diff --git "a/31938/raw.transcript.txt" "b/31938/raw.transcript.txt" new file mode 100644--- /dev/null +++ "b/31938/raw.transcript.txt" @@ -0,0 +1,826 @@ +נבקש לערוך הצבעה לצורך הרשמה לנאומים בני דקה. ובזמן שאני אחכה, אמתין לתוצאות, אנחנו ניתן אפשרות למזכירת הכנסת להודיע הודעה. אבל בינתיים, קודם כול, בואו נצביע לצורך הרשמה. + + + על מה מצביעים, אדוני היושב-ראש? + + + אני סומך על הכישורים הספורטיביים שלך. אתה תצביע בנחת מן הכורסה. הנה, סיימנו את הפרק של ההרשמה. + + הודעה למזכירת הכנסת – בבקשה, גברתי. + + + ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – + + לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 7), התשע"ד–2013, שהחזירה ועדת הכספים. + + החלטת ועדת האתיקה בעניין היעדרות חברי הכנסת בכנס הקיץ של המושב הראשון של הכנסת התשע-עשרה, מחודשים אפריל עד אוגוסט 2013. + +מסקנות ועדת החוקה, חוק ומשפט בעקבות דיון מהיר בנושא: נוהל אישור שפיטה – הנחיית פרקליט המדינה מס' 2.18, הצעת חברי הכנסת אורית סטרוק, יריב לוין ואורי מקלב. תודה. + + + תודה למזכירת הכנסת. + + + + + אם כן, נאומים בני דקה. חבר הכנסת מסעוד גנאים יהיה ראשון הדוברים. אחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. + + + כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני יומיים אנשי חברת הגבייה בעיר באקה-אלע'רביה פרצו לבית בכוח, תקפו אישה שהייתה בהיריון והשתמשו באלימות נגדה. האישה הייתה בהיריון והפילה, לצערי, הפילה כתוצאה מבריונות ומאלימות אנשי חברת הגבייה. המקרה הזה הוא לא הראשון שבו אנשים שעובדים בחברות גבייה מתנהלים בבריונות, כאילו הם מעל החוק ומותר להם הכול. + +אני קורא מפה למשרד הפנים לבדוק את המקרה הספציפי שהזכרתי בבאקה-אלע'רביה ולבדוק את עבודת חברות הגבייה ואת מי מעבידים, כי הרבה פעמים הם מעבידים אנשים שהם בריונים. ולעיריות ולמועצות, אני קורא להן לא להעסיק חברות אלה בלי הסכמים ובלי תנאים שיבטיחו עבודה הולמת ומכובדת כלפי התושבים. ואני קורא גם למשטרה לחקור את העניין. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואחריו – חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. + + + בשבוע האחרון, בין התאריכים 29 באוקטובר ו-5 בנובמבר, נהרגו שני בני-אדם בתאונות דרכים. אתמול, 4 בנובמבר, מת מפצעיו שחף מהצרי, נהג אופנוע בן 25 שנפצע אנושות מפגיעת רכב פרטי על כביש 40 בכניסה למושב חצב. היום, 5 בנובמבר, נהרגה שרון קירה, נהגת בת 42 מזיכרון-יעקב, מפגיעת ג'יפ בכביש 2 בין אור-עקיבא לקיסריה. שרון נפגעה מהג'יפ בזמן שתיקנה תקר בגלגל רכבה. + +לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אנו רואים עלייה של 2% במספר ההרוגים, אך בקרב רוכבי האופניים ניתן למצוא עלייה של 44%; בקרב נהגים צעירים יש עלייה מטרידה של מעל ל-100%. + +הסתיו בעיצומו ומזג האוויר המשתנה משפיע על הדרכים, ועלינו להתאים עצמנו לתנאי הכביש המשתנים. מזג האוויר הפכפך, ולכן ייתכן כי לא נהיה דרוכים מספיק לשינוייו. יש לזכור כי עם הופעת הגשמים והרוחות עולה הסכנה של החלקה ואיבוד שליטה. בחורף כדאי לנהוג לאט יותר, לשמור מרחק ולהימנע מעקיפה. כמו כן, מומלץ להכין את הרכב לחורף, ולבצע בדיקה מקיפה באחד המוסכים המורשים. + +לבסוף, אני מזכיר כי מ-1 בנובמבר חובה להדליק אורות גם ביום. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, ואחריו – חבר הכנסת דב ליפמן. + + + אדוני היושב-ראש, תודה, בהסתייגות, אם הדברים נכונים, מה שאני קורא כאן, מהתקשורת, שהגברת איילת שקד, בוועדה שלה היום, ועדת שקד, שואלת, ובמירכאות: מדוע אי-אפשר לקבל סנקציה כלכלית שאם לא עומדים ביעדים, כל מי שהוא בגיל גיוס, בין 18 ל-26, לא יהיה זכאי לסיוע בשכר דירה וארנונה ולא יהיה זכאי למשכנתה? שאלתי היא אם באמת – אולי בכלל מקומו לא ביישוב אלא מקומו בבית-הסוהר, והוא בכלל לא זכאי לדירה. יש לי גם עוד כמה הצעות: אולי לא לספק חשמל, לא לספק לו מים, כי גם הילדים אשמים שהאבא לא התייצב ולא התגייס. לא גז לחימום, וודאי, כפי שאמרנו, שלא תהיה לו האפשרות לרכוש דירה בארץ-ישראל. חרפה ובושה הדברים האלה – ובהסתייגות, אם המילים הן נכונות. + + + תודה לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. חבר הכנסת דב ליפמן, ואחריו – חבר הכנסת איציק שמולי. + + + אדוני היושב-ראש, צהריים טובים, כבוד השר, כנסת נכבדה, בכל שנה מתים בישראל כ-100 בני-אדם שממתינים להשתלת איברים. הם לא צריכים למות. יש פתרון מאוד פשוט: יותר אנשים צריכים לחתום על כרטיס תרומת איברים של "אדי". אני חתמתי על כרטיס תורם איברים של "אדי", ובחוץ-לארץ אני חתום על כרטיס תורם של עמותת "הוד". אם חלילה יקרה לי משהו מוקדם מהצפוי, אני אזכה להציל שמונה בני-אדם, יצורי אלוקים, ללא קשר לזהותם הלאומית או דתם. במאבק שלנו בעד החיים אין אנחנו והם, יש רק אנחנו, כולנו ביחד. + +אני חתמתי על כרטיס תורם איברים של "אדי" מארבע סיבות: 1. אלוקים ציווה עלינו "ובחרת בחיים"; 2. אני מאמין באחריות אזרחית ובדאגה הדדית; 3. אני מכיר בכך שמוות מוחי הוא מוות לכל דבר, כפי שנקבע על-ידי הרבנות הראשית ורבנים ראשיים רבים; 4. כבעל וכאב לארבעה ילדים אני רוצה לדעת שאם חס וחלילה אחד מהם יצטרך תרומה של איבר כדי להציל חיים – אני אקווה שכמה שיותר אנשים חתומים על כרטיס "אדי". כיום רק 14% מהישראלים חתמו על כרטיס תורם. יש לנו עוד הרבה מאוד לאן להתקדם, ואנחנו צריכים לשאוף להיות חברת מופת שבה 100% אזרחיה הבוגרים והבריאים של האוכלוסייה חתומים על כרטיס "אדי". + +אני קורא לכל אזרחי ישראל, ולכלל חברי הכנסת והממשלה, להפגין אחריות אזרחית ולחתום על כרטיס "אדי". ניתן להצטרף ולקבל, כמוני, כרטיס מציל חיים זה על-ידי חיוג ל-6262*, או על-ידי כניסה לאתר www.itc.gov.il. + +אין זכות יותר גדולה, כבוד היושב-ראש, מהצלת חיים. אין תחושה יותר טובה מלדעת שאתה יכול להציל חיים. אנא, כולכם, הצטרפו. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת דב ליפמן. חבר הכנסת איציק שמולי, ואחריו – חבר הכנסת מרדכי יוגב. + + + אדוני היושב-ראש, תודה רבה, לפני שעה-שעתיים פרסמה הלשכה המרכזית את הנתון של השכר החציוני, השכר שעד אליו מרוויחים מחצית מהעובדים במשק: שכר מופלא של 6,541 שקלים. במובן הזה, כמובן, הנתון שמנפנפים בו כל הזמן – השכר הממוצע של כמעט 9,200 שקלים – הוא די מתעתע, וזה בלשון המעטה. + +אני חושב, אדוני היושב-ראש, שיש לנו ממשלה, גם הממשלה הקודמת, שככה מפארת את נתוני האבטלה הנמוכים, אבל הנתון הדרמטי באמת הוא העובדה שהמשק שלנו – המדיניות של הממשלה מייצרת עוד ועוד עובדים עניים. צריך להגיד את זה ביושר: רוב העניים במדינת ישראל מגיעים ממשפחות עובדות, ובמובן הזה האדם העובד כבר אובד עצות. + +יש לזה היבט נוסף, וזה העובדה ש-70% מהמשרות שפנויות היום במשק, בין השאר לאנשים בגיל שלי, אדוני היושב-ראש, שהם צעירים, משכילים, רעבים – רוצים לצאת לשוק העבודה – המשרות שמוצעות להם, 70% מתוכן הן מתחת לשכר החציוני הזה של 6,000 שקל, וזה משהו שחייבים לתת עליו את הדעת. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת שמולי. ��בר הכנסת מרדכי יוגב, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. + + + כבוד היושב-ראש, תודה, חברי הכנסת, מזכירת הכנסת, אורחים, לקראת נחיתתו הערב של מזכיר המדינה, שר החוץ של ארצות-הברית, ג'ון קרי, וכחלק ממשא-ומתן שמתנהל באופן חשאי, אני מבקש לומר דברים ברורים בקצרה: ארץ-ישראל שייכת לעם ישראל מכוח ההבטחה האלוקית, ואין לאיש זכות, גם לא לנושאים ונותנים, לוותר על שטחים ממנה, בוודאי לא לארגון מרצחים ולרשות שמסיתה לשנאה ולהשמדת ישראל. + +ברשות הפלסטינית מתקיימת יום-יום הסתה פרועה, שקוראת גם להשמדת ישראל, בכל הכלים הממלכתיים שלה ובאתרים של הנשיאות ובכלי החינוך. לא מדובר על ה"חמאס" או "הג'יהאד האסלאמי", אלא בגני-הילדים, בבתי-הספר ובכל כלי התקשורת. היטלר ומסריו, סדאם חוסיין והשהידים הם הדמויות לחיקוי לנוער הפלסטיני. + +יותר ויותר נשמע ברשות הפלסטינית קולה של האמנה הפלסטינית ותורת השלבים: עד קווי 67' נגיע במשא-ומתן, ומקווי 67' ועד הים נמשיך במאבק. באנגלית מדברים שלום – בערבית מחרחרים מלחמה. + + אין ברשות הפלסטינית שום הכרה בזכותנו לחיות כעם וכמדינה ולו בחלק כלשהו מארץ-ישראל, ובעניין הזה אני מחזק את ידי ראש הממשלה, שעומד איתן על דרישה בסיסית. + +הקונספציה של שתי מדינות לשני עמים – אמונה מיסטית, תלושה מן המציאות – מסוכנת לביטחוננו ולקיומנו יותר מכל פתרון אחר. העבר הלא-רחוק לימד אותנו שכשמסרנו שטחים מארץ-ישראל לרשות הפלסטינית בהסכמי אוסלו הם הפכו לבסיס טרור, כפי שהפכה רצועת-עזה בסיס לשיגור מחבלים מתאבדים שיתפוצצו בקניונים, באוטובוסים, בערי ישראל. + +גם המציאות הדמוגרפית – לא אאריך – בין הים לירדן – היא עולה, ועולה לטובת העם היהודי – – + + + תודה. + + + – – כיום 66% לפי הסקרים, בעוד עשור – 70% והלאה. + + הערבים בחבלי יהודה ושומרון חיים פה יותר טוב מבכל מדינה שכנה. + + אני מברך את מזכיר המדינה, שר החוץ האמריקני ג'ון קרי בבואו, אבל אומר לו באחריות: ארץ-ישראל שייכת לעם ישראל, ואין לאיש זכות לוותר על חלק ממנה, בוודאי לא לרשות מסיתה – – + + + תודה. + + + – – שמתנהגת כאויב. ובין הים התיכון לירדן תיכון מדינה אחת, היא מדינת ישראל, ליציבות, ביטחון ושלום, לנו, למזרח התיכון ולעולם כולו. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת יוגב. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת דוד צור. + + + אדוני היושב-ראש, בית-משפט השלום פסק, על-פי פנייתו של עורך-דין תאופיק טיבי, להעביר מורה בשם אנהאר זמירו מלוד לאזור טייבה-קלנסואה, וכפה על משרד החינוך ועל מחוז המרכז להעביר אותה. למורה היה מספיק ניקוד כדי לעבור, אבל הפרוטקציות והשיקולים הזרים במחוז המרכז, ששולטים באזור הזה לאורך שנים, גרמו לכך שהמורה הזאת לא תוכל לעבור. אני מצביע על הבעיה הזאת כי היא בעיה של מורים ומורות רבים, גם במחוז המרכז וגם במחוז הצפון ובמחוזות האחרים. + +פנינו אל שר החינוך. הוא מודע לבעיה; הוא מודע לפרק החשוב שבדוח מבקר המדינה המדבר על אי-סדרים במינויים של מורים, מנהלים, העברות, פרוטקציות. יש במדינת ישראל ראשי ממשלות שמתחלפים, שרים שמתחלפים, אבל יש מפקחים שהם נצחיים, שהם דיקטטורה שלטת. הגיע הזמן לשים קץ לתופעת הפרוטקציות והשיקולים הזרים במינוי והעברת מורים. די כבר, נמאס. + + + תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת דוד צור, ואחריו – חברת הכנסת מיכל רוזין. + + + אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אתמול ציינו את יום השנה ה-18 להירצחו של ��אש הממשלה יצחק רבין, ודיברנו פה בשבוע שעבר וגם ציינו כמובן את התאריך העברי בכנסת. דובר רבות על הלקח – אם בכלל – שנלמד מהאירועים. כמה ימים אחרי זה קיבלנו עצומה של רבנים, so called מתונים, הציונות הדתית, ששלחו את האלוף אלעזר שטרן, חבר הכנסת, לגיהינום בהיותו אפיקורס. + +זאת פרשנות שאני התוודעתי אליה – הלכתי למקורות להבין מה זה אפיקורס, מעבר לעובדה שאנחנו יודעים שזה חילוני לכאורה, וגורלו בגיהינום. יומיים-שלושה אחרי זה קיבלנו, גם מעובדי מדינה, רבנים, שבעצם קוראים לו להסיר את חסינותו כי הוא הוציא דיבתו של הרב הגאון דב ליאור. והרב ליאור – לכאורה, אני אומר, כי בטח גם אני אדרש מחר להסיר את החסינות שלי, אז לכאורה בדבריו גם הסית, גם אולי היה ההשראה והרוח שעומדת מאחורי דברי המלך, "תורת המלך", הספר הידוע, ואולי משם גם הוביל למעשים קיצוניים אחרים. + +אז אני שואל: האם הלקח הזה נלמד? בכל הכבוד הראוי, הבית הזה צריך לגנות את המצב הזה שבו חבר כנסת שלנו מסתובב מאובטח, מאוים על-ידי רבנים שאמורים להיות לנו לאור, ולא לגורמים מסיתים. + + + תודה לחבר הכנסת צור. חברת הכנסת מיכל רוזין, ואחריה – חבר הכנסת אלעזר שטרן. + + +אני רוצה להמשיך את דבריו של חבר הכנסת צור בלי שתיאמנו. באמת אתמול ציינו את ה-4 בנובמבר, התאריך הלועזי של רצח רבין, שנחרת בלבנו ובזיכרוננו; תאריך שלעד נזכור אותו. ומדיניות, מורשת רבין – כולנו זוכרים: קידום השלום, סובלנות, חינוך, צמצום פערים ועוד. אבל לקח חשוב ביותר, שעליו דיבר גם חבר הכנסת צור, זה כמובן הסכנות שכרוכות בהסתה פרועה בשם אינטרסים פוליטיים. הלקח הזה, קודם כול, נשכח פה במשכן. + + אתמול התקיימה בוועדת הפנים ישיבה שאני חייבת לומר שכחברת הכנסת הרגשתי רע מאוד והתביישתי להיות שותפה לישיבה הזאת. בעיקר היה לי קשה מאוד עם אמירה של חברת כנסת, שאחר כך גם פרסמה זאת בפוסט בפייסבוק שלה, שאמרה: כשדוד המלך קנה את הר-הבית – והיא דיברה אל חברי הכנסת הערבים – אתם הייתם פראים במדבר. ח"כים אחרים הצטרפו לדבריה. + + השיח הגזעני הזה, ההסתה והזלזול בבני דתות אחרות אין להם מקום בשום מקום בעולם אבל בוודאי שלא בכנסת. אנחנו לא כאן כדי להתסיס את השטח או לקדם את הרצח הפוליטי הבא; אנחנו פה כדי לקדם את ההידברות והשיח בין כל הקבוצות השונות באוכלוסייה. ואני חושבת ששכחנו את זה. + +אז בהתייחס לאתמול – לזכור ולא לשכוח. תודה. + + + תודה לחברת הכנסת רוזין. חבר הכנסת אלעזר שטרן, ואחריו – חבר הכנסת נחמן שי. + + + אדוני היושב-ראש, שלשום התקיים בניו-יורק כנס בנוכחות כ-4,000 אנשים, שליחי חב"ד בכל העולם. רציתי לציין את החשיבות של הפעילות של חסידות חב"ד באמצעות השלוחים או השליחים שלהם בכל מקום בעולם, את ההקרבה העצומה שקשורה לרוב המקומות האלה ואת התקווה שלי שבמסגרת השוויון בנטל נכיר בשירות שליחי חב"ד כשירות לאומי לכל דבר ועיקר. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת אלעזר שטרן. חבר הכנסת נחמן שי – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת שמעון סולומון. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שעה בערך אירחת, באולם "ירושלים", את המנהיגות הבין-לאומית של הארגון הנקרא ADL, או Anti-Defamation League, הליגה נגד השמצה. ואני חשבתי שגם מעל הבמה הזאת כדאי לומר מילים אחדות בשבחו של הארגון הזה, שציין 100 שנים לקיומו, ואתה הבאת אותו לכנסת וחלקת לו כבוד מיוחד. + + אני צריך קודם כול לציין את העובדה שהארגון הזה עמד ועומד בשורה הראשונה של מלחמה בגזענות, מלחמה באנטישמיות, מלחמה בכל אפליה שהיא; לא רק נגד יהודים, אלא כל אפליה שהיא מטעמי מין, גזע, צבע ונטייה מינית, ומשקיע עשרות מיליוני דולרים בשנה כדי לשמור על זכויותיהם של בני-האדם באשר הם. + + הפריסה הרחבה שלו גם בארצות-הברית וגם בעולם נתנה לו מעמד בין-לאומי מוכר, ורבים גם נהנים מההגנה שלו וגם פונים אליו כדי שיגן כשהם נמצאים במצוקה בגלל הנטייה הזאת להפלות אותם. + + במיוחד הייתה הערכה באירוע הזה – אני רוצה לחזור ולהדגיש את חלקו של המנכ"ל של הארגון, אייב פוקסמן, אשר הוא עצמו – סיפור חייו הוא סיפור מרתק. הוריו הפקידו אותו בידי משפחה קתולית, הוא גדל כילד קתולי, ואחר כך היה אפילו מאבק כדי להחזיר אותו לידי הוריו. והוא, עם המסר האישי שלו, המרגש עד דמעות, עשה את כל חייו במאבק הזה למען שוויון ובמלחמה נגד גזענות. אז הארגון מצא, הייתי אומר, את המנהיג הראוי ביותר להוביל אותו. + + ואני חושב שכולנו יודעים שבכל מצב ומצוקה שמדינת ישראל נמצאת ה-ADL, הליגה נגד השמצה, נמצאת שם כדי לסייע לה ולעזור. אני מודה לך על כך. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת נחמן שי. אם יורשה לי – חותם על כל מילה. חבר הכנסת שמעון סולומון, ואחריו – חבר הכנסת רוזנטל. + + + אדוני היושב בראש, היום היה דיון בבית-משפט על אימוץ של ילד יוצא אתיופיה במשפחה לא יוצאת אתיופיה כנגד משפחה שהם בני הקהילה, והיה דיון מאוד מאוד סוער. אני מאוד מקווה שבאמת תהיה החלטה נבונה וחכמה, כי אין יותר טוב לילד מאשר לגדול בסביבתו הטבעית. היה דיון מכובד בהרכב שבעה שופטים, והמבקשים – האירוניה היא שאלה שמבקשים לגדל אותו הם בני-משפחה משכילים. בכלל, האישה קצינה, כלומר, אין ספק, אין עוררין באשר לנוחיותו של הילד, לטובתו של הילד; הוא יגדל במשפחה טובה. אבל משום מה זה עלה עד כדי בית-משפט. ואני מקווה מאוד – היום חברת כנסת פנינה ואני היינו שם והבענו את דעתנו – אני מקווה מאוד שיחליטו החלטה נבונה וחכמה, ושהילד יגדל בסביבתו הטבעית. + + רק הערה לחברת הכנסת רוזין שדיברה על סובלנות וכו'. אני אף פעם לא הבנתי את הצירוף הזה "מחנה השלום", כאילו שיש מחנה המלחמה. אז אם אנחנו רוצים סובלנות ואהבה, גם הטרמינולוגיה שמשתמשים בה חשובה. + + + לא אמרתי "מחנה השלום". + + + אף פעם לא הבנתי את הצירוף "מחנה השלום", כאילו שיש מחנה המלחמה. + + +לא אמרתי. + + + תודה לחבר הכנסת שמעון סולומון. חבר הכנסת מיקי רוזנטל – בבקשה, אדוני; ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי מזכירת הכנסת, אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני פונה אליך באופן אישי. העניין הוא כדלקמן: לפני כמה ימים הופיע בוועדת הפנים של הכנסת מר גפסו, ראש עיריית נצרת-עילית הנבחר. לטעמי, בעצם ההופעה שלו הייתה נתינת במה לאדם שחשוד בפלילים. פניתי אליך בעניין הזה וכתבתי לך שהיה דיון לא ענייני אלא לגופו של אדם, ואתה בחרת לתת תמיכה ליושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת מירי רגב. + +הבוקר נעצר מר גפסו בחשד לשוחד נוסף. המאבק שלנו בשחיתות הציבורית הוא מאבק בלתי נלאה ובלתי נפסק, ואני חושב שעקב ההתפתחות והמעשים טוב יהיה אם תחזור ותאמר שהכנסת לא יכולה לתת במה לאנשים שחשודים בפלילים, ואת תשובתם הם צריכים לתת לבית-משפט ולא להופיע בכנסת ישראל ולבזות אותה. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת רוזנטל. + + אם נשבור קצת את המנהג, אני כן אתייחס לדבריך. אני שמח שאמרת. ודאי שבכך שלא נמצאו שום פגמים פרוצדורליים ותקנוניים בהכנת ישיבת הוועדה אין מסר של תמיכה בשחיתות ציבורית או בכל שחיתות אחרת. + + לגבי עצם העניין של הזמנת אנשים שונים לוועדות הכנסת, אני אגיד לך בצורה לא רשמית שב-17 שנותי כאן כבר ראיתי טיפוסים כאלה מגיעים לכל מיני ישיבות של כל מיני ועדות, ואם נתחיל עכשיו לעשות צנזורה מי נכנס ומי לא, אנחנו לא נגיע רחוק. אז אני שמח ששאלת. אין תמיכה במעשים של מאן דהוא בכך שלאחר בירור לא מצאנו פגמים פרוצדורליים. + + ואני קראתי אתמול, וקורא גם היום, גם לחברת הכנסת רגב, יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, וגם לכלל ראשי הוועדות, להבין שהתפקיד של יושב-ראש ועדה בכנסת הוא סמי-ממלכתי. הוא פוליטי – גם אני נבחרתי כאיש פוליטי וגם כל אחד אחר, כל סגני שחלקם נמצאים כאן – אבל ברגע שאתה לוקח את הפטיש ביד אתה גם צריך לשקול את מכלול השיקולים, ואני כך מבקש תמיד מסגני בניהול הישיבות וכך מבקש מכל יושבי-ראש הוועדות. עד כאן תשובתי, ואני שמח שהעלית את הנושא. + +בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת דב חנין הוא אכן אחרון הדוברים. לאחר מכן השר התורן – נציע לו להתייחס לדברי הנואמים אם ירצה בכך. בבקשה, אדוני. + + + אדוני היושב-ראש, תודה לך, אנחנו שמענו היום שיושב-ראש ההסתדרות מר עיני הודיע על סיום כהונתו בהסתדרות. באופן מקרי התפרסם היום דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמסכם בתמציתיות את שמונה שנות כהונת מר עיני. אם כן, אלה הנתונים העיקריים: נשים משתכרות שני-שלישים מהגברים, ערבים משתכרים 46% מהיהודים, חצי מהשכירים משתכרים פחות מ-6,541 שקלים, הפערים בין העשירים לעניים מתרחבים, ניצול עובדי הקבלן נמשך, השירותים החברתיים – רווחה ובריאות – ממשיכים להצטמצם, מצוקת הדיור קשה. בכל אלה, אדוני היושב-ראש, ההסתדרות בהנהגת עיני לא הובילה שום מאבק אמיתי. אפילו כשפרצה כאן מחאה חברתית עצומה מר עיני נותר בשוליה. + + לכן, דרושה לנו הסתדרות אחרת, דמוקרטית, לוחמת, מעורבת, מובילה. צעד ראשון בכיוון הזה צריך להיות: במקום לסגור על מחליף במסדרונות ההסתדרות – ללכת לבחירות ולבחור להסתדרות יושב-ראש חדש וכיוון אחר. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת דב חנין. אני מתנצל, נפלה כאן טעות. גם חבר הכנסת חמד עמאר ביקש נאום בן דקה, וודאי מגיע לו. לאחר מכן, כפי שאמרתי, אם השר התורן, השר אורי אריאל, ירצה להתייחס – מוזמן. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, היום קיימנו דיון בוועדת הכלכלה בנושא תכנון ובנייה במגזר הדרוזי. זה אולי הדיון העשירי, העשרים שאנחנו מקיימים בוועדות השונות בכנסת בנושא הזה. ומה שהתברר לי, ששום דבר לא התקדם. אני נמצא בכנסת כמעט חמש שנים. אנחנו מביאים את הנושא לדיונים, מביאים את זה לוועדות, אפילו תקציב לנושא הזה לא חסר, אבל הבעיה – הביורוקרטיה בוועדות והחסמים ששמים שם, שאנחנו לא מצליחים לעבור. + + יש יישובים שקרוב ל-40 שנה לא הייתה להם הרחבת תוכנית מתאר או אישור של תוכנית מתאר חדשה. אני לא הולך ומדבר על תוכניות מפורטות, כי אין מקום לדבר על תוכניות מפורטות; הרחבת תוכנית מתאר אנחנו לא מצליחים לקדם. + + לכן אני קורא לשר הפנים שייקח את הנושא הזה לידיים, ייקח את המגזר הדרוזי ויקדם את כל הנושא, ושיהיה מאחורינו. זה נושא כואב לכולם. לא יכול להיות מצב שצעיר לא יכול לבנות את הבית שלו ביישוב שלו. תודה רבה. + + + תודה לחבר הכנסת עמאר. כבוד השר, בעצם אתה גם עולה אחר כך לשעת שאלות. אם תיקח אתך את כל החומר לא נכריח אותך לעלות ולרדת, אז אתה כרגע עולה לסכם את הדיון, ומייד לאחר מכן נפתח בשעת שאלות לשר הבינוי והשיכון חבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה, אדוני. + + + תודה רבה. + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברשותך, אתייחס בקצרה לכמה נקודות שעלו פה בנאומים הקצרים. הראשון שאתייחס אליו הוא חבר הכנסת עמאר. הוא יצא? הוא פה? + + + אני כאן. + + + הוא פה. סליחה, לא ראיתי אותך. אם מותר להגיד ידידי, כי עשינו פעילויות משותפות בנושא המגזר הדרוזי, הן בתכנון והן בבנייה. + + אכן יש בעיה קשה. ציין ביושר חבר הכנסת עמאר, אין בעיית תקציב. שמעת פעם דבר כזה, היושב-ראש, שאומרים אין בעיית תקציב? זה נכון, יש תקציב די והותר לתכנן בכל מקום שירצו. הבעיה המרכזית, לעניות דעתי – או הבעיות הן שתיים: אחת, ציין חבר הכנסת עמאר, היא הביורוקרטיה. והדבר השני, זה קרקעות פרטיות שמוחזקות על-ידי התושבים, וזה ודאי בסדר, רק שכשאתה צריך לעשות כביש והוא לאורך 2 קילומטר והוא חוצה שמונה חלקות פרטיות, אתה צריך להגיע להסדר עם האנשים. אתה יכול בסוף להפקיע, אבל זה ודאי אף אחד לא אוהב. פה מתחילה סאגה, שאני לא אעסוק בה עכשיו. היא ארוכה, היא קשה. אנחנו נעזרים גם בחברי הכנסת, גם בראשי הכפרים, המועצות, ואני מאוד מקווה שנוכל לעזור. בנושא הזה אנחנו ודאי שותפים מלאים. רוצים לעשות; לא מוכנים לעשות – אנחנו רוצים לעשות. + + כל הנושא של ועדות תכנון, אחרי זה הוועדה המחוזית וכדומה, זה בידי משרד הפנים, ואני לא רוצה לפלוש לתחומו של חברי שר הפנים מר סער. + + לגבי הערתו של חבר הכנסת שמעון סולומון, אני יכול – כמי שמלווה את הקהילה במשך יותר מ-20 שנה באופן אינטנסיבי – לומר שארוכה הדרך. התקדמנו מאוד במובן שקודם כול העלינו את האנשים. לא דבר מובן מאליו. אין אף מדינה בעולם – בעולם אין אף מדינה שמתקרבת ב-5% למה שהעם היהודי עושה, הן בעליית היהודים מכל העולם, כולל מברית-המועצות לשעבר – יושב פה ידידנו היושב-ראש – והן מאתיופיה והן מתימן וממקומות אחרים. את זה רק העם היהודי עושה, בגדר ישראל ערבים זה לזה. + +נכון, בקליטה יש בעיות קשות. אני מרגיש שותף שלכם, כולל פגישות שעשינו ביחד לגבי משכנתאות ובעיות נוספות, ואני מקווה שנדע לקלוט יותר טוב. הייתי בצרפת, פגשתי קהילות יהודיות שם. אני יכול לומר פה, מעל הבמה הזאת: צריך להיערך לעלייה גדולה. זאת דעתי, כך אני מנחה במשרדי. אבל זה עניין למדינה, זה לא עניין למשרד אחד. אני מקווה מאוד שיתקיים בנו הפסוק "וקבץ נידחינו מארבע כנפות הארץ" במהרה בימינו, ונזכה לקלוט עוד הרבה יהודים מכל העולם. + + משפט לחבר הכנסת רוזנטל – לא, תעמוד, זה בסדר, ותצא אחרי זה. תראו, יש לי הצעה לכולנו: יש הסכמה בבית הזה, לפי דעתי של 100%, 120 חברי כנסת מסכימים על חזקת החפות. אני מציע לעצמנו להיות מאוד זהירים, ודאי באנשי ציבור. לא כי אחרים דמם לא סמוק או זול או משהו, אלא כי פה זה מקבל פרסום כזה, שכל אחד בארץ יודע עכשיו שעצרו איזה ראש עיר. ולא משנה, אני לא מדבר על מישהו מסוים. כל מי שלא נמצא אשם הוא זכאי. + + + – – – + + +זה לא יכול להיות אחרת. אחרת אנחנו שופכים דמים, אנחנו שופכים דמים של אנשים שלא לעניין ולא לצורך. + + +הטענה היא – – – + + + רגע, רגע. לא, אבל, מיכל, תני לי, ואחרי זה, בבקשה, תתייחסי. אני לפני זה מדבר על דבריו של חבר הכנסת רוזנטל. אני לא הייתי בוועדה ואני לא מתייחס לוועדה. אחריה היושב-ראש סיכם את הדיון. אני, אין לי מה להוסיף. אני מתייחס רגע – ולא כנגד חבר הכנסת רוזנטל. אני מעיר לעצמנו – – – + + + אבל אני ציטטתי מה שפורסם בתקשורת, זה לא – – – + + +אני מעיר לעצמנו שבכל זאת, גם אם זה פורסם בתקשורת אפשר לומר שכל אדם עד שהוא לא נמצא אשם הוא זכאי. לתת את הקרדיט הזה לכל אדם. זה מגיע לכולם, אחרת, אנה אנו באים. + + מילה אחרונה על הנושא המדיני. בעניין הזה הדעות חלוקות. אני לא מתכוון להיכנס עכשיו לנושא הזה באופן משמעותי. דעתי, נדמה לי, ידועה. הייתי בסנאט בצרפת ביום – באיזה? אני לא יודע, זה כנראה היה יום ראשון. לא, אתמול. + + + ביום ראשון הם לא עובדים שם. + + + נכון, נכון, לכן תיקנתי. ביום שני, אתמול. ופגשתי חברים מהסנאט שם, שהם בהחלט בעלי מגמה לתמיכה במדינת ישראל ובמדיניות שלה. חשוב לחזק את הקשר עם הפרלמנטים בעולם. אני יודע שהכנסת, יושב-ראש הכנסת, כמובן, הממשלה עוסקת בזה. אני חושב שכל אחד מאתנו שנוסע לאיזשהו מקום, ראוי שייפגש פגישות גם מדיניות, להסביר את עמדת מדינת ישראל, שבסך הכול ודאי שהיא צריכה לעמוד על שלה, ולא להיכנס לסיכונים ולהרפתקאות מדיניות שראינו בעבר שהביאו אותנו למקומות שאף אחד לא התכוון אליהם. + +אני, ברשות היושב-ראש – מה? + + + אם זו העמדה של ראש הממשלה, נסביר אותה, אבל הממשלה מדברת בשני קולות. + + + לא, הממשלה מדברת בקול אחד. לעתים אתה יכול לטעון כלפי שאני מדבר קצת אחרת. אמרתי שאני לא אכנס לזה עכשיו. + + + אתה מפגין נגד הממשלה. + + + לא אכנס לזה עכשיו. אני שמח שהאופוזיציה מתעוררת על ההפגנות שלי. + + + חבר הכנסת אורי אריאל, שר הבינוי והשיכון, אני רק רוצה לומר לחבר הכנסת שמולי, ואני אומר את זה בחיוך, שיהיה רשום בפרוטוקול גם שאני אומר בחיוך: לאחר שתצאו כמה פעמים, ואני מאוד מעודד את זה, במשלחות שיהיו מורכבות מחברים של השר אריאל, מהחברים של שמולי ומהחברים של מיכל רוזין, ותגיעו לכמה דיונים בפרלמנטים – לא אגודת ידידות צרפת-ישראל – אז אתם תבינו שהמכנה המשותף שלנו הוא מאוד מוצק ומאוד רחב, ובאמת לא תצטרכו לשמוע רק שמרדכי יוגב יגן. אני מבטיח לך, מהיכרותי אותך, חבר הכנסת שמולי, תגן על העמדות הבסיסיות של מדינת ישראל לא פחות ממרדכי יוגב או שולי מועלם-רפאלי, כי כשתשמע שמדינת ישראל מוגדרת בצורה מסוימת, אז תבין שעליך להתייצב ולהגן. + + +אדוני היושב-ראש, הוויכוח הוא לא על מדינת ישראל, הוא איפה יעבור הגבול של מדינת ישראל. את מדינת ישראל כולנו אוהבים וכולנו רוצים – – – + + + ציונות זה אנחנו. + + + מאה אחוז. אני אמרתי, א. בחיוך; ב. על סמך ניסיון של חברי כנסת ספציפיים, שגם יושבים כרגע באולם, שאמרו לי: אני אצא, אבל אני אגיד את האמת. אמרתי: לא, אתה לא תגיד את האמת. אתה תשתוק, אחרים יעשו לך את העבודה, וזה בדיוק מה שקרה באותן משלחות, לאחר – – – + + + אדוני היושב-ראש, אני מניח שזה רק מקרי שהוא דילג על הדברים שלי, שהשר התייחס לכולם למעט לדברים שלי. + + + לא, לא. השר פשוט ירד כרגע להצטייד בעוד איזשהו נייר. + + + – – – ההסתה – – – + + + אנחנו תכף נשמע. קודם כול, חברים, אני לא יודע למה הפכתי למשתתף כזה ער בדיון, אבל אני לא קובע לשר למי להתייחס ולמי לא, ומה לומר. אני לא העברתי לו פתק מה הוא בדיוק צריך לומר. אבל אם ירצה להתייחס, זכותו. אם לא, אז אנחנו עוד כמה דקות – – – + + + חבר הכנסת צור, אני לא התייחסתי לדבריך כי פשוט לא הייתי. עכשיו, אני מכיר את הנוהג בכנסת שאתה יכול להתייחס לדברי כל אחד כי מה זה חשוב מה הוא אמר, אתה אומר מה שאתה רוצה. אז אני לא נוהג במנהג הזה. והיות שהייתי בחוץ שלוש דקות בזמן – – – + + + – – – + + + חברים, אתם מתעקשים שאני אתייחס? אז תחזור בבקשה על דבריך ואני אתייחס. + + + לא, לא. + + + לא? היושב-ראש לא מרשה לי. + + + לא, לא אחזור על דברי. + + + כולם יכולים – חבר הכנסת צור, אני מניח שהשר אריאל לא חשוד בתמיכה בהסתה או חשוד בכלל בהסתה, באותה מידה שאני חשוד בתמיכה בשחיתות ציבורית. אז אני בשמו אומר שהוא ודאי מגנה הסתה מכל סוג שהוא. + +אדוני השר, אתה סיימת את ההתייחסויות? + + + כן. + + + אז אני, ברשותך, רק אקח על עצמי חובה נעימה לברך את האורחים כאן ביציע. אפרופו מה שדיברנו עליו, חלק מן הח"כים נפגשו אתם. + + + + + אני מבקש לציין את נוכחותה ביציע האורחים של משלחת הפרלמנט האירופי בראשות חבר הפרלמנט – אני גם ארשה לעצמי לומר גם חברי – חבר הפרלמנט האירופי בסטיאן בלדר. + +משלחת נכבדה זו מורכבת מכמה חברי פרלמנט ממדינות שונות, והיא מקיימת מסורת של דיאלוג קבוע עם משלחת הכנסת לפרלמנט האירופי בראשות חברנו חבר הכנסת יצחק בוז'י הרצוג. + + במסגרת דיאלוג חשוב זה מתנהלים דיונים וחילופי דעות במכלול רחב של תחומים חשובים שעל הפרק בינינו לבין הפרלמנט האירופי, והוא משמש במה להסברת עמדותינו כמו גם להבנת העמדות האירופיות לעומקן. + + בימים אלו עומדות על הפרק סוגיות עקרוניות בעלות משקל רב ביחסינו עם מדינות אירופה ועם האיחוד האירופי. אני בטוח כי המפגש עם המשלחת שלכם כאן בכנסת, כמו גם המפגשים עם אנשי אקדמיה ומומחים בתחומים השונים והסיורים שתערכו בזמן שהותכם בארץ, יתרמו לקירוב ולהבנה בין הכנסת, בין מדינת ישראל ובין הפרלמנט האירופי. + + בשמי ובשם חברי הכנסת אני רוצה לאחל לכם ביקור מוצלח, מועיל, מהנה, ואני מבקש לקבל את פניכם בבואכם לירושלים בירתנו ולכנסת, משכן הדמוקרטיה של ישראל. ברוכים הבאים, Welcome to the Knesset. + + מותר למחוא כפיים. + +(מחיאות כפיים) + + + + + שעת שאלות עם שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת אורי אריאל. איפה השאלות? ראשון השואלים – חבר הכנסת דב חנין. אגב, אני לא סתם לא ראיתי; זו הפעם הראשונה בכנסת הנוכחית שאנחנו עורכים שעת שאלות עם שר, אם איני טועה. נכון? השר אורי אריאל הוא חלוץ. לכן חשבתי רגע עם עצמי מה הפרוצדורה. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך. קודם כול, ברכות על חזרתנו למנהג המבורך הזה של שעת השאלות, וברכות לך, אדוני השר, שאתה ראשון המשיבים. אקריא את שאלתי, ואחר כך תהיה לי שאלה נוספת. + + פרויקטים של התחדשות עירונית נעשים בדרך כלל באזורים מוזנחים ובשכונות מצוקה. קיימים מסלולים שונים להתחדשות עירונית, וביניהם שיקום שכונות, עיבוי-בינוי על-ידי תוספת אגפים או מעט קומות לבניין קיים והגדלת הדירות – זה בסגנון תמ"א 38 – ותמ"א 38. ואולם, בישראל נוטות רשויות התכנון לפרש "התחדשות עירונית" כשווה ערך לפינוי-בינוי. אדוני השר, זהו המסלול הקיצוני ביותר להתחדשות עירונית, ובו נהרסים הבניינים הישנים ובמקומם נבנים בניינים חדשים שאחוזי הבנייה בהם גבוהים בהרבה. מספר הדירות החדשות נקבע לפי שיקולי רווחיות לקבלן. באזורי הביקוש נדרש יחס של שלוש דירות לפחות על כל דירה שנהרסת, ובאזורי הפריפריה מספר הדירות החדשות מגיע אף לפי-שבעה ממספר הדירות הקיימות. שינוי כה דרסטי של שכונות מגורים ותיקות עלול לגרום לכך שהבינוי הפיזי ישופר בעוד התושבים הוותיקים לא ייהנו ממנו. + +כאשר מתכננים תוכניות פינוי-בינוי לשכונות המצוקה משנות ה-50 וה-60 נוצר מצב שהשכונות משודרגות מבחינה פיזית, בעוד תושביהן הנוכחיים בני המעמדות הסוציו-אקונומיים הנמוכים יותר מגלים שאינם יכולים לעמוד בעלויות התחזוקה הגבוהות של המגורים בבניינים החדשים. זוהי תופעה מוכרת של דחיקה, ג'נטריפיקציה, של האוכלוסייה הוותיקה ממקום מגוריה וכניסה של אוכלוסייה אמידה יותר תחתיה. לחלופין, אם נשארים תושבים ותיקים רבים שאינם יכולים לתחזק את הבניינים החדשים, תיגרם הידרדרות הדרגתית של בניינים אלו לאורך השנים. + + אחת הדרכים למנוע ג'נטריפיקציה היא לנקוט את השיטה הידועה בעולם כ"התחדשות עירונית רכה", המתמקדת בשיפוץ מלאי הדירות הקיים, תוך תוספת מתונה של קומות או אגפים ואפשרות להגדיל דירות ישנות. אופציה זו עשויה להזכיר את המסלולים הקיימים בישראל של עיבוי-בינוי ותמ"א 38. + + אולם, כאמור, רשויות התכנון בישראל מעודדות את הפתרון הקיצוני יותר מבחינה פיזית וחברתית, הוא מסלול פינוי-בינוי. המניע להתחדשות עירונית כה דרסטית הוא הרצון לאשר ולבנות מספר גדול של יחידות מגורים חדשות בתוך הערים. מכיוון שהמדינה אינה משקיעה כסף, רווחיות הפרויקט ליזם נובעת ממכירת דירות בשוק החופשי. לכן, מטבע הדברים היזם בונה דירות רבות ככל האפשר ושואף למכור אותן במחירי השוק. בשיטה זו נהרס מלאי הדיור הזול הקיים כרגע, שכן שיכוני שנות ה-50 וה-60 הם בפועל דיור בר-השגה כיום. במקומם נבנה דיור יקר יותר, שאינו מפצה על אובדן הדיור הזול. אם כן, נדרשים צעדים מכוונים כדי להבטיח שהבנייה החדשה תכלול יחידות דיור בר-השגה. + + שאלותי: מהן הדרכים אשר נוקטת הממשלה למנוע דחיקת הדיירים הוותיקים, ג'נטריפיקציה, בהתחדשות עירונית? כיצד מתכוונת הממשלה להבטיח שילוב של דיור בר-השגה, ולצורך העניין גם דיור ציבורי, בהתחדשות עירונית? + + + תודה לחבר הכנסת דב חנין. לפני שהשר משיב, אם אנחנו רוצים להגיע לא רק לשאלות שנמסרו לשר מראש אלא גם לדיון בנושאים נוספים, שגם רשומים – לוחות הזמנים לשעה הזאת: דקה לשאלה, שתי דקות לתשובת השר. בפעם הראשונה פחות נקפיד. גם עברתי, ולאף אחד אין שאלה באורך שאלתו של חברנו דב חנין, אבל תקפידו: דקה לשאלה, והשר ישתדל להשיב בשתי דקות. לא נקפיד – כמו שאמרתי, הוא החלוץ. לאחר מכן נגיע לדיון יותר פתוח. השואל, מי שמראש – במקרה זה דב חנין – לאחר תשובת השר יכול לשאול שאלה נוספת. אין שאלות אחרות מהמליאה. בבקשה, אדוני השר. + + + אדוני היושב-ראש, תודה, אני שמח להיות השר הראשון פה בשעת השאלות והתשובות. + + אני מברך את משלחת הפרלמנט האירופי שנמצאת אתנו, אני מצטרף ליושב-ראש. אני מודה לכם על פעילותכם. + +אני אענה לחבר הכנסת דב חנין, ואנסה לעשות את זה מאוד תמציתי, כפי שביקש היושב-ראש. המשרד פועל בצורות שונות לסייע למה שנקרא פעם שכונות המצוקה; היום השם הנכון יותר הוא השכונות המוחלשות. אנחנו לא מקדמים פינוי של שכונת שלמות, אלא של מתחמים בתוך השכונות. אנחנו מחפשים מקומות שבהם אפשר לשלב את תמ"א 38. אתה צודק שמדינת ישראל לא שמה מספיק כסף בעניין הזה, אלא יש פה רק התחלות. + +אני מדגיש שאנחנו רואים צורך ראשון במעלה לחבר בין ההתחדשות הפיזית להתחדשות החברתית, קרי – לשלב גרעינים משימתיים. חבר הכנסת שמולי ואחרים מכירים את זה היטב. אנחנו רואים חוסר מאוד גדול אם זה יהיה רק פיזי. זה שעושים עוד צבע או טיח, או אפילו קצת יותר מזה – זו לא התשובה הנכונה. התשובה הנכונה היא שילוב של הצד החברתי והצד הפיזי. בצד הפיזי ודאי יש רצון לקדם את המבנים לפי תמ"א 38 נגד רעידות אדמה ולהוסיף ממ"ד באותה הזדמנות. אלה דירות שאין בהן ממ"ד. יש מקלטים ציבוריים, בדרך כלל לא במצב טוב. אנחנו רואים פה אפשרות לשלב בין שני הדברים. + +האינטגרציה הזאת נבחנת עכשיו במשרד. אני מעריך שתוך חודשיים – אתן לך זמן; זה לא בגדר הרוצה לשקר ירחיק עדותו – תהיה לנו תוכנית שמתכללת גם את פינוי-בינוי – או בינוי-פינוי, שתי התוכניות נכונות, תלוי, בהתאמה לכל מקום – גם את הצד החברתי, גם את צד המקלוט, את הממ"דים, ובסך הכול לתת דבר אחר, לא עוד קצת ממשהו. + + הדיירים יכולים וטוב שיישארו באזור שבו הם חיו את חייהם, מכירים את השכונה, את בית-הכנסת, המכולת, ילדים, נכדים. ודאי שיש לזה עדיפות. אנחנו עושים בכל תוכנית גם דיור בר-השגה, קרי דירות קטנות, זולות יותר, אפשריות יותר, כדי שאנשים לא ייכנסו לדירות שלא בהכרח הם יכולים לקחת. אנחנו בודקים עכשיו אפשרות שנעזור לדיירים החלשים יותר, המוחלשים, בנושא ההחזקה לאורך זמן, כדי שהדירות לא תידרדרנה ותחזורנה למה שניסינו לשנות. + + בסך הכול אנחנו מנסים לראות, בתוכנית כוללת, בעבודה משותפת יחד עם האוצר, יחד עם משרד הפנים, שהוא מפתח לכל תוכנית שצריך לאשר במחוזית. אני מקווה מאוד שנצליח, בכוחות משותפים, אכן להביא מוצר טוב יותר מאשר קיים עד היום. + + + האם יש שאלה נוספת לדב חנין? חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני. + + + תודה, אדוני היושב-ראש. שאלתי הנוספת נוגעת לסוגיית הדיור הציבורי. כיצד מתכונן המשרד להתמודד עם המחסור הקשה הקיים בדירות של דיור ציבורי? אילו פתרונות ישימים וריאליים יוצעו לזכאי דיור ציבורי שממתינים הרבה שנים בתור? חלקם נאלצים להסתפק בפתרון הלא-מוצלח של סיוע בשכר דירה ושכירת דירה בשוק החופשי הרותח. מדוע לא יועברו הדירות בפריפריה שאין להן ביקוש היום בדיור הציבורי לאותם מחוסרי דיור רבים שאינם עומדים בקריטריונים הקשיחים של הזכאות, כמו אם לשני ילדים בלבד, שהיא לא זכאית היום, או הורה לילד נכה אחד בלבד וכדומה? והיבט אחרון, לאור דוח מבקר המדינה הקשה על מצב הדיור הציבורי: מדוע לא יוקפאו לעת עתה כל הפינויים וההליכים המשפטיים עד להסדרת כל הנכסים בדיור הציבורי וחקירה רצינית של התנהלות החברות המשכנות? תודה. + + + תודה לחבר הכנסת דב חנין. השר יכול להתייחס עכשיו או במהלך הדיון לאחר מכן. זה אחד הנושאים שאתה ביקשת. + + אנחנו נעשה את זה עכשיו כדי שיהיה קשר בין השאלה לתשובה, ולא, אנשים יצטרכו להיזכר. יכול להיות שחבר הכנסת – – – + + + בסדר גמור. פשוט, זה אחד הנושאים שאתה הצעת לדיון בכנסת – – – + + + כן, יכול להיות שחבר הכנסת חנין ממהר, ולא יוכל להישאר אחרי זה. + + + חבר הכנסת חנין מקפיד להישאר במליאה לאורך דיונים. + + + אני יודע, ואני מכיר לו תודה על כך. + +חבר הכנסת חנין ושאר החברים, הדיור הציבורי נמצא במחלוקת גדולה בין אלה שסבורים שהמדינה צריכה להעלות את כמות יחידות הדיור הציבורי שהיא מנהלת, לבין תפיסתנו שאומרת שצריך לתת דיור ציבורי או דיור חלופי לכל אחד, אבל לאו דווקא במסגרת המדינה. המדינה, במשך 64 שנים, לא הוכיחה יכולות מופלגות, נאמר ככה – בלי לפגוע באף אחד, באמת בלי לפגוע באף אחד, יש אנשים מסורים, אנשים טובים; בסך הכול, מי שנכנס היום לדיור ציבורי, בכל מקום שתבחרו, אי-אפשר להגיד שהלב מתרונן, שהכול נהדר. חלק לא משופץ מספיק, חלק – לא אמנה את כל הבעיות. + + אנחנו אומרים: אנחנו נעשה דבר אחר. אנחנו נאפשר לאנשים להחליט על גורלם בעצמם. לא יגיד להם פקיד של משרד השיכון: תלך למצפה-רמון, כי יש שם דירה ריקה. איך יעזוב אדם שגר בחולון את כל מרקם חייו, את נכדיו, ילדיו, מכולת, בית-כנסת, השביל שהוא מכיר, השכנים שהוא חי אתם 40 שנה, ויעבור עכשיו למצפה-רמון? למה, כי יש שם דירה ריקה? אני אומר לך, ידידי חבר הכנסת דב חנין: לא. אנחנו נעלה לו את שכר הדירה, כדי שהוא יוכל לשכור דירה בחולון; יכול להיות שלא בחולון, שהוא יצטרך לעבור ללוד. אבל להגיע מלוד לחולון זה אפשרי, יש אוטובוס, יש רכבת, זה נגיש. להגיע מדימונה, ירוחם, קריית-שמונה, לחולון, אין מצב, אין חיה כזאת. מה אנחנו רוצים מהאנשים? תנו להם להחליט. + +עכשיו אומרים, בסדר, אבל לא יהיה כסף. חובת ההוכחה היא עלינו. בחוק הדיור הציבורי מוצע שכל הכספים שיגיעו ממכירת דיור ציבורי יהיו אך ורק במשרד הבינוי והשיכון, ולא באוצר. כי אכן באוצר זה הולך למטרות שונות. משרד השיכון הוא האחראי, והוא רוצה שאכן יהיו תוצאות יותר טובות. ההצעה שלנו, בעיני, היא הצעה נכונה. + +אנחנו הגבלנו בחוק, נגביל בחוק – הוא צריך לעבור את הכנסת, כמובן – נגביל גם במספר השנים שיהיה מבצע, וגם בכמות הדירות סך הכול שתימכרנה באותן שנים, כדי לא להיות במצב שאין בכלל דיור ציבורי; שלא נגיע לאיזה מין תחתית של תחתית. + +אני חושב שיש פה איזון, בלעז balance, נכון, בין סך הכול להיות ידידותי למשתמשים, לאותם אנשים שצריכים את הדיור הציבורי או חליפתו, לבין המציאות, שבה אנחנו מתחייבים שכל נכה רתוק תהיה לו דירה. זה בכל מקרה, זה לא קשור לתקציב, זו התחייבות – הנה, מעל הבמה הזאת אנחנו אומרים דברים ברורים. אלה הנכים הכי קשים, האנשים שהכי קשה להם, והם צריכים בדרך כלל דירה בקומה ראשונה, וכן הלאה. לכל השאר ניתן או דיור ציבורי, או שכר דירה מוגבר שמאפשר לכל אחד לקחת דיור ציבורי. + + אני מוסיף עוד משפט אחד בעניין: כדי לייעל את המערכת אנחנו מתכוונים לסגור את החברות הקטנות, דגם "פרזות", שהיא חברה לדיור בירושלים בלבד, ויש כאלה עוד שלוש, לאחד אותן תחת חברה אחת או שתיים. דרך זה גם נחסוך כספים, גם נייעל את המערכת, וניתן שירות יותר טוב לאזרחים. זה מגיע להם. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת חנין והשר אריאל. כיסינו את השאלה הראשונה. חבר הכנסת אלעזר שטרן; בבקשה, אדוני – מוותר. חבר הכנסת דב ליפמן – בבקשה, אדוני, השאלה שלך לשר. + + + כבוד השר אריאל, בבית-שמש יש תוכניות לבניית שכונות חדשות, ובתוכן אלפי יחידות דיור שיתאימו לציבור מאוד ספציפי. מה נעשה במשרדך על מנת לוודא שהתכנון וסגנון הבנייה יהיו כאלה שיתאימו למגוון רחב של אוכלוסיות? תודה רבה. + + + תודה, חבר הכנסת ליפמן. כבוד השר, בבקשה. + + + תודה לחבר הכנסת ליפמן. במשרדנו, במשרד הבינוי והשיכון, יש מושג: יש אריאל הראשון, אריאל השני, אנוכי אריאל השלישי. זאת לדעת שאריאל השני, קודמי בתפקיד, אכן נתן הנחיות בבית-שמש שפירושן שדרך התכנון של הבתים, דרך התכנון של התשתיות וכדומה, יש עדיפות – אבל לא דבר מוחלט – יש עדיפות לציבורים מסוימים. אני חושב, ואמרתי את זה לפני הבחירות, אני אומר את זה גם אחרי הבחירות: בבית-שמש צריך להיות מקום לכולם. זו הנחייתי למוסדות התכנון של משרד הבינוי והשיכון. + + צריך, כמובן, שיתוף פעולה עם העירייה, אחרת זה הרבה יותר קשה. כן. אבל מי כמוך יודע, ראשי ערים נבחרים בבחירות מוניציפליות של האזרחים. אני לא בחרתי בבית-שמש, אין לי זכות בחירה. אנחנו עובדים עם מי שנבחר בבחירות דמוקרטיות. זה לא אומר שהוא מחליט, אבל אנחנו צריכים שיתוף פעולה אתו, אחרת קשה מאוד לעשות משהו. אז הציעו לי: אז אל תיתן לו זה, ואל תיתן לו זה. מה זאת אומרת? מה, עכשיו נעניש את כל תושבי בית-שמש? חברים, אנחנו לא עובדים ככה. + + אני הנחיתי במשרדי לעשות בחינה של התוכניות – לא אלה הקיימות עכשיו, שמשווקים אותן עכשיו, זה מאוחר מדי, אלא לתוכניות הבאות. ויש לנו מלאי תכנוני בבית-שמש של כ-15,000 יחידות דיור. ואנחנו בוחנים ממש עכשיו – זה לא התחיל היום, זה כבר התחיל קודם, לפני כמה חודשים – לבחון איזה תוכניות ניתן לשנות בלי לעכב עיכוב משמעותי. אם זה עיכוב קטן – נבחן, אם זה בכלל לא מעכב – אהלן וסהלן, אם זה מעכב – זאת שאלה, כי כידוע צריך לשווק הרבה יחידות דיור. זו התשובה לעליית המחירים, כי הרי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא לשווק דבר שהוא בשל ומוכן. + + אני מזכיר לכם גם שהממשלה אישרה מיליארד שקל, מיליארד שקל, לכביש 38, כדי לאפשר את השיווקים. כביש 38 זה הכביש משער-הגיא דרומה, לכיוון בית-גוברין. זה סכום עתק, בקושי אפשר להגיד אותו, מיליארד שקל לכביש אחד, כביש קיים, כדי לאפשר את השיווקים. + +זה נוגע לבעיית החסמים, ויש פה שאלה שמישהו שאל, מה זה החסמים. הנה לכם דוגמה שבלי זה, לפי החוק, בגלל התניה בתב"ע, אי-אפשר לשווק יותר. ולכן הממשלה אישרה כמיליארד שקל לכביש הזה, ואני מקווה שנוכל לשווק הרבה יחידות דיור לכל הציבורים הקיימים במדינת ישראל. תודה. + + + האם יש שאלה נוספת באותו נושא לחבר הכנסת ליפמן? + + + לא. + + + לא. מסתפק בתשובת השר. חברת הכנסת זהבה גלאון – גברתי, בבקשה. + + + תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ברכות על הפרוצדורה החדשה, ותודה לשר אורי אריאל. + + + – – – + + + כן, אבל עכשיו חדשה. + + + חדשה-ישנה. + + + חדשה-ישנה, אוקיי. + + בעיתון "הארץ" פורסם על ההכרזה על יישובים עירוניים כהתיישבות כפרית במטרה לעקוף את החובה לפרסם מכרזים לשיווק קרקעות בשטחי יהודה ושומרון. אני רוצה לשאול את השר: אחת, על בסיס אילו קריטריונים יעברו התנחלויות מסטטוס של התיישבות עירונית לסטטוס של התיישבות כפרית, כדי שניתן יהיה לפטור אותן מחובת פרסום מכרז לשיווק קרקעות? ושאלה שנייה, ברשותך, האם אותו דין יחול גם על התיישבויות בתוך הקו הירוק, אשר יוכלו ליהנות מפטור ממכרזים עתידיים לשיווק קרקע? – שיוכלו ליהנות מאותם פטורים. תודה. + + + תודה, חברת הכנסת זהבה גלאון. בבקשה, אדוני השר. + + + תודה, חברת הכנסת גלאון. אני חושב שמדובר ברעיון יצירתי מאוד – בלי לבחון אותו לעומק, אבל הוא נראה לי אפילו טוב מאוד, ואני רוצה להודות לעיתון "הארץ" ולך על זה שהעליתם אותו. אנחנו נבחן אותו ברצינות, כמובן, מתוך שוויוניות, להחיל אותו על ההתיישבות בכלל. את קוראת לזה בשם כזה, בשם אחר – זה לא משנה לנו. אנחנו בונים בדאלית-אל-כרמל, אנחנו בונים בבית-שמש, אנחנו בונים באריאל וגם בכפר-סבא. ואני אבחן את הרעיון הזה, ואני מוכן לדווח לך בהמשך הדרך מה העלו מסקנותינו בעת הדיון. + + + ולשאלה הראשונה, אדוני? + + + שאלה ראשונה – אילו קריטריונים? + + + זאת הייתה התשובה לשאלה השנייה. + + + היות שזה רעיון שאני שומע אותו עכשיו, אני רוצה לבחון אותו. עדיין אין אמות מידה – בעברית זה נקרא "אמות מידה". אבל גם בזה, אם את או עיתון "הארץ" או מיש��ו אחר יואיל לתת הצעות, ואני אודה לך אם תעבירו את זה ללשכתי. אנחנו נבחן את זה ברצינות ובמהירות ונשתדל לתת לכם תשובה. + + + אני מודה לאדוני על הקרדיט על חשיבה על רעיונות מקוריים, יצירתיים ונועזים, הייתי אומרת. + +אני רוצה לשאול את השר: יכול להיות שזה פרסום שאין לו ידיים ורגליים ומישהו ראה צל הרים כהרים? אין רעיון כזה לשנות את ההגדרות של יישובים עירוניים ליישובים כפריים? מישהו דמיין? מישהו ראה בעיני רוחו צל הרים כהרים? + + + אני, כמי שקורא רק לעתים רחוקות את מה שנקרא "הארץ" – או בלעז "אלארד", עיתון "הארץ" – כמי שקורא אותו לעתים רחוקות, אינני יודע. מה, את יכולה להטיל ספק בכתב כלשהו באיזה עיתון, ועוד בעיתון "הארץ"? היעלה בדעתך כדבר הזה? + +אגיד לך מה סיפרו פעם בשמו של המנוח ד"ר יוסף בורג. הוא שלח מישהו לקנות לו עיתון. אז הוא אמר לו: כמה זה עלה לך? הוא אומר לו: 5 שקלים. הוא אומר: תגיד, אתה מאמין לעיתון? שילמת להם? בואי נאמר שאפילו התאריך, לא בטוח שהוא מדויק. אני מציע תמיד לבחון את זה, עם כל הכבוד, ויש לי כבוד לתקשורת, וגם לעיתון "הארץ". + + + אדוני מכחיש מכול וכול. + + + אני לא מכחיש. מה יש לי להכחיש? אני צריך להכחיש משהו? יושב לו כתב, כותב הגיגים. אני אומר: זה רעיון טוב. את לא תמנעי ממני לבחון אותו עכשיו, נכון? + + + מכיוון שאני מכירה את אדוני ואת הרעיונות היצירתיים שהוא כבר יישם – – + + + את יכולה לפתח את זה רגע? + + + – – אז לא הייתי רוצה להכניס לראשו של מי רעיונות מעין אלו. + + + טוב, אז תודה. בכל אופן, אנחנו נבחן את זה. תודה רבה. + + + חבר הכנסת ישראל אייכלר. + + + אדוני כבוד השר אורי אריאל, בהמשך לשאלה הקודמת עלה בדעתי רעיון: אולי תכריז על ירושלים כיישוב כפרי, ואז יהיה אפשר להפסיק את ההקפאה בבנייה בירושלים – ברמת-שלמה, בגילה, בכל מיני מקומות בעיר. + + + תראי לאן את מובילה אותנו, חברת הכנסת גלאון, יושבת-ראש מרצ. תראי לאן. + + + ברור. כמו שאני מכירה את חבר הכנסת אייכלר, הוא עוד יגיד לתת לרבנות סמכות מקבילה לבית-המשפט. תכף זה יגיע. + + + זה בדרך. זה בדרך. + + + תודה שזה רעיון יצירתי, מקורי, נועז, ונחיל אותו גם על ההתיישבות בתוך הקו הירוק. + + + אולי, אדוני השר, תכריז על ירושלים כיישוב כפרי, ואז לגברת גלאון יהיה חלק בבניין הארץ וירושלים. + + + בבניין ציון ננוחם. + + + בבניין ירושלים ננוחם. תודה. + + + השאלה שלי, אדוני: האם יש תאריך כלשהו להפסקת ההקפאה בבנייה בירושלים, ברמת-שלמה ובגילה, בפועל ובמעשה, ולא רק בהכרזות מדיניות? שאלה שנייה: מה קורה בחריש ולמה לא בונים שם בתנופה אחרי שכבר הצליחו להוציא את המכרזים של החרדים? האם תפעל פה שיטת "גם לי גם לך לא יהיה"? + + + תודה, חבר הכנסת אייכלר. השאלה הגיעה בזמן, במובן הזה ששלשום פורסמו באתר רשות מקרקעי ישראל מכרזים הן בירושלים והן במקומות אחרים. אנחנו לא משווקים, לעניות דעתי, מספיק. ראוי להגביר את הקצב, ראוי אכן לעשות יותר, ואני פועל למען הגברת השיווקים בירושלים. + + יחד עם זאת, כדאי להזכיר את העיר ביתר, שגם היא זכתה במכרז שכולל כ-300 יחידות דיור. אני בטוח שאתה מברך על זה, אם כי היית רוצה שזה יהיה כפול. גם אני. אז בעניין הזה אנחנו דומים, שווים, ברצונות. + + לגבי האצת הקצב והיקף השיווקים, אני מציע שתפנה שאלה לראש הממשלה או לשר המקשר. הוא בטח ישמח לפרט ולענות יותר מאשר אני יודע. + + לגבי חריש, ברשותך, אני רוצה לתת כמה מספרים. אני רוצה לציין את עבודתו של א��יאל השני לקידום העיר חריש, ואנשים אחרים. התחיל בזה אריאל הראשון, השני קידם מאוד, והנה, עבדכם הנאמן ייתן את הנתונים להיום. + + משרד הבינוי והשיכון שיווק בחריש קרקעות לבניית 4,763 יחידות דיור, ולאחר מה שנקרא "תוספת שבס", 20%, מדובר על 5,715 יחידות דיור. לאו מילתא זוטרתא היא גם בעיניך, אני בטוח. מחצית מן המגרשים נמסרו לקבלנים ועמותות לתחילת עבודות הבנייה, והקבלנים רשאים זה כמה חודשים להתחיל בעבודות במקום, בשטח. במקביל, משרד הבינוי והשיכון החל ב-2013 בעבודות פיתוח במקום בלי להמתין לזוכים, כדי לא ליצור עבודה בטור אלא במקביל. השנה בוצעו עבודות בהיקף מכרזים של 127 מיליון שקלים בנושא מערכות מים, ביוב, ניקוז, פריצת דרכים, קירות תומכים ועוד. אנחנו מזרזים את העבודות הללו כדי למסור לקבלנים מגרשים מפותחים על מנת שיוכלו להיכנס ישר לעבודות. בשנת 2014 מתוכנן היקף של בין 150 ל-200 מיליון שקל נוספים לתשתיות, מר אייכלר. כידוע, 2014 בפתח, ומדובר על עוד חודשיים. בסך הכול זה רצף של עבודות מ-2013 ותוספת של עבודות נוספות. + + עד כה הוציאו הקבלנים – שזו אחריותם הבלעדית, אבל אני מוסר לך את הדיווח – כ-1,500 היתרי בנייה. זה לא דבר קטן. זה לא יישוב כפרי, זה בהחלט יישוב עירוני. הוועדה המיוחדת שהוקמה במקום – לפני, לא עכשיו – הוועדה המיוחדת להיתרים שמשרד הפנים הקים לפני שנתיים, נדמה לי, עובדת במלוא הקצב. היא איננה מהווה מחסום ליישוב כלשהו. היא בודקת – כן; היא מתקנת – כן. היא לא מהווה חסם, היא לא מהווה דבר שמעכב את הבנייה בחריש. אני חושב שבבחירות המוניציפליות האחרונות היו כ-500 איש בחריש שבחרו, ואני חושב שבעוד חמש שנים, בבחירות הבאות, יהיו שם כ-20,000 תושבים שיבחרו. זאת עיר ואם בישראל. + + אני שמח להיות שותף בהקמת העיר הזאת, שיש בה ציבורים מכל הגוונים – גם חרדים, גם דתיים-לאומיים, גם כלליים. כולם מוצאים שם את מקומם. ואני מודיע פה, מעל במה זו, שאנחנו מתכוונים לצאת לשיווקים נוספים, בעקבות ההצלחה, של עוד כמה אלפי יחידות דיור. ייכללו בהם, אני מקווה, גם עמותות. עוד פעם, יהיה פה מגוון גדול, כך שכל אחד יוכל למצוא את מקומו בעיר הזאת, בעיר חריש. + + + שאלה נוספת, חבר הכנסת ישראל אייכלר. + + + קודם כול, תודה רבה על התשובה המפורטת לגבי חריש. לא קיבלתי תשובה מפורטת לגבי ירושלים – לגבי רמת-שלמה ולגבי גילה. שמעתי גם בעיריית ירושלים שיש אפשרות להוסיף עוד 10,000 דירות בירושלים, אם רק ירצו, ולאו דווקא בחלק המזרחי, אבל לא משנה לי, כי אצלי ירושלים היא אחת. + +לגבי חריש, אמרת שקבלנים רשאים לצאת ולבנות. המילה הזאת קצת בעייתית, כי ברגע שהוציאו את רוב העמותות החרדיות מחריש, אז אין ביקוש בציבורים אחרים לחריש. נראה לי שהעיר תקועה. + + + לא, לא. סליחה, הרב ישראל אייכלר. + + + תתקן אותי אם אני טועה. בשמחה. + + + בחריש כל מה ששווק – אמרתי, כ-4,700 ועם תוספת של 20% זה קרוב ל-6,000 יחידות דיור – הכול נלקח. 100% נלקח, 100% מטופל. אמרתי, יש איזשהו קצב של הקבלנים עצמם, עד שהם גומרים את התכנונים הסופיים, עד שהם מגישים היתרי בנייה, עד שהוועדה המיוחדת נותנת – זה לוקח איזשהו זמן. וציינתי שבפועל כבר 1,500 היתרים ניתנו, והקבלנים שאני אומר שהם רשאים – יש להם את אישורי הבנייה, הם צריכים אישורים. + + + אבל יש להם איזה termin, איזה תאריך שהם חייבים לעמוד בזה? + + + יש להם תאריכים, ויש להם אפילו תקציב. מי שגומר לפני התאריך מקבל עידוד, כך שבהחלט יש להם עידוד. מי שרוצה מוזמן לבוא אתי לסיור; אולי זה רעיון טוב, נצא לסיור יחדיו, תראו את הדברים בשטח, תשמעו מהקבלנים פשוט את הדברים. ואמרתי עוד יותר מזה: בגלל ההצלחה אנחנו הולכים לצאת עם עוד מנת שיווקים, כן. + + +טוב מאוד. + + +בירושלים – – – + + + בירושלים, כן, מאוד חשוב. + + + ברשותך, שאני קוטע אותך, אבל – יש אפשרות בירושלים לשווק עוד אלפי יחידות דיור. לא הרבה אלפים, אבל אלפי יחידות דיור. הפניתי את מכובדי, ידידי, לראש הממשלה לקבל תשובה יותר מפורטת. היות שיש פה כל הזמן אפשרות לשיח, אני בטוח שראש הממשלה ירצה להתייחס לזה ולענות. + + + אז להשלים את השאלות שהיו לי, רק אמרת שיש ראש עיר חדש בחריש, יש גם ראש עיר בבית-שמש. השאלה, אם ראש העיר בחריש לא יראה לעצמו איזו משימה לעצור את החרדים מלהגיע לחריש, והאם יש לך אפשרות למנוע דבר כזה. + +לגבי מה שאמרת, לגבי בית-שמש, הכביש הזה – נראה לי שמיליארד שקל לכביש 38 היה צריך כבר להיות לפני 20 שנה, כי בית-שמש, כעיר, בלי קשר – – – + + + נו, בסדר. מכובדי היה אז בממשלה, והשארת לנו את המצווה הזאת, אז אנחנו עושים אותה עכשיו. אתה יודע, מה אני יכול להגיד על העבר? אין לי ביקורת על העבר. + + + אין המצווה נקראת אלא על שם גומרה. אני מקווה שתצליח. + + + גומרה. מכה בפטיש. בכל זאת, אני חוזר לשאלתך האחרונה: אני לא צריך להתאמץ שימנעו ממישהו להגיע לעיר חריש. אני לא חושב שיש בעיה. נגיד את זה בצורה חיובית: אני יודע שאין בעיה. אני מכיר גם את ראש העיר הנבחר. אין שום סיבה שהוא יקשה על מישהו. יתרה מכך, אנחנו מעמידים לרשות העירייה, הקטנה כרגע, אבל זו עירייה – צוות גדול של יועצים מטעם המשרד בתחום המקצועי נטו, מהנדס וכו' וכו'. אני יודע שגם משרד הפנים, אני לא מדבר בשמו אבל למיטב ידיעתי גם הוא נערך לתת ליווי של הצד המוניציפלי, כי יש פה פתאום בום גדול. אנחנו עובדים ביחד בתחום הזה, כדי שהצוות יהיה מתוכלל, יהיה ביחד וייתן תשובות. אני חושב שזו יכולה להיות עיר נהדרת. פשוט מקום יפה מאוד, טוב מאוד, על כביש 6, עם כל היתרונות. אני מדגיש עוד פעם – לכל הציבורים. אין פה בעיה. לא צריך לעבוד על זה, זה ממילא קורה. ואכן, כל הציבורים מגיעים. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת איציק שמולי. + + + אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כבוד השר, ב-29 בספטמבר הודיעו משרד האוצר ומשרדך על הקמת "קופת חסמים", במטרה לקדם באופן משמעותי פתרון שיביא לשחרור חסמים ולפרויקטים רבים של בנייה בצורה מהירה, לרבות באזורי ביקוש, כדי להבטיח כי שיווקי הקרקעות ברחבי הארץ לא יישארו בחלקם על הנייר בלבד, אלא יצאו לדרך כשיווקים אפקטיביים – מינוח שאתה, אדוני השר, מרבה להשתמש בו. הקופה תסתכם במיליארדי שקלים ותנוהל על-ידי שר הבינוי והשיכון. + + יצוין כי על-פי משרד השיכון – נתון ידוע – נדרשות 135 משכורות לרכישת דירה ממוצעת, לעומת 108 משכורות בלבד בשנת 2008, מה שמעיד על עלייה תלולה במחירי הדירות. + + שאלתי, לנוכח הנתונים האלה, אדוני השר: מה הם הקריטריונים להעמדת הסיוע מקופת החסמים? למשל, אילו חסמים יועדפו במהירות הטיפול, מה הוא הסכום שיוקצה להסרתם וכו', כיצד הם נקבעו, ומי יקבע בפועל אילו חסמים יטופלו קודם. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת שמולי. חסם הוא התניה בתב"ע; תב"ע היא תוכנית בניין ערים, שהיא דבר סטטוטורי. זאת אומרת, אני אסביר לציבור אולי, למי שלא מכיר את המינוחים: כשמאשרים תוכנית בניין ערים, וזה לא חשוב איפה, בארץ, בכל מקום, אפשר לשים שם תנאים. לדוגמה, אם לא יהיה מחלף לראש-העין על כביש 5, אסור לשווק מעל ל-500 יחידות דיור. זו דוגמה אמיתית. אנחנו שיווקנו 500; הפוטנציאל שם הוא סדר גודל של 10,000, תלוי באיזה שלבים, ואנחנו מנועים מלשווק, כי שום מהנדס עיר לא יחתום על היתרי בנייה, כי זו עבירה פלילית ומה פתאום שהוא יעשה דבר כזה. החסמים האלה יכולים להיות מחלף, או מתקן לטיהור שפכים, בלשון המקצועית נקרא לזה מט"ש, או מבני ציבור, כתנאי לשיווק או להיתרי בנייה. זה יכול להיות או בשיווק עצמו, שאי-אפשר לשווק בכלל, או שאפשר לשווק אבל אין היתר בנייה, או שהיתרי הבנייה מצומצמים. + + וכך אנחנו נמצאים במצב, אתה צודק, שיש לנו שיווקים בראש-העין ל-4,000 יחידות דיור, אנחנו יכולים לצאת עם עוד 4,000, יש לנו את הפוטנציאל, את התוכניות – ובפועל אנחנו לא יכולים לקבל היתרי בנייה כי אנחנו חייבים בשלושה דברים; אני משתמש בזה רק כדוגמה, בראש-העין. אחד זה מחלף שמחבר בין ראש-העין צפונה לכביש 5, שעלותו – אני לא אתן לכם לנחש, אני אומר ישר – היא כ-400 מיליון שקל. זהו, רק 400. אנחנו צריכים לעשות חיבור דרומה, ראש-העין דרומה לכיוון אלעד, אני לא זוכר את מספר הכביש, בעלות של עוד קרוב ל-60 מיליון שקל, ואנחנו צריכים לתת פתרון לנושא הביוב. היקף הבעיה בשקלים – 60–70 מיליון שקל. + + כשאתה אוסף את כל המספרים האלה, ואנחנו רוצים לשווק הרבה בראש-העין, כי זה מרכז הארץ, והבעיה העיקרית שלנו היום היא מרכז הארץ, בגלל פיגורים של עשור ויותר, אתה עומד בלי יכולת בכלל לזוז, בלי יכולת להשפיע על המחירים, בלי יכולת לקדם קורת גג לאנשים במחירים סבירים. לכן, הגענו להבנה עם האוצר, עם אגף התקציבים, בעיקר, זה הצוות המקצועי, אבל, כמובן, בברכת ראש אגף התקציבים, מר לוי, ועם שר האוצר, שתהיה הבנה על כמה פרויקטים בערים, בעיקר במרכז – נאמר מיבנה בדרום ועד, הייתי אומר, חדרה בצפון – שבתוכם, ולא רק שם, אבל זה העיקר, יהיה אפשר לפתור חסמים בצורה יותר מהירה. קרי, לשים כסף לפתרון הבעיות האלה שנתתי כדוגמה בראש-העין. + + אתה רוצה עוד דוגמה? אז מחלף אשדוד צפון מעכב את הפיתוח ביבנה. מדובר על 2,300 יחידות דיור. פשוט עומדים נוכח העניין. הכנו את התוכניות, הן מוכנות, אפשר לשווק, זה ודאי יוריד את המחירים. אנחנו מדברים פה על 2,300, מדברים בראש-העין על 6,000, בית-שמש וכן הלאה. בסוף יש לנו מלאי של 25,000 יחידות דיור במרכז, 30,000 יחידות במרכז. אנחנו לא מצליחים לשווק אותן כי בתב"ע, בתוכנית בניין ערים, יש תנאי כתוב, מחייב משפטית, שבלי הדברים הללו אסור לשווק. + + + שר האוצר הכריז שזה – – – + + + רק שנייה, ברשותך, מיכל. תנו לי רק – – – + + + מיכל, את שואלת, את יכולה – – – + + + תנו לי לענות. ברשות היושב-ראש, על כל שאלה אני אשתדל לענות. התקציב לעניין הזה הוא לא תקציב פנוי. אין תקציב פנוי. ייעשה מאמץ על-ידי האוצר לאתר את התקציבים הללו מתוך תקציבי המשרדים. נאמר, מחלף, כידוע, שייך למשרד התחבורה. יכול להיות מצב שכביש מסוים נתקע, מחלף מסוים נתקע בגלל בג"ץ או בגלל בעיית תכנון או בגלל בעיות אחרות. משרד האוצר יעשה את המאמצים להביא את הכספים מהמשרדים לטובת הפרויקטים הללו שקשורים לשיווק יחידות דיור כפי שהסכמנו בינינו, בצורה, ברמה, הייתי אומר, עקרונית. אם יהיה מקום שנחשוב שיותר חשוב עכשיו לעשות בו מאמץ מיוחד, אז כמובן אפשר לזוז, אבל מה שקובע זה היכולת לשווק ולהשפיע על המחירים. אנחנו רוצים להאיץ את השיווקים האפק��יביים, כאלה שאפשר להוציא מהם היתרי בנייה, אחרת הם לא משפיעים על השוק. זה מה שמנחה אותנו. + + אני מודה לאוצר על שיתוף הפעולה, שהוא בסך הכול עניין של כולנו כדי להגיע למציאות יותר טובה מאשר המציאות היום. + + + שאלה נוספת – חבר הכנסת איציק שמולי. + + + תודה על התשובה המפורטת, אדוני השר. אני רוצה לחדד את שאלתי. אני מבין היטב את הרציונל של קופת החסמים, אני גם מסכים לזה, אבל אני שאלתי לגבי התעדוף. יש פה שתי ברירות – ואני מצטער שאני לוקח את זה לדוגמה הפרסונלית אבל זה פשוט נוח. לפי דבריך הרי שמשרד האוצר, אם הבנתי נכון, אמור להנחות את משרד התחבורה להעביר כסף מתקציבו כדי לבנות את אותו מחלף בראש-העין. אני, למשל, לא רואה את שאול מרידור, שכבר לא באוצר, מנחה את כבוד השר ישראל כץ להעביר כסף ממשרדו למחלף בראש-העין. זו אופציה אחת. אופציה שנייה היא שתהיה קופה ציבורית, ואז שאלתי עומדת בעינה: לפי אילו קריטריונים מתעדפים את יבנה על פני קריית-גת או ראש-העין? + + השאלה הנוספת שלי, אדוני השר: אנחנו שומעים כל הזמן על התוכנית הלאומית "דירה להשכיר", שקיבלה גם את התייחסותו של מבקר המדינה. אני העליתי פה כמה וכמה פעמים שאלות ולא נעניתי. אני גם מאוד סקרן לשמוע את עמדתך ואת עמדת משרדך לגבי התוכנית הזאת. האם זו הבשורה הגדולה לפתרון בעיית הדיור של מדינת ישראל? כי אם התשובה היא חיובית, הרי הדירה הראשונה תהיה פה רק בעוד ארבע, חמש שנים בתסריט האופטימי, ומה הבשורה שלנו לצעירים עד לנקודת הזמן הזאת? תודה. + + + תודה, חבר הכנסת. + + + תודה. ראשית, ברשותכם, אם אפשר, אני לא חושב שצריך לדון על אנשים בשמותיהם, אבל כל אחד יבחר לו את דרכו. אני אמרתי שסיכמנו את זה עם אגף תקציבים, עם הרפרנטים למשרד הבינוי והשיכון ולמשרד התשתיות, עם ראש אגף תקציבים מר לוי ועם שר האוצר מר לפיד. זאת אומרת, עברנו את כל השרשרת, קרי – בדיקה מקצועית. מה שהנחה – זו התשובה על שאלתך, אמרתי אולי לא מספיק ברור, ואני אחזור – מה שהנחה אותנו זה אך ורק האפקטיביות של השיווקים, קרי, מה ישפיע על שוק הדיור כדי להוריד את המחירים. + +אנחנו מבינים בניתוחים שלנו – ואני תמיד אשמח שמישהו ילמד אותנו – שמה שמשפיע כרגע, בשנים הללו, זה בעיקר אזור המרכז. זה לא במקום הפריפריה; אנחנו בונים בפריפריה – ביום ראשון הקרוב בעזרת השם נהיה בשדה-בוקר, נזכיר את ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון – בנגב ובגליל. זה לא במקום, רק הרבה שנים לא תכננו ולא בנו במרכז, ועכשיו צריך לתת לזה תשובה, כי זה לוחץ, זה הקטר שמושך את המחירים. ולכן, כשאנחנו בוחנים באופן מקצועי אילו תוכניות בשלות, איפה אפשר להוציא היתרי בנייה, אבל מעכבות אותם התניות בתב"ע, כמו כבישים, מחלפים, ביוב או כל דבר אחר – שם אנחנו נותנים את העדיפות. + +אני הזכרתי כמה מהדוגמאות, זה לא כולן, אבל בהחלט אלה דוגמאות רלוונטיות ממש שאנחנו עוסקים בהן ביום-יום יחד עם משרד ראש הממשלה, עם מר לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שעומד בראש הוועדה להסרת חסמים. ואכן, יש שיתוף פעולה בתוך הממשלה בנוגע לבעיית הדיור, כולם מבינים את הבעיה. זה לא שמישהו אומר לאיזה שר מה לעשות. עם כל הכבוד, זה ודאי לא מתנהל ככה. אבל יש שיח, ואנחנו מסבירים. למה, מה, שר התחבורה לא אכפת לו מעליית מחירי הדיור? זה אכפת לכולם היום, בסדר? כבר אין אף אחד שאדיש. ודאי שיש מקומות שהוא יגיד: אני לא מסכים שתיקחו מפה, זה יעצור איזה פרויקט אחר; זה השיח שמתנהל. + +אנחנו סיכמנו עם משרד האוצר שב-2015 – קרי בתקציב לא הקרוב, לא של השנה הקרובה, של זו שאחריה – כל הפרויקטים האלה יוטמעו בתוך התקציב. זאת אומרת, תהיה להם שורה, תהיה להם תקנה, כמו שקוראים לזה, כך שיהיה כתוב במשרדי הממשלה השונים לאיזה פרויקט ילך כמה כסף. וזה דבר מחייב, זה לא דבר שאפשר לתמרן בו הרבה. אני מאוד מקווה ששיתוף הפעולה ילך ויגדל. יש כבר היום, אני מציין את זה; יש כבר היום שיתוף פעולה טוב ויש הבנה שצריך לאחד את כל הכוחות כדי לפתור את העניין. + + מילה על "דירה להשכיר". אני מסכים אתך, ואני חושב שזו דעתו של כל מי שעוסק בנושא, שדירות להשכרה יהיו בשוק באופן משמעותי, מסיבי, בעוד שלוש, ארבע שנים. יהיו כבר עכשיו שיווקים, אבל אלה שיווקים של אלפים בודדים של יחידות, סדר גודל של 3,000 – בזמן הקרוב, אני מקווה – ואחרי זה עוד מנה כזאת. זה לא מה שישפיע עכשיו על השוק. זה שוק מאוד חשוב בעיני, אני תומך בעניין, היות שהוא פותח שוק חדש לגמרי בתוך עולם הדיור של מדינת ישראל, אבל זה נכון שהשפעתו היא לא מיידית, וגם אם היא תהיה מיידית היא תהיה מאוד מסוימת, לפי עניות דעתי; מצומצמת. + +והתשובה המרכזית שעליה אנחנו עובדים לילות כימים – זה לא הפרזה, מה שאני אומר – היא שיווקים. כמה שיותר שיווקים. יש פה שאלה של מישהו, נדמה לי אחרי זה – זה נכון גם לגבי מחנות צה"ל במרכז גוש-דן, כמו תל-השומר ואחרים; זה נכון לגבי הגוש הגדול בצפון תל-אביב, וחתמנו חוזה עם הפרטיים ועם משרדי הממשלה, עם שר התחבורה ועם שר האוצר, לגבי אלפי יחידות דיור בצפון תל-אביב. אני לא אמנה עכשיו את כל הפרויקטים, רבים מהם – וגדולים; החוכמה היא להביא אותם לשיווק מעשי, קרי היתרי בנייה. בלי היתרי בנייה זו התקדמות, אבל זה רחוק מלהספיק. אנחנו עובדים מול העיריות להוריד את זמן מתן היתרי הבנייה. יש שם, בחלק מהעיריות, בעיה קשה מאוד, זה לוקח הרבה יותר מדי זמן, ואנחנו מנסים, בעבודה מתוכללת של כל המשרדים, העיריות, לעשות עבודה משותפת כדי לקצר את הזמנים באופן ניכר. + + + תודה, חבר הכנסת איציק שמולי. חברת הכנסת רות קלדרון. + + + אדוני, תוכל לומר רק על כמה שיווקים אפקטיביים מדובר – מה היעד שהצבתם? + + + השאלה הייתה – ברשותך, חברת הכנסת קלדרון – – + + + אין בעיה. + + +– – האם אני יכול לתת את השיווקים האפקטיביים המתוכננים. אני יכול, אבל לא עכשיו בשליפה, כי אני נוהג לדייק, ואני אעביר לך את זה בזמן הקרוב ביותר, עם פירוט לפי מקומות וכמה ואיך. אדרבה, מי שיכול לעזור בזה מוזמן. כן. + + + אדוני היושב-ראש, כבוד השר, תודה רבה על ההזדמנות לשיחה מפורטת פנים אל פנים בין הממשלה לכנסת. + + + – – – + + + לא, אני מרגישה דווקא שברוחב דעת הוא עונה לנו. חברי חברי הכנסת, סדרנים וסדרניות יקרים, הגיעו ללשכתנו פניות של אזרחים מאשדוד אשר חיים בבניין בן שש קומות ובעל מקלט בקומת קרקע בלבד. במקרה חירום אותם אזרחים אינם יכולים לתפוס מחסה בשטח הקומה שבה הם מתגוררים או בחדר המדרגות, וחלקם אף אינם מספיקים להגיע למקלט בקומת הקרקע עקב גילם המבוגר או נכותם. למרבה הצער, בשל מעמדם הכלכלי הנמוך, מצבם הכלכלי אף אינו מאפשר להם לבנות חדרי מיגון בכל דירה, או לכל הפחות חדרי מיגון קומתיים. לנוכח האמור ברצוני לשאול: האם המקרים הבעייתיים הללו מוכרים למשרדך? אם כן – בכמה מקרים מדובר, כלומר מהו היקף הבעיה? כיצד משרדך פועל על מנת למצוא פתרון למצוקה זו? האם ננקטו נכון להיום צעדים אופר��יביים בנושא? תודה. + + + תודה, חברת הכנסת קלדרון. ממשלת ישראל קיבלה כמה החלטות מאז 2008, בעיקר בנושא מה שקרוי "עוטף עזה". הייתה לנו איזו תמימות מסוימת לחשוב שיש לנו בעיה בעוטף-עזה ונפתור אותה ויבוא שלום על ישראל פחות או יותר. המבצע הקטנצ'יק הזה עלה כמיליארד וחצי שקל, דבר שבכל קנה מידה – ודאי של מדינת ישראל – הוא דבר עצום. ואנחנו שמחים – אכן יש בשדרות, כמו גם בקיבוצים ובמושבים באזור, ממ"ד לכל משפחה; אולי יש בשוליים כאלה שלא הצליחו לסדר להם את זה בגלל בעיות טכניות. דא עקא, שבעקבות מלחמת לבנון השנייה והחלטת האו"ם 1701 המהוללת, שהביאה כמעט שלום בינינו לבין לבנון, יש הערכה של גורמי הביטחון שבלבנון לדוגמה יש בין 60,000 ל-80,000 טילים, שחלקם מכסים את כל מדינת ישראל. אם לא די בכך, אז יש בעזה אלפים. הרי נסוגונו משם והבאנו שלום גדול, וברוך השם גם הבאנו הרבה טילים והם יורים. + +אין למדינת ישראל יכולת לחזור על מה שהיא עשתה בעוטף-עזה. כל המדינה נמצאת היום בטווח טילים, ללא יוצא מן הכלל. כל 7 מיליון האזרחים ויותר שגרים במדינת ישראל מאוימים על-ידי ירי טילים, ולא הכנסתי לעניין הזה מדינות כמו סוריה ועיראק. אני מדבר פה על הגזרה הכי צמודה אלינו. + + יחד עם זאת, היות שהאיומים מוכרים וגורמי הביטחון מעלים אותם מעת לעת בפורומים השונים, יש עבודה, לפי החלטת ממשלה, שמרכז אותה המשרד להגנת העורף, שבראשו עומד השר גלעד ארדן ידידי, והיא עושה עבודה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים לעניין, כולל משרדי, משרד הבינוי והשיכון, בניסיון למצוא חלופות, תקנות ותקצוב לבעיה הארצית כולה. כי המקרה המסוים הזה – יש לנו כאלה, לפי הערכתי, יותר ממיליון אזרחים; זה לא שישה, זה לא 6,000, זה לא 60,000, זה לא 600,000 – זה כל הבנייה הישנה. + +אני אמרתי בזמנו לראש הממשלה שהבינוי החדש, הדירות שבהן דיברנו ומדברים בהן, הן לפי דעתי ההשקעה הכי טובה בביטחון, כי כל אזרח שנכנס לדירה חדשה, ממילא יש לו ממ"ד לפי התקנות היום, ואז הוא מוגן. כי אולי לא נעים לחטוף טיל – עד היום הממ"דים החזיקו מעמד. גם אם היו לנו שם פצועים, אני חושב שלא היו הרוגים בתוך ממ"דים. גם בחדרי מדרגות הרבה יותר טוב מאשר בדירות, וכן הלאה. + +בכל אופן, ביום חמישי האחרון, ממש עכשיו, נערכה ישיבה נוספת בהשתתפות ראש הממשלה, השר להגנת העורף, שר הפנים ונציגי משרדנו כדי לקדם את גיבוש המסקנות. הדברים האלה אמורים להיסגר בחודשים הקרובים ממש ולבוא לידי החלטת ממשלה, שתפרט מה צריך לעשות, מה מחויב לעשות, במה הממשלה עוזרת ובאיזו צורה. בסך הכול אנחנו ערים מאוד לבעיה הזאת. המקלטים המשותפים, אפשר לומר שזמנם עבר מהעולם. הם לא מתוחזקים בדרך כלל ואי-אפשר להגיע אליהם בטווחי הזמן שיש לנו בהתרעות על ירי טילים. אנחנו פועלים בעניין הזה, ונשמח לעדכן בהזדמנות הראשונה כאשר תהיינה החלטות, מסקנות, יחד עם משרד האוצר, בעניין הזה. + + + תודה. שאלה נוספת לחברת הכנסת רות קלדרון. + + + אין. + + + תודה רבה, חברת הכנסת רות קלדרון. חברת הכנסת מיכל רוזין. + + + אני אקדים ואומר שבעודי מחכה פה בסבלנות לשאול את השר את שאלתי, מתפרסמת עכשיו באינטרנט פרשת התעללות נוספת בחסרי ישע במוסד רפואי במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע, פרשה שמצטרפת לפרשות אחרות שנחשפו לאחרונה, וזה מתקשר לשאלתי. זה אכן נושא שאינו מדובר מספיק ואינו עולה מספיק למודעות. שאלתי היא: הובא לידיעתי מקרה של מתמודד עם נכות נפשית אשר במסגרת שיקומו החל להשתלב כעובד בשכר במועדון שיקומי מטעם משרד הבריאות. עם תחילת קבלת השכר, 3,700 שקלים ברוטו, הועלה שכר הדירה שמשלם אותו משתקם ל"עמידר" מ-100 שקלים ל-1,200 שקלים, כלומר פי-עשרה בבת-אחת. יחד עם קיצוץ קצבאות אחרות שלהן הוא היה זכאי כבעל נכות נפשית, יוצא שעבור אותו אדם היציאה לעבודה אינה כדאית ועדיף לו לשמור על זכויותיו כנכה התלוי בסיוע המדינה. אותו אדם פנה למשרדך על מנת לערער על ההחלטה, בהסתמך על חוק לרון, המגדיר את הזכויות וההטבות אשר נשמרות לבעלי מוגבלויות אשר יוצאים לעבודה, ונענה בשלילה. + + שאלתי היא: באיזה אופן מעודד משרד השיכון את תהליך שיקומם של נכי הנפש, וכיצד הוא יוצר תמריץ חיובי ליציאה לעבודה והתאמה הדרגתית של הסיוע לתהליך השיקום, ולא עונש, דה-פקטו, את מי שבמסגרת שיקומו יוצא לעבוד? תודה. + + + תודה, חברת הכנסת רוזין. אני אגיד את זה מאוד בקצרה: את פשוט צודקת, ואנחנו מחויבים לתשובה, ועושים על זה עכשיו עבודה, ותימסר לך התשובה בתוך – אני אגיד שבועות, אני מקווה שקודם, אבל אני לא רוצה להתחייב על דבר שאני לא בטוח בו במאת האחוזים, איך ניתן לסייע לאותם תשושי נפש, כל השמות שרק רוצים. + + בסוף, או יותר נכון בהתחלה, אלה האנשים שהכי קשה להם. אוהבים לדבר אצלנו על מעמד הביניים; זה דבר נהדר. מתחת למעמד הביניים יש מעמד יותר תחתון, ואלה האנשים הראשונים שראויים לעזרת ממשלת ישראל. ואני לא רק אמור לדבר על זה, אלא בתוקף תפקידי, במקומות שזה נוגע למשרד הבינוי והשיכון, אני ודאי מחויב לתשובות. + +אני רואה בעבודה של אותם אנשים, תשושי הנפש ודומיהם – אני רואה בזה חלק מרכזי בשיקומם, אולי החשוב ביותר. מי שעובד, עולמו שונה לחלוטין מעולמו של מי שיושב בבית, ותסלחו לי על הביטוי, מגרד בפצעיו – וזה לא האשמה כלפיהם חס וחלילה – ולא יודע מה לעשות עם עצמו, וכל הזמן חושב כמה קשה לו. העבודה היא בהחלט חלק מהריפוי, היא חיונית, ולכן ביקשתי לראות אצלנו במשרד, בהתאם לתקנות ולחוקים הקיימים, איך ניתן לעזור לאותם אנשים. + + אני מודה לך מאוד על שהעלית את הסוגיה הזאת. היא ודאי ראויה, ואני מחויב לתת לך – ולאותם אנשים בעיקר – תשובות יותר טובות מאלה שקיימות עד היום. אם אזכה לעשות ולו רק את זה, דייני. תודה. + + + שאלה נוספת, חברת הכנסת. + + + תודה על התשובה, ואני מחכה בציפייה לתוצאות הבדיקה. + + אני רוצה בכל זאת לשאול, כי מבדיקה שערכתי סביב העניין נראה שהזכאות לדיור ציבורי מעוגנת בכללים בלבד ובמסגרת נוהל של משרד השיכון, והכנסת גם לא שותפה בבחירת קבוצות האוכלוסייה שזכאיות לדיור ציבורי ולא ליישום של הזכות הזאת. + + דוגמה נוספת שאנחנו רואים של תקנות שלא הגיעו לכנסת הן, למשל, הוראות לעניין הזכות למגורים בדירה ציבורית בעת פירוד. גם כאן, כאשר בני-זוג נפרדים ואחד מבני-הזוג למשל הוא נכה רתוק שלו הייתה הזכות לקבל את הדירה הציבורית, אבל הילדים נשארים בעצם בחזקת בן-הזוג השני, משמעות הדבר היא שלאחר הפירוד בן-הזוג השני, שלא קיבל מלכתחילה את הזכאות לדירה הציבורית, נשאר ברחוב עם הילדים. גם בעניין הזה משרד השיכון היה אמור להביא תקנות למשרד הכלכלה, שיאושרו כדי להסדיר את הדברים האלה. מדוע הדברים האלה לא מוסדרים בתקנות באישור הכנסת? תודה. + + + תודה. אנחנו העברנו, אחרי שהעירה לי על זה חברת הכנסת לביא, לפי זיכרוני, שמשהו מתעכב כאילו אצלנו – אני אומר כאילו כי בדקתי, ולא היה אצלנו – אבל היא קיבלה אותו חתום באותו יום שהיא באה אלי והעירה. אני מנצל את ההזדמנות לומר לחברי הכנסת: אל תחכו. אם משהו מתעכב יום אחד, תפנו, אני זמין. בדרך כלל כשלשכת השר מבקשת משהו זה עובד קצת יותר מהר, בסדר? אז תפנו. + + אבל לעצם שאלתך, אני העברתי את זה חתום על-ידי לשרי המשפטים והכלכלה, ונדמה לי שעוד שר אחד מעורב בזה – נדמה לי שר הרווחה כאחראי לביטוח הלאומי. מכאן ואילך אני מוכרח לומר שאני מתקשה לדחוף את זה ברוב עיסוקי. אני אתעניין עוד פעם בעניין, ואני אומר לכם, לחברי הכנסת: בהגיע חוק הדיור הציבורי לוועדה – וזה הולך לקרות – זו הזדמנות לתקן אולי יותר מדבר אחד. כל אחד לפי דעתו יעלה את הדברים. אני פרטנר, אני שותף לכל הצעה שהיא עניינית והיא טובה ותעזור. אני אשתדל לעזור. אני לא רוצה להתחייב על משהו. תמיד צריך לראות גם את ההיבטים התקציביים, החוקיים ואחרים, אבל זו הזדמנות להעלות את כל הדברים מהסוג הזה ולתקן אותם בצורה משמעותית ככל שזה נצרך ואפשרי; שני הדברים. אני לפחות אשתדל – אני לא רוצה להבטיח דברים בלי לדעת מה מעלים – אבל זו הזדמנות טובה, ואני מקווה שנוציא חוק יותר משוכלל, יותר טוב ממה שמגיע לוועדה. + + + תודה רבה, חברת הכנסת מיכל רוזין. חבר הכנסת עמר בר-לב. + + +כבוד היושב-ראש, ראשית אני באמת מאחל ימים פוריים בשאלות ותשובות האלה – שיש לנו הזדמנות לשאול את השרים. + +השאלה שלי, כבוד השר: בסיורי בכפרים הערביים והדרוזיים התוודעתי למצוקת דיור חסרת תקדים. מלבד בעיית תוכניות המתאר, נודע לי כי אין כל כוונה להרחיב ולבנות בשטחים נוספים באזור מגוריהם, וכך, מחוסר ברירה, נהפכים בעל כורחם אלפי צעירים שבונים את ביתם בחצר המשפחה לעברייני בנייה. כבוד השר, אבקשך להתייחס לסוגיה זו ולהציג מה הן התוכניות העתידיות לבניית שכונות ויחידות דיור בשטחי הכפרים הערביים והדרוזיים בשלוש השנים הקרובות. + + + תודה רבה. הייתי לפני שלושה שבועות בכפר-זרזיר, ולא בפעם הראשונה אני במגזר הזה, כמו שגם הייתי בעיר נצרת לפני כמה חודשים בישיבת עבודה. תפקידי כשר בינוי ושיכון זה לדאוג לדיור לכולם ללא יוצא מן הכלל. קיימתי שתי ישיבות עם סגן יושב-ראש הכנסת, חברי חבר הכנסת עמאר, עם ראשי הרשויות, כדי לשמוע מהם באופן ישיר את הבעיות, ואני עוסק מולם בעניין הזה באופן שוטף וקבוע. + +מרבית הקרקעות המיועדות למגורים ביישובי מגזרי המיעוטים הן בבעלות פרטית; התייחסתי לזה בתחילת השיח פה. קרקעות המדינה באזורים האלה הן בדרך כלל באזורים עם טופוגרפיה מאוד קשה, תלולה, שמחייבת הוצאות מאוד גבוהות. ולמרות הסבסוד שמגיע, בין 50% ל-70% בעלויות הפיתוח, עדיין אנחנו מגיעים למחירים שהם אכן יחסית גבוהים למשתמשים, לאנשים, למשפחות. + + באופן חריג ביותר, בגלל בעיית האדמות הפרטיות בתוך הכפרים – לא בעיה אלא מציאות; סליחה, זו לא בעיה, זו מציאות – בניגוד לכללים, שהמדינה לא מתכננת ולא משקיעה שום שקל בקרקע פרטית כי היא שייכת למישהו שאם הוא רוצה שיתכנן, במגזרי המיעוטים אנחנו מתכננים מכספי עם ישראל, כספי משרד הבינוי והשיכון, כדי להגיע למציאות שקודם כול תהיה תוכנית. כי בלי זה ודאי שלא נגיע לשום מקום. + + במסגרת תוכנית החומש 2012–2016 – יש תוכנית כזאת, שמתכללת את פעילות כל משרדי הממשלה במגזרי המיעוטים – אנחנו מתקצבים 43 מיליון ש"ח לסבסוד פיתוח בקרקע פרטית. עוד פעם, זו קרקע שבמקום אחר – בתל-אביב לקרקע פרטית מדינת ישראל לא תתקרב, לא בתכנון, ל�� בפיתוח, לא בשום דבר. + +יש התחלה של התקדמות בשיווק הקרקעות. אני יכול להגיד ששיווקנו 700 יחידות דיור בבנייה רוויה בנצרת; נצרת תחתית, כדי שיהיה ברור. ואנחנו מתכוונים – היה אצלי דיון – אנחנו מתכוונים להוציא עוד כ-700 יחידות דיור שם, בהמשך לאותו מתחם. דוגמה נוספת זה 150 יחידות דיור בסח'נין וכן הלאה. לשנת 2014 אנחנו מתכננים במגזר הערבי לשווק – זאת אומרת, אנחנו כבר נמצאים ברמת תכנון גבוהה מאוד – לשווק כ-1,500 יחידות דיור, ובמגזר הדרוזי – כ-700 יחידות דיור. זה לא מספיק אבל זו כן התקדמות. + +אם חבר הכנסת בר-לב יבקש אני אעביר לו, כתוב, את התוכניות השונות שלנו בפירוט של כל יישוב, כדי שתוכל להתרשם. אם תוכל לסייע בידנו ולתושבים שם – בשמחה רבה. כל מי שיכול לסייע – אני אשמח. אני גם מציע לא לחכות עוד פעם לשעת השאלות הבאה אתי, בסדר? אני לא יודע מתי זה יהיה. יש שאלה? תפנו. אני מבטיח, גם אם זו לא שאילתה פורמלית, תקבלו תשובה בהקדם. אנחנו משתדלים לתת תשובה מהירה יחסית – זה ימים, לעתים קצת יותר, ודאי שהיא מדויקת. פשוט תפנו, אני אשמח לשתף אתכם וככל שניתן גם להיעזר בכם. + + + שאלה נוספת? + + + ראשית, אני אשמח לקבל את מה שהצעת לי לקבל בכתב, באמת להתרשם, ובמקומות שזה יהיה ראוי גם לתת פידבק לפונים אלי. + +מעבר לזה, אני חושב שישנן שתי בעיות. בבעיה אחת, לדוגמה, נתקלתי בכפר-שיבלי, שם ראש המועצה סיפר שלוקח, אני חושב, קרוב ל-15 שנה להניע תהליך של אישור. אני כבר לא זוכר כמה חלקות – 30, 40, משהו כזה. ושוב, מדובר על כפר בדואי שבניו משרתים בצה"ל. ובסוף, כשכבר מגיע האישור, זה כפי שאמרת, הסכומים שמצופה שצעירי המושב ישלמו הם מאוד מאוד גבוהים, למיטב זיכרוני קרוב ל-200,000 שקל. שוב, אנחנו מדברים על יישובים שהם באשכולות הנמוכים ביותר מבחינת הכנסה. היום היה בוועדת הכלכלה מפגש מיוחד בנושא הזה בקרב היישובים הדרוזיים במדינת ישראל, ושוב, מדובר ביישובים שחלק גדול מהצעירים שלהם משרתים בצה"ל, ממלאים את כל חובות האזרח. ראשי הערים הדרוזים והמועצות האזוריות תיארו שבסוף, גם כשיש הפשרה, הם באמת לא מסוגלים לעמוד בסכומים של 150,000 שקל וצפונה. + +אז השאלה היא גם לגבי קצב ההפשרות ומתן האישורים וגם לגבי הסכומים. בסופו של דבר, אם זה סכומים כל כך גבוהים, אז יש כוונה אבל היא לא משיגה את מטרתה. + + + תודה. תראו, 15 שנה זה חריג, אבל זה נכון שזה לוקח – לפי זיכרוני, הממוצע הוא משהו כמו שמונה, תשע שנים. זו לא תשובה טובה. הרי זה לא מקל. 15 שנים זה קיצוני מאוד. אנחנו חוזרים לאותו מקום, חבר הכנסת בר-לב. אחד, הרבה קרקע פרטית. צריך להגיע להסכמים עם אנשים פרטיים שאינם נוטים – עוד פעם, אני מציין את זה לא כהאשמה אלא כעובדה – אינם נוטים לוותר על הקרקע גם כאשר הפיצוי הכספי הוא גבוה, מתוקף הקשר שלהם לאדמה. אני מאוד מעריך את זה, אבל בסוף לא ניתן לבנות כביש שאין לו התחלה וסוף. אם יש שלוש חלקות פרטיות באמצע הכביש, אי-אפשר לפתח. אם אי-אפשר לפתח, אי-אפשר לעשות שם לא ביוב ולא מים, וממילא אי-אפשר לשווק, ואין דירות. אני לא אומר את זה – עוד פעם, אני מדגיש – זו לא טענה. זו מציאות, ואנחנו משתדלים יחד עם ראשי הרשויות, ראשי הכפרים, חברי הכנסת, עם אחרים, להביא לידי איזושהי תנועה קצת יותר מהירה. זה – אחד. + + הדבר השני הוא לא בתחום משרדי, ואני אומר את זה לא כדי לגלגל כדור אלא כי באמת יש בחלק מהמקומות התמשכות בוועדות התכנון למיניהן. זה לא בתחום משרד הבינוי ו��שיכון, ולכן אני לא רוצה להתערב בזה. + +אני כן צריך לומר שבמחיר הזה של כ-150,000 שקל – וזה המחיר, בסדר? לא צריך לעלות יותר, גם זה לא נמוך – יש הרבה יישובים בארץ באותו אזור, אני לא מדבר על מקומות אחרים, שהיו מאוד שמחים. לפי דעתי, אם היה יושב פה עכשיו חבר הכנסת שטרן, אם אני זוכר נכון מה הוא אמר לי, אצלם אותו מגרש בהושעיה, אבל זה רק דוגמה, עולה, נדמה לי, כ-650,000 שקל. עוד לא התחלת לבנות בית, קיבלת מגרש מפותח, זאת אומרת עם תשתיות מים, ביוב, חשמל, תקשורת, כביש, בקרוב לפי-ארבעה, בסדר? למה קרוב? פי-ארבעה, פי-חמישה. תלוי. אז נמוך וגבוה זה עניין יחסי. + + אני בסך הכול חושב שיש מקום עוד להוריד במשהו את המחירים במגזרים של המיעוטים, בגלל, עוד פעם, המורכבות – אבטלה מאוד גדולה של נשים. אפשר לעשות על זה עכשיו הרצאה גדולה, זה לא המקום. יש סיבות טובות, אמיתיות, אובייקטיביות, להתחשב עוד יותר במצב. + + כמובן, צריך להגיע בסוף להסכמות עם משרד האוצר, זה לא נתון רק בידי משרדי. ואנחנו עמלים על זה, גם בשטח, בפגישות עם האנשים וראשי היישובים, וגם אצלנו ובמשרד האוצר, ואני מקווה שנוכל לשווק יותר. אני אעביר לך את החומרים. אדרבה, תתרשם. ואם יהיו הערות שאתה תרצה להעביר לי, אני אשמח לקבל ולבחון אותן ולהתחשב בהן. + + + אני רוצה להודות לך, אדוני השר. אין עוד שאלות. תודה על התשובות המפורטות. + + + זהו? כבר סיימנו? + + + סיימנו. תודה לך. + + + – – – + + + הייתי ממשיך עוד איזה שעה. משהו. + + +אני נרשמתי בחלק שלנו פה – – – + + + מתוך חמשת הנושאים. אם מתוך חמשת הנושאים האלה, אתה יכול לשאול. + + + – – – + + + בבקשה. ברשות השר. אם השר מסכים. + + + – – – + + + כן, בבקשה. + + + כבוד השר, השאלה שלי לגבי חוק הדיור: יש משפחות מרובות ילדים שבזמנו קיבלו שתי דירות סמוכות – כגודל המשפחה. + + + ברוכות. ברוכות – – – + + + ברוכות ילדים. כן. + + + כן. + + + והשאלה, במסגרת החוק החדש שמתכוונים להפעיל, האם יוכלו גם לרכוש לפי הכללים של דירה אחת את שתי הדירות? כי שילמו עליהן למעשה שכר דירה לאורך כל השנים. מה החוק לגבי זה? + + + אומר בזהירות שאני לא זוכר את הפרט הזה. לפי זיכרוני, התשובה היא חיובית – הן יוכלו. אבל אני מבקש מעוזרי הנאמנים שיבדקו את זה, יבחנו את זה, ותקבל מחר תשובה. אני מזכיר שזו הצעת חוק שמגיעה לכנסת. כבודו, כמו כל אחד אחר מה-120 פה, יוכל להגיש תיקונים. עוד פעם, דברים שהם הגיוניים אני מעריך שאנחנו נסכים להם, ונלך יד ביד כדי לקדם תשובות ופתרונות גם למשפחות ברוכות ילדים. אנחנו מאוד בעד המשפחות הללו, הן ראויות לעזרה, ואנחנו נשתדל להתחשב בדבר, אבל אני לא נותן תשובה מוחלטת כי לא בדקתי. + + + שוב תודה, אדוני השר. אין עוד שואלים, אני רואה. תודה רבה לך על התשובות המפורטות. + +תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ג' בכסלו התשע"ד, 6 בנובמבר 2013, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. + +הישיבה ננעלה בשעה 17:52. +