diff --git "a/20043/raw.transcript.txt" "b/20043/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/20043/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,3379 @@
+ תוכן העניינים
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
+מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 5
+הצעת סיעות בל"ד–חד"ש–רע"ם-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל ההסלמה בדרום 6
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 7
+השר להגנת העורף מתן וילנאי: 17
+ליה שמטוב (ישראל ביתנו): 22
+מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): 23
+שלמה מולה (קדימה): 25
+יצחק הרצוג (העבודה): 27
+סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: 28
+אריה אלדד (האיחוד הלאומי): 30
+מוחמד ברכה (חד"ש): 31
+ניצן הורוביץ (מרצ): 33
+נסים זאב (ש"ס): 36
+דני דנון (הליכוד): 38
+שר האוצר יובל שטייניץ: 41
+הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי 49
+אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 50
+הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012 56
+אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 56
+דב חנין (חד"ש): 58
+מוחמד ברכה (חד"ש): 60
+אריה אלדד (האיחוד הלאומי): 62
+מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): 64
+הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע"ב–2012 69
+יריב לוין (הליכוד): 69
+שלמה מולה (קדימה): 72
+דב חנין (חד"ש): 73
+עתניאל שנלר (קדימה): 75
+חילופי גברי בוועדות הכנסת 77
+יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת): 77
+הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 78
+יריב לוין (יו"ר ועדת הכנסת): 78
+הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 138) (הפחתת גמלאות עקב פשע שבוצע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור), התשע"ב–2012 78
+דוד רותם (ישראל ביתנו): 78
+מוחמד ברכה (חד"ש): 79
+ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 81
+נסים זאב (ש"ס): 84
+הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב–2012 86
+זאב אלקין (יו"ר הוועדה המשותפת): 86
+יצחק הרצוג (העבודה): 89
+משה גפני (יהדות התורה): 91
+אריה אלדד (האיחוד הלאומי): 97
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 98
+מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 98
+הצעת חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012 99
+משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 99
+הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 107
+סגן שר האוצר יצחק כהן: 107
+הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 17) (אגרות), התשע"ב–2012 109
+שר החינוך גדעון סער: 110
+הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012 112
+שר התיירות סטס מיסז'ניקוב: 113
+הצעת חוק המהנדסים והאדריכלים (תשלום אגרה שנתית – הוראת שעה), התשע"ב–2012 114
+שר התיירות סטס מיסז'ניקוב: 114
+הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 44) (פגישת אסיר עם עורך-דין), התשע"ב–2012 117
+השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 117
+נסים זאב (ש"ס): 118
+הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 53), התשע"ב–2012 121
+סגן שר האוצר יצחק כהן: 121
+הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר 125
+שר התקשורת משה כחלון: 126
+הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 11) (בנק הדואר), התשע"ב–2012 127
+שר התקשורת משה כחלון: 127
+הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012 131
+חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 131
+מרינה סולודקין (קדימה): 134
+הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012 134
+חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 135
+הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012 139
+משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): 139
+הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 103), התשע"ב–2012 141
+כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 141
+עינת וילף (העצמאות): 152
+זאב בילסקי (קדימה): 155
+הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 128) (עיריות איתנות), התשע"ב–2012 156
+זאב בילסקי (קדימה): 157
+שאילתות ותשובות 161
+1788. שיטת ה"מצ'ינג" 162
+מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): 163
+ש�� הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: 163
+1800. אלימות כלפי עובדים סוציאליים 165
+מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): 165
+שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: 166
+1801. אלימות כלפי קשישים 166
+מסעוד גנאים (רע"ם-תע"ל): 166
+שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: 167
+1863. מרכזי קשר 169
+עינת וילף (העצמאות): 169
+שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: 169
+1864. מינוי נציגים לאוכלוסייה נזקקת במועצה לעבודה סוציאלית 170
+עינת וילף (העצמאות): 170
+שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: 171
+1894. רשת ביטחון כלכלית לעצמאים 173
+עינת וילף (העצמאות): 174
+שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון: 174
+ 
+
+
+
+ היום יום שני, י"ח באדר, 12 מרס 2012 – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – – – אלא בגלל שהוא היחידי שנמצא באולם המליאה. ובכן, אני אדוני היושב-ראש, אתה כנסת נכבדה. תודה רבה. השר בדרכו כדי להשיב.
+
+  רבותי חברי הכנסת, הודעה למזכירת הכנסת. 
+
+ חבר הכנסת רותם מכפיל את מספר הנוכחים באולם המליאה.
+ 
+
+תודה. 
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 54) (עיצומים כספיים), התשע”ב–2012; הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 10), התשע”ב–2012; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 53), התשע”ב–2012; הצעת חוק המשכון, התשע”ב–2012.
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע”ב–2012, של חברי הכנסת יריב לוין ועתניאל שנלר; הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 3) (אגרה בעד חידוש רשיון להחזקת כלב שאינו מסורס או מעוקר), התשע”ב–2012, של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת; והצעת חוק תשלומים לפדויי שבי (תיקון מס' 4) (תוספת לפדויי שבי שמלאו להם 80 שנים), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת.
+
+לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/4131/18 וכלה בהצעת חוק פ/4144/18 – הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – תשלום קצבה לבן-זוג של זכאי שנפטר), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אריה ביבי, זאב בילסקי, ישראל חסון, מרינה סולודקין, אבישי ברוורמן ומירי רגב; הצעת חוק נציבות זכויות הילד, התשע”ב–2012, מאת חברת הכנסת מירי רגב; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – כשירות לעריכת נישואין), התשע”ב–2012, מאת חברת הכנסת ציפי חוטובלי; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגבלה על השקעות בחברה שערכה הסדר חוב), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת כרמל שאמה-הכהן, אלכס מילר, איתן כבל, יצחק וקנין ואריה אלדד; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס ערך מוסף בעסקאות דיור מוגן), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אמנון כהן, יעקב אדרי, זבולון אורלב ומשה גפני; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – תשלום מקדמה בעקבות קרות מקרה ביטוח), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אמנון כהן, אלכס מילר, יעקב אדרי, דוד אזולאי, יצחק וקנין, רוברט אילטוב, ליה שמטוב, זאב אלקין, משה גפני, כרמל שאמה-הכהן וציון פיניאן; הצעת חוק חובת שירות המדינה והחברה, התשע”ב–2012, מאת חברת הכנסת ציפי לבני; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מאגר מידע של ניקוד מסוכנות לעניין נהגים מקצועיים), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת יריב לוין ואורי מקלב; הצעת חוק סיוע לילדים הסובלים ממחלה כרונית במוסדות חינוך, התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אורי אורבך, עינת וילף, משה מטלון, עפו אגבאריה, זאב בילסקי, דב חנין, אורי מקלב ומרינה סולודקין; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – שילוב קייסים באספה הבוחרת), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת שלמה מולה; הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת פניה קירשנבאום, אמנון כהן, דוד רותם, ליה שמטוב, יצחק וקנין, ציון פיניאן, זהבה גלאון, אלכס מילר ורוברט אילטוב; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – ועדת ערר לתמיכה במוסד ציבור), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יריב לוין, אורי אריאל, אברהם מיכאלי ויוליה שמאלוב-ברקוביץ; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – הרחבת הפטור ממס על חיזוק מבנים), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, אברהם מיכאלי, יריב לוין ודוד אזולאי; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – הגבלת הדרישה לוויתור על סודיות רפואית מדורש עבודה), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת דב חנין ויריב לוין. 
+
+
+ תודה למזכירת הכנסת.
+
+
+
+
+ בינתיים השר פלד הוא השר התורן. אדוני, האם אדוני מתכוון לענות על הצעת האי-אמון של חבר הכנסת זחאלקה, כי רשום אצלי שהשר מתן וילנאי מתכוון להשיב, וייתכן מאוד שביקשו ממך כמה חודשים להקדים את – – –
+
+
+ לא, לא. לא ידוע לי – – –
+
+
+חבר הכנסת זחאלקה, אתה מוזמן לעלות כמובן. ועד שהשר וילנאי יגיע אני לא אפעיל את השעון, ואתה יכול לדבר בינתיים גם אל חברי הכנסת הנוכחים שבינתיים הכנסת כמעט לא שילשה וריבעה, אלא החמישה את נוכחותה. קודם היה חבר הכנסת זחאלקה, ועכשיו יש לנו גם מסעוד גנאים, גם סעיד נפאע, גם חבר הכנסת בילסקי, ורותם שהיה הראשון להכפיל את מספר הנוכחים במליאה. גם השר פלד פה אתנו. תודה רבה לכל הנוכחים.
+
+אתה יכול להתחיל. אני אתחיל להפעיל את השעון רק מרגע שחבר הכנסת והשר – לא, כשהשר מתן וילנאי ייכנס, וכמובן אתה יכול לבקש ממני להמתין עד שהוא יגיע, ואז אני אעשה הפסקה. אתה יכול להתחיל לדבר. כדאי, כי אנחנו מתחילים את – – –
+
+
+ כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבין שהשר וילנאי, היות שהיה אלוף פיקוד הדרום, עכשיו לא נותנים לאלוף פיקוד הצפון לשעבר לדבר בנושא דרום.
+
+
+עוד יגיע זמנו.
+
+
+יש סיבה כזאת, האלוף – – –
+
+
+ חבר הכנסת זחאלקה, אני רואה שאתה מתכוון לערוך פשוט סבב של מינויים רציני ביותר.
+
+
+ לא, הוא היה בצפון, וילנאי היה בדרום – זה עובדה היסטורית – ולא נותנים לאיש הצפון לדבר על הדרום.
+
+
+ לא שלא נותנים לו. עדיין לא נותנים לו.
+
+
+עדיין לא נותנים לו.
+
+
+ כן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, המוסד הפרלמנטרי של הצעת אי-אמון נמצא בכל הפרלמנטים בעולם. יש לו המשקל שלו והכבוד שלו, ונהוג שאיש אופוזיציה או סיעת אופוזיציה עולה לדוכן ומביעה אי-אמון בממשלה, היינו בקואליציה שמרכיבה את הממשלה. היום אני מוכרח להגיד שאני לא יכול. זה יהיה חוסר יושרה מצדי שאני אבקש להביע אי-אמון – – –
+
+
+ היום אתה רוצה להביע אי-אמון בכנסת ישראל.
+
+
+ באופוזיציה. לא, לא, לא. 
+
+
+ אה, באופוזיציה.
+
+
+ באופוזיציה. במפלגות האופוזיציה הראשיות, לא בכנסת. יש חברי כנסת שאני מסכים אתם, והם מסכימים אתי. אבל כאן מפלגות האופוזיציה הסירו את הצעת האי-אמון תוך תמיכה בממשלה, במדיניות הממשלה, ודווקא כשיש נושא בוער, נושא חשוב, כשמדובר בחיים ומוות, בחייהם של אנשים, של ישראלים, ושל פלסטינים, האופוזיציה מתקפלת והיא פשוט מתחבאת מא��ורי הממשלה. הם היו צריכים לעלות כאן ולהגיד את דברם. אם הם אופוזיציה לממשלה, בבקשה שיביעו את עמדותיהם הנוגדות את עמדת הממשלה, ואם הם תומכים בממשלה, בשביל מה הם באופוזיציה בכלל? 
+
+אני חושב שזו ממשלה שקיבלה מתנה משמים. עוד לא ראיתי אופוזיציה כל כך לויאלית לממשלה, כל כך חסרת ביקורת כלפי הממשלה. כל טענותיה הן עלובות, סרות טעם. היא לא מציבה חזון אחר, אותו דבר. זה קופי דהוי של ממשלת נתניהו.
+
+ ולכן, אדוני היושב-ראש, אני כאן מביע אי-אמון גם בממשלה, בקואליציה, וגם בסיעות ראשיות של האופוזיציה שהסירו היום את הצעות האי-אמון. זה לא היה ראוי, לא היה צריך. 
+
+ אני במקור – אדוני היושב-ראש, אה, הנה הגיע. רציתי לוותר. אמרתי – – –
+
+הוא בטח היה בשיחה. חבר הכנסת השר מתן וילנאי מכבד מאוד את אולם המליאה. גם יש לו תפקיד כנראה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, אבל אתה המשיב.
+
+
+ הוא היה בשיעור סינית.
+
+
+ – – –
+
+
+כן, מאה אחוז. לא, לא. הוא יכול ואנחנו מביאים זאת בחשבון, אבל אתה המשיב. הממשלה הסמיכה אותך ואתה המשיב. ולכן אתה יכול לדבר, ומרגע זה גם נספור את הזמן.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מכובדי השר וילנאי, השר פלד, אני התחלתי לדבר, להגיד, אם יש לממשלה, ובוא נגיד ולרוב סיעות האופוזיציה או לרוב חברי הכנסת מהאופוזיציה אותה עמדה, אז אני לא יכול לבוא ולבקר את הממשלה ולא לבקר את האופוזיציה. הם באותה עמדה. ולכן, אני כאן חורג ממנהגי ולא מביע אי-אמון רק בממשלה אלא גם באופוזיציה, או ליתר דיוק ברוב הפרלמנטרי של האופוזיציה, הרוב בתוך האופוזיציה, שהיום עשו מעשה לא פרלמנטרי, לא אופוזיציוני, לא מילאו את תפקידם והסירו את הצעות האי-אמון דווקא כשהיה דרוש ונחוץ שיישמע קול אחר שיתנגד למדיניות הממשלה, וייתן אלטרנטיבה למה שהממשלה מציעה. 
+
+ בשנים האחרונות אנחנו רואים שההבדלים בין קדימה והליכוד עד עכשיו – אני לא יודע מה יביאו הבחירות הבאות, אבל עד עכשיו שתי הסיעות הגדולות בשתי הכנסות האחרונות, ההבדלים, צריך – איך אומרים? אני לא יודע מה ההבדל בין הטוען לכתר בקדימה, השר לשעבר מופז, לבין השר יוסי פלד. אני שומע את שניהם, את הפוליטיקה של שניהם – אני מתקשה. אני לפעמים מתבלבל.
+
+ אולי אתה תעזור לי. רוב חברי הכנסת היהודים חושבים שאותו אדם שבוצע נגדו חיסול ממוקד הוא גם אדם שהיה אחראי לפשע גדול כלפי מדינת ישראל וגם תכנן פשע נוסף, ולכן כולם חושבים – אני לא אומר שזכותך לא לחשוב אחרת – אבל כולם מאוחדים בדעה שדם ישראלי הוא לא הפקר. זה הכול. אתה יכול לבוא ולומר: אני חושב אחרת. אבל אתה נוזף בהם כאילו הם תומכים בממשלה. הם לא תומכים בממשלה, הם תומכים בעמדה שדם ישראלי לא יהיה הפקר. רק אני מסביר, כדי – – –
+
+
+ האופוזיציה – – – הממשלה – – – אנחנו מוכנים כבר להסביר.
+
+
+ לא, לא. 
+
+
+ אם כבוד היושב-ראש התכוון – אני מקווה שלא – אבל אם התכוון, יכול להיות שהאזרחים הבינו אותך אחרת, אני חייב להדגיש שבעיני אין הבדל בין דם יהודי לערבי.
+
+
+ אמרתי דם – – –
+
+
+ אני הומניסט גדול, להבדיל מרוב חברי הכנסת.
+
+
+ חבר הכנסת זחאלקה – – –
+
+
+ לא, להבדיל. עכשיו – לא, לא. אם מדובר – – –
+
+
+ אני רוצה לומר לך שאמרתי "דם ישראלי אינו הפקר". לא אמרתי "דם יהודי". אני מקפיד – – –
+
+
+גם דם – – –
+
+
+ דם ישראלי אינו הפקר.
+
+
+ הדם של כולנו הוא אדום.
+
+
+ אין ספק.
+
+
+ ואני חרד. אני עושה כמיטב יכולתי, כבוד היושב-ראש, עד כמה שניתנה לי הדעת וניתן לי הכוח וניתנה לי העמדה המוסרית, להגן על חיי ילדים – – 
+
+
+ מאה אחוז.
+
+
+ – – נשים וטף, גברים, אנשים. אין בעיני הבדל בין יהודי לערבי – אדם הוא אדם. 
+
+
+ אין ספק.
+
+
+ ואני עושה כמיטב יכולתי, כי בעיני זו הפוליטיקה הראויה – למנוע שפיכות דמים. אני חלוק – – –
+
+
+ לא אמרתי "דם יהודי". אמרתי "דם ישראלי".
+
+
+ דם ישראלי, יהודי או ערבי, לא משנה.
+
+
+ מאה אחוז. מאה אחוז.
+
+
+ כל דם. אני לא רוצה לעשות את ההבדלים. אני מנסה, כפי שאני מבין את הדברים, למנוע שפיכות דמים מיותרת, לצאת ממעגל הדמים, לנתב דרך שתוציא אותנו, מאיך אומרים – מהמעגל הזה של חיסול, רקטות, ועוד חיסולים ועוד. המעגל הזה לא נגמר. 
+
+ יש אלטרנטיבה לדרך הזאת של הממשלה. אחרת, איך אומרים, שהממשלה הזאת, אין לה אלטרנטיבה. ההיגיון שלה הוא ההיגיון היחידי הקיים. יש דרך אחרת. הדרך השנייה אומרת: לא נקם, אלא ליצור חזון של שלום אמיתי בין שני העמים החיים בארץ הזו. 
+
+
+ בהחלט.
+
+
+ ועל זה אני נלחם, ועל זה אני נאבק. וכאשר התקיימה הפסקת אש – עם פה ושם הפרות, אבל היתה הפסקת אש בעזה, והיו הבנות. אבל ממשלת ישראל טוענת – לפי התנהגותה, היא לא צריכה להגיד את זה – שחיסולים זה לא חלק מהפסקת האש; שישראל יכולה לבוא ולחסל בעזה, ואיך אומרים – אם הפלסטינים מגיבים, אז הם מפירים את הפסקת האש. 
+
+מי שהפר את הפסקת האש ידע בדיוק מה התוצאה. עכשיו מנסים לנצל את המצב. היום, איך אומרים, אנחנו מבינים עברית קצת, ושמעתי את השר יעלון ושמעתי שרים אחרים אומרים: רוצים לצרוב את התודעה של הפלסטינים, וצריך לתת להם כמה מכות מדי פעם שישבו בשקט. 
+
+לדרך הזאת יש אלטרנטיבה. בעוד שבועיים יעברו עשר שנים להצעת השלום הערבית, שממשלת ישראל – כל הממשלות – זרקו אותה לפח. הצעה כל כך נדיבה – אף אחד לא חלם לפני 30 שנה בארץ הזאת. שלום עם כל העולם הערבי, נורמליזציה – – –
+
+
+ כולל הסונים.
+
+
+ כולל הסונים, כולל כולם. אתם אמרתם לא. הממשלה הזאת אמרה לא. יש אנשים בארץ שאמרו כן. לא כולם, אבל הרוב המכריע אמר לא ליוזמה הזאת. אחר כך אתה בא ואומר: אין אלטרנטיבה. לא. תגיד שיש אלטרנטיבה, ואני לא רוצה את האלטרנטיבה הזאת. להגיד את האמת, שמר נתניהו לא אומר אותה, שבתוך-תוכו הוא מאמין – זו הדרך שלו, זו האסטרטגיה שלו – שישראל חזקה לא צריכה שלום. זו הפוליטיקה שלו. ומי שלא צריך שלום עושה חיסולים בעזה ומפציץ והורג.
+
+ רוב אלה שנהרגו, דרך אגב, הם אזרחים. היום שמענו, לפני שעה – – 
+
+
+ – – – טרוריסטים – – – 
+
+
+ – – שאבא ואמא נהרגו.
+
+ אני קורא מכאן, השר וילנאי, אני קורא מכאן לעשות הפסקת אש מיידית, והפסקת אש כוללת, כשגם ישראל עושה הפסקת אש. כלומר, ישראל לא מפציצה בעזה, לא מחסלת מנהיגים פלסטינים בעזה, שמה בארון את בנק – מקפיאה או מבטלת לחלוטין את בנק המטרות. 
+
+
+ הפסקת האש כוללת גם התקפות ממצרים על ישראל? 
+
+
+ מכל מקום. הפסקת אש. 
+
+
+ בסדר.
+
+
+ בסדר. אפשר לעשות ערבויות. עושים הפסקת אש. לפני שהמצב יתדרדר יותר ממה שהתדרדר בימים האחרונים. אני חושב שאפשר לחסוך בחיי אנשים. אומנם נהרגו עד עכשיו פלסטינים. יותר מ-20 אנשים. נפצעו, לצערנו הרב, גם אזרחים ישראלים. את זה אפשר לחסוך אם משנים את המדיניות. 
+
+היום יש קריאה של הארגונים הפלסטיניים בעזה – ככה שמעתי – דרך מצרים, פנייה רשמית: בבקשה תעשו הפסקת אש. אבל ברור שאם חלק מהפסקת האש לפי התפיסה הישראלית היא שישראל יכולה לעשות חיסולים בעזה, אז ברור שהפסקת האש תתמוטט. הרי זה ברור. 
+
+ברור גם שאחת הסיבות שעושים את ההסלמה או מגדילים אותה, זה כדי לנסות את מערכת "כיפת ברזל", את יעילותה. עושים ניסויים בבני-אדם. זה מה שעושים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ ואחר כך באים לבדוק, לבקש – – –
+
+
+ כבוד השר, עוד מעט אתה עולה על הבמה. בשביל זה – – –
+
+
+ – – – ראשי מערכת הביטחון. אני רואה כאן את טביעות אצבעותיו של אהוד ברק. 
+
+
+ כן, בטח.
+
+
+ הרפתקן צבאי. אדם שאין ערך לחיי אדם בעיניו. הוא רוצה לבנות את ה"גלוריה" שלו המאוחרת. הוא מסיים את חייו הפוליטיים על גופות של פלסטינים. 
+
+לכן האינטרס של כולם, כבוד היושב-ראש, שתהיה הפסקת אש מיידית. לא צריך לחכות שיהיה אסון גדול. ויכול לקרות אסון הרבה יותר גדול ממה שקרה עד עכשיו. צריך לחסוך בחייהם של פלסטינים. צריך לחסוך בחייהם של ישראלים. אסור להפקיר את תלמידי בתי-הספר – לא בבאר-שבע ולא בעזה. 
+
+
+ בעזה הם לומדים. 
+
+
+ בעזה ילדים נהרגו. אתה הרגת בעזה. הצבא שלך הרג בעזה. 
+
+
+ גם שלך – – –
+
+
+ את זה צריך להפסיק. אין הבדל בין דם לדם. דם ישראלים לא יותר טהור מדם פלסטינים. כמובן גם להיפך – דם פלסטינים לא יותר טהור. אתם שופכים שמן על מדורת האלימות. אתם שופכים שמן על גלגל הדמים שמסתובב. אתם בונים את השנאה. מי שזורע שנאה קוצר אלימות. מה יגידו אנשים בעזה? אתה מדבר על ילדים שהולכים לבתי-ספר בעזה, שלידם נהרגו אנשים, שכל הזמן רואים את ההפצצות. 
+
+הדבר היחיד שמצדיק את הפעולה הישראלית בעיני הישראלים זה ש"אנחנו חזקים". אתם פועלים מכוח הכוח, ולא מכוח הצדק. 
+
+ואני חושב שצריך להתעורר ולעורר את חמומי המוח בממשלה, אנשים שמספסרים בדמים כדי לבנות את הקריירה הפוליטית שלהם, כמו אהוד ברק, או לבנות את הקריירה המאוחרת שלהם. האינטרס של כולנו שיהיה שלום, שיהיה שקט. אפשר להגיע לזה. אתם מחמיצים את זה ואתם אחראים למה שקורה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת זחאלקה. אנחנו פה בארץ הרבה מאוד שנים יחד. כאשר היה טרור והבליגו עליו נהיה יותר טרור. אז אתה יכול לבוא ולקרוא לכולם. אם לא יהיה טרור, אני לא מאמין שתהיה אלימות, אבל אנחנו עומדים בפני טרור, אידיאולוגי אפילו, שבא ואומר: אין קיום למדינת ישראל. אז אנחנו פה. כמובן, יש ויכוח בינינו על מי צריך לעשות את השלום, מי לא צריך, אבל טרור – טרור הוא טרור.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, אתה אומר שיש קיום למדינה פלסטינית? אתה אמרת את זה? אתה אומר שכן?
+
+
+ אני אומר שיש קיום לפלסטינים. אנחנו נסתדר במדינה, אבל יש אחרים שחושבים אחרת. אני חושב שהפלסטינים יש להם קיום. הנה, אתה פלסטיני ואני יהודי ושנינו גרים במדינה אחת. הנה. ואני יושב-ראש הכנסת ואתה מדבר מה שאתה רוצה. 
+
+השר וילנאי, אני מצטער שאני לא יכול לקרוא – אני כל כך רגיל לקרוא לחבר הכנסת וילנאי גם. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני יודע, לכן אני לא קורא לך. פעם הייתי אומר: חבר הכנסת. זה היה טוב, ושר היה טוב. עכשיו אתה רק שר. זכויותיך רבות. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת זחאלקה, אותו נאום כמעט במדויק, תן אותו בפרלמנט בעזה. אותו נאום כמעט במדויק, לא יודע אם ייתנו לך לסיים אותו, תן אותו בפרלמנט בעזה. 
+
+
+ כבוד השר, אנחנו בפרלמנט בישראל. 
+
+
+ דבר על טרור, דבר על פגיעה באזרחים שהם פוגעים בנו כל הזמן. הרי הרקטות שנורות, למי הן נורות? לריכוזי אוכלוסייה אזרחית, שם הם מתכוונים לפגוע. ולהזכיר לכולנו, כי אנשים זיכרונם קצר – ה"חמאס" ביוני 2007 השתלט בכוח על עזה, זרק אנשים מגגות של בתים, שחט בכיכר-פלסטין, שחט בסכינים בכיכר-פלסטין אנשים פלסטינים, לא ציונים יהודים – אין חשש, אפילו לא אחד מהם – והשתלט בכוח על הרצועה. דרך אגב, היום הוא מונע דלק וחשמל מאזרחיו בגלל איזה חישובים מול המצרים ומולנו. אני לא אפילו מצליח להבין אותם. אבל האזרחים – כלי משחק בידיהם. בל נתבלבל בזה לרגע. 
+
+והנאום שנתת כאן, נאום ממש מרגש, אותן מלים בדיוק, למעט תיקון כמה מלים קטנות, כולל השם של שר הביטחון – תן את זה בעזה. נראה אותך מתחיל, מסיים ועוד מישהו עונה לך אחרי זה. סתם ככה, מעניין. 
+
+
+ כבוד השר, אנחנו בפרלמנט שלנו לא לוקחים דוגמאות מעזה. אנחנו בפרלמנט שלנו, הפרלמנט שלנו ופה מותר לו לדבר מה שהוא רוצה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ כן, מה אכפת לי מה הוא יאמר בעזה? אנחנו אחראים לדמוקרטיה שלנו, לעם שלנו, למדינה שלנו, ליכולת המשותפת שלנו לחיות. 
+
+
+ לי אין ספק בדמוקרטיה הישראלית. אין לי ספק שמרכיב מרכזי בדמוקרטיה זה לא רוב דורסני אלא לתת למיעוטים יכולת ביטוי משלהם. זה מקובל עלי במאה אחוז. ג'מאל יודע את זה היטב, חבר הכנסת זחאלקה יודע את זה היטב, אני רק מדבר על המהות. על זה אני מדבר. על המלים שנאמרות נגדנו. האם זה לא מתאים לצד השני של החומה? לצד השני של הגדר?
+
+מאז השתלט ה"חמאס" על הרצועה, עוד מעט לפני חמש שנים, זה הפך להיות מחולל טרור מספר אחת במזרח התיכון ובלי ספק בדרום הארץ. ריכוז של ארגוני טרור מכל סוג ומכל מין, שהדבר היחיד שמעניין אותם זה להרוג אזרחים, וכמה שאפשר, מכיוון שהם יהודים או ישראלים, לא משום סיבה אחרת. והם מנסים לעשות את זה, ולצערי פה ושם אפילו מצליחים, אבל אנחנו פועלים לפי הכלל הנקוט במסורת היהודית: הבא להורגך השכם להורגו. 
+
+ג'מאל, אתה יודע היטב, אין פה שום ניסוי בבני-אדם. אנחנו לא כאלה. אנחנו שייכים לסוג אחר של העולם. אצלנו אין ניסוי בבני-אדם כפי שקורה עכשיו ברחובות דמשק, ברחובות חומס וברחובות חאלב. אנחנו רגישים לחיי אדם, יהודים ואויבינו כאחד. אנחנו ערים לזה מאוד. 
+
+אנחנו לוחמים נגד הטרור, והטרור תמיד הם לא לובשי מדים. הם תמיד אזרחים, נכון, אבל אזרחים שמחוללים טרור. זו אחת ההגדרות של טרוריסט, דרך אגב, כי ברגע שהטרוריסט לובש מדים, הוא כבר נראה משהו שונה לגמרי. 
+
+ולכן כל העניין בדרום, כל האירועים הקשים בדרום עכשיו, זה מדינת ישראל מגינה על עצמה, ומדינת ישראל לא תתאבד בשום פנים ואופן. היא תמשיך להגן על עצמה ככל שנדרש. ואתם יודעים את זה היטב. אנחנו נעשה כל שלאל ידנו על מנת שלא ייפגעו יהודים בגלל היותם יהודים. זו מהותה של מדינת ישראל. אסור לשכוח את זה לרגע, ולרגעים צריך להמר גם כאן. אתם יודעים את זה היטב. 
+
+ולכן הם מנסים מעזה. הם מבינים שלהוציא טרור ישר מעזה זה טביעת אצבעות ישירה מדי. הם מנסים לעשות את זה דרך סיני. אז האיש הזה שחיסלנו ביום שישי שעבר הצליח ב-18 באוגוסט 2011 להוציא פיגוע קשה בסיני. נהרגו שם אזרחים שנסעו על הכביש לנופש. לאילת בדרך כלל נוסעים לנופש. נסעו ביום חמישי לנופש על הכביש ונרצחו בגלל היותם ישראלים, לא משום סיבה אחרת. והם מנסים לעשות את זה עוד. אם זה הצליח להם, מנסים לעשות את זה שוב. אנחנו נעשה הכול כדי למנוע את זה; כל שלאל ידנו על מנת למנוע את הדבר הזה. 
+
+ עד הרגע הזה נורו למעלה מ-150 רקטות לשטחה של מדינת ישראל, אחת מהן לא למטרה צבאית. כולן על מנת ליצור טרור בתוך אוכלוסייה אזרחית. זו הכוונה. לשמחתי, כשליש מהרקטות יורטו, אבל אנחנו תמיד אומרים שהיירוט, אם הוא 80% זה הישג מדהים, ולצערי הרבה יותר גבוה מ-80%, יותר קרוב ל-100%. אני אומר "לצערי" כי מתרגלים לטוב, אבל המציאות היא יותר קשה ויש רקטות שגם פוגעות. ורק לאחרונה, עכשיו, פגעה רקטה בחנות באשדוד ויש לנו פצועים שם. 
+
+והירי מכוון לאזרחים. הוא לא במקרה, הוא מכוון לאזרחים, כפי שדרך אגב הסורים משתמשים במיטב החימוש המודרני על מנת לפגוע באזרחים, במקרה הזה אזרחים שלהם. 
+
+ואנחנו נילחם בטרור הזה ככל שאנחנו יכולים לעשות את זה. צריך להבין היטב – בעזה היתה אלטרנטיבה ברורה לפלסטינים, ברורה: לבנות בעזה חבל-ארץ, נשלט על-ידי פלסטינים ופורח. ויש שם תותים ויש תפוחי-אדמה ויש תעשייה קלה ויש חינוך לילדים והוא פורח. הם החליטו שלא. הם השתמשו בזה קודם כבסיס טרור, אז מה אתה רוצה מאתנו? אנחנו פינינו אותה, הם החליטו שזה יהיה בסיס טרור. יכלו גם לעשות דבר אחר, החליטו שלא. עדיף להם לכבוש קודם את ירושלים. הם לא יכבשו את ירושלים אף פעם. מה, אתה לא מבין את זה? כולם מבינים את זה היטב, אבל להטיל טרור הם יטילו, להרוג אזרחים ככל שהם יוכלו, הם כמובן יעשו גם את זה. 
+
+שתי נקודות נוחות לציון – האחת זה חוסן תושבי הדרום שלנו. אני עוסק בזה כבר חמש שנים. בחמש השנים האלה יש שינוי משמעותי. יושבי הדרום שסובלים, ואסור להקל בכלום במה שעובר עליהם, וילדים אכן לא הולכים לבתי-הספר, לצערי – בעזה הולכים לבתי-הספר כי הם יודעים שלא נפגע בילדים בכוונה, ואם נפגע באחד, אנחנו מצרים על זה, לא התכוונו לזה.
+
+
+ כאן ביציע יש לנו ילדים מכיתה ה' מבית-ספר יסודי בראשון-לציון. 
+
+
+ זה בית-ספר מראשון?
+
+
+ כן, מראשון-לציון. הם לא מאשדוד. יפה. 
+
+
+ בית-ספר על שם מי?
+
+
+ על זה לא קיבלתי פרטים. אני יודע שהם מכיתה ה' והם מבית-ספר יסודי בראשון-לציון. 
+
+
+ הייתי מוכן עכשיו לחזור לכיתה ה', היושב-ראש, תאמין לי. כשאני הייתי בכיתה ה' אתה היית איזה שנתיים מעלי באותה שכונה. כל בוקר הייתי הולך לבית-הספר על פני הבית – – –
+
+
+ והיינו נפגשים. נכון. 
+
+
+  – – – על פני הבית שלך. נכון. 
+
+
+ היו זמנים. 
+
+
+ היו זמנים. 
+
+
+ מתן, כששואלים מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול הוא אומר: קטן. 
+
+
+זה מה שהילדים שלי אומרים. נכון. 
+
+ חוסן תושבי הדרום שעוברים חוויה לא פשוטה הוא יוצא דופן לחיוב, ובראשם ראשי המועצות, העיריות, מועצות אזוריות, מועצות מקומיות והעיריות מפגינים מנהיגות ואחריות יוצאות דופן. התופעות שראינו פעם, בקיץ 2006, לא חוזרות יותר בשום פנים ואופן. וזה מתמשך וזה לוקח זמן, וכשהילדים לא בבתי-הספר, ההורים יחד עם הילדים שלהם. זה סיפור מאוד מורכב. ואני עובר שם, אני הסתובבתי שם שלשום, אני אסתובב שם מחר עוד פעם. אתה פוגש בכל מקום אנשים שמבינים את צדקת הדרך ומגיבים בהתאם. 
+
+ והדבר השני זה הפעולה של צה"ל. אני מכיר, חבר הכנסת זחאלקה – הכי קל לתקוף את צה"ל. אני מכיר את זה היטב. לצערי, לא רק מחברי כנסת ערבים, גם מאחרים. צה"ל פועל בצורה יוצאת דופן, קודם כול ביכולת ההגנה שלו, וזה פיקוד העורף וזה יירוט הטילים, שזה על-ידי חיל האוויר, שזה ייחודי בעולם. אין תופעה כזו. והדבר השני זה הפגיעה המדויקת בצד השני, וזה מה שמרגיז את הצד השני. אנחנו פוגעים – עושים כל שלאל ידנו על מנת לפגוע רק במשגרי טרור נגדנו. רק בהם אנחנו פוגעים, ויש לנו הצלחות מרובות בזה, ותמיד, לצערנו, גם נפגעים אנשים בצד. לא מתכוונים לפגוע בהם. הם נקלעים לשם. כל דבר כזה מתוחקר ונלמד עד הסוף על-ידי הצבא, כי אנחנו מבינים היטב את המסר, והמסר שלנו הוא ללא ספק הפסקת אש. 
+
+ אין לנו בעיה עם זה. אנחנו מוכנים להפסקת אש. אנחנו לא עושים ניסוי בבני-אדם. אני אשמח אם תהיה הפסקת אש, אבל הם לא רוצים את הפסקת האש הזאת, כי הם מרגישים שהם יוצאים כשידם על התחתונה, והם צריכים להוכיח שידם על העליונה. אז שיוכיחו לנו. אנחנו נעמוד על שלנו. לא נוותר על לחימה בטרור. לא נתאבד בשום פנים ואופן בגלל נאום כזה או אחר, ונעשה את כל הנדרש על מנת להגן על ביטחונם של תושבי ישראל.
+
+אם אני צריך להמליץ לכנסת, אני ממליץ, כמובן, לדחות את הצעת האי-אמון הזאת בממשלה שנלחמת להגנת תושביה.
+
+
+ תודה רבה לשר להגנת העורף, השר מתן וילנאי. רבותי, אנחנו מתחילים בדיון הכללי. חבר הכנסת שלמה מולה – אינו נוכח; חברת הכנסת ליה שמטוב, ואחריה – חבר הכנסת נסים זאב; לא יהיה נוכח – חבר הכנסת הרצוג; לא יהיה – חבר הכנסת ליצמן, ואחריו – שכיב שנאן, מסעוד גנאים, אורי אריאל, מוחמד ברכה ודני דנון.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לא היה לי ספק שחלק ממפלגות האופוזיציה הסירו את הצעות האי-אמון בממשלה לנוכח המצב הביטחוני, אך נדהמתי לגלות שדווקא סיעות ערביות מגישות אי-אמון על "הסלמה בדרום". רק לפני זמן קצר שמענו שפגע טיל בבית באשדוד ופצע אשה מבוגרת בת 80, וזה לא היה בעזה; זה במרכז מדינת ישראל.
+
+בימים אלו, כאשר מאות "גראדים" נופלים בדרום הארץ ואנו מקבלים עדכונים על כל נפילה בזמן אמת, כשמאות אלפי ילדים ומבוגרים חוששים לחייהם בגלל טילי המחבלים, חברי הסיעות הערביות לא ויתרו על אי-אמון בממשלה, כי אותם מעניין פופוליזם, ופופוליזם זול, יותר מאשר ביטחון ושלום תושבי מדינת ישראל.
+
+חברים, אנחנו שוב במצב לחימה בדרום, ואני רואה שיש כאלה שמעדיפים לדאוג דווקא למחבלים בעזה. אדוני היושב-ראש, מי שלא נאמן למדינה, אין לו מקום בבית הזה ובמדינה הזאת. ישראל היא ביתנו, ותזכרו את זה.
+
+
+ תודה רבה, חברת הכנסת ליה שמטוב. חבר הכנסת נסים זאב – אינו נוכח; חבר הכנסת הרצוג – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח; חבר הכנסת שכיב שנאן – אינו נוכח. חבר הכנסת מסעוד גנאים, אתה צועד נכון. אדוני, בבקשה. חבר הכנסת זחאלקה, חברת הכנסת חנין זועבי לא תוכל לדבר, כי הצעת אמון היא אחת, ואתה דיברת, והיא לא תוכל. אם היו הצעות אחרות לדיון משולב, היא היתה יכולה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו – מוחמד ברכה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – –
+
+
+ שלמה מולה.
+
+
+עבר זמנו.
+
+
+ יאללה, "בעדין".
+
+
+ היה בישיבה חשובה.
+
+
+ עבר זמנו – –
+
+
+ "בעדין", שלמה, "בעדין".
+
+
+ – – אלא אם כן הוא יבקש יפה ונשקול את זה.
+
+
+ עם חיוך כזה אי-אפשר לסרב.
+
+
+ חבר הכנסת מסעוד גנאים, תפאדל.
+
+
+אדוני היושב-ראש, הייתי אומר לשר וילנאי: אם ממשלת ישראל היתה מרשה לרשות הפלסטינית ול"חמאס" – לרשות הפלסטינית בעיקר – לערוך בחירות, ויהיה פרלמנט בעזה, אשמח ללכת לשם ולנאום את אותו נאום שאני עכשיו הולך לנאום, עם כמה נקודות שאני אזכיר. אין כל בעיה. אני חושב שגם לשם אצא ולא אפגע, כי אני אגיד ככה: לצערי הרב, אין כמו תירוץ של הגנה כדי להצדיק תוקפנות. הרי המנגינה הזאת ידועה. מי שמנצח עליה זו ממשלת ישראל, שמרגישה שהיא חזקה. מפני שהם חזקים הם מחסלים. החיסול, הם יודעים, יביא לטילים, רקטות והפצצות לדרום. אחרי הרקטות תבוא התגובה הישראלית. יפציצו – ייהרגו. 
+
+אז המנגינה הזאת, הרצחנית – מי שמנצח עליה זה רק ממשלת ישראל, לצערי הרב. לא תמיד חברי הכנסת הערבים צריכים להגיד שאנחנו נגד הרג אנשים, אם בעזה, אם באשקלון, אם בבאר-שבע, אם באשדוד ובכל המקומות האלה. אף אחד לא רוצה שהאזור שלנו יבער במלחמה שתביא קורבנות ואנשים נרצחים. אף אחד. אדוני היושב-ראש, ההיגיון הזה שדיברתי עליו הוא ההיגיון שמביא בסוף לכל התוקפנות הזאת, שמי שמנצח עליה הוא ממשלת ישראל.
+
+אני לא יודע, מדברים על "חמאס". אני רואה ש"חמאס" מרגיע ומצרים מרגיעה. כולם רוצים הרגעה. מי שלא רוצה הרגעה זה ממשלת ישראל. כך אני שומע, כך אני קורא. אז אפשר לדבר שכולם רוצים להפציץ את מדינת ישראל, אם "חמאס" ואם האחרים, וממשלת ישראל היא היחידה המסכנה שרוצה את השלום? ההיפך היום אני שומע – ש"חמאס" רוצה הרגעה, שמצרים מנסה לתווך, אבל ממשלת ישראל בשלה.
+
+ אדוני היושב-ראש, אני חושב שאת התוקפנות צריך להפסיק, לטובת עזה ולטובת ישראל. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. אני כרגיל מבין שאנשים היו בדרכם, ולכן אני מחיה את כל אותם אלה המבקשים. חבר הכנסת מולה, אתה רוצה? רק אם אתה רוצה, אני לא מחייב אותך.
+
+
+ בהחלט כן.
+
+
+ אתה רוצה? בבקשה. אחריו – חבר הכנסת הרצוג, ואחריו – חבר הכנסת ליצמן.
+
+
+ – – – כמעט נפלנו.
+
+
+ ואז נחזור למוחמד ברכה. לא, חבר הכנסת אריה אלדד.
+
+
+ תמיד טוב לחזור.
+
+
+ חבר הכנסת ברכה הוא לפני אלדד? לפני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הסיפור של הטרור מעזה והרקטות כנגד אזרחי מדינת ישראל הדרומית לא התחיל היום, וגם היו מבצעים צבאיים. הסיפור הזה הוא סיפור קשה. קודם כול, אני רוצה לחזק את אזרחי ישראל מהדרום, שעומדים חזק מאוד מול הרקטות. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אתמול ביקרתי ביקור משפחתי באשקלון. אחד מבני המשפחה ניגש אלי ושאל אותי: תגיד, למה אתם לא מפסיקים את הרקטות? הוא חשב שאני בממשלה. אמרתי לו: תשמע, אומנם אני חבר כנסת, יש לי דעה ויש לי מה להגיד, אבל אני לא איש הביצוע, ואני אפילו חבר באופוזיציה. אבל אמרתי לו שאנחנו, אזרחי מדינת ישראל, גם אני, גם אנחנו כולנו, חושבים שצה"ל עושה את העבודה, את מה שצריך לעשות. אמרתי להם: אתם צריכים להיות חזקים. צריך לאפשר לצה"ל, בהחלט, לעשות את המיטב כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל.
+
+אבל זה בעצם הסיפור הגדול, אדוני היושב-ראש. אני חושב שמי שחושב שמעגל הדמים הוא שבעצם יביא לנו פתרון לסכסוך – זה לא נכון. ראש הממשלה והשרים שלו וחברי הקבינט צריכים לבוא ולהגיד: בצד אחד אנחנו נלחמים בטרור ורוצים להפסיק את הרקטות – הממשלה צריכה ליזום מהלכים מדיניים, אדוני היושב-ראש. צריך לדבר. צריך לדבר עם אבו מאזן. צריך לדבר עם הפרגמטיים בצד הפלסטיני שרוצה לדבר אתנו. כל אלה שרוצים לפגוע בנו – צריך לפגוע בהם.
+
+ אבל לא רק בגלל זה, אדוני היושב-ראש, עליתי לדבר על זה. אני עליתי לדבר על עמיר פרץ. הוא לא מהמפלגה שלי, אני לא במפלגה הפוליטית שלו, אבל אני חושב שההחלטה של עמיר פרץ על "כיפת ברזל" בעצם מגינה היום על הדרום. צריך להגיד את זה ביושר ובהגינות. אפילו מבקר המדינה כתב עליו דוח מאוד קשה, על זה שהוא קיבל את ההחלטה על "כיפת ברזל" אולי אפילו בניגוד להמלצות של הרבה מאוד אנשים. אבל עמיר פרץ קיבל החלטה מנהיגותית.
+
+אני חושב שאנחנו, אנשי הציבור, וגם מערכת הביטחון, גם הממשלה וגם האזרחים בדרום, דווקא היום, בזמן שבו הרקטות נופלות, כש"כיפת ברזל" עומדת באמת בצורה מיטבית �� אין 100% הגנה – אנחנו צריכים להגיד תודה רבה לעמיר פרץ, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. בהחלט תודה רבה, ואני חושב שלעמיר פרץ מגיעות זכויות רבות בכל מה שאמר וקבע, והיו רבים שגם ביקרו אותו וגם לגלגלו עליו. בלי ספק, אני מצטרף לדבריו של חבר הכנסת מולה בכל הקשור לעמיר פרץ. תודה רבה. 
+
+ חבר הכנסת ליצמן – בבקשה, אדוני; לא, הרצוג קודם. רבותי, אתם צריכים להבין שיש לכנסת לוח זמנים, וזה לא תוכנית כבקשתך, אז תהיו בזמן, פשוט.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני מצטרף לדברים שנאמרו על-ידי קודמי ועל-ידך, אדוני היושב-ראש, בדבר המחמאות המגיעות לחבר הכנסת עמיר פרץ על נחישותו ועל העובדה שהוא התעקש בכל דרך מול המערכת לאשר את תוכנית פיתוח פרויקט "כיפת ברזל". זה מוכיח את עצמו. 
+
+ אני מגיע מסיור שערכנו כל הבוקר ביישובי הדרום, יחד עם חברתי חברת הכנסת שלי יחימוביץ וגורמים נוספים, והרושם הוא רושם מאוד מרנין במובן הבא: זאת לא סיטואציה קלה, אבל עומד שם ציבור חזק, יציב, מתנהל בשקט, באחריות, בכובד ראש; המערכות מתפקדות בצורה מרשימה; מערכת העורף, שמשיקה בממשק מלא גם לגורמי החברה האזרחית, וכמובן גם לשירותי הרווחה, שירותי בריאות הנפש, שירותי הכבאות, המשטרה וכל כיוצא בזה – כולם עובדים כתזמורת שמתפקדת היטב בהפקת לקחים מסיבובים קודמים. שמחתי מאוד לראות דברים שהופעלו בזמן היותי שר רווחה במסגרת "עופרת יצוקה" מיושמים עכשיו בצורה כזאת, שאמר לי ראש עיר מאוד מכובד: תשמע, זה פשוט שקט נפשי. המערכת עובדת בצורה יפה.
+
+נקווה שלא ייגרם נזק, נקווה שהסבב הזה יסתיים במהרה, נקווה שלמרות העובדה שאנחנו חיים בסביבה לא יציבה, בסופו של יום קול ההיגיון יגבר והסבב הזה ייגמר כך שידיה של ישראל לא תהיינה קשורות, שהיא עשתה את המעשה הנכון בכך שהיא חיסלה מפקד ארגון טרור קיצוני שדאג לשגר טילים ו"קסאמים" על אזור חבל-אשכול ועוטף-עזה במשך חודשים, שהיה האחראי האישי לרצח הנתעב של חברים שלי, משפחת קרלינסקי ומשפחת גז, בכביש 12, ואזרחים נוספים. אני חושב שבמובן הזה מגיע יישר כוח למערכת הביטחון, לכוחות הביטחון ולכל המערכות האזרחיות התומכות כדי לעבור את המשבר הזה. 
+
+אין מקום להחרפת העימות, אם ניתן; אין מקום לאסקלציה. דווקא צריך לנהוג פה גם בצורה נבונה. אסקלציה לא משרתת את ישראל כאשר סדר-היום הלאומי פונה מזרחה, רחוק מכאן, כאשר יש צורך לקבל החלטות גורליות וחשובות. אני חושב שבמובן הזה, עד עכשיו, ברוך השם, אנחנו יכולים לעבור את המשבר הזה, אם כי זה עוד ייקח כנראה עוד כמה ימים עד שתגיע הרגיעה, ואם היא לא תגיע, אז נדע לשבת ולקבל החלטה גם כאומה וגם בתור גורמי פוליטיקה, ממשל ופרלמנט לגבי ההמשך הנדרש.
+
+בהקשר הזה אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שדבר אחד חייבים לזכור: ראשי הערים שפגשנו אותם, יום לאחר הסיבוב הזה הם יצטרכו להישאר עדיין עם תוצאות העימות, עם העובדה שיש ילדים שזקוקים לטיפול פסיכולוגי – – 
+
+
+ בלי ספק.
+
+
+– – עם העובדה ששירותי הרווחה לא נפסקים פתאום, אלא יהיו להם התרעות לילה-לילה, ולעתים כל דלת נטרקת בבית מייצרת פניקה. אלה תהליכים שצריך לזכור, כי יש איזו תחושה שכשעוברים את הסבב, הכול טוב: באר-שבע הולכת ונבנית, אשדוד הולכת ונבנית, כל היישובים מסביב הולכים ונבנים, ולא היא. 
+
+ במובן הזה האלמנט האנושי, הפסיכולוגי, העמוק ביותר, מחייב את המדינה להיות ערה לכך, הן במערכת החינוך – ��גיל הרך, בגילי הביניים – כמובן מערכת ההורים והמשפחות, ובמיוחד שירותי הרווחה ושירותי בריאות הנפש, השירות הפסיכולוגי-הייעוצי וכל הגורמים העוסקים בתמיכה באוכלוסייה. נחזק את ידיהם ונקווה שהממשלה תזכור היטב היטב את ההערה שלי. תודה.
+
+
+ הם העומדים במערכה, ואנחנו צריכים לדאוג להם. חבר הכנסת יעקב ליצמן – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אריה אלדד.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האירועים בימים האחרונים, ההסלמה בדרום, מדגישים יותר ויותר כמה זקוקים אנו לבית-חולים באשדוד. מכל המקומות, זה המקום היחיד שאין בו בית-חולים, והטילים הגיעו עד לאשדוד. המכרז יצא, זכתה "אסותא", והכול מתקדם יפה.
+
+
+ כבוד השר, אם היום חלילה נפצע אדם באשדוד, הוא מובא לבאר-שבע או לרחובות?
+
+
+ בדרך כלל ל"קפלן", לרחובות, או – – –
+
+
+ או לאשקלון או לרחובות.
+
+
+ כן, לאשקלון לפעמים זה יכול להיות גם מסוכן. אני מניח שיעבירו אותו יותר פנימה, למרכז.
+
+
+ "קפלן".
+
+
+ ל"קפלן" סביר יותר.
+
+
+ אני עצרתי את השעון.
+
+
+בימי עומס זה יכול לקחת שלושת-רבעי שעה, הדרך, אז זה לא עסק. ולכן, מה שאנחנו זקוקים לו בהחלט, אף שיצא המכרז והכול בסדר והכול מתקדם יפה – אנחנו צריכים לשלב את הבניין הקיים שם, שנבנה על-ידי עמותה, ויש כרגע מגעים ביחד עם "אסותא" להפעיל את בית-החולים הזה. משרד הבריאות עושה כל מה שניתן לעשות, ואנחנו נעזור גם ל"אסותא", גם לכולם, להפעיל את בית-החולים הזה מיידית, עם כל התנאים. יש דברים שאנחנו זקוקים בהם גם למשרד אחרים, כמו אישור של משרד הפנים, ופה ושם עוד אישורים קטנים. 
+
+ לכן, אני מבקש מכולם, מכל משרדי הממשלה, להירתם, לתת את כל האישורים הדרושים ולאשר את בית-החולים – להפעיל את זה. אפשר לעשות את זה היום. זה ממש בניין, ואפשר להפעיל את זה מייד.
+
+הדבר השני שאני רוצה להגיד – אני מתכוון גם לעשות ביקור באשקלון, בבית-החולים. לא הספקתי עדיין. הבנייה מתקדמת שם יפה, האגף החדש. אני מבין שמנהל בית-החולים, ד"ר חזי לוי, עשה את כל הדברים כדי להרחיב את הפעילות גם בימי המתח של הטילים, ואני בהחלט מתכוון לעזור במה שאני אוכל כדי שבית-החולים יהיה מוגן וגם יופעל.
+
+גם שוחחתי היום – שאלתי את מנהל בית-החולים של באר-שבע, ואני מבין שברוך השם הכול בסדר. לחץ קצת, אבל אנחנו נעבור את זה. אנחנו מתפללים שיהיה שלום ויהיה שקט. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת השר ליצמן, שר הבריאות. חבר הכנסת אריה אלדד, אחריו – מוחמד ברכה, ולאחר מכן – ניצן הורוביץ, נחזור לחבר הכנסת נסים זאב, ואם יהיה מישהו מהליכוד, הוא יסכם. אם לא אנחנו עוברים – השר ישיב, ואנחנו עוברים להצבעה.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כמה הערות קצרות: 1. ברכות לצה"ל ולדרג המדיני שאישר את חיסול ראש הוועדות. יש בכך משום הפקת לקחים ראויה מהאירוע שהיה באוגוסט בכביש 12, שבו נזכרו לחסל את קודמו בתפקיד רק אחרי הפיגוע.
+
+2. אי-אפשר להשלים עם מצב שבו הוועדות יורות, "הג'יהאד האסלאמי" הפלסטיני יורה, אבל "חמאס" רוחץ בניקיון כפיו. הוא אחראי, ולכן הוא צריך לשלם. 
+
+ מה שעוד בלתי נתפס זה שמדינת ישראל ממשיכה להגיב תוצאתית, כלומר לא על-פי הכוונות של הערבים אלא על-פי הישגיהם בפגיעה בפועל. יהיה מופרך לחלוטין לדעתי אם דווקא פגיעה בבסיס צה"ל תעורר תגובה חריפה הרבה יותר מאשר פגיעה בבאר-שבע, באשדוד ובאשקלון, ואני יודע על מה אני מדבר.
+
+3. אין תקדים היסטורי שמדינה תמשיך לשלוח מאות משאיות אספקה לאויב בזמן מלחמה. אם רוצים שה"חמאס" לא ישחק משחק כפול ולא יוכל להמשיך לשבת על הגדר ויטען שהוא לא יורה בשעה ששלוחיו או עושי כוונותיו יורים במקומו, בזמן שהוא מקיים את מה שהוא קורא לו "ממשלה בעזה", ותחת הממשלה הזאת ארגוני טרור אחרים יורים מאות רקטות; אם אנחנו רוצים שה"חמאס" יגיב – הצעד הראשוני המתבקש לפני שמגדירים אותו ואת ראשיו ואת יעדיו כמטרות הוא לפחות לסגור את המעברים כדי שלא להמשיך לספק מאות משאיות עם אספקה לרצועת-עזה.
+
+ 4. כולם משבחים את "כיפת ברזל" עד כדי כך שהיתה היום כותרת ב"הארץ": "גראד" התפוצץ בבאר-שבע כי "כיפת ברזל" לא פעלה. רק למען הפרוטוקול ההיסטורי אני מבקש להזכיר שה"גראד" התפוצץ בבאר-שבע כי מחבל ערבי ירה אותו ברצועת-עזה, לא כי "כיפת ברזל" לא פעלה. 
+
+5. אנחנו כולנו משבחים את אזרחי הדרום על כושר עמידתם הנפלא, ומחזקים את ידיהם, ועוד הרבה מלים גבוהות ויפות, אבל ממשלת ישראל לא עושה מה שהיא נדרשת לעשות כדי לעזור להם באמת. יש – המצב הנוכחי כפי שהוא מוגדר כרגע בעורף הוא "שעת התקפה". שעת התקפה נועדה לאפשר, במשך 24 שעות, לפיקוד העורף להורות את הרשויות – אחרת אין לו סמכות. אבל מצפים מהממשלה, כשהמצב הזה מתמשך, לא להאריך את שעת ההתקפה אוטומטית בעוד 24 שעות ועוד 24 שעות ועוד 24 שעות, אלא להכריז על "מצב מיוחד בעורף", כדי שיהיה אפשר לפצות את האזרחים שפרנסתם נפגעת כי הם צריכים להיות עם הילדים, ולהיות מחוץ למקומות עבודתם, והעסקים הפרטיים שלהם נפגעים. הגיע הרגע שממשלת ישראל צריכה להכריז על "מצב מיוחד בעורף" כדי שתוכל לסייע לאותם אזרחים – מיליון אזרחי ישראל שנמצאים תחת אש – כדי, לפחות, שלא ייפגעו גם בכיסם. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אריה אלדד. אני מזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו – ניצן הורוביץ. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש פה משחק של "כאילו". אני מתפלא על אותם אנשים שמעמידים פני מופתעים כשהם זורקים פצצה והפצצה מתפוצצת. סביר להניח, כשזורקים פצצה, שהפצצה תתפוצץ, חוץ מאשר כאן בישראל, ובממשלת ישראל; הם יוזמים את ההסלמה, על-ידי החיסול – בזמן רגיעה, אגב, בזמן שגם הפלסטינים בעזה וגם הישראלים בדרום ידעו שעות, ימים וחודשים – לא רע – של שקט. לכן יש פה מידה לא מעטה של צביעות כשמנסים להעמיד פני תם, או פני מופתע, או פני קורבן. 
+
+ כמובן, אני – והעמדות שמוכרות לכנסת לדורותיה, של מפלגתנו ושל סיעתנו – אנחנו חושבים שההסלמה הצבאית והפגיעה באזרחים אינה מובילה אף פעם לשום דבר טוב. אף פעם. האמת – שהיום כשאני עומד כאן, לבי עם אותם אזרחים פלסטינים שמשלמים את המחיר ברצועת-עזה ועם אותם אזרחים ישראלים שגם הם משלמים את המחיר של ההסלמה. 
+
+אבל ממשלת ישראל לא היתה במצב של שליחת האו"ם על "הקו הירוק" ועל הגבול בין עזה לבין ישראל. היא יזמה את הפיצוץ. לכן כל טיפול בסוגיה הזאת צריך לחזור לנקודה הזאת, ושום נקודה אחרת. אני יודע שגם ברשות הפלסטינית וגם בממשלת "חמאס" בעזה מעוניינים ברגיעה ואפילו פועלים למענה. למה ממשלת ישראל בחרה את העיתוי הזה? האם יש משא-ומתן שעומד "חס וחלילה" – במירכאות כפולות ומכופלות – להתחדש או להצליח כדי לפוצץ אותו? הרי הממשלה הזאת אינה מעוניינת במשא-ומתן. לא, היא גמרה את המשא-ומתן והלכה לאירן. האם יש ביקור של ראש הממשלה בארצות-הברית שצריך לחזק את הטיעונים שלו על-ידי הסלמה בדרום? הביקור הזה הסתיים לפני כמה ימים, כמה שבועות.
+
+ לכן אני מנסה לחשוב, בראש בריא כלשהו, מה האינטרס של הממשלה ליזום את ההסלמה הזאת? האם היא התגעגעה למצב של עימות? האם היא התגעגעה לקחת על עצמה את התפקיד של הקורבן ואז לנסות לייצר שיש מזרח תיכון שאינו יציב, ויש סכנות בדרום, ויש סכנות בצפון, ויש סכנות באירן, כדי לשכנע? כי אף אחד לא מסכים עם הממשלה הזאת בכל מה שקשור לעניין של המתקפה על אירן, אפילו לא האמריקנים, גם לא האנגלים, גם לא הצרפתים, לא האירופים. האם הממשלה הזאת רוצה לייצר מצב של מלחמה כדי לשים את העניין הזה בראש סדר-היום? 
+
+אדוני היושב-ראש, אם יש טענה שצריכים לבוא עמה היום בדוכן הזה, בבית הזה, זה לממשלה ולעומד בראשה, בראש ובראשונה. כמובן אני לא צריך שוב להצטלב כל פעם – שאני נגד אלימות ונגד פגיעה באזרחים ושצריך להוציא את האזרחים ממעגל האלימות. את הדברים האלה אנחנו אמרנו, נגיד ועוד נגיד, למרבה הצער, אבל אנחנו מדברים על המוצא הפוליטי. הממשלה הזאת צריכה להיענות מייד למאמצים של המצרים כדי להחזיר את הרגיעה בגבול. זה דבר אחד. 
+
+דבר שני, הממשלה הזאת לא צריכה לברוח מהעניין הפלסטיני לעניין האירני, אלא צריכה לפתור את העניין הפלסטיני, וזה גם יכול לקדם כל מיני דברים בנושא של שלמות האזור ואי-הפצת נשק להשמדה המונית וכו' וכו'. 
+
+ אבל מה שנדרש מייד זה להיענות למאמצים של המצרים להשיג רגיעה ולפתוח במשא-ומתן אמיתי, לא שיחות גישוש ולא שיחות אחרות, אלא שיחות כדי לחסל את הכיבוש, לסיים את הכיבוש, ולהגיע לשלום בין שתי מדינות. אין מוצא אחר. נשחק בזה כמה שנרצה, נלבש את הגלימה של הקורבן לכל החיים – מה יהיה מזה? בסופו של דבר אין פתרון זולת הפתרון הזה, ואני חושב – יש לחסוך באותו סבל נורא של אנשים חפים מפשע, גם פלסטינים וגם ישראלים, שסובלים בגלל ההסלמה שנעשתה בראש ובראשונה על-ידי ממשלת ישראל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. חבר הכנסת נסים זאב. אה, חבר הכנסת שכיב שנאן, אתה רוצה לדבר? 
+
+
+ אני אחריו.
+
+
+ אתה אחרון. ואחריו – ברגע ששכיב עולה, נצלצל. עוד לא. 
+ 
+אדוני היושב-ראש, חברות וחברים, לשמחתי, הדיון שהיה אמור להתנהל עד חצות הלילה היום בוועדת הפנים על חוק התכנון והבנייה בוטל – – –
+
+
+ למה? 
+
+
+ היו קשיים, אנחנו הצלחנו באיזה מהלך להפיל שם איזו הסתייגות, היתה איזו בעיה בקואליציה – הדיון בוטל. לכן אני אומר שזה טוב, כי אז יש לי ההזדמנות לעמוד פה ולהשתתף בדיון הסיעתי. 
+
+אני רוצה לספר לחברי הכנסת מה קרה היום בוועדת הפנים ואיך עובר במדינת ישראל אחד החוקים החשובים והמשפיעים והקריטיים ביותר. מבחינת היקף, אדוני, לדעתי זה החוק הכי גדול שהגיע לכנסת. אני לא בטוח בזה, אבל אחד החוקים הגדולים.
+
+ היום היה פרק ההסתייגויות. אני, בשם סיעתי, הגשתי כ-500 הסתייגויות, סיעות אחרות הגישו מאות רבות. בסך הכול אלפים של הסתייגויות. ואדוני, אלה לא הסתייגויות ליצניות בניסיון למשוך זמן – הסתייגויות מהותיות. הוקצב פרק זמן של שלושה ימים כדי לדון באלפי הסתייגויות על אחד החוקים הכי גדולים וחשובים שהגיעו לכנסת. הגיעו לצורך ההצבעות – כמובן גויס הרוב הקואליציוני – והצביעו אנשים שלא קראו מלה אחת מהחוק שעומד על השולחן. עכשיו, זאת לא תופעה חדשה בכנסת. אני לא תמים, לא תמיד מתאפשר לקרוא – בסדר, אני מכיר את העניין הזה. אלא מה העניין? לא רק שחברי הקואליציה לא קראו את החוק, גם משרדי הממשלה לא קראו אותו, ואלה שקראו מתנגדים לו בתוקף. מצב שכזה. ואז אתה שואל את עצמך, איך יכול להיות שמגיע לכנסת חוק עצום, שבאמת ישפיע על חיינו ועל דמות המדינה למשך שנים, הרבה אחרי שאנחנו כבר לא נהיה כאן עוד יבנו ויתכננו ויסללו לפי החוק הזה – חברי הכנסת לא קראו אותו; משרדי הממשלה מתנגדים לו בתוקף. איך נוצר הדבר הזה? 
+
+ אז דבר אחד אני כבר יכול להגיד: מבקר המדינה אמר שיבדוק את ההליכים, כיצד הגיע לכנסת מין חוק שכזה. 
+
+ מעבר לזה, אמר יושב-ראש ועדת הפנים, חבר הכנסת אמנון כהן – ואני מאוד מעריך אותו ומכבד אותו – שנציגי הממשלה שנמצאים שם, אלה שמובילים את החוק הזה, התייחסו בצורה ראויה ורצינית להסתייגות שאנחנו מעלים. 
+ 
+ אדוני היושב-ראש, אין דרך בעולם להתייחס באופן רציני לאלפי הסתייגויות בחוק כל כך גדול. אני לא מדבר עוד על הבקיאות המקצועית שנדרשת כדי להיכנס שם בסעיפי הסעיפים. אני מדבר על מסגרת הזמן, שאין שום דרך לעמוד בה. אין שום דרך לקיים דיון רציני. אין שום דרך לבדוק את החוק הזה. והחוק הזה, אדוני היושב-ראש, הוא עקום בצורה שפשוט גורמת לשערותי לסמור. 
+
+ אין שיתוף ציבור, אין עררים, אין שיתוף של נציגי משרדי ממשלה – – –
+
+
+ הנושא חשוב ביותר, אבל הזמן עבר. 
+
+
+ כן, אדוני, אני רק רוצה להגיד – – –
+
+
+ כי להערכתי אתה יכול לדבר על עניין זה אפילו – – 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ – – שעות. 
+
+
+ אנחנו עוד נדבר, כשזה יגיע פה להצבעות. אבל אני מקווה, אדוני, שזה לא יגיע להצבעות. מה שאירע בדיון היום בוועדת הפנים, ביום הראשון – ובגלל זה בוטל הדיון שהיה אמור להיות אחר-הצהריים – מראה עד כמה הבעיות בחוק הזה קשות; עד כמה ההתנגדויות לחוק הזה אמיתיות. אני עוד לא ראיתי בכנסת חוק שכל הגורמים – קבלנים, ארגוני סביבה, עורכי-דין, ראשי ערים, נציגי הממשלה – – 
+
+
+ אדריכלים. 
+
+
+ – – כולם מתנגדים. כולם מתנגדים. 
+
+ ולסיום, אדוני, אני יכול להגיד לך, עמד כאן ראש הממשלה שהציג את החוק, ודיבר – ואני בטוח שכוונותיו היו אמיתיות, לזרז, לייעל – לדעתי, אדוני, ראש הממשלה לא יודע שמהעיקרון הכללי שהוא אמר כאן צמחה מפלצת כזאת, שאיש – איש – לא קרא. תודה. 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת שכיב שנאן.
+
+
+אני מוותר. 
+
+
+ מוותר. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת דנון. ואם לא יהיה, ולא יהיה שר, אנחנו נצביע. נא לצלצל. השר המשיב, כמובן. אבל אנחנו חייבים להודיע על ההצבעה. יכול להיות שהשר ישיב דקה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עכשיו הגענו מסיור – – –
+
+
+ הנה, דני נמצא פה, זה בסדר. 
+
+
+ הגענו זה עתה מסיור בבאר-שבע, סיעת ש"ס. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אין, הוא לא יכול יותר משלוש דקות. אתה יכול. הוא לא יכול. לא, לא. הוא לא יכול. 
+
+
+ אני יכול, רק היושב-ראש – – –
+
+
+ הוא יכול ברמה של היכולת האישית. הוא לא יכול ברמה של השעון. כן, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הגענו זה עתה מבאר-שבע. אני יכול לומר שהניסיון של "הג'יהאד האסלאמי" ושל ה"חמאס", שהוא שותף מלא לדרך הזו – אנחנו צריכים לזכור שבשנת 2000 ערפאת אמר: זה לא אני, זה ה"חמאס". אז היתה הרשות הפלסטינית, ובעצם ערפאת הוביל את הקו של הרשות, זה אש"ף. ומאידך גיסא ראינו את ה"חמאס", שהיה עושה ככל העולה על רוחו, וערפאת תמיד היה מתנער. הנה, הגיע היום אחרי עשר שנים – אנחנו רואים שה"חמאס" כבר לא שולט בשטח. מי שמוביל את הרחוב, מי שמוביל את המדיניות בעזה, זה "הג'יהאד האסלאמי". בדיוק כפי שהיה לפני עשר שנים, שהרשות הפלסטינית לא היא היתה המובילה, אלא ה"חמאס" היה המוביל. היום יש גורם קיצוני יותר. 
+
+ ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, גם אם נסתדר יום אחד עם "הג'יהאד האסלאמי", יבוא גורם קיצוני יותר. כי אצל האוכלוסייה הזו יש תמיד יותר קיצונים, ואף פעם אין לך שליטה עליהם. 
+
+ ו"הג'יהאד האסלאמי" בעצם מזכיר לכולנו שלא נחיה באשליה. מיליון אזרחים נמצאים היום תחת מצור. מאות טילים, ו"גראדים", רקטות, נוחתים על ערי ישראל, ואנחנו צריכים, אדוני היושב-ראש, להגביר את ההגנה האקטיבית. 
+
+ אני רוצה לומר שבנושא הזה יש כל כך הרבה ויכוחים. וכל פעם שמגיעים לנושא התקציב, ובסדר העדיפויות של צה"ל ברור מה עדיף לפני מה. אבל צריך לזכור שאזרחי ישראל לא יכולים להיות תחת מתקפה מסיבית, וכושר העמידה שלה תלוי הרבה מאוד בנושא של "כיפת ברזל". ואני שמח מאוד שראש הממשלה סוף-סוף הצהיר באופן הברור ביותר, לפני יום או יומיים, שהוא ייתן לזה גיבוי מלא. כי אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, רק לפני שלושה שבועות עוד היו איזה ספקות לגבי סדר העדיפויות – איפה צה"ל צריך להשקיע. 
+
+צריך לזכור שחייהם של אזרחי מדינת ישראל הם חשובים, וכל העמידה ויכולת העמידה – גם של צה"ל – במאבק מול אויב, מול טרור, מול טרוריסטים, הרבה תלוי בכוח העמידה של אזרחי ישראל. וכאשר נעשה – ועושים את הכול – כדי להגן על האזרחים, ותודה לאל, אנחנו רואים את ההצלחה. ואני חושב שזה גם חשוב. חשוב מאוד שאנחנו נראה את עצמנו, בפני מי אנחנו עומדים, מה היכולות, ובשם השם נעשה ונצליח. תמחה את זכר עמלק, לא תשכח. תמיד אתה צריך לזכור מי העמלק – – 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ – – שיש לך בכל דור ודור, שמנסה להשמיד אותנו. 
+
+תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון, אחרון הדוברים, ואחריו יעלה השר על מנת לסכם, ומייד נעבור להצבעה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה קשה. אולי לא במלחמה, אבל בלחימה, כשנופלים טילים על בתים באשדוד, באשקלון, בבאר-טוביה, בגדרה. אנחנו כולנו ראינו את הביצועים הנפלאים של "כיפת ברזל", אדוני השר, אבל רשם זאב ז'בוטינסקי מאמר בנושא "קיר הברזל". והמשמעות של אותו מאמר היתה, אדוני השר, שקיר ברזל זה לא מיגון לדעת. זה לא לשים "כיפות ברזל" ובטונדות ברחובות בשדרות, ובאופקים, בבאר-שבע, ועוד "כיפות ברזל", ועוד מיליארדי שקלים, שכולנו היום אומרים חייבים למגן. אי-אפשר למגן את עצמנו לדעת. התשובה האמיתית למאבק היא קיר ברזל הרתעתי. שידעו אויבינו שאנחנו נחושים, שאנחנו חזקים, שאנחנו יודעים להיאבק ולהילחם, אז יהיה שקט בדרום. 
+
+ מה שקורה עכשיו זה לא קיר ברזל, אדוני השר. אנחנו מגיבים, אבל בצורה מינורית, לא חזקה מספיק, ועם כל הכבוד לרפא"ל ולכל הרשויות שאמונות על פיתוח כלי הנשק – זה לא יעזור. על כל רפא"ל ועל כל "כיפת ברזל" יהיה טיל אחר. 
+
+ אדוני היושב-ראש, היום בבוקר – לצערי הרב – הפליא אחד מחברי הכנסת, שנמצא פה אתנו, חבר הכנסת אחמד טיבי, לרשום סטטוס ב"פייסבוק". ומה הוא רושם היום בבוקר, בעצמו, במקלדת שלו? הוא רושם – זה כתוב בערבית, אבל התרגום מדויק – "עזה, את חזקה. עזה, את עומדת איתן". ואני שואל את עצמי, חבר הכנסת טיבי, בעבור מי אתה עובד? בעבור "הג'יהאד האסלאמי" ששולח טילים על תושבי רהט, על תושבי באר-שבע, על תושבי אשקלון? 
+
+ הם לא מבדילים בין יהודים למוסלמים לבין נוצרים. הם יורים טילים על כל מרכזי האוכלוסין. אתה נבחרת לכנסת ישראל לייצג את תושבי ישראל – האזרחים הערבים והיהודים. וכשאתה אומר: "עזה, את חזקה", אתה אומר בעצם לאותם מחבלים שמשגרים את הטילים: אני מזדהה אתכם. אני תומך בכם. ופה, האמירה הזאת, אדוני היושב-ראש, היא אמירה חמורה. 
+
+
+ אני רק רוצה – אני לא מתייחס לדבריו של טיבי, אבל לדבריו של ז'בוטינסקי. ז'בוטינסקי ב"קיר הברזל" אומר שאנחנו, כאשר נחזור לארצנו ויסרבו לקבל אותנו, אנחנו נצטרך לבנות קיר ברזל. לא קיר ברזל כדי לתקוף, אלא קיר ברזל שכאשר אלה שלא רוצים אותנו פה, וינסו לתקוף אותנו, יתקפו ויתקפו ויתעייפו, ולכן נשאיר צוהר על מנת לבוא ולראות מתי הם יתעייפו ויבינו שאנחנו לעולם לא נעזוב את מדינתנו. זאת אומרת, הפרשנות שלך ל"קיר הברזל" – הוא היה, במאמרים אחרים, גם אמר שצריך ביטחון אקטיביסטי. אם כי הוא, בראש-פינה ובתל-חי – –
+
+
+תל-חי.
+
+
+ – – היה בניגוד לדעתו של בן-גוריון לגבי הצורך בנסיגה מתל-חי. אבל הפרשנות שלך לז'בוטינסקי היא פרשנות בהחלט מקובלת, רק שהיא לא במאמר של "קיר הברזל", כי "קיר הברזל" בא כדי שיבינו אלה שלא רוצים אותנו בארץ הזאת, שהם יכולים לעשות מה שהם רוצים, הם בסופו של דבר יתעייפו.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. אכן הפרשנות שלי לנחישות של העם היהודי – – –
+
+
+ היא במקום אחר אולי, אבל לא – – –
+
+
+ ואני רוצה לבוא ולפנות מפה לחבר הכנסת טיבי ולומר לו, תחליט. עברנו את חג הפורים. יש לך תסביך פסיכיאטרי – יום אחד אתה חבר כנסת בישראל, ויום שני אתה סייען טרור. אתה לא יכול לומר בשעת לחימה, כשנופלים טילים בכל הארץ – עזה, תעמדי חזק. אתה לא יכול לומר את זה, כי אתה פוגע בכל הציבור הערבי; אתה מעמיד את כל הנאמנות שלהם בספק. ואני יודע שהציבור הערבי בישראל לא מזדהה עם אותם מחבלים שמשגרים טילים אל מרכזי אוכלוסין. 
+
+אני רוצה להזכיר לך, אין יהודים היום בגוש-קטיף, אין בתי-עלמין, את הקברים הוצאנו מגוש-קטיף, את בתי-הכנסת פירקנו. זאת אומרת שמי שזורק טילים היום על אשקלון ואשדוד – עושה זאת כדי לפגוע בכל מדינת ישראל, בכל מה שקורה בתל-אביב, באשדוד ובאשקלון. 
+
+ולכן אני פונה אליך למחוק את הסטטוס הזה מהדף המביש הזה, ולקבל החלטה אחת – אם אתה אזרח מדינת ישראל או אתה סייען טרור של המחבלים. זה לא הרשות הפלסטינית, זה אפילו לא ה"חמאס", זה "הג'יהאד האסלאמי" שאתו אתה מזדהה, ובושה למדינת ישראל שאתה יושב פה אתנו.
+
+ אתה מכיר את השם נאיף, בן 15? זה ילד שהגופה שלו רוטשה אתמול על-ידי הפצצות מהאוויר.
+
+
+ בחומס, בדמשק.
+
+
+ אתה מכיר את הילד הזה?
+
+
+ אתה משווה בין מי שיורה טילים על מרכזי אוכלוסין, יורה טילים על מרכזי אוכלוסין – –
+
+
+ אני דיברתי על הילד הזה.
+
+
+ חבר הכנסת טיבי, אתה מכיר את התקנון.
+
+
+ – – לבין פעולות של צבא-הגנה לישראל?
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דנון. כבוד השר שטייניץ, שידוע כאדם אשר מדבר דבר דבור על אופניו ובקיצור רב, יסכם את הדיון, ומייד לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. אני בטוח שהוא לא יאמר איזה משפט אחד לפיליבסטר, אלא כל רצונו הוא לסכם את הדיון לעניין.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז יום שישי – – –
+
+
+ חבר הכנסת אלקין, יש לך בערך חמש-שש דקות, שבע דקות, כי אני מכיר את השר שטייניץ באופן אישי; הוא לא מרבה – לא מרבה בדיבור.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מאז יום שישי נורו יותר מ-100 טילים – – –
+
+
+ 120. יותר מ-120.
+
+
+ – – – יותר מ-120 טילים על יישובים אזרחיים במדינת ישראל; לא על בסיסי צבא, לא על ריכוזי כוחות. נורו יותר מ-120 טילים על אשדוד, ועל אשקלון, ועל בא��-שבע, ועל שדרות, ועל אופקים, ועל קריית-מלאכי, ועל קיבוצים ועל מושבים. מדינת ישראל, כמדינה יהודית דמוקרטית, כמדינה שחייבת לעשות הכול כדי לספק חיים שלווים ונורמליים לאזרחיה, לא תוכל להשלים לאורך זמן עם האיום הטילי הטרוריסטי הזה מעזה; לא תוכל להשלים לאורך זמן עם הקמת מערך צבאי ארטילרי אירני "חמאסי" בעזה.
+
+אדוני היושב-ראש, כל השוואה בין טרור נגד אזרחים לבין מדינה המגינה על אזרחיה היא עלבון לאינטליגנציה ולמוסר. מדינת ישראל סיכלה בעזה פיגוע חמור שהיה אמור להתרחש באזור אילת או בנגב הדרומי. זו לא זכותה, זו חובתה, לסכל פיגוע כזה. ה"חמאס" ו"הג'יהאד" – "הג'יהאד" בחסות ה"חמאס" – יורים אש רקטית-ארטילרית על אזרחים. זה פשע מלחמה, זה טרור בצורה המכוערת ביותר. צה"ל מגן על אזרחי ישראל. זה תפקידו. גם בהגנה אקטיבית, בתקיפת היורים ומתכנני הטרור, וגם בהגנה על-ידי יירוט טילים במערכות "כיפת ברזל".
+
+לשמחתנו נהרגו עד היום כ-20 טרוריסטים, מחבלים ורבי-מחבלים – – 
+
+
+ מה לשמחתך? אתה שמח שילדים נהרגים? – – –
+
+
+ חבר הכנסת זחאלקה – –
+
+
+לא שמעת אותי – –
+
+
+ – – הוא אמר שהוא שמח – – 
+
+
+ – – אמרתי: לשמחתנו נהרגו 20 טרוריסטים – – 
+
+
+ – – על טרוריסטים הוא דיבר.
+
+
+ – – ותקשיב עד הסוף – ולצערנו – – –
+
+
+ נהרגו עשרות אנשים בעזה.
+
+
+ – – – ולצערנו כנראה נהרג אזרח, ילד, בעזה בחילופי האש. לצערנו. איש לא התכוון ולא כיוון לאזרח בעזה. אבל ההשוואה של אלה שיורים בכוונה תחילה לערים, לשכונות, לריכוזי אזרחים, לאלה שבמלחמתם, מלחמת המגן נגד הטרור, פוגעים בטרוריסטים – אבל לפעמים יש גם נפגעים בסביבה – היא מקוממת, היא בלתי מוסרית, היא משחקת לידי הטרוריסטים.
+
+
+ מה זה משנה הכוונה, מבחינת התוצאה? רצח הוא רצח – – 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – ילד הוא ילד – – 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+– – אם יהודי או לא יהודי. זה ילד.
+
+
+ תסלח לי מאוד – – 
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – טלב אלסאנע, רצח זה מה שקורה בסוריה, שיורים באזרחים בכוונה תחילה. רצח זה ניסיון הרצח באשדוד ובבאר-שבע, בשדרות ואשקלון.
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת טלב אלסאנע, אנשים מהשבט שלך מסתובבים בבאר-שבע עכשיו.
+
+
+ – – –
+
+
+ אנשים מהשבט שלך מסתובבים בבאר-שבע עכשיו. כל טיל שנשלח לבאר-שבע יכול לפגוע בכל אזרח ישראלי.
+
+
+ גם באר-שבע, גם עזה, אפשר אחרת, אם הממשלה תתנהג אחרת.
+
+
+ חבר הכנסת, פה זה לא מונולוג. קראת קריאות ביניים מספיק. בבקשה.
+
+ רצח זה רצח בכוונה תחילה. זה שמכוונים לאזרחים בכוונה תחילה והורגים אזרחים בכוונת מכוון. זה מה שקורה בחומס בסוריה, זה מה שהמחבלים מנסים לעשות בבאר-שבע ושדרות, אשקלון ואופקים, אשדוד – וגם רהט ויישובים בדואיים בנגב. זה רצח. 
+
+מי שמגנה את ההגנה מפני הטרוריסטים ומחפה, ואומר: כל עוד הטרוריסטים יורים מקרב אוכלוסייה אזרחית צריך להשלים עם זה, אי-אפשר להגיב – משחק לידי הטרור הרצחני.
+
+ולכן, אדוני היושב-ראש, יש צביעות רבה – לא מבחינה לאומית, מבחינה מוסרית – באמירות של כמה חברים כאן, בהשוואה המקוממת הזאת בין ירי מכוון על אזרחים לבין ירי מגן של צה"ל – שלצערנו, שלא בכוונת מכוון, לעתים גם יש נפגעים אזרחים.
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדינת ישראל תמשיך להגן על אזרחי הדרום, על יהודים ובדואים, על תושבי הערים והמושבים, והקיבוצים והעיירות, כי זו חובתה וזו זכותה.
+
+אני שמח שמערכת "כיפת ברזל" מוכיחה את עצמה. בהחלט יהיו עוד מערכות "כיפת ברזל". כבר היום יש תקציב להצטיידות בעוד שלוש מערכות. היום יש שלוש מערכות, תהיה הצטיידות בשש מערכות, ולאחר מכן, לפי סדר העדיפויות, אני מניח, גם במערכות "כיפת ברזל" נוספות.
+
+אבל שום הגנה פסיבית איננה הגנה מלאה – – –
+
+
+ שר האוצר, יש לך זכויות רבות, כשהיית יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להנעת תהליך של ייצור "כיפת ברזל". אז ראוי שכולם ידעו את זה.
+
+
+ זה – תודה שאתה מזכיר את זה – זה נכון. אני כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון תמכתי ועודדתי – אני מוכרח להגיד, אז בניגוד לעמדת הצבא ומערכת הביטחון – בפיתוח האמצעים ליירוט טילים ורקטות, כי חשבתי שזה חיוני להגנת – לא רק אזרחי ישראל, אלא גם להגנת בסיסי הפעולה של צה"ל בעת מלחמה.
+
+
+צריך לתת הרבה קרדיט גם לעמיר פרץ שכשר הביטחון – הוא היה יושב-ראש ועדה, אבל הוא, כשר הביטחון בממשלה שפקפקה, היה האדם אשר – נכון שאהוד ברק המשיך והחזיק החרה אחריו שהדבר הזה הוא הכרחי. יבואו על הברכה.
+
+
+ כן. התכוונתי להזכיר גם את עמיר פרץ, שקיבל כשר ביטחון את ההחלטה הנכונה על פיתוח המערכת. 
+ 
+יחד עם זאת, חבר הכנסת שנלר, שלא נשלה את עצמנו. לא תהיה הגנה הרמטית בפני טילים, לא יתפרסו עשרות ומאות סוללות בכל הארץ. ולכן, מדינת ישראל צריכה לעסוק גם בהגנה, אבל גם בהתקפת בסיסי הטרור ובסיסי הרקטות והטילים בצד השני. תמיד מתחייב שילוב בין הגנה לבין התקפה. זו הדרך הנכונה, ואני בטוח שמערכת הביטחון וצה"ל נוקטים אותה גם בימים אלו. 
+
+אדוני היושב-ראש, תושבים רבים בדרום הארץ לא הגיעו לעבודתם בעקבות מתקפת הטילים. כשר האוצר, לאחר שדיברתי עם ראשי ערים וראשי רשויות ועם יושב-ראש ההסתדרות – כשר האוצר קיבלתי החלטה והנחיתי שלא לנכות משכרם של עובדים שנעדרו מעבודה ביישובי הדרום ביומיים האחרונים עקב הישארות ילדיהם הקטנים בבית באותם מקומות שהיתה הנחיה של פיקוד העורף שלא לפתוח מוסדות לימוד שבהם שוהים ילדים קטנים – –
+
+
+ גם במגזר הפרטי אדוני יפצה?
+
+
+תיכף אני אסביר. – – ולכן הילדים נשארו בבית.
+
+
+ שר האוצר, שר האוצר – – –
+
+
+ הוא מדבר לעניין, למה להפסיק אותו? הוא מדבר לעניין.
+
+
+ לכן אני רוצה להבהיר, כי היו הרבה שאלות. כבר הוצאתי הנחיה שלא לנכות משכר העובדים. זה בעיקר שכר של אמהות צעירות, אמהות לילדים קטנים, שנאלצו להיעדר מעבודתן אתמול והיום עקב הישארות הילדים בביתם עקב סגירת מוסדות החינוך. ואנחנו נבדוק במהלך השבוע גם – – –
+
+
+ שר האוצר, מה קורה עם עצמאים קטנים?
+
+
+  אנחנו נבדוק במהלך השבוע. תהיה ישיבה ואנחנו נבדוק גם את האפשרות להקל על אותם הורים, בעיקר אמהות לילדים קטנים שנאלצו להיעדר מעבודתן, גם במגזר הפרטי והעסקי.
+
+
+ אני שאלתי את השאלה הזאת.
+
+
+ הדבר הזה ייבדק, וככל האפשר אנחנו נמצא את הדרך להקל שם, אם על-ידי שיפוי מעסיקים או בדרך אחרת. עשינו דברים דומים גם בעבר, כך שלגבי המגזר הציבורי כבר הוצאתי הוראה שבאותם מקרים שהילדים נאלצו עקב הוראות פיקוד העורף להישאר בבית וההורים נעדרו עקב כך מעבודתם, לא ינוכה שכר. לגבי המגזר הפרטי, אנחנו נראה ונשקול את אפשרות השיפוי גם לגבי הורים כאלה במגזר הפרטי, ועד סוף השבוע, אני מניח, אנחנו נקבל החלטה גם בנושא הזה.
+
+
+ יישר כוח.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה נמצא כאן. הוא חזר ממסע דיפלומטי והסברתי בעל חשיבות עצומה בארצות-הברית. ראש הממשלה, ראש הממשלה, אני רוצה לברך אותך על ההצלחה, על ההצלחה המרשימה בהעלאת הסוגיה האירנית, בהעלאת הסוגיה של האיום הגרעיני האירני עלינו, על המזרח התיכון – – 
+
+
+ ועל העולם – – –
+
+
+ – – על ארצות-הברית ועל העולם כולו לראש סדר היום בארצות-הברית ובעולם כולו. אני חושב שבזכות המאמצים הללו שלך, היום אנשים בעולם מבינים וערים לחומרת האיום, שאין שנייה לה, שנשקפת מאירן – לא רק למדינת ישראל הקטנה אלא לסדר העולמי ולשלום העולמי כולו. והנה, ראש ממשלת ישראל עסק בשבוע שעבר, ביחד עם ידידינו האמריקנים – עם הנשיא אובמה, עם ראשי הממשל, עם ראשי הקונגרס משתי המפלגות, הרפובליקנים והדמוקרטים – באיום הגרעיני האירני, והיום, כאשר הוא חזר לכאן, הוא עוסק באיום האירני הקטן יותר אבל החמור מאוד שמגיע מרצועת-עזה. כי בסופו של דבר מהו "הג'יהאד האסלאמי" בעזה, ומהיכן התקציבים וכלי הנשק שלו אם לא מאותה אירן עצמה?
+
+אנחנו נגן על אזרחינו בדרום, במרכז, בצפון, מפני אויבינו, מפני אירן ושלוחותיה. כך ראוי לעשות, כך נכון, כך מתחייב מהביטחון הלאומי שלנו, וכך אנחנו עושים ממש בימים ושעות אלו.
+ 
+ואני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, ולומר לתושבי הדרום: אין לי ספק שיש חששות ויש פחדים. כשנופלים טילים ורקטות זה לא נעים. זה מפחיד גם את האמיץ באדם. אבל תושבי הדרום מגלים בימים האחרונים עמידות, נחישות בלתי רגילה, מול מתקפת אכזרית, ואני חושב שכולנו יכולים להיות גאים בעמידתם של תושבי הדרום, תושבי עוטף-עזה, תושבי באר-שבע, תושבי אשדוד, תושבי אשקלון, תושבי שדרות, תושבי נתיבות, תושבי אופקים, תושבי קריית-מלאכי, תושבי המושבים והקיבוצים בדרום. זו דוגמה ומופת לנחישות – – 
+
+
+ יושב-ראש הקואליציה, אל תאמר – – – שהוא צריך – – –
+
+
+ – – של אזרחי ישראל אל מול הטרור ה"חמאסי"-האירני הרצחני. הטרור מובס ויובס, גם היום, בהווה, ואין לי ספק שגם יובס בעתיד, לחלוטין. תודה רבה. 
+
+
+ לא, לא. יושב-ראש הקואליציה, אני לא רוצה. מה זה? אתם מונעים מהשר להשיב לעניין. כל מלה שלו היתה לעניין.
+
+רבותי, חבר הכנסת אחמד טיבי זכאי לעלות לבמה. הוא יעשה זאת מייד אחרי ההצבעה, מאחר שחבר הכנסת דנון התייחס באופן אישי לגופו. אמרת שיש בו איזה פגם פסיכיאטרי. החוק קובע שאם הוא היה אומר את זה עליך, מייד הייתי נותן לך לעלות.
+
+אבל אנחנו קודם נבצע את ההצבעה על הצעת אי-האמון. ובכן, רבותי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, שרים, נא לשבת במקומותיכם כי אני מצביע. יש רק הצעת אי-אמון אחת מטעם סיעות בל"ד, חד"ש ורע"ם-תע"ל, שאותה נימק חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בנושא ההסלמה בדרום, ואני קורא לחברי הכנסת ולחברי הממשלה שהם חברי כנסת להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. נא להצביע, יושב-ראש הקואליציה.
+
+הצעת סיעות בל"ד–חד"ש–רע"ם-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+
+ ובכן, ארבעה בעד, 40 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון בממשלה לא עברה ולא נתקבלה. תודה רבה.
+
+אנחנו ממשיכים בסדר-היום, והוא סדר-יום עמוס, רבותי חברי הכנסת. אנחנו עוברים להצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14) – סליחה, סליחה.
+
+
+
+
+לפני כן אני מאפשר לחבר הכנסת אחמד טיבי חמש דקות לענות בהודעה אישית בנושא דבריו של חבר הכנסת דנון. אני מבקש ממך, חוץ מחבר הכנסת דנון, אל תתייחס לאף אחד, כדי שלא אצטרך לתת לאחרים לעלות. זה – אתם רשאים לומר מה שאתם רוצים, אבל לא יותר מקריאות ביניים. 
+
+
+ שילך לעזה.
+
+
+אבל פעם-פעמיים זה מספיק, חבר הכנסת – – –
+
+
+תודה רבה, ��דוני. האמת היא, אני הקשבתי, אדוני היושב-ראש, לדברי הבלע של חבר הכנסת דני דנון – –
+
+
+ דברי הבלע שלך – – –
+
+
+ – – שהשתלח במשך כל השעות האחרונות, והסתמך על חצאי עובדות, ועל חצאי משפטים – שאני עומד מאחוריהם כמובן. עומד בפניכם אדם שלא הסתיר את עמדתו תמיד נגד פגיעה באזרחים באשר הם אזרחים – –
+
+
+ כתבת את זה או לא כתבת?
+
+
+ – – לא אזרחים תחת כיבוש ולא אזרחים של צד כובש, כלומר לא אזרחים ישראלים ולא אזרחים פלסטינים. 
+
+ התנגדתי בעבר, אדוני היושב-ראש, לירי רקטות על הדרום בישראל, ואני ממשיך להתנגד בצורה ברורה חד-משמעית – – 
+
+
+לא כתבת את זה ב"פייסבוק". לא כתבת את זה ב"פייסבוק".
+
+
+– – אבל אמרתי את דעתי, ואני חוזר על דעתי לגבי עזה שבימים האחרונים נכתשת, כאשר, נכון, נהרגים חמושים, ובמלחמה בין חמושים משני הצדדים אנשים נהרגים – נושאי נשק. 
+
+מי שלא מביא בחשבון, על-פי ניסיון העבר גם, שהוא הורג אזרחים וילדים בעיקר, יש לו בעיה מוסרית. נאיף קרמוט בן 15 שיחק בחצר של בית-הספר "סעאת" – – 
+
+
+ – – –
+
+
+אתה ראשון הדוברים אחרי הצגת החוק.
+
+
+ – – והוא נהרג. היום נהרגו שלושה: אדם בן 60 – מוחמד אל-חסומי, והבת שלו פאיזה בת 30. הם אזרחים. פאיזה היא מחבלת טרוריסטית?
+
+
+ לא. 
+
+
+מחבלים – – –
+
+
+מה שאומר חבר הכנסת דנון, שהם מסתתרים. המחבלים מסתתרים מאחוריהם.
+
+
+ מסתתרים בבית-הספר?
+
+
+כן.
+
+
+אלה שיורים את ה"קסאמים" ואת הרקטות על כל תושבי ישראל מתחבאים בתוך אזרחים, ומדינת ישראל מחויבת לשמור על אזרחיה. ואם לא יגרשו את אותם מחבלים, ואותו מחבל אשר היה הראשון – חבר הכנסת מוחמד ברכה ציין אותו בצורה מפורשת – בוצע בו חיסול ממוקד מהטעם שהוא תכנן עוד פעולת טרור נגד אזרחי ישראל, ולכן מצא צה"ל את הצורך למנוע ממנו לבצע את זממו. ולכן, המערכת הזאת היא מערכת שיוצרת באמת מעורבות. רק נדמה לי שאם ייפסק הטרור גם תיפסק האלימות. 
+
+ עכשיו אומר חבר הכנסת – אני לא מתייחס בעניינים האישיים – אבל אומר חבר הכנסת דני דנון, פה מדובר בפעולת הגנה מובהקת של מדינת ישראל. כמובן, אתה יכול לחשוב אחרת, אבל אני גם נתתי לך אפשרות לדבר, משום שדני דנון דיבר על הדילמה שיש לך וקרא לה בצורה כמעט – – 
+
+
+סייען טרור.
+
+
+– – לא פרלמנטרית, כמעט לא פרלמנטרית. 
+
+
+אוקיי, אוקיי.
+
+
+ אחזיר לך את כל הזמן, הנה.
+
+
+ אני, על כל פנים, מעולם לא הבעתי שמחה או הסכמה לפגיעה באזרח אחד כלשהו, לא פלסטיני ולא ישראלי. אתם כאן, באופן בלתי מוסרי בעליל, מצדיקים פגיעה באזרחים, כי אתם טוענים שמישהו הסתתר ואז אתם יורים. למה תמיד כשנפגעים אזרחים פלסטינים יש לכם הסבר במקום לגנות ולהתנצל ולהפסיק את הפגיעה באזרחים? ולכן אני אומר שעזה תמשיך להחזיק מעמד בעמידה איתנה – – 
+
+
+תעבור לשם.
+
+
+  – – כי היא משלמת מחיר יקר.
+
+
+ תעבור לשם, תעבור לשם, תייצג אותם שם.
+
+
+כן, כן, לזה קוראים צֻמוּד.
+
+
+תודה, חבר הכנסת דנון, הוא עונה לך עכשיו כאן.
+
+
+מר דנון, חבר הכנסת דנון, אולי אתה לא יודע – – –
+
+
+הוא עונה לך, חבר הכנסת דנון. בבקשה.
+
+
+ חבר הכנסת דנון, אולי אתה לא יודע, אני נולדתי פה ועל זה אין עוררין. אני לא היגרתי לכאן, לא בספינה ולא במטוס. אני לא יודע איפה אתה נולדת או יכול להיות שנולדת כאן. אני לא אומר לך כל הזמן תלך לגור באיזה מקום אחר – – –
+
+
+מה זה משנה איפה אדם נולד?
+
+
+ אני, אני – זה משנה, אני משנה. 
+
+
+ משנה למי הוא נאמן.
+
+
+חבר הכנסת שאמה.
+
+
+כאשר מישהו הגיע לכאן במטוס – –
+
+
+רבותי, אתם אומנם מתחרים מי יתקוף – – –
+
+
+ – – או בספינה, זה יהיר וחצוף לבקש ממני – – 
+
+
+ אל תדבר – – –
+
+
+ – – לעזוב את הארץ. זה גם יהיר וגם חצוף. אני מעולם – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ מספיק, חבר הכנסת שאמה. תנו לו לסיים, הוא מגיב על דברים שאמר דני דנון.
+
+
+ – – –
+
+
+חבר הכנסת נסים זאב, אני התפלאתי – – 
+
+
+אני – תודה רבה. תודה רבה.
+
+
+ – – אני התפלאתי שאתה לא היית – – –
+
+
+ אני חושב שאנשים שכל הזמן מצדיקים ומוצאים סיבות ותירוצים לפגיעה באזרחים, יש להם בעיה מוסרית. אני בא בידיים נקיות. אני מתנגד לפגיעה באזרח ישראלי כלשהו, כי הוא אזרח. ואני מתנגד לפגיעה באנשים תחת כיבוש, כי הם תחת כיבוש, לרבות אזרחים, לרבות נשים, לרבות ילדים, ועל זה אנשים צריכים להרגיש בושה, בעיקר אנשים כמוך. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אנחנו יודעים מההיסטוריה של כל העולם, שכאשר פגעו באזור של אזרחים במצב של מלחמה על-ידי מדינה אחת, המדינה האחרת היתה יוצרת מצב שבו אלימות כזאת לא תתקיים לגביה לעולמי עולם, עד כמה שהדבר תלוי בה. והדברים האלה הם קשים ביותר.
+
+רבותי חברי הכנסת, הרי הדבר הזה משכו כמשך המחלוקת והסכסוך בארץ הזאת. תודה רבה. מדינת ישראל תגן על עצמה לא כזכות אלא כחובה. תודה רבה. 
+
+
+ [מס' מ/630; "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 23881; נספחות.]
+
+
+אנחנו עוברים לחבר הכנסת אמנון כהן, יעלה ויבוא – הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14) – יציג את החוק לקריאה שנייה ושלישית. אחריו יש לנו כמה מסתייגים. המסתייג הראשון – דב חנין, ואחריו – מוחמד ברכה. חנא סוייד ועפו אגבאריה – לא ראיתי אותם היום. את עפו ראיתי, אבל אם הם לא יהיו, יש אחר כך גם רשות דיבור. בבקשה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת החוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012, שיזמה הממשלה.
+
+ הוראת השעה אוסרת העסקה, הלנה והסעה של שוהים בלתי חוקיים מהשטחים בישראל, וזאת במטרה להקשות על מפגעים פוטנציאליים לשהות בישראל. הוראת השעה נחקקה לפני כ-16 שנה, והכנסת האריכה את תוקפה מדי שנה או שנתיים. 
+
+ בשנים האחרונות השתכללה מאוד תופעת הסיוע לתושבים זרים, בעיקר בתחום ההסעה, אם על-ידי מסיעים בודדים ואם על-ידי רשתות הסעות מאורגנות, שכל מטרתן היא הכנסת התושב הזר לישראל ללא אישור למטרת רווח כלכלי. ההתקדמות בבניית גדר ההפרדה העלתה את מחירי ההסעה של התושבים הזרים, וכן מביאה למגמה של שהייה יותר ארוכה ורציפה בשטחי ישראל, וזאת בסיוע מעסיקים ומלינים ייעודיים בשכר.
+
+ בשל העובדה כי המצב הביטחוני שהביא לחקיקת החוק עומד בעינו ולא נראה כי צפוי שינוי בעתיד הקרוב, סברה הממשלה כי יש להפוך את ההסדרים הקבועים בחוק מהוראת שעה להוראת קבע.
+
+ בכל הנוגע לעבירות ההלנה וההעסקה של השוהים הבלתי-חוקיים, היתה בוועדה הסכמה רחבה בדבר עיגונן כהוראת קבע. סביב עבירת ההסעה התעוררה, כבעבר, מחלוקת. איסור הסעת שוהים בלתי חוקיים כרוך בדילמה לא פשוטה, שעלתה בוועדה בכל פעם שנדונה הארכת הוראת השעה. מחד גיסא, ההסעה היא נדבך מרכזי עבור השוהים הבלתי-חוקיים, ומהווה – אם במודע ואם לאו – פלטפורמה לטרור. מאידך גיסא, הוראות החוק מטילות נטל כבד מאוד על נהגי מוניות תמימים, שעליהם מוטלת חובה לבדוק את זהותם של הנו��עים ואת חוקיות שהייתם בישראל. במהלך השנים נעשו מאמצים לצמצם את הפגיעה בעבודתם ובפרנסתם של נהגי המוניות ומנגד להחמיר עם אלה המסייעים במודע או מבחירה בהסעתם, העסקתם והלנתם של שוהים בלתי חוקיים.
+
+ גם בדיונים שנערכו בוועדה השנה נעשו ניסיונות לאזן בין צורכי הביטחון לבין עבודתם הסדירה של נהגי המוניות. בסופו של דבר החליטה הוועדה להותיר את עבירת ההסעה שלא כדין בנסיבות שאינן מחמירות כהוראת שעה לשנתיים, כמו גם את ההוראה המסמיכה את נהגי המוניות לדרוש מנוסע מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל ושוהה בה כדין. 
+
+ בצד זאת, קיבלה הוועדה את הצעת הממשלה באשר לעבירות הסעה בנסיבות מחמירות המפורטות בחוק ובאשר לעבירות הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים, ומוצע בהצעת חוק זו לעגנן כהוראת קבע.
+
+ להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. ואני מבקש, גברתי היושבת-ראש, מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. 
+
+
+תודה רבה לך, חבר הכנסת אמנון כהן. להצעת החוק הנ"ל יש מסתייגים. וראשון המסתייגים, חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת חנין.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, תודה רבה לך, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, ישנה אמירה משפטית ידועה שאומרת: Hard cases make bad law, מקרים קשים יוצרים חוקים גרועים, וזו אמירה שהיא מאוד נכונה לחוק הזה. 
+
+ אני רוצה להזכיר לכולנו, עמיתי חברי הכנסת, איך החוק הזה נולד. החוק הזה נולד בתקופת הפיגועים הגדולה, ואז באו ואמרו: צריך לייצר מנגנוני חירום לזמן קצר, שיאפשרו לנו להתמודד בצורה אפקטיבית עם הפיגועים, עם מי שמבצע את הפיגועים, עם מי שמסייע לבצע את הפיגועים. ולכן הביאו לכנסת הצעת חוק בדמות של הוראת שעה עם הוראות מאוד מאוד מרחיקות לכת וקיצוניות שפוגעות בזכויות יסוד, פוגעות בחירויות יסוד, הופכות ציבור שלם לציבור של חשודים – הכוונה היא כמובן לאלה שהם תושבי הגדה המערבית וחבל-עזה בזמנו. 
+
+ היום נותרו תושבי הגדה המערבית שנכנסים למדינת ישראל בצורה בלתי חוקית – הופכים את כולם לחשודים ויוצרים מערכת שלמה של הוראות דרקוניות כדי להילחם בהם ולהילחם במי שמסייע להם בזמן שהותם בישראל.
+
+בין יתר ההוראות מרחיקות הלכת שהחוק הזה יצר, הוא יצר הוראות שממש אי-אפשר לחיות אתן. למשל הוא הטיל – ומטיל עדיין – חובה על נהגי מוניות לזהות חשודים, ואיך לזהות חשודים? לזהות חשודים לפי המראה שלהם. אני מניח שאם מישהו נראה אשכנזי, הוא בוודאי לא נחשב לחשוד, אבל מי שנראה קצת כהה יותר, בוודאי אם הוא נראה ערבי, הוא מייד אמור להיות, לפי החוק הזה, חשוד, ונהג המונית חייב לדרוש ממנו להזדהות. עכשיו, אני שואל אתכם, עמיתי חברי הכנסת, אתם ראיתם אי-פעם מדינה שמכניסה לחוק שלה מנגנון של פרופיל על בסיס לאומי, גזעי, אולי אפילו עדתי, כמו שהחוק הזה עושה? 
+
+ההוראה הזאת, שמחייבת נהגי מוניות לדרוש מהנוסעים שלהם – החשודים – מיהם החשודים? כמובן אלה שנראים ערבים, אלה שנראים מזרחיים – לדרוש מהם להזדהות, היא הוראה מסוכנת ובעייתית, היא הוראה שפוגעת בכבודם של אנשים, היא הוראה שפוגעת בזכויותיהם של אנשים, והיא הוראה, עמיתי חברי הכנסת, שאין בה שום טעם ושום הצדקה – אין בה שום טעם ושום הצדקה; מאז נחקק החוק הזה, כהוראת שעה, ועד עצם היום הזה, עוד לא ראינו שהחוק הזה הצליח למנוע פיגוע אחד. 
+ 
+אבל, עמיתי חברי הכנסת, האבסורד לא נעצר כאן, האבסורד ממשיך הלאה. מה אתם דורשים מאו��ו נהג מונית? אתם דורשים מאותו נהג מונית שהוא ידרוש מהנוסע שלו להזדהות. עכשיו, הניסיון מלמד ש-99.99% מאותם נוסעים במוניות הם אנשים תמימים, אין בהם שום עבירה פלילית, כל חטאם הגדול והנורא, הבלתי-נסלח במדינת ישראל, הוא שהם ערבים, או אולי מזרחיים, ולכן הם צריכים להזדהות, ולכן הם צריכים להראות את תעודת הזהות ולהרגיש חשודים. אז לכל אותם 99.99% מהמקרים אנחנו יוצרים עוול נורא. 
+
+ בואו נדבר על המקרה האחד, היוצא-דופן, החריג, שאליו החוק הזה מתכוון. נניח שבאמת למונית עולה מפגע – גברתי סגנית המזכירה, את מכבדת אותנו בנוכחותך – –
+
+
+ אלינור. 
+
+
+ – – אני מברך אותך על התפקיד האחראי הזה. 
+
+
+ אנחנו חונכים אותה לראשונה עכשיו בתפקיד זה, ולכבוד הוא לנו. 
+
+
+ אני מברך אותך ואני בטוח שתעשי אותו בהצלחה רבה. 
+
+ בכל מקרה, נניח שאנחנו מדברים על אותו מקרה מאוד מאוד חריג של אדם שבאמת בא בכוונה לפגע, אז מה דורשים מנהג המונית? דורשים מנהג המונית שידרוש ממנו להזדהות. המפגע, מה הוא יעשה? הוא יחייך ויגיד לנהג המונית: בבקשה, הנה תראה, אין לי תעודת זהות? הרי פה דורשים מנהג המונית לבצע תפקיד של חייל או של שוטר – זה סוג של הפרטה של תפקידי שיטור או תפקידי אבטחה, שזה ממש לא מעניינם של נהגי המוניות לעשות. 
+
+תראו לאן מתגלגל האבסורד; מהלך שהתחיל את דרכו בסוג של גזענות מגיע לסוף דרכו כסוג של אבסורד שפוגע בכולם – פוגע בנפגעים הראשוניים, אלה קורבנות אותו פרופיל גזעי, לאומי או עדתי, ופוגע גם אפילו בנהגי המוניות, שנדרשים לבצע את העבודה הזאת, שהיא בדרך כלל עבודה מאוסה ובזויה, כי אין בה שום טעם ושום הצדקה, אבל גם באותו מקרה בודד ויוצא דופן שיש טעם ויש הצדקה, ודאי שנהג המונית הוא לא הכתובת לעשות את זה. מה יעשה נהג המונית מול מפגע שנמצא בטקסי שלו, עם כל הכבוד? 
+
+מה החידוש הגדול שעושה הממשלה בהצעת החוק הזאת, אדוני השר לביטחון העורף? החידוש הגדול הפעם הוא שהממשלה מוותרת על הוראת שעה. הם כבר הופכים את הנורמות המקולקלות והמוטעות האלה להסדר של קבע. פעם עוד היו אומרים אצלנו: לכשיבוא – יבוא שלום, והיה באחרית הימים. היום כבר ויתרו אפילו על השאיפות האלה. כבר אין שאיפות שלום, אנחנו נידונו לנצח לחיות במצב חירום שבו מזהים במוניות ערבים ודורשים ממזרחיים גם להציג תעודות זהות.
+
+עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה, מראשיתו ועד סופו, הוא חוק קלוקל. במקום להפוך את החוק הזה להוראה של קבע צריכה הכנסת להתכבד ולהסיר אותו אחת ולתמיד מספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין, וכאמור, כפי שציינתי קודם, יש מסתייגים נוספים. הבא בתור במסתייגים הוא חבר הכנסת וסגן יושב-ראש הכנסת מוחמד ברכה. גם לרשותך יעמדו עשר דקות – – 
+
+
+ לא צריך עשר דקות. 
+
+
+ – – ומייד אחריך – חבר הכנסת עפו אגבאריה. בבקשה, אדוני. לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הטיעון הביטחוני, או ההצדקה הביטחונית, כביכול, להצעת החוק, היא מופרכת. היו ימים שאכן כל מיני דוברים היו יכולים לעמוד כאן ולספר על הסכנות, וכו' וכו'. הדבר הזה אינו מתקיים – אינו מתקיים, ודווקא אנחנו שומעים שבחים על התיאום הביטחוני בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, שלפעמים אני תוהה למה הוא נעשה כשישראל מתכחשת לכל ההסכמים האחרים וחושבת שהפלסטינים צריכים להיות שוטרי או קציני הביטחון שלה. אבל בעצם ביטחון זה תמיד טוב לאנשים, לחיות בבטחה. ולכן, הדברים האלה, של ניפוּף בסכנה הביטחונית, אינם קיימים. זה דבר אחד. 
+
+הדבר השני, אנשים, מהגדה המערבית בעיקר, אינם באים לכאן כדי לטייל או כדי לרחוץ בים. הם באים מתוך המצוקה שכפתה ישראל עליהם באותם שטחים שהם תחת שליטתה, שכפתה עליהם בחיסול החקלאות, בפגיעה בכלכלה, בחיסול הניידות והאפשרות לבוא – והנגישות ממקום למקום, בגלל מחסומים, וקנטונים, והתנחלויות, וכו' וכו'. ואז, ישראל בעצם אומרת שהיא לא רוצה לנתק את עצמה מהגדה המערבית ולאפשר לעם הפלסטיני שם לקיים את מדינתו בצורה עצמאית, וכו' וכו', כמובן עם רצועת-עזה, אלא הם גם רוצים להיכנס לתוך החיים שלהם ביום-יום, במטר-מטר מתוך השטח, ולפגוע בפרנסה ובכלכלה, ואחר כך, אם הם תרים אחרי פרנסה כדי להתקיים, הם נחשבים לעוברים עבירות שצריך לכלוא, ולהתעמר, וכו' וכו'. יש משהו פגום בלוגיקה היסודית של החוק הזה. 
+
+אני יכול להבין – מדינת ישראל תבוא ותגיד – היא מנתקת. זאת אומרת, הגדה המערבית זה חלק משטח המדינה הפלסטינית, מדינת ישראל מתקיימת איפה שהיא מתקיימת, בתחומי "הקו הירוק", ואז יש גבול, ואסור לאנשים להיכנס אלא במנגנונים מסוימים של כניסה ויציאה לארץ זרה. אבל היא לא עושה את זה; היא רוצה לחיות בתוך השטח הפלסטיני, ובתוך החיים של האדם הפלסטיני, ובו בזמן למנוע ממנו להשיג פרנסה. 
+
+ואז מגיעים כל מיני רעיונות, שחברי דב חנין דיבר עליהם, רעיונות הזויים לחלוטין. אז דב דיבר על 99.99% אנשים תמים שעולים על המוניות, ונותר אותו האחד שצריך לטפל בו, שמתגלה כאילו הוא נכנס בצורה בלתי חוקית, ומה הנהג – – – אני רוצה לדבר על האפשרות האחרת, האפשרות האחרת שאומרת – ואם נהג המונית יפספס, זאת אומרת יעלה לו פלסטיני עם עיניים כחולות, מה יעשה? והוא לא יחשוד בו שהוא ערבי ולא יחשוד בו שהוא פלסטיני, אז הוא גם צפוי לעונש שהוא לא היה עם חוש ריח גזעני מדויק מספיק כדי לזהות את אותו בעל העיניים הכחולות כפלסטיני?
+
+ אנחנו לא מדברים על מחבל או – שמהווה סכנה ביטחונית, אלא אדם שבא לחפש פרנסה ולחפש עבודה, למכור כלי בית על הגב. ואני חושב שזה יכול להיות נושא למערכון או להצגת סטנד-אפ על אותו נהג מונית שמפספס את הפלסטיני. 
+
+אני חושב, גברתי היושבת-ראש, שרק במצב הזוי אפשר לייצר הצעות חוק הזויות כאלה. והצעת החוק – אנחנו לא פעם ראשונה, אגב, מדברים עליה, אנחנו דיברנו עוד הרבה פעמים, בגלגוליה הקודמים – אבל זו הצעת חוק שהממשלה מציעה על-פי מיטב המסורת של חוקי גזע שהכנסת כבר מלאה בהם בשנים האחרונות, למרבה הצער. ואותו אדם שיבוא ויחשוב – בניגוד למגמה הקיימת – שהוא רוצה לעשות פיגוע, או פגיעה, אני לא חושב שהדבר הראשון שיעלה בדעתו הוא לעלות למונית, לבקש להפעיל את המונה ולהתווכח. זה בעצם לפגוע באנשים תמים. זה בעצם לפגוע באנשים שפשעם היחיד שהם יצאו מהמצוקה של הגדה המערבית וניסו לחפש מוצא. 
+
+החוק הזה, וגם ההרחבה של הוראה קבועה, אין לו שום הצדקה, ולכן טוב שהכנסת – קודם טוב היה אם הממשלה לא היתה מביאה את הדבר הזה לכאן – אבל טוב שהכנסת תדחה את זה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מוחמד ברכה, וכעת חבר הכנסת עפו אגבאריה מוזמן לעלות לדוכן. מוותר. חבר הכנסת חנא סוייד – איננו פה. ולכן אנחנו עוברים לבקשות דיבור, וראשון המבקשים, חבר הכנסת אריה אלדד – בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת אלדד, לרשותך חמש דקות. 
+
+
+ גברתי היושבת בראש, תודה, חברי חברי הכנסת, יש תופעה אחת שראויה למח��ר סוציולוגי פוליטי מעמיק. יש בארץ יהודים שעבורם ארץ-ישראל היא לא מכשיר, היא ערך. כמו מולדת לצרפתי, או לאנגלי או לרוסי. ומולדת, כידוע, אין פוגעים בשלמותה, לא מוסרים אפילו סנטימטר ממנה, אפילו לא לידיד, שלא לומר לאויב. אבל יש כאלה שעבורם ארץ-ישראל היא רק מכשיר, מה שהגדירו פעם בציונות "מקלט בטוח". יש רדיפות, היהודים זקוקים למקלט בטוח, ארץ-ישראל היא הבית ההיסטורי שלנו, נבנה לנו מקלט בטוח בארץ-ישראל. ארץ-ישראל – הגישה האינסטרומנטלית, המכשירנית הזאת לארץ-ישראל, גזרה בהכרח שהארץ היא לא ערך. ואם היא לא ערך אלא רק מכשיר, אז אפשר מכשיר גדול או מכשיר קטן – יכול להיות פטיש גדול או פטיש קטן, יכולה להיות רחבה או צרה, יכולה להיות מהפרת ועד הנילוס או בין הירקון לקישון. זה לא ערך, זה עניין כמותי. 
+
+עכשיו, מי שארץ-ישראל עבורו הוא עניין כמותי בלבד – בהכרח מוכן למסור אותה תמורת משהו גם לאויבים. מכאן נגזרה התפיסה שאומרת "שטחים תמורת שלום" – נקבל שלום, נמסור חלק מארץ-ישראל לערבים, ושני הצדדים יהיו מרוצים. לפחות אלה שראו בארץ-ישראל מכשיר ולא ערך. נוותר על חלק מהמכשיר, נזכה בשלום, שהוא גם נכס וגם ערך, לרבים מאוד. אבל פעם היו מוכרים לנו את הססמה הזאת, של "שטחים תמורת שלום", עד שהיא יצאה מן האופנה מחמת שפג תוקפה; לא הלך באוסלו, לא הלך בהתנתקות, ראינו שההיפך הוא הנכון, אז מנסים – – – 
+
+
+גם ביבי אמר על שתי מדינות. 
+
+
+ גם ביבי – עתיד לפוג תוקפו בעניין הזה. 
+
+
+על זה אנחנו מסכימים. 
+
+
+ על זה מוכנים להסכים. גם על זה הוא יחזור בו, או שיצטרך לפוג תוקפו. 
+
+ אבל משפג תוקפה של הססמה הזאת, "שטחים תמורת שלום", היו צריכים לשווק לנו את הוויתור על המולדת בססמה אחרת, כי עדיין רוצים למכור משהו. הססמה החדשה היתה "שטחים תמורת דמוגרפיה". שאלו אותנו, מה אתם צריכים את כל הערבים האלה? מה אתם צריכים את הערבים ביהודה ושומרון? אתם רוצים, חס וחלילה, שנהיה מיעוט במדינת ישראל? בשם יהדותה של מדינת ישראל, בשם הציונות, ויתרו על ציון. כדי שלא נהיה חס וחלילה מיעוט במדינה, אמרו: נוותר על יהודה ושומרון. 
+
+ עכשיו, למה אני מזכיר את כל זה אגב אורחא דיון השב"חים? כי יש חפיפה מרתקת בין אלה שרוצים לוותר על ארץ-ישראל בשם הדמוגרפיה ובין אלה שרוצים להכניס הרבה ערבים לארץ בשם הליברליזם, בשם זכויות האדם. אלה שקודם אמרו לנו: נשמור על יהדותה של מדינת ישראל, ולכן נוותר על ארץ-ישראל, עכשיו אומרים לנו: בשם הליברליזם נוותר גם על יהדותה של מדינת ישראל. איפה הקו האדום? איפה עוצרים? מתי מפסיקים להיות צבועים? מתי מפסיקים להשתמש בנימוק של יהדותה של מדינת ישראל אבל מוכנים להכניס עשרות אלפים או מאות אלפים מסתננים מגבול הדרום, מוכנים להכניס שוהים בלתי חוקיים מיהודה ושומרון, לתת להם מקלט, לתת להם להתחתן, לאפשר להם להקים כאן בית, להקים בתים לא חוקיים – לא אוכפים עליהם שום חוק, ומגלגלים עיניים, והכול בשם הליברליזם של מדינת ישראל. הפעם, כמובן, לא בשם יהדותה של מדינת ישראל, כי ברור שהטענה הזאת פוגעת בתביעה הקודמת שלהם. 
+
+ואני מבקש לאתגר את תובעי שתי התביעות האלה ולהגיד: נניח שהייתם צריכים להחליט – מדינת ישראל שלא מכניסה אף ערבי לארץ, שלא מכניסה אף מסתנן לארץ, שלא מכניסה אף גוי לארץ, לא נותנת לו תושבות או אזרחות – או נסיגה מיהודה ושומרון. נניח שזו היתה הדילמה שלכם, הלוא קל לנסות להחזיק את המקל הזה משני קצותיו, להגיד: אנחנו גם רוצים לוותר על יהודה ושומרון, בשם הדמוגרפיה, וגם רוצים להכניס מאות אלפים של ערבים או זרים אחרים לארץ, למרות הדמוגרפיה. נניח שהייתם צריכים להחליט, על מה הייתם מוותרים – על שנאת ארץ-ישראל או על שנאת עם ישראל? אינני יודע. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אריה אלדד. הבא בתור ברשימת בקשות הדיבור הוא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. גם לרשותך יעמדו חמש דקות. בבקשה, חבר הכנסת בן-ארי. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בין גאולה לגאולה, בין פורים לבין פסח, נעסוק קצת בעניין גאולתנו אנחנו, ואני רוצה להתייחס למאמר בעיתון – ואם שר החינוך יקשיב לשניים-שלושה משפטים שלי פה אני מאוד אודה לו – מאמר שכתבה השבוע, אם אני לא טועה, כותבת מאמרי דעות בעיתון "מעריב" בשם לילך סיגן. נדמה לי שהיא כותבת גם בעוד עיתון. אני לא יודע אם מישהו מכם קרא. ומספרת לילך שהבת שלה הלכה לסמינר דו-קיום; היא הלכה לסמינר דו-קיום, יומיים, והיא מתארת מאוד יפה את המפגש עם הבת שלה, אבל אני רוצה להגיע לשורה התחתונה. היא אומרת: הגענו לשם, פגשנו שם ילדים – נערים – מבתי-ספר ערביים, והם אמרו לנו: אתם שדדתם לנו את הארץ, הארץ הזאת שלנו, אתם כובשים כאן. אני משוכנע – אני לא יודע איפה לילך סיגן גרה, אבל היא לא גרה בהר-ברכה. 
+
+
+ גם לא במגרון. 
+
+
+ היא גם לא גרה במגרון. 
+
+
+היא גרה בארץ-ישראל בכל מקרה. 
+
+
+ היא גרה בארץ-ישראל בכל מקרה, כמו שאומר שר החינוך. זה הבעיה שלה, כי באמת התשובה על שאלתו של חבר הכנסת אלדד היא תשובה רטורית; מה ששאל פה ידידי מכובדי פרופסור אלדד בצורה, אני חושב, מאוד מאוד ברורה, היא מאוד – היא רטורית; הרצון לחסל אותנו הוא טוטלי, אבל, אדוני שר החינוך, השאלה היא אם אנחנו משתפים פעולה עם הדבר הזה. אני שואל את עצמי שאלה שלא ראיתי שגברת סיגן – לילך – עונה לילדה שלה; כשאומרים לה ילדים מבתי-ספר ערביים, אתם כובשים כאן, זה לא הארץ שלכם, מה את עונה לה?
+
+אני מאוד אשמח לשבת – אני לא יודע באיזה הזדמנות לילך מדברת עם הילדים שלה. לי יש הזדמנות קבועה, האמת היא שאני שומר כל מיני דברים כל השבוע, והזמן הוא בדרך כלל בסעודות שבת, בערב שבת ובשבת בבוקר אני מעלה נושאים לדיון – אנחנו מדברים עם הילדים ואני שומע אותם והם שומעים אותי. אני לא יודע איפה זה נעשה שם, יכול להיות שגם שם, מן הסתם, יש שולחן שבת, וילדה, שהיא כבר כנראה נערה, יושבת עם אבא ואמא, והיא שומעת מה שיש לה להגיד. הייתי שמח לשמוע אם שר החינוך היה מוצא והיה בא לפה ונותן עצה ללילך, ואומר לה, תגידי שהארץ הזאת היא שלנו, כמו שאמר בשבוע שעבר ראש הממשלה – כי רודפים אותנו בכל מקום, כי אנחנו צריכים לחיות. 
+
+רבותי, התשובה הזאת היא פאסה; התשובה הזאת – אנחנו כאן כי אין לנו שום מקלט אחר – הילדים שלנו לא קונים את התשובה הזאת, הילדים שלנו הם יותר הגונים מאתנו; הם אומרים ככה: אם אתה אומר שזה מקלט, בשביל המקלט אני לא אזרוק מישהו אחר מהבית. אם זה מקלט, למה גירשתי את הערבים משיח'-מוניס, מכפר סלאמה, מעין-חוד – כפר האמנים עין-הוד של היום; איזה צידוק יש לי לעשות את זה, ישאלו הילדים שלנו בצדק.
+
+אני רוצה לומר על תופעה שקורית הרבה פעמים, ופה אני קצת אתגרה בבית"רים למיניהם, שהלכו יותר ויותר על מדינת המקלט; על – במקום שבו תעבור המחרשה שם יעבור גבולנו. הילדים שלנו כבר לא קונים את זה, הם רוצים ללכת מעט אחורה. כשראש הממשלה קבע את 100 אתרי המורשת, והשמיט בלי כוונה א�� חברון, והלך לציין את 100 אתרי מורשת בתל-חי, הבנתי איפה נמצא המשבר הגדול. עם הילדים שלי אני לא מוותר על ביקור בתל-חי, אבל לא משם אני מתחיל. 
+
+הציונות לא מתחילה מתל-חי, היא לא מתחילה מיוסף טרומפלדור, היא מתחילה מאברהם אבינו ומהציווי "לזרעך נתתי את הארץ הזאת". אבל יש לי משום מה החשש שהבת של לילך סיגן מעולם לא שמעה את הציווי האלוקי ואת ההבטחה האלוקית "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", ומעולם היא לא למדה את רש"י הראשון על התורה, שאם יאמרו אומות העולם, גזולה היא בידכם, תאמרו, הוא בורא עולם, הוא שנתנה להם והוא שנטלה מהם ונתנה לנו. היא לא למדה את זה, היא לומדת דברים אחרים.
+
+אנחנו מגדלים כאן ילדים מבולבלים, מנותקים, אחר כך אני פוגש אותם בהפגנות. אני מדבר אתם שניים-שלושה משפטים – אני מדבר מהצד השמאלי – שניים-שלושה משפטים, אני רואה את הבורות, ואני רואה לפעמים את העוינות. אני פוגש אותם ב"סולידריות", מה שהם קוראים "שיח'-ג'ראח", הם הופכים להיות עוינים לנו יותר מאשר השונאים שלנו, כי הם חושבים שאנחנו באמת גזלנים; כי לא חינכנו אותם, אדוני שר החינוך, שהארץ הזאת שלנו, לא כי אין לנו מקום אחר, כי זה שלנו, זה שלנו, זה שלנו ולא של אף אומה ולשון אחרת. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. 
+
+אנחנו עוברים מייד להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת החוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012, קריאה שנייה. אנחנו מתחילים בהצבעות. לשם החוק אין הסתייגות, לכן אנחנו נעבור לשם החוק כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה. 
+
+שם החוק נתקבל.
+
+
+ ובכן, נעבור לתוצאות. 37 בעד, שבעה נגד. אני קובעת ששם החוק, כנוסח הוועדה, עבר. 
+
+אנחנו עוברים לסעיף 1, חברים, ואנחנו מתחילים להצביע על ההסתייגויות. לסעיף 1 יש הסתייגות של חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה, להלן: קבוצת חד"ש. אנחנו מצביעים כעת על ההסתייגות. בבקשה. הצבעה.
+
+ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 1 לא נתקבלה.
+
+
+
+ נעבור לתוצאות: שמונה בעד, 35 נגד. אני קובעת שההסתייגות לא עברה. 
+
+ לכן אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 1 כנוסח הוועדה. בבקשה, הצבעה על סעיף 1 כנוסח הוועדה. 
+
+סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
+
+
+
+ התוצאות: 35 בעד, שבעה נגד. אני קובעת שסעיף 1 עבר כנוסח הוועדה.
+
+ אנחנו עוברים לסעיף 2, ולסעיף 2 גם כן יש הסתייגות. וכאמור – גם ההסתייגויות האלה הן של קבוצת חד"ש, ואנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות של קבוצת חד"ש לסעיף 2. בבקשה.
+
+ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 2 לא נתקבלה.
+
+
+
+ נעבור לתוצאות ההצבעה על הסתייגויות לסעיף 2: שמונה בעד, 35 נגד. אני קובעת שההסתייגות של קבוצת חד"ש לסעיף 2 לא עברה. 
+
+ לכן אנחנו עוברים להצעה לחלופין של אותה קבוצה, ואנחנו מצביעים על החלופין. בבקשה. הצבעה.
+ 
+ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת חד"ש לסעיף 2 לא נתקבלה.
+
+
+
+ נעבור לתוצאות: שמונה בעד, 33 נגד. אני קובעת שההסתייגות לחלופין לא עברה. 
+
+ לכן אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה. בבקשה. הצבעה. 
+
+סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.
+
+
+
+ נעבור לתוצאות ההצבעה: 34 בעד, שמונה נגד. אני קובעת שסעיף 2 עבר כנוסח הוועדה. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. 
+
+אדוני יושב-ראש הוועדה, לעבור לקריאה שלישית? 
+
+ אנחנו עוברים לקריאה שלישית של הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה.
+
+חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+
+ נעבור לתוצאות: 34 בעד, שמונה נגד. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/447).]
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת יריב לוין ועתניאל שנלר – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, לרשותך עשר דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע"ב–2012, הצעה משותפת שהוגשה על-ידי חבר הכנסת עתניאל שנלר ועל-ידי. 
+
+ההצעה הזאת באה למעשה לקבע את שני העקרונות המרכזיים והחשובים ביותר, ככל שהדברים קשורים למימון הוצאות בחירות, לגיוס תרומות לצורכי בחירות, והם העקרונות של שקיפות ושוויוניות. 
+
+חברות וחברי הכנסת, שורה ארוכה של חוקים והוראות חוקקה הכנסת, שכל תכליתם להבטיח את העובדה שתהליך גיוס התרומות ומימון הבחירות ייעשה באופן שוויוני וייעשה באופן שקוף, בדרך שתסכל ותמנע את האפשרות שיקום אדם, או תקום קבוצת אנשים, בין מקומיים ובין זרים, ולמעשה תקנה בכסף מושבים בכנסת ישראל, אם מדובר במושב של חבר כנסת בודד שמתמודד במסגרת פריימריס או בחירות מקדימות במפלגה, או חמור מכך אפילו, סיעה שלמה או כמה סיעות כאלה. 
+
+ההוראות האלה, שחלות הן לעניינן של מפלגות והן לעניינם של מתמודדים באופן אישי, בתהליכים של בחירות מקדימות, קובעות ומחילות חובות של גילוי ודיווח בזמן אמת ובאופן רציף על זהות התורמים, וכוללות הגבלות הן על תקרת ההוצאות, הן על סכומים שאפשר לגייס והן על הסכום שאפשר לגייס מתורם יחיד. כל זה כדי למנוע את כל אותם מצבים שתיארתי קודם. יתר על כן, ההוראות האלה גם כוללות מגבלות נוספות, למשל איסור מוחלט על קבלת תרומות מתאגידים, כדי לנסות ליצור, עד כמה שאפשר, הפרדה בין הרצון לאפשר את קיום ההליך הדמוקרטי וההשתתפות הרחבה בו, גם מבחינת הזכות להיבחר, ולא רק לבחור, לבין הרצון למנוע שהדבר הזה ינוצל לרעה.
+
+גברתי היושבת-ראש, כאשר נקבעו כל אותן הוראות, כמו שקורה לא אחת בחקיקה, מסתבר שלא חשבו על הכול, ומסתבר שאנחנו עדים בזמן האחרון לתופעה – ואני אקרא לילד בשמו – ששמה "יאיר לפיד", אדם שפעם אחר פעם מאתגר את שלטון החוק, מאתגר את עקרונות היסוד שעל-פיהם המערכת הדמוקרטית במדינת ישראל פועלת, ולא רק היא, על-ידי כך שהוא מחפש, מוצא ומנסה גם לנצל פרצות – נכון, אף אחד לא חשב מראש שהן תיתכנה, ויותר מכך, אף אחד לא האמין ולא העריך שמישהו ינסה בצורה כזאת לנצל אותן. 
+
+זה התחיל עם השערורייה שבה יושב אדם על כיסא מגיש החדשות במהדורה המרכזית של מדינת ישראל, ומנהל משם, או במקביל, קמפיין עם אג'נדה פוליטית. זה נפסק רק כשכנסת ישראל נאלצה להתחיל לחוקק חוק כזה, ונכון, לא צריך חוק, כי זה הרי ברור, אבל מסתבר שבמקום שזה לא כתוב, יש מי שחושב שאפשר לעבור. זה נמשך עם סוגיית הלימודים; שוב, דבר כל כך ברור, שאי-אפשר לעשות דוקטורט כשאין לך ההשכלה הבסיסית המתחייבת. אז היתה פרצה, ובפרצה הזאת מישהו עבר, וכאשר אותו אדם עבר בפרצה הזאת לא נמצא מי שיחסום אותה ומי שיעצור אותו, ושוב נדרשה כאן התערבות, והדבר נעצר. 
+
+והנה, פעם שלישית קורה אותו הדבר, והפעם בסוגיית המימון. הרי איך ייתכן שאדם ינהל קמפיין בחירות בהיקף ארצי ויסתיר את מקורות המימון שלו, ינסה לגייס או ישמור לעצמו את הזכות והאפשרות לגייס כספים בדרך שאסורה לכל אחד אחר, בדרך שעוקפת את כל ההוראות שלשמן נקבעו מגבלות, גם על חברי כנסת שמתמודדים בבחירות מקדימות וגם על מפלגות? אז נכון, גברתי היושבת-ראש, שטוב היה לו הדבר הזה לא היה מתעורר. נכון שלעשות חקיקה כאשר הדבר מתעורר בקונטקסט מסוים זה לא תמיד הכי נוח. אבל מה הפתרון? לאפשר לזה פשוט להתקיים? להגיד לאדם: הצלחת למצוא פרצה אז תיכנס בה? ובדרך להגיע לסכנה שהוא ואחרים ישבו כאן בכנסת הבאה כאשר הם נשלחו לכאן במימון במיליוני דולרים על-ידי גורמים עלומים שאיש בציבור אינו יודע מי הם? זה יכול להיות? זה ייתכן? את זה אנחנו מבקשים למנוע באמצעות הצעת החוק הזאת. 
+
+היו הערות לא מעטות על הנוסח שהובא לקריאה הטרומית, וכבר בעת הדיון בקריאה הטרומית הדגשתי שנעשה כל מאמץ להגיע לתוצאה שתבטיח שקיפות, שוויוניות, במינימום מטלות ופגיעה וצעדים שעלולים להתפרש כהצרה כזאת או אחרת של הזכות להיבחר. ואכן, לעומת הנוסח שאושר בקריאה הטרומית נמצאה הדרך להחיל את ההוראות האלה בלי לכפות על אדם באופן מיידי להתאגד כמפלגה. והצעת החוק המונחת לפניכם לקריאה ראשונה שונה באופן מהותי מזו שהובאה בקריאה הטרומית, בכך שהחובה המיידית להתאגד כמפלגה הושמטה ממנה. 
+
+ כמו כן נעשו התאמות והוראות שונות כדי להבטיח שהתוצאה הסופית תהיה כזאת שאדם יוכל לפעול בחופשיות, לגייס כספים, להתמודד באופן שוויוני, ועם זאת – שוב, כפי שאמרתי קודם – תוך הקפדה מלאה על שקיפות ציבורית מלאה של התרומות, של גיוסן ושל זהות התורמים, ותוך קביעת מגבלות לגבי תקרת הוצאה ולגבי תקרת תרומות, שימנעו מצב שבו תהיה קנייה, הלכה למעשה, של סיעה, מפלגה או חבר כנסת בכנסת הבאה ובאלה שאחריה.
+
+אנחנו נידרש, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, לשורה ארוכה של נושאים מורכבים שמצריכים עדיין פתרונות נקודתיים כפי שהם מפורטים בדברי ההסבר להצעת החוק. יש כאן סוגיות שמחייבות האחדה של ההוראות ביחס להוראות שקבועות לגבי מתמודדים בפריימריס ולגבי מפלגות, כדי שהתוצאה הסופית תהיה אחידה ותהיה שוויונית. את הדברים האלה אנחנו נעשה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, ונגיע בסופו של דבר לתוצאה מאוזנת, ראויה, שתבטיח שהבחירות תתקיימנה באופן תקין, שקוף, ובדרך שתשמור על טוהרו של בית-המחוקקים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת יריב לוין. להצעת החוק הזאת נרשמו דוברים, וראשון הדוברים – חבר הכנסת שלמה מולה. לאחר מכן יסכם את הדיון חבר הכנסת שמציע במשותף עם חבר הכנסת יריב לוין את הצעת החוק.
+
+
+ מה הולך פה? אני נרשמתי לדיון הזה.
+
+
+ שמך לא מופיע, אבל אתה יודע, חבר הכנסת דב חנין, אני אתן לך את רשות הדיבור מייד לאחר חבר הכנסת שלמה מולה. אז תישאר אתנו במליאה. בבקשה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, יש בהחלט איזה היגיון בהצעת החוק של יריב לוין. 
+
+
+ ועתניאל שנלר.
+
+
+ אמרתי – יש היגיון בהחלט בהצעת החוק של עתני ויריב לוין, וזה נכון שבישראל יש בעיה של רסיסי מפלגות, יש בעיה של אי-יציבות שלטונית, ואני חושב שאם הבית הזה היה רוצה לעשות את הדבר הנכון, הוא היה צריך לייצר איזה תהליך של רפורמה בכלל, רפורמה פוליטית, בכל המערכת הפוליטית. מה העניין הזה של אחוז ההצבעה על תהליך רישום מפלגות, כל שאלת הפריימריס – האם זה נכון או לא נכון – כל שאלת ייצוג נשים במפלגות. כל השאלות האלה היו צריכות להישאל בצורה אמיתית, לא רק רסיסי – דברים מסוימים. 
+
+ זה נכון, יש כאלה שאומרים שכדי למנוע איזה תהליך, אולי, של השחתה מסוימת, או אי-דיווח מסוים, כדאי שהמפלגה או מישהו שמכריז להקים מפלגה ידווח. זה לא השאלה בכלל, זה לא שאלת הדיווח. השאלה בסופו של דבר – יש גם כן שאלת ייצוג נכון, הזכות להיבחר ולבחור, הזכות להיבחר או לרשום מפלגה כדי להתמודד, וכן הלאה. 
+
+אבל אני רוצה להגיד לך, ידידי הטוב יריב, הגישה חייבת להיות גישה מרחיבה יותר, שכדאי באמת לראות את הפתרון של האי-יציבות השלטונית שיש. לפעמים אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה מפלגה בת שלושה חברים בכנסת סוחטת את ראש הממשלה, או מפלגה בת חמישה חברים מאיימת להפיל את הממשלה בצורה כזאת או אחרת. אני חושב, כל השאלה הזאת, שאלת הרפורמה במערכת הפוליטית, היא חיונית לישראל. מותר, 60 שנה אחרי. 
+
+לכן אני חושב, הצעת החוק הזאת היתה צריכה להיות נדונה בתהליך הזה, ואז, כשאתה שואל את כל השאלות – איך נרשמים למפלגה, מה קורה לאדם הפרטי, מי מגייס כסף, מי מממן – לכן אני, למשל, חושב, בסיטואציה הקיימת היום, כשיש 51% נשים בישראל – יש מפלגות שבכלל לא קיימות נשים – אשה לא יכולה להיות בהן חברת כנסת, למשל בש"ס, למשל באגודת ישראל. אז אנחנו שואלים את השאלה הזאת: איפה שאלת הייצוג הנכון? זה לא רק – אני חושב, לפעמים, תדע לך – הסיפור של הייצוג הנכון; הייצוג ההולם והנכון של האזרחים, של הקבוצות, הרבה יותר משמעותי מהצעת החוק שלך, בעיני לפחות. 
+
+ולכן, אני לא נגד החוק. אבל אנחנו שוכחים כאן, שליחי הציבור, שבאנו לכאן לייצר גם איזו יציבות שלטונית. ואנחנו לא ממלאים את חובתנו, לא ממלאים את תפקידנו. צריך – אולי כדאי לחשוב איך אנחנו מייצרים רפורמה פוליטית מפלגתית נכונה למען יציבותה של הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת שלמה מולה, שהינך גם סגן יושב-ראש הכנסת. כמו שהבטחתי, חבר הכנסת דב חנין, גם לך תהיה זכות הדיבור. נעמיד לרשותך שלוש דקות, ומייד לאחר מכן אחד היוזמים, חבר הכנסת עתניאל שנלר כמובן, יבוא ויסכם את הדיון. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, אמרתי כבר בחוק הקודם ש-Bad cases make hard law. 
+
+
+ הפוך.
+
+
+Hard cases make bad law. נכון, חבר הכנסת לוין, כמובן. HSard cases make bad law. זה קרה גם בחוק הקודם, זה קורה גם בחוק שלנו. 
+
+ לזכותו של חבר הכנסת לוין צריך לומר שהוא, בהגינותו, אומר לנו כאן – אמר את זה גם בקריאה הטרומית ואומר את זה גם בקריאה הנוכחית ואומר את זה לאורך כל הדרך – שהחוק הזה בא בעקבות רצונו של יאיר לפיד להתמודד לבחירות לכנסת. אני, כמו שאמרתי גם קודם במליאה, אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת: אני רחוק מיאיר לפיד כמרחק השמאל מן המרכז הפוליטי. וזה מרחק גדול. אבל אני מתנגד לחוקים עקומים שנועדו להגביל זכויות וחירויות יסוד של אזרחים בישראל. 
+
+הזכות להתמודד בבחירות היא זכות יסוד. מזה אנחנו צריכים להתחיל. אני בעד שקיפות, חבר הכנסת לוין. אבל, חבר הכנסת לוין, איפה השקיפות צריכה לחול? השקיפות צריכה לחול – והיא חלה – בזמן מסע הבחירות. בזמן מסע הבחירות כל מפלגה צריכה לנהל את הוצאותיה באופן מאוד מדוקדק. 
+
+ גם אם יאיר לפיד מגייס כרגע כסף ומגייס כרגע תרומות – אין לי מושג אם הוא ��ושה כן – גם אם הוא מגייס תרומות, אבל הוא רוצה להוציא את התרומות האלה בזמן מערכת הבחירות – הוא צריך להתכבד ולדווח על כל אגורה שתוצא בזמן הבחירות, מאיפה היא הגיעה. הוא לא יוכל לתרום למפלגתו – גם אם הוא מגייס אלפי שקלים או מאות אלפי שקלים – הוא לא יכול לתרום למפלגתו או לרשימה שהוא יקים מעבר לאותו סכום שמותר ממילא בחוק.  
+
+כך שאתם באים ליצור פה הגבלות לא מידתיות, לא נכונות, קיצוניות, שמתחילות מאותה נקודה מסתורית שבה הודיע אדם ברבים – בעל-פה או בכתב – על כוונתו להתמודד בבחירות הבאות לכנסת. הנקודה המסתורית הזאת היא נקודה – כמו שאמרתי לך, חבר הכנסת לוין – שיכולה להתרחש גם בין אדם לאשתו – – 
+
+
+ לא, לא – – –
+
+
+ – – מכיוון שלפי הפרשנות – – –
+
+
+ לא, לא – – –
+
+
+ לא, לא, לפי הפרשנות זה בהחלט יכול להיות ברבים – – –
+
+
+ לא נכון. 
+
+
+ כן נכון, חבר הכנסת לוין. ולכן הרעיון הזה הוא רעיון מוטעה ולא נכון. אם כבר לייצר מנגנוני שקיפות בקשרים בין הון לשלטון, בואו תטפלו במנגנוני השקיפות איפה שהם באמת נדרשים. למשל, יש היום בישראל עיתון יומי שמופץ בחינם. ישנה טענה שהעיתון הזה נתרם על-ידי בעל הון מארצות-הברית – זו הטענה – לטובת ראש הממשלה ולטובת מפלגתו, חבר הכנסת לוין. את זה צריך לחקור, את זה צריך לבדוק, את זה צריך להגביל, עם זה צריך להתמודד. פה יש בעיה שאיננה בעיה תיאורטית של "אולי", "באם", "בואו נגן", "בואו נבטיח שקיפות". אתם מדברים על שקיפות? תתכבדו ותייצרו שקיפות אצלכם בבית. תודה רבה. 
+
+ אנחנו כמובן מתנגדים לחוק הזה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת דב חנין. אני חושבת שאפשר היה להבין את זה גם מהדברים שלך. אבל גם את המובן מאליו – מישהו אמר – צריך לומר באופן ברור. כמובן עכשיו יבוא ויסכם את הדיון אחד ממציעי החוק, חבר הכנסת עתניאל שנלר. בבקשה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, השרים, חברי חברי הכנסת, אני חושב שיש הזדמנות דווקא על הבמה הזאת כאן ועכשיו להתחיל בברכה חזקה מאוד לכל אותם אזרחי ישראל שכשאנחנו דנים כאן הם נמצאים במתח סביב השפלה הדרומית שלנו. ועל כך – לחזק אותם. 
+
+ אני רוצה להתייחס בקצרה רבה מאוד. חבר הכנסת דב חנין – –
+
+
+ מודה.
+
+
+ – – אתה צודק, יש זיהוי בין הרבה אמצעי תקשורת לכל מיני אנשים אחרים, לכל מיני מפלגות. אני מתקשה לראות מי מזדהה אתכם, כי אני לא קורא ערבית, לכן יותר קשה לי. אבל לכל אמצעי תקשורת יש בוודאי הכלי שלו. כנראה זה חלק מהדמוקרטיה. 
+
+מעניין שגם אתה, חבר הכנסת דב חנין, לא מתנגד לחוק. אתה רק אומר: אני רוצה שתעשו דברים יותר גדולים מזה, אני רוצה שנעשה – כמו שאמר חבר הכנסת מולה – רפורמה יותר גדולה, לעשות את הדברים יותר בהרחבה. לא סתם טען חבר הכנסת מולה שצריך לעשות רפורמה פוליטית. אבל הוא לא טען שום טענה נגד החוק, הוא רק אמר: אני רוצה חוק יותר כולל. ובצדק לא טענת נגד החוק, כי כולם מבינים שהחוק הוא חלק משלם, אבל הוא טוב, מתוך חלק משלם טוב יותר. 
+
+ על מה מתבסס החוק? על ארבע נקודות קצרות שאני רוצה לחדד אותן בדקה וחצי שיש לי: אזרחי ישראל רוצים הפרדה בין הון לשלטון. נקודה. וזו דוגמה בולטת להפרדה בין הון לשלטון: שלא בעל הממון יקבע מי ישב כאן בחדר הזה, בחדר החשוב הזה, בכנסת ישראל. אזרחי ישראל מבקשים שקיפות. אי-אפשר יותר, באצטלה של פוליטיקה, לשים מסך מול הציבור. כן – שקיפות, כפי שכולם יודעים מה היו ההוצאות האישיות של הלשכה שלי לגבי השנה, השנה שעברה ושנה לפני כן, כי כך ראוי שהיא תהיה בדמוקרטיה. גם מי שמתמודד לכנסת ומתכוון להתמודד צריך לשמור על שקיפות. הציבור הישראלי רוצה שוויון בפני החוק. כולנו רוצים שהחוק ייתן שוויון בין אלה שמתמודדים היום ומתמודדים מחר והתמודדו אתמול. כל הציבור רוצה בקרה על הפעילות הפוליטית. החוק נותן את כל ארבע הרגליים הללו: את הרגל של ההפרדה בין הון לשלטון, רגל השקיפות, השוויון והבקרה. 
+
+ לכן, חברי חברי הכנסת, הרי כולם יודעים שהחוק הוא טוב, בין שאתה בקואליציה בין שאתה באופוזיציה, למעט מעטים מאוד, שגם הם מתקשים עם החוק. לכן החוק הזה הוא חלק מתיקון המערכת הפוליטית של מדינת ישראל. 
+
+ אני רוצה להודות מאוד על היוזמה של חבר הכנסת לוין, ולהגיד לך תודה שרתמת אותי לכך. אני מאוד שמח שאנחנו מתקנים כך שלא יוכלו לגנוב את דעת הקהל בבחירות. גנבת דעת היא כמו גנבה אחרת – היא אסורה מדאורייתא. והחוק שלנו ימנע גנבת דעת. 
+
+ אני מקווה שכולנו נצביע בעד החוק החשוב הזה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת עתניאל שנלר. 
+
+ אנחנו כבר עוברים להצבעה על הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע"ב–2012. קריאה ראשונה. בבקשה, חברים, אנחנו עוברים להצבעה. קריאה ראשונה.
+
+
+ חבר הכנסת ברכה הצביע במקום ג'מאל.
+
+
+ תיכף אני אקריא את התוצאות, ואני גם אציין לפרוטוקול.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 17) (שקיפות, ניהול חשבונות והגבלות בדבר הכנסות והוצאות לפני רישום מפלגה), התשע"ב–2012, לוועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 29, נגד – 4, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה את הקריאה הראשונה. 
+
+ הודעה לפרוטוקול: חבר הכנסת מוחמד ברכה מודיע שבטעות הוא הצביע במקום חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. זה נרשם בפרוטוקול, חבר הכנסת ברכה. 
+
+ הצעת החוק תחזור לוועדת הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
+ 
+
+
+
+ וכעת הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, להלן הודעות מטעם ועדת הכנסת: 
+
+ אני מודיע בזאת על חילופי אישים בוועדת הכלכלה מטעם סיעת קדימה – במקום חברת הכנסת דליה איציק, שכיהנה כממלאת-מקום קבועה, יכהן חבר הכנסת אחמד טיבי כממלא-מקום קבוע. 
+
+
+
+
+ הודעה שנייה: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (השארת מרכיב הפיצויים בקופת גמל), התשע"ב–2012 – פ/3954/18, של חבר הכנסת חיים כץ, לשם הכנתה לקריאה ראשונה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/445).]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 138) (הפחתת גמלאות עקב פשע שבוצע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב – לקריאה הראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת דוד רותם. בבקשה, לרשותך עשר דקות.
+
+
+ מה אני אעשה עם עשר דקות? 
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, החוק שאני מביא היום הוא בעצם דבר כל כך ברור, שמשונה שעד היום לא חוקק חוק כזה. החוק בא ואומר, שמכיוון שחוק הביטוח הלאומי והקצבאות והגמלאות המשולמות על-פיו מבוססים על תפיסה חברתית של ערבות הדדית בין אזרחי המדינה, הרי שאדם שמשתתף בפעולת טרור או אדם שפועל כנגד המדינה, הערבות ההדדית הזו נגמרת מבחינתו. לכתחילה ביקשתי לשלול לחלוטין את הקצבאות והגמלאות, אל�� שוועדת השרים התנתה את הסכמתה לחוק הזה בכך שתישאר קצבת קיום והכנסה מסוימת למשפחתו של העבריין, ולכן העמידה את הדרישה של קיצוץ של 50% בלבד, כדי שתישאר מחיה מסוימת. בהיעדר ברירה הסכמתי, אף שאני חושב שזו טעות.
+
+אני מבקש להפנות לדבריו של בית-המשפט העליון, שדיבר על הריסת בתים של מחבלים שבהם נפגעים גם אנשים אחרים, ואמר בית-המשפט העליון, סעדה נגד אלוף פיקוד העורף, פד"י נח (2), עמוד 289, בעמוד 294: הסיכוי שהרס בית או אטימתו ימנעו בעתיד שפיכות דמים מחייב אותנו להקשות את הלב ולחוס על החיים העלולים ליפול קורבן למעשי זוועה של מפגעים יותר משראוי לחוס על דייריו של הבית, גם אם הם חפים מפשע.
+
+החוק הזה בא לומר למבצעי פעולות טרור: דעו לכם, המשפחה שלכם תיפגע כלכלית אם אתם תבצעו פעולת טרור. 
+
+ ולכן אני מבקש מהבית לאשר את החוק בקריאה ראשונה ולהעבירו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לצורך השלמתו לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת דוד רותם. להצעת החוק הזו נרשמו לבקשת דיבור כמה חברי כנסת. הראשון שבהם הוא חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. מייד לאחריו – חבר הכנסת דב חנין.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו אינה ראויה לחלוטין. לפרוט על הנימים של הציבור בכל מה שנוגע לאנשים שהורשעו או הואשמו בעבירות ביטחוניות, וכתוצאה מכך להכשיר כל מיני שרצים, זה דבר שאינו מתקבל על הדעת. אי-אפשר להעניש אדם על מעשה שלא עשה. הצעת החוק באה להעניש אנשים, כולל ילדים ונשים, על פשע כביכול שלא נעשה על-ידם, שהם לא הואשמו בעשייתו, הם לא הורשעו בעשייתו, ובעצם גונבים מהם את האפשרות של קיום בסיסי על-פי החוק ועל-פי המקובל מחוק הביטוח הלאומי. 
+
+ לכן הצעת החוק הזו אינה ראויה לחלוטין, ואני חושב שעצם העובדה שנטפלים לעניין הזה, זה באמת ללכת לכיוון של הקונסנזוס הקיים בתוך החברה הישראלית, כאילו הדבר הכי גרוע הוא לעשות מעשים על רקע לאומני, כפי שזה נאמר, מתוך מניע לאומני, והשאלה שנשאלת, ומי שעשה אונס אכזרי? ומי שעשה רצח אכזרי? ומי שהבריח טונות של חשיש? ומי שהבריח מיליונים של כדורי "אקסטזי"? מה, אלה לא פשעים?
+
+ תגיש.
+
+
+ אני לא אגיש, כי אני לא חושב שבני המשפחה של אותו פושע, אם ממניעים כאלה או אחרים, אותם בני משפחה – אי-אפשר להאשים אותם במעשה שהם לא עשו, רק מתוקף – אתה ידוע כמחוקק שמוביל חקיקה גזענית, לאורך כל הדרך, מיום כניסתך לכנסת. אתה חושב שאני אאשים את הבנים שלך, את המשפחה שלך בדברים האלה? אתה גזען, מה אני אעשה? אני לא טורח מכאן להגיד שהמשפחה שלך, חס וחלילה, היא כזאת וכזאת. 
+
+ לכן יש מקום לנצור את ההשתוללות הזו, שרק בנויה על שנאה ועל הסתה. מי שפשע, יוענש, על-פי החוק; מי שלא פשע, אי-אפשר בדרכים עוקפות, להעניש אותו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מוחמד ברכה. למען ידעו, כאשר יש פנייה אישית לחבר כנסת מסוים, יש לו הזכות להשיב למען הפרוטוקול. חבר הכנסת דוד רותם, הבנתי שאינך מעוניין בכך. כמי שמכיר את הפרוטוקול בעל-פה, יכול היה גם לשלוף את הסעיף הספציפי הזה. 
+
+הבא בתור ברשימת הדוברים, חבר הכנסת דב חנין – מוותר. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
+
+
+ הסעיף בתקנון מדבר – אם השמיצו חבר כנסת. לקבל מחמאות כאלה ממוחמד ברכה – – –
+
+
+ זה רק חולניות.
+
+
+ כשהיא באה ממך?
+
+
+ נפסיק את הדו-שיח הזה, כי חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה מבקש לנצל את זכותו לדיבור. בבקשה, חבר הכנסת זחאלקה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק פסול מעיקרו, היות שהוא פוגע פגיעה חמורה בעקרון השוויון בפני החוק. הוא פוגע ביסודות המשפט והשפיטה, והוא משולל יסוד של צדק בסיסי. הוא פוגע בעקרון השוויון, וכבר עמד על כך עמיתי מוחמד ברכה, כי שני אנשים שעברו עבירה דומה בחומרתה – זה פלילי וזה מוגדר לאומני, האחד מוענש והאחר לא מוענש, וזה כבר פגיעה בעקרון השוויון. 
+
+יש כאן פגיעה ביסודות המשפט והשפיטה, וחבר הכנסת רותם מודע היטב לכך, אבל זה לא מעניין אותו, שכן אסור להעניש אדם על אותה עבירה פעמיים. כלומר, עונש שאדם קיבל בבית-משפט על-ידי כליאתו, אי-אפשר להמשיך ולהטיל עליו עונשים נוספים ככה, תוספות על העונש. מחר יבואו כאן ויגידו: מי שעבר עבירה כזאת, יקבל מלקות או יקבל חצי ארוחה או יקבל ככה? יש קביעה ביסודות השפיטה, שאסור להעניש אדם על אותה עבירה פעמיים.
+
+
+ אבל זה קורה בתחבורה – כשאדם נתפס על מהירות, שוללים לו את הרשיון, אבל אז הנקודות מצטברות לנקודות אחרות, ויכולים לשלול לו שוב. זה גם אפשר לומר, פעמיים שלילה על אותה עבירה.
+
+
+ אני לא מודע למקרה שהבאת, אבל אני יודע שאדם עבר עבירה, מגיע למשפט, השופט שופט אותו, ובזה נגמר העונש. אי-אפשר שיבוא חבר הכנסת רותם ויגיש – – –
+
+
+ אפשר.
+
+
+אני מציע ערכאה שתורכב מאנשי ישראל ביתנו. בשביל מה צריך בתי-משפט? אתם תרכיבו ערכאה משפטית ששייכת לישראל ביתנו – –
+
+
+ כל המחבלים – – –
+
+
+ – – ובפניה יבואו אזרחים ערבים בלבד.
+
+
+ מחבלים. לא אזרחים ערבים.
+
+
+ יבואו ערבים. בית-משפט לערבים בישראל ביתנו. יש ישראל, ויש ישראל ביתנו. בישראל ביתנו אתם תקימו ערכאה משפטית, וכל עונש שיטיל שופט בבית-משפט שלום, בבית-משפט מחוזי או בבית-המשפט העליון, זה יהיה – איך אומרים? ערכאה ראשונה. יש ערכאה שנייה, ששייכת לישראל ביתנו. יבוא אותו אדם שקיבל, נגיד, עונש מאסר, עכשיו יבוא לבית-המשפט של רותם וחבריו.
+
+
+ תודה.
+
+
+ נכון.
+
+
+ אז יש שם שלילת אזרחות – –
+
+
+ מי שיפגע – – –
+
+
+– – ושלילת ביטוח לאומי, לו ולמשפחתו, לסבו ולסבתו, לנכדתו – – 
+
+
+מי שיפגע במדינת ישראל – – –
+
+
+– – לאחיו – לכל המשפחה, לכל החמולה, לכל היישוב.
+
+
+ תודה רבה לך.
+
+
+ יש גבול לכל תעלול.
+
+
+מי שיפגע בביטחון מדינת ישראל ויורשע – יישפט פעם שנייה.
+
+
+ אני חושב – – –
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+ יש גם כאן, ובסוף – אז העניין השלישי, שזה משולל – אני אמרתי שזה פוגע בעקרון השוויון, ביסודות השפיטה, שאין לשפוט אדם פעמיים על אותה עבירה, אפילו אם זה מוטל מטעם ישראל ביתנו.
+
+
+ תודה.
+
+
+ודבר שלישי, שזה משולל יסודות של צדק בסיסי. יש כאן עונש קולקטיבי לא רק לאדם, אלא גם למשפחתו, ולכן החוק פסול, ואני חושב שחברי כנסת שפויים, שיש להם רגש בסיסי של צדק, צריכים להצביע נגדו.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, והבא בתור ברשימת הדוברים – חבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת מולה מוותר על זכותו. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – – 
+
+
+ איננו.
+
+
+ – – איננו במליאה. חבר הכנסת נסים זאב יסכם את הדיון. בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, להזכיר לכולם – כולם זוכרים את העתירה שהיתה בזמנו נגד הריסת הבית של אותו מחבל שרצח בדם קר ישראלים פה בירושלים, ובסופו של דבר ההחלטה של בג"ץ היתה שיותר חשובה שמירת חייהם של אזרחי ישראל מאותם המסכנים, כביכול, שגרים באותו בית. כי אם אין הרתעה, אז המשמעות שהג'יהאד – ומי שהוא שהיד, בעצם הוא גם מקבל מצד המחבלים ומארגוני הטרור את התקציב, ולמעשה הם התומכים הנלהבים. הרי אנחנו יודעים שיש תקציב לכל מחבל כזה. ובסופו של דבר הוא מקבל תמיכה גם למשפחה, אז למה הוא צריך לקבל ממדינת ישראל את הזכויות – שאין לו בכלל?
+
+אגב, בארצות-הברית למשל, גברתי היושבת בראש, כל אלה שהיו שותפים ב-11 בספטמבר אין להם שום תנאים, זרקו אותם לקובה, הם נמצאים שם במחנה צבאי, אין להם שום תנאים סוציאליים, לא להם ולא לבני משפחותיהם. ללמוד קצת מארצות-הברית, איך היא קצת יודעת, אולי, להיטיב עם אזרחיה, אולי קצת להתאכזר לאותם טרוריסטים, מחבלים רוצחים, שאחת דינם להמית, שבאים להרוג אותנו, שלפחות לא יבואו לקבל את הזכויות שלא מגיעות להם על-פי דין. ולכן אני מברך את חבר הכנסת דוד רותם, ויהי ה' את דוד ויהי איש מצליח.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 138) (הפחתת גמלאות עקב פשע שבוצע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת דוד רותם ורוברט אילטוב, קריאה ראשונה. חברים, הצבעה.
+
+נשארו לך חמש שניות להגיע למקום, סגן שר האוצר. הספקת. מסתבר שיש כושר לסגן שר האוצר.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 138) (הפחתת גמלאות עקב פשע שבוצע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור), התשע"ב–2012, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+
+ ואנחנו עוברים לתוצאות: בעד – 24, חמישה מתנגדים. אני קובעת שהצעת החוק עברה את הקריאה הראשונה ותוחזר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה) – – –
+
+
+את יכולה להוסיף אותי לפרוטוקול? לא הספקתי.
+
+
+ אנחנו נוסיף לפרוטוקול לגבי החוק הקודם את חבר הכנסת אופיר אקוניס, שלא הספיק להצביע אך מאוד היה רוצה.
+
+
+ [מס' מ/472; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' כ', עמ' 8359; נספחות.]
+
+
+ כעת הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לעניין פטור מטעמי הכרה דתית, חבר הכנסת זאב אלקין. בבקשה. לרשותך עשר דקות.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, חברי השרים וחברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, סוף-סוף, אפשר להגיד, לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב–2012, שיזמה הממשלה.
+
+ סעיף 40 בחוק שירות ביטחון קובע פטור משירות צבאי מטעמי הכרה דתית. הסעיף קובע כי פטור מחובת שירות ביטחון יינתן לכל מיועדת לשירות ביטחון אשר הצהירה כי טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות ביטחון, כי היא שומרת על כשרות בבית ומחוץ לו וכן כי איננה נוסעת בשבת. להבדיל מפטורים אחרים במסגרת חוק שירות ביטחון, הפוקד אינו יכול לבטל פטור מטעמי הכרה דתית, אלא אם כן המיועדת לשירות ביטחון הורשעה במתן תצהיר כוזב בהתאם לסעיף 41 לחוק שירות ביטחון. מצב זה הביא להגברת ההשתמטות משירות ביטחון תוך ניצול לרעה של הפטור בידי בנות שאין להן כל רקע דתי כלל ועיקר. לשם מיגור תופעה זו יזמה הממשלה את הצעת החוק המונחת בפניכם, שמטרתה למנוע, ככל האפשר, ניצול לרעה של קבלת פטור משירות ביטחון מטעמים של הכרה דתית.
+
+ במהלך הדיונים בוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט גובשה ההצעה המונחת לפניכם, שנועדה להתמודד עם תופעת ההשתמטות, אך בלי לפגוע באותן בנות שטעמים שבהכרה דתית מצדיקים את הפטור הניתן להן משירות ביטחון. 
+
+ לפי הצעת החוק תוטל על מיועדת לשירות ביטחון שניתן לה פטור מטעמי הכרה דתית חובה להודיע על נסיבות שבהן חדל להתקיים תנאי מהתנאים שלגביהם הצהירה ושעל בסיסם ניתן הפטור. כן נקבע, כחלק מההסדר שגובש בוועדה, כי הפוקד יוכל להגיש בקשה לבטל את הפטור לוועדה בת חמישה חברים שיקים שר הביטחון, אם היה לו יסוד ממשי להניח כי המיועדת נהגה באופן שאינו תואם מהותית תנאי מהתנאים שעליהם הצהירה בהתאם לסעיף 40. 
+
+ הפוקד יהיה חייב להודיע למיועדת לשירות ביטחון, בדואר רשום או במסירה לבן משפחה, על פירוט העובדות, הנימוקים והמסמכים שעליהם הבקשה מבוססת, על זכותה לטעון את טענותיה בפניו, אם בעצמה או בלוויית מי מטעמה, ועל זכותה להגיש את טענותיה בכתב כחלופה להתייצבות בפני הפוקד.
+
+ עוד נקבע בהסדר שגובש בוועדה המשותפת כי אופן פעולתה של הוועדה הדנה בבקשה לביטול הפטור ייקבע בתקנות שיובאו לאישור הוועדה המשותפת. הוועדה תוכל להחליט בבקשה לאחר שנתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם בפניה.
+
+ נוסף על כך נקבע בהסדר כי החלטת הוועדה תינתן בתוך 30 ימים מיום שקיבלה המיועדת לשירות ביטחון את בקשת הפוקד לביטול הפטור. הוועדה תוכל להאריך את המועד ב-30 ימים נוספים.
+
+ לבסוף, נקבע בהצעת החוק כי יתאפשר, הן לפוקד והן למיועדת לשירות ביטחון, לערער על החלטת הוועדה בפני בית-המשפט לעניינים מינהליים.
+
+ בדיונים שהתקיימו בוועדה המשותפת נקבע כי כל ההסדר יעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים, במטרה לבדוק את נחיצותו בהתאם לציפייה להפחתה בהשתמטות ובניצול לרעה של הפטור הניתן כיום מטעמי הכרה דתית, עקב הצעת החוק המונחת לפניכם. 
+
+יש לציין כי תחילתו של ההסדר בהוראת שעה ביום פרסום התקנות הראשונות שעל שר הביטחון להתקין מכוח החוק. 
+
+ להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. 
+
+אני גם אוסיף ואומר שמדובר בהצעת חוק ממשלתית, שנולדה עוד בימי הממשלה הקודמת, אבל לצערי לא הובאה אז לכנסת, ונתקעה במסדרונות הממשלה בלחצים כאלה או אחרים. הממשלה הזאת החליטה להביא את הצעת החוק לכנסת, התקיימו דיונים מאוד פוריים בוועדה המשותפת – בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת החוקה. 
+
+אני חייב להודות לחברי הוועדה, שתרמו מההערות שלהם ומניסיונם – בעיני לשיפור מאוד משמעותי של הצעת החוק כפי שהיא מוצגת בפניכם. בסופו של דבר גובש קונסנזוס מאוד מאוד רחב בוועדה סביב הצעת החוק, שהיא מאוזנת מאוד ונותנת לבת את כל האפשרות להגן על עצמה ולטעון את טענותיה, אבל מצד שני עושה את הדין הנכון עם הבנות שלמעשה ניצלו את הפרצה במצב החקיקה כפי שהיתה עד היום והצהירו הצהרות כוזבות לחלוטין. אני לא אלאה את החברים במליאה בכמה דוגמאות מרתקות שהוצגו על-ידי צה"ל בדיונים בוועדה לגבי – – –
+
+
+ התופעה רחבה?
+
+
+ התופעה, אגב – לגבי ממדי התופעה, לפי הערכה של צה"ל מדובר במאות בנות בשנה שיתגייסו כתוצאה מהחקיקה הזאת. הוצגו בפנינו מקרים מאוד מאוד בולטים וברורים שברור שהתצהיר היה כוזב, אבל לא היתה שום אפשרות לעשות עם זה שום דבר, כי למעשה החוק הקיים היום מצלם את רגע התצהיר, ולכן בת יכולה להגיד שעתיים אחרי זה: שיניתי את אורח חיי, ומה שנקרא "חפשו אותי". החוק החדש, כמובן, מתקן את הפרצה הזאת, וגם מאפשר להתחיל בתהליך גיוס בלי צורך לעבור תהליך משפטי, אלא אם כן הבת תרצה להגן על עצמה, ואז היא זו שפונה לבית-המשפט אם היא לא הצליחה קודם לשכנע את הוועדה. ההסדר הזה, בעיני, הרבה יותר מאוזן, ויאפשר לצה"ל למעשה לנהוג כאן לפי הדין הנכון ולגייס את מי שצריך לגייס, ומצד שני לתת פטור למי שלפי החוק מגיע לה פטור. 
+
+ אני מאוד מאוד מקווה שאנחנו כולנו כאן נתאחד סביב אישור הצעת החוק היום, כי – תאמינו לי, צה"ל – ויושב כאן חבר הכנסת השר לשעבר בוז'י הרצוג, והוא מכיר את הסיפור של החוק הזה, נדמה לי, עוד מהקדנציה הקודמת – צה"ל כבר הרבה שנים מחכה להצעת החוק הזאת, ולכן הגיע הזמן שהכנסת תאשר אותה היום בקריאה שנייה ושלישית.
+
+להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אני אבקש מחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לך, חבר הכנסת אלקין.
+
+
+עוד אני אוסיף ואומר, כדי שלא לעלות עוד הפעם אחרי האישור, שאני חייב תודה גדולה מאוד לייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון, שהצליח להוביל אותנו עקב בצד אגודל אחרי הצעת החוק הזאת, שהיא מאוד מאוד לא פשוטה, ועזר לנו למעשה לגבש הסכמות מול משרד הביטחון ולהגיע לקונסנזוס רחב מאוד בוועדה ולהצעת חוק מאוזנת. אז על כך למירי ולכל הצוות שלה, ולצוות של ועדת החוץ והביטחון, תודה גדולה בשמי, ואני בטוח שבשם כל חברי הוועדה.
+
+
+ בהחלט. כמו שטענת קודם, להצעת החוק הזאת אין מסתייגים, אבל יש בקשות לרשות דיבור. חבר הכנסת יצחק בוז'י הרצוג, ואחריך – חבר הכנסת משה גפני. בבקשה. לרשותך חמש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש – – –
+
+
+ אפשר לבקש גם דיבור – – –
+
+
+ הוא לא יכול.
+
+
+ לא. רשימה.
+
+
+ לא, זו הסתייגות דיבור.
+
+
+ נסגרה הרשימה. היא בוועדה.
+
+
+הרשימה נסגרת עוד בוועדה, בטרם מעלים את זה במליאה. לכן הרשימה היא סגורה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, רבותי השרים, אני מבקש לומר שאנחנו כאן כולנו מעבירים חקיקה בעלת משמעות חשובה ביותר לכל העיקרון של נשיאה בנטל, לכל העיקרון של שוויון בנטל. אני חייב לומר שהיו, כידוע לכם, הרבה היסוסים. החוק הזה, יזמו אותו כבר לפני כמה שנים, ובין היתר אני רוצה לציין את חברי איתן כבל, שלא נמצא כאן, מסיבות אישיות, ולברך את כל מי שעשו במלאכה הזאת.
+
+אני רוצה להסביר, כדי שנבין על מה אנחנו מדברים. אם יש תופעה שמקוממת את הציבור הישראלי – זו הרמאות בכך שבחורות מבקשות פטור מטעמי דת לשירות צבאי, ואין בינן לבין אמונה דתית ולא כלום, ואין בינן לבין שמירת מצוות ולא כלום, ואין בינן לבין היותן בנות ששומרות על השבת וכיוצא בזה ולא כלום. זה ממש ישראבלוף ומסע הונאה גדול, וסוף-סוף שמים קץ לישראבלוף, והכנסת משנה את המטוטלת – לא עוד מערכת ביורוקרטית שברור שאין סיכוי שהיא תוכל לפסול את אותו ניצול לרעה של הפטור – למערכת שמסוגלת לפסול את הפטור ברגע שברור שמישהי ניצלה אותו לרעה. אני חייב לומר שזו פריצת דרך חיונית בוויכוח, בדיבור ובשיח הציבורי על נשיאה שווה בנטל.
+
+אני רוצה לברך את כל חברי על המאמץ המשותף, ולקוות שסוף-סוף – ראשית, צה"ל והפוקדים ומערכת הביטחון ישימו קץ לרמאות ולהונאה, ובנות ילכו לצבא אם אין בהן אמונה – אם הן אינן דתיות, ושנית, זה יהיה שינוי מכונן בכל מה שקשור לדיונים לקראת חוק טל.
+
+אני מברך את חברי חבר הכנסת אלקין על הובלת דיוני הוועדה בשום שכל, ואת צוות ועדת החוץ והביטחון בראשות היועצת המשפטית מירי פרנקל-שור על העבודה המצוינת. תודה רבה.
+
+אני מבקש לרשום לפרוטוקול שתוקף החוק הוא לשלוש שנים, ויהיה צורך די מהר להפוך אותו לחוק קבוע. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת הרצוג. רשות הדיבור לחבר הכנסת משה גפני, ואחריו – חבר הכנסת אריה אלדד.
+
+
+– – –
+
+
+ זו רשימה שבעצם נוצרת בוועדה בדיון על החוק. אם יש הסתייגויות – אין, אבל יש מקום להסתייגויות דיבור, וזה בדיוק הנושא שבו אנחנו דנים. זה לא פה במליאה, זה בוועדה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. לרשותך חמש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, רבותי השרים, אנחנו מתנגדים לחוק הזה התנגדות מוחלטת. אין קונסנזוס ואין שום דבר ממה שרמז יושב-ראש הוועדה המשותפת. אין אתנו שום קונסנזוס בעניין הזה. 
+
+ אני לא מביע עמדה לגבי העבודה המקצועית של הוועדה המשותפת, מכיוון שלא על זה עליתי לדבר.
+
+אנחנו נגד גיוס בנות – נגד באופן מוחלט וטוטלי. זאת החלטה של הרבנות הראשית, של מועצת הרבנות הראשית; אני לא מדבר על גדולי התורה. אסור לאשה להתגייס לצבא; נקודה. אמרתי בהרבה חוקים שהגשתי כאן בקדנציות קודמות: שירות נשים צריך להיות התנדבותי. מי שרוצה. הסברתי באריכות והכול. אני מתנגד לזה. יחד עם זאת, אין לי שום עניין להגן על שקרניות, על כל מה שנלווה לעניין הזה. אין לי שום עניין בזה. אבל אני נגד גיוס בנות, בשום מקרה ובשום צורה, וגם בוועדת הפטור שיש בצבא. אין עניין להגן על מי שמשקרת ומנצלת את זה.
+
+
+ זה החוק.
+
+
+אז קודם כול עליתי להגיד: אנחנו לא בקונסנזוס. חבר הכנסת אלקין, אנחנו לא שם. אנחנו נצביע נגד, ואני קורא גם לסגני השרים ביהדות התורה לבוא ולהצביע נגד.
+
+
+ למה? אתה רוצה להחליף – – –
+
+
+ ככה אני רוצה. כי בשביל זה הם בכנסת, והם צריכים להצביע על-פי האידיאולוגיה שלנו. אם הם בבניין, אני קורא להם לבוא ולהצביע נגד.
+
+ עכשיו, אני רוצה להגיד עוד משהו, שגם בגללו עליתי לדבר. החוק הזה איננו חוק שהגיע בקדנציה הזאת. הוא חוק שהגיע בממשלת קדימה. הממשלה הביאה חוק לכנסת כדי להעביר אותו כאן במליאה. אני באתי לקדימה, באתי לראש הממשלה ולמזכיר הממשלה ואמרתי: למה אתם הולכים לשנות מהמצב הקיים? שהצבא יטפל במי שמשקרת, ואני מבקש לא להביא את זה לדיון. אני הייתי באופוזיציה – יהדות התורה היתה באופוזיציה, לא היינו בכלל בקואליציה. וממשלת קדימה נעתרה לבקשתנו, ולא הביאה את זה במהלך כל הקדנציה, עד שהימין הגיע לשלטון. הליכוד.
+
+
+ נכון.
+
+
+ אם מישהו חושב שאנחנו מדברים על הליכוד בראשות מנחם בגין – פשוט טועה. זה היום משהו חדש. מה שממשלת קדימה – אני פשוט בחלומות הוורודים חולם על מה שממשלת קדימה עשתה – אני לא מעלה בדעתי, אני רק חוטף מהליכוד מכה אחרי מכה אחרי מכה – –
+
+
+למה? אתמול הצלחת – – – 
+
+
+ – – מכיוון שהם חושבים שאנחנו בכיס שלהם. אני אומר לציבור החרדי: זה לא הליכוד של מנחם בגין. זה לא הליכוד שהעביר את החוקים שקשורים לבחורי ישיבות. זה לא הליכוד שהעביר את החוקים על גיוס בנות או על ניתוחי מתים, ואני אמנה את כל הרשימה. אתם יודעים מה? זה אפילו לא קדימה שהעבירה בקדנציה הקודמת את החוק על הישיבות הקטנות – היא הכניסה לספר החוקים של מדינת ישראל שבישיבות לא ילמדו לימודי חול – בכל הקריאות. זה הליכוד. זה הימין – לא של מנחם בגין, לא של אלה שקרובים לציבור החרדי. רחוקים ממנו, מתנכלים לו, פוגעים בו.
+
+אנחנו לא מחליטים עם מי אנחנו הולכים לקואליציה. אנחנו מציגים בפני גד��לי התורה את הנתונים. ואני אומר לכם, כשאני אצטרך להביא את הנתונים בפני גדולי התורה, אני אביא את המאזן – מה היה בממשלת קדימה; שמונה דברים שממשלת קדימה העבירה כשיהדות התורה בכלל לא היתה בקואליציה, רק ש"ס היתה, אני ניהלתי משא-ומתן עם אלי אפללו, שהיה יושב-ראש הקואליציה – – –
+
+
+ עוד פעם אתה תוקף את הליכוד? 
+
+
+ כן, כן. 
+
+
+ אתם חושבים שתקבלו מזה מנדטים. אני הלכתי לשרון, פעמים רבות אפילו עם גדעון סער. באחת הישיבות שגדעון סער ואני ישבנו אצלו הבנו בתום הישיבה שהוא מקים את קדימה. לא חשוב, זה כשאני אכתוב את הספר. 
+
+
+ – – – אתה יעצת לו לא לעזוב את הליכוד. 
+
+
+זה נכון. זה נכון, עשיתי הרבה טעויות. זה לא הטעות היחידה. 
+
+
+ ידעת על זה – – –
+
+
+ אבל זה היה שרון. 
+
+
+ – – – גדעון סער, תעשה טעות. אני רוצה, אבל הוא לא מסכים לבוא אתי.
+
+
+ אבל ידעת על הקמת קדימה לפני כולם. 
+
+
+ כן כן. אנחנו שנינו ידענו לפני כולם. 
+
+
+ הערכנו. 
+
+
+ הערכנו לפני כולם. לא משנה. השר מיסז'ניקוב, אני עכשיו בציבור החרדי – –
+
+
+ פתחת פה עניין. אני חושבת שעכשיו הוא עורר את הדיון, לכולם יש סקרנות מה היה ומתי זה ממוקם בציר הזמן. 
+
+
+ נדבר עוד על העניין הזה, אבל לא עכשיו. זה נושא מאוד מעניין כשלעצמו. 
+
+
+ יום לפני הבחירות בליכוד – נובמבר – – –
+
+
+ אני אומר לכם, ואני פונה לציבור החרדי: הליכוד של היום הוא איננו הליכוד של מנחם בגין; הליכוד של היום הוא ליכוד שפוגע בנו שבוע אחרי שבוע, בכל הנושאים. אין נושא שאנחנו לא יודעים – חבר הכנסת מקלב נמצא פה, ואחרים – אנחנו באים בתחילת השבוע, ואנחנו יודעים שהשבוע מגיעות עוד גזירות. אנחנו יודעים את זה. ופעם אחר פעם, עם תירוצי סרק, עם תירוצים שאין להם שום בסיס ושום אחיזה במציאות. לא מתייחסים אלינו כשותפים, לא מתייחסים אלינו כאילו אנחנו חלק מהמערכת הזאת. היחס שקיבלנו מקדימה, היחס שקיבלנו מממשלות אחרות – אנחנו לא מקבלים היום. אין דבר כזה. החוק הנוכחי הוכיח. זה חוק שלא הממשלה הנוכחית הכינה אותו; זה חוק שהכינה אותו ממשלת קדימה. בקשה שלנו – בקשה, לא איומים ולא מי יודע מה; בקשה. אמרנו, אל תפגעו בסטטוס-קוו, שהצבא יטפל בשקרניות. הוריד את החוק מסדר-היום, הוא לא הגיע לכאן. הממשלה הזאת לקחה את – – –
+
+
+ אתה יודע, פה קיבלת פריווילגיה אחת – דיברת בשם – אני חושבת – שני חברי כנסת לפחות, לפי כמות הזמן, ונזהרתי לא לעצור באמצע, גם כי היו לך דברי טעם מאוד מעניינים. משפט אחרון.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, אני מודה לך על רוחב לבך בעניין הזה, אבל אני רוצה להגיד לך – – –
+
+
+ עכשיו אתה מנצל אותו לרעה.
+
+
+ לא, מאה אחוז. 
+
+
+ זה בסדר, כי ישראל ביתנו – – –
+
+
+ אני אתן לך זמן להזדמנויות נוספות. 
+
+
+ – – – שבוע רצוף לא יספיק. 
+
+
+ אנחנו מוכנים לשמוע. 
+
+
+ אבל אני אומר את זה בלב כואב, מכיוון שהציבור המסורתי נמצא בליכוד. אנחנו רוצים להיות שותפים שלו, אנחנו רוצים להיות אתו בקואליציה, אנחנו הלכנו אתו פעמים רבות – גם בקדנציה הקודמת כשנתניהו היה ראש הממשלה אמרנו שאנחנו תומכים בו, גם בקדנציה הנוכחית. הליכוד כפוי טובה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת משה גפני. 
+
+
+– – – גפני יושב עם אנשי ישראל ביתנו, לכן היא נתנה לך לדבר. 
+
+
+ חבר הכנסת אריה אלדד הוא אחרון הדוברים בנושא זה. מייד לאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת אלדד. גם לרשותך חמש דקות. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אני לא אצטרך לדקה. 
+
+גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, מלחמת מצווה – אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. ואם לא מלחמת מצווה, מלחמה קיומית שאנחנו נלחמים, אינני יודע מהי מלחמת מצווה. אבל גם אם יבואו ויאמרו לי שמצווה לא לשרת בצבא, ודאי שמצווה היא לא לשקר. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אריה אלדד, ותודה רבה על כך שחסכת לנו בזמן. 
+
+ כמו שהבטחתי, אנחנו עוברים מייד להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב–2012, קריאה שנייה. בבקשה. עוברים להצבעה. 
+
+סעיפים 1–4 נתקבלו. 
+
+
+
+ התוצאות: בעד – 19, מתנגדים – 5. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. 
+
+ ברשות יושב-ראש הוועדה המשותפת, חבר הכנסת זאב אלקין, נעבור לקריאה שלישית? 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית.
+
+חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+
+ בעד החוק – 21, חמישה מתנגדים. אני קובעת שהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שנייה ושלישית, והחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+
+
+
+ הודעה למזכירת הכנסת הגברת ירדנה מלר – בבקשה. 
+
+
+ ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 52), התשע"ב–2012, שהחזירה הוועדה לקידום מעמד האשה; הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+החלטה בדבר תיקון טעות בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 33), התשע"א–2011, מטעם ועדת הכלכלה.
+
+ מסקנות הוועדה לקידום מעמד האשה, בעקבות דיון מהיר בנושא: מחקר הארגונים "אגודת הגליל", "רכאז", "מדה אל-כרמל" ו"אעלאם" בנוגע להשתתפות נשים ערביות בכוח העבודה, הצעה שהעלתה חברת הכנסת חנין זועבי. תודה.
+ 
+
+ [מס' מ/557; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 26774, מושב שלישי, חוב' י"ד, עמ' 16025; נספחות.]
+
+
+אנחנו ממשיכים בסדר-היום. את חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה) יציג חבר הכנסת משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ זה עוד נאום אופוזיציוני?
+ 
+
+ לא לא, עכשיו זה חוק הבנקאות. 
+
+
+ – – – נגד החוק הזה גם.
+ 
+
+ אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני למדתי בבניין הזה לעבור מהר מאבל ליום טוב ומשמחה ליגון ומיגון לשמחה. מהר מאוד. 
+
+
+ כשמתרגלים להצביע נגד, ממשיכים.
+
+
+ אבל הנאום הקודם זה נאום שיהיו לו השלכות רבות. 
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012. 
+
+ כידוע, זה כמה שנים המדינה מחזיקה במניות בנק לאומי. בתחילת שנת 2000, כאשר המדינה התכוונה לצאת להליך מכירה של אחזקותיה בבנק באמצעות שוק ההון, הוקמה ועדה בראשות אוהד מראני, מנכ"ל משרד האוצר דאז. יישום המלצות ועדת-מראני הביא לחקיקתו של חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 13), התשס"ג–2003. עם זאת, חוק זה קבע תיקונים שונים המתייחסים גם לתאגידים בנקאיים בעלי גרעין שליטה מזוהה. 
+
+ מאז שנת 2003 ועד היום עלה הצורך בעריכת תיקוני חקיקה נוספים בחוק הבנקאות (רישוי) כדי לאפשר פיקוח נאות במקרה של תאגיד בנקאי אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר שליטה מאת נגיד בנק ישראל משום ששיעור ההחזקה שלהם אינו עולה על 5%. 
+
+ הצעת החוק שלפניכם באה להסדיר את מסגרת הפיקוח הנאותה לעניין תאג��ד בנקאי ללא גרעין שליטה. כמו כן היא קובעת תיקוני חקיקה נוספים, בעניין מינויים של דירקטורים בתאגיד בנקאי ותיקונים טכניים נוספים שנובעים מהחלפת חוק בנק ישראל, שנעשתה ממש לאחרונה, על-ידי ועדת הכספים. 
+
+ עיקרי ההצעה המונחת לפניכם: הצעת חוק זו מסדירה את הרכב הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים. לפי הצעת החוק שלפניכם, במקום ארבעה אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה יכהנו בוועדה שני חברים כאמור שיוצעו בידי השופט שמונה ליושב-ראש הוועדה בהתייעצות עם יושב-ראש הרשות לניירות ערך, ונוסף עליהם יכהנו שני חברים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי, ואלה יוצעו על-ידי יושב-ראש הוועדה ושני החברים שמונו, בהתייעצות עם המפקח. הסמכות המוקנית לוועדה זו היא למנות דירקטורים במקרים מסוימים, ולכן חשוב היה שבוועדה יהיו שותפים גם חברי ועדה שיוכלו להביא בפניה את צורכי התאגיד הבנקאי. תיקון זה בא להסדיר זאת. 
+
+ ההוראה המשמעותית ביותר שבה הוועדה דנה ארוכות היא ההוראה שעניינה הצעת מועמדים לדירקטור בתאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה. לפי הצעת החוק, הוועדה למינוי דירקטורים תציע לאספה הכללית מועמדים לכהונת דירקטורים כמספר המשרות הפנויות הדרוש לשם השלמת המספר המרבי של דירקטורים. 
+
+ לפי הצעת החוק המקורית, נוסף על הוועדה, רשאים להציע לאספה הכללית של התאגיד הבנקאי מועמדים נוספים רק מי שמחזיקים יותר מ-2.5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה, או שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה שכל אחד מהם מחזיק יותר מ-1% ולא יותר מ-2.5%, ושהם מחזיקים ביחד לא פחות מ-2.5% ולא יותר מ-5%. והם לא יהיו רשאים להציע מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור מטעמם, אלא על-פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות. 
+
+ במהלך דיוני הוועדה עלו טענות שונות שלפיהן יש בכך פגיעה במחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי ששיעור החזקתם נמוך, ושזה יביא למצב שבו לוועדה למינוי דירקטורים תהיה שליטה ניכרת במינוי הדירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה. 
+
+הפשרה שהושגה לבסוף, לאחר דיונים רבים בעניין זה, היא שהוועדה למינוי דירקטורים תהיה רשאית להציע מועמדים כמספר המשרות הפנויות ועוד שלושה-רבעים ממספר המשרות הפנויות בעיגול כלפי מעלה. באופן זה תינתן לאספה הכללית אפשרות אמיתית לבחור את הדירקטוריון בהתאם למועמדים שנראים לה ביותר, ולא רק מתוך מגוון מצומצם ביותר שהחשש היה שיביא לכך שלבסוף ייבחרו רובם הגדול של המועמדים מבין המועמדים שתציע הוועדה. פשרה זו מעוגנת בנוסח הצעת החוק שבפניכם. 
+
+ אגב, זה היה דיון בוועדה והיו גם נגיד בנק ישראל וגם נציגיו של שלמה אליהו שהתמודד, ואחרי זה בכלל הבנו שהוא גם מוכר את בנק לאומי ושהוא הולך על קניית חברת ביטוח, את חברת "מגדל". על כל פנים, אני הכרעתי בין שתי העמדות. עשיתי פשרה מפא"יניקית קלאסית. 
+
+
+ תבורך. 
+
+
+ לקחתי את האמצע שבין שני – – –
+
+
+ כל פשרה זה דבר טוב. 
+
+
+ כן. כן. אני מתגעגע לקדימה. אני כבר מתחיל להרגיש שאני מתגעגע למפא"י. העיקר לא הליכוד של היום. אבל זאת היתה פשרה שאני – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אני לא יודע. מפא"י של פעם זה מפלגת העצמאות?
+
+
+ברור. 
+
+
+ אני צריך לבדוק את העניין. 
+
+
+ כן? 
+
+
+ יכול להיות. 
+
+
+ לא, לא, אתה לא – – – 
+
+
+ מה?
+
+
+ אתה לא צריך להיות – – – תהיה בטוח שזה היה ברצינות. תאמין לי – – –
+
+
+ טוב, אתה לא חייב לעשות דו-שיח על מפא"י. 
+
+
+ לא, בסדר. אני אומר, עשיתי פשרה – לקחתי גם את ההצעה של בנק ישראל, של נגיד הבנק שהשתתף בדיון, של המפקח על הבנקים, וגם את ההצעה של נציגי הצד השני, ועשיתי פשרה באמצע, ואמרתי, זאת ההכרעה שלי, אני מבקש את התמיכה של חברי הוועדה. ייאמר לזכותו של נגיד בנק ישראל שהוא הסכים לפשרה, וגם הצד השני, למיטב הבנתי, אבל כל השאר – לאור מה שהתרחש בימים האחרונים – זה כבר היסטוריה. 
+
+ תיקונים נוספים שמוצעים לפניכם: לפי התיקון משנת 2003, לצורך הסכמה עם אחר על מינוי דירקטור לתאגיד יש לקבל היתר מהנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות. בהצעת החוק שבפניכם מוצע להרחיב את ההוראה האמורה כך שתחול גם ביחס להפסקת כהונתו של דירקטור. מטרת ההוראה היא למנוע יכולת השפעה מהותית בתאגיד על-ידי כמה בעלי מניות בלי שיידרשו לשם כך לקבלת היתר מהנגיד. 
+
+ כמו כן, לפי סעיף 36 לחוק הקיים, מי שמחזיק מעל 2.5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה – – 
+
+
+ משה, אתה קורא מהר מדי. יותר לאט. 
+
+
+ – – חייב בדיווח לתאגיד – איפה היית בחוק על – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ רגע, אתה יודע את זה בעל-פה. 
+
+
+ אתה מוכן לגמור – – –
+
+
+ יותר לאט.
+
+
+ אדוני סגן שר האוצר, אני עבדתי, ובסוף שלמה אליהו לא נשאר בבנק לאומי. מה יהיה? – – – חייב בדיווח לתאגיד הבנקאי על החזקת אמצעי השליטה כאמור. לשם הגברת השקיפות מוצע בהצעת החוק שבפניכם להוריד את שיעור ההחזקה המחייב בדיווח ל-1%. 
+
+ בנוסף, נקבעו בהצעת החוק ההוראות לעניין הצעה על מינוי דירקטורים בתאגיד הבנקאי בכלל, וכן הוראות שונות למניעת ניגוד עניינים. אף את ההוראות הללו התאמנו לדין הנוהג והראוי. ולבסוף, ועדת הכספים קבעה הוראת מעבר שלפיה עד להקמת ועדה למינוי דירקטורים לפי הצעת החוק יהיו נתונות הסמכויות שניתנו לוועדה זו בחוק בידי יושב-ראש הוועד הציבורי לפי חוק המניות הבנקאיות שבהסדר, והוא יהיה היושב-ראש, שני חברים שימנה היושב-ראש מתוך החברים הנוספים בוועד הציבורי ושני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב-ראש הוועדה וחברי הוועדה בהתייעצות עם המפקח. 
+
+ הצעת החוק נועדה לחול ביחס לכל תאגיד בנקאי ללא גרעין שליטה ולהגביר את הפיקוח הראוי עליו, ואף ההוראות שבה המתייחסות לתאגיד בנקאי עם גרעין שליטה הן כלליות. אף על פי כן, נראה כי כשיסתיימו הליכי החקיקה שלה, תוכל המדינה לשקול את שיקוליה לעניין המשך החזקת מניותיה בבנק לאומי. 
+
+ היה גם עיכוב. מי שזוכר, כאשר המדינה מכרה חלק מהמניות שלה בבנק לאומי, את שאר המניות אמרנו שעד שלא יועבר החוק – החוק הנוכחי שעליו אנחנו מדברים, בנק ללא גרעין שליטה – שאר המניות לא יימכרו. ברגע שהחוק הזה עובר בקריאה שנייה ושלישית, למדינה יש אפשרות למכור את אחזקותיה, את שאר המניות בבנק לאומי, ואז זה עובר לוועדה החסויה בוועדת הכספים כדי לדון בזה. 
+
+ אני לא אומר לממשלה מה לעשות בעניין, אבל אני מבקש, אדוני היושב-ראש, היות שאין הסתייגויות לחוק הזה, זה חוק חשוב, אני מבקש את אישור מליאת הכנסת בקריאה השנייה והשלישית. אני מודה לך. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אנחנו מודים לך גם על הצגת הדברים, גם על הדברים שבאמצע. אנחנו נעבור להצבעה. אני אחכה ליושב-ראש וועדת הכספים שיגיע למקומו. 
+
+ נא להצביע בקריאה שנייה. 
+
+סעיפים 1–4 נתקבלו.
+
+
+
+ בעד – 15, אין מתנגדים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, האם להצביע בקריאה שלישית?
+
+
+ כן, בבקשה.
+
+
+ בבקשה. 
+
+חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, נתקבל. 
+
+
+
+ בעד – 14, אין מתנגדים. הצעת חוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית, והיא תיכנס לספר החוקים. 
+
+ ואנחנו מבקשים מיושב-ראש ועדת כספים לברך. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש להודות ליועצת המשפטית של ועדת הכספים, עורכת-הדין שגית אפיק, ללשכה המשפטית, שעשו עבודה כמו שהם עושים תמיד – עבודה נאמנה. אני מבקש להודות למנהל הוועדה, לטמיר כהן, לצוות הוועדה, לעוזרים שלי. מדובר באחד החוקים הגדולים, שאנחנו עבדנו עליו זמן רב. 
+
+ זה מצטרף לסדרה ארוכה של חוקים שהעברנו, חוקים גדולים – מעבר לחוקים הקטנים שאנחנו מעבירים, שהם חשובים – סדרה ארוכה של חוקים. אני לא יודע, אולי עוד מעט נלך לבחירות – מה שאני לא מעריך – אז קודם כול אני עושה מאזן ביניים, שעשינו עבודה טובה, ואנחנו מתכוונים להמשיך לעשות עבודה טובה. אני לא יודע איפה זה יימשך, אבל החוק הזה הוא חוק חשוב, ואני מודה, כפי שאמרתי, לעוסקים במלאכה. אני רק זה שמוציא את זה בסופו של דבר לפועל ועושה את הפשרות. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אנחנו ממשיכים הלאה. הצעת החוק, כמו שאמרנו, היא עברה ותיכנס לספר החוקים. 
+
+
+
+
+הנושא הבא בסדר היום הוא החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, כי במקרים שבהם לדעת היועץ המשפטי של משרד האוצר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, קיים חשש לניגוד עניינים בהפעלת הסמכות הנתונה לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, על-פי דין, בענייני מסים, תועבר הסמכות האמורה לשר המשפטים, פרופסור יעקב נאמן. זאת כל עוד ד"ר יובל שטייניץ מכהן כשר האוצר. 
+
+יציג את הבקשה סגן שר האוצר איציק כהן ואחר כך נעבור להצבעה, אלא אם כן יש מישהו שירצה להתייחס לעניין. בבקשה, אדוני סגן שר האוצר. הבמה לרשותך. אני רוצה בהזדמנות זו לבקש גם לדעת מסגן שר האוצר, אנחנו רוצים שהשר יתייחס – האם זה משהו חדש, דבר שלא היה קיים, או משהו חדש שגיליתם, את ניגוד העניינים. אנחנו נשמח שתסביר. בבקשה, אדוני. 
+
+
+אפשר להוסיף את השם שלו לנגד?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, כי במקרים שבהם לדעת היועץ המשפטי של משרד האוצר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, יש חשש לניגוד עניינים בהפעלת הסמכות הנתונה לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, על-פי דין, בענייני מסים, תועבר הסמכות האמורה לשר המשפטים, פרופסור יעקב נאמן, כל עוד ד"ר יובל שטייניץ מכהן כשר האוצר. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, אני מבקש את אישור הכנסת להחלטה הנ"ל.
+
+ לשאלתך, אני אתן הסבר קצר. העברת הסמכויות נוגעת, אדוני היושב-ראש, במצבים נדירים שבהם מובא בפני שר האוצר צו הקשור להיטל שעשוי להשפיע על עניין כלכלי של מי שיש לו עם השר קשר אישי, עסקי או פוליטי. במצבים שבהם מתעוררת שאלה כזאת השר פונה ליועץ המשפטי של המשרד. אם צריך, הוא מתייעץ, לפי הצורך, עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה או עם היועץ המשפטי לממשלה. אם מתברר שיש מראית עין של ניגוד עניינים נוצרת בעיה, שכן הסמכות לחתום על הצו נתונה רק בידי השר – שאלת שאלה, אדוני, ואתה לא מקשיב – – –
+
+
+ כן, אני מקשיב, אני מקשיב.
+
+
+ כדי להתמודד עם מצבים נדירים אלה, שעל-פי הניסיון – בסדר-גודל של פחות מפעם בשנה, החליטה הממשלה שבאותם מקרים נדירים הסמכות תעבור לידי השר נאמן, שהוא כידוע מומחה בתחום המסים ומי שבעבר גם כיהן כשר האוצר. 
+
+אדגיש כי העברת הסמכות איננה ייחודית, והחלטות דומות התקבלו בעבר בנושאים אחרים. 
+
+ אני חייב להדגיש ששר האוצר אינו עוסק בשומות מס, ומצב זה יישאר כמובן. העברת הסמכות נוגעת רק בצווים ולא בשאלות ניהוליות הנוגעות ברשות המסים, שבהן ימשיך לעסוק שר האוצר בסיוע סגנו. לסיום, חשוב לשוב ולהדגיש שמדובר בנושאים נקודתיים ונדירים, ומדיניות המסים בכללותה תישאר כמובן בידי שר האוצר, המתייעץ עם סגנו.
+
+אני מקווה שעניתי לך, אדוני.
+
+
+ השאלה ששאלתי אותך: האם מדובר במשהו שהתגלה לאחרונה, או שניגוד העניינים היה גם בתקופה שמתחילת כהונתו של השר?
+
+
+ לא לא, אמרתי לך שכדי למנוע מצבים כאלה – לי לא ידוע שהתגלה משהו לאחרונה – רק כדי למנוע, כפי שאמרתי, חשש, אפילו קל שבקלים, של ניגוד עניינים או מראית עין של ניגוד עניינים, החליטה הממשלה כפי שהחליטה, ואני מבקש את אישור הכנסת לכך.
+
+
+ טוב, אוקיי, תודה רבה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה, אלא אם כן יש מישהו – דרך אגב, בהצעה הזאת, אם חבר כנסת מסוים רוצה להתייחס – יכול, אבל מאחר שאין נרשמים אנחנו נעבור להצבעה, אדוני. אנחנו נחכה לכבוד סגן השר שיגיע. אם לא, אנחנו – אדוני היושב-ראש, אני מקוזז. אז יושב-ראש הקואליציה – אני לא.
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, אמרתי, אני מקוזז – עם השר דן מרידור.
+
+הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר האוצר לשר המשפטים נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 11, אין מתנגדים. לכן בקשת הממשלה להעביר סמכויות בשל חשש לניגוד עניינים בענייני מסים משר האוצר לשר המשפטים עברה ונרשמה.
+
+אנחנו ממשיכים הלאה, לסעיף הבא: החלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד – השר כחלון לא נמצא.
+
+
+[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/657).]
+
+
+ אנחנו נעבור לסעיף 12, להצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 17) (אגרות), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר החינוך גדעון סער. בבקשה. אני מבין שגם בחוק הזה אתם התחלפתם. אוקיי. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תשע עשינו.
+
+
+ תשע לא עשינו.
+
+
+ בבקשה, אדוני, שר החינוך. תסביר לנו גם – זה לא אגרות נוספות? למה נדרשות אגרות בכלל בחוק הזה?
+
+
+ תשמע.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, המועצה להשכלה גבוהה היא תאגיד ציבורי אשר הוקם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958. בין סמכויות המועצה מתן היתר לפתיחתו ולקיומו של מוסד להשכלה גבוהה והכרה במוסד כמוסד להשכלה גבוהה, הסמכת מוסד מוכר להשכלה גבוהה להעניק תארים אקדמיים מוכרים, הכרה בתואר של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או קיבל היתר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה והענקת רשיון לשלוחה של מוסד להשכלה גבוהה הפועל בארץ אחרת.
+
+סמכויות המועצה להשכלה גבוהה בנושאי מתן היתר, הכרה, הסמכה ורשיון כאמור לעיל מחייבות לעתים גם בדיקות במישור האקדמי, לרוב באמצעות הקמת ועדות בדיקה או מומחים ובדיקות תקציביות, בין השאר, ובדיקות משפטיות.
+
+התרחבותה המשמעותית של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים האחרונות, ובכלל זה פתיחת מוסדות חדשים רבים להשכלה גבוהה, מתוקצבים ושאינם מתוקצבים, משליכה באופן ישיר על היקפי הבדיקות שנעשות במערכת.
+
+בשנת הלימודים הנוכחית, אדוני היושב-ראש, קיימים 67 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל: שמונה אוניברסיטאות, 23 מכללות מתוקצבות, 13 מכללות שאינן מתוקצבות ו-23 מכללות להכשרת עובדי הוראה. במועצה להשכלה גבוהה מצויות יותר מ-500 בקשות לפתיחת תוכניות לימודים חדשות במוסדות השונים. בדיקות אלה נעשות, כאמור, בין השאר באמצעות מומחים ויועצים בתשלום.
+
+לאחרונה קבעה המועצה להשכלה גבוהה כמה נהלים להתייעלות עבודת המערכת, והחליטה על מעבר להליך של הקמת ועדות תחומיות מקצועיות, להבדיל מוועדות פרטניות אד-הוק.
+
+בהקשר זה מוצע להוסיף את סעיף 31 לחוק – –
+
+
+ אדוני סגן שר האוצר, אפשר לשבת ולדבר, אבל להפריע לעמית זה לא יאה, בוודאי לא לשר החינוך.
+
+
+ שר החינוך עשה היסטוריה, ובישרתי לחברי את ההיסטוריה שהוא עשה.
+
+
+ טוב.
+
+
+– – אשר יסמיך את שר החינוך, בהסכמת שר האוצר, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשות למועצה לפי החוק המפורט להלן: בקשה להכרה לפי סעיף 9 לחוק; בקשה לתעודת היתר לפי סעיף 21א לחוק; בקשה להסמכה לפי סעיף 23 לחוק; בקשה לרשיון לפי סעיף 25ג לחוק; ובקשה להכרה בתארים לפי סעיף 28א לחוק.
+
+ כן מוצע לקבוע כי קביעת האגרות בעד הבקשות האמורות תיעשה, בין השאר, תוך התחשבות בסוגים השונים של המוסדות ובשים לב לתוכן הבקשה.
+
+אבקש ממליאת הכנסת לתמוך בהצעה בקריאה ראשונה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. להצעת החוק כמה נרשמים. הראשון שבהם הוא אורי אריאל – הוא איננו. אחריו – מוחמד ברכה; איננו. ג'מאל זחאלקה – איננו; מיכאל בן-ארי – איננו. 
+
+ לכן אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, רבותי, נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 17) (אגרות), התשע"ב–2012, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+
+ תשעה בעד, אין מתנגדים. אכן, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, היא תועבר להמשך דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט, להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/666).]
+
+
+ אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק שדילגנו עליה, אדוני השר, הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. היא קיבלה פטור מחובת הנחה, דרך אגב, כפוף להנחה על שולחן הכנסת. יציג את הצעת החוק, בשם שר האנרגיה והמים, השר סטס מיסז'ניקוב. בבקשה, אדוני.
+
+
+אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת בפניכם עניינה האפשרות להאריך את הרשיונות של חברת החשמל לישראל בע"מ ללא צורך באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
+
+בהתאם לחוק משק החשמל, התשנ"ו–1996, אין אפשרות להעניק רשיונות חדשים לחברת החשמל לישראל בע"מ ללא שינוי מבני.
+
+ המועדים הקבועים בחוק לפקיעת הרשיונות הנוכחיים ניתנים להארכה לתקופה שלא תעלה על שנה בכל פעם, על-ידי שר האנרגיה והמים ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, ועם רשות החברות הממשלתיות, אם נוכחו כי הדבר חיוני לקידום מטרות החוק. ההארכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
+
+ בדיון האחרון בוועדת הכלכלה של הכנסת לעניין הארכת הרשיונות של חברת החשמל, אישרה הוועדה הארכה של שלושה חודשים וחצי בלבד, עד ליום 15 באפריל 2012, במקום שנה, כפי שביקשה הממשלה. הוועדה הודיעה כי לא תאשר הארכה נוספת, וכי יש ליזום תיקון חוק אשר ייתר את הצורך בקבלת אישור ועדת הכלכלה מדי שנה.
+
+ הרשיונות נדרשים כמובן לשם המשך פעילותה של חברת החשמל לישראל בע"מ ואספקת השירותים החיוניים במשק החשמל.
+
+אבקש מהכנסת להצביע בעד ההצעה בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכלכלה של הכנסת לצורך הכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. מאחר שלהצעת החוק הזו אין נרשמים, אנחנו נעבור להצבעה. 
+
+ בבקשה, נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק מש�� החשמל (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+
+בעד – 11, אין מתנגדים. אם כן, הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה, ותעבור להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכלכלה. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/663).]
+
+
+אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אני מבין שהשר כחלון לא חזר. מי מציג את הצעת חוק המהנדסים והאדריכלים? אתה? את העניין של הצעת חוק המהנדסים והאדריכלים?
+
+
+ זה תשובה על הצעת החוק. 
+
+
+ אתה מציג את הצעת החוק. הצעת חוק המהנדסים והאדריכלים (תשלום אגרה שנתית – הוראת שעה), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. אתה מציג את הצעת החוק בשמו של השר שמחון. 
+
+
+ אני מרגיש, אדוני היושב-ראש, כמו בממשלת מעבר. אני ממלא-מקום של הרבה מאוד שרים.
+
+
+ אני פה מרגיש כך – – –
+
+
+ אני פשוט קורא את הטקסט, אז אני מקריא בדיוק מה שהוא כתב לי. 
+
+במענה על הצעת החוק האמורה – לכן חשבתי שמישהו מציג את החוק. במענה על הצעת החוק האמורה, הריני להשיב כי חוק המהנדסים והאדריכלים – אני משיב.  
+
+
+ בסוף נגלה שהשר הוא נגד. אתה מציג את החוק, אתה לא נותן תשובות – מי שמציג, מציג את החוק. 
+
+
+ רבותי, אני מקריא, כיוון שאני בינתיים שר התיירות, ולא שר – – –
+
+
+ אדוני, יכולת לבוא ולהגיד, אני שר תיירות, אני לא מציג את החוק, אבל אתה לא יכול לבוא בטענות.
+
+
+ אני מציג את החוק, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ בבקשה, בוא נשמע. 
+
+
+ אני מניח שאתה רוצה לעשות מזה יותר ממה שזה, אבל תן לי להציג את החוק. 
+
+ חוק המהנדסים והאדריכלים – אני אנסה לאלתר – אשר מסדיר את העיסוק במקצועות ההנדסה והאדריכלות, קובע בסעיף 13 כי מהנדס או אדריכל רשוי המבקשים לבצע בשנה מסוימת פעולות שיוחדו להם לפי סעיף 12 לחוק, חייבים לשלם במהלך חודש ינואר של אותה שנה את אגרת הרישוי. אי-תשלום האגרה כאמור יגרור תשלום כפל האגרה. 
+
+ אגרת התשלום בעד הרשיון השנתי נשלחת בכל תחילת שנה לכלל המהנדסים והאדריכלים הרשויים על-ידי רשם המהנדסים והאדריכלים. מדובר בכמות בלתי מבוטלת של חידוש של כ-9,000 רשיונות בכל שנה, ומספר זה של רשיונות שאותם יש לחדש אף גדל משנה לשנה, לאור הגידול ההדרגתי במספר המהנדסים והאדריכלים מבקשי הרשיון. 
+
+ מניסיון מצטבר של מחלקת רשם המהנדסים והאדריכלים עולה, כי תקופת הזמן המוגדרת לתשלום קצרה מדי. בשל העומס התקופתי הכבד בתקופת חידוש הרשיונות ובשל הפעולות הכרוכות בעיבוד נתוני מאגר בעלי הרשיונות, נוצר לעתים עיכוב בשליחת אגרות הרישוי כאמור, ועיכוב זה בא על חשבון הזמן המוגדר בסעיף 13 לחוק לתשלום האגרה. 
+
+נוסף על כך, במקרים רבים שבהם כתובתם של מהנדסים או אדריכלים אינה מעודכנת במאגרי מחלקת רשם המהנדסים, מבקש חידוש הרשיון נדרש לפנות למחלקת הרשם לשם הנפקת אגרה נוספת, דבר המעכב עוד יותר את ביצוע תשלום האגרה בזמן. 
+
+ לאור כל האמור, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שוקל מתווה חלופי קבוע לפתרון הבעיה. ואולם, עד לסיום בחינת אופן תשלום האגרה וכדי לבחון את ההסדר החלופי המוצע, מוצעת בזאת הוראת שעה אשר תאריך באופן זמני את התקופה שבה רשאים המהנדסים והאדריכלים כאמור לשלם את אגרת הרישוי, בלי לשאת בתשלום כפל אגרה, עד לסוף חודש מרס של אותה שנה. 
+
+ מוצע לקבוע כי תוקפה של הוראת השעה יהיה לשלוש שנים, מיום ו' בטבת התשע"ב, 1 בינואר 2012, עד ליום י"א בניסן התשע"ה, 31 במרס 2015, וזאת במטרה לאפשר למחלקת רשם המהנדסים והאדריכלים להיערך בתוך זמן זה ��מתווה חלופי קבוע לפתרון הבעיה. תודה רבה. 
+
+
+ להצעת החוק יש כמה נרשמים. אם הם יהיו כאן הם ידברו, אם לא, אנחנו נעבור להצבעה, אדוני השר. ראשון המבקשים, אורי אריאל – איננו; דב חנין – איננו; ג'מאל זחאלקה – איננו; חבר הכנסת מיכאל בן ארי – איננו. כבוד השר, אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+נא להצביע. בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק המהנדסים והאדריכלים (תשלום אגרה שנתית – הוראת שעה), התשע"ב–2012, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 12, אין מתנגדים. הצעת חוק המהנדסים והאדריכלים (תשלום אגרה שנתית – הוראת שעה), התשע"ב–2012, לשלוש שנים, כבוד השר, כפי שאמרת, עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/662).]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 44) (פגישת אסיר עם עורך-דין), התשע"ב–2012 – לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 44) (פגישת אסיר עם עורך-דין), התשע"ב–2012. 
+
+סעיף 45(א) לפקודת בתי-הסוהר קובע זכות להיפגש עם עורך-דין וסעיף 45(ה) לפקודה מסמיך את השר לביטחון הפנים לקבוע הסדרים הנדרשים לשם כניסת עורך-דין לבית-הסוהר לצורך קיום פגישה עם האסיר, וכן לקבוע הוראות המגבילות את מספר עורכי-הדין. 
+
+ זכותו של האסיר להיוועץ בעורך-דין הינה זכות חשובה, אך במצב החוקי כיום נראה כי בחלק מהמפגשים בין האסירים לעורכי-הדין מנוצלת זכות זו לרעה, כאשר חלק מהביקורים חורגים ממטרתם המקורית – ייצוג וסיוע משפטי – והזכות מנוצלת לתיאום פעילות טרור. מעבר לכך, חלק מהאסירים הביטחוניים מקיימים עשרות פגישות עם עורכי-דין בשנה. יש לציין כי בין האסירים שמרבים בפגישות נמצאים גם אסירים שפוטים שההליכים המשפטיים בעניינם הסתיימו. 
+
+ מטרת הצעת החוק הינה לתת כלים להתמודדות עם ניצול לרעה של זכות זאת על-ידי הוספת הוראה שתאפשר לשר לביטחון הפנים לקבוע תקנות המגבילות את מספר עורכי-הדין שיורשו להיפגש עם האסיר בעת ובעונה אחת, בשים לב גם לשיקולים הנוגעים לביטחון המדינה ולשלום הציבור. 
+
+לאור האמור לעיל אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה וקריאה שלישית.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. להצעת החוק כמה נרשמים. אורי אריאל – איננו; חבר הכנסת דב חנין – איננו; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – איננו; יעקב כץ – איננו; מיכאל בן-ארי – איננו. אכן, חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ מה יש לדבר? מה יש כבר לדבר? מה יש לחבר הכנסת לעשות בכנסת חוץ מאשר לדבר?
+
+
+ – – – פרלמנט.
+
+
+ בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+אלו דברים שאין להם שיעור, אדוני היושב-ראש. 
+
+הצעת החוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (פגישת אסיר עם עורך-דין) – אני מסכים ברמת העיקרון, אדוני השר. כאשר מדובר באסירים ביטחוניים, מדובר בארגוני פשע, ויש פה ניצול לרעה, והיו מקרים רבים מאוד שהעבירו אפילו סמים.
+
+
+ בסדר, הוא גם אומר לך שהוא רוצה לתקן, אז מה הבעיה?
+
+
+ היו מקרים שהעבירו מסרים מאוד חמורים בין עורכי-הדין לבין אותם ארגוני טרור, אבל איפה הקווים האדומים שלנו כשלא מדובר בארגוני פשע, ולא מדובר בטרוריסטים? אם אדם מן השורה, שיושב בבית-סוהר, ויש לו עורך-דין נוסף, או כמה עורכי-דין, צריך להגיע לכבוד השר כדי לקבל אישור מיוחד? אם זה לא חל על שאר האסירים, אין לי בעיה עם זה. אם אתה מדבר אך ורק, כפי שהחוק אומר – כי אני אומר לאדוני השר, ברמת החקיקה, איך שאני קורא אותה, משמע שזה חל כמעט על כל האסירים. אחר כך, בדברי ההסבר – בדברי ההסבר כתוב "ארגוני פשיעה", וכתוב "טרוריסטים" – – 
+
+
+אני אמרתי.
+
+
+– – אבל בחוק עצמו לא כתוב "ארגוני פשיעה". ולכן, אדוני השר, כשאנחנו מדברים על ביטחון המדינה ושלום הציבור, האם מדובר אך ורק במקרים החמורים ביותר, שכבוד השר יקבע – הבנתי נכון? 
+ 
+
+כן.
+
+
+ זאת אומרת, זה לא – – – 
+
+
+את אותם דברים, חבר הכנסת זאב, אמרתי מעל במת הכנסת. הקראתי את נוסח החוק, והדברים האלה יובאו לוועדת הפנים, ושם יבינו בדיוק מה שאתה מתכוון. הכוונה היא לארגוני פשיעה, הכוונה היא באמת ביטחון הציבור – ביטחוניים שמנצלים את החוק הקיים ומשתמשים בזה שלא לצורך, להעברת מסרים, להעברת סמים או כל מיני דברים שאתה מכיר אותם.
+
+
+ אוקיי, אז אני ודאי תומך בזה. תודה, אדוני.
+
+
+ בבקשה, אדוני. תודה רבה. מאחר שלהצעת החוק אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת נסים זאב, אנחנו נעבור להצבעה. 
+
+ נא להצביע. בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 44) (פגישת אסיר עם עורך-דין), התשע"ב–2012, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+
+ אם כן, בעד – 13, אין מתנגדים. הצעת החוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 44) (פגישת אסיר עם עורך-דין), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה. היא תועבר להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/667).]
+
+
+חברי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא הוא הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 53), התשע"ב–2012, קריאה ראשונה. ההצעה קיבלה פטור מחובת הנחה. יציג את הצעת החוק סגן שר האוצר איציק כהן. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, כבוד השרים, כבוד השר אהרונוביץ, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חברי חבר הכנסת חיים כץ, הערב הוא ערב היסטורי; אנו באים היום לעשות להטבת תנאי גמלאי המשטרה ושירות בתי-הסוהר. 
+
+ כידוע, בשנת 2009 תוקן חוק שירות המדינה (גמלאות) במסגרת תיקון 50 לחוק. עיקרו של התיקון האמור היה שינוי מנגנון עדכון הקצבה באופן שהקצבה המשולמת לגמלאים תעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן. נוסף על כך כלל התיקון האמור מתן תוספות לקצבאות הגמלאים.
+
+ לפני התיקון האמור עודכנו הקצבאות בהתאם לשינויים במשכורות הקובעות של עובד פעיל באותה דרגה שבה דורג העובד ערב פרישתו מהשירות. 
+
+פרק ה' לחוק הגמלאות יוחד לכללים להחלת החוק על שוטרים וסוהרים. פרק זה לא תוקן במסגרת תיקון 50 שחל על עובדי המדינה. כפועל יוצא לא שונה מנגנון העדכון לגבי שוטרים וסוהרים במסגרת התיקון. 
+
+אבן ראשה בהצעת חוק זו שלפנינו, המבוססת על סיכום בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים – – –
+
+
+ אדוני סגן השר, מגיע לכם יישר כוח גדול מאוד על מה שעשיתם בנושא של השוטרים והסוהרים, ואני חושב שאת אותה מלאכה אתם צריכים להמשיך, ולסיים גם את הנושא של חיילי צה"ל – – 
+
+
+אני אעדכן אותך.
+
+
+ – – –
+
+
+– – וגמלאי צה"ל גם.
+
+
+ אני אעדכן. לכן, אנחנו מתקדמים גם שם. 
+
+ כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, אבן ראשה בהצעת החוק שלפנינו מבוססת על סיכום בין משרד האוצר למשרד לביטחון פנים – בליווי חברי חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש הוועדה – והיא קביעת מנגנון עדכון הקצבאות לפי שיעור עליית המדד לגבי שוטרים וסוהרים, תוך מתן תוספות לקצבתם.
+
+תוספות אלה הן בעיקרו של דבר, ובייחוס לרוב הדירוגים, תוספת שחיקה בת 5%–12%. שיעור התוספת נקבע בזיקה למועד הפרישה, ותוספת בגין מדדים לשנים 2008 ו-2011.
+
+נוסף על כך, ואף שמועד שינוי אופן עדכון הקצבה ביחס לשוטרים וסוהרים הוא רק בשנת 2012, ועל כן אין חובה ליתן תוספות בשל התקופה שקדמה למועד השינוי, מוצע בהצעת החוק שמונחת לפניכם לשלם לכל גמלאי תוספת הפרשים בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש דצמבר 2011.
+
+אדוני היושב-ראש, עוד יובהר כי בהתאם להצעת החוק, התוספות האמורות ישולמו גם לשאירים של שוטרים או סוהרים או של גמלאים שלצערנו נפטרו. 
+
+לנוכח היקף התוספות המוצע, בשים לב לשיקולי תקציב המדינה, התוספות ובמיוחד ההפרשים בגין העבר יינתנו בכמה פעימות עד לתשלומם המלא. 
+
+ברשותכם, אעמוד על היתרונות הגלומים בשיטת עדכון המשכורת הקובעת לחישוב הקצבה בהתאם לשיעור עליית המדד. יתרונות אלה פורטו בהצעה לתיקון 50 לחוק הגמלאות והם יפים אף בעניין קצבאות השוטרים והסוהרים, ועיקרם אלו: 
+
+1. המדד הוא אמת מידה כללית המשקפת את השינוי ברמת המחירים במשק, על כן הוא שומר על ערכה של הקצבה על פני ציר הזמן. 
+
+ 2. עדכון הקצבאות לפי שיעור עליית המדד מצמצם את חוסר הוודאות הגלום במצב הקיים בכל הקשור ליכולת לשמור על ערכה של הקצבה באופן רציף ועקבי. 
+
+ כפי שכבר ציינתי, ערב התיקון לחוק עודכנו הקצבאות לפי שיעור עליית שכרו של העובד הפעיל הרלוונטי – שלום, כבוד השר – אלא שבימים כתיקונם, במיוחד בתקופות של האטה, מיתון כלכלי או אינפלציה, תוספות שכר שניתנו, ככל שניתנו, אינן מספיקות, לרוב, כדי לשמור על ערכה של הקצבה ומניעת שחיקתה. 
+
+יצוין כי גם כיום משכורתם של שוטרים וסוהרים פעילים גדלה בממוצע בשיעור גבוה יותר מקצבתם של גמלאי המשטרה ושירות בתי-הסוהר, בהינתן כי לשינויים שונים, כגון קידום בסולם הדרגות, רכישת השכלה המזכה בהטבות שכר או ביצוע שינוי תקינה אין השפעה על קצבאות הגמלאים.
+
+3. שיפור היכולת לאמוד לטווח ארוך את ההוצאה הצפויה מתקציב המדינה בשל הסדרי הפנסיה התקציבית, לרבות בכל הקשור לשוטרים וסוהרים, תוך הקטנת התנודתיות בכל הקשור להיקף החבות האקטוארית הנובעת מכך, בצד שיפור היכולת לנהל ביעילות ובאופן ענייני את מערכת השכר במשטרה ובשירות בתי-הסוהר.
+
+4. המנגנון המוצג קל ופשוט ליישום ולהפעלה וכן למעקב ובקרה של הגמלאים. 
+
+בטוחני כי הצעת חוק זו, שגובשה על-ידי משרד האוצר שכם אחד עם המשרד לביטחון פנים, המשטרה ושירות בתי-הסוהר, תקבל את ברכתכם, וכי התיקון לחוק ייכנס במהרה לתוקף כדי שנוכל ליתן את התוספות שמניתי לעיל בקצבאות גמלאי המשטרה ושירות בתי-הסוהר בהקדם.
+
+אבקש מכם, חברי חברי הכנסת, לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לחברי חבר הכנסת יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חיים כץ, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להכנה מהירה לקריאה שנייה ושלישית.
+
+אני רוצה שוב להודות – – –
+
+
+איך אני אספיק? אתה כבר שעה על הדוכן.
+
+
+ אתה תספיק, אתה תספיק. אתה ודאי תספיק. אני רוצה להודות לחברי באוצר, לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, לחברי חבר הכנסת חיים כץ, לכל העוסקים במלאכה, לכם, חברי הכנסת שתאשרו את זה, ובואו נתקן את הדבר הזה, יפה שעה אחת קודם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אנחנו מודים לך. על הצעת החוק הזאת אין בקשה להתדיינות, אז אנחנו עוברים ישר להצבעה. 
+
+ נא להצביע. בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 53), התשע"ב–2012, 
+לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 12, אין מתנגדים. הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 53), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה. היא תועבר להמשך דיון בוועדת העבודה והרווחה, אצל חבר הכנסת חיים כץ, להכנה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+ אדוני, אנחנו יודעים שאתה חרוץ, עושה את הדברים בצורה יעילה ומהירה, אז אנחנו מודים לך. 
+
+
+
+
+ אנחנו נחזור לשר כחלון – אני מבקש שאנחנו נחזור להחלטת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר דן מרידור את הסמכויות הנתונות לשר התקשורת לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, הנוגעות ל"חברת הוט מערכות תקשורת בכבלים בע"מ", לגבי עניינים שהיועץ המשפטי לממשלה חיווה את דעתו בהתאם לכללים למניעת ניגוד עניינים של השרים וסגני שרים, התשס"ג–2003, כי מתעורר לגביהם חשש לניגוד עניינים המצריך את העברת הסמכות. תוקפה של החלטה זו כל עוד מתקיים חשש לניגוד עניינים כאמור. בבקשה, אדוני השר, תציג.
+
+
+– – – 
+
+
+ אה, אני לא יודע, אני לא – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ זה מה ש – אתה יודע. אצלנו זה מופיע לנו על – בבקשה, אדוני. הלוא בדרך כלל מסבירים למה יש ניגוד עניינים, פה רק הצעת החלטה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר דן מרידור את הסמכויות הנתונות לשר התקשורת, לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, הנוגעות ל"חברת הוט מערכות תקשורת בכבלים בע"מ", לגבי עניינים שהיועץ המשפטי לממשלה חיווה את דעתו, בהתאם לכללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, התשס"ג–2003, כי מתעורר לגביהם חשש לניגוד עניינים המצריך את העברת הסמכות. תוקפה של החלטה זו כל עוד מתקיים חשש לניגוד עניינים, כאמור. 
+
+ בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, אני מבקש בשם הממשלה שהכנסת תאשר החלטה זו. 
+
+
+רק לא הסברת לנו למה יש ניגוד עניינים.
+
+
+ זה מה שהיועץ המשפטי לממשלה – – –
+
+
+ מאה אחוז. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. 
+
+הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר התקשורת לשר לענייני מודיעין נתקבלה.
+
+
+
+ בעד – 14, אין מתנגדים. בקשת הממשלה להעביר את הסמכויות הנוגעות ל"חברת הוט מערכות תקשורת בכבלים בע"מ" משר התקשורת לשר דן מרידור, עברה. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/664).]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום, אדוני השר, ואנחנו עוברים להצעת חוק הדואר (תיקון מס' 11) (בנק הדואר), התשע"ב–2012. יציג את הצעת החוק שר התקשורת משה כחלון. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדובר בתזכיר חוק בעל גישה חדשנית ואף מהפכנית, אשר נועד להרחיב את מגוון השירותים הכספיים והפיננסיים המוענקים היום על-ידי חברת הדואר. זהו למעשה יעד שהצבנו במשרד התקשורת כשנכנסנו לתפקיד. 
+
+
+ נדמה לי, בתחילת הקדנציה.
+
+
+ כן. אדוני היושב-ראש, "דואר ישראל" – – –
+
+
+ יופי של חוק. 
+
+
+ נכון. נכון.
+
+
+ ל"דואר ישראל" כ-700 סניפים בארץ, זה יתרון תחרותי ויתרון צרכני מובהק, ולכן חשבנו במשרד התקשורת להרחיב את הפעילות שלו.
+
+בחברת הדואר עובדים אלפי עובדים, אלפי משפחות מתפרנסות שם, נותנים שירותים למיליוני לקוחות, כמעט לכל אזרח במדינת ישראל. 
+
+ה��טרה של החוק היא לחזק את חברת הדואר גם מבחינה פיננסית, גם מבחינה עסקית, ולכן אנחנו מרחיבים ונותנים לה אפשרות לספק שירותים נוספים, כי זה פשוט בזבוז – הסניפים כבר נמצאים, הארנונה כבר נגבית מהם, החשמל, המזגן, העובדים, כולם נמצאים שם; מה שיש זה רק פשוט לנצל יותר טוב את הסניפים האלה.
+
+
+ מה הסוג של הפעילות הפיננסית? 
+
+
+ שירותים כספיים, למשל למכור מוצרים פיננסיים נוספים – כמו ביטוח, כמו, אני יודע, ביטוח לחוץ-לארץ – – –
+
+
+ הוראות קבע?
+
+
+ לא, לא הוראות קבע. אתה יכול למשל למשוך כסף או לתת ריבית, כל מיני שירותים כספיים. 
+
+דבר שני, אם אתה רוצה לדעת עוד דוגמה – להפיץ שירותים פיננסיים, לא רק למכור, אתה יכול גם לעסוק בהפצה, נאמר להיות backing של חברה, של בנק. בנק ירושלים יכול למכור תוכניות חיסכון אצלך בדואר, לתת ייעוץ, לתת ייעוץ לשירותים כספיים. כמובן, הכול כפוף למשרד האוצר, למגבלות של שוק ההון.
+
+
+ זאת אומרת, הפיקוח על הבנקים, המפקח על הבנקים יוכל לפקח גם – – –
+
+ לא. כרגע, במגבלות האלה, עדיין הפיקוח ימשיך להיות במשרד התקשורת. אנחנו מעוניינים להעביר את סמכויות הפיקוח למפקח על הבנקים, כי זה עדיין לא בנק, לצערי, זה יהיה מוסד שנותן שירותים – –
+
+
+ שירותי בנק. 
+
+
+ – – אבל זה עדיין לא בנק.
+
+
+ הבנתי. 
+
+
+ המפקח על הבנקים מפקח על בנקים. אנחנו ביקשנו מהמפקח על הבנקים לפקח, לקחת את הסמכויות, אין לנו עם זה שום בעיה. מה שחשוב לנו זה באמת שהציבור ייהנה משירותים זולים. דרך אגב, הדואר נותן שירותים בתעריפים הרבה יותר זולים מאשר בנקים מסחריים, ואם זה יועיל לצרכנים אז אנחנו ודאי שם. 
+
+כרגע מדובר על קריאה ראשונה, שעברה כמובן את ועדת השרים. זה חוק שעובדים עליו מעל שנה וחצי. אני מבקש את התמיכה של הכנסת בהצעת החוק הזאת, לאחר מכן נעביר את זה – לדעתי, לוועדת הכלכלה, או לכספים, לאן זה הולך? 
+
+
+ לוועדת כלכלה. 
+
+
+ לוועדת כלכלה? יעבור לוועדת הכלכלה להמשך עיבוד החוק לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. יש כמה נרשמים – אם יהיו כאן, ידברו. אורי אריאל – איננו; ג'מאל זחאלקה – איננו; מיכאל בן-ארי – איננו. לכן, אנחנו ישר נעבור להצבעה, אדוני. כבוד השר, אתה תתיישב לך, אנחנו – – –
+
+
+ – – – זו באמת שוב דוגמה יפה איך דווקא באמצעות תחרות מייצרים צדק חברתי. 
+
+
+ תחרות מצדו של הצרכן – – –
+
+
+ בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 11) (בנק הדואר), התשע"ב–2012, 
+לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ אכן, בעד – 12, אין מתנגדים. הצעת חוק הדואר (תיקון מס' 11) (בנק הדואר), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ [מס' כ/439; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 26790; נספחות.]
+
+
+ ואכן, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, והיא הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012 – לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת חיים כץ. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012; הצעת חוק של חברת הכנסת מרינה סולודקין, חבר הכנסת שלמה מולה – –
+
+
+ נכון.
+
+
+ ואללה, ברכות. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+– – רוברט טיבייב ואורית זוארץ. 
+
+ חוק שירותי הסעד, התשי"ח–1958, מחייב את הרשויות המקומיות להקים לשכת סעד, מחלקה לשירותים חברתיים, לשם טיפול סוציאלי בנזקקים והגשת סעד להם; אדם שפנה ללשכת הסעד, ותשובה על בקשתו לא ניתנה בתוך זמן סביר, או אדם שרואה עצמו נפגע מהחלטה שנתנה לשכת סעד בעניינו, החוק מקנה לו זכות ערעור לוועדת ערר.
+
+ ועדת ערר מורכבת כיום מעובד סוציאלי ומשני נציגי ציבור שמתמנים על-ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים, בהתייעצות עם הרשות המקומית, כשהתנאי הוא שלא ימונה לוועדת הערר עובד לשכת הסעד שעל החלטתה מערערים; יושב-ראש ועדת הערר נבחר על-ידי חבריה. 
+
+ בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לשנות את הרכב ועדת הערר כך שבראשה יעמוד משפטן שכשיר להתמנות לשופט בית-משפט שלום, וכן יהיו בה נציג ציבור שאינו עובד המדינה או הרשות המקומית ועובד סוציאלי שעבד בשירות המדינה או ברשות המקומית שבע שנים לפחות.
+
+ שינוי הרכב ועדת הערר יביא לאיזון בין הראייה המשפטית ביחס לזכויות אדם, הראייה הסוציאלית שבוחנת את האדם ורקעו בעת הדיון בערר, וההסתכלות הציבורית הכללית שאינה בוחנת את המקרה רק מנקודת מבט מקצועית כמו המשפטן או העובד הסוציאלי.
+
+ בנוסף, מוצע בהצעת החוק להחיל על פעולת ועדת הערר הוראות שונות מחוק בתי-דין מינהליים, התשנ"ב–1992, כגון הוראות לעניין ניגודי עניינים, גמול לחברים, ייצוג בוועדת הערר ועוד. 
+
+אציין, שככל שישנן הוראות שונות או סותרות בחוק שירותי הסעד או בתקנות שלפיו ביחס להוראות שבחוק בתי-דין מינהליים, יגברו ההוראות שבחוק שירותי הסעד או בתקנות שיותקנו לפי אותו חוק.
+
+ כמו כן, מוצע שהחלטה סופית של ועדת ערר תהיה ניתנת לערעור בזכות בפני בית-משפט לעניינים מינהליים. לעומת זאת, החלטה בעניין עיכוב ביצוע או החלטה בעניין סמכות עניינית יהיו ניתנות לערעור רק לאחר קבלת רשות משופט של בית-משפט לעניינים מינהליים.
+
+ תהליך שינוי הרכב הוועדות עשוי להיות מדורג, אך נקבע בנוסף בהצעת החוק שבתוך שלוש שנים מיום תחילתו יכהנו רק ועדות ערר בהרכבן החדש המוצע בהצעת החוק המונחת לפניכם.
+
+ אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה: לעורך-דין אייל לב-ארי, לעורכת-דין שמרית גיטלין; לצוות הוועדה – למנהלת וילמה מאור ולמזכירות מעיין, אתי וענת; לעוזרי הפרלמנטרים אילן מרסיאנו ולי קטקוב, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק. אני רוצה להודות למרינה סולודקין ולשלמה מולה, שנמצאים פה, ממציעי החוק, יישר כוח על העבודה הפורייה שאתם עושים. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות לעזור לכם, ומה שנשאר לנו הוא לבקש מחברי הכנסת שיאשרו את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אנחנו מודים לך. 
+
+
+איזה מספר חוק זה?
+
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, אנחנו רק נחכה שיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה יתיישב. בבקשה. נא להצביע. 
+
+סעיפים 1–4 נתקבלו.
+
+
+ עשרה בעד, אין מתנגדים. הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שנייה. 
+
+אדוני, האם להצביע בקריאה שלישית?
+
+
+ כן. 
+
+
+ בבקשה. אנחנו מצביעים בקריאה שלישית.
+
+
+מזל טוב ליום ההולדת ה-100. 
+
+חוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012, נתקבל. 
+
+
+בעד – 12, נגד – אין. אכן, הצעת החוק שירותי הסעד (תיקון מס' 7), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים.
+
+ בשם כל המציעים תברך המציעה חברת הכנסת מרינה סולודקין. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לומר שאני רוצה להודות לשר הרווחה משה כחלון וליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חיים כץ, שעזרו מאוד לקדם את החוק. 
+
+ בשנים האחרונות יש מאות ואלפי פניות על החלטות של רשויות הרווחה ועובדי סעד. הרבה אנשים חושבים שהם מקבלים החלטות לא נכונות, והיה מאוד חשוב שתהיה ועדת ערר בלתי תלויה. את הרעיון לחוק אני לקחתי מחבר כנסת בקדנציה הקודמת, גדעון סער, שעכשיו הוא שר החינוך. אנחנו מאוד מודים לו. עבדנו הרבה על החוק הזה, היתה התנגדות רבה, אבל סוף טוב הכול טוב. תודה רבה לכם. 
+
+
+ בבקשה. תודה רבה, מרינה. אני גם מברך את כל המתדיינים ואת יושב-ראש הוועדה על העבודה הנפלאה, ואנחנו ממשיכים בסדר-היום. 
+
+
+ [מס' כ/443; "דברי הכנסת", חוב' י"ט, עמ' 27224; נספחות.]
+
+
+ הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012 – קריאה שנייה ושלישית. בבקשה, אדוני. לחוק אין הסתייגויות, לכן אנחנו מייד נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החוק הזה שאני מגיש בפניכם הוא חוק מס' 100 שעובר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית על-ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אם בקיץ היתה מהפכה או המולה שדיברה על צדק חברתי, אז אלה 100 חוקים של צדק חברתי, שנגעו באלמנות, ביתומים, בזקנים, בנזקקים, בילדים פגועים, בחיילים, בגיל פרישה, במה לא. 
+
+
+ יתומים שלא קיבלו קצבאות. 
+
+
+זה יהיה החוק הזה, עכשיו. זה יהיה החוק הזה, עכשיו. 
+
+
+זה הבונבוניירה. 
+
+
+ לא. כל חוק – אכיפת דיני עבודה זה היה בונבוניירה, ואי-מניעת עדכון קצבאות זיקנה זה היה בונבוניירה, ומענק לנשים שיש להן ילדים פגים זה היה בונבוניירה, ומניעת העלאת גיל הפרישה זה היה בונבוניירה – – 
+
+
+ התכוונתי לקבוצת ילדים – – – 
+
+
+ – – והגבלת דמי הניהול זה היה בונבוניירה. 
+
+
+שכנעת אותי. 
+
+
+כמה בונבוניירות היו. במסגרת התודות אני אהיה חייב להודות לצוות המשפטי של הוועדה, שעשו עבודה נאמנה, וגם עכשיו, אחרי החוק הזה, יש ישיבת ועדה על קופות גמל. עכשיו, אחרי המליאה, עכשיו יש ישיבה. אין ברירה, אנחנו צריכים להספיק. יש ישיבת ועדה, והצוות המשפטי עובד בצורה מטורפת, ומנהלי הוועדה – – – 
+
+
+ אני התכוונתי – – – 
+
+
+ ולמה אנחנו עושים את זה? כי יש לצערי כל כך הרבה נזקקים במדינת ישראל, וכל חוק שעובר נוגע בציבור נזקק שזקוק לזה, ואין ברירה; אנחנו נקדיש זמן, וזמן, ונעשה כמיטב יכולתנו לעזור. איך אני מגדיר את זה? אנחנו נמצאים בתאונת דרכים גדולה, ויש המון פצועים, והרבה צריכים חוסם עורקים. וכל אחד שאנחנו מספיקים, כל חוק, זה עוד חוסם עורקים, עוד אוכלוסייה שקיבלה את מה שמגיע לה. 
+
+החוק הזה – אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 5) לקריאה שנייה וקריאה שלישית. את הצעת החוק יזמתי יחד עם חברי משה מוץ מטלון ואריה אלדד.
+
+ חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב–2002, קובע תשלום קצבאות חודשיות לחיילי מילואים שנפגעו או נספו עקב שירותם, וכן הוא קובע זכאות למענק חד-פעמי למקרה מוות למשפחות של חיילי המילואים שנספו. החוק קובע הוראת תחולה שלפיה המענקים והקצבאות המשולמים מכוחו ישולמו רק לגבי חיילי מילואים שנפגעו או נספו ביום 1 בינואר 1999 ואילך. הוראות אלו יצרו תחושות קשות בקרב משפחות חיילי מילואים שנפלו לפני יום התחילה וחשו מופלות לרעה לעומת משפחות החיילים שנפלו לאחר יום התחילה. 
+
+ בין נציגי המשפחות השכולות לנציגי הממשלה התנהל משא-ומתן, ובסופו הוחלט כי משפחות חיילי המילואים שנספו לפני יום התחילה יהיו זכאיות למענק בלבד, בסכום מופחת. 
+
+  בתיקון מס' 4 לחוק, שנחקק לפני כחודשיים, עוגנו הסכמות אלו, ונקבע בו כי ישולם מענק חד-פעמי בסך 100,000 שקל לבן-זוגו או להוריו של חייל מילואים שנספה לפני יום התחילה. תיקון מס' 4 בא לתקן את העוול שיצר סעיף התחולה של החוק, ולעשות צדק, גם אם חלקי, עם משפחותיהם של חיילי מילואים שנפלו בהגנה על מדינת ישראל. יחד עם זאת, תיקון מס' 4 יצר עוול כלפי חלק מיתומי צה"ל. 
+
+ לפי החוק העיקרי, המענק שולם לילדים, להורים ולבן-הזוג לפי חלוקה שנקבעה בתקנות, ואילו בתיקון מס' 4 נקבע כי המענק ישולם רק לבן-הזוג, ובהיעדר בן-זוג – להוריו של חייל המילואים, ואם ההורים אינם בחיים – לא ישולם המענק לילדים. המשמעות היא שבמשפחות שבהן גם ההורה השני נפטר, או אינו זכאי, וגם הסבים מצד חייל המילואים נפטרו, המענק לא ישולם כלל, גם לא לילדיהם של חיילי המילואים שנספו. בהצעת חוק המונחת בפניכם מוצע לקבוע כי במשפחות האלה ישולם המענק לילדיו של חייל המילואים שנספה. המשמעות היא תשלום מענק בסך 100,000 ש"ח לכ-240 יתומי צה"ל או בתי-אב, רובם יתומים משני ההורים. 
+
+ כשהצגתי את תיקון מס' 4 במליאה, לפני כחודשיים, אמרתי כי אני מאמין ומקווה כי בעתיד הקרוב העוול כלפי היתומים האלה יתוקן. היום סימנתי את זה כחוק ה-100. זה כזה ציון של עשייה. אני רואה שם כמה מהנציגים של היתומים, ואני יכול להגיד לכם שגם את העוול הזה – גם את העוול הזה אני שמח לתקן. לא שזה יותר מדי, 100,000 שקל. לא שזה יותר מדי. לא שזה מחזיר את היקר מכול. לא. אבל צדק צריך להיעשות.
+ 
+ אני רוצה להודות פעם נוספת לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה, לעורכת-הדין שמרית גיטלין-שקד, שתוך כדי דיון על אלמנות אמרתי לה: תכתבי את החוק, תכתבי את החוק, והיא כתבה את החוק, והרצנו את זה, והמטרה היתה לגמור את זה במושב הזה – עשו עבודה גדולה; ולצוות הוועדה – למנהלת וילמה מאור, למזכירות הוועדה מעיין, אתי וענת ולעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו ולי קטקוב שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק. אני רוצה גם להודות לנציגי ארגון אלמנות צה"ל על התמיכה ועל העזרה והדחיפה, יישר כוח. 
+
+אני קורא לכם ומבקש מכם לאשר את החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. 
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+ אין מסתייגים, לכן נעבור להצבעה.
+
+סעיף 1 נתקבל. 
+
+
+
+ בעד – 12, אין מתנגדים. הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שנייה. 
+
+ האם להצביע בקריאה שלישית, אדוני? אכן. 
+
+ נא להצביע. בבקשה.
+
+חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+ בעד – 13, אין מתנגדים. הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים. תודה רבה למציעים, לעובדים ולעושים במלאכה.
+
+
+ [מס' כ/397; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ח, עמ' 21726; נספחות.]
+
+
+ הנושא הבא: הצעת חוק חוזה הביטוח הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012 – לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חברנו, יושב-ראש ועדת הכספים, משה גפני. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר התיירות, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012. הצעת חוק זו היא הצעת חוק פרטית שיזם חבר הכנסת אמנון כהן.
+
+ כיום, לפי חוק חוזה הביטוח, במקרה שבו אחד הצדדים, המבטח או המבוטח, מודיע על ביטול פוליסת ביטוח, הביטול נכנס לתוקפו רק 15 יום לאחר מועד ההודעה. בנוסף, חברות הביטוח נוהגות להוסיף לפוליסה סעיף המחייב את המבוטח להודיע למבטח על כוונתו לבטל את הפוליסה ימים מספר לפני המועד המוקדם ביותר למסירת הודעת ביטול על-פי החוק. כך למעשה קיימת תקופת זמן מסוימת בין המועד שבו המבוטח הודיע על רצונו לבטל פוליסת ביטוח לבין המועד שבו היא מתבטלת בפועל, כאשר באותה תקופה ממשיכה חברת הביטוח לגבות מהמבוטח דמי ביטוח.
+
+ הצעת החוק נועדה לאפשר למבוטח לבטל את פוליסת הביטוח בפרק זמן קצר מבלי להידרש להמשיך ולשלם דמי ביטוח עבור תקופה ממושכת מהיום שבו הודיע על רצונו בביטול הפוליסה. 
+
+ לפי המצב הקיים בהתאם לתקנות, במקרה שבו ביטל מבוטח את פוליסת הביטוח, זכאי המבטח להשאיר בידיו שיעור מסוים מדמי הביטוח. כך, למעשה, מבוטח המבקש לבטל את פוליסת הביטוח נאלץ לשלם בשל כך "קנסות" למבטח. שיעור ה"קנס" – זה לא בדיוק קנס, אבל זה תשלום נוסף שהמבוטח צריך לשלם ככל שמועד הביטול מאוחר יותר, כלומר, ככל שהביטול נעשה במועד הקרוב יותר לתום תקופת הביטוח על-פי הפוליסה. לאור זאת, למועד כניסתו של הביטול לתוקף יש השפעה כפולה: ראשית, על משך התקופה שבה נדרש המבוטח לשלם דמי ביטוח, ושנית, על גובה ה"קנס" המושת עליו בשל ביטול הפוליסה. 
+
+ אומנם הצעת החוק לא מטפלת באופן ישיר בקנס שמוטל על המבוטח בשל ביטול מוקדם יותר, אך היא קובעת שבמקרה שבו המבוטח הוא שמעוניין בביטול הפוליסה, הביטול ייכנס לתוקפו שלושה ימים לאחר מסירת הודעת הביטול. עם זאת, אם המבטח הוא שמבקש לבטל את הפוליסה, מועד הביטול יישאר, בדומה למצב הקיים, 15 ימים לאחר מסירת ההודעה.
+
+הצעת חוק זו יוצרת איזון נכון יותר בין האינטרס הכלכלי של חברת הביטוח לבין הגנה על המבוטח, שכן היא מונעת מצב שבו מבוטח אשר אינו זקוק עוד לביטוח, למשל בשל מכירת הנכס המבוטח, נדרש להוסיף ולשלם דמי ביטוח עבור תקופה שבה כלל אינו נהנה מהביטוח. ומן הצד השני היא מאפשרת למבוטח שלושה ימים נוספים שבהם הוא ממשיך להיות מבוטח למקרה שיתרחש בימים אלה אירוע ביטוחי.
+
+ להצעה אין הסתייגויות, היא התקבלה בהסכמת כל חברי הוועדה. אני מודה ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-דין שגית אפיק, לצוות הייעוץ המשפטי של הוועדה, למנהל הוועדה טמיר כהן ולצוות עובדי הוועדה. למדתי מיושבי-ראש אחרים, אולי בגלל שאנחנו עוברים הרבה חוקים והרבה עבודה, אבל צריך להודות, ולעוזרים שלי, כמובן. 
+
+ אני מבקש, אדוני היושב-ראש, מחברי מליאת הכנסת לאשר את החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה. להצעת חוק זו אין מתנגדים, לכן נעבור להצבעה. 
+
+ נא להצביע.
+
+סעיף 1 נתקבל.
+
+
+
+ בעד – 10, אין מתנגדים. הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שנייה. 
+
+ אדוני, האם להצביע בקריאה שלישית? 
+
+ בבקשה, אנחנו מצביעים.
+
+חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+
+ בעד – 9, אין מתנגדים. הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 5), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית, ותיכנס לספר החוקים. בהצלחה לעושים במלאכה.
+
+
+ [מס' כ/424; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' ; נספחות.]
+
+
+ הנושא הבא הוא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 103), התשע"ב–2012 – לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כרמל שאמה. בבקשה, אדוני, הבמה לרשותך. יש ��סתייגויות של חברת הכנסת עינת וילף.
+
+
+ בתמיכה, כן, בהחלט. 
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברת הכנסת, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני מליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 103), התשע"ב–2012, הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת זאב בילסקי, ושל חמד עמאר, חבר ועדת הכלכלה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו עוסקת בהסדרת נוהל שקיים בצורה לא מוסדרת, שכולם מכירים אותו – נקרא נוהל 6, אותו נוהל שבו מודבקות על רכבים מדבקות שמהוות כתובת טלפונית לכל נהג או אזרח הולך רגל שראה, חזה בעבירת נהיגה או בנהיגה פרועה, וזו הכתובת לדווח על אותו אדם, למקום עבודתו בדרך כלל, שכך וכך נעשה. 
+
+כאמור, עניינה של הצעת החוק בדיווח על עבירות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שהועמדו לרשותם על-ידי מקום עבודתם וכן על תקינותם של אותם כלי רכב. בהתאם לחלק י' לתקנות התעבורה, התשכ"א–1961, מחויבים תאגידים שונים, כפי שאפרט מייד, להעסיק קצין בטיחות שהוסמך בידי הרשות שמונתה לעניין זה במשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים. תאגידים אלה, המכונים "מפעלים" בלשון התקנות, הם חברות שברשותן כלי רכב מסוג ובמספר כמפורט בתקנות, בעל רשיון מוביל כהגדרתו בחוק שירותי ההובלה, התשנ"ז–1997, משרדי הסעות וכן רשויות מקומיות שבבעלותן אוטובוס. קצין הבטיחות מוסמך, בין היתר, לפקח על אופן נהיגתם של עובדי אותם תאגידים, ובכלל זה לוודא כי הם ממלאים אחר הוראות דיני התעבורה וכן לפקח על תקינות כלי הרכב שברשותם, ולעדכן את מנהלי המפעל בדבר כל ליקוי שמצא, בין בכלי הרכב ובין בהתנהגותם ובכשירותם של הנוהגים בהם. 
+
+ כדי לסייע לקצין הבטיחות למלא את תפקידיו לפי התקנות, קבעה הרשות בשנת 2005 נוהל שעניינו מעקב אחר תלונות המתייחסות לנהיגת נהגים המועסקים על-ידי התאגיד – נוהל מס' 6. הנוהל האמור קבע, בין היתר, כי כל תאגיד המעסיק קצין בטיחות לפי התקנות מחויב לסמן את כלי הרכב שברשותו במדבקה הכוללת פרטי התקשרות לצורך דיווח על אופן נהיגתם של עובדי התאגיד.
+
+ אף שלפי התקנות נוהל זה מחייב את התאגיד ואת קצין הבטיחות המועסק על-ידיו, לא כל הוראותיו נוסחו כהוראות מחייבות, וחלקן מהוות המלצה בלבד. כמו כן לא נקבעה סנקציה בשל הפרת הוראות הנוהל.
+
+בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות לעגן בחקיקה ראשית את ההוראות בנושא זה, אך אלה לא צלחו. הצעת החוק המונחת בפניכם נועדה לחייב את אותם תאגידים שהזכרתי בראשית דברי, המעמידים כלי רכב לרשות עובדיהם, לרבות עובדי קבלן המועסקים אצלם, להפעיל מערכת לדיווח ומעקב שתאפשר לציבור לדווח על עבירות תעבורה ועל תקינותם של כלי הרכב. 
+
+ הצעת החוק תחול, אם כן, על התאגידים שציינתי בראשית דברי, ככל שהם מעמידים רכב לרשות עובדיהם, ומכאן שהיא לא תחול על חברות הליסינג המשכירות כלי רכב לחברות אחרות ועל חברות להשכרת רכב המשכירות כלי רכב למי שאינו עובד שלהן.
+
+ לפי המוצע, תאגיד ינהל מערכת לדיווח ומעקב שתכלול שירות טלפוני ותאפשר דיווח על עבירות תעבורה שמבצעים נהגים בכלי רכב שברשות אותו תאגיד ועל תקינות כלי הרכב, וכן מעקב אחר דיווחים אלה. המערכת תפעל לאורך כל שעות היממה, למעט בימי מנוחה, ותכלול גם מענה אנושי שיפעל בימי העבודה ובשעות העבודה הנהוגים בתאגיד, במשך עשר שעות לפחות ביום, בין 06:00 ל-22:00, וביתר השעות יופעל מענה אוטומטי. ואולם בתאגידים הנותנים שירות לציבור לאורך כל שעות היממה יפעל מענה אנושי בכל אותן שעות. 
+
+ לצורך הדיווח כאמור מוצע לחייב כל תאגיד לסמן את כלי הרכב שברשותו במדבקה שיצוינו בה פרטי ההתקשרות עם המערכת. שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה מוסמך להתקין תקנות לעניין המדבקה והפרטים שיצוינו בה, לרבות מספר טלפון מקוצר שיקל על הציבור למסור דיווחים למערכת. 
+
+ עוד מוצע, כבוד היושב-ראש, לקבוע כי הדיווחים שיועברו באמצעות המערכת יימסרו לקצין הבטיחות של התאגיד או לגורם אחר שעמו התקשר התאגיד לצורך הפעלת המערכת. קצין הבטיחות יקבל דיווחים אלה ויידרש לברר אותם, וכן לפעול לפי נוהל פנימי שיקבע התאגיד כלפי עובדי התאגיד שברכב שבשימושם בוצעה עבירת תעבורה, בין שנהגו בו בעצמם ובין שהרשו לאחר לנהוג בו.
+ 
+
+ איך יבררו את זה? עכשיו מישהו ירצה לגרום נזק לשני – הוא הולך למדבקה – – – הוא, יש לו אתו סכסוך אחר. הוא יתקשר והוא יגיד: האיש עבר באור אדום. מה אז יהיה? איך אני מברר?
+
+
+ אני מניח – – –
+
+
+– – – קצין הבטיחות – – –
+
+
+ כן, ומה?
+
+
+ – – – וקצין הבטיחות יכול – – –
+
+
+ חברת הכנסת וילף, פשוט מאוד: כמו בכל דבר בחיים, אנשים לא טיפשים, ואם מישהו מתלונן על מישהו פעם ראשונה, ויש רק מילותיו, תלונתו נסמכת רק על מילותיו – אז זו תלונה מסוג מסוים; ואם היא ראשונה. אבל אם הוא מצלם, אם זו עבירה שתועדה במצלמה, והיום כולם מסתובבים עם מצלמות, ואם זה עבירות שחוזרות ונשנות ממקומות שונים – אני מניח שלא ירוצו וישעו את העובד על התלונה הראשונה, שתהיה תלונה ערטילאית, אנונימית, נסמכת רק על אמירה כזאת או אחרת. ואם שניים שאין ביניהם קשר ראו את הדבר?
+
+תראו, אנשים שרוצים להזיק לאנשים קיימים כל הזמן, ויש להם אמצעים נוספים. אנחנו בחוק הזה לא מכוונים אל הרוע שבעולם, אלא לאחריות של אנשים ושל אזרחים טובים. ואם נראה – והכנסת תבחן – שההצעה הטובה הזאת פתחה פתח לנקמנות, להתחשבנות, להצקה, להטרדה, לכל דבר שהיא לא התכוונה אליו מראש, אז – ועדת הכלכלה קיימת. ואם ועדת הכלכלה תהיה עסוקה, נעביר את זה לוועדת הכספים. זה קורה מדי פעם. 
+
+כדי לעקוב אחר יישום הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, מוצע להסמיך את השר להתקין תקנות גם לעניין חובת התאגיד לערוך דוחות תקופתיים ולמסור אותם לגורם שייקבע בתקנות, ובלבד שלא יימסר מידע אישי על הנהגים. 
+
+ בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית החליטה הוועדה לערוך שני תיקונים בנוסח הצעת החוק. האחד – בנושא העונשין, שכן סעיף העונשין הכללי בפקודת התעבורה קובע ענישה חמורה יחסית על הפרת הוראות הפקודה. לפיכך הוחלט כי העובר על הוראות החוק המוצע, דינו קנס בסכום שלא יעלה על 14,400 ש"ח. 
+
+ עניינו של התיקון השני הוא החרגת גופים ביטחוניים, מגן-דוד-אדום ומערך הכבאות מתחולת החוק המוצע, שכן חברי הוועדה השתכנעו כי הדבר נדרש בשל אופי פעילותם המיוחד של גופים אלה. בהקשר זה אציין כי לגבי יחידות במשרד הביטחון ושלוש חברות ביטחוניות, כמפורט בהצעת החוק, הוחלט להחריג רק כלי רכב מסוימים שברשות גופים אלה, שבשל מעורבותם בפעילות ביטחונית אין להחיל עליהם את הוראות החוק המוצע לפי החלטת הגורם המוסמך במשרד הביטחון.
+
+ בטרם אסיים את דברי אבקש, כבוד היושב-ראש, לומר כי להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות, על-ידי חברת הכנסת עינת וילף, המבקשת לקבוע כי מערכת לדיווח ומעקב תפעל לאורך כל שעות היממה, כולל מענה אנושי. אני סבור כי הצעות אלה הן מרחיקות לכת ואין לקבלן, שכן להבנתי ההסדר שהתקבל בוועדה – – –
+
+
+ אבל יש החלופי.
+
+
+ החלופי כן, דיברתי על – כל היום, כל הזמן מענה אנושי. על זה.
+
+
+ זה בסדר, זה מוסכם. 
+
+
+  – – – שכן להבנתי ההסדר שהתקבל בוועדה משקף איזון ראוי בין הצורך לשפר ככל האפשר את הנגישות לדיווח באמצעות מערכת לדיווח ומעקב כפי שמוצע, לבין הצורך שלא להכביד יתר על המידה על גופים שאינם נותנים שירות לציבור לאורך כל שעות היממה. 
+
+כבוד היושב-ראש, במהלך החקיקה – גם בוועדה – נדונה השאלה של סימון רכבם של חברי הכנסת. הוועדה דנה, נתנה את דעתה על כך והחליטה שגם חברי הכנסת רכבם יישא את המדבקה. גם לאחר סיום החקיקה היו פניות רבות, מכל הכיוונים ומכל הצדדים, עם טיעונים רבים, כולל הטיעון המרכזי, שהוצג באופן כללי על-ידי חבר הכנסת גפני, שחברי הכנסת הם מטרה מאוד – – –
+
+
+ אני לא – – –
+
+
+ לא לא לא, אתה הצגת את זה באופן כללי; על בסיס הטיעון הכללי הזה, ייחדו אותו ומיקדו אותו לגבי חברי הכנסת, וביקשו להחריג את חברי הכנסת בטענה שחברי כנסת הם מטרה נעה לנקמנות של יריבים, של אנשים שלא אוהבים את דרכם של חברי הכנסת וסתם אנשים שמשעמם להם.
+
+אני חושב שחברי הכנסת, ברגע שהם מחילים חובה על העם, כמעט כולו, צריכים סיבה מאוד מאוד מיוחדת, ממשית, כדי להחריג את עצמם. ונכון יהיה הדבר שסדר הדברים יהיה שחברי הכנסת, כאמור, יהיו כלולים ותחול עליהם אותה חובה והם ישמשו דוגמה גם בנהיגתם וגם בקיום החובה. 
+
+ ואם – כמו שדיברנו על ההגנה השוטפת של הכנסת על הציבור הכללי – אם נראה שחברי הכנסת הפכו מטרה לחצי ביקורת שהיא ביקורת לא מקובלת – לא הביקורת – – –
+
+
+ – – – אתה נאיבי.
+
+
+ אני נאיבי.
+
+
+ הוועדה בדקה מה היעילות של – – – 
+
+
+ תאמין לי, דברים שלוקחים – לא מחזירים. חוק חסינות חברי הכנסת – עוד מעט נבטל אותו. לא צריך, בשביל מה?
+
+
+ יהיו חברי כנסת שעם המדבקה הזאת לא יוכלו לנסוע למאה-שערים. שלא תהיה אי-הבנה.
+
+
+ צריך להחזיר את זה פעם נוספת לוועדה, לעשות את ההחרגה, ועכשיו נצביע נגד – – –
+
+
+ יהיו חברי כנסת שלא יוכלו לנסוע שם. 
+
+
+ אני רציני.
+
+
+ יהיו חברי כנסת שלא יוכלו לנסוע – – –
+
+
+ חברים – – –
+
+
+ או לחברון, לחלופין. יהיו חברי כנסת שלא יוכלו לנסוע לחברון. גם זו אפשרות. 
+
+
+ גם אפשרות.
+
+
+ – – –
+
+
+ טוב, אין משמעת קואליציונית בהצבעה על חוק זה. 
+
+
+ אני לא מדבר בכלל על משמעת קואליציונית.
+
+
+ לא, אני אומר – – –
+
+
+ – – – יש רוב לתמיכה בזה – – –
+
+
+ אני לא מסוגל להצביע על חוק כזה, שמחיל חובה על השכן שלי – – 
+
+
+ לא, אני רק מסביר לך – – –
+
+
+ – – כשאין לי סיבה מיוחדת להסביר לו למה לא תהיה מדבקה על הרכב שלי יום אחרי. 
+
+
+ בהיגיון הזה צריך – – –
+
+
+ אתה יודע מה, אני גם לא מפחד מתלונות שווא. אתה יודע כמה תלונות שווא מגישים על כל אחד מאתנו שאנחנו אפילו לא יודעים? כל היום הכתבים האלה מקבלים כל היום פקסים ואימיילים ואס.אם.אסים שאתה עשית ככה ואני עשיתי ככה והיא עשתה ככה.
+
+
+ אגב – – –
+
+
+ אדם שנוסע ולא עובר באדום, ולא חוצה קו לבן, ועוצר בעצור – שישלחו. זה רק יעלה את הרייטינג. אני לא חושש. אבל אם תיווצר בעיה – – –
+
+
+ לגבי חברי הכנסת אף אחד לא מחכה למדבקה הזאת. 
+
+
+ נכון.
+
+
+ באופן קבוע העיתונאים – – – אני עושה, לא עושה – – –
+
+
+ אני אומר לך, לא שנהגתי לא בסדר – אני יצאתי מהכנסת ולא הספקתי לחגור חגורה; קיבלתי אימייל מאזרח שראה אותי. הרי מזהים אותנו. בניגוד לאזרחים, שצריכים מדבקות, אותנו מזהים, והוא העיר לי – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ מה?
+
+
+ גם אם יזהו אותך ואתה שם מדבקה – – –
+
+
+ אני שם כי אני רוצה, בחוק שאני מחוקק, להוות דוגמה, ולא לחשוב שאני מתחמק מזה ולא לחשוב שחברי הכנסת הם מורמים מעם. ממה אנחנו חוששים? 
+
+
+ חלילה – – –
+
+
+ מה יקרה? נניח שמחר, אחרי המדבקה שתהיה על הרכב שלך, יהיו 100 תלונות נגדך שהן תלונות שווא. מה החשש? מה החשש? מה החשש? אני הייתי פה או לא הייתי פה.
+
+
+ את חברי הכנסת מזהים בלי מדבקה. 
+
+
+ אנחנו, חברים, המדבקות – – –
+
+
+– – –
+
+ טוב.
+
+
+ – – – המדבקות עלינו מודבקות מראש. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חוק מיותר, אבל לא משנה. טוב, מאה אחוז, אדוני, אנחנו – – –
+
+
+ אני רק – שנייה – – –
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ חברי הכנסת, אני מקווה שהצעת החוק המונחת בפניכם תסייע בהטמעת נורמות נהיגה ראויות בקרב נהגים רבים הנוהגים בכלי רכב שהועמדו לרשותם על-ידי מקום עבודתם ותביא לצמצום הקטל בדרכים. 
+
+אני מבקש מכם להצביע – אני מבקש – יחד עם חברי הוועדה בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ולדחות את ההסתייגות שפירטתי. 
+
+ מובן שהצעת החוק, על אף ההתרגשות כאן, במליאה הטובה הזאת, לא היתה מגיעה לשלב הזה ללא היוזמה והדחיפה והעקשנות של חברי הכנסת זאב בילסקי מקדימה וחמד עמאר מישראל ביתנו, שבאמת הם את הנושא של בטיחות בדרכים – במיוחד חמד עמאר, שגם עומד בראשות ועדת המשנה שעוסקת בעניין בוועדת הכלכלה – עסקו ודחפו, אני רק הייתי ממש, במקרה הזה, שחקן עזר. הם אלה שהובילו את המהלך, וכמובן, יחד עם הצוות המופלא של ועדת הכלכלה, בראשות מנהלת הוועדה, הגברת לאה ורון, והיועצת המשפטית אתי בנדלר, ושאר חברי – ואיתי, יקירנו, שליוו את כל הכנת החוק ושינויי הסעיפים, וכמובן גם הצוות האישי שלי – לבנת נזרי, אלעד זמיר ודרור נאור. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על הסבלנות שלך.
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ סליחה?
+
+
+ לא ציינת שיש תמיכה – – –
+
+
+ ההסתייגות המסוימת שלך תיכנס. 
+
+
+ לחלופין. מאה אחוז. רק שנייה. להצעת החוק הזאת יש הסתייגות של חברת הכנסת עינת וילף. אני מבקש ממך לבוא להציג את ההסתייגות; יש לך עשר דקות, ומייד אחרי זה אנחנו נלך להצבעה. יש שתי הסתייגויות. יש שתי הסתייגויות, הסתייגות אחת ואחר כך הסתייגות לחלופין, וכנראה הממשלה ויושב-ראש ועדת הכלכלה מבקשים לתמוך בהסתייגות לחלופין. בואו נשמע את חברת הכנסת וילף שמסבירה לנו – אני מוכרח להגיד שאני – – –
+
+
+ 30 שניות; לא לדאוג. זו הצעת חוק מצוינת, ואני מברכת את חברי זאב בילסקי וחמד עמאר על העבודה שנעשית. בברכתם גם הוספתי הסתייגות אחת שנועדה לעשות את זה כל שעות היממה, שמוסכמת עלי, והיא נדחית, אבל יש הצעה לחלופין, שבעצם מבטיחה כשכאנשים מתקשרים הם לא יקבלו נתב שיחות, הם לא יקבלו את התפריטים המעצבנים בסגנון: לדיווח על אור אדום הקש 1, לדיווח על קו לבן הקש 2. פשוט הם יקבלו מענה אנושי מייד. ההסתייגות הזאת, שמוגדרת חלופין להסתייגות 2, נתמכת. תודה רבה. 
+
+
+ מאה אחוז. חברת הכנסת עינת וילף, האם את מבקשת שאנחנו נצביע על שתי ההסתייגויות הראשונות שלך, או ישר על ההסתייגות – – –
+
+
+ לא, היא תמשוך את ההסתייגות שלה, ורק את זאת היא משאירה. 
+
+
+ אוקיי, מאה אחוז. אז אנחנו נעבור להצבעה על ההסתייגות לחלופין של הסתייגות מס' 2. 
+
+ קודם כול אני מבקש להצביע על שם ��חוק. אין הסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה כנוסח הוועדה. 
+
+שם החוק נתקבל. 
+
+
+
+ בעד – 6, נגד – 3. לכן שם החוק התקבל כנוסח הוועדה. 
+
+אנחנו ממשיכים להסתייגות לסעיף 1, הסתייגות של חברת הכנסת עינת וילף. נא להצביע. בבקשה. החלופין – אנחנו מצביעים על החלופין, סעיף מס' 2. 
+
+
+ זה מענה אנושי?
+
+
+ לא, שלא יהיה נתב שיחות במענה. 
+
+ההסתייגות לחלופין של חברת הכנסת עינת וילף לסעיף 1 נתקבלה. 
+
+
+
+ אם כן, בעד – 8. לחלופין – הסתייגות מס' 2 התקבלה. 
+
+אנחנו עכשיו מצביעים על סעיף 1 עם ההסתייגות. בבקשה. 
+
+סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. 
+
+
+
+ אם כן, בעד – 7, נגד – 1. סעיף 1 התקבל, עם ההסתייגות. 
+
+ עכשיו אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 2, כנוסח הוועדה. אנחנו מצביעים. בבקשה. 
+
+סעיף 2 נתקבל. 
+
+
+
+ בעד – 7, נגד – 1. סעיף 2, כנוסח הוועדה, התקבל. 
+
+לכן אנחנו עוברים לקריאה שלישית. אדוני, האם אתה מסכים – – – 
+
+
+ כן. 
+
+
+ בבקשה. 
+
+חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 103), התשע"ב–2012, נתקבל. 
+
+
+
+ בעד – 6, נגד – 1. החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 103), התשע"ב–2012, התקבל ונכנס לספר החוקים. 
+
+ אנחנו מברכים את המציעים. אני מבקש להזמין את בילסקי לברך בשם היוזם, גם היוזם השני. 
+
+
+ זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. אני רוצה לסכם בשביעות רצון – גם אלה שלא הצביעו, אני מברך אותם. שנתיים של מאבק – – –
+
+
+  – – – ההתלהבות שלך, אבל לא מהחוק הזה. 
+
+
+ אני יודע, אבל – – – מאבק חסר פשרות. מי שהתחילה ויזמה את כל הרעיון הזה זו העמותה של "אנשים באדום", אנשים שכל אחת ואחד מהם שילם את המחיר היקר מכול: קרובי משפחתם נהרגו בתאונות דרכים, על לא עוול בכפם, תאונות שהיה אפשר למנוע אותן, תאונות שיכול להיות שאילו נלחמנו יותר היינו מצליחים למנוע אותן. ניסו וניסו, ובכנסות הקודמות לא הצלחנו, וברוך השם, עכשיו, עם היושב-ראש הדינמי והצעיר של ועדת הכלכלה, הצלחנו, חבר הכנסת עמאר ואנוכי, יחד עם תמיכתה של עינת וילף, שלמדתי מהחוק הזה כמה שהיא, כשהיא מחליטה על משהו, לא יעזור שום דבר, ואנחנו הצלחנו להביא את זה.
+
+זה חלק ממאבק כולל של הכנסת בתאונות דרכים. צר לי על אותם דברים של חברי הכנסת באופן אישי, אבל מאחר שבירכנו על המוגמר, בירכנו. אני חושב שאנחנו לא מורמים מעם, אנחנו חברי כנסת, כמו כל אחד, המדבקה שלי הושמה כבר לפני חצי שנה על האוטו שלי ותמשיך ותישא בגאווה את אותו מספר, כך שאם אני לא נוהג כראוי אפשר להתלונן עלי.
+
+ אני רוצה, אדוני, להודות – אני רוצה להודות קודם כול ליושב-ראש הוועדה, ידידי כרמל שאמה-הכהן, שלמרות כל הלחצים שהיו עליו – ולא פשוט, כי כשהקואליציה הזאת לוחצת, אללה יוסתור, זה כל כך קשה, זה לא כל כך קל – ועמד בלחץ. אני רוצה להודות מקרב לב לאשה שלקחה את כל התסכולים שלי בשנה האחרונה בכנסת, ועשתה את זה בגאון ובגאווה רבה, לאה ורון, מנהלת הוועדה. זאת ההזדמנות – אם מדי פעם הטונים עלו, אני מבקש ממך סליחה, עשית את עבודתך ובסופו של דבר הצלחנו להגיע לכאן. אני רוצה להודות לאתי בנדלר, ולך, איתי, שהיית על הניסוחים המשפטיים, שמרת על כבודה של הוועדה וגם נענית לכל הלחצים שלי; לא יודע איך הצלחת לעשות את זה, ועשית את זה בכבוד רב. ולך, חמד עמאר ידידי הטוב, תודה רבה על השותפות, ומי ייתן ונחסוך אפילו נפש אחת בכך שהצלחנו במאבק, וזה שווה את הכול. 
+
+
+ רק שנייה, אדוני. רק רציתי להודיע שחבר הכנסת כרמל שאמה הצביע בהצעת החוק אך הצבעתו לא נקל��ה. אני לא משנה את ההצבעה, ורק לפרוטוקול. 
+
+אתה יכול להישאר, כי הצעת החוק הבאה היא שלך. 
+
+
+[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/444).]
+
+
+ הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 128) (עיריות איתנות), התשע"ב–2012. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת זאב בילסקי. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, מסתבר שתמיד כשאני מעביר הצעות חוק, או אתה או אורלי יושבים פה, אז כנראה שזה מזל טוב – –
+
+
+ בבקשה.
+
+
+– – והיום הצלחנו להעביר שתי הצעות חוק. 
+
+בכלל, מי היה מאמין. אם אמא שלי, זיכרונה לברכה, היתה בחיים, והייתי מספר לה שהבן שלה הפך למחוקק, ועוד מעביר חוקים, ועוד מהאופוזיציה, היא לא היתה מאמינה שזה יכול לקרות. אבל תראי, אמא, זה קורה, ואנחנו מעבירים היום חוק ערכי מאוד, איכותי מאוד, חוק, אני מקווה, שישנה את מערכת היחסים שבין השלטון המרכזי לשלטון המקומי.
+
+יודעים כולם שבמשך קרוב ל-17 שנים כיהנתי בכבוד כראש עיריית רעננה. עד היום אני אוהב את התושבים. אני חושב שהרבה מהם אוהבים אותי. עשיתי כל דבר שאפשר כדי שהעיר הזאת תתקדם וכדי שנצליח בתפקידנו, ותוך כדי עשייה ראיתי שהשלטון המרכזי מבזבז, מכלה את זמנו על רשות מקומית שהיא מצליחה בדיוק כמו על רשות מקומית שיש לה בעיות. במקום להפנות את כל האנרגיות לאותן רשויות מקומיות שצריכות את השלטון המרכזי, שצריכות את משרד הפנים – בואו תלכו ותעזרו להם – לא, לכולם אותו דבר.
+
+ולכן יזמנו, בתמיכה בלתי רגילה של עורך-הדין איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, וראשי הרשויות החברות בו, בראשותו של רון חולדאי, הצעת חוק שאומרת: בואו ניקח מועדון שיכולות להיות בו 50–60 רשויות לפחות, שהן רשויות איתנות, שהן רשויות שמנוהלות כדין, שהן רשויות שהתקציב שלהן מאוזן, וניתן להן מסלול ירוק. לא כולם צריכים לעמוד במסלול האדום. לא לכולם צריך שר הפנים לחתום על כל מאזן שלהן, על כל מכירת מגרש, על כל מה שקורה. 
+
+ ואני שמח להגיד שקודם כול, בפעם הראשונה, שר הפנים הסכים להעביר את זה, ואני מודה לו על הסכמתו להעביר את זה בוועדת השרים. אבל מפה הדרך היתה קשה, כמעט בלתי אפשרית. לא הצלחתי בשום פנים ואופן לפצח את אותם אנשים טובים במשרד האוצר. ישבתי אתם פעם, ישבתי אתם פעמיים, הסתייעתי בשירותיו הטובים של יושב-ראש ועדת הפנים אמנון כהן, שקרא לנו ביחד, וקרא לנו לבד, וניסיתי עוד פעם, ומי כמוכם יודע כמה אני מנסה ומשתדל, מנסה את כל מה שאני יכול לשכנע אנשים לאשר את החוק הזה, ולא הצלחנו. חשבתי שאו-טו-טו החוק הזה נכנס לספר העב-כרס של חוקים טובים שניסו להעלות אותם אבל משום מה לא הסתייעו.
+
+קרה לי נס שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כינס ישיבה דחופה עם השלטון המקומי, עם פורום ה-15. הוא הזמין אליו למשרד לפני כשבועיים בערב את אותם ראשי רשויות של פורום ה-15 ואותי בתוכם. אני לא יודע אם הוא הזמין אותי כראש רשות או הזמין אותי כחבר כנסת פעיל או – – –
+
+
+אתה נשארת אצלו ברשימות.
+
+
+ אה, נשארתי אצלו ברשימות. נכון, סטס צודק, אני כנראה עוד ברשימות. האמת שאני גם מקבל ממנו אס.אם.אסים בכל פעם, אז אתה צודק, זה בהחלט כך. 
+
+ אבל באותה ישיבה התגלה שר האוצר. אני רוצה להגיד לכם, הייתי גאה להיות תושב במדינה שזה שר האוצר שלה. שר האוצר, כשדיברו על הצעת החוק, פנה לראש הממשלה ואמר: אדוני ראש הממשלה, בוא נעביר את החוק הזה. בוא נעביר אותו בקריאה ראשונה, למרות כל ההסתייגויות, גם של פקידי המשרד שלי – וחלקם ישבו שם וניסו להניא אותו מלהסכים. והוא הסכים ואמר: את כל מה שיש לנו עם הצעת החוק הזאת נעשה בשנייה ושלישית; בואו נעביר את זה בקריאה ראשונה. 
+
+ואני אומר לכם, אני ישבתי שם, שפשפתי את העיניים וראיתי, מה שנקרא, צדיקים מלאכתם נעשית על-ידי אחרים. שר האוצר יוזם, ראש הממשלה תומך, ועוד אומר לו ראש הממשלה: תקשיב טוב, ידידי שר האוצר, מייד לאחר המושב הזה אנחנו נעביר את זה גם בשנייה ובשלישית. זאת המגמה שלי – לתת לשלטון המקומי עצמאות. לא בכל דבר הם צריכים לבוא ולהחתים ולהחתים ולחכות בתור. זאת המגמה שלי. והרגשתי כל כך טוב באותו ערב, כשלמעשה לא הייתי צריך לדבר הרבה, אלא גם שר האוצר וגם ראש הממשלה דיברו בשבילנו, וכתוצאה מההסכמה שלהם הגענו לפה לקריאה הראשונה. 
+
+לאחר כמה שנים שאני נמצא פה כחבר אופוזיציה, לא קל הדבר כאשר הצעת חוק שמוליך חבר אופוזיציה זוכה גם לתמיכה של ראש הממשלה, גם לתמיכה של שר האוצר, וכמובן – לתמיכתו של שר הפנים, ולכן הגענו לפה.
+
+ואני באמת מקווה, ידידי היושב-ראש, שממשלת ישראל, בעקבות הצעת החוק הזאת, תלך קדימה. אתה לא צריך כל היום שהילד יבוא עם פתק: אמא, תחתמי לי; אבא, תחתום לי. לא צריך את זה. יש ראשי רשויות שנבחרים באופן אישי, שמנהלים את הערים שלהם בצורה יוצאת מן הכלל. תן לו עצמאות, תן לו להתקדם, אל תעכב אותו, אל תעצור אותו. זה דבר שכל כך הרבה שנים אנחנו רואים.
+
+
+ נדמה לי שיש הצעת חוק של מבנה השלטון המקומי, של חברת הכנסת פאינה קירשנבאום ושל מאיר שטרית, שראיתי. אני לא יודע מה זה אומר.
+
+
+ כן, אבל אתה יודע, אני אגיד לך מה לא טוב בהצעות החוק האלה: מה שנקרא, תפסת מרובה – לא תפסת. החוק הזה זה כמו התכנון של עכשיו. תאמין לי, יושבים שם – מסכן אמנון כהן, היה צריך לשבת עד 12 בלילה, קיבל פטור, יתחיל ממחר. 700 סעיפים – כל כך מסובך, אף אחד לא יכול לדעת לאיפה אנחנו הולכים ולאיפה אנחנו מגיעים. החוק שלנו הוא חוק צנוע. הוא אומר א', ב' וג'. הוא אומר שרשויות שעומדות בתנאים כאלה, ייכנסו למועדון, ומי שלא יעמוד בתנאים האלה לאחר שנכנס – נוציא אותו אחר כבוד החוצה. ואז אנחנו אומרים: יש מי שמתנהל טוב ומקבל את השכר שהוא לא צריך לעמוד בתור כמו כולם; ומי שיוצר גירעונות ומי שבחוסר אחריות – ויש גם כאלה בתוכנו – הם יקבלו את כל הסיוע האפשרי ממשרד הפנים. לכן יש לו הסמכויות לזה.
+
+אני מקווה שזה יהיה גם בתחומים אחרים. אני כבר פונה לשר התחבורה. אני אומר לכם, תאמינו לי, הייתי עומד ברעננה, רואה רמזורים שצריך לכוון. אדוני שר התיירות, ידידי הטוב: פעם קראתי למנכ"ל, אמרתי לו: אורי, תעשה טובה, צריך להוסיף שבע שניות צפון–דרום, קצת תשנה, יש שם מחשב כזה על הקופסה. הוא אומר לי: בילסקי, אני לא יכול. אמרתי לו: למה? קח מפתח, תפתח, תסדר. אומר לי: לא. אמרתי לו: למה? הוא אומר לי: רק שר התחבורה יכול. אמרתי: לא יכול להיות. אמרתי: בסדר. התקשרתי לשר התחבורה, אמרתי לו: תעשה לי טובה, יש לך המפתח, תבוא, תעשה לנו שבע שניות, תסדר לנו משעה 12:30 עד 13:30 ביום שישי, כי יש בית-ספר. שר התחבורה אומר לי: תשמע, כשהטורקים היו בארץ, באמת זה היה השר, אבל כשהטורקים עזבו, באו הבריטים, זה עכשיו המנכ"ל. צלצלתי למנכ"ל, נחום לנגנטל: נחום, מה נשמע? ברוך השם, בילסקי. מה נשמע? תעשה לי טובה, צריך ברמזור תשע שניות צפון, שבע דרום. תשנה. הוא אומר: תן לי לבדוק. הוא אומר: כשהנציב הבריטי עזב את הארץ, אז נשאר ככה. אני לא יכול. מצטער מאוד. 
+
+ שלושה חודשים. בסוף הם הסכימ�� שרשות מקומית תוכל לשנות את הרמזורים בתחום הרשות המקומית, אלא אם כן זה בסמכות משרד התחבורה, כלומר כבישים שהם בין-עירוניים. אמרתי: ואללה, התקדמתי. באמת, אני גם נהניתי. אתה יודע, בעשייה כראש עיר, כשאתה מתקדם אתה נהנה. אתה יודע שאתה עושה משהו, אתה מצליח לשכנע את שר התחבורה לתת לך ברמזורים. 
+
+ברעננה באותו זמן היו 34 רמזורים. אחרי חודש קיבלנו מפה ממשרד התחבורה שמאשרים לנו, חוץ מהרמזורים שבשליטתם. נכנס המנכ"ל עם המפה. אני אומר לו: אורי, הצלחנו. הוא אומר לי: זאביק, אל תשאל. אמרתי לו: מה קרה? הוא אומר לי: תראה את המפה, 33 רמזורים של שר התחבורה, אחד שלנו, באזור התעשייה שם בצד. מאז אנחנו כל הזמן עומדים ליד ההוא ומסדרים את זה, כי זו הסמכות שלנו.
+
+אני באמת מקווה שהחוק הזה הוא תחילתה של דרך. אני רוצה מאוד מאוד להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולכולכם – –
+
+
+ תודה רבה, אדוני.
+
+
+– – ומבקש מכם לתמוך בחוק בקריאה הראשונה.
+
+
+ מאה אחוז. תודה רבה. להצעת החוק הזאת כמה נרשמים: אורי אריאל – איננו; מוחמד ברכה – איננו; ג'מאל זחאלקה – איננו; מיכאל בן-ארי – איננו. 
+
+ לכן, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. בבקשה, רבותי חברי הכנסת.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 128) (עיריות איתנות), התשע"ב–2012, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ בעד – 7, אין מתנגדים. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 128) (עיריות איתנות), התשע"ב–2012, עברה בקריאה הראשונה. היא תעבור לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנה לקריאה השנייה והשלישית. 
+
+ אדוני, ברכות.
+
+
+
+
+אנחנו ממשיכים בסדר-היום: שאילתות לשרים.
+
+
+לשרים, אה?
+
+
+ לשרים, יש כמה שרים. כן, יש שאילתות. בבקשה. אני מבקש להזמין את שר התקשורת. השואל הראשון הוא חבר הכנסת משה גפני. אם חבר הכנסת גפני איננו – – –
+
+
+אינו נוכח, לא איננו, חס וחלילה.
+
+
+ אמרתי. חבר הכנסת גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת גפני, פעם נוספת – אינו נוכח.
+
+
+ רגע, זה תקשורת או רווחה? 
+
+
+ אנחנו בתקשורת. תקשורת. שאילתא מס' 1602, של חבר הכנסת משה גפני: מחירי הודעות הטקסט – איננו; שאילתא מס' 1605, של חבר הכנסת משה גפני: טעויות מסוכנות במערכות הניווט – איננו נוכח.
+
+
+ מה הפתרון לזה? זה שייך לציבור, זה לא שייך לגפני.
+
+
+ שאילתא מס' 1697, של חברת הכנסת אורית זוארץ – איננה; שאילתא מס' 1831, של חבר הכנסת איציק וקנין – איננו; לא נוכח. עכשיו אנחנו עוברים לשר הרווחה. עוברים לשר הרווחה. ראשון השואלים הוא – שאילתא מס' 1788, של חבר הכנסת מסעוד גנאים. אדוני, בבקשה להציג את השאילתא.
+
+
+ יש שלוש שאילתות. להציג את כולן – – – 
+
+
+ תגיש את השאילתא הראשונה: שיטת ה"מצ'ינג".
+
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, תקציב הרווחה ברשויות המקומיות ממומן בשיטת המ"צ'ינג": המשרד מממן 75% מהתקציב, והרשויות – 25%. 97% מהיישובים הערביים נמצאים באשכולות 1–3, ולכן מרביתם לא מנצלים תקציבים אלה כי הם לא יכולים לממן את חלקם.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. כמה רשויות מנצלות את תקציבי ה"מצ'ינג"?
+
+ 2. מה ייעשה להורדת אחוז השתתפות הרשויות החלשות הנמצאות באשכולות 1–3?
+
+
+ אדוני השר, בבקשה.
+
+
+ 1–2. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש 79 רשויות המשתייכות לאשכולות 1–3. 70% מהן, היינו 56 רשויות, מנצלות יותר מ-90% מהתקציב המוקצה להם בסעיפים הכספיים. זאת אומרת, 90% למעשה זה ניצול מלא. כמחציתן אף מנצלות מעבר לתקציב המוקצה, ויש רשויות המגיעות לניצול של כ-150%. אנחנו – המשרד שלנו מכסה, ��כיסה, גם ב-2011 וגם ב-2010, את כל הגירעונות שהיו לרשויות, גם הערביות וגם היהודיות.
+
+לגבי ה"מצ'ינג", זו בעיה אמיתית, בעיה כואבת, ומהיום הראשון שנכנסתי – כמעט שנה בתפקיד, יותר משנה – אני מטפל בזה. אני חושב שיש פה עיוות. כל נושא ה"מצ'ינג" חייב לעבור שינוי, כי כפי שאמרת, חבר הכנסת גנאים, רשויות חלשות, שזקוקות ליותר רווחה, יש להן פחות כסף להשתתף בתוכניות, זאת אומרת, על כל תוכנית של 100 שקלים אותה רשות חלשה, או גם חזקה, צריכה לשלם 25 שקלים מכספה. אנחנו יודעים שהרשויות החלשות – לא רק הערביות; יש גם רשויות לא ערביות שהן חלשות – לא יכולות להשתתף, כי אין להן ה-25%. לכן קורה לא פעם שהכסף חוזר אלינו, למשרד הרווחה. 
+
+ אז מה קורה? רשות חלשה שצריכה את הכסף – יש לה המון רווחה, מטבע הדברים, כי היא חלשה, וזה הולך יחד – לא משתמשת גם ב-75%, מחזירה לנו אותו, ואנחנו, כדי ליצור ניצול תקציבי מקסימלי, מעבירים אותו לרשות חזקה, שכן יכולה להשתתף ב"מצ'ינג", אך היא צריכה פחות רווחה. אז יש פה עיוות מובנה, כאילו יש איזה מוח שיושב וחושב איך לדפוק את החלשים. פשוט ככה זה נראה – אנשים יושבים וחושבים, איך אנחנו דופקים את החלשים? בואו ונעשה להם את זה. 
+
+ אבל בכל זאת יש פה מדיניות של האוצר, שלא מוכנה לשנות את זה, ואני חייב לומר שבתחבורה שינו את זה, בחינוך יש – דיפרנציאלי, שונה. ברווחה הם מתעקשים.
+
+ אבל בכל זאת, כדי שלא לגרום עוול – איך אומרים, זה הבעיה שלנו, כממשלה, אבל זו הצרה של החלשים ושל המסכנים – כדי באמת למזער את זה, מה שאנחנו עושים לאחרונה: כפי שאמרתי לך, חבר הכנסת גנאים, אנחנו מכסים את כל הגירעונות; אני אומר מעל כל במה, ואני אומר לראשי רשויות ולמנהלי מחלקות רווחה: ילד רווחה שצריך עזרה – גם אם אין כסף, תיכנסו לגירעון, אנחנו נכסה אותו. קשיש שצריך טיפול – אל תסתכלו על הכסף. גם אם חסר לכם בתקציב, אני מתחייב, הנה, בפרוטוקול הכנסת, שיוכיחו לי שהכסף הלך למטרות רווחה – יהיה להם כיסוי. יהיה להם כיסוי. לא אקבל שום תירוץ ושום סיפור משום מנהל שירות רווחה שאמר: אני לא טיפלתי בילד, אני לא טיפלתי באשה מוכה, אני לא טיפלתי באדם עם פיגור, כי לא היה לי כסף. זה לא מקובל. זה לא מקובל, ואני, כפי שאמרתי, יותר משנה במשרד, ואני מקפיד על זה, והוכחתי להם שגם ב-2011 – נכנסתי בינואר לתפקיד – כל הגירעונות של 2010 שולמו – כל הגירעונות שנצטברו ב-2011, כמובן למטרות רווחה – אין לי שום עניין שיבזבזו כספי ציבור לשווא, אבל כל מי שזקוק לשירותי רווחה יכול להשתמש, יכול להיכנס לגירעון, ואנחנו נכסה את זה. אנחנו נכסה. הסיפור של כסף, כשילדים סובלים וילדים נכים או חולים – אני מדבר כרגע על אוכלוסיות רווחה, לא כל האוכלוסיות – שזקוקים לסיוע הזה יקבלו אותו ממשרד הרווחה באחריות האישית שלי. באחריות האישית שלי יקבלו את הכסף.
+
+ ואני, כמו שאתה מבין, עושה הכול כדי לבטל את ה"מצ'ינג", או לצמצם אותו, אבל בכל זאת, מה כן עושים כדי לסייע לחלשים? לאחרונה אנחנו הוצאנו תוכניות במאות מיליוני שקלים שהן אפס "מצ'ינג", כמו התוכנית הלאומית וכמו התוכנית של כלכלת המשפחה. זה ללא "מצ'ינג". כעת, בתקופה הזאת, הכנסנו את כל הרשויות בסוציו-אקונומי 1–5 – השקענו שם 100 ומשהו מיליון, נדמה לי 160 מיליון שקל, ולדעתי עד יוני אנחנו עוד נוסיף לכמעט 200 מיליון שקל, ואז אנחנו פוטרים אותם מה"מצ'ינג". זו התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון, כי אנחנו רואים שם את החשיבות הגדולה לתפוס את הילד ממש בשלבים מוקדמים של החיים שלו, כי אנחנו יודעים שאם פספסנו אותו בכיתה א', בכיתה ב' לא נוכל להחזיר אותו לכיתה א', בכיתה ג' בטח לא נוכל להחזיר אותו לא' או לב', לכן המאמץ עם ילדים בסיכון הוא לאתר אותם בשלבים מוקדמים ובאמת לטפל בהם במצוקות, כל ילד שיש לו פוטנציאל סיכון, וזה – שוב – ללא "מצ'ינג".
+
+כלכלת המשפחה – כמו שהתפרסם לאחרונה, זו תוכנית שהצליחה בצורה מדהימה עם שמירת כבוד האדם, כבוד המשפחה, כבוד המפרנס, גם אם הוא לא מפרנס, אבל הוא פוטנציאל לפרנס, או היא עם פוטנציאל – האשה או הבעל. גם זה ללא "מצ'ינג". יש עוד כמה תוכניות שאנחנו דוחפים כדי לתקן את העוול שדיברת עליו. 
+
+לעצם העניין, אני פועל, ולא אעצור לרגע, עד ליום האחרון שלי בתפקיד, כדי לצמצם את ה"מצ'ינג" הזה, במיוחד לחלשים.
+
+
+ תודה רבה. יש לך אפשרות לשאול שאלה נוספת. אם לא – אנחנו נעבור לשאילתא הבאה.
+
+
+ השאילתא הבאה.
+
+
+ השאילתא הבאה היא שאילתא מס' 1800, גם של חבר הכנסת מסעוד גנאים, בעניין: אלימות כלפי עובדים סוציאליים. בבקשה, אדוני.
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, לפי הנתונים, מדי יום וחצי מתרחש אירוע אלימות חמור נגד עובד סוציאלי בלשכות הרווחה, ויש עלייה של 19% במקרי האלימות. בשלושת החודשים האחרונים – זה בזמנו, כשכתבתי את השאילתא – בשלושת החודשים האחרונים ספגו 15% מהעובדים הסוציאליים איומים וצעקות מצד מטופלים לפחות חמש פעמים ביום, כל אחד מהם.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה הן הסיבות לכך?
+
+ 2. מה ייעשה למיגור תופעה זו וכדי לספק לעובדים הגנה וביטחון? תודה.
+
+
+ בבקשה, אדוני השר.
+
+
+ ראשית, הנושא, שאתה מדבר עליו הוא נושא ידוע ונושא כואב, משרד הרווחה רואה בחומרה את התופעה הזאת, ואני חושב שגם כל רשויות החוק, ואנחנו פועלים ממש בנחישות למיגור התופעה. מה הסיבה שזה קורה? כולנו יודעים, ואף פעם – לא תמיד הסיבה האחת דומה לשנייה.
+
+אבל לעצם העניין, ביום ראשון העברנו בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק פרטית, בגיבוי שלנו, של חבר הכנסת חיים כץ, שמדברת על החמרת הענישה על תקיפת עובדים סוציאליים. יש כמה דרכים: 1. להגן עליהם על-ידי אמצעי מיגון, פעמוני אזעקה, מצלמות ומאבטח, עד כמה שרק אפשר, והדבר השני – אותו אדם שבא ותוקף עובד סוציאלי או עובדת סוציאלית יבין שדין התקיפה הזאת שונה מדין תקיפה אחרת. כמו שהחמרנו את הענישה לגבי תקיפת רופאים, אם אתה זוכר, החמרנו את הענישה, עכשיו אנחנו מתאימים את זה בקשר לעובדים סוציאליים.
+
+אדם שיתקוף עובד סוציאלי, נוסף על סנקציות של כן קבלת טיפול או לא קבלת טיפול, דינו יהיה במקום שנתיים מאסר – חמש שנות מאסר. העברנו את זה בוועדת שרים, השבוע זה יעלה לקריאה טרומית, ואני מניח שמייד במושב הבא אנחנו נריץ את זה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+ בכל זאת נעשה פה סוג של צעד אחד לכיוון הצדק ולמה שראויים לו העובדות הסוציאליות והעובדים הסוציאליים, שנמצאים ממש בחזית המאבק. אני חושב שדיברנו רבות מעל דוכן הכנסת על החשיבות של העובדים הסוציאליים במדינת ישראל, על העבודה החשובה שהם עושים, על המסירות שלהם. באמת, להיות עובד סוציאלי, אתה צריך נשמה של עובד סוציאלי. אתה לא יכול להיות במקצוע אחר. אם אתה עובד סוציאלי אתה צריך נשמה יתירה, והאנשים האלה צריכים לקבל את ההגנה שלנו, את ההגנה של הממשלה, הגנה של המדינה, ואנחנו פועלים בכיוון הזה. כפי שאתה אומר, זה עדיין לא מספיק. אנחנו חוקקנו, נמשיך לחוקק, ונסייע בכל מה שרק ניתן. 
+
+
+ תודה רבה. אם יש לך שאילתא. אם לא – השאילתא הבאה, שאילתא מס' 1801, גם היא של חבר הכנסת מסעוד גנאים: אלימות כלפי קשישים. בבקשה, אדוני. 
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, תופעת האלימות, ההתעללות והפגיעה בקשישים הולכת ומתרחבת, ויש פרסומים רבים על אלימות המכוונת כלפי הקשישים תוך ניצול חולשתם והזדקקותם.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה הם ממדי התופעה במדינה בכלל ובמגזר הערבי בפרט, לפי נתוני משרדך?
+
+ 2. מה נעשה כדי להילחם בתופעה זו?
+
+ 3. האם משרדך מקצה תקציבים להתמודדות עם תופעה זו? תודה.
+
+
+ בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ 1. אוכלוסיית הזקנים בני 65 ומעלה מנתה בשנת 2010 כ-740,000, כ-36% מהם מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים, רובם בשל מוגבלותם הפיזית. 3,000 מהקשישים טופלו לפי חוק ההגנה על חוסים נוכח דיווחים על התעללות והזנחה. במחקר שנערך על-ידי אוניברסיטת חיפה לפני כמה שנים נמצא כי 18% מהזקנים חשופים להתעללות והזנחה. 
+
+ תופעות של התעללות בזקנים מתבטאות באלימות מילולית, פיזית וכלכלית. המתעללים יכולים להיות – לצערנו, ברוב המקרים זה בני משפחה, שזה דבר עצוב וכואב, אבל זה בני משפחה בתוך המשפחה או מכרים אחרים של הזקן. קשיש באופן נדיר מותקף על-ידי זר, כי הוא לא נותן לו להיכנס אליו הביתה ולא מאפשר לו. בדרך כלל זה אנשים שמכירים. זה משהו שצובט מאוד בלב, שהאנשים האלה, שיש לאותו קשיש אמון בהם, תוקפים אותו ופוגעים בו.
+
+2. משרד הרווחה פועל בכמה מישורים על מנת לצמצם את התופעה הכאובה הזאת כלפי האנשים היקרים הללו: המשרד מקיים שיתופי פעולה עם משרד הבריאות, עם המשרד לביטחון פנים ועם עמותת "אשל" של ה"ג'וינט" על מנת למקצע ולהגביר את מעורבותם של כל הגורמים הרלוונטיים באיתור, זיהוי, מניעה וטיפול בתופעה.
+ 
+ הוצאו הנחיות למעונות לזקנים ולמחלקות לשירותים חברתיים בעניין חובת הדיווח, כמתחייב בחוק העונשין – פגיעה בחסרי ישע. האנשים האלה, כמובן, נקראים חסרי ישע. 
+
+ הוכשרו עובדים סוציאליים בתחום הזיקנה לטיפול במקרי אלימות כלפי קשישים. משרד הרווחה מפעיל 30 תוכניות לטיפול מרוכז בזקנים נפגעי התעללות, ובהן תשע תוכניות לטיפול והגנה על זקנים במגזר הכפרי על רקע בן ממשיך. חלק מרשויות אלו משתייכות למגזר הערבי. ב-24 רשויות קיימת התייחסות מיוחדת במסגרת המרכזים למניעת אלימות במשפחה לאלימות כלפי זקנים. בשנת 2010 טופלו בהם מאות זקנים. 
+
+ כפתרון מיידי אנו מפנים קשישים הסובלים מאלימות לנופשונים או לבתי-אבות, מוציאים אותם מהבית. במקביל אנו מפעילים מגוון מסגרות בקהילה לקשישים, שבהן הם זוכים לטיפול אישי וליחס חם, לרבות ארוחות מזינות, מקלחת ופעילות חברתית. בשנת 2010 הפעיל המשרד 170 מרכזי-יום, 72 מועדונים מאושרים, 260 קהילות תומכות, 40 מועדוני תעסוקה בתשלום, וב-100 רשויות מתקיימות פעילויות חברתיות לניצולי השואה – סך הכול מענים מגוונים לעשרות אלפי קשישים ברחבי הארץ. מסגרות אלה כוללות אנשי מקצוע הבאים במגע יומיומי עם הקשישים, ומעבר לתפקידן יש להם ערך מוסף בהגנה על קשישים ובאיתור אלה הסובלים מאלימות ומהזנחה. זאת אומרת, מדובר במאות רבות של מרכזי-יום שהקשיש יכול להגיע אליהם. שם, כמובן, הוא בא ומדבר עם עובדים סוציאליים, ואם הוא סובל מהזנחה או סובל מאלימות, זה המקום לזהות ולאתר. לצערנו, אי-אפשר להגיע לכל אחד שלא יודעים עליו הביתה. מי שאנחנו יודעים אז כמובן יש לו טיפול, ויש אחריו מעקב. אנשים שלא יודעים – הם מגיעים למועדונים האלה ויכולים לדבר ולשפוך את לבם ולספר. 
+
+3. לגבי החלק האחרון של השאלה שלך, אם הוקצו כספים – כן, מוקצים כספים. בשנת 2010 הקצה המשרד תקציב של 30 מיליון ש"ח להתמודדות עם התופעה. התקציב הועבר למחלקות לשירותים חברתיים על מנת להפעיל תוכניות לאיתור ולמניעה ולטיפול בקשישים הסובלים מאלימות. 
+
+כמו שאתה מבין, חבר הכנסת גנאים, אם הם לא מתלוננים, אי-אפשר לדעת על זה. לצערנו, אלה אנשים שלא מתלוננים, כי הם אנשים חלשים, הם אנשים שאין להם גם קול לצעוק. ויש – סלח לי על הביטוי – מנוולים שמנצלים את זה, מנצלים את החולשה שלהם, מנצלים את המצב הבריאותי שלהם. לכן אנחנו מנסים בכל כוחנו להוציא אותם החוצה, להגיע אליהם, לתת להם את המועדונים המאפשרים האלה, שיוכלו להגיע לשם ולדבר ולספר. לצערי, כמו שתיארת, התופעה היא תופעה רחבה. מבחינתנו, משרד הרווחה לוקח את זה מאוד ברצינות, מנסים לדובב אותם, וכל אלה שאנחנו מזהים – ממש טיפול מייד. לא מחכים אפילו יום אחד בהוצאה לנופשונים או לבתי-מלון עד שאנחנו מגיעים לשורש הבעיה. 
+
+ כמובן, מוקצים שם 30 מיליוני שקלים, אבל אם יש צורך, נקצה כמה שדרוש. אני חושב שהמטרה הזאת היא מטרה חשובה. האנשים האלה הם אכן חסרי ישע וחלשים שצריכים את ההגנה שלנו, ואנחנו שם. לצערי, אי-אפשר להגיע לכל המקומות, ולצערי הרב, כשאנחנו מגיעים זה כבר אחרי שהאנשים סובלים, אחרי שהאנשים האלה עברו את ההתעללות. זה חלק כואב. לדעתי, אם זה היה תלוי בי – החמרת ענישה של פגיעה בחסר ישע. צריכה להיות ענישה מאוד חריפה, שאף אחד לא יעז לא להרים יד ולא לפגוע בקשיש חסר ישע. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לשואלת הבאה, חברת הכנסת עינת וילף; שאילתא מס' 1863 בעניין: מרכזי קשר. בבקשה, גברתי. יש לך עוד שתי שאילתות. נתחיל בראשונה. 
+
+
+
+ תודה רבה. השאילתא הזאת הגיעה אלינו דרך גיא שמיר. 
+
+ הון רב מושקע בהקמת מרכז קשר, אשר מופנים אליו בעיקר הורים נורמטיביים אשר במסגרת הליך הגירושין נוטים לציירם כהורים מסוכנים.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע מושקעים מירב המשאבים בהקמה של מרכזי קשר נוספים ובגיוס מוגבר של עובדים סוציאליים ובנות שירות לאומי במקום בבדיקת אמיתות גרסאות הצדדים בהליך הגירושין?
+
+ 2. האם דוח-שניט צפוי לשנות מדיניות זו?
+
+
+ בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ 1. חברת הכנסת וילף, רוב משפחות מרכז הקשר מגיעות מתוקף החלטת ערכאה שיפוטית. מטרת מרכזי הקשר לסייע למשפחות ולהגיע להסדרי ראייה עצמאיים וקבועים בקהילה. הודות למרכזי הקשר מתאפשר למאות ילדים להישאר בקשר עם שני הוריהם באופן מוגן ומותאם, שטרם הקמת שירות זה היה ניתק לחלוטין. זה ברור, יש כאלה – או מרכז קשר או כלום, אז זאת המטרה של מרכז קשר. 
+
+ אחד העקרונות החשובים בעבודת מרכזי הקשר הוא נייטרליות כלפי הסכסוך הזוגי. מרכז הקשר לא תומך לא באם ולא באב; הוא מאפשר, נותן אכסניה להורים להיפגש. למרכז קשר מופנות משפחות אשר בדרך כלל נמצאות בקונפליקט זוגי גבוה ללא יכולת לתקשר ולהגיע להחלטות הנוגעות לחיי ילדיהם. הם לא יכולים להגיע, אז – או שלא היו מתגרשים או שלא היו צריכים את מרכז הקשר והיו יכולים להיפגש בבית-קפה או בגן משחקים עם הילדים. זאת אומרת, המטרה של מרכז הקשר היא לאנשים, מה שאנחנו קוראים – בקצה הרצף של הסכסוך. לא כאלה שרק התחילו, אלא אנשים שממש נמצאים בקצה – להיפגש שם. ההורים האלה מגיעים למרכז הקשר פגועים וחשדניים, ללא מוטיבציה ��לעתים בכפייה. על מנת לבנות קשר מקצועי עם ההורים ולסייע להם בחיזוק הקשר עם הילדים, יש הכרח שגורמי הטיפול לא ייקחו צד בקונפליקט בין ההורים ולא יביעו עמדה על הסדרי הראייה. מתוך עיקרון טיפולי לא נבדקת אמיתות גרסאות הצדדים בהליך הגירושין. מה שנקרא – לא מתערבים בהליך עצמו. יש בתי-משפט, יש מוסדות אחרים. 
+
+מרכזי הקשר, כפי שאמרתי, יש להם תפקיד לשמש אכסניה, ולפעמים הורה, נכפה עליו להגיע למרכז קשר כדי ליצור קשר עם הילד ולא להזניח אותו, ולכן מרכזי הקשר – מה שניסו בשאילתא להציג, כאילו תופסים בזה צד – מרכזי הקשר לא תופסים צד בשום עניין, כי הם יאבדו את החיוניות ויאבדו את האמינות אם הם יחשבו שצד זה צודק או צד אחר. יכול להיות שמותר להם לחשוב, אבל לא להגיד, ובטח לא להביע את זה. 
+
+2. בדיקה זו היא בבחינת הליך שיפוטי, ואם היא צריכה להתבצע, אזי בית-המשפט לענייני משפחה הוא המקום המתאים. אני מדבר כרגע על גרסאות הצדדים כמובן. ועדת-שניט דנה והמליצה בכל הקשור להיבטים המשפטיים של אחריות ההורים בגירושין. מרכזי הקשר לא מהווים חלופה לאחריות הורית, לכן מדיניות מרכזי הקשר והשירות שניתן בהם לא נדונו בוועדה וגם לא הושפעו מהמלצותיה. אז קיבלת תשובה לגבי ועדת-שניט – ועדת-שניט היא ועדה שדנה, מה שנקרא, בחזקת הגיל הרך, היא לא דנה בנושא של מרכזי קשר. 
+
+
+ תודה רבה. השאילתא הבאה, אלא אם כן יש לך שאלה נוספת, שאילתא מס' 1864: מינוי נציגים לאוכלוסיות נזקקות. בבקשה, גברתי. 
+
+
+
+ תודה. 
+
+ במועצה לעבודה סוציאלית מוקצים שלושה מקומות לנציגי האוכלוסייה הנזקקת, ורק אחד מהם אויש.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע אין ממנים שני נציגי ציבור למועצה לעבודה סוציאלית, הן מצד הגברים והן מצד הנשים? 
+
+ 2. האם אפשר לשבץ את נציגי האוכלוסייה המטופלת בוועדת החלטה לסידור חוץ-הורי או בוועדת תסקירים לבני-זוג מתגרשים? 
+
+
+ בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ 1. לגבי מינוי נציגים, אכן יש שלושה מקומות, ונכון עשה המחוקק שהקצה שלושה מקומות. כרגע יש מקום אחד מאויש. את יכולה לתאר לעצמך שאדם, כדי לקבל את התפקיד שם או את המינוי, חייב לעבור מנגנוני סינון ובדיקה. הגשנו ארבעה מועמדים; לצערי, הם נדחו בנימוקים של ניגודי עניינים, ולכן אנחנו כרגע מריצים מועמדים נוספים. אני יכול להתחייב בפנייך, חברת הכנסת וילף, שהמקומות האלה יאוישו על-ידי נציגי ציבור מהאוכלוסייה הנזקקת. 
+
+זה מתעכב קצת, לצערי. אני לא יכול לקחת את זה על עצמי, כי אני מגיש – מבחינתנו אנחנו נותנים שמות, אז אם הם לא מתאימים, או בגלל ניגודי עניינים או משהו אחר – זה התפקיד של המנגנונים, כמו ועדת-שפניץ, או ועדות מהסוג הזה, שמחזירים, ואנחנו צריכים למנות אחרים. אז פה הם היו בעניין של ניגוד עניינים. אנחנו ממשיכים לפעול לאיוש המקומות האלה. 
+
+ 2. ועדת תסקירים, כמו ועדת תכנון, טיפול והערכה, נועדה לסייע בגיבוש ההחלטה במקרה פרטני של קטין בסיכון או משפחה במצב משברי. לפגישות מוזמנים גורמי הטיפול המשמעותיים המטפלים במשפחה וכן ההורים וגורמים נוספים מטעמם. מטרת הוועדה היא להמליץ או להחליט על דרכי התערבות טיפוליות במשפחה, לרבות הקטינים שבה. מכיוון שוועדות אלה דנות במקרים פרטניים וחושפות פרטי מידע אינטימיים וחסויים על המשפחה, אין מקום להשתתפות נציגי ציבור שאינם חלק מאנשי המקצוע או מהמשפחה עצמה. 
+
+על פניה השאילתא נראית נורמלית – למה לא יהיו נציגי ציבור? אבל כשזוג, או בבעיות, או ילד – אני לא יודע – עבר תקיפה מינית, אני לא יודע כמה זה טוב שאנשים מבחוץ – לא מדובר על אינסטנציה של שופט או חוקר משטרה. נציג ציבור, אני יודע, הרב השכונתי, למה הוא צריך להיות שם? אני לא יודע אם זה נכון או לא, אבל את יודעת, צריך לחשוב על הדברים האלה עד הסוף. על פני הדברים, אומרים: למה לא יהיה נציג ציבור בוועדת תסקירים או בוועדת החלטה? למה לא יהיה הדוד? מה, הוא צריך לדעת מה קורה בפנים? אני לא יודע. זאת שאלה שצריך לדון בה. 
+
+ אצלי במשרד כבוד האדם הוא במקום הראשון. אני לא יודע, לפעמים זה טוב, לפעמים אני לא יודע אם זה טוב או לא – – –
+
+
+ תמיד טוב שכבוד האדם במקום הראשון. זה תמיד טוב. לא יכול להיות לא טוב. 
+
+
+ אני כל הזמן מקפיד, מקפיד, מקפיד – גם עכשיו יש כלפי טענות שאני מצמצם את תופעת החבילות הביתה, את יודעת, עם העוף שמפשיר על האורז, שנופל על הסוכר, ועם המצות השמורות מהשנה שעברה. אני לא אוהב את זה, אני לא בעד זה. השנה אנחנו קידמנו חזק מאוד – יחד עם הקרן לידידות – תלושים. בן-אדם יבוא – 30,000 משפחות יקבלו, למשל, במועדונית – יבוא הילד, יזמינו את האמא או את האבא, או את שניהם, לאירוע לכבוד החג, ייתנו להם מעטפה, חג שמח, שי מממשלת ישראל, לא מהרב הזה ולא מהדוד ההוא, ממשלת ישראל והקרן לידידות נותנות לכם שי לחג. ילכו למכולת, לסופר, יקנו מה שהם – מצדי הם יכולים לקנות בזה גם "טובלרונים", אין לי שום בעיה, רק לא סיגריות ואלכוהול.
+
+ואני יודע, הרבה עמותות כועסות וזועמות – איך אני עושה דבר כזה, ואני לא אוהב את זה. אני לא חושב שנכון להתחיל להעביר להם אוכל מאולמות שלא אכלו בלילה ואז בבוקר אורזים להם את זה – אני לא יודע אם הבשר הזה מקולקל, אני לא יודע אם הבשר הזה טוב, אני לא אוהב – – 
+
+
+ אני חושב שאתה עושה דבר נכון. 
+
+
+ – – אני לא אוהב את הקונסרבים האלה, פגי תוקף, שכל איזה חברה לארג'ית רואה שפג תוקף השעועית או התירס אז נותנים אותו לנזקקים. אני לא יודע, אולי גם יחטפו הרעלת קיבה. אין לי טענה למי שנותן, אין לי טענה למי שמקבל, יש לי טענה לעצמנו; אנחנו כממשלה צריכים לתת את המענה הזה. אנחנו יודעים לתת את המענה הזה, אנחנו מדינה מספיק חזקה מבחינה כלכלית, שיכולה לתת את המענה. 
+
+ לכן גם בעניין הזה, בשביל כבוד האדם, בבתי-קשישים, כל קשיש יקבל – חלק גדול מהם, שנזקקים לרווחה כמובן – יקבלו במתנה מעטפה עם 250 שקלים ליחיד. כפי שאמרתי, משפחה עם ילד, מגיע למועדונית רווחה, מן הסתם במשפחה יקבלו 500. וזה מה שאני רוצה לעשות. אני לא אוהב את זה, אני מבקש כל הזמן, אל תשפילו את האנשים. מספיק החיים לא האירו להם פנים, הם מספיק מסכנים, מספיק אומללים, מספיק לא יכולים להביא כסף הביתה, לא מסוגלים לפרנס את המשפחה שלהם – – 
+
+
+הם לא צריכים לעמוד בתור שיצלמו אותם ויראו אותם. 
+
+
+ – – לא צריכים לחטוף את ההשפלה הזאת פעם נוספת. ולכן גם – ממש בכל התחומים אנחנו פועלים כך, ולצערי, זה גם בנושא הזה שדיברת עליו, על נציג הציבור בוועדת תסקירים. את מבינה, שם עולים דברים מאוד מאוד אינטימיים, מאוד מאוד אישיים, אני לא יודע מה טוב או לא, אני אומר לך, אני הולך עם הלב שלי, אבל אני לא יודע, יכול להיות שאני גם טועה, אבל בינתיים זה עובד לא רע. 
+
+
+ טוב. תודה רבה. שאילתא אחרונה, גברתי, בעניין: רשת ביטחון כלכלית לעצמאים. שאילתא מס' 1894. בבקשה, גברתי . 
+
+
+
+ גם שאילתא זו הגיעה מהציבור, הפעם מהאזרח אוהד קוזלובסקי. 
+
+ קיימת תופעת אי-שוויון ��דמי תשלום לביטוח לאומי לעצמאים.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע תשלום לביטוח הלאומי לעצמאים גבוה יותר משל שכירים?
+
+ 2. מדוע היקף התשלום של עצמאים לביטוח לאומי גבוה מתשלום לקרן פנסיה רגילה?
+
+ 3. מדוע למרות גובה התשלום לביטוח לאומי, בסופו של דבר עצמאי מקבל קצבה זעומה בפרישה?
+
+ 4. מה ייעשה בעניין? תודה. 
+
+
+ טוב, את זה אני אצטרך לקרוא מהכתב, לצערי, כי אני פחות בקי בזה. אלו נתונים של הביטוח הלאומי – זו לא האידיאולוגיה שלי. כשאני מדבר על מזון, על קשישים, זו אידיאולוגיה, זה בנשמה. פה זה יותר נתונים יבשים, כלכליים, אקטואריה, אז אני ממש מתנצל, אבל אני אצטרך לקרוא את זה מהכתב כדי שלא לטעות בנתונים. 
+
+1. הטענה שתשלום דמי הביטוח הלאומי לעצמאים גבוה יותר אינה מדויקת – כמובן מלשכירים; בהשוואת שיעור דמי הביטוח בין שכירים לעצמאים יש לבחון את שיעור דמי הביטוח שהעצמאי משלם לעומת דמי הביטוח שמעסיקו של השכיר משלם – זאת אומרת, שם זה מחולק לשניים; פה מודדים רק את מה שהעצמאי משלם. אבל השכירים משלמים – על אותו שכיר גם המעסיק משלם, אז את זה לא סופרים. לכן אם אנחנו מחברים אז רואים שהשכיר משלם יותר. וכוללים את חלק העובד ואת חלק המעביד, כיוון שמתייחסים לעצמאי כעובד שמעסיק את עצמו. 
+
+  כשבוחנים את השיעורים כמוסבר לעיל, עולה כי שיעור דמי הביטוח עבור עצמאי נאמד בשיעורם המופחת, של כמעט 7%, ובשיעורם המלא, של 11%. שיעור מופחת – חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע. שיעור מלא – השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד ההכנסה המרבית החייבת בביטוח – זה כנראה המדרג של האחוזים, וזאת בהשוואה לעובד שכיר שלגביו שיעור מופחת הוא בגובה של כ-4% ובשיעור מלא של 13%. בוא נראה, 11, 13 – עדיין השכיר כ-2% יותר. 
+
+ הטבה נוספת הקיימת לעצמאים היא שמתירים להם ניכוי משומת מס הכנסה על 52% מדמי הביטוח הלאומי ששולמו בשנה שלמה. 
+
+ 2. אין מקום להשוות את תשלום הביטוח הלאומי של עצמאי לתשלומים לקרן פנסיה רגילה. תשלום על-פי חוק הביטוח הלאומי איננו מיועד לביטוח זיקנה ושאירים בלבד, אלא לענפי ביטוח רבים נוספים, ובהם מבוטח תושב ישראל מיום היוולדו, לרבות קצבת ילדים, נכות כללית, ילד נכה, שירותים מיוחדים, נפגעי עבודה, סיעוד, תאונות אישיות. 
+
+3. קצבת הזיקנה קבועה כאחוזים מהשכר הממוצע המשק, ושיעורה נקבע בהתאם למספר שנות הוותק של המבוטח ומספר שנות דחיית התשלום. שלא כמו גמלאות מחליפות שכר, נפגעי עבודה, דמי לידה, תגמולי מילואים – מדובר בקצבה שוויונית, שאינה מבוססת על הכנסותיו של המבוטח. לפיכך, אין רלוונטיות לגובה דמי הביטוח ששילם המבוטח בטרם הגיע לגיל זיקנה.
+
+היות שלא משנה מי אתה ומה אתה, קצבת הזיקנה היא 1,480, או אני לא יודע כמה. לא חשוב כמה אתה משתכר – זה הולך באופן שוויוני ולא באופן יחסי מהשכר שלך. זאת אומרת, פה זה מתבטל. לכולם משלמים אותו דבר. לגבי שכיר ועצמאי, כפי שכתבו לי כאן, כשאנחנו מחברים אז אנחנו רואים שהשכיר משלם 2% יותר.
+
+ דרך אגב, עצמאי לא משלם ביטוח לאומי על ביטוח אבטלה, ושכיר כן משלם. אבל מצד שני הוא – סליחה על הביטוי – אוכל אותה, כי אין לו דמי אבטלה; אבל גם לא מפרישים לו. היום הם מבקשים, עצמאים, להפריש להם, והמדינה תיתן "מצ'ינג" כדי שהם יוכלו ליהנות מזה. זה נמצא כרגע בדיונים. אני חושב שאם נצליח לעשות את זה, זאת תהיה מהפכה ענקית, שעצמאי יוכל לקבל דמי אבטלה אם הוא נכשל בעסק – כמובן, עם כל הבדיקות והמנגנונים. היום על כל 100 עסקים שנפתחים – 30 נסגרים; שליש נסגרים. זאת אומרת, אנשים עדיין מוצאים את עצמם זקוקים לדמי אבטלה. אבל זה כבר נושא אחר.
+
+
+ טוב, תודה רבה, אדוני השר. אנחנו מודים לך על התשובות המנומקות, וגם על – אתה שר גם וגם, שני שרים.
+
+
+ שני שרים.
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אדוני השר, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, י"ט באדר התשע"ב, 13 במרס 2012, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 21:22.
+
+