diff --git "a/37552/raw.transcript.txt" "b/37552/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/37552/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,2330 @@
+לפתוח את ישיבת הכנסת. 
+
+ הודעה למזכירת הכנסת.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 48) (מניעת נזקי שביתת רעב), התשע"ד–2014; הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 10), התשע"ד–2014.
+
+לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 44), התשע"ד–2014.
+
+לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/2523/19 וכלה בהצעת חוק פ/2531/19 – הצעת חוק ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת איציק שמולי, אילן גילאון, רוברט אילטוב, קארין אלהרר, יריב לוין, מירי רגב, רינה פרנקל, יצחק הרצוג, יחיאל חיליק בר, איתן כבל, נחמן שי, דב חנין, שמעון אוחיון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ, ג'מאל זחאלקה, מוחמד ברכה, מיכל בירן, משה מזרחי, אראל מרגלית, שלי יחימוביץ, דוד צור, זבולון כלפה, ישראל אייכלר, אורי מקלב, דוד רותם, חמד עמאר, מאיר שטרית, מרב מיכאלי, פנינה תמנו-שטה, מאיר פרוש, מנחם אליעזר מוזס, אורית סטרוק, יעקב אשר, יעקב מרגי, נסים זאב, מיכל רוזין, מסעוד גנאים, באסל גטאס, עיסאווי פריג', אברהם מיכאלי, דוד אזולאי, משה זלמן פייגלין, אלעזר שטרן, טלב אבו עראר, עפו אגבאריה, אריה דרעי, עמר בר-לב, בנימין בן-אליעזר, עמרם מצנע, זהבה גלאון, יצחק כהן, שאול מופז, יצחק וקנין, משה גפני, איילת שקד, יוני שטבון, מרדכי יוגב, ניסן סלומינסקי, אורלי לוי אבקסיס, ראובן ריבלין, שולי מועלם-רפאלי, שמעון סולומון, גילה גמליאל, אבישי ברוורמן, מיקי רוזנטל, ישראל חסון, אליהו ישי, חנא סוייד, בועז טופורובסקי, אמנון כהן, יפעת קריב, חנין זועבי, אריאל אטיאס, דב ליפמן, עליזה לביא, סתיו שפיר, אברהים צרצור, אחמד טיבי ויעקב ליצמן; הצעת חוק המרכז למורשת הערבים בישראל, התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת עיסאווי פריג', זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין ותמר זנדברג; הצעת חוק המרכז להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת עליזה לביא, יפעת קריב, עדי קול, קארין אלהרר ומאיר שטרית; הצעת חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (תיקון – הקשחת הקריטריונים לקיצור תקופת צינון), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, מיקי רוזנטל, ניצן הורוביץ, אילן גילאון, גילה גמליאל ואראל מרגלית; הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה) (תיקון – הסרת מגבלות מסופר מתחיל), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת איילת שקד, עדי קול, יעקב מרגי ומירי רגב; הצעת חוק הדיינים (תיקון – קביעת תקני דיינים בבתי-דין רבניים אזוריים ביחס למספר התושבים בתחום שיפוטם), התשע"ד–2014, מאת חבר הכנסת יוני שטבון; הצעת חוק הגנה על כספי ציבור (איסור מימון ומתן שירותים למאחזים בלתי מורשים), התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת איתן כבל, יצחק הרצוג, עמרם מצנע, מרב מיכאלי, איציק שמולי, נחמן שי, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, שלי יחימוביץ, עדי קול, קארין אלהרר, משה מזרחי, עמר בר-לב וסתיו שפיר; הצעת חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, מאת חברת הכנסת מירי רגב; הצעת חוק עקרונות לפדיון שבויים ונעדרים, התשע"ד–2014, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, רונן הופמן, זבולון כלפה, איתן כבל, דוד צור ויצחק כהן.
+
+המלצה של הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: שכרם ותנאי עבודתם של העוזרים הפרלמנטריים. 
+
+ ה��דעת שרת הבריאות יעל גרמן על מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיקי רוזנטל ועפו אגבאריה בנושא: טיולי חופשה בחו"ל לרופאים במעטה של כנסים רפואיים.
+
+לתשומת לבכם, הונח על שולחן הכנסת נוהל בחירת נשיא המדינה לקראת הבחירות שיתקיימו מחר. תודה.
+
+
+ תודה למזכירת הכנסת.
+
+ אני בטוח שחברי הכנסת שמו לב לכך שמחר הישיבה תיפתח בשעה 11:00 – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – לבחירת נשיא המדינה. נכון, חבר הכנסת מיכאלי, אני מניח שבכל זאת כולם יודעים, אבל נזכיר כמה פעמים במהלך היום.
+
+ 
+
+
+חברי הכנסת, בינתיים אנחנו עוברים לסדרת הצעות אי-אמון בממשלה. הראשונה שבהן: חוסר שקיפות בהליך גיבוש תקציב המדינה, מטעם סיעת העבודה. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת יצחק הרצוג, ומי שתנמק את ההצעה היא חברת הכנסת סתיו שפיר. בבקשה, גברתי. עד עשר דקות לרשותך.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, תודה רבה, לפני קצת יותר – כמעט שנה, בעצם, נלחמנו ממש כאן נגד גזירות התקציב האיומות שהפילה עלינו הממשלה הזאת: על קצבאות הילדים ונגד הפגיעה במעמד הביניים, נגד הפגיעה בהורים צעירים, בקשישים בישראל. 4,700 הסתייגויות הגישה האופוזיציה נגד התקציב האכזר הזה, וניהלה פה מאבק אימתני. חודש אחרי שהתקציב הזה עבר גיליתי לתדהמתי שכל המאבק הזה לא רק שהיה לחינם, כל התקציב הזה היה לחינם, כי תקציב המדינה שעובר פה, בכנסת, במליאה הזאת, הוא לא ממש תקציב המדינה.
+
+ למעשה, בישראל יש שני תקציבים: יש התקציב שמדווח לציבור, התקציב שעליו אנחנו יכולים לריב ולהתגושש פה, במליאה, ויש התקציב הסודי, הנסתר, שעובר דרך ועדת הכספים. חודש וחצי אחרי שהעברנו את תקציב המדינה במליאה, התבקשנו להגיע באמצע הפגרה לחדר ועדת הכספים כדי להצביע על העברות תקציביות. קיבלנו לידינו ערמה של טבלאות שבתוכן היו סכומים של כמעט 17 מיליארד שקלים, שינויים בתקציב. 17 מיליארד שקלים פתאום, חודש וחצי אחרי העברת התקציב, היה צריך לשנות. מה קרה בחודש וחצי הזה, בשיאה של עונת המלפפונים בקיץ? מה קרה שהיה צריך פתאום לשנות את התקציב? שאלתי את חברי לוועדה, ואמרו לי: ככה אנחנו עושים כל הזמן. ככה זה עובד. ועדת הכספים מצביעה על העברות תקציביות. כבר שנים שככה הדבר הזה מתבצע. חברי הכנסת לא מכירים בכלל את הפרטים שבטבלאות ההעברות התקציביות, ורק נדרשים להצביע. לפעמים הצבעות על מיליארדי שקלים אורכות לא יותר מעשר דקות. לפעמים יושב רק יושב-ראש הוועדה בחדר הוועדה ומצביע עליהן. לפעמים אין שם אף אחד. זה הסיפור וזה התקציב שהממשלה מנסה להסתיר מאתנו – התקציב האמיתי של מדינת ישראל.
+
+הסיפור הזה חושף צביעות איומה של הממשלה הזאת, שאומרת לציבור דבר אחד אבל למעשה עושה דבר אחר: מעבירה כספי מסים ליעדים עלומים ונסתרים שהציבור לא מכיר בהם. בחודשים האחרונים התבקשנו בוועדת הכספים להצביע, למשל, על 6 מיליון שקלים שעברו לצורך קשרים רוחניים עם התפוצות. שאלתי, מה זה הדבר הזה? אמרו לי פקידי האוצר שמדובר בכמה עמותות שמקבלות תמיכה מהממשלה, פועלות בחו"ל. מתנדבי היקרים בלשכה הלכו ובדקו וחיפשו מי הן העמותות האלה, וגילו להפתעתם שהעמותות בכלל לא רשומות; ארבע עמותות שלא רשומות מקבלות 6 מיליון שקלים מכספי המסים שלנו? על מה? יש לי רעיונות די טובים למה היה אפשר לעשות עם 6 מיליון שקלים; אני חושבת שגם לכם. 50 מיליון שקלים שעברו בשבוע שעבר למטה סייבר בגין החלטת ממשלה, מאות מיליוני שקלים שעוברים למשרדי הממשלה, לאחר שאלה מתוקצבים בתחילת השנה בגירעון, ואז במהלך השנה הם צריכים להתחנן על נפשם כדי לקבל את התקציב הזה, ועוד ועוד ועוד ועוד.
+
+בזמן ששאלתי את פקידי האוצר שאלות רבות על אותן העברות תקציביות במשך חודשים ארוכים גיליתי כל מיני פרטים מעניינים על ההעברות האלה. גיליתי בעצם איך המדינה מייצרת תיקונים אפורים לחוק כדי להפוך מה שהוא ללא ספק שחיתות לשחיתות חוקית; להלבין את השחיתות. הרבה שיטות יש לאוצר כדי לשחק עם הכסף שלנו. אבל כששאלתי את אותם רפרנטים של האוצר שאלות, גיליתי שלא כל השיטות האלה באמת יכולות להיכנס לתחום האפור; חלקן ממש לא חוקיות. 
+
+ ואני אסביר: חוק-יסוד: משק המדינה מגדיר מפורשות שהתקציב יהיה לשנה אחת, ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות. כלומר, כל ההוצאות שהאוצר יודע שהוא עומד להוציא צריכות להיות כלולות בחוק התקציב שמגיע לכאן, לכנסת, להצבעה. נורא נורא פשוט. לא צריך להיות גאון כדי להבין את זה. אבל כששאלתי את אותם פקידי אוצר על העברות ספציפיות, על כל מיני סכומים, למשל על ההעברה התקציבית לרשויות מקומיות – ראיתי בדפי ההיסטוריה של הכנסת שכבר מ-1992 הן מתוקצבות לא בתקציב המדינה אלא בהעברות תקציביות שצריך לאשר; עכשיו, מה הדבר הזה עושה לאותן רשויות מקומיות אומללות, בכל רחבי הארץ, אגב? זה אומר שלאורך כל השנה הן יודעות שהן אמורות לקבל תקציב מהמדינה, אבל לא בטוחות שהן יקבלו אותו. ראשי הרשויות האלה צריכים להתקשר לכל אחד מחברי הכנסת ולהתחנן על נפשם כדי לקבל את הכסף הזה, במקום שהאוצר פשוט ישים אותו בתקציב, כי הכסף הזה הובטח להם מזמן. אם מ-1992 עובר אותו סכום בדיוק מדי שנה, למה הוא לא נכלל בתקציב המדינה? הוא הרי צפוי ומתוכנן. כנ"ל לגבי תקצוב של משרדים בגירעון: משרד – למשל משרד התקשורת – מתוקצב בגירעון; המשרד יודע שהוא צריך ללכת ולנהל משא-ומתן כל הזמן, על כל שקל, כשמעת לעת האוצר יכול בצורה הזאת לקחת תקציבים חברתיים ולערוך בהם קיצוצים שקטים, שאף אחד מאזרחי ישראל לא ידע עליהם.
+
+ואז גיליתי עוד כל מיני דברים. למשל, 36 מיליון שקלים שעברו – מענק ביטחוני זה היה נקרא – בגין הקפאת בנייה ביהודה ושומרון. שאלתי: רגע, הקפאת הבנייה, למיטב זיכרוני, הייתה ב-2009, הסתיימה אחרי תשעה חודשים. בדקתי שוב בדפי ההיסטוריה של ההעברות התקציביות וגיליתי שבכל שנה מאז 2009 מקבלות הרשויות ביהודה ושומרון בין 36 ל-40 מיליון שקלים מכספי ציבור, הוראת קבע, מענק הקפאת הבנייה הזה. למה מקבלים אותו, שאלתי. אמרו לי פקידי האוצר: מכיוון שהייתה הקפאת בנייה, הרשויות הפסידו כסף. גם באזור שבו אני גרה, במרכז הארץ, יש הקפאת בנייה בפועל. לא ראיתי שקיבלנו אי-פעם פיצוי על הדבר הזה. 
+
+ אבל אז גיליתי משהו עוד יותר חמור: בעיון בפרוטוקולים של המועצה המקומית אפרת, גילה מכון המחקר "מולד" מידע מאוד מעניין. הפרוטוקול נפתח במשפט המדהים: אולי אתה רוצה לכבות את הטייפ? והפרוטוקול ממשיך בזה. אגב, הפרוטוקול הזה נכתב יום לאחר הפגנת המיליון, ב-2011, ישיבה שנערכה באותו היום. ואז הוא אומר שבעצם מענק הקפאת הבנייה הזה בכלל אינו מענק ביטחוני, כפי שאמרו לנו פקידי האוצר. בעצם יש דיל עם עמותת מועצת יש"ע, שמענק הקפאת הבנייה הזה עובר לעמותת מועצת יש"ע מהרשויות המקומיות ביהודה ושומרון כדי לממן תעמולה פוליטית. אזרחי ישראל מעבירים כספים למדינה, שמעבירה אותם לרשויות ב��הודה ושומרון, בידיעה שזה הולך לעמותה שעושה הפגנות נגד מדיניות הממשלה. זה המידע. הדברים האלה הם לא פחות מהזויים. 
+
+ עוד לא פחות מהזוי זה הסיפור של החטיבה להתיישבות. החטיבה להתיישבות היא זרוע הביצוע של משרד ראש הממשלה לבנייה, לרוב מעבר לקו הירוק. כבר מתחולל פה דיון ארוך בגין בקשה של שרת המשפטים ציפי לבני לחשיפת החטיבה להתיישבות לחוק חופש המידע. הדיון הזה הגיע לוועדת החוקה. יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת דודו רותם, שיושב כאן, דחה את ההצבעה שוב ושוב ושוב ואמר מפורשות לפרוטוקול שהוא לא מעוניין לתת לשמאל כלים למניעת בנייה בשטחים. זאת אומרת, ידוע לאן הכסף הזה הולך וגם למה מונעים את השקיפות על הכסף הזה. 
+
+ עכשיו, אומרים לנו בישיבת ועדת הכספים שהחטיבה להתיישבות בונה בכל רחבי הארץ. זה אכן נכון, אבל הרוב, רוב מה שהיא עושה, קורה ביהודה ושומרון. ויודעים איך אנחנו יודעים את זה? בגלל שכשמסתכלים, חברי, בתקציב החטיבה להתיישבות ומפרקים אותו למחוזות, אנחנו מגלים שהגידול הגדול ביותר בכספים שעוברים לחטיבה להתיישבות וגדלים – התקציב המתנפח שלה מדי שנה מתרחש במחוז מרכז, המחוז שאחראי בעיקרו לבנייה ביהודה ושומרון. ב-2013 התקציב של מחוז מרכז של החטיבה להתיישבות התנפח, מאז אישור התקציב פה ודרך ועדת הכספים, ב-2,333%. התקציב של מחוז הר-חברון גדל ב-2,515%. 
+
+ זו ממש לא שאלה של עמדות מדיניות, זו לא שאלה של שמאל וימין, זו שאלה של חלוקה הוגנת. לאזרחי דימונה ובאר-שבע מגיע שיבנו אצלם דירות, שיהיו להם כיתות קטנות, שידאגו להם לסבסוד בתחבורה הציבורית, לא פחות משמגיע לאזרחי אלקנה וחברון. אבל הם מקבלים פחות. ההשקעה באזרח בהר-חברון עומדת על כמעט 11,000 שקלים; ההשקעה באזרח בשדרות – 3,490 שקלים. מה, אזרחי שדרות לא עומדים תחת איום ביטחוני? השקעה בתלמיד בדימונה – 3,717 שקלים, בהר-חברון – 24,500 שקל. מה ההסבר לפערים האלה? הפער הזה זה הפער שהורס אותנו, זה הפער שקורע את העם שלנו לגזרים, שפוגע בביטחון האישי, החברתי, הכלכלי שלנו, שמונע מכל ילד בישראל למצות את מלוא הפוטנציאל שלו.
+
+ כמה היה מדהים לשמוע אתמול את ההצהרה של לפיד: איפשהו בין איתמר ליצהר קבור הכסף שיכול לשמש אותנו לכיתות קטנות יותר. שר האוצר גילה לתדהמתו שמישהו העביר בשנה האחרונה מאות-מיליוני שקלים להתנחלויות, במקום לחלק אותם שווה בשווה בין אזרחי ישראל. מישהו פשוט לקח את כספי הציבור, זרק 170 מיליון לחטיבה להתיישבות שבונה מעבר לקו הירוק, 28 מיליון לישיבה בבית-אל, 15 מיליון לגרעיני התיישבות ביו"ש, 36 מיליון מענקים ליישובים, 2 מיליון לוועד היהודי בחברון, 65 מיליון שקלים להתיישבות חדשה ביו"ש, 27 מיליון מענקים ביטחוניים. מה שמדהים הוא שהמישהו הזה הוא לא אחר משר האוצר יאיר לפיד. זאת אומרת, יאיר לפיד מתנגד למדיניות הכלכלית של יאיר לפיד. יכול להיות שהתעורר איזה משבר קואליציוני בין יאיר לפיד ליאיר לפיד. אולי יאיר לפיד יבוא לפה כדי לתמוך בהצעת האי-אמון הזו בממשלה שיאיר לפיד הוא חלק ממנה. 
+
+ חבר'ה, הדבר הזה פשוט אבסורד. מפלגת יש עתיד חייבת לציבור הרבה מאוד תשובות על העברות הכספים האלה. חלק מהתשובות האלה יינתנו ביום רביעי הבא, בדיון הראשון בעתירה שהגשתי נגד משרד האוצר וועדת הכספים לבג"ץ. אני מאוד מקווה שהתשובות האלה יהיו טובות. תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת סתיו שפיר. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אברהם מיכאלי לדבר בנושא: מדיניות הממשלה הכושלת בנושא הכלכלי והחברתי. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת אריה דרעי. 
+
+ 
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בתקופה של כמעט שנה ורבע אחרי הקמת ממשלה חדשה שאישרה תקציב, שמתנהלת עם התקציב הזה כבר כמעט שנה ורבע, כמו שציינתי. נתונים שכבר מתפרסמים על התקופה הזאת מראים, לצערנו, מדיניות כלכלית שנכשלה, והפער בין רמת המחירים לבין התוצר לנפש בישראל, לפי הפרסומים, הוא הגבוה ביותר בקרב כל מדינות ה-OECD. 
+
+ לפני עשור, בהשוואה, היינו במקום טוב באמצע. אבל מאז, ובעיקר בשנתיים האחרונות, הידרדרנו, לצערנו, למקום אחרון. לפי פרסום הלמ"ס מלפני כחודשיים, החשבונות הלאומיים של מדינת ישראל – בפרסום פורטו שני מדדים חשובים, שני מדדים כלכליים שבעצם משווים את מדינת ישראל מול הממוצע של 31 מדינות ב-OECD. המדד האחד הוא רמת המחירים שמחושבת על-ידי חלוקה של שווי כוח הקנייה של מוצרים ושירותים בכל מדינה, ביחידות מטבע מקומי לכל דולר ביחס לשער החליפין, ביחס לממוצע של אותן המדינות; והמדד השני הוא תוצר לנפש ביחס לממוצע של המדינות. לפי הנתונים שפורסמו – ומי שעשה על זה מחקר ומאמר יפה ב"גלובס", קראנו אותו לפני כחודש, חודש וחצי, זה ד"ר זאב רותם, שהוא מנכ"ל "רותם אסטרטגיה". הוא בעצם מביא נתונים שאי-אפשר לדבר עליהם כמו שאנחנו מדברים פה בכנסת – מבלי להתבסס על נתונים. אלה נתונים שהוא מביא ביחס למדינות ה-OECD. אנחנו ברמת המחירים גבוהים ב-13% מהממוצע של כל מדינות ה-OECD וניצבים בשליש העליון של הרשימה. מצד שני, בתוצר לנפש אנחנו הידרדרנו ונמצאים ב-20% פחות מהממוצע של מדינות ה-OECD. מבחינת המיקום שלנו אנחנו בשליש התחתון של ממוצע המדינות שם. הפער בין שני המדדים האלה שהזכרתי מעיד על כשלים במבנה הכלכלה ועל חוסר איזון בין הכנסה להוצאה של האזרחים לבין רמת המחירים. 
+
+ ואם אנחנו משווים את המצב הזה למצבנו לפני כעשור – זה מה שאמרתי, אדוני היושב-ראש, ב-85% מהמדינות הפער בין שני המדדים האלה בדרך כלל הוא פחות מ-20%. אם משווים את הפערים שיש לנו במדינה, בין המדד של התוצר לנפש לבין המדד של רמת המחירים, אנחנו עוברים את ה-41%, וזה בעצם מביא אותנו למקום כמעט הכי גרוע. אנחנו ממוקמים שם ברשימה במקום השלישי מלמטה, בין מדינות ה-OECD. אז בעצם כל זה למה קרה, למה הגענו למצב הזה שמצד אחד אנחנו כאזרחי מדינת ישראל – התוצר לנפש נמצא במקום מסוים, והוא לא הכי נמוך – אמרתי שהוא פחות מהממוצע, אבל עדיין אנחנו נמצאים במקום יחסית גבוה; מצד שני, רמת המחירים פה היא כל כך גבוהה, שהיא בעצם לא נותנת לאזרחים ליהנות מאותו תוצר שאנחנו אמורים ליהנות ממנו. ואז כאן בדיוק מגיעים לכישלון של המדיניות הכלכלית. המדיניות הכלכלית, במקום לקחת את התוצר לנפש שיש לנו כאן בנתונים שפירטתי קודם – בעצם הממשלה לא מעבירה את אותם ערכים של רמת התוצר לנפש לאזרחים.
+
+והממשלה, בעצם, מה עשתה? הממשלה הורידה הוצאות בשירותים ציבוריים: בריאות, חינוך, רווחה ותעסוקה. הדברים האלה גרמו לכך שהאזרחים בסוף נאלצים – את אותם שירותים שהממשלה קיצצה להם, להוציא את זה מכיסם. אז יש עניינים של הפרטה, יש עניינים של שירותים שניתנים על-ידי גופים שהם לא בדיוק מייצגים את הממשלה, את האינטרסים שלה, והדברים האלה, בסוף, מי שסובלים מזה אלה אזרחים שמשלמים ביוקר, הרבה יותר ביוקר מאשר באותן מדינות שגם אם שם רמת המדד של תוצר לנפש לא גבוהה כל כך, עדיין המחירים שם לא עלו, ואז האזרחים שם לא סובלים מהפער הגדול הזה, כפי שנוצר פה אצלנו. אז המדינות שרמת החיים שבהן אמורה להיות גבוהה לפי התוצר לנפש – באותן מדינות המחירים הם בהתאם לכך, סבירים, מה שלא קורה אצלנו. יש מין מלכוד, שאת ההנאה שאנחנו אמורים לקבל מאותו תוצר יחסית גבוה, אנחנו לא מקבלים אם המחירים נמוכים. אז לפי הניתוח של המומחים, הדברים האלה בעצם נגרמו, שוב, מתכנון מדיניות כלכלית לא נכונה. 
+
+ הממשלה, בשנה האחרונה, המשיכה בקו הזה ביתר שאת, ואם מישהו יגיד שאנחנו כל הזמן סובלים מהממשלות הקודמות, שהמצב היה גרוע בממשלות הקודמות – המצב הוא לא כזה, עובדתית. הנתונים שכרגע אני מקריא, לאחרונה הורעו משמעותית הרבה הרבה יותר מאשר בעשר השנים האחרונות. לכן המומחים באים וממליצים על כמה דברים שהממשלה צריכה להיערך אליהם. אנחנו עוד מעט נכנסים, בחודש-חודשיים הקרובים, אדוני היושב-ראש, לתכנון תקציב של שנה חדשה. אני עוד לא יודע אם זה יהיה שנה אחת או שנתיים, זה נושא שאני מבין שעדיין לא הוכרע, במובן של קידום החקיקה. אבל אין ספק שהמדיניות הזאת צריכה להשתנות ואנחנו צריכים פה לדבר על שיפור במחירי המזון שאנחנו, בחודש האחרון בכנסת, התעסקנו בהם; בוועדת הכלכלה עסקו בעניין הזה. אבל הפיקוח שצריך לגדול, גם על רמת המחירים, הוא אחד האמצעים שהממשלה חייבת להרחיב כדי להוריד את מחירי השירותים ואת מחירי המזון לאזרחים. כמובן, שירותי הדיור, שמהווים כ-25% מסל התצרוכת – אנחנו כל הזמן מדברים פה על אמצעים שצריכים לנקוט. לצערנו, האמצעים האלה לא ננקטים, חוץ מהרעיון הגרנדיוזי ששר האוצר הביא לנו בחודש האחרון על מע"מ דיפרנציאלי בדיור, שבעצם, על-פי רוב המומחים, לא רק שלא יתרום למצב הכלכלי של שיפור הדיור, אלא הוא גם יוצר פה מתחים עם מגזרים שהוגדרו מראש כמגזרים מסומנים, פסולים, מסיבות אידיאולוגיות כאלה ואחרות – המגזר הערבי, המגזר החרדי – שלא יזכו מאותה הטבה, כביכול, שאמורה להגיע להם. כמובן, שירותים ממשלתיים התייקרו בשנים האחרונות וגרמו, שוב, לאותם אזרחים שנזקקים לשירותים האלה להוציא סכומים גדולים יותר.
+
+ חשוב יותר מכול בתחום הזה הוא צמצום האי-שוויון. אנחנו מדברים כל הזמן, אדוני היושב-ראש, על צמצום האי-שוויון; כולם מדברים על כך שצריך לתת העדפה מתקנת למגזר הערבי ולמגזר החרדי כדי שישתלבו במשק, כדי שיעבדו; השכלה – אנחנו היום קיימנו דיון, במקרה, בוועדת המדע בנושא של אי-שוויון, או יותר נכון, תעסוקת חרדים במגזר ההיי-טק. חבר הכנסת אראל מרגלית יזם כמה וכמה פרויקטים עוד לפני שהוא נכנס לכנסת, ואנחנו התייחסנו היום בוועדה בדיוק גם לדברים האלה, יחד עם כל הגורמים שהגיעו. כולם מנסים לייפות את המצב שהוא לא כזה. כולם מדברים שצריך לתת וצריך לעזור. בפועל, זה לא קורה. בפועל, יש דברים גלויים לעין ויש דברים שלצערנו גם סמויים מהעין. אותו יהודי חרדי שמגיע לקבל תעסוקה במקום שבו הוא רוצה לעבוד, לפעמים אומרים לו בגלוי שלא מקבלים אותו, אבל הרבה פעמים הם מתוחכמים יותר, אומרים לו מסיבות כאלה או אחרות דוחים אותו מהעבודה. אותה אישה חרדית שמנסה להשתלב, עם הנתונים שלה – אני לא אומר שצריך להעדיף אותה מפני שאין לה כישורים; עם הנתונים שלה, שיודעים שהיא צריכה ללדת עוד שנה, אז היום אמרו שם הנשים ששואלים אותה: מתי את עומדת ללדת? כמה ילדים את מתכננת? שאלות כאלה, שמראות שבסוף לא רק ש��א מנסים לתקן את האי-שוויון או הבעיה של תעסוקה במגזר, אלא, לצערנו, אפילו מחמירים, ובסוף כל פעם יבואו ויגידו שהמגזר לא משתף פעולה.
+
+אין כל ספק שהמומחים רואים שהמתחים האלה, בין המגזרים, לא רק שלא יתרמו לכלכלה, אלא זה יפגע בכלכלה בצורה מאוד חמורה, ואנחנו חייבים להתריע כבר עכשיו, לאור ניסיון של שנה שלמה עם הממשלה הנוכחית, שאם הם לא יעבדו על זה ולא יתקנו את זה, לצערנו המצב ילך ויחמיר עוד יותר.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אברהם מיכאלי; הצעת אי-אמון מטעם סיעת ש"ס. אני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי, סגן שר האוצר, להשיב על שתי ההצעות, גם של סיעת העבודה וגם של סיעת ש"ס, שתיהן בנושאים כלכליים שקשורים למשרד האוצר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, בהתייחס לדברים שנשמעו פה ביחס לשקיפות התקציב, אני רק יכול להגיד כי ההעברות התקציביות שמובאות לאישור ועדת הכספים הן שקופות והן נדרשות מעת לעת לאור שינויים והחלטות שמקבלת הממשלה.
+
+
+ יש גם החלטות מ-2010 ומ-2009.
+
+
+ דוגמה שאני יכול לתת: כשנכנסתי לתפקידי ומצאתי שברשות המסים יש בעיות טכנולוגיות קשות מאוד, והיה צורך להשקיע שם מיליוני שקלים כדי להגיע לכל הנישומים ולמעלימי הכספים למיניהם – הושקעו כ-40 מיליון שקל. רק לצורך ההעברה הזאת נדרשה החלטה. ההחלטה הובאה בוועדת הכספים, תובא להצבעה כאן בכנסת, ומובן ששום דבר לא נעשה במחשכים – –
+
+
+ מה לגבי הדברים שדיברתי עליהם?
+
+
+ – – כי אין אפשרות כזאת לעשות במחשכים שום דבר – –
+
+
+ מיקי, מה לגבי הדוגמאות שניתנו פה?
+
+
+– – הכול שקוף, הכול גלוי. 
+
+אם הייתי מקבל את הפרטים הקטנטנים האלה אז הייתי מתייחס גם אליהם, אבל – – –
+
+
+ פירטתי אותם.
+
+
+ נכון, פירטת אותם עכשיו. כל ההעברות הללו נעשות לאור היום בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, והכנסת מצביעה עליהן סעיף אחר סעיף. 
+
+בהתייחס להצעת התקציב הקרובה, לאור הדברים שנכתבו בהצעת האי-אמון שהוגשה, אומר כי כפי שנהוג בכל שנת תקציב רגילה וכפי שנהוג בכל הצעת חוק ממשלתית, משרד האוצר מגבש את התקציב בהידיינות עם כלל משרדי הממשלה במהלך השנה. זה לא נעשה בדקה האחרונה. במהלך חודש אוגוסט, וסביר מאוד שאפילו לפני כן, אנחנו עושים מאמצים לעת הזו, בשנה הזו, כן כדי לשנות. התקציב יובא לאישור הממשלה ולאחר מכן יונח על שולחן הכנסת. אני רוצה להזכיר לכולנו שהחוק מחייב אותנו להניח את תקציב המדינה עד 60 יום לפני סוף השנה האזרחית. תקציב המדינה יונח עד 60 יום לפני סוף השנה האזרחית, על-פי חוק. כלומר, עד יום ראשון, 2 בנובמבר, וכך אכן נעשה, ונשתדל אף להקדים. נשתדל. אני יכול להבטיח לכם בהזדמנות הזו שאנחנו עושים מאמץ להקדים את המועד הזה ככל שנוכל, ואף שהכנסת בפגרה עד לתאריך 26 באוקטובר, אדוני, במידה שהדבר יתאפשר, אנחנו נפרסם את התקציב גם במהלך הפגרה באתר האינטרנט של משרד האוצר, והוא יהיה מוצג בשקיפות לעיון חברי הכנסת והציבור.
+
+
+ כבר בזמן הפגרה? 
+
+
+ בבקשה? 
+
+
+ זה ממש חדשות. בזמן הפגרה נקבל את הצעת התקציב? 
+
+
+ אמרתי, נשתדל ונעשה את כל המאמצים. אני שמח שאני מביא בשורה. 
+
+בכל מקרה, לכנסת יהיה מרגע זה כל המקום והזמן לדון בתקציב ולהתווכח על כל סעיפיו בכל ועדות הכנסת הרלוונטיות ובמליאה ולהצביע עליהם. אני יכול להגיד עוד משהו – לא, אני אוותר על זה. 
+
+
+ תגיד, תגיד. 
+
+
+ לגבי חוק ההסדרים שגם אותו אנחנו משתדלים מאוד מאוד לצמצם כדי להביא אותו בצורה יותר שקופה – ואדוני יודע את הח��ק שהוגש בפעם הקודמת. אנחנו משתדלים גם בבקשה הזו שלך לעמוד. 
+
+אדוני היושב-ראש, גיבוש תקציב המדינה הוא תהליך ארוך, מורכב, שכולל גורמים רבים, כולל אלפי סעיפים ותתי-סעיפים, ובכללם כל משרדי הממשלה, והוא אורך חודשים ארוכים מאוד. אנחנו פועלים בשקיפות מלאה, ונביא אותו לידיעת הציבור והכנסת הכי מוקדם שנוכל, מעבר למה שהחוק מחייב אותנו.
+
+חברי חברי הכנסת של ש"ס, באשר להצעת האי-אמון שלכם, אני חושב שעליתי לדוכן זה פעמים רבות והסברתי את הדרך שבה אנו מטפלים בבעיה הקשה של הדיור, ופעם נוספת שאתם השארתם לנו – מה לעשות, אני לא מוצא טעם לחזור ולומר את אותם הדברים פעם אחר פעם. מעבר לכך אציין כמה נושאים מרכזיים, חבר הכנסת מיכאלי, שבכל זאת לא הכול רע, ניתן להתגאות בהם. יחס החוב–תוצר של מדינת ישראל ירד ל-67.4%, כאשר ההמלצות של מדינות ה-OECD מדברות על 60%; מדינות יותר עשירות מאתנו, יותר ותיקות מאתנו, יחס החוב–תוצר שלהן הוא הרבה הרבה יותר גבוה; אני מניח שמספר לא מועט של מדינות היו רוצות להתחלק אתנו. האבטלה – 5.6%; לא היה כדבר הזה 30 שנה. דירוג האשראי שאנחנו נמצאים בו, A+, פשוט נפלא יחסית למצב הכלכלי העולמי. כן, יש עבודה רבה. יש נושא יוקר המחיה, ויש נושא הדיור; וכבר הורדנו מכסים רבים על כל המוצרים שמגיעים מבחוץ, ואנחנו נטפל גם בנושא הבשר וגם בנושא החלב, והתחלנו לעשות זאת יחד עם משרד החקלאות.
+
+ אני חושב שהעובדה שיש האטה בשוק הדיור בתקופה האחרונה נובעת מהאמון הגדול של הציבור במהלכים ששר האוצר מוביל. לא פעם, חבר הכנסת מיכאלי, חברי הכנסת מסיעתך שישבו במושבים ההם אמרו: אנחנו ממליצים לכם להוריד למע"מ אפס. אתה יכול לשאול את חבריך שצעקו משם: מע"מ אפס, מע"מ אפס. 
+
+ שר האוצר העומד בראש קבינט הדיור – ובכללם ההחלטה לפטור ממע"מ דירה ראשונה לזוגות צעירים; הם יודעים שאנחנו רציניים ונחושים לתת את ההטבה שמגיעה להם, ואנחנו נביא אותה לאישור הכנסת, על-פי אותם קריטריונים שקבענו, למשרתים בצבא ולממצי יכולת ההשתכרות, ולא כמו אותו קריטריון שערורייתי של ותק בנישואים, שהיה במקום הראשון, אגב.
+
+זאת, כמובן, מעבר לשוק הדיור להשכרה שאנחנו מייצרים יש מאין, ונחתמו כבר כ-300 עסקאות בנושא דיור להשכרה שהמדינה תיתן בהן רשת ביטחון; ייבנו בניינים ודירות להשכרה במחירים מוזלים לשוכרים, כדי לאפשר להם לצבור את ההון הראשוני הדרוש לקבלת משכנתה. הסכמי-גג שאנו חותמים עליהם לגבי דיור להשכרה – ייבנו עשרות-אלפי דירות, כך אנחנו מקווים. בינתיים מדובר בכמה אלפים; פתיחת חסמים שמאפשרת להתחיל מייד בבנייתן והסרה של ביורוקרטיה מיותרת שמעכבת הליכי תכנון ובנייה. 
+
+לפיכך, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לסגן שר האוצר חבר הכנסת מיקי לוי. אנחנו נמשיך, חברי חברי הכנסת, עם הצעת אי-אמון מטעם יהדות התורה ומרצ: ממשלה ללא חוט שדרה בראשות ראש ממשלה חלש מקבלת החלטות בכוחניות בין מרכיביה. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת יעקב אשר. אני גם מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר לשכנע אותנו שהוא יהיה ראש ממשלה טוב. נשקול בכובד ראש את הנימוקים שלך. עד עשר דקות לרשות אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אני אשכנע אתכם שאני כל כך טוב כראש ממשלה, אבל ודאי אני יכול לשכנע כמה הממשלה היום וראש הממשלה היום לא טובים למדינת ישראל. 
+
+ אדוני סגן השר – – –
+
+
+ – – – לשמוע. 
+
+
+ אתה צריך לעמ��ד, אתה חייב לשמוע. 
+
+
+ בהחלט. 
+
+
+ איך זה עובד אצלכם בממשלה, אדוני סגן השר? בוא תספר לנו קצת, כי אנחנו ניזונים רק ממה שאנחנו רואים. איך מתקבלות החלטות בממשלה? איך נקבעת מדיניות הממשלה? האם יש התכנסויות קודמות – יושבים, מדברים על ענייני חברה ודת, על עניינים ביטחוניים ולאומיים, על ענייני שלום ולא-שלום, שטחים, לא-שטחים? האם יש פורום כלשהו שאנחנו לא יודעים עליו, אדוני סגן השר, שממנו בסופו של דבר נולדות ההחלטות? אם יש, אני אשמח מאוד, ודאי, שתבהיר לנו ותספר לנו כמה פעמים התכנסה סיעת הליכוד, שהיא בעצם מובילת הממשלה הזאת; כמה פעמים היא התכנסה יחד עם הסיעות האחרות או בעצמה להחליט על מדיניותה של הממשלה בנושאים הרי גורל שאנחנו נמצאים בהם? ולמה אני אשמח אם תגיד לי את זה, אדוני? כי מה שאנחנו, פשוטי העם, רואים מהצד, ובמיוחד אלה שמסתובבים בבניין כאן, יש הרגשה – ואולי יותר מהרגשה, ידיעה – שיש איזה סחר-מכר, שוק פרסי, של חוקים ושל דברים שבסופו של יום עלולים להשפיע ומשפיעים על דמותה של המדינה כולה ועל החלטות קרדינליות. והחוקים האלה באים במסחר: תן לי חוק נגד הדת, אני אתן לך חוק בעד לאום; תן לי חוק שמשנה ופוגע בדמותה היהודית של מדינת ישראל, ואני אאשר לך להעביר בוועדת הכספים כמה מיליונים ליישובים מרוחקים כלשהם שאף אחד לא קיים עליהם דיון אם צריך אותם או לא. איך זה עובד? אנחנו רואים מול העיניים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה רבה שאתה מייחס לנו את השיטה, אבל אני רוצה לומר לך, אדוני סגן השר: התלמיד עלה על רבו. בהחלט, התלמיד עלה על רבו. 
+
+ אבל אתם מתמסחרים בדברים יותר גרועים. אתם מתמסחרים בדברים שמתאימים לאג'נדות שלכם, האנטי-דתיות, האנטי-מסורתיות, תמורת משחקים כאלה ואחרים בנושאים מדיניים, בנושאים שהם פיקוח נפש. כמה חוקים? אני מחזיק כאן רשימה של עשרות חוקים. אדוני סגן השר, אדוני סגן השר מיקי לוי – –
+
+
+ שניים.
+
+
+ – – מאחר שלא אתה עונה לי, אז תיתן לסגן השר אקוניס – שאני אשמע בצמא את דברי תשובתו.
+
+אני מחזיק כאן בידי הצעות חוק בכמות שעוד לא הייתה, שכל מטרתן בסופו של יום זה לקעקע את המסגרת היהודית של המדינה הזאת. וחלק גדול מהחוקים האלה עברו לא בגלל חשיבה, אדוני סגן השר, לא מכיוון שהליכוד פתאום החליט שהוא לא הליכוד של העם, הליכוד של שומרי מסורת, הליכוד של שכבות הציבור שלא שכחו את סבא שלהם, גם אם הם לא שומרי תורה או מצוות. עשרות הצעות חוק – כל הביורוקרטיה במדינת ישראל נופלת רק בבתי-הדין הרבניים, רק ברבנות. הדברים הכי חשובים היום זה חוקים שמטפלים באחוז מזערי בציבור הישראלי; דברים שמשנים סדרי עולם. האם זאת הממשלה – זאת הייתה החלטה שלכם בקדנציה הזאת? להפוך את המדינה הזאת לפחות יהודית, כדי שהשותפים שלכם, שמחזיקים אתכם בצוואר, ייתנו לכם אולי להעביר איזה חוק לאומני יותר, חוק שאולי ישמור על ארץ-ישראל השלמה, שאתם כל כך דואגים לה? 
+
+ ארץ-ישראל שלמה היא לא אידיאל; ארץ-ישראל שלמה זה אידיאל כשיש עם מיוחד בארץ מיוחדת. אז אתה רוצה שהארץ הזאת תהיה שלמה. אבל אם אנחנו מאבדים את הזהות שלנו, אם אנחנו לוקחים ומסתכלים רק – – –
+
+
+ אבל הליכוד לא זקוק למישהו שיכפה עליו, ככה הוא מתנהל. 
+
+
+ הליכוד מתנהל לא כמו מפלגת שלטון. הם קונים את השקט הקואליציוני בחוקים שהם שיסוי נגד כל מוסד רבני, נגד כל דבר שריח של דת והלכה נודף ממנו. ואני יודע שאתם יודעים את זה, ואתה יודע, כמוני, שהבוחרים שלכ�� לא אוהבים את זה. אבל תחליטו מי שולט פה; האם אתם שולטים, או שאתם עושים סחר-מכר על הדברים הללו. חוקים, האחד אחרי השני, כאילו אין ביורוקרטיה במקומות אחרים, כאילו אין בעיות אחרות במדינת ישראל. גם חוק הגיור, שבינתיים נעצר – אני אומר לכם, הוא לא נעצר. אין פה אף אחד מהבית היהודי, אבל אני אומר את זה לחברי ולכנסת: הוא לא נעצר. אתם תראו שהוא יגיע בתקופה הקרובה, אבל הוא יגיע בתמורה להעברה תקציבית כלשהי בוועדת הכספים למוסד מסוים כלשהו שמתאים למגזר מסוים. או שפתאום אותה אג'נדה שדיברה עליה קודם חברת הכנסת שפיר – פתאום האג'נדות שהן נגד ההתנחלויות ובעד השלום יתחלפו תמורת הסחר-מכר. 
+
+ואני לא מבין: הבית היהודי, שאמון בממשלה הזאת לפחות להיות שומר הסף של הרבנות, של הדיינות, הוא חלק מהמסחר הזה. והמסחר הזה הוא בעצם – אם אני מנסה להסביר, לחשוב מה חושב לעצמו נפתלי בנט, שהוא אומר לעצמו "איך פתאום כאלה חוקים אנטי-דתיים עוברים במשמרת שלי?" – אבל הוא אומר: אני מקריב את זה כדי שאני אוכל להעביר חוק נגד שחרור מחבלים, נגד החזרת שטחים. ואני לא מבין, ואני תוהה: זה אתה עושה כשאתה נמצא מחוץ לממשלה; אבל כשאתה הממשלה, אם הממשלה לא הולכת בדרכך הימנית-לאומית – תפרוש ממנה. אל תמכור את הדת בשביל הדברים הללו, כי הרי זה לא יעזור; שמענו את הנאום של יאיר לפיד אתמול, הוא פתאום נהיה שמאלני. הוא לא ירש מאבא שלו את כל הדברים, רק את השנאה לחרדים. אבל את הימניות מתברר שלא, כי זה אייטם: איך הוא יהיה חלופה לנתניהו? איך הוא יהיה חלופה לראש ממשלה? הוא ישבור שמאלה. ואז איך ירַצו אותו, אדוני סגן השר? מה התרופה? יביאו לו עוד איזה חוק אנטי-דתי, יגידו לו: תמתן קצת, בוא נסתדר, יזרקו לו עצם, מה שנקרא, והעצמות האלה הן העצמות של הדמות של המדינה הזאת. 
+
+ כשאנחנו מדברים, עומד כאן ראש ממשלה, עומד מול חברי הכנסת הערבים ואומר להם: אנחנו היינו פה לפניכם, לנו יש זכות בארץ הזאת. מאיפה הוא לוקח את זה? הוא לוקח את זה מאותו תנ"ך, מאותה תורה. אבל הוא לקח רק עמוד אחד, רק את הקושאן, את הטאבו – – 
+
+
+ – – – דרך-ארץ – – –
+
+
+ – – יש גם הוראות יצרן.
+
+
+ נא לסיים, אדוני. 
+
+
+ דרך-ארץ קדמה לתורה, אבל היא לא במקום התורה. ומה שאת עשית עכשיו זה שיעור אחרון בדרך-ארץ. 
+
+
+ כן?
+
+
+ נכון. 
+
+
+ כשאתה צועק על ראש הממשלה שלך זה דרך-ארץ?
+
+
+ אתם קיבלתם 19 מנדטים כי היושב-ראש שלכם צעק חודשיים בטלוויזיה על ראש הממשלה.
+
+אני מסיים, אדוני היושב-ראש. עד כדי כך אנחנו כבר נהיינו חשדנים, שאולי גם החוק האומלל שעבר אתמול בוועדת שרים, על האפשרות להמתת חסד, שהוא דבר – אני לא חושב שמישהו מהבית הזה היה חושב שיעבור חוק כזה בוועדת שרים ככה, בצורה כזאת – אולי גם הוא פיצוי על איזה משהו, אולי זה פיצוי לעפר שלח, שכבר מנסה כמה חודשים להעביר את החוק הזה. אולי זה פיצוי על ועדת החוץ והביטחון.
+
+
+לך תלמד – – –
+
+
+ מיקי, אני לא יודע, הכול יכול להיות פה. זה שוק פרסי. 
+
+
+ תלמד, זה לא קרוב לאף – – –
+
+
+ אני רוצה לסיים. אדוני סגן השר, מר אקוניס ידידי, הממשלה הזאת היא ממשלה בלי חוט שדרה, היא ממשלה של הישרדות בלבד. אבל ההישרדות הזאת עולה מחיר יקר, וכשאבות הליכוד, ובראשם מנחם בגין, מסתכלים עליכם מאיפה שהם מסתכלים היום, אתה יודע כמוני שהם מתהפכים בקברם, מכל היבט שהוא – גם בהיבט של חוסר חמלה לשכבות חלשות, גם בהיבט של דמותה היהודית של המדינה, גם בהיבט של איך עומדים מול או��ות הגויים, איפה הגאווה היהודית. אבל איך תהיה גאווה יהודית אם המדינה הזאת כבר תכף כמעט לא יהודית? תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יעקב אשר, שהציג הצעת אי-אמון מטעם סיעות יהדות התורה ומרצ. אני מזמין את חבר הכנסת מסעוד גנאים להציג הצעת אי-אמון מטעם הסיעות רע"ם-תע"ל-מד"ע, חד"ש ובל"ד: ממשלה אנטי-דמוקרטית מאמצת וממשיכה את מדיניות המעצרים המינהליים ומתעלמת משביתת הרעב של מאות אסירים שחייהם בסכנה. בבקשה, אדוני. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת אברהים צרצור. אני גם שם לב שאתה נמצא כאן במתח מסוים. 
+
+
+ תיזהר שלא יוציאו משהו. 
+
+
+ תנועת המאבטחים, למקרה שהוא ייבחר, שיוכלו ללוות אותו. 
+
+
+ לא, זה רק למועמדים לנשיאות אולי, לא לראשות הממשלה. 
+
+
+ ברוך השם, אין לי דירות, אין לי כלום. 
+
+
+ תצהיר מעכשיו. 
+
+
+ נמצא משהו, אל תדאג. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ב-24 באפריל בשנה הזאת פתחו כ-90 אסירים פלסטינים, עצורים מינהליים, בשביתת רעב כמחאה על המעצר המינהלי האנטי-דמוקרטי, הבלתי-אנושי והמנוגד לכל חוקי וערכי זכויות האדם וחירותו. מאז הצטרפו אליהם עשרות אסירים פלסטינים אחרים. היום, יום שני, שביתת הרעב נכנסה ליום ה-48, וממשלת ישראל עד עכשיו לא מתמודדת עם הדרישות הלגיטימיות האלה שלהם כמדינה דמוקרטית, מדינת חוק שזכויות אדם הן נר לרגליה, אלא להפך. השובתים האלה, כ-70 מהם אושפזו בבתי-חולים ומצבם הבריאותי קשה מאוד ומידרדר. 
+
+ היום מספרם של כל העצורים המינהליים קרוב ל-190 או 191. אדוני היושב-ראש, הממשלה – במקום להתנהג, כפי שאמרתי, כמדינת חוק וכמדינה דמוקרטית – היא מענה אותם, היא מענישה אותם, היא מונעת מהם את הקצבאות החודשיות שלהם וגם מענישה אותם בבידוד. 
+
+כאשר עוצרים אדם ללא משפט וללא העמדה לדין – ופה אני נזכר בחבר פרלמנט פלסטיני מבוגר משכם ששמו אחמד אלחאג' עלי, שהיה בן 75 ועצרו אותו במעצר מינהלי במשך שנה, שנה וחצי, משהו כזה. כמה פעמים עצרו אותו והחזירו אותו, יאללה – שחררו והחזירו למעצר מינהלי. כאשר ביקרתי אותו בכלא מגידו שבו הוא היה, הוא אמר לי פעם: עמדתי בפני שופט. אמר לו השופט שמבחינת הראיות אין בידי – אין שום דבר שמפליל אותך, או שאומר שאתה צריך להמשיך להיות במעצר או בבית-כלא. אמר לו: נו, אז מה אני עושה פה? אחמד אלחאג' עלי הוא אינטלקטואל, הוא בן-אדם חכם שקרא הרבה ספרים, ובהם ספרי הקודש היהודיים. הוא קרא אותם בערבית. אז הוא אמר לשופט: כבוד השופט, אני קראתי בספרים שלכם שהבסיס של השלטון הוא הצדק, והצדק יביא שלום, אז איפה הצדק במעצר שלי? אמר לו: תשמע יא חביבי, יש עוד ספר שלא קראת, זה ספר המידע החסוי. זה ספר השב"כ של כל האינפורמציה המודיעינית. כנראה לא קראת אותו. זאת הסיבה למעצר שלך ולחידוש המעצר שלך.
+
+אז, כבוד היושב-ראש, כאשר עוצרים בן-אדם ללא משפט, ללא העמדה לדין צדק, ללא מידע או אינפורמציה על סיבת – – –
+
+
+ – – – שופט.
+
+
+ זה לא אומר שזה טוב, זה לא אומר שזו מדינת חוק אם הוא מופיע בפני שופט, עם כל הכבוד, כי עכשיו אני מקריא שופט אחר – תכף. אז ללא מידע על סיבת המעצר והכליאה שלו, והחומר שהתביעה מגישה כדי להצדיק את המעצר הזה הוא חומר חסוי, או על סמך מקור מודיעיני חסוי הקל ביותר – מידע חסוי, אז תיכנס לבית-כלא ללא משפט, ללא שום דבר, וכך העצור אינו יודע מה הן הראיות שעומדות נגדו ואינו יכול להפריך אותן. גורמי – – –
+
+
+ הוא בדרך כלל יודע – – –
+
+
+ לא, הוא לא יודע; תאמין לי. חבר הכנסת רותם, אתה, בשבילך כל פלסטיני חייב להיות עצור מינהלי, או כל מיני עצורים. תעזוב אותי. אני מדבר על בן-אדם מבוגר, בן 75, חבר פרלמנט פלסטיני – לא יכול לעשות שום דבר. אני אומר לך, עצרו אותו, הוא לא עשה שום דבר. אפילו אני שאלתי בביטחון פנים: בן-אדם מבוגר, מה, מה קורה? מה אתם עוצרים אותו? מה רוצים מהחיים שלו? שילך, שישתחרר, ימות בכבוד – – – 
+
+
+ – – – אם היית אזרח במדינה פלסטינית היו כבר עוצרים אותך – – –
+
+
+ גורמי הביטחון מנצלים את הסודיות ואת החומר החסוי לרעה, ואפילו בניגוד לחוק המעצר המינהלי. לפי החוק, המעצר המינהלי מיושם כדי למנוע סכנה עתידית, אבל גורמי הביטחון מבצעים אותו כדי לכלוא אנשים בגלל עבירות שכבר בוצעו, על-פי החשד, משום שמערכת הביטחון אינה רוצה לחשוף את הראיות הקיימות נגדו. 
+ 
+ממשלת ישראל בישיבה אתמול הוכיחה, לצערי הרב, שבשעת המבחן הדמוקרטי ובמבחן כבוד האדם היא נכשלה והיא נכשלת. היא לא הלכה לפי דברי השופט מצא, למשל – אני לא יודע מאיזו שנה, 2007, משהו כזה – שופט בית-המשפט העליון מצא, מה אמר? "עלינו לזכור ולהזכיר שכבוד האדם של האסיר הוא ככבודו של כל אדם. המאסר פוגע בחירותו של האסיר, אך אסור שיפגע בכבוד האדם שלו. זכות יסוד היא לאסיר שכבודו לא ייפגע, ועל כל רשויות השלטון מוטלת חובה לכבד זכות זו ולהגן עליה מכל פגיעה."
+
+ מה עשתה ממשלת ישראל? הדברים האלה של השופט מצא מבטאים באמת תרבות דמוקרטית הומנית שמכבדת את האדם. אבל, כפי שגם הזכרתי, אתמול מדינת ישראל פעלה הפוך: היא אימצה את הקו הביטחוני הנוקשה האגרסיבי דרך קידום חוק בכנסת שיאפשר הזנה בכוח של האסירים השובתים רעב, שכפי שקראתי גם מובא היום להצבעה. ממשלת ישראל מביאה היום גם הצעת חוק שתאסור מתן חנינה לאסירים פלסטינים במסגרת משא-ומתן. חוק זה מטרתו ברורה: לטרפד כל משא-ומתן רציני או הסכם שלום דרך קשירת ידיהם של מקבלי ההחלטות שיודעים שהאסירים הביטחוניים הפלסטינים הם חלק בלתי נפרד מכל משא-ומתן או הסכם שלום, כי הם נאסרו בגלל הכיבוש, בגלל המאבק נגד הכיבוש, וסיום הכיבוש הוא הנושא העיקרי בכל משא-ומתן. לכן שאלת האסירים הביטחוניים היא עמוד תווך בכל משא-ומתן, שלא יאפשר לעצמו כל פלסטיני להתעלם ממנה.
+
+ממשלת ישראל מאמצת חוקים ומהלכים שמטרתם צמצום המרחב הדמוקרטי והפיכת מדינת ישראל למדינה לאומנית יהודית שמסתגרת בגאוותה היהודית הציונית ומצפצפת על כל העולם. זו מדיניות, לפי דעתי, של חוצפה ושל הפניית גב לכל האמונות והערכים הבין-לאומיים. הממשלה מתנהגת ומתמודדת – בכל הסוגיות, לא רק בסוגיית העצורים המינהליים אלא בכל סוגיה – במשקפיים ביטחוניים. כך היא רואה גם אפילו סוגיות אזרחיות הקשורות לאוכלוסייה הערבית. 
+
+ הממשלה היום חושבת שפתרון הקסם שיש לה לכל הבעיות הפנימיות והחיצוניות הוא יותר ויותר ייהוד ולאומנות. לא לאומנות ולא פטריוטיות יהודית חסרות במדינה. כבר במגילת העצמאות נכתב שזו מדינת העם היהודי, אז מה? כל פעם יהדות יתר? ציונות יתר? כמו איזה בחור שעדיין בתקופת ההתבגרות שלו – האני, אני, אני, אני? זהו, כבר 66 שנים, מדינה מבוגרת. במגילת העצמאות נכתב שזו מדינת העם היהודי. אני לא רוצה את זה, אני רוצה מדינה לכולם, אבל זה נכתב, כבר יש מסמך. מה אתם רוצים יותר? כל בעיה שבפני המדינה, בפני הממשלה – יאללה, יותר יהדות, יאללה, אקמול, יותר יהדות, מה זה? 
+
+
+ דמוקרטיה.
+
+
+ אני חושב, אדוני היושב-��אש, שהצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי לא תהפוך את ישראל לבטוחה וחזקה יותר ולא תפתור את הבעיות שלה ואת האתגרים שעומדים בפניה. בישראל חסרים יותר צדק, דמוקרטיה ושוויון; חסר אפילו מה שנכתב במגילת העצמאות, מה שנכתב שם. מתעלמים ממה שנכתב, לא מיישמים אותו 66 שנים. מה נכתב שם? נכתב שם על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה. מי אלה כל תושביה? רק היהודים? יש ערבים פלסטינים; ושוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל, גזע ומין, והבטחת חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. אני – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+מה?
+
+
+באופן בסיסי שני החלקים יקוימו: גם מדינת העם היהודי וגם שוויון לכל האזרחים.
+
+
+ כבוד השרה, אני כבר הבעתי את עמדתי: אני רוצה מדינה של כולם. עכשיו לכתוב שזו מדינתו של עם, ועם אחר לא – לפי דעתי זה גורם לאפליה של המיעוטים האחרים, שכאילו הלגיטימי היחיד פה זה היהודי ולא השאר, לא הערבי הפלסטיני.
+
+
+ – – – החלק השני של השוויון – – –
+
+
+ – – –
+
+
+אז אם אני לא רואה שאפילו החלק השני יושם תחת זה שזו מדינת העם היהודי, למה שאני אקבל את החלק הראשון? אני לא רואה את השני, הדמוקרטי. לא ראיתי אותו בשטח, שהוא יושם. זה כי בפרקטיקה, בביצוע, המדינה מתנהגת כמדינה יהודית ולא דמוקרטית, אפילו אם זה נכתב במגילת העצמאות. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר אקוניס, סגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת, להשיב על שתי הצעות האי-אמון. 
+
+
+ תודה, אדוני – גברתי היושבת-ראש. אני מבקש, גברתי, להתחיל דווקא מהסוף, אם כי התכוונתי לענות לך, חבר הכנסת אשר, אבל אי-אפשר, באמת, לשבת באולם הזה ולהקשיב לדברים – להקשיב, לא לייצר ססמאות ולהפריח אותן במקומות מחוץ לבניין הזה – לשבת כאן ולהקשיב לדברי הבלע השבועיים של כמה מחברי הכנסת הערבים, לחוצפה. חבר הכנסת גנאים, איננו זקוקים לשום אסמכתה שלך לעוצמתה של הדמוקרטיה הישראלית ולשלטון החוק בה.
+
+
+ למה אתה דורש מהאחרים שיכירו בך – – –
+
+
+ זכויות האדם בישראל הן מהמפוארות בעולם. אני יכול להשוות אותן, אני לא יכול להשוות אותן, אינני רוצה להשוות אותן ואינני מתכוון להשוות אותן לזכויות האדם בכמה מהמדינות הנמצאות, גברתי היושבת-ראש, במרחקים קצרים, של קילומטרים ספורים, מן המקום שבו אנחנו יושבים כעת. אתה באמת לא רוצה את זה. אני בהחלט יכול להזכירך כיצד פעל – לא דיבר, פעל – השלטון במצרים כלפי תנועת "האחים המוסלמים", שהוקמה – – –
+ 
+
+ באיזה מועדון אתה רוצה להיות? באיזה מועדון?
+
+
+ אני אומר לך – ולכן אנחנו לא זקוקים להטפות המוסר שלך. בדיוק מן הסיבות האלה. בסוריה מתרחשת כבר קרוב לשלוש שנים מלחמת אזרחים איומה. כשאני רואה תמונות של ילדים קטנים שנטבחים בגז הכימי – אינני יודע מי זורק שם על מי, דרך אגב, לא יודע. לא יודע מי זורק על מי.
+
+
+ מה הקשר? מה הקשר?
+
+
+ אין בן-אנוש, אין אדם שלא יכול שלא להזדעזע מהתמונות של הילדים הקטנים. 
+
+
+ דבר לעניין, באמת, מה הקשר?
+
+
+ לכן הטפת המוסר, גברתי היושבת-ראש, של חבר הכנסת גנאים, שאני שמעתי כאן, ושל חברים אחרים בעניין הדמוקרטיה הישראלית – ואני מתכוון לתת לך תשובה מפורטת על הצעת האי-אמון שלך בעניין שביתת הרעב של האסירים בבתי-הסוהר בשם המשרד לביטחון הפנים, אבל אי-אפשר, חבר הכנסת אשר, שלא להתחיל מכך. 
+
+אנחנו גאים בדמוקרטיה שלנו; אנחנו גאים בזכויות האדם, אנחנו גאים ביחס למיעוטים. אין הרבה מדינות שמתייחסות, חבר הכנסת גנאים, כפי שמתייחסת מדינת ישראל למיעוטים שבה – לערבים, לערבים המוסלמים, לנוצרים, לבדואים, לדרוזים. מן היום הראשון – אתה ידעת את זה גם כאשר עלית על הבמה והכפשת הכפשה נוראה את מדינת ישראל – מן היום הראשון להקמתה – אומנם הבחירות הראשונות לכנסת היו בפברואר 1949, לאחר שנאלצנו להדוף מתקפות איומות, שנמשכו כמעט שנה, על המדינה הצעירה. התקיימו בחירות, ומי הצביע בהן? כל אזרחי ישראל. גברים, נשים – השרה לבני, שוויצריה היא פאר הדמוקרטיות, נכון? זכות ההצבעה לנשים בשוויצריה ניתנה ב-1971, ואילו בישראל, גברתי היושבת-ראש, זכות הבחירה לנשים – אנחנו גאים על כך – מייד עם הקמת המדינה. זכות הצבעה למיעוטים. הוריך הצביעו לכנסת, אתה הצבעת לכנסת, אתה נבחרת לכנסת. לכן, לעמוד על הדוכן הזה ולהכפיש – נמאס לנו, לאזרחי ישראל; לא סובלים יותר את ההכפשות; שומעים ומצפים ממישהו שיעמוד וישים מראה בפניך ובפני המשמיצים. ככה אני מתכוון לעשות.
+
+ חבר הכנסת אשר, אני לא יודע מי, יש לכם ניסוח מאוד מעניין, לא ידוע אם סיעת מרצ ניסחה את הנימוק להצעת האי-אמון. אפשר להחזיר את הניסוח של ההצעה הקודמת? 
+
+
+ אתה כרגע משיב על ההצעה הזאת.
+
+
+ אני כרגע משיב על שתי ההצעות. או שסיעת יהדות התורה – אני בטוח, גם בסיעת מרצ יש דוברים מעולים בעברית.
+
+
+ אני אקריא לך. 
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ממשלה ללא חוט שדרה – – – 
+
+
+ הניסוח הוא מעניין, ויש בו איפכא מסתברא. יש: "ממשלה ללא חוט שדרה בראשות ראש ממשלה חלש מקבלת החלטות בכוחניות". 
+
+
+ בין מרכיביה. בין מרכיביה. אתה יודע. 
+
+
+ זה לא כל כך עומד האחד ליד השני. או שהממשלה חלשה או שהממשלה מפולגת. 
+
+
+לא למדת ליבה. 
+
+
+ אה, מקבלת בכוחניות. תראה, התייחסת לעניין המדיני גם בסיפה של הדברים שלך.
+
+
+ דבר על כוחניות קודם.
+
+
+אני אגיד לך. אני חייב להשיב לך. כיוון שדעתי לא נחה משיח שמתקיים בפורומים שמחוץ לבניין הזה. יכולים להגיד שם – כל אחד יכול לפרוס את השקפת עולמו, גברתי, המדינית. אני מציע שיעשו את זה בבניין הכנסת. אני עושה את זה כאן בחמש השנים האחרונות. לא צריך לרוץ לפורומים החיצוניים, חלקם מסחריים, חלקם לא. הם מתכתשים האחד עם השני, אני לא יכול להשיב לך בשם המתכתשים. אני יכול להשיב לך בשם הממשלה.
+
+ ובכן, הממשלה לא תנהל – – – 
+
+
+ איזה ממשלה? של מי? של לפיד? של בנט? של נתניהו? של מי?
+
+
+ אתה בהחלט שואל שאלות מעניינות, ואני חייב להגיד לך ביושר ובשקיפות שהייתי מעדיף שמפלגתי תקים את הממשלה עם הרבה יותר מנדטים מאשר היא מקיימת אותה עכשיו, עם 41 או עם יותר מזה. מה לעשות, אני דמוקרט בן דמוקרט בן דמוקרט, ואני מקבל את תוצאות הבחירות. זה מה שהכריע הציבור. אלה התוצאות, וככה הורכבה הקואליציה. תאהב את זה, פחות תאהב את זה, זוהי המציאות. אנחנו – לעולם, חבר הכנסת אשר, לא תשמע ממני את המשפט המביש: אם זו הכרעת העם, אז אינני מקבל אותה. לא יעלה על דעתי, וגם על דעת חברי בליכוד – כי הטחת האשמות קשות גם בליכוד בזמן שנימקת את האי-אמון – זה מתאים לספסלים האלה, שחושבים שכל האמת אצלם, כל היופי נפל עליהם, כל החוכמה היא אצלם, אבל לא אצלנו. ידענו שנים ארוכות באופוזיציה, והתנהגנו בכבוד לממשלות. ביקרנו, אבל גם נתנו גיבוי כשצריך.
+
+ אני אומר לך שמדיניותנו כעת היא מאוד ברורה, היא מאוד שקופה, והיא איננה משתמעת לשתי פנים. 
+
+
+ זה לא נשמע כך.
+
+
+ אני אומר לך: לא ננהל משא-ומתן עם ממשלה פלסטינית שנשענת על "חמאס", ארגון טרור הקורא להשמדתה של ישראל, והעמדה הזאת מחייבת את כל שרי ושרות הממשלה, כולל – – –
+
+
+  – – – 
+
+
+ בוודאי. השרה לבני, שרת המשפטים, הצביעה בעד ההחלטה. אגב, היו שתי החלטות, ההחלטה האחרונה מאשררת את ההחלטה הקודמת. 
+
+ אנחנו לא נעשה זאת, לא נדבר – חבר הכנסת אבו עראר, אני אחזור, כי לא קלטת בשבועיים האחרונים – – 
+
+
+  – – – 
+
+
+  – – לא ננהל משא-ומתן עם ממשלה שיש בה ארגון טרור, כפי שארצות-הברית לא תנהל שיחות עם ממשלה ש"אל-קאעידה" חבר בה. אתה יודע מה, יותר מזה, לא נעשה את זה, כמו שכל יצור חפץ חיים לא משפיל מבט מול מי שאומר שהוא רוצה לחסל אותו. זוהי, חבר הכנסת אשר, עמדתנו המוסרית, והיא בתוקפה גם אם תהיינה בעולם ממשלות שיביעו הכרה בממשלה הזאת. אני אגיד את זה בצורה יותר פשוטה: לא יעשו צחוק מאתנו. 
+
+ דיברת על מנחם בגין, ועל הכבוד הלאומי שהוא הפגין בימים קשים מאוד מול מדינאים אדירים, ידידים אדירים של ישראל, ידידים אדירים, ואתה צודק, הוא מעולם לא התכופף בפני ביקורת וגינויים בין-לאומיים, נוקבים ככל שיהיו. גם אנחנו איננו מתכוונים להתכופף בפני ביקורת וגינוי בין-לאומי. על מה? על מה? על מה היה, גברתי היושבת-ראש, הגינוי הבין-לאומי בשבוע שעבר? וקראתי, חבר הכנסת אשר, חבר הכנסת מוזס, את כל הודעות משרדי החוץ של חלק מממשלות העולם, לא כולם כמובן. הם מגנים את ישראל על בנייה של כמה מאות יחידות דיור בשומרון וביהודה ובירושלים. מגנים את ישראל, בעוד הם מתעלמים ומברכים על הקמתה של ממשלת טרור ברשות הפלסטינית.
+
+לא סובלים את הצביעות הזאת. אתה יודע מי לא סובל? לא אתה ואני, אנחנו מדינאים, אנחנו פוליטיקאים; הציבור בישראל, והוא כולל את הציבור החרדי, שיש לי כבוד גדול אליו, ואתה יודע את זה, ואת הציבור החילוני, וגם אליו יש לי כבוד גדול, והמסורתי – את כולם, את העולים החדשים ואת העולים הוותיקים. אנחנו גאים במדיניות שלנו, אנחנו גאים בביטחון שאנחנו מספקים לאזרחי ישראל במציאות בין-לאומית מורכבת וקשה מאוד, ואין לנו שום כוונה, גברתי היושבת-ראש, להתכופף בפני שום ארגון טרור, שפל ואכזר ככל שיהיה.
+
+
+ כל הממשלה בעד בנייה בירושלים?
+
+
+ זוהי מדיניות הממשלה, הקבינט המדיני-ביטחוני החליט כך, והיא מחייבת את כל הממשלה, את כל מרכיביה. ואני אומר לך, חבר הכנסת אשר: אנחנו נתמודד יחד אתכם, ביחד. כולנו ביחד, אנחנו עם אחד. כאשר מסיתים נגד ישראל, לא מסיתים נגד הליכוד או נגד אגודת ישראל, מסיתים נגד ישראל. כאשר עושים דה-לגיטימציה נגד ישראל, לא עושים אותה נגד יש עתיד או נגד מפלגת העבודה, עושים דה-לגיטימציה לישראל. כאשר עושים boycott, קריאה לחרמות, כפי שעשו ליהודי אירופה לפני 80 או 90 שנה, הם לא מבדילים בין הזרמים בציבוריות הישראלית או בעם היהודי.
+
+
+ וכאשר עושים דה-לגיטימציה לחלק מהעם?
+
+
+ כיוון שאינני חלק – – –
+
+
+ כשעושים דה-לגיטימציה לחלק מהעם בגלל אמונתו, זה טוב?
+
+
+ כיוון שאינני חלק מהדבר הזה, וגם מדיניות ממשלתנו איננה לעשות דה-לגיטימציה – חילוקי דעות יש, זה בסדר. היו חילוקי דעות נוקבים על חוק הגיוס. גם לי היו הערות על חוק הגיוס. תמכתי בו ואני חושב שצריך להתגייס, אני חושב שזה כבוד להתגייס לצבא. אבל כאשר עושים דה-לגיטימציה, עושים לכולנו, וכולנו ביחד צריכים לעמוד מול הדבר הזה.
+
+ גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת גנאים נימק את הצעת האי-אמון בעניין שביתת הרעב של האסירים ��בתי-הסוהר. חבר הכנסת גנאים, ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת. אנחנו חיים בעולם שבו לכל מדינה דמוקרטית יש אחת משתי אפשרויות – –
+
+
+ בשם ההתגוננות – מלחמות, מלחמות נעשות.
+
+
+ – – להתגונן מול האיומים העומדים מולה, או לחדול מלהתקיים. מכיוון שאנחנו חפצי חיים, כולנו, והעם היהודי הוא חפץ חיים וחפץ שלום – – –
+
+
+ זה לא בטוח. זה לא בטוח.
+
+
+ באמת, נורא נוגעות ללבי ההערות שלך על הרצון שלנו בשלום – – –
+
+
+זה לא בטוח. אם אתה אומר את זה וראש הממשלה אומר את הדברים האלה, אתה יודע שאתם משקרים.
+
+
+ כיוון שאנחנו חפצי חיים וחפצי שלום, אנחנו ננקוט בכל הצעדים ובכל האמצעים שעומדים לרשותנו בעניין הזה. חבר הכנסת גנאים, השימוש במעצר מינהלי מעוגן באמנת ז'נבה הרביעית בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, ובמדינות רבות – כולל בארצות-הברית, כולל בבריטניה, באירלנד ובאוסטרליה – נעשה בו שימוש. כלומר, המעצר המינהלי נעשה על-פי החלטה של רשות מינהלית, ומכאן שמו. תכלית המעצר, שים לב: הגנה על שלום הציבור וביטחון האזור.
+
+
+ כמה שנים?
+
+
+ הוא לא נועד להעניש על מעשים שבוצעו בעבר, אלא למנוע – –
+
+
+ לכמה שנים מותר?
+
+
+ – – פגיעה עתידית.
+
+
+ אתה אומר מה אמור להיות, מה שמתבצע זה לא זה.
+
+
+ בסדר, אז תעשו משפט.
+
+
+ המעצר המינהלי מבוסס על ראיות חסויות. הראיות החסויות נועדו להגן על שיטות החקירה ואיסוף המידע של המדינה, על מנת לאפשר לה להמשיך ולהפעיל אותן, וכן לשמור על ביטחונם של מקורות המידע.
+
+לגבי שביתת הרעב הנוכחית – אני מוסר את תשובתו של המשרד לביטחון הפנים – היא החלה ב-24 באפריל שנה זו, והיא כוללת כיום 273 כלואים ביטחוניים, ומתוכם 94 עצורים מינהליים. 71 עצורים מינהליים מתוך השובתים מאושפזים ב-12 בתי-חולים שונים להשגחה רפואית. היום – היום ה-47 לשביתה. דרישת השובתים היא ביטול השימוש במעצר מינהלי ושחרור כלל העצורים המינהליים.
+
+ הממשלה – אנחנו מדגישים, חבר הכנסת גנאים, כי השימוש במעצר מינהלי נעשה רק כאשר אין אפשרות אחרת לנטרל את הסכנה. כאשר קיימות ראיות המאפשרות נקיטת הליך פלילי – ואני עונה לך בעניין הזה – כגון הגשת כתב-אישום, מעצר עד תום ההליכים ועונש מאסר, חלה חובה על הרשויות – – –
+
+
+ כמה זמן זה יכול להימשך?
+
+
+ עד אשר הסכנה תחלוף.
+
+
+ כמה? שנה? – –
+
+
+ יכול להיות שזה לוקח הרבה זמן.
+
+
+– – שנתיים? שלוש? איפה שמעת על דבר כזה?
+
+
+ הסכנה אינה חולפת במהירות.
+
+
+ אם יש משהו שפתאום – – – בתוך שלושה-ארבעה חודשים, תגיש אותו למשפט. 
+
+
+ אני עונה לך על העניין – – –
+
+
+אבל אתה לא עונה לעניין. 
+
+
+ אני עונה לך על העניין הפלילי. כפי שאמרתי, חבר הכנסת גנאים, הגשת כתב-אישום, מעצר עד תום ההליכים ועונש מאסר – חלה חובה על הרשויות לנקוט בהליך הפלילי ולא במעצר המינהלי.
+
+ המעצר המינהלי בישראל נעשה רק על-ידי שר הביטחון, בהתאם לסמכותו לפי חוק סמכויות שעת-חירום, ואילו באיו"ש הוא נעשה מכוח תחיקת הביטחון לפי צו שהוציא המפקד הצבאי. על המעצר המינהלי קיימת חובה של ביקורת שיפוטית של בית-המשפט המחוזי – אמרת שגם זה לא בסדר, אבל מה לעשות, זה חלק מההליך במדינתנו הדמוקרטית ובמדינת החוק – בית-המשפט המחוזי בישראל ובית-המשפט הצבאי באיו"ש. כמו כן, בית-המשפט מבצע עיון תקופתי על מעצר מינהלי, מתוך מטרה לוודא כי הבסיס להחלטה על המעצר שריר וקיים.
+
+ תפקידו של שירות בתי-הסוהר הוא לשמור על חיי אדם, תוך הכלת השביתה ומניעת התרחבותה. שובתי הרעב שאינם ברמת סיכון רפואי לבריאותם שוהים בשב"ס באגפים שבהם ניתן מענה רפואי מתוגבר במהלך כל שעות היממה, ומבוצע אחר מצבם מעקב רפואי שוטף. שירות בתי-הסוהר ימשיך לשמור ולבצע מעקב קפדני אחרי בריאותם של כל האסירים, ובכלל זה העצורים המינהליים.
+
+ את כל הדבר הזה אפשר למנוע, כמובן אם לא יהיו כאלה שיתסיסו, אם לא יהיו כאלה שיארגנו, אם לא יהיו כאלה שיתארגנו לחיות כפצצות מתקתקות בלב ערי ישראל, ואז לא יהיה צורך בשאלותיך, לא יהיה צורך במעצרים המינהליים ולא יהיה צורך בהצעת האי-אמון. תודה.
+
+
+תודה רבה לסגן השר אופיר אקוניס. אנחנו נעבור עכשיו לכל הרשימה של הדוברים והדוברות מהסיעות השונות. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת שלי יחימוביץ. בבקשה, עומדות לרשותך שלוש דקות. אחריה – חבר הכנסת דב ליפמן ממפלגת יש עתיד. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בדרך כלל אני לא מחמיצה הזדמנות לדבר על תקציב המדינה ועל האופן הכושל והבלתי-מתוכנן קדימה והלא-נכון מוסרית וכלכלית שבו הוא מתוכנן מדי שנה, אבל את שתי הדקות וחצי שנותרו לי אני רוצה להקדיש הפעם לא לשקיפות תקציב המדינה אלא לשקיפות הכנסותיהם והונם של נבחרי ציבור.
+
+אין שום סיבה בעולם שמשרת ציבור, שנבחר בידי ציבור ואחר כך חב את חובו לציבור, לא יחשוף את הונו, את הכנסותיו, את האינטרסים שלו, את הבעלות שלו על מניות, את הבעלות שלו על רכוש, על בתים, את מקורות המימון, לפני הציבור שבוחר אותו ולפני הציבור שאותו הוא צריך לשרת.
+
+יום-יום ושעה-שעה, כנבחרי ציבור, אנחנו נדרשים להצביע, לומר את דעתנו, להשפיע בסוגיות שנוגעות לגורלם של אזרחים. בסוגיית מס חברות למשל, שמשפיע על רווחי אותן חברות; בסוגיית קצבאות למשל; בסוגיית שכרם של אנשים עובדים; בסוגיית שווי המניות של חברות מסוימות שהחלטות שנקבל לגביהן בוועדת הכספים או בוועדת הכלכלה – יכולים להשפיע על גורל המניות של מי שמחזיק באותן מניות. לכן – – –
+
+
+ אי-אפשר, זה בנאמנות עיוורת. 
+
+
+ לא – – –
+
+
+ זה שילוב של ניירות ערך ונאמנות עיוורת.
+
+
+לא אצל חברי הכנסת. יש לי חדשות בשבילך. אצל שרים – כן, ואצל חברי כנסת – לא.
+
+
+ לא ידעתי.
+
+
+ אז כן. הנה, יש כאן אפליה לרעה של שרים לטובת חברי הכנסת. 
+
+ ועוד כהנה וכהנה החלטות. ולכן המינימום, הבסיס – לא איזו בקשה נשגבת, בשמים – הוא שהציבור יהיה חשוף לאותם נתונים. ולא רק זה, לא רק בעניין השקעות והחלטות שיש בהן סכנה של ניגוד אינטרסים. חברי כנסת גם נדרשים לעתים קרובות מאוד להחליט החלטות שפוגעות בשכרם ובהכנסותיהם של בני-תמותה רגילים. כן, אני רוצה לדעת מאיזה מקום עושה זאת נבחר הציבור. מאיזה מקום הוא מהין להקפיא, למשל, את שכר המינימום ולא להעלות אותו. לפגוע בקצבאות, להטיל מסים. אני רוצה לדעת אם הוא יודע איך חיים בני-אדם רגילים, והשקיפות הזאת של הונו ושל רכושו מאפשרת לציבור לדעת. 
+
+לא בכדי אני מעלה את העניין הזה עכשיו. אנחנו חשופים בשבועות האחרונים לשורה של ביזיונות ובושות, שאני נמנעת מלהכתים בהם את כל המערכת הפוליטית. אני סבורה ויודעת שיש פוליטיקאים ישרים ונקיי כפיים, אבל לו במקום המיצג הזה שאנחנו חוזים בו בימים האחרונים, של הצהרה דרמטית על ההון והנכסים שמחזיקים הנבחרים או המועמדים לנשיאות, במקום זה הצהרות ההון האלה היו פרוסות מאז ומעולם לפני הציבור והציבור היה יכול להיכנס לאינטרנט ולראות את אותם דברים בעיניו, בלי ט��ס החשיפה הפומבי הגרנדיוזי הזה, ובלי הדברים שהתגלו במהלך מערכת הבחירות, היינו יודעים כמה עלו הדירות שרכשו המועמדים ומה היו מקורות המימון שלהם, ועין צופייה הייתה על כל הדברים האלה.
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+ שקיפות של הצהרות הון ושל ממונם של נבחרים היא לא פגיעה באינטימיות שלהם ולא פגיעה בפרטיות שלהם. אין שום דבר אינטימי בעלות של בית ובמקורות המימון שלו. בארצות-הברית ובכל מדינות המערב זה מקובל מאוד. אין שום סיבה שזה לא יחול על נבחרי הציבור בישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. חבר הכנסת דב ליפמן, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב מש"ס. עומדות לרשותך שלוש דקות מרגע זה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, גברתי השרה, הבוקר ישבתי בוועדת המדע ושמעתי איך תקפו המפלגות החרדיות את הממשלה. תקפו אותנו שהתוכניות שיש לנו לתעסוקת החרדים הן לא יעילות ואנחנו לא עושים את זה במהירות שהם רוצים. אבל אני שמעתי מתוך הביקורת המון תמיכה בממשלה, כי לכל הפחות יש ממשלה עם תוכניות לתעסוקת החרדים, עם מימון לעזור להם בהכשרה כדי שהם יוכלו להיכנס לשוק העבודה. אני באופן אישי גאה בתוכנית שהקמנו בשדולה שלנו לתעסוקת חרדים – יש אתר אינטרנט "אולג'ובס" לחרדים, יש שם יותר מ-1,000 משרות שהמעסיקים כבר אמרו מראש שהם רוצים חרדים, רק שיגיעו, ועכשיו אנחנו יוצאים במבצע שהם יכולים להיות חברים ולקבל את כל השירותים של החברה חינם. אז תודה רבה על התמיכה. אני מסכים שיכולים להיות יותר יעילים ולעשות את זה יותר מהר, אבל אנחנו עושים את זה. 
+
+ חבר כנסת עלה פה ואמר שבציבור הרחב בישראל הם שכחו את הסבא. יש כל מיני חוקים, ושכחו את הסבא. אני רוצה להזכיר שהסבא היה תלמיד חכם, הוא שמר מצוות והוא הלך לפרנס את המשפחה בכבוד. זה מה שעשינו לאורך כל ההיסטוריה. אז אם יש קבוצה ששכחה את הסבא, זה באמת יהדות התורה, שהם הלכו מהמסורת שלנו להיות תלמידי חכמים וגם לפרנס את המשפחה בכבוד. כמובן יש לנו כל הציטוטים מהמשנה: "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון", מהתלמוד, מסכת קידושין: חייב האב ללמד את בנו אומנות. ואנחנו – אנחנו מחזירים את המסורת שלנו, של ללמד את הציבור החרדי והילדים. הם יכולים להיות חרדים לדבר השם, גם תלמידי חכמים, וגם לפרנס את המשפחה בכבוד. יש עיתונאי חרדי, יונתן רוזנבלום, והוא כתב בעיתון "משפחה" שעצם זה שלא לומדים לימודי ליבה, שאין להם יכולת לשלב תורה עם פרנסה, זה הורס את הילדים, כי הרוב לא מסוגלים לשבת וללמוד יומם ולילה לאורך כל ימי חייהם. 
+
+לכן, הכי חשוב שאנחנו מחזירים את התורה של הסבא – שילוב של תורה עם פרנסה. נקדם את כל התוכניות. גם נחזיר את המתמטיקה והאנגלית, בעזרת השם, גם עם התמיכה ששמענו הבוקר מהמפלגות החרדיות – – 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+– – אנחנו נקדם את התוכניות ונעזור להם לצאת ממעגל העוני ולהמשיך ללמוד תורה. תודה. 
+
+ תודה לחבר הכנסת דב ליפמן. יעלה חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. אחריו – חבר הכנסת אורי מקלב. 
+
+
+ גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לאחל מזל טוב לשרה ציפי לבני, שסוף-סוף ערכה נישואין, בשבוע שעבר, לזוגות חד-מיניים.
+
+
+ המזל-טוב מגיע לזוג. 
+
+
+ לא, את קיבלת תפקיד חדש, כרבנית של ממשלת ישראל. 
+
+ואני אומר לך, דב ליפמן, טול קורה מבין – – – 
+
+
+ נסים, אם תאחל מזל טוב לזוג הצעיר – – – 
+
+
+ לא לא, אני מאחל לך מזל טוב. סוף-סוף רואים איזו "רעבעצן", ממשלה, כאשר דב ליפמן מדבר אתנו על ערכים, על מוסר, אבכי על הממשלה הזאת, איזה ערכים נשאר ממנה? איזה ערכים? הכול שחיתות – כי מלאה הארץ חמס וזימה. 
+
+
+ פרנסה זה ערך, פרנסה זה ערך, ועוני זה לא ערך. 
+
+
+ עכשיו תשמע אותי כמה דקות. בממשלה הזאת, זאת גם ממשלה חד-מינית, שלא יהיה לכם ספק, כי איך יכול להיות ששר האוצר והשר בנט הם בקואליציה אחת? מישהו יכול להבין את זה? כמה זה הזוי? כמה זה בכלל לא נתפס ששני האישים האלה בכלל מחוברים? בואו תיראו, יש להם כל אחד אג'נדה משלו. שר האוצר פתאום יש לו משנה מדינית, שמעתם על זה? משנה מדינית. אז בשלב הראשון מדינת ישראל צריכה לסגת משטחים שלא מחויבים פינוי יישובים. בואו תיתנו להם חינם, רק קחו מה שאתם צריכים. לבני, לעומת זאת, אומרת שההתנחלות זה בכלל נטל ביטחוני, בעיה ערכית. נכון, רק אני אומר, איך החיבור הזה הולך יחד? זה כמו הזוגות החד-מיניים, בדיוק אותו דבר. ובנט אומר: אני רוצה שתהיה תוכנית סיפוח גוש-עציון תחילה. לפיד בעקבות כך גם מאיים שאם ינסו לספח – כאילו יש מישהו שחושב שבממשלה הזאת, הימנית המדומיינת, ומי שמכיר את ביבי, הוא אפילו גפרור לא יודע להזיז, אז הוא יספח יישוב?
+
+אז כל הדברים וכל הדיבורים, כל הבבל"תים האלה זה סתם ליצור כותרות. תעשו כל יום כותרת חדשה. את תגידי ללפיד ולפיד יאמר נגד בנט וכל יום נראה איזה עמוד חדש. אין לי בעיה עם זה, אני נהנה, לפחות יש לי מה לקרוא כל בוקר, אחרת מה יש לקרוא? יהיה משעמם. 
+
+ אבל אני רוצה לומר לך איפה הדבר שהכי מסעיר אותי. גברתי היושבת בראש, היום יש תוכניות חדשות, של גיא פינס, כשמו כן הוא. בערוץ 10 משודר סרטון שבו נראים שני גברים ערומים – כתוב: ויהיו שניהם ערומים ולא יתבוששו – מתנשקים בלהט. תוכן בוטה, זנותי, מיני, משודר לא פחות ולא יותר בסביבות השעה 19:00. כנראה היה איזה צדיק בסדום – – – 
+
+
+ מאיפה אתה יודע את כל הדברים האלה?
+
+
+את, את, את יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, איזה זכויות כבר נשארו לילדים? מה יש? אחר כך שואלים איך יכול להיות שיותר מ-70 נערים הולכים לאיזו פילגש בדרום. זאת הבעיה שלכם. תסתכלו, תפתחו את העיניים שלכם. 
+
+
+ נא לסיים, חבר הכנסת זאב. 
+
+
+ תראו לאן אתם מובילים את הנוער שלנו. 
+
+לא, אני תכף מסיים. אבל אמרו לי שיש לי עוד דקה אחת. 
+
+
+ משפט סיום בבקשה. 
+
+
+ כן, משפט סיום. אבל תראו מה המערכת ענתה. אמרה לצופה: תשמע, אנחנו לא מוצאים שום טעם לפגם בצפיית ילדים בהתמודדות עם זוגיות מהסוג הזה. וזה אחד האתרים הפופולריים ביותר לבני-הנוער, קוראים לזה "פרוגי", מלשון "פרוג", צפרדע – מכת הצפרדעים החדשה של מדינת ישראל, שמחנכת לזנות. אם אתם לא תסגרו את האתרים האלה ותשמרו על הילדים, אז תצפו לעוד איזה מקרה כמו שהיה בדרום, שיהיה גם בצפון וגם במרכז. תודה רבה. קצת חשבון נפש.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+בושה וכלימה. בושה למדינה הזאת ולממשלה הזאת. 
+
+
+ חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה. חבר הכנסת מוזס, בבקשה. עומדות לרשותך שלוש דקות. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה דווקא לנגוע בנושא של שרפת בתי-כנסת בארץ באחרונה. בשבועות האחרונים הוצתו ונשרפו כמה בתי-כנסת בארץ. בתור הקדמה אני רק רוצה לספר לכם שהיום לפני שנה שרפו בית-כנסת בנתניה, ונשרפו 13 ספרי תורה. אני הייתי נוכח בלוויה של גווילי ספרי התורה. מה אומר ומה אדבר: עמדו שם בצדי הדרכים בנתניה לא ציבור דווקא כמוני, אלא ציבור כללי שעמד על המדר��ות משני צדי הדרך, והזיל דמעות כמים על הלוויה ועל שרפת ספרי תורה. אנחנו רואים גם בהכנסות ספר תורה, איך שהציבור רוקד, שר ומפזז לכבוד התורה ולומדיה. הציבור הכללי כואב את ביזוי התורה, והוא חי והוא קשור לתורה. 
+
+ בשבת שלפני האחרונה הוצת ונשרף כליל הקרוון של חב"ד המשמש כבית-כנסת בתחנת הדלק בכביש 6 סמוך לבאקה-אלע'רביה. במשטרה אמרו כי מתחקור ראשוני של הצתת הקרוון טרם נעצרו חשודים. מקום שאלפי אנשים עוברים שם ומתפללים מנחה, ערבית. זה מה שנשאר מספרי התורה – שלושת השמות האלה, זה מה שנשאר מכל בית-הכנסת, רחמנא ליצלן. זה מה שנשאר מבית-הכנסת, 13 הדפים האלה של הסידור. כואב הלב. באירוע אחר, בפתח-תקווה, הצית אלמוני כמה סידורי תפילה. הוא ניסה להצית את ארון הקודש בבית-הכנסת ברחוב חובבי-ציון, נכנס למקום, שפך חומר דליק, הצית אותו ונמלט. בשבת האחרונה נשרף בית-כנסת בעיר עמנואל. כל האירועים האלה לא זכו כמעט לשום סיקור בתקשורת הכללית, ועל זה אני בא להלין. 
+
+ מדוע? כאשר איזה טיפש צייר ססמאות "תג מחיר" בקליניקה של רופא שיניים ביוקנעם, ואני בפירוש מגנה את זה, התקשורת עטה על זה ודשה בזה שוב ושוב, לפחות שבעה משדרי חדשות שמעתי – עוד הפעם, ועוד הפעם, "תג מחיר" על קליניקה של איזה רופא שיניים ביוקנעם. לעומת זאת, כאשר אנחנו שומעים על שרפת בתי-כנסת בתפוצות, מייד נזעקים, מוחים ומגנים: אנטישמיות. לעומת זאת, בישראל עוברים על זה לסדר-היום ללא שום תגובה. אין זאת אלא תוצאה של מערכת ההסתה והשנאה המתמשכת כנגד הדת והמסורת, והדבר הזה מביא את אותותיו גם בהתייחסות הכללית של הציבור, כאשר רואים איך שהציבור קשור לתורה, ולעומת זאת התקשורת וראשי העם לא נותנים את הדעת לגנות את הדבר הזה. 
+
+ "כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף ה'", אבל צריכים באמת כל בית ישראל לבכות, ועל המשטרה לגלות את השורפים האלה, והציבור צריך לגנות את זה, ובפרט התקשורת בכל עת – – – תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מוזס. יעלה חבר הכנסת עיסאווי פריג' ממרצ, בבקשה. עומדות לרשותך שלוש דקות. בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, שרים – אני לא רואה שרים, אבל אני מתאר לעצמי שיש.
+
+
+ יש, השרה כאן.
+
+
+ כן, השרה לבני. 
+
+
+ השרה לבני. 
+
+
+ היום, אחרי שנה וחצי, התבשרנו שבכנס הרצלייה אתמול הצליח שר האוצר, ידידנו יאיר לפיד, אחרי מאמצים, לגלות את המטמון – איפה הכסף. גילה את המטמון, והמטמון נמצא בין איתמר ליצהר, והוא בעצמו הטמין אותו, אבל לקח שנה וחצי לגלות. זה מאוד יפה. רף היציאה מהממשלה ופירוק הממשלה כתוצאה מכך עלה, והרף, עכשיו התחלנו: אם יהיה סיפוח של יישוב אחד, אנחנו נפרק את הממשלה – איזה יפה.
+
+ הייתה לפניו יושבת-ראש התנועה, שרת המשפטים ציפי לבני, שאמרה: בלי משא-ומתן אין לי מה לעשות בממשלה.
+
+
+לא כדאי לנסות להתניע אותו שוב יחד אתם?
+
+
+ אני רק אחזור על כמה משפטים שאמרת.
+
+
+ לך על זה. 
+
+
+ יפה. עכשיו יאיר, שר האוצר שלנו, העלה את הרף: הם יפנו יישוב – אין לנו מה לשבת. תשעה חודשים עברו, שרת המשפטים ציפי לבני אמרה – – – 
+
+
+ אם יספחו. אם יפנו זה בנט, אם יספחו זה אנחנו – – –
+
+
+ כן. אז תשעה חודשים עברו. הצהרות – שמענו. גם שמענו שהיו פגישות. אני שואל אותך, גברתי השרה: האם לאורך כל השנה וחצי, כל ההצהרות שיצאו מפיך לגבי המשא-ומתן והפגישות שהיו עם הרשות הפלסטינית וסאיב עריקאת התקיימו?
+
+
+ אמת. 
+
+
+ שלושה חודשים אחרונים לפני פיצוץ המשא-ומתן, התקיימו אכן פגישות עם כל ההצהרות שנתנו?
+
+
+ כל מה שאמרתי אמת לאמיתה. זה נכון לא רק למשא-ומתן, זה נכון בכלל. 
+
+
+עכשיו, אנחנו מגיעים – אחרי שגילינו את המטמון שנמצא בין יצהר לאיתמר, וקיבלנו עכשיו ששר האוצר מצטרף לשרת המשפטים כקואליציה, אני אומר לכם: די עם ההצהרות, הגיע זמן המעשים. זה הזמן לפרק את הממשלה. הדיבורים רק יביאו אותנו לעוד תהום ועוד תהום. הרף שהצבתם זה עוד צחוק שיבוא אחריו רף חדש.
+
+משפט סיום, השרה שמעה אותי? אז פוליטיקה חדשה – נמשיך לחיות את הפוליטיקה החדשה. 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת עיסאווי פריג'. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. כבוד השרה, אין פה פשוט נציגות של הממשלה.
+
+
+ גילה, את הממשלה בשבילנו.
+
+
+ כן, תודה. אבל צריך שאחד מהשרים או השרות יהיה נוכח כאן במליאה.
+
+
+ – – –
+
+
+פשוט אין אף אחת ואף אחד מהממשלה.
+
+
+ מה?
+
+
+אין אף אחד ואף אחת מהממשלה. אחמד מאשר. הנה, השרה סופה לנדבר נמצאת פה. אתה יכול להמשיך. 
+
+
+ תודה רבה, גברתי. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, ההודעה של ממשלת ישראל על בניית 1,500 יחידות דיור בהתנחלויות והתגובות של ממשלת ישראל על ההחלטה הפלסטינית, שהיא החלטה פנים-פלסטינית, להקים ממשלת הסכמה לאומית, שהיא תולדה של הסכם פיוס מדורג, שבו הוקמה ממשלה של טכנוקרטים, אנשים שאומנם יש להם חליפות, אבל שלא כמו השר הקיצוני הפאשיסט נפתלי בנט, החליפות שלהם הן לא חליפות טרור, כי אף אחד מחברי הממשלה הזאת, גברתי היושבת-ראש, לא ירה בציפור, לא הרג אדם, ובעיקר לא התגאה שהוא הרג יהודים, כפי שנפתלי בנט התגאה שהוא הרג ערבים. כך שאם יש מישהו שידיו מגואלות בדם, זה אנשים מהסוג הזה, שמתגאים שהם הרגו ערבים בפוסט בפייסבוק, ואומרים שזה לא נורא. זאת אמירה של אידיאה טרוריסטית, של אנשים אלימים. 
+
+ החוצפה היא שמי שלא מכיר בעם הפלסטיני כעם תובע מאחרים להכיר בו כמדינה. הליכוד מכיר בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני? לא מכיר. הבית היהודי מכיר בפלסטינים כעם? לא מכיר. לכן אולי צריך להציג ראי, להשמיע להם את הדברים שלהם.
+
+ לאחר מכן, הזכיר עמיתי חבר הכנסת מסעוד גנאים את נושא שביתת האסירים. אסירים מינהליים. אין שביתה שהיא יותר צודקת, יותר אצילית, מאשר שביתה למען הפסקת המעצר המינהלי. זה נורא שאנשים נמקים בכלא ללא משפט. לא רק שישה חודשים; יש אנשים שהם שנים רבות בכלא. עשרות מהשובתים האלה אושפזו בגלל הידרדרות מצבם הבריאותי, ואנחנו קוראים בעיתונים שראש השב"כ וראש הממשלה אומרים שהם יכולים לשאת את מותו של אחד האסירים; יכולים "להכיל" את ההפגנות. זו אמירה נוראה. זו אמירה קרימינלית. 
+
+ יש לבטל את המעצר המינהלי בצורה הזאת, שכן הוא הפרה בוטה של זכויות יסוד של אנשים. זה הזמן שאנשים יפעילו את מצפונם. אני כחבר כנסת, מאז אני בכנסת, אני מתנגד למעצר מינהלי – לא רק של אסירים פלסטינים ושל ערבים; אפילו של אנשי ימין. מעצר מינהלי – לא; להביא אותם לדין – כן. אף-על-פי שאתם יודעים שבבתי-משפט צבאיים צורת המשפט היא מגוחכת, והפלסטיני נכנס לכלא עוד לפני שהוא נכנס לבית-משפט. זה הזמן לומר לא מוסרי גדול למעצר המינהלי. תודה, גברתי היושבת-ראש.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת מוחמד ברכה מחד"ש, בבקשה. 
+
+ אני רוצה לברך את המשלחת מהמכללה הבריטית המלכותית לביטחון לאומי, RCDS. ברוכים הבאים לירושלים ולכנסת ישראל.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, היום הוא היום ה-107 של שביתת הרעב של האסירים המינהליים בבתי-הכלא של ישראל. לקראת 29 באפריל, המועד האחרון שנקבע בהסכם בין ישראל לפלסטינים והאמריקנים לשחרור הקבוצה האחרונה של אסירים פלסטינים שנכנסו או שנאסרו לפני אוסלו – גם זה לא בוצע. בבתי-הכלא יש ילדים, יש נשים, ומתוך 4,500 האסירים הפלסטינים, הרוב המכריע נמצא בכלא בגלל המשך הכיבוש. כל המילים המכובסות של סגן השר ונציגי הממשלה לא יכולים לעמוד להם כשמדובר בהתנגדות לגיטימית – כמובן, אני פוסל טרור נגד אזרחים, זה לא דבר חדש, אבל התנגדות לגיטימית לטרור העיקרי שנמצא באזורנו, והוא המשך הכיבוש הישראלי בשטחים שנכבשו ב-1967.
+
+ אבל כל זה חבילה אחת, והעניין של האסירים המינהליים זה חבילה אחרת. אנשים שלא הואשמו בשום בית-משפט בשום דבר, אנשים שלא נשפטו בשום ערכאה, גם לא ערכאה צבאית, של הצבא, אנשים שישראל נמנעת מלהגיד במה היא מאשימה אותם, אנשים שהם בעצמם לא יודעים, וגם עורכי-דינם לא יודעים במה הם מואשמים, מוחזקים בכלא. למה? ככה. בא, מתרברב סגן השר מעל הדוכן הזה ואומר: הם עושים את זה כדי שלא יתפוצצו אנשים ברחובות. אנשים, קודם כול, כבר שנים לא מתפוצצים ברחובות, זה דבר אחד. דבר שני, אם יש האשמה או חשד כלפי כל אחד מהם, בבקשה, יש מערכת מאוד מכוערת, שנקראת בתי-הדין הצבאיים – מאוד מכוערת ומאוד לא צודקת; אפילו לשם אתם לא מביאים אותם להישפט.
+
+ על כן, גברתי היושבת-ראש, פה מדובר על התנהגות – על מדיניות ברוטלית לשמה, שבאה כדי לשבור רוחם של אנשים ושל מנהיגים פוליטיים. בין האסירים יש גם חברי פרלמנט, כמו כל אחד מכם כאן, שנבחר כדת וכדין לפרלמנט הפלסטיני, המועצה המחוקקת הפלסטינית. 
+
+ לכן אני מכאן קורא גם לממשלת ישראל, אבל בעיקר – כנראה אין שם כושר הקשבה מי יודע מה, אין אפילו חוש שמיעה שם – קורא לכל העולם שיתערב כדי להפסיק את המעצר של האנשים האלה, שישוחררו לביתם, ולא נהיה עדים למחזות של אנשים שמתים, שנרצחים, בגלל המשך שביתת הרעב, או בגלל מה שקשור – הזנה בכוח. ההצעה הזאת היא מבית-מדרשה של החשיבה הנפשעת שמייצג ביבי נתניהו – וממשלתו. 
+
+ישוחררו כל האסירים הפלסטינים, אבל בעיקר את כל האסירים המינהליים, מייד, לאלתר ועכשיו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת מוחמד ברכה. יעלה חבר הכנסת באסל גטאס מבל"ד, אחרון הדוברים.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, באמת נמאס כל יום שני לשמוע את דברי הבלע של סגן השר אופיר אקוניס, שמרשה לעצמו לעמוד כאן ולהגיד על מה שאנחנו אומרים שאלה דברי בלע. דברי הבלע היחידים שנשמעים מעל הדוכן הזה הם שלך, ואני באמת מתפלא על יאיר לפיד וציפי לבני, שעוד צריכים לפנות יישובים בשביל לעזוב את הממשלה. רק בשביל מישהו כמו אופיר אקוניס והקו שהוא מייצג כאן, מעל הדוכן הזה, בשם הממשלה, הם צריכים לקום ולעזוב.
+
+ מה שמטריד, וצריך להטריד כל אחד ואחד מכם, הוא ש-70 אסירים שובתים רעב כבר יותר מ-45 ימים, מועברים לבתי-חולים, חלקם במצב בריאותי קשה, וזה לא עושה כלום – לא בציבוריות, לא בעיתונות, כלום. איזה עובי יש לעור של הציבוריות הישראלית, שעוברת על דבר כזה לסדר-היום?
+
+ כשמזכיר האו"ם עומד ומתריע בעניין שביתת האסירים, זו לא עוד שביתה, זו שביתה כנגד מעצר מינהלי ששולל מהבן-אדם את הזכות הבסיסית להגן על עצמו, לעמוד למשפט צדק שכל ערך אנושי וכל חוק בין-לאומי מכיר, שתעמוד לכל בן-אדם הזכות להגן על עצמו במשפט צדק.
+
+איך דבר כזה עובר במדינה שהולכת ומתגא�� שהיא מדינת חוק, שהיא הדמוקרטיה היחידה, שמייצגים אותה אנשים עם חשיבה פאשיסטית מעל הדוכן הזה, ועוד מלמדים אותנו תורה על דמוקרטיה? תתביישו לכם. תתבייש לך, סגן השר, שאתה עומד כאן ואומר שאלה דברי בלע. אלה לא דברי בלע, אלה הדברים האמיתיים שצריכים לצלצל כאן ולהדהד בכל בית.
+
+כשראש הממשלה וראש השב"כ אומרים שהם יכולים לסבול מותם של אסירים, רבותי, הגיע הזמן שממשלה כזו תעבור מהעולם. הגיע הזמן שזיק של תקווה של שלום ינצוץ באזור ושישוחררו לפחות האסירים המינהליים מייד.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת באסל גטאס. יסכם את הדיון סגן השר המקשר בין הכנסת לממשלה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, שמעתי את מיטב הנאומים וביניהם את נאומו של חבר הכנסת טיבי שמספר שיש לו התנגדות עקרונית למעצר מינהלי, התנגדות עקרונית. הרי חבר הכנסת טיבי יודע, הוא אומר את זה במודע, הוא יודע שאם לא יהיו איומים לפגיעה ולא יהיו ניסיונות לרצוח אנשים חפים מפשע – וכבר היינו שם, חבר הכנסת טיבי, היינו שם. אתה היית בצד אחר של המתרס, גם כעת אתה בצד השני של המתרס, אבל אז היית ממש בצד השני של המתרס, כיועץ לראש הרשות הפלסטינית, טרם היבחרך לכנסת ישראל; ואתה יודע שיש צורך אמיתי להגן על אזרחי ישראל. זהו הצורך במעצר המינהלי.
+
+אבל אני כנראה, יחד עם מרבית אזרחי ישראל וראשי זרועות הביטחון, גברתי היושבת-ראש, כיוון שאנחנו חושבים או מדמיינים עולם אוטופי שבו אין ניסיונות פגיעה – אגב, ניסיונות הפגיעה עלולים, בסופו של דבר, להגיע גם לאלה שאינם יהודים, אבל ניסיונות הפגיעה הם בראש ובראשונה ביהודים, וכבר היינו שם, וכבר היינו, המראות האלה – מדוע אין יותר המראות האלה? מדוע בטוח ללכת היום בחוצות ישראל? מדוע בטוח להיכנס, גברתי היושבת-ראש, לקניון? לחלקם כבר בלי אבטחה; לא כולם, אבל חלקם. ואנחנו זוכרים את מאבטחי האוטובוסים, חבר הכנסת טיבי, חבר הכנסת גנאים, שנימקתם והתנגדתם למעצר המינהלי: היו מאבטחים, בחורים צעירים, יוצאי צבא, לובשי אפור או חום בהיר עם אוזנייה באוזן, בכל אוטובוס. למה הם היו שם? הם היו שם כי היו ניסיונות אמיתיים לפגיעה, ולדאבון הלב, גברתי היושבת-ראש, לדאבון לבנו, גם כמה הצלחות, אם בכלל אפשר להשתמש במילה העברית הזאת כאשר מדובר על רוצחים מתועבים שבאו וקיפחו את חייהם. 
+
+ יושב כאן ראש שירות הביטחון הכללי לשעבר, אפשר לחשוף, היום אתה שר בממשלה: מדוע יש שימוש במעצר מינהלי? השימוש במעצר מינהלי זה לא כי כיף לישראל, לא כי אנחנו נהנים להחזיק בשירות בתי-הסוהר מחבלים או מחבלים בפוטנציה. ודאי לא נהנים לשחרר אותם, זה ברור כשמש. ובעזרת השם, אחרי שהחוק יעבור – וגם אל החוק הייתה התייחסות, אדוני היושב-ראש, בזמן הצבעות האי-אמון – גם לא ישוחררו עוד. זהו הרעיון מאחורי המעצר המינהלי.
+
+ לבוא ולהשתמש – ואלה דברי הבלע, חבר הכנסת גטאס. דברי הבלע הם לא בנימוק, הם לא הנימוקים להתנגדותך למעצר מינהלי, זאת זכותך הדמוקרטית; הנה אני אומר לך, תדהמה תאחוז אותך: אני אומר לך, זאת זכותך הדמוקרטית להתנגד למעצר מינהלי, בראש ובראשונה בבית הזה. זאת זכותך הדמוקרטית להתנגד לתקנות שעת-חירום, אתה גם מצביע נגדן בכל פעם. ולדאבון הלב, כך יאמרו משפטנים מדופלמים, אדוני היושב-ראש, זו גם זכות דמוקרטית להשמיץ את ישראל בפרלמנט הישראלי, בפרלמנט של מדינת ישראל.
+
+אני חושב שהזכות הזאת היא מאוד מפוקפקת, שאנחנו חייבים להגביל אותה; אי-אפשר לקרוא לקצהּ של ישראל בכנסת ישראל. ואמר חבר הכנסת גנאים – וטוב שאתם אומרים, אני אומר לכם היום, באתי בנדיבות גדולה, טוב שאתם אומרים את האמת שלכם; אני מצטער עליה, אבל טוב ששומעים אותה – שאתה לא מקבל, חבר הכנסת גנאים, כך אמרת – אדוני היושב-ראש, היית פה עדיין, ניהלת את הדיון – אינך מקבל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. 
+
+
+ – – –
+
+
+ כך אמרת. אתה אמרת, תאמין לי, אני מקשיב, אתה יודע – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – אתה יודע שאני מתווכח עם דבריך, אבל אני מקשיב לדבריך. ואני מציע גם לחלק מחברי בבית הזה מדי פעם להיכנס ולהקשיב ולשמוע, כי מי שלא יודע, אדוני היושב-ראש, ואנחנו נאלצים פעם בשבוע לשמוע – כן, חבר הכנסת גטאס – את דברי הבלע וההשמצות, והשימוש במיקרופון הזה כנגד המדינה.
+
+
+ – – –
+
+
+ דברים נאמרים בכנסת, וכדאי להקשיב להם, וציבור רחב מקשיב להם, ולאט-לאט מחלחלת ההכרה – וטוב שכך, זה לקח כמה שנים טובות, אדוני היושב-ראש – שהסכסוך איננו על השומרון ואיננו על יהודה; איננו על 300 בתים, או 400 בתים, או 1,000 בתים, חבר הכנסת גטאס, או 1,500, וברוך השם, בשומרון וביהודה יש עשרות-אלפי בתים של יהודים מאז המחצית השנייה, פחות או יותר, של שנות ה-70 – שלא על זה הסכסוך.
+
+וגם לשיטתם, אדוני היושב-ראש, של התומכים – וגם בבית הזה, גם חבר הכנסת בר, אולי לא הוא באופן אישי, אבל אחרים בסיעתו, סיעת האופוזיציה הראשית, הודיעו שיש לתת צ'אנס, יש לתת הזדמנות לשיח ישראלי עם ממשלת "חמאס". אני מבקש, אדוני, אני מציע לך, השר פרי, להוריד את מסכת התדהמה מפרצופך, כי בסיעת העבודה היו כמה דוברים שאני שמעתי במו-אוזני, ואם אינני טועה, גם ראש האופוזיציה ביניהם – אמרתי שנדמה לי שאתה לא – אבל ראש האופוזיציה אומר שיש לתת צ'אנס לשיחות עם ממשלת טרור. זו הרי איוולת מדינית מן המעלה הראשונה, וכדי שראש האופוזיציה – – –
+
+
+ זה לא מה שהוא אמר.
+
+
+ אתה מסלף את מה שהוא אמר. אתה רגיל בזה – – –
+
+
+ כדי שראש האופוזיציה והאופוזיציה כולה אולי – – –
+
+
+ יש ממשלת טרור אחת, הממשלה שאתה יושב בה.
+
+
+ שמעת את זה? עכשיו אמר חבר הכנסת ברכה שממשלת ישראל היא ממשלת טרור.
+
+
+ נכון.
+
+
+ תתבייש. בושה וחרפה. תתבייש.
+
+
+ תתבייש שאתה חבר בה. תתבייש – – –
+
+
+ תתבייש. בושה וחרפה. תתבייש.
+
+
+– – –
+
+
+ אתה משווה ממשלה לגיטימית בישראל לממשלה שחבר בה ארגון טרור שרצח אלפי ישראלים – –
+
+
+– – – הממשלה היחידה שאוסרת אנשים ללא משפט.
+
+
+ – – ויורה רקטות היום על ילדי שדרות?
+
+
+ – – – זו ממשלת טרור.
+
+
+ בושה. תתבייש, תתבייש לך. אחר כך אתם שואלים למה אתם כל כך אהודים בציבוריות הישראלית.
+
+ואני מבקש להודיע לאופוזיציה ולראש האופוזיציה, אם לא שמעו לאחרונה את אמירתו האחרונה של הפרטנר החדש; וכך אמר בסוף השבוע אסמאעיל הנייה – –
+
+
+אני לא צריך – – –
+
+
+ – – אסמאעיל הנייה, איש הטרור, האיש שדם של אלפי ילדים על ידיו – אלה שמבקשים לתת צ'אנס להידברות אתו – כך הוא אמר, אני מצטט: "לא נוותר על ההתנגדות. נמשיך בדרכנו לשחרור ירושלים. לא נוותר על הצבאות שבנינו בדמנו". 
+
+אני מציע לכל אחד, לפני שהוא הולך ומדבר ומעלה את רעיונותיו לסיום הסכסוך, לדעת מהו שורשו של הסכסוך ולאן אנחנו עלולים להגיע עם פרטנרים כאלה. 
+
+ אני מבקש מחברי וחברות הכנסת לדחות את כל הצעות האי-אמון.
+
+
+ תודה לסגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת אופיר אקוניס. חברי הכנסת, נא לשבת. 
+
+ אנחנו נצביע על הצעות האי-אמון בממשלה. הראשונה שבהן מטעם סיעת העבודה: חוסר שקיפות בהליך גיבוש תקציב המדינה. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת יצחק הרצוג. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ חבר הכנסת כבל, נא לשים לב. אני לא רוצה לסכסך, אבל הצבעת משהו מוזר.
+
+
+ זה בסדר.
+
+
+ יש אור כחול שם. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, תוסיף את השם שלי.
+
+
+ מכיוון שרק עכשיו אמרתי שאני לא רוצה לסכסך, אני מודיע שגם חבר הכנסת אבישי ברוורמן התכוון לתמוך בהצעת האי-אמון. 
+
+ יש 39 בעד, 50 נגד, אין נמנעים. הצעת האי-אמון לא התקבלה.
+
+ מטעם סיעת ש"ס: מדיניות הממשלה הכושלת בנושא הכלכלי והחברתי. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת אריה דרעי, שאנחנו מאחלים לו, בוודאי, מזל טוב. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
+
+הצעת סיעת ש"ס להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ חברי הכנסת, 41 בעד, 53 נגד ואין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת האי-אמון מטעם סיעת ש"ס לא התקבלה.
+
+ ממשלה ללא חוט שדרה בראשות ראש ממשלה חלש המקבלת החלטות בכוחניות בין מרכיביה – של יהדות התורה ומרצ. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת יעקב אשר. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
+
+הצעת סיעות יהדות התורה – מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ 41 בעד, 55 נגד ואין נמנעים. גם הצעת האי-אמון מטעם יהדות התורה ומרצ לא התקבלה.
+
+ הצעת האי-אמון האחרונה היא: ממשלה אנטי-דמוקרטית המאמצת וממשיכה את מדיניות המעצרים המינהליים ומתעלמת משביתת הרעב של מאות אסירים שחייהם בסכנה – רע"ם-תע"ל-מד"ע, חד"ש ובל"ד. המועמד להרכיב את הממשלה הוא חבר הכנסת אברהים צרצור. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
+
+הצעת סיעות רע"ם-תע"ל-מד"ע–חד"ש–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ חברי הכנסת, 40 בעד, 55 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת האי-אמון מטעם רע"ם-תע"ל-מד"ע, חד"ש ובל"ד לא התקבלה. 
+
+ הכנסת דחתה את הצעות האי-אמון בממשלה. 
+
+
+ [מס' מ/655; "דברי הכנסת" ה-18, מושב רביעי, חוב' י"ז, עמ' 26769.]
+
+
+ אני מתכבד להזמין את סגן השר אופיר אקוניס, המקשר בין הממשלה לכנסת, להציג מטעם הממשלה: הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 73) (בית-דין לעררים), התשע"ב–2012. אדוני, בבקשה. מדובר בהודעה בלבד. ההצבעה ודאי תתקיים לאחר שהסיעות ילמדו את הודעתו של סגן השר אקוניס.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, הממשלה מתכבדת להודיע על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 73) (בית-דין לעררים), התשע"ב–2012.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אופיר אקוניס, סגן השר המקשר בין הממשלה לכנסת.
+
+חברי הכנסת, שימו לב, לפי סדר-היום הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק להגדלת הסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה). היא טרם הונחה על שולחן הכנסת, לכן אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה.
+
+
+ [מס' מ/781; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' 6052; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 10), התשע"ד–2014, קריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את ההצעה בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח–1998, מסדיר את המסגרת הנורמטיבית להענקת עזרה משפטית למדינות זרות בהיבטים שונים. בין היתר – אתה יכול להשתיק אותם? בין היתר – – –
+
+
+ חברי חברי הכנסת, לפני שחברת הכנסת שולי מועלם תמשיך – אני לא שומע, לא שומעים את עצמנו פה, גם מי שנואם. מי שמעוניין לשוחח – יעשה זאת בחוץ. עוד מעט נכנסים להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. בבקשה.
+
+
+– – – בין היתר עזרה משפטית כוללת חילוט רכוש בשני היבטים: אכיפת צו חילוט זר ובקשה לסעדים זמניים. התיקון המוצע מתייחס לסעד הזמני שנועד להבטיח את החילוט או למנוע הברחת רכוש שלגביו עשויה להתקבל החלטה במדינה זרה. הבקשה לסעד הזמני יכול שתתקבל טרם הגשת כתב-אישום או בקשת חילוט ויכול שתתקבל לאחר הגשת כתב-אישום או בקשת חילוט, ומוצע כעת להאריך את תקופת תוקפם של הצווים הזמניים כדלהלן: 
+
+ לגבי צו זמני שהתבקש לפני הגשת כתב-אישום או בקשת חילוט – מוצע להאריך את תקופת תוקפו הראשונית לשישה חודשים במקום שלושה חודשים הקבועים היום. מוצע עוד לקבוע כי בית-המשפט יהיה רשאי להאריך את תוקפו של הצו הזמני לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, ולאחר מכן יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, שיירשמו, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שאינן מוגבלות, ובלבד שלא תעלינה, כל אחת, על שלושה חודשים. 
+
+ לגבי צו זמני שהתבקש לאחר הגשת כתב-אישום או בקשת חילוט – מוצע להאריך את תוקפו לתקופה ראשונית של תשעה חודשים במקום שישה חודשים הקבועים היום. מוצע עוד לקבוע כי בית-המשפט יהיה רשאי, לבקשת פרקליט מחוז, להאריך את הצו הזמני לתקופות נוספות שאינן מוגבלות, ובלבד שלא תעלינה על תשעה חודשים כל אחת. עוד מוצע לקבוע כי בית-המשפט רשאי לדון מחדש בצו זמני שניתן אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות.
+
+ תוך כדי הדיונים בוועדת החוקה התברר כי יש צורך בתיקון גם בהסדר למתן צו זמני במעמד צד אחד – אם אני אתחיל לספר את "הנסיך הקטן" גם לא ישמעו אם זה מה שאני אומרת או לא. היום – – –
+
+
+ חברת הכנסת שולי מועלם, נראה לי שלחנך חברי כנסת זה לא התפקיד שלנו, אז תמשיכי, מי שרוצה לשמוע – שישמע. 
+
+
+היום רשאי בית-המשפט לתת צו זמני במעמד צד אחד אם סבר שיש חשש לעשייה מיידית ברכוש שתכשיל את החילוט, אולם אין אפשרות להאריך את הצו מעבר ל-20 ימים בסך הכול. מוצע כעת לאפשר הארכה של הצו הזמני, אם לפני הגשת כתב-אישום ואם אחרי, גם במעמד צד אחד ללא הגבלה מרבית. במקרה כזה, ובתנאי שהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון, מוצע שבית-המשפט יהיה רשאי להאריך את הצו כל פעם ב-30 ימים.
+
+ הוועדה התלבטה אם לקבוע תקופה מרבית כוללת לצו הזמני לחילוט, אולם, שלא כמו ההליכים המתקיימים בארץ, שאז יש הצדקה להגביל את התקופה המרבית ובכך לאפשר לבתי-המשפט להפעיל לחץ על רשויות המדינה כדי לזרז את ההליכים, ההליכים במדינות זרות אינם בשליטת הרשויות של מדינת ישראל, לכן אין יתרון משמעותי בקביעת תקופה מרבית במקרה כזה, והוועדה החליטה כי פיקוח תקופתי על-ידי בית-המשפט ישמש ערובה מספקת במקרה זה לזכויות האדם שרכושו חולט בצו זמני.
+
+ לבסוף, מוצע לקבוע כי סעיף 35 לחוק, הקובע סייגים לחילוט רכוש, כגון זכות טיעון, הותרת אמצעי מחיה סבירים לטוען בזכות ואיסור לצוות על חילוט מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, יחול גם על צו זמני לחילוט. נוסף על כך, מוצע לאפשר לבית-המשפט להורות כי חלק מהרכוש המחולט ישמש למימון הוצאות סבירות לצורך ייצוג משפטי, אולם מוצע לאפשר לשר המשפטים לקבוע בתקנות את השיעור המרבי להוצאות באישור ועדת החוקה. 
+
+ להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אני קוראת לכנסת להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח אשר אישרה הוועדה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת שולי מועלם, שהציגה את החוק בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה ושלישית – הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 10), התשע"ד–2014, בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+סעיף 1 נתקבל.
+
+
+ בעד – 58, מתנגד אחד, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
+
+ אנחנו מצביעים בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 10), התשע"ד–2014, נתקבל.
+
+
+ בעד – 53, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 10), התשע"ד–2014, עברה בקריאה שלישית.
+
+
+ [מס' מ/815; "דברי הכנסת", חוב' י"א', עמ' 6892; נספחות.]
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 17), התשע"ד–2014 – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט תציג את הצעת החוק חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. בבקשה. אין הסתייגויות, יש חמש בקשות לרשות דיבור. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברי וחברותי חברי הכנסת, הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (הארכת מעצרו של קטין).
+
+ סעיף 10 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971, להלן: חוק הנוער, קובע כי הוראות חוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ו–1996, להלן: חוק המעצרים, יחולו לעניין קטינים בשינויים המפורטים בחוק. במסגרת זו נקבעו, בין היתר, תקופות מעצר מרביות קצרות יותר לעניין קטינים. 
+
+לעניין נאשם שהוא קטין, סעיף 10יב לחוק הנוער קובע כי התקופה המרבית שהשופט שדן בתיק יכול להאריך את המעצר היא שישה חודשים, במקום תשעת החודשים שהוא יכול להאריך בהם כשמדובר בקטין. בנוסף לכך, סעיף 62 לחוק המעצרים קובע כי כאשר נאשם בגיר נתון במעצר מעבר לתשעה חודשים, רשאי בית-המשפט העליון להאריך את מעצרו לתקופות שלא יעלו על 90 ימים, ובתיקים מורכבים – לתקופות שלא יעלו על 150 ימים; סעיף 10יג לחוק הנוער קובע כי לעניין נאשם שהוא קטין, כאשר הקטין נמצא במעצר מעבר לשישה חודשים, רשאי בית-המשפט העליון להאריך את מעצרו לתקופות שלא יעלו על 45 ימים בכל פעם, במקום 90 ימים.
+
+ במסגרת תיקון מס' 8 לחוק המעצרים, שהתקבל בכנסת בתחילת שנת 2011, הורחבו כמה סמכויות לעניין הארכת מעצרו של נאשם בגיר ולא נעשו התאמות למעצרו של נאשם שהוא קטין. לכן, מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר את ההשלכות של תיקון מס' 8 ביחס לקטינים. ראשית, מוצע כי בית-משפט הדן בתיק, שקבע כי קטין ביצע עבירה, רשאי יהיה לצוות על הארכת מעצרו גם אם חלפו שישה חודשים מיום מעצרו לאחר הגשת כתב-אישום, ללא צורך בבקשה לבית-המשפט העליון, לתקופה אחת של 45 ימים ולתקופה נוספת של 30 ימים, ובסך הכול 75 ימים. אחרי תקופה זו, אם יש צורך בבקשה נוספת להארכת המעצר, הבקשה תוגש לבית-המשפט העליון, ולא לבית-המשפט הדן בתיק. שנית, מוצע לקבוע כי לבית-המשפט תהא סמכות להורות על מעצר של קטין שעומד להשתחרר ממעצר או שאינו עצור, לאחר שהיה נתון במעצר תקופה של שישה חודשים, למשך 72 שעות, כדי לאפשר לתביעה להגיש בקשה לבית-המשפט העליון להארכת המעצר.
+
+אעיר כי הממשלה ביקשה עוד להסמיך את בית-המשפט העליון להאריך את המעצר של קטין לאחר שהיה במעצר של שישה חודשים, לתקופה של 75 ימים כל פעם, אם סבר כי לא ניתן יהיה לסיים את התיק בפרק זמן של 45 הימים הרגילים בשל מורכבות התיק, ריבוי נאשמים או אישומים וכיוצא בזה. הוועדה החליטה לא לאשר בקשה זו והותירה את פרקי הזמן הקיימים על כנם, דהיינו, לגבי קטינים, בית-המשפט העליון רשאי, לאחר המעצר הראשוני של שישה חודשים, להאריך את מעצרו של הקטין כל פעם ב-45 ימים.
+
+ לאור האמור, אני קוראת לכנסת להצביע בעד הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח אשר אישרה הוועדה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה – – –
+
+
+ רגע. היי, היי, היי. 
+
+
+ תיקון, סליחה. יש לנו רשות דיבור. מוחמד ברכה, ראשון הדוברים, חמש דקות. מוחמד ברכה איננו. אחריו – חבר הכנסת חנא סוייד. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה – איננו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת עפו אגבאריה. בבקשה וסליחה.
+
+
+ תודה רבה לך. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מברך על התיקון הזה לחוק הנוער. הגיע הזמן באמת להתאים את ההסדרים הקיימים היום לגבי מעצרים למתכונת שאנחנו רואים אותה כראויה לקטינים.
+
+הצעת החוק הזאת מציעה לצמצם את התקופה שבה קטין יכול להישאר במעצר בטרם ניתנו הכרעת דין או גזר-דין, וקובעת שתקופת המעצר המקסימלית שבה קטין יכול להישאר במעצר בטרם ניתנו הכרעת דין או גזר-דין לא תהיה ארוכה משישה חודשים, ולאחר התקופה הזאת יהיה ניתן להאריך את המעצר בתקופות נוספות של עד 45 ימים, באישור בית-המשפט העליון. נוסף על כך, ההצעה היא שבמצב שבו ניתנה הכרעת דין מרשיעה אך טרם ניתן גזר-דין, והקטין שוהה במעצר תקופה של שישה חודשים, בית-המשפט שהכריע את דינו רשאי להאריך את מעצרו ב-45 ימים נוספים לכל היותר, ולאחר מכן ב-30 ימים נוספים לכל היותר. כמו כן, בהתקיים מצב שבו קטין אינו עצור, או עומד להשתחרר ממעצר, ויש כוונה של התובע להגיש נגדו כתב-אישום, על-פי ההצעה שבפנינו ייקבע כי במידה שהקטין שהה במעצר תקופה של שישה חודשים, במקום כמו שקבוע היום בחוק, תקופה של תשעה חודשים, רשאי בית-המשפט לצוות על מעצרו לתקופה שלא תעלה על 72 שעות. כל ההסדרים האלה, עמיתי חברי הכנסת, הם הסדרים ראויים, זה כיוון נכון. ראוי לצמצם במעצרם של קטינים, וראוי שגם כאשר קטינים מגיעים למעצר, תקופות המעצר האלה תהיינה קצרות ומצומצמות יותר.
+
+ אבל הנה ההזדמנות לדבר על קטינים שאינם נהנים מכל ההסדרים המתקדמים האלה, ואני מדבר על הקטינים בשטחים הכבושים, שרבים מהם נעצרים לתקופות זמן ממושכות; רבים מהם נעצרים ללא הליכים ראויים של בירור; רבים מהם סובלים מפגיעות בעת המעצר; רבים מהם נושאים אתם, גם כאשר הם משתחררים מהמעצר, חוויה טראומטית שתלווה אותם כל חייהם. אני מנצל את הדיון הזה שאנחנו עושים בשינוי החיובי של הוראות חוק הנוער, כדי להתאים את ההוראות לסטנדרטים הנכונים מבחינתנו לקטינים בתוך מדינת ישראל; אני מנצל את ההזדמנות הזאת ומציע, מאתגר את השלטון הצבאי בשטחים הכבושים לבצע רפורמה מקבילה גם בדיני המעצר וגם בהתייחסות למעצרי קטינים בשטחים.
+
+התלונות שאנחנו מקבלים על מה שקורה לקטינים במעצרים של כוחות הביטחון השונים – זה לא רק צבא, זה גם משמר גבול, גם יחידות אחרות שעוצרות קטינים בצורה מאוד אינפלציונית, עם יד קלה מאוד על הדק המעצר, עם מנגנוני ערעור מאוד מצומצמים ומוגבלים, עם נטייה קלה מדי להשאיר קטינים במעצר ממושך מדי. אני חושב, עמיתי חברי הכנסת, שנורמות כאלה אינן ראויות לקטינים באשר הם קטינים. לא רק לקטינים שהם אזרחי ישראל, כפי שהחוק הזה קובע, אלא גם לקטינים שאינם אזרחי ישראל, גם לקטינים פלסטינים שנמצאים תחת שלטונו של צבא ישראל בשטחים.
+
+ אמר פעם נשיא בית-המשפט העליון אהרן ברק שכל חייל נושא בתרמילו את ספר החוקים של מדינת ישראל. ראוי שכך יהיה. ראוי שבאמת דינים מתקדמים, בטח בנושא קטינים, יחולו לא רק בתוך המדינה וכלפי ילדים ישראלים, אלא יחולו גם במקומות שהמדינה שולטת בהם בשלטון צבאי, בשטחים הכבושים, על ילדים פלסטינים. אני קורא לממשלה לקרוא בעיון את הצעת החוק הזאת ולהשוות את ההסדרים שיש בחוק הזה להסדרים שקיימים היום, עכשיו, בשטחים הכבושים וחלים על ילדים פלסטינים. איך אתם יכולים להסביר את ההבדל הזה? התשובה שלי: אי-אפשר להסביר את ההבדל הזה, ואי-אפשר להצדיק את ההסבר הזה. 
+
+ ואני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, מעבר לעוול שנגרם פה לקטינים – ובמקרים רבים מעצרים של קטינים הם גם מעצרים לגמרי מופרכים ושרירותיים – מעבר לעוול שנגרם לקטינים האלה, אנחנו, במדיניות האינפלציונית הזאת של מעצרי הקטינים בשטחים הכבושים, אנחנו זורעים שנאה שבסופו של דבר עלולה לחזור גם אלינו. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת עפו אגבאריה – איננו נוכח. 
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 17), התשע"ד–2014. מי בעד? מי נגד? בבקשה. 
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו. 
+
+
+ בעד – 40, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? 
+
+חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 17), התשע"ד–2014, נתקבל. 
+
+
+ בעד – 39, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון מס' 17), התשע"ד–2014, עברה בקריאה שלישית. 
+
+
+ [מס' כ/545; "דברי הכנסת", חוב' כ"ז, עמ' 10641; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים, חברי חברי הכנסת, להצעת החוק הבאה, הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3), התשע"ד–2014, קריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג, בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, שהיא גם בין יוזמות החוק. בבקשה. אין הסתייגויות ואין רשות דיבור. 
+
+
+ חברותי וחברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מבקשת להביא בפניכם את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3), התשע"ד–2014. ההצעה הוגשה כהצעת חוק פרטית של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ושלי. 
+
+ חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004, מאפשר לבית-המשפט להטיל על עבריין מין מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של הנפגע, כדי למנוע נזק נפשי לנפגע העבירה. בפועל, נעשה בחוק שימוש מועט. מטרתה של הצעת חוק זו לעודד שימוש בחוק ולהסיר חסמים שמונעים כיום מנפגעי העבירה להגיש בקשות לפיו. לפי החוק אפשר למנות מומחה שימסור חוות דעת על מצבו של נפגע העבירה. חוות הדעת כוללת הערכה של הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע מחזרתו של עבריין המין לסביבתו, והיא עשויה לכלול מידע אישי רב על הנפגע. החשש מחשיפת הפרטים האישיים המופיעים בחוות הדעת, בייחוד מול העבריין, אך גם מול צדדים נוספים, היא אחד החסמים שמקשים על נפגעים להגיש בקשות לפי החוק. כדי להגן על הנפגע מפני חשיפת המידע שבחוות הדעת ולעודד הפעלה של החוק, מוצע לקבוע כי בית-המשפט יהיה ��שאי להחליט, מטעמים שבטובת הנפגע, שחוות הדעת לא תימסר לעבריין המין. במקרה כזה תועבר לעבריין תמצית מהמידע העובדתי הכלול בחוות הדעת, ככל שאפשר לעשות כן בלי לפגוע בטובת נפגע העבירה. 
+
+כדי לשמור על איזון מול זכויותיו של העבריין, בית-המשפט ימסור לסנגורו של עבריין המין את חוות הדעת, ובלבד שהסנגור לא יעביר את חוות הדעת לעבריין המין. אם עבריין המין אינו מיוצג, בית-המשפט ימנה לו סנגור לשם ייצוגו בהליך הזה. כמו כן, לפי התיקון המוצע תיקבע הוראת סודיות לגבי כל מי שהגיע לידיו מידע מחוות דעת או מעדות נוספת של מומחה, למעט שימוש במידע לצורך ההליך המשפטי, אך כפוף לאיסור מסירת המידע לעבריין, אם כך קבע בית-המשפט. הפרת הוראת הסודיות תהיה עבירה פלילית שבצדה עונש של שנת מאסר. ההסדר המוצע יחול גם לעניין חוות דעת מומחה מטעם בעל דין שניתנה לפי הוראות סעיף 4(ב)(1) לחוק. 
+
+ להצעת החוק אין הסתייגויות. אני מבקשת מחברות וחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח המוגש על-ידי הוועדה. תודה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.
+
+אנחנו עוברים להצבעה – אין הסתייגויות, אין רשות דיבור – בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3), התשע"ד–2014, קריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? בבקשה. 
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו. 
+
+
+ בעד – 30, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
+
+אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? בבקשה. 
+
+חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3), התשע"ד–2014, נתקבל. 
+ 
+
+ בעד – 31, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון מס' 3), התשע"ד–2014, עברה בקריאה שלישית.
+
+לתודות וברכות – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, יוזמת החוק, בבקשה. 
+
+
+תודה רבה לך. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני באמת מברכת על התיקון הזה, שנעשה כמובן בשיתוף פעולה גם עם משרד המשפטים. צריך לזכור, כמו שנאמר פה קודם, שלצערנו הרב החיסיון, כביכול, שהיה אמור לחול על הפרטים האישיים בחוות דעת מומחה מטעם הנפגעת, נפגעת העבירה – שוב, מדובר על עבריין מין, עבריין שיושב בכלא, שלקראת השחרור שלו דנים בתנאים, אם לשחרר אותו, ולסביבת הנפגעת. אז באמת מה שקרה עד היום – נעשו מניפולציות, גם על-ידי בעלי-הדין וגם על-ידי שלוחיהם, לגבי הנושא של החשיפה. ועצם המחשבה על כך שהנושאים הרגישים הללו, הנושאים שנוגעים למצב נפשי של אותה נפגעת עבירה בגלל אותה עבירה, יהפכו להיות שיחה ויגיעו לידיו של הפוגע, מנעה מהרבה אנשים ובכלל מנפגעי עבירה להשתמש בסעיף הזה. 
+
+פה באנו ותיקנו, ומצאנו את האיזונים, האיזונים הנדרשים; קיבלנו את עמדת משרד המשפטים שצריך לדאוג לכך שגם ההגנה תיעשה בצורה מסודרת, ומי שלא יהיה לו עורך-דין ימנו לו עורך-דין, אבל בשורה התחתונה, אפשר יהיה לקחת ולשקול שיקול דעת ענייני ונכון מתי חזרתו של עבריין מין לסביבתה של הנפגעת יכולה לפגוע בשיקומה ובאורח חייה, וכך אנחנו באמת יצרנו חיסיון אמיתי, חיסיון שמי שמפר אותו עולה לדין פלילי ועלול לשבת שנה שלמה בבית-הסוהר. 
+
+ אני רוצה להגיד תודות, כי זו לא עבודה שלי בלבד. כמובן, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת דוד רותם. אני רוצה להודות למנהלת ועדת החוקה, חוק ומשפט, גברת דורית ואג, שדאגה, עם כל הבלגן של הוועדה ועם כל העומס למצוא לנו את הזמן ואת התיאומים. אני רוצה להודות לעורכת-הדין ניצן רוזנברג, היועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט, שטיפלה בחוק. תודה רבה וגדולה לעורכת-הדין ליאת קליין ולאיגוד מרכזי הסיוע, ששותפים לקידום החוק, שראו את הלקונה הזאת. אני רוצה לומר תודה גם לעורכת-הדין חגית לרנאו מהסנגוריה, שגם כשעשתה לנו חיים קשים, בסוף הגענו לאיזה דין ודברים ואיזונים מתבקשים. תודה לעורכת-הדין ענת אסיף ממשרד המשפטים, לשרת המשפטים ציפי לבני שעזרה בקידומו. תודה לחברת הכנסת שולי מועלם, שהיא גם שותפה לחוק, ותודה אחרונה וחשובה לא פחות לעוזרי, בן צדוק, ותודה לכם, חברים, על שתמכתם בחוק. יחד נמשיך ונתקן עוד דברים אחרים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להודעת מזכירות הכנסת. בבקשה.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 19), התשע"ד–2014, שהחזירה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. תודה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ [מס' כ/531; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 6874; נספחות.]
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק לתיקון פקודת המלט (מס' 2) (תיקון), התשע"ד–2014, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה חבר הכנסת חיים כץ. בבקשה. 
+
+ 
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם הצעת חוק לתיקון פקודת המלט (מס' 2) (תיקון), התשע"ד–2014, שהוגשה על-ידי. 
+
+ הרמת משאות כבדים עלולה, כידוע לכם, לגרום נזקים בריאותיים, שמהם סובלים, בין השאר, פועלי הבניין הנדרשים להרים שקי מלט במשקל 50 קילוגרם. משקלם של שקי המלט אינו גזירת גורל; חומרי בניין אחרים נארזים בדרך כלל באריזות של 25 קילוגרם, ומשקל 25 קילוגרם הוא משקל מקסימלי שמובא בחשבון בכללי הבטיחות השונים בעולם. על כן הגשתי הצעת חוק שתבטיח שיהיו בשוק הישראלי גם שקים שמשקלם 25 קילוגרם. 
+
+ הצעתי זו פוצלה לשני חלקים: בחלקה הראשון של הצעת החוק, שהתקבל כבר, נקבעה חובת יצרן המלט שאורז את המלט, לארוז אותו בין השאר בשקים שמשקלם עד 25 ק"ג. החלק השני של הצעת החוק מונח היום לפניכם, ובו מוצע לחייב קמעונאי המוכר מלט לאפשר לקונה לרכוש מלט בין השאר בשקים שמשקלם אינו עולה על 25 קילוגרם. המטרה היא להבטיח ששקי מלט במשקל 25 קילוגרם יהיו זמינים לרכישה לקבלן או ללקוח אחר שמעוניין בהם, אם לשם שמירה על בריאות הפועלים ואם למניעת מפגעים בשל עודף בחומרי הבנייה.
+ 
+ אציין כי אין הכוונה לחייב את הקמעונאי להחזיק אצלו מלאי של שקים במשקל הזה, אלא רק להיענות לבקשת לקוח המעוניין בכך, לרכוש באמצעות הקמעונאי שקים במשקל 25 קילוגרם. ההוראה הנוגעת בקמעונאי תיכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2015, דהיינו כארבעה חודשים לאחר שכבר תחול חובת יצרני המלט לייצר בין השאר שקים במשקל 25 קילוגרם.
+
+ הצעת החוק המונחת לפניכם פוצלה, כמו שאמרתי. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
+
+יחד עם זה, לפני זה אני כבר אנצל את ההזדמנות ואני אגיד תודה לווילמה מאור, המנהלת המיתולוגית של ועדת העבודה והרווחה, ולצוות המסור של הוועדה: אתי, מעיין, ענת ואורי. תודה ליועצת המשפטית של הוועדה, נועה בן-שבת, לכל מי שלקח חלק בקידומו של החוק, וכמובן תודה לעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו וקורל אבירם.
+
+אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת חיים כץ. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק לתיקון פקודת המלט (מס' 2) (תיקון), התשע"ד–2014 – קריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+ בעד – 29, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
+
+אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+חוק לתיקון פקודת המלט (מס' 2) (תיקון), התשע"ד–2014, נתקבל.
+
+
+ בעד – 33, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק לתיקון פקודת המלט (מס' 2) (תיקון), התשע"ד–2014, התקבלה בקריאה שלישית. 
+
+
+[מס' כ/544; "דברי הכנסת", חוב' כ"ו, עמ' 10477; נספחות.]
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 6), התשע"ד–2014, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ. אם יש כאלה שמעוניינים להגיד תודות וברכות, זה לאחר ההצבעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 6), התשע"ד–2014, שהגישה חברת הכנסת שולי מועלם עם קבוצת חברי כנסת נוספים, כגון מיכל רוזין, איתן כבל, דב חנין, מרב מיכאלי, מנחם אליעזר מוזס, דב ליפמן, מירי רגב, פנינה תמנו-שטה, קארין אלהרר, רות קלדרון, מאיר פרוש ואילן גילאון. תראו מה זה יצירתיות של כל חברי הכנסת: התכנסו יחד וגיבשו להם הצעת חוק. שולי, יש לך זכויות רבות בגיבוש הצעת החוק. כל הכבוד לך.
+
+ הצעת חוק זו מוסיפה אחות מוסמכת להרכב ועדות האתיקה הפועלות בבתי-החולים לפי חוק זכויות החולה, ובכך מביאה לידי ביטוי בדיוני ועדות אלה גם את נקודת המבט הייחודית של מקצוע זה.
+
+ ועדת אתיקה מוסמכת, בין היתר, לאשר למטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסוים למטופל על מצבו הרפואי בשלב של מתן הסכמה לטיפול רפואי, אם יש במסירת המידע כדי לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל. ועדת האתיקה מוסמכת גם לאשר למטפל, בהתקיים תנאים מסוימים, לתת למטופל טיפול רפואי בניגוד לרצונו, בנסיבות שבהן נשקפת סכנה חמורה לחייו של המטופל ויש לתת לו את הטיפול בהקדם; סמכויות נוספות לפי סעיפים 18 ו-20 לחוק כוללות סמכות לאשר למטפל שלא למסור למטופל מידע רפואי מלא או חלקי המתייחס אליו מהרשומה הרפואית אם המידע עלול לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל או לסכן את חייו, וסמכות לאשר למטפל או למוסד הרפואי, בהתקיים תנאים מסוימים, למסור מידע רפואי על המטופל לאדם אחר.
+
+ הרכבה הנוכחי של ועדת האתיקה לעניין הסמכויות האמורות הוא חמישה חברים, בהם משפטן, שני רופאים מומחים, פסיכולוג או עובד סוציאלי ונציג ציבור או איש דת.
+
+ אחיות מוסמכות, הבאות במגע הדוק עם המטופל ומכירות באופן קרוב ובלתי אמצעי את הטיפול הרפואי כפי שהמטופל חווה אותו, יכולות להאיר צדדים בטיפול הרפואי כפי שהמטופל חש בהם. כדי להביא לידי ביטוי את הידע המקצועי ואת נקודת המבט הייחודית הזאת, של האחיות המוסמכות, מוצע להרחיב את הרכב ועדת האתיקה לשישה חברים, ולכלול בו גם אחות מוסמכת.
+
+ לנוכח השינוי בהרכב מוצע לקבוע את דרך ההכרעה במצבים שבהם יהיו הדעות בוועדה שקולות, דהיינו תיקו. מוצע כי בפנייה להימנעות ממסירת מידע למטופל על המצב הרפואי לצורך הסכמתו לטיפול, או בפנייה למתן טיפול רפואי בניגוד לרצונו של המטופל, תהיה משמעות הקולות השקולים שלא לאשר את ההימנעות ממסירת המידע למטופל או מתן הטיפול בניגוד לרצונו. לעומת זאת, אם הדעות בוועדה יהיו שקולות לעניין פניות לפי סעיף 18 או 20 לחוק, הנוגעות להימנעות ממסירת מידע על אודות המטופל מהרשומה הרפואית או מסירת מידע רפואי לאדם אחר, יהיה ליושב-ראש הוועדה קול מכריע.
+
+ כדי לאפשר היערכות מתאימה למינוי אחות בכל אחת מוועדות האתיקה, ייכנס התיקון לתוקפו בתום שישה חודשים ממועד פרסומו.
+
+ להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
+ 
+ ושוב, תודה למנהלת המיתולוגית וילמה מאור ולצוות המסור של ועדת העבודה והרווחה: אתי, מעיין, ענת ואורי; תודה ליועצת המשפטית של הוועדה נועה בן-שבת; וכמובן תודה לעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו וקורל אבירם.
+
+אבקש מחברי הכנסת לאשר את החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת חיים כץ. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 6), התשע"ד–2014, קודם כול בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+ בעד – 37, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
+
+אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 6), התשע"ד–2014, בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+חוק זכויות החולה (תיקון מס' 6), התשע"ד–2014, נתקבל.
+
+
+ בעד – 40, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק זכויות החולה (תיקון מס' 6), התשע"ד–2014, התקבלה בקריאה שלישית. 
+
+לתודות וברכות – מתכבדת חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. בבקשה.
+
+
+ תודה, אדוני. תודה לכולכם על התמיכה. מערכת הבריאות במדינת ישראל ניחנה באנשי צוות מופלאים – רופאים, אחיות, אנשי צוות פארה-רפואיים, ועלינו לשמור גם על המערכת, ובעיקר על האנשים שבתוכה, כדי לתת את מערכת הבריאות הטובה והנכונה והמותאמת ביותר לכל אזרחי המדינה.
+
+אני רוצה מאוד מאוד להודות למי שהעלתה בפני את הלקונה הזאת בחוק זכויות החולה – חברות לשכת ועדת האתיקה של האחיות, ובראשן ד"ר רות קפלן, מנהלת בית-הספר לסיעוד "אסף הרופא"; למנכ"ל משרד הבריאות היוצא, פרופסור רוני גמזו, ולשרה יעל גרמן; לשוש ריבה, האחות הראשית במשרד הבריאות; לחבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש הוועדה; לווילמה מאור, המנהלת של הוועדה, ולנועה בן-שבת, וכמובן לעוזרים שלי, חניתה ואורי.
+
+ההצעות האלה, חברים וחברות, הן הסיבה שכולנו כאן – לשמור על כבודם של כל אזרחי מדינת ישראל, מטפלים ומטופלים כאחד. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.
+
+
+ [מס' כ/539; "דברי הכנסת", חוב' כ"ח, עמ' 10849; נספחות.]
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 13), התשע"ד–2014, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ. בבקשה. אין הסתייגויות ואין רשות דיבור.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתם יודעים, מחר תיערכנה פה בכנסת בחירות לנשיאות – –
+
+
+ – – –
+
+
+רגע, שנייה. – – ויש כל מיני מועמדים. אני מקווה שהצעת החוק הזאת, שבאה לקריאה השנייה והשלישית – מיקי, הצעת החוק שבאה לקריאה השנייה והשלישית, הצעת החוק של רובי ריבלין, אני מקווה שהיא תהיה הצעת החוק האחרונה שהוא מגיש, אחרי כמה שנים בכנסת ישראל?
+
+
+ 26 שנים.
+
+
+ אחרי 26 שנים בכנסת ישראל, אני מקווה שהכנסת מחר "תטאטא" או��ך מהכנסת למשכן הנשיא, וזאת תהיה הצעת החוק האחרונה שלך. 
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 13), התשע"ד–2014, שהגיש חבר הכנסת ראובן רובי ריבלין.
+
+ חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג–1963, וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, קובעים כי קרובי משפחה של חלל מערכות ישראל וקרובי משפחה של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה, רשאים להיעדר מעבודתם ביום הזיכרון הממלכתי על חשבון המעביד. עם זאת, החוקים האמורים אינם מסדירים את היעדרותם של קרובי משפחה, כאמור, ביום האזכרה הפרטית של אותה משפחה.
+
+סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, קובע כי במהלך שנת עבודה רשאי עובד לממש יום אחד מימי החופשה המגיעים לו, לפי החוק, במועד שיבחר, ויום אחד נוסף באחד מהימים המנויים בתוספת לחוק. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע להוסיף לרשימת הימים המנויים בתוספת לחוק את יום האזכרה הפרטית, ובכך לקבוע כי יום האזכרה הפרטית יהיה יום בחירה לעובד מתוך מכסת ימי החופשה העומדים לרשותו. מטרת ההצעה היא לאפשר לקרובי משפחה של מי שנפלו במערכות ישראל או נפטרו כתוצאה מפעולות איבה, להתייחד עם זכר יקיריהם ולקיים טקסי זיכרון ואבל פרטיים.
+
+ להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות, ולפיכך אני פונה אליכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
+
+ושוב, תודה למנהלת הוועדה וילמה מאור ולצוות המסור של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: אתי, מעיין, ענת ואורי; תודה ליועצת המשפטית של הוועדה יעל סלנט, וכמובן, תודה לעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו וקורל אבירם. 
+
+ אני חוזר על הברכה: כולי תקווה שזאת הצעת החוק האחרונה שלך, רובי. אני, כמיטב יכולתי אעשה שאכן כך יקרה. אני מקווה שהכנסת תעשה את זה פעמיים – פעם אחת תצביע לך בהצעת החוק ובפעם השנייה תעשה מה שטוב לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת חיים כץ.
+
+חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שנייה. מי בעד, מי נגד? בבקשה.
+
+סעיף 1 נתקבל.
+
+
+ בעד – 28, אין מתנגדים ואין נמנעים.
+
+אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק כנוסח הוועדה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? רק להוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת מיקי רוזנטל. אנחנו עכשיו בהצבעה בקריאה שלישית כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד?
+
+חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 13), התשע"ד–2014, נתקבל.
+
+
+ בעד – 29, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 13), התשע"ד–2014, עברה בקריאה שלישית.
+
+
+ – – –
+
+
+בשביל הפרוטוקול: חבר הכנסת דודו רותם – בעד. גם כן בעד החוק. תודות.
+
+
+ אני מודה לכל החברים שדאגו למשפחות השכולות; היינו צריכים לעשות זאת כבר מזמן רב. תודה רבה.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/870).]
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 48) (מניעת נזקי שביתת רעב), התשע"ד–2014 – לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר יאיר שמיר בשם השר לביטחון פנים, ויש לנו רשימת דוברים שאני עומד לסגור בדקות הקרובות. השר יאיר שמיר – אינו נוכח. אנחנו מבקשים משר שיציג את הצעת החוק.
+
+
+ כנראה מתביישים בהצעת החוק הזאת.
+
+
+הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר – חשוב מאוד ששר יציג, בכלל, חוקים לקריאה ראשונה. אני רוצה להתייעץ עם מזכירות הכנסת. כיוון שאין פה שר אנחנו יכולים – בבקשה. השר יאיר שמיר, בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתנצל בשמו של השר אהרונוביץ, שנבצר ממנו להציג פה את החוק. פשוט יש אזכרה של אביו, ואני נעניתי לבקשתו להציג את זה במקומו.
+
+ הצעת החוק הוגשה על רקע שביתות רעב ממושכות בקרב אסירים ועצורים ביטחוניים במהלך 2012, אשר היו כרוכות בהתמודדויות מורכבות הן בהיבט הרפואי והן בהיבט הביטחוני. שביתות הרעב האלו התאפיינו הן בכך שהשתתפו בהן מספר גדול של אסירים, והן בכך שחלק מהאסירים המשיכו בשביתת הרעב למשך פרקי זמן ממושכים, ובחלק מהמקרים המצב הגיע עד כדי סיכון חייהם.
+
+בעקבות האירועים האמורים הוקם לבקשת הדרג המדיני צוות בין-משרדי בראשות משנה ליועץ המשפטי לממשלה ובהשתתפות נציגי משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, המשרד לביטחון פנים, משרד הבריאות, שירות בתי-הסוהר וגורמים נוספים הנוגעים לעניין, לצורך גיבוש מתווה הולם להתמודדות עם שובתי הרעב במצבים שבהם שביתת הרעב נמשכת עד כדי מצב של גרימת סכנה חמורה לחייהם או לבריאותם של האסירים.
+
+לאחר בחינה מעמיקה, הן של ההסדרים הקיימים במדינות מערביות שונות והן של האתגרים המייחדים את ההתמודדות עם נושא בתי-הסוהר בישראל, ולאחר שנשמעו גורמים נוספים הנוגעים בעניין, גובשה הצעת החוק. לאחר גיבוש הטיוטה במסגרת הצוות האמור, הובאו הדברים בפני היועץ המשפטי לממשלה, אשר קיים דיון עם כלל הגורמים הנוגעים בעניין, שבמסגרתו נדון המתווה המוצע ונבחנו חלופות שונות. 
+
+בבסיס הצעת החוק עומד הצורך בהבחנת שובת רעב ממטופל אחר המסרב לקבל טיפול רפואי. צורך זה מקורו בכך ששובת רעב אינו מבקש למות, וזו אינה תכלית השביתה. מטופל השובת רעב אינו במצב של סכנת חיים מלכתחילה, בטרם השביתה, ואין הוא רואה במוות תוצאה רצויה של מאבקו. לכל היותר אפשר לומר כי לעתים זהו המחיר שהשובת מוכן לשלם במסגרת מאבקו הפוליטי ובמטרה להעצים את ההשפעה והתהודה של המאבק הזה. גם מסיבה זאת עשוי לגבור השיקול שיתמוך בהצלת חייו של שובת הרעב, אשר איננו חפץ במוות אלא בהמשך מאבקו. 
+
+ מטרת הצעת החוק האמורה היא ליצור איזון ראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני תופעה הולכת וגוברת של אסירים שובתי רעב לבין חובתה לנהוג באופן הומני כלפי כל מי שנמצא תחת חסותה ולהגן על זכויות האדם של כל אדם באשר הוא. אדם המוחזק במשמורת חוקית נמצא באחריות המדינה באמצעות שירות בתי-הסוהר, הנושא באחריות הישירה לשמירה על חייו, בריאותו, שלומו ורווחתו של האסיר. 
+
+ההסדר המוצע הוא מידתי וסביר בכך שהוא קובע מתווה הולם לטיפול באסיר, ולפיו בית-המשפט אינו מורה כי אפשר לתת טיפול אלא לאחר שווידא כי מוצו מאמצי ההידברות וניסיונות השכנוע של האסיר – בהתאם להצעת החוק קיימת חובת מינוי סנגור לאסיר – וכי הוסברו לו מצבו הרפואי וההשלכות על המשך שביתת הרעב שהוא נוקט. כמו כן, בית-המשפט אינו מחייב רופא לטפל באסיר, אלא מורה כי אפשר לתת טיפול לאסיר גם בניגוד לרצונו. יודגש כי מתן הטיפול ייעשה רק בידי רופא שהסכים לעשות כן, ורופא לא יידרש לפעול בניגוד לצו מצפונו בעניין זה. 
+
+ לפיכך אבקשכם לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הפנים והגנת הסביבה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לשר יאיר שמיר. אנחנו עוברים לדיון בהצעת החוק.
+
+ לפני כן נברך את אולפנת מירון, שתלמידותיה נמצאות כאן אתנו ביציע. תודה רבה וברוכות הבאות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, זה ועדת החוקה, זה לא ועדת הפנים. 
+
+
+ אנחנו מתחילים בראשון הדוברים, חבר הכנסת מסעוד גנאים, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב. אני רק רוצה, לטובת חברי הכנסת – אנחנו סגרנו את הרשימה. מעלים אותה עכשיו במחשב, שכולם יוכלו לראות. בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כאשר באים לשאול את עצמנו: האסיר, למה הוא שובת רעב? זה תחביב? הוא רוצה את זה? אכן, נכון אמר כבוד השר שההנחה היא שהוא לא רוצה למות. נכון. אבל זה כלי לגיטימי בידו. מה יש ביד אסיר כדי להשפיע על השלטונות, על הרשויות, כדי להיטיב את תנאי מאסרו? 
+
+ ולצורך העניין, שביתת הרעב הנוכחית של העצורים המינהליים היא שביתה לגיטימית ועוד איך, כי מדברים על מעצר מינהלי, שהוא חיה בלתי דמוקרטית, חיה לא אנושית. אפילו אם באנגליה – בבריטניה – בארצות-הברית, משתמשים בה. נכון שמשתמשים בה למניעה, אבל כאשר משתמשים בה כדי להתעלל, כדי לדכא – מה זה שומרים על בן-אדם? לא שומרים עליו, עוצרים אותו, כולאים אותו, בלי שהוא ידע מה הסיבות, בלי ראיות, בלי משפט, בלי העמדה לדין צדק. מה הכלי שיש בידו כשהוא רוצה להשפיע על שב"ס, על הממשלה, כדי לבטל את החיה הזאת, הבלתי-דמוקרטית? 
+
+ במקום לבטל אותה, או במקום להקל על האסירים האלה, כי בכל זאת הם בני-אדם, ומגיעים להם כל התנאים וכל הדברים של האמנות הבין-לאומיות בקשר לערכי זכויות אדם – זכותו לשבות, זכותו לא לאכול, כדי להביע את הסבל שלו, את הבעיה שיש. במקום זה הממשלה באה היום, מביאה לנו הצעת חוק שבאמצעותה היא רוצה להכריח את האסירים לאכול, להזין אותם, כי חס וחלילה היא לא רוצה שאחד מהם ימות. לא כי היא דואגת לחייהם. אילו הייתה דואגת לחייהם או לחיי המשפחות שלהם, הייתה משחררת אותם, או הייתה אומרת: אנחנו מדינת חוק, מדינה דמוקרטית, אנחנו חייבים להעמיד אותם לדין. תעמיד אותו לדין, תשפוט אותו, תגיד שהוא ייאסר שנה, שנתיים, שלוש בגלל אחת, שתיים, שלוש. אבל ככה? בגלל מידע חסוי? הממשלה מביאה את הצעת החוק הזאת כדי לברוח מאחריות, והיא מוכיחה עוד הפעם שהיא מדינה מדכאת, אנטי-דמוקרטית. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חבר הכנסת באסל גטאס. שלוש דקות לכל אחד. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, על-פי ההלכה, אדם שרוצה להתאבד, צריכים למנוע זאת ממנו. אם אדם לא אוכל שלושה ימים, מאכילים אותו על-כורחו, מה לעשות. גם לכם יש הלכה, לא?
+
+
+ איזה הלכה?
+
+
+אין לכם הלכה שאסור לאדם להרוג את עצמו? מותר לאדם להתאבד? לא.
+
+
+ אתה דואג להם?
+
+
+לא, מכיוון שאתם אנשי דת, אני בטוח שגם ההלכה אצלכם אוסרת ולא מאפשרת לאדם להתאבד מדעתו. 
+
+נכון שההסתדרות הרפואית היא נגד האכלת אדם על-כורחו. יש בזה הרבה היגיון. 
+
+ אבל אני אומר לכם, אם מישהו חושב ששביתות הרעב הן באמת בגלל המצוקה שקיימת בבתי-הסוהר, זה ממש שקר מוחלט. אני חושב שבתי-הסוהר במדינת ישראל זה בית-הבראה ביחס לבתי-הסוהר שיש במדינות ערב. 
+
+
+ לא בגלל המצוקה, בגלל – – – הבלתי-צודקת.
+
+
+רגע אחד. אין אף בית-סוהר במדינה ערבית שיכול להתקרב לשירות שנותנים בבתי-הסוהר במדינת ישראל. ולכן, זה לא מתוך מצוקה. אז אפשר להתווכח אם יש צדק במעצר או לא. אבל צריכים להבין – – –
+
+
+ השביתה היא על הסיבות למעצר. 
+
+
+ צריכים להבין שכל הנושא של המעצר המינהלי – יש ראיות חותכות שהאיש קשור לארגון טרור כלשהו, או שפועל כטרוריסט, אולי עצמאי. 
+
+
+ זו הבעיה, שאין ראיות.
+
+
+ זו הבעיה. אני אומר לך, אחרי הכול, בית-המשפט כן מאפשר את המעצר המינהלי, על ראיות. ייתכן מאוד שקשה להביא את העדים, הראיות אולי לא ברורות באופן מוחלט, אבל הן קרובות להיות ראיה לכאורה. אגב, אני רוצה לומר לכם, גם אצל המתנחלים אתה רואה הרבה פעמים שיש צו גירוש או הרחקה מאותם אזורים כשהמשטרה או השב"כ חוששים שאולי אותו אחד יעשה איזו פרובוקציה שיכולה לגרום לאיזו מהומה. אז גם פה תאמר: אין שום הצדקה לדבר, נכון, מכיוון שלא היה פה משפט. אבל מה לעשות, המדינה שלנו נמצאת במצב – לא בכל דבר יכולים להביא את ההוכחה לבית-המשפט כראיה ברורה וחותכת, אבל מאידך גיסא יודעים באופן ברור שאותו אדם, מעבר להזדהות שלו עם ארגוני טרור הוא אדם בעייתי, שיכול להזיק גם לסביבה שלו, בוודאי לפגוע בשירות הביטחוני של מדינת ישראל. ולכן אני לא דן כרגע על שיקול הדעת, אם המעצר הוא נכון או לא נכון, צודק או לא צודק. אני אומר – אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי. מצד אחד אתה בא ואומר: איך אני יכול להאכיל אדם על-כורחו? מאידך גיסא אנחנו יודעים שהתוצאה של מוות של אסיר בשביתת רעב יכולה לגרום לנזק קשה למדינת ישראל. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת באסל גטאס, ואחריו – חבר הכנסת משה זלמן פייגלין. נא להקפיד על לוחות הזמנים. שלוש דקות לכל דובר. יש לנו 11 דוברים. בבקשה, שלוש דקות. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שהצעת החוק המוגשת לנו היא הצעת חוק בלתי אנושית, שאם תיכנס לספר החוקים תירשם כציון אפל למעשה של פגיעה מהותית בזכויות אדם. לא במקרה ההסתדרות הרפואית מתנגדת. כשאסיר מגיע – ואני לא מדבר כרגע על השביתה הקיימת אף שהיא הסיבה שדרבנה את הממשלה להגיש את הצעת החוק, אלא באופן כללי. כשאסיר מגיע למצב שהוא מוכן לסכן את חייו על מנת להבהיר לעולם ולהביא לדיון את הסוגיה שהוא מוכן למות ולסכן את חייו בגללה, זה לא דבר של מה בכך שבשביל אינטרס פוליטי מחליטים ללכת ולהאכיל אותו בעל-כורחו. אין דבר כזה. זה מעשה בלתי אנושי בעליל. במקום להתמודד עם הסוגיה עצמה ולנסות להגיע לפתרון של אותה סוגיה, מנסים לשבור את שביתת הרעב בדרך הבלתי-אנושית המוצעת בהצעת החוק.
+
+אנחנו דוחים מכול וכול את ההצעה, ואנחנו חושבים שהכנסת צריכה לדחות אותה בשתי ידיים ולאמץ את הגישה האנושית שהנחתה את ההסתדרות הרפואית בהתנגדותה להצעה.
+
+ ראש הממשלה אומר שבכל זאת אפשר למצוא רופאים שיפרו את ההנחיות של ההסתדרות הרפואית ויאכילו שובתי רעב בכוח. זה עוד דבר בלתי אנושי, לא רק כלפי שובת הרעב, אלא גם כלפי הרופא שישודל בדרכים כלכליות, בדרכים של לחץ, בדרכים של שימוש באידיאולוגיה מסוימת, בשביל לשכנע אותו להאכיל את שובת הרעב כנגד רצונו. צריך ללכת בדרך האנושית, לברר מה הסיבות שגרמו לאותו אסיר או לאותם אסירים לשבות רעב – –
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+– – ולהסיר את אותן סיבות ולהגיע לפתרון אנושי. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת באסל גטאס. חבר הכנסת משה זלמן פייגלין, ואחריו – חברת הכנסת מיכל רוזין. שלוש דקות, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אדוני שר החקלאות, אני מכבד ומעריך אותך מאוד גם באופן אישי, ולכן קיוויתי כאשר לרגע לא היית פה כשהוגשה הצעת החוק הנואלת הזאת, שאתה עושה זאת על מנת לנסות להימנע מלהתעסק עם הדבר הרע הזה. אבל, לצערי, בכל זאת נכנסת אחר כך והקראת את הדבר הקשה מאוד הזה – הייתי אומר אפילו מגעיל. מה זה הרעיון הזה להאכיל בכפייה? הדעת לא סובלת – קשה בכלל להתחיל להתעסק עם המחשבה הזאת. אנשים רוצים למות – שימותו. זו לא בעיה שלך. אתה יכול לכלוא אותם, אתה יכול להעניש אותם; אתה לא יכול להחליט שלא יתאבדו. 
+
+ באותו שבוע שבו ועדת השרים החליטה להקל על אנשים ישרים, טובים, מכובדים להתאבד במידה שהם חולים סופניים; באותו שבוע שהחלטנו להקל על אנשים להתאבד, אנחנו מחליטים לאסור על כל מיני פושעים, מן הסתם, לעשות את אותו הדבר. מה זה הדבר הזה? הרי בסופו של דבר, על מה אנחנו מדברים כאן? אנחנו מדברים על סיטואציה שבה מדינת ישראל מפחדת להתעמת מוסרית מול אותם אסירים; להעמיד את הצדק שלה מול הצדק שלהם; לומר, אני צודקת. מפחדים מהסיטואציה שהמסכנות תגבר על הצדק שלנו. 
+
+ רבותי, אני קורא לכם לדחות בשאט נפש את החוק הזה, לברר לעצמנו מדוע אנחנו בכלל כאן בארץ הזאת, מדוע אנחנו צודקים, ולא לנסות לחפות על חוסר ניסיוננו לעשות זאת, שלא לדבר על יכולתנו לעשות זאת מן המקום שבו אנחנו עומדים, באמצעות שיטות נלוזות כאלה של הזנה בכפייה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת משה זלמן פייגלין. חברת הכנסת מיכל רוזין. נוכחת? אינה נוכחת. חברת הכנסת זהבה גלאון.
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת עיסאווי פריג'. גם חבר הכנסת אילן גילאון רשום. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברים, לפני כשמונה שנים הבית הזה העביר חוק שאני אזכיר לכם אותו – פיטום האווזים. שמעתם עליו? חוק האוסר להאכיל אווזים בכוח. זה היה חוק פיטום האווזים. רוב הבית הזה הצביע בעד החוק, ובצדק. אבל אסור לפטם אווזים, ובני אדם – חובה לפטם, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בערבים. אז נקרא לחוק בשמו: חוק פיטום הערבים. תגידו לי, איך שאתם רוצים – בסופו של דבר זאת התוצאה שאנחנו מקבלים. האסירים שלא שפוטים, אסירים מינהליים, לא נשפטו, לא עמדו בפני בית-משפט, ויש להם זכות לגיטימית להביע מחאה על התנאים ועל סיבות מעצרם. את הזכות הזו אני לוקח להם, ומחליט לחוקק חוק מיוחד – חוק פיטום ערבים. 
+
+ הבית הזה, אתם כאן – לפני שעליתי ראיתי סרט ב"יוטיוב", איזה שחקן אמריקני הדגים איך מאכילים בכוח אסיר, איך שמים לו את הזונדה באף ואיך כל התהליך עובר. אני ממליץ לכל החברים כאן לראות את הסרט הזה לפני שהם מצביעים על החוק הזה. החוק הזה מבייש כל מי שיצביע בעדו. אני אומר לכם את זה: די, די לצביעות. די לצביעות.
+
+נקודה נוספת שאני רוצה לציין – אני רוצה לדמיין לעצמי, ואני מבקש שגם אתם תדמיינו לעצמכם: מביאים אסיר כפות, מושיבים אותו על כיסא, קושרים אותו באזיקים בכל הקצוות ומכניסים לו את הזונדה לאף כדי להאכיל אותו; מחדירים לו את האינפוזיה כדי להאכיל אותו. ואני שואל אתכם, על איזה משמעת קואליציונית אתם מדברים? גם נגד המוסר של כל אחד ואחד מכם מותר בשם המשמעת הקואליציונית? אין גבול? אין גבול? משמעת קואליציונית ולרמוס כל מוסר אפשרי? איזה סוג חשיבה יש לכם? דבר כזה עובר בוועדת השרים לחקיקה בלי להניד עפעף? מה, מי יותר חשוב, המוסר או המשמעת הקואליציונית?
+
+אז אני אומר: זה פקודה בלתי חוקית בעליל, לכל מי שמקבל פקודה כזאת. כל סוהר, כל חייל – זה בדיוק פקודה בלתי חוקית בעליל. 
+
+אני מבקש מכם: די, די לצביעות, תפעילו את המוסר שלכם. אתם מובלים בצורה עיוורת, רק בשביל לשמר קואליציה שמובילה אותנו לתהום. תודה לכם. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. חברת הכנסת זהבה גלאון, ואחריה – חברת הכנסת מיכל רוזין. בבקשה. שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו נדרשים להצביע על אחת ההצעות הכי מחפירות שהממשלה הזאת מגלגלת לפתחנו. מה אומרת ממשלת ישראל? מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח. חבר הכנסת טיבי. 
+
+
+ סליחה. 
+
+
+ אני מודה לך. 
+
+
+ מה עם עמר בר-לב?
+
+
+ אני לא יכולה להעיר לו. חברי חברי הכנסת, עצירים מינהליים אלו אנשים שנשפטו – או שהושמו במעצר ללא משפט, ללא ביקורת שיפוטית, בלי שהוכחה אשמתם, והם נוקטים את הכלי הכי לגיטימי במסגרת חופש הביטוי, שזה שביתה. ומה עושה ממשלת ישראל, לכאורה בשל הדאגה, או בשם הדאגה, לשלומם? מבקשת לשבור שביתה על-ידי הזנה בכפייה. כי הם חוששים. נכון, זה כלי מאבק לגיטימי. שביתת רעב היא כלי מאבק לגיטימי. יש לה מחיר מאוד קשה לעציר, לעציר עצמו, אבל היא לגיטימית מבחינת דעת הקהל. אז איך ממשלת ישראל מבקשת לשבור שביתה? באמצעות זה שהיא מבקשת להכניע את העצירים על-ידי הזנה בכפייה. אני לא חושבת שיש תקדים בעולם המערבי שממשלה מבקשת לשבור את רוחם של עצירים באופן הזה; אולי בגואנטנמו. אולי בגואנטנמו; אני לא מכירה בעולם המערבי שנוהגים באופן הזה. 
+
+אז אני מכירה את כל הטיעונים: העצירים תחת משמורת המדינה; למדינה יש חובה להגן על חייו של אותו עציר, לדאוג לחייו, כדי שהוא לא ייקח את חייו או שלא ייטול את בריאותו, ושלא יתאבד, במילים אחרות. חברים, זה קשקוש. הממשלה הזאת לא רוצה שביתה של העצירים המינהליים, שמפנה זרקור למצב שלהם ולעובדה שהם הושמו במעצר ללא משפט. 
+
+ בכלל, כל התועבה הזאת, של המעצר המינהלי, הייתה צריכה כבר להיפסק מזמן. מעצר מינהלי – אני רוצה שתשימו לב, חברי חברי הכנסת, מישהו כאן אמר: מה, יושבים שם מחבלים; אמרתי: אם יושבים שם מחבלים, שיעמידו אותם למשפט, ואם לא מעמידים אותם למשפט, שישחררו אותם לאלתר. זו אחת התועבות הכי חמורות שהוריש לנו המנדט הבריטי, ואין בכלל מקום לשימוש בכלי הזה. 
+
+אז גם עוצרים אותם מעצר מינהלי, גם מבקשים לשבור את רוחם באמצעות ההזנה בכפייה, גם מבקשים לשבור שביתה, ומה מבקשת הממשלה לעשות? לגייס את חברי הכנסת לעשות – זה צריך להיות בחקיקה, חברי חברי הכנסת? כדי להתמודד עם 200 עצירים מינהליים פלסטינים צריכה הזנה בכפייה לבוא בחקיקה לפתחה של כנסת ישראל?
+
+חברי חברי הנכנסת, חברי הקואליציה, אני קוראת לכם לגלגל את ההצעה הזאת מסדר-היום. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת זהבה גלאון. חברת הכנסת מיכל רוזין, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה. שלוש דקות. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אם עוד לא השתכנעתם, אני אנסה בכל זאת לשכנע אתכם. החוק שמובא בפנינו הוא חוק אכזרי ומסוכן, שפשוט מכשיר עינויים כלפי עצירים וגוזל מהם את האוטונומיה היחידה שנותרה להם: להשיב שליטה על הגוף שלהם ועל הרצון שלהם. זה כלי מאבק בלתי אלים, ולנהוג כלפיו באלימות זה פשוט פשע כפול. כמו שאמרה חברתי חברת הכנסת זהבה גלאון, יש פה פשע כפול: גם שמים אנשים במעצר מינהלי, ללא משפט, ללא צדק, וגם, כאשר הם רוצים למחות על כך באופן בלתי אלים, אנחנו פועלים נגדם בכלי של עינויים. 
+
+בהצהרת מלטה, של ארגון הבריאות העולמי, מ-1992, שנגעה בשובתי רעב, נקבע כי האכלה מלאכותית תקינה מבחינה אתית רק אם השובת הביע את הסכמתו. ובעיקר נקבע שם שאסור לאיים – לכפות או לכבול אדם לצורך האכלתו, ופעולה כזאת תיחשב לעינויים, לטיפול בלתי אנושי ומשפיל. העדויות שיש מן העולם – ויש עדויות קשות בי��תר על האכלה בכפייה – מדווחות על התעללות קשה, על פציעות חמורות בגרון ובמערכת העיכול, על זיהומים והשפלות קשות, על שימוש בהאכלה כאמצעי לענישה ולהרתעה בלבד, ולא באמת מדאגה לבריאותם של האנשים. 
+
+עכשיו, תשמעו, לאורך כל ההיסטוריה השתמשו בהאכלה בכפייה כלפי כל מיני קבוצות. אנחנו מכירים את הסיפור – בתחילת שנות ה-20, של הסופרג'יסטיות, הנשים ששבתו כדי למחות על הכחשת זכות הנשים להצביע. גם בשנות ה-70 נעשה שימוש בהאכלה בכפייה, בגרמניה ובאנגליה – נגד אסירים – של האירים. 
+
+ אבל שביתות רעב, צריך להבין, הן כלי לגיטימי למחאה. ואובדן החופש של האנשים האלה הוא אובדן שליטה מוחלט, והדרך היחידה שהם יכולים להשיב להם את השליטה על עצמם, על החירות שלהם, היא בכך שהם יחליטו מה נכנס לגופם ומה יקרה עם גופם. 
+
+ניסיונה של ממשלת ישראל לכפות את הפסקת השימוש באותו אקט בלתי אלים נובע אך ורק מסיבות פוליטיות, ולא משום סיבות של דאגה לבריאות האסיר, ובמקום לבחון לעומק את הסוגיה, להתייחס למאבק הלא-אלים הזה, להתייחס לשביתה, ולבדוק את נושא האסירים המינהליים והמעצרים המינהליים, נוהגים בממשלת ישראל באופן מסוכן ואכזרי. תודה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת מיכל רוזין. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת עפו אגבאריה.  
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, פתאום הנושא הוא מאבקי אגו בין ראש השב"כ לאסיר. ראש השב"כ לא רוצה שהאגו שלו ייפגע, ככה כותבים, ושאסיר ביטחוני ינצח את מדינת ישראל, ויגידו שהם שוב כופפו את שירות בתי-הסוהר ואת מדינת ישראל. ולכן הם נאלצו – ראש הממשלה, כנראה לא היה צריך הרבה עבודה כדי לשכנע אותו – להורות על קידום החוק הנורא והבזוי והלא-אנושי הזה. 
+
+מה יש לנו כאן? יש לנו כאן אסיר שובת רעב; כלי לגיטימי, לא אלים, כדי להביע מחאה. ומחאה על מה, הפעם? מחאה על מעצר מינהלי, של אנשים הנמקים בכלא ללא משפט. והממשלה, הקואליציה הנוראית הזאת, המורכבת מהליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו, יש עתיד – לאלץ את האסירים להיות מואכלים ומוזנים בכוח. 
+
+אמנת מלטה קבעה בצורה מפורשת שמדובר במעשה לא אתי לחלוטין. הצהרת טוקיו של 1975 אמרה במפורש שהזנה בכוח של אסירים שובתים היא עינוי. מדובר בעינויים. אבל למה להתפלא? מדינה שמאשרת בחוקים טלטולים, עינויים – אפילו זה זוכה לאישורים של ערכאות גבוהות – יכולה להתנהג כך ולחוקק חוק כזה. תמיד במאבק בין אסיר לבין שירות בתי-הסוהר, לבין סוהר, האסיר מנצח, לא חשוב מה התוצאה. 
+
+ האמירה שקראנו, שאנחנו נוכל לספוג ולהכיל מוות של אסיר, אין דבר חמור ולא מוסרי ממנה. אז אני מציע לכם לא להגיע לשלב של מות אסיר ולהיענות לבקשה האנושית, הנורמלית, לבטל את המעצר המינהלי; או יש אנשים שאומרים: תעמידו אותנו לדין. אם יש עבירות, אפשר לשפוט על-פי זה, אבל אין. פעם אחר פעם אחר פעם – אי-אפשר. אנשים שנמצאים שש שנים במעצר מינהלי, חבר הכנסת נחמן שי, זה סביר?
+
+לתת לנו את הדוגמה של גואנטנמו – בושה של דוגמה, של קבוצת ביקורת. גואנטנמו? שוחררו מגואנטנמו 680 עצירים כי לא נמצא נגדם כלום.
+
+ ולכן, אנשים מימין ומשמאל צריכים להתנגד לחוק הזה. זו אמירה מצפונית, כמו שאני מתנגד למעצר מינהלי של יהודים וערבים כאחד, גם של אלה שנמצאים בקצה האחר.
+
+
+נא לסיים. בבקשה. 
+
+
+ זה הזמן לזעוק ולהצביע נגד החוק החייתי והבלתי-אנושי הזה. תודה, אדוני.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת עפו אגבאריה, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, שלוש דקות. נא להקפיד על הזמן.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, הייתי רוצה לבקש ממך לעיין בשלושת החוקים הפרדוקסליים: אחד על פיטום אווזים – מה שהזכירו; אחד על התאבדות החסד, לא המתת חסד, התאבדות חסד, שרק אתמול היה בוועדת השרים; ובחוק הזה. תראה איזה ניגודים יש בין כל החוקים האלה. 
+
+ אני לא אדבר על הפן הפוליטי של העניין הזה; אני אדבר על הפן הרפואי. האם מישהו מכם התנסה פעם בזונדה, או ראה קרוב משפחה שלו שמכניסים לו זונדה? אז, אדוני השר, אני רוצה להגיד לך, אני עבדתי כרופא המון שנים, וכל ניתוח נגמר בהכנסת זונדה, ואת הזונדה צריך להכניס תוך כדי הרדמה ולא תוך כדי התנגדות. לפעמים חולים, אחרי שהוציאו אותם מההרדמה, הוציאו את הזונדה. לא היה אפשר להכריח אותם ולהכניס את הזונדה כשהם כבר היו ערים. אתה יודע מה זה יכול לגרום? זה יכול לגרום לסתימות בדרכי הנשימה, זה יכול לעשות חורים בוושט, בקיבה, ויכול לגרום מוות הרבה יותר מהר מהמוות שיכול להיגרם על-ידי הרעב. אני לא חושב שמישהו מחברי הכנסת היה רוצה לראות איך בן-משפחה שלו סובל מזה שמאכילים אותו או שיש לו זונדה והזונדה מפריעה לו. אז איך אפשר להכניס לבן-אדם, שבצדק שובת ומוחה על זה שלא מגישים אותו לבית-משפט, ובכל זאת, כאילו מתוך דאגה, הולכים להאכיל אותו בזונדה?
+
+ לכן אני רוצה להודות להסתדרות הרפואית במדינת ישראל, שיש בה עדיין אנשים נאורים שהתנגדו, ולא סתם הם התנגדו. כאשר מדינת ישראל רוצה לעשות משהו היא תמיד מתייעצת עם אנשי מקצוע, ופה היא פשוט בזה לאנשי מקצוע טובים שיש להם שם לא רק במדינת ישראל, גם בכל העולם. אז אני חושב שמדינת ישראל מבזה את הרופאים שלה ואת הרפואה שלה בכל העולם, ועל זה היא צריכה להתבייש בעצמה. במקום להגיד לרופאים תודה שאתם נגד, בזים להם והולכים להביא קבלני משנה כדי שיבצעו את מה שהרופאים האמיתיים, שמרפאים בני-אדם – יבצעו עבודות מלוכלכות ויהרגו אנשים חסרי ישע.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ לכן אני פונה אליך, כבוד השר, ולכל חברי הכנסת לשקול מחדש את הצעד השגוי והבלתי-מאוזן הזה.
+
+
+ תודה רבה, תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזו היא הצעת חוק נוראה, היא הצעת חוק נוראה. אדוני שר החקלאות, אני תמה איך אדם כמוך יכול היה להביא את הצעת החוק הזו לכנסת. אני אומר "אדם כמוך", כי אביך היה לוחם מחתרת, גם היה בכלא, גם סבל תנאים קשים. והיום אתם מציעים לכנסת הצעת חוק לא מוסרית, לא מעשית, מסוכנת, מנוגדת לאתיקה הרפואית הבסיסית, מנוגדת לנורמות הבין-לאומיות המקובלות.
+
+אתחיל בשאלות המוסר. פיטום של אנשים בניגוד לרצונם הוא עינוי, זה ברור לגמרי. תראו מה קרה פה, עמיתי חברי הכנסת, הכנסת הזאת אסרה, ובצדק, פיטום אווזים, אבל פיטום בני-אדם מותר. פיטום בני-אדם מותר. אולי פיטום בני-אדם מותר אם אלה בני-אדם ערבים.
+
+
+ בתנאי שהם ערבים.
+
+
+ הגוף האנושי הוא הכלי היחיד, הכלי האחרון, שיש לאסיר ולעציר כדי למחות, כדי להביע התנגדות. חוץ מהגוף שלו אין כבר לאסיר, אין כבר לעציר, שום יכולת לשלוט בשום דבר. הדבר האחרון שיש לו זה הגוף שלו, ובגוף הזה, באמצעות הגוף הזה, הוא משתמש כשכלו כל הקצים ואף אחד לא רוצה לשמוע את צעקתו. בגוף הזה הוא משתמש כדי להביע מחאה באמצעות שביתת רעב, וגם את הכלי האחרון הזה אתם רוצים לקחת, ולקחת אותו בכוח.
+
+ ולכן, וזה ראשית לכל הדברים האחרים, החוק הזה הוא קודם כול חוק לא מוסרי, והוא גם חוק לא מעשי. איך עושים את זה? איך לוקחים ומאכילים ומאביסים ומפטמים אדם בכוח? מה יקרה? איך זה ייראה? אתם חושבים על הצינורות שמחדירים לגוף האנושי, והאדם בכוחותיו האחרונים תולש אותם כי הוא רוצה להמשיך בשביתת הרעב? אז מה תעשו? תקשרו את רגליו ואת ידיו?
+
+
+ נא לסיים. בבקשה.
+
+
+  החוק הזה הוא חוק מסוכן כי הוא יגרום אסקלציה, הוא יגרום הידרדרות, הוא יגרום החרפה של העימות. עוד אנשים יצטרפו לשביתת הרעב כדי להזדהות עם אלה ששובתים רעב. החוק הזה מנוגד לאתיקה הבסיסית של הרופאים. ועדת האתיקה של הר"י מתנגדת לו כי זה מנוגד לעיקרון הבסיסי של Primum non nocere, קודם כול, אל תזיקו.
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+  וזה מנוגד להצהרת מלטה של ההסתדרות הרפואית העולמית. זה מנוגד לנורמות הבין-לאומיות, מנוגד גם לאמירות שנשמעות בבית-המשפט העליון האמריקני; אני מצטט אמירה אחת, אדוני היושב-ראש, ובה אני מסיים: קשה לדמיין הפרה קשה יותר של זכות האדם לשלמות גופו ולהגדרתו העצמית מהאכלה כפויה.
+
+ וזה נכון, אדוני היושב-ראש. יש גואנטנמו – מחוץ לתחולת החוק האמריקני.
+
+
+ חבר הכנסת דב חנין, נא לסיים. כל אחד דיבר שלוש דקות. נא לסיים.
+
+
+ איזו בושה, איזו בושה, שראש ממשלת ישראל, מר נתניהו, נאחז בגואנטנמו כדוגמה. זה המודל שבכל העולם הוא ידוע כמקום השפל, הירוד, המוקע, הבזוי ביותר, ואת זה מר נתניהו מציע לנו לאמץ כמודל. איזו בושה.
+
+ עמיתי חברי הכנסת, אני מציע לכנסת לדחות את החוק הזה, כדי שלא יהיה פה ביזיון וכתם על ההיסטוריה של הכנסת. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. אחרון הדוברים – חבר הכנסת נחמן שי. ישיב על הדברים השר יאיר שמיר. חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה. 
+
+
+
+
+ רק לפני כן, הודעה של מזכירות הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5), התשע"ד–2014, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
+
+
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להפריד בין שני נושאים. אני רוצה להפריד בין סוגיית האסירים, העצירים המינהליים, לבין עניין ההזנה בכוח. לעניין העצירים המינהליים, אני לא חושב שזה כרגע על סדר-היום. זה סיפור מאוד קשה. יש אנשים שיושבים במעצר הרבה שנים, אינם עומדים למשפט – אני מבין את הבעייתיות; קיימנו על זה דיונים בפורומים אחרים, קיבלנו הסברים, ויכול להיות שגם ההסברים שקיבלנו הם לא מלאים, אבל לא זה עכשיו העניין. לא זה עכשיו העניין. יש קבוצת עצירים מינהליים, אני אפילו רוצה לומר שאני מאמין שהם בצדק במעצר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אני רוצה לתת אשראי לשירות הביטחון הכללי, בסדר? 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – אני מבין את הרגישות, ואני יודע שבמקרים מסוימים זה נמשך שנים, ואני יודע שזה נובע מכמה וכמה סיבות. אבל אתם – אני רוצה לתת אמון בשירות הביטחון הכללי. מה לעשות, אני רוצה לתת אמון. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אבל לא זו הבעיה. הבעיה היא שלהזין אותם עכשיו בכוח זו טעות חמורה. לתת להם את הזונדה, או כל דרך אחרת שימצאו כדי לשמור על חייהם, לכאורה, זו פגיעה עמוקה ויסודית בזכויות שלהם. על כן אסור לעשות את זה. אסור לעשות את זה. 
+
+אני קצת למדתי את העניין, קראתי את חוות הדעת שהגיש פרופסור קרמניצר לוועדת השרים. קראתי את החומרים בכנסים שונים שנעשו לקראת, באמת משרד המשפטים מתאר בפ��רוט איזה הליכים הוא קיים לקראת. יפה מאוד. 
+
+ אבל בשורה התחתונה – אני רוצה לצטט את דבריו של פרופסור קרמניצר: מדובר בפגיעה קשה בכבוד האדם במובנו הגרעיני ביותר, באופן בלתי מידתי. זהו ניסיון, ככה אומרים, למנוע מהאסירים שובתי הרעב הישגים הסברתיים פוליטיים. גם ההסתדרות הרפואית בישראל – – –
+
+
+  – – – 
+
+
+ אם תמשיך לצעוק כנראה אני אתמוך בזה בסוף. אולי תשכנע אותי בסוף שזה מה שנכון, אם תמשיך להפריע לי. 
+
+ גם ההסתדרות הרפואית – כותבים גם היושב-ראש שלהם וגם פרופסור אבי רכס; הם אומרים במפורש שזה פסול מבחינה אתית ומקצועית. אז יש לנו פה בעיה של תדמית של מדינת ישראל. אבל דווקא מי שחרד לתדמית של מדינת ישראל צריך להבין שהבעיה היא שאם יזינו אותם בכוח, הלוא זה יזיק לתדמית של מדינת ישראל יותר מכל דבר אחר.
+
+יש פה עימות אידיאולוגי עמוק, יסודי, שצריך להתמודד אתו, אי-אפשר לברוח ממנו. הדרך הזאת, של לכפות עליהם הזנה בכוח, רק תסב נזקים כבדים למדינת ישראל, לא תביא תועלת לאיש, ואני מבקש שהממשלה תיסוג מהצעתה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי, שהוא גם אחרון הדוברים. חברי חברי הכנסת, ישיב על הדברים השר יאיר שמיר, ואחרי דבריו – הצבעה בנושא. בבקשה. 
+
+
+ יושב-ראש נכבד, חברי חברי הכנסת, דב חנין ישנו? אני פה שר תורן; השר האחר ביקש ממני, מכיוון שיש אזכרה לאביו, ונעניתי. אני לא עושה את זה בתענוג גדול ולא בשמחה רבה. אז אנא, אל תפגע בי, אני עושה את תפקידי הכי טוב שאני יכול. 
+
+
+להפך, שאלתי איך זה קרה – – – 
+
+ זה לזכותך שאמרת את הדברים האלה. זה לזכותך.
+
+
+ שנייה, אתן לכם להשיב כרצונכם. אני, יש לי ניסיון אישי עם שביתת רעב. אמי זיכרונה לברכה, כשאני הייתי בן שנתיים, נאסרה; פה בקישלה, לא רחוק, היא הייתה אסורה. ומאחר שאבי היה עצור באריתריאה, והיא פה, נותרתי לבד. היא החליטה לשבות רעב כדי שישחררו אותה. היא הגיעה למצב של כמעט מוות קליני, ולא הזינו אותה בכוח. ובסוף, הרב לוין, לשמחתי, שכנע להזין אותה. כך הייתה לי אמי עד לפני כשנתיים, ולכן אני רק מודה לו, שזכיתי לאימא כתוצאה מכך. 
+
+ עכשיו לגופו של עניין. ללא ספק זו סוגיה מוסרית, אתית, או איך שתרצו. אני לא משפטן דגול ולא איש דגול, אני מייצג פה עמדה מסוימת, אבל אני גם הצבעתי בוועדת השרים בעד מכיוון שהשתכנעתי בצורך לעשות זאת. אני אביא כמה מהדברים שאני חושב שהם נכונים לשיקול, אבל, כאמור, בהרבה מאוד דברים אין שחור ולבן.
+
+ אשר לטענה של חברת הכנסת זהבה גלאון שכאילו אין מדינות מערביות שעושות כך, יש לי חדשות בשבילך. ביקשתי – מכיוון שאינני מתמצא עד כדי כך, בדקו לי, ואוסטריה ואוסטרליה הן מדינות שלא רק שמותר בהן, אלא שם הגורם שמוסמך לאשר את זה הוא מינהלתי, זה אפילו לא שיפוטי. אצלנו שמנו עוד מגבלה, של גוף שיפוטי שעושה זאת. בכל זאת הן אינן מדינות עולם שלישי או אחרות, אוסטריה ואוסטרליה. את מוזמנת כמובן לבדוק את זה.
+ 
+ לכן אני, עוד הפעם – פשוט רשמתי חלק מההערות, ואני אשתדל להתייחס. אני לא חושב שההשוואה לחוק פיטום אווזים היא נכונה פה, עם כל הכבוד, ואני אסביר. נקודת המוצא לאי-פיטום אווזים היא נקודת מוצא מוסרית – בשל צער בעלי-חיים כלפי האווז. למה? כי זה רק לתענוג. אתה מפטם את האווז, את הכבד שלו, כדי ליצור תענוג לעצמך, אפילו לא צורך, תענוג סתם. זה באמת לא עומד בשום קנה-מידה, ואני שמח שהמקום הזה – זה שונה לגמרי מנקודת המוצא שאומרת, אני אסרתי את הבן-אדם הזה, ��ני אחראי לבריאותו, כולל חייו. 
+
+ אני אחזור ואקרא לכם את המגבלות בחוק עד איזה שלבים צריך לעבור כדי בסוף כן לעשות את הדבר, שכפי שתיאר אותו עפו אגבאריה, שזו זוועה – אני, לצערי, גם את זה ראיתי על קרוב משפחתי, שמזינים בזונדה, זה לא דבר שהייתי ממליץ עליו. 
+
+אני אקרא מהחוק עצמו, ברשותכם. שכחתי את זה על השולחן. בכל אופן יש פה, אם תסתכלו בהסבר לחוק, יש פה אינסטנציות מה צריך לעבור ואיך בית-המשפט צריך לקיים את זה; לכן שמנו סייגים, שגם רשות שיפוטית וגם מעבר של שלבים. תסתכלו בזה, אני יכול להקריא את זה אם תרצו, אני ארד רגע למושב – אני יכול לרדת לרגע להביא את הנייר? 
+
+
+ אפשר להביא לשר את הנייר מהמקום שלו?
+
+
+ליד העט שלי. פשוט לקחתי את זה מהחוק, ולא הבאתי את זה הנה.
+
+
+ אדוני השר, תראה רק שהוא מביא לך את המסמך הנכון.
+
+
+ אני מקריא רק את – על מנת לקצר – עוד הפעם, אני משוכנע שלא אשכנע אתכם, אבל למרות זאת אני כן רוצה לתת טיעון ולא להישאר ללא שום טיעון. כאן יש הרשימה של מה צריך בית-המשפט להחליט – וגם כן, זה לפחות סגן נשיא בית-המשפט – הוא צריך לקבל החלטה על מצבו הרפואי של האיש, לרבות מצבו הנפשי; השלכות על מצבו בהינתן טיפול ואיך; הסיכוי והסיכונים של הטיפול המבוקש לאסיר וכן מידת הפולשנות שלו וגם ההשפעה על כבוד האסיר; עמדת האסיר – האם ניתנה, ובאיזה מצב היא ניתנה ואיזה טיפול הוא קיבל עד לאותו רגע, האם ניתן לאסיר טיפול לפי הוראה כזאת או אחרת. בקיצור, הרשימה עוד ארוכה. כלומר, יש פה מגבלות לא פשוטות. 
+
+אני חד-משמעית מקבל, כפי שמרבית חברי הכנסת אמרו פה, שזכותו של האסיר לשביתת רעב היא זכות בסיסית.
+
+
+ אתה לוקח לו את זה.
+
+
+ אני לא לוקח לו את זה. אני לוקח את זה באותו מקום, לפי אותם סעיפים. איבד את הכרתו – אתה ממשיך לתת לו למות, או שאתה מחזיר אותו? גם צריך לזכור שמטרתו של האסיר לא הייתה למות, היא הייתה לעשות את המחאה. עד שאתה מביא אותו לאותו מצב, חלפו חודשים הרבה או ימים הרבה.
+
+
+ בגלל השתייה, לא בגלל האוכל. בגלל השתייה הוא איבד את ההכרה.
+
+
+ בגלל מה? לא שמעתי.
+
+
+ בגלל השתייה, לא בגלל האוכל.
+
+
+ יכול להיות.
+
+
+ מה שאתם רוצים זה אוכל, וזה המסוכן.
+
+
+ בכל אופן, אני, כיושב ליד שולחן הממשלה, רוצה להאמין שהנקודה שאנחנו יוצאים בה היא לא שאנחנו לא יודעים להעמיד את הצדק של המדינה כנגד הצדק של האסיר או בגלל זכותנו המוסרית כביכול. אני חושב, חד-משמעית, שזכותנו להגן על אסירינו במגבלות המשפטיות שקבענו לעצמנו. 
+
+ דבר נוסף שאני רוצה להוסיף, בניגוד למה שאמרתי כשהצגתי את החוק, הוא שאני מבקש שהצעת החוק, אם תאושר, תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ולא לוועדת הפנים, כפי שאמרתי. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לשר יאיר שמיר.
+
+חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 48) (מניעת נזקי שביתת רעב), התשע"ד–2014. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 48) (מניעת נזקי שביתת רעב), התשע"ד–2014, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ אין אצלי אפשרות – – –
+
+
+ בעד – 29, 18 מתנגדים, אין נמנעים – – –
+
+
+ אצלי בכלל לא הופיע לוח הצבעה.
+
+
+חבר הכנסת נחמן שי – כיוון שאצלו לא הופיע – אתה בעד או נגד?
+
+
+אני נגד.
+
+
+נא להוסיף אותו גם לפרוטוקול. חבר הכנסת נחמן שי נגד. 
+
+ חברי חברי הכנסת, ההצעה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+חברי חברי הכנסת, ההצעה עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט – – –
+
+
+ לא. עבודה, רווחה ובריאות.
+
+
+ כיוון שיש פה הצעות נוספות, הנושא יעבור לוועדת הכנסת להמשך דיון וקבלת החלטות. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/868).]
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 9), התשע"ד–2014, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
+
+
+ מי שיציג הוא לא השר.
+
+
+תיקון – מי שיציג את הצעת החוק הנו השר אורי אריאל.
+
+
+שמיר – – –
+
+
+ השר יאיר שמיר יציג? הנוסח מובא בפניך? השר יאיר שמיר, בבקשה, בשם שר התחבורה והבטיחות בדרכים. חברי חברי הכנסת, אנחנו עומדים לסגור את רשימת הדוברים בסיום דבריו של השר. מי שמעוניין לדבר, שיירשם בבקשה עכשיו במזכירות. בבקשה, אדוני השר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שוב בתור השר התורן אני מציג את הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 9).
+
+הצעת החוק לתיקון פקודת מסילות הברזל, עיקרה הוספת הוראות לפקודת מסילות הברזל, לאסדרת הרישוי והפיקוח בהפעלת מסילת ברזל ארצית. תחומי האסדרה המוצעים עניינם בטיחות ההפעלה, כמו כן גם תיקון סעיפי ההסמכה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים להתקין תקנות בתחום זה.
+
+ ההצעה נועדה לתת מענה לסמכויות רגולציה החסרות כיום לרגולטור האחראי במשרד התחבורה על הרכבת הארצית – המנהל – ובמסגרת זו אסדרת כשירותם של נהג רכבת ארצית ובעלי תפקידים נוספים בהפעלת המסילה אשר להם השפעה משמעותית על בטיחות הפעלת המסילה.
+
+בהתאמה מוצע לקבוע כי הפעלת מסילת ברזל ארצית, בהיותה פעילות המורכבת מרבדים מקצועיים מגוונים – הנדסה, ניהול סיכונים וטכנולוגיה – תהא טעונה הגשת תוכנית הפעלה שתאושר על-ידי הרגולטור האחראי לרכבת הארצית ותכלול תוכנית לניהול הבטיחות, תוכנית להכשרה והדרכת עובדים, תנאים לתפעול ותחזוקה של המסילה ורמת שירותים שתינתן על-ידי מפעיל מסילת הברזל הארצית.
+
+לצורך שמירת רמת הכשירות לתפקיד מסילתי, מוצע כי מפעיל מסילת ברזל ארצית יתקשר עם בעלי תפקידי הדרכה לביצוע ההכשרה בהתאם לתוכנית ההפעלה שאושרה. נוסף על כך, בית-ספר להכשרת בעלי תפקיד או בעלי רישיון לנהיגת רכבת ארצית יהיה טעון רישיון מאת המנהל אשר יקבע את התנאים להפעלתו.
+
+כחלק מסמכויות הפיקוח והאכיפה שנקבעו למנהל, ועל מנת לאפשר הפקת לקחים מאירועים בטיחותיים במסילת ברזל ארצית, לשם הגברת הבטיחות במסילה, מוצע להעניק לשר התחבורה והבטיחות בדרכים סמכות להקים ועדות בדיקה לבדיקת אירועי בטיחות עם נפגעים, וכן סמכות למנהל הרגולטור ולפקחים מטעמו לעריכת תחקיר בנוגע לאירועים בטיחותיים.
+
+ עוד מוצע, בהתאמה להסדר הקיים לגבי רכבת מקומית, לקבוע את סמכותו של בית-המשפט לתעבורה, הדן בעבירות לפי פקודת התעבורה, לפסול אדם מלהחזיק ברישיון לנהיגת רכבת ארצית, וחובת מסירת הודעה בדבר הפסילה לרשות הרישוי לצורך שמירת בטיחות התנועה.
+
+אשר על כן, אבקש לאשר הצעת חוק זו בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה, השר. חבר הכנסת אייכלר – לא פה; חברת הכנסת גלאון – לא כאן; חבר הכנסת פרוש – לא כאן; חבר הכנסת נחמן שי. נחמן שי, בידכ תחכי? לא. חבר הכנסת אורי מקלב – לא פה; אליעזר מוזס – לא פה; אראל מרגלית – לא פה; עיסאווי פריג' – לא. דב חנין – בחיים הוא לא ויתר.
+
+
+ לא מוותרים בקלות. קומוניסטים לא מוותרים.
+
+
+ בחיים הוא לא ��יתר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, האמת היא שרציתי לומר כמה מילים על פקודת מסילות הברזל, אבל כל הדברים שרציתי לומר בקריאה הראשונה יכולים להיאמר גם בדיון בוועדה, ולכן לא הייתי מטריח את הכנסת אלמלא יש לי כאן הזדמנות – אני רואה לא מעט חברי קואליציה, ויש לי הזדמנות לומר להם כמה מילים על אותה הצעת חוק שאתם, חברי לכנסת וחברי בכלל, אבל גם חברי קואליציה, אישרתם עכשיו בקריאה ראשונה – חוק שאני חושב שהוא מרחיק לכת, פוגע בזכויות בסיסיות של בני-אדם ופוגע גם בכנסת.
+
+ אני מדבר על החוק של האכלה בכפייה של אסירים שהם שובתי רעב, ואני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת: הזכות הזאת, הבסיסית, לשבות רעב היא זכותו של האסיר להשתמש באמצעי האחרון שיש בידיו, הגוף שלו, כאשר כל הדברים האחרים כבר נלקחו ממנו; נלקחה ממנו חירותו, נלקחה ממנו היכולת להשתמש ולהפעיל אמצעים אחרים, שבהם אנחנו, אנשים חופשיים, יכולים להשתמש כדי להגן על זכויותינו. הדבר האחרון שיש לאותם אסירים, האמצעי האחרון שיש בידיהם, הוא השימוש בגוף באמצעות שביתת רעב. 
+
+ ההצעה שאושרה בכנסת עכשיו היא הצעה נוראה. היא הצעה, קודם כול, לא מוסרית, כי להאכיל אנשים בכפייה זה עינוי. כאשר קבענו שאסור לפטם אווזים, התכוונו גם שאסור יהיה לפטם בני-אדם. אני שמעתי את התשובה של שר החקלאות על ההבדלים בין שני המצבים האלה, אבל אני חייב לומר שלא השתכנעתי, כי אותה מלאכת פיטום נעשית באותה צורה כמעט. יכול להיות שאצל בני-אדם לא יכניסו את האוכל בכוח לגרונם, אלא יכניסו פשוט זונדה – לזרועם או לגופם בדרך אחרת, אבל תחשבו, עמיתי חברי הכנסת, על אנשים שלא רוצים שיאכילו אותם בכפייה, מה הם יעשו? הם ינסו הרי להשתחרר מההאכלה הכפויה הזאת, ינסו לקרוע את הצינורות האלה מעל גופם, ואז מה יעשו? יציעו לנו לקשור אותם בידיהם, ברגליהם, לכבול אותם, למנוע מהם תזוזה כדי לאפשר להמשיך להזין אותם בכוח? הדבר הזה נראה לכם מתקבל על הדעת? הדבר הזה נראה לכם אנושי? הדבר הזה נראה לכם תורם לאיזו מטרה אמיתית במציאות? הרי במקום לייצר פה משהו יותר טוב הוא ייצר אסקלציה, ייצר הידרדרות, ייצר יותר שנאה, ייצר יותר כאב, ייצר יותר עינויים. 
+
+ הדבר הזה מנוגד לחלוטין לאתיקה שקובעת ההסתדרות הרפואית בישראל. הוא מנוגד לחלוטין לאתיקה הרפואית הבין-לאומית. הוא מנוגד לנורמות האנושיות הבין-לאומיות. ואל תגידו לי מחנה המעצר גואנטנמו, כי מחנה המעצר גואנטנמו איננו משמש דוגמה חיובית בשום מקום בעולם, להפך, הוא מסמן את השפל שאליו יכולה להגיע מערכת של כליאה. אז אל נהפוך את השפל שמקובל בעולם לאותו מקום שאנחנו שואפים להגיע אליו. תודה רבה. 
+
+
+חברת הכנסת תמר זנדברג – לא כאן; חבר הכנסת משה גפני – לא כאן. חבר הכנסת נסים זאב?
+
+
+ מוותר.
+
+
+ מוותר? מדובר באירוע היסטורי. אתה מרגיש טוב, נסים?
+
+אנחנו עוברים להצבעה. אין כמוך, חבר הכנסת נסים זאב. אנחנו עוברים להצבעה, רבותי. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 9), התשע"ד–2014, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+בעד – 30, אין מתנגדים, אין נמנעים. הוחלט להעביר את ההצעה להמשך דיון בוועדת הכלכלה – להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה לכם. 
+
+
+ [מס' מ/866, פ/1027/19; "דברי הכנסת", חוב' כ"ח, עמ' 10905, עמ' 10857; נספחות.]
+
+
+הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 19). יציג את הצעת החוק יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת רזבוזוב, לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 19), התשע"ד–2014, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. 
+
+ הצעת חוק זו היא חלק מהצעת חוק להגדלת הסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2014, שיזמה הממשלה ואושרה בכנסת בקריאה ראשונה לפני כשלושה שבועות. בהמלצת ועדת הכנסת, הצעת החוק פוצלה לשני חלקים: חלק אחד, שעניינו תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957, ולחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954, הועבר לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשותי; החלק השני בהצעה, שעניינו תיקון לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז–2007, הועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות חבר הכנסת חיים כץ – לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
+
+ נוסף על כך, הצעת החוק המונחת לפניכם היא מיזוג של הצעת החוק הממשלתית עם הצעת חוק שיזמו חבר הכנסת דוד צור וקבוצת חברי הכנסת בעניין תגמול לבן-זוג של נכה שנפטר, שאושרה בדיון מוקדם. הוועדה סברה שראוי לדון בשתיהן יחד, והמיזוג אושר על-ידי ועדת הכנסת.
+
+ההסדר הכולל שהוצע בהצעת החוק שיזמה הממשלה נועד להיטיב עם כלל ניצולי השואה ולהגדיל את הסיוע הניתן להם, וכן להרחיב את ציבור הזכאים לסיוע. 
+
+ החלק שדנה בו ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות עסק, כאמור, בתיקון שני חוקים: האחד, תיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים, והשני, תיקון לחוק נכי המלחמה בנאצים. 
+
+ במסגרת התיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים מוצע, ראשית, להגדיל את התגמול המינימלי לדרגת נכות של 25%, כך שבמקום שיהיה 1,825 ש"ח, הוא לא יפחת מ-2,200 ש"ח. כמו כן, סכום התגמול המינימלי האמור יעודכן על-ידי שר האוצר ויהיה צמוד למדד השירותים הקהילתי, באופן שהוא מוסמך כיום לעדכן את השכר הקובע ואת שיעורי התגמולים. שנית, מוצע לקבוע הוראה שלפיה תיקבע זכאות למענק בסך 2,000 שקלים לכל ניצולי השואה שמקבלים תגמול לפי הכנסה או תגמול מוגדל לפי הכנסה. לטענת נציגי הממשלה, המענק מחליף למעשה את מימון ההוצאות החיוניות שהיה עד כה וחייב את ניצולי השואה להציג קבלות ואישורים בגין הוצאות אלה. לאור התיקון המוצע, הם יקבלו את הסכום האמור ללא כל המצאת אישורים, כמענק שנתי. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי הרשות המוסמכת וכן הנכה יהיו רשאים לדרוש עם תום שישה חודשים מיום שנקבעה דרגת הנכות, לקבוע שנית את דרגת הנכות, ולא רק בתום שנה, כפי שקיים כיום. כמו כן, אם אירעו נסיבות חדשות, הנתמכות במסמכים רפואיים, יהיה אפשר לבקש לדון שוב בדרגת הנכות אף אם לא עברו ששת החודשים האמורים. תיקון חשוב נוסף הוא תיקון לסעיף שעניינו תגמול לאחר פטירת נכה. כיום, אלמן או אלמנה זכאים לתגמול בשיעור שהיה משתלם לבני-זוגם רק במשך 36 חודשים ממועד הפטירה. כעת מוצע לקבוע כי בתום התקופה של 36 חודשים תשולם לבן או בת זוגו של הנפטר, כל עוד לא נישא, קצבה חודשים בסך 2,000 שקלים לכל ימי חייהם. הסכום יעודכן בהתאם לשינויים שיחולו בתוספת היוקר. 
+
+ במסגרת התיקון לחוק נכי המלחמה בנאצים מוצע לקבוע הוראות דומות להוראות שמוצעות בחוק נכי רדיפות הנאצים ולקבוע סכום תגמול מינימלי לנכה מלחמה שלא יפחת מ-2,200 ש"ח. רק כדי להבין על אילו סכומים מדובר כיום: גובה התגמול המינימלי כיום, לדרגת נכות של 10%, הוא 436 ש"ח; כעת התגמול יהיה 2,200 ש"ח. מדובר בהעלאה משמעותית. סכום זה, אף הוא יעודכן על-ידי שר האוצר. כמו כן, בדומה לחוק נכי רדיפות הנאצים, גם בן או בת זוגו של נכה מלחמה שנפטר יקבלו בתום 36 חודשי��, שבהם הם מקבלים את הקצבה החודשית המלאה, סך 2,000 ש"ח בכל חודש כל ימי חייהם. גם סכום זה יעודכן בהתאם לשינויים בתוספת היוקר. 
+
+ עוד מוצע במסגרת התיקון לשני החוקים שציינתי גם להאריך את המועדים להגשת ערר על החלטת הרשות המוסמכת. הגשת ערעור לבית-המשפט המחוזי על החלטת הוועדה הרפואית העליונה והגשת ערעור על ועדת העררים, כך שהמועדים יהיו על-פי רוב 60 ימים, במטרה להקל על הגשתם. 
+
+ בדיונים בוועדה הוספה הוראה לשני החוקים, שלפיה נכה שהפסיק לקבל גמלת הבטחת הכנסה עקב הגדלת התגמול יוסיף להיות זכאי להטבות הנלוות שקיבל מכוח היותו מקבל הבטחת הכנסה. אם ההטבה היא באותו תחום הטבה, הוא יהיה זכאי לקבל את ההטבה בשיעור הגבוה מבין שתי ההטבות. מדובר בהוראה חשובה, שנועדה לשמר את ההטבות שקיבלו עד כה ניצולי השואה ונכי המלחמה בשל היותם מקבלי הבטחת הכנסה. 
+
+ חשוב לציין כי תחילתו של החוק והמועד הראשון שבו ציבור הזכאים יקבל לראשונה את התגמול המוגדל הוא 1 ביוני 2014. המועד הזה חלף, אולם ברשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר הודיעו כי יעשו כל שאפשר כדי לזרז את העברת התשלומים. 
+
+ עוד נציין כי לא תשולם ההטבה לפי החוק בעד התקופה שקדמה ליום תחילתו. 
+
+לגבי ההקצבה החודשית לאלמן או אלמנה, קבלת ההקצבה תחול לגביהם, ובלבד שמועד פטירתו של בן או בת הזוג חל מתקופה שתחילתה 36 חודשים לפני יום התחילה. 
+
+ כמובן, אני רוצה לברך את הממשלה ואת שר האוצר יאיר לפיד על חקיקת הצעת חוק כה חשובה. הגיעה העת לתת לאותם הזכאים את הזכות לחיות את שארית חייהם בכבוד, מבלי שידאגו להוצאותיהם.
+
+אני רוצה לברך גם את יוזמי הצעת החוק הפרטית שמוזגה עם הצעת החוק המונחת בפניכם.
+
+ להצעת החוק הוגשו הסתייגויות ובקשת רשות דיבור אחת. עם זאת, אני מבקש שתדחו אותן ותאשרו את הצעת החוק המונחת בפניכם כנוסח הוועדה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. 
+
+ אני כמובן רוצה להודות לצוות הוועדה, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: מנהלת הוועדה דנה גורדון; היועצת המשפטית מירב תורג'מן; מזכירות הוועדה ציפי ודולי; העוזרים שלי – יוליה, חגי, נרי, שבאמת עבדו, עמלו והתאמצו שהחוק יעבור כמה שיותר מהר. שוב תודה לכל מי שתמך, ולשר האוצר. באמת מלאכה רבה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יואל רזבוזוב. הסתייגות של חבר הכנסת ישראל חסון לסעיף 11. לסעיפים 1–10 אין הסתייגויות. הוא לא נמצא, לכן ההסתייגות לא תוצג. לסעיף 12 – חבר הכנסת דב חנין. האם אתה מפתיע? בבקשה, אדוני. הסתייגות של חבר הכנסת דב חנין.
+
+
+אדוני היושב-ראש, תודה לך, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אדוני שר האוצר ואדוני שר הרווחה והשירותים החברתיים, אני מנצל את ההזדמנות קודם כול כדי להביע הערכה. אנחנו לא נמצאים באותו צד של המתרס הפוליטי, אבל אתם עשיתם מעשה חשוב, ואני חושב שזה דבר שמאוד ראוי להערכה. אכן, שמעתי אותך אומר, אדוני שר האוצר, שהחוק הזה מבחינתך הוא דברי שירה, ואני חייב לומר לך שזה סיכום מדויק של הרגשתי ברגע הזה. יש כאן שורה ארוכה של תיקונים של ליקויים שאנחנו חיינו אתם במשך שנים, ובחלקם, עמיתי חברי הכנסת, אף אחד כבר לא ידע להסביר למה ההבחנה הזאת קיימת, ולמה היא נוצרה, ולמה אנחנו נשארנו אתה כל כך הרבה שנים. 
+
+אחת ההבחנות הבעייתיות היא ההבחנה הזו של 1953 – מי שהגיע לפני 1953 זכאי, מי שהגיע אחרי 1953 לא זכאי. שני אנשים שיכלו להיות ביחד באותו מחנה ריכוז, החוק הישראלי התייחס אליהם באופן שונה, כי הם פשוט הגיעו לארץ בתאריכים שונים. 
+
+ ולכן, יש פה תיקון של הרבה מאוד סוגיות: סוגיות שנוגעות לניצולים עצמם, קודם כול מהמעגל הראשון והשני, אלה ששרדו מחנות ריכוז והשמדה, אלה שעברו גטאות; גם תיקון מסוים בנושא של שאירי הניצולים, אותם בני או בנות זוג שנשארים אחרי מותם של הניצולים, ושלפי ההסברים הקודמים, בעצם התמיכה בהם נפסקה אחרי שלוש שנים. ובעצם, בזמן שהמצב הבריאותי שלהם הלך והתדרדר, התמיכה בהם, במקום להתגבר, במקום להתחזק, נפסקה לחלוטין. המנגנון שמוצע היום בחוק נותן מענה ראוי ונכון על סוגיה הזו.
+
+ אני רוצה לקוות, אדוני יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה של הכנסת, שאנחנו גם נזכה ונגיע במהרה למצב שבו התפיסה המורחבת יותר שהתבטאה בהצעות החוק הפרטיות שבאו ומציעות באמת ליצור סטנדרט אחד חדש, רחב, שאומר: ניצול שואה הוא ניצול שואה, ואנחנו ניתן לו את המענה ואת ההתייחסות, ואת הטיפול, ואת הסיוע, ונוריד מסדר-יומנו כל מיני הבחנות לא רלוונטיות. אני מקווה שאנחנו נזכה ונגיע גם ליום הזה שהנורמה הכוללת, הרחבה, הנכונה הזו תתקבל אצלנו. אבל היום אנחנו יכולים להגיד לעצמנו, עמיתי חברי הכנסת, שגם הצעת החוק הזו כפי שהיא היא צעד גדול ומשמעותי קדימה. אני מניח שבתקופה הקרובה יובא למליאת הכנסת גם החצי השני – – – 
+
+
+ – – – היא תעלה.
+
+
+ יפה. – – – החצי השני שאושר בוועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה של הכנסת; וכך אנחנו נעשה צעד משמעותי לקידום זכויותיהם של ניצולי השואה בישראל. 
+
+ אחרי שאמרתי את כל הדברים האלה, ההסתייגויות שלנו, גם להצעת החוק הזו וגם להצעת החוק הבאה, הן לא הסתייגויות דיבור. אנחנו מקווים שההסתייגויות תתקבלנה, כי הן מרחיבות עוד יותר את הזכויות ואת המעמד של ניצולי השואה, ואני חושב שמגיע להם. אז אני קורא לחברי הכנסת לתמוך גם בהסתייגויות שלנו. תודה. 
+
+
+ בבקשה, משה גפני, מכובדי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בחוק שהיה בוועדת הקליטה נאלצתי לבקש הסתייגות דיבור. אני רוצה לספר לחברי הכנסת על התקדים שאירע היום בוועדת הקליטה. אני טענתי שאין לפצל את החוק של ניצולי השואה וצריך להביא את זה לוועדת הכספים, ולוועדת העבודה והרווחה – את מה שנוגע לקצבאות. לא קיבלו את דעתי, וקיימו דיון גם בוועדת העבודה והרווחה וגם בוועדת הקליטה. 
+
+בדיעבד התברר שמשמים – זה עזר לי. לראשונה בכנסת לא הספקתי להגיע לדיון בוועדת הקליטה, והגשתי רוויזיה. היום ב-11:30 באתי לוועדת הקליטה וביקשתי מיושב-ראש הוועדה לקבל את הרוויזיה מפני שאני רוצה להגיש הסתייגויות. אני לא אצביע בעד ההסתייגויות שלי, אני גם לא יכול להצביע, אני מבקש שזה יעלה למליאה. מה ההסתייגויות? להוריד בחוק את סעיף 1, ולהגיד שכל מי שדרך על אדמת ישראל, לא כמו שכתוב, משנת 1953, עד שנת 1953, אלא כולם. מספר הניצולים, לצערנו הרב, פוחת, המחיר שזה היה אמור לעלות הוא מחיר נמוך, נדמה לי 4.5 מיליון שקל, יחסית לכל מה שאנחנו מדברים. ביקשתי שתהיה הסתייגות שאם מוסיפים לנצרך או לנזקק כסף, שהוא לא יאבד את ההטבות כתוצאה מזה שזה נקרא שהכנסותיו גדלו, שהוא לא יאבד כל מיני הטבות שיש לו בהנחות בארנונה, בחשמל, בכל מיני דברים מהסוג הזה, ביקשתי להגיש את ההסתייגות.
+
+ מעולם, אני 25 שנה בכנסת, לא זוכר שיושב-ראש ועדה לא אִפשר – אגב, יושב-ראש ועדת הקליטה הוא איש נחמד, יואל הוא איש נחמד, בסדר. מעולם אני לא זוכר שהיה דבר כזה, שמגיע חבר כנסת, מבקש רוויזיה רק כדי להעביר את ההסתייגות למליאה, שזה התקנון, והוא מפיל לי את הרוויזיה.
+
+
+ – – –
+
+
+ מה?
+
+
+ תרגיל יפה. 
+
+
+ אני הייתי בהלם. למה להפיל את הרוויזיה? הרי אני לא הולך לשנות את המצב, אני לא אעכב את החוק אפילו בדקה. אני בעד החוק הזה. אני חושב שהוא חוק בסדר, רק אם מתקנים, צריך לתקן. יש הרבה הסתייגויות, גם בחוק הזה, וגם בחוק שבוועדת העבודה והרווחה. בסדר. מפילים את הרוויזיה. לא הבנתי. למה? מה קרה?
+
+
+ תקדים?
+
+
+ תקדים. לא היה דבר כזה. לא היה דבר כזה. רק מה, אגיד לכם את האמת – חשדתי בכם, שתינתן הוראה, לא לתת לגפני את הרוויזיה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אני יכול לדבר על זה, עניינית. תקשיבי, כדאי לך. אל תגידו לי אחרי זה שלא אמרתי דברים נכונים. אמרתי את זה שעה קודם בדיון בוועדת העבודה והרווחה. נמצאת פה היועצת המשפטית של הוועדה. אמרתי לה: אני מבקש, בוועדת העבודה והרווחה, בחוק שם, להכניס את ההסתייגויות האלה בתיקון עקיף, כי החוק עצמו הוא בוועדת הקליטה. להכניס בתיקון עקיף. אז היא אומרת: למה? לך לוועדת הקליטה, שם המקום של זה. אמרתי: יש לי חשד שיושב-ראש הוועדה יקבל הוראה להוריד את הרוויזיה של גפני, כי מי שנותן לו את ההוראה פוחד שאני אתקוף אותו. הוא לא רוצה שאני אדבר. אבל אמרתי לו, ליושב-ראש הוועדה: תדע לך, אתה לא נותן לי את הרוויזיה – אני כבר הגשתי את זה בהסתייגות בוועדת העבודה והרווחה, בתיקונים עקיפים.
+
+ אדוני יושב-ראש הקואליציה, יושב-ראש ועדת הכנסת, אתה זוכר דבר כזה, שלא נתנו לחבר כנסת לדבר? יש אפשרות בכנסת לסתום את הפה למישהו? לי אפשר לסתום את הפה? יושב-ראש ועדת הקליטה קיבל הוראה לא לאפשר לי להגיש את ההסתייגויות, כשאני כבר הגשתי אותן בוועדת העבודה והרווחה, ואמרתי: לא ייתנו לו, ליושב-ראש ועדת הקליטה, לתת לגפני הסתייגויות. 
+
+ אני מסיים. אני רוצה לומר לך, יואל: א. לא משחקים עם אף חבר כנסת. צריך לתת לדבר; parler בצרפתית, אמרו לי, זה דיבור. ושנית, לא מתחילים אתי, כי אם לא נותנים לי להיכנס בדלת, אני נכנס מהחלון.
+
+
+ מתוך ניסיון, הוא צודק. תודה רבה.
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 19). הצבעה בקריאה שנייה. בבקשה. נצביע סעיף-סעיף, רבותי. ההצבעה הזאת מבוטלת. ההצבעה היא על שם החוק. אין הסתייגויות. מי בעד? מי נגד?
+
+שם החוק נתקבל.
+
+
+ בעד – 33, אין מתנגדים. שם החוק התקבל ברוב קולות, כהצעת הוועדה. 
+
+
+ נא להוסיף אותי.
+
+
+ זהבה גלאון – לפרוטוקול.
+
+ סעיפים 1–10, כולל 11, כי ישראל חסון לא היה פה, ולא הייתה הסתייגות, 1–11, כנוסח הוועדה.
+
+סעיפים 1–11 נתקבלו.
+
+
+ בעד – 39, אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיפים 1–11, כולל, כהצעת החוק, נתקבלו. תודה רבה.
+
+ עכשיו סעיף 12 – ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין.
+
+ גם שמו של השר יאיר לפיד יתווסף להצבעה האחרונה הזאת. זה לא נחשב בהצבעה, אבל נרשם לפרוטוקול. 
+
+ סעיף 12 – יש הסתייגות של חבר הכנסת דב חנין. איפה הוא? הוא נימק את ההסתייגות, לכן אפשר להצביע.
+
+ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 12 לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 15, נגד – 29. ההסתייגות של דב חנין לסעיף 12 לא התקבלה. 
+
+ לכן אנחנו מצביעים על סעיף 12 כהצעת הוועדה, ללא ההסתייגות.
+
+סעיף 12, כהצעת הוועדה, נתקבל.
+
+
+ בעד – 48, אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 12 התקבל, כנוסח הוועדה. 
+
+ לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק. בבקשה.
+
+חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 19), התשע"ד���2014, נתקבל.
+
+
+ בעד – 50, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה ושלישית, הצעת החוק שהציג חבר הכנסת רזבוזוב. תודה רבה.
+
+
+ [מס' מ/866; "דברי הכנסת", חוב' כ"ז, עמ' 10624; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5), קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת חיים כץ. זהו תיקון מס' 5.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5), שהיא חלק שפוצל מהצעת חוק שהגישה הממשלה. מאחר ששרים – אדוני השר יאיר לפיד, מאחר ששרים כנראה לא יכולים לחוקק חוקים, אתה ניצלת את זכותך והגשת הצעת חוק ממשלתית שדחפת ויזמת והשקעת הרבה לב ונשמה. החוק הזה פוצל קצת במשרד הקליטה וקצת בוועדת הקליטה והעלייה של יואל, והוא עבר עכשיו בקריאה שנייה ושלישית, וחלק עבר לוועדת העבודה והרווחה, שאני עומד בראשה. להצעה הזאת מוזגו גם שתי הצעות חוק נוספות: אחת היא הצעת חוק פרטית שהגיש חבר הכנסת אלעזר שטרן, והצעת חוק שנייה, שאני עמדתי בראש המציעים שלה, אבל הצטרפו אליה כל חברי ועדת העבודה והרווחה, הייתה הצעת חוק מרחיבה יותר: חלום שחלמנו, לנסות לפתור את מצוקותיהם של ניצולי השואה שנשארו, כ-192,000, בגיל ממוצע של 85, ש-40 מהם הולכים, לצערנו, כל יום לעולמם. אלה המספרים, ובעוד חמש–שש שנים זה יהיה דור שבסיפורים.
+
+בהצעת החוק הזאת יש שלושה דברים מרכזיים. העניין הראשון הוא קביעה כי ניצולי שואה מהמעגל הראשון, יוצאי מחנות הריכוז והגטאות, יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות כאילו היו מוכרים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, וזאת גם אם עלו לישראל אחרי מועד הזכאות לפי החוק, 1953, ואף אם לא נשללה זכותם לתבוע את גרמניה, דברים שהיו שוללים את זכאותם לתגמולים, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
+
+מדובר בסך הכול בקבוצה – כשאני אומר "סך הכול", ואנחנו אומרים: אחד זה עולם ומלואו – אז אנחנו מדברים בסך הכול בקבוצה של 18,000 איש. בואו נבין, הביטוי שכתבה היועצת המשפטית, סך הכול, גברתי היועצת המשפטית, הוא קבוצה גדולה של 18,000 איש שהצליחו לשרוד את הזוועה הנאצית ואת המחנות. רובם מקבלים כבר היום קצבה לפי חוק הטבות לניצולי שואה, ומיעוטם מקבל היום רק מענק שנתי לפי חוק זה, בתוספת קצבה של 310 יורו לחודש המשולמת מוועידת התביעות החומריות. לגבי קבוצה אחרונה זו, ינוכה סכום הקצבה המשולמת מוועידת התביעות מסכום הקצבה שתינתן לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, ובכך יתאפשר להם לזכות הן בקצבה חודשית שתהיה גבוהה יותר והן באפשרות של מי שנכותו עולה על 25% לקבל תגמולים גבוהים יותר. כמו כן יהיו זכאים מעתה אותם ניצולי השואה גם להטבות נוספות שמוענקות למקבלי תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, וגם יחולו עליהם הוראות נוספות לפי אותו חוק, לרבות עניין הטיפול בבקשות.
+
+הוראת מעבר הקבועה בהצעת החוק תאפשר העברה אוטומטית, ללא צורך בהגשת בקשות, של הקבוצה שבה מדובר, שתעבור מקבלת הקצבה או המענק לפי חוק הטבות אל קבלת הגמלה הבסיסית לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, דהיינו תגמול למי שדרגת נכותו 25%, ושהזכאות לו תחל כבר מחודש אפריל שנה זו. שאלת אותי, אדוני שר הרווחה מאיר כהן, ממתי תהיה התחולה – אז הנה, מ-1 באפריל שנה זו תהיה התחולה. אבל עד שייקח, עד שידברו, והתהליך ייקח זמן, יהיו פניות, ושר האוצר התחייב שהוא – שר האוצר התחייב, יריב, שר האוצר התחייב, אף שמיקי רוזנטל הגיש הסתייגות והוא יעלה ויילחם על ההסתייגות, שתהיה פעולה – מאחר שיהיו פניות, בהתחלת הפעלת החוק, יהיו פניות רבות – – 
+
+
+ חבר הכנסת לוין.
+
+
+ – – של 18 איש כפוטנציאל שיבואו וידרשו – – –
+
+
+ 18,000.
+
+
+ כמה?
+
+
+18,000.
+
+
+ אמרת 18.
+
+
+ 18,000. דיברנו, היית עסוק, אבל הזכרנו את המספר כמה פעמים, שזו קבוצה לא קטנה של אנשים שיקבלו. אתה מבין שזו לא תהיה פעולה שתוכל להיעשות על-ידי אותן פקידות שנמצאות היום, ויצטרכו לתגבר את הצוות המשרדי כדי לתת תשובות. אנחנו גם הארכנו את זמן העבודה שלהן מ-30 יום ל-90 יום, כדי שיעשו את העבודה וימצו את כל אלה שיכולים לבקש, כי 40 מהם כל יום, כל יום – איך אבא שלי היה אומר? אנחנו מקבלים פ"א-נו"נים, נפטרו, הלכו לעולמם – אז יהיה צוות מוגדל בעניין.
+
+עניין שני בהצעת החוק נוגע לאנשים שאינם מקרב המעגל הראשון, אך גם אם הם יוכיחו, ללא צורך בהוכחת אחוזי הנכות, כי הם היו זכאים לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אם לא היו באותו חוק הוראות השוללות את זכותם בשל כך שלא היו עד המועד הנדרש, 1953. זאת אומרת, אם הם היו זכאים במועד שהם הגישו, והמניע לאי-קבלתם היה שנת העלייה 1953, גם הם יהיו זכאים לתבוע את התביעות, וקבוצה זו מונה כ-70,000 – זהבה, את עומדת בראש תנועה רגישה חברתית, ובטח רוצה לעזור לניצולי השואה.
+
+
+ – – – רוצים להצביע בעד.
+
+
+מה זה? רוצה להצביע? טוב.
+
+
+ חבר הכנסת כץ, תוכל להתכנס לסיום, בבקשה?
+
+
+ תשמע, אני יכול להפסיק עכשיו לדבר. שכל אלה שהסתייגו יורידו את ההסתייגויות שלהם וגם אני הסתייגתי וגם אני אוריד את ההסתייגות, ואללה נצביע ונלך הלאה. אם אתה יודע לסדר לי את זה, חברי יעקב אשר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ מאה אחוז. בקבוצה השנייה, של אלה שעלו אחרי 1953, יש בישראל כ-70,000 ניצולי שואה, והיא תחל לקבל מענק שנתי בסך 3,600 ש"ח. כדי להקל על ביצוע הוראה זו הודיעה הרשות לזכויות ניצולי השואה כי בשנת 2014 המענק ישולם עד סוף השנה ללא צורך בהגשת בקשה; כל אותם אלה, אף שלא צריכים להגיש, יקבלו את המענק; הבקשה תידרש בשנת 2015; יחול על הכול.
+
+ קבוצה נוספת שבה עוסק סעיף 5א לחוק ההטבות לניצולי שואה, שעמה נמנים מי שקיבלו תגמול חד-פעמי בשל היותם עובדי כפייה ומקבלים הבטחת הכנסה, תישאר במסגרת הזכויות הניתנות לה כיום, שעיקרן מענק שנתי בסך 4,000 ש"ח, אך למענק זה יתווסף מענק נוסף בסך 3,600 ש"ח שמשולם, כאמור, לבני המעגל השני.
+
+יצוין כי הצעת החוק מסירה את המגבלות לקבל בו-זמנית את המענק לפי חוק זה ומענק שנתי לפי החוקים בעניין אסירי ציון, ותיקי מלחמת העולם השנייה ומנטרלי אסון צ'רנוביל, ככל שיש לניצול שואה זכאות גם למענקים אלה.
+
+עוד אזכיר כי בהצעת החוק נקבעו הוראות נוספות שמטרתן למנוע פגיעה במי שקיבל את ההטבות לפי חוק ההטבות על-ידי שימור זכאותו, לרבות לעניין אי-הבאה בחשבון של הכנסות נוספות שיינתנו לפי חוק זה.
+
+עניין שלישי נוגע לגמלת הסיעוד הניתנת לפי חוק הביטוח הלאומי. גמלת סיעוד זו מותנית במבחן הכנסות. תיקון חקיקה קודם שלי – ואללה, שלי, נגעתי קצת באנשים – –
+
+
+ יש לך הרבה הישגים.
+
+
+ – – קבע כי קצבה המשולמת ממדינות חוץ לא תובא בחשבון כהכנסה לעניין הזכאות לגמלת סיעוד. הצעת החוק המונחת בפניכם מוסיפה כי גם קצבה חודשית המשולמת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים או מכוח התיקון האמור בחוק זה, לא תיחשב לעניין גמלת סיעוד. זאת אומרת, אלה שלא שולטים על הסוגרים ולא יודעים לאכול לבד, ולא יכולים להתרחץ לבד, ועלות החיים שלהם היא כנראה מעל 8,000 שקל, החוק הזה יפטור אותם מלהתבוסס איפה שהם לא צריכים להתבוסס, והם יקבלו צלם של בן-אדם.
+
+להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. מטרתן של ההסתייגויות היא להרחיב את זכויותיהם של ניצולי השואה ואת הזכאויות שמגיעות להם. עם זאת, אני עמדתי על הבמה – אדוני השר יאיר לפיד, אני עמדתי על הבמה הזאת – בהצעת החוק הפרטית שלי והתחייבתי שאני אכבד את הצעת החוק הממשלתית. התחייבתי, ויש לי הסתייגות, אז אני אמשוך אותה, ואת ההסתייגות שלי אני לא אעלה. ואני מקווה, מאחר שגם אתה רגיש – לא "גם אתה" – אתה רגיש, וצריך לראות איך אנחנו מיטיבים עם אלה שימיהם ספורים. וימיהם ספורים: שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, זה עובר, זה היה כאילו אתמול, וטַק, עברו חמש שנים והם אינם, ואחר כך אין לנו ההזדמנות לתקן. אז אלה שיש להם הסתייגויות, ההסתייגויות האלה באו על מנת להיטיב עם אלה שהיום לא מסוגלים לחיות חיים נורמליים, ולתת להם את הזכות למות בכבוד – לא לחיות בכבוד, כי הגיל הממוצע שם 87-86 – ולתת להם את הזכות למות בכבוד.
+
+אני אעבור לתודות. זה נכון שבדרך כלל לא אומרים תודה לשרים המגישים, אז אני רוצה להגיד לך, אדוני השר יאיר לפיד, אני מודה לך על כך שקיצרת את הזמן שהיינו נלחמים פה על הצעות החוק הפרטיות שלנו. לולא הצעת החוק הממשלתית שלך לא היינו עומדים פה על הדוכן היום, ולכאורה אנחנו לא מרוצים. לכאורה לא מרוצים, למה? לא יצאנו כשמלוא תאוותנו בידנו, אבל מרוצים אנחנו, מרוצים אנחנו. אז אנחנו מודים לך על כך שקידמת את הצעת החוק הממשלתית, וברור לנו שאם לא אתה, זה לא היה קורה. ואני רואה את כל הצעקות: מאיפה הביאו מיליארד שקל וכמה זה עלה לנו, ואת כל המריבות מסביב אני שומע, ואני מודה לך.
+
+ במסגרת התודות, אני מבקש להודות לעורכת-הדין גליה מאיר-אריכא מהרשות לזכויות ניצולי השואה ולעורך-הדין שי סומך ממשרד המשפטים על מאמציהם בקידום ההצעה. כמו כן אני רוצה להודות לכל העוסקים בהצעת החוק הזאת, ואני יודע שאם אני נוגע בשמות, תמיד יהיו נעלבים. יחד עם זה אי-אפשר בלי מנהלת הוועדה המיתולוגית וילמה מאור וצוות הוועדה – אתי, מעיין, ענת ואורי. ותודה מיוחדת, באמת מיוחדת, ליועצת המשפטית של הוועדה, נועה בן-שבת, שעשתה כמעט את הבלתי-אפשרי; עשתה, אדוני השר, כמעט את הבלתי-אפשרי, ומהיום בצהריים, בהצעת חוק מורכבת, מורכבת, ישבה והביאה את זה לשולחן הכנסת כדי להקדים את מתן המענקים, ולו גם בשנה אחת. אז אני – בדרך כלל אני מודה לך בקצרה, אז אני היום – נשארת פה, ועשית עבודה – אז אני מודה לך מעומק לבי. 
+
+ וכמובן, תודה לעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו וקורל אבירם, ותודה לחבר הכנסת אלעזר שטרן על החוק, ועל הרגישות, והנגיעה, ואני רואה את החקיקה, כשאתה בא אלי ואומר לי: תשמע, החקיקה הזאת והחקיקה הזאת. אז ברוך הבא לצוות בכנסת הזאת שנוגע בנושאים החברתיים. וגם לחברי שהגישו את ההסתייגויות – אני מקווה שההסתייגויות שלכם יעברו פה במליאה, ויחד עם זה אני לא אצביע עבורן. אבל לפחות אני יודע מאיפה זה בא, ומה הסיבות לכך שהגשתם אותן, ואני מודה לכם על זה שלא רציתם לנצח אותי בוועדה; לא רציתם לנצח אותי גם אם אולי הייתם יכולים, והתנהגתם כמו ג'נטלמנים, וממני אליכם – תודה רבה. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור היום בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת כץ. לחוק נרשמו המון הסתייגויות. לסעיף 1 ו-2 אין הסתייגויות. לסעיף 3 – נתחיל בחבר הכנסת אילן גילאון. חמש דקות. 
+
+
+ אילן, אתה הולך לדבר?
+
+
+ כן. אתה רוצה שלא?
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אשתדל בפחות מחמש דקות. ההסתייגות שלנו מהותית כמובן, היא תקציבית, היא גם מרחיקת לכת, בוודאי. כבר אמר חבר הכנסת חיים כץ שלא כל תאוותנו בידנו, ואנחנו מכירים את זה, אלא שבמקרה הזה, של ניצולי השואה, לא מדובר על תאווה. 
+
+
+ כן, אבל בסדר – – –
+
+
+ כן, לא, בסדר, אני אוהב לתקן אותך. מדובר על מי שמתחיל במצווה, אומרים לו גמור. הוויכוח הישן-נושן הזה, שחמי עליו השלום היה קורא לו "ניצוּל שואה", וחשבנו שהמבטא שלו לא בסדר, "ניצוּל שואה", הוא היה אומר, אז היינו אומרים לו: אוֹפּוּ, זה לא ניצוּל שואה, זה ניצוֹל שואה, אז הוא היה אומר: לא, לא, ניצוּל שואה, כי הם מנצלים את השואה. והכוונה הייתה אלינו, כמדינה, במשך שנים, בתוך ויכוח של מי יותר ניצול שואה, איפה השואה הייתה יותר קשה. אחד אומר לחברו: אני הייתי בשואה יותר קשה ממך. וכדאי פעם אחת ולתמיד לעשות צדק עם עוד 200,000 איש, שנפרדים מאתנו בקצב של 30–40 איש ביום, כך שעל-פי החשבון ב-2025 לא יהיו יותר במדינת ישראל ניצולי שואה.
+
+ חשבנו ללכת בצורה גורפת, כדי לא להזכיר לאנשים שהם ניצולי שואה, ובגיל הזה, בבוכהלטריה שלמה ובפרוצדורות, להגדיר מיהו ניצול שואה, ועל-פי ההגדרה שלנו ניצול שואה – וגם הוספנו רשימה מסודרת, כדי שנבהיר את הדברים – הוא כל מי ששהה, נולד, חי, בכל גיל, במדינה שהייתה תחת שלטון נאצי או בהשפעה נאצית, כולל משטר וישי, מרוקו, תוניסיה, מדינות אחרות, כדי שבאבחה אחת נסיים את הוויכוח. 
+
+יש לומר ביושר, זאת הצעת חוק טובה ומבורכת, היא עושה צדק חלוקתי, אין שום ספק בכך. אבל כאשר מתחילים במצווה, צריך לגמור ולעשות את הצדק, לפחות עם אנשים כאלה, שאנחנו נפרדים מהם בקצב כזה – למעשה עד הסוף, כי אחרת מה עלול לקרות? מה יקרה עם אלה שהיו במחנות הכפייה? מה יקרה עם אלה שבאו לפני 1953? או אחרי 1953 והיו במסתור או היו במרדף? ולעתים אנחנו עלולים ליצור מצב שמי שהיה במחנה כפייה, לדוגמה, לא יקבל תמלוגים, לעומת שאירים של מי שהיה במחנה השמדה. ואני יודע שההצעה הזאת היא הצעה גורפת, מרחיקה לכת, ובאה בתוך בריכה כוללת, כי אנחנו, בסופו של דבר, כדי שלא תהיו במתח, מבקשים מכם להצביע בעד ההסתייגות שלנו, של מרצ, של חד"ש, של חברת הכנסת אורלי לוי, נדמה לי, אני לא בדיוק זוכר את ההרכב – אנחנו חברים מכל המפלגות, שמציעים את ההסתייגות הזאת. 
+
+ בסופו של דבר צריך ואפשר לעשות את הצדק עד הסוף, בלי להידרש להחלטות או להגדרות שבסופו של דבר עלולות לקפח. כל מי שנולד בתאריך הרלוונטי ובמדינה הרלוונטית, מה שקוראים לוקיישן וטיים, זמן ומקום, צריך להיות מוגדר כניצול שואה לצורך העניין הזה, ולזכות בכל מה שניצול שואה זכאי לקבל. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+ תודה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת זהבה גלאון – מוותרת; ניצן הורוביץ – לא כאן; מיכל רוזין – מוותרת; עיסאווי פריג' – מתנאזל; תמר זנדברג – לא כאן; חברי הכנסת יצחק הרצוג – לא כאן; שלי יחימוביץ – לא כאן; איתן כבל – לא כאן; מרב מיכאלי – לא כאן; בנימין בן-אליעזר – לא כאן; חיליק בר – לא כאן; עמר בר-לב – לא כאן; סתיו שפיר – לא כאן; ברוורמן – לא כאן; אראל מרגלית – לא כאן; איציק שמולי – לא כאן. מיקי רוזנטל, יש לך ארבע הסתייגויות, אתה יכול לדבר 20 דקות רצופות, אם תרצה. אתה לא חייב, כי בכל זאת אתה אדם בעל ער��ים הומניים.
+
+
+ אני אקבל, אני אתחשב בבקשתך, ואני אקצר בדברים. איפה שר האוצר? אם כבר רוצים להחמיא לו, גם אז הוא לא נמצא. יש לו bad timing כנראה בכל עניין. בכל אופן, קודם כול אני רוצה לברך את שר האוצר – – 
+
+
+– – –
+
+
+ כן. – – ואת שר הרווחה, ואת ידידי חבר הכנסת חיים כץ, ואת כל מי שעמד מאחורי היוזמה הברוכה הזאת לסיים אחת ולתמיד את ההתעמרות ההולכת – שנמשכה שנים – באנשים שעברו את השואה. מדינת ישראל התייחסה לרוב ניצולי השואה באופן מחפיר, באופן נצלני, באופן לא הגון; התעמרה בהם במשך שנים. והצעת החוק הזאת באה מאוחר מדי, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא, ואני מודה לכם בשם אלה שעוד חיים. תודה רבה.
+
+ בכל זאת, אפשר היה כבר, בהזדמנות זו, שבאמת מסיימים עוול רב-שנים, להיות טיפה יותר הגונים ולכלול גם אנשים שלא זכו לזכויות מכל מיני טעמים לא ענייניים. אתם יודעים שלפי החוק, שני אנשים שהיו באותו מחנה, באותו מחנה ריכוז, ואחד עלה לפני שנת 1953 ואחד עלה אחרי שנת 1953 – האחד מקבל זכויות והשני לא. זה הצדק של מדינת ישראל, וזה התאפשר בחוק של מדינת ישראל. הרי זה לא יעלה על הדעת בכלל שאומרים את המשפט הזה, זה לא סביר. 
+
+ובכל זאת, אדוני שר הרווחה ואדוני שר האוצר, יש לי בכל אופן בקשה אחת, שאני חושב שעליה אסור לוותר, אסור לכם לוותר. אחת ההסתייגויות המהותיות שלנו, שלי, היא כזו: עכשיו יש כ-18,000 ניצולי שואה שאמורים להגיש בקשות לזכות באחוזי נכות מסוימים, מעל 25%. מאחר שמדובר באנשים שכולם חולים – סליחה, חברת הכנסת גלאון, את מפריעה לי; חברת הכנסת גלאון – מאחר שמדובר באנשים שרובם חולים, רובם יגישו בקשות לזכות באחוזים יותר גבוהים, ומאחר שמדובר בכמות כזאת של אנשים שכולם יגישו בו-זמנית את הבקשות, ייתכן מצב שבאתם לברך ויצאתם מקללים, כי האנשים האלה שזכאים לזכויות האלה, הם ללא ספק יחכו עכשיו שנה או שנתיים עד שהוועדה תגיד להם "אכן צדקתם", ועם כל הרצון הטוב יהיו אנשים שיקבלו את המכתב שהם זכאים לזכויות נוספות אבל הם לא יזכו לקרוא אותו כי הם לא יהיו אתנו, כי, כאמור, כל יום 30 או 40 ניצולי שואה מתים, ואנחנו נפרדים מהם.
+
+ההסתייגות שלנו, שלי, מבקשת את הדבר הבא, והוא פשוט והוא ברור והוא צריך להיות מקובל גם על הממשלה: אם ניצול שואה הגיש בקשה להכרה באחוזי נכות, בתוך 90 יום בקשתו צריכה להתקבל או להידחות. אם היא לא נדחית, באופן אוטומטי הבקשה תאושר. זה הגיוני, זה אנושי, זה חייב להיות כי כשמדובר באנשים שגילם הממוצע הוא 86 ואין להם הרבה זמן ליהנות מהזכויות האלה. אם כבר הכרנו להם בזכויות האלה, בואו ניתן להם אותן, ומהר. וזה ראוי, ואני מבקש מהממשלה לקבל את ההסתייגות הזאת כי היא נכונה וצודקת. תודה.
+
+
+ תודה רבה. אין ספק שגילית הבנה. חברת הכנסת מיכל בירן – לא כאן. נחמן שי.
+
+
+ מוותר.
+
+
+ מוותר. משה מזרחי. 
+
+
+ מוותר.
+
+
+ מוותר. מוחמד ברכה. 
+
+
+ מוותר.
+
+
+ מוותר. חנא סוייד – מוותר. דב חנין. 
+
+
+לא מוותר. 
+
+
+ לא מוותר.
+
+
+ לא צריך להגיד. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אנחנו לא מוותרים על דיבור, אנחנו מוותרים לדב. 
+
+
+ ודב עוד לא ויתר על דיבור.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש, למען הסדר והפרוטוקול אני רוצה להגיד שכל הדברים שאני אומר, בכלל ובוודאי בחוק הזה, הם בשם כל חברי לסיעה, חברי סיעת חד"ש.
+
+אדוני היושב-ראש, עמיתי השרים, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה הוא החצי השני של חוק חשוב ומשמעותי. אני מברך, אדוני יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת חיים כץ, אותך על העבודה הרבה, המסורה והמהירה שעשית בחוק הזה. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות כדי לברך את עמיתי להובלת השדולה למען ניצולי השואה, חבר הכנסת אלעזר שטרן וחברת הכנסת יפעת קריב. חברת הכנסת קריב, חברת הכנסת קריב – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – אני מברך גם אותך כיושבת-ראש השדולה למען ניצולי השואה. אנחנו, כשהתחלנו בעבודתנו לפני קצת למעלה משנה, הצבנו בפנינו שורה של מטרות לטיפול בסוגיות של ניצולי שואה. לאורך השנה הזו נעשתה עבודה רבה ומאוד מסורה, יחד עם עמיתי להובלת השדולה, עם אנשי משרד האוצר, משרד המשפטים, המשרד לאזרחים ותיקים, אנשי משרד הרווחה והשירותים החברתיים. אני התייחסתי לשרים קודם. אני רוצה גם להזכיר את עפרה רוס ממשרד האוצר על הנכונות והפתיחות. אני מעריך את היכולת ואת הגישה ואת ההסכמה לבחון דברים בראייה רחבה ובראייה עניינית, ולא להיות כבול להסדרים שצריך לתקן אותם ולשפר אותם.
+
+הצעת החוק הזו, עמיתי חברי הכנסת, משלימה את הצעת החוק הקודמת בכך שהיא מבטלת הבחנות שאין להן מקום ומרחיבה את ההגנות ואת הטיפול בניצולי שואה, בשורדי שואה, ונותנת להם יחס ראוי יותר, נכון יותר, מתקדם יותר, כדי לאפשר להם לחיות בכבוד את השנים שיש להם לחיות אתנו, ואנחנו מקווים שהן תהיינה שנים רבות.
+
+אני רוצה להתמקד בהסתייגות, אחת מההסתייגויות שלנו, שהיא הסתייגות להרחבה. אנחנו מציעים להחיל את הוראות החוק גם על אנשים שהיו נרדפים, שהו בארץ עוינת ונאלצו לבצע בה עבודת כפייה עבור שלטון עוין, או בהוראת נציגי שלטון עוין. עובדי הכפייה, עמיתי חברי הכנסת, הם מבחינתנו ניצולי שואה או שורדי שואה מהמעגלים הפנימיים – המעגל הראשון או השני, או המעגל השני המורחב. אלה הם אנשים שבאופן ישיר, בחייהם היומיומיים, היו ושילמו מחיר כבד על ההתעללות, על הפגיעות, על הפרת זכויות האדם הנוראה שאפיינה את המדינות שהיו תחת שלטון גרמני נאצי או שיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית. ולכן ההרחבה הזו, עמיתי חברי הכנסת, נראית לנו הרחבה נדרשת וחיונית. אני לא בטוח שההסתייגות הזו תתקבל הפעם, אבל אני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שאנחנו נמשיך להיאבק למען עובדי הכפייה, למען הרחבת ההכרה בעובדי הכפייה, ואני מקווה שאנחנו נצליח, אולי עוד במהלך השנה הקרובה, לקדם הסדר מורחב יותר בסוגיית עובדי הכפייה.
+
+עדיין, יש בפנינו את האופק הרחב של הצעת החוק הפרטית, שהציעה הסדר רחב יותר מאשר הצעת החוק הממשלתית. אנחנו נשאף להגיע גם לשם, אבל שוב, כפי שאמרתי בחצי הראשון של הצעת החוק, גם אם הצעת החוק הממשלתית תתקבל כפי שהיא, עדיין אנחנו עושים צעד גדול ומשמעותי להגנת זכויותיהם, להטבת תנאיהם של שורדי השואה שחיים אתנו, ומבחינה זו זה צעד חשוב ומבורך. תודה רבה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת עפו אגבאריה?
+
+
+ – – –
+
+
+מתנאזל. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת. ולכן – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ מי? אה, בסך הכול. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת גפני, אם אתה רוצה – – –
+
+
+ אתה לא חייב – – –
+
+
+ אתה רוצה עוד?
+
+
+ זה מגיע לו. 
+
+
+ למה? למה? אחרי שהגענו אתו להסדר?
+
+
+ – – –
+
+
+ הוא אמר, שאני אוותר – הם יוותרו. כמה זמן אדוני רוצה?
+
+
+ לא, לא הרבה. זהבה גלאון הזכירה לי – לא הרבה – וגם דנה. 
+
+
+ יפה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני הגשתי כמה הסתייגויות. כפי שאמרתי קודם, אני רציתי להגיש את זה בוועדת הקליטה אבל הייתה הוראה לא לתת לי לדבר, אז אני הגשתי את זה כאן, בוועדת העבודה והרווחה, ואני מבקש את תמיכת חברי הכנסת בהסתייגויות. 
+
+ אני מבקש – לסעיף הראשון של חוק נכי רדיפות הנאצים. אנחנו נמצאים שנים רבות, שנים רבות אחרי השואה האיומה. ניצולי השואה הם אנשים מבוגרים. מספר האנשים שהולכים לעולמם, לצערנו הרב, הולך וגדל. ההוצאות הכספיות לא הולכות וגדלות, הן קטנות, מבחינת מספר האנשים שמקבלים את ההטבות, ואני מבקש בהסתייגות למחוק את ההגדרה "שדרך על אדמת ישראל עד שנת 1953". אני מתכוון בהסתייגות הזאת לכלול במקבלי ההטבות גם את יוצאי תוניסיה, לוב, רומניה, ניצולי השואה שהגיעו משם לאחר שנת 1953. לא מדובר על סכום גדול. מה שאני זוכר, לפני כמה שנים משרד האוצר אמר שמדובר על סכומים ענקיים. היה מדובר על משהו, בין 2 מיליארד ל-11 מיליארד שקל – מפרוטוקול של ועדת הכספים לפני כמה שנים. לא מדובר על הסכומים האלה, לא מתקרב לסכומים האלה. מדובר על סכומים שהם סכומים זעומים באופן יחסי לגודל התקציב שניצולי השואה מקבלים. 
+
+ אני מבקש, בהסתייגות נוספת – ואני מבקש את תשומת לב חברי הכנסת: כאשר מעלים את הסכום שמקבל ניצול שואה שהוא נזקק, הוא עלול להפסיד, כי הקצבה שלו גדלה, הוא עלול להפסיד הטבות שיש לו בשעה שלוקחים בחשבון את מצבו הכלכלי. הוא מקבל הטבות של הנחות בארנונה, הנחות במים. אלה הנחות שונות שמקבלים אנשים שבשל מצבם הכלכלי ועם ההכנסות שהם מקבלים כתוצאה מחוקים שונים או מהטבות שונות מגיעים לסכום כזה שעדיין יש להם האפשרות לקבל את ההטבות – מי שמצבו הסוציו-אקונומי נמוך, או שמצבו הכלכלי לא מאפשר לו להתקיים בכבוד. ברגע שאתה מגדיל את הסכום הזה, אני מבקש בהסתייגות, אני מבקש להביא לכך שההטבה שמקבל אותו ניצול שואה לא תגרום לו להפסיד את ההטבות שהוא מקבל עד היום כי הכנסותיו נמוכות והוא בהגדרה של "נזקק" או "נצרך", שזכאי לכל ההטבות האחרות. 
+
+ היה לי ויכוח, אני זוכר מתקופת כהונתי כיושב-ראש ועדת הכספים. המדד – ואני בדקתי את זה גם עם הממ"מ – המדד שהעלה באופן די משמעותי או אפילו דרמטי לפני שנתיים את ההטבות לניצולי השואה, כאשר לא עדכנו את המדדים והקצבאות לניצולי השואה, המדד המיטיב עם הניצולים זה המדד הקהילתי. אני מבקש בהסתייגות להצמיד את הקצבאות שמקבלים ניצולי השואה, להצמיד את זה למדד הקהילתי. 
+
+ עכשיו, יש לי נאום ארוך מאוד להסביר למה אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת, אבל כפי שאמרתי, אני הודעתי שאני לא הולך לדבר, במיוחד כשיש לנו הסכם על הסעיף האחרון, שהוא יידחה לשבוע הבא. אז אני מסכם את הבקשה שלי ואני מבקש שחברי הכנסת יתמכו בזה: האחד, למחוק את סעיף 1 ולאפשר באמצעות זה שאנחנו לא שמים את המגבלה "שדרך על אדמת ישראל עד 1953", להכליל את כל האחרים שהם ניצולי שואה, גם מלוב, גם מתוניסיה, גם מרומניה וגם אחרים, להוריד את ההגבלה הזו, שהייתה אולי נכונה תקציבית לפני הרבה שנים, והיא לא נכונה היום. היא גובלת במין דבר, שיש ניצולים שמפלים אותם לרעה אף שאין בעיה תקציבית באותם סדרי-גודל שהיו בעבר. אני מבקש שיהיה כתוב בחוק שההגדלה של הקצבאות לא תגרום למי שהוא נצרך או נזקק שלא יוכל לקבל את ההטבות שיש למי שמצבו הכלכלי קשה. זה שנותנים לו עכשיו יותר לא יגרום לכך שהוא מקבל סכום כזה שיוציא אותו ממעגל מקבלי ההטבות. זה לא הגון כלפי אלה. יש פה גם אפליה, בהסתייגות הקודמת, בין ניצולי שואה. יש ללכת על פי המדד הקהילתי. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על הסבלנות ואני מבקש את תמיכת חברי הכנסת בהסתייגויות. תודה רבה. 
+
+
+ חבר הכנסת חיים כץ, אתה נימקת את ההסתייגות שלך, או שאתה רוצה – – – 
+
+
+ אני מוותר על ההסתייגות שלי. 
+
+
+ תודה רבה לך. השר לפיד, השר לפיד. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בסוף שנות ה-80 נסעתי עם אבא שלי לבודפשט וישבנו על גדת הדנובה באחת מספינות המסעדה הקיטשיות האלה, מתחת לשנדליר של קריסטל מזויף, והסתכלנו על המים השחורים שלתוכם נורו עשרות אלפי יהודים, ושאלתי אותו על הרגע שבו הסתיימה המלחמה. הוא חשב על זה לרגע, ואז הוא אמר שהדבר הכי מוזר היה שפתאום לא רצו להרוג אותו. במשך חודשים ארוכים הוא ידע שכל העולם רוצה להרוג אותו; שכל מי שהוא רואה ברחוב, כל מי שהוא הולך מולו, בכל פעם שהוא שומע צעדים בלילה, בכל פעם שהוא רואה מגפיים או מדים, מדובר במישהו שמסיבות שאף ילד בן 13 לא יכול להבין רוצה להרוג אותו. ופתאום, בלילה אחד זה נגמר. פתאום בלילה אחד הכול השתנה. ופתאום בלילה אחד התברר שלאנשים עדיין אכפת ושיש עדיין אנשים טובים, ויש עדיין אפשרויות אנושיות. 
+
+ 70 שנה אחר כך אף אחד לא רוצה להרוג את ניצולי השואה, אבל רבים מהם מרגישים שאנחנו נותנים להם למות, כי לא רק הרוע הורג, גם האדישות הורגת. והלילה הוא הלילה שבו יש לנו את ההזדמנות, בעוד כמה רגעים, לשנות את הכול. אנחנו יכולים לומר להם שאכפת לנו, שאנחנו מבינים ושלא שכחנו. 
+
+ זה לא יפתור את כל הבעיות, זה לא יפצה אותם על השנים האבודות, אבל זה יהיה הלילה שבו ניצולי שואה ידעו שהם לא לבד ושאנחנו כאן בשבילם. היום, יחד עם התמיכה שלכם, נאשר את התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה, שאושרה בממשלה בערב יום השואה תשע"ד, 27 באפריל 2014. לא מדובר רק בתיקון חקיקה, מדובר גם בתיקון של עוול, בשנים על גבי שנים של הזנחה וביורוקרטיה, הזנחה וביורוקרטיה. עוול ביורוקרטי מתמשך שאתו התמודדו ניצולי השואה בכל יום במשך עשרות שנים, פשוט מפני שהם לא היו בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. לא מדובר רק במיליארד השקלים שיוקצו לטובת ניצולי השואה מדי שנה, נוסף על כמעט מיליארד שקלים נוספים שהוקצו לחמש שנים מאז 2013, אלא בשינוי גישה, בפישוט של המסע הביורוקרטי המפרך שעמו נאלצו להתמודד עד היום ניצולי השואה כדי לקבל את מה שמגיע להם ולמצות את הזכויות שלהם. 
+
+ אחרי שיועבר החוק, אם תעבירו אותו, המבחן הגדול שלו יהיה ביישום. בשבועות האחרונים עובדים אנשי הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, בראשות הגברת עפרה רוס, מסביב לשעון כדי להביא ליישום המיידי של החוק, כי לניצולי השואה שהולכים ונפרדים מאתנו מדי יום אין זמן לחכות. כבר בחודש הבא יושוו תנאיהם של ניצולי השואה שעלו לאחר אוקטובר 1953 לאלה של מי שעלו לפני המועד הזה, והם ימומשו רטרואקטיבית החל מאפריל. החל מחודש יולי כל ניצול וניצולת שואה שיצרכו תרופות הנמצאות בסל הבריאות יקבלו אותן חינם. העלאת התגמול המינימלי לניצולים ל-2,200 שקלים בחודש תמומש רטרואקטיבית מחודש יוני. 80,000 ניצולי השואה שזכאים לקבל מענק שנתי בגובה 3,600 שקלים, לא יצטרכו להגיש טפסים ואישורים כדי לקבל אותו; אנחנו נגיע אליהם. 
+
+אני מבקש לנצל את ההזדמנות הזאת ולהודות לחברי שר הרווחה מאיר כהן על ההתגייסות המוחלטת שלו לרווחתם של ניצולי השואה והסיוע בקידום התוכנית. אני רוצה להודות לחבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. חיים, זה בשביל אבא שלך ובשב��ל אבא שלי. ושוב אנחנו שולחים השתתפות בצערך, כל הכנסת הזאת, על מותו של אביך. אני רוצה להודות ליריב לוין על הסיוע בקידום תהליך החקיקה. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הקליטה יואל רזבוזוב על העזרה. אני רוצה להגיד תודה לשתי היועצות המשפטיות, חיים דיבר על זה ואני רוצה להוסיף – גם מירב תורג'מן וגם נועה בן-שבת, באמת עשו עבודה נפלאה ועשו מאמץ אדיר כדי שנוכל להביא את זה כבר היום לכנסת, לאישור המליאה, ועשו את זה בזמן הכי קצר שאני יודע שאפשרי. ואני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שנמצאים כאן על ההתגייסות לנושא הזה שנמצא מעל לכל מחלוקת פוליטית בינינו, ואני רוצה לבקש את תמיכתכם בהצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
+
+
+ אני מודה לך, שר האוצר.
+
+ובכן, אנחנו עוברים להצבעה. אגב, מטעמי גילוי נאות והגינות אני רוצה להגיד שההצעה האחרונה לגבי הרשויות ירדה מסדר-היום.
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה דאגת לזה או שזה ירד? 
+
+
+ – – –
+
+
+ עכשיו – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה, רבותי. הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5) – לא נצביע על השם כי זה תיקון.
+
+לסעיפים 1 ו-2 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על סעיפים 1 ו-2 כהצעת הוועדה.
+
+
+ – – – שם החוק?
+
+
+ לא צריך, כי זה תיקון. זה אחרי תיקון התקנון.
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+ בעד – 51, אין מתנגדים, אין נמנעים. הסעיפים 1–2 התקבלו בקריאה שנייה כהצעת הוועדה.
+
+ אנחנו עוברים להצבעות על ההסתייגויות, אבל אני שואל: בסעיף 3, האם אתם עומדים על הצבעת ההסתייגויות או שאתם מוותרים?
+
+
+ – – –
+
+
+ מיקי, מוותר?
+
+
+ לא, לא.
+
+
+ מצביע. אוקיי. היות שיש אחד לפחות שלא מוותר אז אנחנו מצביעים על הסתייגות 1 לסעיף 3. ההסתייגות של חברי הכנסת אילן גילאון, זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג, להלן: קבוצת סיעת מרצ; חברי הכנסת יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ, איתן כבל, מרב מיכאלי, בנימין בן-אליעזר, יחיאל חיליק בר, עמר בר-לב, סתיו שפיר, אבישי ברוורמן, אראל מרגלית, איציק שמולי, מיקי רוזנטל, מיכל בירן, נחמן שי ומשה מזרחי, להלן: קבוצת סיעת העבודה; חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה, להלן: קבוצת סיעת חד"ש; וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. מי בעד?
+
+ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ, קבוצת סיעת העבודה, קבוצת סיעת חד"ש וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לסעיף 3 לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 19, 29 מתנגדים, נמנע אחד. ההסתייגות נפלה, לא התקבלה.
+
+לחלופין – קבוצת מרצ וקבוצת חד"ש מציעות. האם להצביע?
+
+
+ כן.
+
+
+ כן. בבקשה, מי בעד? מי נגד לחלופין? 
+
+ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת חד"ש לסעיף 3 לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 18, נגד – 33. ההסתייגות לא התקבלה.
+
+ חבר הכנסת חיים כץ מציע. להצביע?
+
+
+ לא, אני – – –
+
+
+ ויתר. ויתר. הסיר את הסתייגותו.
+
+הסתייגות 3 לסעיף 3 – חבר הכנסת מיקי רוזנטל, אנחנו מצביעים.
+
+ההסתייגות של חברי הכנסת מיקי רוזנטל, יעקב מרגי ואורלי לוי אבקסיס לסעיף 3 לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 18, נגד – 31. ההסתייגות לא התקבלה.
+
+סעיף 3 כנוסח הוועדה לאחר שההסתייגויות לא התקבלו.
+
+סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל.
+
+
+ בעד – 52, אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 3 התקבל כנוסח הוועדה.
+
+סעיף 4 – הסתייגויות. הסתייגות 4, של חבר הכנסת מיקי רוזנטל, כי האחרים לא היו. נא להצביע.
+
+ההסתייגות של חברי הכנסת מיקי רוזנטל, יעקב מרגי ואורלי לוי אבקסיס לסעיף 4 לא נתקבלה.
+
+
+ – – –
+
+
+ מייד ישיבת סיעה של יש עתיד.
+
+ בעד – 18, 32 מתנגדים, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה.
+
+חבר הכנסת גפני – יש לו הסתייגות, ואנחנו נצביע גם עליה.
+
+
+ ועכשיו – – –
+
+
+ הסתייגות 5 – לסעיף 4. 
+
+ההסתייגות של חבר הכנסת משה גפני לסעיף 4 לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 17, 32 מתנגדים, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה. 
+
+ לכן אנחנו נצביע על סעיף 4 כנוסח הוועדה, לאחר שההסתייגויות לא התקבלו.
+
+סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל.
+
+
+ בעד – 50, אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 4 התקבל כנוסח הוועדה.
+
+לסעיף 5 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו מצביעים על סעיף 5 כנוסח הוועדה. בבקשה.
+
+סעיף 5 נתקבל.
+
+
+ בעד – 49, נגד – אין, נמנעים – אין. גם סעיף 5 התקבל כנוסח הוועדה.
+
+לסעיף 6 יש הסתייגויות. חבר הכנסת גפני, אנחנו מצביעים על ההסתייגות (6) לסעיף 6.
+
+ההסתייגות של חבר הכנסת משה גפני לסעיף 6 לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 18, 31 מתנגדים. ההסתייגות של גפני לא התקבלה. 
+
+ לכן סעיף 6, כנוסח הוועדה, מוצבע. אף שאני אוהב לעשות את זה לבד, לא נורא. סעיף 6 לבד. סעיף 6 לבד, כנוסח הוועדה.
+
+סעיף 6, כהצעת הוועדה, נתקבל.
+
+
+ 50 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. סעיף 6 כנוסח הוועדה התקבל.
+
+סעיפים 7–12 – אין הסתייגויות, ולכן אנחנו עוברים להצבעה עליהם. סעיפים 7–12 כנוסח הוועדה – נא להצביע.
+
+סעיפים 7–12 נתקבלו.
+
+
+ בעד – 49, נגד – אין מתנגדים, נמנע אחד. הסעיפים 7–12 התקבלו כנוסח הוועדה.
+
+לאחרי סעיף 12 – חבר הכנסת משה גפני מציע הסתייגות, וזו הסתייגות מס' 7. בבקשה.
+
+
+ – – – נורא חשובה.
+
+
+ מאוד חשובה?
+
+
+ מאוד חשובה.
+
+
+ אז הוא אומר שההסתייגות מאוד חשובה.
+ 
+ההסתייגות (7) של חבר הכנסת משה גפני לאחרי סעיף 12 לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 18, נגד – 32. ההסתייגות של חבר הכנסת גפני לא התקבלה.
+
+הסתייגות מס' 8 – לאחר סעיף 12. הסתייגות 7 לא התקבלה, עכשיו 8. יאללה, תפאדל.
+
+ההסתייגות (8) של חבר הכנסת משה גפני לאחרי סעיף 12 לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 18, 32 מתנגדים. גם הסתייגות 8 לא התקבלה.
+
+ הסתייגות 9 – אחרי הסעיף יבוא. נא להצביע. 
+
+ההסתייגות (9) של חבר הכנסת משה גפני לאחרי סעיף 12 לא נתקבלה.
+
+
+אנחנו מצביעים על סעיף 12?
+
+ בעד – 18, 32 מתנגדים. ההסתייגות לא התקבלה.
+
+אין לאחרי סעיף 12 שום הסתייגות שהתקבלה, אבל יש הסתייגות לסעיף 13, של חבר הכנסת מיקי רוזנטל. נא להצביע.
+
+ההסתייגות של חברי הכנסת מיקי רוזנטל, יעקב מרגי ואורלי לוי אבקסיס לסעיף 13 לא נתקבלה.
+
+
+ בעד – 17, 31 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה. 
+
+ לכן אנחנו מצביעים על סעיף 13 כנוסח הוועדה.
+
+סעיף 13, כהצעת הוועדה, נתקבל.
+
+
+51 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ולכן, סעיף 13 התקבל כנוסח הוועדה.
+
+לסעיף 14 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו מצביעים על סעיף 14 כנוסח הוועדה. נא להצביע.
+
+סעיף 14 נתקבל.
+
+
+ סעיף 14 – 50 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. תמה הקריאה השנייה וההצעה התקבלה כנוסח הוועדה.
+
+רבותי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק, כפי שהתקבלה בקריאה שנייה. בבקשה.
+
+חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון מס' 5), התשע"ד–2014, נתקבל.
+
+
+ בעד – 48, אין מתנגדים, אין נמנעים. לכן הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
+
+ רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להזכיר לכם שמחר הוא יום חשוב. הכנסת תתכנס, תיפתח, בשעה 11:00 לבחירת נשיא המדינה.
+
+
+
+
+בבקשה, הודעה למזכירת הכנסת.
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבו�� והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעה של חברי הכנסת אילן גילאון ומיקי רוזנטל בנושא: סכסוך העבודה במכללה האקדמית תל-אביב–יפו. תודה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, 10 ביוני 2014, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 21:13.
+