושירותם בצה"ל היא מהסוגיות החברתיות הרגישות והסבוכות ביותר המלוות את המדינה מאז הקמתה. סוגיה כה מורכבת מחייבת פתרון אמיתי שיקודם בדרך של הצעת חוק ממשלתית מפורטת, ולא במסגרת הצעת חוק פרטית. הממשלה החליטה לדחות בשלושה חודשים את הדיון בהצעת החוק הנ"ל. בהיעדר הסכמה של חבר הכנסת, לא ניתן לתמוך בשלב זה בהצעת חוק פרטית. זה לעניין של הצעת החוק של אביגדור ליברמן. 
+
+עכשיו אני רוצה – חבריי בקואליציה, דן אילוז, אלי דלל, אני פונה אליכם. אני רוצה שתשמעו בבקשה את התייחסותי לנושא. אנחנו ברגע היסטורי למדינת ישראל. מעבר למלחמה, יש לפנינו ברגע זה הזדמנות היסטורית. היא יכולה להתקדם בשני כיוונים הפוכים: האחד – היא יכולה להוביל לאירוע שלא ייצא ממנו כלום. הוא לא ייתן מענה לצורכי הצבא, הוא לא יביא לשינוי של המציאות הישראלית, ולא יביא לגיוס, לא של חרדי אחד ולא של ערבי אחד. אם ניקח ונלך אפילו למה שאמרה חברת הכנסת מרב מיכאלי – אני לא יודע אם היא פה, בוועדת חוץ וביטחון – שצריך להכניס את החרדים לתוך מסגרת ללא הדרה, יחד עם נשים, ברור שזה לא יוביל לשום תוצאה. 
+
+
+אה, ידעתי שבסוף יקראו - - -
+
+
+זה יוביל לכישלון בגיוס לצה"ל, ואולי גם, לצערי, למלחמת אחים. 
+
+
+ידעתי שתבחרו בו, הוא - - - בקלות - - -
+
+
+ היושב-ראש, אני מבקש, אם אפשר, לא להפריע.
+
+
+ סליחה, סליחה.
+
+
+אם רוצים להוביל לגיוס אמיתי של חרדים, לא יכול להיות שבאים ומצפים להכניס אותם לתוך מסגרות עם נשים. 
+
+ האפשרות השנייה היא באמת מימוש הזדמנות היסטורית. דרך אגב, היא גם משתלבת עם החלטת בג"ץ מאתמול. גם בציבור החרדי, גם בהנהגה החרדית, ברור הצורך בגיוס והחוסר של צה"ל בלוחמים וכוח אדם עקב המלחמה. החוק שמובל בוועדת חוץ וביטחון חייב לאפשר לצבא לקבל את 3,000 הבחורים שהוא צריך. 
+
+
+ למה רק 3,000?
+
+
+ צריך לפעול בשיתוף מלא עם אימוץ דוח שקדי. הצבא חייב לייצר את המסגרות המתאימות לאורח החיים החרדי, מה שלצערי לא נעשה עד היום. אפשר לגייס 3,000 חרדים בלי להיכנס לשאלה עכשיו אם לגייס בחורי ישיבות. פה לא תהיה הסכמה, והתעקשות במקום הזה יכולה לגרום לכך שלא נגייס אפילו חרדי אחד. אנחנו מדינה יהודית, ולימוד התורה הוא הדרך לשמר את המורשת וההיסטוריה שלנו כעם. החרדים הם אחינו, והם גם היו שותפים למאמץ המלחמתי. מי שהלך ואסף שיניים מהבתים בעוטף עזה זה זק"א והחרדים. יש אלפים רבים במגזר החרדי שלא לומדים ושאותם הצבא צריך לגייס. את זה אפשר לעשות בהסכמה, וגם לתת מענה לצורכי הצבא עקב המלחמה.
+
+
+ זה לא נכון. הם לא מסכימים.
+
+
+ברור שהמטרה שלנו – ופה אני רוצה להתייחס למשהו שאמר השר גלנט – היא שהחוק יעבור בהסכמה רחבה, אבל אי-אפשר לשים זאת כתנאי. זו הייתה הטעות של השר גלנט שגרמה לכך שהמחנה הממלכתי לא היו מוכנים להגיע להסכמות.
+
+  להערכתי וגם לצערי, מפלגות האופוזיציה ייקחו את הכיוון הפוליטי, ויסכלו כל חוק רק בשביל להפיל את הממשלה. על מנת שהחקיקה תהיה עניינית ותצליח לתת מענה לאתגרי צה"ל – אני אומר את זה כדבר הראשון – החקיקה חייבת לתת מענה לאתגרי צה"ל. היא צריכה להיות מנותקת מהמהלך הפוליטי של האופוזיציה להפיל את הממשלה. אני עדיין מקווה שאכן ברגע האמת האופוזיציה תתעלה מעל שיקולים פוליטיים ותצטרף להזדמנות ההיסטורית הזו.
+
+ חבר הכנסת יולי אדלשטיין, חברי – אני בדיוק מדבר ורואה אותך נכנס – המשימה הזו בידיים שלך ובידי הוועדה שבראשותך. אני סומך עליך שתנקה את כל רעשי הרקע הפוליטיים ותקדם חקיקה שתאפשר לצה"ל לגייס את החוסרים ולא תיכנע לפופוליזם. 
+
+ התהליך הזה חייב להיות בנוי יד ביד עם אחינו החרדים – ואני רוצה לומר לסיכום: אנחנו בפתחה של הזדמנות היסטורית לשינוי המציאות הישראלית – החוק צריך וחייב לתת מענה לצרכים המבצעיים של הצבא בעקבות המלחמה. אני מאמין שהממשלה צריכה לאמץ את דוח שקדי; צה"ל צריך לבנות את המסגרות המתאימות לאורח החיים החרדי, לשמר את החשיבות של לימוד התורה, לשמר את אורח החיים החרדי – וכך נצליח להוביל לגיוס משמעותי. ביחד נצליח וביחד ננצח. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת ליברמן רוצה להשיב. שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+ אדוני שר החינוך, אני רוצה לתקן אותך. דיברת על תלמידי ישיבות – אנחנו יודעים שזה רק תירוץ. שמענו הודעה של הרב מאיה – דיברתי על זה – שקובע שזה לא משנה אם הוא לומד בישיבה או לא לומד בישיבה – לבחור חרדי אסור להתגייס לצה"ל. זה לא קשור לתורה ולא לעולם הישיבות – פשוט אסור לו להתגייס.
+
+ אני מסתכל פה על האנשים של הציונות הדתית. תשאל את אורית סטרוק אם בכלל ביקשו הסכמה מהילדים שלה להתגייס למילואים או לא. יש אנשים שעושים כבר מאות ימי מילואים. כל חייל סדיר משחרר 12 מילואימניקים – זה מה שאנחנו צריכים להבין. אנחנו צריכים צבא הרבה הרבה יותר גדול. אנחנו עוד לא נגענו גם בגבולות המדינה. עד היום זה היה בנוי על ההרתעה של צה"ל, ולכן כמעט אין חיילים בגבול של 300 קילומטר בין ישראל לירדן; בגבול של יותר מ-200 קילומטר בין ישראל למצרים כמעט ואין חיילים – ההרתעה לא קיימת. זה אומר שאנחנו צריכים הרבה יותר חיילים. 
+
+ גם לגבי נשים – דיבר שר החינוך על הנשים – מאיפה כל ההמצאות שלכם? דבורה הנביאה הייתה שרת הביטחון הראשונה בתולדות העם היהודי. ומה עם יעל אשת חבר הקיני? הייתה לוחמת, הרגה את סיסרא, מצביא, מפקד של צבא חצור. מה עשתה יהודית? אותו דבר. מי אמר שנשים לא יכולות להיות לוחמות? מי היו יהודית ויעל אשת חבר הקיני? כל מה שאתם מספרים זה המצאות. כל המטרה שלכם – אמרתי – היא לשמור את המצביעים – לשמור אותם עניים, מסכנים, לתת להם פתק הצבעה עם אותה קצבה. אין שם שום דבר יהודי. כל מה שאתם עושים – חוזר ואומר – הוא חילול השם. אין בזה שום דבר יהודי. ולכן אני קורא פעם נוספת גם לציונות הדתית, שמשלמת מחיר יקר, הלוחמים, אותם לוחמים שהם גם לומדי תורה – לא יכול להיות שפה תהיה מצד אחד הקרבה - - 
+
+
+ - - - אני פה - - - תתבייש לך - - -
+
+
+ - - ומצד שני משתמטים, כמו גפני, שלא עובד, לא משרת. 
+
+
+ - - -
+
+
+ תלך – בדיוק כמו שהלל הזקן היה חוטב עצים, גפני, גם אתה יכול להיות חוטב עצים, אין בזה שום פסול.
+
+
+- - -
+
+
+ חברי הכנסת, חבר הכנסת. חברי הכנסת, סליחה, הוא סיים לדבר, תודה. 
+
+
+ כמו שיהושע בן נון היה לוחם, גם אתה, גפני, יכול להצטרף לסיירת צנחנים. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני.
+
+
+ לא יקרה שום דבר. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. תודה רבה.
+
+חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי הכנסת. חברים, נא לתפוס מקומותיכם, אנחנו עוברים - - -
+
+
+ אדוני, הצבעה שמית.
+
+
+ סליחה, על פי הבקשה של חברי הכנסת – 25 חברי כנסת – אנחנו נעבור להצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות בבקשה.
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ משה אבוטבול – נגד 
+ יולי יואל אדלשטיין – נגד
+ אמיר אוחנה – אינו נוכח 
+ ינון אזולאי – נגד 
+ גדי איזנקוט –  אינו נוכח 
+ ישראל אייכלר – נגד 
+ דן אילוז – נגד 
+ ואליד אלהואשלה – נגד 
+ קארין אלהרר – אינה נוכחת 
+ זאב אלקין – בעד 
+ משה ארבל – אינו נוכח 
+ יעקב אשר – נגד 
+ אוריאל בוסו – נגד 
+ דבי ביטון – אינה נוכחת 
+ מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח 
+ דוד ביטן – אינו נוכח 
+ בועז ביסמוט –  נגד
+ ולדימיר בליאק – בעד 
+ מירב בן ארי – בעד 
+ רם בן ברק – אינו נוכח 
+ איתמר בן גביר – אינו נוכח 
+ אברהם בצלאל – נגד 
+ אליהו ברוכי – נגד 
+ ניר ברקת – נגד 
+ ששון ששי גואטה –  נגד 
+ טלי גוטליב – אינה נוכחת 
+ מאי גולן – אינה נוכחת 
+ יואב גלנט – אינו נוכח 
+ גילה גמליאל – אינה נוכחת 
+ בנימין גנץ – אינו נוכח 
+ משה גפני – נגד 
+ סימון דוידסון – בעד 
+ אבי דיכטר – נגד 
+ גלית דיסטל אטבריאן – נגד 
+ אלי דלל – נגד 
+ דני דנון – אינו נוכח 
+ שלום דנינו – נגד 
+ אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח 
+ עמית הלוי – נגד 
+ שרן מרים השכל – בעד 
+ ניסים ואטורי – נגד 
+ מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת 
+ יצחק שמעון וסרלאוף – נגד 
+ יאסר חוג'יראת – אינו נוכח 
+ אימאן ח'טיב יאסין – נגד 
+ ווליד טאהא – נגד 
+ בועז טופורובסקי – אינו נוכח 
+ משה טור פז – אינו נוכח 
+ אחמד טיבי – נגד 
+ יוסף טייב – נגד 
+ אוהד טל – נגד 
+ יעקב טסלר – נגד 
+ חילי טרופר – בעד 
+ אלמוג כהן – אינו נוכח 
+ מאיר כהן – בעד
+ מירב כהן – בעד
+ מתן כהנא – בעד
+ עופר כסיף – נגד
+ אופיר כץ – נגד
+ ישראל כץ – אינו נוכח
+ רון כץ – בעד
+ יוראי להב הרצנו – בעד
+ ירון לוי – בעד
+ מיקי לוי – בעד
+ יריב לוין – נגד
+ נעמה לזימי – בעד
+ אביגדור ליברמן – בעד
+ יאיר לפיד – בעד
+ סימון מושיאשוילי – נגד
+ טטיאנה מזרסקי – בעד
+ מרב מיכאלי – בעד
+ שלי טל מירון – בעד
+ יונתן מישרקי – נגד
+ חנוך דב מלביצקי – נגד
+ ארז מלול – נגד
+ יוליה מלינובסקי – בעד
+ מיכאל מלכיאלי – נגד
+ צגה מלקו – נגד
+ אבי מעוז – נגד
+ שרון ניר – בעד
+ בנימין נתניהו – אינו נוכח
+ יואב סגלוביץ' – בעד
+ יבגני סובה – בעד
+ צבי ידידיה סוכות – נגד
+ משה סולומון – נגד
+ לימור סון הר מלך – נגד
+ אופיר סופר – נגד
+ אורית מלכה סטרוק – נגד
+ משה סעדה – אינו נוכח
+ גדעון סער – בעד
+ מנסור עבאס – נגד
+ איימן עודה – אינו נוכח
+ יוסף עטאונה – נגד
+ חוה אתי עטייה – נגד
+ חמד עמאר – בעד
+ צביקה פוגל – נגד
+ עודד פורר – בעד
+ יצחק פינדרוס – אינו נוכח
+ משה פסל – נגד
+ יסמין פרידמן – בעד
+ אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
+ מטי צרפתי הרכבי – בעד
+ אריאל קלנר – נגד
+ יצחק קרויזר – נגד
+ גלעד קריב – בעד
+ שלמה קרעי – נגד
+ אליהו רביבו – נגד
+ משה רוט – נגד
+ שמחה רוטמן – נגד
+ עידן רול – בעד
+ אפרת רייטן מרום – בעד
+ יפעת שאשא ביטון – בעד
+ אלון שוסטר – אינו נוכח
+ קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת
+ אלעזר שטרן – בעד
+ מיכל שיר סגמן – בעד
+נאור שירי – בעד
+ אושר שקלים – נגד
+ עאידה תומא סלימאן – נגד
+ פנינה תמנו – בע��
+
+
+ כבוד המזכיר, נא לקרוא בשמות של אלה שעוד לא הצביעו. סליחה, חברי הכנסת, לא להפריע להצבעה. מזכיר הכנסת יקרא עכשיו בשמות של אלה שעוד לא הצביעו. 
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ אמיר אוחנה – אינו נוכח
+ גדי איזנקוט – אינו נוכח
+ קארין אלהרר – בעד
+ משה ארבל – אינו נוכח
+ דבי ביטון – בעד
+ מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
+ דוד ביטן – נגד
+ רם בן ברק – בעד
+ איתמר בן גביר – נגד
+ טלי גוטליב – נגד
+ מאי גולן – נגד
+ יואב גלנט – אינו נוכח
+ גילה גמליאל – אינה נוכחת
+ בנימין גנץ – בעד
+ דני דנון – אינו נוכח
+ אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
+ מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת
+ יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
+ בועז טופורובסקי – אינו נוכח
+ משה טור פז – בעד
+ אלמוג כהן – נגד
+ ישראל כץ – אינו נוכח
+בנימין נתניהו – אינו נוכח
+ משה סעדה – נגד
+ איימן עודה – נגד
+ יצחק פינדרוס – אינו נוכח
+ אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
+ אלון שוסטר – בעד
+ קטי קטרין שטרית – נגד
+
+
+ האם יש חבר כנסת שעוד לא הצביע ורוצה להצביע? בבקשה, מזכיר הכנסת, נא לסכם את ההצבעה. 63 נגד, 42 בעד. אני קובע כי הצעת חוק שירות חובה לכול, התשפ"ד–2024, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3532/25; נספחות.]
+
+
+חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן שירותים במרפאה ביישוב קטן לחברי קופה אחרת), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אני מזמין את חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי לנמק את ההצעה. גברתי חברת הכנסת מזרסקי, בבקשה. חברי הכנסת, אני מבקש שקט באולם, בבקשה. רוצים לשמוע את חברת הכנסת מזרסקי. עשר דקות לרשותך.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שרים נכבדים, אני שמחה שנמצא כאן שר הבריאות אריאל בוסו – אתה מכיר את הנושא, ולא פעם דיברנו. הצעת החוק שלי מאוד מאוד חשובה, אבל לא תעלה היום להצבעה, כי לא הגענו לסיכום והסכמות עם משרד הבריאות, אבל היה לי חשוב לעלות על הדוכן ולשתף על מה מדובר.
+
+יש פערים מאוד משמעותיים בין מגוון השירותים שמקבלים תושבי הפריפריה לבין השירותים שזכאים להם תושבי המרכז וירושלים. ההמתנה היא הרבה יותר ארוכה. כדי להגיע לבדיקה רפואית או לייעוץ של רופא מומחה, המרחקים הם כאלה גדולים, שלפעמים לוקח שעה וחצי, שעתיים, להגיע בכיוון אחד לבדיקה של עשר דקות אצל רופא מומחה. כשבן אדם חולה, הוא לא יכול להגיע לבד. כשהוא מתקשה בניידות הוא צריך מלווה, ולפעמים זה לוקח יום עבודה שלם למלווה כדי ללוות קרוב משפחה – בן, הורה – לבדיקה רפואית של רבע שעה.
+
+לא מפתיע שהרבה אנשים תושבי הפריפריה מוותרים בכלל על שירות רפואי, על בדיקה רפואית, אפילו על ייעוץ אצל רופא מומחה. הם מוותרים כי הם לא יכולים להגיע לשם פיזית, למרות שהם משלמים את אותו מס בריאות, בדיוק אותו נמס, ללא שום הנחה והטבה, כמו תושבי המרכז וירושלים.
+
+הפערים שלנו, הפערים במערכת הבריאות, לא רק קשורים לנושא הגיאוגרפי. יש פערים בשיטות ונוסחאות, בתקנות של מכשירים מיוחדים – שהם מזמן כבר לא נחשבים מיוחדים, בכל העולם משתמשים בהם, אבל אצלנו הם עדיין נמצאים בתקנות של מכשירים מיוחדים – ויש הגבלה ומכסה כמה מכשירים של אותו MRI יכולים להיות ל-1,000 נפש. המערכת שלנו זקוקה לשינוי, שינוי משמעותי.
+
+שיטת החשבונות בין שירותי בריאות בקהילה לבתי חולים מביאה את אותם בתי חולים לגירעון. הבעיה העיקרית היא בניהול של המערכת ובתפיסה לקויה של פעם. אולי פ��ם היא לא הייתה לקויה; עכשיו היא לא מתאימה. צריך לשנות את כלכלת הבריאות.
+
+אתם יודעים, לכל מדינה יש הוצאה לאומית על בריאות. זה נכון שהממשלה צריכה להשלים כספים לתחום הבריאות. ההוצאה הלאומית על בריאות במדינת ישראל עומדת על 7.3%. הממוצע ב-OECD זה 9.3%. בארצות הברית למשל ההוצאה הלאומית על בריאות היא 16.6%. כל מדינה מקציבה סכום מסוים לתחום הבריאות: לרפואה אמבולטורית, לאשפוזים בבתי חולים ולרפואה מונעת. הדרך העיקרית לצמצום ההוצאה על בריאות היא לשנות את סדרי עדיפויות בדיוק בסעיפים האלה של ההוצאה. 
+
+ חשוב להסביר, ואני פונה אליך, אדוני השר: אני מאוד מאוד מכבדת אותך. אני יודעת שאתה מבין ומחובר לשטח. תסביר גם לכלכלנים ולאגף התקציבים: הטיפול בחולים מורכבים הרבה יותר יקר למדינה מאשר להשקיע ברפואה המונעת ולהעניק שירותי רפואה זמינים לתושבים במדינה. הזמן שבו נעשות בדיקות רפואיות, זמן האבחון של המחלה, הוא קריטי. חייבים לצמצם ולקצר את ההמתנה לבדיקות רופאים ולאבחונים אחרים. צריך לתפוס את המחלה בשלבים המוקדמים, ואז למדינה תהיה הוצאה הרבה יותר קטנה מאשר על הטיפול במחלה כשהיא הסתבכה. לתפוס את המחלה בשלב מוקדם יותר זה יעלה פחות למדינה. בשביל זה הבן אדם צריך להגיע בזמן לרופא, לא לחכות שלושה חודשים, לא להמתין שנה. אתמול קיבלתי פניית ציבור: בן אדם עם רעש בראש, עם כאבי ראש, קיבל תור לעוד שבעה חודשים להגיע לרופא נוירולוג. לא יכול להיות מצב כזה.
+
+למשרד הבריאות יש כוונות טובות, אני יודעת, לחזק את המערכת הציבורית, מערכת הבריאות הציבורית, אבל צריך למצוא דרך לעשות את זה, ולא תמיד לצמצם את שירותי הרפואה הפרטית זה יעזור. צריך למצוא דרכים שונות כדי לחזק את המערכת הציבורית, אולי באמצעות שינוי מפתח תקינה, אולי באמצעות היטלים נוספים, אבל לא לצמצם מה שגם כך מצומצם. 
+
+אם רוצים להעלות את איכות השירות בשירותי בריאות בקהילה, זה נכון לעודד את התחרות בין קופות החולים, אבל תחרות היא בריאה וטובה כאשר מדובר בתחרות בין שווים, פחות או יותר. אין לנו שוויון בין ארבע קופות החולים במדינה.
+
+ועכשיו אני מגיעה לנוסח הצעת החוק עצמה. ההצעה מדברת על הבעיה שיש יישובים קטנים במדינה, יישובים של פחות מ-10,000 תושבים ביישוב. לפעמים רק מרפאה אחת, קופת חולים אחת פועלת ביישוב, ושם תושבים שלא מבוטחים באותה קופה – אבל המדינה מאפשרת, וטוב שמאפשרת להיות בקופות שונות – הם נאלצים לנסוע שעות ארוכות רק כדי להיבדק אצל הרופא.
+
+יש הסדרים, נכון? עכשיו קיימים הסדרים בין קופות החולים ואפשר לקבל ייעוץ או בדיקה של רופא משפחה, רופא ילדים, או לעשות בדיקת דם גם במרפאה של קופת חולים אחרת, אבל למשל כאשר צריכים רופא אף אוזן גרון, או אורתופד, או נוירולוג, אין אפשרות לקבל שירות באותו יישוב אם הקופה שאתה מבוטח בה, אין לה סניף באותו יישוב.
+
+ההצעה שלי מציעה כן לאפשר ולחייב את הקופות לעשות ביניהן הסדר, על מנת שהתושבים ביישוב קטן יוכלו לקבל שירות רפואי ובדיקת רופא גם במרפאה של קופת חולים אחרת, רופא שלא עובד בקופה שלו ועובד בקופת חולים אחרת, לעשות הסדר בין הקופות שהוא לא יצטרך לנסוע שעות לבדיקה של עשר דקות. זה קיים גם במרפאות אחודות עכשיו בעת החירום, מרפאות שנפתחו בים המלח למען המפונים.
+
+ אפשר להגיע להסדר ויש תקדימים, פשוט צריך לקבל החלטה, ולכן רציתי לקבע את זה בחוק, כדי שקופות החולים יעשו הסדר ביניהן, וההסדר יהיה קבוע, ברור, ולא משהו בין מנהל מחוז אחד למנהל מחוז אחר. שיהיו נוסחאות. בשביל זה צריך לעבוד, צריך להשקיע זמן, צריך לשבת עם כלכלנים, עם מנהלי קופות החולים; צריך להשקיע בזה מאמצים. אני מבינה שזה לא נעשה עכשיו, אבל אני בטוחה ששר הבריאות מבין את הבעיה, ושהנגשת שירות רפואי ביישובים קטנים, במיוחד בפריפריה, היא סופר-חשובה, כי אותם תושבים, אותם אזרחים, מגיע להם לקבל טיפול בדיוק כמו לכל התושבים בערים וביישובים אחרים.
+
+זו לא הצעת חוק חדשה. הגישו גם יעקב מרגי, חבר הכנסת ועכשיו השר יעקב מרגי, הגישו גם חברי כנסת אחרים לפניי, גם ואליד אל-הואשלה הגיש. אני מאמינה מאוד שאנחנו נוכל להגיע בקרוב. אני לא מעלה להצבעה את ההצעה, כי אם אנחנו נצביע עכשיו – לא קיבלנו תמיכה של הממשלה, ואני לא אוכל לקדם את ההצעה עוד חצי שנה. אבל הנושא הוא היפר-חשוב, ואני בטוחה שנמצא פתרון משותף וננגיש את שירותי הבריאות לכל התושבים, גם ביישובים הקטנים, כי התושבים הם לא קטנים. תודה רבה, ואני אשמח לשמוע את תגובתו והמענה של שר הבריאות. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת מזרסקי. יש הרבה תמיכה לנושא הזה. אני מזמין את שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. ההצבעה תהיה בפעם אחרת.
+
+
+ מכבודי השר, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, קודם כול אני בא להשיב על הצעת החוק פ/3532/25, של חברת הכנסת מזרסקי, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן שירותים במרפאה ביישוב קטן לחברי קופה אחרת). קודם כול, בפתח הדברים אני מבקש לומר לחברת הכנסת מזרסקי תודה רבה על עצם האכפתיות. אני מכיר אותך כחברת ועדת הבריאות בהיותי יושב-ראש הוועדה. נושא הבריאות בוער בליבך באופן אמיתי. הדאגה והמסירות הרבה שלך לקידום שירותי הרפואה בכלל, ובפרט לקידום שירותי הרפואה בפריפריה – שוויוניות זה דבר שמחייב אותנו, ואנחנו פועלים לכך במשותף בהרבה דברים. והינה, חבר הכנסת ואליד אל-הואשלה אתמול קיים את יום הנגב, וגם התקיים דיון בוועדת הבריאות, והצגתי בפני הפאנל את הפעולות שמשרד הבריאות עושה לצמצום פערים בנושא הרפואה בפריפריה בכלל ובנגב בפרט, ולכן אלו דברים שנמצאים בלבת המשרד. ההצעה שהעלית היא חשובה, ואני אפרט תכף.
+
+ סעיף 29ב(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי קופה תהיה חייבת לתת שירות רפואה ראשונית למבוטחי קופות אחרות ביישוב קטן עד 10,000 תושבים. למעשה, ההסדר הקיים בסעיף הרלוונטי נועד להתמודד עם חוסר היעילות בקיומן של מרפאות של ארבע קופות בכל יישוב קטן. כך, במקום לחייב את כל קופות החולים לתת שירותי רפואי ראשונית לכל מבוטחיה בכל יישוב ויישוב, כולל יישובים קטנים מאוד, הוא קובע חובה לקופה המחזיקה מרפאה ביישוב קטן לתת שירותי רפואה ראשונית גם למבוטחי קופות אחרות שאינן מחזיקות במרפאה ביישוב. חשוב לציין כי ההסדר הקבוע היום בסעיף 22ב(ג) לחוק אינו פוטר את הקופה המבטחת ממתן כלל השירותים הקבועים בחוק בזמינות סבירה, במרחק סביר ובאיכות סבירה, לפי סעיף 3(ד) לחוק, חובה שבה עליה לעמוד בכל מקרה, אך הוא נועד לוודא כי למבוטחי כל הקופות ייתנו שירותי רפואה ראשונית במרפאה ביישוב שלהם, גם אם מדובר במרפאה של קופה אחרת. 
+
+ ההצעה דנן מבקשת להרחיב את ההסדר הקיים בשני מובנים: 1. חובתה של הקופה תחול לא רק על מתן שירותים ביישוב קטן – גם על מתן שירותים ביישוב סמוך ליישוב הקטן עד 10 קילומטר, וזאת בלא תלות בגודל היישוב הסמוך. זו נקודה אחת. 2. הקופה תיתן ביישוב הקטן או ביישוב הסמוך את כלל השירותים הקיימים בסל, במקום השירותים שהיא נדרשת למבוטחי הקופה האחרת ביישוב קטן כיום, שהם במהותם שירותי רפואה ראשונית: רופא משפחה, רופא ילדים, רופא נשים, אחות מעבדה ובית מרקחת, לרבות חדר תרופות.
+
+בנוסף, ההצעה רוצה לחייב את הקופה בשילוט בדבר אפשרות למבוטחי הקופות האחרות לקבל את השירותים במרפאת הקופה, ואת הקופה האחרת – בפרסום אפשרות זו למבוטחיה.
+ 
+ בטרם אתייחס לסעיפים, יש לציין כי מושכלת יסוד במערכת הבריאות היא כי הדרך הטובה ביותר לשיפור השירותים הינה תחרות. בכל נתון שנבחן עולה כי ביישובים שבהם ישנה תחרות בין קופות החולים, משתפרים זמינות ואיכות השירות לעומת יישובים שבהם אין תחרות. לפיכך, פגיעה בתחרות ובתמרוץ לתחרות תיעשה רק במקרים שבהם ישנו צורך רפואי מיידי או במקרים ייחודיים. לכן במקרה הזה צריך לדעת איפה לא לאבד את התחרות בשביל לתת שירותים מצוינים ותחרותיים. 
+
+ לעניין הרחבת סוגי השירותים המוצעת בהצעה – רפואה ראשונית היא יותר רלוונטית בהקשר זה מאשר שירותים אחרים, שכן לרוב מדובר על שירותים שנמצאים בפריסה רחבה, שנועדו לתת מענה יום-יומי במקרה של מחלה קלה אך מיידית, הדורשת בהכרח זמינות בטווח זמן קצר ונגישות גיאוגרפית גבוהה, שכן המבוטח נמצא לרוב במצב תחלואה בעצימות שונה. הרחבת החריג הקובע חובה של קופה למתן שירותים למבוטחי קופה אחרת כך שיחול על כלל שירותי הסל עשויה לפגוע דווקא בזמינות שירותים אלו. זאת, שכן קופות החולים עושות מאמצים להביא לרפואה מומחית ורפואה איכותית ליישובים קטנים על חשבון שעות למבוטחי הקופה במרפאות האם שלהם. אם קופות החולים ידעו שהן חולקות את השעות של הרופא המומחה גם עם מבוטחי קופות אחרות, הן יחדלו מכך, מה שיוביל להרעת השירותים שאינם שירותי רפואה ראשונית למבוטחי הקופה בפועל.
+
+ בנוסף, הרחבת ההסדר גם ליישוב סמוך שהוא אינו יישוב קטן, משמעותה תמריץ לקופה המבטחת שלא לפתוח מרפאה. למה שהקופה תפתח מרפאה אם היא חייבת לתת שירותים ליישוב שהוא לא במרחק קטן אם היא יודעת? לכן אני אומר, בלי להיכנס לרזולוציות: הנושא הוא חשוב. את ציינת, וכפי שאמרתי, מה שהיה עכשיו במלחמה לימד אותנו שהקופות יודעות לעשות מרפאות אחודות, אבל במקרה הזה, אם אנחנו לא נעשה את זה בצורה מושכלת, באופן תחרותי, זה יפגע בסוף במתן השירות. תארי לך שקופת החולים במקרה הזה – על פי רוב, קופת החולים כללית – ביישובים פריפריאליים שהם חלק הליבה, והם צריכים להביא רופאים, מה ייתן להם תמריץ לפתוח מרפאה כשהם צריכים בסוף לתת שירותים ליישובים סמוכים או לפגוע במבוטחים שלהם? 
+
+לכן אנחנו פועלים – דיבר איתי חבר הכנסת ניסים וטאורי. הוא אומר לי למשל שבקצרין, היישוב קטן, אבל אם אישה רוצה למשל רפואת נשים והיא בלאומית, ויש שם רק x מבוטחים – זה פעם בחודש שתבוא לכאן רופאת נשים. כרגע אנחנו פועלים בהידברות מול הקופות במקומות כאלה להקים מרפאה אחודה – כפי שעשו, כפי שציינת, בים המלח, בטבריה, באילת – להביא למקום רפואה כללית, למקומות הללו, אבל זה בהידברות שאנחנו עושים עם הקופות, כי מערכת הסנכרון שלהם והעברת המבוטחים היא חלק תחרותי חשוב.
+
+אני מציע שההצבעה תהיה במועד אחר. למה? בואי ניפגש כאן עוד תקופה של כמה חודשים, לאחר שיחה, תצייני בפניי כמה מקומות מאוד ממוקדים, כדי שאני אוכ�� לפנות לקופות ולהגיד להן: הינה, אלה יהיו דגל. בואו תפעלו בחודשים הללו להידברות. האם אתם יודעים להקים מרפאות אחודות ולתת שירות? אגב, זה התעצם בתקופה האחרונה ביישובי הצפון, כשנסגרו מרפאות בכלל היישובים, והיישובים שהיו אמורים לקבל שירותי רפואה, למשל בקריית שמונה, וגם שם זה הצטמצם, אז היו צריכים ללכת לצפת ולעוד מקומות. לכן אין ספק שזה דבר מטלטל, ואנחנו פועלים לכך מול הקופות, אבל בסוף המגבלות שלהן הן לא רק במבנים – זו מגבלה גם בעצם הרופאים, במתן השירות. 
+
+ לכן אני חושב שההצעה כשלעצמה היא הצעה מצוינת ונכונה, היא גם הגיונית ונותנת היגיון אמיתי, אבל זה לא יכול לבוא בחקיקה. צריך לדעת שרוב שירותי הבריאות נמצאים בסל מסוים של מבחני תמיכה ובתחרות של מבוטחים, וזה מאתגר את הקופות וגורם להן לתת שירותים יותר טובים, אבל מה שנעשה בחקיקה – פונים אליי בהצעות נוספות לבתי מרקחת בפריסה. זה נשמע נחמד כתחרות, אבל בסוף, במתן השירות, יש לכולנו אחריות, מה כוחן של הקופות לעשות.
+
+ לכן אני מציע, כפי שאמרנו – ונתת הסכמה – שלא תהיה הצבעה כעת. ההצבעה תהיה במועד אחר, ואנחנו ננסה ללמוד באופן פרטני יותר, בשיח מול הקופות, לתת שירות ולצמצם. הרעיון של מרפאות אחודות הוא רעיון נכון, ואנחנו נפעל לכך בדרך של הידברות. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. אולי בינתיים היישובים הקטנים יהפכו ממילא להיות יישובים גדולים, גם כך תיפתר הבעיה. בכל אופן, חברת הכנסת המציעה מסכימה לדחות את ההצבעה למועד אחר. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4150/25; נספחות.]
+
+
+אם כן, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – צמצום בזבוז מזון שתוקפו עומד לפוג ברשתות הקמעונאות הגדולות), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת יסמין פרידמן, יוסף טייב ויוראי להב הרצנו. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן לנמק את ההצעה, בבקשה. 
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+
+עשר דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. 
+
+
+אני רוצה רק להסביר שנייה מה זה הצעת החוק של תמחור דינמי. כרגע כל אזרחי ישראל כאחד סובלים מעליית מחירים מטורפת בכל תחום אפשרי: מזון, דלק, קוסמטיקה – כל דבר הוא יקר. התמחור הדינמי מוכר בכל העולם, והוא דווקא עובד מצוין, וגם יש לו כמה וכמה יתרונות. הרעיון הוא שבסופרים גדולים, ברגע שמוצר מסוים מגיע ל-10% מהתוקף שלו, הוא יועבר למדף ספציפי ששם הוא יימכר ב-30% הנחה. מי ירוויח מכך? משפחות מרובות ילדים; אנשים שיודעים מה זאת צרכנות נבונה, וזה חשוב להם; הרבה אנשים שפשוט לא צריכים לקנות הרבה, אין להם בעיה לקנות את המוצר הזה שהתוקף שלו פג עוד יום-יומיים. 
+
+
+ הם גם צורכים אותו עוד יום. 
+
+
+ הם גם צורכים אותו. 
+
+יש פה כמה יתרונות. מכיוון שמדינת ישראל זורקת מזון בסכום של 21 מיליארד שקלים – אנחנו מצמצמים את זריקת המזון. רק הבוקר התנהל דיון בוועדת הפנים על כך שבמדינת ישראל נגמר המקום לטמון אשפה. אין – אין מקום, אין פתרונות, אנחנו ממש על הקצה של הקצה של היכולת שלנו לטמון אשפה. אז החקיקה הזאת גם תוריד את כמות האשפה להטמנה. כולם מרוויחים. 
+
+ברור לי מי לא מרוויח. מי שלא מרוויח זה יצרנים וסופרים. עכשיו, זה לא שהם לא מרוויחים, הם פשוט ירוויחו קצת פחות, אבל עם כל הכבוד, התפקיד שלי הוא לדאוג לכיס של אזרחי מדינת ישראל, ולא לכיס של היצרנים שמרוויחים המון. אין לי בעיה עם היצרנים, אני רוצה שהם ירוויחו, אני פשוט לא רוצה שהם ירוויחו יותר מדי על גב האזרחים. 
+
+כבר פני��י למשרד הכלכלה ודיברנו לפני החקיקה, והגענו לאיזשהן הסכמות. חשוב שהחקיקה הזאת תקודם. אני רוצה להודות ליוסי טייב, שותפי להצעת החוק, חבר הכנסת יוסי טייב, תודה רבה שהצטרפת להצעת החוק, אני מאוד מאוד מעריכה את זה. שר הכלכלה, אתה תשיב ואנחנו – תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת. אני מזמין את שר הכלכלה ברקת להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. 
+
+
+ הוא רוצה להגיד מילה על חוק הגיוס, למה אתה מפריע לו?
+
+
+סליחה, חברי הכנסת, בוא ננסה קצת לשמור על איזושהי זרימה מכובדת. 
+
+
+אנחנו מפרגנים - - -
+
+
+בסדר גמור. 
+
+
+הגיע הזמן שכולם ייקחו חלק בזכויות על המדינה שלנו. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי חברות וחברי הכנסת, יסמין, שוחחנו לפני שעליתי לדוכן, ואני אמרתי לך שהמוטיבציה לחסוך מזון שלא ייזרק, ולחלופין לראות אם אנחנו יודעים לנצל טוב יותר את המזון בישראל, ולראות איך אפשר לנצל את מה שעומד לפוג תוקפו ולהביא אותו לציבור אולי במחיר יותר זול – המוטיבציה היא טובה, היא נכונה. אבל החקיקה כפי שהיא – היא לא בשלה, היא לא נכונה, ואני רוצה להציע מתווה מה כן לעשות. 
+
+ראשית, אני רוצה להזכיר שכמעט כל החוקים שאנחנו שמנו, רובם ככולם – בוודאי אתמול עם מירב כהן; החמאתי לה על חקיקה שעשינו ביחד– גם החקיקה שמה שטוב לאירופה, טוב לישראל, שבעזרת השם אנחנו סוגרים בשבוע הבא, זה בהסכמה מקיר לקיר. כי כולנו מבינים שבנושאים הללו ממש אין אופוזיציה וקואליציה, ובואו נחשוב ביחד מה טוב לציבור וגם לעסקים. 
+
+ ועדת שרים ביקשה שלושה חודשים לדון, ואני אומר לך באופן אישי שאני מאוד אשמח לדון גם איתך וגם עם יוסי טייב. בואו ניכנס לעומק ונראה: 
+
+1. מה קורה באופן דומה בעולם? אנחנו לא מכירים דוגמאות טובות כאלה בעולם. 
+
+2. איך אפשר לעשות תהליכים עם מינימום השפעה של חקיקה? יכול להיות שהפתרון הוא לא חקיקה – למשל, לשבת עם אנשי עסקים ולהגיע למסקנה. אם יש לך איזשהו מוצר שפג תוקפו, היצרן מפסיד כסף, וכנראה גם הקמעונאי מפסיד כסף. אז בואו נתייעץ גם איתם איך לייצר מנגנון שטוב גם לעסקים וגם לצרכנים, כי אם בסוף יהיה מנגנון שטוב לכולם, לשם אנחנו צריכים לשאוף. 
+
+לכן מה שאני מציע זה שנשב יחד, תנו לנו את השלושה חודשים, כפי שביקשה ועדת שרים. 
+
+
+ גם ככה יש פגרה וזה יגיע להכרעה - - -
+
+
+ בסדר, נשים ב-good will, ב-good faith, ננסה להגיע להסכמות. תמיד את יכולה אחרי שלושה חודשים לשים את זה חזרה, אבל תני לנו את הזמן הזה להגיע למסקנה איך אפשר לעשות את זה לטובת הצרכן לאו דווקא בחקיקה, בתיאום עם הנציגים של העסקים. אנחנו נשב איתם, אני אתייעץ גם איתם, בשקיפות אתכם, ואם אפשר להשיג הישג בנושא הזה, נעשה את זה ביחד, ברשותך, בסדר? 
+
+
+אוקיי. 
+
+
+אז אני מבין שיש לנו הסכמה להוריד את זה מסדר-היום. 
+
+
+אם כן, אם המציעים מסכימים, ההצבעה תהיה במועד אחר, ובהחלט – רצון טוב מכל הצדדים. 
+
+
+כן, מכל הצדדים. 
+
+
+ אגב, חלק מהרשתות עושות את זה, רק שהן לא - - - 
+
+
+ אז זה מה שהשר אמר, אם אפשר לעשות את זה בלי חקיקה, זה עדיף. אם כן, אני שמח שהנושא הזה מוסכם על הצדדים. תודה רבה. תודה רבה, אדוני השר. אם כן, הצבעה במועד אחר. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4626/25; נספחות.]
+
+
+אנחנו עוברים להצעה הבאה. ההצעה היא הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אריאל קלנר, בבקשה, אדוני הנכבד. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אזרחי ישראל, הצעת החוק שאני מציג בפניכם כעת – אין אלמנטרית ממנה. אנחנו במלחמה מול האימפריאליזם האסלאמיסטי הג'יהדיסטי, אויב חסר רחמים שרוצה להשמיד את כולנו. 
+
+במלחמה הזו לאויב הזה זרועות רבות, אחת מהן היא באמצעות התקשורת. לגבי החוק, כמובן באופן כללי – אנחנו מדברים על חוק שמונע מגוף שידורים ממדינה זרה לשדר מישראל אם גורמי הביטחון מגדירים אותו כפוגע בביטחון המדינה, וממשלת ישראל, בהתאם לחוות הדעת האלה, החליטה להפעיל כנגדו את הצו. 
+
+ אז למה היה כל כך קשה להעביר אותו בעבר? למה הוא עבר בצורה כל כך מנוונת? ועוד מעט אפרט את כל הניוונים. אתם יודעים למה, חבריי? בשורש הדברים מדובר באותה סיבה בדיוק, כמו הסיפור שנחשף אתמול על ידי עמית סגל, הסיפור שבו הפצ"רית סבורה שאזרחים שאין להם תעודת חבר בחמאס, הם אינם מחבלים, גם אם הם רצחו, גם אם הם בזזו, גם אם הם אנסו, התעללו, חטפו. חבריי, זה כבר מעבר לקונספציה הביטחונית. יש כאן כשל תפיסתי עמוק של מה זו מלחמה ומה זה אויב, ואם אנחנו לא מבינים מה זו מלחמה ומיהו האויב ומה הכלים שמשתמש בהם האויב, אם אנחנו בכלל לא מבינים נגד מי ונגד מה אנחנו נלחמים, איך אפשר לנצח?
+
+ ההגנה שנותנת יפעת תומר-ירושלמי לברברים שבבני אדם, לחיות טרף סדיסטיות, אלימות, רק כי אינם בעלי תעודת חבר בחמאס ובג'יהאד, היא מטורפת. היא חרפה מוסרית. היא ביזיון משפטי. היא לעג לחיילינו, לחטופינו ולאזרחינו. 99% מאזרחי ישראל מבינים שכל משתתפי זוועת 7 באוקטובר הם אויב שדינו מוות, אבל על פי הפצ"רית שלנו, והאיוולת והטמטום הפסאודו-משפטי, אסור לגעת בהם. פרחים מוגנים. שכפ"ץ משפטי. 
+
+במדינת ישראל 2024 כל משפטן הוא מלך. הערכים שלו ערכים נעלים, מעל הציבור, מעל הכנסת, מעל ההיגיון. אתם מבינים, אזרחי ישראל, שהרוצחים והחוטפים של בני משפחת ביבס יכולים להלך בבטחה? זה הגיוני? זה חולני. 
+
+אגב, השכפ"ץ המשפטי עובד לאחרונה שעות נוספות. בג"ץ אישר אתמול זכות עמידה לרשות הפלסטינית, זו שמחנכת לטרור, מעודדת טרור, משלמת לרוצחי יהודים, אבל הרשות הזאת עתרה לבג"ץ כדי שתוכל להמשיך לשלם. רוצים עוד מנפלאות השכפ"ץ המשפטי? יש עתירה תלויה ועומדת כנגד מערכת הביטחון לשחרר את גופתו של המחבל וליד דקה. אנחנו, מערכת הביטחון, רוצים לשמור אותה כדי לשחרר חטופים – בית המשפט מוציא צו על תנאי. שכפ"ץ משפטי – למי?
+
+אפשר, אדוני, שיהיה קצת שקט?
+
+
+ כן. חברי הכנסת, אנא, המליאה רוצה לשמוע את חבר הכנסת. תודה רבה.
+
+
+ אולי הם רוצים לשמוע עוד על השכפ"ץ המשפטי, מהנפלאות שלו. בוא נשמע עוד קצת. אזרחי ישראל, חבריי חברי הכנסת, היום בבוקר היה דיון בבג"ץ על האורז והפירה של הנוח'בות. השופטים הנכבדים בחנו אם התוספת בסדר, האם יש יחס תואם בין החלבונים, השומנים והפחמימות למי ששרף ילדים יהודים ואנס את נשותינו ובנותינו, תוך כדי זה שהוא מכניס להם כדור לראש. שכפ"ץ משפטי, חשוב. ד-מו-קר-טיה. 
+
+עכשיו כמו שאנחנו רואים בהאג, השכפ"ץ המשפטי הזה לא ממש מעניין את מישהו ולא ממש שומר על מדינת ישראל, בטח לא על הדמוקרטיה. הוא שומר על חיות פרא. אבל אנחנו עם חפץ חיים, אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים לנצח, ואפילו יותר מזה – אנחנו מחויבים לנצח כדי לשרוד, וכדאי לזכור ולהבין: כדי לנצח, אנחנו צריכים להבין שמלחמה היא מול אויב, והאויב הוא מקשה אחת.
+
+ ועכשיו לקשר הברור לחוק למניעת פגיעת גוף שידורים זר במדינת ישראל. התקשורת היא כלי מלחמה. א��-ג'זירה הוא כלי מלחמה. הוא אחד הכלים המרכזיים של האימפריאליזם האסלאמיסטי. הוא כלי מלחמתי בעל שתי זרועות בפני עצמו: הוא מנצל את חופש העיתונות כדי לרגל, כדי לאסוף מודיעין, והוא כלי לביצוע מלחמה פסיכולוגית והסתה לטרור תוך פיזור דיסאינפורמציה. על פי החוק, לאחר שמיעת חוות דעת ביטחוניות מפי גורמים מוסמכים – שב"כ, מוסד, צה"ל – תוכל ממשלת ישראל למנוע מגוף השידורים הזר לפגוע בביטחון המדינה. 
+
+ביטחון המדינה, רק שנבין, זה דם – דם אזרחנו, דם חיילינו, דם ושכול. עכשיו יש סוללות משפטנים שמתנגדים. למה? חופש ביטוי, חופש עיתונות, ולכן מטילים אין-ספור מגבלות, מגבלות על מגבלות על מגבלות, העיקר שבסוף החוק הזה יהיה מנוון באיזושהי הוראת שעה כזאת. שכפ"ץ משפטי. אתם כבר מבינים, כולנו מבינים על מי השכפ"ץ הזה מגן בסוף. 
+
+ואני באמת שלא מבין איך גוף שידורים זר קשור לחופש הביטוי. איך? מישהו מונע מאזרחי ישראל להתבטא? אבל זה המצב כשלא מבינים מי האויב ומהם כלי המלחמה שלו. זו התוצאה. בדיוק כמו הסיפור על המרצחים העזתים שמקבלים חסינות רק כי אין להם תעודת חבר בג'יהאד האסלאמי או בחמאס. האם זו זכות להסית מתוך מדינת ישראל החוצה? ריבונו של עולם, ולמה שייכת לפה הוראת שעה? האם לאחר המלחמה, אחרי שתפוג הוראת השעה, המלחמה תסתיים, המזרח התיכון יהפוך לסקנדינביה, אדוני היושב-ראש? לא נראה לי. הרי גם השגרה שלנו היא שגרת מלחמה. ולגבי אל-ג'זירה בפרט – צלם של אל-ג'זירה החזיק בביתו את נועה ארגמני שלנו. עובדי אל-ג'זירה השתתפו בטבח. אנחנו במלחמה, ריבון העולמים. כמה עוד נקשור לעצמנו את הידיים ואת הרגליים כאשר האויב שממולנו חסר כל מעצרים ומשתמש בכל הכלים שברשותו להשמיד את כולנו? כו-ל-נו, אנשים, נשים וטף, כולל משפטנים, אגב. 
+
+ואני עומד כאן ומתחייב לפניכם לגבי החוק החדש שאני מעביר כאן עכשיו ומבקש מכם לתמוך בו, שבנוסף להפיכתו להוראת קבע, תכנים מסיתים של גוף שידורים זר הפוגע בביטחון המדינה, ייורטו, גם בלוויין וגם ברשתות. רוב-רובם של ערביי ישראל צורכים את אל-ג'זירה בצלחות לוויין. כל ציוד שידור יוחרם. לאחר המלצת גופי הביטחון של ישראל ולאחר שהממשלה תחליט, ההחלטה תיכנס לתוקף באופן מיידי, ללא עוד גורם שיפוטי שלא מבין בביטחון יותר מאשר הממשלה ומערכות הביטחון שלנו. כמובן שערעור על ההחלטה המינהלית יהיה שמור בכל מקרה, וזה בסדר גמור. 
+
+ אני מודה לשר התקשורת שלמה קרעי ולוועדת שרים לחקיקה על אישור ההצעה והתמיכה. אני קורא לכם, חברי הכנסת, לתמוך - - -
+
+
+ אתה נותן את הכוח הבלעדי לשר התקשורת.
+
+
+לא. ממשלת ישראל, בהחלטה על סמך חוות דעת מקצועיות ביטחוניות – שב"כ, מוסד, צה"ל. אלה הגופים שממליצים, שקובעים שהגוף הזה פוגע בביטחון המדינה, ואז ממשלת ישראל תתכנס, תקבל את ההמלצות ותחליט. אגב, תמיד יש את הזכות לעתירה מינהלית, לערעור ברמה המינהלית. תמיד, זה תמיד שמור. זה הגופים. מי עוד יחליט עלינו? מי, בית הדין בהאג? 
+
+אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, סימון וכל שאר החברים, לתמוך בהצעת החוק הזו ולהפוך אותה להוראת קבע, למען ביטחון המדינה, למען ריבונותנו, למען חיילינו, למען אזרחינו ולמענך חטופינו. הצביעו בעד החוק. אני שוב מודה לוועדת שרים לחקיקה על אישור החוק בהצעה טרומית, ולשר התקשורת בפרט. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה, חבר הכנסת. אני מזמין את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, אדוני. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, ממשלת ישראל, אחרי שנים ארוכות של ניסיון לסתום את הצינור הזה, לאטום את השופר של הטרור, שקיבלו כאן תעודות של עיתונאים – לשכת העיתונות הממשלתית חילקה בלית ברירה תעודות עיתונאי לסוכני אל-ג'זירה, לסוכני החמאס. שנים ארוכות ניסו לסגור את הערוץ הזה מלשדר כאן במדינת ישראל, והינה, לפני כמה חודשים, לפני ארבעה חודשים, כארבעה חודשים, קיבלנו החלטה, והחוק הזה נכנס לתוקף - - 
+
+
+ חברי הכנסת, אני מבקש, סליחה, סליחה, אם אפשר לקבל קצת שקט באולם. נא לכבד. חברי הכנסת, נא לכבד.
+
+
+- - בהתאם להמלצות כל גורמי הביטחון פה אחד, אגב, לא כמו שגנץ, שהתחמק מההצבעה ולא הגיע, אמר שראש המוסד מתנגד. העמדה של המוסד הייתה חד-משמעית, יחד עם כל גורמי הביטחון, בעד סגירת ערוץ הטרור הזה. ואכן הצווים, אחרי, בהסכמת ראש הממשלה נתניהו, באישור הממשלה פה אחד, חוץ ממי שלא היה שם, ויצאו צווים, וסגרנו את ערוץ הטרור, והפחתנו את ההסתה ואת הפגיעה בלוחמי צה"ל.
+
+ יש כאלה כמו לפיד, שעלה בזמנו כאן ואמר: אתה לא מבין מה זו תקשורת. אמרתי לו: בשבילך התקשורת היא החשובה; בשבילנו לוחמי צה"ל הגיבורים שמחרפים את נפשם בשדה הקרב – הם חשובים לנו יותר מהכול. והיינו יחד עם יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת פוגל, שהוביל את הדברים ביד רמה, והצלחנו ברוך השם להעביר את החוק הזה, ואין היום אל-ג'זירה בישראל. ערוץ אל-ג'זירה לא משדר לא בהוט, לא ביס, ואתרי האינטרנט שלו חסומים בישראל. החרמנו את הציוד, סגרנו משרדים, ועוד היד נטויה. יש עדיין כמה דברים שאנחנו היינו רוצים לשפר, ואני בהידברות גם עם הייעוץ המשפטי במשרד והייעוץ המשפטי לממשלה כדי לנסות לסגור את הפרצה של אותו שידור חי שקיים ביוטיוב, ואנחנו מקווים למצות את זה בשבועות הקרובים עד שהחוק יעבור.
+
+עכשיו, החוק של חבר הכנסת קלנר מגיע במקביל לעבודה שאנחנו עושים במשרד להארכת הוראת השעה, שתגיע בקרוב, אני מקווה, כמו שאמרתי, עם פתרון גם לפרצות האלו שנותרו – גילינו שיש כמה דברים שלא מושלמים בחוק שהעברנו.
+
+אז החוק של קלנר יעבור היום בקריאה טרומית. במקביל אליו העבודה הממשלתית של משרד התקשורת, החוק הממשלתי, יגיע גם כן, ובלבד שאחד החוקים או שניהם יעברו בסופו של דבר ויאפשרו לנו להמשיך לסגור את ערוץ הטרור, לא לאפשר את שידורי ההסתה כאן במדינת ישראל. אגב, בוועדת שרים לחקיקה עמדו ממשרד המשפטים והתנגדו לחוק של קלנר. אמרו, למה קלנר הופך את זה להוראת קבע? למה זו לא הוראת שעה? צריך להמשיך בעוד כמה חודשים. אז שאלנו – גם אני וגם שר המשפטים, יושב-ראש הוועדה, שאל ואמר, אם זה ערוץ טרור וערוץ שכל גורמי הביטחון נותנים חוות דעת פה אחד שהוא מסכן ופוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה – למה זה צריך להיות מוגבל בהוראת שעה רק לתקופת המלחמה? מה, כשאנחנו לא במלחמה, אז אפשר לאפשר לפגוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה? כמובן שהשאלה הזאת נותרה ללא מענה, ללא מענה ראוי, ללא מענה אמיתי.
+
+  אבל בסוף "מיני ומינך תסתיים שמעתתא" – או דרך החוק של חבר הכנסת קלנר, שמאפשר עוד כלים לחסום את ההסתה ואת הטרור, או דרך החקיקה הממשלתית, שתאריך את הוראת השעה בעוד כמה חודשים, ארבעה-חמישה חודשים, ותנסה לסתום את הפרצות, ואולי בסופו של דבר כן נגיע בוועדה להסכמות להגיע לחוק יותר מחודד, יותר בהיר, וכזה שבאמת יאפשר לנו לחסום את אויבינו, שמבקשים להשמיד אותנו מלבצע את זממם כאן ברשות, בתוך הפלטפורמות הישראליות, עם רישיונות ישראליים, בתוך מדינת ישראל. 
+
+אנחנו לא מאפשרים את זה, לא נאפשר את זה, אבל כמו שאתם יודעים, תמיד יש עניינים משפטיים כהררים התלויים בשערה, שערה שאפילו אי-אפשר לראות – חופש ביטוי לאויבים שלנו, זאת השערה שעליה כל ההררים המשפטיים האלה תלויים.
+
+
+במקרה הזה תלוי בחוט, חוט חשמלי או בלי חוט או אלחוט.
+
+
+ כן, תלוי בסיב.
+
+ אז לגבי החוק של חבר הכנסת קלנר, ועדת השרים החליטה לתמוך. ואני מבקש מכל מי שביטחון מדינת ישראל חשוב לו, מכל מי שלוחמינו הגיבורים שנמצאים בשדה הקרב חשובים לו, לתמוך באופן חד-משמעי, כמו שראינו, אגב, בחוק שעבר בפעם הקודמת – מי שלא רצה לתמוך לפחות יצא החוצה כדי לא לתמוך בחוק של הקואליציה. אבל יש כאן חקיקה שהיא טובה.
+
+
+ לא קראת להם ללכת לעזאזל?
+
+
+לסרבנים? מי שמסרב להגן - - -
+
+
+ לא, לחיילי המילואים.
+
+
+לא, לא, לא קראתי מעולם.
+
+
+אתם הסרבנים.
+
+
+אתם הסרבנים. יושב-ראש התנועה שלך - - -
+
+
+ אתם הסרבנים.
+
+
+קואליציית הסרבנות וההשתמטות.
+
+
+ סליחה, חברים, חברת הכנסת לזימי, זה לא - - -
+
+
+- - -
+
+
+ לא, לא נכון. את משקרת.
+
+
+סליחה, סליחה, התקפות אישיות – זה ממש לא הזמן והמקום, לא נחוץ. חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
+
+
+יושב-ראש התנועה שלך – מה נהיה מכם, מפלגת העבודה? למה הפכתם להיות? תנועה פוסט-ציונית, תנועה שמביישת את האבות המייסדים שלה - -
+
+
+- - -
+
+
+אתה גם משקר.
+
+
+ חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
+
+
+- - תנועה שמביישת את הציונות, תנועה שמביישת את הלוחמים שלנו, שמחרפים את נפשם בשבילכם.
+
+
+יושב-ראש המפלגה שלי גיבור ישראל, וראש הממשלה הוא האסון שלנו. 
+
+
+ תתביישו לכם, מה הפכתם להיות? הפכתם להיות תנועה סרבנית, תנועה שמעודדת סרבנות - -
+
+
+ חברת הכנסת לזימי. חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת.
+
+
+- - תנועה שמעודדת פגיעה בביטחון המדינה בסופו של דבר.
+
+
+הכול מוקלט. שלחת אותם לעזאזל.
+
+
+ מי שמסרב לשרת ולהגן על המדינה – נכון, שילך לעזאזל. אני לא חזרתי בי ולא חוזר בי.
+
+
+ אתה שקרן.
+
+
+- - -
+
+
+ חברת הכנסת לזימי, סליחה, סליחה, לצאת בשקט.
+
+
+מי שלא התייצב להגן על עוטף עזה, מי שלא התייצב ב-8 באוקטובר וניסה להתחמק מהגנה על המדינה – כן, שילך לעזאזל.
+
+
+חברת הכנסת לזימי, נא לצאת בשקט.
+
+
+ תתביישו לכם.
+
+
+יש מלא סרבנים. הם פה – מלא סרבנים.
+
+(חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.)
+
+
+ תנועה שמביישת את הציונות, תנועה פוסט-ציונית, שהיושב-ראש שלה, שנבחר ברוב קולות, ברוב מוחץ, מכריז שהוא תומך בסרבנות. לאן תגיעו? מה נהיה מכם? מה נהיה מכם?
+
+
+אתה משקר, ושל נעליך כשאתה מדבר על אדם ששירת את המדינה במשך 40 שנה. 
+
+
+מה אני משקר? אתה כמו לפיד – משקר, אבל הינה, יש סרטונים שמוכיחים את הדברים. זה שתגיד משקר, זה לא יעזור לשום דבר.
+
+
+אתם פשוט לא מסוגלים שמישהו עומד מולכם ומטיח בכם את האמת.
+
+
+חבר הכנסת קריב, שמענו, שמענו. חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
+
+
+ הינה, אני עומד מולך. אני עומד מולך. אתם תנועה שהיושב-ראש שלה מעודד סרבנות - -
+
+
+כבוד השר - - -
+
+
+די, קשקשן.
+
+
+- - וגם היושבת-ראש הקודמת אמרה שהיא לא ממליצה לאימהות לשלוח את הילדים שלהן לצה"ל – זאת חברת הכנסת מיכאלי. אתם תנועה - - -
+
+
+ כבוד השר, אנחנו - - -
+
+
+ אני יכול להמשיך, אדוני?
+
+
+ כן, כן.
+
+
+ תודה. אתם תנועה שצריכה להתבייש במה שהפכתם להיות. האבות המייסדים שלכם מתהפכים בקברם כשהם רואים את התנועה הפרוגרסיבית, הפוסט-ציונית שהפכתם להיות.
+
+
+נציג הכהניזם בליכוד מדבר על מה שנהפך מאיתנו, שמענו אותך – כהניסט בתחפושת של רוויזיוניסט. ביחד עם חצי מחבריך הפכת את המפלגה הליברלית הלאומית לסניף של הכהניסטים.
+
+
+חבר הכנסת קריב, יצאת ידי חובה, זהו.
+
+
+ מה ההמלצה שלך, לתמוך בסרבנות? מי שלא תומך בסרבנות הוא כהניסט?
+
+
+חבר הכנסת קריב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אמרתי, יצאת ידי חובה, זהו.
+
+
+פעם ראשונה זה בסדר.
+
+
+ מי שלא תומך בסרבנות הוא כבר לא טוב בשבילך? הוא לא ציוני בשבילך? צריך לתמוך בסרבנות כדי להיות ציוני אצלכם?
+
+
+שמענו אותך. עזוב, שמענו אותך.
+
+
+הוא יושב על המקום - - -
+
+
+ של מי? של איימן עודה. או, תראה לאיזה מקום הגעת. 
+
+
+מה אתה משתף איתו פעולה?
+
+
+תראה באיזה מקום אתה יושב. "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו". תמשיך לשבת.
+
+
+עכשיו אני יכול לבקש הודעה אישית.
+
+
+אתה לא יכול, לא הזכרתי את השם שלך.
+
+
+זה לא קשור, אתה מכיר את התקנון.
+
+
+זה בסדר גמור.
+
+
+תן לו, תן לו הודעה אישית.
+
+
+לא, מה פתאום? אני לא אבזה את הכנסת. אין צורך לעשות פה סתם שוק.
+
+
+אין צורך להיות סטנדאפ.
+
+
+ אתה צודק, אדוני היושב-ראש, אבל כשעומדת תנועה שתומכת בסרבנות ותוקפת חקיקה כזאת שבאה להגן על לוחמי צה"ל, זה דבר נפשע, זה דבר נבזה. מילא אתם אומרים, אנחנו תומכים בסרבנות אבל מי שהלך לשרת, לפחות נגן עליו מפני ערוץ טרור – אבל אתם תומכים בסרבנות, ובאים לפה להצביע נגד חקיקה שבאה להגן על לוחמי צה"ל ועל ביטחונה של מדינת ישראל. זה דבר שאין לו מקום בבניין הזה, במדינת ישראל, ואין לו אח ורע בשום פרלמנט בעולם. תודה רבה.
+ 
+
+ תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת יבגני סובה רוצה להתנגד לחוק. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. רק אבקש, חבר הכנסת סובה, היות שהנושא עולה ויורד, עולה ויורד – השלוש דקות האלה מיועדות לעניינים של התנגדות לחוק.
+
+
+ אדוני היושב בראש, אני כמוך סגן יושב-ראש הכנסת, ולכן אני עוד לא השתכנעתי איך אני הולך להצביע. אבל אני רוצה להגיד לחבריי בקואליציה ובאופוזיציה, שחלקם עשו צבא – ויש פה אנשים שעשו צבא, מכירים את המושג הצבאי "חדל קשקשת ברשת" – זה המושג שאתם צריכים ללמוד, וכל מי שלא עשה צבא, שילמד את המושג הזה. ממשלה שרוצה להילחם ובאמת מסוגלת להילחם מול הטרור, לא צריכה שום חוקים; ממשלה שמקשקשת, היא זאת שמקשקשת ולא נלחמת מול הטרור.
+
+עכשיו, אני רוצה להגיד עוד דבר אחד.
+
+
+במסגרת ההתנגדות.
+
+
+אדוני, אתה לא צריך להפריע לי.
+
+
+ לא, אני רק אומר – במסגרת ההתנגדות, לכן הזהרתי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אתה לא צריך להפריע לי במסגרת שלוש הדקות.
+
+
+במסגרת ההתנגדות.
+
+
+אדוני היושב-ראש, אני מכיר את התקנון לא פחות טוב ממך.
+
+
+תגיד רק משפט אחד: אני מתנגד.
+
+
+ אני לא חייב להגיד את זה.
+
+
+נכון, אבל - - -
+
+
+אני לא חייב להגיד את זה. אני רק רוצה להגיד דבר אחד.
+
+
+ אתה לא מתנגד לחוק. מה זה קשור עכשיו לחוק?
+
+
+ היום בוועדת החוץ והביטחון סוף-סוף הבנתם שאם אין הסכמות רחבות, זה לא יהיה.
+
+
+רות סוף.
+
+
+אז אני אומר לכם שהממשלה - - -
+
+
+אז הנושא - - -
+
+
+אדוני היושב-ראש, אתה לא מפריע לי. יש לי את השלוש דקות.
+
+
+לא, לא, אני מפריע לך מאוד, כי רק אם אתה מתנגד לחוק.
+
+
+ אתה לא יכול להפריע לי. אני אגיד לך בסוף, אני אגיד לך בסוף.
+
+
+לא, אתה לא יכול. 
+
+
+אדוני, אני אגיד לך בסו�� שלוש הדקות שלי.
+
+
+אתה לא יכול לדבר אלא בהתנגדות לחוק.
+
+
+בוודאי שאני יכול.
+
+
+לא, אתה לא יכול.
+
+
+אדוני המזכיר – אני אומר לך שאני יכול. אני בסוף אגיד לך מה דעתי על החוק.
+
+
+אמרתי שאתה לא יכול. אחרי זה תדבר.
+
+
+ אני אומר לך שאני כרגע חושב איך אני מצביע. אני שמעתי את הטיעונים והשמעתי את הטיעונים נגד. אמרתי שהממשלה לא צריכה חוקים בשביל להילחם בטרור, אבל אתם מקשקשים, זו הבעיה שלכם.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ אדוני, למה אתה מפריע לי? יש לי את הזכות שלי. במסגרת שלוש דקות אני יכול לעשות מה שאני רוצה, ולהגיד לך - - -
+
+
+ לא, ממש לא.
+
+
+ודאי שכן.
+
+
+אז לא הפעם. הפעם לא.
+
+
+ אני מדבר לגופו של החוק. אתה לא שומע.
+
+
+פעם אחרת, לא הפעם. תודה רבה.
+
+
+ אדוני, אני אומר לך לגופו של החוק – מה זה הדבר הזה? אני מדבר לגופו של החוק.
+
+
+אני לא שומע.
+
+
+הממשלה שנלחמת בטרור לא צריכה חוקים, יש היום מספיק כלים בשביל להילחם בנוסף גם נגד אל-ג'זירה. אבל אתה – תקשיב טוב, שר התקשורת – שנה שלמה סיפרת סיפורים על הסרבנות – ב–7 באוקטובר לא היה אף אחד שבא וסירב לשרת. 
+
+
+ אני לא יודע.  
+
+
+ אז אני מציע לך, אל תקשר את החוק - - - 
+
+
+וזה קשור להתנגדות? 
+
+
+אני תושב עוטף עזה. 
+
+
+ אדוני, אתה מפריע לי כל שנייה. סליחה, זה לא עובד ככה, סליחה. 
+
+
+ אני תושב עוטף עזה. 
+
+
+ נכון, אני רוצה שתתמקד בהתנגדות. 
+
+
+אתה לא יכול לקשר את החוק הזה לסרבנות. 
+
+
+ - - - 
+
+
+ זה מה שאתה עושה גם אחרי 7 באוקטובר. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+לא, זה לא בסדר מה שאתה עושה, אתה מפריע לי לדבר. תקרא בבקשה את התקנון. 
+
+
+היוזם רוצה להשיב למתנגד? לא. חבר הכנסת קלנר? חבר הכנסת קלנר? לא. 
+
+
+ למה? 
+
+
+ השר רוצה להשיב? 
+
+
+ על מה השר משיב עכשיו? 
+
+
+לא, סליחה. 
+
+חברי הכנסת, נעבור להצבעה שמית על החוק הזה. אני מבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות. סליחה, לא להפריע להצבעה, לא להפריע להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה שמית עכשיו, עכשיו. עכשיו הצבעה. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות. 
+
+הצבעה שמית
+מזכיר הכנסת דן מרזוק: 
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ משה אבוטבול – בעד
+ יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
+ אמיר אוחנה – אינו נוכח
+ ינון אזולאי – בעד
+ גדי איזנקוט – אינו נוכח
+ ישראל אייכלר – בעד
+ דן אילוז – בעד
+ ואליד אלהואשלה – נגד
+ קארין אלהרר – נגד
+ זאב אלקין – אינו נוכח
+ משה ארבל – אינו נוכח
+ יעקב אשר – בעד
+ אוריאל בוסו – אינו נוכח
+ דבי ביטון – נגד
+ מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח 
+ דוד ביטן – בעד
+ בועז ביסמוט – אינו נוכח
+ ולדימיר בליאק – נגד 
+ מירב בן ארי – נגד
+ רם בן ברק – נגד
+ איתמר בן גביר – אינו נוכח
+ אברהם בצלאל – בעד 
+ אליהו ברוכי – בעד
+ ניר ברקת – בעד
+ ששון ששי גואטה – בעד
+ טלי גוטליב – אינה נוכחת 
+ מאי גולן – בעד
+ יואב גלנט – אינו נוכח
+ גילה גמליאל – בעד
+ בנימין גנץ – אינו נוכח
+ משה גפני – בעד
+ סימון דוידסון – נגד
+ אבי דיכטר – בעד
+ גלית דיסטל אטבריאן – בעד
+ אלי דלל – בעד
+ דני דנון – אינו נוכח
+ שלום דנינו – בעד
+ אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
+ עמית הלוי – בעד
+ שרן מרים השכל – בעד
+ ניסים ואטורי – בעד
+ מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת 
+ יצחק שמעון וסרלאוף – בעד
+ יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
+ אימאן ח'טיב יאסין – נגד
+ ווליד טאהא – נגד
+ בועז טופורובסקי – אינו נוכח
+ משה טור פז – נגד
+ אחמד טיבי – נגד
+ יוסף טייב – בעד
+ אוהד טל – בעד
+ יעקב טסלר – בעד
+ חילי טרופר – אינו נוכח
+ אלמוג כהן – אינו נוכח
+ מאיר כהן – אינו נוכח
+ מירב כהן – נגד
+ מתן כהנא – אינו נוכח
+ עופר כסיף – נגד
+ אופיר כץ – בעד
+ ישראל כץ – אינו נוכח
+ רון כץ – נגד
+ יוראי להב הרצנו – נגד 
+ ירון לוי – נגד 
+ מיקי לוי – נגד
+ יריב לוין – בעד
+ נעמה לזימי – נגד 
+ אביגדור ליברמן – אינו נוכח
+ יאיר לפיד – נגד
+ סימון מושיאשוילי – בעד 
+ טטיאנה מזרסקי – נגד 
+ מרב מיכאלי – אינה נוכחת 
+ שלי טל מירון – נגד
+ יונתן מישרקי – בעד
+ חנוך דב מלביצקי – בעד
+ ארז מלול – בעד
+ יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת 
+ מיכאל מלכיאלי – בעד
+ צגה מלקו – בעד
+ אבי מעוז – בעד
+ שרון ניר – אינה נוכחת 
+ בנימין נתניהו – אינו נוכח
+ יואב סגלוביץ' – נגד
+ יבגני סובה – אינו נוכח
+ צבי ידידיה סוכות – בעד 
+ משה סולומון – בעד
+ לימור סון הר מלך – בעד
+ אופיר סופר – אינו נוכח 
+ אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת 
+ משה סעדה – בעד
+ גדעון סער – אינו נוכח
+ מנסור עבאס – נגד
+ איימן עודה – נגד
+ יוסף עטאונה – נגד
+ חוה אתי עטייה – בעד
+ חמד עמאר – אינו נוכח
+ צביקה פוגל – בעד
+ עודד פורר – אינו נוכח
+ יצחק פינדרוס – אינו נוכח 
+ משה פסל – בעד
+ יסמין פרידמן – נגד
+ אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
+ מטי צרפתי הרכבי – נגד
+ אריאל קלנר – בעד 
+ יצחק קרויזר – אינו נוכח 
+ גלעד קריב – נגד
+ שלמה קרעי – בעד
+ אליהו רביבו – בעד
+ משה רוט – בעד
+ שמחה רוטמן – בעד
+ עידן רול – נגד 
+ אפרת רייטן מרום – נגד
+ יפעת שאשא ביטון – בעד
+ אלון שוסטר – אינו נוכח
+ קטי קטרין שטרית – בעד
+ אלעזר שטרן – נגד
+ מיכל שיר סגמן – נגד
+ נאור שירי – נגד
+ אושר שקלים – בעד
+ עאידה תומא סלימאן – נגד
+ פנינה תמנו – אינה נוכחת 
+
+
+ המזכיר יקרא בשמות של חברי הכנסת שעוד לא הצביעו. 
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
+ אמיר אוחנה – אינו נוכח
+ גדי איזנקוט – אינו נוכח
+ זאב אלקין – אינו נוכח
+ משה ארבל – אינו נוכח
+ אוריאל בוסו – אינו נוכח
+ מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
+ בועז ביסמוט – בעד
+ איתמר בן גביר – בעד
+ טלי גוטליב – בעד
+ יואב גלנט – אינו נוכח
+ בנימין גנץ – אינו נוכח
+ דני דנון – אינו נוכח
+ אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח
+ מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת
+ יאסר חוג'יראת – אינו נוכח
+ בועז טופורובסקי – אינו נוכח
+ חילי טרופר – אינו נוכח
+ אלמוג כהן – אינו נוכח
+ מאיר כהן – נגד
+ מתן כהנא – אינו נוכח
+ ישראל כץ – אינו נוכח
+ אביגדור ליברמן – אינו נוכח
+ מרב מיכאלי – נגד
+ יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת
+ שרון ניר – אינה נוכחת
+ בנימין נתניהו – אינו נוכח
+ יבגני סובה – אינו נוכח
+ אופיר סופר – אינו נוכח
+ אורית מלכה סטרוק – אינה נוכחת
+ גדעון סער – אינו נוכח
+ חמד עמאר – אינו נוכח
+ עודד פורר – אינו נוכח
+ יצחק פינדרוס – אינו נוכח
+ אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת
+ יצחק קרויזר – אינו נוכח
+ אלון שוסטר – אינו נוכח
+ פנינה תמנו – אינה נוכחת
+
+
+האם יש חברי כנסת שעוד לא הצביעו ורוצים להצביע? אם כן, מזכיר הכנסת, נא לסכם את ההצבעה. 
+
+51 בעד, 36 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
+
+
+ ועדת כספים. 
+
+
+ועדה לביטחון לאומי. 
+
+
+ כספים.
+
+
+��יא תעבור לוועדת הכנסת כדי לקבוע את הוועדה. 
+
+
+
+
+ הודעה אישית קצרה לחבר הכנסת קריב. 
+
+
+ למה קצרה? יש תקנון. 
+
+
+ לא, יש חמש דקות. הבטחתי ליושב-ראש שאקצר. 
+
+
+הסכם.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי ועמיתיי, מכובדיי השרים, השר קרעי בחר לדבר בגנותי במסגרת המתקפה הכוללת שלו על מפלגת העבודה והעומד בראשה, אז אני מבקש לומר שלושה דברים קצרים: הראשון הוא שאני יודע היטב איפה היה יושב-ראש מפלגת העבודה מר יאיר גולן בבוקר 7 באוקטובר. אין לי שום מושג מה עשה ראש המפלגה של השר קרעי באותן שעות, ולאף אזרח במדינת ישראל אין מושג איפה היה מר בנימין נתניהו באותן השעות. 
+
+
+ לא העירו אותו. הוא ישן.
+
+
+הדבר השני שאני רוצה לומר למר קרעי: יש לי מושג מדויק מה עשו בניו של יו"ר מפלגת העבודה מר יאיר גולן בימים אחרי 7 באוקטובר, ויש לי גם מושג מדויק מה עושה בנו בכורו של ראש הממשלה נתניהו והיכן הוא מאז 7 באוקטובר. 
+
+
+- - -
+
+
+והדבר האחרון שיש לי לומר למר קרעי, מכיוון שהוא השתמש בביטוי התלמודי "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב", הוא שאני מציע למי שהוא אחד ממבשרי החיבור, חיבור המעמקים בין המפלגה הלאומית הליברלית לבין הכהניזם – אני מציע לאדם הזה, שהוא ממש לא מתלמידיו של ז'בוטינסקי אלא מתלמידיו של כהנא הגזען, לא להשתמש בפתגם "הלך זרזיר אצל עורב". כמי שהשחית לא רק את הפוליטיקה הישראלית, אלא גם את מסורת ישראל ואת הציונות ביצירת הבלבול בין ציונות לבין לאומנות, עדיף לו שלא יטיף לנו מוסר. 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+אז מר קרעי, אולי בנאום הבא שלך תספר לנו מה יושב-ראש המפלגה שלך עשה למען ביטחון ישראל בבוקר 7 באוקטובר, לפני 7 באוקטובר ואחרי 7 באוקטובר. תודה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3818/25; נספחות.]
+
+
+ נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מזמין את חבר הכנסת קלנר לנמק את ההצעה. בבקשה, לרשותך עשר דקות. תודה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אזרחי ישראל, אני גאה ושמח להציג בפניכם הצעת חוק חברתית, חשובה, שמטרתה להקל על אזרחי ישראל בתקופה כלכלית מאתגרת: הצעת חוק לביטול חובת פנסיה לעובדים זרים בתחום הסיעוד 24/7. כן, שמעתם נכון, חבריי, מדובר בחובה אבסורדית, שמטילה נטל כבד על יותר מ-60,000 בתי אב בישראל. 
+
+חבריי, מה מטרת הפנסיה? הפנסיה נועדה לחסוך לגיל זקנה כדי שהעובד לא ייפול על המדינה, אבל כאן מדובר בעובדים זרים שיזדקנו בארצות מוצאם, בדרך כלל גם אין להם הסדר פנסיוני במדינות שלהם, ואז הם פודים את הכסף בעודם צעירים, כשהם יוצאים מהארץ. 
+
+חוק עובדים זרים מגדיר עובד זר כעובד שאינו אזרח ישראלי או תושב בישראל. אין למדינה כל כוונה לקלוט את העובדים הזרים לאחר שהותם בארץ. העובדים הזרים בתחום הסיעוד 24/7 מגיעים לישראל למטרה מוגדרת ולתקופה קצובה, אז למה אנחנו צריכים לשלם להם פנסיה? למה אנחנו מייצאים כסף ישראלי החוצה ללא שום תועלת למדינה?
+
+ טענה נוספת שעולה בהקשרים האלה היא שביטול תשלום הפנסיה ידחק ישראלים מהענף; האם יש חשש לפגיעה בעובדים מקומיים? התשובה היא לא. במקרה שלנו אין עובדים ישראלים בתחום הסיעוד 24/7. אז למה להכביד על אזרחי ישראל, אדוני היושב-ראש? 
+
+בנוסף, בארצות מוצאם של העובדים הזרים לרוב אין הסדר פנסיוני מקביל. בשביל מה אנחנו צריכים לדאוג לכל זה? למה אנחנו צריכים לשלם להם את הפנסיה? הפנסיה לעובדים זרים בתחום הסיעוד היא תוספת שכר פיקטיבית, רטרואקטיבית, שאין לה שום ערך פנסיוני. היא לא קשורה להגעה לגיל פרישה, ואין לה הצדקה חוקית או מוסרית. אתם מבינים את האבסורד, חבריי? את האבסורד הזה צריך לתקן.
+
+ועכשיו, אדוני היושב-ראש שהתחלף - -
+
+
+שלום.
+
+
+שלום לך. - - כמה מילים על עניי עירנו. העסקת עובד זר היא החלופה הריאלית היחידה עבור קשישים, חולים סיעודיים, חולים כרוניים ואנשים עם מוגבלות הזקוקים לטיפול סיעודי צמוד בביתם. אוכלוסיות נזקקות אלה מתמודדות עם חיים מורכבים והוצאות רבות. כמה הוצאות? עלות הבסיס של העובד הזר היא כ-6,000 שקל בחודש, הוצאת הפנסיה – כ-400 שקל בחודש. תעשו את המכפלות, הוצאת הפנסיה השנתית היא כ-4,800 ש"ח. ונשאלת השאלה למה.
+
+רבים מהנזקקים לעובדים זרים בתחום הסיעוד אינם מסוגלים לשאת בעלות של עובד זר. יחידים שמצבם הכלכלי קשה נאלצים להתמודד עם נטל כלכלי כבד כשהם נדרשים לשאת בתשלומי הפנסיה. בשל כך רבים מהם נמנעים מהעסקת עובד זר בסיעוד, על אף הנחיצות הרבה בכך. איך זה הגיוני?
+
+ בתקופה שבה יוקר המחיה מכביד על אזרחי ישראל, אדוני היושב-ראש, אנחנו מחויבים להקל עליהם עד כמה שניתן, וזאת מבלי ליצור כשלי שוק אחרים. אני שומע על תמיכה חוצת מחנות בהצעת החוק שלי, ואני שמח על כך. רק מעטים יכולים להתנגד לחוק – אני גם לא מבין למה – שנועד לאפשר לעשרות אלפי בתי אב בישראל, לעשרות אלפי ישראלים נזקקים, לחיות בכבוד ולשפר את ביטחונם הכלכלי. זו מחויבותנו. אנחנו כאן כדי להקל על האזרח הישראלי. אנחנו כאן כדי לעשות את המהלך הנכון, ולא, חלילה, כדי ליצור עוולות חדשות.
+
+חבריי חברי הכנסת, אנחנו במצב חירום. יוקר המחיה מכביד על כולנו, וחובתנו להקל עליכם, אזרחי ישראל, ככל הניתן. הצעת החוק שלי היא צעד בכיוון, ואני מבקש את תמיכתכם. אני קורא לכם, חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק הזאת למען הקלה על אזרחי ישראל ולמען חברה חזקה ומאוחדת.
+
+ברשותכם, חבריי, אני ארצה להתייחס בדקה להישג חברתי, ציוני ולאומי, שליוויתי מקרוב ושנכנס לתוקף בשעה טובה. הנחות על קרקעות לחיילי מילואים, בתוכם חיילי המילואים שלנו מחרבות ברזל, הנחות שיכולות להגיע עד 90% בנגב ובגליל ובאזורי עדיפות לאומית. עוד יגיע הזמן שאספר על כל השתלשלות העניינים ומסע התלאות מול הפקידוּת הלעומתית, אשר רק אני לפחות השקעתי בעניין הזה מאות שעות של עבודה, ואני לא לבד. כרגע אסתפק בלברך על הכניסה לתוקף של המתווה, ואני מודה לכל מי שעסק בנושא – לשר עמיחי שיקלי, למנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, ותודה מיוחדת גם לראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד, שטרח והגיע בעצמו לישיבת מועצת מקרקעי ישראל ב-20 במרץ. אני חושב שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה שראש ממשלה הגיע לדבר כזה, והוא ירד גם לפרטים הקטנים ביותר, והכול מתוך מחויבות עמוקה.
+
+לגבי החוק שמונח לפניכם, אני מודה לשר יואב בן צור ולוועדת שרים לחקיקה על אישור ההצעה, וקורא לכולם לתמוך בה. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/749/25; נספחות]
+
+
+להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. אני מזמין את חברת הכנסת שרן מרים השכל לנמק את הצעתה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+חבריי חברי הכנסת, חברי אריאל קלנר, אני רוצה קודם כול להודות לך. לדעתי, לפני בערך שלוש שנים פנו אליי קשישים שנאנקים תחת אותו יוקר המחיה בבקשה לכתוב את הצעת החוק הזו. אני רוצה להודות לך על היוזמה להעלות את ההצעה החשובה הזו ולדחוף אותה בכל הכוח.
+
+אני רוצה להבהיר דבר מאוד מאוד פשוט בהצעת החוק הזו. הצעת החוק הזו עושה צדק עם האוכלוסייה שהכי קשה לה, הקשישים במדינת ישראל. לא סתם קשה, בין אם זה להם ספציפית בקנייה של תרופות – אנחנו יודעים שרבים מהם נמצאים בקו העוני, אנחנו יודעים שהפנסיות שלהם, בעבר לא היו הסדרים, הם חיים לפעמים מקצבה זעומה. זאת אומרת, אותם קשישים, האוכלוסייה הכי הכי חלשה במדינת ישראל, כל שקל שהם חוסכים הם מנצלים את זה למשהו אחר. והמשהו האחר הזה זה תרופות, זה מזון, זה דיור.
+
+הצעת החוק הזו בעצם מבקשת לחסוך לכל קשיש כמעט במדינת ישראל 700 שקל, פשוט מאוד. אתם צריכים להבין, כשעובדים זרים מגיעים למדינת ישראל הם מגיעים לזמן קצוב. לדעתי הזמן הקצוב הזה הוא שלוש שנים. הם מודעים לעובדה שהם מגיעים לזמן קצוב. הסדרי הפנסיה נועדו לאנשים שנשארים כאן במדינת ישראל, שחיים כאן, על מנת לדאוג לעתידם, כדי שלא יהוו נטל על החברה בשלב מאוחר יותר. אין קשר בין אותם הסדרי פנסיה לבין עובדים זרים, שהיום חלקם מרוויחים גם 40 פעם את השכר שהם מקבלים במדינת המקור. זה, פשוטו כמשמעו, פנסיה לכל החיים. עובד זר שמגיע היום מתאילנד - - -
+
+
+נכון, זאת הצעת חוק מאוד טובה שלכם. תדעו לכם. אני אומרת לכם את זה כמי שמכירה את זה. העמיסו עלינו עומס גדול, על כל מי שמעסיק עובדים זרים, ואתם פשוט מאפשרים לנו אוויר. מאפשרים אוויר לכל מי שמעסיק עובדים זרים. הצעת חוק סופר-חשובה, באמת, בניגוד לפסיקת בג"ץ.
+
+
+טלי, קודם כול, את צודקת במאה אחוז. אנחנו יודעים את זה.
+
+
+חשוב להגיד את זה.
+
+
+וצריך להבין שזה לא שאותם קשישים ייקחו עכשיו את 700 השקלים האלה ויהפכו להיות מיליונרים. לא. הם משקיעים את זה בתרופות, הם משקיעים את זה בביגוד, בדברים – הם חוסכים. לפעמים הם פשוט חוסכים בתרופות.
+
+
+מאה אחוז.
+
+
+הצעת החוק הזו אומרת דבר פשוט: אנחנו חוסכים לאותה אוכלוסייה קשת יום סכומים שמבחינתם הם סכומים אדירים. ולכן, קודם כול, אני קוראת להעביר את הצעת החוק הזו. אני חושבת שהצעת החוק הזו היא טובה, היא משמעותית, והיא תביא בשורה אמיתית.
+
+אבל צריך גם להבין. הצעת החוק הזו לא צריכה לחול רק על העובדים בעבודת סיעוד. צריך להבין שהיום החקלאים במדינת ישראל נמצאים תחת מצוקה קשה מאוד של עובדים, של היטלים, של בכלל. הם פשוט קורסים. הם קורסים, הם לא עומדים בזה. עכשיו תחשבו – לדעתי, בשבוע שעבר נסגר הסכם שמביאים 70,000 תאילנדים למדינת ישראל. המשמעות של הדבר הזה לחקלאים היא כמעט 50 מיליון שקלים. מי משלם את אותם 50 מיליון שקלים? אנחנו - - -
+
+
+תודה רבה, נא לסיים. הוספתי לך את הזמן שאמרנו.
+
+
+אנחנו, האזרחים, בסוף נשלם את 50 מיליון השקלים האלה בסופר, כשאנחנו הולכים לקנות את התוצרת החקלאית של חקלאי ישראל. תודה.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3038/25; נספחות]
+
+
+להצעת החוק הוצמדה אף הצעתו של חבר הכנסת יצחק קרויזר. אני מזמין את חבר הכנסת צביקה פוגל לנמק בשמו של חבר הכנסת יצחק קרויזר.
+
+
+כל מה שקשור לעובדים זרים, תדעו לכם שזה בג"ץ. בג"ץ התערב - - - ונתן תיעדוף לחופש העיסוק שלהם על פני בעלי הנכויות.
+
+
+בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+אני מקווה שאני אספיק בשלוש דקות, עם האותיות הקטנות האלה שקיבלתי כאן.
+
+אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, כנסת נכבדה, הצעת חוק עובדים זרים – אני אפתח בבקשה בציטוט שאומר: "אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כֹחי אל תעזבני". כולנו מכירים את הפסוק המפורסם הזה מספר תהילים, ומזדהים עם הבקשה לא להיות לנטל ולא להיות עזובים בגיל הזקנה.
+
+במדינת ישראל שוהים היום כ-90,000 עובדים זרים. הגעת העובד הזר לארץ מתבצעת על ידי הליך קבלת היתר להעסיק עובד זר, אשר ניתן על ידי משרד התמ"ת, בעוד העסקת עובד זר בענפי החקלאות, הבנייה, התיירות, המסעדנות, המלונאות וענפי תעשייה נוספים, מתבצעת על בסיס היתר ומספר מכסות מוקצב. בענף הסיעוד מספר המכסות אינו מוגבל. העובדים, כידוע לנו, מגויסים באמצעות חברות כוח אדם ותאגידים בישראל אשר פועלים בארץ המוצא של העובד באמצעות חברות כוח אדם מקומיות.
+
+אני מצטט, אדוני היושב-ראש, מתוך מסמך שנכתב על ידי הממ"מ, אשר סוקר את מצבם של העובדים הזרים בישראל, סוגיות מרכזיות ותמונת מצב, וכך נכתב: בהליך הגיוס נדרשים העובדים להמציא אישורים רפואיים ותעודות נוספות, אולם רק עובדי הסיעוד מתקבלים על סמך ריאיון קצר אשר מתבצע בשגרירות ללא בדיקה מקצועית ומסודרת הבוחנת כראוי את הכשרתם או את התאמתם הפיזית והמקצועית, ואת יכולתם לתקשר עם מעביד ישראלי. לרוב, תהליכי המיון והסינון אינם מקצועיים דיים וכתוצאה מכך, במקרים רבים, מתקבלים עובדים אשר אינם מתאימים לתפקיד ולדרישת המטלות הנדרשות ממנו.
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עוד עולה מתוך דוחות שנכתבו בנושא ומאחר והמציאות כיום הינה שהצורך והביקוש עולים על ההיצע – אני אומר לך את זה באופן אישי כי גם אימא שלי נזקקת למסייע סיעודי – רק ל-75% מהקשישים הזקוקים לעובדי סיעוד, ישנו מענה, דבר שהביא לעלייה של כ-20% בעלות העסקת עובד זר לצורכי סיעוד.
+
+רק כדי לסבר את האוזן – עלות השכר הממוצע כיום במשק היא כ-14,100 שקלים לחודש, עלות שכרו הממוצע של עובד זר היא בין12,000 ל-18,000 שקלים לחודש, והממוצע עולה על השכר הממוצע במשק של עובד ישראלי. מצב כמעט בלתי נסבל.
+
+המחסור במספר העובדים הזרים לסיעוד ביחס לצורך הקיים, הביא לתופעת העובדים הברחנים, ואני הייתי אומר גם: העובדים הבררניים. לא אנחנו מראיינים אותם, הם מראיינים אותנו. זה בכלל הפך להיות משהו מעניין. 
+
+
+ נא לחתור לסיום. 
+
+
+הדבר בא לידי ביטוי גם בעזיבתם של העובדים הזרים את ענף הסיעוד. אני מסיים. 
+
+הצעת חוק זו מתייחסת לסעיף הפנסיוני של העובד הזר. אני מבקש מכם להצטרף אליי ולהצביע בעד התיקון, אשר יפחית את הנטל הכלכלי המוטל על הקשיש ומשפחתו, ולאפשר להורינו ולאוכלוסייה המבוגרת בארץ לחיות את שארית חייהם בכבוד. תודה. 
+
+
+תודה רבה. בהחלט חשוב. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3579/25; נספחות.]
+
+
+ לאותה הצעה הוצמדה הצעתו של חבר הכנסת אליהו רביבו. אני מזמין את חבר הכנסת אליהו רביבו לנמק את הצעתו. אלה הצעות שהוצמדו. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. 
+
+ אליהו רביבו (הליכוד): 
+
+ אדוני יושב-ראש הישיבה, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בשנה וחצי האחרונות, שבהן אני מכהן כיו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, אני נחשף לאתגרים של כלל המעסיקים של עובדים זרים במשק בכלל הענפים השונים. לצד חשיבות הענפים השונים גם למשק וגם לכלכלה, כידוע, ענף הסיעוד הביתי הוא הנושא המרכזי שאליו אני נדרש בכלל הנושאים שאני מטפל בהם בוועדה. 
+
+מדובר בסבים שלנו, בהורים שלנו, באחים שלנו ובלא מעט מקרים גם בילדים שלנו. חשוב לומר באופן ברור כמה עקרונות יסוד כדי שהציבור יהיה חשוף להם: עובד זר מרוויח בישראל – אני מדבר על עובד זר בסיעוד – לפחות פי ארבעה משכר המינימום בארץ מוצאו. לפחות פי ארבעה מאשר בהודו, בפיליפינים, בנפאל, באוזבקיסטן. עובד זר לא מזדקן בישראל. הוא לא יקבל קצבה בגיל פרישה מקרן הפנסיה שלו, ואין לו שום תכלית לקיומו הראוי של העובד בישראל בעת פרישתו.
+
+אדוני היו"ר, מטרת הצעת החוק הזו, היא בראש ובראשונה לתקן את העוול ולהקל, ולו במעט, בנטל הבלתי-נתפס על המושת על המטופל הסיעודי. הצעת החוק הזאת מבקשת להתגבר בחקיקה ראשית על הוראות צו הרחבה המחייב הפרשות מעסיק לפנסיה, ובכך מעסיק שהוא מטופל סיעודי יהיה פטור מהפרשת פנסיה לעובד הזר. הצעת החוק הזאת תחסוך אלפי שקלים בשנה לכל מטופל סיעודי. זה כסף למזון, למעון, למלבוש, למרפא, שהם ארבעה מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, עליו השלום. 
+
+בנוסף, ובהתאם להערות הייעוץ המשפטי לכנסת, הצעת החוק מבקשת להחיל את התיקון על עובדים זרים חדשים שטרם הגיעו לארץ, כך שהם יוכלו לבחור אם מתאים להם לבוא לעבוד בישראל כשנשללת האפשרות הזאת מהם, או לא. תאמינו לי, מבדיקה שאני עושה, הם יסכימו גם יסכימו. 
+
+אני מבקש להודות לחברי חבר הכנסת אריאל קלנר, שלקח את הצעת החוק החשובה הזאת צעד אחד קדימה ושם אותה על סדר-היום. אני שמח לשתף איתך פעולה, אריאל היקר, למען הורינו, אחינו וילדינו הסיעודיים. 
+
+מכאן אני פונה לחברי יושב-ראש ועדת הכנסת, יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שייאות להעביר את הצעת החוק הזאת לוועדה לעובדים זרים בראשותי. מתוך התמקצעות בנושא והכרת האנשים שמאחורי המספרים, הוועדה תיתן להצעת החוק הזאת את הכבוד הראוי ותקדם אותה במהירות המקסימלית למען המטופלים הסיעודיים, היקרים לליבנו. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ אני מבקש מכל חברי הבית לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את השר יצחק גולדקנופ, שר הבינוי והשיכון – אה, השר בן צור פה? אני מזמין שר העבודה יואב בן צור להציג את עמדת הממשלה. לא ראיתי אותך. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כפי שהיטיב להסביר המציע, חבר הכנסת אריאל קלנר, שבעצם דאג ורדף שנעביר את החוק הזה לוועדת שרים – אני חושב שמדובר בחוק ראוי ונכון, ולא פחות חשוב מכך, חברתי. 
+
+צריך לזכור: אנחנו מדברים על הקשיש הבודד שמעסיק עובד זר שלא במסגרת עסק או משלח יד, אלא עובד זר שנועד לספק לקשיש את היכולת לחיות את חייו בצורה סבירה, על אף מגבלות הגיל – ושהוא יהיה פטור מלהפריש לביטוח הפנסיוני עבור אותו עובד. לא מדובר בחברות סיעוד שזהו עיסוקן, לא מדובר באנשים שמרוויחים מהעסקת העובד, אלא בצורך בסיסי קיומי של אותם הקשישים, שמגבלות הגיל לא הטיבו עימם ועם היכולות התפקודיות שלהם. 
+
+ההחרגה של אותם עובדים מהחובה להפריש להם חיסכון פנסיוני מסייעת לנו, כמדינה וכפרטים, פעמיים: פעם אחת, עלות העסקת העובד לקשיש תהיה פחותה, וכך אנחנו מסייעים לאותם קשישים, שרבים מהם אינם בעלי אמצעים להיעזר בעובדים זרים בעלות נמוכה יותר, מה שבהכרח יסייע ליותר קשישים להסתייע בעובדים סיעודיים. 
+
+פעם שנייה, אנחנו משאירים יותר כסף במדינה. אנחנו צריכים לזכור שהחיסכון הפנסיוני של העובד הזר, כולו מועבר בעצם למדינה אחרת. המימוש של החיסכון הפנסיוני על ידי העובד הזר, יהיה במדינת מוצאו. במילים פשוטות יותר: ההפרשות הפנסיוניות הן הוצאה של כסף מהמדינה למשק של מדינות אחרות. לכן אני חושב שהצעה שמצמצמת את הצורך של הקשיש היחיד להפריש לביטוח הפנסיוני היא גם חברתית וגם כלכלית. 
+
+יותר מכך, אני רוצה לעמוד ולומר: הרציונל שעומד בבסיסו של הביטוח הפנסיוני הוא חוב של המדינה כלפי אזרחיה. אזרח מדינה שכל ימיו עובד במדינה וכל כספו וחייו נמצאים באותה מדינה, אזרח כזה, בסופו של דבר – גם כספי הפנסיה שלו ברובם יהיו בתוך המדינה, וישתמש בהם בתוך מדינתו. 
+
+ באינטרס הזה, המדינה צריכה ומחויבת לדאוג לקשיש ולרווחתו בעת זקנה. זה נכון לגבי קשיש שהוא אזרח המדינה, אבל אין לכך שום הצדקה לגבי קשיש זר שהמדינה איננה מחויבת ואין לה כל אינטרס לדאוג לרווחתו במדינות מוצאו, מה גם שמדובר ברווחת העובד הזר על חשבון הקשיש שנמצא כאן, הוא חי כאן והוא אזרח המדינה. לכן אני סבור שמדובר בהצעה נכונה וראויה, שראויה לקבל את תמיכת חברי הכנסת. 
+
+רבותיי, מתוך ניסיון אישי – גם אימי, שתחיה, נעזרת בעובדת זרה, באמת אישיות יוצאת דופן. אולם אנחנו חושבים שהעלות של העסקת עובדת זרה גבוהה מאין כמוה, בגלל כל ההטבות האלה שמדינת ישראל מחייבת לתת. מילא, אני מבין, חברות עסקיות או עובדים שעובדים בחקלאות ובמקומות אחרים, אז יש הצדקה לכך. אבל לעובד שבעצם נותן שירות לאיש יחיד, והאיש היחיד צריך לכסות את העלות הזאת; ולא תמיד, ברוב המקרים, הכספים שמתקבלים מביטוח לאומי עבור הסיעוד של אותו עובד אינם מספיקים כדי לכסות את העלות הזאת. ולכן, בחוכמה, עשו מציעי הצעת החוק, ובכך נוכל לייעל את המערכת ולגרום לכך שבסופו של התהליך, לקשיש תהיה יותר יכולת להעסיק עובד כי העלות תרד בצורה משמעותית כשלא יהיה צורך להפריש פנסיות. 
+
+
+הכספים שהעברת הם כספים שהולכים למדינתו, הם יוצאים מכאן למעשה, נכון? 
+
+
+ בסיום עבודתו, הוא לוקח את כל הכסף שנאגר בסכום הפנסיוני הזה שהפקידו עבורו, לוקח את זה - - - 
+
+
+הפקידו עבורו בישראל. 
+
+
+בישראל. לוקח אותם מישראל, לוקח את זה לארץ המוצא שלו. הוא סיים את העבודה, חוזר לארץ המוצא. הכסף יוצא איפה? יוצא במדינה שלו ולא פה. אני לא מבין איך ולמה מישהו יכול להתנהג לחוק כזה. מה אתה אומר? 
+
+
+חבר הכנסת מיקי לא מתנגד, הוא בעד החוק. 
+
+
+אתה מתנגד? 
+
+
+התפרצת לדלת פתוחה. 
+
+
+אתם לא מתנגדים. חברת הכנסת יסמין, את מתנגדת? 
+
+
+חבר הכנסת מיקי לוי מפריד בין ההתנגדות לבין ההצבעה. 
+
+
+רבותיי, אני קורא לחברי הכנסת להצביע לחוק ראוי, נכון וחשוב. ואני מקווה שנדאג לקדם אותו במהירות, בתיאום עם כל הגופים והאנשים שעוסקים בדבר. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה אדוני השר. להצעות החוק האלה יש מתנגדים. ראשונת המתנגדים, חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ תודה, אדוני. אני מתנגדת לחוק הזה התנגדות נחרצת ואני אסביר למה. לפני כחצי שעה עמד כאן על הדוכן השר יואב קיש, וציטט אותי בצורה מעוותת כאילו אני לא רוצה שיתגייסו חרדים בשביל לא לפגוע בנשים. מצאנו את האשמה באי-גיוס חרדים לצבא: מרב מיכאלי עוצרת בגופה את גיוס החרדים כי היא דואגת לזכויות הנשים. מדהים. אז קודם כול, שלא תהיה אי-הבנה: אני דואגת לזכויות הנשים בצבא, ואני לא מוכנה שיהיה פה דיל בין גברים חילונים שרוצים להישאר בשלטון לבין גברים חרדים שרוצים למנוע מהצעירים שלהם להשתתף בחיים האמיתיים במדינה הזאת, על הגב של נשים שימצאו את עצמן בחוץ. חד-משמעית – לא מוכנה לדיל הזה. ואנחנו יודעות עם איזה הדרה ועם איזה קשיים מתמודדות נשים שכבר משרתות בצבא, שכב�� משרתות בצבא ועושות דברים חשובים. ויש לי גם חדשות בשבילכם: חרדים פוגשים נשים כל הזמן בחיים שלהם. יש להם נשים, יש להם אימהות, יש להם אחיות - - 
+
+
+ מה יש לאישה לחפש בגדוד חרדי? 
+
+
+חברת הכנסת מרב, להתייחס להצעת החוק שאליה את מתנגדת. 
+
+
+  - - הן מפרנסות אותם, הן דואגות להם, הן מטפלות בהם. מה לעשות, הם כל הזמן פוגשים נשים. 
+
+
+ מה יש לאישה לחפש בגדוד חרדי? 
+
+
+ אבל אני רוצה להגיד לכם דבר יותר חשוב לגבי אי-שירות חרדים בצבא. אני רוצה להגיד לכם מה אמר על זה הרמב"ם. לא פחות מאשר הרמב"ם. 
+
+
+ מה זה קשור לחוק?
+
+
+ "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא. לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים" – משנה אבות ד', ה' – "כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם". 
+
+
+ מה את לוקחת על עצמך לקיים? 
+
+
+ "ועוד צוו ואמרו" – משנה אבות ד', ה' – "אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן. ועוד צוו ואמרו" – משנה אבות א', י' – "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות". 
+
+
+ את לוקחת על עצמך לקיים משהו? 
+
+
+ משנה אבות ב', ב': "וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון". הוא מסיים במילים: "וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות". "מלסטם" זה גונב. "מלסטם" זה גונב, והחוק הזה הוא גנבה מהעובדים והעובדות הכי חלשים במדינת ישראל. 
+
+
+ את מדברת על לגנוב? 
+
+
+חברת הכנסת מרב מיכאלי, נא לסיים. תודה רבה. 
+
+
+אתם גונבים מהקשישים שאתם לא מטפלים בהם. אתם גונבים מהקשישות שאתם לא דואגים לזכויות שלהן - - 
+
+
+תודה רבה. חברת הכנסת מרב, אני מבקש לסיים. 
+
+
+- - ואתם באים עכשיו לגנוב מאלה שהבאתם מחו"ל בשביל לטפל בהם. תתביישו. 
+
+
+את מדברת על לגנוב? את מילאת את התפקיד של מי שניגשה לפריימריז - - - 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת עופר כסיף יציג את התנגדותו. חבר הכנסת עופר כסף מתנגד להצעת החוק, ומוזמן להציג את התנגדותו להצעת החוק, עובדים זרים. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אם הייתי צריך לתאר במילה אחת את הצעת החוק הזאת, זו הצעת חוק מגעילה. מגעילה. פגיעה באוכלוסייה הכי מנוצלת והכי מוחלשת שיש. ומה התירוץ? התירוץ: שזה יבוא על חשבון האנשים שזקוקים לטיפול סיעודי. תראו איזה צביעות. במקום לדאוג לאנשים הנזקקים, קשישים ואנשים עם מוגבלויות, על ידי מה? למשל על ידי חקיקה שתאפשר דיור מוגן במחיר סביר. דוגמה. אין דיור מוגן היום במחיר סביר בארץ. אין. אני אומר לכם: דיור מוגן, כדי שזוג יוכל לקבל דיור מוגן היום בגיל מבוגר, צריך לתת פיקדון של מאות אלפי שקלים ולשלם עוד קרוב ל-10,000 שקלים, או לשלם לפחות 15,000 בחודש, אם הוא לא נותן פיקדון. במקום לסבסד ולדאוג לדיור מוגן לאנשים נזקקים, קשישים ואנשים עם מוגבלויות, את הפרוטות האלה מבחינת המדינה, מטילים על העובדים עצמם. במקום לטפל ביוקר המחיה, להוריד את מחירי התרופות באופן משמעותי, לאפשר תחרות הוגנת עם הקמעונאים הקטנים שנותנים בעצמם שירות עיקרי לאנשים הקשישים שחיים בפריפריה, או אפילו לא. במקום לעשות את זה. ולא רק שזה לא נעשה, אלא שתוקעים מקלות בגלגלים כדי שזה לא ייעשה. 
+
+מה עושים במקום זה? מפנים מוחלשים נגד מוחלשים. תוקעים טריז בין אלה שזקוקים לטיפול סיעודי, קשישים ואנשים עם מוגבלויות, לבין המטפלים הנאמנים שלהם. כאילו זה אינטרס מול אינטרס. לא, האינטרס הוא משותף, האינטרס הוא שגם העובדים יעבדו בתנאים הולמים – כולל פנסיה הולמת, וגם הנזקקים יקבלו טיפול הולם, בלי שזה יבוא מכיסם. תנו לזה פתרון בחקיקה, לא באפליית מוחלש נגד מוחלש. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. וכעת המתנגד הבא, חבר הכנסת סימון דוידסון. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מדברים על עובדים זרים, ואני רוצה להציג בפניכם נתון שכולם צריכים לשמוע, בלי יוצא מן הכלל. אתמול היה יום לפניות הציבור, והצגתי את משרד התחבורה, שהוא ב-30% יותר משאר המשרדים בנושא תלונות של הציבור הישראלי. גם בנושא הזה של עובדים זרים יש בעיה קשה עם משרד התחבורה. יושב פה חברי, יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים אליהו רביבו. הוועדה מנסה לקדם, כבר חודשים, עובדים זרים בעולם התשתיות. מתחילת המלחמה אין במדינת ישראל עובד זר אחד בנושא תשתיות. אין עובדים, פרויקטים תקועים, הרבה מאוד מהחברות בפשיטת רגל. וכל זה למה? כי משרד התחבורה לא מאשר ועומד על הרגליים האחוריות לא להביא לארץ עובדים זרים. רשות האוכלוסין בעד, היא מוכנה להביא את העובדים; משרד התחבורה תוקע את זה, ובגלל זה לא מגיע עובד זר אחד בנושא התשתיות. אני קורא לשרה מירי רגב לחזור מהחופשה, להיכנס למשרד ולהתחיל לטפל בבעיות במדינת ישראל. תודה.
+
+
+תודה רבה. המציעים רשאים להשיב להתנגדויות. חבר הכנסת אריאל קלנר, חבר הכנסת צביקה פוגל וחברת הכנסת שרן השכל, תרצו להשיב? לא. חבריי חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים - - -
+
+
+ - - -
+
+
+לא, לא. שלושה, היו שלושה. אגיד לך למה. חבר הכנסת רביבו, היו שלושה מתנגדים לשלוש ההצעות הראשונות, ולכן הם יכולים להשיב. להצעה שלך לא הייתה התנגדות. 
+
+
+האופוזיציה התנגדה להצעה שלי, מרב התנגדה להצעה שלי.
+
+
+ אסביר. חבר הכנסת רביבו, אני אסביר. יש ארבעה מציעים ויש שלושה מתנגדים, שלושת המתנגדים זה על ארבע ההצעות הראשונות.  
+
+ חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אריאל קלנר. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+54 בעד, 13 נגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אריאל קלנר, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+
+ אם צריך.
+
+
+אם ירצו, אז אחר כך יעשו את - - -
+
+
+ ועדת הכנסת.
+
+
+ ועדת הכנסת. ההצעה תידון בוועדת הכנסת, ושם יוחלט לאן היא תעבור.
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+55 בעד, 13 נגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור גם היא לדיון בוועדת הכנסת.
+
+
+ - - -
+
+
+ לא, לוועדת הכנסת, ושם זה יידון. כתוב כאן, ועדת העב��דה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. 
+
+
+ אז אני אומר: הוועדה לעובדים זרים.
+
+
+בגלל שיש בקשה לוועדה אחרת, אנחנו נעביר לוועדת הכנסת.
+
+
+בסדר גמור.
+
+
+חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עובדים זרים – מבקשים להקריא את כל ההצעות, ואני קורא לפי מה שכתוב כאן, חייבים. 
+
+ אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת התקבלה.
+
+
+50 בעד, 13 נגד, אחד נמנע. אני קובע כי גם הצעת חוק זו אושרה בקריאה טרומית ותעבור גם היא לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה – גם זו תעבור לוועדת הכנסת ותדון. ככה, זה הפרוטוקול. בסדר? 
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה האחרונה. הצבעה אחרונה בנושא הזה, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+53 בעד, 14 נגד, אחד נמנע. אני קובע כי גם הצעת חוק עובדים זרים זו אושרה בקריאה טרומית ותעבור גם היא לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+
+ - - -
+
+
+ובגלל כל הבקשות, היא תעבור לוועדת הכנסת ושם ידונו לאן להעביר אותה. תודה רבה לכולם.
+
+
+ [הצעת חוק פ/4472/25; נספחות.]
+
+
+ נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אלון שוסטר ורם בן ברק. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר לנמק את ההצעה. ואני מבקש, יש לך שבע דקות.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כינסנו אתמול בשדולת החקלאות – חברי רם בן ברק, מטי צרפתי הרכבי וחברים אחרים, קרויזר – את החקלאים מהצפון ומהדרום. אני מבקש, חברי הכנסת, אני מבקש את תשומת ליבכם. 
+
+
+גלעד.
+
+
+כמובן שתקצר היריעה מלתאר את המפגש המרגש, אבל דברים אחדים אני מוכרח לציין בפניכם. אבידע בכר, מנהל החקלאות – זה נשמע, איך נגיד, מושג גבוה – הוא חקלאי מקיבוץ בארי, מגדיר את עצמו כחקלאי, שותה קפה שחור בלי סוכר. הבחור נלחם בממ"ד על ידית הממ"ד. אשתו והבן נרצחו ועוד קרובי משפחה נוספים. הוא קרוב משפחה של האלוף בכר מבארי. הוא נפצע קשה, רגל אחת ממתכת ומפלסטיק. הוא מגיע לשדה קצת כאקט שיקומי ובעיקר לא לשיקום עצמי, אלא לשיקום שהוא מגדיר אותו כניצחון האמיתי. היעד הוא שהנגב, שאדמות ארצנו תהיינה ירוקות. 
+
+עכשיו, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, זאת עליכם לדעת, כאשר – אני רואה את חברי גפני שנמצא כאן - - -
+
+
+ הרב גפני.
+
+
+ הרב גפני הוביל, גם הוא יציג את דבריו, את החוק הדומה. כאשר אנחנו רוצים לייצר מציאות של ביטחון מזון, מה אנחנו צריכים? אנחנו צריכים אמצעי ייצור מתאימים. אנחנו צריכים קרקע, אנחנו צריכים הון, אנחנו צריכים עובדים. בכל הנושאים הללו הבית הזה מטפל, יחד עם משרדי הממשלה. יש מרכיב אחד שהוא חיוני תמיד, באירופה הוא כמעט חינם או חינם לחלוטין, ופה הוא יקר מציאות, וזה המים. המים זו דרישה הכרחית אבל מגבלה שאין כמותה, אדוני היושב-��אש.
+
+
+ חבר הכנסת ששון גואטה, חבר הכנסת ששון, אתה מפריע.
+
+ חבריי גואטה וביטן - - 
+
+
+ זה על החקלאים, אתה מייצג אותם. 
+
+
+ - - דוד ביטן מסייע רבות לחקלאות אז הינה, הוא גם יקשיב.
+
+אני רוצה לספר לכם שהבשורה הטובה בכך שיש יותר ויותר בני אדם שחיים כאן, בארץ ישראל – בין שאר הבשורות הטובות זה שיש גם יותר קולחין, מי קולחין או מי שפכים, שמטוהרים בדי עמל ובעלות לא קטנה למים מטוהרים יותר, שמגיעים לרמה שאפשר להשתמש, והם מוזרמים אחר כבוד לנגב.
+
+אדוני היושב-ראש, עלול להיות מצב, ובזה החוק מטפל, כמובן בתצורה הטרומית שלו, שצריכה עוד לעבור בחינה והסכמות, כפי שהסכמנו, של משרדי הממשלה – בלי שהמחיר של המים בקצה יהיה כדאי לאותם חקלאים, לאבידע ולחבריו בדרום ובצפון, בקווי העימות, בקו התפר וברחבי מדינת ישראל – בלי שהמחיר יהיה מחיר כלכלי, לא ישתמשו. מה יקרה כשלא ישתמשו במים, שיהיו לנו יותר ויותר? נצטרך לנכות אותם לרמה רבעונית וחמשונית מופרכת כדי שנוכל להשליך אותם, אללי, לים התיכון או לנחלים. הדבר הזה הוא בלתי נסבל. אנחנו מוכרחים לייצר מציאות שבה המים אינם מגבלה, והחוק הזה מטפל בשאלת עלות המים בקצה לחקלאי.
+
+אני רוצה לקבוע שיש בהחלט מקום לדון גם ברכיבים אחרים, וכשאנחנו בדיונים עם האוצר, עם רשות המים – ואיתם בוודאי יבואו בדברים גם החקלאים, גם התאחדות חקלאי ישראל וגם מים לישראל והגורמים האחרים שעוסקים בחקלאות במדינת ישראל – אנחנו נשאל את עצמנו מהו האיזון הנכון בין השקעה במחיר, בין הגעה למחיר נסבל, כלכלי, לבין ההשקעה בתשתיות המים. שני הרכיבים האלה הם חשובים ביותר. ללא השקעה ארוכת שנים בצנרת, במשאבות, במאגרים, אנחנו לא נוכל לייצר יציבות ואופטימיות לאורך זמן; אבל אם המחיר לא יהיה מתאים, אז לא יהיה מי שיקבל את המים, שיהיו בשפע ויגיעו אולי עד קצה השדה.
+
+אני רוצה לומר שבדיון הזה אנחנו לא רק נצטרך להגיע להסכמות לגבי האיזון בין ההשקעות ארוכות הטווח ובין הסיוע השוטף כדי להגיע למחיר ראוי כלכלית, אלא גם נעלה במלוא החומרה את השאלה אם משק המים הוא אכן משק סגור. יש איזה היגיון שמוביל בשנים האחרונות, שאומר שמשק המים לא יכול להיות נתון להקצבות חיצוניות. אז ראשית, הראשונים שלא מקבלים את העניין כפי שהוא זה דווקא אנשי האוצר; הם מבינים שחייבת להיות הזרמה חיצונית, למשל מכספים שמשקיעים בהשקעות ארוכות טווח. יש את העיקרון הברור לגמרי של המזהם משלם, יש גורמים חיצוניים שמוסיפים כסף כדי שאפשר יהיה להשתמש. אבל אני לא הצלחתי להבין, אדוני היושב-ראש, ואני מסיים, מה ההבדל בין תשתיות תחבורה, בין רכבת, ששם יש השתתפות חיצונית והאזרח הנוסע לא משלם את כל העלויות השוטפות, לבין המים.
+
+אני מודה לכל מי שידו הייתה בהצעת החוק הזה ומבקש לקדם את החוק להמשך טיפול.
+
+
+תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת רם בן ברק לנמק את הצעת החוק, שהוא שותף לה, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בפעם הראשונה בפני חקיקה של חוק שבמידה שיתקבל, הוא ייטיב עם החקלאי הישראלי, יאפשר לאזרחי מדינת ישראל להיות בטוחים שהחקלאים יספקו להם מזון איכותי ובכמות מספקת. אספקת מזון לאזרחים שלא תלוי ביבוא זה מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי שלנו. על מנת להמשיך ולייצר, אנחנו זקוקים למחירי מים שיאפשרו גידול שהוא כלכלי. ציונות זה לא מספיק, בסוף גם צריך לחיות מזה. הדרך עוד ארוכה ויש להגיע ��הסכמות עם האוצר והחקלאים והחקלאות, ולנו, אנשי השדולה החקלאית, עוד עבודה רבה, שאני בטוח שנצליח בה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת רם בן ברק.
+
+
+ [הצעת חוק פ/4473/25; נספחות.]
+
+
+ להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת הרב משה גפני. אני מזמין את הרב גפני לדבר. שלוש דקות לרשותך.
+
+אדוני היושב-ראש, אני אעשה את זה ממש בקצרה. אני מבקש להצטרף לחבריי אלון שוסטר ורם בן ברק, שהציגו כאן את הצעת החוק. אנחנו דיברנו על זה גם קודם. המדינה, שהחקלאות בה נפגעת כל כך, כמו שקורה כאן בכל השנים האחרונות, אנחנו סבורים כולנו שזה דבר שאסור שיהיה. אסור שיקרה דבר כזה, ואחד המרכיבים המרכזיים זה הנושא של המים. זה לא משק סגור, אלון שוסטר, אנחנו יודעים שהמציאות היא מציאות אחרת. לא נוגעים בדבר הזה כאילו זה איזה פרה קדושה, והמציאות היא שהחקלאים נפגעים מזה פגיעה ממש קשה.
+
+אני לא רוצה להאריך בעניין, זה יעבור לדיון בוועדה, אני מקווה, ואני שמח שוועדת השרים אישרה את זה. תרמתי את חלקי לעניין כמה שאפשר, אתם בוודאי יותר ממני אבל אני שותף למאבק הזה, שהוא מאבק גם על ביטחון, גם על כלכלה, גם על המציאות הזאת במדינת ישראל, שהחקלאים, שנמצאים בכל המקומות החשובים למדינה וחשובים לאזרחיה – צריך לסייע להם, ויכול להיות שמכאן ייפתח הדיון הכללי על הנושא של החקלאים.
+
+אנחנו מציעים שמחיר המים יהיה שקל אחד, כפי שאנחנו קובעים בהצעת החוק הזאת. 1.3 שקלים למים שפירים וכו', אנחנו נדון על העניין הזה.
+
+ אני מבקש את תמיכת מליאת הכנסת בהצעת החוק החשובה. אני מודה לכם שאתם הבאתם את החוק בתחילת הדרך, ואני שמח להיות שותף אתכם בעניין הזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת הרב גפני.
+
+
+ [הצעת חוק פ/4640/25; נספחות.]
+
+
+ אני מזמין את חבר הכנסת משה סולומון, שגם לו הוצמדה הצעת חוק בעניין. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. התבקשתי להציג את החוק בשם חברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר, על כן אקריא את הנאום בשמה ככתבו וכלשונו:
+
+ענף החקלאות, בייחוד בישראל, מאפשר ביטחון כמניע כלכלי לצד אספקת מזון מקומית תוך צמצום התלות בגורמים חיצוניים. היתרונות הללו קריטיים בעיתות משבר, אם מדיני, ביטחוני או אקלימי. עם זאת, על אף החשיבות של החקלאות המקומית לביטחון מזון ולהתמודדות לאומית במשברים ומצבי חירום, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, הגורם המוסמך לקבוע כללים לחישוב עלות המים, משאב חיוני לגידולים חקלאיים, אינה מחויבת לקידום החקלאות ולביסוסה ואינה לוקחת בחשבון את התועלת החיצונית של החקלאות, את תרומתו הגדולה של הענף למשק המים הארצי או את חלקה היחסי של החקלאות בצריכת מים שפירים. על מנת שניתן יהיה לקיים התיישבות חקלאית בכל אזורי הארץ, תעריפי המים צריכים להיקבע בשים לב להימצאות מים טבעיים ומים מושבים באותו האזור ולאיכות המים ככל שזו משפיעה על הגידולים. 
+
+ בשנים האחרונות תעריפי המים לחקלאות האמירו אל מעבר ליכולת התשלום של חקלאים רבים, זאת משום שבעלויות שעל פיהן נקבעו תעריפי המים לחקלאות חושבו גם עלויות שאינן נוגעות לשימוש החקלאי במים. מלבד זאת, לא נבדקה כלל יכולת תשלום של הצרכנים, כפי שמתחייב מהחוק, והתעריפים נקבעו בלי לשים לב אליה. הבעיה מתגלית כאקוטית וחמורה באזורי הפריפריה – בדרום, בצפון ובמזרח – שנאלצים בימים אלה להתמודד גם עם הקשיים שנוצרו בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ובראשם פינוי יישובים ומניעת גישה לשטחים חקלאיים רבים עד כדי חשש ממשי להמשך עיבוד חקלאות בשטחים החקלאיים, זאת במחירי מים שאין ביכולתם לשלם.
+
+שימור החקלאות הינו אינטרס לאומי ראשון במעלה, ולשם כך נדרשת בימים אלה פעולה מכוונת של הפחתת מחירי המים לחקלאות באזורי המלחמה הפגועים, כדי לסייע בעיבוד השטחים והבטחת המשך קיומם. לפיכך, מוצע לקבוע כי תעריפי המים לחקלאות ייקבעו בכללים ובאישור שר החקלאות ופיתוח הכפר. בקביעת התעריפים יישקלו, בין השאר, רכיבי עלויות שיש לקחת בחשבון בקשר עם השימוש במים לחקלאות, יכולת התשלום של צרכני המים לחקלאות באזורים השונים, סוגי המים שבהם נעשה שימוש על ידי צרכני המים לחקלאות ואזורים לגידולי חקלאות הנעדרים חלופות לשימוש במי קולחין. כמו כן, מוצע כי בקביעת תעריף מים מושבים לחקלאות יחושב התעריף בקיזוז עלויות טיפול בטיהור השפכים ועלויות טיפול נוסף במים. עוד מוצע לקבוע, כהוראת מעבר, כי תעריפי המים לחקלאות יוגבלו לשקל אחד למטר מעוקב למים המסופקים ממפעל השפד"ן, ול-1.3 שקלים למטר מעוקב למים שפירים באזור נסמך מים שפירים, אזור עדיפות לאומית, אזור קו עימות ואזור נעדר חלופת מי קולחין שבו פחות ממחצית הקצאת המים לחקלאות היא מי קולחין. 
+
+החקלאות היא הארץ שלנו, חשוב שנשמור עליה. על כן אני מבקש שתצביעו בעד הצעת החוק. 
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את שר הכלכלה ניר ברקת להציג את עמדת הממשלה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדיי, מכובדי השר, חברות וחברי הכנסת היקרים, משרד האנרגיה ורשות המים תומכים ואף פועלים רבות על מנת לסייע לחקלאים במדינת ישראל. החשיבות לסייע לחקלאים ולעודד את ענף החקלאות זה הנושא המרכזי שעומד לנגד המשרד. 
+
+משק המים הוא משק סגור והצעת החוק כלשונה תוביל להתייקרות מחירי המים למשקי הבית, דבר שבעייתי מבחינת המשרד ובהתאם לכך יש למצוא לכך מקור תקציבי חיצוני. לכן משרד האנרגיה תומך בהצעת החוק בקריאה טרומית ובתנאי שתחזור לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה ותוצמד אליה הצעת חוק ממשלתית. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה לכבוד השר. 
+
+ חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אלון שוסטר ורם בן ברק. הצבעה
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ להלן תוצאות ההצבעה: 27 בעד, אין מתנגדים, אני קובע כי הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אלון שוסטר ורם בן ברק, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+ חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת הרב משה גפני. הצבעה.
+
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, נראה לי שבהצבעה הקודמת הצבעתי בטעות - - - 
+
+
+ אנחנו נתקן את זה. אני אגיד את התוצאות ונתקן את זה. 
+
+להלן תוצאות ההצבעה: 27 בעד, אין מתנגדים, אני קובע כי הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת הרב משה גפני, אושרה בקריאה טרומית ותעבור גם היא לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. 
+
+חברת הכנסת פנינה.
+
+
+ בהצבעה הקודמת הצבעתי בטעות מהעמדה של חבר הכנסת - - -
+
+
+ חברת הכנסת פנינה הצביעה בטעות מהכיסא של מרדכי ביטון. פנינה, אל תתעסקי עם ביטון. עצה טובה.
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ להלן תוצאות ההצבעה: 29 בעד, אין מתנגדים, אני קובע כי הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אושרה אף היא בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: אכיפת חוק סימון ארץ המקור של התוצרת החקלאית. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, ניסים ואטורי, רם בן ברק וינון אזולאי. ראשון המנמקים, חבר הכנסת אלון שוסטר, לרשותך שלוש דקות. על זה נאמר מעניין לעניין באותו עניין.
+
+
+ מעניין לעניין באותו בניין. 
+
+
+לא, מעניין לעניין באותו מניין. 
+
+
+ אוה, נאור, יפה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אחרי שיש קרקע ויש הון ויש עבודה ויש יזמות ויש גם מים במחיר סביר, אז יש גם תוצרת. חוקקנו תיקון לחוק שמציין את הדבר הפשוט שנוהג בארצות העולם, שידע הקונה בסופר, במכולת, בחנות הירקות, מאין מגיעה הסחורה הטרייה, כלומר, הירקות, הפירות ועוד מוצרים. החוק הזה הוא ראוי, אומנם אני מבין שהיישום שלו התעכב מעט, אבל הוא יצא לדרך. החוק הזה לא מצריך הרבה, הוא בסך הכול מצריך ארטליין, איזה עיפרון בצבע בולט ופתק ליד הדוכן, ליד המשטח או הארגזים, ושם צריך לתת בצורה מאירת עיניים את המידע – מאין הגיעו העגבניות או התפוחים. 
+
+ אנחנו לא מסתירים, אנחנו לא ניטרליים פה, אנחנו רוצים מאוד שביטחון המזון שלנו יתבסס על תוצרת מקומית, תוצרת כחול-לבן – תפוחים ואגסים מהגליל ומהגולן, תפוחי אדמה ועגבניות מעוטף עזה או תות שדה מרמת השרון. אנחנו רוצים דבר אחד, אחד: שאנחנו נדע מאין מגיעה הסחורה. הדבר שני, שחוק – נכבד. תיקנו את החוק הזה והסתבר, דומני בבדיקה של משרד הכלכלה, שבחלק גדול במיוחד מהאתרים, מהסופרים, מהחנויות שבהם העניין זה נבדק, מסתבר שהם לא עומדים בהנחיית החוק. כלומר, הם לא מספרים לצרכן הפוטנציאלי מאין מגיעים הירקות, הפירות ושאר המזונות שצריכים לציין זאת.
+
+ אנחנו מבקשים להעלות את הנושא על סדר-היום, לוודא שהאכיפה מתקיימת כראוי ויבוא שלום על ישראל, גם מבחוץ, גם מבפנים וביטחון מזון כמו שצריך. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. 
+
+
+כבר העברת חוק כזה, לא הבנתי למה צריך הצעה לסדר-היום.
+
+
+תכף תשמע. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, ששי גואטה, זה חקלאות, זה חשוב לך. אנחנו פה בשבילך. אתה יודע, כל הכנסת הזאת עובדת בשביל ששי גואטה על כל הרצון שלו. זה התחיל במכסות על ביצים, עובר לחקלאות. אני מקווה שהיום, איפה שאתה נמצא, בדרום שם, בנגב, אתה עדיין עובד בשביל החקלאות גם כן.
+
+
+ את - - - בלול הוא ביטל.
+
+
+ יש לו ניגוד עניינים.
+
+
+אז תודה, תודה רבה לששי גואטה. 
+
+
+ - - - 
+
+
+האמת, שאל פה רון כץ שאלה יפה. חברי, שאלת: אם יש לך חוק כזה, למה הצעה לסדר-היום? נכון, שאלה. ההצעה לסדר נולדה בגלל שהחוק לא מיושם. 
+
+
+ למה הוא לא מיושם?
+
+
+החוק אומר שצריך לעשות סימון, לשים את הסימון. אתה הולך לשווקים, אתה הולך לחנויות ולרשתות. הבאת את העגבנייה מישראל, כתוב: תוצרת ישראל, הבאת מטורקיה – האמת, כשאתה מביא גם דברים מטורקיה, עדיף שתביא אותם מכפר השעשועים, זה אותו דבר. חנות צעצועים, תיכנס – אותו דבר, אותו טעם, אותו דבר. 
+
+מה ביקשנו? לאכוף את זה. מה קורה עכשיו? מה קורה עכשיו? עכשיו החוק לא מיושם. 77% מהמקומות לא שמים בכלל. עכשיו, איפה זה מחודד יותר? בחרבות ברזל, כשהיבוא, אנחנו רואים מה קורה עם טורקיה, אנחנו רואים שיבוא בדברים אחרים במזון, ממקומות אחרים גם, לפעמים נתקע.
+
+
+לא עשיתם סנקציות?
+
+
+ יש גם סנקציות, אבל אין ביקורת, אין אכיפה.
+
+
+ למה אין אכיפה, איפה שר החקלאות?
+
+
+ זה לא שר החקלאות.
+
+
+ הכלכלה.
+
+
+ זה שר הכלכלה, לכן שר הכלכלה יענה פה. לכן שר הכלכלה פה, בשביל לענות אחר כך על ההצעה הזאת לסדר-היום. יכול להיות – עכשיו עולה לי הרעיון, תוך כדי שאנחנו מדברים – שצריך להעביר חוק שיאכוף את החוק. 
+
+
+ אוה. זה כבר יפה.
+
+
+ נביא חוק שיאכוף את החוק, ואם החוק לא יעבוד, נביא את החוק שיאכוף את החוק של החוק. 
+
+
+ כמו הגמרא.
+
+
+ ואז מה יקרה, אולי גם נעמיד אחר כך עוד ועדה שלמה, ועדה לענייני חקיקה שתאכוף את החקיקה. יכול להיות. ואז תהיה גם אפשרות להקים משרד לענייני אכיפת החקיקה. 
+
+
+ נראה לי שזה יכול לעזור לנתניהו.
+
+
+לא, לא משרד. לא משרד, רשות. 
+
+
+ ונאור שירי בעד. 
+
+קודם כול, אני לא רוצה להגיד את הרעיון הזה, כי עוד מעט יקומו ויעשו את זה, אז תמחקו את זה מהפרוטוקול. 
+
+
+ בדיוק.
+
+
+ מי זה "הם"?
+
+
+ינון, ינון. ינון, לא משרד, רשות.
+
+
+זה כתוב לך בהסכם הקואליציוני. הרשות לאכיפת החקיקה ברשות המחוקקת.
+
+
+ינון, אני אגיד לך איפה מה הבעיה שלי?
+
+
+יש מבקר המדינה, כבוד חבר הכנסת. יש משרד כזה, מבקר המדינה. היה צריך לעשות משהו. 
+
+
+ גם ככה, תראה כמה שרים. מושיבים אותם - - - איפה יהיה מקום באמצע? 
+
+
+אין מקום יותר.
+
+
+נכון, אז נקים גם רשות - - - 
+
+
+- - - 
+
+
+נעשה גם הרשות המסדרת את המקומות.
+
+
+ בג"ץ. נאור, בג"ץ.
+
+
+ינון, אבל זה מאוד תלוי במזגן, לאן הוא מגיע.
+
+
+ לאן המזגן מגיע. המיזוגית, מה שהיה פעם, אם המיזוגית עובדת ברכבת.
+
+ אבל באמת, חבריי, אני מדבר ואני מסתכל על זה – ברוך הבא. אני מסתכל על זה, וכשאני מסתכל, אני אומר: תשמע, אתה מחוקק חוק, עובדים עליו שנה שלמה. אגב, החוק הזה היה עוד מהקדנציה הקודמת ביחד עם רם בן ברק ואלון שוסטר. הבאנו את החוק הזה והגענו איתו כבר לאיזשהו מקום, עד שעשינו הכול בשביל להביא אותו – בוועדה, ויכוחים, הלוך-חזור הלוך-חזור, ובסוף אתה לא אוכף? אז למה אתה מחוקק?
+
+אנחנו לא מחוקקים חוק בשביל לעשות וי. חוקקנו חוק, יופי, יש לי ברזומה עוד איזה חוק שחוקקנו. לא, זה לא המקום. אם לא אוכפים את החוק, עדיף שלא יגיע החוק. אבל אם כבר העברנו את החוק הזה, צריך לאכוף, ואם לא אוכפים, צריכות להיות סנקציות. אני חושב שכבוד השר צריך לעלות לפה ולהגיד לנו למה לא אוכפים, ואני חושב שהשר צריך לקחת את האחריות על האכיפה של החוק הזה. אני גם לא רוצה להגיד במה מתבטאת האחריות, כל אחד שיגיד את זה לבד. אני לא אומר במה מתבטאת האחריות. כבוד השר, אני אשמח לשמוע את זה, תודה.
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+- - - 
+
+
+ מה, אחריות? אני לא יודע, לכו לאנציקלופדיה, תראה מה זה אחריות.
+
+
+ בימים האלה אתה ��וצה להכניס אותו לאחריות?
+
+
+ לא, אני בודק.
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה, להשיב על ההצעה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, מכובדי, מכובדיי חברי וחברות הכנסת, ראשית, החברים צודקים, יש אתגר. אני רוצה לשתף אתכם באתגר ובפתרון. הרי כולנו מסכימים שהחקיקה שעברה בכנסת, שמדברת על סימון מוצרים בתפזורת, זה הדבר הנכון לעשות. התיקון נכנס דה פקטו לפועל ב-24 בדצמבר בשנה שעברה בחנויות, וב-24 בפברואר הוא נכנס לתוקף באופן מקוון, באותה צורה. אני לא איכנס כרגע למהות החוק, כי כולם מבינים על מה מדובר. 
+
+עם הכניסה של השלב הראשון של התיקון לתוקף, חוקרי הרשות פקדו למעלה מ-100 בתי עסק בפריסה ארצית, ואכן גילינו שאנשים לא מממשים את החקיקה. נערכו ביקורות חוזרות ונשנות בבתי העסק, וראינו עבירות חמורות. עכשיו, כשמכניסים חוק חדש – והוא חדש, לא כולם מכירים ומבינים אותו – אנחנו בעיקר, בשלב הראשון, נתנו התראות. שוב, בגלל העובדה שזה חוק חדש. 
+
+
+ יש כאלה שמימשו אותו?
+
+
+מעט, כ-30%, ויש לנו עבודה.
+
+
+ מי זה הם, מי זה הם? זה הסופרים, זה הקמעונאים? מי זה הם, זה החקלאים, הקמעונאים?
+
+
+לא, לא, לא, מה שקורה, זה חוק חדש. תראו, חברים, לא כולם מקשיבים לערוץ 99 בכנסת ומבינים במה מדובר.
+
+
+ זה הקמעונאים.
+
+
+הקמעונאים.
+
+
+אני מדבר על הקמעונאים, כן. עכשיו, מה שקרה זה נושא טכני לחלוטין. נגמרה לפקחים ההסמכה, והיחידי שרשאי לתת הסמכה זה יושב-ראש המועצה להגנת הצרכן. אבל מה לעשות שהוא לא מונה. התעכבנו חודשים רבים, חודשים רבים, למעלה מחמישה חודשים לאחר סיום ועדת האיתור ועד לאישור המינוי לאחרונה. פעלנו למנות אדם שעבר את ועדת האיתור, והוא אושר, לשמחתי הרבה, בממשלה לפני כשבוע וחצי, וייכנס לעבודה בשבוע הבא, ביום שני. רק בסמכותו ובסמכותו הבלעדית זה לחתום על הסמכה, בנוסף לדברים האחרים שנעשים. סיכמנו איתו, דיברנו איתו, הוא נכנס לעבודה כמדומני ב-1 ביולי, ביום שני הקרוב. הוא יידרש לעניין, ואחד הדברים הראשונים שהוא יעשה – הוא ימנה, שוב, יסמיך את הפקחים, ואנחנו נחזור לאכיפה. 
+
+זה נושא טכני. החברים צודקים, אני לא מרוצה מהמציאות שנוצרה, אבל אנחנו צריכים לתת התראות ולעזור לאנשים לממש את החוק, ומי שנתפוס אותו פעם שנייה, ישלם קנס. אנחנו רוצים להסדיר את הנושא, ובעזרת השם נעשה את זה בקרוב. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה. האם המציעים מסתפקים בתשובת השר? 
+
+
+- - - 
+
+
+תראה, בוא, בעיה טכנית. 
+
+
+ לא, אלון. אלון, ביום שני זריהן נכנס לתפקיד. הוא יודע שהוא צריך למנות את הפקחים, ואנחנו חוזרים לאכיפה, זה היה נושא טכני. 
+
+
+ אנחנו נעקוב.
+
+
+נעקוב, באחריותי. 
+
+
+ועדת כלכלה. טוב, אז המציעים רוצים להעביר את הדיון לוועדת הכלכלה, אז נצביע על ההצעה. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+ 
+
+ להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה תידון בוועדת הכלכלה. 
+
+
+
+
+ ההצעה הבאה היא בנושא: הוספת כיתוב "השם ייקום דמו" על מצבות חללי צה"ל. את ההצעה הגישו חברי הכנסת סימון מושיאשוילי, משה רוט, לימור סון הר מלך, עמית הלוי, צבי ידידיה סוכות ומאיר כהן. אני מזמין את ראשון המנמקים, חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, לנמק את ההצעה. 
+
+
+ אני רוצה להתנגד.
+
+
+ להצעה הזו? אין התנגדות, זה לא חוק. 
+
+
+ אה, אז זו לא הצעה.
+
+
+ אתה יכול אחרי זה, אחרי השר אתה יכול. אחרי השר. אחרי השר אתה יכול, אבל מהצד.
+
+ לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+תודה, אדוני. אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, מכובדיי כולם, ראשית אני מודה לכל מי שהצטרף להצעה החשובה הזו. סרן ישראל יודקין, השם ייקום דמו, נהרג לפני למעלה מחודש ימים מירי צלף ברצועת עזה. ההורים, ציפי וטוביה, חסידי חב"ד, אנשים אציליים ששלחו ארבעה בנים למערכה בשירותי צבא ההגנה לישראל. לאחר פטירת ישראל, שאפשר לכנות אותו גיבור ישראל, נותרו שלושה. 
+
+ אני רוצה לציין שהאח דובי בדרך לכאן משירות מילואים בצפון – הוא בדרך לכאן. חברים, משפחה שכולה שהתווספה למעגל השכול במדינת ישראל. הקושי של משפחת שכול – משפחה ששלחה את היקר לה מכול, פתאום, בום, אין ילד, פשוט השמיים נפלו על ראשם. אתמול בשעת צוהריים התקשרתי לאבא טוביה. היה קשה, כואב. האבא פשוט זועק מדם ליבו. הוא איבד ילד, וצריך להילחם על כיתוב של שלוש אותיות: ה"א יו"ד, דל"ת – השם ייקום דמו. 
+
+טוביה, כאשר התבשר את בשורת האיוב, היה בדרכו מארצות הברית, וזאת לאחר שישב שבעה עקב פטירת אביו. אשתו ציפי התקשרה אליו ואמרה לו: הגיעו שני קציני צה"ל ואליהם נלוותה קצינה. ציפי וטוביה, היה שם דין ודברים הקצינים אמרו להם: נתתם את הדבר הכי גדול בעולם, מה שתרצו תקבלו. טוביה רצה לטמון את ישראל המנוח בהר הזיתים, הקצינים הציעו את הר הרצל. ההורים הסכימו, כמובן, בידיעה שצה"ל ישתף פעולה עם הנקודה הזו שהם ציינו בפניהם, שהם חסידי חב"ד – קבורה יהודית.
+
+ צה"ל ומשרד הביטחון, עד ליום זה, פשוט לא מסכימים לכיתוב הפשוט של "השם ייקום דמו". האימא הסבירה והתחננה – הם פשוט התחננו אליהם: השם ייקום דמו, הם אמרו, זה מושג של כל היהודים בעולם. רק במדינה יהודית לא מאפשרים כיתוב לחייל יהודי חרדי של "השם ייקום דמו".
+
+  טוביה האבא הסביר לי אתמול בשיחה, הוא אמר לי במילים האלה: אנחנו אוהבי ארץ ישראל, ניסינו לעשות שותפות עם הצבא, שלחנו ארבעה ילדים, והניסיון לא הצליח. הצבא הטעה אותנו. האימא ציפי אמרה: אין לחרדים מה לעשות בצבא, שלא באמת צריך אותנו.
+
+ אדוני היושב-ראש, המשפחה עלתה לציון של ישראל המנוח בשבוע שעבר ביום חמישי. הם עלו לציון וכל כך קשה – ציון ללא כיתוב. אני מתבייש בשם צה"ל, מתבייש בשם משרד הביטחון. קבר ללא כיתוב כלל רק בגלל שלוש אותיות, פשוט בושה למדינה. חברים, חברים: רגישות קטנה, שלוש אותיות – ה"א, יו"ד, דל"ת – זה הכול. 
+
+
+ תודה רבה
+
+
+ משפחה שתרמה את היקר לה מכול נאלצת להתקוטט עם צה"ל. לנו כמדינה קיים חוב מוסרי גדול כלפי המשפחות האלו. אני קורא מעל במה זו לצה"ל, למשרד הביטחון, להפסיק את הביזיון הזה. עצם זה שאני מדבר על הנושא הזה מעל הבמה הזו זו בושה לנו. אני קורא מכאן לשר הביטחון יואב גלנט: תיכנס בעובי הקורה. ידוע לי שחיילי צה"ל היקרים שלנו חשובים לך.
+
+
+ בבקשה לסיים. 
+
+
+  תעשה סוף לעוגמת הנפש של ההורים – פשוט עוגמת נפש להורים. במותו ישראל הקדוש ציווה לנו את החיים. שהשם ייקום את דמו.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת משה רוט, בבקשה.
+
+
+ אדוני היו"ר, אמרתי לנציגי הרמטכ"ל שאני רוצה שינקמו את דם נרצחינו. אמרו לי שנקמה היא לא ערך לחימה. אתה תבין שכשאני אומרת "אל נקמות השם" שגדולה נקמה שניתנה בין שני שמות, נכון? שנקמה היא ערך לחימה. "השם ייקום דמו" זה לנקום את דם חיילינו ודם אזרחינו. זו פשוט תפיסת עולם שלא מבינה את הערך הזה שנקרא "השם ייקום דמו". 
+
+
+ תודה. בבקשה.
+
+
+ תודה. אדוני יושב-הראש, סליחה. חברי הכנסת הנכבדים, כנסת נכבדה. הנושא הכאוב ביותר בתוך הנושא שא��חנו מדברים עלי זה הבורות – בורות בצמרת של צה"ל, בורות במערכת, בורות בחינוך, בורות בגישה, בורות שממש יורדת עד שורש העניין. 
+
+
+ תצליחו לשנות מבפנים.
+
+
+ הסבא של ישראל - - 
+
+
+ רון, זה לא נושא שבאמת אפשר להיות בו ציני, בוא. תחשוב על ההורים השכולים, על האחים, על האלמנה.
+
+
+ - - - 
+
+
+ רון, תאמין לי, יש דברים שהם קווים אדומים. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חבל.
+
+
+ אני אתן לך עוד זמן. הם קווים אדומים, בזה – לא. בוא, אנחנו מאוד – פה לא להיות ציני. הם רואים אותנו עכשיו, המשפחה.
+ 
+
+ אני יכול לחזור לדבר על הנושא?
+
+
+ כן.
+
+
+ תודה רבה. הסבא של ישראל החייל, שימו לב, רבותיי, קראו לו רב זלמן. הסבא הזה, רב זלמן, ישב בסיביר כעונש – סליחה, אני יכול לקבל שקט? אפשר להשתיק את המפריע הזה בצד ימין פה? 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ 1. לא אני דיברתי, ו-2. לפני שאתה משתיק מישהו, בוא.
+
+
+ לא תמיד הילד הרע זה אתה.
+
+
+ חבר הכנסת אלעזר שטרן, זה מפריע. חבר הכנסת אלעזר שטרן? הוא מדבר בטלפון, זה מפריע, הוא שומע, זה מפריע למציע.
+
+
+ אני יכול להתחיל סוף-כל-סוף לדבר? אז אני מתחיל מהתחלה, איפה שאני הייתי - - - 
+
+
+ אלעזר שטרן, זה מפריע. אתה לא מתייחס אפילו.
+
+
+ הוא לא שומע, שנייה. בסדר, אני אגש אליו.
+
+
+תתחיל מהתחלה.
+
+
+ זה מהישיבה, הוא כל הזמן עמד.
+
+
+ לא, קצת כבוד, קצת, לא הרבה.
+
+ הסבא של ישראל, השם ייקום דמו, קראו לו רב זלמן, הוא ישב בסיביר, יהודי שזכיתי להכיר. הכרתי אותו כשהייתי ילד בקראון הייטס בברוקלין. והוא היה דמות, בעיניי, של יהודי של מסירות נפש. על מה הוא ישב בסיביר? בגלל שהוא למד תורה עם ילד. עצרו אותו בסיביר. הקג"ב רצה להכריח אותו שילשין על יהודים אחרים – הוא לא רצה להלשין. חתכו לו חלק מהאצבע, זה היה רב זלמן. לקחו לו את ספר התהילים, או כמו שהוא סיפר לי את זה כשהייתי ילד, "מיין תהילים'ל", התהילים שלו. הוא צם, הוא הכריז על שביתת רעב. הוא צם שבוע עד שהקג"ב החזיר לו את התהילים. כל בוקר אמר את כל ספר התהילים, ישב בסיביר ולמד תורה עם ילד. יהודי של מסירות נפש בפועל. והנכד שלו, ישראל, השם ייקום דמו, נפל על קידוש השם בהגנה על עם ישראל.
+
+  עכשיו, למה אני אומר בורות? אני לא חושב שיש פה רשעות, אכזריות או אדישות – יש בורות. כשאנחנו אומרים "השם ייקום דמו", המשמעות האצילית ביותר שיכולה להיות לנקמה זה שאנחנו אומרים : אנחנו בני אדם, ואין בידינו לנקום דם. אומות אחרות: דם תמורת דם, ככה מחנכים. אצלנו השם של צבא ההגנה זה "צבא ההגנה". אנחנו בסך הכול רוצים לחיות, לחיות עם שכנינו. מדינת ישראל אף פעם לא הייתה – היהודים אף פעם לא יצאו כדי להרוג אומה אחרת, מעולם לא היה. ועכשיו כל מה שאנחנו אומרים הוא שמגיע לישראל, או יותר נכון לטוביה, אבא שלו. דיברתי עם אבא שלו השבוע. הוא אמר לי: אני רוצה דבר אחד, משהו שיהיה טוב לנשמה של הילד שלי. זה מה שהוא מבקש, הוא לא מבקש דבר אחר. עוד היה מישהו שהתחכם ואמר לו שזה יעלה כסף לשנות מצבות. הוא אמר: כסף עליי. כך הוא אומר לי. לא ייאמן. מה יותר אצילי מהדבר הזה שאנחנו אומרים שהנקמה רק בידיים של ק-ל עליון?
+
+ רבותיי, אני מבקש, חברי הכנסת, תצטרפו. אנחנו מעבירים את הנושא לוועדת החוץ והביטחון, ואנחנו נקרא לצה"ל, אולי זה יתחיל להיות פתח אחד לשנות קונספציות והבנה, ולהילחם על בורות שקיימת עכשיו, לצערנו. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. 
+
+
+- - -
+
+
+לא. שיניתי, שיניתי. את אחריו. 
+
+
+למה?
+
+
+כי הוא ביקש. 
+
+
+ אני אדבר דקה פחות. 
+
+
+רק בשביל מאיר אני מוכנה. 
+
+
+גם אני, רק בשביל מאיר שיניתי.
+
+
+
+אדוני היושב-ראש, אני הצטרפתי לדרישה. אני חושב שבלי שום קשר לוויכוחים הפוליטיים, דווקא על הרקע הזה, שמתנהל ויכוח גדול מאוד על גיוס חרדים, אני לא חושב שמשרד הביטחון לא יכול לזוז מתפיסתו. אגב, השם ייקום דמו זה ביטוי שהוא: יהודי שנרצח על ידי גויים בגלל שהוא יהודי. ואתם ודאי מכירים את זה.
+
+
+ זאת אמירה מאוד שכיחה, מאיר. מאוד שכיחה. 
+
+
+ כן, כן. חבר'ה, אין לי כיפה. למדתי בתלמוד תורה. 
+
+
+הוא לא עולה חדש.
+
+
+אני קצת יודע יהדות. 
+
+
+ יש לך הרבה זכויות. 
+
+
+ זה בסדר גמור. עכשיו, אני אומר - - -
+
+
+ש"סניק של פעם. 
+
+
+ובעתיד, בעזרת השם. 
+
+
+הוא הש"סניק המקורי, אתם - - -
+
+
+ברשותכם, הורים שקוברים את ילדם, ילד שנפל בצבא – אני מוסר להם תנחומים. אני לא מכיר אותם. תנחומיי – אני לא חושב, שנהיה אנשי ביטחון, ונרצה שנהיה נורמטיביים, ונרצה שנהיה כאלה, אם הורים שכולים חשוב להם שעל מצבת בנם יהיה רשום "השם ייקום דמו", אני לא רואה שום סיבה בעולם להגיד להם לא. הם לא ביקשו לשים לו, אני יודע, חס ושלום איזה פסל, או לשנות את הכרית או לבנות משהו. רוצים שיהיה השם ייקום דמו, כי בתפיסתם היהודית, בתפיסתם התרבותית, התיאולוגית, זה הדבר שצריך להיות. 
+
+לכן, אני אומר לכם, זאת צריכה להיות הסכמה מקיר לקיר. לכן אני הצטרפתי, ואני מציע באמת שנעביר את זה – אני מבין שסיכמתם לוועדת הכנסת. 
+
+
+ לא, ועדת הכנסת תדון באיזו ועדה. 
+
+
+ ועדת הכנסת. אני חשבתי – לוועדת חוץ וביטחון.
+
+
+ועדת הכנסת תדון בזה. אני מתקן. 
+
+
+ועדת הכנסת תדון. אני חשבתי, אבל שכנעו אותי חבריי, כי יש באמת לחץ על ועדת החוץ והביטחון, ואני לא יודע מתי זה יגיע. אבל אני תומך, ואני מאוד מקווה שאנחנו נצליח כולנו ושתהיה הסכמה בכל הבית, אין שום סיבה לוויכוח. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. 
+
+
+שמת לי ארבע דקות?
+
+
+למה? לא הבנתי מה הבונוס.
+
+
+ככה, כי אתה לא שאלת אותי אם אני מסכימה.
+
+
+זה שיקול דעת של היושב-ראש, לפי התקנון. אבל קחי שלוש וחצי – לא אני ולא את.
+
+
+טוב, מהתחלה.
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשות משפחת יודקין היקרה, שאני משערת שהיא צופה בנו, עדיין מהדהדים באוזניי דבריה הכאובים של ציפי יודקין, אימו של הקדוש ישראל יודקין, השם ייקום דמו, שנפל בעזה, בריאיון אתמול לינון מגל: להוציא את הצדיק הזה מהקבר, לעשות עוד פעם לוויה, לשבת עוד פעם שבעה, תגידו, זה נשמע לכם הגיוני? אני לא באירופה או בארצות הברית, אני במדינת היהודים, בארץ ישראל. נתתי כזה דבר יקר, ואני לא יכולה לחשוב על זה. זה יגמור לי את החיים.
+
+ביום רביעי, י"ד באייר, נפל סרן ישראל הכהן יודקין, השם ייקום דמו. בלילה האחרון לחייו הוא הוביל ברגישות נחושה אירוע חילוץ פצועים. עם בוקר יצא למשימת הקודש לאסוף חלקי גופות שנותרו בשטח, כדי להביאם לקבורת ישראל, ומשם המשיך למשימת השגרה של נטרול עוד מנהרת טרור. צלף שזיהה את הכוח של ישראל ירה לעברו, פגע בו, וישראל, השם ייקום דמו, טהור העיניים והלב, נפל והותיר חלל גדול בלב של משפחתו וחבריו, ובליבם של רבים רבים בעם ישראל.
+
+לא במקרה אני בוחרת להדגיש שוב ושוב את התואר השם ייקום דמו. זה שם תואר יהודי המספר על מי שמסר את נפשו על קידוש השם ונפל על קדושת עמו ומולדתו. כינוי שלאחריו אין צורך להמשיך ולהרבות בתארים, כי המעשה הזה של מסירות נפש על קדושת השם הוא מעשה בעל משמעות כבירה, שרבי�� רבים בעם היהודי לאורך כל הדורות נשאו אותו. כתיבת התואר השם ייקום דמו על מצבות קדושים אינה מנהג חדש, זה מנהג יהודי קדום ועתיק יומין, שהחל כבר בתקופת האחרונים, והטעם לכך הוא – כי כך גורמים להרוג נחת רוח. ובמקרה שלנו, גם למשפחתו ולכל העם בישראל. מתוך הידיעה כי "ניקיתי דמם לא ניקיתי וה' שֹכן בציון". 
+
+ לאחר נפילתו של ישראל ביקשה משפחתו לחרוט על מצבתו את התואר השם ייקום דמו. הם רצו להמשיך את מסורת הדורות, ולהעלות על נס את גדולתו ומורשתו של ישראל, השם ייקום דמו, שמסר את נפשו למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל, ולהכיר בו כאחד מההרוגים על קידוש השם. למרבה הצער, משרד הביטחון, באטימות ובחוסר רגישות אופיינית, סירב לאשר את הכיתוב. ציפי יודקין, אימו, החרדית, של ישראל, השם ייקום דמו, סיפרה כי צה"ל לא ידע מה להגיד, מה משרד הביטחון דורש והיא, כאימא חרדית, לה היו דרישות. היא לא רצתה תאריך לועזי על הקבר אלא רק תאריך יהודי – הם אכן מחקו. ואז ביקשה שיהיה רשום השם ייקום דמו ליד המצבה. זה לא איזה מושג חדש, זה משהו שקיים לא רק בארץ אלא בקברים יהודיים בכל העולם. רק במדינת היהודים לא מאפשרים לרשום על מצבת חייל יהודי את המילים השם ייקום דמו. 
+
+ זה בלתי נתפס. לראות מצבה ריקה זו תמונה נוראה, שצובטת בלב כל יהודי, ובטח בלב של המשפחה היקרה, כאשר משרד הביטחון מעמיד את המשפחה בפני הדילמה הבלתי-אפשרית והמייסרת של עקירת ישראל, השם ייקום דמו, מקברו, ועריכת לוויה חדשה בבית עלמין אחר. כך סיפר אחיו דובי בישיבת הסיעה שלנו. אוי לחרפה. 
+
+הרי מהי מצבה ריקה, אם לא מחיקת זכר הנופל ומורשתו מעם דפי ההיסטוריה? באיזו זכות מוסרית מחליט משרד הביטחון לעשות זאת? משרד הביטחון, את הכינוי "השם ייקום דמו" רכש ישראל, השם ייקום דמו, בזכות גמורה. למשפחת יודקין אף אחד לא עושה טובות. משפחה שהקריבה כזה קורבן, זכותה המלאה לקבוע ולדרוש את הנצחתו של בנה באופן התואם את ערכי חייה. 
+
+בנוסף, אני מבקשת להסביר את הרציונל של הסירוב להשתמש בשם התואר "השם יקום דמו". הפחד מהמילה נקמה הוא בעצם זה שעומד בבסיס התפיסה השגויה והמעוותת. היא זו שעומדת מאחורי חוסר היכולת שלנו להכריע ולדרוש ניצחון מלא על אויבינו, אויבים אכזריים וצמאי דם שאנסו, רצחו, טבחו ושרפו מעולל ועד זקן. הנקמה באויבינו היא רגש לגיטימי ובריא. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+יותר מכך, בתורה הקדושה אנחנו רואים את הנקמה שאנחנו מצווים בה פעמים רבות – במדיין ובעמלק.
+
+ בשולי הדברים, אך גם זו נקודה חשובה, כאשר עולה שוב לכותרות נושא גיוס החרדים לא ייתכן שמשרד הביטחון ידבר בשני קולות: מצד אחד, ידרוש גיוס חרדים בהיקפים גדולים, מהצד השני יזלזל ולא יכבד את ערכי החיים שלהם. 
+
+
+ תודה. 
+
+ 
+ אני רוצה לסיים בתפילה שמהדהדת וזועקת לאורך כל הדורות, ובמיוחד בימים אלו: "אבינו מלכנו, חמול עלינו ועל עוללינו וטפנו; אבינו מלכנו, עשה למען הרוגים על שם קודשך; אבינו מלכנו, עשה למען טבוחים על ייחודך; אבינו מלכנו, עשה למען באי באש ובמים על קידוש שמך; אבינו מלכנו, נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך". תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. 
+
+
+תודה, אדוני היושב בראש. חברותיי וחבריי לכנסת, משפחת יודקין, הדיון הזה נעשה לכבודו, לזכרו ובעזרת השם, גם להנצחה הנכונה של הגיבור הזה, ישראל יודקין – נכד, כמו ששמענו, למשפחה של מוסרי נפש על העם שלנו.
+
+אני רוצה להתייחס בדקות שלי לטענה של משרד הביטחון, בהתנגדות שלו ובאמירה שזה עניין אישי, ואם רוצים להוסיף כיתוב אישי, שיוסיפו באזור האישי. במצבות של בתי הקברות הצבאיים יש אזור אישי למטה – הפנו אותם לאזור האישי.
+
+ואני רוצה לומר שלושה דברים, ואני מאוד מקווה שלא נצטרך להגיע פה לחקיקה בנושא הזה, ומשרד הביטחון ילך עם המוסר הפשוט ועם השכל הישר.
+
+דבר ראשון, לא מדובר בכיתוב אישי. הדרישה הזאת של משפחת יודקין ושלנו איננה לתוספת אישית כזאת או אחרת. היא תוספת כללית. "השם ייקום דמו" היא תוספת כללית. היא כללית מצד תוכנה. זה לא משהו אישי, כמו שאתה רואה בבתי הקברות – על הנרצח או על הנופל – אלא היא במהותה דבר כללי ותוספת כללית. יותר מזה, כיוון שהכיתוב הזה, כמו שהזכירו קודמיי, הוא נוהג מדורי דורות, אי-אפשר להגדיר אותו כפרטי. באופן מהותי הוא כללי. הוא היה תמיד, ולכן הוא כללי.
+
+דבר שני זה לגבי התוכן עצמו, כמו שאמרו כאן לפניי, ואמרה חברת הכנסת סון הר מלך. הרי התוכן הזה הוא כללי, והוא היה ראוי להתקבל על ידי נציגי הכלל, במקרה הזה – נציגי משרד הביטחון, כיוון שאנחנו אומרים בביטוי הזה שלושה דברים, והם שלוש המילים של הביטוי: השם ייקום דמו. 
+
+ אנחנו אומרים "השם", כיוון שהמלחמה כאן היא לא רק מלחמה על חבל הארץ שלנו, המלחמה הזאת בפרט היא מלחמה על השם ועל ישראל עמו, כמו שאומר דוד המלך, היא מלחמה על מי זה אלוקים, היא מלחמה מול מחללי אלוהים, אלו שבשם אלוהים מרסקים את צלם אלוהים שבאדם, רוצים להכניע אותו, רוצים לכפות את כל העולם לעמדה שלהם, לגזול את החירות, המתנה הגדולה שאלוקים נתן. זאת מלחמה על השם, מיהו אלוקים. האם הוא בא להיטיב? האם תכלית הטוב להיטיב? או שהוא בא להכניע את האדם ולבטל את צלם אלוהים שבו? ולכן, קודם כול, אנחנו אומרים "השם".
+
+ודבר שני: "ייקום". התביעה הזאת לצדק ולנקמה – צה"ל היה הראשון, משרד הביטחון היה הראשון שצריך לקבל את זה; התביעה הטבעית הזאת, המוצדקת הזאת, לנקמה, לצדק, לגמול לאותם אלה שטבחו, אנסו, רצחו, ערפו ראשים של חיילים שלנו.
+
+ודבר שלישי: "דמו". הדם הזה הוא לא לשווא. כשאנחנו אומרים "השם ייקום דמו" אנחנו אומרים שהדם לא נשפך לשווא, "ונקם ישיב לצריו וכִפר אדמתו עמו". הדם הזה יכופר בנקמה, בצדק, ולכן גם מצד התוכן של הביטוי הוא תוכן כללי, והיה ראוי שמשרד הביטחון יאשר אותו.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ודבר אחרון, ברשותך – נעשו תיקונים בעבר, כלומר, הדבר הזה כמו התיקון שהוזכר פה על תאריך לועזי. נעשו תיקונים בעבר על דברים פחות כלליים, פחות כלליים במובן הישראלי, ונעשו תיקונים. ולכן אני אומר: אנשי משרד הביטחון, לא מדובר על כיתוב אישי, מדובר על כיתוב כללי, מדובר על כיתוב שתוכנו כללי, מהותו כללית, ההיסטוריה שלו כללית, ולכן ראוי שהוא יהיה לפחות אופציה לכל אדם מישראל, שלא לומר שהיה ראוי מלכתחילה לעשות את זה.
+
+אני מאוד מקווה, אדוני היושב בראש, שלא נגיע פה לחקיקה, ואני מצפה משר הביטחון ומכל הגורמים הרלוונטיים לאפשר למשפחת יודקין, לכל חלל ולכל משפחה, לקבע במצבה את הדרישה הצודקת ואת התפילה שהשם ייקום דמו. תודה.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. חבר הכנסת ינון אזולאי, העברת לנו את מאיר כהן ואתה עברת ליש עתיד? העברת את חבר הכנסת מאיר כהן לש"ס ואתה עברת ליש עתיד?
+
+
+אתה יודע מה הכוח שלי? שכולם בסוף יהיו ש"סניקים.
+
+
+ ינון, כולל נאור?
+
+
+ אני לא יודע, אני סומך עליך.
+
+
+בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עדיין בהלם אחרי הריאיון שצפיתי בו אתמול בערוץ 14. לראות אימא שכולה שקברה את הבן שלה, הקדוש ישראל יודקין, השם ייקום דמו, עומדת ובוכה בשידור, ומספרת לעם ישראל שהיא באמת חושבת ללכת ולקבור את הבן שלה מחדש, לעשות הלוויה חדשה בעיצומה של מלחמה. 
+
+ אין אף אחד ממשרד הביטחון שצפה בריאיון הזה? אין אף אחד ממשרד הביטחון שיש לו מעט היגיון בתקופה הזו באמצע מלחמה להבין מה המשמעות בשביל עם ישראל של משפחה שכולה שקוברת את הילד שלה מחדש? באמת, על מה אנחנו מדברים? 
+
+ אנחנו במלחמה איומה. וכן, אין מחלוקת שצה"ל זקוק עכשיו לכל חייל; אין מחלוקת על זה שיש מצוקת כוח אדם גדולה בצה"ל. כל המדינה סוערת סביב העניין הזה, הרי מתקיימים כאן דיונים בכנסת על גיוס חרדים. ובאמת, מאיפה זה מגיע? אני מנסה לחשוב מה עובר בראשם של אותם אנשים שמקבלים את ההחלטות במשרד הביטחון, רואים את האימא השכולה מגיעה ואומרת: אני איאלץ לקבור את הבן שלי מחדש, והם בינתיים משאירים את זה ככה, משאירים את המצבה ריקה לעיני כל ישראל. מה עובר בראש שלהם? מה הם חושבים? מה יעבור בראש של כל נער חרדי או של כל אימא חרדית או של כל אבא חרדי במקום אחר שחושב או שוקל היום אם לשלוח את הבן שלו לצבא? מה הוא צריך לחשוב לעצמו? שצה"ל מנסה לחנך את הילדים שלו? שצה"ל מנסה לחנך את כל עם ישראל? נכון, זה קרה, היו פה תקופות כאלה. צה"ל חשב שהוא צבא שאמור לחנך את העם, לקבוע כאן נורמות חברתיות. אבל עכשיו אנחנו במלחמה, אנחנו צריכים פה צבא עם, אנחנו צריכים פה צבא של כולם, אנחנו צריכים פה צבא שכל אבא חרדי או כל אימא חרדית, או כל אדם במדינת ישראל ששולח את הבן שלו לצבא, לא יחשוב שיש מישהו שמנסה לחנך אותו או לקבוע נורמה חברתית חדשה במדינה הזאת על הגב של הילד שלו, או חמור מכך, על המצבה של הילד שלו.
+
+כשאנחנו נמצאים בתוך סיטואציה כזו, אני באמת רוצה לקרוא מכאן, קודם כול, לנו, לאנשים שנמצאים בבית הזה. אני חושב שהיו כאן אמירות מאוד ברורות לפניי, אבל זה גם צריך להישמע יותר. אם אנחנו רוצים להכניס עוד אנשים לצבא, אנחנו לא יכולים להגיע למצב שבו צה"ל דווקא בתקופה הזו מוריד את רמת הכשרות, אנחנו לא יכולים להגיע למצב שבו דברים מהסוג הזה קורים, ובעיקר אנחנו לא יכול להיות במצב שבו צה"ל חושב שהוא יכול לחנך אחרים. אנחנו לא יכולים להגיע למצב שבו עם ישראל יראה מצבה ריקה, עם ישראל יראה משפחה שכולה בעיצומה של מלחמה על רקע דתי שצריכה לערוך הלוויה חדשה.
+
+אני רוצה לקרוא מכאן למשרד הביטחון: טיפה רגש, טיפה היגיון, טיפה הבנה של מה שעובר על העם הזה בימים האלה. תעשו את הדבר המתבקש – השם ייקום דמו. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה, אני מזמין את כבוד שר הכלכלה להשיב על ההצעה, רק שאני חייב לציין שבראשית הפרשה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי הגישה מכתב והגישה הצעת חוק עם חבר הכנסת אופיר כץ, וגם אנוכי וחבר הכנסת יונתן משריקי הגשנו הצעת חוק בעניין. נקווה שלא נצטרך לדון בעניין הזה. תודה רבה.
+
+
+נסעו לתקן את הנזקים בארצות הברית.
+
+
+אדוני היושב-ראש, מכובדיי, חברות וחברי הכנסת, לפני שאני מקריא את תשובת שר הביטחון כשר תורן, אני רוצה לשתף אתכם ברמה האישית באתגר. אני זוכר שכשהייתי ראש עיר בירושלים הייתה בקשה לשים בעמק הצבאים מצבה אישית של אחד הלוחמים שנהרגו במלחמה. התייעצתי עם יד לבנים, ויד לבנים בירושלים הבהיר שיד לבנים לא רוצה לראות מצבות אישיות, אלא אפשר לעשות משהו על כל צוק איתן. ובדין ודברים עם המשפחות ויד לבנים קצת פרצנו גבולות והגענו למתווה שעשינו אנדרטה יפהפייה לזכר כל נופלי צוק איתן. יצאנו מהפרוטוקול בהסכמה של כולם והייתה שם הנצחה של 11 הלוחמים שהיו קבורים בהר הרצל – השמות שלהם עם משהו אישי. כלומר, מצאנו דרך בהסכמה עם יד לבנים קצת לעדן את הכללים, מבלי לשבור ולייצר איזה השלכת רוחב בכל המדינה ושיד לבנים יתנגדו.
+
+ולכן אני שומע את כל מה שנאמר, ואני מזדהה לחלוטין. אני חושב שכולנו מבינים שצריך להיות פה כנראה איזה תיקון – להתחשב לא רק במשפחתו של סרן ישראל יודקין, זכרו לברכה, השם ייקום דמו. אנחנו כולנו, וגם אני כמובן, בשם הממשלה ובשם כולנו, משתתפים בצערה של המשפחה ומחבקים אותם חיבוק חזק.
+
+אני מאמין שזה מה ששר הביטחון מתכוון לעשות. עכשיו אני אקרא את ההודעה. היא קצת ארוכה, אבל אני חושב שכל מי שמקשיב לניואנסים מבין, אני מקווה, שזה המתווה לפתרון: 
+
+ בראשית הדברים אבקש להשתתף בצער המשפחה על מות יקירה ישראל, זכרו לברכה, השם ייקום דמו. ישראל שירת כלוחם בחטיבת כפיר, וחירף נפשו בצפון רצועת עזה לשם הגנה על ביטחונה של מדינת ישראל, ואנו חבים לו ולמשפחתו חוב מוסרי גדול.
+
+באשר לסוגיית הכיתוב על גבי מצבה צבאית, השר רוצה לציין כי משרד הביטחון נוהג להיעתר לבקשות של משפחות במקום שבו הדבר מתאפשר, ובדרך שתמעט את צערן ולא תוסיף עליו. הכיתוב "השם ייקום דמו" אושר על ידי נציגי משרד הביטחון כתוספת לכיתוב האישי על גבי הקבר, כפי שיוסבר להלן. 
+
+ במטרה לאזן בין עקרונות האחידות והשוויון בבתי קברות צבאיים ובכיתוב על גבי מצבות צבאיות מחד גיסא, לבין הצורך לאפשר ביטויים לכאב אישי מאידך גיסא, תוקן בשנת 1996 חוק בתי קברות צבאיים. בסעיף 5 לחוק בתי קברות צבאיים נקבע כי תישמר מתכונת של אחידות ושוויון בכיתוב האחיד, וניתנה אפשרות להוסיף כיתוב לביטוי אישי לפי בקשת קרובו של החייל. 
+
+בנוסף, ובתוקף סמכותו לפי סעיף 5(ג) לחוק בתי קברות צבאיים, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, התקין שר הביטחון דאז את תקנות בתי קברות צבאיים, התשנ"ז–1997. בתקנה 2 לתקנות נקבעו כללים מפורטים בדבר המיקום והתוכן של הכיתוב האחיד שיופיע על גבי כרית המצבה, ובתקנה 3 צוין כי ניתן יהיה להוסיף תוספת לכיתוב אישי.
+
+ תקנה 2 קובעת אפוא מתכונת אחידה לפרטי הזיהוי של המנוח כאדם וכחייל ולנסיבות מותו. במילים אחרות, עניינה של התקנה הוא מקומו של המנוח ביחס לכלל. לעומת זאת, התוספת לכיתוב האישי מתייחסת למקומו של החלל ביחס למשפחתו ואהוביו. היות שהתוספת השם ייקום דמו אינה מופיעה, לפחות כרגע, בתוספות האפשריות בחלק של הכיתוב האחיד, הציעו גורמי המקצוע במשרד הביטחון להוסיפה בחלק של התוספת לכיתוב האישי, וזאת מתוך הבנה כי תוספת זו מבטאת את כאב המשפחה על מות יקירם.
+
+ במקביל לכך הנחה שר הביטחון להעלות סוגיה זו לדיון המועצה הציבורית להנצחת החייל, אשר קיימת לה סמכות סטטוטורית מכוח סעיף 12 לחוק בתי קברות צבאיים לייעץ לשר הביטחון בעניין בתי קברות צבאיים ובענייני הנצחת חיילים ואנשי כוחות הביטחון. 
+
+כן יובהר כי משרד הביטחון פועל ויפעל ללוות את משפחת יודקין וליתן לה את המעטפת המיטבית בכדי להקל, ולו במעט, את הכאב הגדול ותחושת האובדן, ושמו של ישראל יודקין, זכרו לברכה, השם ייקום דמו, יונצח מעתה ועד עולם בהיכל הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובאתר יזכור.
+
+אני מפרשן את הדברים כניסיון להגיע יחד עם מערכת יד לבנים – לתת את האופציה גם לשנות או להוסיף לכללים שהיו עד היום - - 
+
+
+ למה? למה?
+
+
+ רק שנייה. אין לך ויכוח איתי. - - לא רק בפן האישי, אלא אולי גם למעלה. אני מעריך שהדבר הזה יזכה לרוב גדול בעם ישראל, ואני אפעל בשם חבריי לכנסת ברוח זו.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ - - -
+
+
+ אני הקראתי את תשובתו של שר הביטחון בשמו, כשר תורן.
+
+
+ חבר הכנסת אלעזר שטרן, מהצד, דקה. מהצד. לא, לא, מהצד. דקה לרשותך. הוא רוצה להתייחס להצעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעביר את זה לוועדת - - -
+
+
+ אני מציע שנתייחס לעניין הזה בחרדת הקודש הראויה, ולא כוויכוח פוליטי בין לא משנה מי למה. קודם כול, כמובן, אני משתתף בכאב העמוק מאוד של משפחתו של ישראל יודקין, השם ייקום דמו. אני ביקרתי גם את המשפחה הזאת, וזאת משפחה מפוארת, והלוואי וירבו כמותה בישראל. 
+
+אחרי שאמרתי את זה, אני חושב שהנושא הזה הוא יותר מדי רגיש – מאשר להיכנס להיכל הזה. גם הבוקר אמרתי, כמו בכל יום רביעי, "אל נקמות ה'". וגם בשבת, "הרנינו גויים עמו, כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו וכִפר אדמתו עמו". אנחנו יודעים שהנקמה שייכת לקדוש ברוך הוא ולא לבני אדם. כל מי שנכנס ויש לו הזכות להיקבר בבית העלמין הצבאי, בהיבט הדתי הוא נהרג על קידוש השם. לא משנה אם הוא נהרג בתאונת אימונים, לא משנה אם הוא אם הוא נהרג בקרב ולא משנה אם הוא נהרג בקרב מאש כוחותינו. אבל מה שיכול לקרות, חס וחלילה, שייכנס הישראלי הפשוט – כמו שאנחנו רוצים שימשיכו להיכנס בימי הזיכרון ובימי הזיכרון לחללי צה"ל ולחללי מערכות ישראל – ויסתכל: על זה כתוב השם ייקום דמו, ועל זה לא כתוב השם ייקום דמו. אבל אולי על זה כתוב השם ייקום דמו והרי חברים שלו הרגו אותו, בטעות אומנם, לא רק באימונים, אולי גם בתוך שדה הקרב. 
+
+מה שאני אומר, שהנושא הזה הוא נושא הרבה יותר מדי רגיש וכואב. אני אגיד לכם, גם עכשיו, במלחמה הזאת - - 
+
+
+ בבקשה לסיים.
+
+
+- - הרבה ויכוחים עם הורים שכולים על תוספות – נהרג בקרב גבורה. רק את המילה גבורה. כתוב נהרג בקרב. הבן שלו נהרג בקרב גבורה. יש ערך לאחידות. אני לא נוקט עמדה פה. מה שאני מבקש מכל החברים שלי, כמו שהציע שר הביטחון – כיוון שיש לי קילומטרז' ארוך בזה, עם דברים שהולכים אחרי הנפש ואחרי הרוח ואחרי ההיגיון ויותר מהכול אחרי הרגש – להשאיר את הדבר למועצה הציבורית של משרד הביטחון, שיושבים שם בעיקר הורים שכולים, אבל הורים שכולים שכבר מבינים, והילדים שלהם או הילדות שלהם – אני אפילו לא יודע במה נהרגו.
+
+
+ תודה רבה. תודה.
+
+
+ ולכן אני חושב שאת הווליום ואת הטענות כלפי מערכת אכזרית ואטומה – אני מציע שנזכור שגם בצד השני יש הורים שכולים. תודה.
+
+
+ תודה. תודה רבה. המציעים רוצים לעבור - - -
+
+
+ אפשר להתייחס למשהו? אפשר להתייחס למשהו?
+
+
+ לא, אי-אפשר.
+
+
+רק רגע, אפשר לומר משהו? אפשר משהו קטן?
+
+
+ קטן, מהצד. יש לך מזל שעליזה לא פה, כי היא לא הייתה - - -
+
+
+ לא, לא, משהו קטן לומר. הבעיה היא – קודם כול, שמעתי גם את מה שאמר חבר הכנסת שטרן ומה שאמרו כל חברי הכנסת. אני מאוד מתחברת למה שאומר בעניין הזה חבר הכנסת שטרן, על המורכבות שכרוכה בזה. אתה הצעת להעביר את זה למועצה. הבעיה היא שאנחנו תקועים עם חוק מצבות, שקובע שם בסעיף 5 – אנחנו פשוט נעוצים בהוראת חוק בעייתית שקובעת את הכיתוב האחיד. אנחנו צריכים לעבור את זה דרך ועדת ערר. יש כאן מורכבות.
+
+
+ יש למטה – מותר להם לכתוב מה שהם רוצים. 
+
+
+ לא, אני מפנה לחוק עצמו.
+
+
+ זה לא הדיון, נו, טלי.
+
+
+ טלי, אני אומר לך שהיה תיקון לחוק. אני לא יודע על מה את מסתכלת. 
+
+
+ טלי, זה יגיע לוועדה, תטעני את הטענות. תבואי לוועדה ותטעני.
+
+
+ יש שיש מתחת שמותר להורים לכתוב שם מה שהם רוצים.
+
+
+ טוב, זה לא הדיון.
+
+
+ אני רק אומרת שלצערי הרב יש לנו חוק שמחייב אותנו להליך ביורוקרטי, שאפשר לחשוב איך אנחנו מנצחים אותו. לצערי. אני רק אומרת.
+
+
+ תודה רבה. המציעים?
+
+
+- - - ועדת הכנסת.
+
+
+ ועדת הכנסת. אני מעלה את ההצעה להצבעה לדיון בוועדת הכנסת. תודה רבה ליושב-ראש הקואליציה שהסכים לדון בהצעה הזו.
+
+ הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ להלן תוצאות ההצבעה: 17 בעד. אין מתנגדים. אני קובע ההצעה תידון בוועדת הכנסת.
+
+
+
+
+ ההצעה הבאה היא בנושא: שיפור הטבות המס לחברות מועדפות ביישובים צמודי גדר, מס' 3349, 3353 ו-3358. את ההצעות הגישו חברי הכנסת משה סולומון, נעמה לזימי, משה טור פז. ראשון המנמקים, חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. ההצעה הדחופה לסדר-היום שאנחנו מעלים כאן באה לתקן עיוות היסטורי, אדוני היושב-ראש. מפת עדיפות לאומית היא מפה חשובה וראויה, וטוב שמדינת ישראל בוחרת לתעדף אזורים שונים במדינה, כי מה לעשות, הם שונים. אבל יש כאן עיוות משמעותי. מקומות כמו קריית שמונה מקבלים אותו יחס בדיוק כמו יוקנעם. יוקנעם היא עיר חשובה בישראל, ואני בעד הקידום שלה, אבל ברור לכל בר דעת שקריית שמונה, הרחוקה עשרות מונים מהמרכז, ראויה להעדפה מיוחדת. 
+
+שאלו אותי על ההצעה הדחופה לסדר-היום: תושבים אין בקריית שמונה. אז אתה מנסה לתקן את חוק עידוד השקעות הון בשביל להקים שם משרדי חברות ומפעלים? התשובה שלי היא כן. אנחנו לא יכולים להסתכל על קריית שמונה רק במצב הנוכחי, וגם לא על המצב של החזרת התושבים, בעזרת השם, בקרוב. אנחנו צריכים להסתכל על קריית שמונה והאזור עשור קדימה.
+
+ אם רוצים צמיחה, פיתוח, צריך לעשות מעשים בשטח. אתמול נפגשתי עם ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן. הוא הסביר את החשיבות בסדר-יום כזה, בקידום הנושא הכל-כך חשוב הזה – גם הצעה זו וגם הצעות נוספות שאנשים מעלים ביחס לצפון. 
+
+המטרה של ההצעה הדחופה לסדר-היום היא לקדם שינוי אחד מני רבים לקידום קריית שמונה והאזור כולו. כולנו ערים למצב בצפון. אני שמח ששר האוצר ומנהל רשות המיסים רוצים בשינוי הזה, ומבין שנדרשת עוד עבודת מטה בנושא.
+
+ לכן אני פונה מכאן לחברי הכנסת: הצביעו בעד העברת הנושא לדיון בוועדת הכספים והמשיכו להביט על יישובי הצפון קדימה, לא כעל אזורים שרופים חלילה, אלא כעל חבל ארץ פורח שיצמח וישגשג, בעזרת השם בקרוב. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה. 
+
+
+ תודה לך, יו"ר הישיבה. מאז 7 באוקטובר מפונים עשרות אלפי תושבי הצפון מבתיהם בשל המלחמה ונוכחות חיזבאללה על קו הגבול. נכון להיום, כבר תשעה חודשים לתוך המלחמה, עדיין אין כל צפי לחזרתם. בעוד חודשים ספורים תיפתח שנת הלימודים, ותלמידי הצפון עדיין יהיו מפוזרים ברחבי הארץ במקומות זמניים – בתקווה שזמניים; אין לדעת אם המקומות הזמניים הללו יהפכו בשלב מסוים לקבועים וחבל הארץ היפה ביותר שלנו יינטש סופית. אסור שזה יקרה. 
+
+ היום אני רוצה לדבר דווקא על היום אחרי, שיגיע בשלב זה או אחר. מפניות שהגיעו אלינו מתושבי האזור, הם העלו בפניי סוגיה מורכבת וחשובה מאוד, הטבות המס, וגם יש לומר שהטבות המס שכן ניתנות היום לאזורים הללו, לא רק מה שאיננו, הן נמוכות ולא מספקות בשלב הנוכחי. 
+
+
+סליחה, אם אפשר קצת שקט שנוכל לשמוע את חברת הכנסת. תודה. 
+
+
+בישראל של אחרי 7 באוקטובר מובן שהדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת, וברור לכולנו שחייבים למצוא פתרון שייתן הטבות גבוהות יותר ליישובים צמודי הגבול, שסבלו וסובלים מהרס מוחלט מאז פרוץ המלחמה. אומנם מדובר ביוזמה של תושבי הצפון, אך ברור שהדבר רלוונטי גם ליישובי העוטף והנגב המערבי. לכן אנחנו מבקשים לפעול כבר עכשיו לתיקון מפת הטבות המס ולהוסיף קטגוריה נוספת ומרחיבה יותר ליישובים צמודי גבול הן בצפון והן בדרום. הנושא הזה יגרום לתמרוץ ולחידוש הפעילות הכלכלית באזורים האלו עם סיום המלחמה ויעודד הקמת מפעלים ועסקים חדשים באזורים החשובים הללו. לכן נבקש להעביר את הנושא החשוב הזה לדיון בוועדת הכספים של הכנסת על מנת לפתור את הלקונה הזאת ולהוביל את השינוי הנדרש. 
+
+כמו שאמר חבר הכנסת משה סולומון, יש נכונות לבחון שינויים פה. אני חושבת שבכוחה של הכנסת לעשות את הדבר הנכון ואכן לתקן עיוות ארוך שנים, שהפך להיות עיוות אקוטי תחת המציאות הלאומית הקשה מאוד. כדי ליישב את ישראל צריך גם לדעת איך אנחנו מתקנים גם עיוותים ישנים והיסטוריים ומייצרים שינוי שכל כך נדרש. 
+
+אני חושבת שפה נוכל לשתף פעולה, ואם ירצו באמת, לעשות את זה גם במהירות, במהירות מיטיבה, כדי גם לאותת על העתיד לציבור – לדעת, שיש לאן לחזור, יש למה לחזור, יש מדינה שלוקחת אחריות ומבינה את אחריותה. תודה רבה. 
+
+
+תודה. ישיב על ההצעה בשם שר האוצר השר התורן - - -
+
+
+- - - 
+
+
+כבוד השר ברקת ישיב על ההצעה בשם שר האוצר, בבקשה. לכל הפחות מגישים דברים שאתה מסכים איתם. 
+
+
+כן, בהחלט. שוב שלום, אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, אני משיב בשם שר האוצר, ואני אוסיף אחרי זה מילה - - -
+
+
+סליחה, רוצים לשמוע את כבוד השר. חברי הכנסת, אני רוצה לשמוע את כבוד השר, תודה. 
+
+
+- - -
+
+
+אני אשיב בשם שר האוצר, ואחרי זה אומר כמה מילים גם מבחינתי. הטבות המס לחברות מועדפות, שאליהן מתייחסת הבקשה, הן מכוח חוק עידוד השקעות הון, שבמקרה במשרד שלי. בהתאם לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט–1959 – להלן: חוק לעידוד השקעות הון – מפעל יהיה זכאי להטבות מס רק אם הוא מפעל תעשייתי כהגדרתו בסעיף 51 לחוק ומתקיימות לגביו הוראות סעיף 18א לעניין היותו מפעל בר-תחרות, דהיינו 25% לפחות ממכירות המפעל יהיו לקוחות בחו"ל.  אחת מהטבות המס המנויות בחוק היא הפחתת שיעור מס החברות משיעור סטטוטורי של 23% לשיעור נמוך של 7.5% באזור פיתוח א' – ששם, אגב, נמצא אזור ההטבה, אלה חברות מועדפות, שלהן מפעלים תעשייתיים בני-תחרות. התנאים לקביעת מפעל בר-תחרות הם בעיקר יכולת יצוא של לפחות 25% מכלל הכנסתו של המפעל, או שעיקר פעילותו בתחום ענפי הביוטכנולוגיה או הננו-טכנולוגיה. 
+
+ההצעה מכוונת להקלה נוספת בשיעור המס לחברות מועדפות ביישובים סמוכי גבול הצפון – סביר להניח כי לפחות חלק מהחברות שהיו רווחיות בשנים האחרונות יהיו הפסדיות בתקופת המלחמה לאור נזקי מלחמת חרבות ברזל, שצמצמה את פעילותן העסקית. לכן הקלות מס בתקופת המלחמה יהיו לא אפקטיביות ולא ישיגו את מטרתן. לאור זאת, בכוונת משרד האוצר לשקול כיצד ניתן לייצר כלי סיוע מגוונים למפעלים ולעסקים ביישובים בצפון וסמוכי גבול הצפון, אשר יסייעו גם בתקופות שלאחר סיום מלחמת חרבות ברזל, וזאת, הן על מנת לשמר את המפעלים ואת העסקים הקיימים, הן לשם משיכת מפעלים ועסקים נוספים לאזורים אלה. 
+
+
+- - -
+
+
+אנחנו רוצים - - - 
+
+
+הבנתי, אני מבין. 
+
+
+שנייה, חברים, השר שמע ויתייחס. 
+
+
+פה נגמרת תשובתו של שר האוצר. 
+
+
+קודם כול תשובת השר. אחרי זה - - -
+
+
+אנחנו במשרד מסכימים איתכם שצריכים לגרום לכך שהאזורים האלו יהיו אפילו יותר אפקטיביים. ההגדרה של 25% יצוא נועדה, וזה דבר נכון, לדחוף את העסקים הישראליים לחשוב בין-לאומי, לשווקים הבין-לאומיים, כי שם העתיד שלנו. אנחנו היום עושים במדינה 165 מיליארד דולר יצוא – אני שמתי יעד תוך 15 שנה להגיע לטריליון דולר יצוא. בשביל להגיע למספרים כאלה, אנחנו צריכים להגדיל את היקפי החברות שעושות יצוא, להגדיל ולהסיט כוח אדם. היום כ-11% מכוח האדם בישראל עובד בטכנולוגיה. אנחנו צריכים להגיע תוך 15 שנה ל-25%, אחד מארבעה, לא אחד מתשעה. 
+
+
+- - -
+
+
+רגע, מחילה. כמובן שההעדפה הזאת צריכה להיות בעיקר לפריפריה, בעיקר לפזר אוכלוסייה, כי אנחנו רוצים להביא מפעלים חזקים לצפון, לדרום, לאזורים עם עדיפות לאומית. אנחנו גם הצענו, וכרגע זה בדיון עם משרד האוצר – שאני רוצה עוד סוג של הטבה, וההטבה היא שמפעל שלא עושה יצוא, אם הוא ילך לפריפריה ולצפון, אנחנו מוכנים לתת גם לו העדפות בשביל לעודד עסקים ללכת דווקא לצפון ולדרום. 
+
+
+על זה מדברים. 
+
+
+אני מסכים. לא, ההעדפות היום ניתנות רק למי שיש לו לפחות 25% יצוא באזור פיתוח א', שם נכנסת רשות ההשקעות במלוא כוחה, ואנחנו משקיעים הרבה, מאות מיליוני שקלים, במפעלים מאושרים, אזור פיתוח א' שעושים יצוא. 
+
+כאן אנחנו צריכים, כנראה, לעשות מסלול נוסף, והמסלול הנוסף זה גם לרדת מ-25% אולי עוד מדרגה אחת מלמטה על מנת לעודד יותר ויותר עסקים להגיע לשם. הדברים האלה בדיון. ההצעה אם לשפר את המס בתקופת המלחמה היא לא רלוונטית, כי גם ככה משלמים מס מאוד מאוד מופחת של 7.5%. 
+
+
+- - - 
+
+
+עוד פעם, אני רוצה להזכיר שמדברים במסלול של הטבות מס, שזה 7.5% מס, מי שבוחר את ההטבה הזאת. רוב ההייטק הולך לשם, אגב. רוב ההייטק הקלאסי הולך לשם, ו-7.5% זה באמת די סמלי, אני לא חושב שלרדת מתחת לזה יעשה איזשהו אימפקט גדול. 
+
+אנחנו צריכים לתת אקוסיסטם שלם ולהתעסק במה שנקרא "קלאסטרים" – בתחומים שבהם לישראל יש יתרון יחסי; לדחוף לשם, לתת להם סיוע נוסף. אני אתמול הייתי בקצרין ברמת הגולן, ישבתי עם ראש מועצת קצרין יחד עם ראש מועצת גולן – הם יושבים ביחד, משתפים פעולה – לחשוב איתם ביחד מה יביא עסקים כנראה באגרוטק, בתחומים טכנולוגיים – מה יביא אותם לצפון.  ישבתי עם ראש עיריית נהריה – מה יביא עסקים בתחום הבריאות; יש להם שם 400 דונם ליד בית החולים בנהריה – מה לעשות שם כדי שיהיה כתוב בכניסה של אזור התעשייה: אזורhealth-tech נהריה, למשל להתמחות בגריאטריה. למה בגריאטריה? כי אם אתה מפתח שם התמחות בשיתוף פעולה – הם הולכים לעשות שיתוף פעולה עם שערי צדק פה ולייצר התמחות וידע. אז הידע שלהם יוכל ללכת לשווקים הבין-לאומיים, יוכלו לתת שירות יותר איכותי, תעסוקה יותר משמעותית, גם יצוא. אנחנו בעצם יושבים היום עם השחקנים בפריפריה, עיר-עיר, ומייצרים מפת חלומות. אני קורא לזה מפת חלומות. אני רוצה לראות לכל אחד מהשלטון המקומי, ראשי הרשויות – לחלום במסגרת ששת הקלאסטרים, ששת התחומים החזקים של המדינה, למצוא נישות ולפתח התמחויות. ואז העסקים ירצו להגיע דווקא לשם. דוגמה באופקים, בשביל שנבין: באופקים עשיתי את התרגיל הזה איתו לפני ארבע שנים, והוא מפתח אזור באזור התעשייה שלו, שכתוב שם: "אגרוטק אופקים". שאלנו את חברות האגרוטק: מה אתם צריכים כדי שנוכל לקדם אתכם? אז הם צריכים מעבדות. מעבדות – אם כל אחד צריך לפתח מעבדה, זה מיליונים גדולים, אם נפתח מעבדה שכולם יכולים להשתמש בה, אז זה incentive, זה תמריץ מאוד מאוד גדול. אז איפה ששמים את המעבדות, לשם יגיעו חברות.
+
+ אז אנחנו עובדים היום עם השלטון המקומי, מעבר להטבות המס שזה לדעתי די מוצה. אנחנו עובדים איתם – מה עוד אנחנו יכולים לתת לכם בשביל להאיץ צמיחה, לעבוד עם השלטון המקומי בהסכמה, ומראש לבוא לעסקים ולהגיד: אם ניתן לכם את זה, תבואו? אם הם אומרים לנו "כן", ניתן להם את הסיוע הזה.
+
+אני חושב שהמוטיבציה של כולנו היא איך אנחנו עוזרים לחברות בפריפריה ולעסקים בפריפריה לצמוח. בואו נדאג לכך שיהיה כדאי לחברות שעושות הרבה יצוא, הרבה טכנולוגיה – נייצר להם אקו-סיסטם מתאים, וזה יעשה עבודה מאוד מאוד טובה בהבאת חברות לפריפריה, ברוח הדברים שאתם העליתם. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. המציעים, לוועדה? מה?
+
+
+ - - -
+
+
+ טוב. נעמה, לוועדת כספים, כן?
+
+
+כספים.
+
+
+אני יכול להעיר - - - 
+
+
+- - - ועדת כספים איתך.
+
+
+ לא, אני רוצה להגיד משהו. אגיד מהצד פה – ביחס לתשובה.
+
+
+דקה, דקה, דקה. הוא לא – אתה המגיש? אתה המגיש, אתה לא יכול, אתה כבר דיברת. רק מי שלא דיבר. 
+
+ טוב, אני מעלה את זה להצבעה, את ההצעה – לוועדת כספים.
+
+ההצעה להעביר הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.
+
+
+ להלן תוצאות ההצבעה: 19 בעד, אין מתנגדים, אני קובע שההצעה תעבור לדיון בוועדת הכספים.
+
+
+ הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024 
+ [מס' מ/1762; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 181; נספחות.]
+
+
+ חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024. אתה, יש לך הודעה? מי מנמק את ההצעה?
+
+
+ אני, בשם יולי אדלשטיין.
+
+
+בשם יולי אדלשטיין, חברת הכנסת לימור סון הר מלך תנמק את ההצעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024, שיזמה הממשלה.
+
+ בשנת 2014 נחקק פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון, שהסדיר דחיית שירותם של תלמידי הישיבות ואת האפשרות לשלבם בצה"ל ובשירות הלאומי-אזרחי. במקביל, נחקק גם חוק שירות לאומי-אזרחי, כהוראת שעה עד יום 30 ביוני 2023, שקבע את מסגרת השירות של תלמידי הישיבות בשירות הלאומי-אזרחי.
+
+ בשנת 2017 ניתנה פסיקת בית המשפט העליון שביטלה את פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון. בית המשפט נתן כמה ארכות לחקיקת הסדר חלופי. משלא נחקק הסדר חלופי פקע גם תוקפו של הפרק ביום 30 ביוני 2023.
+
+ בשנה שעברה, כדי לא ליצור ואקום בנושא השירות הלאומי-אזרחי, אושרה הארכת תוקף הוראת השעה בשנה, עד יום כ"ד בסיוון התשפ"ד, 30 ביוני 2024. במסגרת זו נקבעה האפשרות לשלב בשירות לאומי-אזרחי את מי שניתן לו צו דחיית שירות לפי פרק ג'1 ערב פקיעתו, באותם תנאים שהיו קבועים בפרק ג'1, ובכלל זה התנאי בדבר גיל מינימלי לכניסה לשירות הלאומי-אזרחי, שעומד על גיל 21, וקבלת אישור הפוקד לשירות זה. 
+
+ כעת מבקשת הצעת החוק המונחת לפניכם להאריך את תוקפו של החוק בשנה נוספת, ליום ד' בתמוז התשפ"ה, 30 ביוני 2025, וזאת על מנת שלא לגדוע את אפשרות השתלבותם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בשירות לאומי-אזרחי.
+
+ בהקשר זה, בימים אלה דנה ועדת החוץ והביטחון בהצעות חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26), התשפ"ב–2022, ובהצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2021, שעניינן בחינת ההסדר הכולל בנושא גיוס תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים. במסגרת זו צפויה להיבחן גם סוגיית השירות הלאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
+
+ להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות, לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. כאמור, הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד.
+
+
+יש לנו רשימת דוברים.
+
+
+רשימת דוברים. חברי הכנסת: יאיר לפיד – אינו נוכח; מאיר כהן – לא נוכח; קארין אלהרר – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. חמש דקות.
+
+
+ אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, היום, 263 ימים, חטופים בשבי מפלצות החמאס אזרחי מדינת ישראל, אחינו, שנמצאים בתעלות. 263 ימים. 120 חטופים, חבריי חברי הכנסת, כמניין חברי הכנסת במליאה. שוו בנפשכם ש-120 חברי כנסת מתחלפים עם 120 חטופים, בתוכם כמובן חברי קואליציה, אופוזיציה, חברי ממשלה, שרים; איך היה מתנהג הבניין הזה? איך היה מצביע האולם הזה? ברור לי לחלוטין שהוא היה מצביע אחרת. אני מסתכל על תמונות החטופים ביציע הקהל וליבי נחמץ. 120 חטופים מבני עמנו אזרחי מדינת ישראל, יהודים ושלא יהודים. אין לי בכלל ספק שאם היה מדובר ב-120 חברי כנסת, היינו מתנהגים ומתנהלים אחרת. 
+
+שר האוצר בישיבת הקבינט הקודמת: הרמטכ"ל מדבר על גיוס חרדים, זו סוגיה פוליטית. אדוני, מה לא נאמר על גיוס חרדים? גם בית המשפט אמר את דברו. נאמר הכול בכול מכול כול. אמירה כמו זו שגיוס חרדים זו סוגיה פוליטית עדיין לא שמענו. אז אדוני, השר סמוטריץ' – השר במשרד הביטחון, לא לטעות, בנוסף לתוארו כשר האוצר, יש לו תואר נוסף – לא, לא, לא, זו לא סוגיה פוליטית, זו סוגיה ערכית, חברתית. זו סוגיה של שוויון בנטל. זו סוגיה – שאין הבדל בין דם לדם. זו סוגיה קיומית של מדינת ישראל. זו סוגיה ביטחונית.
+
+ רק לשמוע אמירה כזו מהשר במשרד הביטחון/שר האוצר, אוחז בתואר של שני שרים, מתכווץ הלב, צמרמורת אוחזת בנו. איזה חוסר ההבנה. לא. זה ערכי, זה בנפשנו, זה ילדינו. וכולם מתגייסים, לא יעזור יותר כלום, הסיפור הזה נגמר.
+
+אדוני היושב בראש, אני בא מבית דתי ואני מכבד מאוד את הדת ומכבד את תורתו אומנותו - - 
+
+
+ חבר הכנסת נאור, הוא מהסיעה שלך, תכבד.
+
+
+ לא הוצאתי מילה.
+
+
+ לא, סליחה, סליחה.
+
+
+ - - ומזדהה הזדהות מוחלטת עם תורת העם היהודי. היא יקרה לליבי, כמו כל אחד אחר. היא חלק מההיסטוריה שלנו, מהתרבות שלנו, מהדת שלנו. היא גרמה לנו לשרוד כל כך הרבה שנים כעם. החזרה לארץ אחרי 2000 שנות גלות מוגדרת כנס, וחלק מזה זה היותנו יהודים מאמינים באלוהים.
+
+ואני שואל, אדוני, הרי בחוץ לארץ כשהיינו בגולה הממשלה הפולנית לא מימנה את ציבור לומדי התורה, הם למדו ועבדו. רק בארץ משהו השתבש. אני באמת מתפלא על חבריי ממפלגת ש"ס. יש במפלגת ש"ס שני קצינים, יש לוחם בגבעתי, יש חבר'ה שהתגייסו. מה בדיוק - - - כדי לאמץ את הגישה הזו? הציבור הספרדי התגייס לאורך כל שנות חייו, לאורך כל קיומה של המדינה. איתי בגדוד 50 היו ספרדים, אשכנזים, חובשי כיפות שחורות, חובשי כיפות סרוגות. כי אין לנו ברירה, אנחנו מוקפים אויבים. 
+
+וטוב שנאחז בתורה כעוגן לאמונה, אבל זה כשלעצמו לא מספיק. ההיסטוריה הוכיחה שאיבדנו 6 מיליון מבני עמנו למרות שחקרנו בה והגינו בה יומם בלילה, וקהילות אירופה, קהילות אשכנז, היו קהילות מפוארות. ובכל זאת הובילו אותנו אל הכבשנים, ו-6 מיליון איש מבני עמנו הוכחדו, נרצחו. ולכן אין לנו ברירה אלא להגן על עצמנו, להגן על מדינתנו. אין לנו פשוט לאן ללכת. 
+
+ האנטישמיות שמהדהדת כרגע בעולם ובאירופה מכה לנו בפרצוף. אפילו במדינות שלכאורה היו מדינות בטוחות, האנטישמיות היא ברחובות, באוניברסיטה, בסופרמרקט, באולם הקונצרטים. ולכן חובה עלינו, חובה עלינו להטות כתף ולהשתתף במאמץ המלחמתי.
+
+ הבן שלי סיים השבוע 208 יום. כמו הרבה הורים במדינת ישראל, גם אנחנו היינו מתעוררים ב-03:00. פעם אשתי הייתה מוצאת אותי עושה קפה, פעם אני מוצא אותה עושה קפה. לא ישנים. כבר פעם אחת חוויתי דפיקה בדלת. אני מבין מה היא דפיקה בדלת. וכמו הרבה משפחות גם אנחנו לא ישנו. והינה, הוא השתחרר עם צו 8 ביד להתפתחויות בצפון. וכשאשתו אומרת: אני לא מחזיקה מעמד, אני מתפרקת – היא הקימה את "נשות המילואימניקים" יחד עם עוד שתי נשים – ומצלצלת אליי, אני אומר לה: רותם, מדינה לפני משפחה. אם אין מדינה אין משפחה, כי לאן יובילו אותנו? ולכן חובה עלינו, חובה על כולנו להטות שכם, להטות כתף, ולשמור על המדינה הכל-כך יקרה שלנו.
+
+הינה עוברת פה טלי, חברת הכנסת גוטליב, שלילות וימים ביליתי עם אבא שלה ביום הכיפורים בגבול הצפון – אבא שלה גיבור גדול, לימים סגן אלוף, מג"ד – כי אין לנו ברירה, אנחנו חייבים כולנו להטות כתף. אין לנו ברירה. חייבים להתגייס. אלה הערכים, זה השוויון בנטל, אין הבדל בין דם לדם. חובה עלינו להתגייס.
+
+אדוני היושב בראש, רציתי להבהיר משהו. אתה עמדת על הדוכן הזה לפני כשעה וחצי, שעתיים, והתנגדת לאחד החוקים, ולא הרשו לך לדבר בצורה חופשית. אז אני בדקתי את הסוגיה. נראה לי לא רציני לסתום פה לחבר הכנסת – זה כלי העבודה שלו, הפה.
+
+
+ אני אסביר לך.
+
+
+אני אסביר, אני אסביר.
+
+
+אני גם אעצור לך ואוסיף.
+
+
+זה הזמן שלי. אני ביררתי.
+
+
+הינה, אני עוצר לך.
+
+
+הינה, אני ביררתי.
+
+
+חבר הכנסת מיקי לוי, עצרתי לך, אתה רואה?
+
+
+לא, אפשר - - -
+
+
+יש הנחיה ומכתב חדש.
+
+
+ נכון.
+
+
+אתה יכול להמשיך, כי זה היה אמור להיות חמש דקות - - -
+
+
+ יש הנחיה ומכתב חדש של היועצת המשפטית. 
+
+
+המלצה, לא הנחיה.
+
+
+ואני אצתי, נרעשתי. אצתי ואמרתי: סליחה, אפילו אם ישנה הוראה כזו היא אינה חוקית. חברי הכנסת לא יישמעו לה. אז אחרי דין ודברים היא באה והציגה לי את המכתב, וגם הלכתי אחר כך למזכיר הכנסת ושלחנו לו מסרונים. כשאתה מתנגד – היו כללים של התנהגות, כללי משחק פה.
+
+
+מה? התקנון?
+
+
+לא, בספר החום.
+
+
+ספר התקנון.
+
+
+בתקנון של הכנסת – לא, רציתי רק להראות אותו – לא כתוב כלום. 
+
+
+אתה יכול להראות. זה התקנון, אני מרשה לך להראות.
+
+
+בתקנון הכנסת לא כתוב כלום. כתוב שאתה יכול להתנגד. היו מקרים בעבר שעלו לכאן חברי כנסת בתואנה "אני רוצה להתנגד" ודיברו בעד. ולכן כללי המשחק לכאורה – לא לכאורה, הופרו. ומה שהיא ניסתה לעשות: יעלה חבר הכנסת, זכותו, יגיד משפט, או שתי מילים: אני מתנגד, ויגיד אחר כך מה שהוא רוצה.
+
+
+למה שהיא תחייב אותו להגיד את זה?
+
+
+ נגיד, אני אגיד לך, טלי, שלכאורה לא יעלה אחר כך – הרי הוא עלה מהסיבה שהוא מתנגד. ואם הוא לא יגיד את זה, הוא יכול לעלות אחר כך ולתמוך בחוק. אז אין לו תואנה.
+
+
+אני ר�� אגיד לך משהו, חבריי, אתה גם היית, אדוני, יו"ר הכנסת.
+
+
+קודם כול, תם זמנך, חבר הכנסת מיקי לוי. אני רק רוצה להגיד - - -
+
+
+רק שנייה, אפשר רגע לומר? הוא פנה אליי.
+
+
+מי הבא אצלכם?
+
+
+זה הסיכום, הרע במיעוטו. אחרת לא היינו יכולים לדבר.
+
+
+חבר'ה, אנחנו חייבים לשמור לעצמנו על חופש הביטוי, גם אם חורגים. אחרת אין לנו - - -
+
+
+חבר הכנסת מיקי לוי, יש - - -
+
+
+על זה אין ויכוח. על זה נלחמתי. חברת הכנסת גוטליב, על זה נלחמתי.
+
+
+טלי, תודה. מיקי, יש הרבה חברים מהסיעה שלך שגם רוצים לדבר.
+
+
+תודה רבה, אדוני, שאפשרת לי.
+
+
+תודה רבה. בבקשה. טוב, הדובר הבא, בוא נראה לפי הרשימה. חברת הכנסת מירב בן ארי, את הבאה בתור, בבקשה.
+
+
+אין שאלה בכלל, כי היום זה אתה, מחר - - -
+
+
+חברת הכנסת טלי גוטליב, אני אסביר לך אחר כך, לא על חשבון הזמן - - -
+
+
+אתם יכולים לדבר בצד.
+
+
+זה לא קשור. אני אומרת - - -
+ מירב בן ארי (יש עתיד): 
+
+אין בעיה. אבל זה לא קשור אליי, אוקיי?
+
+
+אני אסביר. תודה.
+
+
+אז תדברו בצד והכול יהיה בסדר.
+
+
+- - - גם אם אתה מתנגד ואתה בעצם בעד, מותר לך, אם זה מה - - -
+
+
+מה זה קשור אליי אבל?
+
+
+טלי, תודה. חבר הכנסת בן ארי, זה חמש דקות, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, הבנתי שהיום נמנע משבר בקואליציה. אז ברכות על הפתרון. זה משהו מדהים, שהוא אפילו לא נמצא, ועדיין הן מתקוטטות על מי תשב לידו ולמה ההיא התקרבה. אבל האירוע נפתר, עוצמת המזגן במליאה ירדה.
+
+
+סליחה, אני לא בעניינים, תפרטי.
+
+
+לא, היא לא.
+
+
+ לאור ההצלחה המסחררת של שולחן הממשלה, לאור המעורבות שלהם בדיוני הכנסת, היה משבר בין גילה למאי, לאור העובדה שדחפו את מאי לראש הממשלה. עכשיו, מה מדהים פה? לא הוא נמצא ולא שתיהן. זאת אומרת, מתי השולחן הזה בכלל מלא, שהן יכולות לריב מי יושבת לידו? מה זה? תסתכלו על השולחן הזה. תראו, מדהים, צפיפות אוכלוסין. יש שם שר, הינה, ניר ברקת. בסדר, הוא יושב לו בנחת. אבל בואו נגיד, למה זאת אפילו לא מריבה בגן? כי בגן לפחות הילדים מגיעים לגן והגננת אומרת איפה להושיב. פה אף אחד לא מגיע, שולחן ריק, מיותם, לבדו. המזגן מכה בכל אחד מהכיסאות, המזגן מכה, אבל אף אחד לא יושב - - - 
+
+
+ כיו"ר לשעבר הקירור שווה בכל נקודה באולם הזה. 
+
+
+יפה, בצורה שווה. אז למה הן רבו על המקום? כי צופפו אותה – בקיצור מריבה היפותטית, עם אנשים היפותטיים בממשלה היפותטית, היא לא קיימת בכלל. ביום שישבו כולם בשולחן הממשלה יהיה על מה לריב. אבל בכלל לא באתי לדבר על זה. המשבר הקואליציוני נפתר. שתי השרות הסתדרו, הכול בסדר. שולחן הממשלה, אפשר להירגע, לא יהיו בעיות כרגע בשיבוצים. כמו שאתם רואים יש יותר קהל ביציע מאשר שרים בשולחן הממשלה. 
+
+בסדר, אני בכלל באתי לדבר על אירוע אחר, אבל פשוט לא יכולתי להתעלם, כי אנחנו לא רוצים משברים בקואליציה. זאת אומרת, אני באתי לדבר על המשבר בקואליציה האמיתי, שהוא בעצם בכלל חוק הגיוס, אבל לא יכולתי להתעלם מהאירוע המכונן הזה שהיה היום במליאה. תסכים איתי שזה אירוע לא פשוט, יבגני.
+
+
+איזה אירוע? 
+
+
+הצפיפות בשולחן הממשלה. אתה רואה את הצפיפות? יופי, עכשיו - - - 
+
+
+אני בתפקיד היו"ר חייב להימנע מהבעת עמדה, חד-משמעית.
+
+
+אתה לא מאמין כמה סגני יו"ר יושבים פה ומביעים עמדה על כל דבר. אז אני מרשה לך לפעמים, גם לך, להביע עמדה.
+
+
+אז אני לא מסכים עם האירוע הזה. 
+
+
+יפה מאוד, תיארתי לעצמי שלא תסכים.
+
+
+ אין על הממלכתיות שלך. 
+
+
+ראדה, המזגן אצלך בסדר? זה הכי חשוב. שלא תבקשי להצטופף ליבגני, אנחנו לא מסכימים לזה. 
+
+המשבר הקואליציוני שהיה אמור להטריד את הקואליציה זה משבר הגיוס, אבל הם עסוקים בנושאים ברומו של עולם. אבל מילה אחת על המשבר בקואליציה, כי בכל זאת יש פסיקה של בג"ץ, תשעה שופטים פה אחד החליטו שצריך להתגייס לצה"ל. אז בואו נתחיל עם פרוש, שאמר אתמול, ומי שפספס – אתמול זה היה, לדעתי: "פסיקת בג"ץ מובילה בהכרח לשתי מדינות כאן. אחת זו מדינה שמתנהלת כפי שהיא כעת ומדינה נוספת, שבה בני הישיבות ימשיכו ללמוד תורה, כמו שנהגו במדינה שבן-גוריון הכריז עליה", מעניין. ואז הגיע דרעי, מה שנקרא האיש והג'ובים או הג'ובים והאיש, והוסיף: "העם היהודי שרד רדיפות, פוגרומים ומלחמות רק בזכות" – מה? 
+
+
+ תורה. 
+
+
+יפה, ומצוות. והדגיש: "נמשיך לשמור מכל משמר על חברת לומדי התורה - - - שמחוללים ניסים במערכה". 
+
+
+ שוחד. 
+
+
+לא כיפת ברזל, אוקיי, לא החיילים, לא הטנקים ואפילו, לא תאמינו, לא המילואימניקים. 
+
+מי שמנסה לנתק או מי שניסה לנתק את עם ישראל מתורה בעבר "נכשל כישלון חרוץ" – זאת אומרת, לא רק זכויות יתר, גם איומים: אם לא תעשו את זה, יקרה לכם זה וזה. וכמובן אי-אפשר להתעלם גם מהרב הראשי שאמר: אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו. ואני אומרת: חבל על כל דקה, חבל על כל דקה. הבנתי שיש שליח במיאמי שעושה עבודת קודש, אני מציעה להצטרף לשם עם המזוודות. 
+
+
+ הוא שליח של חב"ד. 
+
+
+שליח חב"ד בכלל, צודק, שירי. להצטרף, לחזק את תורתם אומנתם וכו'. 
+
+
+ יש דירה פנויה. 
+
+
+אגב, מה שמדהים הוא שבבלגיה ובארצות את הברית ועוד הרבה מדינות הם יודעים לשלב מצוין את תורתם, אומנותם ו-?
+
+
+ עבודתם. 
+
+
+יפה מאוד, איזה קהל יש לנו היום. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אני קורא לפי הסדר של ההסתייגויות. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה. חמש דקות לרשותך. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתמול היה לי את הכבוד לארח אנשי עסקים. השר ברקת - - - 
+
+
+ - - - 
+
+
+שנייה. אדוני השר, אתה בטח מתראיין או משהו, אז שומעים אותך עד לפה. 
+
+
+ למה אתה סתם מדביק לו ראיונות? 
+
+
+לפי הקול זה היה נשמע כמו ריאיון ברדיו, לכן הנחתי. אני צודק או לא? 
+
+
+ צודק, צודק. 
+
+
+לא? אז אני טועה. טעיתי. אבל שמענו אותך עד לפה. בבקשה.
+
+
+ תאפס, תאפס את השעון. 
+
+
+אתמול היה לי הכבוד לארח, יחד עם ידידי חבר הכנסת מתן כהנא וחבר הכנסת יצחק פינדרוס, שדולה שמאגדת אנשי עסקים מאוד מכובדים מהעולם היהודי ברחבי העולם. יהודים מרחבי העולם, באמת, ממקסיקו, מאוסטרליה, מטאיוואן, מארצות הברית, באמת מכל קצות תבל. יהודים חמים, שרוצים להשקיע בישראל בעם היהודי ובעסקים פה בארץ. ובאמת היה האירוע, מה אני אגיד לכם, כל כך מרגש. לפחות פעמיים אני חושבת שכולנו עמדנו ודמענו. דמענו כששמענו את הסיפור של בנו של השר לשעבר יזהר שי, ודמענו על הנופלים, ועל הנרצחים ועל החטופים. וכולנו דמענו מהתרגשות ומעצב כשהחזן התחיל לחזן את התפילה לשלום חיילי צה"ל.
+
+ואני חושבת שהמשפט שנאמר שם לקראת סוף האירוע היה: אשרינו, שאנחנו חלק מעם כזה מדהים, אשרינו. באמת אין עם כמו שלנו, שמתגייס ונלחם ותומך ומקים עורף אזרחי שיודע להרים תרומות ולהושיט יד האחד לשני, בלי לשים לב מה הוא שם בקלפי או מאיזו מדינה הוא מגיע, או אפילו מה האמונה שלו, אם הוא דתי או לא דתי, או חרדי או לא חרדי. באמת, אנחנו ברגעי אמת, יש לנו את היכולת להתאחד להיות יחד ולתמוך האחד בשני. 
+
+ובעודי יוצאת מהאולם מרוגשת מהאירוע הציוני הגדול הזה שנכחתי בו, ועדיין מתרגשת ומודה באמת לבורא עולם – תודה שנתת לי את הזכות להיות ולקחת חלק מהעם היהודי – אני יוצאת החוצה ואני פוגשת אב שכול שבנו נרצח במסיבה ברעים; בן שהיה גיבור והציל כמה וכמה בחורים ובחורות איתו לפני שהוא נרצח. האבא הזה, שאיך לומר, הוא לא איש קטן, הוא איש נורא נורא גדול, הוא כזה גבוה, עומד וממרר בבכי, ממרר בבכי. והוא שואל אותי למה המדינה עושה לו את זה. הוא אומר: הבן שלי הלך. הוא לא הלך ממחלה, לא בתאונת דרכים, כואב עד כמה שזה יהיה; הבן שלי נרצח בהיותו יהודי, בתוך גבולות מדינת ישראל, על ידי בני עוולה, תוך שהוא עוזר ומסייע לאחרים. למה המדינה לא שומרת עליי מפני פיטורים? אני לא יכול עכשיו, מה מצפים שאני אעשה? המדינה לא שומרת עליי, אפשר לפטר אותי, אפשר לפטר הורים אחרים. אין לנו שום זכות, אף אחד לא שומר עלינו, העיקר שכולם ביחד. והלוואי והוא היה היחיד או הראשון שהייתי שומעת שאומר את זה. 
+
+אימא שעלתה לאחת הוועדות, ישבה לידו באחת הוועדות, אמרה: הבת שלי נחטפה וחזרה, והבן שלי בן ה-16 נרצח במיטתו; אני צריכה לעלות לפה כדי לבקש מכם לעזור לי לשלם ארנונה? אני לא מסוגלת לעבוד, אני לא מסוגלת. אז אני מבינה שלא רוצים עכשיו לתת לנו הרבה מענקים, כי זה גם חלק מתהליך של שיקום, שצריך לראות אדם חוזר לחיי היום-יום ולעמוד על הרגליים כי אין מה לעשות, לפעמים אלה החיים, ובאמת כל מי שעבר אבל גם יודע עד כמה קשה החזרה הזאת לחיים, אבל הוא אומר – עדיין.
+
+ואני שואלת אותנו כאן, לא כאופוזיציה: אנחנו צריכים שהכנסת הזו תהיה ראויה לעם הזה, ואסור, אסור לנו לאפשר מקרים כמו האבא הזה והאימא הזאת. למען השם, אנחנו חייבים לעשות ולא רק להתקוטט ולא רק להעביר תקציבים כי צריך פוליטית. אנחנו חייבים להתעלות לגודל השעה, כולנו, אגב; אצלכם פשוט נמצא הכוח לעשות ולכן הציפייה מכם, הממשלה והקואליציה, היא יותר. אני מבקשת – ואני כבר יורדת, אדוני היושב-ראש – שתפתיעו את העם הזה לטובה. תודה.
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת מיכל שיר סגמן. חבר הכנסת עידן רול – לא נוכח. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בבקשה. עד שחבר הכנסת הרצנו יעלה, אני רוצה להגיד שיש כבר כמה חקיקות בנושא של למנוע פיטורים של אנשים שבעצם בני משפחותיהם נרצחו כתוצאה מפעולות איבה, ואני מקווה מאוד שגם בכנסת הזאת, אפילו, אולי, לא יודע אם בכנס הזה, אבל הדבר הזה יתקדם. יש כמה חברי כנסת שהגישו הצעות. אנחנו ננסה לקדם את זה ביחד. 
+
+
+ אנחנו תשעה חודשים באירוע, וחודש לפני פגרה. אנחנו תשעה חודשים - - -
+
+
+ אני מסכים אתך, את לא צריכה לשכנע אותי. 
+
+
+ איזה חוק יעבור בחודש?
+
+
+ אני רק אומר שמה שהעלית פה, הסוגיה של הפיטורים, היא סוגיה מאוד חשובה. אני בהחלט חושב שאנחנו צריכים, כולנו ביחד, קואליציה-אופוזיציה, זה לא משנה, לקדם את הנושא הזה. בן אדם שאיבד את היקר לו, הוא לא צריך לחשוש שהוא יפוטר – אני לא אומר שלצמיתות, לכל החיים, אבל לפחות לפרק זמן מסוים, אולי שנה, אולי שנתיים מרגע שקרה לו האסון. אני מאוד מקווה שההצעה הזאת תקודם בכנסת. בבקשה, חבר הכנסת הרצנו. 
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אחד מהרגעים הכי קשים שעברתי בחיים שלי זה כשבבקו"ם הודיעו לי שאני לא אהיה חייל בצבא הגנה לישראל ונתנו לי פרופיל 21 ��טעמים רפואיים. אני מודה, זה שבר אותי. אני רציתי להיות החייל הכי קרבי שיש, וכשאמרו לי שלא רק שאני לא אהיה חייל קרבי, אני לא אהיה חייל בכלל, זה שבר אותי. גדלנו בבית הכי ציוני שיש. אבא שלי טייס קרב, שעשה מילואים עד גיל 50. ראינו אותו יום-יומיים בשבוע לאורך שנות הילדות שלי. אימא שלי עלתה מבלגיה בגיל 17 כדי להתנדב לצה"ל ושירתה באגף המודיעין. אחותי הגדולה שירתה בחיל האוויר, אחותי הקטנה משרתת ברגעים אלה כמ"פ חובלים בחיל הים.
+
+
+ כבוד גדול.
+
+
+תמיד לימדו אותנו וחינכו אותנו ששירות בצה"ל זאת זכות קדושה, כי זה מה שמאפשר את הקיום של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והיכולת להשתייך לכוח המגן העברי – אין זכות גדולה מכך.
+
+אני מתנדב לצה"ל. התנדבתי לצה"ל. אני מוכרח לשתף שמעולם לא עברה בראשי המחשבה, גם כשפטרו אותי מצה"ל, להמשיך בחיים כאילו כלום, זאת אומרת ללכת לעשות תואר ראשון, שני, להתחיל עבודה. זה בכלל לא חלף לי בראש, כי מבחינתי רציתי להיות חייל בדיוק כמו כל חבריי. ובאמת, התיכון שבו למדתי, יצאו ממנו לוחמים גדולים, ולצערי, המלחמה הנוראית והקשה והצודקת שאנחנו מנהלים עכשיו–  יש חמישה בוגרים מבית הספר שלי שנפלו בה. הייתי בחלק מהלוויות, פגשתי חלק מהמשפחות, ויהי זכרם ברוך. 
+
+אבל כל סביבת הגידול שלי הלכה לצה"ל ועשתה תפקידים משמעותיים ורציתי להיות בדיוק כמוהם. התנדבתי לצה"ל, אני מתנדב לצה"ל, וכל מי שהתנדב לצה"ל יודע שזה לא פשוט לשכנע את המערכת הצבאית לאפשר לך להתגייס, וזה לא פשוט לשכנע אותה לאפשר לך לתרום יותר. נאלצתי לקבול כדי לצאת לקורס קצינים. קבלתי וניצחתי בקבילה, הלכתי לבה"ד 1 וסיימתי כקצין. שירתי בסופו של תהליך שש שנים, פי ארבעה ממה שנדרשתי כמתנדב, וזה היה הדבר הכי משמעותי שעשיתי בחיי עד שהגעתי לכנסת.
+
+ואז אני שומע, אגב פסיקת בג"ץ, את הרב הרוחני, את המנהיג הרוחני של תנועת ש"ס, הרב משה מאיה, אומר שהליכה לצבא היא כמו לחלל שבת, ואת השר מאיר פרוש מאיים עלינו שתתפתח פה תרבות של שתי מדינות. ואני רואה את ההפגנות של החרדים, שצועקים: נמות ולא נתגייס, וזה קורע את הלב. זה קורע את הלב כי זה קורע את האתוס הישראלי, שלפיו על כולנו לשאת בנטל כדי שמדינת היהודים, שהיא לא מובנת מאליה, תמשיך להתקיים, ועלינו לוודא שכל צעיר וצעירה שמגיעים לגיל 18 ישרתו את המדינה, בין אם בשירות צבאי ובין אם בשירות לאומי.
+
+כשהרמטכ"ל אומר שיש צורך מיידי בעוד 15 גדודים, זה אומר שבלי עוד 15 גדודים ביטחון ישראל בסכנה. ולשמוע מנהיגי ציבור של ציבור חשוב במדינת ישראל מאיימים במלחמת דת, מאיימים על שתי מדינות, אומרים שזה גרוע כמו לחלל שבת – מעבר לעובדה שזה פשוט לא נכון כי אין שום הלכה בתורה שאוסרת על גיוס לצבא העברי, אלא להפך, זה שובר את הלב כי זה קורע את העם, זה קורע את האתוס שעל בסיסו הוקמה המדינה, זה קורע את היכולת שלנו להמשיך ולקיים מדינה יהודית בארץ ישראל.
+
+ולכן, אני קורא לאחיי ואחיותיי במגזר החרדי: התגייסו למאמץ המשותף של כולנו לקיים פה מדינה יהודית ודמוקרטית. אתם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, שנמצאת כרגע במלחמה הכי קשה שאנחנו מנהלים בתולדותינו, מלחמת קיום. קחו חלק, ובואו נוודא שביטחון מדינת ישראל נשמר ושהמדינה שלנו נשמרת דורות קדימה. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תוך כדי שאנחנו יושבים פה עלה איזה פוש שמועצת מצפה רמון החליטה שהיא לא מאשרת, לא מאשרת יותר תמונות או שלטים של חטופים בשטח המועצה. לא יודע איך אפשר לקבל החלטה הזויה כזו. 120 חטופים יושבים במנהרות החמאס, ויהודים במדינת ישראל מחליטים שקשה להם לראות את התמונות האלה. תינוק שנמצא בשבי יותר זמן ממה שהוא חי, ולמועצה קשה עם התמונות האלה.
+
+אז אני רוצה לומר מפה בצורה הכי ברורה שיש, זה לא משהו שמישהו מאיתנו יקבל בבית הזה. ההחלטה הזאת היא החלטה שגויה, וראש המועצה צריך לחזור בו עכשיו, הרגע, מההחלטה ההזויה הזו. ואני מאוד מקווה שעוד במהלך היום הזה אנחנו נשמע שזה בדיוק מה שקרה. לא יכול להיות, לא יכול להיות שמשפחות שכל עולמן חרב עליהן, שנמצאות פה בבניין הזה כבר שמונה חודשים ומנסות להיכנס ללב של כולנו, בסוף יצטרכו להתעסק עם איזו החלטה הזויה כזו שהשלטים קשים מדי – אני אפילו לא קראתי את הנימוקים של ההחלטה מרוב שהיא הזויה ואין ספק שצריך לבטל אותה מייד. 
+
+ אני רוצה, ברשותכם, לדבר על נושא נוסף שהיום תפס את סדר-היום הציבורי. ראיתי ידיעה מרעישה שפרסם השר המהולל לביטחון לאומי, ואחרי זה הדהד את זה גם שר הנסיעות, התפוצות, שיקלי, והבשורה המרעישה היא שהפרקליטות הצבאית אוסרת סיכולים ממוקדים. כתבה ארוכה כזאת, ארוכה ארוכה, ובשביל לראות את תגובת הפרקליטות צריך ללחוץ: קרא עוד. את זה, אני מניח שהשרים הנכבדים לא עשו, כי הם הרי ממש עסוקים בלעשות אלוהים יודע מה. אז אני רוצה רגע לסבר את האוזן לפני שזה יתפוס עוד פעם תאוצה.
+
+ אין דבר כזה. אין דבר כזה שהפרקליטות הצבאית עוצרת פעולה מבצעית לסיכול גורם טרור. אין דבר כזה, והם עוד הוסיפו ואמרו שחיילים פנו. אז אני רוצה רק לומר לכם איך זה אמור לעבוד. חיילים לא מקבלים ייעוץ משפטי מהפרקליטות הצבאית אם לסכל גורם טרור כזה ואחר. מדובר בתא שליטה, מדובר בדרגים שככל הנראה לא יהיו מעורבים בכל השטויות האלה. אז לפחות, המינימום – ללמוד על מה מדברים כאשר מדברים על דיני מלחמה.
+
+ואני רוצה לומר לכם עוד משהו, סקופ. דוקטרינת הסיכול הממוקד נולדה במדינת ישראל. הפרקליטות הצבאית אפשרה בחוק את האפשרות לעשות את זה. אילולא המשפטנים של הפרקליטות הצבאית, לא היה אפשר לעשות את זה במדינת ישראל, והרימו על זה גבות במקומות אחרים בעולם. ויותר מזה, הסיבה שאפשר לעשות דברים מדהימים בלחימה הזו, מעבר לגבורתם של הלוחמים ולאומץ ליבם של המפקדים, היא כי יש ייעוץ משפטי אופרטיבי צמוד שמאפשר את הלגיטימציה של צה"ל מבחינה בין-לאומית, שמגן על החיילים מפני החוק הבין-לאומי, ושמאפשר לעשות את כל מה שצריך לעשות.
+
+אז לפני שמפקפקים ומטילים דופי בנושאים סבוכים, שככל הנראה הם לא בדקו יותר מהכותרת, אני מציע לעלות שלב אחד למעלה וללכת למדיניות; מי מנחה את הצבא, אתם יודעים? יש לכם אולי רעיון מי מנחה את הצבא? כי זה לא הפרקליטות הצבאית, זה הדרג המדיני. הדרג המדיני זה ראש הממשלה, זה שר הביטחון, זה הקבינט המורחב, כי כבר אין לנו קבינט מצומצם, אז כבר אי-אפשר להאשים אותו. אם מישהו רוצה לדעת למה לא עושים פעולה מסוימת, שיפנה לראש הממשלה, ואם מישהו שואל או חושב שלא סיכלו מישהו שצריך לסכל, שיפנה לראש הממשלה. אבל אם מישהו כן רוצה לעשות את זה, ובצורה מקצועית, ושזה כן יצא לפועל, אז שיפנו לפרקליטות הצבאית, כי אני מבטיח לכם מניסיון, זה החבר'ה הכי טובים שיש לנו, ובזכותם לוחמי צה"ל, קציני צה"ל ומפקדי צה"ל, לא נשפטים בכל העולם עכשיו; בזכות הליווי המשפטי הצמוד אנחנו מצליחים לנצח במערכות. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. אני רק רוצה להגיד, למרות שאני לא מחויב, ובטח ובטח אני לא מייצג את המועצה המקומית של מצפה רמון, אבל למען הצדק, יש תגובה שלהם והם טוענים שכל ההפצה הזאת של הדברים הם שקר, והם לא מסירים. אז כדאי מאוד להתעדכן בתקשורת, כי הם פרסמו את התגובה שלהם - - -
+
+
+אני מאמין למשפחות החטופים.
+
+
+אני רק אומר, למען הצדק, כי בכל זאת נאמרים פה דברים תוך כדי המליאה, אז אני מצטט מה שאני קראתי בפרסומים – שהם לא מסירים ולא מתכוונים להסיר, אלא המקרה הזה קשור למקום שמתכוונים לשים בו, כמו לוחות מודעות. בכל מקרה, זו לשון ההודעה, וכך לפחות אני קראתי, שהם לא מתכוונים ולא התכוונו להסיר את התמונות, והם טוענים שכל מה שפורסם אודותיהם זה דברי שקר והפצת שקר.
+
+
+אני קראתי את התגובה.
+
+
+רון, זה לא ויכוח בינינו.
+
+
+אני אגיד לך, קראתי את התגובה, והם אומרים: אנחנו רוצים לעשות לוחות מודעות ושם יהיו התמונות. לא, זה צריך להיות בכל מקום, איפה שאפשר לשים, שיראו את זה כל היום מול העיניים, ואם אפשר, פה במליאה מול ראש הממשלה, במקום המנורה.
+
+
+בזה אני מסכים איתך. מול ראש הממשלה ולא מאחורי ראש הממשלה.
+
+
+ בדיוק.
+
+
+אבל אני רוצה להגיד שבכל זאת הם פרסמו תגובה, כך שהם הגיבו לעניין הזה, וכך הדבר. 
+
+תודה בכל מקרה. תודה, חבר הכנסת רון כץ. הדוברת הבאה, חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. 
+
+שתבין, רון, אין לי שום קשר למועצה המקומית. אני לא מייצג אותם, ואני לא מתכוון לדבר בשמם.
+
+
+אולי עכשיו תקבל חדר?
+
+
+כנראה העבר העיתונאי שלי בוער, ולכן אני כל הזמן רוצה לציין את הדברים על דיוקם, ואולי גם תחושת הצדק מחייבת אותי להגיד תוך כדי השידור בערוץ הכנסת. בבקשה, חברת הכנסת שלי טל מירון.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת שעל זה אני בדיוק רוצה לדבר, ואני רוצה להגיד, קראתי את הכתבה, ומה שקראתי בכתבה למעשה אומר שהם בעצם אמרו: אל תתלו את השלטים במקומות לא מוסדרים כמו לוחות מודעות. זו הייתה ההסתייגות שלהם. זה ממש לא ויכוח ביני לבינך. יש פה עניין עקרוני, ולא סתם אני רוצה לדבר על זה אחרי שחבר הכנסת רון כץ דיבר על זה.
+
+כיושבת-ראש השדולה למען החטופים באמת שבעיקר זמני ועבודתי אני עוסקת בנושא החטופים והאלימות המינית במלחמה. אני חוזרת על זה כל פעם, ובכל ועדה ובכל נאום שלי אני סופרת את הימים ואת החטופים – היום זה היום ה-264 ויש לנו 120 חטופות וחטופים עדיין בעזה. גם אם הייתה איזושהי הסתייגות של המועצה, והם באו ואמרו: אוקיי בלוחות מודעות מוסדרים – לא מקובלת עליי התשובה הזאת, אני חייבת להגיד, כי מבחינתי, לא נעים להגיד, אבל התמונה הזאת צריך יכול להיות בכל מקום, בכל מקום התמונה הזאת צריכה להיות לנגד עינינו. וזה למה? כי זה מה שצריך להיות בראש סדר העדיפויות במדינת ישראל כרגע. ולצערי, בלהט הטרללת הפוליטית של המדינה הזאת וכל מה שקורה מסביב, החטופים לא מקבלים מספיק את הבמה התקשורתית.
+
+כל המלחמות ומה שהם עושים זה כדי לקבל קצת תשומת לב בסדר היום הציבורי. ולצערי, המזגנים במליאה, ומי יושב יותר קרוב לביבי, או מי עומד על הדוכן ומתלקק אליו בנאום חנפני מעורר חלחלה, יש לומר, יותר חשוב מאשר מה קורה עם החטופים שלנו. ולצערי הרב ראש המועצה במצפה רמון לא בדיוק נחשד בלהיות הכי נאור במזרח התיכון, הוא ודעותיו.
+
+
+ אני ��כול לעלות להגיב כי היא אמרה "נאור"?
+
+
+לצערי, המרחק בינו לבינך מרחק שנות אור, ויש לו כמה דברים ללמוד ממך, אם יורשה לי.
+
+אבל אני רק רוצה להגיד: אם כולנו לא זוכרים, בחודשים הראשונים של המלחמה וגם עכשיו את הפרוגרסיבים בחו"ל – זוכרים אותם תולשים את תמונות החטופים? זוכרים כמה התרעמנו והשתגענו מלראות את המראות האלה של אנשים תולשים את תמונות החטופים? אז לחשוב שזה קורה אצלנו בבית, במדינה שלנו – בושה וחרפה. החטופים צריכים להיות בכל מקום, בכל בית, בכל רחוב, בכל שלט, בכל מקום, וגם לא צריך להתנצל על זה.
+
+עכשיו, כשהוצאתי את מה שאני מרגישה מעומק ליבי, אני רוצה לדבר על עוד נושא. בתחילת השבוע ביקרתי בטבריה. פגשתי שם גם את ראש העיר וגם מפונים ממטה אשר, משלומי, ממצובה ומכל מיני מקומות, ושמעתי כמובן על המצוקות שלהם ומה שהם חווים, ומה תושבי הצפון חשים. זה באמת בלתי נתפס מה שקורה בצפון הארץ שלנו. אחד הדברים שהכי השפיעו עליי זה כשישבתי עם מפונה במלון שהוא מפונה בו, אבא לשלושה ילדים, והוא סיפר לי – אני באמת הזדעזעתי מהמילים שהוא השתמש בהן – הוא סיפר לי איך כל התושבים אצלו ביישוב כבר יודעים לתכנן באיזו זווית הם יעמדו בבית שלהם ובאיזה פתח כשיבואו המחבלים; איך הם יירו ומאיזו זווית הם יירו, ואיך הם מגינים על הבית. זאת אומרת, הם כבר לגמרי בתוך ה-mindset שזה קורה ומה הם עושים כשזה קורה, ואיזה חללים בבית יש להסתתר בהם, שהוא יוכל להסתיר את אשתו ואת הילדים, ואיך אשתו תלך להוציא רישיון נשק כדי שגם היא תוכל אולי לירות כמה כדורים. ואז הוא אומר לי: אוקיי, אני יכול שיהיו לי בעצם 50 כדורים לאקדח. ואז הוא מסביר לי – סליחה שאני אומרת את המשפט הקשה הזה – הוא מסביר לי שהוא מתכוון לשמור חמישה כדורים באקדח, כדי שאם המחבלים יבואו והוא יילחם בהם, הם לא יאנסו את אשתו והם לא יטבחו בבני המשפחה שלו, ולא ישחטו אותם ולא ידקרו אותם, והוא יגמור את הסיפור בעצמו. 
+
+ככה אומר לי מפונה בצפון, משפט שלא יעזוב אותי עד שארית חיי. העוצמה של חוסר האמון של האזרחים במדינה זו תעודת עניות על המצב שאליו הגענו. התושבים שלנו כבר לא מאמינים – הם לא מאמינים, לצערי, לצבא ולמדינה, וכל אחד לעצמו.
+
+ וזה שובר את הלב לחשוב שהגענו למצב הזה. לכן השינוי הוא כל כך נדרש. לכן אנחנו חייבים לעשות הכול כדי להחליף את הממשלה הכושלת הזאת ולייצר אמון של הציבור, כמובן בצבא ובטח ובטח בהנהגה שלהם, שתפקידה בראש ובראשונה להגן על אזרחיה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חמש דקות, בבקשה. 
+
+ המזגן בסדר, טלי?
+
+
+ המזגן לא בסדר. 
+
+
+חלקכם לא נמצאים בישיבות ועדת חוץ וביטחון, אז אתם לא מכירים כיצד חברת הכנסת טלי גוטליב רגישה למזגן. אני אומר את זה מתוך ידיעה, לא מתוך הערכה. 
+
+
+אבל נראה לי שבגלל שהיושב-ראש היה אסיר ציון, הטמפרטורה צריכה להיות נמוכה. 
+
+
+ אני חושב שהמזגן בסדר כאן במליאה. בבקשה, חמש דקות. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. כבוד יושב-הראש, כנסת נכבדה, חברים, 264 ימים למלחמה, 120 חטופים וחטופות נמקים בשבי החמאס. אני אומרת את זה שלא נשכח. אתם יודעים, בהודעות הכי נצפות החטופים כבר לא במקום ראשון ואסור לי לנרמל את המציאות הזאת שהם בשבי. 
+
+שלי, הבת שלך סיימה י"ב?
+
+
+
+ היום. 
+
+
+ אז את יודעת היטב ששנת הלימודים בחטיבות הביניים ובתיכונים הסתיימה ביום חמישי. בבתי הספר הכינו תעודות סיום. בערך, כי את שנת ה��ימודים תלמידי התיכונים סיימו בלי תעודות, וזה על רקע משבר של חודשים רבים, משבר מתמשך של ארגון המורים מול משרד החינוך. בלי תעודות, בלי ציוני מגן, בלי מסיבות סיום. פשוט בושה וחרפה. 
+
+ אז אני שאלתי את עצמי מה לגבי תעודה לממשלת ישראל? אני יכולה להגיד לכם, לפי הממצאים של מערכת החינוך, שבחינוך ממשלת ישראל מקבלת ציון נכשל. אז אמרתי, טוב, מה לגבי מקצוע הבריאות? מערכת הבריאות ממשיכה לקרוס. על רקע המלחמה צורכי הבריאות רק עולים, בריאות הגוף ובמיוחד בריאות הנפש ללא מענה. אם אתם במקרה תושבי הצפון, בהצלחה לכם למצוא גם מרפאה פתוחה. אז גם בבריאות ממשלת ישראל מקבלת ציון נכשל. מה עם ביטחון? אחרי 7 באוקטובר, בעיצומה של מלחמה, ממש לא כפסע מהניצחון, כשהנגב המערבי בשגרת טילים, כשחבל ארץ שלם מפונה כי פשוט מסוכן מדי לחיות בו, גם פה התשובה ברורה: בביטחון ממשלת ישראל מקבלת ציון נכשל. מה עם דיפלומטיה ויחסי חוץ, אולי? מעולם, אבל מעולם לא היה שפל כזה ביחסי החוץ של מדינת ישראל. מדינות שמנתקות יחסים, שמחרימות. מדינות שמכירות באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית. מדינות שתובעות אותנו בהאג. אפילו החברה הקרובה ביותר שלנו, ארצות הברית, מאבדת את הסבלנות, ובצדק. אז ביחסי החוץ ממשלת ישראל מקבלת ציון נכשל. 
+
+ מה עם משילות ודמוקרטיה? הבטיחו לנו משילות, נכון? אז מה המצב שם? אז גם פה אני מאכזבת אתכם, חברים, כי גם בזירה הזאת המצב בכי רע. מספר הנרצחים בחברה הערבית עולה, השר לביטחון לאומי הכושל בהיסטוריה של המדינה כל כך עסוק במיליטזציה של האזרחים ובפוליטיזציה של המשטרה שלא נשאר לו זמן למלא את תפקידו או למלא את הבטחותיו הריקות. אז גם בביטחון פנים ובמשילות הממשלה מקבלת ציון נכשל. ויוקר המחיה, מה איתו? הדלק חצה את 8 שקלים לליטר, מחירי הפירות בשמיים, אלפי מוצרים התייקרו באופן חסרי תקדים, הריבית נוסקת, ויותר ויותר משפחות מתקשות לגמור את החודש. אז גם בטיפול ביוקר המחיה מקבלת ממשלת ישראל ציון נכשל. מה עם אזרחות? מה עם הקשר בין הממשלה לבין אזרחי המדינה? גם פה החדשות עגומות. הממשלה הכי מנותקת מאזרחיה, כזאת לא הייתה לנו פה מעולם. ממשלה שבמקום שתעסוק בהחזרת החטופות והחטופים, בהחזרת תושבים עקורים לבתיהם, בהחזרת האמון של העם, עוסקת בחוק הג'ובים, בהעברת תקציבים מגזריים למשרדים מיותרים ובחוק הפטור מגיוס, חוק שערורייתי. ממשלה נגד אזרחיה מלא על מלא. אז על אזרחות ובקשר עם אזרחים מקבלת ממשלת ישראל ציון נכשל. 
+
+ אולי לפחות בתקשורת יש איזה שביב של תקווה? אז זהו, שלא, כי ראש ממשלת ישראל לא מתקשר עם האזרחים. במשך שמונה וחצי חודשים התראיין אך רק באנגלית; דרך אגב, זה לא ממש עזר לנו ביחסי החוץ אלא להפך. רק השבוע, לראשונה מאז 7 באוקטובר, התראיין ראש ממשלת ישראל בכלי תקשורת ישראלי והריאיון הזה, כמו הערוץ שבו התקיים, לא היה בדיוק משהו משהו, וזה בלשון המעטה. גם שרי הממשלה לא הרבה יותר מוצלחים בתחום הזה. לפעמים היה עדיף שפשוט לא יתראיינו. אז בתקשורת עם האזרחים מקבלת ממשלת ישראל ציון נכשל. 
+
+ גם בתקווה לעתיד, גם בסולידריות, גם בערבות הדדית, גם באחדות העם – בכל תחום המצב עגום. אפשר להמשיך ולמנות את התחומים שבהם נכשלה הממשלה הזאת עד אין קץ. המציאות הקשה היא שממשלת ימין מלא על מלא היא ממשלת הכישלון על מלא. הממשלה הזאת חייבת ללכת הביתה עכשיו. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. חמש דקות, גברתי, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. עשרות אלפי אזרחים ישראלים עקורים מביתם ומתגוררים בבתי מלון ובדירות שכורות הרחק מביתם, הרחק ממקומות העבודה שלהם, מהחברים שלהם ומכל הסביבה הטבעית שלהם, שהתפוררה. אני מבקשת להביא בפניכם מילים כואבות וחודרות לב של אורית יפרח הלפרין, שמפונה כמעט כבר תשעה חודשים מקיבוץ ראש הנקרה. אורית היא מנהלת מחלקת היישובים במועצה אזורית מטה אשר ומכירה מקרוב אין-ספור סיפורי שבר ומשבר. ביום שישי האחרון קראתי את הפוסט של אורית בפייסבוק. ליבי נחמץ והשבת שלי הייתה מלאה במחשבות עליה ועל חברים שלה. כי איך אפשר להמשיך לחיות כפליט בארצך כל כך הרבה זמן, ללא אופק, ללא ההתייחסות ראויה של המדינה?
+
+ כך אורית כותבת: מי שלא פונה אינו מבין מה זה שאין בית ושבית מלון איננו בית, לא מבין את עוצמת הגעגוע הביתה. מי שלא מפונה לא מבין עד כמה הדור שלנו בסכנה; דור אבוד ללא יציבות, ללא בסיס, ללא מסגרות חינוך עקביות לילדים. התקפי חרדה גברו, חרם חברתי הינו תופעה שכיחה, הרטבות לילה אצל בוגרים, מריבות של הורים, שבעצם חווים קשיים בזוגיות. דילמות של משפחתיות יום-יומיות נובעות מכך שאנו איננו בביתנו. מי שלא מפונה אינו מבין מה זה לחפש בית להשכרה, לגלות שבעלי הנכסים מעלים מחירים באופן מופרז ודורשים חוזה לטווח ארוך. מי שנשאר לגור במלון – התחושה היא שאנחנו מוקצים גם שם, כי מי רוצה חופשה במלון עם המפונים? וכאשר מגיעים למרכז שרואים שעסקים כרגיל. זה סוף הציטוט. 
+
+ אני רוצה לפנות לראש הממשלה: האם נפגשת עם משפחות המפונים כדי לשמוע בעצמך את הדברים שלהן? כדי לראות משפחות שלמות שגרות תשעה חודשים בחדר אחד? מדוע חיכית עד יום ראשון הזה עם מינוי פרויקטור? מה לוח הזמנים לתוצאות? רציתי להזמין אותו, את ראש המטה ליישום החלטות הממשלה לגבי הצפון, לשבוע הבא, להשקת השדולה שהקמתי יחד עם חברת הכנסת דבי ביטון, שדולה למען המפונים. קיבלתי תשובה שהפרויקטור טרם נכנס לתפקיד רשמי. 
+
+ מכאן, מהמליאה, אני קוראת למשרד ראש הממשלה להציג לוח זמנים עם התחייבות לטיפול במפונים. הם אזרחי ישראל, שווי זכויות לכל האזרחים האחרים, לפחות כמו אלה שאתה פותר מגיוס לצה"ל ומכל תרומה למדינה, אפילו יותר. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לספר לכם משהו שקרה השבוע, לדעתי אתמול, אבל אני לא סגורה. אני רוצה לדבר על מה שרוטמן אמר השבוע. אני רוצה לצטט אותו. הגיע הזמן לומר להם די, לא מצייתים להם. על מי הוא דיבר, מי רוצה לדעת? על מי הוא דיבר, נאור? על מי רוטמן אמר את זה: הגיע הזמן לומר להם די, לא מצייתים להם. 
+
+
+ על שופטי בג"ץ. 
+
+
+ על בג"ץ. עכשיו, למה אי-אפשר לתאר את זה? כי רוטמן הוא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של כנסת ישראל. אם יושב-ראש הוועדה קורא להפסיק לציית לבית המשפט, מה יגידו האזרחים הפשוטים? אולי נפסיק לציית גם לעיריות? למשל, אני קיבלתי דוח על הכלבה שלי שברחה מהגינה ושוטטה בחוץ, קיבלתי דוח, ובצדק. לא בא לי לשלם אותו, אני גם יכולה להגיד: לא לציית לעיריית באר שבע, לפקחי עיריית באר שבע? גם אני לא רוצה לציית. מה קורה אם יש לך דוח תנועה ואתה לא רוצה לציית לשוטרי התנועה? זה בסדר? כן לציית, לא לציית? יש לנו כבר שר אחד שלא מציית לחוקי התנועה, מה יקרה אם כולם יפסיקו לציית לחוקי התנועה? 
+
+במקביל, אני רוצה לקרוא מה הפירוש של אנרכיסט, אנרכיה, אנרכיסט: חוסר סדר, הפקרות משטר של "איש הישר בעיניו יעשה". שוב פעם, הפקרות. אז שמחה מטיף לאנרכיה, קורא לאנרכיה ולמעשה רוצה להפוך לאנרכיסט. כל האנרכיסטים של קפלן ישמחו אם בשבת שמחה יגיע, את לא חושבת? אני חושבת ששמחה צריך להצטרף ביום שבת. 
+
+
+ במוצאי שבת. 
+
+
+במוצאי שבת. וזה מתאים כי הוא שומר שבת. 
+
+
+ אבל הוא יציית לשוטרים או לא? 
+
+
+ זהו, אני קצת מבולבלת. מצד אחד, זה משמח כי סוף-סוף אולי הוא יבין מה הפירוש של המילה שכולם משתמשים בה פה, בלי קשר לכלום, "אנרכיסטים". בנוסף, אם תעברו על הטוויטר של שמחה רוטמן, זה לעבור על עמוד הסתה נגד בתי המשפט, כל בתי המשפט – נגד, נגד, נגד. שמחה כמובן מהדהד הסתה, חלקה שקרים. עכשיו, שוב פעם, שמחה, שהוא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, טוען בכל מקום כי רוב כתבי האישום שהוגשו בהפגנות נגד הרפורמה ניתנו כנגד מפגיני ימין, והוא דורש הסברים, הוא אפילו הקדיש לזה שעות בוועדה שלו. אני באמת שלא יודעת, לא השתתפתי באותה ועדה, אבל ההיגיון הבריא אומר לי שכנראה המשטרה עצרה, שלא בצדק, מפגינים שבית המשפט נאלץ לשחרר כי לא היה על מה להחזיק אותם. ובית המשפט מחזיק מי שכנראה היה אלים ונגדו אפשר להגיש כתבי אישום. מדובר בהיגיון פשוט, ולא ברור לי על מה כל המהומה. 
+
+ולכן, אחרי ששמחה ניהל בכוחנות בלתי נסבלת את הדיונים על ההפיכה המשטרית, אני חושבת שהוא צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו וגם עם הסביבה שלו. כי ההסתה נגד בית המשפט לא תעזור לך. רוב העם הזה מבין שאולי לא הכול מושלם בבתי המשפט, אבל שאתה ומה שאתה מייצג בטח ובטח לא האלטרנטיבה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה ליסמין פרידמן. חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור-פז – אינו נוכח. חבר הכנסת דוידסון, ביקשת לדבר בסוף, נכון? 
+
+
+ אני יכול עכשיו. 
+
+
+אתה יכול עכשיו, בבקשה, חבר הכנסת דוידסון. אתה רוצה עכשיו, אז תעלה, לפי הסדר. 
+
+
+
+
+בינתיים, הודעה לסגנית המזכיר, בבקשה. 
+
+
+ תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. 
+
+ צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ד–2024. תודה. 
+
+
+ תודה לסגנית המזכיר. 
+
+
+
+
+ חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה, חמש דקות. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשונה קצת, אני אדבר על החוק הזה ואני אדבר על שירות לאומי-אזרחי, כי זה נושא מאוד חשוב למדינת ישראל. קודם כול, בואו נדבר על נתונים. 18,000 מתנדבים בשירות הלאומי-אזרחי פועלים כיום. 18,000. מגיעים מכל המגזרים ומכל הקבוצות בחברה: בנות, בנים, יהודים, בני מיעוטים, דתיים, חילונים, חרדים, צעירים מרקע של נוער בסיכון וכדומה. וגם אנשים עם צרכים מיוחדים, כן, תתפלאו, אנשים עם צרכים מיוחדים מתנדבים בשירות לאומי-אזרחי למען האוכלוסייה. קיבלתי נתונים היום וקצת הופתעתי לטובה. לפי נתונים משנת 2022, 70% מהמתנדבים הם יהודים ו-30% הם מהחברה הערבית. 30% מהמתנדבים מהחברה הערבית, שהם רק 21% מהאוכלוסייה. זה נתון שלא חשבתי שאקב�� אותו. זה אומר שמהאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מתנדבים הרבה מאוד ורוצים להתנדב. מתוך דוח מבקר המדינה, אדוני, משנת 2022, שיעור המתנדבים קטן באוכלוסייה היהודית בכל שנה. קטן. ולעומת זאת, באוכלוסייה הערבית שיעור המתנדבים – עם מוגבלות וצרכים מיוחדים וצעירים בסיכון – המספרים עולים. איפה עוד המספרים יורדים בהתנדבות? בחברה החרדית. למה? לא יודע. עדיין מדובר במספר נמוך מאוד. 
+
+אני רוצה לדבר על החוק הזה. לפי החוק של הרשות הלאומית לשירות לאומי-אזרחי, שהוא נמצא תחת המשרד של אורית סטרוק – אני לא מבין מה הקשר בין התיישבות ומשימות לאומיות לשירות הלאומי – מחויבים לקדם שירות לאומי של מתנדבים עם מוגבלות וצעירים בסיכון. אבל המציאות מראה משהו אחר. בחברה היהודית רק 8% מהמתנדבים היהודים הם אנשים עם מוגבלויות, ו-5% הם צעירים בסיכון. בזמן הזה שאני נותן את הציון הזה, באוכלוסייה הערבית יש רק עשרות בודדות של מתנדבים עם מוגבלויות וצעירים בסיכון. זה נתון שחייבים להעלות אותו בצורה דרמטית. 
+
+הנתונים בחלוקה בין נשים וגברים הם גם הפתעה. הרוב הגדול של מתנדבים בשירות הלאומי בכל קבוצות האוכלוסייה, ערבים ויהודים, הן נשים. בחברה היהודית הם 80%, מתוך כלל המתנדבים, ובחברה הערבית דרוזית הם 88%. עכשיו, אני רוצה לפנות לאותם הורים מהחברה החרדית או לאותם נערים שהם לפני גיל 18: הצבא זה הדבר הכי חשוב, אבל אם יהיו חלק מהחברה החרדית שלא יתגייסו לצבא, חובה במדינה שכל צעיר וצעירה יעשו שירות לאומי-אזרחי. אין קשר אם זה חרדי, אם זה ערבי, אם זה חילוני, כולם צריכים לתרום למדינה. אני לא רוצה לאחל לאף אחד להגיע למקומות שאני אציין עכשיו, אבל כשתגיעו לבתי החולים וקופות החולים, תראו איזה בנות מדהימות של שירות לאומי נמצאות שם. כמה הן תורמות לקהילה, כמה הן תומכות בכל המערך הרפואי. 
+
+
+ בבתי חולים, מלא. 
+
+
+ בתי חולים וגם קופות חולים, הן עושות עבודה מדהימה. אז למה שגם בחברה החרדית, החילונים שלא מתגייסים, והערבים, למה שהם לא יעשו את זה? אם יש לנו כל כך הרבה רופאים בחברה הערבית - - - 
+
+
+ אני אהיה עכשיו הסנגור שלהם. יש הרבה בנות מהחברה - - - 
+
+
+יש התנדבות וגמילות חסדים. יש פעילות חסד לא רגילה בחברה החרדית. התנדבות וגמילות חסד, אין לכם מושג מה זה. 
+
+
+נכון, יש תנועה. 
+
+
+ אז, חד-משמעית, בזק"א אנחנו רואים שהם עושים גמילות חסדים.
+
+
+ וואו. עזר מציון.
+
+ סימון דוידסון (יש עתיד): 
+
+ ובאמת תרומה גדולה מאוד. אבל אני אומר, אנחנו כמדינה - - -
+
+
+ יד שרה, עזר מציון, איחוד הצלה.
+
+ סימון דוידסון (יש עתיד): 
+
+אבל טלי, אני אומר שאנחנו כמדינה - - -
+
+
+ לא, לא, מה שאמרת נכון. בלי קשר.
+
+ סימון דוידסון (יש עתיד): 
+
+אין לי הרבה זמן. אני רק אומר דבר אחד: אנחנו מדברים עכשיו על חוק הגיוס, אנחנו מדברים עכשיו על שירות לאומי-אזרחי, שהוא חשוב מאוד. אנחנו צריכים להבהיר לכל אזרח במדינת ישראל שבגיל 18 הוא חייב לתרום למדינה. אני לא מדבר על תלמידי חכמים, עזבו אותם רגע. יש הרבה מאוד מעבר לזה. גם בחברה הערבית וגם בחברה הדרוזית – מי שלא מתגייס, וגם החילונים שלא מתגייסים. לא התגייסת, אני לא יודע מאיזו סיבה – יש הרבה מאוד מקומות שאפשר לתרום בהם בחברה הישראלית. אנחנו כולנו ישראלים וכולנו מדינה אחת. ומי שלא יעשה את זה, שיהיו סנקציות. אני לא מדבר על זה שישלמו כסף. אבל למשל האוניברסיטה, היום המדינה מממנת באוניברסיטה את התשלומים של הסטודנטים. אז ��י שלא תורם למדינה, למה הוא צריך להיות שווה בשווה עם אחד שכן תרם למדינה?
+
+
+ זה כל כך נדוש - - -
+
+ סימון דוידסון (יש עתיד): 
+
+לא, אבל זה דבר שיהיה צריך לעשות אותו. ואני לא מדבר על גני ילדים, על סייעות בבתי ספר, על אוכלוסייה עם מוגבלויות, על סיעוד, על ניצולי שואה ועל התנדבות בצה"ל, בחקלאות - -
+
+
+ לסיכום.
+
+ סימון דוידסון (יש עתיד): 
+
+- - בבנייה, בתשתיות, בזק"א, במד"א. יש איפה להתנדב, תתנדבו. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת סימון דוידסון. חבר הכנסת נאור שירי, אתה רוצה לדבר? יש לך זכות לנמק את ההסתייגויות כאן מהדוכן. בבקשה.
+
+
+תכף, אני מייד חוזרת.
+
+
+לא, יש עוד – ירון לוי.
+
+
+רציתי ללכת.
+
+
+בבקשה, חמש דקות.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת – אני מרגיש כאילו עכשיו אאכזב אותך – רציתי לדבר על הריאיון הנוקב מאוד שהיה לראש ממשלת ישראל לאחר שמונה וחצי חודשי מלחמה. קודם כול, שמחתי שהוא היה. כמובן, בערוץ - - - 
+
+
+ ערוץ הליטוף.
+
+
+ ערוץ הבידור, ערוץ הליטוף, הערוץ המאוד-נשכני כלפי אגף הימין בכלל, ערוץ 14. אם אתם זוכרים – לא אצטט מילה במילה אבל פעם אחת הוא היה ב"גב האומה" והוא אמר, פרפרזה, שעם ישראל תמיד איחר ביכולת שלו להעריך סיכונים. אתם זוכרים? ואז הוא אמר: במשמרת שלי זה לא יקרה. והוא אמר: זה לא ספין, וכו' וכו'. איך הוא אמר? הינה, כתבתי לי –אמרתי לך שאאכזב אותך: העם היהודי לא הצטיין בראיית סכנות בזמן, פעם אחר פעם הפתיעו אותנו. זה לא יקרה במשמרת שלי, לא אכפת לי אם יקראו לזה ספין או לא ספין. 
+
+כששאלו אותו את השאלה המאוד-מאוד קשה – למה הוא לא עשה לפני 7 באוקטובר, למה הוא לא עשה מהלך כנגד חמאס, הוא אמר את המשפט הזה: כי לא היה קונסנזוס במדינה, כאילו בלאומי, וגם לא בבין-לאומי. ופה חשדתי. למה? כי אני, כמוכם חבריי חברי הכנסת – היינו בשנה האחרונה פה בכנסת. והיה איזה נושא קטן, חברת הכנסת גוטליב אולי תסכים איתי, שלא היה בקונסנזוס הישראלי, המהפכה המשטרית. נכון?
+
+
+ אני נכנס לאירוע.
+
+
+תעשי לי טובה, שייכנס פה למליאה, ישב בין מאי לבין גילה, במזגן – לא מזגן. או כמו שמירב בן ארי תמיד אומרת, במחלקת הדגים הקפואים פה.
+
+
+ ממש.
+
+
+אבל הוא אמר: לא היה קונסנזוס. ולכן הוא לא עשה את המהלך. אני נוטה לייחס לבנימין נתניהו רצינות, אומנם אפס אמינות, אבל – רצינות. איפה היה קונסנזוס בשנה הזו? איפה מצאת קונסנזוס? 
+
+לקחתי את זה עוד כמה שלבים, כי אמרתי: מה זה מנהיג? מנהיג זו היכולת שלך לקבל החלטות שהן לפעמים לא בקונסנזוס, או לייצר הסכמה ולהגיד: זה דבר מהותי ולשם אני הולך. נניח, אם בן-גוריון היה מחכה לקונסנזוס בין-לאומי על הכרזת מדינת ישראל, אני מניח שאם הוא היה מחכה כנראה שלא הייתה לנו מדינה.
+
+
+כנראה.
+
+
+כנראה. אם לוי אשכול היה מחכה לקונסנזוס בין-לאומי בשנת 1967 בכל הנוגע להתחמשות של מדינות ערב כנגדנו, האם מלחמת ששת הימים הייתה קורית? כנראה שלא. האם בגין, שהפציץ את הכור גם בניגוד לארצות הברית וגם בניגוד לעולם, בשנת 1981, חיכה לקונסנזוס בין-לאומי כשהוא עשה את זה? לא. גם ההתנתקות – לא היה פה איזה קונסנזוס. תסכים – לא תסכים, היית יו"ר האופוזיציה – שיקרת שהיית יו"ר האופוזיציה, שיקרת שהצבעת ארבע פעמים בעד זה ונגד זה. לא משנה. 
+
+ היציאה מלבנון – מישהו חיכה לקונסנזוס? לא. כשהפציצו את הכור בסוריה, אם אני לא טועה בשנת 2008, כנגד דעת ארצות הברית – גם אולמרט וגם בוש התבטאו על זה – הוא חיכה לקונסנזוס? לא. הוא ז��הה סכנה, וכמנהיג במדינת ישראל, ולא שפן סלע במדינת ישראל, הוא עשה מעשה. הוא לא דיבר, הוא לא הגיע לרפי רשף באותו ערב והתרברב כאילו הוא יזם את המבצע – אתם זוכרים? – והפר צו איסור פרסום בהיותו יו"ר אופוזיציה חסר אחריות. הוא לא מדבר, הם לא מדברים – הם עושים. מנהיגים עושים, מנהיגים מייצרים קונסנזוס, מנהיגים – מנהיגים, יש להם אחריות. אתה הפוך לגמרי ממנהיג: לא מייצר קונסנזוס, לא מנהיג, לא עושה כלום. 
+
+ והכי מצחיק – שהוא אמר שהוא תמיד היה בעד לגדוע את החמאס. אני בחיים לא ניסיתי לגדוע תופעה מסוימת ואז דאגתי לשמן אותה ב-30 מיליון דולר בכל חודש. א. כי אין לי 30 מיליון דולר; ב. כי כשאני רוצה לגדוע משהו אני לא משלם לו. זו הזיית ההזיות שהדבר הזה עדיין ראש ממשלה במדינת ישראל. זה עצוב, כעם. איך אתם יכולים להסתכל עליו, מי שעדיין בוחר בו, ולהגיד: וואלה אני סומך עליו. מה בנימין נתניהו עשה ב-20 השנים האחרונות שגרם לכם להגיד: וואי, אני מאמין לו, אני סומך עליו, כזה בן אדם הייתי רוצה, נגיד, שיחנך את הילדים שלי. וואלה, לא.
+
+
+ תודה.
+
+
+ותודה רבה שלא קיצרת אותי, למרות הסימנים על השעון של דניאל. תודה רבה. 
+
+
+ ושלא הפרעתי לך. את זה אתה לא אומר.
+
+
+ תודה לחבר כנסת נאור שירי. חבר הכנסת ירון לוי – מוותר. חברי הכנסת של סיעת ישראל ביתנו אינם נמצאים. אם כך, סיימנו את הנמקת ההסתייגויות.
+
+ 
+ - - -
+
+
+ אתה לא מופיע פה, איפה אתה מופיע? יש לך רשות דיבור, כן. אז רשות דיבור. רק אתה מדבר מטעם חד"ש-תע"ל? אוקיי. עופר כסיף, בבקשה, חמש דקות.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו עוסקת במה שמכונה השירות הלאומי-אזרחי, אבל אני רוצה להעלות בפני הכנסת תופעה עכורה של ספורט לאומי מתפתח: טרור לאומני-משיחי-גזעני של נוער הזוועות בשטחי הגדה המערבית הכבושה.
+
+
+די כבר, כמה אפשר לשמוע את עוכר ישראל הזה? כמה אפשר?
+
+
+ חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש. לא, לא, לא ארשה לך לתקוף. 
+
+
+ תפסיק כבר לדבר ככה.
+
+
+ לא, אני מבקש לא להפריע. 
+ 
+
+ אל תרשה לי, אל תרשה לי.
+
+
+ אתה אל תדאג, אתה כל הזמן אומר לי את זה. אני מבקש, אם את תפריעי – אקרא אותך לסדר. 
+
+
+ יש לך זכויות להוציא אותי, בסדר.
+
+
+חמש דקות, יש זכות דיבור. בבקשה לא להפריע, גם אם הדברים של חבר הכנסת כסיף לא מקובלים עלייך וגם על הרבה אנשים באולם פה. 
+
+
+ לא גם, כל הדברים שלו עוכרים את ישראל. נמאס כבר.
+
+
+חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. בבקשה, אני מבקש לא להפריע.
+
+
+ כבר נמאס מהדבר הזה. 
+
+
+ספורט לאומי מתפתח.
+
+
+לשמוע אותו, יחס מחפיר ליהודים.
+
+
+חברת הכנסת טלי גוטליב את בקריאה ראשונה. תודה.
+
+
+טרור לאמני-משיח-גזעני של נוער הזוועות בשטחי הגדה המערבית הכבושה. 
+
+אירוע טרור יהודי הערב בבנימין: יהודים הגיעו לכפר קוסרה, שם החלו להתפתח זריקות אבנים הדדיות בינם לבין הפלסטינים. היהודים החלו להצית ונגרמו נזקים במקום. כוח צה"ל הגיע לפזר את האירוע, הפלסטינים החלו ליידות אבנים על הכוחות והם הגיבו בירי.
+
+
+ זה שקר.
+
+
+ שני פלסטינים נפצעו כתוצאה מאש צה"ל.
+
+
+ זה שקר גמור.
+
+
+ כך דיווח הכתב הצבאי של גל"צ דורון קדוש, לפני כשלושה שבועות. לקרוא ולא להאמין: פורעים מתנחבלים, טרוריסטים על פי הגדרת תחנת הרדיו הצבאית עצמה - -
+
+
+ אדוני, אסור להגיד כך, באמת, מעל בימת הכנסת. חבר'ה, זה לא מפריע לכם - - - מה קורה פה?
+
+- - מגיעים לשרוף כפר פלסטיני על יושביו - -
+
+
+- - - 
+
+
+- - והצבא שמגיע למקום, יורה על הפלסטי��ים המותקפים – כלי עזר בשירות הטרור הלאומני. אלא שהמקרה הזה אינו נדיר ואינו חריג. 
+
+
+תומך טרור.
+
+
+ בדיוק - - - שקרן עלוב.
+
+
+ חברת הכנסת טלי גוטליב, אני אקרא לך לסדר בפעם השנייה – אני לא רוצה לעשות את זה.
+
+
+רק היום בבוקר דווח כי חייל הצית בסטה של רוכל פלסטיני בעיר ג'נין.
+
+
+ תומך טרור. 
+
+
+חנוך מלביצקי, תודה. גם עמדתך ידועה, תודה.
+
+
+אך לא רק הפלסטינים נפגעים מטרור המתנחבלים הלאומני. כשצלם ידיעות אחרונות שאול גולן - -
+
+
+אתה מדבר על מתנחבלים? אתה? אתה באמת מדבר? תומך טרור עלוב. 
+
+
+ - - תיעד לפני כחודשיים כיצד פוגרומצ'יקים התפרעו בכפר אל מוע'ייר וירו על בתים - -
+ תומך טרור עלוב.
+
+
+ חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה. תודה.
+
+
+- - שרפו מכוניות ויידו אבנים על בתי פלסטינים חפים מפשע, גם הוא זכה לספוג מנחת זרועם האלימה. כך תיאר גולן את ההתקפה נגדו: "הם זרקו אותי לרצפה והתעללו בי, אבל אני זוכר שאחד מהם צעק להם 'תיזהרו לא לפגוע לו בראש, שלא יישארו סימנים'. זה מה שהיה להם בראש, שאני לא אצא החוצה עם פרצוף מגואל בדם. 'תנו לו מכות בגוף, לא בראש'"; "מה שהכי כאב לי זה שלא נשאר לי תיעוד, הם גנבו לי את כל המצלמות". 
+
+
+גם מחבלי הנוח'בות אומרים שהם לא אנסו את הבנות שלנו. מי צריך אויבים כשיש עופר כסיף? לא צריך אויב - - -
+
+
+חודשיים לאחר אירוע התקיפה, שנועד למנוע את תיעוד הפוגרום ואלימות המתנחבלים, הצליחו בתאגיד השידור הציבורי להשיג תיעוד נוסף ממצלמת האבטחה. ומה התגלה? שבין התוקפים והפורעים היה גם חייל הנראה מתהלך בשוויון נפש בין הפורעים מבלי לעצור את התקיפה או להגיש לגולן סיוע. גם את הפוגרום בכפר הפלסטיני אף חייל לא מנע ולא עצר, וחודשיים לאחריו טרם נעצר איש בגינו. 
+
+
+זה פשוט אוסף של שקרים שפוגעים בחיילינו בזמן מלחמה.
+
+
+אני מזכיר שלפי הדין הבין-לאומי, ככוח הכובש בגדה המערבית, על צבא האחריות החוקית והמוסרית להגן על הפלסטינים מידי התקפות המתנחבלים ולמנוע מעשי טרור כדוגמת הצתות ופוגרומים - - 
+
+
+ - - - מי שישמע אותו. רמאי, שקרן, עוכר ישראל. עוכר ישראל.
+
+
+- - ודאי כשאין לפלסטינים כל אפיק אחר להגנה עצמית מפני הפורעים זולת התגוננות עצמית שמיד תיענה בירי חי ובהתבכיינות על טרור. במקום להגן על הפלסטינים, הצבא מגן על הפורעים. 
+
+
+ התבכיינות על טרור?
+
+
+תודה, תודה. טלי, תודה.
+
+
+ להגן עלינו מבוגדים כמוך, מנוול.
+
+
+- - - 
+
+
+הבנתם מדוע האג נכנסה לתמונה? למרבה הבושה, רוב התקשורת הישראלית מתעלמת מאירועי טרור המתנחבלים - -
+
+
+- - - החיילים. תוריד אותו. זה עוכר ישראל. הוא פוגע בחיילים שלנו - - -
+
+
+- - חוץ ממקרים נדירים שבהם נפגע אזרח ישראלי - - -
+
+
+ תומך טרור, תומך טרור - - -
+
+
+ חבר הכנסת מלביצקי, אתה בקריאה שנייה. 
+
+
+תומך טרור - - -
+
+
+ חבר הכנסת מלביצקי, קריאה שלישית, נא לצאת מהאולם, בבקשה. תודה. 
+
+
+ אתה תשמור על טרוריסט כזה - - - אתה תשמור על הטרוריסט הזה. 
+
+
+ תצא בבקשה מהאולם. חבר הכנסת מלביצקי – נא להוציא אותו מהאולם. תודה. שמעתי אותך, תצא, בבקשה, מהאולם. 
+
+
+אתה תדבר גבוהה-גבוהה, אתה והרשימה שלך. טרוריסט עלוב. 
+
+
+ תצא בבקשה מהאולם, חבר הכנסת מלביצקי. תודה. 
+
+
+ טרוריסט עלוב ושונא יהודים.
+
+
+ נא להוציא אותו מהאולם, בבקשה. תוציאו, בבקשה מהאולם עכשיו. תודה. 
+
+
+איזה איש עלוב אתה.
+
+(חבר הכנסת חנוך מלביצקי יוצא מאולם המליאה.)
+
+
+ דווקא בקבוצת - - -
+
+
+רק שנייה. סליחה, אתה כבר סיימת. אני אומר שכל פעם שתפר��עו לו - - -
+
+
+ - - - 
+
+
+ לא, אני מבקש. כל פעם שאתם מפריעים לו, אני נאלץ לתת זמן נוסף. אתם רוצים? תעירו לו, אני אתן לו זמן נוסף. תודה.
+
+
+- - -
+
+
+ הוא לא הפריע לו, הוא אמר את האמת, שהוא תומך טרור, זה מה שהוא אמר. הוא אמר את האמת.
+
+
+דווקא בקבוצת "חדשות הגבעות", זרוע ההפצה וההסתה של נוער הזוועות, שלגביה פניתי ליועצת המשפטית לממשלה עשרות פעמים אך פניי הושבו ריקם, אפשר למצוא תמיד דיווח צוהל על מעשי הטרור: ערבים מדווחים שיהודים שמחים ירדו לכפר קוסרא ושרפו בתים ורכבים - -
+
+
+ תודה, נא לסיים. תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, תודה רבה, נתתי לך חצי דקה. תודה. 
+
+
+ די, תרד כבר, רד, רד מהדוכן. רד כבר - - 
+
+
+- - וכמו כן דווח על שרפות של שטחים חקלאיים גדולים – דורשים נקמה, הם אומרים.
+
+
+- - רד, שקרן. תומך טרור, עוכר ישראל.
+
+
+תודה רבה. תודה רבה. 
+
+
+לסיים - - -
+
+
+לא, לא. אתה לא תסיים. תודה רבה. אני כבר נתתי לך מעבר לזמן. 
+
+
+ - - - הם מפריעים. אתה - - -
+
+
+רד. שקרן, תומך טרור, עוכר ישראל.
+
+
+לא, לא. תודה. תודה רבה. אתה סיימת עם הזמן.
+
+
+ אדוני, זה לא - - -
+
+
+ תודה רבה. נא לרדת, בבקשה. תודה.
+
+
+ לא מכובד. 
+
+
+שקרן עלוב, תומך טרור, עוכר ישראל.
+
+
+ תודה רבה. לא, לא, הוא מסיים, לא צריך סדרנים.
+
+ האם יש חברי כנסת נוספים שרוצים להתייחס ברשות הדיבור שלכם? לא. השרה, רצית להגיב, בבקשה. היא לא מוגבלת בזמן. 
+
+
+היא לא מוגבלת על ידך. זה לא אומר שהיא לא מוגבלת על ידי עליזה. שני מושגים שונים של הגבלות. 
+
+
+אתם מנהלים את הקואליציה, אני לא מתערב, עליזה. מה שתגידו. מה שעליזה תגיד. בבקשה, גברתי השרה, את יכולה להגיב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע הבא אנחנו נציין את שבוע ההצדעה למתנדבי השירות הלאומי-אזרחי, ובין היתר נציין את פועלם של מצטייני השירות הלאומי, אשר יקבלו תעודות הוקרה בבית הנשיא.
+
+בהזדמנות זו, שאנחנו זוכים להאריך כאן את החוק שמייצר פלטפורמה לשירות של בני החברה החרדית, שירות חשוב מאוד, אני אשמח להזכיר כאן, מעל הבמה, את שני המצטיינים מהמגזר החרדי: האחד שמו אריאל, והוא משרת במשטרת ישראל. כן, אפשר לשרת במשטרת ישראל דרך המסגרות של השירות הלאומי, וזה מה שהוא עושה, הוא משרת במשטרת ישראל בתחומי תחנת בני ברק, ועושה עבודה מקצועית למופת. על כן הוא זוכה להיות מוגדר כמצטיין השירות הלאומי. השני שמו יצחק, והוא משרת במסגרת השירות הלאומי-אזרחי במגן דוד כנהג וכחובש רפואת חירום. שניהם, גם אריאל וגם יצחק, תרמו למערכת החירום שלנו, הן במשטרה והן במגן דוד אדום, במסגרת אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שלאחריהם, וזאת אחת הדוגמאות לכך שהשירות הלאומי-אזרחי הוא פלטפורמה נהדרת לבני המגזר החרדי לשרת את המדינה ולתת את המיטב גם בהיבטי ביטחון ובהיבטי חירום. 
+
+ חשוב מאוד שאתם, כולנו בעצם, נצביע בעד הארכת השירות הזה, משום שזו אחת הדרכים שבהן בני החברה החרדית יכולים להשתלב ולתרום. מה שחשוב לי לציין זה שאצלנו, מי שמגיע לשרת במסגרות שלנו בשירות הלאומי-אזרחי, הוא משרת במסגרת שלא מאתגרת בכהוא זה את הזהות החרדית שלו. לא מאתגרת בכהוא זה.
+
+
+גם הצבא לא מאתגר.
+
+
+ולכן, אני חושבת שזה יכול להיות גם מודל נכון, כמו שכתוב גם בדוח שקדי, לאפשר לצעירים חרדים שרוצים לבוא ולתרום למדינה ולביטחונה, לבוא ולשרת בתנאים שלא פוגעים בזהות החרדית שלהם ולא מאתגרים אותה בכהוא זה. אני קוראת לכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה.
+
+
+לפני שנעבור להצבעה, אני מבקש להכניס לאולם את חבר הכנסת חנוך מלביצקי, ויש הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת – אחרי ההצבעה. חבר הכנסת מלביצקי נכנס לאולם. 
+
+ אני רק רוצה לשאול לגבי ההסתייגויות של יש עתיד. 
+
+
+אנחנו מושכים את ההסתייגויות.
+
+
+אתם מושכים את ההסתייגויות, מצוין. אז סיעת יש עתיד מסירה את ההסתייגויות, כמו כן גם סיעת ישראל ביתנו. סיעתי לא נמצאת באולם, לכן אנחנו גם מסירים את ההסתייגויות.
+
+אם כך, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה.
+
+סעיף 1 נתקבל.
+
+
+בעד – 27, נגד – 18. אני קובע כי ההצעה עברה בקריאה שנייה.
+
+כעת אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה.
+חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024, נתקבל.
+
+
+ בעד – 27, נגד – 18. אני קובע כי הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 6), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית ותיכנס לספר החוקים.
+
+אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת אופיר כץ, רצית הודעה? איפה הוא? לפני שנעבור לנושא הבא על סדר-היום? אופיר כץ רצה הודעה או לא? טוב, הוא לא כאן. 
+
+
+[מס' מ/1756; דברי הכנסת, חוב' ל"א, ישיבה 179; נספחות.]
+
+
+ אם כך אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי חבר הכנסת צביקה פוגל להציג את הצעת החוק. בבקשה. 
+
+
+תודה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, השרה, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (תיקון מס' 17), התשפ"ד–2024, שיזמה הממשלה. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני אשמח מאוד אם נגרום לאנשים להקשיב לי. חבריי חברי הכנסת - - - 
+
+
+ רבותיי, חברי הקואליציה, תנו לחבר שלכם להציג את הצעת החוק. אלמוג.
+
+
+ תודה. עניינה של הצעת החוק המונחת בפניכם היא הארכת הוראת השעה הקבועה בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), כפי שאפרט. 
+
+ לא כיף להציג ככה הצעת חוק. 
+
+
+ חבר הכנסת אלמוג כהן, מה קורה לך? צביקה פוגל חבר שלך. תודה. חברת הכנסת עטייה, תודה. בבקשה. 
+
+
+ בחודש מרץ 2023 אושר חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים, של חברי חבר הכנסת יצחק קרויזר. החוק נועד להקנות למשטרת ישראל ולרשויות אכיפת החוק כלים נוספים להתמודדות עם הפשיעה בחברה הישראלית בכלל ובחברה הערבית בפרט, ולצמצם את מספר כלי הנשק הבלתי-חוקיים המשמשים ארגוני פשיעה. 
+
+ במסגרת התיקונים בחוק תוקננה פקודת סדר הדין הפלילי כהוראת שעה למשך שנה. עליזה. 
+
+
+ נראה לי שאתה יכול להמשיך.
+
+
+ במסגרת התיקונים בחוק תוקנה פקודת סדר הדין הפלילי כהוראת שעה למשך שנה ונוספו לה שתי עילות חדשות לביצוע חיפוש בידי שוטר ללא צו שופט. העילה הראשונה נוגעת למקרה שבו התעורר חשד סביר שנמצא במקום כלי נשק או חלק מהותי מכלי נשק שעשוי לשמש ראיה לביצוע עבירה או לביצוע עבירה. העילה השנייה נוגעת למקרה שבו התעורר חשד סביר שנמצא במקום תיעוד או מצלמה שיש בהם ראיה לביצוע עבירה שדינה עשר שנות מאסר לפחות. 
+
+ המשותף לעילות שנוספו, אדוני היושב-ראש, הוא הצורך המיידי בביצוע החיפוש כדי למנוע העלמת ראיות או פגיעה בהן. 
+
+ בנוסף, יצוין כי במסגרת החוק תוקן גם חוק השיפוט הצבאי, כך שהעילות החדשות יחולו בשינויים מסוימים גם לגבי שוטר צבאי, בתקופת הוראת השעה. 
+
+
+ הערתי להם. זאת לא בקשתי, חבר הכנסת ביטן, זאת בקשת חברך לקואליציה יושב-ראש הוועדה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ זה לא קשור לקואליציה, גם אם האופוזיציה הייתה שם - - - 
+
+
+ לא, כי האופוזיציה יחסית שקטה. אני לא שומע הפרעות מהצד הזה. זה דבר נדיר שקואליציה מפריעה לאנשי קואליציה. 
+
+
+ עוד נקבע, חבריי חברי הכנסת - - -
+
+
+ - - -
+
+
+תודה, נאור. תודה. 
+
+
+זה בסדר לא להקשיב, אבל זה לא בסדר להפריע. תודה. 
+
+ עוד נקבע מנגנון דיווח תלת-חודשי של השר לביטחון לאומי והמפקח הכללי של המשטרה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, וזאת על מנת שניתן יהיה לבחון את הצורך בהסדר ותועלתו. 
+
+בחודש מאי האחרון היה צפוי ההסדר לפקוע ועל כן אושר להאריכו בחודשיים. הארכה זו נדרשה בכדי לאפשר לוועדה להעמיק בדיווחים ובנתונים שהתקבלו בטרם תאשר הארכה נוספת של ההסדר. 
+
+בדיון הוועדה שהתקיים בהצעת החוק הנוכחית העירה הממשלה כי לנוכח הסטת המשאבים מהמשטרה אל משימות הנוגעות למלחמת חרבות ברזל, לא ניתנה לה האפשרות למצות את הסמכות הקבועה בהסדר במלואה. על כן ביקשה הממשלה להאריך את ההסדר הקבוע בשנתיים נוספות. 
+
+ במהלך הדיון שערכתי לבקשת הממשלה בוועדה, סברו חבריה כי לאור אירועי השנה שחלפה אין בנתונים המוצגים בכדי להסיק מסקנות משמעותיות. עם זאת, הוועדה עמדה על חשיבות ההסדר נוכח התרחבות הפשיעה בחברה הישראלית והשלכותיה על הציבור הרחב, בד בבד עם הצורך בבחינה מעמיקה יותר של יישומי ההסדר.
+
+ אדוני היושב-ראש, בשל כך החליטה הוועדה להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת אחת בלבד, עד ליום ד' בתמוז התשפ"ה, 30 ביוני 2025. בהתאם, הצענו לקבוע נושאי דיווח נוספים, בכדי שיתקבלו דיווחים כל שלושה חודשים במשך תקופת הארכת הוראת השעה. 
+
+ במשך תקופת הוראת השעה תדאג הוועדה לעקוב ולהעמיק בדיווחים המתקבלים מהמשטרה – מה שלא ממש עשינו טוב בפעם האחרונה – ומהפרקליטות בדבר יישום ההסדר באופן הדוק. כך הוועדה תהיה ערוכה כאשר תידרש לקבל החלטה נוספת בעניין הפסקת ההסדר, הארכתו, או הפיכתו להסדר קבע.
+
+ הדבר החשוב יותר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הוא שהוועדה לביטחון לאומי בראשותי פועלת מאז הקמתה להעניק למשטרת ישראל כמה שיותר כלים אפקטיביים למלחמה בפשיעה. הארכת הוראת השעה הזאת מצטרפת לרשימת הכלים שחלקם היו על שולחן הוועדה וחלקם בשיתוף עם ועדות אחרות, כמו חוק הפרוטקשן, חוק האייר-סופט והחמרת הענישה על ענייני שב"חים, שגם הם מעורבים בארגוני פשיעה. 
+
+ כולי תקווה כי לסל כלים זה יצטרפו בהקדם האפשרי גם צו ההגבלה וגם החוק להפעלת הרוגלות שיגובשו בשבועות הקרובים, ותכליתם הגנה על הציבור מפני ארגוני הפשיעה, וזאת על תקן של הביטוי הידוע להקדים תרופה למכה, כלומר, להקדים מעצר של מי שמאיים על שלום הציבור רגע לפני שנצטרך לעצור אותו אחרי שביצע את זממו. חוקים אלה הם שוברי שוויון בכל הנוגע למלחמה בפשיעה. 
+
+ אני מוצא לנכון, אדוני, בסיום דבריי להודות לצוות הנהלת הוועדה בראשות הגברת לאה גופר ולצוות הייעוץ המשפטי בראשותה של עו"ד מירי פרנקל שור, שגם יושבת איתנו פה, שמצליחים בכל פעם מחדש לאפשר לוועדה לממש את אחריותה. 
+
+ למיטב ידיעתי הוגשו הסתייגות להצעה. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת צביקה פוגל. אכן להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. מי מייצג את סיעת יש עתיד? חברת הכנסת מירב בן ארי – לא נמצאת. 
+
+
+ - - - 
+
+
+ אתם מסירים? אז אפשר שמישהו מחברי הכנסת יגיד? זה מספיק?
+
+
+ אנחנו מסירים. 
+
+
+ אוקיי. הינה, חברת הכנסת בן ארי נכנסה. אבל מסירים את כל – אתה רוצה לדבר? בבקשה.
+
+
+ אפשר לעבור להצבעה. 
+
+
+ יש לכם רשות דיבור. רגע, לא לבלבל אותי, בבקשה. רק שנייה. נתחיל מההסתייגויות. 
+
+אני אקרא את השמות. אתה רוצה לדבר בהסתייגות? לא. טוב, אז אין צורך לקרוא בשמות. אוקיי, אנחנו נעשה כך, אני לא אקרא את השמות של חברי יש עתיד כי אתם הסרתם הסתייגויות. לגבי בקשות רשות דיבור – אתם רוצים לדבר?
+
+
+כן.
+
+
+אז, בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה? חבר הכנסת אחמד טיבי? חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן? בבקשה. 
+
+
+ - - - 
+
+
+גם אני שאלתי את השאלה הזאת ואמרו שכן, אז יש להם זכות רשות דיבור, חמש דקות לכל אחד. ואני אומר: אם אתם תפריעו אני אצטרך לתת לה זמן נוסף, זה הכול. בבקשה, חמש דקות, גברתי.
+
+
+תודה רבה, כבוד היושב-ראש. אני חייבת להגיד, להזכיר לכולם, שמאז 2015, כשנכנסתי לכנסת, אני וחבריי דיברנו כל הזמן על הצורך במיגור תופעת הנשקים הבלתי-חוקיים באוכלוסייה הערבית. אנחנו ביקשנו ודרשנו כמה פעמים – שצריך להכות ביד קשה, לאסוף את הנשק הזה, ולמצוא דרך לנקות את הרחובות שלנו. אבל, לצערי הרב, המשטרה נכשלה פעם אחרי פעם. זה התחיל במבצעים לאיסוף נשק באופן וולונטרי, וצחקנו אז. כשאמרו לנו לא ידענו אם לצחוק או לבכות על המבצעים האלה, חשבו שארגוני פשיעה יבואו באופן וולונטרי ויזרקו את הנשק שלהם. 
+
+ אחר כך התפתחה גישה חדשה – וטוב שנעשתה – ליזום את איסוף הנשק הזה. אבל לצערי הרב, אני חושבת שהחוק הזה נלקח בכיוון של ניצול המצוקה של האוכלוסייה הערבית ומקרי הרצח המתמשכים שמרקיעים שחקים בימים האלה, ונוצל כדי לבצע חקיקה שבעיניי היא דורסנית, והיא גם עלולה להיות פוגענית, במיוחד כאשר היא ניתנת לידי המשטרה במצבה הנוכחי. כל הזמן יש ביקורת על איך שהמשטרה פועלת, ועד כמה המשטרה הפכה לכלי פוליטי ולמיליציה יותר מאשר באמת עבודה מקצועית. 
+
+ אני נכחתי בדיונים שהתקיימו בוועדה על החוק הזה. לצערי, כבוד היושב-ראש, לא שיקפת באמת, בעצם כמעט – אני וחבר הכנסת סימון מושיאשוילי היחידים שנכחנו, וכן הייתה ביקורת על עבודת המשטרה. לא שוכנענו מהדברים שהביאה המשטרה בפנינו. אחת הסיבות שירדנו לשנה אחת, או שהורדת את זה לשנה אחת, היא כי הם לא שכנעו. בסופו של דבר, האפשרות של הפוגענות של החוק הזה התבטאה בעצם העובדה שהשוטרים ביצעו חיפושים כאלה בלי צו, כאשר 67% מהחיפושים האלה לא הניבו שום תוצאה. כלומר, יש מה לערער על שיקול הדעת של אותו קצין שאפשר את החיפוש כאשר אין שום סיבה. 
+
+ חוץ מזה, גם כאשר נמצא הנשק, למשל במקרה של המצלמות – אני אמרתי גם אז ואגיד את זה שוב: יכול להיות שבשביל לתפוס את המצלמות החוק הזה טוב. זה גם הוכח בתוצאות של החיפושים שנעשו, כאשר במציאת מצלמות היה אחוז של 70% מהחיפושים. מצאו מצלמות שהיה אפשר להשתמש בהן. במקום זה 70% מהחיפושים שנעשו בלי צו לא הביאו שום תוצאה, ואף אחד לא מדבר על 70% מהמקרים, שבהם המשטרה פרצה לתוך בתים של משפחות ובאותו זמן נגרמו פחד ובהלה לבעלי הבית, למשפחה ולילדים. 
+
+אנחנו יודעים שנערכו חיפושים מסוג זה, ונעצרו אנשים על דברים שלא שקשורים לנשק כאשר המשטרה נכנסה. אף אחד לא רוצה – אומרים לי: שחררו אותם בסוף. נכון, שחררו. מישהו שואל על עוגמת הנפש שנגרמה ��אלה שנעצרו בצורה כזו? מישהו שואל על הנטל הכלכלי בלשלוח עורך דין כדי לייצג את מי שנעצר בצורה כזאת, שהיא פוגענית ביותר? 
+
+אני חושבת שהיה מן הראוי להבין שהחוק הזה מיותר, ועובדה – הוא לא הביא לתוצאות. אולי היה צריך לצמצם אותו לעניין המצלמות, אבל בעניין הנשק – תן למשטרה כלים, אולי אין להם כלים, להגיע לאלה שגונבים אלפי נשקים מהצבא ומהמשטרה. בואו נגיע לאלה שמוכרים את הנשק, ולא להתעסק כאילו כיסינו את עצמנו. 
+
+דבר אחרון, סליחה שאני אומרת את זה: התפקיד של ועדה בכנסת הוא חקיקה וביקורת ובקרה על הממשלה, לא לתת כלים לגוף זה או אחר. 
+
+
+תודה.
+
+
+חקיקה ובקרה, ואם אנחנו שוכחים אחד משני הדברים, אנחנו הופכים לכלי שמשרת את הרשות הביצועית במקום לבקר את עבודת הרשות.
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. זהו, אין יותר בקשות רשות דיבור? אתם רוצים להמשיך? כן, בבקשה. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.
+
+
+ לְמה? לְמה?
+
+
+ למה מגיע לו?
+
+
+כי יש להם רשות דיבור. חברים, מה, אתם רוצים לערער על תקנון הכנסת? אני לא מבין. 
+
+
+ למה בלי שעון?
+
+
+יש פה כלים, אבל מה אתם מצביעים על השעון, אני לא מבין. מי שלא רוצה שלא יהיה באולם. אתם באים אליי בטענה שלאופוזיציה יש רשות דיבור. 
+
+
+ - - - 
+
+
+ מישרקי, יש לנו זכות דיבור. 
+
+
+ באים אליך בטענה שאתה שומר - - - 
+
+
+חבר כנסת מלביצקי, למה אתה עושה את זה? בשביל מה אתה מדבר שטויות? סלח לי שאני אומר לך. 
+
+
+- - - הזה לא פה, ואתה עוזר לו. אתה שומר עליו ואתה עוזר לו.
+
+
+ אתה מדבר שטויות ואתה עוד תוקף אותי.
+
+
+אתה עוזר לו ואתה שומר עליו.
+
+
+אני, קודם כול, לא הרשיתי לך להיכנס לאולם. תצא בבקשה מהאולם. תציג את החוק, תציג את החוק, תחזור לאולם. צא בבקשה מהאולם, תודה. 
+
+
+אתה עוזר לו ואתה שומר עליו, וזה עליך. זה עליך.
+
+(חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי יוצא מאולם המליאה.)
+
+
+תודה רבה. תודה רבה. אתה גם מצפצף על התקנון כשאתה בעצמך סגן יושב-ראש הכנסת. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת כסיף, חמש דקות. חמש דקות. 
+
+
+ שמעת?
+
+
+ חמש דקות בבקשה.
+
+
+כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו מבקשת להאריך תוקפו של הסדר נואל שכלל לא היה צריך לבוא לעולם מלכתחילה. הסדר שמאפשר למשטרה לבצע חיפוש ללא צו, ולפלוש לביתו של אדם ללא כל ביקורת שיפוטית, כמו באפלים שבמשטרים. עוד בכתב הזכויות מגנה כרטה, ב-1215, נוסחה ההגבלה על הכתר הבריטי לפלוש לביתו של אדם ללא הליך הוגן. והינה אתם הופכים את החוק הישראלי לפגום יותר מחוק של מונרכיה אבסולוטית מימי הביניים. 
+
+ לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת - - -
+
+
+זה מה יש. לא טוב לך? תעוף מכאן. לא טוב לך? רוח, לך הביתה, זה מה יש.
+
+
+לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת - - -
+
+
+חבר הכנסת כהן, תודה. אלמוג, תודה רבה. אתה לא רוצה שאני אתחיל שוב בקריאות. תודה, אלמוג, תודה רבה.
+
+
+ אוסקוט - - -
+
+
+כל פעם, לא, כל פעם שאתה תקרא, כל פעם שאתה תפריע – אני אצטרך לתת לו זמן. אז מי בסוף מרוויח מזה? תודה. בבקשה. 
+
+
+לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, במהלך השנה האחרונה נערכו 142 חיפושים ללא צו, ורק ב-22 מהם נתפס נשק או חלק מנשק. כך כתבה הסנגוריה הציבורית בהתנגדותה להארכת תוקף הוראת השעה: על פניו, הנתונים מלמדים על כך ששיעור החיפושים המניבים, כלומר חיפושים שבהם נמצאו כלי נשק או שנולדו כתבי אישום בעקבות אותם חיפושים, הוא נמוך יחסית, באופן המעורר שאלות הן לגבי נחיצות ההסדר והן לגבי החשש מפני שימוש יתר או יישום לא ראוי של הסמכות. כך כתבה הסניגוריה הציבורית. אך הנתון החשוב באמת נותר נסתר מעיני הציבור. 
+
+ נגד מי המשטרה הפעילה את הסמכות? באילו יישובים המשטרה פלשה לבתים ללא צו? נגד איזה ציבור מרשה לעצמה המשטרה לפעול כמו מיליציה מטילת טרור טיפוסית? לא לחינם מותירה המשטרה נתונים אלה בעלטה, ולא לחינם סירבה הממשלה לכל יוזמה לריכוך הוראת השעה. 
+
+ תור מספר 40
+ כך למשל נדחו הצעות הסנגוריה הציבורית לקבוע בחוק מנגנון ביקורת שיפוטית בדיעבד לחיפושים, לפרט בחקיקה הראשית את חובת התיעוד של המשטרה ולהגביר את חובת דיווח ושקיפות המידע ביחס להפעלת הסמכות על ידה. גם היועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין מירי פרנקל שור, ציינה שחובת הדיווח חשובה במיוחד כאשר ניתנת סמכות כה מרחיקת לכת, והציעה שמספר האישורים שניתנו ללא צו יפולחו לפי מחוזות, אך הצעתה נדחתה אף היא. המשמעות היא המשך מתן סמכות דרקונית אנטי-דמוקרטית במובהק למשטרה, ללא מנגנוני פיקוח ובקרה, כאשר לפי הנתונים הצורך והיעילות במתן הסמכות מוטלים בספק רב.
+
+  ברור איזו רוח מפקד נושבת מאחורי החוק, רוח המפקד של שר תומך רצח עם וחבר מרעיו הכהנאים והגזענים. ועדת צדוק קבעה כבר ב-1999 כך, ואני מצטט מהוועדה: "סמכויות רבות הניתנות לשוטרים פותחות, מעצם טבען, פתח לאפשרות של פגיעה בזכויות הפרט. כך למשל סמכויות המעצר, החיפוש והשימוש בכוח - - - מעצם טבעה של משטרה נוצר, אפוא, החשש כי יתגלו במשטרה, במאבקה בפשיעה ובשמירת הסדר, נטיות לראות בדמוקרטיה מנגנון מפריע - - - הפעלתו של עקרון המידתיות בתחום המשטרה מחייבת בחינה מחודשת של סמכויות המשטרה והתאמתן כך שפגיעתן בזכויות הפרט, גם מקום שהפגיעה עצמה תהא מותרת, תיעשה במידה שאינה עולה על הנדרש", אמרה ועדת צדוק. והינה, הממשלה עושה בדיוק ההפך. במקום לגדר ולהגביל את הפגיעה המשטרתית בזכויות האזרח, היא מתירה את הרסן ומשחררת את חרצובות המשטרה לדרוס את זכויות האזרח ולעיתים את האזרח עצמו, פיזית, ולרמוס את זכויות הפרט ואת הפרט עצמו. 
+
+
+ - - -
+
+
+ - - -
+
+
+ זאת אותה המשטרה שמפעילה מכת"זית נגד מפגינים לא אלימים, בניגוד לנהלים; זאת אותה משטרה שמפעילה בניגוד לחוק כוחות טקטיים מהמשמר הלאומי - -
+
+
+ תודה, נא לסכם.
+
+
+ - - לשבירת מחאות שלוות; זאת אותה משטרה שמכה עיתונאים, רופאים וכן הלאה.
+
+
+- - - תורידו אותו. עבר הזמן. לרדת, לרדת. רד מייד. לרדת - - -
+
+
+ - - -
+
+
+ תודה. נא לסכם. משפט אחרון.
+
+
+ זאת אותה משטרה שנעשתה למיליציה. אני מסיים.
+
+
+ עופר, זהו מספיק.
+ 
+
+ משפט אחרון?
+
+
+ לא, לא. מספיק. 
+
+
+ תודה.
+
+
+בוגד.
+
+
+ תודה רבה. חברים, מה קורה לכם היום? 
+
+
+ קורה טרור - - -
+
+
+ מה קורה לכם היום? תירגעו בבקשה. חבר הכנסת יוסף עטאונה – הוא לא רוצה לדבר; חבר הכנסת אריה מכלוף דרעי – אינו נוכח. חבר הכנסת ינון אזולאי. ינון אזולאי.
+
+
+ - - -
+
+
+ תודה רבה, גברתי השרה. אני שמעתי את הטענות שלך, תודה. תודה רבה. זו התנהגות לא הולמת, תכבדי את הכנסת, בבקשה. תכבדי בבקשה את הכנסת. מספיק, מה את רוצה, שאני אקרא לשרה עכשיו לצאת? ינון, אתה רוצה לדבר? חבר הכנסת יוסף טייב.
+
+
+ ש"ס לא.
+
+
+ ש"ס לא רוצים. אז אני מוריד את ש"ס.
+
+
+ רגע, רגע, מה איתי?
+
+
+חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.
+
+
+ - - -
+
+
+ את רוצה שאני אחנך את גברתי השרה? אני לא מבין, גם אתם באים אליי בטענה? תפנו למזכיר הממשלה, שמזכיר הממשלה יטפל בהתנהגות של השרים שבאים וככה מתנהגים בכנסת ישראל. בב��שה, גברתי, חמש דקות.
+
+
+ אי-אפשר.
+
+
+ מה, אתם בגנון פה? אני לא מבין את זה. אחד בא בטענה, השרה ממשיכה לצעוק. תודה רבה, גברתי השרה. כמה פעמים צריך להגיד לך? אני לא מבין את זה. 
+
+ - - -
+
+
+ תודה. שמענו אותך. מספיק.
+
+
+ אני לא דיברתי אליך.
+
+
+אבל את מפריעה לדיון. מה זה לא דיברתי אליך? אני מנהל כרגע ישיבה, ואת מפריעה לניהול הישיבה. מה קורה לך? זה פשוט בושה, ההתנהגות שלך. תודה. חמש דקות, בבקשה. תודה. תודה רבה.
+
+
+ - - -
+
+
+ לא, זה לא נהוג. תראו, לא נהוג לתת קריאה לשר, אבל כנראה שהצופים רואים את ההתנהגות של השרה. מה זה? מה זה הדבר הזה? חמש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום עבר פה חוק חשוב מאוד, חוק שנוגע לשירות אזרחי-לאומי, שהוא ללא ספק מפעל חשוב בחברה הישראלית, שיש לכולנו עניין גדול שהוא יגדל ויצמח. אבל ככל שאנחנו מדברים על מה שקורה פה החל מ-7 באוקטובר, לי יש ציפייה מכל חברי הבית הזה שנבין שנפל דבר בחברה הישראלית ב-7 באוקטובר. ב-7 באוקטובר התעוררנו למציאות אחרת, מציאות שונה, מציאות שמחייבת את כולנו להסתכל על פוטנציאל כוח האדם, הפוטנציאל האיכותי שיש בחברה הישראלית, ולשאוף למצות אותו באופן שיענה על צורכי החברה הישראלית.
+
+ והיות שאני נכחתי בוועדת חוץ וביטחון – ועדה שלכל הדעות צריכה להסתכל כרגע, להתבונן, גם על חוק שירות הביטחון אבל גם, באותה נשימה, על חוק שירות לאומי-אזרחי – אני חושבת שכדאי שכולנו נלמד שהאמת נמצאת בפרטים. אז אני רוצה לספר היום לעם ישראל על הפרטים. הפרטים אומרים את הדבר הבא: הפרטים אומרים שמתוך 33,000 אנשים שהם פוטנציאל שנתי לשירות אזרחי-לאומי, רק 1,800 מבצעים את אותו שירות לאומי-אזרחי, ככל שמדובר בציבור החרדי.
+
+ עכשיו, למה אני מספרת את זה? כי אני רוצה לראות איך אנחנו בסוף, חברתי חברת הכנסת גוטליב, כורכים את הסוגיה החשובה - -
+
+
+החרדים זה - - - אבל החרדים - - - 
+
+
+- - של מיצוי המשאב האנושי בחברה הישראלית בשתי המשימות - - - 
+
+ רגע, אני רוצה שתתייחסי. אבל אני רוצה רגע להגיד לך דבר כזה, בואי תקשיבי - - -
+
+
+ אני לא רוצה לקחת לך את הנאום. החרדים זה מערך ההתנדבות הכי אדיר שיש בארץ. הכי אדיר.
+
+
+ טלי, בואי תסתכלי רגע איך אני רואה את הדברים, תגידי לי אם אני ואת רואות את הדברים באותה עין. אני רואה בעיני רוחי החל מ-7 באוקטובר מין בקו"ם דמיוני שאת ואני צעדנו בו, שהוא בסוף נותן קדימות לצבא, אבל הוא אומר דבר כזה: לכל צעיר בחברה הישראלית, בין אם הוא יהודי או לא יהודי, בין אם הוא דתי, חרדי או חילוני, יש חובה אזרחית לתרום משהו למדינה שלנו. ככל שבבקו"ם הזה יחליטו: אלה טובים ללחימה, טובים לתפקידים בצבא – ילכו הנערים והנערות לבצע שירות צבאי, כי זה הכי חשוב. זה זכות הקיום שלנו. 
+
+ אבל אני מדברת על כל ה-33,000 הנוספים, ועל כל אלה שבעצם לא עושים שום דבר, או – לצורך העניין אני מתייחסת לכתבה המזעזעת, המרעידה, של יוסי גבאי משלשום, שמדברת על כך ש-8,000 נמצאים בישיבות שבסוף לא עושים בהן כלום: לא לומדים ולא הולכים לשירות, לא צבאי, לא אזרחי ולא לאומי – ואני תופסת את הראש ואני אומרת: ככה מתנהגת מדינה או ככה מתנהגת רפובליקת בננות? ככה ממצים כוח אדם? אני שואלת אותך, חברתי, כי אני יודעת שאת ואני, בערכים שלנו, באמת מסתכלות על הדברים עין בעין.
+
+
+  אבל את לא יכולה לדבר על שירות לאומי של חרדים, כי החרדים זה מערך התנדבות אדיר ביותר - - - רק רגע, רק שתדעי.
+
+
+ מצוין, בואו ניקח את זה ונעשה את זה כ-pool אחד, כ-pool אחד. 33,000 – הולכים 1,800, איפה כל ה-30,000 הנוספים?
+
+
+ רק דקה, רק שתביני, שיהיה כאן ברור, העולם החרדי – דעתי על חוק הגיוס ידועה, אנחנו לא שם. אנחנו מדברים על מערך ההתנדבות. אי-אפשר לדבר על החרדים ולומר שרק 1,800 נמצאים בחוק השירות הלאומי, כי הם פשוט עושים שירות לאומי - - -
+
+
+ 1,400 זה מה שאמר מנכ"ל השירות האזרחי.
+
+
+ - - - במערך ההתנדבות והחסד. באמת.
+
+
+ זה מה שאמר. ישב אתמול איש רציני, מנכ"ל השירות האזרחי-לאומי, קוראים לו ראובן פינסקר, בישר לכולנו את הבשורה: מתוך פוטנציאל של 33,000 חרדים שיכולים להתנדב לשירות אזרחי-לאומי, 1,400 מתנדבים מדי שנה. חברים, אלה המספרים. וצריך לשנות אותם, צריך ליצור פה חוזה חברתי חדש, שבו כל אזרח במדינת ישראל תורם את תרומתו לחברה הישראלית. תודה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת שרון ניר. אם כך, אנחנו סיימנו עם הדוברים. 
+
+אני רוצה לבדוק אם אתם, סיעת יש עתיד, מסירים את ההסתייגויות. אתם מסירים את ההסתייגויות. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה. תכניסו את כל מי – לא, בעצם רק חבר הכנסת מלביצקי. הוא באולם. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה בקריאה השנייה. הצבעה. 
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו. 
+
+
+ בעד – 22, שמונה מתנגדים. אני קובע כי ההצעה הזאת עברה בקריאה השנייה. 
+
+ כעת אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. 
+
+חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17), התשפ"ד–2024, נתקבל. 
+
+
+ בעד – 20, שמונה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 17), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית ותיכנס לספר החוקים. 
+
+
+
+
+ לפני שנעבור לנושא הבא, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חברי הכנסת, לפני ההודעה, אדוני היושב-ראש, אני נדהם פשוט מחדש שכל פעם הח"כים הערבים מתלוננים על הפשיעה אצלם במגזר, וכל פעם, פעם אחר פעם, אנחנו מביאים לפה חוקים שבאים למגר את התופעה, להתמודד עם הפשיעה הלא-חוקית, למנוע את הרציחות – והחוק הזה מדבר על לתפוס נשק לא חוקי, זה בדיוק מה שעוזר לטפל. אתם לא משרתים באמת את האזרחים הערבים החפים מפשע שנרצחים. זה הדבר האחרון שמעניין אתכם. כי פעם אחר פעם אתם מצביעים נגד חוקים שבאים לטפל בתופעות האלה. 
+
+
+נכון מאוד.
+
+
+ אל תדבר בלי להיות - - -
+
+
+ אתם עובדים יותר בשביל משפחות הפשע מאשר לאזרחים הערבים החפים מפשע. 
+
+
+ נכון מאוד.
+
+
+תתבייש לך. 
+
+
+זאת האמת. פעם אחר פעם אתם מפילים חוקים נגד הפשיעה. 
+
+
+- - -
+
+
+אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדת העבודה והרווחה, מטעם סיעת הליכוד: במקום חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן יכהן חבר הכנסת אליהו רביבו. תודה. 
+
+
+ תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ. 
+
+
+ [מס' כ/1030; דברי הכנסת, חוב' ל"ב, ישיבה 182; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק. אני גם אציין שבין יוזמי הצעת החוק גם חברי הכנסת שרן מרים השכל, אלי דלל, חוה אתי עטייה, קטי קטרין שטרית ואופ��ר כץ. בלי לפגוע ביוזמי החוק, הינה, הקראתי את כל שמות יוזמי החוק, כפי שנתבקשתי על ידי חלק מחברי הכנסת. שלא יבואו אליי בטענות. היום בפעם הראשונה אני נתקלתי בטענות מצד כל חברי הכנסת. כבר הכנסת השנייה שאני מנהל ישיבות, בחיים לא היה לי דבר כזה שבאים אליי בטענות בשעתיים כל כך הרבה. בשעתיים, לא היה לי מעולם דבר כזה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אצל ניסים ואטורי זה לא היה קורה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אז אני גם אוסיף לך טענה, כי אתה הזכרת את חברי הכנסת וחברות הכנסת שהגישו. אם חשבת שאני כיושב-ראש ועדה אבוא ואדבר ולא אזכיר אותם, אז טעית. 
+
+
+ הינה, הם זכו פעם שנייה. 
+
+
+ זה אפילו קרוב למעליב, מה שנקרא. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. 
+
+ביום י"ח באדר התשפ"ד, 27 בפברואר 2024, התקיימו הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, לאחר שנדחו בכמה חודשים בשל מלחמת חרבות ברזל, שפרצה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר. 
+
+בשל המלחמה ובפרט בשל היותם של חלק מהמועמדים ובאי כוח הרשימות ורואי החשבון של הסיעות במילואים, התקשו חלק מהסיעות, הרשימות והמועמדים שהשתתפו בבחירות אלה להגיש את בקשותיהם למימון הוצאותיהם בתקופת הבחירות במועד הקבוע בחוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג–1993. 
+
+ עליזה, עכשיו זה לא אחמד, זה יעקב. 
+
+בנוסף, שינויים בטפסים של הגשת הבקשות ושינוי שלם של דיגיטציה שנעשה במשרד הפנים והמעבר להגשה אלקטרונית, גרמו אף הם לחוסר בהירות ואי-עמידה במועד כאמור. 
+
+ בסופו של דבר, היו כ-164 מועמדים של רשימות, חלקם הגדול עצמאים, שפשוט לא היה ניתן לשלם להם את ההחזר שמגיע להם. לכן, לאור כך, הוגשה הצעת חוק בהסכמתו של השר ארבל – וצריך לומר את זה לשבחו – אשר יזמו חברי הכנסת שרן השכל, אלי דלל, חוה אתי עטיה, קטי שטרית ואופיר כץ. הצעת החוק אומרת שמוצע להאריך לגבי אותם סיעות, רשימות ומועמדים את המועד להגשת בקשות למימון לתקופה של 30 ימים מיום תחילתו של החוק המוצע, ולאפשר להם לקבל את המימון בכפוף לכך שיעמדו בהוראות חוק המימון. 
+
+ נוסח ההצעה מתבסס על הוראות דומות שנקבעו בעבר בעניינים אלו, ואני מוכרח לומר לשבחה של הוועדה שאני עומד בראשה, שברגע שעבר החוק כאן במליאה, בהליך בזק, ממש תוך שבוע, עשרה ימים, אנחנו סיימנו את החוק. התנהלו דיונים טובים ופוריים. והיום כאן אני מבקש מכולם לדחות את ההסתייגויות, אני חושב שהוגשו. כן, מספר הסתייגויות, אבל זה לצרכים אחרים, ולאשר את הדבר הזה, כדי למנוע הפסד כספי לאנשים, מועמדים לבחירות לרשויות המקומיות. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר, יושב-ראש הוועדה. אכן, להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של סיעת יש עתיד. יש צורך לקרוא? לא, אין צורך לקרוא בקול שמות. 
+
+
+אני מסירה את כולן. 
+
+
+ חברת הכנסת מירב בן ארי מודיעה שהיא מסירה את ההסתייגויות של סיעת יש עתיד. אכן, יש בקשות רשות דיבור. חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה, חמש דקות. 
+
+
+ תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. אני חושבת שאם יש חוק אחד, בטח בשבועות הקשים שאותם אנחנו עוברים, שאפשר לראות שיתוף פעולה מקצה לקצה ולראות אחדות אמיתית בעניין שהיה נדרש, הוא דווקא החוק הזה, וזה היה ממש יפה. אופיר כץ נרתם מהתחלה ודחף את העניין הזה בכל הכוח. אופיר מגיע ומכיר המון אנשים בתחום המוניציפלי, בבחירות המוניציפליות, הוא סייע ללא מעט, והוא הבין את המצוקה הקשה שהייתה פה. חבר הכנסת יעקב אשר, באמת, אני חושבת שיש מעט מאוד חוקים שהוא זירז במהירות כל כך גדולה. היו פה חברים מהקואליציה ומהאופוזיציה ששיתפו פעולה בגלל דבר אחד: חברי מועצה שמקדישים את כל הזמן שלהם, את הנשמה שלהם, את הלב שלהם, לעיר שלהם, לרשויות המקומיות, ובגלל עניין טכני שהם לא הגישו את אותם דוחות בזמן למעשה לא יכלו לקבל את הכסף, את המימון שהמדינה הייתה צריכה לתת להם. 
+
+ זה לא מצב רגיל. אנחנו בתקופת מלחמה. חלק מהמועמדים היו במילואים, חלק מהגזברים היו במילואים, חלק מהקמפיינרים היו במילואים. גם ככה מערכת הבחירות המטורפת הזאת במצב חירום, אנשים עברו אותה עם חצי מהצוות. 
+
+ הגיע אליי מקרה מאוד קשה, של רפי מלוד, שלמעשה נאלץ למכור את הבית שלו כדי לשלם לפעילים, כאשר משרד הפנים לא הסכים להחזיר לו את אותו מימון בחירות. ומשם התחיל תהליך שבו גילינו שמעל 160 מועמדים לרשויות המקומיות לא הגישו בזמן את הכספים – חלק בגלל שינויים בתוך טפסים של משרד הפנים, חלק בגלל שגזברים או אנשים אחרים בקמפיין נדרשו למילואים, אבל בסופו של דבר הבנו שההארכה הזאת נדרשת.
+
+ אני רוצה להודות גם לשר הפנים ולמנכ"ל משרד הפנים על השיתוף ועל ההירתמות בחקיקה הזאת; לחברותיי ולחבריי אתי עטייה, קטי שטרית, אלי דלל, שיחד הצלחנו לשתף פעולה, אמיתית, בתחום המוניציפלי.
+
+ מי ייתן וכל החקיקות שיגיעו לכאן, לבית הזה, יהיו בשיתוף פעולה ובאחדות כזאת למען עם ישראל, למען המדינה שלנו בתקופה כזאת. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת חוה אתי עטייה, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי השרה חברת הכנסת מאי גולן, בראשית דבריי אשא תפילה לחזרתם של החטופים ולהחלמה מהירה של הפצועים. נאחל כי כל חיילינו הגיבורים יחזרו לשלום וגם המפונים ישובו בבטחה לבתיהם במהרה. מכאן אני שולחת חיזוק וחיבוק למשפחות השכולות, שאיבדו את יקיריהן. מן השמיים תנוחמו.
+
+בשעה טובה ומוצלחת הגענו לישורת האחרונה. אני שמחה ונרגשת לקראת כניסתה של ההצעה לספר החוקים של מדינת ישראל. את הצעת החוק הגשנו, אני וחבר הכנסת אופיר כץ, בעקבות פנייתם של מועמדים שהתמודדו לחברי מועצת העיר, מר מוטי בן אברהם מאור יהודה ושבתאי קטש מלוד.
+
+הבחירות לרשויות המקומיות התקיימו ב-27 בפברואר 2024, בעיצומה של המלחמה ולאחר דחיות רבות, כפי שציינו חברתי חברת הכנסת שרן השכל והיו"ר יעקב אשר. באותה תקופה מועמדים רבים היו בשירות מילואים ולא נתנו את דעתם להגשת הבקשה בזמן כדי לקבל את המימון להוצאותיהם במועד הקבוע בחוק הרשויות המקומיות. למותר לציין כי על המועמדים שנבחרו לשלם הוצאות לספקים, משכורות לפעילים – כולם ממתינים לתשלום.
+
+אדוני היושב-ראש, נוכחנו לדעת כי כאשר יש הסכמה של כל סיעות הבית, אין עיכובים, אין מניעות, וההצעה יכולה להיות מאושרת ללא דיחוי. אדוני היושב-ראש, כפי שציינת בדיונים בוועדות, על משרד הפנים להפיק לקחים וליידע את המועמדים כדי שמקרים אלו לא יישנו בעתיד. נותרו עדיין ערים רבות בצפון ובדרום שלא התקיימו בהן בחירות. לפיכך, משרד הפנים חייב להפיק את הלקחים לגביהן, וליידע אותן בזמן כאשר יתקיימו הבחירות.
+
+תודה לשותפיי להצעת החוק. אני מודה למר משה ארבל, שר הפנים; למר יעקב אשר, יו"ר הוועדה, כמובן, שזירז את קידום הצעת החוק; לחבר הכנסת יריב לוין, שר המשפטים; לשותפיי להצעת החוק חבר הכנסת אופיר כץ, יו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת הכנסת, על קידום הצעת החוק; ליועץ המשפטי של הוועדה תומר רוזנר; ליועץ המשפטי מר גלעד; לצוות הלשכה המשפטית; לגברת לאה קריכלי, מנהלת הוועדה; ולצוות הלשכה שלי. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. ניתן לחברת הכנסת אתי חוה עטייה לשבת במקומה ונעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה כמובן. בבקשה, הצבעה.
+
+סעיף 1 נתקבל.
+
+
+
+25 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השנייה. 
+
+ ונעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק.
+
+חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, נתקבל.
+
+
+24 בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 עברה בקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
+
+
+
+
+ הנושא הבא על סדר-היום: הצעת צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ד–2024. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, יו"ר הוועדה המשותפת.
+
+
+ רצית להגיד משהו, חבר הכנסת טיבי?
+
+
+ לא, אני מכבד את הכנסת.
+
+
+ חשבתי שלא. 
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני פונה אליכם מתוקף תפקידי כיושב-ראש ועדת הכנסת המשותפת לשלוש ועדות: ועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת והסביבה, וועדת המדע והטכנולוגיה. הוועדה המשותפת הוקמה בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009, שלשם הקיצור אתייחס אליו כחוק המאגר הביומטרי. חוק המאגר הביומטרי מופעל היום באמצעות הוראת שעה, אשר תחילתה לפני כשבע שנים, ב-1 ביוני 2017. הוראת השעה המקורית עמדה בתוקף לחמש שנים עד 31 במאי 2022, והוארכה ב-13 חודשים נוספים עד ליום 30 ביוני 2023, והוארכה שוב בשנה נוספת ותוקפה יפוג ביום ראשון הקרוב, 30 ביוני 2024. 
+
+נתבקשנו על ידי שר הפנים והממונה על החוק להאריך הוראת שעה זו בשנה וחצי נוספות, עד ליום 31 בדצמבר 2025. על פי סעיף 20(ו) להוראת השעה, הארכת הוראת השעה מחייבת את אישור הממשלה, הוועדה המשותפת ומליאת הכנסת. הוועדה המשותפת אישרה היום להאריך את הוראת השעה בשישה חודשים בלבד, דהיינו עד יום 31 בדצמבר 2024, ולא ב-18 חודשים, כפי שהתבקש. הארכה כאמור מובאת להצבעה במליאה בצו אשר הונח במליאה. 
+
+נמסר לנו מנציגי הרשות לניהול המאגר הביומטרי כי כרגע התקדמות תהליך ברכש המכרזי של מערכת השוואה מתקדמת לתמונת פנים לא אפשרית, מכיוון שעל הפרק נמצאת חזרה לאגירת טביעות אצבע במאגר – זאת, בין היתר, לאור הוראת שעה שנמצאת בתוקף עד 7 בנובמבר 2024, ועוסקת בין היתר בשימוש בטביעות אצבע השמורות במאגר הביומטרי לשם זיהוי חללים ואיתור שבויים ונעדרים. לפיכך, כרגע נאגרות טביעות אצבע חדשות של תושבים במאגר הביומטרי, ולא ניתן למחוק טביעות אצבע קיימות. 
+
+הוועדה מצפה מהשר להתקדם עם ההחלטה לגבי שמירת טביעות אצבע, ולהביא לפניה עם תום תקופת הוראת השעה לפי צו זה, היינו עד לסוף 2024, הצעת חוק בעניין זה שתידון לעומק בכנסת. לאור האמור, אני מבקש מחבריי לכנסת לאשר את הצו.
+
+אדוני, אני אנצל טיפה מהזמן שנשאר לי כדי לדבר פה על מה שקרה קודם. יש פה חבר כנסת שהוא גידול ממאיר בבית הזה, שמו עופר כסיף. אני מתפלל כל בוקר לקדוש ברוך הוא בין היתר שלא יאפשר לי לנרמל את היצור הזה שנמצא פה. בשום פרלמנט בעולם אדם שקורא לפגיעה באזרחים של המדינה שהוא נמצא בה, אדם שמטנף נגד הצבא, אדם שפועל נגד מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית בשעת מלחמה – לא היה מכהן כחבר פרלמנט.
+
+ואני קורא לחברים שלי, גם משמאל, ובעיקר אלינו מימין, לא לנרמל את האיש הזה. האיש הזה הוא לא חבר פרלמנט רגיל. מה שהוא אומר זה לא בחופש הדיבור והניסוח, לא. האיש הזה הוא אדם בזוי, בוגד בעמו, בוגד במדינתו, ראוי לכל גנאי. הוא צריך להסתובב פה כמו מצורע, לא בתור לאוכל מאחורה, לא בקפה ולא בשום דבר. האיש הזה צריך להרגיש עד כמה הוא לא מקובל, עד כמה הוא בזוי, עד כמה כולם רק רוצים שילך מפה, ובעזרת השם, אנחנו נדאג לזה שאנשים מסוגו לא יהיו פה יותר. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.
+
+
+ תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אתה כבר פה, אז בוא נפסיק. נכון, זה מטריד אותך? אז בוא, אני אספר לך את האמת.
+
+
+ מטריד שהשארתם אותו. 
+
+
+ שקט אתה. אל תפריע לי לדבר.
+
+
+ארבעה קולות. ארבעה קולות היו חסרים לנו.
+
+
+ אדוני, הוא מפריע לי.
+
+
+ ארבעה קולות. אתם השארתם אותו. 
+
+
+ אני לא מדברת, תעצור לי את הזמן.
+
+
+ חבר הכנסת אלמוג כהן, מהמקום.
+
+
+ רמטכ"ל, רמטכ"ל, סגן ראש מוסד, וזה שהרג את ראיסי - - -
+
+
+חבר הכנסת אלמוג כהן, מהמקום. למה בעמידה.
+
+
+תצא. או שתשב ותקשיב לאמת.
+
+
+אתם השארתם את כסיף.
+
+
+ אל תפריעו לי. אני לא - - - אדוני.
+
+
+ אתם האשמים.
+
+
+ אני עוצר את הזמן. עוצר.
+
+
+ חצי דקה. תן לי לדבר בנחת. 
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ לא צריך להתלהם. אמר את מה שאמר, חנוך. אני רוצה להגיד לך מה היה פה פעם. אבל בוא נתחיל מזה שמחודש ינואר מונחות עשרות קובלנות לוועדת האתיקה על עופר כסיף. עשרות. מינואר, פברואר, מרץ, אפריל, מאי, יוני. הוועדה מתכנסת – או התכנסה – לא משחררת החלטה. אני הייתי פה בכנסת עם אורן חזן. אורן חזן על פחות מזה קיבל הרחקה ושלילת שכר של חצי שנה. אתם חבורה של צבועים. כי אתם שולטים בוועדת האתיקה, ובמקום להתעסק בעניין של עופר כסיף – אגב, גם במאי גולן, ועוד הרבה תלונות – אתם מאפשרים לו לדבר במליאה. התלונות היחידות צריכות להיות לך ולצוות שלך. והינה, קם יושב-ראש ועדת האתיקה. שיבוא ויסביר למה מינואר יש תלונות ולא נותנים החלטה בעניין שלו. אני, אני. הגשנו תלונה. הרי - - -
+
+
+ צודקת.
+
+
+ שב בשקט, תן לי - - -
+
+
+צודקת. צודקת.
+
+
+ שב בשקט ותקשיב.
+
+
+ צודקת.
+
+
+אה, תודה. שב בשקט ותקשיב לי. הינה, אני אומרת לך. אורן חזן, על פחות מזה – חצי שנה שלילת שכר, הורחק מדיוני המליאה. מה יש לכם? מה יש לכם? הכוח - - -
+
+
+ - - -
+
+
+ חנוך, אתה מדבר איתי על תור בחדר אוכל? יש אפשרות לוועדת האתיקה לשלול מבן אדם שכר. יש אפשרות לוועדת האתיקה – לא לדבר במליאה. הוועדה בשליטתכם. מינואר מונחות תלונות. מה קורה? אתה יודע כמה פעמים פניתי אליו? הוא תיכף הוא יעלה. ואני מאוד אוהבת ומעריכה אותו, את ינון, והוא יודע את זה. אבל יש כלים פרלמנטריים. עשיתם עלינו קמפיין, על יש עתיד. עזבו, נשאיר את זה רגע בצד. יש לך כלים היום לטפל בעניין, ובמקום לעשות את זה בצורה רצינית, הינה, אני אומרת לך, ובצורה שכבר טופלה בעבר, אף אחד לא מכנס את ועדת האתיקה ולא מקבל החלטה. 
+
+אז אני קוראת לכם מפה. תכנסו את הוועדה ופשוט תשתמש בכלים הפרלמנטריים שיש לכנסת הזאת. לא מסובך. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה.
+
+
+ אם הם היו מצביעים בעד, הוא כבר לא היה בכנס�� הזו.
+
+
+ איזה קשקוש - - -
+
+
+ אל תתלוננו עלינו, תתלוננו רק על עצמכם.
+
+
+ אני מבקש לשבת. חבר הכנסת מיקי לוי, לא קיבלת רשות דיבור. 
+
+
+ העוזרות הפרלמנטריות הן נותנות הטון פה?
+
+
+ חבר הכנסת מיקי לוי, למה אתם סתם מכחישים? הייתה כאן הצבעה, היו חסרים ארבעה קולות, אתם לא הגעתם, נקודה. תודה.
+
+
+ תגיד לי, לפני דקה ישב יבגני ואמר שהוא לא מתערב בדיונים בתור יושב-ראש.
+
+
+ חבר הכנסת אלמוג כהן, זכות הדיבור שלך. שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר או השרה שנמצאים כאן ואני לא רואה אותם. 
+
+
+ זאת מאי. אתה לא רואה את מאי?
+
+
+ איפה היא?
+
+
+השרה מאי גולן.
+
+
+ השרה גולן, שלום גם לך. תעזבי רגע את האינסטגרם.
+
+
+ חבר הכנסת אלמוג, תזכיר לעאידה סולימאן שבגרמניה, תומכת הטרור הזאת, אמרה שהחמאס הוא חלק מהעם הפלסטיני.
+
+
+ אני רוצה רגע לדבר. אני באתי לעשות צדק.
+
+
+ חברת הכנסת טלי גוטליב.
+
+
+ תזכיר לעאידה סולימאן - - -
+
+
+ חברת הכנסת טלי גוטליב.
+
+
+ לא, לא, מירב בן ארי, מירב בן ארי, במקרה דנן, בטיעון הבסיסי, צודקת. אממה, אל נא תרחצי בניקיון כפייך. אל נא תרחצי בניקיון כפייך.
+
+
+ חברת הכנסת טלי גוטליב, יש לך זכות דיבור תכף.
+
+
+ כאשר אנחנו, בהובלה של חבר הכנסת פורר, הבאנו הצבעה של 90 ח"כים – היינו ב-85, ואז קפץ רון כץ ואמר גם אני בעד. 86. היו חסרים ארבעה קולות. יאיר לפיד, זה שהרג את הנשיא ראיסי; סגן ראש המוסד לשעבר רם בן ברק. מי השלישי, את יודעת? רמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט; הרביעי – רמטכ"ל לשעבר, בני גנץ. אל תרחצו בניקיון כפיכם. אם הייתם רוצים הוא לא היה פה.
+
+
+ נגמר האירוע. נגמר האירוע. 
+
+
+ מי שהיה מחזיר אותו אלו בני האלים בבג"ץ. 
+
+
+ תתקדם, די, נגמר.
+
+
+בהצבעה הבאה אתם בעד? 
+
+
+ נגמר האירוע.
+
+
+ בהצבעה הבאה אתם משלימים ל-90?
+
+
+ נגמר האירוע, תתקדם.
+
+
+ בהצבעה הבאה אתם משלימים ל-90?
+
+
+ למה אתה לא מעניש אותו? 
+
+
+ אתם משלימים ל-90? אתם משלימים ל-90?
+
+
+די, תתקדם.
+
+
+ תודה רבה. כנראה שאי-אמון קונסטרוקטיבי הוא יותר חשוב.
+
+
+אתה כמו בחור - - -
+
+
+ אני מבקש. סליחה, אני מבקש, חברת הכסת מירב בן ארי. את לא יכולה לעמוד פה ולצעוק. מה, זה שוק? 
+
+
+ הוא מדבר איתי. אני יכולה להגיד מה שאני רוצה.
+
+
+ שבי במקום. קריאה ראשונה. חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה.
+
+
+ תגיד לי, אתה רציני?
+
+
+ כל מי שעובר פה זו קריאה ראשונה. תודה רבה.
+
+
+ אתה רציני? טלי גוטליב באה עד לפה, לא - - -
+
+
+ לא צועקים בעמידה. אני הושבתי אותה. לא, אני שלחתי אותה והיא הלכה. את מתווכחת איתי. 
+
+
+ - - -
+
+
+חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה שנייה. אני מבקש לזוז מפה. לא לצעוק לי מול הבמה. תודה.
+
+
+לא קראו לי קריאה ראשונה. תקרא לי, אדוני.
+
+
+ אני ביקשתי מטלי לשבת, והיא יושבת. תודה רבה.
+
+
+- - - למה אתה לא מדבר? למה אתה לא אומר - - -
+
+
+ וזה בסדר? זה בסדר?
+
+
+ מאי, אם היית מקשיבה היית שומעת שהגבתי. אז תקשיבי.
+
+
+ - - - אני יושבת ומקשיבה.
+
+
+ תקשיבי.
+
+
+ השרה מאי גולן. השרה מאי גולן, אני מבקש - - -
+
+
+ - - -
+
+
+ תקשיבי.
+
+
+ - - -
+
+
+ השרה מאי גולן, אני מבקש לשבת. תודה.
+
+
+הנושא שהגעתי לדבר עליו הוא כאשר השבוע בוועדת חוץ וביטחון הגיע אותו ארגון שמוזיל את המונח הקדוש אחים לנשק, והם אמרו לי: אנחנו הצלנו את המדינה. אז אני רוצה לתקן את השגיאה ההיסטורית הזאת. כי כאשר אנשים מסרבים לאחוז בנשק – לא יכולים לקרוא לעצמם אחים לנשק. זה מונח קדוש. המונח הזה אומר שאני אחטוף בשבילך אלף פעמים כדור.
+
+
+ ומה הם עשו? בסוף התגייסו ב-150%.
+
+
+ אני אהיה בפתח אלף פעמים לפניך כי אני אחיך לנשק.
+
+
+יאללה, אלמוג, עלה לך השתן לראש.
+
+
+ אבל הם בעצם טוענים שמי שבא והציל את המדינה זה אותו ארגון שנקרא חמ"ל האחים והאחיות לישראל. אז תנו לי רגע להבין, אנחנו מדברים על אחים לנשק או לא מדברים על אחים לנשק? כי באופקים לא ראיתי אותם נלחמים איתנו בסמטאות. הם ברחו, גברת יסמין סאקס פרידמן, מצילת החתולים הגדולה.
+
+
+ ברחו לאן? ברחו לאן? ברחו לאן?
+
+
+ אז תעשי לי טובה, טלי קורה מבין עינייך. כי כשאנחנו אמרנו לכם שאתם שורפים את האסמים אתם המשכתם לשפוך שם את הבנזין שלכם. 
+
+
+- - -
+
+
+אז בואו נעשה הסכם. בואו לא נערב את הצבא בפוליטיקה. כי מה שיקרה זה שעוד ילדים יישחטו – בכפר סבא, בראש העין, בתל אביב, בבאר שבע. אנחנו נגיע עוד פעם להציל, ואחים לנשק עוד פעם יברחו - - - בקטטות. תודה.
+
+
+ אם אתם תישארו בשלטון, זה בדיוק מה שיהיה. זה בדיוק מה שיהיה אם אתם תישארו בשלטון. מר ביטחון.
+
+
+ חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.
+
+
+רק בלי סרבנות.
+
+
+ בסדר. בסדר.
+
+
+ בלי סרבנות.
+
+
+ יאללה, אלמוג, עלה לך השתן לראש. שב במקום שלך.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ כשראש הממשלה שלך הצביע על ההתנתקות הייתה סרבנות בצבא?
+
+
+ בלי סרבנות.
+
+
+ ארבע פעמים הצביע. ארבע. ארבע פעמים ביבי הצביע.
+
+
+לא נתקוף באיראן. לא נתקוף באיראן. לא נתקוף באיראן. לא נתייצב למלחמה - - -
+
+
+ די כבר עם ההצגה הזאת.
+
+
+ בושה.
+
+
+ יאללה, הינה, קיבלת את זמן המסך, תירגע.
+
+
+ הם באמת לא התייצבו למלחמה, הם פחדו.
+
+
+ רגע, ככה אתה מבקש מהמקום, בצעקות? תגיד לי, מה זה זה? אתה אמור להיות אינטליגנט, אתה יודע, הצד השמאלי.
+
+
+אני רשום. לא, אני לא. לא, לא, אני ממש לא אינטליגנט, אני גם לא אמור להיות אינטליגנט.
+
+
+ הרשימה סגורה. תודה רבה.
+
+
+ אני הייתי רשום. הייתי רשום.
+
+
+ הוא ביקש מרחוק.
+
+
+ עאידה, עאידה, בואי תשמעי. בואי, תסתכלי לפה, עאידה סולימאן. בואי, בואי, תקשיבי טוב, גברתי המסוכנת שכמוך.
+
+
+אל תגידי לי - - -
+
+
+ תקשיבי לי טוב, גברת מסוכנת שכמוך. האישה הזאת, שיושבת בכנסת ישראל, הבזויה והמסוכנת הזו, מתראיינת בגרמניה ואומרת שחמאס – חמאס, אלה שרצחו את בנותינו, אנסו את בנותינו, התעללו בבנינו ובבנותינו – חמאס הוא חלק מהעם הפלסטיני. עכשיו אני מבינה את הכול. אני רואה את השקרים ואת הצביעות. אני פשוט לא אתן לך מנוח, אמרתי לך. אנחנו עוקבים אחריך ויודעים בדיוק מה את אומרת. את מסוכנת, גברת תומכת טרור. אסור שתהיי בכנסת ישראל. את מחייכת בכאילו, ואת מתנחמדת בכאילו, ואת כאילו דואגת לקורבנות, ואת כאילו דואגת לנשים. 
+
+
+- - -
+ טלי גוטליב (הליכוד): 
+
+מה שאת עושה פה זה חילול מדינת ישראל, זה מה שאת עושה פה.
+
+ יושב פה גם מנסור עבאס, שיש לך אחלה חיוך, אדוני, מנסור עבאס, אחלה של חיוך. שמעתי מה אתה אומר ולא התרשמתי. בעיקר אני ממתינה להסבר שלך על עמותת 48, והעברת כספים מכם ותמיכה שלכם בטרור ותמיכה בכל מיני ארגונים שקשורים לטרור. עד כאן, אני פה כדי להזכיר לכם נשכחות. 
+
+ ועכשיו אני רוצה לשאול את הקואליציה חידה, אפשר לשאול אתכם חידה? יש לי חידה, תקשיבי טוב. 
+
+
+ גם אנחנו יכולים להשתתף? 
+
+
+גם, אולי תדע, אולי תדע יותר. יש לי חידה, מישהו יודע - - - 
+
+
+בג"ץ. 
+
+
+לא, רואה? אני לא שבלונית כמוך, חוזרת על אותו דבר פעמיים. 
+
+
+היועצת המשפטית. 
+
+
+רגע, חבר הכנסת נאור שירי, אתה רוצה זכות דיבור או שאתה לא רוצה זכות דיבור?
+
+
+לא, היא משתפת אותנו. 
+
+
+ ��א, אתה שיתפת. 
+
+
+אה, אוקיי, אז לא להפריע, תודה. 
+
+
+טוב, הוא לקח לי מהזמן, כי זה ייקח לי בערך דקה ו-40 שניות. רבותיי, אני אשאל אתכם את השאלה הבאה: האם אתם יודעים מי זאת הגברת יפעת תומר ירושלמי, מי זאת?
+
+
+ הפצ"רית שלנו. 
+
+
+ יפה מאוד, הסגן של אלוקים. 
+
+
+בעלת הבית - - - 
+
+
+מה עושה הפצ"רית שלנו, שאפילו את השם שלה רובנו לא יודעים? חבר'ה, תקשיבו טוב טוב, אנחנו פשוט מטורללים על כל הראש, פקידים עם סמכויות. שימו לב מה היא כותבת, אתם פשוט לא תאמינו למקרא עיניכם. אני חייבת לצטט את זה מילה במילה, תחזיקו את הכיסא, לא נגעתי, ככה קוראים לזה אצלנו. קבל עם ועולם היא מפרסמת שנודעו לה הדברים הבאים:
+
+הפעלת הכוח מתבצעת באופן מקצועי. לצד זאת – שימו לב, שימו לב מה קורה - - 
+
+ קריאה: 
+
+היא השכפ"ץ המשפטי שלנו.
+
+
+- - נתקלנו במקרים – תקשיבו טוב מה אומרת הגברת פצ"רית, שאת השם שלה בקושי ידעתם, ואיך היא מסכנת את כבודם של חיילינו, את חוסנם וחירותם: "נתקלנו גם במקרים פסולים של התנהלות החורגת מערכי צה"ל ומהפקודות; בתוך כך נכללות התבטאויות לא ראויות, המעודדות תופעות פסולות; הפעלת כוח בלתי מוצדקת מבצעית, לרבות כלפי עצורים; ביזה הכוללת שימוש או הוצאת רכוש פרטי שלא לצורך מבצעי; והרס רכוש אזרחי בניגוד לפקודות. חלק מהאירועים חורגים מהתחום המשמעתי, וחוצים לרף הפלילי." 
+
+ אתם יודעים למה לא זכרתם את השם שלה? כי חשבתם שהיא התובעת בבית הדין בהאג. האישה המסוכנת הזו, הפצ"רית, מסכנת את חיילינו, תבינו. 
+
+
+ היא השכפ"ץ המשפטי - - -
+
+
+ רגע, רגע, האיגרת הזו נשלחה למפקדים בצה"ל קבל עם ועולם לעיני כולם.
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+וזה לא נגמר בזה, אדוני היו"ר, עוד משפט אחד אני אגיד לכם. אתם יודעים מה עוד קורה לכם מתחת לעיניים? איזה חייל נוח'בה התבכיין, הוא הלך והתבכיין, ששני חיילים פגעו בו. מה אתם אומרים? מי אמין יותר, שני החיילים שאמרו שהוא שקרן, או חייל הנוח'בה האונס והרוצח?
+
+ בואו, בואו, תחזיקו חזק את הכיסא, ברור שמחבל הנוח'בה, ועצרו את החיילים שלנו לשמונה ימי מעצר. זאת הזיית ההזיות, וכמו ששמענו אתמול, שאם אנחנו נתפוס סוף כל סוף - - 
+
+
+אני מבקש לסיים. 
+
+
+אני מסיימת. 
+
+- - אם אנחנו נתפוס, אם חיילינו בגבורה יתפסו את מחבלי הנוח'בה שמחזיקים חטופים, אם הם מחזיקים תעודת זהות ישראלית, תחזיקו את הכיסא, אסור לירות בהם. 
+
+אני פונה מפה לחיילי צה"ל - -
+
+
+לא - - -
+
+
+- - אסור לירות.
+
+
+אסור לירות בהם, אסור לירות בהם. אם אין להם תעודה של חמאס? אסור לירות בהם. 
+
+
+אה, זה מה שאמרתי. 
+
+
+הם יכולים להיות עזתים שרצחו, אנסו, חטפו, התעללו – ואסור לירות בהם. 
+
+
+ברור, זה מה שאני אומרת. תקשיבו טוב, חיילינו ולוחמינו, שתדעו – כנסת ישראל תגן עליכם מכל משמר. הבטיחו לכם שהפרקליטות הצבאית תגן עליכם? נו, שוין, עם הדברים האלה, לא רק שלא מגינים עליכם, מזיקים לכם. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+ ואנחנו, בשונה מהגברת הלא-נודעת, ששמה לא נודע, יודעים שאתם עושים פעילות הרואית עזת רוח ללא חת. 
+
+
+ תודה רבה. תודה רבה. 
+
+
+שש דקות ועשר שניות. 
+
+
+אל תגזים. וכשאתם מתווכחים, אני מוסיף לכולם. 
+
+
+שש דקות ועשר שניות - - -
+
+
+אחי, אני לא יודע באיזה בית ספר למדת, אבל קצת פחות, קצת הרבה פחות. 
+
+חבר הכנסת אחמד טיבי - - 
+
+ אתה יכול להגיד לו לקרוא לי קריאה? הוא לא קרא לי - - -
+
+
+למה? למה?
+
+
+ - - מוותר? מוותר, אין לך מילים, מוותר חבר הכנסת אחמד טיבי. 
+
+חבר הכנסת מנסור עבאס. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נ��בדה, הכול נבחן במבחן התוצאה בקשר למאמצים למיגור הפשיעה והאלימות, בחברה הערבית במיוחד. ואין ספק שלפי התוצאות, כל מה שעשתה הממשלה הזאת – לצערי אני אומר את זה – כל מה שעשתה הממשלה הזאת, לצערי, הגביר את הפשיעה ואת האלימות בחברה הערבית, וקצת ההרתעה שהצליחה הממשלה הקודמת לייצר מול ארגוני הפשע – גם ההרתעה הזאת נעלמה. ולכן אנחנו רואים שארגוני הפשע מפגינים נוכחות וריבונות ומשילות מול ממשלת ישראל הנוכחית. 
+
+ אני רק מזכיר לך, יושב ראש הקואליציה אופיר כץ, ב-2023 – עלייה של 130% בשיעור הפשיעה והאלימות בחברה הערבית - - -
+
+
+ כל חוק שמגיע לפה למיגור הפשיעה – אתם מצביעים נגד. 
+
+
+סליחה, תקשיב - - -
+
+
+כל חוק נגד הנשק הלא-חוקי – אתם מצביעים נגד. 
+
+
+תקשיב, תקשיב, זה חוק כושל, כשל. החוק הזה כשל. 
+
+
+ למה? בחודש מאי – 15% ירידה במקרי הפשיעה בחברה הערבית. זה לא כשל. 
+
+
+החוק הזה כשל. 
+
+
+לא כשל. 15% זה לא כישלון. 
+
+
+תביאי חוק יותר טוב ממנו. 
+
+
+ אתה לא יודע, כי אתה לא יכול להשוות לפני המלחמה. 
+
+
+כשל, החוק - - -
+
+
+המספרים ירדו בגלל המלחמה. 
+
+
+לא. 
+
+
+כן. 
+
+
+אין שום ירידה. יש עלייה, גם עלייה לפני המלחמה – העלייה לפני המלחמה ואחרי המלחמה, למה אתה מתעלם מזה? 
+
+
+ - - - ארבעה אנשים.
+
+
+אני ראיתי עכשיו, הייעוץ המשפטי הראה לי, 50 בקשות - - -
+
+
+תסתכל, תסתכל, רק במאי. 
+
+
+ זה עכשיו – בגלל המלחמה זה ירד.
+
+
+ בוא תראה. 
+
+
+עכשיו הראו לי את הטבלה. 
+
+
+בוא תראה. 
+
+
+ אני מבקש לא להפריע. אני עוצר את הזמן, וכשאתם מפריעים לחבר כנסת ומוסיפים לו זמן בסוף, לא להתלונן, בסדר? משני הצדדים. כשאתה מנהל דין ודברים עם מישהו מחברי הכנסת - - 
+
+
+- - - נכון, בגלל המלחמה. בטח - - -
+
+
+אני לא מנהל אתו דין ודברים. 
+
+
+- - אז אני לא אעצור אותו, אלא אם כן תגיד שזה מפריע ואני אעצור. 
+
+
+אני מנסה להשיב לו בצורה עניינית. החוק הזה כשל. מה שאמר חבר הכנסת פוגל, שיש חוקים שוברי שוויון – אין. אנחנו מטפלים במחלה ממארת באקמול, לא מעבר לזה, ולכן כל סל החוקים שהבאתם לא משפיע. אנחנו נמצאים במגמת עלייה, ונסיים את 2024 בעוד שיא. בוא לא נתכחש לזה, עזוב עכשיו פוליטיקה, וקואליציה ואופוזיציה. בסדר, אתה יכול לעלות ולהאשים אותנו, בסדר. 
+
+
+יש קשר בין פשיעה לטרור. 
+
+
+ לא - - -
+
+
+יש קשר בין פשיעה לטרור, אין מה לעשות. זאת האמת, היא כואבת. זה כואב. 
+
+
+טלי, טלי, אנחנו מדברים על חיי אזרחים. 
+
+
+נכון. 
+
+
+לא חשובים לך חיי האזרחים?
+
+
+ בטח, בוודאי, אם הייתם מסכימים להתקנת מצלמות בכל הרחובות שלכם. 
+
+
+ אנחנו מסכימים, מי אמר שאנחנו לא מסכימים? בואו תרשתו את כל החברה הערבית במצלמות. נו, באמת. 
+
+
+בסדר, יאללה, כן. בבקשה, מחר זה כבר לא יהיה - - -
+
+
+אני רוצה להגיד לכם – תבדקו את זה, תבדקו את זה: יש תשע תחנות משטרה.
+
+
+
+מצלמות - - - מונע. 
+
+
+זה לא מונע - - - זה לא כלי מניעה. זה כלי לאסוף ראיה. זה כלי - - -
+
+
+חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. 
+
+
+- - -
+
+
+ נו באמת, באמת, זה לא הוגן. 
+
+
+אני מוסיף לך זמן על ההפרעה הזאת, ונאור שירי, תפסיק להפריע לטלי גוטליב להפריע למנסור עבאס, תודה. 
+
+
+ בהתאם למדיניות השר לביטחון לאומי, אפילו כוחות המשטרה שנכחו בתוך היישובים הערביים נעלמו, משכו אותם. רוב כוחות המשטרה והכלים שהיו למשטרה בצל הממשלה הקודמת, נעלמו. 
+
+
+ מנסור, זה בגלל שאנחנו במלחמה - - - יהודה ושומרון.
+
+
+ יא טלי - - -
+
+
+חברת הכנסת טלי גוטליב, את לא חייבת לענות על כל משפט. תני לו. 
+
+
+ כשאתה אומר "בצל הממשלה הקודמת" – מי שבנה את תחנות המשטרה ביישובים הערביים זה אנחנו, לא אתם. אנחנו בנינו שמונה תחנות משטרה ביישובים הערביים. 
+
+
+ לגמרי. 
+
+
+ נכון, נכון - - 
+
+
+ - - - הכוחות המשטרתיים – זה בגלל שמג"ב - - - לשמור את יהודה ושומרון.
+
+
+אני מבקש לסכם. 
+
+
+אבל השר הנוכחי, אתה הולך לתחנות המשטרה? הן ריקות, אין שם כוח אדם. 
+
+
+ זה לא קשור ליישובים ערביים - - -
+
+
+לא. 
+
+
+מגויסים למלחמה. אנחנו במלחמה - - - 
+
+
+זה בכל הארץ - - - 
+
+
+תודה רבה, תודה רבה. משפט אחרון. 
+
+
+נו באמת, חבר הכנסת. 
+
+
+נתתי לך דקה, דקה יותר נתתי לך. אתה רוצה שעליזה תוריד אותי? אני מבקש שתסכם. 
+
+
+אדוני היו"ר, חשבתי על הדברים, אולי נשלח את לפיד להנהיג גם את נסראללה. 
+
+
+ לא, נשלח את בן גביר למכור – לא יודע מה, מקופלת בשקם... 
+
+
+אני מבקש לסכם. 
+
+
+טלי, אני רוצה לתת לך תשובה - - -
+
+
+מה עדיף, איתמר בן גביר - - -
+
+
+ טלי, אני רוצה לתת לך תשובה על מה שהעלית בקשר לעמותות. 
+
+
+אני מבקש לסכם. 
+
+
+תלכי לפסק הדין האחרון של בג"ץ. עמדנו בפניו, כאשר נפסלנו, ובג"ץ בחן את כל המידע שהיה ברשותו. 
+
+
+- - - שיש קשר לתמיכה בטרור.
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+שנייה, היועצת המשפטית לממשלה וחוות דעת של השב"כ אומרות שאין כלום, אין כלום. 
+
+
+ יש ראיות חותכות - - - בטרור. בג"ץ אמר, בג"ץ. מנסור, בג"ץ - - -
+
+
+תודה רבה, תודה רבה חברים. 
+
+
+ אין כלום. את לא מחליטה. 
+
+
+ מנסור, מנסור, חלאס. טלי, טלי, טלי, סליחה. די.
+
+
+- - -
+
+
+ בג"ץ והפרקליטות והשב"כ אומרים שאין כלום, אז במה את באה אלינו בטענות?
+
+
+אנחנו עוברים לדובר הבא. 
+
+חבר הכנסת מנסור עבאס, תקשיב, תרד, זה לא ייגמר איתה עכשיו. אתם לא תסגרו כלום. תצאו החוצה לפרסה, תסגרו את העניינים ביניכם. 
+
+חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+קצר. אל תדאגי, עליזה, אני מקצרת, אני לא כמו הח"כים שלכם. 
+
+
+ אני מקצרת הרבה.
+
+
+בכל מקרה, הערה: טלי, ניסיתי להקשיב לך מקודם שעלית, ניסיתי לעקוב. באמת השתדלתי. היה לי קצת קשה, דיברת נורא מהר, הכנסת מלא נושאים. אבל אני רק אומר לך, לו רק הייתם ממשלת ימין ימין – את יודעת, זה נשמע כאילו את באופוזיציה באה בטענות לממשלה.
+
+
+ אני רוצה יותר ימין. יותר ימין. ימין ימין ימין.
+ 
+
+ חברת הכנסת טלי גוטליב.
+
+
+ ימין - - -
+
+
+זה אחד. עכשיו אני רוצה להגיב, אני רוצה לענות לאלמוג. 
+
+
+חברת הכנסת טלי גוטליב, את לא מבינה שהם מושכים אותך בלשון כדי שתיכנסי לדין ודברים?
+
+
+ למה? לא מושכים, אני פשוט חושבת במושכלות על כל מילה שנאמרת.
+
+
+טוב, זהו, טלי. 
+
+
+ לא מושכים, היא בחוץ כל הזמן, את אומרת.
+
+
+ אני כל הזמן חושבת - - -
+
+
+אני פוחדת מעליזה. אל תפריעו לי. 
+
+אלמוג כהן. אלמוג כהן היא גיבור ישראל, אין על זה ויכוח. יצאת להילחם - - -
+
+
+ לא, אני לא גיבור.
+
+
+ אתה כל הזמן מזכיר את זה. אז אני בטח אזכיר את זה. יצאת להילחם ב-7 באוקטובר, כולנו מעריכים את זה, זה באמת מוערך, אבל זה לא נותן לך לגיטימציה להשמיץ ולדבר – טלי, את מפריעה לי – על ארגון, שאתה יכול לא להסכים איתו או כן להסכים איתו אידיאולוגית, אבל לתרומה שלו לחברה בזמן המלחמה אי-אפשר להתכחש. מאותו יום, הרי כשאתה אומר שהם ברחו מאופקים, הרי זה סתם משפט; זה לא באמת שהיו אחים לנשק שהיו באותו יום וברחו מאופקים, ואתה משמיץ אותם. כשאתה אומר: שרפתם אותנו בבתים, זו השמצה קשה מאוד. 
+
+
+ רגע, רגע, לא, נשמה. לא אמרתי שהם ברחו מאופקים. 
+
+
+תה עלית לפה, וזה מה שאמרת כרגע. 
+
+
+ הם ברחו מבני ברק. מבני ברק. לאופקים הם לא הגיעו. הם לא הגיעו אלינו.
+
+
+ואני רוצה להגיד לך עוד משהו, אתה יכול להסכים או לא להסכים, אבל הארגון הזה ב-7 באוקטובר כבר הקים מערך הסעות מטורף למילואימניקים ויצא להילחם ב-150% גיוס. אז טיפה ריספקט, אתה יכול להסכים או לא להסכים. 
+
+
+ יסמין, שנייה, תני לי רגע. שנייה.
+
+
+עכשיו, רגע, זה שכל פעם כשאתה עולה ואתה אומר לי "מאכילת חתולים", בוא'נה, סגור את העניין הזה.
+
+
+זה כמו גבר שמכה את אשתו, ואומר לה: ניקח אותך להגיש תלונה במשטרה - - - 
+
+
+אני מאכילת חתולים, אבל אני גם אישה - -
+
+
+חבר הכנסת אלמוג כהן.
+
+
+- - ואישה שיודעת לעשות הרבה דברים במקביל. אני מבינה שקשה לך לתפוס שאישה יודעת לעשות כמה דברים; האישה הזאת יודעת לעשות כמה דברים במקביל, וביניהם לדאוג לבעלי החיים. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי.
+
+
+ זה כל הזמן נאור, אתה עוזר הגננת היום? כל שנייה אתה מעיר הערות. אני אביא לך תוף.
+
+
+אני חייב להעיר הערה בקשר למלחמה בפשיעה במגזר הערבי. אני באתי פעם – טלי, אל תפריעי לי – עם הצעה, ביקשתי מחברי כנסת ערבים לחתום לי, ואף אחד לא חתם. הלכתי לבד לכפר יאסיף, היו שם יריות על בית של שוטר שנלחם בפשיעה בגלל שהוא חיסל מישהו שבא להרוג אזרחים חפים מפשע. אף אחד מכם לא הצטרף אלי, ואני פעלתי לבד. והיחידי שעזר לי זה זה שאתם אומרים שהוא שר של כל מיני, השר לביטחון לאומי, היה איתי יד ביד ונתן לו גיבוי, לשוטר הזה. תודה רבה. לא גיביתם בגלל שזה היה שוטר, כן, זאת התגובה שלכם הייתה. תודה.
+
+
+ איך אתם אוהבים ללכת יד ביד, אתה ובן גביר. 
+
+
+ אתה מקנא? אתה מקנא? אמרת אתה בא עם שיר. שירי. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נסיים בשיר. אפילו בחרתי שיר מיוחד בשבילך הפעם. 
+
+
+ אבל קודם אתה צריך לשיר לנו.
+
+
+קודם כול – לא, לא, לא. טוב, עזבו, אני לא איכנס לכל השוויון בנטל - - -
+
+
+ אני מבקש לסכם. אבקש לסכם.
+
+
+ תודה רבה. משפט אחרון. קודם כול אני לא איכנס לכל השוויון בנטל. אני לא יודע אם שמעתם, חבריי חברי הכנסת, היום הייתה הברקה, אני שמעתי את חבר הכנסת עמית הלוי בריאיון מדבר על איך הם רוצים להגדיל את פול הלוחמים – להוריד את הפרופיל ל-64. ככה הם מכניסים עוד. אבל שיהיה בהצלחה עם זה, אתם באמת דואגים לעם ישראל, מגדילים את הנטל על אלו שגם ככה משרתים, אבל זה הפטנט שלכם. אתם, יש לכם קונץ-פטנט.
+
+ינון אזולאי, זה יעניין אותך: אני יודע שיוקר המחיה הוא דבר שבאמת חשוב לך. אתה בא ועובד ואני רואה אותך בוועדת הכספים ואפילו לומד ממך ועושה איתך דילים, מומצאים כמו שהעיתונות סיימה – עוד לא קיבלתי כלום מהדיל, אבל מתישהו אני מניח שאני אקבל.
+
+
+ - - -
+
+
+900,000 שקלים - - -
+
+
+ נאור, נאור - - - איזה דילים?
+
+
+הוא מסיים איתי, ואני הבטחתי לו שיר. אין בעיה, תעצור את הזמן. אין לי בעיה, הוא פתח עם זה.
+
+
+ אני מבקש לא להפריע, חברים.
+
+
+ דניאל צריכה ללכת לקנות, אני באתי לדבר מהר. שים לב כמה מהר אני מדבר. 
+
+900,000 שקלים משלמים, אנחנו משלמים, על הפרת זכויות, התעמרות, אי-תשלום שעות נוספות, עבודה בשבת ובחג – על מי? על שלושה עובדים בבית ראש הממשלה. למה אני צריך לשלם את זה, למה אתם צריכים לשלם מיליון שקל פיצויים? ברשות מקומית, אם היית עכשיו נאשם בזה ומורשע, זה חיוב אישי. שישלמו. למה אני צריך לשלם להם את זה?
+
+
+ אין להם כסף.
+
+
+אני התעמרתי בעובד? חנוך מלביצקי התעמר בעובד? ינון אזולאי התעלל בעובד? 
+
+
+נאור - - -
+
+
+אתה הפרת את זכויותיו? אמרת לו: בוא תעבוד בשבת וחג? לא. 
+
+רגע, 22,000 שקל על בריכה בקיסריה. מה זה הדבר הזה? 77,000 שקל על גיזום בשלושת הבתים של ראש הממשלה. למה יש לו שלושה בתים? למה?
+
+
+- - -
+
+
+למה? אנחנו משלמים לך גם ככה על בית, ואני מפרגן, 50,000 שקל מוצרי חשמל. 
+
+שלושה ימים אחרי 7 באוקטובר, לא הרשו לעובדי משרד ראש הממשלה להגיע לבית. אבל מה שכן הרשו להם זה ללכת לא.ל.מ מוצרי חשמל ולקנות ב-23,000 שקלים מוצרי חשמל. מה נהיה?
+
+
+שירי, איפה היית כששמו 45 מיליון שקל על הבית של בנט?
+
+
+אושר שקלים כמובן עומד – כי אתה אמון על הרכישות בבית ראש הממשלה.
+
+
+ איפה אתה היית? 45 מיליון שקלים על הבית של בנט. אל תבלבל לנו במוח.
+
+
+חבר הכנסת אושר שקלים.
+
+
+ אני מציע לך שתשב עכשיו.
+
+
+תראו, אני הבטחתי - - -
+
+
+ אני מבקש לא להפריע.
+
+
+45 מילון שקל על הבית של בנט. 
+
+
+אושר שקלים – אני מנסה לדבר.
+
+
+עצרתי. עצרתי.
+
+
+איפה היית?
+
+
+אושר, הכול בסדר. ראש הממשלה או מי מטעמו שצופה – אושר שקלים מגן עליך. הכול טוב?
+
+
+איפה היית? איפה היית?  זה בסדר, נכון?
+
+
+עשית את שלך? עשית? יופי, מעולה. 
+
+
+ חבר הכנסת אושר שקלים.
+
+
+ - - -
+
+
+ חבר הכנסת אושר שקלים, הוא היה אמור לרדת כבר, אתה מחזיק אותו פה. זה עוד זמן. 
+
+
+ לא עצרת לי את הזמן ממילא.
+
+
+עצרתי והמשכתי כשהמשכת. אני מבקש לסכם. 
+
+
+ - - - 
+
+
+ עכשיו, מכיוון שהבטחתי – אושר, ראו, ראו, בסדר. יש עוד משהו שאתה רוצה להוסיף? אושר, ראו.
+
+
+חבר הכנסת אושר שקלים, נגמר לו הזמן, תן לו לסיים.
+
+
+נבו, נבו, הוא, אושר שקלים, מגן על ראש הממשלה.
+
+
+ אתה צבוע, אתה צבוע. 
+
+
+ נבו, הוא ראה. בסדר? עוד מישהו אתה רוצה שאני אגיד שהוא ראה?
+
+
+נאור, תתעלם מזה.
+
+
+הוא לא נותן.
+
+
+ אני מבקש לסכם. עזוב את הוויכוחים.
+
+
+ אז הסיכום שלי הוא כך, כי אני הבטחתי לך שאנחנו נסיים בשיר, ואני רוצה שתצטרף אליי לשיר. שקלים-שקלים עלינו נופלים – ולא, אני לא מדבר על אושר שקלים, פשוט אתה קמת וצעקת. 
+
+
+ עזרתי לך.
+
+
+אז שקלים-שקלים עלינו נופלים, ומישהו אחר אותם לוקח, וזה ראש הממשלה הבזוי שלך. תודה.
+
+
+תודה רבה. תודה רבה.
+
+
+בנט - - - טוב שקמתם. 
+
+
+ולא תודה, אלא סליחה מעם ישראל שזה מה שהממשלה שלו, שגוזלת אותו יום-יום - - -
+
+
+חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה. 
+
+
+ אושר, דוח מבקר המדינה, עזוב. לפיד – 4 מיליון על הבית. שב בשקט, רגע - - 
+
+
+ עזוב, נו - - - לא - - - מילא 5 מיליון שקל - - -
+
+
+בנט – 25 מיליון, ונתניהו - - - עזוב אותך - - -
+
+ אבל הוא לא מקשיב, למה אתה - - - 
+
+
+ דוח מבקר המדינה, עזוב אותך מאגדות.
+
+
+ מיקי, מיקי, לא מתאים לך.
+
+
+עזוב אותך מאגדות.
+
+
+חבר הכנסת אזולאי. אושר שקלים, חבר הכנסת ינון אזולאי רוצה להתחיל דבר. תכבדו אותו.
+
+
+ אתה לא הצטרפת אליי לשיר.
+
+
+אם לא הוא ידון אתכם בוועדת האתיקה.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כבוד השרה, האמת, אני לא נוהג לעלות לדבר על ועדת האתיקה, אבל זה קצת מוזר לי, קודם בכלל על זה שמעירים פה על עופר כסיף, לא עופר כסיף. כדאי להסתכל במראה. את יודעת מה, לא צריך להסתכל במראה. תצפי באותו יום ותראי איך שברחת באותו יום מהמליאה בשביל לא להצביע בעד ההדחה של עופר כסיף.
+
+
+ סבבה, אני אחראית. מה האחריות שלך?
+
+
+ אז אל תיתני, אז אל תיתני מוסר לי.
+
+
+מה האחריות שלך? אני אחראית למה שעשיתי. 
+
+
+עכשיו אני אגיד לך מה האחריות שלי. עכשיו אני אגיד לך מה האחריות שלי. האחריות שלי גם לקיים דיונים ולא - - -
+
+
+ מירב, את לא הצבעת בעד?
+
+
+לקחתי אחריות על מה שעשיתי.
+
+
+היא בר��ה. מה זה עוזר לי שלקחת אחריות? אגב, מה זה עוזר שלקחת אחריות? פעם הבאה את תתקני את האחריות? 
+
+
+ אתה יו"ר ועדת האתיקה, למה אתה לא שופט אותו? למה אתה לא - - -
+
+
+אני שואל שאלה, אני אענה לך גם עליי. 
+
+
+אני מבקש לא להפריע.
+
+
+אני עונה לך. אני אענה גם עליי. אני שואל אותך שאלה, אבל. אתם תמיד אומרים שלקחת אחריות זה לעשות מעשה. את בפעם הבאה תצביעי בעד ההדחה של עופר כסיף מתוך האחריות?
+
+
+שאלתי אותך למה אתה לא - - -
+
+
+תעני, למה את מתחמקת?
+
+
+ אתה יו"ר ועדת האתיקה.
+
+
+ אבל תעני, תעני. למה את מתחמקת?
+
+
+ אתה יו"ר ועדת האתיקה?
+
+
+ למה את מתחמקת?
+
+
+ אתה יו"ר ועדת האתיקה? 
+
+
+למה את מתחמקת? תעני לי. 
+
+
+תן תשובה לציבור. 
+
+
+ אני שאלתי אותך שאלה. הציבור רוצה תשובה ממך.
+
+
+עזוב אותי, הציבור הגיש תלונה על עופר כסיף. למה אתה לא שופט אותו? 
+
+
+ הציבור רוצה תשובה על האחריות שלך. הציבור רוצה על האחריות שלך תשובה. אני שואל אותך שאלה. למה את לא עונה?
+
+
+אתה לא מסוגל לענות על השאלה, תתפטר מהתפקיד שלך.
+
+
+ כי שגית אמרה שזה לא חוקי.
+
+
+ להתפטר?
+
+
+ תתפטר מהתפקיד שלך, אם אתה לא מסוגל.
+
+
+זה יעזור לך?
+
+
+ההדחה הזאת לא הייתה חוקית. ההליך היה לא תקין.
+
+
+ רגע, זה יעזור לך אם אני אתפטר מהתפקיד? את יודעת מה? חומר למחשבה. 
+
+
+ מלכתחילה, חנוך, הוא לא היה תקין. חד-משמעית. ואתה גם יודע את זה.
+
+
+ לא נכון. לא נכון.
+
+
+הוא לא היה מודח בחיים מזה. בחיים. זה פלופ שלכם.
+
+
+אני אגיד לך משהו? מירב, אני אגיד לך משהו? 
+
+
+זרקת רעיון. אתה יודע כמה אני מעריכה אותך, אתה טועה.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ אתה היית עושה את החובה שלך כלפי החיילים שלך.
+
+
+ מירב, אני אגיד לך משהו? תראי, אני באמת מעריך אותך. את יודעת את זה. אני מעריך אותך, ואת יודעת מה? גם ההערכה הדדית, בסדר?
+
+
+היית עושה את החובה שלך כלפי החיילים שהצביעו ליש עתיד.
+
+
+ זו לא החובה שלי.
+
+
+די כבר. אני רוצה לשמוע אותו.
+
+
+אז תפסיקי להפריע לו. את מפריעה.
+
+
+ אני מקשיבה לו.
+
+
+אבל את מעצבנת את אלמוג.
+
+
+אני לא דיברתי אליו בכלל. על פחות מזה נתת לי שתי קריאות.
+
+
+אז בסדר, תירגעו. הינה, ראית, את בשקט - - -
+
+
+ ההערכה היא הדדית.
+
+
+תן לי להקשיב.
+
+
+את מדליקה את כולם פה.
+
+
+אני רק רוצה להזכיר לך, שבמהלך חרבות ברזל, אני חושב, הגיע מאות תלונות לוועדה. דנו גם בתלונות האלה. השקר שאנשים פה הפיצו, חברי כנסת, שהוועדה לא התכנסה חצי שנה או ארבעה חודשים, זה לא נכון. אני לא רוצה להגיד מי הפיץ את השקר הזה. זה לא פייק, זה שקר, כי הוועדה גם התכנסה במהלך הפגרה, והיו ימים שהיא התכנסה ליותר משעתיים, כשהיא צריכה להתכנס פעם בשבוע.
+
+ אז אם תיקחי – ואת יודעת את זה טוב.
+
+
+אני יודעת.
+
+
+לא, אני אומר, את גם יודעת טוב שהיא גם התכנסה שעות רבות מעבר - - -
+
+
+אני יודעת. אני שאלתי. אנחנו מסכימים. 
+
+
+ אני רק אומר, מעבר לזמן. כלומר, אם תיקחי את השעות שוועדה ממוצעת עושה ושעות שאנחנו עושים, היא עושה די הרבה. לא מספיק, לא מספיק, אבל גם תיקחי את העונשים שקיבלו פה, על פי התלונות שקיבלו – ובחרבות ברזל חברי כנסת הודחו מהמליאה, הודחו מהבניין, קיבלו הרחקה, ענישה במשכורת שלהם. וזה לא הסוף. 
+
+ כשזה הגיע לפה אני באתי ואמרתי בהגינות: אם אתם רוצים שאני אצביע בעד – עופר כסיף – והייתה לי חוות דעת על זה, יהיה לי קשה אחר כך לבוא ולדון אחרי שגיליתי את דעתי פה. התעקשו פה, מי שמגיש, שבכל זאת אני אצביע בעד הדחה של עופר כסיף. וכשאני מצביע בעד הדחה של עופר כסיף, אז יכול להיות – אם קיבלתי חוות דעת באותו רגע, שיהיה לי קשה, אחרי שגיליתי את דעתי, לבוא ולדון בו, אז על היושרה שלי אני משלם? אז אין בעיה, אני אשלם על היושרה שלי. להיות יושב-ראש ועדת האתיקה זו לא מתנה. להיות יושב-ראש ועדת האתיקה זה גם לא כבוד – אולי כבוד מהמקום של האתיקה, שאולי זכיתי ואני נמצא בו.
+
+
+- - -
+
+
+אמרתי, זכיתי ואני נמצא בו בגלל האתיקה. לא כבוד להיות יו"ר ועדת האתיקה, ולפעמים זה להתעסק פה בגנון, עם תלונות של חברי כנסת, שלפעמים אני מסתכל ואני אומר – אתה יודע מה? לפעמים אני גם מתבייש בזה שאני חבר בכנסת הזאת כשאני צריך להתעסק עם תלונות של גנון פה, של עשו ומשכו לי ורבו איתי וצחקו עליי. זה לא לכבודם של חברי הכנסת.
+
+
+אבל מה השורה התחתונה?
+
+
+ ויחד עם זאת, אני אומר לך שיכול להיות שהיינו צריכים יותר להתאמץ, והיינו צריכים יותר לעשות בשביל לכנס את הוועדה. ויש ארבעה חברי כנסת. הוועדות בימים האלה מלאות, מלאות בעבודה.
+
+
+מינואר? אנחנו בחודש יוני.
+
+
+אז הסברתי לך. את רואה? את הפצת את הפייק הזה שזה ארבעה חודשים?
+
+
+נראה לך? אבל אני שאלתי אותך.
+
+
+אני מבקש ממך לסכם.
+
+
+כי היא התכנסה בפגרה. 
+
+
+למה לא קיבלת החלטה?
+
+
+זה מה שאני מסביר לך, שהיא התכנסה גם בפגרה שעות. שעות התכנסה.
+
+
+אז למה לא קיבלת החלטה?
+
+
+אדוני חבר הכנסת, היא מוכנה להתחייב שהיא מצביעה בעד בהדחה הבאה.
+
+
+ ולכן אני אומר לך: יכול להיות שאני אקח את הדברים שאמרת, ויכול להיות שאני גם אסיק מסקנות ואחריות. את אמרת: תתפטר. אבל אני מקווה שגם את תגידי לציבור דבר אחד – שבפעם הבאה שתגיע הדחה שלו, אז תצביעי בעד, ולא לברוח מהמליאה. תודה.
+
+
+למה לא קיבלת החלטה?
+
+
+ תודה רבה. לא למחוא כפיים. עם כל ההזדהות עם - - -
+
+
+למה לא קיבלת החלטה? למה לא שפטת אותו?
+
+
+עניתי. בגלל ההגינות שלי.
+
+
+ תודה רבה. נא לשבת במקומות. אנחנו ניגש להצבעה. 
+
+ עד שהוא ישב במקום, אני רוצה להגיד, סליחה, רגע, חברים, בעניין חוק הגיוס: צה"ל מחכה לאנשים. הבן שלי פשוט ביציע. אני מדבר עליו תמיד שהוא לקראת גיוס. הוא הולך למכינה קדם-צבאית. הוא שמע שיחה כשיצאנו מחוץ וביטחון, אמרו לו: אין פשוט מקום ביחידות מובחרות לאיפה שהוא רוצה ללכת. למה? כי כולם רוצים להתגייס היום. אז מי שרוצה לגייס את החרדים, קודם כול שייצור מקומות גיוס. תודה.
+
+
+ מה זה אין מקום? יש מיונים.
+
+
+יאללה, אז בואו נעבור להצבעה.
+
+
+אין בעיה, לצה"ל חסרה אוגדה מחר בבוקר.
+
+
+פשוט ניצלתי את ההזדמנות לציין את זה.
+
+ אנחנו נעבור להצבעה על צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים - - 
+
+
+ אתה לא יכול להגיד דבר כזה.
+
+
+ - - ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי במאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת שעה), התשפ"ד–2024.
+
+
+תלמד, אוגדה חסרה לצה"ל. מחר בבוקר. אוגדה. אתה יודע מה זה אוגדה?
+
+
+אנחנו עוברים להצבעה. תודה רבה. הצבעה.
+
+
+ אושר שקלים, תלמד, ביבי – 27 מיליון, בנט – 25 מיליון, לפיד – 4 מיליון. זהו. אלה המספרים. עזוב את כל מה שאמרו לך.
+
+צו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי במאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת תקופת הוראת השעה), התשפ"ד–2024, נתקבל.
+
+
+
+ 16 בעד, שישה מתנגדים. אני מודיע שצו הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי במאגר מידע (תיקון והוראת שעה) (הארכת מועד), התשפ"ד–2024, אושר.
+
+
+אתה לא מקשיב.
+
+
+ סליחה, רגע, חבר הכנסת מיקי לוי, כשהיית יושב-ראש לא נתת שיפריעו לך. אל תפריע לי. אני רוצה לסיים את הישיבה. אפשר לסיים את הישיבה? תודה רבה.
+
+
+אבל, סליחה, נגמרה ההצבעה.
+
+
+תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ה בסיון התשפ"ד, 1 ביולי 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה.
+
+ הישיבה ננעלה בשעה 18:36. 
+