diff --git "a/126564/raw.transcript.txt" "b/126564/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/126564/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,763 @@
+נאומים בני דקה 4
+בועז טופורובסקי (יש עתיד): 4
+מירב כהן (יש עתיד): 5
+עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 5
+צגה מלקו (הליכוד): 6
+אבי מעוז (נעם): 6
+משה סולומון (הציונות הדתית): 7
+מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): 8
+יסמין פרידמן (יש עתיד): 8
+סימון דוידסון (יש עתיד): 9
+ציון יום שורדי טבח 7 באוקטובר 9
+היו"ר אמיר אוחנה: 9
+קארין אלהרר (יש עתיד): 10
+משה סולומון (הציונות הדתית): 11
+בועז ביסמוט (הליכוד): 13
+נעמה לזימי (העבודה): 15
+יוסף טייב (ש"ס): 17
+יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 18
+אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 20
+שרון ניר (ישראל ביתנו): 22
+עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 23
+אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 27
+שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 28
+אבי מעוז (נעם): 30
+השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: 31
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 33
+סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 33
+הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 33
+סימון מושיאשוילי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): 34
+השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 36
+מיקי לוי (יש עתיד): 40
+ולדימיר בליאק (יש עתיד): 41
+טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 42
+הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024 44
+יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): 44
+הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ-7 באוקטובר), התשפ"ד–2024 47
+קארין אלהרר (יש עתיד): 47
+אליהו רביבו (הליכוד): 48
+לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 50
+צגה מלקו (הליכוד): 51
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 54
+סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 54
+אלמוג כהן (עוצמה יהודית): 20
+שרון ניר (ישראל ביתנו): 22
+עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): 23
+אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): 27
+שרן מרים השכל (הימין הממלכתי): 28
+אבי מעוז (נעם): 30
+השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: 31
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 33
+סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 33
+הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 33
+סימון מושיאשוילי (בשם הוועדה לביטחון לאומי): 34
+השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש: 36
+מיקי לוי (יש עתיד): 40
+ולדימיר בליאק (יש עתיד): 41
+טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): 42
+הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024 44
+יונתן מישרקי (יו"ר ועדת הבריאות): 44
+הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ-7 באוקטובר), התשפ"ד–2024 47
+קארין אלהרר (יש עתיד): 47
+אליהו רביבו (הליכוד): 48
+לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): 50
+צגה מלקו (הליכוד): 51
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 54
+סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 54
+
+ 
+
+
+ חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי י"ג באייר התשפ"ד, 21 במאי 2024. 
+
+ הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את רשימת הדוברים, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת והשר, ביום שלישי 14 במאי נהרגה פעוטה בת שנתיים בתאונת טרקטורון כאשר נפלה ממנו בעת הנסיעה; בהמשך אותו היום נהרגה רוכבת אופניים בשנות החמישים לחייה כאשר רכב פרטי פגע בה וגרם למותה. ביום רביעי 15 במאי נהרג נהג אוטובוס בתאונה קשה במעורבות אוטובוס נוסף בתל אביב. ביום שישי 17 במאי נהרג שוהם יהודה מלאכי, בן 25 מאשדוד, לאחר שהיה מעורב בתאונה במעורבות משאית בכביש 444. בהמשך אותו היום נהרג נהג טרקטור בשנות העשרים לחייו לאחר שאיבד שליטה בנסיעה בשטח והתהפך. ביום שבת 18 במאי נהרג רוכב האופנוע יוסף עבאס, בן 27, תושב יאנוח-ג'ת, בתאונה קטלנית בכביש 70 – הוא נפצע קשה ומותו נקבע כמה שעות לאחר מכן; כמה שעות לאחר מכן גם נהרגה אישה בת 76 בתאונה קטלנית סמוך לצומת מחצבה, שבה נפצעו עוד שלושה אנשים; עוד באותו היום נהרג רוכב אופנוע בן 24 בתאונה קטלנית ליד רהט. ביום ראשון 19 במאי נהרג רוכב אופנוע בן 18 בתאונה קטלנית סמוך למודיעין; בהמשך אותו היום נהרג רב-סמל במילואים עומר קביליו, בן 22 מפתח תקווה – עומר נהרג בשעה שהגן על עם ישראל, והוא היה בדרכו לפעילות מבצעית בצפון הארץ; עוד באותו היום נהרג גבר בשנות הארבעים לחייו בתאונה קטלנית, לאחר שהתנגש חזיתית עם רכב נוסף על כביש 25. היום, 21 במאי, נהרג הולך רגל בן 79 לאחר שרכב פרטי פגע בו בהרצליה, פצע אותו, והיום נקבע מותו.
+
+זה שבוע מדמם עם 13 הרוגים; 168 הרוגים מתחילת השנה. אני אומר כאן, שלא יהיה ספק: ממשלת ישראל יודעת, מודעת לזה, לא עונה לפניות, לא עושה את מה שצריך לעשות, מקצצת בתקציבים. שוטרים שבאו לוועדה שאני עומד בראשה אמרו שזה פשוט מזל רע. יש היום פחות ניידות ממה שהיה אמור להיות ב-2002, והיום אנחנו ב-2024. החינוך התעבורתי קוצץ, ואנשים ממשיכים למות בכבישים סתם. 
+
+ חברים וחברות, יש אחראים, יש אשמים. אנשים צריכים להיות בכלא על השערורייה הזאת, ובינתיים משפחות שלמות סובלות לכל החיים מזה שהאנשים היקרים שלהן מתים בדרכים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. חברת הכנסת מירב כהן, ואחריה – חבר הכנסת עופר כסיף. 
+
+
+ "אם קורה לי משהו, היה לי טוב בחיים. אהבתי הרבה. הרבה ברכות היו לי. מקלפים נוראיים היו לי חיים יפים". ב-7 באוקטובר סופי ברזון מקאי, אומנית ואוצרת, תושבת קיבוץ בארי, כבר נפרדה מהחיים בפוסטים בפייסבוק. השעות הרבות שחלפו מבלי שכוחות הביטחון הגיעו, ההודעות של החברים והשכנים בקיבוץ, הקולות, הריחות, הובילו אותה להבנה שאולי זהו זה. היא מספרת: חנוקים מחום, בלי אוויר, אין חמצן לנשום. החלל אטום. פחדנו שהתינוקות יבכו וימצאו אותנו. 
+
+ 20 שעות אחרי שהמתקפה החלה היא חולצה יחד עם משפחתה מהקיבוץ, מנסה להסתיר מהילדים את הגופות הרבות שהיו פזורות בחוץ. סופי, שעוד לפני השבת השחורה והפינוי עסקה באומנות – היא עסקה בעיקר בדימויים של הבית – אמרה, ואלו מילים חזקות: אנחנו נקום מזה, נשקם את הבתים ואת הקהילות שלנו, נתקע שם את דגל ישראל ונישאר שם. סופי, את השראה לכולנו. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חברת הכנסת צגה מלקו. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הוא לא אחראי – הכול זה אחרים. כולם אשמים חוץ ממנו. מחפשים אותו על לא עוול בכפו, והכול משנאה עיוורת. הוא מושמץ סתם ומדביקים לו האשמות שווא רק כי לא מוצאים דרך אחרת להיפטר ממנו. מערכת החוק ואכיפתו רודפת אותו ללא סיבה, כי הרי אין כלום. כולם חברו לאויבי ישראל ולאנטישמים כנגדו וכנגד ישראל כולה, שהרי הוא זה המדינה והמדינה זה הוא. 
+
+על דברי ההבל האלו חתמו למעשה אתמול 106 חברי כנסת, לרבות מי שמתיימר להוות חלופה לממשלת הזוועות, שהרי ההתמסכנות הפתטית של נתניהו וחסידיו כלפי כתבי האישום נגדו בתוך ישראל אינה שונה מהותית מהתקרבנותם ומדמעות התנין שלהם אל מול הצהרת התובע הראשי בהאג. אחלה אופוזיציה. רציונלית, ליברלית, ובעיקר עקבית. 
+
+
+ תודה רבה. חב��ת הכנסת צגה מלקו, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אתם זוכרים את היימנוט קסאו, הילדה בת התשע שנעדרה מהמקום הבטוח שהיא גרה בו, במרכז קליטה? כבר 85 יום אף אחד לא מוצא אותה. לא רק שלא מצאו אותה – אף אחד לא מדבר עליה. היא כבר נשכחה. היימנוט קסאו, מלפני שלושה שבועות היא כבר לא בת תשע, היא בת עשר. תקשיבו לזה, בת תשע נעלמה, ועכשיו אנחנו התחלנו לדבר על כמה ימים לא מצאו אותה. תזכרו את זה: במדינה נורמלית התמונה של היימנוט קסאו הייתה צריכה להיות על מסך הטלוויזיה בכל מקום, בכל פינה, כי זאת ילדה. אי-אפשר לחשוד בה במשהו אחר. אבל מה, היימנוט קסאו שייכת לאוכלוסייה מוחלשת, לאוכלוסייה שאין לה אמצעים, לאוכלוסייה שאין לה חברים, לאוכלוסייה שאין אנשים שיכולים לדאוג לה. תחשבו על זה. כולנו צריכים לחשוב. היא הייתה יכולה להיות הבת שלנו, האחיינית שלנו והנכדה שלנו. זה כל כך כואב. אף אחד לא מדבר עליה. 
+
+ כולי תקווה שבקרוב נמצא אותה, נדבר עליה ונחגוג איתה ביחד, אבל לפי מה שאנחנו רואים, אף אחד לא זוכר אותה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת משה סולומון.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 106, והפעם על גורם אחר. שוב ושוב אנחנו שומעים על כך שלאחר המלחמה חייב להיות גורם אחר כלשהו שיהיה בעל הבית ברצועת עזה, והעיקר שהרצועה לא תהיה, חלילה, באחריות ישראלית – הנדסת תודעה על מלא, שבונה על הזיכרון הקצר. איזה גורם זר יגן על אזרחי מדינת ישראל ותושבי הדרום? הרשות, תומכת הטרור, שמממנת את הטרור ומחנכת לטרור? הבלתי-מעורבים, שחגגו בצהלות את תוצאות המתקפה ושיתפו פעולה עם ההתעללות באחינו ואחיותינו? אולי יוניפי"ל, שלא מנעה את התבססות החיזבאללה בגבול הצפון?
+
+על ההזיות הללו שילמנו כבר בנהרות של דם בעקבות הסכמי אוסלו, הבריחה מלבנון וההתנתקות. יש רק גורם אחד בעולם שיהיה מוכן לעשות הכול במסירות נפש למען ביטחון ישראל, ואלו חיילי צה"ל ואנשי מערכות הביטחון של מדינת ישראל. אני ממליץ לעצמנו להתחיל ללמוד מהעבר ולהפסיק לשגות באשליות. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת משה סולומון, ואחריו – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. שוב אני עומד כאן ומזכיר את אחד מאותם 26 גיבורים בני הקהילה האתיופית, שמקריבה במלחמה הזו מחיר כבד. ואני אומר שוב, כמעט 5% מסך הנופלים – זה עלה מפעמים קודמות – הינם בני הקהילה, יותר מפי שניים מיחסה החלקי באוכלוסייה. היום אני רוצה להזכיר את דניאל קסאו זגיה, אחד מ-21 הנופלים באסון קריסת המבנים ברצועת עזה, בן 37 בנופלו. דניאל הותיר אחריו את אשתו אנגואץ ושני ילדיו, איתן בן החמש וליו בת השנתיים. דניאל סיים תיכון בכפר חסידים והתגייס לגבעתי, ושם שירת שלוש שנים כלוחם. בתום שירותו סיים בהצטיינות תואר בהנדסת חשמל בטכניון ועבד בחברת ABS. ב-8 באוקטובר הוא היה בין המגויסים הראשונים כלוחם מילואים בגבעתי. לכל מי שמדבר על הקהילה כעולים, תראו את דניאל – תראו את ההשתלבות בחברה הישראלית: הייטק, מילואים, איש משפחה. לב החברה הישראלית. מה שאנחנו כקהילה מבקשים זה יחס הוגן, יחס שווה, בדיוק כמו החוק שאני מעלה מחר במליאה.
+
+במשפחתו של דניאל סיפרו שהיה אדם שכולם אהבו. תמיד נתן דוגמה טובה לאחים הקטנים שלו. אושר אחיו סיפר שהוא היה מנהיג מלידה והיו בו כל התכונות הטובות, ובהן יושר וכבוד. הוא תמיד התגייס לעזור לזולת. דניאל היה ציוני בנשמתו תמיד, ותמיד דיבר על הארץ הנפלאה הזאת. "בזכות הדוגמה האישית שלו, כולנו רצינו ללמוד כמוהו, והשקענו בלימודים. הוא פשוט הכניס בנו מוטיבציה אדירה להצליח בחיים. תמיד כיוון אותנו להיות מוצלחים כמה שיותר". יהי זכרו ברוך.
+
+
+ אמן. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, ואחריה – חברת הכנסת יסמין פרידמן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אביבה סלע, בת 97 מקיבוץ בארי – אביבה ניצלה בשבת השחורה כנגד כל הסיכויים. המחבלים הארורים הפכו את מרפסת וחצר ביתה של אביבה בקיבוץ למרכז הפעילות שלהם. בתה אורית, חתנה רפי, וגרייסי המטפלת המסורה שלה, נרצחו. נכדה, איתי סבירסקי, נחטף לעזה ונרצח בשבי. אבל אביבה, בת 97, הצליחה להימלט. מאותה שבת איומה אביבה זוכרת מעט מאוד. היא לא זוכרת מה קרה למטפלת שלה, ולא זוכרת את השכנה הפצועה, שהובאה לחצר הבית ושאביבה דיברה איתה כדי שתישאר בהכרה. אבל דבר אחד היא זוכרת היטב: את ההחלטה שלה להימלט מהתופת. גיבורה בת 97 – בלי משקפיים, בלי מכשיר שמיעה, יצאה לבדה, לאיטה, עם ההליכון, לכיוון מגרש החניה, כשסביבה הלחימה בשיאה, והיא במעין בועה של דממה, ועלתה לטרמפ שהוציא אותה מן הקיבוץ. אביבה סלע, גיבורה אמיתית.
+
+
+ זה מחבר אותנו לנושא הבא שיעמוד על סדר-היום. חברת הכנסת יסמין פרידמן, ואחריה – אחרון הדוברים, חבר הכנסת סימון דוידסון.
+
+
+ מכיוון שזה יום מיוחד היום, אנחנו קוראים כמה דברים. אני רוצה להקדיש את הדקה הזאת לסיפור של עמליה ומיכאל, רק בני תשע ושש, שנאלצו להסתתר לבדם בארון במשך 14 שעות. 14 שעות של פחד מטורף, לאחר שראו בבוקר, בבוקר 7 באוקטובר, את הוריהם נרצחים אל מול עיניהם, ובטוחים שרצחו גם את אחותם הקטנה בת השלוש אביגיל. מה עובר על נפשם של ילדים בגיל הזה? מי תיאר לעצמו שבשנת 2023 נשמע סיפורים על ילדים שמתחבאים בארון? זכיתי להכיר את אבא שלהם, רועי עידן – אדם לבבי, חייכן, מקצועי. וגם על רגעיו האחרונים אני חושבת המון – האימה. האימה לרוץ מהר להגן על הילדים, וההבנה שכנראה לא תספיק. אני שולחת חיזוקים וחיבוק ענק למשפחה המורחבת, ששלושתם חלק ממנה היום, מתפללת שלא תדעו עוד דקת פחד אחת לעולמים.
+
+
+ אמן ואמן. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. בבוקר שבת התקשרה רחל אדרי לבנה השוטר אביתר, וסיפרה לו על ירי ששמעה סמוך לבית. לאחר מכן הבין אביתר שהירי מתרחש ממש בתוך בית הוריו באופקים, ושם פגש במחבלים, שאימו הציעה להם קפה ועוגיות והצליחה להערים עליהם. "אחד מהחוטפים החזיק רימון עם נצרה פתוחה מעל ראשה של אימי", אומר אביתר. הוא סרטט לכוחות הימ"מ את הבית לפני שהוריו חולצו תחת אש. רחל אדרי הגיבורה סחפה אחריה את הרשתות כשסיפרה בריאיון על האוכל שהציעה למחבלים שהשתלטו על ביתה באופקים בזמן שהיא ובעלה הוחזקו כבני ערובה בידי חמישה מחבלים, בשעה שהיו בידי מחבלי החמאס. הבן שלהם אביתר פקד מתחנת המשטרה בשדרות, הגיע עד פתח הבית וראה כיצד מחבל מחזיק רימון צמוד לאימו ומעבירו מיד ליד בחיוך. רק בלילה הכוחות חילצו את הוריו, לאחר שאמר להם שאם הם צריכים לירות בהם כדי להציל את עצמם, שיעשו זאת. אדרי סיפר כי אימו התקשרה אליו בבוקר שבת וסיפרה לו על הירי. זמן קצר לאחר מכן הוא כבר היה בדרכו למקום, עובר ליד גופות, ומבין שהאירוע מתרחש ממש בתוך הבית שלו. גיבורה אמיתית.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום: ציון יום שורדי טבח 7 באוקטובר. ט��ם אזמין את יוזמת היום המיוחד, חברת הכנסת קארין אלהרר, אני אבקש לשאת דברים בעצמי.
+
+ב-7 באוקטובר אלפי מחבלים של ארגוני הטרור ברצועת עזה, ואחריהם גם תושבי הרצועה, פרצו את גבולות המדינה, רצחו, אנסו, פצעו, שרפו וחטפו אנשים חפים מפשע. הם נכנסו לקיבוצים, למושבים ולערי ישראל, לבסיסי צה"ל ולמתחמים של מסיבות הטבע שנערכו באזור. המקום הבטוח של אלפי אזרחים בביתם חולל והפך לשטח אש. רחבות הריקודים שבהן אלפי צעירים חגגו את החיים ואת החופש הפכו לזירות מלחמה. חיים של רבים אבדו. רבים הצליחו לשרוד. 
+
+היום הכנסת מקיימת יום מיוחד עבור אלה ששרדו את התופת, אם בזכות תושייתם ואומץ ליבם שלהם, של חבריהם ושל בני משפחותיהם, ואם בזכות גבורתם והקרבתם של חיילי צה"ל, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, הרבש"צים וכיתות הכוננות, וגם ישראלים רבים, אזרחים, שפעלו על מנת להציל חיים במאבק להדוף את המרצחים.
+
+ סיפורים יוצאי דופן ועדויות שאנחנו מגלים עוד ועוד כמותם ילוו את מדינת ישראל עוד דורות רבים קדימה ויירשמו בדברי הימים של העם היהודי. ההיסטוריה של עמנו גדושה לעייפה בפרעות, פוגרומים, רדיפות, וכמובן השואה. אך לא רק שעמנו שרד, הוא ידע בשעת האמת להתאחד – יהודי כל העולם – וכך גם התחזק ושגשג, התלכד ונלחם, וגם ניצח. קיומה של מדינת ישראל הוא ההוכחה לכך. ההמנון הלאומי שלנו, ולא בכדי, הוא "התקווה". גם בזמנים קשים לא איבדנו את התקווה לימים טובים יותר. את הייאוש המרנו לתושייה, את היגון – ליוזמה, ואת החורבן – לתקומה.
+
+רב-טוראית אורי מגידיש נחטפה ממוצב נחל עוז שבו שירתה כתצפיתנית. היא חולצה מהשבי במבצע משולב של צה"ל והשב"כ 24 ימים לאחר שנחטפה. אורי מעידה שלמרות הכאב, הבדידות והפחד שהיא הרגישה בשבי, עמדה לצידה התקווה. בפברואר אורי עלתה שוב על מדים וחזרה לשרת את צבא ההגנה לישראל באגף המודיעין. 
+
+ מאז האסון הכנסת התגייסה אף היא על מנת לתמוך באזרחי ישראל שנפגעו באופן ישיר ועקיף מהטבח. התמיכה הזאת תימשך כדי שהשורדים, כמו המדינה והעם, לא רק ישרדו אלא גם יתחזקו, יפרחו וישגשגו; כדי שהתקווה שלהם תתממש.
+
+אני מתכבד להזמין כעת את חברת הכנסת קארין אלהרר, שיזמה את היום המיוחד הזה, לשאת את דבריה. עד חמש דקות, גברתי, לרשותך.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין אזרח במדינת ישראל שיאמר ש-7 באוקטובר לא שינה בו משהו. עבור השורדים שחיים, מאותו יום ארור החיים השתנו מקצה לקצה. עבור חלקם הזמן עצר מלכת. על המחוקק והממשלה לזכור ולפעול עבור כל אלה שנותרו, שניצלו, מציפורני מחבלי החמאס, כל מי ששרדו את הטבח; אלו שחיים בינינו וחוו את התופת על בשרם, וגם אלו שסוחבים את אשמת היותם ניצולים, שמתמודדים מדי יום עם האובדן והשכול; אלה שלא ישנים בלילה מהייסורים הקשים שהזיכרונות של אותה שבת שחורה נצרבו בהם; אלה שהפכו לגיבורים בעל כורחם, וככל שהזמן חלף, אחרי התהילה של אותו רגע, זה דוהה; אלה שהקהילה שלהם נסדקה, שעדיין לא חזרו הביתה. 
+
+הזוועות האלה התרחשו כמעט בכל מקום ביישובי הדרום: בבתי המשפחות בקיבוצים, במסיבות בחורשת רעים, במוצבים, בבסיסי צה"ל, בערים ואפילו בדרכים. המחבלים המתועבים לא פסחו על פעוטות, על חיילות, חיילים, קשישים, אימהות, נערים, אבות. ונזכור גם את אותם גיבורים שפשוט קפצו למכוניות שלהם כדי לנסות להציל, כדי לסייע. חלק מהשורדים ראו ושמעו הכול. הם נאבקו לא רק על חייהם אלא גם על אלה שרצו ל��ציל, על חיי קרוביהם, והרגישו פחד. פחד מוות ממש. 
+
+המדינה, זה שהיא לא הייתה שם זה נאמר, אבל היא צריכה להיות עכשיו – לסייע להם, להיות שם עבורם בכל היבט. היום התקיימו דיונים בהמון ועדות בכנסת. הדיונים היו מאוד מקיפים, עם מינהלת תקומה, עם משרד החינוך, דיונים בוועדה לקידום מעמד האישה, דיונים לשורדים ולמשפחות שכולות מהנובה. כל הדבר הזה צריך לקבל מענה אמיתי. אנחנו שמונה חודשים אחרי, ועדיין יש חוסרים. היום הזה, שאנחנו מציינים אותו, הוא לא רק כדי לציין, כי אני אומרת לכם שהניצולים חיים את אותו יום מ-7 באוקטובר ועד היום. התפקיד שלנו, של הבית הזה, הוא לסייע. הוא לתת מענה, הוא לנסות ולדאוג בכל כלי שיש לנו לתת את אותה תקווה שדיברת עליה אתה, היושב-ראש. 
+
+ואני רוצה בסיום הדברים שלי להודות לך, אדוני היושב-ראש, שאישרת את קיום היום המיוחד הזה; ליושבי-ראש הוועדות, שנרתמו וקיימו דיונים משמעותיים בנושא; לחברי הכנסת, גם אלה שהשתתפו בדיונים וגם אלה שהקריאו עדויות של שורדים. אומנם, אמרנו: זה יום מיוחד, אבל יש לנו חובה מוסרית לא רק לדון אלא לעשות. ולעשות עד שנגיע ליום שבו נדע שכל אחד ואחת מן השורדים ומהמשפחות השכולות יקבלו את המענים שמותאמים להם. תודה רבה.
+
+
+תודה לך, חברת הכנסת אלהרר. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת משה סולומון. אני מקדים את תורך בשל סיבות אישיות שביקשת. בבקשה. אני מבין שתיאלץ לעזוב אותנו לאחר מכן, מאה אחוז. בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשותך.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, ציון יום שורדי טבח 7 באוקטובר הוא הניצחון שלנו. אבקש לספר על משפחת שינדלר, סיפור אחד מני רבים. הסיפור של משפחת שינדלר מכרם שלום הוא סיפור גבורה. סיפור המספר לא רק את גבורת המשפחה, ולא רק את סיפור 7 באוקטובר, זה סיפור על החיים כאן, במדינת ישראל. סיפור השוזר גבורה, אחדות, הקרבה וזיכרון.
+
+בשעה 06:30 התחילה האזעקה הראשונה בשמחת תורה. משפחת שינדלר נכנסה לממ"ד במחשבה שהינה מתחיל עוד סבב ירי רקטות ופינוי. אלא שאז הם שמעו את המחבלים הארורים מסתובבים אצלם בבית, ממש מעבר לדלת הממ"ד. המחבלים אמרו בעברית כי הם חיילי צה"ל, אך עמיחי ענה להם בערבית שיסתלקו או שהוא יהרוג אותם. כשהבינו המחבלים כי עמיחי לא יפתח את דלת הממ"ד, חיברו המחבלים מטען חבלה לדלת. פתאום נשמע פיצוץ אדיר. "הייתי בטוחה שכולנו ניהרג. עמיחי, שהחזיק עדיין את הדלת, ספג רסיסים רבים. מההדף הוא נחבל בראשו מהקיר, שחלקו קרס עליו, צנח על המיטה שבממ"ד ושבר אותה", מתארת אביטל. "עד ששמעתי אותו גונח מכאבים לא האמנתי שהוא בחיים. ובמצב הקיצון הזה, כשכל הזמן אני שומעת קולות ירי מבחוץ, אני אמורה לשדר ביטחון לששת הילדים שלנו, שמסתכלים עליי במבט מפוחד", כך מתארת אביטל.
+
+ הגבורה לא נעצרת בעמיחי. אביטל מתפקדת במצב הזה בגבורה עילאית. מרגיעה שישה ילדים, שומרת על עמיחי ומזעיקה את כיתת הכוננות במקביל. שניים מחברי כיתת הכוננות, עמיחי ויצן וידידיה רזיאל, זכרם לברכה, מיהרו לביתו של עמיחי כשהם מתכוונים לפנות אותו לסלון ולטפל בו הרחק מהילדים. עמיחי, שנפצע אנושות, אומר להם: "אל תרימו אותי. אני יכול ללכת לבד". על הרצפה בסלון הניחו לו חוסם עורקים, ואז, קרוב לדלת הכניסה הפתיע אותם מחבל נוסף וירה בהם למוות. עמיחי ויצן, בן 33, ואב לחמישה, ידידיה רזיאל, בן 31, ואב לשלושה. יהי זכרם ברוך. 
+ 
+ הם הספיקו, יחד עם שאר חברי כיתת הכוננות וכמה חייל�� נח"ל, להדוף ולהרוג את 20 המחבלים שחדרו לקיבוץ. לעמיחי ויצן ז"ל, ולעמיחי שינדלר הייתה היכרות מוקדמת, עוד מהימים שגרו באלון מורה. כך הוא הכיר את הטרגדיה המשפחתית שפקדה את משפחת שינדלר לפני 13 שנים. אבישי שינדלר, השם ייקום דמו, אחיו של עמיחי, נרצח בפיגוע שבו נרצחו גם בני הזוג טליה ויצחק אימס וכוכבה אבן חיים ז"ל. 
+
+ כבר בכניסה לבית המשפחה, כשראה את עמיחי שינדלר מתנדנד בין חיים למוות, אמר עמיחי ויצן ז"ל: משפחת שינדלר לא תהיה שכולה עוד פעם. פרמדיק של מד"א, שהגיע למושב הסמוך נווה, שאליו פונה עמיחי הפצוע, הביט בו וחשכו עיניו כשזיהה ש-13 שנים קודם הוא ניסה לשווא להציל את חיי האח אבישי ז"ל. זה החזיר אותי אחורה – אמר לאנשי הצוות – הפעם זה לא יקרה, הוא יחיה.
+
+ואכן, עמיחי חי, משתקם, מספר את סיפור ההצלה שלו ואת סיפורו של קיבוץ כרם שלום. עמיחי מתאר קיבוץ דתי וחילוני. אבל הוא מדגיש שהם לא חיו בשלום – הם חיו בחברות אמת, אהבה בין איש לרעהו. "נוצרה קהילה מיוחדת של אנשים שחיים יחד בחברות אמיתית, יש אפילו משפחות שקנו סט כשר שיוכלו לבשל כשאנחנו, הדתיים, מגיעים. גם בבריכה יש שעות נפרדות, וזוהי יוזמה של החילונים. אף אחד לא ביקש מהם", מספר עמיחי. "אנחנו מאמינים שזה מה ששמר על כרם שלום. כרם שלום ניצל בצורה מיוחדת. המסר הזה שמר על המקום הזה, שלא ילך לאיבוד. יש חילוקי דעות וזה בסדר, אבל בסוף כולנו אחים".
+
+בואו ניקח את היום הזה, את הרגע המאחד הזה, כאן במשכן הכנסת, ונמשיך איתו לכנס הקיץ הקרוב. בואו נלמד, אנחנו, מהציבור, בואו נקשיב, נכבד. נתווכח, נחלוק, אבל בכבוד ובאהבה איש לרעהו. אחים אנחנו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת סולומון. חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת לזימי. אני מבין שהתחלפת עם חבר הכנסת שוסטר, בהסכמתו. מאה אחוז. כן, אדוני, עד חמש דקות, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. "קום לך לך אל עיר ההריגה ובאת אל החצרות, / ובעיניך תראה ובידך תמשש על הגדרות / ועל העצים ועל האבנים ועל גבי טיח הכתלים / את הדם הקרוש ואת המוח הנוקשה של החללים // - - - כי קרא ה' לאביב ולטבח גם יחד: השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט". 120 שנה עברו מאז פרסם חיים נחמן ביאליק את השיר הזה על טבח יהודי קישינב. 49 יהודים נרצחו שם באכזריות והומתו במיתות משונות. וכיום, מה נאמר אנחנו על רצח של יותר מ-1,200 בנינו ובנותינו ביום שמחת תורה, שכבודם חולל והם הומתו באכזריות שלא נודעה כמותה אפילו לפורעי קישינב? אכן, גדול כים שברנו, מי ירפא לנו, כפי שאמר המשורר איכה.
+
+פחות משמונה חודשים עברו מאז, ודומה שהעולם שכח וחזר לסורו. גם בתוכנו, לחרפתנו, נשמעים קולות שנדמה כי שכחו את מטרות הזוועות. אבל האדמה הטובה לא יבשה מדמם של אחינו ואחיותינו שנאנסו ונטבחו ונשחטו ונשרפו חיים. קול דמי אחינו זועק אלינו מן האדמה. זו תביעתם המוסרית: לחסל את מקור הרשע ולנקום את מותם. ילדינו והורינו נחטפו בידי המפלצות הללו, ובהם תינוקות ושורדי שואה. את חלקם הצלחנו להשיב, והשאר נתונים כקלפי מיקוח בידי אויבינו וכתעודת ביטוח שלהם. זה לא יעזור לכם. אנחנו נרדוף אתכם אחד-אחד.
+
+האירוע שחווינו, ושאנחנו עדיין בעיצומו, הוא אירוע בסדר גודל תנ"כי. הוא מתנשא הרבה מעבר לפיגוע בקבוצת יהודים. מה שאירע ביישובים היהודיים על גבול עזה היה רצח עם, בהתאם לעקרונות אמנת חמאס, המניפסט הפוליטי והרוחני של הרוצחים; המחשה מזוויעה של מה שהפראים הללו היו עושים לכולנו, לו היה בידם הכוח. אגב, אמנת פת"ח, המכונה "האמנה הלאומית הפלסטינית", מסמך רשמי של הרשות הפלסטינית, אינה שונה מהותית מזו של חמאס.
+
+ מה נשתנה הפוגרום הזה מכל הפוגרומים שחווינו בהיסטוריה, בהיותנו נעים ונדים, חסרי בית לאומי? שבכל הפוגרומים האחרים יכולנו רק להסתתר או לברוח, אבל בפעם הזאת קמנו מעפר, התנשאנו מאפר הקיבוצים וערי הדרום והשבנו מלחמה. יש לנו צו מוסרי לבער את הרוע מן העולם. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, שהוריש לעולם תורה ומוסר ומדיניות ולאומיות. ההיסטוריה הטילה עלינו בעת הזאת ללמד את העולם פרק בהלכות מלחמה, ברוע המוחלט וביעורו מן הארץ.
+ 
+ אני אומר היום את הדברים לנוכח צביעותה של אירופה, שתובעיה ומשפטניה ושאר אנשי הרוח שהתעייפו מלהגן על הציוויליזציה המערבית, החליטו שהאיש הרע בסיפור זה הקורבן שקם להגן על עצמו. לא ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון עומדים למשפט, אלא מדינת היהודים, כלומר כולנו. הצבועים הללו היו מעדיפים שנישאר קורבנות נצחיים, ממוסמרים לצלב וסובלים בדממה את גורלנו. הם חושבים שבכך שיקריבו את היהודי, האסלאם הקיצוני יניח להם. המראות המגיעים מאירופה, ולצערנו גם מאוניברסיטאות העילית בארצות הברית, מלמדים אותנו שאירופה ניצבת מול שוקת שבורה. הניסיון להאשים את היהודים לא יציל אותה. 
+
+ ויש לנו חדשות לאירופה: עם הקמת מדינת ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, ישו ירד מן הצלב, לבש על עצמו טלית, וחזר הביתה להיות יהודי גלילי בארץ ישראל. אלא שבפעם הזאת בהיסטוריה הוא אוחז בנשק, ומסרב להיצלב שוב. אנחנו נלחמים בצולבינו ובאלה המבקשים את נפשנו. חברינו באירופה, הסתכלו עלינו: ממנו תראו, וכן תעשו – כפי שאמר לפני יותר מ-3,000 שנה מנהיג ישראלי לחייליו במלחמה אחרת מול אויב אחר. אתם מבינים, אויבינו מתחלפים, אבל אנחנו נשארים. גם התובע הזה ומקהלת הצבועים יחלפו, וישראל ישגשג ויעשה חיל, כי כפי שהזכיר ראש ממשלתנו אמש את אמירתו הנצחית של הנביא שמואל לשאול, מלכנו הראשון: "נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, כי לא אדם הוא להנחם". 
+
+ ביקרתי פעמים רבות ביישובי העוטף. מראות ההרס והחורבן שראיתי שם נחקקו בי היטב, והם שבים ומכים בי מדי יום. אבל אנחנו עם עולם. אי-אפשר לקרוא את ההיסטוריה שלנו במבט מטריאליסטי בלבד. דרושה גם פרספקטיבה מטאפיזית. לולא היא, ספק אם היינו שורדים כעם ללא ארץ, נתונים בידי זרים.
+
+ עם שהתגבר על השואה, ושלוש שנים אחריה קם מקברו והקים מחדש את מדינתו העצמאית במולדתו העתיקה, הוא עם נצח. הקשיים הנוכחיים הם גדולים ומאתגרים, אבל, אדוני היושב-ראש, הם זמניים. בעוד כמה שנים נהיה במקום טוב בהרבה מזה שהיינו בו ערב המלחמה.
+
+ חבלי הארץ שראו חורבן עוד יפרחו יותר משהיו. זה צו מוסרי עבורנו. עוד נראה, כולנו, אחרי המלחמה המון משפחות שתעבורנה לגור באזור היפהפה הזה. כך התנבא זכריה ליהודים ששבו מהגלות ועמדו נוכח ההרס והחורבן של בירתנו: "עֹד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם, ואיש משענתו בידו מרב ימים, ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבותיה". הנבואה הזאת, אדוני היושב-ראש, מהדהדת גם לזמננו. אנחנו ננצח. דרושות לנו סבלנות ואמונה בנצח ישראל. עם ישראל חי. תודה רבה.
+ 
+
+ חברת הכנסת לזימי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת טייב. בבקשה.
+
+
+ תודה, כבוד יו"ר הכנסת. כנסת נכבדה – ותודה לך, חברת הכנסת קארין אלהרר, על היום החשוב הזה. נכון מאוד להאיר זרקור על כל מי ששרדו את התופת, יצאו משם בחיים בנס גדול, ועלינו למצוא את כל הדרכים שישנן כדי לתת להם מעטפת ראויה, הכרה ותמיכה. זה נכון שזה יתקיים בבית הזה, ונכון שנדון בזה גם במושב הנוכחי.
+
+ אני דווקא מבקשת להקריא את עדותה של שאנל ביטון, שורדת הטבח בנובה, כפי שפורסמה באתר "אשדודי" ב-15 באוקטובר; עדות מטלטלת וחשובה, שנכון להשמיע גם בבית הזה.
+
+"השעה הייתה 01:00. הגענו אני ובן זוגי ארתור אל הנובה בקיבוץ רעים. הלכתי לצלם תוכן לאירוע הזה והתרגשתי בטירוף. זה היה יכול להיות פסטיבל בין הטובים והחזקים בארץ. כמה חיכינו. הגענו לפסטיבל עם אנרגיות מטורפות שאין לתאר, דוכנים, שתי במות מוגזמות, מלא אנשים, ישראלים ולא ישראלים, שמגיעים מכל מקום בעולם - - - כמו בכל פסטיבל. הגיעה השעה 5:50 ואמרתי לארתור: בוא ניקח את הציוד של המצלמה לרכב ונחליף לנעליים נוחות. הייתה לי הרגשה מוזרה כזאת, שאין לי חשק לצלם במסיבה הזאת, לא יודעת למה. לא בגלל שזו הייתה מסיבה גרועה או משהו כזה, פשוט הייתה לי הרגשה ממש מוזרה. מהרגע שפתחתי את הדלת של הרכב כדי לחזור קצת ליהנות, קרה האסון הכי גדול שיש.
+
+ "טילים נורו לעברנו, לא ידענו מה לעשות, אם לחזור לרחבה או להישאר ליד הרכב. מה לעשות? מה עושים מפה? אין מסיבה - - - איך חוזרים לבית? זוכרת שישבנו חצי שעה על הרצפה עם הידיים למעלה על הראש, ולא יודעים מה לעשות, לא אני ולא ארתור, ובינתיים בזמן הזה חברים שלנו התקשרו אלינו. שאלו: איפה אתם? אמרתי: תעזבו הכול, פשוט בואו לכיוון הרכב ונחכה ונראה מה עושים. כל אחד מפוחד, כל הילדים רצים לכיוון של הרכב. חלקם צוחקים מהמצב, חלקם בוכים. באמת כמו סרט אימה. אני זוכרת שממש הרגשתי בסרט אימה, ואני מנסה להבין איך אני בורחת ממנו. אחרי כמה שניות מתחילים לשמוע יריות. מה? איפה? איך? זה לא הגיוני כאן. הבנו שזאת בעיה, ואף אחד לא יודע מה לעשות. לאן לנסוע? ראינו מלא רכבים של חברים שלנו שיצאו בין הראשונים ועדיין נעדרים.
+
+ "בשלב הזה אנחנו מחליטים שעולים לרכב ונוסעים לכיוון איפה שאין יריות. אנחנו נוסעים כמה דקות בודדות שפשוט מרגישות נצח. אני רואה ילדים מתחילים לשבור בקבוקי זכוכית, מתחילים להכין כלים בשביל להגן על עצמם. אני חושבת פה כבר שאני מדמיינת, ולא מעכלת את מה שקורה. אני קולטת חבורת ילדים צועקים: הם שמה, הם באים, הם על טנדרים, והבנתי שרק אני יכולה להציל את עצמי. אנחנו מחליטים לרדת מהרכב ולברוח לתוך בונקר כזה, ומה שנשאר לעשות זה להתפלל ולקוות שהכול יהיה בסדר. התחבאנו שם, אני והבן זוג שלי והחברים שהיו איתנו ברכב, ועדיין לא מבינים. מחליטים ששוב עולים לרכב ומתקדמים, ופה התקרבנו קצת לכביש, ועדיין אף אחד לא זז. ושוב רואים ילדים רצים ובורחים. ופה קלטנו את המחבלים של החמאס ממש, אבל ממש, מתקרבים עם הטנדרים, וכל מה שנשאר לנו זה לברוח ולרוץ כמה שיותר מהר.
+
+ "פה איבדתי את כולם – את החברים שלי. ובו זמנית, תוך כדי שאני רצה, אני לא מוותרת על בן הזוג והחברים ומתקשרת אליהם. אמרתי לכולם לחכות ולא לזוז, ושאני הולכת להביא את הרכב. אני וארתור רצנו בשדה כמו משוגעים. אמרתי לו שעכשיו זו ההזדמנות להביא את הרכב. הצלחנו להוציא אותו מהכביש והעלינו את חברים שלנו, ופשוט נסענו על כל השדה, תוך כדי שיורים לכיוון שלנו. אני רואה ילדים רצים בכמות מטורפת, צרחות, יריות. אין, פשוט אין לאן ללכת, ואין מי שיציל אותנו חוץ מעצמנו. לא הפסקתי להתפלל ולהאמין שזה י��תיים בקרוב.
+
+ "לא יודעת איך האוטו שלי לא התחפר בחולות, אבל יצאנו משם. הגענו לכביש, לא ידענו לאן לפנות, ימינה או שמאלה, ובסוף פנינו שמאלה, וראינו טנדר עם הערבים מתקרבים אלינו ויורים לכיוון שלנו. ואז פרססנו במהירות, נסענו לכיוון השני על 200 קמ"ש, תוך כדי שאנחנו מבחינים ברקטות על הכביש – ממש שדה קרב מה שהלך שם. זה לא נתפס. למזלנו הגענו לבסיס צאלים, אחרי שניידת משטרה הכווינה אותנו לשם. חיכינו שם עד הערב, ואז פגשתי גם עוד שתי חברות, ועוד כמה אנשים שנשארו מהמסיבה כשכולם חסרי אונים. אף אחד לא יודע מה יהיה, איך יהיה, מה עושים, מתי נצא מפה.
+
+ "אף אחד, אפילו החיילים, לא מודעים למה שקרה. מצב הזיה, פשוט הזיה. לא יכול לקרות מצב כזה במדינה. זה פשוט אסון. חבריי הקרובים שיצאו ראשונים, שעדיין נעדרים, עדיין לא יודעים מה איתם. אני לא מסוגלת לעכל ולהאמין שזה מה שעברנו ועוברים נפשית.
+
+ "רק היום אני מבינה כמה הנס שלנו היה גדול. אם היינו נשארים עוד רגע ברחבת הריקודים, כנראה שהיינו מתים. אני מודה לאלוהים בכל רגע על הכוחות שהוא נתן לי, ועל התושייה שלי ושל בן הזוג שלי במצב הזה. יש לי הרבה חברים שעד עכשיו לא מוצאים אותם, ועוד חברים שלא שרדו את התופת ונרצחו. אני מקווה שהמדינה תעזור לנו, ושיספרו לכל העולם את מה שקרה שם".
+
+יהי זכרם של כל הנרצחים והנרצחות ברוך.
+
+
+ אמן.
+
+
+ ועלינו כמדינה, ככנסת, לעשות הכול עבור הנפש והחיים של מי ששרדו. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב, ואחריו – חבר הכנסת פינדרוס. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מציינים כאן, בכנסת ישראל, יום מיוחד לציון שורדי טבח 7 באוקטובר. ובאמת כאן המקום להודות לך, אדוני היושב-ראש, וגם לך, קארין, על היוזמה.
+
+את יום 7 באוקטובר אף אחד לא ישכח לעולם, ובעיקר לא נשכח את אותם הנופלים. יום שבו פתחו מחבלי החמאס במתקפה רצחנית על מדינת ישראל, טבחו באכזריות נפשעת בכל מי שהם נתקלו בו בדרך; חטפו ילדים, קשישים, נשים, גברים, שרבים מהם נחטפו במצבי פציעה קשים מאוד, אשר מחייבים טיפול רפואי מציל חיים. עד היום ארגון הטרור הרצחני הזה מחזיק במעל ל-124 חטופים, אשר כולנו מתפללים ומייחלים לשובם במהרה בריאים ושלמים. מאז 7 באוקטובר, מדינת ישראל נמצאת במלחמת קיום שאין צודקת ממנה. גם היום חיילי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון הגיבורים נלחמים באותן מפלצות החמאס במטרה להחזיר את החטופים ולהשמיד את הארגון הארור הזה, הרצחני הזה. 
+
+חברים, במהלך ימי הלחימה גילינו כמה גיבורים חיים בתוכנו. ישנם סיפורים רבים על מעשי גבורה נועזים שלעולם לא נפסיק לספר. באותו היום, כשכולנו עדיין לא הבנו את גודל האסון, בחורים צעירים, חברי כיתת הכוננות, חברי הקיבוצים, יצאו להילחם על הבית בערבות הדדית ובדאגה רבה לאחר. אזרחים רבים, יהודים ושאינם – בדואים, דרוזים – נכנסו לתוך שטחים ששרצו במחבלים, על מנת לחלץ ולהציל את כל מי שניתן.
+
+נועם דוד, בחור בן 18, תלמיד המכינה עין פרת, התעורר יחד עם כולנו בבוקר שמחת התורה לקול הזעקות ושמיעת פיצוצי הטילים. בלי לחשוב פעמיים הוא הצטרף, יחד עם ראש המכינה שלו, למסע חילוץ של אזרחים בתוך שטח האש. יחד עם ראש המכינה הם עלו על רכב, נסעו אל מוקדי הטבח והקורבנות בעוטף עזה. הם היו בחוף זיקים, בארי, רעים, והצילו את חייהם של עשרות אנשים. נועם, כמו אנשים רבים אחרים, לא חשב שיום אחד הוא יצטרך, בגילו, לחלץ משטח לחימה ניצולים ופצועים. אבל כשהיה צריך לעשות זאת, הוא לא התלבט לרגע ויצא לדרך. כמו רבים אחרים, הוא הפגין אומץ רב, תושייה וערבות הדדית. השכול והכאב על היקרים שלנו, שכולנו איבדנו, כמשפחה אחת, ילוו אותנו תמיד. אבל את התקווה אנו רואים באנשים כמו אותו ילד, נועם, שעזב את הכול ונכנס לתוך שטח אש על מנת להציל חיי האחר, בלי לחשוב מהי דתו ומהי עמדתו הפוליטית. 
+
+ גיבורים רבים חיים בתוכנו, אנשים ששרדו את התופת, ונלחמים יום-יום כדי להמשיך לחיות ולספר את סיפורי הגבורה שלהם. אנו נמשיך לספר את אותם סיפורי גבורה שלהם ונתמוך בהם בכל מה שניתן – בחינוך, ברווחה ובכל הכלים העומדים לרשותנו. הם היו איפה שאנחנו לא היינו, ואנו מחויבים להחזיר להם, ולו במעט. נזכור תמיד את הנופלים, שלא זכינו לשמוע מפיהם את סיפורי הגבורה שלהם. הם יישארו בליבנו לנצח, ולעולם לא נפסיק להילחם על הזכות שלנו כאן על הארץ הזאת. 
+
+ברצוני להודות לקהילות היהודיות ושאינן יהודיות בתפוצות, שתומכות בנו ללא סייג. ואני קורא לעמיתיי חברי קבוצת הידידות בפרלמנט הצרפתי ובסנאט – תתנערו מהעמדה הבזויה של משרד החוץ הצרפתי ותזכרו תמיד: אנו הקורבנות ולא הרודפים. ותזכרו שבכל דור ודור עמדו עלינו לכלותנו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. הם לא הצליחו אז – הם לא יצליחו גם היום. אנחנו עם חזק ומאוחד, ונתפלל ונפעל יחד להחזרת כלל חטופינו, ונודה, ונזכור תמיד את הנופלים. יהי זכרם ברוך. תודה רבה.
+
+
+אמן ואמן. תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, ואחריו – חבר הכנסת אלמוג כהן, שנכנס כעת למליאה. מצוין. בבקשה, אדוני.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, הכנסת קיבלה החלטה בראשותך, גם ביוזמה של קארין, לציין היום את יום שורדי הטבח, אבל כפי שאמרה קארין ואמרו קודמיי, אנחנו כבר שבעה וחצי חודשים אחרי שמחת תורה, עוד מעט שמונה חודשים, ועדיין השורדים נאבקים, וראינו את זה היום בכל הוועדות, נאבקים על הקיום הבסיסי שלהם. 
+
+ בשבעה וחצי החודשים האלה ראינו אנשים נהדרים – אזרחים, חברות, עמותות, קהילות מהארץ ומחוץ לארץ, אנשי ממשל, פקידי ממשלה – מסורים ברמה בלתי רגילה. אבל ברמה המערכתית יש לנו היום אלפי שורדים שנאבקים ונאנקים תחת גלגלי הביורוקרטיה הישראלית ותחת המערכת של חלוקת העבודה בין פקידים כאלה ואחרים, עד לרגע זה. ראינו אותם היום בוועדות, משפחות שיקיריהן נרצחו ונטבחו, משפחות שהיו שם וניצלו ויצאו עם צלקות, אנשים שלא נמצאים בבית כבר שבעה וחצי חודשים, גולים בארצם – גם בצפון, אסור לשכוח – עשרות אלפי אנשים שלא נמצאים בבית. שגרת החיים שלהם, מציאות החיים שלהם השתנתה לבלי הכר; אלה שפונו פורמלית ואלה שפונו בעל כורחם ואין להם אפשרות להישאר תחת האיומים והטילים שנמצאים שם.
+
+וחובה עלינו כאן, בכנסת, וחובה על הממשלה, חובה עלינו להתריע בפני הממשלה וחובה עלינו, חברי הכנסת, לעשות הכול שהאנשים האלה, יהיו להם פתרונות. ועדיין, שבעה וחצי חודשים לאחר האסון הנורא הזה, לאחר שמחת תורה, עדיין לאנשים האלה אין פתרונות; עדיין אנשים כאלה מפוטרים, עדיין אנשים כאלה מלקקים את פצעיהם, לא מצליחים לחזור לשגרת חייהם, ואנחנו צריכים לעשות הכול בשביל שהדבר הזה ישתנה. וזה המון המון זמן. זה לא שבוע ולא שבועיים.
+
+ונכון, האירוע הזה הוא באמת, ברמה של הפרוטוקול, גדול על מדינת ישראל. מצד אחד, מלחמה ואנשי מילואים – בצפון, בדרום – אנשים שמפונים, מספר קורבנות בלתי נתפס, אנשים שראו את האירועים וצריכים טיפולים נפשיים. גם ככה מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, כפי שאתה יודע, בכנסת זה עולה פעם אחר פעם, שמדינת ישראל לא נמצאת איפה שהיא צריכה להיות מבחינת הטיפולים הנפשיים, בלי האסון שעשרות אלפי אנשים יצטרכו טיפול. רק היום כאן בכנסת הגענו למספרים שהם בלתי נתפסים. מספר נפגעי הטרור במדינת ישראל שמטופלים על ידי המחלקות הוכפל פי שניים רק בשבעה וחציהחודשים האחרונים. אבל אין לנו ברירה, ואנחנו צריכים להיכנס כולנו מתחת לאלונקה ולדאוג שהאנשים האלה, תיפתר להם הבעיה.
+
+אני רוצה לומר עוד משהו. המלחמה הזאת – אנחנו מנסים תמיד לברוח ושואלים, ידידי יוסי טייב, על משרד החוץ הצרפתי, ומדי פעם אנחנו שואלים מה קרה לאמריקאים, ואנחנו נתפסים לאיזה – איך קוראים להם, בהאג שם, איזה בית דין בין-לאומי שמשווה בין אחד לשני. עם ישראל הוא שונה, לא יעזור כלום. ואנחנו אוהבים לברוח מהמציאות הזאת. חמאס מזכיר את שם אללה כל פעם כשהוא יוצא למלחמה; האיראנים מזכירים את שם אללה כל פעם כשהם יוצאים למלחמה; החיזבאללה יודעים להציג את זה; האמריקאים יודעים לדבר בשם אלוקים, מהדולר שלהם – זה כל מה שמדברים. God Bless America, זו השפה שלהם. 
+
+הם נלחמים בדבר אחד. הם נלחמים בזה שעם ישראל הוא העם הנבחר, ואלוקי ישראל – הדבר הזה מוציא אותם מדעתם. אסור לנו לשכוח את זה. זה לא איזה מלחמה על שטח פה, שטח שם. כן, זה מלחמה אם ישמעאל ירש את אברהם או יצחק ירש את אברהם, אם עשיו ירש את יצחק או יעקב ירש את יצחק, זאת המלחמה. אי-אפשר לברוח מזה. ננסה לברוח, לחשוב שחיל האוויר יפתור את זה, זה יפתור. זאת המלחמה. לזה אנחנו צריכים, כן, חיל אוויר, לזה אנחנו צריכים צבא. אבל צריכים לזכור שעל זה המלחמה, ואסור לנו, לאף אחד מאיתנו, לשכוח את הדבר הזה.
+
+ברור לי שתצטרך להיות חקירה מקיפה מה קרה, אבל כשאנחנו רואים גדר של מיליארדים וטכנולוגיה של מיליארדים וצבא הכי חזק במזרח התיכון נופל כמו מגדל קלפים בשמחת תורה – זה ייחקר. כל דבר בפני עצמו יצטרך להיחקר. אבל כשאתה מסתכל על זה, כן, אתה חוזר לספר דברים ולהאזינו: "איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם". אני לא אומר את זה כמוסר למישהו – אני אומר את זה לעצמנו. אנחנו צריכים לזכור את זה. 
+
+ועוד דבר אחד נזכור. אם אנחנו רוצים הוכחה שאנחנו היורשים ולא בני ישמעאל – זה אותו טמטום שכולנו ראינו בהאג – אנחנו צריכים לשים לב לדבר אחד: עם ישראל רחמנים בני רחמנים. עם ישראל לא יוצא למבצעים בשביל להרוג אנשים – הוא יוצא בשביל להגן על עצמו. עם ישראל לא יוצא בשביל לטבוח באנשים, בנשים ובילדים. הם הוכיחו שהם לא בני אברהם ויצחק ויעקב, הם לא הרחמנים. הם הוכיחו את זה באותה שמחת תורה. ולכן, בסופו של דבר ננצח. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן, ואחריו – חברת הכנסת שרון ניר.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, נתבקשנו לדבר היום בעצם על נושא - -
+
+
+קרוב לליבך.
+
+
+- - שקרוב לליבי, והיינו צריכים גם לבחור אולי אינדיבידואל, אבל אולי נבחר עיר שלמה. בואו נדבר על העיר אופקים, על הבוקר הזה של 7 באוקטובר, אותו בוקר שבו הופתענו; אותו בוקר שבני העיר יצאו בגפם אל מול נחיתות טקטית משמעותית מאוד, אל מול מראות זוועה, אל מול רוצחים נאצים שטבחו בכל מי שהם ראו. הם לא שאלו למי הוא הצביע, הם לא שאלו מאיפה הוא בא, הם לא שאלו אם הוא ד��י, אם הוא חילוני, אם הוא אשכנזי או מזרחי – הם הרגו את כולם באותו בוקר. ובאותו היום, למרות כל הכאוס וכל הדם שהיה שם, היה לי רגע אחד של תקווה.
+
+שם, בין המחסות, ראיתי אישה מבוגרת שהסתתרה בביתה בעקבות הירי, והיינו צריכים מחסניות, אבל היא זרקה אל אחד החבר'ה שלנו ספר תהילים. קשה לתאר את זה. זה רחוב, המון גופות, מחבלים, חלון, מחסות, וסבתא עם מטפחת, מאמא בעגה שלנו, זורקת את התפילין ואומרת: תשמרו את זה אצלכם, זה ישמור עליכם. בתוך הכאוס הזה.
+
+ואז אתה מנסה לכמת את הרגע הזה, לנסות לזקק אותו אולי למה היא חשבה באותו רגע. היא אמורה להסתתר, זה מפחיד, זה לא פשוט. העסק הזה היה מאוד מלוכלך, מאוד קשה לצפייה, מאוד גרפי. והיא, למרות הכול, במקום להתחבא וממש להסתתר בביתה כמו כולם, הדבר היחיד שעניין אותה – התנועה שהיא עשתה שם, היה בזה משהו כאילו היא השליכה לעברנו משהו הרבה יותר משמעותי מרק תפילין – תהילים, סליחה. כאילו היא זרקה לעברנו תקווה.
+
+כאשר מנסים לחשוב על שורדי טבח 7 באוקטובר, אז יש עיר שלמה שכמעט מכל כיוון שאתה מגיע אליה אתה נתקל במונומנטים ובאנדרטאות, בתמונות ובפרצופים היפים, באותם האנשים, השוטרים, האזרחים, החיילים, החרדים, הבדואים, שבאו ועזרו אחד לשני. ואתה מנסה להבין אם בכלל עיר יכולה לשרוד. האם אפשר להגדיר עיר כשורדת? אז כן. עירי אופקים היא של גיבורים, עיר של אנשי אמת, עיר של אור, עיר של אהבה ועיר של לוחמים. עיר שיודעת לתת מענה הולם לצורר הנאצי. אצלנו אף אחד לא יצא בחיים. אף אחד מהם לא זכה לראות אור יום.
+
+דווקא בתקופה הזו שבה אנחנו נתקלים בצביעות הזו מכל העולם, אותם אנשים בהאג שמנסים לבוא, ומתיימרים לספר לנו איך נלחמים עם הנאצים בצורה מוסרית – אני חושב שדווקא כשמסתכלים על העיר שלנו לומדים מהי מוסריות ומהי גבורה, אבל גם בעיקר מבינים את צדקת הדרך. נכפתה עלינו מלחמה, לדעתי, מהצודקות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, ואנחנו חייבים לנצח בה, כי אם לא ננצח בה – אני לא רוצה להיות נביא זעם – אבל לא יהיה עוד 7 באוקטובר, יהיו עוד 70 באוקטובר. וזה יהיה גם בתל אביב, וזה יהיה גם ביפו, וזה יהיה גם בלוד, וזה יהיה גם בשלומי, וזה יהיה גם ביו"ש. זה יהיה בכל מקום, מהסיבה הפשוטה שכבר אי-אפשר לדחות את ההחלטות הללו.
+
+ברשותך, אדוני היושב-ראש, לקראת סיום אני רוצה לומר שבתקופה האחרונה אני מנסה מאוד, מן הצדק, מן ההיגיון, מן המוסר, להביא פיצוי הולם לתושבי העיר שלא קיבלו שום דבר. תושבי העיר אופקים הופקרו לא רק על ידי הצבא באותו הבוקר, אלא הופקרו גם על ידי המדינה. אדוני היושב-ראש, אני אשמח אם כבודו יוכל לסייע לי. האנשים הללו נפגעו בצורה קשה מאוד, ואתה יודע אולי טוב יותר מכולם, והמדינה לא נתנה להם שום דבר כדי להתמודד; לא טיפולי חוסן, לא טיפולים תומכים, לא טיפולים נפשיים. כלום ושום דבר. אני חושב שמן הראוי שזה יקרה, ואני מתכוון גם להילחם על זה. בי נשבעתי שתושבי אופקים יקבלו את הערכתם ממדינת ישראל. זוהי חובתנו המוסרית. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+חשוב מאוד, ודלתי פתוחה, חבר הכנסת כהן.
+
+
+תודה, אדוני.
+
+
+סיפרת סיפור יפה שלא שמעתי עד כה על היום ההוא. תהילים נגד טילים וגם נגד מחבלים. חברת הכנסת שרון ניר, ואחריה – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, גברתי.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 7 באוקטובר הוא תאריך שנחרת בזיכרון הלאומי שלנו כמועד שבו נרצחו, נשחטו, נאנסו ונטבחו הכי הרבה אזרחים ישרא��ים, הכי הרבה יהודים, מאז השואה. 7 באוקטובר ייזכר לדורות כאסון לאומי שהוביל למלחמה בשש חזיתות. הטבח שאירע בבוקר שמחת תורה והמלחמה שמתנהלת מאז ברצועת עזה ובצפון הארץ חשפו את כוונותיהם האמיתיות של ארגוני הטרור האסלאמיסטיים, הג'יהאדיסטיים – השמדת מדינת ישראל. אל הצוררים האלה הצטרפו קואליציה של ארגוני טרור מזירות רחוקות יותר, ששברו את הסטטוס-קוו בעימות ישיר מול משמרות המהפכה האיראניות בחודש שעבר.
+
+מחבלי החמאס הרצחניים תקפו באכזריות את יישובינו, רצחו את ילדינו, שחטו מבוגרים, אנסו נשים, זרעו הרס וחורבן בכל מקום שהם הצליחו להגיע אליו. בהסתכלות לאחור, הברבריות הבלתי-נלאית והאכזריות האיומה הן תוצאה של שנים של חינוך מעוות ואינדוקטרינציה אלימה של דור שלם שחונך לשנאה ואלימות, ולנקיטת שיטות נאציות, אנטישמיות, אנטי-יהודיות ואנטי-ישראליות.
+
+ב-7 באוקטובר אזרחי מדינת ישראל נאלמו דום מול הטבח והחייתיות הבלתי-אנושית של פשעים נגד האנושות שביצע חמאס בגברים, בנשים ובילדים. שורדי הטבח נאלצו לחוות על בשרם ועל גופם את האלימות הנוראה, את הרגעים המשתקים מפחד, ולהסתכל לשנאה הזאת בעיניים, תוך שהם מתחננים על חייהם בקיבוצים תוך שהם נסים מהמחבלים, או לחלופין, תוך שהם מסתתרים במכוניות, בתחנות דלק, במכולות זבל ובמיגוניות המוות. שורדי הטבח נאלצו מאז להתמודד עם טרגדיות אישיות ומשפחתיות, עם פוסט-טראומה קשה, עם תחושה של אשמת השורד, עם תמונות קשות של רגעים אחרונים של אהוביהם, ועם עיבוד חוויות קשות נוספות שקשה מאוד למחוק מהזיכרון.
+
+השורדים נאבקים יום-יום, כבר שבעה חודשים, רק כדי להצליח לשקם את חייהם ולהמשיך הלאה, כשהנפש שלהם מצולקת. לצערנו, שורדי הטבח מתמודדים לא רק עם האובדן הקשה ועם הצלקות הנפשיות, אלא עם הצורך להוכיח בזירה הבין-לאומית את מה שהם חוו. לדאבון הלב, גם בימים האלה אנחנו רואים כיצד בית הדין הפלילי בהאג הופך את היוצרות ומאשים את מדינת ישראל במלחמה הכי צודקת שיש.
+
+נשגב מבינתי כיצד קורה שהעולם לא מבחין בין טוב לרע, לא מבחין בין חושך לאור. כיצד מדינות נאורות מעיזות להקביל בין מדינה דמוקרטית הנלחמת על הזכות שלה להגן על עצמה לבין ארגון טרור ברברי. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית הנלחמת את מלחמת העצמאות שלה, פועלת מתוך ערכים של חירות, שוויון וצדק, בעוד חמאס הוא ארגון טרור המצהיר בגלוי על שאיפתו להשמיד את מדינת ישראל. מדינת ישראל נמצאת היום במלחמת העצמאות השנייה שלה, במלחמה קיומית.
+
+ שורדי הטבח של 7 באוקטובר הם העדות החיה לאמת, ולנו יש תפקיד חשוב להוציא את האמת לאור. תהליך השיקום וההשתלבות של השורדים צריך להיות מבוסס קודם כול על שגרה ברוכה, על שילוב נוח ומותאם בכל המסגרות בחברה, באקדמיה, בשוק התעסוקה. כל אלה יכולים לסייע ולהוציא את הנפש ממצב של טראומה. יש חשיבות רבה מאוד ליצירת מנגנונים המסייעים לשורדי הטבח, לגיבוש מעגלי תמיכה שיעמדו לרשות השורדים.
+
+החוסן שלנו כחברה יימדד באופן שבו נדאג שהם ישתלבו בחזרה בהצלחה במסגרות השונות. הצלחה של שורדי הטבח ב-7 באוקטובר היא הצלחה שלנו.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, חמש דקות, בבקשה.
+
+
+ היושב-ראש, חברי הכנסת – אנחנו בממ"ד כבר מעל לארבע שעות. פחד לא מתחיל לתאר את ההרגשה. שמענו אותם נוחתים ממש ליד הבית ואז התנפלו על הבית עם דפיקות בחלונות וירי בחצר. לא יודעת אם נכנסו לבית אבל נכנסו להר��ה בתים. הצבא עובר מבית לבית. ראש המועצה נהרג. מטורף. מטורף. בחיים, בחיים לא פחדתי כמו שאני פוחדת עכשיו. 
+
+ את ההודעה הזאת קיבלתי בבוקר 7 באוקטובר מידידת נפשי סינדי פלש, הרכזת המיתולוגית של המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר, שבה היה לי העונג ללמד שנים ארוכות, ואני קורא אותה כאן באישור משפחתה. להודעה הבאה ששלחתי כבר לא היה מענה. סינדי נרצחה בביתה בכפר עזה יחד עם בן זוגה יגאל. 
+
+ בטקס האשכבה של הזוג דרשה בתם דבר אחד בלבד – שלום. לקחו מאיתנו את הכול, אמרה, אני לא מוכנה שייקחו גם את זה, וסיימה בשיר של להקת האיגלס: I wish you peace when times are hard, a light to guide you through the dark. חשבתי על תעצומות הנפש הנדרשות מבת שכולה ואבלה לעמוד מול קבר הוריה ולדרוש שלום, פיוס, ולא נקמת דמים והרג. אך אז נזכרתי בדבריו של המלך שלמה בספר משלי: "אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים". גם אלישע הנביא הורה למלך ישראל לנהוג בכבוד ובאנושיות בגדודי ארם, שעימם היה במלחמה. "ויאמר לא תכה, האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה, שים לחם ומים לפניהם, ויאכלו וישתו, וילכו אל אדניהם", אמר אלישע. ומה התורה מלמדת שהיה שכרה של מצווה זאת? שלום, ביטחון, פיוס. "ויכרה להם כרה גדולה, ויאכלו וישתו, וישלחם, וילכו אל אדניהם; ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל". 
+
+גם אנו, יהודים וערבים, פלסטינים וישראלים, שורדי מלחמות והרג, זכאים לשלום, זקוקים לשלום, לא לנקמות ואורגיות דמים. כשמונה חודשים חלפו מאז הטבח הנורא והנפשע שביצע חמאס, חודשים שהולידו רק עוד שכול וכאב, עוד בידוד ואובדן, עוד הזנחה של השורדים ומשפחותיהם הנאבקים על בריאותם הפיזית והנפשית, עוד הפקרה של משפחות הנטבחים והחטופים, ואף רדיפה אלימה שלהם בידי מיליציית השר הכהנאי וכנופיות הביבים – עוד ועוד ממעגל אימה בלתי נפסק של נקמה. שמונה חודשי מלחמה ארורה, שיש לה שתי מטרות משולבות בלבד: הצלת ראש הממשלה מגורלו כנאשם פלילי ומימוש תוכנית ההכרעה המשיחית וצמאת הדם של מטורפי הגבעות ועוזריהם. בזמן שמפונים אינם יודעים מה ילד יומם, שיוקר המחיה מאמיר, שמערכת בריאות הנפש מוקרסת, כל מה שחשוב לנתניהו ושותפיו הוא המשך מסע הנקמה הרצחני ברצועת עזה. במי אתם נוקמים? במשפחות החטופים, שמתחננות לעסקה שתציל את יקיריהם? במשפחות הנרצחים, שבריון מוסת ניסה להצית את מאהל המחאה שלהם על יושביו? בשורדי התופת, שאינם זוכים לטיפול הולם? 
+
+ יקירי יעקב גודו, שבנו נרצח בכיסופים, נאם אתמול בהפגנת הרבבות מול הכנסת. יצאתי אמש לשמוע את דבריו, שחשוב להדהד כאן בקול גדול. זאת ממשלת הזדון והדמים, אמר, "ממשלת ישראל הנוכחית היא האויבת הגדולה ביותר של - - - ישראל, ובמשך השנה וחצי האחרונות היא נוגסת, קורעת ומשסעת את המרקם האזרחי של המדינה", אמר חברי הטוב יעקב גודו, שכאמור, בנו נרצח בטבח הנורא.
+
+ידידי ד"ר עז א-דין אבו אל-עייש, שאיבד שלוש מבנותיו ברצועת עזה ב-2009 - - -
+
+
+ אני מבקש לסכם.
+
+
+תן לי, בבקשה, עוד כמה שניות, זה דיון מיוחד, וראוי לתת את הכבוד.
+
+
+לא נראה שזה נאום זיכרון כמו היום המיוחד הזה. 
+
+
+הוא איבד שלוש מבנותיו ברצועת עזה ב-2009, ידידי אבו אל עייש, ועוד עשרות מבני משפחתו במתקפה הנוכחית. הוא אמר: "אם ניאבק יחד למען השלום - - - לפחות אדע שהבנות שלי לא מתו לשווא". את בנותיו של אבו אל-עייש אי-אפשר להשיב. גם לא את קורבנות טבח אוקטובר ואת רבבות העזתים, ביניהם מעל 15,000 ילדים, שבבית הזה יש ��קוראים להשמיד. אבל הצוואה המוסרית שהם הותירו לנו היא בחירה בחיים ולא קידוש המוות. אם ד"ר אבו אל-עייש בוחר בשלום, אם בתם של סינדי ויגאל בוחרת בשלום, ואם משפחות חטופים ונרצחים רבות בוחרות בשלום, גם אנחנו צריכים.
+
+
+בדרך כלל אני גמיש בזמנים אבל בטח לא בנאומים פוליטיים ולהעביר את האשמה לעם ישראל. הקורבן פה זה עם ישראל, היהודים שנרצחו ב-7 באוקטובר. זאת המטרה של היום המיוחד הזה. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה.
+
+
+לפחות תדייק בעובדות. גם האו"ם חתך בחצי את מספר הילדים שנהרגו - - -
+
+
+לא נכון. זה לא נכון, זה שקר. זה שקר - - - 
+
+
+ זה נכון, זה נכון - - - 
+
+
+צודקת. חבר הכנסת כסיף, אני מבקש לא להפריע. תודה רבה. 
+
+
+אתה מהדהד את התעמולה שלהם - - -
+
+
+קשקוש ושקר כיאה לך, כמו תמיד.
+
+
+המספרים הם אפילו לא חצי. אפילו לא חצי. אל תהדהד את התעמולה השקרית שלהם.
+
+
+את שקרנית.
+
+
+ חבר הכנסת כסיף, צעקת מספיק מהבמה. קריאה ראשונה. 
+
+
+ תגיד גם לה - - -
+
+
+ עלילות דם על מדינת ישראל. 
+
+
+ היא התחילה איתו. 
+
+
+אני מסתדר, תודה. הינה, נהיה שקט, ראית איזה יופי? אני יודע מה אני עושה. 
+
+בבקשה, חבר הכנסת שוסטר.
+
+
+ תודה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, תודה ליוזמי היום המיוחד. אני גר קרוב לרצועת עזה, אני שייך למחנה החולמים על יחסים אחרים עם השכנים שלנו. האירוע של 7 באוקטובר היה אירוע מכונן, שאני מציע שלא נמעיט בהשפעה שלו, גם על התודעה של עצמנו וגם על התודעה של השכנים.
+
+תראו, בקיבוץ מפלסים היה אירוע שמפאת הדרמה, הטרגדיות, דרישות השלום מהפוגרומים של ההיסטוריה היהודית שהתחוללו בכפר עזה שמולנו – בבארי, עוד כמה קילומטרים, בניר עוז ויישובים נוספים – פחות מכירים. אבל אני רוצה, כאשר מדברים על שורדי הטבח, שניקח בחשבון שאפילו בסיטואציה כזו, שהצליחו חברי כיתת הכוננות, יחד עם קצינים צעירים שהיו בסוף השבוע, בחג, להניס את הפולשים יחד עם ראשוני כוחות הביטחון – טקילה של השב"כ, ימ"מ של המשטרה, ובהמשך מטכ"ל יחד עם כיתת הכוננות, הניסו ומנעו את החטיפה של תאילנדים – הם השאירו בתוך הקיבוץ גוויות ואצלנו היו פצועים קל, אבל על פתח ביתנו, על סף דלתנו, טבוחים עשרות ישראלים מצומת שער הנגב ועד סיבוב מפלסים. חיל האוויר, שהצליח להתעשת באופן מופלא, בסיבוב מפלסים, בחץ שחור, יירט את המשלוח הבא, את גל התקיפה הבא, בסביבות 11:00–11:30, וחיסל שם למעלה מ-100 מחבלים שהיו אמורים להגיע אלינו, לניר עם, לשדרות ואולי לתוככי ישראל.
+
+כל מי שהיה שם ולא נהרג – הוא "רק" שמע בקשר את קריאות העזרה, שלא יכלה להגיע; הוא נשאר בתוך הממ"ד ולעיתים לא ידע במשך שעות מה קרה; הוא פונה, או פינה את עצמו, בין גוויות ובין מכוניות שרופות, נושא את הצלקות – גם הוא, גם הם, גם אותם בני אדם שלא היו עדים ישירים לטבח, ההדים, הטראומה הסביבתית, מעגל האימה במעגלים המשניים שלו משפיעים וחוזרים ומשפיעים. משום שאנחנו מדברים על טראומה מתמשכת, על ongoing trauma, זה לא פוסט, זה ongoing post-trauma, ובעצם אנחנו מדברים היום במדינת ישראל על סיטואציה שצריך להגיד אותה בריש גלי: מטרת הטרור – to terrorize, לבעת, להחריד – הם לכאורה משיגים את מטרתם. 
+
+והמשימה שלנו, אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, זה להכיר בקושי ולעמוד מולו. המשימה שלנו, אדוני היושב-ראש, היא כפולה. מהצד האישי, מהצד האנושי, להכיר בכך שיש קהילות של פצועים בגוף וחבולים בנפש: החטופים עצמם, שבעזרת השם ובעזרת המדיניות ובעזרת צה"ל יחזרו אלינו` בני המשפחות השכולות שלהם` השכנים שהיו עדים – הם כולם בני אדם, ואחריותה של מדינת ישראל, והבית הזה בכללה, לחבק ולעטוף. אבל אני מבקש לא לשכוח, חברותיי וחבריי, אדוני היושב-ראש, שהמשימה שלנו היא לא רק המליצה של השם הזה, "תקומה"; זאת משימה שעלינו לקחת כדי שחס וחלילה לא יימצא שההתקפה האיומה הזו, שתוכננה בקפידה, ומצאה סדק של חוסר ערנות ותקלות – שעוד ייבחנו – יצא שיהיה שכרה פינוי גדול, משמעותי, של האזור הזה. המשימה שלנו היא אכן להחזיר, להביא, להצמיח, לפאר ולקומם את האזור הזה. 
+
+ אני נותן לך כדוגמה, אדוני היושב-ראש, את קיבוץ בארי. ימים לאחר המתקפה הם פתחו את הדפוס, את המפעל המקומי שלהם, ובעקבות זאת – את חדר האוכל והמכבסה. ימים אחרי 7 באוקטובר היו צריכים להחליט החלטה פרוזאית חום גידולי שדה: האם מביאים מהולנד מלא מכולות של זרעי תפוחי אדמה. בהתייעצות עם השכנים, החברים, קצת יותר מזרחה – להביא. זה היה בסתיו, תפוחי האדמה האלה, הזרעים האלה, הוטמנו, והם יהוו חלק מבסיס ביטחון המזון שלנו עכשיו, באביב תשפ"ד. ברוח הזו אנחנו נצטרך, אדוני היושב-ראש, להרים את הראש, לחבק את הצער, ולחזק את היחד שלנו אל מול השפל האנושי שחווינו. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. סליחה, חברת הכנסת שרן מרים השכל. 
+
+
+רק ההערה קודם היא שהנתונים של משרד הבריאות של חמאס, שזה בעצם חמאס, הם פשוט לא נכונים. האו"ם גם אישר שהוא חתך את המספרים האלה בחצי. אז אם נמצאים מעל בימת הכנסת, לפחות לאמת את העובדות אל מול עופר כסיף. היה לי חשוב, למרות שאולי הייתי צריכה לעשות את זה פה אחרי כן. 
+
+
+ צודקת. 
+
+
+איך מתחילים נאום שמיועד למי ששרד את הטבח הנורא ביותר בהיסטוריה הישראלית? אז נתחיל אולי בלהזכיר את 128 החטופים, שרובם עדיין ניצולים, שחובה עלינו לעשות הכול כדי להציל אותם. לצערי מדינת ישראל רוויית פיגועי טרור, רצח וטבח, אבל מעולם לא היה סיוט מבעית כפי שהיה בשבת השחורה. 
+
+ניצולים יקרים, משפחות שכולות, היום ובשבעת והחודשים האחרונים הכרנו, שוחחנו, בכינו יחד, אבל נראה לי שיותר מכול אנחנו, חברי הכנסת, ובוודאי הממשלה, חייבים לכם חוב גדול. חוב, וגם החובה לשקם, לטפל, לבנות, להגן, להצמיח, לחדש, להבריא, לתקצב ועוד ועוד ועוד. ניצולי הטבח של 7 באוקטובר מתמודדים עם מגוון אתגרים מורכבים וקשים. שוחחנו על רבים מהם היום בוועדות. הטראומה הנפשית, כולל הפרעת דחק פוסט-טראומטית, גורמת לסיוטים, פלאשבקים וחרדה מתמדת. התסמינים האלה משפיעים על חיי היום-יום ומקשים על תפקוד תקין בעבודה, בלימודים ובחיי המשפחה. רבים מהניצולים חווים אובדן ואבל על חברים ובני משפחה שאיבדו בטבח, מה שמעצים את הכאב הנפשי ומוסיף לתחושת חוסר האונים. הפציעות הפיזיות שנגרמו במהלך האירוע דורשות טיפול רפואי מתמשך ושיקום פיזי, מה שמוסיף לקשיים הכלכליים עקב אובדן מקומות עבודה והוצאות רפואיות גבוהות. הבעיות המשפחתיות והחברתיות מתעוררות כשהתקשורת והריחוק במשפחות ובין החברים מעמיקים את הבדידות והסטיגמה החברתית. אותם ניצולים עשויים להרגיש מבודדים בגלל החוויות והקושי לשתף ולהבין את המצב, מה שעלול להחמיר את מצבם הנפשי. 
+
+התמיכה המתמשכת והמקצועית שניצולים זקוקים לה, כולל טיפול פסיכולוגי, קבוצות תמיכה ושיקום פיזי, הדבר הזה הוא קריטי להחלמה שלהם. אבל המענה המקיף של מערכת הבריאות, הקהילה והתמיכה החברתית כדי לסייע לניצולים להשתקם ולחזור לחיים תקינים ככל האפשר תוך התמודדות עם פצעים נפשיים ופיזיים – הוא לא מספק. פסטיבל הנובה, פסיידאק והמידברן, שהיה סמל לחופש, שמחה ואחווה, הפך ברגע אחד לזירת טבח, אונס, והתעללות אכזרית. האירוע הותיר את מדינת ישראל, בעיקר את הניצולים, עם צלקות עמוקות, הן פיזיות והן נפשיות. רבים מחברי הקהילה היקרה הזו איבדו את חייהם באותו היום הנורא. אבל רבים רבים אחרים נותרו עם צלקות נפשיות שלעולם לא ייעלמו. הטראומה שהותירה ההתקפה אינה מוגבלת לרגע האימה והרצח. אותם ניצולים סובלים גם הם מפוסט-טראומה קשה. זו לא רק דרמה נפשית, זה פשוט משנה את כל חיי היום-יום, את כל מערכות היחסים ואת היכולת לתפקד באופן רגיל. 
+
+בגלל זה בדיוק אני נאבקת להעביר את הצעת החוק שלי על מרכזי טיפול בפוסט-טראומה, לצערי עדיין ללא הצלחה. הדבר הזה הוא קריטי. עם עשרות אלפי פוסט-טראומטיים, ובלי יכולת לטפל בהם ולשקם כרגע, נדרש טיפול עומק אמיתי כדי לסייע להם לחזור לשגרה ככל שניתן.
+
+כדי להצליח לעבור יחד כולנו גם את הטראומה הלאומית הזו, אנחנו חייבים לעבוד ביחד, למצוא את האמצעים, את הכוחות ואת החקיקות שיסייעו בשיקום. אבל אנחנו באמת חייבים לאחד כוחות בעניין הזה. חובה עלינו להנציח את השבת השחורה כדי שנזכור דורי-דורות קדימה מה עומד על כף המאזניים ואיזה מחיר יקר שילמנו. ועלינו גם לזכור ולעולם לא לשכוח שבשבת השחורה הזו היו אזרחים רבים שיצאו להציל כמה שיותר נפשות, וגם הם, מי ששרדו, חזרו עם צלקות, חלקם בגוף וחלקם בנפש, ויש להוקיר. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאין שואבים כוחות? אני רוצה להביא מקבץ מדבריהם של בני משפחות של מי שנפלו בקרבות בשמחת תורה ולנסות לשאוב מהם כוחות לכולנו.
+
+עמיחי ויצן, השם יקום דמו, חבר כיתת הכוננות בכרם שלום, נפל בקרב הגבורה בקיבוץ כאשר הוא וחבריו מונעים מהמחבלים לבצע טבח בתושבים. אימו, הרבנית רחל ויצן, סיפרה, ואני מצטט – לפני אימו אני רוצה לצטט את אשתו הגיבורה טליה, שאמרה את הדברים הבאים, ואני מצטט: אנחנו אנשים ממש פשוטים שרוצים לחיות בפשטות ובתמימות ובטוב עם העולם. עמיחי היה צינור מבחינתו ואיך שאני רואה אותו. כל עבודת החיים שלו הייתה לנקות את עצמו ולהיות עוד יותר צינור לדבר השם ולרצון השם בעולם. אביו, הרב יוסף ויצן, אמר שכששאלו אותו מאיפה ניקח כוח, הוא אמר שכתוב שאליהו הנביא ישיב לב אבות על בנים, ואנחנו כאבות מסתכלים על הבנים ומקבלים המון כוח. אימו, הרבנית רחל ויצן, הוסיפה ואני מצטט: טליה בשבעה אמרה שעמיחי לא יצא כשכן. הוא יצא כלוחם למען כל עם ישראל, בשם כל עם ישראל ולשם השם, ואם היו שואלים אותו עוד פעם, אני רואה אותו רץ עם חיוך ובשמחה לעשות את המשימה ואני בטוחה שהוא היה עושה בדיוק אותו דבר. ויותר מזה, אם היו שואלים אותי עוד פעם, אני הייתי שולחת אותו לאותו דבר.
+
+יחד עם עמיחי נהרג באותו קרב גבורה גם ידידיה רזיאל, השם ייקום דמו, שגדל עם עמיחי בישוב פסגות והגיע איתו ביחד לקיבוץ כרם שלום. אשתו שירה אמרה, ואני מצטט: "כגודל הזוועות, כמות הניסים והגבורה שהתגלתה הייתה פי כמה וכמה. זה נתן זקיפות קומה. חשבנו שאנחנו הולכים כצאן לטבח, אבל הסיפור שלהם מוכיח שאנשים נלחמו כמו אריות. גם במקומות שנרצחו הרבה יהודים כולם נלחמו להשיב את חרפת ישראל".
+
+עמיחי ונינו, השם ייקום דמו, לוחם מגלן, נהרג בקרב גבורה בכפר עזה. וכך אמרה אימו, רחלי ונינו, ואני מצטט – עמיחי נהרג כשניסה להציל את חיי מפקדו שנפצע במהלך טיהור בתים בכפר עזה: "הם נלחמו שעות ארוכות. עמיחי היה רגוע, בקור רוח אמר לחייליו: אני רק רוצה שתזכרו בשם מי אנחנו כאן ולשם מה אנחנו כאן. המפקד שלו נפצע ועמיחי מתעקש לחלץ אותו. העלו אותם לרכב שפינת תושבים נוספים. עמיחי עוצר לו את הדם ואז מחבל יורה צרור לעבר הרכב. עמיחי היחיד שנפגע. החובש שטיפל בו אמר שהוא הסתובב הרבה בכפר עזה ופינה גופות וכולם היו עם מבטי אימה על הפנים. אבל עמיחי נהרג עם פנים של שבת קודש". 
+
+ עמיחי היה איש של מילים. הנציח רגשות, כתב הרבה טקסטים מכוננים שהראו על נשמה גבוהה עם מודעות ברורה לתפקידה בעולם. אני מצטט את מה שהוא כתב: "כל חשבון פרטי מתבטל, נעצר אל מול עזרת ישראל מיד צר. בהד שזור נצח קוראים אנו – היננו". הוא כתב הרבה על המשכיות עם ישראל, ראה עצמו כחוליה בשרשרת, "אני עוד גחלת בתקומה". כתב לרב שלו כך: "תוך כדי סחיבת פצועים זו לא סתם זיעה, אלו דמעות של אלפיים שנה".
+
+משמחת תורה ועד היום מתגלה גבורה עצומה של חיילינו הגיבורים, שממשיכים ללא הרף להילחם על תקומת ישראל בארצו. אני מתפלל מכאן לנחמה לכל משפחות הנופלים והנרצחים בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, להשבת כל החטופים במהרה למשפחותיהם, לרפואה שלמה לכל הפצועים ולחזרת כל המפונים לבתיהם בביטחון ובשלווה במהרה בימינו אמן.
+
+
+תודה רבה. ריגשת ממש. אני מכיר את הבחור, מכיר את המשפחה מקצרין. בחור ענק.
+
+השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת דודי אמסלם, דוד אמסלם.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להודות ליושב-ראש ולחברת הכנסת קארין אלהרר על היוזמה הברוכה הזאת, החשובה, אז באמת תודה רבה לכם. תודה רבה לך, ושאפו גדול. דרך אגב, אני רוצה רק במילה להגיד לחבר הכנסת כסיף: בעצם היום זה יום ציון מיוחד של הכנסת לשורדי המסיבות בדרום. אני חושב שזה לא נושא של מחלוקת, להפך. אני לא חושב שמה שציינת או הדברים שאמרת הוסיפו משהו וכבוד, גם לעם ישראל וגם לכנסת. כל דבר בעיתו. אתה יכול להתווכח עם הממשלה, הכול בסדר, אבל זה לא כרגע. זה לדעתי חסר טעם. ומה שעשית זה דבר לדעתי לא תקין.
+
+אירועי הטבח ב-7 באוקטובר היו חסרי תקדים ברמה הלאומית וברמה הבין-לאומית. החוויות והמראות שאליהם נחשפו האנשים שהגיעו להשתתף במסיבה – זה לא דמה לאירועי איבה אחרים בהיקפם, באכזריותם ובמשכם. הטבח באזור המסיבה נמשך שעות ארוכות ולפעמים ימים וכלל פגיעות מיניות חמורות ומעשי טבח שנעשו לנגד עיניהם של השורדים, שלא יכלו לתפוס מחסה, וכלל רציחות וחטיפות של מאות בני אדם. חלק מהשורדים היו בשיח עם בני משפחותיהם באמצעות הטלפון והרשתות החברתיות במשך שעות. ישנם מקרים שבהם בני משפחה וחברים נכנסו להציל שורד מסיבה או ששורד מסיבה כיוון אל מיקומו של שורד מסיבה אחר.
+
+בטבח שהתחולל באזור המסיבות נרצחו 403 בני אדם ונחטפו 44 איש ואישה. מתוכם עד היום שוחררו מהשבי חמישה בחיים והוחזרו שישה שאינם בין החיים. ידוע לנו על עוד חמישה אנשים שגופותיהם מוחזקות בשבי. לרבים מהשורדים נרצחו או נחטפו בני משפחה וחברים, רבים מהם נפצעו בגוף ובנפש, חלקם סובלים מטראומה ופוסט-טראומה. אורח חייהם השתנה באופן ניכר בתקופה שחלפה מאז הטבח. מלבד האירועים הקשים שחוו במשותף השורדים בשבת עצמה ובימים שלאחריה, לרבות מאמץ מתמשך להצלת החיים שלהם או של הסובבים אותם, לעיתים תוך השתתפות במאמצי הלחימה והחילוץ, חלק מהשורדים השתתפו בשבועות הראשונים למלחמה גם בעשרות טקסי לוויות וטקסי זיכרון.
+
+יכולתם של השורדים לשוב למעגל החיים, למשפחה, לקהילה, ללימודים ולעבודה תלויה בכוחותיהם האישיים אך גם ביכולתנו כממשלה לספק להם מעטפת שתקנה להם את שנדרש להם בשלב זה. לאור ההבנה כי מדובר בקהילה שדורשת מענה ממשלתי ממוקד, אשר מונה כ-4,000 איש ואישה, רובם הגדול צעירים, הפרוסים גיאוגרפית בכל רחבי הארץ, פעלו משרד הרווחה והביטחון החברתי, משרד הבריאות, הביטוח הלאומי, משרד ראש הממשלה והמשטרה מהשבועות הראשונים למלחמה אל מול השורדים להנגשת מידע וזכויות וליצירת מענים מותאמים. עד כה הוכרו על ידי הביטוח הלאומי כ-3,704 נפגעי פעולות איבה, והם נמצאים בהליכי הכרה שונים בהתאם למצבם. 180 משתתפים נוספים היו חיילים וחיילות ואנשי ונשות קבע ומטופלים במסגרת הצה"לית. 
+
+ אך מעבר להכרה והטיפול הפרטני העבירה הממשלה בסוף פברואר החלטת ממשלה ליצירת מעטפת שנותנת מענים לשורדי המסיבות בדרום. ההחלטה נועדה לספק מענים לשורדים במטרה לפעול לשם מתן מעטפת טיפול ותמיכה מורחבת עבורם ולקבוע את משרד הרווחה והביטחון החברתי ככתובת ממשלתית עבורם לשנים הקרובות. בהחלטה הוקצו 20 מיליון שקלים, נוסף על הפעולות הקיימות, והיא כוללת מענים בהיבטי סיוע רגשי, בריאות נפש, זיכרון ותרבות, מיצוי זכויות, תעסוקה ויצירת מקומות מפגש ועבודה קבוצתית טיפולית. 
+
+ משרדי הממשלה נמצאים בקשר עם השורדים והעמותות שהוקמו מאז הטבח לטיפול בהם ופועלים להנגשת הזכויות באופן פרואקטיבי לשורדים, ליצירת תוכניות מענים משלימות תוך שיח והבנת הצרכים. בתוך מעגלי הפגיעה הרחבים שקרו ב-7 באוקטובר רואה הממשלה בשורדי המסיבה קהל יעד במיקוד, וההתחייבות היא להמשיך ולסייע להם ככל הניתן בהתמודדויות הרבות שצפויות להם הרבה מאוד שנים קדימה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+ הודעה של מזכירות הכנסת, בבקשה. 
+
+
+ תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ [מס' מ/1748; דברי הכנסת, חוב' כ"ו, ישיבה 168; נספחות.]
+
+
+ כאמור, הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024. יציג סימון מושיאשוילי בשם יו"ר הוועדה צביקה פוגל, בבקשה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק מטעם הממשלה להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024. אתר ציון הרשב"י, שבו טמונים רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר, מושך אליו המוני מבקרים מדי שנה. בל"ג בעומר, יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, י"ח באייר, עורכים באתר זה הילולה לפטירתו, ואליה נוהגים להגיע מאות אלפי אנשים מדי שנה. 
+
+ביום י"ח באייר תשפ"א, 30 באפריל 2021, במהלך הילולת ל"ג בעומר, התרחש אסון כבד באתר, שגבה את חייהם של 45 גברים וילדים והביא לפציעתם של למעלה מ-150 בני אדם נוספים. בעקבות אירוע זה החליטה ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אסון הר מירון. מאז הקמתה פרסמה ועדת החקירה המלצות ביניים, ובחודש מרס האחרון הגישה הוועדה דוח סופי ובו תוצאות החקירה שערכה, ממצאיה והמלצותיה. ביום כ"ד בתשרי תשפ"ד, ביום 7 באוקטובר 2023, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית תשי"א–1951. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת החליטה לאשר את ההכרזה בשטחה של כל מדינת ישראל, והממשלה האריכה את ההכרזה מעת לעת באישור הוועדה. בהתאם להכרזה זו ולאור המצב הביטחוני השורר בצפון הארץ, עמדת פיקוד העורף, אשר הובאה בפני הוועדה, הינה כי יש לקיים את אירוע ההילולה בשנה הנוכחית במתכונת מצומצמת על מנת למנוע פגיעה בחיי אדם ולשמור על שלום הציבור וביטחונו. 
+
+ מטרתה של הצעת החוק המובאת בפניכם היא עיגון התשתית החקיקתית המלווה את ההיערכות לקראת אירוע ההילולה שיתקיים השנה לאור המלצותיה של ועדת החקירה ולאור הערכות גורמי הביטחון בשל המצב הביטחוני המיוחד. בהצעת החוק המובאת בפניכם מוצע כי יתקיימו שלושה אירועי הדלקה בלבד בזמנים שונים: אירוע הדלקה מרכזי, שייערך במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, ושניים נוספים במתחם בני עקיבא. 
+
+ הוועדה דנה רבות במתווה המוצע, והוצע כי לאור המצב הביטחוני לא יתקיימו אירועים נוספים הכוללים הדלקה מלבד אירועים אלה. אירועי ההדלקה ייערכו על ידי מי שקיבל היתר משר ירושלים ומסורת ישראל, וזאת בכפוף לאישורם של גורמי משטרה, כבאות ומהנדס רישוי, כדי להבטיח את בטיחות האירוע. בנוסף מוצע לקבוע הגבלה על כניסה ושהייה במתחם מירון כולו, כך ששהייה במתחם תחייב החזקה של היתר שהייה, וכן לקבוע הגבלת כניסה ושהייה ביחס לשוהים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי ומתחם בני עקיבא בכל רגע נתון בזמן ההילולה – עד 30 אנשים, אשר יקבלו היתרי שהייה, אשר כונו בהצעת החוק "היתרי שהייה מיוחדים". בהקשר זה מוצע כי ראש הג"א יקבע בצו את השטחים שייסגרו בהתאם לחוק ולפי חוק ההתגוננות האזרחית. עוד נדגיש כי מוצע שאם יינתנו הוראות לפי חוק ההתגוננות האזרחית אשר לא מאפשרות את קיום אירועי ההדלקה, אלו לא יתקיימו. עוד מוצע להחריג כמה קבוצות מקבלת היתר שהייה, ביניהן מי שמחזיק באישור תושב כי משכנו במירון, מי שניתן לו אישור מעבר על ידי שוטר, מי שנדרש להגיע למתחם לצורך עבודתו, ובכלל זה מי שנמנה עם כוחות הביטחון, החירום וההצלה, מי שהינו נהג של קווי שירות אשר יפעלו במתחם ומי שהינו פקח שמונה לפי סעיף 58 לחוק הגנים הלאומיים. כמו כן מוצע להחריג את מי שנדרש להגיע למירון לצורך סיוע לאדם עם קושי או מצוקה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, לכמה קבוצות אחרות מוצע כי תינתן האפשרות לתת היתרי שהייה למתחם מירון כולו או למתחם רבי שמעון בר יוחאי או מתחם בני עקיבא. עם אלו נמנים מי שבן משפחתו קבור במתחם מירון ומועד סיום פטירתו חל בזמן ההילולה, מי שהינו חלק מצוות ההפקה של ההילולה ועיתונאים, אשר להם יינתנו היתרי שהייה בהתאם לנוהל שיקבע שר לירושלים ומסורת ישראל, בהיוועצות עם ארגונים המייצגים את העיתונאים בישראל.
+
+באשר לאופן מתן היתרי השהייה המיוחדים, מוצע לאפשר לשר ירושלים ומסורת ישראל, בהסכמת השר לביטחון לאומי, לתת בכל זמן נתון עד 30 היתרי שהייה לשם ההשתתפות בכל אחד משלושת אירועי ההדלקה. זאת, בנוסף למתן היתרי שהייה לחמישה עיתונאים בהתאם לנוהל, וכן עד 30 היתרי שהייה בכל זמן נתון למי שמשכנו במירון, לצורך קיום תפילה, וכן לנציג מקרב כל משפחה של נספה באסון הילולת מירון בשנת תשפ"א – בזמן ההילולה שלא בזמן אירועי ההדלקה. במתן ההיתרים יפעל השר לייצוג שוויוני של קהלים ש��הם קשר ייחודי ארוך שנים להילולה ולהשתתפות של נציג משפחה מקרב נספי אסון ההילולה במירון בשנת תשפ"א, וכן יתחשב בעמדתה העקרונית של משטרת ישראל. 
+
+ באשר לאופן מתן היתרי הכניסה והשהייה למתחם כולו, מוצע לאפשר לשר, בהסכמת השר לביטחון לאומי, לתת היתרי כניסה ושהייה למתחם מירון למי שנדרש להגיע למתחם לשם מילוי תפקידו, למעט אם הינו נהג, פקח או נמנה עם כוחות הביטחון, החירום וההצלה, כאמור. עוד מוצע כי הממונה על ההילולה או מי מטעמו יהיה אחראי לספירת השוהים במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי ומתחם בני עקיבא בכל רגע נתון. בהתאם למספר השוהים המוצעים בחוק או להנחיות שיינתנו על ידי ראש הג"א לפי חוק ההתגוננות האזרחית, אם נוכח הממונה על ההילולה או מי מטעמו שמספר השוהים עולה על המספר הנדרש, יביא זאת לידיעת הגורם המשטרתי שנקבע לכך בהצעת החוק, והוא רשאי להורות על הפסקת ההדלקות, על הוצאת אמצעי עזר לאירועים, על מניעת כניסה של אדם או רכב לשני המתחמים, על הוצאת אדם או רכב ממתחם מירון כולו או מהמתחמים. בנוסף, מוצע לאסור השכרת יחידת אירוח במתחם מירון אלא למי שנמנה עם ההפקה של ההילולה. האיסור יהיה בתוקף עד סוף זמן ההילולה. 
+
+ כן מוצע להגביל את ההגעה בתחבורה ציבורית למתחם למי שמשכנו במירון. המפקח על התעבורה, בתיאום עם משטרת ישראל, רשאי לתת רישיון להפעלת קווי שירות באזור מירון. עוד מוצע לאפשר העמדה לדין והטלת קנס של מי ששוהה במתחם מירון או בכל אחד מהמתחמים ללא היתר, מי שעורך אירוע הדלקה או אירוע נוסף במתחם שלא באישור או מי שמשכיר יחידת אירוח בניגוד לאיסור ההשכרה.
+
+לבסוף מוצע, על דרך ההחרגה מחוק התכנון והבנייה, לאפשר שימושים ועבודות זמניים המבוצעים במתחם מירון לצורכי ההילולה, וזאת בכפוף לתנאים שנקבעו בהצעת החוק. כן מוצע כי עד ליום כ"ה באייר התשפ"ד, 2 ביוני 2024, ישיב מבצע העבודות את הקרקע שבה בוצעו העבודות לקדמותה ככל האפשר. הצעת החוק כולה תעמוד בתוקף עד לסיום תקופה זו, קרי עד 2 ביוני 2024.
+
+להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. והנקודה הכי חשובה: בזהירות, בזהירות ושוב בזהירות. ונשמרתם מאוד מאוד לנפשותיכם, הדבר החשוב ביותר. 
+
+
+אמן. תודה. אני מזמין את השר הממונה מר מאיר פרוש. בבקשה. 
+
+
+מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עם פתיחתו של כנס הקיץ אתמול אפשר לאחל קיץ בריא, בתפילה מעומק הלב להשם יתברך שיהיה בריא גם לפצועים מהקרב ולחטופים, שישובו הביתה במהרה ובשלום. 
+
+ אבקש להתייחס בפתח הדברים לציון יום שורדי הטבח של יום שבת שמחת תורה, למניינם 7 באוקטובר. פגשתי לאחרונה את גב' ספיר כהן וגב' ילנה טרופנוב, שהיו חטופות בשבי האויב האכזרי ברצועת עזה ושוחררו. בנה של גב' טרופנוב עדיין שבוי בעזה ובעלה נרצח בטבח. אבל כשאתה יושב איתן, אתה פוגש שתי נשים עוצמתיות, שלא עוסקות רק בטרגדיה והכאב האישי שלהן אלא אכפת להן מהמצב בעם ישראל. הן שאלו אותי מהי האפשרות לעשות כדי להגביר את האחדות בעם. השאלה המהדהדת הזו, שנשאלה על ידי החיים ששרדו, היא משהו שאנחנו חייבים להדהד ולענות להן באהבת ישראל, למען החיים, ולהבדיל, למען הנרצחים, השם ייקום דמם, שנהיה ראויים להם. 
+
+אנחנו מביאים לכם כאן היום את הצעת החוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, לאישור בקריאה השנייה והשלישית. לחברים אני אומר ��החוק הזה נדרש לפי ההמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, שטענה שאחת הסיבות שהיה מה שהיה, בלי להיכנס לפרטים איך, זה בגלל שלא היה חוק שהסדיר מי עושה מה ומי אחראי על מה. 
+
+אני מביא לכאן היום את החוק לאישור סופי לאחר עשרות שעות של דיונים, אפילו אולי קרוב ל-100 שעות במצטבר. רק בשבוע האחרון, כולל אתמול, עד חצות הלילה, התקיימו דיונים בוועדה לביטחון לאומי בראשות יושב-ראש הוועדה ידידי חבר הכנסת צביקה פוגל, בסך של 30 שעות. זה מצטרף לדיונים רבים בחודשים האחרונים בין הצוות המשפטי במשרדי לגורמים השותפים, כמו משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, משרד התחבורה ועוד גופים רבים וחשובים. 
+
+החוק הזה מגיע לכאן היום אחרי שעבר התאמות משמעותיות, בשיח מלא עם כל הגורמים השותפים, כולל הייעוץ המשפטי של הכנסת, ועשינו את מיטב יכולתנו להלך על הקו הדק והמורכב שמונח בפנינו. אישית עבורי זהו לא חוק קל. זה חוק כואב מאוד. אין לי איך לתאר לכם במילים מה המשמעות עבורי שמירון יהיה סגור השנה בפני הציבור הרחב. רק בשנה שעברה לקחתי את האחריות על הגעתם של למעלה מ-200,000 איש, שזכו להיות בהילולת הרשב"י בשמחה ובבטחה. בסוף היום, כשהכול עבר בשלום, לא יכולתי שלא לדמוע מהתרגשות. השנה אני דומע בכאב, יחד עם אחיי אנשי מירון, שבשבילם לא להיות במירון בל"ג בעומר זה דבר שהוא בלתי נתפס. ולצערנו זה קורה שוב, לחלקם כבר בפעם השלישית או הרביעית בתוך חמש שנים. 
+
+ אני עולה בתקופה האחרונה, יחד עם הפרויקטור הרב יוסי דייטש, לבתי גדולי ישראל, אדמו"רים ורבנים חשובים, ואנחנו מציגים בפניהם את המצב המורכב ומעבירים גם מסרים לציבור בהתאם. חשוב מאוד שנעשה כל שנדרש כדי לשמר את המסורת במירון, עם הדלקות מצומצמות מאוד, כפי שתקראו בחוק שמונח כאן, שנותנות תחושת שייכות לכלל הקהלים.
+
+על כן, על פי החוק שאנחנו מבקשים לאשר היום יתקיימו שלוש הדלקות השנה במירון ולצערי, למעשה, ללא קהל.
+
+
+ למה לא בהוראת שעה? למה צריך?
+
+
+החוק הוא בהוראת שעה. הכותרת שלו היא הוראת שעה.
+
+על גג הציון תתקיים ההדלקה המסורתית בת מאות השנים, המסורה ונתונה בידי כבוד קדושת מרן האדמו"ר מבויאן שליט"א. וכדי לפעול בשוויוניות לקהלים אחרים, יתקיימו בל"ג בעומר במתחם בני עקיבא, בשעות שונות, הדלקות של הראשון לציון ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א ושל רבה של צפת הגאון רבי שמואל אליהו שליט"א. בכל אחת מההדלקות האלה ישתתפו עד תשעה אנשים שמתלווים אליהם. מעבר לכך יתאפשר לקיים מניין מתפללים ביום ההילולה בציון הקדוש שבמערה, וזאת דווקא מקרב תושבי מירון בלבד, לפי דרישת המשטרה. לכאורה היה נדרש, אבל אין אפשרות מבצעית לבצע, לפי התוכנית שאני הצגתי, עלייה של נציגי קהילות שהם בעלי מסורת של שנים ונוהגים להדליק מדורות בל"ג בעומר ומירון, כפי שהוצע בתחילה – זה בגלל המצב הביטחוני. חשוב להדגיש את זה. סיכמנו גם עם המשטרה שהציון הקדוש לא ייסגר. כמו שכתוב וכמו שאומרים, שערי הרשב"י לא ננעלו, והמסורת תישמר. 
+
+ברצוני להציג לפניכם מה אני אומר לאחיי מהמגזר החרדי, ובפרט לאלה שהעלייה למירון בל"ג בעומר בנפשם. אני יודע כמה המצב הזה קשה, כי כמו שהוא קשה לי, כך גם לכם. אבל צריך להבין מה הביא אותנו למצב הזה. שואלים רבים: עכשיו, מדי יום, יש הרבה יותר מ-30 איש במירון בכל רגע נתון. ולא זה המספר; המספר הזה, 30, אני מזכיר אותו כי פיקוד העורף קבע אותו כמספר המקסימלי של הש��הים בל"ג בעומר בשטח הציון בכל שעה. שואלים אותי מה ההבדל, הרי בכל יום אין בעיה ואין צו סגירה של צו אלוף לסגור את המקום הזה, ומדוע דווקא בל"ג בעומר יש צו אלוף? ואני עונה להם שההבדל הוא משמעותי. אני לא רוצה להרחיב כאן על אופי האיומים הביטחוניים שיש על מירון באופן כללי ובפרט בל"ג בעומר, אבל האיום הוא חמור מאוד ומסוכן. ביום רגיל, כאשר יש אולי קצת מעבר ל-30 איש, לכאורה עדיין אין חלילה סיכון לאסון המוני. אבל ברגע שלא תהיה הגבלה ביום ל"ג בעומר כמו שבכל יום אין הגבלה, וביום ל"ג בעומר, כמו שאמרתי קודם, היו בשנה שעברה 200,000 איש – אם אין הגבלה, יעלו באותו יום עשרות אלפים. וחס וחלילה, מה שיכול להתרחש בעת ירי טילים לעבר המקום הזה ביום ל"ג בעומר, גם בנזק ישיר וגם במצב שבו רבים מנסים, תוך כדי ריצה ומנוסה, לתפוס מחסה ללא הצלחה – השם ישמור איזה אסון יכול לקרות. זהו מצב עצוב וכואב, במידה מסוימת אפילו בלתי מתקבל על הדעת של היהודי המצוי, אבל אני אומר, חייבים להבין את המצב ולפעול בהתאם, ואסור לנו בשום אופן לקחת סיכונים כאשר מדובר בחיי אדם. הישמר לך, כתוב בפסוק, עלות בהר. ולכן, מה שאנחנו עושים פה, זה רק לפי ההסכמות וההכוונות של פיקוד העורף ומשטרה, שיכולים לבצע את האירוע במתכונת המצומצמת.
+
+יש כאן סעיפים משמעותיים נוספים שנצטרך לתת עליהם את הדעת, כמו ההשלכות הכלכליות על בעלי הצימרים באזור, שייפגעו משמעותית כשגם כך המצב בתקופה הזו הוא לא פשוט להם, ואי-אפשר להפקיר אותם. 
+
+ לקראת סיום, אני מבקש לתת את התודות המתבקשות כל כך למי שעבדו קשה על החוק הזה. אמר חבר הכנסת פוגל, יושב-ראש הוועדה, ובצדק, שלו ולי לא מגיעות תודות. ואני תמיד נוהג – לאנשים ששואלים אותי: תגיד לי, אתה באמת עובד קשה, אה? אני אומר: לא, אף אחד לא הכריח אותי לעבוד. אם אני בא לעבוד, סימן שאני רוצה לעבוד, אני בחרתי להיות בעשייה הציבורית ואני לא קורא לזה עבודה קשה, אבל זה כלול במחיר ואסור להתלונן. להפך, זו זכות לעבוד ולשרת את הציבור. אבל יש פה הרבה אנשים שלא ישנו יותר מדי בלילות האחרונים והם לא נבחרי ציבור, ולהם בהחלט מגיעה תודה. אני רוצה לפתוח, מהיכרות האישית שלי עם אנשי משרדי אני מזכיר את יוסי דייטש, הפרויקטור, סמנכ"ל לענייני מירון חיים רוזנשטיין, ראש המטה שלי שימי אלבום, היועץ אהרון שפיץ, היועצת המשפטית המסורה והמקצועית של משרדי עו"ד גב' שירן שושנה וחברת הצוות המשפטי של משרדנו עו"ד גב' לאה כהן. 
+
+תודות למנהלת הוועדה גב' גופר וצוותה: רון רומן, שי באבאי וגב' מיכל כהן; לייעוץ המשפטי של הוועדה בראשות עו"ד מירי פרנקל שור, גב' איילת לוי נחום, גב' עדן בן ארוש ואריאל לוביק; לדובר הוועדה יקותיאל צפרי.
+
+לנציגי משרד המשפטים – עו"ד גב' יערה למברגר, עו"ד גב' נירית להב-קניזו, עו"ד איגי פז, עו"ד עדי כהן, עו"ד גאל עזריאל ועוד; לנציגי משטרת ישראל – תת-ניצב משה פינצ'י, ניצב משנה אלעזר כהנא, רב-פקד סלבה בונצ'וק, סגן ניצב מיכאל פרנקנבורג, רב-פקד אברהם צימבר, רב-פקד ברק ערוסי, סגנית ניצב טלי אריכא, ניצב משנה אלון כלפון ועוד; לנציגי פיקוד העורף – רב-סרן ענאן סרחאן ואלוף משנה במילואים משה אבן חן; לנציגי כבאות והצלה לישראל בראשות טפסר משנה אוסקר פוקס וטפסר משנה טיראן שמר; לעמיחי לוי ושלמה רוזנשטיין ממשרד התחבורה, לגב' קרן פטל מהמועצה האזורית מרום הגליל וגם לנציגים מהמשרד לביטחון לאומי, לגב' סביון ממשרד האוצר, למשרד הבריאו��, מגן דוד אדום, רשות הטבע והגנים ועוד. תודה מיוחדת גם לשר האוצר מר בצלאל סמוטריץ' ולרמ"ט שלו מר שריה דמסקי, שסייעו לנו להסדיר את התקצוב של צורכי הבטיחות והביטחון בהר.
+
+הזכרתי את אלו שאני זוכר מהדיונים, ואני מתנצל מראש בפני אלו ששמם לא זכור לי, ואני בטוח שגם להם מגיעה תודה. בכל זאת, אני כן אבקש לסיים בתודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת פוגל, שרואים כמה מירון חשובה לו. בשונה ממני, אני חושב שהוא לא נבחר על הטיקט הזה, וזה בהחלט ראוי להערכה לראות את ההקרבה האישית שלו למען הנושא. 
+
+כמו כן, אני רוצה להודות לחברי האופוזיציה ונציגתם בוועדה חברת הכנסת גב' מירב בן ארי, ששיתפו פעולה כדי לשמור על הדבר הזה, שלא יצא מהפרופורציות, שאסור שיקרה, וכדי שיתקיים בצורה מצומצמת, וסייעו לנו להעביר את החוק ביעילות.
+
+אבקש מחברי הכנסת לאשר את החוק, ואני יכול להשתמש בברכה שכל אחד אומר בימים האלה: זכותו של רבי שמעון בר יוחאי, זכותו תגן עלינו, אמן, תעמוד לימינכם ולימיננו גם בניהול ההילולה המורכבת הזו וגם בזכויות הנדרשות לנו להשלמת המערכה הקשה מול אויבינו בדרום ובצפון והחזרת השבויים לביתם. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. לא הוגשו הסתייגויות, הוגשו בקשות דיבור על ידי מפלגת העבודה, מפלגת יש עתיד וישראל ביתנו. אני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב בראש, הופיעה ידיעה בתקשורת, ידיעה מטורפת, טיפשית, לא יודע איך לכנות אותה – שר התקשורת קרעי, ששלח את אנשי המילואים לעזאזל וכינה את המפגינים "אספסוף", המשרד בראשותו, משרד התקשורת, או בהוראתו הישירה, אינני יודע, החרים ציוד שידור של סוכנות הידיעות האמריקאית, סוכנות הידיעות הגדולה בעולם, AP. מעשה מטורף, מטופש. כאילו אין לנו מספיק אויבים, עתה השר קרעי מגייס גם את הציבור האמריקאי נגדנו. איזו טיפשות, איזה מעשה לא ראוי. נגמרו האויבים? זהו, אין אויבים למדינת ישראל?
+
+על פי גורמי סוכנות AP, על פי מה שמופיע בתקשורת, הם לא הפרו את החוק – אין לי יכולות וכלים כרגע לבדוק – ולא שידרו כוחות ישראליים בשידור חי כדי לא לסכן את הכוחות של צה"ל אלא שידרו פטריית עשן.
+
+החוק הזה בא לעולמנו אך לפני חודש. גם אם מישהו כשל, היה אפשר לטפל בזה בצורה אחרת, לא בצורה כל כך טיפשית. האם אי-אפשר היה לבוא בהידברות לבדיקה של השידור או הנתונים? איזו החלטה מטופשת, מטורפת, אי-הכרת הטוב לממשל האמריקאי. רק אתמול עמד הנשיא האמריקאי בנאום מכונן, שבו אמר: אנחנו עומדים עם מדינת העם היהודי. יש מחויבות לממשל האמריקאי. בשביל מה הצעד המטופש הזה? זהו, מגייסים את כל הציבור האמריקאי נגדנו, כאילו אין אויבים למדינת ישראל? מה אתם רוצים, שנחיה בתוך הקונכייה של עצמנו, כל העולם נגדנו? איזה מהלך מטופש, מהלך לא חכם בלשון המעטה.
+
+ראוי היה שמי שעשה אותו יחשוב פעם נוספת, או שאולי, בגלל ההיבטים הרחבים מול דעת הציבור האמריקאי, אני לא יודע, היה מביא אותו לראש הממשלה, שמכיר היטב את הנושא ואת התרבות האמריקאית ואת העם האמריקאי. במקום זה אצה לו הדרך, לשר התקשורת. גם אם לכאורה בוצעה איזושהי עבירה, היה ראוי לנהוג בחוכמה, בבדיקה, בהידברות. מה זה עושה עכשיו? זה תופס נפח, זה רץ לסוכנויות הידיעות בארצות הברית, לחדשות בארצות הברית. אי-הכרת הטוב לממשל האמריקאי, לעם האמריקאי, לחברות האמריקאיות. לא ייאמן איזו פעילות מטורפת, מטופשת, בהמשך לדברים שנעשו בעבר. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנ��ת ולדימיר בליאק, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול רוצה לברך את חברתי חברת הכנסת קארין אלהרר על היוזמה המבורכת של ציון יום שורדי הטבח. 
+
+ חבר הכנסת אלמוג כהן דיבר כאן על תושבי אופקים, שבאמת חוו חוויות מאוד מאוד קשות ביום הזה, ב-7 באוקטובר. אני חייב לומר שאני מטפל בפניות של תושבי אופקים מול המוסד לביטוח לאומי כמעט ברמה היום-יומית, ואני לגמרי מצטרף לאלמוג ומאוד מקווה שגם משרד האוצר וגם המוסד לביטוח לאומי יפתרו את הבעיה ברמה הרוחבית, כי צריך לתת להם את כל המעטפת המיטבית מבחינת המדינה כדי לפתור את הפניות שלהם.
+
+לגבי החוק, אנחנו נצביע נגד החוק הזה בנוסח הנוכחי. אנחנו סבורים שזה חוסר אחריות משווע לקיים את האירוע במצב הביטחוני הנוכחי.
+
+אני גם רוצה להתייחס להיבט התקציבי. למיטב ידיעתי, המדינה הקצתה 10 מיליון שקלים לארגון האירוע, לשלוש ההדלקות, כאשר כל הדלקה היא לעד עשרה משתתפים. אם אני עושה את החשבון, ההקצאה לכל משתתף היא 330,000 שקלים. הלוואי על המפונים מהדרום ומהצפון.
+
+מעבר לזה, אני זוכר שבוועדת הכספים אישרנו למשרד של השר פרוש מעל 90 מיליון שקלים לאירוע. אני מניח שחלק מהסכום הלך לשיפור התשתיות, וזה דבר מבורך וחשוב, וכנראה שעדיין נשארה יתרה. והיתרה הזאת, אני מקווה, תחזור לקופת המדינה ותשרת את הצרכים של החזית והעורף, את האנשים שבאמת צריכים את הכסף היום, ולא את הצרכים הפוליטיים של חברי הקואליציה. 
+
+ בזמן שנשאר לי אני רוצה להתייחס לאמירה של חבר הכנסת שמחה רוטמן היום, באופן לא מפתיע, על מערכת המשפט. החוצפה ועזות המצח של חבר הכנסת רוטמן הן בלתי נתפסות. מדינת ישראל מאז הקמתה, כולל העשורים האחרונים, לצערי, ניהלה לא מעט מלחמות ומבצעים צבאיים, גם קשים וגם ממושכים. מעולם לא יצא נגד מנהיגי המדינה צו מעצר בין-לאומי, והיו ניסיונות שנבלמו, עד שהגיעה הממשלה הזאת, עד שהגיעו רוטמן והשותפים שלו עם המתקפות הפראיות על מערכת המשפט, עם ניסיון בוטה להחליש את בית המשפט העליון, עם חקיקה עבריינית שנועדה לפגוע בערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, עם הפיכת משטרת ישראל לכלי פוליטי בידי שר עבריין, עם שרים חסרי אחריות שמייצרים אמירות חסרות אחריות. כל האירוע הזה של 7 באוקטובר וכל מה שקרה מאז 7 באוקטובר זה באחריות המלאה ובאשמה ישירה של מנהיגי הקואליציה הזאת, ועכשיו הם חזרו לתקוף את מערכת המשפט. קחו אחריות, תתנצלו ותתפטרו. רק אחרי שנחליף את הממשלה המופקרת הזאת – ואני מקווה מאוד שזה יקרה בקרוב – נוכל להתחיל לשקם גם את המוניטין הבין-לאומי של מדינת ישראל כמדינת חוק, כי גם את המוניטין הזה הצלחתם להרוס. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה. חמש דקות לרשותך, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום, לפי יוזמתה של חברת הכנסת קארין אלהרר, מציינים בכנסת יום מיוחד לכבוד שורדי טבח 7 באוקטובר. רציתי לספר את סיפורה של ג'ני סבידיה, פסיכולוגית ששרדה את מסיבת הנובה והקימה מיזם תמיכה במשפחות קורבנות טבח 7 באוקטובר, להנצחת אחיה שלומי ובת זוגו ליליה שנרצחו שם. שלושתם היו במסיבה. כאשר שמעו את אזעקות צבע אדום, ג'ני חשבה שמדובר בירי רקטות. היא ניסתה ליצור קשר עם אחיה, אך ללא הצלחה. ג'ני נאלצה להתחבא בפרדס שעות ארוכות, והייתה עדה לזוועות הטבח, עד שחולצה בידי כוחות הביטחון. תחילה האמינה שאחיה נפצע, אך התברר שנרצח. 
+
+ בימים הראשונים ג'ני חשה אשמה על כך שניצלה, אך גם הודתה על כך שהייתה עימו בשעות האחרונות. חברת ההייטק שבה עבד שלומי תרמה למיזם ההנצחה ואף הקימה חדר מוזיקה לזכרו והעניקה מלגות ומחשבים. שרדתי כדי להנציחו, אומרת ג'ני. 
+
+ שלומי סבידיה וד"ר ליליה גורביץ', יהי זכרם ברוך. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. אני מבקש לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. 
+
+סעיפים 1–22 נתקבלו.
+
+
+תשעה בעד, שלושה נגד. אני מודיע שהצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי 2024 עברה בקריאה השנייה. 
+
+אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השלישית. הצבעה. 
+
+ לפי הנחיית יושב-ראש הכנסת, אני מבקש לא לצלם וידיאו באולם. תודה. 
+
+חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, נתקבל. 
+
+
+ תשעה בעד, שלושה נגד. אני מודיע שהצעת החוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+
+ הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024 
+ [מס' מ/1730; דברי הכנסת, חוב' כ"ד, ישיבה 163; נספחות.] 
+(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
+
+
+נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024. מציג חבר הכנסת יונתן מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות. אני חבר ועדה. 
+
+
+ - - - 
+
+
+ אני חבר ועדה. אני מגיע לישיבות כשאין לי חוץ וביטחון. עכשיו מלחמה, אז האמת היא שהתגעגעתי אליו.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, שהגישה הממשלה ועניינה הוא בהוראות המעבר הנוגעות למקצוע הכירופרקטיקה. 
+
+ בטרם אציג את עיקרי הצעת החוק, חשוב להבהיר בכמה מילים את השתלשלות החקיקה לגבי מקצוע זה עד עכשיו. בתיקון מס' 2 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות בשנת 2010 נקבעה הכירופרקטיקה כמקצוע בריאות. באותו תיקון נקבעו התנאים לקבלת תעודת כירופרקט, וביניהם בין השאר תואר אקדמי מחו"ל, אישור מדינת חוץ על עמידה בבחינות הרישוי באותה מדינה ותעודה או רישיון המאפשרים את העיסוק במקצוע באותה מדינה, וכן שלושה תנאים נוספים, שפרטיהם צריכים להיקבע בתקנות, והם ביצוע הכשרה מעשית, ביצוע עבודה בפיקוח ועמידה בבחינות בישראל. בתיקון מס' 2 נקבעו גם הוראות מעבר שאפשרו מתן תעודת כירופרקט למי שצבר ניסיון בעבודה בישראל גם אם לא השלים דרישות מסוימות של עבודה בפיקוח ובחינות בישראל, בכפוף להגשת בקשה בתוך תקופה שנקבעה בחוק. למרבה הצער, מאחר שלא הובאו על ידי המשרד תקנות בעניין ההכשרה המעשית, העבודה בפיקוח והבחינות, לא ניתן היה בפועל לתת תעודת מקצוע לא לפי ההוראות הרגילות ואף לא לפי הוראות המעבר. בינתיים ממשיכים לתת את השירות הכירופרקטי בבתי החולים, וכן במרפאות פרטיות, בלא שקיימת אפשרות לפקח על נותני השירות. 
+
+ לפיכך, הוועדה עמדה על כך שבטרם תתחיל את דיוניה בהצעת החוק שהביאה הממשלה עתה יובאו בפני הוועדה טיוטות התקנות הנדרשות להשלמת הסדרת העיסוק כאמור. משרד הבריאות נענה לבקשה והוועדה דנה בתקנות השונות וצפויה לאשרן בימים הקרובים.
+
+ הצעת החוק שבפניכם קובעת כמה הוראות מעבר המאפשרות להעניק תעודה במקצוע הכירופרקטיקה על בסיס ניסיון בעבודה בישראל, אף אם חסרים מספר תנאים: 1. ניתן להעניק תעודה ללא צורך בעבודה בפיקוח ועמידה בבחינות בישראל למי שעסק בישראל בכירופרקטיקה בהיקף ניכר במשך חמש שנים לפחות ערב כניסתן לתוקף של התקנות בעניין הכשרה מעשית, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת התעודה בתוך 12 חודשים מאותו מועד; 2. ניתן להעניק תעודה ללא צורך בעמידה בבחינות בישראל למי שעסק בישראל בכירופרקטיקה ערב כניסתן לתוקף של התקנות בעניין הכשרה מעשית או התקנות בעניין עבודה בפיקוח, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת התעודה בתוך שנתיים ממועד כניסתן לתוקף, בהנחה ששנתיים אלה יספיקו לשם השלמת החובות בעניין ההכשרה המעשית, ככל שתידרש, ובעניין העבודה בפיקוח; 3. משרד הבריאות ביקש, בתיאום עם האגודה הישראלית לכירופרקטיקה, להוסיף להצעת החוק גם הוראות מעבר שיתחשבו במי שלמדו את לימודי הכירופרקטיקה כלימודי תעודה ולא כלימודים אקדמיים, וזאת בתנאי שתעודת סיום הלימודים הוכרה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות לאחר שבחן את איכות הלימודים ורמתם בהיבטים שונים ושהלימודים החלו עד 1 במאי 2029. הזכאות לפי הוראת מעבר זו מיועדת לעולים, והיא לא תחול על מי שמרכז חייו היה בישראל ויצא ממנה לצורך הלימודים. הוראת המעבר האמורה תאפשר מתן תעודת כירופרקט למי שבידו תעודת סיום לימודים, שהוכרה, כאמור, במקום לימודים אקדמיים, ועמד ביתר התנאים שנדרשים למתן התעודה. 
+
+יתרה מכך, יתאפשר מתן תעודת כירופרקט על סמך תעודת סיום לימודים כאמור, ועל בסיס ניסיון, כפי שתיארתי קודם. דהיינו, ללא צורך בביצוע עבודה בפיקוח ובעמידה בבחינות, וזאת על בסיס ניסיון של חמש שנים בעבודה בהיקף ניכר, בתנאי שהבקשה תוגש תוך שנה; או, לחלופין, ללא צורך בעמידה בבחינות, וזאת על בסיס ניסיון בעבודה בישראל, ובתנאי שהבקשה תוגש בתוך שנתיים, באופן שיאפשר השלמת הדרישות בעניין הכשרה מעשית, ככל שהיא תידרש בעבודה בפיקוח. 
+
+לנוכח העיכוב שחל בהתקנת התקנות – שימו לב – החל משנת 2010 עד עכשיו, וכדי לאפשר לעוסקים בכירופרקטיקה להשלים את התנאים לעניין הכשרה מעשית ככל שתידרש, עבודה בפיקוח ובחינות כפי שייקבעו בתקנות, מוצע לקבוע כי עד תום תקופה של שנתיים מיום פרסומו של חוק זה, או מיום כניסתן לתוקף של התקנות בעניינים אלה, לפי המאוחר, לא יחולו האיסורים שבחוק בעניין התחזות לכירופרקט או שימוש בתואר כירופרקט בתקופת ביניים זו. ייתכן שיהיו כבר כירופרקטים עם תעודה, ובצידם יתאפשר גם למי שאין בידם תעודה להמשיך לעסוק במקצוע זה. 
+
+הצעת החוק מוסיפה כי האיסור שבחוק על ביצוע פעולות ייחודיות למקצוע מסוים, ככל שנקבע, לא ימנע ביצוע עבודה בפיקוח הנדרשת באותו מקצוע. בעקבות הדיונים המקבילים בהצעת החוק ובתקנות, נוספה להצעת החוק דרישה כי בסיומה של העבודה בפיקוח תינתן חוות דעת חיובית, וכן דויקו ההגדרות של תוכניות הגעת צעירים לישראל שהמשתתפים בהן לא ייחשבו כמי שמרכז חייהם בישראל ויוכלו ליהנות מהוראות המעבר החלות על עולים. 
+
+תיקון נוסף שכוללת הצעת החוק מבטל את הפליליות של תקנות מסוימות שנקבעו מכוח סעיף 61 לפקודת הרופאים, שעיקרן הוראות טכניות או פרוצדורליות. תיקון אחרון שכוללת הצעת החוק מבהיר כי גם הדימותן הרפואי, שהוא מקצוע שהוסדר לאחרונה במסגרת תיקון מס' 8 לחוק, ייחשב כמטפל לעניין חוק זכויות החולה. 
+
+אני מבקש להודות למשרד הבריאות ולשר הבריאות על קידום הצעת חוק זאת, ולהביא לידי כך שיוסרו השרלטנים מתחום הכירופרקטיקה, וחלילה לא ייגרם נזק בריאותי לאזרחים. תודה מיוחדת גם ליועצת המשפטית של הוועדה עו"ד נעה בן שבת, לצוות הוועדה ובראשו מיכל דיבנר כרמל, לצוות המשפטי והמקצועי במשרד הבריאות. ההצעה אושרה פה אחד בוועדה ואין לה הסתייגויות. לכן, אני מבקש מהכנסת לאשר אותה בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024. נעבור להצבעה. 
+
+סעיפים 1–6 נתקבלו. 
+
+
+שבעה בעד, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השנייה. 
+
+נעבור להצבעה על החוק בקריאה השלישית. הצבעה. 
+
+חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, נתקבל. 
+
+
+בעד – שבעה, אין מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 10), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1012).]
+(קריאה ראשונה)
+
+
+ נעבור להצעת החוק מטעם הכנסת בקריאה הראשונה: הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ-7 באוקטובר), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת קארין אלהרר ואליהו רביבו. אני מזמין את חברת הכנסת קארין אלהרר להציג את הצעת החוק, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. טבח 7 באוקטובר יצר מקרי קיצון בהיקפים נרחבים, שלא היינו מעלים בדעתנו. החובה שלנו בתור מחוקקים היא להתאים את חוקי המדינה למציאות המתהווה אחרי אותה שבת ארורה, והמשימה הזאת דחופה מאין כמוה. בסיוע פרויקט לילך ואיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מצאנו פער שמשפחות החטופים והנרצחים עלולות להיתקל בו בעתיד הקרוב והרחוק; פער שניתן לגשר עליו בתיקון פשוט יחסית של החוק. 
+
+תיקון החקיקה המוצע מאפשר לבני משפחה לקבל את זכויותיהם של נפגעי העבירה לאירועי 7 באוקטובר בעוטף עזה שבעקבות מותם או היותם חטופים אינם מסוגלים לממש את זכויותיהם. כמו כן, מוצע לאפשר לסבים או לנכדים ולדודים או לבני הדודים לקבל את זכויותיהם של נפגעי העבירה במקרה שבו בני המשפחה הקודמים להם בסדר הקדימויות המנוי בסעיף זכאות בני המשפחה אינם יכולים לקבלן. לפרקליט המחוז נתונה הסמכות למנוע את העברת הזכויות אם עלולה להיפגע פרטיות נפגע העבירה. 
+
+ אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת לשר המשפטים, ליו"ר ועדת החוקה, לשותפי היקר חבר הכנסת רביבו, לפרויקט לילך ולאיגוד מרכזי הסיוע, ולבקש מהכנסת הנכבדה לאשר את ההצעה בקריאה ראשונה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אליהו רביבו, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. מכובדי כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, וחברתי היקרה והשותפה האמיתית קארין אלהרר, חבריי היקרים, בטבח 7 באוקטובר חדרו מחבלי חמאס-דאעש ליישובי העוטף. הם רצחו, הם אנסו, הם שרפו, הם התעללו והשחיתו, ביזו, בזזו, רמסו והותירו בכולנו פצע מדמם וכואב שימשיך לדמם עוד שנים רבות. כולנו נחשפנו לזוועות שהם העלו מתהומות השאול, וכמי שפעל לצד הקדושים בשוּרה, אני יודע – עוד לא נחשפו כל הבלהות אשר הם עשו בנו, בילדינו ובהורינו. 
+
+ התיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה שאנו מעלים כאן הוא, לצערי הרב, מכורח הנסיבות. בתוכנו יש שנפגעו ואינם יכולים לדרוש את זכויותיהם – מי אשר עוצמת הטראומה חרכה את נפשו; מי מבנינו ובנותינו שעדיין מוחזקים בין החיים ובין המוות בעזה; מי אשר לא שרד ונפטר, וטרם מוצה הדין עם פוגעיו; מי ממשפחות שלמות שנטבחו בביתן בשבת שמחת תורה. לקרובי המשפחה של כל אלו שרוצים לדרוש את זכויותיהם – זה המינימום המתבקש – אין עדיין מענה חוקי. 
+
+ בתיקון לחוק שחברתי היקרה קארין אלהרר ואני מבקשים להעביר בתמיכת הממשלה אין אופוזיציה וקואליציה, אין ימין ושמאל, אין נשים וגברים, אין יהודים וערבים. 
+
+
+ אין נשים וגברים?
+
+
+לא, אין הבדל. אנחנו פועלים כיחידה אחת. 
+
+
+לצורך ההצעה. 
+
+
+אם לא לצורך ההצעה, יש גם קואליציה ואופוזיציה. 
+
+
+לא בטוח שכל החברים שלך בקואליציה יסכימו איתך.
+
+
+ כן, תתפלא לשמוע. חרף העובדה שאין נוכחות שמכבדת את אלה שאמורים לקבל את המענה בעקבות החקיקה, ההסכמה היא הסכמה רחבה לחלוטין. 
+
+התיקון הזה יסייע בטיפול במקרים אלו, המקרים הקשים מכול. כפי שקארין היקרה אמרה, מטרת תיקון זה היא להרחיב את היקף זכויות נפגעי העבירה, כך שבני משפחתם של נפגעי 7 באוקטובר אשר אינם מסוגלים לממש את זכויותיהם יקבלו מענה באופן מיידי, וללא התשה ביורוקרטית בלתי סבירה. אני מבקש להודות למיזם לילך, למטה משפחות החזרת החטופים ולאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, אשר סייעו רבות בכתיבת התיקון לחוק. 
+
+ בנוסף, אני מבקש להודות לחברי היקר שר המשפטים, ליושב-ראש ועדת החוקה חברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, שעמד על חשיבות התיקון והבהיר את נחיצותו בדיוני הוועדה. אני סומך עליך, שמחה היקר, שתדאג להביא את התיקון לחוק לקריאה השנייה והשלישית כבר בשבוע הבא. במעמד הזה ובעת הזו אני רוצה להודות שוב גם לחברתי חברת הכנסת קארין אלהרר על שותפות אמת לדרך. מי ייתן ולא נידרש לקידום חקיקות כאלה, אבל אם כן, שנמצא את הדרך המשותפת לקדם מהלכים כאלה בראייה משותפת ובאחדות בין כל הפלגים.
+
+ ברשותכם, אני מבקש לסיים בציטוט מהפיוט "ונתנה תוקף": "מי במים ומי באש / מי בחרב ומי בחיה / מי ברעב ומי בצמא / מי ברעש ומי במגפה / מי בחניקה ומי בסקילה". את כבוד כולם נדרוש בכוח או בדין, בוודאי שבצדק. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני קורא מכאן ומצפה מכולכם להצביע בעד התיקון החשוב הזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת רון כץ – אינו נוכח. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מודאגת, מאוד מאוד מודאגת, ומרגישה שידיי כבולות. מודאגת, ויודעת שהדבר היחידי שנשאר לי הוא הקול שלי, ואותו, כך אני מקווה, אף אחד לא ישתיק. אני מודאגת, כי מתחת לאף של כולנו – מתחת לאף של הממשלה, מתחת לאף של הכנסת, מתחת לאף של הצבא, מתחת לאף של השב"כ, מתחת לאף של כולנו פה – מתפתח ביהודה ושומרון ובסמיכות לערי התפר צבא מקצועי ומיומן; צבא חמוש, שמתאמן במדינות זרות, צבא שממתין לרגע הנכון, צבא שמבקש לעשות את מה שעשו אחיו מהחמאס בעוטף עזה גם ליתר אזרחי ישראל. 
+
+למי שעדיין לא מכיר על מה אני מדברת, אתן לו תקציר: מדובר בתחקיר חשוב של הקול היהודי ושל מאבק על כל דונם, ששודר אתמול בערוץ 14 וחשף כיצד הרשות הפלסטינית שולחת חיילים שלה להתאמן בפקיסטן. מהתחקיר עולה שבעשור האחרון לפחות עשרות מאנשי מנגנוני הרשות הפלסטינית עברו הכשרה צבאית בת שנתיים בצבא פקיסטן. האימונים כוללים תחומים כמו נ"ט, שריון, ארטילרי��, צליפה, מקלעים וצניחה. כן, שמעתם נכון, צבא לכל דבר ועניין. התחקיר מצא שרבים מהיוצאים לפקיסטן הם תומכי טרור מובהקים מאזורי טרור כמו ג'נין, טובאס, רמאללה ושכם, שמפרסמים תמיכה גלויה במחבלים ברשתות החברתיות. למשל, עומר סוואפטה מטובאס, שתמך במחבלי גוב האריות ובמחבל שרצח חמישה בני אדם בבני ברק, או פאיז סאלים, שתמונת הנושא שלו בפייסבוק מציגה מחבלי חמאס הכובשים את ירושלים.
+
+ הצבא הפקיסטני לא מסתיר את מטרות האימונים. שבועיים אחרי הטבח בשמחת תורה התפרסם ציוץ בחשבון הרשמי של הצבא על סיום ההכשרה של שישה קצינים מהרשות הפלסטינית, עם הצהרה שפקיסטן תומכת בפלסטין לא רק במילים אלא גם באופן מעשי. פקיסטן היא מדינה גרעינית שעוינת את ישראל, וההכשרות שהיא נותנת לאנשי הרשות הפלסטינית מצטרפות לאלו שהם עוברים במדינות אחרות, שם הם יוצרים קשרים עם צוערים ממדינות אויב. אומנם אין לרשות הפלסטינית טנקים בינתיים, אך כפי שראינו בשמחת תורה, ניתן לעשות הרבה נזק עם טילי כתף, מקלעים וטנדרים. 
+
+יהודה ושומרון מוצפת בנשק מתקדם, חלקו מאיראן, וכאשר משלבים את הכוונות הברורות והמוצהרות של הרשות הפלסטינית עם ההכשרות בפקיסטן, הסכנה הופכת לממשית ביותר. רק בחודשים האחרונים התרחשו שני פיגועי צליפה חמורים ביהודה ושומרון: פיגוע שבו נפצעה לוחמת מג"ב בכפר סינג'יל, ופיגוע בגוש טלמונים על ידי מחבל שהוכשר בירדן. ישנה גם הסכנה המדינית, שכן מדובר בתשתית לצבא שייכנס לפעולה אם חלילה תוכר מדינה פלסטינית, אפילו באופן חד-צדדי.
+
+אך אתם יודעים מה הכי מדאיג? מסתבר שבפיקוד מרכז בצה"ל ובדרג המדיני כלל לא היו מודעים להכשרות בפקיסטן, והם הוכו בתדהמה מהממצאים. החוקרים של מאבק על כל דונם והקול היהודי עשו עבודה מדהימה, אבל למען השם, המודיעין הזה הוא מודיעין גלוי, מודיעין שהצבא והשב"כ היה צריך להכיר. עכשיו, כשנחשפתם לנתונים, לא תוכלו להסתתר ולהגיד: לא ידענו. חלק מהמאבק בקונספציה מחייב את הדרג המדיני והביטחוני לטפל בזה לפני שחלילה יקרה כאן משהו. כי אז לא יהיה צורך בפתיחת הפרוטוקולים של ועדת החוץ והביטחון כדי לחקור את פשעיכם או להקים ועדת חקירה כדי להבין מה קורה כאן. המילים הללו יעמדו כעדות לא אילמת לספר לעם בישראל שהדם על הידיים שלכם. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – אינה נוכחת. חברת הכנסת צגה מלקו. שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, קהילת יוצאי אתיופיה בישראל שילמה מחיר כבד בשם אהבת המולדת ועם ישראל. אהבת המולדת, הכמיהה לירושלים, אהבת ירושלים, לנו, לביתא ישראל, הן מובנות מאליהן וברורות. על פי הנתונים שהתפרסמו בשבוע שעבר ב-ynet, בכלי התקשורת השונים, המחיר הכבד מאוד ששילמנו, יוצאי אתיופיה, במלחמה הינו כבד מנשוא: 26 חיילים ושוטרים מקרב יוצאי אתיופיה נפלו במלחמה. בנוסף, שלושה אזרחים נרצחו. מהנתונים עולה כי שיעור הנופלים בקרב יוצאי אתיופיה גבוה בהרבה מהשיעור שלנו באוכלוסייה. שיעורם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית הוא 1.8%. קרוב ל-170,000 יוצאי אתיופיה חיים בישראל, אבל בקרב הנופלים מספר יוצאי אתיופיה עמד על 26 מתוך 716 חללים מקרב אנשי כוחות הביטחון. כלומר, פי שניים מהשיעור שלנו בכלל האוכלוסייה.
+
+ הרבה חיילים ושוטרים פצועים נמצאים במהלך שיקום. בצה"ל אומרים שיוצאי אתיופיה נלחמים במלחמה זו כמו אריות. הם נחשבים ביחידות האלה לחיילים מעולים. לפני שבוע, ביום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל, מתוך 120 חיילים מצטיינים היו עשרה מיוצאי אתיופיה. זה אומר 8% מהמספר היחסי שלנו. מלחמת חרבות ברזל תיזכר כמלחמת העצמאות של יוצאי אתיופיה בישראל, כי נלחמנו, נפלנו, למען המולדת. התרומה מאוד גדולה. נתונים לא רשמיים מתוך הצבא מספרים שהמקום של יוצאי אתיופיה ביחידות הקומנדו הוא פי כמה וכמה משיעורם באוכלוסייה. הם נחשבים ביחידות האלה לחיילים מעולים.
+
+ אצל יוצאי אתיופיה לשרת בצבא ההגנה לישראל זה לא שירות חובה, זו זכות גדולה. רואים אחוז גבוה בקהילה שמתגייסים, קרוב ל-70%, ביחס למספר שלנו. בכלל האוכלוסייה אחוז המתגייסים קרוב ל-64%. אנחנו יודעים שתהליך הקליטה לא פשוט. תהליך הקליטה הוא קשה. אבל אנחנו חזקים. אנחנו לא חלשים. יש כאלה שאומרים שאוכלוסיית יוצאי אתיופיה היא אוכלוסייה מוחלשת. אני חושבת שזו טעות גדולה. רק מי שלא מכיר אותנו חושב ככה. אנחנו מאוד חזקים. נכון, מספרנו לא גדול, אבל רואים כמה אנחנו חזקים בכל מקום, בכל תחום, למרות קשיי הקליטה, למרות שאנחנו רואים שהדרך עדיין ארוכה להשתלב ולהיות כמו כולם. 
+
+תרשו לציין את שמות הנופלים בקרב שהם יוצאי אתיופיה, חיילים ושוטרים: סמ"ר אור אסתו, רב"ט לידור מקייס, סמ"ר מארו אלם, רס"מ אוריאל אברהם, סמ"ר יהונתן יצחק סמו, רס"ל גדיף מולוגטה, סמ"ר אסצ'אלו סמה, סמ"ר עלמנאו עמנואל פלקה, סמ"ר בנימין בלאי, רס"ל אביאל מלקמו, סמ"ר טשגר טקה, סמ"ר אדיר אישטו בוגלה, רב"ט אברהם פטנה, רנ"ג שמואל סמצאו גולימה, סגן שי איילי, סמ"ר ברהנו קאסיה, רס"ל מולוקן תשומה, סמ"ש שי גרמאי – היא אישה ממשמר הגבול, סמ"ר ענדועלם קבדה, סמ"ר אוריה איימלק גושן, רס"מ דניאל קאסאו זגייה, סמ"ר אברהם אובגן, סמ"ר נריה בלטה, רס"ר במיל' קלקידן מהרי, סמל יוסף דסה, סמל ארמיאס מקוריאו. 
+
+חבריי חברי הכנסת, ביחס למספר שלנו התרומה שלנו היא מאוד מאוד גדולה. אבל בפירמידה של הצבא לא רואים אותנו. אם עשרה חיילים מצטיינים מתוך 120, זה אומר 8%. זה לא רק השנה, כל שנה, אבל יש לנו בפירמידה רק אלוף משנה אחד. לכן, אני פה - - -
+
+
+את רוצה שאני אסמן לך מתי נגמר הזמן? כי זה כבר שש דקות בערך, נראה לי, במקום שלוש. 
+
+
+ סליחה. דקה.
+
+
+לא נורא. זה בסדר, תסיימי. נושא חשוב. 
+
+
+ זה חשוב.
+
+
+תודה. אני פה. לסיכום, אני מקווה שהמדינה יודעת להוקיר את תרומתה של הקהילה הקטנה לביטחון מדינת ישראל. אני מצפה ממערכת הביטחון, צה"ל והמשטרה לקדם במסלול הקצונה הבכירה את הקהילה. לצערי אנחנו לא רואים את זה. כפי שציינתי, יש רק אלוף משנה אחד. זה לא יכול להיות. אם 8% מהחיילים המצטיינים יוצאי אתיופיה, אין שום סיבה שלא נראה אותם בקצונה הבכירה. גם לפתוח את הדלתות. שהם יהיו, ישתתפו בקורס טיס, ב-8200, ובכל פירמידת הקצונה הגבוהה. זה רגע של אמת, זה רגע מבחן של השירות הצבאי, זה רגע אמת של צה"ל, וגם של החברה כולה. יהי זכרם ברוך. 
+
+
+אמן. תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. 
+
+ נעבור להצבעה על הצעת חוק נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ-7 באוקטובר), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת קארין אלהרר ואליהו רביבו. נעבור להצבעה. 
+
+ חזק וברוך על הדברים, חברת הכנסת צגה מלקו. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ-7 באוקטובר), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+ 
+
+ בעד – תשעה. אין מתנגדים. הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 18) (נפגעי עבירה בשל פעולות האיבה מ-7 באוקטובר), התשפ"ד–2024, עברה בקריאה הראשונה ותוחזר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה.
+
+
+
+
+ הודעה למזכירות הכנסת. בבקשה.
+
+
+ תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת התקציר לדין וחשבון השנתי של מבקר המדינה, מאי 2024. תודה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי י"ד באייר התשפ"ד, 22 במאי 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 18:45.
+