diff --git "a/4109/raw.transcript.txt" "b/4109/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/4109/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,2013 @@
+א' בחשוון תש"ע, 19 בחודש אוקטובר 2009, למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. 
+
+הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/1684/18 וכלה בהצעת חוק פ/1695/18 – הצעת חוק יועצת לענייני מעמד האשה בגופים ציבוריים, התש"ע–2009, מאת חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון – פרסום החלטות), התש"ע–2009, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – מינוי, האצלה, ביטול והעברה מכהונה של סגן ראש הרשות), התש"ע–2009, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי וזבולון אורלב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: נבצרות בעת חקירה והפסקת כהונה בעת הגשת כתב אישום (תיקוני חקיקה), מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק פיקוח על איכות המזון במוסדות חינוך והגנה על בריאות התלמיד, התש"ע–2009, מאת חברי הכנסת דני דנון, זבולון אורלב, יריב לוין, רונית תירוש ויוחנן פלסנר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק קליטת יהודי אתיופיה, התש"ע–2009, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת מפעל מוגן), התש"ע–2009, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק ניסויים רפואיים במסגרות תחת מרות, התש"ע–2009, מאת חברי הכנסת רחל אדטו, דניאל בן-סימון, מירי רגב ומשה מטלון; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – חובת תשלום פיצוי הלנת שכר והארכת תקופת התיישנות), התש"ע–2009, מאת חבר הכנסת אילן גילאון; הצעת חוק המוהלים, התש”ע–2009, מאת חברי הכנסת חיים אורון, אילן גילאון וניצן הורוביץ; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חופשת הקיץ), התש"ע–2009, מאת חברי הכנסת כרמל שאמה ורוברט אילטוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת זיכיון לשידורי הערוץ השלישי), התש"ע–2009, מאת חברי הכנסת כרמל שאמה ונחמן שי.
+
+המלצה של הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: סיוע לחבר כנסת המוגבל בניידות.
+
+ כמו כן אודיעכם כי על חוברות הצעות חוק הממשלה מס' 455 ו-456 מופיע תאריך שגוי. מדובר בהצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התש"ע–2009, ובהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62), התש"ע–2009. הצעות החוק הונחו על שולחן הכנסת ביום כ"ו בתשרי התש"ע, 14 באוקטובר 2009. 
+
+ עוד הונח ביטול לוח תיקונים מס' 2 להצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט–2009.
+
+ כמו כן אבקש להודיעכם כי חבר הכנסת אילן גילאון מבקש להסיר את שמו מהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הקלות בניידות), התשס"ט–2009 – פ/1550/18, וכי חבר הכנסת ישראל חסון מבקש להסיר את שמו מהצעת חוק איחוד מועצות מקומיות ראש-פינה וחצור-הגלילית, התשס"ט–2009 – פ/1643/18. תודה. 
+
+
+
+
+ חברותי וחברי חברי הכנסת, כבוד השר, הבוקר הגיעה אלינו הידיעה העצובה על פטירתו של חבר הכנסת לשעבר הרב שלמה לורינץ. שלמה לורינץ הלך לעולמו בשיבה טובה, והוא בן 92 שנים. רק לפני חודשים מספר, כאשר נפרדה הכנסת מסמדר אלחנני, היה כאן בין כל ראשי יושבי-ראש ועדת הכספים, לדורותיהם, ובמלוא אונו דיבר ושיבח את הגברת אשר לשמה ולמענה נתכנסנו.
+
+רבותי חברי הכנסת, נכבד את זכרו בקימה. בבקשה. 
+
+(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.)
+
+
+ נא לשבת. 
+
+ חברי הכנסת, שלמה לורינץ פרש מהכנסת אחרי 33 שנים של חברות רצופה וברוכת-מעש. הוא כיהן מיולי 1951 ועד ליולי 1984. בשנים אלה הוא היה מנציגיה המובהקים של סיעת אגודת ישראל.
+
+ שלמה לורינץ זכה להערכת הכול, בייחוד בתקופה שבה עמד בראש ועדת הכספים של הכנסת. 
+
+ בתום השבעה נעלה את זכרו באחת מישיבותיה הקרובות של הכנסת. 
+
+ אני שולח בשמכם מכאן תנחומים לבני משפחת המנוח ולחבריו באגודת ישראל. יהי זכרו ברוך. 
+
+אנחנו ממשיכים ועוברים לסדר-היום. קדימה מושכת את הצעת האי-אמון שלה? 
+
+ כן. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, שלוש הסיעות הערביות הגישו הצעת אי-אמון. האם אתם מושכים את הצעת האי-אמון שלכם? 
+
+
+ כן. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ [מס' מ/429; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 1950.]
+
+
+ לפיכך, חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. סדר-היום, אנחנו לא יכולים להמשיך אותו בסדר הרגיל שנקבע, שכן אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו היינו אמורים, מייד לאחר ההצבעה על האי-אמון, לקיים ישיבה לזכרו של חבר הכנסת לשעבר רענן נעים. הואיל ואנחנו הודענו למשפחה שהאזכרה תהיה בין 17:30 ל-18:00, כמובן שלא נקיים אותה עכשיו ונמתין למשפחה. ולכן, אדוני השר ואדוני יושב-ראש הקואליציה, הואיל וסדר-היום הוא סדר-יום רץ, אני מחויב על-פי התקנון. אם יש מישהו שמציע הפסקה, מצד האופוזיציה – – –
+
+
+ לא, לא. 
+
+
+ הצבעה.
+
+
+ כמה מפתיע. זה מאוד מפתיע. 
+
+
+האם אני לא יכול לסכם את הדיון? 
+
+
+ לסכם את הדיון? איזה דיון? של קריאה ראשונה? 
+
+
+ – – –
+
+
+ לא היה דיון. 
+
+
+ – – –
+
+
+ הוא שאל אותי. נדמה לי שהוא שאל אותי. גם בסופו של דבר אני אחליט, אז בשביל מה – האם כבוד השר מבקש לדבר לפני ההצבעה בקריאה ראשונה? 
+
+
+ כן. 
+
+
+ בבקשה, יעלה וידבר. מדוע לא? 
+
+
+ על מה? 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, היה דיון. 
+
+
+ הוא רוצה לרענן את זיכרונם של חברי הכנסת. אדוני צריך בערך עד חמש דקות. 
+
+
+ למה לא הצבעה? 
+
+
+ אני אסביר לך אחר כך. 
+
+
+ – – –
+
+ אדוני, אם יכול – יסביר, כי אני לא רוצה שיטענו טענות נגד הדמוקרטיזציה. 
+
+
+ אני מציע לכם לא לשאול שאלות כי הזמנתי את השר. בכל זאת עברו חודשים רבים, השר רוצה לרענן את זיכרונו על מה הוא הולך להצביע גם כן. 
+
+ – – – לרענן את זיכרונו של השר. 
+
+ יכול להיות. אם תרצה אחר כך לדבר, אני בטוח שהשר ישמח שתענה. 
+
+
+ שיעורים פרטיים – – –
+
+
+ אדוני השר, חמש דקות מספיקות לו כדי להסביר שאין קשר בין משילות ובין הצעת החוק הזאת. 
+
+
+ בבקשה, רבותי חברי הכנסת. 
+
+
+ נכון שצריך לרענן גם את זיכרוני, אבל טוב שזה נאמר, כי כנראה שצריך לרענן גם את זיכרונם של חלק מחברי קדימה, שהצטרפו אליה לאחר שקדימה פרשה כבר מהליכוד, כי דווקא טוב שגם יושב-ראש הכנסת לשעבר נמצא כאן. הוא יכול להזכיר לכולנו, אני חושב, שלפני חמש או שש שנים, כאשר ממשלת ישראל, מדינת ישראל, נקלעה למצב כלכלי מאוד מאוד קשה ונאלצנו לעשות צעדים לא פשוטים ולהעביר תוכנית להבראת המשק בישראל, אז בהחלט יזמנו את אותו תיקון ידוע, שהיום הממשלה בעצם מבקשת להצביע על מנגנון לשיפורו, ואותו תיקון דיבר על כך – וכיוון שבאמת עברו הרבה שנים, אני אשמח אם חבר הכנסת בר-און, יושב-ראש ועדת הכנסת לשעבר, יתקן אותי – אין בעיה – במהלך דברי, היום אני מאוד אשמח לקריאות ביניים. 
+
+
+ אני רושם. 
+
+
+ אתה יכול להפריע לי גם באמצע, זה בסדר. 
+
+
+ אל תאשרו קריאות ביניים. חמש דקות אין קריאות ביניים. הצבעה.
+
+
+ בכל אופן, אני חושב שבאותו זמן כאשר היינו צריכים לעשות את אותם צעדים לא פשוטים, אף א��ד מחבריך, חבר הכנסת פלסנר, שעזרו לנו להעביר את אותו תיקון, לא חשב שיש בכך פגיעה בדמוקרטיה, אלא להיפך. גם אני הייתי חבר כנסת כאן עד לא מזמן, אולי אני גם אחזור להיות רק חבר כנסת, ואני זוכר היטב את המגמה שכנסת ישראל מצטיינת בה. 
+
+יש חברי כנסת שעושים את זה באופן אחראי, ויש כאלה שעושים את זה באופן קצת פחות אחראי, ומגישים הצעת חוק בלי שיש להם שום רצון אפילו לקדם אותה, אלא רק כדי לזכות בכותרת. אבל בסופו של דבר, מי שצריך לשלם את המחיר התקציבי במקרה שהצעת החוק הזו עוברת – לא שאני חושב שזה יקרה אצלנו, כי בסך הכול הקואליציה מתפקדת היטב בשונה מהממשלה הקודמת, שבה חברי כנסת מהאופוזיציה, הם היו הח"כים המצטיינים, והם הצליחו להעביר עשרות הצעות חוק טובות וראויות. אנחנו ככה במידת הזהירות הנדרשת, ומתוך רצון – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ למה? אני מעוניין לשמוע את ההערות, חבר הכנסת בר-און. חשבתי שמצליף הסיעה זה לא אדוני.
+
+ יש לנו עניין רב שכלכלת ישראל, בשונה ממה שהיה קודם, תנוהל באופן מאוד אחראי, מפוקח, מבוקר. לדוגמה, היינו יכולים ללכת לדברים הרבה יותר קיצוניים. אם היית שואל את שר האוצר, לדוגמה, שהוא פועל באופן מאוד אחראי, והוא מבין שכשהצעת חוק תקציבית עוברת, אותו חבר כנסת לא תמיד מגלה לציבור שכדי ליישם אותה, צריך גם לעתים לפגוע בסקטורים כדי לממן את יישומה. ולכן, אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו אנחנו נבקש מחבר כנסת שמציע שהוא יצביע על המקור התקציבי שממנו הוא מתכוון לממן את הצעת החוק שלו. הרי אנחנו יודעים, יש כאן הצעות חוק חדשות לבקרים וכולן נשמעות טוב. 
+
+ אני זוכר את שר האוצר לשעבר, היתה לו סגולה מיוחדת. דרך אגב, כל פעם שהוא היה עולה כדי לשכנע את הכנסת להתנגד להצעת חוק תקציבית, היא היתה עוברת – בין אם זה היה על הכרה בריבית על המשכנתאות, בין אם זה היה על החזרת קו התעופה לקריית-שמונה שהופסק בתקופתה של הממשלה הקודמת. בעזרת השם, אני מקווה שאנחנו נחזיר אותו. ועוד הרבה מאוד הצעות חוק שיש להן עלות תקציבית לא מבוטלת, ובסופו של דבר אם הן יעברו באופן מקרי כיוון שינוצל איזושהי רוב כזה או אחר שקיים בכנסת, ביום שלישי אחר-הצהריים, כששרי הממשלה מנסים למלא את תפקידם לשביעות רצונו של הבוחר, הרי שלאחר מכן, מי שעלול לשלם את המחיר זהו הציבור.
+
+ לכן, את אותו מודל בדיוק שעבר כאשר חבר הכנסת בר-און היה יושב-ראש ועדת הכנסת – מעולם לא נשמעה טענה נגד הדמוקרטיזציה של התהליך הזה, אלא להיפך. כולנו ראינו אותו כניהול אחראי של תקציב המדינה, כך שממשלה שנבחרה על-ידי הציבור כדי לקבוע סדר עדיפויות, וסדר עדיפויות, אדוני היושב-ראש, זה לא רק סדר עדיפויות אחראי, לאומי, מדיני, מה שאולי באופוזיציה מתקשים להבין, ולכן לא כל כך מגבים אותנו כשאנחנו מנסים להגן – – 
+
+
+ אבקש לסיים.
+
+
+ – – על תוצאות של פעולות של הממשלה הקודמת. ניהול תקציבי אחראי, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה אומר גם שהממשלה אחראית על העלויות התקציביות של חוקים פרטיים שמגיעים מהכנסת. אם חבר כנסת יש לו – – 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ – – הצעת חוק ראויה, טובה, אחראית, אין לנו שום ספק שהוא יוכל לשכנע 50, ואפילו 60, ואפילו יותר. אבל אף-על-פי שאפשר היה גם לקבוע יותר – – 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ – – חשבנו שמוטב להסתפק ב-55 חברי כנסת.
+
+
+ אני מאוד מודה לשר שהואיל להזכיר לחברי הכנסת על מה הם עומדים להצביע. תודה רבה.
+
+
+ ויש כאן דבר מאוזן ואחראי. תודה. 
+
+ אנ�� מבקש מהכנסת לתמוך בחוק בקריאה ראשונה ולהעבירו לוועדת הכספים לשם הכנתו לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
+
+
+ בהחלט. רבותי חברי הכנסת, סדר-היום נקבע בעצה אחת עם יושב-ראש הקואליציה. ודובר על הצבעה. אפשרתי לשר המקשר בכל זאת לרענן את זיכרונם של חברי הכנסת. חמש דקות הן בהחלט זמן – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לאחר אי-אפשר. אתה יכול להסיר את זאת מסדר-היום. אני לא בטוח שאנחנו – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ הואיל והדבר קבוע להצבעה, אני לא יכול – אתה תגיש בהצעה לקריאה ראשונה פעם נוספת. 
+
+
+ – – –
+
+
+ שמעתי. רבותי, נא לשבת. 
+
+
+ – – – הצבעה שמית.
+
+
+ הצבעה שמית אתה יכול לבקש. 
+
+
+– – –
+
+
+ אוקיי. רבותי חברי הכנסת, הממשלה יכולה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ הממשלה לא צריכה – – –
+
+
+ הצבעה בבקשה – – –
+
+
+ – – – לבקש לא להצביע. רבותי, יש לך 20 חתימות, תנו לי 20 חתימות, הממשלה מבקשת. נדמה לי שהדבר אפשרי. 
+
+
+ לא צריך, הממשלה לא צריכה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הממשלה לא צריכה לפי התקנון – – – לבקש שמית. 
+
+
+ אני יודע. הוצע להחזיר את הצעת החוק לממשלה. תועמד להצבעה הצעה זאת. הקריאה הראשונה תסתיים בהצבעה בעד העברה של הצעת חוק. 
+ 
+
+ – – –
+
+
+ היא לא הסתיימה, קריאה ראשונה, עזבו. עשו לי טובה. 
+
+רבותי חברי הכנסת, האם הממשלה מבקשת הצבעה שמית?
+
+
+ אפשר להצביע.
+
+
+ להצבעה שמית. נא לקיים. נא לקיים הצבעה שמית. בבקשה, מזכירת הכנסת. 
+
+
+– – –
+
+
+ אדוני – – –
+
+
+ אני אבדוק. למיטב זיכרוני – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ רבותי חברי הכנסת. רבותי חברי הכנסת. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה מזכיר לי את קורפו.
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, הדיון נקבע להצבעה. חבר הכנסת השר המקשר, התקנון לפניך. אני הולך להצביע על ההצעה בהתאם לקבוע בסדר-היום שאושר היום על-ידי המזכירות. יש לך בקשות, תבדוק מה אתה רוצה, תודיע לי. אני הולך להצבעה. האם יש איזושהי בקשה?
+
+
+ יש בקשה, אדוני – – –
+
+
+ אתה צודק, דרישת הממשלה – – –
+
+
+אני יודע מתי חיים אורון נלחם, ומתי חיים אורון אומר את הדברים. אני אומר לכם, בשנות חלדי – אני לא רוצה להיות בטוח, כי יכול להיות ששינו את התקנון בזמן שאני לא הייתי איזה יום אחד, יכול להיות. אבל השבוע למדתי הרבה על עניין שינויים, שהם מודעים רק למשנים, אז חשבתי שאולי שינו בלי ידיעתי. הממשלה יכולה לבקש הצבעה שמית. 
+
+נא להצביע הצבעה שמית. בבקשה. 
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ רוחמה אברהם-בלילא – אינה משתתפת בהצבעה
+
+
+נוכחת ולא מצביעה.
+
+
+נוכחת ולא מצביעה. 
+
+ (קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ עפו אגבאריה – אינו נוכח 
+ רחל אדטו – אינה משתתפת בהצבעה
+
+
+ נוכחת ולא מצביעה.
+
+
+נוכחת – לא מצביעה. אם את יכולה לומר גם "נמנעת", זו תהיה אותה תוצאה במה שאני רואה שכמסתמן.
+ 
+ (קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+יולי יואל אדלשטיין – בעד
+ יעקב אדרי – נמנע
+ יצחק אהרונוביץ – בעד
+ אורי אורבך – בעד
+
+
+ רבותי, לא להפריע בזמן הצבעה.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ חיים אורון – אינו משתתף בהצבעה 
+
+
+ לא רוצה להשתתף בהצבעה.
+
+
+ לא משתתף בהצבעה.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ זבולון אורלב – בעד 
+ דוד אזולאי – בעד 
+ אריאל אטיאס – אינו נוכח 
+ דניאל אילון – בעד 
+ רוברט אילטוב – בעד 
+דליה איציק – אינה משתתפת בהצבעה
+ מיכאל איתן – בעד
+ אריה אלדד – אינו משתתף בהצבעה
+ טלב אלסאנע – אינו משתתף בהצבעה
+ זאב אלקין – בעד
+ חיים אמסלם – בעד 
+ אלי אפללו – אינו משתתף בהצבעה
+
+
+ נוכח ולא מצביע.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ אופיר אקוניס – בעד
+ גלעד ארדן – בעד
+ אורי אריאל – אינו נוכח
+ זאב בנימין בגין – אינו נוכח
+ זאב בוים – אינו משתתף בהצבעה
+ אריה ביבי – אינו משתתף בהצבעה
+ זאב בילסקי – אינו משתתף בהצבעה
+
+ נוכח ולא מצביע.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח
+ מיכאל בן-ארי – אינו משתתף בהצבעה
+ דניאל בן-סימון – אינו נוכח
+ רוני בר-און – אינו נוכח
+ אבישי ברוורמן – בעד
+ מוחמד ברכה – אינו נוכח
+ אהוד ברק – אינו נוכח
+ אילן גילאון – אינו משתתף בהצבעה
+ גילה גמליאל – אינה נוכחת
+ מסעוד גנאים – אינו משתתף בהצבעה
+ משה גפני – אינו נוכח
+ אברהם דיכטר – אינו נוכח
+ דני דנון – בעד
+ ניצן הורוביץ – אינו משתתף בהצבעה
+ צחי הנגבי – אינו נוכח
+ יצחק הרצוג – בעד
+ דניאל הרשקוביץ – בעד
+ מגלי והבה – אינו משתתף בהצבעה
+
+
+ חברת הכנסת יולי תמיר מבקשת להצביע כי היא צריכה לצאת. 
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+יולי תמיר – נגד
+ מתן וילנאי – בעד
+ יצחק וקנין – בעד
+ נסים זאב – בעד
+ אורית זוארץ – אינה משתתף בהצבעה
+ חנין זועבי – אינה נוכחת
+ ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח
+ ציפי חוטובלי – בעד
+ דב חנין – אינו משתתף בהצבעה
+ יואל חסון – אינו משתתף בהצבעה
+ ישראל חסון – אינו משתתף בהצבעה
+ שי חרמש – אינו נוכח
+ אחמד טיבי – אינו משתתף בהצבעה
+ רוברט טיבייב – אינו משתתף בהצבעה
+ שלי יחימוביץ – אינה נוכחת
+ משה יעלון – אינו נוכח
+ אליהו ישי – אינו נוכח
+ איתן כבל – אינו נוכח
+ אמנון כהן – בעד
+ יצחק כהן – בעד
+ משה כחלון – בעד
+ חיים כץ – אינו נוכח
+ יעקב כץ – אינו משתתף בהצבעה
+ ישראל כץ – בעד
+ ציפי לבני – אינה משתתפת בהצבעה
+ לימור לבנת – אינה נוכחת
+ אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת
+ יריב לוין – בעד
+ אביגדור ליברמן – בעד
+ יעקב ליצמן – אינו נוכח
+ עוזי לנדאו – בעד
+ סופה לנדבר – בעד
+ מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח
+ שלמה מולה – אינו משתתף בהצבעה
+ שאול מופז – אינו משתתף בהצבעה
+ משה מטלון – אינו נוכח
+ אברהם מיכאלי – בעד
+ אנסטסיה מיכאלי – בעד
+ אלכס מילר – בעד
+ סטס מיסז'ניקוב – בעד
+ אורי מקלב – אינו נוכח
+ יעקב מרגי – בעד
+ דן מרידור – בעד
+ משולם נהרי – אינו נוכח
+ אורית נוקד – בעד
+ לאה נס – בעד
+ סעיד נפאע – אינו משתתף בהצבעה
+
+
+ נוכח אבל לא משתתף.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ בנימין נתניהו – בעד
+ חנא סוייד – אינו משתתף בהצבעה
+ מרינה סולודקין – אינה משתתפת בהצבעה
+ גדעון סער – בעד
+ גדעון עזרא – אינו נוכח
+ חמד עמאר – בעד
+ ציון פיניאן – בעד
+ אופיר פינס-פז – נגד
+ יוסי פלד – בעד
+ יוחנן פלסנר – אינו משתתף בהצבעה 
+
+
+ – – –
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ מאיר פרוש – אינו נוכח
+ עמיר פרץ – אינו נוכח
+ אברהים צרצור – אינו משתתף בהצבעה
+ פניה קירשנבאום – בעד
+ איוב קרא – בעד
+ מירי רגב – אינה נוכחת
+ דוד רותם – אינו נוכח
+ ראובן ריבלין – בעד
+ כרמל שאמה – בעד
+ יובל שטייניץ – בעד
+ מאיר שטרית – אינו נוכח
+ נחמן שי – אינו משתתף בהצבעה
+ סילבן שלום – אינו נוכח
+ יוליה שמאלוב-ברקוביץ – אינה משתתפת בהצבעה
+ שלום שמחון – בעד
+ ליה שמטוב – בעד
+ עתניאל שנלר – אינו משתתף בהצבעה
+ רונית תירוש – אינה נוכחת
+
+ יולי תמיר הצביעה נגד. 
+
+
+ שמעי נא, גברתי סגנית המזכיר, כל מי שאמר שהוא נוכח ולא משתתף, לא צריך להקריא את שמו פעם נוספת. רק אלה שלא נכחו ייקרא שמם פעם נוספת. בבקשה להקריא בסיבוב שני. 
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ אריאל אטיאס – בעד
+
+
+ בעד. אהוד ברק.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+גילה גמליאל  – אינה נוכחת
+
+
+ לפני כן אהוד ברק יש לך.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ נכון. 
+
+אהוד ברק – בעד
+משה גפני – בעד
+אברהם דיכטר – אינו נוכח
+חנין זועבי – אינה נוכחת
+
+
+ אינה נוכחת.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ שלי יחימוביץ – נגד
+משה מטלון – אינו נוכח
+אליהו ישי – אינו נוכח
+איתן כבל – אינו נוכח
+חיים כץ  – אינו נוכח
+
+
+ אינו נוכח.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ לימור לבנת – אינה נוכחת
+אורלי לוי אבקסיס – בעד
+יעקב ליצמן – אינו נוכח
+מנחם אליעזר מוזס  – אינו נוכח
+
+
+ אינו נוכח. מוץ מטלון.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ אורי מקלב  – אינו נוכח
+משולם נהרי – בעד
+
+
+ אבל מטלון יש לך.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ משה מטלון – בעד
+גדעון עזרא – אינו נוכח
+מאיר פרוש – אינו נוכח
+
+
+ אינו נוכח.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ עמיר פרץ – אינו נוכח
+
+
+ אינו נוכח.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ מירי רגב – אינה נוכחת
+
+
+ אינה נוכחת.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ דוד רותם – בעד
+מאיר שטרית – אינו נוכח
+
+
+ אינו נוכח.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ סילבן שלום – אינו נוכח
+
+
+ אינו נוכח.
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ רונית תירוש – אינה נוכחת
+
+
+ אינה נוכחת.
+
+תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, תמה הקריאה השנייה. האם יש חבר כנסת שנמצא באולם ולא השיב על ההצעה? חבר הכנסת אורי אריאל, האם אתה מצביע או נמנע, או נוכח אבל לא מצביע?
+
+
+ נוכח, נמנע.
+
+
+ נוכח, נמנע ולא מצביע. עפו אגבאריה – נוכח ולא מצביע. אוקיי, תודה רבה. הם היו נוכחים.
+
+רבותי חברי הכנסת, האם יש עוד מישהו מחברי הכנסת שמטיל ספק אם הוא הצביע או לא? תודה רבה. נא להביא לי את תוצאות ההצבעה. תודה.
+
+רבותי, חברי הכנסת, להלן התוצאות. אני עדיין לא מכריז, אני רק מודיע על התוצאות. 55 בעד, שלושה נגד. לא למחוא כפיים, מה קרה? 55 בעד, שלושה נגד. רבים החברים אשר השתתפו אבל לא הצביעו, ולא מנינו את מספרם.
+
+רבותי חברי הכנסת, אני מתכוון להכריז על העברת החוק בקריאה ראשונה ועל העברתו לשם הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, אלא אם כן מישהו ביקש לומר דבר מה. חבר הכנסת אורון, בבקשה – לפני שאני מכריז.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מדובר בחוק-יסוד. מדובר בחוק-יסוד שמשנה באופן מהותי את סדרי החקיקה בכנסת. אני חושב שחוק-היסוד הזה חייב לעבור ב-61. 
+
+
+ מוסרית אתה חושב?
+
+
+ אני חושב מוסרית.
+
+
+ השר ארדן, אם לדבר אתו אז לפחות בישיבה. אבל לא להפריע. טענתו היא טענה שבהחלט ראויה להישמע.
+
+
+ אני חושב שמוסרית, אני חושב שעניינית, מה גם שבמקרה זה הקואליציה הולכת להחיל את החוק הזה בעת כהונתה של הכנסת הזאת, ולכן אני חושב שהחוק לא עבר. תתכבד הקואליציה – יש לה רוב בטוח, מה אתה דואג, אדוני השר המקשר? יש לך רוב בטוח. תתארגן, תביא אותו, ותקבל 61. 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – – בסימן שאלה.
+
+
+ עכשיו אתה לא מטיף, אחרי זה תהיה לך הזדמנות, כי כל סיעתך נמנעה. אבל כרגע אתה אומר שצריך 61 כדי להעביר אותו. הבנתי. חוץ מזה, אמרת "לא מוסרי". כל הדברים האלה כתובים בספר דברי הימים, ונשמע אותם, אבל הם לא – – –
+
+בבקשה, השר סער.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, המלים "אני חושב" עדיין אינן בגדר טעם משפטי שמוכר לי או שמוכר למערכת המשפט. לא מדובר כאן בסעיף משוריין, וגם לא מדובר בסעיף שהפסיקה החילה עליו או על שכמותו חוב�� של רוב מיוחס בהעברתו. אגב, אני בכלל לא משוכנע שבפעמיים הקודמות שהוא עבר הוא עבר ברוב שחבר הכנסת אורון מבקש.
+
+מדובר בשאלה של כללי משחק בהעברת חקיקה. אין פה שום דרישה. כמו שאנחנו יודעים, יש מקרים רבים שבהם אתה יכול לשנות חוק שהתקבל ברוב גדול – – 
+
+
+ לא לא, זה כבר – – –
+
+
+ – – יותר מאוחר בשניים נגד אחד, ועל כן, אדוני היושב-ראש, גם שאלת מועד התחולה שהעלה חבר הכנסת אורון – ממתי החוק נכנס לתוקף – אני מזכיר שגם בפעמיים הקודמות, ב-2002 וב-2003, הוא נכנס לתוקף מיידית, ועדיין לא היתה דרישה לרוב של 61. 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ ולכן צריך לקבוע, אדוני היושב-ראש, שהחוק עבר בקריאה ראשונה, ומועבר להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
+
+
+ תודה רבה. לפנים משורת הדין אני מאפשר, הואיל והעניין הוא – קודם כול, אני מברך את האופוזיציה על תרגיל לא משעמם בכנסת, וזה יפה. חבר הכנסת בר-און, בבקשה. הוא אחרון הדוברים. אם השר ירצה לענות לו, שמורה זכותו – – –
+
+
+ – – – מברך גם אותנו.
+
+
+ בוודאי, אני לא – – –. אני רק מקווה שאתה לא תברך אותי. בקשה, חבר הכנסת בר-און.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני לא נכחתי כאן בהצבעה, ולא בכדי, אבל אני רוצה להפנות את תשומת לבך לחוק-יסוד: משק המדינה, העוסק בענייני התקציב. נכון שסעיף 3ב רבתי, שעניינו אי-קבלת חוק התקציב, קובע בסעיף קטן (ג) במפורש: "אין לשנות סעיף זה אלא ברוב חברי הכנסת" – שפירושו 61. נכון שבחקיקה צריכת תקציב, שזה העניין שבו אנחנו עוסקים עכשיו כמפורט בסעיף 3ג רבתי, לא מופיעה הדרישה הזאת, אבל אין ללמוד מכך בהכרח שהאמירה ב-3ב רבתי במפורש – 3ב(ג) – האמירה במפורש על הרוב המיוחד, והשתיקה של 3ג רבתי, פירושה שאין דרוש. 
+
+זה שאתה מודיע עכשיו, אדוני היושב-ראש, בתוקף סמכותך, שהחוק עבר בקריאה ראשונה – המחאה שלנו נועדה לצורך שמירת זכויות לבדיקה משפטית, כדי שלא יישמע אחר כך – – –
+
+
+ אני ארגיע אותך עוד יותר. כמובן, אם יש לכם מענה, תשובה. בבקשה, חבר הכנסת סער. השר סער, סליחה, אבל אתה גם חבר כנסת. 
+
+
+ השר סער, בקפסיטי שלו כחבר כנסת, ישיב לטענה. 
+
+
+ לא, השר חבר הכנסת סער. בבקשה, חבר הכנסת סער. 
+
+
+ אני לא השלמתי את המשפט האחרון. המשפט האחרון אומר שאנחנו מודיעים את ההודעה הזאת, משמרת שבמשמרת, חרף הזכות שלך להודיע, כמובן, שהקריאה הראשונה עברה, כדי שנוכל לקחת ייעוץ בעניין הזה. ואם נחליט לעתור נגד ההחלטה שלך, שלא נישמע אחר כך – – – 
+
+
+ תעשו זאת במסגרת הכנסת, ואני אותיר לכם את האפשרות. כבר אני אומר לך. 
+
+
+ מאה אחוז. ולא נישמע אחר כך בטענה שנרדמנו על הזכויות שלנו. 
+
+
+שמעתי. לא נעביר את זה לבית-המשפט העליון. בבקשה.
+
+
+ אדוני, שני טיעונים נוספים. האחד, מכלל הן אתה שומע לאו. אם על סעיף אחד נאמר שנדרש רוב של חברי הכנסת, ויוחד סעיף מסוים בחוק, ועל האחרים זה לא נאמר, ברור שלגביהם זה לא נדרש. אבל יתר על כן, יהיה כאן אבסורד מאוד גדול. אם תקציב המדינה עצמו, חוק התקציב, לא נדרש בו רוב מיוחס, אז לקביעת כללי המשחק לעניין חקיקה פרטית תקציבית לעניין זה נדרש? לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב – – – 
+
+
+ תודה רבה. להלן החלטתי, שהיא בכל זאת תהיה מסויגת כדי לאפשר לכנסת לדון בנושא זה. החלטתי היא לקבוע שהחוק עבר בקריאה ראשונה משני טעמים. הטעם הראשון, סעיף זה אינו סעיף משוריין, ולמרות היותו בחוק-יסוד אינו מחייב 61. הסיבה השנייה היא שאני קיבלתי ייעוץ משפטי – אני לא מתחייב תמיד, הייעוץ המשפטי הוא בהחלט הצעה – אבל קיבלתי ייעוץ משפטי שבו נאמר שסעיף זה אינו דורש 61, ויש לתת את הדעת גם לייעוץ המשפטי, בלי כל ספק. לכן, מכל הנימוקים האלה, אני קובע שהחלטתי תהיה מסויגת בדבר אחד. רשאים אלה אשר התנגדו ולא השתתפו בהצבעה, הקובעים כי יש מקום לטענה שצריך 61 לחוק-יסוד – אם אכן יתברר כך בוועדת הפרשנויות או באיזושהי חוות דעת מוסמכת, הרי שאנחנו לא נאשר את – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+בוודאי, החוק עובר. אתם יכולים לעשות. החוק עובר בקריאה ראשונה לעילא ולעילא, אם כי, אני אומר פעם נוספת, יש דבר שהוא בהחלט ב"צריך עיון". שאלה רצינית ביותר. אני מקבל לא רק את טיעונו של השר סער, אלא גם את הצעתו של הייעוץ המשפטי הקובע בצורה מפורשת. גם אני מכל מלמדי השכלתי, אבל גם זכיתי לשמש בכנסת הזאת בכמה וכמה אירועים דומים. אין סעיף זה סעיף משוריין. לכן אני קובע: הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 7) (הרוב הדרוש להצעות חוק תקציביות) עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכספים להכנתה – – – 
+
+
+ ועדת הכלכלה. 
+
+
+ועדת הכלכלה, ועדת הכספים, ויש כאלה שיאמרו ועדת החוקה, חוק ומשפט. הרי מדובר בחוק-יסוד. למשל, חוק-יסוד: התקציב בוודאי הוא בוועדת חוקה ומשפט. הרי לא כדאי אפילו לומר את הדבר הזה. לכן אנחנו מעבירים זאת לוועדת הכנסת, על מנת שהיא תקבע האם זאת תהיה ועדת הכלכלה או ועדת הכספים או ועדת הכנסת. אני לא רוצה להעלות אפילו על דל שפתי דבר כזה. האם תהיה זאת ועדת הכלכלה או ועדת הכספים או כל ועדה אחרת אשר תיקבע על-ידי ועדת הכנסת. 
+
+ ועדת חוקה. 
+
+
+ אני מבקש שלא ידונו בוועדה בסעיף זה עד 1 בנובמבר, על מנת לאפשר לכם לעשות את כל הדברים האלה. אני מעביר את זה בקריאה ראשונה. עד 1 בנובמבר, אדוני, לא לדון. אחרי 1 בנובמבר, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, להמשיך לדון ולהוביל את העניין. 
+
+
+ – – – 55. מה קרה?
+
+
+ חבר הכנסת חיים אורון, תיכף אתן לך זכות לדבר. חמש מסיעות הבית לא השתתפו בהצבעה, ולכן עומדת להם הזכות, כסיעה שנמנעה כולה, והם מבקשים כנראה לשאת את דברם. אחת היא סיעת קדימה, השנייה היא סיעת האיחוד הלאומי. 
+
+
+ רע"ם-תע"ל.
+
+
+ אתה צודק. לא לפי סדר הופעתם. סיעת קדימה, סיעת רע"ם-תע"ל, סיעת האיחוד הלאומי, סיעת חד"ש וסיעת מרצ. אני מזמין את נציג סיעת קדימה אשר יאמר את דברו. יושב-ראש הסיעה, מי?
+
+
+ נחמן שי. 
+
+
+ נחמן שי, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יכול מאוד להיות שלא צריך רוב של 61. 
+
+
+ מיקרופון. 
+
+
+ ניתקו את המיקרופונים פה? אתה אומר שהדורסנות הגיעה עד המיקרופונים?
+
+
+ הואיל וקולך נשמע ברמה עד כדי כך שאינו זקוק למיקרופון, חשבנו שטוב יהיה אם ישמעו את קולך הטבעי. 
+
+
+ אני מודה על היוזמה החשובה הזאת. 
+
+
+ בבקשה. לרשותו עומדות חמש דקות, כמובן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על התהליך הזה של ההצבעה אפשר לומר דבר אחד, כנראה: כשר אבל מסריח. 
+
+
+ זה עניין אחר. שהרי על טעם וריח אין להתווכח. 
+
+
+ לא, על הריח הזה אני כן רוצה להתווכח, אדוני היושב-ראש, מפני שריח רע עולה מהחוק הזה. החוק הזה הוא לא עצמאי. נכון שהיו יוזמות דומות בעבר, כולל חברים בסיעה שלנו שחשבו שאולי זה נכון, אבל לא החוק הזה לגופו של עניין חשוב, אלא חשוב ההקשר שלו, באיזה הקשר הוא בא. בהקשר שבו הממשלה הזאת רוצה לדרוס את קולה של האופוזיציה ורוצה ליטול מן האופוזיציה את היכולת שלה להשפיע, לכוון, לתת איזושהי תרומה בחברות שלה בכנסת. כל חבר בבית הזה שיש לו איזשהו עניין בכלל שתהיה כנסת במדינת ישראל, ושתהיה לה השפעה ושהיא תוכל לכוון את ענייני המדינה, צריך היה להצביע עכשיו נגד. 
+
+
+ ביציע היועצים הרעש גדול מדי. 
+
+
+ אבל לממשלה הזאת יש מטרה אחת גדולה, והיא לחנוק את קולה של האופוזיציה, למנוע מן האופוזיציה להשפיע באיזושהי מידה על חיי הכנסת. אני מציע לבדוק את ההחלטות של ועדת השרים לענייני חקיקה, שמתכנסת בימי ראשון, איזה צינור דק היא נותנת להצעות שבאות מהאופוזיציה, כדי שבכל זאת – עכשיו כבר נותנים לנו, זורקים איזו עצם לאופוזיציה. לא בודקים לגופו של עניין. אני יכול להביא הצעה אחרי הצעה, הצעות ראויות ביותר, שפשוט ועדת השרים מנפנפת אותן. ואני לא אתפלא אם בעוד כמה שבועות ההצעות האלה פתאום יופיעו מטעם הקואליציה, ואז הן פתאום יהיו כולן כשרות ויפות ואפשר יהיה להגיש אותן לכנסת. 
+
+אתם ביקשתם לרמוס את האופוזיציה, ואתם מצליחים, אני צריך להגיד, מהיום הראשון. הממשלה הגדולה הזאת שיושבת פה, לפני העיניים שלנו – שכחתי איך היא נראית, אבל פתאום כולם נכנסו לתוך המליאה הזאת, אז ראיתי באיזו מפלצת מדובר. 39 חברים יושבים בממשלה הזאת, לא היתה גדולה כמוה. ואחר כך באו גם, בתחילת המושב הקודם – אנחנו כבר שוכחים – תהליכים מהירים מאוד של חקיקה, כולל התקציב הדו-שנתי הזה, שכבר הממשלה הזאת יודעת שהיא עשתה טעות, אבל לא חשוב, העיקר שהיא העבירה את זה. ועוד לא יבשה הדיו על החוק הזה, וכבר החליטו להגדיל את התקציב או לשנות אותו, וזה צריך כבר תהליכים מיוחדים. העיקר לעשות את העבודה הזאת. הכול מהיר והכול חפוז והכול נועד להפעיל את המכונה המהירה הזאת ולסתום את פיה של האופוזיציה במדינת ישראל. 
+
+אתם מדברים על דמוקרטיה, ותחת האף שלנו מתרחשים דברים מבישים. אני רוצה לדעת מתי הכנסת תקדיש את זמנה למיליון השקלים שבוזבזו בסלון האווירי בפריס. מתי? איפה? דין פרוטה כדין מאה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לדעת איפה יקרה הדבר הזה. אני רוצה לדעת מתי הממשלה הזאת תיטול סוף-סוף יוזמה ותשאל איפה עומד התהליך המדיני. למה הדממה הזאת, המוחלטת, שנפלה על ממשלת ישראל? אין תהליכים מדיניים. אני רוצה להבין מי הסמיך את ממשלת ישראל הזאת להכריז מלחמה על העולם. כל בוקר אנחנו קמים ויש חרם על ממשלה אחרת. התחלנו בשווייץ, עברנו לשבדיה, הגענו לנורבגיה, המשכנו בטורקיה, עכשיו גם סין. גם רוסיה, אני שומע, כבר רועדת מפחד שמא או-טו-טו יחרימו אותה. 
+
+ אני שואל, במה הממשלה הזאת מתעסקת? מה מטריד אותה באמת? ענייני הכלכלה של מדינת ישראל? ניהול התקציב של מדינת ישראל? ענייני החוץ של מדינת ישראל? או השאלה הדרמטית אם 50 או 55 חברי כנסת יוכלו להביא להעברת הצעת חוק שעלותה יותר מ-5 מיליון שקל? אני רוצה להבין. אבל אני לא אקבל תשובות, כמובן, על השאלות שלי היום. אני יודע את זה. 
+
+אתם, חברים יקרים, משנים את הסדרים, משנים את סדרי הממשל במדינת ישראל ביד גסה, ברגל גסה, בהתנערות מוחלטת מסדרי ממשל תקינים, רק מפני שזה נוח לכם לרגע הזה – – –
+
+
+ – – – ממשל כמו ערוץ-10, נניח?
+
+
+ כבוד השר.
+
+
+ אני אשמח מאוד להתמודד אתך על השאלה הזאת – – –
+
+
+ כבוד השר, אתה יכול להשיב לכולם.
+
+
+ לא, הוא רוצה להבין למה ערוץ-10 ממשיך לשדר.
+
+
+לא, אני לא רוצה להבין, אני רק שואל מתי משנים מחויבויות – – –
+
+
+ זה בסדר, בסדר.
+
+
+ המחויבויות האלה, אני מוכן לבדוק – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ כבוד השר, היית אחד מחברי הכנסת הנמרצים ביותר, אבל היום אתה שר. 
+
+
+ הוא שוכח שאסור לו להשמיע הערות ביניים. הוא שוכח, צריך להזכיר לו.
+
+
+ צריך להזכיר – – – שר האוצר.
+
+
+ נכון, אני זוכר שגם שר האוצר לא היה יכול להתאפק, אבל תלמד ממנו דברים טובים.
+
+
+ אני מודה לחבר הכנסת, אבל הוא יוכל להשיב. הוא יספר לנו איך הוא כמעט הצליח – –
+
+
+ אני למדתי ממך הרבה.
+
+
+ – – לחנוק את ערוץ-10. 
+
+תודה. אני מקווה שנצליח להחזיר קצת רוח – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ כבוד השר. אדוני ראש הממשלה, אני לא מצליח להשתלט על השר ארדן, אני צריך את עזרתך.
+
+
+ אני רוצה לסיים ולומר: יכול מאוד להיות שההצעה הזאת עברה, ויכול מאוד להיות שיהיו 55 ולא 50. אני אומר לכם: השיירה הזאת תעצור. הכלבים ינבחו וינבחו, ובסוף השיירה הזאת תעצור.
+
+
+ תודה. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי. אדוני, חמש דקות לרשותך בשם סיעת רע"ם-תע"ל. אחריו – חבר הכנסת אריה אלדד, או מי שאתם מבקשים. כצל'ה? בבקשה, אין בעיה.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אין ספק שמתחילת כהונת הממשלה הזאת הקואליציה, שליחתה של הממשלה, מנסה להכתיב כללי משחק חדשים בבית הזה באמצעות רוב אוטומטי שמאפשר להם לשנות חוקים ולשנות את כללי המשחק. כך היה לגבי חוק התפצלות סיעה של שבעה ח"כים באופן דורסני, כך גם היום, באמצעות הגדלת מספר הח"כים הדרוש לשם אישור הצעת חוק תקציבית ל-55. הרי מה מהות עבודתו של חבר הכנסת הבודד, הפרטי? לחוקק חוקים – חלק מהמהות הזאת – ולנסות לגרום שינוי חברתי, כלכלי, חוקי, פוליטי. באה הממשלה ומנסה לחסום גם את האפיק הזה בעבודתו של חבר הכנסת, כדי להשאיר את תהליך קבלת ההחלטות בידי הממשלה, אפילו שאנחנו עדים לכך שמאז שהממשלה הזאת כוננה תהליך קבלת ההחלטות הוא לקוי. 
+
+ אומנם הממשלה מאוד ימנית, אבל יש לה שתי ידיים שמאליות כושלות. כך בנושא המדיני – מבוי סתום, כך – ואני שמח על כך – ביחסי החוץ, כאשר שר כזה עומד מול שר החוץ ובועט בכל מדינה. כל מי שהוא נפגש אתו בדרך – מחרים אותו. חרם. האיש מרגיש שהוא המעצמה הכי חשובה בעולם ומרשה לעצמו להחרים. הוא קם בבוקר, רואה מי לא בסדר – רבותי, את זה נחרים הבוקר. 
+
+
+ – – –
+
+
+ את האיש הזה שמו בתפקיד שר החוץ.
+
+
+ לא, סין זה מדינה קטנה.
+
+
+ – – – רוסיה.
+
+
+ סין זה מדינה קטנה.
+
+
+ אני אומר לכם, אני לא מבקש להחליף – – –
+
+
+ סין זה מדינה קטנה.
+
+
+ הכול יחסי, המשקל הסגולי הוא החשוב. בסופו של דבר אתה רואה תהליך מדיני במבוי סתום, עניינים חברתיים-כלכליים, תקציב דו-שנתי מתעמר, אטום, ויחסי חוץ גרועים. זאת רק ההתחלה. אני צופה שהמצב עוד יחמיר. 
+
+אבל הממשלה הזאת עושה חיים. היא נהנית מכל רגע, מכל בית-מלון, מכל סוויטה. אין סוויטה שלא נוסתה. אמרנו, תנסו שלום – לא רצו; תנסו סוויטות – מנסים. לא סתם סוויטות – הכי טוב שיש. שלי יחימוביץ אומרת, לא בסדר שברק משתכן בסוויטה של שיח' סעודי. למה שיח' סעודי? שיח' ברקי. מזמן הערבים הם לא אותם ערבים, והיהודים הם לא אותם יהודים – – 
+
+
+את זה אנחנו יודעים.
+
+
+ – – יש כללים חדשים. אתה רוצה שהערבים יישארו אותם ערבים כמו שאתה חושב. אני וחברי מרגישים מזמן – אני אומר בצניעות – עדיפים על רבים בבית הזה מבחינת כשרונות.
+
+
+ איזה כישלונות?
+
+
+ לכן, אדוני השר, אותנו אף פעם לא האשימו בשחיתות. מה אומרים? הח"כים הערבים מסיתים – זה הכול. מקסימום. זה כל מה שאתם יכולים להגיד עלינו. 
+
+
+ זאת לא תעודת ערבות – – –
+
+
+ אבל לפחות אנחנו לא יצאנו זכאים משום כתב אישום על שחיתות, כי לא הגישו נגדנו – – 
+
+
+ עזמי בשארה הואשם באשמה יותר גדולה. 
+
+
+ – – כי אין אנשים כאלה.
+
+
+ עזמי בשארה – – –
+
+
+ עזמי בשארה הורשע בשחיתות מוסרית. 
+
+
+ – – – פרטנרים – – –
+
+
+ לכן אני אומר: ממשלה אטומה, ממשלה כושלת, קואליציה דורסנית, ובמה היא עוסקת? ב-55 חברי כנסת.
+
+חבר הכנסת דנון, כשתהיה באופוזיציה גם אתה תתקומם נגד הניסיון הזה לשנות כללי משחק ולמנוע מחבר כנסת בודד להצליח להעביר חוקים. זה מה שהציבור רוצה מחברי הכנסת – להשפיע, לנסות לעשות – שיהיה סוכן של שינוי חברתי-כלכלי. כאן, בכנסת, במקום שבו מתקבלות הכרעות, באה הקואליציה הזאת ודורסת ברגל גסה את האפשרות הזאת בדרכה אל עוד סוויטה. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת כץ, בבקשה. 
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההחלטה להקפיא את הבנייה, בפעם הראשונה בתולדות האומה היהודית על-ידי יהודי בארץ-ישראל, לא התקבלה על-ידי 55 חברי כנסת; היא התקבלה על-ידי שניים: ראש הממשלה והשר אטיאס; מהפה של מר בנימין נתניהו לאוזנו של השר אטיאס. בפעם הראשונה בתולדות ישראל מאז הסלג'וקים, הממלוכים, הטורקים, הצלבנים, לא בונים בארץ-ישראל ובירושלים ובנותיה. 700,000 יהודים מוקפאים בהוראה לא של 55 חברי כנסת, אלא בהוראה של ראש ממשלה אחד לשר שיכון אחד – שליהודים אסור לבנות. אני אמנה את המקומות: במעלה-אדומים – כי הם יהודים, בביתר – כי הם יהודים, בבית-אל – כי הם יהודים, בפסגת-זאב – כי הם יהודים, וכך הלאה והלאה בכל רחבי ארץ-ישראל, על-ידי ראש ממשלה לאומי; בפעם הראשונה בתולדות האומה היהודית. 
+
+ זה התקבל בהחלטה של שניים, לא של 55, וזאת החלטה תקציבית. זה כמעט יותר גרוע אפילו מחוק תקציבי. טוב שהוא שמע את זה, כדי שידע ראש הממשלה שחשב פעם שהוא הממשיך של ז'בוטינסקי, שהוא הממשיך של יוליוס קיסר. הממשיך של מנחם בגין, לצערי הרב, הוא הממשיך של אריק שרון בהרס גוש-קטיף, הממשיך של אהוד אולמרט בהקפאה ובהרס התשתית היהודית. אז שאחמד טיבי לא יהיה מבסוט כל כך שיש לנו ממשלה ימנית עם שתי ידיים שמאלניות; יש לנו ממשלה שמאלנית עם שתי ידיים שמאלניות.
+
+ בדברים שנוגעים לממשלה לאומית ולקואליציה שהיתה צריכה להיות ימנית לכאורה, עולה השאלה איך נביא החלטות שנוגעות לבניית בית יהודי בארץ-ישראל – 55, אבל הקואליציה ודאי שלא תצביע בעד, ולשירות לאומי – ודאי שהקואליציה לא תצביע בעד, אז אנחנו נמצאים במצוקה גדולה, לכן אני רואה את החוק הזה, חוק המשילות הזה, שעניינו חוק נוסף במערכת החוקים – – –
+
+
+ אם תשיג 50, אני אעזור לך בעוד חמישה.
+
+
+ ברוך השם. אריה אלדד, שמעת ואתה רושם, שאם יש לנו 50, יש לנו כבר 51. אבל להעלות על הדעת שכדי לתקן איזה עיוות ברחבי ארץ-ישראל, או בתחום החינוך, או בתחום איזה דבר יהודי שאנחנו עושים היום, צריך 55, ונניח שגייסנו את כל האופוזיציה, אדוני היושב-ראש, אפילו את אחמד טיבי, ואת כל קדימה, אנחנו צריכים עוד חמישה, ואין לנו. זה לא יעלה על הדעת. 
+
+אני חושב שכל החוקים הם כדי להבטיח את שלטונו של בנימין נתניהו, ואנחנו, אגב, לא רוצים שהליכוד ייפול. אנחנו רוצים שהליכוד יישאר, אם אתה שואל אותנו, אנשי האיחוד הלאומי, אבל רוצים שראש הממשלה יהיה אחר, והיינו רוצים שיעמוד איש ישר דרך, שונא בצע, שעומד בדיבורו ולא משנה את כל הדברים כדי להישאר בשלטונו לאורך ימים. תודה.
+
+
+ כבוד השר שמחון, אני כל כך מעריך אותך, אבל התקנון לא מאפשר לי לאפשר לך לדבר בטלפון, גם אם אני יודע ששיחותיך חשובות.
+
+
+כשהבן שלי מדבר מהצבא אני תמיד עונה לו.
+
+
+ מאה אחוז, ואני יודע שאתה תמיד עונה. 
+
+
+ אדוני, בכל זאת מדובר ביושב-ראש סיעה משופר.
+
+
+ השר לא יכול להיות יושב-ראש סיעה, אבל כבר היו דברים מעולם. רבותי, אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין, בשם סיעת חד"ש, ויסיים חבר הכנסת – אתה, אילן גילאון, בשם סיעת מרצ.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רואה שהממשלה נעדרת מהדיון הזה. לא, נמצא אתנו השר שמחון.
+
+
+לא לא, השר שמחון נמצא אתנו. הממשלה מקפידה על – –
+
+
+ – – נוכחות במליאה, ואני שמח על כך.
+
+אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת היא חוליה נוספת במערכת של הצעות חוק שמטרתן לפגוע במעמד הכנסת, לפגוע ביכולתה של הכנסת לעשות את עבודתה, ויותר מכול, לפגוע ביכולתו של חבר הכנסת לקדם את העניינים שהוא בא לקדם בכנסת. 
+
+עיקרה של הכנסת הוא עבודת חקיקה, וחברי כנסת יכולים לקדם חקיקה באמצעות הצעות חוק פרטיות. זו זכותם, זו חובתם, זה תפקידם, זה מה שהם צריכים לעשות. טוב שחברי הכנסת מחוקקים הצעות חוק פרטיות. אותו מסע של השתלחות נגד הצעות החוק הפרטיות ונגד הפעילות של חברי הכנסת הוא מסע דמגוגי ושטחי. הצעות החוק הפרטיות, רובן המכריע הן הצעות תורמות, ענייניות, חשובות, נובעות מן הקשר של חברי הכנסת עם הציבור, מהעובדה שחברי הכנסת מקבלים מהציבור רעיונות, שומעים על בעיות שקיימות, מביאים אתם מטען של חשיבה, של רעיונות, של פעולות, של יוזמות. כך צריכה להתנהל דמוקרטיה, והצעת החוק הזאת נועדה להתנקש ביכולת של הדמוקרטיה להתנהל בצורה תקינה.
+
+עמיתי חברי הכנסת, כאשר דורשים מחבר כנסת להשיג 50 תומכים כדי להעביר הצעת חוק פרטית, זוהי כמובן משוכה מאוד גבוהה; משוכה שלפעמים אפילו נראית בלתי אפשרית. מאוד קשה להגיע למספר הזה – כולנו יודעים, כולנו מכירים את המציאות. להעלות את המשוכה הזאת עוד יותר, זה לומר לחברי הכנסת: אל תחוקקו. 
+
+אנחנו עוסקים בהצעות חוק שנקראות "תקציביות", אבל לפי תפיסתה של הממשלה הצעת חוק היא הצעה תקציבית ונחשבת הצעת חוק שעולה כסף למשק גם אם היא, בשורה התחתונה, חוסכת הרבה כסף. אפשר להעלות הצעה שחוסכת למדינה הרבה כסף, אבל כדי ליישם אותה היא דורשת מנגנון מסוים, והמנגנון עולה כסף. מסתכלים רק על צד ההוצאות, ואף פעם לא מסתכלים גם על צד ההכנסות.
+
+ולכן כמעט כל הצעת חוק שמנסה לייצר מנגנונים שיש להם השפעה על המערכת השלטונית בארץ תיחשב להצעת חוק תקציבית ותיתקל באותה משוכה גבוהה, כמעט בלתי אפשרית, של 55 חברי כנסת שנדרשים לתמיכה בה בכל אחד מהשלבים של שלבי החקיקה.
+
+ממה הממשלה הזאת פוחדת? הרי יש לנו ממשלה שיש בה 30 שרים, לא מעט סגני שרים, 74 קולות מובטחים בכנסת. כל אופוזיציה בכנסת הזאת היא הרבה הרבה פחות מ-50 חברי כנסת. ממה הם חוששים? ובכל זאת בונים מסביב לממשלה, מסביב לשלטונה בכנסת, מערכת אינטנסיבית של ביצורים, והמערכת הזאת היא מערכת שפוגעת בדמוקרטיה, פוגעת בציבור, פוגעת ביכולת לקדם חקיקה שתועיל לציבור ותגן עליו.
+
+עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לסקור לפניכם כמה מהצעות החוק שהיתה לי הזכות להעביר בכנסת הקודמת, שלכולן בשלב כזה או אחר הממשלה התנגדה. כל אחד מהחוקים האלה, אם היינו מייצרים משוכות בלתי אפשריות, לא היה נמצא היום בספר החוקים. 
+
+ובכן, חוק הארכת חופשת לידה מ-12 שבועות ל-14 שבועות – חוק שהייתי אחד היוזמים שלו, יחד עם חברי כנסת שחלקם יושבים היום בספסלי הממשלה. הממשלה התנגדה לחוק, היינו צריכים לעבור את המשוכה של מספר חברי הכנסת המינימלי הדרוש פעם אחר פעם אחר פעם. זה לא היה קל, אבל הצלחנו לעשות זאת. אם המשוכה היתה גבוהה יותר, יכול להיות שלא היינו מצליחים. חוק הארכת חופשת הלידה הוא דוגמה אחת. חוק אוויר נקי, החוק הסביבתי הגדול ביותר שהכנסת הקודמת חוקקה – חוק שהממשלה התנגדה לו בשלבים מסוימים. אם משוכת התמיכה היתה גבוהה יותר, לא היה לנו היום בישראל חוק אוויר נקי. חוק המזהם משלם – אני חושב שהוא אחד מההישגים החשובים ביותר בספר החוקים שלנו, חוק שלומדים אותו במקומות אחרים, דוגמה למנגנונים כלכליים אפקטיביים של פעולה נגד מזהמים. גם לחוק הזה הממשלה התנגדה בשלבים מסוימים. אם היתה משוכה גבוהה כזאת, אולי לא היה לנו חוק המזהם משלם. חוק האכיפה הסביבתית – הממשלה התנגדה לו בשלבים מסוימים.
+
+
+הוא עדיין לא עבר.
+
+ חבר הכנסת, אדוני השר להגנת הסביבה, אני רוצה לבשר לך שהחוק עבר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בקדנציה הקודמת – –
+
+
+רק לגבי רשויות מקומיות.
+
+
+ לגבי רשויות מקומיות. 
+
+– – ואנחנו עדיין עושים מאמץ כדי שחוק מקביל יעבור גם לגבי פקחי המשרד להגנת הסביבה. אבל הנה, אם המשוכה הזאת שהממשלה שמה בפנינו, בפני היכולת שלנו לתת לפקחי המשרד להגנת הסביבה סמכויות, יכול להיות שפקחי המשרד להגנת הסביבה יישארו בלי סמכויות.
+
+
+ זאת בהחלט תוכל להיות בשורה גדולה גם של ממשלת ישראל וגם של כנסת ישראל בכינוס אמסטרדם. איפה הכינוס?
+
+
+החוק הזה לא יהיה – – –
+
+
+ כינוס קופנהגן. זאת בהחלט יכולה להיות בשורה טובה, גם מטעם הכנסת, גם מטעם הממשלה.
+
+
+ חוק הגנת הכינרת, חוק כל כך חשוב; חוק הגנת מפרץ אילת. כל החוקים האלה הם חקיקה פרטית, עמיתי חברי הכנסת.
+
+אם אנחנו נמנע מחברי כנסת לחוקק חקיקה פרטית לא נגיע למקום יותר טוב; נגיע למקום פחות טוב, כי מה לעשות, לא כל התבונה בעולם נמצאת בידי הממשלה, קצת מהתבונה פזורה גם בין חברי הכנסת. יש להם לפעמים הצעות טובות. לא תמיד הממשלה יודעת להבין את זה בזמן, ולכן אנחנו עושים את תפקידנו – מנסים לשכנע, מנסים להשיג רוב. אל תיצרו בפנינו משוכות בלתי אפשריות, כי המשוכות האלה הן משוכות שמפריעות לציבור כולו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. בהחלט, אני חושב שתהיה בשורה גדולה אם החוק הזה של הגנת הסביבה, שדיברת עליו, יעבור, כדי להביא בשורה לעולם מכנסת ישראל. גם השר יהיה שם, ואני חושב שזה באינטרס העולמי ובאינטרס הישראלי, ההולכים יד ביד. 
+
+ חבר הכנסת אילן גילאון – בבקשה, אדוני. גם סיעתו, מרצ, נמנעה – או לא השתתפה – בהצבעה כולה, ולכן עומדות לו חמש דקות להסביר את עמדת הסיעה. בבקשה, אדוני.
+
+ אדוני היושב-ראש, אתה מבין שהתוצאה של הדברים האלה מאלצת אנשים לנצל את מלוא חמש הדקות – כי כבר אין להם הרבה מה לעשות – או לגרום ללזות של חקיקה, משום שממשלות ישראל, שיש להן בכלל בעיה בסיסית, אדוני, בעניין של הפרדת הרשויות, בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת, על-פי השיטה שלנו – ואני לא מתכוון לאותה שיטה שמתכוונים להביא עלינו – הממשלה מראש משוריינת בכל הכיוונים. 
+
+ אדוני היושב-ראש, יש לי בעיות קשב, והנושא של נגישות זה לאפשר למי שיש לו הפרעות קשב לנאום. זה חלק מהנגישות, אגב, שאני קצת מטפל בזה, ואני, אם תסכים, רוצה לדבר על הגרידיות, אדוני, פעם אחת; על האטימות, על מה שאצלנו בשכונה קראו ה"געיינות". 
+
+
+ "גרידיות", כמדומני, זה ��אוות בצע.
+
+
+ לא. גרידיות זה השובע, זה להיות פרות הבשן. לא להסתפק בשום דבר. אתם משוריינים – הממשלה הזאת משוריינת מכל הכיוונים שלה, ואלה הם חוקים – מה שאנחנו קוראים לו "חוקי המשילות", או בשפה של החבר'ה שלי – החוקים המסריחים, שבדרך כלל תופרים אותם – את החליפה על-פי הכפתור, ועכשיו יש גם הרבה אווילות בדבר הזה, משום שאין בכך צורך. 
+
+הלוא תבין, אדוני היושב-ראש, לאופוזיציה אין 55 חברים בכל מקרה, כלומר החוק הזה נועד בעצם להגן על הממשלה מפני עצמה – על הקואליציה מפני עצמה. כך או כך יש רוב, וכך או כך אי-אפשר להשיג אפילו רוב של 50, אדוני, ולכן זה מביא את הבית הזה למצב של מה שאנחנו קוראים "לזות החקיקה". תסלח לי, אדוני, אנחנו לא נעדרי חוקים במדינת ישראל. יש פה דיזנטריה של חוקים, אבל איזה חוקים ממשלת ישראל מעודדת כאן – וגם הממשלה הקודמת, אגב, שלא תחשוב שאני חושב שמבחינה עקרונית, חוקים שיש בהם עלות, המצב של 50 הוא הרבה יותר טוב מאשר של 55. כנראה את זה בחרתם בגלל החמסה חמסה פעמיים. אז כמו שאומרים אצלנו, "על חרמא בליש", כי חבל לדבר, כאן אוהבים חוקים של החמרת הענישה על גנבי דבורים. זה חוק, הוא גם נרשם בכרוניקה כחוק, אבל זה מה שהיום מותר למחוקק במדינת ישראל לחוקק. חוקים נחמדים ולא מעצבנים, של קריאת רחובות, כאילו כל התבונה באמת מרוכזת, כפי שאמרו קודמי, במקום אחד. 
+
+הבעיה, אדוני, זה – למה צריך את כל זה? עד איפה אפשר להגיע? אני יודע שיש ועדת שרים לענייני חקיקה שמבטלת במחי יד כל הצעת חקיקה, ולפעמים גם כזאת שאין בצדה עלות בכלל. זוהי בעצם הדרך לחוקים בלתי חשובים, שעושים בעצם את ההסדר, כי חוק, אדוני, הוא תמיד ברירת מחדל, אתה ודאי יודע למה – משום שאם היה אפשר לחוקק את החוק הכי חשוב, שאנשים יהיו בני-אדם, לא היינו צריכים חקיקה בכלל, אבל זה חוק שאי-אפשר לחוקק בשום פרלמנט, ולכן הזחיחות הזאת, שמפריעה, ולכן גם האופוזיציה התנגדה ולא השתתפה, כי הבינה – שמה הטעם בעצם? כלומר, מה הטעם היום בלהיות חבר כנסת, אם לא בסך הכול להיות מעצור לדלת עבור אנשים שאין להם אבא ואמא? עבור אלה שהם – אל נא תרע לתמימים, אומרים; אלה הם אנשים שעליהם אנו מגינים.
+
+ ולכן אני לא רוצה לנצל אפילו את חמש הדקות האלה, כי חבל על הדיבור שלי. אבל חבל על הזמן כי זאת לא דרך, כי היה אפשר לקבל את אותה שיטה של משילות בקצת יותר הגינות, בקצת יותר יושר, בקצת יותר אמון שפושה בציבור כחוסר אמון. זאת הבעיה המרכזית במדינת ישראל. אנו מגדלים היום אזרחים שרואים את הדברים האלה, שאומרים לעצמם 30 פעם ביום: שאני אלך לעזאזל, כי ממילא אין לי שום סיכוי לשנות שום דבר; אם זה מתחיל בארזים כאן, אז ודאי שהדמוקרטיה הזו היא פשוט מבוססת, אדוני, על רגלי גפרורים, וחבל שכך. זה לא מכובד, זה מבוזה, זה געייני, וזה מדיניות של פרות הבשן – להתנפח ולהתנפח ולהתנפח.
+
+
+ מה זה?
+
+
+ אתה מכיר את פרות הבשן? זאת ממשלה של פרות הבשן. בהלכות הפרטיות שלהם האשימו את שר הביטחון בזה שהוא הולך לסוויטה. מה זה סוויטה לעומת המקום שהוא גר בו? מבחינתו, המקום שהוא גר זה upgrade לסוויטה – האיש שמנהיג את תנועת הפועלים במדינת ישראל. זאת רק דוגמה אחת, וכך אנו ממשיכים למשול, וחבל שזה קורה, ואנחנו נעשה הכול כדי לשים את זה לאל, אדוני, כפי שאני אומר בסוף כל דיון. סיימתי את החמש דקות בכל זאת. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת גילאון, אשר הסתפק בפחות זמן, ובכל זאת גמר בדיוק בזמן. אני מברך אותו. 
+
+תם הדיון בסעיף מעניין זה, שהיה דיון מאוד סוער, אבל במסגרת הכללים המותרים. יפה.
+
+
+ [מס' מ/241; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' כ"א, עמ' 4440.]
+
+
+רבותי, אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו–2006. הממשלה הודיעה על כוונתה. לא הגישה התנגדות אף סיעה אחת מסיעות הבית, ולכן אנו עוברים להצבעה. נא לשבת, רבותי, כי בעוד שניות אני מפעיל את ההצבעה. 
+
+ ובכן, רבותי, ההצעה להחיל דין רציפות על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו–2006 – אני מפעיל את ההצבעה. מי שמצביע בעד – מצביע בעד החלת דין רציפות. מי שמצביע נגד – נגד החלת דין רציפות. יש צורך להצביע, כי הצבעה זו כמוה כהצבעה בקריאה ראשונה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 
+
+הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) 
+(הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו–2006, נתקבלה.
+
+
+ בעד – 53, שניים נגד ואחד נמנע. אני קובע שדין רציפות יחול על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 92) (הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו–2006, והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
+
+
+
+
+ אנו ממשיכים בסדר-היום. כאשר התפטר חיים רמון, ותיק בחברי הכנסת ושר לשעבר, מכהונתו בכנסת, נבחרה מייד ומילאה את מקומו והיתה לחברת כנסת חברתנו חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ. באותה עת היא ביקשה לשאת דברים, והיו כאן דיונים סוערים אחרים, וביקשתי ממנה שתדחה את דבריה בזמן השבעתה, והיא הסתפקה בקריאת פרק בתנ"ך, ואני מתכבד היום למלא אחר הבטחתי ולאפשר לחברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ לשאת את דברה לרגל בחירתה לכהונה בכנסת השמונה-עשרה. חברתי חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ, הבמה לרשותך. אינני קובע וקוצב זמן, אבל את יודעת שאנחנו בכל זאת נמצאים במצוקת זמנים – את תדברי כל זמן שיש לך מה להגיד.
+
+
+ היא עוד תתרגל שמקיימים הבטחות...
+
+
+ האמת, היושב-ראש הזה, במקרה הזה, שאני נתקלתי בו, בינתיים עמד בהבטחותיו.
+
+כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – פה כתוב אצלי: אדוני ראש הממשלה, אבל הוא לא כאן – חברתי יושבת-ראש האופוזיציה, שרים נכבדים, אורחים יקרים, הרשו לי רק לפתוח ולומר כי בראייתי, הכול מתחיל כאן. זו זכות גדולה עבורי לעמוד כאן לפניכם. אבי היה מנכבדי הקהילה הבוכרית בסמרקנד, ציוני גדול, אוהב אהבה גדולה את עמו, שבחר על אף החיים הנוחים באוזבקיסטן לארוז הכול ולעלות לארץ. אמי, בתו של רב הקהילה היהודית בסמרקנד, שאף ישב כמה פעמים בבית-הסוהר על סירובו להתכחש לדתו היהודית, חונכה אף היא על האידיאלים הציוניים. כשהגענו סוף-סוף ארצה, התיישבנו בירושלים במרכז קליטה, בלב שממה, שהיום, דרך אגב, היא שכונת גילה. 
+
+ואומנם כך, בתוך פחות מ-15 שנה סיימתי – סליחה, אני מתרגשת. הורי היו מאוחדים לא רק באהבה הגדולה ביניהם, לאחי ואלי, כי אם גם באהבה הגדולה למדינת ישראל. הם האמינו והטמיעו בנו את האמונה בפוטנציאל ובאפשרויות הבלתי-מוגבלות העומדות לפתחנו במדינת היהודים. הם הרשו לעצמם לחלום וראו בחזונם אותי, את אחי ואחיותי, משגשגים בארץ הקודש, נטמעים בחברה הישראלית ומגיעים אל הפסגה. הם ידעו כי כאן יהודי אינו צריך לפחד ולהסתיר את אמונותיו, הוא חופשי להיות יהודי, לעבוד קשה ולהצליח. 
+
+ ואומנם כך, בתוך פחות ��-15 שנה סיימתי תואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב, התחתנתי, ילדתי את בתי הבכורה, נואל, ומוניתי לתפקיד מנכ"לית "וסטי", שבועון אשר הפך בתקופתי ליומון הישראלי המוביל בשפה הרוסית. תוך כדי ניהול העיתון השלמתי את לימודי התואר השני במינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. סמוך להולדת בני, שחף, ייסדתי וניהלתי, כמנכ"לית ועורכת ראשית, את ערוץ-9, הערוץ הישראלי בשפה הרוסית, שהיה לערוץ הנצפה בקהילה.
+
+ועתה ניצבת אני כאן, על דוכן זה, כחברת הכנסת. הורי כבר אינם אתי, אבל בטוחה אני כי בשעה זו צופים הם בי מלמעלה ומתמלאים גאווה גדולה. חלומו של אבי מתגשם בילדי הנפלאים ובבעלי הצבר חזי. אני יודעת כי בשום ארץ ברחבי תבל לא היה יכול להתגשם החלום הגדול והנפלא של אבי, מלבד במדינת ישראל. 
+ 
+חברי חברי הכנסת, בימים אלה חלומותיו של אבי ז"ל עומדים במבחן היסטורי. אני מסתכלת סביבי ורואה כיצד מדינת ישראל, שהוקמה לשמש בית ליהודי העולם, עודה נמצאת באיום קיומי מתמיד ומתמשך, וחוטאת בסיאוב ביורוקרטי, בשירות קלוקל מצד רשויות המדינה, באטימות שלטונית, בחוסר שוויון, בגזענות, בגודש ובעודף מסים, בפערי הכנסה בלתי סבירים, במערכת חינוך כושלת, בדעיכת ההשכלה הגבוהה, בהתגברות בלתי מרוסנת של האלימות והפשיעה, ויותר מכול – בזלזול מתמשך של אזרחים, עובדי ציבור ואפילו לובשי מדים בחוקי המדינה ובמוסדותיה. כל אלה ועוד מוציאים דיבתה של ישראל רעה, מצמצמים את המוטיבציה לעלייה והופכים את אקט הירידה לטרנד מקובל שכבר לא מתביישים בו. 
+
+אל לנו להתהדר ביכולת העם היהודי, שפיתחנו באלפי שנות גלות, להתחכם, להתקמבן ולצאת בדוחק מכל משבר. הרי כולנו חשים מאוימים, חושדים ונחשדים, נעים בחוסר נחת לנוכח המצב ומוצאים כי הדרך לפתרון בעיות היום עוברת בפרובוקציה צהובה ושטחית לתקשורת, שמניעה את התהליכים הפוליטיים של מחר. האם לזאת פיללנו בהקמת מדינת היהודים?
+
+אני אומנם דיירת חדשה במשכן הכנסת, אך כבר דיירת ותיקה בחברה הישראלית. תפקידים אשר מילאתי בעברי חשפו אותי לנעשה בחברה, על כל מגוון רבדיה. 
+
+ הכרתי צעיר לפני גיוס, אלכסיי, המתגייס בקרוב לצנחנים. כששאלתי אותו מדוע הוא התנדב לקרבי, הוא סיפר על הרצון לשרת שירות משמעותי, לתרום למדינה ולהגן עליה. ואז שאלתי את עצמי, האם גם אנו משרתים כראוי את אלכסיי ואת חבריו? האם הנחישות שהוא מפגין בהתגייסותו ובהתנדבותו לקרבי זוכה לנחישות דומה מצד יושבי הבית הזה, האמון על עתידו?
+
+ הצעירים הרבים שעמם אני נפגשת אוהבים את ישראל, ואינם מצפים שהמדינה תפתור להם את הבעיות. רובם מילאו את חובתם למולדת, שירתו בצה"ל, משלמים מסים, עובדים למחייתם, או מבקשים לעבוד, ויודעים שהדרך להצלחה עוברת דרך עבודה קשה. חברים, הם לא מבקשים קצבאות וג'ובים; הם רוצים אפשרות – אפשרות לרכוש השכלה גבוהה ואיכותית בעלות סבירה; אפשרות לשכור דירה בלי להישען על חסכונות הזיקנה של הוריהם; אפשרות להגיע מהאוניברסיטה לעבודה במלצרות בתחבורה ציבורית נוחה וזמינה, או על קטנוע שעלויות הביטוח שלו אינן שוות ערך לקטנוע עצמו. 
+
+סביב גיל 30 הצעירים מבקשים למצוא עבודה עם הכנסה סבירה, שתאפשר להם להתבסס מעט כדי שיוכלו להתחתן. הם חולמים לרכוש דירה, ומדי פעם לצאת לסרט – 70 שקלים, חברים, בלי פופקורן ובלי קולה או משקה אחר; הם מצפים לזיכוי במס על הוצאות טיפול בילדים כדי לצאת לעבוד, ומתקשים להוציא כמחצית משכרם על גנון. הם רוצים ליהנות מתרבות ישראלית במחירים עממיים, לאפשר לעצמם אורח חיים סביר. הם מצפים לביטחון אישי בשכונה, בעיר, בדרכים, בפארקים ובמקומות הבילוי, והם רוצים לראות את חוקי המדינה נאכפים. 
+
+כן, הצעירים אינם מצפים שהמדינה תפתור להם את הבעיות, אבל הם חשים, ובצדק, כי שינוי סדר העדיפויות במדינה יאפשר להם לחיות חיים טובים יותר במדינת היהודים. 
+
+הם מאמינים שמדינת ישראל חייבת להיות המקום הטוב ביותר ליהודים לחיות בו. חלק מהצעירים הללו, מלח הארץ, מהמוכשרים והיפים והחכמים בצעירי ישראל, עוזבים אותנו לטובת קנדה, ארצות-הברית, אוסטרליה וגרמניה. הם התייאשו מאתנו, חברי הכנסת. אפילו ברית-המועצות לשעבר הפכה יעד מועדף לעולים היורדים בחזרה אל סנט-פטרסבורג ומתקבלים בזרועות פתוחות. 
+
+אנו, כחברה חפצת חיים, איננו יכולים להרשות לעצמנו את המתרחש במדינת ישראל כיום. יש המטילים את האשמה על הוצאות הביטחון הגבוהות ועל העדר שלום. השלום עם שכנינו חשוב, אבל השלום בתוכנו חשוב אף יותר. קהילות, עדות, מגזרים ותת-מגזרים נאבקים על ליטרת הבשר בדרכים פסולות ומפוררים את כושר העמידה של כולנו. כוחנו באחדותנו. הערכים והמסורת היהודית הם המחברים בשורשים את רובנו והם הבסיס לאחדותנו. לכן אני שואלת, מדוע? מדוע אנו מגלים מחדש את האחדות ואת הנכונות להירתם ולסייע לבני עמנו רק בעת אסון גדול או צרה לאומית? מדוע רק באירועים כאלה אנו רואים ומרגישים את עוצמתה של יהדות ישראל כקהילה? 
+
+אין לנו הלוקסוס להרשות זאת לעצמנו. כיהודים, הקוטביות הזאת מפוררת אותנו ומחלישה אותנו כחברה, כמדינה, כלפי חוץ וכלפי פנים. עלינו לפעול יחד כדי לגשר על הפערים החברתיים, לחזור אל הערכים הציוניים ולתקן את כלל הליקויים בארצנו. כשתלמיד כיתה ז' בפריפריה מתקשה בקריאת השפה העברית, זו אינה בעיה של הוריו או של ראש העיר; זו בעיה שלי, של כולנו. כשעולה חדש בוחר לעבוד במקום ללכת לאולפן, כדי לכלכל את עצמו בראשית דרכו בישראל, זאת לא בעיה שלו, זאת בעיה שלי, בעיה של כולנו. כשבן העדה הדרוזית, ציוני אשר אוהב את המדינה, חש מקופח בהשוואה לאזרחים היהודים, גם אם שירת בצבא, שילם את מסיו ופעל כאזרח, זאת בעיה שלי ושל כולנו. כשניצול השואה מחטט בפחי זבל כדי לא לגווע ברעב, או מתלבט בין תשלום שכר דירה ובין תרופות – זאת לא בעיה שלו, זאת בעיה שלי, של כולנו, כאומה, כחברה, כקהילה. בעיות אלה ועוד רבות חייבות להיפתר, וטובה שנה אחת קודם. 
+
+ הגיע הזמן לערוך צנתור בצינורות הקשר בין הציבור ובין נבחריו. הצנתור הזה צריך לשחרר את הסתימות והמחסומים בקשר הבלתי-אמצעי, המוזן כיום בעיקר באמצעות התקשורת. רק לחץ ציבורי איתן על נבחרי הציבור בכנסת יוביל לשינוי המיוחל בסדר-היום הלאומי. האחריות מוטלת על כל אזרח, וגם על הכנסת, המחויבת, מצדה, לשמירה על אפיקי תקשורת ישירים עם האזרח. בראייתי, מציאות שבה האפשרות לפנות לוועדה לפניות הציבור של הכנסת כלל אינה מוכרת למרבית הציבור מציירת תמונה עגומה, המעידה על טיב הקשר בין האזרחים לבין המשכן. 
+
+ האחריות היא קולקטיבית, היא מוטלת על כל אחד ואחד מאתנו, כחברי הכנסת וכאזרחים. אני אחראית למעשים לא רק שלי, אלא של האחר. אם לא נפעל ונהפוך את מדינת ישראל למקום הטוב ביותר ליהודים לחיות בו, אני אחטא לעצמי, אחטא למורשתו של אבי, ואחטא לשבועה שנשבעתי לעצמי עת נגעו רגלי בארץ הקודש: לפעול ללא לאות למען עם ישראל. 
+
+לפיכך גמלה בלבי ההחלטה להקים שדולה למען ציונות הדור הבא, אשר תפגיש ותרכז את פעילותם של כל האנשים הנפלאים והגורמים המקדמים יוזמות למען החברה הישראלית, חוסנה וביטחונה, ארגונים – שאתם בוודאי מכירים אותם – כמו "אחרי", "אם תרצו", "Stand With Us", "אור – משימות לאומיות", תנועת "איילים", ועוד רבים וטובים במרחב הציוני בישראל.
+
+הערב אני לא רואה כאן ש"סניקים, ליכודניקים, קדימאים, ימנים או שמאלנים. אני רואה כאן 120 חברים, חוץ מאלה שיצאו מהאולם, שנשבעו לשמור אמונים למדינת ישראל. עלינו לשאול את עצמנו: האם באנו לכאן כדי לעסוק – סליחה – בפוליטיקה צינית, קטנונית ואינטרסנטית? או שבאנו לכאן כדי לעסוק בפוליטיקה המייצרת תקווה? 
+
+אני בוחרת תקווה, ולכן אני מבקשת מכם, חברי חברי הכנסת, חברו יחד למען מדינת ישראל. אני מתחייבת לעבוד עם כל אחד ואחד מכם הפועלים למען מדינת ישראל ואזרחיה. אשמח להיפגש ולהתייעץ עם כל גורם בכנסת ומחוץ לה הרואה לנגד עיניו את טובתה של ישראל כמדינת העם היהודי. 
+
+אני פונה גם לנציגים הערבים שבכנסת: סייעו לי, סייעו לנו, לסייע לכם לדאוג לציבור שאתם מייצגים. לפלסטינים תושבי עזה יש מספיק פוליטיקאים משלהם. די, מספיק. הגיע העת לייצג נאמנה את הציבור שבחר אתכם. הדבר נכון לגבי כולנו. 
+
+ בואו נפעל יחד לייצר הזדמנות למשפחות צעירות בישראל להביא ילדים לעולם, לבנות בית ועצמאות כלכלית; בואו נשלב את כלל אזרחי ישראל בשוק העבודה ונמקסם את הפוטנציאל הגלום ביכולותיהם; בואו נעצור את הפשיעה ונחנך לערכים ואהבת הארץ; בואו נספק לנוער בישראל ערכי גאווה ואהבת מולדת ונתעל את האנרגיות המתפרצות לעשייה ולתרומה; בואו נחזיר את רכבת הציונות אל הפסים הנכונים ונוכיח כי תקוותנו אכן לא אבדה, תקוותנו לחיות כעם חופשי בארץ ציון, ירושלים. כן, חברי חברי הכנסת, הכול מתחיל מכאן. 
+
+מודה אני לפניך מלך חי וקיים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ. האגדה מספרת – או הפולקלור אומר – שכשצ'רצ'יל עלה לנאום הראשון בפרלמנט הבריטי הוא אמר לחברי הפרלמנט: אתם אינכם מכירים אותי, אבל בעוד שנים רבות, כאשר תספרו על כך שהייתם חברי הפרלמנט, תאמרו: היינו חברי הפרלמנט בתקופתו של צ'רצ'יל. כך הוא אמר בנאומו הראשון. הוא לא היה ידוע. את באת רבת-פעלים; במקרה, כשר התקשורת, ראיתי את עשייתך בערוץ-9, לתפארת מדינת ישראל ולתפארת הטלוויזיה. אני מברך אותך על נאומך הראשון. אין נוהגים ללחוץ ידיים, ואפילו אם אני מת לנשק אותך, אני לא אנשק אותך. תודה רבה. 
+
+
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, אני מבקש מכולם להישאר באולם, שכן נקיים אזכרה לחבר הכנסת לשעבר רענן נעים, שמשפחתו יושבת אתנו. 
+
+רבותי חברי הכנסת, על סדר-היום ישיבה לזכרו של חבר הכנסת לשעבר רענן נעים. הגברת ויקטוריה נעים, האח יוסי נעים, הילדים ראובן, איריס, מיכל ומירב, הנכדים שי, יובל וסין, חברי וחברותי חברי הכנסת, כבוד השרים הנכבדים, בפגרת הקיץ הלך לעולמו חבר הכנסת לשעבר רענן נעים, זיכרונו לברכה. נכבד את זכרו בקימה. 
+
+(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.)
+
+ תודה. נא לשבת. 
+
+חברי הכנסת, נכבדי השרים, רענן נעים כיהן בכנסת העשירית מטעם סיעת המערך, לימים סיעת העבודה, והיה חבר בוועדת הכלכלה. בפועל היה רענן נעים נציגו המובהק של הגליל ומביא דבר יושביו לכנסת ישראל. 
+
+רענן היה נצר לשבט יהודי עתיק יומין, שבט יוצאי לוב, שבט שגלה ללוב עוד בימי בית ראשון ובית שני והקים עדה לתפארת. כשהגיעה הבשורה על הקמת המדינה לעיר בנגאזי שבלוב, קמו בני הקהילה וכאיש אחד עזבו את ארצם, ששימשה להם בית למעלה מאלפיים שנה, ועלו למדינת ישראל. 
+
+ בעודו נער הציב לו רענן ייעוד לחייו: להיות איכר, עובד אדמה במולדתו. הוא סיים את לימודיו במוסדות עליית הנוער והיה למדריך חקלאי במושב ספסופה שבגליל. רענן, בצוותא עם קבוצת חברים, החליטו לחדש את היישוב במושב רמות-נפתלי, סמוך לגבול בין ישראל ללבנון. 
+
+ רמות-נפתלי נוסד בשנת 1945 וידע תלאות רבות במלחמת העצמאות. מרבית מייסדיו נטשו אותו אז. המתיישבים החדשים נאחזו בטרשי ההר, גידלו תפוחי עץ משובחים והקימו משקים לגידול עופות. בני רמות-נפתלי ידועים בהתנדבותם ליחידות המובחרות בצה"ל.
+
+ רענן נעים בלט בכישוריו הארגוניים ונבחר לרכז מושבי הגליל. עם בואו לכנסת העלה על סדר-יומה את נושא פיתוח הגליל. מאז קום המדינה לא פסקו קברניטיה להדגיש את הצורך בפיתוח הגליל, כמו היום, אולם מה גדול הפער בין האמירה היפה לבין המעשה בשטח, כפי שהיה אומר רענן נעים. 
+
+ לאחר כל מבצע צבאי או מערכה לשלום הגליל, חשש רענן כי האזור ישוב וישקע בתרדמה. עד יום מותו פעל ללא לאות להגשמת חזונו: הפיכת חבל הגליל למקום שיקלוט מאות אלפי תושבים בערים וביישובים, טיפוח תעשייה עתירת מדע שתמשוך את בני הנוער והאקדמאים בני האזור, וקליטת בעלי מקצוע כדי שלא ינדדו למרכז הארץ. משאלתו – לא לשכוח את הגליל – היא צוואתו, ואותה אנחנו מצווים לקיים. 
+
+יהי זכרו של רענן נעים ברוך, ותהיה נשמתו צרורה בצרור החיים. 
+
+ אני מזמין את השר שלום שמחון לשאת דברים לזכרו של המנוח. כבוד השר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שרי הממשלה, משפחת נעים – האשה ויקי, הילדים מירב, מיכל, ענבל, איריס וראובן, והאח יוסי; הכלה, החתנים, הנכדים, בני משפחה וידידים, בית רמות-נפתלי, לפני כחודש נפרדנו מרענן נעים, חבר הכנסת לשעבר, חבר וידיד שנפטר ממחלה קשה. 
+
+רענן נעים, זיכרונו לברכה, איש אדמה, איש הגליל ואיש עשייה, איש משפחה, איש חזון, דוגמה ומופת לערכיות, שורשיות, חלוציות, הגשמה, ציונות ותרומה לחברה ולמדינה; אדם שידע לשלב עבודת אדמה ופעילות ציבורית, יצירתיות, כוח שכנוע ודוגמה אישית. מבט חודר, קול עמוק, כושר ביטוי, התמדה, אמונה בצדקת הדרך, דבקות במטרה – כזה היה האיש וכזאת היתה דמותו הייחודית. 
+
+ רענן נעים, נער שעלה מלוב – כבר הוזכר כאן – בשנת 1949, ספג את אהבת הארץ ואת חשיבות ההתיישבות החקלאית בכפר הנוער בן-שמן, בנווה-ים, בתל-יוסף, בבית-ברל, ויצא להגשים את חזונו.
+
+רענן היה בין מייסדי המועצה האזורית מבואות-חרמון – חתנו, בני בן-מובחר, עומד היום בראשות המועצה ונמצא כאן אתנו בקהל. הוא נמנה עם מייסדי מושב רמות-נפתלי והיה מייסד ומנהל ארגון הקניות והמפעלים האזוריים בגליל; פעיל מרכזי בתנועת המושבים וחבר הכנסת העשירית מטעם המערך. 
+
+רענן היה סמל למאבקה של ההתיישבות החדשה בישראל, וידע להתאים את פעילותה לשינויים המתחדשים, הכול כדי לקיים ולקדם מערך כפרי של עשייה משולבת בכל תחומי המשק. רק טבעי הוא שמושב רמות-נפתלי הינו דוגמה ומופת לשילוב חברתי ויצירתי של חקלאות, תיירות, תעשייה ואמצעי פרנסה נוספים. 
+
+בדרכו המיוחדת, בתעוזה יוצאת דופן, סלל רענן את דרכו כפעיל חברתי וכחקלאי, ושימש דוגמה לרבים במושבים הצעירים שהוקמו בשנות ה-50 וה-60. עם זריחה ניצב בשטחי המטעים והכרמים – כל בוקר, כל יום, כל השנה. גם כאשר נפלו "קטיושות" מכל עבר, הוא היה שם, מתריס אל מול הסכנה, כאילו אומר: הם לא ינצחו. זאת אדמתי. זהו ביתי. 
+
+אני זוכר את רענן עוד מימי כנער וכפעיל צעיר בתנועת המושבים, עת ניהל שורת מאבקים להבטחת קיומם של היישובים הצעירים שעל גבול הצפון. בהמשך הדרך הכרתי מקרוב אדם שנאבק על דעתו, אדם שלימד את כולנו בהתיישבות להעז ולנצח. גם אלה שחלקו מדי פעם על דעותיו ידעו כי רענן נאמן לדרכו וייאבק על עמדותיו בכל עוצמתו. אני זוכר את רענן כפי שזוכרים אותו כל חבריו ובני משפחתו – זקוף, גאה, אמיץ, ישר, ומעל לכול איש אמת. 
+
+תנועת המושבים איבדה אחד מטובי חבריה, אחד מטובי מנהיגיה. משפחת נעים איבדה את היהלום שבכתר. יהי זכרו ברוך. 
+
+
+ אמן. כאשר שמע השר אהרונוביץ שאנחנו מקיימים היום אזכרה לחבר הכנסת המנוח רענן נעים, ביקש לשאת את דברו. אינני בטוח אם הוא היה מפקד הפיקוד הצפוני של המשטרה בזמנו. בקשתו נענתה בחפץ לב גם על-ידי המשפחה. אני מזמין את השר יצחק אהרונוביץ לבוא ולשאת דברים לזכרו של רענן נעים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, משפחת נעים היקרה – ויקי, הבנות, הבן, האח, המנכ"ל של המשרד, משפחה, חברי הכנסת, אנחנו פוקדים היום את זכרו ואת דמותו של אחד האנשים השורשיים והערכיים ביותר שכיהנו אי-פעם בכנסת ישראל. במשך שלוש שנים נשמע קולו של האיש הזה – הצנוע וטוב-הלב – בין כותלי הבית, כחבר הכנסת מן המניין.
+
+רענן נעים, זיכרונו לברכה, סימל בעיני אדם שבא מהכפר, מהשדה, אדם ששורשיו נטועים עמוק בקרקע של עשייה, אשר מרבית חייו עסק בפעילות ציבורית – ותמיד למען הגליל. 
+
+במשך שנים היה רענן אבן מאבני היסוד של תנועת המושבים, וכבן למושב דישון וכשכן של רענן נעים במושב רמות-נפתלי, הכרתי אותו עשרות בשנים. גם ימים מספר לפני לכתו ישבתי אתו בביתו, יחד אתך, ויקי, ועם המשפחה, ושוחחנו על הרבה דברים, ואחרי ימים מספר נודע לי שהוא בבית-חולים, ושוחחנו שוב, בשנית, והוא הלך לעולמו. 
+
+כאשר אנחנו מתכנסים כאן לזכרו של רענן, ושומעים על מעשיו הטובים, על פעולותיו, על שליחותו הציבורית, מן הראוי שנאמץ לא מעט ממעשיו הטובים, ובכך נכבד את זכרו.
+
+ רענן ידידנו הטוב היה משל ומופת, איש עשייה וחרוץ, תכליתי, הצטיין בפשטות ובצנעת לכת והיה ידוע כמי שדואג לזולת ופועל למען הכלל. 
+
+אני באופן אישי איבדתי חבר. מובן שאנחנו, המשפחה והמשפחות, נמשיך ללוות את משפחתו של רענן, את משפחת נעים, אבל זאת בהחלט אבדה – אבדה לגליל, אבדה לכנסת ואבדה לעם ישראל. נרכין את ראשינו לזכרו בתוגה ובהוקרה עמוקה, בגעגוע ובאהבה רבה. יהי זכרו ברוך. 
+
+
+ אני מאוד מודה לשר אהרונוביץ ומשתתף בצערה הכבד של המשפחה. רענן היה חלק מהבית הזה, ועל כך ביקשנו להביע את תנחומינו ולעשות להזכרת שמו ולעילוי נשמתו, כאן, בכנסת ישראל. יהי זכרו ברוך. תודה רבה לכם, המשפחה.
+
+ הפסקה בת דקה, ונמשיך בסדר-היום.
+
+(הישיבה נפסקה בשעה 17:50 ונתחדשה בשעה 17:51.)
+
+
+  [מס' מ/434; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' ט"ו, עמ' 2094; נספחות.]
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק מס הכנסה (תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי בשנות המס 2009 ו-2010) (הוראת שעה), קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני. להצעה זאת אין הסתייגויות, לכן מייד לאחר הצגתה על-ידי היושב-ראש נצביע בקריאה שנייה, ואם יסכים – גם בקריאה שלישית. בבקשה.
+
+
+ אד��ני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מס הכנסה (תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי בשנות המס 2009 ו-2010) (הוראת שעה), התש"ע–2009.
+ 
+ הצעת החוק המובאת לפניכם, עניינה הקלה משמעותית על מוסדות ציבור בפעילותם ועידוד מתן תרומות. הצעת החוק נועדה, כהוראת שעה לשנות המס 2009 ו-2010, להקטין את סכום התרומה המינימלי המזכה את הנישום בזיכוי המס לסכום העולה על 300 ש"ח, במקום 400 ש"ח, הסכום המינימלי הקבוע כיום בפקודת מס הכנסה, ולקבוע את התקרה לזיכוי לסכום הנמוך מבין אלה: 30% מההכנסה החייבת של הנישום בשנת המס 2009, או 7.5 מיליון ש"ח, במקום 4 מיליון ו-208,000 ש"ח הקבועים כיום בפקודת מס ההכנסה. 
+
+ אני מבקש לומר לכנסת: הצעת החוק הזאת היתה אמורה להגיע ביום הראשון של המושב, בשבוע שעבר. אנחנו קצת תמהנו כאשר זה הובא לוועדה, ואנחנו אישרנו את זה בפגרה – הצעת חוק של הוראת שעה, שהיא הצעת חוק טובה, מקלה על מוסדות הציבור במתן תרומות וכדומה, אבל זה היה רק לשנת 2009, כהוראת שעה, והעניין הזה היה תמוה, אבל אמרתי: בכל זאת נביא את זה, מכיוון שזאת היתה הצעת חוק שמקלה עם מוסדות הציבור. באותו יום, לפני שהתחילה ישיבת המליאה, התקשר אלי מנהל רשות המסים, יהודה נסרדישי, ואמר לי שאין לו התנגדות לכך שהוועדה תחיל את זה לא רק על 2009, אלא גם על 2010. לכן ביקשתי ממך, אדוני היושב-ראש, למשוך את החוק, ואומנם נענית לבקשה הזאת והודעת על משיכת החוק. אישרנו בוועדה את הצעת החוק הזאת גם לשנת 2009 וגם לשנת 2010. השבוע הזה לא מעלה ולא מוריד, מכיוון שמס ההכנסה הוא שנתי, וכאשר אדם עושה את ההתחשבנות עם מס הכנסה הוא עושה אותה על כל שנת המס. 
+
+להצעת החוק לא נרשמו הסתייגויות, לפיכך אבקשכם לאשר את הצעת החוק המוגשת לפניכם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. ובכן, רבותי חברי הכנסת, כאמור, אדוני יושב-ראש הקואליציה, אין מסתייגים, לכן אני מתכוון להביא את הצעת החוק להצבעה מייד לאחר שתשבו – בקריאה שנייה. 
+
+ רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. הצעת חוק מס הכנסה (תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי בשנות המס 2009 ו-2010) (הוראת שעה) – נא להצביע: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
+
+סעיף 1 נתקבל.
+
+
+ בעד – 18, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
+
+ אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, האם לקרוא בקריאה שלישית? 
+
+ ובכן, הצעת חוק מס הכנסה (תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי בשנות המס 2009 ו-2010) (הוראת שעה) – מי בעד הצעה זו בקריאה שלישית? נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+חוק מס הכנסה (תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי בשנות המס 2009 ו-2010) (הוראת שעה), התש"ע–2009, נתקבל.
+
+
+
+ בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מס הכנסה (תרומה לקרן לאומית או למוסד ציבורי בשנות המס 2009 ו-2010) (הוראת שעה) התקבלה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
+
+
+
+
+ הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 101), התש"ע–2009. 
+
+ הצעת חוק זו היא מיזוג של שתי הצעות חוק: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 97) (גנבת ציוד חקלאי ותוצרת חקלאית), התשס"ח-2007, והצעת חוק העונשין (תיקון מס' 100) (החמרת ענישה בעבירות רכוש), התשס"ח–2008, מטעם הממשלה. הצעת החוק מוגשת לקרי��ה שנייה ולקריאה שלישית מוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.
+
+
+ תודה רבה. אני מבקש להודיע לסגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת מקלב, כי תורו הגיע לתפוס את מקומו כאן וגם לאפשר לי לנוח. תודה רבה, חברי הכנסת.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/452).]
+
+
+אנחנו עוברים להצעות חוק לקריאה ראשונה. תחילה הצעות חוק שהן כולן של שר המשפטים, בשם הממשלה. סליחה, קודם אני מזמין את שר התחבורה להציג את הצעת חוק התובלה האווירית (תיקון מס' 2), התש"ע–2009, לקריאה ראשונה. רבותי, אפשר להירשם כל עוד השר מדבר. לאחר מכן תיסגר הרשימה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש – להציג – את חוק התובלה האווירית (תיקון מס' 2), התש"ע–2009. 
+
+חוק התובלה האווירית, התש"ם–1980, מחיל בדין הישראלי את הוראות אמנת ורשה 1929, שהיא האמנה לאיחוד כללים מסוימים ודבר תובלה בין-לאומית באוויר. אמנת ורשה, על תיקוניה הרבים באמנות ובפרוטוקולים שונים, אומצה על-ידי ממשלת ישראל הן לגבי תובלת פנים בישראל והן לגבי תובלת חוץ. 
+
+ תכליתה של אמנת ורשה כפולה: יצירת איזון בין הרצון להגן על התובלה האווירית הבין-לאומית לבין הצורך לפצות נוסעים. כמו כן, האמנה קובעת אחידות משפטית בהסדרים הבין-לאומיים החלים על התובלה האווירית הבין-לאומית. 
+
+ במאי 1999 נערכה במונטריאול אמנה חדשה, הקובעת כללים בהובלה האזרחית הבין-לאומית באוויר. מטרתה של אמנת מונטריאול היא לגבש, לעדכן ולהביא למודרניזציה של מערכת הכללים הקיימת עד כה מכוח אמנת ורשה. בין עיקריה של אמנת מונטריאול: העלאת גבול האחריות לנזק שנגרם לגופו ולרכושו של נוסע, הוספת סמכויות שיפוט והטלת חובת ביטוח על המובילים. 
+
+ בעבר קיבלה מדינת ישראל על עצמה את ההתחייבויות הנובעות מאמנת ורשה ואימצה אותן בחוק בנוסחו הקיים, וכיום, לצורך אשרור אמנת מונטריאול והצטרפות מדינת ישראל לאמנה זו, נדרשים תיקון של החוק והתאמתו לאמנת מונטריאול. 
+
+ מטרת החוק המוצע – ליצור בהירות ואחידות בנושא האחריות, הפיצויים והסמכויות בתחום התובלה האווירית תוך אימוץ אמנת מונטריאול העדכנית והאחידה שתחליף את אמנת ורשה על כל התיקונים והפרוטוקולים הנלווים לה. 
+
+עם זאת, אמנת ורשה תמשיך לחול על מדינות שלא הצטרפו לאמנת מונטריאול, וכן לגבי מדינת ישראל עד ליום שבו יודיע שר החוץ ברשומות על הצטרפותה לאמנה זו. 
+
+ אשר על כן אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעביר אותה לוועדת הכלכלה של הכנסת. 
+
+
+ כבוד השר, הצעת החוק היא רטיפיקציה של אמנה בין-לאומית – אשרור של אמנה בין-לאומית.
+
+
+ זה תיקון בחוק כדי שאמנת מונטריאול, שמחליפה את אמנת ורשה, תוכל לחול עלינו. 
+
+
+ ברור. כי האמנה הקודמת חלה עלינו על-פי חוק. 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ בדרך כלל, כאשר המשפט הבין-לאומי – הממשלה חותמת על הצעת חוק, היא מחויבת באשרורה של האמנה על-ידי הכנסת – או על-ידי הפרלמנטים של כל מדינה ומדינה. תודה רבה, אדוני השר. 
+
+אני מזמין את חיים אורון לשאת את דברו. הוא הנרשם היחיד, לא נרשמו אחרים, ואני סוגר את הרשימה. רבותי, יש לנו כמה חוקים, שימו לב לסדר-היום. כל מי שרוצה לשאת את דברו יירשם אצל המזכירה, כי מייד לאחר עלייתו של השר הנוגע בדבר לנאום לא אאפשר את פתיחת הרשימה פעם נוספת. אדוני, כל זמן שיש לך לדבר לעניין – אני נותן לך. 
+
+
+ כמה זמן שאני רוצה? 
+
+
+ לא, לעניין. 
+
+
+ רק לעניין. מתי אני לא מדבר לעניין, תגיד לי?
+
+
+ תמיד. אני מתכוון לעניין הנוגע בדבר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני לא הולך לדבר על 55 חברי כנסת ואני גם לא הולך לדבר על הנושא המדיני, ואני אפילו לא רוצה לדבר, בכל זאת, על השאלה שאני מציע שתטריד אותך, כי אותי היא מטרידה, איך הכנסת מתחילה להיראות. יש פה שמונה חוקים, עברתי, ראיתי שלאף אחד מהם לא נרשם אף אחד לרשות דיבור. 
+
+
+ נכון. 
+
+
+אני מציע בכל זאת לחשוב מה בדיוק קורה ואיך זה קורה, ואני רוצה להתייחס עכשיו לחוק שמוגש פה, ואני כמובן מסכים לו, אבל זו הזדמנות, אדוני השר, להעלות לפחות שתי שאלות שקשורות לנושא התחבורה האווירית, שהן כמובן הרבה יותר רחבות. יכול להיות שהאמנה מכילה בתוכה הרבה יותר מהחוק, ולכן אני לא רוצה להתייחס לנושאים הללו. 
+
+ יש צירוף של מהפכה ומשבר בתחבורה האווירית העולמית; יש משבר עולמי, חברות קורסות וחברות אחרות נקנות על-ידי חברות אחרות; יש – איך קוראים לזה בלשון נקייה – קונסולידציה, זאת אומרת: אחד בולע את השני. יש טענה חזקה, שהולכת ומחמירה, שזה גם במחיר של פגיעה בבטיחות התעופה, משום שיש ציים – יותר ויותר – שלא מחודשים, מערכות אוויריות שלא עונות על הצרכים וכו' וכו' וכו', ואני מציע שיימצא הזמן גם אצלנו לעסוק בכל המכלול הזה, לפני שחס וחלילה קורה משבר. 
+
+ ברקע נוספת גם סיטואציה ישראלית שכל פעם כשאני שומע עליה – ויש לי סנטימנטים שקשורים למטוסים מסיבות אישיות – וכל פעם שאני שומע עליה אני לא מצליח להבין למה מדינת ישראל ממשיכה להימצא בדירוג לא-עליון מבחינת שירותי התעופה האזרחית שלה. אני כבר יודע, אדוני השר, שכשאומרים "לא יעלה על הדעת" זה עולה על הדעת, אז אני לא רוצה להגיד "לא יעלה על הדעת", אבל בכל זאת – וכל פעם אתה שומע איזו הערה – אני יודע שיש לזה משמעות תפעולית, אדוני היושב-ראש – על המובילים שלנו – – – 
+
+
+ השר מתכוון לענות לך, על-פי הרמז שהוא מסר לי, זאת אומרת: שאלותיך הן ענייניות. 
+
+
+ יש לזה משמעויות, גם כלכליות וגם אחרות, שמטילות עומס נוסף על המובילים, שממילא הם בתחרות מאוד מאוד קשה ומאוד מאוד גדולה. זה מחייב אותם לתביעות שיכול להיות שלא היו נתבעות מהם אם היינו עומדים בכללים שהיה ראוי שנעמוד בהם. ואני חושב, אדוני השר – זו זירה שלא תמיד נמצאת במרכז תשומת הלב, עד שחס וחלילה – ואני לא רוצה להמשיך במה חס וחלילה, לכן אני חושב שהשאלות האלה, מעבר לאישור אמנה כזאת או אחרת, מחייבות התייחסות – נושא הבטיחות בתעופה האווירית מחייב התייחסות מהירה וסוף-סוף פתרון ואמירה ברורה לציבור: אנחנו עומדים בקריטריונים הבין-לאומיים, שאנחנו בעצם צריכים אותם לעצמנו, לא משום שמישהו בא אלינו, ואני לא רוצה להאריך בדברי. העליתי את שתי הנקודות האלה, ואני חושב שהן דורשות תשומת לב ייחודית, וראוי שהכנסת תמצא מסגרות לדון בהן. תודה רבה. 
+
+ תודה לחבר הכנסת חיים אורון. יעלה חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – הוא לא נמצא. אם כן, תשובת השר. בבקשה. מייד אחרי כן הצבעה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, זכות נדירה היתה לי לשאת את דברי במהלך כהונתם של שלושה יושבי-ראש שונים. לגבי החוק עצמו, הדברים נאמרו. לגבי ההערות של חבר הכנסת אורון: קודם כול, אומנם נושא האוויר בהחלט קשור אליך קשר משפחתי אישי, ועל זה יש להעריך ולכבד. 
+
+ לגבי הסוגיות שהעלית, ובכן, שר היית בממשלה, ואתה פרלמנטר ותיק, אבל גם אתה נמצא באותה קטגוריה של ראיית הדברים בתדמית לעומת איך שהם באמת במציאות. זה נושא שנכון שהפעילות בו היא שיטתית, בדרך כלל היא בחדרי חדרים, היא פעילות שמתבצעת מול הגורמים האמריקניים שהורידו כאן את רמת הדירוג מקטגוריה A לקטגוריה B. מי שעומד בראש המערכת של רשות התעופה האזרחית זה אלוף במילואים גיורא רום, שהוא מנהל רשות התעופה האזרחית. אני, כשר האחראי, לקחתי על עצמי אחריות, בהמשך לפעילות קודמי, השר מופז, שבזמנו הורד הדירוג וגם הוא לקח על עצמו כמשימה להחזיר את הדירוג, ומתבצעת פעילות שיטתית. נכון שהיא לא מתפרסמת כל יום, ושהיא גם לא תוצג, חלילה, בהקשרים של אסונות אפשריים. היא מתבצעת, ואומר את זה כך – שהיעד שקבעתי, שעד אמצע שנה הבאה, בעזרת השם, הדירוג של רמת הבטיחות צריך לחזור לקטגוריה A. בשלב זה אנחנו במגעים דחופים מול הגורמים בארצות-הברית שעוסקים בנושא, ופעילות מתבצעת במגוון תחומים. למשל, אחד התנאים לכך שישראל תוכל לחזור לקטגוריה העליונה הוא העברת חוק הטיס. 
+
+ מאז היות החוק המנדטורי, או שנות ה-20 או שנות ה-30, שאז הוא חוקק, לא חוקק חוק טיס חדש, ואנחנו עומדים בימים האלה, אחרי עבודת הכנה שיטתית, להגיש לוועדת השרים לענייני חקיקה – יושב כאן שר המשפטים – לדיון ולאישור חוק הטיס. נעשתה עבודה מאוד שיטתית באישור משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, תוך תיאום עם חיל האוויר. 
+
+ מדינת ישראל היא מדינה מאוד מיוחדת, עם אזורים מאוד מוגבלים, או אזורים משותפים עם מגבלות מבחינת טיס. הנחיתי את הצוות ללכת לקראת דרישות חיל האוויר במלואן. היה אפשר, אגב, לעמוד ולהתווכח על התחום האפור, אבל יש תיאום מוחלט ומלא עם חיל האוויר, עם צה"ל ועם משרד הביטחון, וגם עם המשרד לביטחון פנים, שמייצג את משטרת ישראל גם לגבי מסוקים משטרתיים, ובעצם אפשר להגיד שהושגה הסכמה מאוד רחבה. 
+
+ אדוני שר המשפטים, יש חשיבות עצומה להעברת החוק הזה במהירות, כי הוא התנאי הבסיסי להחזרת הדירוג של הבטיחות לקטגוריה A. אכן, חבר הכנסת אורון, אתה צודק, לא רק שזו מגבלה שקיימת – יש לה גם עלות כלכלית, כי בארצות-הברית, שבה מדובר, לא נותנים למשל נקודות נחיתה חדשות לחברות ישראליות כל עוד הקטגוריה הזאת לא מתוקנת. הבדיקה שלהם יותר קפדנית, ועולה כסף, כך שיש לזה גם משמעות כלכלית, וכמובן קודם כול המשמעות העליונה – המשמעות של החיים – המשמעות הבטיחותית. הפעילות הזאת מתבצעת, כמו שאמרתי. החוק הזה, אני מקווה, יעבור בקרוב. זה קשור לתקנים למפקחים נוספים ולדברים אחרים.
+
+אני חייב להעיר, ואני אומר – לא במקרה הורד הדירוג של מדינת ישראל. נכון שזה היה תוצאה של ועדת בדיקה פנימית, אבל כשזה הגיע לידי האמריקנים הדירוג הורד בצדק. השאלה הראשונה ששאלתי היא: איך יכול להיות שמדינה שיש לה חיל אוויר מהמשובחים בעולם – איך זה לא מקרין על התעופה האזרחית? איפה אותם מפקחים? איפה אותם טייסים? במקרה הזה לא מדובר על טייסים, אלא על מערך הפיקוח. שאלתי: כמה מבוגרי חיל האוויר עובדים ברשות התעופה האזרחית? אמרו לי: התשובה היא אפס, משום שלא היתה התאמה בין הכישורים לבין התקנים. הנקודה הזאת טופלה, והיום שולבו טייסים לשעבר במערך הפיקוח וההכוונה של רשות התעופה האזרחית. זה מגיע עד כדי דאגה למגורים מתאימים, שגם בזה האמריקנים בוחנים – אם יש תנאים מתאימים. 
+
+ אנחנו מטפלים בכל המכלול הזה, וההערכה שאני קיבלתי מגיורא רום היא שעד אמצע השנה הבאה, אם לא תקרה תקלה, אנחנו נחזיר את הקטגוריה. זאת המשימה שלקחתי על עצמי, כי מדינה שיש בה חיל אוויר כל כך מפותח, לא ייתכן שיהיה בה פער כל כך גד��ל בין הרשות הצבאית לבין הרשות האזרחית שעוסקת בתחומים האלה. אני מקווה שגם הדבר הזה אכן יוסדר, ואז נוכל יותר לבשר על זה לציבור, ובעיקר לדעת שהתעופה, שהיא חשובה מאוד, אכן הגיעה לרמת בטיחות מתאימה. 
+
+מעבר לזה, בהערה אחת – אנחנו נוהגים מדיניות של ליברליזציה, כי אין ברירה. היום אירופה מאחדת את כל המדינות שם לגוף אחד, שמתאם את מדיניות התעופה, ובקרוב מטוס שייכנס לאירופה ינווט על-ידי מגדל פיקוח אחד, על-ידי רשות אחת, ואם ישראל לא תגיע למצב שהיא חותמת על הסכם תעופה על שמים פתוחים עם אירופה, אנחנו נישמט אחורה. יחד עם זאת, צריך למצוא הגנה לחברות הישראליות, לא לחשוף אותן לתחרות פרועה שהן לא יוכלו לעמוד בה. אנחנו בתיאום אתן עובדים גם על הנושא הזה, ומציבים תנאים, כך שאני מקווה שכל המכלול – אני גם אישרתי באופן עקרוני, כרגע הגורמים המקצועיים עובדים על ההיבט המעשי, גם לחברת "אל על" לטוס לאילת, כדי שתהיה תחרות, גם כאן בארץ וגם כלפי חו"ל, ברמת בטיחות מתאימה. 
+
+ אני מקווה שכל הנושאים האלה יוסדרו, ואני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, שנועדה להסדיר את ענייניה של ישראל מול הרשויות הבין-לאומיות בכל מה שקשור לנושא התובלה. תודה רבה.
+
+ תודה רבה לך, אדוני שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק התובלה האווירית (תיקון מס' 2) – הצבעה בקריאה ראשונה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק התובלה האווירית (תיקון מס' 2), התש"ע–2009, 
+לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, ואנחנו נעביר אותה לוועדת הכלכלה כדי לדון בהכנתה לקראת קריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה לכם. מציינים שזו הצעת חוק ממשלתית.
+
+
+
+
+יש הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת יריב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדה – מטעם סיעת ישראל ביתנו בוועדת החוקה, חוק ומשפט, במקום חבר הכנסת יריב לוין – חבר הכנסת דני דנון.
+
+
+ תודה רבה לך. ללא התנגדות.
+
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/450).]
+
+
+אדוני, בבקשה. ניגש עכשיו להצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 3), התשס"ט–2009, קריאה ראשונה. השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי חברי הכנסת, בשל הריכוזיות הקיימת בענפי כלכלה מסוימים במשק, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – להלן: הלמ"ס – מתקשה לפרסם נתונים כספיים וכמותיים על ענפים שונים במשק, שמא יהיה אפשר לשייכם לחברה כזאת או אחרת תוך הפרת חובת שמירת הסודיות הקבועה בפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב–1972, שבהמשך אקרא לה "הפקודה". התוצאה היא העדר סטטיסטיקה ברמה הנדרשת לגבי ענפי משק מסוימים ופגיעה באינטרס הציבורי במישור הפנימי ובמישור הבין-לאומי.
+
+מטרת התיקון היא לאפשר, כפוף לתהליך המיועד, לאזן בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס של התאגיד לשמירת סודיות מידע לגביו, פרסום חיוני של נתונים סטטיסטיים לגבי תאגידים הפועלים בענפים שונים במשק שכיום אין אפשרות לפרסמם בשל חובת שמירת הסודיות המוטלת על הלמ"ס.
+
+התיקון המוצע הוא להוסיף לרשימת הסייגים לחובת שמירת הסודיות, הקבועים בסעיף 18 לפקודה, סייג חדש; סייג זה מאפשר ללמ"ס לפרסם נתונים על תאגידים הפועלים בענפי כלכלה מסוימים, אם מצא ראש הממשלה שהפרסום חיוני לאינטרס הציבורי והתיר בהודעה ב��שומות את פרסומם. פרסום ההיתר כאמור יהיה כפוף לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
+
+היתר כאמור יינתן לאחר התייעצות עם הסטטיסטיקן הממשלתי, עם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה ועם השר שענף הכלכלה המנוי בתוספת השנייה, שבו פעל התאגיד ושהנתונים נוגעים אליו הוא בתחום סמכותו, ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות להביע את עמדתו.
+
+ התיקון מבהיר עוד, כי בנתונים שפרסומם יותר לא נכללים מידע על אודות אדם כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–1981, או ידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם אף שאינה בגדר מידע כאמור, אלא נתונים המתייחסים לתאגיד בלבד.
+
+בשלב ראשון מוצע לכלול ברשימת ענפי הכלכלה שבתוספת השנייה ענף אחד בלבד – ענף זיקוק נפט ומוצריו ודלק גרעיני, המסווג כענף ראשי 23 בסיווג האחיד של ענפי הכלכלה שהלמ"ס מפרסמת – וזאת כדי להביא לפרסום נתונים כמותיים בנושא מאזן האנרגיה של ישראל בהתאם להליך המוצע בתיקון. אני מייחס לנושא הזה גם חשיבות סביבתית. בעתיד יהיה אפשר להוסיף לתוספת – על-ידי צו – ענפי כלכלה נוספים, שעל התאגידים הפועלים בהם יחול הסייג המוצע לחובת שמירת הסודיות, אם יתיר זאת ראש הממשלה ובהתאם לתהליך שפירטתי בתיקון המוצע.
+
+אשר על כן אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לך, אדוני השר המקשר. אנחנו נוכל, כשתגיע למקום – בהעדר דוברים – לעבור ישירות להצבעה על הצעת החוק. אנחנו כבר נתחיל בהצבעה, אם אדוני ישב. 
+
+ הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 3), התשס"ט–2009, 
+לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק תועבר לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה.
+
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/456).]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק ממשלתית – סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62), התש"ע–2009. יציג את הצעת החוק שר המשפטים יעקב נאמן. בבקשה, שר המשפטים. אתה יכול להביא אתך גם את הדברים האחרים, יכול להיות שאנחנו – הרי אתה לא מצביע, תוכל להישאר במקום.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, מדובר בתיקון לחוק סדר הדין הפלילי משנת 1982, שהוא החוק המסדיר במדינת ישראל את התחום של סדר הדין הפלילי, לרבות הליכי משפט שונים וכן הסדרים של עבירות קנס. 
+
+ אחד מהתיקונים המוצעים הוא בתחום של הסבת דוחות. היום מדובר בנושא פרוץ, וכל רשות נוהגת כראות עיניה. ההצעה היא לקבוע מועד קבוע, של 90 יום, להסבת דוחות, למעט מקרים מיוחדים, וכן מנגנונים למניעת מצבים שבהם אנשים מצליחים להימלט מעונש באמצעות השתהות הגורמת להתיישנות. 
+
+תיקון מוצע נוסף הוא בעניין בקשה להישפט בעבירות קנס. היום אדם המבקש להישפט בעבירה כזאת, ומורשע בסופו של דבר, צפוי לעונש מזערי בשיעור עבירת הקנס. הדבר גורם לכך שלאנשים כמעט אין מה להפסיד בבקשתם להישפט, גם כאשר אין כל בסיס לטענותיהם, ובתי-המשפט מוצפים במספר ניכר של בקשות סרק מלבד הבקשות המוצדקות. לאור זאת מוצע לקבוע כי אדם המבקש להישפט בעבירת קנס ומורשע בסופו של דבר, יהיה צפוי לקנס מזערי בשיעור של פי-1.5 משיעור הקנס של עבירת הקנס. הדבר ירתיע אנשים מלהגיש בקשות סרק להישפט, ויוגשו רק הבקשות המבוססות והמוצדקות, שסיכוייהן להתקבל גבוהים. בנסיבות מתאימות עדיין נותרה בעינה סמכותו של בית-המשפט לקבוע שיעור קנס נמוך יותר. 
+
+בהצעה נכללים שורה של תיקונים נוספים, ובהם הסדרת נושא סמכות מקומית של בית-המשפט בישראל לגבי אדם הנתפס בעבירה מחוץ לגבולות ישראל, עררים על החלטות שונות ומועדי הגשתם, עניינים נוספים הקשורים לעבירות קנס, הטעונים הסדר או הבהרה, וכן תיקונים מקבילים בחוק העבירות המינהליות. תודה רבה. 
+
+ תודה רבה לך, אדוני השר. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. לאחר מכן נעבור להצבעה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כששמעתי את הנימוק – לפני כן לא ידעתי מה אצביע בדיוק, אבל כשאני שומע שנותנים קנס על הקנס, עוד רדיפה של האזרח הקטן, מובן שאנחנו ניאלץ להתנגד – – – 
+
+
+ מדובר בעבריינים. 
+
+
+ עבריינים, קיבלו קנס – תן לו את הקנס. הוא רוצה לערער, יכול להיות שלא מגיע לו. אם כן, בוא נשלול לחלוטין את אפשרות הערעור. אבל אני רוצה לדבר על עניין אחר. אם יש אפשרות ערעור, נשמור לו את זכות הערעור. לתת קנס על הערעור – להגיד לאזרח הקטן: פשוט תשתוק. קיבלת קנס, תשתוק. אז תגידו: אין ערעור, יש קנס ואין ערעור. אבל להגיד לו שיש לו ברירת ערעור?
+
+אבל אני רוצה לדבר על עניין אחר, ואולי חברת הכנסת יחימוביץ לא כל כך תאהב את מה שאני אומר בעניין הזה; מכל מקום, אני רוצה לדבר על העניין של העובדים הזרים. הנושא הזה הפך להיות מאוד מאוד תקשורתי, יש קמפיין תקשורתי חזק ביותר לטובת העניין הזה של העובדים הזרים, וכמובן מייצגים את כל העניין הזה – תמונה מאוד מאוד מרגשת, מאוד מעוררת סולידריות, של ילדים. 
+
+ אגב, אני מרים גבה – כל אלה שמרימים את הקמפיין הזה, הכל-כך רגיש, הכל-כך אנושי – היכן הם היו לפני ארבע וחצי שנים כשריסקו את חייהם של ילדים? ואני עד לבני משפחתי שילדותם נעשקה, נהרסה, נרמסה בחוק ההתנתקות כביכול, של הגירוש. אנשים שגורשו מבתיהם, גם להם היו פנים, גם להם היתה ילדות, גם להם לא היתה ארץ אחרת. 
+
+זה שמישהו למד עברית זה לא הופך אותו מכאן והלאה לבן הארץ הזאת, לבן התרבות הזאת, ואם ישמיעו שוב ושוב בקמפיינים התקשורתיים שהם שרים "ארץ-ישראל שלי יפה וגם פורחת", זה לא הופך אותם לאזרחים ישראלים. 
+
+ אני רוצה לעורר כאן הפגנה, ובעצם מחאה קשה, של תושבי שכונת התקווה. זה לא סוד, אני נולדתי בכפר-שלם, מחוזות ילדותי הם שכונת התקווה, שכונת שפירא, יד-אליהו. אלה המקומות שגדלתי בהם, זאת בעצם החברה האנושית שאני מכיר כילד. עד היום רבים מחברי ומבני משפחתי נמצאים שם, באזור, והם עושים הערב הפגנה בשכונת התקווה, שבה הם טוענים: אם אתם כל כך רוצים את העובדים הזרים, אנא, קחו אותם לצפון תל-אביב, בואו נראה אתכם גרים לידם ומתמודדים עם כל הבעיות הקשות שהמציאות הזאת מביאה לסביבה המדוברת, לסביבה שבה הם גרים. מאוד נחמד לראות את זה דרך הטלוויזיה, מאוד נחמד לראות את הילדים האלה שרים "ארץ-ישראל שלי יפה וגם פורחת".
+
+ כשלמדנו בישיבה לימדו אותנו מידות; אני רוצה לצטט שני דברים, ממש בקצרה. הרמח"ל אומר שלחסידות יש משקל. הוא קורא לזה "משקל החסידות". לפעמים כשאני עושה מעשה של חסד מסוים, או כשאני עצמי חסיד, מישהו אחר משלם על זה מחיר כבד. וכאן החסידות הזאת, כביכול, כלפי העובדים הזרים וכלפי ילדיהם – החברה הישראלית תשלם עליה בריבית. היא כבר משלמת עליה, אבל היא תשלם עליה בעתיד בריבית דריבית, בטשטוש זהותה היהודית של המדינה, ביצירת בעיות חברתיות, בהפיכת המדינה שלנו למדינת כל מיעוטיה. 
+
+ וכאן אני רוצה לדבר על מקום אחר, שלמדנו אצל הרב קוק ב"מוסר אביך", בעניין של מה שנקרא "המידות המצרניות", בניסור ��מידות; יש מידות שצריך לדעת את הגבולות שלהן. אנחנו כל כך אנשי חסד. יש מידה מסוימת, שכאשר אתה עובר אותה, החסד הופך להיות התחסדות. זה כמו שחסכנות לעתים הופכת להיות קמצנות. זה כמו שלעתים זריזות הופכת להיות פזיזות. וכן הוא בעניין הזה. 
+
+ אני רוצה לקרוא פה מתוך הזעקה הגדולה של אנשי העמותה הזאת בשכונת התקווה, יושב-ראש המטה הוא אורן זרגרי, ששלח לכמה מאתנו את החומר הזה, והוא אומר: לא יעלה על הדעת לאבד את הרוב היהודי במדינת ישראל רק כי העובדים הזרים מצפצפים על החוק. איפה החוק? איפה שלטון החוק? איפה שר הביטחון שכל כך דואג לאכוף את החוק ביהודה ושומרון על המאחזים? איפה כל זה? כשיש חוק כלפי עובדים זרים, כלפי אנשים שהם לא אחינו, שם לא אוכפים את החוק, ונגד יהודים אוכפים את החוק בצורה דקדקנית. והדבר הזה מראה לא רק על התחסדות, גם על צביעות. 
+
+ מלבד זה שאנחנו ניאלץ להתנגד לחוק הזה, שפוגע באזרח הקטן, שעל זכות הערעור האומללה שהיתה לו גם תאיימו עליו: אם תערער, תחטוף. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני. 
+
+ לאחר הדברים האלה אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק הממשלתית – סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62). בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 62), התש"ע–2009, 
+לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 
+
+
+
+ בעד – 6, מתנגד אחד ואין נמנעים. לפיכך, הצעת חוק זו התקבלה בקריאה ראשונה. הצעת החוק תועבר להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/455).]
+
+
+ נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התש"ע–2009, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר המשפטים יעקב נאמן. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, לפניכם מונחת הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התש"ע–2009. הצעת חוק זו נועדה להכניס כמה תיקונים לחוק האזנת סתר, התשל"ט–1979. מרבית התיקונים הם פרי המלצותיו של צוות בדיקה בנושא האזנות סתר שמינה היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר אליקים רובינשטיין, בעקבות פרשת מזרחי. 
+
+ בהצעת החוק כמה תיקונים עיקריים, ובכללם התוויה מדויקת יותר של השיקולים של שר או של נשיא בית-משפט מחוזי בבואם לשקול מתן היתר האזנת סתר, במטרה לאזן בצורה טובה יותר בין הפגיעה בפרטיות לבין המטרה שלשמה האזנת הסתר מתבקשת. 
+
+ תיקון נוסף נוגע בהאזנה לשיחות של בעלי מקצוע ששיחם חסוי. התיקון מתייחס למצב שבו נקלטת שיחה כזאת באקראי, וקובע את הדרך לטפל בחומר האזנה שנקלט במצב זה. כמו כן מורחבת בתיקון רשימת העבירות שאפשר לבקש בגינן היתר האזנה, במקרים של האזנה יזומה לבעל מקצוע ששיחו חסוי, לכמה עבירות חמורות נוספות, כגון הלבנת הון, ארגוני פשיעה, סחר בבני-אדם ושוחד. עוד מוסדרים בהצעה ההליך שבו המשטרה מבקשת לתמלל חומר האזנה, המגבלות על הפקת ידיעות מודיעיניות מחומר ההאזנה ונושא העברת חומרי ההאזנה בין רשויות חוקרות שונות. 
+
+ רבותי חברי הכנסת, תיקון החוק המונח לפניכם מיועד לענות על קשיים שונים שהתעוררו במהלך יישומו של חוק האזנת סתר ולשפר את יכולת המלחמה בפשיעה תוך הקפדה על הזכות לפרטיות ותוך ביצוע האיזונים המתאימים בין שני אינטרסים אלה. 
+
+אני מבקש מחברי הכנסת הנכבדים לתמוך בהצעת חוק זו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני שר המשפטים. 
+
+ בהעדר דוברים להצעת חוק זו, ואדוני השר לא מצביע, אנחנו יכולים לעבור ישירות להצבעה. 
+
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק האזנת סתר (תיקון מס' 6), התש"ע–2009, 
+לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק זו התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
+
+
+ 
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/449).]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק ממשלתית – שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשס"ט–2009, קריאה ראשונה. שר המשפטים יעקב נאמן, בבקשה.
+ 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, הצעת החוק שבנדון נועדה לייעל את הליכי התרת הנישואין בבתי-המשפט לענייני משפחה ובבתי-הדין הדתיים.
+
+ על-פי נוסח החוק כיום, רק סגן נשיא בית-המשפט לענייני משפחה מוסמך לפנות בכתב אל ראש בית-הדין הדתי הנוגע בדבר כדי שיקבע אם יש צורך בגירושין על-פי הדין הדתי שלפיו הוא דן, והכול כדי שבן-הזוג שעליו חל אותו דין דתי יוכל להינשא מחדש. בהיעדרו של סגן הנשיא מטעמים שונים, בשל חופשה או מחלה, או מכל סיבה אחרת, אין גורם אחר שמוסמך לפעול, והדבר עלול לגרום לעיכוב הבירור. הצעת החוק נועדה לקבוע כי במצב כזה נשיא בית-משפט השלום באזור ימנה שופט אחר של בית-המשפט לענייני משפחה לצורך הפעלת הסמכות האמורה.
+
+ נוסף על כך, החוק קובע כי ראש בית-דין רשאי להסמיך דיין אחר נוסף לביצוע סמכויותיו לפי סעיף קטן זה, דהיינו מסירת הקביעה המנומקת לבית-המשפט לבני-הזוג בתוך שלושה חודשים מיום הפנייה ומתן הודעה בדבר צורך בהארכת המועד האמור. מוצע, בשם הגמישות הניהולית וכדי להפחית את העומס המוטל על כתפיו של ראש בית-הדין, לאפשר לו להסמיך לצורך זה שלושה דיינים נוספים. 
+
+ אני מבקש מהכנסת הנכבדה לתמוך בהצעת החוק.
+
+
+ תודה רבה. אני מציע שתישאר על מקומך, אדוני השר, אנחנו הרי עוברים מייד להצבעה, בהעדר דוברים גם בהצעת חוק זו, ומייד יש לנו הצעת חוק נוספת.
+
+
+ אני אביא את החומר.
+
+
+ בבקשה. 
+
+ כמו שאמרתי, הרי אתה לא מצביע, אדוני השר, לכן אפשר לעבור ישירות להצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשס"ט–2009, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
+
+
+
+ [מס' מ/412; "דברי הכנסת", הכנסת ה-17, מושב רביעי, חוב' ב', עמ' 20247.]
+
+
+ נעבור מכאן להודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 2). יציג את ההודעה שר המשפטים. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, על-פי חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, אני מתכבד להודיע לכנסת על בקשתה של הממשלה להחיל את רציפות הדיון על הצעת החוק הבאה.
+
+ חוק חתימה אלקטרונית נחקק בשנת 2001, והוא קובע את התנאים לקבילות חתימה אלקטרונית כתחליף תקף משפטית לחתימה ידנית. החוק גם מסדיר את האפשרות של צדדים שאינם מכירים זה את זה להזדהות אחד בפני השני באופן אמין תוך הסתמכות על זיהוי שביצע צד שלישי, המפוקח לפי החוק ומכונה "גורם מאשר" אשר הנפיק לכל אחד מהם תעודה אלקטרונית. כיום קיים רק גורם אחד, שהוא גורם פרטי, למרות הציפייה, בשנת 2001, שיהיו גורמים מאשרים רבים.
+
+ התיקון המוצע נועד אפוא לאפשר גם למדינה להיות גורם מאשר, כדי להתניע פרויקטים תיעודיים לאומיים כגון פרויקט תעודת הזהות החכמה. עמדת הממשלה היא כי לא ראוי לבסס תשתית לאומית לפרויקטים לאומיים של זיהוי אלקטרוני על פעילות של גורמים פרטיים בלבד. נוסף על כך, תלות בגורם פרטי להנפקת תיעוד רשמי או לביצוע פעולות משפטיות המחויבות בדין איננה רצויה ואיננה מוצדקת.
+
+ יצוין כי בעקבות דיונים פנים-ממשלתיים והערות שנשמעו מאז הקריאה הראשונה המקורית, תבקש הממשלה במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית להבהיר כי המדיניות המוצעת כאן נוגעת בעיקר בתיעוד לאומי, ממלכתי או של עובדי ציבור, ואין בכוונתה להתערב בפעילות המסחרית של גורם מאשר כל עוד לא נוצרת תלות בגורם פרטי לצורך ביצוע פעולות מחויבות על-פי דין, כגון דיווחים לרשות המסים. 
+
+ לפיכך הממשלה מבקשת לתמוך בהחלת דין רציפות על הצעת החוק. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני השר. קיבלנו את הודעת הממשלה, ולפי התקנון יש שבועיים ימים למי שרוצה להגיש ערעור על הודעת הממשלה.
+
+
+ 
+
+
+ לפיכך אנחנו עוברים עכשיו לשאילתות לשר המשפטים ולשר החקלאות. אדוני השר, יש לנו כאן שאילתא מס' 291 של חבר הכנסת וקנין, והוא לא נמצא. תעביר בבקשה את התשובה לפרוטוקול.
+
+
+חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר המשפטים
+ ביום ט"ו באב התשס"ט (5 באוגוסט 2009):
+
+ פורסם כי נער שקיבל לידיו צו פינוי שנשלח מההוצאה לפועל להוריו התאבד. 
+
+ בהתעלם מתביעת ההורים לפיצוי, רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נבדק מקרה זה?
+
+ 2. האם יש מדיניות בכל הקשור למסירת צווים לבני משפחה?
+
+ 3. האם יוסקו מסקנות?
+
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–3. בעקבות האירוע הטרגי נשוא השאילתא נבדק לגופו תיק ההוצאה לפועל, לרבות בדיקת ההליכים שננקטו על-ידי בעל התפקיד אשר ביצע בפועל את מסירת צו הפינוי לקטין.
+
+ מערכת ההוצאה לפועל קבעה נהלים המסדירים מסירת אזהרות ושאר כתבי בית-דין, וכמו כן קיימות תקנות המסדירות מסירת כתב בית-דין במקרה שבו אין אפשרות לאתר את הנמען. במקרה שכזה די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו של הנמען הגרים עמו, אשר לפי מראית עין מלאו לו 18 שנים. 
+
+ בעקבות המקרה ביקשתי מהאחראים לרענן את הנהלים ולהסב את תשומת לבם של העובדים לאמור בהם.
+
+
+ גם שאילתא מס' 300 של חבר הכנסת אריה אלדד, שגם הוא אינו נמצא – גם כאן תועבר תשובתך לפרוטוקול.
+
+
+חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר המשפטים
+ ביום ו' באב התשס"ט (27 ביולי 2009):
+
+ פרקליט המחלקה לחקירות שוטרים מסר לבית-המשפט ש"לא מוצו ההליכים" עם מפגיני ההתנתקות, ולכן המליץ להימנע מהרשעת שוטר אלים בהתנתקות. בדיוני הכנסת עלו נתונים הפוכים: מפגיני ההתנתקות טופלו בנהלים מחמירים וללא פשרות. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע מסר נציג המחלקה לחקירות שוטרים נתונים מטעים לשופטת?
+
+ 2. מה ייעשה כדי למנוע מסירת נתונים שגויים על-ידי נציגי משרדך?
+
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ במענה על השאילתא שבנדון, להלן תשובת לשכת פרקליט המדינה:
+
+ השאילתא אינה מציינת באיזה תיק מדובר, על כן ארך הבירור זמן רב. למיטב בדיקתנו, מדובר בת"פ 2868/06 מ"י נ' ראובני, בו הוגש כתב אישום נגד שוטר מג"ב המייחס לו עבירת תקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, במהלך הפגנה נגד תוכנית ההתנתקות בצומת כיסופים. 
+
+ 1. הטענה שהועלתה בשאילתא נבדקה, ונמצא כי נציג מח"ש לא מסר נתון מטעה לבית-המשפט, מאחר שבנושאים מסוימים אכן לא מוצו ההליכים עם מי שביצעו עבירות על רקע תוכנית ההתנתקות. דוגמה לדבר יש במדיניות עיכוב ההליכים המיוחדת והמקלה שנקבעה בהקש�� זה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, מדיניות שנקבעה על רקע ייחודיות האירועים. יתירה מזאת, הנימוק שהביא הפרקליט היה רק אחד מנימוקים רבים להצדקת הסדר טיעון שגובש בתיק זה, שכלל רכיבי ענישה משמעותיים, ובכללם פיצוי משמעותי למתלונן ושירות למען הציבור.
+
+ האמור לעיל מייתר את התשובה על שאלה 2.
+
+
+ אנחנו יכולים לעבור לשאילתות לשר החקלאות ופיתוח הכפר. בבקשה, אדוני השר, אתה יכול להשיב על שאילתות. אדוני, כפי שידוע, יש לך ארבע שאילתות. חבר הכנסת אריאל נמצא.
+
+
+חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר החקלאות ופיתוח הכפר
+  ביום ד' בסיוון התשס"ט (27 במאי 2009):
+
+ בשנת 2006 הוציא משרדך מכרז לסימון בקר – 90/2006 מכרז לאספקת 300,000 תוויות אוזן לפרות – ועדיין לא הוכרזו הזוכים.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר? 
+
+ 2. אם כן – מה מעכב את פרסום המכרז?
+
+ 3. מתי יפורסמו תוצאות המכרז?
+
+
+ כבוד חבר הכנסת אורי אריאל, אתה מוכן לשמוע את התשובה?
+
+
+ אני אנקה את האוזניים.
+
+
+ נושא השאילתא של חבר הכנסת אורי אריאל הוא מכרז לסימון בקר. 
+
+ 1–3. במהלך שנת 2006, כחלק מתהליך מקצועי-ארגוני של השירותים הווטרינריים (השו"ט), החליט מנהל השו"ט, ד"ר משה חיימוביץ, לבחון שיטות סימון חדשות המיועדות לענף החלב והבקר בישראל. הרקע להחלטה היה שיקולים מקצועיים והרצון להרחיב את מספר החברות המשתתפות במכרז לאספקת תוויות אוזן לסימון בקר בישראל.
+
+ במטרה לקיים פיילוט לבחינת סוג חדש של תוויות בעלות עמידות גבוהה יותר מהתוויות הישנות, וכן לבחון אפשרות להשתמש ב"תוויות חכמות" כאמצעי לניהול, זיהוי ומעקב אחר הבקר המסומן, הוקם צוות בראשות ד"ר אילן הלחמי ממינהל המחקר החקלאי ובהשתתפות אנשי מקצוע של שירות ההדרכה, השו"ט ואנשי מחשבים, ובספטמבר 2006 פרסמו השו"ט מכרז לתוויות סימון בקר. למכרז ניגשו ארבע חברות. שתיים מהן נפסלו על הסף מכיוון שלא עמדו בתנאי המכרז. 
+
+ בתנאי המכרז ובהליך העבודה נכללו כמה שלבים, ובהם: א. הערכה בתנאי מעבדה; ב. ניסוי שטח. מטרת שני השלבים היא להדגים ולבטא את מכלול הסוגיות הטכנולוגיות והאופרטיביות ואת הפתרונות הקשורים במעבר לשיטת תוויות אוזן מתקדמות ולאימוצה.
+
+למותר לציין כי אף שמיטב המומחים עסקו בהכנת דרישות המכרז לתוויות אוזן מתקדמות, יש בעיה מורכבת בחיזוי כל הפרמטרים והבעיות הכרוכות ביישום התוכנית. עובדה נוספת שהקשתה על הגורמים המקצועיים לגבש עמדה היא שהניסוי בשטח נערך על עדרים של גורמים פרטיים. כתוצאה מכך מבצעי המחקר נזקקו לעזרת משקים בכל שלבי הניסוי, והיה קושי למשקים אלה להעניק את כל הסיוע הנדרש.
+
+ לאחר איסוף הנתונים בנושא האמצעים הטכנולוגיים על-ידי הצוות המקצועי, הסתבר שחסר מידע רב. כמו כן הסתבר כי השירותים הווטרינריים אינם ערוכים בשלב זה להשתמש בטכנולוגיה זו, קרי, סימון אלקטרוני. השירותים הווטרינריים החליטו להקפיא בשלב זה את יישום המכרז, ובסוף 2009 יוחלט על אופן המשך הטיפול בנושא. הודעה רשמית נשלחה לחברות שהשתתפו במכרז.
+ 
+ באשר לסימון אלקטרוני באמצעות שבבים אלקטרוניים לבקר – הנושא נמצא בבדיקת מינהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות, במסגרת מחקר המבוצע בסקוטלנד על-ידי ד"ר הלחמי וממומן על-ידי גורמי מחקר ופיתוח שונים, כולל השירותים הווטרינריים. מטרת המחקר היא בחינת כל המשמעויות של הסימון בשיטה החדשה, ובהן זמני עבודה, ציוד והעברת מידע והטמעתו בכלל מערך סימון הבקר בישראל.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני השר. חבר הכנסת אורי אריאל – שאלה נוספת.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי שר החקלאות, תודה על התשובה המפורטת. ראשית, ציינת שבסוף 2009 תתקבל החלטה לגבי סימון יותר מתקדם, אז הגענו לסוף 2009. האם תוכל להגיד או תבדוק מתי ייערך הדיון? שנית, לנוכח הקשיים שציינת, והם רבים, האם משרדך יתמוך בחוק ה-DNA? תודה.
+
+
+ כמו שאדוני חבר הכנסת יודע, באופן עקרוני אנחנו בעד נושא ה-DNA, ואנחנו גם מנהלים אתכם מגעים. להוציא השאלה התקציבית – על מי זה ייפול ומה תהיה החלוקה בין משרד החקלאות לבין המגדלים – אני מעריך שנגיע להבנה ושהצעת החוק תעלה בוועדת השרים לחקיקה ביום א' הקרוב ובמליאת הכנסת במהלך השבוע הבא.
+
+הנחיתי את אנשי המקצוע במשרד להשיב בחיוב ולנהל משא-ומתן עם משרד האוצר על דרך המימון של הצעת החוק הזאת, שהוא לא גדול מדי, אבל למשרד כמו משרד החקלאות הוא בכל זאת בעייתי. מעבר לכך, שאלת האחריות ואיך היא נחלקת בין הגורמים השונים צריכה להידון ובוודאי תידון במהלך עבודת החקיקה בכנסת.
+
+ באשר למועד הדיון בנושא השאילתא, אני מבטיח להודיע לך בנפרד.
+
+
+ תודה.
+
+
+ בבקשה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה, אדוני השר. שאילתות מס' 133, 169 ו-252 – אני מציע שיינתנו לפרוטוקול.
+
+
+ את שלוש השאילתות אני אתן לפרוטוקול. תודה רבה.
+
+
+חבר הכנסת גדעון עזרא שאל את שר החקלאות ופיתוח הכפר
+ ביום י"א בסיוון התשס"ט (3 ביוני 2009):
+
+ ב"הארץ" מ-19 במאי 2009 פורסם כי ברשימת צמחים "חסכני מים" של משרד החקלאות מופיעים מינים פולשניים המהווים איום חמור על הטבע בישראל.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע נכללו המינים הפולשניים ברשימה זו והומלץ להשתמש בהם?
+
+ 2. מדוע לא מתחשבים בדעת המשרד להגנת הסביבה, שדרש להוציא את המינים הפולשניים מהרשימה ואף סירב לפרסמה?
+
+ 3. מה נעשה כדי לטפל בתופעה מדאיגה זו?
+
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ להלן תגובתי לשאילתא בנושא:
+
+ 1. רשימת הצמחים חסכני המים הוכנה בשיתוף אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בארץ, בגיבוי של ועדת אקלום של המחלקה. הרשימה פורסמה עד היום בכמה מהדורות – 1993, 1994 ו-2002. בכל המהדורות אנו פונים אל ציבור להעיר על החומר. עד השנה לא קיבלנו את הערות המשרד להגנת הסביבה בנושא הצמחים הפולשניים המופיעים ברשימה.
+
+ 2. השנה, עקב משבר המים פורסמה מהדורה מעודכנת, המופצת בדיסק ובאתר משרד החקלאות. להרכב הרשימה שותפים המשרד להגנת הסביבה ורשות המים. 
+
+ 3. בעקבות פרסום הרשימה קיבלנו את עבודתו של ד"ר דופור על צמחים פולשניים המופיעים ברשימה. תגובתנו למשרד להגנת הסביבה היתה שנקיים דיון מקצועי ונחליט כיצד לציין את המידע על המינים הפולשניים ברשימה.
+
+ ברצוני לציין שגם במשרד להגנת הסביבה יש חילוקי דעות על רשימת הצמחים הפולשניים וכיצד הם יופיעו ברשימת הצמחים חסכני המים. משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה קיימו הידברות ודיונים בנושא.
+
+ מבחינה מקצועית חלק קטן מהמינים שפורסמו ברשימת ד"ר דופור הם אכן צמחים פולשניים, ומידע זה מופיע ברשימות שלנו. רשימת הצמחים חסכני המים נועדה לא רק לעודד שתילה אלא להנחות את הגננים והקבלנים כמה מים להשקותם ולא להשקותם בכמויות מופרזות. לגבי המינים שמוסכם שהם פולשניים, הנושא יצוין בהדגשה ובהבלטה בעדכון הקרוב ויעודכן בהקדם באתר המשרד. הבעיה היא שיש ברשימה מינים רבים שאינם מהווים סכנה, ויש חילוקי דעות מקצועיים לגביהם, כגון מיני אלון, אקליפטוס ומכנף. לאחר שנקיים דיון מקצ��עי ונלמד את הנושא נקבל החלטה לגבי מינים אלו בצוות המקצועי.
+
+
+חבר הכנסת גדעון עזרא שאל את שר החקלאות ופיתוח הכפר
+ ביום י"ח בסיוון התשס"ט (10 ביוני 2009):
+
+ פורסם בערוץ-1 ב-20 במאי 2009 כי חקלאים מרססים את המטעים והשדות שלהם בחומרי הדברה מסוכנים, בין השאר חומרים שיצאו מכלל שימוש חקלאי, ומתעלמים מההנחיות שעל תוויות המוצר ומשליכים שאריות אריזות בשטחים פתוחים ושוטפים את שאריות החומרים המסוכנים, כך שהם מגיעים למי-התהום ומרעילים אותם.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע אין אכיפה של אופן השימוש בחומרים מסוכנים אלה ונקיטה של אמצעי ענישה כנגד החקלאים שעושים בהם שימוש?
+
+ 2. מה ייעשה כדי לטפל בתופעה זו, הפוגעת בטבע ובציבור בישראל?
+
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–2. משרד החקלאות מאשר ורושם תכשירים לשימוש חקלאי באמצעות ועדות מקצועיות המייעצות למינהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת – הסמכות הרושמת על-פי החוק. ועדות אלה בוחנות את התכשירים על-פי יעילותם ובטיחותם לאדם ולסביבה. הוועדות המייעצות פועלות לפי נהלים ודרישות מוגדרים הדומים לאלה הנהוגים באיחוד האירופי.
+
+ הוועדה הבין-משרדית לתיאום השימוש בתכשירי הדברה לחקלאות בוחנת את בטיחות התכשירים לאדם ולסביבה. בוועדה זו חברים נציגים של המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד העבודה ומשרד החקלאות. המלצת הוועדה היא תנאי לרישום התכשירים לשימוש. 
+
+ הוועדה מבצעת מדי תקופה הערכה מחדש לחומרים הנמצאים בשימוש. מאז שנת 2004 ועד היום המליצה הוועדה לבטל ו/או לצמצם את השימוש בסדרה של תכשירים שרעילותם לאדם או שפגיעתם בסביבה רבה. הוועדה מבססת את המלצותיה על מידע על נזק אפשרי למשתמש או לסביבה ומתייחסת לחומרים באופן פרטני, בדומה לפעילות שמתנהלת היום באיחוד האירופי.
+
+ החקלאים מחויבים להשתמש בתכשירים אך ורק על-פי הוראות תווית האריזה שלהם, וזאת על-פי תקנות הגנת הצומח (קיום הוראות תווית אריזה). הפיקוח על קיום ההוראות מתבצע באמצעות סקר לבדיקת שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית טרייה.
+
+ מפקחי השירותים להגנת הצומח ולביקורת של משרד החקלאות דוגמים תוצרת אצל החקלאים לבדיקות מעבדה. הדיגום נעשה בהתאם לתוכנית שנתית המבוססת על היקף הייצור, היקף הצריכה ומידת החריגות של הגידול בהתאם לסקרים משנים קודמות. התוכנית כוללת כ-1,000 בדיקות של פירות וירקות בשנה, ודומה לתוכניות פיקוח הנהוגות במדינות אחרות, כמו ארצות-הברית ומדינות האיחוד האירופי.
+
+ ניתוח תוצאות הסקר מראה שאין שימוש בחומרים האסורים לשימוש בארץ. החריגות מהמותר בתקנות בשאריות של חומרים עומדות על כ-6% – מספר דומה לזה שנמצא באיחוד האירופי ובארצות-הברית. חקלאים שבתוצרתם נמצאו תוצאות חריגות נחקרים ומועמדים לדין. בשנת 2008 נחקרו יותר מ-40 חקלאים שבתוצרתם נמצאו שאריות החורגות מהנקבע בתקנות. 
+
+ יש לציין שתוכנית הפיקוח צמצמה עד מאוד את תופעת החריגה בתוצרת חקלאית.
+
+
+חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שאל את שר החקלאות ופיתוח הכפר
+ ביום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009):
+
+ זה יותר משנה מתריעים תושבים מפני סכנה של קריסת חלק מהמזח בנמל במקום שבו הותקנו מנוף ומשאבת מים. המקום משרת את הדייגים ומפרנס כ-300 משפחות, ובשנה האחרונה הפך למלכודת מוות בשל סכנת הקריסה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע הטיפול מתעכב?
+
+ 2. מה ייעשה בעניין?
+
+ 3. אילו חלופות יוצעו לדייגים עד להסרת הסכנה?
+
+(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
+
+ 1–3. בנמל עכו יש מנוף המשמש את הדייגים להרמת סירות לצורך בדק ותיקונים. המנוף שייך למשרד החקלאות ומתופעל על-ידי עובד שר החקלאות הנמצא שם דרך קבע. שטח המעגן שייך לחברה לפיתוח עכו – עיריית עכו. 
+
+ באפריל 2008 ביצעה חברת ג.י.ד. הנדסה בע"מ סקר הנדסי לבסיס המנוף במעגן עכו. לנוכח הממצאים החמורים של סכנת התמוטטות הורתה מהנדסת משרד החקלאות להפסיק את השימוש במנוף לאלתר. הערכת הסקר ההנדסי לשיקום בסיס המנוף בלבד היא כ-600,000 שקלים.
+
+ בעקבות כמה דיונים שהתקיימו במשרד הורה שר החקלאות ופיתוח הכפר לסייע לדייגי עכו בשיקום המנוף ומזח הדייגים, ומשרד החקלאות הקצה לטובת הנושא כ-2 מיליוני שקלים. בימים אלו פועל המשרד להתקשרות עם יועץ להכנת המכרז לביצוע העבודות במקום. 
+
+ משרד החקלאות פועל מול עיריית עכו למימוש ההתחייבות לשיקום המנוף ומזח הדייגים.
+
+
+ אנחנו מאוד מודים לך. אנחנו נעבור לסגן שר הבריאות, חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן, לדברי תשובה לחמש שאילתות. שאילתא מס' 258 של חבר הכנסת אברהם מיכאלי.
+
+
+חבר הכנסת אברהם מיכאלי שאל את שר הבריאות
+ ביום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009):
+
+ פורסם כי קופות-החולים ייקרו את תעריפי ההשתתפות העצמית של המבוטחים ואת דמי ההשתתפות בניתוחים וברכישת תרופות.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נכון הדבר?
+
+ 2. אם כן – אילו שירותים התייקרו?
+
+ 3. מי אישר ייקור זה?
+
+ 4. מה היא עמדת משרד הבריאות בנושא?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מיכאלי, התשובה על השאילתא בנושא ייקור תעריפים בקופות-חולים:
+
+ 1–4. סעיף 8(ח) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, קובע כדלהלן: "התשלומים עבור שירותי בריאות ותרופות בסל שירותי הבריאות או בסל השירותים והתשלומים של הקופה, יעודכנו ב-1 באפריל של כל שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות בשנה הקודמת; המנהל יפרסם ברשומות הודעה על התשלומים כפי שעודכנו כאמור". משמעות הסעיף היא שקופת-החולים רשאית, ב-1 באפריל של כל שנה, להעלות את סכום התשלומים שהיא גובה, גם לפי תוכניות הגבייה וגם על-פי התוספת השנייה לחוק, בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות בשנה הקודמת. קופות-החולים "כללית", "מכבי" ו"מאוחדת" העלו את תעריפי ההשתתפות העצמית בהתאם למדד יוקר הבריאות לשנת 2008 כאמור בסעיף 8(ח) לחוק.
+
+ יש לציין כי בניגוד לנאמר בכתבה, ההיטל עבור התרופות לא עלה השנה.
+
+עדכון ההשתתפות העצמית אינו כפוף לאישור, ויכול להיעשות על-פי סעיף 8(ח) לחוק באופן אוטומטי עם הודעה למשרד הבריאות ולמבוטחים.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני סגן השר. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, שאלה נוספת. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני סגן שר הבריאות, האם מבחינת משרד הבריאות רואים את זה כתקין, אפילו שזה כתוב ויש סמכות בחוק להעלות את זה, לגבי אותם אנשים שאין להם יכולת כנראה לעמוד בהוצאות האלה? ההעלאה היא לא בסכומים גדולים, אבל זה מונע לפעמים אשפוזים ותרופות בכל מיני מקרים קשים מבחינה סוציאלית, והאנשים האלה נמנעים מלקחת את התרופות וגם נמנעים מלהתאשפז.
+
+
+ משרד הבריאות מודע לקיומם של אנשים שקשה להם לרכוש תרופות, ואני בודק אפשרות, כמובן לפי הנהלים, להוריד, לפחות לאנשים מבוגרים מעל 70, לפטור מתשלום על תרופות, אבל כרגע זה עדיין לא על הפרק. קודם כול, יש לי תוכנית להכניס את טיפול השיניים למערכת הבריאות. בעיקרון כן, אבל ברגע שזה על-פי חוק, אין מה לעשות.
+
+
+ תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אברהם מיכאלי. סגן שר ה��ריאות, יש שאילתא 222. התשובה נמצאת לפניך?
+
+
+ לא, לא, ביטלו את זה.
+
+
+ מכיוון שהוא נמצא, השאלה אם – – –
+
+
+זה לא אצלך?
+
+
+ זה בחדר. השארתי את זה. אם אתה רוצה, אני אבקש ממישהו שיעלה את זה.
+
+
+ כן, אם אפשר.
+
+
+ אדוני השר, הסתדרנו. ברגע שזה יגיע, נוכל לקבל את התשובה. בינתיים, אדוני סגן השר, האם אתה יכול לענות – – –
+
+
+ לשלך.
+
+
+ במקרה זה שלי – שאילתא מס' 267, לפי הסדר.
+
+
+חבר הכנסת אורי מקלב שאל את שר הבריאות
+ ביום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009):
+
+ על-פי חוק חייבים לשלם על שירות של מגן-דוד-אדום. רבים הם המקרים שבהם מתבצע טיפול במקום ללא פינוי. בפועל המחיר עבור פינוי ועבור טיפול הוא זהה.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. כמה מקרי טיפול ללא פינוי על-ידי מגן-דוד-אדום יש בשנה?
+
+ 2. אם המקרים רבים, האם יימשך החיוב הזהה לפינוי ולטיפול?
+
+ 3. מה נחשב לטיפול במקום ומתי הביקור של צוות מגן-דוד-אדום אינו נחשב טיפול לעניין תשלום?
+
+
+ תשובה על השאילתא של חבר הכנסת, שמכהן כסגן יושב-ראש הכנסת, אורי מקלב – תשלומים על שירותים של מגן-דוד-אדום. 
+
+1. בשנת 2008 הוזנקו צוותי מד"א ל-616,000 קריאות, וכ-41,100 קריאות מתוכן הסתיימו כשהחולה או הנפגע סירב לקבל טיפול ו/או סירב להתפנות לבית-החולים – 6.5%.
+
+ 2. עמדתנו המקצועית היא שקביעת תעריף שונה למקרה שבו סירב החולה להתפנות לבית-חולים עלולה להביא למצב שהשיקול הרפואי וטובתו האישית לא יהיו הקריטריונים היחידים אשר יעמדו לנגד המזמין ו/או משפחתו ברגע קבלת ההחלטה על הפינוי לבית-החולים, ואף עלולה לפגוע בשיקול הדעת המקצועי. 
+
+ 3. תקנות מגן-דוד-אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס) מ-2006 קובעות כי תשלום האגרה חל גם כשאזעקת האמבולנס לא נסתיימה בפינוי עקב סירוב להתפנות או שהסתיימה בטיפול רפואי בזירת האירוע. זאת ועוד, רק לרופא נתונה הסמכות לקבוע כי אין צורך בפינוי החולה לבית-החולים, ועל כן ברוב רובם של המקרים צוות מד"א ממליץ לחולה להתפנות לבית-החולים. עם זאת, מטופל שסירב להיבדק ולהתפנות, אינו חייב בתשלום.
+
+ עם זאת, אנו סבורים כי נכון יהיה לקבוע במנגנון ההנחות שייושם גם הנחה בתשלום לאלה שלא פונו לבית-החולים ופנו בבקשה לקבל הנחה זו.
+
+
+ אדוני, אם אפשר, בעצם השאילתא באה כדי להגיד שאולי כן כדאי לקבוע שני תעריפים כדי שאדם יהיה מוכן לקבל טיפול ולא להתפנות, כי הוא חושש שזה יהיה מחיר גבוה כמו פינוי.
+
+
+ אני מוכן לבדוק את זה.
+
+
+תודה, אדוני. נעבור, אם כך, לשאילתא מס' 268.
+
+
+חבר הכנסת אורי מקלב שאל את שר הבריאות
+ ביום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009):
+
+ פינוי באמצעות מגן-דוד-אדום מחייב תשלום אגרה. יש מקרים שבהם זכאי המפונה להחזר מקופת-חולים, לדוגמה יולדת ואשפוז.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. כמה גבה מגן-דוד-אדום בשנים 2007–2008 עבור שירותים שניתנו למבוטחים?
+
+ 2. כמה מתוך סכום זה היה עבור פינויים באמבולנס שהסתיימו באשפוז שבהם השתתפות הקופה היא של 100%?
+
+ 3. כמה כסף החזירו קופות-החולים למבוטחיהם עבור פינוי באמבולנס בשנים 2007–2008?
+
+
+ מדי שנה נקרא מד"א לכחצי מיליון קריאות להצלת חיים. 
+
+כידוע, תעריפי מד"א נגבים בהתאם לתקנות מגן-דוד-אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס), התשס"ו–2006, זאת באשר לנסיעות חירום שבהן עסקינן. בשנת 2007 עמד סכום ההתחייבויות לתשלום ע"ס כולל של כ-167 מיליון ש"ח. בשנת 2008 עמד סכום ההתחייבויות לתשלום ע"ס כולל של כ-173 מיליון ש"ח. אחוזי הגבייה, לאחר ביצוע פעולות הגבייה על-ידי מד"א (משלוח התראות, שיחות טלפון לחייב ואזהרות) מגיעים לכ-65%. הטיפול על-ידי משרד עורכי-הדין החיצוניים מעלה את אחוזי הגבייה לכדי 85%.
+
+ לפי דיווחי הקופות, סך כל ההחזרים שניתנו למבוטחים עבור פינוי באמבולנס בשנים 2007–2008 הם כדלקמן;
+
+קופה
+סה"כ ההחזרים שניתנו בשנת 2007 באלש"ח
+סה"כ ההחזרים שניתנו בשנת 2008 באלש"ח
+
+כללית
+47,624
+46,800
+
+מכבי
+9,919
+10,574
+
+מאוחדת
+6,400
+6,600
+
+לאומית
+6,155
+6,266
+
+סה"כ
+70,098
+70,240
+
+ 
+
+ תודה רבה. האם אדוני מוכן לפעול שההחזרים – שההתחשבנות תהיה ישירות בין קופת-החולים למגן-דוד-אדום, ולא צריך להכניס את האזרח באמצע, וזה יכול לחסוך הרבה?
+
+
+ אנחנו נכנסים לוויכוח גדול, למה בכלל צריך קופות-חולים. קטונתי כרגע להיכנס לדיון – – –
+
+
+ כשיש אשפוז, אין חיוב. יש התחשבנויות בין קופת החולים למגן-דוד-אדום. האם אדוני יפעל בעניין הזה? או לבדוק את זה?
+
+
+ לבדוק – כן.
+
+
+ השאילתא האחרונה, 269.
+
+
+חבר הכנסת אורי מקלב שאל את שר הבריאות
+ ביום כ"ג בתמוז התשס"ט (15 ביולי 2009):
+
+ ביום חמישי 2 ביולי 2009 קבע רופא בצוות מגן-דוד-אדום מוות לקשיש. כונן זק"א שהגיע לביתו של הקשיש זיהה כי הוא עדיין חי.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם יש נהלים ברורים במגן-דוד-אדום לקביעת מוות?
+
+ 2. האם ידוע על מקרים נוספים דומים שאירעו ולא פורסמו?
+
+ 3. מה ייעשה למניעת התרחשויות כאלה בעתיד?
+
+
+ 1. עם היוודע דבר האירוע, השעה מנכ"ל מד"א את הצוות המעורב מכל פעילות במד"א וזאת עד לתום הבירור בנושא. מונתה ועדת בדיקה בכירה, אשר נפגשה עם המעורבים שהתייצבו בפניה והגישה דוח ביניים אשר העתקו הועבר מייד עם הפצתו לידיעת משרד הבריאות.
+
+ במד"א קיים פרוטוקול עבודה המתייחס לנושא הפסקת פעולות החייאה, וזאת לפרמדיקים הפועלים שלא בנוכחות רופא. הפרוטוקול אף מחייב קבלת אישור מהמוקד הרפואי של מד"א בכל מקרה של הפסקת פעולות החייאה. באשר לצוות מד"א הפועל בנוכחות רופא, עוד בשנת 1993 הפיץ מנהל אגף הרפואה במד"א הנחיות בדבר קביעת מוות. יוער, כי רופא אשר עבר הכשרה ארוכה והשתלמויות רלוונטיות אמור לדעת מה הן הפעולות הנדרשות לקביעת מוות. 
+
+ 2. במד"א לא זכורים אירועים דומים ב-15 השנים האחרונות. מובן כי אם היה אירוע כזה הוא היה מדווח, מתוחקר ונלמד למען לא יישנה בעתיד. 
+
+3. ממצאי הביניים של הוועדה שהוגשו על-ידי מד"א הצביעו כי מדובר בכשל נקודתי. יחד עם זאת, אגף הרפואה של מד"א הפיץ בימים האחרונים רענון הנחיות לקביעת המוות לכלל הצוותים. הנושא יודגש ויינתן עליו דגש בכלל ההשתלמויות המקצועיות. משרד הבריאות בוחן בימים אלה הוצאת נהלים בנושא לכלל חברות האמבולנסים הפרטיים הפועלים בארץ. כולל, לדעתי – זה לא כתוב בתשובה – "הצלה".
+
+
+ תודה רבה. ודאי אדוני יודע שאם הייתי שואל היום את השאילתא, הייתי שואל על בתי-חולים. כפי שידוע, כמה פגים שנקבע להם מוות בבתי-חולים, התברר שהם חיים. אני מבין שהתופעה הזו ודאי נמצאת בדיון אצלכם במשרד הבריאות כדי למנוע אותה.
+
+נעבור לשאילתא הבאה, שמספרה 287, של חבר הכנסת מסעוד גנאים. בבקשה, סגן השר.
+
+
+חבר הכנסת מסעוד גנאים שאל את שר הבריאות
+ ביום א' באב התשס"ט (22 ביולי 2009):
+
+ נודע לי מעמותת "אלתאג'" כי מתוך 65 יושבי-ראש בוועדות האתיקה אין אף מוסלמי, יש רופא אחד מתוך 175 רופאים, עובדת סוציאלית אחת מתוך 81, איש-דת אחד מתוך 42, ונציג ציבור אחד מתוך 50.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. למה למוסלמים, שמהווים כ16.5% מהאוכלוסייה, יש רק ארבעה נציגים מתוך 413 ולמה לערבים יש רק 16 נציגים?
+
+ 2. מה ייעשה לתיקון המצב?
+
+
+ תחילה ברצוננו להבהיר שאין באפשרות המשרד לאשר או להכחיש את מספרי החברים הערבים/מוסלמים שמצוינים בשאילתא.
+
+ יושבי-ראש ועדות האתיקה, שהם משפטנים הכשירים להתמנות כשופט מחוזי, נבחרים מתוך רשימה שמאשר שר המשפטים. הרשימה הורכבה בעיקרה על סמך פניות של עורכי-דין שביקשו לכהן בתפקיד. למיטב בדיקתנו, לא פנו עורכי-דין ערבים ומוסלמים בבקשה לקבל אישור לכהן בתפקיד זה. אם יפנו ויעמדו בקריטריון הקבוע בחוק – יש להניח שבעתיד יהיו גם יותר עורכי-דין בתפקיד יושבי-ראש ועדות אתיקה. בקשות בנושא זה יש להפנות בצירוף קורות חיים ומסמכים מתאימים אל הלשכה המשפטית במשרד הבריאות.
+
+ בעלי מקצועות אחרים בוועדה (רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים) נבחרים על-ידי הנהלות בתי- החולים/לשכות הבריאות מבין עובדיהם, הפעילים בנושאי האתיקה הרפואית. גם נציגי הציבור נבחרים על-ידי הנהלות בתי-החולים/לשכות הבריאות. לא כולם אנשי דת. החוק אינו דורש שאיש דת בוועדה יהיה בן דתו של המטופל, אך למרות זאת נעשים מאמצים ולמשל בלשכת הבריאות חיפה מינו אנשי דת מכל הדתות שניתן היה לגייס לתפקיד.
+
+ יש לציין כי משרד הבריאות מבקש לשתף אנשי דת, משפטנים ואתיקנים ערבים (מוסלמים ו/או נוצרים) בסוגים נוספים של ועדות ולצערו נתקל בהיענות נמוכה.
+
+ אם יהיו מספיק מועמדים מתאימים ניתן יהיה להמליץ למשרד המשפטים ולהנהלות בתי-החולים/לשכות הבריאות לבקש למנותם לוועדות האתיקה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת גנאים, שאלה נוספת? בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, למרות שהקמת ועדות האתיקה זה משנת – נדמה לי שזה חוק זכויות החולה, משנת 1996, עד עכשיו, כפי שנודע לי מהחומר שיש לי, יש בתי-חולים שעדיין אין בהם ועדת אתיקה. יש שמות פה כמו "תל השומר", יש בתי-חולים גם בנצרת, האנגלי, הצרפתי, שאין ועדות אתיקה. מה משרדכם יפעל, מה יעשה כדי להקים ועדות אלה?
+
+
+ אשמח אם תעביר לי את הרשימה, איפה אין ועדות אתיקה, ואני אטפל בזה.
+
+
+ אדוני סגן השר, תודה רבה לך. שאילתא אחרונה.
+
+
+חבר הכנסת אופיר אקוניס שאל את שר הבריאות
+ ביום ט"ז בתמוז התשס"ט (8 ביולי 2009):
+
+ רופא עם רשיון רפואה שעלה לארץ וקיבל אזרחות והינו תושב הארץ מבקש להמיר את רשיון הרפואה שלו מצרפתי לישראלי בתחום התמחותו.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה עליו לעשות כדי לקבל רשיון רפואה ישראלי כדי שיוכל לעסוק ברפואה בארץ?
+
+ 2. האם יש הגבלת זמן מהגשת הבקשה עד לקבלת רשיון הרפואה בארץ?
+
+
+ הליך הרישוי של רופאים שעלו ארצה מצרפת הוא יחסית קל שכן הם פטורים מבחינת הרישוי הממשלתית ברפואה. כדי לקבל רשיון לעסוק ברפואה בישראל יש להגיש בקשה ולצרף אליה את המסמכים הנדרשים כדלקמן: שתי תמונות פספורט, צילום תעודת זהות עם ספח הכתובת, דיפלומה ברפואה, אישור על תאריך התחלה וסיום של הלימודים, תעודת מומחה (אם הרופא מומחה בתחום רפואי כלשהו בצרפת), רישום תקף בלשכת הרופאים בצרפת, תעודת יושר מקצועית מלשכת הרופאים בצרפת, שאלון לעובדים מקצועיים בתחום הבריאות (שני העתקים). את השאלון הנ"ל ומידע נוסף הנוגע לרישוי רופאים ובעלי מקצועות רפואיים אחרים, ניתן למצוא באתר האינטרנט של האגף לרישוי מקצועות רפואיים בכתובת: www.health.gov.il/professions.
+
+ מסמכים שאינם כתובים בשפה העברית יש לתרגם לעברית, בישראל, על-ידי מתרגם מוסמך. זהות צילומי מסמכים למקור יש לאשר באמצעות נוטריון מורשה בישראל. 
+
+ משך הטיפול בבקשה הוא 6–8 שבועות (אם כי ברוב המקרים הטיפול בהנפקת הרשיון נמשך כחודש בלבד). 
+
+ הרשיון הראשון המונפק לרופא הוא היתר זמני לעיסוק ברפואה, למשך שנה. כדי לקבל רשיון קבוע יש לעסוק ברפואה בישראל, על סמך ההיתר הזמני, במשך שנה לפחות, ולהמציא מכתב המלצה מרופא מורשה בישראל, שהוא מומחה בתחום רפואי כלשהו בישראל, המכיר את אישיותו ועבודתו של הרופא בישראל, במשך שנה לפחות. 
+
+
+ תודה רבה. שאלה נוספת, אדוני?
+
+
+ לא, תודה.
+
+
+ אנו מודים לך, סגן השר, על התשובות המפורטות והממוקדות.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/280).]
+
+
+ אם כך, אנחנו עוברים מייד להצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 22) (תרגום הודעות חירום), התש"ע–2009, של חברי הכנסת רוברט אילטוב, משה מטלון וחבר הכנסת חמד עמאר – קריאה ראשונה. חבר הכנסת אילטוב, בבקשה. לרשותך, מקובל עשר דקות. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 22) (תרגום הודעות חירום), התש"ע–2009, קריאה ראשונה. הצעת החוק היא הצעת חוק שלי ושל חברי הכנסת משה מוץ מטלון וחמד עמאר. 
+
+הצעת החוק בעצם באה להציע ולחייב את רשות השידור לתת תרגום בשלוש שפות: הרוסית, האמהרית והערבית, כדי שבמצבי חירום, לשלוש הקבוצות האלה, שביניהן הרבה אנשים שמתקשים להבין את השפה העברית ואת ההודעות בשעת חירום, תהיה הדרך – – – 
+
+
+ מה שאתה מציע, זה הנחיית מערכת הביטחון. 
+
+
+זו הנחיה קבועה, אבל בשעות חירום ראינו שהעולים לא תמיד יודעים את הדרך להבין את – – – 
+
+
+ רוב ההנחיות הן בשפות שאמרת ואפילו נוספות. 
+
+ בבדיקות שערכנו זה לא היה בדיוק כפי שאנחנו מציעים בהצעת החוק. הצעת החוק באה להסדיר את הדבר הזה באופן כזה שזה יחייב בכל מקרה. 
+
+
+השונה בהצעת החוק הזאת, שזאת הצעת חוק לחייב ברשות השידור, בשונה ממשרד הביטחון; זאת הצעת חוק שמחייבת את רשות השידור. 
+
+
+ נכון, זאת הצעת חוק שבאה לחייב את רשות השידור בכל מקרה. לכן – – – 
+
+
+למה רק את רשות השידור ולא את הערוצים המסחריים? 
+
+
+ זה לכל הערוצים. 
+
+
+ כי רשות השידור היא בעצם הזרוע המבצעת של הממשלה במקרה הזה. אנחנו בדקנו גם מול רשות השידור, ההצעה היתה שרשות השידור תיתן בזמן אמת את התרגומים בשלוש שפות. זה קשה מבחינה לוגיסטית; בחרנו את הדרכים שיהיו שידורים קבועים במקומות ובתדרים מיוחדים. לכן, התרגום יהיה קבוע ובזמן אמת. לא ניתן לעשות את זה גם היום באופן קבוע, לעשות את התרגום באופן מיידי. 
+
+
+ מי יתקצב? 
+
+
+ המדינה. מה זה מי יתקצב. 
+
+
+ זאת אומרת, המדינה תעביר כסף לרשות השידור? 
+
+
+יש תקציב, מה זאת אומרת. יש דוברי רוסית, יש דוברי אמהרית, אין צורך בתקציב שהוא מיותר. אין בעיה תקציבית לרשות השידור. 
+
+ בכל אופן, ההצעה הזאת באה לתקן את הדבר ולתת לאוכלוסיות שלמות פתרון בשפות שלהן. 
+
+אני מודה לכל חברי הכנסת ומבקש לתמוך בהצעת החוק. תודה. 
+
+
+תודה לך. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה, אתה הדובר הראשון והדובר האחרון, ואחרי זה נעבור מייד להצבעה. שלוש דקות, אדוני. 
+
+
+ אין שר. 
+
+
+ אין שר, אבל המציע נמצא. זו לא הצעת חוק ממשלתית. זו הצעת חוק פרטית. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כמובן שהחוק המוצע הוא חוק חשוב ונדרש, ואחת התמיהות שלי – יכול להיות שאני עוד צריך ללמוד – כל מיני חוקים שמחוקקים פה שלא צריך יותר מאשר שכל ישר של פקיד כדי לממש אותם, ובכל זאת זה עובר בסוג של הצעת חוק. צריך יותר מאשר שכל ישר כדי שאז��רות והתראות והודעות תהיינה בשפות שבהן מדובר ותושבי מדינת ישראל משתמשים בהן – זה דבר תמוה מאוד.
+
+אבל, ברשותך, אנצל את הזמן לדבר. אנחנו נמצאים בעונה חקלאית חשובה, בעצם אחרי האסיף האחרון של כל הפירות, זה עונת המסיק, מסיק הזיתים, אחד מהפירות שארץ-ישראל השתבחה בהם. ובכל פעם כשמגיעה עונת המסיק, אני נזכר באיזה שיר ששרו באחת הלהקות הצבאיות, שמתחיל ב"כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע", השיר הזה מהלל ומשבח את העניין של השמירה על הטבע, אבל אז שואל המשורר או המשוררת או מי שתרצו – שואל את השאלה, אחרי השמירה – ואומר, "רק עלי עוד לא שמו שלט, רק עלי איש אינו שומר". על כל הפרחים, על כל העצים ישנה שמירה, אבל לעתים כנראה השמירה הזאת היא כל כך אובססיבית שהיא פוגעת באנשים. 
+
+כאן אני רוצה לדבר על צווי ההרחקה הדרקוניים שנשענים על צווים מינהליים, ללא דין, ללא משפט, ללא ראיות וללא זכות הגנה. לוקחים אנשים, בעלי בתים, בעלי משפחות, ומשליכים אותם מביתם – לא לעונת מסיק שנמשכת בין שבועיים לחודש ימים, אלא לחצי שנה. אם אפשר כבר להתעלל, אז בוא נכניס את הסכין ונסובב, ונרחיק את בני המשפחה מהילדים שלהם. לילדים האלה כנראה אין פנים, את הפרצופים שלהם לא מדביקים ברחובות תל-אביב, כמו ילדי העובדים הזרים; הם לא צריכים לגור ליד האבות שלהם, האבות שלהם צריכים ללכת ולחפש לעצמם משכן חדש, לנטוש את מקומם. ואם הילדים רוצים לבוא אתם, צריך למצוא להם גני-ילדים, בתי-ספר ומקומות עבודה. אבל איש אינו שם לב. שר הביטחון ואלוף הפיקוד, באופן שרירותי – אם יש כנגד האנשים משהו, גשו לבית-משפט, תביאו הוכחות, תביאו ראיות, מה זה השימוש בכל מיני חוקים מהתקופה הבריטית לדבר הזה? 
+
+ועל הדבר הזה אני אומר, על העצים, שזה כלי ניגוח נגדנו – וזה נושא בפני עצמו – כלי שימוש לכיבוש הארץ ולגזלת הארץ מידינו, ואני אביא לפה סיפורים מכאן ועד הודעה חדשה של נטיעת אלפי עצי זית בן לילה. אנחנו פה מימים ימימה, והדברים האלה הם דברים של יום-יום, ועל זה אין חוק ואין משפט ואין צווים מינהליים. ואלה, שלושה האומללים, נשארים בלא בית, נשארים בלא מקום. ואם אשאל שאילתא את סגן שר הביטחון, הוא יעמוד כאן על הדוכן ויגיד: ככה החלטנו. סוג של תשובה. פעם גם אנחנו נהיה שר הביטחון, וככה גם נענה: ככה החלטנו. תודה רבה. 
+
+
+ אתה יודע מה עושים במסיק, דורכים על הזיתים, אבל בסוף יוצא שמן. תודה רבה, אדוני. לאחר דבריך אנחנו יכולים לעבור להצבעה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה.  
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק רשות השידור (תיקון מס' 22) (תרגום הודעות חירום), התש"ע–2009, לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אשר על כן, אני קובע שהצעת חוק זו עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט.
+
+
+ – – –
+
+
+לוועדת הקליטה או לוועדת הכלכלה? מכיוון שהצעת החוק הזאת הוכנה לקריאה ראשונה בוועדת הקליטה, גם עכשיו, לקראת הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית, היא תעבור לוועדת הקליטה. 
+
+אם כך, אנחנו נמצאים בסוף סדר-היום. אנחנו קובעים שתם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום שלישי, ב' בחשוון התש"ע, 20 באוקטובר 2009, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 19:09.
+