diff --git "a/61570/raw.transcript.txt" "b/61570/raw.transcript.txt" new file mode 100644--- /dev/null +++ "b/61570/raw.transcript.txt" @@ -0,0 +1,3917 @@ +חברי הכנסת, היום י"ז בשבט התשע"ז, 13 בפברואר 2017. אני מתכבד לפתוח את ישיבת מליאת הכנסת. + + הודעה לסגן מזכירת הכנסת. + + +ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – + + לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239), התשע"ז–2017. + + לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 9) (קביעת שיעור מזערי לריבית המיוחדת בביטוח סיעודי), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת יואב קיש וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 21) (שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע עבירת ביטחון), התשע"ז–2001 – אמור להיות 2016, נבדוק את זה – של חבר הכנסת יעקב פרי וקבוצת חברי הכנסת. + +לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/3834/20 וכלה בהצעת חוק פ/3883/20 – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים למתנדב בצוות חירום יישובי או שכונתי), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עודד פורר, דוד ביטן ואיל בן ראובן; הצעת חוק המועצה הארצית למאבק בעוני, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת אלי אלאלוף, אכרם חסון, אילן גילאון, מאיר כהן ועבדאללה אבו מערוף; הצעת חוק לקביעת יום ראשון כיום חופשי במקום יום שישי, התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – הנחה מארנונה לעסק חדש בשנת פעילותו הראשונה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב, יואב בן צור, עבדאללה אבו מערוף, נורית קורן ועליזה לביא; הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (ביטול הפקודה), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הארכת הפטור ממס עבור נכה שנקבעה לו נכות עקב מחלת הסרטן), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עמר בר-לב, יעל גרמן, שולי מועלם-רפאלי, יהודה גליק, עודד פורר, חמד עמאר, מרב מיכאלי, ענת ברקו, אברהם נגוסה, דוד ביטן, מאיר כהן, אילן גילאון, חיים ילין, אלעזר שטרן, מיקי לוי, עליזה לביא, דוד אמסלם, יואב קיש, אלי אלאלוף, אורי מקלב, ניסן סלומינסקי, מנחם אליעזר מוזס, יואב בן צור, טלי פלוסקוב, יעקב אשר, ישראל אייכלר, נורית קורן, מרדכי יוגב, נאוה בוקר, יפעת שאשא ביטון, עבדאללה אבו מערוף, מיכל רוזין, איל בן ראובן, יוסי יונה, יואל חסון, עמיר פרץ, יחיאל חיליק בר, איתן ברושי, מיקי רוזנטל, נחמן שי, קסניה סבטלובה, יעל כהן-פארן, תמר זנדברג, סתיו שפיר, מנואל טרכטנברג, איתן כבל, איילת נחמיאס ורבין, זהבה גלאון, יואל רזבוזוב, דב חנין, חנין זועבי, עבד אל חכים חאג' יחיא, עאידה תומא סלימאן, אורלי לוי אבקסיס, מסעוד גנאים, עפר שלח, יעקב פרי, איציק שמולי, זוהיר בהלול, אראל מרגלית, אבי דיכטר, רויטל סויד, שלי יחימוביץ, משה גפני, אוסאמה סעדי, יוסף ג'בארין, יצחק וקנין, טלב אבו עראר, רועי פולקמן ומירב בן ארי; הצעת חוק הפסקת שיטת ההעסקה הקבלנית, התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת עמיר פרץ; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שילוט אלקטרוני ומערכת כריזה באוטובוס בשפה הערבית), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, מיכל רוזין, דב חנין, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עבדאללה אבו מערוף, יוסי יונה וקסניה סבטלובה; הצעת חוק המרכז לתיעוד והנצחת מורשת המעברות, התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת נורית קורן; הצעת חוק העברת דירות שנבנו על קרקע ששווקה במסגרת תוכנית מחיר למשתכן לבעלות המדינה לצורך השכרתן לחסרי דיור או במסגר�� דיור ציבורי, התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק גדר הביטחון, התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב; הצעת חוק בית-המשפט לענייני משפחה (תיקון – פטור מתשלום אגרה למקבלי הבטחת הכנסה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת אילן גילאון, אלי אלאלוף, עאידה תומא סלימאן, מרב מיכאלי, יצחק וקנין ואברהם נגוסה; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – החלפות בוועדות קלפי בין אזורי בחירות), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת משה גפני, דוד ביטן, רועי פולקמן, רוברט אילטוב, מיקי לוי, יואב בן צור, יואל חסון, שולי מועלם-רפאלי ועבד אל חכים חאג' יחיא; הצעת חוק שימוש חוזר במים אפורים, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת חיים ילין, בצלאל סמוטריץ, קסניה סבטלובה, יעל כהן-פארן, נחמן שי, דב חנין, איציק שמולי, איל בן ראובן וענת ברקו; הצעת חוק העונשין (תיקון – חשיפה מרצון של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, יגאל גואטה, מרדכי יוגב, דוד אמסלם, יעקב מרגי, מיכאל מלכיאלי, תמר זנדברג, מיכל רוזין, אלי אלאלוף, שלי יחימוביץ, עאידה תומא סלימאן, דב חנין, אילן גילאון, יחיאל חיליק בר, מיקי לוי ויוסי יונה; הצעת חוק העונשין (תיקון – זכויות נפגע עבירה לפרסום שמו וזהותו), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, יגאל גואטה, יעקב פרי, קארין אלהרר, אברהם נגוסה, יעל כהן-פארן, איל בן ראובן ונאוה בוקר; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – הקמת ועדת חריגים לנפגעי פעולות איבה שהתרחשו מחוץ לישראל), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – סיוע לחוזרים בתשובה), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת החוק העונשין (תיקון – איסור פרסום), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון; הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס; הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של תכשיר בלא מרשם, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יגאל גואטה, אילן גילאון, אברהם נגוסה ונאוה בוקר; הצעת חוק הכותל המערבי (רחבת התפילה הדרומית), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת נחמן שי, קסניה סבטלובה, איילת נחמיאס ורבין, מיקי רוזנטל, מנואל טרכטנברג ואראל מרגלית; הצעת חוק פיקוח על רווחי שיווק בתוצרת חקלאית, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת איתן ברושי, משה גפני, חיים ילין, עליזה לביא, איציק שמולי, אורלי לוי אבקסיס, אכרם חסון, מיכאל מלכיאלי, אילן גילאון, מיקי לוי, נורית קורן, עמר בר-לב, איל בן ראובן ואברהם נגוסה; הצעת חוק החומרים המסוכנים (תיקון – איסור אחסנה וייבוא של אמוניה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יואל רזבוזוב, יאיר לפיד, עפר שלח, יעקב פרי, מיקי לוי, קארין אלהרר, יעל גרמן, מאיר כהן, חיים ילין, אלעזר שטרן ועליזה לביא; הצעת חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) (תיקון – תחולה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת אברהם נגוסה, איציק שמולי, נורית קורן, מירב בן ארי, ענת ברקו וסתיו שפיר; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – פרסום דוח הכנסות המדינה), התשע''ז–2017, מאת חברי הכנסת יואב בן צור, מיקי לוי, איילת נחמיאס ורבין ויעקב מרגי; הצעת חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים (תיקון – החלטה של רשות מרשויות האזור), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ, יואב קיש, מכלוף מיקי זוהר, דוד אמסלם, אבי דיכטר, נאוה בוקר, יצחק וקנין, יגאל גואטה, מיכאל מלכיאלי, אורי מקלב, שולי מועלם-רפאלי, ניסן סלומינסקי, מירב בן ארי, אכרם חסון, מנחם אליעזר מוזס, שרן השכל, אברהם נגוסה, דוד ביטן, יהודה גליק ומרדכי יוגב; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חופש בבחירת שעת הורות), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת אברהם נגוסה, טלי פלוסקוב, מירב בן ארי, מיכאל מלכיאלי, רועי פולקמן, אכרם חסון, איל בן ראובן, יוסי יונה, איתן ברושי, רויטל סויד ואילן גילאון; הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון – חובת ביטוח אופניים עם מנוע עזר), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, עודד פורר, ענת ברקו, יוסי יונה ומרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור לסטודנטים מתשלום דמי ביטוח לאומי), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עודד פורר וחמד עמאר; הצעת חוק שידור אירועי ספורט בעלי עניין ציבורי, התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק ערבות מדינה לשכר-דירה, התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת יוסי יונה; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – הזכות להישכח), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – נפגע פעולת איבה ממעשה טרור של ארגון טרור בחוץ-לארץ), התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה לפי שעה), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת עמר בר-לב; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – שינוי חישוב הנחה בארנונה לסטודנט), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, יעקב מרגי, יגאל גואטה, יפעת שאשא ביטון, יעקב פרי, מיקי לוי, יעל כהן-פארן, איל בן ראובן, קארין אלהרר, נאוה בוקר, נורית קורן, אמיר אוחנה, נחמן שי ואיציק שמולי; הצעת חוק החזר גביית יתר (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת איתן כבל, נחמן שי, דב חנין, קארין אלהרר ואיציק שמולי; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשע"ז–2017, מאת חברות הכנסת יפעת שאשא ביטון, טלי פלוסקוב ועליזה לביא; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – העברת מידע ומסירת מסמכים הקשורים להסכם הלוואה לדיור), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון – איסור כולל לפרסום מוצרי הטבק), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתשלום לקשיש מעל גיל 80 שמשתלמת לו גמלה להבטחת הכנסה), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עבדאללה אבו מערוף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, דב חנין ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות להטבות לקטועי ידיים על-פי הסכם הניידות), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת עבדאללה אבו מערוף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, דב חנין ויוסף ג'בארין; הצעת חוק הבנקאות (הגבלת שיעור המימון בהלוואה לרכישת דירה להשקעה) (הוראת שעה), התשע"ז–2017, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה לשמירת היריון לאם שילדה פג), התשע"ז–2017 , מאת חברי הכנסת אורי מקלב, אורלי לוי אבקסיס, משה גפני, יואב בן צור, בצלאל סמוטריץ ושולי מועלם-רפאלי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הרחבת הסיוע מהקרן לסיוע נוסף), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי, איציק שמולי, אכרם חסון, רועי פולקמן, יואב קיש ואמיר אוחנה; הצעת חוק הפסקת היריון, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, עליזה לביא, אלי אלאלוף, עאידה תומא סלימאן, מירב בן ארי, שלי יחימוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג, דב חנין, עיסאווי פריג', מרב מיכאלי, איילת נחמיאס ורבין, נחמן שי, קארין אלהרר, יוסי יונה, אורלי לוי אבקסיס, עמיר פרץ, קסניה סבטלובה ויעל גרמן; הצעת חוק לפיקוח על הפרשות לפנסיה, התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת יגאל גואטה, יחיאל חיליק בר, יוסי יונה, איילת נחמיאס ורבין, דב חנין, ישראל אייכלר, משה גפני, דוד ביטן, אורלי לוי אבקסיס, רחל עזריה, נאוה בוקר, מירב בן ארי, דוד אמסלם, עליזה לביא, שולי מועלם-רפאלי, אלי אלאלוף, רועי פולקמן ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק סמכות ואחריות הורית, התשע"ז–2017, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול איסור הכניסה לאזורי ההתנתקות והשהייה בהם ושינוי שם החוק), התשע"ז–2017, מאת חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי ובצלאל סמוטריץ. + עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות הצעה לסדר-היום של חברי הכנסת מנחם אליעזר מוזס, ענת ברקו ועודד פורר בנושא: תוכני הלימוד המועברים בבתי-הספר במזרח-ירושלים. + + מסקנות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעקבות דיון מהיר בהצעות חברי הכנסת עליזה לביא, יהודה גליק, מרב מיכאלי, רחל עזריה ואחמד טיבי בנושא: מניעה וטיפול בדיכאון אחרי לידה. תודה. + + + תודה לסגן מזכירת הכנסת. + + + + + חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. אני מפעיל את ההצבעה כדי שתוכלו להירשם. בבקשה, ההרשמה החלה. + + חבר הכנסת אברהם נגוסה, תפתח בבקשה את הנאומים. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני הכול, אני מבקש להזכיר שאברה מנגיסטו מוחזק כבר 890 יום בידי ארגון "חמאס" האכזרי. משפחתו עדיין ממתינה לאות חיים. + +כפי שאמר ראש הממשלה, ישראל חוזרת לאפריקה, ואפריקה חוזרת לישראל. הבוקר כינסתי את השדולה בראשותי ליחסי ישראל ואפריקה, בהשתתפות שגרירים מאפריקה, נציגי משרד החוץ ויותר מעשרה ארגונים הפועלים ביבשת. באמצעות חיזוק שיתוף הפעולה בין ישראל לאפריקה, האדמה הפורה של אפריקה תפגוש את הטכנולוגיה החדשנית של ישראל, וכך נוכל להציל חיים של מיליונים ולהיטיב עם האנושות כולה. באירוע השדולה קראתי לשגרירים האפריקנים למסור לראשי מדינותיהם כי הגיע הזמן שמדינות אפריקה יבטאו את חברותם עם ישראל, ישנו את דפוסי הצבעותיהם באו"ם ויאפשרו לישראל לחזור להיות מדינה משקיפה באיחוד האפריקני. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת אברהם נגוסה. חבר הכנסת זוהיר בהלול, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. + + + אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה שלנו כבר באוויר, בדרכו לארצות-הברית, לאחת הפגישות החשובות ביותר בעידן החדש תחת הכותרת: דונלד טראמפ. במקום שראש הממשלה שלנו ייסע לשם נקי כפיים, פתוח, מפויס, תרעד האדמה – איימו עליו והילכו עליו אימים. אני פונה אליך, וגם אם באוויר איננו מקשיב לי, אולי המסר יגיע. + + כל מנהיג בעולם חייב להיות עם שאר רוח, עם חזון, להפיח תקווה בקרב העמים, להיות איש שמוביל ואיננו מובל. אני מבקש מראש הממשלה שלא יפחד, לא ישקשק וגם לא ימצמץ, שילך לשם וינסה לחקות – בקו"ף – את דה-קלרק, שסיים את האפטרהייד בדרום-אפריקה; שיחקה את דה-גול, שנסוג מאלג'יריה – ששילמה ביוקר במיליון שאהידים; שילמד אולי מצ'רצ'יל, שידע לעמוד בגבורה מול הנאצים; שילמד אפילו מלינדון ג'ונסון. לינדון ג'ונסון לא ייזכר בפנתיאון, אלא ייזכר במתן זכויות אדם ובסיום העבדות למען השחורים. אז אנא ממך, להעביר לו את המסר – ראש הממשלה צריך להגיע לשם כדי להפיח חזון ולהביא לנו גם שלום. + + + תודה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, ואחריו – חברת הכנסת שרן השכל. + + + בסם אללה אל-רחמאן אל-רחים. כבוד היושב-ראש, אתמול ביקרתי את מועאד עאמר, תושב כפר-קאסם שנגדו בוצע הלינץ' בפתח-תקווה אחרי הפיגוע בטענה: "מחבל מחבל", כאילו כל ערבי שנמצא במקום מסוים חשוד שהוא מחבל, שהוא עושה פיגוע וצריך לטפל בו. המשטרה הגיעה, הצילה אותו ברגע האחרון, אבל חקירה לא נפתחה. אנשים נראו בסרטונים, הפנים שלהם גלויות, מכירים אותם, יודעים מי הם, והבחור הזה מוכר בכל המקומות, שם, כי הוא בכל יום נמצא בשטח הזה ובעלי החנויות מכירים אותו. אבל הלינץ' הזה – ותהיה חקירת משטרה – עד שהוגשה תלונה. אתמול הוגשה תלונה, אבל אם היו הורגים אותו – וזה לא היה רחוק – לא רק שהיו הורגים אותו בזמן שהוא רצה לעזור לאנשים שנפגעו שם, היו גם כל המסיתים מהצד הזה, שבכל רגע הם ממשיכים להסית, היו מדברים על "מחבל מכפר-קאסם", "מחבל אזרח מדינת ישראל", בדיוק כמו שעשו עם יעקוב אבו אלקיעאן, שעד הרגע הזה אנחנו מבקשים ועדת חקירה שתחקור את הלינץ' שהמשטרה ביצעה נגדו. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חברת הכנסת שרן השכל, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת נחמן שי. + + + שלום, כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, שלחתי שאילתה בכתב וקיבלתי – היום אחר הצהריים, ואני פשוט הזדעזעתי, ואני רוצה לחלוק את זה אתכם, כי אני הולכת לקיים על זה דיון בוועדת החוץ והביטחון, ואני מבקשת מכם שתצטרפו אלי. אתם ידעתם שבמהלך השירות הצבאי – הרי יש לנו חיילים בודדים, אין להם פה משפחה, מוצאים פה את החברים שלהם, שמשרתים אתם, הם צריכים לשלם שכר-דירה, צריכים לעשות קניות, הם בעצם מכלכלים את עצמם פה, גם, מאיזה שכר זעום. עכשיו, קרה מקרה – לפעמים עשינו משהו לא בסדר בצבא, נשפטנו, נכון? גם אם לפעמים המצב יותר קשה אצלם, הם גם צריכים לעבוד, אז לפעמים אם הם מפספסים איזה משהו וגם על זה הם נשפטים. כשחייל בודד הולך לכלא, חותכים לו את השכר, את השכר הזעום שהוא מקבל כחייל. + + אם הוא צריך להישפט עכשיו לשבועיים בכלא והוא לא מקבל שכר של שבועיים, מאיפה הוא ישלם את שכר-הדירה? מאיפה הוא ישלם על אוכל או על בגדים? אין לו פה הורים, הוא הגיע במטרה לבוא ולהתנדב במדינת ישראל, בצבא שלנו. לא יכול להיות שגם כאשר הם נשפטים והולכים לצבא, יקצצו להם מהשכר שלהם. אני מבקשת מכם שתצטרפו אלי בהגשה של הנושא לוועדת החוץ והביטחון כדי לדון בזה וכדי לבטל את הדבר התמוה והאבסורדי הזה שנוצר. תודה רבה. + + + תודה לחברת הכנסת שרן השכל. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה אדוני. אחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג. + + +אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשעה זו מובא לקבורת עולם בתל-אביב יצחק לבני, שהיה, הייתי אומר, אחד האבות המכוננים של התקשורת הישראלית בחמשת העשורים האחרונים. התחיל את דרכו כעיתונאי ועורך צעיר בעיתונות הצבאית, ב"במחנה נח"ל", "במחנה", ואחר כך כמפקד גלי צה"ל, והפך אותה, את העיתונות המוגבלת והצרה מתוקף ברייתה, לכלים תוססים, עשירים, מלאי תוכן. אחר כך הוא המשיך והיה ברשות השידור; אחר כך הוא המשיך בתחנות נוספות, ובמשך 38 שנה הוא שידר תוכנית מדי יום שישי בלילה, שיחה אישית. + + הוא היה אחד הלו��מים הנאמנים והעקשנים על עצמאות השידור הציבורי, על חיוניותו, על מקומו החשוב בזירה הציבורית בישראל. נוסף על הכול הוא היה בעצמו סופר, והוא השאיר אחריו ספר מרתק, וכמובן גם משפחה, אשתו, אלמנתו כרגע, אתי לבני, הייתה חברת כנסת. מפה אני רוצה לשלוח את תנחומי למשפחה ולהביע צער גדול על מותו. + + + תודה. אכן, בשם כולנו, גם לחברתנו חברת הכנסת לשעבר אתי לבני. בבקשה, חברת הכנסת תמר זנדברג. בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת איתן ברושי. + + + תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר נזעקו שרת התרבות וראש עיריית ירושלים לסגור גלריה שאירחה אירוע של ארגון "שוברים שתיקה"; יש לציין, זה אחרי שהרבה כאן שואלים את "שוברים שתיקה" למה לדבר בחו"ל, אבל כשהם מדברים בארץ, אז הולכים לסגור את המקום שבו הם מדברים. + +אני רוצה לספר לכם ולכן על מה הרעש, את מה אנחנו לא רוצים לשמוע. מדובר בדוח שארגון "שוברים שתיקה" הוציא לפני כשבועיים, דוח שנקרא "הפיקוד העליון", שמתאר את האופן שבו המתנחלים הם שבעצם שולטים בצבא, בשטחים הכבושים בגדה המערבית, ולא להפך. + + עדות מאזור חברון משנת 2013 של אחד החיילים: היה תרגיל במעון. איך שהגענו, מצא אותנו הרבש"ץ וחילק לנו פקודות. אחת מהפקודות שלו הייתה להעמיד אותי באיזו נקודה שאני אאבטח. כולם רצו לכיוון כלשהו. נגמר התרגיל, ואמרתי: איך אתם שמים אותי בנקודה שאפשר פשוט לירות בי? ואז המפקד שלי אמר: זאת לא החלטה שלי, זו החלטה של הרבש"ץ; והרבש"ץ אמר: אני המפקד בשטח, אני נותן את הפקודות, כשמגיע הצבא אני מכווין אותו. המסר בסופו של דבר היה שבאירוע הרבש"ץ מנהל את הצבא, ולא הצבא מנהל את הרבש"ץ. המתנחלים הבהירו לנו שהם לא רק מנהלים את המת"ק – מינהלת התיאום והקישור – ברמת השטחים הסגורים בפני פלסטינים באזור ההתנחלות, הם גם מנהלים את הצבא ברמה האופרטיבית. הם בעצם מגִנים על היישובים שלהם עם הנשקים שהצבא סיפק להם, ואנחנו, מה שאנחנו עושים, בעצם מגבים את המתנחלים. + +אז אנחנו יכולים אולי להשתיק את "שוברים שתיקה", אבל את האופן שבו מתנחלים מנהלים את הצבא, ולא להפך, חשוב שכולנו נדע. + + + תודה לחברת הכנסת תמר זנדברג. חבר הכנסת איתן ברושי, בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, השר אלקין, חברי הכנסת, אני מצטרף לברכות לראש הממשלה במסעו החשוב לארצות-הברית ולפגישה עם הנשיא החדש, ולומר: זאת שליחות לאומית ולא של הקואליציה בלבד. + + אבל אני רוצה לומר פה, אדוני היושב-ראש והשר אלקין, יש פה מצב מאוד מעניין: פעם ראשונה שהצד של השמאל, מה שנקרא, או המרכז והשמאל, הרבה יותר ברור מאשר הצד של הימין. הימין מחולק. ראינו את ליברמן ב"פגוש את העיתונות", ראינו את נשיא המדינה בהתבטאויות, ראינו את המחלוקת, את השר כץ – הימין מפורק ומפולג בדרכו של ראש הממשלה. לפי דעתי יש לו תמיכה מאתנו יותר מאשר מהקואליציה. אנחנו עומדים מאחוריו בפתרון של שתי המדינות ושמירת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וחלקים בממשלה ובימין הקיצוני מושכים אותו לעבר סכנה גדולה לעתידה של המדינה. + + זו פעם ראשונה אחרי הרבה שנים שמה שאומרים בקואליציה הזאת, הימנית, לא מובן, ומה שאומרים בצד השני הרבה יותר ברור, ויש כאן מכנה משותף יותר ברור בהצגת העמדות שלנו מאשר העמדות שכאילו בשמן יוצא ראש הממשלה. + +אני מחזק את ראש הממשלה ומפנה את תשומת לבכם למצב שלפי דעתי לא היה מאז ששת הימים: יש כאן עמדה ברורה של חלוקה ופשרה ועמדות מחולקות, מפולגות, והתבטאויות חריגות אחד כלפי השני, של עמדות בין ימין קיצוני ולא שפוי למצב של הסכמה לעמדת ראש הממשלה. + +ראש הממשלה, שיצא בשלום ויחזור בשלום וישמור על שלמות העם, גם אם זה על חשבון שלמות הארץ. + + +תודה לחבר הכנסת איתן ברושי. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה אדוני. ואחריו – חבר הכנסת יהודה גליק. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, כבוד השר זאב אלקין, היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נפרדנו ממנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופסור שלמה מור-יוסף. למה אני מעלה את זה כאן, בנאומים בני דקה? כי אנחנו התרגלנו שאכן בתקופת עבודתו המוסד לביטוח לאומי הפך לפעול לפי הפונקציה שלו מבחינה חברתית, לטובת כלל האזרחים, ולא כמו שהייתה הסטיגמה, שהמוסד הוא לרעת האזרחים ולא לטובה. + + אני מקווה שמי שיבוא אחריו – וזה מינוי של הממשלה – אכן ימשיך בדרך הזאת האובייקטיבית, הנכונה, להפעלת המוסד לביטוח לאומי לטובת האזרחים, שזאת המטרה שלו, ושהדרך הזאת תימשך, שאנחנו נוכל לקדם חוקים בוועדת העבודה הרווחה והבריאות, כמו שאנחנו עושים, וזה מה שיהיה, ולא נחזור שנים אחורה והמוסד לביטוח לאומי יחזור לאותה תדמית, אותה סטיגמה שהייתה לו, שאנחנו כבר אחריה. תודה. + + +תודה, חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה אדוני. ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. + + + אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי וחברותי המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, אנחנו בעידן שבו נבואות הנביאים הולכות ומתגשמות לנגד עינינו: העם היהודי שב לארצו; ירושלים היא בירת העם היהודי כבר 3,000 שנה, היא בירת מדינת ישראל, היא בירת השלום האלוהי. זאת עובדה. כל זוג יהודי, 3,000 שנה, מתחתן, שובר את הכוס ואומר "אם אשכחך ירושלים". כעת הגיע הזמן שהעולם יכיר בכך. הגיע הזמן שהעולם יכיר בכך שירושלים היא בירת ישראל; הגיע הזמן שהעולם יכיר בכך שהעם היהודי שב לנחלת אבותיו ביהודה ושומרון. + +ברגעים אלו ראש הממשלה נוסע וטס לפגישה עם נשיא ארצות-הברית החדש. בעידן התנ"כי נשיא ארצות-הברית החדש יכול לבחור אם להיות פרעה, מלכת שבא, או אולי להיות כורש המלך שהוביל את הכרת העולם בירושלים. + +מכאן, בשם כולנו, אני שולח ברכתנו לראש הממשלה, שיאמר שהעם היהודי שב לארצו. ואדוני, נשיא ארצות-הברית החדש, בידך ליטול חלק בדבר הנפלא הזה שהולך ומתגשם לנגד עינינו. + +משפט אחרון ברשותך, אני רוצה רק – בימים האחרונים התפרסם על שתי חברות כנסת שקיבלו הצעות לתפקידים בכירים בעולם: חברת הכנסת ציפי לבני באו"ם וחברת הכנסת סתיו שפיר ב-OECD. אני רוצה לאחל לשתיהן – באמת, כבוד לכולנו, לכנסת, ולא משנה מאיזו מפלגה אנחנו – ברכותי לשתיהן. + + +תודה. + + אלה הצעות, עוד לא שמעתי שהן הסכימו. + + + אחת הסכימה בוודאות. השנייה – עוד לא סופי. + + + מאה אחוז, צודק חבר הכנסת גליק. + + בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה, גברתי, ואחריה – חברת הכנסת יעל כהן-פארן. + + + תודה. גם אני לא יכולתי להתאפק ולא לדבר על הנסיעה של ראש הממשלה והפגישה ההיסטורית שלו, כנראה, עם הנשיא החדש של ארצות-הברית. והכותרת העיקרית שראש הממשלה יוצא אתה – שהוא תומך בפתרון שתי המדינות, אבל הפלסטינים הם הסרבנים, הפלסטינים הם אלה שמעכבים את הקמת המדינה שלהם. + + ואני רק רוצה לסבר את האוזן בלקט של דברים או מסרים ששרי הממשלה הזו שמר נתניהו עומד בראשה כבר נתנו לו וביקשו ממנו שהוא ייקח אתם לארצות-הברית: השר נפתלי בנט – מכתב. הוא מסר לראש הממשלה מכתב מהנהגת המתנחלים שאומרים: אנחנו סומכים עליך; שרת המשפטים, איילת שקד, וגם כן השר בנט אמרו שאתה יכול להוריד אותו מהרעיון של שתי המדינות. כלומר לטראמפ; גלעד ארדן – הוא ביקש להעלות עם טראמפ את סוגיית סיפוח גוש-עציון ומעלה-אדומים; וליברמן – אין צורך לדון בסוגיות מהותיות בפגישה הראשונה. וכמובן, הוא נוסע גם כן – לאחר הנאומים ששמענו בשבוע שעבר מהשר יריב לוין, מהשר אקוניס, מצחי הנגבי בדיבורים אחרים – עם החוק של הכשרת ההתנחלויות. + + + תודה. + + + ולהגיד שהפלסטינים סרבנים? אדוני ראש הממשלה, תסתכל סביבך, על שולחן הממשלה עצמה. אלה הם הסרבנים האמיתיים. + + + תודה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. חברת הכנסת יעל כהן-פארן, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת דב חנין. + + + תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לברך על אירוע מאוד מאוד דרמטי שקרה אתמול – לא בכנסת, בחיפה, בבית-משפט ממש קטן – אני הייתי בו, יש שם שתי שורות של ספסלים – לעניינים מקומיים. השר אלקין, שנמצא כאן, גם, לדעתי, כדאי שתברך. בית-משפט החליט לסגור את מכל האמוניה. יכול להיות שגם השר היה קובע דבר כזה בסוף החודש או עוד כמה חודשים, אני לא יודעת מה, אבל בית-משפט – שופטת אחת עמדה מול כל המערכת ואמרה: אנחנו, בתוך עשרה ימים, רוצים לראות את מכל האמוניה, שהוא סכנה בלתי נתפסת בכלל, ביטחונית, בטיחותית, לחיים של מאות-אלפי אנשים; של חיים במפרץ חיפה, בקריות, בנשר, בחיפה – כולם חייהם בסכנה. ובעוד עשרה ימים – כנראה המפעל לא יערער על ההחלטה – בעוד עשרה ימים המכל יתרוקן. + +אני רוצה באמת להגיד: כזאת דרמה, לא הבאנו אליה לא הכנסת ולא הממשלה – הביאה אליה שופטת אחת בחיפה. כל הכבוד לה. תודה. + + + תודה לחברת הכנסת יעל כהן-פארן. + + + – – – + + + חבר הכנסת דב חנין. + + + – – – הנשים הערביות. + + + מה? + + + השופטת היא שופטת – – – ערבייה. + + + – – – + + + אמרתי לה: שתדעי מה זה כוחן של הנשים הערביות. + + + תודה. + + + תודה, אדוני היושב-ראש – – – + + + אחריו – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. + + +תודה, אדוני היושב-ראש. חברתי חברת הכנסת תמר זנדברג סיפרה על האירוע של "שוברים שתיקה" שהתנהל בירושלים למרות ניסיונות מסיביים של השתקה וסתימת פיות. אני רוצה להוסיף את התגובה המרשימה של מאות ירושלמים, רובם צעירים, שהתייצבו להגן על האירוע הזה ולהגן על הדמוקרטיה גם מפני שרת התרבות שלא מבינה את תפקידה וגם מפני ראש העירייה שאיננו מבין את תפקידו. + +אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה נמצא בארצות-הברית, ואני שומע שהוא עומד להתמקד בסוגיית הפצצה האיראנית. אז יש לי חדשות לראש הממשלה: יש פצצה מתקתקת לא פחות מסוכנת מהפצצה האיראנית, אולי יותר, והיא כבר נמצאת בשטח. היא מתקתקת במפרץ חיפה. היא מכל האמוניה, אבל עוד הרבה מפעלים וחומרים מסוכנים שנמצאים שם. + +אנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, שמר נתניהו אף פעם לא מתעסק בחיים עצמם, למרבה הצער. אבל בימים האלה, כאשר אין ממשלה בישראל, טוב שלפחות יש עוד בתי-משפט. מכל האמוניה מסוכן, מכל האמוניה מזיק, מכל האמוניה צריך להיסגר עכשיו, ללא כל דיחוי. + + + תודה. + + + אני מברך את השופטת ג'אדה בסול על ההחלטה החשובה שלה, ומקווה שהיא תתיישם במציאות. + + + תודה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו מדברים לא אחת בחודשיים האחרונים בנושא של תוכניות המתאר במגזר הערבי והדרוזי. אני חושבת שכל אחד מאתנו שביקר באיזה מהיישובים האלה נדהם לגלות שיש בתים שנבנים מחוץ לתוכנית המתאר או מחוץ לתב"עות – פשוט כי אין ברירה, לא משום שהאנשים שם כמהים להפר את החוק. + +אחד האנשים האלה הוא בחור מדהים בשם שאדי קיס, שהוא סגן מפקד יחידה בחיל הים. פנה אלי. הוא גר באבו-סנאן. הוא מתגורר בשכונה צפונית שם מאז שנת 2000. תוכנית המתאר הופקדה ב-2006 בוועדת הפנים, ועד היום לא התקדם כלום. היא עדיין מופקדת היום – אנחנו ב-2017 – – + + + – – – היישובים הערביים. + + + – – בוועדה המחוזית. + +נכון, חבר הכנסת חאג' יחיא. ואני החלטתי לדבר דווקא על שאדי, אם לא אכפת לך. + + + איילת, את צודקת. + + + – – – + + + האוכלוסייה – – – + + + את צודקת. + + + האוכלוסייה הזאת – – – + + + – – – + + + אני לא צריכה עזרה. תודה רבה. תנו לי לסיים. + + + – – – את צודקת. שר השיכון, יש לו – – – + + + האוכלוסייה בשכונה הצפונית באבו-סנאן כוללת זוגות צעירים. חלקם התחתנו השנה, חלקם במהלך השנה שעברה. רבים מהם משרתים בצבא. כשאני דיברתי עם שאדי ביום שישי, הוא בדיוק חזר הביתה. אדוני היושב-ראש, אין לו חשמל בבית. פשוט אין לו חשמל בבית. אנחנו צריכים להבין את זה. הם חיים בשכונות בלי תשתיות. שכונה שכבר נתנו לה את ההיתרים, נותנים לה להתקיים, אבל לא נותנים להשלים שום דבר. אני חושבת שזה פשוט דבר בלתי מתקבל על הדעת. כשאנחנו שואלים את עצמנו איפה נמצאת פצצה מתקתקת, היא נמצאת גם במקומות האלה. וכל משרד מעמיד – אדוני היושב-ראש, בגלל ההפרעות עוד חצי, עוד 20 שניות – כל משרד מעמיד מכשול ותוקע את הדרך של חיבור הכפר לתשתיות. התושבים משלמים ארנונה. אדוני היושב-ראש, משלמים ארנונה, אבל לא מחוברים לשום תשתית. + +אני רוצה להודות לחברי איימן, שהפנה את תשומת לבי לעניין הזה. אנחנו חייבים להידרש, אדוני היושב-ראש, לעניין הזה. תודה רבה. + + + תודה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת מיכל רוזין. + + + כבוד היושב-ראש, ראש הממשלה נוסע לפגוש את נשיא ארצות-הברית, ואני מניח שהנושאים המדיניים יעמדו ביסוד הדיונים שלהם. רק שאני – אני חושב שכמו אולי כל אזרחי ישראל – תוהה מה בדיוק התוכנית הפוליטית של ראש הממשלה. + +כבוד היושב-ראש, אני כמעט שנתיים בכנסת ומבקש להבין מהי התוכנית המדינית של ראש הממשלה. + + + – – – + + +הליכוד, אולי אני שומע – – + + + – – – + + +– – הצהרות נוגדות, אבל מהי התוכנית שלו? + + + – – – מדינה פלסטינית. + + + מה שאני מבין, אני מבין מה הוא לא בעד. אני שמעתי אותו מדבר על כך שהוא לא בעד מדינה פלסטינית בגבולות 67' – – + + + הוא לא בעד טרור. + + + – – אני הבנתי שהוא לא בעד יוזמת השלום הערבית, שמדברת על שתי מדינות – – + + + ושיבה לשטח מדינת ישראל. גם על זה הם מדברים. + + + – – בגבולות 67'. ולכן אני באמת תוהה: האם לא קיימת זכות אזרחי המדינה להבין סוף-סוף, מה התוכנית של ראש הממשלה? מה הוא מציע? הוא מדבר על כך שהפלסטינים הם אלה הסרבנים, אבל אני רואה שהפלסטינים יחד עם מדינות ערב חתמו על היוזמה הערבית. יותר מ-50 מדינות ערביות ומוסלמיות שמבקשות נורמליזציה עם ישראל בתמורה – – + + + לשיבה. + + + – – להקמת מדינה פלסטינית – – + + + לשיבה. + + + – – בגבולות 67'. + + + לשיבה. + + + ככה הפלסטינים – – + + + לשיבה. + + + – – מסתפקים ב-22% – – + + + – ��� – + + +– – ממולדתם ההיסטורית. אז – – – + + + איזה פלסטין ההיסטורית? + + + אז מי הסרבן כאן? + + + – – – לא הייתה היסטורית. + + + אז מי הסרבן כאן? + + + איזה היסטורית? + + + מי שהסתפק ברבע באדמתו למען הפיוס או מי שאומר לנו כל הזמן מה הוא נגד ולא אומר מה הוא בעד? + + + תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. חברת הכנסת ענת ברקו, בבקשה, גברתי. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרים, אני רוצה לומר שסוף-סוף נפל דבר היום, ובוועדת הפנים אישרו בקריאה שנייה ושלישית את מה שנקרא "חוק עזמי בשארה". + +לפני יותר משנה פניתי אל שר הפנים בעניין הזה, כי הופתעתי לגלות במקרה, בתוכנית טלוויזיה, שעזמי בשארה עדיין אזרח ישראלי. איך יכול להיות? אותו בן-אדם שנתן נ"צ במלחמת לבנון השנייה ל"חיזבאללה" – הוא נשאר אזרח ישראלי? + +עכשיו, עזמי בשארה ב-2001 נסע לסוריה והצטלם עם ה"חיזבאללה" ועם סגן הנשיא האיראני, ולא קרה כלום. בהתחלה אמרו: אוקיי, נוציא את בל"ד מחוץ לחוק. בסופו של דבר לא קרה שום דבר, והגענו לזה שהקומקום הזה שקראו לו עזמי בשארה הפך להיות קטר. עזמי בשארה – ועכשיו בעקבותיו הלך חבר הכנסת גטאס, שהבריח טלפונים לטרוריסטים בכלא, ואולי גם הוא ימצא איחוד משפחות בקטאר; אנחנו רואים גם שרק ב-2011 שללו את זכויותיו של עזמי בשארה, אז מערכות הצדק טוחנות מאוד מאוד לאט. אנשים שמוציאים טרור ומנצלים את מעמדם – כמו בל"ד, כמו אנשי בל"ד, חברי הכנסת מבל"ד שנמצאים בכנסת – גם אם יש כאן משמעות דקלרטיבית, כי הוא יושב היום בקטאר, הוא כבר לא יכול לדבר לרעה – הוא יכול לדבר מבחוץ, אבל כשהוא אומר: אנחנו לא מעוניינים בדמוקרטיה שלכם, אני מניחה שהוא מאוד נהנה ב"דמוקרטיה של קטאר", והוא ממשיך לככב ב"אל-ג'זירה". + +כך שמי שמפנה עורף למדינת ישראל כאזרח וכאיש ציבור ובוגד במדינתו, גם המדינה מפנה לו עורף ושוללת את אזרחותו, ויפה שכך. תודה, אדוני. + + + תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. עד כאן נאומים בני דקה. + + + [מס' מ/1093; "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 18476; נספחות.] + + + אנחנו עוברים לחקיקה. הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. בשם יושב-ראש ועדת הכלכלה תציג את הצעת החוק חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. להצעת החוק, כפי שתכף נשמע גם מחברת הכנסת נחמיאס ורבין, לא הוגשו הסתייגויות. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני מדברת, כמובן, על הוראת השעה שהתבקשתי לדבר עליה, אני רוצה להזכיר שבשנת 2016 נהרגו 378 אנשים בדרכים. הכנסת הזאת מתמודדת עם השאלה הזאת הרבה מאוד, ובעיקר בוועדת הכלכלה, בשנה החולפת. לצערי, ב-2017, אנחנו עוד בקושי באמצע פברואר – כבר 45 הרוגים בכבישים. + +אני חושבת, אדוני היושב-ראש, שטוב תעשה הכנסת אם תדרוש מהממשלה – ככנסת, כ-120 חברי כנסת, באמת, אני כבר לא יודעת איך לדרוש מהממשלה – להוציא לפועל את החלטותיה שלה. הממשלה עצמה החליטה על ועדת השרים, אחרי שהחליטה על ועדת שרים, החליטה על ועדת מנכ"לים. בסופו של דבר, אם הממשלה לא מיישמת את החלטותיה שלה, מה אנחנו נעשה כשאנחנו קמים בבוקר ורואים אנשים, אתה יודע, שלא חוזרים לביתם? אדוני היושב-ראש, זה מאוד מאוד מטריד אותי. + +ועדת הכלכלה של הכנסת הגישה בחודש יולי מסקנות של דיון מאוד מאוד ממושך, של שימוע ציבורי שערכנו – פגשנו עשרות רבות של אנשים בוועדת הכלכלה, פגשנו המון משפחות שכולות, ואנחנו בסוף נשארים ללא תשובה – מה הממשלה מתכוונת לעשות בעני��ן הזה. אני לא רוצה לחזור, אדוני היושב-ראש, על הקלישאה מה היה קורה אילו זאת הייתה מלחמה, אבל, אדוני היושב-ראש, אנשים קמים בבוקר ויוצאים למלחמה במדינת ישראל, המלחמה שבכבישים. + + אני מתכבדת להציג בפניכם את הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו–2006, שמכוחו הוקמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, קובע כי לצד הרשות תוקם מועצה ציבורית בת 15 חברים, שתפקידה, בין היתר, להתוות את קווי הפעולה של הרשות. החוק בנוסחו היום קובע כי חברי המועצה רשאים לקבל גמול או החזר הוצאות בעד השתתפותם בישיבות המועצה. + +מוצע כי יושב-ראש המועצה, או ממלא-מקומו הקבוע, יהיה זכאי לגמול משמעותי יותר, שיביא לידי ביטוי את תפקידיו הרבים, מעבר להשתתפות בישיבות המועצה, ואת הזמן הרב הנדרש לביצוע התפקיד – כאמור, מכיוון שאנחנו יודעים מה המצב. התנאים לקבלת הגמול והשיעור המרבי שלו ייקבעו בתקנות שיקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת שר האוצר. יובהר, כי הגמול האמור יבוא במקום גמול או החזר ההוצאות שלהם זכאים יתר חברי המועצה. + +אני מבקשת בהזדמנות זו לאחל הצלחה רבה ליושב-ראש המועצה שהתמנה לפני כמה חודשים, אלוף במיל' גיורא רום. איש עתיר ניסיון – – + + + מהטובים. + + + – – הייתי אומרת, באופן אישי אני מכירה אותו מתפקידים קודמים, הייתה לי זכות מאוד מאוד גדולה לעבוד עם האיש. הוא איש יוצא דופן. פה במליאה אני אמרתי יותר מפעם אחת שכבר הייתי מציעה לבטל את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אלמלא הצילה את עצמה הרשות והביאו את האיש המיוחד הזה, שאני מקווה – אני יודעת איזו עבודה יוצאת דופן הוא עשה ברשות התעופה האזרחית – אני רוצה רק לקוות שגם כאן הוא יעשה את העבודה הזאת. מונחת לפתחו משימה לאומית מהמעלה הראשונה. כולי תקווה כי ייעשו השינויים הדרושים להקנות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים באמת את כל הכלים האפקטיביים כדי למגר את התופעה הכואבת והבלתי-פוסקת של הקטל בכבישים. + + להצעת החוק, כפי שאמר היושב-ראש, אין הסתייגויות. אני מבקשת מכם מאוד שתאשרו אותה בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. + + +תודה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. + + חברי הכנסת, מי שמעוניין להצביע מתבקש לשבת. הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה. אין הסתייגויות. הכול כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. + +סעיפים 1–3 נתקבלו. + + + חברי הכנסת, 18 בעד, אין מתנגדים, יש נמנע אחד. אנחנו אישרנו את החוק בקריאה שנייה ואנחנו יכולים להצביע – – + + + אדוני היושב-ראש – – – + + + – – תכף בקריאה שלישית. + + +אה. + + + אנחנו יכולים להצביע בקריאה שלישית. הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז–2017, בקריאה שלישית, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. + +חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ז–2017, נתקבל. + + + חברי הכנסת, 20 בעד, אין מתנגדים, יש נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות, והפכה לחוק. + + + + + הודעה לסגן מזכירת הכנסת. + + + ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה) התשע"ז–2017, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. + + +תודה לסגן מזכ��רת הכנסת. + + +[מס' כ/674; "דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' 20097; נספחות.] + + + חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 5), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חבר הכנסת ישראל אייכלר יציג את ההצעה בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. מותר לגלות שהוא גם יוזם ההצעה. בבקשה, אדוני. אין הסתייגויות גם להצעה הזאת. בבקשה, אדוני. + + + אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אני בא בשם יושב-ראש הוועדה, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כחבר הוועדה, להגיש את הצעת החוק הזאת, שהוגשה על-ידי הוועדה לקריאה שנייה ושלישית של הכנסת. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 5), התשע"ז–2017, שיזם חבר הכנסת ישראל אייכלר והוצמדה אליה הצעת החוק של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וקבוצת חברי הכנסת. + + מטרתה של הצעת החוק להקל על האזרח למלא את חובתו ולענות על השאלות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולהפחית את העונש הקבוע בחוק על אי-השבה על שאלות אלו. פקודת הסטטיסטיקה מטילה חובה לענות על שאלון ולמסור פרטים לצורכי ביצוע פעולות סטטיסטיות. בהצעת החוק שלנו מוצע לקבוע סייג לחובת ההשבה ולקבוע כי יחיד לא יהיה חייב למסור פרטים ולענות על שאלון בכל הקשור לעצמו, משק-ביתו או משפחתו, אלא אחת לחמש שנים. הווי אומר, עד היום אפשר היה לבוא אל האזרח כמה וכמה פעמים. היום אם הוא כבר ענה פעם אחת בחמש השנים האחרונות אי-אפשר להטריד אותו יותר. מניין חמש השנים יהיה מהמועד שבו סיים היחיד למלא את דרישות הלשכה ולענות ולמסור את הפרטים אותם התבקש למסור. הוראות אלה לא יחולו על פעולות סטטיסטיות שנערכות לצורך מִפקד או אגב מפקד. + + העונש הקבוע כיום בפקודת הסטטיסטיקה על הפרת חובת ההשבה הוא עונש מאסר עד שלושה חודשים. זה, אדוני היושב-ראש, מה שרצינו להוציא, כי לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית אדם שלא השיב על שאלות מתבקשות ילך לבית-סוהר על הדבר הזה, ובאמת מאז קום המדינה אף אחד לא ישב בבית-סוהר על זה, אבל זה היה אמצעי שהפחיד מאוד אנשים קשישים, אנשים קשי-יום, שבאו אליהם ואמרו להם: אם לא תענו, תשבו בבית-סוהר, וזה מאוד הפחיד אותם, וזה גרם לנו להציע את הצעת החוק ולהוציא את העניין של המאסר. מוצע לקבוע כי העונש ליחיד על הפרת חובת השבה בנוגע לאותו יחיד, משק-ביתו או משפחתו, יהיה בסך 500 שקל. + +אני רוצה, אדוני היושב-ראש, בשביל עוד רבים להבהיר: לא מדובר בקנס מינהלי או באיזה מס חדש שאנשי המרכז לסטטיסטיקה יוכלו להעניש את האזרח; הם יכולים רק להזמין אותו לבית-משפט, והשופט יקבע אם זה עד 500 שקל. למשל, אם הוא אדם שצריך להתחשב במצבו הסוציאלי או איש קשיש, השופט יכול לתת לו גם קנס של 20 שקל או של 50 שקל, לא משנה. + +ואנחנו מקווים, אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, את שיתוף הפעולה של המרכז לסטטיסטיקה, שהלכו לקראתנו בהצעת החוק הזאת, והם לא רוצים להגיע למצב של לסחוב אנשים לבתי-משפט, הם רוצים שאנשים ישיבו, כי בסופו של דבר הצרכים של כולנו נקבעים לפי השאלות הסטטיסטיות האלה, וזה דבר אובייקטיבי וידידותי. + + אני רוצה להגיד לחברי הכנסת שלהצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות. אני מבקש שתאשרו את זה פה-אחד, את הצעת החוק, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה. + + + אני מודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. + + חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 5), תשע"ז–2017. אין, כאמור, הסתייגויות, לכן מצביעים בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. בבקשה. כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. + +סעיפים 1–4 נתקבלו. + + + בעד – 24, אין מתנגדים, אין נמנעים. אנחנו יכולים לעבור – בבקשה, אדוני. + + + בשל חשיבות ההצעה – אחת ההצעות החשובות בשעה האחרונה, שהונחו כאן להצבעה – אני מבקש לראות בהצבעה הצבעת אי-אמון בממשלה, אדוני היושב-ראש, בשם הרשימה המשותפת. + + + השר אריאל, האם אתה מבקש לקיים את ההצבעה עכשיו? + + + לא – – – + + + לא. אז אם כן, אנחנו – – – + + +האם זה לפי התקנון, אדוני? + + + מה? + + + האם זה לפי התקנון? + + + כן. הוא השר התורן. + + + – – – + + + אני שואל אותו אם הוא רוצה לקיים את ההצבעה עכשיו. + + + – – – + + + אז אנחנו נצביע כעבור 24 שעות. + + + + + הודעה לסגן מזכירת הכנסת. + + + ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 10), התשע"ז–2017. תודה. + + + תודה לסגן מזכירת הכנסת. + + + [מס' כ/671; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 18908; נספחות.] + + + כאמור, הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 10), התשע"ז–2017, ללא הסתייגויות, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. בבקשה, אדוני. + + + אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 10), התשע"ז–2017. + + אני רוצה להדגיש שהוגשו שלוש הצעות חוק בעניין: חברת הכנסת שאשא ביטון, שבאמת דחפה וקידמה את זה; ידידנו חבר הכנסת אורן חזן, שמגיע לו גם מזל טוב, וחברת הכנסת יעל גרמן. איחדנו את כל שלוש ההצעות – – – + + + – – – + + + מה? איחדנו את שלוש ההצעות, והתורף של ההצעה הוא שאפשר יהיה לפרסם – לאפשר פרסום וגילוי של דבר האימוץ אם המאמץ או המאומץ חפצים בכך. זה מהפך שלם. שמענו בוועדה מקרים שהגיעו. פעם הנושא של אימוץ היה דבר שאולי עשו אותו בסתר – לא רוצה להגיד שהתביישו בזה, כי זה לא עניין של בושה, אבל לא רצו שזה יצא החוצה, ולכן זה היה עטוף יותר במעטה של סודיות והגנה, ולא אפשרו – הייתה רק אפשרות על-ידי בית המשפט לעשות את זה. הימים השתנו, ובימינו – כך לפחות שמענו מכל כך הרבה משפחות – אף אחד לא רואה בזה דבר, ההפך: הרבה פעמים המאומץ מאוד רוצה, המאמץ גם כן, ולכן ראינו שהנסיבות השתנו לחלוטין ויש צורך בחוק הזה, שהוא חשוב מאוד, וראינו איך הוא משחרר אנשים שרצו וכאילו לא יכלו כל הזמן, והוא משחרר אותם. אבל צריך לדעת שעדיין יש הרבה מאוד מקרים שבהם אתה לא יכול סתם לשחרר כי יש קטינים, שאתה לא יכול לעשות את זה, או מצבים אחרים. לכן אני אקרא את החוק כפי שהוא, כדי שההסתייגויות גם הן תיכנסנה, כלומר המקרים האלה. + + כיום סעיף 34 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981, קובע איסור על פרסום פרטים מזהים של מאמץ, מאומץ או הורהו, אלא ברשות בית-המשפט. זה היה. הרציונל שעמד בבסיס חקיקתו של סעיף 34 בשנת 1981 וכו' היה הגנה על פרטיותם של כל המעורבים באימוץ, וכן הכרה בסודיות ובחשאיות של פעולת האימוץ, כי זו הייתה תפיסת העולם שהייתה אז. אולם, כיום כבר לא רואים באימוץ דבר שיש להסתיר או להתבייש בו – וראינו את זה באמת בוועדה: הגיעו, ובהתרגשות גדולה – זה סיפור אחר כבר היום, זה בדיוק ההפך. לפיכך, וכדי שלא לפגוע בחופש הביטוי של המאמץ והמאומץ, מוצע לתקן את החוק ולאפשר את הגילוי ואת הפרסום כשהוא נעשה בהסכמה של המאמץ או המאומץ. ואולם, בשל הצורך להגן על קטינים מאומצים מפנ�� ניסיון איתורם, מניעת עקיפה של זכות העיון רק מגיל 18 כקבוע בסעיף 30 לחוק, ולהגן על פרטיותם של כל הצדדים המעורבים במעשה האימוץ – קרי, המאומץ, המאמץ וההורים הביולוגיים – וגם של צדדים שלישיים, כגון אחיו של המאומץ שגם הם מאומצים, וכן זכותם לפרטיות של ההורים הביולוגיים מפני חשיפתם, מוצע לקבוע לכך כמה סייגים. לכן אני קורא את זה – ואני שמח, חברת הכנסת יעל, שאת אחת משלוש המגישות, והזכרתי אותך בהתחלה. + + לפיכך, מוצע לקבוע שככלל פרסום יהיה מותר כשניתנה לך הסכמה בכפוף לסייגים: מוצע לקבוע כי כאשר המאומץ הוא בגיר, די בהסכמה שלו או של המאמץ כדי לפרסם את פרטיו; אם המאומץ הוא קטין – נדרשת תמיד הסכמת המאמץ, ואם לקטין מלאו תשע שנים – נדרשת גם הסכמתו לפרסום, ובכל מקרה אסור שיהיה בפרסום פרטים שעלולים להביא לזיהויו על-ידי ההורה הביולוגי או על-ידי כל אדם אחר. + +אם למאומץ בגיר, שהוא עצמו בגיר ואין לגביו בעיה, יש אח קטין מאותו הורה ביולוגי שאומץ על-ידי אותו מאמץ, ואז גילוי כזה יכול להשליך עליו, והוא קטין – יחולו התנאים הנדרשים לעניין פרסום פרטים של קטין מאומץ. מה שאמרנו קודם. אם למאומץ הבגיר יש אח מאותו הורה ביולוגי שאומץ על-ידי אותו מאמץ – נדרשת גם הסכמת האח, אם יש בפרטים כדי להביא לזיהויו על-ידי ההורה הביולוגי. מאחר שזה יהיה ככה – בכל מקרה, אסור לפרסם פרטים של ההורה הביולוגי, ופה יהיו כמה שינויים. כלומר, אסור לפרסם דבר העשוי לזהות אדם כמי שמסר את ילדיו לאימוץ או כמי שילדו הוכרז כבר-אימוץ. פרטים, כאמור, ניתן יהיה לפרסם רק אם המאומץ הוא כבר בגיר וניתנת הסכמתו של ההורה הביולוגי ושל המאומץ לפרסום. ואם יש בכך גם כדי לזהות אחים מאומצים של המאומץ – יחולו ההוראות לעניין אחים. + + אני מתנצל, בדרך כלל אני לא נוהג להיכנס לכל הפרטים, כי החוק נמצא בפניכם, אבל במקרה הזה של אימוץ הסייגים הם מאוד חשובים, כי אנחנו רוצים באמת לתת כאן פתח גדול לאפשרות לגלות, אבל חשובים הסייגים. לכן אני מתנצל שאני אקריא אותם גם. + +אם יש אח מאומץ קטין – אסור לפרסם בכל מקרה כי יש בכך כדי להביא לזיהויו כילדו של ההורה הביולוגי. ואם יש לו אח מאומץ בגיר – ניתן לפרסם אם גם הוא נתן בנוסף את הסכמתו. + + אסור לפרסם פרטים מזהים של מועמד להיות מאומץ, של מועמד להיות מאמץ ושל הורה ביולוגי בזמן שמתנהל הליך אימוץ בבית-המשפט. אז אסור. וכן אסור לפרסם תוכנם של מסמכים שהוגשו לבית-המשפט. כאן יש הנושא של עניין הגילוי, שעליו אני מרשה לעצמי כבר לקפוץ ונוכל לקרוא את זה. + + שוב, אני מבקש מחברי – לא הוגשו הסתייגויות, אני מבקש מכולם לתמוך בזה. זו באמת פריצת דרך גדולה, עם התרגשות גדולה שאפשר יהיה לעשות את זה. אני חושב שהמצע, הסיטואציה, האווירה הכוללת של האימוץ היא שונה ממה שהיה פעם, ואני חושב שהחוק הזה ייתן באמת פתח ושמחה גדולה, ואני מבקש מחברי לתמוך בזה בקריאה שנייה ושלישית. תודה. + + + תודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. + + חברי הכנסת, כאמור, להצעת חוק זו אין הסתייגויות ואין בקשות רשות דיבור. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 10), התשע"ז–2017, כולל לוח התיקונים, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? + +סעיף 1 נתקבל. + + +36 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק נתקבלה, כולל לוח התיקונים, בקריאה שנייה. + + אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? כולל לוח התיקונים, גם בקריאה שלישית. + +חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 10), התשע"ז–2017, נתקבל. + + +35 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק נתקבלה בקריאה שלישית, כולל לוח התיקונים, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. + + ביקשה לברך חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, ואני אאפשר גם ליעל גרמן, גם היא מהיוזמות של החוק הזה. אם תוכלו לברך בקיצור זה יהיה – – – + + + תודה רבה, כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני באמת מאוד מתרגשת; מתרגשת במיוחד בשביל האנשים היקרים שנמצאים כאן ובעצם ליוו והובילו, ככה, לסירוגין את כל התהליך הזה. אז גלעד, אתה כבר לא ג', ושירן, את כבר לא צריכה לשלם כדי לדבר, אתם בהחלט יכולים להיות שלמים עם הזהות שלכם ואף אחד כבר לא יכפה עליכם את השתיקה. + + כפי שנאמר כאן, חוק האימוץ בעצם חוקק בשנות ה-60, במציאות אחרת, בתפיסה אחרת לגבי האימוץ, ואני חושבת שבכלל זאת הזדמנות מצוינת לפתוח מחדש את כל הנושא הזה ולהתאים אותו לעידן ולמציאות שבהם אנחנו חיים. אז ברכות לכם, המאומצים, ואני מרגישה את הנשימה שלכם לרווחה. אני נושמת יחד אתכם. תודה רבה. + + + תודה לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון. אני אאפשר גם לחברת הכנסת יעל גרמן, שגם היא מיוזמות החוק הזה, וגם היא תברך. + + + תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, נכבדי השר, חברי וחברותי, ככה זה, כשיש משהו שהוא נכון וצודק, חושבים עליו כמה אנשים, ואני כל כך מאושרת שאנחנו העברנו היום בקריאה שנייה ושלישית תיקון קטן לחוק, אבל תיקון כל כך צודק. גם ההורים, גם המאמצים, גם המאומצים, כולם צריכים להיות גאים. זוהי פעולה אצילית ונאצלת, ובזה שהעטו עליה מעטה של חשאיות, נתנו לה גם איזו משמעות של בושה. אתם יכולים להיות גאים בזה שאתם לקחתם ואימצתם, וגם המאומצים יכולים להיות גאים, ומהיום גם הכול גלוי. ברכות לכולם. + + + תודה לחברת הכנסת יעל גרמן. + + + + + חברי הכנסת, אני רוצה למסור הודעה שמסר לי כרגע בכתב חבר הכנסת אחמד טיבי, שהוא מסיר את הבקשה שלו לראות בהצבעה בקריאה שלישית על חוק הסטטיסטיקה הצבעה – – + + + איך נעמוד בזה? + + + – – של אי-אמון. אם כן, חברי הכנסת, הודעה דרמטית. בוודאי הודעה דרמטית. אם כן, חברי הכנסת, נא לשים לב. + + אני חוזר לחוק הסטטיסטיקה, נצביע עליו בקריאה שלישית – הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 5), התשע"ז–2017, עבר בקריאה שנייה, הצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? + + + אני מבקש לראות בזה לא הצבעה של אי-אמון, אלא מחווה של רצון טוב. + + + אני בטוח. + +חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (מס' 5), התשע"ז–2017, נתקבל. + + +29 בעד, אין נמנעים ואין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. חברת הכנסת שולי מועלם תברך, וגם חבר הכנסת ישראל אייכלר, אני אאפשר לך. + + + תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חברי השר, חברי וחברותי חברי הכנסת – – – + + + אדוני, לחצתי אצל עליזה לביא, אני מתנצל. + + + דומה, דומה. + + +רבותי, כדאי שנאמר את זה לפרוטוקול, כדי שלא יגידו מחר שחבר הכנסת מיקי לוי הצביע כפול. לפרוטוקול אני אומר, חבר הכנסת, מיקי לוי הצביע במקומה של חברת הכנסת עליזה לביא, בטעות. לא במקומו. + + + אני מבקשת להוסיף אותי, שהצבעתי בעד. + + + אני מוסיף את שמך לפרוטוקול בלבד. חברת הכנסת מרב מיכאלי, לפרוטוקול. + + +תודה, אדוני. אני מברכת את כולנו שעברה הצעת החוק הזאת, הצעת החוק של חבר הכנסת אייכלר ושלי, שתי הצעות חוק מקבילות שעברו עכשיו. יש חשיבות גדולה לחופש של אדם להשתתף, כולל במשאלים ��ל הלמ"ס, ואנחנו מכבדים את החופש הזה, אף שאני כן קוראת, אדוני, לכמה שיותר אנשים להיות שותפים בהתקדמות של החברה למקומות של הבנה יותר ברורה מה קורה בתוכנו, איך מתקדמים תהליכים בפנים. + + כרגיל, אני רוצה מאוד להודות לצוות שלי, שחלקם פה וחלקם, אף-על-פי שאינם כאן, כבודם כאן, ותודה רבה לחבר הכנסת אייכלר, שעשה חלק מהעבודה, אפילו שאני עוד לא הייתי בכנסת. תודה. + + + תודה לחברת הכנסת שולי מועלם. גם חבר הכנסת ישראל אייכלר יברך. + + + אדוני היושב-ראש, אני לא אקח מזמנה של הכנסת, אני רוצה רק לעלות כדי להודות, עניין של הכרת טובה. במשך הרבה זמן נמשכה החקיקה בעניין הזה, ואני רוצה להודות קודם כול לצוות העוזרים שלי, כפי שמקובל, להודות בשם הקשישים וקשי-היום שהיו נבהלים מאוד כשהיו מגיעים אנשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומהיום הם יהיו אתם יותר ידידותיים. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה לפניות הציבור ולכל אנשי הצוות של פניות הציבור, וליועצת המשפטית ורד, שליוותה את החוק הזה מההתחלה עד הסוף, ולכם, חברי הכנסת, שהצבעתם. צריך להודות גם למי שהסיר את האי-אמון? + + + בוודאי. בוודאי. + + + זה כל מה שיש לך להגיד – תודה? + + + רק רגע, רק רגע, שוכראן. + + + הוא שאל אותי בדיוק האם להודות לך או לא. אמרתי: בוודאי צריך להודות לך. + + + אני שאלתי אם זה מקובל, כי אני לא רוצה לקלקל לך במגזר, שביטלת אי-אמון בממשלה. + + + לא, אמרתי שזה חוק אחד החשובים שהיו בשעה האחרונה. + + +אה, בשעה האחרונה. אז תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי, שהסיר את האי-אמון בממשלה, זה באמת משהו דרמטי, ולכם, שהצבעתם עבור החוק הזה, תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. + + + [מס' מ/1094; "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 18484; נספחות.] + + + אנחנו עוברים להצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת יעקב מרגי. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה שלישית, את הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 9) – אתם רוצים לנהל את הבית משם? אני אמתין לכם – הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017, שהביאה הממשלה. + +סעיפים 1 עד 3 לחוק הספורט מגדירים איגוד או התאחדות, לעניין ספורט, כתאגיד שלא למטרות רווח, המרכז ומייצג ענף או ענפי ספורט בישראל ומכירים בו הגופים הבין-לאומיים המייצגים והמוכרים באותו ענף ספורט. רק גופים כאלה זכאים לקבל בעבור פעילותם כספי תמיכת המועצה להסדר ההימורים בספורט. מובן שהמועצה להסדר ההימורים בספורט הוקמה לפי חוק להסדר ההימורים בספורט. + + נוסף על האיגודים ועל ההתאחדויות שהוגדרו בחוק הספורט פועלות בישראל התאחדויות בענף הנהיגה הספורטיבית, המוכרות על-ידי שרת התרבות והספורט בהתאם לסעיף 4 לחוק הנהיגה הספורטיבית. + + מטרת החוק המוצע לאפשר להתאחדויות הנהיגה הספורטיבית הזדמנות לקבל תמיכות מהמועצה להסדר ההימורים בספורט, כמו שאר איגודי הספורט המוכרים, כמובן בהתאם לאמות מידה מקובלות, כדי לקדם את ענף הנהיגה הספורטיבית בישראל. + + כך מוצע לתקן את סעיף 9(ב1)(1) לחוק הסדר ההימורים בספורט ולהוסיף להתאחדויות ולאיגודים הזכאים לקבל את כספי תמיכת המועצה להסדר ההימורים בספורט, הניתנת לפי אמות מידה שקובעת המועצה הלאומית לספורט, גם התאחדויות שקיבלו הכרה לפי חוק הנהיגה הספורטי��ית כאמור. + +עוד מוצע לתקן סעיף 4(א1) לחוק הסדר הימורים בספורט, כך שלא יהיה אפשר למנות למועצה להסדר ההימורים בספורט – בני בגין, אני שומע מפה. + + + קולך נשמע. בני, אתה בדרך כלל – חבר הכנסת בני, קולך הוא – – – + + + אני אשמה. + + +אני התלהבתי מחברת חברות הכנסת. + + + במיוחד מחברת הכנסת מירב בן ארי. + + + עוד מוצע לתקן את סעיף 4(א1) לחוק להסדר ההימורים בספורט, כך שלא יהיה אפשר למנות למועצה להסדר ההימורים בספורט נציגים שם חברי הנהלה פעילה של התאחדות נהיגה ספורטיבית, בדומה לנציגים שהם חברי ההנהלה הפעילה של איגוד או התאחדות לפי חוק הספורט. + +בהתאם לתיקון המוצע בחוק להסדר ההימורים בספורט, מוצע לתקן גם את סעיף 17ב(ג) לחוק הספורט ולהרחיב את ההגדרה "התאחדות", לעניין פרק ג' לחוק האמור, כך שתכלול גם התאחדות נהיגה ספורטיבית. פרק ג' לחוק הספורט מקים את המועצה הלאומית לספורט ואת הוועדה הציבורית, וקובע את סמכויותיהן, לרבות לעניין קביעת אמות מידה לתמיכה בגופי ספורט. כך תיכלל בסמכויות המועצה הלאומית לספורט והוועדה הציבורית לפי פרק ג' האמור גם קביעת אמות מידה לתמיכה בהתאחדויות נהיגה ספורטיבית. + +הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות. + +רבותי, אומר לכם במשפט אחד את כל מה שהקראתי: מאחר שמשרד הספורט מכיר בהתאחדות לנהיגה ספורטיבית בישראל, ומשרד התרבות והספורט רוצה לתמוך בהתאחדות הזאת – אני אומר לך, חברות הכנסת היום פעילות מעל למידה. + + + חברת הכנסת מיכל רוזין. + + +מאחר שהתאחדות הנהיגה הספורטיבית מוכרת בארץ ולא מוכרת על-ידי גופים בין-לאומיים, לפי החוק עד עכשיו לא היה אפשר לתמוך בה. בתיקון הזה, בגדול, אנחנו מאפשרים למשרד התרבות והספורט לתמוך בהתאחדות לנהיגה ספורטיבית. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. + +אני מבקש להודות ליועצת המשפטית של ועדת החינוך, התרבות והספורט, עורכת-הדין מירב ישראלי, וכן למתמחה ירדן הומינר, ולחבר הכנסת דוד צור – לשעבר – שהוביל וקידם את הנושא עוד בהיותו חבר כנסת, לגב' פנינה איפרגן, מנהלת לשכתי, למנהלת הוועדה ולצוות הוועדה ולכל מי שתמך וסייע בהכנת החוק. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת יעקב מרגי, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. + +חברי הכנסת, גם להצעת חוק זו אין הסתייגויות ואין בקשות לרשות דיבור. אם כן, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? קריאה שנייה. + +סעיפים 1–3 נתקבלו. + + + 22 בעד, אין מתנגדים, שלושה נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. + +אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, מי בעד? מי נגד? + +חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 9), התשע"ז–2017, נתקבל. + + +אדוני היושב-ראש – – – + + + אני אוסיף אותך, 24, כולל קולו של חבר הכנסת איתן ברושי, שהצביע וזה פשוט לא נקלט. אני מבקש מהצוות פה שיבדוק למה ההצבעה של חבר הכנסת איתן ברושי לא נקלטה. + +אם כן, 24 בעד, אין מתנגדים, חמישה נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. + + + [מס' מ/1046, פ/2110/20 ו-פ/2596/20; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ה, עמ' 16143, עמ' 16144 ועמ' 16154; נספחות.] + + +הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 192), התשע"ז–2017, קריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את החוק חברת הכנסת מירב בן ארי, בשם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. + + + בזאת תמו יחסינו. + + + תודה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 192), התשע"ז–2017. הצעת החוק היא מיזוג של הצעת חוק שהוגשה על-ידי הממשלה ושתי הצעות חוק שהוגשו על-ידי חברי הכנסת, האחת על-ידי חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת והשנייה על-ידי אני עם קבוצת חברי הכנסת. + +מוצע להחליף בחקיקה את המונחים "קצבת זיקנה" ו"ביטוח זיקנה" במונחים "קצבת אזרח ותיק" ו"ביטוח אזרחים ותיקים" בהתאמה. תיקון זה עולה בקנה אחד עם השימוש במונח senior citizen במדינות שונות בעולם. חשוב להדגיש כי החלפת המונחים האמורה אין בה כדי לשנות מהמשמעות שהייתה למונחים ערב התיקון לחוקים השונים. מובן שתנאי הזכאות לקבלת קצבת זיקנה, שכעת שונה שמה לקצבת אזרח ותיק, נותרו כשהיו, ולפיכך לא כל מי שמוגדר אזרח ותיק לפי חוק האזרחים הוותיקים יהיה זכאי לקצבת אזרח ותיק, אלא רק מי שעומד בתנאי הזכאות לקצבה לפי חוק הביטוח הלאומי. + + להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני פונה לחברי וחברותי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, בנוסח שאישרה הוועדה. + +אבל לפני שאני ארד, מכיוון שזה גם חוק שלי – ואני אחסוך את הברכות – אני רוצה להגיד משהו לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת נחמן שי. + + + הוא מדבר בפלאפון. + + +אני רוצה להגיד לך משהו, כי זה חוק שלך, אז חכה רגע שנייה. + + + אני נערך להודות. + + + קודם כול, אני מודה ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אלי אלאלוף, לצוות הוועדה, ליועצות המשפטיות, אבל אני רוצה להגיד לך משהו מניסיוני הקטן, אל מול שאתה כל כך הרבה שנים פה בכנסת. + +תשמע, תתכונן, יכול להיות שיכתבו עליך מאמרים ב"הארץ" על זה שזה חוק מיותר. יכול להיות שיצייצו עליך בטוויטר. אני אומרת לך מניסיון שאני וחברי היקר שמולי עברנו עם מוגבלות שכלית התפתחותית – אל תירא ישראל, כמו שאני אומרת; אם אזרחים ותיקים במדינת ישראל לא רוצים שימשיכו לקרוא להם "זקנים", זה לגיטימי, אנחנו לא מזלזלים במושג, אנחנו פשוט מכבדים. אני אומרת לך, כי אני חטפתי המון בהצעת חוק של "המפגר", אבל לרגע לא אני ולא חבר הכנסת שמולי נרתענו, אז קח בחשבון שיכול להיות שתהיה עליך התקפה. אבל זה חשוב, ואם זה חשוב לציבור, זה חשוב לנו, אנחנו שליחי ציבור, וזאת המשמעות. לכן היה לי חשוב לומר לך – אין לי הרבה ניסיון כמוך בכנסת, אבל ממה שהתנסיתי, בוא נגיד שחטפנו הרבה אש, ובאמת סתם. + +אני רוצה להגיד עוד משהו, כי – איך הגעתי להצעת חוק הזאת? חכה, עוד משהו אחד. + + + אני אוסף חומר. + + + אני חייבת לפרגן לאימא שלי, ואני חייבת להגיד שאימא שלי ראתה את זה – אימא שלי עברה את הגיל, ואמרה לי: מירב, אנחנו לא זקנים, את יכולה לשנות? אז שינינו. וכל מי שמזלזל – תשמרו את זה לעצמכם, תעשו לי טובה. תודה רבה, מובן שאני אשמח אם תצביעו בעד. + + + תודה לחברת הכנסת מירב מיכ- – בן ארי. + + + מה יהיה עם ה"מיכאלי" הזה? + + + – – – + + +אין, זה לא עוזב אותי. + + + להצעה זו, חברי הכנסת, אין הסתייגויות, אבל יש בקשות דיבור. חבר הכנסת נחמן שי מבקש רשות הדיבור. מירב בן ארי? + + + אני – – – + + +את כבר דיברת, את אומרת. + +אם ככה, אני אקרא את השמות, שיגידו לי מי רוצה. נורית קורן? + + + היא לא כאן. + + +היא לא כאן. טוב, אתה יודע מה? אני עושה את זה מהר. חבר הכנסת נחמן שי יעלה, ואחריו – מיכל בירן, אם תרצה לדבר; זוהיר בהלול, אם ירצה – לא רוצה. טוב, אני אקרא את שמות כולם. אני אלך לפי הסדר. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תודותי לעמיתתי מירב בן ארי, שהזהירה אותי מפני הצונאמי המתקרב. הוא כבר הגיע, הוא כבר אפילו קצת עבר. ואני ער למחאות וללעג וכו' בערוצים חברתיים על השינוי הקל הזה בין "קצבת זיקנה" ל"קצבת אזרח ותיק", ואני גם עונה לאחדים. אני רוצה לומר ולהבהיר פה פעם נוספת: זה לא בא במקום שיפור התנאים של האזרחים הוותיקים, הן בפרישתם והן בערך ב-25 השנים הבאות שמחכות להם ולהן על-פני כדור-הארץ. זה לא במקום. אנחנו ניאבק, כולנו, למען שיפור התנאים האלה. רק בימים האלה מתנהלת מחאה של החזרת צ'קים של אזרחים ותיקים במדינת ישראל שלא מצליחים להוציא את יומם. 200,000 מהם נמצאים תחת קו העוני. אבל יחד עם זאת אני חשבתי לנכון – ואני שמח שחברה אלי חברתי נורית קורן, ועמדת הממשלה בהתאם – שצריך לשנות את הטרמינולוגיה. כי טרמינולוגיה חשובה, כי מילים קובעות תודעה. ואני שמעתי לא רק מאימא של מירב בן ארי אלא מהרבה אימהות ומהרבה אבות שפורשים בגיל 62 או בגיל 67 ולא רואים את עצמם זקנים, וגם לא מוכנים – גם אחרי עשר שנים לפעמים, אבל בוודאי ובוודאי באותו רגע – וכשהם מקבלים את ההודעה מהביטוח הלאומי ואחר כך את התשלום שהוא מגיע – או בגיל 60 או בגיל יותר מאוחר – הם אפילו נעלבים. הם אומרים: מה פתאום הכריזו עלי כזקן? אתמול לא הייתי והיום אני כן. + +אז נכון, "זקן" זו מילה יהודית וכו', אני לא אכנס לזה. אנחנו כולנו צריכים להתגייס לעידן החדש שעובר על החברה הישראלית. בכל ועדה בכנסת זה עולה עכשיו, כולל בוועדה של חוץ וביטחון שהייתי עכשיו, של הזדקנות האוכלוסייה בסדרי גודל שלא נתקלתי בהם. ואז המילה "זקן" כבר לא מתאימה. היא לא מתאימה לרבע מחיינו, מוכרחים לשנות את זה. אני חושב שלהיכנס לטרמינולוגיה של "אזרח ותיק" או "אזרחית ותיקה" – אלו הן המילים הנכונות. + +אני רוצה להודות לכל אלו שעסקו בעניין. לד"ר שאול נבון, שדחף אותנו מאחור, ולעוזרי – ללפיד לוי, לנעה גולני, לליסה בון וליותם. כולם שקדו הרבה זמן על החוק הזה. רק שתי מילים, אבל הרבה עבודה קשה. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת נחמן שי. + + חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 192), התשע"ז–2017, קריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? + +סעיפים 1–42 נתקבלו. + + + 33 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. + +אנחנו עוברים לקריאה שלישית. הצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? + +חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 192), התשע"ז–2017, נתקבל. + + + חבר הכנסת אחמד טיבי ביקש לברך, ואחריו – נורית קורן תברך. + +35 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. + +חבר הכנסת אחמד טיבי, רשות הדיבור שלך. + + + כאחד היוזמים אני עולה כאן כדי לברך: א. מדובר בשינוי סמנטי אבל שיש בו מהות, יש בו מסר של senior citizen – "אזרח ותיק", במקום "קצבת זיקנה" וכדומה. לכן מגיעה מילה טובה לחברת הכנסת מירב לייבזון – איפה היא, לייבזון? – ולחבר הכנסת נחמן הדיה, או הדייה, נחמן שי. + +בנוסף, אמר לי חברי חבר הכנסת חאג' יחיא עכשיו, לפני שאני עולה, אמר לי: עולה חדש שמגיע, אחרי שנתיים הוא כבר אזרח ותיק, והוא כבר בן – – + + + 52. + + + – – 52. והוא כבר – אף אחד לא אומר לו "אזרח ותיק", אף שהוא נמצא מזמן. לכן נמשיך לשנות את הסמנטיקה הטובה הזאת בכיוון של מסר חיובי. + + תודה לכם, אני הצטרפתי אליכם, מגיעה לכם ולצוות הוועדה הרבה תודה. + + + תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת נורית קורן גם היא תברך; בין היוזמות של הצעת החוק הזאת. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי נחמן שי וחברתי מירב בן ארי, אני רוצה להודות לכם על שהנחתם כזאת הצעה – זה חוק בעצם מעכשיו, מהרגע זה כבר חוק, ששינה את הסמנטיקה מ"זקן" ל"אזרח ותיק". הדבר הזה היה מתבקש, ואני חושבת שאנחנו – קודם כול אני רוצה להודות לכם שאפשרתם לי להצטרף ליוזמה שלכם, זה מאוד מאוד חשוב. + +אני רוצה לציין גם את השינוי של המונח "מפגר" שעשינו לא מזמן. כאן אנחנו מצביעים על כנסת מאוד מיוחדת, שבעצם לוקחת את כל המושגים שנטמעו בחברה כל כך חזק ונותנת להם סמנטיקה אחרת ונותנת לכל דבר יותר חשיבות. וכשאנחנו מדברים על "אזרח ותיק" זה אומר גם מבחינה ערכית, מסמן לדור הבא שהוא אזרח ותיק; צריך לכבד אותו, צריך להתחשב בו. והדברים האלה מאוד מאוד חשובים. ושוב, אני מודה לכם. תודה, אדוני היושב-ראש. + + + תודה לחברת הכנסת נורית קורן. אני אאפשר גם לחבר הכנסת זוהיר בהלול, שגם הוא בין היוזמים, לברך. + + + תודה, אדוני היושב-ראש, שאפשרת לי לומר שתי מילים וחצי; א. מילת התודה הראשונה מוענקת בכבוד גדול לאתי, אמה של מירב בן ארי. אם אתי הצליחה – – – + + + היא נכנסה ל"דברי הכנסת" כבר. + + + אם אתי המהודרת והמבורכת התוותה לך את הדרך לשינוי הסמנטי החשוב, משמע שזה לא רק סמנטי, זה גם פנימי ומהותי. זה דבר אחד. + +אני כמובן מעריך אותך כפרלמנטרית וכאדם, אבל אני חושב שחרף העובדה שאנחנו מדברים על שינוי משמעותי, אנחנו צריכים גם לחתור לשינוי יותר מהותי במעמדו של המבוגר בישראל. + +תוחלת החיים של הבוגרים בישראל נוסקת, ולא תמיד אנחנו שועים לרחשי הלב של אבני הדרך שלנו, של המצפן שלנו, אלה שגידלו אותנו, דור הנפילים. לא תמיד אנחנו מעניקים להם את מה שנדרש כדי לשמר צלם אנוש בחייהם. אז חרף העובדה שאני מברך, אני קורא לכנסת ישראל לחשוב על חקיקה יותר ערכית כאן בבניין הזה, כדי להעניק למבוגר בישראל, לאזרח הוותיק, כדברייך, את המעמד הערכי והחשוב. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. אני מודה לכל המציעים גם. + + + [מס' כ/666; "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 18486; נספחות.] + + + אם כן, אנחנו עוברים להצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 73), התשע"ז–2017, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק ענת ברקו, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להציג לפני הכנסת, בשם ועדת החוץ והביטחון, את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 73), התשע"ז–2017, לקריאה השנייה והשלישית – הצעה שאני גם היוזמת שלה. + +צבא ההגנה לישראל מגייס לשורותיו לעתים גם חיילים עם רישום פלילי. עבור רבים מחיילים אלה השירות הצבאי הוא הזדמנות אמיתית לשנות את אורח חייהם ולהשתלב בחברה כאזרחים מן השורה. ואולם, גם לאחר שחרורם הם נותרים עם הרישום הפלילי שמקשה בקבלת רישיונות והיתרים שונים ובעיסוק במקצועות מסוימים. + + כדי לעודד את הגיוס לצה"ל ואת שירותם התקין של החיילים בעלי הרישום הפלילי, נקבע בפקודות הצבא הסדר המאפשר לחיילים אלה לבקש מצה"ל המלצה שתועבר לנשיא המדינה, כחלק מהליך בקשה לקיצור או ביטול תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה של הרישום הפלילי שלהם, בהתאם לסמכותו לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981. + +ההסדר שנקבע בפקודות הצבא הוא הסדר ראוי, אך הוא הסדר וולונטרי. נוכח האינטרס שלנו כחברה לסייע בשיקומם ובהחזרתם למוטב של מי שעב��ו עבירות בגיל צעיר, ובהיותו של צה"ל כלי מרכזי להשגת מטרה זו, מן הראוי לעגן בחקיקה ראשית את חובתו של צה"ל ולקבוע בפקודותיו את הליך בקשת ההמלצה. כך גם נבטיח את המשך קיומו של ההסדר גם בעתיד. זאת גם מתוך תפיסה ששירות בצה"ל הוא בבחינת מירוק עברו, תשלום חוב ותרומה לחברה, של אותו חייל. + +לפי הצעת החוק, כל חייל בשירות חובה שלפני גיוסו הורשע, או שבית-המשפט קבע כי עבר עבירה, יהיה רשאי לבקש המלצה מצה"ל, שתוגש לנשיא המדינה, לקיצור או ביטול של תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה. + +כדי להבטיח שירות מלא ותקין של החייל מוצע כי ההמלצה תובא לנשיא המדינה סמוך לתום תקופת השירות שהחייל חייב בה. כדי לתת מענה למקרים שבהם חיילים לא מיצו את זכותם לבקש המלצה בטרם שחרורם, הבהרנו בנוסח כי בפקודות הצבא ייקבעו ההוראות להגשת בקשות גם אחרי שחרור החייל משירות חובה. ההסדרים הפרטניים של הטיפול בבקשה ייקבעו בפקודות הצבא, ושיקול הדעת באשר להגשת ההמלצה לנשיא המדינה יהיה נתון לצה"ל. + +נוסף על כך, כדי לוודא כי החיילים מודעים לאפשרותם לפנות לצה"ל בבקשת המלצה, מוצע לחייב את צה"ל להודיע על כך לחיילים שיש להם רישום פלילי ביום גיוסם או סמוך אחריו ומיועדים לשירות ביטחון. נוסף על ההוראה הקבועה בהצעת החוק ביקשה הוועדה מצה"ל לפרסם מידע על אודות האפשרות לבקש המלצה למחיקת רישום פלילי בכל מקום שבו מפורטות חובותיהם וזכויותיהם של החיילים, ובכלל זה בחוברות המחולקות לכלל החיילים ביום גיוסם. + +אני סבורה כי הצעת החוק תסייע בהגברת המודעות לנושא בקרב מיועדים לשירות ביטחון וחיילי צה"ל שיש להם רישום פלילי, ותאפשר לחיילים רבים יותר להיעזר בכלי חשוב זה בדרך לשיקומם. בחוק יש כדי לתקן את המצב הקיים, לעזור גם לחיילים משוחררים, לסלול את דרכם במחיקת עברם הפלילי ולסלול את דרכם לאזרחות ולומר שהם הוכיחו את עצמם בשירות הצבאי. חיילי צה"ל ממלאים את חובתם כלפי המדינה, הגיע הזמן שאנחנו נמלא את חובתנו כלפיהם. + +להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. + + + תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. גם להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות ולא בקשות דיבור. אני רואה שיש בקשת דיבור של חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חברת הכנסת זהבה גלאון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אילן גילאון – אינו נוכח. חבר הכנסת עיסאווי פריג', רוצה לדבר? הגשת בקשת דיבור, כן? + + + – – – + + + אוקיי, חמש דקות אני מאפשר לך. + + + אדוני היושב-ראש, חברים, אני רוצה לנצל את הבמה לדבר על סוגיה אחרת. לפני יומיים היה פיגוע בפתח-תקווה, פיגוע שתפס אזרחים באמצע השוק. לימדו אותנו שבזמן שיש פיגוע צריך לגלות אומץ ותושייה, נכון? יום למחרת, מי האזרח הגיבור? + +הפיגוע בפתח-תקווה – יעקב, שב תשמע אותי. פרי, שב ותשמע אותי. הפיגוע שהיה בפתח-תקווה תפס אזרחים חסרי אונים. כולם השתטחו או ברחו. יש אזרח שגילה אומץ ותושייה והתחיל לעזור לפצועים ולכוחות ההצלה ולמשטרה. האזרח הזה, אחרי גמר כל ההמולה – הפחדנים, האספסוף שברח, כשחזר, גילה שמדובר באזרח ערבי. מה נעשה לו? נעשה לו אודרוב, עליהום, זה מה שעשו לו. תושב כפר-קאסם, מועאד עאמר, נקלע לסיטואציה של פיגוע, פיגוע מתועב, שכולנו מגנים, ובמקום שיהיה גיבור האירוע, הפך להיות הקורבן. + + אז אני שואל אתכם, חברים: מה על אזרח ערבי לעשות? איך ינהג אזרח ערב�� שנקלע לזירת פיגוע? איך הוא צריך לנהוג? תגידו לנו, אני מבקש – אנשים פשוט פונים אלי – איך אזרח ערבי שנקלע לזירת פיגוע צריך לנהוג? האם לברוח? האם לתת כתף ולעזור? האם להשתטח? מה לעשות? אם עוזרים – קורבן; אם בורחים – קורבן. מה לעשות? + +לא רק זה; קרה המקרה, קרה המקרה – אפילו גינוי אחד, טלפון אחד מגורם ממשלתי – לא גורם מוניציפלי – אף אחד. לא סופרים אותו. לא רק זה, מכל הפורעים, האספסוף שתקף אותו במקלות – ורואים את זה בסרטונים, וראינו כולנו את זה בסרטונים, האם אחד מכל האספסוף הזה הוזמן למשטרה? האם המשטרה חקרה את הנושא, נושא הלינץ' הזה? תגידו לי, אני מבקש תשובות. + + מה אני אמור לתת לאזרח הזה? איזו תשובה, אדוני היושב-ראש? שואלים אותי איך להתנהג. אתמול הייתי עם מועאד בשוק. הוא אומר לי: אני פוחד ללכת לשוק. אמרתי לו: לא, תבוא, תראה לי. הוא הולך וכולו רועד, מפוחד. הוא אומר לי: אני לא יודע מה יחשבו עלי, מה יחשבו עלי. אומנם החלק הגדול ביקש סליחה ממנו שם, וזה. אדוני השר, הפיגוע בפתח-תקווה, והלינץ' – לא שמעתי את קולך. לא שמעתי אף אחד מכם אומר – – – + + + – – – + + + אתה רואה, אתה לא חי בעולם הזה. אתה לא חי בעולם הזה. + + + תחזור ותספר לו. + + + אין לו הרבה זמן לחזור ולספר לו הכול. הוא יכול – – – + + + אדוני השר , הפיגוע בפתח-תקווה – – + + + אין ספק שהמעשה הזה הוא מעשה שלא יעשה. ודאי, נו. + + + – – היה אזרח מכפר-קאסם שגילה אומץ ותושייה והתנהג כמצופה ממנו. + + + צודק לחלוטין. חבר הכנסת חאג' יחיא. + + + במקום שיהיה גיבור האירוע, הפך להיות קורבן האירוע בלינץ' שהאספסוף עשה בו. + + + צודק. לצערנו, זה – – – + + + ואף אחד מהממשלה או מגורם מוניציפלי לא הרים טלפון: אנחנו מצטערים. אף אחד. מה אנחנו חייבים לאזרח הערבי הזה – מה להגיד לו? אני שאלתי ואני חוזר על השאלה, שכבודו ישמע – אני מבקש מהממשלה שתוציא דף הנחיות לאזרח הערבי איך עליו לנהוג בעת פיגוע. תודה, אדוני. + + + תודה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. חברת הכנסת תמר זנדברג – אינה נוכחת. + +אם כן, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה – הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 73), התשע"ז–2017. מי בעד? מי נגד? קריאה שנייה. + +סעיף 1 נתקבל. + + + 24 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. + +אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? קריאה שלישית. + +חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 73), התשע"ז–2017, נתקבל. + + +23 בעד, שישה מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. + +חברת הכנסת, אנחנו לא באצטדיון כרגע. זה לא כבודה של הכנסת, לא הבקענו גול, כן? חברת הכנסת ענת ברקו תברך את היוזמים ואת אלה שעמלו על הכנת הצעת החוק. + + + תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כבוד השר – בטח יש כאן שר – חברי וחברותי חברי הכנסת, החוק הזה הוא פשוט חוק טוב; הוא טוב לחיילי צה"ל, הוא מגביר את המוטיבציה לשירות, והוא מאפשר לאנשים שתרמו למדינה הזאת לצאת עם גיליון חלק. + +אני רוצה בראש ובראשונה להודות לשר הביטחון, השר אביגדור ליברמן, שבאמת ובתמים עושה למען החיילים שיותר קשה להם בצבא – חיילי המקא"ם, חיילות הגיוס המיוחד, החיילים הבודדים וגם חיילים עם רישומים פליליים – והוא בהחלט תמך וליווה את החוק הזה מראשיתו. ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת אבי דיכטר, למנהל שמואל לטקו, תודות; ליועצת המשפטית של הוועדה מירי פרנקל-שור, על המקצוענות והעבודה והנפלאה לאורך כל הדרך, ועל הרבה מאוד חוקים אחרים; לעידו תודה מיוחדת, עידו בן יצחק, סגן היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון, שעברנו ביחד את כל התהליך. אני רוצה לספר לכם שלמרות שהחוק אושר בקריאה שנייה ושלישית היה שם הסעיף שנגע לחיילים משוחררים שהחוק לא חל עליהם, ואנחנו החזרנו את זה לוועדה כדי להוציא תחת ידינו חוק מצוין. עידו, תודה על הסבלנות, על המקצועיות ועל הליווי – באמת, כל הכבוד, תודה רבה. + + לרועי, שגם הוא מהייעוץ המשפטי של ועדת חוץ וביטחון, תודה, והרבה הצלחה בתום ההתמחות גם בבחינות; ליועצת המשפטית של בית הנשיא אודית; לייעוץ המשפטי של המשטרה, לליאורה; למחלקת החנינות במשרד המשפטים; לפרקליטות הצבאית; לצוות הסיעה שלנו, שתמיד מתגייס; ליועצת הפרלמנטרית שלי תמר הרן, שבאמת רצה עם החוק הזה לאורך כל הדרך, גם כקצינה בצה"ל שמבינה את חשיבותו. + +אני רוצה לתת כאן תודה מיוחדת – קודם כול, לפני שאני אתן את התודה המיוחדת, אני רוצה להביע צער שמרצ לא נמצאים כאן כדי להצביע על החוק הזה, ובעצם היחיד, חבר הכנסת פריג', הצביע נגד. כי גם – – – + + + כי הוא חוק מפלה. חוק מפלה. + + + מפלה שהם משרתים, ויש כאלה שלא משרתים. + + + חוק מפלה. כולם, למה – – – + + + אבל גם – אפרופו לחברת הכנסת זנדברג – גם עישון מזדמן ששולח אנשים עם רישום פלילי לצבא, אפשר למחוק אותו. אז איפה חברות הכנסת ממרצ? איפה הן? + + + אנחנו לא נגד חיילים. זה חוק מפלה. נקודה. + + + הן לא פה, ולא תומכות בחיילים. חבל מאוד. + + + מי שעשה שירות – – – + + + חבר הכנסת עיסאווי פריג'. + + + אני רוצה, אדוני היושב-ראש, להפנות תודה מיוחדת ללוחם גבעתי שיושב כאן – חייל שהיה עולה חדש, נלחם להתגייס – היו לו תיקים פליליים – נלחם להתגייס לצה"ל. לא היה קל לשנות את שגרת יומו, לעבוד קשה – – – + + + למה – – – רק על שיפוט אזרחי. למה להפלות, תגידו? + + + – – – + + + חבר הכנסת עיסאווי פריג', תגיש הצעת חוק. + + + ולהילחם בתוך הצבא, וב"צוק איתן" לשרת בשג'אעיה, חבר הכנסת פריג'. + + + היא רק שכחה שהיא בדברי ברכה עכשיו. + + + – – – + + +לא להפריע. + + +בשג'אעיה. + + + – – – + + +להילחם לטובת המדינה – – – + + + חברת הכנסת ענת ברקו, יש לי בקשה. + + + אז שלא יפריע לי. אני מסיימת. אני מבקשת שלא יפריע לי. + + + אני הצבעתי – – – + + + היא עלתה לברך. לא נהוג שמפריעים באמצע הברכות. גם אני חושב שלא היית צריכה להזכיר את מרצ. תברכי ונגמור את זה ברוח טובה. + + + אני רוצה להודות באמת לחייל לוחם גבעתי, קודם כול, על כך שאתה שירתָּ את המדינה, נלחמת להתגייס. ב"צוק איתן" שרתת בשג'אעיה, איך אומרים בגבעתי? "סגול לא יורד במים", נכון? סגול לא יורד במים. עשית שירות כמו שצריך, ולצערנו הרב, כשהוא ישתחרר מצה"ל, אדוני היושב-ראש – הוא ישתחרר עם כל התיקים הפליליים שלו. זאת אומרת, שלוחם גבעתי היה כשיר כדי להיהרג בשג'אעיה, אבל לאבטח סופרמרקט הוא לא יכול כי היו לו תיקים פליליים. + + + ענת – – – + + +החוק שלי בא לתקן את העוול הזה. תודה לך על השירות, ותודה לחיילי צה"ל, שנמשיך לעשות למענם. תודה. + + + תודה. תודה, זה לא יום לימודים ארוך, חבר הכנסת שטרן. + + + – – – + + +תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. + + + [מס' 594; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ב, עמ' 14404; נספחות.] + + +אנחנו עוברים להצעת החוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, התשע"ז–2017, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת יעקב מרגי. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, התשע"ז–2017, אשר יזמו בכנסת התשע-עשרה חברי הכנסת עמרם מצנע ודב חנין, יחד עם קבוצת חברי הכנסת, ובכנסת הנוכחית ביקשתי אנוכי להחיל עליה דין רציפות, והממשלה אישרה. הוחלט להחיל עליה דין רציפות. כאן התודה גם לממשלה וגם לשרת התרבות חברת הכנסת מירי רגב. + +הצעת החוק נועדה להסדיר היבטים מסוימים ביחסים החוזיים בין אמנים בתחום המוזיקה ובין מפיקים, מוציאים לאור, אמרגנים ומנהלים אישיים בנוגע לפעילותם האמנותית של האמנים, תוך צמצום פערי הכוחות וחוסר השוויון בעמדות המיקוח של הצדדים. + + + – – – + + +ענת. חברת הכנסת ענת. + + + סליחה, סליחה – – + + + – – – + + +– – היה ויכוח עם ראש אכ"א לשעבר. + + +תגידי, יש מישהו שיכול להסביר לך משהו בבית הזה? כשאתה לא רוצה משהו, לא יעזור לך כלום. + + + – – – אל תעשה צחוק. + + +הצעת החוק נועדה להסדיר היבטים מסוימים ביחסים החוזיים בין אמנים בתחום המוזיקה ובין מפיקים, מוציאים לאור, אמרגנים ומנהלים אישיים בנוגע לפעילותם האמנותית של האמנים, תוך צמצום פערי הכוחות וחוסר השוויון בעמדות המיקוח של הצדדים. + +מוצע לקבוע כי תקופת ההתקשרות הבלעדית עם אמן, שבה ייאסר עליו להתקשר עם צד שלישי בנוגע לפעילותו האמנותית, לא תארך לתקופה שאינה סבירה לפי העניין, שכן תקופת התקשרות בלתי סבירה באורכה, מעצם טבעה, מגבילה את חופש ההתקשרות, ובמקרים מסוימים, כפי שהוצג בפני הוועדה, אף את החופש של האמן להתבטא ולהביע את עצמו באמצעות יצירתו. + +מוצע לקבוע חזקה כי תקופת ההתקשרות הבלעדית עם אמן כאמור אינה סבירה אם היא עולה על שבע שנים מיום תחילתה, ובחוזה היקף שהוא חוזה הכולל את מלוא ההיבטים של פעילות האמן – אם היא עולה על חמש שנים מיום תחילתה, והכול אלא אם כן הוכח אחרת. מגבלה זו לא תחול על הוראות בהסכם או על התקשרויות הנוגעות לבעלות או לזכות אחרת בזכות היוצרים או בזכויות המבצעים של האמן. כמו כן, בתום תקופת ההתקשרות יוכלו הצדדים להתקשר ביניהם בהסכם חדש, שמתקיים בו האמור. + + עוד מוצע לקבוע כי בהתקשרות עם אמן יפעל המתקשר לטובת האמן באמונה, בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות, ינהג בתום לב לטובת עניינו של האמן ולא יעדיף את ענייניו האישיים או את עניינו של אחר על-פני טובת האמן, זאת בדומה למקרים אחרים אשר נקבעו בחקיקה ובפסיקה שבהם קיימים פערי כוחות בין הצדדים. בגיבוש הסדר בתחום הנדון בהצעת החוק יהיה כדי לתרום ליצירת כללי משחק הוגנים ביחסים שבין הצדדים, והוא ישמש גם אמצעי לקידום תנאים ליצירה אמנותית פורייה, התורמת להעשרת חיי התרבות ולחברה בכללותה. + +הצעת החוק מוגשת לכם ללא הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. + + אבקש להודות לשרת התרבות, ליועצת המשפטית של ועדת החינוך, עורכת-הדין מירב ישראלי, וכן למתמחה ירדן הומינר, אשר עבדו מול משרדי הממשלה כדי לגבש את הצעת החוק, למנהלת לשכתי, הגברת פנינה שלי איפרגן ולצוות הוועדה, ומעל כולנו, ומעל כולנה, אבקש להודות ללוחמת הגדולה, שלחמה על חוק זה – לא בעבורה; בעבורה זה כמעט היה מלחמת אבודה, בעבור הרבה אמנים, מהיום והלאה, בחוק שיביא התקשרות הוגנת, התקשרות סבירה, וכדי שכולנו יחד נצליח לתמוך ולעודד את היצירה לעתיד. תודה רבה. + + + תודה ליושב-ראש ועדת החי��וך, התרבות והספורט חבר הכנסת יעקב מרגי. אין הסתייגויות, אבל יש בקשות דיבור. ראשון המבקשים – חבר הכנסת דב חנין. נורית קורן – אם תהיה פה, מרב מיכאלי, חנין זועבי, מירב בן ארי, תרצי לדבר? כן. שרן השכל – אינה נוכחת. חיים ילין. + + + – – – + + +שרן השכל, ממש מתנצל. אתן לך דקה יותר בשביל זה. + + + תודה לך, אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, עמיתי חברי הכנסת, אני נרגש לעמוד כאן היום. אני נרגש, כאן, כי החוק הזה הוא חוק שעושה שינוי. החוק הזה הוא חוק שעושה היסטוריה. החוק הזה הוא חוק שמקדם שחרור אמיתי. + +עמיתי חברי הכנסת, אי-שוויון בעולם האמנות, אי-שוויון בעולם המוזיקה, הוביל אמנים ואמניות רבים ורבות לשעבוד מוחלט. אמנים ואומניות, במיוחד צעירים, נאלצו לחתום על חוזים חסרי גבולות – חסרי גבולות במרחב, כי השתלטו על כל תחומי העשייה של האמן, וחסרי גבולות בזמן, כי לא היה להם מועד תפוגה. אנשים בתחילת הדרך נאלצו לשעבד את עצמם לנצח – לשעבד את עצמם לנצח כדי ליצור אמנות. + + הדבר הזה פגע באמנים, הדבר הזה פגע באמנות, הדבר הזה פגע בחברה. אנחנו לא רוצים לחיות בחברה שבה אנשים משועבדים, ואנחנו לא רוצים לחיות בחברה שבה האמנים נמצאים בכבלים, והם נמצאים בכבלים רק כי הם רוצים לעשות אמנות. המציאות הזאת נמשכה שנים, והיה צריך מישהו – היה צריך מישהי – שתדליק את האור ותתחיל במסע של השחרור. + + בחוק על מוזיקה, אדוני היושב-ראש, ראוי בכל זאת להזכיר לפחות מילים משיר אחד, והשיר שעולה בראשי כרגע, אדוני יושב-ראש הוועדה, הוא כמובן השיר שמדבר על "איך זה שכוכב אחד לבד מעז". איך זה שכוכב אחד לבד מעז? וכאן, כוכב לבד, אחד, העז, או יותר נכון – העזה. ואני רוצה להודות לך, איה כורם. את היית דוגמה של עשייה אזרחית. אמר בצדק יושב-ראש הוועדה – זה לא היה חוק שנועד לעזור לך. את נלחמת את מלחמתך בבתי-המשפט, אבל את לקחת את המקרה שלך ואמרת: אני לא רוצה שיהיו כמוני. אני לא רוצה שאמנים ואמניות יצטרכו לעבור את הדרך הקשה, הבלתי-אפשרית, הזאת; אני רוצה שאמנים ואמניות יוכלו לעבוד וליצור במרחב חופשי, במרחב הוגן, במרחב משוחרר. + + ויש כאן, עמיתי חברי הכנסת, לקח רחב, והוא לא רק לקח לאמנים ולאמניות; הוא לקח לאזרחים ולאזרחיות, הוא לקח לכולנו. אתם מסתכלים סביב ואתם רואים משהו שאיננו תקין ואיננו ראוי – עשו מעשה, התייצבו, תפעלו בזירה הציבורית, תנסו ללחוץ, תקדמו מאבק. מה שעשתה איה כורם הוא דוגמה איך אנחנו כולנו צריכים לפעול בחברה הזאת. + + + תודה, אדוני. + + + אדוני היושב-ראש, משפט סיכום. החוק הזה התקדם עם הרבה הרבה מאבקים, ויושב-ראש הוועדה יודע, ואנחנו לא נעלה את זה כרגע מעל הדוכן הזה, את המאבקים הקשים שהתנהלו כאן מעל השולחן ומתחת לשולחן – מאבקים קשים ביותר. אבל היום אנחנו יכולים לברך על המוגמר, ואני רוצה, אדוני היושב-ראש, לברך אותך, ולהביע הערכה גדולה לעבודה שלך. אני עוד אחזור ואגיד כמה מילות תודה לעוד אנשים שתרמו לחוק החשוב הזה. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת דב חנין. נורית קורן – אינה נוכחת; מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חנין זועבי – אינה נוכחת. מירב בן ארי, ואחריה – שרן השכל. + + + תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אעשה זאת בקצרה, כי חבר הכנסת חנין – בהופעה דרמטית, משכנעת – אני חייבת לומר משהו. + + + כרגיל. + + + לא, הפעם זה היה ממש. לדעתי זה גם היה קשור לעניין שזה מוזיקה ואמנות, אז בכלל העלית פה לדרגה גבוהה. + + אני רוצה ל��גיד לך שאני הצטרפתי לחוק הזה מהיום שנכנסנו לכנסת, ואיה, בצדק, סחבה אותי ועוד הרבה חברי כנסת אחרים. החוק הוא בכלל מהכנסת הקודמת, נכון, חבר הכנסת חנין? אבל גם אם אני לא חתומה עליו, התגייסתי. אני חייבת לומר לכם שלפני כמה ימים איה כורם שלחה לי הודעה בווטסאפ, וכתבה לי בסוף: זו איה כורם. אז כתבתי לה: את לא רק בטלפון – את גם בלב שלי. את יודעת – דב אמר פה את כל המילים – עשית מהפכה למען כל אמני ישראל. הם חייבים לך, אנחנו חייבים לך, ובכלל, כל הצוות שגם היה אתך באותו יום – גם מירי מסיקה, גם ירדנה ארזי, כל אותם אמנים נפלאים שישבו שם, ליוו, גם להם מגיעה תודה רבה, אבל אין ספק, כמו שאמר, את היית האור לפני המחנה, אז ברכות לך, ואני שמחה ששוב באת לכנסת. אבל נראה לי שזה פעם אחרונה, לפחות במקום של החקיקה. + + אני חייבת להגיד לך, אומנם כתבת יפה, אבל אני רוצה לומר למרגי, יושב-ראש ועדת החינוך, שאני כבר אתו שנתיים בעבודה צמודה – הוא נלחם בשביל החוק הזה, ואת יודעת שהיו הרבה הרבה אנשים מסביב שלא עזרו, אבל נלחמת, ומגיע לך כל הקרדיט על מה שעשית. אני חושבת שזה יירשם בהיסטוריה. בכלל, לבוא וכך לקדם את אמני ישראל, ולשחרר אותם, כמו שחבר הכנסת חנין אמר, מהכבלים ומהעבדות שלצערנו נגזרו עליהם לפני החוק הזה. אז ברכות. לכי הביתה עם תחושת הצלחה – מגיע לך. תודה רבה. + + + – – – + + + תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. שרן השכל – אינה נוכחת. חיים ילין רוצה לברך. אחריו – מסעוד גנאים. אם הוא לא יהיה, איתן ברושי אחריו. איתן, גם אתה רוצה לברך, אני מבין. + + + כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לברך את יעקב מרגי, שלמרות הלחצים וגם אם היו לא מעט שרוכים כתומים, שם, ידעת לעמוד על שלך ולמצוא את האיזונים הנכונים ולהוביל את החקיקה בצורה מאוד מאוד נכונה. ולך, דב, שיחד עם כמה אנשים הבנת בדקה ה-90 שהאויב של הטוב-מאוד הוא אויב שיכול להפיל את החוק, ועצרת בנקודה הנכונה, אז – ברכות. + + אבל אני רוצה לברך את איה כורם. לא סתם כתבו שהחוק הוא על שם איה כורם. לא סתם. כנראה יש משהו בזה, וכאחד שבעצם התחבר אליה לא רק דרך המוזיקה – דרך המלחמה שלה, כשהיא פנתה אלי לפני שלושה חודשים, משהו כזה. אין, אי-אפשר לעמוד מולה, בואו נגיד את האמת – גם בחן שלה, גם בצדק וגם בכוח הפנימי שהיא עברה כנראה. + + בתי-המשפט נותנים איזשהו חוסן לאנשים להילחם בצדק, והיא נלחמה בכנסת, דרך החקיקה, ובאמת ראוי להרבה מאוד אנשים לראות איך אפשר להגיע דרך כנסת ישראל להוציא את הצדק לאור. אני חושב שזה אחד הדברים – זו המהות שלנו כמחוקקים. מה אנחנו רוצים יותר לעשות? לעזור לבני-אדם. + +ואני חושב – אומנם פסח עוד רחוק, אבל לצאת מעבדות, מאותם חוזים – הם היו, האמנים האלה, עבדים – לצאת לחירות זאת ברכה, ואני חושב שכל פעם שתיזכרו בחוק של איה כורם בפסח תהיה לזה משמעות כפולה ומכופלת. + +אני באמת מברך על החוק, כבוד היושב-ראש, ואני מאוד מקווה שיהיו הרבה חוקים כאלה, שאופוזיציה וקואליציה נרתמות לעשות צדק במדינת ישראל. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת חיים ילין. יעלה חבר הכנסת איתן ברושי. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, איה, שנמצאת פה ומייצגת אמנים – אני לא הייתי בכנסת הקודמת, אבל איה, כידוע לכם, באה מהצפון, מעמק יזרעאל, היא ומשפחתה. ההיכרות הייתה מוקדמת, והיא רתמה אותי בקלות לעניין גם כמי שכיהן בעבר בתפקידים של נגיעה בתרבות ואמנות. לאחרונה גם העברתי פה את החוק על כניסה של אמנים וספורטאים מעבר לחמש שנים. + +אני חושב שיש סתירה בין יכולת יצירה חופשית – ואמן צריך את החופש – ובין תנאים שהיה מי שהגדיר אותם עבדות, או איזה סוג של כליאה ומגבלה, והכנסת שחררה את האסורים למצב יותר נורמלי, בלי לוותר על ההזדמנות ולזלזל גם ביכולת של גורמים לתמוך באמנים ולממן, לפחות בשלבים הראשונים, את התנאים שיאפשרו ליצור. לכן, אני חושב שהחוק שהוביל חברנו יעקב מרגי בוועדת חינוך – והשתתפתי בדיון – הוא חוק שיוצר את האיזון; הוא משאיר את הבסיס שלעתים אי-אפשר בלעדיו, כיכולת כלכלית לאמן, בוודאי מתחיל, ליצור, ומצד שני לא הופך אותו לשבוי לכל חייו במקום שאולי לא מתאים ולא רצוי. אני חושב שצריך לדעת שגם בעולם שאנחנו חיים בהסדרים שקיימים, כמו בצבא, כמו בעסקים, יש תמיד איזשהו פתח לשחרור או לשינוי של חוזה, ולעתים גם לביטולו. + +הכנסת נענתה לפנייה, ולכן אני חושב שזאת דוגמה איך באמת הדברים מגיעים מלמטה, מהחיים, ולא רק מבית-המחוקקים. צריך לומר שבדיון גם הייתה ירדנה ארזי, שאותה אני מכיר עוד מילדות, וגם מירי מסיקה. דיברו אתי גם יענק'לה מנדל, וגם חנן יובל, ואנשים נוספים, אבל בסופו של דבר הובילה את זה איה, ומכאן גם הברכה וגם התקווה שהמהלך הזה הוא לא מהלך טכני, הוא מהלך שאומר איזה מסר של החברה, של הכנסת, לאמנים וליוצרים, שאנחנו מעוניינים ורוצים ליצור את התנאים שתהיה כאן יצירה מקורית, עברית, שתהיה חלק מהמציאות שכאן. + +ותמיד התרבות והאמנות, בוודאי הזמר העברי, היו פס הקול שליווה את החיים כאן בימים של מאבק, גם בימים של חירום, בימים של שמחה והתרגשות. היו תמיד יחד אתנו השירה, האמנות והתרבות כמרכיב, אבן יסוד בחברה שלא מעט פעמים גם נאבקה על קיומה, וגם היום אנחנו זקוקים למאחד הזה, של התרבות, האמנות, השירה והזמר העברי. ולכן חובה עלינו ליצור את התנאים ולאפשר את היצירה. וההחלטות של הכנסת בחוק הזה, שמאושר כאן הערב, הן מרכיב חשוב וצעד גדול קדימה ביצירת התנאים להמשך קידומו של הזמר העברי בפרט, והתרבות כולה. + + + תודה. + + +לכן, ברכה ליושב-ראש הוועדה, ברכה לאיה ולכל מי שהיה שותף, ולחברי הכנסת שידעו למצוא את הזמן לקבל החלטות כאלה גם במהלך של הרבה נושאים חשובים שאנחנו עוסקים בהם. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת איתן ברושי. + + אם כן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, התשע"ז–2017, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? + +סעיפים 1–3 נתקבלו. + + + אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש – – – + + + 41 – – – + + + – – – + + + כן, חברים? לפני שאני מכריז. + + + – – – המחשב לא עבד. + + +המחשב אצלך לא עבד. אז אני אומר: 42, כולל קולו של רועי פולקמן. 42 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. + +אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? + +חוק הגנה על זכויות אמנים במוזיקה, התשע"ז–2017, נתקבל. + + + – – – + + +אני אוסיף. 47 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מוסיף לפרוטוקול את קולו של חבר הכנסת טרכטנברג – – + + + – – – + + + – – וגם של חבר הכנסת בני בגין, לפרוטוקול בלבד. + +אם כן, הצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. תודה. + + +[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1111); נספחות.] + + + אנחנו עוברים להצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר לביטחון הפנים, חבר הכנסת השר גלעד ארדן. דילגתי על הברכות. לא נו��א, רובם פה עלו. + + + מאוד רציתי לברך את הזמרת איה כורם. את היוצרת. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה. + + כיום מתקיימת הן במשרד לביטחון הפנים והן ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול פעילות מקבילה לצמצום התנהגות אנטי-חברתית, למניעת אלימות ולהתמודדות עם נגע השימוש בסמים ובאלכוהול, תוך קיום שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים העוסקים בנושאים אלה. כמו כן, המשרד לביטחון הפנים והרשות הלאומית מפעילים ברשויות המקומיות תוכניות מניעה מקצועיות עם מאפיינים דומים, בשיטות עבודה זהות. + +לאור האמור, בשנת 2015 מונתה במשרד לביטחון הפנים ועדה משרדית שהוטל עליה לבחון את פעילות הרשות הלאומית והתוכניות למניעת אלימות שמפעיל המשרד לביטחון הפנים ולהציג חלופות אפשריות, יעילות יותר, למבנה הארגוני ולתהליכי העבודה כדי שיהיו מיטביים וישפרו את הפעילות ואת מיצוי המשאבים באופן יעיל יותר. + +הוועדה מצאה שכדי לייעל ולשפר את הפעילות שעושים כיום הרשות הלאומית והמשרד לביטחון הפנים במקביל, בתחומים האמורים, מוצע במסגרת החוק המוצע להקים רשות פנים-ממשלתית ייעודית אחת לנושאים האלה במשרד לביטחון הפנים. כדי ליישם מהלך זה נדרש לבטל את חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ"ח-1988, ואת מעמדה של הרשות הלאומית שהוקמה מכוחו כתאגיד סטטוטורי, ולהעביר – למעשה לאחד – את הפעילות שלה לרשות פנים-ממשלתית חדשה שתוקם בחוק המונח לפניכם במשרד לביטחון הפנים. + +לגבי תפקידי הרשות החדשה, מוצע לקבוע כי היא תפעל למניעת אלימות, עבריינות והתנהגות אנטי-חברתית, וכן, כמובן, למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול. בהתאם להצעת החוק, הרשות החדשה תמליץ לשר על מדיניות כוללת בתחומי עיסוקה; תפעיל תוכניות מקצועיות בתחומי האכיפה והמניעה; תקדם שיתופי פעולה בין הגורמים הרלוונטיים העוסקים בתחומי עיסוקה; תסייע למשרדי הממשלה, למשטרת ישראל ולגופים רלוונטיים נוספים הפועלים למניעה, לטיפול, לשיקום ולאכיפה בהקמה ובפיתוח של שירותים, מסגרות מתאימות ותוכניות פעולה בתחומים אלה; כמו כן, הרשות תעמיק את ההסברה והמודעות הציבורית בתחומי פעילותה, ותקיים ותקדם קשרים עם גופים בין-לאומיים הפועלים בתחומי עיסוקה, ועוד. + +ביום חמישי האחרון הצגתי בפני הציבור את פירות עבודת הצוות המקצועי שהקמתי כדי לבחון את מדיניות האכיפה הקיימת כלפי שימוש עצמי בקנאביס. כפי שעלה מדוח הצוות, שהתבסס על מחקרים ועל נתונים עובדתיים בדוקים, אף שקנאביס הוא סם מסוכן הגורם לנזקים למשתמשים בו בקביעות, המדיניות הקיימת עד היום גרמה, לצערי, לכך שבשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בתפיסת המסוכנות של הציבור כלפי שימוש בקנאביס, וכפועל יוצא מכך חלה עלייה משמעותית בשימוש בקרב הציבור כולו, ובני-הנוער בפרט. + +המדיניות החדשה שהצגתי מעבירה את המשקל מאכיפה פלילית לטיפול, חינוך והסברה. אני מאמין שהקמת הרשות החדשה למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול תאפשר, בין היתר, ליישם גם את המדיניות הזאת, לייעל את הפעילות המבוצעת כיום במסגרת הרשות הישנה, יחד עם התוכניות הקיימות במשרד לביטחון הפנים בתחום של מניעת אלימות ומאבק בה, למצות את המשאבים הקיימים באמצעות איחוד פונקציות מטה ושטח, ולקיים בקרה ופיקוח מיניסטריאליים נאותים על הפעילות בתחומים אלה. + +חשוב להדגיש: כיוון שהרשות שתוקם תשמש גורם ממשלתי מתכלל ומתאם בנושא המאבק בסמים ובאלכוהול, אשר נוגע בכמה משרדי ממשלה, מוצע לקבוע כי השר לביטחון הפנים ימנה ועדה מייעצת לנושא המאבק בסמים ובאלכוהול, אשר חבריה יהיו נציגי כלל משרדי הממשלה העוסקים בנושא, ונציגי ציבור, והיא תייעץ לרשות בהתוויית מדיניות בנושא. + +נוסף על כך, לצד ביטול חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ"ח–1988, מוצע לקבוע הסדר שיאפשר את קליטת העובדים שהיו עובדי הרשות הישנה כעובדי מדינה ברשות החדשה, בפטור ממכרז, בהתאם לצרכיה המקצועיים של הרשות. כדי לאפשר את ההיערכות הנדרשת להקמת הרשות החדשה במשרד לביטחון הפנים ולתחילת פעילותה, מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע תהיה שישה חודשים מיום פרסומו, וכן הוראות מעבר שנועדו להבטיח "העברת מקל" מסודרת. + +אשר על כן, חברי חברי הכנסת, אבקשכם לאשר את החוק המוצע בקריאה ראשונה ולהעבירו לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. תודה. + + + תודה לשר גלעד ארדן, השר לביטחון פנים. אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק. ראשונת הדוברים, מירב בן ארי – מוותרת. חברת הכנסת תמר זנדברג, שלוש דקות. אחריה – עבד אל חכים חאג' יחיא. שלוש דקות לרשותך. + + + תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שלדעתי, מכל חברות וחברי הכנסת כאן, אני חברת הכנסת שהכי הייתה צריכה לשמוח בסגירת הרשות למלחמה בסמים – חברת הכנסת שהיו לה הכי הרבה עימותים וריבים עם הרשות הזאת, החל בוועדת הסמים, ועד עימותים בפאנלים וראיונות אין-ספור שבהם הרשות למלחמה בסמים הסבירה למה היא רוצה להשאיר על כנה את העמדה שלה – להשאיר את עישון הקנאביס, לפחות, עבירה פלילית; ואני הסברתי למה לגליזציה זה דבר טוב, ואי-הפללה – צריך ללכת לשם. אבל כל הדבר הזה זה היסטוריה, מפני שאפילו הרשות למלחמה בסמים שינתה את העמדה שלה והתחילה לתמוך באי-הפללה, צעד שבסופו של דבר, כפי שתיאר כאן השר, הביא גם לשינוי עמדה של המשרד לביטחון פנים. + + וזה המקום, אדוני השר, להודות לך על תהליך הלימוד, והגישה העניינית שהפגנת, שגם, בסופו של דבר, לדעתי, באופן כמעט בלתי נמנע, הביאה לשינוי העמדה. אבל – וזה אבל גדול – יש לנו כאן שאלה שעומדת על הפרק. אתם יודעים, נהוג לומר שרק מי שיש לו ביד פטיש רואה בכל בעיה מסמר. וכאן נשאלת השאלה מה הבעיה, ומה הדרך הנכונה לפתור אותה. באפריל 2016, העצרת הכללית של האו"ם הכריזה על שינוי כיוון בתחום מדיניות הסמים, או במילותיו של דוח מומחים שהאו"ם ביקש לכתוב, בראשות קופי אנאן, היא הכריזה שהמלחמה בסמים נכשלה, והגיע הזמן לשנות כיוון; להפסיק להילחם – ולראות – לא במעשני הקנאביס, אבל גם לא במכורים ובסובלים מהתמכרות – לא לראות בהם עבריינים, אלא לעבור לראות בהם קורבנות – של המחלה שלהם, של ההתמכרות שלהם, מי שזקוקים יותר מכול לטיפול רפואי ולטיפול מתחומי הרווחה, ולא זקוקים להפללה ולאכיפה. + +והנה, כתוצאה מהתהליך הזה, מה אנחנו עושים? סוגרים את הרשות למלחמה בסמים, ומעבירים אותה – לאיזה משרד? למשרד לביטחון הפנים – איפה שנמצאת המשטרה. איפה שרשויות האכיפה והפללה יושבות. לא למשרד הבריאות, איפה שאולי הייתה צריכה להיות. לא למשרד הרווחה, איפה שאולי הייתה צריכה להיות, אלא למשרד לביטחון פנים. + +הסיבה לזה, אני יודעת, היא סיבה ארגונית. הסיב��, אפשר להגיד, היא שזה כבר שם. למה הרשות למלחמה בסמים כבר שם? אני לא יודעת אם אתם יודעים. הרשות למלחמה בסמים, באופן היסטורי, הגיעה למשרד לביטחון פנים במהלך פוליטי שהיום נחקר במשטרה במסגרת פרשיות שחיתות. ככה היא עברה ממשרד ראש הממשלה למשרד לביטחון פנים – לא בתקופה שלך, אדוני השר, אבל ככה קיבלת אותה. + + + השר, זה נכון. היא צודקת. + + + ככה קיבל השר לביטחון פנים, קודמך בתפקיד, אחריות לרשות הזאת. ועכשיו, כיוון שזה שם, הרשות צריכה לעבור למשרד שאמון בדיוק על אכיפה והפללה, ולא על רווחה ובריאות. אדוני השר גלעד, אין לי ספק, באמת אין לי ספק, שכוונותיך טובות, ואתה רוצה לייעל את העבודה, ואתה רוצה לעשות את מה שנכון, ואתה רוצה להתעסק במניעה, בהסברה, ובכל הדברים האלה. זה לא תפקידו של המשרד לביטחון פנים. זה משרד שאמון על אכיפה ועל הפללה, זה לא משרד שאמון על טיפול ועל רווחה. ודווקא אחרי שהלכת על הצעד הזה, של אי-הפללה, השירות להתמכרויות, שהמכורות והמכורים במדינת ישראל זקוקים לו יותר מכול, לא נמצא בארגז הכלים שלך; הוא נמצא במשרדים אחרים. + +ולכן אני חושבת שצריך לעשות כאן מהלך אחר – מהלך שיסתכל קודם כול על שירותי הבריאות והרווחה, ואת כל תחומי מניעת האלימות, ההפללה והאכיפה וכל הדברים האלה – איש-איש יעסוק בשלו: הפטיש יראה מסמר, והמכור יראה רופא ומטפל, ולא שוטר. תודה. + + + תודה לחברת הכנסת תמר זנדברג. + + + + + אנחנו נעשה הפסקה קצרה בסדר הדוברים, וחברי הכנסת יקשיבו, כי יש לנו הכבוד לקבל ביציע את כבוד יושב-ראש בית-הנבחרים של בריטניה, מר ג'ון ברקו,The Right Honorable John Bercow, MP. + +(מחיאות כפיים) + +אדוני, יושב-ראש הפרלמנט, Mr. Speaker, כל חברי המשלחת, שגריר בריטניה בישראל, Ambassador David Quarrey, שגריר ישראל בבריטניה, Ambassador Mark Regev, שרים, חברי כנסת, אני מתכבד לקדם כעת בברכה אורח נכבד המבקר היום במשכן הכנסת, שהתקבל בטקס רשמי ומכבד אותנו כאן, במשכן – יושב-ראש בית-הנבחרים של הפרלמנט הבריטי, ג'ון ברקו – עם פמלייתו המכובדת. + +ברוך הבא, אדוני הנכבד, לירושלים, בירת ישראל המאוחדת והנצחית, וברוך הבא אלינו, למשכן הכנסת, לבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית. + +לביקורך ערך מיוחד והיסטורי, שכן אתה הוא יושב-ראש הפרלמנט הבריטי הראשון המבקר כאן, בכנסת ובישראל. גם אני התקשיתי להאמין, חברי חברי הכנסת, אבל זה המצב. + + + מאז המנדט? + + + כן, אכן. אני מעריך זאת, ושמח שנענית להזמנתי, לאחר ביקורי אצלך בפרלמנט בלונדון בשנה שעברה, בראש משלחת של חברי כנסת. + +בריטניה וישראל חולקות היסטוריה משותפת ומשמעותית; אירועים חשובים בהיסטוריה של שתי המדינות ושני העמים שזורים זה בזה. אחד מהם, שמהווה אבן יסוד בהקמת הבית הלאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, הוא הצהרת בלפור, שאנו מציינים מאה שנים להכרזתה. + + ההצהרה מ-1917, הרואה בעין יפה הקמת בית יהודי לעם היהודי, סללה את הדרך להגשמת חזון הדורות היהודי והתנועה הציונית. אך לא חלף זמן רב מאז ההצהרה ועד עליית הנאציזם והפאשיזם באירופה. שליש מיהודי העולם נרצחו ונשרפו על אדמות אירופה. באותה עת היה זה בלתי סביר שעוד תהיה תקומה לעם היהודי בארץ-ישראל. + + מדינותינו חולקות כיום ערכי דמוקרטיה, שוויון וחופש ביטוי, והכנסת היא הביטוי הטוב ביותר לכך. ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, שחלקו סוער ומיטלטל בעימותים קשים בין משטרים דורסניים. + +שיתופי הפעולה בין בריטניה וישראל באים לידי ביטוי בקשת ��חבה של תחומים, ובהם טכנולוגיות חדישות, מדעים, חינוך ומאבק בטרור, ואני מקווה שנמשיך גם בחיזוק היחסים בין הפרלמנטים שלנו. אני מבקש לברך אותך, אדוני, על עמדתכם החד-משמעית ותרומתכם במאבק נגד האנטישמיות הגואה. הצטרפותה של בריטניה להגדרת האנטישמיות של ה-IHRA, כוח המשימה הבין-לאומי להנצחת זכר השואה, היא צעד משמעותי ודוגמה למדינות העולם, שעל כולן לשלב ידיים במאבק נגד האנטישמיות ונגד פשעי שנאה, המכוּונים נגד כל אדם באשר הוא אדם. + + אני שמח שהידידות בינינו מתבטאת גם בפעילות מתמדת של קבוצות הידידות הפרלמנטריות בשני הפרלמנטים. זאת ההזדמנות גם לומר תודה לחברי הכנסת חיליק בר ויואב קיש, המובילים אצלנו את האגודה. אני משוכנע כי שיתופי הפעולה הפרלמנטריים יתרמו גם לחיזוק היחסים בין המדינות, יעזרו לשני הצדדים להתמודד עם אתגרי הפנים שלהם וישרתו את הציבור שלהם באופן אפקטיבי יותר. + + אנחנו מודים לך ולמדינתך, אדוני היושב-ראש, על יחסך החם לישראל. בשם הכנסת וחבריה, אני מאחל לך ביקור פורה ומוצלח. ברוך אתה בבואך. Welcome. + +מותר למחוא כפיים. + +(מחיאות כפיים) + + + + + חברי הכנסת, אנחנו נמשיך בסדר-היום. חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. + + +בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, שרים, בהתחלה באמת תכננתי לדבר על החוק הזה – שאני מתנגד לו – והייתי רוצה לחזק את הרשות הקיימת – "הישנה", קרא לה השר – אבל היות שיש האסון של המנוף, וזה לא האסון האחרון כנראה, כי הוא לא הראשון. בשבוע שעבר היה דיון מהיר בנושא של זכויותיהם ועבודתם של המנופאים בתחום הבניין. היה דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ואחר כך הייתה הפגנה של המנופאים, אחרי שהתפטרו כ-200 מנופאים. + + כבוד היושב-ראש, בשבוע שעבר נפל מנופאי, המנוח אספניולי מנצרת, בשנות ה-50 לחייו. יש לו משפחה, יש לו בנים, יש אנשים שהוא יקר להם. הוא נפטר. היום בבת-ים נפל מנוף ומחץ רכבים ופגע בעוברי אורח. בנס לא היו הרוגים, יש ארבעה פצועים, מהם אחד קשה. קשה מאוד לסבול את המצב הקיים הזה, כי לא יכול להיות שחייהם של עובדי בניין ימשיכו להיות הפקר. כל המדינה, כל חברי הכנסת כבר מודעים לבעייתיות שיש בענף הזה. אין פיקוח מספיק, אין עבודה ממשלתית, אין עבודת משרדים, ואפילו בחוקים שאנחנו מגישים ומנסים לשפר את המצב, לנסות לפתור את הבעיה, אנחנו נתקלים בוועדת שרים שמתנגדת לחוקים, ואני אעלה את החוק שהעליתי, שעוד לא הצביעו עליו. אני חושב שיכול להיות שזה ישנה את העמדה של הממשלה. + + הצעתי חוק שבא להפריד בין התפקיד של מנהל העבודה לבין ממונה הבטיחות, במיוחד במקרים האלה, בפרויקטים הגדולים. אם היה ממונה בטיחות, מומחה, שזאת העבודה שלו, האסון הזה היה נמנע, והפגיעה באנשים, בשלמותם ובחייהם, הייתה נמנעת. לכן אני פונה מפה עוד פעם – אולי, כבוד היושב-ראש, תעזור גם בכיוון הזה, כי הגיע הזמן לפתור את הבעיה הכאובה הזאת. + +היום מי שיבדוק את התאונות האחרונות, או נפילה מגובה או פגיעה מחפצים שנפלו מגובה, אם היה ממונה בטיחות שיודע, מומחה, היום הוא היה בודק את העניין של מזג-האוויר. בתנאי מזג-אוויר כאלה אסור היה שמנוף כזה יעבוד. בזה אני מסיים. לכן הגיע הזמן לפתור את הבעיה. ועוד שאלה: מי ייתן את הדין על הנפילה הזאת? מי יהיה האחראי? האם יוגש כתב אישום? אני לא בטוח, כי עוד לא הגישו כתבי אישום. האם יענישו מישהו? + + עוד פעם, אנ�� פונה אליכם לקדם את הצעת החוק ולנסות לעזור לעובדים. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף, בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשות אדוני. + + + אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, כבוד השרים, מציע החוק, השר גלעד ארדן, רוצה לקחת את כל העניין של הסמים לעניין פלילי, לבטל את הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול ולקחת את העניין כולו לפן הפלילי, והכול, כאילו הבעיה היא הפלילית. + + אני אנצל את שלוש הדקות לעניין אחר, כי חברת הכנסת תמר הסבירה את הכול, ולכן אני אחסוך את ההסבר עוד פעם. אני לא מוצא לנכון שהעניין הזה ילך למשרד לביטחון פנים. יש כאן עניין טיפולי, חינוכי, תרבותי, ממדרגה ראשונה. הדוגמה שהיא הביאה לעניין של הקנאביס זו ממש נישה אחרת לגמרי, זה בכלל לא קשור לכאן. היו לנו דיונים בוועדה, דיון ראשוני, והיה כאילו כיוון לחשוב מה הדרך הנכונה לעשות את הדבר הזה, אבל באופן פתאומי, הממשלה – יש לה זכות לעקוף אותנו ולהציע מה שהיא רוצה. בכל זאת, הצעת החוק בצורה הזאת לא מקובלת, ואני פונה לחברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק הזאת, כי זה יפגע יותר בעניין הטיפול הנכון, החינוכי, הרפואי, התרבותי והחברתי בכל התופעה. + + בזמן שנשאר אני אקדיש שתי מילים לביקורו של ראש הממשלה בארצות-הברית. הוא אמר בשדה-התעופה: אנחנו רואים עין בעין את האיומים שנמצאים באזור. מובן ששני הצדדים רואים עין בעין את האיומים שנמצאים באזור, אבל לא רואים עין בעין שהכיבוש הוא אכן האיום הראשון והאחרון על השלום במזרח התיכון. + + כשיש שם שיתוף פעולה לתמוך ב"דאעש" בכל צורה, גם באמריקה וגם בישראל, זה לא איום; אבל לתמוך בתהליכי השלום ובשיחות וביד הפלסטינית שמוגשת לשלום זה איום. לתמוך ב"דאעש" בשני הצדדים, גם באמריקה וגם בישראל, לא רואים בזה איום. לכן מן הראוי שראש הממשלה יבין מה האיום העיקרי במזרח התיכון – שאכן המשך הכיבוש, המשך עמדתה של ישראל להנציח את הכיבוש, שלא לדבר על החוק שהוא חוק פסול מלכתחילה, חוק הסדרת ההתנחלויות הלא-חוקיות כמו הכיבוש – עוד פעם אני אומר: הכיבוש הוא האיום הגדול ביותר, ואת זה צריך להסדיר בסילוקו. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף. יעלה חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל גרמן – מוותרת; חברת הכנסת מיכל רוזין – אינה נוכחת; חבר הכנסת אראל מרגלית – אינו נוכח; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח. + + + לא, ישנו. מה איננו? + + + פה, פה. סליחה, חשבתי להמשיך לרוץ, אבל עצרת אותי באמצע. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, שלוש דקות לרשותך. לא ראיתי אותך במקומך, אז ככה – – – + + + מכובדי היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אקדים ואומר שאני נגד החוק. החוק הזה הוא בניגוד למגמה העולמית. בכל העולם מוציאים את הדברים האלה, אם יש, מהמשטרה, ומעבירים את זה לגופים אחרים, בוא נגיד אזרחיים – מעבירים את זה לרווחה, לבריאות, לגופים סטטוטוריים עצמאיים כמו שהיה בארץ – אבל אין, אין בעולם מצב שלוקחים רשות למלחמה בסמים, למלחמה במשקאות אלכוהוליים ובכל מיני דברים כאלה, ומעבירים את זה תחת משרד לביטחון פנים, שעיסוקו העיקרי, יותר מ-90%, 95%, זה משטרה. זה פשוט פחות יעיל. + +והנה לנו, כאשר חוקק החוק, כאשר חשבו על זה, צריך להיות שקרה משהו חדש שישנה את הדעה למה מעבירים את זה למשטרה. האם הרעיון שזה יהיה גוף סטטוטורי עצמאי במשרד ראש הממשלה או גוף סטטוטורי עצמאי במקום אחר היה רעיון לא נכון, או שיש שר ביטחון פנים שיש לו כוח פוליטי גדול יותר, הוא יכול להרחיב את סמכויותיו עוד ועוד, ולהוסיף לסמכויותיו סמכויות נוספות, וככה זה קורה, על חשבון האזרחים המסכנים שמכורים לסמים, שמחכים לעזרה ושלא יכול להיות שהטיפול בבריאות שלהם, למשל, יהיה במשרד ששייך למשטרה. לא יכול להיות שהטיפול בבעיותיהם החברתיות יהיה בידי שר שממונה על המשטרה. קשה מאוד. בציבור הערבי – ואני אגיד את זה דוגרי – במבחן התוצאה, אפילו בלי להתווכח למה ואיך, זה מכשול, זה לא עוזר, זה יוצר בעיה, זה לא פותר בעיה. אז למה, ריבונו של עולם, עושים דבר שהוא לא נכון, שהוא טעות? למה להתעקש על הטעות הזאת? + + אני קורא לשר לביטחון פנים לחזור בו מתמיכתו בחוק. אני קורא להקמת ועדה עצמאית שתבחן כיצד לטפל בזה, כיצד להגדיר את העבודה של הרשות למלחמה בסמים, כיצד הדברים ייעשו, תעשה מבחן חדש של כל המלחמה בסמים – שסם קל זה לא כמו סם קשה, לעשות איזו מחשבה מודרנית בנושא, ללמוד מהעולם, ללמוד מהניסיון – – + + + תודה, אדוני. + + + – – אבל להתעקש על טעות? אני לא יודע למה. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. ישראל אייכלר – איננו. חבר הכנסת יהודה גליק, ואחריו – חבר הכנסת איתן ברושי, מעוניין לדבר? + + + כן. + + + אתה אחריו. שלוש דקות. + + + אדוני היושב-ראש, גברתי המזכירה, הקלדניות, כבוד השר, כבוד השרים, חברי וחברותי מן הקואליציה ומן האופוזיציה, המתוקים והמתוקות, היקרים והיקרות, אדוני השר, ידידי חבר הכנסת גלעד ארדן, ראשית אני רוצה, כחבר בוועדה למלחמה בסמים, לברך אותך על השינוי במדיניות בנושא ההפללה בתחום הקנאביס, ואני חושב שזה על דעת כלל הוועדה. השינוי שעשית הוא שינוי מבורך, וכך צריך שיהיה. + +לגבי הנושא הספציפי הזה של הרשות למאבק בסמים, תראה, אדוני השר, בוועדה עלו כמה וכמה נושאים שהביעו בהם דאגה, ואני שותף לה. אני סומך על שיקול דעתך, אבל אני מבקש ממך מאוד לא לשכוח ולהניח את הדברים האלה בצד. נושא הסמים כיום כבר איננו נושא – כפי שאתה הגדרת גם לגבי הקנאביס – רק בתחום הפלילי. הוא נושא חברתי, הוא נושא חינוכי, הוא נושא בריאותי, הוא נושא טיפולי, והוא נושא של מניעה, והוא כולל בו הרבה מאוד אלמנטים. ברגע שאתה לוקח את זה אליך, למשרד לביטחון פנים, אתה מוסיף על עצמך נושאים נוספים, שאסור שהם ייפגעו, מכיוון שהנושא הזה חייב לקבל את ההסתכלות האחרת – לא במלחמה נגד, של חיפוש עבריינים, אלא דווקא כליווי, טיפול ועידוד, טיפולי מנע, מניעת הנגע הזה, שמתפשט בכולנו. + + ונדמה לי, אדוני השר, גם בנקודה נוספת – העובדה שהרשות למלחמה בסמים הייתה רשות פרטית, היא יכלה לקבל תרומות, ורבים תרמו לה. ברגע שהיא נכנסת אליך למשרד, צריך לטפל בנושא הזה גם ברובד המשפטי. + +אני לא אתערב בשיקול דעתך, אתה חושב שהדרך הנכונה לעשות את זה זה באמצעות המשרד, אני מכבד את זה, אבל אני נורא מבקש – ולא אני אומר את זה לבד, אלא כל חברי הוועדה, בראשות תמר זנדברג, שבאמת מובילה את הוועדה בצורה מכובדת, בצורה שבאמת יש להביע כלפיה הערכה רבה, תוך פתיחות לנושא הזה של כלל המשתתפים בוועדה – אנא, הקפד שהנושא הזה לא יהפוך לנושא משטרתי, של רדיפה אחרי עבריינים, אלא להפך – האנשים האלה, שמגיעים לסמים, זקוקים להמון מעטפת תמיכה ואהבה, ולא תחושה של רדיפה, אלא ההפך, תחושה של שילובם המלא בחברה הישראלית. תודה רבה, אדוני. + + + תודה לחבר ��כנסת יהודה גליק. יעלה חבר הכנסת איתן ברושי, ואחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי. אם הוא לא יהיה – חבר הכנסת איציק שמולי. + + + אדוני היושב-ראש, השר לביטחון פנים, חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול לומר שבסך הכול התחושה שלנו, או שלי כאזרח, אדוני השר, שיש יד מכוונת במשטרה ובמשרד לביטחון פנים, ורק מי שעושה – יש גם הערות – אבל יש הרבה עשייה, יום-יום, שעה-שעה, וזה המקום לחזק את המשרד, ואת השר, ואת המערכת כולה, של ביטחון הפנים. + + בכל זאת אני רוצה לומר ששאלת האלכוהול והסמים, ואנחנו – כמי שהיה ראש רשות ומי שמילא תפקידים – התנסינו בעניין הזה, לא דווקא בחוויה של השימוש, אבל בעיקר בטיפול ובמניעה, ואני רוצה לומר שעיקר הבעיה זה לא כמה אנחנו מטפלים, אלא כמה אנחנו מונעים. בכלל, במשבר הדבר העיקרי – לא להיכנס אליו, ולא איך לצאת ממנו. אני חושב שזה הזמן לשאול את עצמנו אם אנחנו עושים מספיק, למשל בחיזוק החינוך הבלתי-פורמלי, למשל בחיזוק תנועות הנוער, למשל בשאלה כמה לשנת שירות אנחנו מוכנים לשחרר או לדחות גיוס מצה"ל – לא לשחרר, לדחות – כמה אנחנו מוכנים – משירות לאומי. + + תראו, מונחת על שולחן הממשלה – ותראה אדוני השר איזה קלות דעת יש בוועדת שרים לחקיקה – הצעה להפוך את החינוך לעבודה מועדפת. ויש מספיק תקציב לעניין הזה, והייתה המלצה של ועדה בראשות שר האוצר, עוד כשהיה שר הרווחה, שעבודה מועדפת בחינוך תבוא במקום עבודה מועדפת בתחנות דלק. ואני מנהל חודשים, גם עכשיו, משא-ומתן כדי למצוא נוסחה שאפשר להסכים – רק לאחרונה נפגשתי עם גבי לסט, שאני עוד זוכר אותו כמפקד במג"ב כשעוד הייתי ילד, בעמק-הירדן – איך אפשר להגיע להבנה שחלק מ-25 מיליון השקלים ילכו לחינוך. + +האזורים הפריפריאליים, שיש בהם פחות בחירה – אנחנו יודעים שבעיר אפשר לבחור גם מקומות בילוי, גם תנועות נוער; יש מקומות שאין אלטרנטיבה, בקושי אחת, למה שאפשר להציע בשעות האלה. אנחנו יודעים שחינוך לא נגמר בבית-ספר; מנהל בית-ספר שלא יודע מה קורה לילדים שלו מ-16:00, אחר-הצהריים עד 07:00, בבוקר, שלא יופתע שאין לו גם תוצאות במערכת הלימודים. + +אנחנו נמצאים בשאלה הכי חשובה, לא רק באיזה משרד תהיה האכיפה, אלא באיזו חברה נוכל למנוע את התופעה. והבעיה העיקרית היא להקטין את השימוש בסמים, באלכוהול. לא מזמן טיפלו בשאלת ההימורים, אבל החברה יותר ויותר פרוצה ופתוחה להשפעות של הסביבה, גם ברשתות וגם ברחוב. ולכן, נראה לי שהבעיה העיקרית זה לא איפה תהיה הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, כי יש מקום למנוע את זה. הבעיה העיקרית – מה עושה החברה, מה היא מקדישה לחינוך, איך היא מטפלת בבוגרים של מערכת החינוך, איך היא קולטת את יוצאי הצבא במגזר הלא-יהודי, כמו במרחב הכפרי, כמו בעיר, כמו בכל מקום אחר. + + ולכן נראה לי שדווקא ביום הזה, כשהולכים להקים רשות – והיא תקום, כי את זה הממשלה רוצה לקדם, ואנחנו נצביע נגד, בגלל שאלת המיקום, אבל אין מחלוקת שהחברה תיבחן לא בכמה היא אכפה אלא בעיקר איך היא מנעה את תופעת הסמים והאלכוהול. + + + תודה, אדוני. + + + ובזה לא נעשה מספיק. + + + תודה לחבר הכנסת ברושי. יעלה חבר הכנסת איציק שמולי, ואחריו – חבר הכנסת עיסאווי פריג'. שלוש דקות, חבר הכנסת שמולי. + + + תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לתאונה שהייתה לפני כמה שעות, תאונת המנוף, תאונה אחת נוספת, ואני מדבר כאן, יחד עם חברי חבר הכנסת דוד ביטן, כיו��בי-ראש שדולת הבטיחות, אבל לא צריך להיות מומחה לבטיחות כדי להגיד שהכתובת הייתה על הקיר, במקרה של המנופאים. מה לא היה בחודשים האחרונים? מקרה אחרי מקרה אחרי מקרה בתקשורת. החבר'ה האלה באמת עשו את הכול כדי להתריע בפנינו שיש בעיה. + + אני לא יודע אם הייתי יכול לשרוד בתנאים האלה – לשבת בגובה כזה בלי אפשרות ובלי נגישות לשירותים, לשתייה, למזון, כשהמנוף הזה מתנדנד על כל רוח קלה. והנה, היום אנחנו רואים את התוצאות הקשות-מאוד בעיר בת-ים, אבל כמו שזה קורה בבת-ים זה יכול לקרות בכל מקום אחר. יש 12,000 אתרי בנייה במדינת ישראל בשנה, שעליהם מפקחים פחות מ-20 פקחים. המצב הזה וההפקרות הזאת, אחרי האסון שקרה בתל-אביב, לא יכולים להימשך. פשוט לא יכולים להימשך. + +וצריך להגיד את האמת – העובדה שמדברים והעובדה שמדובר באנשים במעמד נמוך מאפשרת את ההתעלמות מהתופעה הקשה הזאת. העובדה שמי שנפגע ומי שמת באתרי הבנייה זה אזרחים ערבים, או פלסטינים, או עובדים זרים, או ישראלים שלא מצאו עבודה אחרת – העובדה שאין להם ברירה מאפשרת גם לממשלה, אבל גם למנוגנים אחרים, פשוט להתעלם מהבעיה. + + לפני שבועיים היה מאבק, הייתה השבתה, בברכת ההסתדרות, של כל אתרי הבנייה, ואנחנו רואים שזה לא עזר – 150–200 מנופאים פשוט עזבו הכול – עזבו את הכול – ואמרו: אנחנו לא מוכנים לשלם בחיים שלנו עבור זה שתהיה לנו פרנסה. והנה, לא עברו שבועיים והיום קרתה התאונה הזאת. + + אני באמת קורא מכאן לכל הגורמים האחראיים, גם למשרד הכלכלה, גם למשרד העבודה והרווחה – אני לא רואה מה יותר חשוב היום במשרדים האלה לעשות מאשר לטפל בבעיה הזאת. מדובר באמת בחיי אדם. תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי. חבר הכנסת עיסאווי פריג', שלוש דקות. אחריך – חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. אם היא לא תהיה – יוסף ג'בארין; אם לא יהיה – חבר הכנסת נחמן שי; אם לא יהיה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. + + + אני יושב במקומי, אדוני. + + + אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברים, מונחת לפנינו הצעת חוק, ואני קורא ושואל את עצמי: אם הרשות למלחמה בסמים נכשלה בתפקידה, לא תפקדה טוב, אז מה אני צריך להקים רשות אחרת? אם היא לא בסדר, רשות סטטוטורית קיימת, לא תפקדה, גוף שעברו דרכו הרבה כספים מושחתים – וכולנו יודעים למה הכוונה, זה נמצא באמצע חקירות פליליות – אם היא לא טובה, למה להקים אותה מחדש בתוך משרד? זאת השאלה. התשובה היא פשוטה – כאן כל משרד צריך את הקופה הקטנה שלו, ואני צריך אליבי בשביל הקופה הקטנה הזאת. אז מה האליבי בשביל הקופה הקטנה? יש לי תקציב של 25 מיליון, 30 מיליון, שמתוקצב ומתפקד עבור רשות סטטוטורית חיצונית; אני כביכול אכניס אותה לתוך המשרד, ואז יש לי עוד ברז תקציבי, ואני אוכל להשתמש בו. כי למה למשרד עוד וג'ע-ראס לעוד רשות ועוד אחריות, אם אני לא נהנה? תגידו לי. + + ואם אני חוזר להיסטוריה של הרשות – שהוקמה ב-1988 והייתה במשרד ראש הממשלה, יחידת סמך – – + + + לא משנה, לא לקחתי לך זמן. + + + לא, בסדר. – – הוקמה ב-1988, אדוני, במשרד ראש הממשלה. ב-2009 רצו לייצר, אז, למפלגת ישראל ביתנו עוד מקור כסף, עוד קופה – ואני אומר את זה כי זה המצב, זה מה שהוכח – ב-2009 העבירו את זה למשרד הפנים, ואז ראינו את השחיתות שמתנהלת ברשות. לא בסדר. צריך לתקן את זה. יפה. לתקן את זה בלהעביר את הקופה ממקום למקום? זה דבר אחד. + + והסוגיה השנייה, למה אנחנו מתנגדים לחוק, למה אני מתנגד: אני לא יכול – חברים, תפק��דה של המשטרה לשמור על החוק ועל הסדר. זה תפקידה של המשטרה. למה לתת לה גם לחנך את האנשים בעוד תקציב, כביכול? תפקידה של הרשות למלחמה בסמים, עם התקציב שיש לה, הוא לגמול את האנשים מסמים, לחנך – – – + + + איווא, איווא. + + + למה לתת את זה גם לאיש שאמור לשמור על החוק? זה דבר שלא מסתדר עם ההיגיון. אז המלחמה היא קופה קטנה למשרדים, ומשום כך אנחנו נגד. זה בניגוד מוחלט לכל נוהל תקין. + + + תודה, אדוני. + + + תודה, אדוני. + + + תודה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. תעלה חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת. + + + אני כאן. + + + כאן, כאן. + + + – – – + + +אבל היית לא במקומך הטבעי. שלוש דקות. ואחרייך – יוסף ג'בארין. אם הוא לא יהיה – הנה, הוא נמצא, הוא נמצא, הוא נמצא, אני רואה אותו. + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כל שיש לי לומר בנושא הצעת החוק הזאת הוא שחובתנו כמנהיגי המדינה הזאת, בוודאי חובתה של הממשלה, הוא לוודא שמי שנקלט שלא בטובתו לשולי החברה – ולרוב אנשים שסובלים מהתמכרות לאלכוהול וסמים הם בסוף בשולי החברה – האחריות שלנו, הסולידריות הטבעית שלנו, צריכה לוודא שכשאנחנו עוזרים להם לעלות גם נוכל לאפשר להם להישאר שם. אני מאוד מאוד הייתי מודאגת מביטול הרשות הקודמת. אני מקווה ומתפללת שאיכשהו הממשלה תואיל בטובה להתמודד עם הדברים האלה בצורה ראויה. + + אני רוצה לדבר דווקא על חברתי לסיעה, חברת הכנסת ציפי לבני, ששמה הוזכר כמועמדת לתפקיד תת-מזכ"ל האו"ם, ועל האופן שבו שרה בממשלת ישראל החליטה לצאת נגד המינוי הזה. מילא יוצאים כנגד המינוי של סלאם פיאד, שהיה ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לראש המשלחת של האו"ם ללוב, ניחא – אבל לצאת נגד מי שהייתה שרת החוץ, שרת המשפטים של מדינת ישראל, שרה לשיתוף פעולה אזורי, ולומר שהיא לא הבן-אדם המתאים – לא הבן-האדם המתאים – לשמש לראשונה בתפקיד של ישראלית כל כך בכירה באו"ם? איזה מזל שיש לנו אנשים כמו ציפי לבני שבכלל מועמדים לתפקיד כזה. + +בואו נאמר את האמת, זה לא דבר טריוויאלי כלל ועיקר. זה בכלל לא דבר טריוויאלי שישראלי מועמד לתפקידים כאלה באו"ם. זה הישג בין-לאומי בפני עצמו שהיא בכלל מועמדת לתפקיד הזה, וככל הנראה גם מעוניינים שהיא תשרת בו. זאת זכות גדולה שנפלה בחלקנו. ואז יוצאת שרה בממשלת ישראל – אפילו לא ראש הממשלה בעצמו – ואומרת שאולי היא לא הבן-אדם המתאים, מה זאת אומרת? היא הבן-אדם – רק מי שחושב כדעתה של הממשלה בדיוק, או כדעתה של השרה הזאת, הוא הבן-אדם המתאים לשרת באו"ם, בתפקיד שהאו"ם מבקש אותו, כתת-מזכ"ל האו"ם? בזאת אנחנו נמדדים? לשמחתי, יצאו חבר הכנסת סמוטריץ וגם השרה איילת שקד להגנתה של השרה לבני, של השרה לשעבר לבני, ואמרו שהיא מועמדת טובה, ראויה, ציונית ופטריוטית, ישראלית בכל רמ"ח אבריה. + + אני רוצה להגיד לכם, אני ממש ממש ממש הייתי נבוכה אתמול. אני מאוד מאוד מקווה שציפי לבני תיאות לקבל את התפקיד הזה, בהנחה שהוא אכן הוצע לך ברצינות. אני מאוד מקווה שהיא תיאות לקבל את התפקיד הזה. + + חברת הכנסת סתיו שפיר צפויה לעמוד בראש ועדה של ה-OECD בנושא שקיפות, גם זה הישג, וככה אנחנו צריכים להתברך באנשים האלה, זה ממש לא משנה באיזה צד של הבית הם יושבים. תודה רבה. + + + תודה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, ואחריו – חבר הכנסת נחמן שי. שלוש דקות. + + +סלאם עליכֻּם. סלאם עליכֻּם כבוד היושב-ראש. סלאם עליכֻּם. + + + ורחמת אללה. + + + שוכראן. אני יו��ע שהוא מכיר את זה די טוב. כבוד היושב-ראש – – – + + + – – – + + + זה לא מסובך כל כך, דב חנין. + + + אפילו שאם אתה רוצה להגיד את הכול זה צריך להיות: ועליכֻּם א-סלאם ורחמת אללה וברכתו. + +כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, דווקא בסוגיית ההתמודדות עם האלימות, שהיא אולי אחת הסוגיות הכי בוערות כיום בחברה הערבית, היינו רוצים שתהיה רשות סטטוטורית שתיקח על עצמה את ההתמודדות עם הסוגיה הזו, ולכן הציפייה שלנו והדרישה שלנו הייתה דווקא למהלך הפוך, שלפיו אנחנו נחזק את ההתמודדות עם סוגיית האלימות על-ידי רשות סטטוטורית, אולי בין-משרדית, שתכלול גם נציגות של המשרד לביטחון פנים וגם נציגות של משרד החינוך וגם נציגות של משרד העבודה והרווחה. זו המגמה שאנחנו הצבענו עליה כדי להתמודד עם תופעת האלימות. אבל לצערי, מה שהצעת החוק מבקשת לעשות זה משהו הפוך: האחד זה לבטל את המעמד הסטטוטורי של הרשות הקיימת במלחמה בסמים; והמהלך השני, להוסיף עליה עוד משימות שמרחיבות את הפעילות שלה לכיוונים שאולי אינם חלק מהמשימות העקרוניות שהיו לה בתחום של המאבק בסמים. + + זו הסיבה שאנחנו מתנגדים להצעת החוק הזו, וזו גם ההזדמנות להצביע על כך שהדרישה שלנו היא דווקא הפוכה. הדרישה שלנו לשמר את המעמד הסטטוטורי של הרשות למלחמה בסמים, אבל גם להקים רשות סטטוטורית שהמשימה שלה תהיה התמודדות עם האלימות, אותה אלימות שגואה כיום בכלל בחברה בישראל אבל במיוחד ביישובים הערביים. ושוב, הרשות שאני מדבר עליה יכולה וצריכה לכלול נציגות של המשרד לביטחון פנים, של משרד החינוך, של משרד העבודה והרווחה ושל משרד המשפטים, וזאת כסימן לכך שהתמודדות עם האלימות היא לא רק סוגיה של המשרד לביטחון פנים, היא סוגיה כלל-מערכתית ובין-משרדית. תודה רבה. + + +תודה אדוני. תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. יעלה חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות לרשותך, אדוני. + + + תודה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני לא יודע אם ראש הממשלה הספיק לקבל את הידיעה הזאת לפני שהוא עלה למטוס, אבל הוא כרגע בדרך, אפשר גם להעביר לו את הבשורה הזאת לשם: גרמניה, ידידתנו השנייה, הייתי אומר, היום בעולם ובוודאי הראשונה באירופה, ביטלה את הפסגה המשותפת של שתי הממשלות, מה שקרוי G2G. זה נועד לחודש מאי הקרוב, מפגש הממשלות. ההודעה אמרה, שהקנצלרית מרקל עסוקה בהכנות לבחירות. הבחירות בגרמניה הן ב-10 בספטמבר, אז אני לא בטוח שזו הייתה הסיבה, אבל זו הייתה העילה כדי לומר לממשלת ישראל בערוץ דיפלומטי אבל באמירה מאוד ברורה: רבותי, אתם שם במדינת ישראל מקבלים חוקים ומנהלים מדיניות ועושים טעויות שגורמות לנו לא לרצות להיפגש אתכם. ואומרת את זה גרמניה, שבה אני מבטיח לכם, החלטה כזאת עוברת דיונים ודיונים מוקדמים הרבה יותר מאשר חוק ההפרדה עבר פה במדינת ישראל. ואנחנו משקיעים פה, אגב, בכנסת מאמצים גדולים, כדי לקרב אותנו אל הבונדסטג הגרמני, ואני עושה את זה גם בתפקידי כיושב-ראש קבוצת הידידות הישראלית–גרמנית, ואנחנו כן רואים ידידות ורואים רצון לתקן, אבל כל גרמני שאנחנו פוגשים בדרך אומר לנו: תרדו מהחוק הזה, זה חוק רע, הוא פוגע בכם, במדינת ישראל. + + רק בשבוע האחרון קיבלנו תגובות מכל בירות העולם: מפריז, מלונדון, מניו-יורק, מהאו"ם, מוושינגטון – הנשיא שעומד לפגוש או-טו-טו את ראש הממשלה, גם הוא אמר דברים ברוח זו. מה עוד צריך להיאמר, כדי שיהיה ברור לכל הבית הזה ולכל המדינה הזו ולכל הציבור שיושב בארץ הזאת שנעשתה פה טעות חמורה ביותר, שנפתח פה פתח גדול שלתוכו אנחנו נופלים? אנחנו, מדינת ישראל, מדינה ציונית, דמוקרטית, עם ערכים משלה, העבירה חוק שאומר שאנחנו יכולים לגזול אדמות של אנשים פלסטינים שמתגוררים בשטחים, אם הממשלה מחליטה. וזה לא היה לפני, וזה גם לא יהיה בסופו של דבר. אנחנו המקרה הקלאסי שגם חוטפים על מה שעשינו וגם זה לא יצא לפועל. + + אני רוצה להזכיר פה את הדברים שאמר הנשיא ריבלין, שהוא לא חשוד באי-אהבת ישראל, ההפך, אולי אוהב ארץ-ישראל הכי גדול שאני מכיר. הוא אמר: החוק הזה יגרום לישראל להיראות כמדינת אפרטהייד. תקשיבו לי, הנשיא ריבלין הוציא את המילים מהפה: מדינת אפרטהייד. לשם אתם מוליכים אותנו. תודה. + + +תודה לחבר הכנסת נחמן שי. תעלה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – חבר הכנסת יוסי יונה. אם הוא לא יהיה נוכח במליאה – חבר הכנסת עמר בר-לב, מעוניין לדבר? + + + מוותר. + + + לא. אז אחריו – מיקי לוי. + + + מוותר. + + + אתה מוותר? אוקיי. + + + כבוד היושב-ראש, אני רוצה להודות לחבר הכנסת נחמן שי שהזכיר את האמירה של הנשיא המדינה ריבלין בעניין ההתבטאות שלו על החוק של הכשרת ההתנחלויות והוא דיבר על אפרטהייד. אני רק רוצה להזכיר לכולם את ההתנפלות שהייתה בשבוע שעבר, של השר אקוניס, כאשר הזכרתי את הנושא של האפרטהייד ואיך זה נשמע כל כך מזעזע בעיניו, והוא היה צריך להתנפל, לדבר ולצעוק ולהגיד: על מה את מדברת ואיפה האפרטהייד. מה, בלע את הלשון, השר? לא שמעתי אותו מגיב על דברי נשיא המדינה בנושא האפרטהייד. לא שמעתי מישהו – נכון, קטונתי, אני לא נשיא המדינה, אפשר להתנפל עלי בצורה ישירה בלי להסס, בלי לחשוב פעמיים, אבל לא שמעתי שמתדיינים על ההצהרה הזו. אני שמחה, שסוף-סוף היה למישהו גם האומץ וגם האחריות להצביע לאן הממשלה מובילה עם החוק הזה. + + אפרופו חוקים, החוק של הרשות למאבק בסמים ובאלכוהול ואלימות. אני רוצה קודם כול להצביע על מחקרים שלמים, על עבודה אקדמית של שנים רבות, כדי לשכנע את הציבור ולהוכיח לציבור שלא כל האנשים שצורכים סמים או אלכוהול הם בהכרח אלימים. אלימות וסמים ואלכוהול לא כולם הולכים ביחד, וצריך להפריד. עכשיו אנחנו במכה אחת מכניסים הכול לחבילה אחת ומשחזרים את האמירות הישנות-נושנות. למה אני אומרת את זה? כי כאשר מדברים על אלימות – וכולם יודעים שאני מנסה לקדם הצעת חוק לרשות למאבק באלימות נגד נשים ובמשפחה – ואני שואלת את עצמי: האם גם כן האלימות נגד נשים תהיה כלולה באותו מערך שיטפל גם כן בענייני אלכוהול וסמים ואלימות מסוג אחר? + + והשאלה הנוספת: אם המשרד לביטחון פנים כל כך, באמת, מומחה לטיפול באלימות, למה התוכנית היחידה לטיפול באלימות באוכלוסייה הערבית – האלימות הכי קשה בחברה הישראלית – מסתכמת בהקמת תחנות משטרה נוספות? איפה מערך ההסברה? אנחנו כבר שנים מדברים, איפה מערך המניעה? איפה מערך האכיפה? + +אז אני חושבת שלאחד את כל הכיוונים האלה תחת האחריות של המשרד לביטחון פנים כופה גם כן – – + + + נא לסיים. + + + – – על כל מי שירצה לטפל ולשקם אלכוהוליסט, או אלכוהוליסט בשיקום, שיהיה עובד המשרד לביטחון פנים. מי אמר שיש לכל האנשים ולכל הציבור את מלוא – – + + + תודה. + + + – – האמון שיש למשרד לביטחון פנים ולעובדים שלו את המיומנויות האלה? כמובן, אני נגד זה. + + + תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. תעלה חברת הכנסת רויטל סויד, ואחריה – חבר הכנסת אמיר אוחנה, מעוניין? לא. מוותר. חבר הכנסת אכרם חסון, מוותר? מוותר. מאיר כהן – אינו נוכח. שרן השכל, מעוניינת לדבר, נכון? כן. שלוש דקות. אני פשוט מכין את הבא בתור, שלא – – – + + + מי הבא בתור? + + + שרן השכל הבאה בתור. + + + אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ראש הממשלה שלנו המריא לארצות-הברית, ואתמול התקיימה ישיבת קבינט שבה התקבלו החלטות איך להתדיין ולדון ומה להציג לנשיא ארצות-הברית טראמפ, מה לומר לו: אנחנו בעד שתי מדינות, אנחנו לא בעד שתי מדינות, אנחנו בעד סיפוח, אנחנו לא בעד סיפוח, אנחנו בעד מדינה פלסטינית, אנחנו לא בעד מדינה פלסטינית. ואמר ראש הממשלה: בואו לא נריב עם טראמפ. בואו לא נרגיז אותו. ואני אומרת, אדוני ראש הממשלה, ובכלל הממשלה, ובכלל הקואליציה: אולי תשבו פעם אחת ותקבלו החלטה מה טוב בשבילנו? אולי תחליטו אחת ולתמיד מה אנחנו רוצים – לא מה אנחנו רוצים; מה אתם רוצים. בואו נגיד שאתם מחליטים לבנות בהתנחלויות: במבודדות, בגושים, איפה שאתם רוצים. אז תקבלו החלטה. אין יותר אובמה. תקבלו החלטה שבונים. די, מספיק. לא טראמפ – מה הוא יגיד ומה הוא יחשוב ומה הוא רוצה ואיך הוא יגיב ולא נרגיז אותו. או שתקבלו החלטה: לא בונים יותר בהתנחלויות, לא בונים יותר: לא בגושים, לא במבודדות. אז תקבלו החלטה, אבל תקבלו אותה. אחת ולתמיד תחליטו מה אתם רוצים, מה המדיניות. + +ועכשיו, כשראש הממשלה נוסע לטראמפ, מה בדיוק הוא הולך להגיד לו? מה המדיניות שלכם? מה המדיניות של ממשלת ישראל, שהיא הולכת להציג לפני נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ? אנחנו לא רוצים להרגיז אותך? אנחנו לא רוצים לריב אתך? + +אז אולי באמת ממשלת ימין מלא מלא, תשבו עם עצמכם ותחליטו, אחת ולתמיד, לאן אתם הולכים – לאן אנחנו הולכים. מה זה יעזור, כל הישיבה הזאת, נסיעה הלוך ושוב? כשהיה אובמה זה היה קל, זה היה נוח, אבל מה קורה עכשיו? + +ואני קוראת לממשלת ישראל, עכשיו, לקבל החלטה – מדינה דו-לאומית או מדינה יהודית ודמוקרטית. תתכבדו ותחליטו – לא מה טוב לטראמפ, מה טוב לנו. ממשלת ימין מלא מלא, תחליטו. תודה. + + + תודה לחברת הכנסת רויטל סויד. תעלה חברת הכנסת שרן השכל, ואחריה – מרב מיכאלי. שלוש דקות לרשותך. + + + תודה רבה. חברי כבוד השר חבר הכנסת גלעד ארדן, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שאמרת בנאומך, שקשורים בעצם לשימוש הגובר בסמים ובאלכוהול בגלל הקלה בתפיסת המסוכנות, ובעצם פחות אכיפה ופחות שימת לב על הנושא הזה. ואני רוצה אולי לקחת את הדוגמה דווקא מהאלכוהול. השיטה הזאת, של לאכוף ולהרתיע, לא עבדה. היא לא עבדה עם קנאביס והיא גם לא עבדה עם אלכוהול. אנחנו ראינו בשנים האחרונות שהייתה אכיפה מוגברת בנושא של אלכוהול – אם אכיפה ברחוב ובגנים ציבוריים; אם איסור לקנות אלכוהול משעות מסוימות; אם זה שאנחנו רואים ממש סיירות של משטרה במקומות ציבוריים, שבאים לאכוף את חוק האלכוהול. + +ומה הנתונים בוועדה למלחמה בסמים ואלכוהול שאנחנו קיבלנו מראים? הם מראים עלייה בשימוש באלכוהול אצל בני-הנוער. מה מגיע? מה אנחנו מבינים מהנתונים האלה שמגיעים אלינו בנוגע לאלכוהול? שלמרות האכיפה המוגברת והענישה, עדיין לא הצלחנו לטפל בבעיה הזאת, של שימוש גובר באלכוהול אצל בני-נוער. הדבר הזה, יותר מכך, עלה גם בוועדה שהקמת לבחינת מדיניות אי-ההפללה של קנאביס. גם שם הציגו אנשים כי מדיניות ההפללה של צרכני הקנאביס נכשלה, ויש לחשב מסלול. יש ליצור מסלול אלטרנטיבי: לא הפללה, אלא חינוך ומודעות. יש צורך בהקמת מתקנים נאותים לגמילה, מכוני גמילה. אנחנו, בוועדה לסמים ואלכוהול, שומעים על אנשים שרוצים להיכנס לגמילה וממתינים חודשים לפני שהם יכולים להיכנס לשם. פה הבעיה. בהם צריך לטפל. + + אנחנו גילינו נתונים נוספים: אלו שהגיעו למתקני הגמילה, שמקבלים גמילה מסמים ומאלכוהול, למשל הנשים שנמצאות שם – כמעט כולן עברו בילדותן תקיפה מינית. אתם יודעים את זה? רבות מהן – תקיפה מינית בתוך המשפחה, וזה הוביל אותן להידרדרות הזאת. יש לנו פה צורך בבחינה מחודשת, לא רק של חינוך ומודעות כלפי הנוער, אלא גם בחינוך כלפי עבירות מין; כלפי כבוד כלפי נשים; טיפול בעבירות מין והרתעה ואכיפה שם, כדי שאנשים לא יגיעו למצב הזה מלכתחילה. + +כשאנחנו באים ומנסים לתת עזרה לאדם שנמצא בבור עמוק; בור שבו, כדי לברוח – – + + + אם אפשר, לסכם. + + + – – מהבעיות שלו הוא צריך ללכת ולהשתמש בסמים ואלכוהול. איך אנחנו עוזרים לו, על-ידי זה שאנחנו הופכים אותו לעבריין, שאנחנו פותחים לו תיק פלילי שייגרר לכל החיים, שאנחנו שמים אותו במעצר או בכלא, או על-ידי זה שעוד מלכתחילה, את בני-הנוער שלנו – – + + + תודה. + + + – – אנחנו מחנכים, יוצרים מודעות וחינוך שבהם הם יכולים לקבל טיפול וידע לגבי הסכנות האלה? + +אני מבקשת ממך, השר ארדן: האנשים האלה צריכים עזרה, ולא כלא. ברגע שאתה משאיר את הדין הפלילי הזה, אתה מנציח את הבעיה, ולא את הפתרון. תודה רבה. + + + תודה לחברת הכנסת שרן השכל. תעלה חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואחריה – חבר הכנסת עפר שלח. אם הוא לא יהיה – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. שלוש דקות לרשותך. + + + תודה, אדוני. אדוני השר לביטחון הפנים, אני רוצה לחזור ולהצטרף למה שאמרו פה חברות רבות שלי שעלו לפני ולהגיד את אותו הדבר עצמו. בעיית הסמים היא בעיקרה בעיית התמכרות – בעיית התמכרות של אנשים שסובלות וסובלים ממצוקות באמת קשות, שרובן המכריע נגרמו בעקבות כל מיני סוגים של ניצול, פגיעה והזנחה בתחנות שונות בחיים, ואז תמיד נמצאו בדרך מי שידעו לנצל את הפגיעוּת, את החולשה, את המצוקה, ולמכר אותם לסמים. זה עיקר הבעיה שאנחנו מתמודדות ומתמודדים אתה. + + עכשיו, אין ספק שצריך – בכלים של אכיפה, ביד קשה, לא פחות מזה – להתמודד עם השכבה הדקה של סוחרי סמים שיודעים לעשות הון מהמצוקה האנושית הזאת. אבל ודאי שבציבור הגדול של המשתמשות והמשתמשים, וכל דרגי הביניים של – אפילו אי-אפשר לקרוא להם סוחרים – ה"סוחרונים" הקטנטנים האלה, שבעצמם מכורים, מי שצריכה לטפל זאת מערכת רווחה משמעותית, מסיבית, שיודעת לאתר את הפגיעויות האלה מראש. רצוי, אגב, מערכת שיודעת למנוע אותן. + + אני יושבת מול חברתי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אנחנו קיימנו בשבוע שעבר בוועדה לקידום מעמד האישה, אצל חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, דיון בדיכאון אחרי לידה ודיון במשבר הנורא שהרבה מאוד הורים חווים אחרי לידה, שהרבה פעמים מביא למצבי אלימות שאחר כך מגדלים ילדות וילדים שיש להם, איך להגיד, מועדוּת, גם להתמכרות לסמים. את המערכת הזאת אנחנו צריכות וצריכים לשנות, ולכן הטיפול המסיבי בסמים צריך להיות במערכת רווחה, במערכת בריאות, במערכת חינוך עם מודעות גבוהה, במערכת שירותים חברתיים מתפקדת, ולא באכיפה. + + אני קוראת לך לקחת את ההצעה הזאת, לעצור אותה בשלב הזה, וליצור רשות שהיא רשות הוליסטית, שכן עושה גם אכיפה איפה שצריך, אבל שעושה בעיקר טיפול גם בציבור הספציפי של הסובלות והסובלים מסמים, אבל בחברה הכללית שמצמיחה את כל אלה שיהיו בסופו של דבר הקהל שאתו אתה תתמודד ברשות הזאת. תודה רבה. + + + תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, אורלי. אחריה – חבר הכנסת זוהיר בהלול, אם יהיה, מנואל טרכטנברג, אם יהיה, חנין זועבי, אם תהיה, ונמשיך. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. + + + תודה רבה לך, גברתי היושבת בראש. אני רוצה להמשיך את הקו שהתחילו חברותי, גם חברת הכנסת שרן השכל וגם חברת הכנסת מרב מיכאלי, וכן בהתייחסות למה שאמרה יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, חברת הכנסת תומא סלימאן. תראו, לפעמים, לצערנו הרב, אנחנו רואים את מכלול הדברים מתקיימים באותו תא משפחתי. בין היתר אנחנו מגלים שיש פה מין מעגל קסמים; בחלק מהמקרים אנחנו רואים את הבריחה לאלכוהול, למה שמשכך אולי קצת את הכאב, או טיפה מערפל את המציאות הכל-כך נוראה של אנשים מסוימים, ולא בכדי אנחנו נגלה שבאזורים שהם מוכים מבחינה סוציו-אקונומית, באזורים ששם אין הסתכלות מעמיקה על אותו ילד שגדל במצוקה, אותו ילד שרואה את ההורים שלו קורסים, ומצד שני כאשר הוא רוצה להרים את הראש מעל המים, הוא לא באמת יכול, כי אין לו שוויון הזדמנויות, ולפעמים אותם גורמים – אני קוראת להם המגייסים החדשים – מחפשים את החיילים בשירות צבא הטרור, אני קוראת לזה הטרור החברתי, אבל בוודאי ארגוני הפשע, ושם אתה רואה ערבוביה של דברים, או לפעמים מין ניסיון של כסף קל של ילדים שמגיעים ממצוקה והולכים להיות הבלדרים של הסמים הללו. + + אנחנו צריכים לזכור שככל שאנחנו מדברים על אלימות, אנחנו צריכים לשים את הזרקור בטיפול. לצערנו הרב, נשים נפגעות אלימות במשפחה בין היתר כאשר בן-הזוג הוא גם משתמש בסמים, הוא מכור או אלכוהוליסט, אז הרבה יותר קל להגיע למצבי קיצון בתוך הבית, והילדים האלה ערניים, ורואים מה קורה, והנזק הנפשי שהם ייקחו אתם לחיים הוא נזק שלפעמים הוא אינו בר-תיקון. + + אבל מה החלופות שיש לאותן נשים, אדוני השר – שנעלם, לצערי הרב – השר לביטחון פנים? אנחנו מנסים להוציא אותם מהמסגרת המסכנת, ואנחנו לוקחים אותם למקלט, לפעמים למקלט לנשים מוכות, כאשר האימא צריכה להחליט החלטה גרועה ביותר – אני אמשיך לדבר עד אשר יהיה פה שר במליאה, והזמן שלי ייעצר – ואני מבקשת, גברתי, לשים את הדגש על אותן נשים, שאם הן נדרשות להגיע כדי להציל את נפשן וגופן וילדיהן מאותו מפגע בתוך הבית, נאלצות לעשות "בחירתה של סופי", כי ילדים – תקשיב לי, חבר הכנסת זוהיר בהלול – אם הילדים של אותה אישה מוכה שהוצאו למקלט לנשים מוכות עברו את גיל 12, הם לא יכולים להיות במקלט. ואם יש ילדים קטנים, אז האימא כן יכולה לקחת אותם, והאימא עומדת ומסתכלת וצריכה לבחור בין הילדים הקטנים לילד שבעיני הוא קטן – גיל 12 זה עדיין קטן – כי הוא לא יכול לעבור אתה לאותו מוסד או לאותו בית-כלא שהיא עוברת אליו, והיא צריכה להחליט. את הילד היא תחזיר לאבא המתעלל, אבל אולי היא תציל את הילדים הקטנים. ואם היא לא רוצה שיכפו עליה את הפירוד הזה, ואת הקריעה הזאת, של הילד, היא צריכה לוותר על הטיפול שלה ולהישאר באותו בית מאיים. זה משהו שאני חושבת ששר לביטחון פנים צריך לקחת לתשומת לבו. + +הבנייה הזאת צריכה להיות הוליסטית. כל הטיפול הזה, שאנחנו כביכול מרחיקים לרגע את אותם נפגעים פוטנציאליים, ואחר כך מחזירים אותה לאותה זירה, זה קצת כמו לקחת פסק זמן – בעולם הספורט קוראים לזה – ופסק הזמן הזה לא מיטיב עם אף אחד. אין פה טיפול הוליסטי, אין פה מערכת תומכת. אין מה לעשות אחר כך, כאשר הם חוזרים לקהילה, ורוב אותן נשים שחוות את האלימות היומיומית בתוך אותה מסגרת ביתית, בסופו של דבר נאלצות לחזור לאותו בית, עם אותו מתעלל, כי אין להן האופציות הכלכליות שיכולות לאפשר להן עצמאות. + +כאן צריך לשנות את התפיסה, כאן צריך להציב אלטרנטיבה חדשה, הוליסטית, לטיפול הן בעוני, הן באלימות, והן במניעה של התמכרויות. כי אותם ילדים שזו המציאות שהם חווים, חברת הכנסת שרן השכל, לצערי הרב יהיו יותר ניתנים לפיתוי ליפול לאלכוהול ולסמים, שאולי קצת יעמעמו את המציאות הקשה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תשנה את הדיסקט שלה, ותביא לאיזה טיפול – – – + + + השעון נתקע. + + + הוא לא נתקע. אני עצרתי את השעון, כי השר לא נמצא באולם. + + + אני כבר מסיימת. + + + עד שהשר ייכנס. + + + חבל שהוא לא שומע את הדברים. אני יכולה גם לשלוח לו אותם אולי אחר כך באיזשהו קובץ, בעזרת ערוץ הכנסת. אני מאמינה כי הוא חייב לשמוע את זה: את הדיסקט חייב להחליף. + + + השרה לנדבר נכנסה, לכן אנחנו ממשיכים. + + + השרה סופה לנדבר, אני מאמינה שהנושא הזה של נשים מותקפות, ובאמת אוכלוסיות שנופלות לסמים ולאלכוהול, צריך להיות גם לנגד עינייך, ואני מאמינה שאת גם מאמינה בדברים האלה, אבל התשובה צריכה להיות שונה ממה שהורגלנו עד עכשיו; התשובה צריכה להיות שיתוף פעולה ושיתוף במידע בין כל המשרדים הרלוונטיים, וזה כולל גם את משרד הקליטה, גם את המשרד לביטחון פנים, את משרד החינוך, הבריאות, ובעצם רק בפעולה משולבת של אותם כוחות – גם דיור ציבורי, גם עובדים סוציאליים, אבל גם תוכנית להוציא את אותה משפחה ממעגל העוני ומהמעגל של האלימות – רק היא תביא לכך שהילדים האלה אולי יתפתחו בצורה נורמטיבית ואולי יהיו אזרחים מן השורה. תודה רבה לך, גברתי היושבת בראש. + + + תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת זוהיר בהלול, בבקשה, עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. + + + גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לחשוף בפנייך את משאלת לבי, שהזמן אכן יעצור מלכת, ואני אחיה עוד הרבה שנים – זה מה שקרה לאורלי, ואולי זה גם יקרה לי. + + גברתי היושבת-ראש, 9,445 קילומטרים גומא ברגע זה מטוסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אל וושינגטון די.סי., 9,445 קילומטרים בחזרה, זו הדרך הארוכה, הפתלתלה, כאשר הוא נוסק לשחקים וינסה להידבר עם ראש המעצמה הגדולה ביותר בתבל. שאלת השאלות היא לא המרחק ולא הגובה; שאלת השאלות היא המהות: האם ראש הממשלה שואף ליצור אופק מדיני וחזון וגם תקווה לבני-האנוש השוכנים כאן במזרח התיכון? + +ראש הממשלה בנימין נתניהו, גברתי היושבת-ראש, כך אני למד, אוהב היסטוריה. יותר מהעובדה שהוא אוהב היסטוריה, הוא אוהב להיזכר בהיסטוריה, והשאלה אם הוא עושה די כדי שההיסטוריה תחקוק ותחרוט את מעשיו היטב בתוך דפי ההיסטוריה. "תרעד האדמה", כך זעקו בקולות ניחרים האנשים שהם שותפים לקואליציה של מר בנימין נתניהו. "תרעד האדמה", ואני נזכר באמרה שאומרת: ויהי תוהו ובוהו בארץ או בעולם או בגלובוס. האם זו הבשורה היחידה שראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי או עלול להביא אתו מוושינגטון כתום ביקורו אצל דונלד טראמפ? + +לא שאני נלהב התלהבות יתר מיכולתו הקוגניטיבית של נשיא ארצות-הברית, א��ל קטונתי כמובן, ואני חושב שהתפקיד מחייב אותו. duty is duty – נשיא ארצות-הברית מחויב בכל זאת לאופק, לאינטרסים, והוא ידבר בוודאי עם ראש הממשלה על פתרון שתי המדינות. + +אם ראש הממשלה ייכנע לאלה שמאיימים עליו ומהלכים עליו אימים פעם אחר פעם בדמות הפרסונות מהבית היהודי, אז חבל על הנסיעה הזו, שהיא על חשבונו של משלם המסים בישראל. למה אנחנו אמורים לממן נסיעה עם משלחת רמת-דרג, עם מטוס ועם ארוחות ועם מלון שבעה כוכבים ועם הוצאות מפליגות, כאשר אנחנו מראש יודעים שראש הממשלה הוא "יס-מן" של נפתלי בנט? + +אבל אני עדיין מאמין בהבלחתו של ראש הממשלה, מכיוון שהוא אוהב היסטוריה ואוהב את דפי ההיסטוריה. + + +נא לסיים, אדוני. + + + בנימין נתניהו, אם ברצונך להיחקק היטב בפרקים, בפרקי הזהב של ההיסטוריה, זו אולי ההזדמנות האחרונה שלך להבליח ולהזדקר כמנהיג, בדיוק כמו שדה-קלרק – – + + + תודה. + + + – – גמר וסיים את האפרטהייד בדרום-אפריקה, וכמו ששארל דה-גול יצא בגבורה וביושרה מאלג'יר, וכמו שצ'רצ'יל עמד בגבורה מול הנאציזם – אנא, עמוד בגבורה, ביושר וביושרה, באומץ לב – – + + + תודה, אדוני. + + + – – הכר שתי מדינות לשני עמים ותצא גיבור היסטורי מאין-כמותך. + + + תודה רבה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. חבר הכנסת מנואל טרכטנברג – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי – מוותר; חברת הכנסת חנין זועבי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת יחיאל חיליק בר – אינו נוכח; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אינו נוכח. חבר הכנסת יואב בן צור, בבקשה, אדוני. אחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת דב חנין. יסכם את הדיון השר גלעד ארדן, אני מקווה שהוא שומע אותי. שלוש דקות לרשותך, אדוני. + + + גברתי היושבת בראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, המאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול חשוב מאין-כמוהו. הוא חוצה קואליציה–אופוזיציה, ולא מתעורר ויכוח סביב חשיבותו. אך לצד המאבק החשוב הזה והפרויקטים הרבים למניעת הרעות החולות בחברה שאנו חיים, עלינו כחברי כנסת ושרים לבחון את הבעיה לעומק ולטפל בה מהשורש. + +במהלך ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט, שהתקיימה לפני כמה שבועות ודנה בחוק שיזמתי לביטול ריבית פיגורים לחייבים בהוצאה לפועל העומדים בצו התשלומים, הקשבתי לסיפורים כואבים של משפחות שהתרסקו כלכלית, נקלעו למשברים נפשיים והתדרדרו לשפל. חברי חברי הכנסת, במקרים מסוג זה המדינה יכולה למנוע את נפילתם של אזרחיה לשימוש באלימות, בסמים ובאלכוהול אם רק תבחר לטפל בדחיפות בסוגיות אלו. + +גם כאיש חינוך פגשתי לא פעם בנערי שוליים שפרצו כל מסגרת אפשרית, אך הצוות שלי ואני בחרנו לבחון את החוזקות שבכל אחד מהם, לטפח את תחושת המסוגלות ולהכיר בעובדה שחינוך מושתת על ערכים ומוסר לפני ציונים והישגים יבשים. + + גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, אין לי ספק שהצעת החוק למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול תהפוך את הטיפול בו למקצועי יותר, מתואם יותר ומניב תוצאות. אך עלינו לזכור כי במקביל לעיסוק בתופעה עצמה אסור לנו להרים ידיים ולהימנע מהעיסוק במקורות הבעיה. תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה, ולאחר מכן אנחנו נבקש מהשר גלעד ארדן לסכם. שלוש דקות לרשותך, אדוני. + + + תודה לך, גברתי היושבת-ראש. אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, קודמי בדיון הזה היטיבו להסביר מדוע מה שאנחנו באמת צריכי�� זה לא עוד יחידה במשרד לביטחון פנים אלא רשות עצמאית למאבק גם באלימות, גם בהתמכרות לסמים וגם באלכוהול. אני מצטרף לדברים שנאמרו בנושא הזה. + +אבל היום אי-אפשר לעלות על דוכן הכנסת בלי לדבר על התאונה הקשה, המזעזעת והמיותרת של המנוף בבת-ים. עוד תאונה בשרשרת; שרשרת שאין לה סוף. בכל שבוע אנחנו קוראים, אדוני יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, על עוד תאונה, על עוד נפגעים, על עוד מנוף, על עוד מקום עבודה. + +נעשית בכנסת עבודה, עבודת קודש. אתה עושה בוועדה שבראשותך, חבר הכנסת אלאלוף, עבודת קודש בתחום הזה, אבל לצערי הגדול, אני לא רואה את הממשלה מתגייסת. אני לא רואה את הממשלה מתייצבת ועושה את מה שצריך לעשות. ראש הממשלה היה שר כלכלה שבאופן שיטתי התעלם מהתלונות שלנו, התעלם מהדרישות שלנו, התעלם מהשאילתות שלנו בכנסת בנושא של תאונות עבודה, ורוחו הרעה של נתניהו עדיין מרחפת, גם כשהוא איננו שר העבודה והשר המופקד על הביטחון בעבודה. + +המסר שאנחנו שומעים מהאנשים בתוך המערכת הוא שזה לא הדבר הכי חשוב. מה שחשוב הוא לבנות, ומה שחשוב הוא לבנות מהר, ומה שחשוב הוא לבנות בזול. וכשבונים מהר ובזול, התוצאה היא הפקרות. מה שאנחנו רואים בתחום הבניין היום זו הפקרות. הפקרות שפוגעת בעובדים. עובדים נפצעים, נהרגים; משאירים אחריהם משפחות פגועות, הפקרות שפוגעת בציבור. באסון הזה נפגעו גם האזרחים שעברו ליד, נפגע רכוש; נפגעים אנשים, נפצעים, נהרגים. למחדל הזה חייבים לשים קץ, וחייבים לשים אותו עכשיו. + + גברתי היושבת-ראש, אני בכל זאת חייב עוד חוב אחד לסעיף הקודם בסדר-היום. סדר-היום התקדם מאוד מהר, והיושב-ראש הקודם של הישיבה לא אפשר לי להודות לכל האנשים שתרמו ועשו במלאכה של החוק הקודם שהעברנו בקריאה שנייה ושלישית. אי-אפשר בלי להודות לשותפים ולאנשים שעשו אתנו את הדרך. אז אני רוצה, קודם כול, להודות לחברי חבר הכנסת לשעבר עמרם מצנע, שהיה יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת בקדנציה הקודמת, היה שותפי בקידום החוק הזה, וגם כיושב-ראש הוועדה עשה עבודה ברוכה. + + הזכרתי את חברי חבר הכנסת מרגי, היושב-ראש הנוכחי של ועדת החינוך, שעשה עבודה מופלאה בקדנציה הנוכחית. צריך להודות למנהלת ועדת החינוך, ליועצת המשפטית של ועדת החינוך ולצוות שלה, ואני רוצה להודות לעוזרים הפרלמנטריים שלי. לאורך השנים ליוו את החוק הזה עוזרים רבים ויועצים רבים – אני רוצה להודות לאלון לי גרין, לאלה ידעיה, לשאדה עאמר, למוחמד סתיטי, לאורי וולטמן, ליובל עופר, להילה אלוני – רק מרשימת היועצים אתם יכולים לראות כמה שנים לקח להעביר את החוק הזה, אבל על זה נאמר – – + + + תודה. + + + – – טוב שסיימנו, וטוב שעשינו זאת. תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. כאמור, יסכם את הדיון השר גלעד ארדן, בבקשה, אדוני. מייד לאחר מכן נעבור להצבעה, רבותי. + + + גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש לסכם את הדיון ולהשיב על חלק מהנימוקים ששמעתי כאן נגד הצעת החוק. אני חושב שיש איזו אי-הבנה בקשר למה שאנחנו מנסים לעשות כאן. אני נותן קרדיט חיובי ומקווה שזאת אי-הבנה, כי חלק מהדוברים, זה היה נשמע לי מאוד מוזר שהם לא יבינו מה יש בחוק הזה, שהוא די פשוט, כי הם פשוט הציגו את ההתנגדות כמנותקת לחלוטין ממה שקיים במציאות. + + הבחירה כרגע היא לא בין איזה מודל שלא קיים, דמיוני, אלא בין המודלים הקיימים, איך אנחנו יכולים לשפר אותם. כל מי שבא והסביר כאן לגבי הבעיה ב��תן הדגש על האכיפה, פשוט מטעה – פשוט מטעה. יש שלושה גורמים במשרד להגנת הסביבה – במשרד לביטחון פנים – כבר מרוב הגנות; יש שלושה גופים, ששלושתם שייכים בצורה כזו או אחרת למשרד לביטחון פנים, שלושתם עוסקים במניעה: "עיר ללא אלימות", "מצילה" והרשות למלחמה בסמים ושימוש מושכל אחראי באלכוהול. שלושת הגופים האלה עוסקים אך ורק במניעה. + + משטרת ישראל היום, דרך אגב, חוץ מתפקידה המרכזי בתחום האכיפה – גם בה מוביל היום המפכ"ל תוכנית מאוד מאוד גדולה, שנקראת "מניעה מצבית", שכל-כולה נועדה לנסות להרחיק אנשים מביצוע עבירות בהרבה מאוד אמצעים – לא היום, זה לא המקום לפרט, אבל המשרד לביטחון פנים, חוץ מהמשטרה, שהיא גוף אכיפה, כל התוכניות שבתוכו והגופים הם גופי מ-נ-י-ע-ה. + + מניעה זה קודם כול על-ידי חינוך ועל-ידי הסברה. ולכן, כל מה שנאמר כאן על השינוי העולמי, הבין-לאומי, איפה שמים את הדגש, לא רלוונטי לדיון היום, וכפי שאתם יודעים, אני קיבלתי חלק נכבד מהעמדות של החברים – חברות הכנסת שמובילות כאן את הנושא הזה: חברת הכנסת זנדברג יושבת-ראש ועדת הסמים – למאבק בסמים, לפעמים זה נראה כמו ועדת הסמים, ולא למאבק בסמים; חברת הכנסת שרן השכל. אני חושב שבהחלט פתחתי את החשיבה וקיבלתי את התובנות. לא קיבלתי הכול, זה נכון. אני לא חושב ששימוש בסמים צריך להיות דבר נורמטיבי, ממש לא; הוא דבר מאוד מזיק, הוא דבר משנה תודעה, הוא דבר שפוגע לאנשים בעתידם, אבל הייתה פה הרבה מאוד היתממות בדיון. כל מי שאמר – שמעתי את חברת הכנסת מיכאלי מדברת כאילו נושא השימוש בסמים זה רק של אותם מכורים שהבעיה המרכזית היום זה שהם ממתינים לתור שלהם בטיפול, וכאילו נעלם הדיון הציבורי שהיה כאן, שטענו הרבה מאוד אנשים בלהט, לא שקיבלתי את זה, שיש כאן מיליון משתמשים שרוב השימוש הוא שימוש בכלל חברתי, למטרות הנאה, ואנחנו מבינים היטב שאלה לא אנשים שמחר רוצים להיכנס לטיפול. אבל כל טיעון אפשרי אם אתה רוצה להתנגד לחוק. + + כל מה שהחוק הזה עושה, בסך הכול, זה לקחת את כספי הציבור, את כספי המדינה שמושקעים היום באופן בלתי יעיל – שלא הביא לתוצאות מיטביות ויצר מנגנונים כפולים של הרשות למלחמה בסמים, של "עיר ללא אלימות", של "מצילה", שאתה מוצא סיירות הורים שממומנות גם מהגוף הזה וגם מהגוף הזה, שאתה מוצא עובדי מטה ומינהלה שעושים את אותו דבר בדיוק מול הרשויות המקומיות – ואתה מאגם את המשאבים הללו תחת רשות אחת גדולה, חזקה, שכל הכסף שלה יופנה לטובת תוכניות מניעה ושותפויות עם הרשויות המקומיות. זו המטרה ואין בלתה. + + עכשיו, לגבי אם זה במשרד לביטחון פנים, או במשרד הרווחה או במשרד החינוך, אני חושב שזה דיון אחר לגמרי, זה לא רלוונטי, וזה לא דיון בהזדמנות הזו. כי בהזדמנות הזאת אני אך ורק מאחד גופים ששייכים למשרדי – – + + + – – – + + +– – ומפנה את תקציביהם – – + + + – – – + + + – – מפנה את תקציביהם באופן יעיל יותר לטובת מניעה, הסברה ושותפויות עם הרשויות המקומיות. + +עכשיו, להגיד לכם את האמת: אני גם לא חושב שהמיקום זה מה שקובע. משרד הרווחה ומשרד הבריאות, מרכז התפקיד שלהם באמת בתחום הזה של סמים ואלכוהול זה באמת ליצור את המסגרות הטיפוליות – – + + + אפשר שאלה לעניין, השר? + + + – – אבל את הדבר הזה, הרי כל רשות לאומית שיש, אם למעמד האישה, ואם למאבק בתאונות דרכים, לא חשוב באיזה נושא, תמיד אפשר יהיה לטעון שזה לא חייב להיות במשרד הזה, זה יכול להיות במשרד הזה. זה דינם של נושאים שהם רלוונטיים לכל מיני משרדי ממשלה. + + אבל אי-אפשר לומר שהמשרד לביטחון הפנים לא עוסק במניעת אלימות, אי-אפשר לומר שבני-נוער, כאשר אין להם תעסוקה אחר-הצהריים או בכלל, אין להם מסגרות, הם לא עלולים להיגרר לאלימות או לשימוש לא אחראי באלכוהול, או לשימוש מזיק בסמים. אז כשאנחנו רוצים למנוע את זה מהם, ולא ללכת למודל של אכיפה, ולא להפעיל את משטרת ישראל, הדרך הנכונה לעשות זאת זה על-ידי הקמת גוף אחד, שרוב תקציביו לא מבוזבזים על אנשי מטה כפולים ומשולשים, על פרויקטים זהים שמושקעים בדיוק באותם פעילויות, אלא לקחת את כל הכסף שאפשר – שהשר או המשרד מצליח להשיג כתקציב לטובת אותה רשות לאומית – ולהפנות אותו אך ורק לפרויקטים בשטח. הא ותו לא. + +לכן, אני שוב מבקש מכם לתמוך בחוק בקריאה ראשונה, ולהעביר אותו לשם הכנתו לקריאה שנייה ושלישית, לוועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה. + + + תודה רבה לשר ארדן. + + רבותי, אם כן, אנחנו נצביע בקריאה ראשונה על הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז–2017. מי שמעוניין להצביע – נא לחזור למקומכם. וכעת, מי בעד? מי נגד? נא להצביע. +ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז–2017, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. + + +סליחה רגע, בטעות הצבעתי גם אצלו, ועברתי אליו. + + + גם וגם? + + +באתי להצביע וחשבתי שלא הצבעתי. + + + הבנתי. + + + תרשמי אותי נגד. + + + כן, רבותי. בעד – 48, בהנחה שדוד ביטן הצביע בטעות פעמיים, גם בעמדה שלו וגם בעמדה של ז'קי לוי. עכשיו, 47 בעד, 23 מתנגדים, שני נמנעים. אני קובעת כי הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה ועוברת לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. + + חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אתה ביקשת להירשם בפרוטוקול כמתנגד להצעת החוק. + + + + + בבקשה, הודעה לסגן מזכירת הכנסת. + + + ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי חברת הכנסת מיכל רוזין ביקשה להסיר את שמה מהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת גיל פטור מתשלום לביטוח לאומי לתלמיד במוסד לימודי לפני גיוסו לצה"ל), התשע"ז–2016, פ/3516/20; חבר הכנסת עיסאווי פריג' ביקש להסיר את שמו מהצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות ביזה), התשע"ז–2016, פ/3592/20. + + + תודה רבה, אדוני. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1112); נספחות.] + + + אנחנו עוברים להצעת חוק בנק ישראל (תיקון מס' 4) (הוועדה ליציבות פיננסית), התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה, אדוני. + + + תודה. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק בנק ישראל (תיקון מס' 4) (הוועדה ליציבות פיננסית), מס' 1112, הצעה ממשלתית, קריאה ראשונה. + + הצעת החוק המונחת לפניכם גובשה בבנק ישראל ובמשרד האוצר, לאחר תיאום עם משרד המשפטים, רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון. מטרת הצעת החוק: לחזק את עמידותה של המערכת הפיננסית בישראל בפני זעזועים ולמתן את השפעתם של הזעזועים על הפעילות הכלכלית, באמצעות הקמת ועדה ליציבות פיננסית. יושב-ראש הוועדה יהיה נגיד בנק ישראל, וסגן היושב-ראש יהיה מנכ"ל משרד האוצר. חברי הוועדה יהיו נציגי רשויות הפיקוח הפיננסיות בישראל, משרד האוצר ובנק ישראל. + + בעקבות המשבר הפיננסי העולמי שנוצר בשנת 2008 גברה ההכרה בכך שלצורך הבטחת היציבות הפיננסית המערכתית אין די בהבטחת יציבותו של מוסד פיננסי מסוים או ש�� רכיב מסוים במערכת הפיננסית בפני עצמו, אלא נדרשת ראייה אינטגרטיבית של כלל המערכת הפיננסית, הכוללת מאמץ לזהות סיכונים המתפתחים – אני לא שומע את עצמי, גברתי. + + + רבותי, מאוד מאוד מאוד קשה להתנהל ככה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. מי עוד מדבר באולם? קצת להוריד – גפני, בבקשה, זה מפריע נורא. + + +מוישה, אתה לא תדע להצביע. מיקי. אני חוזר: בעקבות המשבר הפיננסי העולמי שנוצר בשנת 2008 גברה ההכרה בכך שלצורך הבטחת היציבות הפיננסית המערכתית אין די בהבטחת יציבותו של מוסד פיננסי מסוים, או של רכיב מסוים במערכת הפיננסית בפני עצמו, אלא נדרשת ראייה אינטגרטיבית של כלל המערכת הפיננסית, הכוללת מאמץ לזהות סיכונים המתפתחים בה על פני זמן ואת סיכוני ההדבקה שלהם, ולהגיב עליהם מבעוד יום. לשם כך נדרשת רמת תיאום גבוהה ושיתוף פעולה בין כל הרשויות אשר להן תפקיד חיוני בשמירה על היציבות הפיננסית. + + בהצעת החוק מוצע, על כן, להקים ועדה ליציבות פיננסית, שמטרתה לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה, באמצעות שר החינוך – אללה יסתור. + + + השר בנט, אנחנו שומעים כאן את השיחה שלכם, אז בבקשה. + + + נחכה שיגמרו. + + + השר בנט, יש פה משהו ששייך לשר החינוך. + + – – – + + + רגע, רגע, סגן השר אומר – – – + + + – – – + + + בבקשה, אדוני. + + +לא חשוב לכם לדעת מה זה? חיים, בהצעת החוק מוצע, על כן, להקים ועדה ליציבות פיננסית, שמטרתה לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה, באמצעות תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות – הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, הפיקוח על מערכות תשלומים והרשות לניירות ערך – וכן בינן לבין בנק ישראל ומשרד האוצר ובאמצעות שיתוף פעולה ושיתוף מידע ביניהם, כדי שיהיה בפניהם מידע מלא לצורך זיהוי, הערכה וניטור של סיכונים מערכתיים וכן כדי ליצור מתאם, הרמוניזציה, בכללי הפיקוח על מוסדות שונים ושווקים פיננסיים שונים, לרבות פיתוח והפעלה של כלים ושיטות למניעת סיכונים מערכתיים והפעלתם. + + גברתי היושבת-ראש, עוד מוצע להקנות לוועדה ליציבות פיננסית סמכות להתריע בפני רשויות הפיקוח הפיננסיות כאשר היא מזהה סיכון מערכתי ממשי, ולהמליץ על אמצעים למניעתו או להפחתתו. + + הוועדה אינה מוסמכת להורות לרשויות הפיקוח הפיננסיות כיצד לפעול, ואין בתפקידים המיועדים לה כדי לפגוע בעצמאותן ובסמכויותיהן של רשויות הפיקוח הפיננסיות. עם זאת, כדי לתמרץ את הגורם שאליו מופנית ההמלצה לפעול ליישומה, מוצע להחיל מנגנון של "אמץ או הסבר", אורלי – – + + + – – – + + +– – שלפיו תחול חובה על אותו גורם לתת הסבר לוועדה ליציבות פיננסית אם הוא בוחר שלא ליישם את המלצתה. + + + – – – + + + מן הסתם, מן הסתם. + + + – – – + + + יגיע החוק, את בטח תהיי שותפה לחקיקה שלו, אני מאמין, וגם ההסתייגויות שלך – אני כבר רואה אותן באוויר. יהיה בסדר. + +יודגש, חברת הכנסת לוי, כי ניהול משבר פיננסי, אם וככל שהוא מתרחש, חלילה, אינו מתפקידי הוועדה ליציבות פיננסית. תפקידה ייוחד, כאמור, למישור המניעתי, כלומר ניטור והערכה של הסיכונים המערכתיים בעת שגרה, כדי לחזק את העמידות של המערכת הפיננסית בישראל בפני זעזועים ולמתן את ההשפעה של התממשות סיכון פיננסי מערכתי על המשק, אם חלילה וחס יקרה. + + אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הרפורמות להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. + + + תודה רבה לסגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן. רבותי, כרגע אני מודיעה שרשימת הדוברים נעולה. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חברת הכנסת תמר זנדברג – מוותרת; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר; חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף – אינו נוכח; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – מוותרת; חבר הכנסת אראל מרגלית – אינו נוכח; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יהודה גליק – אינו נוכח; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – מוותר; חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חבר הכנסת נחמן שי – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסי יונה – מוותר; חבר הכנסת עמר בר-לב – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת רויטל סויד – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת אכרם חסון? + + + – – – + + + אני לא שומעת. חבר הכנסת אכרם חסון? + + + מוותר. + + + מוותר. חבר הכנסת מאיר כהן – מוותר; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת – – – + + + נוכחת – – – + + + סליחה – מוותרת. כשחברי הכנסת לא נמצאים במקומות מאוד קשה לעקוב. חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת זוהיר בהלול – מוותר; יעל גרמן – אינה נוכחת; יעל כהן-פארן – מוותרת; יואל חסון – אינו נוכח; יחיאל חיליק בר, אחמד טיבי, ואחרונת הדוברים – ציפי חוטובלי. בבקשה. + + + תודה רבה לך, גברתי היושבת בראש, אדוני סגן שר האוצר, חשוב לי מאוד שתבין את המהות של ההסתייגויות, כי שם אנחנו נוכל אולי לשים רשת ביטחון שתגן על האזרח מפני השתוללות, לפעמים, של כל אותן קבוצות שלעתים רואות את היציבות הפיננסית כחזות הכול ומוסיפים עוד ועוד ועוד חישוקים, עוד ועוד רשתות הגנה, דווקא לאותם גופים חזקים, ומגלגלים את זה כלפי האוכלוסייה החלשה או אותם זוגות צעירים שמנסים להתקדם לחלום הדירה. + +חבר הכנסת, אדוני שר הכלכלה אלי כהן, בהצעת החוק הזאת בעצם אנחנו כבר יכולים לראות את הסכנה העלולה להיות, כי כבר חווינו אותה. הרי ההוראה של הנגידה קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים בנוגע לנטילת משכנתאות בסביבת ריבית אפס ועלייה מטורפת של ריבית המשכנתאות, שהיא לא בהלימה למה שקורה במה שקורה במשק, הביאו לכך שהיה חשד אפילו – והוא נבדק היום על-ידי הרשויות להגבלים עסקיים – אולי לתיאום בין הבנקים וניצול ההוראה של בנק ישראל לגבי התוכניות של נטילת משכנתה וההוראות החדשות, מה שהביא לכך שהריביות על המשכנתאות שלנו צמחו ללא בקרה, ובכל שנה קיבלו הבנקים תוספת של 5 מיליארד שקלים שאותם מימנו הזוגות הצעירים שלהם זו דירה ראשונה. + + אני נורא בעד יציבות פיננסית, אבל לעתים בשם היציבות הפיננסית אנחנו שוכחים את האזרח, ואנחנו באים להגן הרבה פעמים על פעילויות שמסנדלות את האזרח או מעמיסות עליו, כאשר מנגד יש מחיקה של חובות, ויש איזה ויתור על קרנות הפנסיה שלנו שמושקעות שם. אבל מה, כאשר אנחנו מדברים על משכנתאות, תמיד יגידו לנו: אוי ואבוי, אנחנו צריכים להגן על הבנקים, כי הגיוס של הכספים לוט בערפל ואולי לא תהיה בהמשך יכולת כל כך גדולה. בינתיים, בחמש השנים האחרונות מאז זה נכנס, 5 מיליארד שקלים נוספים ירדו והושתו על הציבור החלש במדינת ישראל, ואת זה אנחנו מימנו. אדוני חבר הכנסת מיקי לוי, היינו בדיון הזה יחד, פנינו לממונה על ההגבלים העסקיים, והיא פתחה בחקירה על תיאום בין הבנקים. + +עכשיו, תראו, אנחנו רוצים להגן על הבנקים, אבל לא ייתכן שבהגנה הזאת אנחנו ניתן להם באמת אור ירוק להיות דורסניים כלפי האוכלוסייה הרוחבית, החלשה ממילא, ולחזק את אותם – אני אגיד לכם מה – טייקונים בתספורות שאתה שואל: איפה הייתם קודם, למה אז לא העליתם את הנקודה שיש פה סכנה של חדלות פירעון של אותם טייקונים? ושם קרנות הפנסיה שלנו. + +אז תסלחו לי שאני מתסכלת על הצעת החוק הזאת ואני מאוד מוטרדת. כי לא ייתכן שבאותה ועדה לא יהיה נציג ציבור שיאמר: חבר'ה, אנחנו צריכים להסתכל על אותם אנשים שכורעים תחת משכנתאות בריביות מטורפות ללא קשר לריבית במשק. + +על מי רוצים להגן בבנק ישראל? על מי רוצה המדינה עכשיו להגן? + + + נא לסיים, גברתי. + + + כי אנחנו רואים שגם כאשר כל התמונה עומדת מולם, והם חותכים בתספורות מיליארדי שקלים – אם היו מתנהלים נכון היו מונעים את איבוד הכספים האלה, אבל במשכנתאות הם אובר-זהירים – – + + + תודה. + + + – – אז הזוגות הצעירים לא יוכלו לקנות דירה, והם יקנו דירה הם יצטרכו לשלם הון תועפות ריביות לבנקים. + +אז אדוני סגן שר האוצר, אלו ההסתייגויות שלי כבר – איציק כהן – – + + + כן? + + + – – אני מקווה מאוד שהקשבת, כי הראית לי כאילו אתה מתעניין לשמוע את ההסתייגויות. ההסתייגויות האלה, בואו נגן על האזרחים לפעמים גם מהתאוותנות של הבנקים, כי גם זה קורה. ואלי כהן היה יחד אתי בוועדה, ועדת הכספים – – + + + תודה. + + + – – שהראינו איך הבנקים שתו את הלקוחות שלהם בריביות מטורפות על המשכנתאות. + + + תודה, גברתי. + + + אסור שזה יקרה בחסות החוק. + + + תודה. + + + בואו, שהם ימלאו את תפקידם ויבדקו מי הם אותם בעלי הון שמשחקים בכספים שלנו. ושם הם רגועים, שם הם לא מתריעים. תודה רבה. + + + אני מבקשת לסיים. תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת יחיאל חיליק בר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת ציפי חוטובלי – אינה נוכחת. יסכם את הדיון סגן שר האוצר, או שאין צורך בסיכום? + + + – – – + + + אין צורך בסיכום. אם כן – – – + + + רגע – – – של בנט, יש סיכום. + + + – – – + + + הצבעה או – – – + + + דב חנין – – – + + + דקה, אני בודקת. מה, דב חנין? + + + יש הצבעה או – – – + + + הצבעה. + + + חבר הכנסת דב חנין, אתה ביקשת לדבר? + + +לא – – – + + + לא, אין זכות – – – + + + רגע, אני בודקת אם זה רשום, שנייה, רבותי. אצל מזכירת הכנסת זה היה רשום, לכן – בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. + + + למה – – – + + + בדף של מזכירת הכנסת רשום. מה לעשות שבדף הזה אין ובדף הזה יש? בבקשה. + + +תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש. עמיתי השרים, אדוני סגן השר, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה לא כל כך טריוויאלי ולא כל כך מוסכם כמו שאתם מנסים להציג כאן. אנחנו בעד יציבות בנקים, אנחנו בהחלט בעד יציבות בנקים, אבל האם יציבות הבנקים היא המטרה היחידה? האם בשל או בשביל או למען יציבות הבנקים אנחנו מוכנים לשלם כל מחיר? + +עמיתי חברי הכנסת, מה שקורה בתחום הבנקאות בשנים האחרונות – תמונה של שגשוג ורווחים פנטסטיים של הבנקים, גם כאשר האזרח הישראלי מתקשה לגמור את החודש, הבנקים שוברים שיאים ברווחים. אז אולי נתחיל לדאוג לאזרחים? אולי נתחיל לדאוג לאזרחים שמשלמים עמלות מופרזות? + + + אבל זה לא החוק הזה. + + + אני אומר, בואו נתחיל לדאוג לאזרחים. אתם מביאים לנו חוק אחרי חוק שמגִנים על הבנקים, מחזקים את הבנקים – – + + + זה לא על הבנקים. + + + – – תומכים בבנקים, מעודדים את הבנקים. + + + זה לא הבנקים. + + + זה כן החוק הזה. + + + לא, זה לא הבנקים. + + + ולכן, אדוני – – – + + + – – – + + + תסתכל, אדוני, על הכותרת של החוק, תקרא את התוכן של החוק, ותראה שאני בדיוק מדבר על החוק שאתה הבאת לכנסת. + + + לא הקשבת לאף מילה שלי. + + + ולכן, גברתי היושבת-ראש ואדוני סגן השר, כשאנחנו באים לדבר על המערכת הבנקאית בישראל, אנחנו צריכים להתחיל לא ביציבות, אנחנו צריכים להתחיל בהגינות, אנחנו צריכים להתחיל בשירות לאזרח, אנחנו צריכים להתחיל במבט על המוחלשים, אנחנו צריכים להתחיל במערכת שתגן על אזרחי ישראל מפני הבנקים – מפני הבנקים. + +ולכן, גברתי היושבת-ראש, במהלך ההכנה של החוק הזה, שהביא סגן השר לכנסת, אנחנו ניאבק על כך שתהיה כאן לא רק יציבות פיננסית, אלא תהיה כאן גם הגינות פיננסית, וההגינות הזאת תהיה לטובת אזרחי ישראל, לטובת אלה שמסתכלים היום על הבנקים ולא רואים שירות אלא רואים את האויב. תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. + +כאמור, רבותי, אנחנו נעבור להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק בנק ישראל (תיקון מס' 4) – – – + + + ציפי – – – + + + אני קראתי לציפי. לא, אני קראתי לציפי והיא לא הייתה באולם, אני מצטערת. + + + – – – + + + לא, כי דב חנין לא הופיע לנו ברשימות. לא, אנחנו לא חוזרים לרשימת הדוברים, רבותי. אנחנו מצביעים. + +כעת נצביע על הצעת חוק בנק ישראל (תיקון מס' 4) (הוועדה ליציבות פיננסית), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק בנק ישראל (תיקון מס' 4) (הוועדה ליציבות פיננסית), התשע"ז–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. + + + 43 חברי הכנסת בעד, ארבעה מתנגדים, אחד נמנע. אני קובעת כי הצעת חוק בנק ישראל (תיקון מס' 4) (הוועדה ליציבות פיננסית), התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה ועוברת – – – + + + – – – + + +אתם אומרים כספים, והשר הציע לרפורמות. זה עובר לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה שתדון בהצעת החוק הזאת. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1113); נספחות.] + + + רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), התשע"ז–2017, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן. + +רבותי, אני חוזרת ואומרת, מי שלא נמצא באולם כאשר אני קוראת בשמו – מפספס את זכותו לדיבור. תודה. בבקשה, אדוני סגן השר. + + + עוד פעם דב? דב, עוד פעם אתה? + + + איציק. + + + או דב או זוהיר בהלול. תמיד הוא – – – + + + – – – + + +אגב, גברתי היושבת-ראש, הנואמים שנאמו לגבי החוק שעבר, חוק היציבות הפיננסית, נתנו נאומים די מפולפלים ונשמעים, אבל אין להם שום קשר לחוק, דבל'ה. שום קשר לחוק. אז אני מבקש: אתם עולים לנאום – תנו לנו את ההשגות שלכם לגבי החוק המוצע ולא לגבי דברים אחרים. + +על כל פנים, הצעת החוק תיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), לקריאה ראשונה, מ/1113. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לערוך שני תיקונים ושינויים: התיקון הראשון, חבר הכנסת שמולי – הרחבת הפטור מחובת רכישת ביטוח חובה גם לכלי רכב מנועי שהוא רכוש המדינה או המשמש לצורכי המדינה וגופי הביטחון. סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל–1970, קובע איסור כללי להשתמש, לגרום או להניח לאחר להשתמש ברכב מנועי בלא פוליסת ביטוח בתוקף. סעיף 6 לפקודה פוטר מחובת ביטוח זו שימושים שונים ברכב מנועי לצורכי המדינה בתנאים ובנסיבות מסוימים, מתוך הנחה שהמדינה היא בעלת אמצעים ומסוגלת לשאת בעצמה בעלות הפיצוי של ניזוקים בתאונות דרכים. + +לפי הוראות הפקודה, נוסף על הפטור מחובת ביטוח החל על המדינה, חל פטור גם על שימוש ברכב מנועי כשהוא נהוג לצורכי המשטרה או בידי שוטר או לפי הוראותיו. נראה שמסיבות היסטוריות לא נכללו בפקודה גופי ביטחון נוספים שגם להם צרכים ייחודיים המצדיקים את החלתו של אותו פטור. גופים אלה הם שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. לפיכך, גברתי היושבת-ראש, מוצע להחיל עליהם את הפטור מחובת הביטוח באותם תנאים החלים לגבי המשטרה. עוד מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע שימושים נוספים ברכב מנועי שחובת הביטוח שנקבעה בפקודה לא תחול לגביהם, אם מצא כי אין הצדקה להחיל לגביהם חובת קיומה של פוליסה בת-תוקף. + + התיקון השני – להסדיר את האפשרות של חברות הביטוח להנפיק תעודת ביטוח חובה לרכב גם באמצעים אלקטרוניים. סעיף 9 לפקודה קובע כי מבטח שהוציא פוליסה לפי הפקודה יוציא באותו זמן תעודת ביטוח, כדי שיהיה ניתן לבקר ולוודא שמשתמש ברכב מנועי עומד בחובת הביטוח. בנוסף, הוראות חיקוקים שונים מקנות לתעודת הביטוח מעמד מיוחד לתעודת ביטוח מודפסת וחתומה לעניין עמידתו של המשתמש ברכב מנועי בחובת הביטוח. הוראות אלה הביאו לכך שקיים פער משמעותי בין הוראות החוק לגבי תעודות ביטוח לבין המצב הטכנולוגי הקיים היום. פער זה מעלה את הקשיים האלה: 1. בכל שנה מודפסות על-ידי מבטחים ומועברות למבוטחים כ-3 מיליון תעודות ביטוח חובה חדשות; 2. בכל מקרה של החלפת רכב, עדכון פרטי נהגים, ביטול פוליסה וכדומה, נדרש בעל הפוליסה – – + + – – – אנחנו רוצים סיפור חיים. אל תקרא לנו מסמך. + + + – – לפנות למבטח ולבקש שתודפס לו תעודת ביטוח חדשה. + + + תן לנו להבין. + + +את זה אני משאיר לך. עבור שירות זה משלם המבוטח סכום של כ-30 שקלים חדשים; במקרה שבו תעודת ביטוח אבדה או הושחתה נדרש המבוטח, כתנאי לקבלת תעודה חדשה, למסור למבטח הצהרה בכתב בדבר נסיבות האובדן, הגנבה או ההשחתה של התעודה, כל זאת בתנאי שהרכב עדיין נמצא בחזקתו. עד כאן? הנה, אחלה סיפור. + + + – – – לשלם ביטוח חובה. אני רוצה סיפור חיים. + + + היעדר יכולת לבטל ביטוח כשתעודת הביטוח אבדה או הושחתה והרכב אינו מצוי בבעלותו או בחזקתו של המבוטח, וזאת מפני שלפי סעיף 13 לפקודה הכיסוי הביטוחי נמשך גם במקרה של העברת בעלות ברכב – בכך חשוף המבטח לטענות של צד שלישי המבקש להסתמך על תעודה מודפסת ומשולמת. נוכח האיסור הפלילי לנהוג ברכב מנועי ללא ביטוח, הפגיעה בציבור היא בצורך נחוץ ויומיומי. ומי כמוך, אדוני, פריג' – – – + + + תראה מה עשית. אני רוצה סיפור חיים – – – + + + אני אספר לך מה שאתה רוצה. + + + – – – תגיד, מהיום, אם החוק עובר, לא משלמים חובה – – – ביטוחי המדינה? תסביר, כן? + + + נכון. + + + יפה. אם תהיה פגיעה בנפש, בגוף, מי יפצה? + + + המדינה מכסה. המדינה מפצה. + + + המדינה משלמת? + + + כן. לכל הניזוקים. נכון. לא הבנת? + + + אני אסביר. + + + לא צריך. הוא לא יבין. אני אסביר לו. + + + – – – + + + – – – חברת הביטוח של המדינה היא אשר תישא בכל ההוצאות – – + + +נכון. + + + – – נזקי גוף, הוצאות נזקי רכוש – – – + + + חבר הכנסת מיקי לוי, יש לך פה שלוש דקות, זה על החשבון? + + + – – – + + + מה לא הבנת? מה? + + + – – – + + +מה לא הבנת? + + + מה ההשלכות התקציביות של החוק הזה? + + + זה יפה. זה תלוי במספר התביעות. גם ככה, גם היום, לא נהוג שהיא מבטחת, רק שזה לא היה כלול בחוק. עכשיו מכניסים את זה לחוק. + + + האם זה כולל את רכבי המשטרה, שב"ס, צה"ל, מוסד? + + + מוסד, הכול. כן. + + + לפי הסטטיסטיקה, כמה – – – + + + אה, זו שאלה טובה. + + + – – – + + + את זה תשאל את מכון המחקר בכנסת, הם יעשו לך את החישוב. + + + – – – + + + חבר הכנסת, אני חוזרת לחבר הכנסת מיקי לוי, שיהיו לו שלוש דקות כאן לשאול את השאלות. + + + תקשיב טוב. ביתר ענפי הביטוח בפרט, ובתחום הפעולות הפיננסיות בכלל, קיימת אפשרות לבצע פעולות דומות בצורה דיגיטלית – פריג', תשמע. אתה לא שומע. + + + הבנתי. + + +לא הבנת. לא הבנת. + + + – – – + + + דיגיטלית מיידית, מאובטחת ושקופה. מכאן שההסדרה החוקית הקיימת בתחום ביטוח החובה אינה מתאימה לעת הזאת. + + לנוכח הקשיים האלה, ובשים לב לפתרונות הדיגיטליים הקיימים היום בשוק, מוצע לבטל את החובה על קיומה של תעודת ביטוח מקורית אחת, ולאפשר – מיקי, תעזוב אותו, תן לו להקשיב, הוא לא מקשיב ואחר כך הוא שואל שאלות. + + + רגע, רגע, לא, חבר הכנסת מיקי לוי, דקה. + + + תו לו להקשיב. עזוב אותו. + + + יהיו לך פה עוד שלוש דקות, תוכל להסביר את מה שאתה מבין, לשאול. בואו ניתן לסגן השר לסיים את הצגת החוק. + + + עיסאווי פריג', בשבילך אני חוזר. + + + לא. אולי תקבלו שם תשובות על השאלות שאתם שואלים. קצת סבלנות. בבקשה, אדוני. + + +ביתר ענפי הביטוח בפרט, ובתחום הפעולות הפיננסיות בכלל, קיימת אפשרות לבצע פעולות דומות בצורה דיגיטלית מיידית, מאובטחת ושקופה. מכאן שההסדרה החוקית הקיימת בתחום ביטוח החובה אינה מתאימה לעת הזאת. + + לאור קשיים אלה ובשים לב לפתרונות הדיגיטליים הקיימים היום בשוק, מוצע לבטל את החובה על קיומה של תעודת ביטוח מקורית אחת ולאפשר למבטחים להנפיק תעודת ביטוח באמצעים אלקטרוניים – עד כאן? – תוך השארת האפשרות ללקוח לדרוש ולקבל מחברת הביטוח תעודת ביטוח מודפסת. אני מאמין שאם אתה תתעקש לקבל את הנייר, תקבל אותו. + + אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, ולהעבירה להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדה בראשות חברת הכנסת רחל עזריה, יעני הרפורמות. + + + תודה רבה לסגן שר האוצר חבר הכנסת איציק כהן. רבותי, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. אם כך, אני מודיעה על סגירת – על נעילת רשימת הדוברים. ראשון הדוברים חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח. חבר הכנסת זוהיר בהלול, בבקשה, אדוני. אחריו – חברי הכנסת מנואל טרכטנברג, אראל מרגלית, שלא נמצאים באולם. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. + + + גברתי היושבת-ראש, אני מודה ומתוודה שלא רציתי לדבר, אבל מכיוון שראיתי שבאולם נמצא ידידי רוברט אילטוב – רוברט – מכיוון שראיתי שרוברט אילטוב, חבר הכנסת שאני כה מכבד, נמצא באולם, גמרתי אומר לנצל את שלוש הדקות האלה לא לנאוּם אלא למונולוג בגובה העיניים, בין איש לאיש שכל אחד מכבד את רעהו. + + חברי חבר הכנסת אילטוב – יושב-ראש הקואליציה, תן לי להישיר מבט, אתה עושה לי מסך; big screen אתה עושה לי. רוברט אילטוב, ידידי, כל שבוע הצעת החוק שלך בנושא המואזין מהלכת עלינו אימים. היו כאלה שאמרו: תרעד הארץ, ויש כאלה שאמרו: לא תשקוט הארץ, ויהי תוהו ובוהו. אני וידידי יהודה גליק הגענו להסכמות בשיתוף פעולה עם רבנים ושיח'ים על מתווה מוסכם ומושכל שבו ההיגיון והשפיות גוברים על האיבה והשנאה בנושא דתי שהוא נושא יצרי. + +מה עדיף על מה, רוברט? ואתה בעיני איש הגון ומהוגן. מה עדיף על מה, מלחמת גוג ומגוג בין האסלאם לבין היהדות, או לאפשר לאנשים שפויים לנהל משא-ומתן ולהביא בפניך מתווה שכבר נשלח אליך, כדי להוריד מן המדף את אחד מהחוקים שיכולים לגרום להתלקחות בלתי רצויה? אני מבקש ממך ומפציר בך – אני מפציר בך כאיש לאיש, כחבר לרעהו – נסה להסיר את העננה הכבדה הזו שמאיימת עלינו שבוע אחר שבוע. אני באופן אישי מגיע לירושלים מעכו בדחילו ורחימו, עד שאני מגיע כדי לדעת האם הוסרה הצעת החוק הזאת, הצעת חוק אימתנית שיכולה באמת לגרום לליבה בעלת היתמרות של עשן בגובה רב. + +רוברט אילטוב, אַפשר לידידי יהודה גליק ולי להמשיך לנהל משא-ומתן עם שיח'ים ועם רבנים. הסר נא את האיום הזה המהלך עלינו אימים. תן לנו אפשרות מבלי להלחיץ אותנו עד עמקי נשמתנו להמשיך ולהביא בפניך מתווה, ואולי אפילו מודל. יש לנו עדיין סיור ברמלה בעוד שבועיים ימים. אני מבקש ממך לדחות את כל מה שנמצא בחזקתך בנושא הזה, ואפשר לנו, עם נשימה ארוכה ועם סבלנות וסובלנות, בלי האיומים המתמשכים האלה, להביא לאיזשהו מתווה. נעזוב את החקיקה בצד, ואולי נגיע להסכמות. תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. חבר הכנסת מנואל טרכטנברג – אינו נוכח; חבר הכנסת הראל מרגלית – אינו נוכח. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה אדוני. אחריו – חברת הכנסת יעל גרמן, עיסאווי פריג', מיכל רוזין. בבקשה. + + + תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אדוני סגן השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את הבמה ולהביא לידיעת הכנסת את הסיפור שפורסם לא מזמן ב-ynet, הערב. אנחנו עוסקים הרבה, גברתי היושבת-ראש – זה גם נושא שקרוב ללבך – בנושא של האזרחים הוותיקים בשבוע האחרון, ותוקפים את הנושא הזה מכל מיני זוויות – פעם העניין של הביטוח הסיעודי שלא יורד מהפרק, התחקירים המזעזעים שהיו ב"ידיעות אחרונות" עם בתי-האבות; התוספת המעליבה של הקצבה – 31 שקלים לקשישים מקבלי הבטחת הכנסה. והיום התווסף סיפור נוסף שפורסם על-ידי איתי בלומנטל ב-ynet. מסתבר שהחברה שלנו היא סלחנית, סלחנית מדי, כלפי כל מה שקשור לאלימות ועבירות נגד אזרחים ותיקים. + + רק השבוע פורסם בגלי צה"ל – סליחה, ברשת ב' – ש-41% מהתיקים שעניינם תקיפה של קשישים נסגרים מחוסר עניין לציבור. אני לא מבין באיזה עולם קשיש שמקבל אגרוף באמצע הרחוב זה לא מעניין את הציבור. אני לא מבין – קשיש תוקפים אותו וגונבים ממנו, ואפילו תקיפה מינית בתוך הבתים של הקשישים, הגענו לזוועה הזאת גם בחברה הישראלית – זה לא מעניין את הציבור. זה ועוד איך מעניין את הציבור, זה רק לא מעניין את המשטרה ואת הפרקליטות כנראה מספיק. ולכן, אני שמח על ההוראה שיצאה מלשכת השר ארדן, על כך שבכל מה שקשור במשטרה, אין יותר – בתיקים שעניינם תקיפה אלימה של קשישים – סגירה של תיקים מחוסר עניין לציבור. + + + – – – גם את הילדים. אותו דבר בדיוק. + + + נכון. חלק גדול מהאשם, מהאחריות, לא מהאשמה, זה כמובן על הפרקליטות. הפרקליטות היא אומנם לא בית-חרושת ליצירת כתבי אישום, אבל כאשר מסתכלים על הפרופורציות, כפי שמעירה חברת הכנסת שאשא ביטון, אז באמת, אי-אפשר שלא להתפלא אם באמת לוקחים ברצינות את העבירות האלו. + + הערב – מקרה נוסף בבת-ים, לא המקרה של המנוף, מקרה, לדעתי, לא פחות חמור: איזה עובר אורח צעיר יחסית, בן 40, שפשוט לא נרתע מלגשת לקשיש ברחוב, לכייס אותו באלימות, וכאשר המקרה מגיע לבית-המשפט ונדרשת הארכת מעצר, שוב פעם מתגלה מידת הרחמים כלפי התוקפים וכלפי המתאכזרים. לדבר הזה צריך לשים סוף. את האנשים האלה צריכים לשלוח להרבה מאוד שנים לכלא אחת ולתמיד ולהעביר מסר ברור: אנחנו חייבים להגביר את ההגנה על האזרחים הוותיקים בחברה הישראלית. תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי. חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה אדוני. אחריו – חברת הכנסת מיכל רוזין, לא מוותרת; עבדאללה אבו מערוף – מוותר. איילת נחמיאס ורבין, תדברי. בבקשה. + + + גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חברים, איפה סגן שר האוצר? שייתן לנו מענה, שיקשיב לנו לפחות. באמת, אני לא סתם שאלתי אותו את השאלות כי לא הבנתי את החוק. פשוט רוצה הסבר ממנו. חברים, מונחת בפנינו הצעת חוק – גפני, אולי, אני רוצה את עזרתך בהסבר הצעת החוק. אני רציני. מונחת כאן הצעת חוק – מוצע לקבוע פטור מחובת ביטוח רכב מנועי לרכב. אני רוצה תשובות, בוא, אדוני. כאן, חברים, מוצע – הנה, איציק בא. סגן השר. + + + מה אתה רוצה ממני? + + +יפה. כאן יש פטור מחובת ביטוח רכב. + + + סגן השר אמר שאתה עובד – – – + + + לא. סגן השר קרא מה שכתבו לו. אני רוצה עכשיו הסבר. תקשיב, סגן השר, אני שואל: כל משרד ממשלתי שמגיש תקציב והוצאות הנהלה כלליות וכל הסעיפים, יש הוצאה שם, הוצאת ביטוח – נכון? לכל משרד, כל תקציב – הוצאת ביטוח כמה מיליוני שקלים, שאנחנו נבין טוב שהציבור ששומע ומקשיב לנו יבין. אחרי החוק הזה, מה יהיה עם סעיף הביטוח במשרדים? יהיה אפס? שאני אבין. אני רוצה להבין, זה הכול. יכול להיות שאני מבין לא נכון. + + אחרי מעבר החוק, סעיף הביטוח יהיה אפס? – זה אחד. ואם סעיף הביטוח יהיה אפס, אז יהיה עודף תקציבי באותו משרד? מה דינו של העודף התקציבי הזה? האם העודף התקציבי הזה מיועד לעוד רכישות ועוד רכבים? ואם אתה, כטענתך, אומר שהתיקון הוא טכני, אם אתה רוצה תיקון טכני, תסביר, שנראה שזה תיקון טכני. משהו לא מובן. אלא אם אתה מביא הצעת חוק, שאיך אמרת – עוד סעיף שאני עובר ממשלוח תעודה למעבר דיגיטלי, יעני האיש מתחיל לקבל את ביטוח החובה בפלאפון. חלאס, פלאפון יש לו? מציג לשוטר, יש לי תעודת חובה – לזה אתה מתכוון לשינוי? שנבין. הסברת שני שינויים: פטור מחובה – איך זה מקבל ביטוי בתקציב של המשרד? ומה ההשלכות על האוצר, על הבריכה בגדול? + + והדבר השני – האם התיקון המוצע, שעובד מדינה יפסיק להסתובב עם תעודת ביטוח – – – + + + לא רק עובד מדינה – גם אתה. + + +גם אני, גם אני. + + +כל האזרחים. + + + יפסיקו כל האזרחים, אם כך. + + + לא יפסיקו. תהיה להם אפשרות. + + + בסדר. אז אתה עכשיו יוצא עם בשורה לאזרחי מדינת ישראל – – – + + + – – – + + + כן, כן. אתה יוצא עם החוק הזה בבשורה לאזרחי מדינת ישראל, שמפסיקים להסתובב – לא חובה להסתובב – עם תעודת ביטוח. מספיק שהתעודה תהיה דיגיטלית ושמורה בפלאפון, נכון? + + + – – – + + + יעני יש פלאפון – – + + + – – – + + +– – אני מציג לשוטר – יש לי חובה – גמרנו, השוטר נותן לי. + + + – – – + + +אני רוצה שיהיה הסבר לאנשים. + + + – – – + + +נכון לעכשיו, התמונה לא ברורה. בגלל זה אני נגד. + + + – – – + + +תסביר לי, שאהיה בעד. תודה, גברתי. + + + תודה רבה לחבר הכנסת. + + + כשהיא תיתן לי לסכם – – – + + + כן כן, אני אתן לך לסכם, כמובן, את הדיון, ותהיה לך אפשרות להשיב לחברי הכנסת. + +חברת הכנת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה, גברתי. חבר הכנסת נחמן שי, תהיה מעוניין לדבר? בסדר. + + + תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לשתף אתכם בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת הכספים. לצערי, חבר הכנסת גפני לא נמצא כאן. + + + הוא כן נמצא כאן, הוא רק יושב ליד אורי מקלב. + + + אה, מסתירים לי אותו? אוקיי. אה, חבר הכנסת גפני, אתה רואה מה קורה? אני גם לא שומעת בלי משקפיים. אז אני רוצה לספר על הדיון שאתה קיימת בוועדת כספים הבוקר, ותכף גם נדבר על הפסיכיאטר הממשלתי – לא זה שכולם חושבים עליו, אלא זה שאתה ואני חושבים עליו, על זה שאמור לגשר בין משרדי הממשלה. הבוקר התקיים דיון בוועדת הכספים המאוד-אחראית של הכנסת, צריך לומר, בנושא של בית-החולים בנהריה. במשך ארבע שנים בבית-החולים המדהים הזה, בניהולו של ד"ר מסעד ברהום – בית-חולים שמשרת 600,000 אנשים בצפון – מטפלים בילדים, מבוגרים, נשים, קשישים, אנשים, פליטים מסוריה שנזקקים לטיפול רפואי. הם זוכים לטיפול הרפואי הטוב ביותר. ממשלת ישראל קיבלה החלטה מאוד חשובה בעניין הזה. אני אומר לכם יותר מזה: הלוואי שהיינו יכולים לטפל בעוד פצועים מסוריה, אבל הגיעו להסכמה לפני כמה שנים בין משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד הבריאות לגבי האופן שבו ימומן הטיפול בפצועים האלה. אלא מאי? + + + יש לנו דיון על זה בוועדת כספים. + + + אני אבוא גם לדיון הזה, חבר הכנסת אוחנה. אלא מאי? מדובר ב-350 מיליון שקלים של גירעון שנגרם לבית-החולים בגין הטיפול בפצועים הזה האלה מסוריה – כסף שלא הגיע לבית-החולים. + + עכשיו מה? בית-החולים עומד בפני האפשרות המאוד-מאוד קשה שלא לטפל בחולים מסוריה או בפצועים מסוריה. מובן שהלב היהודי הרחמן – אני באמת אומרת את זה – הרי לא יעלה על הדעת שכזאת קטסטרופה מתרחשת ממש מעבר לגבול ואנחנו לא נושיט את ידנו. איפה הסולידריות האנושית? מהצד השני, עומד שם מנהל בית-החולים, שאני גם ישבתי אתו כמה פעמים, עושה שם עבודה בלתי רגילה – חברת הכנסת שאשא ביטון מכירה את זה מקרוב – עושים שם עבודה מדהימה, בבית-החולים הזה – בסופו של דבר זה על חשבון החולים בצפון. מה יש לדבר? + + אתם יודעים למשל שבית-החולים הזה לא יכול לרכוש לעצמו PET-CT? בכל הצפון יש מכשיר PET-CT אחד, רק בבית-החולים רמב"ם. היעלה על הדעת דבר כזה? ישבנו הבוקר בדיון בוועדת הכספים עם ראשי רשויות במצוקה נוראית, והתחילו לספר לנו שם כל מיני סיפורים – בחיי, חברת הכנסת שאשא ביטון, חבר הכנסת גפני התרגז. אנחנו פשוט התביישנו. באמת. מתחילים להגיד לנו ממשרד האוצר: כן, העבירו את הכסף, 50 מיליון שקלים הועברו לבית-החולים. אנחנו יודעים שזה לא נכון. אמר להם – באומץ רב, צריך להגיד, יו"ר ועדת הכספים – אומנם זה אופייני, יותר מדי אנחנו מחמיאים לך. מזל שאין לך פריימריז, היינו מזיקים לך כבר – אני אומרת לך, באמת, לא הייתה שום החלטה אחרת שיכולת לקבל – אמר שם: אין. אנחנו לא נקבל – שום החלטה שמשרד האוצר או משרד הביטחון רוצה להביא בפנינו – – + + + נא לסיים בבקשה. + + + – – אנחנו לא ניתן להוציא אותה לפועל אם לא יובא פתרון בפנינו. לא יכול להיות ש-600,000 ישראלים יעמדו בפני סיטואציה כזאת, ומהצד השני אותם אנשים – באמת, זה עניין אנושי, טרגדיה אנושית – אנחנו לא נוכל לסייע להם. + + אנחנו נהיה לצדו של בית-החולים נהריה גם אם זה ידרוש מאתנו טיפול מאוד מאוד קשה במשרדי הממשלה. תודה רבה. + + + תודה, גברתי. + + + – – – + + + תודה רבה לחברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין. + + + – – – + + + נכון – – – + + + – – – + + + נכון – – – + + + חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג, שאני לא רואה אותה. יהודה גליק. אתה רוצה לדבר? בסדר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. + + + תודה, גברתי. חברי הכנסת, חברות הכנסת, ארבעה פצועים היום, הערב, בתאונה בשל נפילת עגורן. פלאים מתרחשים במרחב האווירי של מדינת ישראל. אנחנו מביטים סביבנו, אנחנו רואים עגורנים ככל שהעין מגעת. ועגורנים הלוא מבשרים תנופת בנייה, התקדמות, בנייה לגובה. מאחורי הפאר הזה מסתתר ריקבון; מסתתר ריקבון של זלזול בחיי אדם, גם אלה שמעורבים בענף הבנייה עצמו וגם אלה שמסתובבים סביבו, כי העגורן שנפל היום כמובן נפל לתוך מגרש, והיו מכוניות והיו אנשים, ואתה יכול לומר שרק בנס נפצעו ארבעה אנשים. + + אני רוצה להקריא לכם על יום אחד, 26 בינואר 2017: פועל בן 26 מג'לגוליה נהרג בזמן שפרק משאית של סלעים בעבודות על הטיילת ליד חוף תאיו; כביש 77 – עובד מע"צ בן 50 נפצע באורח קשה כתוצאה מפגיעת רכב הסעת ילדים; בגני-תקווה נפצע פועל כבן 30 באורח בינוני מפגיעה של תבנית ברזל באזור החזה; בבאר-שבע נפל פועל בן 29 מפיגום בגובה שישה מטרים ונפצע באורח בינוני; בגליל העליון נפצע פועל בידו בעת שעבד בלול. כל אלה תאונות עבודה – חלקן הגדול בענף הבנייה. יש לחץ, רוצים לבנות, מתקדמים, וזה בא על חשבון האנשים שעושים את העבודה הזאת. מאות-מאות אנשים נפצעים מדי שנה בענף הבנייה, ואנחנו מתייחסים לזה באדישות. + + אז היה לא מזמן כבר דיון בכנסת, פה בוועדה, ובאו מפעילי עגורנים ובאו המפקחים. מתברר שהפיקוח רשלני וששורר שם מצב של אין דין ואין דיין. זה לא חשוב. אולי – אני מעז להעלות רעיון – אולי מפני שרוב העובדים שם הם לא ישראלים, וגם אלה הישראלים באים ממגזר מסוים אחד, ואולי זה פשוט לא אכפת. מילא, הגלגלים מתקדמים, טוחנים, ואם נופלים אנשים, אז הם נופלים, אבל אנחנו הלוא בונים מדינה. זו אחת השערוריות הגדולות שאני נתקלתי בהן. כיצד מפקירים אנשים שמשקיעים את כל מה שיש להם בבנייה, לעשות משהו חדש ויפה, מפקירים אותם ללא רגולציה, ללא פיקוח, ללא הגנה? הם נמצאים בלחץ של המעסיקים שלהם, שדוחפים אותם לעלות לעגורנים גם בתנאים-לא-תנאים, גם ברוחות עזות, גם כשהמנופים לא תקינים, לא משנה – רוצו לעשות את העבודה; אם אתם לא רוצים – נזרוק אתכם. הגענו כבר לשביתה, אבל זה לא יעזור, כי ישברו את השביתה הזאת. זה ג'ונגל שמדינת ישראל חייבת לעשות לו סוף עכשיו. + + +תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה; יוסי יונה – גם לא מופיע; מיקי לוי – גם לא מופיע; מסעוד גנאים – גם לא מופיע; רויטל סויד – גם לא נמצאת. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. + + + חברי חברי הכנסת, חברים וחברות, מתוקים ומתוקות, מן הקואליציה ומן האופוזיציה, גברתי היושבת-ראש, סגן המזכירה, קלדניות, חברי כולם, הרגע דיבר פה חבר הכנסת נחמן שי על ארבעה אנשים שנפצעו היום. אני רוצה לדבר על 25 אנשים שמתו היום, ואתמול, ומחר. הרוצח מספר אחת במדינת ישראל – 8,000 הרוגים כל שנה מהסיגריות. כן, אצלכם בישיבות, חבר הכנ��ת גפני, כל בחור בן 18 מרשה לעצמו לעשן כאילו שהוא גבר-גבר. בצבא כל אחד מעשן לו כאילו שהוא גבר-גבר. + + בתיכונים מעשנים – גבר-גבר. 8,000 הרוגים כל שנה. אם זה היה בתאונות דרכים, היינו משתגעים. אם זה היה בטרור, היינו משתגעים. 8,000 איש נהרגים כל שנה מסיגריות. זאת לא בדיחה, זה חיי אדם. אנחנו מזלזלים בזה. נלחמים קצת בסמים, שאף אחד לא מת מזה כל כך הרבה. 8,000 איש נהרגים כל שנה בישראל מסיגריות. האם אנחנו יכולים לעמוד מנגד? האם אתם יכולים לא לקרוא לרבנים שלכם להוציא את זה מהישיבות? האם אפשר לא לבקש משר הביטחון להוציא את זה מהצבא? האם אי-אפשר לבקש מכולנו להיות ערניים לדבר הזה? מתוך ה-8,000 יש 700 שלא מעשנים בכלל. + +מורי ורבותי, אני קורא לכולנו להתגייס, להצטרף למאבק הבלתי-מתפשר הזה נגד הרוצח שמסתובב לנו חופשי בכל מקום. תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת יהודה גליק. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – מוותר; חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח; חבר הכנסת עמר בר-לב – מוותר; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חברת הכנסת יעל כהן-פארן – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח; חבר הכנסת יחיאל חיליק בר – אינו נוכח; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אכרם חסון – מוותר. חברת הכנסת סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, אחרונת הדוברים. לאחר מכן יסכם את הדיון סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. עד שלוש דקות, גברתי, לרשותך. + + + גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, היום יצא ראש ממשלת ישראל לוושינגטון כדי לפגוש את הנשיא האמריקני החדש דונלד טראמפ. כנסת ישראל נמצאת כאן בפני רגע הכרעה היסטורי – האם אחרי 50 שנה נחיל את הריבונות שלנו על חצי מיליון מתיישבים ביהודה ושומרון? השאלה הגדולה הזאת ניצבת לפתחנו, ומעטים הרגעים שבהם ההיסטוריה מבקשת מאתנו להכריע. + + + אמרת את זה לראש הממשלה? אמרת לו את זה? + + + חבר הכנסת פריג', אף אחד לא הפריע לך כשהיית כאן בדוכן. + + + שהיא תדבר על החוק. + + + אז כבוד, בבקשה. + + + שתדבר על החוק. + + + לא, לא. אני פשוט אקרא אותך לסדר. + + + אתמול התכנסו למעלה מ-1,000 איש באולם בירושלים ואמרו: אנחנו דורשים ריבונות. 80% מאזרחי מדינת ישראל חושבים שיש להחיל ריבונות על גוש-עציון ועל מעלה-אדומים. + + + אתם מחשקים את נתניהו. + + + אנחנו נמצאים בפני רגע הכרעה היסטורי – – + + + איזה היסטוריה? היסטוריה לטרור. + + + – – ויש רוב בסיעת הליכוד להתחלת המהלך הזה במהלך – נמצא כאן חברי, השר ישראל כץ, חברי יהודה גליק – ירושלים רבתי. 50 שנה לאחדות ירושלים, ואנחנו צריכים לחזק את עיר הבירה שלנו. + + + תדחו את ראש הממשלה, תדיחו אותו מהליכוד. הגיע הזמן. + + + מאחר שאני נמצאת במשרד החוץ, בטח מעניין אתכם מה חושב העולם. אז תנו לי להגיד לכם מה חושב העולם. + + + רגע, גברתי, שנייה. שנייה, שנייה, גברתי. חבר הכנסת פריג', אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. + + + מה חושב העולם? + + + אין לכם דיבור אתו? + + + אני מבקשת שקט באולם. + + + תתעוררו. + + + – – – + + + קשה לכם לשמוע את האמת? + + + – – – + + +טוב, תודה רבה. + + + חבר הכנסת פריג', אני קוראת אותך לסדר בפעם השנייה. + + + אני רוצה רק דקה. + + + לא, אנחנו רגועים – – – + + + מעניין אתכם בטח מה חושבים בעולם, נכון? + + + – – – + + + לא, לא, לא, חבר הכנסת חיים ילין. + + + בכל זאת, אני אתייחס לעניין הזה. + + + לא, לא, אם זה בעד ההשלכות של הסיפוח – – – + + + – – – + + + חבר הכנסת חיים ילין, אני מבקשת לשבת. אני מבקשת לשבת ולהירגע. + + +גם על רמת-הגולן אמרו את זה ב-1981. גם על חוק רמת-הגולן אמרו את זה ב-1981. + + + חבר הכנסת אוחנה. + + + הרבה אנשים סבורים – – – + + + – – – + + + ככה – עם כל הדיבורים שלכם, אני מוסיפה לחברת הכנסת ציפי חוטובלי עוד דקה – – + + + תודה רבה. + + + – – ואני מבקשת להירגע. + + +תודה רבה. + + + מה שצודק – צודק. + + + האם בביטוח רכב – – – + + + כמעט כל היושבים כאן שמדברים על זה שמדינת ישראל חייבת, חייבת ללכת לפתרון שבסופו נסיגה מחבלי הארץ שלנו, אומרים שזה בגלל העולם. + + + – – – + + +זה מה שחושב העולם. אז תנו לי להקריא לכם מה חושב אדם שהוא לא מצביע ליכוד. קוראים לו בראד סטיבנס, הוא אחד מהעיתונאים הבכירים ב"וול סטריט ג'ורנל", ואת הדברים הבאים הוא כותב ממש לאחרונה. והכותרת היא: "מי צריך מדינה פלסטינית?". וכך אומר בראד סטיבנס: לשם מה צריך מדינה פלסטינית? + + + באמת מי צריך מדינה פלסטינית? + + + המחשבה שמדינה פלסטינית, שעסקה בין ירושלים לרמאללה תקדם שלום באזור נשמעת היום מגוחכת. עסקה כזאת – – – + + + וזה מה שישכנע אותנו. + + + מותר גם להקשיב. חבר הכנסת עמר בר-לב, מותר להקשיב. אני מקריאה לך דברים שאומר בן-אדם שהוא לא בדיוק חושב בעמדות שלי. + + + אין לך טיעונים יותר טובים מזה שכתב אמריקני כתב? + + + – – – + + + חבר הכנסת אוחנה, אני מבקשת מהצד הזה לפחות. + + + גברתי, אי-אפשר לשמוע. + + + בבקשה, גברתי. + + + – – – עסקה בין ירושלים לרמאללה הרי לא תעצור את הקרבות בסוריה. עסקה כזאת לא תעצור את תוכנית הגרעין של טהרן. עסקה כזאת – – – + + + מה זה קשור? מה זה קשור? + + + חבר הכנסת פריג', אני קוראת אותך לסדר בפעם השלישית. + + + עסקה כזאת לא תעצור את "חמאס" ו"חיזבאללה". + + + אני מבקשת לצאת. + + + – – + + + לא. אתה מפריע. אני מבקשת לצאת מהאולם. + + + – – – + + + – – – + +(חבר הכנסת עיסאווי פריג' יוצא מאולם המליאה.) + + + ואז הוא אומר את הדברים הבאים: במשך הרבה שנים ניסיתם למכור את זה כאינטרס ישראלי. + + + – – – + + +אינטרס ישראלי, נכון, אתם חושבים שזה אינטרס ישראלי. תשמעו מה הוא חושב על זה. הוא אומר: מדינת ישראל זקוקה למדינה פלסטינית לצדה – זה רעיון יפה בתיאוריה, אבל ישראלים אינם חיים בתיאוריה, הם חיים במציאות. ובמציאות במזרח התיכון, אותם סיכונים הם קטלניים. אומר בראד סטיבנס: ב-2005, ב-2000 וב-2007 מדינת ישראל לקחה על עצמה סיכונים מרחיקי לכת ובתמורה קיבלה בסיסי טרור. + + + תגידי את זה לראש הממשלה. + + + עונה בסוף: ומה באשר לפלסטינים? כולכם שואלים. + + + נא לסכם, גברתי, בבקשה. + + + באשר לפלסטינים, הוא אומר שמי שרוצה באמת עתיד טוב יותר במזרח התיכון, מוטב שידבר על הנהגה פלסטינית ראויה, על חינוך פלסטיני ראוי ועל מציאות שבה לא יחלקו כאן סוכריות כשיהודים נרצחים על-ידי פלסטינים. + + + תודה. + + + לספח. + + + זה מה שצריך לעשות. ולכן, הכנסת הזאת, אני מאוד מקווה, תהיה אחראית לקבל הכרעות היסטוריות, כי העם רוצה לדבר על צדק היסטורי, על הקשר שלנו לארץ הזאת – – + + + – – – + + + – – וגם על החלת ריבונות. + + + תודה, גברתי. + + + תודה רבה. + + +– – – + + + תודה רבה לחברת הכנסת ציפי חוטובלי. יסכם את הדיון על הצעת החוק סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה, אדוני. אפשר לבקש מעיסאווי להיכנס, כי סגן השר רוצה להתייח�� לשאלות. בבקשה, אדוני. + + + מה אתה אוכל, עיסאווי? + + +בתיאבון. + + + עיסאווי, בקצרה, המדינה לא מבטחת בחברות ביטוח. היא לא צריכה ביטוח. היא יכולה להתמודד עם כל התביעות. אין בעיה. + + + בתקציב, מה היה בתקציב? + + + אין תקציב, לא היה תקציב, אין תקציב. אין ביטוח. על חובה, על חובה אני מדבר. רק על חובה. + + + מה היה בתקציב של המשרד? + + + אין, לא מופיע. המדינה לא מבטחת. היא מספיק חזקה לשלם פיצויים למי שחלילה וחס נפגע, אוקיי? יש פה עוד סעיף הסמכה לשר האוצר להוסיף גופים נוספים מתוך המדינה. על הסעיף השני ששאלת, זה אמצעים דיגיטליים. יכול להיות שגם יהיה מה שאתה אומר, דרך האמצע שציינת. זה גם יכול להיות. העיקר, אנחנו מתקדמים עם הטכנולוגיה. רואה? + + + אין השלכות תקציביות. + + + אין השלכות תקציביות, אוקיי? + + + תודה לסגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. + +רבותי, אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. כעת נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), התשע"ז–2017, בקריאה הראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. בבקשה להצביע, רבותי. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), התשע"ז–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. + + + בעד – 35 חברי כנסת, אחד מתנגד, ארבעה נמנעו. אני קובעת כי הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] – – – + + + – – – + + +לא, לא, לא, שר התחבורה יתקן. יש משהו בחוק. + + + רגע, רגע, רגע. + + + רגע, שנייה. + + + לא לא לא, שר התחבורה יתקן. יש משהו בחוק. + + +שר התחבורה, לפרוטוקול, הצביע בטעות נגד, כשהתכוון להצביע בעד, נכון? + + + – – – + + + בסדר גמור, תיקנו. + + + – – – + + + רבותי, אני קובעת כי הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב – – – + + + – – – + + + רגע, אני לא יכולה ככה לעבוד. תודה רבה. זהו, סיימנו. + + + הוא התבלבל. + + + אני אגיד לך מה קרה – הוא שמע בנט, הצביע נגד מייד. + + + הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] (מס' 22), התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה, ועוברת לוועדת הכנסת לקביעת הוועדה. + + + למה? + + +כי יש שתי הצעות. אתה הצעת ועדת הרפורמות – – – + + + כלכלה. + + + זה ברור. למה לא כלכלה? + + + נכון, רבותי, אני מבינה. יש פה הצעה לוועדת הכלכלה ולוועדת הרפורמות. לכן, ועדת הכנסת תקבע איזו ועדה תמשיך את הדיון בהצעת החוק הנ"ל. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1116); נספחות.] + + + אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239), התשע"ז–2017, שוב לקריאה ראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת ההנחה. יציג לנו את הצעת החוק, שוב, סגן שר האוצר חבר הכנסת יצחק כהן. בבקשה, אדוני. + + + תסביר את הסיפור – – – + + + ממילא לא יבינו. + + + שוואיה-שוואיה. + + + אני מודה לחברים שהצביעו פה-אחד. לא הבנתי למה דב חנין נמנע. למה נמנעת? בחוק הקודם. + + + אני מוכן להסביר, אבל זה ייקח זמן. + + + תעלה לדבר אחרי. + +חברי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239) – רואה החשבון עיסאווי פריג' – קריאה ראשונה, מ/1116. הוראות חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה מסדירות את התנאים שבהם שינויי מבנה דוגמת מיזוג חברות, פיצול חברות או העברת נכסים לחברה תמורת מניות בה, לא יחויבו במס. מדובר – – – + + + למה? למה? + + + מיכל, זו הפקודה. זו הפקודה. + + + – – – + + +הוא רוצה לשמוע, אל תפריעי לו. + +מדובר במקרים שבהם מבחינה מהותית לא היה מימוש כלכלי אמיתי המצדיק חיוב במס. פאהם? + + + אבל אם יש אירוע מס, מה נעשה? + + + אבל אין אירוע מס. אתה רוצה להפריע או להקשיב? וזאת בשל השמירה על הבעלות הכלכלית בנכסים המועברים. במקרים אלה החיוב במס נדחה למועד המימוש. כשיהיה אירוע מס. מה שנקרא דיחוי מס. + +מאז חקיקתו בשנת 1994 ועד היום לא נערכו בחלק ה'2 לפקודה שינויים מהותיים. מהניסיון שנצטבר לאורך השנים ברשות המסים במהלך הטיפול בבקשות לשינויי מבנה, עולה כי ההסדר במתכונתו הקיימת קובע מגבלות המקשות על ביצוע שינויי מבנה המבוצעים מטעמים עסקיים במציאות כלכלית דינמית, ואינו נותן מענה הולם לצורכי החברות, בפרט בכל הקשור לשינויי מבנה שמשתתפות בהם חברות הפועלות בענפי הטכנולוגיה העילית, יעני היי-טק. + + + – – – + + + בשבילו. הכול בשבילו. שינוי מבנה הוא כלי חשוב במגזר זה, המתאפיין בשיעורי צמיחה גבוהים ובשינויים תכופים, ומקל על החברות בביצוע גיוסי הון ורכישת פעילויות שנועדו להרחיב את פעילותן העסקית. + + חלק ה'2 לפקודה במתכונתו הנוכחית, כפי שחוקק ב-1994, נותן, אם כן, מענה אשר אינו תואם את הסביבה הכלכלית המודרנית, מעכב את ביצוען של עסקאות רבות ומציב חסמים ומגבלות אשר מקשים על תפקודן של חברות אלה ועל התפתחותן העסקית. + +מטרתו העיקרית של התיקון המוצע בהצעת חוק זו היא הגמשת המגבלות החלות על מתן הקלות המס בעת ביצוע שינויי המבנה המוסדרים בחלק ה'2 לפקודה, ובכלל זה מתן אפשרות רחבה יותר לכניסת משקיעים לחברה ולמימוש זכויות, וכן מתן אפשרות לביצוע שינויי מבנה מורכבים והסרת חסמים נוספים בדין הקיים, לרבות קביעת מסלולים ירוקים ללא צורך באישור מראש. תיקון מצוין. + +בנוסף, נועד התיקון המוצע לקבוע הסדר אחיד ככל האפשר לעניין המגבלות החלות היום על שינויי מבנה שונים ולפשט ככל האפשר את הוראותיו של חלק ה'2 האמור. + +יצוין כי הצעת חוק זו מתמקדת בשינויי מבנה המשמשים חברות הפועלות – – – + + + איציק. + + + בשבילו. הכול בשבילו. + + + תן לנו להבין. תן לנו להבין. + + + אני אסביר לך. + + + – – – + + + יצוין כי הצעת חוק זו מתמקדת בשינויי מבנה המשמשים חברות הפועלות בתחום הטכנולוגיה העילית, היי-טק, בשל החשיבות הרבה שיש לצמיחתן וביסוסן כחברות מובילות בענפים שבהם הן פועלות. + +בנוסף, עיסאווי פריג', כוללת הצעת החוק, לצד ההקלות שמאפשרים התיקונים המוצעים בה, הוראות שונות שנועדו למנוע תכנוני מס באמצעות אותן הקלות, כגון בסוגיות של קיזוז הפסדים ומכירת מניות בפטור ממס. + +אני מבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדה המיוחדת בראשות חברת הכנסת רחל עזריה. למה אתה צוחק, גפני? + + + תודה רבה לסגן שר האוצר, חבר הכנסת יצחק כהן. רשימת הדוברים – חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה. בכך אני סוגרת את רשימת הדוברים. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. + + + רגע, אני צריך לעלות. עוד אל תתחילי לי את הזמן. + + + בסדר. נוסיף לך. + + + כבוד היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להגיד מילה לגבי החוק הזה, שבסך הכול הוא חוק טוב. אנחנו הקמנו בממשלה הזאת צוות שמטפל בחברות הצמיחה, החברות הטכנולוגיות שרוצות להישאר בישראל. זה בא ביוזמה מהשטח. זה הגיע מהחברות עצמן, שראו שהמציאות הביורוקרטית והביורוקרטיה בישראל מקשות עליהם להישאר בארץ-ישראל וגורמות להם לעבור למקומות אחרים. היום השוק הוא שוק בין-לאומי, עם אפשרויות של הנפקה בבורסות שונות, עם אפשרות של גמישות ניהולית מרבית. ועדיין יש ציונות. עדיין אומרים: אנחנו רוצים להיות בארץ-ישראל ובמדינת ישראל. חובתנו כממשלה וככנסת לדאוג, לאפשר ולתת להם את הכלים שיוכלו להיות תחרותיים בשוק הבין-לאומי. אחד המכשולים היה הנושא של מיזוגים. המיזוגים האלה הם בחברות סטארט-אפ קטנות עם חברות יותר גדולות, בין חברות זהות עם טכנולוגיות משלימות. ורשות המסים, במצב הנוכחי, מפריעה להתפתחות טבעית של העסקים במדינת ישראל. + + את העניין הזה ההצעה הזאת באה לתקן. סגן השר איציק כהן, אני מודה לך על זה שאתם הולכים למהלך הזה. אני רוצה להגיד שני דברים לגבי זה: ראשית, בסוף התבונה מתחבאת באותיות הקטנות. יש הרבה אותיות קטנות בהצעת החוק הזאת. אנחנו בוועדה נעשה עבודה רצינית ומשמעותית, שמטרת החוק היא זו שתהיה – להקל על החברות הבין-לאומיות שפועלות מישראל ללכת למיזוגים, ולא להקשות עליהן. שנושא המס לא יעמוד כמכשול. מעבר לכך – תקן אותי אם אני טועה – משום מה, ראיתי שם איזו התייחסות למס רכישה או מקרקעין? בהתחלה, בנוסח הכחול. אין שום קשר. אוקיי. אם כך, אנחנו נטפל בזה בוועדה. צעד טוב ונכון של הממשלה, שמקל על האזרחים, מקל על חברות הצמיחה, וראוי שיקבל את תמיכת הבית הזה. תודה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת יואב קיש. + +רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. כעת נצביע – – – + + +אין דוברים? + + + לא. + + + לא רשומים? + + + לא רשומים. יואב קיש היה היחיד שהיה רשום לדיבור בהצעת החוק הזאת. + +כעת אנחנו נצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239), התשע"ז–2017, בקריאה הראשונה. ההצעה של סגן השר הייתה ועדת הכספים? לאן אתה ביקשת להעביר? + + + לרפורמות. + + + רפורמות. + + + – – – + + + סגן השר – – – + + + כספים. אני מבקשת כספים. + + + – – – + + + כספים. לא – – – + + + – – – + + + אני פשוט צריכה לדעת לאן אני מנווטת את – – – + + + כספים, איזה רפורמות? אתם פשטתם את הרגל. + + + ועדת כספים ורפורמות. + + + כספים. + + + היושבת-ראש – – – + + +יואב, בסדר גמור. תודה, אדוני. תודה, אדוני. + + + – – – + + + אני מבקשת להצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239), התשע"ז–2017. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 239), התשע"ז–2017, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. + + + ועדת השקיפות. + + + הוועדה למעמד האישה. מעמד האישה. + + + זה רעיון טוב. ביטן, ועדת הכספים. מה יש לך? + + + 32 חברי כנסת בעד, חמישה מתנגדים, אין נמנעים. הייתה פה הצעה לוועדת הרפורמות. מכאן שמעתי: ועדת הכספים. הייתה עוד הצעה מעניינת, מיושב-ראש הקואליציה. + + + סליחה – – – + + +אני קובעת כי הצעת החוק עוברת לוועדת הכנסת. + + + – – – + + + כן, אבל גברתי היושבת-ראש, זה חוק שעוסק במיסוי. + + + לא חשוב. מי שקובע – – – + + + – – – + + + – – – + + + לא לא, לא חשוב. כאשר אני באולם שומעת שתי הצעות ויותר, הדיון עובר לוועדת הכנסת, והוועדה תקבע איפה יהיה המשך הדיון בהצעת החוק. + + + – – – + + + אני מסכים – – – + + + – – – + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1109); נספחות.] + + +רבותי, אנחנו עוברים להצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס' 6) (חניה במקום חניה מוסדר לנכים שיועד לרכב מסוים), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר התחבורה והבטיחות בדרכים, חבר הכנסת ישראל כץ. בבקשה, אדוני. + + + גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ברשויות מקומיות רבות מוסדרת בהתאם לחוקי עזר ולנהלים הקצאת מקומות חניה לכלי רכב הנושאים תג נכה, המסומנים כמיועדים לרכב מסוים שמספר הרישוי שלו נקוב בתמרור. לרוב מדובר על מקומות חניה בצמוד לביתם של הנכים, שאין להם מקום חניה פרטי. + +כאשר במקום חניה כזה חונה רכב שאיננו נשא תג נכה, מדובר בעבירה על תקנה 72(א)(16) לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, שנקבעה כעבירה מסוג ברירת משפט בצו התעבורה, התשס"ב–2002, וחל עליה קנס בשיעור 1,000 ש"ח. לעומת זאת, כאשר חונה במקום רכב הנושא תג נכה, שאיננו הרכב שלו יועד אותו מקום חניה, מדובר בחניה מותרת לפי סעיף 2 לחוק חניה לנכים, התשנ"ד–1993, שכן לפי הוראה זו מותר לרכב הנושא תג נכה לחנות במקום שבו החניה אסורה, בכפוף לתנאים אחדים שאינם רלוונטיים כשהחניה היא במקום המיועד לחניה. עם זאת, הפגיעה בנכה שלרכבו הוקצה אותו מקום חניה היא זהה, אם מי שחנה במקומו הוא נכה אחר או מי שאיננו נכה. + + סעיף 3 לחוק חניה לנכים מסייג את הזכות העומדת לרכב נכה וקובע כמה איסורי חניה שהזכות העומדת לרכב הנושא תג נכה לחנות במקומות שבהם אסורה החניה לא חלה עליהם. בשל הפגיעה הנזכרת בנכה שלרכבו הוקצה מקום החניה, מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק ולקבוע בו כי הזכות העומדת לרכב הנושא תג נכה לחנות במקומות שבהם אסורה החניה לא תחול על מקום שסומן בתמרור 437 – חניה בלעדית לרכב של נכה הנושא תג נכה מקורי תקף, בעת שהרכב משמש את הנכה שלו ניתן התג – ואשר יועד לרכב מסוים שמספר הרישוי שלו מצוין בתמרור הצמוד אליו. + + מאחר שמהות התיקון המוצע היא יצירת איסור חדש, מוצע לקבוע כי תחילתו תהיה 30 ימים מיום פרסום החוק ברשומות. + + הממשלה אישרה את הצעת החוק, ומוצע לאשרו ולהעבירו להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. + + + תודה רבה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים, חבר הכנסת ישראל כץ. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. חברת הכנסת מירב בן ארי – מוותרת; חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא – מוותר; חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף – מוותר; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל רוזין – מוותרת; חבר הכנסת אראל מרגלית – אינו נוכח; חברת הכנסת עליזה לביא – אינה נוכחת; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת יהודה גליק – מוותר; חבר הכנסת איתן ברושי – אינו נוכח; חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה אדוני – מוותר; חבר הכנסת איציק שמולי – מוותר. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. + + + גברתי היושבת-ראש, חברים, בקשר להצעת החוק הקודמת, אני הצבעתי נגד כי אני חושב שעצם העובדה שמניחים אותה בפטור מהנחה ולא מביאים אותה בקריאה טרומית, יש בזה רבות, ובעצם הזירוז בהבאתה לכאן יש גורמים אינטרסנטיים, ואנחנו מקווים שאנחנו טועים בהערכתנו. + +זוהיר, תקשיב, אני קורא את הצעת החוק – כבוד השר, השר ישראל כץ, אנחנו מדברים על הצעת חוק שלך שאנחנו הולכים לתמוך בה. תראה מה כתוב, תסביר לי את זה בעברית – תסביר לי את זה: מוצע לקבוע איסור חניה לרכב נכה במקום חניה מוסדר לנכה שיועד לרכב מסוים שמספר הרכב מצוין בתמרור הצמוד למקום החניה. אתה צריך שאלת תיאוריה, ואתה נכשל בטוח. מורה נבוכים. שאלת תיאוריה – נכשל. אז מה שאני אומר: אנחנו בעד הצעת החוק, וצריך הסבר. כבוד השר, כשאתה עולה לכאן, כבוד השר, כבוד השר, כשעולים לכאן – אני מבקש, דוד, תבקש גם מהחברים – – – + + + למה אתה מפריע? + + + – – – כשעומדים לעלות לכאן להסביר חוק, תגידו את זה בסיפור דרך, בפשטות, שנבין, כי המלל שכתוב, צריך עורך-דין לפרש אותו. כבוד השר עולה לכאן, מסביר את החוק. לא צריך להקריא מה שכתבו לו אנשי המקצוע. יסביר את החוק לאזרח ששומע ומקשיב, שהצעת החוק הזאת – אני עכשיו הבנתי מהחברים – רכב, יש מקום מסומן – – – + + + – – – + + + לא, לא, לא. אתה מתייחס לזה בקלילות. יאללה, חבר'ה, תלחצו על הכפתור. זהו, תלכו הביתה. + + + הבנו. זה לא מסובך. + + + לא. תן לנו לפחות להבין מה שקורה כאן. תן לנו לפחות להבין. אתם מביאים הצעת חוק, מפילים – יאללה תצביעו, קיבלנו החלטה. לא ככה. + + + מה הבעיה? + + + לא. ההצעה טובה, אנחנו בעדה. אבל מסבירים, תסבירו את ההצעה. + + + אתה צודק. + + + תסבירו את ההצעה שנבין אותה. זה לא יכול להיות ככה. + + + אתה צודק, אבל – – – + + + נו, אני צודק, אבל – – – + + + תודה רבה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין – אינה נוכחת; חברת הכנסת נחמן שי – מוותר. + + + – – – + + + סליחה, גברתי, לא ראיתי אותך. את מוותרת, הבנתי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – מוותרת; חבר הכנסת יוסי יונה – אינו נוכח; חבר הכנסת עמר בר-לב – מוותר. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה אדוני. + + + תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק טוב, וראוי שנתמוך בו, לתפיסת עולמי, אבל לא בשביל כך נזעקתי לדוכן הזה ברגע זה. אני מבקש לדבר על שוק הגז שהכה גלים ועבר כמעט את כל הוועדות השונות של הכנסת עד שששינסקי 2 הסתיים ונקבע מחיר ליחידת גז. אני מבקש לדבר על הסכם שנחתם על-ידי קברניטי חברת החשמל ב-2012; הסכם גרוע, קלוקל, שהמחיר שלו נקבע עד לשנת 2021. חוזה רע מאוד למשק הישראלי ולצרכן הישראלי. + + אני רק רוצה להביא לידיעתכם שהמתחרים בשוק הגז, חברה יוונית בעלת הזיכיונות ב"כריש" "תנין", הציעה לחברת החשמל לרכוש ממנה ב-2021 גז במחיר נמוך – תקשיבו טוב – ב-25% מהמחיר שהיא משלמת היום. + + להזכירכם, ב-2012 חתמה חברת החשמל עם מונופול "תמר" על חוזה לאספקת גז, חוזה מנופח בעשרות-מיליארדי שקלים. ומי סובל מכך? הצרכן הישראלי. החברה, דהיינו חברת החשמל, גלגלה את העלות על הציבור הישראלי, ולא מדובר רק בצריכה הביתית של כל אחד מאתנו שיכול לחסוך כ-25%; מדובר בגז למשק, מדובר בגז יקר מאוד שגרם לעלייה ביוקר המחיה. וזהו מחדל חמור מאוד. כל אחד מאזרחי מדינת ישראל משלם אלפי שקלים על החוזה הגרוע שחתמו קברניטי חברת החשמל, ואין מי שיישא באחריות. אף אחד לא הודח מתפקידו, עולם כמנהגו נוהג. המחירים המוצעים היום הנם 4.5 דולר ליחידת חום, פחות מאשר נקבע במתווה הגז שעמד על 4.7 דולר ליחידת חום במתווה הגז. + +כולם אשמים, כו-לם אשמים, רק לא מקבלי ההחלטות בחברת החשמל, שהם מונופול, אלה שחתמו על החוזה, אלה שמתייחסים לחברת החשמל כמשאב פרטי. כאילו אין ציבור צרכנים, כאילו אין תעשייה, כאילו אין יוקר מחיה. ואין פוצה פה ואין מצפצף. + +ועכשיו, יש תחרות. יש היצע, המחירים ירדו. מי יישא בתוצאות? יש לי חדשות בשבילכם: לא מנהלי חברת החשמל, לא הדירקטוריון. הציבור הישראלי יישא בתוצאות. תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת רויטל סויד – אינה נוכחת; חבר הכנסת אמיר אוחנה – אינו נוכח; חבר הכנסת אכרם חסון – מוותר; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת זהבה גלאון – לא; חברת הכנסת שרן השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת עפר שלח – אינו נוכח; חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת; חבר הכנסת זוהיר בהלול – מוותר; חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח; חבר הכנסת דב חנין – מוותר; חבר הכנסת יחיאל חיליק בר – אינו נוכח; חברת הכנסת קסניה סבטלובה – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנואל טרכטנברג – אינו נוכח; חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אבו עראר – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חברת הכנסת נורית קורן – מוותרת. + + +לא מוותרת. + + + סליחה, מדברת. בבקשה, גברתי. אחריה – חברת הכנסת יעל כהן-פארן, שאני לא רואה אותה באולם, וחבר הכנסת יואל חסון, שגם אותו אני לא רואה באולם, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. + + + תודה, גברתי היושבת-ראש, השר ישראל כץ, חברי חברי הכנסת, אני ביקשתי לדבר כי אני חושבת שהנושא הזה של חוק חניה לנכים הוא מאוד חשוב, וגם כל הנושא של אנשים עם מוגבלות. אני, כיושבת-ראש השדולה לאנשים עם מוגבלות, נתקלת כל יום בבקשות של אנשים עם מוגבלות לעבוד, ולכן אני עולה כאן ואני רוצה – חברים, אם אתם יודעים על מקומות עבודה שמוכנים לקלוט אנשים עם מוגבלות, חשוב ביותר לפרסם את מקומות העבודה האלה. + +יש בחורה שפנתה אלי שהיא מחפשת עבודה. היא יכולה לתרום ולהיות אשת תקשורת, דוברת, יש לה איזו מגבלה קטנה שאפשר להתעלם ממנה. היא יכולה לעשות עבודה מצוינת, אבל מקומות העבודה, ברגע שמגישים קורות חיים, הם רואים שהיא עם מוגבלות, לא רוצים לקחת. האם זאת חברה מתוקנת, שאנשים בה לא רוצים להעסיק אנשים עם מוגבלות? + +אני רוצה לספר לכם שיש משרד ממשלתי שמעסיק אדם עם מוגבלות – אדם מקסים שפנה אלי – הוא עובד שש שנים, עובד קבלן. שש שנים. אני פניתי עכשיו לנציבות לאפשר לו תקן, וגם למשרד. אני מאוד מקווה שייענו לבקשה שלי, כי להביא אותו על תקן של עובד קבלן זה בסדר, ולהעסיק אותו שש שנים ולא לתת לו מקום עבודה מסודר עם כל התנאים, אני חושבת שזו חוצפה ממדרגה ראשונה. + + אנחנו צריכים למגר את התופעה הזאת שמקומות עבודה לא רוצים לקבל אנשים עם מוגבלות. תודה רבה. + + + תודה רבה לחברת הכנסת נורית קורן. רבותי, אני שוב חוזרת על שני השמות האחרונים: יעל כהן-פארן – אינה נוכחת, וחבר הכנסת יואל חסון – אינו נוכח. + + לכן אנחנו נעבור להצבעה, וכעת נצביע על הצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס' 6) (חניה במקום חניה מוסדר לנכים שיועד לרכב מסוים), התשע"ז–2017. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס' 6) (חניה במקום חניה מוסדר לנכים שיועד לרכב מסוים), התשע"ז–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה. + + + 29 חברי כנסת תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק חניה לנכים (תיקון מס' 6) (חניה במקום חניה מוסדר לנכים שיועד לרכב מסוים), התשע"ז–2017, עברה בקריאה ראשונה, ועוברת לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1115); נספחות.] + + + חברים, אנחנו עוברים להצעת חוק לביטול פקודת העיתונות, התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר הפנים משולם נהרי. בבקשה אדוני. לאחר מכן יש לנו הצעת חוק פרטית שהוצמדה להצעה הזו, של חבר הכנסת דב חנין. + + + אתה – – – לביטול העיתונות? + + + – – – + + + לא צריך לבטל את כל העיתונות, רק את עיתונות השמאל. + + + אוה, יהודה מתוק אחד – – – + + + ראיתי – – – + + + – – – השמאל. יהודה – – – + + + – – – + + + זהו? נרגענו? תודה, חבר הכנסת גליק. + + + – – – ניצלנו את הזמן עד שסגן השר הגיע. + + + אדוני סגן השר, בבקשה. + + + גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בשנת 1933 נחקקה פקודת העיתונות, הקובעת הוראות לעניין הדפסתם והוצאתם לאור של עיתונים ודברי דפוס, רישום ספרים והחזקת בתי-דפוס. הפקודה מסדירה את חובת הרישוי כתנאי מוקדם להדפסת עיתון או הוצאתו לאור, את התנאים לקבלת רישיון ואת הנסיבות שבהן יישלל. כמו כן, הפקודה קובעת את סמכותו של שר הפנים להפסיק את פרסומו של עיתון וכן להפסיק או לצמצם את העבודה בבית-דפוס שבו מודפס או מוצא לאור עיתון, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור. + + ההסדרים המעוגנים בפקודת העיתונות נבחנו לאורך שנים בשל הפגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק הכרוכה בהסדרים אלה. במסגרת זו, בשנת 1996 הוקמה ועדה ציבורית לבדיקת ההסדרים החוקיים בענייני העיתונות בישראל, אשר בין היתר מסקנותיה קבעו כי המסגרת החקיקתית הקיימת להסדרת תחום העיתונות כוללת הסדרים שאינם עולים בקנה אחד עם היותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית. + + בהמשך להצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת בשנת 2008 ולעתירות שונות אשר הוגשו בנושא, עמדת המדינה הייתה שיש מקום לשוב ולקדם שינוי חקיקה בכל הקשור לפקודת העיתונות, בהמשך למאמצים שננקטו בעבר ולא הגיעו לכדי השלמה. + + בהצעת חוק זו מוצע, כצעד נוסף, לבטל את פקודת העיתונות, וזאת בשל הטעמים שצוינו לעיל – הפגיעה הקשה בזכויות החוקתיות לחופש ביטוי ולחופש העיסוק, וכן בשל כך שמדובר בפקודה מנדטורית, ארכאית, שההסדרים הקבועים בה אינם מותאמים להתפתחויות שחלו מאז חקיקתה, בתחום העיתונות בפרט ובתחום התקשורת בכלל. בהתאמה, מוצע לתקן בתיקונים עקיפים חוקים שונים הכוללים הפניה להגדרות ולהוראות שבפקודת העיתונות. + + נבקש לתמוך בהצעה זו. תודה. + + + תודה רבה לסגן שר הפנים משולם נהרי. רבותי, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. + + + [הצעת חוק פ/3750/20; נספחות.] + + + קודם כול, אנחנו ניתן לחבר הכנסת דב חנין להציג לנו את ההצעה שהוצמדה להצעה הממשלתית, ולאחר מכן אנחנו נתחיל בדיון. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. + + + תודה רבה לך. גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אדוני סגן השר, עמיתי חברי הכנסת, אני שמח שהגענו לרגע הזה. הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות, לבטל את פקודת העיתונות, אני הגשתי כבר בכנסת השמונה-עשרה. אז הגענו להצבעה, מליאת הכנסת דחתה את ההצעה שלי. שבתי והגשתי את אותה הצעה גם בכנסת התשע-עשרה, והיום, בכנסת העשרים, אני שמח שהגענו לרגע הזה שבו גם הממשלה מביאה לנו, לכנסת, הצעת חוק לבטל את פקודת העיתונות. + + עמיתי חברי הכנסת, הגיע הזמן שאנחנו נסיר מספר החוקים שלנו את החוק המנדטורי, האנטי-דמוקרטי, האנכרוניסטי והבלתי-הגיוני שנקרא פקודת העיתונות. החוק הזה לא מתאים למדינה דמוקרטית, אבל יותר מזה, החוק הזה לא מתאים למדינה עצמאית. החוק הזה בעצם נוצר ונכתב למטרה של שלטון זר שהיה בארץ, המנדט הבריטי, שהיה צריך לנהל ביד רמה, יד של כובש, את חיי התקשורת. זה לא מתאים למדינה דמוקרטית. זה מביך שלאורך כל כך הרבה שנים המדינה התנהלה, והמשיכה להתנהל, עם חוק כזה, שנתן סמכויות מרחיקות לכת לשר לסגור עיתון, לנהל עיתון, לקבוע מי, לקבוע מה, לקבוע מתי. + +ואנחנו צריכים חקיקה אחרת לגמרי, שתגן על העיתונות מפני השלטון, תבטיח את חופש העיתונות, תבטיח את חופש העיתונאים, את זכויות העיתונאים, את מעמד העיתונאים, תיתן להם את הזכויות הנדרשות כדי שהם יוכלו לבצע את תפקידם בצורה ראויה, ללא מורא וללא משוא-פנים. חקיקה מודרנית כזאת דרושה לנו. היא לא נמצאת בפקודת העיתונות. פקודת העיתונות מייצגת בדיוק את ההפך הגמור – את הכפפת העיתונות לשלטון שאיננה מתאימה למערכת שרוצה להיות מערכת דמוקרטית. + + עמיתי חברי הכנסת, ברגע הזה אני נמצא כאן כדי לומר שלא תספיק רק חקיקה כדי להגן על העיתונות וכדי להגן על חופש העיתונות. אנחנו צריכים הרבה יותר מזה. העיתונות בישראל והתקשורת בישראל נמצאות תחת מתקפה קשה. אנחנו צריכים להבין: בלי תקשורת עצמאית, בלי תקשורת בלתי תלויה, בלי עיתונאים מוגנים, בעלי מעמד, בעלי ביטחון תעסוקתי – – – + + + נא לסיים, אדוני. + + + בלי כל אלה, עמיתי חברי הכנסת, לא יכולה להיות דמוקרטיה ולא תהיה כאן דמוקרטיה. + + + תודה. + + + ולכן, העיתונות החופשית – גם לכן – כל כך חשובה וכל כך חיונית. + + + תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. כאמור, שוב, אנחנו עוברים לרשימת הדוברים: ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת זוהיר בהלול – אינו נוכח; חבר הכנסת מנואל טרכטנברג – אינו נוכח; חבר הכנסת אראל מרגלית – אינו נוכח; חבר הכנסת איציק שמולי – אינו נוכח; חברת הכנסת יעל גרמן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עיסאווי פריג' – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל רוזין – מוותרת. חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, בבקשה גברתי. + + + תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את הממשלה על המהלך החשוב הזה לביטול פקודת העיתונות. אני חושבת שפקודת העיתונות הזו, במידה מסוימת – אני לא רוצה לומר "היא הייתה כתם בספר החוקים", זה קצת אולי מליצי ומוגזם, אבל אני חושבת שבמציאות שאנחנו רוצים לראות יותר תקשורת חופשית ועיתונות חופשית, אני שמחה שהפקודה הזאת מובאת לביטול. צריך לומר שבהקשר הזה היה מאוד מאוד רצוי שראש הממשלה יוותר על תיק התקשורת כדי לתת לפחות לציבור כאן תחושה אמיתית שהוא לא מנסה לשלוט, ולא מנסה לנווט את סדר-היום, ולא מנסה להשפיע על מה שכתוב, לא ב"ישראל היום", ולא ב"ידיעות אחרונות", ולא ב"מעריב" ולא באף עיתון שיש במדינת ישראל. + + ראש הממשלה נמצא כרגע בדרכו לארצות-הברית. אני מוכרחה לומר שאחד הדברים שהעסיקו אותי בתקופה שבין ניצחונו של דונלד טראמפ בארצות-הברית, בבחירות בארצות-הברית, לבין כניסתו לתפקיד, הייתה השאלה איך זה יכול להיות שאנחנו תלויים בחזון שמישהו אחר אמור להגדיר לנו. והנה, לא תאמינו, אכזבה, אם כי היא לא – מהוססת, הייתי אומרת – נרשמת בצד הימני של המפה, משום שהוא אינו מביא את הסחורה, הוא אינו אומר את מה שהממשלה רוצה או קיוותה לשמוע. כן נתלים בכך שההתנחלויות אינן מכשול לשלום, יש פה, לפחות גם בצד השמאלי של המפה, מי שחושב שלפחות גושי ההתיישבות ודאי שאינם מהווים מכשול לשלום, אבל חוק ההסדרה מהווה מכשול לשלום, היאחזויות כמו עמונה בהחלט מהוות מכשול לשלום. + + אבל אותי מטריד משהו אחר לחלוטין. אותי מטרידה השאלה האמיתית: איך זה יכול להיות שאנחנו מחכים למוצא פיו של מי שיושב בפנסילבניה 1600 בוושינגטון ואנחנו תלויים במה שהוא יאמר לנו, ובמקום שאנחנו נחליט עבור עצמנו מי אנחנו ומה אנחנו, הוא אמור להיות זה שמחליט עבורנו. + + אני חושבת שבהקשר הזה אני לא מחכה לראות את כותרות העיתונים למחרת הפגישה ביום רביעי. אני חושבת שהממשלה הזאת, אדוני השר, השר ישראל כץ, הממשלה הזאת היא זאת שמצופה ממנה בסופו של דבר לבוא עם בשורה לאזרחי ישראל. ואגב, הדבר שהכי הטריד אותי בכנס שציינה קודם סגנית שרת החוץ חוטובלי לגבי אותם 1,000 איש שהתכנסו בירושלים, החישוקאים החדשים, אז אני רוצה לומר את זה בצורה ברורה – – – + + + – – – + + +אני רוצה לומר את זה בצורה ברורה: אין לי חשק לחישוקאים. אתם מחשק��ם את ראש הממשלה במקום שהוא לא יכול להיות ואין לנו חשק לחישוקאים. תודה רבה. + + + – – – + + + תודה, חבר הכנסת גליק. + + + הנשיא ריבלין הוא חישוקאי? + + + כן. + + + תודה, חברת הכנסת נחמיאס. אני אמרתי לגליק תודה רבה, את לא היית חייבת – – – + + + כן? + + + מה לעשות? החישוקאים זה לא רק משמאל – – – + + + תודה, חבר הכנסת גליק. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. + + + אתם רוצים הרבה יותר מאשר לחשק אותו, אתם רוצים לסנדל אותו. + + +הנשיא ריבלין – – – + + + עד שלוש דקות. בבקשה, אדוני. + + + אתם רוצים לטרפד אותו, אתם רוצים. + + + אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת – – – + + + – – – + + + אתם רוצים לחזור לתקופה העות'מאנית? + + + חבר הכנסת ילין, תודה. + + + שמענו לפני כמה דקות את סגנית שר החוץ שמדברת ומציגה את העמדה של משרד החוץ ושל מדינת ישראל ומתגאה במדיניות הזאת, ואני עכשיו קורא שעכשיו החליטה גרמניה לבטל את מפגש הצמרת בין גרמניה לבין ישראל שאמור להתקיים במאי. אנחנו הזהרנו אתכם מפני ההשלכות הקשות, וזו רק ההתחלה. עכשיו לפחות יש לנו מה להגיד על הצעת החוק הזאת של ביטול פקודת העיתונות. אבל אנחנו אמרנו ביום שחוקקתם את חוק ההסדרה שזה יום שחור וזה חוק שדגל שחור מתנוסס מעליו, אבל הפעם, אדוני סגן השר, אתם מביאים הצעת חוק ראויה, ואנחנו, כסטודנטים למשפטים, דב ויוסף, תמיד היינו לומדים על פסק-דין בפרשת "קול העם", שזה פסק-הדין, אבן הנגף והיסוד – – + + + אבן הפינה. + + + – – אבן הפינה בעניין החוקתיות וזכויות יסוד, כמו חופש ביטוי והזכות לחופש עיתונות. ומאז אותה פרשה, אותו פסק-דין, כל הזמן היה על השולחן העניין הזה של ביטול פקודת העיתונות, והצנזורה, וההגבלות, ולכבד את זכויות היסוד וזכויות חוקתיות. + + ולכן, כשהממשלה מביאה הצעת חוק חיובית וראויה, אז אנחנו גם בתור אופוזיציה ודאי שאנחנו מברכים ומסכימים, במיוחד שחברנו דב חנין מציע את הצעת החוק הזאת כבר כמה כנסות. לכן אנחנו מברכים על ביטול אות קין הזה, של פקודת העיתונות, בספר החוקים של מדינת ישראל. + + + תודה, חבר הכנסת סעדי. חבר הכנסת נחמן שי, רוצה לדבר? + + + כן. + + + אז בבקשה. + + + הוא בפלאפון. + + + היה יכול לבחור להמשיך לדבר בפלאפון, לי אין שום בעיה עם זה. בבקשה, עד שלוש דקות, אדוני. + + + תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שזה יום חשוב, אולי גדול, לתקשורת או לעיתונות הישראלית, שסוף-סוף, באיחור גדול מאוד, כצפוי, או קצת אופייני, הממשלה בכל זאת מגיעה למסקנה שפקודת העיתונות מ-1933, שמייצגת איזה עולם אחר, משטר אחר, את המאה הקודמת, הולכת לעולמה. + + במשך שנים עבדתי בתקשורת, ואני זוכר שלא פעם ולא פעמיים שאלנו את עצמנו, בשביל מה צריך את זה עוד? הרי דברים חדשים התרחשו. הרי כל אחד מאתנו, גם אתם עכשיו באולם המליאה, מחזיקים מכשירים שכל אחד מהם הוא גם רדיו, גם עיתון, גם טלוויזיה, כמובן אינטרנט. כל ההיצע האדיר הזה של תקשורת זמין לכל אדם ואדם על-פני כדור-הארץ. חלק, אולי מטעמים כלכליים, אין להם, אבל בעיקרון, העולם הזה נפתח לכולם. ובתוך כל העולם הזה נשארה איזו קופסה כזאת שקוראים לה פקודת העיתונות, והיא מגדירה מי רשאי להיות בעלים של עיתון ומי לא רשאי להיות בעלים של עיתון ובאיזה תנאים סוגרים עיתון ובאיזה תנאים מקיימים עיתון ומתי עיתון עובר על החוק וכן הלאה. + +אפילו עבדכם הנאמן היה בתפקיד ממלכתי כאשר ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר, זיכרונו לברכה, יחד עם שר הביטחון משה ארנס, ויחד עם הצנזור הצבאי הראשי, החליטו לסגור את הדפוס של עיתון "חדשות" במדינת ישראל, אחרי שעיתון "חדשות" הפר את הוראות הצנזורה ופרסם ידיעה שהיה אמור להגיש אותה לצנזורה. כתוצאה מאותה הפרה של הצנזורה, שלושה ימים אותו עיתון "חדשות", שהלך לעולמו בינתיים, לא יכול היה להופיע במדינת ישראל. כבר אז היה נדמה שזה משהו שהוא חריג, לא במקומו, אבל הוא תאם את תקנות ההגנה לשעת-חירום, והוא תאם ממילא את פקודת העיתונות. אפשר היה לבצע את זה באותה עת. אני מצטער על אותו אירוע שהיה אז, אבל כבר אבד עליו כלח. + +אני שמח שהיום יש לנו הזדמנות, ולי אישית כחבר כנסת, לתת יד ולהוריד את הדבשת הזאת מעל הגמל – הוא יישאר גמל, אבל בלי הדבשת – ושנוכל באמת עכשיו לפתוח פתח כמו שצריך, במדינה דמוקרטית, במדינה חופשית, שכולנו רוצים שהיא תהיה כזאת, לפרסם. כמובן, תמיד יש מגבלות אחרות שאנחנו מכירים אותן מחוקים אחרים, כולל חוק הטרור שנקבע לאחרונה, אבל פקודה מסוימת, שעוסקת דווקא בעיתונות ומבודדת אותה ומכתיבה לה מה אסור וממילא גם מה מותר, נעלמת מעולמנו. מבחינה זו זה חידוש גדול מאוד, שכולנו יכולים לברך עליו. ובַתור – צריך לוותר גם על הצנזורה הצבאית. נגיע לזה, אני מקווה. תודה רבה. + + +תודה, חבר הכנסת שי. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת זחאלקה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. + + + חברי חברי הכנסת, חברותי חברות הכנסת, המתוקים והמתוקות מן הקואליציה ומן האופוזיציה, אדוני השר, אדוני היושב-ראש, סגן המזכירה, תיקנו אותי – לא הקלדניות, הרשמות הפרלמנטריות, אני יושב פה וכולי נדהם: עומדים פה אנשים ואומרים דבר והיפוכו. עומדת פה חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, משבחת את פקודת העיתונות – דמוקרטיה. מה זאת דמוקרטיה? חופש הדיבור. זאת אומרת, מותר להגיד, לא צריך לבקש רשות. ובאותו נאום עצמו אומרת: איך יכול להיות שאנשים מעזים להביע את דעתם? חישוקאים. איך הם יכולים להביע – – – + + + זה עלבון לקרוא למישהו חישוקאי? לא ידעתי שהמילה "חישוקאי" כל כך מעליבה – אני מייד לוקחת אותה חזרה. + + + סליחה? חברת הכנסת ורבין. חברת הכנסת ורבין. + + +חבר הכנסת גליק. + + + חברת הכנסת נחמיאס ורבין. + + + תודה רבה לך. + + +נשיא מדינת ישראל, שתומך בשלום באמצעות החלת הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון, איננו חישוקאי, הוא מביע את דעתו הדמוקרטית. וכנ"ל השר כץ שדיבר בכנס, השר ישראל כץ. + + + מאה אחוז. אני חושבת שאתם שלחתם את ראש הממשלה עם משקולות לארצות-הברית בלי למצמץ. + + + תודה, חברת הכנסת ורבין. תני לרב גליק לסיים. + + + כנ"ל השר ארדן וסגנית השר ציפי חוטובלי וכל השרים, השר אלקין והשר יריב לוין, שתומכים בריבונות ישראלית ביהודה ושומרון, מביעים את דעתם החופשית במדינה דמוקרטית, וטוב שכך. וטוב שאני במפלגה שאפילו מותר לדבר ולחלוק על ראש המפלגה שהוא ראש הממשלה. זאת מדינה דמוקרטית. חופש הדיבור, ביטול פקודת העיתונות. תודה רבה. + + + בגלל זה שרון פירק את הליכוד. + + +אז לכן אני מציע לכם ללמוד דמוקרטיה, לכבד את בעלי הדעות השונות, ולא לכנות אותם – – – + + + אל תרצה לנו על דמוקרטיה בכנסת – – – שרומסת את הדמוקרטיה כל יום. בקואליציה, עם כל הכבוד. + + + – – – ולא לכנות אותם בכל מיני שמות. הרי השתמשת בביטוי הזה, "חישוקאים", כדי ללעוג להם, לרדת עליהם. + + +לא. כדי לומר שאתם שמים עליו משקולות. + + + אז אני אומר לך: אנחנו תומכים בראש הממשלה, מחזקים א�� ידו. + + + לא, אתם לא. + + + אנחנו חושבים שהוא ראש הממשלה הכי טוב שיש, ואנחנו שמחים שהוא נפגש עם נשיא ארצות-הברית. ואנחנו נביע את דעתנו – – + + + תגידו את האמת. + + + – – כי אנחנו רוצים שלום, ושלום יהיה פה כאשר נחיל את החוק הישראלי על כל יהודה ושומרון. + + + תגידו את האמת. + + + תודה רבה, חברתי המתוקה והיקרה איילת נחמיאס ורבין. + + + תודה לחברנו המתוק והיקר יהודה גליק. יהודה, גם אתה מתוק. + + + הוא יודע, הוא יודע. + + + אתה מחלק מתיקות לכולם, חשוב לנו שתדע שאנחנו חושבים שגם אתה מתוק אמיתי. + + +הוא יודע, הוא יודע. חבר הכנסת בר, הוא מנצל את זה לרעה. + + +מנצל את זה. כשוקולד. + + חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסי יונה – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; מסעוד גנאים – אינו נוכח; רויטל סויד – אינה נוכחת. מרב מיכאלי, בבקשה. + + + – – – + + + מה? + + + – – – + + + – – – יישר כוח. + + + יישר כוח. + + + זה – פולקמן ביקש באופן אישי, אז אני – – – + + + תודה, אדוני. אני רוצה להצטרף לברכות, אני חושבת שזה באמת יום חשוב, ואני רוצה לברך גם את חברי דב חנין, שהגיש כבר כל כך מזמן את הצעת החוק הכל-כך מתבקשת הזאת, לבטל עוד אחד מהסממנים של הכיבוש המנדטורי הבריטי שחיינו תחתיו פעם ואנחנו עדיין מתקשות ומתקשים להשתחרר ממנו. זה דבר מדהים. + +אתה יודע, אדוני היושב-ראש, הגעתי היום לכנסת, התנופפו כאן – התנוססו דגלי הממלכה הבריטית, שכן אירחנו היום את יושב-ראש הפרלמנט הבריטי. וחשבתי לעצמי: איזה נחמד זה שפעם הדגלים האלה היו פה בעל-הבית והיום אנחנו מארחות את הדגלים האלה על המשכן שמסמל את הריבונות שלנו. אבל עדיין בחוק שלנו יש כל כך הרבה פיסות חקיקה שהן חקיקה מנדטורית, פקודות מלך ארכאיות, שבאמת לא צריכות להיות חלק מהחוק שלנו. + + אז כאמור, יום חג שאנחנו מבטלות את פקודת העיתונות המנדטורית הזאת, ובאמת מאפשרות עכשיו – אני רוצה לקוות, כי שאר חקיקת התקשורת שלנו לצערי לוקה בהרבה מאוד פגמים שלא מאפשרים לה להיות באמת עיתונות חופשית, תקשורת פלורליסטית שמאפשרת את מה שצריך לאפשר לתקשורת ולעיתונות. אבל אני רוצה להשתמש בהזדמנות הזאת חברות וחברים כדי להפציר בכולנו לבטל עוד פקודה מנדטורית אחת, דרקונית, ארכאית ושערורייתית שמנהלת את חיינו ביום-יום, והיא פקודת המסים (גבייה). + + היום התפרסם, אדוני היושב-ראש – אני לא יודעת אם עקבתם – התפרסם באיזה רכב יקר, באמת יוקרתי וייחודי, נוסע מנכ"ל מגן-דוד-אדום. מגן-דוד-אדום הוא אחד מהמון – הרבה יותר מדי – גופים שרשאים על-ידי הפקודה המנדטורית של פקודת המסים (גבייה) להשתמש בגבייה הזאת, גבייה מינהלית, שבה אתה, אני, כל אזרחית ואזרח בישראל, קודם כול מקבלות את העיקול הביתה ואז צריכות ללכת לברר איזה חוב בכלל היה להם ולהתווכח שבכלל לא היה חוב והחוב בכלל מקורו בטעות והריבית בכלל מופרזת. אבל את כל זה – את קודם כול אשמה, ורק אחר כך את צריכה להוכיח שבעצם אין לך אחות. + +את הפקודה הזאת, חברות וחברים, הגיע הזמן לבטל ולהוציא מספר החוקים שלנו, בדיוק כמו שאנחנו הולכות להוציא עכשיו את פקודת העיתונות. צריך לעבור לחוק דמוקרטי, שבו באמת קודם נשלח חוב, את יכולה לערער עליו, ורק באמת אם נמצא שאת צריכה לשלם אותו – אז תוכל או תוכלי לשלם אותו. + + אני מאוד מאוד רוצה לקוות שהצעת החוק הזאת שלי לביטול פקודת המסים (גבייה) תוכל להגיע להצבעה כאן ממש בקרוב. תודה רבה. + + + תודה רבה, חברת הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת אמיר אוחנה. אוסאמה סעדי. + + + – – – + + +מה? + + + – – – + + +אה, סליחה. אתה, נכון – החלפת עם זה. + + + – – – + + +עמר בר-לב. עאידה תומא סלימאן. בבקשה. + + +– – – עאידה, את לא רוצה הביתה? + + + לא. + + + לא. + + + – – – + + + היום היא, היא לא – – – + + + – – – + + + ברור. + + + את יכולה לנסוע הביתה, מיכל. + + + כן. + + + – – – + + + מירב, תתאפקי. עוד מעט תורך. + + + – – – מחזיקים אותך. מה זה שווה? כולם בעד. + + + אני יודע, אבל – – – + + + להציל את כבודם – – – + + + כן – – – + + + קודם כול, ברצוני לברך על הצעת החוק וכמובן על הצמדת הצעת החוק של חבר הכנסת חברי דב חנין. אני חושבת שגם כל הנושא שקשור בתקשורת – הגיע הזמן להסדיר אותו, במיוחד בקדנציה הזו, כנראה. אנחנו מבינים יותר ויותר את החשיבות של תפקיד התקשורת והסדרת כל הנושא שקשור במדינה, באמת לפי חוקים דמוקרטיים יותר שמאפשרים חופש ביטוי ומאפשרים חופש עשייה בתחום התקשורת. + +מאחר שאני כבר בירכתי, אני אנצל את הזמן גם כן להוסיף על הדברים שעלו בעניין, אפרופו תקשורת, שר תקשורת. מי שממלא את התפקיד של שר תקשורת – או לא ממלא אותו, בעצם. כמובן אני מדברת על ראש הממשלה שנמצא עכשיו בחו"ל. על שני דברים שקרו בתקופה האחרונה. יכול להיות שכולם חוגגים את העובדה שמתקבל ראש הממשלה בבית הלבן וסומכים על הידיד החדש של מדינת ישראל, שתומך כנראה בהרבה מהצעדים שנוקטת הממשלה, במיוחד בצד המדיני. אבל שני דברים קרו לאחרונה: אחד מהם הזכיר חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בעניין ביטול פגישת הפסגה שהייתה אמורה להתקיים בין קנצלרית גרמניה וראש הממשלה מצד אחד; וגם התקרית האחרת שהוסברה ולא בלטה בתקשורת הישראלית, אפרופו תקשורת וחופש ביטוי, על הגעת ראש ממשלת ישראל ל-Downing Street והמבוכה של לחכות בפתחו של הבניין ולא למצוא, כמו שנהוג בכל טקסי הדיפלומטיה, שמישהו מהמארחים או המארחת בעצמה תצא לקבל את ראש הממשלה בפתח הבניין ולהכניס אותו פנימה. וכאילו ראו על ראש הממשלה בנימין נתניהו כמה רגעים של מבוכה, שלא ידע מה לעשות: להיכנס לבד, למה לא יצאו לקבל אותו. + +אני חושבת שהגיע הזמן; חבר הכנסת אוסאמה סעדי אמר שהזהרנו מההשלכות. אני חושבת – אני רוצה לברך על ההשלכות האלה. כי אם כל הצעקות שהקמנו בבניין הזה על הצעדים המאוד-מסוכנים שנוקטת בהם הממשלה בעניין המדיני לא הועילו, ובכל זאת הממשלה, בדורסנות ובלי לשים לב לשום דעה שניתנת ואזהרה שניתנת על-ידי חברי כנסת על המסוכנות בהחלטות כמו חוק הכשרת ההתנחלויות ועוד חוקים אחרים שקשורים גם כן לעמותות וחוקים שקשורים לסיפוח זוחל – כל האזהרות לא הועילו, אז כנראה הגיע הזמן שהאזהרות יתחילו גם כן להגיע על-ידי מה שנקרא כתף קרה בדיפלומטיה הבין-לאומית. יכול להיות – – + + + נא לסיים. + + + – – שזה רק מתחיל בכתף קרה, אבל זה יכול להגיע לצעדים יותר חמורים, שאולי אולי יעירו את הממשלה הזו, ושתבין – – + + + תודה. + + + – – את המסוכנות של הפוליטיקה שהיא מובילה. + + + תודה רבה, חברת הכנסת סלימאן. חברת הכנסת בן ארי? לא. עליזה לביא. + + + – – – מי שישמע אותך. אי-אפשר. את לא יכולה – – – + + + – – – + + + יעל כהן-פארן; יואל חסון; יחיאל חיליק בר – אינו מסוגל. עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה. אחריו – אחמד טיבי, אכרם חסון ויוסף ג'בארין. + + + בסם אללה א-רחמאן א-רחים. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, אני מברך תחילה את חבר הכנסת דב חנין, שדבק הרבה זמן בביטול החוק הזה, עד שסוף-סוף הממשלה הצמידה את החוק שלה אליך – לא ההפך, כי אתה היוזם ואתה הראשון. לכן אני מברך אותך ומברך על ההצמדה הזאת, ואנחנו נתמוך בחוק הזה, כי אין מצב שיש דמוקרטיה שאין בה חופש ביטוי. אין אפשרות לקיום דמוקרטיה בלי זה. לכן, כשמבטלים חוק כזה, הם צריכים להסתכל עוד גם הלאה, מה הן הדרישות המינימליות – אני לא מדבר אפילו על דרישות גבוהות, אלא המינימליות, של דמוקרטיה. ואני אומר שהגיע הזמן שכל החוקים המנדטוריים, אחרי 68 שנים, צריך לבטל אותם. הגיע הזמן, לא? לא יכול להיות ש-68 שנים, בכל שנה באים ומאריכים לעוד שנה את מצב החירום. האם המדינה היא באמת במצב חירום? לא הגיע הזמן לבטל את כל החוקים של שעת החירום, שמהם או בזכותם שוללים חופש מאנשים בזה שמכניסים אותם לבתי-סוהר במעצר מינהלי? מעצר מינהלי יכול להיות במקום דמוקרטי? אין מצב. מי שעושה מעשה בניגוד לחוק, מי שעושה מעשה בניגוד לחוק, יש לו הזכות המלאה בכל דמוקרטיה לעמוד בפני בית-משפט, להגן על עצמו ולזכות במשפט הוגן. אם אנחנו לא סומכים על בתי-המשפט, לא יכולה להיות דמוקרטיה. כל עוד החוקים האלה קיימים אסור לדבר על דמוקרטיה. הדמוקרטיה מתחילה ביום ביטול שעת החירום והחוקים הנגזרים ממנה. + +לכן אני פונה פה לספסלים של הממשלה: הוארך בשנה, וכל שנה אומרים שיש חוקים מסוימים שאנחנו צריכים לתקן אותם ואז נבטל את שעת החירום, וזה לא נכון. לכן, החוק הזה, פקודת המסים, פקודת שעת-חירום, פקודת העיתונות וכל הירושה המנדטורית – צריך לבטל ולסיים את התקופה הזו, שהיא מבישה. ואם בכלל, לצאת לדרך דמוקרטית. תודה רבה. + + + תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת אכרם חסון – אינו נוכח. אחרון הדוברים, חבר הכנסת – – – + + + – – – + + + אה, אכרם, סליחה. הסתכלתי על המקום שלך. חבר הכנסת יוסף ג'בארין. יוסף ג'בארין. מה? + + + – – – + + + אחרון הדוברים. + + + – – – + + + מה אתה רוצה – – – + + +אתם קואליציה. תעשו מה שאתם – – – + + + חבר'ה – – + + + – – – + + +– – זו זכותו המוקנית לדבר. אני מבקש לא להפעיל לחץ חברתי. + + + – – – + + + לא מפעיל – – – + + + לא להפעיל לחץ חברתי. + + + – – – + + +חבר הכנסת – – – + + + – – – + + + היחידה שמותר לה – – + + + חבר הכנסת ביטן – – + + + – – זאת איילת. השאר – – – + + + אין בעיה. + + + בבקשה, אדוני. + + + – – סוף-סוף יש חוק שאנחנו לא רק שתומכים בו, אלא גם כל כך שמחים – כל כך שמחים שהחוק הזה סוף-סוף מגיע. אז קצת שינוי מהיום-יום כאן, שבו אנחנו רק מצביעים על חקיקה פוגענית וחקיקה גזענית וחוק ההסדרה וכו' וכו'. + +כבוד היושב-ראש, באמת, עבור רבים מאתנו זה אולי רגע היסטורי. אני זוכר עוד בימי ההתמחות שלי – ההתמחות בעריכת-דין בתחילת שנות ה-90, כשעבדתי באגודה לזכויות האזרח – אני זוכר את אותן עתירות שביקשו לבטל את הפקודה הזו, בתור פקודה שקובעת הסדרים שפוגעים באופן קשה בחופש הביטוי, בחופש העיתונות – הסדרים שפשוט לא תאמו שום משטר דמוקרטי ושום יחס מכבד לזכויות האדם. + + אז אני מרגיש היום, הערב, כמו סגירת מעגל, כשסוף-סוף אנחנו זוכים לראות את ביטולה של הפקודה הזו. ובהזדמנות הזו אני רוצה לברך את עמיתי באגודה לזכויות האזרח אשר הגישו כמה עתירות כנגד הפקודה הזו. העתירה האחרונה הייתה ב-2014, והנה, אנחנו רואים שעבודת הנמלים והעבודה המקצועית והעבודה הצודקת סופה גם לנצח. אז ברכות לחברים, לעמיתי באגודה לזכויות האזרח, ליועץ המשפטי של האגודה, עורך-דין דן יקיר, על ��הישג החשוב הזה. + + אני רוצה גם לברך את חברנו לסיעה, חבר הכנסת דב חנין, שגם הוא דאג כמעט כל כנסת להגיש את הצעת החוק כדי לבטל את הפקודה, והנה, סוף-סוף אנחנו רואים את התוצאה. אז יישר כוח וברכות. + +חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן, הוא כמעט לא כאן. + + + ביטן. + + + לפני שאנחנו מצביעים, אני רוצה להיות בטוח שאתה אמרת את זה בהומור, שמחריגים – – + + + צחוק, צחוק. + + +– – את העיתונות הערבית. + + +אמרתי את זה בצחוק. גם לא קראתי את החוק. + + + אוקיי, בסדר. חבר הכנסת ביטן אמר כנראה בהומור שמחריגים את העיתונות הערבית, אז אני – – – + + +אמרתי: נוריד לך קצת את העסק. + + +– – – אז לא תהיה החרגה, ואנחנו נצביע בעד החוק הזה. תודה רבה. + + + תודה, אדוני. אנחנו, אם כן, סיימנו עם רשימת הדוברים. אנחנו עוברים עכשיו להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לביטול פקודת העיתונות, התשע"ז–2017. בבקשה, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. + + + ועדת הכלכלה. ביטן, תגיד: ועדת הכלכלה. + + + זה לא משנה, זה עובר לוועדת הכלכלה. + + + למען הסר ספק. + + +איזו ועדה? + + + הכלכלה. + + +זה לוועדת הכלכלה? + +ההצעה להעביר את הצעת חוק לביטול פקודת העיתונות, התשע"ז–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה. + + + 34 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת הכלכלה להמשך – – – + + + רגע, איזו ועדה? רגע, סליחה, איזו ועדה? + + + קיש, אל תתערב, קיש. + + + מה שכתוב בנייר שלכם, ועדת הכלכלה. + + + ועדת הכלכלה? + + +נו, מה אתה רוצה? + + + טוב, בסדר, ועדת הכלכלה – – + + + איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. + + + – – להמשך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מוסיפים לפרוטוקול את חברת הכנסת סתיו שפיר – גם בעד, נכון? סתיו בעד? גם. + + אנחנו עכשיו עוברים להצבעה על – – – + + + רגע, אדוני, תוסיף אותי, בבקשה, בעד. + + + אנחנו מוסיפים גם את חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בעד. + +ואנחנו עוברים עכשיו להצבעה על ההצעה המוצמדת של חבר הכנסת דב חנין, הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (ביטול הפקודה), התשע"ז–2017, בקריאה טרומית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצבעה החלה. + + + בעד. הנה, שלא תגידו שאנחנו לא מסכימים. בעד. + + + שלא תגידו – – – + + + יאללה, יש לך עד שתי הצעות – – – + + +זה הולך: שנתיים לא דמוקרטי, ערב אחד דמוקרטי. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיתונות (ביטול הפקודה), התשע"ז–2017, לוועדת הכלכלה נתקבלה. + + + 36 בעד, ללא מתנגדים, ללא נמנעים. אני קובע כי גם הצעת החוק הזו עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה – שנייה ושלישית. למה? זו קריאה טרומית – שנייה ושלישית, אוקיי. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/680); נספחות.] + + +אנחנו עוברים להצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס' 8) (עדכוני חדשות), התשע"ז–2017. מטעם ועדת הכנסת יציג אותה חבר הכנסת יואב קיש, יו"ר ועדת הכנסת – בבקשה, אדוני. + + + קיש, תסביר מה זה, למה זה פשוט מאוד. + + +קיש, כולם בעד, תעשה את זה מהר. + + + ביטן. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הידועה בכינויה V15 – אה זה ירד? סליחה, V15 ירד, אז אנחנו לא מדברים. + + + מה אתה מסתבך? תגיד לי, מה, מה? + + + נצביע נגד עכשיו. + + + עזוב. + + + אנחנו לא מדברים על V15, זה ירד מסדר-היום. + +אנחנו מדברים על הצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת. אז למי שלא יודע, את החוק עצמו כבר תיקנו במושב הקודם, ויצא מכרז והתהליך מתקדם. ההצעה נועדה, התיקון הזה הוא לתקן איזה פסיק בנושא המכרז, ו��ני אקריא במה מדובר. + +שידורי הכנסת, ערוצי הכנסת, כוללים שני סוגי שידורים: שידורי כנסת, שזה שידורי מליאה, ועדות ואירועים ממלכתיים, וכן, מה שמוגדר "משדרים מוספים" – יתר התוכניות. תיקנו את החוק אכן, לפני כמה חודשים, והוכנסו כמה המלצות. בין היתר נקבע כי השידורים המוספים צריכים להיות בזיקה למגוון היבטי עבודת הכנסת, פעילות חברי כנסת או פעילות פוליטית. + +הייתה המלצה של הוועדה הציבורית כי בשידורי ערוץ הכנסת ישולבו – זו ההגדרה, שימו לב: עדכוני חדשות בכתוביות רצות, ובעברית "סקרולים" – או בלועזית, תלוי מאיפה אתה מסתכל – הן בנושאים פרלמנטריים – – – + + +אבשלום קור יפטר אותך מהכנסת. + + +כן. הן בנושאים פרלמנטריים והן בנושאים כלליים. + +לאור שינוי הגדרת "משדרים מוספים", עלתה השאלה האם במשדרים המוספים ניתן לשדר בערוץ הכנסת את ה"סקרולים", עדכוני חדשות בנושאים כלליים, שאין להם זיקה לעבודת הכנסת. + +אנחנו החלטנו בוועדה שעל מנת לאפשר לצופים בערוץ הכנסת להתעדכן בחדשות מהארץ ומהעולם גם בנושאים כלליים, אפשר יהיה להעביר את זה ב"סקרולים" תוך כדי השידור עצמו. אלו המלצות – – – + + + לא כשאנחנו בשידור. + + + רק כשביטן בשידור. + + + שלא יפריעו – – – + + +כשאחרים אז לא, אבל כשביטן בשידור. זה בערך 50% מהזמן, לא, ביטן? + + + זה הפחד האמיתי. + + + – – – + + + אל תדאגו, אני אכניס גם אתכם. + + + 50% מהזמן זה ביטן בשידור, והשאר – ירוצו "סקרולים". + + + – – – + + + והשאר – – – + + + רגע, וגם בערבית? + + + תאמינו לי, הרבה זמן לא הייתי בערוץ הכנסת. + + + יש שם גם בערבית, יש שילוב, יש הגדרה גם לערבית, כן. יש שם שאלה – אני לא אכנס לזה, אבל הייתה התייחסות לשפה בעניין הזה. + + + ביטן, יש לך זמן מסך. + + +מה שהחוק מציע זה לקבוע במפורש שעדכוני חדשות כתובים בענייני היום בארץ ובעולם ובעניינים פרלמנטריים ייכללו בהגדרה זו של "משדרים מוספים", על מנת שזה יוכל להיכנס, ולהבהיר כי אנחנו – ועדת הכנסת מוסמכת לקבוע בתקנות הוראות לעניין שידור עדכוני החדשות כאמור, וזאת במסגרת סמכותה הקיימת היום לקבוע בתקנות מדיניות לעניין שידורי ערוץ הכנסת. + + עוד מילה: מי שלא מכיר, ועדת הכנסת היא באמת הגורם שקובע את התקנות בהתאם לחוק, ובעצם, כל התיקון הזה בא לעשות את ההבהרה; לא היה ברור האם ה"סקרולים" יכולים לדון בנושאים שהם חדשותיים מהארץ ומהעולם, והחלטנו שכן, וזה בעצם התיקון שעולה על שולחן המליאה כרגע. תודה. + + + תודה, אדוני. אני עובר לרשימת הדוברים. חברי הכנסת בן ארי, חאג' יחיא, אבו מערוף, לא? מסעוד גנאים, רוזין, מרגלית, לביא, זחאלקה, אייכלר, גליק, ברושי, סעדי, שמולי, פריג', נחמיאס? + + + גם ורבין וגם נחמיאס ורבין? + + + – – – + + + ורבין איילת. + + + אולי נחמיאס רוצה? + + + ג'בארין, שי – נחמן? לא? + + +דילגת עלי. + + +עאידה סלימאן? + + + כן. + + + כן? בבקשה. + + + למה דילגת עלי? + + + לא, לא דילגתי, סליחה. קראתי את שמך, את לא היית פה. + + + – – – + + + לא. קראתי את שמך. + + + – – – + + + קראתי את שמך. + + + היא רוצה את זה במעמד האישה גם. + + + עאידה, מה קרה היום? מה? מה קרה היום? + + + בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות. + + + עודף מרץ, בסדר? + + + עודף מרץ? + + + עודף מרץ. + + +מרצ או המשותפת? + + + כן. טוב. אני כמובן לא מאלה שמתלוננים על זמני שידור של ערוץ הכנסת בעניין הוועדה שלי. הוועדה לא יוצאת מקופחת מבחינת זמני השידור, ואנחנו נמצאים שם. + + אבל דבר אחד, שבדיוק עכשיו אני וחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא דיברנו עליו תוך כדי, אולי רק להזכיר את זה, ואנחנו נדאג להגיע לדיונים של הוועדה שתקבע את ההוראות בעניין העדכונים. + + + תקנות. + + + תקנות, הוראות, בעניין העדכונים גם כן, ואולי צריך להכניס הוראה שיהיה תרגום בערבית לפחות לחלק מהדברים המשודרים – – – + + + הוא אמר את זה. הוא אמר – – – + + + יש הגדרה של כתוביות בערבית. כשיש דובר בעברית, יהיו גם כתוביות בערבית. יש שם – – – + + + זה נמצא מבחינת – – – + + + צריך להסתכל. אני לא זוכר בעל פה, צריך להסתכל בחוק. + + + אוקיי. אז אני הייתי רוצה להעלות את זה, כדי שנדאג, כי עד עכשיו אני לא ראיתי תרגומים בערוץ הכנסת, ואני חושבת שאם כבר מעדכנים את ההוראות, אז שזה ייכלל. גם זאת שפה רשמית במדינה והגיע הזמן שערוץ הכנסת ידאג – – – + + + אני לא רוצה להגיד מהזיכרון. זה היה בדיונים – – – זה לא היה רלוונטי לעכשיו. זה היה בסיבוב הקודם של החקיקה, ושם דיברנו מתי יהיה תרגום בערבית, מתי בעברית, מתי – הנושא הזה עלה והייתה החלטה והגדרה של איך משלבים ומה – – – + + + כן, אבל בינתיים לא שולב, נכון? + + + כי זה רק במכרז החדש, שיצא וייכנס לתוקף עוד כמה – – – + + + אוקיי, אז אני חושבת שהגיע הזמן שההוראות יהיו מאוד ברורות, כך שנבטיח שגם בערוץ הכנסת יהיה תרגום לערבית. וזהו. + + + תודה, גברתי. יוסי יונה, עמר בר-לב, מיקי לוי, סויד, אוחנה, חסון – חסון, מאיר כהן, גלאון, השכל, עפר שלח, אבקסיס, בהלול, טרכטנברג, גרמן, קורן, פארן, יואל חסון, יחיאל בר, אחמד טיבי ויואב בן צור. + + אוקיי, אין עוד דוברים, ועל כן אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס' 8) (עדכוני חדשות), התשע"ז–2017, בקריאה ראשונה. נא להצביע/ מי בעד. מי נגד. בבקשה. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס' 8) (עדכוני חדשות), התשע"ז–2017, לוועדת הכנסת נתקבלה. + + + 26 בעד – אני מוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת חאג' יחיא – ללא מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק שידורי ערוץ הכנסת (תיקון מס' 8) עברה בקריאה ראשונה, ותחזור לוועדת הכנסת להמשך הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/685); נספחות.] + + + אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 9) (קביעת שיעור מזערי לריבית המיוחדת בביטוח סיעודי), התשע"ז–2017, של חבר הכנסת קיש וקבוצת חברי כנסת. בבקשה, חבר הכנסת קיש. + + +חוק V15 היה צריך לעבור אותו דבר, אבל – – – + + + – – – די, קיש. + + + בסדר, מה קרה? קצת. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת, זה נושא רציני, אתה צודק, חבר הכנסת ילין. ביטוח סיעודי, הנושא הזה נוגע בלא-מעט מחברי הכנסת פה במליאה. אני אפילו, בזווית העין, רואה את חבר הכנסת איציק שמולי, חבר הכנסת חיים ילין, חברת הכנסת נורית קורן, ענת ברקו. + +הנושא הזה של ביטוח סיעודי – בעיה כואבת שאנחנו מנסים לתת לה – – – + + + – – – דילגת עלי מהר. + + + מה? + + + מכניסים אותך לשדולה בכוח. + + + אנחנו צריכים לגעת בה מכמה וכמה כיוונים, כי באמת יש התעללות – אין לי מילה אחרת להגיד מעבר לזה – התעללות של חברות הביטוח באותם קשישים סיעודיים. לוקחים את הכסף כשיכולים, וכשצריכים לשלם עושים מה שיכולים בשביל לא לשלם, ואת התופעה הזו אנחנו חייבים להפסיק. + + החוק הזה נוגע בנקודה קטנה בסיפור הזה: הגדלת מה שנקרא "מקל", הקנס, על חברות הביטוח במקום שבו בבית-המשפט יתגלה שהן לא שילמו בצורה – שלא בתום לב. ואז מה המשמעות? עד היום, המצב הדי-מעוות היום בחוק נותן בעצם ת��ריץ לחברות הביטוח לגרור את המבוטחים לבית-משפט; גם אם בסוף בית-המשפט יגלה שהם היו צריכים לשלם והם לא שילמו – הקנס הוא מאוד נמוך, כי הוא תלוי בריבית הממוצעת במשק, והריבית הממוצעת במשק נמוכה, אז אין להם קנס. + + אז מה הם אומרים? שיטת "מצליח" – סתם סטטיסטיקה: 100 איש, אני לא משלם להם, הרי הם קשישים, קשה להם, ואולי 20–30 ייקחו אותי לבית-משפט – גם זה לא; אני גורר אותם עכשיו שנתיים-שלוש-ארבע בתהליכים של שיפוט, וכשמגיע הרגע אז אולי, מתוך 100, בשניים-שלושה אני אקבל קנס – וגם אז הקנס הוא לא גבוה. זו השיטה, חברים. מה לעשות, הם עובדים לפעמים גם באינטרס כלכלי והמערכת מאפשרת להם את זה. + +את זה צריך להפסיק. לא יכול להיות שהסנקציה היחידה על חברות הביטוח היא ריבית קטנה שלא מרתיעה אותם והם מתישים את התובעים. + + לא רק זה, זה גם נותן להם אינטרס לא ללכת לגישור. זה עיכוב של שנים רבות בתשלום, ולצערי, אנחנו גם מוצאים שאותם קשישים סיעודיים נפטרים במהלך תהליך התביעה – – – + + + זאת הבעיה. + + + ברור. זה פשוט עוול שזועק לשמים. + +החוק הזה מעלה בצורה משמעותית, הוא שם רף מינימום – דרך אגב, מעטים המקומות בחקיקה הישראלית שיש בהם רף מינימום לעונש. הוא מדבר על רף מינימום של פי-עשרה מהריבית שהיום הם אמורים לשלם. זאת אומרת, זו העלאה דרמטית של ה"מקל" והוא מאוד משמעותי. + + אני אגיד לכם איפה אני למדתי למה זה נכון. ישבנו בדיון בוועדה בהכנה לקריאה ראשונה, ישבו נציגי חברות הביטוח וביקשו לדבר. + + + הם צרחו. + + + מה הוא אמר? אני אצטט לך אותו. הוא אמר: כבוד היושב-ראש, יהיה פה אינטרס לאזרח לקחת אותי לבית-משפט, להאריך את התביעה, ובסוף הוא יקבל – – – + + + מה שהם רגילים לעשות – – – + + + בדיוק. אמרתי לו: או, החוק הזה טוב. זה בדיוק מה שצריך להיות. אתם, שיהיה לכם אינטרס לגמור אתם כמה שיותר מהר ובגישור. + +לכן, מאוד שמחתי על ה"תלונה" הזאת של חברות הביטוח. אני חושב שזה מהלך ראוי ונכון. הכוח – המטוטלת לגמרי בצד שלהם; הגיע הזמן קצת לאזן את זה. זה נותן איזה יתרון מסוים, אני לא חושב, דרך אגב, שהוא דרמטי; אף אחד לא ילך פה לתהליך של שנים בבתי-משפט כשהוא צריך את הכסף. אבל מה שמגיע – צריך לתת. + +אני חושב שזה ייתן רוח גבית לאזרח הקטן שמגיע למצב קשה בחייו, אל מול גופי הביטוח. אני חושב שיש פה תמיכה מלאה במליאה בהצעה הזו, ואנחנו, כולנו פה ביחד, נשים סוף להתעללות בחולים הסיעודיים. תודה. + + + תודה, חבר הכנסת קיש. אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. אני מבין שהדובר היחיד – חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אני עוד מעט סוגר את רשימת הדוברים, אם יש מישהו או מישהי שרוצים לדבר – – – + + + דב – – – + + +אז תרשום: איציק שמולי, נחמן שי. יש עוד מישהו שרוצה לדבר? רוצה לדבר? רוצות? לא. אז רשימת הדוברים סגורה. יש לנו שלושה דוברים, ולאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. + + + – – – + + + מי? אתה גם רוצה? אני מוכן לאפשר לך. אם אתה תתעקש, אני – לא, לא, ביטן, בכיף. + + + תודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, חבר הכנסת קיש, אני רוצה לברך אותך על הצעת החוק הזו. הצעת חוק טובה – אדוני, יושב-ראש הקואליציה, אתה מפריע לנו לברך חברים שלך מהקואליציה. אני מברך את חבר הכנסת קיש על ההצעה שלו, הצעה חשובה, ראויה ואנחנו נתמוך בה. + + + הוא מרשה, אבל אחרי ההצבעה – – – + + + אבל אני רוצה, עמיתי חברי הכנסת, לדבר אתכם על הסוגיה העקרונית והרחבה יותר. מה שקורה בתחום הביטוח הסיעו��י, עמיתי חברי הכנסת, זה שערורייה. אנחנו כולנו קראנו את התחקיר הקשה שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" על המצב בבתי-האבות. אבל זה רק הקצה, ומאחורי המקרים הקשים של הזנחה ואפילו התעללות בקשישים, עומדת בעיה מערכתית. הבעיה המערכתית היא שאנחנו מתקצבים – אנחנו כמדינה מתקצבים תקצוב חסר את הביטוח הסיעודי, ומכך נפגעים הרבה אנשים. + +קודם כול, נפגעים הקשישים עצמם, שלא מקבלים את הטיפול הראוי, לא מקבלים את הטיפול הנאות, סובלים מהזנחה ולפעמים אפילו יותר מזה. סובלים מהמצב הזה גם העובדים בבתי-האבות, שעובדים בתנאים קשים, בשכר נמוך, שכר דל. כתוצאה מהמצב הזה חסרים שם הרבה מאוד עובדים. המערכות האלה נמצאות במתח מאוד גדול של עבודה, במצוקה מאוד קשה. + +כל זה, עמיתי חברי הכנסת, בסוגיה של מה שקורה בבתי-האבות. אבל זה רק חלק אחד מהבעיה. אנחנו יכולים לדבר על רבים שנזקקים לטיפול סיעודי ולא מקבלים אותו. אנחנו יכולים לדבר על אנשים שאין להם ביטוח סיעודי כי לא היה להם כסף לבטח את עצמם. אנחנו יכולים לדבר על אנשים שביטחו את עצמם בביטוח סיעודי, ואז חברות הביטוח מנצלות טריקים ומהלכים שונים ומשונים כדי להתנער מהחובות שלהן ולהשאיר את האנשים האלה ללא טיפול. + +על כל הבעיות האלה בסופו של דבר יש תשובה אחת ויחידה: חייבים להכניס את הביטוח הסיעודי לסל הבריאות הממלכתי. החטא הקדמון בתחום הסיעודי הוא חטא ההפרטה, ואת החטא הזה צריך לתקן. צריך לתקן אותו באמצעות החזרת האחריות של המדינה לביטוח הסיעודי. כאשר הביטוח הסיעודי יהיה בידי המדינה, אנחנו, באחת, נפתור שורה ארוכה של בעיות: אנחנו גם נטפל נכון יותר בבעיית בתי-האבות, אבל גם נאפשר לקשישים רבים יותר לקבל טיפול סיעודי בבית, ובכך נחסוך הרבה כסף. המערכת הזו היא לא רק צודקת יותר מבחינה חברתית, היא גם נכונה יותר מבחינה כלכלית. + + היום שמענו, שר הבריאות העיד בפנינו בוועדה שסקר שנעשה על-ידי משרד הבריאות הראה שרוב האזרחים בישראל מוכנים לשלם יותר מס בריאות – – + + + נא לסיים. + + + – – ולקבל ביטוח בריאות סיעודי במסגרת הסל. הפנייה שלי היא לממשלה: הממשלה חייבת להפסיק להיות חומה בצורה נגד ציבור הקשישים בישראל. במקום להילחם בקשישים, במקום לפגוע בקשישים, הגיע הזמן שגם הממשלה תתייצב בצד הנכון ותעשה מעשה כדי להתחיל לסייע. + + + תודה, אדוני. חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה. + + + מוותר. + + +מוותר. חבר הכנסת שי – לא פה? טוב. + + אם כן, רשימת הדוברים הסתיימה, ואנחנו עוברים עכשיו להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 9) (קביעת שיעור מזערי לריבית המיוחדת בביטוח סיעודי), בקריאה ראשונה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצבעה החלה. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 9) (קביעת שיעור מזערי לריבית המיוחדת בביטוח סיעודי), התשע"ז–2017, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. + + + 24 בעד, ללא מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 9), עברה בקריאה ראשונה וחוזרת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. + +עד כמה שזה עצוב לכולכם, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, י"ז בשבט התשע"ז, בעזרת השם, 14 בפברואר 2017, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. + +הישיבה ננעלה בשעה 21:52. +