diff --git "a/20084/raw.transcript.txt" "b/20084/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/20084/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1450 @@
+שלום, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, י"ט באדר התשע"ב, 13 במרס 2012. 
+
+ לפני שנעבור לסדר-היום, הודעה למזכירת הכנסת.
+
+
+ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק בתי-קברות צבאיים (תיקון מס' 4), התשע"ב–2012; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון), התשע"ב–2012.
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 17) (קשר בין קטין ובין הורי הוריו), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת זבולון אורלב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 5) (הצגת מועמדות לכהונה נוספת של רב ראשי לישראל), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת ציון פיניאן וקבוצת חברי הכנסת. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, ירדנה.
+
+
+
+
+אנחנו עוברים לנושא הראשון בסדר-היום, והוא כמובן נאומים בני דקה. אני פותחת את ההצבעה. כל מי שמעוניין, מוזמן להצביע. ובינתיים, עד שאנחנו נקבל את התוצאות, אני מזמינה את ראשון הדוברים, חבר הכנסת עתניאל שנלר. בבקשה.
+
+
+ גברתי, תודה, חברי חברי הכנסת, זה יום שצריך לברך בו את תושבי הדרום, שעמדו בצורה יוצאת מן הכלל בימים האחרונים תחת הניסיון להרוג בנו, כאזרחי ישראל. 
+
+ בד בבד, הארגוןStreet J האמריקני גינה את – ואני מצטט – "ההפצצות בעזה שהביאו להריגתם של 12 אזרחים תמימים", ביודעם כי צה"ל כיוון ופגע רק במחבלים.
+
+בזמן שיותר ממיליון אזרחי ישראל נמצאים ארבעה ימים וארבעה לילות במקלטים, ואינם הולכים לעבודה וללימודים, וחרדים מפני האזעקה וה"קטיושה" וה"גראד" ומהמחבלים שיורים עליהם, הם, אותם מחבלים, מקבלים עידוד ותמיכה לא רק מאירן ומה"חיזבאללה", גם מצד ארגון שמאל יהודי-אמריקאי המכונהStreet J.
+
+הודעתם האנטי-ישראלית והאנטי-מוסרית של Street J, ראוי שתהיה תמרור אזהרה לנו, כפוליטיקאים, ולאנשי ציבור מהשמאל, ובכלל זה – ואני אבקש מראש סליחה – ובכלל זה גם חברי סיעתי שתמכו בגוף הזה, כולל יושבת-ראש הסיעה שתמכה בגוף הזה, ואני בטוח שהיא לא עוד, שיחדלו מלתמוך באלה המגבים את המחבלים לרצוח יהודים.
+
+קראתי בעיתון "ידיעות אחרונות" שראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אמור להיות הנואם המרכזי בכנס השנתי שלהם בסוף החודש בארצות-הברית. די. לא. אני קורא לו, אנא הישאר בארץ, נתנער כולנו, נהיה לויאלים ופטריוטים למדינה היהודית-ציונית בלי קשר לוויכוחים פוליטיים בתוכנו.
+
+לכן הכנסת – או לפחות אני מציע – נתנער מארגון שמברך את רוצחי הישראלים, אלה שיורים עלינו טילים מעזה. תודה רבה.
+
+
+ טוב. תודה רבה לך, חבר הכנסת שנלר. הבא בתור ברשימת הדוברים – חבר הכנסת אילן גילאון, ומייד אחריו – חבר הכנסת אריה אלדד.
+
+
+ תודה רבה, גברתי. זה ממש יוצא טוב, כי אני אחד ממיליון האנשים שכביכול היו במקלטים, אפילו בחוד החנית, באשדוד, כל אחד יודע. ואני חושב שמדינה, לא רק יש לה זכות, אלא גם חייבת להגן על אזרחיה, אבל במקרה הזה צריך לפשפש ולבדוק היטב היטב, בלי להיכנס למסקנות, מדוע דווקא היה צריך לתקוף ולהוריד את קייסי באותה הזדמנות, במרכז עזה; לא ברור לי לגמרי.
+
+אחרי שהתגאה ראש הממשלה בכך שהוא הצליח להעלים את הבעיה הפלסטינית בארצות-הברית, ולדבר רק על הנושא האירני, הנה באו הפלסטינים כדי לתת לו תזכורת שהם עדיין קיימים שם.
+
+ והשאלה המרכזית, גברתי, שאני שואל את עצמי, מתוך האזעקות באשדוד, כמי שמאמין שעוטף-עזה זה בעצם כ�� מדינת ישראל, היא: איך קרה, אחרי כל השנים האלה, שאנחנו חייבים לדון עם ארבעה גורמים שונים? יש לנו היום "הג'יהאד האסלאמי" – ומה שהיה ה"חמאס" לאש"ף, יש לנו "הג'יהאד האסלאמי", ויש לנו "ועדות ההתנגדות" – ומה שהיה "הג'יהאד האסלאמי" ל"חמאס", הם ל"חמאס". מדוע אנחנו צריכים לעסוק בארבעה גורמים קיצוניים כאשר יכולנו לעסוק עם גורם אחד מתון שהיה יכול להיות פרטנר באמת לפתרון של הבעיה, וזה – קוראים לו אבו מאזן והרשות הפלסטינית?
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אילן גילאון. חבר הכנסת אריה אלדד, ומייד אחריו – חבר הכנסת יעקב כץ.
+
+
+ תודה, גברתי היושבת-ראש. חברי חברי הכנסת, היום התקיים בוועדת החינוך דיון על-פי בקשתה של חברת הכנסת ציפי חוטובלי ובקשתי בנושא הרס העתיקות בהר-הבית. הנושא הוא ישן, והחרפה של התעלמות ממשלת ישראל ממה שמתרחש בהר מתחוללת לנגד עינינו.
+
+מי שמבקר בהר לעתים כאלה או אחרות יודע שיותר משנה מונחים גזעי עצים בני יותר מ-3,000 שנה, חלקי חילוף של בית-המקדש הראשון שהוצאו ממרתפי אל-אקצא, והם מונחים בשמש ובגשם, חלקם משמשים להסקה, לחימום חביות זפת על ההר, וממשלת ישראל אינה עושה דבר.
+
+ מבקר המדינה כתב דוח, והוועדה לביקורת המדינה החליטה, על-פי בקשת ראש הממשלה, להטיל חיסיון על הדוח. אינני מבקש לעסוק בעבר, אבל אם לא נדע מה היו הפגמים בהתייחסות ממשלות ישראל לדורותיהן, שאפשרו את חפירת "אורוות שלמה" כמסגד ענק ושפיכת עשרות אלפי טונות של עפר עם שרידים ארכיאולוגיים החוצה, אם לא נדע מה היו המהלכים שאפשרו חפירות עם טרקטור בהר-הבית, לא נדע איך למנוע את התהליך הזה בעתיד.
+
+אני קורא מכאן לוועדה לביקורת המדינה להסיר את החיסיון שהטילה על הדוח. מומחי ביטחון אומרים שאין בפרסומו משום פגיעה בביטחון המדינה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אריה אלדד. כמו שצייתי קודם, עכשיו חבר הכנסת יעקב כץ, ומייד אחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אין מדינה בעולם שהיתה מתירה לכוחות אויב לירות עליה מאות – היום כבר מדובר גם על אלפים בשלוש השנים האחרונות, אבל מאות טילים ביומיים, בלי תגובה.
+
+אני רוצה מפה לפנות לרמטכ"ל, שאנחנו אוהבים אותו, כי הוא הרמטכ"ל של צבא-הגנה לישראל, אבל אני רוצה להאיר לו הארה – באל"ף, לרמטכ"ל, ואני יודע שהודעה בכנסת תגיע לאוזניו. 
+
+ הוא הודיע היום שהוא השתמש – שצה"ל השתמש רק באלפית מכוחו. הוא היה יכול לומר: השתמשתי באלפית מכוחי כשמדינת ישראל כולה נמצאת במרחבים פתוחים, ובתי-הספר כולם לומדים, ומיליון תושבים לא נמצאים מתחת לאדמה והעסקים פורחים. אבל אם מיליון אנשים נמצאים במקלטים ובתי-הספר מושבתים – יקום תלמיד בן שבע וישאל אותו: אדוני הרמטכ"ל, מה החוכמה באלפית מהכוח? בגלות זה אלפית מהכוח; בארץ-ישראל השתמשת באלפית מהכוח ואני ישבתי במקלט ולא יכולתי ללכת לבית-הספר.
+
+ארץ-ישראל דורשת מחייליה, מקציניה ומצה"ל שלה להשתמש בכל הכוח, כפי שכל מדינה בעולם היתה עושה אילו היא היתה מופגזת במאות ואלפי טילים – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – בכל כוחה כדי להשמיד את כוחות האויב כך שאנחנו נשב ונוכל להתנהג בצורה נורמלית ואלה שפוגעים בנו – הם יהיו במקלטים.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב כץ. חבר הכנסת מסעוד גנאים. ומייד אחריו – חבר הכנסת שלמה מולה.
+
+
+ אני רשום אצלך, גברתי היושבת-ראש? 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש – – –
+
+
+ נדמה לי שאני באתי לפני חבר כנסת ג��אים.
+
+
+ חשבתי, בגלל הנגד לא תיתן לי לנאום.
+
+
+ לפי הפלט.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אחרי המהומה וההסתה נגד השופט סלים ג'ובראן כי הוא לא שר את ההמנון, ראש הממשלה שלח מסר לשופט, אבל דרך שליחו ויועצו המדיני, יצחק מולכו, שלפיו אין פגם, או זה לא נורא שהוא לא שר את מילות ההמנון. כאילו הוא לא מצפה מערבי שהוא ישיר את ההמנון, והוא מבין ללבו. המסר של ראש הממשלה חשוב ויש בו אמירה, שהיא: אסור לכפות על ערבים לשיר את ההמנון, שכולו מדבר ליהודים ולציונים, ואין מקום בו לא לנפש הערבייה ולא לגוף הערבי.
+
+אבל השאלה היא, למה ראש הממשלה לא יצא בגלוי ובקול רם מול התקשורת במסר הזה? למה הוא מפחד מחברי הכנסת מהימין? היה עליו לגלות מנהיגות ולהביע את דעתו בגלוי, ולא להסתתר מאחורי שליחים. כי השופט סלים ג'ובראן הוא שופט ערבי שחי בישראל ולא באוסטרליה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת שלמה מולה, ומייד אחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואחריו – חבר הכנסת גאלב מג'אדלה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אנחנו היום היינו עדים לדיון בוועדה לביקורת המדינה בעניינו של עוזי ארד והמועצה לביטחון לאומי וראש הממשלה ושר הביטחון. האמת היא, כאיש ציבור, כחבר כנסת, אני פשוט הייתי נבוך לשמוע מה שד"ר עוזי ארד אומר על ראש הממשלה – ההתקוטטות שביניהם, על חשבון מדינת ישראל.
+
+ מה שאומר בשורה התחתונה – בסופו של דבר, מה שמתברר לנו, עוזי ארד אומר: ראש הממשלה נותן הוראות לשקר, להעביר דברי שקר למבקר המדינה. המשמעות של זה, בעצם: לא רק זה; לא רק שהוא מבקש שיעבירו דבר שקר למבקר המדינה, אלא מה שמתברר לנו – לא מקיימים חוק במדינת ישראל, את חוק המועצה לביטחון לאומי. המשמעות של זה: ראש הממשלה ושר הביטחון עבריינים דה-פקטו. מה היה קורה אם אזרח קטן לא היה מקיים חוק? אני הייתי רוצה לראות אזרח שעובר ברמזור אדום; מה אנחנו היינו – – –? ראש הממשלה ושר הביטחון עבריינים.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ומייד אחריו – חבר הכנסת גאלב מג'אדלה.
+
+
+תודה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, השבת אנחנו נקרא שתי פרשות ופרשה אחת נוספת, נסיים את חומש שמות בפרשות ויקהל-פקודי, ונוסיף על כך אחת מארבע פרשיות שמופיעות לקראת סוף חודש אדר. בעצם, עוד לפני חודש אדר, ועד שבת הגדול ארבע פרשיות, ואחת מהן היא שבת פרשת פרה.
+
+אבל אי-אפשר להיות פטור בלא כלום בעניין של הדרום. היו פה אתמול, בוועדת חוץ וביטחון, קצינים מהצבא, ואני אמרתי להם: אני כאזרח, כמי שמשלם מסים, כמי שחלק ניכר מהמסים שלו משולמים לתקציב הביטחון – אני לקוח לא מרוצה. תפסיקו לדבר על עמידה איתנה. אין שם שום עמידה איתנה. מה אתם רוצים, שאנשים יתרסקו ברחובות? אנשים לא מתרסקים ברחובות כי אין להם ברירה. אבל בואו נפסיק לדבר על עמידה איתנה.
+
+אבל מלה אחת על פרשת השבוע: פרשת השבוע מסיימת את החומש – החומש שמתחיל בגלות ומסתיים בגאולה, כמו שאומר לנו הרמב"ן: חומש הגלות והגאולה. הגאולה לא מסתיימת בפרשת בשלח כשעם ישראל יוצא ממצרים, אלא בבניין המשכן, בהשראת שכינה. ובעניין הזה דיבר קודם חברי, חבר הכנסת אלדד: אנחנו מפקירים, בעצם, את הטופ, את השיא שאליו עם ישראל צריך להגיע – אל הר-הבית ובית-המקדש.
+
+ אני מחזיק פה את הרשימה של ח"י עיקרי התחייה שכתב בזמנו אחד מהמנהיגים הדגולים, לוחמי חירות ישראל, יאיר שטרן. הוא מתחיל מהעם – – –
+
+
+ רק שלא נשאר לך זמן לקרוא את כולם.
+
+
+ אני לא קורא את הכול. אני אקרא שניים, שלושה – את העקרונות הראשונים, ולאחר מכן את הסוף.
+
+הוא אומר: העם, המכורה, העם ומכורתו וכו'. אבל הדבר המסיים, החותם, זה הבית. הוא אומר: "בניין הבית השלישי כסמל לתור הגאולה השלמה". ולוואי שנפנים את זה שבלי הר-בית, בלי בית-המקדש, אנחנו לא מגיעים לתור הגאולה השלמה. אנחנו מבוססים, איפשהו, הרחק הרחק משם. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. 
+
+ ועד שתגיע לעמדת הדיבור אנחנו נברך בברכת ברוכים הבאים את הסטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה שנמצאים אתנו כאן ביציע. ברוכים תהיו. בבקשה, חבר הכנסת מג'אדלה.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, עמיתי חברי הכנסת, אני קודם כול מצטרף לברכות לסטודנטים ולסטודנטיות של האוניברסיטה הפתוחה. ברוך בואכם למשכן הכנסת.
+
+לשם שינוי, גברתי היושבת-ראש, הדרום הוא חשוב, והרגיעה שהושגה היא מאוד חשובה. אבל אני חושב שמה שעובר עלינו כאן, בארץ, ביוקר המחיה – היה דיון ממצה וחשוב אתמול בוועדת הכספים. שמענו הסברים למה אצלנו עולה יוקר המחיה ביותר מ-35% על החברה האירופית, כשאנחנו, מבחינת שכר, מפגרים אחריהם. תארי לעצמך: זוג, מפרנס יחיד, 4,000 שקל פלוס, עם ארבעה ילדים – איך הוא יכול להתחיל את החודש? זאת הבעיה שצריכה להתמודד אתה החברה הישראלית, והמחאה שהיתה היא רק הניצוץ ותחילת הדרך.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, ומייד אחריה – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף למה שאמר חברי גאלב מג'אדלה. היום היה דיון מאוד מקיף בוועדת הכלכלה על נושא משק האנרגיה בישראל. על אחת השאלות שנשאלו – שאלות שלי – אמר יושב-ראש חברת החשמל כי בכוונתו לפנות לשר האנרגיה ולהכריז על מצב חירום במשק האנרגיה במדינת ישראל.
+
+ אני מנסה להוביל איזשהו מהלך עם חברת החשמל, וגם עם משרד התשתיות, שפונה בינתיים – עד שזה יוסדר, או בחוק או בתקנות – שפונה לכל מוסדות הציבור, ובתחילה לכנסת ישראל, שנתחיל להתייחס בצורה אחראית לבזבוז החשמל הבלתי-פוסק, עם הדלקת המזגנים הלא-ברורה. בחורף קר, כשאנחנו מגיעים לכנסת, לפעמים, ויש פה 18 מעלות; אנחנו נכנסים לחנות – "סופר-פארם", "ניו-פארם", לא משנה – ואנחנו קופאים בזמן הקנייה; אנחנו נכנסים לסופרים, אנחנו קופאים בסופרים; אנחנו מגיעים לקופות-החולים חצי חולים – יוצאים עם דלקות ריאות.
+
+ אני חושבת שזו פשוט התנהגות לא אחראית כלפי משק האנרגיה במדינת ישראל, ואנחנו צריכים לחשוב על התייעלות אנרגטית. מי ששומע אותי עכשיו, ואני מקווה שגם בכנסת, בתחילה, אנחנו ניתן את הדוגמה, ונבין שהורדה של 2 מעלות במזגן יכולה להביא אותנו עד ל-15% חיסכון במשק האנרגיה.
+
+
+ תודה.
+
+
+ בואו נתחיל מפה, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה לך, חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ומייד אחריו – חבר הכנסת אורי אורבך.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, היום מתפרסמים נתונים של בנק ישראל על כך שמעמד הביניים ממשיך להצטמק, ויש זליגה – אפילו יותר מזליגה – לעבר המעמד הנמוך. קריאה אחרת של הנתונים האלה היא העלייה במדדי האי-שוויון בישראל. אני, גברתי, שאלתי מומחים, והם הסבירו לי שלא מדובר בתופעת טבע, אלא בתהליכים שמובלים על-ידי אנשים, בני-אדם, שיושבים בממשלה, והגורם המכריע בהצטמקות או התרחבות מעמד הביניים זה מדיניות הממשלה.
+
+ הממשלה הזאת טוענת שהיא מייצגת את כולם, מייצגת את העם, מייצגת את מעמד הביניים, אבל אנחנו רואים שהיא מייצגת את ההון הגדול ואת האינטרסים של ההון הגדול, והגיע הזמן להחליף אותה לפני שהיא תביא לשינויים ותקבע שינויים, כמו חוק תכנון ובנייה שיהיה בכייה לדורות ויפגע עוד יותר בשכבות החלשות ויפגע עוד יותר במעמד הביניים המצטמק. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת אורי אורבך, בבקשה.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני יודע שלא מקובל לעשות פרסומת מסחרית בכנסת, אבל קראתי היום שהדמות הזאת של "במבה" הולכת לייצג את ישראל במשלחת האולימפית בלונדון, באולימפיאדת לונדון.
+
+
+ את "אסם", "אסם".
+
+
+את "אסם", כן. זה נורא מצא חן בעיני, האמת.
+
+
+ במיוחד החיתול.
+
+
+ אני חושב שזה פשוט – כן, התינוק עם החיתול גם, זה מבטא, אני חושב, את היכולות של חלק מהספורטאים שלנו. אבל אני חושב – עלה לי רעיון לפתח את זה עוד קצת, אם כבר חברות מסחריות מייצגות את ישראל, וזה יפתור עוד כמה בעיות, למשל ההמנון. אני חושב שההמנון החדש שאני מציע, יכול לפתור אפילו את הבעיה של השופט ג'ובראן, שאפילו הוא יוכל לשיר אותו. 
+
+יש לי את המלים החדשות – – 
+
+
+ כן.
+
+
+ – – וזה מבטא את ערכי – שימו לב מה המלים: "אבא, אמא, 'במבה' / דבר ראשון על כל לשון / אין, אין, אין כמו 'במבה' / תמיד נגמר ביום ראשון / כי אין, אין, אין כמו 'במבה' / לא נותן לא מחפש / כי אין, אין, אין תחליף / אין, אין כמו 'במבה' / אין, אין, אין כמו 'במבה' / לא היה כמו לא היה ואין כמו 'במבה' / אין, אין, אין כמו 'במבה' של 'אסם'".
+
+תראו, זה גם ערכי המשפחה – – 
+
+
+ אנחנו מסכימים.
+
+
+  – – "אבא, אמא "במבה" – זה גם עבר הווה ועתיד, זה גם אין תחליף, זה גם ייתנו – יקבלו, זה גם שבת מוזכרת – תמיד נגמר ביום ראשון. 
+
+ יש פה את כל ערכי המותג שנקרא: "החברה הישראלית במדינת ישראל". ולכן, לא רק באולימפיאדה צריך שהתינוק של "אסם" יבטא אותנו, גם את המנון המדינה, כדי שגם אתם, חברי הערבים, תוכלו לשיר, להחליף את "התקווה", כי אין כמו "במבה". 
+
+
+ ואפשר לתת פרויקט לנערי האוצר לתמחר כמה ייכנס לקופת המדינה בעקבות זה שניתן להם את הזכות ל– – – את ההמנון.
+
+
+ המדינה תשלם לחברה המסחרית על השימוש בזכויות.
+
+
+ אה. לא, אתה יודע, באולימפיאדה – – – 
+
+
+המדינה צריכה לדעת אצל מי היא עובדת בסופו של דבר. 
+
+
+– – – אנחנו מסכימים. 
+
+
+ מעניין. תודה רבה לך, חבר הכנסת אורי אורבך. וכעת, חבר הכנסת חמד עמאר.
+
+
+אורי, אנחנו מסכימים.
+
+
+תדע לך שהרב כדורי מאוד אהב "במבה".
+
+
+נתחיל לשיר את זה ממחר. נתחיל לשיר את זה ממחר. 
+
+
+אבל במנגינה של "התקווה".
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אני אעלה גם השבוע את אחת הבעיות של תכנון ובנייה באחד היישובים הדרוזיים. אני אדבר השבוע על היישוב ג'וליס, שמונה קרוב ל-6,000 תושבים. תוכנית המיתאר האחרונה שאושרה ליישוב היתה בשנת 1992. הוגשה, הונחה תוכנית המיתאר, הופקדה בשנות ה-80, לקח לה קרוב לתשע שנים לעבור אישור, ב-1992 אושרה. מאז לא אושרה שום תוכנית מיתאר, שום הרחבה ליישוב. ביישוב היום יש יותר מ-200 בתים שהם מחוץ לתוכנית המיתאר. הם נבנו על אדמות פרטיות ללא רישוי וללא אישור. 
+
+ביישוב הזה קרוב ל-15 שנים שלא חולק מגרש אחד לחיילים משוחררים. 15 שנים – מגרש אחד לא חולק לחיילים משוחררים. השתחררו מאות חיילים ביישוב הזה ומגרש אחד לא חולק ביישוב הזה. 
+
+ לכן אני אומר: כל הנושא של התכנון ובנייה במגזר הדרוזי צריך להיות בסדר העדיפויות של הממשלה, וצריך להשקיע המון כסף בתוכניות מפורטות, תוכניות מיתאר, על מנת שנפתור את הבעיה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת חמד עמאר. בהמשך גם יש לך הצעת חוק, כפי שאני רואה כאן, וגם לח"כים אחרים, אז בהחלט. 
+
+
+
+
+ וכעת אנחנו עוברים לנושא: ציון היום הלאומי למדע – הצעות לסדר-היום מס' 7552, 7863 ו-7881. אני אתחיל עם דברים בשם יושב-ראש הכנסת. 
+
+ חברי הכנסת, כנסת נכבדה, כנסת ישראל מציינת היום את יום המדע בסמיכות ליום הולדתו של המדען היהודי הדגול אלברט איינשטיין. הלב מתרחב למראה ההצלחות המדעיות של מדינת ישראל הצעירה, הצלחות שאינן מביישות מדינות בעלות מסורת מדעית מפותחת. אך ההתפתחות המדעית איננה דבר המובן מאליו. היא ודאי לא נעשית מאליה. תשתיתה המדעית של מדינת ישראל הונחה על-ידי היישוב היהודי עם הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים והמאמץ הגדול להביא אנשי רוח ומדענים גדולים לקחת חלק בבניין המדע בארץ-ישראל.
+
+מוקדם יותר היום התקיים בכנסת טקס הענקת פרס למדענים צעירים. "אם אין קמח – אין תורה". אם אין תקציב – לא יהיה מדע. האיינשטיינים של המחר צריכים את הסביבה הנכונה לצמוח ולהתפתח, ועלינו להעניק להם אותה. 
+
+בימים אלו, שבהם נתונים תושבי הדרום למתקפת אש, אנו עדים לאופן שבו היתרון הטכנולוגי, "כיפת הברזל", משנה את מאזן האימה. ההשקעה במדע, במחקר ובפיתוח, כמו גם בחקר מדעי הרוח ומסתרי הרוח האנושית, היא תמיד השקעה משתלמת, שתוצאותיה יהיו ניכרות מוקדם יותר מאשר מאוחר. 
+
+ כדי שנוכל להמשיך ולחזות בנוער הנפלא הזה, היצירתי, המפתח, הביקורתי והיוזם, אנחנו חייבים להציב את העיסוק במדעים לצד מדעי הרוח בראש סדר העדיפויות הלאומי. אני קוראת לממשלת ישראל ולשרי המדע והחינוך להשקיע במדע, במחקר ובפיתוח, כי בנפשנו הוא. היו ברוכים. 
+
+אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא זה. תחילה – יוזמת הדיונים של ההצעות לסדר-היום, חברת הכנסת רונית תירוש. בבקשה, יושבת-ראש הוועדה והיוזמת של היום המיוחד הזה, ובעיתוי מדהים, את מוזמנת לומר את הדברים. בבקשה, חברת הכנסת תירוש.  
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, לעונג לי שאת יושבת על הכיסא הזה, כמו גם מזכירת הכנסת, ירדנה. אני אקשור את זה אחר כך לדברים שלי בנושא "נשים בישראל". 
+
+אכן, אנחנו היום מציינים את יום המדע הלאומי במדינת ישראל, וכבר בפתיח דברי אני אבקש מהשרים לסייע לנו במסגרת ועדת הסמלים לאשר את היום הזה ביומנים. זאת אומרת, זה יום מאושר משנת 2000, אבל הוא עדיין לא אושר לרישום ביומנים, בלוחות שנה. אני חושבת שהרישום הוא מאוד חשוב, כי אז תהיה יותר מודעות, התפוצה תהיה יותר רחבה, ומדינת ישראל אכן תשים את המדע במקום הראוי לו.
+
+ היום חגגנו יחד עם 55 תלמידים שהתחרו על המקומות הראשונים בנושאים של המצאות מדעיות, תגליות מדעיות. ישבו באולם גם בני משפחה נרגשים, חבר השופטים, כמובן, שכלל גם את האוניברסיטה העברית – את פרופסור גוטפרוינד, שהוא בעצם מוביל את התחרות – את המוזיאון למדע על-שם בלומפילד בירושלים, את נציגת "אינטל" בישראל – בעצם סגנית "אינטל" העולמי, וגם כמובן נשיאות האקדמיה למדעים שלנו בישראל, ועוד רבים וטובים. 
+
+אני עוד מעט אקריא, אחרי שקצת אצור סקרנות, את שמות הזוכים והעבודות שהם כתבו. אבל אני רוצה לומר משהו על יום המדע ועל חשיבותו. אנחנו חוגגים אותו, מציינים את יום המדע, ביום ההולדת של אלברט איינשטיין. היום זה בעצם 133 שנה להולדתו. ומדוע אלברט איינשטיין? משום שהוא המדען האולטימטיבי, לאו דווקא בגלל התגלית שלו על תורת היחסות, שהיא מאוד-מאוד חשובה לתשתיות חיינו, אלא אולי בעיקר, לפחות מבחינתי, מהסיבה שהוא תמיד חתר לאיזון בין המדעים לבין הרוח, בין המדעים לבין הערכים. 
+
+אנחנו יודעים שמדען, ככל שתגליתו תהיה חשובה, אבל הוא חלילה ימעד וינצל, הוא או אחרים, את תגליתו להיבטים פחות מועילים לאנושות – ואני בעניין הזה אזכיר את נובל ואת הדינמיט. לקחו את זה למקום לא טוב במקרה הזה, אז החזירו באיזון לפרסי נובל, שיש לנו הכבוד לככב שם עם כמה וכמה מדענים שלנו, שבהחלט ראוי לציין אותם ביום הזה. 
+
+אני חושבת שהאיזונים הללו בין רוח, ערכים ופרגמטיות של חקר והמצאה הם האיזונים הנכונים, וזה מה שצריך להיות ב-DNA. זה מזכיר לי את השיבוט הגנטי שגם הוא דבר שיש בו היבטים חיוביים והוא עניין של מדע באמת והוא נוצר להשבחת הגזע והמין האנושי. יחד עם זאת, כולנו יודעים לאן ניתן חלילה להגיע באמצעות אותן המצאות ותגליות בתחום הזה.
+
+המדען – המדען בכל מקום בעולם, בוודאי גם בארץ, צריך סביבת מחקר תומכת. הוא צריך תקציבים, הוא צריך אפשרויות לבוא במגע ובקשר עם מדענים בחו"ל, על מנת שתיווצר שם הפריה האחד של השני; הוא צריך, כפי שאמרתי, את אותו מוסר גבוה וערכים אנושיים; הוא צריך שתהיינה בו תכונות של חקר, של ספקות, של העלאת ספקות, של שאילת שאלות, של דיוק ושל התמדה במחקר. 
+
+ אני רק אתלה באילנות גבוהים כשאני אזכיר את פרופסור שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה בשנה האחרונה, שעבר דרך חתחתים במשך למעלה מ-20 שנה עם התגליות שלו, והיו מי שכפרו בתגליות, היו מי שגיחכו וצחקו, והוא לא ויתר, הוא לא ויתר. ולשמחתנו כולנו – לשמחת האנושות, לא הישראלים דווקא – באמת לאחר שני עשורים היו מי שמצאו שתגליתו היא נכונה, היא תורמת למדע, לחיים שלנו, גם היומיומיים, וזה רק מוכיח שאסור לוותר. 
+
+כשראיתי את התלמידים הללו ושמעתי את הדרך שהם עושים – גם הם לא מוותרים. הם לא מוותרים. נכון, חבר הכנסת דודו רותם? לא מוותרים התלמידים שלנו, למרות ששמעתי מכמה הורים שיש בתי-ספר שמערימים קשיים, כי כשהם רוצים לצאת ולעשות מחקר במכון ויצמן או במקום אחר, אז לא כל כך מקלים עליהם ולא כל כך מהר נותנים להם אישור יציאה. אין מה לעשות, החקר לא יכול להתמצות רק בין כותלי בית-הספר. אנחנו צריכים לנצל את המעבדות שיש לנו במוסדות השונים, המוסדות האקדמיים. אני פונה גם מכאן בקריאה לכל אותם מנהלים שבוודאי מתהדרים, ובצדק, בהישגים של התלמידים הללו, שבאמת ייקחו בחשבון שהם צריכים גם לצאת ולהפסיד הרבה מאוד שעות, אבל אני סומכת עליהם שהם ישלימו את השעות וגם יצליחו לעמוד במשימות של בית-הספר עצמו.
+
+אמר פרופסור ריצ'רד פיינמן, שהוא גם זוכה פרס נובל, אמריקני, אגב, בפיזיקה; הוא אמר משפט שאני חושבת שצריך לחרות אותו על לוח לבנו – שהמדע הוא בעצם אמונה בבורותו של המומחה. כלומר, במלים אחרות, שנדע עד כמה אנחנו לא יודעים. ככל שנהיה פחות יהירים ונדע שאנחנו לא יודעים מספיק ולא יודעים די ונמשיך לחקור, כך אנחנו נצליח להגיע באמת לתוצרים של תגליות משמעותיות, ואז גם נוכל להיות נמנים עם אלה שנקראים מדענים.
+
+יש לנו שבעה מוסדות אקדמיים שנמצאים בקדמת המפה של תחום המחקר בעולם כולו, ואני אציין: זה הטכניון, זה מכון ויצמן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפ�� ואוניברסיטת בן-גוריון. הם מדורגים במקום ה-12 מתוך 37 מקומות, על-פי ה-academic ranking of world universities, הם גם מדורגים בין 150 האוניברסיטאות המובילות מתוך 500 המובילות בעולם, על-פי ה-Times Higher Education, ואם אנחנו נרד לרזולוציות של פקולטות מסוימות, נמצא אותן גם במקומות עוד יותר טובים.
+
+
+ לא נשאר לך הרבה זמן.
+
+
+ מאחר שהיושבת-ראש אומרת שלא נשאר עוד הרבה זמן לפרט, אני בכל זאת רוצה לציין את אותם תלמידים שזכו היום בפרסים, ואלה שמותיהם – לפחות; אני לא אזכיר את העבודות שלהם, את הנושאים, אני רק אומר שזה נע ממדעי הרוח למדעים מדויקים, לטכנולוגיות גבוהות. ואני כן אזכיר שבמקום הראשון אבישי קטקו – אני מקווה שאני מציינת נכון את השם – ומיה בראון זכו בפרס ראשון על פרויקט חיטוי מים באמצעות קרינת שמש, והם אמרו שהפרויקט שלהם יסייע למדינות אפריקה לחטא באמצעים מאוד מועטים את מי השתייה המזוהמים שנמצאים בקרבם. כמו כן זכו טובה טטיאנה חנימוב, הדס ענבר, עמית שפרן, עמית כהנא, אור שגיא, אלפארוק אבו אלחסן, שירה הברמן, איתי לשם – אור שגיא, אמרתי – לידור אלדבח, שי קרייתי, רועי טל יוסף והדס זהבי.
+
+
+ ברכות לזוכים.
+
+
+ תרשי לי בקצרה. במדרש רבה על ספר קהלת נאמר כך: "בנוהג שבעולם אלף בני-אדם נכנסין למקרא יוצאין מהן מאה למשנה, יוצאין מהן עשרה לתלמוד, יוצא מהם אחד להוראה". התפיסה המיוצגת במדרש גורסת כי כדי להגיע למצוינות המאפיינת מיעוט של יחידי סגולה הראויים להוראה יש ללמד ציבור רחב. בהתאמה לענייננו, נראה כי היכולת לבצע מחקר והוראה אקדמיים מעולים היא פועל יוצא של חשיפה של אוכלוסיות רחבות לידע המדעי לגווניו. 
+
+ ופה המקום להתחיל דיון אחר בזמן אחר על בריחת מוחות ועל עצירתם והחזרתם של כל המדענים למדינת ישראל. תודה רבה לך.
+
+
+ תודה רבה לך, חברת הכנסת רונית תירוש, שגם יזמת את ציון היום המיוחד הזה. ואני כבר מזמינה את חבר הכנסת מיכאל בן-ארי לבוא ולשאת דברים, כמובן באותו נושא – היום הלאומי למדע. בבקשה, חבר הכנסת בן-ארי.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה, אדוני השר, גברתי חברת הכנסת רונית תירוש, יוזמת הדיון, אני אתחיל דווקא במה שסיימת, באותו מדרש. הוא אומר: אלף נכנסין, מאה, ובסוף נשארים יחידי סגולה שמגיעים אל הטופ שבטופ. כששואלים אותי מדי פעם מה אני עושה, אני אומר שאני מורה בהפסקה. יש כאלה שרוצים להחזיר אותי – – –
+
+
+ גם אני.
+
+
+ אני מורה בהפסקה, רוצים לקצר לי את ההפסקה. יש כמה שרוצים לקצר לי את ההפסקה, אבל בינתיים אני בהפסקה ואני פה, אבל מיטב ימי הבוגרים עסקתי בחינוך, עסקתי בהוראה, ואני מכיר את הטעות של מורים ולפעמים של הורים. והטעות של מורים ולפעמים של הורים זה שעוסקים בשפיץ או עוסקים בשוליים ושוכחים את מרכז הכובד. 
+
+כשאני רואה את יום המדע, עם כל הכבוד – זאת אומרת, אני מעריך מאוד מדע, אצלי, כמי שעסק בחינוך, כמי שמכיר את הכישלון העצום של מערכת החינוך, שהרסה והחריבה את החינוך הטכנולוגי לפני כ-15 שנה במו ידיה, ותיכף אני ארחיב למה אני מתכוון – אז אני מתחלחל, והתחושה שלי היא תחושה רעה מאוד, ושאף אחד לא יבין שחס ושלום אני נגד לקחת את הכשרונות הצעירים. אם היו לי עכשיו השמות של כל הנערים והנערות והיה זמן, הייתי מקריא ומשבח אותם ומעלה אותם על נס, כי באמת הם סוללים לנו דרך לכל מיני דברים מאוד-מאוד טובים, אבל בדרך אנחנו שוכחים את מרכז הכובד. 
+
+ואת, בתור מנכ"לית משרד החינוך ובתור מי שעסקה בחינוך של בית-ספר מקיף, עם אוכלוסייה מגוונת ביותר, בעירוני ט', מה שפעם קרו לו "סינגלובסקי", אם אני לא טועה – – –
+
+
+ לא.
+
+
+זה בנפרד.
+
+
+זה עירוני ט', היה ונשאר.
+
+
+ היה ונשאר. את יודעת איפה נמצא מרכז הכובד או איפה עיקר העבודה שלנו, ואת גם יודעת באיזה משבר נמצאת מערכת החינוך שלנו. מערכת החינוך שלנו, המשבר שלה הוא לא בחינוך המדעי, "הטוֹפּי", כשילדים מוכשרים, שכבר בכיתה ט' ובכיתה י' לומדים קורסים אוניברסיטאיים – ויש כאלה, וצריך לתמוך בהם וצריך לעודד אותם וצריך לפתח אותם ולא לתקוע אותם. אם הילד יכול לסיים את התואר הראשון שלו בסוף י"א או בסוף י"ב, אנחנו צריכים בתור מערכת לתת לו את האפשרות. 
+
+ אבל יש המוני המוני ילדים שבאים – ואני, בתור מי שעסק בבית-ספר די דומה לזה שעסקת, בית-ספר של תלמידים, של ילדים שבאים מבתים רגילים, נורמטיביים, אני לא רוצה להשתמש בביטוי "קשי יום", כי הילדים האלה היו ילדים טובים, הם באו עם פת הלחם בבוקר, הם בדרך כלל התלבשו נקי, הם היו ילדים נורמטיביים לחלוטין. לא שאיפות גדולות, לא בתחתית, אבל עם חוסרים עצומים-עצומים בהרגלים, או מה שהגדרתי קודם – בשאיפות המינימליות: מדינה, חברה, צריכה, מגוון של דברים. לקחו את כל מערכת החינוך והפכו אותה למערכת חינוך עיונית. אם אתה לא לומד מתמטיקה ואנגלית, אתה לא בעניין. פעם היה יכול ילד להיכנס לבית-ספר בכיתה ט', להיכנס לבית-ספר מקצועי, וזה היה כבוד, וללמוד מכונאות רכב, ולסיים את בית-הספר בתור חשמלאי, או להמשיך לי"ג-י"ד ולסיים בתור הנדסאי חשמל. היום, בפינצטה תמצא כאלה בתי-ספר. פעם בכל בית-ספר מקיף היו מסלולים כאלה. ילדים בכיתות הכוון היו באים עם ארגז הכלים. בתור מחנך, בתוּר רב של בית-הספר, הייתי רואה בבוקר – –
+
+
+ בתוֹר.
+
+
+ בתוֹר. תודה. – – את התלמיד מגיע עם ארגז הכלים הקטן, ורואה את האחריות שלו, רואה את העבודה שלו במעבדה, ורואה איך הוא מתחיל בכיתה י' את המסלול – בדרך כלל, המסלול המקצועי מתחיל בכיתה י' – ואיך הדבר הזה, ההכשרה המקצועית הזאת מפתחת אותו ומלמדת אותו להיות אדם תורם, קודם כול לעצמו, אחראי, יודע לאן הוא מגיע. מה עשתה מערכת החינוך? היא מתהדרת במספר מסוים של 20 ילדים מקסימים, נהדרים, כולם מתוקים מדבש, אבל אני לא יודע לספור כמה אלפים נמצאים לא במקום שבו הם צריכים להיות, כי שכחנו את החינוך הטכנולוגי.
+
+ברשותךְ , אם יורשה לי עוד דקה אחת. אני חייב לומר עוד משהו אחד. כמה פעמים שמעתי פה את הנשיא פרס: "היי-טק, היי-טק". כל המדינה – מלאה הארץ עורכי-דין ואנשי היי-טק. תחפש שרברב, תחפש חשמלאי, תחפש חקלאי, תחפש מישהו בעבודה כפיים שגאה בעבודתו – לא תמצא.
+
+
+ אתה יכול לקחת עורך-דין.
+
+
+ אני יכול לקחת עורך-דין? אני אקח חליל – – –
+
+
+ חלק מהם מובטלים.
+
+
+ אני אקח חליל, מאה עורכי-דין. אתה לא מדבר על העורך-הדין האישי שלי, אני מבין.
+
+
+ אני חושבת שדודו התכוון לכך: מאחר שהשוק מוצף בעורכי-דין, תוכל לקחת עורך-דין שיעשה לך עבודה מקצועית בתחום – – –
+
+
+ הוא התכוון.
+
+ברשותךְ, אני חייב לסיים בסיפור מפורסם – –
+
+
+ ובזה אתה מסיים.
+
+
+ – – ובזה אני אסיים, על תחרות חתירה בין שתי קבוצות, קבוצה ישראלית וקבוצה יפנית. בשתי הקבוצות היו שמונה אנשי צוות. אחרי התחרות הראשונה היפנים לקחו, בהפרש ניכר, את הישראלים. עשו בדיקה וראו שאצל היפנים יש שבעה חותרים ומנהל אחד, ואצל הישראלים – שבעה מנהלים וחותר אחד. הביאו אנשי צוות שבדקו, ואחרי חודשיים הגישו את הדוח ואמרו שזה באמת לא יכול להיות שבעה מנהלים. קבעו: ארבעה מנהלים בכירים ביותר, שני מנהלים בכירים, מנהל ביניים וחותר אחד. עשו תחרות נוספת – ושוב, בהפרש עוד יותר גדול. הביאו את ועדת החקירה והחליטו לפטר את החותר, אבל את הבונוסים בכל זאת שילמו למנהלים. 
+
+ אז, רבותי, בואו ניכנס לפרופורציות. אנחנו צריכים חותרים. מדינת ישראל צריכה חותרים. צריכים גם מדענים, אבל פרופורציות, לכל הרוחות. פרופורציות. תנו לילדים את עבודת הכפיים, שהיא עבודה נהדרת, היא מחנכת, והיא נותנת.
+
+
+ תודה.
+
+
+ יש הרבה ילדים שזה התחום שלהם. תנו להם להיות נגרים, שרברבים, מכונאים. הם רוצים את זה. תפסיקו לבלבל להם את השכל עם חמש יחידות פיזיקה, כימיה ומתמטיקה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. ישיב, כמובן, שר המדע והטכנולוגיה, השר דניאל הרשקוביץ. כבוד השר, בבקשה.
+
+
+ אין לי ויכוח אתך – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חברת הכנסת רונית תירוש, שיזמה את הדיון, נתחיל ככה: מאחר שמדע בדרך כלל נרכש במערכת החינוך, הרי מטבע הדברים הדיון ביום המדע הלאומי או הבין-לאומי גולש להיות דיון בכל תחלואות מערכת החינוך או הדברים הדורשים תיקון, כפי שהעלה כאן חבר הכנסת בן-ארי, ובמידה מרובה של צדק.
+
+אבל מאחר שלא אגלוש היום לכל בעיות מערכת החינוך, אני רוצה לראות ביום המדע הבין-לאומי סיבה למסיבה, ואני חושב שיש היום סיבה למסיבה. ציינה כאן חברת הכנסת תירוש את התלמידים המצטיינים, עבודות מדהימות שהיום זכו להכרה ולהוקרה, ואני באמת רוצה לעשות משהו שהוא לא כל כך מקובל בדרך כלל – כי שוב, אנחנו בדרך כלל עוסקים בצרות – ולקחת את יום הולדתו ה-133 של אלברט איינשטיין ולהשתמש בו אולי גם כיום שבו מדינת ישראל יכולה לטפוח לעצמה על השכם. 
+
+ לפני קצת יותר משלושה חודשים בילינו רעייתי ואני בשבת בשטוקהולם, בירת שבדיה. אגב, יום קצר מאוד: השמש זורחת ב-09:00 ושוקעת ב-15:00, וקר בחוץ וכו', אבל היה חם מאוד בלב, כי במוצאי אותה שבת היינו באולם הקונצרטים של שטוקהולם, ועל הבמה עמד פרופסור דן שכטמן, חבר מהטכניון, וקיבל את פרס נובל לכימיה. באותם רגעים חשבתי לעצמי על כך שקודם כול זה כבר עניין שחורג מהמקריות: דן שכטמן הוא השלישי מן הטכניון, הרביעי מישראל בשבע השנים האחרונות בכימיה, השישי בעשר השנים האחרונות במדעים. אלה דברים שהם ללא ספק חורגים מכל פרופורציה ביחס לגודלה של מדינתנו.
+
+ אבל לא רק זאת. חשבתי על כך שאני נמצא שם כבן לניצולי שואה, כאשר הורי, כמו רבים מעמנו, לפני 67 שנים אך יצאו מן התופת, מגיא ההריגה; כבן למדינה שנולדה לפני 64 שנים כנגד כל הסיכויים – כל האוכלוסייה היהודית כאן היתה כ-650,000 איש, כשהם מוקפים במיליונים שיש להם מטרה אחת: להשמידם ולכלותם. 
+
+ המדינה הזאת היא ללא אוצרות טבע ועם צרות שיכולות להספיק ל-70 מדינות, כאשר היא נתונה למתקפות וניסיונות השמדה, פשוטו כמשמעו, מאז ועד היום, כי גם היום יש כאלה שמבחינתם אין למדינת ישראל מקום על הגלובוס, והם לא מסתפקים באמירות ובהצהרות אלא גם משתדלים להצטייד בנשק שאולי יקדם אותם אל המטרה הזאת. המדינה הזאת ב-64 שנות קיומה נלחמת על קיומה ללא הפסק. המדינה הזאת ב-64 שנות קיומה קולטת עלייה, כשרוב העלייה שהגיעה לכאן היתה עלייה נצרכת, עלייה שרובה נטולת כול. תרבויות שונות, מנהגים שונים, וכאן צריכים להתמזג לעם א��ד, לתרבות אחת; חלקם אפילו משתמשים בשפות שונות. 
+
+ והתפתחה כאן לנגד עינינו, גברתי היושבת-ראש, מעצמה. וזוהי מעצמה. אני לא מדבר על כך שהיא מעצמה תורנית כי היא המרכז הרוחני של עם ישראל מזה שנים רבות, אבל מעצמה מדעית וטכנולוגית; מעצמה לא רק יחסית, לא רק מקומית, אלא מעצמה אבסולוטית. והמעצמה הזאת היא היום יצואנית המדע והטכנולוגיה הגדולה בעולם. והמעצמה הזאת היא היום – מירב הציוד הרפואי המתקדם נוצר, מיוצר, הוא פרי פיתוח וייצור של המעצמה הזאת. והמעצמה הזאת היא מעצמה בתחומים רבים, כגון תחום החלל, כאשר בתחום החלל יש לנו טכנולוגיות וסוגי לוויינים שלאחרים אין, אפילו לא לארצות-הברית, המובילה בחלל. והמעצמה הזאת – שישה ממדעניה בעשר השנים האחרונות עמדו על הבמה שם בשטוקהולם וקיבלו את פרסי נובל, ארבעה בכימיה, שניים בכלכלה.
+
+אני חושב שזוהי ההזדמנות, ביום המדע, למדינה הזאת לטפוח לעצמה על השכם, לראות גם את חצי הכוס המלאה – ולעניות דעתי, יותר מחצי כוס מלאה. שוב, לא נפתרו כל הבעיות, יש עוד הרבה מה לעשות. אגב, אף פעם לא תיפתרנה, כי השקעה בחינוך, השקעה במדע, השקעה בהשכלה – כל אלה בבחינת דברים שאין להם שיעור. כמה שלא נשקיע, הקומץ לא ישביע את הארי. תמיד יש מקום להשקיע יותר. ולכן, גם כעת, בעומדי כאן על בימת הכנסת, אהיה כאן האחרון שיאמר שהשקענו מספיק, שאנחנו משקיעים מספיק, שאיננו צריכים להשקיע עוד משאבים. יחד עם זאת, דווקא העובדה שלא השקענו מספיק מעצימה את הישגי ההון האנושי, שהוא ההון העיקרי של מדינתנו.
+
+וכאשר אני רואה פה, ביציע האורחים, בני-נוער, אני באמת מתמלא גאווה ותקווה, כמו הגאווה שחשתי היום בעת האירוע המכובד מאוד באודיטוריום של הכנסת. אנחנו עדיין נמצאים תחת רישומם של ימי הפורים. המדרש מתאר שכאשר נגזרה הגזירה, אותה גזירת פתרון סופי לאבד ולהרוג את כל היהודים, מרדכי יצא, במלים של היום נאמר שהיה קצת מדוכא, הלך ברחוב, ואז ראה שלושה תינוקות ופנה אל התינוקות ואמר לכל אחד ואחד מהם: "פסוק לי פסוקך", דהיינו, אמור לי משהו שלמדת. וכששמע מרדכי את דברי אותם תינוקות של בית רבן, אותם תלמידים, אז הוא נתמלא שמחה גדולה, כי הוא ידע שהעתיד הוא כאן. 
+
+גברתי היושבת-ראש, העתיד של מדינת ישראל הוא לא במצבורי הגז, למרות שהם ללא ספק יכולים לעזור, ואנחנו בוודאי נשתדל להיעזר בהם, אבל העתיד האמיתי של מדינת ישראל – – –
+
+
+ מהתמלוגים נוכל לממן את המדע.
+
+
+ בדיוק. העתיד האמיתי – – –
+
+
+ גם את המדע.
+
+
+ גם.
+
+
+ גם את המדע. העתיד האמיתי הוא כאן, הוא פה ביציע – אותם בני-נוער שהיום אולי יושבים כאן ומאזינים לדיון, ומי יודע אולי בעוד כמה שנים מי מהם יעמוד על הבמה שם בשטוקהולם – –
+
+
+ אמן.
+
+
+– – אותם בני-נוער שללא ספק התווספו לאלה שתורמים למעמדה המיוחד של מדינת ישראל. ושוב, אני חוזר ואומר, אנחנו לעולם לא נוכל לנוח על זרי הדפנה. יחד עם זאת, זה היום באמת לברך ולהודות לקדוש-ברוך-הוא על מה שיש, להמשיך לטפח את הדור הצעיר ולדעת שניתן להוסיף. 
+
+ הזכרתי היום בנאומי באודיטוריום את דבריו המדהימים של איינשטיין, שאמר: כל המדע שלנו, כשהוא נמדד אל מול המציאות, הוא פרימיטיבי וילדותי, ויחד עם זאת, הוא הדבר היקר ביותר שיש לנו.
+
+
+ ואם יותר לי אני אוסיף משהו, דווקא בגלל שאני מכירה את השקפת עולמך, הוא אמר את אחד המשפטים המעניינים ביותר: אלוהים לא משחק בקוביות. אז זה לא עניין של מזל, אלא יש פה חוקיות קב��עה וידועה מראש, רק נשגב מבינתנו להבין לפעמים.
+
+
+ נכון. באמת אני מודה על התוספת החשובה. ולכן, ככל שנעסוק יותר במדע, נבין עד כמה אנחנו לא יודעים, אבל עד כמה יש לנו מקום ללמוד ולהוסיף, ולהוסיף את הנדבכים שלנו. ובעזרת השם, אנחנו מאחלים בזה היום למדינת ישראל שתמשיך לשמור ולשמר את מעמדה כמעצמה מדעית טכנולוגית ונזכה לרוות רוב נחת מפרי עמלנו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני שר המדע והטכנולוגיה, חבר הכנסת דניאל הרשקוביץ. 
+
+ אנחנו רק נציין ונברך את האורחים שנמצאים אתנו ביציע. כאמור, נמצאים כ-30 שגרירי האיחוד האירופי, אורחי חבר הכנסת יצחק הרצוג. Welcome.
+
+ 
+ [מס' כ/431; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 25765; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012 – לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דודו רותם. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני ממלאת הוראות, אילן. שלא תחשוב שיש חוקיות לזה שבמקרה יש קשר בין הדברים.
+
+
+ אני מסביר לו שאין לנו כל היום, שייגש לדוכן.
+
+
+ את סדר-היום אני מקבלת מהמזכירות, אתה מבין.
+
+
+ גברתי לא צריכה להתנצל.
+
+
+ שלא ייווצר הרושם שמישהו שינה את סדר-היום כדי להיטיב עם – – –
+
+
+ גם אם סדר-היום שונה כדי שאני אגיש קודם לא קרה כלום. 
+
+
+ – – – כולנו עצובים פה.
+
+
+לא יקרה שום דבר.
+
+
+ בבקשה, יושב-ראש ועדת חוקה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, יש לי זכות גדולה להציג את החוק שעוסק בהרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בשירות הציבורי, הצעת חוק של חברי הכנסת חמד עמאר, יריב לוין ואלכס מילר. אנחנו משלמים חוב של כבוד לעדה הדרוזית, שהיא עדה שנאמנה למדינת ישראל, משרתת בצבא-הגנה לישראל. ואנחנו תמיד מדברים על קשר הדם. ולא – הפעם אנחנו מדברים על קשר החיים, על קשר החיים שבין מדינת ישראל לבין העדה הדרוזית.
+
+על-פי הצעת החוק, שאני מקווה שתהפוך לחוק, יהיה ייצוג הולם של בני העדה הדרוזית בקרב עובדי החברות הממשלתיות וגם בעיריות שלמעלה מעשירית מהתושבים ולא יותר מהמחצית הם בני העדה הדרוזית. גם בעיריות האלה תהיה חובת ייצוג הולם לבני העדה הדרוזית. 
+
+ להצעת החוק, כמקובל בוועדת חוקה, אין הסתייגויות.
+
+
+רק כשהיושב-ראש מסתייג.
+
+
+ כשהיושב-ראש מסתייג אז אחר כך היושבת-ראש דואגת שהוא יסיר את ההסתייגות שלו. אגב, הוא גם בדרך כלל לא מסתייג אלא הוא מתקן את החוק במקור. 
+
+ על כל פנים, אין לה הסתייגות, כי זו הצעת חוק צודקת, נכונה וראויה, ואני קורא לבית לאשר אותה בקריאה השנייה והשלישית.
+
+
+ תודה רבה לך, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם. כפי שצוין כבר על-ידי יושב-ראש הוועדה, לחוק הזה אין הסתייגויות, אך בהחלט יש בקשות לרשות דיבור. ראשון המבקשים, חבר הכנסת – גם המציע בעצם, מי שיזם את החוק – חבר הכנסת חמד עמאר, ומייד אחריו גם חבר הכנסת יריב לוין, השותף להצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת חמד עמאר, אתה מוזמן.
+
+
+ – – –
+
+
+לא, אלה בקשות לדיבור.
+
+
+ איזה הסתייגויות?
+
+
+ לא מצביעים על הסתייגויות. חבר הכנסת יריב לוין שינה כמה דברים בתקנון, ואנחנו לאט-לאט מדביקים את הקצב ולומדים מחדש. בבקשה, חבר הכנסת חמד עמאר.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ברצוני קודם כול להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר סיעתי חבר הכנסת דודו רותם, שלקח את הנושא לידיים, ראה את החשיבות של הנושא וקידם את הנושא במהירות האפשרית. אנחנו במושב הזה הצלחנו להעביר את זה בקריאה ראשונה, והיום אנחנו נעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית, ובאמת תודה רבה, אדוני יושב-ראש ועדת חוקה. 
+
+אני גם רוצה להודות לחברי חבר הכנסת יריב לוין, שיזם יחד אתי את הצעת החוק, שיש בה כדי להביא כבוד לעדה הדרוזית. חברי חבר הכנסת יריב לוין הוא חבר אמת לעדה הדרוזית. אנחנו ביחד יוזמים הצעות חוק ומקדמים הצעות חוק לטובת העדה הדרוזית. תודה רבה. 
+
+ אני רוצה להודות גם למפלגתי, מפלגת ישראל ביתנו, אשר נותנת לי את הגב לדאוג למגזר הדרוזי ומתגייסת לצדי בכל עת שאני צריך את עזרתה למען העדה הדרוזית. 
+
+החוק הזה, אני חושב, היה צריך לחוקק אותו מזמן, לא עכשיו. העדה הדרוזית ידעה להשתלב במערכת הביטחון בצורה טובה ביותר, אבל במערכת האזרחית לא רק שלא ידעה להשתלב – לא השתלבה כמעט בכלל. העדה הדרוזית גרה בפריפריה, רחוקה מהמרכז, רחוקה ממשרדי הממשלה, רחוקה מהמרכזים של חברות ממשלתיות. ולכן, בהצעת החוק הזאת, אם נאפשר ונעזור וניתן את האפשרות לקלוט את החיילים המשוחררים הדרוזים בחברות ממשלתיות, זה יכול לקדם את העדה הדרוזית ויכול להעלות אותם למקום הנכון. בנוסף, הנשים הדרוזיות והאבטלה הגבוהה בקרב הנשים הדרוזיות – החוק הזה אולי יכול לעזור, ואם ניישם את החוק הזה, אני אומר לכם, נוכל לגייס מאות חבר'ה צעירים לחברות ממשלתיות.
+
+ עוד פעם תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה, גברתי היושבת-ראש. תודה לכולם.
+
+
+תודה רבה לך, חבר הכנסת חמד עמאר, שבאמת זה לא החוק הראשון בנושא זה שאתה מקדם. ועכשיו באמת זכות הדיבור לחבר הכנסת היוזם במשותף, חבר הכנסת ויושב-ראש ועדת הכנסת יריב לוין. בבקשה.
+
+
+תודה רבה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה גם כן לפתוח בדברי תודה, ולומר קודם כול תודה לחברי הטוב חבר הכנסת חמד עמאר, שמזכה אותי פעם אחר פעם באפשרות באמת לפעול ביחד אתו כדי להתחיל בדרך שיש לנו עוד לא מעט שלבים לעבור בה כדי לתקן גם את העוול שנעשה לבני העדה הדרוזית, ואני חושב שנעשה למדינת ישראל בכלל, כי כשאנחנו לא נותנים ולא דואגים למי שתורם למדינה, ולא מחזקים את אלה ששותפים לעשייה כאן, אנחנו בסוף פוגעים בכולנו. 
+
+אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם, שבאמת נרתם למלאכה הזאת ואפשר את השלמת החקיקה כבר במושב הזה, וכמובן, לכל הצוות המצוין של הוועדה, לרבות הצוות המשפטי, שבאמת עשו מאמץ גדול כדי שאנחנו נוכל היום להביא את הנושא הזה לידי גמר.
+
+גברתי היושבת-ראש, אמר קודם חבר הכנסת דוד רותם שאנחנו פורעים חוב. אני חושב שאנחנו, איך אומרים? התחלנו לפרוע חוב. יש לנו עוד חוב גדול. אני חושב שחבר הכנסת חמד עמאר מוביל פה כבר תקופה ארוכה שורה של תיקוני חקיקה שכפי שהוא אמר היו צריכים להיעשות מזמן, ואנחנו צריכים להיות מחויבים ולהמשיך לפעול כדי להביא ולהסדיר את הסוגיה של העדה הדרוזית על כל מרכיביה באופן כזה שהיא תזכה למקומה ולמעמדה הראוי בכל רובדי החיים בחברה הישראלית.
+
+ואני רוצה לומר הערה אחת לסיום, והיא הערה חשובה. הצעת החוק הזאת, רבותי, היא הצעה הרבה יותר מהפכנית ממה שנדמה מתוכנה, משום שנדמה לי שזו הפעם הראשונה, או בוודאי אחת הפעמים הראשונות, שבה ניתנת הכרה נפרדת לבני העדה הדרוזית. לא ניסיון לשייך אותם לאוכלוסייה הערבית, לא ניסיון להכתיב להם להיות מיוצגים על-ידי אחרים, לא ניסיון לראות בשילוב אחרים כאילו שילוב של בני העדה הדרוזית, אלא התייחסות פרטנית לבני העדה הדרוזית באופן נפרד, כפי שצריך להיות וכפי שהדברים הם במציאות החיים האמיתית. אני חושב שזה קו שצריך להמשיך בו, צריך להתמיד בו, צריך לדאוג שבני העדה הדרוזית יזכו להכרה המלאה כעדה עצמאית, נפרדת, שזכאית לייצוג ולשילוב בכל המקומות ובכל רובדי העשייה בחברה הישראלית. 
+
+אני שוב מודה לכולם, ומקווה שהכנסת תאשר את החוק החשוב הזה. תודה.
+
+
+תודה רבה לך. ברגע שתגיע למקום אנחנו נפנה להצבעה על החוק בקריאה שנייה, ומייד אחר כך – בקריאה שלישית. נזכיר שהצעת החוק הזאת היא פרי יוזמה של חברי הכנסת חמד עמאר, יריב לוין ואלכס מילר. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה. בבקשה, מצביעים.
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+ ונעבור לתוצאות: בעד – 9, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה השנייה. 
+
+אדוני היושב-ראש, לעבור לקריאה שלישית?
+
+
+ היא עברה פה אחד.
+
+
+ פה אחד.
+
+
+בקריאה השלישית גם פה אחד.
+
+
+ אנחנו עוברים לקריאה השלישית. בבקשה.
+
+חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+ ונעבור לתוצאות: בעד – 9. כמו שאמר יושב-ראש ועדת החוקה, פה אחד בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שחוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, עבר בקריאה השלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/442).]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא כמובן הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון מס' 5) (הודעת תשלום קנס בשל חנייה אסורה), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת – לקריאה הראשונה. יציג את החוק חבר הכנסת היוזם, חבר הכנסת אילן גילאון. 
+
+
+
+
+ ובינתיים הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
+
+
+ תודה. 
+
+ ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הנהיגה הספורטיבית (תיקון), התשע"ב–2012, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט; הצעת חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות, התשע"ב–2012, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, מזכירת הכנסת הגברת ירדנה מלר. 
+ 
+
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת גילאון.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השר יולי אדלשטיין, חברי חברי הכנסת, אני אנסה לצמצם את ההסבר בדקות מאוד מצומצמות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני יודע, אבל הבנתי שלהביא גאולה לעולם זה גם לדבר בקיצור. אגב, גברתי, את לא יודעת. אני אפילו קבעתי תקדים בכנסת, ופעם אחת העברתי פה משהו שנקרא blind חוק – חוק עיוור. אז יושב-ראש הישיבה היה חבר הכנסת גדעון עזרא – ואני מעומק לבי רוצה בהחלט לאחל לו החלמה מלאה ורפואה שלמה בשם כולנו.
+
+
+ – – –
+
+
+ ואז באתי ואמרתי: התנאי שלי הוא שכולם מצביעים בעד החוק, ואני לא מסביר שום דבר ואנחנו עוברים הלאה לסדר-היום, וכך זה היה.
+
+
+ עבר?
+
+
+ כן. זה היה פעם ראשונה שהיה בכנסת ישראל blind חוק, חוק חשאי. אנשים חשבו שאנחנו מספיק הגונים, לא כדי לוותר על רמת-הגולן באותה הזדמנות, אלא לתת איזשהו חוק – ומשום שהחוק הזה כבר הוסבר פעם אחת והוא נובע מתוך איזה צורך שאצלנו, אני מניח שגם אצל גברתי, נערמו ערימות של תלונות של אנשים בעלי תג נכה במכוניתם שקיבלו דוחות חנייה בניגוד לחוק חניית נכים משנת 1994, הקובע מקומות מסוימים שבעל תג נכה יכול לחנות, ואדם ללא תג נכה לא יכול לחנות. ואז, מה שקרה בפועל, שמי שנדרש להוכיח שהוא לא עבר עבירה זה היה אותו אדם שהיה צריך לכתת את רגליו, או את רגלו, או את גדמיו, ולהגיע לבית-המשפט כדי להוכיח שלא הוא היה, ושהוא פעל שלא בניגוד לחוק. זה נבע בעיקר מרשלנות, אי-הבנה – –
+
+
+ אי-ידיעת החוק.
+
+
+ – – אי-ידיעת החוק – ואני אסתפק בזה. זה גם מעבר לזה, אבל אני אסתפק בזה. כך גררו אנשים.
+
+בסופו של דבר, אני יודע שרק בעיריית תל-אביב עצמה בשנת 2010 בוטלו 5,100 דוחות שניתנו לבעלי תג נכה. גברתי יכולה לתאר לעצמה כמה דוחות כאלה ניתנו. ואז אמרו לי שהם לא יכולים להגיד לי כמה דוחות כאלה ניתנו, כי הם לא יודעים. הם יודעים כמה הם ביטלו, וזה היה 5,100. אז כדי לסבר את האוזן שאלתי: כמה דוחות נתתם לאנשים שחנו בחניית נכים ללא תג נכה? ובכן, זה היה 6,100, כמעט אותו מספר שבוטלו לבעלי תג נכה. 
+
+כדי לא לסבך יותר מדי את העניין, החוק דורש במפורש שחובת ההוכחה תהיה על הנותן. כלומר, לא אתה תבוא לבקש את התמונה בבית-המשפט, אלא שכאשר אתה תקבל את הדוח הביתה אתה תקבל את התמונה שממנה ניבטת העבירה שאותה ביצעת. עבירה שאדם בעל תג נכה יכול לבצע היא כאשר הוא חונה במרחק של לא יותר מ-12 מטר ממעבר חצייה, או בתחנת אוטובוס, או במרחק שהוא מתחת ל-1.5 מטר מקיר תומך שנמצא שם, כדי לא לחסום את דרכו של רכב אחר או עגלת נכים אחרת. החוק הוא לגמרי פשוט, רק שהוא הופך את היוצרות.
+
+האמת היא שבהתחלה היה לנו גם כיוון של בכלל לשלול את הזכות מהפקחים מהרשויות המקומיות, רק אז הסתבר לנו בעצם שהאנשים הנכים האלה, בעלי תג הנכה, הם מקור הכנסה עצום לעיריות, ולכן העיריות נלחמות עליהם כל כך. אחרת אי-אפשר להבין את ההתנגדות הכל-כך בוטה, הכל-כך נמרצת מצד הרשות המקומית. 
+
+ אי לכך ובהתאם לזאת, ומשום שגם אני יודע שהחוק הזה הוא בהסכמה כללית – איך לא? וגם הממשלה תומכת בחוק הזה – כן, לפעמים הממשלה, אגב, גברתי, תומכת גם בחוקים שלי. אני אומר תמיד שגם שעון שעומד, פעמיים ביום הוא מראה את השעה הנכונה, וכנראה הפעם השעה היתה הנכונה – אני מבקש מהבית, על כל חבריו הרבים, להצביע בעד החוק הזה, ואני מקווה שהוא יעבור פה אחד. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אילן גילאון. נציין שזו עוד נקודה בשלל הדברים שאתה עושה למען אנשים עם מוגבלויות, שלא להזכיר את ועדת המשנה של ועדת העבודה והרווחה והבריאות. אנחנו בשם החברה כולה מודים לך, ומקווים שהצעת החוק הזאת תעבור מהר גם בקריאה שנייה ושלישית.
+
+ברשותך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון מס' 5) (הודעת תשלום קנס בשל חנייה אסורה), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק חנייה לנכים (תיקון מס' 5) (הודעת תשלום קנס בשל חנייה אסורה), התשע"ב–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ נעבור לתוצאות: בעד – 5, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה פה אחד, והיא תחזור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. שיהיה בהצלחה.
+
+
+זה יותר מנדטים מאשר יש למפלגתי. בכל זאת זה הישג. 
+
+
+ אנחנו במיוחד הגענו להצביע. 
+
+
+ חשוב מאוד. זה נושא שצריך להיות בקונסנזוס בבית הזה, ואני מאמינה שזה כך.
+ 
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/442).]
+
+
+ הנושא הבא הוא הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 115) (הרחבת איסור ביצוע עבירות מין על-ידי מטפל נפשי), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי ��כנסת – לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ גברתי, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת מנסה להיכנס לעולם חדש, עולם המטפלים האלטרנטיביים. לנגד עינינו צמח פה שוק עצום של אנשים שמתמחים בדרך זו או אחרת בהושטת טיפול אלטרנטיבי, גם נפשי וגם פיזי, בצורות שונות ומגוונות. 
+
+האמת היא שהטיפול האלטרנטיבי מוכר. הוא טיפול שגם רופאים מכירים בו. בארצות אחדות בעולם הוא כמעט הטיפול היחיד, ובמקומות אחרים הוא טיפול נוסף, טיפול שמסייע גם בישראל, וקופות-החולים מכירות בו. אני לא רוצה לערער על כך. אני מקבל את זה בהחלט. אבל כמו בכל שדה יש גם קוצים בשוליים, וצומחים צמחי פרא שצריך לבער אותם. 
+
+ הנקודה שאנחנו נגענו בה, גברתי היושבת-ראש, חברי, היא העובדה שכתוצאה מטיפול בידי אנשים שאין זה מקצועם, או שהם רוצים להשתמש בכוחם בדרך שלילית ובדרך מעוותת, אנחנו נתקלנו בסדרה ארוכה של מקרים שבהם היה שימוש לרעה בכוח של המטפלים האלטרנטיביים, עד כדי קיום יחסי מין בין המטפל לבין המטופל. היו מקרים שהובאו גם לבתי-משפט, ובתי-משפט נאבקו בסוגיה הזאת, ונתגלה, דרך אגב, איזה חלל משפטי פה. וכך, גם בעזרת המרכז לנפגעי תקיפה מינית, "מרכז נגה", אנחנו הכנו הצעת חוק חדשה שהוגשה לכנסת, ואני מביא אותה עכשיו, אחרי שהיא כבר נדונה בוועדה.
+
+הצעת החוק הזאת מצטרפת ומרחיבה את האיסור לביצוע עבירות מין על-ידי מטפל נפשי. היא קיבלה גם את ברכת הממשלה, לאחר דיונים שעשינו אתה, והיא גם צומצמה בדרכה מההצעה המקורית אל ההצעה שאני מביא היום לפניכם. זה דבר טבעי, ואני מקבל אותו.
+
+אנחנו אומרים כך: כדי להרחיב את ההגדרה של מטפל נפשי כך שתחול גם על מי שאינו עוסק בטיפול נפשי באופן מוסדר ומקצועי, אך מטפל במטופלים הסובלים מבעיות הנובעות ממצוקה נפשית או רגשית, מוצע למחוק מההגדרה מטפל נפשי את המלים "פסיכולוג", "פסיכיאטר" או "עובד סוציאלי" או מי שמתחזה לאחד מאלה, וכן את המלים "באופן מקצועי". במקום זה נאמר שהמטפל הנפשי לא יוכל לקיים יחסים ולא יוכל לנצל לרעה את החולשה של המטופלים שלו. אנחנו מגדירים את ההגדרה הזאת ומכניסים לתוכה גם את המטפלים הנפשיים האלטרנטיביים, ואנחנו לא פוגעים בכך בסעיפי החוק הנוכחיים, שאוסרים על פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי או מי שמתחזה לאחד מהם לעבור את אותן עבירות מין, שכמובן, הדבר אסור. זאת היתה ההרחבה. הכנסנו לתוך גדר החוק הזה גם את מי שנותן טיפול נפשי או מתיימר לתת טיפול כזה ואינו נמנה עם שלושת בעלי המקצוע שהוגדרו לעיל. זאת אומרת, בנקודה הזאת הרחבנו והכנסנו גם את המטפל הנפשי האלטרנטיבי.
+
+מצד שני, בכל זאת בחוק כפי שהוא היום מוטל עונש חלוט של שלוש שנים לפחות על פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי או מי שמתחזה לאחד מאלה, אם אומנם ביצע עבירות מין ביחס למטופליו. זה קבוע היום בחוק. מה שלא הצלחנו – להגיע לכך שהדבר יחול גם על אותו מטפל נפשי אלטרנטיבי, וכאן זה יישאר לשיקול דעתו של בית-המשפט איזה עונש להטיל על אותו מטפל.
+
+אז מצד אחד הרחבנו, מצד אחר לא הרחבנו אלא הכנסנו את זה למסגרת אחרת. אבל אני חושב שאנחנו עושים בהצעת החוק הזאת, או בחוק הזה, שאני מקווה שיקבל את הסכמת הכנסת, צעד אחד קדימה במובן זה שאנחנו מתחילים, הייתי אומר, להסדיר את השוק הזה של המטפלים האלטרנטיביים. 
+
+בדיונים בכנסת הופיעו גם מטפלים אלטרנטיביים. בהתחלה הם חששו, ואחרי שהסברנו להם הם קיבלו את זה בברכה, כי גם הם – אנשים שזה מקצועם והם מכירים בו, והוא מוכר – גם הם חוששים מכך שלתוך המקצוע הזה יחדרו אנשים שאו אינם בעלי מקצוע, או שמשתמשים לרעה בכוח שניתן להם ומנצלים את חולשותיהם של המטופלים או המטופלות. 
+
+זוהי הצעת החוק – אני חושב שיש בה בשורה מסוימת. אני שמח על כך – אני שמח שהוועדה אישרה את הצעת החוק במתכונת הראשונה שלה, ומביא את זה לכאן, ואני מקווה לקבל את הסכמתכם ואת תמיכתכם. תודה רבה.
+
+
+ ברשותך, אם אפשר שאלה. אני קודם כול מודה לך מאוד על שצירפת אותי ליוזמה הזאת. 
+
+
+ נכון.
+
+
+ רק שאני שמה לב, ולא נעים לי להודות, שעדיין מטפלת או מטפלות לא נכנסות לקטגוריה הזאת – –
+
+
+ למה?
+
+
+ – – זה עדיין נשאר ככה: "שעניינו יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל, קובע כי דינו של מטפל נפשי הבועל אשה או עושה מעשה סדום בתקופת הטיפול הנפשי ועד תום שלוש שנים" – זה גם מה שנמצא היום – וגם בהמשך שוב פעם אנחנו רואים, גם בתיקון: "בחוק נקבעו חזקות חלוטות שלפיהן מטפל נפשי שבועל קטינה או עושה מעשה סדום בקטין שמלאו להם 16 שנים", וכדומה, וכדומה. 
+
+
+ את מתכוונת ללשון זכר ולשון נקבה. 
+
+
+ כן.
+
+
+ אבל אני חושב שבחוק, תמיד כשמדובר בזכר, מדובר גם בנקבה. אם לא, אז זה דורש חוק – – –
+
+
+ יש לנו זמן עוד לתקן.
+
+
+ זה דורש חוק מיוחד לשם כך, אבל נדמה לי שבכל מקרה שמדובר בגבר, מדובר באשה – גם מצד המטפל וגם מצד המטופל. 
+
+
+ כי גם לה יכול להיות כוח בעת הטיפול – – 
+
+
+ בהחלט. 
+
+
+ – – ושליטה מסוימת על עצמאותו של המטופל. 
+
+
+ כן. טוב, אז אני מקבל את הערתך, ואם תהיה הזדמנות אנחנו נעשה את התיקון הזה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת נחמן שי. להצעת החוק הזאת נרשמו דוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת דב חנין, אתה מעוניין לנצל את זכותך?
+
+
+ לא, גברתי. 
+
+
+ מוותר. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אני פשוט מדלגת על אלה שאינם במליאה, אז לכן יש קצת התמהמהות. מייד אחריו – חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, חבר הכנסת בן-ארי. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, במדינת ישראל אין פשיעה לאומנית, אין טרור לאומני. שאף אחד לא יבלבל את אהרונוביץ עם העובדות, שאף אחד לא יגרום לנו להסתכל מול המציאות. אנחנו מאוד מבקשים – דוברוּת המשטרה, פרקליטוּת המשטרה – אנחנו מאוד מבקשים.
+
+ פעם היו אומרים על כל אירוע כזה: לא ברור מה הרקע; היום מייד אומרים: זה לא לאומני, זה לא לאומני. אזרחי ישראל יכולים להרגיש בטוחים כשהם באים לבית-החולים בעיר התחתית בחיפה; אזרחי ישראל יכולים להרגיש בטוחים כשאשה מסתובבת בנהרייה; אזרחי ישראל יכולים להרגיש בטוחים לקחת את הכלב לטיול בערב ברחובות רמלה – לא רמאללה – ברחובות רמלה, לטייל. ככה אומר לנו השר לביטחון פנים – של ליברמן, יש לומר – אהרונוביץ, יצחק אהרונוביץ. כי אין פה פשיעה לאומנית. גם אם חרטו על ראשו של חייל את האותיות אש"ף זה לא אש"ף, זה "אני שונא פרענקים" – זה הראשי תיבות. 
+
+
+ אני חושבת שזה הפרקליטות פה מחליטה אם להעמיד את האנשים לדין.
+
+
+ תפסיקי, זה לא הפרקליטות. מביאים אותם למשטרה, ועכשיו התפרסמה ידיעה – כשבאו להתלונן על התקיפה בנהרייה, הגיעו למשטרה, אמר להם החוקר: אל תגידו שזה על רקע לאומני, אל תגידו את הקריאות האנטישמיות שהיו שם, כי ישנה הנחיה.
+
+עמד פה השר לביטחון פנים לפני שבועיים. הבאתי שוב פעם את פרשת הפוגרום בבית-העלמין במרחביה. 42 קברים נופצו, לוחות השיש סולקו, אבני בזלת נזרקו לתוך חלל הקברים – מישהו שם התאמץ מאוד; שמונה – לא אחד – נתפסו, מכפר-סולם. מה אומר לי פה השר לביטחון פנים? הם עשו את זה משעמום. למה משעמום הם לא הלכו לאיזה בית-עלמין מוסלמי, לדוגמה? כל השעמום שלהם מתמצה בבית-עלמין של יהודים באישון לילה, בשרפה, בכתובות נאצה?
+
+אז אנחנו יכולים להמשיך לטמון את הראש בחול ולהגיד לאזרחים שלנו: אתם יכולים להסתובב עם הכלב ברחובות, ואם יהרגו אתכם נגיד שהפשיעה גואה. אגב, המשמעות היא משמעות של נזק כלכלי למשפחה. המשפחה של היהודי שנרצח אתמול ברמלה לעולם לא תקבל פיצוי כנפגעת טרור, לעולם. היא תצטרך לרוץ אחרי הרוצחים בתביעה אזרחית, ואולי היא תקבל משהו ואולי היא לא תקבל כלום. 
+
+אגב, אותו דבר היה במרחביה. הם לא קיבלו מס רכוש על הקברים שלהם. אני התרוצצתי פה בכנסת מקצה לקצה, ובסופו של דבר אמרו לי: תביא את זה לוועדת כספים. אמרתי: תכירו שזו פשיעה לאומנית, כי זה מה שהיה, כדי שהם יקבלו מה שנקרא מס רכוש. קרצו כל מיני קריצות, הפקידים של האוצר ביניהם, אמרו לי: בן-ארי, יהיה בסדר, יהיה בסדר, העבירו את הכסף – אני לא יודע איך, אני לא יודע באיזה פטנט, באיזה סעיף – נתנו למזכירות במרחביה את הפיצוי כדי לשקם את הקברים. אבל לא, בשום אופן, כי אין פה פשיעה לאומנית, חבר הכנסת לוין. אין, לא יעזור, יצעקו יהודים. היהודי שנרצח – גסס, הגיע אל הכביש, אמר: הרגו אותי בגלל עזה.
+
+ויש פה חברי כנסת שמסיתים, שמסיתים, הולכים לאוהל של רוצחים, מסיתים את ה"שוהדא" שלהם, מסיתים נגד מדינת ישראל – – 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת – – –
+
+
+ – – אזרחי ישראל, וימשיך השר אהרונוביץ של ליברמן לומר: אין פה פשיעה לאומנית. לא, רבותי; לא, אין פה פשיעה לאומנית. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת – – –
+
+
+ רבותי, בואו נצא מהחלום. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. רק נזכיר שיש זכות מלאה לכל חבר כנסת לעלות, גם אם ביחס לחוק מסוים, ולדבר על מה שעולה בדעתו או מה שחשוב לו, גם אם הוא לא נתן התייחסות לחוק הספציפי. וכעת רשות הדיבור לחבר הכנסת יריב לוין. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש לחזור בכל זאת ולדבר על הנושא של הצעת החוק החשובה הזאת ולהודות לך, חבר הכנסת נחמן שי, שאתה מוביל את המהלך הזה, וגם כמובן לחבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמסייע בידינו לקדם את הנושא.
+
+רבותי, אני חושב שהגיע הזמן לשים על השולחן בהקשר הזה שאלה שאני חושב שאנחנו נדרשים לה בהרבה מאוד היבטים, והיא, האם נכון ללכת בקו של הסדרה של מקצועות או שנכון להימנע מזה ככל הניתן. הסוגיה הזאת עולה בהרבה מאוד מקרים; היא נוגעת לבודקי פוליגרף והיא נוגעת לקרימינולוגים והיא נוגעת לשורה שלמה של עוסקים במקצועות כאלה ואחרים שאינם מוסדרים, ושלטעמי נכון נעשה אם נסדיר אותם, משום שכאשר אתה מסדיר עיסוק במקצוע אתה קובע גבולות, אתה מייצר מערכת של אתיקה שמאפשרת להרחיק ממנו אנשים שאינם מתאימים ומועלים בתפקידם, ואתה בסופו של התהליך מגן על הציבור מפני אנשים שמנצלים את האמון שניתן בהם מתוקף היותם נחזים להיות בעלי אותו מקצוע ומועלים באותו אמון.
+
+ואז נוצר מצב – בגלל התנגדות נמשכת וקיימת אצל חלק מהחוגים המקצועיים, בעיקר במשרד המשפטים, לתהליך של הסדרה, אנחנו נמצאים בשני קצוות: בקצה אחד – מקצועות מוסדרים שבהם יש גם מערכת של ענישה ומערכת של אתיקה ומערכת של איסורים פלי��יים וכן הלאה; ובצד שני – הרבה מאוד מקצועות לא מוסדרים, וכשהם לא מוסדרים הם לא מוסדרים גם בהיבטים האלה של ענישה ושל אתיקה ושל הגנה על הציבור מפני אנשים שמועלים באמון שניתן בהם. 
+
+ ואני חושב שהצעת החוק שאנחנו מביאים לכאן היום באה לפחות לבוא ולומר: גם אם לא באים ומסדירים את המקצוע, זה בהחלט לא אומר שאפשר להתעלם מפוטנציאל הנזק שישנו מצד מי שמנצל את המעמד שהוא רוכש לו כמי שנותן את אותו שירות ומנצל אותו לרעה. וגם אם אנחנו לא מסדירים רישוי או לימודים או כל מיני דברים מן הסוג הזה כתנאי לעסוק בכל אותם מקצועות אלטרנטיביים – אגב, אני בדעה שצריך לחפש את הדרך, עד כמה שאפשר, כן להכניס את הדברים למסגרת מחייבת – הרי שוודאי זה לא פוטר אותנו מן ההכרח לקבוע ענישה מסודרת ומערכת של דין פלילי מסודר שתטפל ותרתיע ותעניש את אלה שנוהגים שלא כשורה. אני חושב אפילו מעבר לזה, חבר הכנסת שי – אני חושב שבמקרים האלה זה אפילו יותר חשוב, כי במקום שבו העניין פרוץ, שימת הגדרות האלה חיונית. 
+
+ומכאן, אני חושב שהצעת החוק הזאת, שגם את, גברתי היושבת-ראש, שותפה לה, היא הצעה חשובה מאוד, גם לגופה וגם מבחינת התוויית דרך לנושאים דומים אחרים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת יריב לוין. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה, אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 115) (הרחבת איסור ביצוע עבירות מין על-ידי מטפל נפשי), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת נחמן וקבוצת חברי הכנסת. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 115) (הרחבת איסור ביצוע עבירות מין על-ידי מטפל נפשי), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 
+
+
+תיכף נעבור גם לתוצאות. התוצאות: בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. גם כאן פה אחד. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה הראשונה וחוזרת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/443).]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 8) (שיעור מזערי של דמי ניהול), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת אמנון כהן – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת היוזם, אמנון כהן. בבקשה, חבר הכנסת אמנון כהן, לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ תודה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 8) – סעיף 32 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מאפשר לשר האוצר לקבוע שיעור מינימלי של דמי ניהול שרשאית חברה מנהלת של קופות גמל לגבות מעמיתיה. 
+
+לאחרונה אישרה ועדת הכספים תקנות המפחיתות את גובה דמי הניהול בקופות גמל מ-2% מהיתרה הצבורה ל-1.05%. במהלך הדיונים בוועדה הסתבר שבשל פערים בכוח מיקוח קיימים עמיתים, בעיקר עמיתים מאורגנים ועמיתים עם יתרה גבוהה יחסית שמשתלם לחברות המנהלות למשוך אליהן, הנהנים מדמי ניהול נמוכים במיוחד. לעומת זאת, עמיתים אחרים נדרשים לשלם שיעור דמי ניהול גבוה, הקרוב לשיעור המרבי. לטענת החברות המנהלות, לא פעם שיעור דמי הניהול הגבוה שנדרשים עמיתים ללא כוח מיקוח לשלם נועד לצורך סבסוד שיעור דמי הניהול הנמוך שממנו נהנים עמיתים מאורגנים או בעלי יתרה גבוהה. למעשה, יוצא שדווקא העמיתים החלשים יותר הם שמסבסדים את העמיתים החזקים. 
+
+ הצעת החוק מעניקה לשר האוצר סמכות לקבוע גם שיעור דמי ניהול מינימלי, כלומר רצפה שלא ניתן לגבות דמי ניהול נמוכים ממנה. כך למעשה ניתן יהיה למנוע מהחברות המנהלות להעניק לעמיתים מסוימים שיעור דמי ניהול נמוך במידה כזאת המחייבת אותן לפצות את עצמן על חשבון עמיתים אחרים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אמנון כהן, וגם על כך שאתה חוסך לנו זמן. בהחלט קצר ולעניין. גם להצעת החוק הזאת נרשמו לרשות דיבור. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, אתה מוזמן לעלות, ומייד אחריו – חבר הכנסת דב חנין.
+
+
+ מוותר. 
+
+
+ מוותר. בסדר גמור. 
+
+
+ הוא תומך – – – 
+
+
+ בהחלט. בבקשה, חבר הכנסת בן-ארי. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תפטרו אותי בבקשה מפיננסים וזה, למה קופות הגמל – אני לא יודע איך הדברים האלה נראים. גם אם אני אראה אותם מול העיניים אני לא מזהה. 
+
+
+ האמת, שקשה מאוד לזהות את זה בתלוש משכורת שמקבלים. 
+
+
+ קשה לזהות, את אומרת. 
+
+
+ לפעמים זה נשמע כמו סינית. 
+
+
+קשה לזהות את העניין הזה, אז אין לי אלא לסמוך על אמנון כהן. הוא כוהן והוא בטח מבין מה העניינים, ולכן אנחנו לא נתערב. 
+
+
+ יש לי דיונים בוועדה. 
+
+
+ אבל אני רוצה לדבר על משהו אחר. אני חושב שהוא מאוד עקרוני. אני רוצה לחזור על דברים או על תמצית דברים שהזכרתי קודם בתמציתיות בנאומים בני דקה. 
+
+ אתמול, בישיבת עדכון בוועדת החוץ והביטחון, פניתי לקצינים הבכירים שהגיעו למקום ואמרתי להם: אני לקוח של המערכת הצבאית. אני אזרח של מדינת ישראל. אני לקוח לא מרוצה. לא יכול להיות שתבואו אלי ותגידו: אנחנו הצלחנו 90% יירוט, 97% יירוט. לא יכול להיות שדובר צה"ל מדברר את עצמו לדעת ומספר לנו שהתינוקות, והקשישים, והנכים, וסתם אנשים רגילים כמונו, יש להם כוח עמידה. לא יכול להיות. אחד הדברים הראשונים, או הייתי אומר הדבר היחיד שאזרח דורש ממשלתו, והעיקרי, זה: תיתנו לי בבקשה ביטחון. תנו לי את האפשרות לנהל את חיי. זו האחריות שאני מטיל עליכם.
+
+לפני כמה שנים עוד היה פה ראש ממשלה שקראו לו אהוד אולמרט. הוא עשה כמה דברים יותר טובים, פחות טובים. יום אחד הוא מגיע לאשקלון, גברתי היושבת-ראש, בזמן שמי שהיה מנכ"ל משרדו אמר: ה"קסאמים" זה חפצים מתעופפים. כנראה לא התעופף לו אף פעם ליד הראש. מגיע ראש הממשלה אולמרט, מה הוא אומר לאנשי אשקלון? תתרגלו. תתרגלו. אז עוד לא הייתי חבר כנסת, אבל אמרתי לעצמי, כאזרח, אם ראש ממשלה אומר לאזרחיו: תתרגלו שמתקיפים אתכם, תתרגלו שאתם נמצאים בתוך מקלטים – הוא סיים את תפקידו. 
+
+גברתי היושבת-ראש, צריך להבין שיש כאן שקר שמשקרים לרוב רובם של תושבי ישראל. יש מיליון אזרחים שלא נמצאים פעם בחודשיים במתקפה, הם יום-יום במתקפה. קוראים לזה טפטוף. טפטוף. טפטוף זה נשמע עדין כזה. טפטוף. אבל הטפטוף הזה אומר שאת כאמא ואני כאבא, כל יציאה של הילד החוצה לשחק עם הילד השכן; כל יציאה למגרש הכדורגל; כל יציאה לחוג – כל יום, לא כשיש הסלמה, בימי הרגיעה – אתה מלא חרדה, הילד מלא חרדה, העסקים נפגעים, ובסופו של דבר מדינת ישראל לא עושה את תפקידה. 
+
+שאלו אותי השבוע: מה אתה אומר לתושבי הדרום?
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+אמרתי: אני מתבייש. אני מתבייש שאני יושב בבית הזה, שלא נותן לתושבי הדרום מענה, ולא אומר: ההתנתקות היתה פשע כלפי אזרחי ישראל, הן כלפי מי שגורש, הן כלפי אלה שחוטפים היום את ה"קסאמים" בעקבות הפשע של ההתנתקות. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. 
+ 
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 8) (שיעור מזערי של דמי ניהול), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת אמנון כהן. בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 8) 
+(שיעור מזערי של דמי ניהול), התשע"ב–2012, לוועדת הכספים נתקבלה. 
+
+
+
+ואנחנו עוברים לתוצאות: בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה הראשונה ותחזור לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/442).]
+
+
+אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה בסדר-היום, והיא הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 9) (פרסום החלטות), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת – לקריאה ראשונה. יציג את החוק היוזם, חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני שמח לעמוד כאן היום בפניכם, עמיתי חברי הכנסת, ולהציג בפניכם הצעת חוק שהיא מהפכה. הצעת החוק הזאת יוצרת שקיפות במערכת רשות מקרקעי ישראל, שהיא המערכת שמנהלת בעצם את רוב רובן של הקרקעות במדינת ישראל. 
+
+ רשות מקרקעי ישראל, בהחלטותיה, קובעת זכויות בקרקעות הציבור ומשפיעה בהחלטותיה במגוון גדול מאוד של אפיקים על החברה, על הסביבה, על הכלכלה, על המשפט, על הזכויות ועל המעמד של כל אחד ואחת מאתנו. היום, עמיתי חברי הכנסת, רוב רובן המכריע של ההחלטות של מינהל מקרקעי ישראל אינן נגישות לציבור. גברתי היושבת-ראש, מתוך 2,655 החלטות של רשות מקרקעי ישראל בשמונה השנים האחרונות, כמה נגישות לציבור?
+
+
+ כמה באמת? 
+
+
+77 מתוך 2,655. הדבר הזה הוא בלתי נסבל. הדבר הזה גם מעורר הרבה זעם ציבורי וכעס ציבורי מוצדק, כי אומר הציבור: אם רשות מקרקעי ישראל מנהלת את המקרקעין שלנו, לפחות נדע מה נעשה במקרקעין האלה, מי מקבל זכויות, מי מקבל מעמד, מי לא מקבל מעמד. 
+
+ ויש היום, גברתי היושבת-ראש, הרבה מאוד ביקורת על רשות מקרקעי ישראל בגלל האי-שקיפות הזאת. והביקורת הזאת, אני אומר את זה בצער, לפעמים מובילה למסקנות מוטעות, מסקנות שאני מתנגד להן, שאומרות שאולי בכלל כדאי לפרק את רשות מקרקעי ישראל, ובמקום רשות מקרקעי ישראל – בואו נפריט את זה. 
+
+
+ לא, אתה לא רוצה את זה. 
+
+
+ אני לא רוצה את זה, אבל כשהציבור רואה מערכת שהיא לא שקופה, הוא אומר: מאיזו בחינה המערכת הזאת היא בכלל ציבורית? מה ציבורי בה אם אני, הציבור, אינני יודע מה שמתקבל במוסדות של מינהל מקרקעי ישראל?
+
+ הבעיה העיקרית נמצאת לא בהחלטות המועצה של רשות מקרקעי ישראל, אלא כמובן בהחלטות ההנהלה של רשות מקרקעי ישראל. אני רוצה לתת דוגמה של שורה של החלטות שלא מתפרסמות, לא זכו לפרסום: החלטה 1424, שעוסקת בנוהל טיפול במחצבות; החלטה 1490, החלטה שעוסקת ברכישת זכויות במגרש על-ידי חבר קיבוץ בתוכנית הרחבה של קיבוץ או מושב; החלטה 1594, שעוסקת בבנייה, קליטה ואכלוס של דירות בקיבוצים; החלטה 1391, שעוסקת במבצע היוון ביובל חכירה והיוון חוזים בתקופת החכירה השנייה; החלטה 1480, שעוסקת בהקצאת קרקע לתאגידים בפטור ממכרז; החלטה 1507, שעוסקת בשוויון בין חברי האגודה החקלאית לעניין חלוקת הקרקעות; החלטה 1445 – הקצאה לבני מקום, הרשמה והגרלה; החלטה 1422 – תקבולים לקרן קיימת לישראל משיווק קרקעות שעליהן חלה חכירה לטובת קרן קיימת לישראל. 
+
+גברתי היושבת-ראש, זה בוודאי מזכיר לך את ההסכמים של הדיור הציבורי, שבהם כספי הדיור הציבורי התגלגלו לסוכנות. אז גם פה כל מיני כספים מגיעים לקרן קיימת – – – 
+
+
+לא נכון. 
+
+
+ לא התגלגלו? 
+
+
+ מה לא ה��גלגל? 
+
+
+ אתם פשוט חוזרים אחורה. כשמחוקקים חוק רצוי לדעת שלצד חברות ממשלתיות יש גם חברות לא ממשלתיות, וכשיש מחוקקי חוקים שלא יודעים את הנתון הזה – – – אחר כך שלא יופתעו שבעלי – – – 
+
+
+ אז אולי – – – את העניין הזה כדי – – –
+
+
+ אתה צודק. אדוני השר, אתה צודק, אני רק אומר – אני כרגע לא נכנס אפילו לעניין לגופו, אני לא אומר. אפשר להעביר, אפשר לא להעביר – לסוכנות. אני כרגע מדבר על ההיבט של השקיפות.
+
+
+אם מישהו לוקח ממישהו, אז הוא צריך להחזיר לו את הכספים. 
+
+
+ אנחנו דורשים את החזרת הכסף של הדיור הציבורי למקום. 
+
+
+ כל הוויכוח, אדוני השר, כרגע הוא רק על ההיבט של השקיפות. אתה יודע, אפשר להחליט לתת לקרן הקיימת, אפשר לתת לסוכנות היהודית את הכספים של הדיור הציבורי, הכול אפשרי, אבל כשאנחנו עוסקים בכסף ציבורי, כשאנחנו עוסקים בהחלטות שיש להן משמעות ציבורית, הדברים האלה צריכים להיות שקופים לציבור. ואז, למשל אם הנושא של הסוכנות היהודית היה ידוע בזמנו, אני מניח שחברת הכנסת אורלי לוי – – – 
+
+
+ הוא היה ידוע לי ולעוד שני חברי כנסת, שניסו לשכנע את ה-117 הנותרים, אבל לא הצלחנו, כי הרי הציבור – – – 
+
+
+ וצר לנו עד היום. עד היום צר לנו שלא הצלחתם. 
+
+ בכל מקרה, אני אמשיך: החלטה 1489, שעוסקת בהשכרה או חכירת משנה של מקרקעי ישראל; החלטה 1471 זו החלטה שעוסקת ב"איקאה"; בהצעת פשרה שגובשה בתביעת "בית אבן בנייה וייזום בע"מ" נגד רשות מקרקעי ישראל. הדוגמאות הן רבות רבות. אני לא אעבור על כל הרשימה. 
+
+
+ואיך הצלחת אתה להגיע למקור הזה? 
+
+
+ גברתי, יש עדיין גופים שנלחמים למען שקיפות, ולפחות את הכותרות של ההחלטות הם יודעים. לפעמים הם מגיעים גם להחלטות. את יודעת, אם את מתאמצת, את יכולה להגיש בקשה של חופש המידע, לשלם אגרה ולהיכנס להליכים ולהתווכח, וכן מותר ולא מותר, ואם יש לך נשימה ארוכה ויש לך עורך-דין טוב – –
+
+
+ וכיס עמוק. 
+
+
+ – – ויש לך כיס עמוק, את מגיעה בסופו של דבר להחלטות. 
+
+ את כל זה הצעת החוק הזאת באה לשנות. אנחנו אומרים: גוף ציבורי כמו מינהל מקרקעי ישראל – היום רשות מקרקעי ישראל – חייב להתנהל בצורה שקופה. היא מנהלת נכסים של הציבור, כספים של הציבור, קרקעות של הציבור. היא מחליטה בקרקעות של הציבור ובכספים של הציבור, וההחלטות שלה צריכות להיות גלויות לציבור באופן מלא. 
+
+עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שזאת הצעת חוק מהפכנית. אני חושב שהצעת החוק מגינה על רשות מקרקעי ישראל, כי אני בעד מערכת ציבורית. אני בעד מערכת ציבורית. אני בעד קיומה של רשות מקרקעי ישראל כרשות שמנהלת את מקרקעי המדינה, את מקרקעי הציבור, אבל הרשות הציבורית הזאת יכולה להתקיים ויכולה ליהנות מאמונו של הציבור אך ורק אם היא מתנהלת בשקיפות. 
+
+ אם כל אחד ואחת מאתנו – יושב אתנו פה חבר הכנסת אריה אלדד, יושב-ראש השדולה למלחמה בשחיתות. אדוני חבר הכנסת אלדד, אתה בוודאי תדע יותר טוב מחלק מחברי הכנסת לספר לנו עד כמה מערכות שמתנהלות בצורה לא שקופה, ובוודאי כשאתה מנהל בצורה לא שקופה נכסים וקרקעות, והחלטות שלך יש להן משמעות כלכלית מרחיקת לכת, עד כמה הדבר הזה הוא פתח, חס וחלילה, גם לשחיתות וגם לסידור עניינים מתחת לשולחן ומחוץ לשולחן ובפרוזדורים ומחוץ לפרוזדורים. 
+
+אמר פעם מי שאמר, והוא צדק בזה: אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. ולכן, ברגע שהמערכת הזאת של רשות מקרקעי ישראל תהיה מערכת שקופה, אנחנו מדברים פה לא רק על דמוקר��יה, לא רק על נורמות דמוקרטיות, לא רק על נורמות ראויות של ניהול הרכוש הציבורי – אנחנו מדברים פה על כלי ממדרגה ראשונה במאבק בשחיתות. 
+
+הצעת החוק היא הצעת חוק מאוד מאוזנת, ואני רוצה להעריך את הצוות המקצועי של ועדת הכלכלה, שסייע בידינו בעבודה בעניין הזה. 
+
+ העיקרון אומר שכל ההחלטות צריכות להיות מפורסמות. החלטות של המועצה יפורסמו גם ברשומות, כמובן, וגם באתר האינטרנט של הרשות. ההחלטות של הנהלת הרשות יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות – זו רשות שיש לה אתר אינטרנט. אין היום, בשנת 2012, שום סיבה מעשית להשאיר את ההחלטות האלה בצורה לא גלויה ולא חשופה לציבור הרחב. 
+
+ ולכן, עמיתי חברי הכנסת, אני פונה לכולכם ואני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני משוכנע שאנחנו נעשה את כל המאמצים כדי לסיים את החקיקה הזאת בקריאה שנייה ושלישית במהרה בימינו ונביא למהפכת שקיפות במקרקעי ישראל, נביא לחיזוק רשות מקרקעי ישראל, נביא לחיזוק האמון של הציבור במערכות שמנהלות את הנכסים שלנו, ונביא בסופו של דבר למערכת שהיא גם שקופה יותר, גם ציבורית יותר, גם דמוקרטית יותר, וגם, עמיתי חברי הכנסת – וזאת הנקודה האחרונה – כלכלית יותר. כי האי-שקיפות – ויש בידי מחקרים בעניין הזה – מובילה גם לעליית מחירים, וככל שהמערכת תהיה שקופה יותר והגורמים השונים המתנהלים בשוק המקרקעין ידעו מהן ההחלטות שהתקבלו ומה בדיוק המשמעות שלהן, אנחנו בסופו של דבר נוביל גם להוזלה במחירי המקרקעין בישראל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. גם להצעת החוק הזאת נרשמו דוברים – – – 
+
+
+ אני מבקש להירשם. 
+
+
+חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אני ארשום אותך, חבר הכנסת נסים זאב, רק להבא – להירשם קודם. אתה תהיה מייד אחרי חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אם יש עוד מישהו שמעוניין, זה הזמן, אני סוגרת את הרשימה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, היום כבר שעות ארוכות פה את על כיסא היושב-ראש, אז מלוא ההערכה על הניהול המוצלח של הישיבה הארוכה הזאת, מבחינתך. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, מקרקעי ישראל – השבוע הלכתי לבקר במקרקעי ישראל. לפני כחודשיים ימים ביקשתי ממשטרת ישראל רשות ללכת ולמחות מחאה ציבורית בעיר נצרת, שם מתגוררת חברת הכנסת זועבי, שם נמצאים משרדי מפלגת בל"ד, שנעמדים באופן שיטתי תמיד לצדם של אויבי ישראל, כמסורת אדמו"רם, האדמו"ר עזמי בשארה, שבזמן מלחמת לבנון השנייה – כפי שידוע לכולנו ועד שהוא לא יבוא לפה ויוכח אחרת – כיוון טילים ללבה של מדינת ישראל. רצינו למחות שם וקיבלנו רשיון מהמשטרה, בתיאום אתם. אנשים שלי בלשכה הלכו, בדקו את המסלול, התרצינו, הסכמנו לכל מה שהמשטרה בקשה. 
+
+ פתאום במוצאי שבת ישנה הודעה תקשורתית שההפגנה בוטלה. איש לא טרח להודיע, מישהו מהאנשים, למה מי אנחנו? אנחנו אזרחים? אני חבר כנסת? היה בינינו – מי אנחנו בכלל? מפכ"ל המשטרה, דרך הדובר, הודיע שזה בוטל. כיוון שכך, נאלצתי לבטל את האוטובוסים, האנשים שהתכוונו להתכנס ולהגיע, אבל הודעתי שאני, לעומת זה, כן אגיע ואנצל את חסינותי הפרלמנטרית.
+
+הייתי בתוך העיר נצרת. לצערי, משטרת ישראל מאוד מאוד מפוחדת. מה שמעניין זה, שאחר כך ישבתי אצל ראש מועצה אזורית שכנה. ישב שם הגזבר, אמר לי: חבר הכנסת בן-ארי, נכנסת לשם, לא יכולת לקחת ביחד אתך חוליה אחת של מס הכנסה או של מע"מ?
+
+פה, רבותי, הסוד הגדול של מה שטוענים בפנינו לא פעם חברי כנסת ממעוז האויב שנמצא כאן. הם רוצים שוויון.
+
+
+הם מה?
+
+
+ שוויון. גם אני רוצה שוויון. אני רוצה שוויון קודם כול בחובות, במס הכנסה. מס הכנסה לא מכיר את הרחובות בנצרת; לא מכיר את בעלי העסקים בנצרת – זאת לא העיר היחידה כנראה – ולא מע"מ. איך הוא אמר לי? 150 מיליארד שקל מסתובבים במגזר ואיש לא נוגע בזה. תמיד צועקים שם על מערכת החינוך, שהיא כל כך כל כך מקופחת. 
+
+פגשתי השבוע עורך-דין צעיר מכפר-סולם, כשהייתי בעפולה. עצרנו שם, פגשתי, הוא אומר לי: מה זאת אומרת? אצלנו מי שנבחר, החמולה לא משלמת ארנונה ואתה לא מתלונן, כי החמולה שממול עושה לך מה שעושה לך. זאת אומרת, אין אכיפת חוק, אין תשלום ארנונה, ואם כן, גם כן, אם במועצה כמו שלי, ראש המועצה משקיע אלפי שקלים בכל תלמיד, מתקציבו, על חשבון התושבים, במערכת החינוך, על מערכת החינוך האחרת מבקשים רק מכל אזרחי ישראל שישלמו, חוץ מהם.
+
+אז איך אמר לי אותו גזבר? אני אסיים, משפט אחרון. נכנסת לנצרת – כל הכבוד. למה לא לקחת אתך חוליה אחת של מס הכנסה? תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב. מייד לאחר מכן נצביע. בבקשה, חבר הכנסת זאב.
+
+
+ גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק היא חשובה ביותר. הפרסום והשקיפות מתחייבים. אני אומר לכם – סיפור קצר, עוד מתקופת בנימין בן-אליעזר. כאשר הוא היה אחראי למינהל מקרקעי ישראל, יצא איזשהו מכרז, באותו גוש וחלקה, אשר היה מיועד לשני מוסדות. מוסד אחד קיבל ב-2% לשנה, במקום דמי היוון, ומוסד אחר – חייבו אותו בדמי היוון, שזה 91%. המשמעות היתה שמוסד אחד היה צריך לשלם מאות אלפי דולרים באותו זמן על אותו שטח, והמוסד השני נתן 2%, שילם 2% ל-50 שנה. עכשיו, אם הדבר הזה היה מתפרסם והיה קריטריון אחיד, לא יכול להיות ולא היה עולה על הדעת שהמוסד השני לא היה יודע מה שהמוסד הראשון קיבל. הלוא כולם באו באותה העת, באותה תקופה, ונעשה פה איפה ואיפה. 
+
+דבר נוסף אני רוצה לומר – בזמנו דיברתי עם שר השיכון, ואני מקווה שזה תוקן. מינהל מקרקעי ישראל מכר שטחים, אפילו בדמי היוון. בואו נצא מתוך הנחה שהוא נתן את הקרקע בדמי היוון עם 100% לבנייה. לימים, אחרי עשר, 20 שנה, יש תוספת בנייה, מה לעשות? אני מדבר על מוסדות ציבור. בא המינהל, אומר: אני בעל הקרקע. תשלם לי כאילו עכשיו אתה מקבל על כל מטר, כאילו אותו עדכון של לפני 20 או 30 שנה. זאת אומרת, בעצם המינהל נשאר בעל-הבית לכל החיים של אותו מוסד, או בעל המוסד. ואותו דבר, הוא הדין גם ברכוש הפרטי של בעלי בתים שרכשו קרקעות או דירות, כאשר מבקשים תוספת כזאת או אחרת, אפילו תוספת מרפסת. אני כבר לא מדבר על ביורוקרטיה, שצריך תכנון ואישור של מינהל מקרקעי ישראל, ועל כל שינוי כזה או אחר תמיד צריך את חתימת מינהל מקרקעי ישראל. אני חושב שאת הדבר הזה צריך לתקן מהיסוד. 
+
+אני רוצה לומר – את העניין הזה של מאבק של שנים, של ארבע או חמש שנים, כדי לשכנע את המינהל שהוא גזלן, בעצם, אם היה אותו מוסד קונה את הקרקע מאדם פרטי, הוא לא היה בא אחרי 20 שנה ואומר לו: אם אתה רוצה תוספת, תשלם על התוספת שלך. בגלל שזה ממינהל מקרקעי ישראל, המינהל מרשה לעצמו לדרוש עבור התוספת, כאשר במגזר הפרטי זה לא קורה. 
+
+ לכן אני חושב שהשקיפות הזאת היא חשובה, הפרסום חשוב, כדי שכל אחד מאתנו ידע מה הזכויות ומה החובות שלו ואם יש שינויים כאלה ואחרים בין גוף כזה לגוף אחר.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+ כמו שהבטחתי, אנחנו עוברים להצבעה על ה��עת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 9) (פרסום החלטות), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון מס' 9) (פרסום החלטות), התשע"ב–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ נעבור לתוצאות: בעד הצעות החוק – 6, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה פה אחד ותחזור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/446).]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 9) (הודעה ללקוח המצטרף לחשבון), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת ליה שמטוב, פניה קירשנבאום ורוברט אילטוב – לקריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק היוזמת, כמובן, חברת הכנסת ליה שמטוב. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, הצעת חוק שיקים ללא כיסוי – הודעת בנק לבעלי חשבון, באה להטיל חובה על הבנק להזהיר לקוח המבקש להצטרף לחשבון קיים מפני בעיות קיימות העלולות להפוך את חשבונו ובעליו למוגבלים. במלים פשוטות, אם אני החלטתי להצטרף לחשבון קיים, נכון להיום, הבנק לא יפרט את ההיסטוריה של חשבון הבנק, וכך אני, אם אני אדם תמים, יכולה למצוא את עצמי בחובות ובעלת חשבון מוגבל, משום שלבעל החשבון המקורי סורבו שיקים, או היו לו בעיות עם החזרת הלוואות וכו'.
+
+
+ כשמוסיפים שותף לחשבון לא מיידעים אותו היום?
+
+
+ לא. היום זה לא חובה. 
+
+
+ הבנתי. 
+
+
+ אז הצעת החוק שלי תחייב בנקים לפרט וליידע כל מצטרף לחשבון קיים על כל נתון העלול לפגוע במי שמצטרף.
+
+  אני רוצה לציין שהצעת החוק הזאת של הצ'קים ללא כיסוי היא לא חוק תקציבי, והממשלה תמכה בהצעת החוק, אז אני מבקשת מחברי הכנסת להצביע בקריאה ראשונה. תודה רבה ליושב-ראש הוועדה – – – 
+
+
+ שלא סיים את תפקידו, יש לו עוד להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ כן. אז אני מקווה שאולי אחרי הפגרה אנחנו ישר נצביע בקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ בהחלט. 
+
+
+ והיום אני מבקשת להצביע בקריאה ראשונה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חברת הכנסת ליה שמטוב. זו בהחלט הצעת חוק צרכנית שבאה להגן על הלקוח, כי אפשר להבין עכשיו שלבנק יש אינטרס לא לגלות את זה. ככה יש לו אפשרות לגבות את החובות מעוד אנשים. 
+
+
+ ודווקא היום הם תומכים.
+
+
+ זה לא נעים להגיד, עכשיו הצלנו את המצב. אוקיי. אבל ניתן להם ליהנות מהספק שהם בהחלט מרוצים מהצעת החוק. 
+
+חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 9) (הודעה ללקוח המצטרף לחשבון), התשע"ב–2012. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ מיכאל בן-ארי לא נמצא, אני לא רואה פה את הדוברים האחרים, ולכן אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 9) (הודעה ללקוח המצטרף לחשבון), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. חברים, מצביעים. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון מס' 9) (הודעה ללקוח המצטרף לחשבון), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ אנחנו נעבור לתוצאות ההצבעה: בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה הראשונה ותחזור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 47) (תוספת לפדויי שבי שמלאו להם 80 שנים), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת יואל חסון וזאב אלקין וקבוצת חברי הכנסת – לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק – אצלי כתוב חבר הכנסת זאב אלקין, רק שהוא איננו פה במליאה. אנחנו נשמור את ההזדמנות. אנחנו נעבור לחוק הבא, ואם הוא יגיע עד אז, אנחנו ניתן לו את ההזדמנות להציע את הצעת החוק. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/451).]
+
+
+ הנושא הבא בסדר-היום הוא הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 5) (הצגת מועמדות לכהונה נוספת של רב ראשי לישראל), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת ציון פיניאן וקבוצת חברי הכנסת – לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת ציון פיניאן. בבקשה, חבר הכנסת ציון פיניאן.
+
+ אני רק אזכיר את מה שאמרתי קודם, חבר הכנסת אלקין. לאחר החוק הזה אנחנו נציע את הצעת החוק הקודמת, שהמציעים לא היו במליאה. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 5) (הצגת מועמדות לכהונה נוספת של רב ראשי לישראל), התשע"ב–2012. 
+
+ מכובדי, הזכות לבחור ולהיבחר הינה זכות יסוד חוקתית מוכרת במדינת ישראל. עם זאת, החוק היום אינו מאפשר לרב ראשי מכהן להציג את מועמדותו לבחירה לכהונה הסמוכה לכהונתו. יש לציין שבשנים עברו רבנים ראשיים לישראל יכלו להתמודד בשנית על משרת הרבנים הראשיים ברצף של כהונה אחר כהונה. המצב שונה בתקופתו של השר אהרן אבוחצירא, שכיהן כשר הדתות, משיקולים אישיים ופוליטיים, ואז החוק שונה, ובשל כך היום לא ניתן לרב ראשי מכהן להציג מועמדותו ברצף לבחירה נוספת. החוק היום מאפשר לרבנים ראשיים להתמודד שנית רק אחרי הפסקה של עשר שנים בין כהונה לכהונה. 
+
+ לכול ידוע מה ערכם של משילות ורצף שלטוני. רבנים ראשיים מכהנים בתקופה של ביורוקרטיה ופרוצדורות, חצי מהקדנציה מתבזבזת על לימוד המערכת, ואין לרב הראשי הזמן והשהות לבצע רפורמות חשובות ונדרשות בעולם הרבנות. 
+
+החוק המוצע בא לתקן זכות שמוקנית לכל אדם לבחור ולהיבחר, ובכך אנו מתקנים את המעוות. 
+
+ אבקש מחברי לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעביר אותה להכנה לשנייה ושלישית. הצעת החוק קיבלה את תמיכת הממשלה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת ציון פיניאן. לחוק הזה לא נרשמו דוברים, ולכן אנחנו נעבור תיכף ומייד להצבעה. אני אחכה שתגיע למקומך, וגם שכבוד השר מרגי יגיע למקומו. 
+
+
+ אני מבקש לדבר. 
+
+
+ נסגרה הרשימה. 
+
+
+ לא, אני ביקשתי לדבר. 
+
+
+ מזכירת הכנסת, חבר הכנסת נסים זאב ביקש לדבר?
+
+
+ עוד לפני שהכרזת. 
+
+
+ אוקיי, תוך כדי הדיון. אז אנחנו נמתין רגע ולא נחרוג ממנהגנו כל חוק, נסים זאב – – – 
+
+
+לא כל חוק. אם זה לא מעניין אני לא עולה. 
+
+
+ לא, אתה תמיד מעניין. אני חייבת להתנצל. פשוט זה היה במקום אחר ולא ראיתי – – – 
+
+
+ אני רוצה להזכיר לחברים שלפני 30 שנה, לפני שהיה השר משה נסים – – – 
+
+
+ "גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת". 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת דוד רותם, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, לפני כ-30 שנה, אדוני היושב-ראש של הוועדה – אז אני לא יודע מה הוחלט בוועדת החוקה. החליטו לשנות את המצב הקיים רק כדי שמרן רבי עובדיה יוסף לא ימשיך, חלילה וחס, עוד שנה אחת בתפקידו כרב ראשי לישראל. הנושא הזה היה פרופר, הייתי אומר בצורה מושלמת, פוליטי. לא היה שם שום שיקול מקצועי בעניין הזה. 
+
+
+ אני עשיתי על זה סמינריון. 
+
+
+ לא, סליחה, מי עשה את זה? 
+
+
+ משה נסים. 
+
+
+ למה הוא עשה את זה? 
+
+
+ כי אביו היה – – – 
+
+
+לא, לא, לא. כי הוא רצה שיקימו את ש"ס. 
+
+
+ לא, לא, לא. 
+
+
+ לא, אבל הם קיבלו – – – 
+
+
+ מרן הרב – – – 
+
+
+ ש"ס עוד לא היתה. עוד לא היתה אפילו בחלום. אני אומר לך. 
+
+
+ ש"ס היתה העונש. חבר הכנסת דודו רותם, ש"ס היתה העונש על החטא הקדמון של "אגודה".
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני רוצה לומר לך, דוד, אני רוצה לגלות לך את הסוד. כשבאתי למרן רבי עובדיה יוסף לפני הקמת התנועה ואמרתי לו: אנחנו רוצים להקים תנועה, הוא אמר לי: זה תלוי. אם אני אמשיך להיות רב ראשי לישראל, אני לא אוכל לתמוך בך, כי אני רב ראשי בתפקיד ציבורי, אני לא יכול. אבל אם בסופו של דבר החוק הזה יתקבל – השינוי שאז בזמנו משה נסים גרם – אז אני אהיה מוכן לשקול את זה בחיוב. מבחינתי תנועת ש"ס זה היה מהפך, ויכול להיות שמשמים עשה טובה בזמנו משה נסים, שהרב עובדיה יוסף נדחק ולא יכול היה להמשיך את כהונתו, ונבחר רבי מרדכי אליהו, עליו השלום, זכר צדיק לברכה. 
+
+ אבל אני רוצה לומר: זה לא מקובל, ולא היה מקובל מעולם, במשך עשרות בשנים, שרב ראשי לישראל, שיכול לתפקד ויש לו המשך השפעה ויכולת ההשפעה שלו, שעשר שנים זה הקריטריון. אגב, בבית-משפט – השופטים, למשל, אין להם שום הגבלה. יש חבר עמית, יש שופט עמית, יש דיין עמית. זאת אומרת, גם אחרי גיל 70 שנה יש אפשרות שדיין ושופט בית-משפט העליון יכול להמשיך בתפקידו. ורב ראשי לישראל, שזה התפקיד הבכיר ביותר – – – 
+
+
+מה אתה רוצה, שיהיה רב ראשי עמית? 
+
+
+ ולכן אני חושב שנפלה באמת זכות לידי חבר הכנסת ציון פיניאן והחברים שהשתתפו בעניין הזה להמשיך את המסורת שהיתה במשך מאות ואלפי שנים. לא היו מורידים אף פעם נשיא של עם ישראל – הכוונה, של מועצת חכמי התורה, כמו רבן גמליאל ואחרים, עוד בזמנו. 
+
+
+אתה טועה. מועצת חכמי התורה זה ש"ס, זה לא הרב הראשי לישראל. 
+
+
+ לא, לא. אני מדבר על מועצת הנשיאות שהיתה בזמן הסנהדרין. לא היה מצב שהיו מורידים נשיא ישראל אחרי חמש או עשר שנים. זה תקדים, לדעתי, שצריך לבטל אותו, ויבורכו המציעים על כך. תודה. 
+
+
+ תודה. אז זה אומר שעכשיו אין צורך בש"ס? אז היא תתפרק? 
+
+
+ כן, אבל אם נפרק את ש"ס אז נעביר את הכול – – – 
+
+
+ לא, זה היה בגלל ההיסטוריה, איך ש"ס קמה. אבל עכשיו, אם מתקנים, אז אולי אין טעם. 
+
+
+נחזיר עטרה ליושנה. 
+
+
+ אם ש"ס מתפרקת אחרי החוק הזה, אז כדאי להצביע. 
+
+
+אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, חברים, מצביעים. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 5) (הצגת מועמדות לכהונה נוספת של רב ראשי לישראל), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ ואנחנו עוברים לתוצאות: בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה הראשונה, חבר הכנסת ציון פיניאן, והיא תחזור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/449).]
+
+
+ אנחנו חוזרים להצעת החוק שהבטחנו קודם, והיא הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 4) (תוספת לפדויי שבי שמלאו להם 80 שנים), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת יואל חסון, זאב אלקין וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אלקין. 
+ גברתי היושבת-ראש, חברי השרים – או כבוד השר – עדיין השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד בשמי ובשם חברי חברי הכנסת יואל חסון, דוד רותם, אברהם מיכאלי, עינת וילף ויריב לוין, להציג את הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 4) (תוספת לפדויי שבי שמלאו להם 80 שנים).
+
+ למעשה, בחוק תשלומים לפדויי שבי משנת 2005 מוסדרת הסוגיה של מתן הפיצויים לכל מי שנפל בשבי האויב במהלך שירות צבאי. כמובן שהחוק נועד לבטא את החוב המוסרי של מדינת ישראל כלפי האנשים שנפלו בשבי האויב במאבק שלהם למען המדינה. בין השאר, תחולת החוק הורחבה גם על מי שנפלו בשבי האויב במאבק על עצם הקמת המדינה – ותיקי המחתרות "ההגנה", אצ"ל ולח"י.
+
+החוק קובע, בין שאר התשלומים, גם תשלום חודשי לפדויי שבי בגובה של כ-1,200 שקל, כאשר לאנשים בני 67 ומעלה התשלום הזה משולם כתשלום שנתי בתחילת השנה, בתשלום אחד.
+
+הצעת החוק הזאת באה למעשה לתת תוספת מיוחדת בקרב הקבוצה הזאת, תוספת מיוחדת לאלה שהגיעו לגיל 80 ומעלה. ברור שהיום אנחנו מדברים על ותיקי המחתרות. פדויי שבי מגיל 80 ומעלה הם כמעט כולם ותיקי מחתרות.
+
+
+ כמה כאלה יש היום?
+
+
+ כמה מאות. 
+
+
+ גם וטרנים שנלחמו ברוסיה? 
+
+
+ מה?
+
+
+גם וטרנים שנלחמו ברוסיה? 
+
+
+– – – מדבר על הווטרנים.
+
+
+ וטרנים שמה?
+
+
+ שהקימו את המדינה ברוסיה.
+
+
+לא. מדובר כאן על אלה שנלחמו במלחמות של מדינת ישראל או ותיקי מלחמות שנלחמו על עצם הקמתה של המדינה. ישנם חוקים אחרים, שחבר הכנסת רותם מכיר אותם מצוין ואני מכיר אותם מצוין, ואפילו – –
+
+
+ – – – וטרנים.
+
+
+ – – עבדנו על הבאתם, שעוסקים בווטרנים של מלחמת העולם השנייה. 
+
+אבל חזרה לענייננו – הצעת החוק הזאת באה להציע תשלום מיוחד, מעין תוספת של 25%, לתשלום החודשי לקבוצה הזאת, ולבטא בכך, ולו במעט, את החוב הענק שמדינת ישראל חייבת לאנשים האלה, שלמעשה היא הוקמה על-ידם – הוקמה, בין השאר, בזכות התרומה העצומה שהם נתנו, כולל סיכון החיים ושהות בשבי תקופות ארוכות מאוד, כולל כמובן חלק מהם שהיו גם בסכנה של עונש מוות והוצאה להורג. חלקם גם הוצאו להורג.
+
+
+ גם הוצאו להורג.
+
+
+ אבל חלק מפדויי השבי האלה היו כמובן בסכנת חיים.
+
+בהצעת החוק הזאת אנחנו גם – בגלל צורת התשלום המיוחדת הזאת, שלמעשה שולמה כבר בתחילת השנה לקבוצה הזאת, הצעת החוק הזאת גם שמה פסקת מעבר, שהשנה התוספת של ההפרש תשולם עד חודש פסח – כמובן, בהנחה שהכנסת תספיק לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה וקריאה שלישית עוד במושב הזה. 
+
+מדובר למעשה בתשלום חוב מוסרי, ולו במעט, שכולנו חייבים לאנשים האלה. אני שמח מאוד שממשלת ישראל החליטה לתמוך בהצעת החוק הזאת, לאחר שצמצמנו אותה והבאנו את הנוסח החדש. אני מודה במיוחד למשרד האוצר – נמצא כאן אתנו סגן שר האוצר – שכמובן, כל הצעת חוק שכרוכה בתשלום נוסף לא פשוט למשרד האוצר להסכים לה. אבל הוא קיבל כאן החלטה שלאחר ההחלטה של ועדת – – –
+ 
+
+ הוא לא כל כך רע כמו שחושבים.
+
+
+ מה?
+
+
+ משרד האוצר לא כל כך רע כמו שחושבים.
+
+
+ לא משרד האוצר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ המצב הכלכלי של מדינת ישראל, חבר הכנסת פיניאן, מעיד על כך שמשרד האוצר הוא טוב, רק לפעמים יש לנו אתו ויכוח בסוגיות עקרוניות – – 
+
+
+ לפעמים – – – אנחנו – – – יותר – – –
+
+
+ – – כי אנחנו חושבים שהוא עד כדי כך טוב, שהוא יכול להתחלק בטוב הזה גם עם קבוצות אוכלוסייה שונות במדינת ישראל – – 
+
+
+הם יכולים לתת רעיונות. 
+
+
+ – – ועל זה מדי פעם יש לנו מחלוקת. אבל במקרה – – –
+
+
+ – – – הגענו למשרד האוצר. 
+
+
+ אבל במקרה הזה אני שמח שמשרד האוצר חשב כמונו וקיבל החלטה, למרות שהתלבט, בסופו של דבר שלא לערער ולקבל את החלטת ועדת השרים. אני מודה על זה למשרד האוצר, לשר האוצר ולסגנו. זה מה שמאפשר לנו להשלים את החקיקה הזאת במהירות האפשרית, כי לגבי האנשים האלה הביטוי "יפה שעה אחת קודם" הוא נכון במאה אחוז.
+
+
+ נכון.
+
+
+ אני קורא כמובן לכל חברי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולאשר אותה. אני מקווה שבעזרת הצוות של ועדת החוץ והביטחון, שעמל קשה על הצעת החוק הזאת כדי להכין אותה במהירות, גם נדע להביא אותה לאישור בקריאה שנייה וקריאה שלישית. יושב-ראש הוועדה מחויב לכך, וכמובן כל חברי הוועדה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת זאב אלקין. אני חייבת חוב קטן. גם כשהיו לי בעיות עם פקידים באוצר על דברים כל כך טריוויאליים, לגבי ילדים בסיכון, ולמשל החופשה בגלל אשפוז יילוד – הארכת חופשת לידה בתשלום, היתה אוזן קשבת דווקא מנציגי הכנסת, השר וסגן השר, ולכן הצלחנו להביא גם בשורה. אז אנחנו, חבר הכנסת אלקין, עוברים להצבעה על הצעת החוק – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ שנייה, אנחנו עוצרים את ההצבעה. ישנם דוברים, ואנחנו ניתן להם את זכות הדיבור, כפי שביקשו כמובן. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אריה אלדד. איזה לחץ יכול היה להיות פה. מיני-דרמה. אבל לא יקרה מצב שלא ניתן לחבר הכנסת לממש את זכותו. 
+
+
+תודה רבה, גברתי.
+
+
+ – – –
+
+
+ זה היה בטעות.
+
+
+ די, תן לו לדבר. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, החוק ודאי ראוי מאוד. אם יש דבר אחד שאני מצטער על החוק הזה, זה שאני לא חתום עליו. 
+
+ אבל כמי שהיה בנו של אחד מאותם פדויי שבי שישבו בכלא בירושלים ובלטרון כדי לשחרר ולהקים את מדינת ישראל, אני ודאי יודע להכיר בחשיבותו של החוק, ואני יודע גם עד כמה מתי מעט הם אלה העשויים היום ליהנות עוד מהחוק הזה. והם הולכים ופוחתים מדי שנה, כשעולים לקברו של אברהם שטרן יאיר או לקברות אנשי לח"י האחרים. אני ער לעובדה ששורת העומדים ושרים "חיילים אלמונים" בתום הטקס הולכת ופוחתת מדרך הטבע, וביניהם גם הולכים ופוחתים פדויי השבי. 
+
+ אני מבקש מכל חברי הכנסת הנוכחים באולם לתמוך בכל לב בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אריה אלדד. 
+
+ ברשותכם – אין חבר כנסת שנרשם ושכחתי את שמו, נכון? אז אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 4) (תוספת לפדויי שבי שמלאו להם 80 שנים). מצביעים, חברים.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 4) (תוספת לפדויי שבי שמלאו להם 80 שנים), התשע"ב–2012, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+
+ אנחנו עוברים לתוצאות: בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה פה אחד, והיא חוזרת לוועדת החוץ והביטחון להכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
+
+
+
+
+ לפני שאנחנו ממשיכים בסדר-היום, ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, יש הודעה. ההודעה הזאת גם מחייבת הצבעה. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, שתי הודעות מטעם ועדת הכנסת, האחת שאיננה מחייבת הצבעה והשנייה מחייבת שנצביע ונאשר אותה. 
+
+ ההודעה הראשונה: ועדת הכנסת קבעה כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (אזורי רישום לנישואין של בני-זוג), התשע"ב–2011, פ/3579/18, הצעתם של חברת הכנסת פניה קירשנבאום וקבוצת חברי הכנסת, לשם הכנתה לקריאה הראשונה. 
+
+ וההודעה שנייה, שמחייבת הצבעה: ביום רביעי, י"ב באדר התשע"א, 16 בפברואר 2011, מליאת הכנסת העבירה לוועדת הפנים והגנת הסביבה את הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (אזורי רישום), התש"ע–2009, פ/635/18, של חבר הכנסת עתניאל שנלר, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ביקש להעביר את הצעת החוק הנ"ל לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, וזאת במסגרת בקשה שנגעה גם להצעת החוק שקודם לכן הודעת�� על העברתה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, הצעת החוק של חברת הכנסת פאינה קירשנבאום, העוסקת באותו נושא. 
+
+על כן, ועדת הכנסת ממליצה לכנסת לשנות את החלטתה ולהעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (אזורי רישום), התש"ע–2009, פ/635/18, של חבר הכנסת עתניאל שנלר, מוועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אבקש את אישור הכנסת להמלצה זו. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת ויושב-ראש ועדת הכנסת יריב לוין. אז כאמור זה מחייב הצבעה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה.
+
+
+ כמה הצבעות?
+
+
+ רק אחת. רק של – – – הראשון לא צריך – – –
+
+
+ – – – לא נקלט – – –
+
+
+ אתה לא נקלטת כי אתה לא רוצה להעביר אלי את החוקים. אתה פוחד שהוא שצריך לעבוד.
+
+הצעת ועדת הכנסת להעביר את חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (אזורי רישום), התש"ע–2009, מוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+ אנחנו עוברים לתוצאות: בעד – 10, נגד – אין ואין נמנעים. אני קובעת שהודעת יושב-ראש ועדת הכנסת עברה. 
+
+ לפרוטוקול אני מודיעה שחבר הכנסת יצחק בוז'י הרצוג – – –
+
+
+ לא השתתף.
+
+
+ לא השתתף מאחר שלא נקלטה הצבעתו. אתה רוצה להגיד מה היא היתה?
+
+
+ לא היה פדויי שבי?
+
+
+ היה כבר. איחרת את פדויי שבי. עכשיו אנחנו מעבירים אליך – – –
+
+
+
+
+ אנחנו, ברשותכם, עוברים לנושא האחרון בסדר-היום, והוא: שאילתות לשר האוצר. יענה עליהן סגן שר האוצר איציק כהן. אנחנו נתחיל עם חבר הכנסת אריה אלדד. כמובן, קודם כול נחכה שסגן שר האוצר – – –
+
+
+ יתאים את הגובה של הדוכן.
+
+
+ ויברך על המים, כרגיל.
+
+
+ ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.
+
+
+ אמן.
+
+
+
+ אמן. תודה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, ב-30 באוקטובר 2011 שודרה בערוץ-10 כתבה על מסמכים מסווגים של רשות המסים שנמצאו במבנה נטוש של הרשות.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם התיאור נכון? 
+
+ 2. אם כן – האם נחשפו פרטי מודיעים של הרשות?
+
+ 3. היכן נמצאים היום כל המסמכים?
+
+ 4. מי אחראי להפקרת המסמכים הללו?
+
+
+אני רוצה לשבח את חבר הכנסת הפרופסור אריה אלדד, שהוא היחיד מבין שואלי השאילתות שנמצא פה באולם.
+
+
+ נכון.
+
+
+זאת תופעה שיש לברך עליה, מכיוון שיש חברי כנסת ששואלים, אנחנו טורחים, מכינים תשובות, מגיעים, והם לא כאן. על כל פנים, פרופסור אריה אלדד, בעניין רשות המסים – 
+
+ לשאלה מס' 1: אכן הושאר חומר במשרדי רשות המסים ברחוב יפת ביפו, לאחר העברת יחידות הרשות למשרדים חדשים. בלי להמעיט בחומרת האירוע, שזה חמור מאוד, ברצוני להבהיר כי החומר שנמצא אינו חומר מסווג ביטחוני.
+
+ לשאלה 2: למיטב ידיעתנו לא נחשפו פרטי מודיעים של הרשות. 
+
+ לשאלה 3: החומר הושמד עוד בנובמבר 2011. 
+
+ לשאלה 4: בעקבות האירוע מבצעת רשות המסים תחקיר שמטרתו בירור העובדות, הסקת מסקנות והפקת לקחים כדי למנוע הישנות אירועים דומים בעתיד. 
+
+ שאלה נוספת?
+
+
+ שאלה נוספת, חבר הכנסת אריה אלדד?
+
+
+ מישהו עמד לדין משמעתי? היו איזשהם הליכים משמעתיים כנגד מי שנקבע כאחראי להפקרה?
+
+
+אנחנו – לשאלה מס' 4, שהיא למעשה חופפת לשאלה ששאלת עכשיו כשאלה נוספת: רשות המסים מבצעת תחקיר שמטרתו בירור העובדות. לאחר מכן, אם תהיה הסקת מסקנות, יכול להיות שאחת המסקנות תהיה, כנראה, להעמיד לדין משמעתי, אבל כרגע היא מבצעת תחקיר.
+
+
+ מסתפק?
+
+
+זהו?
+
+
+ זה הכול. תודה רבה.
+
+
+שאר השואלים לא כאן.
+
+
+ ישנה באמת רשימה של שואלים נוספים שהגישו שאילתות לשר אך ��ינם נמצאים פה, ולכן אנחנו מודים לך מאוד.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, סגן שר האוצר חבר הכנסת איציק כהן. 
+
+ אנחנו סיימנו את סדר-היום אפילו לפני הזמן. אנחנו רק נודיע שמי שנשאר כאן ומעוניין, בשעה 19:00 יש חוג למקרא, באולם "נגב". החברים מוזמנים. 
+
+ תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ' באדר התשע"ב, 14 במרס 2012, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 18:24.
+
+