diff --git "a/23428/raw.transcript.txt" "b/23428/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/23428/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1879 @@
+מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת הראשונה לשבוע זה. 
+
+ הודעה למזכירת הכנסת – בבקשה, גברתי. לאחר מכן – הודעה ליושב-ראש הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 35), התשע"ב–2012.
+
+לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 36) (ביטול עסקה לתקופה קצובה), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת איתן כבל, אורית זוארץ ומירי רגב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 37) (החזר בשל חיוב סכום עודף בעסקה מתמשכת), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת. 
+
+לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/4361/18 וכלה בהצעת חוק פ/4383/18 – הצעת חוק בית-המשפט לענייני משפחה (תיקון – בן-זוג מאותו מין), התשע"ב–2012, מאת חברת הכנסת אורית זוארץ; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – אישור הכנסת לשינוי בשיעור המס), התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון ויצחק וקנין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום ריבית על גמלאות המשולמות באיחור), התשע"ב–2012, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזור שיקום (כפר-שלם), התשע"ב–2012, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת דליה איציק, מאיר שטרית, דב חנין, אורי אריאל, אופיר אקוניס, חיים אמסלם, דוד אזולאי, עתניאל שנלר, מגלי והבה, נחמן שי, זבולון אורלב, אמנון כהן, יעקב אדרי, שלמה מולה, אברהים צרצור, סעיד נפאע, אריה אלדד, אורי מקלב ואחמד טיבי; הצעת חוק הנישואין והגירושין, התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, אילן גילאון וזהבה גלאון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – התקנת אמצעי מיגון בדירות מגורים), התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שלילת הזכות לשכר ביום הבחירות ממי שאינו מצביע), התשע"ב–2012, מאת חבר הכנסת מאיר שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת המסים (גבייה) (צירוף שובר לדרישת תשלום), התשע"ב–2012, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון – החלת החוק על תאגידים בנקאיים), התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת משה מטלון ואורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – חובת החזקת מכשיר לבדיקת אלכוהול באוויר נשוף בעסקים למכירת משקאות משכרים), התשע"ב–2012, מאת חבר הכנסת אברהם מיכאלי; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – מימון חברתי לעסקים), התשע"ב–2012, מאת חבר הכנסת אבישי ברוורמן; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – חובת דיווח על ניצול קשישים וחסרי ישע), התשע"ב–2012, מאת חברת הכנסת אורית זוארץ; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – הפרטת שירותי השגחה בכשרות), התשע"ב–2012, מאת חברת הכנסת ליה שמטוב; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדר חנייה ארצי אחיד), התשע"ב–2012, מאת חבר הכנסת יעקב כץ; הצעת חוק הגנה מפני נזקי השימוש בטלפון נייד, התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת דב חנין וזאב בילסקי; הצעת חוק השכרת דירות לעולים נזקקים, התשע"ב–2012, מאת חברת הכנסת מרינה סולודקין; הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה (מס חברות דיפרנציאלי), התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון ויצחק וקנין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת סימון מחיר מומלץ לצרכן על מוצרי מזון), התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת דליה איציק וכרמל שאמה-הכהן; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – ביטול הסכם התקשרות והוראות לעניין הוספת שירות בתשלום), התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת רונית תירוש וכרמל שאמה-הכהן; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור לזוגות צעירים מארנונה), התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפרדה), התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת ניצן הורוביץ, עינת וילף, אורית זוארץ ושלמה מולה; הצעת חוק רשות השידור (תיקון – פטור מתשלום אגרה לחייל בודד), התשע"ב–2012, מאת חבר הכנסת יואל חסון. תודה. 
+
+
+תודה למזכירת הכנסת. 
+
+
+
+ באין שר אני מבקש גם להודיע לחברי הכנסת, וכמובן לפרוטוקול, שעד היום, לצערי הרב, באילוצי הקואליציה, נמנעה הכנסת מחקיקה בימי שלישי, ורוב שרי הממשלה גם נמנעו מלבוא בימי שלישי, כמו גם רבים מחברי הכנסת, כך שיום שלישי הפך להיות יום מאוד שנוי במחלוקת מבחינת עבודתה של הכנסת, אם כי ניסינו למלא אותו בתוכן – באמצעות הצעות לסדר-יום של חברי כנסת, באמצעות העלאת נושאים מיוחדים לימים מיוחדים אשר הכנסת מציינת אותם. יום רביעי, בדרך כלל, היה יום שבו השרים נדרשו וגם נענו לבקשותיהם של חברי כנסת שהגישו שאלות דחופות כדי לקבל בתוך 48 שעות תשובות לבעיות העומדות על סדר-היום של הציבוריות בישראל והיו דחופות. בימי רביעי עלו ובאו שרי הממשלה וענו על תשובות שנתבקשו לענות על שאלות אשר הוגשו להם עד צהרי יום ב'. 
+ 
+השבוע אנחנו הגשנו כשמונה שאילתות דחופות לממשלה, ולצערי הרב הודיעו לי לפני שעה קלה שהממשלה – שבעה משרי הממשלה בליווי ראש הממשלה, או: ראש הממשלה בליווי שבעה משרי הממשלה, מבקרים בעיר אילת – ביום רביעי. שקלתי לא לבטל את ישיבת יום רביעי ואמרתי – הרי יום רביעי שייך לחברי הכנסת, ומדוע יקופחו חברי הכנסת אשר היום הזה נחשב ליום מטעמם ושלהם ונבטל את ישיבת הכנסת, אולי הדבר רק יעזור לממשלה שלא להופיע בכנסת, ואני אקיים את ישיבת הכנסת ביום רביעי בין ששרי הממשלה יהיו ובין שלא יהיו, ואנחנו גם כמובן נצביע על כל אותן הצעות חוק שחברי הכנסת מביאים מטעמם. 
+
+ יחד עם זאת, אני מודיע עכשיו, והודעתי זאת למזכיר הממשלה לפני שעה קלה, ביום שני הבא לא אעלה על סדר-היום שום חקיקה מטעם הממשלה; שאם הממשלה חושבת שהיא יכולה לבוא מתי שהיא רוצה, גם הכנסת תדון בנושאים שקשורים לממשלה בזמן שהיא תחשוב – לאחר התייעצות עם ראשי הסיעות – שהיא תחשוב שהוא ראוי לכך. אין לנו כלים אחרים ברמה הפרלמנטרית. 
+
+ אני חושב שהפרלמנט והדמוקרטיה הישראלית חשובים לכל סיעות הבית, יהיו אשר יהיו, על כל דגליהם. אני חושב שגם ראשי ממשלה יהיו פעם ראשי אופוזיציה, וראשי אופוזיציה יהיו לראשי ממשלה. נשמת אפה של החברה בישראל, של מדינת ישראל, היא הדמוקרטיה. נא לשים את הלב לעניין זה. לא יהיה מצב שבו במקום כל החקיקה יביאו חוק הסדרים, כי חוק ההסדרים עבר מן העולם, ואם מישהו לא יודע מזה, אז הוא ידע מזה. תודה רבה. 
+
+ אין לנו כרגע שר אשר עתיד להשיב. השר המשיב על הצעת האי-אמון הראשונה הוא השר שמחון, ולצערי הרב הוא לא נמצא פה. יתר על כן, גם השר התורן יעקב מרגי – גם הוא משום מה עדיין לא הגיע. אולי כל אחד סומך על השני שיגיע. השר מרגי הגיע – הנה אני אומר, והוא כב�� גאל עולם, שלא נצטרך לדבר עליו. האם כבוד השר מרגי ישיב על הצעת האי-אמון? 
+
+
+ לא. 
+
+
+ הוא לא משיב. אז אנחנו נמצאים במצב שבו – חברת הכנסת – ההצעה הראשונה היא של חבר הכנסת מסעוד גנאים. אז אתה יכול לעלות, אני לא סופר את הזמן. אתה יכול לעלות, להציג את האי-אמון, ואם לא תשיב הממשלה, נצביע מייד על האי-אמון, בתום דבריך. 
+
+
+ – – –
+
+
+ יש דיון? אם הממשלה לא משיבה, בשביל מה צריך דיון? כנראה היא מסכימה – היא מסכימה כנראה להצעת האי-אמון, הרי – יכול להיות מצב שהממשלה לא משיבה? חבר הכנסת גנאים, אני כמובן לא אפעיל את השעון אלא לאחר שהשר יגיע, אלא אם כן אתה מבקש ממני שאני אפעיל את השעון, ואתה מוכן להביע את אי-אמונך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה יכול להפעיל את השעון, מסיבה פשוטה מאוד. אם השר שמחון הוא שישיב על ענייני החינוך והדיור, אז ממילא כתבו לו את זה והוא לא צריך לשמוע אותי – אני חושב ככה – אז למה לחכות? מה הטעם לחכות? ממילא כתבו לו את התשובה, אז אם הוא שמע אותי או לא שמע אותי זאת תהיה אותה תשובה, הוא לא יתווכח. 
+
+
+ באמת נפלא מעיני – בעיני. אבל מדובר פה – – –
+
+
+ כן כן, יש תעסוקה – – –
+
+
+ אבל תעסוקה במשרד החינוך היא תעסוקה שמיוחדת למשרד החינוך. 
+
+
+ אני התכוונתי למשרד החינוך – האבטלה בקרב המורות הערביות. 
+
+
+ אתה צודק, בוודאי, אני באמת חושב שהממשלה טעתה בשיקוליה כאשר חשבה ששר התעסוקה הוא זה אשר צריך להשיב על נושא שהוא בשליטת משרד החינוך בלבד. אני מבין, השר – השר המקשר – יכול לענות, הוא גם בר-אוריין, שמכיר את כל עבודות כל המשרדים, בהיותו השר המקשר, הוא מכין את עצמו להיות ראש הממשלה, והוא בצדק עושה זאת. אבל מה? באמת פלא בעיני, ואתה צודק, מה נפקא מינה אם הוא נמצא או לא נמצא, בלאו הכי תשובתו היא תשובה שכנראה מוכנה. אה, השר ארדן ישיב על ההצעה לסדר-יום שנושאה מורות במגזר הערבי? השר ארדן משיב על הצעת האי-אמון אשר תנומק על-ידי מרצ–העבודה. 
+
+
+ השר המשיב ביקש לומר שהוא פה עוד כמה דקות. 
+
+
+ שהוא פה? 
+
+
+ כן. חמש דקות. 
+
+
+ את יודעת, פעמים רבות – – –
+
+
+ אני יודעת, אני יודעת. אני רק מעבירה את המסר. 
+
+
+ פעם היה זועק השחקן המנוח שייקה אופיר, והיה צועק למשטרה: משטרה, יש שוד, יש שוד. בואו, בואו. אמרו לו: מה אתה דואג? בשביל זה אנחנו כאן. הוא אומר: כן, אתם כאן, במקום להיות שם, בשוד. תאמרי בבקשה לשר שמחון שהוא צריך לענות על הצעת אי-אמון. אנחנו לא נמתין לו. אדוני, נא להתחיל. 
+
+
+ אני לא יודע אם היושב-ראש מסכים, אם זהבה תחליף, בגלל השר ארדן. 
+
+
+ אני חושב שזה מן הראוי. אני מאוד מודה, אם כי כך יתרגלו שרים שלא לבוא. אז אנחנו נחליף את סדר-היום. תודה רבה לחברת הכנסת עינת וילף. אנחנו נדון באוזלת ידה של הממשלה בתחום המדיני, החברתי והכלכלי, הצעת אי-אמון של סיעות מרצ–העבודה. את ההצעה תנמק חברת הכנסת זהבה גלאון, וישיב השר המקשר, בהיותו השר המקשר, השר גלעד ארדן. 
+
+
+ אני גם אשיב באריכות יתירה, כדי שהשר שמחון ייענש – – –
+
+
+ אדוני ישיב, כפי שאני מכיר אותו, כמה שצריך להשיב. לא יותר ולא פחות. 
+
+
+ כיוון שמדובר – – – זה חייב להיות באריכות. 
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת האי-אמון שאני מנמקת היום כאן על הדוכן היא בשם סיעות העבודה ומרצ, ואנחנו מרגישים שאנחנו אזרחים סוג ב', חברי חברי הכנסת. אנחנו במדינת ישראל מפרנסים את אדוני הארץ בשטחים. בשטחים משתוללים, ולנו מגישים את החשבו��. לנו יש מצוקות דיור, ושם בונים כאילו אין מחר. כאילו אין מחר, חברי חברי הכנסת. קודם המדינה מפקיעה קרקעות ובונה עליהן בסיס צבאי בבית-אל, ואחר כך גונבים את האדמות האלה ובונים עליהן בתים, מבנים, מזייפים מסמכים – הכול הולך, כאילו אין מחר. וגם כשבג"ץ פוסק שיש לפנות את הבתים הממשלה עושה אקרובטיקה, מין לוליינות פוליטית שמאפשרת – או רוצה לאפשר – גם מצד אחד להיראות כמי שמצטיירת ומגינה על שלטון החוק, אבל בעצם עושה "תג מחיר" לאותה פעולת ניסור שתהיה או לא תהיה בדמות החלטה לבנות 851 יחידות דיור חדשות. 
+ 
+ הדבר החמור יותר, חברי חברי הכנסת, שאני שומעת בימים האחרונים, החל מראש הממשלה ודרך שרים אחרים, שאני שומעת שבכלל מאיימים על מי שחושב להשתמש במערכת המשפט כדי להזיק למפעל ההתנחלות, או איך שהם קוראים לזה, להתיישבות. אז אם בכלל מישהו חושב שהוא יעתור לבג"ץ, הוא יקבל עוד "תג מחיר", עוד x דירות. 
+
+הדבר החמור הוא, חברי חברי הכנסת, שמצד אחד משחדים את המתנחלים ומצד שני נותנים להם גם בונוס, ומצד שלישי מאיימים עלינו כדי להרתיע עותרים פוטנציאליים נוספים מלפנות לבית-המשפט העליון – או לפנות לערכאות, לא רק לבית-המשפט העליון. ואומרים לנו שלא רק שיבנו עוד בתים, גם ינסרו את הבתים עצמם בעלות – יש על זה ויכוח, על העלות המוערכת, אם זה רק 70 מיליון או זה 100 מיליון. והרי אתם יודעים, כשזה נוגע למתנחלים אין חסכונות. פתאום אין חסכונות, אדוני השר המקשר, פתאום אין שמירה על כספי הציבור. 
+
+ רק לפני שנה, חברי חברי הכנסת, יצאו אנשים לרחובות, דרשו צדק חברתי. יותר מחצי מיליון בני-אדם מחו על השיטה הכלכלית, דרשו צדק חברתי. הממשלה הקימה את ועדת-טרכטנברג והקימה עוד ועדה, וחברי חברי הכנסת, המערכת הפוליטית ממש ממש לא הזדעזעה מאותם חצי מיליון אנשים שיצאו לרחובות. אבל כשצריך לפנות כמה עשרות מתנחלים מבתיהם – שימו לב מה היה כאן בשבוע שעבר בכנסת, איך פשטו על הכנסת, איך השתלטו על הכנסת כל המתנחלים ושולחיהם והמשפחות שלהם, והושיבו אותם כאן במליאה מאחורי הזכוכית כדי להלך אימים על חברי הכנסת, או כדי להזכיר להם שבבוא היום יהיה מחיר להצבעה שלהם או לאי-הצבעה שלהם. 
+
+עכשיו, לא רק שמהלכים אימים ולא רק שהממשלה מוכנה לשלם סכומים מופרכים, היא גם נותנת להם פרס על גנבת הקרקעות. והכול, חברי חברי הכנסת – אדוני השר, אל תיתן לשר הדתות מרגי להסיח את דעתך, כי אני רוצה שתתייחס לזה – – –
+ 
+
+ אנחנו מנסחים יחד את התגובה. באמת. 
+
+
+ הבנתי. 
+
+
+זה היה בקשר – – –
+
+
+ הבנתי, בהחלט. אדוני השר, הכול נועד לרצות למנוע עימות עם המתנחלים; מאותתים למתנחלים – יש קבוצה אחת שאומרים לה: אתכם מפצים; מפצים עבריינים אידיאולוגיים. ומה מאותתים להם בכך? מאותתים להם שהם יכולים להמשיך ולפשוע, עושים הסדרה מיוחדת לבעלי הקרקעות, והופכים את המתנחלים, חברי חברי הכנסת, לשווים יותר משאר אזרחי ישראל. 
+
+אני חוזרת, חברי חברי הכנסת: המתנחלים משתוללים, ואנחנו משלמים את המחיר, לנו מגישים את החשבון. כשהממשלה טוענת שאין לה כסף לרווחה, לחינוך, לבריאות, למצוקות דיור אמיתיות – יש מצוקות דיור אמיתיות; יש אנשים שאין להם קורת גג, שמוצאים את עצמם באוהלים עד היום. אז להם הממשלה לא בונה דיור ציבורי. אבל הממשלה שופכת 100 מיליון שקלים על פינוי שכונת-האולפנה, ועוד מעט ישפכו 53 מיליון שקלים על העתקת מגרון מהמקום שלו למקום החדש ליד היקב.
+
+ הרי זה מצב א��סורדי, חברי חברי הכנסת, שכשמדברים על מדינת הרווחה, על צדק חברתי – איפה יש כסף לחינוך ולרווחה? כל הדברים האלמנטריים האלה, שהם זכויות יסוד, פתאום זה הופך להיות מצרך שאתה מכמת אותו בשווי כספי. אבל להקלות מס לבנייה בהתנחלויות יש לממשלה כסף; לכבישים ליהודים בלבד שיובילו לווילות עם הגגות האדומים יש לממשלה הזאת כסף; למועצות האזוריות בשטחים שמממנות את כל החמ"לים האלה של "תג מחיר" של הטרור היהודי, אלה שמרססים ב"יד ושם", ואלה שמרססים בנווה-שלום – – 
+
+
+ מאיפה את יודעת? 
+
+
+ חבר הכנסת דנון, שלום. 
+
+
+ מאיפה את יודעת? 
+
+
+ באמת, שלום. אלה שמרססים על ביתה של חגית עופרן או על המכונית של יריב אופנהיימר מ"שלום עכשיו" – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ זה הוא יודע איפה. 
+
+
+ אולי – – –
+
+
+ – – – אותם אתה מכיר. 
+
+
+ חבר הכנסת דנון, מותר לה, היא לא אמרה דבר לא פרלמנטרי. בוודאי בדיון הכללי אתה תשיב לה. אתה לא סומך על השר ארדן שהוא ישיב לה? 
+
+
+ חברי חברי הכנסת, התופעה של "תג מחיר", של ריסוס כתובות נאצה ושל שרפת מכוניות ושל שרפת מסגדים וכריתת עצי זית ושרפת שדות – למדיניות הזאת יש גיבוי פרלמנטרי של חברי כנסת, של שרים בממשלה. יש גיבוי פרלמנטרי. ברגע שהממשלה הזאת מניפה פעם אחר פעם דגל לבן מול המתנחלים ומממנת את החמ"לים של המועצות האזוריות, אז הממשלה הזאת נותנת גיבוי והכנסת הזאת נותנת גיבוי לאותם אלה שעושים את הפעולות האלה. 
+
+ חברי חברי הכנסת, כשדיברנו כאן שאין מדינת רווחה, ואין כסף לבריאות ולדיור, אני אומרת לכם – יש מדינת רווחה, אבל היא מעבר ל"קו הירוק". שם יש מדינת רווחה סקנדינבית. בכלל, שבדיה זה בכלל לא בצפון אירופה; שבדיה משתרעת בין פסגות לבית-אל. נורבגיה זה בכלל בין קריית-ארבע לתקוע. מה המסר שאנחנו מעבירים לציבור בישראל? יש מדינת רווחה, אבל היא לא אצלכם; יש דיור ציבורי, אבל הוא לא אצלכם. 
+
+אני אומרת לכם, חברי חברי הכנסת, ממשלה שהולכת להשקיע 100 מיליון שקלים בהעתקת שכונת-האולפנה, ממשלה שמפצה עבריינים ונותנת תמריץ נוסף לבנייה בלתי חוקית – ממשלה כזאת אומרת: יש שווים, אבל המתנחלים שווים עוד יותר. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה. אני רק רוצה להעיר הערה לגבי מה שקרה הלילה או הבוקר ב"יד ושם", שהזכירה גם חברת הכנסת זהבה גלאון. אני חושב שאין מחנה בישראל, אין אזרח בישראל, שלא מביע שאט-נפש מהמעשה, שהוא לא רק ונדליזם, אלא הוא מעשה של קיצונים אשר אין אלוהים בלבם. אין אלוהים בלבם, ואני אומר זאת על דעת כל חברי הכנסת ו-99.9% מאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה לך על כך שדיברת. 
+
+כבוד השר, בבקשה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כמובן, אני מצטרף לגינוי החריף שלך על המעשה שנעשה ב"יד ושם", אף שלא צריך כבר לקבוע במה ובמי מדובר. אני דווקא ראיתי כתבות נרחבות בתקשורת לאחר כמה חודשים שראינו את אותה הצתה נפשעת של מסגד, שהכיוונים של החקירה לא בהכרח מסתמנים כמה שחשבו מלכתחילה – וזה בלי לעשות שום הנחות, ככל שיש – – –
+
+
+ זה שהצית את המסגד, עשו לו טרנספר מהשטחים, הוציאו לו צו הגליה לצפון הארץ. הוא היה מאלה שעצרו אותם על שרפת המסגד. 
+
+
+ בסדר. אני ראיתי לפני חודש כתבה שלמה ביישוב, שאמרו דברים אחרים. 
+
+
+ – – – מה שאני אומרת לך. 
+
+
+ עמד כבר לדין? הורשע? 
+
+
+ הוא היה עצור. 
+
+
+ אה. אני זוכר ממך שלא כל עצור הוא בהכרח אשם. 
+
+
+זה לא אני אומרת, זה השב"כ אמר שהוא חשוד בהצתת המסגד – אותו אחד שקיבל הגליה, מהאלה של ה"תג מחיר". 
+
+
+ אלה, כמובן, נושאים שהם בחקירה. אני חושב, בלי לדעת מי עשה את הדברים ב"יד ושם", שהשאט-נפש הוא מוחלט מטעם הציבור. 
+
+
+ עשה מי שעשה, צריך להוקיע אותו ולשים אותו מאחורי סורג ובריח.
+
+
+ אין אלוהים בלבו, אין. אין אלוהים בלבו.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אומנם הנושא הוא כלכלי-חברתי, ואם יהיה צורך אני אשמור את דברי בתחום הזה יותר בהרחבה לדברי הסיכום שלי במידה שאתבקש או ארגיש צורך שיש טעם, אבל כיוון שחברת הכנסת גלאון התמקדה דווקא בנושאים הכלכליים-החברתיים שנוגעים רק לחלק אחד באוכלוסיית – – –
+
+
+ – – – איך ההשקעה – – –
+
+
+ אני הקשבתי. אני מעריך שהצלחתי כמעט להבין הכול. והטיעון הוא הטיעון המסורתי הידוע של השמאל כאשר לא נותרים לו טיעונים, שאומר: אין כסף לרווחה כי שופכים את כל הכסף על – אם הייתי נגיד מחליף את המלה שאת אומרת כל הזמן ב"ערבים", היו אומרים לי גזען. כיוון שזו את ואת אומרת "מתנחלים" אז אפשר להגיד שגונבים קרקעות, וסוללים עבורם כבישים, רחמנא ליצלן בונים להם גני-ילדים וקופות-חולים. לדעתי, אפילו מבזבזים על זריקות וחיסונים בהתנחלויות, שזה בכלל בזבוז כסף אדיר של כספי ציבור, וכן הלאה וכן הלאה. אני חושב שהטענות שלך בתחום הזה הן ידועות, הן לא חדשות, וכפי שהן שכנעו את הציבור עד היום אני מקווה שכך הם ישכנעו אותו גם בעתיד.
+
+ אבל אני רק רוצה לומר שזה לא כל כך מתחבר עם העובדות, הדברים שאת אמרת. קודם כול, כיוון שהממשלה – אני לא חושב שעל כך יכולה להיות מחלוקת – בשנים האחרונות השקיעה מיליארדים רבים מאוד בתחומים החברתיים. עם המספרים אי-אפשר להתווכח. חינוך חינם מגיל שלוש זה דבר שעולה הרבה מאוד כסף. לא כל הדברים הם בכסף; חלק מהדברים זה לגבות רפורמות מול בעלי הון. זה יכול להיות הוזלת חשבון – – –
+
+
+למה אדוני נסער? כשהתיישבו יהודים בג'עוני – זה גיא-אוני – זאת היתה התנחלות, מה אתם חושבים? מה אפשר לעשות?
+
+
+ אני כמובן דיברתי רק בציניות ובלשון סגי נהור, אדוני היושב-ראש. שלא אובן שלא כהלכה.
+
+
+ ואני, שאני חסר כל רגש של ציניות ודברים כאלה, חשבתי שאתה מתכוון ברצינות.
+
+
+חס וחלילה, אדוני. דעתי כדעתך, כמו בעוד הרבה נושאים.
+
+ כאשר הממשלה פוטרת ממכס קניות באינטרנט עד סכום מסוים; כאשר מגדילים קצבאות זיקנה; כאשר משקיעים מיליארדים ביישובים של המגזר הלא-יהודי שזקוקים להשקעות בגלל הפיגור בתשתיות, אם במגזר הערבי, אם בדרוזי או הבדואי; כאשר נותנים שנת לימודים אקדמית חינם בירושלים ובפריפריה; כשנותנים הטבות מס להורים עובדים; כשמשקיעים מיליארדים בפארקים מטרופוליניים בפריפריה – כל אלה ועוד השקעות רבות; כשמשקיעים בסלילת כבישים ובפסי רכבת בין המרכז לפריפריה – כל אלו, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אלו השקעות של מיליארדים רבים בנושאים חברתיים, ואני חושב שהתוצאות מדברות בעד עצמן.
+
+ אני אחזור על זה, כיוון שגם הטענות נגדנו חוזרות על עצמן, אז גם אני מרשה לעצמי לחזור תמיד ולומר שמי שטוען טענות, כאילו אפשר להשוות את ישראל לאיזה גן-עדן אוטופי שאיננו קיים באיזה מקום, צריך להסתכל מסביב – מה קורה בספרד, מה קורה ביוון, מה קורה באיטליה, מה קורה בהרבה מאוד מדינות. לעומת זאת, מדינת ישראל למרות הצורך שלה להשקיע עשרות מיליארדי שקלים באויבינו מסביב, וחלק גם בגלל, לצערנו, האשליות והטעויות שעשו אנשים אולי עם התפיסות הפוליטיות של חברת הכנסת גלאון – ואנחנו רואים מה קורה בכלל היום מסביבנו, במזרח התיכון. דרך אגב, אם הם היו מתנהגים אחרת והיה ניתן לצמצם את צבא-הגנה לישראל, יכול להיות שהיה לנו עוד איזה 30, 40, 50 מיליארד לנושאים חברתיים. אבל הרי לשיטתך, הסיבה היחידה שאין שלום במזרח התיכון זה – בגלל מדינת ישראל ובגלל ראש הממשלה. 
+
+ אז כשאנחנו משווים בין מה שקורה בישראל לבין מה שקורה באותן מדינות, אני חושב שהמצב כאן הוא בשיפור מתמיד. יש עדיין עוני, ויש עדיין פערים חברתיים, ללא ספק, אבל אנחנו מנסים לעשות הכול כדי לצמצם את העוני ואת הפערים החברתיים; אבל לעשות את זה לא בססמאות, ולא בהסתה נגד חלקים בחברה הישראלית, אלא בצורה זהירה ובצורה אחראית, וברוך השם נתתי כמה דוגמאות. אבל גם בנושאים שהם אולי החברתיים ביותר – כי מה לנו יותר פוגע בחברה מנתוני אבטלה כאשר מפרנסת או מפרנס של משפחה מאבדים את מקור פרנסתם ואת כבודם? והנה אנחנו היום נמצאים במדינת ישראל, ברוך השם, בשיפור מתמיד ובמגמה של נתוני אבטלה יורדים כמעט באופן קבוע מאז תחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית.
+
+ ולכן, אני חושב שאין שום ממש בטענות של חברת הכנסת גלאון. אני עוד הפעם אומר: אם הטענות האלה היו נטענות על-ידי חבר כנסת מהצד האחר של המפה, והיו אומרים על אנשים שבנו את ביתם ולא היה להם את כל ההיתרים הנדרשים או שטעו בהבנת ההיתרים – ודרך אגב, רק שתדעי. אפילו מייק בלס לא אומר שהמתיישבים שקנו את הבתים בגבעת-האולפנה ידעו שמדובר בקרקע שיש לגביה ספק בבעלות. אפילו מייק בלס לא אומר את זה, אז חבל כבר למהר ולהאשים אותם בכל מיני תארים ובעבירות פליליות. אבל אני חושב שאם מישהו היה אומר את אותו דבר על הבנייה הבלתי-חוקית שהיא בוודאות בלתי חוקית בידיעה, בין שזה בגליל ובין שזה בנגב, את היית מסבירה לנו בצורה מאוד משכנעת – לא את הציבור אבל את עצמך – שיש שם בעיה, ואין להם ברירה כי אין תב"ע; אז מה אתם מצפים, איפה הילדים שלהם יהיו? את כל הטענות האלה, כשמדובר על הציבור הערבי או על האוכלוסייה הבדואית בעינייך זה כמובן לגיטימי. אם מדובר בציבור המתיישבים ביהודה ושומרון, שבלעדיהם הדיון היום היה מתקיים על גבולות 48' ולא על גבולות 67', אז אותם אפשר לזרוק מהבתים בלי פיצוי, אותם ואת ילדיהם, ולתת להם לגור במקומות ארעיים. 
+
+אז אני חושב, חברת הכנסת גלאון, שאת, כמי שפועלת רבות למען זכויות אדם, הגיע הזמן שתפסיקו קצת להתייחס ולהפלות בצורה כל כך בוטה בין המתנחלים, בין המתיישבים ביהודה ושומרון, לבין אוכלוסיות אחרות שאולי מבחינה פוליטית קצת יותר נוח לך להגן דווקא עליהן.
+
+ ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מהכנסת שלא להשתכנע מחברת הכנסת גלאון הפעם ולדחות את הצעת האי-אמון. תודה.
+
+
+תודה רבה. כמובן, הכנסת תשקול ותחליט. חבר הכנסת מסעוד גנאים יעלה את הצעת האי-אמון של סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד בנושא: כישלון הממשלה בהתמודדות עם מצוקת הדיור והאבטלה בקרב מורים במגזר הערבי. ישיב שר התעשייה, המסחר והתעסוקה השר שאול שמחון.
+
+
+ שלום.
+
+ 
+ שלום, שלום. את השי"ן צריך – – –
+
+
+  שלום שמחון. שאול היה איש טוב, אבל לא כמו שלום. הוא היה טוב מאוד, אבל לטוב יש תמיד דרגות. אני רק רוצה לומר, השר, שמצוקת הדיור והאבטלה, האבטלה – היא מתכוונת לאבטלה בקרב המורים.
+
+
+ או המורות במיוחד.
+
+ 
+ השר נתמנה להשיב, וכמובן, אתה תנמק.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, באמת אני חשבתי שמי שישיב על הצעת האי-אמון הוא אחד משני שרים – או שר השיכון והבינוי או שר החינוך, משום ששני הנושאים הם – בנושא הראשון הדיון הוא במצוקת הדיור בחברה הערבית – – –
+
+
+ – – – שניהם גם.
+
+
+אתה במקום שניהם?
+
+
+ – – –
+
+ 
+ יופי, יופי. אני מקווה שהתשובות ישתנו לטובה כי אתה תשיב.
+
+ אדוני היושב-ראש, נדמה לי שהממשלה בשבוע הזה, לפי דעתי, העלתה את הניגודים שיש בה, או את הבעיה ואת הפתרון. אתמול, נדמה לי, הכריזו ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה על עידוד תעסוקה בקרב האקדמאים הערבים, משום שזה רק מביא רווח למשק הישראלי. אבל באותו שבוע אנחנו התבשרנו שראש הממשלה מתנהג בצורה מנוגדת כאשר הוא מתייחס לכל העניין של ההתנחלויות והמתנחלים, מה שהוזכר לפני. כאילו ראש הממשלה, בכיס שלו יש לנו שני פתקים: פתק ראשון לערבים, פתק שני למתנחלים, וזה באותה סוגיה – אני מתכוון עכשיו לסוגיית הבנייה הבלתי-חוקית או הריסת הבתים. 
+
+ בפתק של הערבים – שם אין פתרון לבנייה – מה שמוגדר בנייה בלתי חוקית, רק הריסה, וגם ערבי שבנה על האדמה הפרטית שלו, אבל כל האשמה שלו היא שהאדמה עדיין לא סופחה או לשטח שיפוט או לתוכנית המיתאר – לא רק שביתו ייהרס, אלא גם הוא ישלם את כל התשלומים על ההריסה; הוא ישלם את כל ההוצאות – לדחפורים, לכוחות הביטחון, ליס"מ, למשטרה. באמת בנייה בלתי חוקית במגזר הערבי לא משתלמת. הפסד. אבל בנייה בלתי חוקית, או בנייה בלתי מורשית, או בנייה בכלל, בהתנחלויות, כן משתלם. במקום חמישה בניינים תיקחו 50, ועכשיו מתבשרים על מאות יחידות דיור בהתנחלויות, בשטחים הכבושים. במקום מיליון שקל – מיליונים. אז משתלם – משתלם לבנות בהתנחלויות בצורה בלתי חוקית, גם אם בעיני כל ההתנחלויות הן בלתי חוקיות, ואין הצדקה, משום שזה שטח כבוש. 
+
+ נדמה לי, אדוני היושב-ראש, כאשר השר שדיבר לפני אמר שלא נכון כאילו ההתנחלויות מביאות הפסד ואינן רווחיות – אני מתכוון כלכלית וכספית. אבל יש מרכזים שהם מדעיים, כמו "מרכז אדוה", שאומר שהמדינה מפסידה מיליונים בגלל הכיבוש, בגלל הסכסוך, בגלל ההתנחלויות. אז עד מתי תמשיך המדיניות הזאת, בעידוד ההתנחלויות והכיבוש, והיא מדיניות של לא-שלום אלא של קונפליקט, שבסוף תביא להפסד למשק הישראלי ולישראל, לכולנו? 
+
+ אבל, אדוני היושב-ראש, בקשר לחברה הערבית: מצוקת הדיור בחברה הערבית – אנחנו לא יכולים להשוות אותה לחברה או למגזר היהודי. שם יש ייחוד מסוים, והמצוקה שם כרוכה בעניין של האדמות – של הפקעת האדמות, של אי-הצדקה או אי-אישור של הרחבת שטחי שיפוט, או הרחבת תוכניות המיתאר, ולפני כמה חודשים, נדמה לי חודש, עמותת "סיכוי" הוציאה דוח, בדוח הזה מצביעים שמשרד השיכון – יש לו רק 20% הצלחות במגזר הערבי בקשר לשיווק אדמות המינהל, וההצלחה שלו במגזר היהודי היא 70%. ולמה? נכון, שר השיכון תמיד אומר שמשווקים במגזר הערבי, שאנחנו נותנים לערבים, אבל זה לא מדויק, זה לא נכון. זה גם נידון לכישלון, בגלל שתי סיבות. 
+
+ סיבה ראשונה, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, וכולנו יודעים, בישראל מדיניות הדיור והבינוי והיישוב היא מיוחדת במינה בכל העולם. היא אידיאולוגית. היא פוליטית. היא פוליטית. בישראל כל קבוצה – אלה הסוציאליסטים רוצים קיבוצים, זה רוצה יישוב קהילתי, זה רוצה יישוב חרדי. בנה את יישובך כבקשתך האידיאולוגית. למה כל העניינים האלה הם מובנים ומוצדקים, אבל כאשר יבוא תורו של המגזר הערבי אומרים לך: התרבות שלכם היא שגורמת לכם לא להתפתח מבחינת הדיור והבינוי, והבעיה היא אצלכם? למה לא מתחשבים בייחוד התרבותי הלאומי של האוכלוסייה הערבית? למה רוצים לתת להם מנהגי בינוי, או תרבות בינוי, שהיא למגזר היהודי העירוני – אני מתכוון, של הקומות – ורוצים להכריח אותם בזה? יש לכם רק: תבנה לגובה. אבל מה עם האדמות? 
+
+ יש לי אדמות פרטיות. אדמות פרטיות, אדוני היושב-ראש, למשל של העיר סח'נין, של אנשי סח'נין, הן תחת שטח שיפוט משגב. אדמות, למשל, בעמק בית-נטופה, שהן לחקלאים, הן תחת שטח שיפוט של מועצה אזורית תבור, עמק יזרעאל, משגב. 
+
+
+ כל עמק בית-נטופה שייך לכם, ואתם צריכים להסתדר ביניכם לבין עצמכם. 
+
+
+ לא. כבוד השר, אני מתכוון על שטח שיפוט. כאשר מישהו בונה סככה – בונה סככה – מי שולח לו את הדוח? כפר-תבור. הוועדה בכפר-תבור, כי הוא בשטח שיפוט – – – 
+
+
+ הוועדה בכפר-תבור היא ועדה מרחבית. 
+
+
+ בסדר. 
+
+
+ היא כוללת גם את כפר-תבור וגם אתכם וגם אחרים, מה זה קשור?
+
+
+ לא לא, זה קשור. 
+
+
+– – – 
+
+
+ אם הקשבת, כבוד השר, אני התחלתי כך – – –
+
+
+ הבעיה – שאני מקשיב. 
+
+
+זו לא בעיה. אני מקווה שזו לא הבעיה. אני התחלתי להגיד שאדמה פרטית שלי, למשל בסח'נין, למה היא תחת שטח שיפוט משגב, למשל? כאשר אני רוצה לבנות, הם לא מרשים לי לבנות. אפילו כאשר אני רוצה לעשות סככה במטע הזיתים שלי, מועצה אזורית משגב לא נותנת לי. אני עכשיו מדבר על הבעיה, מה – – – 
+
+
+ למה צריך לעשות סככה?
+
+
+ מה זה למה? למה אתה נותן לחרדי לבנות כפי שהוא רוצה, לחילוני, לקיבוצים, לכולם במגזר היהודי, וכאשר יבוא התור של הערבי אז יש לך רק ככה, ותלך לפי מה שאנחנו מכתיבים לך?
+
+
+ לא נותן. גם ליהודי לא נותן. 
+
+
+ לא. 
+
+
+ רגע. תבור זה שטח חקלאי, נכון?
+
+
+ לא לא לא, בעמק בית-נטופה – נכון, אבל זה ליד סח'נין. 
+
+
+ כדי לשנות את הייעוד אתה חייב לקבל את האישור של המועצה. 
+
+
+ תאמין לי, הייתי שר החקלאות, אני מכיר. 
+
+
+ כבוד השר שמחון, היית שר חקלאות. עמק בית-נטופה כולו חקלאי. 
+
+
+ זאת שאלה אחרת. 
+
+
+ לכמה יישובים קהילתיים ערביים נתנו? 
+
+
+ זאת שאלה אחרת. 
+
+
+ זאת השאלה. הוא על זה גם מדבר. 
+
+
+ לא. 
+
+
+ כן, לא נתנו. איזו עיר ערבית או יישוב ערבי נבנו ביוזמה של המדינה? אין. 
+
+
+ אבל מי שהיה בשטח שיפוט סח'נין – גם היא היתה צריכה לפנות. היא יכולה להמליץ בפני המחוזית, אבל היא לא יכולה להכריח. בעניין זה, של שינוי תב"ע, צריכה הוועדה המחוזית, ואישור הארצית, וחתימת השר. 
+
+
+ רק שתדע, אני כשר החקלאות – – – 
+
+
+ אתה צודק, זו שאלה אחרת. זאת שאלה, אבל היא לא שייכת לשטח שיפוט. 
+
+
+שם לא ייתנו, זה לא קיים. 
+
+
+ זה עניין אחר. אבל צריך לדייק בדברים. 
+
+
+ אבל הנה, עובדה. זה גם בנייה, לא? 
+
+
+ לא. גם זה נכון. אני לא יודע, כשקבעו את זה – יש פה שאלה אחרת. 
+
+
+ אני הבאתי דוגמה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ אני יודע, הבנתי, הבנתי. רק הדוגמה לא טובה. 
+
+
+ אני כשר החקלאות לקחתי את דב חנין, הוא לא מהמפלגה שלי, והעמדתי אותו כראש ועדה לטפל בעמק בית-נטופה. 
+
+
+ מאה אחוז. לקביעת גבולות. 
+
+
+ אני יודע. 
+
+
+ מה מותר, מה אסור. 
+
+
+אני גם הייתי, אני נפגשתי אתך, ונפגשתי עם כולם. אתה מתכוון בקשר לכל הפרויקט של ההשקיה – ניקוז והשקיה בעמק – כן, אני יודע, אני לא מדבר על זה, כבוד השר. 
+
+
+ כדאי להתחיל להתקדם. אני אוסיף לך זמן, אבל תמשיך. 
+
+
+ בסדר. אז דוח "סיכוי" הצביע על שני דברים שגורמים לכישלון של הממשלה ושל משרד השיכון בשיווק חלקות אדמת מינהל ביישובים הערביים. הראשון זה ��י-התחשבות בשוני, אי-התחשבות בהבדל או בייחוד התרבותי של היישובים הערביים. השני זה העניין של אי-שיתוף אנשי ציבור ואנשי מקצוע ערבים בכל הוועדות האלה שמשווקות או מייעצות לשר. לכן פה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שעד עכשיו – – –
+
+
+ אתה צודק. 
+
+
+ – – – עד עכשיו אנחנו, כערבים, דרשנו שוויון. 
+
+
+ בזה אתה צודק. 
+
+
+ אני לא רוצה את זה, כי אני חושב שהעיקרון של שוויון, לא תמיד צודק. אנחנו רוצים צדק. הצדק יכול להביא שוויון, אבל לא תמיד השוויון מביא את הצדק והזכות. ופעם אני דיברתי בוועדה בקשר לכל העניין של ה"מצ'ינג", של ה-25%. אמרתי: אומרים, הנה, שווים לרעננה, לחולון וגם לסח'נין, אותו דבר, "מצ'ינג" 25%. לא מתחשבים בנקודות ההתחלה, הבעיות. אמרתי להם: זה בדיוק כמו להגיד לקבוצה של "איחוד בני סח'נין", שהיא בליגת-העל, ולהגיד לנבחרת ספרד, תשחקו יחד, יש לכם מגרש – אותן מידות, אותם שערים, אז הנה, שוויון, תפאדלו, תשחקו. זה לא שוויון. לכן אנחנו דורשים צדק. 
+
+ בסוגיה השנייה, שהיא חשובה מאוד, כבוד השר – וחשבתי ששר החינוך יהיה פה – בשבוע שעבר היה יום עיון בכנסת. יום העיון, רק על העסקת האקדמאיות הערביות, במיוחד המורות. לצערי הרב, משרד החינוך לא היה. המשרד שלך – היו נציגים, דיברו על עיר מקדמת תעסוקה וכל הפרויקטים שלהם, אבל כאשר מדברים על כ-11,000 מורות, למשל, בשנת הלימודים הנוכחית – – 
+
+
+ אני מוסיף לך שתי דקות. 
+
+
+ תודה רבה. – – למשל בשנה הזאת, 2012, מכ-8,000 שביקשו שיבוץ במשרד החינוך, התקבלו רק 2,000 ומשהו. נותרו 5,800 ללא עבודה. אדוני כבוד השר, הפתרון ישנו: 1. שילוב המורות הערביות במערכת החינוך העברית. יש מייד, לפי מחקרים, זה לא – אני ככה מביא מהאוויר. יש כ-1,000 משרות פנויות בבתי-הספר היהודיים, אז צריך להעביר אותן לשם. זה אחד. רק תמתין, כבוד השר. 
+
+
+ – – – 
+
+
+זו השאלה למשרד. אני אגיד לך למה, משום שמשרד החינוך מגביל אותם מגזרית. הכוונה, אני, כמורה ערבי, אני רק משובץ ונרשם בבתי-ספר ערביים, ולא יהודיים. אין טופס שיבוץ שהוא כללי לכל המגזרים – המגזר היהודי והערבי. למשל, כאשר אני נרשם, אני נרשם כדי ללמד במגזר הערבי, בבתי-ספר ערביים, ולא בכולם. זה – אחד.
+
+שנית, כל הפתרון הוא באילו: אילו היתה לנו מערכת חינוך שוויונית – שעות ההוראה החסרות, התקנים החסרים, המבנים החסרים, מספר התלמידים בכיתה הוא יותר קטן – היו אלפי משרות פנויות, ומורות כאלה היו מלמדות ומועסקות. 
+
+ דבר אחרון, כל העניין של הפנסיה, ההוצאה של המורים והמורות שיש להם ותק של 35-30 שנים. לצערי הרב, משרד החינוך מעדיף שהמורים הוותיקים יישארו והמורים החדשים לא ייקלטו במערכת החינוך. 
+
+אני מקווה, אדוני היושב-ראש, שבעיות כאלה ייפתרו, ויש לי רק הצעה אחרונה: צריך לעשות ועדה בין-משרדית במיוחד כדי לפתור את בעיית המורות והמורים המובטלות והמובטלים בחברה הערבית. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. אני מזמין את כבוד השר שלום שמחון לעלות ולהשיב על הצעות האי-אמון שמביעות סיעות רע"ם-תע"ל, חד"ש ובל"ד בממשלה. אהלן וסהלן. 
+
+
+ אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת המציעים, הסיעות המציעות, חבר הכנסת גנאים, התאמצת, גם אני התאמצתי. עכשיו תקשיב לי. 
+
+
+ כן, בטח. 
+
+
+ כל מה שאתה ואני עוד לא יודעים, גאלב שכח, אז עכשיו תהיה אתי. 
+
+
+ אני מסכים, אדוני השר. אפילו בנושא נטופה. 
+
+
+ בראשית הדברים חשוב לי לחזור ולומר כי הממשלה רואה באזרחיה בני מגזר המיעוט��ם אזרחים שווי זכויות שזכאים לכל כלי הסיוע שמציעים משרדי הממשלה השונים. בנוסף, הממשלה מפעילה תוכניות ייחודיות למגזר המיעוטים כדי לענות על הצרכים בתחום התעסוקה. 
+
+ בינואר האחרון קיבלה הממשלה החלטה בנושא קידום תעסוקתי של אוכלוסיית בני המיעוטים, שבמסגרתה הקצתה הממשלה סכום של 730 מיליון שקלים.
+
+ הממשלה אימצה את המלצות דוח ועדת-אקשטיין שמינה שר התמ"ת – להעלות את שיעור התעסוקה של נשים ערביות מ-24% בעת קבלת הדוח ל-42% בשנת 2020, ושל גברים ערבים מכ-70% כיום ל-78% בשנת 2020. ברור לנו כי עמידה ביעדים אלה הכרחית להגדלת שיעור התעסוקה הכללי במשק, והיא שתוביל לשוויון בנתונים הבין-מגזריים. 
+
+ מבחינה זו, במהלך כהונת הממשלה הנוכחית ירד שיעור האבטלה הכולל במגזר המיעוטים בכ-30%, דבר שאין לו אח ורע. בעת הקמת הממשלה הוא עמד על 21%, והיום הוא עומד על 14% בממוצע. שיעור ההשתתפות של מיעוטים בשוק העבודה נמצא במגמת עלייה, במיוחד שיעור הנשים הערביות, שעלה מ-24% בעת הקמת הממשלה ל-27% בשנת 2011, ואני מקווה שאנחנו נסגור את השנה הבאה בקרוב ל-30%. ברור לנו כי עמידה ביעדים אלו – – –
+
+
+ נכון. 
+
+
+מה לעשות – – –
+
+
+ עפו, מה אני יכול לעשות? זה נכון. 
+
+
+ לא, יש עלייה – – –
+
+
+ היום היו אצלי ראשי רשויות – – –
+
+
+ אין לי בעיה אם זה נכון, אני רוצה שזה יהיה נכון. הבעיה עם הדיור – – –
+
+
+ רגע, לאט-לאט, אני אגיע לכול. לאט-לאט, סבלנות. 
+
+
+ אני לא דיברתי. 
+
+
+ לאט-לאט. יש חינוך, תעסוקה – – 
+
+
+ בסדר.
+
+
+ – – וגם שיכון. 
+
+
+ יפה.
+
+
+ סבלנות. ברור לי כי עמידה ביעדים אלה הכרחית להגדלת שיעור התעסוקה הכללי במשק, והיא שתוביל לשוויון בנתונים הבין-מגזריים. 
+
+ בכל הנוגע למועמדים להוראה במגזר הערבי – עכשיו אני עוסק בחינוך – הביקוש כיום עולה בהרבה על ההיצע. מספר המועמדים להוראה שסיימו את לימודיהם במוסדות להכשרת מורים או השלימו את לימודיהם לתעודת הוראה לאחר סיום תואר אקדמי כלשהו גדול בהרבה ממספר המשרות הפנויות בבתי-הספר הערביים. ניכר כי פניית משכילים ערבים למקצוע ההוראה הינה על רקע היעדר אפשרויות תעסוקה אחרות, ולא על רקע בחירה והעדפה אישית – –
+
+
+ גם זה נכון.
+
+
+ – – כפי שרווח במגזרים אחרים. האי-שוויון בסוגיה זו נובע בין היתר מהיצע עבודות מצומצם במגזר הערבי וממגורים ביישובים שבהם היצע העבודות קטן. 
+
+כאמור, זהו מרכיב אחד במסגרת בעיה כוללת של תעסוקת אקדמאים בני מיעוטים, ועל כך אני ארחיב בהמשך. 
+
+ כמה משרדי ממשלה פועלים לצמצום תופעה זו. משרד החינוך פועל לקליטת מורים במגזר הערבי על-פי קריטריונים שוויוניים, ברורים ושקופים, על מנת להתמודד עם עודף הביקוש להוראה במגזר. בשנתיים האחרונות חלה עלייה במספר המורים הערבים המשובצים במשרד החינוך כתוצאה מהמהלכים המופעלים לצמצום פערים. במסגרת זו הגדילו את השעות הנוספות לחינוך במגזר הערבי באופן משמעותי. תוספת זו מאפשרת קליטה של מורים נוספים אל תוך המערכת.
+
+משרד החינוך מפעיל מגוון של שעות נוספות לחיזוק האוריינות בשפה, במדעים, במתמטיקה בחטיבות הביניים, פיצול כיתות א'-ב', תוספת שעה לכיתות ד'-ה' לחיזוק השפה הערבית ותוספת לצמצום מספר התלמידים בכיתה. 
+
+ אני אגיד את האמת, כשקיבלתי את החומר וערכתי אותו – אשתי היא מנהלת מחוז הצפון, ורובם שם ערבים – אתה יודע, אפילו אני הופתעתי, את האמת, אבל חכה בסבלנות, תראה. אפילו אני די מופתע. 
+
+ מהלך זה הגדיל באופן משמעותי א�� ההיצע למורות במגזר המיעוטים. בשנת הלימודים תשע"א נקלטו כ-1,800 מורים, המהווים 26% מכלל מגישי הבקשות; בשנת הלימודים תשע"ב נקלטו 2,897 מורים חדשים, המהווים 35% מכלל מגישי הבקשות. יש לציין כי – – –
+
+
+ אבל כמה נפלטו?
+
+
+ יש לציין כי 90% מהנקלטים הם נשים. בנוסף, משרד החינוך עודד שילוב המורים מהמגזר הערבי במערכת החינוך הכללית, שעליה דיברת – עלייה של 17% במספר המשרות המלאות לשנה זו של המורים הערבים בבתי-הספר היהודיים לעומת שנת תש"ע. כמו כן, הוא אפשר למורים מהמגזר הערבי ללמד במחוזות שאינם בתחום מגוריהם, עם הטבות של סבסוד שכר-דירה בסך של 750 שקלים בחודש, מימון נסיעות עד לסכום של 1,300 שקלים ושכר עידוד. כל ההטבות האלה – שילכו ללמד גם במקומות שהם לא גרים בהם. ובמטרה – – –
+
+
+ זה רק בנגב. הבעיה – זה בנגב. 
+
+
+ חבר'ה, אני בסוף גם אשאיר לכם את הנאום, כדי שאתם תוכלו לבדוק את הנתונים, שלא תגידו שאני עובד עליכם כי אני על הבמה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אין לנו בעיה – – –
+
+
+ לאט-לאט, סבלנות, סבלנות. 
+
+
+ זה אנחנו יודעים. 
+
+
+ לא, אני חושב ששר החינוך הוא שר חינוך מצוין והוא מתאמץ. 
+
+
+ לא, לא, לא, אנחנו – – –
+
+
+ שמע, אני אגיד לך את האמת, לנו קשה לפרגן. אמרתי ביושר: אני מפרגן לו. שמעתי קודם את זהבה גלאון לגבי – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אז תן לי להגיד לך. לגבי העניין של הכבישים – האמת היא, לישראל כץ מגיע פרס. את האמת, מגיע – אני גר בצפון, אני חוצה את הארץ כל יום, אני גר באזור שיש בו כבישים ללא אבא. שמע, הבן-אדם עושה עבודה גדולה. אי-אפשר להכיר את הכבישים. למה לא לפרגן? לפעמים צריך לפרגן. 
+
+ במטרה לסייע – – –
+
+
+ לא, אבל שר החינוך איננו פה – – –
+
+
+ בסדר גמור, אבל אני עונה במקומו. אמרתי לך, הוא – – –
+
+
+ עד עכשיו הוא עונה לעניין – –
+
+
+ אני לא מזייף. 
+
+
+ – – והוא מבין מה הוא קורא. הוא אומנם שר התעסוקה, המסחר והתעשייה, אבל יחד עם זה הוא קורא בנושא החינוך ומבין מה הוא אומר.
+
+
+ יש לו התמחות מבית. 
+
+
+ יש לו התמחות, כן. 
+
+ במטרה לסייע לתלמידים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ גנאים, תן לי להמשיך, נו. 
+
+
+ יש לו יועץ צמוד לענייני חינוך. 
+
+
+ תן לי, אני אפנה ל"הפועל סח'נין". תן רגע להמשיך. במטרה לסייע לתלמידים בבחירה נכונה במקצוע העתיד לקראת שנת הלימודים הבאה, יוזם משרד החינוך מיזם משותף עם "קו משווה" בנושא "חינוך לקריירה – ייעוץ והכוון לימודי", אשר יופעל ב-50 בתי-ספר תיכוניים במגזר הערבי. בנוסף, פיתח משרד החינוך תוכנית ייחודית לבתי-הספר הערביים בנושא "חינוך לחיי קריירה" ופועל להטמעתה באמצעות היועצות החינוכיות בכל בתי-הספר התיכוניים במגזר הערבי. 
+
+
+ אדוני, אם אתה מדבר על חינוך, גם חברי – ביציע האורחים יש לנו תלמידות מתיכון "בר אילן" בנתניה ויש לנו כיתות ה' מבית-הספר על שם רבקה גובר בירושלים. לא למחוא כפיים, בכנסת אסור למחוא כפיים. פה זה לא "כוכב נולד".
+
+
+ לא שומעים אותן. בכל מקרה, תהיו מבורכות. 
+
+ כיום פועלות בארץ שלוש מכללות ערביות לחינוך ועוד כמה מסלולים לדוברי ערבית במכללות הממלכתיות. בסך הכול מסיימים כ-1,200 סטודנטים ערבים בכל שנה את לימודי ההוראה במכללות לחינוך. אליהם נוספים מדי שנה עוד כ-600 אקדמאים אשר מסיימים את לימודיהם באוניברסיטאות ובמכללות הכלליות ופונים להוראה. מספרים אלה הם הרבה מעבר לנדרש לבתי-הספר במגזר הערבי. 
+
+עודף מורים גורם לאבטלה בקרב בוגרי תוכניות ההכשרה. משרד החינוך, יחד עם המועצה להשכלה גבוהה, מגבש בימים אלו תוכנית שתסייע להגדיל את היצע המקצועות האקדמיים למגזר המיעוטים. לאחר מיפוי וצמצום מספר המכללות והמסלולים הערביים המכשירים להוראה, בכוונת משרד החינוך להפוך את אחת המכללות ערביות לחינוך בצפון למכללה אקדמית כללית, שלא תכשיר עוד מורים, ולהציע בה מגוון מסגרות לימודים במקצועות נדרשים במגזר. 
+
+ בנוסף, יעודד המשרד לומדים מהמגזר הערבי לפנות ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות הכלליות בתחומים בעלי תעסוקה במגזר הערבי ובמגזר הכללי, כמו עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, תקשורת, סיעוד, פרסום, עיצוב, עיצוב גרפי, כלכלה, ראיית חשבון ומקצועות נוספים. לימודים אלה לא יהיו ייחודיים למגזר הערבי, אך יציעו מכינות לסטודנטים שלא יעמדו בתנאי הקבלה. בנוסף, יורחבו התוכניות לתואר שני במכללות הערביות לחינוך במקצועות תומכי הוראה וחינוך, כמו ייעוץ ומקצועות פארה-רפואיים. התוכניות יוגשו למועצה להשכלה גבוהה במהלך תשע"ג. 
+
+ לאחרונה אישרה ות"ת את עקרונות דוח הביניים של הצוות המקצועי לבחינת נגישות ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסייה הערבית ליישום הדרגתי החל משנה זו, והקצתה לכך 7.5 מיליון שקלים. 
+
+ כפי שציינתי בתחילת הדברים, בעיית התעסוקה בקרב מורים ערבים היא חלק מתופעה רחבה יותר, הנוגעת להשתלבות אקדמאים בני-מיעוטים בשוק העבודה. בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה במספר האקדמאים בני-המיעוטים בישראל. בשנת 2010 היו כ-96,000 אקדמאים בני-מיעוטים. שיעור האקדמאיות הערביות נמצא במגמת עלייה, והוא משתווה היום לשיעור האקדמאים הערבים, כלומר 12%. המחקרים והנתונים מלמדים כי השכלה גבוהה היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה. ואולם, למרות הגידול במספר האקדמאים בני-המיעוטים, רבים מתקשים במציאת עבודות ההולמות את רמת השכלתם ואת כישוריהם המקצועיים, לרבות מקצועות נדרשים, כמו תעשיית ההיי-טק. 
+
+ משרד התמ"ת, כמשרד האמון על שוק העבודה, הציב את נושא קידום ההשתלבות של מגזר המיעוטים בשוק העבודה בראש סדר העדיפויות של המשרד – חד וחלק, שאתה תדע. אני מתעורר בבוקר – זה המגזר הערבי; אני הולך לישון – זה עם החרדים. 
+
+
+ לישון עם החרדים זה – – –
+
+
+ ואני כבר לא צריך להתמודד בפריימריס עם גאלב, אז אני לא עושה את זה בשביל זה.
+
+
+ כבוד השר, שמעתי את הקמפיין שלך – דווקא מוצלח מאוד.
+
+
+ תודה. המשרד מפעיל כלים רבים למיגור האי-שוויון ולטיפול בחסמים המקשים את השתלבות מגזר המיעוטים בשוק העבודה. הוא תומך בהכשרות מקצועיות; מפעיל תוכניות לעידוד יזמות עסקית שתרחיב את התעסוקה בתחומי הפריפריה; מפעיל תוכניות לעידוד התעסוקה ברמה הארגונית בשיתוף ותיאום הרשויות; תומך בפתיחתם ובהרחבתם של מעונות-יום וצהרונים לעידוד תעסוקת נשים במגזר, ועוד מגוון פרויקטים הדורשים ליווי לאורך כל הדרך.
+
+ מנכ"ל המשרד, המדען הראשי ומנהל מינהלת ההשקעות במשרד התמ"ת פועלים לגייס מפעלים ויזמים במקצועות הטכנולוגיה הגבוהים ומעודדים באמצעות מענקים יזמים אלה. במרכז ההשקעות קיימים מגוון מסלולי מענקים ייעודיים לאוכלוסייה הערבית: מסלול תעסוקה, מסלול שכר גבוה, סיוע למתמחים ומענקים הוניים. בשנים האחרונות הוקצו עשרות מיליוני שקלים מדי שנה למסלולים אלה. אני מקווה שאתה יודע שבנצרת סגרנו עם "אמדוקס", והיא עומדת לקלוט 150 מהנדסים בשכר גבוה. אנחנו מקווים שגם HP תגיע לנצרת; גם היא בסדרי-גודל כאלה. ואנחנו מקווים שגם – – – 
+
+
+ אולי אדוני יכול לדאוג לסח'נין שיחזירו לה את המוסד לביטוח לאומי שהיה בה. 
+
+
+ מה זה מסח'נין לנצרת? זה דקות, בחייך. 
+
+
+ לא, באמת, עיר כל כך גדולה, מרכזית. היה בה מוסד לביטוח לאומי.
+
+
+ יש הבטחה – – – 
+
+
+ הבטחות יש. אני בטוח שהשר שלום שמחון יכול גם להשפיע שיקיימו אותן. 
+
+
+נשתדל. – – – הכול מתוך מגמה להשים עובדים מקרב מגזר זה במקצועות אקדמיים ובשכר גבוה. בנצרת-עילית, אמרתי, אושרו במהלך השנה האחרונה מענקי תעסוקה לשכר גבוה לעשרות עובדים מהמגזר. לאחרונה העברנו לרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה הצעה לפרויקט משותף להסבה למקצועות שבהם יש תוחלת תעסוקה גדולה יותר, לרבות הסבת מורות לתחומי ההיי-טק. אגב, לא רק שם – גם במגזר הדרוזי עושים מהלכים כאלו להסב אקדמאיות למקצועות ההיי-טק. הרשות לפיתוח כלכלי, בשיתוף עמותת "קו משווה", פיתחו מיזם משותף שמטרתו לשלב אקדמאים מקרב אוכלוסיית המיעוטים במגזר העסקי ולפתח ממשק מקצועי – – –
+
+
+ בשלב ההבטחות אומרים "אינשאללה".
+
+
+שוב, הבטחות זה בפועל. "אמדוקס" כבר מראיינת מועמדים. זה לא הבטחות.
+
+
+עפו, מה אפשר לעשות? אתה יודע מה, גם להפתעתי חלק מההבטחות קוימו. אני עוקב. 
+
+
+ – – –
+
+
+ שמע, בעבר שום דבר לא קוים. ברוך השם אנחנו מתחילים – – – 
+
+
+ לא אמרתי לא קוים.
+
+
+ בחלק הרבה יותר גדול. 
+
+
+ תקשיב, אבא'לה, כבר – – –
+
+
+ יש התקדמות לא מספיקה, אבל יש התקדמות. 
+
+
+כבר בדקו אותי בעניין הנתונים שלי; אני לא אומר פה שום נתון שאני ממציא. אני רוצה שאתה תדע שאנחנו נמצאים במהלך לפיתוח ממשק מקצועי שמפגיש בין העסקים למועמדים. עד כה הושמו 500 אקדמאים בתפקידים ההולמים את כישוריהם.
+
+  בנוסף, כחלק מההתמודדות עם סוגיה זו, הממשלה העלתה אתמול קמפיין פרסומי נרחב במטרה לעודד העסקת אקדמאים מקרב בני-המיעוטים. את הקמפיין יזמה הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד ראש הממשלה, בשיתוף משרד התמ"ת. הקמפיין נועד להעלות מודעות לנושא תוך שבירת סטיגמות וחשיפת מגוון התמריצים בתחום זה שמעניקה המדינה למעסיקים. לקמפיין קדמה עבודת מחקר שנעשתה בתמ"ת שבחנה את שילוב אוכלוסיות אלה בשוק התעסוקה, כי שיעור האקדמאים המועסקים מהמגזר עומד על כ-81%, בהשוואה ל-90% במגזר היהודי. רבים מהאקדמאים מהמגזר הערבי לא מועסקים במקצוע שלמדו. רק 1.3% מאלה שלמדו את מקצועות ההיי-טק מועסקים בענף, בעוד ש-50% מועסקים בהוראה. 
+
+ בכל הנוגע לשילוב עובדים בשירות המדינה – ב-2007 אישרה הממשלה החלטה הקובעת כי עד סוף שנת 2012 ייצוג אוכלוסיית המיעוטים בשירות המדינה יהיה 10%. נכון להיום שיעור עובדי המדינה מקרב אוכלוסיית המיעוטים הוא 8%. בימים אלו הרשות, בשיתוף עם הנציבות, מקדמת קמפיין לעידוד אקדמאים לגשת למכרזים בשירות המדינה. 
+
+ נוסף על כל הכלים הללו החליטה הממשלה על הקמת 21 מרכזי תעסוקה עבור המגזר הערבי, הבדואי, הדרוזי והצ'רקסי בהשקעה ממשלתית של כ-160 מיליון שקלים לחמש השנים הבאות. מרכזים אלו מיועדים לבלתי מועסקים הנמצאים מחוץ לעולם העבודה, להשתלבות והכוונה לתעסוקה הולמת תוך מאמץ ייחודי להתאמה התרבותית. ייחודיותם – בליווי האדם בכל שלב ושלב: האבחון וההכוונה, ההכשרה, ההשמה בעבודה וההתמדה. מרכזים אלו עובדים מול מעסיקים יהודים וערבים כאחד. 
+
+ משרד התמ"ת, כחלק ממדיניותו, מפעיל מיזמים משותפים עם המגזר השלישי כדי לקדם תעסוקה בקרב אקדמאים ערבים, בהם מיזם עם ארגון "צופן" לקידום תעשיית ההיי-טק בחברה הערבית בישראל והגדלה משמעותית של מספר המהנדסים הערבים העובדים בתעשייה זו; מיזם משותף עם עמותת "בעצמי" לשילוב וקידום 300 נשים בשישה יישובים מאוכלוסיית המיעוטים בתעסוקה יציבה לאורך זמן. 
+
+ לגבי מצוקת הדיור – מה לעשות? נתת לי עבודה, אז התכוננתי. עכשיו אני מגיע למצוקת הדיור. 
+
+
+ – – –
+
+
+ תן לי שתי דקות עכשיו להיות אריאל אטיאס, אפשר?
+
+
+ זה יוצר מחויבות שלך.
+
+
+ – – – זה התמ"ת – – – מה לעשות.
+
+
+ עכשיו הגיע תורו של השר אריאל אטיאס, איש מוכשר וחכם.
+
+משרד הבינוי והשיכון פועל לקידום פתרונות דיור הן בתחום הבנייה החדשה והן בתחום המרקם הוותיק בכלל יישובי מדינת ישראל ולכלל המגזרים והאוכלוסיות המרכיבים את החברה הישראלית. פתרונות אלה כוללים תכנון, פיתוח ושיווק קרקעות מדינה וקרקעות פרטיות ומתן מענקים והטבות לעידוד הבנייה ביישובים. 
+
+מלאי התכנון ליישובי מגזר המיעוטים עומד על כ-33,000 יחידות דיור על קרקע מדינה, ובנוסף, המשרד מתקצב כ-48 מיליון שקלים לתכנון קרקע פרטית באמצעות הרשויות המקומיות. כמו כן, משרד הבינוי והשיכון מפעיל תקציב לסבסוד פיתוח תשתיות ותכנון מפורט בקרקע מדינה ובקרקע פרטית בהיקף של 50 מיליון שקלים לכל שנה מחמש השנים הבאות, וזאת החל משנה זו.
+
+ תוכנית המענקים ל-28 יישובי הפריפריה פועלת בשמונה יישובים במגזר המיעוטים ובשתי ערים מעורבות ונותנת כ-100,000 שקל כמענק וסבסוד פיתוח לזוגות הרוכשים דירה חדשה בבנייה רוויה וסמי-רוויה.
+
+ בתחום השיווק הנחה השר אריאל אטיאס הן את משרד הבינוי והשיכון והן את מינהל מקרקעי ישראל לשווק כל קרקע המאושרת בתוכנית בתוקף אשר אין עליה חסמים שיווקיים, ומדיניות זו אינה מבחינה בין המגזר היהודי למגזר הערבי. נוסף על כך, לנוכח מצוקת הדיור השקיע משרד הבינוי והשיכון מיליון שקלים חדשים בפרסום ושיווק יחידות דיור בבנייה רוויה בעיר סח'נין – נדמה לי שאתה מכיר את העיר הזאת – מאמצים אשר לא נשאו פרי.
+
+ על אף המאמצים הרבים לשיווק יחידות דיור במגזר המיעוטים יש רתיעה של אוכלוסייה זו ממגורים בבנייה רוויה. משרד הבינוי והשיכון עושה מאמצים רבים לשכנע את אוכלוסיית המיעוטים לאמץ דפוס מגורים זה, כדי לאפשר הגדלת היצע הדירות ופתרון מצוקת הדיור הקשה, הוזלת המחירים, בנייה מודרנית וחדשה עם תכנון ופיתוח מתקדמים ביותר, מלאי דירות עמיד בפני רעידות אדמה ויתרונות סביבתיים של בנייה לגובה. אנו מקווים כי על אף הקשיים הקיימים יעלה בידי הממשלה להביא למתן פתרונות להתמודדות עם מצוקת הדיור ביישובי מגזר המיעוטים. 
+
+ חבר הכנסת גנאים, אני השתדלתי לעשות עבודה יסודית, לאסוף את החומר הרלוונטי מחברי השרים, וזה דבר שהוא לא פשוט; לא פשוט להוציא את העיקר מן הטפל ולאלץ את המערכת הפקידותית לעשות עבודה, ובכל זאת, לשמחתי, גם שר החינוך המצוין גדעון סער וגם שר השיכון הנמרץ אריאל אטיאס שיתפו פעולה, יחד עם החברים במשרד התמ"ת, עשינו מאמץ גדול כדי להקיף את מקצתו של החומר. אני באמת חושב – וכבר ישבתי בכמה ממשלות בעבר – יש פריצת דרך משמעותית בשלוש השנים האחרונות. בהחלט יכול להיות שחלק התחיל קודם, אבל אין ספק שיש מיקוד חזק מאוד של הממשלה הנוכחית כדי לסגור פערים, ואי-אפשר לעשות את זה בשנה אחת. 
+
+ אבל בסופו של יום – בסופו של יום, כאשר מדברים על החוק לשוויון בנטל, שיוצר במידה מסוימת רת��עה, גם אצלכם וגם במגזר החרדי, אני רוצה להגיד את עמדתי האישית. הרי בסופו של יום, אין מה לעשות עם כולם בצבא-הגנה לישראל. בסופו של יום, השוויון בנטל, האמיתי, נמצא בעולם העבודה. ככל שהחברים, גם במגזר הערבי וגם במגזר החרדי, יצאו לעולם העבודה, זה יהיה טוב להם וטוב יותר למדינת ישראל, ואני חושב, בסופו של יום – – – 
+
+
+ הצעירים הערבים כולם עובדים.
+
+
+ – – –
+
+
+בסופו של יום, אני חושב שהחלק החשוב, לצד שירות לאומי אזרחי, לצד מתן החובה של שירות בצה"ל, יש חשיבות גדולה לצאת לעולם העבודה, גם של נשים שלא יכולות להתגייס לצה"ל – חשוב שיצאו לעולם העבודה, וגם של גברים שיושבים בבית – פחות. באופן ברור יש פער בנתונים בין המגזר היהודי לבין מגזר המיעוטים, ויהיה טוב לכולנו לסגור את הפער הזה. אני באופן אישי חושב, באמת, שיש שינוי מרחיק לכת בתוך המגזר הערבי. עצם העובדה שאתם, כחברי כנסת, מתמודדים יותר ויותר עם השאלות הקיומיות המהותיות של המגזר הערבי בחיי היום-יום שלו, בסופו של יום לדבר הזה יש תשובה, גם במענה הממשלתי, גם במענה החברתי וגם במענה הכלכלי. 
+
+אין ברירה, בסופו של יום יש להרים את המשא הזה, הוא חשוב הרבה יותר מכל נושא אחר שבו עוסקים. הוא באמת חשוב לקיומה של מדינת ישראל, הוא חשוב לקיומם של היישובים הערביים, הוא חשוב לקיום של האוכלוסייה הערבית, הוא חשוב לכולנו יחד. אף אחד לא עושה טובה, אנחנו לא עושים לכם טובה ואתם לא עושים לנו טובה. אנחנו חיים באותה מדינה, ואם אנחנו רוצים שהמדינה הזאת תהיה בין 15 המדינות המובילות בעולם, אין לנו ברירה אלא לשאת בנטל באופן שווה, בעיקר בעולם העבודה. תודה רבה. 
+
+
+ הם שווים – – –
+
+
+ אני כמובן מבקש לדחות את הצעת האי-אמון שלכם. תודה.
+
+
+ תודה רבה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון, ואנחנו מתחילים בדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת איתן כבל, בשם סיעת העבודה. בבקשה, חבר הכנסת כבל, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, אדוני השר – קודם כול אני חייב לך תודה על המאבק הבלתי-מתפשר היום בנשיאות.
+
+
+לא, אנחנו צריכים להגיד לך תודה על המאבק הבלתי-מתפשר לזכויות של התארגנות. 
+
+
+ לא משנה, אבל בכל מקרה – – –
+
+
+ זה היה נושא נורא חשוב, תמיד יש שיתוף פעולה בנושאים האלה.
+
+
+כן. חשבתי שצריך להגיד לך תודה, ואנחנו בוודאי נשתף פעולה.
+
+
+ תודה.
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אדוני השר, חבר הכנסת וקנין, שלוש דקות עומדות לרשותי וחשוב לי שהשר יעביר את המסר לשרים; יש להעביר להרבה שרים.
+
+
+ חבר הכנסת וקנין.
+
+
+ חבר הכנסת וקנין, אני אודה לך – – –
+
+
+ משהו חשוב.
+
+
+אין לי ספק שזה חשוב. מהשכונה. 
+
+ אדוני השר, חברי חברי הכנסת, תראו, יש לנו ממשלה גדולה, יש לנו כנסת עוד יותר גדולה, 94 – כמה זה, 94 חברי כנסת בקואליציה?
+
+
+ יש 120.
+
+
+ 94 – אני בספירה שלי, חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ הוא סופר את הקואליציה, חבר הכנסת זאב.
+
+
+ 94 חברי כנסת. לא היתה עוצמה כזאת, אני חושב, מאז הקמת מדינת ישראל, וראו איזה פלא, ככתוב, ככל שהם מתרבים הם צריכים להיות יותר חזקים, ומה קורה בפועל? הכנסת גדלה, אפילו המזנון נהיה ריק. זאת אומרת, אתה מסתובב – תראה מה קרה, אדוני שר הדתות. קורית כאן תופעה מוזרה מאוד: הממשלה נהייתה הממשלה הכי חזקה, כנסת ישראל – סליחה, תקשיב, קודם כול, אדוני השר, זאת חוכמה קטנה לספור אותנו, זה בקלות. אתה רואה? קמת, עמדת, עשר שניות, ספרת את כולנו. עכשיו תסתכל כאן – אתה לא מסיים.
+
+
+ כמה יש? ש��שה, שבעה – – – 
+
+
+ נכון, אנחנו רוב, אנחנו כבר רוב.
+
+
+ זה 20%.
+
+
+ 20%, כמה הם?
+
+
+ 20% מהקואליציה.
+
+
+ כמה הם? כמה אתם? ואני מסתכל עליכם ואני שואל את עצמי: אלוהים, מה קורה פה? בוועדות – רכוש נטוש; במליאה – רכוש נטוש; במזנון – רכוש נטוש. זו נהייתה קואליציה של רכוש נטוש. אולי נוסיף שר שיהיה ממונה על הרכוש הנטוש? 
+
+ואני אומר לך, גברתי היושבת-ראש, יש עוד דבר ששמתי לב אליו; יש לנו בנושאים המדיניים – אדוני השר, יש לנו את אירן. אירן. כל דבר שמתחילים לדבר עליו, אומרים: חבר'ה, ששש, דברו חלש, יש אירן. 
+
+
+ פעם זה היה חרדים.
+
+
+ בנושאים הכלכליים עכשיו יש יוון, ספרד. זאת אומרת, אנחנו הולכים לשמוע את צמד המלים – שתי המדינות האלה – יותר מאירן, בתקופה הקרובה.
+
+
+ יש צרפת נגד אנגליה.
+
+
+ נכון. אני אומר לך, גברתי היושבת-ראש, אם עד עכשיו שמענו אירן, תרשמו לפניכם שבסוף – בחודשיים הקרובים, בשלושה חודשים הקרובים, מי שיקיש ב"גוגל" וירצה לראות כמה הופעות היו לצמד המלים, כאן במליאה ובממשלת ישראל, של שתי המדינות יוון וספרד – אני כבר מסיים, גברתי – חבל על הזמן.
+
+
+ אתה לא חייב לסיים.
+
+
+ אדוני, חבר הכנסת טיבי, חבל על הזמן. כל דבר. איך שנגיד: צריך לעלות תקציב, צריך כאן, צריך למנוע, יגידו: סליחה, ספרד? אתם רוצים להיות ספרד? מה, אתם רוצים להיות כמו יוון? אתם רוצים שנתגולל ברחובות? מה, אתם השתגעתם? איפה האחריות שלכם? וכולנו נגיד: ואללה, לא נעים, הם צודקים, תראו מה קרה לספרד. ואני אומר לך, גברתי היושבת-ראש, לא יקום ולא יהיה. לא יהפכו אותנו לספרד, ואנחנו גם – חבר הכנסת, מה אתה יושב במקום שם? בלבלת אותי.
+
+
+ אני נורא נהנה לשבת מולך.
+
+
+ בלבלת אותי לגמרי. חבר הכנסת דודו רותם, אנחנו לא נתייוון. לא יקום ולא יהיה.
+
+
+ אתה יכול להסתכל גם על – – –
+
+
+ אנחנו לא נתייוון, חבר הכנסת דודו רותם. ואנחנו – באמת, אני אומר את זה כאן, באמת שלי לפחות, ואני מסיים בזה, לא נותרה ברירה אלא לעשות את זה כמו סוג של בדיחה על מה שקורה כאן. אבל מה? זה לא מצחיק, בסוף זה החיים שלנו. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת איתן כבל – בשם סיעת העבודה. עכשיו, ידבר בשם סיעת קדימה חבר הכנסת אריה ביבי, ומייד אחריו – חברת הכנסת פאינה קירשנבאום. 
+
+
+עכשיו אתה תגיד שהממשלה טובה. עד לפני חודש – לא.
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת ביבי. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה להביע שאט-נפש ממה שקורה בסוריה, ואני חושב שמה שקורה שם – זה לא צריך לקרות לבני-אדם. אני מתפלא על חברי הכנסת הערבים, חברים שלי, שהם לא בתחילת הדרך, איך שהם עומדים כאן, היו צריכים להגיד: אנחנו מגנים את אדון אסד, שהצטלמנו אתו רק לפני יומיים.
+
+
+ – – – 
+
+
+ מי הצטלם אתו?
+
+
+אנחנו מגנים את אדון קדאפי, שהצטלמנו אתו רק לפני שבועיים. על זה הייתם צריכים לדבר, קודם כול.
+
+
+ על מה הצעת האי-אמון? 
+
+
+אבל נעבור – – –
+
+
+על ראש הממשלה, לא עלינו.
+
+
+חכה רגע, חכה רגע.
+
+
+הצעת אי-אמון בנו?
+
+
+נעבור לידידי, לידידי חבר כנסת כבל, ידידי ורעי – –
+
+
+אדוני השר, אני אומר – – –
+
+
+ – – ואני באמת אוהב אותך. חבר הכנסת טיבי, אם אתה רוצה להפריע לי – גברתי, תיתני לי עוד חמש דקות – – 
+
+
+ חבר הכנסת – – –
+
+
+– – כי אני חייב לבוא חשבון אתו.
+
+
+ חבר הכנסת, מלכתחילה אין לרשותך חמש דקות.
+
+
+יש לי חשבון ארוך, תאמין לי, יש לי חשבון ארוך. אתם צריכים, במקום להצטלם עם אסד ולהצטלם עם קדאפי ולהצטלם עם זה, תדונו במה שקורה כאן במדינת ישראל ותעזרו באמת למסכנים האלה שאין להם מה לאכול. אבל – – –
+
+
+ איפה הוא היה לפני יומיים?
+
+
+תן לי, תן לי – – –
+
+
+לפני יומיים, מסעוד גנאים, איפה הוא היה?
+
+
+תן לי. לפני יומיים – – –
+
+
+איפה היה מסעוד גנאים?
+
+
+איפה הוא היה לפני שבועיים? הצטלם עם אסד. 
+
+
+לפני יומיים, איפה הוא היה?
+
+
+עזוב אותי עכשיו, נו. אני זוכר, גם הצטלמתם עם – – – 
+
+
+ אתה ראית את מסעוד גנאים בהפגנה נגד אלה – – – 
+
+
+ חבר הכנסת – – –
+
+
+ ראית, הפגנה המונית.
+
+
+אוקיי, גברתי, אני מבקש את הזמן.
+
+
+ חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת מסעוד גנאים.
+
+
+ אני מבקש את הזמן שלי.
+
+
+לא. כי אתה לא רואה תקשורת.
+
+
+אני – – –
+
+
+ עם מורסי, עם מורסי.
+
+
+גברתי, ואני – – –
+
+
+ חבר הכנסת ביבי, אם תפנה אליהם באופן אישי, שלא תצפה שהם ישיבו אותך ריקם.
+
+
+ לא, אני פונה אליהם באופן אישי ואני אומר להם, לכל אחד מהם: תדעו לכם שאתם עושים טעויות בזה שאתם מצטלמים עם כולם, ואחר כך אתם אומרים: התמונה הזאת לא שלי, זה פטה מורגנה. 
+
+ אבל עזבו את זה, בואו – איפה ידידי כבל? אני רק רוצה לומר לחבר הכנסת כבל ששמענו מהיושבת-ראש של העבודה שהיא מתה להצטרף לממשלתו של נתניהו שבוע לפני שהצטרפנו. היא אמרה את זה.
+
+
+ היא אמרה את זה?
+
+
+ כן, כן, זה היה כתוב בכל העיתונים. שבוע לפני כן היא רצתה להצטרף.
+
+
+ – – – 
+
+
+על איזה בסיס היא רצתה להצטרף? על שום דבר. וכשאנחנו הצטרפנו, מה קרה? 
+
+
+ אתם זוחלים יותר מהר.
+
+
+דודו, מה קרה? התעוררת?
+
+
+ אתם זוחלים יותר מהר.
+
+
+דודו, התעוררת? בוקר טוב. בבקשה, תגיד את מה שיש לך, ואני מבקש מהיושבת-ראש שתיתן לי את הזמן שלי – –
+
+
+ אני אתן לך 30 שניות לענות.
+
+
+– – אם אתה תבוא ותנאם פה.
+
+
+ אם אתה רוצה לתת לו את הזמן שלך, בבקשה.
+
+
+ אדוני, גברתי היושבת-ראש, רק שבוע לפני שהצטרפנו לקואליציה, כן, שלי יחימוביץ כתבה בכל העיתונים שהיא מוכנה להצטרף – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – לממשלת נתניהו, ומה קרה? על איזה בסיס? על שום בסיס. אנחנו – תיתני לי – – 
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+– – כשהצטרפנו לממשלה, לא הצטרפנו בשביל תיקים. הצטרפנו על בסיס אחד: הצדק החברתי – על שינוי שיטת הממשל, על שינוי בחוק טל, על יציבות שלטונית. על זה אנחנו – אני מסיים – הצטרפנו. ואנחנו הוכחנו גם בהצבעה האחרונה ביום רביעי שאנחנו מפלגה שהיא קיימת, בועטת – –
+ 
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אריה ביבי.
+
+
+– – ואתם עוד תשמעו על מפלגת קדימה. 
+
+
+ תודה רבה לך.
+
+
+אני רוצה – בזה אני מסיים – –
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+ – – שאנחנו כמובן דוחים את האי-אמון בממשלה. 
+
+
+בהחלט. תודה רבה לך, חבר הכנסת אריה ביבי. הבאה בתור ברשימת הדוברים – – 
+
+
+ אתם בעד העלאת אחוז החסימה או נגד?
+
+
+ – – חברת הכנסת פאינה קירשנבאום בשם סיעת ישראל ביתנו. 
+
+
+ אתם בעד העלאת אחוז החסימה או נגד? אם זה קשור אליכם, אחוז החסימה.
+
+
+ אתה יודע מה? את זה שכחתי להגיד, שכל מי שהם הצטלמו אתו, הוא למחרת נמחק.
+
+
+ אתה תוכל לומר את זה בשבוע הבא בהצעת האי-אמון. אפשר לשלוח אתכם לעוד כמה? 
+
+
+– – – קדאפי – הלך קדאפי – – –
+
+
+ טוב, חבר הכנסת ביבי, יש לנו כבר דוברת על הדוכן. בבקשה, חברת הכנסת קירשנבאום, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ אפשר תמונה עם ביבי?
+
+
+ כבוד היושבת-ראש, חברי כנסת, כבוד השר, צהריים טובים, אתם יודעים, חוזק המדינה בדרך כלל – יש קריטריונים לקביעת חוזק המדינה: יציבות כלכלית, יציבות שלטונית, כוח צבאי. אבל יש עוד סוג אחד של חוזק, שבדרך כלל הוא מכתיב, וזה אחדות העם. 
+
+אני רוצה להקריא לכם כמה פסקאות ותגידו לי אם זה מדבר על אחדות העם. פרופסור ישעיהו ליבוביץ: "למרצחים מעבר ל'קו הירוק' שהתנחלו ביהודה ושומרון יש נשק. לכן אני קורא לכם לאחוז בנשק. להחזיק בנשק נגדם לפני שהם יכניסו אתכם ככלבים מצורעים למחנות ריכוז". יש עוד משהו מאוד קצר שאמר יריב אופנהיימר מ"שלום עכשיו": "המתנחלים הם סרטן בלב האומה". יש עוד משהו שאמר אפילו חתן פרס ישראל פרופסור זאב שטרנהל: "אי-אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד בכוח עם מתנחלים בעופרה או באלון-מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עופרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים, שהגיחה – – – מתוך פינה אפלה של היהדות – – – מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב – – – על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף"; כך אמר הסופר עמוס עוז. 
+
+ויש עוד שורה של ציטוטים שאני יכולה להקריא לכם, לפחות עוד רבע שעה – מה שאמרו האמן יגאל תומרקין והאלוף במילואים שלמה גזית, ודברים אחרים שנאמרו אפילו על-ידי הסופר מאיר שלו, שאני כל כך נהנית לפעמים לקרוא אותו, ופשוט הבטן שלי מתהפכת כשאני קוראת את הציטוטים האלה. אז הנה, כל הדוגמאות האלה שאנחנו שומעים. והאם אנחנו לא נתקלים בסטנדרטים כפולים כשיש דין אחד לחלק אחד, ובאותו עם יש דין אחר לחלק השני של העם? 
+
+ואני פה, מעל במה זו, קוראת לכולם לסובלנות ולאחדות העם ולחשיבה שנייה אם אנחנו פה, חברי כנסת, מהווים דוגמה לאותה סובלנות. אני מציעה לכולם לחשוב שוב שאנחנו עם אחד והאחדות שלנו מהווה חוזק של המדינה. תודה.
+
+
+תודה רבה לך, חברת הכנסת פאינה קירשנבאום – בשם ישראל ביתנו. הבא בתור ברשימת הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב, בשם סיעת ש"ס. מייד אחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר, בשם יהדות התורה. בבקשה, חבר הכנסת זאב, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על ההפקרות שמשתוללת בנגב – תחנות הדלק הפיראטיות שפועלות בשנים האחרונות בפזורה הבדואית.
+
+
+ 45 במספר.
+
+
+45 במספר, בחצרות, בבתים, תחנות מול גני-ילדים. תנועת "רגבים", שהיא באמת תנועה שעושה פעילות חשובה ומעבירה דוחות לרשויות המקומיות, למשרד התשתיות, למשטרת ישראל – יש לה איזו אשליה שמישהו יעשה משהו בנדון. את מי זה מעניין? הם עושים את הפעילות שלהם, הם מתעדים את הפעילות, מעבירים את הממצאים לרשויות, אבל אין פוצה פה ומצפצף. כל רשות משליכה את האחריות על הרשות האחרת.
+ 
+ אנחנו כבר התרגלנו, גברתי היושבת בראש, שהבדואים משתלטים על אדמות מדינה והמדינה לא עושה דבר כדי לבער את הנגע וכדי להחזיר את האדמות הגזולות. משתלטים על אדמות מדינה, מסכנים חיים, הכול בגלוי, מתחת לאף של כולנו. 
+
+ אני כבר לא מדבר על רשויות המס, ששם בכלל אין שום שליטה, מתעלמים באופן מוחלט מהשוק השחור, כשאגב, האומדן של הנזק, של כספים שמתגלגלים שם, הוא יותר מ-100 מיליון שקלים. את מי זה מעניין? יש כאן פשוט אדישות שגובלת בטמטום; כל משרד מגלגל את האחריות למשרד אחר, ואף אחד לא מוכן לקחת אחריות. לא פונים לבתי-המשפט – בשביל מה בכלל לפנות? ממילא בית-המשפט לא יעשה כלום. גם אין מי שיפנה בכלל.
+
+לא מונעים מחברות הדלק לספק דלקים – אני לא מבין איך יכול להיות שכל התהליך הזה החל אולי ממכלים ניידים, דרך מכוניות, והיום מקימים תחנות לכל דבר; הם קונים ב-3 שקלים, מוכרים ב-6 שקלים, כאשר הדלק בממוצע עולה פה 8 שקלים. 
+
+ את מי זה מעניין? הרי מדובר בחצר האחורית של מדינת ישראל, שהיא, אגב, החצר הגדולה ביותר של המדינה. אבל מה זה מעניין? זה נמצא בדרום, זה כל כך רחוק, אין לכם מושג. הייתם פעם בדרום? צריך הליקופטר להגיע לשם, אנחנו לא יכולים להגיע כל כך מהר לשם. 
+
+ עכשיו, על-פי חוק, גברתי היושבת בראש – –
+
+
+ לסיום.
+
+
+ אני כבר מסיים. – – אי-אפשר למכור דלק לכל מאן דבעי. יש כללים. פה אין אכיפה של כללים. אני רק רוצה להבין – אני כבר לא מדבר על הזיהום, על דלק לא תקין שפוגע קשה באיכות הסביבה ועל זיהום האוויר, אני לא מדבר על השוק השחור – אני רוצה לדבר על סיכון חיים. 
+
+
+ אין לך זמן לדבר.
+
+
+ מדינת ישראל חסה על אותם ילדים? האם אנחנו נחכה לאיזה פיצוץ של מכל דלק שיבעיר את המדינה הזאת? ואז יגידו, לא עשינו דבר, אבל אשמים אנחנו על אחינו. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת נסים זאב – בשם סיעת ש"ס. כמו שאמרתי קודם, עכשיו ידבר חבר הכנסת אייכלר, בשם יהדות התורה, ומייד אחריו – חבר הכנסת שכיב שנאן בשם סיעת העצמאות. הרב אייכלר, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אנחנו בפרשת השבוע בפרשת המרגלים. המרגלים נשלחו לראות את הארץ הזאת, האם יש סיכוי, האם היא ארץ חזקה, האם יש אפשרות לכבוש אותה? "וראיתם את הארץ מה היא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה היא אם רעה", האם יושבי הערים יושבים במחנים כאנשים בטוחים, או במבצרים, כאנשים לחוצים? ובאו המרגלים ואמרו את האמת. הם אמרו: באנו לארץ-ישראל, "באנו לארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא", הם פתחו בשבח, "וזה פריה" – הראו פירות יפים – "אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצֻרות גדֹלֹת מאד וגם ילִדי הענק ראינו שם עמלק יושב בארץ הנגב", וכלב בן יפונה אמר: "עלֹה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה", והם טענו: "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו ויוציאו דִבת הארץ אשר תרו אֹתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות" – אנשים גבוהים מאוד – "ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפִלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". 
+
+
+ וכן היינו בעיניהם.
+
+
+ כן. התורה אומרת שבגלל דיבת הארץ הזאת נגזרה עלינו בכייה לדורות. למה? כי עם ישראל בכה, הוא באמת חשב שאי-אפשר. איזו עבירה עשו פה המרגלים? הם אמרו אמת, הם דיווחו אמת.
+
+רבותי, כתוב בספרים הקדושים שהמרגלים, הטעות שלהם היתה שהם חשבו שארץ-ישראל ניתנת בדרך הטבע. בדרך הטבע הם חזקים מאתנו – יש להם נפילים, יש להם בני ענק, ואין סיכוי לכבוש את הארץ הזאת. הם לא ידעו שארץ-ישראל ניתנה – אשר אני נותן לבני ישראל – על-ידי הקדוש-ברוך-הוא, רק מעל לדרך הטבע, והם לא ידעו להודות לקדוש-ברוך-הוא ולהאמין בו, שרק הוא יכול לתת לנו את הארץ הזאת. 
+
+ רבותי, פרשת המרגלים היא פרשה מאוד אקטואלית; אני שמעתי את חברת הכנסת קירשנבאום מישראל ביתנו, שדיברה ממש דברים של טעם על אנשי השמאל הקיצוני, מליבוביץ ועד אחרון המסיתים שדיברו על מלחמה נגד המתנחלים. היא שאלה: זאת אחדות העם? ככה אפשר להחזיק מעמד? והיא צודקת.
+
+אבל אני שואל גם את אנשי ישראל ביתנו, בעיקר את אנשי קדימה: אתנו מדברים על אחדות העם, כאשר אני יודע שבימים אלה יושבת ועדה שאמורה לפתור בעיה של 64 שנות קיום המדינה שבזכות לומדי התורה – זה מה שהמרגלים לא הבינו – שזה לא הולך כוח מול כוח, אלא רוח מול כוח. אז הם מציעים, אנשי קדימה לחבריהם: בואו לא נתחלק בשלל של שלושת השרים שיש לנו עכשיו – משרד הרווחה והמשרד להגנת העורף והמשרד של יוסי פלד – – – 
+
+
+ מה, הם כבר חילקו את התיקים?
+
+
+ הם רוצים להתחלק. הוא פוחד, אדון מופז – –
+
+
+ יושב-ראש המפלגה.
+
+
+– – שיהיה בלגן בסיעה, והוא לא יוכל לרצות את כולם, אז הם אומרים: הבה נעשה חוק דרקוני כזה, שיחייב את ש"ס ויהדות התורה לצאת מהקואליציה, ואז יהיו לנו תיקי הפנים, השיכון, ועדת כספים, דתות ובריאות. 
+
+רבותי, עם ישראל הולך למלחמה בפנים, מסיתים שבטים בשבטים, כדי שמופז יוכל להצדיק את כניסתו לממשלה. אני הייתי אומר לאדון מופז: תהיה הגון, תאמר – לא היה לנו סיכוי בקדימה להשיג יותר מעשרה מנדטים, נכנסתי לממשלה להציל את קדימה, ואני אכבד את זה. למה אתה צריך לחולל מלחמה בין אזרחים בשביל לתת תיקים לכמה חברים שלך?
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ לכן אני אומר – – –
+
+
+ שלושה מנדטים. 
+
+
+ שלושה מנדטים, אומר אחמד טיבי, יש לו בסדר הבא. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אז הם לא רוצים בחירות – זה לגיטימי, אבל ללכת להקים ועדה שתפקידה להצית אש במחנה ישראל ולפגוע באחדות העם, לפגוע בלומדי התורה, לפגוע בנר הנשמה היהודי, כדי שיהיו להם כמה תיקים? 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+  – – –
+
+אני מציע לרב מרגי וליהדות התורה, בואו נצא מהקואליציה, ניתן להם את התיקים ושייתנו לבחורים לשבת ללמוד תורה. 
+
+
+ תודה.
+
+
+תודה רבה. אנחנו נותנים לכם את התיקים במתנה, ובלבד – אל תכבו את נר התורה. 
+
+
+ אין לנו שום תיקים – – –
+
+
+  – – –
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, כבוד חבר הכנסת ישראל אייכלר מיהדות התורה.
+
+– – –
+
+
+ אבל מאיפה התיקים – – –
+
+
+ עכשיו, בשם סיעת העצמאות, חבר הכנסת שכיב שנאן, ומייד אחריו, בשם סיעת רע"ם-תע"ל, אברהים צרצור. בבקשה, חבר הכנסת שנאן, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על סוריה, אבל מפן אחר לגמרי, בלי להיות שייך, לא לאופוזיציה ולא לנשיא אסד, ובלי לדעת מי מהשניים צודק ומי מהשניים יודע באמת על מה דברים אמורים, אבל הרציחות – והילדים והנשים שנרצחים – כולנו רואים את המחזות הקשים האלה בטלוויזיה ועומדים מולם, אין ספק שזה דבר שכואב לכל בן אנוש באשר הוא. רק לחשוב על חוסר הביטחון ועל הפחד שעוטף את כל המערכת שם ושולט שם בלילות, כאשר אנשי אסד מאשימים את אנשי האופוזיציה שהם אלה שעושים את הטבח והורגים ושודדים ומטילים אימה ופחד, ומאשימים שאלה כנופיות שבאות מטעם המערב, או לא משנה מטעם מי זה בא, ומהצד השני אנשי צבא סוריה החופשית מאשימים את אסד בכל מה שקורה. 
+
+אני חושב שכולנו צריכים להוקיע – על כל טיפת דם שנשפכת בסוריה, לא משנה מי היורה ומי השופך, ולהגיד דבר אחד פשוט, שאנחנו מתפללים למען העם הסורי ולמען האנושיות שבכל אחד מאתנו. גברתי היושבת-ראש, שיבוא קץ להרג שקורה שם, כי זה דבר באמת כואב, ואני אישית חושב – בשיחות שקיימתי בסוף השבוע עם אנשים שחיים שם, שקושרת אותי בצורה כזו או אחרת קרבת דם מסוימת אליהם, אני חשתי את רמת הפחד שאנשים חיים בה שם. קרובת משפחה אומרת לקרוב משפחה שלי – לא שיחה שאני ניהלתי אישית, וזה לא היה עם קרוב משפחה ישיר שלי – אומרת לו: כשאני נוסעת בכביש, ברחוב, במעבר מעיר לעיר, אני כבר לא יודעת אם אני אהיה נתונה לאונס, או נתונה לשוד, או יירו בי בטעות. ובלילות זה דבר – חבל על הזמן מה שקורה שם. 
+
+הגיע הזמן שזה ייגמר, ואני חושב שאנחנו כמדינה צריכים להיות עם היד על הדופק. מובן שאסור לנו בשלב הזה להתערב, חס וחלילה, פיזית במלחמה בפנים, אבל צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לדחוף את העולם לעשות הכול לשים קץ להרג שקורה שם. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת שכיב שנאן, ואני חושבת שלא יימצא פה אדם אחד שלא יסכים אתך. כמו שאמרתי קודם, הבא בתור ברשימת הדוברים – חבר הכנסת אברהים צרצור, בשם סיעת רע"ם-תע"ל, ומייד אחריו – חבר הכנסת אריה אלדד, בשם האיחוד הלאומי. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני חייב בהתחלה להודות לתנ"ך על כך שהוא בא לעתים קרובות, יש להגיד, כדי לתמוך בנרטיב שלנו, כפלסטינים. והנה הדוגמה שמונחת על שולחנות חברי הכנסת, של פרשת המרגלים והאמונה בצדקת הדרך. 
+
+האמונה בצדקת הדרך, אני לא אתייחס אליה, אבל אני אתייחס אך ורק לנושא של פרשת המרגלים ששלח משה, עליו השלום, לארץ הקודש, כדי לבדוק אם ישנם עמים שקיימים, ואיך צריכים לתכנן את הפלישה לארץ זו, אז העדות שלהם – הדוח שהם הגישו למשה רבנו, עליו השלום, מוכיח מעל לכל ספק שהארץ הזאת היתה מיושבת בעמים חזקים, מאורגנים, עם ממסדים מסודרים, כמו כל עם אחר באותה תקופה של האנושות. 
+
+ועל כן, העדות הזאת, של התנ"ך, באה כדי לתמוך בנרטיב שלנו לא לגבי אותה תקופה, של משה, עליו השלום; גם לגבי תקופה שהיתה לפני שהתנועה הציונית קמה, דהיינו, התנועה הציונית, גברתי היושבת-ראש, קמה על בסיס נרטיב אחד ויחידי – שהיהודים חזרו לארץ זו כדי להפריח את השממה. והנרטיב היהודי אומר כך: הארץ הזאת היתה מרוקנת מכל עם שאפשר להגדיר אותו עם מסודר, עם שיש לו הזהות שלו, עם שיש לו החלומות שלו וכו' וכו'. 
+
+אין שום ספק שהעדות הזאת, עתיקת היומין, באה כדי להשליך אור טוב מאוד, חיובי מאוד, גם לגבי הנרטיב המודרני שלנו, שאומרים, אם הציונות באה כדי לטעון שיהודים חזרו לארץ זו כדי להפריח את השממה, אנחנו אומרים, קודם כול היה עם בארץ זו; 85% מהעם הזה גורשו בכוח על-ידי הציונים מחוץ לגבולות פלסטין / ארץ-ישראל – כל אחד יגדיר אותה כפי שהוא רוצה. אכן, יש עם שגורש ממולדתו, ויתירה מכך, הטענה שהיהודים באו כדי להפריח את השממה – אנחנו מאמינים שהציונות באה, ולצערי הרב, במקום להפריח את השממה, באה וייבשה את הפריחה שהיתה בארץ זו. 
+
+הציונות היתה צריכה למצוא את הדרך לחיות בשלום עם העם שחי באותה חלקת ארץ, בארץ הקודש. לו היתה הציונות מחפשת דרך שלום עם העם שחי פה במשך אלפי שנים, לא היינו מגיעים לשלב הנוכחי, שבו שני העמים נאבקים במשך מאה שנים במלחמה עקובה מדם ולא יודעים לאן המאבק הזה יכול להוביל. לצערי הרב, המצב היום, הנוכחי, הוא בניגוד לחלום הזה, שקיוויתי שהוא יתבצע, אבל בגלל השאיפה של הציונות לשלוט בארץ ולגרש את העם שחי בארץ הזאת הגענו לשלב שבו אנחנו חיים. 
+
+
+ תסלח לי, חבר הכנסת אברהים צרצור, האם אתה טוען פה שבעצם הציונים הם אלה שפתחו במלחמת העצמאות?
+
+
+ את יודעת מה? יש כל כך הרבה תזות לנושא הזה; אין שום ספק שהערבים, כשראו את העם הפלסטיני מגורש ממולדתו – העמים שמסביב ניסו להגן על העם הזה, שגורש ממולדתו, נכנסו למלחמה שנקראת מלחמת 48', שהביאה ��נכבה. אבל זה חלק מהעבר. 
+
+אבל רציתי באמת להסיק מסקנה מהפרשה הזאת, שמונחת בפנינו. על כן אני לא רציתי לייחס לפרשה הזאת שום דבר שהוא מחוץ למה שהיא אומרת, היינו שיש עם שגורש ממולדתו. אם זה בגלל מלחמה או לא זה עניין אחר, שלא זה המקום לפרט אותו.
+
+
+ וזה באמת יכול להתארך הרבה זמן, רק שזמננו תם. 
+
+
+ משפט אחרון, גברתי המכובדת – – 
+
+
+ משפט אחרון אני אאפשר לך. 
+
+
+ – – כדי לקשר בין העבר לעתיד ולנושא הדיון שלנו, של בעיות האכלוס – בעיות הדיור של המגזר הערבי. צריכים להבין, היהודים בארץ הזאת צריכים להבין שאם 85% מהעם הזה גורשו, יש מיליון ו-200,000 ערבים פלסטינים שהם הצאצאים של אותו עם שגורש שנשארו במולדת והם חלק אינטגרלי היום של מדינת ישראל, וצריכים להתייחס אליהם בכבוד הראוי. דהיינו, הציונות צריכה ללמוד לקח: יש עם פלסטיני בתוך מדינת ישראל, שצריכים להתייחס אליו בכבוד הראוי, גם בנושא של דיור מתאים. תודה, גברתי. 
+
+
+ תודה. תודה רבה לך, חבר הכנסת אברהים צרצור. כמו שאמרתי קודם, חבר הכנסת אריה אלדד יהיה הבא בתור ברשימת הדוברים, בשם האיחוד הלאומי, ומייד אחריו – חבר הכנסת דב חנין, בשם סיעת חד"ש. בבקשה, חבר הכנסת אלדד, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, הכותרת הראשית ב"הארץ" היום בישרה כי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אישר הצבת קרוונים בשטח חטמ"ר בנימין עבור תושבי שכונת-האולפנה, בלי היתרי בנייה כחוק, "מטעמים ביטחוניים". אני אומר לכם, חברי הכנסת, שוב נושאים את שם הביטחון לשווא. אם מותר לעבור על החוק מטעמים שקריים כדי להרוס, למה אסור לעבור על החוק מטעמים טובים כדי למנוע הרס? עד כמה אפשר להיות צבועים, מגלגלי עיניים, והכול בשם הביטחון והכול בשם שלטון החוק? הכול חוקי, נכון? אמר פה ראש ממשלה כשידע שמפירים את החוק. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מייק בלס אומר כי כדי לאפשר את הרס חמשת הבתים מותר להפר חוק, לשקר, שזה "עניין ביטחוני". פתאום מותר, לצורך יישוב אזרחים, להשתמש בהפקעה צבאית, למרות הקביעה של בג"ץ – בבג"ץ אלון-מורה, בסוף שנות ה-70, שאסור להפקיע אדמות לצרכים צבאיים, אבל ליישב בהם אזרחים. 
+
+נכון, ההפקעה בחטמ"ר בנימין – ההפקעה הצבאית של אדמות ערביות פרטיות – היתה לפני בג"ץ אלון-מורה, אבל ההקצאה לצורכי יישוב אזרחים שמגורשים מבתיהם בשכונת-האולפנה, ובתיהם עתידים להיהרס, נעשית עכשיו, לאחר פסיקת בג"ץ שזה אסור. אז מה אם בג"ץ אמר? איזו צביעות, איזו עליבות. בשם החוק, כדי לקיים כביכול את החלטת בג"ץ, מפירים הלכה פסוקה של בג"ץ. בשביל להרוס מוכנים לשאת את שם הביטחון לשווא. 
+
+אתם זוכרים איך השקרנים והצבועים הבטיחו לנו שאם נתנתק מחבל-עזה המצב הביטחוני ישתפר? ראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל, ראש אמ"ן – אתם תצטרכו להחליט אם הם היו שקרנים או שהם היו כסילים. האם הם לא ידעו מה שאחרון הפועלים קשה-היום בשדרות ידע, שהמצב הביטחוני לא ישתפר בגלל ההתנתקות אלא יורע? הם ידעו, ובכל זאת נשאו את שם הביטחון לשווא גם אז. 
+
+בבסיס הרעה, חברי חברי הכנסת, עומדת עמדת המדינה בבג"ץ, כי כל מה שנבנה על קרקע ערבית פרטית יוסר. ובכן, אדמת חטמ"ר בנימין הופקעה לצרכים צבאיים מבעלי קרקע ערבים. אם הממשלה תדבק במדיניותה שכדי להרוס מותר לעשות כל דבר, גם דבר והיפוכו, נמצא את ממשלת ישראל, בשם ההכרח לציית לפסיקת בג"ץ, מפירה את פסיקת בג"ץ, או כמו שנאמר פעם: צבועים, נמאסתם.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אריה אלדד, בשם האיחוד הלאומי. וכעת – חבר הכנסת דב חנין, בשם סיעת חד"ש, ומייד אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בשם סיעת בל"ד.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, תודה, אני רוצה להתחיל במילות הסיום של קודמי, חבר הכנסת אלדד, ודווקא להסכים אתן: צבועים, נמאסתם. אכן, הממשלה הנוכחית שוברת שיאים בסטנדרטים כפולים ובניסיונות לבלף את הציבור, את בתי-המשפט, את הקהילה הבין-לאומית וגם את עצמה.
+
+תראו את השערורייה האחרונה, שדיבר עליה גם חבר הכנסת אלדד לפני: את אותם אנשים שפינו מגבעת-האולפנה מבקשים עכשיו להעביר למבנים ללא אישורים, בלי תוכנית, בלי פרוצדורה, והדבר החמור במיוחד – מבנים שעומדים כולם על שטח שהופקע מפלסטינים בשנת 1970 בתואנת שווא של צרכים צבאיים; עכשיו מסתבר שהצרכים הצבאיים האלה זה יישובם של אותם אנשים שפונו מגבעת-האולפנה.
+
+הדבר הזה כמובן מנוגד באופן חד וחריף לפסיקת בג"ץ, אבל זה לא פלא שבתרגיל הזה מעורבים שני ה"תרגילאים" הידועים, בנימין נתניהו ואהוד ברק, שני אנשים שבינם לבין סטנדרטים של יושר והגינות אין שום קרבה ואין שום דמיון, והם מובילים יחד את התרגיל הזה בניסיון לקדם את ההונאה הזאת ובתקווה שאיכשהו יעברו עליה לסדר-היום.
+
+אם כן, גם בעניין הזה הרי תוגש עתירה, והעתירה תהיה באותה עילה שעליה היתה העתירה בגבעת-האולפנה, ואם בגבעת-האולפנה אי-אפשר לקחת שטחים פרטיים פלסטיניים ולתת אותם למתנחלים יהודים, אותו דבר נכון – בדיוק אותו דבר נכון – גם בשטחים החדשים שאליהם מעבירים את האנשים האלה. לבי לבי לאנשים שיצטרכו עוד הפעם לעבור עוד פינוי אחד בגלל התרגילים הנלוזים האלה של הממשלה. 
+
+וכל המהלך הזה כמובן מבטא את סדר העדיפויות הלקוי וההפוך של הממשלה הזאת: אין כסף לחינוך, אין כסף לרווחה, אין כסף לדיור ציבורי, גברתי היושבת-ראש, אין כסף לבריאות, מערכת הבריאות בקריסה, אבל יש הרבה כסף מיותר כדי לבצע ניסור של בתי האולפנה והדבקתם מחדש בשטח החדש, כדי שגם משם, אחר כך, בעתיד, ינסרו אותם וידביקו אותם בשטח נוסף בעתיד. הדברים האלה הם מנוגדים למשפט הישראלי, מנוגדים לחוק הבין-לאומי, וגם, עמיתי חברי הכנסת, הם עונש לשני העמים.
+
+
+ דרך אגב, חבר הכנסת דב חנין, היום בנשיאות אישרו בקשה שלך לדיון מהיר כדי לגלות כמה כסף עולה להזיז את אותם בתים – –
+
+
+ ולהדביק אותם מחדש.
+
+
+ – – ואנחנו נשמח לדעת את הסכומים המדויקים.
+
+
+ אנחנו נעשה את הכול כדי לברר את זה.
+
+ואם כבר אני מדבר, גברתי היושבת-ראש, על שאלות של כסף וכמה כסף, הנה עוד שערורייה אחת, שגם היא עומדת על שולחננו: מסתבר שחברת החשמל, שהיא חברה ציבורית של כולנו, משלמת לזכייני הגז פי-ארבעה מעלויות הפקת הגז – ראו את השערורייה – ובאותו זמן שמשלמים פי-ארבעה גם הציבור יצטרך לשלם הרבה יותר על החשמל שלו, כי כולנו תלויים במונופול הגז הזה, שנמצא אצלנו. אבל מונופול הגז לא מסתפק ברווחים שיש לו, כי הוא אפילו מבקש רשות לייצא, ומקבל מהמדינה גם רשות לייצא, מכיוון שהרווחים האלה, של פי-ארבעה, לא מספיקים. אז תראו לאן מגיעה ההפקרות ותראו לאן מגיעה הנכונות של הממשלה לעמוד לצד טייקונים, לתמוך בטייקונים על חשבון הציבור הישראלי, על חשבון כולנו.
+
+
+ שלא לדבר על הכספים הכלואים, שיש שם 100 מיליארד, ואולי בעצם אם היינו מטילים שם מס היינו מאזנים את כל הגירעון בתקציב, ובא לציון גואל.
+
+
+ בוודאי. סכום דמיוני של כסף של חברות שקיבלו הטבות מס ומבקשות היום להוציא את הכסף הזה מתחומי ישראל בלי לשלם מס. שערורייה כזאת לא ברא השטן, והממשלה, במקום לגבות את הכסף שמגיע מאותם טייקונים עד הגרוש האחרון, מנהלת אתם משא-ומתן כדי להגיע לאיזו נקודה מוסכמת באמצע הדרך. באמת, ממשלה שמשרתת את בעלי ההון, וכולנו משלמים את המחיר. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין, והבא בתור ברשימת הדוברים, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בשם סיעת בל"ד, ומייד אחריו – חברת הכנסת גילה גמליאל, בשם סיעת הליכוד.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת – – 
+
+
+ שלוש דקות.
+
+
+ – – מתרבים הדיבורים והתוכניות על קיצוצים נרחבים, במיליארדי שקלים, בתקציב. באותו זמן ובאותה נשימה מכריזים על הקמת 851 יחידות דיור בהתנחלויות כתוכנית מיידית. מדברים על הקמה – בעצם בזמן של התקציב המתוכנן, בשנה הבאה – של אלפי יחידות דיור, גם בירושלים, גם בהתנחלויות, ועל זריקת כסף לריק. איפה הכסף ולאן הולך הכסף? למה האזרחים צריכים לשלם – בחינוך, בבריאות, כדי לממן את התוכניות הקולוניאליסטיות של ממשלת ישראל?
+
+לפי מחקרים שנעשו, הממשלה – ממשלות ישראל לדורותיהן, גם העבודה, גם קדימה, גם הליכוד, אין הבדל בעניין הזה, בסופו של דבר, in practice; יש הבדל בדיבור, במעשה אין שום הבדל – יותר מ-100 מיליארד דולר על מעשה ההתנחלויות, ואני שואל למה צריך לשלם כל כך הרבה כסף בשביל לחפור קבר לשלום ולאפשרות להגיע להסדר.  למה זה קבר? כי פשוט מנהלים משא-ומתן, נגיד על עוגה, רוצים לחלק אותה, וצד אחד כל הזמן אוכל ממנה. בסופו של דבר לא נשאר שום דבר מהעוגה הזאת. לאן יוביל מעשה הטירוף הזה? אנחנו – – –
+
+
+ למיליון יהודים.
+
+
+ – – – לא יהיה כאן ניצחון. מי שחושב שהוא ינצח במערכה הזאת, חולם באספמיה. המעשה הזה יוביל בסופו של דבר לדבר רצוי, בסופו של דבר, וזה מדינה דו-לאומית בכל השטח של פלסטין. זה מה שיהיה. זה מה שיהיה – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – וסוף של הפרויקט הציוני. הוצע לממשלת ישראל עשרות פעמים פתרון, הצעה ערבית נדיבה ביותר; מי חלם שהעולם הערבי יציע לישראל מדינה בגבולות 67' ונורמליזציה עם כל העולם הערבי? ואתם אמרתם לא. אתם אמרתם לא.
+
+
+ נורמליזציה קודם בסוריה. לך לסוריה – – –
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, תחכה כמה שניות, הוא מסיים. תתאפק כמה שניות, כבר זמנו תם וכולנו נוכל עדיין להיות רגועים ולעבור גם את הדיון הזה בשלום. משפט אחרון, חבר הכנסת זחאלקה.
+
+
+ משפט אחרון: מי שלא רצה שתי מדינות יקבל מדינה אחת דו-לאומית. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בשם סיעת בל"ד.
+
+
+ יהיה לכם מקום בסעודיה. סעודיה.
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי. ואחרונת הדוברים בשם הסיעות היא חברת הכנסת גילה גמליאל, בשם סיעת הליכוד. בבקשה. חברת הכנסת וסגנית השר גילה גמליאל, כמובן, אבל גם סגני שרים הם עדיין חברי כנסת, וסלחי שאמרתי קודם "חברת כנסת" ורק אחר כך "סגנית שר".
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, שרים, חברי וחברות הכנסת, ראשית – ארצה לפתוח באיחולי החלמה מהירה לראש הממשלה שקרע את הגיד – והוא כרגע מגובס – במשחק כדורגל של בני-נוער יהודים וערבים בפרויקט בין-לאומי לקידום התיירות. אז כולנו כאן מאחלים לו החלמה מהירה.
+
+
+ למי?
+
+
+ לראש הממשלה נתניהו. 
+
+ אני רוצה, ברשותך, גברתי היושבת-ראש, לדבר היום על החלטה שקידמתי יחד עם שר האוצר וראש הממשלה, החלטה שתעביר יותר מ-10 מיליון שקלים כדי לדאוג לכך שסטודנטים וסטודנטיות יגיעו לגור בעיר לוד. המגמה – מתוך חזון אמיתי – להפו�� את העיר לוד לעיר של הצעירים של מדינת ישראל. זה התחיל בכך שדאגנו להעביר משאבים לחברי גרעיני ההתיישבות שקבעו את מקום מגוריהם בעיר לוד. הגרעין מונה כ-300 משפחות, ואנחנו דאגנו לכך שאנו נוביל לפיתוח של עוד חברי קהילות – גרעיני התיישבות נוספים בעיר שמגיעים מתוך תחושת שליחות. הם רובם אקדמאים, בעלי מקצועות חופשיים, אנשי חינוך, שרוצים לבוא לעיר לוד, לשפר את מערכת החינוך ולהוביל לכך שהם יגדלו בה גם את ילדיהם. 
+
+נמצא אתי כאן שר האוצר, שיחד גם הובלנו את ההקמה של כפר סטודנטים בעיר לוד. כפר הסטודנטים הזה הוא מקור הצלחה – – –
+
+
+ שלא תבוא לך איזה רפרנטית ותבטל לך את זה.
+
+
+ לא, אנחנו יודעים לעבוד ישירות מול השר, כך שזה לא מתבטל, ועל כן – גם היום התקבלה החלטה ברורה, של יותר מ-10 מיליון שקלים, להרחיב את כפר הסטודנטים, להקים תשתיות ומבנים שיאפשרו לקלוט יותר מ-300 סטודנטים שיגיעו מאוניברסיטת תל-אביב, מאוניברסיטת בר-אילן, מהפקולטה לחקלאות וממכללת "שנקר", שהם כולם באים לגור בעיר לוד.
+
+ אנחנו כממשלה רואים חשיבות רבה בפיתוח העיר לוד, מחויבים לחיזוק של המרקם החברתי של העיר, בד בבד עם סיוע לכל הצעירים והצעירות הפועלים בה למען הקהילה. אנחנו רואים את הצעירים כאבן היסוד בעיצוב החינוך והתרבות וגורסים כי תמיכה בצעירים אינה הוצאה כספית אלא השקעה במשאב האנושי וביתרון האסטרטגי הבר-קיימא של מדינת ישראל. יש הלימה בין שני העקרונות הללו, הם העניקו בסיס ומכנה משותף שאפשרו בעצם את הצלחת הכפר, וגם עכשיו, לדאוג לכך שהוא יורחב; הם גם מקדמים חיי קהילה משופרים עבור הסטודנטים והתושבים, ותורמים לפיתוח והעצמה, בהתאם למדיניות הממשלה.
+
+ על כן, כבוד היושב-ראש – עכשיו נכנסת – אני שמחה באמת לברך על כך, שזאת תהיה מהפכה, וגם אם אנחנו שומעים לאחרונה על מקרי אלימות בעיר לוד, וגם את המחאה של הנשים שזועקות את זעקתן בדבר פגיעה בכבוד המשפחה על-ידי רצח של נשים בתוך המשפחה, אני מאמינה באמת ובתמים כי השינויים המיוחלים הללו, של כניסתם של צעירים וסטודנטים לעיר, יובילו בסופו של דבר לחוזקה של העיר לוד. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. כבוד השר ארדן יעלה ויבוא כדי לסכם את העניינים, ומייד לאחר דבריו נעבור להצבעה. חבר הכנסת פיניאן, תארגן את כוחותיך. חבר הכנסת הרצוג, תארגן את כוחותיך. 
+
+
+ יש היום יום מצפוני?
+
+
+ הנה – כדי שלא תעיר את ההערה – חבר הכנסת הרצוג, לארגן את כוחותיך, כמצליף האופוזיציה – אז הנה, לא אמרתי רק לפיניאן.
+
+
+שגלעד לא ינאם הרבה זמן.
+
+
+אף פעם הוא לא נואם מלה מעבר למה שהוא צריך, גם לא פחות.
+
+
+ האמת, אדוני היושב-ראש, אם ביום שבו זאב אלקין לא נמצא, הקואליציה, שיש לה 94, שולחת אותי כדי לסכם את הדיון, זה אומר שהוא מאוד משמעותי פה.
+
+
+ אין ספק בלבי שאתה עלית משום שאתה המוסמך ביותר לייצג את ראש הממשלה ואת הממשלה בעמדות הממשלה לגבי הצעות אי-אמון, ואתה מדבר רק לעניין, אין פה איזו מערכת של פיליבסטר כזה או אחר.
+
+
+ חס וחלילה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני ביקשתי לסכם את הדיון. אני חושב שבכל מה שקשור להצעת האי-אמון שעסקה במגזר הערבי ידידי שר התמ"ת שלום שמחון ענה בהרחבה, אני רוצה להתייחס – שוב, בקצרה – לטענה השגרתית של חברתי חברת הכנסת זהבה גלאון, שבצר לה, וכאשר הסתיימו כל הטענות מול הממשלה, והן לא שכנעו את הציבור, היא חזרה לטענה המסורתית של מפלגות השמאל שאומרת: בעצם אין תקציבים לנושאים חברתיים כי כל הכסף הולך ביהודה ושומרון. זאת הטענה. וטוב, הנה, את בדיוק עומדת ליד שר האוצר, ואני בטוח שהוא סיפר לך כמה למשל עולה לו לממן טיפולי רפואת שיניים חינם לילדים, דבר שהונהג בתקופת הממשלה הזאת, כמה עולה לו לתת הטבות מס לאבות ואמהות עובדים שיש להם ילדים קטנים – דבר שבטח מאוד חשוב לך, כמי שפועלת למען שוויון הזדמנויות, ושנשים קרייריסטיות יוכלו לצאת לעבודה בלי לחשוש מההוצאות הגדולות שכרוכות בטיפול בילדים, וודאי תוכלי לשמוע משר האוצר על ההשקעות של מיליארדים שהממשלה משקיעה בחיבור הפריפריה למרכז – במסילות רכבות מהירות, ובהשקעה ההיסטורית במימון של יום לימודים ארוך חינם, ובסבסוד צהרונים, ועוד פעולות חברתיות רבות שהממשלה עושה; וודאי גם תשמחי לשמוע ממנו על ההחלטות של הממשלה, שכבר מבוצעות, להשקיע מיליארדים רבים במגזר הלא-יהודי, שכן שם יש פערים משמעותיים – בתשתיות – אתה רוצה לומר משהו, אדוני השר?
+
+
+ ודאי היא תשמח לשמוע שבשנתיים האחרונות – – –
+
+
+ נכון שהעוני במגמת ירידה – עוד יש לנו כברת דרך לעשות גם בתחום הזה וגם בתחום של הפערים החברתיים – – 
+
+
+ נא לשבת. השר, אני מוכן להעמיד את לשכתי לרשותכם – תוכלו לשוחח שם. אני אבקש אפילו לתת לכם קפה, אבל אי-אפשר בעמידה לדבר עם השר. בבקשה.
+
+
+– – אבל דווקא יש מדינות, חברת הכנסת גלאון, שאני חושב שהן יותר קרובות לעמדות שלך בכל מה שקשור למפעל ההתיישבות – נניח ספרד, בלי לפגוע, אבל אם תבחני את הביצועים החברתיים של ספרד, נגיד, בתחום האבטלה, שזה נושא חברתי מאוד-מאוד מובהק, לא בטוח שבתחום הזה היינו רוצים דווקא להקשיב לספרד. לכן הקשר דווקא בין מה שקורה ביהודה ושומרון לבין הביצועים החברתיים של הממשלה – אין קשר מוכח אחד לאחד. את יכולה גם, למשל, לקחת מדינות לצדנו, שהאזרחים שם לכאורה נהנים מעצמאות – סוריה – מדינה עצמאית, יש להם עצמאות, הם יכולים להצביע בבחירות – אם תבחני את המצב החברתי במדינות כמו סוריה, מצרים, לא בטוח שתמצאי דווקא קשר בין העצמאות שממנה לכאורה נהנים האזרחים שם לבין מצבם החברתי. 
+
+לכן אני מציע, במקום להסית נגד המתיישבים ביהודה ושומרון, וכאשר אם מישהו היה מדבר על המגזר הערבי כפי שאת מדברת על המתיישבים היהודים החלוצים והאמיצים ביהודה ושומרון, וטוענת שכל גן-ילדים או כל כביש שנבנה או נסלל שם הוא שוד של הקופה הציבורית ובזבוז כסף, אם אנחנו היינו אומרים אותו דבר כלפי המגזר הלא-יהודי, ודאי היית טוענת כלפינו שאנחנו גזענים. אז אני לא ממהר כמוך להאשים בהאשמות כל כך חמורות, אבל בהחלט הייתי מבקש מהכנסת לדחות – ברוב גדול, אם אפשר – את הצעת האי-אמון. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. רבותי, לפנינו שתי הצעות אי-אמון. רבותי השרים, רבותי השרים לשעבר, רבותי השרים בעתיד, נא לשבת. כל אחד יתפוס את מקומו. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעות על שתי הצעות לסדר-היום, כל אחת בנפרד, בנושא – הצעת אי-אמון מטעם סיעות רע"ם-תע"ל–חד"ש–בל"ד, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת מסעוד גנאים, בנושא: כישלון הממשלה בהתמודדות עם מצוקת הדיור והאבטלה בקרב מורים במגזר הערבי, הצעה אשר התשובה לה נישאה בפי השר שלום שמחון. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
+
+הצעת סיעות רע"ם-תע"ל–חד"ש–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+14 בעד, 63 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעות רע"ם-תע"ל חד"ש ובל"ד, כפי שנומקה על-ידי מסעוד גנ��ים, ירדה מסדר-היום. 
+
+
+  – – –
+
+
+ השר ארדן הצביע במקום?
+
+
+ טעות. אני מקוזז.
+
+השר ארדן, למרות היותו מקוזז, הצביע – אני לא משנה את ההצבעה. השר ארדן מבקש להתנצל בפני מי שהוא התקזז אתו על כך שהצביע, והוא מבטיח לו שבהצבעה המיידית הבאה הוא לא יצביע. תודה רבה.
+
+רבותי, הצעת אי-אמון מטעם סיעות מרצ–העבודה, כפי שנומקה על-ידי חברת הכנסת ויושבת-ראש מפלגת מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון, בנושא: אוזלת ידה של הממשלה בתחום המדיני, החברתי והכלכלי. רבותי, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
+
+הצעת סיעות העבודה–מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ 14 בעד, 61 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעות מרצ–עבודה, כפי שנומקה על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון, לא נתקבלה וירדה מסדר-היום. 
+
+רבותי חברי הכנסת, בראשית הישיבה כבר הבעתי את שאט הנפש של מרבית אזרחי ישראל על כל דגליהם ומחשבותיהם ונטיותיהם הפוליטיות – לגנות את אשר אירע היום ב"יד ושם" בשאט נפש מוחלט ולומר שלדעתי הדבר נעשה על-ידי אנשים שאין אלוהים בלבם. תודה רבה. 
+
+
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה. האם זו הודעה שצריכה – אין צורך בהצבעה, רק – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, להלן הודעה מטעם ועדת הכנסת: 
+
+ ועדת הכנסת קבעה כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – בחירת ידיד ומקום חסות בהתחשב בארץ מוצאו ובשפת אמו של הקטין), התשע"ב–2012, הצעת חברת הכנסת מרינה סולודקין, שמספרה פ/4088/18, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. תודה.
+
+תודה רבה.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/691).]
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ב–2012. יציג את הנושא, בשם שר המשפטים, השר יעקב מרגי. בבקשה, אדוני. יושבת-ראש הישיבה חברת הכנסת סגנית יושב-ראש הכנסת אורלי לוי, את רוצה להמשיך לנהל?
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת להאריך את תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–2007, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת, בעוד חמש שנים, עד יום ו' בתמוז תשע"ז, 30 ביוני 2017.
+
+יש צורך להאריך את תוקפן של התקנות, אשר עומד לפוג ביום י' בתמוז התשע"ב, 30 ביוני 2012, בחמש שנים נוספות.
+
+יובהר כי ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם לסמכויות השיפוט של בתי-המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור, או בשטחי הרשות הפלסטינית, לסמכויות הרשויות בישראל לבצע בישראל עונשים ומעצרים שהוטלו על-ידי השלטונות הצבאיים באזור, וכן לאפשרות לבצע באזור צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושב האזור. התקנות מחילות גם באופן פרסונלי חוקים ישראליים שונים על ישראלים המתגוררים באזור, והן גם נועדו להסדיר את מכלול מתן העזרה המשפטית בין ישראל לבין הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית.
+
+קיום התקנות חיוני להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזור והרשות הפלסטינית. לפיכך מוצע להאריך את תוקף התקנות בחמש שנים נוספות.
+
+ נוכח כל האמור הכנסת הנכבדה מתבקשת לתמוך בהצעת החוק האמורה בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לצורך הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה לשר יעקב מרגי, בשם שר המשפטים יעקב נאמן. כאמור, להצעת החוק הזאת נרשמו כמה דוברים, ונתחיל עם חבר הכנסת דב חנין. בבקשה. מייד לאחר חבר הכנסת דב חנין ידבר חבר הכנסת אורי אריאל.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, אני מציע לכנסת להתנגד להצעה. ההצעה היא כמובן הארכה נוספת של מצב זמני שנמשך מאז 1967. אני חושב שכבר מזמן לא נתקלנו בכיבוש כל כך זמני וקבוע כמו הכיבוש שהתחיל ב-1967 ומתמשך עד עצם היום הזה, והוא יוצר גם משטר משפטי מוזר ומיוחד במינו, שבו יש חוק אחד לפלסטינים וחוק אחר לישראלים המתנחלים בשטחים, ומשטר משפטי שבו יש דיני תכנון ובנייה מסוג אחד לפלסטינים, מסוג אחר לישראלים. לפלסטינים הורסים בתים כאשר הם בונים בנייה בלתי חוקית, הורסים הרבה כאלה – שטח C – אתם יכולים לראות את הנתונים, הם התפרסמו בשבועות האחרונים; אצל הישראלים, גם כשנעשית בנייה בלי היתר של הרשות הצבאית, קוראים לזה מאחזים ומחפשים את הדרך להכשיר אותם ולהסדיר אותם. גם כאשר זה נעשה במסגרת אותם דינים משונים של צווי הממשל הצבאי, שמנוגדים למשפט הבין-לאומי, וגם למשפט הישראלי, אז מנסרים, ומדביקים, ומעתיקים, ומשנים, ומייצרים מציאות של מזרח פרוע, של מין ארץ פלאות שבה מתרחשים דברים משונים, שבה אין שוויון של כל האנשים שחיים שם, אלא יש אנשים שהדין חל עליהם בעוצמה ובאכזריות, ויש אנשים שיכולים לעשות ככל שעולה על דעתם, ככל שעולה על רוחם. 
+
+ עמיתי חברי הכנסת, את המצב הזה צריך לסיים. אנחנו מציינים החודש 45 שנות כיבוש. הכיבוש הזה לא הוביל לפתרון בעיות היסוד, להיפך, הוא החמיר את בעיות היסוד. הוא לא פתר את שאלות הביטחון של ישראל, הוא החמיר את בעיות הביטחון של ישראל. הוא החמיר והעמיק את הסכסוך ארוך השנים בין שני העמים בארץ הזאת. וביום הזה, בשנה הזאת, הכנסת צריכה לומר אמירה אחרת והפוכה; אנחנו צריכים לומר שאת הכיבוש צריך לסיים, וצריך לסיים אותו בהסכם שלום, בהסדר שלום, בין שני העמים, על בסיס של שתי מדינות, על בסיס של הגינות, של צדק, לשני העמים, על בסיס של פתרון אמיתי לבעיות הקשות, העמוקות, שקיימות בסכסוך הזה. רק פתרון כזה, עמיתי חברי הכנסת, יכול להבטיח עתיד, שלום, ביטחון, עצמאות – לא רק לפלסטינים, אלא גם לישראלים, כי המערכת של הכיבוש, המערכת של המלחמה, היא מערכת שמובילה את כולנו לא רק למבוי סתום היסטורי, היא מובילה אותנו לאסונות איומים.
+
+ דרך הכיבוש היא דרך של מלחמות, דרך של מלחמות שבסופו של דבר מייצרות רק חורבן, הרס, נזק, עלויות כלכליות, נזקים אנושיים. את הדרך הזו אפשר וצריך לסיים. ואפשר וצריך לסיים אותה רק בדרך אחת, בדרך של שלום, בדרך של ביטול הכיבוש, בדרך של הקמת מדינה פלסטינית בצדה של ישראל על בסיס "הקו הירוק". תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. כמו שציינתי קודם, הבא בתור ברשימת הדוברים – חבר הכנסת אורי אריאל, ומייד אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
+
+
+ גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, שרים, מדוע הממשלה הזאת מציעה להאריך את הממשל הצבאי ביהודה ושומרון? השר בגין, שידוע – אתה לא מפריע לי, אתה ידוע כלוחם לזכויות האזרח – מדוע אתה מבקש להאריך את הממשל הצבאי ביהודה ושומרון? הרי יש פה פגיעה בלתי מידתית, בלתי אחראית, בלתי אנושית ולא יהודית, השר מרגי. אתם מבקשים בהצעה הזאת להאריך עד 2017, לפי זיכרוני, חמש שנים – אתה רוצה לחוקק חוק שמבדיל ביני לבינך.
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני תיכף אפרט, כן. בהחלט, אני אפרט. יהיה דבר דבור על אופניו. השר ארדן, אם כבודו יכול רגע להאזין, מדוע אתה מבקש, ש��תף לבקשה, להפלות, כן, בחוק הזה – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ יש לכם אחריות קולקטיבית או שאתם כל אחד לעצמו, מטייל? אתם שרים כמו ב"קדוּשה" – "יחד יחד" – כל אחד לדרכו. למה אתה מבקש שלא יהיו לי הזכויות שיש לך, נניח בתחום החקלאות – לא חל עלי ועל חברי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות. איך אני יודע? לא, אל תצביע עליה. תשאל את היושב לשמאלך, שר החקלאות הקודם, ואחרי זה תצביע עליה, ותשאל למה היא לא נותנת, ואחרי זה תשאל את שר התעשייה למה הוא לא נותן לנו את הזכויות, ובסוף תשאל גם את שר התיירות – למה מה שאתה מקבל באשקלון ובכל מקום בארץ, אתה לא רוצה לתת לנו?
+
+
+ אתה באמת חושב שכל תעשיית היין ביהודה ושומרון – – – 
+
+
+ אתה באמת חושב שאתה יכול בשם הצדק להביא חוק שמפלה ביני לבינך? זה מה שאתה חושב?
+
+
+ לא.
+
+
+ לא, אבל זה מה שאתה עושה, וזה מה שעושה ראש הממשלה.
+
+
+ זה לא בחוק הזה. 
+
+
+ תסלח לי, אל תגיד לי זה לא בחוק הזה, זה גם בחוק הזה. זה לא רק בחוק הזה. הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום ליהודה ושומרון, זה חלק – – – 
+
+
+ רק כדי להעמיד אותך לדין.
+
+
+ תודה רבה. זה נכון, זה אתם יודעים לעשות. כל מה שחובות – כמו תשלום מס, כמו שירות מילואים, כמו להעמיד אותנו למשפט – –
+
+
+ אתם זהים.
+
+
+ – – בזה אנחנו זהים. הנה, יש הסכמה בינינו. אבל אני יודע שיש גם הסכמה – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ סליחה, חבר הכנסת רותם?
+
+
+ גם ביטוח לאומי וגם רשיון לעריכת-דין אנחנו יכולים לקבל מכוח התקנות.
+
+
+ תודה רבה. הנה, עוד משהו שלמדנו.
+
+
+ חיובי.
+
+
+ כן, מה שחיובי בסדר. אבל, רבותי, איך אתם יכולים לעשות אפליה כזאת? אני קורא לראש הממשלה קודם כול – סליחה, אני רוצה לאחל לראש הממשלה, נדמה לי בשם כולנו, רפואה שלמה.
+
+
+ – – – 
+
+
+ ב. אני רוצה לאחל לו, וזה לא בשם כולנו כנראה, שמכאן ואילך הוא ידע לבעוט ברגל ימין, ולהכניס את הגולים לצד שמאל, ולא כמו שהוא עושה היום – הפוך.
+
+
+ תודה.
+
+
+ ג. אני קורא לראש הממשלה לסיום, ולכם, השרים וחברי הכנסת, לבטל את הממשל הצבאי. הגיע הזמן. תודה.
+
+
+ לספח את השטחים.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אורי אריאל. וכעת חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
+
+
+ להערת חבר הכנסת – כן. אם היה אפשר, אז אני קורא גם לספח את כל השטחים. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אורי אריאל. וכעת חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת זחאלקה, נרשמת ברשימת הדוברים, יש לך זכות לדבר, ומייד אחריך חבר הכנסת בן-ארי, מיכאל בן-ארי. שלוש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, מדובר בחוק לא דמוקרטי על-פי הגדרתו. החוק הזה מכיל סעיפים שקובעים את גורלם של אנשים שלא בחרו ולא יבחרו באלה שמחוקקים אותו. על-פי החוק הזה ניתן לעצור, ניתן להעניש, ניתן לעשות פעולות רבות נגד פלסטינים בשטחים הכבושים, ואת החוק הזה מעבירה הכנסת שהם לא בחרו בה, והם לא רוצים אפילו את השלטון הישראלי בשטחים שלהם. אין לך משהו יותר אנטי-דמוקרטי מזה. הרוב המספרי בכנסת יאשר חוק שיקבע את גורלם של אנשים שלא חיים במסגרת המדינה או במסגרת חברת האזרחים שבחרה את הכנסת. ועל כן זהו חוק אנטי-דמוקרטי.
+
+ החוק הזה חל גם על רצועת-עזה, ובכך הוא מאשר את המשך הכיבוש ברצועת-עזה. ישנם בחוק הישראלי חוקים רבים שבעצם המשמעות שלהם היא שכיבוש עזה נמשך, למרות ההצהרה כאילו הכיבוש בעזה הסתיים. מה המשמעות? המשמעות על-פי הדין הבין-לאומי, חבר הכנסת צרצור, שישראל נושאת באחריות לכל מה שקורה ברצועת-עזה. מחסור בדלק – אחריות יש��אל, מחסור באוכל – אחריות ישראל, אספקה – אחריות ישראל. גישה, נגישות, יציאה, כניסה. כלומר ישראל לא יכולה להגיד, ולבוא לעולם ולהגיד: הנה, אנחנו לא אחראים. אתה לא יכול לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אי-אפשר. אתה לא יכול להעביר חוקים של כיבוש ולכפות מציאות של כיבוש ולהגיד שזה לא כיבוש וזה לא אחריות שלי. גם על כובש יש אחריות על-פי הדין הבין-לאומי. 
+
+ ישראל מפעילה את הכיבוש בכיוון אחד, כלומר היא מטילה סנקציות ועונשים, גוזלת קרקעות, מצרה את חייהם של האזרחים הפלסטינים בשטחים הכבושים, אבל היא לא ממלאת מה שהחוק הבין-לאומי מטיל עליה על-פי אמנת ז'נבה ועל-פי הדין הבין-לאומי, דין הכיבוש הבין-לאומי.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אפילו במציאות של כיבוש, ישראל מפירה את החוק. כלומר יש לנו מצב שצריך להעביר חוק נגד התנהגותה של ממשלת ישראל, ולא לתת לה את האפשרות להטיל עונשים על הפלסטינים בשטחים הכבושים. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. והבא בתור ברשימת הדוברים, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – איננו במליאה, אז הבא בתור – חבר הכנסת יעקב כץ. מייד אחריו – חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, חבר הכנסת כץ, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אין ספק שהארכת תוקף התקנות לשעת-חירום זו מנטרה שחוזרת על עצמה מדי כמה שנים, אבל לפי כמות היהודים שנמצאים היום בשטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים זה באיזה שלב ייפסק. אני רק רוצה לחזור על המספרים, גם כלפי עם ישראל, גם כלפי היושבים פה, בקהל, לדעת את הדברים: יש היום יותר מ-350,000 יהודים שמתגוררים ביהודה ושומרון. יש היום יותר מ-300,000 יהודים שמתגוררים בשכונות שנכבשו, ששוחררו, השכונות של ירושלים, מזרח, צפון, דרום. 650,000 יהודים. יש כ-25,000 יהודים ברמת-הגולן. על רמת-הגולן החלנו את הריבונות. על ירושלים החלנו את הריבונות. 
+
+ הצמיחה היום היא בהיקף של קרוב ל-6% לשנה, בלי עין הרע, גם במזרח-ירושלים וגם ביהודה ושומרון, למרות הצרות, למרות הקשיים, למרות הגזירות ולמרות ההרס, אנחנו מוצאים ורואים שהציבור הישראלי גדל. כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ. בעזרת השם, מדי שנה, בין 30,000 ל-40,000 יהודים נוספים הולכים וגרים ומתגוררים בשטחי ארץ-ישראל ששוחררו במלחמת ששת הימים. כולנו יכולים לעשות את החשבון בתוך כמה שנים אנחנו מגיעים ל-800,000, ל-900,000 ולמיליון. אני עשיתי את החשבון: בין שבע לעשר שנים, יותר ממיליון יהודים גרים בשטחים ששוחררו במלחמת ששת הימים, שמחציתם ביהודה ושומרון ומחציתם במזרחה של ירושלים. 
+
+ בבחירות הבאות – בעצם הבחירות החלו, הן בעוד שנה וחמישה חודשים במקסימום, נכון, גברתי היושבת-ראש? אנחנו, יחד עם הבית היהודי, האיחוד הלאומי, מי שלא יהיה בבית היהודי הראש – אם זה יהיה זבולון אורלב או שזה יהיה נפתלי בנט – אנחנו נרוץ יחד, ואנחנו יודעים, לפי סקרים שיש לנו, שמפלגת ארץ-ישראל של האיחוד הלאומי והבית היהודי, מפלגת השכונות, מפלגת עם ישראל, המפלגה הבריאה שמייצגת את העקרונות, את החזון, את האמירה של דאגה לפרט, לרווחה, לעתידה של מדינת ישראל, לצבא בריא, למדינה בריאה, לעלייה – היא תצבור בין 15 ל-20 מנדטים, ובעזרת השם היא תהיה המרכזית, בייחוד אחרי המאורעות האחרונים שאנחנו חווים בימים האחרונים. תודה. 
+
+
+תודה רבה לך, חבר הכנסת יעקב כץ, וכעת חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. מייד אחריו – חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כשמדברים על עקרונות לשעת-חירום, אני רוצה להקריא את אחד מעשרות, אם לא מאות, מכתבים ופניות שאני מקבל: שלום למיכאל, כאן אהרן מעיין, משבט "העדה" לשעבר, זוכר? היינו יחד בצופים – שבט "העדה" זה לא ב"בני עקיבא", זה ב"צופים". הייתי בשבט "חורב" בשכונת-התקווה. שבט "העדה", כמו שהוא כותב כאן בהמשך – הוא כותב בסוגריים: השם ייקום דמו של שבט "העדה", כי במקום שבו היה הסניף שלנו, בשבט "העדה", היום יש מועדון למסתננים אפריקנים. כבר אין שם "צופים". ילדי השכונה צריכים לחפש את עצמם במקום אחר. מדובר במה שהיה פעם בית-הספר "שורשים" בשכונת-שפירא. המקום הזה כבר לא קיים. הוא כותב לי ככה: אני רוצה את עצתך. אנחנו לומדים מדי ערב בשטיבל ברחוב מנשה בן ישראל, לא רחוק משבט "העדה" – אמרתי, בסוגריים הוא כותב הי"ד, השם ייקום דמו – בשכונת-שפירא. ערימות של אפריקנים מסתובבים ליד הצריף, שסובל מפוגרומים רבים, הכוללים ניפוץ חלונות, עקירת בלטות – בעברית אומרים: מרצפות – ולאחרונה – תקשיבו – פשוט העלימו את שער הכניסה. ואז יש לו פה כל מיני רעיונות, שכמו שאני שומע דוגמתם עשרות רבות, כל האנשים רוצים למחזר בצורה כזאת או אחרת את הסיפור של המסתננים שהכנסנו לבריכת "גורדון", אבל זה לא הסיפור. 
+
+ היום, סוף-סוף, אחרי שלוש שנים, הקיצה הממשלה משנתה – הקיצה משנתה והצליחה לעצור כבר 50 מדרום-סודן. צפון סודן לא בתמונה. אריתריאה בכלל בכלל לא בתמונה. מתוך ה-50 בטח 20 יתברר שהם בכלל לא בעניין. ה-30 הללו יגישו עתירות על גבי עתירות על גבי עתירות, יתישו את מדינת ישראל בצורה כזאת שאם בעוד חודש מתוך ה-30 יגורשו שמונה אנחנו נגיד תודה. בינתיים על כל שמונה שעצרו היום, 80 נכנסו. 
+
+ לכן, רבותי, אין מנוס; צריך כאן תקנות לשעת-חירום. מדינת ישראל נמצאת בשעת חירום מול תופעת הפלישה האפריקנית למדינת ישראל. רוצים בית-משפט? תפאדלו, רק תשלמו. על כל עתירה תשלמו את כל הכסף, מההתחלה ועד הסוף, ואז נראה את ארגוני הסיוע שמשלמים להם מהקרן לישראל חדשה, משלמים להם כדי להפוך את המדינה שלנו על קרביה. שהם ישלמו את כל ההוצאות האלה, של המדינה. הם דורשים שנבדוק אותם במעמד פליט? שנעמיד פה מאות בתי-דין, שיתישו אותם? תשלמו. אתם תשלמו על כל זה, ואז אנחנו נבדוק את מעמד הפליט. על כל פעולה ופעולה. 
+
+ רבותי, צריך פה תקנות לשעת-חירום, לנטרל את הכול. לאסוף אותם. ואני קורא מכאן להכריז על הסוכנות לפליטים של האו"ם כגוף בלתי רצוי במדינת ישראל. לשלוח אותם בחזרה לשבדיה, לשלוח אותם בחזרה, כי הם מסכנים את קיומנו – מסכנים את קיומנו, הגוף הזה שאף פעם לא היה בעדנו, תמיד היה נגדנו. אריתריאה זה מקום מסוכן? רבותי, מדינת ישראל מסוכנת הרבה יותר; מאות טילים מכוונים אליה. רבותי, תקנות לשעת-חירום – יהודה ושומרון צריכים לקבל את ההכרזה שהם חלק מארץ-ישראל. זה לא יעזור כלום לכל הדיבורים שלכם, לכל ניסיונות ההחרבה של הליכודוזר, ממשלת הליכודוזר. זה לא יעזור לכם. אנחנו חזרנו הביתה, אם תקנות לשעת-חירום זה להציל את מדינת ישראל מהמסתננים האפריקנים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. אני רק אציין את השמות האחרונים של חברי הכנסת שנרשמו לדבר, ופה נסגרת הרשימה. חבר הכנסת נסים זאב, ומייד אחריו – חבר הכנסת עתניאל שנלר, והרשימה סגורה. בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+
+ – – –
+
+
+ הוא לאט-לאט ילמד, בתור חבר חדש בקואליציה. 
+
+
+גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, הארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום זה דבר שמחייב אותנו. אנחנו בעצם מודים שיהודה ושומרון זה לא חלק מארץ-ישראל. זאת אומרת, עצם הבאת החוק היום, כשאנחנו אומרים שצריך להשתמש בתקנות לשעת-חירום כפי שהיה בזמן המנדט, זאת אומרת, אנחנו לא סיפחנו, זאת אומרת – גם כן, למשל ירושלים, גם אם החוק הבין-לאומי לא מכיר בסיפוח הזה – אבל כשעם ישראל לא מכיר בחלקים ההיסטוריים שלו, שזה חלק מאדמת ארץ-ישראל, אני חושב שפה הבעיה שלנו. ולכן, בלית ברירה, החוק הזה מתבקש, כי אחרת מה שיקרה, למשל – כשיש בעיות, נאמר תאונת דרכים, לא עלינו, מישהו ברח ליהודה ושומרון, אתה לא יכול לתבוע אותו. אתה לא יכול לתבוע כי זו מדינה אחרת. אתה לא יכול לעשות שום תביעה ושום עזרה משפטית, גם לפלסטינים וגם ליהודים שגרים ביהודה ושומרון. 
+
+ ברוך השם הם מתרבים, ואנחנו כבר רואים שיותר מחצי מיליון יהודים – הולכים ומתרבים. אני מקווה שראש הממשלה, שהבטיח עוד 850 יחידות דיור, לא יקבל פיק ברכיים ויחזור בו מאותה הבטחה, כי אני חושב שאסור שזה יהיה מול פינוי של האולפנה – זה חליפתך, כפרתך, תמורתך. זה לא צריך לעבוד במדיניות שמכיוון שאני הורס בתים או מפנה דיירים שעל-פי חוק ישבו שם כדת וכדין, על-פי אותה שליחות של ממשלת ישראל בעבר, לפני 12 שנה, שהיום מפנים אותם על-כורחם, והדיירים האלה סובלים, אנחנו צריכים לתת איזה פיצוי לאנשים שלא קשורים בעצם לעניין עצמו. 
+
+
+ מה, כשהם נהגו לא כחוק מגיע להם פיצוי? 
+
+
+ אז אני רוצה לומר לך שהיום בירושלים יש למעלה מ-5,000 בתים של ערבים שבונים לא כחוק, בונים בשטחים ציבוריים, והרגישות הגבוהה שיש לרשות המקומית פה בירושלים וגם לממשלת ישראל לא להרוס את בתיהם של אותם אלה שבונים בצורה הפקרותית – מתחשבים בהם. וגם כאשר קיימים צווי הריסה מינהליים ושיפוטיים הם לא מתבצעים הלכה למעשה. אז למה רק כאשר מדובר, בדיעבד נאמר, ובתום לב של יהודים שבנו את בתיהם שם, וממשלת ישראל לא עשתה דבר וחצי דבר במשך 12 שנה, ופתאום ראש הממשלה יש לו איזושהי מחויבות כלפי בג"ץ ואין לו מחויבות כלפי אותה אוכלוסייה? 
+
+דבר נוסף – – –
+
+
+ משפט אחרון. 
+
+
+ משפט אחרון. הייתי אצל מרן רבי עובדיה יוסף בשבוע שעבר ביום רביעי בבוקר. הוא אמר לי, אתה חייב לומר לראש הממשלה בשמי שאין שום היתר לפנות את אותם הדיירים גם אם נצא מתוך הנחה שהבתים האלה נבנו על קרקע של פלסטינים, כי על-פי ההלכה אסור לנו, צריכים לפצות את הפלסטינים, לתת להם פיצוי עבור הקרקע שלהם, אבל להרוס ולהביא חורבן מפני תקנת השבים – אין מקום במדינת ישראל ובעם היהודי לעשות כזה דבר. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת נסים זאב. עכשיו יעלה חבר הכנסת עתניאל שנלר שהוא אחרון הדוברים בנושא של החוק הזה. מייד לאחר מכן נעבור להצבעה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לו יהי שהחוק הזה היה מיותר. בשביל שהחוק הזה יהיה מיותר אחד משלושת הדברים צריך לקרות: או להחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון כהצעת חבר הכנסת אריאל או לחלופין למחוק את ההיסטוריה היהודית-ציונית ולוותר על העתיד של העם שלנו על-ידי ויתור על הכול וחזרה לגבולות 67', כולל ירושלים; או הסדר מדיני. אני חושב שעד שלא יהיה הסדר מדיני אין ברירה אלא שהחוק הזה יהיה קיים. אני חושב שבשביל להגיע להסדר כלשהו – ואני לא מדבר עכשיו על אופיו של ההסדר – צריך לזכור שבשביל זה צריך ליצור אווירה שתאפשר הסכמה לאומית על כל הסדר שלא יהיה. 
+
+ והשאלה שאני רוצה לשאול את עצמנו, האם אנ��נו כבית-המחוקקים, ככנסת ישראל, מבינים שהסדר מדיני אפשר לעשות רק מתוך הסכמה לאומית שרוב הציבור בעד, ואם אנחנו לא מבינים שבלי הימין-מרכז לא יכול להיות שום הסדר. וכאן אני רוצה לפנות דווקא לצד השמאלי של המפה ולחברי הכנסת המייצגים את הציבור הערבי: אין כמוכם בשביל לעכב הסדר מדיני. התרומה שלכם לעיכוב כל הסדר מדיני היא יומיומית, ואני אוכיח לכם את זה בדקה וחצי, לא צריך יותר.
+
+
+ יש הסדר – – –
+
+
+ אותו חוק שבעיני נקרא "השוחד הציוני" המסביר ואומר פינוי-פיצוי – מה הוא גרם הפינוי-פיצוי הזה? הוא גרם לכך שיתחזקו בהתיישבות; מבחינה אידיאולוגית הגיעו אנשים יותר חזקים ליישובים החלשים יותר. איזה יופי מבחינתכם לעצור יכולת להסדר בדרך הזאת, לשיטתכם. או דוח פוליטי שנכתב על-ידי הגברת ששון, נכתב במרץ רב. הדוח הזה, מה הוא גרם? לתנופה בלתי רגילה של מאחזים בכל שטחי יהודה ושומרון. יש שחושבים שזה טוב, יש שחושבים שזה לא טוב; אבל לשיטת טליה ששון, שהיא אשה פוליטית מובהקת, היא גרמה לתנופת בינוי עצומה. ומה קורה עכשיו בשיטת הבג"צים תחת כל עץ רענן? חיזוק גדול של ההתיישבות. יש שיאמרו – ואני בתוכם – תודה לאל. בחלקים מסוימים, בוודאי; יש אחרים שיגידו – אסון גדול. אבל מי שגורם לכך זה אותם אלה שרוצים הסדר מדיני. 
+
+צא ולמד, אותם אלה שמדברים בשם השלום וההסדרים הם המעכבים הגדולים של היכולת להגיע להסדר. כי את ההסדר יעשו מתוך הסכמה לאומית בבית הזה; שקדימה והעבודה והליכוד וכולם יגיעו להסכמה על אותו הסדר, אחרת לא יהיה הסדר. אנחנו כבר 40 שנה רוצים להגיע להסדר. 
+
+
+ איפה – – –
+
+
+ והקיצוניות הגדולה הזאת – אגב, משני הצדדים – הובילה עד היום לכך שאין הסדר. לכן מי שרוצה הסדר צריך פחות לסמוך על הדם, פחות לדבר בהתלהמות ולהבין שהסדר יהיה רק מתוך הבנה והסכמה לאומית. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת עתניאל שנלר. 
+
+אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ב–2012, 
+לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ בעד – 40, נגד – 9, אין נמנעים. לכן אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והוועדה המוסמכת לדון בהצעת חוק זו הינה ועדת החוקה, חוק ומשפט, שאליה היא תועבר להמשך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ [מס' מ/459; "דברי הכנסת", חוב' כ"ז, עמ' ; נספחות.]
+
+
+ אנחנו בנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012 – לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה אמנון כהן. בבקשה, חבר הכנסת כהן. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. 
+
+ חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008, נועד להקל על חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה לפי תוכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה – תמ"א 38 – באמצעות הורדת רף ההסכמה הדרוש על-פי חוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, לביצוע עבודה ברכוש המשותף הנעשית מכוח תוכנית החיזוק. עם זאת, המנגנונים שנקבעו בחוק אינם מספיקים ליישום תוכנית החיזוק, ובפועל לא נעשה בה שימוש מספיק ברחבי הארץ.
+ 
+ בהצעת חוק זו, שיזמו חברי הכנסת זבולון אורלב ודוד אזולאי, מוצע להקל עוד על ביצוע עבודות ברכוש המשותף לפי תוכנית החיזוק. מוצע, בסעיף 5 לחוק, לקבוע כי המפקח על רישום מקרקעין יהיה רשאי לאשר ביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הוצאת חלקים מהרכוש המשותף לשם התקנת מקומות חנייה והצמדתם לדירות חדשות שייתוספו לפי תוכנית החיזוק, גם אם אין הסכמה של כל בעלי הדירות, אלא רק של שני שלישים מבעלי הדירות, ששני שלישים מהרכוש המשותף צמודים לדירותיהם. עוד מוצע להחיל מנגנון דומה בנוגע לעבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש לפי תוכנית החיזוק – תיקון מס' 2 לתוכנית החיזוק – אך במקרה כאמור תידרש הסכמה של ארבע חמישיות מבעלי הדירות, שארבע חמישיות מהרכוש המשותף צמודות לדירותיהם. בהחלטה כאמור ישקול המפקח, בין היתר, את הנסיבות המיוחדות שבהריסת דירתו של בעל דירה המתנגד לביצוע העבודה כאמור. 
+
+ כן מוצע לקבוע כי במקרה שבו המפקח על רישום מקרקעין סבור כי נדרשת חוות דעת של שמאי מקרקעין לצורך קבלת החלטה בתביעה, לפי סעיפים 5 ו-5א לחוק, הוא יפעל למינויו של שמאי הנכלל ברשימת השמאים כאמור בסעיף 2ב לחוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו–2006.
+
+ בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה על הסרת חסם משמעותי נוסף ליישום תוכנית החיזוק. הוועדה החליטה להסדיר מקרים שבהם אי-אפשר להוסיף חניות כנדרש בדין על-ידי תיקון לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, וקביעה כי מוסד תכנון לא יתנה היתר לביצוע עבודה ברכוש המשותף על-פי תוכנית החיזוק בהתקנת חניות כנדרש, אם מצא כי לא ניתן להתקינן בתחום הנכס המחוזק. יחד עם זאת מוסד התכנון יהיה רשאי לחייב את מבקש ההיתר להשתתף בהתקנתם של מקומות החנייה הנוספים בחניון ציבורי באזור הנכס בסכום שיקבע שמאי מטעם מוסד התכנון. הסכומים שיתקבלו במוסד התכנון יופקדו בחשבון נפרד וישמשו אך ורק למטרה שלשמה נועדו. לא הותקנו מקומות החנייה בחניון הציבורי, כאמור, בתוך עשר שנים ממועד מתן ההיתר, יוחזרו הסכומים האמורים למבקש ההיתר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
+
+יש לקוות כי הקלות אלה יעודדו את חיזוק המבנים מפני רעידות אדמה בהקדם האפשרי.
+
+הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. תודה.
+
+
+ חבר הכנסת אמנון כהן, שנייה לפי שאתה יורד, חבר הכנסת אורי אריאל רצה לשאול שאלה, אתה מוכן לענות לו?
+
+
+ ודאי.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ אדוני יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, האם החוק הזה חל גם ביהודה ושומרון?
+
+
+ בדרך כלל הצעות חוק זה כולל כל החקיקה. אינני בקי בפרטים – – 
+
+
+ אולי הייעוץ המשפטי יוכל לעזור לך.
+
+
+ – – ייעוץ משפטי, חל על יהודה ושומרון? חיזוק המבנים שאני מעביר כרגע חל גם על יהודה ושומרון, או שביהודה ושומרון תמ"א 38 לא חלה כי זה לא היה לפני 1980? חל עליהם או לא חל?
+
+מפקד האזור, נאמר לי פה, סגן מזכיר הכנסת, מחליט בעניינים – – –
+
+
+מה אתה אומר? לא חלה.
+
+
+ לא חל, לא חל באופן אוטומטי, ולכן – – 
+
+
+ אני יכול לדבר?
+
+
+ אני לא היושב-ראש. אולי – – –
+
+
+  – – נאמר.
+
+
+ היושבת-ראש, אני יכול לדבר?
+
+
+אני לא חושבת שהתקנון מאשר זאת, אבל שאלתך נשמעה, וגם בהקשר של – – –
+
+
+ אנחנו נית�� על זה את הדעת. אם צריך דיון, נעשה אצלנו דיון, אבל אני – – –
+
+
+ מה, מה לפני – אתה מצביע עכשיו.
+
+
+ לא, אני לא יכול כרגע לשנות חקיקה שוועדה – – –
+
+
+ אתה יכול למשוך את החוק לוועדה.
+
+
+ אדוני, אתה שותף פעיל בוועדה אצלי. יכולת להביע את – – –
+
+
+ השר בגין והממשלה, עוד חוק, עוד חוק שלא חל ביהודה ושומרון. אתם מפלים פעם אחרי פעם.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אמנון כהן.
+
+
+ כן, תודה.
+
+
+יש חוק רעידות אדמה, למה הוא לא חל עלי ועליך – – –
+
+
+ נוכל לבקש – – –
+
+
+ אני מבקש שתמשוך את החוק.
+
+
+ לא, אבל המפקד יוכל לאשר את זה – – – ולהרחיב את זה גם לשטחי יהודה ושומרון.
+
+
+ לא, אני מבקש שתמשוך. מי זה המחוקק? מי זה? בשם מי ההצהרה הזאת?
+
+
+ זו התשובה שקיבלנו ממזכירות הכנסת.
+
+
+ לא לא, אני מבקש שתמשוך את זה לוועדה.
+
+
+ הצעות חוק לא חלות אוטומטית על שטחי יהודה ושומרון.
+
+
+ לא מושך.
+
+
+ אתה לא מושך. כמו תמיד אתם אחרי זה תדברו על סולידריות – – –
+
+
+ חבר הכנסת אורי אריאל, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת דוד אזולאי וחבר הכנסת זבולון אורלב, ואת אותה טענה שאתה טוען אפשר לומר על כל חוק אחר שמובא פה לכנסת ועובר.
+
+
+ למה זה לא חל עלי ועלייך – – – זה לא חל על יהודה ושומרון.
+
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת אורי אריאל, הדיון הזה הסתיים. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012, בקריאה שנייה. 
+
+
+ פעם אחרי פעם אתם – – –
+
+
+ חבר הכנסת אורי אריאל, אני לא רוצה לקרוא לסדר אף אחד מחברי הכנסת עכשיו, ואנחנו עוברים להצבעה. בבקשה. הצבעה בקריאה שנייה. בבקשה. יש גם קריאה שלישית – למי שאיננו מעורה.
+
+
+סעיפים 1–4 נתקבלו.
+
+
+ סליחה, אני – – –
+
+
+ אז בעד 29, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שנייה.
+
+ ברשות אדוני אני רק אוסיף שחברת הכנסת שמאלוב ברקוביץ אמרה לפרוטוקול שלא הספיקה להצביע, אבל כוונתה היתה להצביע בעד. אנחנו לא משנים את ההצבעה.
+
+
+ גם אותי, היושבת-ראש.
+
+
+ גם נינו אבסדזה.
+
+
+גם חברת הכנסת נינו אבסדזה. כנראה עדיין לא התרגלו לספסלים החדשים שלהם בסידור החדש בהצטרפותם לקואליציה.
+
+ ברשות יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת אמנון כהן אנחנו עוברים לקריאה שלישית. בבקשה. קריאה שלישית, הצבעה.
+
+חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+ המציע רוצה לברך.
+
+
+בוודאי. גם אם לא היה מבקש הייתי מציעה לו. 
+
+ אבל אנחנו מברכים על המוגמר, ואנחנו קובעים כי בעד – 17, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012, עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
+
+
+ – – – בעד.
+
+
+אנחנו לא משנים הצבעות, אנחנו רק נטען שחברת הכנסת חברת הכנסת שמאלוב-ברקוביץ גם הפעם לא הספיקה להצביע, והתכוונה להצביע בעד, אבל אנחנו אומרים את זה רק לפרוטוקול.
+
+ חבר הכנסת דוד אזולאי, מציע ויוזם החוק, אתה מוזמן לעלות ולברך.
+
+
+ גברתי היושבת בראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול להודות על כך שאני, יחד עם חברי זבולון אורלב, שנבצר ממנו להשתתף בדיון הזה – זה עוד נדבך אחד חשוב בכל מה שקשור לתמ"א 38. אנחנו עושים את זה בשיטת הסלאמי.
+
+ אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת להודות לצוות המשפטי של הוועדה, לגלעד קרן, לתומר רוזנר, לדניאל, וכמובן לעורך-הדין נטוביץ, שלא נמצא היום, אבל הוא אחד שמסייע בידנו, וכמובן לצוות הוועדה, ואחרון אחרון חביב – הוא מדבר שם, הוא לא שומע – יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אמנון כהן, שסייע וקידם את החוק הזה, ולא עיכב אותו על שולחנו, ואני פונה אליך בהזדמנות הזאת, יש עוד חוק אחד על הדרך בנושא הזה; אנא ממך, נקדם אותו יחד. תודה רבה, גברתי היושבת בראש, תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת דוד אזולאי, ושוב, ברכות על העברת החוק החשוב הזה. נחכה לחוקים הבאים בתור. 
+
+
+ [נספחות.]
+
+
+ ואנחנו לסעיף האחרון בסדר-היום, והוא החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר פיצול הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 9), התש"ע–2010, כ/336. יציג את ההחלטה, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת אילן גילאון.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי, חברותי, חברי הכנסת, הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 9), התש"ע–2010, אושרה בכנסת בקריאה ראשונה ביום א' באב התש"ע, 12 ביולי 2010, והועברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. ביום ב' באב התש"ע, 13 ביולי 2010, אישרה הכנסת את החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לפצל את הצעת החוק, כך שבשלב הראשון הובא בפני הכנסת סעיף 1 להצעת החוק האמורה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. 
+
+סעיף 2 להצעת החוק דן בדחיית מועד חובות ההנגשה לתקנות שיותקנו לפי סעיף 19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, לעניין שירות ציבורי. לפי סעיף 19יב האמור, על מי שאינו רשות ציבורית לבצע התאמת נגישות לפי תקנות שיותקנו לפי אותו סעיף עד ליום ט"ז בחשוון התשע"ג, 1 בנובמבר 2012. 
+
+מכוח סעיף 19יב האמור אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביום ח' בסיוון התשע"ב, 29 במאי 2012, את תקנת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות רכב השכרה ואוטובוסים), התשע"ב–2012. לפי התקנות האמורות, למי שאינו רשות ציבורית, קרי חברות השכרת רכב ולמשרדי הסעות, נקבעו מועדי תחילה שונים, בפרקי זמן שבין שישה חודשים לשנתיים, ובפרקי זמן אלה הם נדרשים לבצע את התאמות הנגישות. 
+
+ עקב מועדי התחילה שנקבעו, ביצוע החובות המוטלות לפי התקנות ייעשה לאחר המועד הקבוע בסעיף 19יב כאמור. לפיכך מוצע לפצל את החלק שנותר מהצעת החוק להצעות חוק נפרדות, כך שחלק אחד יכלול את נושא דחיית המועד לגבי מי שאינו רשות ציבורית והחלק השני יכלול את נושא דחיית המועד לרשות ציבורית. הוועדה תדון תחילה בחלק הראשון, בשים לב לתקנות אחרות, לפי סעיף 19יב לחוק האמור, שהובאו לאישורה ובטרם הסתיים הדיון בהן.
+
+ובכלל, אני לא יודע מה אמרתי, אבל זה מה – – –
+
+
+אם יש מישהו שיודע מה – – –
+
+
+ כן. יש מישהו שהוא נגד הפיצול הזה? אם יש מישהו שהוא נגד הפיצול הזה, שיקום עכשיו.
+
+
+ יש – – –
+
+
+ חבר הכנסת אילן גילאון, מאחר שאתה גם יושב-ראש ועדת המשנה – – –
+
+
+ לשפה פשוטה, זה לא התהליך שאנחנו מבצעים, כן.
+
+
+ אבל אתה בהחלט עושה המון בכל נושא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ ואם לא – – 
+
+
+ אנחנו מבקשים לפצל פשוט את הדיון, בעגה המשפטית.
+
+
+ – – גם חלק מהסעיפים לא היו עובדים. 
+
+ חבר הכנסת אילן גילאון, מאחר שעל החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות יש צורך בהצבעה, מעמדה כמעמדה של הצעת חוק בקריאה ראשונה.
+
+
+ אז אנחנו ני��ן לו אפשרות להסביר את מה שאני קראתי כאן. אם יצליח, אנחנו ניתן לו עוד חמש דקות. 
+
+
+ נספח אותו לחבר קבוע אצלנו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. 
+
+
+ אותו אני מוכן לספח. 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ שתי מלים. גברתי היושבת-ראש, אני שמעתי היום שזאת הישיבה האחרונה שלך, מכיוון שאת הולכת להיות יושבת-ראש ועדה. ומכיוון שאני עמדתי פה בהרבה מאוד הזדמנויות שאת היית יושבת-ראש, אז אני רוצה להודות לך על השירות הנפלא שעשית לכנסת ישראל. אני, בכל אופן, באופן אישי, לכבוד היה לי תמיד לעמוד פה כשאת היושבת-ראש. אני מאחל לך בהצלחה רבה בתור יושבת-ראש הוועדה. 
+
+
+ תודה רבה. עוד יחשבו שתכננו את זה קודם. למען הסר ספק, זה לא היה מתוכנן. אבל אני מודה. 
+
+
+ אני יכול להתנגד בחמש דקות?
+
+
+ אוקיי. אז באמת באווירה הנחמדה הזו, הפרגונית, אנחנו נעבור להצבעה על החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר פיצול הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 9), התש"ע–2010, כ/336. 
+
+ הצבעה. 
+
+הצעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר פיצול הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 9), התש"ע–2010, נתקבלה.
+
+
+ אנחנו נעבור לתוצאות: בעד – 20, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. חבר הכנסת אילן גילאון, כנראה הצלחת להעביר את זה לכולם, שאין אפילו, לא מתנגד ולא נמנע אחד. אני קובעת שהחלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר פיצול הצעת החוק עברה פה-אחד, עם כל חברי הכנסת שהיו פה במליאה. 
+
+ תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ב בסיוון התשע"ב, 12 ביוני 2012, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 18:52.
+