diff --git "a/30879/raw.transcript.txt" "b/30879/raw.transcript.txt" new file mode 100644--- /dev/null +++ "b/30879/raw.transcript.txt" @@ -0,0 +1,1789 @@ +חברי הכנסת, היום כ"ג באב התשע"ג, 30 ביולי 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. + + הודעה למזכירת הכנסת. + + + ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת – + +לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' 8), התשע"ג–2013, שהחזירה הוועדה לקידום מעמד האישה; הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 2), התשע"ג–2013, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. + +לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון פקודת המסים (גבייה) (מס' 9) (צירוף שובר לדרישת תשלום), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת דוד רותם וקבוצת חברי כנסת. תודה. + + + תודה למזכירת הכנסת. + + + + + חברים, כרגיל ביום שלישי, אנחנו נפתח את סדר-היום עם נאומים בני דקה. מי שמעוניין לנאום ילחץ על כפתור ההצבעה לצורך רישום. אני פתחתי את ההצבעה. בינתיים, אני אאפשר לחבר הכנסת באסל גטאס לפתוח את הנאומים. + + + איך ידעת שאני בכלל רוצה? + + + אני הסתכלתי לך בעיניים והבנתי שאתה נורא רוצה לנאום. בבקשה, אדוני. + + +אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בזמן ישיבת הממשלה שלשום התבטא שר בממשלת ישראל, השר בנט, בצורה שראויה לכל גינוי וראויה אפילו לפתיחת חקירה על-ידי היועץ המשפטי ולגינוי של היועץ המשפטי לממשלה. הוא אמר: אם תופסים מחבלים, צריך פשוט להרוג אותם. היועץ לביטחון לאומי, שהוא לא בדיוק מפורסם בדעותיו הליברליות והשמירה על חירויות, אמר לו: שמע, זה לא חוקי. אבל בנט ענה לו: אני הרגתי המון ערבים בחיים שלי, ואין עם זה שום בעיה. גם אם קצת ניסו להתכחש לדברים, אני ראיתי מה שהוא כתב בפייסבוק שלו: מחבלים צריך להרוג ולא לשחרר. כל חיי נאבקתי לקיום שני חלקיו של המשפט הזה. + + זה השיח ואלה התבטאויות המתאימות לפושע ולא לשר בממשלת ישראל, והוא ראוי לגינוי גם של הכנסת וגם של המערכת המשפטית. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת באסל גטאס. אבקש מחברת הכנסת יפעת קריב, ואחריה – חבר הכנסת גנאים. + + + אדוני היושב-ראש, מעבר לזה שזה ככה יום שלישי האחרון ובאמת אנחנו מסיימים את המושב הראשון, זאת באמת הזדמנות להגיד לכולם תודה על המושב. אני חושבת שהיה משהו מאוד מכובד ואחר ממה שחווינו, ודיברנו על זה כאן הרבה. באמת תודה לכל עובדי הכנסת, שאליהם אני רוצה להתייחס במכתב. אני בעצם כתבתי לך מכתב, תקבל אותו בשעה הקרובה, בנושא תנאי העסקתם של עובדי הקבלן במשכן. בזה אני רוצה לסיים את המילה האחרונה שלי כאן היום, וזה לא כולל את מחר. + +למעשה, קיימנו כמה דיונים אצלך ואצל מנכ"ל הכנסת לגבי עובדי הקבלן. בימים האחרונים עברתי ככה בין עובדי המזנון, וחלקם אמרו לי שבכל זאת לא סודרה להם עבודה לקיץ. אז הבקשה שלי אליך, אם אפשר: מדובר באנשים שאפשר לומר את השמות שלהם. לא מדובר במספר מאוד גדול. אפשר להגיע לכל אחד ואחד. חלק מהעובדים מאוד מוטרדים מכך שבעצם לא יהיה להם שכר גם בחודש אוגוסט וגם בחודש ספטמבר. אז הבקשה שלי אליך – אם אתה יכול באופן אישי להגיע לכל אחד ולבדוק את זה, כדי שבאמת יהיה לכולם שכר כמו שהתחייבנו. ושוב – לומר לך תודה רבה. + + + תודה לחברת הכנסת יפעת קריב. הנושא ודאי ייבדק. חבר הכנסת גנאים, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לצערי, כל יום אנחנו מגלים תופעות וגילויי גזענות חדשים בתחומים השונים, והפעם הייתי אומר: גזענות בנקאית כספית. בבנק המזרחי לא רוצים ערבים, או בני-דודים, ומתדרכים מוקדנים איך להקשות ולהתיש ערבים כדי שלא יצטרפו לבנק וייוותרו לבדם. הסתבר שערבים משלמים יותר ריביות ועמלות, אבל האשראי להפך – לא נותנים להם. ערבים ובני-דודים, אדוני היושב-ראש, לא רוצים בבנק, לא בבריכה, לא בפארק; רוצים מרחב נקי מערבים. זה תרגום גזעני למובן מדינה יהודית, pure יהודית. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת גנאים. חבר הכנסת חמד עמאר – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת איתן כבל. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, אני רוצה שתשמע את זה. כבוד השר. + + + השר אורי אריאל, הדובר מנסה לפנות אליך. + + + אדוני השר, אני רוצה שתשמע את זה, בבקשה. אני רוצה לשתף אתכם בגזר-דין שבית-המשפט השלום עכו גזר על שני בחורים צעירים מבית-ג'ן, שכל אשמתם היא שהם בנו בית ביישובם, בית-ג'ן; בית בלתי מורשה, מה שאני קורא בנייה בלתי מורשית. על יאסר, שהוא סגן-אלוף במילואים ורק עכשיו השתחרר, גזר בית-המשפט 300,000 שקל קנס וארבעה חודשים שהוא המיר אותם בעבודות שירות, ואם הוא לא יהרוס את הבית תוך עשרה חודשים הוא ייכנס לשלוש שנים לכלא, והוא ישלם 200,000 שקל אם המדינה תהרוס. על אחיו, שבנה לידו, מג'די, גזר בית-המשפט 250,000 שקל, ואותו עונש של שלושה חודשים שהוא המיר בעבודות שירות. אבל מג'די החליט שהוא רוצה להיכנס לכלא, והוא ייכנס לכלא כמעט לשנה בגלל בנייה בלתי חוקית, כי אין לו כסף לשלם את ה-250,000 שקל; וגם אותו דבר: אם הוא לא יהרוס את הבית שלו הוא יצטרך לשבת שלוש שנים ולשלם, אם המדינה תהרוס, 200,000 שקל. + +אני פונה לראש הממשלה, לכל השרים, שיבינו את הסבל שהעדה הדרוזית סובלת עכשיו. זה לא רק היישוב בית-ג'ן. היישוב בית-ג'ן משנות ה-70 לא אושרה לו תוכנית מתאר. אותם בחורים צעירים בונים על אדמות שלהם. הם לא בונים על אדמות של המינהל. הם לא גונבים לאף אחד. הם לא בונים על האדמות של אף אחד. אלה האדמות הפרטיות שלהם. אתם מתארים לעצמכם שיישוב לא אושרה לו תוכנית מתאר משנות ה-70, יישוב שהיה בן 2,000 תושבים והיום הוא בן 10,000 תושבים. לאן ילכו אותם אנשים? אני פונה לראש הממשלה, לשר, ואני ישבתי אתו כבר שלוש פעמים, והוא מכיר את הבעיה, והוא הבטיח לעזור ואני מאמין שהוא יכול לעזור: בוא ונעזור לעדה הדרוזית בנושא הזה. תודה לכולם. + + + תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת איתן כבל, ואחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. + + +אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני אחרוג ממנהגי, ואני רוצה להקריא מכתב שקיבלתי ממש ברגע זה מאזרח, ובמידה רבה הוא מתקשר גם אלינו בעבודת הכנסת, וזו הזדמנות גם להציג את הדברים בפניך, אדוני היושב-ראש. אני קיבלתי את המכתב ממשה תורג'מן מחיפה, והוא כותב כך: מצאתי לנכון לפנות אליך בתקווה שמכתבי זה ימצא אוזן קשבת, כגמלאי שתרם את חלקו בהקמת מדינת ישראל וכלוחם במרבית מלחמות ישראל, שהעניקה לי תעודת כבוד על תרומתי זו. לאחרונה חברי ואני מתקשים מאוד לחייג למשרדי הממשלה השונים, ונענים על-ידי מזכירה אלקטרונית שאינה מקלה עלינו במתן תשובה. הדבר חוזר מספר פעמים על עצמו וגורם למפח נפש, ואובדן סובלנות, ומחוסר ברירה לא נשארת לך ברירה אלא לטרוק את הטלפון. + +הוא מציג את הבקשה שלו – איך להתמודד עם זה? אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כאן ולפנות אליך. זה אזרח מן השורה. מה הוא ילין? אנחנו, חברי הכנסת, רובנו ככולנו, לא מצליחים לקבל תשובו�� ממשרדי ממשלה. אני העליתי את הנושא הזה בקדנציה הקודמת. זו ממש זילות. לפעמים כבר לך, כחבר כנסת, לא נעים לומר לאזרח שאתה כל יום מתקשר, כל יום פונה, ואף אחד לא מגיב. זה לא מעניין את אף אחד. יש כללים. אני מאוד מקפיד – מתי שלחתי את השאילתה, מתי אמורה התשובה להתקבל ומה הפער שבין הזמנים. רציתי לעלות לכאן ולעבור משרד משרד ולהקריא בפני כולם: כל אחד מהמשרדים שלא עושה את מה שמוטל עליו. אני פונה אליך. זאת חובתנו למושב הבא. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת איתן כבל. אין בינינו חילוקי דעות. קודם כול שמורה לך הזכות לתת פומבי במליאה לשרים הסוררים. חוץ מזה, אני אשמח מאוד לבדוק יחד עם מזכירות הכנסת את הרשימות האלה, והשרים יהיו מחויבים לענות בזמן. + +חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. דקה לרשותך. אחריו – חבר הכנסת אייכלר. + + + אדוני היושב-ראש, תודה, מכיוון שבשני ימי שלישי האחרונים לא היו נאומים בני דקה, השבוע אציג בתמצות את 12 תאונות הדרכים הקטלניות שהתרחשו בשלושת השבועות שבין 9 ל-30 ביולי, שבהן נהרגו 12 בני-אדם. + + ב-10 ביולי נהרג נהג רכב על כביש 77 בהתנגשות עצמית. ב-11 ביולי נהרג נהג רכב בהתנגשות עם משאית על כביש 6. באותו יום נהרג גם נוסע בהתהפכות רכב על כביש מס' 12. ב-12 ביולי נהרג נהג בהתנגשות שלושה רכבים על כביש מס' 5. ב-14 ביולי נהרג צעיר בהתנגשות עצמית בדרך-יפו בחיפה. ב-16 ביולי מתה מפצעיה נערה בת 14 אשר הייתה מעורבת בתאונה חזיתית שבועיים לפני כן. ב-20 ביולי נהרגה אישה בת 40, תושבת מעלה-אדומים, כתוצאה מנפילה מרכב. ב-21 ביולי נהרגה יונה מידאני, בת 76 מנהרייה, בכביש 85, כתוצאה מפגיעת סלע אשר נשמט ממשאית שנסעה לפניה. ב-23 ביולי נהרג פקד כפיר מחלוף, רוכב אופנוע בן 30 מאשקלון, כתוצאה מפגיעת משאית על כביש מס' 4. ב-24 ביולי מתו שלושה הולכי רגל: הולך רגל בן 70 נהרג מפגיעת אוטובוס באור-עקיבא; הולך רגל נוסף, אשר נפגע מפגיעת רכב מסחרי יומיים לפני כן, מת מפצעיו; באותו היום נפטר מפצעיו הולך רגל שלישי, אשר נפגע ממונית בדיוק חודש לפני כן. + +מתחילת השנה נהרגו 30 רוכבי אופנוע. נתון זה חמור כשלעצמו, אך מקבל משנה תוקף לנוכח העובדה שמדובר בעלייה של כ-36% בהשוואה למספר הרוכבים שנהרגו בתקופה המקבילה אשתקד. + + + חבר הכנסת טופורובסקי, יש עכשיו מידע על שני הרוגים בצפון בתאונת דרכים. + + + כמובן, לצערנו. המאפיינים הייחודיים של האופנועים – – – + + + כן, זה מה שהשר עדכן גם אותו. + + + אני מניח שאני אקרא את זה – אני מקווה שאקרא רק את זה, אבל אני מניח שלא – בפעם הבאה, שתהיה עוד הרבה זמן. + + המאפיינים הייחודיים של האופנועים ורמת הסיכון שנוטלים הרוכבים ידועים, ועלינו לדאוג לשיפור משמעותי בהכשרת רוכבי האופנוע, להעלאת מודעותם לסכנות ברכיבה על האופנוע, לטיפול בנקודות מועדות לפורענות ובענישה מחמירה לאלו הנוהגים תוך סיכון עצמם ואחרים. תודה רבה. + + אני מקווה שיום יבוא ויהיה שבוע שלא יהיו בו הרוגים. תודה. + + +אנחנו באמת מאחלים לך, חבר הכנסת טופורובסקי, שתוכל לשנות את המנהג שאתה דבק בו, ובצדק, בנאומים בני דקה, מכיוון שלא יהיה לך מה לספר לנו בתחום הכאוב הזה. + +חבר הכנסת אייכלר – בבקשה, אדוני, ואחריו – חברת הכנסת עליזה לביא. + + + אדוני היושב-ראש, יחד עם תושבי נתניה אנחנו כואבים את שרפת עשרה ספרי תורה בבית-הכנסת "שפעת רביבים" ברחוב נורדאו, אחרי שיום לפני זה הייתה שרפה בבית-הכנסת ברחוב שניאור. נתפס בחור כבן 20, שקנה דלק והצית את האש. אני מאוד מקווה שיתברר שהאיש הזה הוא מטורף ולא שפוי. אבל פעם היו אומרים שהמשוגעים הם הראי של החברה. מה היה עושה פעם המשוגע של העיירה? היה יושב בחצר הקהילה ליד בית-הכנסת, וכשראשי הקהילה היו עוברים, היה אומר עליהם כל מה שאנשים מהוגנים חושבים ולא מעזים לומר. היום מה עושים משוגעים? רוצחים אנשים ברחובות. זה אומר שכשהמשוגעים הם ראי של החברה, כולנו צריכים חשבון-נפש מה יכול לגרום לאנשים ללכת ולשרוף בתי-כנסת וספרי תורה. יכול להיות שכאשר פה בכנסת פוגעים בתורה ובלומדיה ועושים דה-לגיטימציה של התורה ושל תלמודי-התורה, אז המטורפים ברחובות שורפים תורה בבתי-כנסת. בכל מקרה, זה אבל גדול מאוד לכל העם היהודי, וכל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה'. + + + תודה לחבר הכנסת אייכלר. חברת הכנסת עליזה לביא, ואחריה – חבר הכנסת נחמן שי. + + +אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם כאישה יהודייה וגם כבת העיר נתניה אני כואבת את השרפה שחבר הכנסת אייכלר דיבר עליה, כמו כל יהודי ויהודייה, ואני בטוחה שגם אנשים שאינם יהודים שותפים לכאב הזה. אין שום סיבה בעולם שתביא אדם כזה או אחר לשרוף בכלל, ולשרוף ספרי תורה בפרט. ואתה עושה לעצמך, חבר הכנסת אייכלר, הנחה מאוד גדולה כשאתה אומר את הדברים שלך. + + אדוני היושב-ראש, ביום חמישי הקרוב – – + + + את עשית לעצמך הנחות. + + + – – הגיוס החרדי הגדול יצא לדרך; 2,000 חיילים חרדים יצטרפו לצבא. ביומיים האחרונים שמענו שלוחמת מג"ב לא הורשתה לאכול במוצב של הנח"ל החרדי לאחר פעילות מבצעית. הדברים הללו לא יכולים לקרות. אנחנו מקדמים בברכה את הגיוס ואת הקריאה לגיוס, ועלינו לקבל אנשים על-פי הרגישות שלהם ועל-פי המקום שלהם וההבנות שצריכות להתפתח במרחב הציבורי בכלל והצבאי בפרט לקליטה של אחינו החרדים, ורגישות היא שם המשחק, אבל באותה נשימה גם לדבר על מקומן של נשים בצבא ההגנה לישראל. לא ייתכן שכניסה של קבוצה אחת תדיר קבוצה אחרת. המקרה המצער הזה מוכיח שוב עד כמה הצבא חייב לדאוג לכך שקליטה של מתגייסים חרדים לא תפגע בשירות הנשים בצה"ל. + +במהלך הכנת חוק השוויון בנטל נאבקנו על מנת להכניס לחוק שירות הביטחון סעיף שמטרתו להגן על זכויות הנשים בצה"ל ולמנוע פגיעה במעמדן, וכן לקבל דיווחים שנתיים מצה"ל בסוגיה הזאת. הצבא חייב לבצע התאמות לטובת המתגייסים החרדים, אבל יש לעשות את זה בצורה מאוזנת. השארת לוחמת מחוץ לבסיס איננה מתקבלת על הדעת, ועל הצבא להבהיר זאת בצורה חד-משמעית. אני בטוחה שהוועדה המיוחדת שמתכנסת פה ביום שני הקרוב, בראשותה של חברת הכנסת איילת שקד, תבחן את הנושא לעומק ותדאג ליישום סעיפי החוק. תודה, אדוני. + + + תודה. אין לנו אלא להצטרף לתקוות שאכן, לפני שנצביע בקריאה שנייה ושלישית, יהיה איזשהו מענה לכל הסוגיות האלה. + + + כל מה שקורה פה משפיע על הרחוב וגם על המטורפים. אל תעשו לכם הנחות. + + + חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת דוד צור. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שבוע נבחרו רבנים ראשיים חדשים. אני מאחל להם הצלחה. אחד מהם הוא הרב דוד לאו, רבה של העיר מודיעין. מסתבר עכשיו שבפגישה שהייתה לו עם אברכים שנוהגים לצפות במשחקי כדורסל בימי חמישי בערב, בקיוסקים או בכל מקום אחר, הוא אמר להם את הדברים הבאים – זה צוטט הבוקר: מאי נפקא מינה – בסדר אני אומר, עליזה? – מאי נפקא מינה – למי אכפת, בארמית – אם הכושים שמשלמים להם בתל-אביב מנצחים את הכו��ים שמשלמים להם ביוון? את זה אומר הרב החדש שלנו לעשר השנים הקרובות. אז אני רציתי לשאול את הרב, ואולי גם אתכם בכנסת, ואולי גם את אותו גוף בוחר, אם הם חושבים שהרב שלנו למשל עדיף על האפיפיור, שאתמול נקט עמדה בלתי רגילה כשהוא דיבר על הומואים, והוא אמר: אני לא מתערב, זה עניינם. אני לא מתערב, אני לא שולל ולא נוקט עמדה, כך או אחרת. האם יכול להיות שהרב דוד לאו, רב-סרן בצה"ל, בנו של הרב ישראל לאו, ניצול אושוויץ, אינו יודע להבדיל בין הכושים שלנו לכושים שלהם? האם ערכו של אדם הוא בצבע עורו? + + + הוא לא התכוון ליהודים, על מה אתה מדבר? הוא לא התכוון לאתיופים. הוא דיבר על אזרחים שמשלמים להם פה ומשלמים להם שם. + + + אה, הבנתי. אבל האם אתה חושב שאדם – – – + + + אין פה שום דבר גזעני. + + + לא? + + + לא. הוא לא דיבר על גזע. + + + מצוין. אני מוכן לתת לך את המיקרופון כדי שתסביר לי את ההבדל – – + + + אני אסביר לך. + + + – – למה אדם שצבע עורו שחום – – + + + לא, הוא לא דיבר על זה. + + + – – והוא נולד באפריקה – אז יש לנו, כמו שאתה יודע, ישראלים שנולדו באפריקה, ויש אמריקאים שנולדו באפריקה, וזה צבע עורם. + + + לא, הוא לא דיבר על זה. + + + זאת אמירה – – – + + + אולי הוא התכוון שיהודי צריך לשחק עם ציצית, טלית קטן. + + + לא. זה עלילה. אדוני היושב-ראש, אני מוכן להסביר את זה. + + + הבעיה היא שאומר חבר הכנסת שי: אני אתן לך מיקרופון. במליאה עדיין רק היושב-ראש נותן את המיקרופון. + + +רק אתה מחלק, אני יודע, היושב-ראש. לא חשבתי. + + + אני מבקש לסיים. + + + אני לא קבלן משנה לחלוקת מיקרופון במליאה. + + אני חושב שזו התבטאות חמורה, ואני אגיד לכם רק דבר אחד: מהתבטאויות כאלה יש דרך אחת ויחידה – כולנו אנשי ציבור – וזה להתנצל ולעזוב. כמו שנאמר במקורות: מודה ועוזב ירוחם. לא להסביר, לא לתרץ. לצערי הרב, גם השר בנט יצא להגנתו בצורה כזאת או אחרת. לא צריך. זו אמירה מיותרת, גרועה, שמוטב שלא הייתה באה לעולם. הרב דוד לאו הוא הרב של כולם עכשיו, כל יהודי במדינת ישראל, יהיה צבע עורו אשר יהיה. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת דוד צור, ואחריו – חבר הכנסת חיליק בר. + + + היושב-ראש מוכן לתת לי להסביר את זה? + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול העברנו את תקציב המדינה, חוקי התקציב, אחרי ליל שימורים ארוך. קודם כול אני רוצה לברך את חברי מהאופוזיציה על ההתנהלות הפרלמנטרית הראויה, עם כל הפיליבסטר הארוך. + + רציתי לגעת בסוגיה אחת מהתקציב, שלצערי לא יצא לי לדבר עליה בזמן הדיונים. יש פרסומים ו"עליהום" לא קטן על אותן חברות שמצאו את הכסף – ארבע חברות גדולות שקיבלו בהסכמים פטור מתשלום מס במסגרת אותו חוק עידוד השקעות הון. ידידי איתן כבל, זה דווקא נאום שלך. אותו חוק לעידוד השקעות הון מאפשר לחברות זרות לבוא לכאן, להשקיע כספים, את הפיתוח להעביר לכאן וגם לעודד את הייצוא. החברות האלה – אם אני לא מדייק בנתונים, תסלח לי – שליש מהיצוא של מדינת ישראל זה ארבע החברות האלה. הן מעסיקות עשרות אלפים באופן ישיר, ובאופן עקיף עוד עשרות אלפים, שמשלמים מסים גבוהים הרבה מעל הממוצע – אני מדבר על העובדים שלהם – כמו כל שכיר במשק. בנוסף לזה, משלמים מס חברות מופחת; אכן מופחת, בצורה אולי לכאורה מנקרת עיניים בחלק מהמקומות. צריך אולי לקיים דיאלוג מולם, וצריך אולי לפתוח את ההסכמים האלה. אבל חשוב מאוד שנשמור על כלכלה שוויונית אל מול עולם גלובלי, שמציע להם גם הצעות יותר אטרקטיביות, על מנת לשמר את המקום הזה כמקום אטרקטיבי להשקעות. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת דוד צור. חבר הכנסת חיליק בר, ואחריו – חבר הכנסת אבי מיכאלי. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך ולחזק את ידיהם גם של ראש הממשלה וגם של השרה ציפי לבני, שנמצאת בשעה זו בארצות-הברית ומחדשת את המשא-ומתן עם הפלסטינים. אני מקווה שכולנו שולחים להם רוח גבית חזקה ותמיכה. אנחנו מחר נקדם בברכה משלחת של בכירים פלסטינים שיגיעו לראשונה לכנסת, גם להביע אתנו תמיכה ברעיון ובפתרון שתי המדינות. אני מקווה שנברך גם אותם ונקבל גם אותם בצורה יפה. אני מקווה לראות את חברי הכנסת שם, לתמוך במאמצים שיהיו, ובהחלט לנסות להמשיך ולהגשים את החלום שיש לכולנו, והוא מדינה יהודית ודמוקרטית לצדה של מדינה פלסטינית עצמאית. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת חיליק בר. חבר הכנסת אבי מיכאלי. + + רק לפני שיגיד אבי מיכאלי את דברו, מכיוון שהיו קצת פרסומים מוטעים, אני רוצה להסביר שהמפגש החשוב שאתה מקיים, אתה מקיים אותו כיושב-ראש שדולה לפתרון שתי המדינות; כי נוצר איזשהו רושם שהכנסת, ככנסת, כמוסד, מארחת פה איזושהי משלחת. לצערי הרב, למיטב ידיעתי, האספה המחוקקת של הרשות מחרימה את הכנסת. לצערי הרב, לא זכינו עדיין בביקורי משלחות של הרשות, למרות ההפצרות החוזרות ונשנות שלי, גם דרך גורמים שלישיים, שאם רוצים להתקדם, אולי שיכבדו אותנו בביקור כאן בכנסת. פשוט להבהיר את הדברים. אני – – – + + + ציינתי שזה אירוע של השדולה, גם בפרסום – – – + + + השדולה ולא הכנסת כמוסד, כן. + + + למרות שזו משלחת שקיבלה את ברכתו של נשיא הרשות להגיע. + + + מאה אחוז. מבחינת נשיא הרשות – אני לא אחראי עליו. מבחינת הצד שלנו ככנסת, לצערי זאת לא משלחת רשמית. + + + כבוד היושב-ראש, אתה יודע שהפרלמנט הפלסטיני – – + + + אין לו – – – + + + – – רוב – או חלק גדול – מהחברים בו במעצר, והוא לא מתפקד. הוא לא מתפקד. + + + לגבי חלק גדול הייתי קצת מערער, אבל יש גם כאלה, לצערי. כן, בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אחרי לילה ארוך, התקציב אושר, אבל לצערנו, התוצאות כבר בשטח. סקר שפורסם היום – ואני מבין שרוב חברי בבית כבר קיבלו את זה היום – סקר מטעם עמותת "ידיד" כבר מראה את תוצאות הגזירות הכלכליות. רבע מהישראלים, אדוני היושב-ראש, עומדים לקצץ בהוצאות המזון שלהם כתוצאה מאישור הגזירות הכלכליות. הסקר מעלה כי רבע מהישראלים עומדים לקצץ, בסבירות גבוהה, כתוצאה מהאישור של הגזירות הכלכליות, במוצרי המזון שלהם. מעל 10% הולכים לקצץ בהוצאות התרופות של משק הבית שלהם. כ-40% מהמרואיינים יקצצו כנראה בהוצאות הביגוד של משק הבית. כ-35% מהמרואיינים הסכימו כי יקצצו בהוצאות התרבות של משק הבית שלהם. הניתוח של הסקר מעלה, אדוני, כי בשאלות המתייחסות להוצאות על חינוך אין אולי קיצוץ בין בשכבות גבוהות יותר ובין בנמוכות יותר, כי כנראה יש איזושהי הכרה שזה צורך בסיסי וחיוני. אבל הנתונים האלה שאנחנו רואים בסקר גורמים כנראה לכל משפחה להוריד עד 1,000 שקל מתקציבם החודשי, ולצערנו, לדבר הזה אני לא רואה כרגע פתרון בתקציב של הגזירות – איך אנחנו נוכל לפצות אותם. + + + תודה לחבר הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת משה זלמן פייגלין – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אלעזר שטרן. + + + אדוני היושב-ראש, תודה, אני לא התלהבתי מהכוונה למנות את הנגיד לשעבר פרנקל לתפקידו, משום שהשקפת עולמו הכלכלית וביצועיו בקדנציה הקודמת שלו לא בדיוק תאמו את השקפתי ואת ציפיותי. אבל מה שקרה סביב המינוי הזה לדעתי חמור מאוד, ומעיד על תרבות קשה שרק הולכת ומתפתחת בחברה הישראלית. ללא משפט – אדם מכובד, בעל אמצעים. לחשוב שהנגיד לשעבר פרנקל ניסה לגנוב איזה בקבוקון של בושם בדיוטי-פרי. הנה מציעים מועמד מכובד בעל שם בין-לאומי, וכבר עיתון "הארץ", ואחריו כל העיתונות הישראלית, שופכים את דמו ומביאים לכך שהוא נאלץ לבטל את מינויו ואומר: למה לי כל העניין הזה. כולנו, אדוני היושב-ראש, צריכים לבדוק את עצמנו סביב מה שקרה עם הסיפור של הנגיד פרנקל. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת משה זלמן פייגלין. חבר הכנסת אלעזר שטרן, ואחריו – חבר הכנסת שמעון אוחיון. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שתי נקודות: הממשלה החליטה ביום ראשון על שחרור אסירים כחלק, או ככניסה – אני חושב שיותר כחלק מלווה – לתהליך המדיני. הממשלה טרם פרסמה את החלטות ועדת שמגר. לי אין ספק שאם עסקת שליט הייתה נראית אחרת, אז גם שחרור השבויים הפעם היה נראה אחרת. אני חושב שאחרי שבעסקת שליט שחררנו כל כך הרבה מחבלים רוצחים, נגזר עלינו לשלם בכל משא-ומתן מול הרשות הפלסטינית. ואני מודה שבלי להיכנס לוויכוח הזה, היה ברור לי שזה יקרה. למרות שבפעם הקודמת קיבלנו חייל בשביל זה, אני לא יכול להגיד שהפעם ההיא הייתה יותר נוחה לי מאשר הפעם הזאת; במידה מסוימת אולי קצת להפך. אני חושב שדווקא כשאנחנו נכנסים למתכונת הזאת של שחרור, חשוב שבעתיים לפרסם את המלצות ועדת שמגר. + +והנושא השני – איחולי גם לשר האוצר וגם לאופוזיציה. אני חושב שהיא ניהלה פה על התקציב מאבק ראוי והוגן, וגם זכתה להישגים. + + אני אומר גם לחברי החרדים: בואו נוריד את גובה הלהבות פה. אנחנו לא נשלוט בהן, ואני מכיר את זה מהנהגה שסוחבת לקיצוניות בכל מיני שטחים אחרים – בסוף אנחנו לא עוצרים. אני נזהר מלומר את זה, אבל כשנרצח פה ראש ממשלה, אף אחד מאלה שסחבו קווים קיצוניים לא חלם ולא רצה, לא יכול היה לחלום שכתוצאה – באופן ישיר או עקיף, אני חס וחלילה לא קושר את זה באופן עקיף – נוכל להגיע גם לדרגה הזאת. אני חושב שמידת ההסתה שהופנתה כאן במושב האחרון כלפי שר האוצר – שלא נגיע למצב שנגיד לא התכוונו, ואנחנו לא חלמנו שמישהו ייקח את הדברים האלה לשם. אני חושב שבסוף המושב הזה כדאי שגם הדברים האלה, נהיה ערניים להם. תודה. + + + זה נכון גם לגבי ההסתה שלו ושל חבריו – – – + + + תודה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. + + + – – – + + + בבקשה, חבר הכנסת שמעון אוחיון. אדוני, בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני רוצה, חבר הכנסת אלעזר שטרן, להמשיך בכיוון שלך ולהנמיך את גובה הלהבות, ולספר דווקא חוויה נעימה מאוד. + + בשבוע שעבר ביקרתי באחד ממחנות צה"ל, בגלילות, והייתה לנו הזדמנות להיפגש גם עם ראש אכ"א ועם מפקדים במקום שסיפרו לנו על גיוס חרדים לצה"ל, על אותה קבוצה; הם סיפרו שבפועל היום כ-3,400 משרתים ביחידות שונות, ובתוכם יחידה נבחרת בתוך 8200. וכשהביאו אותם והציגו אותם לפנינו – זה חסיד גור, וזה חסיד בקבוצה אחרת, וזה בכלל מתנגד. אבל כולם משרתים ביחידה מובחרת. ואיך אמרה ראש אכ"א: אנחנו אוהבים אותם, והם אוהבים את צה"ל ואת היחידה. ואנחנו צריכים אותם. + +מה כן כואב לי? שאותם חיילים, בדרכם הביתה, מורידים את המדים. ואחד אומר לי: ילדי עומד להיכנס לכיתה א', ואני לא בטוח שהוא ימצא מקום שם, באותו בית-הספר שהייתי רוצה שהוא ימשיך שם את לימודיו. + + ואם הוא דיבר, חבר כנסת אלעזר שטרן, על להנמיך את הלהבות, יש תפקיד והזדמנות למחנה החרדים להשתלב ולתרום. אחרי הכול, אנחנו מדברים, תוך כמה שנים, ברוך השם, 25% מילדי ישראל משתייכים למחנה החרדי. צה"ל כך או כך יצטרך אותם. אז בואו נעשה זאת ברוח טובה ואוהדת. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת שמעון אוחיון. אנחנו סיימנו את הפרק הזה של נאומים בני דקה. + + + [מס' מ/494; "דברי הכנסת", הכנסת ה-18, מושב שני, חוב' כ"ג, עמ' 8957.] + [מס' מ/547; מושב רביעי, חוב' ל"א, עמ' 29639.] + [מס' מ/627; מושב רביעי, חוב' ה', עמ' 23896.] + [מס' מ/584; מושב שלישי, חוב' ל', עמ' 19892.] + + + אנחנו נזמין את השר אורי אריאל למסור כמה הודעות על רצונה של הממשלה להחיל דין רציפות על הצעות חוק. יש כאן חמש הצעות חוק, והשר אריאל תכף יפרט באילו הצעות מדובר. להזכיר לכם, ודאי שלא תהיה שום הצבעה, זאת רק הודעה, ואנחנו נתחיל בספירת הימים לאחר ההודעה על מנת שנוכל להצביע כבר במושב הבא של הכנסת. + + + מכובדי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברצוני ראשית להודות, לקראת סגירת המושב הזה, לך, לסגני היושב-ראש, לחברי הבית, לעובדי הבית, שרבים הם וטובים, ואין לנו פעמים רבות הזדמנות להודות להם. זו ההזדמנות מבחינתי להגיד תודה לכל מי שטרח ועובד פה ומאפשר את עבודת הבית התקינה. + +הממשלה מעוניינת להודיע על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק כדלקמן – כל ההצעות מונחות גם על שולחנכם, ויש שם פירוט, אם תרצו אחרי זה: ההצעה הראשונה היא הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות) (תיקון), התש"ע–2010 – הצעות חוק מ/494. ההצעה השנייה היא הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 4), התשע"א–2010 – הצעות חוק מ/547. ההצעה השלישית היא הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 12) (סמכויות אכיפה), התשע"ב–2011 – הצעות חוק מ/627. ההצעה האחרונה היא הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (סמכות חיפוש לשוטר לשם מניעת אלימות), התשע"א–2011 – הצעות חוק מ/584. אני מודה לך, היושב-ראש. + + + תודה לשר אורי אריאל. אני גם ודאי מודה לו על התודות שלו לכלל עובדי הכנסת. אתמול ציינתי את זה, בתום דיוני התקציב, ומחר תהיה לנו עוד הזדמנות להודות לכל עובדי הבית על העבודה המסורה שלהם לאורך כל השנה. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/778).] + + + אנחנו עכשיו נעבור לסעיף 5, נכון? לא, לא 5 – סעיף 7: הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2), התשע"ג–2013, לקריאה ראשונה. סגן שר האוצר חבר הכנסת מיקי לוי יציג את הצעת החוק. אנחנו הקדמנו אותך קצת בסדר-היום, מסיבות טכניות. + + + – – – + + + מה? אני מדבר על סעיף 7 בסדר-היום: להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2). + + + אצלנו זה סעיף 6. + + + אצלי סדר-היום כבר מעודכן כנראה. הקדמתי את הח"כים. + + + – – – סדר-היום פשוט, אדוני. + + + כן, תוקן. חברים, גם הודעה חשובה לסגן השר. אני מתנצל מראש על כך שבמהלך היום ומחר אתם תראו הרבה מאוד שינויים בסדר-היום, בין היתר מכיוון שהוועדות יעלו לנו חוקים למליאה תוך סיום דיון על חוק, לקריאה ראשונה, שנייה או שלישית. ניקוי שולחן, מה שנקרא, ביומיים האחרונים. אז אתכם הסליחה מראש על שסדר-היום יהיה קופצני. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, התפתחויות שונות בשווקים הפיננסיים הגבירו את חשיבות היכול�� של הצרכנים לקבל החלטות פיננסיות מורכבות באופן מושכל, באמצעות השגת הבנה מעמיקה ואפשרויות השוואה. בין התפתחויות אלה ניתן למנות פיתוח מכשירים פיננסיים מורכבים, אפשרויות רבות יותר של בחירה בין מכשירים פיננסיים שונים ובין גופים שונים המנהלים מכשירים אלה, וכן התארכות תוחלת החיים ויצירת תלות גבוהה יותר בחיסכון לטווח ארוך. + + התפתחויות אלה מדגישות גם את הצורך בסיוע של גורם מקצועי לעריכת תכנון פיננסי נכון והבטחת רמות חיסכון וביטוח נאותות. עקב כך גובר הצורך של הצרכנים בהתאמה אישית של מוצרים פיננסיים לצרכים ולהעדפות של כל אדם. ה-OECD רואה גם הוא חשיבות רבה בקידום ההתפתחות הפיננסית ככלי שמגביר את היעילות, התחרות, החדשנות ואיכות השווקים הפיננסיים, מצמצם התנהגות עדרית של הצרכנים ועשוי לסייע לצמצום פערים חברתיים. זהו כלי משלים להסדרת השווקים הפיננסיים, למען הגנה על הצרכנים. לפיכך הוא קרא לקדם חינוך פיננסי אובייקטיבי והוגן, המותאם לצרכנים בקבוצות שונות באוכלוסייה, החל בשכבות הגיל הצעירות בבתי-הספר, באמצעות גורם מרכזי אשר יוביל את המדיניות בנושא. + + כמו כן, חשוב לציין כי רק לאחרונה ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סקר – שפורסם – וממנו עלה כי רמת הידע וההבנה הפיננסיים של הציבור בהחלט לוקה בחסר, ורק מתי מעט – יושב פה חבר הכנסת חיים כץ – מתי מעט יכולים להגיד שהם מבינים מושלמים וגדולים בנושאים האלה. + +לפיכך, בשנים האחרונות פעלו גורמים שונים בממשלה, במגזר העסקי ובמגזר השלישי להגברת האוריינות הפיננסית של הצרכנים בכלים שונים. מפעילות זו נעדר גורם מתכלל, מכוון ומחבר, אשר יפעל לגיבוש מדיניות כוללת ברמה לאומית בנושא, ליצירת תיאום ושיתופי פעולה בין הגורמים השונים, לאיגום המשאבים ולמדידה והערכה של תוכניות פיננסיות שונות. + +פרק ז' לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה–2005, קבע כי תוקם קרן ממשלתית לחינוך פיננסי, אשר מטרתה לקדם את החינוך הפיננסי בישראל. החוק לא התייחס לגוף אופרטיבי כלשהו אשר ינהל את פעילות הקרן, וכן לא התייחס לתקציבים הנדרשים לצורך מילוי תפקידה. במצב דברים זה, הקרן הממשלתית שנקבעה בחוק לא יכולה לבצע את התפקידים שהוטלו עליה מכוח החוק בפועל, ללא הקמתה. + + לאור האמור החליטה הממשלה לפעול להגברת החינוך הפיננסי של הציבור בישראל. לשם כך הוחלט להנחות, בין השאר, את הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון להכין תוכנית מדיניות לאומית מקיפה לקידום החינוך הפיננסי, לקדם את המודעות לחשיבות החינוך הפיננסי, להוות גורם יעיל בהבניית שותפויות בין הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי לקידום החינוך הפיננסי וליצירת תוכניות לחינוך פיננסי, וכן לבקר את אופן יישום המדיניות לקידום החינוך הפיננסי במטרה להבטיח את יישומה באופן יעיל. כמו כן, הוחלט כי תמונה מועצה מייעצת לצדו של הממונה. + + במסגרת החלטת הממשלה, אדוני היושב-ראש, הוטל על משרד האוצר להכין תיקון לפרק ז' בחוק, כך שיעוגן תפקידו של הממונה כאחראי לריכוז וגיבוש של מדיניות לאומית לקידום החינוך הפיננסי עבור ממשלת ישראל, על תיאום יישום מדיניות זו ועל בקרה לגבי יישומה. כמו כן, הוחלט כי התיקון לחוק יכלול הסדרה של הנהלת הקרן כמועצה מייעצת לממונה בנושא החינוך הפיננסי והגברת האוריינות הפיננסית בקרב אוכלוסיית מדינת ישראל וכי תותקן רשימת חברי הנהלת הקרן. + + אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעביר אותה לוועדת הכספים, או לחלופין, לי אין בעניין הזה שום הגדרה לוועדה – – – + + + העבודה והרווחה. + + + העבודה והרווחה, להכנה לקריאה שנייה ושלישית. + + + תודה רבה. + + + תודה לסגן שר האוצר חבר הכנסת מיקי לוי. חברי הכנסת, יש רשימת דוברים שנרשמו להצעה הזאת. ברשותכם, אני אפנה רק לחברי הכנסת שנמצאים במליאה במקום לקרוא את כל הרשימה. אני רואה כאן כרגע – הראשון הוא חבר הכנסת מסעוד גנאים. אתה מעוניין? + + + לא. + + + לא. חבר הכנסת ישראל אייכלר. עד שלוש דקות לרשות אדוני. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לדבר על קרן שתלמד אנשים איך להתמודד עם בעיות כלכליות זה דבר חשוב מאוד. השאלה היא האמון שיש לנו, או אין לנו בעצם, בקריטריונים שנקבעים, מי יזכה בקרנות האלה ומי יזכה בהטבה הזאת. + +אבל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לבשר לעם שעשרות ישיבות חדשות נפתחות השנה לקראת אלול תשע"ג, ועם ישראל לא עזב את התורה אלא הולך ומתחזק. אלפי תלמידים חדשים נקלטים בישיבות הוותיקות, על אפם וחמתם של כל אלה שרוצים לעקור את התלמידים מלימודם ולהוציא אותם אל מחוץ לכותלי הישיבה. + + ראיתי היום, מישהו כתב – הוא קטל את התקציב, שלא הביא שום בשורה מבחינת מנועי צמיחה, שום הטבה למעמד הביניים, אבל דיינו אם גזירות התקציב ישברו את החרדים מבחינה כלכלית ויאלצו אותם לצאת לעולם החילוני. דיינו. זה אומר שיש פה מגמה פוליטית ברורה, וברוך השם, כאשר אנחנו רואים שהילדים האלה הולכים ולומדים תורה, ואפילו אין מספיק מקום בקרוונים לקלוט אותם, אז ברוך השם שהשאיר לנו גואל, וחס וחלילה לא יצליחו להוציא אותם מן הישיבות. + +עכשיו, לכל אלה שמדברים על הגדלה במחזורי הגיוס בנח"ל החרדי, אני רוצה לציין שמה שאמר חבר הכנסת שמעון אוחיון על כל המחזורים והמסלולים, שיש שם הרבה חרדים, זה נכון, אבל כל זה היה בתקופה שצה"ל רצה אנשים חרדים שאינם לומדים, שישתלבו ויתרמו ב-8200 ובעוד מקומות. מאז התחילה הממשלה הזאת במלחמה נגד החרדים, יש ירידה עצומה בכל המסלולים, כולל במחזור הגיוס שכולם מתפארים בו עכשיו של הנח"ל החרדי. מתברר שסך הכול 10%–15% הם מבתים חרדיים, וכל השאר זה מה שניסו להוסיף ממקומות אחרים שאינם חרדיים כדי להראות שיש נח"ל חרדי גדול. + + וכאן צריך להגיד תודה לכל האווירה האנטי-חרדית, שגורמת לאנשים להגיד ולהבין שבעצם לא רוצים אותם, ולא רק שלא רוצים אותם אלא מעלילים שבאה איזו חיילת לאכול וגירשו אותה – חיילים מהנח"ל החרדי. מה המטרה של האמירה הזאת? להסית יותר ויותר. + +אתמול הייתה כותרת באחד האתרים הגדולים: חרדי ירק לעבר נערה בת 15 באשדוד. כמה, תסלחו לי על המילה של הסלנג, "ערסים" צועקים ומבזים נערות שהולכות ברחוב – לא תהיה שום כותרת מזה, אבל איזה חרדי – אני לא יודע על חרדי שרואה דבר כזה שלא מסתובב הצדה ולא אומר כלום, אבל אם מישהו – והיא כותבת שהוא לא היה עם חליפה, זאת אומרת לא חרדי טיפוסי – אז זה כותרת במשך שעות. זה גורם להסתה. + + והדברים האחרונים – אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתרשה לי, לגבי הרב לאו. אני לא דובר של הרב לאו, לא דובר של הרבנות הראשית, אבל לקחת דברים שהוא אמר על כך שמדובר על שחקני רכש – והרבה כבר דיברו על זה, שמה זה משנה אם הוא מהמדינה הזאת או מהמדינה הזאת; איפה שנותנים להם כסף, קבוצה שמשלמת – הם נוסעים לשם לשחק. ואולי לזה התכוון הרב לאו – ואני לא דוברו והוא לא מינה אותי. הוא התכוון לומר – – – + + + חבר הכנסת אייכלר, אתה איש הגון, ואתה צריך לגנות את זה. + + + אז אני אומר לך מה אני אומר. אני אומר בפירוש – – – + + + אייכלר, יש לנו יום ארוך פה עוד היום. + + + לא, אני רוצה לומר רק – – + + + – – – + + + – – שלדעתי עושים עוול לרב לאו, שהוא יהודי אוהב אדם, ולא משנה לו איזה אזרח ישראלי היה שם, מאיזה מוצא הוא, איזה צבע עור – הוא היה מכבד אותו. הוא רק דיבר על העניין הזה של מה זה ההבדל בין שחקני רכש מפה או שהם ממדינה אחרת. על זה הולכים לדבר נגד הרב לאו, בשעה שכותבים כותרת: חרדי ירק, אבל אף אחד לא יכתוב מאיזו עדה בא זה שרצח – – + + + תודה. + + + – – בשבוע שעבר בירושלים את העורך-דין ואת בתו, ובצדק אסור לציין את המוצא, אבל כשזה חרדי – כותרת. ולכן, לכבודו של הרב לאו אני מבקש: תוציאו אותו מהתמונה, הוא לא שייך לזה. תודה. + + + תודה. בזה תם סדר הדוברים בהצעת החוק הזאת. אנחנו נוכל להצביע בקריאה ראשונה. + + אנחנו מצביעים על הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2), התשע"ג–2013. כפי שאמרתי, קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2), התשע"ג–2013, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. + + + חברי הכנסת, עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות חבר הכנסת חיים כץ. + + + ועדת הכספים. + + + ועדת הכספים אתה מבקש? אז היא תועבר לוועדת הכנסת ושם יוכרע גורלה. + + + + + בבקשה, חבר הכנסת יריב לוין ימסור בשם ועדת הכנסת הודעה. אין צורך בהצבעה על ההודעה. + + +תודה רבה. + + אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, להלן הודעה מטעם ועדת הכנסת. ועדת הכנסת קבעה כי הוועדה לזכויות הילד תדון בהצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה) – – + + + הוא יורד מההצעה. ועדת עבודה ורווחה. + + + – – התשע"ג–2013, של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס ויריב לוין, פ/800/19, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת יריב לוין. אין צורך בהצבעה. + + אני גם מודיע שלא נרשמו בקשות להעביר את הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה) (תיקון מס' 2), התשע"ג–2013, לכל ועדה אחרת פרט לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לכן הצעת החוק תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לצורך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. + + + [מס' כ/510; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 2974; נספחות.] + + + אני מזמין את חבר הכנסת חיים כץ להציג לנו, בתור יושב-ראש הוועדה הנ"ל, את הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 12), התשע"ג–2013, לקריאה שנייה ושלישית. בבקשה, אדוני. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק נועדה לאפשר לבני העדה השומרונית לממש יום חופשה במועד שבו נחגגים חגי ישראל על-פי אמונתם. + + חוק חופשה שנתית קובע כי במהלך שנת העבודה רשאי העובד לממש יום אחד מימי החופשה המגיעים לו במועד שיבחר, וזאת בנוסף לאחד הימים המפורטים ברשימה המפורטת בתוספת לחוק, ללא תלות באישור המעסיק; אנחנו מגדירים יום רשות כזה, יום בחירה. בתיקון מס' 11 לחוק משנת 2010 נקבעה בתוספת לחוק רשימה של ערבי חגים ��מועדים בעלי חשיבות לעדות שונות כימים שבהם ניתן לממש יום בחירה כאמור, אולם חגי ישראל הנחגגים על-ידי בני העדה השומרונית לפי לוח השנה השומרוני, אשר פעמים רבות אינו תואם את לוח השנה העברי, נשמטו בסופו של דבר מרשימה זאת. כעת מוצע לתקן זאת ולהוסיף לפרטים המנויים בתוספת את חגי ישראל במועדים שבהם הם נחגגים לפי לוח השנה השומרוני, ובכך לאפשר לבני העדה לממש יום בחירה נוסף שהם זכאים לו במועדי החגים הנחגגים על-פי אמונתם. + + להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני פונה אליכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. + + אני מנצל את ההזדמנות שאני עומד פה להודות למנהלת הוועדה וילמה מאור, לצוות המסור של הוועדה – אתי, מעיין, ענת ואורי. תודה ליועצת המשפטית של הוועדה נועה ברודסקי-לוי, לכל מי שלקח חלק בקידומו של החוק, וכמובן לעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו וקורל אבירם. תודה. + + אני מבקש לקבל את תמיכת המליאה. + + + תודה, חבר הכנסת חיים כץ. הצעת חוק מעניינת. כמי שביקר בחגים השונים אצל העדה השומרונית – זו חוויה מעניינת, אבל בהחלט לא תואמת את התאריכים של לוח השנה העברי, אז לכן זה תיקון חשוב. + + חברי הכנסת, חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 12), התשע"ג–2013. אין הסתייגויות, כפי שאמרנו, לכן מצביעים על החוק בקריאה שנייה. מי בעד, מי נגד? אפשר להצביע. קריאה שנייה ללא הסתייגויות כנוסח הוועדה. + +סעיף 1 נתקבל. + + + בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי החוק אושר בקריאה שנייה. + + אנחנו יכולים לעבור ולהצביע בקריאה שלישית. מי בעד, מי נגד? נא להצביע. + +חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 12), התשע"ג–2013, נתקבל. + + + תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי החוק אושר כנדרש בשלוש קריאות. חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 12), התשע"ג–2013. ברכות למציע. + + + [מס' כ/510; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 2974; נספחות.] + + + אני מזמין את חבר הכנסת חיים כץ להציג את הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 12) (סמכויות אכיפה), התשע"ב–2011. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 144). + + + סליחה, אדוני, שלא יחול בלבול. אני טעיתי בהודעתי. אנחנו מדברים על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 144), התשע"ג–2013, לקריאה שנייה ושלישית, כפי שזה עתה הודעת. פשוט שלא יהיה בלבול בפרוטוקול. הטעות הייתה שלי. תודה. אדוני ימשיך. + + + מקורה של הצעת החוק בהצעת חוק פרטית שהוגשה על-ידי חבר הכנסת יריב לוין ועל-ידי. + + חיילים משוחררים רבים לא מודעים לזכויות ובעיקר לחובות שיש להם כלפי המוסד לביטוח לאומי בעת שחרורם, וכך נוצרים מצבים שבהם חייל משוחרר מגלה בחלוף זמן שהוא חייב כסף לביטוח הלאומי, סכומי כסף גבוהים, ומחייבים אותו גם בריבית, גם בהצמדה וגם בקנסות. הצעת החוק הזאת קובעת חובה על המוסד לביטוח לאומי לשלוח הודעה לכל חייל או משרת בשירות לאומי או אזרחי שסיים את שירותו, בדבר חבותו בתשלום דמי ביטוח וכן בדבר זכויותיו לפי חוק הביטוח הלאומי. + + כדי לייעל את הביצוע ולהקל על המוסד לביטוח לאומי, נקבע בהצעה כי אגף כוח-אדם בצה"ל או המשרד הממונה על שטח הפעולה השירות האזרחי-לאומי יודיעו למוסד לביטוח לאומי על תום תקופת השירות של החייל המשוחרר. + + מדובר בהצעת חוק חשובה, אשר מסייעת בידי אלה המסיימים את שירותם בצבא, בשירות הלאומי ובשירות האזרחי ומאפשרת להם לדעת את חבותם כלפ�� הביטוח הלאומי. + +להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות. לכן אני פונה לחברי הכנסת ומבקש מהם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. + +כמובן, מגיעה תודה גדולה לחברי חבר הכנסת יריב לוין, שיזם את הצעת החוק. תודה לכל מי שהשתתף בקידומו של החוק: לגיא הרמתי מאגף התקציבים במשרד האוצר, למוסד לביטוח לאומי, לקרן להכוונת חיילים משוחררים, למשרד הביטחון, למרכז לשירותי הפרט באגף כוח-אדם בצה"ל. תודה למנהלת הוועדה המיתולוגית וילמה מאור, לצוות המסור של הוועדה – אתי, מעיין, ענת ואורי. תודה ליועצת המשפטית של הוועדה ענת מימון; ולכל מי שלקח חלק בקידומו של החוק. וכמובן, תודה לעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו וקורל אבירם. + +מקווה שנקבל תמיכה גם בחוק הזה. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת חיים כץ. + + אם כן, אנחנו מצביעים בקריאה שנייה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 144), התשע"ג–2013. אין, כאמור, הסתייגויות להצעת החוק. לכן נצביע על החוק כולו כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. + +סעיף 1 נתקבל. + + + חברי הכנסת, יש לנו תוצאה של 12 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק אושר בקריאה השנייה. + + אנחנו עוברים להצביע בקריאה שלישית. בבקשה, ההצבעה החלה. + +חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 144), התשע"ג–2013, נתקבל. + + + בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 144), התשע"ג–2013, אושרה גם בקריאה שלישית. + + ברכות ליוזם, חבר הכנסת לוין, וליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חיים כץ. + + + [מס' כ/510; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 2976; נספחות.] + + + אני מזמין את יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, להציג לנו את הצעת החוק הבאה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 – הוראת שעה), התשע"ג–2013, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בבקשה, אדוני. + + +אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 – הוראת שעה), התשע"ג–2013. מקורה בהצעת החוק הפרטית שאני יזמתי. + + חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, קובע בפרק י' את הזכאות לגמלת סיעוד. הגמלה ניתנת לתושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה וזקוק במידה רבה לעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או להשגחה, והיא מותנית במבחני הכנסה שנקבעו לפי החוק. + +לזכאים לגמלת הסיעוד ניתנים שירותים כגון עזרה בבית המבוטח, טיפול במרכז יום לקשיש ולחצן מצוקה. לפי החוק, שיעור גמלת הסיעוד נקבע בהתאם למידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או בשל היותו זקוק להשגחה. + +ככלל, בדיקת התלות נערכת על-ידי אחות שמגיעה לביתו של המבוטח, ואולם, לפי החוק עומדת למבוטח שמלאו לו 90 הזכות לבחור כי בדיקת התלות תבוצע בידי רופא מומחה בגריאטריה ללא עלות עבור הבדיקה. + +בכנסת השמונה-עשרה עבר תיקון מס' 132 לחוק הביטוח הלאומי, שקבע לתקופת ניסיון כי גם מבוטחים שמלאו להם 80 וטרם מלאו להם 90, אשר מתגוררים באזור שקבע השר בצו, יוכלו לבקש כי בדיקת התלות תתבצע על-ידי רופא מומחה בגריאטריה. במסגרת הצו נקבע כי התוכנית הניסיונית תחול באזורי הערים ירושלים, טבריה ופתח-תקווה. הוראת השעה עמדה בתוקף שנה אחת והייתה אמורה לפקוע ביום כ' באייר התשע"ג, 30 באפריל 2013, אך בשל הבחירות לכנסת התשע-עשרה, ובהתאם להוראת סעיף 38 לחוק-יסוד: הכנסת, עמדה הוראת השעה בתוקפה עד יום כ"ה באייר, 5 במאי 2013. + +הצעת החוק שלפניכם מציעה להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשנה אחת נוספת, זאת לאור טענות המוסד לביטוח לאומי כי טרם נאספו ממצאים מספקים בשביל לקבוע את הצורך בעיגון ההסדר כהסדר קבע. + + כמו כן, מוצע כי בנוסף לשלושת אזורי הניסוי שלגביהם חלה הוראת השעה בעבר ייקבעו בצו שלושה אזורי ניסוי נוספים: נהרייה, באר-שבע ורמת-גן. + + להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות, ולפיכך אני פונה לחברי הכנסת ומבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. + + + – – – במגזר הערבי. + + + יש. טבריה זה האזור – שם למגזר הערבי. זה לא העיר, זה אזור. גם בבאר-שבע יש. זה חל על המגזר הערבי באזורים. + +תודה למנהלת הוועדה וילמה מאור ולצוות המסור של הוועדה, אתי, מעיין ענת ואורי. ותודה ליועצת המשפטית של הוועדה שמרית גיטלין ולענת מימון, וכמובן תודה לעוזרי הפרלמנטרים אילן מרסיאנו וקורל אבירם. + +אני מקווה לקבל את תמיכת חברי הכנסת. תודה. + + + – – – + + + תודה, חבר הכנסת חיים כץ. להצעת החוק אין הסתייגויות. נצביע עליה כמקשה אחת בהצבעה שנייה ושלישית כנוסח הוועדה. + + הצבעה, בבקשה. מי בעד? מי נגד? קריאה שנייה. + + + קריאה שנייה. + + + בקריאה השנייה. + +סעיפים 1–2 נתקבלו. + + + בעד הצעת החוק הצביעו 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 – הוראת שעה), התשע"ג–2013, עברה בקריאה שנייה. + + אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית. מי בעד? מי נגד? בקריאה השלישית. + +חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 – הוראת שעה), התשע"ג–2013, נתקבל. + + +בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 – הוראת שעה), התשע"ג–2013, עברה בקריאה שנייה ושלישית ותיכנס לספר החוקים. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/786).] + + + אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ג–2013, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר מיקי לוי, בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפנינו גובשה ברשות לניירות ערך בשיתוף עם משרד האוצר ומשרד המשפטים, ועניינה הסדרת פעילות חברות דירוג האשראי בישראל. + + חברות דירוג עוסקות בעיקר במתן חוות דעת המעריכות יכולת עמידה של בעל חוב בהתחייבויותיו. פועל יוצא של דירוג זה הוא צמצום האי-סימטריה באינפורמציה הקיימת בין מלווים ללווים לגבי יכולת פירעון החוב של הלווים. חברות הדירוג מהוות גורם דומיננטי בהשפעתן על פעילות שוקי ההון בעולם. הדירוגים מעוררים עניין רב בקרב משקיעים ומנפיקים כאחד ומהווים מרכיב קריטי במהלך גיוס חוב של תאגידים. + + באמצעות סולמות דירוג מביעות חברות הדירוג את עמדתן לגבי הסתברות החזר החוב של ישויות שונות ויוצרות בכך כלי תומך השקעה. במילים אחרות, פעמים רבות משקיע מן השורה, וגם משקיע מתוחכם יותר החוכך בדעתו אם לקנות או למכור איגרת חוב זו או אחרת, עשוי להסתמך במידה רבה על הדירוג שהעניקה חברת דירוג לאותה איגרת חוב. כתוצאה מכך דירוג לא איכותי או לא אמין עשוי לגרום לציבור המשקיעים לקבל החלטות השקעה שגויות, תוך הסתמכות על מידע שאינו משקף במידה מספקת את המציאות. הדירוג הניתן על-ידי חברות הדירוג אף משפיע על הריבית שהלווה נדרש לשלם, ובשל מגבלות רגולטורית, וכן מגבלות וולונטריות על נכסי הגופים המוסדיים, משפיע הדירוג גם על החלק שמהווה החוב המונפק מתיק ההשקעות של המשקיעים המוסדיים. + + בשל כל אלה נודעת חשיבות רבה להסדרת תחום פעילות זה, מתוך מטרה להגן על צי��ור המשקיעים המסתמך על הדירוג, וכן להבטיח כי תהליך הדירוג והדירוג עצמו יהיו אמינים, איכותיים ובלתי תלויים. לשם כך מוצע להגדיר מהו דירוג ומהי חברת דירוג, תוך קביעת אמות מידה מינימליות לפעילותה של חברת דירוג לביצוע הדירוג. במסגרת הצעת החוק מוצע לקבוע הוראות שונות הנוגעות להבטחת עצמאותן של חברות הדירוג ולהתמודדות עם ניגודי עניינים בפעילותן. כן תוגבר השקיפות לציבור וייקבעו סמכויות פיקוח ואכיפה על פעולתן של חברות הדירוג, לרבות סנקציות אזרחיות ומינהליות בגין הפרת הוראות שייקבעו. ייקבע העיקרון שלפיו רשות ניירות ערך לא תתערב בתוכן הדירוג ובמתודולוגיות שלו, וכן תידרש חשיפה של המתודולוגיות והמידע העומדים בבסיס הדירוג בהיקף ובדרך שייקבעו, כדי שניתן יהיה להעריך את אמינותן ואיכותן. + +בשל אופייה הבין-לאומי של פעילות חברות הדירוג, הצעת החוק עוצבה בשים לב להסדרים הקיימים והמתהווים בחו"ל. + + אדוני היושב-ראש, אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. + + +תודה, סגן השר לוי. ראשון המתייחסים, חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. מוותר? איתן כבל מוותר. אחריו – חבר הכנסת איציק שמולי; אינו נוכח. אחריו – חבר הכנסת נחמן שי; אינו נוכח. חבר הכנסת אילן גילאון – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח. חבר הכנסת באסל גטאס – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה – סליחה? + + + – – – + + + הוא ביקש למחוק את שמו. חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח. חברת הכנסת חנין זועבי – אינה נוכחת. חבר הכנסת אראל מרגלית – אינו נוכח. חברת הכנסת זהבה גלאון – אינה נוכחת. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה. + + + מיקי, לאן ביקשת להעביר את זה? לכספים? – – – לכלכלה – – – + + + – – – + + + לא, זה כבר בתהליך – – – + + + כלכלה, כלכלה. + + + כלכלה, כן. + + + אין בעיה, חברים. שם מבטחי בכלכלה – – – + + + בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. שלוש דקות. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מניח ששולחן הממשלה ריק בגלל שהם היו ערים עד שלוש לפנות בוקר והם – – – + + + יש אישור של – – – + + + שאתה כסגן שר יכול – תייצג את הממשלה? + + + אישור חד-פעמי. + + +בכלל זה עוול שאתה לא שר. אם היית שר היה יותר טוב, אבל – – – + + +פה דואגים היום למשילות. + + +המשילות, נכון. + + בקשר לדירוג האשראי, אני קראתי קצת את החוק, ואני מניח שיש צורך בהסדרה, אבל עדיין, כשאני קורא דברים כלליים שייקבע וייקבעו, וייקבע ויקבעו, אני רואה קבוצה של פקידים שעושים מה שנראה להם טוב ומותר, ואני לא יודע כמה הכנסת צריכה להיכנס לפרטים. אבל בוא נגיד שבעניין דירוג האשראי אין להם אינטרסים אחרים. אבל מנכ"ל משרד הרווחה, שקוראים לו יוסי סילמן, שמתפקידו לדאוג – קודם כול שיהיה לו לב רחום לאנשים ולקליינטים ולפציינטים שלו, שהם אנשים שזקוקים לרווחה – ואני מניח שמי שבא למשרד הרווחה זה לא מישהו שיש לו חבר שהשיג לו ג'וב במגזר הציבורי ויש לו איזשהו תפקיד והוא יודע לשתות תה ולהפעיל את המזגנים ולדבר בטלפונים ולקבל רכב ממשלתי. מדובר פה באנשים שאין להם קשרים ולא הצליחו להגיע, ��הם נזקקים למשרד הרווחה. + + בואו נשמע מה אומר בעיתון "דה-מרקר" יוסי סילמן, המנכ"ל של משרד הרווחה, על כל הבעיות שיש במשרד הרווחה ועל כל מה – ההונאות שיש סביב הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה, שאין מספיק פיקוח של אנשים שמרמים בכל הדברים האלה; יש לו דבר אחד להגיד – על קצבאות הילדים. קצבאות הילדים, שכל מי שיש לו ילד, ואני מניח שלא רק למי שיש עשרה ילדים יש ילדים אלא מי שיש לו שני ילדים יש לו ילדים, יודע שב-140 שקל או 170 שקל, שהיו נותנים פעם כשהמדינה עוד הייתה מדינה, והיום אחרי התקציב הזה, כשנותנים רק 140 שקל, אף אחד לא יכול לפרנס ילד אחד מ-140 שקל. ומה אומר המנכ"ל של משרד הרווחה? הקיצוץ בקצבאות הילדים הכרחי, כי יש אנשים שמתפרנסים מהן. אני לא יודע, יכול להיות שיוסי סילמן הוא חשוך בנים, רחמנא ליצלן, שהשם יעזור לו שיהיו לו ילדים, ואז הוא יראה שאי-אפשר לפרנס ילד מ-140 שקל. הרשעות שנובעת מהאמירה הזאת מבטאת את המפלגה יש עתיד, ששלחה אותו לשם – – – + + + – – – מכחיש שהדברים נאמרו. אני מכיר את יוסי, ואפשר להגיד עליו הרבה דברים – הוא למד אתי בכיתה בישיבה. + + +אני אשמח מאוד אם יקום אדון יוסי – – + + + אני מכיר אותו הרבה מאוד שנים. + + +– – סילמן ויכחיש את הדברים. + + +בוועדת הכלכלה – בוועדה היום, נדמה לי, הוא השתתף – – – + + + אם כך, אז צריך לשאול את "דה-מרקר", למה "דה-מרקר" ואחת בשם – מי? טלי חרותי, האם היא סילפה את הדברים. + + + היא לא פראיירית, טלי חרותי. + + + והיא שואלת אותו, היא אומרת לו: אתה רוצה להגיד – קודם כול היא שואלת אותו על איזה אוכלוסיות מדובר. אז הוא אומר: זה נפוץ יותר במגזר החרדי, שמתפרנסים מקצבאות ילדים. אני חושב שיש במגזרים אלה ואחרים, גם במגזר הבדואי, אנשים שמתפרנסים מהעניין הזה. אין לבדואים שדות רעייה, אין להם כבשים, שום דבר, הם רק לוקחים ביטוח לאומי, לפי אדון סילמן. והיא שואלת אותו, הכתבת: משפחה עם שבעה ילדים מקבלת כיום 1,700 שקל, אפשר להתפרנס מזה? אז הוא אומר: זה לא הדבר המרכזי, אבל זה אחד מגורמי ההכנסה. + + אם פה אין רוע – אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת כבל, אם בארצות-הברית או בצרפת או בגרמניה או באחת מהמדינות הדמוקרטיות מנכ"ל משרד ממשלתי היה אומר על אחת מהאוכלוסיות החלשות שם מילה שתתפרש כך, הוא היה מתפטר באותו יום, מתוך הגינות, והשר שלו היה מתפטר. + +אבל פה מדבר שר האוצר על השיח הציבורי האלים נגד פרנקל. נגד פרנקל אסור להיות אלים, ואני באמת, לבי לבי על פרנקל. + + + – – – בשיח אלים של הרב לאו, שאומר: כושי – אתה מצדד בו, אתה מגן עליו. + + + אני, הגברת תמנו – – + + +– – – + + +– – לא הייתה פה כשדיברתי קודם, ודיברתי על העניין הזה, ואני לא אחזור, תסתכלי בפרוטוקול. + + +אנחנו כבר בסיום הזמן, נא לסיים. + + +אדוני היושב-ראש – – – + + + – – – להתחמק – – – + + +אבל הוא אומר ככה, שצריך לפגוע בקצבאות הילדים ולעסוק – איך לעשות את, לפרנס את האנשים האלה, מלחמה בעוני? באמצעות תעסוקה. זה השקר הנורא הגדול ביותר של ממשלת ישראל. אני יודע כמה אנשים עוסקים כדי להביא תעסוקה לאנשים שאין להם, וכמה הביורוקרטיה הישראלית – ופה לא דווקא משרד האוצר, יותר משרד הכלכלה – מטרפדים כל יוזמה למצוא תעסוקה יצרנית לאנשים. המדינה לא עושה – – + + + תודה. + + + – – כלום כדי לתת לאנשים פרנסה. כל המיליונים והמאות מיליונים שמספרים עליהם הולכים למאכערים ולכל מיני אקדמיות, שזאת התעסוקה שלהם לעסוק בתעסוקה, אבל לא מביאים אפילו מקום עבודה אחד. + + טוב, גם זו תעסוקה – – – + + +אז אם מישהו בא, רוצה למנוע את העוני על-ידי תעסוקה, אני בעד, אדרבה ואדרבה. אבל למנוע עוני, להילחם בעוני על-ידי הפיכת, לעשות את האנשים עוד יותר עניים, לקחת – והוא אומר את זה, שבמדינות ה-OECD נותנים קצבאות כדי להעלות, שלא יהיה רף העוני כל כך גבוה, אבל אנחנו לא בדעה הזאת. בכל דבר הם רוצים להיות עם ה-OECD, אבל כשה-OECD אומר שמדינת ישראל היא המדינה שבה יש את האזרחים העניים ביותר, שם הם כבר לא רוצים לעשות מה שה-OECD עושה, שהוא נותן קצבאות ילדים. + + +תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. + + +לכן, אם יוסי סילמן אמר את זה, הוא צריך להתפטר. ואם הוא לא אמר את זה, שיודיע בפומבי שהוא מתנצל ושהוא לא אמר את זה. תודה רבה. + + + תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. מתוך רשימת חברי הכנסת שנרשמו, שעדיין מונחת לפני, אינני רואה אף אחד. אני מצטער, אני לא רואה אותך, חברת הכנסת תמנו-שטה. + + +ברשותך, אם יהיה ניתן. + + + לא, לא, לא. לא נרשמת. אנחנו עוברים להצבעה. + + +תן לי – – – חברי כנסת. + + +נרגיע קצת עכשיו. אחרי הלילה שעבר, נרגיע קצת עכשיו. + +אנחנו נעבור עכשיו להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ג–2013. קריאה ראשונה. הצבעה, בבקשה. מי בעד? מי נגד? + +ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ג–2013, לוועדת הכלכלה נתקבלה. + + + בעד – שמונה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ג–2013, עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת – אני מבין שיש הסכמה על ועדת הכלכלה. + + + כלכלה. + + + – – – + + + סגן השר, ועדת הכלכלה מקובל עליך, נכון? + + +כן. + + + ותועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/790).] + + + ונעבור להצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ג–2013, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר מיקי לוי, בבקשה. עוד קצת וגמרנו, עוד יום אחד. + + + אם אתה חושב שהצרות ייגמרו אתה טועה, אדוני היושב-ראש. + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית). הצעת החוק שלפנינו נועדה לכונן את התשתית המשפטית להקמתה ולפעילותה של מערכת הצבעות אלקטרונית שבאמצעותה יוכלו מחזיקים בניירות ערך, דהיינו בעלי מניות, איגרות חוב ואופציות, המעוניינים בכך, להצביע באמצעות האינטרנט באספות של תאגידים מדווחים שבהן הם זכאים להצביע. מהלך זה נועד לעודד מחזיקים בניירות ערך מקרב הציבור הרחב לממש את זכויות ההצבעה שלהם באספות, ועל-ידי כך להביא להגברת מעורבותם בקבלת ההחלטות הנדונות באספות של תאגידים מדווחים אשר ניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה. + + אני רק מקווה שהבורסה תתנפח חזרה לממדים הרגילים שלה, כי מצבה בהחלט מעורר הרבה מאוד סיבות לדאגה. + + נכון להיום, שיעור השתתפות הציבור בקבלת ההחלטות בדרגים המדווחים הנו נמוך. הסיבות לכך מגוונות, ובין היתר נוגעות לכך שהליך ההצבעה – הדורש ככלל קבלת אישורי בעלות בניירות הערך מחברי הבורסה אשר אצלם מוחזקים חשבונות ניירות הערך של הציבור – מסורבל ובלתי נגיש. מערכת ההצבעה האלקטרונית המוקמת בהצעת החוק נועדה להקל את הנגישות של הזכאים להצביע באספות למידע ולאפשרות זכויות ההצבעה שלהם. + + כמו כן, מבחינת הגורם שזימן את האספה, השימוש במודל החדש אינו כרוך בעלויות כלשהן. + + מערכת ההצבעה האלקטרונית תקשר, בסיוע חברי הבורסה, בין מוזמני האספות לבין המצביעים הפוטנציאליים. מצביע פוטנציאלי הוא לקוח של חבר בורסה אשר במועד הקבוע שפורסם בדוח זימון האספה מחזיק באמצעות חשבון ניירות ערך אצל חבר הבורסה בניירות הערך הרלוונטיים לאותה אספה, ולפיכך יש לו זכות הצבעה בה. + + לצורך התהליך יעבור מידע מחברי הבורסה אל המערכת, ולאחר מכן היא תעביר חזרה אישור קבלה על המצאת הנתונים – הליך טכני. מייד לאחר מכן ימציאו חברי הבורסה למצביעים הפוטנציאליים את המידע, הפרטים וקודי הגישה הנדרשים להם לצורך ביצוע ההצבעה באמצעות המערכת. המצביעים מצדם ייגשו באמצעות קודי הגישה שקיבלו מחברי הבורסה ויצביעו בפעולה פשוטה באתר אינטרנט ייעודי אשר ייפתח במועד להצבעה ויישאר פתוח באופן רצוף עד סמוך למועד האספה. + + המודל המוצע, אדוני היושב-ראש, לא נועד להחליף את האפשרויות הקיימות כיום אלא מהווה ערוץ נוסף שיעמוד למחזיקים בניירות ערך לשם מימוש זכויותיהם – אותם מחזיקים שבדרך כלל אינם מגיעים לאספות הכלליות ואינם מרימים את ידם כציבור משפיע על המהלכים באותן אספות של בעלי המניות. + + עוד יובהר כי המערכת כבר הוקמה על-ידי רשות ניירות הערך והושקעו בה כספים רבים. אישור החוק והתקנות שיבואו לאחר מכן נדרש כדי לאפשר את תחילת פעולתה הסדירה של המערכת. + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת המדע והטכנולוגיה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. + + + תודה, אדוני סגן השר. ראשון הדוברים מתוך אלו שאני רואה אותם כאן במליאה הוא חבר הכנסת איתן כבל. איתן כבל מוותר. השם השני שנמצא ברשימה וגם הוא במליאה הוא חבר הכנסת איציק שמולי. חבר הכנסת איציק שמולי אינו מעוניין. השלישי והאחרון מתוך הרשימה הארוכה שנמצאת כאן וגם נמצא במליאה הוא חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אל תשאלו למה אני עולה כבר בפעם השלישית לדבר, כי שמתי לב, לפי חוקי המשילות שרוצים לעשות פה, שיבוא יום ויהודי חרדי לא יוכל לדבר בכנסת או בציבור, אז אני מנצל כל רגע שעדיין אפשר ויש חופש ביטוי במדינת ישראל לדבר. עצם הגישה הזאת לדמוקרטיה כמי שמייצגת את העם, או לדיבור, לאפשרות להידבר ולעשות שיח כדי למנוע קרבות רחוב – וחבר הכנסת אלעזר שטרן הזכיר קודם בצדק לאן אנחנו מידרדרים – אז במקום לחזק את המוסד הדמוקרטי, במקום לתת זכות לכל אזרח לבוא לדבר, במקום לדבר בכבוד הדדי – כפי שנאמר בפרלמנטים אחרים; יש עוד פרלמנטים בעולם, יש פרלמנטים שהולכים שם מכות, ראיתי לפעמים דבר כזה, אבל יש פרלמנטים שיש בהם עניין של כבוד הדדי – אז הולכים לעשות חוקים דרקוניים של משילות, ביטול מוסד האי-אמון ועוד כל מיני דברים כאלה. + +חבר הכנסת ריבלין יעיד שכל אלה שקיצצו והעלו את אחוז החסימה כי רצו לקצץ את כוח המיעוט לדבר, כמו התחיה ואחרים, קדימה – נעלמו. יש לי חשש שאם ישראל ביתנו – כן, של ליברמן, הם מציעים את חוק המשילות, נכון? יריב לוין, תודֶה לי – הערכה, לא ידיעה – שאם ליברמן ירוץ לבחירות בפעם הבאה לבד, לא כדאי לו להעלות את אחוז החסימה ל-4%, כי לא בטוח שהוא יעבור. + + + הוא רוצה לתת דוגמה אישית. + + + דוגמה אישית של חיסול עצמי, של חרקירי יפני. אז לכן אני ממליץ לכולם לא ללכת על הדבר הזה. + + אבל מה אני כן רוצה לומר? מדברים הרבה על גיוס של חרדים למסלולים השונים, ויש כאלה שרוצים את זה, והולכת לשבת ועדה בעניין הזה. יש לי הצעה שאני מנסה לקדם, ועדיין היא לא פופולרית, אבל אני חושב שזאת תהיה העצה היחידה למי שרוצה בטובת המדינה. אמר לי חבר הכנסת שמעון אוחיון שהוא שיבח את הקבוצות החרדיות שנמצאות ב-8200 ובכל מיני מקומות כאלה ובמסלולים אפשריים, ומצד שני עומדות עליזה לביא וחברותיה וזועקות: חס וחלילה לא להוציא את הבנות מהיחידות בצבא. כך שזה תרתי דסתרי: או שאתה רוצה יחידות שמתאימות לחרדים או שאתה רוצה את הבנות בכל היחידות. העצה היחידה בכל הבעיות האלה וגם בשאלה המרכזית: למה אני צריך לשלוח את בני לצבא ואתה לא? – צבא מקצועי שייתן לחיילים תמורה מלאה לעבודתם ולתרומתם – – + + + אז לא יהיה כסף לישיבות בכלל. + + + – – ויש כסף לזה. + + + לא יהיה לישיבות בכלל. + + + יהיה המון כסף. סיפר מפכ"ל המשטרה בוועדת הפנים שעל כל תקן במשטרת ישראל יש 26 מועמדים שרוצים לשרת, כך שאין שום ספק שכל חייל שישלמו לו כהוגן, הוא ירצה – – – + + + אבל אין, אין. + + + אז אני אגיד לך מאיפה: ברגע שהצבא ישתחרר מכל עשרות-אלפי החיילים שאינם תורמים מאומה ועולים למדינה הון עתק, וכאשר הוא נפגע בתאונת דרכים הצבא צריך לממן אותו כל חייו – – – + + + הרב אייכלר – – – + + + לא, רק שנייה. השלוש דקות שלי נגמרות, אחרי זה תדבר. + + + הוא ייתן לך שתי דקות תוספת. + + + אז רק רגע, לפני – אולי משה פייגלין, שהוא יושב-ראש השדולה לצבא מקצועי, ייתן לך אפשרות לענות על זה, ואני מוכן להתמודד עם זה. + + מדינת ישראל משלמת – – + + + אבל כרגע זה לא הנושא, אז אני מבקש באמת לסיים. + + + – – 60 מיליארד שקל בשנה למערכת הביטחון. דיברתי עם הרבה אלופים, והכסף שייחסך מזה שהצבא לא יהיה חייב לגייס עשרות-אלפי בחורים ובחורות שלדעת הצבא אינם מתאימים לו, ייתן לו מספיק כסף לצ'פר את החיילים שמתאימים לו, לפי התרומה שלהם, במשכורות טובות, והם יוכלו להתמודד עם המגזר העסקי, בפרט בעידן של הטכנולוגיה המתקדמת והמודיעין וההיי-טק, והצבא יכול להיות צבא יעיל וחזק. וזה יתרום תרומה אדירה ללכידות החברתית ולסולידריות, אף אחד לא ירגיש שהוא פראייר שהוא משרת בצבא – – + + + תודה. + + + – – ואז גם הצבא יצטרך להכין מסגרות שמתאימות לחרדים לא לפי אינטרסים – – – + + + תודה. תודה, חבר הכנסת אייכלר. תודה רבה. אנחנו באותו נושא, אתה יודע, באותו ראש בעניין הזה, אבל צריך לסיים. זה לא – – – + + + אתה יודע מה? אתה תסביר את זה בפעם אחרת. + + + אני אסביר את זה כמיטב יכולתי. + + + בקיצור, צבא מקצועי יפתור את כל הסכסוכים בחברה הישראלית ויהיה צבא יעיל שיודע גם לנצח. + + + תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר – – – + + + כמו להגיד שאם כל עם ישראל ילמד תורה, בכלל לא צריך צבא. מה נעשה? זה אותו דבר. + + + חבר הכנסת שטרן, תאמין לי, גם לי יש להוסיף לדיון הזה, כמו שאתה יודע, אבל זה לא הנושא שלנו כרגע. + +ביקש לדבר בנושא חבר הכנסת רובי ריבלין, ואני מבקש להזכיר שהנושא שלנו הוא הצבעה אלקטרונית אינטרנטית באתרי האינטרנט בבורסה של חברי דירקטוריונים בבורסה. אני מודיע שגם אני אומר כמה מילים בסוף, ואני אהיה אחרון הדוברים. + + + אדוני היושב-ראש, על-פי התקנון כמובן זה לא אסור בהצעת חוק שהממשלה מגישה לומר גם דברים אחרים, אבל בהחלט, אדוני סגן השר הנכבד, אנחנו נתמוך, אני אתמוך בחוק הזה, כי החוק הזה הגיוני, ואין לי צורך אפילו להסביר מדוע. + +לחבר הכנסת אייכלר, לפני שאני אומר למה עליתי אני הנה לדוכן באחר-צהריים זה, בערב זה – במדינת ישראל הדמוקרטית ובחברה היהודית והישראלית שלנו צדיק באמונתו יחיה, וכל אחד צריך לחיות לפי אמונתו, אבל כולנו נחיה רק אם יהיה מי שיגן עלינו – – – + + + מי שמוכן למות. + + + לא, מי שמוכן להגן עלינו – – – + + + לא כל מי שמוכן למות – בשביל כסף לא מוכנים למות. + + + – – – אני לא רוצה – – – + + + – – – לא מוכן למות, חבר הכנסת – – – ימסור נפשו למען העם והמולדת. + + + אני באמת מאמין באמונה שלמה שמי שנהרג באוהלה של תורה הוא – אבל הדברים האלה – – – + + + עוד לא הוקמו בתי-קברות כאלה. + + + תשמע, אבל בכל זאת עם ישראל חי על אמונתו 3,800 שנה; נדמה לי העם העתיק ביותר שחי באמונתו ובכל מקום שבו הוא היה. יחד עם זה, לא נוכל להתקיים אם לא נגן על עצמנו. אני רוצה – – – + + + לכן צריך צבא מקצועי – – – + + + תודה. צריך למצוא את השילוב. חבר הכנסת שטרן תלמיד חכם, אני אומר לך. אני קורא את ספרו כרגע. הוא היה גם אלוף בצה"ל וגם תלמיד חכם, ויש עוד רבים כאלה. אייכלר, אני מכיר רבים ממשפחתך, תלמידי חכמים, ששירתו את מדינת ישראל והיו מוכנים למסור את נפשם עליה. + + + הפרט הכי חשוב ברזומה שלו זה שהוא הציל אותי מהדחה בבה"ד 1. + + + עוד יותר – את זה אנחנו צריכים לברר, חיליק, את זה אנחנו צריכים לברר, אבל בהחלט. + + רבותי, רבותי, אתמול בערב – לא אתמול בערב, היום לפנות בוקר מלאה המליאה מהומה ומבולקה כי היינו צריכים להעביר את התקציב. מחר אנחנו נשב כאן עד אשר נסיים את סדר-היום, כי אנחנו מחר נצטרך לנקות את השולחן. ימי שלישי הפכו בדמוקרטיה הפרלמנטרית לימים מיותרים. ואני גם נחרדתי לשמוע היום מהמזכירות – שמחתי לשמוע כרגע את יושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש ועדת הכנסת בקדנציה הקודמת יריב לוין, ועוד עתידו לפניו, שמחתי לשמוע שהיום לא יהיו חוקים שלא יצביעו עליהם. אני רואה בחומרה רבה את האפשרות שממשלת ישראל או הקואליציה תביא בימי שלישי הצעות חוק, ואיש לא יהיה, לא ישמע את הדיון בהן, ולאחר מכן אנחנו נצביע, כי כך נוח לממשלה. אדרבה, אם הממשלה חושבת – תחוקק חוק משילות שהכנסת מיותרת. מי שנבחר הוא יקבע מי הממשלה, ולאחר מכן יתפזר עד אשר הממשלה תבקש מאתנו מפעם לפעם לבוא ולתת חותמת גומי. הדברים חמורים ביותר לדורות הבאים. + + רבותי, אני כבר עשיתי את חלקי בדמוקרטיה הישראלית. יש לנו פה צעירים רבים שגם הם, מה אפשר לעשות, כבר מתקדמים בגיל, כבל, כבר לא מצעירי הדור, כבר לא מצעירי הדור, הם כבר – – – + + + עוד נכונו לך עליות. + + + ודאי שנכונו לו. + + + לא, לך, לך. + + + בגילו אני רק נכנסתי לכנסת. + + + נכונו לך, חבר הכנסת ריבלין. + + +שמולי בכלל. אני אומר לכם, רבותי, הדמוקרטיה – – – + + + מוסד הנשיאות – – – + + + לא אמרתי מה. + + + הדמוקרטיה הפרלמנטרית שמה בראש המערכת המייצגת את הריבון, את כנסת ישראל. ממשלת ישראל צריכה לבוא לכנסת ולבקש ולשכנע שאכן היא צודקת בבקשותיה. נכון, חובתה למשול, לא זכותה למשול. יחד עם זה, אני רואה בחומרה רבה – הנה, ימי שלישי, מה, אנחנו מנסים למצוא איזשהם סדרי-יום שיתאימו. אני מבין – – – + + + פעמיים כי טוב. + + + כן, פעמיים כי טוב, אז אנחנו לא יכולים בשעה 18:30 לעזוב את המליאה כי טוב מאוד, אבל הממשלה לא מביאה בפנינו סדר-יום. + + + תודה. + + + אני מבקש להזהיר, לא טוב הדבר לדמוקרטיה הישראלית. + + + תודה, חבר הכנסת ריבלין. + + אחרון הדוברים – אני מרשה לעצמי להוסיף, אדוני סגן השר מיקי, אני אצביע גם כן בעד הצ��ת החוק, אבל אני מאוד מאוד חושש מהצבעות אלקטרוניות, מהצבעות ממוחשבות. הדבר הזה גולש בסופו של דבר לרעיונות הצבעה כאלה גם בבחירות לכנסת, ומניסיוני אני יודע, קצת עסקתי בנושא וחקרתי את הנושא, הן לא ממש ניתנות באמת לפיקוח. זאת פרצה שקוראת לגנב, והוא יגנוב. אני מקווה שבדיונים בוועדה נמצא את הדרכים באמת להבטיח שהפרצות האלה לא תהיינה. + + אנחנו עוברים עכשיו להצבעה. מי בעד ומי נגד הצעת חוק ניירות ערך (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ג? בבקשה, הצבעה. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ג–2013, לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. + + + בעד – 13, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) – – – + + + יש נמנע אחד. + + + אחד נמנע. בעד – 13, אחד נמנע, תודה, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 53) (מערכת הצבעה אלקטרונית), התשע"ג–2013, עברה בקריאה ראשונה ותידון בוועדת הכספים. + + + ועדת המדע. + + + מדע. + + + אה, רצית ועדת המדע? + + + בגלל הצורך באבטחת מידע. + + + אני מסכים אתך, נכון. אם כן, תודה על התיקון, הצעת חוק ניירות הערך תידון בוועדת המדע. + + + + + הודעה מטעם מזכירות הכנסת, בבקשה. + + + ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – + + לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג–2013, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 11), התשע"ג–2013, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. + + + תודה. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/511).] + + + אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס' 10) (שינוי סדרי ההצבעה), של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה. + + + תודה רבה. + + אדוני היושב-ראש, ראשית אני מוכרח לומר, בהמשך לדברים של חבר הכנסת ריבלין, שהייתי גם רוצה לומר "כבוד השר", רק – אלא אם כן אני לא רואה טוב, אדוני היושב-ראש, שר אין, ישנו סגן השר מיקי לוי – – – + + + חבר הכנסת לוין, יש אישור מיוחד – – – + + + כן, כן, שנמצא כאן באישור מיוחד, אני יודע. אני יודע, אבל נדמה לי שהממשלה צריכה להתאמץ בעניין הזה קצת יותר ולא לנצל, במירכאות או בלי מירכאות, את העובדה שסגן השר לוי עושה כאן הרבה מעבר למחויבות שלו מתפקידו, ונמצא כאן הרבה מאוד במליאה ומכבד את הכנסת, ובדרך הזו להימנע מהחובה שלה ששר יהיה נוכח כאן במליאה, שזה בעיני דבר עקרוני ומהותי וגם מתחייב מהתקנון. + + לגופו של עניין, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק היא הצעה שהוגשה על-ידי ביחד עם חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב, ושנועדה לשנות את סדרי הבחירה של נשיא המדינה, כאשר הצעה דומה ישנה – יציג אותה אחר כך חבר הכנסת מקלב – גם לעניין מבקר המדינה, כלקח ממה שקרה כאן בתהליכי בחירה קודמים. + + כיום החוק מחייב לקיים שלושה סיבובי הצבעה. התוצאה של המצב הזה היא תוצאה מאוד מאוד בעייתית משום שנדרש רוב של 61 קולות בשני הסיבובים הראשונים, ומתברר שקשה לגייס את הרוב הזה, והתוצאה היא שמועמדים, לעתים אפילו כאשר הם מועמדים יחידים, מוצאים את עצמם מובכים כאשר מתקבל מין רושם שהם נבחרו כמעין כמעט ברירת מחדל, רק לאחר שלושה סיבובי הצבעה, באופן שאיננו מכבד אותם, ולטעמי גם פוגע בנראות של התפקיד שהם אחר כך הם צריכים למלא. + + לכן, כלקח ממה שקרה ובאמת בהסכמה רחבה – אגב, על דעת גם יושב-ראש הכנסת הנוכחי וגם יושב-ראש הכנסת הקודם, חבר הכנסת ריבלין – אנחנו מציעים לקצר את התהליך, לקבוע שני סיבובים בלבד. יתקיים סיבוב ראשון; בסיומו, אם לא יימצא מי שזכה ב-61 קולות, יתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הרב ביותר, ומי מהם שיזכה ברוב, ייבחר. אני חושב שבצורה כזו התהליך גם יהיה מסודר וגם ישמור על כבודם של המועמדים ויאפשר להם להתחיל ברגל ימין ובתחושה טובה את תפקידם, מי מהם שייבחר. + + אני כמובן מבקש את תמיכת הכנסת בהצעה על מנת שנוכל להמשיך ולקדם אותה ולהכין אותה לקריאה השנייה והשלישית. תודה. + + + תודה, חבר הכנסת יריב לוין. ראשון הדוברים שמופיע לי פה ברשימה, חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, סגן השר, חברי חברי הכנסת, אני, בעקבות דבריו של חבר הכנסת ידידי ראובן ריבלין, רוצה להתייחס לכמה מהנקודות, ושוחחתי אתו יותר מפעם אחת במהלך כהונתו כיושב-ראש, וגם עם יריב לוין שוחחתי יותר מפעם אחת. קודם כול, לגבי התיקון, אני תומך בו, הוא תיקון נכון, חשוב, ואני מברך את המציעים על העניין הזה. + +ראו, נושא מקומה של הכנסת במערכת הדמוקרטית הישראלית בשנים האחרונות, אני אומר, נדמה לנו שאנחנו מטפלים ומתקנים, אבל כשאנחנו נכנסים יותר ויותר פנימה, הכנסת, לצערי, מאבדת מכוחה ומהיכולת האמיתית שלה. ואני לא עוסק, אדוני היושב-ראש, בכלל בשאלות הפוליטיות. רוב הנושאים שעוסקים בהם בכנסת ישראל, אם נבדוק אותם, אין בהם שאלות של ימין, אין בהם שאלות של שמאל, רוב השאלות הנוגעות בחיי היום-יום של כנסת ישראל אלה נושאים שנוגעים לכולנו, ואם עוברים בוועדות מסתבר לך – אתה לא יודע מי ימין, מי שמאל, מי ממפלגה כזו או מפלגה אחרת. + + + הבעיה שגם בנושאים המדיניים אתה לא יודע מי ימין ומי שמאל. + + + אוקיי, אבל אני לא רוצה לעסוק בשאלות האלה. החיים שלנו כאן – – – + + + גם אנחנו לא, אפשר להכריז שעשרה אנשים יהיו בשלטון והכול בסדר. + + + אתה יודע, איתן, איתן, עוד נושא. פעם אם היה חבר כנסת מדבר עם יציע העיתונות, או עיתונאים, זה היה כאילו – באמת, אני לא רוצה להגזים – – – + + + להגזים – – – + + +חילול הכנסת. + + + חילול, נכון. + + + חילול הכנסת, אני לא רוצה לומר מילים אחרות. פשוט, היום מדברים – – – + + +אני אומר לך יותר מכך. תראה, קודם כול ימי שלישי. ימי שלישי, לא יכול להיות, ואמרתי זאת מתחילת הקדנציה, זה לא מתקבל על הדעת שימי שלישי יהיו ימי המלצה. המלצה לחברי הכנסת והמלצה בכלל. אוקיי, יש תקופות של פריימריז, יש תקופות של בחירות, אבל יש ארבע שנים. ימי שלישי הפכו ממש ליום מיותר בלוח. ואז, מה אנחנו רואים? ימי שני, או הופכים להיות עד 02:00, או ימי רביעי, אנחנו מוצאים אותם גם בתהליך כזה. + + + במי זה תלוי, לשנות? + + + אני אומר לך את זה ככה: קודם כול, יושב-ראש הכנסת, הנהלת הכנסת ואנחנו. אני אומר את זה בצורה מפורשת, כי יש לזה תהליך משרשר, ואני אומר את זה לך, ואני מדבר אתך, חבר הכנסת ראובן ריבלין. תראה, אני דיברתי היום על כך ששרים לא משיבים לחברי כנסת. אזרחים מתלוננים בפנינו שהם פונים למשרדי ממשלה ולא עונים להם. אני מתבייש להגיד להם שלא עונים לנו. ומה, אני צריך להיות אלים כלפי אותו משרד? לאיים שאני אעמוד ואכתוב לעיתונות? אני אתן לזה פרסום? אני אעלה את זה בפייסבוק? + +עכשיו, תבינו, רוב הפניות זה לא "היום הרת עולם היום יעמיד במשפט", ולכן זה סתם עצלנות או התנהלות קלוקלת. זה בדיוק כמו שהממשלה לא עונה לטלפונים כשהאזרח מתקשר. ובסופו של התהליך הזה זה מחלחל פה פנימה, והכנסת נהית המלצה. זאת אומרת, זה מקום – אין ברירה, צריך לעבור אותו. קודם כול שרים, רובם המכריע שוכח ששרות זה תהליך חולף. זאת אומרת, בסופו של עניין – – – + + + גם הדיבור מעל הבימה צריך לחלוף, לצערי. + + + אני מסיים, אני מסיים. + + + ומה עם אלה שלא נולדו – – – + + + נכון. יש כאלה – לא, לא נולדו, זה כבר, איך אומרים? נמשחו עוד ברחם אמם. אוקיי? יש כאלה. המיועדים. + + + תודה. תודה, חבר הכנסת כבל. + + +אני אסיים כאן, אדוני היושב-ראש, ואני אחזור בדיון הבא, להמשיך. + + +תודה, חבר הכנסת כבל. הדובר הבא, חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר. חברי הכנסת, אני מדלג על הרשומים כאן שאני לא רואה אותם במליאה. אם מישהו חושב שדילגתי עליו ולא שמתי לב, אנא שיודיע. הבא שאני רואה כאן ושנמצא זה חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – מוותר. דילגתי, אני רואה, בטעות, על חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תודה לחבר הכנסת יריב לוין, לרב אורי מקלב, בעניין החוק של הנשיאות. ליעקב אשר גם כן, הרב יעקב אשר. + + אני רוצה את תשומת לבו של חבר הכנסת ריבלין, למרות שאתה נוגע בדבר, אבל החוק הזה הוא חוק חשוב מאוד, ודיברת על העניין הזה של ימי שלישי. גם למוסד הנשיאות יש תפקיד חשוב מאוד בדמוקרטיה, ודווקא מיעוטים – צריכים מאוד מאוד לשמור שתהיה אפשרות להתבטא ולבטא וגם לנסות להשפיע. ולנשיא המדינה, אני לא יודע אם כל הנשיאים היו דומים בהשפעתם, אבל אני בטוח שאם, אני לא אומר שתהיה, אבל אם רובי ריבלין יהיה נשיא – בוא נגיד, למה צריך להגיד מה יהיה? אם היית היום נשיא, אני חושב שהיית יכול לתרום תרומה גדולה מאוד לאחד את העם שהולך ומאבד את הבסיס הסולידרי המשתף את כולם. צריך למצוא גם מוסד, שלא רק מוסד הנשיאות יקבע, אלא שהכנסת – הזכרת, למה נזכרתי? הזכרת שאתמול היה דו-שיח בין היציע של העיתונאים לחברי הכנסת. זה שחברי הכנסת פועלים לפי מה יאמרו אנשי התקשורת, זה כנראה לא מהיום. פגשתי פעם – – – + + + – – – הרב הראשי והגנת עליו. + + + פגשתי פעם, לפני הרבה שנים, היה פה קצין הכנסת, קודם, אני לא רוצה להגיד את שמו, ושאלתי אותו, מה הסיבה שירדה קרנה של הכנסת, והוא אמר לי: כשאני נכנסתי לכנסת היה עיתונאי מסתובב מרוגש, ובא לעורך שלו ואמר לו: אתה יודע? יש לי בעוד חודש ריאיון בלעדי עם כבוד השר x. אז אומר לו העורך: כבר כמה פעמים הבטחת לי, אם הפעם אתה לא מביא לי, אתה מפוטר. היום, הוא אומר, מסתובב העוזר של השר ואומר: כבוד השר, דיברתי עם כבוד העיתונאי שהוא ייתן לך בעוד חודש ריאיון, והוא אומר לו: אם אתה לא תביא לי בעוד חודש את הריאיון, אתה מפוטר. זאת אומרת, התחלפו היוצרות. חברי הכנסת הפכו להיות שפוטים של התקשורת. + + + אמיתי. + + + אמיתי. אבל תדעו לכם, רבותי, שבכנסת הזאת, אני התחלתי לכתוב בעיתון בכנסת הזאת בתשמ"ב, שזה 1982. אז הייתה תקופה אחרת. למרות שפוליטיקאים תמיד הסתכלו מה כתוב בעיתון, לא היה מצב שהרוח בתקשורת תכתיב לחברי הכנסת מה להגיד ומה לא להגיד, מה לחשוב ומה לא לחשוב, והעיקר החשוב – מה להצביע ומה לא להצביע. ולמה לנו זה כל כך חשוב? כי דווקא אנחנו, כציבור – תראו למשל מה עשתה התקשורת, ואני לא מגנה את זה או שופט את זה, לגבי זה שאסור להגיד "ערבי הרג" או "ערבי רצח". וזה באמת לא בסדר, כי במדינה שרוצה לחיות בשלום עם כל אזרחיה, אסור לסמן אדם לפי מוצאו. אבל אותה ת��שורת, שעשתה פוליטיקלי קורקט שאסור להגיד נגד ערבים מילה, אותה תקשורת מחייבת את חברי הכנסת אם הם רוצים להיות פופולריים – להגיד נגד החרדים דבר או שניים. + + תודה. + + + ולכן אני חושב שצריך להיות הקשר בין תקשורת לפוליטיקה, כי בלי תקשורת – לתקשורת יש תפקיד של מבקר, ובלי תקשורת, חלילה, הייתה לנו פה דיקטטורה, והיו עושים מה שרוצים. אבל כאשר התקשורת הופכת לדיקטטורה וחברי הכנסת ופקידי השלטון אומרים רק מה שהעיתונות רוצה לשמוע, המצב הרבה הרבה יותר גרוע. ולכן צריך לחזק את מוסד הנשיאות וכל המוסדות הדמוקרטיים, שלמרות כל חסרונותיהם הם היחידים שמאפשרים לחיות פה ביחד – ערבים ויהודים, וכל הפסיפס הגדול שמרכיב את החברה הישראלית. תודה. + + + תודה, חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, אני רואה שהגעת. רצית לדבר? מוותר. חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, בבקשה. ואחריה, סוגר את רשימת הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב. + + + אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, סגן שר האוצר, קודם כול אני מברכת על הצעת החוק, חוק-יסוד: נשיא המדינה, וכמובן, נצביע בהסכמה בעד. אבל חשוב לי, ככה לשתף אתכם – היום השתתפתי בשדולה למאבק באנטישמיות בעולם; אדוני היושב-ראש, גם אתה השתתפת בשדולה הזאת. וזה מאוד תמוה, כי למרבה האבסורד, שעה לפני כן התעוררתי אחרי הלילה הארוך שהיה לנו, חברים, וכשהתעוררתי גיליתי הרבה מאוד אס.אם.אסים מהדוברת שלי על ההתבטאות של הרב הראשי המיועד – הוא כבר נבחר – לאו, התבטאות יוצאת דופן בפני האברכים שלו, שהוא בא ואומר: חברים, למה לצפות בטלוויזיה? עד לפה זה בסדר, תורתו-אומנותו. אבל לבוא ולומר: למה, כדי שתוכלו לראות את השחקנים הכושים מ"מכבי" משחקים נגד הכושים מיוון? ומי משלם להם? מה קורה פה? אנחנו, העם היהודי, מתקוממים על אנטישמיות, למרבה האבסורד. אני יושבת שם ליד השולחן ההוא כי חשוב לי, כי אני חושבת שזו אחת השדולות החשובות ביותר, השדולה למאבק באנטישמיות. אבל נאה דורש נאה מקיים. + + + תגידי גם מה השר אמר. לא צריך להיטפל לרב. + + + לא ייתכן שבמדינת ישראל – דווקא כעם היהודי אנחנו צריכים להקפיד על עצמנו ולא להתנהג בצורה כל כך נבזית. מה זה, מדובר בקופים? ועוד יותר אבסורדי, שעה לאחר מכן התחלתי לרשום מכתב לשר הדתות נפתלי בנט. פתאום מסבה את תשומת לבי הדוברת היקרה שלי, שירי פוקס, ואומרת לי: תסתכלי על הסטטוס של השר לפני שאת מוציאה את המכתב, לפני שאת מזדעזעת. אני קוראת את הסטטוס – חשכו עיני. השר בנט: נכון, לא תמכתי ברב לאו, אבל אין ספק שעושים עליו "עליהום" על סתם אמירה שנאמרה באקראי. אז מה, אסור להיות גזענים כלפי יהודים, וכלפי אחרים זה בסדר? בואו נשתלח בכל מי שלא יהודי? + + + עכשיו את מבינה באיזו ממשלה את יושבת, מה לעשות. + + + למה, מה הוא אמר? + + + עכשיו את מבינה באיזו קואליציה את יושבת. + + + אז חבר הכנסת אייכלר – הוא כבר לא כאן – – – + + + ניסינו לפקוח את עיניכם כבר חצי שנה, לא הצלחנו. אולי עכשיו זה יפקח. + + + אני מבקש לסיים. + + + לא ייתכן שאנחנו נעצום את עינינו לרווחה ונמשיך להתנהג בבית הזה, בעם ישראל, בצורה כזאת, ונמשיך לגנות אחרים. אני ממש חושבת שראוי שכולנו נגנה את זה. ואתם יודעים מה? באמת קחו את זה כנקודה למחשבה. אני הוצאתי הודעתי לעיתונות, וגם ייאמר לזכותו של חבר הכנסת נחמן שי, אבל ראוי שגם אחרים בבית הזה יעשו את זה, כי מאבקם של מי שקראו להם כושים לא צריך להיות רק של כושית. + + + עצמתם את עיניכם על התקציב – תעצמו את עיניכם גם על זה. + + +תודה רבה, חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. הדובר הבא, חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. אישרתי לאשר לדבר. ואחריו – נסים זאב, אחרון הדוברים. בבקשה. + + אגב, הביטוי כושים מופנה כלפי כל היהודים: "כבני כֻּשיים אתם", אומר הנביא. אז כולנו כושים, חברת הכנסת תמנו-שטה. + + + זה מחמאה או זה – – – + + +נראה לי שזאת לא הייתה כוונת הרב, אדוני היושב-ראש. + + + נראה לי שהוא לא מכיר את הפרשנות שלך, אדוני היושב-ראש. + + + לא, זו לא פרשנות. זה פסוק מפורש: "כבני כֻּשיים אתם". + + + זה בלשון סגי נהור. + + + זה לא בלשון סגי נהור. זה נאמר לשבח, "הלוא כבני כֻּשיים אתם". + + + נכון, זה מה שאני אומר. + + + הנביא מרגיע את עם ישראל ואומר: אתם בשביל אבינו שבשמים כולכם כושים, הווה אומר, נפרדים ומובדלים עבורי. + + + הוא אומר: "הלוא כבני כֻּשיים אתם". זה לשבח. + + + נכון. + + + לשבח. + + + כן, חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. + + + אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש – – – + + + – – – + + + – – – + + + חברת הכנסת תמנו-שטה, מבינים את כעסך, אבל אנחנו עם הדובר הבא. בבקשה, יעקב אשר. + + +הוא אמר את זה בכבוד? הוא אמר כושים בכבוד? – – – באמת. + + + אני רק רציתי להרגיע, חברת הכנסת. + + + לעשות צחוק מכאב זה לא מרגיע. היא חושפת פה כאב. צריך להיות רגע בשקט – – – + + + חלילה וחס, לא רציתי לעשות צחוק. אמרתי – להפך, כולנו כושים, לא רק את כושית. + + + בכלל הוא לא אמר כושים, הוא אמר כושים. יש הבדל בין שני הדברים. + + + בבקשה, חבר הכנסת אשר. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שדיברו קודם פה על היחס בין תקשורת לפוליטיקאים, ואני מתפלא – אני אומר את האמת, אני מתפלא על המהומה שמנסים ליצור פה, ודאי כשזה מגיע דווקא מחברת כנסת שמייצגת קבוצה חשובה במדינת ישראל. יכול להיות שאם נחמן שי או אחרים יכולים לתת ביקורת על התבטאות כזאת, או אחרת, למרות שבואו לא נהיה כל כך – לא היה פה איזשהו נאום לאומה. הייתה שיחה עם בני-נוער, והקונוטציה של השיחה הייתה בכלל אחרת לגמרי – – – + + + עוד יותר גרוע – מדברים לבני-נוער. + + + רגע, סליחה, אל תפריעי לי. מספיק את עושה לעצמך, לדעתי, ולתושבים שאת מייצגת רע בעניין הזה, כי לקחת דבר כזה ולנסות להשליך אותו כביכול על קבוצות בתוך האוכלוסייה הישראלית בגלל צבע עור כזה או אחר – את עושה טעות גדולה מאוד כלפי הציבור שלך. אני אומר את זה במלוא הכבוד ובמלוא – דקה, מר שטרן. + + + הכדורסל באמריקה מותר? + + + מר שטרן, דקה. סליחה. + + + את עושה עוול לציבור הכושים בישראל, באמת, שאותו את מייצגת. + + +אני רוצה לדבר על משהו אחר, רבותי חברי הכנסת. גם אתם יודעים שזה, מה שנקרא, אפקט הדומינו, או אפקט שלאחר הבחירה, ותפסו איזשהו משפט בשיחה עם בני-נוער, מה שנקרא על הדשא, לא באיזשהו נאום. + + + – – – + + + רגע, דקה, דקה. ומי שקצת ראה או שמע מה שהיה מדובר שם – זו הייתה שיחה עם נערים על סוג בילוי מסוים כזה או אחר, שהרב חושב שלא מתאים להם לעשות אותו, ודיברו כמו שהיו תמיד צוחקים על הכדורגל ואומרים ש-11 אנשים רצים אחרי כדור. יש לזה ההומור של זה. אף אחד לא התכוון פה לא לכושים ובוודאי לא לקבוצות אוכלוסייה פה בארץ. + + + כשהרב ליבוביץ אמר 11 הוא לא נתן בהם סימנים. + + +רבותי, תפסיקו לעשות חגיגת צביעות כזאת. אני לא רואה את האנשים שצועקים פה היום, בצורה שצועקים פה היום, כשמדביקים סטיגמות על ציבור שהבגדים שלו כהים – – + + + למה? כולנו עמדנו וגינינו. זה לא נכון. + + + – – ושהוא ציבור יהודי. הרב לא דיבר על העניין הזה. אני לא הדובר של הרב. אני חושב שמי שגם מכיר את אופיו – גם של אביו וגם שלו – יודע שזה לא האיש. זה אפילו לא התחלה של חשד, זה סתם. יכול להיות שזו התבטאות שאולי מוטב היה שלא תיאמר בצורה כזאת או אחרת. + + + זו הייתה התבטאות סרת טעם. אולי הוא לא התכוון, אבל זו הייתה התבטאות סרת טעם. + + + לא לא לא. המילה לא הייתה במקום, ההתבטאות הייתה במקום. ההתבטאות הייתה בסדר גמור. מותר לו להגיד לבני-נוער את מה שהוא חושב שהם צריכים לעשות. + + + זה כמו שנגיד, אם תחשוב על זה – – – + + +– – – + + + הקבוצות יגידו ככה: יהודי מקבוצה א' רודף קבוצה, יהודי – אבל זה לא היה נאמר פה, זה היה נאמר במקום אחר. מה אני מנסה להגיד לך? תשמע, יכול להיות שלא הייתה לו הכוונה שאנחנו מדברים עליה. + + + אז בואו קודם כול – – – + + + סליחה, יעקב אשר. במקום לרדת מתחת לרדאר, להגיד: סליחה, ואללה, אולי פה אמרתי משהו שזה לא בדיוק פוליטיקלי קורקט, אנחנו מפתחים עכשיו דיון, קמים, מגינים. בשביל מה להגן? + + +זה מה שאני אומר. לכן אני אומר – אני לא מגן, הפוך. חבל שלא שמעת מה שאמרתי. + + + תאמין לי, הקשבתי. + + + יכול להיות שההתבטאות הייתה מיותרת. אבל לייחס לה – ואני פונה אלייך כאדם הגון, ואני חושב שהספקנו להכיר במשכן הזה, למרות ששנינו חדשים. אין פה שום דבר שיכול לבוא לידי ביטוי או להוציא לידי ביטוי איזשהו משהו שלא מאפיין את הרב לאו, בוודאי לא את משפחתו, ובוודאי לא גם את אף אחד מאתנו. ולעשות את זה בצורה הזאת זה סתם לנסות ולהטיל דבר שהוא לא נכון על האיש הלא-נכון במקום הלא-נכון. + + ולכן, מה שאני מבקש – דבר אחד: תאמינו לי, מכל דבר אפשר לעשות מהומה, אבל הרגישות כאן בעניין הזה, סף הרגישות הוא לדעתי גבוה מדי. אני אומר עוד פעם, ודאי שאפשר היה לומר את אותה מילה בצורה נרדפת, אבל ודאי שלא היה פה לא זלזול, בטח לא ביהודים, בטח לא באנשים שלנו, ואפילו בטרמינולוגיה. ואני חושב שכולנו לא נהיה פה – – + + + תודה רבה. + + + – – בתוך המליאה, וגם חברי כנסת אחרים, כשחוזרים ונפגשים – לפעמים המילה כושי היא לא עניין של זלזול. זה מין טרמינולוגיה שהתרגלו אליה כך או אחרת, במקומות שאתה בא לספר שאתה היית במקום אחר. לכן, בואו נרגיע את זה. + + + כבר לא מדברים ככה. כבר לא מדברים ככה. + + + יש לנו מספיק על מה להיות רגישים זה לזה, ולא רק על הדבר הזה. + + + גם ההקשר חשוב. + + + תודה רבה, חבר הכנסת יעקב אשר. אחרון הדוברים – חבר הכנסת נסים זאב. אני מבקש שוב להבהיר, חברת הכנסת תמנו-שטה, שדברי נאמרו במשמעות החיובית שלהם, וחלילה וחס לא במשמעות מגחכת. + + + אתם חושבים שאם – – – + + + אולי תפסיקו להתווכח על השחורים, על הכושים? די. + + + אני מקווה שגם אתה עברת נושא, כי – – – + + + עברתי נושא. לא, אני רוצה לדעת, אני נקרא כושי או שחור? תגידו לי אתם. + + + אתה יהודי טוב. מספיק עם זה. + + +אז כשרואים אותנו בהפגנה, אומרים: השחורים האלה. השחורים מפגינים. כל מי שלובש חליפה שחורה שייך לקבוצה השחורה, מה לעשות. אני אף פעם לא נפגע, אגב. + + + אתה רק רוצה – – – + + + כשכבר מדברים על שחקנים, הכושים הם השחקנים הטובים ביותר, את לא יודעת. + + + חבר הכנסת זאב, אמרת שלא תיכנס לזה, ונכנסת לזה. + + + אני לא מדבר על הכושים. בכלל לא. + + + והזמן שלך פוחת. + + + אני מדבר על השחקנים. נו, ברצינות. + + + קדימה, לעניין. לעניין, חבר הכנסת זאב. + + + הרב זאב, למה אתה שואל – – – תשאל – – – איך קוראים לך? אז מה אתה? + + + לא. בבקשה, רבותי חברי הכנסת. עברנו לנושא חדש. + + + שלמה המלך אומר: "שחורה אני ונאוה". איך זה יכול להיות? או שחורה או נאווה. שחורה אני במעשי, ונאווה אני במעשי אבותי. לכן, אדוני היושב-ראש, צריך להבין, כשמדברים על כושים, לא צריך כל פעם כשמזכירים את השם הזה – זה איזה משהו שחלילה וחס יש פה איזה גזענות. היום כל דבר זה גזעני. רק שמעניין, כשלפיד אומר: הייתי רוצה לראות – כשאני לוקח את הבן שלי לגן-החיות, להגיד לבן שלי איך בהיסטוריה היה נראה חרדי. בני, אתה יודע? ככה היה נראה חרדי – במוזיאון של גן-החיות. רק הוא לא אומר איזה גן-חיות, האם התנ"כי או שהוא התכוון בתל-אביב. זו לא גזענות, זו לא השמצה. + + + אני לא מהמפלגה, אבל זה לא – – – + + + הוא לא אמר את זה. + + + הוא אמר את זה. + + + הוא לא אמר את זה. על מה אתה מדבר? + + + הוא אמר את זה באוניברסיטה על יד סטודנטים. + + + – – – + + + הוא מצוטט מילה במילה. אני יכול להביא לך את הציטוט. מה אתה אומר לי לא? + + + אתה כל כך – – – שר האוצר שקשה לך – – – נושא רציני – – – + + + אני אומר לך – – – + + + חבר הכנסת זאב, אני מבקש – – – + + + תאמיני לי, הלוואי ששר האוצר – – – + + + אם יורשה לי רגע להתערב בדיון, אני חייב לחלוק אתכם, חברי חברי הכנסת, בתור אדם שהוכפש לא מעט בימי חייו – תאמינו לי שיותר מכל אחד אחר כאן, כפי הנראה – – + + + גם אני. גם אני. + + +– – קיבלתי פעם עצה טובה מידיד קרוב. הוא אמר לי ככה: כשזורקים אליך בוץ, יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא לנסות ולנקות את זה, ואפשרות שנייה היא לחכות שזה יתייבש וזה ייפול לבד. אז בואו ונפסיק לנקות את זה ונעבור לנושא. מה רצית לומר לנו על – – – + + +אז אני רוצה לומר לך: קודם כול, זה לא בוץ. זה מלאבה, זה סוכריות שזורקים על חתן. + + + הוא מתעקש. הוא מתעקש. + + + אז הוא מנסה לקחת את זה כמה – אני אומר לך: תלוי איך אתה מסתכל על הדברים האלה. מה, כל דבר נראה משהו שפוגע במישהו. + + + ניסיתי. אמרתי: "כבני כשיים אתם". כולנו כושים. + + + לא, אדוני. + + + מספיק. קדימה, לנושא. + + + – – – עוד פעם. + + +ההסתכלות היא מעוּותת. אני אומר לך. + +עכשיו אני רוצה לדבר על שני נושאים. אני רוצה לדבר על החוק שאדוני לא נתן לי לדבר עליו קודם לכן. + + +נגמר הזמן. + + + לא עבר שום דבר. + + +יש לך עכשיו עוד דקה. קדימה. + + + אדוני, הזמן לא עבר. אתם מעבירים את הזמן. + + + – – – + + + אתה העברת את הזמן. קדימה עוד דקה. + + + אני רוצה לומר לך שכל חוק הריכוזיות היה בעצם כדי להוריד את יוקר המחיה בישראל. תראו את הבלוף הזה. מרגע שדיברו על הוזלת המִחיה, המַחְיה עלה. אתם יודעים מה זה המַחְיה? זה העראק, זה הבירה. כל המשקאות החריפים עלו. למה הם עלו? + + + שישתו פחות. + + + שישתו פחות? אז אני אומר לך ששותים יותר. כשדבר עולה יותר, שותים יותר. זה כמו בנושא של סיגריות. אנשים לא מעשנים. מי שמתמכר, אתה רק פוגע בו יותר. אתה גורם יותר לכך שאנשים יעשו מהלכים פליליים כדי להשיג את מה שהם צריכים להשיג כי הם לא יכולים להתגבר על ההתמכרות שלהם. זה דבר שני. + +אני אומר את זה ממש בקצרה. אדוני היושב-ראש, הדבר הכי חשוב: דיבר חבר הכנסת איתן על יום שלישי. אני ישבתי עם שגריר – – – + + + לא, לא, לא. אני מבקש בזאת לסיים. + + + משפט אחד, משפט אחד. ישבתי עם שגריר שווייץ היום, ואני אומר לך: יש שם ארבע עונות. בסך הכול, שלושה שבועות בארבע עונות, זאת אומרת 12 שבועות יושבים בסך הכול במהלך ה��נה. אנחנו פה, בכנסת ישראל, יושבים חודשים רבים. רק ההסתייגויות שלנו הן עד 04:00. על מה אתה מדבר? אנחנו בטלנים? איפה אתה רואה כנסת סוערת ונסערת כל פעם עד 04:00 כדי להעביר חוקים או לא להעביר או לנסות למנוע אותם כמו שיש בממשלת ישראל ובכנסת ישראל? + + + תודה. + + + – – – + + + אני אומר לך שאין הרבה – – – + + + – – – מי שידבר היום – – – + + +מה? + + +אם לא היית אתה, לא היה מי שידבר ביום שלישי. + + + תאמין לי שיהיה מי שיחליף אותי. אני אדאג. + + + תודה, חבר הכנסת זאב. + + +נסים, הרב נסים זאב, חס וחלילה – – – + + +לא. חבר הכנסת כבל, לא, לא. עד כאן. + + + משהו בנושא של החוק, רק משפט אחד. + + + אתה תגיש – – – + + + רק משפט אחד בנושא החוק. אני אומר: אם כבר רוצים לשנות את החוק, אני פונה לחבר הכנסת יריב לוין שזו תהיה הצבעה אחת, אם כבר. אתה רוצה להקל ואתה רואה שזה דבר שמבזה, אז מי שקיבל את הרוב, כמו אצל הרבנים הראשיים, מי שקיבל את המספר הגדול ביותר, אם יש שלושה וארבעה מועמדים, הוא יהיה הנשיא. בזה אתה פותר את הבעיה. אל תעשה, לא סיבוב שני ולא סיבוב שלישי. + + + תודה, חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים. + +אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק. הצבעה. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס' 10) (שינוי סדרי ההצבעה) לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. + + +בעד הצביעו 17, ואין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון מס' 10) (שינוי סדרי ההצבעה) עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת החוקה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/511).] + + + אנו עוברים להצעת החוק האחרונה להיום: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 48) (שינוי סדרי הצבעה), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אורי מקלב. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק זו תואמת את הצעת החוק הקודמת, שדיברה על נשיא המדינה, ואנחנו מדברים גם על הצעת חוק בחירת מבקר המדינה. כפי שהיטיב להסביר זאת מציע החוק, חבר הכנסת יריב לוין, יחד עם חברי הכנסת המציעים חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, החוק בא במהותו לייעל את הליך הבחירה. חבר הכנסת יריב לוין דיבר על המכובדות של הבחירה – למה צריך להעמיד אותם שלוש פעמים לבחירה. ודווקא מכיוון שאני השתתפתי ביצירה של החוק הזה, ולא רק בהולדתו, בזה כבר יריב טיפל יותר – זה היה מתוך הרגשת הצורך בייעול של עבודת הכנסת, העבודה שלנו. אותו חוק היה גם אם זה לא היה נשיא המדינה, ואם זה היה מבקר המדינה ואם זה היה גם מזכיר הכנסת. כחברי כנסת, היינו באותה סיטואציה של בחירות לנשיא המדינה ולמבקר המדינה, ומתברר שאנחנו יושבים פה, באולם הזה, במשך זמן רב בעצם חסרי מעש, בהמתנה לתהליך שהוא מאוד מאוד ארוך, והוא מאוד לא יעיל, בלשון המעטה. לא זו בלבד שהתהליך עצמו ארוך, הוא גם חוזר על עצמו שלוש פעמים. + +אני מבין אולי את החשיבה מדוע פעמיים. רצו – יכולים להיות מקרים שיש שלושה מועמדים והכוונה היא והרצון הוא להביא לכך שיהיו רוב חברי הכנסת, דהיינו שנשיא המדינה ומבקר המדינה ייבחרו על-ידי 61 חברי כנסת, והיה אם לא, נעשה ניסיון נוסף; גם אם היו כאלה שהצביעו עבור מועמד שלישי, כשהם רואים כרגע שאין לו סיכוי להיבחר, אולי הם יעבירו את ההצבעה שלהם, את התמיכה שלהם, לאחד המועמדים, שבסך הכול יקבל – שוב ניסיון לקבל 61 מחברי הכנסת, ורק לאח�� מכן לעשות את הסבב השלישי. יכול להיות שזה היה נכון לימים שבהם חוקקו את החוק, כשהיה כל הזמן רוב מאוד בולט ומוכח ומיוחד. אבל אנחנו היום רגילים שגם תקציב המדינה ורוב התקציבים לא עוברים ב-61, כך שמותר גם לנשיא המדינה, למבקר המדינה, להיבחר בפחות מ-61, והעיקר שיהיה לו רוב של חברי הכנסת הנמצאים או אלה שבחרו. לכן, לאחר שהסבב הראשון לא הוכרע, הסבב השני מייד יביא לבחירה ישירה של המועמד שקיבל את רוב הקולות. + +בהזדמנות זו אני רוצה להגיד שהתובנה הזאת, שעלתה בזמנו בתהליך הבחירה, צפה אתמול, ולפי דעתי גם אצל רבים מחברי הכנסת, בין אם הם מהקואליציה ובין אם הם מהאופוזיציה; בתהליך של יום אתמול, שהיה יום ארוך של הצבעות והיו בו הרבה הצבעות שמיות. לפי מיטב הבנתי הדלה, וללא ניסיון רב, בהצבעה שמית יש שני אלמנטים: מבחינה אחת, זה חלק מתהליך, האופוזיציה יכולה להאריך את תהליך הבחירה, לסחוב אותו יותר, להקשות עליו יותר, להקשות על אלה שרוצים להוליך תהליך, רוצים להוביל הצבעות ואישור חוקים. אבל אני מניח שמעבר לזה, הצבעה שמית יש בה גם – בוא תבטא אתה, חבר הכנסת, את ההצבעה שלך והתמיכה שלך בנושא הספציפי הזה, אם אתה בעד קצבאות הילדים או אתה בעד קיצוץ קצבאות הילדים; שיהיה המידע. לא סתם הצבעת בעד סעיף זה וזה, אלא אתה, חבר הכנסת פלוני אלמוני, הצבעת בעד הקיצוץ – להבליט את ההצבעה של חברי הכנסת לטוב ולמוטב. + + גם את התהליך הזה היה אפשר לקצר ולייעל. אנחנו מדברים על תהליכים של ייעול, אדוני היושב-ראש. ואתה, כחבר הנשיאות, אני חושב שחלק מתפקיד הנשיאות – יושב-ראש הכנסת וחברי הנשיאות – הוא לייעל את התהליכים. את אותו תהליך, אם רוצים להגיע לשני האלמנטים, או לשני האפקטים שאנחנו רוצים להגיע אליהם בהצבעה שמית – אפשר להגיע. אני מציע הצעה, כדוגמה: לאחר ההקראה בפעם הראשונה, מי שנמצא באולם ומבקש להצביע תינתן לו זכות, ואולי גם תינתן הזכות למי שמגיע במהלך אותה הצבעה שנייה, שהיא לא הקראה שנייה של כל השמות. יש תהליכים. + +אני אביא לכם דוגמה שאתמול בלטה מאוד: אנחנו כולנו ידענו על כמה חברי כנסת שקוזזו. הם לא היו בכלל בבניין, לא היו אמורים להיות, ויכול להיות שבהסכמתם, הם היו רוצים – אני חושב שזה גם תהליך מבזה. מאוד מצא חן בעינַי עכשיו היושב-ראש – – – + + + הם יכולים לבקש – – – שמית. זאת אומרת – – – + + + כן, לבקשתם. לבקשתם. לא להקריא מאה פעמים – אני לא יודע כמה פעמים היו ההצבעות – כשצריך להצביע כשהם לא נמצאים באולם, בזמן שהם לא היו באולם בגלל קיזוז מסוים. מאוד מצא חן בעיני, אדוני היושב-ראש, גישתך עכשיו – לא להקריא רשימה ארוכה של אנשים שנרשמו לדיבור, אלא הקראת את אלה שנמצאים. אני יודע שמזכירות הכנסת לא אוהבת את זה כל כך. היא אומרת, שלא יבואו בטענה: כן הייתי, לא הייתי. אתה גמיש בעניין הזה. + + אנחנו יודעים שאין צורך בתהליכים אלו להקריא שמות של אנשים שיכול להיות מסיבות שונות שהם לא נמצאים. כמו אתמול; אותו חבר כנסת, ודאי אם הוא היה הראשון ברשימה, בולט מאוד, שמו הוקרא עשרות פעמים, והוא לא נמצא, ויכול להיות שמסיבות מוצדקות וקיזוזים כאלה או אחרים, או שהוא בשליחות בחוץ-לארץ, בשליחות של המדינה. יכול להיות גם ששרת המשפטים לא נמצאת – ומאוד בלטה השליחות החשובה שהיא עושה בחוץ-לארץ. לכל אורך הערב והלילה אתמול בלט הנושא שלה. כך אני אומר בנושאים האלה, וגם בנושאים האחרים. יש תועלת בעניין הזה. + + וזה מאוד מתחב��, אדוני היושב-ראש, למה שאמר פה יושב-ראש הכנסת הקודם, חבר הכנסת רובי ריבלין, על ההשתתפות והדיונים בימי שלישי. קודם כול, אני רוצה להגיד לך, אדוני – – – היה מתאים ליום שלישי הזה – יום שלישי הזה, אחרי יום ולילה ארוכים, שביום הזה לא יהיו דיונים כמו הצעות לסדר-היום והציון של ימים מסוימים שאנחנו מציינים בכנסת. יש ימים מסוימים: יום הילד, יום האישה, היום הבין-לאומי – אנחנו מציינים הרבה ימים, ואני מבין שהנשיאות מתעלת את זה לכיוון יום שלישי. ביום הזה לא רצו להכביד על הכנסת. מעבר לכך, היה מספר רב ומכובד מאוד של חברי כנסת במהלך הדיון ביום שלישי, לאחר הלילה הארוך. ולא זו אף זו, אני חושב – ואני מציין את האופוזיציה, היום אני חבר אופוזיציה, שהנוכחות שלה כאן היא מרשימה. לאורך כל הדיונים היא הייתה לא פחות מהקואליציה. ומעבר, אדוני היושב-ראש, יכול להיות שצריך נושאים מסוימים, כמו שאילתות דחופות, להעביר ליום שלישי. + + הבעיה הכי גדולה שמשתקפת בתקופה האחרונה, אדוני היושב-ראש והיושב-ראש לשעבר, שלא רק זה – גם דיוני הוועדות ביום שלישי התמעטו ונחלשו. מה שקורה, שמכיוון שיום שלישי הוא לא יום שהוא יום עבודה מלא בכנסת, בנוכחות מכובדת, בנוכחות גדולה, אז גם דיוני הוועדות, שהיו צריכים להיות ביום שלישי דיונים מלאים ופוריים מבוקר עד שעות הצהריים מינימום, רואים בסדר-היום החלשה או התמעטות של הדיונים האלה. + + לכן, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת באה לייעל את עבודת הכנסת, שבימים האלה יש לה חשיבות גדולה מאוד. אני אודה לכולם, ולחברי חברי הכנסת ששותפים אתנו בהצעה – חבר הכנסת יריב לוין, חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת יעקב אשר – לתמוך בקריאה ראשונה. תודה. + + + תודה, חבר הכנסת מקלב. אני רואה שגם חברי הכנסת איתן כבל – – – + + + למה אתה חושב? + + + איתן כבל פה. יפה, חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. ראשון הדוברים. + + + אדוני היושב-ראש – – + + + לא נותק הכבל. + + + – – הבעיה אצלך שאתה מתחיל לחשוב. + +אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קצרנית יקרה – אני לא הזכרתי אתכם. גם אתמול עשיתם עבודה כל כך מדהימה, והיה צריך להגיד לכם מילה טובה על העבודה שעשיתם אתמול. + + + שלוש דקות, אני מזכיר. + + + זה חשוב. + + + אדוני השר, קמתי לכבודך כשנכנסת, כמו תמיד. + + + והדרת פני זקן. + + + יפה. אתה רואה? שנינות, לא רק אצלך. + +לגופו של עניין, אני רוצה להמשיך, אדוני היושב-ראש, בדיון הקודם. קודם כול, אני תומך בהצעת החוק לתיקון חוק מבקר המדינה. זה תיקון נכון, חשוב, ושוב, ברכות לחברים שמביאים את התיקון. + +ושוב אני רוצה לחזור למקומה של הכנסת. נוח לי לדבר עם יושב-ראש הכנסת לשעבר, חבר הכנסת ראובן ריבלין, כיוון שבאמת חיליתי את פניו יותר מפעם אחת, וגם את פני יושב-ראש ועדת הכנסת לשעבר, והיום יושב-ראש הקואליציה, ודיברנו על הפעולות שיש לעשות כדי שכבודה של הכנסת באמת יכובד. אני אומר את זה בעיקר לחברי הכנסת החדשים. + +למשל, נושא התקנות. מצד אחד – אם אני פותח את הדיון הזה – אומרים לנו ככה: מה אתם מגישים כל כך הרבה חוקים? דרך אגב, זה נכון. ואני אוסיף ואומר עוד מדרגה, שחלק ניכר מהחוקים המונחים אין להם שום מקום בחקיקה ראשית. + + + חבר הכנסת מוזס, בבקשה לשבת. עוד מעט הולכים הביתה. נא לשבת. + + + אין להם שום מקום בחקיקה ראשית. ולעתים חלק מהם מייצרים זילות מעצם הופעתם בכלל בחקיקה ראשית. אבל מה? באים חברי כנסת – ואתם יודעים מה? בצדק – אומרים: מה אתה ��וצה? אם אני אבקש ממשרד להכין תקנות, אין מצב שאני אצליח לקבל את התקנות. זוכר, חבר הכנסת ראובן ריבלין, שאני קבעתי תקדים כחבר כנסת והגשתי בג"ץ נגד – חבר כנסת מגיש בג"ץ נגד המדינה, נגד משרד ממשלתי – מה שהיה משרד התמ"ת, היום הוא משרד הכלכלה – על סדרה של חוקים שהעברתי והמשרד התחייב להתקין תקנות ולא תיקן. + + + תקנות לביצוע. + + + תקנות לביצוע. בוודאי. אז מה מצפים? + + + זמן המתנה? + + + לא, זה דווקא לא היה זמן המתנה, זה היה על החזר מוצרים. זה היה על החזר מוצרים. אני רק רוצה שתדע, רק בימים אלה, סוף החוקים – – + + + היום. + + + – – ממש – התקשרה אלי עורכת-הדין טל חכם כדי להודיע לי שבג"ץ הודיע על סגירת התיק כיוון שמשרד הכלכלה דהיום התחייב להעביר את התקנות האחרונות. שימו לב, זה למעלה משבע שנים. אז מה מצפים? אם זו לא זילות של הכנסת – שלא נדבר – – – + + + זו זילות של החוק. + + +של החוק, בוודאי. אני לא רוצה לבוא ולהציג בפניכם את העניינים העומדים – ואתה יודע את זה – בנושאים שנוגעים לחוץ וביטחון. הרי אין לנו כמעט כלים. נדמה לנו – וקצת השתבשה דעתנו בכל הנוגע לחקיקה – שחקיקה לכאורה היא חזות הכול. חקיקה היא חשובה; היא חשובה מאוד אפילו. אבל בסופו של עניין, אחת מאבני היסוד של כנסת ישראל בחלוקת התפקידים זה העניין של הפיקוח. ובפיקוח אנחנו כושלים בצורה כמעט יומיומית, בכל נושא. + + + תודה. תודה, חבר הכנסת כבל. + + + תודה. + + + הדובר הבא – חבר הכנסת איציק שמולי. ישנו? + + + אין כמו איתן כבל. + + + איננו. חבר הכנסת הבא שאני מזהה כאן במליאה הוא חבר הכנסת ישראל אייכלר, שאם יואיל להפסיק לדבר בטלפון הנייד, אולי נוכל כולנו לשמוע אותו על גבי הדוכן. בבקשה. שלוש דקות. + + + אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה לחזור על דברים שכבר דיברנו, אבל אני בעד, חסיד מאוד גדול של מה שנקרא "פוליטיקלי קורקט". מישהו אמר לי שבקליפורניה, אם אתה יורד במעלית עם מישהו שמעולם לא הכרת, אתה שואל אותו: איך קוראים לך? הוא עונה: ג'ו. אז אם לא אמרת לו ארבע פעמים את השם ג'ו: מה שלומך, ג'ו? באיזו קומה אתה יורד, ג'ו? זה כזה מין מנהג. בישראל זה אחרת לגמרי. יש למשל מקומות ששם יורדים אנשים במעלית כמו רובוטים – אף אחד לא מכיר את השני. אמרתי לו: אני מעדיף את השיטה של קליפורניה. אז הוא אמר: אבל זה בלוף, כי השקר הגדול ביותר באמריקה הוא שאנחנו חייבים לצאת לארוחת צהריים. אנחנו צריכים לצאת ללאנץ'. שניהם לא מתכוונים לצאת ללאנץ', אבל זה נימוס. בתקשורת האמריקנית יש הרבה ביקורת, אבל יש איזשהו סדר של דיבור. אני לא אומר שצריך ללמוד מאמריקה את הכול, אבל "חוכמה בגויים – תאמין". + +הפוליטיקלי קורקט הוא דבר חשוב מאוד, להבדיל מהדוגרי בפרצוף. כאשר אומרים שאסור להגיד את המילה "ערבי" ואסור להגיד את המילה "אתיופי" ואסור להגיד את המילה הזו – אני בעד. אבל בתנאי אחד: שזה יהיה הדדי. הציבור החרדי סובל מהעניין הזה בצורה לא נורמלית, ולכן אני בעד שהם ייזהרו אחד בכבודו של השני, אבל אני לא יכול לקבל בשום פנים ואופן שבעולם יש שיח תקשורתי אנטי-חרדי קבוע, שמסית המונים. כשאני קורא את אתרי האינטרנט של החדשות או שומע טלוויזיה ורדיו – טלוויזיה רק שומע, לא רואה, אלא אם כן אני בפנים, בתוך המכשיר; אבל מבחוץ אני רק שומע. כשאני שומע את הדיבור נגד הציבור החרדי בצורה כל כך גסה, עוינת, בלי שום פוליטיקלי קורקט, לא משנה מה הוא יעשה: גם אם הוא גנב הוא חרדי, גם אם הוא עשיר הוא חרדי וגם אם ��וא יורק הוא חרדי. הצליחו להפוך את הדבר החרדי – שהנביא אומר: "שמעו דבר ה' החרדים אל דברו" – למשהו מוקצה מחמת המיאוס. אז האנשים האלה באים להגיד ולהטיף מוסר לאחרים לעשות פוליטיקלי קורקט על דברים אחרים? זה לא. המשחק חייב להיות כוללני. + +ואז אומרים: גם החרדים תוקפים אחרים. נכון, צריך גם את זה להפסיק. אבל איך? כשאתה צריך להתגונן – פעם אמרו לי שבלבנון, כשנופל פגז ישראלי בבית ערבי, אז כל העולם מראה את התמונות של הפצועים, אבל כשפוגעים בישראל לא מראים את התמונות האלה, כי היהודים בדרך כלל לא פותחים את הקורבנות בצורה מזעזעת. + + אז הפוליטיקלי קורקט הוא דבר חשוב מאוד, ושיכבדו אחד את השני, לא כי אוהבים אחד את השני, אי-אפשר לעשות שתהיה אהבת חינם. אבל לא ייתכן שאנשים – ויש את זה, אני לא מדבר על משהו תיאורטי – 24 שעות ביממה לא תמצא תוכנית רדיו או טלוויזיה או תקשורת אחת שלא מסיתה את ההמונים נגד הציבור החרדי בצורה זו או אחרת. + + + תודה. + + + ואז באים וצועקים: למה אמר מישהו מילה כזאת? למה הוא הזכיר את המילה "ערבי" ולמה הוא הזכיר – זה לא. צריך להיות פוליטיקלי קורקט, למרות שזה מזויף, הפוליטיקלי קורקט. + + + צריך נימוס, אתה אומר. + + + נימוס, כן. + + + כמו למשל לא לדבר בטלפון במליאה. + + + אני לא יודע מי קבע שזה לא מנומס. + + + אבל ככה קבעו. + + + אני חושב שכשאנשים מדברים בטלפון במליאה, לפחות הם לא מפריעים לנואם. + + + לא, לא דיברתי אליך. זה בסדר, מי שהיה צריך להבין – – – + + + אבל אם נקבע שאסור לדבר בפלאפון, אז לא לדבר בפלאפון. + + + לא לדבר בטלפון. + + + ואחד הדברים שהיה פעם, למשל לבוש – – – + + + אייכלר, זה לא רק נקבע בתקנון, שאין שיקול דעת ליושב-ראש – הוא צריך להוציא אותך – – – + + + יופי. ופעם היו תקנות שצריך לבוא למליאה בחליפות. + + + אבל זה החוק. + + + חבר הכנסת זאב, חבר הכנסת זאב, חבר הכנסת נסים זאב – כרגע הוסבר לי שאני חייב להפסיק את דיבורך בטלפון. + + + אגב, כשאני דיברתי בפלאפון, דיברתי שם בצד. + + + גם כן לא מנומס. לא, לא, אני מנסה בעדינות להפיג את – – – + + + לא, לא, בצד אפשר, כך אמרו לנו. + + + דובר כאן על כבוד במליאה וכיצד הידרדרנו – אז אני מעיר לחברי הכנסת הנוכחים שגם כאן, בדיון כרגע, יש אי-אלו בעיות של נימוס. + + + חבר הכנסת פייגלין, עוד משפט אחד לחדשים – אתה מהחדשים. אתה יודע שהיה פעם תקנון בכנסת שבאים בלבוש הולם, שכולם צריכים ללבוש חליפות? פה הורידו את המזגן כדי שיוכלו ללכת בלי בגדים, ואז גם אנחנו צריכים להוריד את החליפות. אז תעשו תקנון שצריך לבוא למליאה בלבוש הולם, זה הרבה יותר חשוב מאשר הפלאפונים. תודה. + + + גם זה וגם זה חשובים. תודה רבה, חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. חבר הכנסת מוזס היה פה לפני רגע. אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם מיכאלי – מוותר. אחרון הדוברים שאני מזהה אצלי – לא, לא אחרון הדוברים: חבר הכנסת נסים זאב. + + + אני לא אחרון? + + + אתה לא אחרון. אחרון הדוברים שנמצאים כאן: חבר הכנסת יצחק הרצוג. כבר לא נמצא. אז חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים. אם הוא יבוא הוא יוכל לדבר. בבקשה. שלוש דקות לרשותך. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמה אפשר לעשות זילות בנושא של בחירת מבקר המדינה? כמה? מה קורה בעולם? מישהו בדק? מה קורה בארצות-הברית, איך בוחרים מבקר מדינה? + + + איך בשווייץ? + + + איך בשווייץ? איך בוחרים? זה public, זה צריך להיות ציבורי. כמו שאתה בוחר ראש ממשלה ואתה בוחר חבר כנסת, אתה בוחר גם מבקר מדינה. עכשיו תתארו לכם – – – + + + זה לא החוק. + + + אל תגיד לי אף פעם "לא נכון". תמיד תגיד נכון – – – + + + זה לא החוק. + + + אנחנו מדברים על מבקר המדינה, לא? + + + אבל זה לא החוק. + + + הוא אומר שלא זה החוק. + + + אתה רוצה שתהיה בחירה כללית? + + + אתה לא הבנת, אני רק נותן לכם – – – + + + המשך, המשך, הוא יבין. המשך – – – + + + אני אומר, כמה אפשר לעשות זילות מהעניין? ללכת לרוב מזדמן בכנסת ישראל? תתארו לכם שהם יעשו את זה ביום שלישי, ויהיו פה חמישה חברי כנסת, ושלושה יהיו בעד ושניים נגד. אז הוא ייבחר? תגידו לי, זה מבקר המדינה שלנו? וכשאתם רוצים לפטר אותו, מה אתם צריכים באמת? שני-שלישים מחברי הכנסת? אני מוכן שחמישה יבחרו אותו וחמישה יפטרו אותו, אין לי בעיה עם זה, "כבולעו כך פולטו". + + לא יכול להיות שהבחירה תהיה כל כך בקלות. אפשר לבחור מבקר מדינה לפי בחירתך, לפי הנאתך, כאשר בכל מדינות העולם בוחרים מבקר מדינה בדחילו ורחימו. אז מה אם יהיה עוד פעם סיבוב, לא הבנתי, מה יקרה? אני חושב, אדוני היושב-ראש, אם יש מצב שצריכים לעשות סיבוב שלישי, אני מציע ההפך: שלא יעשו את הסיבוב השלישי באותו יום, שיעשו אותו אולי במחשבה – אפילו שבוע אחרי, לדחות את זה שבעה ימים, לעשות חשבון נפש. + +תגידו לי, לא סבלנו מספיק מהמבקר הקודם? אני רוצה לדעת. תארו לכם עוד מבקר כזה, שיביא לנו על כל נושא את כל הכתבים ואת כל התקשורת. איך הכנסת הזו יכולה לתפקד בכלל? אז אתה רוצה לבחור אותו בשלושה מול שניים? אני שואל אותך. אני לא מדבר תיאורטית: אתה יודע שפה, חוקים מהמעלה הראשונה שהיו פה, בכנסת ישראל, עברו לפעמים בשניים מול אחד. + + + נו, מה תעשה? + + +אז לא נעשה כלום. אדוני, אתה בוחר פה מבקר מדינה שיש לו תפקיד רם, משמעותי ביותר, ואני לא חושב שצריכים ללכת בקלות ראש כזו ולומר: טוב, בוא נקל על חברי הכנסת המסכנים, שכל כך עובדים קשה, שפעם שלישית לעשות את הסיבוב – זו הבעיה שלנו פה. + +אני חושב שזו טעות. אני חושב שצריכים לעשות, אפילו להחמיר בדבר. אבל לא להקל ראש. ואני מצטער, אני חושב שהלך החבל אחר הדלי. יש מושג כזה. בגלל שנשיא המדינה – אולי יש פה איזה קונסנזוס – נשיא המדינה, אין לו שום כוח והשפעה מבחינה חוקית במערכות המשפטיות שלנו. אבל מבקר המדינה יכול להחליט שראש הממשלה עומד לדין. הוא יכול להחליט החלטות שאפילו שופטי בית-המשפט העליון לא יכולים להחליט בהן. ובקלות הרבה יותר. כי מעליו אין אף אחד, רק הקדוש-ברוך-הוא. אז למה להקל ראש? + + אני נגד החוק, חד וחלק. + + + תודה. + + + אני אומר לך, חברי אורי מקלב: תחזור בך מהחוק. ההפך הוא הנכון: אם אפשר להחמיר כמה שיותר – תחמירו, כדי באמת לעשות חושבים איך אני בוחר מבקר מדינה, ולא בקלות כזו, רוב מזדמן בכנסת שלנו. כי אני אומר לך, מה שיקרה – יפתיעו אותך, השלטון. למשל, היום ישראל ביתנו הם בעצם מחליטים הכול, "מי יאמר לך מה תעשה ומה תפעל". יביאו לך איזה הצעת חוק ביום כזה שיש בקושי שישה-שבעה חברי כנסת, ויעבירו את החוק, את המבקר שהם רוצים בו וחפצים בו. אני חושב שזו טעות. + + + אחרי כל סבב – – – את כל החברים – – – + + + אני מוכן שיהיה רוב מזדמן גם לפטר אותו. + + + – – – + + + אני מבקש: אם ההחלטה בסופו של דבר תתקבל, בניגוד לדעתי, הלוא מי אני? אדם קטן מאוד, בסך הכול חבר כנסת – אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, צריכים לקבל החלטה: "כבולעו כך פולטו". כמו שהוא נכנס בקלות, אפשר גם לפטר אותו ברוב מזדמן, אין לי בעיה עם זה. + + + תודה לחבר הכנסת נסים זאב. + + נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? + +ההצעה להעביר את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 48) (שינוי סדרי הצבעה), התשע"ג–2013, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. + + + אפשר להוסיף אותי, אדוני היושב-ראש? + + + בעד או נגד? + + + בעד, כמובן. + + + בעד – 10, נגד – 2. הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 48) (שינוי סדרי הצבעה), התשע"ג–2013, עברה בקריאה ראשונה, ותועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט. + +תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ד באב התשע"ג, 31 ביולי 2013, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. + +הישיבה ננעלה בשעה 18:30. + + + + +