diff --git "a/22942/raw.transcript.txt" "b/22942/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/22942/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1099 @@
+ למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. 
+
+ הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
+
+
+ תודה. 
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בעניין קובלנה של חבר הכנסת אחמד טיבי נגד השר אביגדור ליברמן. תודה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+
+
+ אנחנו נעבור לנאומים בני דקה, שבמצב הזה יהיו בני שתי דקות. אני אבקש מכם להצביע כדי שיהיה לי נייר רק. ראשון הדוברים – מסעוד גנאים. מי שהיה אחרון פעם קודמת, הוא נהיה ראשון. ואייכלר יחכה מעט, כי הוא בפעם הקודמת היה ראשון. 
+
+
+ נכון. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כל שנה, אדוני היושב-ראש, שאני רואה בה את אירועי מה שמכונה "יום ירושלים" או "איחוד ירושלים", מתחזקת דעתי ועמדתי שהיא לא מאוחדת, היא משוסעת, מפולגת, מחולקת. כולם יודעים שירושלים מאוחדת זו חארטה גדולה שהמציאות נוגדת אותה, והמציאות מצביעה על כך שזו עיר מחולקת, לא מאוחדת. וכל הצעדות של הימין הקיצוני וכל אלה שמשתטחים על אבנים לא ישנו את האמת, את האמת שמסגד אל-אקצא הוא לערבים ולמוסלמים. 
+
+ ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כל אלה ששמענו אותם – יש כאלה שהם שפלים באמת וקיצונים – שקראו קריאות נגד הנביא מוחמד עליו השלום, כמו "מוחמד מת", וכל אלה שהצביעו על המסגד שהם יהרסו אותו – אלה לא רק יפלגו את ירושלים אלא אלה יביאו חורבן על מדינת ישראל. תודה.
+
+
+ אין למדינת ישראל ואין לעם היהודי מאבק עם האסלאם. השאלה, האם הר-המוריה, ההר הקדוש, ההר המקודש, הוא לא מקודש ליהודים כמו שהוא מקודש למוסלמים? אלה שאלות שלא נכריע בהם. אני מבין שיש לנו מחלוקת קשה. אבל מי שאוהב את ירושלים זה כל אזרחי ירושלים, כולם יחד. אני חושב שהיום המכון הירושלמי בא ואמר שרובם של אזרחי ירושלים, לא אזרחי ישראל, רוצים לחיות בעיר מאוחדת. חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אחד הדברים היפים שקורים בעיתונות שלנו נמצא דווקא בעיתון "ידיעות אחרונות". יש להם מפעל יפה שנקרא בשם "שיר ביום". אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להקריא קטעים משיר שפורסם היום ב"ידיעות אחרונות" ולהקדיש אותו דווקא לראש ממשלתנו, חבר הכנסת מר בנימין נתניהו. 
+
+השיר הוא שירו של קונסטנדינוס קוואפיס, המשורר היווני יליד אלכסנדריה, והקטע אומר כדלקמן: "למה אנחנו מחכים, למה נאספנו בכיכר?// הברברים צריכים לבוא היום.// מה פשר חוסר המעש של אספת המחוקקים? / למה יושבים המחוקקים בלי לחוקק דבר?// כי הברברים צריכים לבוא היום./ מה צורך בחוקיהם של המחוקקים?/ כשיבואו הברברים יחוקקו את חוקיהם.// למה השכים שליטנו לקום עם שחר?/ למה הוא יושב בשער הגדול/ על כס מלכות, לפי כללי הטקס, כתר על ראשו?// כי הברברים צריכים לבוא היום/ והשליט מחכה לקבל פני מנהיגם./ התקין אפילו מגילת קלף לתת לו/ מעניק לו תארים ושמות רבים.// – – – אבל למה מתעוררת לפתע בהלה/ וקמה מהומה (כל הפנים הרצינו)/ למה מתרוקנים פתאום רחובותינו, כיכרותינו/ הכול שבים לבתיהם נבוכים עד מאוד.// כי ירד הלילה ולא באו הברברים/ וכמה אנשים שבאו מאזור הגבול אומרים/ שאין בכלל ברברים בסביבה.// מה יהיה עכשיו עלינו בלי הברברים?/ האנשים האלה היו איזה פתרון". מוקדש לראש הממשלה בנימין נתניהו. תודה רבה. 
+
+
+ בלי לרמוז שום דבר, כמובן.
+
+
+ לא.
+
+
+ חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אייכלר.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, תודה רבה, הכנסת היום מציינת את יום הסטודנט ��� "הלאומי" כתוב, אני מניח שזה צריך להיות "הבין-לאומי". וכנראה נשיאות אוניברסיטת חיפה מצאה לנכון להקדיש ליום הזה, לקראת מלאות 40 שנה להיווסדה, מתנה לסטודנטים ביום הזה, על-ידי הסרת הכיתוב הערבי מהלוגו של האוניברסיטה. אין ספק שזה דבר חמור, במיוחד כאשר השפה הערבית היא השפה הרשמית על-פי חוק. 
+
+כאמור, יש לברך את המרצים הרבים, גם יהודים וגם ערבים, שהקימו זעקה כנגד נשיאות האוניברסיטה לאור מעשה זה. אחד המרצים, אני אשמח לקרוא את מילותיו, הוא אומר: "אוניברסיטה המבקשת להתהדר במערכת יחסים טובה עם סביבה גדולה של דוברי ערבית ומבקשת להשתלב בנוף הצפוני המיוחד, ואולי גם להוביל מערכת יחסים טובה בין יהודים וערבים בחבל ארץ זה, אינה יכולה להרשות לעצמה החלטה בלתי מובנת ובלתי מוצדקת לחלוטין. על איזו 'ישראליות' מדברים באוניברסיטה בדיוק, ומצפים מהתלמידים הערבים להתנהגות הולמת ול'אזרחות טובה' להבנתם, ומצד שני מנצלים כל הזדמנות לדחוק אותם לפינה".
+
+אחד המרצים אמר, הוא הוסיף דברים שהם בעיני מאוד חמורים, הוא אומר שאחד המרצים באוניברסיטה העריך כי הסיבה להסרת השפה היא שיעור הסטודנטים הערבים הגבוה באוניברסיטה והחשש שהדבר יפגע בתרומות פוטנציאליות מתורמים אמריקנים המזוהים עם הימין. "אם האוניברסיטה טוענת כי לא מדובר במדיניות נגד, עליה להצהיר כי מדובר בטעות ולתקנה. אך המסר שהאוניברסיטה מעבירה הוא שיש להתבייש בעובדה כי ישנה נוכחות מוגברת של סטודנטים ערבים באוניברסיטה. המסר שהיא מעבירה הוא שהערבים הם נטל".
+
+נשיאות האוניברסיטה – כבוד היושב-ראש, יש פתגם בערבית, אני אתרגם אותו חופשי לעברית: בא לכחל אותה – עיוור אותה. בא לשים כחול בעין ואז גרם לה עיוורון. 
+
+
+ איך בערבית? איך אומרים בערבית? אתה יכול, השפה הערבית – – – 
+
+
+ אִגַ'א חַתַא יכַּחִלְהַא פַעָמַאהַא.
+
+
+הבהיל אותה.
+
+
+ולכן, אני אסיים ואני אומר שבדיוק התגובה של האוניברסיטה מתאימה מאוד לפתגם הזה, כי מה אומרים, כשדחו את הטענות: "בניגוד לנטען, באוניברסיטת חיפה, כמו גם בשאר האוניברסיטאות בארץ, משתמשים בפרסומים הרשמיים בלוגו בעברית בלבד". אבל הלוגו שהם השתמשו בו זה עברית ואנגלית. לכן אמרתי, בא לכחל ואז גרם לה עיוורון. 
+
+אני חושב שצריכה לצאת באמת קריאה לנשיאות האוניברסיטה – – – 
+
+
+נשיאות הכנסת – – –
+
+
+ לפחות – לסיום, אני אומר את זה – לפחות שתתבייש במעשה הזה, שהוא גם לא מוסרי וגם לא חוקי במדינה. תודה. 
+
+
+ בוודאי. נצטרך לשמוע אותם. רק אני מודיע לך שנשיאות הכנסת אישרה שאילתא דחופה ששר החינוך עתיד לענות עליה מחר בבוקר, של חבר הכנסת אברהים צרצור, נדמה לי. ואכן, הדברים צריכים לבוא. פעמים רבות הקיצוניות מביאה קיצוניות, ואף פעם אי-אפשר לדעת מאיפה מתחילה הקיצוניות. אני מבין שהר-הבית הוא באמת מקודש לאסלאם, אבל הוא לא – יש עוד אנשים שמתייחסים אליו, זאת אומרת, כל מיני – קיצוניות מביאה לקיצוניות נוספת. אין לנו מלחמה עם האסלאם. אין למדינת ישראל שום מלחמה עם האסלאם, יש לנו מלחמה כשעושים עלינו מלחמה. תודה רבה. 
+
+ אני מודה מאוד לממלא-מקום יושב-ראש הכנסת שהסכים להחליף אותי, אבל הגעתי בזמן. עד רגע זה התרתי דברים שהפכו להיות נאומים; הואיל והתמלא האולם, אנחנו צריכים לצמצם. לכן, חבר הכנסת אייכלר, אתה מקבל רק דקה ועשרים שניות. אתה רואה, כל הגזירות מתחילות, מה אפשר לעשות. 
+
+
+ החפץ חיים אומר שאפשר לומר 200 מלים בדקה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, יחד עם כל בית ישראל אנחנו אבלים על מותם הטרגי והנורא בשרפת המכונית בואך טבריה הלילה הנורא הזה. כתוב: "דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים ללקט שושנים". לפעמים הקורבנות הם השופרא דשופרא שהקדוש-ברוך-הוא לוקח אליו, ואנחנו בני האדם, בני תמותה, לא יכולים להבין מי ולמה. אני רוצה להזכיר פה, זיכרונם לברכה, את רפאל ויהודית אטיאס ממושב בר-יוחאי, את אביה, את התאומים אלישיב ונריה, ואת הבנות שירה, תאיר ונועה, זיכרונם לברכה; ולאחל רפואה שלמה בגוף ובנפש לילדה היתומה שנותרה, רחל אפרת, שלא תדע מצער. 
+
+ אבל הרמב"ם אומר לנו: ודבר זה מדרכי התשובה, שבזמן שתבוא צרה צריך לזעוק ולהריע, שנדע שבגלל מעשינו הרעים הורע לנו וזה שיגרום לנו להסיר את הצרות הבאות, כי אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יגידו שדבר זה ממנהג העולם אירע לנו – פה זה קצר חשמלי, פה זה תאונת דרכים – דבר זה יגרום לצרות נוספות, וזאת דרך אכזרית; כך אומר הרמב"ם. 
+
+אני רוצה לסיים במה ששאל אחד מאומות העולם לתנא רבי אלעזר: אתם אומרים שאתם בניו של הקדוש-ברוך-הוא, ואתם תמיד בצער ויש לכם המון צרות. אז הוא אמר להם: אנחנו עם ישראל הלב של העולם, ובלי הלב, הגוף לא יכול להיות קיים. אבל הלב הוא הכי רגיש, הכי פגיע, הכי רך, יותר מהרגליים ויותר מהאיברים האחרים. ולכן אנחנו רואים בעם ישראל כאלה צרות לפעמים, וזה לא חס וחלילה שאנחנו רחוקים מהקדוש-ברוך-הוא, אלא בגלל שאנחנו קרובים אליו. כמו שנאמר: "בקרֹבַי אֶקָדֵש ועל פני כל העם אֶכָּבֵד וַידֹם אהרן". 
+
+
+ תודה רבה. ולסיום, לא נתחיל את הנאום, אבל אסור להפריע כשאתה מדבר דברי חוכמה. השיח' אברהים צרצור, חבר הכנסת, הוא הרשום בהצבעה אחרון, ולאחר מכן אנחנו נכנסים לפי סדר הגעתם של החברים לאולם. בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, אתמול הופר הסטטוס-קוו במתחם אל-אקצא; יש להגיד, נחצה קו אדום, כשעשרות, אפשר להגיד מתנחלים, יהודים, פונדמנטליסטים, רדיקליים, פנאטיים, הנמנים עם הזרם הדתי הלאומני והלאומי – לא על הזרם הדתי החרדי שאוסר עלייה של יהודים למתחם הר אל-אקצא. האנשים האלה נכנסו לתוך מתחם אל-אקצא ועשו שני דברים שלא ייעשו. דבר ראשון, בפעם הראשונה מאז כיבוש ירושלים המזרחית על-ידי ישראל, האנשים האלה התפללו באופן מלא בתוך מתחם אל-אקצא, דבר שלא היה מאז הכיבוש ועד היום. והדבר השני, וזה שודר באופן ישיר על-ידי הטלוויזיה הישראלית, רב אחד ששייך למתנחלים בגדה המערבית הכבושה נאם בפני קבוצה של הדתיים האלה בתוך מתחם אל-אקצא והצביע באופן ישיר על כיפת-הסלע ואמר דברים כדלקמן; הוא אמר: בעזרת השם נקים את בית-המקדש השלישי במקום המקום או המבנה הזמני הזה. 
+
+אני רוצה במשפט אחד להתריע בפניך, כבוד יושב-ראש הכנסת, בפני כולנו ובפני ממשלת ישראל על הסכנה, אם לא תבוא ממשלת ישראל – אז היא תבוא אכן ממשלת ישראל – אם לא תכה ביד ברזל על ידי אלה שמאיימים בפומבי להרוס את מסגד אל-אקצא ומסגד כיפת-הסלע. הדבר הזה מסוכן מאוד, וצריכים למנוע אותו באופן מיידי ללא כחל ושרק. תודה. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ רק להעביר אותם מהמקום. 
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, עוד רגע אתה מדבר, אין לך שום זכות תשובה לו.
+
+
+ להעביר אותם. 
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, הם נבחרו בדיוק כמוך לכנסת, על-פי אותו חוק. חבר הכנסת בן-ארי, אין פה מישהו שיכול לדבר בשם – השיח' אברהים צרצור דיבר מה שהוא מאמין; אתה בוודאי תדבר מה שאתה מאמין. הרי בסופו של דבר, כאשר יגיע היום, נשאל את מי שיבוא והוא יאמר לנו הכול, יכול להיות שהוא יאמר שצריך להיות זה וצריך להיות זה. אנחנו הרי מחכים. אנחנו מאמינים, כל יום צריך להגיע. המשפחה שלי הגיעה ב-1809 לירושלים רק בגלל שהיא האמינה שבאותה שנה הוא מגיע. דרך אגב, המוסלמים קיבלו אותם בידיים פתוחות, אני מוכרח לומר. היה טוב לירושלים, אז היו מעט אנשים, יהיו יותר. 
+
+ חבר הכנסת אכרם חסון. אחריו – חבר הכנסת אלדד, אתה צריך לומר דברים. בבקשה, מכובדי, חבר הכנסת אכרם חסון. אני באופן אישי מוכרח לומר לך שיש לי תענוג גדול, הכרתי אותך לא רק כחבר אלא הכרתי אותך כראש עיר של עיר שהיו בה בעיות רבות. חבר הכנסת מגלי ואני ליווינו אותך בשנים לא קלות, ואני רוצה לומר לך שהיית ראש עיר מצוין. 
+
+
+אני חייב להודות שגם בזכותך אני נמצא כאן. 
+
+
+ לא, לא. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, אני מנצל את היום הזה כדי לברך את הסטודנטים לרגל יום הסטודנט הלאומי, ואני חייב לציין עובדה קשה מאוד. לפני מספר חודשים נפגשתי עם שר החינוך בבית יד-לבנים ונתתי לו סקירה כללית על מצב בני העדה הדרוזית בנושא השכלה גבוהה. אין ספק שאנחנו בתחתית הסולם, והסיבות הן רבות. 
+
+ בזמנו המפלגה הקומוניסטית תרמה הרבה לערביי ישראל, שלחה אלפי צעירים, למדו בגוש המזרחי וחזרו עם השכלה גבוהה והיום הם רופאים ומהנדסים. ואנחנו כמובן מברכים על כך. 
+
+  לצערי הרב הממסד, באמצעות הממשלות, לא השכיל לתת לבני העדה הדרוזית מענה כדי שירכשו השכלה ויגיעו רחוק. כיום אנחנו רואים שאין לנו, לא סמנכ"לים ולא מנכ"לים, אין לנו אנשים בעלי השפעה בחברה הישראלית, וזה בגלל שלא היה לנו מענה חינוכי כפי שצריך. אני תמיד טענתי שהחינוך הוא מפתח לחיים. מצד שני אני חייב גם להגיד, הסטודנטים בישראל יש להם הרבה צרות ובעיות, כי השכלה בארץ עולה הרבה כסף; אנחנו מהמדינות היקרות ביותר בנושא השכלה גבוהה. חסרים בתי-מגורים ומעונות לסטודנטים. אני מקווה שהמצב ישתנה. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת אכרם חסון. חבר הכנסת אלדד, אני לא מפעיל את השעון עד אשר אדוני ידבר בשבחו של הנואם הראשון בנאומו הראשון, למעט ברגע שהוא נשבע. זהו נאומו הראשון בכנסת. 
+
+
+ עמיתנו החדש, ד"ר חסון, ברכותי. יפה דיברת, כמעט עברת על כללי הבית הזה, דיברת לעניין. 
+
+
+ וגם לא חרג מהזמן. 
+
+
+ ובזמן. באמת, כמעט עבירה אתית, אבל אני לא רוצה להסית אף אחד. 
+
+ אני מוכרח לומר, כשהגעת הנה הייתי מאוד מודאג. דבר ראשון נבהלתי, חשבתי שיש עוד דוקטור. אחר כך חשבתי שיש עוד חסון וזה יותר ממה שמשרד הבריאות מתיר בכנסת אחת. 
+
+
+ במפלגה אחת שלושה. 
+
+
+ במפלגה אחת שלושה חסונים. 
+
+
+ אבל ד"ר חסון, כמובן בעל תואר שלישי, תושב דאלית-אל-כרמל, ומהתפקידים הרבים שמילאת אני מציין שהיית נשיא מכללת הכרמל וראש עיריית הכרמל. אין לי ספק שמניסיונך, גם האקדמי וגם המוניציפלי, תוכל לתרום רבות לעבודת הבית הזה. אנחנו מברכים אותך ומאחלים לכולנו שניהנה מהניסיון והיכולות שלך. 
+
+
+ ועכשיו אני מפעיל את השעון. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ בימים אלה אנחנו מציינים 50 שנה לפטירתו של אב"א אחימאיר, שבשבועות לפני 50 שנה, ב-6 ביוני 1962 – – – 
+
+
+ ערב שבועות הוא נפטר. 
+
+
+ בערב שבועות הוא נפטר. הוא היה מהמנהיגים הרוחניים והאידיאולוגיים של התנועה הרוויזיוניסטית, ממקימי "ברית הבריונים" לאחר מאורעות 1929, יחד עם ד"ר יהושע ייבין ואורי צבי גרינברג. החידוש של אב"א אחימאיר באותם ימים היה, שהוא היה הראשון שהגדיר את הבריטים כשלטון זר. עד אז השתדלו שהפקידים הבריטים יעמדו בהתחייבויותיהם על-פי המנדט הבריטי, שלא יהיו עוינים ליישוב היהודי בארץ-ישראל. ואילו הוא אמר: שלטון בריטניה בארץ-ישראל הוא שלטון זר; והנגזרת מקביעה זו היתה מרד בשלטון הבריטי, מאבק מזוין, גם בניגוד לדעתו של ז'בוטינסקי באותם ימים. זה היה החידוש. בעקבות מאמר חריף ביותר שהוא כתב נגד חיים ארלוזורוב, וחודשים אחדים לאחר מכן היה רצח ארלוזורוב, הוא נאסר, נאשם בשותפות ברצח, ישב שנה בכלא ירושלים עד שזוכה. 
+
+
+ ישב במעצר עד תום ההליכים. 
+
+
+ ישב במעצר בכלא המרכזי. 
+
+ לשבחו של היושב-ראש שלנו, יושב-ראש הכנסת רובי ריבלין, אזכיר רק שאב"א אחימאיר ואבא שלי, עליו השלום, זכו להיות מונצחים באותה סדרת בולים שאתה הוצאת לכבוד פובליציסטים ישראלים כשהיית שר התקשורת. 
+
+
+יש אומרים שאני נתמניתי לשר התקשורת על-ידי ההשגחה כדי להוציא את שני הבולים האלה – שני בולים על-שם פרופסור ישראל אלדד, זיכרונו לברכה, ועל-שם אב"א אחימאיר, שההיסטוריה לא נהגה אתם כראוי. 
+
+ בבקשה, חבר הכנסת ברוורמן, ואחריו – חבר הכנסת מולה. הכול לפי סדר כניסתם. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת החדש ד"ר אכרם חסון, חברי, אני מקשיב עכשיו ורואה שיש ממשלה עם קואליציה גדולה. עד ה-31 ביולי, הבטיח לי ידידי ועמיתי חבר הכנסת רוני בר-און, תהיה החלטה מאוד ברורה לגבי חוק טל. זה לא ברור לי. ולאחר מכן יש איזה ספין לגבי שינוי שיטת הממשל, שהתוכן שלו כלל לא ברור. הלוא ראש הממשלה יש לו היום כוח לעשות כל דבר. מעולם לא היה ראש ממשלה שיש לו כזאת קואליציה וכזה כוח. 
+
+ מה שמטריד אותי, שהדבר המרכזי שעליו ישנה מחלוקת – ורוב העם מבין זאת אבל לא משדרים לו את זאת – זה הנושא הכלכלי. שמעתי את שר האוצר לפתע, שמדבר כל הזמן שאנחנו כל כך אחראיים פיסקלית, שפתאום יש לנו גירעון למעלה מ-20 מיליארד שקל – חלק גדול מתקציב הביטחון – והוא כבר מודיע, באמצעות השליחים שלו, שמס ערך מוסף יעלה ומס פירות וירקות. ייתכן שגם זה ספין, שאחרי זה יבוא ראש הממשלה ויתקן. 
+
+ואני אומר, רבותי, בצורה ברורה: בזמן הצמיחה רוב הציבור לא נהנה מפירות הצמיחה, ועל כך היתה גם מחאה חברתית. וכמו שבעבר – עכשיו פתאום בא לנו זמן הגירעון הגדול. מאיפה הגירעון? הממשלה פתאום מוציאה. אז יהיה קיצוץ רוחבי, לא להגביל את תקציב הביטחון, לא את הדברים האלה. ואני אומר לך, אדוני שר האוצר, זו מדיניות פסולה. היא פוגעת במעמד הבינוני ובקבוצות החלשות, ועל זה תהיה מערכת הבחירות – המדיניות הפסולה שלך, למול מדיניות של כלכלה צודקת ויעילה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת הפרופסור ברוורמן, השר לשעבר. חבר הכנסת מולה, בבקשה. אחריו – אלכס, אתה רצית לדבר; חבר הכנסת מילר. בן-ארי יהיה אחרי מילר. אדטו גם נרשמה, את כולם רשמתי אצלי בסדר הגעתם. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, היום התקיים דיון בוועדות הכנסת, בהמשך יתקיים דיון בנושא יום הזהות היהודית. באמת הדיונים היו מאוד פוריים בוועדותיה של הכנסת, ואני רוצה להעלות על נס ולהודות, גם לך שאפשרת את קיום היום, ובמיוחד אני רוצה לברך, ולהודות לרבני "צהר" על כל מה שהם עושים. באמת כדאי שהיהדות תהיה יהדות לבבית, יהדות מקרבת, לא יהדות מפרידה כמו שרבים, במיוחד בבית הזה, מנסים לעשות. ראינו אתמול את הדוברים של היהדות החרדית, שקראו לאותם הרבנים: אתם קוראים תיגר על היהדות ואתם מפרידים בתוך העם. אני רוצה לבוא ולהגיד להם: רבותי, לא כל עם ישרא�� חי על-פי ההלכה היהודית האורתודוקסית החרדית. אני חושב שרבני "צהר" ראויים לכל שבח. 
+
+ באותה נשימה אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אתה מכיר את הרב דרוקמן שהיה יושב-ראש מערך הגיור; שנתמנה על-ידי משרד ראש שהממשלה לרכז את כל נושא הגיור בצורה לבבית. הוא סיים את תפקידו מזה זמן רב, ודווקא לא מצליחים למצוא רב שיוכל לקחת את מערך הגיור, כדי שאותם אנשים שרוצים להתגייר יוכלו להתגייר בלבביות. לכן דווקא ביום הזה, של יום הזהות היהודית, אני רוצה לקרוא לראש הממשלה לבחור רב כראש מערך הגיור במקומו של הרב דרוקמן, כדי שהרבה מאוד עולים ואנשים אחרים שרוצים להיכנס לעם ישראל באמצעות גיור יוכלו לעשות את זה בצורה לבבית, וזה מאוד חשוב. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מולה. חבר הכנסת מילר, ואחריו – חבר הכנסת בן-ארי. אחריו – חבר הכנסת חיים אמסלם. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. היום, כך אירע, שהכנסת מציינת כמה ימים מאוד חשובים למדינת ישראל: יום ירושלים, יום הסטודנט הלאומי, יום הזהות היהודית. 
+
+אני רוצה להתייחס לעניין שקשור לציון יום ירושלים. היום קיימנו ישיבה, ישיבת ועדת החינוך. בירכנו את ראש העיר, את עיריית ירושלים, אבל לאחר מכן קיימנו ישיבה על החלטת הממשלה בנוגע לסבסוד של הצהרונים בירושלים. מה שקרה, אדוני היושב-ראש, צריך להבין. ברגע שהממשלה מחליטה על כך שהיא הולכת בדרך מסוימת, והיא מכניסה את כל הנושא של הסבסוד ומכניסה את הפרמטר של התעסוקה, היא חוזרת בה, מבטלת, יחד עם העיר ירושלים. ברגע שביטלו את מבחן התעסוקה בכל מה שקשור לסבסוד צהרונים ביטלו גם את הסבסוד בירושלים. הרי בסופו של דבר אנחנו שוב חוזרים לאותו המקרה שהיה בעבר, הנושא של החיילים המשוחררים ומלגות במוסדות להשכלה גבוהה. תמיד מוציאים את ירושלים, עושים מאבק בכנסת ומחזירים חזרה את עיר הבירה לתוך החוק. 
+
+
+ אולי שוועדת החינוך תקיים דיון על זה. 
+
+
+ אנחנו קיימנו. אדוני היושב-ראש, המצב פה הוא מאוד אבסורדי. 
+
+
+ אבל נא לסיים. 
+
+
+ אני מסיים, אני רק מבקש ממך, אני חושב שהגיע הזמן שנחוקק חוק שמכניס את ירושלים לכל אותן החלטות הממשלה שקשורות לסבסוד ותקצוב, שכמו – – – 
+
+
+ אני מציע לעשות חוק ירושלים, שבו ייאמר שכל החוקים שחוקקנו על ירושלים יקוימו. 
+
+
+ בעניין של החינוך, אדוני היושב-ראש, זה דבר מאוד עקרוני. אנחנו חייבים לפתור את הסוגיה הזאת, אחרת ירושלים תישאר בלי צעירים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אלכס מילר. חבר הכנסת בן-ארי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת הרב חיים אמסלם. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שכולנו בהלם ובזעזוע המאוד-מאוד קשה של האסון שאירע הלילה, של משפחת אטיאס, ההורים וששת הילדים. אנחנו מתחילים השבוע חומש במדבר, חומש שמכונה גם "חומש הפקודים". השורש פק"ד מופיע בתנ"ך בהקשרים שונים. יש "וה' פקד את שרה", זו פקידה לטובה; יש לעתים מישהו שהוא נפקד – נפקד מקומו. הלילה נפקדה ממקומה כמעט משפחה שלמה, מלבד ילדה פעוטה בת שבע, שנותרה בעולם לבד, ללא ההורים, ללא הילדים. 
+
+ חומש הפקודים עוסק בעצם בשני מפקדים עיקריים – בעוד כמה מפקדים, בשני מפקדים עיקריים: מפקד אחד בפרשה שלנו, פרשה שעוסקת בערב הכניסה לארץ, לצבוא צבא. צריך להתפקד לצבא, צריך להתגייס לצבא, מבן 20 שנה ומעלה, כי כמו שקראנו בפרשה שעברה, כדי לנצח במלחמה לא מספיק לשבת בבית, אלא צריך: חמישה מכם מאה ירדופו. כמו שאני אומר פעמים רבות, אנשים אומרים: "הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד ולא בביזוי", ובכל זאת יוצאים להשיג את פרנסתם. כך גם בעניין הביטחוני, דבר שכולנו צריכים לדעת. 
+
+ המפקד הנוסף שיש בחומש הוא בפרשת פנחס, ובו עוסקים בנחלת הארץ. שם פוקדים את העם, פוקדים את בני ישראל, לשבטיו, היכן כל שבט ושבט ינחל, היכן הוא יקבל את נחלתו. וכאן יש מוסר נוסף, ובזאת נסיים – העניין של השבטים. עם ישראל בנוי לשבטים, יש שבט כזה ושבט אחר. יש מלך על כולם, אבל כל שבט יש לו את האופי שלו, את הסגנון שלו, את היכולות שלו, וגם בזה אנחנו צריכים ללמוד שאומנם אנחנו צריכים לשמור על אחדות, אבל אנחנו לא צריכים להיות אחידים, ולעתים יש כאלה שחוטאים גם בזה בסוג של פטרונות, וגם מזה צריך להיזהר. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת חיים אמסלם – בבקשה, הרב אמסלם; אחריו – דניאל בן-סימון, ואחריו – מגלי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רק מלה על האסון שפקדנו – כלשון רבותינו, ה' יגדור את הפרצה. 
+
+חברים, בימים אלו מתחילים הדיונים אודות החלופה לחוק טל, דיונים שהוחרמו על-ידי חברי המפלגות החרדיות, חברי, וחבל. אכן, הדילמה היא קשה. מחד, הדרישה לשוויון ונשיאה משותפת בנטל הגיונית, צודקת. 
+
+
+ במאה אחוז. 
+
+
+ מי כמונו יודעים ואמונים על הנשיאה בעול עם חברו, שהיא אחד מ-48 קניינים שהתורה נקנית בהם. מאידך, דווקא היום, ראש חודש סיוון, עוד כמה ימים לפני חג מתן תורתנו – כידוע אין אומתנו אומה אלא בתורתה, ואנחנו אמונים על אמרות חז"ל שכל העוסק בתורה לשמה כל העולם כדאי הוא לו, וכל המשים על עצמו עול תורה פורקים ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ.
+
+כיצד לצאת מהקושי הזה? איה הפתרון? וכלשון הנביא: מי כחכם ויֵדע פשר – לעשות פשרה. ככה הגמרא אומרת: לכשאדרש, אציע את אשר יורוני מן השמים ואתרום את חלקי. צריך למצוא פתרון, חייבים למצוא פתרון ויש פתרון.
+
+אני מקווה שהוועדה תמצא את עמק השווה מחד, את הערך וההערכה הראויה לתורה ולומדיה, ומאידך לשירות הצבאי, לנשיאה המשותפת בנטל. אם הדברים יעלו בקנה אחד נזכה באמת להיות "ישראל אשר בך אתפאר".
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת חיים אמסלם. חבר הכנסת בן-סימון – בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לדברים המאלפים של חברי, פרופסור ברוורמן, על העיוות הזה של האוצר בימים האלה לנסות ולהגדיל את המע"מ ל-7%. דווקא בתקופה שבה יש מאבק – ברחבי העולם, אגב – כדי להשיג יותר צדק למי שאין לו, אנחנו פועלים בדיוק ההיפך. ממשלות נופלות ומדינות בוערות סביב העניין הזה, הנטל על השכבה החלשה. והנה מתקבל צעד אחד מממשלת ימין, ימין קפיטליסטי, היפר-קפיטליסטי, שדווקא במקום להקל, במקום להבין את הזעקה – מגדילים את המע"מ. במי זה יפגע? זה יפגע באנשים החלשים. 
+
+ ואנחנו הצענו, באמת, שצריך לקחת יותר ממי שיש לו מעל מיליון שקל. בצרפת לקחו ומעל מיליון יורו הגדילו את המס ל-75%. 
+
+ זה מצב, אדוני היושב-ראש, זה כמעט עיוורון, זה כמעט הפתגם שאמר חברי פה על שרצה לעשות משהו וגרם לעיוורון.
+
+
+ איך אומרים במרוקאית?
+
+
+ יש פתגם כזה במרוקאית, אני רק לא יודע איך אומרים אותו – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ נכון. אבל זה באמת על העיוורון של ממשלה שלא מבינה את הזעקה הזאת של האיש הקטן שלא יכול לקבל עליו את כל הנטל הזה, והנה בא שר האוצר המהולל הזה, באמת, ואני אומר את זה בצער, שלא מבין את הזעקה ומוסיף על המע"מ – מס שהוא בעצם לכולם – במקום באמת להכביד קצת יותר על מי שיש לו יותר מדי, כדי להקל על מי שיש לו פחות מדי.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת בן-סימון. חבר הכנסת מגלי והבה, ובעדין – חברת הכנסת אדטו.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השר מרגי, חברי חברי הכנסת, מתחילים, אדוני היושב-ראש, להרגיש יותר ויותר בכוונות הממשלה להעלות את המע"מ ולהעלות את המסים העקיפים, שיהיו גזירות קשות מאוד לשכבות החלשות במדינת ישראל. לא יעלה על הדעת שאנחנו נקבל את הגזירות האלה בגלל ההוצאות הציבוריות או הממשלתיות הגדולות והגבוהות. שיואילו בטובם, במקום להטיל גזירות כלכליות וקשיים, שיביאו בכלל למספר יותר גבוה של עניים – כשממילא אנחנו כבר יודעים שזה כבר אחוזים בלתי סבירים במדינה כמו מדינת ישראל. ולכן הממשלה, במקום – היא יכולה להקטין את ההוצאות שלה, היא יכולה לעשות הכול כדי לא ליצור מסים עקיפים חדשים. 
+
+ אני אומר את זה, הנה, יש 39 שרים וסגני שרים – –
+
+
+ 40 – – –
+
+
+ – – קואליציה של 94 חברי כנסת, יואיל בטובו ראש הממשלה – 18 שרים, ויקטין את ההוצאות. ממילא יש לו תמיכה רחבה מקיר אל קיר. 
+
+ אז אני אומר, ואני מזהיר, ואני אומר את זה עכשיו לפני שיניחו את הספרים העבים, אנא היזהרו כשאתם מטילים מסים עקיפים ומגדילים את המע"מ. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. חברת הכנסת אדטו, אחריה – חבר הכנסת ד"ר אחמד טיבי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני מספר ימים הלך לעולמו חברנו היקר גדעון עזרא. תכונותיו והייחודיות שלו נאמרו והוזכרו על-ידי רבים מהאנשים, רבים מחבריו, רבים מהמספידים אותו בבית-הקברות. דבר אחד – אין ספק שעוד הרבה גם ייאמר – אבל דבר אחד נאמר כמעט על-ידי כל אחד שדיבר עליו, וזאת מלחמתו העיקשת בשנתיים האחרונות בנושא העישון, מניעת עישון, בחינוך של תלמידי בתי-הספר כבר מגיל צעיר למנוע עישון.
+
+בשבוע הבא יצוין ברחבי העולם היום הבין-לאומי למניעת עישון. מתעוררת השאלה כמה מדינה יכולה להיות מעורבת בחקיקה נגד המעשנים, נגד עישון, אכיפת חוקי העישון במקומות ציבוריים, עד כדי כך שאנשים אומרים שיש נקודה מסוימת שהמדינה לא יכולה להתערב יותר אצל אזרחיה. אני כמובן לא מסכימה לזה, כי בסופו של יום המדינה היא זאת שגם נושאת על תקציבה גם את הטיפול בכל אותם אנשים שנפגעו – בין בהיותם מעשנים אקטיביים, בין בהיותם מעשנים פסיביים. אבל מאחר שבשבוע הבא מצוין היום הבין-לאומי למניעת עישון, אני בהחלט חושבת שזאת הצוואה שגדעון עזרא שהשאיר אחריו.
+
+לכן כל חקיקה שנעשית בכיוון הזה, היא מבחינתי חקיקה נכונה, מבורכת, ובאה להגן על שלומם של הילדים שעדיין לא מבינים לאיפה הם נכנסים.
+
+
+ ידעו כל הצעירים המעשנים שברגע שהם יפסיקו לעשן – 20 שנה לוקח עד שהריאות מתנקות ממה שהם עישנו קודם לכן. וכשמגיעים לגיל שבו יכולים גם לראות ברכה בעמלם ולשאת פרי על כל ההשקעות ברמה האישית שבן-האדם נתן, פתאום בא העישון ומגלה לו: אתה חושב שעשית טוב לעצמך והבאת להנאה – אתה תקבל זמן מיוחד על העישון.
+
+
+ אין ספק.
+
+
+ תודה רבה – –
+
+
+ תודה.
+
+
+– – חברת הכנסת אדטו. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. אתה יכול להתחיל עם העישון, אני לא אספור, ואחרי זה – – –
+
+
+ אתה יכול לבקש הפסקת עישון.
+
+
+ גם חבר הכנסת בר-און היה מעשן, אני הייתי מעשן. אנחנו היום הולכים כצעירים בני 70, מטיילים ברחובות, עד היום אנחנו מרגישים מה – – –
+
+
+ 70 זה עכשיו ה-80 של פעם.
+
+
+ אני לא מדבר על בר-און; הוא צעיר מאוד. אני מדבר עלי – –
+
+
+ כל הרופאים – – –
+
+
+ – – בן 73. ואני הולך ועושה את ��ל מה שצריך לעשות, עד היום, כשאני נושם, זה – עד גיל 50 הסיגריות שעישנתי.
+
+
+ כל הרופאים שהזהירו אותנו אז – – –
+
+
+ כן. אבל אתה יודע ואני יודע שזה לא טוב, לא טוב, לא טוב. לא טוב היות האדם מעשן. חבר הכנסת טיבי, בבקשה דוקטור.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, היום היינו עדים לתאונת דרכים מחרידה, קשה, מצמררת, שבה משפחה שלמה נהרגה, הורים וששת ילדיהם. ילדה אחת בת שבע נשארה בחיים – רחל. זה הזמן להביע צער רב וכאב על המוות הנורא הזה, המיותר.
+
+ אני תוהה איך רכב ללא בלמים עובר טסט. מי נושא באחריות למוות הנורא הזה? תאונות דרכים הן מסיבות המוות הנפוצות בארץ. בשנה שעברה, אדוני היושב-ראש, 384 איש נהרגו בכבישים, אלפים נפצעו.
+
+שלושה מגזרים, שיעורם בין ההרוגים גדול יותר מאשר שיעורם באוכלוסייה: החברה הערבית, החרדית והזרים. הסיבה יכולה להיות תשתיות לקויות, מודעות לקויה לבטיחות בדרכים, אבל זה דורש מכולנו יותר זהירות, יותר מודעות, יותר הכוונה, ותמיד לומר: סעו בזהירות, החיים עוד לפניכם. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מיכאלי אינו נוכח, לכן חבר הכנסת נחמן שי יהיה אחרון הדוברים. נחמן שי – בבקשה, אדוני. ואז נעבור ליום הסטודנט.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, ועדת הכלכלה ציינה היום גם היא את יום ירושלים. אני מוכרח לציין שברמה ההצהרתית מדינת ישראל עושה הכול למען ירושלים, אבל כשאנחנו באים לפעילות המעשית כדי להבטיח שהעיר הזאת תהיה באמת מרכז חייה של המדינה – נעשה מעט מדי ולא מספיק. ונדמה לי שהאדם האחרון במליאה שאני רשאי להטיף לו בעניין הזה זה אתה, אדוני היושב-ראש.
+
+ אם באמת אנחנו רוצים שעיר, שהיא כבר הגדולה בערי ישראל ויש בה למעלה מ-800,000 תושבים, תצא מדירוג סוציו-אקונומי של 4–5, שזו כמעט הרמה – קרוב לרמה הנמוכה ביותר, שלא תהיה העיר הענייה ביותר, שלא תידלדל האוכלוסייה שלה, למרות שיש איזשהם סימנים חיוביים, שאנשים צעירים שרואים את עתידם בארץ כולה יבואו גם לירושלים ויראו בעיר הזאת את עתידם – צריך להשקיע בירושלים.
+
+בישיבה עצמה דובר על נושא השיכון ומשרד השיכון, שתורם לתשתית של ערים בישראל, ואמרו: מה, צריך להשקיע גם בפריפריה. וזה נכון מאוד, הפריפריה היא ראויה. אבל ירושלים צריכה לבוא במקום אחר. אין דומה לה ואין שווה לה.
+
+ ועל כן גם בהזדמנות הזאת ובכל הזדמנות אחרת, אנחנו, כולנו, צריכים להתגייס למען ירושלים. תודה.
+
+ תודה רבה.
+
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: ציון יום הסטודנט הלאומי, מס' 8108, 8115, 8131, 8141, 8172 ו-8175.
+
+ רבותי, אנחנו עוברים – הסטודנטים היו ביציע האורחים; הם משום מה עזבו. אבל אנחנו עוברים, גברתי סגנית השר גילה גמליאל, לציון יום הסטודנט, ויום הסטודנט הוא על-פי החוק. חוק זכויות הסטודנט מדבר על יום הסטודנט הלאומי. לכן חבר הכנסת נפאע טעה פשוט, כי זה לא יום הסטודנט הבין-לאומי.
+
+אנו מציינים היום, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר מרגי, גברתי סגנית השר גמליאל, את יום הסטודנט, מתוך הערכה וחיבה למאות אלפי הסטודנטים מכל המגזרים, מכל העדות והדתות, הגודשים את ספסלי האוניברסיטה והמכללות.
+
+ גם אני, כמו רבים מחברי כאן, הייתי סטודנט. ואני זוכר היטב את התקופה הזו כאחת התקופות, לא רק הרומנטיות, אלא כאחת התקופות אשר עיצבו את דרכי ואת דרך מחשבתי.
+
+קשים הם חייו של הסטודנט הישראלי. הוא מתחיל את לימודיו בגיל מבוגר יחסית, לרוב לאחר שירות ארוך בצבא, ולעתים גם לאחר מסלול קצונה. בעו�� שרוב הסטודנטים במערב מתחילים את הקריירה האקדמית שלהם בגיל 18, הסטודנט הישראלי עושה זאת בשנות ה-20 שלו, ואפילו המאוחרות. בנוסף, כאשר הוא ניגש לחבוש שנית את ספסל הלימודים, הוא עושה זאת בשילוב עם עבודה. שכן אחרת, פעמים רבות, אין מי שיכלכל אותו בזמן לימודיו ואת לימודיו. הוא עובד בבקרים ולעתים בלילות. עושה לילות כימים באבטחה ובמשמרות, בהתמחויות ובעבודות זמניות.
+
+רבותי חברי הכנסת, הסתכלו סביבכם, ראו את העוזרים הפרלמנטריים של כולנו, את המתמחים שלכם, את המאבטחים שלכם, את המילואימניקים הצעירים, את הסטודנטים שלנו. הם הנושאים בנטל, והנטל הזה מכביד. אבל הנטל הזה לא מונע מהסטודנטים להיות אחד מהכוחות המניעים של החברה בישראל. 
+
+ הסטודנט הישראלי לא אדיש חברתית, לא אדיש פוליטית. הוא מהווה לא פעם את הכוח שמחולל את המאבקים החברתיים והכלכליים בישראל, בכל המגזרים, שמבשרים את השינוי.
+
+המחאה החברתית שהיתה, ואולי עוד תהיה, היא מהפכת הסטודנט הישראלי, וכך תיחרת. היו אלה הסטודנטים, שלמרות העומס המוטל עליהם, אמרו: די, עד כאן. הם יצאו לגור באוהלים, לשטוף את הכיכרות ואת הרחובות, ולהזכיר לממשלה ולחברי הכנסת שעליהם להיות רלוונטיים ולעסוק בבעיות הבוערות באמת. האקטיביזם הזה הוביל, השפיע, שינה וניצח. 
+
+ אתם, הסטודנטים, מייצגים את ההון האנושי שלנו. אתם התבנית של הישראלים בעוד 20 ו-30 שנה, ובעוד כמה שנים, גם, אתם אלה שתהיו כאן, על ספסלי הכנסת.
+
+מוטלת על מדינת ישראל החובה להבטיח את עתידכם – גברתי סגנית השר, כפי שאת עושה רבות – כפי שאתם מבטיחים את עתידה של המדינה כולה.
+
+הואיל וחבר הכנסת, סגן היושב-ראש מולה, צריך להחליף אותי בניהול ישיבה זאת, אתן לו לדבר ראשון, ולאחר מכן נחזור לרשימה. אני רק רוצה לציין שחזר לרשימה חבר הכנסת שכיב שנאן כאחד הדוברים. בבקשה, חבר הכנסת מולה. חמש דקות לכל אחד זה מספיק?
+
+
+ – – –
+
+
+ אוקיי. אז אני קובע שחמש דקות כל אחד ידבר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי סגנית השר, גם את היית סטודנטית, נדמה לי. הגעת לפוליטיקה באמצעות פעילותך הנמרצת כיושבת-ראש אגודת הסטודנטים, נדמה לי, בבאר-שבע. נמצא גם כאן פרופסור אבישי ברוורמן, שהיה נשיא אוניברסיטת בן-גוריון.
+
+ האמת היא, הכנסת הזאת התברכה בהרבה מאוד אנשים שיש להם נגיעה ישירה לעולם האקדמיה, גם לעולם הסטודנטים. וכשאנחנו באים לציין את יום הסטודנט, זה באמת, אנחנו שואלים הרבה מאוד שאלות: מי הם הסטודנטים בעצם? מי הם הסטודנטים? מה הם עושים? מה תרומתם לחברה ולמדינה? ובמיוחד אני דווקא רוצה לדבר, אדוני היושב-ראש, להעלות על נס את פעילותם של הסטודנטים בקיץ, בסיפור הזה שנקרא "המחאה החברתית".
+
+ ומי שראה את הסטודנטים בעצם, כשהם מחו, הם מחו בצורה שקולה, בצורה אחראית. אבל הם באו ושמו לנו – לנו במיוחד, לקובעי המדיניות, למחוקקים: רבותי, חלוקת הנטל איננה שוויונית. והם אמרו לנו: חלוקת המשאבים איננה צודקת. הם לא ביקשו דבר למענם ולמען עצמם בלבד, הסטודנטים. הם באו ואמרו: המדיניות הכלכלית-החברתית של מדינת ישראל איננה נכונה, איננה צודקת, אין בה צדק חברתי.
+
+אני חושב שהמחאה הזאת שהיתה לנו בקיץ, בהנהגתם של אותם הסטודנטים, היא ראויה לכל שבח. האמת היא, רוב המהפכות האמיתיות בעולם בכלל, בעולם המודרני, באו בכלל באמת מהאוניברסיטאות בעולם.
+
+ואני חושב שאנחנו, דווקא כמחוקקים, צריכים להיות קשובים לצורכיהם של הסטודנטים ו��סייע להם ככל שנוכל, כדי להקל עליהם – גם שיהיו מובילים, גם שיהיו משני דעת קהל. אבל מעל לכול, שכל סטודנט וסטודנט, שהוא לומד באוניברסיטה ועובד בשעות, גם לא לימודיות, כדי שיוכל לשלם את שכר הלימוד שלו, אבל מעל הכול, הוא בא ואומר: אני רוצה להיות מוביל, אני רוצה להצטיין, להיות איכותי. אני רוצה שבסופו של דבר, אחרי שאני אהיה אקדמאי, התרומה שלי לחברה תהיה לא רק למען עצמי, אלא גם כן להעשיר את החברה כולה.
+
+כשאנחנו באים ואומרים, מסתכלים על הסטודנטים שלנו, אדוני היושב-ראש, אנחנו שואלים אם אנחנו מקלים עליהם, אם אנחנו בונים להם מעונות סטודנטים, אם אנחנו נותנים להם יותר, אם אנחנו נותנים להם הקלות במס. הרי הם גם נוטלים את הנטל, בהחלט.
+
+ אני יודע לציין ולומר גם: בהחלט יש סטודנטים שלומדים באוניברסיטאות, המדינה מתחשבת בהם, נותנת להם מלגות וכן הלאה. אבל למרות הכול, ב"מיינסטרים", הסטודנטים שבאמת הם מחוללי השינוי החברתי שלנו, לא בטוח שהם מקבלים, ולו בתקופה הקצובה הזאת שהם סטודנטים, ושאנחנו מקלים עליהם.
+
+ אני חושב, אדוני היושב-ראש, הסטודנט הישראלי, למרות שזה קשה לו, הוא סטודנט מצוין, סטודנט מוביל, סטודנט שכל אחד מאתנו – גם כשאנחנו מדברים היום על היי-טק, אנחנו מדברים על טכנולוגיה, במה מדובר בסופו של דבר? באותם צעירים שלנו שיושבים באוניברסיטאות, לומדים ומשקיעים ומביאים לנו סטארט-אפים. מדינת ישראל גאה בהישגים שלהם. קודם כול, זה ההישג האישי שלהם. המובילות שלהם בעצם, ההישגים של כל אחד ואחד, כל סטודנט, שכל ישראלי יכול להיות גאה בו. לפי דעתי, לא רק שהם שותפים לשינוי מדיניות חברתית, כולה, בחברה הישראלית, גם ההישג האישי של כל סטודנט הוא הישג אישי של החברה הישראלית.
+
+ ואני יודע להגיד לך, אדוני היושב-ראש, דווקא כמי שקיבל סיוע מהסטודנטים, כשאני הייתי סטודנט, אני זוכר שקיבלתי שיעורי חונכות מסטודנט אחר. הייתי עולה חדש, לא ידעתי לדבר עברית, לא ידעתי לכתוב מאמר או לכתוב עבודה בעברית, ואני הייתי נעזר באותו סטודנט, שהיה מקבל סיוע כפר"ח. אבל תראה מה קרה, אני ראיתי באותו חונך שלי אדם שאפשר גם להיעזר בו, שהוא פותח את הדלת. ולכן בסופו של דבר, הסטודנטים לא רק עוזרים לסטודנטים, מקלים על עולים חדשים, אלא במסגרת תוכניות פר"ח, למשל, הולכים ומתנדבים אצל אוכלוסיות חלשות, אצל ילדים במצוקה, מסייעים להם, נותנים להם שיעורי עזר. כל זה בעצם, בסופו של דבר, כשאנחנו משכללים את הישגיו של הסטודנט, אנחנו יכולים להגיד שהתרומה שלהם איננה מסתכמת בתרומה אישית אלא היא תרומה חברתית משמעותית. 
+
+רק רציתי לציין לך, אדוני היושב-ראש, אפילו בתחרות הדִיבייט העולמית שהיתה בשנה שעברה זכו סטודנטים מאוניברסיטת חיפה. והשנה זכו גם, אלופי הדיבייט הם סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון. לא רק בטכנולוגיה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מולה, שיבוא עוד רגע להחליף אותי על מנת להמשיך לנהל את הישיבה. אני מזמין את חבר הכנסת אלכס מילר, ואחריו – את חבר הכנסת הפרופסור אבישי ברוורמן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברי הממשלה, חברי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה, ברשותכם, לברך את הסטודנטים במדינת ישראל. כמובן, היום הזה בא לתת הכרה בדרכם הלא-פשוטה. רובנו עברנו את הדרך הזו. וכמובן שהם אותם אלו שהובילו את מדינת ישראל לצמיחה הכלכלית ולצמיחה אמנותית-תרבותית על כל גווניה. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני רוצה גם לברך את כל מי שמייצג א�� הסטודנטים היום, אם זה ראשי האגודות, הפעילים באגודות הסטודנטים, הנציגים. כמובן, הנהלת התאחדות הסטודנטים והעומד בראשה איציק שמולי. אנחנו נמצאים כאן כחברי כנסת שחלק מאתנו יצא מהעולם הזה, העולם הסטודנטיאלי. יושבת כאן סגנית השר חברת הכנסת גילה גמליאל, שהיתה יושבת-ראש התאחדות הסטודנטים, שבעצם הקימה את שדולת הסטודנטים הראשונה בכנסת. אני החלפתי אותה בתפקיד יושב-ראש השדולה בכנסת הקודמת והמשכנו גם בכנסת הנוכחית, והצלחנו לעשות הרבה דברים. הצלחנו להעביר חקיקה. 
+
+ אני חושב שאחד מהשינויים המהותיים שהכנסת הצליחה לעשות זה חקיקת חוק זכויות הסטודנט במוסדות להשכלה גבוהה – וזה עוד היה בכנסת הקודמת – ועוד כל התיקונים שעשינו לאחר מכן, גם הטבות לסטודנטים המשרתים במילואים, פטור ממס על המלגות. יושב כאן חבר הכנסת אבישי ברוורמן, שגם היה יוזם החוק החשוב הזה, שנתן אוויר לנשימה לכל אותם הדוקטורנטים שמקבלים מלגות מהקרנות שהאוניברסיטאות מחזיקות בהן. וכמובן, אותם החוקים שאנחנו מצליחים לעשות מצביעים על כך שיש אוזן קשבת בכנסת ישראל לחיים הסטודנטיאליים. וכמובן אנחנו נמשיך לעסוק בסוגיה הזאת עוד לא מעט.
+
+ אדוני היושב-ראש, ברצוני להתייחס לכמה נקודות. הנקודה הראשונה היא מעמד הסטודנט היום במדינת ישראל, יישום אותם החוקים שכרגע ציינתי אותם, החוקים שהצלחנו להעביר אותם בכנסת והפתרונות למצב הכלכלי הלא-פשוט שבו נמצאים הסטודנטים במדינת ישראל. העניין של מעמד הסטודנט – אדוני היושב-ראש, אנחנו באמת הצלחנו להביא למצב שהסטודנטים היום נמצאים בכל אותם המנגנונים שבהם מקבלים החלטות בנוגע לחיים האקדמיים והחיים הכלכליים של הסטודנט בישראל. אם זה מערכות של ההשכלה הגבוהה, אם זה אותן הוועדות שמקימה ממשלת ישראל בעניין של הפתרונות, אם זה הסוגיה של התחבורה הציבורית, אם זה הסוגיה של התשלומים, כאלה ואחרים, למערכת ההשכלה הגבוהה, אותן אגרות – אגרות מאוד לא הגיוניות שהסטודנטים צריכים לשלם מעבר לשכר הלימוד. 
+
+ וכמובן, אני חושב שהפתרון הכי חשוב היום לסטודנטים הוא הנושא של הדיור. אנחנו הצלחנו – והמאבק הזה לקח לא מעט שנים – בעניין של שכר הלימוד. אני חושב שאם אנחנו מסתכלים היום על שכר הלימוד של סטודנט, שגם שירת בצבא או עשה שירות לאומי או אזרחי, שכר הלימוד, אני חושב, הוא אחד מהנמוכים בעולם. וזו הצלחה של שנים רבות, גם בעניין של אותן הסכמות ועדת-וינוגרד. ובסופו של דבר, בעניין זה אכן הצלחנו, אבל באופן כללי החיים הכלכליים של הסטודנטים היום במדינת ישראל מאוד יקרים. וזה כמובן אחד מהנושאים החשובים שעומד בפני הממשלה לפתרון. 
+
+ כמו שציינתי, הנושא של הדיור זה דבר חשוב מאוד, ולתת לזה פתרון. אותם כפרי הסטודנטים, אותם המעונות שאנחנו מדברים, שיש צורך באספקת, גם משאבים – אם זה משאבים כלכליים – לאוניברסיטאות, ואם זה קרקעות שהעיריות חייבות לתת לאוניברסיטאות בשביל שיקימו שם מעונות לסטודנטים. אני יכול לתת רק דוגמה של אוניברסיטת תל-אביב, שיש שם בעיה מאוד רצינית בעניין זה. ואני חושב שדווקא המדיניות שמוביל ראש עיריית תל-אביב היא לא נכונה, כי לא מעודדים שם בניית מעונות. אני חושב שהמדיניות של שליחת סטודנטים לשכירויות היא מדיניות מאוד בעייתית, שגורמת לכך שהסטודנטים משלמים הון תועפות, ובאופן כללי מעלים את המחירים באזור המרכז על השכירות. 
+
+אני חושב שדווקא הפתרון של המעונות הוא ��תרון הרבה יותר יעיל מכל אותן ההצעות שראינו היום על סדר-היום של מקומות שונים בארץ, ויש צורך בהשקעה. יש צורך לפטור את מוסדות ההשכלה הגבוהה מארנונה למעונות הסטודנטים. יש צורך במתן מלגות לאותם הסטודנטים שבאים מרחוק כדי ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה שנמצאים רחוק מהבית, ובסופו של דבר לתת להם את הפתרון לסוגיה הזו. 
+
+ובעניין של יישום החוקים – אדוני היושב-ראש, היום אני שמעתי דבר מאוד מוזר לי. כשאני חוקקתי את חוק ההטבות לסטודנטים המשרתים במילואים, מי שהיה השותף הבכיר לחוק הזה – זו היתה הממשלה. אז במשרד החינוך עמדה חברת הכנסת יולי תמיר. היום אנחנו ישבנו בוועדת החינוך, ועדת החינוך ציינה את יום הסטודנט, ואחד מהסטודנטים – תופתע לשמוע, ממכללת שנקר, שהיום מי שעומדת בראש, הנשיאה של מכללת שנקר היא חברת הכנסת לשעבר יולי תמיר, דווקא שם יש טענה שדווקא ביישום חוק ההטבות לסטודנטים שמשרתים במילואים יש בעיה. עכשיו, זה מאוד מפתיע אותי שאותו בן-אדם שיוזם את החוק מגיע למעמד שהוא זה שאחראי ליישום החוק ולא מיישם אותו. אני חושב שזה דבר מאוד בעייתי. 
+
+ אני חושב שכאשר הממשלה – בשני חוקים, גם בעניין של הטבות לסטודנטים במילואים וגם בעניין של הסטודנטיות בהיריון – ביקשה מהכנסת לתת גמישות בכל העניין של פרטי-הפרטים, למה זכאים הסטודנטים ברגע שהם נמצאים או במילואים או בהיריון. ביקשו מאתנו גמישות – נתנו את הגמישות. ברגע שהם קיבלו, במקום לתת יותר, מחפשים איך לתת את המינימום וגם לרדת מזה. אני חושב שזה דבר בעייתי. אני לא חושב שאנחנו צריכים היום לבוא ולהתחיל להיכנס לפרטי-פרטים של כל דבר שצריך לקבל אותו סטודנט, כמה כרטיסי צילום הוא צריך לקבל בגלל שהוא הלך למילואים, אבל חייב להיות פה איזשהו היגיון במה שהמוסדות ביקשו מאתנו. נתנו יותר גמישות, אנחנו חייבים לפעול לכך שכל אותם הסטודנטים שנמצאים וזכאים על-פי החוק להטבות כאלה ואחרות, לתת להם את המקסימום ולא את המינימום, ולא לחפש איך לעקוף את החוק. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אני מבקש להזמין את פרופסור אבישי ברוורמן, חבר הכנסת ברוורמן, השר לשעבר. ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד. הוא פה? טוב, יכול להיות. אני מקווה שהוא יהיה כאן. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, באמת, לדבר על סטודנטים בשבילי זה גם נותן לי קצת איזו נוסטלגיה. 16 שנה מילאתי תפקיד שגרם לי את הסיפוק הגדול ביותר עד היום בחיי, כנשיא אוניברסיטה. אוניברסיטה קטנה של 5,700, הגיעה ל-17,000, והיום ל-20,000 סטודנטים. סגנית השר גילה גמליאל, תקופה מסוימת היתה יושבת-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון. היא הגיעה לכאן, מעלה-מעלה. 
+
+ ואני מוכרח לספר לכם על שני דברים. החוויה שלי עם הסטודנטים היתה מדהימה. כי מה שהיה מיוחד בבאר-שבע – ואני מדבר כרגע על באר-שבע – שכשהתחלנו בפריצת הדרך לבנות את האוניברסיטה, יצרנו קהילה; קהילה שאנשים עבדו בה ביחד, יצרו בה ביחד, ואני מצדיע לסטודנטים. נדבר תחילה על הסטודנטים היהודים. הסטודנטים היהודים ששירתו במילואים, תלמידים טובים מאוד – ובמקביל, בפר"ח שבאוניברסיטת בן-גוריון. זה הגיע ליותר מ-50% מהסטודנטים, וזה המקום הכי גדול. אתה ראית את הנקודה שבה יש התייחסות לאחר, לעומת הדוגמה האישית שקיימת בדרך כלל, לצערי, גם בפוליטיקה, גם בעסקים הגדולים, גם בתקשורת, שהעיקר זה אני ואני והפרסום שלי והכסף שלי. גם הסטודנטים הבדואים, כשפתחנו את האוניברסיטה, והדרוזים והערבים. נוצרה קהילה שאפשר לעשות משהו אחר של אני ואתה.
+
+ אבל אני מוכרח לציין שב-16 שנותי, בכל המאבקים שהיו של הסטודנטים, המאבקים היו אך ורק על שכר לימוד, לא היו מאבקים מעבר. והיו לי שיחות עם מנהיגות הסטודנטים, זה תמיד לא היה בנושאים שיוצאים החוצה, למרות שהסטודנטים הציגו, כמו שאמרתי, בהתנהגותם מבחינתי את היופי של החברה הזאת, הרבה פחות ממה שנראה כשאנחנו מסתכלים בחלונות הגבוהים.
+
+ והנה קרה דבר בארץ הזאת, שגם הפתיע אותי, לגבי המחאה החברתית. חלק מהסטודנטים הצעירים, וגם אני עובד אתם עכשיו יחדיו, יצאו לרחובות. והם לא יצאו – הם הבינו כמובן את השקר שנמצא במדינת ישראל כבר שנים די רבות שהכלכלה החזקה הזאת היא טובה לכולם, והם הבינו שאם הם גומרים כרופאים, כעובדים סוציאליים, כמורים, לא רק שהם לא יגיעו לדירה בעוד 20 שנה, גם ההכנסה שלהם לא תהיה – שיש פה איזה שקר מסוים. והם יצאו לרחובות. אבל כאשר בא ראש הממשלה ואמר: אני מפתה אתכם, אני נותן לכם, כמו שפעם היה, אני מסדר לכם עכשיו עוד קצת את המעונות או את הדברים האחרים, אתם יוצאים מהמשחק, הם אמרו "לא". היו שם כל החבורה של המנהיגות, איציק שמולי ואחרים, הם אמרו "לא". פעם ראשונה הם אמרו: אנחנו כאן נאבקים, כחלק מרוב החברה הישראלית, שמרגישה שאיבדנו את הרצון להיות חברת מופת של כלכלה צודקת, חברה הוגנת עם מנהיגות מוסרית, והדבר הזה נמשך.
+
+ ואני אומר לכם שמה שנתן לי גם תקווה, וזאת אחת הסיבות שהחלטתי להישאר וללכת בכל הכוח בפוליטיקה הישראלית, אחרי שהיו לי הרהורי כפירה האם בכלל אפשר להשפיע בבית הזה, היו בסופו של דבר אותם סטודנטים צעירים, שחלקם אתי, שלא רק אומרים: לי לא תהיה דירה, אני לא אגיע להכנסה; הם אומרים, עוד פעם אני חוזר: מה מטרתה של מדינת ישראל? האם מדינת ישראל היא מדינה שבה איזה קבוצה באה לשרוד במרחב הזה? מהי מטרתו של העם היהודי? והעניין הזה להיות אור לגויים. 
+
+ בן-גוריון הלך לישעיהו ועמוס, ואם אתה מוריד את זה לפרטים פשוטים, זה אומר חברה עם ערבות הדדית, שאין בה פערי שכר של 1 ל-300, 1 ל-100, ל-150, כמו שהתחלנו, חברה שבה יוקר המחיה הוא לא הגבוה ביותר במערב, חברה שהיא לא האי-שוויונית ביותר במערב להוציא את ארצות-הברית – וכאשר לא רק הסטודנטים, אלא גם המבוגרים הולכים לסופרמרקטים, אפילו בברלין ובציריך זה יותר זול, ושם השכר כפול, שלא לדבר על מיאמי, וושינגטון או ניו-יורק.
+
+לכן בפעם הראשונה זה שנים הסטודנטים האלה שואלים את השאלה של מקימי הציונות: בשביל מה כל הסיפור הזה? האם באים פה להיות מדינה שהיא רק לקבוצה של איזה קפיטליזם אוליגרכי, או שבונים חברה, חברה שיש בה צדק? כי גם העם היהודי – דיבר פה מישהו קודם על צחוקה של שרה, אחרי ששרה צחקה ואלוהים נתן את החוזה לאברהם, התנאי היה משפט וצדקה. וצדקה זה לא charity, צדקה זה צדק אדונָי, זה צדק חברתי, זה כלכלה הוגנת וצודקת. ולכן יש לי תקווה גדולה. 
+
+ ומצד שני זה גם ברור שאותם סטודנטים, אותם אנשים צעירים, אם הם לא בנים להורים עשירים, יהיה להם קשה מאוד בחברה הישראלית. כאשר אני באוניברסיטת בן-גוריון החלטתי להחליף את כל אנשי הביטחון בסטודנטים והייתי משתמש בעצמי גם בנהגים וכו', כל האבטחה היתה של סטודנטים – אולי היום זה כבר חזר למקום אחר, יכול להיות – כולם עבדו בשלוש עבודות, בשתי עבודות, והדבר הזה היה לא נכון. לכן, גם אני הבאתי הצעה, שכבר רשומה פה, כדי ��יהיה גם לחיילים משוחררים וגם לשירות אזרחי. לא הצעות שרק יעלו להם את השכר, אלא הצעות שיהיו מכוונות כולן להשכלה הגבוהה במובן הרחב של המלה, כולל הכשרה מקצועית, כדי שניתן לדור הזה את האפשרות להתקדם קדימה, כשהדור הזה מזכיר לנו מה היתה מטרתנו.
+
+ולכן אני מצדיע היום לסטודנטים, לאותם אלה שבאמת עושים מלאכתם נאמנה, שעדיין מאמינים שבאנו לכאן ואנחנו כאן, מזכירים לנו לבנות כלכלה צודקת, חברה הוגנת, ואכן פוליטיקה שאומרים בה את האמת, למרות שהמלים לא חשובות יותר בבית הזה, פוליטיקה שיש בה מוסר. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. נבקש להזמין את אריה אלדד, חבר הכנסת, גם פרופסור, ואחריו – שכיב שנאן, ואחריו – מסעוד גנאים, ואחרון – דב חנין, אם כולם יהיו כאן, לפי התור. בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי סגנית השר, חברי חברי הכנסת, אמרו לי פעם שכל הספד טוב מחולק לשלושה חלקים: האחד – המנוח, השני – המנוח ואני, השלישי – אני. חשבתי ללכת על-פי הנוסחה הזאת ולדבר מלה על הסטודנטים, אחר כך על "אני והסטודנטים" ואחר כך עלי, כמו שנהוג במקומותינו, ורציתי לספר לכם על איזה חוק חשוב שרציתי לחוקק למען הסטודנטים שיאריכו להם את תקופת הזכאות לפטור ממס, לא מייד אחרי שהם משתחררים כחיילים, שהפטור לא "יתבזבז" בתקופה שהם לומדים ובקושי מספיקים לעבוד, אלא שידחו להם את זה לאחרי הלימודים, ואיך פקידי האוצר הכשילו את כוונתי הטובה. אבל אז חשבתי שלא מתאים לי נאום מהסוג הזה. כלומר, לספר איך אני דואג לסטודנטים, אז אני אספר מה אני דורש מהסטודנטים.
+
+ קראתי מאמר מרתק של פרופסור אמריטוס זיוה שמיר ב"כיוונים חדשים" האחרון. היא היתה ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, ובמאמר היא משקפת את מצב החוגים ללימודי הרוח ומדעי היהדות באוניברסיטאות בן-גוריון, תל-אביב, ירושלים וחיפה, והתמונה היא רעה מאוד.
+
+התמונה היא שאדם יכול להיות היום בוגר או מוסמך לימודי ספרות באוניברסיטה מהמובילות בארץ בלי ללמוד את הבסיס: לא עגנון, לא ביאליק, לא טשרניחובסקי, לא אורי צבי גרינברג. מלמדים חוגים אזוטריים לחלוטין, שמנסים להיות פרובוקטיביים ומושכי קהל על-פי ניסוח שם הקורס, והיא הביאה כמה דוגמאות מסמרות שיער של שמות החוגים. את הבסיס כבר לא מלמדים.
+
+עכשיו, כשזה משתלב – את זה היא כותבת, ואני בוודאי מצטרף לדעתה – כשזה משתלב בזה שחוגים רבים באוניברסיטאות המובילות שלנו נשלטים היום על-ידי השמאל הקיצוני האנטי-ציוני, ששולל את זכות מדינת ישראל לקיום כמדינת העם היהודי, שקורא בריש גלי להחרים את מדינת ישראל ואת האוניברסיטאות שלה – כשזה מצטרף יחד עם הניסיון להכחיד את התרבות העברית בחוגים הללו, כי זה חלק מסדר-היום שלהם, כי זה חלק מהעובדה שאם אין לנו תרבות ואין לנו ספרות עברית, אז באמת אנחנו יכולים להיות אנטי-ציוניים, והסטודנטים מצביעים ברגליים בחוגים האלה והם בקושי נרשמים אליהם.
+
+אני רוצה שהסטודנטים יצביעו גם בידיים וגם ברגליים ולא ייכנעו לפוליטיזציה של חוגי מדעי הרוח ומדעי היהדות באוניברסיטאות המובילות שלנו.
+
+מספרת פרופסור זיוה שמיר שהיא קוראת הערות בדפי המשוב של המרצים שלה: המרצה עושה פוליטיזציה של החוג, הוא מצפה ממני לדקלם את התִפלוּת שהוא מלמד בשיעורים במקום ללמד ביאליק ועגנון ואורי צבי גרינברג, הוא מטיף לנו ללכת ולהשתתף בפעילות הפוליטית שלו. הסטודנטים צריכים לחז��ר לחוגים האלה ולתבוע מהמרצים שלהם ללמד את יסודות הספרות העברית, ולהדיח אותם באמצעות דפי המשוב הללו אם הם אינם עונים על הקריטריונים הבסיסיים ביותר של ייעודו של החוג. 
+
+ היא קוראת למל"ג, שנתן לאוניברסיטאות שונות בארץ רשיון ללמד מקצוע מסוים לפני 30 ו-40 שנה, לשוב ולבדוק את המנדט שהם נתנו, האם האוניברסיטאות עומדות במנדט הזה שניתן להן והאם הם באמת מלמדים את מה שהם התחייבו לו.
+
+באוניברסיטת קיימברידג' החוג לספרות אנגלית הוא החוג היוקרתי ביותר ותנאי הקבלה אליו הם המחמירים ביותר. הם מבינים שכך יוצרים קבוצות עילית וקבוצות איכות יוקרתיות של סטודנטים. הדברים הללו חשובים לנו לא פחות מאשר לימודים טכנולוגיים, לימודי כלכלה ולימודי משפטים. אנחנו צריכים לבנות את הנדבך הבא של התרבות הישראלית, היהודית, העברית, בארץ-ישראל על כתפי מה שנלמד ונוצר בארץ הזאת שנים רבות.
+
+אדוני היושב-ראש, הילדים שלי כבר כולם סיימו את הפרק האוניברסיטאי שלהם, אבל הנכדים שלי צריכים ללמוד באוניברסיטאות הללו. נדמה לי שיש לי נכד אחד בשם אבשלום שצופה בנו ברגעים אלה. אליו מכוונים הדברים, כדי שגם בדור הבא תהיה לנו תרבות עברית וספרות עברית ולימודי יהדות באוניברסיטאות – –
+
+
+– – –
+
+
+ – – ועל הנדבכים האלה גם הסטודנטים נדרשים ללכת נגד הזרם – לא רק נגד הזרם במחירי מעונות אלא גם נגד הזרם שמכתיב להם מה ללמוד, איך ללמוד ומה לחשוב. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. גם עמדת בזמן, כדרכך בקודש. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת שכיב שנאן, ואחריו, אני רואה, את חבר הכנסת מסעוד גנאים. אדוני, בבקשה. חמש דקות לרשותך.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד השר, גברתי סגנית השר, חברי חברי הכנסת, אני רצתי עכשיו מכעביה-חלף-טבאש, חתכתי באמצע הסיור במגזר הבדואי יחד עם שר התמ"ת, בשביל להגיע ולכבד את הסטודנטים בנוכחותי.
+
+
+ באיזו מהירות נסעת?
+
+
+ אל תגלה.
+
+
+ אני לא נוהג, ובדרך כלל אני ישן ליד הנהג, אז אני אף פעם לא מסתכל כמה הוא נוסע. אבל אני יודע שיש לי עוזר שיודע לנהוג יפה ועומד במגבלות החוק – לא עולה על 92.
+
+למען האמת, הנושא הסטודנטיאלי הוא נושא מאוד מאוד קרוב ללבי. אני חושב שכל אחד מאתנו שלמד באוניברסיטה זוכר שתקופת הלימודים היא תקופה מאוד מיוחדת שטבועה בזיכרונו ומאוד קרובה ללבו. מהתקופה שהייתי סטודנט אני זוכר שבאותה תקופה למד אתי באוניברסיטה שר החינוך גדעון סער, שר הפנים לשעבר אופיר פינס-פז ועוד הרבה מאוד חברים טובים שאני זוכר להם חסד נעורים מתקופת הסטודנטיאליות. 
+
+ בדרך כלל, הלימודים הם דבר מאוד יפה. לשמחתי הרבה, התקופה שבה אנחנו למדנו שונה מהימים האלה. אז היו רק חמש או שש אוניברסיטאות בכל הארץ, והסטודנטים האתיופים הראשונים – אדוני היושב-ראש, זה בשבילך – שהגיעו אז, וזה עוד לפני העלייה, זה בשנות ה-80, לפני שהאתיופים עלו, היו אתנו כמה סטודנטים שהיו החלוצים. אני גרתי עם סטודנט אתיופי במעונות באותה דירה, וגר אתנו עוד סטודנט אנגלי. אני והאנגלי הצלחנו ללמוד עברית ואנגלית וללמד אחד את השני, אבל לא הצלחנו ללמוד אמהרית.
+
+
+נקיים חוג מיוחד באמהרית. אין בעיה. אפשר ללמד את זה.
+
+
+ אני אשמח לנצל את תקופת שהותנו יחדיו ללמוד את הנושא הזה.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ אני רוצה גם להתגאות בכך שבשני העשורים האחרונים חלה עלייה גדולה מאוד במספר הסטודנטים מבני המיעוטים בכלל, ערבים. אחוז הסטודנטים שהולכים לאוניברסיטאות ולמכללות ו��לה שהולכים לבקש לרכוש השכלה אקדמית ולהשתלב באקדמיה, ולהשתלב אחר כך בחיי החברה הישראלית, הולך ועולה. אני מסתכל ביציע, ונראה לי שיש קבוצת סטודנטיות ערביות, נכון? אני רוצה לקדם אותן בברכה ולהגיד שאחוז הסטודנטיות הערביות והדרוזיות היום במגזר הערבי בכלל הוא קרוב ל-60%, ובמגזר הדרוזי 68% מהסטודנטים שלומדים באוניברסיטאות הם בנות. זה מעיד, במלוא הגאווה, על זה שאנחנו מתעתדים להיות מגזר שהאמהות בו הן אמהות משכילות ויכולות לתרום רבות לכל מה שקשור לחינוך בניהן והעלאת רמת האוכלוסייה והקהילה שהן חיות בהן. 
+
+ אבל יש לאותן סטודנטיות בעיה אחת קשה מאוד. כשהן מסיימות ללמוד הן חוזרות הביתה, ואחרי שהשקיעו גם מאמץ, גם זמן וגם כסף, תולות את תעודות הסיום שלהן על הקירות בבית, והתעודה לא הופכת להיות כלי שיעזור לאותה גברת לממש את חזונה ולהיות שותפה בכלכלת ביתה. כולנו יודעים מה ההבדל בין בית שיש בו משכורת אחת לבין בית שיש בו שתי משכורות. כולנו יודעים שגם המחקרים לימדו שאמהות משכילות ועובדות בדרך כלל יוצרות בנות ובנים מצליחנים.
+
+לכן, לסיום – אני רואה שהזמן עובר – אני לוקח על עצמי משימה, ואני רוצה להעביר את זה לציבור הסטודנטים שלא נמצא פה, לקדם את כל הנושא של העסקתן של סטודנטיות בוגרות האוניברסיטאות והמכללות בעולם התעסוקה, כאינטרס של קידום והעלאת הרמה הכלכלית והחברתית של החברה שממנה אני בא. אני מקווה שגם בעתיד ירבו וילכו ויגדלו המספרים של אלה שגומרים תארים ושיכולים להשתלב בחברה ולתרום לה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו, אם יהיה כאן – חבר הכנסת דב חנין, ואם לא יהיה כאן – תשיב סגנית השרה גילה גמליאל. אדוני, בבקשה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אמרתי "סגנית השר" – "השרה"? סגנית.
+
+
+ נכון, "השרה".
+
+
+ שעת העברית, נראה לי. אדוני, בבקשה.
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד סגנית השרה, חברי חברי הכנסת, אני מברך תחילה את ציבור הסטודנטים, אם שומעים אותי או רואים אותי ביום הסטודנט – גם אני חשבתי "הבין-לאומי".
+
+
+ הלאומי. זה: יום הסטודנט הלאומי.
+
+
+ לא משנה. אדוני היושב-ראש, כולנו היינו סטודנטים, וכולנו יודעים שהחיים האוניברסיטאיים והאקדמיים חשובים לא בגלל הלימודים והתואר אלא בגלל החיים עצמם, משום שהחיים האוניברסיטאיים מושפעים מהמציאות, אם זאת מציאות פוליטית, תרבותית וחינוכית, וגם החיים האוניברסיטאיים מכינים את הסטודנט כבוגר לעתיד ולחיים. במישור הזה יש לי שתי הערות. 
+
+ הערה ראשונה – אדוני היושב-ראש, נכחתי קצת בוועדת החינוך, והיתה כבוד סגנית השרה. כאשר מדברים על השפעתם ותפקידם של סטודנטים בישראל ומדברים על המחאה, באמת, היתה מחאה, וסטודנטים היו, אבל בסוף מה היה? מה ההשפעה? השתנה משהו? לפי דעתי, התנועה של הסטודנטים, ההשפעה של הסטודנטים בישראל על שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות מוגבלת. לפי דעתי, החסם הראשון, אני ראיתי אותו היום ואני רואה אותו ושומע אותו מכל חבר כנסת – לא מכל, מכמה חברי כנסת. רואים בסטודנט קודם כול חייל, מילואים. גם בוועדת החינוך דיברו על הסטודנט החייל, מה הוא מקריב, מילואים. מה עם הסטודנט האזרח, הבן-אדם, שצריך להיות אזרח אקטיבי שמשנה את המציאות? הפוקוס הוא על הסטודנט כאילו הוא חייל לעתיד, או החייל שמשתתף בקרבות ומגן על ביטחון ישראל, ולא מדגישים את זה שהסטודנט הוא אזרח אקטיבי ושהתנועה הסטודנטיאלית יכולה להיות מנוף לשינוי עמוק בחיי החברה.
+
+
+ לא. אני חושב – – –
+
+
+ זה לפי דעתי קושי, וזה חסם. 
+
+
+ לא, לא. אני רוצה להסביר לך.
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ אני חושב שסטודנט ששירת בצבא שלוש שנים, ובכל זאת – מזמנו ומגילו הצעיר, מגיע לו יותר תגמול. אפשר להתווכח על זה. אני חושב שעל זה מדברים. לא – – – 
+
+
+חבר הכנסת מולה, אני לא מדבר על העניין הספציפי הזה, מה מגיע ומה לא מגיע.
+
+
+ אה, אוקיי. 
+
+
+ למרות שלפי דעתי יש בזה אפליה, כי יש סטודנטים ערבים שלא משרתים בצבא, לא משרתים בצה"ל. 
+
+
+ שישרתו בשירות אזרחי והכול יהיה בסדר. 
+
+
+לא, אני מדבר על התפיסה. באמת, אני מדבר בכלל על התפיסה של סטודנט, מיהו, מה זה סטודנט? כאשר מדגישים את זה שהוא חייל, שהוא עשה צבא – לפי דעתי סטודנט, צריך לשים את הפוקוס על זה שיש לו הפוטנציאל והיכולת, וניתן לו לשנות. ומה שקרה במחאה החברתית בקיץ שעבר הוא דוגמה. היו אלפים. בסוף, מה עשתה הממשלה? כי השיח הפוליטי-ביטחוני גובר על כל עניין חברתי-כלכלי במדינת ישראל. וזה שונה ממדינות אחרות. זה לפי דעתי. 
+
+ אדוני היושב-ראש, עוד נקודה, משום שאני רוצה לדבר גם על הקשיים העומדים בפני הסטודנטים הערבים באוניברסיטאות. האווירה הימנית, האווירה הקיצונית, כל השיח של אזרחות-נאמנות מבית-המדרש של ליברמן או אחרים – גם זה משפיע על החיים האוניברסיטאיים. כאשר לא נותנים לסטודנטים הערבים לחיות את יום הנכבה או כל יום אחר; כאשר לא נותנים להם את חופש הביטוי; כאשר, אדוני היושב-ראש, רוב הקרנות והמלגות מותנות בזה, בשירות צבאי; כאשר מכללה ידועה, מכללת צפת, פרסמה שכל אחד שרוצה להיבחר לאגודת הסטודנטים צריך לעשות שירות צבאי, אז מה זה? אדוני היושב-ראש, זו גזענות. זו סתימת פיות. האוניברסיטאות צריכות להיות המקום שבו פורחת הדמוקרטיה, שבו פורח הכבוד לפלורליזם ולאחר. אבל המציאות היא אחרת, לצערי הרב. 
+
+ אדוני היושב-ראש, הרבה סטודנטים ערבים נאלצים ללמוד בחוץ-לארץ, אם זה בירדן, אם זה במזרח-אירופה, בכל המדינות האלה. אלפים. הסיבה העיקרית היא תנאי הקבלה הקשים, במיוחד ברפואה. וכל אלה, במיוחד אלה שלמדו בירדן, אדוני היושב-ראש, רפואה, הם לא פחות חזקים, ויש להם הכשרונות, ורובם מצליחים במבחן הרפואה של משרד הבריאות בפעם הראשונה. אז לפי דעתי צריך להנהיג מדיניות חדשה, שתקל בתנאי הקבלה של סטודנטים, כדי שסטודנט ערבי יוכל באמת ללמוד בישראל, קרוב לביתו, וגם – אולי הזמן לא נותן לי לדבר גם על קשיי ההעסקה, אחרי שהוא יסיים. 
+
+60% מהסטודנטים הערבים, אדוני היושב-ראש, וזו נקודה אחרונה, משנים את המקצוע שלהם באוניברסיטה. וזה למה? לפי דעתי, משום שיש להם הקושי של השפה, וגם קשיים אחרים. ויש עוד נקודה חשובה שהיא כל העניין של החינוך לקריירה או הכוונה מקצועית. עכשיו למשל, בבתי-ספר תיכון, מי שעושות את ההכוונה המקצועית הזו אלה היועצות החינוכיות, ואני הצעתי לשר החינוך שהחינוך לקריירה או ההכוונה או ההכוון המקצועי צריכים להיות חלק מתוכנית הלימודים, כדי שבאמת בוגר התיכון ידע מה הוא רוצה בסוף באוניברסיטה, ולא ישנה את מקצוע הבחירה שלו. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת דב חנין, ואחריו תשיב סגנית השר. בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, גברתי סגנית השר, עמיתי חברי הכנסת, ארבע הערות קצרות ליום הסטודנט הזה. ההערה הראשונה עוסקת באזהרה, ההערה השנייה עוסקת ��הערכה, ההערה השלישית עוסקת בהסכמה, וההערה האחרונה עוסקת בדאגה. 
+
+ נתחיל, אדוני היושב-ראש, באזהרה. אני קורא, כמו כולנו, את התכנונים של ממשלת ישראל לתקציב השנה הבאה, ואחד היעדים, כך אנחנו קוראים, ואנחנו קוראים את זה בדאגה, זו מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, האוניברסיטאות, והן צפויות, כך אומרים לנו, לקיצוצים משמעותיים בסיוע המדינה להן. אני רואה את זה בחומרה רבה. המערכת האקדמית בישראל לאורך השנים עברה דיאטה קשה מדי. כמי שמגיע מהאקדמיה – לימדתי באוניברסיטה – אני יודע לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, כמה זה קשה, כמה זה מסובך, כמה זה מפריע כאשר אין מספיק תקציב להשקיע בספריות, ברכישת ספרים חדשים, כאשר אין תקציב מספיק לכיתות תרגול, כאשר אין תקציב מספיק לליווי אמיתי ומספק של הסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה, כאשר אין תקציב מספיק למחקר, כאשר אין תקציב מספיק לחוקרים צעירים שאנחנו רוצים שיישארו אצלנו ולא ילכו למדינות הים. ולכן חמור מאוד שבין יתר הקיצוצים הממשלה מתכננת גם קיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה. לא קיצוץ אלא הרחבה משמעותית בתקציבי ההשכלה הגבוהה נדרשת לנו, כדי שזו תהיה באמת השכלה גבוהה בעלת רמה, כדי שהמערכת המחקרית תהיה מעולה כפי שאנחנו רוצים, כדי שנוכל להכשיר חוקרים וחוקרות צעירים ולתת להם להתפתח במוסדות האקדמיים, כדי שנוכל לאפשר באמת לסטודנטים הכשרה והשכלה ראויה, עם ספריות מתאימות, עם כיתות תרגול ועם כל הדברים האחרים הנדרשים. 
+
+ הערה שנייה, אדוני היושב-ראש, עוסקת בהערכה, וההערכה מגיעה לארגוני הסטודנטים, לאגודות הסטודנטים, להתאחדות הסטודנטים. אני אומר את זה באמת בהרבה התפעלות. עוד לפני המחאה החברתית הגדולה של הקיץ, אגודות הסטודנטים לקחו תפקיד מוביל במאבק נגד העסקה קבלנית, בהתחלה בתוך האוניברסיטאות ואחר כך בחברה הישראלית בכללותה. אני גם רוצה להודות לאגודות הסטודנטים ולפעילי אגודות הסטודנטים השונים על ההתגייסות שלהם לצדנו במאבקים למען זכויות ומעמד של עובדי הקבלן, במאבקים למען חוקי ההגנה על עובדי הקבלן שאנחנו נאבקנו עליהם, גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הנוכחית. החוקים האלה נתקלו בהתנגדות מאוד רחבה, גם של המעסיקים, גם של הממשלה, ולמרבה הצער גם של הנהגת ההסתדרות, אבל את חלקם אנחנו הצלחנו להעביר, והצלחנו להעביר אותם בזכות ההתגייסות הציבורית הרחבה בתמיכה בחקיקה מתקדמת יותר להגנת עובדי הקבלן, ובין היתר בזכות תמיכתם והתייצבותם של הסטודנטים. 
+
+ אגודות הסטודנטים והתאחדות הסטודנטים לקחו חלק חשוב וחיובי במחאה החברתית הגדולה של הקיץ. איציק שמולי, יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, היה אחד מהמנהיגים הבולטים של המחאה החברתית הזאת. וגם הפרק הזה, עמיתי חברי הכנסת, צריך להיכתב וייכתב באותיות של כבוד בתולדות הסטודנטים הישראלים. 
+
+ הערה שלישית, אדוני היושב-ראש, עוסקת בדאגה, ואני מתכוון לדאגה לחירויות הביטוי באוניברסיטאות, כפי שאנחנו רואים אותן וכפי שאנחנו שומעים על המתקפות עליהן בתקופה האחרונה. אנחנו שומעים יותר ויותר על מגבלות על פעולה פוליטית לגיטימית של סטודנטים. אנחנו שומעים על פגיעה בזכויות המחאה של סטודנטים באוניברסיטאות. אלה דברים מדאיגים. אנחנו שומעים גם על פגיעה בזכויות ובחירויות האקדמיות גם של המרצים, ובהקשר הזה אנחנו יכולים לומר ברוח שירו המפורסם של ג'ון דאן: שום אדם איננו אי, וגם שום מקום איננו אי. והאוניברסיטה לא תוכל להיות אי של חירויות אקדמיות ופוליטיות וחברתיות בתוך חברה שבה החירויות האלה נמצאות תחת מתקפה כבדה. ולכן, ההגנה על החירויות של הסטודנטים ושל המרצים ושל האוניברסיטאות היא חלק בלתי נפרד מההגנה על המרחב הדמוקרטי בחברה הישראלית כולה.
+
+ והערה אחרונה מאוד בתמצית, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להסכים לדברי חברי חבר הכנסת מסעוד גנאים – אותה מצוקה מאוד גדולה של סטודנטים, במיוחד הכוונה היא לסטודנטים ערבים, שמביאה אלפים רבים מהם למצוא את פתרונות הלימודים שלהם מחוץ לישראל. אני חושב שאחד האתגרים הגדולים שעומדים בפני מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל זה לייצר ולהרחיב פתרונות לצעירים שחיים בארץ כדי שיוכלו ללמוד בארץ, באוניברסיטאות בארץ. בהקשר הזה אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להזכיר במיוחד את התוכניות להקמת האוניברסיטה בנצרת שיכולה להיות מרכז חשוב גם בערבית, גם בעברית, של השכלה והכשרה אקדמית, ובוודאי היא יכולה להיות חלופה מאוד טובה וחיובית לאלפי הסטודנטים הערבים שנאלצים היום ללמוד במדינות השכנות ואין להם מקום כאן. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה, אדוני. תשיב לכל ההצעות לסדר-היום הגברת חברת הכנסת סגנית השר גילה גמליאל שהיא האחראית לענייני צעירים. נכון? בין היתר – סטודנטים וצעירים ונשים, יפה מאוד. בבקשה, גברתי. את לא מוגבלת בזמן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני אומר דברי תשובה להצעות לסדר-היום בנושא של ציון יום הסטודנט הלאומי, של חברי הכנסת אריה אלדד, פרופסור אבישי ברוורמן, אלכס מילר, שלך, כבוד היושב-ראש, של חבר הכנסת דב חנין, של שכיב שנאן ומסעוד גנאים, ואני באמת אנסה להשיב גם על מרבית הדברים שהעליתם כאן היום. 
+
+אבל בפתח דברי אני אבקש לברך על הציון של יום הסטודנט הלאומי בכנסת ישראל. ציון היום במליאת הכנסת, בוועדות, במוסדות השונים מחזק את החשיבות ואת המעמד של ההשכלה הגבוהה בישראל, שהסטודנטים הם לב לבה. ואני רוצה לברך את חבר הכנסת אלכס מילר כחבר כנסת שיזם את החקיקה שלפיה אנחנו מציינים את יום הסטודנט הלאומי.
+
+ ציון היום מבטא את הכרתנו בתרומתו של ציבור הסטודנטים להתפתחותה ולעיצובה של מדינת ישראל והחברה הישראלית בכללותה. הבוקר נפגשנו, במעמד ראש הממשלה, שר החינוך, שר התחבורה, שרת התרבות והספורט, עם כל יו"רי אגודות הסטודנטים ויו"ר ההתאחדות. היתה פגישה יעילה ומאוד מאוד מוצלחת. כאן שמעתי הרבה טענות שבעבר הנהגות הסטודנטים מחו רק על שכר הלימוד, אז בזמן שיש ממשלה שמקפיאה את העלאת שכר הלימוד עד סוף השנה הבאה – תשע"ג – וגם תיכף אני אמנה את הפעילות הרחבה שהסטודנטים והסטודנטיות בישראל נהנים ממנה, אז אני שמחה שיש להם את הזמן, לפַנות, על מנת אכן לקחת חלק גם במחאות.
+
+ ציבור הסטודנטים בקדנציה הנוכחית נהנה משורה ארוכה של מהלכים לשיפור מערכת ההשכלה הגבוהה. הוא גם היה שותף לחלק מהמהלכים. מפנה חשוב להצלת ההשכלה הגבוהה לאחר עשור קשה במיוחד. דיבר כאן קודם חבר הכנסת דב חנין על כך שמדברים על פגיעה בתקציבים במוסדות להשכלה גבוהה. אני רוצה לציין שהתוכנית הרב-שנתית שהיתה, היא הצילה את ההשכלה הגבוהה בישראל עם תקציבים בשווי של מיליארדי שקלים שתועלו למוסדות להשכלה הגבוהה לאחר עשור שבו באמת ייבשו לגמרי את המוסדות להשכלה הגבוהה.
+
+הקמה של מרכזי מצוינות, התגבור התקציבי, שינוי המודל, הקמת בית-הספר לרפואה בצפת, חתימה על הסכמי שכר גם עם הסגל הבכיר וגם עם הסגל הזוטר, והמטרה היתה בראש ובראשונה כמובן להיטיב עם ציבור הסטודנטים שיזכו להשכלה אקדמית איכותית, מצוינת, ולא פחות חשוב – נגישה לכולם.
+
+ אני באמת רוצה גם לברך את שר החינוך, את גדעון סער, על כל הפעילות שאני גם אמשיך תיכף ואפרט בנושא ההשכלה הגבוהה.
+
+ ביסוד התפיסה שלנו כממשלה, ההשכלה הגבוהה היא המפתח המרכזי להשתלבות בחברה ובשוק העבודה. מטרתנו היא לחתור לשוויון הזדמנויות תוך שמירה על מצוינות מחקרית ואקדמית ולהגביר את הנגישות של ההשכלה הגבוהה בפריפריה, בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, כמו גם לציבור החרדי, למיעוט הערבי, לבני העדה האתיופית ולאוכלוסיות נוספות. 
+
+ כבר אני אציין את החוק שעבר בכנסת הנוכחית, שקידמתי אותו, של שנת לימודים חינם לכל בוגרי הצבא, משרתי השירות הלאומי והאזרחי – מי שתורמים למדינה מקבלים מהמדינה – ותוספת לפיקדון שנת לימודים חינם לכל מי שלומדים בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון, באשקלון ובבירתנו ירושלים, וחשוב מאוד לציין זאת.
+
+
+כי היה ויכוח לגבי ירושלים.
+
+
+ ירושלים כבר בוודאי. כבר משנת הלימודים הנוכחית, מי שלומד בירושלים נהנה מהחוק גם כן.
+
+
+אני מציין, כי היום יום ירושלים. אתמול.
+
+
+ נכון, בגלל זה חידדתי גם את בירתנו.
+
+ בשנת הלימודים הנוכחית הפעילו מטעם משרד החינוך 29 מרכזי הישגים שנתנו מענה לכ-2,500 צעירים וצעירות בפריפריה החברתית שהינם בעלי פוטנציאל ללימודים אקדמיים. מדובר במהלך שתקציבו עומד על כ-4.1 מיליון שקלים, ובמסגרתו אף הופנו תלמידים לאקדמיה ולמכינות הקדם-אקדמיות. כמו כן, תקציב בסך 39.5 מיליון הועברו למכינות הקדם-אקדמיות למימון עלות לימודיהם של התלמידים שהוגדרו כראויים לסיוע ולמימון תמיכת מעטפת עבור תלמידים עולי אתיופיה. מסעיף זה נהנים כיום כ-12.5 תלמידים במכינות הקדם-אקדמיות.
+
+ במסגרת התוכנית הרב-שנתית גם הורחבה הנגישות לסטודנטים בני מיעוטים, פיילוט במכינות הקדם-אקדמיות בתקציב של 7.5 מיליון שקלים, ומהתקציב הזה נהנים כ-5,000 סטודנטים גם כן. אושרה תוכנית להגברת נגישות ההשכלה גבוהה לבני הציבור החרדי. המסגרות הראשונות במתכונת מיוחדת עבור אוכלוסייה זו צפויות להיפתח בשנת הלימודים הבאה, תשע"ג. כיום לומדים 6,000 סטודנטים במסגרות אקדמיות שונות המיועדות לאוכלוסייה החרדית, ולהערכתנו המספר אף יוכפל בשש השנים הבאות. 
+
+ בשנת תשע"א גדלה קרן הסיוע לסטודנטים ב-50 מיליון שקלים, ובתשע"ב חולקו במסגרת הקרן 18,000 מלגות. סך הכול מדובר בסכום של כ-105 מיליון שקלים שהוקצו למלגות במסגרת הקרן. בשנת הלימודים תשע"א 6,500 סטודנטים בעלי לקויות למידה נהנו מתקצוב של 5.9 מיליון שקלים.
+
+ כן ניתנו גם מלגות פר"ח בסך של כ-103 מיליון שקלים במהלך תשע"ב, ותוקצבו עוד כ-4,126 מלגות על-ידי משרד החינוך, האוצר והתמ"ת בנושא הזה. ניתן להוסיף גם את הגדלת הסיוע לסטודנטים המשרתים בשירות מילואים פעיל המבצעים פעילות חברתית במסגרת פר"ח. בהתאם לכך, חונך פר"ח המשרת במילואים מעל לעשרה ימים בשנה זכאי לתוספת של כ-1,000 שקלים למלגת פר"ח. מדובר במהלכים בעלי היבטים חברתיים, וכן בחלקם ביטחוניים, שמבטאים את ההערכה לפועלם של המשרתים במילואים והתורמים לחברה.
+
+ באפריל האחרון עברה המגמה של לאמץ את ההמלצות להכרה בנקודת זכות אקדמיות. ההחלטה היתה כי מוסד המכיר במעורבות סטודנטים בפעילות חברתית למען הקהילה, מקנה עבורו נקודות זכות אקדמיות. יהיו גם רשאים להכיר בשיר��ת המילואים כפעילות המזכה בעוד שתי נקודות זכות אקדמיות לתואר. ההחלטה הזו בהחלט הינה נדבך חשוב והינה תוספת לשורת כללים שגובשו להתאמות לסטודנטים המשרתים במילואים ששר החינוך יביא לאישור המל"ג בחודש יוני הקרוב. הכללים התייחסו לזכאות, להיעדרות משיעורים, דחיית קורסים ומטלות, זכאות למועד בחינה נוסף, הארכת הלימודים וסיוע בהשלמת חומר הלימודים.
+
+כפי שאתה רואה, כבוד היושב-ראש, הממשלה, אנו מייחסים חשיבות גדולה למעורבות של סטודנטים בפעילות חברתית איכותית למען הקהילה. בשנת תשע"ב הוקצו לטובת העניין כ-7.8 מיליון שקלים וכן ניתנו מלגות הצטיינות לסטודנטים ואנשי סגל שהצטיינו בתחום המעורבות החברתית. 
+
+ההקלות שנקבעו במסגרת חוק זכויות הסטודנט לסטודנטיות בהיריון – אני חייבת לשתף שוב שאני בעלת ארבעה תארים אקדמיים, שניים בפילוסופיה ושניים במשפטים. במהלך התואר השני הנוסף במשפטים הייתי בחודש התשיעי בהיריון של בתי הבכורה תהל. זה דיון ענייני, אבל חשוב להסביר את התוצר שלו. 
+
+
+ היה ניגוד עניינים כי גם היית סטודנטית וגם היית בהיריון. 
+
+
+ זה היה נפלא. 
+
+
+ זה היה פורה. 
+
+
+ אבל אז הגעתי למבחן – – – 
+
+
+ איפה עשית תואר שני במשפטים?
+
+
+ את התואר השני במשפטים, בבר-אילן. 
+
+אז אני מגיעה למבחן עם בטן בחודש תשיעי, בהיריון מתקדם, ואני אמורה לשבת בכיסא עם שולחן שאמור להיסגר לי על הבטן והוא לא נסגר. זה באמת העלה אצלי תהיות – מה הן הזכויות של נשים בהיריון, נשים בהיריון בסיכון, בטיפולי פוריות? מה קורה עם נשים בכלל, שהן בעצם – לאחר הלידה מה קורה עם סטודנטים שנולדו להם זה אך ילדים, מתוך ראייה של הורות שוויונית. היתה בעיה, לצערנו, עם המוסדות. בדקתי את זה יחד עם התאחדות הסטודנטים. פניתי לשר החינוך, והוא הרים ביחד את הכפפה. העברנו חוק בכנסת, וזה הודות לכולכם ולכולכן. החוק הזה היום אכן נותן את כל הזכויות לאותן סטודנטיות וסטודנטים ומטיל על המוסדות האקדמיים את החובה לקבוע כללים הנוגעים להיעדרותם של סטודנטיות וסטודנטים הורים מהבחינות, מהלימודים וממועדי הגמר להגשת העבודות האקדמיות בשל סיבות של שמירת היריון וכיוצא בזה. אני חושבת שבאמת צריך גם כאן לברך על כל ההיבטים.
+
+ במהלך התקופה הזאת, אני רוצה לציין גם את שר התחבורה שביחד אתו ועם הסתדרות הסטודנטים הארצית הובלנו – כבר מעל שנה, והיום התוצאות מקבלות ביטוי והסטודנטים והסטודנטיות נהנים גם מזה – הפחתה של 50% בתחבורה הציבורית ברחבי הארץ, כולל ברכבות. אני חושבת שזה היה הישג מאוד מאוד חשוב שמסייע רבות לציבור הסטודנטים בישראל.
+
+ הקמתי את כפר הסטודנטים בעיר לוד – – – 
+
+
+יש מחקר מה אחוז הסטודנטים שמשתמשים בתחבורה ציבורית או שזה – – – 
+
+
+ כן. התאחדות הסטודנטים עכשיו בוחנת, כי זה טרי-טרי מהשנה הנוכחית. יש היענות גדולה מאוד של סטודנטים שמדברים על כך שהם רוצים למכור את הרכבים שלהם. זה יוצר מצב – מצד אחד, זה אכן מסייע מבחינת העלות לסטודנטים ולסטודנטיות. מצד שני, זה גם מאפשר להם להתנייד ולגור בכל מקום שהוא, וזה פותר חלק מהבעיה שהם צריכים להתמודד אתה בהיבט של הדיור. אבל לא פחות חשוב: אנחנו מחנכים דור חדש של אוכלוסייה שתלמד לצרוך את התחבורה הציבורית בישראל, דבר שלצערי אנחנו לא מספיק חזקים בו, וזה היה מאוד מאוד חשוב גם בפן הלאומי.
+ 
+ הקמתי כפר סטודנטים בעיר לוד. כפר הסטודנטים הזה הוא פשוט כפר מדהים. אני רוצה לברך גם את שר האוצר על כך שהוא ביחד אתי הוביל את העניין הזה. 
+
+
+ איפה הסטודנטים לומדים?
+
+
+ הם גרים בעיר לוד והם לומדים באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בר-אילן, במכללת שנקר ובפקולטה לחקלאות ברחובות. אנחנו עכשיו פועלים בשיתוף עם משרד התחבורה, משרד החינוך ומשרד השיכון להגדיל את מספר הסטודנטים, להעלות אותו ל-400 סטודנטים. אני חושבת שזה יהיה הישג מבורך. התאחדות הסטודנטים הצטרפה אתנו למהלך. היא מובילה גם לשם סטודנטים, שיגיעו לגור בעיר לוד. החזון – כתבתי לפני יותר משנה מאמר שמדבר על הפיכת העיר לוד לעיר לצעירים – יוכל גם לקבל את המימוש שלו הלכה למעשה. אני חושבת שגם כאן צריך לברך גם על זה. 
+
+ גם פסטיבל הסרטים הבין-לאומי של הסטודנטים ממומן במימון בין-משרדי ומסייע בשילוב – גם ברמה הבין-לאומית – של התרבות שלנו. 
+
+לא פחות חשוב, ההחלטה על 10,000 מעונות סטודנטים. זאת החלטה כל כך חשובה, כי נכון להיום יש רק 17,000 מיטות לסטודנטים בישראל. מדובר על כמעט, ושואף כבר ל-300,000 סטודנטים, ועל כן, כשאנחנו מדברים על 17,000 מיטות, אנחנו מבינים את המצוקה. קל וחומר שבעיית הדיור היא בכלל בעיה כללית, קל וחומר גם לציבור הסטודנטים. החלטה כזאת היא החלטה מאוד מאוד מסייעת, כי 10,000 יחידות של מעונות סטודנטים – מובילה לכך שיהיו מעל 20,000 מיטות. זה להכפיל את כמות המיטות שקיימות היום עבור ציבור הסטודנטים. מדובר על מחירים שהם מחירים מוזלים. אני מאמינה שגם כאן מדובר בבשורה מאוד מאוד טובה. 
+
+ דיברו כאן קודם על חופש הביטוי במוסדות האקדמיים ושמרגישים שיש בעיה. הוצג כאן על-ידי אחד הדוברים העניין של יום הנכבה, מדוע לא נותנים – רוצים למנוע את הציון שלו במוסדות האקדמיים. אני חייבת לציין את העניין שעצם הציון של יום הנכבה הופך את יום העצמאות של מדינת ישראל ליום של אסון. לטעמי זוהי אנטישמיות מודרנית שגוררת להסלמה, שגוררת לאלימות. את העיוות צריך לתקן – לתקן את העיוות שקיים היום, למנוע אירועים כאלה כפי שהתרחשו באוניברסיטת תל-אביב. חוסר הבנה היסטורית, להציג את זה במוסד אקדמי נאור, שקורא בעצם להשמיד את מדינת ישראל. זה פוגע בביטחון האזרחים של המדינה. אני חושבת שהמל"ג צריכה להוציא הנחיה מפורשת, ועל כך אני גם מברכת את הממשלה שהגישה גם פנייה בנושא הזה. 
+
+אז אני מקווה – יש עוד עבודה רבה, אבל כפי שנוכחתם לדעת, יש פעילות רבה וענפה עבור ציבור הסטודנטים. ראש הממשלה בפעם הראשונה מינה סגנית שר לקידום סטודנטים בממשלה, ואני שמחה שזאת אני, בהמשך ישיר לפעילות הענפה שלי כיו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, לא רק באוניברסיטת בן-גוריון, שלוש קדנציות. אני באמת חושבת שיש עוד עבודה רבה לקדם, יש עוד דברים נוספים שצריך להאיר. אבל בראייה שלנו, של חתירה למצוינות אקדמית ומחקרית וגם בהיבט של הגברת הנגישות לכלל האוכלוסייה, אני מאמינה שהפיכת ההון האנושי בישראל, הצעירים והצעירות, שהם המשאב הלאומי שלנו, לסייע בידם – אלה יבטיחו את עתיד המדינה ויאפשרו גם שוויון הזדמנויות לכולם. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, גברתי. מאחר שזה ציון יום הסטודנט הלאומי, אני מניח שהכנסת רושמת את הודעתה וסקירתה של סגנית השר, והכנסת תסתפק בכך, אלא אם כן אתם מתעקשים לקיים דיון בוועדה. 
+
+
+ אולי נטפל בוועדה. זה טוב להמשיך לעקוב אחרי זה. יש הרבה שאלות. 
+
+
+ מאה אחוז. אז אנחנו נלך להצבעה. מי שבעד, בעד דיון בוועדה, ומי שנגד, אז נגד. 
+
+ נא להצביע. בבקשה. הנושא יעבור לוועדת החינוך, התרבות והספורט.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, בעד – 9, אין מתנגדים. אכן הנושא ציון יום הסטודנט הלאומי יעבור לדיון בוועדת החינוך של הכנסת.
+
+
+ [מס' כ/442; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 27404; נספחות.]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעות חקיקה. אני מבקש להזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם, להציג את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 115), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה ושלישית; הצעת החוק של נחמן שי ועוד קבוצת חברים, אם אני לא טועה. בבקשה, אדוני.
+
+
+ גם שלך, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ גם שלי, כן, גם שלי. בבקשה, אדוני.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, על דעת ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון חוק העונשין של חברי הכנסת נחמן שי, מירי רגב, יריב לוין, אורית זוארץ, מסעוד גנאים, אורלי לוי אבקסיס, שלי יחימוביץ, אברהם מיכאלי, מרינה סולודקין, מיכאל בן-ארי, שלמה מולה ומשה מטלון. 
+
+
+ נכון.
+
+
+החוק הקיים אוסר על מטפל נפשי, שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, לקיים יחסי מין עם המטופל שלו בתקופת הטיפול ועד תום שלוש שנים מיום סיום הטיפול, כאשר ההסכמה למעשים הושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית שמקורה בטיפול הנפשי. העונש הקבוע על העבירה הוא ארבע שנות מאסר. עוד קובע החוק היום חזקה, ולפיה בתקופת הטיפול הנפשי כל הסכמה הושגה תוך ניצול תלות, כאמור. 
+
+הצעת החוק שאנחנו דנים בה היום מבקשת לקבוע כי האיסור על קיום יחסים עם מטופל תוך ניצול תלות נפשית ממשית שמקורה בטיפול יחול גם על מטפל שעונה על הגדרת "מטפל נפשי", גם כאשר הוא איננו בעל מקצוע, פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, כי אנחנו יודעים שהיום יש הרבה מטפלים כאלה. ראוי שגם על מטפלים שאינם מסוג זה, אלא רק שמציגים את עצמם כמטפלים נפשיים, יחול האיסור לנצל תלות זו, שנוצרה משיטות הטיפול, כדי לקבל הסכמה. 
+
+אדגיש גם כי הצעת החוק מבקשת לאסור על קיום יחסים בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות, שכן בהיעדר הסכמה או בהסכמה שהושגה במרמה יש להעמיד את המטפל לדין בעבירות האינוס. 
+
+הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני קורא לכנסת להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
+
+ אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה עורכת-הדין אפרת חקאק, ולדורית ואג מנהלת הוועדה, שהשקיעו מאמץ רב בקידום החוק הזה, כי זה לא פשוט, זה היה חוק מסובך מאוד; וגם לחבר הכנסת נחמן שי, שנתן לנו להגיע להסכמות. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אנחנו נחכה לך שתגיע למקומך ואנחנו נצביע על הצעת החוק. כפי שהיושב-ראש אמר, אין הסתייגויות ולכן אנחנו נצביע, ואחרי שאנחנו נצביע בקריאה שנייה, אני אבקש מהיושב-ראש, ואם הוא יאמר לי להצביע בקריאה השלישית, אנחנו נעשה זאת. 
+
+ נא להצביע. בבקשה.
+
+סעיפים 1–4 נתקבלו.
+
+
+ בעד – 12, נגד – אין. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 115), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שנייה. 
+
+ האם להצביע בשלישית, אדוני?
+
+
+בוודאי.
+
+
+בבקשה. 
+
+חוק העונשין (תיקון מס' 115), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+ אכן, בעד – 12, אין מתנגדים. הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 115), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית והיא תיכתב בספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+אני מזמין את חבר הכנסת נחמן שי לברך. בבקשה, אדוני. מזל טוב. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמח שהצעת ��חוק הזאת הבשילה והגיעה לכדי לידה חוקית, בעזרת השם, אחרי הרבה חודשים של עבודה. אני חושב שהיא חשובה, היא תורמת משהו לספר החוקים שלנו. לא את כל הדרך שרצינו ללכת הלכנו, אבל בחיים גם צריך לדעת להתפשר. 
+
+ ואני חושב שעשינו פה, אדוני יושב-ראש הוועדה, פריצת דרך מסוימת בכל הנושא של טיפול אלטרנטיבי, שהולך ופושט. וכדאי מאוד, גם אם לא כל דבר שנעשה הוא בדיוק בתחום עבירות המין, אבל אין ספק שצריך יהיה לעשות בעתיד סדר בנושאים הללו, והאנשים שעוסקים בכך ודאי צריכים להיזהר מעתה יותר מאשר נזהרו בעבר, מבלי חלילה לפסול את המקצוע הזה. זה מה שהצעת החוק הזאת עשתה – היא נכנסה לתחום של ביצוע עבירות מין על-ידי מטפל נפשי. 
+
+ זה מזכיר לי חוק דומה שחוקק חברי זבולון אורלב בנושא של סמכות רוחנית וכדומה, וזה נופל לאותה משפחה של השפעות זרות שמשתמשים בהן אנשים, או מפעילים אותן בצורה לא ראויה, וכך אנחנו מתקנים שלב אחר שלב. החוק שלך כמובן קדם לחוק הזה. 
+
+ אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, למנהלת הוועדה, לדורית ואג. אני רוצה להודות לחברי חברי הכנסת, כל אלה שהשתתפו בחוק הזה: מירי רגב, יריב לוין, אורית זוארץ, מסעוד גנאים, אורלי לוי אבקסיס, שלי יחימוביץ, אברהם מיכאלי, מרינה סולודקין, מיכאל בן-ארי, שלמה מולה ומשה מטלון; ולחברי ב"מרכז נוגה" מהקריה האקדמית אונו, שתרמו את עזרתם וסיועם לכך. ואני מקווה שהחיים שלנו בארץ יהיו טיפה יותר טובים בעזרת החוק הזה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/459).]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת זבולון אורלב – קריאה ראשונה. את הצעת החוק גם יציג חבר הכנסת זבולון אורלב; בבקשה, אדוני. להצעת החוק יש כמה נרשמים. אם יהיו כאן הם ידברו, ואם לא, אנחנו נעבור להצבעה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר לשירותי דת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2), שעניינו הוא הקלת התנאים לחיזוק בית משותף. 
+
+חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח–2008, נועד להקל את החיזוק של מבנים מפני רעידות אדמה לפי תוכנית מיתאר ארצית מיוחדת לחיזוק המבנים הקיימים מפני רעידות אדמה, הידועה בשם תמ"א 38. ההקלה היא באמצעות הורדת הרף של ההסכמה הדרושה על-פי חוק המקרקעין, כשבדרך כלל דרושה הסכמה של כלל הבעלים, ולעניין קידום, חיזוק המבנים המשותפים, הורידו את הרף, בדרך כלל הסכמה של שני-שלישים, כדי לעשות עבודה ברכוש המשותף. העבודה נעשית מכוח החוק הזה. 
+
+אלא שמתברר במהלך הזמן, שחרף התוכנית, שנשמעת הגיונית, נאפשר לבניין משותף זכויות בנייה נוספות, הבעלים של הבית המשותף ימכרו את הזכויות האלה לאיזשהו יזם, ותמורת זכויות הבנייה האלה היזם, על חשבונו, יחזק את המבנה המשותף כך שאותם דיירים לא יצטרכו להוציא מכספם לחזק את המבנים – אגב, החיזוק הזה הוא טוב לא רק לרעידות אדמה אלא גם לסוגיות של מלחמה, כמו למשל הוספת ממ"דים, כך שזה נהנה וזה נהנה. נכון, לדיירים עכשיו נוספה עוד קומה, ועכשיו לפי התיקון האחרון של המועצה הארצית, נדמה לי, לתכנון ובנייה – – –
+
+
+כן, על-פי הצעת החוק הזו, זאת אומרת, הממשלה תממן את – – –
+
+
+לא לא לא לא.
+
+
+ בהצעת החוק הזאת ייקחו א�� הזכויות של הדיירים, את החניות, ויצמידו את זה – – – 
+
+
+ מייד, מייד. 
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ההקלות האלה נועדו – הן הקלות של פיקוח נפש. כלומר, אתה צריך לעשות כאן איזשהו איזון בין זכויות קניין, שבדרך כלל הן מוחלטות, לבין זכויות של פיקוח נפש, כי חיזוק המבנים הוא לא חיזוק באספמיה, סתם, אלא כיוון שמדינת ישראל נמצאת בסיכון של רעידות אדמה; ועל כך כבר ישבו ועדות לא מעטות בכנסת במהלך העשור האחרון, וההתרעות חוזרות ונשנות. רק לפני כשבועיים היתה רעידת אדמה כמה עשרות קילומטרים מהחוף הצפוני שלנו, רעידת אדמה שהורגשה גם בצפון הארץ. אחת לכמה שבועות אנחנו סופגים זעזוע, אומנם לא מסוכן, בסדר גודל של 3–4 בסולם ריכטר, ולא יותר מכך, אבל ההתרעות חוזרות ונשנות. לכן הסוגיה הזאת של חיזוק המבנים, צריך לראות אותה בהיבט של פיקוח נפש ולמצוא את האיזון הנכון. 
+
+ לכן הכנסת קבעה – – – 
+
+
+ מה, אגב, המצב הקיים היום? 
+
+
+ אני אומר, הכנסת קבעה לאורך כל הדרך את הסוגיה הזאת של 66%, למרות שאני כשלעצמי, בגלל עניינים של פיקוח נפש, חשבתי שכדאי אפילו להוריד את זה ל-51%. משרד האוצר מאוד תמך, משרד המשפטים עד היום מאוד מתנגד, כי עדיין אצלו החיתוך בין זכויות קניין לבין הזכות לשמור על הנפש – ושוב אני אומר מה המטרה של חיזוק המבנים נגד רעידות אדמה – הוא עדיין מתנגד וההתנגדות הזאת משאירה עדיין את האחוזים בגבולות של שני-שלישים, של 66%. 
+
+ תיקון מס' 1 היה גם תיקון שאני הצעתי בזמנו, בשורה של הקלות, באופן שמי שמגיש את התוכנית יוכל להגיש תוכנית מבלי להשקיע הרבה כסף כדי לדעת כבר אם המפקח מוכן ללכת על התוכנית הזאת, ולא אחרי שמשקיעים עשרות אלפי שקלים פתאום מקבלים תשובות שליליות. זה אומנם קידם, יש תנופה מסוימת, אבל עדיין מדינת ישראל מפגרת מאוד, כלומר יעדי התוכנית של תמ"א 38 לא מתמלאים. אנחנו לא רואים את בתי ישראל – אתה רואה פה שלט, שם שלט, אבל עדיין מדובר או בכמה עשרות או בכמה מאות בודדות של חיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38. 
+
+ לכן ברור מאוד שצריכים לראות ולבחון הלאה. הפעם אנחנו מטפלים כמובן בשני נושאים. נושא אחד הוא סוגיית החניות. סוגיית החניות, ברור לחלוטין שאם מוסיפים עוד שתי דירות, צריך גם להסדיר את סוגיית החנייה, או לפטור, ובזה אנחנו נחזור ונדון לקראת הקריאה השנייה והשלישית, כפי שכתוב בסוף דברי ההסבר. אני חושב שזה אולי הכיוון הנכון. או להוריד את האחוזים הנדרשים, לחלק מחדש שם את החנייה מ-100% ל-66%. כלומר, דין עצם הבנייה, דין החנייה כדין עצם הבנייה. 
+
+
+ נכון, זה ההיגיון הבריא. 
+
+
+ לא, עד היום, בגלל שאין הסדר על החנייה, אי-אפשר היה לבנות את הבית, זה כל העניין. העניין הוא שאותם שני-שלישים יכולים להוביל את הבנייה. 
+
+ הסוגיה השנייה היא במקרה שהמהנדסים אומרים שאין תקנה – צריך להרוס את הבניין ולבנות אותו מחדש. היו דיונים האם זה יהיה בתהליך של פינוי-בינוי וכדומה. הגיעו למסקנה שלא, אנחנו נשארים במסלול של תמ"א 38. אבל מאחר שמדובר פה בפגיעה יותר מהותית ברכוש של הפרט, שמתנגד, זה כבר להרוס את הבניין – כי יכול להיות שלאדם יש סנטימנטים לבניין, יכול להיות שמדובר באדם קשיש שקשור למבנה והתרגל, לכן במקרה הזה לא מסתפקים ב-66% אלא בארבע-חמישיות, כלומר ב-80% שיצטרכו כדי להוביל את זה. 
+
+אלה כרגע התיקונים, המזעריים מדי לטעמנו, שמוצעים לתיקון, אבל גם הם יש להם משמעות. שני החסמים האלה חוסמים עדיין אישורים רבים מאוד של הבנייה. 
+
+ א��י רוצה לנצל את ההזדמנות, גם להודות לעורך-דין יצחק נטוביץ, שמלווה את ועדת הפנים, הוא היה פעם סגן ראש עיריית גבעתיים, והפך להיות מעין היועץ המקצועי של ועדת הפנים בסוגיה הזאת; ולהודות כמובן ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אמנון כהן ולכל הצוות המקצועי שמלווים. 
+
+אני מקווה שכמו שהתיקון הקודם עבר בהסכמה רחבה, גם פה, מפני פיקוח נפש, נעביר את זה בפעם אחת. 
+
+ חשוב לי גם לומר, אדוני היושב-ראש, שהצעת החוק הזאת משותפת לחבר הכנסת דוד אזולאי, עוד בהיותו יושב-ראש ועדת הפנים, ולי. ואני חושב שיש לו תרומה מאוד חשובה, לחבר הכנסת דוד אזולאי, בקידום החקיקה הזאת. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. להצעת החוק יש כמה נרשמים, אני אקריא את השמות; אם יש עוד מישהו שרוצה להירשם לדבר לפני שאני סוגר את הרשימה, אנא עכשיו. חברי הכנסת דב חנין, ישראל אייכלר, אורי אריאל, נסים זאב, מגלי והבה ואברהם מיכאלי. אם יש מישהו שרוצה לדבר – אם כן, בבקשה; אם לא, אני סוגר את הרשימה. סגרתי את הרשימה. בבקשה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת הרב אייכלר – בבקשה, אדוני. לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לחזק את חבר הכנסת זבולון אורלב על החוק הזה. אני שומע מפי הרבה אנשים, יש הרי היום מצוקת דיור נוראה ואנשים רוצים לעשות את הדברים האלה, והם אומרים שכל החוקים שנבנו על התמ"א 38 לא מאפשרים בפועל ולמעשה לעשות את זה, אם בגלל שהעיריות עושות בעיות, אם בגלל שלקבלנים לא כדאי. האמת היא, לא ירדתי לסוף דעתם, וכשראיתי את הצעת החוק הזאת הבנתי שזה יכול לעזור להרבה אנשים – גם, כמו שאתה אומר, פיקוח נפש, וגם אפשרות להתרחב קצת כאשר יש מצוקת דיור כזאת. אז תבורך, אנחנו נתמוך בהצעה. 
+
+אבל אם יש לי, ברשותך, בערב חג השבועות כמה דקות, אני רוצה לחזק את מה שעסקו בו היום בעניין הזהות היהודית, פשוט כמה ציטוטים על המעמד של קבלת התורה. הזכיר פה חבר הכנסת אורלב את העניין של רעידת אדמה. היתה כבר פעם שהאדמה רעדה. הגמרא אומרת במסכת שבת – "ארץ יראה ושקטה", כאשר הקדוש-ברוך-הוא נתן את התורה משמים, משמעת הדין, ארץ יראה ושקטה. שואלת הגמרא: אם יראה למה שקטה, ואם שקטה למה יראה? אלא בתחילה יראה ולבסוף שקטה. ולמה יראה? אומר ריש לקיש: כי כתוב בבריאת העולם "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי"; בה"א. למה צריך את הה"א? מלמד שהתנה הקדוש-ברוך-הוא תנאי עם מעשה בראשית. הקדוש-ברוך-הוא אמר לעולם: אני בורא אתכם, אם ישראל מקבלים את התורה באותו יום שישי לסיוון, אתם מתקיימים, ואם לאו, אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו. זאת אומרת, קבלת התורה היתה מעין חיזוק הבריאה כולה וקיומה, ולכן נאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חֻקות שמים וארץ לא שמתי".  
+
+ כולם מדברים על החובה, חובות שונות. החובה המרכזית של לימוד התורה, יש אנשים שאומרים שאין להם זמן לזה. אומר המדרש ב"ילקוט שמעוני" על הפסוק: "קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן" – הרי בני ישראל כשיצאו ממצרים, במדבר ירד להם מן. אמר רבי אלעזר, למה שמו את הצנצנת האחת? כשירמיהו הנביא אמר, מאות שנים אחר כך, לישראל: מפני מה אין אתם עוסקים בתורה? אמרו לו, אם אנחנו עוסקים בתורה, במה נתפרנס? ואותה השעה הוציא להם ירמיהו הנביא צנצנת המן ואמר להם: ראו, אבותיכם שהיו עוסקים בתורה במה הם התפרנסו? אף אתם עסקו בתורה והמקום יפרנס אתכם. 
+
+ ואסיים, אדוני היושב-ראש, במה שכתוב: כשאדם לומד תורה הוא מביא טובה לעולם והוא יכול לבקש רחמים, להתפלל לפני הקדוש-ברו��-הוא, ויבקע את הרקיע בתפילתו ויביא מטר לעולם ויביא טובה לעולם. יהי רצון שנזכה באמת לקבל את התורה בשמחה, וכל אחד מבני ישראל יקבל על עצמו קביעת עתים לתורה, ללמוד תורה, כי התורה היא חיינו, ובעזרת השם נזכה לגאולה השלמה. תודה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. לא יעלה על הדעת שחבר הכנסת נסים זאב לא ידבר, אין דבר כזה. בבקשה, אדוני. 
+
+ – – – 
+
+
+ חשוב לשמור על המסורת. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו שאמר חבר הכנסת זבולון אורלב, אני לא יודע מה זה יכול לשנות במהות, אולי זה יכול לעזור, אולי למעט הוויכוח בתוך השכנים, כשאנחנו יודעים שבניית מרפסת היום, בהתנגדויות הקיימות בכל בניין, לפעמים זה מעכב חודשים רבים, על אחת כמה כשאתה מדבר על הריסת הבניין כולו, ופינוי ובינוי, ובפרט כאשר אתה מגרש אותו מהחנייה שלו. 
+
+ צריך להבין, אחד המרכיבים העיקריים לחזק את הבניין, אתה חייב להשתמש בחנייה הפתוחה, כי בעצם החנייה הפתוחה הופכת להיות כבסיס והיסודות מתחת לבניין הזה. אני אתן לך דוגמה, יש לידנו בניין על עמודים, בירושלים, וגם שם הכינו תוכנית על-פי תמ"א 38, אבל זה תקוע. למה זה תקוע? כי יש כאן שני מרכיבים מרכזיים. דבר ראשון, צריכים לפנות את החנייה, וכאשר העירייה אומרת, שלם לי כופר חנייה – ואנחנו יודעים את המחירים, את העלויות פה. זבולון אורלב, אתה יודע, משהו מאוד מצחיק – בזמנו היתה תביעה נגד עיריית ירושלים על כך שהיא היתה גובה כופר חנייה. שאלו לאן דמי הכופר האלה הולכים. העירייה טענה, מכיוון שחסרה חנייה במרכז העיר, אנחנו בונים חנייה. והנה מתברר שלא דובים ולא יער. לקחו את הכסף לקופת העירייה והשתמשו בזה לצרכים כלליים של העירייה, אבל לקחו את הכופר. אז בדיוק אותו הדבר כאן. ברגע שאתה אומר, אני זקוק לחנייה כדי להשתמש ליסודות ולחזק את הבניין, אתה אומר לי – ואתה מוציא אותי מהחנייה שלי – אתה תשלם על החנייה בגלל שאתה חונה בחוץ. 
+
+
+ ואיפה הכסף?
+
+
+זו באמת בעיה, אנשים לא מוכנים להיות בבחינת לוקה ומשלם – גם תיקח לי את החנייה וגם שאצטרך לשלם על כך. 
+
+ דבר נוסף, ושיהיה ברור, לקבלנים היום, חבר הכנסת זבולון אורלב, לא משתלם לבנות קומה אחת. אני שמעתי את זה מעשרות קבלנים. 
+
+
+ יש אישור עכשיו. 
+
+
+ עכשיו אישרו שתי קומות. 
+
+
+ שתיים וחצי, יותר נכון. 
+
+
+ בסדר, אבל חשוב להבין שמבחינה מסחרית, מבחינה כלכלית, אם קבלן לא מרגיש שבסופו של דבר הוא ירוויח מזה, הוא לא יעבוד לשם שמים, זה לא התפקיד שלו. לכן השינויים האלה חייבים לגרום להקלה, אחרת – תמ"א 38 כבר קיימת שנים ואי-אפשר ליישם את התוכנית הזו בגלל המורכבות והבעיות שיש בתוך העניין הזה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. הדובר הבא הוא חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי, אחרון הדוברים, ואנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ הפירו מסורת. 
+
+
+ אני מבין שאנחנו הפרנו מסורת, אבל אנחנו נתקן את זה בפעם הבאה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שר הדתות, חברי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול להודות לחברי זבולון אורלב, שתמיד אתה מושיע אותנו בכל מיני הצעות חוק יעילות וטובות ומצליח להביא אותן ליעדן, לקריאה שנייה ושלישית. אומנם זו הקריאה הראשונה, ולצערי הרב, ברוב המקרים יש לנו המון ביורוקרטיות. חוקי התכנון והבנייה, אנחנו רואים אותם, כמה במקום להקל הם מעכבים, ולפעמים הרפורמות שמדובר בהן, לוקח להן יותר זמן מאשר זמן ��ביצוע, ואף אחד לא יכול להתנבא מה יכול לקרות. 
+
+ אבל הסכנות הקיימות בכל מה שקשור לרעידות אדמה, ראינו את זה בארצות שהיו שם רעידות אדמה ולא היו בניינים שעונים על התקן. אני חושב, חבר הכנסת אורלב, אתה מנסה להאיץ בשביל שכל העכבות בנושא החקיקה לא יהיו מכשול, כי אחרי שיקרה אסון לא יעזור לאף אחד, זה יהיה מאוחר מדי. אני חושב, היום, בעידן האינטרנט ובעידן התקשורת המודרנית, שרואים מיידית כל סכנה שקורית בעולם, אני חושב שאלה שמעכבים ואלה שעושים – – –
+
+
+ דרך אגב, מה קורה באמת במגזר הערבי בעניין הזה? 
+
+
+ אין אצלם רעידות אדמה. הם לא חוששים. 
+
+
+ לא, רעידות אדמה לא מגיעות לשם. 
+
+
+ בדיוק. לא מגיעות לשם.
+
+
+ כל הבנייה החדשה, לפי חוק התכנון והבנייה, מצליחים לעמוד ומקפידים על ההנחיות שיהיו בניינים עמידים לרעידות אדמה. זה הוכח – היו בצפון כמה רעידות אדמה, היו בגבול ומעבר לגבול, והבניינים שם הוכיחו את עצמם. אבל גם אין שם בנייה של קומות או בניינים ישנים. 
+
+אני חושב שהסכנה הזאת מרחפת והיא יכולה להגיע בלי רשות של אף אחד, יכולה להפתיע את אזרחי ישראל. אז אנחנו נתמוך בחוק הזה, אנחנו נסייע בוועדה בכל מקום שאפשר לעזור, שהחוק הזה יצא לאור. לא מספיק שהחוק יצא לאור, צריך שהמשרדים השונים, חברי חברי הכנסת, שאמונים על יישום החוקים האלה, יעשו הכול, גם בהקצאה תקציבית, אפילו להשלים כל מה שצריך, כי היו בעבר החלטות לחיזוק בניינים ולא הגיעו אפילו לאחוז שאפשר – אפשר לציין שבכמה מקומות באמת הצליחו להגיע לשיקום וחיזוק של המבנים, אבל בהרבה מקומות עדיין לא נגעו בזה. 
+
+אז שוב, אני רוצה לסכם ולהגיד שאנחנו מחזקים את ידי מגיש ההצעה הזאת ואנחנו נעשה הכול שחוקים מסוג הדבר הזה, החוקים הטובים, לטובת הציבור ולטובת בטיחותם וביטחונם, נפעל כולנו ליישם אותם. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אחרון הדוברים – חבר הכנסת אברהם מיכאלי. שוב, אומנם הפרנו את המנהג והאחרון היה אמור להיות נסים זאב, אבל מאחר שאתה מסיעתו זה ייחשב כאילו – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ לא, אני סגרתי את הרשימה. 
+
+
+ למה סגרת בלעדי?
+
+
+ בבקשה, אדוני. כבר הודעתי שסגרתי אז אני לא יכול לפתוח. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שיירשם בפרוטוקול שהצעתי לחבר הכנסת נסים זאב לדבר אחרי עוד פעם. 
+
+
+ואני – – – 
+
+
+ אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אין ספק שהצעת החוק היא מבורכת, כי אנחנו כבר עשר שנים מתמודדים עם תמ"א 38. עשר שנים התיקון הזה קיים, ואנחנו רואים ברחבי מדינת ישראל שהתיקון הזה לא תופס, התיקון הזה לא מיושם. התיקון הזה, הרשויות, מסיבות כאלו ואחרות, לא מצליחות ליישם אותו. אדוני היושב-ראש, חברים הזכירו פה כמה וכמה סיבות, אני יודע על מקרים – – – 
+
+
+ הציבור – – –
+
+
+ אני אגיד לך, חבר הכנסת רותם, הציבור הפעם לא אשם. יש, מצד אחד, הצהרה רשמית של השרים האמונים בעניין הזה בממשלת ישראל הנוכחית, שאומרים שאי-אפשר להתכונן לרעידות אדמה, ומכיוון שלא ניתן להתכונן לרעידות אדמה אנשים חושבים: אז מה יש לחזק, בשביל מה לחזק? 
+
+אבל אני חושב שתמ"א 38 גם באה לתקן מצב באזורים החלשים של מדינת ישראל, שם הבתים האלה מאוד מאוד ישנים, וההזדמנות הזאת היא באמת לבוא ולחזק את אותם בתים ולתת גם רווחה לאותם תושבים שגרים שם. זאת ההזדמנות. לכן כל תיקון שחברי הכנסת אורלב וחבר הכנסת אזולאי יזמו, כל תיקון כזה בא בעצם לתקן את העוול שתמ"א 38 לא לקחה אותו בחשבון. 
+
+ אני חושב שגם השרים האמונים על הדבר הזה היו אמורים לבוא אלינו ולהציע לנו, לכנסת, תיקונים שנוכל לאשר ולהקל במסגרות הסבירות. אני לא אומר עדיין לשנות את הכול, כי זה בלתי אפשרי, אבל אחד הדברים שאני יודע, חבר הכנסת אורלב – יש פרויקטים שאני מכיר בעיר שאני גר בה, אנשים כבר חתמו על הסכמים עם הקבלנים והרשות מעכבת בגלל החניות. הרשות אומרת: איך אני אתן שם לבנות? אפילו שאני אאפשר להם לבנות מעל שתי קומות, איפה יחנו שם רכבים? לכן ההקלות האלה צריכות היו לבוא גם ביוזמת הממשלה, כי הממשלה רוצה ליישם את תמ"א 38, הממשלה רוצה להקל עם האזרחים. 
+
+ לכן התיקונים שאתם מכניסים הם תיקונים מבורכים, אבל עדיין חסרים שם כמה דברים כדי שהציבור יוכל בקלות לגשת ולחתום על אותם הסכמים עם הקבלנים ולהתחיל ליישם את התיקון המבורך הזה. התיקון הזה, אדוני היושב-ראש, יכול להביא גם ביטחון – שבעזרת השם לא תהיה רעידת אדמה – גם ביטחון מסוים לתושבים וגם לתת רווחה. איפה שעשו את ההפעלה של אותה תמ"א 38, הסתובבנו וראינו את אותם בתים, הבתים פתאום הפכו לבתים אחרים. זה כמו שיקום שכונות שהיה בתקופת ממשלת בגין, זיכרונו לברכה. התיקון של תמ"א 38 נועד בעצם לעשות את אותו הדבר, ולכן ודאי שאנחנו נתמוך, ודאי שנחזק את זה. יחד עם זאת, אני קורא לשרי הממשלה האמונים על הדבר להביא את התיקונים הנדרשים, כי הם יודעים בדיוק איפה הבעיה. 
+
+
+ מאה אחוז. תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה. אני רק אחכה שאתה תגיע למקום מושבך ואנחנו נצביע – – –
+
+
+ ונשפיע.
+
+
+ נצביע, בבקשה. נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), התשע"ב–2012, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ אכן, בעד – 9, אין מתנגדים. הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (תיקון מס' 2) (הקלת התנאים לחיזוק בית משותף), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה. היא תוחזר להמשך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא שלנו הוא: יום הזהות היהודית, הצעות לסדר-היום מס' 8127, 8128, 8139, 8167 ו-8170. הנושא הזה, התקיים עליו דיון היום בוועדות הכנסת; נושא שבאמת כל הוועדות עסקו בו. ראשונת המציגים, ראשונת הדוברים בנושא זה היא חברת הכנסת ליה שמטוב, ואחריה – חבר הכנסת זבולון אורלב, ואחריו – חברת הכנסת ציפי חוטובלי, אם תהיה כאן. בבקשה, גברתי. מאחר שסדר-היום התקצר אני אתן לך חמש דקות במקום שלוש. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, להיות יהודי זה כבוד. לזכור ולהתנהג כיהודי – זו משימה קשה. הקושי הזה נובע מאלימות, טרור ואנטישמיות שקיימים גם בארץ וגם בחו"ל. רק אתמול הושחת בית-הכנסת בווילנה ודברים דומים קורים מדי יום ברחבי העולם. שנאה כלפי היהודים תמיד היתה, ולצערי הרב, למרות כל המאבקים נגד האנטישמיות, רק אנחנו יכולים וצריכים להגן על עצמנו, גם בישראל וגם בתפוצות. 
+
+ לדעתי, חשוב מאוד להמשיך לשמור ולזכור את השורשים. היום דיברו הרבה על ירידה מהארץ ועל כך שיהודים מאבדים את זהותם. ואני רוצה להדגיש שלמרות שישנה ירידה, רק בשנים האחרונות משרד הקליטה הצליח להחזיר לישראל יותר מ-15,000 ישראלים. אנחנו חוזרים לישראל כי מרגישים שכאן הבית שלנו, למרות כל הבעיות הכלכליות, החברתיות וכו'. 
+
+ בחודש אפריל, במסגרת שדולה לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות, ביקרתי באוקראינה, בקהילות יהודיות. הפעילות המת��צעת בתפוצות מהגיל הרך מחזירה את הערכים של היהודים, היהדות ואהבת ישראל לדור הצעיר, ודרכם לדור המבוגר. כל המסגרות שמפעילים הסוכנות היהודית ו"נתיב" תורמות רבות לחיזוק הקשר של יהודי אוקראינה עם מדינת ישראל. 
+
+ קיימות תוכניות רבות, כמו "מסע", נעל"ה, סל"ה, "תגלית", שכל אחת מהן פונה לקהל שונה, אבל ההישג הוא אחד: חיזוק הזהות היהודית. הילדים והנוער אשר משתתפים בתוכניות האלה – ציונים אמיתיים. יחד עם הילדים, גם ההורים חוזרים לשורשיהם. הם גאים שהם יהודים, הם גאים בילדיהם שעולים ארצה ומשרתים בצבא. בסופו של דבר גם הדור המבוגר עולה בעקבותיהם, וזה כבר סוג אחר של עלייה: עלייה שיודעת עברית, כי הם לומדים עברית בצורה רצינית מאוד. זו עלייה שיודעת את ההיסטוריה של העם היהודי, את החגים. עוד טרם עלייתם, הם כבר מרגישים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית.
+
+אני רוצה לציין את ההישגים של תוכנית "מסע", שהיא תוכנית חינוכית וגם מקצועית. חוץ ממסגרת לרופאים, וכנראה הרבה מכירים את התוכנית, יש גם מסלול לטבחים. המסלול הזה, אגב, מאוד מוצלח. באים צעירים לישראל, לומדים עברית ומקצוע של טבח, ואז, אחרי סיום התוכנית, כעבור שנה, כאשר הם מחליטים לעלות לארץ – יש להם גם את השפה וגם את המקצוע. 
+
+ אני מסיימת. אני גם רוצה לציין ולהגיד כמה מלים על "תגלית". דרך "תגלית" מגיעים לישראל צעירים יהודים מכל העולם, והיא מעוררת ביהודי התפוצות לא רק אהבה לישראל אלא גם אהבה לצה"ל, כי מי שמלווים את הקבוצות בזמן שהייתן בישראל אלו החיילים שלנו, ודרך הבילוי המשותף נוצר קשר אשר מחזק את החיילים; ומהצד השני, צעירי "תגלית" מלאי רצון לעלות ארצה ולשרת בצבא.
+
+כולי תקווה שהמדינה תמשיך להשקיע בתוכניות שונות בתפוצות, כי רק ככה יהיה לנו דור צעיר של יהודים אמיתיים. 
+
+ אני רוצה להודות קודם כול לארגון רבני "צהר", שכבר שנה שנייה מקיימים את יום הזהות היהודית בכנסת, וגם לחבר הכנסת אורלב וגם לחבר הכנסת ציון פיניאן, שלא נמצא פה, וגם לך, חבר הכנסת שלמה מולה. חשוב שנזכור שאנחנו יהודים, והבית שלנו הוא ישראל.
+
+
+ נכון. תודה רבה. דברים מאלפים. אני מבקש להזמין את חבר הכנסת זבולון אורלב. האמת היא, הנושא של הזהות היהודית הוא נושא כל כך חשוב, שבאמת כדאי שמערכת החינוך תעסוק בו הרבה יותר, אולי בצורה רצינית יותר – לתת את המקום הנכון. אני חושב שכדאי באמת שיתקיים על זה דיון קצת יותר מקיף ורחב. בבקשה, אדוני, גם לך חמש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זו השנה השנייה שאני יוזם את קיום יום הזהות היהודית. השנה עשינו זאת יחד במסגרת שדולת הציונות הדתית עם חברי לראשות השדולה, חבר הכנסת ציון פיניאן, שידיו רב לו, ואני מודה לו על כל שיתוף הפעולה.
+
+יצא שקבענו את היום הזה בשבוע שחל בו חג מתן תורה, חג השבועות, כך שגם מבחינת מעגל השנה היהודי היום נקבע במועד נכון וראוי, מה עוד שהיום ראש חודש, עדיין ראש חודש, עד השעה הקרובה, כך שיש לנו סיבה באמת לציין בסיפוק את קיום היום הזה שבו דנו ועדות הכנסת בסוגיות שונות שעומדות על סדר-היום, אם בוועדת הפנים ביחס להכרה ביהדות של אנשים שעברו גיורים פה בארץ; אם זה בוועדת העלייה והקליטה, אם היעדר השורשים והזהות היהודית מהווה גורם לירידה של יהודים כאן מהארץ; אם זה הוועדה לזכויות הילד, שיש לי הכבוד לעמוד בראשה, בסוגיה של מהו הגבול הנכון ליכולת של הורים להתערב, גם נגד דעת ילדיהם, בכל מה שעושים הילדים בממד הדיגיטלי, הווירטואלי, ב"פייסבוק", ברשתות החברתיות, בצ'אטים ובאימיילים; וגם בוועדת החינוך והתרבות, בכל הסוגיות של קידום לימודי היהדות באקדמיה; ואחר הצהריים אירוע מאוד מאוד מרשים באודיטוריום, בחסותה של שרת התרבות והספורט הגברת לימור לבנת, שבעיקר התמקד בסוגיה של התקשורת והיהדות – ואומר על זה תיכף כמה מלים.
+
+ צריך לומר שבשנה שעברה, כתוצאה מהיום הזה, נולדו כמה חוקים שחלקם נכנסו לספר החוקים, חלקם עדיין בתהליך וגם, אני כבר יכול לומר, בשנה הזאת גם הדיונים האלה כנראה יולידו כמה הצעות חוק מאוד מאוד מעניינות. 
+
+ ובוודאי, כמו שאמר בצדק יושב-ראש הישיבה, ידידי חבר הכנסת שלמה מולה, בוודאי הסוגיה הזאת של הזהות היהודית היא מהסוגיות השורשיות ביותר, היסודיות ביותר – –
+
+
+ נכון.
+
+
+ – – שעלינו לקיים בהן דיון. 
+
+ ביחס לסוגיה של יהדות ותקשורת, אמרנו היום בדיון שתקשורת כמובן מדברת בשפה מיוחדת. השפה התקשורתית שונה מהשפה הנהוגה בבית-המדרש או בשקלא וטריא בין רבנים. שפת התקשורת מקצרת מאוד, השיקולים הם שיקולים של רייטינג, בשעה ששפת בית-המדרש היא שפה שונה לחלוטין – שפה ארוכה, מנומקת היטב, מסבירה בלי לחסוך מלים, בהיעדר שיקולי רייטינג.
+
+ אם הזכרתי את חג מתן תורה, כולנו יודעים את הטראומה הקשה ביותר, בשעה שמשה יורד מהר-סיני והלוחות בידו, והוא מוריד בחגיגיות, הרי הוא מגיע אל העם ומתברר שבעוד שהוא היה 40 יום ו-40 לילה, מחוסר תקשורת העם מתבלבל ובונה עגל זהב. ברור לגמרי שדו-שיח של חירשים, בשעה שאין תקשורת, ראו לאן יכולים להגיע – עד עגל הזהב.
+
+אני חושב שגם עולם התקשורת וגם עולם היהדות, כל אחד בפני עצמו – בוודאי יש הבדל גדול ביניהם – מהווים בעצם את שני היסודות החשובים לקיומנו כאן כמדינה יהודית ודמוקרטית. עולם היהדות נותן את העוגן, את הבסיס הרוחני, הבסיס הערכי, הבסיס הציוני, לאופיה היהודי של מדינת ישראל, והתקשורת היא אחד המרכיבים המאוד-מאוד חשובים לקיומנו כמדינה דמוקרטית. לכן חשוב מאוד שכל אחד יכיר בחשיבותו של רעהו, וכל אחד יתרום את תרומתו מבלי לפגוע איש ברעהו.
+
+ אדוני היושב-ראש, מעניין הדבר שבאופן שיטתי כל הסקרים וכל המחקרים בשנים האחרונות – לא בשנתיים, שלוש, ב-20–30 השנים האחרונות – מלמדים כי רוב מכריע של העם היושב בציון רואה את עצמו כבעל זיקה יהודית מאוד מאוד עמוקה, רואה את עצמו מחובר למורשת היהודית, ומקיים, באופן כזה או באופן אחר, אורח חיים יהודי – מסורתי, דתי, אבל עם איזשהם מאפיינים של המורשת היהודית.
+
+ אבל צריך להודות שהואיל ורוב מכריע של בוגרי מערכת החינוך במדינת ישראל – ואני מתייחס להערה הנכונה שאמרת, אדוני היושב-ראש – בוגרי מערכת החינוך, בעיקר הממלכתי לדורותיו, לצערי הודרו, ונמנע מהם מלהכיר ולדעת כראוי ובמידה מספקת על מורשתם, על תרבותם, על מקורות היהדות, הם אינם בקיאים, הם אינם יודעים מספיק. ויש ספרי יסוד של התרבות היהודית, של המורשת היהודית, וקצר הזמן מלפרטם, ספרי יסוד רבים מתקופות קדומות, מתקופות מאוחרות, שהם נשארים חתומים בפני רוב הציבור בישראל שהתחנך במערכת החינוך שאיננה דתית. וגם מושגי יסוד בלוח השנה העברי, במעגל החיים היהודי, נשגבים מבינתם.
+
+ אני חושב, אדוני היושב-ראש, שרבני "צהר" הוכיחו כי היותם נטועים עמוק בעולם התורה וההלכה, והמחויבות המוחלטת שלהם להלכה, זה לא צריך להפריע כדי לבנות עולם תקשורת מעולה עם הציבור כולו – דתיים וחילונים כאחד. אני חושב שרבני "צהר" מהווים דוגמה של מנהיגות רוחנית שיודעת היטב להבטיח שהציבור כולו – למשל במיזם הנישואים, יתחתן כדת משה וישראל על כל הפרטים והדקדוקים, יחד עם זה שמראים פנים ידידותיות לאותו ציבור שרוצה להינשא באותם נישואים. יש עוד, כמובן, מיזמים חשובים של רבני "צהר", אם זה בגיור, אם זה בבירור יהדות במכון "שורשים"; אם זו הסוגיה של קיום החקלאות בשביעית, כלומר בהיתר המכירה, וגם הפעולות והמיזמים שלהם במעגל השנה היהודי, כלומר בחגים, לקרוא לעם כולו להגיע לבתי-הכנסת, לפתוח בתי-כנסת במתנ"סים בחגים, כדי לעבור יחד אתם את החוויה היהודית. וכל אלה זוכים באמת לתמיכה המונית.
+
+ חשוב לציין שאמש הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את שני החוקים, שאחד מהם הוא של חבר הכנסת עתניאל שנלר, והחוק השני הוא של חברת הכנסת פניה קירשנבאום וחברי כנסת נוספים – מה שאנחנו קוראים "חוק צהר"; חוק שיאפשר לרבני "צהר" לחתן ולערוך חופות בכל רחבי הארץ, מבלי קשר למקום המגורים של הנישאים, והציבור אמר את שלו.
+
+גם אנחנו, כחברי כנסת, נהנים ממיזם החקיקה של רבני "צהר". ואני רוצה לציין באופן מפורש את הרב אוריאל גנזל, שהוא מנהל "צוהר לחקיקה", והיה גם המארגן הראשי והרוח החיה של ארגון יום הזהות היהודית – הן ברעיונות לנושאים בדיונים בוועדות, הן לגיבוש האירוע באודיטוריום. ומגיעות לו, מטעם חברי הכנסת בוודאי, הוקרה והערכה רבה מאוד.
+
+אני יודע שהמחלוקות של דת ומדינה לפעמים קורעות מבפנים, כאן, את המליאה, בוויכוחים קשים מאוד. אבל בדבר אחד אסור שתהיה מחלוקת, אדוני היושב-ראש, וגם על כך רמזת. אנחנו יכולים להתווכח על מה המשמעות של לשמור, ולעשות ולקיים, כלומר, מהו אורח החיים המחייב, הן מבחינה ציבורית ולפעמים גם מבחינה פרטית. אבל אין מחלוקת שללמוד יהדות, להכיר יהדות, ללמוד יותר תנ"ך, ללמוד יותר תורה שבעל-פה, ללמוד יותר ראשונים, ללמוד יותר אחרונים – זהו דבר שהוא בקונסנזוס רחב מאוד. ולצערנו היום שכבות גיל שלמות בחינוך הממלכתי פטורות בכלל מלימוד תנ"ך. אין חובה של תורה שבעל-פה אלא בחינוך הממלכתי-דתי.
+
+ולכן, מיום כזה צריכה לצאת קריאה גדולה לשר החינוך, שמקדם מאוד את לימודי היהדות ולימודי הציונות. באמת הוא עושה דברים חשובים מאוד, וחשוב לומר ביום כזה תודה והוקרה לשר גדעון סער. אבל יחד עם זה, "אין מזרזין אלא למזורזין", לומר לממשלת ישראל: עוד ועוד לימודי יהדות. ככל שילמדו יותר נדע יותר, נהיה קרובים לזהות היהודית, ולפחות נדע לנהל ויכוחים בשפה היהודית. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך. ואני מבקש להזמין את השר לשירותי הדת, את יעקב מרגי, לענות להצעות לסדר-היום. 
+
+האמת היא, אולי גם זאת הזדמנות קצת להסביר את הוויכוחים שהיו אתמול. אני חושב שככל שלא נגיע לקרע בעם – ייטב.
+
+
+ לא יהיה קרע בעם.
+
+
+ אני יודע שאתה אדם מאוד פתוח. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, יום הזהות היהודית בכנסת. הזהות היהודית הינה ייחודית ואין לה מקבילה בעולם כולו. קשה מאוד ואף בלתי אפשרי לתפוס את העם היהודי במושגי הלאומיות המקובלת. למשל, אוכלוסיית צרפת מורכבת מתושבי צרפת הדוברים את השפה ומזדהים עם התרבות הצרפתית. אך צרפתי שסבו היגר מצרפת לאמריקה ומעולם לא ביקר בצרפת, לא דובר את השפה ולא מכיר את תרבותה, לא יוכל להיחשב צרפתי אלא אמריקני לכל דבר. רק בעם היה��די יכול להתקיים מצב משונה – שאנשים שמתגוררים בארצות שונות, דוברים שפות שונות וחיים על-פי נוהגי תרבות שונים בתכלית זה מזה, נחשבים כולם, למרות הכול, בני עם אחד.
+
+העם היהודי חצוי, לכאורה, לפלגים ולמחנות שונים ומנוגדים. ובכל זאת, קיים משהו עמוק שקושר את כל בני העם היהודי. גם יהודים החיים בתפוצות נחשבים בני עם אחד. וכאן אצלנו במדינה, לשאלה מהי הזהות היהודית קיימות תשובות שונות מאדם אחד למשנהו. תאמרו שבני העם היהודי שייכים לגזע אחד – אין זה נכון, שכן במשך הדורות הצטרפו לעם היהודי על-ידי גיור כהלכה בני כל הגזעים והאומות והם נחשבים יהודים לכל דבר. אם כן, אולי אפשר להגדיר את כל היהודים בני אותה דת? אף זו אינה הגדרה נכונה, שהרי מי שאינו דתי ואינו מקיים לחלוטין את מצוות התורה, הוא עדיין נחשב יהודי. ואף מי שחס ושלום המיר את דתו נחשב יהודי מומר, ואין הוא נזקק לשום טקס של גיור כדי לשוב ליהדותו.
+
+ נשאלת השאלה מהי למעשה הנקודה שקושרת את כל בני העם היהודי. אכן הזהות היהודית היא ייחודית ואין לה מקבילה בעולם. בבסיסה לא עומדים הלאום, הגזע, הדת. הזהות היהודית נובעת מהנשמה המיוחדת שהורישו לנו אבותינו אברהם, יצחק ויעקב ומהברית שנכרתה עמנו כשעמדנו למרגלות הר-סיני וקיבלנו את התורה, ואנחנו בערבו של חג מתן תורה.
+
+ במעמד הר-סיני נכרתה ברית מיוחדת במינה בין הקדוש-ברוך-הוא לבין העם היהודי. הבורא בחר בנו מכל העמים וקבע לנו ייעוד של ממלכת כוהנים וגוי קדוש. מאתנו יש דרישות אחרות, לכן אנו שונים מכל העמים. ושם עמדנו כאיש אחד בלב אחד, כפי שכתוב: "כי את אשר ישנו פה עמנו עֹמֵד היום – – – ואת אשר איננו פה עמנו היום". כולם עמדו באותה ברית במעמד הר-סיני. היהודי הוא יהודי משום שהמהות הפנימית-נשמתית שלו היא יהודית. עצם עובדת היות אדם יהודי אינה קשורה במעשיו, בשפתו, במקום מגוריו או בתרבותו, אלא מעצם לידתו הוא נושא את "הנקודה היהודית", הנשמה היהודית, והוא חלק בלתי נפרד מהעם היהודי. ומעבר לכך, הקדוש-ברוך-הוא העניק גם לגרים את הזכות להצטרף לברית הזו על-ידי גיור כהלכה. 
+
+ כיום, בשנת 2012, התשובה לשאלת הזהות היהודית סבוכה בשל המתחים בחברה הישראלית, הנמצאים לאחרונה במרכז הדיון הציבורי, על רקע חוקים וסוגיות אקטואליות שונות. החברה שלנו אומנם רבת תגים ותווים, אנו נוטים לתייג ולסווג בודדים וקבוצות, אך הנקודה המרכזית היהודית שבנו חזקה מכול. יכול שניתן לבדוק זאת באופן מדעי, אך בפרקטיקה אומר לכם שהמציאות חזקה מכול. 
+
+ואני אומר לכם מחוויה אישית, התנסות אישית. אתה יכול לטייל ברחבי ארצות-הברית ולראות בקניונים, אדוני היושב-ראש, או במרכזי הקניות מאות ואלפים – ואף יותר – של סינים או קבוצות מהגרים אחרות. ואתה לא נתקל בסיני שמתלהב כשהוא רואה סיני אחר. לעומת זאת, הסתובבתי בקניונים במסגרת פעילות של זהות יהודית בקמפוסים או בקרב ישראלים יורדים, ואתה מסתובב במרכזי הקניות וכבר בדקות הראשונות פונים אליך ישראלים או יהודים בחיוך מלבב ובהתעניינות – ממתי אתה כאן? לכמה זמן באת? 
+
+ לצערנו הרב, מה שהיה ברור ומובן מאליו מאוד באלפיים שנות גלות – מהי הזהות היהודית – כאן בציון, בארץ-ישראל ובמדינתו של העם היהודי, שאלה זו של הזהות היהודית מקבלת פרשנות לעתים פוליטית, או הסבר לפי אג'נדה כזו או אחרת. שנים רבות מערכות החינוך הממלכתי בישראל הלכו והתרחקו מתכנים בעלי זהות יהודית וקידשו את הממלכתיות החילונית. היום, לאחר 64 שנים של קיומה של המדינה הריבונית, עם ממשלה יהודית ריבונית, היום כולם מרגישים את החסר בערכים יהודיים. הצבא, שהוא בלב הקונסנזוס הישראלי, נתקל בתופעות קשות, שחיילים מגיעים לכור ההיתוך הישראלי ללא מושגים בסיסיים ביהדות. 
+
+ אנו נוטים לשתות בשקיקה את תרבותם של העמים, תוך הפניית עורף למה שמאחד אותנו כעם – הזהות היהודית. איזה נזק היה קורה לדורות הרבים שהתחנכו במערכת החינוך הישראלית לאורך השנים, אם היו זוכים ללמוד פרקי אבות או מספר רב של מושגים יהודיים או את ההיסטוריה של העם היהודי לדורותיו, על סופריו ועל משורריו, על גאוניו ועל מדעניו, ועל גדולי הרבנים שהיו גם משוררים, גם פילוסופים, גם אסטרולוגים וגם רופאים דגולים; התנ"ך, ספר הספרים. סך הכול, ההיסטוריה של העם היהודי. 
+
+ אני רוצה לברך את שר החינוך גדעון סער – ולהצטרף לברכות שאמר חברנו זבולון אורלב – שלאחרונה מעודד את הסיורים בקברי האבות, שמחזק את המורשת, וכן את הלימוד במשנה בפרקי אבות. לאחרונה הוא הנהיג לימוד משניות, פרקי אבות. מהי המשנה, פרקי אבות, שכל כולה מידות ודרך ארץ, ערכים יהודיים – אותה משנה שמלמדת אותנו כאן, ונאה לומר את זה כאן, מהפודיום: "הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו". 
+
+ רבותי, ללמד זהות יהודית מהי, זה לא חזרה בתשובה. אל פחד. אל תחששו. לימוד זהות יהודית וערכים יהודיים זה המתכון שבשלו שרד עמנו לאורך שנים בגלות. וכל מי שמנסה לפגוע בזהות היהודית יזכור שבכור ההיתוך יש את הליבה של הכור, הרותחת. ומסביב הליבה יש תהליכים. ושלא יתבלבלו ויחשבו שהתהליכים הם הליבה, כי בהיעדר הליבה גם התהליכים לא יהיו. לכן, כולנו יחד, על כל גוונינו, על כל השוני בגישה, ניתן דגשים לזהות היהודית בליבה, על מנת שזו תחזיק את כל התהליכים ואת כל הסוגים בעם ובחברה היהודית והישראלית. 
+
+ ואני מודה מאוד ליוזמים, לחבר הכנסת זבולון אורלב ולנשיאות הכנסת שמעלה את הנושא הזה על סדר-היום לרגל יום הזהות היהודית. הלוואי שהיינו מקדישים דיונים ומשאבים בנושא ההידברות בחברה הישראלית, הורדת המחיצות בחברה הישראלית, הורדת התגיות והתוויות בחברה הישראלית, ולהשקיע יותר באהבת חינם, ולהתמרכז במה שמחזק אותנו, כולנו כאן כאחד – הזהות היהודית. 
+
+אני רוצה רק להודיע לחברי הבית, המשרד שלנו בשנים האחרונות עושה פעילות מעולה – ממש, לעקוב אחרי הפעילות – באמצעות ההסתדרות הציונית בגולה, בקמפוסים בקרב יהודים שלא ידעו מה זה – הם יהודים, אבל לא יודעים מה זה זהות יהודית – בקרב ישראלים יורדים, קהילות של ישראלים יורדים. והפעילות שם היא אדירה, היא מתקבלת בתמימות, ללא תוויות, ללא תגיות. לא בודקים אותך מי אתה – ספרדי, אשכנזי, ש"סניק, מפד"לניק, ליכוד. לא בודקים. שם אתה מתקבל ללא תוויות. אם שם אפשרי, גם פה בחברה הישראלית אפשר להתאחד סביב כור ההיתוך הזה. הזהות היהודית היא שתחזיק אותנו גם לעתיד לבוא. תודה. 
+
+
+ אדוני השר, אני רוצה להגיד לך שאני חושב שהנושא של הנחלת הזהות היהודית בחוץ-לארץ, זה דבר שיביא בסופו של דבר למניעת ההתבוללות. מי שלא מבין שהעם היהודי היום בגלות נמצא בסכנה קיומית כתוצאה מההתבוללות – – –
+
+
+ לזה כיוונתי כשאמרתי ליבה ותהליכים. 
+
+
+ אני חושב שהדבר הזה הוא דבר חיוני. אני מברך אותך על כך. תגבירו את הפעילויות, זה דבר חיוני וחשוב. אתה יודע, אני אומר שבישראל, למרות שאנחנו מתווכחים, בסופו של דבר כולנו נישאר יהודים. לא יהיה כל כך פשוט להתבולל. אבל בחוץ-לארץ – אני אומר לך כמי שחווה חוויית גלות – זה מאוד קל. בוודאי ובוודאי כשמדובר בעולם המודרני, בחיים המודרניים. אני חושב שכל פעילות וחיזוק של הזהות היהודית שלנו, שאתם תעשו בקהילות קטנות – בקהילות מבודדות בעיקר – כן תצילו נפשות. 
+
+ לכן, אנחנו נרשום את הודעת השר. 
+
+
+ – – – הצעה אחרת – – –
+
+
+ בבקשה, אדוני, הצעה אחרת לחבר הכנסת נסים זאב. אדוני, אתה רוצה להעביר את הנושא לוועדת החינוך או שאתה רוצה שנסתפק בהודעתך? 
+
+
+ אנחנו מסתפקים בהודעת השר. 
+
+
+ בבקשה. בבקשה, בואו נשמע מה הצעתו של – – –
+
+
+ בינתיים הוא כבר עלה – – –
+
+
+ תראה, אני אגיד ככה, אם הם מסתפקים בהודעת השר אין צורך שאתה תדבר, ולמרות זאת אני נותן לך לדבר. 
+
+
+צריך לנעול את המליאה. 
+
+
+ מאה אחוז. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ המן אמר: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". עם ישראל במשך אלפיים שנות גלות – מה ששמר על הזהות היהודית שלו זה האמונה, זה התפילות. 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אם מישהו חושב שאפשר להשאיר את התרבות היהודית בלי לגשר עם הנושא הדתי, הוא פשוט חי באספמיה. הוא לא מבין. אני מסכים – סיורים, כמו שאמר השר, ששר החינוך מקיים בכותל, או בחברון, או בעיר-דוד, זה דבר טוב. אבל צריך שיהיו לזה תכנים, צריך לזה בסיס. והבסיס היהודי, אדוני היושב-ראש, צריכים להחדיר לנוער שלנו – שלא מבין אפילו מה זכותנו על ארץ-ישראל פה, הם לא מבינים למה אנחנו פה, מאיזה כוח עם ישראל נמצא פה – וזה השורשים, זה היסודות שלנו. 
+
+ואני מקווה שלא צריכים כל כך לפחד מהחרדים או מהדתיים הלאומיים. צריכים להכניס יותר מודעות יהודית בכל בתי-הספר, בפרט בבתי-הספר החילוניים, שירגישו שהם חלק מהעם היהודי ולא רק ישראלים. 
+
+
+ אתה רואה, אני מסכים אתך על כל מלה. אדוני השר, אנחנו מודים לך גם על הזמן הארוך שישבת, אתה היית השר התורן, והשבת לנו בסוף. 
+
+ אכן, רבותי, כבוד השר, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ב' בסיוון התשע"ב, 23 במאי 2012, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 18:50.
+