diff --git "a/123270/raw.transcript.txt" "b/123270/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/123270/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,2988 @@
+המדינה בתחומי הכלכלה והתשתיות הלאומיות. תודה.
+
+
+ תודה למזכיר הכנסת.
+
+
+
+
+ הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים, חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בכל שבוע אני משתדל להזכיר כאן במליאה את אחד הנופלים בקרבות, מבני הקהילה האתיופית, שמקריבים במלחמה הזו פי-שניים מחלקם היחסי באוכלוסייה. לצערי, בכל שבוע, עם העלייה במספר הנופלים, אנו מתבשרים על עלייה במקביל גם במספר הנופלים מהקהילה האתיופית – מה שמעיד על מעורבותם, השתלבותם והשירות המשמעותי שאותו הם עושים.
+
+ השבוע התבשרנו על עוד נופל בן הקהילה, ומספרם עומד כעת על 22 נופלים. היום אני רוצה להזכיר את סמל ראשון יהונתן יצחק סמו, השם ייקום דמו, שנפצע בקרב ברצועת עזה ב-8 בנובמבר ונפטר יומיים לאחר מכן. יהונתן הוא בנם של חבריי היקרים משה ואיילת סמו מכרמי צור. בחייו הסתער ראשון בהיתקלות עם מחבלים בקרב כדי להציל את חבריו, וכך גם במותו: יהונתן חתם על כרטיס אדי מיוזמתו. זה היה יהונתן. כל דבר עשה בחיוך מתוך הבנה, מחויבות ורצון לעזור. לאחר שחתם על כרטיס אדי לתרומת איברים החליטה משפחתו לתרום את איבריו, ובכך להציל את חייהם של שישה אנשים נוספים, מתינוקת בת שמונה חודשים ועד המבוגר שבהם, בן 51. רוחו ודרכו המיוחדת יישארו עימנו, ואף חלק פיזי ממנו ימשיך לחיות ולעזור לאחרים, כמו שעשה בחייו. כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא. יהונתן זכה לקיים עולמות רבים.
+
+ אתמול ציינו 100 ימים למלחמה ולחטופים הנמצאים בשבי. היום אני מציין 100 ימי מילואים של יועצי הפרלמנטרי, שיצא למילואים ב-8 באוקטובר, וממשיך במילואים גם בימים אלה. זו ההזדמנות להכיר תודה לאלה שעדיין נלחמים, ולהודות למשפחותיהם על העוצמה והגיבוי. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. אחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היום הלך לעולמו אחד המאמנים הגדולים ביותר בכדורגל הישראלי, דרור קשטן. דרור קשטן, המאמן האגדי שזכה בשש אליפויות, שישה גביעים ושלל תארים נוספים, היה מאמן המעוטר ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל בכדורגל. דרור התחיל את דרכו בכדורגל, כקשר בהפועל כפר סבא, שגם איתה זכה בתואר, והרשימה של התארים שלו היא גדולה ביותר: עם הפועל כפר סבא – אליפות ואלוף האלופים; עם הפועל לוד – גביע המדינה ואלוף האלופים; בית"ר ירושלים – שלוש אליפויות, שני גביעי מדינה, גביע הטוטו ואלוף האלופים; עם מכבי תל אביב – אליפות וגביע; הפועל תל אביב – אליפות, שני גביעים וזכייה בגביע הטוטו; עם הפועל פתח תקווה – גביע הטוטו. 
+
+קשטן גם היה המאמן הלאומי של נבחרת ישראל, ואת תעודת ההוקרה האחרונה בחייו הוא קיבל פה, בכנסת, לפני כמה חודשים, בשדולה שעשיתי למען מאמני הספורט במדינת ישראל. יהי זכרו ברוך. יש הרבה מה ללמוד מהקריירה של דרור קשטן. תודה.
+
+
+ אמן. תודה. חבר הכנסת בועז טופורובסקי. אחריו – חבר הכנסת אבי מעוז.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות הכנסת וחברי הכנסת, שבועיים חלפו מתחילת השנה, והקטל בדרכים לא מפסיק. אני יודע שכולנו במלחמה, וליבנו עם החיילים וכמובן עם החטופים, אנחנו דורשים להביא אותם כמה שיותר מהר ולחסל את החמאס, אבל בכבישים אנשים מתחילים – ממשיכים – למות סתם. אתמול נהרג צעיר בן 22 ועוד צעיר ב�� 18 נפצע בתאונה קשה סמוך למעבר ארז. הלילה מתו אנשים בכבישים – וזה לא מפסיק. 
+
+אנחנו בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים קיימנו כמה ישיבות ב-2023. כל גורמי המקצוע התריעו שזו הולכת להיות השנה הקשה ביותר, ועדיין לא נעשה מספיק. היום, כאשר אין יו"ר לרלב"ד – עדיין לא מונה – ואין מנכ"ל לרלב"ד, אחרי ששניהם התפטרו, כבר התחלנו את הימים הראשונים של שנת 2024 עם 12 בני אדם הרוגים, שבעה הרוגים רק בשבוע החולף. אני לא מקריא את השמות בגלל המלחמה ובגלל שיש לנו מספיק שמות של הרוגים, אבל הקטל בכבישים לא נפסק.
+
+ מחר אנחנו מכנסים שוב פעם את ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, בפעם הראשונה מאז המלחמה, כדי לראות מה המדינה עושה, כדי שהשנה הזאת תהיה שונה מהשנה הקודמת בדרכים. אני מקווה מאוד שאוכל לבוא ולספר לכם – לספק לכם כאן תשובות, ולא רק לבוא בטענות. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת יוסף עטאונה.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש, נאום הנדסת תודעה מס' 102, והפעם על רבנים.
+
+ על פי החוק, בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים לישראל יש 80 רבנים, שמתוכם הרבנים הראשיים בוחרים עשרה. מה זה רבנים? הרבנים הראשיים שבוחרים אותם אמורים לקבוע. אבל מי שמפרשים כרצונם כל חוק, רגיל או יסוד, וגם פוסלים אותו אם בא להם, החליטו בהנדסת תודעה, שהם יקבעו שהמושג רבנים כולל גם נשים. רק שופט אחד, השופט מינץ, אמר בדעת מיעוט, שלשון החוק ברורה מאוד. איך אמר הגשש החיוור? אנחנו רוצים לקבוע מי יהיה השופטים, מי יהיה המאמנים, מי יהיה השחקנים, מי יהיה התוצאה ומי יהיה מזג אוויר. אם לא, נשרוף את המועדון. 
+
+ בדיוק כמו בדיון שהיה במחוזי בשבוע שעבר, כאשר השופטת שלחה את נציגי אגודת ישראל לגבש עמדה באשר לשילוב נשים במפלגה שלהם. נכון שדעת מועצת גדולי התורה היא אחרת, אבל מה פתאום שהם יחליטו מי מתמודד אצלם במפלגה? בשביל זה יש שופטים.
+
+ אני ממליץ לשופטי העליון להסיר ידם מהרבנות הראשית ולחזור למה שהם אמורים לעסוק בו, כלומר, משפט על פי לשון החוק, ותו לא. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת אריאל קלנר.
+
+ כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר על מצוקת החקלאים הערבים בכלל והבדואים בנגב בפרט. אני תוהה האם אנחנו אותם אזרחים גם בעת מלחמה? כולם זוכים לאותו יחס? ראינו איך המדינה מתייחסת לחקלאים בעוטף, וגם מסביב לעוטף, ואיך נותנים להם את העזרה והתמיכה ואפילו שטחים חלופיים כדי לפתח חקלאות, עד שהמצב יירגע. במקביל יש בחברה הערבית הבדואית בנגב חקלאים שעוסקים בחקלאות, ובעיקר כאלה שמגדלים עדרי צאן וגמלים. במקום שהמדינה תבוא לקראתם – דווקא בעת חירום, להגיש להם עזרה ותמיכה וגם לתת להם שטחי מרעה חלופיים במקום המקומות שאסור לצאת אליהם בגלל המלחמה, בעיקר בנגב המערבי. 
+
+לכן, אני קורא לכך שהחקלאים הערבים בכלל והבדואים מגדלי הצאן בפרט יקבלו תמיכה, עזרה ושטחי מרעה כשאר החקלאים בארץ. ראינו בכמה ועדות בכנסת איך מתגייסים כדי לעזור לחקלאים. הגיע הזמן לעזור גם לחקלאי הערבי הבדואי בנגב. במקום את התמיכה והעזרה הסיירת הירוקה ומשרד החקלאות מגבירים את יחידת הביצוע, ומחלקים קנסות במאות אלפי שקלים לחקלאים בנגב. מדיניות זו צריכה להיפסק ומייד. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת אריאל קלנר. אחריו – חברת הכנסת מיכל וולדיגר. בבקשה. 
+
+
+ – – – לתת שטחים חלופיים למרעה? אבל לא – – – שטחים חלופיים למרעה, לפי מה – – – רק – – – 
+
+
+ – – �� בטוח – – – מחלקים כנסות – – – במקום לתת שטחים – – –
+
+
+– – – זה ועדה של המשרד – – – 
+
+
+גברתי ורבותיי, רשות הדיבור לחבר הכנסת אריאל קלנר, ולו בלבד. אחריו – חברת הכנסת מיכל וולדיגר. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. אתמול ביקרתי ביישוב גרנות הגליל בצפון, יישוב שגם הייתה לי זכות לסייע להרחבה א' ולהרחבה ב' שלו. היישוב – רפאים; מרוקן לגמרי. כל התושבים עזבו; הוא מאוים על ידי השטן של חיזבאללה, שמאיים על היישוב ואתמול גם גבה מאיתנו מחירים. זאת מציאות בלתי נסבלת. 
+
+אני התחייבתי לתושבים – ופגשתי שם גם את החיילים הגיבורים שלנו והתחייבתי – כי זאת מחויבות שלנו כמדינה, זה א"ב של מדינה – לבוא ולתת את הביטחון ולהחזיר את הביטחון לתושבים שם, למגר ולהעיף את הסכנה; להסיר את הסכנה הזאת מתושבי הצפון. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, ואחריה – חבר הכנסת יצחק קרויזר. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברים נכבדים, יש ארגון שנקרא "אמונתך", ארגון משפחות נפגעי תחלואה כפולה – סמים ובריאות הנפש. בשנים האחרונות חמישה ילדים סיימו את חייהם באובדנות, עוד ארבעה נהרגו מכדורי כוחות הביטחון בעת שהיו במשבר אקוטי, ורבים מהם נעצרו ונכנסו לכלא רק בגלל שהם חולים. הכול היה יכול להיות אחרת – והוא יהיה, כשיקום מוקד נפשי ארצי וצוותי משבר. 
+
+ אחד מאלה שמתו מאובדנות הוא יובל. הלכתי לנחם את הוריו במוצאי שבת. אביו ספד לו על קברו באלו המילים: יובל, גיבור שלנו, פגשתי אותך שלשום בבוקר, עלה קטן שלי, נע ונד לאיטו ברוח הבוקר אך לא מלבלב עוד, כמו מחכה לנשור מעץ החיים הוא היה תלוי. אני שואל למה, או בעצם אינני שואל למה. אני מבין ולא כועס, רק עצוב מאוד. כמה נלחמת על חייך, על שפיותך, על מקומך בחברה. אבל המחלה הארורה ניצחה אותנו. סליחה שלא הבנתי את נשמתך המעונה ולא עניתי לאף שאלה שלך. סליחה, יובליק, פשוט לא הצלחתי להבין. היית חכם ומורכב מדי. תנוח בשלום, ילד יקר, עכשיו אתה רגוע, עכשיו אתה בבית ליד המשפחה שתבין אותך טוב מאיתנו. עכשיו אתה מלאך בין מלאכים. נזכור את רגעיך היפים והכואבים ואת החיוך התמים והנבון שלך ברגעי השפיות. היה שלום, בן אהוב ומקסים שכמוך, ונוח בשלום על משכבך. קח איתך על הדרך את ברכתי. עוד ניפגש. 
+
+ אני רוצה להגיד בהזדמנות לאביו אברי ולאימו: אנחנו עוד נקים את המוקד הזה, אפילו עוד בשנה הקרובה. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר. אחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש, רס"ר במילואים רועי אברהם מימון, השם ייקום דמו, בן 24 מעפולה, פרמדיק לוחם ביחידת יהל"ם, נפל בקרבות ברצועת עזה בקרב גיבורים בכ"ז בטבת. ביום חמישי האחרון הגעתי לנחם את משפחתו. אביו של רועי הקריא לי את ההספד שנשא בהלווייתו, וביקש ממני להקריא מעל בימת הכנסת את ההספד כדי להנחיל את צוואתו של רועי, ואני מרגיש זכות וחובה למלא את בקשתו: 
+
+לרועי אברהם, הבן היקר שלנו, בין הדברים החזקים ביותר שאנחנו זוכרים ממך הוא המוסר הגבוה וכוח הרצון החזק שלך. הם אלה שעזרו לך לזהות מהם הדברים החשובים ביותר בחיים שלך וליישם אותם עם כוח רצון חזק. היה לך חשוב לא לפגוע באף אחד, אפילו לא בחיות, ולכן הפכת לטבעוני. האמת, השלום, האהבה והאכפתיות היו חשובים לך, ולכן פעלת הרבה כדי להפיץ אותם סביבך. 
+
+ נפגשתי שלשום עם המוות שלך. הפגישה הייתה לי מאוד מאוד עוצמתית – כל כך עוצמתית שאפילו קשה לי להבין אותה. בזמן המוות הקליפות נעלמות, הגוף הולך ואז מופיע האור החזק שנמצא מאחורי הקליפות. זה מאוד עוצמתי. מצד אחד אני פוגש את העוצמה הזאת, ומצד שני יש לי געגועים מאוד עוצמתיים. לא רצית לפגוע באף אחד, אבל היה לך כל כך חשוב להגן על המולדת שלנו. הכאב חזק מאוד. הדבר העיקרי שמנחם אותי זה להתחבר לאור האלוקי. באור הזה יש אמת, שלום ואהבה מאוד גדולים. באור הזה אני מוצא נחמה. עכשיו אני מבין היטב את הביטוי "מן השמיים תנוחמו", היות שרק משם מגיעה הנחמה. לכן החלטתי לא לצעוד בדרך של השכול, של הדרמות והכאב, אלא להתחבר לאור האלוקי, שהוא כל כך מרפא. 
+
+מהמקום הזה אני עדיין מצליח להתחבר אליך, רועי. אני מרגיש אותך היטב ויודע שטוב לך. ברור לי שהמלחמה שלנו עם האויבים מבחוץ היא לא רק עם הערבים, אלא היא השתקפות של המלחמה שמתחוללת בתוכנו. יש לזכור שהמלחמה מבחוץ נפתחה עלינו לאחר מלחמה מבפנים – מלחמת קיום קשה בין ימין ושמאל, בין דתיים לחילונים, בין דעות מסוימות או נגד. 
+
+בעיקר אני זוכר את המלחמה המבישה ביום הכיפורים האחרון. בכיתי כל הלילה, ולא מצאתי מנוחה. איך אנחנו נלחמים אחד בשני? המלחמה בתוכנו היא זאת שהביאה עלינו את המלחמה מבחוץ. לכן איבדנו את רועי אברהם, בני בכורי אשר אהבתי. בתקווה שבקרוב יגיעו הימים שבהם ישכנו שלום, אהבה וכבוד בינינו. זה מה שאני רוצה להנחיל כצוואתו של רועי. 
+
+את המסר הזה אני מעביר לכם בשמו של אביו של רועי הי"ד ובתקווה ובתפילה שהשלום, האהבה והכבוד ישררו בינינו. יהי זכרו ברוך. 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה יהיה אחרון הדוברים בשלב זה. לאחר מכן נעבור להצעת החוק. 
+
+
+ מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. בימים האחרונים אנחנו רואים שיש קיצוצים במשרדי הממשלה בדבר תוכנית 550, שקשורה לחברה הערבית ובאה כדי לסייע לאזרחים הערבים במדינה – למרות שיש דוחות וגם חוות דעת של בנק ישראל – על מנת להביא לתנופה בכלכלה של המדינה. זה מסתמך גם על כך שאנחנו נשקיע בחברה הערבית. 
+
+ מכאן אני פונה לממשלה וגם לכבוד היושב-ראש להתערב בנושא הזה, לשקול שוב את כל הנושא הזה. גם מתחילת השנה יש תוכניות הקשורות לפשיעה ולאלימות בחברה הערבית, ורוצים שכל מה שקשור לתוכניות האלה יימשך, כדי שנביא להפחתה במספר הנרצחים בחברה הערבית – וגם להעצמה וגם להשקעה בכל בתי הספר בחברה הערבית. 
+
+אנחנו מדברים על עשרות בתי ספר בחברה הבדואית, ובהם מספר התלמידים הוא מעל 1,000. לכן אנחנו צריכים את הכספים שם, ולא לצמצם אותם על ידי הממשלה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לאדוני. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1699).] 
+
+
+ כעת, חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. את ההצעה יציג שר החינוך יואב קיש, ואני מזמין אותו אל הדוכן להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותו של אדוני, בבקשה.
+
+
+כנסת נכבדה, אני לא יכול שלא להתחיל – כשאנחנו רואים לנגד עינינו את תמונותיהם של 136 החטופים והחטופות שעדיין מוחזקים בידי מחבלי חמאס, כולנו תפילה לחזרתם בריאים ושלמים מהר ככל שניתן – וגם להצטרף לתקווה להחלמת הפצועים מהפיגוע ברעננה.
+
+חוק האחדות. החוק הזה נולד בעקבות יום האחדות, שהתחיל בעקבות חטיפתם של שלושת הנערים ורציחתם, ובחירה מודעת של המשפחות להסתכל איך מזה צומחים ואיך מזה בונים משהו שיחזק אותנו פה כעם במדינת ישראל. התחיל אירוע שנקרא יום האחדות, שהובל על ידי עיריית ירושלים – וזה המקום ��ם להודות לראש העיר לשעבר ניר ברקת, שהתחיל את האירוע החשוב הזה, שציין את האחדות והעניק את פרס האחדות – ולאחר מכן הגיע גם לבית הזה, כששני חברי כנסת אז, והיום השר חילי טרופר וחבר הכנסת אברהם בצלאל, הגישו הצעת חוק פרטית שעברה – ובעצם פה מדובר בהצעת חוק ממשלתית, ואותה הצעת חוק פרטית תמוזג אליה ותקודם לסיום החקיקה.
+
+מה בעצם החוק בא לומר? החוק בא לומר משהו מאוד פשוט. יש יום אחד בשנה שבו אנחנו חושבים על האחדות בינינו. אנחנו יודעים כמה מחירים שילם עם ישראל כשהיינו לא מאוחדים, כשהיינו לא מאוחדים בעבר, כשהבאנו חורבן בית והתפזרנו לגולה, ולמשבר הארוך שחזר כשהקמנו את הבית שלנו בחזרה. ואני גם לא מפסיק לחשוב על אותו 6 באוקטובר, כמה הפער והשנאה שהייתה בעם ישראל, מה היא עשתה לנו ואיך היא – ואני לא בא לחלק פה ציונים לאף אחד ואני לא שופט אף אחד, אבל איך היא כגורם שהפריד בין העם וייצר אולי תקוות שווא לאויבינו, אולי חשיבה שיש פה איזו חולשה.
+
+אני יודע לומר שכשאנחנו מאוחדים שום דבר לא עומד בפנינו. והאחריות הזו היא אחריות על כולנו. יום האחדות בא בדיוק לומר את הדבר הזה, להזכיר לנו כמה חשוב להיות ביחד, כמה חשוב שלא נשכח שיש לנו לצערנו גם שונאים, והשונאים שלנו זה לא מתוכנו, השונאים שלנו נמצאים מעבר לגדרות המדינה. השונאים האלה, לא מעניין אותם – – –
+
+
+ חברי הכנסת, קצת יותר שקט במליאה.
+
+
+השונאים האלה, לא מעניין אותם אם אתה ימני או שמאלני, אם אתה חילוני, חרדי, אם אתה גיי, אם אתה סטרייט. לא מעניין אותם אם אתה אשכנזי, אם אתה מרוקאי. הם מסתכלים עלינו כמקשה אחת, כעם אחד מאוחד, וגם אנחנו בתוכנו חייבים לראות את המאחד כחלק שמחזק אותנו ומוביל אותנו לעמוד באתגרים שלפנינו. 
+
+אז, כבוד היושב-ראש – נכנס השר חילי טרופר; הזכרתי אותך ואת חבר הכנסת אברהם בצלאל, שניכם כיוזמי החוק שכבר עבר קריאה טרומית. אני חושב, השר חילי, שאתה כבר לא על החוק, מרגע שנהיית שר איבדת את הזכות. אז זה ימשיך. אני לא יודע אם יש עוד חותמים בבית הזה בחקיקה מעבר לשניכם, אבל אני חושב שזו בשורה חשובה דווקא בימים אלה, שנמשיך לזכור כמה חשוב היחד הזה. "ביחד ננצח" זה לא סיסמה, זו המציאות וזו אמת לאמיתה. והקולות ששומעים לפעמים שמנסים להשכיח את זה מאיתנו לא באים לעזור לאף אחד, הם רק עושים נזק.
+
+אנחנו צריכים להיות ביחד. יש לנו אתגרים, אנחנו חייבים להיות מאוחדים, אנחנו לא סיימנו את המלחמה. אנחנו לא יכולים לעסוק בשנאת חינם, שהייתה פה קשה מאוד לפני 7 באוקטובר, ואנחנו חייבים להיות ממוקדים בניצחון, ביחד ובאחדות. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לשר קיש. ואנחנו נתחיל כעת בדיון האישי. אני מזמין את חברת הכנסת טלי גוטליב, ראשונת הדוברות. עד שלוש דקות לרשותה של גברתי.
+
+
+עם ישראל הנכבד, כנראה ממשלת ישראל לא למדה כלום. כי ממשלת ישראל שכחה שבתופת 7 באוקטובר היו בישראל עשרות אלפים של עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון ומעזה גם יחד, ושירות הביטחון הכללי, הלוא הוא השב"כ, אמר להם שחמאס מורתע בעזה ולא כדאי לו לתקוף בגלל הכסף שהוא מקבל ממדינת ישראל. ב-3 באוקטובר, אני רק אזכיר כאן לעם ישראל, אני קיבלתי מקור שיש התקפות, אימונים ארטילריים בעזה, על ידי חמאס וג'יהאד אסלאמי פלסטיני, שהמטרה של האימון הארטילרי זה לפגוע במעוזים צבאיים. מה עשה השב"כ ומה עשתה צמרת צה"ל? המליצו לממשלה להמשיך להעביר כספים לעזה. לא ייאמן.
+
+הממשלה יכולה להגיד לנו: ת��או, אנחנו קיבלנו את מה שהשב"כ אומר ואת מה שצמרת צה"ל אומרת, שחמאס מורתע ולא כדאי לו לתקוף, והוא לא יכבוש את מדינת ישראל וגם לא ייכנס אליה, וכל שאר התהיות על מה ידע שב"כ ומה ידעה צמרת צה"ל – זה בוועדת חקירה ממלכתית. אבל היום אנחנו לא ב-6 באוקטובר וגם לא ב-7 באוקטובר. מה זה לאשר 90,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון לתוך מדינת ישראל? היום אושר פיילוט. ואז יש לנו פיגוע ברעננה. יהיו לנו גם פיגועים בכפר סבא, יהיה לנו פיגועים בכל הארץ. אבל מה אומר השב"כ?
+
+
+ חס ושלום, חס ושלום.
+
+
+מה אומר השב"כ? אתה יודע מה אומר אלוקים? ונשמרתם לנפשותיכם מאוד, נכון, אדון בצלאל? אז בוא תגלה לי איך הממשלה הזו מאשרת ל-90,000 פלסטינים מיהודה ושומרון להיכנס לישראל בזמן לחימה, בזמן שכוחותינו בדרום ובצפון פרוסים? אין בושה. אבדה הבושה. סכנת נפשות שאני לא מצליחה לתפוס אותה. תסלחו לי.
+
+ואני אומרת לכם כאן, יש לנו חובה, חובה אמיתית, לצאת נגד החלטות קבינט הזויות שאין לתאר. הם לא למדו כלום, הממשלה. שכחתם? אותו שירות ביטחון כללי ואותה צמרת צה"ל אמרו: חמאס מורתע ולא כדאי לו. תגידו לי, כולנו הפכנו להיות נסחטים? משלמים פרוטקשן לארגוני טרור שלא יפגעו בנו? צריך להיות מטורפים על כל הראש בזמן לחימה לאשר הכנסתם של פלסטינים מיהודה ושומרון. ואת כל זה הממשלה עושה במחטפים על מחטפים.
+
+אז אני אומרת לך, אדוני ראש הממשלה, אני יודעת, אתם פה משחקים משחקי כוחות, פעם גלנט, פעם אתה, פעם ההוא – לא מעניין. כל הממשלה אחראית לביטחון מדינת ישראל, וכל הפגנת הרפיסות הזו וההשפלה הקולוסלית הזו לא מובילה אותנו לשום מקום, לא לגאווה לאומית, לא לחוסן לאומי ולא לביטחון. אין לקבל כניסה של עובדים פלסטינים לשטחי מדינת ישראל.
+
+
+תודה לגברתי. וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת רם בן ברק, אם הוא נוכח; אם לא – חבר הכנסת נסים ואטורי – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. אני גם נועל את רשימת הדוברים בשלב זה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. חברת הכנסת גוטליב, נשמעת היטב, תודה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי אזרחי ישראל, יום האחדות זה הנושא. "יחד ננצח" היא סיסמת המלחמה, אבל הפסדנו, אי-אפשר לנצח, אומרים בעיקר באולפנים מסוימים. בקושי 101 ימים עברו ואנחנו חוזרים לשיח תבוסתני נוראי, שחשבתי שנגמלנו ממנו ב-7 באוקטובר.
+ 
+ "הינה מוטלות גופותינו" כתב חיים גורי, לא על בארי וכפר עזה, לא על מסיבת הנובה; הדברים נכתבו על מחלקת הל"ה. היום, ה' בשבט, לפני 76 שנים בדיוק, 35 לוחמים של הפלמ"ח וההגנה בפיקודו של דני מס נפלו בדרכם לגוש עציון הנצור. על קרב הגבורה כתב חיים גורי את המילים: "עשינו ככל שנוכל עד נפל האחרון ולא קם". הל"ה היו למיתוס של גבורה, גבורה שהביאה לתנופה ציונית. רוח ציונית שהיא כל כך הכרחית לחיינו כאן, לקיומנו כאן; רוח ציונית שלדאבוננו נסדקה עם השנים. סדיקה שהביאה לרפיון, לשיח של אי-אפשר לנצח את הטרור. שיח שהביא למפולת אחר מפולת: לאוסלו, לבריחה מלבנון, לגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, להבלגה אחרי הבלגה. אז, במלחמת השחרור, הרוח הייתה איתנה. מלחמה שנפתחה על ידי האויב הערבי, 19 שנה לפני הכיבוש וכתגובה להצעה שארץ ישראל תחולק לשתי מדינות, לא השאירה לנו ברירות. מטרת האויב הייתה רצח עם ומה שנשאר מהעם היהודי שלוש שנים לאחר השואה. 
+
+רוח הגבורה היהודית גברה על האויב, אבל עם הזמן היא נשחקה. אולם המציאות לא השתנתה. האויב עדיין לא מקבל ישות יהודית, לא על סנטימ��ר רבוע אחד בארץ ישראל. גם חילול הגופות הברברי של לוחמי הל"ה עבר במסורת, והוא מפעם גם בדור החדש של שונאינו. הים אותו ים והברברים אותם ברברים. המציאות השתנתה רק באולפנים מסוימים ובמערכות עיתונים מסוימות. כעת, בשעת המלחמה, יש להוקיע את דברי התבוסה. לא ניתן לדברי החולשה לרפות את ידינו. 
+
+
+ מי מפריע לכם? מי מפריע? תעשו. 
+
+
+ אנחנו שומעים את השיח. חבר הכנסת מאיר כהן, כל הזמן שומעים את השיח הזה: הפסדנו, אין לנו סיכוי לנצח. 
+
+
+ עזוב את השיח. מי מפריע לכם?
+
+
+אני אומר – אני הולך בין הלוחמים, חבר הכנסת מאיר כהן. אני הולך בעם, אני הולך בכל המקומות. אנחנו רואים שבעם הרוח לא השתנתה. 
+
+
+ אני מסכים איתך. נעשה מה שצריך, לא את התבוסתני. 
+
+
+ דני מס – והיום זה 76 שנים, אגב, גם העברי וגם הלועזי מתאחדים – ושאר החברים, אתם שמסתכלים עלינו שם מלמעלה, תהיו גאים. 
+
+ השיר של חיים גורי מסתיים: "הינה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה ואיננו נושמים / אך הרוח עזה בהרים ונושמת". ואכן, הרוח עזה. הרוח היהודית והזהות היהודית איתנות מאי פעם. את רוח התבוסה יש לעקור. אלה שניסו לבצע בנו רצח עם הובסו. כך יובסו גם הפעם, בעזרת השם. 
+
+
+ אמן. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, היום בבוקר קיימנו דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא המשבר במערך בריאות הנפש. חברת הכנסת גוטליב, את היית שם. שמענו את אביגיל מהתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית מספרת בכאב על הקשיים שהיא עוברת במילוי התפקיד, על העומס הרב, על השכר הנמוך ועל כך שכבר שנים הם מחכים להעלאת שכר. ועכשיו, בצילו של האסון הנורא הזה, הנורא בתולדות המדינה, הם מגלים כי ממשלת ישראל מתכננת לקצץ בתקציב הבריאות. 
+
+אני רוצה להגיד כמה דברים. אל תיקחו את זה כביקורת על המפלגה, זאת ביקורת על הממשלה, אתם צריכים להיות שותפים לביקורת הזאת. לנגד עינינו אנחנו רואים את ממשלת ישראל מתכננת תקציב לא נכון, לא ראוי, והוא שערורייתי. קיצוץ של 890 מיליון שקל מהחינוך הממלכתי הציבורי. שמעתי את שר החינוך אומר: הצלחתי לצמצם. בינתיים לא רואים את זה. מקצצים בחינוך הממלכתי 890 מיליוני שקלים. אגב, לא שכחו להוסיף לחינוך החרדי הפרטי 790 מיליון ש"ח. אם מישהו חושב שכל ענייני לצאת כנגד זה – לא, אבל זה לא הזמן. 
+
+קיצוץ של 440 מיליון שקלים מתקציב הבריאות, טלי. 
+
+
+ 108 מיליון, אני לא אחזור על זה. 108 – – – 
+
+
+ 440 מיליון שקלים מתקציב הבריאות. אני רואה את שר הבריאות בוסו עובר במסדרונות ומתחנן. בשעה שאנחנו בשבר כזה, למה צריך לקצץ? צריך להוסיף לתקציב הבריאות. איזה מין תקציב זה? מה, אין שם אנשים שמסתכלים? אתם, השרים, לא בודקים את התקציב? לא אומרים בקול נחרץ: זה לא יקרה? 166 מיליון שקלים קיצוץ בתקציב ההשכלה הגבוהה, אבל נותנים 150 מיליון לחיזוק הזהות היהודית. עכשיו? זה מה שצריך לעשות? 
+
+162 מיליון שקלים מתקציב הרווחה, ואדוני היושב-ראש, הייתי שר רווחה פעם. אנחנו בשכונה היינו אומרים "חראם". באמת חראם. אני מסתכל על המשרד הזה, על האנשים שלו שרצים. הם הראשונים שפגשתי במלונות המפונים. ביום ראשון בבוקר הגעתי לשם, אחרי השבת הארורה הזאת, והם עמדו שם, אנשי הרווחה, עם החלוקים שלהם, עם הווסטים שלהם. היה תענוג לראות איך הם רצו ממקום למקום. במקום להוסיף עובדים סוציאליים, במקום לתקנן אותם יותר, 166 מיליון שקלים מקצצים. למה?
+
+אני קורא לשר הרווחה: אנחנו רוצים לעזור לך. אני קורא לשר הבריאות: אנחנו רוצים לעזור לך. בואו, באמת, יד אחת, כל אוהבי המדינה, וזה הרוב המוחלט כאן, נגיד לא לתקציב הזה. נשב עליו ונבדוק אותו. אמרו שיהיה גירעון של 2.2%; ניחא, הגענו ל-6.2%. אמרו שלא יהיה קיצוץ; יש קיצוץ. 
+
+
+ חבר הכנסת כהן, חראם על הזמן. 
+
+
+ כן, אתה צודק. לא, לא חראם, זה טוב שאני מדבר. 
+
+אבל אני אומר לכם שבשעה שאנחנו רואים את הכספים הקואליציוניים האלה, שזה ממש לא זמנם, אי-אפשר לשבת ולשתוק על תקציב כזה. אני מאוד מבקש לשמוע אתכם, ולהצביע נגד התקציב הזה, אלא אם כן ישבו ויתקנו אותו. תודה, אדוני. 
+
+
+ תודה לאדוני. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. 
+
+
+ אולי פחות. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר היום על החברה שלי, החברה הערבית בנגב, החברה הבדואית. היו לנו ציפיות גבוהות מהממשלה אחרי 7 באוקטובר, במיוחד אחרי שהחברה שלנו הייתה עם יותר אחריות והיו לה דברים שהיא עמדה בהם בצורה מאוד מכובדת וטובה יותר. אבל לצערי הרב אנחנו היום עדים להחלטות של הפקידים בנגב להרוס את הבתים של האזרחים שלנו, של האנשים שלנו, למרות כל הפניות שלנו לממשלה ולגורמים בממשלה לא להרוס את הבתים שלנו, של האזרחים, לפחות בתקופה הזאת, תקופת המלחמה, במיוחד באזורים שנמצאים בכפרים הלא-מוכרים בנגב. לכן אנחנו גם פנינו הרבה – אני גם ממשיך ואמשיך לפנות לראש הממשלה נתניהו על מנת להורות לפקידי המקרקעין, רמ"י, בנגב, להפסיק לאלתר את חלוקת צווי הריסה לאזרחים. זה לא הזמן. אפשר לנהל את זה בשיח, בהידברות עם אנשים, לא דרך דחפורים והריסות. לכן הציפייה שלנו היא יותר מהממשלה. 
+
+מכובדי היושב-ראש, בנגב יש עשרות בתי ספר, מעל 1,000 תלמידים. דיברתי על זה לפני כמה דקות בנאום שלי מהצד. דיברתי על מחסור בכיתות לימוד, דיברתי גם על עלייה דרסטית בנרצחים בחברה הערבית בשנה שעברה. היה לכם אתגר, היה לממשלה אתגר להפחית את המספר הזה ולהביא להורדת מספר הנרצחים בחברה הערבית, אבל השר לביטחון לאומי לא עמד בזה והמספרים רק עלו ועלו. אנחנו רואים היום שהממשלה מקצצת בתקציבים של החברה הערבית של 550, תקאדום; החלטה לא נכונה, החלטה אומללה. החברה הערבית יכולה להיות מנוע צמיחה לכלל החברה הישראלית. ולכן הדרישה שלנו – לחשוב, לחשב מסלול מחדש ולקבל החלטות בהתאם לכלל אזרחי המדינה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת יבגני סובה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כותרת יפה: יום אחדות – אחדות, ביחד. אבל נראה לי שזה נשמע אחרת. כנראה שזה ביחד לאזרחים כן, ולאזרחים לא. כנראה שהאחדות שאתם מתכוונים אליה זה לחוד כשמדובר באוכלוסייה הערבית. אחרת, אי-אפשר להבין איך מדברים על אחדות ועל תקופה קשה זו ובאים לקצץ בתקציב המדינה. 
+
+יש תקציב רוחבי, ואפשר לקבל – מה שרוחבי חל על כל האוכלוסיות בזמן מלחמה, זה דבר שאפשר שכולם יקבלו. אבל מי יכול להסביר לי על איזו אחדות מדברים כשיש כסף ייחודי וייעודי לאוכלוסייה הערבית ובאים לקצץ 15% מתקציב שמיועד לאוכלוסייה הערבית? איזו אחדות יכולה להיות כאשר הפגיעה מכוונת ל-20% מהאוכלוסייה, ובאים ופוגעים בתקציב – שמיועד למה? הוא מיועד למערכת החינוך, למערכת הבריאות, מיועד לטפל בפשיעה בחברה הערבית – ובאים לקצץ. זו לא אחדות. אחדות זה שמתייחסים, גם בעת מלחמה, לכל האזרחים אותו דבר. אי-אפשר להסביר אחדות כאשר 100 ימים אחרי המלחמה עדיין כל בתי הספר בכפרים הלא-מוכרים הם ללא מיגון. אחדות – אי-אפשר להסביר אותה כשבעת זו, עת של מלחמה, עת של חירום, מינהל מקרקעי ישראל מחלק בנגב 200 צווי הריסה. זו לא אחדות, זו פגיעה מכוונת באוכלוסייה הערבית גם בעת מלחמה. אחדות היא גם לא לפגוע, ולא לראות את החקלאי הבדואי, הערבי, שונה מכל חקלאי בארץ. מגיע לו אותו דבר. כולנו רוצים אחדות. אבל צריכה להיות אחדות גם במילים, במעשים, במציאות, ובמדיניות. המדיניות שקיימת היום היא מדיניות שמובילים אותה גזענים בתוך הממשלה הזו, שמכוונים פגיעה ישירה באוכלוסייה הערבית. למדיניות הזו אנחנו נתנגד. 
+
+
+ תודה לאדוני. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, רק עכשיו העברתם את תקציב 2024 בממשלה – 2024 בממשלה – תקציב גרוע, תקציב שימור הקואליציה. אבל אני לא אדבר על התקציב עכשיו. אני אדבר על מה שבתוך התקציב, על הקיצוץ של 15% מהתוכנית התלת-שנתית לעדה הדרוזית שהייתה אמורה להסתיים ב-2023. ב-2023 לא העברתם שקל אחד משרדי לרשויות המקומיות הדרוזיות, ומתוך מה שלא העברתם – אתם מקצצים 15%. אני לא מצליח להבין את הממשלה הזאת. מצד אחד מנכ"ל ראש הממשלה, עם שרים, מגיע לעדה הדרוזית, נפגש עם ההנהגה של העדה הדרוזית – מה, אתם עושים צחוק מההנהגה? הוא מבטיח להם – ואני קראתי את הפרוטוקול – מיליארד שקל תוספתי לשנים 2024, 2025, 2026, 2027, 2028. איך הוא יכול לתת להם שקל אחד תוספתי ב-2024, אם זה לא מופיע בתוך התקציב? מאיפה יביאו את הכסף? הרי כל שקל שאתה רוצה להביא אחרי התקציב, אתה צריך להגיד מאיפה המקור שלו. ואם אין במקור, בתוך בתקציב, אתה לא יכול להביא להם כסף. למה להגיע ולשקר? למה לתת להם לחיות באשליות? למה לתת להם את ההרגשה הטובה ביותר? 
+
+ומצד שני, ראיתי את החוק של אופיר כץ על חיבורי החשמל, וראיתי את החלטת ועדת השרים, שמדברת על תנאים בטרומית. כשכותבים תנאים בטרומית, זה אומר שזה לא יקודם לקריאה הראשונה, זה לא יקודם לקריאה השנייה והשלישית. זה אומר שעושים להם "וי" וגמרנו. תפסיקו לעשות צחוק מראשי רשויות דרוזיות, מראש העדה הדרוזית. אל תגיעו אליהם, אל תבטיחו להם. אם אתם מבטיחים להם, תעמדו בהבטחה. אני רוצה לראות בתקציב 2024 מיליארד שקלים בתוך תקציב משרד ראש הממשלה שמיועד לעדה הדרוזית, כי מה שהבטחתם זה תקציב תוספתי. בושה לממשלה הזאת.
+
+
+תודה לאדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה.
+
+
+תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צריך לומר את האמת המרה: הממשלה הזו, בהרכב הנוכחי ועם העומד בראשה, לא מסוגלת, לא יכולה, לא רוצה לקבל שום החלטה שתהיה נכונה למצב הביטחוני, המצב הכלכלי ובעניין החטופים. היא לא רוצה. טוב לה ככה. סוף-סוף אחרי שנים מצאו את חמורו של המשיח, מצאו את מי שיכול; בגלל סיבות אישיות שאין להן קשר עם מה שצריך בשביל המדינה אלא למה שצריך בשביל לשרוד, מצאו את האחד שיוביל אותם – כל אחד לגאולה שלו: החרדים – לקבלת פטור מלא מחובות אזרחיות בסיסיות; החרד"לים סוף-סוף מצאו מי ייתן להם את מדינת ההלכה שלהם, את סיפוח יהודה ושומרון.
+
+
+ זה הזמן לדבר על החרדים ועל אנשי הציונות הדתית? 
+
+
+ יחזיר אותם לעזה, יתקצב להם סכומי עתק שכל-כולם חיזוק זהות יהודית משיחית שתקרב את החזון. 
+
+
+ – – – לא משיחי?
+
+
+ ואנחנו? כן, אנחנו, אתם, אתם משלמים את זה. 
+
+
+ משלמים את מה? 
+
+
+והכי עצוב זה שכולם יודעים את זה. אני לא מחדש לאף אחד שום דבר. גם מי שצועק עכשיו יודע את זה. 
+
+
+ יודע מה – – – 
+
+
+ השאלה היא לא נתניהו ותפיסתו על ידי סמוטריץ' ובן גביר וחלק מהחרדים כחמורו של המשיח; השאלה היא איפה חברי הכנסת האחראיים – מהליכוד, מש"ס; חברי כנסת חרדים אחראיים, איפה הם? 
+
+
+יש עתיד – – –
+
+
+ איפה אתם, תגידו לי, מה; אתם עיוורים במקרה הטוב, או מופקרים שלא מעניינת אתכם טובת המדינה הזו. לא יכול להיות ששיקולים של תפקיד, פחד מראש המפלגה ודאגה למקורבים הם אלה שיובילו אתכם, פחד מהמרכז הביביסטי. 
+
+
+יש לי פחד שאחד כמוך יגיע לשלטון, זה הפחד. שאחד כמוך, שמפלג עכשיו – – – 
+
+
+שום דבר לא מצדיק את ההתנהלות שלכם. מדינת ישראל זקוקה לממשלה אחרת, ממשלת חירום – – 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ – – לראש ממשלה אחר. ממשלה רחבה בשותפים, צרה ויעילה במספר השרים שלה, שתקבל את ההחלטות הנכונות בענייני ביטחון, כלכלה, חברה, ותשקם את אמון הציבור. 
+
+אין לנו ברירה אם חפצי חיים אנחנו. אין לנו ברירה אם אנחנו רוצים לגדל פה את הילדים שלנו ואת הנכדים שלנו במדינה. אני יודע שיש בקואליציה לא מעט שחושבים ככה. תעשו מעשה, תהיו אמיצים. גורל המדינה בידיכם. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. בטרם נעבור לדובר הבא, שר הפנים, בשם הממשלה, מבקש להגיב, ואנחנו נאפשר לו זאת על פי התקנון.
+
+
+– – – לשמוע את התגובה שלך.
+
+
+בבקשה. לכן הוא מבקש להגיב. כבוד השר, עד חמש דקות לרשותך. 
+
+
+מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עלה כאן ידידי – ואני אומר "ידידי" – חבר הכנסת חמד עמאר ודיבר על סוגיית הרשויות הדרוזיות. כאב לי מאוד לשמוע את הדברים, כי אני רואה את החשיבות הרבה של צמצום פערים ושוויון בין כלל הרשויות בישראל, דרוזיות, מוסלמיות, יהודיות – כולן כאחת.
+
+ בין לבין, בשלוש הדקות שנותרו לי: פשוט הוצאתי את הנתונים של תקצוב משרד הפנים בלבד של הרשויות המקומיות הדרוזיות במדינת ישראל בשנת 2023. ובכן, עוספיא – 17.5 מיליון; אבו סנאן – 19.2 מיליון; בוקעאתא – 11 מיליון ו-754,000; בית ג'ן 16 מיליון ו-874,000 – –
+
+
+– – – ל-2021, 2022 – – –
+
+
+ חבר הכנסת חמד עמאר.
+
+
+– – ג'וליס – 10 מיליון ו-184,000; דאלית אל-כרמל – 22 מיליון ו-915,000; חורפיש – 13 מיליון; ינוח – 12 מיליון ו-250,000; ירכא – 21 מיליון; כסרא – 15 מיליון; מג'דל שמס – 17 מיליון; מסעדה – 9 מיליון.
+
+
+ זה תקציב שאנחנו העברנו.
+
+
+לא עשינו טובה לאף אחד.
+
+
+ זה תקציב שאנחנו העברנו, זה לא תקציב חדש – – – שהעברנו ב-2021.
+
+
+אנחנו חייבים לעשות את זה. אנחנו מחויבים לכל רשות ורשות. אני באופן אישי מיניתי את אלוף-משנה במילואים עצאם חמד לפרויקטור לסוגיית תכנון ובנייה הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. עשיתי את זה בלי לדעת בכלל את הזיקה הפוליטית שלו, אם יש לו כזאת. אני לא רואה את עצמי בכלל מסתכל על הסוגיות האלה בעיניים מפלגתיות. אני רואה בני אדם, אני רואה אזרחים, אני רואה אנשים שאנחנו מחויבים שתהיה לילדים שלהם יכולת לחלום ולהגשים חלומות. לא מעניין אותי לחלוטין אם מדובר בילד. אני לא מדבר – – –
+
+
+ זה תקציב שאני העברתי. אתה לא מדבר איתי על תקציב חדש. אתה מדבר על תקציב שאנחנו העברנו בממשלה הקודמת, כשהייתי סגן שר האוצר.
+
+
+יחד עם זאת, אני יודע לומר שגם בסיכום התקציבי של 2024 – – –
+
+
+ – – – הם מופיעים בתקציב. איפה מופיעים המיליארד שקל – – – שקל אחד לא – – – אני עובר על התקציב, אני יודע לקרוא תקציב.
+
+
+אני יודע לומר שחרף הצרכים וחרף המלחמה, עמדנו על כך שלא תהיה פגיעה ברשויות חלשות. אנחנו מחויבים לדבר הזה. אנחנו מחויבים לאזרחי ישראל כולם: יהודים וערבים, דתיים, חילונים, חרדים. ואנחנו נעמוד על זה שמי שנמצא במצב סוציו-אקונומי נמוך יוכל לתת לילדים שלו את כל הכלים להגשים חלומות ולהצליח. הזמן הזה הוא זמן לאחדות. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.
+
+
+תודה. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, במדיניות כלכלית נורמלית במדינה נורמלית היו יושבים הוגי הדעות והמחליטים ומסתכלים על הצרכים – במיוחד שלא מזמן יצאו דוחות שמראים מה הצרכים באמת, במיוחד אם נדבר על הצד החברתי. אבל סליחה שאמרתי בהתחלה "במדיניות נורמלית", כי אנחנו לא נמצאים כנראה במקום הזה בכלל.
+
+פשוט מאוד, השכל מתקשה לעכל ולקבל שדווקא את האנשים המוחלשים, שבמשך עשרות שנים דווקא הייתה להם נקודת אור קטנה כזאת – ניצוץ כזה שאפשר משהו; שהביא תוצאה, ושהראה שיש אפשרות לעוד דברים, שבסופו של יום לא רק מגזר אחד ייהנה מהם, אלא כלל המגזרים במדינת ישראל. וכן, אני מדברת על החברה הערבית; אני מדברת על הקיצוץ שנופל עכשיו על גבה. אני מקווה מאוד – והזמן עוד לא חלף – שיש אפשרות רק אם רוצים לשנות את הגזירה. יש אפשרות אחרת ויש אפשרות לחשיבה אחרת ויש אפשרות להתעשתות ולראות שאם טוב בתוך החברה הערבית, אז טוב לכלל החברה הישראלית.
+
+החברה הערבית, שסובלת, בפער של לפחות שלוש שנים בתחום החינוך – והינה, שר החינוך הנמצא כאן – ודווקא בתחום הזה באים לקצץ. זה תחום שהוא כזה חיוני ובסיסי, שהוא מנבא עתיד, ולא רק מדבר על היום ועל מחר אלא על העתיד בכלליותו. הקיצוץ ברווחה, הקיצוץ בתקציבי הרשויות, אני אומרת לכם מהמקום הזה שהרשויות הערביות, אם הקיצוץ הזה באמת ייפול ויהיה – אפילו למעט מאוד שעד היום אפשר לתת שירות לתושבים, לאסוף את האשפה – גם זה לא יהיה.
+
+אז אני באמת שואלת את עצמי אם במקרה עכשיו מדברים ומביאים הצעת חוק על יום האחדות. אני שואלת, ויש לי את התשובה הברורה. לי כבר ברור על מה מדברים ולמי מתכוונים כשאומרים "אחדות", כנראה; ה-20% בטוח שלא נמצאים שם. אבל אפשר אחרת. תודה.
+
+
+תודה, גברתי. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.
+
+
+תודה רבה, אדוני. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, נכבדיי השרים, אני רוצה להקריא לכם ציוץ של השר לביטחון הלאומי: "דם יהודי הפך להפקר". אני רוצה לשאול את השר לביטחון לאומי: הכול זה עניין של פוזיציה? כשהיית באופוזיציה אז דם יהודי הפך להפקר, אבל כשאתה בקואליציה אתה פתאום שותק? דנים בממשלה שלך – אתה חבר בכיר בממשלה – על הכנסת פלסטינים לעבודה בחזרה בשטח ישראל. חוץ מלהוציא כותרות בטוויטר, אתה עושה עוד משהו? בזמן שיורים עלינו מצפון ואנחנו דה פקטו במלחמה – תושבים מפונים, לוויות לא יכולות להתקיים לאור יום – שומעים אותך או שזה עדיין ציוצים בטוויטר? בזמן שאזרחי מדינת ישראל מפחדים ללכת ברחוב, שומעים אותך או שזה עדיין ציוצים בטוויטר?
+
+ עד לא מזמן, כשהיית חבר אופוזיציה, טרחת להגיע לכל זירה, לכל אירוע; הבטחת הבטחות גדולות. מאז, מה עשית עם ההבטחות הללו? נכון, ציוצים בטוויטר. כך נראה את הממשלה הזו: אפס מדיניות, אפס יכולת לקבל החלטות, אפס ביצוע, ודם יהודי הפך להפקר.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשבוע וחצי פורסמה בעיתון הארץ כתבה על כך שישראל היא אחת המדינות הנפלאות בתבל – וזה למרות שמדובר במדינה שנמצאת מאז הקמתה במלחמת עצמאות, ושכל הזמן נדמה לנו שאין מפולגים מאיתנו. העיתונאי שכתב את הכתבה מעיד על עצמו שבתור שמאלני חמצמץ המפגש עם הדברים היה בעבורו סוג של טיפול בהלם. הכתבה מספרת על ספר חדש שהוציאו שני יהודים מאמריקה בשם: הגניוס של ישראל, שהגיע לרשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס. בספר מובאים נתונים רבים שמוכיחים את הטענה המרכזית. למשל, ישראל נמצאת במגמת שיפור תמידית מבחינת האושר של תושביה, מס' 4 בעולם; ישראל נמצאת במקום השני מהסוף בצריכת אלכוהול בקרב המדינות המפותחות. בעוד המערב שוקע בבדידות, תופעה שיש לה השלכות בריאותיות חמורות, בישראל ישנה דווקא ירידה משמעותית בתופעה. בעמק הסיליקון יש משבר בריאות נפש בקרב בני הנוער וזינוק גבוה בכמות ההתאבדויות, אבל בישראל לא רק שלא ידוע על תופעה שכזאת, אלא שהיא ניצבת בכבוד בסוף רשימת המדינות כשמודדים מוות מתוך ייאוש – כלומר מסמים, אלכוהול והתאבדויות.
+
+ אין צורך כמובן להזכיר את הנתון הידוע, שלפיו ישראל עוקפת בענק את כל המדינות המפותחות בכמות הלידות לאישה. בניגוד לכל העולם רמת השכלה גבוהה לא מובילה לילודה נמוכה – נתון שמעיד יותר מכל על האופטימיות של החברה היהודית, לעומת הייאוש שהעולם בכלל והמערב בפרט נתונים בו. ומהן הסיבות, לפי צמד החוקרים? המשפחתיות, שולחן השבת, הקשר עם הסבים והסבתות, השירות בצה"ל, שמחזק מאוד את החיבור למדינה ולקהילה, ועוד. אבל האם כל זה רלוונטי גם אחרי שמחת תורה תשפ"ד? לדבריהם, זה נכון כנראה אפילו יותר, לאור גילויי הסולידריות המופלאה, וההתאחדות של החברה בישראל. 
+
+ אסיים במילותיו של ישי ריבו: "אני שייך לעם הכי עתיק בארכיון; / אני שייך לעם שלא הבין כל היסטוריון. אני שייך לעם; / אפילו הטבע מתחתיו. אני שייך לעם שֶׁים גדול נס מפניו. // אז מה נשתנה העם שלי מכל העמים, מכל העמים?/ שבכל העמים אליליהם לא רואים ולא שומעים; / והעם שאליו אני שייך, / השם הוא אלוקיו". ואסיים במילים של נעים זמירות ישראל: אשרי העם שככה לו אשרי העם שהשם אלוקיו. תודה.
+
+
+תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה – אינו נוכח. חבר הכנסת אלמוג כהן, חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הבדיחה הקבועה היא שאני צריך להוריד את זה עד הסוף. הורדתי עד הסוף. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, שר החינוך, אתמול למעשה ציינו את יום פטירתו, את יום לכתו של הבבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא, אשר קבור בנתיבות. הבבא סאלי נולד במרוקו, במחוז תאפלאלת. משפחתו, משפחת אבוחצירא, משפחה ידועה של מקובלים, ובהם אחיו של הבבא סאלי וכן אביו וסבו ר' יעקב אבוחצירא. כבר מצעירותו הבבא סאלי היה לומד תורה בדבקות, ביום ובלילה. אלפים היו נוהרים לפתחו לקבל ברכה ודברי חוכמה, ימין ושמאל, מזרחים ואשכנזים, בני הפריפריה, בני הכפר ובני העיר. על הבבא סאלי היו סיפורי ניסים רבים – – 
+
+
+חברים, נא לשמור על השקט במליאה, בבקשה.
+
+
+– – והוא בשבילנו – בשביל תושבי הנגב – למעשה חלק מהפסיפס התרבותי, ההיסטורי שלנו והקשר לאדמתנו הקדושה. 
+
+ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להקריא מכתב ששלחתי אתמול לחבריי שר המשפטים יריב לוין, שר הביטחון יואב גלנט, השר לבל"מ איתמר בן גביר וחבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים. 
+
+
+חברים, זה נורא נורא מפריע ביציע. נא לא לדבר, בבקשה.
+
+
+הנדון של המכתב הוא: מעצר אזרח בעבירות ביטחוניות. מכובדיי, כמה ימים לאחר 7 באוקטובר התחלתי לקבל ממספר רב של מקורות אינדיקציות בנוגע לאירוע – לטענתם מוזר – אשר קרה בבסיס בדרום הארץ. מאז תקופה זו חקרתי את הפרשה לפני ולפנים, עד שלפתע, ב-10 בינואר, הוציאה פרקליטות המדינה, בדוברות משותפת עם שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל, הודעה לתקשורת שבה הותר לפרסום כי אזרח ישראלי נעצר בחשד לעבירות ביטחוניות. קיים בי חשש ממשי באשר להתנהלות הקלוקלת של החקירה, ואף לפגיעה בזכויותיו האזרחיות של החשוד.
+
+ השאלות שעולות, אדוני היושב-ראש, במכתב – לנוחיותכם אשתמש באות הראשונה של האל"ף-בי"ת, האות א'. 
+
+ 1. אם לטענת סנגורי הנאשם א' הוא קצין בצה"ל, מדוע הוא נחקר בלהב 433 ולא במצ"ח? מדוע ההליך המשפטי נגדו מתקיים בבית משפט ולא בבית דין צבאי? 2. השאלה השנייה היא, האם שב"כ ומערכת ביטחון מידע של צה"ל זיהו בעבר את א' כבעייתי? 3. לפי הודעת הדוברות המשותפת, א' העביר מידע לגורמי פנים; אם כך, מדוע נחקר ביאחב"ל – יחידה לחקירות בין-לאומיות? 4. מדוע בהודעה המשותפת לא צוין תאריך מעצרו של א'? כמה ימים הסתובב במקומות האסורים? 5. מהו מדרג המידע המסווג שאליו הגיע א'?
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ כמה שניות, כי קצת הפריעו לי. 
+
+ האם בזמן מעצרו א' התחכך עם גורמים ביטחוניים בכירים מאוד? מה הכוונה בהודעת הדוברות: "תיעד את המידע"? האם בכתב? בצילום? בווידיאו? בהקלטה? מיהם הגורמים האזרחיים שאיתם חלק א' את המידע? האם אותם גורמים נחקרו בשירות, כפי שנהוג בחקירות מסוג זה?
+
+ מכובדיי כולם – אני מסיים, אדוני, 15 שניות – אני דורש מכם לבדוק את ההתנהלות במשרדיכם בפרשייה החמורה הזו, בשל חששי הממשי לפגיעה בזכויותיו הבסיסיות של הנאשם ולפגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית וביטחון המדינה – בלי חלילה להטיל דופי בגופים המבצעים. העתק המכתב נשלח לראש הממשלה מר בנימין נתניהו, למבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן וליועצת המשפטית לממשלה גב' גלי בהרב מיארה. על תשובותיכם המהירות אודה. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת. עתה – חבר הכנסת ווליד טאהא. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+מכובדי היושב-ראש, הממשלה כמובן אישרה את התקציב שיובא לאישור המליאה. תקציב רע מאוד, שמקצץ בתוכניות של החברה הערבית – תוכניות תקאדום, שעבדנו קשה כדי להשיגן – לצמצום פערים ולקידום היישובים הערביים. התקציב המוצע מכה במכה קשה את התוכניות האלה. 
+
+אתה יודע, אדוני היושב-ראש, איפה שיש בעיה זה אומר שכנראה מישהו הזניח את המקום הזה וגרם לבעיה להיווצר. המצב העגום, אם ביישובים הערביים ואם בכל סקטור מוחלש, הוא לא התפתחות של הטבע. מצבים לא תקינים הם לא התפתחות טבע אלא הם מדיניות או היעדר מדיניות; או שיש מדיניות שמכוונת לזה, או שאין מדיניות שמונעת את זה. זה המצב בחברה הערבית. הפשיעה בחברה הערבית, מכת המדינה שקיימת בחברה הערבית בדמות הרציחות, מקרי הרצח שחוזרים על עצמם הם לא התפתחות טבע. הם לא דבר טבעי שקרה, אלא זה בגלל הזנחה, בגלל שמישהו הפנה גב לחברה הערבית ונתן לארגוני הפשיעה לקרום עור וגידים, ואז גם להכות באזרחים. 
+
+כך גם לגבי כל הנושאים האחרים, היושב-ראש. תשתיות רעועות הן לא התפתחות טבע, זה לא דבר טבעי בעבור יישוב. זה נעשה בגלל חוסר תקצוב, והיעדר תקציבים לדבר הזה. אז באנו והבאנו את תוכנית תקאדום כדי לצמצם פע��ים ולסייע ליישובים הערביים להתקדם. עכשיו מתבשרים, שהולכים לפגוע בתוכנית הזו – פגיעה אנושה, אולי – למרות האזהרות של כל בעלי המקצוע. גם השב"כ הזהיר שזה מעשה שאסור לעשות אותו, גם נגיד בנק ישראל אמר שאסור לפגוע בתוכניות המיועדות לחברה הערבית. אבל מה לעשות, כאשר פוליטיקה מדברת ולא נושאים מקצועיים, אז בפוליטיקה יש גורמים שהם עוינים לאזרחים הערבים וליישובים הערביים.
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+וחבל שהם מביאים את כל המדינה למקום הרע הזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+ עתה הודעה.
+
+
+ תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הבריאות.
+
+מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת קארין אלהרר, יוליה מלינובסקי וגלעד קריב בנושא: הכרה בנפגעי נפש ממעגל שני. תודה. 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+
+ עתה לדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, היום מציינים את יום ההולדת של מרטין לותר קינג, מנהיג תנועת זכויות האזרח בארצות הברית וחתן פרס נובל לשלום. לכבוד זאת אני רוצה לקרוא קטע מנאום שנשא קינג באפריל 1967, בשיאה של מלחמת וייטנאם: זה אמור להיות ברור כשמש שאדם שקיימת אצלו טיפת דאגה ליושרה ולחיים של אמריקה לא יכול להתעלם מהמלחמה המתחוללת כיום. אם הנשמה של אמריקה תורעל לחלוטין, בדוח הניתוח שלאחר המוות בוודאי יהיה כתוב וייטנאם. נשמתה של אמריקה לעולם לא תוכל להינצל כל עוד היא משמידה את התקוות העמוקות ביותר של בני אדם מסביב לעולם. אז אלה מאיתנו שעדיין נחושים להוביל את אמריקה לדרך אחרת, אנחנו מובילים לדרך המחאה וההתנגדות, אנחנו עובדים למען בריאות הארץ הזאת. 
+
+ זה אמור להיות ברור כשמש לכל אדם שיש בליבו טיפת דאגה לעתידה של החברה פה במדינה, שהרעבתה של אוכלוסיית עזה, המונה כשני מיליון אנשים, הריגתם של כמעט 30,000 עזתים, 70% מתוכם נשים וילדים, הפקרתם של חטופים ישראלים במשך יותר מ-100 ימים ואי-קיום עסקת שבויים, ובראש ובראשונה חיסול ההליך המדיני והאופק לשלום – כל אלה הם רעל לנשמתה של החברה. היום קרב שבו שנשמתו של המרחב הדמוקרטי תורעל לחלוטין, ובדוח הניתוח שלאחר המוות בוודאי יהיה כתוב: עזה.
+
+
+ תודה רבה. ועתה לדובר הבא, חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בזמן האחרון אנחנו נחשפים לקמפיין של בכירי מערכת הביטחון לשעבר שבו הם קוראים לעם ישראל ללכת לבחירות בהקדם, וזאת תוך כדי המערכה, שגובה מאיתנו קורבנות ונפגעים רבים. האם הגיוני הדבר שנקיים מערכת בחירות תוך כדי מלחמה? הרי מה המשמעות של כל הנושא הזה? הפסד במלחמה, פרימת האחדות בתוכנו וסיכון של הסכמי השלום מול מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות.
+
+ אני רוצה לשאול את אותם בכירים שהנהיגו את הצבא ואת שירותי הביטחון: מה המניע שלכם? הרי טיפשים אתם לא. האם יש כאן מניע נסתר שאתם לא מספרים לנו? האם באמת אתם דואגים לציבור? האם אין כאן דפוס שחוזר על עצמו פעם אחר פעם אחר פעם? אין שום חשבון נפש שאתם עושים? כיצד אתם תורמים למאמץ המלחמתי ולאחדות העם? זה מה שאנחנו צריכים עכשיו, בחירות שיפרקו את העם? אולי יש כאן מניע אישי?
+
+ניקח לדוגמה, מתוך אותם 170 חותמים – מ��ה בוגי יעלון, שהיה עבורי לפחות דמות מוערכת, רמטכ"ל, שר ביטחון, אשר מרגע שהוצע לו תפקיד יוקרתי של שר חוץ במקום היותו שר הביטחון, כתוצאה מסיטואציה פוליטית מורכבת, שינה כביכול את תפיסת עולמו וזאת כנגד בן אדם אחד בלבד, ראש הממשלה נתניהו. האם העלבון הפוליטי, האגו שנפגע, האם זה שמוביל אותו, או דאגה לעתידה ולשלומה של מדינת ישראל? דוגמה נוספת, מתן וילנאי, יו"ר "מפקדים למען ביטחון ישראל". בשנת 1998 הוא היה המועמד הכמעט-ודאי לרמטכ"לות, אך מרגע שאיציק מרדכי בגיבוי של ראש הממשלה דאז נתניהו החליט למנות את שאול מופז לרמטכ"ל, הוא החל לתקוף את ראש הממשלה אישית, ואף השבוע אמר אמירה מקוממת כאשר הגדיר את 7 באוקטובר כ"טבח נתניהו". בושה וחרפה. מר וילנאי, גם אם היית מתמנה לרמטכ"ל זו הייתה ההגדרה שהיית משתמש בה? דוגמה אחרונה, כי הרשימה עוד ארוכה. אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה לשעבר, שאף תמך בנתניהו בבחירות 2009, מתוך תקווה שאולי יתמנה לתפקיד או איזה שר בכיר, ובסוף לא מונה.
+
+אז עם כל הכבוד לכל הלשעברים למיניהם, וגם לאלו שממלאים את האולפנים ומנסים לזרוע פירוד בינינו, אתם שוב טועים בהערכת העם הנפלא שלנו, שהוא מספיק חכם כדי להבין שאת דבריכם צריך לקחת, כפי שאתם אומרים, עם כמה גרגירים של מלח. מה שנדרש עכשיו הוא לחזק את החיילים ואת העם שלנו, לתת להם תקווה לקראת הניצחון במערכה. אנחנו חייבים לשמר את האחדות בינינו, זה צו השעה וזה הלקח המשמעותי מאירועי 7 באוקטובר.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ בעזרת השם, אנחנו לקראת ניצחון גדול.
+
+
+ תודה רבה. ועתה לדוברת הבאה, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, אני רוצה לברך אותך, לדעתי זו הפעם הראשונה שאני פה ואתה יושב בכיסא, אז בהצלחה. כבוד השר, חברים נכבדים, אני רוצה להתחיל, כן, עם תנחומים למשפחתה של הנרצחת בפיגוע הנורא שהיה היום ברעננה, ואני שולחת את כל התפילות האפשריות להחלמתם של הפצועים. אנחנו צריכים להמשיך ולפעול ולהפעיל יד קשה ואפס סובלנות כלפי טרור. אני מקווה שנבוא חשבון עם כל המפגעים בנו.
+
+ החוק הנוכחי – יום האחדות, יום לציון וקידום הלכידות החברתית והערבות ההדדית בחברה הישראלית ובעם היהודי בארץ ובתפוצות. אני רוצה להודות לבת גלים שער, חברה יקרה, שבאמצעות עמותה שהיא הקימה, Sunshine, פעלה ופועלת ללא לאות עבור אחדות העם ועבור החוק הזה. זה בדיוק החוסן שכל כך כל כך חסר וחשוב לנו – היכולת להישען אחד על השני, היכולת לדעת שאם לי קשה, יש לי חבר, שכן, משפחה, אח, חבר שאפשר להישען עליו, ולהפך. זוהי האחדות, זוהי באמת האחדות האמיתית, ואני מקווה להצליח להעביר את החוק הזה לא רק בקריאה ראשונה אלא גם בשנייה ושלישית. הוא חשוב, הוא הכרחי, הוא קריטי.
+
+ ובאותה נשימה, אני חייבת לומר שלצד החוסן הקהילתי, לצד האחדות החשובה כל כך, חייבת להיות גם מערכת של בריאות נפשית איתנה וחשובה ונגישה, כי מי שלא מספיק לו ואין בכוחו החוסן לעמוד בכל האתגרים שקיימים, אז כן, הוא יצטרך לעבור למערכת המקצועית יותר, והיא צריכה להיות נגישה, היא צריכה להיות מקצועית, היא צריכה להיות באמת קרובה אליו שתהיה יכולת לקבל את הטיפול שמגיע לו. ואני רוצה בהזדמנות זו גם לומר תודה לשר האוצר ולשר הבריאות על העברת התקציב בממשלה. לא, אין קיצוץ, אמרנו שלא יהיה קיצוץ ואין קיצוץ בתחום בריאות הנפש; יש תוספת, תוספת משמעותית. כמובן, תמיד צריך יותר, ונדאג שיהיה יותר, אבל כן מדובר בתוספת משמעו��ית, שבעזרת השם באמצעותה נוכל לעשות דברים טובים יותר, מקצועיים יותר, שיתאימו לכלל האזרחים; כל אחד ברמתו, כל אחד על פי צרכיו. אז תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, דבר ראשון החוק הזה הוא חוק מצוין. הוא חוק שאני העליתי כבר בכנסת העשרים. אומנם מדברים הרבה על אחדות, אבל זה חוק מ-2014 – שלוש משפחותיהם של שלושת הנערים, יפרח, שער ופרנקל. ליוויתי גם אז את המשפחות. צריך להגיד וגם לתת קרדיט לניר ברקת, שהיה אז ראש עיריית ירושלים. יש כל שנה פרס של ירושלים לאחדות ישראל. האירוע כבר מתגלגל. אני מקווה שהחוק הזה יוסיף, אבל בעיקרון הוא כבר קיים ונמצא. כמובן שאנחנו נתמוך ונצביע בעד. 
+
+אומנם אנחנו עוסקים הרבה באחדות, אבל בסוף מי שהוביל את המהלך הזה של יום האחדות, אלו באמת שלוש המשפחות – אז היו חטופים, שכמובן רצחו אותם. מי חשב שנים אחרי זה כמה חטופים יהיו לנו. 
+
+ אבל אני רוצה לנצל את זה שהשר המקשר, השר לשיתוף אזורי, השר – סליחה, אני לא זוכרת את כל התפקידים. אני מניחה שהוא שומע במקביל. מה פספסתי? מקשר, שיתוף פעולה אזורי. שמע, אתה יודע, כל כך הרבה תפקידים אצל איש אחד, איזו אישיות מתפרצת. מה חסר לי?
+
+
+ אני לא ראש ממשלה חלופי. 
+
+
+ לא, אתה מקשר ושיתוף פעולה אזורי. יש עוד? אה, שר במשרד המשפטים, איך שכחתי. הדבר הכי חשוב. אני רוצה לשאול אותך, דודי, דודי שלנו, איך נהיית משקיף בקבינט? איך זה קרה? איזה הפלא ופלא? האם יכול להיות שעשו לך קיצור דרך לאור ההצטיינות שלך בתפקיד? אני חייבת להבין, כי הרי משקיף בקבינט צריך הצעת מחליטים – הציבור צריך לדעת שאתה משקיף בקבינט. 
+
+אתה יודע, בממשלה שלנו, שאתה תמיד אוהב כמובן לרדת עליה – בסדר, אני שמחה שאתה נהנה, שאני דואגת לך לבידור – נורא היה חשוב לכם מי משקיף; שלא יהיו יותר מדי משקיפים. מסתבר שאפשר לעשות דרך עקיפין אם קוראים לך דודי אמסלם. 
+
+תשמע, דודי, דודי: העם רוצה לדעת – הוא נהנה – איך נהיית משקיף בקבינט. איך זה קרה בלי אישור של הממשלה, בלי הצעת מחליטים. אגב, צריך לתת קרדיט לכתב מיכאל שמש מכאן 11, בכל זאת חשיפה חשובה. אתה יודע, הלוואי שהייתי יכולה לצחוק. אבל להיות משקיף בקבינט יש דרך בממשלה ובמדינה. זה שעשו לך קומבינה – צריך לומר את זה – – –
+
+
+ מה צריך לעשות עוד?
+
+
+ תסביר לי את ההיגיון. 
+
+
+ אני אסביר לך. 
+
+
+ איך הציבור לא יודע? איך אין הצעת מחליטים? איך אין החלטת ממשלה למינוי שלך למשקיף? אני רוצה להגיד לך משהו. תראה, יכול להיות שהוא מביא אותך כדי שתשמש לו לפה, נתניהו? יכול להיות שהוא מביא אותך כדי שתצעק את הצעקות? 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ דקה.
+
+
+דקה אין. 
+
+ 
+שנייה, שנייה. אתה צודק. יכול להיות שהוא מביא אותך כדי שתדבר בשמו? שתצעק על הרמטכ"ל בשמו? ואלכ, דודי, למה? למה? אני הרי אמרתי לך, אתה לא עובד אצלו, אתה עובד אצל הציבור. למה? למה?
+
+
+ תם הזמן. חברת הכנסת מירב, תם הזמן. תודה רבה. 
+
+
+מה קרה לאמסלם? מה קרה לאמסלם המזרחי הלוחם שלי? איך נהיית באמת? איך אתה עובד אצלו? אתה עובד אצל הציבור. 
+
+
+ תם הזמן. 
+
+
+ הציבור מינה אותך. לא יכול להיות שאתה משקיף בלי מינוי. אני מניחה שאתה תענה, אני מחכה לשמוע. הציבור רוצה לשמוע איך דודי שלנו נהיה משקיף בקבינט בלי שום תהליך של הממשלה. חוצפה. תודה, אדוני, תודה רבה לך. 
+
+
+ תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. ועתה הדוברת הבאה, חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. 
+
+נראה לי שהיא כבר קיבלה תשובות במבטים של השר. 
+
+
+ לא, אני אשמח. אני רואה שהוא נהנה, אני נותנת לו קצת עניין. הוא יושב פה משועמם. 
+
+
+ בבקשה. לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 101 ימים חלפו מאז הטבח הנורא שהתרחש בעוטף עזה, שהסיר את אחרוני הספקות בנוגע לרצחנות של האויב שנלחם מולנו. כל נערה ונער בישראל יודעים היום, שברצועת עזה חי לו אויב נאצי אכזר, צמא דם וחסר צלם אנוש שכל מטרתו עלי אדמות היא מחיקת מדינת ישראל מהמפה. אך לצערי, בעוד בכל הנוגע לחמאס חלה התפכחות בקרב כלל הציבור בישראל, ישנו אויב לא פחות מסוכן, שבעיני חלקים בעם עדיין מהווה פרטנר ודמות מתונה. במשך שנים סיפרו לנו כי בשונה מהחמאס – הרעים – הרשות הפלסטינית שוחרת שלום ונאבקת בטרור, אך בכל יום שחולף נחשף רק יותר ויותר עד כמה היה מדובר בשקר גס שנועד לעוור את עינינו. מאז מבצע שומר החומות חזרה תנועת הפתח של אבו מאזן לבצע פיגועים רצחניים ביהודה ושומרון ובעומק ישראל. ארגון הטרור גדודי חללי אל-אקצא, הזרוע הצבאית של תנועת הפתח, הוציא בשנתיים האחרונות מאות פיגועים רצחניים תוך לקיחת אחריות רשמית על הפיגועים. 
+
+ארגון הטרור הזה פועל בשיתוף פעולה מלא עם מחבלי החמאס והג'יהאד האסלאמי בערים הערביות במסגרת גדוד מאוחד של כל פלגי הטרור שהוקם בשנים האחרונות. למרות השיוך הארגוני שלהם והקשר המובהק לאבו מאזן, דובר צה"ל נמנע פעם אחר פעם מלציין את שיוכם הארגוני, כדי לא לפגוע חלילה בשלום המדומיין. לא רק שהזרוע הלא-רשמית של אבו מאזן שותפה לפעילות הטרור, אלא גם הזרוע הרשמית, זאת של אנשי המנגנון החמושים ברובי קלצ'ניקוב – שאנחנו הענקנו להם ברוב טיפשותנו, הענקנו להם נשקים – גם היא לוקחת חלק בפעילות בטרור. 
+
+ כמעט בכל פעילות של צה"ל בערים הערביות מדווחים כלי התקשורת הפלסטיניים את מה שהתקשורת אצלנו מנסה להסתיר: שאנשי המנגנון לוקחים חלק בלחימה כנגד כוחות צה"ל, לצד המחבלים מגדודי הטרור. כל מי שרק יערוך בדיקה קצרה בזהות המחבלים שחוסלו בשנתיים האחרונות יגלה כי עשרות מהם שירתו במנגנוני הביטחון הפלסטיניים. תוסיפו לזה את העובדה שהמשטרה הפלסטינית צמחה מזמן לממדים מפלצתיים של צבא לכל דבר ועניין, שמונה עשרות אלפי חמושים. תבינו שהמחדל הנורא הבא נמצא מעבר לפינה. 
+
+תרחיש היפוך קנים מלא מצד הרשות הפלסטינית וכוחותיה נגדנו הוא לא שאלה של אם אלא שאלה של מתי. זוהי רשות שמממנת מחבלים, מוציאה פיגועים ותומכת בטרור באופן מלא. כשתהיה לה שעת הכושר היא תעשה זאת. אנו נחווה זאת על בשרנו, חלילה, בצורה קשה בהרבה מהטבח בעוטף. 
+
+ אני קוראת מכאן לראש הממשלה ולשר הביטחון להיערך באופן דחוף לתרחיש היפוך קנים ולפתוח במכת מנע כנגד הרשות הפלסטינית, שתכלול פירוק הכוחות החמושים שלה והחזרת השליטה הישראלית לשטחים, שהופקרו בהסכמי אוסלו הארורים. המחדל האחרון קרה במשמרת שלנו.
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ את המחדל הבא מחובתנו למנוע מבעוד מועד. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. ועתה הדובר הבא, חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה. ברשות כבוד היושב-ראש, כבוד השר, ידידנו, קודם כול תודה רבה למציעים, לאלה שהציעו את חוק יום האחדות. אחדות – מילה כל כך יקרה וחשובה, מושג כל כך נחוץ, תמיד, ובמיוחד בימים אלה. חז"ל אומרים, ואני מצטט: "אמר רבי שמואל בר נחמן: דורו של אחאב" – המלך – "עובדי עבודות כוכבים היו, והיו יוצאין למלחמה ונוצחין. ולמה כן? שלא היה ביניהן דילטורין" – מלשינים, הכוונה – "לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין". כשמתבוננים בדברי חכמינו, מבינים שהאחדות, ביכולתה למנוע את ים הדמעות ונהרות של דם שנשפכו. טוב נעשה שנעלה על נס את ההגנה הטובה והיעילה ביותר, הלוא זו האחדות. 
+
+ההצעה מדברת על קביעת ראש חודש סיוון כיום אחדות. יאה ונכון לקבוע בתאריך זה את יום האחדות. ראש חודש סיוון חל בשבוע האחרון של ימי העומר שנקבעו לימי אבל על פטירתם של 24,000 תלמידים של רבי עקיבא. וחז"ל אומרים: "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה". בראש חודש סיוון, השבוע שחל בו החג, חג מתן תורה, נאמר שם: "ויחן שם ישראל נגד ההר". חז"ל אומרים: "כאיש אחד בלב אחד". מי ייתן שכנוסח התפילה של הרבי, רבי אלימלך מליז'נסק, זכותו יגן עלינו, נראה מעלת חברינו ולא חסרונם, ובזכות זה יקוים בנו הפסוק: "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום". תודה רבה.
+
+
+אמן. תודה רבה. ועתה לדוברת הבאה, חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, "איני יכול עוד", אמר ראש הממשלה בגין באוגוסט 1983, לפני שהתפטר אכול אשמה. 40 שנה לאחר מכן, אני עומדת כאן ואומרת לראש הממשלה: האזרחים אינם יכולים עוד. כבר 100 ימים שעם שלם – – – 
+
+
+ בגין לא היה אכול אשמה. בגין לא היה אכול אשמה. בגין לא היה אכול אשמה, הוא היה אכול – – –
+
+
+טלי את מפריעה לי.
+
+
+ סליחה, בסדר. פשוט לדייק בעובדות – – – חבל.
+
+
+כבר 100 ימים – – –
+
+
+ – – – שראש הממשלה שלך חושב שהוא היה יו"ר האופוזיציה בהתנתקות?
+
+
+ לא, זה לא קשור. בגין – – –
+
+
+ נא לא להפריע, נא לא להפריע.
+
+
+ בגין הדגול לא היה אכול אשמה. היה אכול צער. זה משהו אחר.
+
+
+אני עוצר, אני אאפס לך. טלי, נא לתת – – –
+
+
+ סליחה, אני מצטערת.
+
+
+ תגידי, מה, את עשית לו טיפול? את יודעת מה הוא היה – – –
+
+
+ חבר הכנסת שירי, בוא ניתן לה להמשיך.
+
+
+ רגע. חברת הכנסת פרידמן, סליחה שהפרעתי.
+
+
+לא, תוסיף לה זמן.
+
+
+ אני מוסיף לה.
+
+
+ צריך לעשות מושג: זמן טלי גוטליב.
+
+ השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם: 
+ 
+ הזמן לא זז.
+
+
+ גם זמן שירי?
+
+
+ כבר 100 ימים שעם שלם מתעורר בבוקר אל תוך מועקה, שכל ג'ינג'י ברחוב שולח בוקס נוראי לבטן במחשבה: איך יכול להיות שילד בן שנה עדיין חטוף? 100 ימים שבהם אימהות לא יכולות להימנע מהמחשבה: מה אם הבן שלי היה שם? מה הייתי עושה? האם הייתי מצליחה לשמור על שפיות, על איפוק? האם הייתי יכולה לקבל בנימוס ובאצילות בקשות לא להתראיין בתקשורת? מה הייתי אומרת לו, לבר, הבן שלי, ברמקולים הענקיים שעמדו מול עזה בשבוע שעבר? צועקת לו בכל הכוח: רק עוד קצת, בר, תחזיק מעמד? 
+
+ אבל האם זה באמת עוד קצת? האם יש להם בכלל עוד קצת זמן או שזה יהיה מאוחר מדי? כל ילד, אישה, קשיש שנמצא שם הוא עולם שלם של משפחה, של זיכרונות, של חיים יחידים שיהיו לו. אין הזדמנות שנייה. אי-אפשר לתקן חיים שהסתיימו באכזריות. האזרחים שבורים, שותתי דם וכעס אל מול ממשלה שאפילו ישיבה לא מצליחה לקיים בצורה מקצועית; אל מול חלוקת כספים חסרת אחריות, שתכניס גם את הדור הבא לחובות; אל מול סדרי עדיפויות המעדיפים עתיקות על לוחמים, מסורת על תרופות, וקיצוניות על מתינות והסכמות רחבות. 
+
+אדוני ראש הממשלה, איננו יכולים עוד. ואתה? 
+
+
+ תודה רבה, ועתה לדובר הבא. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. עכשיו תוכל להשמיע את קולך. 
+
+
+ לא להתרגש. אל תתרגש.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – טלי, את רוצה להגיד משהו לפני שמתחילים את הטיימר? בואי נפרק את זה. יאללה, תגידי מה שאת רוצה. 
+
+
+ קודם תגיד משהו חכם, ואז אני אתייחס. יסמין אמרה משהו שראוי להתייחסות – התייחסנו. אם אני לא אתייחס, סימן שאתה לא מעניין. תרשום בפניך.
+
+
+אוקיי, סיימת? אפשר להתחיל לי את הזמן. תודה רבה. טלי – יש לה כמו תוספת זמן מהשופט של ה-VAR, זו תוספת זמן של טלי. 
+
+
+ זה כבר על הזמן שלך עכשיו.
+
+ 
+תודה. אני רוצה להקריא משהו שכתבה יובל ארד. אני מהוד השרון, כמו שדודי אמסלם יודע; בהוד השרון גדלתי ממש מול הבית של רון ארד. כמובן שלא הייתי חי בתקופה שהוא נחטף, נולדתי בדיוק באותה שנה, אבל כל שנה בהוד השרון, בזמן יום ההולדת שלו, היו שולחים אותנו מבתי הספר לשים בלונים כחולים. אחרי זה נדבר על למה וכמה. 
+
+"החלטתי היום להשתמש לאימא שלי בפייסבוק. אני לא פעילה ברשתות החברתיות ובאופן כללי משתדלת לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך עד לא קיים. אבל היום אני חורגת ממנהגי. מהשבוע הראשון שאחרי השבת השחורה ההיא, כשהתחלתי להבין את גודל האסון שקרה לעם שלנו, אני משחזרת את ההיסטוריה המשפחתית, וכל מה שאני רוצה לעשות זה לצעוק. שיננתי בשלושת החודשים האחרונים את שמות כל החטופים, קראתי את סיפור חייו של כל אחד ואחת והרגשתי איך החור בלב שאבא שלי הותיר בי רק מתרחב. כל הצער הזה מלווה כל העת בסצנות היסטוריות אם תרצו, של מהלך השבי של אבא שלי ואיך תמיד, אבל תמיד, היינו צעד אחד מאחור, איך תמיד היו חכמים בדיעבד, איך הם תמיד ידעו לשער איפה הוא היה ומתי ו'עד לפני מספר חודשים' ואיך לא הבנו שזמן בשבי הוא חלון הזדמנויות שבכל רגע עלול להיסגר לעד. לצערי, אבא שלי היום הוא פוסטר, 'הנווט השבוי רון ארד', שאף אחד לא רוצה להיות. 
+
+ "וזו נקודת המוצא שלי לדברים הבאים. אולי חלקם יתקבלו אצל הקוראים כקלישאה. אולי חלקם יתקבלו כאמירות לא רלוונטיות, אבל בכל זאת. הזמן רץ, עוד מעט יחלפו 100 ימים של שבי של צעירים, צעירות, מבוגרות, חיילים וחיילות, נשים, גברים, אחים, אחיות, אבות ובני זוג. המשפחות מחכות. אומרים להן 'עוד קצת לחץ צבאי ונהיה במקום יותר טוב להחזיר', או 'אל תדברו עם התקשורת כי זה משפיע על המשא ומתן', 'אנחנו עושים הכול, אנחנו גם רוצים אותם בבית'. גם לנו אמרו 'כולם חוזרים, ראיתי את הטייסים ממלחמת יום כיפור'. גם לנו אמרו 'אנחנו עושים הכול' – – – 'סבלנות'. גם אנחנו ספרנו ימים, לילות, שבועות, חודשים ושנים. וגם אנחנו התחננו לצלב האדום. טסנו ברחבי העולם להיפגש עם בכירים בין-לאומיים כדי שיפעילו לחץ. היו סרטים צהובים ובלונים כחולים, סרטונים להעלאת המודעות, ראיונות לתקשורת ובקשות לעזרה. ולכן אני כותבת את הדברים האלה, כשאני רואה שההיסטוריה חוזרת על עצמה מול העיניים שלי. נראה שמסרבים ללמוד מההיסטוריה, ואני לא יכולה לשאת את זה יותר. 
+
+ "כדי להחזיר את החטופים הביתה, מקבלי ההחלטות, הממשלה והעומד בראשה, צריכים לקבל החלטות קשות. צריך לשאת ולתת עם ארגון טרור רצחני, ובעיקר לתת. בנתינה לארגון טרור יש ויתורים כואבים. הם יכאיבו לנו כעם, כמדינה. הם יכאיבו לשרי הממשלה מבחינה פוליטית. וזו בדיוק הסיבה שאין עסקה. ישלפו שוב את הדיונים על הפרסונות שהשתחררו בעסקת שליט במקום לעסוק ב��ורמים להתעצמות הארגון המפלצתי הזה. ואני מניחה שיהיו מי שידמיינו שלחטופים יש זמן של חמש שנים וארבעה חודשים" – זה הזמן שגלעד שליט ישב בשבי – "ועל פי העדויות מהשבי והתמונות האחרונות של החטופות שהתפרסמו, זה לא נראה כך". 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ משפט אחרון, האמת זה כמה שורות אחרונות. "על עסקה צריך לקחת אחריות, להתייצב מול המצלמות, להישיר מבט ולהגיד 'קיבלנו החלטה'. וזה לא קורה, כי המנהיגות והאחריות הן שתי תכונות שנפלו גם הן בשבי. צריך להחזיר אותן הביתה יחד עם 136 אזרחי ישראל פצועים וכואבים, כי אנחנו עם ישראל ואנחנו צריכים ויכולים לשאת בכאב הוויתור, כדי שכולנו נוכל להתחיל להחלים". 
+
+ לסיום אני רק אגיד מילה אישית. אימא של רון ארד הייתה מנהלת החווה החקלאית בהוד השרון. כילדים אף אחד מאיתנו לא ידע שהיא אימא שלו. היא לא עמדה בצמתים, לא עשתה רעש, לא עשתה הפגנות, לא צעידות, היא הייתה סופר-ממלכתית. רק כשבגרתי וידעתי כבר את הנוהל, שהולכים לרון ארד ביום ההולדת שלו, יום אחד בתיה פתחה לנו את הדלת וראיתי שזו היא, ואז עשיתי את ההקשר. אנשים שישתקו ויהיו ממלכתיים כמו בתיה – היא עשתה בדיוק את זה – ככה בדיוק ייראה הגורל. על 1,500 דולר – כולנו יודעים שרון ארד לא בבית על 1,500 דולר. תודה.
+
+
+ תודה רבה. עתה הדובר הבא, חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במציאות הביטחונית המורכבת שנקלענו אליה אזרחי ישראל כמהים למנהיגות, שתוביל אותנו להשגת המטרות של הלחימה, להשבת החטופים ולעתיד בטוח יותר. אך די להתבונן בקבינט ולהבין שלצערי אי-אפשר לסמוך על האוחזים במושכות.
+
+כקצינה בכירה בצבא ידענו כולנו, אני וחבריי לשירות, שהקבינט המדיני-ביטחוני הוא קודש-הקודשים של מערכת הביטחון בעבור צה"ל ובעבור מוסד הרמטכ"ל. בשבועות האחרונים הקבינט הכל-כך חשוב הזה, דווקא בעת לחימה רב-חזיתית, הופך לקרקס בניצוחו של ראש הממשלה. 
+
+ראשית, הדבר שצורם לי יותר מכול הוא ההדלפות. מדובר באחד מההרכבים הסודיים ביותר במדינה, סודות גדולים נאמרים שם. למרבה הצער שרי הממשלה שלנו מעדיפים רווח פוליטי זול על פני ביטחון המדינה. האבסורד הגדול הוא שהמרוויחים הגדולים ביותר הם אויבי ישראל, שמחככים ידיים בעונג אל מול הפארסה של הקבינט. הדיסוננס בין גבורתם של הלוחמים בשטח לבין ההתנהלות המנותקת של הקבינט הוא בלתי נתפס – משקיות פופקורן, עובר למריבה למי מותר להכניס יועצים ולמי לא, והחמור ביותר: תקיפת הרמטכ"ל משל היה שק חבטות כדי לייצר כמה כותרות בתקשורת ורווח פוליטי זול. המתקפות חסרות השחר האלה, שמסווגות כשאלות תמימות, מספקות לאויבים שלנו דלק. האויבים שלנו לומדים כך על כמה ראשי המדינה שלנו לא מאמינים זה לזה, ועד כמה ההנהגה מפלגת ומשסעת אותנו. הם לא צריכים מודיעין; המדליפים מהקבינט נותנים להם מידע על מגש של כסף. 
+
+ככה לא מנהלים מלחמה. שמעתם פעם שיח כזה אצל האויבים שלנו? תנסו לאתר מידע דומה לגבי תהליך קבלת ההחלטות אצל האויב; תתאמצו ולא תצליחו. הם משחקים פוקר ואנחנו מנהלים קרקס. עצוב שבזמן שצה"ל נלחם בשבע חזיתות, נפתחה נגדו חזית שמינית, והיא הקבינט.
+
+
+תודה רבה. עתה הדובר הבא, חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי מר דודי אמסלם, שמח לראות אותך פה, כמו תמיד. תבוא יותר. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא אומנם הצעה ממשלתית, אבל אני גאה ושמח שאני מיוזמי החוק הזה: חוק האחדות. זה המקום להזכיר פה גם את השר חילי טרופר, שהיה מיוזמי החוק – כרגע הוא לא בתוך החוק הזה, כי היום הוא כבר שר – ואת בת גלים שער, אימו של גיל-עד שער, שנלחמה למען החוק הזה כבר משנת 2014.
+
+בכל שנה מקיימים יום מיוחד בעבור המילה שנקראת "אחדות". אני חושב שלכל יום אנחנו צריכים לקרוא יום האחדות, אבל לפחות לציין פעם אחת בשנה יום אחד, שיצוין גם בבתי ספר, רק בתור משהו סמלי. אנחנו מבינים עד כמה האחדות היא חשובה. הדבר החשוב מאוד, בפרט בתקופה קשה זו, הוא אחדותה של החברה הישראלית. זה המרכיב החשוב ביותר בביסוסה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, למרות שאנחנו בדעות שונות, מאפיינים שונים. הדבר היחיד שיכול להחזיק אותנו, ושחשוב לכולנו, זה להכיר באחדות כערך עליון. לכן אני שמח שזה מגיע לפה היום – – 
+
+
+ נא לשמור על השקט במליאה, בבקשה.
+
+
+– – לקריאה ראשונה, ואני מקווה שעד סוף השבוע הזה זה כבר יגיע גם לקריאה שנייה ושלישית ויציינו את היום החשוב בא' בסיוון בכל שנה, את יום האחדות. אני מקווה שאנחנו רואים את זה כסמל יום אחד בשנה, אבל כל יום ויום אנחנו צריכים פה, מהבית הזה, להקרין לשאר העם כולו במדינת ישראל ולכל העולם כולו שהאחדות היא הדבר הכי חשוב; היא הדבר שיכול להחזיק אותנו ולקדם אותנו ולשמור אותנו פה, כיהודים במדינת ישראל. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. עתה הדובר הבא חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
+
+
+מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, הקיצוצים שהוחלט עליהם בממשלה, הקיצוץ פלאט של 15%, הם פגע רע, כי הם פוגעים בפרויקטים לאורך ולרוחב בכל משרדי הממשלה. הפגיעה במשרד הבריאות היא פגיעה קשה; הפגיעה במשרד החינוך היא פגיעה קשה. אין משרד שלא נפגע. 
+
+הפגיעה בחברה הערבית היא פגיעה קשה, אבל היא קשה שבעתיים כי נקודת הזינוק של החברה הערבית – בעיקר בנושאים כלכליים, תשתיות, חברתיים וכדומה – היא נקודת זינוק נמוכה יותר. זו הסיבה שרבים בציבור מתנגדים לקיצוץ הזה – רבים בציבור היהודי, ואנחנו, כסיעה, גם מתנגדים. בסופו של דבר גם הנושא הזה יבוא לוועדת הכספים. אני מקווה שהגישה שהתחילה ב-2015, של מה שקרוי תוכנית 15 המיליארדים – למרות שהיא לא הספיקה; היא הייתה היענות לקריאה של ה-OECD. לכן, אני מקווה שה-OECD יתערב כמו שהתערב גם אז, ויאמר שהקיצוצים האלה הם נוראיים. 
+
+יש אוכלוסייה אחת שהקיצוצים האלה לא חלים עליה, והיא המתנחלים. ראינו בשבועיים האחרונים שיש העברות תקציביות של מאות מיליונים – למשרד של סטרוק, למשל – ולכן נשאלת השאלה: למה? התשובה ברורה, אבל זה נורא.
+
+נקודה שנייה שאני רוצה לדבר עליה, מכובדי היושב-ראש, היא הפועלים הפלסטינים. תראה איזה מצב אבסורד יצא. הרי יש כיבוש. זה מצור, כיבוש הוא מצור. יש פגיעה בזכות התנועה, אין השקעות, כי מדובר בכיבוש, הכלכלה הוקרסה. הם, אחרי שהיו מקבלים אישורים, היו עובדים בישראל, בתחומים חיוניים בישראל. יש הכרה כללית שהפועל הפלסטיני הוא המוכשר ביותר בהשוואה לאחרים. הנתינה שלו גדולה יותר. לכן גם פוגעים בהם בתוך הגדה המערבית, וגם מונעים מהם, ואז פוגעים – הפועלים הפלסטינים – בכלכלה הפלסטינית, וגם פוגעים בתחומים חיוניים רבים במדינת ישראל, למשל תחום הבנייה, השיפוצים, החקלאות ועוד ועוד. 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ אני מסיים. לכן בסופו של דבר הם יוכנסו והם ייכנסו. עדיף לעשות את זה כמה שיותר מהר. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. עתה לדובר הבא, חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ כנסת נכבדה, בואו נדבר רגע על הקונספציה שלפיה אנחנו יכולים ואולי אפילו צריכים להתרחק מארצות הברית, הידידה הטובה שלנו בעולם. כן, אני מדברת על דוגמאות כמו משפט ההתרסה של השר בן גביר שלפיו אנחנו לא עוד כוכב בדגל האמריקאי; או ההצעה המנותקת של מנכ"ל פורום קהלת שלפיה אפשר לוותר על הברית האסטרטגית עם ארצות הברית לטובת קואליציה עם צרפת – ואללה, רעיון; או האמירה החצופה השבוע של מגיש בערוץ 14 שנועדה להבהיר למזכיר המדינה האמריקאי שהוא רק אורח פה. הבנתם? לא חבר נאמן, לא שותף על מלא. אורח. 
+
+הם כנראה שכחו שבזמן שממשלת המחדל עדיין לא יצאה מהשוק, מההלם של השבת השחורה, נשיא ארצות הברית כבר עמד מול המצלמות והעולם כדי להזכיר שהוא עומד לצידנו, להבהיר שיש לנו גיבוי מוחלט וצ'ק פתוח ולהזהיר את כל הגורמים שעוינים אותנו בשכונה הקשוחה שבה אנו חיים שלא יעזו לתקוף. ואלו לא היו רק מילים. הוא לא אמר רק: Don't. ארצות הברית שלחה לכאן נושאות מטוסים, היא פתחה רכבת חימוש אווירית, היא העבירה לנו ציוד חיוני ללחימה, והיא נתנה לנו חבילת סיוע שוות ערך לתקציב הביטחון של שנה שלמה. 
+
+
+– – –
+
+
+כל זה בנוסף להגנה עלינו במועצת הביטחון של האו"ם, והעובדה שיחד עם בריטניה היא מפציצה את החות'ים בתימן. 
+
+ארצות הברית הגדולה, כן, טלי? ארצות הברית הגדולה, זאת שהכריעה את המלחמה נגד הנאצים, זאת שהייתה הראשונה להכיר בעצמאות שלנו 11 דקות אחרי שבן-גוריון אמר "אנו מכריזים בזאת", 11 דקות אחר כך הם היו איתנו. אלה שבאו לעזרתנו גם במלחמת יום הכיפורים, עומדים איתנו כתף אל כתף גם היום. 
+
+הגיע הזמן שכל הברי-כוכבא בעיני עצמם, כל גיבורי המקלדת וההצהרות הריקות לתקשורת, ילמדו שיעור בצניעות ובהכרת תודה. 
+
+ I would like to thank our dearest friend. God bless America and God bless the American people. Thank you.
+
+
+ God bless את חיילי צה"ל הגיבורים. 
+
+
+תודה רבה. ועתה לדובר הבא, חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. 
+
+
+זה לא אחד על חשבון השני. 
+
+
+אפשר להודות גם לחיילי צה"ל וגם לחברה שלנו, שעוזרת לנו – – –
+
+
+– – –
+
+
+ מזל שיש לנו אותה. אם היינו סומכים על הממשלה שלנו, איפה היינו?
+
+
+די כבר, די. 
+
+
+
+
+ בינתיים, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 132 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+
+
+עתה הדובר הבא, חבר הכנסת עידן רול, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני לא נוהג לעשות את זה הרבה, אבל האמת שאחמד טיבי אמר משהו בעל טעם, וזה שבסוף, אם הממשלה לא תייצר מדיניות לגמילה מיידית של המשק הישראלי מעובדים פלסטינים, בסוף זה באמת מה שיקרה – ייכנסו לפה עובדים פלסטינים, וזה כבר התחיל לקרות. 
+
+אני רוצה לחזור לשורש הבעיה. כולנו מבינים שיש פה גם חלון הזדמנויות וגם חובה של ראש הממשלה לייצר מדיניות, וגם אם זה ייקח זמן וגם אם זה יהיה בהדרגה, המשק הישראלי לא יהיה תלוי יותר בפועלים פלסטינים. אתם צריכים להבין, מעבר לאלמנט הביטחוני, גם באלמנט הכלכלי, גם באלמנט של חוסן לאומי, להבין עד כמה מטורף זה לומר גם היום, אחרי 7 באוקטובר, שבמדינת ישראל המשק שלנו, ענף הבנייה, ענפים שלמים, חקלאות – כולם תלויים בפועלים פלסטינים. 
+
+לכל מי שאומר שזה ייפתר, המצב הביטחוני – נניח שהמלחמה תימשך פחות זמן, נניח שנדע ימים יציבים יותר, נניח; מה יקרה בתרחישים שמוגדרים היום כתרחישי קיצון, במירכאות, ויכולים להיות התרחיש של מחר? מה יקרה במידה שתהיה קריסה של הרשות הפלסטינית? האם גם אז נמשיך לפתוח את השערים, להסתמך על פועלים פלסטינים בשביל שאנחנו נוכל לקיים את הכלכלה שלנו? מה יקרה ביום שבו אבו מאזן יוחלף? מה יקרה בתרחיש תיאורטי, שיכול לקרות, של היפוך קנים? מה נעשה אז? מה יקרה בפעם הבאה שיהיה משבר ביטחוני? בואו ניקח את המשבר הבא. מה יקרה אם תהיה פה אינתיפאדה, ואם אנחנו נצטרך לסגור עכשיו לחצי שנה או לשנה את המעברים ולא לאפשר לפועלים פלסטינים להיכנס? באיזה מקום אנחנו נהיה, כאשר מעבר לצורך ביטחוני בוער ולאתגר ביטחוני עצום אנחנו נמצא את עצמנו גם באתגר כלכלי עצום?
+
+זה חוסר אחריות של הממשלה הזו ושל העומד בראשה להעלים עין מהבעיה הבוערת הזאת. חייבים לגמול את המשק הישראלי מפועלים פלסטינים. מדינת ישראל כמדינה ריבונית גאה ועצמאית לא יכולה להרשות לעצמה שהמשפט: אנחנו לא יכולים להתקיים כלכלית בלי עובדים פלסטינים – ימשיך להיות אמת. לא יכולה. ואני אמשיך לעמוד פה ולהתריע נגד זה, כי אנחנו נמצאים פה במצב שכולנו מבינים איך הוא ייגמר. הלחץ יגבר, גם הלחץ ברשות יגבר וגם הלחץ של תעשיינים פה יגבר, ואז הממשלה תגיד: אין מה לעשות, חייבים להכניס אותם. הרי כבר הכריזו על פיילוט.
+
+חייבים למצוא פתרונות, יש פתרונות, וכן, יש בעיות שהן מורכבות מספיק וחשובות מספיק שפשוט חייבים לתת עליהן את הדעת. מה שצריך זו מדיניות מוצהרת, עבודה בין-משרדית מתוקצבת, בגיבוי ובדרישה של ראש הממשלה, שבסופה, גם אם היא תהיה הדרגתית, המשק הישראלי לא יהיה תלוי יותר בפועלים פלסטינים, נקודה. 
+
+
+ תודה רבה. ועתה לאחרונת הדוברים, חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. אדוני השר, תרצה לסכם? אני מזמין את השר דודי אמסלם לסכם את הדיון, בבקשה. 
+
+
+ חבר'ה, זה לא נורא. הסיכום לא יהיה חצי שעה. קודם כול, אדוני היושב-ראש, אני מאחל לך מזל טוב ובהצלחה בתפקיד. זאת פעם ראשונה. אני רואה אותו פעם ראשונה. 
+
+
+לא, הוא כבר היה. 
+
+
+זאת פעם ראשונה בינינו. תודה רבה. 
+
+
+כן, שאני רואה אותו על כיסא סגן היושב-ראש. בשבילי זאת גאווה גדולה. 
+
+
+ הרבה עבודה יש במשרד לשיתוף פעולה אזורי.
+
+
+ רבותיי, אני שומע אתכם כאן, והאמת היא, אני לא יודע איפה להתחיל ואיפה לגמור. 
+
+
+מהתחלה תתחיל. 
+
+
+ אז בואו, רק שנייה, אני אספר לכם מה קורה בשלושת השבועות האחרונים. אנחנו פותחים ערוצים – – – 
+
+
+דודי, אמרת: לא חצי שעה. 
+
+
+ אני אתן כמה נקודות, וגם אני אענה לך, חברת הכנסת שרון ניר.
+
+
+ אני – – – שרון ניר? חשבתי שכבר המצאת לי שם.
+
+
+ אני לעולם לא משקר, ואומר רק את האמת. דרך אגב, מעולם לא הדלפתי שום דבר ואני עכשיו מזמין עיתונאי בכל עיתון בארץ שיתקשר אם מאז שאני נכנסתי לכנסת ועד היום דיברתי איתו פעם בטלפון, ביוזמתי, או דיווחתי לו על משהו. הינה, הם לא אוהבים אותי, עיתון הארץ, ערוץ 12, 13, 14 – כולכם. אני מרשה לכם לבוא ולומר – – 
+
+
+ גם 14?
+
+
+14 זה בסדר, אבל גם להם אני מרשה.
+
+ – – אם פעם אני התקשרתי ��ם עיתונאי או עיתונאי התקשר אליי ושוחחתי איתו על סוגיה כזאת או אחרת. אני, כשאני מדבר, אני מדבר בטלוויזיה. אני מדבר, מה שנקרא, לציבור; את מה שאני חושב. דרך אגב, אני גם אגיד לכם, אף פעם אף אחד לא דיבר איתי ולא אמר לי מה לומר וכן לומר. אתם יודעים את האמת, אצלנו בליכוד זה לא עובד כמו אצלכם. אצלכם, בדרך כלל, יש אישורים. מי שעובר את הקו לא נמצא. לפחות מה שאני רואה בשנים האחרונות. אבל אני רוצה לספר לכם מה קרה בשלושת השבועות האחרונים. בואו נתחיל מהגברת בן ארי, אני שומע היום את דנה וייס המהוללת, מאור הגולה, מבינה בביטחון – – 
+
+
+ אבל למה אתה מזלזל? 
+
+
+– – שאמרה לי, אתה מדבר עם הידיים – וראיתי, דרך אגב, את השנאה ואת הגזענות שלה בעיניים. 
+
+
+ לא אמרת את המילה גזענות כבר עשר דקות. 
+
+
+ שנייה, אני גם יודע מאיפה זה בא. 
+
+היא אומרת: מה שהיה בקבינט לגבי הזמנת אמסלם וכו' וכו', יש חבות של נתניהו לאמסלם ולכן הוא שיבח אותו, וזה פוגע במדינה. אז בואו נעבור לעובדות: אני נכנסתי לממשלה באפריל. יכולתי להיכנס לפני כן, לקבל כל תפקיד שאני רוצה בממשלה – – – 
+
+
+ אה, לא ממש כל תפקיד.
+
+
+ תני לי.
+
+
+ אז בחרת בשר לשיתוף פעולה אזורי.
+
+
+שנייה, שירי, אל תפריע לי. אתם רוצים לדעת את האמת, בבקשה. 
+
+
+אתה מסכם את החוק?
+
+
+אני מדבר על מה שאני רוצה, שירי, ועדיין. אני לא צריך לקבל ממך אישור, לא מלפיד, לא מבן כספית, לא מדנה וייס אם להיות בקבינט או לא. 
+
+
+ מהציבור כן צריך?
+
+
+לא, יש חוק, אני לא צריך, דרך אגב, הציבור שלח אותי להיות בקבינט גם. 
+
+
+האמת שלא.
+
+
+ ודרך אגב, הציבור שלכם, מיצי הקיבה אוכלים אותו, אבל אמסלם דוד יושב בקבינט. ואני מצפצף על כל אלה שמזלזלים בזה – – 
+
+
+ אמסלם דוד יושב בקבינט מתוקף מה? מתוקף מה אתה יושב בקבינט?
+
+
+  – – ועל כל הגזענים הקטנים האלה והעלובים. 
+
+
+ מה קשור גזענים? מה, אני גזענית?
+
+
+שנייה, בגלל שזה בא משם. היו הרבה אנשים שהיו משקיפים בקבינט מימים ימימה, אף אחד לא שאל עליהם כלום. רק בא אמסלם, ובואו אני אספר לך מה קורה.
+
+
+ אבל אני אמרתי לך את זה. 
+
+
+עכשיו אני אספר לך. אני, דרך אגב, כשנכנסתי, סיכמתי עם ראש הממשלה שאני חבר בקבינט. חבר. הוא בא לאחר מספר ימים ואמר לי: תשמע, דודי, יש אילוץ כזה או אחר. אמרתי לו: אני לא איש של כבוד, לא מעניין.
+
+
+ איזה אילוץ?
+
+
+לא חשוב, זה לא משנה כרגע. שירי, אל תפריע כל הזמן כמו איזה נקר. תן לנו לדבר. 
+
+
+מי זה "לנו"? רק אתה מדבר.
+
+
+ אני. בקיצור, בסוף הוא אמר לי: תשמע דודי, תהיה משקיף בקבינט. אמרתי לו: בסדר, לא מפריע. 
+
+
+ מה זה "תהיה משקיף בקבינט"? מה זה? מה זה תהיה משקיף בקבינט? מה זה, זה בחבר'ה? 
+
+
+תני לי לסיים. 
+
+
+ תני לו לסיים.
+
+
+ מה לסיים? 
+
+
+ הסמכות של ראש – – –
+
+
+ מה זה? תגידו, ירדתם מהפסים? אין דבר כזה. 
+
+
+ אני הפרעתי לך? 
+
+
+  – – – רק בגלל שהיא אישה. מס שפתיים. 
+
+
+מי שקובע מי יהיה משקיף בקבינט זה ראש הממשלה. דרך אגב, גם חברי הקבינט, ראש הממשלה קובע מי הם. גם לפיד קבע מי יהיה חברי הקבינט. 
+
+
+ תתפלא, הוא לא קבע את כל חברי הקבינט. 
+
+
+רק שנייה, דקה. עד הסוף – – – 
+
+
+ אבל למה לא חבר? 
+
+
+דקה, לכן השתתפתי בכל ישיבות הקבינט. אני חושב שאני השר היחיד שהשתתף בכל ישיבות הקבינט מאז אפריל.
+
+
+ אדרבה, למה לא חבר?
+
+
+שנייה. ראש הממשלה, דרך אגב, בסמכות החוקית שלו להזמין כל שר גם קבוע לקבינט.
+
+
+ הוא לא צריך לפרסם לציבור?
+
+
+לא. הוא יכול להזמין עוד חמישה שרים קבוע בכל ישיבת קבינט. כידוע לכם, לחברי הקבינט אין זכות הצבעה, אבל הם מביעים את עמדתם. אבל מה כאב לכם בבטן? אמסלם דוד שמביע את עמדתו.
+
+
+ תגיד לי, אתה חושב שזה בגלל שאתה מזרחי?
+
+
+ בגלל שאתם התחרפנתם. אתם בדיוק מה שאני אומר כל השנים; ובשעת מלחמה – – – 
+
+
+ אתה חושב שזה בגלל שאתה מזרחי? תגיד את האמת. בגלל שאתה מזרחי? זה הסיפור?
+
+
+תני לי לדבר, אל תפריעי לי. אני שמעתי אותך. 
+
+
+ אני שמעתי אותך, אמסלם דוד.
+
+
+אני שמעתי אותך עם דברי ההבל שלך ושמעתי והסתכלתי אלייך, לא עניתי. 
+
+
+אני, יש לי דברי הבל? מה, ישבת פה וחייכת חבל על הזמן.
+
+
+
+ תני לו לדבר.
+
+
+אני חייכתי, לא עניתי, יכולתי להפריע לך.
+
+
+ תפריע.
+
+
+אבל את לא מכבדת.
+
+
+אני? אמרתי את האמת. שאלתי מי מינה אותך.
+
+
+אני אומר את מה שאני אומר כדי שתביני איך זה עובד. ראש הממשלה במדינת ישראל וכל ראש ממשלה, סמכותו ולדעתי גם חובתו להזמין לקבינט את מי שהוא חושב שהוא רוצה לשמוע את עמדתו.
+
+
+ מעניין.
+
+
+ עכשיו, את יודעת לבד שכל החלטה עכשיו בממשלה שאני רוצה להביא, בוודאי בקבינט, למה שלא יתמכו בזה? זאת לא השאלה בכלל.
+
+
+ מי אמר שלא יתמכו בזה? 
+
+
+אז לכן אני אומר לך: אני מופיע בכל ישיבות הקבינט, על פי בקשה. אני לא נוסע ברחוב, נכנס פתאום לחדר, רואה את הרמטכ"ל, ואומר לו: תגיד, לאן אתה הולך? אומר לי, פה, איזה קבינט, אז אני אומר לו: אתה יודע מה, בוא אני איכנס איתך. 
+
+
+ תגיד לי, נראה לך שאנחנו – – – 
+
+
+רק שנייה, הכול בסמכות וברשות.
+
+
+אהה, באיזו סמכות?
+
+
+אבל אתם מתפוצצים מזה. שלושה ימים באולפנים – – – 
+
+
+ וואי, תגיד לי, אתה – – – 
+
+
+ נראה לך שאנחנו מתפוצצים מזה? 
+
+
+שלושה ימים. לא מה קורה בעזה – שלושה ימים במלחמה. אבל עכשיו מה הם אומרים? אמסלם דוד, רומזים – – 
+
+
+  – – – באולפנים לא היית – – – 
+
+
+  – – אין לו כל כך הרבה שכל, אין לו כל כך הערות בקבינט – – – 
+
+
+ מי אמר עליך שאין לך שכל?
+
+
+ שנייה. זה פוגע, איך היא אומרת? זה פוגע בביטחון של המדינה. 
+
+
+ כן, מישהו אמר שאין לך שכל?
+
+
+אתה מבין, אתה מבין איפה אנחנו חיים, מאיר? וזה לא ישתנה אצל אותם אנשים. 
+
+
+ מעניין, אתה אומר שזה נובע ממניע גזעני, בגלל זה.
+
+
+עכשיו אמשיך. דרך אגב שלושה ימים באולפנים, כאילו. עכשיו אנחנו נמצאים במאבק מול החיזבאללה, אנחנו צריכים לפרשן אותו – דוד אמסלם בקבינט, הלכו, בדקו. היום קיבלנו מהג'ינג'י שאלה: בכמה ישיבות הייתי בקבינט. דרך אגב, הם לא שאלו את זה לפני שלושה חודשים, לפני ארבעה חודשים, לפני חמישה חודשים. דרך אגב, אני מקווה שיום אחד הסטנוגרמות יצאו, וגם אתם תבינו מה התרומה שלי לדיונים בקבינט. הלוואי. 
+
+
+ אז תספר לנו.
+
+
+מה לספר, אני לא מספר שום דבר. אני לא מדליף כמו הבוס שלך.
+
+
+כי שמענו רק שאתה רב עם הרמטכ"ל. 
+
+
+נעבור לסיפור של הרמטכ"ל. גם שקר עלוב. עלוב. אנחנו בעצם סיכמנו – ראש הממשלה קבע שהדיון יהיה עד שעה 24:00 מלכתחילה. הגענו לדיון ב-23:45, השרה רגב אמרה לרמטכ"ל: עכשיו בחדשות אומרים, בחדשות – ניר דבורי – שאתה מקים ועדה לבדיקת 7 באוקטובר. אז אני – לא אגיד מה אחרים – אמרתי לו: אדוני הרמטכ"ל, ואני עומד על כך, אתה עכשיו עסוק בלחימה. סיכמנו מהיום הראשון. ביום הראשון שהתכנסנו, באותו 7 באוקטובר, אנחנו לא עוסקים בעבר, אנחנו מסתכלים קדימה. אני אומר לו את זה. ההחלטה הזאת תהרוס את הצבא. 
+
+
+ למה?
+
+
+ למה? בגלל שאם אנחנו – הצבא חוקר את עצמו בכל יום בכל אירוע, זה התפקיד שלו, ומסיק מסקנות. 7 באו��טובר זה קריסת כל המערכת, ואתה לא מצפה עכשיו לבוא ולהתחיל לתחקר אלוף כזה, תת-אלוף, תצפיתנית וזה, מה היה. כל אחד מביא לו עורך דין. אנחנו עסוקים בלחימה. 
+
+זה מתבקש בשכל הישר. שום דבר שם לא טקטי, הכול קרס, ואת זה צריכים לבחון בעומק. כל דבר. אבל ברור לי מה יקרה. אני אומר לו: אני זוכר את מלחמת הגנרלים בצבא בעבר. 
+
+
+ועדה ממלכתית.
+
+
+ אני לא נכנס לזה. 
+
+
+הוא לא נכנס לזה.
+
+
+ אני אומר כרגע, מאיר, שצריך לבדוק כל דבר ודבר עד הסוף. לגבי כולם.
+
+
+ועדה ממלכתית.
+
+
+למה אתה לא מסוגל להגיד שצריך ועדה ממלכתית?
+
+
+ לגבי כולם, כולל אני, מה היה בקבינט. הכול.
+
+
+ למה אתה לא מסוגל?
+
+
+אז מה הבעיה? מה הבעיה? תחקיר זה נשמת אפו של הצבא.
+
+
+אז תנו לי רק שנייה.
+
+
+מה הבעיה שרמטכ"ל יבדוק רמטכ"ל, שראש אמ"ן יבדוק ראש אמ"ן?
+
+
+פעם בני גנץ קפץ – אני אומר לך, אף פעם לא ראיתי אותו משתולל ככה. ואנחנו מדברים על הרמטכ"ל. משתולל, קצף של אמסטל יצא לו מהפה, כמו שאומרים בגשש.
+
+
+ של מה?
+
+
+של אמסטל. כמעט יצאו לו העיניים מהחורים. קפץ כמעט על השולחן; דפק איזה עשר דקות, צרח. אני אומר לו: מה אתה צורח? מה אתה צורח? זו העמדה שלנו. שלי. אחרים לא הסכימו, אחרים כן.
+
+
+מי זה שלנו?
+
+
+שלי. שלי. אני לא יודע מה זה שלנו. אני אומר: אני, ואני מדבר רק בשם עצמי. וכל הסיפור הזה היה שבע-שמונה דקות. ב-24:00 הוא הגיע, נגמר הלו"ז של הישיבה והתפזרנו. מה אני רואה בבוקר? ארבעה ימים: תקפו את הרמטכ"ל אמסלם, בן גביר, מירי רגב. הכול שקרים. היחיד שיצא מהאיזון, והוא הזכיר לי את האוהדים של הפועל תל אביב בדרבי, זה היה גנץ.
+
+
+ למה אתה מדבר עליו כשהוא לא יכול להגן על עצמו?
+
+
+ אני אמרתי לו את זה בפנים.
+
+
+הוא לא יכול להגן על עצמו כאן. מה זה הדבר הזה?
+
+
+שנייה. יגיד לך טרופר, אמרתי לו את זה בפנים בישיבת הממשלה האחרונה.
+
+
+אבל הוא לא יכול להשיב לך עכשיו.
+
+
+בגלל שאני מתאר עובדות.
+
+
+ בסדר, אתה מתאר עובדות – – –
+
+
+אני מתאר עובדה. ומה עשו?
+
+
+אתה תקפת את מוסד הרמטכ"ל, לא את הרמטכ"ל.
+
+
+ומי הדליף? דרך אגב, אני תמיד שואל את עצמי מי הדליף. אז אני מסתכל, מי נהנה מההדלפה, למי יש אינטרס, מי תיאר את הסיטואציה השקרית? אז אני אומר לכם: בראש שלי זה הם הדליפו – טרופר, והשני, גנץ.
+
+
+אבל איך אתה לא מתבייש? תגיד לי. אתה יודע בכלל שהוא הדליף?
+
+
+ בגלל שהם רצו – – –
+
+
+אתה יודע בכלל שהוא הדליף?
+
+
+רק שנייה. בגלל שהם רצו להגחיך אותנו. ואני אגיד לך משהו – – –
+
+
+ תגיד לי, מה אתה חושב – – –
+
+
+רק שנייה.
+
+
+ אתה אומר על בני גנץ; הוא לא יכול לבוא לפה ולהעיד על הדברים שאתה אומר, אז תפסיק עם זה.
+
+
+זה מהכיוון שלהם. מהכיוון שלהם, בגלל שזה הסיפור שהיה, או בכיוון של האנשים האחרים שנמצאים במערכת הצבאית.
+
+
+ דודי, אתה משער. אתה לא יכול – – – 
+
+
+ אני משער. לא הבנתם.
+
+
+אתה לא אומר שאתה משער.
+
+
+אני אומר שאני משער. הרי אני שואל את עצמי – אמרתי, אמרתי שאני משער. אני שואל את עצמי – בהדלפות, מי זה הנהנה? מי משקר כאן ומדליף באופן מגמתי? אני מסתכל.
+
+
+אולי זה מישהו אחר? אולי זה המדליף הלאומי? 
+
+
+אמרתי, אולי זה מישהו אחר. אבל אני משער, את יודעת.
+
+
+ אתה משער – –
+
+
+בוודאי, אני משער.
+
+
+– – שזה בני גנץ וטרופר. מעניין.
+
+
+שנייה. הצד של בני גנץ או הצד – אני מודיע לך – או צד אחר שיושב שם, מקצועי, שאסור לו לדבר.
+
+
+אני אומר לך שחילי טרופר בחיים לא הדליף.
+
+
+שלא הוא ולא חילי הדליפו.
+
+
+ טוב. טוב, מאיר, בוא נ��קדם.
+
+
+אני אומר לך, חילי טרופר בחיים לא הדליף.
+
+
+בוא נתקדם. ואחרי זה אנחנו מגיעים – שבוע אחרי זה, ארבעה ימים אולפנים, ואחרי זה אנחנו מגיעים לישיבת קבינט. השרה מירי רגב הוציאה כזאת חבילת פופקורן, אחרי שבע שעות, לאכול. זה מקובל. דרך אגב, כמדומני גם העברתי לו את הפופקורן. אמיתי.
+
+
+כל יום אני יושבת בדיון ומוציאה פופקורן. כל יום, זה חלק – – –
+
+
+הוא אכל את הפופקורן, אני קצת. אתה יושב שבע שעות, אתה אוכל טיפה.
+
+
+שבע שעות, מה, לא תנשנש איזה פופקורן?
+
+
+עשו ישיבה בכל האולפנים.
+
+
+ חילי, בוא. בוא. בוא.
+
+
+הוא ישיב. תן לו.
+
+בכל האולפנים – מי אכל פופקורן, איזה סוג של פופקורן, איזה שמן שמו כדי לשים את הפופקורן, כמה מלח בפופקורן וכו' וכו'.
+
+
+זה לא הגיוני, חילי. אתה חייב להגיב לדבר הזה – – –
+
+
+די. בואו נתקדם.
+
+
+כשאני מסכם את הדברים האלה – – –
+
+
+תסכם, באמת תסכם.
+
+
+ אני רוצה לדעת. השר אמסלם, אתה באמת לא מבין מה לא בסדר? תגיד מה לא בסדר. 
+
+
+אני אסביר לך. אני אסביר לך. אני אסביר לך, שרון ניר, מה לא בסדר. אני אסביר לך. 
+
+
+– – –
+
+
+אני מסביר לך. אני אסביר לך. בקבינט מתנהלים – דרך אגב, עוד לפני שהם הגיעו, ולא היו כל כך הרבה הדלפות, בוודאי לא על פופקורן, ניהלנו את הקבינט לפני כן, וישבנו בו בדיונים עמוקים מאוד, עמוקים ורציניים מאוד. כשיש איזה משהו אחרי שש, שבע שעות, כשמישהו שואל את הרמטכ"ל שאלה – חובתנו לשאול שאלות, מה השאלה פה?
+
+ עכשיו אני אגיד לך למה זה קורה. המדליפים רוצים לערער את הלגיטימיות הציבורית שלנו – מה שהם עושים כבר יותר משנה ברחובות. זה אותו גוש. אלה אותם אנשים. למה? הם רוצים לייצר תמונת מצב שמדובר בממשלה שלא יודעת לנהל כלום, אנשים דפ"רים. אבל אנחנו – – –
+
+
+דודי, אבל הם איתכם בממשלה.
+
+
+ לכן אני מעיר על זה. דרך אגב, זו אופוזיציה בממשלה. היום הם גם לא הצביעו בעד התקציב. למה? בגלל שככה. הם גם נכנסו לממשלה בגלל שרצינו אחדות, לא כדי שהם יעזרו לרמטכ"ל או לשר הביטחון בלחימה.
+
+
+לא – – –
+
+
+רצינו ממשלת אחדות.
+
+
+אבל הם כן עוזרים בקבינט.
+
+
+ התוצאה היא אחרת. התוצאה היא שמכפישים אותנו; מנסים להגחיך אותנו, בגלל שהם משחקים פוליטיקה נטו.
+
+
+ דודי, יש שם שני רמטכ"לים בקבינט. הם לא עוזרים?
+
+
+אני מסביר. לא הבנת, אני מסביר. לא לזה רצינו את ממשלת האחדות. יש עוד הרבה רמטכ"לים שאפשר להביא אותם להתייעץ איתם – אני גם חושב שהרמטכ"ל הוא דמות מקצועית מספיק טובה, הוא לא צריך עזר כנגדו; בוודאי שר הביטחון; בוודאי ראש הממשלה – אלא שרצינו לשדר אחדות לעם בגלל שאנחנו נמצאים בקטסטרופה, נמצאים בעת קשה.
+
+
+ דודי, אבל אתה אומר שאין אחדות. 
+
+
+אבל מה התוצאה, כשאני בוחן אותה היום – –
+
+
+אין בעיה, אתה אומר שאין אחדות.
+
+
+– – הם הולכים עם ומרגישים בלי, ולכן אני חושב שזה חוסר אחריות. למה? גם בפוליטיקה בסוף יש ציבור. זה מה שאני שואל את עצמי. עזוב עכשיו אותי. אתה רוצה עכשיו לגמד את ראש הממשלה נתניהו, את הקבינט שלו ואת בן גביר, את מי שאתה לא רוצה, אבל בסוף יש ציבור בחוץ. הוא חושב שזה מה שקורה בקבינט מבוקר עד לילה. אני אומר לך, שרון ניר, זה האינטרס שלהם. זה האינטרס של אלה שיושבים בקבינט ושל אנשי המקצוע – כולל בתוך הצבא – שהם נגד הממשלה.
+
+
+דודי, אני לא מבין מה אתם רוצים. קראתם להם. הם לא בממשלה, תוציאו אותם. 
+
+
+ אני בא ואומר את העובדות.
+
+
+הוא רק אומר את העובדות. לא משנה שאין להן קשר למציאות.
+
+
+ אני אומר את העובדות. אני לא מתייחס כרגע למה שאני רוצה. 
+
+
+הוא רק אומר את העובדות, העובדות – – –
+
+
+אם לא צריך אותם שם, תגידו להם: לא צריך אתכם.
+
+
+לכן אני אומר: בגדול יש לי תחושה מאוד קשה בדבר הזה. אמיתית. אני מרגיש שנעשה פה דבר שלא ייעשה. אני סבור, ותמיד סברתי, שלא מדליפים מאף פורום, אף פעם, גם לא בשיחה בין שני חברים, אבל על אחת כמה וכמה מהקבינט, ועל אחת כמה וכמה מקבינט המלחמה כשיש מלחמה. אבל זה לא קורה.
+
+ולכן אני אומר: כשאני מסתכל על המטרות, אני מסתכל מה התוצאה ולמה עושים את זה, כפי שאמרתי, זה כדי לפגוע בממשלת ישראל ובימין ולהראות אותם כאנשים לא לגיטימיים לשלטון. איך אומר גיא פלג? נתניהו סכנה לביטחון. זה בן אדם שלא שירת בצה"ל – ואם שירת, אולי בגלי צה"ל. דרך אגב, כל אלה שאתם רואים באולפנים, 80% מהם או מעיתון במחנה או מגלי צה"ל.
+
+
+לא, כי בן גביר.
+
+
+אלה חוצפנים. ועוד מה? מנתחים את המלחמה וגם את השרים ואת כולם. אנשים שלא תרמו דבר למדינת ישראל, ככה, רק מנצלים את המדינה עד תומה מאז ילדותם. אני רואה אותם פותחים אולפנים. למה? יש להם רמקול. הם מנצלים את הרמקול: אנחנו נרעיל את המדינה. 
+
+כשאני פותח, אני כבר לא יכול לראות את הערוצים האלה. אצלי בבית כבר אין ערוצים 12, 13 ו-11. לא רואים אותם, אי-אפשר לראות.
+
+
+יש לך את ערוץ הליטוף, ערוץ 14. אגב, אתה – – – 
+
+
+ לפחות שם אני מקבל את הנושא העובדתי. משהו.
+
+לכן אני אומר – – –
+
+
+עובדות חנפניות. עובדתי. ממציאים עובדות – – – 
+
+
+העובדות של דודי. 
+
+
+ לכן אני אומר, רבותיי, לאולפנים: אתם תמשיכו לעסוק בפופקורן, תמשיכו להתעסק – – –
+
+
+ אתם עוסקים בפופקורן.
+
+
+דרך אגב, בשבוע הבא יכול להיות שאני אביא אגוזי. אני נותן לכם עוד סיבה לפתוח אולפנים.
+
+
+קוראים לזה הצגה. תתביישו. תתבייש לך. תתבייש לך.
+
+
+ אני אומר לך, קושמרו: אתה ודנה ויס תבוא ביום שבת, ביום שיש בערב, עם חליפת טוקסידו, למה אני כנראה אביא איתי איזה אגוזי קטן לאכול בקבינט. אז כבר אני אומר לך מראש, אתה יכול כבר להתחיל להפעיל את המערכת.
+
+
+מה אתה עושה בכלל בקבינט?
+
+
+ חצופים. אנשים שמרעילים מדינה שלמה. 
+
+
+ מה, כי מתחנפים אליך? כי אתה – – – מה אתה עושה בכלל בקבינט? 
+
+
+ למה את צורחת?
+
+
+ מי אתה בכלל שתהיה שם? מי אתה בכלל?
+
+
+ מי אני? זו השאלה, את רואה? זאת את, איך קוראים לך, איך קוראים לך? לא זוכר. זו החוצפה שלך ושל החברים שלך – מי אני שאהיה שם.
+
+
+ אתה מתחנף. אתה חוצפן.
+
+
+ עם ישראל בחר אותי.
+
+
+– – – ביבי מתחנף אליך.
+
+
+ אני לא צריך ממך אישור. לא ממנו, לא ממנו. זו בדיוק הנקודה, עלית עליה. מי אתה שם? מי אתה בכלל?
+
+
+ למי אתה אומר את זה? למי אתה אומר את זה? מה נראה לך? עליי אתה עושה את זה?
+
+
+ הבנת? בוודאי, את חלק – דרך אגב, את נמצאת טבועה בתוך הביצה הזאת, ואת לא תצליחי להרים את הראש משם.
+
+
+ בסדר גמור. אתה לא גדלת איפה שאני גדלתי – – –
+
+
+ הבנת? אני לא יודע איך קוראים לך אפילו, ואת צורחת.
+
+
+ אל – – – יא חוצפן. מתחנף לביבי, אז הוא בקבינט.
+
+
+ דודי, חבל, אתה עונה על חוק האחדות. אנחנו הולכים להצביע על חוק האחדות.
+
+
+ לכן אני אומר, מאיר, אני סוחב את המטען הזה איתי – – –
+
+
+ דודי, יש לנו עוד חוק גיוס, יאללה.
+
+
+אני סוחב את המטען הזה איתי כבר כמה חודשים, מתחילת המלחמה.
+
+
+ הוא סוחב את המטען הזה.
+
+
+ מתחילת המלחמה.
+
+
+ אז אמרת: אני אחכה ליום האחדות – – –
+
+
+ אני שומע את הלפיד – – –
+
+
+ לא, חלילה, אנשים ש��לחמים – – – הוא העניין. 
+
+
+אני שומע את הלפיד בהיפוכו, ואללה, אתה יודע, אני מת מצחוק. אמרתי, פעם אחת הייתי עושה דבר כזה – אני לא יכול לצאת מהבית, מהבושה. אני שומע את ההרעלות של כל התקשורת, של כל האופוזיציה כמעט. כמעט – יש אנשים הגונים יותר שמבינים את העניין.
+
+
+ אני לא יודע. אני באתי להצביע על יום האחדות, אבל – – –
+
+
+ולכן אני בבטן שלי מרגיש שאני כבר מתפוצץ, זה לא הגיוני. זה לא הגיוני. 
+
+
+זה רק הוא. זה רק הוא. הוא הסיפור. הוא הסיפור, לא המלחמה, לא החיילים, לא המפונים, לא – – – הוא הסיפור.
+
+
+ כן, לא הגיוני מה שקורה לנו במדינה בשעת מלחמה. ואני חושב שצריך לדבר על זה עכשיו. בגלל שאם לא, הגלגל הזה ילך ויתנפח – –
+
+
+דיברת מספיק. שמענו הכול.
+
+
+– – וזה בדיוק הדבר ההפוך שאנחנו צריכים לעשות. אבל מה לעשות, יש אופוזיציה לא אחראית, יש אנשים לא אחראיים.
+
+
+אה, אנחנו אופוזיציה לא אחראית? תודה רבה. תודה.
+
+
+ אנחנו הכי אחראיים. 
+
+
+חלקה – אם לפיד אומר – – –
+
+
+לפיד הכי אחראי.
+
+
+ רק שנייה. לפיד אומר: אני לא תוקף את הממשלה ביום הראשון – עוברים שלושה ימים, והוא התחיל להגיד: צריך עכשיו בחירות, להדיח את ראש הממשלה – – –
+
+
+ לא עברו שלושה ימים.
+
+
+השבוע. 
+
+
+ מה אתה מבלבל? רק לפני חודש הוא אמר את זה.
+
+
+שבוע. עזוב. עזוב. ליצן החצר.
+
+
+נתנו – – –
+
+
+עזוב. לכן אני אומר, כל עוד אנחנו במלחמה, אנחנו חשבנו – ומעולם, דרך אגב, תבדוק – – 
+
+
+ שר אוצר מתנהג כמו בריון, שכל היום עוסק במינויים פוליטיים – – – 
+
+
+ – – הליכוד מעולם לא העביר ביקורת על שום ממשלת שמאל כשהיא הייתה בלחימה. אף פעם.
+
+
+ מה, אתה מסתלבט?
+
+
+אף פעם.
+
+
+ מה עשיתם שנה פה? מה עשיתם שנה?
+
+
+ אף פעם. אני אומר: כשהיינו בלחימה.
+
+
+ אתם פשוט אנשים לא מוכשרים. אנשים בלי כישרון, רק ג'ובים ומינויים פוליטיים. אין לכם שום יכולות. אנשים לא מוכשרים. אנשים בלי יכולות. 
+
+
+ לכן אני אומר, חבר'ה, טלו קורה מעל עיניכם, הערוצים, אתם כבר לא רלוונטיים. זה לא משנה – לא גיא פלד, לא הגברת ויס וכל חבר מרעיכם. עם ישראל יודע מי אתם.
+
+
+אנשים לא מוכשרים, זו השורה התחתונה.
+
+ אנשים שהביאו מחדל. שורה תחתונה, אפס כישרונות ואפס יכולות.
+
+
+ השר חילי טרופר מבקש להגיב, אבל זה יהיה אחרי ההצבעה. 
+
+ חבריי חברי הכנסת, נעבור עתה להצבעה על הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. חברי הכנסת, נא לשבת. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ד–2024 לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+נאום האגוזי לא היה לטעמי.
+
+
+ נאום האגוזי. מר אגוזי.
+
+
+– – – לעשות רק לעצמו.
+
+
+ אני קובע כי הצעת חוק יום האחדות, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה לכולם.
+
+
+
+
+ כעת אני מבקש להזמין את השר חילי טרופר, שביקש להשיב על הדברים. הודעה אישית. לרשותך חמש דקות. 
+
+
+ האמת, השר אמסלם, שלא התכוונתי להגיב, אבל – אתה שומע, השר אמסלם? קודם כול, אני מקווה שתתנצל על ההאשמה החמורה ועל השפה הנמוכה. האמת היא שדי מאסנו בשפה הזו ובדרך הזו. אני רק חושב – אתה, היה לך חשוב לדבר על כאבי הבטן שלך. אבל השר אמסלם, תחשוב על כל המילואימניקים, תחשוב על כל המשפחות השכולות, תחשוב על המשפחות של החטופים – –
+
+
+ אתם מדברים בשפה גבוהה מאוד, אתם.
+
+
+– – שעכשיו שומעים אותך עולה לפה, ומה חשוב לך עכשיו? להמשיך לגדף ולד��ר בשפה הזו. שאלת למה לא הצבענו בעד התקציב? פשוט כי לא הייתה שם דוגמה אישית. אם אומרים לכולם שהגיעה העת לקצץ וצריך להדק חגורות, אבל הממשלה לא מצליחה לקצץ במשרדים שלה, במספר חברי הכנסת הנורבגים, קצת קשה לבוא בפנייה לציבור. 
+
+אני באופן כללי חושב שכדאי שתיזהר בהאשמות, בהכללות. אתה מדבר הרבה על סטריאוטיפים ועל צביעת מחנות – זה בדיוק מה שעשית עכשיו. הייתי מציע לך להיות הרבה הרבה יותר זהיר, גם בעניין ההדלפות, ובכלל. 
+
+אולי עוד משפט אחד, רק אתה יכול לפני ההצבעה על חוק האחדות – זה די מדהים – להיכנס לפה ולהמשיך לקרוע ולפלג. צריך באמת רמת ציניות כל כך גבוהה כדי להיכנס למליאה בחוק האחדות בזמן מלחמה ולקרוע ולהמשיך לפלג. אני אעצור כאן. אני רק מקווה שהציבור – בין האפשרות שאתה מציע, להמשיך כאילו אין פה מלחמה, להמשיך לקלל, לגדף ולפלג, לבין ההצעה שרוב הציבור הישראלי רוצה בה, להישאר ביחד למרות המחלוקות – לקוות שהרוב יבחר בטוב. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1704).] 
+
+
+ חבריי חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר דודי אמסלם בשם השר לביטחון לאומי להציג את הצעת החוק. בבקשה אדוני השר, לרשותך עשר דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כרגיל חילי טרופר אומר לי שהוא מדבר בשפה גבוהה, ואנחנו בשפה נמוכה. למה? אנחנו אומרים את האמת. שפת העם. אנחנו שפה נמוכה.
+
+
+ אתה מדבר נמוך, לא אתם.
+
+
+ נמוכה. אלה גבוהים, אנשים מלומדים, משכילים – –
+
+
+ מה קשור "אלה"? מה זה קשור "אלה"? הוא דיבר אליך כל כך יפה.
+
+
+ – – אנשים מלח הארץ. אנחנו מדברים בשפה נמוכה.
+
+
+אנחנו – – – הם מדברים גבוה, אתה מדבר נמוך.
+
+
+אתה מוציא את עצמך. אל תדבר בשם אף עדה, בשם אף חברה. אתה מוציא את עצמך – – – תודה רבה.
+
+
+ אני מבקש ממך לא להפריע לי. את צורחת פה מהרגע שנכנסת. כן. אז אני מבקש למתן, למתן קצת. אני לא זוכר צרחות כמו שלך.
+
+
+אתה מבקש למתן?
+
+
+ כל הזמן. איך שאת באה, את צורחת מבוקר עד לילה.
+
+
+ אתה ממש גזען. ממש ממש גזען, דודי. ככה לדבר אל אישה מזרחית מרוקאית. ממש ממש גזען.
+
+
+ אתה לא מתבייש?
+
+
+ אני לא מתבייש. תבדקו את זה ברמת העובדות. תמיד כשאני נכנס לפה ואת באולם, את צורחת.
+
+
+ ממש – – – מצידך. די גזעני מצידך, דודי אמסלם, לדבר אליי ככה.
+
+
+ רק לגדף, לקלל, לחרף.
+
+
+ את מי קיללנו? לא הבנתי. הרב הרפורמי, אותך קיללנו, מה? כשאמרנו לך את האמת בפנים? מה, להגיד לך "הרב הרפורמי" זו קללה?
+
+
+ – – – מה אמרת? אני גאה בזה, מה לעשות?
+
+
+ חברי הכנסת, נא לאפשר לשר להציג את החוק.
+
+
+ אז אתה רואה בזה קללה.
+
+
+ לך תבדוק לאן משתייכים ראשי איפא"ק, שכרגע עסוקים בלעזור לצה"ל. קשקשן. אדם חדור שנאה. אדם חדור שנאה. אין בך כלום חוץ משנאה. 
+
+
+ממש.
+
+
+ חבר הכנסת גלעד קריב.
+
+
+ אני חדור אהבה ליהדות. יש לי אהבה גדולה ליהדות. 
+
+
+ חבר הכנסת גלעד קריב.
+
+
+ איזו אהבה – – –
+
+
+לא שלך, ליהדות האותנטית, המקורית.
+
+
+ – – – היהדות האותנטית זו יהדות – – – הקהילות – – –
+
+
+ חבר הכנסת קריב.
+
+
+ אהבה עצומה.
+
+
+ אתה לא מתבייש? "יהדות", אתה אומר לי? זו יהדות? 
+
+
+ חבר הכנסת גלעד קריב, אני קורא אותך בקריאה ראשונה.
+
+
+ אתה מבין? זה אתה הבעיה. אתה וחבריך.
+
+
+– – – של דרך ארץ קדמה לתורה. איזו יהדות אתה מייצג? 
+
+
+ חבר הכנסת גלע�� קריב, אני מבקש.
+
+
+ יהדות של שנאת חינם, של קללות. 
+
+
+ אני קורא אותך בקריאה ראשונה, חבר הכנסת גלעד קריב.
+
+
+אתה מייצג יהדות? אתה בושה, אם אתה מייצג יהדות. שנאת חינם – – – קללות. 
+
+
+ טוב. בוא, תן לנו להתקדם. תן לנו להתקדם.
+
+
+ חבר הכנסת גלעד קריב.
+
+
+ זה הדבר היחיד שאתה עושה. אפילו את השותפים שלך אתה מקלל.
+
+
+ תן לנו להתקדם.
+
+
+– – – שנאה. אתה סמל – – –
+
+
+ אני קורא אותך בקריאה שנייה.
+
+
+ תן לנו להתקדם. תן לנו להתקדם.
+
+
+ אדם של שנאה. אתה סמל מהלך של שנאת חינם.
+
+
+חבר הכנסת גלעד קריב, אתה כבר בקריאה שנייה.
+
+
+ פירומן של שנאת חינם.
+
+
+ תן לנו להתקדם.
+
+
+ בזמן מלחמה שופך עוד דלק על מדורת השנאה – – – 
+
+
+ אנחנו יכולים להתקדם?
+
+
+חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה.
+
+
+אתה בושה.
+
+
+ הוא שר מומצא, בלי יכולות, בלי כישורים, שסתם תפרו לו ג'וב רק כדי להשתיק אותו. זו הסיטואציה.
+
+
+ בואו נמשיך. את מכירה את הכישורים שלי? את יודעת בכלל מה אני עושה?
+
+
+חברת הכנסת לזימי. חברת הכנסת לזימי, נא לאפשר לשר להציג את החוק.
+
+
+תציג את הכישורים שלך – – –
+
+
+ את באת אתמול לכנסת, מאיפה את מכירה מה אני עושה או לא עושה? את שבוע וחצי פה, אני יודע כמה זמן?
+
+
+ אדוני השר. אדוני השר.
+
+
+ את מדברת עליי? בושה וכלימה.
+
+
+היא מדברת עליך כי כל פעם שאתה – – – אתה מקלל. 
+
+
+המעשים מדברים, המעשים מדברים. אתה יודע – – –
+
+
+ ואתה, אתה לא מתבייש? אתה, אין מקום שבמסורת ישראל אתה לא נכנס ומשפיל אותה. אתה, אתה, אתה. 
+
+
+ אתה מבזה את היהדות, אתה מבזה את היהדות.
+
+
+ אתה מדבר? אתה מדבר?
+
+
+ כן, עוד כשבאתי איתך לסיור שם בכותל. אתה, אתה הבעיה של עם ישראל. אתה, אתה, אתה.
+
+
+אני – – –
+
+
+אתה ושכמותך. אתה. 
+
+
+דודי אמסלם, אני מבקש. תציג את החוק. 
+
+
+ אתה גורם לאנשים – – –
+
+
+תתבייש – – –
+
+
+אתה הסכנה הכי גדולה לקיומו של עם ישראל. אתה ואנשים כמוך. 
+
+
+ חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה שנייה. 
+
+
+ – – –
+
+
+חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שלישית. נא לצאת.
+
+
+ אתה נוסע בשבת עם כיפה ומתגאה, כן. 
+
+
+ – – – כמו רוב העם היהודי.
+
+
+חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה שלישית. נא לצאת.
+
+
+עדיף לנסוע בשבת עם כיפה מאשר לקלל בשם מסורת ישראל – – –
+
+
+אתה לא אוכל כשר ונהנה מזה. 
+
+
+חבר הכנסת גלעד קריב, נא לצאת החוצה.
+
+
+ אתה יודע אם אני אוכל כשר? 
+
+
+ כן. אתה הרי – – –
+
+
+שקרן. אתה שקרן. איזה יהודי אומר על יהודי אחר – – 
+
+
+אז מה יותר טוב, לנסוע בשבת? שואל. 
+
+
+השר דודי אמסלם, השר דודי אמסלם.
+
+
+– – אם הוא אוכל כשר או לא?
+
+
+אתה אוכל כשר? אני שמח. אז אני שמח.
+
+
+– – – בישראל. אתה היושב-ראש. יהודי אומר – – – שהוא אוכל כשר. תתבייש לך. 
+
+
+ השר דודי אמסלם.
+
+
+אתה נוסע בשבת עם כיפה. 
+
+
+אתה מבזה את היהדות. 
+
+
+לזימי, שמענו אותך. 
+
+
+השר דודי אמסלם. כבוד השר, אני מבקש. אנחנו ביום – – –
+
+
+ אתה אומר לי אם אני אוכל כשר. אין עבירה בין אדם לחברו שאתה לא עובר עליה. אדם של שנאה. אתה בושה. אתה בושה לליכוד, אתה – – –
+
+
+ אתה בושה לעם ישראל לדורותיו, אתה.
+
+(חבר הכנסת גלעד קריב יוצא מאולם המליאה.)
+
+
+ אתה מבזה את היהדות. אתה משתמש ביהדות כדי לבזות ולגדף. 
+
+
+ לזימי – – –
+
+
+ די כבר. אף אחד לא בושה – – – מה זה? מה זה? די.
+
+
+חברת הכנסת גוטליב, נא לאפשר לשר דודי אמסלם להציג את החוק. בבקשה.
+
+
+– – –
+
+
+מה זה קשור – – –
+
+
+ הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר. מוצע להאריך תקופה של הוראת שעה, שבמסגרתה מוסמך השר לביטחון פנים, באישור הממשלה והוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להכריז על מצב חירום כליאתי ולאפשר חריגה מהוראות הדין לעניין שטח מחיה מזערי בבתי הסוהר בארבעה חודשים נוספים. עוד מוצע להאריך את תקופת הכרזתו של השר על מצב חירום כליאתי ליום ט' באדר א' התשפ"ד. 
+
+
+תודה רבה, אדוני השר. עתה נעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כרגיל אתה עם הבכי והנהי על דוד אמסלם, ודוד אמסלם המזרחי של הכנסת. מי ישמע, אתה מוקף בנהר של אשכנזים. מי ישמע, מי צועק עליך? נעמה לזימי, מירב בן ארי. מי צועק עליך? מי מאיים עליך? מי זה? את מיכאל ביטון אני רואה שם, אני כבר לא רואה טוב. פורום המזרחים מקיף אותך. לאף אחד לא אכפת מהמוצא שלך. לאף אחד לא אכפת שקוראים לו אמסלם. אכפת לנו מזה שאתה משקיף בקבינט בלי מינוי, בלי הצעת מחליטים, בלי שום נגיעה לציבור. אף אחד לא יודע. אתה נכנס לקבינט, אתה רב עם הרמטכ"ל – הינה, אני אומרת לך. והפופקורן הזה זה בושה וחרפה. בושה, מה את מוציאה פופקורן? מה זה הדבר הזה? מה זה? תכבדו את האנשים, תכבדו את הנופלים, תכבדו את המשפחות השכולות. ובתוך זה אתה אומר שבני גנץ מדליף. הוא אפילו לא מהמפלגה שלי, אבל איך אתה לא מתבייש? למה נראה לך שבני גנץ וחילי טרופר הם אלה שמדליפים? והם אפילו לא מהמפלגה שלנו, אבל אני שומרת על כבודם. וחילי, הוא נחמד. אבל אתה בא ואומר שבני גנץ, יש לו קצף כאילו של מי ששותה אמסטל? שמעתי את זה פעמיים. אמרתי: אני בהלם. זה מה שאתה אומר על השותף שלכם לממשלה? שיש לו קצף של אמסטל? לא האמנתי שהוא אומר דבר כזה. מה זה? 
+
+
+מי שותה אמסטל?
+
+
+עזוב מי שותה אמסטל, לא נעים. איך אתה מדבר? 
+
+
+מה זה אמסטל?
+
+
+ זה סוג של בירה, מסתבר, לא משנה. איך אתה מדבר? טיפה כבוד לשותפים שלך לממשלה – כלום. והינה, אני אומרת לך פעם אחת ולתמיד: תפסיק להתבכיין. תפסיק להתבכיין על המזרחיות שלך. לאף אחד לא אכפת שקוראים לך אמסלם, זה לא מעניין אף אחד. אכפת לנו שתייצג את המדינה. וכשאתה מגיע וצועק על הרמטכ"ל, וכשאתה משתלח בו, וכשהיא מוציא פופקורן, אתה לא מייצג אותנו ולא מייצג את הציבור ששלחת. 
+
+ואני רוצה להגיד לך עוד משהו שהרבה אנשים אומרים לי. לפעמים אני מתביישת בך. אני מתביישת שאתה זה שמתיימר לייצג מזרחים. לא, ואתה לא מייצג מזרחים. לא פחות ממני, לא פחות ממאיר כהן, לא פחות מאף מזרחי שנמצא פה. אנחנו הקול שלהם. אף פעם לא שאלתי מישהו איזה עדה הוא. אבל אתה עולה לפה ובוכה שאתה דודי אמסלם, ודנה ויס וגיא פלג והאולפנים ו-11 ו-12 ו-13 – אכלו לי, שתו לי, לקחו לי. 
+
+
+ – – – הפעם הראשונה מאז המלחמה שזה קורה פה – – – בושה.
+
+
+אכלו לי, שתו לי, האולפנים עושים עליי סיבוב. היחידים – – –
+
+
+תודה, תודה רבה. נא לסיים, תודה רבה. 
+
+
+לא, לא, לא. אני אילחם כאן על הכבוד של המדינה הזאת, של הקבינט הזה. 
+
+
+תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה רבה.
+
+
+וכשהוא מגיע לפה ואומר: עושים לי את כל זה בגלל שאני אמסלם, אז הוא בושה. כי לא עושים לו את זה בגלל שהוא אמסלם; עושים את זה בגלל שהוא אך ורק שם בגלל ביבי נתניהו, ואם לא נתניהו, הוא לא היה יושב בקבינט הזה, ואם הוא לא היה יוצא ומשתלח על הרמטכ"ל, הוא לא היה יושב בקבינט הזה. תודה. 
+
+
+תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, לפני רגע הצבענו על חוק האחדות. אני מבקש, בואו נעצור שנייה. בואו נעצור שניי��. 
+
+
+ מי זה שדיבר על האמסטל?
+
+
+לא לעצור.
+
+
+לא לעצור, לא לעצור.
+
+
+אני מבקש כרגע – א. לשמור על הזמן שמוקצב לכם – –
+
+
+זה נראה לך הגיוני?
+
+
+– – ב. בואו נחזור – – –
+
+
+זה התפקיד שלך כיושב-ראש הכנסת.
+
+
+בסדר, זה מה שאני עושה כרגע. זה מה שאני עושה כרגע. 
+
+
+כשהוא אמר שלבני גנץ יש קצף של אמסטל היית צריך לעצור אותו פה. פה. כי לא מדברים ככה על אף חבר כנסת. 
+
+
+אני מבקש כעת מכל הדוברים – – –
+
+
+וכשהוא אמר לנעמה לזימי: מי את בכלל? איך קוראים לך? היית צריך לעצור את זה. 
+
+
+חברת הכנסת מירב, אני מדבר שנייה. בסדר, אני שומע את מה שאת אומרת. כעת אני מבקש מהדוברים הבאים – – –
+
+
+ גם אתה צריך לעצור את זה, לא רק כשאנחנו עולים להגיב. למה לא אמרת לו מילה? למה? למה? 
+
+
+ אמרתי, אמרתי.
+
+
+מירב – – –
+
+
+ כשהוא אמר שבני גנץ וחילי טרופר מדליפים – לא, הוא אמר שבני גנץ וחילי טרופר מדליפים מהקבינט. אז זה, הכול בסדר, אבל כשאני עומדת ומגינה אז לעצור? ואללה, לא מתאים.
+
+
+אני מבקש כעת לחזור לסדר-היום, לדוברים. אני מבקש לשמור על מסגרת הזמן, ואני מבקש לשמור גם על הכבוד ועל המילים שאתם אומרים כאן – – 
+
+
+כשהם עולים – – –
+
+
+– – כדי באמת, באמת, באמת, לסמן לחברה האזרחית, שמסתכלת עלינו בחוץ.
+
+
+– – – מתביישת – – –
+
+
+היום של האחדות הוא חשוב מאוד. 
+
+הדוברת הבאה – חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.
+
+
+טלי, בעדינות.
+
+
+תמיד עדינה.
+
+
+ לרשותך שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+תראו, אני רוצה קודם כול לומר לגלעד קריב סליחה, ואני רוצה להגיד לכל אדם סליחה בהקשר הזה. כי לא משנה לי אם אתה רפורמי או אורתודוקסי, דתי, חילוני, צ'רקסי, דרוזי, יהודי, ערבי. מעולם לא הפריע לי. כולנו רק בני אדם. אני לא מוכנה – את הסימונים הללו. אנחנו נמצאים בעת מלחמה, אנחנו קוברים את מתינו מדי יום. היום היה פיגוע נוראי ברעננה. ועם כל הכבוד, אדוני השר, אני לא מחנכת אותך ולא מחלקת לך ציונים, זה לא ענייני. אבל גם את, מירב, ראש האופוזיציה – – –
+
+
+ אני לא הראש, אני מרכזת האופוזיציה. יאיר לפיד הוא הראש. 
+
+
+ לא משנה, מרכזת האופוזיציה. מירב, הכול בסדר. אני רוצה רגע לומר לך משהו. אני באמת רוצה לומר לך משהו. אני רוצה רגע, ואני גוזרת על עצמי איפוק. את יודעת, כמות הפעמים שאני ספגתי פה במליאה עלבונות צורבים, כמות הפעמים שאני סופגת קללות כאן, במליאה, אף חבר כנסת לא ספג, אני אומרת לך. 
+
+
+תספרי לי על זה. 
+
+
+ כמות הפעמים שאני סופגת פה דמוניזציה והחפצה היא בלתי נגמרת. אבל אני אף פעם לא עומדת פה ובאה חשבון עם אף אחד, כי זה לא מעניין אותי. יש לי שלוש דקות להעביר מסר. והיום חשבתי שהמסר החשוב ביותר שכולנו צריכים להתמודד איתו זה איך מישהו בממשלה הזו שוקל להכניס פלסטינים לשטחי מדינת ישראל כשיש פיגוע ברעננה. חשבתי שזה מה שנעסוק בו.
+
+ואני רוצה לומר לכם משהו כאורחת – אני בסך הכול שנה בכנסת ישראל. אנחנו ידענו פה תקופות מאוד רעות, ידענו פה תקופות של עלבונות וכל מיני אמירות אישיות. אגב, אני חייבת לומר לך, לזקוף לזכותי: אני לא יורדת לעלבונות אישיים. אני לא מכירה את זה וזה לא הסגנון שלי. אפשר לחלוק על איך שאני מדברת; אני אף פעם לא אומר לך משהו לגופך; אני לא אומר לך לגופך; אני מקשיבה. אני יושבת פה בדרך כלל שעות במליאה ומקשיבה לכל הנאומים שלכם, לטוב ולרע, ועושה על זה שיח כזה או אחר. אני באמת חושבת, אני יושבת כאן מהצד ואני מכבדת כל אדם, גם את דודי, גם את השר אמסלם. אבל תקשיבו לי, זה נראה רע. אנחנו נראים רע, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיראות רע. 
+
+אגב, זה לא מפריע לביקורת נוקבת שתעבירו, ותעבירו כך או אחרת, על הממשלה. זה לא מפריע לי להעביר ביקורת נוקבת ככל שצריך על הממשלה. אין שאלה בכלל. זו חובתי, זו חובתכם, כמו שאני יכולה להתעמת עם דברים שאתם אומרים. אבל זה נראה רע. אני לא יכולה לשמוע שמסמנים בן אדם כי הוא כזה או כזה או כזה. קראו לי פה בהרבה שמות, יש לי עור של פיל, אבל זה פוגע וזה מעליב. ובסוף אנחנו בסך הכול פה בבואה, 120 חברי הכנסת כאן זה בבואה של כל אזרחי מדינת ישראל על כל הקבוצות שבהם. זה בדיוק הרעיון של כנסת ישראל. אנחנו משקפים פה את כל החברה כולה, וצריך לתת ביטוי לכל החברה כולה – כמובן, בסוגריים, תוך כך שאנחנו שומרים על הגדרת המדינה שלנו בצורה מאוד ברורה כמדינה יהודית ודמוקרטית, שוות זכויות לאזרחיה. 
+
+ועוד דבר אחד אני אומר לתוספת, כי פשוט אין לי זמן: תראו, הערתם פה – כן ביקורת, לא ביקורת; הביקורת היא קריטית, היא העוצמה החשובה ביותר של שרים. אוי לנו אם אנחנו נצפה משרים לא להעביר ביקורת. להפך, אני דורשת משרים להעביר ביקורת ודורשת משרים לשאול שאלות נוקבות. ואיך הגענו למצב שאדם באינסטנציה בכירה, אם שואלים אותו שאלות נוקבות, הוא עושה פרצוף של אבי נעלבי? 
+
+
+ תודה.
+
+
+ אין. אנחנו צריכים להבין משהו. יש לנו כאן תפקיד מאוד ברור, אנחנו כנסת, אנחנו מפקחים על עבודת ממשלה.
+
+
+ תודה, תודה רבה. 
+
+
+ רגע. אבל צריך לזכור: אם אנחנו רוצים שמדינה תימנע – – – 
+
+
+ לא, נא לסיים, נא לסיים. חברים, חרגנו הרבה מהזמן. נא לסיים.
+
+
+חצי מילה, משפט אחד. אם אנחנו רוצים שיישאו עיניים לפרלמנט, שיכבדו את חברי הכנסת והשרים, הדבר הכי חשוב זה שלכל הפחות נגזור על עצמנו לכבד את עצמנו באופן שבו אנחנו עומדים ומדברים פה.
+
+
+תודה רבה. הדוברת הבאה, חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. אני שוב מבקש, לשמור על מסגרת הזמן, חרגנו הרבה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+היה לי נאום על הקיצוצים שראינו, שאכן נכנסו לתקציב האימה שלכם, אבל בואו נדבר רגע על מי שעושים גם בזמן מלחמה שימוש ציני, בזוי, רקוב מהיסוד, בעדות, במזרחיות, כשמנגד הם מקצצים ומחריבים חיים של אנשים. 
+
+אני רואה את דודי אמסלם כבר שנים מבזה את המאבק המזרחי. אני רואה אותו מתעלם מהמהות של המאבק הזה, מאבק לצדק ושוויון וצמצום פערים. איפה אתם? איפה אתם? הפקרתם את הדיור הציבורי – בכנסת הזו בוטל חוק הדיור הציבורי, התחננו להעביר אותו, איפה אתם, ולהכליל במתווים לפיצויים את אופקים. למה אנחנו מתחננים שתגיעו לשם ותתקצבו להם את מה שצריך, למה אנחנו צריכים להתחנן שתכניסו את אופקים למינהלת תקומה? איפה אתם מול קריית שמונה? איפה אתם? הממשלה הזו ביטלה את החלטת הממשלה על יישובי קו התפר בצפון והמיטה עוד גזרה על המקום הזה. וגם עכשיו, גם עכשיו היא לא מקימה מינהלת לשיקום הצפון. 
+
+כל שנה הממשלות שלכם החליטו לשקם את הצפון והבטיחו והבטיחו והבטיחו, ולא עשו שום דבר.
+
+
+ – – – 
+
+
+איפה אתם כשבשדרות מתחננים, מתחננים, להארכת הוראת הפינוי? ואנחנו רודפים אחריכם. איפה אתם כשבפריפריה כדי להגיע לרפואת הנפש צריך להמתין לתור שנה וחצי, ואתם לא מתקצבים – –
+
+
+ מה את מדברת? זה השר שלכם שהיה שר הבריאות.
+
+
+– – את ה-4 מיליארד שצריך לתקצב, איפה אתם? לא מצמצמים פערים אלא מעבירים כספים לחברים שלכם. הזנחתם את הפריפריה. כן, כן, רק בתקציב הזה, ��חינוך מפלגתי פרטי ללא ליבה העברתם כמעט מיליארד, אבל מהחינוך הממלכתי-ציבורי, שיושב בכל עיר ותיקה בישראל, לקחתם 300 מיליון, לקחתם. איפה אתם עם פרויקטים לצמצום פערים דרך תחבורה ותשתיות? ביטלתם פרויקטים בקריית אתא, בקריית שמונה, בצפון, בדרום, עכשיו ביטלתם. למה לא לצמצם פערים? למה לא להנגיש פרנסה, תעסוקה, איכות חיים?
+
+
+תודה.
+
+
+אתם עושים את זה פעם אחר פעם ובשם המזרחיות. 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+הוא נוזף בנו? אנחנו נלחמים פה יום-יום. זה מבזה, מבזה את היהדות, מבזה את ישראל, מבזה את המקומות שסבא שלי וסבתא שלי וסבא שלי וסבתא שלי עלו ממנו.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ הוא יודע את זה. הוא יודע את זה, והוא בוחר להמשיך ולגדף ולקלל ולהתנער – –
+
+
+ תודה. נא לסיים, תודה רבה. חברת הכנסת לזימי. נא לסיים.
+
+
+ – – ולהאשים את כל העולם. אבל אתם אוחזים בכוח – –
+
+
+חברת הכנסת לזימי, נא לסיים. 
+
+
+ – – אתם בוחרים לקצץ, אתם בוחרים לבזות, אתם בוחרים להקטין; במקום לשקם – –
+
+
+חברת הכנסת לזימי, את לא מתייחסת למה שאני אומר לך. נא לסיים. אני אוציא אותך – – –
+
+
+– – במקום למנף – –
+
+
+חברת הכנסת לזימי, נא לסיים.
+
+
+– – במקום לתקן, במקום לאחד. אתה, מה לעשות לצמצום לפערים בחיים שלך? כלום. כלום. 
+
+
+ את רוצה שאני אוריד אותך? חברת הכנסת לזימי, נא לסיים. תודה רבה. חברת הכנסת, חבל שאת לא מתייחסת למה שאומרים לך. 
+
+
+ את אלימה וצרחנית, זה מה שאת.
+
+
+ נתתי לך דקה יותר, ואת לא מתייחסת. חבל.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אלימה וצרחנית.
+
+
+הדובר הבא – חבר הכנסת ניסים ואטורי?
+
+
+ הוא יכול היה לבקש כל משרד, לכן הוא ביקש את שר הרווחה – או שר הבריאות, הוא יכול היה לבקש כל משרד. 
+
+
+אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.
+
+
+ למה אתה לא שר הרווחה?
+
+
+ כלום לא עשה. הוא לא יכול להגיד משהו אחד שהוא עשה, האיש הזה.
+
+
+ את פה שנה, מה עשית?
+
+
+ בסדר, בסדר, ראינו. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בואו נרגיע את הרוחות, כי – – –
+
+
+ ואת צורחת – – –
+
+
+ רק אתה, רק אתה.
+
+
+ לזימי, לזימי, בבקשה.
+
+
+ בבקשה, חברת הכנסת נעמה, חברת הכנסת נעמה לזימי.
+
+
+– – – 
+
+
+ – – – אתה, הכי גבוה. רק אתה.
+
+
+אני מבקש לאפשר לדבר.
+
+
+בואו, יש לנו מעט זמן להיות עניינים, לוויכוחים הפוליטיים אנחנו נחזור. אני, אגב, היום, חבר הכנסת דודי אמסלם, התאכזבתי מאוד שאתמול בוועדת שרים לחקיקה התנגדו להצעת חוק, שאגב, העלה אותה שר המשפטים, אבל כנראה שמשני הצדדים. אתה חושב אחרת. ידעתם שכל מענק שנותנים לחייל, מנכים ממנו 25%? זה מדהים. כל שקל. כל מה שישבנו, נלחמנו ושכנענו שייתנו עוד ועוד לחיילי המילואים, בצדק מוחלט, בצדק מוחלט – כולנו עדים לגיבורים האלה שעזבו את הבית ויצאו להילחם; השאירו אחריהם עסקים, קרסו העסקים; השאירו מקומות עבודה; השאירו נשים וילדים, הן נושאות בנטל. ישבנו ולתומנו כולנו, בכבוד גדול, הצבענו. לא ראינו לא אופוזיציה ולא קואליציה, כולנו הצבענו כדי לתת את המענקים האלה. אבל בסוף אף אחד לא האיר את עינינו שעל כל שקל שהם מקבלים, מנכים להם 25%. למה? אני לא מבין. מענק הוא מענק. מענק הוא מענק. צריכים לתת עוד, ולצערי הגדול החליטו להוריד להם 25%. אז דעו לכם, אחיי הגיבורים ואחיותיי הגיבורות, שעל כל שקל שאתם מקבלים מורידים לכם 25%, כי ככה האוצר רוצה. זה מעיד על צרות העין, זה מעיד על הראייה הכל-כך לא נכונה בימים כאלה. 
+
+ ובאשר לדיון שהיה כאן – ראו, כשהחיילים והחייל��ת שלנו עומדים בעזה ובצפון, אף אחד לא חושב מאיפה השני. ראיתי את אברמוביץ' הגיבור וראיתי את בן חמו כשהלכתי לסמח"ט שבא מארצות הברית, איתמר. הוא בא מארצות הברית, עזב את הכול, בא להילחם ונפצע. אף אחד לא שואל את אף אחד: מאיפה אתה. ואנחנו מגיעים לכנסת, ובכנסת זה הופך להיות לסיפור. ואני קורא לכל אנשי 6 באוקטובר, כל אנשי 6 באוקטובר, שמה שהם עשו זה לפלג ולשסע אחד בשני – תעזבו אותנו בשקט. אנחנו לא שם. העם הזה לא נמצא שם. העם הזה רוצה שנתווכח, שדעותינו יהיו שונות, אבל הוא לא רוצה פילוג ושיסוי. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, היושב-ראש. הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר – אף אחד לא דיבר לגופו של עניין על הצעת החוק הזו, וגם לא דיבר על התנאים ששוררים בבתי הסוהר, אבל אני רוצה לומר לך, היושב-ראש, שהתנאים בתוך בתי הסוהר במדינה, כבר היו עליהם דיונים רבים. בית המשפט קבע קביעות לגבי התנאים, תנאי המחיה של האסירים בבתי הסוהר. 44% מהאסירים הם ללא תנאי מחיה מינימליים, על פי נתוני שב"ס. כ-10,000 אסירים מוחזקים בתנאי מחיה שאינם עומדים בפסיקת בג"ץ. לבג"ץ הייתה פסיקה בעניין מחייתם של האסירים בבתי כליאה, והמצב בבתי הסוהר הוא קטסטרופה אחת גדולה. אז גם בתקופת מלחמה מדינה שמכבדת את עצמה ומכבדת את חוקיה צריכה לפעול על פי חוק. עכשיו לא רק שלא פועלים לפי חוק לפני המלחמה, ולא רק שהתנאים בתוך בתי הסוהר לפני המלחמה לא היו הולמים את התנאים המינימליים שקבע החוק, עכשיו בהמשך, בעקבות המלחמה, בעקבות כך שהתווספו אלפי אסירים נוספים, המצב בבתי הכלא הוא שערורייה אחת גדולה.
+
+ אני רוצה לומר, אסור לעבור על זה לסדר-היום. מישהו צריך להתערב מייד כדי לתקן את מה שנעשה בבתי הכלא. העדויות שמגיעות אלינו כנציגי ציבור הן עדויות קשות מאוד. ההתנהלות בבתי הכלא היא לא התנהלות על פי חוק, היא התנהלות – מנטלית, התנהלות של מצב חירום מנטלי, התנכלויות שלא על פי חוק, גזלת זכויות של אסירים שלא על פי חוק – בקיצור, התנהלות מפלגתית. המפלגה ששולטת במשרד הזה, שאחראי גם על בתי הכלא, על בתי הסוהר, מיישמת את המדיניות המפלגתית הגזענית שלה גם בתוך בתי הכלא. מדינת חוק איננה יכולה לאפשר המשך מצב כזה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, לרשותך שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לקראת סוף השבוע שעבר 80 חברי כנסת, כמעט מכל סיעות הבית, חוץ מהסיעות הערביות ומפלגת העבודה, 80 חברי כנסת מתוסכלים, שפנים שלא יכולים להסתכל למציאות בעיניים ומולכים על ידי נתניהו, חותמים להדיח חבר כנסת. ועל מה? מהיום הראשון אמרנו בצורה הכי ברורה: אני, אני מעל דוכן זה אמרתי שאנחנו לא נדקלם את דף המסרים של נתניהו. מהיום הראשון אנחנו בחד"ש גם הצבענו נגד קבינט המלחמה. העמדה האנושית, העמדה המוסרית שלנו, היא נגד המלחמה, ואנחנו דרשנו מהיום הראשון, כן, כן, להפסיק את המלחמה הזאת. אחרי 100 ימי מלחמה רוצים להדיח חבר כנסת, שנבחר על ידי הציבור שלו, על העמדות שלו. שמבטא, עוד פעם, את העמדה הכי אנושית, הכי מוסרית, הכי מתקבלת בכל חברה בעולם. כי אמרו, אין שום דבר טוב במלחמה. אין שום דבר טוב במלחמה חוץ מלסיים אותה. 
+
+מדינת ישראל ביום שישי הייתה בהאג, לא בגלל מה שעופר כסיף אמר. לא בגלל מה שעופר כסיף אמר. מדינת ישראל הייתה בהאג ביום שישי בגלל סמוטריץ', שר במדינת ישראל, שאמר: שני מיליון נאצ��ם בעזה. הוא אמר את זה בעברית. הוא לא יכול להגיד את זה באנגלית, אבל בגרמנית זה יישמע אחרת; עמיחי אליהו, שר במדינת ישראל, אמר: להטיל פצצת אטום על עזה; ליברמן, יושב – אין חפים מפשע בעזה; דיכטר – נכבה שנייה; ואטורי – למחוק, לשטח, לשרוף. מה לא אמר על פשעים בעזה? גילה גמליאל – הגירה מרצון. מה לא נאמר על ידי חברי כנסת – – 
+
+
+ תודה רבה, נא לסיים, תם הזמן.
+
+
+ – – שרים – לנתק חשמל ומים ולהרעיב אזרחים. אתם בהאג כ-100 ימים אחרי המלחמה.
+
+
+ חבר הכנסת, נא לסיים.
+
+
+ תן לי משפט אחרון. 10,600 ילדים הרוגים בעזה; 7,200 נשים הרוגות בעזה.
+
+
+ תודה רבה, נא לסיים. תם הזמן.
+
+
+ 7,000 נעדרים. 
+
+
+ חבר הכנסת, אני מבקש.
+
+
+ 65,000 טונות של פצצות הטלתם על עזה. בגלל זה אתם בהאג. 
+
+
+חבר הכנסת עטאונה, נא לסיים. תם הזמן. תודה רבה. אני לא רוצה להוריד אותך.
+
+
+ לא בגלל מה שאמר עופר כסיף.
+
+
+ עופר כסיף סיכן, סיכן, בהיותו כאן פרלמנטר, את ביטחון מדינת ישראל, וחבל שזה המצב שלו. 
+
+הדוברת הבאה – חברת הכנסת שרון ניר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אבא שלי, דוד, ייבדל לחיים ארוכים, הוא בן למשפחה ברוכת ילדים בת 13 נפשות שעלתה לארץ מפאס שבמרוקו בשנת 1950. אנו עם קטן, שמורכב ממשפחות גדולות וקטנות, והמכנה המשותף לכולנו זה ציונות ואהבת הארץ. אחות של אבא, דודה לאה, נישאה לדוד אלי, שמשפחתו הגיעה לארץ מעיראק ושרדה את פרעות הפרהוד. היום דוד אלי האהוב מבכה את חטיפתו של אחיו שלמה מנצור כבר 100 ימים. שלמה מנצור, שנחטף מקיבוץ כיסופים, זכה לתואר החטוף המבוגר ביותר בשבי. שלמה הוא אח של דוד שלי, הוא בן 86, הוא בעלה של מזל, הוא אבא של איציק, בתיה, דקלה, מושית ותמיר. הוא גם סבא, ומשפחתו היקרה נאנקת מדאגה וגעגועים. שלמה הוא גם אח של רחל, משה, אוריה, אלי ודסי. שלמה עלה לארץ מעיראק בשנת 1951, ומאז הוא פיזר רק טוב בארץ הנפלאה הזאת. 
+
+ בגיל 14 הוא היה חבר בתנועת נוער בקיבוץ, והיה ממקימי קיבוץ כיסופים. שלמה אהב חקלאות, אהב לעבוד בלולים, הוא נטע בקיבוץ שורשים, תרתי משמע. שלמה הוא מהאנשים האלה שיש להם ידי זהב, וכולם יודעים שהוא הנדימן. במעלה הדרך הוא ניהל מפעל למסגרות למשקפיים, הצטיין בעבודות נגרות והייתה לו נגרייה. הוא אפילו השתתף בסרט "מבצע סבתא". לשלמה יש לב רחב ורצון לעזור תמיד. הוא היה אהוב על כולם.
+
+ לצערי שלמה לא יכול לעשות היום שום דבר מהדברים שהוא אוהב לעשות, כי הוא נמצא כבר מעל 100 ימים בשבי חמאס. שלמה נחטף ממכוניתו בשבת השחורה על ידי המחבלים הארורים, ומאז נעלמו עקבותיו. המשפחה לא קיבלה שום אות חיים ממנו. שלמה זקוק למכשיר שמיעה, שלמה זקוק למשקפיים, הוא בתת-משקל ויש לו בעיות אורתופדיות. מגיע לשלמה לחזור הביתה. מגיע לנו לדעת מה עלה בגורלו ומה מצבו. בכלל, מי יודע אם הוא מחזיק מעמד; מי יודע איך בן אדם בן 86 ששוקל 57 קילו שורד בשבי כבר 100 ימים בלי אוכל, בלי תרופות; שלמה, הוא ועוד 135 אחרים, נמצאים כבר 100 ימים בסרט האימה הזה. כל יום שעובר הוא גזר דין מוות עבורם. צריך להחזיר אותם הביתה. 
+
+
+ תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב בראש. מכובדיי חברי הכנסת, זה חודשיים אני מטפל בנושא ההכרה של המדינה ביישובים עבדון, אלקוש, מנות ואבירים שבצפון. בזמן שאיש לא דאג להם, פילנתרופים טובי לב מחו"ל מממנים את השהייה של התושבים בבתי מלון בירושלים במשך כל התקופה הארוכה הזאת. היישובים, ברובם במר��ק של 3.7 עד 4.2 קילומטר מקו הגבול, נמצאים בטווח טילי חיזבאללה, ורק בשל כך הייתה צריכה הממשלה לדאוג לפינוים בדחיפות, אך לא עשתה זאת, כמובן. מהרגע שפגשתי אותם החלטתי לעזור לאנשים היקרים הללו. קיימתי דיון בוועדה לביקורת המדינה, קיימנו דיון בוועדת הפנים של הכנסת, נאמתי על כך מולכם לא פעם אחת, חבריי ומכובדיי במליאה. אף סייעתי לחברת הוועד עו"ד דיקלה נסימי מול השר ברקת, והיא נכנסה גם לראש הממשלה, לא תאמינו, וקיבלה ממנו הבטחות, גם לזה לא תאמינו. אבל ככה זה – הבטחות כמו חול. 
+
+נכון להיום, בעוד חמישה ימים מהיום, ב-19 בינואר, דיקלה ושאר התושבים ייאלצו להתפנות שלא מרצונם מבתי המלון שמארחים אותם בירושלים. נויה ולביא בני השמונה, שהבאתי אותם למליאה כאן בכנסת, הופיעו לפני שבועות אחדים בוועדת הפנים, ובבכי קורע לב התחננו: בבקשה, בבקשה תעזרו לנו, אנחנו לא יכולים לשוב הביתה. לביא הוסיף וסיפר את החוויה המחרידה שלו, בפשטות מצמררת: קודם שומעים את הבום, ורק לאחר מכן את האזעקה. 
+
+מכובדיי, אתם מצליחים לדמיין לעצמכם את ממדי החרדה של הילדים האלה? אנחנו מפחדים, בבקשה, שהממשלה תעזור לנו, בבקשה – ביקשה נויה כשהיא בוכה. זאת ילדות? כך ילדים צריכים לגדול? בחרדה קיומית ובידיעה שהמדינה שלהם, שאמורה לדאוג להם, משליכה אותם לטווח הטילים? הילדים האלה ילכו לשרת בעוד כמה שנים בצבא. זה הדור שמתעצב עתה. מדוע ממשלת ישראל והעומד בראשה לא מסוגלים לקיים הבטחה פשוטה עבור אזרחיהם? זה לא חלק מהכספים הקואליציוניים. 
+
+
+ תם הזמן. 
+
+
+ דקה וחצי. פחות – 20 שניות. 
+
+ אדוני ראש ממשלת ישראל, יש לכם חוב לתושבי עבדון, אלקוש, אבירים ומנות – הם חלק מיישובי עוטף לבנון, הם חלק ממדינת ישראל. הבטחתם – תקיימו. אתה, אדוני ראש הממשלה, הבטחת לה באופן אישי במשרדך פה בכנסת לטפל בעניין. אם לא יהיה להם היכן לישון, מצידי אביא אותם למסדרונות הכנסת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה נכשל בתפקיד שלו כראש ממשלה של כל אזרחי המדינה. הוא מינה את איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי כדי לטפל בפשיעה בחברה הערבית, וגם הוא נכשל בתפקיד שלו, לא סיפק את הביטחון – לא לאזרחים בכלל ובמיוחד לאזרחים הערבים.
+
+איך יכול להיות שבמדינה כל כך חזקה, במדינה שמתיימרת להיות מדינה של כלל אזרחיה, ב-2023 יש לנו 247 נרצחים. איפה זה קיים? איך זה יכול להיות? במקום להתעסק ולטפל בפשיעה בחברה הערבית השר מתעסק בפיתות, בחומוס ובמפתול. איך יכול להיות? למה יש לנו בחברה הערבית אלפי פצועים, עשרות משפחות שכולות? אני לא חושב – ובטוח שאין מדינה שמרשה לעצמה שיהיו בה אזרחים נרצחים במספרים כאלה. במקום לשלוח את השר הביתה ראש הממשלה שבוי אצלו, הוא לא יכול לקבל החלטות למען כלל אזרחי המדינה. מדינה שאמורה לטפל בפשיעה, מדינה שאמורה לספק דיור, מדינה שאמורה להפסיק את ההריסות אצל האזרחים שלה אבל הורסת יום-יום, הורסת ודורסת ומתנכלת לאזרחים שלה. 
+
+ ומה אנחנו מבקשים? אנחנו מבקשים ביטחון; מבקשים להפסיק את ההריסות אצלנו; מבקשים שהמדינה תפסיק לדרוס את האזרחים שלה. הגיע הזמן שתהיה ממשלה לכלל האזרחים, ותפסיק את המדיניות הזאת, המדיניות הגזענית כלפי האזרחים הערבים. הגיע הזמן שהמדינה תביט לאזרחים שלה בעיניים ותתייחס לכלל האזרחים כאל אזרחים שווים, והממשלה הזאת ��צטרך לתת דין וחשבון על הנרצחים בחברה הערבית, על האבדות הגדולות שיש לנו, על האי-ביטחון בערים ובכפרים שלנו. איך יכול להיות? איפה זה קיים? אני לא מכיר שום מדינה בעולם שמפקירה את האזרחים שלה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ נתניהו ובן גביר הרסו את המדינה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, גברתי. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב בראש. האמת, רציתי להשיב לשר אמסלם, לדעתי הוא בדיוק יצא. אבל אני עדיין אשיב לו. אני אומנם פספסתי בינתיים את נאום הבכורה שלי בכנסת, כי קרו פה כמה דברים בשנה האחרונה וזה לא הסתייע, ולא יצא לי לספר על עצמי כפי שנוהגים לעשות בנאום הבכורה. אבל הגעתי למסקנה, אחרי הדיון הסוער שהיה פה קודם, שבעצם כנראה יש לי איזה בלבול זהותי עמוק, כי אני, רחמנא ליצלן, חצי מזרחית וחצי אשכנזייה. איך אני אמצא את עצמי בעולם הזה? איך אני אדע לאיזה צד אני משתייכת? מצד אחד יש לי אימא אמריקאית, עם כל הגינונים ומה שקשור בזה, ומצד שני יש לי אבא עיראקי-כורדי, עם 12 אחים ואחיות, בית מזרחי חם ואוהב, לעומת אימא שלי – בת יחידה מאמריקה. אז בעצם כנראה אני בן אדם מבולבל. איך אני אבחר? הינה, חבר הכנסת קריב הגיע. אני בדיוק מדברת על נאומו של השר אמסלם, שהוא לא כאן.
+
+
+ תפנו את המליאה – – – חפץ חשוד במליאה. 
+
+
+ ורציתי לשתף שבגלל שאני חצי אשכנזייה וחצי מזרחית כנראה שיש לי בלבול זהותי עמוק. רציתי לספר לו, חבר הכנסת קריב, שכשאני גדלתי, באופן מפתיע, בירושלים, כל הנושא העדתי לא היה נוכח בחיים שלי. הוא לא השפיע על כל הדברים שעשיתי בחיי. הייתי תלמידה טובה, התאמצתי והתקדמתי בחיים, שלב אחרי שלב. מעולם לא שפטו אותי בגלל שאני חצי אמריקנית או חצי מזרחית. אני אוהבת את שני הצדדים של המשפחה האהובה והגדולה שלי, ואף פעם זה לא השפיע עליי. ואני שואלת את עצמי, לאור הצורה שבה הוא דיבר, מה אני צריכה לחשוב על עצמי? אולי אני לא שייכת פה למדינה, כי אני לא ימין או שמאל ואני לא מזרחית או אשכנזייה.
+
+ורציתי רק להזכיר לשר אמסלם ולכל חברינו פה שב-7 באוקטובר, כשנכנסו לפה המחבלים הארורים, הם לא בדקו מה כתוב בשם על בדלת. הם לא בדקו אם כתוב ליפשיץ או ביטון, הם לא בדקו אם זה מצביע ימין או שמאל, הם לא בדקו אם הוא מזרחי או ימני, הם טבחו בכולם. הגיע הזמן להתקדם מהשיח הרע, המשסע והנורא הזה. אין לזה מקום יותר. יש אנשים מוצלחים ומצליחים מכל הסוגים, מכל המינים, מכל העדות. 
+
+אז רציתי גם להגיד לשר אמסלם – חבל שהוא לא פה – עברתי על קורות החיים המאוד-מרשימים שלו, מסתבר שיש לו תואר מאוניברסיטת בר-אילן, והוא עשה תפקידים מאוד מרשימים טרום כניסתו לכנסת – סימן שאפשר להצליח גם כשאתה מזרחי. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.
+
+
+אי-אפשר לנצח רעיון, אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל; את האמירה השגויה הזאת, אי-אפשר לנצח רעיון, אני שומע מתחילת המלחמה משרים, מחברי כנסת, מהרמטכ"ל, מראשי הצבא. ככל שהמלחמה נמשכת, ולצערנו הרב, לצערי הרב, אנחנו לא מכריעים את החמאס, השגיאה הזאת, שאי-אפשר לנצח רעיון, נשמעת – לי לפחות – ככיסוי לחוסר ההכרעה, מין מקום מפלט. אנחנו לא מכריעים את הטרור החמאסי, אנחנו אומרים: זה רעיון, חמאס זה רעיון, אי-אפשר לנצח רעיון.
+
+ובכן, בוודאי שאפשר לנצח רעיון. מה, לא היו לנו בעולם מלחמות של רעיונות? ל�� היה ניצחון במלחמות הללו? לא היה ניצחון, ניצחון של רעיון אחד שניצח את השני? בטח היה. ואנחנו, אנחנו, בני העם היהודי, שהובלנו חלק מהרעיונות הגדולים הללו שניצחו והפכו לנכסי נצח של התרבות האנושית – כמו שמופיע בתחילת מגילת העצמאות – אנחנו חושבים שאי-אפשר לנצח רעיון? אבל אנחנו התרגלנו להילחם באנשים, להילחם בלספור את הנשקים, לספור את האמל"ח ואת ההרוגים, וזה בדיוק הפוך. המלחמה הפיזית והצבאית היא רק שיקוף של המלחמה האידאית, הזדמנות שלנו להחריב את השורש, את הרעיון הרע, להעביר אותו מן העולם.
+
+דוגמה, ברשותכם, רון. הליברליזם לא ניצח את הנאציזם? הליברליזם לא ניצח את הנאציזם? בוודאי ניצח. מבחינת צ'רצ'יל זה היה קודם כול מלחמה ברעיון, קודם כול מלחמה ברעיון. ולכן, ואני אומר את זה היום – אני אומר את זה בכוונה היום – הוא לא הסכים לאף פשרה, לא הסכים לפשרות, דחה את כל הניסיונות של ראש המודיעין הגרמני, שניסה בסוף המלחמה להגיע איתו לפשרות, לא הסכים, למרות המחירים, למרות האבדות, בעורף ובחזית כמובן – כיוון שהוא נלחם ברעיון הנאצי ולא יכולה להיות פשרה עם הרעיון הנאצי.
+
+והינה, יש לנו הזדמנות. אחרי המהלומה האיומה שספגנו אנחנו ניצבים מול העלובים הללו, מחללי אללה, מחללי אלוהים, המייצגים רעיון בזוי של הכנעת האדם, תפיסה דתית של ריסוק צלם האלוהים של האדם, אימפריאליזם מוסלמי מבית המדרש של האחים המוסלמים – אסכולה שלא מכירה בקיום של עמים ודתות, לא מכירה באמת בקיום של עמים ודתות. כן, יש גבול אחד – נכון, אחמד טיבי? יש גבול אחד, או דאר אל-אסלאם או דאר אל-חרב. אין גבולות, אין עמים, אין דתות אחרות. יש או דאר אל-אסלאם – מה שכבשו בכיבושים האכזריים מהמאה השביעית והלאה – ומה שעתידים לכבוש, ולהשליט את השריעה על העולם כולו. 
+
+ומולם ניצב הרעיון הלאומי שלנו שמייצג צדק עמוק – – –
+
+
+ עמלק? עמלק?
+
+
+אצלנו, שתכיר, עמלק רוצה להתגייר, אחמד טיבי, עמלק רוצה לחזור מדרך הרע – יכול להיכנס. יכול אפילו להיות יהודי. אבל זה לא מה שאנחנו פגשנו ברצועת עזה. פגשנו אנשים אכזריים. לא עמלקים – עמלק בטורבו פגשנו. זה מה שפגשנו. אנשים שאנסו. עמלק ילד טוב לעומתם. אנסו, רצחו, חתכו איברים. 
+
+אנחנו, מול הרעיון הרע, אדוני היושב בראש, מציבים את הרעיון הלאומי שלנו, שהוא רעיון צודק, שמייצג צדק עמוק, שכל עם צריך להיות ריבון בארצו, לטפח את התרבות הייחודית שלו. אולי הרעיון הכי צודק בעולם הוא הרעיון הציוני. העם שלנו, שנרדף את הרדיפות הכי אכזריות לאורך מאות שנים, שמר על הזהות שלו, שמר על הזיקה למולדת שלו.
+
+אני רוצה לומר עוד משהו: זה לא רק מייצג את הצדק והאמת שלנו. הרעיון הלאומי מייצג אמת תנ"כית ומבשר לעולם כולו גאולה מתרבות הכוח. הוא קורא למדינות העולם לכונן את התרבות המדינית והחברתית שלהן על רעיונות של צדק ואמת. זה רעיון החירות הישראלי. אפשר לנצח רעיונות; אפשר לנצח רעיון, בוודאי שאפשר, רק בשביל זה צריך להכריז על המלחמה הרעיונית, לא להחביא אותה; להכריז עליה, להנכיח אותה, לשתף פעולה עם כל בני הברית שלנו נגד הרעיונות של הרוע והשקר של האסלאם הרדיקלי ולנצח.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+אגב, הניצחון הזה יהיה גם לטובת המנוצחים, כי ניצחון הצדק הכללי יהיה למען כולם. תודה.
+
+
+חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, אני יושבת כאן ושומעת את הנאומים, וחבל, חבל מאוד, שיש כאן אנשים �� ולצערי הרב חלק גדול והרבה אנשים – שבחרו דרך הדברים שלהם להפיץ שנאה ושיסוע ולעשות דה-הומניזציה לאנשים. אנחנו נמשיך להיות אנשים מוסלמים, גאים במה שאנחנו, בדת שלנו, בשלום שאנחנו רוצים להביא לעולם ובחמלה שאנחנו מרגישים גם ברגעים הכי קשים שעוברים עלינו. 
+
+ולכן, אני רוצה להתייחס להצעת החוק, ואני לא רוצה להיכנס לפרטים, אני רק רוצה להגיד לכם מה שמעתי מאישה – לא באופן ישיר, כל העולם שמע את זה – שיצאה אחרי שלושה חודשים ממעצר – על מה? על פוסט שאפילו היא לא כתבה. אישה בהיריון, בחודש שלישי, שעברה ימים שלמים בתוך הכלא, ולא היה לה מה לאכול, וסיפרה על אילו בגדים ואילו תנאי מחיה היא עברה בשלושת החודשים שעברו. אם זה מה שעוברים העצורים והעצורות, אז מה נדבר על אלה שיושבים שם שנים על גבי שנים? לא משנה מה היה, בסופו של יום יש גם אמנה בין-לאומית, שמדברת גם על זכויות בסיסיות שמאפשרות מחיה בכבוד, אוכל מכבד, שמאפשר חיים טבעיים, כשמאפשרים להמשיך את היום, קבלת טיפול רפואי, על זה אנחנו מדברים ולא על משהו אחר. 
+
+
+ תדרשי את זה לחטופים, קודם תדרשי את זה לחטופים. 
+
+
+ חבר הכנסת אחמד טיבי. 
+
+
+ אימאן, למה את לא עושה בדיוק מה שמבקשים ממך הח"כים היהודים? 
+
+
+הבעיה שלו – – – 
+
+
+ בדיוק. נותנים לך פקודות באופן מתנשא – – – 
+
+
+ אנחנו מסתדרים, אחמד. 
+
+
+ תמשיך לתת לה הוראות, ולח"כים הערבים. 
+
+
+ חבר הכנסת כץ. 
+
+
+מכובדי היושב-ראש, אפרופו הקיצוץ בתוכנית הכלכלית, תוכנית החומש, שהתחילה ב-2015, התקשר אליי מר עלי סאלם, ראש עיריית נצרת. הוא מודאג מההחלטה לבטל את הרכבת הקלה חיפה–נצרת. זה פרויקט גדול, נחוץ מאוד מבחינה תחבורתית, מבחינת פיתוח האזור. הוא עונה על הצרכים של אזור נצרת רבתי. פתאום בהחלטה הזאת זה פרויקט שמתבטל. 
+
+
+ הוא נדחה, לא מתבטל. 
+
+
+ עזוב, אני ואתה יודעים מה זה נדחה. נדחה פרויקט גדול – זה נקרא לבטל. למה אני אומר לך? כי כבר הציעו לו תחליף. מה התחליף? BRT, אוטובוסים, מערכת אוטובוסים במקום רכבות. זה אומר שזה התבטל. זה פוגע בתושבים של נצרת רבתי ולכן ראש העיר מודאג, ואנחנו צריכים כולנו לדחוף כדי להחזיר את הפרויקט הזה, ודנו בזה בוועדות ואמרנו שזה חשוב. 
+
+ נקודה שנייה, שתעניין אותך, אתה אוהד מכבי תל אביב: א. שחקני כדורגל לא אמורים להיות נחקרים, לא אמורים להיות עצורים, לא אמורים להיות מושפלים, אפרופו שגיב יחזקאל. אבל ראיתי היום את ההודעה של איתמר בן גביר. הוא כועס בגלל שמתנהגים לא טוב לשחקנים. 
+
+
+ תזכיר לו שהוא – – – 
+
+
+ ואז נזכרתי שהוא ביקש לשלול את האזרחות של שחקנים זרים במכבי חיפה. למה? כי האצבע שלהם לא נגעה בשלט של החטופים. היה מרחק של 8 ס"מ בין האצבע לשלט – – – 
+
+
+ היה צריך ללכת – נפל, נפל. 
+
+
+ לכן הוא ביקש לשלול אזרחות ולגרש אותם. מילא, הוא צבוע, אבל האחרים. ואז נזכרתי, חברים, בדיא סבע. מה עשיתם לו? מה עשו לו במכבי חיפה? עטאא ג'אבר – מיקי זוהר ביקש לשלול לו אזרחות. איזו צביעות. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ מה שנראה משם לא נראה מכאן, ומה שכאן לא נראה משם. די לצביעות. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. 
+
+
+ כשאתה צודק, אתה צודק. לפעמים צודק. 
+
+
+ בבקשה, שלוש דקות. 
+
+
+ תודה רבה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, נמצא איתנו יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת יוסי טייב. בגלל שאתה פה מייצג את הספורט, אני רוצה לשאול אותך ספציפית: לא נמאס לנו להיות ילדי הכאפות של העולם? למישהו נראה הגיוני ��בדרום אפריקה מגישים תלונה על מדינת ישראל, ומדינת ישראל לא עושה עם זה כלום? שר החוץ עסוק בחילופים, אז לא שם לב שתובעים אותנו, לא שם לב שאפשר אולי לעשות פעולות כמו להפסיק לספק להם ציוד לחקלאות, נגיד, נראה אותם מתמודדים עם זה, או לתת להם ייעוץ ביטחוני? משהו? מדינת ישראל מרוויחה משהו מדרום אפריקה? אתן לך ספוילר, ממש לא. 
+
+ נמשיך. מה קורה לנו עם טורקיה? אנחנו ממשיכים לקבל, לקבל, לקבל, ולא נגיב? עצרו שחקן אחד, קראו לו לחקירה, היה צריך שיושב-ראש ההתאחדות יתערב; שר החוץ, המוסד, כל העולם שלחו מטוס פרטי להבריח אותו למדינת ישראל כאילו מדובר בפושע מלחמה. עוד לא הספקנו, שחקן אחר העלה ציוץ עם הספרה 100, 100 ימים בשבי. מה תגובת טורקיה? אסור לנו לתת לציונים הללו להרוויח כסף על אדמת טורקיה. 
+
+אז אני רוצה לשאול את שר החוץ: מותר להם להרוויח כסף במדינת ישראל? מה קרה לכם? איזו ממשלה אתם, שאתם לא מגיבים על כלום? מילא כבר לא מגיבים בדרום, לא מגיבים בצפון, אבל למה לא להגיב בעולם? מה עוצר אתכם? נמצא פה שר הכלכלה ברקת, וזה יכול לדבר גם אליך – מה עוצר אתכם מלנתק את היחסים מחר בבוקר עם דרום אפריקה? משהו מפריע לכם לעשות את זה, השר ברקת? משהו עוצר בעדכם מלהפסיק לספק לדרום אפריקה את כל מה שמדינת ישראל מספקת לה? משהו עוצר אתכם מלהפסיק לאפשר לטורקיה להתעשר על חשבון המוח הישראלי? משהו עוצר אתכם מלהפסיק להיות ילדי הכאפות של העולם?
+
+
+ רון, אתה חושב שאתה יותר אינטליגנטי מהטורקים?
+
+
+ אני לא חושב שאני יותר אינטליגנטי מאף אחד. אני חושב שמי שתוקף אותך – קודם כול תפסיק. 
+
+
+ אתה אומר שהם מרוויחים על חשבון המוח היהודי. 
+
+
+על חשבון ההמצאות של מדינת ישראל. אני אומר שמי שתוקף אותך, אחמד, הכי לגיטימי בעולם – אתה לא צריך להיות איתו בקשרים. 
+
+
+ זה משהו אחר. 
+
+
+ מדינה שהולכת ומגישה עליך תביעה, תנתק, הכול בסדר. 
+
+
+ אתה בעד לנתק איתם מחר בבוקר?
+
+
+ אני בעד, בטח שאני בעד. עם דרום אפריקה – מחר בבוקר, בטח שאני בעד, בטח שאני בעד. הינה, אני כבר אומר לך. אני אפילו מוכן לעשות עצומה כזאת, נחתים את כל מי שרוצה להצטרף לזה. 
+
+אני חושב ששר הכלכלה, שנמצא פה, צריך לקבל על עצמו את הבדיקה האמיתית מה מדינת ישראל נותנת לדרום אפריקה, מה מדינת ישראל נותנת לטורקיה, ולעצור את זה. רק ככה מבינים. נמאס שאנחנו ילדי הכאפות של העולם. תודה רבה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. 
+
+ חבר הכנסת כץ, זה במקרה נכון, אגב. 
+
+שלוש דקות לרשותך, גברתי. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר. 
+
+
+ סליחה, חברי הכנסת, חברי הכנסת, סליחה. סליחה, אפשר לבקש שקט, בבקשה? נא לכבד, תודה. 
+
+
+ תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, ישבתי פה במשך הדיון גם בחוק הנוכחי וגם בחוק הקודם והבטן התכווצה לי מכאב. אשכנזי, ספרדי – מילים נזרקו פה באוויר כאילו אנחנו עכשיו באיזה שוק או באיזה מגרש כדורגל הכי ברוטלי שאפשר. השר צועק על ח"כ מסוים, אומר לו: אתה הכי מסוכן; הוא צורח עליו; חברת הכנסת מחזירה לו. כמו איזה פינג פונג נוראי, מגעיל, דוחה, לא מתאים, לא ראוי; שום שיח הגיוני, שום שיח מכובד. כל התחרות היא מי יקטין יותר את האחר, מי יבזה יותר את האחר, מי ירמוס יותר את האחר. לעזאזל, לא למדנו כלום? לא קרה לנו כלום בשמחת תורה? לא הבנו שיש דברים אחרים, מעבר לרק לרדת אחד על השני כל הזמן ולהוריד ידיים בצורה מגעילה ודוחה? כנראה שלא למדנו כלום. ח��ל. 
+
+ אני אצרף לזה עוד דבר שראיתי ופגע בי קשות, ציוץ מתוכנית של רוני קובן, שמראיין את חיים באר, ואני מצטמררת. מה זה, מה זה, לכל הרוחות והשדים? חיים באר מספר שלפני כארבע שנים הוא השתלח בציונות הדתית ואמר שהיא הפכה לסרטן באומה. הוא אומנם התנצל אחר כך, כי הבין שפגע בהרבה אנשים – אוקיי, יפה, מכובד, התנצל; אבל אז בא הפאנץ' ליין, והוא אומר לקהל ולאדם שיושב מולו: תסתכלו מה קורה היום – הוא אומר – ותבינו שבמה שאמרתי בעבר צדקתי, הם סרטן, הציונות הדתית סרטן של האומה. אני אומרת, זה סופר? זה איש ספר? איך אתה מדבר? פשוט לא ייאמן. 
+
+ העברנו לפני שעה, אולי קצת יותר, את חוק האחדות בקריאה הראשונה. נכון, אנחנו לא אותו דבר, וזה מצוין. יש בינינו ויכוחים, וזה מצוין – ויכוחים מלכתחילה. אני חושבת שוויכוחים מחדדים אותנו; הופכים אותנו לאנשים טובים יותר. מדייקים אותנו. אחדות עושים עם אנשים שונים. נתווכח עד כלות, אבל נרד לשורש העניין ולא לשורש האדם. 
+
+הציונות הדתית, מר חיים באר, כנראה בשבילך טובים רק למות במלחמה, כדי לשמור גם עליך. לך. לך לבתי הקברות הצבאיים, ותמצא רבים רבים מבנות ובני הציונות הדתית. כן. הם מתים, אבל לא מסרטן אלא מהגנה על המולדת. המולדת שהיא גם שלך. אז תתבייש לך. תתבייש לך, ויתביישו כל האחרים, שלא יודעים שאנחנו צריכים להיות ביחד. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ ביחד שמאחד אותנו. לא להיות אחידים – להיות מאוחדים. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לצערי השר אמסלם לא פה. אני מניח שהוא שומע אותי מאחור, או שלא. אבל בכל זאת אני אדבר אליו, כי היו שתי סיטואציות מצחיקות מעבר – אני מנסה, עקב האירועים, וגם עבר זמן, אז – – – 
+
+
+ עבר זמנו, בטל קורבנו.
+
+
+ לא. לא בטל קורבנו, אלא מתקרר דמו. אז אולי פחות עצבני, אבל אני אנסה לדבר, אולי, ללב שלך. כולנו יודעים, נכון? אמסלם עולה ומדבר הרבה מאוד – בעיניי, שטויות – על כל נושא המזרחים, אבל הוא בחור טוב, נכון? הוא בחור מצחיק. אני מנסה קודם כול לפתוח במחמאה, כי זה הסיכום שלי עם טלי גוטליב. אז אכן, כיף לשבת עם דוד אמסלם. 
+
+מה שלא כיף, זה לשמוע אותו מציג את הסיכום ליום האחדות. אני גם אומר לעצמי, מדינה שצריכה חוק שיכריח אותה לאחדות, יש משהו לא אחיד במדינה הזו, אבל אני שם את זה בצד.
+
+אני גדלתי כילד, כמו שאתם רואים, לא אשכנזי – נכון, טלי? פחות אשכנזי. 
+
+
+ חתיך הורס. אשכנזי, לא אשכנזי, הוא יודע את זה. 
+
+
+ תודה. אבל פחות אשכנזי. אני הולך ברחוב – – – 
+
+
+הוא יודע את זה. "תמשיכי". 
+
+
+ שנייה רצינות. אני הולך ברחוב בלילה – בסבירות די גבוהה שאם עוברת ניידת, היא עוצרת ומבקשת ממני תעודת זהות. 
+
+
+ אבל בעיקר עצרו לידך בחורות.
+
+
+כן. עכשיו, בזמני – חבר הכנסת רון כץ, ואולי משה פסל, אני מסתכל עליכם כשני חבר'ה צעירים; שנייה, מירב, את צעירה, אומנם, אבל את מירושלים ופחות הלכת למסיבות שאנחנו הלכנו. בצבא היינו הולכים – לכת, רוץ, חממה, זוכרים? 
+
+
+ גדלתי בבני ברק. 
+
+
+לא משנה, טלי, לא פניתי אלייך כי היית בבני ברק. אני הייתי מחכה – מהשעה 19:00, 19:30, הייתי יכול לחכות שעתיים, וכנראה, בסבירות די גבוהה, לא נכנס למסיבה. עכשיו, בהתחלה אתה לא מבין למה, אבל לאט-לאט אתה מבין את הפרוצדורה, מה שקרה בלכת ובחממה.
+
+
+ הייתי בטוח שאתה – – –
+
+
+הייתי בעבר, עד שהתחלתי להסתדר על מה שנקרא כניסה מהירה – אבל היינו מחכ��ם מחוץ לזה. אני נכנס לנתב"ג, ויש לי בעיה. לפני שהייתי חבר כנסת, בסוף הייתי עושה בידוק ביטחוני עם חבר'ה מהמגזר, מהחברה הערבית, כי זו החזות שלי. 
+
+
+ מעניין למה.
+
+
+מעניין למה, כי זו החזות, בסדר. הדברים האלה הם לא סוד במדינת ישראל. מצופה משר, שהגיע למשרה באמת בכירה – מצופה משר לשחרר מזה כבר. אבל דודי אמסלם, או איך שהוא נוהג לומר, אמסלם דודי או אמסלם דוד, פשוט לא משחרר מזה. בכל פעם שהוא עולה פה, אנחנו מקבלים הטפה, בדיוק ההפך מאחדות, על מה שמפריד בינינו – אנחנו האשכנזים, ואתם באולפני הטלוויזיה המזרחים. ואני המזרחי – – 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+רק משפט אחרון. – – שבגלל שהוא מזרחי, אז ככה יוצאים עליו – לא, מבקרים אותך כי אתה עושה עבודה גרועה. כי אתה שר לשיתוף פעולה אזורי שלא עשה כלום לשיתוף פעולה אזורי. אתה עושה, ומדבר הרבה מאוד שטויות, אבל לא עושה כלום. משפט אחרון: לא שמענו ממך מילה על הקיצוצים המטורפים שעושים עכשיו בפריפריה, בצפון, בפרויקט תשתית, בחינוך, במשרד לנגב גליל – שום מילה על זה. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+אבל אתה עולה לפה, ורק מדבר על כמה אתה מסכן, עם הקול פה מינור שלך, שכבר נמאס לשמוע אותו. יום אחדות שמח לכולם. 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול. 
+
+
+ – – –
+
+
+ בבקשה. סליחה. שקט, חברי הכנסת. 
+
+
+תודה רבה. אדוני היושב בראש – – –
+
+
+ אתה תמיד יכול לבוא איתי לריקודי עם. שם יקבלו אותך as is. 
+
+
+סליחה, סליחה, אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת. המליאה רוצה לשמוע. סליחה, לא לנהל את הדיון במליאה.
+
+
+ היא הזמינה אותו לריקודי עם. 
+
+
+ היא לא רוצה לראות אותי – – – 
+
+
+ חבר הכנסת רול, אמרתי לו שיבוא איתי לריקודי עם. 
+
+
+ יפה. היא ראתה שלא הכניסו אותו למקומות – – – 
+
+
+ סליחה, בזכות טלי אני יודע שיש לבן זוגי, שיחיה, כמה? ארבעה שירים בריקודי עם?
+
+
+ חמישה. 
+
+
+ במיוחד לריקודי עם?
+
+
+כן. כאילו, שתפסו, שהם מאוד חזקים.
+
+
+ עכשיו כולנו יודעים את זה.
+
+
+"אני אהיה שלך, ואת" – ריקודי זוגות, יש כל מיני – – – "אני שקעים לכל" – – – 
+
+
+ עידן, רגע, בוא נעשה את זה מעניין, תשיר אתה את זה. עידן, בוא נעשה השוואה, תיתן אתה קצת – – –
+ 
+
+ריקודי עם. 
+
+
+ רגע. די. אדוני היושב-ראש, אם אפשר לאפס לי את השעון. 
+
+
+סליחה, אני חשבתי שזה הנושא. 
+
+
+לא. לא. רציתי לכבד – – – 
+
+
+אני רוצה לבדוק שלא – – –
+
+
+ הוא הפעיל לך את השעון.
+
+
+ סליחה, חברים. אתם מדברים על הזמן שלו. 
+
+
+יותר ריקודים מלעידן עמדי, אני רק אומרת. 
+
+
+ לא נתחיל מההתחלה?
+
+
+התחלתי פעם אחת בהתחלה, הוספתי לך. חשבתי שזה הנושא העיקרי. 
+
+
+לא, מה פתאום. הנושא הוא שונה בתכלית. כנסת נכבדה, אני מנסה בשבועות האחרונים מדי פעם לעלות, ולצד כל מה שעדכני כרגע ואקטואלי להתייחס גם לעתיד. לדבר קצת על חזון, על תובנות שיש לנו מאז 7 באוקטובר, ועל איך אנחנו רואים את העתיד שלנו כאן, ולאן אנחנו הולכים. אני רוצה להתייחס היום גם קצת לזה. דיברתי בעבר על התפיסה הביטחונית, שמשתנה ועוד תשתנה. היום אני רוצה לדבר קצת על החזות, ועל התדמית של הציונות. אני שומע לא מעט ברחוב, בתקשורת, בהלה מסוימת; אולי פשוט פליאה, בגלל שאנחנו מוצאים את עצמנו נאלצים לנסח מחדש את החזון של הציונות. אני חלק מדור שגדל פה לתוך תפיסה אחרת של ציונות. פחות מחרשות; פחות גדודי נוטרים ברחבי הארץ, ויותר באמת מדינת סטרטאפ שמסתכלת החוצה, אחת מכל חבר העמים, שחקנית בזירה בין-לאומית. 
+
+אני חושב שהמציאות שאנחנו מגלים היום לא צריכה להרתיע אותנו, להפך – היא צריכה לחזק אותנו. זה אפילו דבר די מדהים. אנחנו, מדינת ישראל של 2024, צועדים לציונות מסוג חדש-ישן. ציונות מסוג חדש, שנורא דומה לציונות של פעם. אנחנו מבינים היום שאין תחליף לצבא גדול ולחיילים ששומרים בכל הגבולות. אנחנו מבינים שעלינו ליישב את כל חלקי הארץ, ולהיות מחויבים לזה. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיות טובים כמה שיותר בכל תחום, ולדעת להסתמך על עצמנו עד כמה שיותר, על הביטחון שלנו, על היכולות שלנו, על הכלכלה שלנו; אבל בד בבד, להיות נחשקים ומובילים, כדי שירצו קשרים כלכליים וטכנולוגיים איתנו בכל העולם.
+
+כדי שזה יקרה, לצד כל מה שקורה עכשיו, לצד עדכון תפיסת הביטחון. לצד הרחבת צה"ל, לצד הסתמכות גדולה יותר לתעשיות ביטחוניות ישראליות, חייבים – וזה רלוונטי לתקציב שהולך להגיע לכאן, לכנסת – מדינת ישראל חייבת להיות מדינה שמיישבת; מדינת ישראל חייבת להיות מדינה שמגינה על עצמה בתקיפות, אבל מדינת ישראל גם חייבת להיות מצטיינת – – 
+
+
+תודה רבה.
+
+
+שנייה, אדוני היושב בראש. – – להיות גם מצטיינת במדעים, מצטיינת בטכנולוגיה, מצטיינת בחדשנות ובקדמה. זה תחום שאסור לקצץ בו. זה העתיד שלנו. לצד זה שנדע להגן על עצמנו, ולסמוך על עצמנו כמה שיותר, אנחנו גם צריכים להיות הטובים ביותר. ולהמשיך להיות מדינה שמדינות אחרות רוצות קשרים איתה, ורוצות וחפצות ביקרה. זה חשוב מאוד, ואני מקווה שהתקציב ישקף את זה. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה רוט – מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. 
+
+
+תודה. כנסת נכבדה, האנסים צחקו וירו. הם לבשו מדי זית, היא הייתה בחיים ודיממה מהגב. היא נאנסה והוצאה להורג. הגיעה סוואנה ויצאו ממנה ארבעה או חמישה מחבלים. הם נאספו סביבה, היא עמדה והם אנסו אותה. אני עדיין זוכרת את הקול שלה, צעקות בלי מילים. ואז אחד מהם הרים סכין והם פשוט שחטו אותה. הייתי ממוקדת לחלוטין, ב-mode של הישרדות. הסתכלתי על הכול כאילו אני מצלמת זאת בעיניי, לא שוכחת שום פרט. אמרתי לעצמי: אני חייבת לזכור הכול. הם המשיכו גם אחרי שלא עוד רוח בה.
+
+אלו רק קמצוץ מהעדויות שמרכיבות תמונה מחרידה של שימוש מתוכנן, שיטתי ומכוון באלימות מינית שביצעו חמאס, וצריך לומר, גם אזרחים מעזה, ב-7 באוקטובר. עשרות מקרים של אונס, כריתת איברים והשחתה ברוטלית של גופן של הקורבנות. עשרות סיפורים שאין מי שתספר אותם, כאלה שנותרו מהם רק גופות, גופות שמדברות בעד עצמן.
+
+במקביל מצטברות יותר ויותר עדויות על כך שהאלימות המינית של חמאס ממשיכה גם ברגעים אלו ממש, עכשיו, כנגד החטופים והחטופות שלנו, שעדיין בשבי כבר 101 ימים ארוכים. האלימות הזו היא פשע מלחמה. פשע שרוב הקורבנות שלו כבר לא נמצאות כדי לספר. רק הפשע הזה לבד מצדיק תביעה בהאג. לא ייתכן שהם אלה שתובעים אותנו, שמצטיירים כקורבנות אחרי הפשעים נגד האנושות שחמאס עשו למשפחות שלנו.
+
+ תפקידנו לשאת את עול הכאב בשביל מי שלא מסוגלות לשאת אותו לבדן, ולהיות להן לפה. יש לנו אחריות מוגברת לשאת את עדותן ועדותם. חובתנו להשמיע מעל כל במה בארץ ובעולם את הסיפור כולו. להסיר את מכשולי הבושה – –
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – והאשמה, לא להסיט מבט ולזעוק בשמן של הנפגעות.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה – מוותר. חברת הכנסת יסמין פרידמן, חברת הכנסת פרידמן, את מדבר��? מוותרת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – איננו נוכח; חבר הכנסת סימון דוידסון – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב.
+
+
+זו הודעה אישית?
+
+
+ לא, לא. יש לך שלוש דקות.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, הבנתי מהשר דודי אמסלם שאני הסכנה הגדולה ביותר לעם ישראל, כי אני נוסע ברכב בשבת, כך הוא אמר – עם כיפה – לפני זמן לא רב. טוב, אולי עכשיו אני מצליח להבין קצת יותר את מחדל 7 באוקטובר, כי הממשלות שדודי אמסלם היה חבר בהן חשבו שגלעד קריב מסוכן למדינת ישראל אולי יותר מחמאס, ושהיהודים הרפורמים הם סכנה לעתיד מדינת ישראל יותר מהאיום שנשקף מגבול הצפון. עכשיו אני מבין את סדרי העדיפויות של הממשלות שבהן דודי אמסלם ישב. אנחנו הסכנה הגדולה למדינת ישראל. 
+
+ האמת היא שהקללות והנאצות של דודי אמסלם לא באמת מטרידות אותי, כי מהן אותן קללות למול 1,000 בני ובנות מצווה שזכיתי להעלות לתורה, מהן החרפות שלו למול העובדה שזכיתי להשיא למעלה מ-1,000 זוגות מתחת לחופה? באמת, לא מאוד מרגש. על כבודי אני מוחל, אבל על כבודן של אותן משפחות שכולות שהבנים שלהן נפלו בעזה כמה שנים אחרי שהם עלו לתורה בבתי הכנסת הרפורמיים בישראל, על כבודן של המשפחות השכולות הללו אני לא מוחל; ועל כבודן של המשפחות השכולות שיקיריהן נרצחו בקיבוצי עוטף עזה, כשהם חברים בקהילה הרפורמית של קיבוצי כפר עזה, על כבודן של המשפחות הללו אני לא מוחל; ואני לא מוחל על כבודן של אותן משפחות חטופים שמדי שבת באות לשאת תפילה לשחרור יקיריהן בבתי כנסת שבהם אין מחיצה בין גברים ונשים, על כבודן של המשפחות הללו אני לא מוחל; ואני גם לא מוחל על כבודן של המשפחות בארצות הברית, בפיטסבורג, שאיבדו את יקיריהן בטבח בבית הכנסת עץ חיים, גם על כבודן אני לא מוחל. על כבודי – זה לא חשוב.
+
+ אבל העובדה שהשר המקשר בין הכנסת לממשלה עולה כאן לבמה ואומר שאנחנו הסכנה הגדולה לעם ישראל, זה כבר לא עניין של פגיעה בכבודי. זה עניין של כתם של בושה נוסף – –
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – על פרצופה של הממשלה הנוכחית. דודי אמסלם, אני בז לך.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח. הוא היה האחרון. חברי הכנסת, יש שר מסכם?
+
+
+ לא. אין צורך.
+
+
+ השר רוצה לסכם? לא. 
+
+חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.
+
+
+18 בעד, שישה נגד, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה והיא תעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/1629).]
+
+
+חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22) (עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית), התשפ"ג–2023, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר ברקת להציג את הצעת החוק בשם שר העבודה. בבקשה, אדוני השר, עשר דקות לרשותך. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכודיי חברי הכנסת.
+
+
+סליחה, חבר'ה. סליחה, סליחה, אפשר לשמור על השקט? סליחה. תודה רבה. סליחה, אדוני. 
+
+
+אני מדבר בשם שר העבודה. מכובדיי, בשנת 2016 נחקק חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ו–2016, אשר אפשר עבודת צעירים עד השעה 24:00 במהלך חופשות רשמיות מלימודים בתנאי שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, המעסיק יחזיר את הצעיר לביתו בעת סיום העבודה. הוראת שעה זו ייתרה את הצורך של המעסיקים לפנות לקבל היתר להעסקה בלילה עד השעה 23:00 לפי סעיף 25 לחוק במהלך חופשות רשמיות מלימודים, ואפשרה גמישות העסקה, לרבות העסקה מאוחרת יותר בתקופת החופשה כאמור.
+
+ תוקף הוראת השעה פג ביום כ"ד בסיוון התש"ף, ב-16 ביוני 2020. סעיף 24(א) לחוק עבודת נוער, התשי"ג–1953, קובע כי נער לא יועסק ולא ירכול בלילה. בסעיף 24(ב) מוגדר "לילה" כפרק הזמן שבין 20:00 ובין 08:00 לגבי ילד ולגבי מי שגילו 16 עד 18 וחוק לימוד חובה חל עליו, חוק התש"ט–1949; לגבי מי שגילו 16 עד 18 שהחוק האמור לא חל עליו – פרק הזמן הוא בין 22:00 ובין 06:00. כמו כן, בסעיף 25 לחוק נקבע כי השר רשאי להתיר העסקת צעיר עד השעה 23:00 במקום שבו עובדים במשמרות.
+
+ מטרת החוק המוצע היא לעגן בסעיף 24 לחוק, כהסדר של קבע, את ההסדר שהיה קבוע בהוראת השעה כאמור, המאפשר כאמור העסקת צעיר שגילו בין 16 ל-18 בתקופת חופשת לימודים רשמית, מעבר לפרק הזמן המוגדר "לילה" לפי סעיף 24(ב), ובלבד שהוא לא מועסק לאחר השעה 01:00. כמו כן, אם ההעסקה של צעיר כאמור הסתיימה לאחר השעה 23:00, המעסיק מחויב להחזירו לביתו בעצמו או באמצעות מי מטעמו. ההסדר המוצע מאפשר העסקת צעיר עד השעה 01:00. שעה זו היא מאוחרת יותר ביחס להסדר שנקבע בהוראת השעה, והיא מותאמת לשעות הפעילות של מקומות העבודה הרלוונטיים להעסקת צעירים ומאפשרת גמישות בהעסקתם במקומות כאמור.
+
+ יצוין כי התיקון המוצע מבוסס על המלצות המועצה לענייני נוער עובד, אשר הוקמה מכוח סעיף 30 לחוק ותפקידה לייעץ לשר העבודה בכל עניין הנוגע לחוק זה. כן מבוסס התיקון על הניסיון שהצטבר בתקופת תוקפה של הוראת השעה במינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה באשר לאופי עבודת בני הנוער ולצרכים שלה ובהתחשב בהיצע מקומות עבודה רלוונטיים. התיקון המוצע נועד לאזן בין הרצון לעודד תעסוקת בני נוער, לרבות בשעות הלילה, וכך לאפשר להם התנסות מעשית ראשונית בשוק העבודה ולהקנות להם ערכים כגון אחריות והתמדה – וכן למנוע מצב של שעמום וחוסר מעש – לבין הרצון לשמור על ביטחונם של הצעירים, המושג באמצעות הטלת חובה על המעסיק לדאוג לאותם צעירים להסעה לביתם אם העסקתם מסתיימת לאחר השעה 23:00. עוד מוצע לקבוע במסגרת התיקון המוצע הוראת עונשין ביחס למעסיק המפר את החובה להחזיר את הצעיר לביתו בסיום העבודה; כן מוצע לתקן את החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, התשע"ב–2011, ולקבוע גם הטלת עיצום כספי במקרה של הפרת החובה להחזיר לביתו בסיום עבודתו את הצעיר שהועסק בתקופת חופשת לימודים רשמית אחרי השעה 23:00.
+
+ בשם השר אנחנו מבקשים לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק עבודת הנוער, התשפ"ד–2024. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. תודה רבה, אדוני השר. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב כהן. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+תודה. כנסת נכבדה, אחרי אסונות ומאורעות חסרי תקדים צומחות לא פעם תיאוריות של קונספירציה, ולפיהן הקטסטרופה היא לא תוצאה של איזושהי קונספציה שגויה או מחדל נוראי אלא קשירת קשר זדונית. ולכן הגענו למצב שבו, כנראה, אין ברירה אלא לומר את המובן מאליו: את מתקפת 7 באוקטובר ביצע חמאס, ורק חמאס; לא אהוד ברק, לא קרן וקסנר, לא בכירים במערכת הביטחון ולא אחים לנשק. וגם כאן אין ברירה אלא לומר את המובן מאליו: מדובר בדמויות וגורמים ציוניים ופטריוטיים, שעושים רבות למען המדינה. כמו אחרי רצח קנדי, מלחמת יום כיפור, רצח רבין, או פיגועי 11 בספטמבר, ההלם הוא קרקע מאוד פורייה לספקות ולקונספירציות.
+
+ עכשיו, שימו לב לנתון מטורף. לפי סקר של מכון טרומן באוניברסיטה העברית, 35% מהציבור הישראלי מאמינים בתיאוריית קשר לגבי 7 באוקטובר. כשמדובר על אנשים בודדים, אני יודעת, שבטוחים שכדור הארץ שטוח או שאלביס עדיין חי, אפשר לצחוק על זה, אבל כשכל ישראלי שלישי מאמין שחמאס קיבל סיוע פנימי בביצוע מסע הזוועות של השבת השחורה, צריך להיזהר, צריך להתעורר וצריך לשאול מי מרוויח מהפצת השקרים האלו. 
+
+ המלחמה תפסה אותנו בהפתעה. אבל היא גם איחדה, איחדה אצלנו את השורות. השיח המסוכן סביב תיאוריות הקשר עושה בדיוק את ההפך. זה לא משנה אם מאחורי הפצת השקרים האלה, מאחורי הקונספירציות האלו, נמצאים הביון הרוסי, סוכנים איראנים, מכונת רעל שפועלת מתוך המדינה או סתם אזרחים תמימים מהשורה; התוצאה היא אותה תוצאה: הרחבת הפילוג והשנאה בחברה שלנו.
+
+
+ תודה.
+
+
+הקונספירציות בדבר עזרה פנימית של ישראלים לחמאס הן עלילות דם. אין מאחוריהן פסיק, גרם אחד של אמת. מה כן יש מאחוריהן? שובל ארוך של שקרים ושל אינטרסים. בואו נסתכל למציאות בעיניים, בלי ליפול למלכודות הפילוג והשנאה ובלי להפוך להיות אידיוטים שימושיים בשירות גורמים זרים או שופרות חסרי אחריות.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת רון כץ אינו נוכח – אה, סליחה. 
+
+
+ התייעצתי עם הרבנית. 
+
+
+עשית נכון. בבקשה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אדוני השר, אני רוצה שנדבר רגע על מה ששר הביטחון אמר ממש עכשיו. הוא פנה לראש הממשלה ואמר: חוסר ההחלטה המדינית עלול לפגוע בהתקדמות צה"ל. כפי שנראה, ארגון טרור קיקיוני שמשתמש בשיטות של לפני אני לא יודע כמה שנים – אנחנו לא מצליחים לגמור אותו. צה"ל הגדול, החזק, לא מצליח לגמור את החמאס.
+
+אני רוצה לומר לכם משהו. זה לא המצב. אם היו מקבלים החלטות והיו משחררים את צה"ל לעבוד, אז זה היה נגמר. הבעיה היא לא הצבא. הבעיה היא ראש הממשלה, שלא מחליט מה הוא רוצה. מה המטרות שלך ליום שאחרי? איך אפשר לנהל לחימה כשלא יודעים מה היום שאחרי? הרי אתה גוזר את התוכנית האופרטיבית שלך לפי המטרות שהמדינה ושהקבינט מגדירים לצבא. אבל כשלא מגדירים מטרות, אז מה הצבא אמור לעשות שם, ללכת ברחוב ולחפש כל מחבל שעולה ממנהרה כאילו הוא איזה ג'וק? לא ככה מנהלים לחימה, מנהלים לחימה כשקובעים מה רוצים לראות שם ביום שאחרי. ואם ראש הממשלה לא מסוגל להגיד מה יהיה שם ביום שאחרי, אז שיגיד את האמת היום: זה עוד סבב גדול מאוד. אנחנו נשיג שקט לעוד כמה שנים, אבל בטח שלא נמוטט את החמאס ובטח שלא נעשה הרבה מאוד דברים שרושמים במצגת.
+
+ אז אני רוצה להציע מפה לראש הממשלה עצה קטנה: תקשיב יותר לשר הביטחון. שר הביטחון רוצה לעבוד, יכול לעבוד, וצריך להפסיק עם הפוליטיקה הקטנה. אי-אפשר למדר את שר הביטחון מדיונים של הקבינט; אי-אפשר למנוע משר הביטחון להיפגש עם ראשי מערכת הביטחון; אי-אפשר לעשות פוליטיקה בזמן לחימה, אי-אפשר לעשות את זה. אי-אפשר לעשות את זה, כי צריך לכבד את לוחמות ולוחמי צה"ל, שנמצאים שם ממש עכשיו ומסכנים את החיים שלהם ולא מעניינת אותם הפוליטיקה שלך, צריך לכבד את משפחות החטופים שצריך לעשות הכול, אבל הכול, בשביל להביא אותם, ולא מעניינת אותם הפוליטיקה שלך. בוודאי צריך לעשות את זה בשביל שיחזרו לכבד את העם הזה ואת המדינה הזאת. מזמן הפכנו להיות ילדי הכאפות של העולם. אתה לא מצליח לגמור את הסיפור בעזה; אתה מתעלם מהסיפור בצפון; אתה מתעלם מהסיפור בטורקיה; אתה לא מגיב על הסיפור בדרום אפריקה. אדוני ראש הממשלה, מתי תתעורר? מתי תגיב?
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת ארז מלול – אינו נוכח; חבר הכנסת ניסים ואטורי – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף טייב – מוותר; חבר הכנסת משה אבוטבול – אינו נוכח; חברת הכנסת שרן מרים השכל – אינה נוכחת; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת ישראל אייכלר – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חבר הכנסת משה ארבל – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת דבי ביטון – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח; חברת הכנסת יסמין פרידמן – מוותרת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת דוד ביטן – מוותר; חבר הכנסת סימון דוידסון – מוותר; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חבר הכנסת ינון אזולאי – אינו נוכח; חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוראי להב הרצנו – אינו נוכח; חבר הכנסת ירון לוי – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת אוהד טל – אינו נוכח; חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב.
+
+
+ עם ישראל הנכבד, מי שקובע את מטרות הלחימה זאת הממשלה והקבינט, הם קובעים את מטרות המלחמה: מיטוט וחיסול חמאס. ואני אומרת לכם – ואני אומרת את זה גם לממשלה – שמטרות המלחמה חייבות להיות בראי ובעיניים ובהבנה של האויב. אני אומר את זה בשפת האויב: אל-ארד. בלי פגיעה באדמת האויב, אין לנו תמונת ניצחון בעיניים של האויב. אני אסביר לכם: האתוס של חמאס הוא כזה, שהוא לא סופר את מתיו. 
+
+אז אנחנו חיסלנו, באמת בפעילות הירואית של צה"ל, 8,000 מחבלי חמאס מתוך 35,000 מחבלי חמאס. יש לנו 10,000 ג'יהאד אסלאמי פלסטיני בעזה. אז אנחנו בפעילות עצימה, קרקעית, של תמרון קרקעי, כי כבר הבנו שריסוק מהאוויר כבר לא קיים בדרום הרצועה. בהתחלה אמרו לי שהמצאתי, נכון? לא בעזרה מהאוויר אלא בתמרון קרקעי עצים, במהלך שלושה חודשים נוספים, לצורך העניין, נחסל – מי ייתן, כן ירבו – עוד 3,000 מחבלי חמאס. איך זה ניצחון? ניצחון זה לא – כי האויב לא סופר את מתיו. 
+
+ואם יש משהו, רבותיי מהקבינט, שאתם צריכים להבין, אנחנו איבדנו את יכולת ההרתעה שלנו, וכדי להחזיר את יכולת ההרתעה שלנו – לא רק בעיני חמאס וג'יהאד אסלאמי פלסטיני, לא רק בעיניי הרשות הפלסטינית, עם קיני החמאס ביהודה ושומרון, ולא רק בעיניי חיזבאללה – אנחנו צריכים לקבוע מטרת מלחמה של ניצחון בעיניים של האויב: אל-ארד. ולכן אני אומרת, שאם ראש הממשלה לא מסוגל להוציא מפיו את המילים "כיבוש צפון הרצועה" – ולא רק שהוא לא מסוגל לדבר על כיבוש צפון הרצועה הוא אומר שלא יהיה כיבוש של צפון הרצועה, וראש הממשלה מדבר איתי על איזה פרימטר ועל איזה חלק שהוא יהיה רצועת ביטחון. נו, חלאס, מה זה? 
+
+אז אתם תגידו לי – תשלחו עכשיו, תשלחו את כל המתודרכים נגדי: היא לא הייתה בצבא, היא לא מבינה, היא לא מבינה. את האויב אני מבינה, את האתוס של האויב אני מבינה וגם את המזרח התיכון אני מבינה יופי. ואני אומרת לך, אדוני ראש הממשלה, כל משחקי גנון הילדים – מי בקבינט, מי אמר ומי לפני ומי אחרי – זה לא מעניין אותי. מעניין אותי דבר אחד: איך אתה, אדוני, מחזיר לעם ישראל את אלמנט ההרתעה, בכל החזיתות השונות. 
+
+אם אתה תבין שאנחנו לא ב-2023 אלא ב-1948 – אנחנו חומה ומגדל, אנחנו צריכים להכות בשטח של האויב ולהחיל בו ריבונות. אנחנו צריכים לומר בפה מלא שצפון רצועת עזה – אני לא אלך לשיטתי; לשיטתי זה לא רק צפון הרצועה, צריך הרבה יותר, אבל הינה, אני לא אבקש משהו שאי-אפשר להשיג אותו. הרי ריסקתם את צפון הרצועה בהפגזות ארטילריות לרבות תמרון קרקעי עצים בצפון הרצועה והעברת התושבים דרומה. שטח שלנו. זה מה שהאויב מבין, האויב מבין רק ניצחון בדרך של כיבוש. אם לא תדברו במונחים האלה, אין טעם בלדבר על ניצחון במלחמה הזו, כי הינה, אנחנו רואים: ככל שאנחנו הולכים לקראת האויב ההזוי הזה, אנחנו לא מנצחים אותו. אנחנו נותנים לו דלק ואוכל וסחורות; אנחנו מתדלקים את חמאס ואת מנהרות חמאס ואת מקורות הארטילריה של חמאס. את כל זה אנחנו עושים.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ לכן אני אומרת פה לממשלה: כיבוש צפון הרצועה הוא מטרת המלחמה שתחזיר לנו את ההרתעה.
+
+
+ תודה רבה, תודה. חבר הכנסת אלמוג כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת משה רוט – מוותר; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת. השר לא מסכם. 
+
+ חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22) (עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית), התשפ"ג–2023, בקריאה הראשונה. חברי הכנסת אנחנו הולכים להצביע. הצבעה.
+ 
+ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 22) (עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית), התשפ"ג–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
+
+
+ 11 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק עבודת הנוער )תיקון מס' 22) )עבודת לילה בתקופת חופשת לימודים רשמית), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. 
+
+
+[מס' מ/1635; דברי הכנסת, מושב ראשון, חוב' ל"ז, ישיבה 102; נספחות.]
+
+
+ נעבור לנושא הבא על סדר-היום. חברי הכנסת, הסעיף הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6), התשפ"ד–2024, לק��יאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת מר דוד ביטן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית, נועדה להסיר חסמים ביבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, והיא המשך לתיקוני חקיקה שנחקקו בשנים האחרונות במטרה להקל על יבואנים, הן אלו שיש להם קשר ישיר עם היצרן והן יבואנים מקבילים שקונים את הסחורה המיובאת ממקורות אחרים. 
+
+ כיום פקודת היבוא והיצוא קובעת כי יבואן המייבא טובין שחל עליהם תקן רשמי, מחויב לפנות למעבדת בדיקה לצורך קבלת אישור הממונה על התקינה כדי להשתחרר מפיקוח המכס. כמו כן, בצו שנקבע לפי הפקודה לעניין קבוצות יבוא מפורטות ארבע קבוצות שונות של טובין שחל עליהם תקן רשמי. הקבוצות מחולקות לפי רמת המסוכנות של הטובין, ועל פי חלוקה זו נקבעת רמת הרגולציה החלה על יבוא הטובין, כך שככל שהטובין משתייכים לקבוצה המדורגת גבוה יותר ברמת המסוכנות, תחול לגביהם רגולציה מחמירה יותר. 
+
+ הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ביחס למוצרים שאינם משתייכים לקבוצה שברמת המסוכנות הגבוהה ביותר, כלומר ביחס למרבית הטובין המיובאים לישראל, לא יידרש היבואן להגיש הצהרה לממונה על התקינה לצורך שחרור הטובין מפיקוח המכס, וכפועל יוצא, היבואן יהיה פטור מפנייה למעבדת בדיקה לצורך יבוא טובין אלו. במקום חובת הגשת הצהרה לממונה על התקינה תחול על היבואן חובה להחזיק בידיו הצהרה שבה יצוין כי על הטובין המיובאים חל תקן רשמי וכי הם עומדים בדרישות התקן, ובכלל זה כי בוצעו לגבי דגם הטובין בדיקות המעבדה הנדרשות לגביהם. ההצהרה תישמר בתיק לצד המסמכים הנוספים המעידים על כך שהטובין עומדים בדרישות התקינה, שנקרא בפקודה "תיק מוצר". תיק המוצר יוצג על פי דרישה בעת ביצוע פיקוח, בין שהפיקוח נעשה כחלק מדגימת משלוח בנמל ובין שהפיקוח נעשה בשווקים. בעקבות התיקון מוצע לערוך גם שינוי ביחס למערך הפיקוח והבקרה של הממונה על התקינה, כך שנוסף על מערכת ההתראות הממוחשבת של המכס ישב גם נציג של הממונה על התקינה במשרדי המכס כדי לסייע בקביעת רמת הסיכון של הטובין המיובאים, שממנה נגזרת ההחלטה אם לדגום משלוח בנמל. לצורך כך מוצע גם להוסיף לפקודה הוראות לעניין העברת מידע בין הממונה על התקינה ובין רשות המכס.
+
+ במהלך דיוני הוועדה שמענו את נציגי הגורמים הנוגעים בדבר, ובהם נציגי מעבדות ונציגי היבואנים, והוספנו בעקבות זאת להצעת החוק תיקונים רבים שלא היו כלולים בהצעת החוק הממשלתית, בין היתר כהפקת לקחים מהרפורמות הקודמות בנושא. כעת אסקור את עיקרי השינויים שערכנו בנוסח המקורי של הצעת החוק:
+
+ ראשית, הוספו הוראות שנועדו להקל על היבוא המקביל. הוועדה הייתה מעוניינת ליצור הקלה נוספת ומשמעותית על היבואנים המקבילים, מעבר להקלות שכבר נכללו בהצעת החוק, וזאת מתוך הבנה כי פעמים רבות מדובר במחוללי התחרות במשק. לפיכך הוחלט להסמיך את הממונה על התקינה לקבוע בהנחיותיו הוראות לעניין חובתן של מעבדות הבדיקה לפרסם דגמי טובין שהן נתנו לגביהם אישורי דגם. הדבר מהווה בשורה עבור היבואנים המקבילים, שכן עצם הידיעה כי לדגם טובין מסוים ניתן אישור תאפשר להם שלא לערוך את בדיקת הדגם היקרה לצורך היבוא, אלא לערוך בדיקת השוואה לדגם שאושר, שהיא בדיקה זולה משמעותית מבדיקת הדגם. 
+
+שנית, החלטנו לקבוע הוראת שעה שלפיה יינתן לכלל היבואנים המייבאים מוצרים שאינם משתייכים לקבוצה הכוללת את הטובין שברמת המסוכנות הגבוהה ביותר פטור מחובת החזקה של מסמכים מסוימים בתיק המוצר. מדובר במסמכים שלעיתים קרובות יבואנים מקבילים מתקשים בהשגתם. מאחר שמדובר בשינוי משמעותי שיש לבחון את השלכותיו, החלטנו כי הוראת שעה זו תחול למשך שנה, וניתן יהיה להאריכה בתקופות נוספות, שלא יעלו במצטבר על שנה נוספת, בצו שיקבע שר הכלכלה והתעשייה באישור הוועדה. זה בעצם מעין פיילוט שיימשך שנה על מנת לבדוק איך זה מתבצע בפועל. 
+
+ בנוסף, לגבי חובת היבואן להצהיר כי הטובין עומדים בדרישות התקינה, החלטנו לאפשר ליבואן בנסיבות מסוימות להצהיר כי המוצר עומד רק בחלק מדרישות התקינה וכי העמידה בשאר הדרישות תושלם לאחר היבוא ובטרם שיווק הטובין. 
+
+
+ מי יבדוק את זה אחרי שנה? יש איזשהו מנגנון שבודק?
+
+
+את זה? לא, הוא רק מצהיר. תמיד יהיו בדיקות מדגמיות. בדרך כלל או במכס יחליטו לדגום משהו, או נגיד בסופר. אתה בא ובודק את זה. 
+
+
+שפשוט לא יהיה ברגולציה חדשה. 
+
+
+ אם אתה רואה שיש בעיה, אז – – – 
+
+
+הפוך, אני רוצה שיהיה כמה שיותר חלק. 
+
+
+ לא, אבל כשיש בעיה זאת הבעיה. אם זה חלק, אז אין שום בעיה. אם יתגלה פתאום שיש בעיה, אז קוראים ליבואן, יש לו תיק המוצר שהוא הצהיר עליו במועד השחרור שהוא מחזיק אותו, ואז בודקים את כל העניין. ברגע שרואים – זאת אומרת, או שמחליטים שהמוצר, יהיה recall עליו ויוציאו אותו מהמדפים, או יחליטו לתת קנסות, ובמקרים חריגים מאוד מאוד אפילו כתב אישום פלילי. אז יש מצד אחד הרתעה, אבל מצד שני מאפשרים ליבואן לשחרר את המוצר מהר, בלי בדיקות. 
+
+
+ זה תיקון גדול. הנקודה הזאת שאני מעלה, שלא יהיה בהמשך הדרך איזשהו סטופ – – –
+
+
+לא, לא יהיה. זה חוק ראשון. 
+
+
+ אפשר להצביע?
+
+
+צריך להבין שזו רק התחלה. יהיה עוד חוק ששר הכלכלה – הוא נמצא פה, ואני מודה לו מאוד על מה שהוא עושה כרגע במשרד הכלכלה בנושאים האלה – יהיה חוק שבעצם יגיד שאין צורך בתקן ישראלי אלא מה שמתאים לאירופה יתאים לישראל. זה שלב ראשון של שחרור מהמכס, שהמוצר יגיע מהר מאוד, איך שזה מגיע לישראל, למדפים הישראליים, מה שנקרא. אבל אחר כך יצטרכו בעצם לחוקק עוד חוק, שהוא החוק הגדול יותר, שיגיד שמה שמתאים לתקן אירופי, או שמשווק באירופה – יכול להיות מוצר שמגיע מסין, עם תקן לא אירופי, אבל הוא משווק באירופה, אז אנחנו מניחים שאם הוא משווק באירופה אז הוא בסדר גמור מבחינת תקן. 
+
+אבל יש קבוצות, כמו למשל צעצועי ילדים, שבקבוצה הזאת יצטרכו לדגום מוצר-מוצר. זאת אומרת, על זה לא מוותרים, כי יש לזה השלכות הרבה מעבר. אבל רוב המוצרים במדינת ישראל הם מוצרים שהם לא באף קבוצה בעייתית, מסוכנת, ולכן יעברו יותר מהר. אני מקווה שהחיסכון שיהיה ליבואן כתוצאה מהמהלך הזה גם יביא להנחה במוצר, על מנת שאנשים יקנו יותר זול. לצערי הרב במדינת ישראל זה לא תמיד עובר לצרכן, וזה דבר שנצטרך לטפל בו אחר כך. אבל את המהלך הזה חייבים לעשות. 
+
+
+ דוד, אנחנו מקבלים, אנחנו מאשרים. 
+
+
+ הוא שאל אותי שאלות, עניתי. מה אתה רוצה? אני לא מבין. 
+
+תיקון נוסף שהחלטנו לכלול בהצעת החוק נועד לתמרץ יבואנים לערוך פעולות מקדימות שאינן מתחייבות לפי הוראות הפקודה, למניעת הפרות של הוראותיה. לפי המוצע, יבואן שיפנה לגורם מוסמך כמפורט בהצעת הח��ק כדי שיבדוק עבורו את תיק המוצר יהיה זכאי להפחתה משמעותית של 40% בסכום העיצום הכספי שהממונה על התקינה רשאי להטיל עליו, אם יתברר כי למרות הבדיקה המקדימה יש ליקוי בתיק המוצר. הוראה זו שולבה במסגרת נסיבות להפחתת עיצום כספי הקבועות היום בתקנות וכעת יעוגנו בתוספת לפקודה. משרד הכלכלה והתעשייה התחייב כי בקרוב יביא לאישור הוועדה תיקון מקביל גם בתקנות ההפחתה שהותקנו לפי חוק התקנים, לעניין מוצרים שנקבע כי אינם עומדים בדרישות התקינה. לבסוף, ולמען הגברת השקיפות, החלטנו לחייב את הממונה על התקינה לפרסם לציבור מדי שנה דוח לגבי פעולות הפיקוח והאכיפה שביצע בשנה הקודמת לשם אכיפת הוראות הפקודה וחוק התקנים.
+
+זאת אומרת, מי שבעצם עושה בדיקה מקדימה ויש לו בדיקת מעבדה שהמוצר תקין, אם אחרי שנה עושים לו את הבדיקות האלה בשווקים ורואים שבעצם יש בעיה עם המוצר, עדיין תהיה לו הקלה בעונש במקרה כזה. הוא עשה פעולה מקדימה, אז הוא לא צריך להיות אשם באמת אם הייתה איזו בעיה בבדיקת המעבדה, ופה הוא יזכה להנחה של 40% בקנסות. יש לו עוד אפשרויות, לקבל הנחה עד 90%, אבל 40% יש לו בזכות הבדיקה המקדימה. 
+
+זה גם לא יפגע במעבדות. למכון התקנים היו המון טענות, אבל בסופו של דבר החוק הזה יביא לו יותר עבודה, כיוון שבסופו של דבר אנשים, על מנת להגן על עצמם מבחינת הבדיקות האלה – ילכו לבדיקות מקדימות, והמעבדות יעבדו הרבה יותר טוב משעבדו קודם. אנחנו לא צופים פה לא פיטורים ולא שום דבר. 
+
+ הגענו גם להסכם עם משרד האוצר – כי הרי משרד הכלכלה יצטרך לעשות בדיקות בשווקים, הוא יצטרך יותר פקחים מנוסים – שבמקרה כזה, אם משרד הכלכלה ירצה למשוך עובדים שמיועדים לפיטורים בעקבות החוק הזה, הם יוכלו לעבור למשרד הכלכלה עם אותם תנאים שיש להם במכון התקנים. זאת אומרת, בגדול, בעצם זה לא יפגע בעבודה התקינה של מכון התקנים, גם אם יהיו בעיות כאלה ואחרות. אבל אנחנו חושבים שלא יהיו בעיות. 
+
+עוד אציין כי משרד הכלכלה החליט לשלב בהצעת החוק הקלה נוספת על היבואנים, שעניינה ביטול מרשם היבואנים שניהל הממונה על התקינה מאז 2017. הקלה זו התאפשרה בעקבות הרחבת שיתוף הפעולה בין הממונה על התקינה ובין המכס.
+
+ חברי הכנסת, ההסדר המוצע ייכנס לתוקף ב-1 ביולי 2024, אך חלק מהסעיפים הכוללים הקלות על היבואנים שניתן ליישמן כבר כעת ייכנסו לתוקף עם הפרסום ברשומות. כך, תורחב באופן מיידי רשימת המסמכים שניתן להוכיח באמצעותם התאמה של הטובין לדרישות תקן בין-לאומי ואסדרה זרה, וכן תיפתח בפני היבואן, בתנאים מסוימים, האפשרות לייבא טובין שאינם מתאימים לדרישות התקינה, אם יצהיר כי יערוך את ההתאמות הנדרשות לאחר השלמת הליך היבוא וטרם שיווק הטובין. 
+
+ אני מקווה כי הצעת החוק, על השינויים הרבים שהוכנסו בה בדיוני ועדת הכלכלה, אכן תקל על היבואנים, ובפרט על היבואנים המקבילים, וכי גם הציבור הרחב ייהנה מפירותיהן של הקלות אלה.
+
+ חברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, וגם אלה שביקשו רשות דיבור אינם נוכחים. ולכן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק. 
+
+
+ רגע, אתה רוצה שאני אסכם? הסיכום שלא סוכם?
+
+
+ סליחה? כבוד השר, בוודאי, איזו שאלה, לכבוד לנו. 
+
+
+צריך להגיד תודה לדוד.
+
+
+בהחלט, וזו עוד סיבה. אדו��י שר הכלכלה והתעשייה, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה קודם כול, לפני שאני ניגש לחוק, למסור תנחומים לבני משפחתה של הנרצחת בפיגוע ברעננה ולאחל רפואה שלמה לכל הפצועים. 
+
+מכובדיי, כל ישראלי שמטייל באירופה מכיר את התסכול. אנחנו רואים על המדפים של הסופרמרקטים באירופה שפע של מוצרים, שלעיתים קרובות זולים בכ-50% מבארץ. כשנכנסתי לתפקיד והעמקתי בנושא, הבנתי שיש פתרון להוזלת המוצרים מאירופה. הפתרון הוא באימוץ "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – באימוץ של רגולציות אירופיות.
+
+יש כמה סיבות ליוקר המחיה, לסיבה שהמחירים בארץ גבוהים. קודם כול, הרגולטור הישראלי הוא אחראי פלילית. כלומר, אם יש תקלה, הוא אשם, ולכן הוא כל הזמן מעמיס עוד ועוד שכבות של הגנה, שמכבידות על היבואנים. במקום לנהל סיכונים, הם פשוט לא לוקחים סיכונים. מגלגלים את זה על היבואן ועל הצרכן. הרגולטור הישראלי יותר "חכם" מכל העולם, ורק מתרחק כל הזמן ממה שמקובל בסטנדרטים הבין-לאומיים. 
+
+ אני בא מהעולם העסקי, מהשווקים הבין-לאומיים, ואני אומר לכם שמה שטוב לכחצי מיליארד אירופאים טוב גם ל-10 מיליון ישראלים. הרי אין אזהרת מסע כשאנחנו נוסעים לאירופה שלא לקנות מוצרים אירופיים בגלל שהם חלילה מסוכנים.
+
+ מכובדיי, הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בנויה משלושה מרכיבים מרכזיים: הראשון – ביטול יבוא בלעדי; השני – שינוי שיטת היבוא; השלישי, שיבוא עלינו לטובה, זה היתר ליבוא מוצרים אירופיים שעומדים בתקן האירופי EU. את החקיקה בכנסת העברנו בחלקים, מהקל אל הכבד. ב-23 ביולי חוקקנו את החלק ראשון, שבו ביטלנו את המושג "יבואן בלעדי". העברנו חוק שמטיל על יבואנים בלעדיים, שמפריעים ליבוא מקביל, קנסות של עד 100 מיליון שקלים – והתופעה פסקה. היבוא המקביל, באופן טבעי, מעודד תחרות ותורם להורדת המחירים, וזו הפעם הראשונה בתולדות ישראל שקנסות משמעותיים מאיימים על מי שחוסם יבוא מקביל. 
+
+החוק שאנחנו מצביעים עליו היום, שהציג יושב-ראש הוועדה חבר כנסת ביטן בהרחבה, הוא החלק השני במהלך. החוק הזה עוסק בשינוי שיטת היבוא. מהיום היבואן לא מחויב לעבור בדיקה של מכון התקנים בכניסה לישראל. הפיקוח עובר מבדיקות בנמל לבדיקות בשווקים, מבדיקת כל מוצר לבדיקה מבוססת מידע מוקדם ובינה מלאכותית. והאחריות עוברת מהרגולטור ליבואן והיצרן. בשורה התחתונה, המשמעות של החלק השני ברפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא הקלה משמעותית ליבואנים מקבילים וחיסכון של 8%–12% בעלויות ליבואנים. כמו כן, אנחנו נראה גידול ביבואנים ולכן הגברת תחרות, וחלקם – ואני מניח שלאורך זמן כולם – יורידו מחירים של המוצרים המיובאים בזכות החיסכון בעלויות ובתהליך.
+
+ השלב הבא – ובקרוב נציג את החלק האחרון בחקיקה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – זהו שלב מורכב יותר. היינו אמורים להציג אותו ב־15 באוקטובר, לאחר שאושר כבר בוועדת השרים למאבק ביוקר המחיה בראשות ראש הממשלה. באופן טבעי, בעקבות המלחמה החוק התעכב, וחוזר כעת לסדר-היום במיוחד לאחר העברת התקציב. כשיסתיים החלק השלישי לא תהיה חובה לעמידה בתקן הישראלי; תהיה במקביל אפשרות לייבא מוצרים בתקן אירופי. היבואנים יידרשו להראות שהמוצר משווק באירופה, ואנחנו הצרכנים ניהנה ממוצרים כמו באירופה ובמחירי אירופה. 
+
+ מכובדיי, העברת החוק היום לא הייתה מתאפשרת בלי שותפים. ואני רוצה להודות לך, ידידי דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, ולכל חברי הוועדה על ההירתמות והבאת החוק להשלמה. בימים מורכבים אלו אני שמח גם לבשר שחקיקה בעלת משמעות כה גדולה לכלכלה וליוקר המחיה מובאת בהסכמה רחבה מקיר לקיר, וזו רק הוכחה שאפשר לפעול ביחד. אני גם מבקש להודות לאמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ולצוות המשרד. ותודה מיוחדת לאיגור, שכרגולטור הפגין יצירתיות ופתיחות – דוגמה ומופת לכל הרגולטורים, ממש לא מובן מאליו. בזכות ההירתמות של כולם החוק שמונח לפנינו היום הוא צעד חשוב מאוד בלהביא את "מה שטוב באירופה טוב לישראל". תודה רבה, ואני כמובן מבקש מכולם לתמוך בחקיקה. תודה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני השר. 
+
+חברי הכנסת, כאמור, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת הייבוא והייצוא (מס' 6), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה.
+
+סעיפים 1–28 נתקבלו.
+
+
+ 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. 
+
+חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6), התשפ"ד–2024. הצבעה. 
+
+חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6), התשפ"ד–2024, נתקבל.
+
+
+ 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (מס' 6), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, ותיכנס לספר החוקים.
+
+
+ [מס' מ/1702; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 134; נספחות.]
+
+
+חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 132 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה. 
+
+מזל טוב על החוק הקודם.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 132 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק נועדה למנוע את פקיעתם של רישיונות רכב השייכים לאחת מקבוצות האוכלוסייה המושפעות ממצב המלחמה, כפי שאסביר כעת: פקודת התעבורה מקנה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים סמכות להאריך בצו, מטעמים מיוחדים, את תוקפם של רישיונות רכב, בתקופה של עד 90 ימים. במקביל, חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד–2023, דחה את המועד לתשלום תשלומים שונים, ובהם את המועד לתשלום אגרת רישיון הרכב, בעבור מי שזכאים לכך, כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, ובכלל זה בעבור זכאים שהם אנשי כוחות הביטחון וחיילי מילואים. 
+
+ עם תחילת מלחמת חרבות ברזל, עשתה השרה שימוש בסמכותה לפי הפקודה, והאריכה בתקופות שונות את תוקפם של רישיונות רכב שפקעו, תחילה בעבור כלל האוכלוסייה ולאחר מכן בעבור האוכלוסיות הזכאיות לדחיית מועדים לתשלום האגרה, לפי חוק דחיית מועדים שהזכרתי – זאת, בשל הקושי של אוכלוסיות אלה לעמוד בדרישות חידוש רישיון הרכב, שמורכבות מתשלום האגרה ומביצוע מבחן הכשירות השנתי, טסט. לאחרונה תוקן חוק דחיית מועדים, וניתנה דחייה נוספת בתשלום אגרת רישיון הרכב לאוכלוסיות הזכאיות לכך. אולם סמכותה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לעניין הארכת תוקפם של רישיונות הרכב מוצתה לגבי חלק מרישיונות אלה, משום שחלפו יותר מ-90 ימים ממועד פקיעתם. לפיכך, מוצע להקנות לשרה סמכות להאריך את תוקפם של רישיונות הרכב שבבעלות אוכלוסיית הזכאים בתקופה נוספת של עד 90 ימים – כלומר סך הכול בתקופה של עד 180 ימים מהמועד שבו פקע רישיון הרכב – כדי ליצור הלימה בין הארכת המועד לתשלום אגרת רישיון הרכב לבין תוקפו של רישיון הרכב וכדי לוודא כי האוכלוסיות הזכאיות לכך מחזיקות ברישיון רכב תקף, אף אם אין באפשרותן לעמוד בדרישות תשלום האגרה וביצוע הטסט השנתי.
+
+ יצוין כי לפקיעת רישיון הרכב השלכות משמעותיות, ובכלל זה ביטוח הרכב עלול שלא להיות תקף לעניין רכבים שרישיונם פקע. למעשה בטעות לא תיקנו את כל החוקים באופן כזה שיכסה את כל הבעיות. כל פעם שמגלים בעיה, עושים תיקון נוסף, אחרת לא תהיה הלימה בין מועד התשלום של הרישיון לבין מועד הטסט. זה דבר שהיו חייבים לתקן על מנת שלא ייווצר מצב שאין ביטוח לרכבים האלה.
+
+ ההסדר המוצע ייקבע כהוראת שעה לתקופה מוגבלת, כדי לאזן בין השיקולים הבטיחותיים, שבבסיס החובה לעריכת טסט שנתי כתנאי לחידוש הרישיון, לבין הקושי של אוכלוסיית הזכאים לקיים את החובה האמורה בתקופת המלחמה. מאחר שתוקפם של חלק מרישיונות הרכב שהוארכו על ידי השרה החל לפקוע כבר ב-6 בינואר 2024, מוצע להחיל את התיקון רטרואקטיבית מהמועד האמור, כדי להביא לרציפות בתוקפם של הרישיונות האמורים.
+
+ חברות וחברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, כבוד יושב-ראש הוועדה. 
+
+חברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 132 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. בבקשה, הצבעה.
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
+
+ חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 132 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. הצבעה.
+
+חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 132 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, נתקבל. 
+
+
+תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 132 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים.
+
+
+ [מס' מ/3146; דברי הכנסת, חוב' י"ג, ישיבה 134; נספחות.]
+
+
+ הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, לקריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה חוק ומשפט, שהכינה את ההצעה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024. זוהי הצעת חוק מטעם הממשלה, שמטרתה להאריך תקנות שעת חירום שהותקנו בתחילת המלחמה, ושעניינן בהארכה משמעותית של התקופה שבה ניתן למנוע מפגש של מחבלים עצורים, הקשורים לאירועי 7 באוקטובר, או למלחמה בעזה, עם עורכי דין. 
+
+ הממשלה מבקשת לקבוע תקופה מקסימלית של מניעת המפגש עם עורך דין לאותם עצורים לתקופה של עד 180 ימים, כלומר עד 3 באפריל 2024. לפי תקנות שעת חירום ההארכה של מניעת המפגש היא לא אוטומטית אלא מחייבת תחילה אישור של ממונה – עד 15 ימים; ממונה בכיר, דהיינו ראש מחלקת חוקרים בשב"כ, אלוף משנה או ניצב משנה – עד 30 ימים בסך הכול. מעבר לזה, נשיא מחוזי או סגן נשיא מחוזי רשאי להאריך את מניעת המפגש בפרקי זמן של עד 20 ימים בכל פעם עד למקסימום של 180 ימים, על פי בקשה של היועצת המשפטית לממשלה. בקשה להארכת מניעת המפגש מוגשת במעמד צד אחד, ויש עליה זכות ערר. אזכיר גם כי הדיונים מתקיימים בהיוועדות חזותית. 
+
+
+– – –
+
+
+לא. אם זה במעמד צד אחד, הם לא מתקיימים בהיוועדות חזותית, אבל אם יש דיון במעמד הצדדים אז זה בהיוועדות חזותית.
+
+ תקופת מניעת המפגש כפי שמוצע ארוכה משמעותית מהמותר לחשודים פליליים רגילים, ואפילו ביחס לחשודים רגילים בעבירות ביטחון. הוועדה השתכנעה כי למרות החריגות, ההסדר המוצע הוא חיוני כדי להציל חיים וכדי לאפשר לכוחות הביטחון ולרשויות החקירה למצות את החקירה ולהפיק מידע מודיעני חיוני לפעולות הצבאיות שלנו בעזה – בעזרת השם זה גם יכול לסייע באיתור שבויים ונעדרים.
+
+ כאמור, מדובר בחוק המאריך את תקנות שעת חירום, ולכן נעשו שינויים קלים בלבד לעומת הנוסח של תקנות שעת חירום שהותקנו עוד ב-24 באוקטובר. תיקנו מעט את ההגדרות, וכמובן שהארכנו את התקופה הרלוונטית למניעת מפגש מ-90 ימים ל-180 ימים. מעבר לזה, השארנו את תקנות שעת החירום כפי שהיו. 
+
+ להצעה לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח הוועדה. מאחר שאני מעריך שנעבור עוד מעט להצבעה, אקדים ואגיד את תודתי לצוות המשפטי של הוועדה, לצוות הממשלתי, לצוות של השב"כ, של משרד המשפטים – של כל העוסקים במלאכה, ולצוות הניהול של הוועדה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני, יושב-ראש הוועדה. חברי הכנסת, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואלה שביקשו רשות דיבור אינם נוכחים. 
+
+ על כן, ניגש להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. 
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו. 
+
+
+שמונה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. 
+
+חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024. הצבעה. 
+
+חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, נתקבל. 
+
+
+שמונה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית, ותיכנס לספר החוקים. 
+
+
+[מס' מ/1689; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 128; נספחות.] 
+
+
+ חברי הכנסת, הסעיף הבא והאחרון על סדר-היום: הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יונתן מישרקי להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024. הצעה זו היא הצעת חוק ממשלתית, שמטרתה העיקרית ליצור מנגנון סדור, יעיל, מהיר ומכבד למתן אישור לקרוב משפחה של מטופל בגיר שאינו מסוגל באותה העת לקבל החלט��ת רפואיות בעניינו, לשמש מקבל החלטות זמני לעניין טיפוליו הרפואיים. במצב הקיים, כשמטופל מצוי במצב רפואי שאינו מאפשר לו לתת הסכמה מדעת לטיפולים רפואיים הנצרכים בדחיפות לבריאותו, בני משפחתו נדרשים לפנות לבית המשפט לשם מינוי אפוטרופוס לענייניו הרפואיים. על פי רוב, ניתן האישור לאחד מבני המשפחה, אך ההליך כרוך בטרחה רבה לבני המשפחה בשעה קשה להם. בהצעת החוק שבפניכם מוצע כי עובד סוציאלי במוסד הרפואי יוכל לתת אישור למקבל החלטות זמני, בשביל מטופל שמלאו לו 18 שנים, אם רופא מומחה באותו מוסד רפואי קבע כי המטופל אינו יכול לתת הסכמה מדעת בעצמו, וכי מדובר בטיפול רפואי שיש לתת לו בדחיפות. ועדת הבריאות עמדה על כך שההחלטה של העובד הסוציאלי תגובה גם באישור ממנהל המוסד הרפואי או מי שהוא הסמיך לכך, כדי שיהיה עוד גורם רפואי בכיר שיפקח על הליך זה, בהתחשב בחשיבות ההסכמה מדעת כחלק מהאוטונומיה ומזכות המטופל על גופו. 
+
+ מעת שניתן האישור למקבל ההחלטות הזמני הוא יוכל, במשך שישה חודשים, לקבל החלטות בעניין הסכמה מדעת ולקבל מידע רפואי על המטופל לשם כך, גם לגבי טיפולים רפואיים אחרים וגם במוסד רפואי אחר – אך זאת רק אם המטופל עדיין אינו מסוגל להבין בענייניו הרפואיים. נקבעה גם חובה על המטפל שלא לפנות לקבלת אישור ממקבל ההחלטות הזמני אלא לאחר שווידא כי המטופל אינו מסוגל לתת הסכמה מדעת. עם זאת, תנאי לאישור מקבל ההחלטות הזמני ולתוקפו הוא שלא מונה לאדם אפוטרופוס לעניינים רפואיים, ושאין לו מיופה כוח בייפוי כוח מתמשך לעניינים אישיים, הכוללים גם עניינים בריאותיים או ייפוי כוח לעניינים רפואיים. 
+
+ לכן, בכל מקרה שנודע שיש כוונה לפנות למינוי אפוטרופוס, יושהה אישור מקבל ההחלטות הזמני ל-24 שעות כדי לאפשר את הגשת הבקשה, ואם הוגשה בקשה למינוי אפוטרופוס, לא יינתן אישור מקבל החלטות זמני. בכל מקרה שמונה אפוטרופוס או נכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך כאמור, האישור למקבל החלטות זמני יפקע. כמו כן, אם יש כוונה לפנות לבית המשפט לגבי טיפול רפואי מסוים, לא יוכל מקבל ההחלטות הזמני לתת הסכמה מדעת לפי האישור במשך 24 שעות. אם כבר פנו לבית המשפט לעניין הטיפול הרפואי המסוים – יפעלו לפי החלטות בית המשפט.
+ 
+ככלל, מקבל ההחלטות הזמני יהיה בן משפחה של המטופל לפי סדר הקדימויות שפורט בחוק המוצע, אך בני המשפחה יוכלו להסכים ביניהם על בן משפחה אחר, שלא לפי סדר הקדימויות, או להחליט על יותר ממקבל החלטות זמני אחד, ולקבוע כיצד יחליטו מקבלי ההחלטות הזמניים ביניהם. אולם כאשר המטופל הפקיד ייפוי כוח מתמשך מהסוגים שהזכרתי, או שהפקיד הנחיות מקדימות וקבע בהן מי האדם שהוא מעוניין שימונה כאפוטרופוס בעבורו, ככלל יינתן אישור מקבל ההחלטות הזמני לאותו אדם לתקופה שעד כניסת ייפוי הכוח לתוקף או שעד למינוי האפוטרופוס. אציין כי הוראה זו רלוונטית גם לגבי מטופל שאין לו בני משפחה קרובים.
+
+ הוועדה ערכה עוד תיקונים בהצעת החוק כדי לנסות ולהבטיח שדבר מינוי האפוטרופוס או קיומו של מיופה כוח יובא לידיעה בצורה יעילה, ובין השאר עמדה על כך שהעובד הסוציאלי יתעד גם מידע בעניין זה, ככל שנודע לו, ברשומה הרפואית, והכול כדי למנוע תקלה ממקבל ההחלטות הזמני, בצד ההגנה הנתונה לו לפי סעיף 57 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
+
+ נושא חשוב ומהותי בהצעת החוק הוא הוראות שנועדו להבטיח את פעולתו של מקבל ההחלטות הזמני לטובתו של המטופל אך גם לפי רצונו של המטופל, לרבות רצון שהביע בעבר. הצעת החוק מחייבת את מקבל החלטות הזמני לפעול בהתאם לעקרונות ודרכי הפעולה החלים על אפוטרופוס לעניינים רפואיים, הכוללים, בין השאר, את השמירה על פרטיותו של המטופל ואת כיבוד רצונו של המטופל – גם אם רצונו היה שלא להסכים לטיפול הרפואי שהוא מתנגד לו. 
+
+ אחד מהעקרונות החשובים שהוזכרו בדיוני הוועדה הוא שאם המטופל מתנגד לטיפול רפואי מהותי שמקבל ההחלטות הזמני סבור שיש לתת לו, ומקבל ההחלטות הזמני לא הצליח להביא את המטופל להסכמה בעניין זה, על מקבל ההחלטות הזמני לפנות לבית המשפט בעניין. ועדת הבריאות הוסיפה לתנאים שעל העובד הסוציאלי במוסד הרפואי לבחון, כתנאי לאישור מקבל החלטות זמני, את התרשמותו אם מקבל ההחלטות הזמני צפוי לכבד את העקרונות האמורים, ובכללם את רצון המטופל. 
+
+ הצעת החוק נועדה לאפשר אישור מקבל החלטות זמני במוסד רפואי שיש בו רופאים מומחים ועובדים סוציאליים, שיכול לכלול בתי חולים לסוגיהם השונים, וכן גם מרפאות של קופות החולים. במהלך הדיונים הוועדה שמעה טענות מקופות החולים כי מערך העבודה הסוציאלית שבקופות החולים שונה מזה שבבתי החולים, ולכן סברו כי אין לאפשר אישור של מקבל החלטות זמני במסגרת קופת החולים. מאחר שהוועדה נוכחה לדעת כי יש טיפולים רפואיים שנדרש לתיתם בדחיפות גם במסגרת הקהילה, וראתה חשיבות בכך שגם קופות החולים ייכללו במהלך, החליטה הוועדה כי התיקון יוחל על קופות החולים במועד שיקבע שר הבריאות בצו, או לכל המאוחר בתום שלוש שנים מיום תחולת החוק המוצע. 
+
+ לצורך בחינת השפעותיו של החוק המוצע ואופן יישומו, מוצע לקבוע כי בתום שלוש שנים מיום התחילה שר הבריאות ידווח לוועדה על הבקשות לאישור מקבל החלטות זמני בכל אחד מבתי החולים עד מועד הדיווח. משרד הבריאות הבטיח להסדיר נושאים שונים הקשורים בעניין זה בנהליו, והוועדה תוסיף ותעקוב גם אחרי יישום הוראות אלה.
+
+ אני מקווה שהחוק אכן ישיג את מטרתו להקל על השלמת הטיפולים הנדרשים לפצועים ולחולים. אני מנצל את ההזדמנות הזאת לשלוח מכאן איחולי החלמה מהירה ושלמה, בלי להכביד על בני המשפחות ותוך שמירה, במידת האפשר, על זכותם של המטופלים על גופם והאוטונומיה שלהם. אני מבקש להודות למשרד הבריאות ולשר הבריאות הרב אוריאל בוסו, וכן למי שהיה שותף בקידום הצעת חוק זו והכנתה לקריאה שנייה ושלישית; למנהלת הוועדה גב' מיכל דיבנר כרמל, לכל צוות הוועדה, ליועצת המשפטית המסורה של הוועדה שליוותה את החוק, הגב' נעה בן שבת, וכמובן לנציגי המשרדים: משרד הרווחה, משרד המשפטים, משרד הבריאות והאפוטרופוס הכללי. אני מודה גם לחברי הכנסת, שטרחו והשאירו את עצמם עד שעה מאוחרת כזו, כדי להצביע על הצעת החוק החשובה הזאת. 
+
+
+אם אפשר לקרוא בשמות – זה לא הרבה.
+
+
+אין פה הרבה, נכון. חבר הכנסת ינון אזולאי, חברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת מיקי לוי. נאור שירי, גם אתה פה. אז תודה רבה לכם שנשארתם עד שעה כזאת כדי להצביע על החוק החשוב הזה. 
+
+
+לא כל כך מאוחר. 
+
+
+האופוזיציה תסייע – – –
+
+
+לא צריך להוסיף לפרוטוקול – – –
+
+
+ ההצעה אושרה בוועדת הבריאות פה אחד, ואני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית, בנוסח שאישרה הוועדה. כמו כן, אני מבקש לשלוח מכאן ברכת מזל טוב לשר לשירותי דת הרב מלכיאלי, לרגל בר מצווה של הבן שלו הערב. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, יושב-��אש ועדת הבריאות. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אלה שהגישו בקשה לרשות דיבור אינם נוכחים. 
+
+ לכן, נעבור להצבעה. חברי הכנסת, בבקשה, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, כנוסח הוועדה. הצבעה. 
+
+סעיפים 1–10 נתקבלו.
+
+
+שבעה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים, אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
+
+ חברי כנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024. הצבעה. 
+
+חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, נתקבל. 
+
+
+שבעה בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 16), התשפ"ד–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים. 
+
+חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, בעזרת השם, ביום רביעי ז' בשבט התשפ"ד, 17 בינואר 2024, בשעה 11:00. שרק נשמע בשורות טובות בכל הנושאים ובכל העניינים. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 20:51.
+
+