diff --git "a/18382/raw.transcript.txt" "b/18382/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/18382/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,2790 @@
+יום שני – כבוד השר – כ"א בטבת תשע"ב, 16 בחודש ינואר 2012 למניינם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. 
+
+ רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, ביציע המיוחד מתארחת קבוצה, שבראשה יושב-ראש האספה הלאומית של מדינת קוויבק בקנדה. אנחנו מקבלים אותם בברכה. 
+
+ Welcome to Israel, welcome to Jerusalem, the capital of Israel, welcome to our shrine to democracy, the Parliament of Israel. Welcome. 
+
+רבותי, הודעה למשנה למזכירת הכנסת.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/3901/18 וכלה בהצעת חוק פ/3923/18 – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הקמת טורבינות רוח בייעוד למטרות חקלאות, תעשייה ומתקנים הנדסיים), התשע"ב–2012, מאת חברי הכנסת כרמל שאמה-הכהן, רוברט אילטוב ושי חרמש; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – איסור הצמדת דברי פרסומת לרכב), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת רוברט טיבייב, רוברט אילטוב, עינת וילף, יעקב כץ, מירי רגב, זהבה גלאון ואיתן כבל; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – זכאות לתמיכה או לתקציב לישיבה), התשע”ב–2012, מאת חברת הכנסת מרינה סולודקין; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימוד עברית וערבית), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת חנין זועבי וג'מאל זחאלקה; הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת (תיקון – מניעת ניגוד עניינים), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת מגלי והבה, ציון פיניאן, חמד עמאר, חנא סוייד וטלב אלסאנע; הצעת חוק מיסוי רווחי נפט (תיקון – הקרן לחינוך ורווחה), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת אורי אריאל; הצעת חוק מגן-דוד-אדום (תיקון – תחולה באזור יהודה והשומרון), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אורי אריאל, זבולון אורלב, אברהם מיכאלי ומירי רגב; הצעת חוק החזרת תושבי בירעם ואקרית לבתיהם, התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד, דב חנין ועפו אגבאריה; הצעת חוק מענה ראשוני לכיבוי שרפות, התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת גדעון עזרא וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לעידוד מפעלים מספקי תעסוקה בפריפריה (תיקוני חקיקה), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת משה גפני, דוד אזולאי, רוחמה אברהם-בלילא, יצחק וקנין, שי חרמש, גאלב מג'אדלה, ציון פיניאן, פניה קירשנבאום, מירי רגב, אבישי ברוורמן, אילן גילאון, מסעוד גנאים ועמיר פרץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול התקופה המרבית שבעדה משולמת גמלה), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון וניצן הורוביץ; הצעת חוק נסיעות חיילים ברכבת ישראל, ברכבת הקלה ובאוטובוסים ציבוריים, התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת רוברט אילטוב, פניה קירשנבאום, אמנון כהן, איתן כבל, אורי אורבך, אברהם מיכאלי, חמד עמאר, דוד רותם, זבולון אורלב, אורלי לוי אבקסיס, שלמה מולה, דורון אביטל, מרינה סולודקין, יריב לוין, ציון פיניאן, כרמל שאמה-הכהן, משה מטלון, זאב בילסקי ואופיר אקוניס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה בחינוך וסיוע להוראה או בטיפול בילדים כעבודה מועדפת), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת זהבה גלאון, שלמה מולה, יצחק וקנין, דניאל בן-סימון, עינת וילף, אריה אלדד ודני דנון; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – דחיית מועד הבחירות ברשויות המקומיות בשנת בחירות לכנסת המתקיימות במועד זהה), התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת זאב בילסקי; הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון – עדיפות להשארתם או הקמתם של מרכזי מחקר ופיתוח בישראל בתרחיש של הוצאת ידע), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנס�� רוברט אילטוב, משה גפני, דוד רותם, אלכס מילר, אברהם מיכאלי, זאב אלקין, איתן כבל, אריה ביבי, ציון פיניאן, כרמל שאמה-הכהן, פניה קירשנבאום, ליה שמטוב, רוחמה אברהם-בלילא, זאב בילסקי, דורון אביטל, חמד עמאר, משה מטלון, עינת וילף, יריב לוין, רוברט טיבייב ואמנון כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (התקנת נורה כחולה מהבהבת על מצלמות), התשע”ב–2012, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק לתיקון פקודה התעבורה (תדירות הפעלת קווי שירות), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת מירי רגב, דניאל בן-סימון, יואל חסון, נחמן שי, דב חנין, רונית תירוש, איתן כבל ומרינה סולודקין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מקום עריכת בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים ובדיקה חוזרת), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת חיים כץ, משה מטלון, רחל אדטו, דוד רותם, אברהם מיכאלי, מירי רגב, אורי אורבך, אורי אריאל ואיתן כבל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק משקיפי תנועה, התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת ישראל אייכלר, כרמל שאמה-הכהן, חמד עמאר, אמנון כהן ודב חנין; הצעת חוק לקביעת יום ראשון כיום מנוחה במקום יום שישי, התשע”ב–2012, מאת חבר הכנסת איתן כבל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח נפגעי תאונות), התשע”ב–2012, מאת חברת הכנסת ליה שמטוב; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – פיקוח על תעריפי החשמל), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, זבולון אורלב, יעקב אדרי, אורלי לוי אבקסיס, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ואורי אריאל; הצעת חוק הדיור הציבורי (הגדלת המלאי), התשע”ב–2012, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, זאב אלקין, אורלי לוי אבקסיס ומירי רגב וקבוצת חברי הכנסת. 
+
+החלטת ועדת הכלכלה בדבר פיצול הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 102), התשע"א–2011. וכן החלטת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר פיצול הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשס"ח–2008.
+
+ עוד אודיעכם כי ביום י"ד בטבת התשע"ב, 9 בינואר 2012, הונח על שולחן הכנסת תיקון לאמנה המכוננת את המועצה לשיתוף פעולה בענייני מכס. 
+
+ כמו כן, אבקש להודיעכם, כי חברי הכנסת יואל חסון, יוליה שמאלוב-ברקוביץ ומשה מטלון מבקשים להסיר את שמם מהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הצגת מחירים באמצעות צג אלקטרוני), התשע"א–2011, שמספרה פ/3464/18. תודה. 
+
+
+ תודה רבה למשנה למזכירת הכנסת.
+
+
+
+
+ רבותי, לפנינו, כמו בכל יום שני, שלוש הצעות אי-אמון, הצעותיהן של סיעת קדימה, סיעות העבודה ומרצ וסיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד. אנחנו נתחיל בהצעת האי-אמון של סיעת קדימה, אשר אותה חבר הכנסת בילסקי ינמק, כאשר כותרתה היא: אוזלת היד של ממשלת נתניהו מול תופעת ההקצנה, האלימות והגזענות בחברה הישראלית. ישיב על הצעת אי-אמון זו, יחד עם הצעת האי-אמון של מרצ והעבודה, השר ארדן במשולב. תודה רבה. חבר הכנסת בילסקי, לרשותך עשר דקות. אתה מוזמן לבוא ולנמק את הצעתך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, ידידי השר ארדן, כנסת נכבדה, האמת שהיום זה יום קשה לכולנו, ולי במיוחד. קרוב ל-17 שנים, בהיותי ראש רשות, קמתי בבוקר בשמחה לעמל יומי. עוד יום של עבודה, עוד יום של חינוך, עוד יום של בנייה, של עשייה. ואני רוצה להגיד לך, אדוני ראש הממשלה, היתה לך הזדמנות אתמול בערב לחסוך את הסבל ממיליוני אזרחים במדינת ישראל. מילא אם זה היה דבר חדש, מילא אם לא היית יודע, מילא אם לא היית רואה איך השלטון המקומי נרמס פה בבית הזה על-ידי ממשלתך, בלי להניד עפעף. ידעת את זה. ראית את זה. אני עצמי אמר��י לך. חברי, שיושבים פה, סיפרו לך. אבל לא ראית. לא שמעת. וגם כשהיתה לך הזדמנות, לא עשית את מה שהיית צריך לעשות, ואני מקווה שתעשה היום, אדוני ראש הממשלה. 
+
+ תראה מה קורה בשלטון המקומי. יש הבדל גדול בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, אדוני היושב-ראש. מה ההבדל? לשלטון המרכזי יש בירושלים המדפיס הממשלתי. חסר – מדפיסים. לא ראיתי חיוב אישי לשרים. גם שרים שחורגים, לא ראיתי שמישהו מחייב אותם בחיוב אישי. ראשי הרשויות, 255 במספר, לא יכולים להדפיס. הם צריכים להיכנס לגירעונות בגלל פעולותיו של השלטון המרכזי, ופעולותיך שלך ושל שלוחיך, אדוני ראש הממשלה. וכשהם נכנסים לגירעון, אתה בא אליהם עם חיובים אישיים – למה הוצאת פה, למה הוצאת שם, תשלם מכיסך. 
+
+אחד הכלים המרכזיים של השלטון המקומי זה הארנונה. מה אני יכול לעשות? אנשים משלמים ארנונה, ובכסף הזה השלטון המקומי מפעיל את השירותים. אתה רואה, אדוני ראש הממשלה, חקיקה פופוליסטית. אתה רואה את שר הפנים מקים ועדה ואפילו לא מתאם עם שר האוצר, וקובע שזה וזה וזה וזה לא ישלמו ארנונה. נהדר. נפלא. יש מישהו שמתנגד לא לשלם ארנונה? כולנו בעד. אבל, אדוני ראש הממשלה, מי ישלם את זה? מי ישלם את טוב לבם של אותם שרים שרוצים למצוא חן בעיני קהלים כאלה ואחרים? 
+
+אמר לך השלטון המקומי, אדוני, בבקשה, תן לי רשימה – הלוא כל פעם יש לך שר אחר שרוצה להיטיב עם מישהו – תן לי רשימה, שלח צ'ק עם זה ונעשה עסקים. למה לא? נתחרה בינינו מי טוב ומיטיב יותר. מפעל הפיס, אדוני ראש הממשלה – מפעל הפיס הוקם על-ידי השלטון המקומי כדי לעזור לתושבי מדינת ישראל. זה כסף שהיה צריך להיות כסף שהממשלה מקציבה, ובמקום התקציב שהממשלה נותנת, היא הסכימה עם הרשויות המקומיות שיהיה מפעל הפיס. במשך השנים כל הזמן הממשלה לוקחת ומורידה קצת ממפעל הפיס לטובת התקציב של הממשלה, עוד כיתות, עוד כיתות. ואנחנו מסכימים – סליחה, אני אומר "אנחנו", אתה יודע, אדוני, קשה לי להגיד אחרת. ואנחנו מסכימים, והשלטון המקומי כל פעם מקוצץ. היום המגמה היא כבר להעביר 70% – אז תלאים את מפעל הפיס, תוציא אותו מהרשויות המקומיות. אבל גם את זה אתה רוצה – תדבר עם הרשויות המקומיות. 
+
+ תאגידי המים – אדוני ראש הממשלה, שיהיו לי 10 שקלים על כל פעם שעמדתי פה ודיברתי על העוול שעשיתם עם הקמת תאגידי המים, ולא שמעת. הצעות חוק שלי ושל חברי נדחו אחת אחרי השנייה. ובמשך הקמת תאגידי המים גם דחפתם עוד 16% של מע"מ שמשלמים את זה היום על המים, אדוני ראש הממשלה. אמרת שזה נכון, אמרת שזה צודק, ולא עשית שום דבר. 
+
+ ואדוני ראש הממשלה, לא האמנתי שהממשלה שלך עד כדי כך יצירתית. לכל אותן רשויות מקומיות, בדרך כלל בפריפריה, שאתה מקצץ להן במענק האיזון, שהפלת עליהן את תאגידי המים, שעשית את כל מה שאמרתי עד עכשיו – עכשיו יש חוק חדש: לאסור תרומות לרשויות המקומיות. יש פה ניגוד עניינים. לא צריך לקבל תרומות. אני מודיע לך, אדוני היושב-ראש, אם לא הייתי מקבל תרומות לעיר שלי – זה לא היה נראה כמו שזה נראה עכשיו, אם הייתי עומד ומחכה עד שהממשלה תיתן משהו. 
+
+
+ למה מותר לחבר כנסת לקבל תרומות, ולראש עיר לא מותר?
+
+
+ תאמין לי, נפלא. אדוני היושב-ראש, אני כבר, אתה יודע, בניסיוני המועט בבית הזה, אני כבר אפילו לא יכול לספק תשובות של "אולי" ו"בערך". לא מבין למה. 
+
+
+ לא, אני מבין את ההיגיון שאיש ציבור לא יקבל תרומות. אני מבין. אבל למה – – –
+
+
+אישית – מדובר על תרומה – – –
+
+
+ תרומה לעיר. 
+
+
+ מדובר על תרומות לרשות – – – לתושבי הרשות המקומיים. 
+
+
+ לבניית מרכז קהילתי, לבית-כנסת. 
+
+
+ תרומה לעיר. 
+
+
+ לפעמים מתבלבלים, גברתי ראש האופוזיציה. את לא באזור הזה, אבל לפעמים מתבלבלים.
+
+
+ אבל אם רוצים למנוע את זה, שהממשלה תשפה. הממשלה תממן את כל מוסדות הציבור בלי דוח-ברודט שלא מקיימים אותו, בלי כל מה שצריך, אולי – – – מה שחבר הכנסת בילסקי ישיג. 
+
+
+ אנחנו ניקח לדוגמה את העיר דימונה. העיר דימונה, אחת הבעיות מני רבות שיש לה – – –
+
+
+ למה, קרן ירושלים, קרן תל-אביב. כל ירושלים נבנתה – – –
+
+
+ בוודאי, אדוני זוכר את זה. אני עוד זוכר איך על כיכר של ירושלים – קיבלנו 10 מיליון דולר רק על הכיכר, לקרוא לה בשם שהיא נקראת היום.
+
+
+ בירושלים, לא הצלחנו לקבל 10 מיליון דולר על רעננה, אבל קצת פחות.
+
+
+ רעננה – מיליון, ירושלים – 10 מיליון, זה פחות או יותר בסדר, אבל אני מדבר על דימונה. לדימונה יש מזל כמה פעמים – פעם ראשונה שיש להם ראש עיר מהטובים בארץ; עומד היום בראש המאבק של השלטון המקומי. פעם שנייה – שלא יהיה להם בית-חולים, אין להם כלום. מי שחולה בלילה בדימונה צריך להתפלל – ישועת השם כהרף עין. בא אדם נדבן מקליפורניה ותרם כסף כדי שהיום אפשר יהיה לטפל בחולים בדימונה בלילה. מי שצריך טיפול בכליות, לא צריך לשלוח אותו כל פעם שעות נסיעה בכביש, אלא יכול לקבל את זה בדימונה. תגיד לי, אדוני ראש הממשלה, מה רע כל כך בזה שדימונה קיבלה את התרומה – הקימה חדר מיון קדמי, חדר טיפול לחולי כליות – מה רע בזה? אז עכשיו גם את זה אתם הולכים לקחת מהשלטון המקומי?
+
+אדוני ראש הממשלה, כל הסיפור עם השלטון המקומי צריך להיות דו-צדדי. אתה לא יכול באופן חד-צדדי להחליט. קיבלת שביתה – אני, אגב, מברך את חברי ראשי השלטון המקומי שהחליטו להפסיק בחינוך המיוחד. ממחר בבוקר כל תלמידי החינוך המיוחד בארץ יוסעו, יוצאו מכללי המשחק של השביתה; הם לא צריכים לשלם את מחיר השביתה. אבל, אדוני ראש הממשלה, בוא תיוועד הערב עם ראשי השלטון המקומי ותסיים את הסאגה הזאת, תפסיק את החקיקה הפופוליסטית החד-צדדית, ותחזיר את השלטון המקומי להיות מה שהוא.
+
+אבל, אדוני ראש הממשלה, אם רק בגלל זה הייתי בא לפה ומבקש להביע בך אי-אמון, אתה יודע מה, עוד מילא. אבל יש נושא שהוא כל כך כואב לי, אדוני ראש הממשלה, אולי מתפקידי הקודם, אולי מהיכרותי עם אנשים נפלאים שאני רואה איך הם צריכים להשתלב בחברה הישראלית, ולכן, זה נכון שאתה לא התחלת בזה, אבל, אדוני ראש הממשלה, מה אפשר לעשות? כבר עוברות עוד מעט שלוש שנים, ואנחנו רואים ששום דבר לא השתנה, ואני רוצה לדבר על קהילה של כ-130,000 איש יוצאי אתיופיה שחיים בתוכנו. 
+ 
+מי כמוך יודע, אדוני היושב-ראש, איך התרגשנו כולנו ב"מבצע שלמה", ב"מבצע משה", כשהלכנו והבאנו את "ביתא ישראל", אנשים שהלכו ברגל. ויושב פה ידידי הטוב שלמה מולה. אני עוד זוכר את היום הראשון שנבחרתי לסוכנות היהודית. אספנו את כל העובדים, ישב שם שלמה מולה. אני זוכר אותו, אני זוכר שאחר כך ישבנו אצלי והוא סיפר לי את הסיפור של הצעדה שלו. שלמה מולה צעד 780 קילומטר מגונדר, שם הוא נולד, לסודן, בדרך-לא-דרך, מקומות ששם נהרגו בארבע-חמש שנים בערך 4,000 איש מבני העדה האתיופית ממחלות, מרעב, ממכות. הגיעו לפה לארץ, לא הצלחנו לקלוט אותם. 
+
+אדוני היושב-ראש, עלייה כזאת מפוארת הגיעה היום ונדחפת לפינות, ושום דבר לא נעשה כדי לקלוט אותם בצורה מכובדת. אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש, שמתוך אותם אתיופים שכל כך קשה להם – הלוא כשהוא בא לבקש עבודה יש לו שתי אפשרויות, או בניקיון או בשמירה. בתוך כל אלה ישנם היום 4,500 אקדמאים, 4,500 אקדמאים שפחות מ-15% מהם מוצאים עבודה כאקדמאים, כי מה לעשות, אדוני היושב-ראש, כל פעם כשהוא בא לעבודה הוא לא מתקבל. היא מתקבלת, הוא מתקבל – זה לא מתקבל, ההוא לא התקבל. זאת האמת, וזאת בורות, וזאת גזענות, וזה לפעמים שנאה. 
+
+ תראה מה שקורה לנו – מתוך החושך הזה צץ גוף שקוראים לו "עולים ביחד". שתי בנות, יפעת ואדוה, הקימו גוף שעוזר לאתיופים האקדמאים להשיג עבודה. איזה ברכה, איזה אנשים טובים נרתמו כדי לעזור להם בשיטה של טלפון אחרי טלפון, אחרי טלפון. תן להם הזדמנות. היום במדינת ישראל קרן האור היחידה בקליטה זו אותה עמותה של "עולים ביחד", שמנסה לעזור להם אחד אחד, לעשות קורסים, להכשיר אותם שיוכלו למצוא עבודה במקצוע שלהם כאקדמאים; לא בניקיון ולא בשמירה, כי הוא אקדמאי, הוא למד פה בישראל, ויש לו תואר אקדמי. למה שלא יקבל עבודה?
+
+ומכל העיסוקים של הממשלה, לצערי הרב, הנושא הזה שהוא בנפשנו, שהוא בדמנו, שהוא בכבודנו, נדחק לקרן זווית. ולכן, כשאני ראיתי את פרץ השנאה שעבר עלינו – ואני חייב גם להגיד מלה טובה לראש העיר של קריית-מלאכי. זה לא ייאמן איך הוא מייד התייצב, חד-משמעי, לא מגמגם, ואמר לא לתופעות של גזענות, של אלימות, של בערות, לאנשים שלא רוצים שאלה יגורו לידם. 
+
+ולכן במדינת ישראל של 2012 אני הייתי מצפה מממשלת ישראל שתעזוב את כל הדברים האחרים שהיא עסוקה בהם היום – ואני רואה במה היא עסוקה, ואנחנו רואים פה שבוע אחר שבוע על מה אנחנו צריכים לעמוד ולהגן, ידידי היושב-ראש; אתה עצמך לפעמים בקושי רב מנסה עדיין לשמור בפני אותה חקיקה, בפני אותם דברים שמושקע בהם כל כך הרבה מאמץ. בשביל מה? בשביל מי? כשיש פה בעיה שהיא בעיית הבעיות של מדינת ישראל; זה לא בעיה שלהם, זאת בעיה שלנו. 
+
+ביום רביעי, אדוני היושב-ראש, ב-15:00, תהיה פה הפגנה, ליד משכן הכנסת, וההפגנה הזאת יהיו בה אנשים שהם לא יוצאי אתיופיה, ואנחנו כולנו נתייצב שם לצדם, ואנחנו נקרא לממשלת ישראל: די, תחזירו את הכבוד לעלייה המפוארת מאתיופיה. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת בילסקי. חברת הכנסת זהבה גלאון – גם היא תרצה את בקשתה להבעת אי-אמון. על שתי ההצעות יחד ישיב השר ארדן. הצעת האי-אמון של סיעות עבודה וחד"ש, שהיא בכותרת: גידול של 20% בהתחלות הבנייה בהתנחלויות. חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מגישה הצעת אי-אמון בשם סיעות מרצ, העבודה – חד"ש גם? מרצ והעבודה לדעתי. 
+
+
+זה מלמד על איזה איחוד פוליטי בעתיד?
+
+
+ אני מציעה לא לקפוץ למסקנות חפוזות. 
+
+
+ כזה אני, מה לעשות.
+
+
+ זאת בעיה. אדוני היושב-ראש, נתונים שפרסם ארגון "שלום עכשיו" – עדיין במצב שהוא יכול לפרסם נתונים; על-פי יוזמות החקיקה שעולות כאן בכנסת, בקרוב הוא גם לא יוכל לעשות את זה. על-פי הנתונים לסיכום שנת 2011, חלה עלייה של כ-20% בבנייה בהתנחלויות. מהבחינה הזו זו שנת השיא של שלוש שנות כהונתו של ראש הממשלה נתניהו. 
+
+
+ירושלים נחשבת – – –
+
+
+ לא רק, אדוני. כ-35% מהבנייה הם בהתנחלויות המבודדות. כ-650 יחידות – לטובתך, חבר הכנסת שטרית – 650 יחידות דיור הן בהתנחלויות, ממה שנקרא מעבר לתוואי המתוכנן של גדר ההפרדה. כ-60% ממבני הקבע שנבנו הם צמודי קרקע – וילות, קוטג'ים, בתים פרטיים. למעלה ממחצית הדירות שנבנו הן עבור הציבור הדתי בלבד. 
+
+ ובחרתי לפתוח בנתונים האלה. חברי חברי הכנסת, הנתונים האלה מעידים שיש כאן ממשלה שמדברת על הסדר מדיני – ראש הממשלה שעכשיו שלח את השליח שלו לירדן לחדש את השיחות עם הפלסטינים – הרטוריקה היא גבוהה ונשגבת, אבל הפרקטיקה בשטח או הנתונים בשטח מעידים שהבנייה הזו – הנתונים האלה מעידים שיש כאן סכנה לפתרון שתי המדינות. ממשלת ישראל יוצרת עובדות בשטח שהורסות את הסיכוי להסדר. 
+
+תראו מה קורה. אנחנו כל פעם שומעים איך ממשלת ישראל מפרסמת, באמצעות משרד השיכון, מכרזים לבנייה. נכון, שאל קודם חבר הכנסת שטרית אם זה במזרח-ירושלים – גם במזרח-ירושלים המגמה היא לכתר את השכונות הפלסטיניות, ליצור רצף טריטוריאלי בין מזרח-ירושלים לגדה כדי למנוע כל אפשרות לחלוקה ולהסדר מדיני; זה מה שעושה הממשלה בשטח. 
+
+אנחנו יודעים שרק לפני חודשים מספר בג"ץ קבע שיש לפנות מאחזים בלתי חוקיים. מה עשתה ממשלת ישראל? ראש ממשלת ישראל הקים צוות לבחון איך אפשר לעקוף את החלטת בג"ץ, איך אפשר להכשיר גזל, הייתי אומרת, גזל של בנייה על קרקע פלסטינית פרטית. בכלל, ההחלטות של בג"ץ עבור ממשלת ישראל בהקשר הזה הן בגדר המלצה, כי כבר כשניסו ללכת להסדר בעניין הזה ראינו שהשר בגין הביא הצעה בעניין רמת-גלעד, אני מניחה שזו הצעה שיכולה להעיד על ההצעה שתהיה לגבי מגרון. לא אמרו – מאחזים בלתי חוקיים שהוקמו באופן בלתי חוקי, לפרק אותם לאלתר, זה לא מה שאמרה ממשלת ישראל או פשרת השר בגין; אמרו שמאחזים בלתי חוקיים שהוקמו שלא כחוק, יועברו להתנחלויות. זה הפרס שניתן על בנייה בלתי חוקית.
+
+חברי חברי הכנסת, יש כאן שורה של פעולות שעושה ממשלת ישראל כדי לקבוע עובדות בשטח שלא יאפשרו משא-ומתן מדיני, או שלא יאפשרו – משא-ומתן יכול להתאפשר, אבל שלא יאפשרו להגיע להסדר מדיני. מפרסמים מכרזים, בונים בהתנחלויות, מכשירים מאחזים בלתי חוקיים, מעבירים מענקים להתנחלויות ממשרד הפנים בהיקף של מיליונים, ויש משא-ומתן רשמי. חברי חברי הכנסת, המשא-ומתן הרשמי הזה, זה הרבה רוח, איך אומר המשפט הזה? גשם ורוח ונשיאים אין, איך אומרים את זה?
+ כתוב: נשיאים ורוח וגשם אין.
+
+
+ נשיאים ורוח וגשם אין, בדיוק. 
+
+
+ להיפך, מה את אומרת.
+
+
+– – –
+
+
+נשיאים ורוח וגשם אין. 
+
+
+ להיפך, את אומרת יש הרבה גשם – – –
+
+
+ לא, אני אומרת, יש הרבה דיבורים, יש משא-ומתן אחרי תקופה ארוכה, אחרי שהקוורטט הבהיר לראש הממשלה נתניהו מה המשמעות של המשך הסרבנות המדינית, אז חזרו לסוג של, או למראית-עין של, או למצג שווא של משא-ומתן, אבל בסופו של דבר ממשלת ישראל נותנת לגיטימציה למתנחלים בשטחים לפעול כאילו אין דין ואין דיין.
+
+ קראנו רק לאחרונה את התחקיר המקיף שעשה העיתונאי שחר גינוסר ב"ידיעות אחרונות", ובתחקיר הזה הוא חשף איך בעצם המועצות המקומיות, באמצעות עמותה, באמצעות ועד מתיישבי השומרון, מממנים על חשבון משלם המסים פעולות "תג מחיר" נגד כוחות הביטחון, בגלל הרס מאחזים. עד שהממשלה מפעילה את הצבא לפעול נגד מאחזים בלתי חוקיים, קמה עמותה בכסות של פעולות חינוך, מקבלת את הכסף שלה ממשלם המסים הישראלי, מכל אחד מאתנו, ובעצם פועלת כדי להעניש את כוחות הביטחון שמבצעים את פעולתם כדת וכדין; ואני מדברת על פעולות "תג מחיר" כנגד כוחות הביטחון. 
+
+ אני רוצה לומר לכם ששניים מראשי מועצת יש"ע – או אני לא יודעת מה התפקיד הרשמי שלהם – גם בני קצובר וגם גרשון מסיקה, אני לא טוענת שהם עוסקים בפועל במדיניות או בפעילות "תג מחיר" – הם נותנים לגיטימציה. הם אמרו, אני מצטטת: "אנחנו צריכים לקדם מדיניות של תגובה על כל פינוי של מאחז בלתי חוקי". גרשון מסיקה בעצמו, על-פי התחקיר של שחר גינוסר, הזרים עד היום לעמותה הזאת, לוועד מתיישבי השומרון, סכום של 3.5 מיליוני שקלים מכספי העמותה. 
+
+בעצם, מה שאומרים היום ראשי המתנחלים, והם מרשים לעצמם לומר את זה כי יש כאן מדיניות של אוזלת-יד, מדיניות רופסת כנגד פורעי חוק, כנגד מי שגובה "תג מחיר" – אני לא מדברת כבר רק מפלסטינים, שעל זה בכלל אף אחד לא פועל נגד פעולות "תג מחיר", אני מדברת עכשיו כנגד כוחות הביטחון. יש כאן קבוצה שמרשה לעצמה לפעול ביד תקיפה, תוך שימוש במימון של כספי משלמי המסים. 
+
+אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, היועץ המשפטי לממשלה קיבל בזמנו, או קיבל לפני חודשים מספר, גם ממני, מידע ממוסמך, והחליט שלא לפתוח בחקירה נגד ועד יושבי השומרון או ועד מועצת השומרון. אני קוראת מכאן ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה בחשד להסתה לאלימות. אני קוראת לרשם העמותות לבדוק האם ועד מתיישבי השומרון פועל בהתאם למטרות שלשמן הוא הוקם. 
+
+היום, אם פותחים גם את עיתון "בשבע" וגם את עיתונות המתנחלים, אנחנו רואים שאפילו נעלמה הבושה. עיתונות המתנחלים מדווחת על הפעולות של המתנחלים האלה "להפוך כל אירוע לאירוע מתגלגל" – באופן הזה, בכלל בלי להסתיר את זה. כל הגורמים הרשמיים קוראים את זה, אף אחד לא פועל. הם אומרים את זה בצורה מסודרת: "אנחנו צריכים לפעול לאירוע מתגלגל על מנת ליצור מוקדי חיכוך ועל מנת להעסיק את הצבא והמשטרה בכמה שיותר מוקדים". 
+
+ אני מדברת על עיתונות רשמית שמתפרסמת בגלוי, אבל אתם יודעים מה, חברי חברי הכנסת, אין לי טענה למתנחלים. אם ממשלת ישראל בונה בנייה בלתי חוקית, אם ממשלת ישראל נותנת לגיטימציה להכשרת מאחזים בלתי חוקיים, אם משרד הפנים מעביר מיליוני שקלים להתנחלויות ולמאחזים בלתי חוקיים, אז מה נלין כנגד אזובי הקיר? 
+
+יש כאן מדיניות שמזינים האחד את השני, יש לחץ של המתנחלים על ממשלת ישראל, וממשלת ישראל נעתרת לפעילות המתנחלים, לא מעמידה לדין. 
+
+ואני רוצה, אדוני היושב-ראש, לסיים – – כמה זמן עוד יש לי, ברשותך?
+
+
+ כמעט שלוש דקות.
+
+
+ אוקיי. – – בכמה ציטוטים שחשבתי שחשוב להביא אותם בפני הכנסת. מנהיג המתנחלים הוותיק בני קצובר אמר לעלון "בית משיח", זה עלון שחב"ד מוציאה אותו לאור, ואני מצטטת: "הייתי אומר שכיום לדמוקרטיה הישראלית יש תפקיד מרכזי אחד והוא להיעלם מהשטח. הדמוקרטיה הישראלית סיימה את תפקידה", אומר קצובר, "והיא חייבת להתפרק ולהתכופף בפני היהדות", והוא ממשיך כהנה וכהנה. 
+
+ אני אומרת לכם, חברי חברי הכנסת, מה שיפה זה שקצובר לא מנסה יותר להעמיד פנים. אנחנו רואים חלק ממנהיגי המתנחלים והשליחים שלהם כאן בכנסת מתייצבים על הדוכן, מגלגלים עיניים, יוזמים שורה של הצעות חוק שבאות להכשיר גם את מגרון, גם פעולות בלתי חוקיות, מגבים את הפעילות של הטרוריסטים של "תג מחיר", נותנים להם רוח גבית. 
+
+ אדוני היושב-ראש, מתחת לאפך, בכנסת הזו, מסתובבים אנשים שהם מבוקשים או היו מבוקשים על-ידי השב"כ. אחד האורחים של אורי אריאל נעצר בחשד לפעילות טרור; חבר הכנסת אלקין, שמענו אותו מודיע לחמ"ל של המתנחלים על פעילות זו או אחרת; ועדת החוקה של הכנסת אירחה לאחרונה טרוריס��ים יהודים, נערי הגבעות שהוצא נגדם צו הגבלה. בכנסת הזו נותנים רוח גבית לפעילות טרוריסטית יהודית. נותנים רוח גבית. 
+
+ יש כאן שדולה בכנסת, חברי חברי הכנסת, השדולה לארץ-ישראל, שמעסיקה מרכזת או מרכז בשכר, אני לא יודעת, הכנסת מממנת אותה? לא שמעתי ששדולה בכנסת יש לה מימון, אבל השדולה לארץ-ישראל בכנסת יש לה מימון. 
+
+חברי חברי הכנסת, כנסת ישראל נותנת רוח גבית לפעילות טרור, לטרוריסטים, לפורעי "תג מחיר", שמקבלים רוח גבית מהממשלה – – – 
+
+
+ את אומרת שיש מימון לשדולה מהכנסת? 
+ 
+
+ כן. אני לא יודעת מי מממן, לא אמרתי מהכנסת. אני לא יודעת מי מממן, אבל אם לא הכנסת מממנת ויש פעילות של שדולה בכנסת, זה דבר חמור שבעתיים. אז אני מציעה לבדוק את זה, חברי חברי הכנסת. אדוני היושב-ראש, אני קוראת לך לבדוק מי מממן את הפעילות של השדולה לארץ-ישראל בכנסת. למיטב ידיעתי, חברי חברי הכנסת, ניצן הורוביץ ודב חנין פעילים בשדולה ירוקה, שורה של חברי כנסת כאן פעילים בשדולות, ולא שמעתי שיש מימון לפעילות של השדולות, ואם מישהו מבחוץ מממן את זה, הדבר ראוי לבדיקה. 
+
+ אני רוצה לסיים ולומר, חברי חברי הכנסת, הנתונים של "שלום עכשיו" על גידול כל כך משמעותי בבנייה בהתנחלויות, שנעשה בעידודה של ממשלת ישראל, שנותנת הכשר למאחזים בלתי חוקיים, שמאפשרת מדיניות של אין דין ואין דיין, פורעי חוק שלא מכירים במרותו של השלטון הנבחר בישראל ומקבלים רוח גבית מהכנסת, ראויים, אדוני היושב-ראש, לבדיקה קצת יותר מעמיקה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. אני מקווה שאת יודעת ש"שלום עכשיו" מקבלים מימון, ובצדק.
+
+
+ "שלום עכשיו" הם גם לא שדולה בכנסת, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ אוה, מה פירוש "לא שדולה בכנסת"?
+
+
+ל"שלום עכשיו" אין שדולה בכנסת. 
+
+
+ הם שדולה בכנסת כמו ארץ-ישראל, מה זה – – – 
+
+
+אדוני היושב-ראש, זה מאוד חמור בעיני – אין שדולה של "שלום עכשיו" בכנסת, ואתה היית צריך לענות לי: אני אבדוק מי מממן את הפעילות של השדולה לארץ-ישראל בכנסת. 
+
+
+ אני מודיע לך שאין מימון של הכנסת לשדולה כזאת. 
+
+
+ יש להם עובד בשכר. 
+
+ לא אמרתי שהכנסת מממנת – – – 
+
+
+ואני גם מודיע לך שכל מי שמתיימר להיות שדולה לדף של הכנסת, אנחנו מייד מונעים זאת ממנו.
+
+
+ אני לא אמרתי שהכנסת מממנת, אמרתי – – – 
+
+
+ יש פה פעילויות פוליטיות במחלוקת בציונות שהן ממומנות על-ידי – או נעזרות בגורמים זרים כאלה ואחרים.
+
+
+אין טענה, אבל לא בתוך הכנסת. שדולה פורמלית שמקימים חברי כנסת מקבלת מימון – – – 
+
+
+שהיא ממומנת על-ידי – – – 
+
+
+– – – לא בידי הכנסת, גורם – שהכנסת תבדוק מי הגורם. 
+
+
+ הוא מממן את השדולה?
+
+
+כן כן, את הפעילות של הגברת שמרכזת את השדולה. כן, אדוני, אל תקל בזה ראש. "שלום עכשיו" אין לה שדולה בכנסת.
+
+
+מה פירוש, אבל את מאשימה פה האשמה שהיא – – – 
+
+
+ אני לא מאשימה – – –
+
+
+ תראי, יש כל מיני תנועות שפועלות והן ממומנות. מה, יש גורמים ב"שלום עכשיו", הם לא ממומנים? הם לא עובדים בשכר? אני מאוד מעריך את עבודתם. אני מתנגד לה, אבל אני מעריך את עבודתם.
+
+
+אדוני היושב-ראש, אין שדולה בכנסת של "שלום עכשיו". ניצן הורוביץ – יש שדולה שהיא ירוקה, יש לה מרכזת – – – אין לה מרכזת בשכר, למה שתממן את זה? מה, אני לא ברורה? 
+
+
+ טוב – – – 
+
+
+– – – 
+
+
+ נדמה לי שאין שדולה שממומנת. מה, יש אחד מחברי הכנסת שמממנים – – – 
+
+
+למעט השדולה של ארץ-ישראל בכנסת. אני עומדת מאחורי מה שאני אומרת לך. 
+
+
+יש ש�� עובד בשכר. 
+
+
+ בשדולה? אין דבר כזה. עובד בשכר של מי? 
+
+
+ נראה לך – – – 
+
+
+ יש איזו תנועה שנקראת "שלום עכשיו", למשל "שלום לדורות", היא ממומנת, והיא גם מארגנת, והיא גם מדברת עם ניצן הורוביץ, עם זהבה גלאון. כך כנראה יש – אני לא מבין מה, זה הוא המרכז של השדולה בכנסת, שמקבל? לא יעלה על הדעת. 
+
+
+אדוני, אז בבקשה, אני מגלגלת את זה לפתחך. 
+
+
+ אני בטוח שמעמדו הוא כמו מעמד של אדם מאוד מכובד, שהוא המזכיר – מזכ"ל – של כל מיני תנועות בארץ הזאת שחשובות לעניינן. אני לא צריך להסכים או להתנגד. לא חשוב אם אנחנו מסכימים או מתנגדים להן. 
+
+
+נכון, אבל, אדוני, לא זה הדיון. 
+
+
+ מה, הוא מממן את חברי הכנסת, הוא לוקח אותם, קונה להם – – –
+
+
+ אדוני, יש פעילות של שדולה בכנסת. כל שדולה בכנסת פועלת באופן לגיטימי. תמיד אחד מהעוזרים של חברי הכנסת מפעיל אותה. יש כאן שדולה שיש לה מפעיל שמקבל מימון חיצוני ומפעיל שדולה בתוך הבית הזה. 
+
+
+מה פירוש "מפעיל את חברי הכנסת"?
+
+
+ מרכז את הפעילות. 
+
+
+מזמן, מרכז – – –
+
+
+ מה זה "מרכז"? הוא מרכז רעיון – ארץ-ישראל השלמה, למשל, אז זה אסור? הוא, אסור לו להתפרנס?
+
+
+לא, אני בעד, אני בעד. 
+
+
+ אני פשוט לא – אני לא עולה לסוף דעתכם, אני מוכרח לומר לכם. אם הייתם באים ואומרים שאסור שיהיה שום גורם שמקבל שכר שישפיע על חברי הכנסת, זה דבר לא מתקבל על הדעת, נו. אני אבדוק את מה שאת אומרת, אם באמת יש שוני מתנועות אחרות, כי כל תנועה שהיא תנועה פוליטית מנסה להשפיע בראש ובראשונה על מקבלי ההחלטות, שזה הכנסת.
+
+
+ זה בסדר, לא זאת הבעיה.
+
+
+תודה רבה. כבוד השר יעלה ויבוא וישיב על שתי הצעות האי-אמון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב על שתי הצעות האי-אמון, אבל אולי לפני שאני אתחיל להתייחס עניינית, כיוון שאדוני היושב-ראש תמיד מוטרד, ובצדק, כמובן, מכבודה של הכנסת, והתנהגות חברי הכנסת, בטח ראשי הוועדות – והציבור צופה, הציבור בוחן את כולנו ומתרשם איך אנחנו נוהגים איש בחברו, איך אנחנו מדברים איש לרעהו, אם אנחנו ממהרים לכנות כינויי גנאי או רחמנא ליצלן לשפוך מים האחד על השני, או שאנחנו קודם בודקים דברים לעומק ולא משתמשים בגופים או ועדות או סמכויות שיש לנו כדי לקדם אינטרסים אישיים – אז אני חייב להעיר – ושוב, זה קשור לאי-אמון שהאופוזיציה רוחשת לממשלה המכהנת – שהיום, כאשר יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון החליט באופן חד-צדדי שהוא משתמש בוועדתו במסגרת הפריימריז שלו לראשות קדימה ומפזר את הוועדה, כי ראש הממשלה לא הסכים לומר את הטקסט שחבר הכנסת מופז הכתיב לו, וחבר הכנסת מופז אף כינס את עיתונאי הכנסת והודיע להם – דרכם – שהם צריכים להודיע לאזרחי ישראל שיש להם – כך אני מניח כתב לו היועץ האסטרטגי, או השד יודע מי כתב לו, כי בדרך כלל אני לא רגיל שזהו סגנונו של שאול מופז שלא בתקופת בחירות – שיש להם ראש ממשלה שקרן – שקרן בתחום המדיני, שקרן בתחום הכלכלי, שקרן בתחום החברתי – ועד שלא יקרה מה ששאול מופז ירצה ועדת החוץ והביטחון לא תמשיך לעסוק בתפקיד הכל-כך חשוב שיש לה. 
+
+ אז אני סבור, אדוני היושב-ראש, שבמסגרת הכללים שאנחנו רוצים לראות פה האחד כלפי השני, מה שחבר הכנסת מופז עשה היום זאת חרפה, זאת בושה – גם לפגוע בדיונים של הוועדה, גם להשתמש בוועדה הזאת במסגרת – זה לא הפעם הראשונה, אבל היום זה הגיע אולי לשיא – להשתמש בה במסגרת המירוץ שלו בפריימריז, וגם לקלל את ראש ממשלת ישראל בדברים – ואני אסביר למה אני אומר – שהוא האחרון שיכול לדבר עליהם.
+
+ אנחנו יכולים להתווכח כאן על דרך, לחלוק אם הגישה של מישהו מאתנו היא נכונה – אני לא מסכים עם זהבה גלאון בשום דבר, אבל ברור לי שהיא רוצה לעשות טוב למדינת ישראל, לשיטתה, אבל, שוב, ללכת ולבזות ראש ממשלה, כאשר שאול מופז משתמש במלים כל כך בזויות, אני חושב שזה לא לכבודנו. ואני הייתי רוצה להפנות מפה כמה שאלות לשאול מופז, שאלות כמובן תיאורטיות, כדי להבין איך הוא מאבחן שקרנות, כי יכול להיות שאנחנו לא מדברים על אותה תכונה. 
+
+ למשל, אדם שמתנגד לבניית גדר ההפרדה, ואז, לאחר שגדר ההפרדה הופכת להיות מאוד פופולרית, הוא פתאום תומך בה – אדם כזה, לדעתו של מופז, הוא שקרן או שהוא לא שקרן?
+
+ אני אעלה ברמת הדוגמאות מאחת לשנייה: אדם שאומר ב-2008 שתקיפה באירן היא בלתי נמנעת, ואז מחיר הנפט בעולם קופץ, כי אותו אדם קוראים לו שאול מופז ויש לו תפקיד חשוב בביטחון מדינת ישראל, ולפני כמה חודשים, במסגרת המירוץ שלו, אומר לנחום ברנע שזה רעיון מסוכן, והוא תוקף אותו – אדם כזה, שאול מופז, הוא שקרן, או שהוא לא שקרן?
+
+ דוגמה שלישית: כשאתה אומר לציבור שתוכנית הנסיגה של עמרם מצנע מעזה ויישובים בשומרון היא סכנה למדינת ישראל, או שאתה אומר ב-2003: מי שתומך בנסיגה חד-צדדית לא היה כאן בשנתיים וחצי האחרונות, ולאחר מכן, כשראש הממשלה שרון שמחליט לקדם את תוכנית ההתנתקות לוחץ עליך ומאיים עליך שתאבד את תפקידך, אז אתה גם תומך בה, גם פועל להדחת הרמטכ"ל יעלון שמתנגד לה וגם מיישם אותה – אדם שנוהג כך הוא שקרן, או שהוא לא שקרן?
+
+ואולי הדוגמה הקיצונית ביותר, אדוני היושב-ראש, וכולנו זוכרים אותה, זו ההתמודדות הפתטית של שאול מופז על ראשות הליכוד, כאשר – ורבים מאתנו הלכנו שולל – הוא מסייר בשכונת-התקווה, אני כבר לא זוכר באיזה שוק, ושולח מכתב לכולנו, וכותב: אני, שאול מופז, מתחייב להישאר בליכוד בכל מצב, ואף מגדיל לעשות שאול מופז ואומר: בית לא עוזבים; והבית שלו זה הליכוד, כולם יודעים. אבל זה, חברי חברי הכנסת, ביום שישי. ביום ראשון, כשראש הממשלה שרון כבר מבטיח לו את תיק הביטחון בקדימה, שאול מופז שלנו מכנס מסיבת עיתונאים, עוזב את הליכוד, שבמהלך סוף השבוע כמובן השתנה. אז אדם כזה, שמציג ביום שישי מצג אחד לציבור על דרכו הפוליטית וביום ראשון משנה אותו ב-180 מעלות, הוא שקרן, או שהוא לא שקרן? 
+
+ אבל אין לי ציפיות בנושא הזה, כיוון שגם כאשר שאול מופז ניסה להסביר לעיתונאים את ההחלטות שלו, הוא אמר כך: איני רואה שום בעיה ושום סוגיה בנושא אמינות. כך אמר שאול מופז כשביקשו ממנו להסביר את הזיגזג מספר לא-יודע-כמה שהוא עשה בדרכו הפוליטית. לכן, כשאדם כזה מחווה דעה על ראש ממשלת ישראל, אני חושב שצריך לקחת זאת בעירבון מוגבל. 
+
+ וזה מזכיר לי עוד דבר, שגם לאחר ההפסד שלו לציפי לבני הוא הודיע על פסק זמן מהחיים הפוליטיים, אז – ידידנו שאול, פסק זמן, אולי בכדורסל זה – כמה שניות, אדוני היושב-ראש?
+
+
+ דקה.
+
+
+ דקה. בפוליטיקה, כשאומרים "פסק זמן" לא מתכוונים לחודש. אז אולי כדאי שתיקח קצת פסק זמן לחשוב על ערכים ועל אמת ושקר ותחזור אלינו עם תובנות אחרות לגמרי. עד כאן לגבי מה שקרה היום בכנסת, אדוני היושב-ראש. 
+
+ ואשר להצעות האי-אמון, אני מבקש להתייחס בראש ובראשונה – – –
+
+
+ דרך אגב, אותי הוא לא הטעה כחבר הליכוד, כי אני קיבלתי את המכתב יום אחרי שהוא הודיע שהוא עוזב את הליכוד.
+
+
+ אז למה הוא לא הטעה אותך?
+
+
+ הוא לא הפתיע אותי כי קודם הוא הודיע לי שהוא עוזב – – –
+
+
+ אה, כי ההודעה שלו היתה ביום ראשון והמכתבים שלו הגיעו יום שני. אבל אני ראיתי אותו כבר ביום שישי בטלוויזיה, כשבשכונת-התקווה אחד מהליכודניקים אמר לו: תתחייב שלא תעזוב את הליכוד. בסיור. הוא אמר לו: אני הייתי בליכוד לפניך, ואני אהיה הרבה אחריך.
+
+
+ סיפרו לך מה היה בטלוויזיה, אתה הרי לא תראה.
+ 
+
+ לא לא, את זה ראיתי בשידור מצולם. 
+
+
+ אתה לא רואה – – –
+
+
+אני מזהה את מופז. 
+
+ בכל אופן, אדוני היושב-ראש, אני הזדהיתי כמעט עם כל מלה שאמר חבר הכנסת בילסקי בנושא תופעות ההקצנה והגזענות בחברה הישראלית, רק לא הצלחתי להבין איך הוא קושר את זה דווקא לממשלה או לראש הממשלה הנוכחי. 
+
+ אני חושב שראש הממשלה – ושוב, מי שרוצה לאטום את אוזניו אוטם אותן, אבל ראש הממשלה, מעל כל במה, ובכל הזדמנות, מגנה כל תופעה של הקצנה, כל תופעה של אלימות, כל תופעה של גזענות בחברה הישראלית. כאשר זה כמובן גם מגיע לאלימות, או לפעולות שהן בלתי חוקיות – ובעניין הזה אנחנו לא עושים שום הבחנה אם זה גזענות נגד הקהילה האתיופית, או הפרת החוק, או אם מדובר בתופעות של הדרת נשים – הגינוי וההתבטאויות החריפות של ראש הממשלה הם מיידיים, כולל הפעולות, בין שאלו פעולות מול השרה לבנת, יושבת-ראש ועדת השרים למעמד האשה, בין שזה מול השר לביטחון הפנים, או מפכ"ל המשטרה, או כל מי שצריך לפעול מייד כדי להעניש את מי שפועל באופן גזעני, באופן שמפר חוק, באופן שמפלה. 
+
+ גם בעניין הזה, כאשר בקהילה האתיופית הביעו את מצוקתם ואת אכזבתם, שאף אני מזדהה אתה וחושב שהיא מוצדקת, ראש הממשלה הנחה מייד – שוב, הוא לא אמר: כל מה שאנחנו עושים הוא בסדר, אין שום דבר שצריך לתקן, להיפך. ראש הממשלה קרא מייד ליועצו לענייני עלייה מאתיופיה אדמסו אללי, שהוא, דרך אגב, הבא בתור ברשימת הליכוד לכנסת. יכול להיות, לפעמים אני חושב, שאולי היה כדאי שהייתי נוסע לאו"ם, ואז גם לנו היה חבר כנסת באמת ראוי שמייצג את הקהילה האתיופית, כפי שעושה זאת בכשרון רב חבר הכנסת מולה.
+
+
+כבוד השר, נדמה לי שבילסקי קצת יכול להתחרט על דבריו, כי לבוא ולומר שהקהילה האתיופית לא נקלטה בישראל – היא לא נקלטה אולי מספיק טוב, אבל ברוך השם – – –
+
+
+ לא יודע, אולי אם נשאל ברעננה אז אולי שם נגלה שאולי אין מספיק קליטה, אני לא יודע.
+
+ – – – רעננה.
+
+
+ אני מקבל את גישתו של היושב-ראש.
+
+
+ שוב, זה לא טוב לקהילה. יש הרבה מה לשפר בהרבה דברים בארץ הזאת, אבל נדמה לי שאמירתו של בילסקי – לא רציתי, כי אני באמת מכבד ומעריך אותו, עשה רבות בקהילתו, אבל לבוא ולומר שהקהילה האתיופית לא נתקבלה? מילא, מלאה אפילו הכנסת בחברינו, בכל – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, יש לומר בכנות, אני לא יודע אם זו תופעה חברתית כלל-עולמית שוותיקים תמיד מתייחסים לא מספיק יפה לחדשים יותר – – –
+
+
+ נכון, נכון, זה אצלנו – – –
+
+
+  זה קרה עם כל גלי העלייה, אבל זה קורה אולי אפילו ביתר שאת כלפי הקהילה האתיופית, ואין ספק שיש לנו הרבה מאוד מה לשפר ומה לתקן, ואנחנו בהחלט מודעים לכך ופועלים בנושא הזה. ואני לא חושב שגם בנושא הזה, לכרוך את זה בהצעות אי-אמון או לקשר את זה, כאילו יש פה מישהו שבמודע או בזדון רוצה – או מעלים עין מהנושא הזה, זה ממש לא המצב. זה לא המצב כלפי הקהילה האתיופית, שכל כך יקרה לנו, וזה בטח לא המצב לגבי התופע��ת של קיצוניות, אם כלפי חיילי צה"ל מצד מתיישבי יהודה ושומרון ואם כל התופעות של קיצוניות ואלימות. 
+
+ אני חייב לומר שלפעמים – וזה בטח יעורר עלי קצת ביקורת – התגובות, כשמדובר על קיצוניות ואלימות מצד המתיישבים, שאני מגנה אותן בכל תוקף ואני מקווה שכל מי שמרים יד על חייל או איש צבא ישב מאחורי סורג ובריח, אבל כשזה קורה בהפגנות שהן מסווגות כ"חברתיות" / "מחאה נגד הממשלה", בואו נגיד שאת המקהלה התקשורתית שקוראת מייד להוקיע את אלה שהתעמתו פיזית עם שוטרים והרימו עליהם יד או זרקו עליהם איזה ביצה סרוחה, להוקיע אותם מייד – אל עמוד הקלון, להעמיד אותם בבתי-דין צבאיים, לנקוט לגביהם מעצרים מינהליים – נו, אני פחות רואה את התקשורת הישראלית מנהלת קמפיין מתוזמר בנושאים הללו.
+
+ואני חושב שכשמדברים על גינויים לאלימות מכל סוג שהוא, בטח כלפי עובדי המדינה, חיילי צה"ל, שוטרי משטרת ישראל, אנחנו צריכים לנקוט סטנדרטים אחידים, בין שהאלימות באה מימין, בין שהיא באה מחלק כזה בחברה הישראלית או מחלק אחר. הדמוקרטיה מאפשרת מחאה, אבל למחאה יש גבולות, אדוני היושב-ראש, וזו בדיוק העמדה של ראש הממשלה. 
+
+כך אנחנו נפעל נגד מי שיורק, או מי שמתנכל, או מי שמרים יד, ולא משנה אם זה נגד נשים, חיילי צה"ל, שוטרים, וכן הלאה וכן הלאה. את הפעולות נגד הדרת נשים פירטתי בשבוע שעבר וציינתי כאן את הפעילות של ועדת השרים למעמד האשה, ואם יהיה צורך ואני אחוש שהכנסת לא הפנימה אותן אז בסיכום שלי אני אפרט אותן, כדי לא לחזור פעמיים.
+
+אבל אני רוצה גם להתייחס לדברים שציינה חברת הכנסת גלאון. אני אפילו לא כל כך מבין את ההאשמה הספציפית כלפי הממשלה הנוכחית, אלא אם כן שוב לא הבנתי את חברת הכנסת גלאון, ומדובר בהאשמה של עשרות שנים נגד כל ממשלות ישראל לדורותיהן, כי הרי אנחנו לפעמים גם מואשמים שהגידול בתקופת הממשלה הנוכחית הוא יותר קטן מהגידול שהיה באוכלוסיית יו"ש בזמן אולמרט או ברק. אז אני לא בטוח, אני מקווה שאני – – –
+
+
+ אפשר?
+
+
+ כן, אם היושב-ראש מסכים, כמובן.
+
+
+ אתה לא צריך להתנצל.
+
+
+ רק לפני כן, זהבה, את ודאי תשמחי לדעת שביציע האורחים, כנראה מכיוון שידעו שגם את מדברת, נמצאים תלמידים מבית-הספר "דוד ילין" מחיפה. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. בבקשה, זהבה.
+
+
+ אדוני השר, אתה לא צריך להתנצל, עשית מעשה טוב.
+
+ חברת הכנסת גלאון, בבקשה.
+
+
+ אדוני השר, בשנת 2011, שזו השנה השלישית לכהונתה של ממשלת נתניהו, חלה עלייה של 20% בבנייה בהתנחלויות. 
+
+
+ מול מה?
+
+
+ מול שנה קודמת ומול שנה קודמת. עלייה אחת של – – –
+
+
+ טוב, היתה שנה אחת של הקפאה, אז רק 20% עלייה זו בושה גדולה בעבורנו.
+
+
+ אה, הבנתי.
+
+
+ היתה שנה של הקפאה. 
+
+ טוב, יכול להיות שחברת הכנסת גלאון לא כל כך מעודכנת במדיניות שהיתה נהוגה בכל ממשלות ישראל, אדוני היושב-ראש. טוב, בכל זאת סיעת מרצ היום, לצערה, לא מייצגת חלק נרחב מאוד של החברה בישראל, אבל הייתי רוצה לעדכן את חברת הכנסת גלאון שהמדיניות של הממשלה הנוכחית לגבי הבנייה ביהודה ושומרון – ושוב, בלי קשר לעמדתי האישית, אני מייצג כאן את ראש ממשלת ישראל ואת הממשלה כולה – המדיניות ביהודה ושומרון לא השתנתה, והיא זהה לחלוטין לזו של כל ממשלות ישראל, וכל ממשלת ישראל בנו ביהודה ושומרון, ודווקא הממשלה הנוכחית ביצעה צעד חסר תקדים; שוב, אני התנגדתי לו, אבל לשיטתו של ראש הממשלה, וגם של הגברת קלינטון, שעמדה כאן ובירכה את ראש הממשלה ואמרה באנגלית שמדובר בצעד חסר תקדים, וכל זאת כדי להניע את תהליך השלום עם הפלסטינים. אני לצערי לא זוכר שחברת הכנסת גלאון, שאז נדמה לי עוד היתה מחוץ לכנסת, אני לא זוכר שהיא מינפה את אותה תקופת הקפאה. 
+
+ הרי אם אתה תולה את זה שאין שלום בבנייה בהתנחלויות, אז כשאין בנייה, אתה אמור מייד לרוץ אל הצד הפלסטיני ולהגיד לו: הנה צעד בונה אמון, בואו חזרו אל שולחן המשא-ומתן ותוכיחו שאתם, הצד הפלסטיני, מחויבים לתהליך, ורק מדינת ישראל, מדינתה של גלאון, היא זו שאשמה כמו תמיד, לטענתה של חברת הכנסת גלאון, בכך שאין שלום ואין תהליך שלום.
+
+ אני חייב לומר, אדוני היושב-ראש, הממשלה לא מקבלת את העובדה שההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון היא המכשול לשלום. אנחנו סבורים שהבעיה היא הרבה יותר שורשית, והיא נעוצה בכך שגם המנהיגות הפלסטינית, ולצערנו גם חלקים מאוד רחבים בעם הפלסטיני, שאינני יודע להגדיר את גודלם, אבל כשאני רואה את ההסתה במסגדים ובמערכת החינוך, ואת הסירוב העיקש המתואם בין ההנהגה הפלסטינית לבין הנהגת ערביי ישראל להגיד, אפילו ברמז, שגם כאשר יהיו כאן שתי מדינות אחת מהן תהיה מדינה יהודית – ואני מכיר את זה שאתם אומרים לנו: למה אתם צריכים? אנחנו באמת לא צריכים שתודיעו שזאת מדינה יהודית. אבל השאלה היא, למה זה כל כך מפחיד אתכם? או שאתם כל כך לא מעוניינים שכאשר יהיו כאן שתי מדינות אחת מהן תהיה מדינה פלסטינית ואחת מדינה יהודית? זאת הבעיה השורשית שמונעת השגת הסכמי שלום. 
+
+ועד אז, חברת הכנסת גלאון, שאת בעיני בתחום של זכויות אדם – האמנתי לך הרבה מאוד שנים שאת לא מפלה, לא משנה דתיים–חילונים, ימנים–שמאלנים, גברים ונשים – אני מאוד מתפלא לשמוע אותך מצטטת נתונים מספריים יבשים כאילו שלא מדובר בבני-אדם, כאילו שעד שאין פתרון לסכסוך בינינו לבין הפלסטינים, אותה אוכלוסייה ביהודה ושומרון – מה, הם לא בני-אדם? אם הם מולידים ילדים, לא היית רוצה שהילדים הללו, יהיה להם איפה לגור? תהיה להם קופת-חולים? יהיה להם גן-ילדים? האם אנחנו נצופף אותם במבנים צפופים ומיושנים עם גגות אזבסט בני עשרות שנים, ובלבד שחס וחלילה לא תראי עלייה במספרים היבשים בבנייה של המטרים הרבועים ביהודה ושומרון? אני חושב שכולנו כאן מצפים ממך, כמי שמובילה תמיד את המאבק למען זכויות אדם, להתייחס גם לזכויות האדם של המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון. 
+
+ ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעות האי-אמון. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לשר ארדן. אני מזמין את מוחמד ברכה בשם סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד להעלות את ההצעה לאי-אמון בממשלה. אני מזמין את השר שמחון, שנמצא פה במבואה, לשמוע את נימוקיו של חבר הכנסת ברכה. הכותרת: נתוני התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית – בניגוד למגמה הכללית. בבקשה.
+
+
+ אני אתחיל בנושא כשייכנס השר שמחון.
+
+
+ בוודאי. בוודאי. עד אז אינני מפעיל את השעון.
+
+
+ בינתיים, חברת הכנסת גלאון, כנראה שהשר ארדן – אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – כנראה השר ארדן לא מעודכן במספרים, והוא מפיץ את מעשה הרמייה שנקרא "הקפאה", אותם עשרה חודשים שנקראו "הקפאה", אמרו שיבנו רק לצורך הגידול הטבעי. הגידול הטבעי הוא 2.5%-2%. העלייה באחוז הבנייה בחודשי ההקפאה היתה יותר מ-6% על-פי הנתונים הרשמיים. לכן שאף אחד לא יבוא ויספר לנו סיפורים על "הקפאה" ו"חסר תקדים" וכל מיני דברים כאלה.
+
+
+לא שמעת את הסיפורים שלי.
+
+
+ שנייה-שנייה.
+
+
+ הוא עוד לא התחיל.
+
+
+ עוד לא התחלתי, אני מחכה לך. עוד לא התחלתי. זה פשוט אחד מהנושאים שממשלת נתניהו הפיצה בעולם כאחד ממעשי הרמייה המובהקים ביותר. והמספרים שאני נותן הם לא המספרים, לא שלי, ואין לי כלים כדי למדוד, אלה מספרים רשמיים של הממשלה, אז השר ארדן יכול להרשות לעצמו, ויגיד מה שיגיד, ללא קשר עם האמת.
+
+העניין של הכרה במדינה יהודית או לא יהודית – רוצים להכיר במדינה פלסטינית, אבל אומרים לנו: אז מה, מדינת ישראל, איך תהיה? מדינה של שני עמים? מי שמקבע – וכאן אני עובר לנושא שלשמו הגשנו את האי-אמון. מי שמקבע את המצב שיש מבחינה חברתית – מבחינה לאומית כמובן, יש ערבים ויש יהודים, אבל מבחינה חברתית יש שתי חברות עם מאפיינים שונים לחלוטין – זה ממשלות ישראל לדורותיהן. 
+
+ מדברים על האתיופים, אם הם התקבלו בחברה או לא התקבלו בחברה. הם כאן סך הכול כמה שנים? עשר, 20, 30 שנה? הרוסים שבאו מברית-המועצות, הגל הגדול היה בסוף שנות ה-80, תחילת ה-90, בתוך עשר שנים ממוצע ההכנסה של האזרחים שמקורם מחבר המדינות – ממוצע ההכנסה היה כממוצע הכללי של כלל האזרחים במדינת ישראל. לעומת זאת, אחרי 64 שנים, מאז קום המדינה האוכלוסייה הערבית כאן, יש שתי מגמות, שתי שיטות חברתיות – אחת ליהודים ואחת לערבים. האפליה על בסיס לאומי גזעני היא לא תקלה במדיניות של ממשלה זו או אחרת, אלא היא built in, היא משהו מובנה בכל הממשלות.
+
+וכאן אני אביא לכם, רבותי חברי הכנסת, נתונים, וכמובן הנתונים הם לא מבית היוצר שלי, אלא מהמוסד לביטוח הלאומי, מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של מדינת ישראל, ולא משום מקום אחר, אפילו לא מה-OECD. מספרים לנו שהאבטלה ירדה לשיעור שלא היה כדוגמתו מאז 1978, הגיעה ל-5%. נכון, יפה. אבל כשעושים את הפילוח, רואים תמונה אחרת, תמונה אחרת לחלוטין.
+
+אומרים לנו שהעוני ירד במדינת ישראל. כשמפלחים את העוני של היהודים לעומת העוני של הערבים, רואים שיש כאן שתי שיטות. אומנם מספר העניים והמשפחות העניות היהודיות ירד ב-5,400 משפחות, ולעומת זאת היתה עלייה – סליחה, להיפך. ירידה של 1,800 משפחות בקרב היהודים, אבל לעומת זאת היתה עלייה של 5,400 משפחות ערביות שנכנסו למעגל העוני. אני אומר לכם, הנתונים האלה, אדוני השר, הם הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הם הנתונים של המוסד לביטוח לאומי.
+
+כשמדברים על 5% אבטלה בכלל בישראל, אני אביא לך נתונים שאתה יכול למצוא בקלות, שאחוז האבטלה המוצהרת – אתה יודע איך מודדים את האבטלה, זאת אומרת, יש יישובים קטנים שאין בהם לשכות תעסוקה ויש מקומות שזה קצת מתחת ל-10%, ואז זה לא נחשב וכו' וכו'. אבל אני מדבר על אחוזי האבטלה המוצהרים, המוכרים על-ידי המוסדות הרשמיים במדינה – אחוז האבטלה בקרב האוכלוסייה הערבית הוא 14%, לעומת 5% בנתונים הקיימים.
+
+אני אביא בפני הכנסת רשימה של ערים ערביות – – –
+
+
+אתה יודע כמה זה היה כשהממשלה התחילה לעבוד?
+
+
+ לא, לא, לא. אמרתי "הממשלות לדורותיהן", וכל ממשלה נושאת באחריות.
+
+
+תקשיב לי רגע. תקשיב שנייה לשאלה, כי לא בטוח שהבנתי. אתה אמרת שהנתון לפי הלמ"ס הוא 14% היום. שאלתי אותך שאלה, האם אתה יודע מה היה אחוז האבטלה כאשר הממשלה הנוכחית הושבעה?
+
+
+ תשמע, בסוף הכול יתבהר. הכול יתבהר. תיכף.
+
+
+פשוט שהם ייתנו – – –
+
+
+ ברור. אתה רוצה עכשיו להגיד שהממשלה היא אבירת השוויון? נו, באמת. אתה יודע איפה אתה יושב. אתה יודע עם מי אתה יושב בכלל? אתה בא למכור לי את הסחורה הזאת? באמת.
+
+
+אל תהפוך את זה לאישי.
+
+
+ העיר נצרת, יש בה 75,000 תושבים, ואחוז האבטלה הוא 13.6%, ואם להמשיך לגבי גברים ונשים: 42% מהם גברים ו-58% נשים. אום-אל-פחם – 49,000 תושבים, ואחוז האבטלה המוכר על-ידי הלמ"ס הוא 28.8%. שפרעם – 37,000 תושבים – 17.7%. רהט – 51,000 – 34% של אבטלה מוכרת ומוצהרת על-ידי הלמ"ס. טייבה – 38,000, אחוז האבטלה 22.9%. טירה – 24,000, אחוז האבטלה הוא 4.3%. באקה-אל-ע'רביה – 23,000, אחוז האבטלה הוא 6%. תמרה – 30,000, ואחוז האבטלה – 23.3%, וכך הלאה וכך הלאה.
+
+לכן, אדוני השר, אם אנחנו עושים את הפעולה המתמטית הפשוטה, מחשבים כמה הערבים הם בכוח העבודה במדינת ישראל, ומהו ממוצע האבטלה – הערבים הם 14.5% בכוח העבודה, וממוצע האבטלה הוא כ-14%, וזה אומר בעצם: 40% מסך כל המובטלים במדינת ישראל הם ערבים. זה דבר שצריך להוות כתם על מצחה של הממשלה, וכל ממשלה. אבל מצד שני זה גם אומר שהאבטלה בקרב הערבים היא פי-ארבעה עד פי-חמישה מהאבטלה בקרב האזרחים היהודים.
+
+אחרי 64 שנים אנחנו עומדים על הנתונים האלה, ומספרים לנו על דמוקרטיה ושוויון? הדמוקרטיה איננה כוללת את הזכות לעבוד, את הזכות להתפרנס בכבוד, הזכות לשוויון מינימלי? 
+
+ מספרים לנו שהבעיה היא שהנשים הערביות אינן עובדות, ומספרים לנו סיפורים על מנטליות, ועל תרבות, ועל מנהגים, וכו' וכו'. אדוני השר, אני אומר לך: אלה שקרים. אלה שקרים. קודם כול, בחברה הערבית המסורתית, שהיתה חברה פלאחית, האשה והגבר עבדו יחד. באה מדינת ישראל והפקיעה את האדמות, ואז הגברים יצאו לחפש עבודה והנשים נשארו בבית. זה העיקר. אבל חוץ מזה, כשאין מקומות עבודה ביישוב – היה דיון כאן לפני כמה חודשים, בנוכחות ראש הממשלה – היו 40 חתימות – ובאנו ואמרנו ודיברנו על כך שצריך לספק מקומות עבודה במיוחד לנשים ביישובים הערביים. הוא אמר שהם חושבים לשפר את התחבורה הציבורית ולהקים גני טרום-חובה. יפה. מה זה עוזר? זה טוב, אבל אם אתה לא מביא את מקום העבודה לתוך היישוב, איזו אשה, עקרת-בית או אם לילדים, תעזוב את הבית כל יום ל-12 שעות? זה לא לאשה ערבייה. זה אשה יהודייה, אשה פולנייה, אשה מכל מקום אחר. לכן – תפסיקו עם הסיפורים האלה, ולמכור את הלוקשים האלה. אנחנו מדברים על 78% מכלל הנשים הערביות, שאינן מוצאות עבודה. החשיבה הקולוניאליסטית של מנהגים ושל מנטליות ושל – כאילו הבאתם את הנאורות לכאן, לאותם אנשים פרימיטיבים. זה פשוט דבר בזוי.
+
+אדוני השר, נעבור לעניין ממוצע השכר. לפי הדוחות האחרונים, שמתייחסים לשנת 2009, ממוצע השכר בקרב הערבים הוא 68% מממוצע השכר במדינה. רק להשוואה – וגם זה נתונים של הלמ"ס – הממוצע בקרב יהודים מזרחיים הוא 102% הממוצע הכללי, ובקרב אשכנזים הוא קרוב ל-110%. זה בעצם אומר הכול. אבל כשאתה הולך ומדבר על ממוצע השכר של נשים ערביות שעובדות, ממוצע השכר שלהן הוא 50% מהממוצע במשק. זה כתב אישום. זה כתם שמישהו צריך להסיר אותו על-ידי אימוץ מדיניות אחרת.
+
+אם מדברים על השכר, אני אתן שלוש-ארבע דוגמאות של ערים, כפי שעשיתי קודם. בעיר נצרת ממוצע השכר הוא 70% מהממוצע הכללי. אחוז אלה שמקבלים עד לשכר מינימום הוא 40%. הממוצע הכללי 32%-31%. באום-אל-פחם ממוצע השכר של האנשים העובדים הוא 67%, ברהט זה 64%, וכו' וכו'. אלה נתונים שהם לא מקרה; הם לא תקלה. הם תולדה של מדיניות מכוּונת שבאה כדי לכפות על האוכלוסייה הערבית נחשלות ועוני.
+
+גם כשמקימים אזורי תעשייה – אתה גם שר התמ"ת, שר התעשייה והמסחר – ומקימים את זה על אדמות של ערבים, לא נותנים ליישובים הערביים ליהנות מזה. היה צריך להילחם כדי שתהיה חלוקת רווחים בין יישובים. גם זה לא מתבצע. מהערבים לוקחים את האדמה, מפקיעים את האדמה, והרווחים הולכים – אני נותן דוגמה את נצרת-עילית. אזור התעשייה של ציפורי, שנמצא בקו אוויר מעבר לכפר-כנא, ומבחינה מוניציפלית הוא שייך לנצרת-עילית.
+
+
+ חבר הכנסת ברכה.
+
+
+ אני מסיים, אדוני. אני רוצה להביא גם דבר שהוא בידי הממשלה, בידי הממשלה ישירות, והוא אחוז העובדים הערבים במשרדי הממשלה ובמוסדות רשמיים. כאמור, אחוז כוח העבודה הערבי הוא 14.5%. במשרד הפנים, שזה רשויות מקומיות, האחוז הוא גבוה – 36.7%. במשרד הרווחה אחוז העובדים הערבים הוא 10%, במשרד החינוך – 8.5%, במשרד החקלאות הוא 7%, במשרד התשתיות הלאומיות הוא 6.9%. כשמגיעים למשרד ראש הממשלה, למשל, זה 1.8%, וכו' וכו'.
+
+לכן, אדוני היושב-ראש, האפליה קיימת בכל מערכות השלטון ובכל מערכות המדיניות וקביעת המדיניות, ואני חושב שהגיע הזמן – מזמן הגיע הזמן. מה אני אומר "הגיע הזמן" – אני צוחק על עצמי? מזמן הגיע הזמן שהממשלה תנקוט מדיניות של שוויון. איך עושים את זה? באים ועושים צילום מצב של סקר צרכים – גם בחינוך, גם בתשתיות וגם בתעסוקה, ובכל הדברים, וגם בחקלאות. ואז, בתוך חמש, שש, שבע שנים קובעים תוכנית לסגירת הפער.
+
+
+ תודה.
+
+
+ ואל תספרו לנו על שתי מדינות. מי שקובע את ההפרדה, מי שמקבע את ההפרדה, זה הממשלות, כולל הממשלה הזאת, שאני חושב שהיא זכאית לאי-אמון מוחלט. יש הרבה נתונים אחרים, אבל מפאת הזמן – קוצר הזמן – אני לא יכול לתת אותם. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. ישיב שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, השר שלום שמחון. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת ברכה, קודם כול, המצב הוא רע. כל מה שהתכוונתי לשאול אותך – זה פשוט לעשות את הניסיון לבחון את המשמעות של מה שקרה בשנים האחרונות. אין לי שום כוונה להתחסד, אני אומר מראש שהמצב הוא לא טוב, ותיכף אני גם אפרט יותר ויותר מה אנחנו עושים. אבל קצת – להגיד כמה מלים לגבי העובדות בהנחה שהנתונים שאתה הצגת בפתיחת הדברים הם נתונים נכונים. 
+
+ אתה הצבעת על כך שאחוז האבטלה במגזר הערבי על-פי הלמ"ס הוא 14%. אז כל מה שאני התכוונתי להגיד לך הוא שהממשלה הנוכחית קיבלה את האבטלה ב-2009, כאשר היא הושבעה, ברמה של 21%. אלה הנתונים – על-פי אותם נתונים. אני קורא את אותם נתונים שאתה קורא, אני לא קורא נתונים אחרים. המשמעות של הדבר היא שבשלוש השנים האחרונות היתה ירידה באבטלה בהיקף של בערך 30% במגזר. אז לצד הנתון הנורא הזה, של 14% – והוא נתון קשה – צריך גם להגיד מה עברנו בשלוש השנים האחרונות. זה על-פי אותו למ"ס שאתה קראת ממנו. לא קראתי ממקום אחר, ואני גם יכול להגיד את הירידה שהיתה בכל שנה. אנחנו קיבלנו את זה ב-21%, וזה ירד לנתון שאתה מדבר עליו. זה לא בזכותי, כמובן. אני רק אומר את השתלשלות הדברים. הוא היה ב-2009 אחוז הרבה יותר נורא. זה לא עושה לי טוב, הממוצע הזה, כי גם הממוצע של 5%, שהוא על-פי הלמ"ס – אגב, הנתון של שירות התעסוקה הוא לא 5%, הוא קצת יותר גבוה, אבל נגיד, אם הולכים על הלמ"ס – כדי שנדבר שנינו באותה שפה – נכון, הנתון הוא 5%, אבל הוא כולל את מי שנמצא בתוך עולם העבודה, לא את מי שלא נמצא בעולם העבודה. זה נתון אחד שצריך להגיד לפני שאני פותח את הנאום שלי במענה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ בסדר, אני רק אומר. אני פשוט מנסה לא לייפות את המצב, רק להציג את העובדות. אמרתי מראש, אני לא אשכנע אותך שהנתונים הם גרועים, כי הם גרועים – על זה שנינו מסכימים. אני רק אומר מה קרה בשלוש השנים האחרונות. תיכף אני אפרט מה עשינו. זה נתון אחד. עובדה שיש במדינת ישראל אבטלה נמוכה – גם אותה צריך לקחת בקונוטציות הנכונות. כי בסוף היא לא אומדת מגזרים שלמים שלא נמצאים בעולם העבודה. הם לא בעסק, הם בכלל לא נמצאים בעולם העבודה, ולכן סביר להניח שהנתון הוא הרבה יותר גבוה גם ממה שאתה אומר וגם ממה שאני אומר. 
+
+
+ – – –
+
+
+ בשני הנתונים מדובר על אבטלה אחרת. אבל מתוך אלה שנמצאים במעגל העבודה זה הנתון. 
+
+לגבי הנתון השני שאתה הזכרת, וגם אותו אני אומר טרום התשובה הדי-ארוכה שאני הכנתי להצעת האי-אמון שלך, צריך גם להגיד משהו לגבי הנושא של העיסוק הקודם בתחום החקלאות של מגזר המיעוטים בישראל, כפי שהצגת אותו. אתה אמרת, היום הפקיעו את האדמות – הנשים כבר לא עובדות בחקלאות. זה מציג באופן פשטני את הבעיה, אני אגיד לכם למה. כיוון שהניסיון להישען רק על העובדה שבחלק מהמקומות אולי היו הפקעות, כן או לא, אני לא נכנס לזה – הוא בפירוש לא נכון. אני ניסיתי במשך שנים ארוכות לפתח את החקלאות במגזר המיעוטים בהרבה מאוד תיקונים שניסיתי לעשות במהלך הזמן. הבעיה היא קצת שונה – – –
+
+
+ כמה אנשים מתפרנסים עכשיו מחקלאות? 
+
+
+ תן לי להגיד לך – – –
+
+
+ אני אומר לך, 80%–90% – – –
+
+
+ ברכה, בוא לא נהפוך את זה – – –
+
+
+ – – – פחות מ-1%. 
+
+
+אבל אני לא רוצה להפוך את זה לוויכוח בינינו – – –
+
+
+ לא, זה לא ויכוח. 
+
+
+ רק כדי להציג לך את הנתון. 
+
+
+ כמו שאתה מפתח – – –
+
+
+ שמע, כשאני הייתי ילד גדלתי במושב חקלאי. 100% האנשים שחיו במושב התפרנסו מחקלאות, וברוך השם, ההורים שלי חינכו אותי, גידלו אותי מהחקלאות הקטנה הזאת. אבל הזמנים השתנו. אם תבוא היום לבדוק אצלי במושב מי עוסק בחקלאות – לא עוסקים גם 10% בחקלאות. השנים קצת השתנו מכל מיני סיבות. מאחר שהחקלאות הלכה למקום אחר, ליחידות גדולות, עם טכנולוגיה אחרת – זה מצד אחד – יש מושג שנקרא בחקלאות "קללת הברכה". מה הוא אומר? הוא אומר שככל שאתה מתקדם ומתפתח צריך אותך פחות. 
+
+ בין יתר הדברים שקרו במגזר זה חוקי הירושה. עצם העובדה שבכל פעם יחידת שטח מתחלקת לשניים ואחר כך לארבעה ואחר כך לשמונה ועניינים – אי-אפשר לקיים חקלאות מ-2 דונם. אני ניסיתי לעשות את זה יותר מפעם אחת, לחפש מנופים כלכליים שייקחו את כל 4-3-2 הדונם האלו ויעשו מהם חקלאות שהיא גדולה, מתפתחת, מתקדמת, ומפרנסת חלק מהאנשים. לכן לא אצלכם וגם לא אצלנו – היום אם אתה בא אלי למושב, אין 10% שמתפרנסים מחקלאות; ואנחנו לא גרים נורא רחוק זה מזה. זה דבר שאפשר לבדוק אותו גם ביישובים שיותר קרובים למקום המגורים שלך. אלה עובדות שאני לא נכנס אליהן. 
+
+ זה נכון שבחלק גדול של העולם עדיין עשרות אחוזים במדינות שונות מתפרנסים מחקלאות, אבל איזו חקלאות יש שם ואיזו פרנסה יש שם? גם בסין יש עשרות אחוזים. אתה יודע מה הסינים עושים בימים האלה? הסינים החליטו בחומש הקרוב, בשש-שבע השנים הקרובות, להעביר 400 מיליון איש מחקלאות לעיר, כי הם מבינים שזהו, אי-אפשר יותר להתפרנס מהדבר הזה. אבל אלה נקודות פתיחה. 
+
+ בכל מקרה, הנתונים האחרונים שמעידים על ירידה באבטלה מצביעים בראש ובראשונה על כך שהתוכניות שאותן הפעילה ומפעילה הממשלה למיגור האבטלה החלו לשאת פרי. נתתי לך את הנתון שאתה השתמשת בו – בכל זאת יש ירידה של 30% מהאבטלה שהיתה לפני שלוש שנים. יחד עם זאת ברור לנו כי בתחומים ובמקומות מסוימים, במגזר הערבי למשל, אף שהפעילות המיועדת נמצאת בעיצומה – העבודה רבה, ועוד מוקדם לראות את התוצאות בשטח. 
+
+ מצב התעסוקה במגזרים השונים, ובראשם המגזר הערבי, ראוי לתשומת לב ולטיפול ייחודי. אנו מודעים לכך, ולשם כך מקצה הממשלה תקציבים כבדים ומפעילה תוכניות ארוכות טווח. האי-שוויון נובע, בין היתר, מטעמים כמו היצע עבודות מצומצם במגזר הערבי ומגורים ביישובים שבהם היצע העבודות קטן, קושי בכניסה לשוק העבודה ונגישות מוגבלת לענפי התעשייה המתקדמים, מיעוט הרשתות החברתיות בקרב האוכלוסייה הערבית – רשתות אשר מסייעות בחיפוש ומציאת משרות. 
+
+ משרד התמ"ת מפעיל כלים רבים למיגור האי-שוויון ולטיפול בחסמים אלה במגזרי המיעוטים השונים: הוא תומך בהכשרות מקצועיות, מפעיל תוכניות לעידוד יזמות עסקית שתרחיב את התעסוקה בתחומי הפריפריה, מפעיל תוכניות לעידוד התעסוקה ברמה המקומית בשיתוף ובתיאום הרשויות, תומך בפתיחתם ובהרחבתם של מעונות-יום וצהרונים במגזר הבדואי לעידוד תעסוקת נשות המגזר, ועוד מגוון פרויקטים שדורשים ליווי לאורך כל הדרך. 
+
+ בבסיס כל הדברים חשוב להזכיר כי הממשלה אימצה את המלצות דוח ועדת-אקשטיין שמינה שר התמ"ת, להעלות את שיעור התעסוקה של נשים ערביות מ-22% כיום ל-42% בשנת 2020, ושל גברים ערבים מ-70% כיום ל-78% בשנת 2020. ברור לנו כי עמידה ביעדים אלה הכרחית להגדלת שיעור התעסוקה הכללי במשק, והיא זו שתוביל לשוויון בנתונים הבין-מגזריים. 
+
+ כאן המקום לפרט ולציין ולו כמה מההשקעות והתקציבים שהקצה המשרד לטיפול בנושאים אלה. כך, למשל, משנת 2010 עד 2014 פועלת תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של 13 יישובים ערביים, דרוזיים ובדואיים – בצפון, במרכז ובדרום. תקציב התוכנית עומד על 778.5 מיליון שקל. תוכנית חומש זו מתמקדת בהרחבה ובשיפור אזורי התעשייה, בהקמת מרכזי תעסוקה למבקשי עבודה, בחינת חסמי השקעות במגזר, קידום הקמת חברות כלכליות לאזורי התעשייה במקומות אלה, חידוש מרכזי מסחר, הסבה מקצועית לאקדמאים, בדגש על נשים, וקידום תוכניות חדשות והרחבת תוכניות קיימות לייזום עסקים קטנים ובינוניים. 
+
+ תוכנית חיונית נוספת היא תוכנית רב-שנתית לשנים 2011–2014 המיועדת ליישובי הדרוזים והצ'רקסים. תקציב התוכנית עומד על 649 מיליון שקל, והיא מתמקדת בעידוד עסקים קטנים ובינוניים, הקמת מרכזי תעסוקה, פיתוח אזורי תעשייה ושילוב רשויות במינהלות אזורי תעשייה קיימים. 
+
+ עוד תוכנית שמשרד התמ"ת מפעיל היא תוכנית רב-שנתית שממשלת ישראל אימצה, לפיתוח ולהעצמת היישובים הבדואיים בצפון הארץ בשנים 2011–2015. עבור היישובים הבדואיים בדרום מפעיל משרד התמ"ת תוכנית רב-שנתית לאותן שנים, תוכנית בהיקף של 347.8 מיליון שקל. מקומו המרכזי של משרד התמ"ת בתוכנית בא לידי ביטוי בהקמת מרכזי תעסוקה ובהרחבה משמעותית של היצע המסגרות לילדים במטרה לעודד יציאת נשים בדואיות לעבודה. נוסף על כך יוענקו הטבות וסיוע למעסיקים שיעסיקו עובדים מהמגזר, תבוצע פעילות ממוקדת לפיתוח יזמות ועסקים קטנים ויורחבו אזורי תעשייה. 
+
+ ידוע לנו כי פעילותם של מרכזי תעסוקה היא חיונית. אנו רואים חשיבות רבה בהפעלתם במגזרים שבהם שיעורי התעסוקה נמוכים, תוך שימת דגש על הנשים במגזרים אלה. מרכזי התעסוקה הקיימים והעתידים לקום מופעלים על-ידי היחידה המיועדת לכך במטה לפיתוח אזורי שבמשרדי.
+
+ מרכזי התעסוקה בחברה הבדואית בתוכנית "ריאן" הם יוזמה של המטה לפיתוח אזורי במשרד התמ"ת בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל ו"ג'וינט ישראל". בשנת 2010 הוקם מרכז בבאר-שבע, בחורה ובשגב-שלום, וב-2011 הוקמה שלוחה נוספת ברהט. משנת ההקמה עד אוקטובר 2010 סייעו המרכזים לכ-921 פונים, מתוכם כ-449 נשים בדואיות. 
+
+אני רוצה להמשיך, ברשותך. תוכנית נוספת שתוצאותיה נבחנו במחקר והוכתרה כיעילה ומוצלחת היא "רשות מקדמת תעסוקה". תוכנית זו כוללת הפעלת מרכזי תעסוקה – זה מעבר לשירות התעסוקה. 
+
+
+זה מספיק, כי זה יסגור את כל הפערים. 
+
+
+ רק שנייה, למה, מה קרה?
+
+
+ לא צריך עוד. 
+
+
+ אדוני, תשאיר משהו ליהודים. 
+
+
+ לא גמרתי, יש לי עוד הרבה. 
+
+
+ סליחה, תנו לשר להשיב. 
+
+
+ לא גמרתי. 
+
+
+ תשאיר משהו. 
+
+
+ תודה על העזרה שלכם, אבל תנו לשר להשיב. 
+
+
+ למה? תאמינו, מכיוון שזה חבר הכנסת ברכה, ואני מעריך אותו, התאמצתי על התשובה, מה אתם רוצים?
+
+
+אתה סגרת את כל הפערים. 
+
+
+ בחייאת אללה, התאמצתי על התשובה הזאת. גם אם אחר כך לא תקבל אותה, אני רוצה בשבילו לתת את התשובה, מה אתה רוצה?
+
+
+כל תקציב נוסף זה כבר יפתח פער לרעת היהודים. 
+
+
+ תשאיר, תשאיר משהו ליהודים. 
+
+
+ למה? אני התאמצתי בשבילכם, למה אתם אומרים את זה? אני הרי לא נחשב קיצוני או משהו. תקשיבו. אז תן לי להמשיך. 
+
+
+זה הרבה. 
+
+
+אנחנו חוזרים כל יום ליישוב, לא מרגישים. 
+
+
+ חבר הכנסת טיבי. 
+
+
+ למה? אני ישבתי, הכנתי שיעורי-בית, כתבתי את כל מה שאני עושה. אחר כך ממילא אתם תצביעו אי-אמון, אז מה זה משנה? תן לי לפחות לפרט. 
+
+
+למרות ההישגים, אתה אומר, למרות ההישגים.  
+
+
+ למרות הכול – אמרתי בהתחלה שהמצב קשה. אני לא משקר. 
+
+
+אני מת, אדוני השר, אני מת לחיות במדינה שאתה מדבר עליה. 
+
+
+ תוכנית נוספת שתוצאותיה נבחנו במחקר והוכתרה כיעילה ומוצלחת היא "רשות מקדמת תעסוקה". תוכנית זו כוללת הפעלת מרכזי תעסוקה במגזר המיעוטים העירוני. היא מופעלת על-ידי משרד התמ"ת משנת 2011, ותורחב לתוכנית רב-שנתית החל בשנה זו, שנת 2012. גברתי – – –
+
+
+ חברת הכנסת אורלי, בבקשה. 
+
+
+היושב-ראש, קח משהו לג'סר-א-זרקא, שאתה נורא רוצה לעזור לה. 
+
+
+ אני לאט-לאט אגיע. אני אגיע גם לשם. 
+
+
+ אני מאוד מודה לך על העזרה. 
+
+
+ אתה יכול לבדוק אותי. אני אתן לך את הנאום בסוף, תן אותו למבקר המדינה, תשאל אותו אם אני עושה את זה או לא עושה את זה. מה אתה רוצה?
+
+
+בסדר. 
+
+
+ "רשות מקדמת תעסוקה" מספקת פתרון לאלפי בלתי מועסקים ביישובי הפריפריה. היא כבר פועלת בהצלחה ביישובים עכו, סח'נין, תמרה, כאבול, אום-אל-פחם ומזרח-ירושלים. לפי דעתי שלושתכם נופלים באזורים האלה. בשנת 2011 היה תקציב משרד התמ"ת למרכזי "רשות מקדמת תעסוקה" במגזר הערבי 1.3 מיליון שקל, ותקציב בהיקף דומה יעבור למרכזים גם בשנת 2012. 
+
+נוסף על אלה קיימים ופועלים מיזמים משותפים של משרד התמ"ת וארגונים מן המגזר השלישי, המציגים תוכניות פיילוט במטרה לקדם תעסוקה והשמה למגוון אוכלוסיות בפריפריה, דוגמת אוכלוסיית המיעוטים. כזה הוא למשל מיזם משותף עם ארגון "צופן", שמטרתו לקדם את תעשיית ההיי-טק בחברה הערבית בישראל. בדצמבר 2011 יצא לדרך הקורס הראשון. 
+
+דוגמה נוספת היא עמותת "בעצמי", המציגה תוכנית פיילוט שמטרתה לשלב ולקדם בשוק התעסוקה נשים מאוכלוסיית המיעוטים. הפעילות עתידה להתחיל ממש בימים אלה. 
+
+"מסלול תעסוקה" הוא עוד דוגמה; תוכנית של מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת המסבסדת שכר של עובדים חדשים בתעשייה ובשירותים במתן עדיפות לבני המיעוטים. בשנת 2011 אושר סיוע בהיקף של כ-19 מיליון שקלים, כאשר משמעות הדבר היא תוספת של כ-350 משרות. ובכלל, מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת מעודד הקמה והרחבה של מפעלים, מבנים ומלונות, אשר יקבלו מעמד של מפעל מאושר לתוכנית ההשקעות. בשנת 2011 אושרו ארבע בקשות לחברות ביישובי המיעוטים בהיקף השקעה של כ-100 מיליון שקל, ותוספת של כ-200 מועסקים. 
+
+ המדען הראשי במשרד התמ"ת פועל גם הוא למימון תוכניות מחקר ופיתוח במגזר. בשנת 2011 אושר לחממת NGT בנצרת, שכולכם מכירים אותה, במסגרת תוכנית החממות – – –
+
+
+ מה זה NGT?
+
+
+ NGT זה בנצרת. – – – במסגרת תוכנית החממות הטכנולוגיות, מימון של ארבע תוכניות מחקר ופיתוח בהיקף של 5 מיליון שקל, מענק מדינה. סך כל תמיכת המדען הראשי במו"פ במגזר המיעוטים הסתכמה בשנת 2011 ב-5.8 מיליון שקל במונחי מענק. 
+
+ככל שהדבר נוגע בהכשרה מקצועית, חשוב לציין כי מגזרי המיעוטים משתתפים בכל פעולות האגף, אף מעל לחלקם היחסי באוכלוסייה. בפעילות זו אוכל לציין הכשרת נוער – הנדסאים – ומבוגרים. ההשקעות בתחום זה גבוהות, והפעילות ענפה במיוחד. בשנת 2011 הסתכמה עלות ההכשרות השונות למגזר המיעוטים – מותר לי להגיד את המספר? – בכ-186 מיליון שקל. 
+
+ לתמיכה בפיתוח והצטיידות במרכזי ההכשרה הטכנולוגית במגזר המיעוטים הוקצו בשנת 2011, חוץ מהקודם, עוד 106,000 שקל. התקיימו 25 סדנאות להכנה לעבודה בהעצמה אישית לכ-450 נשים. להכשרת הנדסאים וטכנאים במגזר הוקצו כ-29 מיליון שקלים. בשנת הלימודים תשע"א הוכשרו 3,850 תלמידים הכשרות מקצועיות ביום, ובערב הוקצו מעל 25 מיליון שקל, והשתתפו בהן 11,360 תלמידים. 11,360 תלמידים. בעבור בתי-ספר מקצועיים לנוער הוקצו יותר מ-132 מיליון שקל, ולקחו בהם חלק 5,080 תלמידים. 5,080 תלמידים בשנת הלימודים תשע"א. עוד אפשר לציין כי משרד התמ"ת מפעיל מרכז ממשלתי להכשרה מקצועית בעיר תמרה. 
+
+ כאמור, כלי אחר לעידוד התעסוקה הוא פיתוחם והרחבתם של אזורי תעשייה ביישובי המגזרים. בשנת 2011 השקיע משרד התמ"ת 69.6 מיליון שקל באזורי תעשייה ביישובים מוסלמיים, דרוזיים, נוצריים ובדואיים, כולל לראשונה בקרקע פרטית. 
+
+ טיפוח היזמות העסקית – – – 
+
+
+אפשר למנות אחד, איפה הוא?
+
+
+ בוודאי. תקבל ממני – מה שאתה רוצה אתה תקבל. מה שאתה רוצה. אמרתי לך, אני בסוף נותן לך את הנאום, ואני מרשה לך ללכת אתו לאן שאתה רוצה, לבדוק אותי. 
+
+
+ לא, אני שואל אם זכור לך כשר – – – 
+
+
+ אבל אני אתן לך. למה? אני עצמי הכרזתי על הקמת – – – 
+
+
+זה לא עניין אישי, אדוני השר. אני שואל אותך שאלה בתום לב: האם זכור לך שם של אזור תעשייה שהוקם בשנת 2011? השאלה בתום לב. 
+
+
+ אבל הסברתי. אמרתי לך כרגע, ב-2011 הכרזתי על אזור תעשייה מרחבי בעיר שפרעם, שיכלול 11 רשויות ערביות. 
+
+
+זה לא הוקם. 
+
+
+ תן לי, אבל זה יוקם. בחייאת דינכ, מה, אתה לוחץ על כפתור? באמת. אתה שואל אותי נתונים – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ תן לשר לסיים. 
+
+
+ שמע, אני מבין שקשה לך עם התשובה, אבל האמת היא – לך אני אומר דוגרי – יש לי על מה להתגאות – זה לא שהמצב הוא טוב – אז אני נהנה להציג את זה גם בפניך וגם בפני החברים האחרים. תהיה קשוב. אמרתי לך, אתה רוצה פירוט של 69 מיליון השקלים באזורי התעשייה ביישובים המוסלמיים והדרוזיים? תקבל ממני רשימה, מה אתה רוצה? מפורטת. אמרתי לך, כל מלה פה, כל נתון פה, עבדו על זה כמה ימים. תקבל ממני כל רשימה מפורטת שאתה רוצ��, אבל בוא תיהנה יחד אתי. זה לא מספיק, אל תתבלבל, אני חושב שאפשר לעשות פי-שניים, אל תטעה בחלק הזה, אבל לפחות שאתה תדע מה אנחנו עושים. 
+
+
+מה שבטוח הוא שאני לא מתבלבל. זה בטוח. יכול להיות שאתה מתבלבל. 
+
+
+ בסדר, מאה אחוז, אבל גם אני לא מתבלבל. אני רוצה להשקיע יותר במגזר המיעוטים, רק בוא תקשיב מה הספקנו לעשות עד עכשיו. אגב, לא הכול אני, גם קודמי לתפקיד עשו את אותו הדבר, אני בסך הכול המשכתי. אבל אני מראה לך את המגמה. 
+
+טיפוח היזמות העסקית ועידודה הם אמצעי נוסף להגברת התעסוקה באזורי הפריפריה. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מפעילה תוכניות וכלי תמיכה שונים בתחום. בשנת 2011 הפעילה הסוכנות קרן הלוואות מיוחדת לעידוד יזמות של נשים ערביות בהיקף של כ-3.6 מיליון שקל. בשנה זו קיבלו העסקים במגזר המיעוטים הלוואות בסך 64 מיליון שקלים מהקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. בשנה זו תוקצב סיוע לעסקים ויזמים מהחברה הערבית דרך מוקדי השטח בהיקף של כ-9 מיליון שקל. פעילות זו כללה הקמת שני מרכזי עסקים בשפרעם ונצרת, ותקצוב של עשרות קבוצות מהתוכנית המצליחה "יוזמים עסק", המסייעת ומלווה יזמים חדשים בדרך להקמת עסקים. 350 יזמים ובעלי עסקים קיבלו ייעוץ במסגרת תוכניות הייעוץ השונות של הסוכנות בהיקף של כ-9,000 שעות ובתקציב של כ-2.5 מיליון שקל. זה יצא, אנחנו בשנה חדשה. זה היה קודם.
+
+משרד התמ"ת רואה חשיבות רבה בעידוד יציאה לעבודה בקרב נשים במגזר. בשנת לימודים זו שוהים במעונות ובמשפחתונים כ-3,000 פעוטות, כשהמשרד מסייע במימון בסך של כ-32 מיליון שקל. בצהרונים שוהים כ-1,270 ילדים ופעוטות, כאשר המשרד מסייע במימון בסך של כ-3.2 מיליון שקל. עוד אציין, כי בשנת 2011 הוקצה כמיליון שקל לטובת המיעוטים. 
+
+תוכניות אחרות נוגעות לעידוד היצוא ולסיוע לעידוד שלו זוכות חברות מהמגזר הערבי, ללקיחת חלק בתערוכות ומשלחות בין-לאומיות.
+
+אני שב ומדגיש כי ממשלת ישראל רואה חשיבות עליונה בצמצום הפערים בחברה הישראלית, ולפיכך אנו שמנו לעצמנו יעדים שמטרתם להסיר את החסמים והמכשולים שמביאים לפערים. התוכנית שפירטתי, התקציבים שהוקצו והתוכניות שיצאו זה מכבר אל הדרך, כל אלה משקפים את הטיפול ותשומת הלב שלהם זוכות אוכלוסיות המיעוטים.
+
+אני הכרזתי, כשנכנסתי למשרד התמ"ת, שמה שמעניין אותי זה להגביר את התעסוקה במגזר המיעוטים. כל מי שמדבר אתי על הירח – אני מגיע למקום הזה של הגברת התעסוקה. זה עומד בראש סדר העדיפויות שלי כשר. ולנו אין כמעט שום ברירה אחרת. אם אנחנו רוצים ומעוניינים שתהיה כאן מדינה, אין לנו שום ברירה אחרת, אלא שיהיה פה שוויון חברתי ותהיה צמיחה כוללת במשק. זה העתיד של כולנו. תודה רבה.
+
+
+ תודה לשר שלום שמחון שהשיב בפירוט רב.
+
+
+ ברשות היושב-ראש, אדוני, לפני שאתה יורד מהדוכן.
+
+
+ בבקשה. אתה מוכן?
+
+
+ מסכימים שיש פערים והפערים גדולים. זה אתה אמרת בהתחלה – – – ואני חושב שזה חשוב כשלעצמו אף-על-פי שאני באמת הייתי מייחל לחיות באותו מקום שאתה מדבר עליו. אבל אני מציע משהו פרקטי גם כן, חוץ מההתפלמסות והוויכוח הפוליטי שקיים כאן.
+
+
+ אני לא – – –
+
+
+ אני אקח את הנאום שלך, ואני רוצה לעבור בין כמה רשויות מקומיות. ואם תואיל שנשב, נגיד בעוד כחודש, לישיבת עבודה פרטנית על הדברים שנעשו והדברים שצריכים להיעשות.
+
+
+ מתי שאתה רוצה, בכל שעה שאתה תקבע. אני אפנה כל דבר ביומן. מביא את כל אנשי המטה, את כל אלו שאספו את הנתונים ה��לה על מה שעשינו בשנים הקודמות, יחד עם כל ראשי הרשויות שאתה רוצה בכל רגע נתון.
+
+
+אני חושב שהתשובה היא ברורה מאוד. תודה לשר.
+
+
+
+
+הודעה למזכיר הכנסת, ולאחר מכן אנחנו מתחילים בדיון הסיעתי. בבקשה.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 66) (הסדרי טיעון), התשע"ב–2012. תודה.
+
+
+ תודה.
+
+
+
+
+אנחנו מתחילים בדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת שלמה מולה מקדימה. עומדות לרשותך שלוש דקות. ולאחר מכן – חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית כול, אני רוצה להגיד שאני רוצה שיהיה מאוד ברור שכשאנחנו, יוצאי אתיופיה, יוצאים למאבק ציבורי בנושא האפליה והגזענות, אין זה נכון לומר שכל החברה הישראלית היא חברה גזענית. זה לא נכון לומר שכולם בעצם נושאים באפליה. 
+
+ יחד עם זאת, כשאנחנו עוסקים בעצם, במה שקרה לחברה הישראלית, למדינת ישראל, ב-63 השנים האחרונות, גם כשאנחנו רואים אוכלוסיות מיעוט אחרות, אם ערבים, אם כל אוכלוסיית מיעוט אחרת, אנחנו לא תלושים מן המציאות. יש כאן מדיניות קשה, במידה רבה אפילו מפלה אוכלוסיות שלמות. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני רוצה דווקא להתמקד בסיפור של העלייה מאתיופיה. בימים אלה, במשך 30 שנה, יהודי אתיופיה מנהלים מאבק על זכויות חברתיות שלהם בתחום הדת, בתחום השוויון החברתי. אדוני, אתה היית שר הקליטה תקופה לא רבה אומנם, אבל היית. חשת וראית את תחושת ההשפלה של העולים שכשהם מבקשים לקבל שירותי דת במועצות הדתיות, לא נותנים להם.
+
+
+ רק – – –
+
+
+  אומרים להם: אתם לא שווים. 
+
+אדוני היושב-ראש, כשאני הולך משם לנושא החינוך, אני רואה שיש יותר מ-24 בתי-ספר במדינת ישראל על טהרת יוצאי אתיופיה. וראשי הערים נותנים יד לזה שיהיו גטאות של תלמידים יוצאי אתיופיה, או גני-ילדים על טהרת יוצאי אתיופיה. אנחנו שואלים: איך הגענו לזה? 
+
+אדוני היושב-ראש, כשאני שואל – בעצם אנחנו נדרשנו כאן לחוקק חוק נגד זה שבמועדונים ובמקומות ציבוריים לא נתנו ליוצאי אתיופיה, שרצו להיכנס, יחד עם צבר אחר, ולא נתנו לבחור האתיופי, השאירו אותו בחוץ. יש לנו בעיה בחינוך, בחינוך לסבלנות, בחינוך להכרת האחר והשונה. שמעתי את ניצן הורוביץ כאן בשבוע שעבר כשעלה ודיבר על אוכלוסיות מסוימות – איך מדירים אותן, כולל הומואים, לסביות ואחרים. אני לא עושה שום השוואה. אבל כל עוד אנחנו לא נחנך את האוכלוסייה שלנו לקבל את השונה, האחר, כפי שהוא, בלי לשפוט אותו, יש לנו בעיה.
+
+אדוני היושב-ראש, כשיש אקדמאים יוצאי אתיופיה שרוצים להתקבל למקום העבודה, והוא קובע, אותו סטודנט, עם המעסיק שיראיין אותו, כי אין לו מבטא – הרי מדובר בכאלה שכבר נולדו בארץ – והוא מגיע ואומרים לו: אנחנו מחפשים את המועמד. אז אחרי שהוא אומר: אני המועמד, המעסיקים מופתעים. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני אומר לך – אני יודע שזמני תם – אני רוצה להגיד, כדאי מאוד שאנשים בחברה הישראלית יתפכחו, יאמרו: רבותי, אנחנו לא רוצים לשפוט את האנשים, לא בגלל צבע עורם, לא בגלל מלבושם, שהם נראים חרדים, או איך שהם מבטאים את השפה, או שפת ביטוי – מבטא ערבי, או רוסי, או אתיופי – אלא ינסו לבחון את הבן-אדם על-פי יכולתו, לא על-פי סטיגמות וסטריאוטיפים. זה כנראה ייקח אצלנו הרבה זמן. אבל בשביל זה ממשלות ישראל צריכות להיות הרבה יותר נחרצות, ובמיוחד לגלות אפס סוב��נות לכאלה שיש להם, או מגלים גזענות ואפליה כלפי אוכלוסיות מסוימות. תודה רבה, אדוני.
+
+תודה לחבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול פורסמה חלוקה לחלקות לחיילים משוחררים. אנחנו ניהלנו מאבק קשה מאוד בקשר לחלקות לחיילים משוחררים דרוזים. אתמול פורסם, ואני רוצה לתת קצת נתונים שפורסמו בהחלטת הממשלה. 
+
+בארבע השנים האחרונות השתחררו קרוב ל-8,000 חיילים דרוזים. חולקו פחות מ-4,000 חלקות לחיילים משוחררים – 1. לא היה מספיק חלקות לחלק; 2. המחירים היו מאוד גבוהים, ואז אנחנו נלחמנו כדי להוריד את המחירים. בהחלטת הממשלה האחרונה הוחלט להקצות 40 מיליון שקל לסבסוד הפיתוח, כי המחיר של החלקה מתחלק לשניים: מחיר של מינהל מקרקעי ישראל, והמחיר השני זה מחיר הפיתוח שמשרד השיכון גובה מהחיילים המשוחררים. 
+
+במאבק שניהלנו, כל חברי הכנסת מכל הסיעות, גם מקדימה חברי חבר הכנסת מגלי, גם איוב סגן השר, גם אני, גם חברנו סעיד, להוזיל את החלקות, הצלחנו וקיבלנו הבטחה אחרי שקיבלנו את 40 מיליון השקל, שהמחיר לא יעלה על 50,000 שקל לחייל משוחרר.
+
+
+ פיתוח או קרקע?
+
+
+ כל הקרקע תעלה 50,000 שקל – זה מה שקיבלנו. אמרו לנו: תעלה 50,000 שקל, ו-40 מיליון שקל הועברו מהחלטת הממשלה לסבסוד של הפיתוח. אז מה? אתמול פורסמה החלוקה, ואני מקבל את הפרסום. מה עשו? באמת הוזילו את הפיתוח, וחלקה שהפיתוח שלה היה עולה קרוב ל-80,000 שקל, עולה 41,000 שקל, 35,000 שקל.
+
+
+ והקרקע?
+
+
+והקרקע שהיתה עולה בשנת 2006 7,000 שקל פתאום קפצה ל-90,000 שקל.
+
+
+ זהו – – –
+
+
+ אז מה שנעשה, באו, לקחו מהכיס הזה ושמו בכיס הזה. 40 מיליון שקל שהוחלט עליהם כדי ללכת ולסבסד חלקות לחיילים משוחררים – כאילו לא נעשה כלום. כאילו לא נעשה כלום. כאילו אנחנו אנשים מטומטמים, אנשים שלא יודעים לחשב, כשאנחנו רוצים, בסופו של דבר, את המחיר של הקרקע לחייל משוחרר; אותו חייל משוחרר שהיה אמור לקבל את החלקה ב-50,000 שקל, עד 50,000 שקל. 
+
+
+כמה עלו החלקות לפני זה?
+
+110, 120, וזה חזר, אותו דבר עכשיו. אחרי שמינהל מקרקעי ישראל העלה את המחיר שלו, הפיתוח ירד, המחיר של מינהל מקרקעי ישראל עלה, ואז חזר אותו מחיר של החלקה. לכן אני קורא כאן לממשלה לבדוק את הנושא.
+
+הרי בישיבת מעקב שאני קיימתי, ואני ניהלתי את הישיבה בוועדת הפנים, נציג של משרד השיכון אמר – ויש לי פרוטוקול – שהחלקה לא תעבור את 50,000 השקל. מה קרה? קיימנו את הדיון רק לפני חודש. מה קרה בחודש הזה שהחלקה אמורה לעלות היום לחייל משוחרר – ואני מדבר על חלקה ב"דוּ": שני אנשים יקבלו חלקה אחת של 450–500 מטר; זה 300 מטר לאחד. וחלקה של יחיד תעלה 150,000 שקל, 170,000 שקל, 190,000 שקל.
+
+ לכן אני קורא כאן לממשלה – ולראש הממשלה, שיבדוק את הנושא. היתה הבטחה של הממשלה, הבטחה של ראש הממשלה, הבטחה של משרד השיכון, הבטחה של כולם, שהחלקות לחיילים דרוזים משוחררים יוזלו ויגיעו רק עד 50,000 שקל. אני לא יודע מה קרה ואיך מינהל מקרקעי ישראל החליט להרים את המחירים. יש לי מחירים.
+
+
+ תודה.
+
+
+ רק משפט אחד, אדוני. בשנת 2006, אדוני היושב-ראש, המחיר של מינהל מקרקעי ישראל היה 7,180 שקל. המחיר של מינהל מקרקעי ישראל עכשיו – –
+
+
+ ברור, זה קפץ. 
+
+
+ – – 89,900. תראו את ההבדל. אני לא יודע איך חישבו את זה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ א��וני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני בכל פעם שומע את חברי הכנסת הערבים – כמה שהם מקופחים, כמה שהם מופלים לרעה. באמת, תסתכלו מה קורה במדינות ערב, מה קורה בתוניסיה. אחרי שהיה מהפך שלטוני, יש שם רעב; 30% ויותר מובטלים; אנשים שורפים את עצמם בכיכרות, גם נכון להיום. מה קורה בסוריה, מה קורה בכל מדינות ערב, מה בכלל בעולם, מה קורה ברומניה. יש משבר כלכלי עולמי. המקום היחידי, אדוני היושב-ראש, שערבים זוכים לזכויות מלאות, סוציאליות, ביטוח לאומי – זה רק במדינת ישראל. 
+
+ ולצערי הרב, מה שמאחד את מדינות ערב מול מדינת ישראל זה רק השנאה. מה שמאחד את ארצות ערב מול מדינת ישראל זה השנאה, וכך הליגה הערבית במשך עשרות שנים הובילה איזה מין אג'נדה של שנאה, והיום הם לא מסוגלים אפילו לעצור את הרצח שיש בסוריה. רצח-עם יש. 
+
+ לכן, אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מדברים על זכויות, אנחנו צריכים לדאוג גם לזכויות של העם היהודי בארץ-ישראל, ואני רוצה להתייחס לדבר נוסף, שהוא באמת הנושא המרכזי: האמונה שלנו בארץ-ישראל. הקדוש-ברוך-הוא הבטיח את ארץ-ישראל לאברהם אבינו: "קום התהלך בארץ לאָרכה ולרָחבה כי לך אתננה"; ליצחק אבינו: "גור בארץ הזאת"; ליעקב: "הארץ אשר אתה שֹכב עליה לך אתננה".
+
+ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שגם האו"ם הכיר בארץ-ישראל, וביהודה ושומרון. איך הוא הכיר? בשנת 2007 אימצה עצרת האו"ם הכרזה על זכויות בני הארץ, והאו"ם הוציא הגדרה: "עבודה לעניין גיבוש הכרזה הקובעת שעמים בני הארץ הם אלה אשר על סמך ההמשכיות ההיסטורית שלהם הם קבוצות אתניות שהתפתחו בטריטוריה שלהן לפני תקופת הפלישה. יש להם זיקה היסטורית – ישיבה על אדמות האבות".
+
+ ואין ספק, אדוני היושב-ראש, שהיהודים הם ילידים בארץ-ישראל, ואנחנו נקראים מיעוט באזור שלנו. ארץ-ישראל היא קטנה. המדינה הכי קטנה במזרח התיכון. מדינת ישראל מושרשת בעם ישראל, היא דוגמה קלאסית לעם יליד. העם היהודי הוא העם היחיד אשר עדיין חי – – – 
+
+
+ תודה.
+
+
+ אני כבר מסיים. – – – אשר עדיין חי באותה אדמה, מקיים את אותה דת, לומד את אותה תורה, מציית לאותם נביאים, מדבר באותה שפת אם – עברית. זה נקרא "ילידים", אדוני היושב-ראש. ולכן, יהודה ושומרון, אין ספק שהם חלק מארץ-ישראל, ואפילו מארץ-ישראל המקראית, ההיסטורית, שלנו, ואני חושב שאנחנו כמו אילמים; לא מספיק משרד החוץ, לצערי הרב, מעביר את המסרים האלה. לא היום, אלא עוד לפני 30 שנה.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אני אומר לך – אדוני, אני כבר מסיים – הבעיה שלנו היא חוסר האמונה; קודם כול, של אנשים היושבים בבית הזה, שלא מאמינים בדרך ההיסטורית, השורשית, המקראית, של עם ישראל. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אורי מקלב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת – חבר הכנסת נסים זאב, להרגיש מיעוט זה לא דבר מגונה. אנחנו חיים כאן כמיעוט, מיעוט גאה, ויודעים לחיות עם זה בכבוד, ואין לנו כוונה להיות רוב. הנה, אני אומר לך. זה שאתה מרגיש מיעוט במזרח התיכון זה בסדר, השאלה איזה מיעוט.
+
+ אני רוצה לעבור לסדר-היום, אדוני היושב-ראש, ואני רוצה לקרוא לראש הממשלה לראות בשלטון המקומי את הבית של כולנו. לא יעלה על הדעת שהשלטון המקומי בישראל יגיע למצב שהגיע אליו, ויתייחסו אליו כאל בן חורג. זה הבית של כל אחד מאתנו, זה הרחוב של כל אחד מאתנו, זאת השכונה שאנחנו חיים בה, וזה העיר, הכפר, המושב או הקיבוץ שאנחנו חוזרים אליו כל יום.
+
+ואני לא מבין את זה. אדוני היושב-ראש, אני לא מבין את זה. הרי אם יש לנו שלטון מקומי חלש ועני, בסופו של דבר זה משתקף אצל כולנו, ואנחנו לא יכולים מצד אחד לתת לשלטון המקומי לפטור את האזרחים ממסים, ומצד שני להעמיס עליו משימות ולומר לו: אלה המטלות שאתה צריך לשאת, ולמלא את תפקידך כראוי, בלי לפצות את השלטון המקומי ובלי לדאוג לאזרחים. אז פעם אחת מחלישים את האזרחים ופעם שנייה פוגעים בשלטון המקומי. דבר כזה לא יעלה על הדעת. לא יכול להיות.
+
+כבוד השר ארדן, יש לך ספק שהשלטון המקומי זה הבית של כולנו?
+
+
+ לא.
+
+
+ אז למי יש עניין שהוא יהיה חלש ושייתן שירותים דלים ושירותים לא ראויים? אתה מעלה על דעתך שעיר מבוססת כמו רעננה יכולה לדאוג לאיכות הסביבה ואיכות החיים כמו עיר חלשה ומוחלשת וענייה? למה שאנחנו לא נעשה את הכול כדי שהחברה הישראלית, השלטון המקומי בה יהיה שלטון איתן?
+
+ אני מוכן להסכים אתך ולהסכים עם הממשלה שצריך רפורמה וצריך תיקונים, וצריך גם שהשלטון המקומי יעשה בביתו מעשה.
+
+
+ חבר הכנסת כץ, כל פעם שאתה נכנס אתה מפריע.
+
+
+ אני מבין שאין לך כוונה לעשות את זה לי.
+
+
+ לא לא, הוא עושה את זה לכולם, כך שאתה לא מקופח.
+
+
+ אם ככה, אני שווה בין שווים.
+
+
+ אתה כבר מסיים.
+
+
+ אני מאוד מודה לך, אדוני היושב-ראש. אני מסיים את דברי ואני קורא לראש הממשלה ולממשלה ולשר הפנים להזמין את השלטון המקומי עד אשר יוסדר הנושא ולמזער את הנזקים שהאזרחים עוברים יום יום, שעה שעה, במצב של השביתה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה שהעלה נושא מאוד חשוב, וכולנו מצטרפים לרצון הזה לסיים את השביתה הזאת כמה שיותר מהר ולטובת כולנו. יעלה ויבוא חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת עינת וילף.
+
+
+אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת, בשבוע שעבר, בארצות-הברית, היה מינוי. הנשיא – –
+
+
+ אובמה.
+
+
+ – – אובמה מינה את ראש הסגל בבית הלבן – מינוי אולי מפתיע, ראש סגל יהודי, אולי אפילו מינוי מעניין – וקיבל הרבה מחמאות על המינוי הזה. איש כשרוני מאוד, בעל ניסיון, נעים הליכות, איש מינהל מובהק, אבל גם, בין השאר, דיברו על כך שהוא שומר תורה ומצוות, ושומר שבת כהלכתה, ושם לא הרימו שום גבה, וזה לא היה מינוי מתמיה. לא שאלו איך אפשר לעשות דבר כזה, איך יכול להיות שראש סגל של הבית הלבן – תפקיד כל כך בעל חשיבות, ותפקיד אחראי, ושיש לו הרבה השלכות, ואנחנו מדברים על חלק, נניח, של שמירת שבת – שמירת שבת מובהקת, וביום שהוא יום עבודה של הבית הלבן, והנשיא אובמה ממנה אותו. 
+
+ ולא זו אף זו, אלא אפילו הזכירו שכשהוא היה אחד העוזרים של הנשיא קלינטון, הוא השאיר לו הודעה בתא הקולי, במשיבון, שהוא מחפש אותו דחוף, והוא אומר לו: אלוקים יסלח לך אם תרים לי טלפון, והוא לא הרים לו טלפון; הוא אמר: לא. הצו האלוקי היה יותר חשוב לו. ועם כל זה, אף אחד לא יצא נגד זה, ולא זו אף זו, אלא אפילו מעריכים אחד כזה, ששומר על ערכים, שומר על עקרונות. אמרו, זה בן-אדם ראוי; אחד שיודע לשמור על עקרונות, על ערכים, הוא איש שיש לו עמוד שדרה חזק, הוא גם איש שראוי לכל הדברים. 
+
+אבל הנה, באופן מפתיע, כאן בארץ קרו דברים אחרים, ורב חיל האוויר, שמשרת בחיל האוויר כבר 28 שנים, ובמישור האישי היה קצין מאוד מוערך, והיה לו תפקיד בכיר בחיל מאוד יוקרתי, והסתדר עם כל מפקדי חיל האוויר לדורותיהם – –
+
+
+ – – –
+
+
+ מה? – – והוא, עם כל זה, נאלץ לה��פטר מתפקידו ביום אחד, וכל זאת כי הוא היה קצת נאמן לערכים שלו. הוא קידם פרויקט שנקרא פרויקט שח"ר, שהוא מיוחד לחרדים שהחליטו לסיים את הלימודים שלהם, והם השתלבו בפרויקט שח"ר, ששם הם שירתו שנה, שנתיים, שלוש וארבע שנים, פרויקט שאולי היה הפרויקט הראשון, שהוא ספינת הדגל בפרויקטים, והוא מאוד מוערך על-ידי צה"ל, וסמכו עליו, החלק האזרחי מול החלק הביטחוני. 
+
+ והיום אנחנו נמצאים – הוא היה במצב שהוא היה חייב להתפטר מתפקידו, מכיוון שהוא אמר את שלו, מכיוון שרצו לשנות את הדברים הערכיים והדברים הבסיסיים שצה"ל ומערכת הביטחון התחייבו לאלה שבאו לשרת, שבאו להשתלב במסגרות האלה, והם ידעו שלכך הם באים. ולא על רקע של הדרת נשים, אלא על רקע של דברים שהיו מוסכמות, שהם היו הדברים העיקריים והבסיסיים שעליהם הגיעו ההסכמים, ולשם כך הם באו. והאמון שיש במערכות האלה – הם הגיעו בגלל שהבן-אדם עמד בראש המערכת, והוא היה שר החוץ של הצבא, של מערכת הביטחון בעניין הזה, מול אזרחים שבאו לדעת לאיזה מסלול הם באים. וכשרצו להפר את ההסכמים האלה, אילצו אותו, אחרי כל כך הרבה שנים, אילצו אותו לצאת, לעזוב את התפקיד שלו, וכל זה כי הוא הודיע ברבים – למה הוא לא אמר את זה בתוך המסגרת הצבאית. 
+
+לאן אנחנו מגיעים? לאיזה מעמדים? והכול מושפע, גם לשם הגיע, מושפע מהאווירה שהיתה כאן בחוץ. ואם אנחנו מדברים על אי-אמון, המשבר הזה הוא אי-אמון בין המערכת הביטחונית לאזרחית. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אורי מקלב. חברת הכנסת עינת וילף – לא נמצאת; חבר הכנסת אחמד טיבי – לא נמצא. חבר הכנסת יעקב כץ, בבקשה. נו, עכשיו סוף-סוף תוכל לדבר מהדוכן.
+
+
+ תספור לי את הדקות שאני – – –
+
+
+ אני, אתה רואה, שומר מכל משמר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, מכובדי השר, אין שמחה גדולה כמו שמחה של התרת הספקות. אני רק רציתי, בעקבות האי-אמון היום של מרצ – אנחנו החלטנו בסיעת האיחוד הלאומי להצביע יחד עם מרצ היום, משום שאנחנו כל כך שמחים על הצמיחה של 20%. אנחנו מצטערים – כמו שאמר, כך אמר לי השר ארדן, שגם הוא התייחס לנושא הזה – אנחנו מצטערים שזה לא 40% ו-50%. 
+
+ אני רק רציתי לקרוא מספרים, בעיקר לעם ישראל, כי אין לנו פה הרבה חברי כנסת, ולקרוא רק את הנתונים שקיבלנו עכשיו ממרשם האוכלוסין – ואני זוכה מדי חצי שנה לקבל את זה בצורה מפורטת – כדי לשמח את עם ישראל כולו.
+
+ ואנחנו כתבנו ככה, שלמרות גזירת ממשלת נתניהו, בין התאריכים 26 בנובמבר 2009 ו-26 בספטמבר 2010, על איסור בנייה ליהודים ביהודה ושומרון, צמחה אוכלוסייה זו בשנה האחרונה, מ-31 בדצמבר 2010 עד 31 בדצמבר 2011, ב-4.3%. אני רוצה להזכיר שבשנה האחרונה של אולמרט כראש הממשלה צמחה האוכלוסייה ב-7%. לא שאני מתפלל שאולמרט יחזור, אני לא אתן לראש הממשלה נתניהו ליפול, אבל רק ב-4.3%.
+
+ביהודה ושומרון גרים היום 342,414 יהודים. 342,414 יהודים. מספרים אלו לא כוללים את כ-300,000 היהודים בשכונות מזרחה של ירושלים, כגון רמות, רמות-אשכול, הר-חומה, פסגת-זאב, גילה, וכדומה, ששם יש לנו עוד כ-300,000 יהודים. 
+
+אני רוצה רק להזכיר מספרים כדי שנוכל להביט קדימה בשמחה ובטוב לבב, מה יהיה בעוד עשר שנים ביהודה ושומרון, ולכן אני הבאתי פה נתונים של מה היה המצב ב-31 בדצמבר 2000. נו, חבר הכנסת אדרי, השר לשעבר, היושב-ראש הנוכחי של הכנסת, כמה יהודים היו ביהודה ושומרון לפני 12 שנה?
+
+
+ תפתור לנו – – –
+
+
+ אני אפתור לך את הבעיה: היו 190,206 יהודים, כבוד השר ארדן.
+
+ אני רק רוצה לציין, כשאני עבדתי עם אריק שרון, כעוזר שלו, בשנת 1990 – – –
+
+
+ חשבתי שאסור לספור יהודים – – –
+
+
+ אני אומר "כ-". "כ-". אני אומר, כשהייתי עם אריק שרון היו כ-100,000 יהודים, כשנתניהו הגיע לשלטון ב-1996 היו 140,000, ובשנת 2000 היו 190,000. ב-31 בדצמבר 2009 היה מספר היהודים ביהודה ושומרון 312,811, ב-31 בדצמבר 2010 היה מספר היהודים ביהודה ושומרון 327,712, והיום, ב-31 בדצמבר 2011, מספר היהודים ביהודה ושומרון – 342,414. זו שמחה גדולה. 
+
+ יש עוד כ-60,000 תלמידים שלומדים באוניברסיטה באריאל, בישיבות, במכינות, בישיבות ההסדר, באולפנות, בישיבות התיכוניות. אנחנו אומרים למספרים, כן ירבו. בתוך שבע עד עשר שנים אנחנו מגיעים למיליון יהודים ביהודה ושומרון. אני בטוח שגם אחמד טיבי וגם חברי הכנסת הערבים האחרים ישמחו, שערבים, כמו ערבים ביהודה ושומרון, כמו ערבים בתחום "הקו הירוק", יוכלו להצביע לכנסת ישראל, ואולי הרב גפני – –
+
+
+תודה, חבר הכנסת – – –
+
+
+ רגע אחד, לא, אני מסיים, שורה אחרונה, שורה אחרונה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ ואני אומר – אני אמרתי פעם לאחמד טיבי שאנחנו, בין הירדן לים, רוצים את כולם בתור אזרחים, במקום שיהיו לנו רק עשרה אחמד טיבי יהיו לנו 20 אחמד טיבי, אבל שכל ארץ-ישראל תהיה – – –
+
+
+אם עם אחד לא הסתדרנו – 20? תודה לחבר הכנסת יעקב כץ. בבקשה, חבר הכנסת טיבי, שאף שאנחנו מאפשרים לו – שמע, הוא הכה אותך פה לעיני כול – – 
+
+
+ כן. 
+
+
+ – – רק, הוא לא הרביץ מספיק חזק. 
+
+
+ לא, אמרנו – – – 
+
+
+זה לא היה קטלני הפעם. 
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כששמעתי, חבר הכנסת חנא סוייד, את השר שמחון מדבר – איפה סגן שר האוצר? הוא לא פה, כהן. כששמעתי את השר שמחון מציג את הנתונים ואת הסכומים שלי, כאזרח ערבי, ולך ולכל מי שהקשיב לו, הם נראו אסטרונומיים, לא מורגשים בשטח, לכן אמרנו לו בצחוק, אדוני היושב-ראש: תגיד, מה, אתה מסתלבט עלינו? הוא אמר: זה מה שיש. 
+
+זה מזכיר לי, חבר הכנסת גפני, את הבדיחה על סטאז'ר ערבי בראיית-חשבון, שהגיע לאחד המשרדים הגדולים בתל-אביב – – – 
+
+
+ איפה?
+
+
+ ראיית-חשבון. הוא הגיע למנהל, המנהל הסכים לקבל אותו – רואה-חשבון מאוד ידוע – ואז הסטודנט הערבי אומר לו: אני מבקש לעשות סטאז' אצלכם במשרד הגדול והיוקרתי הזה. תפס אותו רואה-החשבון ביד ואמר לו: אתה רואה את הקומה הזאת כולה? היא שלך. ירד לקומה למטה, אומר לו: גם הקומה השלישית היא שלך. עלו אחר כך לפנטהאוז, אמר לו: זאת תהיה הלשכה שלך, כל תל-אביב, אקירוב – מולך. ירדו למטה לגראז', ואמר לו: אתה רואה את כל המכוניות האלה, ה"אאודי A6", "אאודי A8" – ה-A8 היא גם שלך. אז אומר לו הסטאז'ר הערבי: תגיד, אתה מסתלבט עלי? הוא אומר לו: מי התחיל? 
+
+
+ טוב, חבר הכנסת טיבי – – –
+
+
+כולה ביקש לעבוד. ותראה איך התייחס אליו. כולה ביקשנו תשתיות. ואז נציג הממשלה הרעיף עלינו מיליונים – מאות מיליונים – בתשובה לאי-אמון. כאילו אנחנו התחלנו – – –
+
+
+ לא, הוא גם אמר: תבדקו, קחו את הנאום שלי, והוא נתן אותו, אגב, לחבר הכנסת ברכה – – 
+
+
+ עמד כאן לפני חודש – – 
+
+
+ – – ותבדקו את הדברים. 
+
+
+ – – סגן שר האוצר יצחק כהן – בדיוק אותו הדבר. דיבר, דיבר, דיבר, דיבר על טייבה, דיבר על היישובים הערביים. ואז אני אומר לו: אבל כל יום אני חוזר לטייבה, תגיד, אתה מדבר על אותו היישוב שאני גר בו? הוא אומר: אתה לא יודע כמה טוב אתם חיים. אתם פשוט לא מרגישים את כל הטוב שמרעיפים עליכם. מרוב תקציבים לא נשאר ליהודים. ואז נאלצנו – חנא סוייד ואני – לבקש ממנו חמלה ליהודים. לא נשארו תקציבים ליהודים. לא נשארו תקציבים מרוב שאתם זורקים תקציבים לתשתיות. אין ביישובים היהודיים כבישים. הכול מזופת. בניגוד ליישובים הערביים, שמשגשגים. 
+
+שמע, ב-2012 מדינת ישראל קיבלה, אדוני היושב-ראש – ועכשיו אני פונה לנקודה ואני אסיים – את אחת ההחלטות הקשות, המביכות, המבישות ביותר בתולדות בית-המשפט העליון: אשרור החוק האוסר איחוד משפחות. היחס הניבט מאותו משפט שציטט השופט גרוניס, מועמדו של חבר הכנסת כץ לנשיאות בית-המשפט העליון, כאילו זכויות אדם הינן מרשם להתאבדות לאומית – הוא אומר שכל סיפור אהבה פלסטיני הוא מזימה נגד ביטחונה של מדינת ישראל, נגד המדינה היהודית, נגד הציונות, נגד המדינה החזקה בעולם; זאת שיש לה כור בדימונה. מפחדים מסיפור אהבה בין מוחמד לבין חנאן. 
+
+ אני מכיר את הסיפור של ד"ר ג'ואד אנקר מטייבה – חבר שלי, רופא שיניים בן 40 פלוס. אשתו – אגב, אומרים שיש סעיף הקלה בחוק, אשה מעל 26 – אשתו בת 32. יש להם שני ילדים. היא לא יכולה לקחת את הילדים לטיפול רפואי. היא לא יכולה לנהוג, כי יש לה רק אישור שהייה, אין לה תושבות קבע, אף-על-פי שהיא מעל 26. 
+
+
+ חבר הכנסת טיבי. 
+
+
+ ולכן – הסיפור יותר קשה מהשעון. 
+
+
+ לא, הוספתי לך כבר דקה. 
+
+
+ בטייבה – – –
+
+
+– – –
+
+
+ חבר הכנסת דוד רותם, בוא – – –
+
+
+ולכן, אדוני היושב-ראש, אני תוהה – וזאת שאלה אל כולכם – איך נציגיו הנבחרים של עם שסבל רבות, וסבל מריתוק, וריסוק, וניתוק בין המשפחות, מוכן להתייחס כך אל איחוד משפחות של אזרחים ערבים. אמירה וחבטה כל כך בוטה בפרצופם של האזרחים הערבים עוד לא היתה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת זבולון אורלב. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית כול, אני רוצה להביע כאן הזדהות עם השביתה של הרשויות המקומיות בארץ, שביתה שהכריז מרכז השלטון המקומי כמחאה על המצב ההולך ומתדרדר של הרשויות המקומיות בארץ. הרשויות המקומיות הגיעו למצב שבאמת, חלק ניכר מהן לא יכולות להגיש שירותים נאותים ברמה נאותה לאזרחים שלהן. כל התקציבים, גם של הפיתוח וגם של מענקי האיזון, לא מספיקים לכלכל את צעדיהן, לספק תקציבים לשירותים שהרשויות המקומיות חייבות להגיש. 
+
+ אני חייב להגיד שמענקי האיזון, הם מספיקים להחזיק את הרשויות המקומיות כמו המצב של החולה שבטיפול הנמרץ – – – 
+
+
+ חבר הכנסת טיבי. 
+
+
+ – – – רק של הטיפול הנמרץ, רק לשמור על האדם חי, אבל בוודאי הוא לא יכול לנוע, הוא לא יכול לזוז, הוא לא יכול לתפקד בצורה נורמלית. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתחבר גם לדבריו של עמיתי מוחמד ברכה שדיבר במיוחד ובפרט על מצוקת התעסוקה ביישובים הערביים, שמשליכה על המצב הסוציו-אקונומי הקשה ביישובים הערביים, שבהם כ-50% מהאוכלוסייה הם מתחת לקו העוני. אין תעסוקה. הוא הזכיר כאן את האחוזים הגבוהים של האבטלה, שמגיעים ל-20% ו-30% מכוח העבודה ביישובים הערביים. 
+
+במצב כזה לא יכול להיות שתהיה חברה במצב סוציו-אקונומי טוב. ומי כמוך יודע שזה משליך על התפקוד של הרשות המקומית. רשות מקומית לא יכולה לחיות מארנונה על מגורים בלבד, במיוחד כשמדובר באוכלוסייה ענייה. אוכלוסייה ענייה לא יכולה לתרום מספיק ארנונה בשביל לכלכל את צעדיה של רשות מקומית נורמלית. לכן המצב ביישובים הערביים קשה מאוד במיוחד – של הרשויות המקומיות, אני מתכוון. 
+
+ מה שצריך זה בעצם טיפול שורש. טיפול השורש הוא לא על-ידי תוכנית הבראה פה ופיזור מועצה כאן, ומינוי ועדה קרואה. מה שצריך זה לספק מקורות הכנסה עצמיים. מקורות הכנסה עצמיים, אדוני היושב-ראש, זה בעצם מה שדיבר שר התעשייה והמסחר כאן – – 
+
+
+ התעשייה.
+
+
+ – – בתשובה שלו. התעשייה. בעצם מקימים אזורי תעשייה – להקים אזורי תעשייה זה דבר מבורך. אנחנו לא רואים את זה בשטח. זה לא מתבצע. אין יצירה של מקומות עבודה – גם לגברים וגם לנשים. וכפי שאמרתי, במצב כזה אין אפשרות בעצם, על-פי הגדרה שרשות מקומית שגובה ארנונה – גם ב-100% – לתפקד בצורה נאותה.
+
+
+ תודה.
+
+
+ ולכן, יש מקום, וצריך שמשרד הפנים באמת יעשה טיפול שורש ברשויות המקומיות הערביות, במיוחד לכיוון של פיתוח מקורות הכנסה עצמיים. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חנא סוייד. יעלה חבר הכנסת זבולון אורלב. לאחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. בבקשה. השר ארדן, אתה מעוניין להשיב בסוף?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראשית דברי אני רוצה להתייחס לדברים ששמעתי מחבר הכנסת טיבי, לפנייתו – כפי שהעם היהודי סבל 2,000 שנה, שנרדף בפרעות, ושואה, לכאורה העם הזה צריך להבין יותר. קודם כול, העם הזה מבין יותר. אבל, חבר הכנסת טיבי, זאת היתממות לעשות איזו השוואה. העם היהודי היה עם נרדף, ללא מדינה, מעולם לא היה נתין של מדינות אויב, מעולם לא אחז בטרור, מעולם לא איים להשמיד מדינה אחרת, הוא לא היה בסכסוך; הוא היה נרדף. פה מדובר על נתיני אויב, על נתינים שבאים מרשות או ממדינה – שאומרים: צריך לחסל את מדינת ישראל, אין הצדקה לקיום מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אלה שני דברים שונים לחלוטין. 
+
+ אפשר להתווכח לגופם של דברים, הדברים לא פשוטים, ופסק-הדין, שהיה כפי שהיה, מדבר בעד עצמו. אבל אני חושב שבכנסת ישראל מן הראוי לא לעשות את ההשוואה, שהיא פשוט מופרכת ואין לה שום בסיס במציאות.
+
+הדבר השני שרציתי להתרכז – ועליו רציתי לדבר – זה הסוגיה של השביתה של החינוך המיוחד ברשויות המקומיות. בתוך עמי אנוכי יושב, ומכיר היטב, לפני ולפנים, מה המשמעות של החינוך המיוחד; הילדים הפגועים ביותר, הילדים שזקוקים לעזרה הגדולה ביותר, הילדים שההורים שלהם זקוקים אולי יותר מכול לאותן כמה שעות שיוכלו להשתחרר ולעבוד ולתפקד. דווקא אותם הרשויות המקומיות – ראש שדולת השלטון המקומי, ואני חבר בשדולה שלך, אני מבקש ממך, חברי הטוב כאח לי, זאב בילסקי, לקרוא לרשויות המקומיות – בלי להיכנס לעניין השביתה, אני לא רוצה כרגע לעסוק בדבר הזה, נדבר על זה ביום רביעי, הכירו בהצעה דחופה לסדר-היום – לקרוא להם באופן מיידי, גם אדוני היושב-ראש, שהיה ראש רשות מקומית, להפסיק את השביתה של החינוך המיוחד. 
+
+ אסור לעשות – זה בלתי אנושי, זה בלתי אנושי, זה בלתי מוסרי. מה חטאו, מה פשעו אותם ילדים חסרי ישע, שלא יכולים להתגונן, שלא יכולים לעשות דבר נגד העניין הזה? הילדים האחרים, יש שביתה, אין שביתה, יודעים להסתדר. דווקא בחינוך המיוחד – ותראו את האבסורד: לילדים הרגילים מקיימים את יום הלימודים הסדיר – וכל הכבוד לשר החינוך גדעון סער ולמשרד החינוך שהתארגנו כדי שיוכלו ללמוד במוסדות החינוך – ודווקא הילדים שהכי זקוקים למוסדות החינוך, דווקא הם לא יכולים ללכת ללמוד.
+
+ לכן אני קורא לחברי ואחי בשלטון המקומי, שאני מאוד מעריך – – –
+
+
+ מתייחס לעניין הזה, זאב, בבקשה.
+
+
+רק רציתי להגיד לידידי הטוב חבר הכנסת זבולון אורלב, שצדיקים מלאכתם נעשית על-ידי אחרים, ומכיוון שזבולון, צדיק אתה, הפנייה שלך נפלה על אוזניים קשובות ומרכז השלטון המקומי החליט להפסיק את השביתה בכל הנושא שהעלית עכשיו – ממחר הילדים האלה חוזרים ללימודים.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת בילסקי.
+
+
+ אני מקווה שדבריך נקלטו בפרוטוקול הכנסת, כי הפרוטוקול יושב לידך, ואם לא שמעו אותו, חשוב לומר שחבר הכנסת זאב בילסקי, שהוא ראש שדולת השלטון המקומי בכנסת, הודיע שמרכז השלטון המקומי נענה לפניות הציבור, אף שלא שמע את קריאתי, והשביתה בחינוך המיוחד מופסקת. אני חושב שזאת בשורה טובה. אני מקווה שהצדיקים האלה, שהפסיקו את השביתה, ייעזרו גם בנושאים האחרים, ויבואו על סיפוקם, ותיפסק השביתה בכלל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת אופיר אקוניס. בבקשה.
+
+
+ מכובדי היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לנושא התעסוקה והאבטלה בחברה הערבית שעלה כאן, ולאחריות הממשלה בנושא הזה. 
+
+אני רוצה להתמקד בנושא של ההשתתפות בשוק העבודה, שזה הנתון החשוב ביותר – הכלכלי החשוב ביותר. כמובן, הדברים שנאמרו על-ידי השר יש בהם הגזמה רבתי. אם כל כך טוב, אנחנו לא שמענו ולא הרגשנו בזה. השאלה היא לא אם הוא יושב בכס ועושה "וי", "וי", עשינו ככה ועשינו ככה. אני דווקא רוצה ללכת לשיטתו הוא – השר אמר שהממשלה החליטה להעלות את רמת ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה מ-22% ל-42% בשנת 2020. חשבון פשוט מראה שכל שנה השיעור צריך לעלות ביותר מ-2%, אבל לא צריך להיות גאון בכלכלה כדי להבין שלא ככה, שזה צריך לעלות הרבה יותר בשנים הראשונות, כי תמיד בעניינים האלה, בהעלאת אחוז המועסקים, העלייה בשנים הראשונות היא יותר גבוהה, אחר כך מגיעים לאיזה פלאטו קשה יותר – עם הזמן זה לא נעשה קל יותר, אלא נעשה קשה יותר, להכניס עוד ועוד אנשים לשוק העבודה. 
+
+לכן, לפחות, בחשבון פשוט, אנחנו צריכים לראות עלייה של 3% בשנה בהשתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה. האם, כבוד היושב-ראש, האם זה קרה? האם זה קורה? האם יש איזה סימן שזה הולך לקרות? האם יש איזו כוונה רצינית להעלות את אחוז ההשתתפות ב-3% – ב-2% אפילו? אז למה עומד שר מכובד כאן ומפריח ססמה באוויר ומפריח תקוות שווא? הוא צריך להתמודד עם האמת, והאמת היא שאין דבר כזה. הממשלה מדברת הרבה; איך אומרים? – הרטוריקה פורחת והעבודה בורחת. זה מה שקורה – אין עבודה. אנחנו רוצים תשובה בעניין הזה. 
+
+ השר יעלון, אני רוצה להקריא לך תוצאות של מחקר שנעשה על בסיס נתונים של שנת 2006. המחקר הזה אומר – בקצרה – שאם היה שוויון בין גברים יהודים וערבים בתעסוקה ובשכר וכו', ההכנסה של הגברים הערבים היתה עולה מ-27 ל-37 מיליארד שקל בשנה. אם היה שוויון בין נשים, ההכנסה של נשים ערביות מעבודה, אם היה שוויון עם נשים יהודיות, היתה עולה מ-7 מיליארד ל-28 מיליארד. כלומר מדובר בהפסד שנתי, של החברה הערבית, של יותר מ-30 מיליארד שקל בשנה, בגלל היעדר שוויון. ההפסד הזה הוא לא רק שלנו, ואת זה צריכים להבין. תודה רבה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת זחאלקה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת אופיר אקוניס. גם לרשותך עומדות שלוש דקות. ויסכם ממלא-מקום ראש הממשלה השר בוגי יעלון. בבקשה.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לכולנו מוכר המשל – והנמשל – על הילד הקטן שמגיע לבית הוריו, אדוני, עם תעודת הגמר של בית-הספר, ובה כל הציונים – נכשל. רק במקצוע אחד קיבל מצוין – בזמרה.
+
+
+ אקוניס, אין לך את מי לתקוף, אין אף אחד.
+
+
+אני רואה, אני רואה. לפחות היושב-ראש הוא מטעם קדימה. ראיתי. אז ההורים שלו שואלים אותו: אחרי כל הציונים האלה עוד יש לך מצב רוח לשיר? וזה בדיוק הסיפור של האופוזיציה. אני מציע למצלמות ערוץ הכנסת, אדוני, לצלם את הדבר הזה. לא צריך, אתה יודע מה, אני לא צריך לדבר – – –
+
+
+אפשר לצלם גם את הצד השני.
+
+
+ בצד השני יש נציגים, תראה, אבל אופוזיציה? אדוני, זוהי קדימה.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, מפלגת העבודה, אני לא, וסיעות ערביות – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ זה גם קורה לפעמים. 
+
+
+זה מדהים, זוהי אופוזיציה לוחמת. וזוהי האופוזיציה, אדוני, בראשות קדימה. אחרי תעודה כזאת, אתם עוד מגישים אי-אמון? הרי הציבור מצביע אי-אמון בקדימה כל הזמן, כל שבוע, כל רגע, כל דקה מעצם קיומה. ועוד קדימה רוצה בחירות מוקדמות, אדוני. אני שואל, למה לכם? אגב, ברצינות אני שואל, לא בצחוק עכשיו אני אומר, למה לכם? הרי, אדוני, קדימה עשויה להיעלם לחלוטין מן המפה הפוליטית בבחירות הבאות. בבחירות הכלליות הבאות, בתוך – הנה נציג המגזר החקלאי בקדימה, חבר הכנסת חרמש – – – 
+
+
+אני מכבד אותך ובא לשמוע אותך, תשים לב.
+
+
+ בוודאי, אין ספק. הרי מה הבהלה הזאת לבחירות מוקדמות בקדימה? הרי היא עלולה להיעלם לחלוטין בתוך שלל גופי השמאל הקיימים; הקיימים, ואלה שעוד יקומו עד הבחירות.
+ 
+
+חבר הכנסת אופיר אקוניס, אני מציע לך לא להתנבא. 
+
+
+זה הכול מדאגה אלינו, אופיר. 
+
+
+נאמר משפט לא הכי קל בנושא הזה.
+
+
+ אופיר, אני מתרגש מהדאגה שלך אלינו.
+
+
+ אדוני, בשנה האחרונה – – 
+
+
+ חרמש, אתה מתפעל? 
+
+
+ – – עולה ביתר שאת, גם בבית הזה – – 
+
+
+ חרמש, אתה מתפעל?
+
+
+– – בשיח הציבורי הנושא הכלכלי-חברתי ונושא הצדק החברתי – זה עולה, נושא שעולה ועולה כל הזמן, וטוב שכך. אז אני בדקתי בלי ססמאות ובלי קריאות, בחנתי לעצמי מה עשתה הממשלה למען החברה בישראל ולמען צמצום הפערים בשלוש שנות כהונתה, עוד מעט שלוש שנות כהונתה. חינוך חינם מגיל שלוש, לראשונה מזה 28 שנה. אדוני, הבית הזה, המקום הזה המכובד שאנחנו עומדים פה, חוקק את חוק חינוך חינם לגילאי שלוש–ארבע ב-1984, ומאז הוקפא שנה אחר שנה – 28 שנים. 
+
+
+ בכל הממשלות.
+
+
+ בכל הממשלות – צדק חברתי. העלאת שכר המינימום לראשונה מעל 4,100 שקל – צדק חברתי, 4,300 שקל בעזרת השם בקיץ הקרוב; רכבות מהירות וכבישים לפריפריה מבית-שאן בצפון עד נתיבות, שדרות, אופקים ודימונה בדרום – – 
+
+
+עוד שבועיים.
+
+
+ – – צדק חברתי – – 
+
+
+ עוד שבועיים.
+
+
+– – רפורמות מקיפות בסלולר – צדק חברתי; השקעות עתק בהשכלה הגבוהה – צדק חברתי; טיפולי שיניים חינם לילדים עד גיל 12 – צדק חברתי; טיפול שורש בבעיית מסתנני העבודה – גוזלים, ממי הם גוזלים מקומות עבודה, ממי? לא מהעשירים ולא מהמעמד הבינוני, אדוני, מהאנשים באמת העניים ביותר. מספיק לנסוע לשכונה בתל-אביב שנפלה – – –
+
+
+זה זול.
+
+
+ זה לא זול, זאת המציאות.
+
+
+עד עכשיו – – –
+
+
+ בדיוק.
+
+
+כאשר מטפלים בזה לראשונה ובצורה יסודית, זה צדק חברתי. אחריות תקציבית, אי-פריצת התקציב, דבר המביא להעלאת דירוג האשראי של ישראל, דבר שמביא לירידה באבטלה, או במלים אחרות, אדוני היושב-ראש, כניסת 150,000 ישראלים למעגל העבודה – שיא שיאו של הצדק החברתי. שיא שיאו של הצדק החברתי. אדם עובד – צדק חברתי. לא מובטל, לא מקבל ��צבה, יוצא לעבודה – צדק חברתי. אז באים מטיפים לנו על צדק חברתי, על סוציאל-דמוקרטיה? שמענו. מה עשיתם? 
+
+ ואחרי כל זה, חבר הכנסת בילסקי, גם שמעתי את נאומך בפתיחה, בהצגת האי-אמון, אחרי כל מה שאני מספר פה – אגב, הציבור יודע את זה; זה הדבר היפה, שהציבור יודע את זה, למרות הניסיון להשתקה בשיח התקשורתי – – –
+ 
+
+ עוד שבועיים רכבת לקריית-שמונה.
+
+
+ אחרי כל זה, אתם מגישים אי-אמון ומציעים להחליף אותנו. 
+
+ אדוני היושב-ראש, לסיום, בשנת 2013 – – –
+
+
+רכבת העמק.
+
+
+ לנסוע עוד פעם ברכבת – – –
+
+
+חבר הכנסת והבה, אני עונה לך. בשנת 2013, בעזרת השם, תתקיימנה בחירות בישראל, שוב תפסידו, תשבו עוד ארבע שנים באופוזיציה, יהיה לכם הרבה זמן ללמוד איך לנהל אופוזיציה רצינית – – 
+
+
+ תחשוב על הרכבת.
+
+
+ אתה יכול להגיד כמה דברים על אפליה – – – 
+
+
+ חברים, חברים.
+
+
+– – אמיתית וממלכתית. 
+
+
+ לא נסיים אף פעם כך.
+
+
+אני מסכים אתך.
+
+
+כמו הציבור, גם הבית הזה ידחה בעוד דקות מספר את האי-אמון שלכם. אדוני, אם יש אי-אמון בציבור כלפי המערכת הפוליטית, הוא מופנה באופן מפתיע אל האופוזיציה.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת אקוניס. יסכם את הדיון, מטעם הממשלה, המשנה לראש הממשלה בוגי יעלון.
+
+
+ אופיר, אתה יכול לנסוע ברכבת בחינם, אתה יכול לבקר אותנו – – – בחינם.
+
+
+ איפה?
+
+
+ בכרמיאל.
+
+
+ אני אבוא, גם אם אני אצטרך לשלם, אבל זה לא יהיה בעוד שבועיים.
+
+
+ אדוני כמובן ידבר וישיב את התשובה. רבותי, מייד עם סיום דבריו של משה בוגי יעלון אנחנו עוברים להצבעה, אז נא כבר לתפוס מקומות. 
+
+
+ – – – לדבר לעניין. דבר קצר.
+
+
+ הוא ידבר לעניין. כל זמן שהוא מדבר לעניין הוא כמובן – – –
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עולות היום, כבכל יום שני, שלוש הצעות אי-אמון בממשלה, ואני אתייחס לשלושתן. 
+
+הראשונה שברצוני להתייחס אליה היא שאלת נתוני התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית – בניגוד למגמה הכללית, שהועלתה על-ידי סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד. מדיניות הממשלה היא מאוד ברורה – שילוב המגזר הערבי בכל תחומי החיים במדינת ישראל, ואין ספק שהממשלה קיבלה כמה החלטות של העדפה מתקנת למגזר הערבי גם בשאלות של תקציב כשזה נוגע לרשויות מקומיות, גם בשאלות של חינוך ובנושאים נוספים. זה מעבר לפעולתה של אותה ועדה שקיימת עוד מתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת לגבי – כיצד ניתן לקדם את השתלבות בני המגזר הערבי גם בתחום העבודה במדינת ישראל. 
+
+להציג נתונים שמצביעים על פער בין נשים עובדות ערביות לבין נשים עובדות יהודיות, תוך התעלמות מנתוני יסוד, זו הצגה לא ראויה, משום שכשמדברים על שוויון צריך לבחון את נתוני היסוד. ובאמת כשמדובר בתעסוקה, זה לא מתחיל בשיבוץ בעבודה או בתחום תעסוקה. אין ספק שזה עניין שמתחיל בחינוך, בהשכלה וגם במרכיבים תרבותיים – האם במגזר הערבי מעודדים נשים לצאת לעבודה? באיזה תנאים מעודדים נשים לצאת לעבודה? אבל הדבר הבסיסי שאני חוזר אליו הוא חינוך והשכלה. בראייה לטווח ארוך אנחנו רואים יותר ויותר נשים משכילות במגזר הערבי. המגמה מבורכת, היא ראויה וצריך לעודד אותה, אך אי-אפשר להשוות בכל רגע נתון, גם בימינו אלה, את תעסוקת הנשים היהודיות והנשים הערביות כאילו אין רקע היסטורי של פערים שייקח עוד זמן רב לגשר עליהם. 
+
+ולכן ככלל, המדיניות של הממשלה היא השתלבות ולא התבדלות. לצערי, בקרב המגזר הערבי יש גם קולות שקוראים להתבדלות או בדלנות, וחלק מ��מדיניות זה לקדם חינוך והשכלה באופן שיאפשר הצבת נשים ערביות ברף כזה שתוכלנה לקבל תפקידים, מקומות עבודה בתחום התעסוקה במקצועות רבים שונים, שעדיין הן לא מגיעות אליהם, וכמובן בהיקפים יותר רחבים.
+
+
+ תעזרו לו. 
+
+
+ הסוגיה השנייה שאני רוצה להתייחס אליה זה הצעת האי-אמון ביחס לאוזלת היד של ממשלת נתניהו מול תופעות ההקצנה, האלימות והגזענות בחברה הישראלית. אכן, יש תופעות מדאיגות שאינן חדשות, לעתים מתפרצות, לעתים מנמיכות פרופיל, שבהחלט נכון שכולנו נעסוק בהן. זה לא התחיל בתחילת כהונתה של הממשלה, זה כנראה לא יסתיים, כשם שאת בעיית הגנבות לא פותרים בבת-אחת ואת בעיית הפשעים האחרים אין פותרים. יש תופעות שהן יצריות מטבע היות האדם לעתים רע מנעוריו, שבאות לידי ביטוי גם במרחב הציבורי שלנו, בעיקר פסילתו של האחר, הדרתו של האחר – כמו שקוראים לזה היום – בין שהוא ערבי, בין שהוא חרדי, בין שזה נשים, בין שזה בני עדות אחרות, גם במגזר היהודי. הסוגיה האתיופית פרצה לאחרונה; העלייה הרוסית – קודם לכן. אלה תופעות שכנראה לא כל אדם כובש את יצרו ואין קל יותר מאשר לפסול את האחר, במיוחד אצל אנשים שמרגישים חלשים ומקבלים את הביטחון העצמי שלהם על-ידי פסילתו או הדרתו של האחר. 
+
+ בסוגיה הזאת צריך לטפל בשני מרכיבים עיקריים, והממשלה עושה את זה: 1. בתחום החינוך – את זה לא פותרים ביום אחד ולא בהחלטה אחת – חינוך לסובלנות, חינוך להערכת האחר, להבנתו של האחר, לנכונות לשמוע את האחר, ערכים שאנחנו בהחלט מעריכים, מטפחים. את זה צריך לעשות דרך מערכת החינוך. לא רק חינוך למצוינות, אלא חינוך לערכים הללו שהם נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית; 2. התחום האחר שיש לעסוק בו הוא תחום האכיפה. במקום שמישהו עובר עבירה על החוק, פוגע במישהו אחר באופן שיש בו ביטוי של גזענות, חס וחלילה אלימות, אז יש כמובן מקום להפעיל את זרועות אכיפת החוק: הגשת תלונה למשטרה, הבאה לבית-המשפט וכן הלאה. אני חושב שהממשלה עוסקת בשני התחומים הללו, גם בהגברת החינוך לסובלנות וגם בתחום האכיפה כנגד תופעות ההקצנה, האלימות, הגזענות, בחברה הישראלית. 
+
+ הסוגיה השלישית והאחרונה שאני רוצה להתייחס אליה זה הצעת האי-אמון לגבי גידול של 20% בהתחלות בנייה בהתנחלויות. קודם כול, אנחנו, כממשלה, מברכים על זה שיש גידול בהתחלות בנייה בהתנחלויות ואיננו מתכחשים לזה. אבל מדיניות הממשלה בעניין מאוד ברורה – בעוד שכשנכנסנו לכהונתנו עם איזה דוח מאוד בעייתי, שנקרא "דוח טליה ששון", שהגדיר למעשה למעלה מ-200 יישובים, שכונות, ביהודה ושומרון כמאחזים בלתי חוקיים על-ידי הגדרה או קריטריון מאוד פשוט: מי שלא הושלמה לגביו תוכנית בניין ערים – תב"ע, כפי שזה נקרא – או הליכי התכנון והבנייה לא הושלמו לגבי אותה נקודה או אותה שכונה, הפך לבלתי חוקי. דרך אגב, זה לא המצב הנוהג בישראל. אני תמיד משתמש בדוגמה של להבות-חביבה, שהוקמה ב-1949 והתב"ע שלה אושרה ב-1981. איש לא חשב להרוס אותה, לפנות אותה, להזיז אותה, לרגל זה שהתב"ע לא אושרה. בית-שמש למשל, התב"ע שלה אושרה ב-1991, ואיש לא חשב קודם לכן, ועד היום, שהיישוב הוא בלתי חוקי. 
+
+ לכן שינינו את הקריטריונים, אבל כמדינת חוק הגדרנו בצורה מאוד ברורה: אנחנו מדינת חוק, איש לא יעשה כראות עיניו, איש לא יקים מאחז או יניח קרוון ללא אישור של הדרג המדיני על-פי ההליכים הנכונים. ואכן אנחנו מפנים, כולל בשבוע האחרון, פינינו נקודה אחת שמישהו העל�� באופן בלתי חוקי. 
+
+ ומנגד, בכל הנקודות שיש להסדיר אותן, קבענו כללים מאוד ברורים: מה שניתן להסדיר, אנחנו נפעל להסדיר. מה שהוקם, חס וחלילה, על אדמה שהיא בבעלות פלסטינית פרטית מוכחת, אנחנו נדאג להזיז, רצוי בהסדר, כפי שהגענו לאחרונה עם המתיישבים באזור רמת-גלעד וכפי שאני מקווה שנגיע גם במגרון ובנקודות אחרות – – 
+
+
+ בעזרת השם. 
+
+
+ – – הכול בהתאם לחוק. זו המדיניות הנקוטה על-ידינו, למעשה מתחילת כהונתה של הממשלה, לא בלי קשיים, גם למערכת ביורוקרטית שהתרגלה כנראה למדיניות אחרת. לכן יש בכוונתנו גם להקים צוות משפטי שיניח תשתית משפטית ראויה לגבות את המדיניות שלנו. אנחנו מתמודדים עם זה גם בבג"צים קנטרניים כאלה ואחרים שמונהגים על-ידי תנועות או עמותות כאלה ואחרות שמגייסות ערבים כדי לעתור לבג"ץ, והכול בהתאם לחוק, כמדינת חוק. 
+
+במסגרת הזאת, ההתיישבות ביהודה ושומרון, שהיום מונה קרוב ל-350,000 איש, בוודאי יש בה התפתחות טבעית שמביאה לגידול של בנייה ביישובים השונים באשר הם, בהתאם לצרכים של ההתיישבות. כל זה מבלי להפקיע קרקעות, כל זה מבלי להשתלט על אדמות של מישהו אחר, כל זה בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לחוק. 
+
+לכן, בסך הכול אני חושב שעל שלוש הצעות האי-אמון הללו אני יכול להגיד שלאף אחת מהן אין בסיס אמיתי, ולכן אנחנו כמובן נצביע נגד הצעות אי-האמון שעולות היום. 
+
+
+ תודה רבה. רבותי, נא לשבת. המשנה לראש הממשלה משה בוגי יעלון סיים את דבריו וסיכם את הדיון שהיה. אנחנו עוברים להצבעות, שכן בפנינו שלוש הצעות אי-אמון ואנחנו נצביע בנפרד על כל אחת ואחת מהן. נא לשבת, המציע חבר הכנסת בילסקי, הולכים להצביע ראשונה על שלך. 
+
+רבותי חברי הכנסת, הצעת אי-אמון מטעם סיעת קדימה בנושא: אוזלת היד של ממשלת נתניהו מול תופעות ההקצנה, האלימות והגזענות בחברה הישראלית, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת זאב בילסקי – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעת קדימה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+ 36 בעד, 47 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעת קדימה לא נתקבלה. 
+
+אנחנו עוברים להצעת האי-אמון מטעם סיעות מרצ והעבודה בנושא: גידול של 20% בהתחלות הבנייה בהתנחלויות, כפי שנומקה על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעות העבודה–מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+ 35 בעד האי-אמון, 46 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת אי-האמון לא נתקבלה. 
+
+אנחנו עוברים להצעת האי-אמון מטעם סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד בנושא: נתוני התעסוקה בקרב האוכלוסייה הערבית – בניגוד למגמה הכללית, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעות חד"ש–רע"ם-תע"ל–בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+27 בעד האי-אמון, 50 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעות חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד גם היא לא נתקבלה. תודה רבה. 
+
+
+ [מס' כ/388; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ה, עמ' 20876; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, קריאה שנייה ושלישית. יציג את החוק יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד הילד, חבר הכנסת זבולון אורלב. נא לעלות. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, את מחליפה אותי, בבקשה, אם את רוצה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני בקושי מסוגל לשמוע את עצמי.
+
+
+כל מי שרוצה לא לשמוע את הודעת הוועדה על החוק המובא לקריאה שנייה ושלישית יכול לעזוב את האולם. כל השאר יושבים ומאזינים. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012. את החוק הזה יזם ידידי, ותיק חברי הכנסת, חבר הכנסת מאיר שטרית, גם שר לשעבר. החוק בא לתקן ולהוסיף על הוראת חוק שחוקקה אף היא לא מזמן, לפני כשנתיים, כתיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. 
+
+ עניינו של החוק בקטינים אשר הוריהם גרושים או פרודים, והקטין מתגורר עם אחד מהם. החוק בא לסייע להורה שהקטין איננו מתגורר עמו; לצורך העניין נכנה את ההורה הזה "ההורה שאיננו משמורן". בדרך כלל מדובר באבות. תיקוני החקיקה שלפנינו באים להרחיב את חובת מסירת מידע לגבי קטין להורה שאיננו משמורן. ההרחבה מתמקדת במשלוח אוטומטי של דואר הקשור לקטין לכתובתו של ההורה שהקטין איננו מתגורר עמו, בתנאים שהחוק קובע. 
+
+ ההסדרים המרכזיים בהצעה הם כדלקמן: הורה שילדו הקטין איננו מתגורר עמו יוכל לפנות לפקיד רישום האוכלוסין במשרד הפנים ולבקש לעדכן את כתובתו ככתובת נוספת למשלוח דואר לקטין. הפנייה היא חד-פעמית. מדובר בהסדר המהווה תקדים, שכן לאדם בדרך כלל יש כתובת אחת למשלוח דואר. עם עדכונה של כתובת כאמור, תישלח הכתובת המעודכנת אוטומטית לגופים המופיעים בתוספת לחוק עדכון כתובות ומתעדכנים אוטומטית במרשם האוכלוסין, והם: עיריות ומועצות מקומיות, המוסד לביטוח לאומי, רשות הרישוי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ורשות המסים. מובן שגם משרד הפנים עצמו נכלל בהסדר.
+
+הסדר נוסף שיש בחוק שיזם חבר הכנסת מאיר שטרית: ההסדר המקורי בחוק הכשרות המשפטית שתוקן לפני שנתיים נשאר בעיקרון על כנו. כך, הורה שאיננו משמורן יוכל לפנות בכתב לרשימה ארוכה של גופים המפורטים בתוספת לחוק הכשרות ואשר מחויבים למסור מידע להורה בעניין ילדו הקטין ולדרוש מסירת מידע בעניין ילדו. במקרה זה מדובר לא רק במשלוח דואר אלא במסירת מידע בכלל, גם בעל-פה, ממוסדות החינוך, בנקים ומוסדות פיננסיים, המוסד לביטוח לאומי, מוסדות רפואיים ובהם בתי-חולים, קופות-חולים, מרפאות, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות. רשימת הגופים כאמור יכולה להשתנות בצו של שר המשפטים.
+
+ התיקון לגבי שני ההסדרים לעיל הוא שעם הגשת בקשה כאמור, לקבלת מידע או למשלוח דואר, על-ידי הורה, תצא הודעה להורה שהקטין מתגורר עמו, ההורה המשמורן, על הגשת הבקשה, כדי למנוע מקרים שבהם אנו לא מעוניינים שיימסר מידע להורה שאיננו משמורן, ויש גם כאלה מקרים, למשל כשבית-המשפט פסק הפסקת קשר או מניעת קשר ביניהם. במקרים שבהם הוגבלה לעניין זה, או נשללה, אפוטרופסות של הורה, כפי שאמרתי, שאיננו המשמורן, לא יימסר ולא יישלח מידע להורה זה. לשם כך נדרש שההורה המשמורן או גורם אחר ימציאו החלטה של בית-המשפט בעניין. כלומר ברירת המחדל היא שההורה מקבל, ורק אם רוצים למנוע צריך לפעול בעניין. 
+
+ החוק עורך עדכונים והתאמות לפי ההסדרים שהוצגו לעיל גם בחוק עדכון כתובות. 
+
+ חקיקתו של חוק זה לא היתה נטולת מחלוקת ומאבקים. חבר הכנסת שטרית, יוזם החוק, השתכנע מעמדתם של גורמים שונים רבים, בהם ארגונים המייצגים גברים גרושים ופרודים, להרחיב את ההצעה, כפי שהוא מציג בהסתייגות שצירף להצעה ובוודאי תיכף יציג אותה. הוועדה, אחרי דיון רחב ומעמיק, ודיון לא פשוט, החליטה שלא לקבל את ההסתייגויות אלא לקבל את עמדת הממשלה כפי שבאה לביטוי בעיקר על-ידי שירותי הרווחה ומשרד המשפטים, ולא לאפשר רישום אוטומטי של כתובת של מי שילדו הקטין אינו מתגורר עמו ככתובת נוספת למשלוח דואר. כלומר, לפי הצעת החוק ההורה הזה צריך פעם אחת לבוא למשרד הפנים, וחבר הכנסת שטרית רוצה גם על כך לוותר.
+
+מרשם האוכלוסין מתנהל על-פי בקשות רישום. כך לגבי מי שנישא או התגרש או כל המבקש לשנות את רישומו במרשם. נוסף על כך נראה כי רישום אוטומטי משמעותו כפייה של קבלה אוטומטית של דברי דואר על מי שבמצבים מסוימים איננו מעוניין בכך, כמו למשל, חברי הכנסת, הורה הרשום כאביו של ילד אולם יש לו משפחה נוספת, והוא לא מעוניין שהמשפחה הנוספת תדע שיש לו את אותו ילד. נראה כי פנייה חד-פעמית לפקיד מרשם האוכלוסין לא אמורה להיות נטל לא סביר על הורה שאיננו משמורן ומעוניין לקבל ישירות לכתובתו את כל דברי הדואר הנוגעים בילדו הקטין מהגופים שבמרשם האוכלוסין. יש להניח כי כפי שהדברים התנהלו עד כה, יש הורים שמקבלים מידע ומשתפים פעולה במידע לגבי ילדיהם גם בלי הוראות חוק זה. 
+
+עניין נוסף שעלה בוועדה הוא צירוף מוסדות החינוך לרשימת המוסדות המתעדכנים אוטומטית על שינוי כתובת במרשם האוכלוסין. הוועדה שוכנעה כי דרישה לעדכון אוטומטי של אלפי מוסדות חינוך איננה סבירה וכנראה גם איננה אפשרית באופן מעשי. מה עוד שמגוון מוסדות החינוך הוא כל כך רחב, שאי-אפשר להבטיח מבחינה מעשית את הדבר הזה. מה גם שמוסדות חינוך רבים שייכים לרשתות פרטיות ואינם יכולים להיות חלק ממרשם ציבורי, בין היתר משיקולים של הגנה על פרטיות. יש לזכור כי בתחילת לימודיו של קטין במוסד חינוך יכולים שני הוריו לעדכן את כתובתם בהנהלת בית הספר באופן חד-פעמי ולהיות חלק מהתנהלותו של ילדם, ומכאן ואילך המוסד חייב לשלוח לשתי הכתובות את כל הפרטים על הילד. 
+
+אני סבור כי אף שעמדתם של יוזמי החוק והמצדדים בהרחבתו לא התקבלה, הוועדה לזכויות הילד הביאה לאיזון ראוי – על-ידי שינוי תקדימי של החוק – המשיג את המטרה שלשמה כוון. אין ספק שהחוק יביא לשינוי בחייהם של אלפי הורים, גברים ברובם, החיים בנפרד מילדיהם הקטנים, ויסייע להם להיות חלק מחייהם של ילדים אלה, כל זאת במאמץ מינימלי מצדם, על-ידי פנייה חד-פעמית לפקיד רישום האוכלוסין, כפי שעושה כל אזרח בפנייה לרישום האוכלוסין לשם עדכון כתובתו, או לחלופין פנייה חד-פעמית לגופים שונים שבהם עשוי להיות מידע רלוונטי לילדיהם.
+
+אני מבקש מחברי לתמוך בהצעת החוק ולדחות את ההסתייגות. 
+
+ ואסיים במשפט אחד: החוק הזה בא להבטיח את האחריות ההורית של שני ההורים. יש לנו עניין גדול שאף-על-פי שזוג התגרש, או נפרד, שני ההורים יהיו שותפים בגידולו של הילד, ולכן המהלך הזה הוא מהלך נכון, ואני רוצה לברך את חבר הכנסת שטרית על יוזמת החוק החשוב הזה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד הילד. אנחנו רק נעדכן, והקדים אותי חבר הכנסת מאיר שטרית, מציע החוק, שהוא גם בעל שתי ההסתייגויות לחוק. לרשותך עשר דקות. כל הסתייגות – – –
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת – – –
+
+
+ רגע, רק למען הסר ספק, כל הסתייגות מקנה לך חמש דקות לנמק.
+
+
+ אני לא חייב לדבר עשר דקות, אני אדבר כמו שאני רוצה.
+
+
+ עשר דקות אתה לא חייב, אנחנו נשמח גם אם תקצר, אבל – בבקשה.
+
+
+ אוקיי. אני ��ראש מזהיר שאני לא אדבר עשר דקות. אני אדבר קצר ולעניין. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית אני מבקש להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת זבולון אורלב ידידי, על ניהול הדיונים בוועדה הזאת, אומנם בהפסקות גדולות אבל לאורך כמעט שנתיים מאז התחלנו לדון בחוק. הוא יכול להעיד שלא אצתי לשום מקום וניסיתי בסבלנות רבה – גם הוא – לשכנע את נציגי הממשלה ללכת בראש שלנו.
+
+אני יכול לציין פה בשמחה שיושב-ראש הוועדה היה בדעתי גם בעניינים שהיום מונחים כהסתייגויות, אבל הוא לא יכול ללכת נגד הממשלה, כי חזקה עליו לקיים את עמדת ועדת השרים לחקיקה, שצריך להיות מתואם עם הממשלה.
+
+ ואני תמה, אני מוכרח להגיד לכם: הייתי ברוב המשרדים שהתנגדו, הייתי שר משפטים, הייתי שר פנים והייתי גם שר חינוך, וישבו פקידי המשרדים הללו והביאו נימוקים מן ההפטרה מדוע לא לתת אפשרות שבאופן אוטומטי, ברגע שהורים מתגרשים – הרי פקיד משרד הפנים יודע על הגירושים, הוא רושם את שמות שני ההורים של הילד כשתי כתובות, וישלח אוטומטית לכולם את הדואר, ששני ההורים ידעו מה קורה עם הילד. איזו הצדקה יש למישהו לומר שאנחנו לא רוצים ששני ההורים יהיו מעורבים בחייו של הילד? הרי זה נורא ואיום לחשוב שיש אלפים. 
+
+ גברתי, בעקבות הדיון בחוק יש לי תיק שלם של פניות של הורים. אני מוכרח לומר, אגב, ולציין – צריך גם לציין את זה – שמי שהביא את הנושא לידיעתי היה ארגון "הורים בזכות" – "זכות להורות" או "הורות בזכות", בראשותו של גיא רווה. ואני התרשמתי שהבעיה היא בעיה אמיתית, ואמרתי לו פעם אחת בוועדה, היושב-ראש שמע אותי, שלו הייתי שר הפנים והיו באים אלי בפנייה כזאת, בתוך חמש דקות הייתי פותר את העניין לאלתר.
+
+
+ זה משלוח כל דואר שנוגע לקטין?
+
+
+ כן, אלא אם יש מניעה משפטית.
+
+
+ השאלה שלי אם למשל אותה אם חוסכת לילד חיסכון מסוים, יכול להשתמש גם אותו הורה כדי להגיד: בוא נקצץ במזונות – – –
+
+ אבל גם היום יכול אותו הורה לפנות לבנק ולבקש מידע על-פי התוספת. הוא יכול גם היום, אז למה לטרטר את ההורה? איזה היגיון יש לנו לא לתת אפשרות להורים להיות מעורבים בחייהם של הילדים?
+
+ ואת יודעת, אני מוכן להסכים, ואמרתי את זה – אני מסכים שאולי יש מקרים שבהם יש הורים בעייתיים, אבל זה המיעוט שבמיעוט. עשרות, אולי מאות – עשרות אלפי הורים, אבות בעיקר, מטורטרים ממשרד למשרד למשרד, צריכים לרוץ ולחפש. 
+
+היושב-ראש אמר בצדק, שמשרד החינוך, ההורה יכול לפנות לבית-הספר ביום רישום הילד ולבקש את הכתובות, אם הוא יודע, אבל אם האבא לא יודע והאמא עברה בכלל למקום אחר ורשמה אותו בבית-ספר אחר, והאבא לא יודע, איך הוא יגיע עם הילד להירשם? הוא לא יכול לדעת. ואז הוא מנותק לחלוטין מהילד. ולצערי, אני אומר בצער שלעתים קרובות הילדים משמשים ככלי במריבה בין שני בני-הזוג. כשהאמא מטרטרת את האבא היא משתמשת בילדים ככלי, ואני לא רוצה להאשים אף אחד.
+
+ ההצעה שלי בהסתייגות אומרת בעצם שההורים אכן יקבלו באופן אוטומטי את הדואר, בלי צורך לפנות למשרד הפנים, בלי הצורך לעשות את כל הפרשה. ואם ההסתייגות תתקבל, זה מה שיקרה – זה יביא רווחה רבה למאות אלפי הורים; אם ההסתייגות לא תתקבל, והממשלה בדרך כלל מפילה את ההסתייגות של האופוזיציה, אני חושב שהפעם לא בצדק – חבל שאין בממשלה מישהו שלוקח אחריות ואומר לפקידים: חברים, תפסיקו לבלבל את המוח. ואני רוצה להגיד לך, גברתי היושבת-ראש: גם את היית ��ושבת-ראש הוועדה למעמד הילד, אם אני לא טועה – – –
+
+
+ עתידה להיות.
+
+
+ היית, נדמה לי. היית?
+
+
+ עוד לא הייתי.
+
+
+עוד לא. אוקיי.
+
+
+ – – –
+
+
+ אחת הסיבות להתנגדות של אנשי משרד המשפטים לחלק מהתיקון היתה שאמרו: יש הורים שפסולים מבחינת כשרות משפטית להיות בקשר עם הילדים. אז שאלתי לתומי: כמה מקרים כאלה יש? מסתבר שהיו בחמש השנים האחרונות חמישה מקרים. אמרתי: ריבונו של עולם, מה, אי-אפשר להעביר מבית-המשפט הודעה לרשם במשרד הפנים שיש אי-כשרות משפטית? על חמישה מקרים אנחנו מענישים מאות אלפי הורים? זה הגיוני בעיני מישהו? הרי פה אפשר להביא באמת ברכה רבה להורים ולילדים. יש לנו עניין שכל ההורים, גם האבא וגם האמא, ידעו – הם תמיד ההורים הביולוגיים שלהם – מה קורה עם הילדים שלהם, והם רוצים לשמור על קשר אתם ולסייע להם, ולדעת מתי מסיבת בית-הספר, ומתי הוא מקבל תעודת בגרות, ומתי הטקס שלו לתעודה, ומתי הוא נכנס לבית-ספר ומתי הוא יוצא, אם הוא עבר גן, לאיזה גן הוא עבר, ומה קורה עם הילד בכל מוסד אחר. למה לא לדעת? מה הסוד הגדול? אין פה שום סודות לגבי ילדים שצריך לשמור עליהם חלילה מפני האבא שמא ידע. נשמע לי – – –
+
+
+מאיר, ההבדל בין ההסתייגות שלך לחוק הוא שכדי ששני ההורים יקבלו צריך לבקש?
+
+
+ החוק שלי מתקן – החוק, אגב, שהוא מאושר בלי הסתייגות, מתקן דבר אחד, שמרגע שמודיעים לרשם משרד הפנים, ירשמו את שתי הכתובות של הילד במשרד הפנים, ואז רק הגופים שמנויים בתוספת יקבלו אוטומטית את הדואר. אבל יש המון גופים אחרים שלא יקבלו. ההסתייגות שלי אומרת: אין הגבלה כזאת, כולם יקבלו, בלי יוצא מן הכלל. איך אומרים? כו-לם יקבלו. מי זה אמר פעם? ברק אמר "כו-לם". כו-לם יקבלו.
+
+
+למה מתנגדים לזה, מאיר? למה מתנגדים?
+
+
+אני אומר לך: היושב-ראש היה בדעתי. ניסינו לשכנע בסבלנות – ישבנו כמה ישיבות – את פקידי הממשלה.
+
+
+את מי?
+
+
+את פקידי הממשלה: משרד המשפטים, משרד הפנים, והם כל מיני – ק"ן תירוצים – הסבירו למה לא. אני לא מקבל את דעתם. לכן אמרתי בלית ברירה, מאחר שאני רוצה להיות נאמן למטרה שלי, הגשתי את ההסתייגות. ואם חברי הכנסת יתמכו בהסתייגות, אני רק אודה להם. תודה רבה, גברתי.
+
+
+זבולון, אולי נעשה מעשה.
+
+
+ אני מבינה שאתה לא מסיר את הסתייגויותיך – –
+
+
+רגע, אורלי, מה את חושבת על זה?
+
+
+ – – אז יעלה יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד וינמק מדוע המשרדים מתנגדים. אני חושבת שהעיקרון הבסיסי, אם שואל אותי חבר הכנסת מולה לדעתי, זה הגנה על הילד. ועלו גם טענות, בין היתר, שכאשר אנחנו מדברים לדוגמה בתביעת מזונות וכדומה – גם מחבר הכנסת דודו רותם שמבין בעניינים הללו שאם ישנו חיסכון על שמו של הילד, יכול לבוא ולתבוע אותו גם הורה, להפחית או לא לשלם. אנחנו רוצים כן – – –
+
+
+ אין אופציה כזאת.
+
+
+ עכשיו תראה, סביר להניח שאם יש בין שני הצדדים משמורת משותפת – –
+
+
+גברתי, אין אופציה כזאת.
+
+
+ – – ידע גם ההורה איפה נמצא הילד. אבל אנחנו ניתן ליושב-ראש של הוועדה לנמק את הנימוקים.
+
+
+אין אופציה כזאת להשתמש בחיסכון של הילד – – – 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+אין דבר כזה.
+
+
+ יעלה היושב-ראש.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כפי שאמרתי, גם כשהצגתי את החוק, יש כאן דילמה לא פשוטה. מהי ברירת המחדל? האם ברירת המחדל היא שההורה צריך פעם אחת להתייצב במרשם האוכלוסין ומכאן זה אוטומטי? אגב, ההתייצבות הזאת חלה ללא יוצא דופן בכל שינוי במרשם האוכלוסין. בכל ש��נוי. כך גם ביקש משרד הפנים לא לחרוג. אלא שלא תהיינה אי-הבנות וטעויות, האיש צריך להתייצב פעם אחת ברישום.
+
+הדבר השני הוא, שאם הולכים לברירת המחדל שהציע חבר הכנסת שטרית, שהכול פה אוטומטי, כפי שנאמר, עלולים להיפגע ילדים באותם מקרים, כפי שאמרה יושבת-ראש הישיבה – באותם מקרים, למשל, שהאב לא רצה שידעו שהוא האב, הוא לא רצה שמשפחתו תדע, או שיש נימוקים סוציאליים אחרים שרוצים שהוא לא ידע. ולכן, כדי להבטיח את ההגנה, לא היתה לנו ברירה אלא לקבל את עמדת השירותים הסוציאליים. אני לא אוהב שקוראים להם "פקידים". הייתי שר הרווחה, אני יודע שהם עושים מלאכתם נאמנה. הם לא פקידים במובן של אנשי ביורוקרטיה, אלא הם אנשי מקצוע, ואנשי המקצוע ביקשו בכל לשון של בקשה.
+
+צריך להבין – חבר הכנסת שטרית, אישרו לו את החוק בתנאי שזה יהיה בתיאום עם הממשלה. ואני, כנאמן הממשלה, מקבל את עמדת הממשלה. אני מציע לחבר הכנסת שטרית להסיר את ההסתייגות, להגיש את ההסתייגות הזאת כהצעת חוק חדשה. חבר הכנסת שטרית, חבל שנעשה כאן הצבעה ונצטרך להפיל את זה, כי אתה מבין לבד שהממשלה לא תאפשר להעביר את ההסתייגות הזאת. ולכן אני מציע, הואיל והממשלה אישרה את החוק הזה, וזה חוק שיש בו קידום מאוד משמעותי, ואתה ראוי לברכה על כך, אז אנא ממך, תוריד את ההסתייגות, ועל-ידי כך נוכל כולנו להצביע על החוק, ותגיש את זה כהצעת חוק פרטית חדשה; ייתכן שאני אצטרף אליך. כל טוב.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת זבולון אורלב, יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד. לפני שאנחנו נעבור להצבעה, הערה אישית קטנה לחבר הכנסת שטרית: אם ההורה כל כך רוצה להיות מעורב, אז פעולה אחת אקטיבית מצדו, לא זו שתמנע את מעורבותו, ואולי יוכיח בכך שברצונו באמת – יוכל. 
+
+
+– – – מוסדות – – –
+
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה).
+
+
+רגע. אולי נסכים על ההסתייגות של מאיר? מה אתה אומר, זבולון?
+
+
+אני לא יכול להסכים. הוא הסכים שהחוק יהיה בתיאום עם הממשלה, לא אני.
+
+
+ אנחנו עוברים להצבעות, חברים. וברשותכם, דברים כאלה היו אמורים להתנהל קודם העלאת הנושא לקריאה שנייה ושלישית במליאה, ולכן אנחנו מציעים את מה שיש לפנינו. 
+
+ אנחנו מצביעים על הצעת חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012. לשם החוק אין הסתייגויות, ואנחנו נצביע על שם החוק כהצעת הוועדה.
+
+שם החוק נתקבל.
+
+
+ בעד – 32, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת ששם החוק התקבל בקריאה הראשונה, כנוסח הוועדה.
+
+אנחנו עוברים לסעיפים. לסעיפים 1 ו-2 אין הסתייגויות, ואנחנו נצביע על סעיפים 1 ו-2, כולל, כנוסח הוועדה.
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+ תוצאות: בעד – 32. אני קובעת שסעיפים 1 ו-2 עברו את הקריאה השנייה כנוסח הוועדה.
+
+לסעיף 3 יש שתי הסתייגויות. אנחנו נפנה לחבר הכנסת מאיר שטרית. אתה רוצה להצביע על ההסתייגויות?
+
+
+ כן.
+
+
+ אנחנו עוברים, ראשית, להסתייגות הראשונה של חבר הכנסת מאיר שטרית לסעיף 3. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות הראשונה לסעיף 3.
+
+ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת מאיר שטרית לסעיף 3 לא נתקבלה.
+
+
+ נעבור לתוצאות: בעד ההסתייגות – 10, נגד – 21. אני קובעת שההסתייגות לא עברה.
+
+
+ אפשר רוויזיה?
+
+
+ – – –
+
+
+ אנחנו עוברים להסתייגות השנייה של חבר הכנסת מאיר שטרית לסעיף 3. אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות השנייה של חבר הכנסת מאיר שטרית.
+
+ההסתייגות השנייה של חבר הכנסת מאיר שטרית לסעיף 3 לא נתקבלה.
+
+
+ אנחנו עוברים לתוצאות: בעד – 12, נגד – 21. אני קובעת שההסתייגות השנייה לא התקבלה.
+
+לכן, אנחנו נעבור להצבעה על סעיף 3 ועל סעיף 4, מאחר שאין לו הסתייגויות, כנוסח הוועדה.
+
+סעיפים 4-3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
+
+
+ נעבור לתוצאות: בעד סעיפים 3 ו-4 כנוסח הוועדה – 33. אני קובעת שהצעת חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שנייה.
+
+אנחנו נעבור לקריאה השלישית.
+
+חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+ נעבור לתוצאות: בעד – 31, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
+
+אנחנו עוברים לנושא הבא – – –
+
+
+ אני מבקש – – – דברים.
+
+
+בוודאי. אנחנו מזמינים את חבר הכנסת מאיר שטרית להודות.
+
+
+ אני רק מבקש להודות, שוב, ליושב-ראש הוועדה, לצוות של הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה נירה לאמעי ולמנהלת הוועדה על הסיוע והעזרה שלהם. אני גם מודה לעובדי ופקידי הממשלה שהופיעו בוועדה, אפילו שאינני מסכים אתם וחושב שהם טועים בגדול; אפילו שהם אנשי מקצוע לכאורה, בעניין הזה הם טועים טעות גדולה, וחבל לי שהחוק לא עבר במתכונת המקורית. אני מקווה שנוכל לקדם אותו בעתיד, אם לא בכובע הזה, אני מקווה בכובע אחר. בפעם הבאה זה לא ייקח יותר מחמש דקות. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מאיר שטרית.
+
+
+ [מס' מ/625; "דברי הכנסת", חוב' ד', עמ' 23665, חוב' ט', עמ' 24883; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים משה גפני.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מה שאנחנו הולכים לעשות כאן היום זה לתקן – אם מישהו רוצה הוכחה שחוק ההסדרים הוא דבר לא טוב, שיאזין להצעת החוק הנוכחית. זה בא לתקן את חוק ההתייעלות הכלכלית – איך שקוראים לזה: התייעלות כלכלית – תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010. על-פי חוק ההסדרים, ובשמו המפוצץ "ההתייעלות הכלכלית", ב-1 בינואר 2012, אם למישהו היה קיוסק והיו לו 10,000 שקל לשנה, הוא היה צריך דיווח מקוון, כלומר הוא היה צריך להביא רואה-חשבון, לשלם לו כסף, להתחבר לדיווח מקוון לרשות המסים ולשלם הוצאות של ניהול החשבון שלו והדיווח המקוון, יותר ממה שהוא מרוויח כל השנה. זה על-פי חוק ההסדרים ב-1 בינואר 2012. ואם מישהו יש לו מלכ"ר, חבר הכנסת אורלב, אם מישהו יש לו מלכ"ר, זאת אומרת, המדינה לא נותנת לעמותות של נצרכים, וכל מה שנלווה לזה, והוא היה צריך לדווח לרשות המסים, הוא היה צריך לקחת רואה-חשבון, לדווח דיווח מקוון, וכל מה שהוא עושה הוא עושה בהתנדבות.
+
+ראו את זה גם ברשות המסים, במשרד האוצר, והביאו הצעת חוק לשנות את זה. אגב, על-פי החוק הם היו צריכים – על מחזור של מיליון שקל ב-2011, והם פעלו על-פי 4 מיליון שקל, זאת אומרת יותר ממה שעל-פי החוק הם היו צריכים לעשות. גם הם הבינו – הם גם לא יכלו לעשות ולהגיע לביצוע של מיליון שקל, אבל הם גם הבינו שזה לא יכול להיות, והם הביאו הצעת חוק, לדחות את הביצוע עד 2014. עם הצעת החוק הזאת הם הביאו סעיפים נוספים, ואנחנו, ככל שדנו בוועדת הכספים בעניין הזה, ראינו שהזמן מתארך, אנחנו נכנסים לתוך 2012, ואנחנו מסתבכים עם העניין החוקי, ואנחנו חושבים שזה דבר רע מאוד, מה שהולך לקרות בתחילת שנת הכספים הנוכחית.
+
+ואז ביקשנו ממליאת הכנסת וקיבלנו אישור לפיצול הצעת החוק, כלומר דנו רק על מה מחויב דיווח מקוון, ועל מה אנחנו נדון בהמשך, אחרי שנאשר את העיקרון הזה. מליאת הכנסת אישרה לנו את הפיצול, אני לא הסכמתי לזה שנעשה מדורג; התברר לי, בתקופה שאני יושב-ראש ועדת הכספים, שמדורג מגיע בסוף. זאת אומרת, אני חשבתי שכשאנחנו מאשרים עכשיו 4 מיליון, אחרי זה 2 מיליון, אחרי זה מיליון ואחרי זה על כולם, חשבתי ש"על כולם" לא מגיע. כך היה נראה לי. פתאום התברר לי שכשעושים מדורג זה מגיע בסוף, ובסוף זה חל על כולם – על אותו בעל קיוסק. אמרתי: אני לא מסכים למדורג. תגידו עכשיו למה אנחנו מגיעים בהצעה, וזה יהיה באופן קבוע. אחרי דיונים ממושכים ומשאים-ומתנים הגענו להסכמה שדיווח מקוון יהיה מחויב רק על מחזור של 2.5 מיליון שקלים, וזה כבר מתחיל להיות סביר. זה לא משוש חיי, אבל זו פשרה ראויה. לפשרה הזאת אני רוצה לבקש את אישור מליאת הכנסת.
+
+עד שהבאתי את זה לדיון כאן, לאישור בקריאה שנייה ושלישית, עלה חשש של חשבונאות כפולה – שבחשבונאות כפולה רשות המסים יכולה לקבוע שאפילו אם המחזור של מישהו הוא קטן מאוד הוא גם יהיה חייב בדיווח מקוון. שוחחתי עם מנהל רשות המסים, והוא גם העביר לי מייל שלפיו לא יתבצע שום שינוי בלי שתהיה הסכמה לכך, ומה שאני מציע עכשיו הוא קבוע, הוא לא עומד לדיון, ואם רוצים לעשות שינויים יצטרכו להביא את זה לוועדת הכספים.
+
+הדבר הנוסף זה המלכ"רים. אנחנו אמרנו: לגבי מלכ"רים לא יהיה 2.5 מיליון שקל, לא בא בחשבון. זו האמת. לא היה ויכוח עם רשות המסים. בהצעה שאנחנו מציעים – אנחנו מציעים שדיווח מקוון, בניגוד למוסדות פיננסיים, שזה משהו אחר, במוסדות ללא כוונת רווח זה רק במחזור של 20 מיליון שקל ומעלה. רק הם יהיו חייבים.
+
+ גברתי היושבת-ראש, הצעת חוק זו היא חלק מהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42), התשע"ב–2011, שהיא הצעת חוק ממשלתית שכללה תיקונים שונים והכנסת אישרה לוועדה לפצל אותה.
+
+בחוק ההתייעלות משנת 2009 נקבעה חובת דיווח מקוון ודיווח מפורט לגבי מס ערך מוסף. לפי החוק, חובת הדיווח המקוון הוחלה בהדרגתיות בשנים 2011-2010 והיתה אמורה לחול על כל העוסקים החל בשנת 2012. בחודשים האחרונים פנו לוועדת הכספים עוסקים רבים שחששו שחובת הדיווח המקוון תחול עליהם החל בשנת הכספים 2012. אף רשות המסים ככל הנראה סברה שיהיה מורכב ובעייתי להחיל את חובת הדיווח המקוון בשנת 2012. לפיכך, הצעת החוק הממשלתית במקור ביקשה להחיל את הדיווח המקוון בין השנים 2012 ל-2014 על עוסקים שמחזורם השנתי עולה על מיליון שקלים חדשים ועל חברות שמחזורן עולה על חצי מיליון שקלים חדשים. כמו כן, בהצעת החוק הממשלתית נקבע שבשנת 2014 יחול הדיווח המקוון על כלל העוסקים – ואצלי עלה החשש שבעזרת השם 2014 יגיע, ואז זה יחול על בעל הקיוסק.
+
+בבואנו לדון בהצעת החוק, חברי ועדת הכספים ואנוכי הבנו שתהיה זו הכבדה יתירה להחיל את חובת הדיווח המקוון לגבי בעלי עסקים קטנים. לאחר שעלו אופציות שונות הוחלט בסופו של דבר בהסכמה עם רשות המסים לקבוע שחובת הדיווח המקוון תהיה בשנת 2012 ואילך ביחס לעוסקים שמחזורם עולה על 2.5 מיליון שקלים, או שחלה עליהם החובה בניהול פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, מכוח הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) שנקבעו לפי סעיף 130 לפקודת מס הכנסה.
+ 
+ יש לציין כי בשנת 2010 חל הדיווח המקוון על עוסקים שמחזורם עולה על 4 מיליון שקלים חדשים ושחייבים בניהול פנקסי חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה מכוח הוראות מס הכנסה כאמור. בשנת 2011, לפי חוק ההתייעלות בנוסחו כיום, היתה אמורה לחול חובת הדיווח המקוון על כולם. 
+
+ ניהול ספרים בחשבונאות, הכוונה היא שזה יחול רק ביחס לעוסקים ולחברות במחזורים השנתיים הקבועים בהוראות מס הכנסה, ובעיקר מדובר על מחזורים גבוהים של מעל 2 מיליון או על עוסקים בתחומי עיסוק שאינם מהסוג של עוסקים קטנים או בינוניים, מה גם שלגבי עוסקים אלה, החייבים בשיטת ניהול ספרים כפולה, היתה כבר החל בשנת 2011 חבות לדיווח מקוון, ולכן למעשה לא שונה המצב לגביהם כהוא-זה. גם כאן, ככל שרשות המסים תבקש להרחיב את מעגל העוסקים שחובת החשבונאות הכפולה חלה לגביהם, יהא עליה לקבל לשם כך את אישורה של ועדת הכספים. בנוסף, מנהל רשות המסים הבטיח לי כי כל שינוי בעניין זה על-ידי חוזר או בדרך אחרת ייעשה בתיאום עמי.
+
+ כמו כן, לגבי אותם עוסקים כאמור, חובת הדיווח המקוון לא תחול על חשבוניות שסכומן נמוך מ-5,000 שקלים חדשים. לגביהן יהיה צורך רק בציון סכומן הכולל. שינוי סכום זה ייעשה רק על-ידי שר האוצר ובאישור ועדת הכספים. בנוסף, מנהל רשות המסים מוסמך לפטור עוסקים שונים מפירוט חשבוניות נוספות.
+
+ לגבי מלכ"רים, כפי שאמרתי, היתה צפויה לחול חובת הגשת דוח מיוחד על כל מלכ"ר. החל משנת 2012 היתה חובה למלכ"רים להכין דיווח מקוון. על-פי ההצעה שאני מביא לפניכם בהסכמה עם רשות המסים זה יחול רק על מלכ"ר שמחזורו עולה על 20 מיליון ש"ח ועל מוסד כספי שמחזורו עולה על 4 מיליון ש"ח, ובשנת 2014 – על כל מלכ"ר ועל כל מוסד כספי. זאת היתה ההצעה המקורית. אנחנו לא הסכמנו לזה. חברי ועדת הכספים ואנוכי סברנו שתהיה זו הכבדה יתירה להחיל את החובה על כלל המלכ"רים, ולפיכך החלטנו להציע שגם בהוראת הקבע, החל משנת 2014, תחול חובת הגשת הדוח המיוחד רק על מלכ"רים שמחזורם עולה על 20 מיליון שקלים.
+
+ אני סבור שמדובר בפשרה טובה שיש בה איזונים ראויים בין הצורך בגביית מס אמת והתמודדות עם סוגיית החשבוניות הפיקטיביות, מה שמחייב כי לרשות המסים יימסר מידע מפורט על כמה שיותר עסקאות אשר בוצעו על-ידי עוסקים באופן המאפשר להצליב בין המידע הנמסר מעוסקים שונים לבין הצורך לאפשר את פעולתם של עוסקים קטנים אשר חובת הדיווח המקוון עשויה להכביד עליהם באופן ניכר. ההתלבטות שלנו בוועדת הכספים היתה בין האיזון של דיווח אמין, תשלום מס אמת, לבין החדירה לתחומי הפרט באופן שהוא הרבה יותר מהנדרש, ובאיזון הנדרש בין שני הערכים הללו, לפי דעתנו זה כבר היה על גבול החדירה לתחום הפרט גם לאנשים שרובם אנשים ישרים, עוסקים למחייתם ומשלמים מס אמת.
+
+ כפי שציינתי קודם, החלק של הצעת החוק הממשלתית שכולל תיקונים נוספים שעניינם חיוב במזומן, הארכת המועד לניכוי מס תשומות, הטלת קנס במקרה של העלמת תשומות ועוד, נותר להמשך הכנה על שולחן הוועדה. את ההצעה שבפניכם הזדרזנו להכין על מנת לשנות את הדין כבר בשנת 2012, ועל מנת שעוסקים לא יידרשו לחובת דיווח מקוון בלי הבחנה ביחס למחזורם השנתי. 
+
+ זו הצעה מיטיבה מאוד ביחס למצב הקיים – לפי המצב הקיים כולם היו חייבים בדיווח מקוון כבר עכשיו – ויש בה שיפור ניכר ביחס לחובות החלות לגבי עוסקים קטנים. להצעה אין הסתייגויות, והיא התקבלה בהסכמת כל חברי הוועדה.
+
+חברת הכנסת דליה איציק, אני ש��ב משבח – – –
+
+
+ תודה לך, אדוני. אתה עשית עבודה נפלאה.
+
+
+ – – – אבל אני משבח את חברי קדימה בוועדת הכספים. אני לא מדבר על מה ששוחחת אתי. אבל חברי קדימה בוועדת הכספים, כמו תמיד, שיתפו פעולה. אין הסתייגויות להצעה הזאת, עשינו את מה שאנחנו סבורים שהיינו צריכים לעשות, ואני מבקש לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך, יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני. כמו שצוין קודם, להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות, גם לא בקשות דיבור. 
+
+ אנחנו נעבור מייד להצבעה על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012. אנחנו עוברים לקריאה שנייה. בבקשה. 
+
+סעיפים 1–6 נתקבלו.
+
+
+ ונעבור לתוצאות: בעד – 16 חברים, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה את הקריאה השנייה. 
+
+ ואם ירשה לנו יושב-ראש ועדת הכספים נעבור גם להצבעה בקריאה שלישית. 
+
+ אנחנו מצביעים בקריאה השלישית על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון מס' 10), התשע"ב–2012.
+
+חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) 
+(תיקון מס' 10), התשע"ב–2012, נתקבל. 
+
+
+ אנחנו עוברים לתוצאות: בעד – 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה את הקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+ 
+ בבקשה, חבר הכנסת גפני, אתה בטח רוצה להודות לכמה אנשים. 
+
+
+ אני מבקש, גברתי היושבת-ראש, להודות ליועצת המשפטית של ועדת הכספים, עורכת-הדין שגית אפיק, ולאנשי הלשכה המשפטית, שעשו עבודה יוצאת מן הכלל בעניין; להודות לטמיר כהן, מנהל הוועדה, ולחברי המזכירות בוועדה שעושים עבודה נפלאה. אני רוצה בהזדמנות הזאת – אני אחזור על זה בתשובה, אבל חייב להודות לדורון ארבלי, שהוא מנהל רשות המסים, והוא שיתף פעולה, ובאמת הגענו להסכמה בזכותו ובזכות אנשיו. אבל זה שאני משבח את רשות המסים – אני מתחייב לא להיסחף. אני אחזור על זה בתשובה, אבל במקרה הזה זה היה באמת בהסכמתם. אני מודה לחברי הוועדה – – –
+
+
+ תשבחת נקודתית. 
+
+
+ התשבחות הן נקודתיות. אבל באמת הם ראויים לכך. 
+
+
+ – – – נקודות בדרך. 
+
+
+ אני מודה לחברי הוועדה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך. 
+
+
+ [מס' מ/644; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 25124; נספחות.]
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 134), התשע"ב–2012, קריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, חבר הכנסת חיים כץ. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 134), התשע"ב–2012, שהגישה הממשלה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. 
+
+ סעיף 74א לחוק הביטוח הלאומי קובע כהוראת שעה, כי בכל שנה שבה עומד הסעיף בתוקפו יוקצו כ-15 מיליון שקלים חדשים בעבור פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון. מכוח סעיף זה הוקמה הקרן לילדים ולבני-נוער בסיכון של המוסד לביטוח לאומי, אשר מסייעת לפרויקטים שונים המותאמים באופן ממוקד לרקע שממנו באים אותם צעירים. בין היתר מממנת הקרן פעילות לטיפול בבעיות של התעללות, זנות, שימוש בסמים ועבריינות במגזרים השונים בחברה הישראלית; כל זאת במטרה למנוע ולהסיר גורמי סיכון ומחסומים הפוגעים בהתפתחות התקינה של ילדים ובני-נוער ול��לבם במסגרות הנורמטיביות. במהלך שנות פעילותה של הקרן פותחו בסיועה 188 פרויקטים בהיקף של כ-276 מיליון שקלים חדשים, ומרבית הסכום הושג תוך איגום משאבים עם גופים נוספים. 
+
+ סעיף 74א נחקק לראשונה בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים. תוקף הסעיף הוארך כבר שלוש פעמים, בכל פעם לתקופה של בין שנה לשלוש שנים, כאשר תקופת ההארכה האחרונה הסתיימה בסוף שנת 2011. 
+
+ במהלך הדיונים שהתקיימו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביקשה הוועדה לקבוע את סעיף 74א כהוראה קבועה. העובדה שפעילותה של הקרן מוסדרת כהוראת שעה בלבד גורמת לאי-מיצוי היכולת לגייס כספים בעבור פעילויות הקרן ולחוסר יכולת לתכנן פרויקטים לטווח הרחוק, ואין זה ראוי כי קיומה של קרן חשובה זו יהיה מוטל בספק כל שנתיים-שלוש. לצערי, משרד האוצר התנגד להפיכתה של הוראת השעה להוראה קבועה. 
+
+לאור פעילותה החשובה של הקרן, הניסיון הרב שנצבר במהלך שנות הפעלתה והחשיבות העצומה הטמונה בהמשך הפעלתה המיידית, אני קורא לכם לאשר את הצעת חוק זו ולהאריך את תוקף הוראת סעיף 74א בשלוש שנים נוספות, עד שנת 2014. 
+
+במקביל הגשתי הצעת חוק פרטית, יחד עם חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שתקבע את סעיף 74א האמור כהוראה קבועה, ואני מקווה לקדמה כבר בתקופה הקרובה. הקרן לילדים ונוער בסיכון היא חיונית, על כן יש לאפשר את קיומה באופן קבוע.
+
+אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה, לעורכת-הדין שמרית גיטלין-שקד, ואפילו לעמית קנובלר, שאני רואה אותו בתמיכה מאחור, המתמחה של הצוות. לצוות הוועדה, המנהלת הגברת וילמה מאור, למזכירות הוועדה מעיין, אתי וענת, לעוזרי הפרלמנטריים אילן מרסיאנו ולי קטקוב, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק. 
+
+הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני פונה אל חברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. 
+
+
+ חבר הכנסת חיים כץ, כן ירבו הצעות חוק כאלה, ואני מקווה שנצליח לקבע את זה לטווח הארוך והרחוק. בימים שבהם אנחנו מנסים לדחות – או הממשלה מנסה לדחות – את יישום חוק מרכזי הסיוע, מרכזי החירום לילדים בסיכון – לשלוש שנים, לפחות פה הצלחנו להאריך את קיום קרן הסיוע לילדים בסיכון. 
+
+אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 134), התשע"ב–2012, בקריאה שנייה. בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה. ככה נאריך בעוד שלוש שנים את קיום קרן הסיוע לילדים בסיכון, והרבה עמותות נשענות על כך ונותנות מזור וטיפול לילדים. 
+
+
+ – – – 45 יום לחוק. 
+
+סעיף 1 נתקבל.
+
+
+ התוצאות: בעד – 12. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. 
+
+ ואנחנו עוברים מייד, אם ירשה לי יושב-ראש הוועדה, לקריאה שלישית. חבר הכנסת חיים כץ, קריאה שלישית? 
+
+
+ כן. 
+
+
+בבקשה. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. הצבעה. 
+
+חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 134), התשע"ב–2012, נתקבל. 
+
+
+ אנחנו עוברים לתוצאות: בעד – 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת כי חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 134), התשע"ב–2012, עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+
+ [מס' מ/641; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 25119; נספחות.]
+
+
+ ואנחנו לנושא הבא בסדר-היום, והוא – ברגע שיהיה לנו גם מי שהציע אותו – הנה, הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012. יציג את הצעת החוק, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחו��, חבר הכנסת זאב אלקין. בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני התבקשתי על-ידי יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון להציג בשם הוועדה את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012. 
+
+גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 14). חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, קובע כי תקופת שירות סדיר של גבר תהיה 30 חודשים. בפועל, וזה שנים רבות, השירות הסדיר של הגברים מוארך בשישה חודשים נוספים, כך שתקופת השירות הסדיר היא 36 חודשים, שלוש שנים. עד שנת 1995 הוארכה תקופת ששת החודשים כאמור בצו של שר הביטחון, ומאז אותה שנה מוארכת תקופת השירות הסדיר בת ששת החודשים האמורים מעת לעת בהוראת שעה. 
+
+ בעבר הביעה הממשלה את תמיכתה העקרונית בקיצור שירות החובה בצה"ל, באמצה את עקרונות דוח הוועדה לקיצור שירות החובה לגברים, שבראשה עמד פרופסור בן-בסט. אולם לנוכח המצב הביטחוני השורר במדינה, אשר מצריך להכשיר את הכוחות הסדירים ואת כוחות המילואים לצד הפעילות הביטחונית השוטפת, טוענת הממשלה כי אי-אפשר בעת הזאת לקדם את הרפורמות לקיצור השירות. על כן מוצע להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, כך שתעמוד בתוקפה עד יום י"ח בטבת התשע"ג, 31 בדצמבר 2012. 
+
+נוסף על כך, מאחר שתוקפה של הוראת השעה האחרונה פג כבר בסוף חודש דצמבר, וכדי שלא ייווצר "חלל משפטי" בן כמה ימים, החליטה הוועדה לקבוע כי מועד תחילת החוק יהיה יום ו' בטבת התשע"ב, 1 בינואר 2012.  
+
+ להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק שאושרה בוועדת החוץ והביטחון בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת זאב אלקין. אני רק אדגיש כי להצעת החוק הזאת לא היו הסתייגויות, גם לא בקשות לרשות דיבור, ולכן אנחנו נעבור מייד להצבעה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012. קריאה שנייה. בבקשה. הצבעה. 
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו. 
+
+
+בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. 
+
+ ברשותך, חבר הכנסת אלקין, נעבור לקריאה שלישית. ואנחנו כבר עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012. תיכף נעבור גם לתוצאות של הקריאה השלישית. 
+
+חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012, נתקבל. 
+
+
+ בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שחוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012, עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/643).]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 134) (החזרת תשלומי יתר), התשע"ב–2011, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, סעיף 362 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי במקרה שנגבה תשלום יתר על-פי דרישת המוסד, הוא יוחזר בצירוף תוספת הפרשי הצמדה. סעיף 362(א)(2) לחוק קובע כי במקרה שתשלום היתר שולם שלא על-פי דרישת המוסד, הוא יוחזר בצירוף תוספת הפרשי הצמדה, ואולם זו לא תשולם בשל תקופה העולה על שלוש שנים. 
+
+הוראת חוק זו, שנכנסה לתוקף ב-1984, חוקקה על רקע האינפלציה הגואה דאז, ובאה למנוע חשש שמערכת הגבייה של המוסד תשמש תחליף לתוכניות חיסכון צמודות למדד. חשש זה נתב��ה לאור בלימת האינפלציה וכן לאור שיעורי המדד הנמוכים שפורסמו בשנים שלאחר בלימתה. 
+
+נוסף על כך, בשל אופיין המורכב של יתרות הזכות שנצברו במוסד, אין אפשרות לערוך הבחנה בין דמי ביטוח שגבה המוסד ביתר על-פי דרישתו, הנובעים מהפרשי שומה, לבין דמי ביטוח ששולמו לו שלא על-פי דרישתו אלא ביוזמתו של מבוטח פלוני. 
+
+אשר על כן, מוצע לתקן את הוראות הסעיף ולבטל את מגבלת הזמן של שלוש השנים הקבועה בו. 
+
+גברתי היושבת-ראש, מדובר בהצעת חוק שבאה לתקן איזה כשל, כך שאם אדם שילם כסף לביטוח לאומי, והם חייבים לו כסף, גם אם הוא שילם עשר שנים – עד הצעת החוק הזאת, או עד שהחוק יעבור, הוא יוכל לקבל החזר רק על שלוש שנים, גם אם הוא שילם עשר. הצעת החוק באה לתקן את זה, שיוחזר לו הכסף – כל מה שהוא שילם. בסך הכול הצעת החוק הזאת באה לעשות צדק, לתקן איזה כשל שנמשך הרבה מאוד שנים, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בה. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני שר הרווחה והשירותים החברתיים. להצעת החוק הזאת נרשמו דוברים, ונתחיל להקריא את שמות הדוברים. חבר הכנסת שלמה מולה – לא נמצא; חבר הכנסת ישראל אייכלר – לא נמצא; חבר הכנסת מיכאל בן-ארי – לא נמצא. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 134) (החזרת תשלומי יתר), התשע"ב–2011, בקריאה ראשונה. בבקשה. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 134) (החזרת תשלומי יתר), 
+התשע"ב–2011, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+ ונעבור לתוצאות: בעד – 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/645).]
+
+
+ואנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון מס' 2), התשע"ב–2012, שעניינה לדחות את מועד סיום ההחלה – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הרווחה והשירותים החברתיים, מר משה כחלון.
+
+
+ יש טעות במספר – – – אדוני השר. תיקון 134 מופיע פעמיים – – –
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, הצעת החוק הממשלתית – חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (הארכת מועד תחילה), התשע"ב–2012.
+
+בחודש אפריל נכנס לתוקפו חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין ואלימות, התשס"ח, אשר בא לקבוע את זכותו של קטין נפגע עבירות מין או אלימות לקבל סיוע ראשוני במרכז סיוע אשר יוחד לעניין זה, ואשר בו הקטין יוכל לקבל במרוכז סיוע בהתאם לצרכיו.
+
+החוק קובע כי הקמת מרכזי הסיוע תיעשה בהדרגה, כך שבכל שנה מיום תחילתו של החוק יוקם ויופעל מרכז סיוע אחד לפחות. כמו כן קובע החוק כי בתוך שלוש שנים מיום התחילה, היינו חודש אפריל 2011, יוקמו ויופעלו שמונה מרכזים ברחבי הארץ, כך שהקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות יוכלו לממש באופן מלא את זכותם לפי חוק זה.
+
+נכון להיום, קיימים שני מרכזי סיוע: המרכז בירושלים אשר הוקם לפני תחילתו של החוק, והמרכז בבית-החולים תל-השומר שהוקם לפני חקיקת החוק. במקביל לקידום הצעת החוק כבר פרסם המשרד שני מכרזים נוספים לחיפה ולבאר-שבע.
+
+החוק הטיל על שר הרווחה והשירותים החברתיים להקים מרכזי סיוע לקטינים, יחד עם גורמים נוספים, שזה משרד הבריאות והמשרד לביטחון הפנים. גורמים אלה אינם מקצים כוח-אדם ייעודי למרכזי הסיוע. הם לא עמדו בהחלטת הממשלה. לפיכך, משרד הרווחה והשירותים החברתיי�� נתקל בקשיים לאיוש התפקידים במרכזי הסיוע שהם מתחום אחריותם של משרדים אחרים.
+
+כדי להתגבר על קשיים אלה הופץ בתאריך 16 ביולי 2009 תזכיר חוק מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים שמטרתו להבהיר כי ההוראות לעניין הסיוע הראשוני שניתן לקטין יהיו באחריות כל משרד ממשלתי רלוונטי ובמימונו, ולא באחריות משרד הרווחה והשירותים החברתיים בלבד, שאינו מתוקצב בנושאים שבתחום אחריותם של המשרדים האחרים, כגון אבחון וטיפול רפואי ונפשי. המשרדים הרלוונטיים התנגדו לתזכיר החוק.
+
+אדוני היושב-ראש, מדובר במרכזי סיוע שהיו צריכים לקום לפי חוק. כרגע לא היה שיתוף פעולה עם המשרדים. דנו בזה הרבה בתקופה האחרונה. משרד הרווחה לקח על עצמו לעשות את זה לבד, ללא המשרדים. אבל יש לחייב את אותם משרדים גם בפסיכיאטרים, גם במאבחנים, שהם יעשו. כל אחד, בוא נאמר, ייקח, באחריות שלו לתקצב, לייעד את אנשי המקצוע. לצערי, אנחנו נאלצים לדחות את תחולת החוק כדי לא להיות בהפרה, וכמובן נעמוד בהתחייבות המשרד. 
+
+ אני מבקש לתמוך בהצעת החוק.
+
+
+תודה רבה לך, אדוני השר. ואם כך, יש לנו רשימה של דוברים. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אורלי, חברת הכנסת, סגנית היושב-ראש, בבקשה, רשות הדיבור שלך. לאחר מכן – חבר הכנסת שלמה מולה, סגן יושב-ראש הכנסת. יש כאן רשימת דוברים. מי שרוצה יצטרף עכשיו. ואם אף אחד לא יצטרף – אני גם אצרף את חבר הכנסת מגלי והבה. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, אני אשמח אם תקשיב למה שיש לי לומר, כי אולי יש לנו, עוד בידנו לתקן את העיוות הזה. ואני אשמח מאוד אם תישאר במליאה. 
+
+חברים, מסתבר שאנחנו מעולים בסימבוליקה. תראו איזה תזמון מעניין מצאנו לנו לקדם חוק שכזה. ברחבי המדינה נערך היום יום ההתרמה הארצי למען ילדים ובני-נוער בסיכון. ואנחנו, כמובן היינו חייבים לתת את תרומתנו. ומה תרומתנו ליום הזה? מה הבשורה של מדינת ישראל לאותם בני-נוער וילדים בסיכון? אנחנו נותנים לעצמנו פטור של שלוש שנים נוספות. וכל אותם ילדים שנפגעו פיזית ומינית – שלא יהיה לכם ספק, מדובר פה על נפגעי עבירה פיזית ומינית – הם, מה יהיה אתם? הם יצטרכו להמשיך ולחכות, בדיוק כפי שחיכו כבר בשלוש השנים מאז עבר החוק, באפריל 2008. עוד שלוש שנים שבהן אותם ילדים לא יזכו לקבל את המענה שלו הם זקוקים. והם זקוקים לו לא בעוד שלוש שנים, הם זקוקים לו כאן ועכשיו.
+
+ אני לא מצליחה להבין. לא היתה למשרד הרווחה שום תוכנית פעולה, וגם למשרדים הרלוונטיים? לא עשו שיעורי-בית, לא ידעו שהתקבל בשנת 2008 חוק להקמת שמונה מרכזים בפריסה ארצית שייתנו סיוע וטיפול לילדים שנפגעו? שהטיפול הזה יהיה תחת קורת-גג אחת? שהוא יהיה זמין, ואולי יצליח להציל את נפשו ואת חייו של הילד?
+
+ אבל נדמה כי בכל נושא שמתחייבת פעולתו של משרד הרווחה אפשר ללמוד ממנו הרבה. ללמוד איך לא לעשות כפי שמוצע, ועדיין לצאת נקי. משרדים אחרים – אני מייעצת לכם, תלמדו את השיטה. זו הדוגמה הקלאסית. לא זו בלבד שלא מקבלים חוק ופסיקה של בית-המשפט, אלא עוקפים גם את החוק וגם את הפסיקה. זהו חוק עוקף-בג"ץ, שלא יהיה לכם ספק בכך. אתם מתבקשים להצביע היום על חוק עוקף-בג"ץ, כי בג"ץ נתן למשרד הרווחה שלושה חודשים לנמק מדוע לא הוקמו המרכזים הללו, מדוע לא התקיימה החלטת הממשלה, מדוע לא קוים חוק שהתקבל כבר בשנת 2008. אז יש שלושה חודשים, ובמרס משרד הרווחה צריך לתת את עמדתו. אז מה עושים? בא��ם לכנסת ומבקשים אוטומטית לדחות בעוד שלוש שנים.
+
+ וכאן ילמד כל משרד ומשרד עכשיו את השיטה החדשה. נכון, יש במדינת ישראל חוק הסדרים. אבל עכשיו יש לנו חוק ההסדרים פלוס פלוס, מבית-מדרשו או מבית-ספרו של משרד הרווחה. אותו בוודאי ישמחו לאמץ גם משרדים אחרים, חברים. גם לא לעשות, וגם לא להיראות אשם. לוקסוס כזה טרם נראה. שאפו לכם, משרד הרווחה, באמת העליתם את הרף.
+
+ אנחנו לא עומדים פה – שתבינו – בפני פנייה של התארגנות לפעול: תנו לנו עוד חצי שנה, עוד שנה, אלא מבקשים מהכנסת לאשר את הסירוב של המשרד לעשות. 
+
+ובמי אנחנו מדברים, חברים? במה מדובר? מדובר בילדים שעברו התעללות של פגיעה חמורה שתפגע בעתידם, ובגינה הם יהפכו להיות שונים מחבריהם. במקום לטפל בהם, במקום לתת להם עזרה, מזור, אנחנו מבקשים לתת להם עורף, ולומר להם: עניינכם איננו דחוף.
+
+ ומה העלות של כל הסיפור הזה? חברים, צריך להבין. לפי המועצה לשלום הילד, כל מרכז כזה, הפעלתו תעלה כמיליון שקלים. מיליון למרכז. שומו שמים. ועל זה ייפול דבר. 
+
+אם ניסיון זה יצליח – אני מזהירה אתכם, חברי הכנסת – אז למה שלא יאמצו זאת בתחומים רבים אחרים ובמשרדים אחרים? להצביע על הבעיה ולהגיד ביום כזה של התרמה, יום התרמה ארצי לילדים ובני-נוער בסיכון: אנחנו מודעים לבעיה. זו בעיה, שליש מהנוער ומהילדים זקוקים לטיפול של רווחה. אין בעיה בזה, כולנו יכולים להצביע. אבל לא די בכך. יש, ועלינו החובה להראות שיש גם עשייה. 
+
+הרי בצעד אמיץ העבירה הממשלה חוק הקובע כי זכותו של קטין נפגע עבירות מין או אלימות לקבל סיוע ראשוני במרכז הגנה אשר יוחד לעניין זה. בצעד זה הכירה המדינה בכך שהקשיים המיוחדים שחווים ילדים נפגעי עבירה במהלך מעורבותם בהליכים פליליים מבססים את הצורך להעניק להם שירות מיוחד, שירות שייתר את הטרטורים הבלתי פוסקים בין הגופים והגורמים השונים, ובכך למנוע את הסחבת הנוראית.
+
+ התכלית היתה אמורה לאחד את כל הגורמים הרלוונטיים תחת קורת גג אחת, ובכך להקל על הילד ולייעל את שיתוף הפעולה בין הרשויות השונות. כדאי שנבין כי בדחיית מועד סיום ההחלה והיעדר קורת הגג הזו, אנו בעצם גוזרים את דינם של הילדים הללו. אנו מוסיפים לכל אותם ילדים שנפגעו זה מכבר מעבירות קשות פגיעה נוספת, כי אנו מאלצים אותם לעבור מסכת סבוכה של גורמים אמונים הפזורים במקומות שונים שלא תמיד זמינים. ואם אתה בפריפריה, אז בכלל מצבך חמור. אבל לא פעם אנחנו בכלל לא נותנים מענה גם לצרכים של הילדים הללו.
+
+אדוני היושב-ראש, חברים, אני פונה שוב הפעם לקואליציה. ואם פה היה ראש הממשלה, הייתי פונה אליו באופן אישי. הייתי שולחת אותו לשאול את אשתו, שהיא פסיכולוגית ילדים, כדי שתסביר לו מה קורה לאותו ילד שלא מקבל את הטיפול בזמן, שלא מקבל את הסיוע בזמן, ולא תחת קורת גג אחת. אם היה יודע ראש הממשלה במה דברים אמורים, אני בטוחה, או רוצה להאמין, שהחוק הזה לא היה על שולחננו היום, ובטח לא ביום סימבולי שכזה. תודה רבה לכם. 
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת שלמה מולה, בבקשה. ולאחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי.
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, אני דווקא רוצה לדבר אל השולחן הזה, שבצד שמאל שלי. אני רוצה לשאול אתכם – יריב, אני פונה אליכם, איך אתם יכולים לתת יד להצעת חוק כזאת? איך אתם יכולים להגיד שילדים שהם קורבנות של אונס ואלימות לא תהיה להם שום מסגרת? איך אתם יכולים לעשות דבר כזה? אתם באים עכשיו ודוחים את החוק הזה ל-2014. זו חוצפה ועזות מצח. ואל תספרו לנו שאתם חברתיים. עופו לכם, באמת.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת שלמה מולה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ואחריו – חבר הכנסת יואל חסון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, אני רוצה להגיד לכם שהדברים שאמר פה חבר הכנסת מולה ממצים את הכול. לפעמים יש לי תחושה, כשאני יושב שם בספסל האחורי, שאני לא נמצא בבית-הנבחרים – אני נמצא בבית הפופוליזם. מעלים פה נושאים לפי מה שיש בכותרות של העיתון, שאיזה עורך חדשות שם בסדר-היום.
+
+ רבותי, הנושא הזה היה צריך להעסיק פה את כל 120 חברי הכנסת עכשיו. כל מי שעסק בחינוך ילדים יודע: גרם של טיפול בזמן – גרם של טיפול בילד בזמן חוסך טונות של טיפול שנים לאחר מכן. כל מי שעסק בילדים יודע שטיפול בזמן מועיל, טיפול בזמן מרפא, טיפול בזמן בסופו של דבר חוסך לחברה, חוסך לממשלה. ילד פגוע שלא מטופל מגיע בסופו של דבר, לצערנו הרב, להיות פעמים רבות, ויודעת את זה חברת הכנסת אורלי, שלא סתם באה לפה, והיא גם חברת הקואליציה – ילד פגוע לא מטופל, ונאמר דברים קשים, הופך להיות ילד פוגע. הוא הופך להיות בוגר פוגע, והופך להיות פיגוע המוני.
+
+ לדחות את הדבר המינימלי הזה, בסכומים המדוברים? במה מדובר? אבל אם מדובר על משהו עם כותרות, אז יכול לרוץ לפה היושב-ראש מהחדר שלו – "נעשה יום דיון מיוחד במליאה". אני מתייחס למה שהיה פה בשבוע שעבר בעניין של ההדרה, כביכול. בקריית-מלאכי – יודע את זה חבר הכנסת מולה – 17% מהתושבים הם יוצאי אתיופיה. כל אלה שדיברו פה, אין להם ברחוב יוצא אתיופיה אחד. הם יודעים לדבר בהתלהמות. כשאנחנו עסקנו בקליטה לא ראיתי אחד מהקיבוצים והמושבים. לא ראינו אף אחד.
+ 
+
+ אתה צודק.
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ לא ראינו אף אחד. ומחר הם יתלהמו פה: הדרה, הדרה. כמה יוצאי אתיופיה יש בקיבוצים? כמה יש בצפון תל-אביב? כמה יש בבתי-הספר שלכם? צביעות, פופוליזם.
+
+
+ דקה.
+
+
+ עוד משפט אחד. הנושא הזה היה צריך להדיר שינה. הייתי רוצה לראות פה את היושב-ראש רץ למליאה ואומר: נעשה על זה יום דיון מיוחד. זה ראוי ליום דיון מיוחד. אבל לצערנו הרב, זה לא בית-הנבחרים, זה בית הפופוליזם. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, תודו – חברי לקואליציה, הממשלה – ניסיתם לעשות את זה מתחת לרדאר. חשבתם שלא נשים לב. חשבתם שאף אחד לא ישים לב. איזו יהירות. איזו יהירות. איך אפשר להסביר – איך אפשר להסביר דחייה של ביצוע של חוק כל כך חשוב? כמה זה עולה? מישהו יכול לספר לי כמה עולה מימוש החוק הזה? חבר הכנסת אורלב, כמה עולה לממש את החוק הזה כבר עכשיו ולא ב-2014?
+
+
+ 8 מיליון.
+
+
+ כמה? אתה אומר 8 מיליון?
+
+
+ 8 מיליון. זה הכול.
+
+
+ כמה אתה אומר? השר לנדאו, כמה אתה אומר שעולה החוק הזה? אתה יודע? יש לך מושג? 
+
+
+ מה אתה עושה – – –
+
+
+ אין לך מושג.
+
+
+ אתה עושה לי חידון?
+
+
+ אני שואל. לא, אני שואל, אולי אתה יודע. השרה לנדבר, את יודעת כמה עולה החוק הזה? את לא יודעת. חבר הכנסת אורלב, אתה יודע? נגיד שזה עולה 20 מיליון – לא 8 מיליון, 20 מיליון; פחות, 7 מיליון, 9 מיליון, 10 מיליון – אין לנו 10 מיליון שקלים לסייע לקטינים? אין לנו 10 מיליון שקלים – –
+
+
+ שעברו אונס, לא משהו אחר.
+
+
+ – – לסיוע לקטינים שעברו התעללות מינית? אלימות? אין לנו 10 מיליון? אין לכם בושה לדחות את ביצוע ��חוק הזה בשנתיים בגלל 10 מיליון, כשכל התגודדות שלכם – כל התגודדות שלכם בתוך הקואליציה – שווה עשרות מיליונים?
+
+חבר הכנסת פיניאן, אתה יודע את זה היטב, בוועדת הכספים, הרי רק מצמוץ שלך, אדוני, בוועדת הכספים, שווה כמה עשרות מיליונים. מצמוץ שלך. מה, לא יכולת למצמץ לחוק הזה? לא יכולת למצמץ לחוק הזה? לא יכולת לעזור לבני-הנוער האלה? לא יכולתם למצוא 10 מיליון שקלים? איך אתם לא מתביישים בכלל? בכותרת כזאת, בחוק כזה – לדחות אותו בשנתיים, בגלל 8 מיליון שקלים. מצמוץ קטן – מצמוץ קטן שלך, חבר הכנסת פיניאן, בקשה קטנה של יושב-ראש הקואליציה אלקין – לא יכולתם למצוא 10 מיליון שקלים?
+
+
+ הם פושעים. הם פושעים.
+
+
+ בושה. אתם צריכים להתבייש. החוק הזה ירדוף אתכם. הדחייה הזאת תרדוף אתכם. וכשמחר או מחרתיים נקרא בעיתון על נער או נערה שנפגעו מהתעללות מינית ואין מי שיטפל בהם ואין מרכזים שיקלטו אותם – זה רשום על שמכם. זו אחריות שלכם. זה אתם שלא מוצאים 10 מיליון שקלים – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – מתוך המיליארדים שאתם משתמשים בהם כדי לשרוד. תתביישו לכם. לפחות אם הפסקתם להתבייש אז תמצמצו. תמצמצו לכם בוועדת הכספים, ואולי ככה נמצא 10 מיליון לדבר הזה, ולא תדחו את זה לשנת 2014. תתביישו לכם.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חברת הכנסת רחל אדטו.
+
+
+ מה, לא מצביעים? אם לא נגמרה הרשימה אולי גם אני אציג.
+
+
+ כמה דוברים עוד יש, אדוני היושב-ראש?
+
+
+ רשומים לי פה רחל אדטו. מגלי והבה, זאב אלקין, נסים זאב והשר כחלון. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, רבותי השרים, במלה אחת: בושה. בשתי מלים: חוק מביש. בשלוש מלים: אין לכם גבולות.
+
+
+ אין להם בושה.
+
+
+ בארבע מלים: זה לא יעזור לכם. זה לא יעזור לכם. החוק הזה הוא אחד מרגעי השפל של ממשלה שמדרדרת אותנו משפל לשפל. הפעם אתם פוגעים בילדים ובנוער בסיכון. אתם מבצעים פגיעה קטלנית, סיכול ממוקד בילדים ובני-נוער שאין להם מענה. המהלך הזה הוא מהלך חמור. הוא מהלך מסוכן. 
+
+אני מצטרף לכל מלה שאמרה פה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אני מציע לחברי הקואליציה לא לקחת על מצפונם הצבעה עבור החוק הזה. אני מציע לכל אחד ואחד מכם לשקול היטב אם אתם רוצים לקחת על מצפונכם את מה שיקרה לילדים ולנוער בסיכון. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חברת הכנסת רחל אדטו, ואחריה – חבר הכנסת מגלי והבה.
+
+
+ יש לכם עוד זמן להתחרט, חברי הקואליציה.
+
+
+ – – – שיצאו מהאולם.
+
+
+ אין בעיה, תצאו מהאולם. אנחנו נעשה את העבודה בשבילכם. תצאו מהאולם. אל תביישו את עצמכם ותצביעו – – –
+
+
+ ביזיון. אדוני היושב-ראש, אם יש מלה אחת שיכולה לכנות את העניין הזה – זה ממש ביזיון. וכל אחד שיושב כאן באולם ולא מבין מה המשמעות של חוסר טיפול בהתעללות מינית אצל ילד לא מבין מה המשמעות של הדבר הזה. ילדים שעוברים התעללות מינית ולא מקבלים טיפול מייד אחר כך, הם ומשפחתם, גוררים את זה לכל חייהם. הנזקים שנגרמים לילדים האלה לא ניתנים לתיקון.
+
+ אני לא מבינה איך מישהו אחד, בשם המשמעת הקואליציונית שלו, מסוגל לשבת כאן באולם ולהצביע בעד הדבר הזה, שדוחה את הטיפול בילדים האלה. הרי ילד כזה צריך להיות עטוף מייד, בשנייה הראשונה אחרי שקורה לו הדבר הזה, אחרי שמתגלה הדבר הזה, הוא צריך להיות עטוף על-ידי כל האנשים המקצועיים. אז על מה את מעזים לדבר? על מה אתם מעזים בכלל להגיד שאתם רוצים לדחות את זה בשלוש שנים? הרי שלוש ��שנים האלה של הדחייה מביאות את כל אותם עשרות הילדים שנפגעים על-ידי פדופילים ועל-ידי בני משפחתם ועל-ידי חולי נפש אחרים, מביאות אותם לכל הבעיות הנוראיות של ילדים כאלה.
+
+אדוני חבר הכנסת זבולון אורלב, אתה כחבר קואליציה מתכוון להצביע בעד חוק כזה? אתה ששומר על זכויות הילד, מסוגל להרים יד ולהגיד שאתה תומך בדחייה של שלוש שנים בטיפול בילדים נפגעי התעללות מינית?
+
+ולכן, אם יש מישהו שבאמת – אתה אמרת, יואל, הצעת להם לצאת מהאולם כדי לכבד לפחות את המשמעת הקואליציונית. קומו, תצאו כאן, ואל תיתנו יד לביזיון הנורא הזה שבשם הקואליציה מובילים אתכם פנימה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת רחל אדטו. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה.
+
+
+ אדוני, סגרת את הרשימה? אי-אפשר – – –
+
+
+ כן, סגרתי כבר מזמן.
+
+
+ מי אחריו?
+
+
+זאב אלקין.
+
+
+ ואחריו?
+
+
+ וזהו?
+
+
+ ואחריו כרגיל, נסים זאב.
+
+
+ לא, אם הייתי יודעת.
+
+
+ הוא נרשם, הוא לא נרשם אצלי, הוא נרשם אצל המזכירה – – –
+
+
+ נסים, איך אתה תתמוך בחוק הזה? איך אתה תתמוך בחוק הזה, נסים? 
+
+
+ תגיד, אתה לא מתבייש? 
+
+
+ איך אתה יכול – – – על החוק הזה? 8 מיליון שקל, 8 מיליון. – – – אז תיתן את הגאולה, אתה יכול. תמצמץ.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השרים, חברי חברי הכנסת, תמיד כשאני מסתכל בצד שמאל שלי, רוב הזמן הכיסאות האלה ריקים, במיוחד בשעות הפעילות של הכנסת, אחרי האי-אמון.
+
+
+ לא נכון.
+
+
+ אני יכול להריץ את הסרטים שמצולמים יום-יום פה – –
+
+
+ בשביל זה – – – בכל הצעת חוק.
+
+
+ – – ואני אומר לכם, ופתאום אתם יושבים פה. מה, אתם יושבים פה כי טוב לכם לשמוע מה ששמענו מכל החברים שעלו כאן על הבמה? אני אומר לכם, במיוחד אלה שיושבים בוועדת הכספים יודעים כמה כספים חזרו לקופת האוצר, במיליונים, שלא נוצלו. 
+
+ מה שמפתיע אותי, כששר העבודה והרווחה, הוא השר החברתי, שיש לו הרבה זכויות בנושא, טוען שהוא נלחם למען אלה שזקוקים לסיוע שלו. פתאום הוא ממציא פטנט חדש – לדחות בשלוש שנים ביצועו של חוק. ומה החוק הזה אומר – שאנחנו צריכים להקים מרכזים לטיפול בילדים שנפגעו.
+
+אני חשבתי – בהתחלה נבהלתי – שהעלות התקציבית היא פשוט בסכומים שהממשלה לא יכלה לעמוד בהם. אבל אחרי שראינו מה העלות – ואני אומר לכם, שמעתי קודם את אופיר אקוניס כשנימק את האי-אמון נגד הממשלה – –
+
+
+ הוא אמר: צדק חברתי.
+
+
+ – – ודיבר על הצדק החברתי, שמעתי את ראש הממשלה היום שהכול טוב, כמו שאומר ליברמן: גן-עדן. על מה אתם מדברים, חברי חברי הכנסת? הממשלה הזאת, על מה היא מדברת? כמה אתם יכולים לעבוד על הציבור? כמה אתם יכולים להטעות את הציבור? 
+
+הנה נכנס שר הרווחה. השר כחלון, מעסיקים אותך כל הזמן, לא יכולת להשיג 8 מיליון ש"ח לפתור את הסוגיה הזאת? לא בשביל האופוזיציה, בשביל חברי הקואליציה שיטענו כאן. אורלי לוי אבקסיס שישבה פה, ועמדה פה ונימקה כמה היא נלחמת על הצעת החוק הזאת. נראה היום את החבר'ה שלה – האם הם שומעים לה או שומעים למשמעת הקואליציונית.
+
+ אני חושב, יגדילו ויעשו חברי הכנסת אם ימצאו עצמם מצביעים נגד הדחייה הזאת, אם ימצאו את עצמם תומכים בצדק חברתי אמיתי. לא בשביל התקשורת, לא בשביל להגיד שאנחנו מתכוונים לעשות, לא בשביל לעשות פופוליזם זול. אני אומר לכם, חברי, כל מי ששומע אותי והולך להצביע בעד הצעת החוק הזאת, הוא הולך לפגוע בציפור נפשם של המשפחות ושל הילדים הנזקקים, ולא יעזור לאף אחד אחר כך שיתחיל להסביר שהתכוונתי, אבל הצבעתי נגד מצפוני. תודה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. חבר הכנסת זאב אלקין נמצא? איננו.
+
+
+ איננו. הוא לא יכול לקבל רשות – –
+
+
+ אז אנחנו – השר כחלון – בבקשה – ביקש לסכם את הדיון. בבקשה.
+
+
+ אבל אני רשום פה, אדוני היושב-ראש. מישהו מתנגד שאני אדבר? תגידו לי.
+
+
+ כן, אנחנו מתנגדים. כן, אנחנו נגד.
+
+
+ מי? תצביעו.
+
+
+ – – – מכיוון שאתה – – – ראיתי שעל זה היום קמים ויורדים דברים, אז אני – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמענו פה נאומים חוצבי להבות – – 
+
+
+ מדם לבנו.
+
+
+ – – מדם לבכם, מהעומק – – –
+
+
+ לא הבנתי, אתה חושד בכנות שלנו?
+
+
+ חס וחלילה, אני חושב שאתם אנשים הגונים וראויים – –
+
+
+ זה ממש לא פוליטי.
+
+
+ – – וכל הדאגה שלכם היא דאגה אמיתית. אבל אני, שני דברים אומר בפתח דברי: 1. זה לא חוק שאנחנו אוהבים אותו – לא חוק שאנחנו אוהבים אותו. הלוואי שלא היינו צריכים אותו. מצד שני, זה כורח שנפל עלינו, ומי שכיהן פה בתפקידי שרים יודע שלפעמים במשרד יש אילוצים מהסוג הזה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ זה לא הכסף. חבר הכנסת – – – הבעיה היא לא הכסף. אני תיכף אסביר. חברי הכנסת, מדובר בחוק שבא לדחות תחולה של הקמת מרכזים. זה לא אומר שיש ילד אחד – עם כל הצעקות, והצרחות, והבכי והנהי ששמענו פה – אין ילד אחד שלא נמצא במרכז בגלל החוק הזה. החוק הזה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+– – –
+
+
+ כמה הקמתם – – – שלוש שנים – – – 
+
+
+ אני מבקש, אני מנסה להסביר, כי אתם אמרתם פה דברים חמורים ונוצר הרושם – – –
+
+
+ רבותי, אתם מוכנים גם לשמוע את מה שהשר עונה? שאלתם שאלות. 
+
+
+ לא, אל תעלה להעביר את הזמן, אדוני השר – – –
+
+
+ חבר הכנסת חסון, רגע, אתה גם אומר לשר מה לעשות, לרדת, לא לרדת? הוא לא מוגבל בזמן.
+
+
+ חבר הכנסת חסון, מי שמפריע לי ולא נותן לי לסיים זה אתה. עם כל הכבוד, אני מנסה להגיד את הדברים שלי. אני לא הייתי עולה לדבר, אני בדרך כלל לא עולה אחרי שאני קורא לקריאה ראשונה, אבל נאמרו פה דברים שמחייבים תגובה. זה לא יכול להיות. אין לי ספק, ואני כבר אומר לכם, שהחוק יעבור היום קריאה ראשונה, ואנחנו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת נדון בו – – –
+
+
+ לא, לא. בוועדה לזכויות הילד.
+
+
+ אחר כך נתווכח. אני חושב שזה צריך להיות בעבודה ורווחה, אבל אנחנו נדון בו, נשקול אותו פעם נוספת, ופעם שנייה ושלישית, אבל שלא ייווצר מצב שמישהו יאמין לפרובוקציה שנעשתה כאן. אין ילד אחד במדינת ישראל שיעוכב הטיפול שלו בגלל זה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אז אני אסביר לכם, אם תשאלו וגם תשמעו. אתם קודם כול צורחים ואחר כך שואלים, וזה בסדר, זה מתאים – – –
+
+
+ זה כתוב בחוק.
+
+
+ מה שכתוב בחוק זה מרכזי סיוע שמורכבים משלושה מוקדים בו-זמנית. היום, המצב הוא שהמרכזים האלה קיימים, רק מופרדים, והחוק בא ואומר: תרכזו אותם. ואני חושב שזה נכון וצריך לרכז אותם.
+
+
+ תעשו תיקון לחוק.
+
+
+ לא, החוק חכם יותר מאתנו. יש לנו בעיה שמשרד הבריאות והמשרד לביטחון פנים לא שיתפו פעולה, ולא יכולנו להביא את זה לידי מימוש. לכן לקחנו על עצמנו להקים – יש שניים, כרגע מוקמים בבאר-שבע, בשעות האלה, ובחיפה, עוד שניים, ואנחנו רוצים לסיים את השמונה בעוד שלוש שנים – שניים, שניים, שניים, ולא להיות בהפרה, ובזה נגמר העניין. לומר לכם שאני אוהב את זה – לא; לומר לכם שלא הייתי רוצה שזה יסתיים עכשיו – אבל האילוצים – – –
+
+
+ למה אילוצים? – – –
+
+
+ תקשיב, אנחנו מדברים על חוק מ-2008. אני, ב-2008, ישבתי איפה שאתה יושב ולא הייתי שר. 
+
+
+ נכון. הממשלה הקודמת העבירה אותו.
+
+
+ אבל לא חשוב, אני לא בא להאשים אף אחד. זה לא קרה, זה לא התממש, משרדים לא שיתפו פעולה. אבל לבוא היום ולצייר מצב, ולעמוד פה ולצרוח, כאילו ילדים נפגעי תקיפה מינית עומדים בחוץ ולא מקבלים טיפול – זה לא נכון.
+
+
+ זה לא נכון. הם לא מקבלים טיפול ראוי.
+
+
+ הם לא מקבלים טיפול נכון, מקצועי, כמו שצריך.
+
+
+ חברת הכנסת אדטו, אם תגידי משהו לא נכון גם שש פעמים, זה לא יהפוך אותו לנכון.
+
+
+ – – –
+
+
+ לכן זה המצב, ואני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בזה. והנה, אני גם פונה, אני מקווה שזה יהיה בעבודה ורווחה – – –
+
+
+ לא.
+
+
+ אנחנו נדון בזה, נשקול את זה. אני חושב ובטוח שאין פגיעה. ואם תהיה פגיעה – בשביל זה יש כנסת, בשביל זה יש יושב-ראש ועדה. נדון, נשמע, ואנחנו לא נתבייש להגיד "טעינו". אני לא חושב שזה נכון, אני רואה ששכנעתי גם את היושב-ראש, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני השר. 
+
+ אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון מס' 2) (דחיית מועד סיום ההחלה), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון מס' 2) 
+(דחיית מועד סיום ההחלה), התשע"ב–2012, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 21, נגד – 14, אין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק זו תועבר לוועדת הכנסת להחלטה באיזו ועדה היא תידון. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/646).]
+
+
+ אם כך, אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 7) (תיקון), התשע"ב, קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק – כאן כתוב שרת התרבות והספורט לימור לבנת. אם היא לא נמצאת – יש מישהו במקומה, אדוני המזכיר? אולי אתה יודע? יש מישהו מהממשלה שמציג במקומה את החוק?
+ 
+
+ – – –
+
+
+ אנחנו יודעים מי מציג את החוק? 
+
+
+ יושב-ראש הקואליציה. 
+
+
+אם אין שר – – –
+
+
+ אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, שהיא הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) – – –
+
+
+ יש כאן – – –
+
+
+ איפה היא נמצאת? 
+
+
+ אם אין אז תעבור הלאה. 
+
+
+ תיקון מס' – – – 
+
+
+ תעבור הלאה – – –
+
+
+ אבל אטיאס קיבל את השליחות הזאת, מה אני יכול לעשות? והוא נמצא פה באולם. אתה קיבלת להגיש את זה? בבקשה, אדוני. אנחנו כבר כמעט עברנו להצעת החוק הבאה. 
+
+
+ אני הייתי שקוע בשיחה עם – – –
+
+
+ מאה אחוז, אבל אפילו לא ידענו שאתה אמור למלא את מקומה. היינו מזכירים לך ומעירים אותך. אבל אפילו את זה לא אמרו לנו. 
+
+
+ אל תמשוך אותי, עכשיו – טיק-טק, אני מדבר ויורד. 
+
+
+ אתה יכול לדלג בשורות – – –
+
+
+ כן, זה ספורט. טוב. 
+
+ אדוני היושב-ראש, תיקון מס' 7 לחוק הספורט תיקן את חוק הספורט וקבע כללים שיחולו על התאחדויות ספורט ואיגודי ספורט במטרה להבטיח את התנהלותם התקינה. התיקון קובע כדלקמן: בראש מוסד שיפוט פנימי עליון יכהן מי שהיה שופט כהגדרתו בסעיף 1(א) לחוק-יסוד: השפיטה, ויצא לקצבה או פרש. סעיף 6 לתיקון מס' 7 קובע כי תחילתו של החוק ביום ו' בטבת, 11 בינואר 2012. 
+
+ גופי הספורט עשו מאמצים לעמוד בדרישות תיקון מס' 7 עד מועד תחילתו אולם נתקלו בקשיים לאתר שופטים בדימוס המתאימים ומעוניינים לעמוד בראש בתי-הדין העליונים כנדרש בחוק. לפיכך עולה הצורך בדחיית כניסתו לתוקף של הסעיף הקובע כי בראש מוסד שיפוטי פנימי יעמוד שופט בדימוס עד 30 ביוני 2012, י' בתמוז התשע"ב, כדי לקצר ככל האפשר את התקופה שבה גופי הספורט עלולים להיות במצב של הפרת החוק. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני השר, בשם שרת התרבות והספורט לימור לבנת. ומאחר שלא נרשמו אנשים לרשות דיבור אנחנו נעבור להצבעה. 
+
+ בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 7) (תיקון), התשע"ב–2012, 
+לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+ תיכף נעבור לתוצאות. בעד – 16, מתנגדים – אין, נמנעים – אין. אני קובעת שהצעת חוק הספורט (תיקון מס' 7) (תיקון), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/365.)]
+
+
+אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (הצבעת מתנדבים בשירות לאומי), התשע"א–2011, קריאה ראשונה. מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אברהם מיכאלי – בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. בבקשה, חבר הכנסת אברהם מיכאלי. 
+
+
+ גברתי היושבת בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט הנני מתכבד להציג את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (הצבעת מתנדבים בשירות לאומי), התשע"א–2011. 
+
+ לפי הצעת החוק, סעיף 7 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, עניינו ריתוק לקלפי, והוא קובע כי בוחר רשאי, ככלל, לממש את זכות הבחירה שלו בהצבעה בקלפי מסוימת באזור מגוריו. עם השנים תוקן החוק והוכרו חריגים לעקרון הריתוק לקלפי, כדי לאפשר לקבוצות אוכלוסייה כגון חיילים, אנשים מוגבלים בניידות, נשים השוהות במקלט לנשים מוכות ואסירים לממש את זכות הבחירה שלהם גם בלא הקפדה על העיקרון האמור. בוחרים הנמנים עם קבוצות אלה מצביעים במעטפות כפולות בקלפיות מיוחדות שאינן במקום מגוריהם. 
+
+ כדי להשוות בין מתנדבים בשירות לאומי ובין חיילים, מוצע לאפשר למתנדב בשירות לאומי המשרת במקום הרחוק לפחות 100 קילומטרים ממקום מגוריו להצביע במעטפה כפולה גם כן בקלפי הערוכה להצבעה במעטפות כפולות ביישוב שהוא מתנדב בו בשירות לאומי. נוסף על הזדהות באמצעות תעודת הזהות כמקובל, ההזדהות של בוחר כאמור תהיה גם באמצעות תעודת שירות לאומי. 
+
+ כמו כן יידרש המתנדב, לאחר הצבעתו, למסור ליושב-ראש ועדת הקלפי תעודת הצבעה למתנדב בשירות לאומי שהונפקה על-ידי יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית ונמסרה לו על-ידי הגוף שהפנה אותו לשירות לאומי. תעודות הצבעה כאמור יונפקו לפי רשימות שהמציא השר הממונה על השירות האזרחי-לאומי, שהוא כיום שר המדע והטכנולוגיה. 
+
+ הדבר הזה יחול על מתנדבים בשירות לאומי המשרתים ביישוב הרחוק לפחות 100 קילומטרים ממקום מגוריהם. 
+
+ אני מבקש מהחברים לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. להצעת החוק הזאת נרשמו לבקשות – – –
+
+
+ אברהם מיכאלי. 
+
+
+אברהם מיכאלי. איך אמרתי?
+
+
+מיכאל בן-ארי, אבל הוא הלך – – –
+
+
+לא, אברהם מיכאלי – אני עוד קצת סוערת מהדיון הקודם, אבל נתקן דברים בוועדה. ועכשיו לרשימת הדוברים. חבר הכנסת יואל חסון – הוא פה. הוא פה. חבר הכנסת יואל חסון, נרשמת לרשות דיבור, ואני אתן לך אותה כמובן. בבקשה. 
+
+
+ – – – הוא מדבר יפה – – –
+
+
+ תודה על האישור, חיים.
+
+
+ אתה מדבר יפה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קורא לחוק הזה "פרומו". זה פרומו לתוכניות הבאות שהקואליציה האפלה הזאת מכינה מבחינת המשחקים בחוק הבחירות. אז עכשיו עוזרים למשרתי השירות הלאומי, שיוכלו להצביע בכל אחת מהקלפיות, במעטפה כפולה, ומחר אני לא יודע לאיזה מגזר עוד יעזרו, וככה מנסים להשפיע על תוצאות הבחירות. 
+
+ זה מזכיר לי, אתם יודעים, כשהיינו ילדים – – –
+
+
+ זה הבחירות של קדימה. 
+
+
+ מה?
+
+
+ זה הבחירות של קדימה – שהאריכו בחצי שעה. באמצע הבחירות האריכו, הזיזו קלפיות. 
+
+
+ אתה יודע מה? אם את זה תעשה – אני אתמוך. בסדר? אתם עושים משהו הרבה יותר רציני, הרבה יותר מתוחכם. הרי ברורה כאן כוונת המחוקק. וברור כאן שהכוונה כאן היא להביא למצב של להגביר את היכולת האלקטורלית של צד מסוים במפה הפוליטית. זה ברור. אמרתי לכם, החוק הזה הוא פרומו. הוא פרומו לעוד חוקים אחרים, לעוד דברים אחרים שאתם תעשו בדרך. זה בסדר. יש לכם רוב. יש לכם רוב, הרוב הוא הומוגני, האינטרסים – כרגע לפחות – חופפים, אז הכול הולך בסדר. אבל, נער הייתי, חבר הכנסת כץ, ועדיין לא זקנתי, ואני ראיתי דברים, ויש לי מין יסוד סביר להניח שההסכמות, ההומוגניות, ההליכה יחד – יש לי תחושה שזה לא ימשיך ככה לאורך זמן. 
+
+ אבל אני אומר לכם משהו שיהיה חד-משמעי וברור: היום אמר לי חבר הכנסת רותם שלא אומרים זחיחות, אומרים זְחיחות. אז לגבי הזְחיחות שלכם – היא די בולטת, היא די חד-משמעית, היא די ברורה. זה בסדר, זה נחמד להרגיש עם הרגליים, ככה, דבוק דבוק לקרקע. אבל מי שמבין פוליטיקה ומי שמזהה את הזרמים התת-קרקעיים ומי שיודע ומבין את רוחו של העם ואת התחושות בשטח – אני מציע לכם, תירגעו עם הזְחיחות. תירגעו. המשחק עוד פתוח, הכול פתוח, הכול עוד יכול לקרות, במיוחד כשיש לנו ראש ממשלה כמו ראש הממשלה שלנו, שאצלו ההפתעות באות תמיד, ולא תמיד לטובתו. 
+
+לכן אני מעריך שגם עם כל התרגילים החקיקתיים שאתם עושים עכשיו, והמשחקים, אני אומר לך, השר יעלון, המשחקים המאוד-מאוד מסוכנים שאתם משחקים בחוק הבחירות, יום אחד מישהו אחר ישחק אותם על הראש שלכם. יום אחד מישהו אחר ישחק אותם על הראש שלכם, ולא תוכלו להגיד מלה, כי אתם הייתם הראשונים שנגעתם.
+
+
+תודה.
+
+
+ לא שמתי לב שהזמן הסתיים, אז עוד שנייה. לא נוגעים בחוק בחירות כל כך בקלות, כפי שאתם נוגעים, ובטח לא בסוגיה כזאת. תודה רבה.
+
+
+ – – – כשמישהו אחר זה כבר לא קדימה, זה עסק אחר.
+
+
+ הבא בתור ברשימה – – –
+
+
+דיברנו על הזחיחות, נכון? אז כדאי שתרגיע.
+
+
+ הבא בתור ברשימת הדוברים – חבר הכנסת מגלי והבה. לרשותך שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם אני רוצה להשתתף בצערך על כך שאת נלחמת, ונלחמת כל הזמן באמת למען צדק חברתי, למען ילדים נפגעים – צר לי שזו הקואליציה שאת שייכת לה. 
+
+
+ אני יכולה להבטיח לך שיש עוד חברים בקואליציה שהבטיחו שמה שיצא מהוועדה ישביע את רצון כל מי שאכפת לו מילדים בסיכון. כמי שמכירה את הוועדה האמורה, אני גם יכולה להתחייב – – – 
+
+
+גם האופוזיציה – – –
+
+
+ גם האופוזיציה תהיה בהחלט מי שתוכל לסמוך את ידה על כך, זו גם התמיכה של סיעתי בנושא הזה, ואני סומכת על החברים בסיעה שאכן כך יהיה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ ובעזרתו של יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ובעזרת האופוזיציה אני מקווה. 
+
+
+ מאה אחוז. אני רק רציתי להגיד באמת שאי-אפשר לסמוך על הקואליציה הזאת. מה שאני רוצה להגיד – לא ברור לי למה בכוח רוצים להשוות את אלה שעושים שירות לאומי? הרי לחיילי צה"ל שנמצאים ביחידות שדה או מחוץ לבית – עד עכשיו לא ברור לי, הרי יודעים שיום הבחירות זה יום חופש, ויודעים שברוב המקרים אותם אלה שעושים שירות לאומי, הם במוסדות שבאותו יום הם ביום חופש. 
+
+
+ גם בתי-חולים?
+
+
+ גם בתי-חולים. נשארים תורנים, וגם הולכים להצביע – אני לא מבין מה הצעות החוק, מה אתם עושים פה לבית הזה? אני לא יודע מי עומד וחושב. האם זה, אדוני הסגן, המשנה לראש הממשלה, במסגרת התשלומים לקואליציה? בשביל לחוקק חוק, זה לא לבוא ולהמציא חוקים. האנשים האלה שעושים שירות לאומי נמצאים או ביחידות פתוחות – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ לא הפרעתי לך. – – – או ביחידות פתוחות, או ביחידות קל"בניקיות – קרוב לבית, או נמצאים במקומות שיכולים ללכת להצביע. מה התחכום הזה? אתם יודעים כמה עולה לצה"ל כל הארגון הזה של הבחירות ומעטפות כפולות? ואתם יודעים מה המשמעויות של הדברים האלה? מה, רוצים לתת לאותם מתי מעט, אותם אנשים שנמצאים בשירות לאומי, ללכת להצביע, עוד פריווילגיה?
+
+למה אנחנו חוטאים לספר החוקים של מדינת ישראל – מישהו יכול לענות לי? זה לא מסוג החוקים שחשוב שהם יהיו בספר החוקים. בשביל להגיע לשיא חקיקה, בבקשה. אדוני יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, אתה עוסק בחוקים נהדרים, ואתה תורם לספר החוקים של מדינת ישראל. אי-אפשר לעשות צחוק מספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+כל אלה שמשרתים שירות לאומי יכולים להגיע למקום הבחירות שלהם. אני לא ראיתי שזו בעיה, אבל אלה שלא עסקו בבחירות בתוך הצבא לא יודעים איזה מעמסה יש על הצבא לארגן הצבעות כפולות ועוד ספירות כפולות, ועוד להביא את הקלפיות למקום כזה ואחר. אתם מדברים על חיסכון – זה בדיוק מסוג הצעות החוק שבשביל לסמן "וי" ואולי בשביל לרצות כמה ממרכיבי הקואליציה. אז תשאלו איפה משרתים אלה שמשרתים בשירות לאומי, באיזה מקומות, מה המרחק מהבית ומתי יוצאים הביתה, לפני שהם חושבים על הצעת חוק כזאת. 
+
+לכן, גברתי היושבת-ראש, בתחילת דברי השתתפתי בצערך, אני עכשיו הולך להשתתף בצערם של אזרחי ישראל. ישנם מחוקקים לא רציניים, לא יודעים מה הם עושים, ורק מסמנים "וי", ורק סוחטים את ספר החוקים של מדינת ישראל. תודה, גברתי. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני. אחרון ברשימת הדוברים – חבר הכנסת זבולון אורלב. בבקשה, חבר הכנסת אורלב, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, מכובדי השרים, חבר הכנסת והבה, אני אשם. אני היוזם שהעביר גם חוק בקריאה טרומית, ואני זה שפניתי לחבר הכנסת רותם במסגרת תיקון חוקי בחירות, להביא את החוק לקריאה ראשונה כהצעת חוק של הוועדה.
+
+תראה, היום הייתי ער לסערה על כך שראש הממשלה רוצה להביא את חוק טל לאישור הממשלה ביום ראשון. אגב, אני מעולם לא הצבעתי עבור חוק טל, גם כשהייתי בקואליציה – היו פעמיים, פעם אחת גם הצבעתי נגדו, כי אני חושב שכל מי שמשרת את מדינת ישראל צריך לשאת אותו על כפיים. 
+
+אנחנו נאבקים שנים רבות להשוואת התנאים של מי שמשרת בשירות לאומי לפחות למי שמשרת בצה"ל, לפחות בתפקידים עורפיים. ואכן, הם מקבלים את כל המענקים, את כל הזכויות, את כל מה שיש לחיילים, למעט דבר אחד: שמי שגרה בבאר-שבע ומשרתת בבית-חולים בנהרייה, היא לא לוקחת יום חופש – וגם מי שמשרת במילואים. מה הקטנוניות הזאת? במקום שהכנסת תעשה כל דבר אפשרי להיטיב עם המשרתים בצה"ל ועם המשרתים בשירות הלאומי, אז מה ההתפתלות הזאת?
+
+שמעתי את הנאום של הנואם הראשון כאן, חבר הכנסת חסון, ואמרתי, עד היכן יכולה להגיע קטנוניות? להקריב מטרות לאומיות של עידוד השירות הלאומי על חשבון קטנוניות של איזה חשבונות קטנים, בוכהלטריה של מפלגות. 
+
+אני מאוד מקווה שהשירות הלאומי יתפתח גם למגזר הערבי, וגם למגזר החרדי, וגם לאנשים עם צרכים מיוחדים שצה"ל לא קולט אותם, וכבר היום 300 מהם משרתים בשירות לאומי. כל עם ישראל משרת בשירות לאומי. אני גאה בקואליציה הזאת שמקדמת את השירות הלאומי, ולא צריכים להיכנס לכל מיני החשבונות הקטנוניים האלה. יש כאן אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה. 
+
+ חבר הכנסת חסון, כל הסוגיה של אזרחים שמצביעים במעטפות כפולות, הכול חוקק על-ידי הכנסת במהלך עשר השנים האחרונות, החל מאנשים עם צרכים מיוחדים, דרך נשים במקלטי נשים ודרך אוכלוסיות נוספות. אני אזכיר שגם כשמגורשי גוש-קטיף היו צריכים להצביע, עשו להם קלפיות מיוחדות – כפולות – כי לא היתה להם כתובת. ולכן אינני רואה בעיה שאותם כמה אלפים, כ-3,000 או 4,000, המשרתים בשירות לאומי יוכלו להצביע. אם הם משרתים מעל 100 קילומטר ממקום מגוריהם, הם יוכלו להמשיך לשרת גם ביום הבחירות במידה שהתפקידים האלה מחייבים אותם, כמו בתי-חולים, בתי-הנוער ועוד, ומסיבות כאלה הם יוכלו להצביע. 
+
+ אני קורא לחברי הכנסת שהאינטרס הלאומי עומד בראש מעייניהם להצביע עבור החוק הזה ולהתעלות על כל החשבונות הקטנוניים.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת זבולון אורלב. 
+
+אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה על הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (הצבעת מתנדבים בשירות לאומי), התשע"א–2011, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – קריאה ראשונה. בבקשה, הצבעה.  
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (הצבעת מתנדבים בשירות לאומי), התשע"א–2011, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ נעבור לתוצאות: בעד – 16, שמונה מתנגדים. אני קובעת שהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (הצבעת מתנדבים בשירות לאומי), התשע"א–2011, עברה את הקריאה הראשונה ותחזור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+ [מס' כ/428; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 25163; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום, והוא הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20), התשע"ב–2012, קריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת חיים כץ. בבקשה, חבר הכנסת כץ.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
+
+ סעיף 42 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט–1959, אוסר על לשכת שירות התעסוקה להפלות לרעה אדם בשל עילות של גיל, מין, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או מפלגה, או בשל מוגבלותו של אותו אדם. נוסף על כך נאסר על מי שזקוק לעובד, דהיינו על מעביד פוטנציאלי, לסרב לקבל אדם לעבודה בשל העילות האלה. איסורים אלה אינם חלים כאשר אופיו או מהותו של התפקיד או עניינו ביטחון המדינה מונעים את שליחותו או קבלתו של האדם לעבודה. יצוין כי הנפגע מפעולה מפלה של לשכת שירות התעסוקה יכול להגיש ערר על פעולתה, ואילו סירוב לקבל אדם לעבודה בשל עילות אלה מהווה עבירה פלילית.
+
+בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, קבועה רשימת עילות רחבה יותר שבשלהן נאסר על מעביד שמעסיק שישה עובדים לפחות להפלות בין עובדיו או בין מבקשי עבודה. רשימה רחבה זו היא תוצאה של תיקונים שונים שנעשו באותו חוק לשם הגנה על עובדים בכל הקשור לזכותם להיות הורים ולשם הגנה על עובדים שמשרתים בשירות מילואים.
+
+ בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע להרחיב את רשימת עילות האפליה האסורות שבחוק שירות התעסוקה, על-ידי הוספת עילות מחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שהן: נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, הורות, וכן שירות במילואים על היבטיו השונים.
+
+ כמו כן מוצע לקבוע כי יראו כאפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין, שכן קביעת תנאים כאלה עשויה להסוות עילות אפליה אסורות. בכך יינתן ביטוי לפסילותן של עילות נוספות אלה כשיקול בעת בחינת התאמתו של אדם לתפקיד, גם במסגרת פעולת לשכות שירות התעסוקה וגם בפעילותו של כל מי שזקוק לעובד.
+
+אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה, לעורכת-הדין נועה בן-שבת, לצוות הוועדה בראשות המנהלת וילמה מאור, ולמזכירות מעיין, אתי וענת, לעוזרי הפרלמנטריים, אילן ולי, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק. 
+
+הצעת החוק הזאת מוגשת ללא הסתייגויות. אני פונה לחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. 
+
+
+תודה רבה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת חיים כץ. אתה נורא פורה היום ובכלל – זו ועדה שעובדת ועובדת קשה, ויש תוצאות. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20), התשע"ב–2012. בבקשה. הצבעה. 
+
+סעיף 1 נתקבל.
+
+
+ ונעבור לתוצאות: בעד – 17, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק הזאת עברה בקריאה שנייה. 
+
+ ואם יאשר לי יושב-ראש הוועדה – אנחנו גם עוברים לקריאה שלישית. 
+
+
+ כן.
+
+
+ בבקשה, הצבעה, ותיכף גם נזמין את יוזם החוק שיאמר כמה דברים. אני בטוחה – – –
+ 
+חוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20), התשע"ב–2012, נתקבל.
+
+
+ ונעבור לתוצאות: עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שחוק שירות התעסוקה (תיקון מס' 20), התשע"ב–2012, עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+ חבר הכנסת נחמן שי, רצית לומר תודה, נכון?
+
+
+ כן. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמח על התמיכה שלכם בהצעת החוק. אני מאמין שהיא עושה עוד קצת צדק בחברה הישראלית, שלא תמיד יש בה מספיק. אנחנו למדנו שצריך לכבד האחד את האחר, ולהבין שאנשים שונים האחד מהאחר, ולתת לכל אחד את ההזדמנות שלו ואת היכולת שלו בתחומים רבים, במקרה הזה להשתלב בשוק העבודה, ועל כך אני מודה לכם.
+
+אני רוצה לציין שיחד אתי היתה קבוצה גדולה של חברי כנסת שתמכו בחוק הזה. הראשונים היוזמים היו עפו אגבאריה, ציפי חוטובלי, דב חנין וניצן הורוביץ, ואחר כך עוד שורה ארוכה של חברים, ולכולם אני שולח תודה. אני רוצה להודות לך, גברתי, כי את היית באותה ישיבה שהצלחנו גם להעביר את זה, וגם לצוות הוועדה שליווה אותי – זה לא היה החוק הכי קשה בעולם, אבל כל חוק יש לו הערך שלו. יועצי, עוזרי הפרלמנטריים – קרן אלון, כרמל שנקר ורונן ליבוביץ, ואחרון, לך, ידידי, חבר הכנסת כץ, שכל מה שנכנס אצלך בקצה פס הייצור יוצא בתוך – אני שואל דימויים שלקוחים מהתעשייה האווירית, כן? – כל מה שנכנס בקצה פס הייצור יוצא – – – 
+
+
+ יוצא באיכות גבוהה ובעמידה בלוחות זמנים.
+
+
+ובמהירות של מטוס 16-F.
+
+
+ בלוחות זמנים ומחומרים מרוכבים, כמו שפעם לימדו אותי, זה כל מיני דברים מיוחדים שהתעשייה האווירית של מדינת ישראל, שפעם אני מקווה נדע כולנו כמה היא עושה למען המדינה הזאת – לימדו אותי שיש בה באמת פלאי פלאים, אבל זה לא הקטע של – – –
+
+
+ בלי העובדים היא לא היתה עושה את זה.
+
+
+ בלי העובדים היא לא היתה עושה את זה, ובלי הגאונות היהודית בהמצאות – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – שרק את מקצתן אנחנו יכולים לתאר בתחומי הבית הזה, אבל זה באמת משהו מפואר שתמיד טוב להתגאות בו.
+
+אני שמח – שוב – על התמיכה שלכם, רוצה להודות לכם ומקווה שיבואו עוד חוקים שיוכיחו שגם בכנסת הזאת רואים את הפרטים – – –
+
+
+ היום העברת ראשונה.
+
+
+ סליחה?
+
+
+היום העברת הכנה לראשונה.
+
+
+ היום העברתי הכנה לראשונה להצעת חוק אחרת – גם היא נכנסה לפס הייצור, עכשיו נחכה לראות מתי היא תצא. תודה רבה.
+
+
+ אז יש לך גם החברים הקבועים בוועדה. 
+
+
+ תודה רבה גם לצוות הוועדה, כאמור. ערב טוב.
+
+
+ תרשה לי, ברכות. אני גאה להיות חלק מהחוק. 
+
+
+תודה.
+
+
+ [מס' כ/429; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 25171; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 22), התשע"ב–2012, קריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, חבר הכנסת חיים כץ.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 22), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. את הצעת החוק יזם חבר הוועדה אריה אלדד, שפועל רבות לקידום החקיקה בוועדה, ואני מבקש לברך אותו על יוזמתו. 
+
+ העיסוק ברוקחות כרוך באחריות גדולה לבריאות המטופלים ומצריך ידע תיאורטי נרחב בתחומי מדע שונים. בהתאם לכך היה מקצוע הרוקחות מהמקצועות הראשונים שהעיסוק בהם הוסדר בחקיקה. עם זאת, התנאים למתן רשיון לעסוק ברוקחות מעוגנים כיום בחקיקת משנה – תקנות הרוקחים – ולא נכללת בהם דרישה לעמוד בבחינת רישוי ממשלתית כמקובל במקצועות אחרים. 
+
+ כדי להבטיח כי מתן רשיון לעיסוק ברוקחות יינתן רק למי שרמתו המקצועית תואמת את הדרישות מרוקחים במערכת הבריאות המודרנית, וכדי לקבוע בסיס ידע משותף לכל מקבלי הרשיון לעסוק ברוקחות, מוצע לקבוע כי מתן הרשיון יותנה בעמידה בבחינה ממשלתית. 
+
+בהקשר זה חשוב לציין כי סעיף 4 לפקודת הרוקחים אומנם קובע כי המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי לדרוש ממבקשי הרשיון לעסוק ברוקחות לעמוד בבחינה נוספת על הבחינות לקבלת תעודה ברוקחות, ואולם עד היום נעשה שימוש בסמכות זו לגבי בוגרי מוסדות לימוד מחוץ-לארץ בלבד, הנדרשים לעמוד בבחינה רק על מקצת הנושאים הנדרשים לעיסוק ברוקחות. 
+
+לאור זאת הצעת החוק הזאת מבקשת לקבוע כי עמידה בבחינה ממשלתית תהיה תנאי למתן רשיון לכל המבקשים לעסוק ברוקחות. עמידה בבחינה זו, שתוכנה וסדריה ייקבעו בידי משרד הבריאות, תבטיח כי רק בעלי רמה מקצועית נאותה, התואמת את מאפייניו הייחודיים של מקצוע הרוקחות, יוכלו לעסוק בעיסוק חשוב זה. עוד מוצע להסמיך את שר הבריאות להתקין תקנות לעניין הבחינות, כאמור, וכן לקבוע אגרות בעד עריכת הבחינות וביצוען.
+ 
+חשוב להבהיר כי בחינת הרישוי שתהא תנאי לקבלת הרשיון לעסוק ברוקחות, לא תפגע בסמכותו של המנהל הכללי של משרד הבריאות לדרוש ממבקש הרשיון לעמוד בבחינות נוספות כאמור בסעיף 4 לפקודת הרוקחים. 
+
+על מנת לאפשר לכל הנוגעים בדבר תקופת היערכות מתאימה, מבקשת הצעת החוק לקבוע כי הצעת החוק תיכנס לתוקפה ב-1 בינואר 2013. אתה רואה, יואל, זו חשיבה לטווח ארוך. ינואר 2013, ואללה, יש לנו זמן – צריך להיערך, צריך לבנות בחינות, צריך לבנות את המערכת. 
+
+
+ זה הגיוני. 
+
+
+כל מה שאנחנו עושים זה הגיוני. בוועדה. 
+
+ אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה – לעורכת-הדין שמרית שקד; לצוות הוועדה – המנהלת המיתולוגית וילמה מאור; למזכירות הוועדה – מעיין, אתי וענת. לעוזרי הפרלמטריים – אילן מרסיאנו ולי קטקוב, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק. 
+
+ הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגות, ואני קורא לכם לאשרה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. 
+
+
+תודה רבה לך, וברגע שתגיע למקום אנחנו גם נעבור להצבעה. מאחר שאין הסתייגויות, אנחנו מצביעים על הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 22), התשע"ב–2012, בקריאה שנייה כמקשה אחת. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+סעיפים 1–5 נתקבלו. 
+
+
+נעבור לתוצאות: בעד – 13, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה את הקריאה השנייה. 
+
+ ברשותך, יושב-ראש הוועדה, לעבור לקריאה השלישית? 
+
+ בבקשה, הצבעה.
+
+חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 22), התשע"ב–2012, נתקבל. 
+
+
+ ונעבור לתוצאות: בעד – 12, אין מתנגדים ואין נמנעים, אני קובעת שהצעת החוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 22), התשע"ב–2012, עברה את הקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+
+ [מס' כ/430; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 25463; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012, קריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת חיים כץ. וכמובן, אם ימשיך כך, ואני מאמינה שכן, חבר הכנסת מוץ מטלון, יוזם החוק, יעלה ויודה ויאמר כמה מלים. בבקשה, חבר הכנסת כץ. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. את הצעת החוק יזם חבר הכנסת משה מוץ מטלון, ואני מבקש לברך אותך על יוזמתך. הגעת מארגון נכי צה"ל, ואני רואה איך אתה מנסה באופן שיטתי לשפר את איכות חייהם של נכי צה"ל, ואיך לעזור למשרתים הסדירים ולא פוסח גם על משרתי הקבע. אז על פעילותך זו לגוף שהוא כל כך חשוב למדינה ושאין בו ועד עובדים – אני רואה בך שותף ומודה לך. 
+
+ סעיף 10 לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–1994, קובע את זכאותו של משוחרר למענק שחרור אשר משולם לו בתום חודשיים מיום סיום שירותו הסדיר. מענק השחרור משולם בעד כל חודש של שירות, בהתאם לסוגי השירות המפורטים בסעיף: שירות כלוחם, כתומך לחימה, שירות אחר ושירות אזרחי. סכום המענק לחייל משוחרר ששירת 36 חודשים כלוחם עומד כיום על 9,650 שקלים חדשים. הצעת חוק זו מבקשת להגדיל את מענק השחרור בהליך הדרגתי שתחילתו ביום 1 בינואר 2012 וסופו בתחילת שנת 2016, כך שבתום התקופה לוחם ששירת 36 חודשים יהיה זכאי למענק שחרור בסך 20,000 שקלים. זאת אומרת, סדר-גודל של 105%. סדר-גודל בחישוב מהיר. אני לא יודע, מישהו ברשויות המקומיות, כשרציתי לעשות פטור מארנונה, אמר שאני לא יודע חשבון. אז במבט אחד על המספרים זה בערך 105%. שיבדוק ונראה. 
+
+
+ יותר מכפול. 
+
+
+ היית אומר קרוב ל-110%, זה היה נשמע יותר טוב. 
+
+
+ לא, תשמע, מה לעשות שזה – – – 
+
+
+ זה כפול פלוס. 
+
+
+אמרנו 20,000 שקלים חדשים שהם מעודכנים ליום התשלום. מוצע להגדיל את מענק השחרור גם ליתר המשרתים בשירות צבאי, לאומי או אזרחי, בהתאם ליחס הקבוע כיום בחוק. החוק יחול על כל מי שזכאי למענק שחרור החל מיום 1 בינואר 2012 ואילך. 
+
+תכליתה של הצעת החוק היא להביע הערכה כלפי המשרתים בצבא-הגנה לישראל או בשירו�� האזרחי-לאומי על תרומתם לחברה, לעתים תוך סיכון חייהם. הגדלת מענק השחרור תתגמל כל מי שמילא את חובתו הלאומית ותאפשר לו נקודת פתיחה טובה בשובו אל החיים האזרחיים.
+
+ אני רוצה להודות לצוות הלשכה המשפטית של הוועדה, עוד פעם לעורכת-הדין שמרית שקד; לצוות הוועדה – איזה מנהלת? וילמה מאור – –
+
+
+ וילמה שנשארת כאן. 
+
+
+ – – למזכירות הוועדה – מעיין, אתי וענת; לעוזרי הפרלמנטריים – אילן מרסיאנו ולי קטקוב, שעסקו במלאכה ותרמו לקידומה של הצעת החוק. 
+
+ הצעת החוק הזאת גם כן מוגשת ללא הסתייגויות, ואני מבקש מכם לאשרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תיכף גם נעבור להצבעה על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012, של חבר הכנסת משה מוץ מטלון, בקריאה שנייה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה כמקשה אחת, מאחר שאין הסתייגויות. 
+
+סעיפים 1–7 נתקבלו. 
+
+ ונעבור לתוצאות: בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה את הקריאה השנייה. 
+
+ ברשות יושב-ראש הוועדה, אנחנו גם נעבור לקריאה שלישית? חבר הכנסת חיים כץ?
+
+
+ – – – 
+
+
+אנחנו עוברים לקריאה השלישית, בבקשה. 
+
+חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012, נתקבל. 
+
+
+ונעבור לתוצאות: בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון מס' 14), התשע"ב–2012, עברה את הקריאה השלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. 
+
+אני מזמינה את חבר הכנסת משה מוץ מטלון, יוזם החוק, להגיע, לומר כמה מלים ולברך. 
+
+ אה, לא, מוץ. 
+
+
+ אבל אני בטוחה שחבר הכנסת נחמן שי גם מברך על הצעת החוק הכל-כך חשובה הזאת. 
+
+
+ כן, אבל אני לא אעלה, כי זה לא שלי. 
+
+
+ נחמן, כדובר צה"ל.
+
+
+ למוץ יש דרך יותר ארוכה, איש לא עוצר אותו.
+
+
+ לא תחסום שור בדישו.
+
+
+בהחלט חוק מבורך. בבקשה, חבר הכנסת מוץ מטלון.
+
+
+תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חברי חברי הכנסת, אני רוצה לחרוג מהמנהג הרגיל שמעבירים הצעת חוק בקריאה שנייה ושלישית, ודווקא להתחיל בצוות העובדים שלך, חיים – לגברת וילמה מאור, שעשתה כאן עבודה, אני רוצה לומר לך, והכניסה את החוק הזה לסדר-היום בצורה מעוררת כבוד; כמובן לשמרית שקד, היועצת המשפטים של הוועדה. 
+
+אני רוצה לעבור אליך, אני מודה לך על המלים החמות שאמרת. אתה יודע, בצנעה אני יכול לומר ולשאול אם אני באמת ראוי לכך, אבל לראות אותך נחוש סביב החוק הזה, להוביל אותו מה יותר מהר, להביא לאלה שבאמת משרתים. הבנת את העניין, קלטת את העניין, אמרת לי: מוץ, אני הולך אתך עם החוק הזה ומעביר אותו במהירות הכמעט בלתי אפשרית. חוקים ממשלתיים לא עוברים כל כך מהר. אני מודה לך, באמת, מקרב לב מעל הבמה הזאת.
+
+גברתי היושבת בראש, אני רוצה פה לבקש להודות ליושב-ראש מפלגת ישראל ביתנו, שר החוץ אביגדור ליברמן, שעמד מאחורי לאורך כל החוק הזה, שהתנה את התמיכה בוועדת-טרכטנברג בהעברת החוק החשוב הזה, שהוא חוק שכולל את כל חיילי צה"ל ואת כל מי שתורם למדינת ישראל. אני מודה לו על שהוא עמד מאחורי והלך לראש הממשלה והתנה את החוק הזה כאחד התנאים. אני רוצה להודות לשר התיירות סטס מיסז'ניקוב, שניהל את המגעים סביב הנושא הזה בוועדת-טרכטנברג מול הממשלה ועמל על הכנת ההסכם מול משרד האוצר; לחברי חברי ישראל ביתנו, גיבוי כזה, באמת, באופן נחוש; לך השר לנדאו, לכל הסיעה – עמדו מאחורי מת��ך הכרה שאלה חלק מחוקי הנאמנות-אזרחות שאנחנו מציגים למדינת ישראל. מי שנותן הוא זה שיקבל.
+
+ וברשותך, כמה משפטים שכתבתי. חוק הכפלת מענק השחרור מהווה צעד נוסף למימוש חובתנו כלפי האזרחים המשרתים את המדינה. שינוי זה צפוי לאפשר לצעירים המשתחררים לפתוח את חייהם באופן מאוזן כלכלית ולהקל את הנטל של ההורים, הנדרשים כיום להמשיך לכלכל את ילדיהם גם לאחר שפרחו להם מהקן. 
+
+ חוק המענקים הזה הוא אבן דרך רצינית ביותר בהליך שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים של מדינת ישראל ובתגמול האוכלוסייה היצרנית בארץ. אין שום סיבה, רבותי, שהתחושה הראשונה שתציף את החייל המשתחרר משירותו בצה"ל תהיה תחושת תסכול ואי-ודאות כלכלית. עלינו להתחיל לבנות את הדור הבא של מעמד הביניים הפרודוקטיבי כבר מנקודת הפתיחה של חייו הבוגרים. בכך יוקירו, גברתי היושבת בראש, מדינת ישראל, כנסת ישראל, נבחרי העם בישראל, את בנותיה ובניה הנושאים בנטל. אני מודה לכם על התמיכה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מוץ מטלון. ברכות על העברת החוק.
+
+
+ רגע. ולעוזרָי, ולעוזרי שלי, להילה דברת-בלוך, לשימי שני ולתמרה פרלמן – אני מודה לכם על העזרה הרבה. תודה. 
+
+
+מה עם ש"ס?
+
+
+ וכמובן לחברי מיכאלי.
+
+
+יישר כוח, כל הכבוד.
+
+
+ יישר כוח וברכות על הצעת החוק החשובה הזאת.
+ 
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/431).]
+
+
+ ואנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת חמד עמאר, יריב לוין ואלכס מילר – קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת חמד עמאר. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מתכבד להציג הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית בחברות הממשלתיות, בתאגידים לפי חוק ובעיריות וברשויות המקומיות ששיעור האוכלוסייה הדרוזית בהן מעל 10%. 
+
+ הדרוזים במדינת ישראל מונים כ-130,000 תושבים, מחולקים ל-16 כפרים, גרים וחיים בפריפריה. המצב הכלכלי ביישובים מאוד קשה, ממוצע ההכנסה של משפחה קרוב ל-5,000 שקל, נמוך מאוד, רוב משקי-הבית מסתמכים על הכנסה אחת, ולכן הצעת החוק הזאת היא חשובה מאוד. 
+
+הצעיר הדרוזי מחויב בשירות צבאי. אחוז השירות הצבאי בקרב הצעירים הדרוזים הוא 83%, לעומת האוכלוסייה הכללית, שהוא 72%. אני לא רוצה להיכנס לנתוני האבטלה, ובמיוחד בקרב הנשים, שהיא גבוהה מאוד. ואני לא רוצה להגיד – 85% בערך בקרב הצעירים שמשתחררים מצה"ל מחפשים את התעסוקה שלהם ולא מצליחים למצוא, לא בסקטור הפרטי ולא בסקטור הציבורי. אותו חייל שמשתחרר אחרי שלוש שנים מתחיל בצעד אחד אחורה לעומת בן מיעוטים אחר, שכבר בתוך שלוש השנים האלה למד באוניברסיטה, מצא מקום עבודה והתחיל לעבוד אחרי שסיים את הלימודים שלו. 
+ 
+לכן אני רואה בהצעת החוק הזאת חשיבות רבה – לקדם. היום, במשרדי ממשלה, יש חוק ייצוג הולם לבני מיעוטים, לרבות דרוזים וצ'רקסים, ושם מועסקים פחות מ-0.5% דרוזים, לעומת שיעורם באוכלוסייה – אנחנו מגיעים לקרוב ל-2%. אני מקווה שבחברות הממשלתיות, שהיום האחוז שלנו בהן הוא אפסי, ובתאגידים ממשלתיים – גם בהם הוא אפסי, נצליח להגיע לאחוזים לפי שיעורנו באוכלוסייה. הוספתי גם את הרשויות והעיריות, ואני אתן לכם דוגמה: בעיר שפרעם יש קרוב ל-16% דרוזים. בשבע השנים האחרונות נקלטו קרוב ל-70 עובדים בעירייה, מהם אפס עובדים דרוזים. אפס עובדים דרוזים. לכן ביקשתי להכניס את התיקון ולהוסיף: כל יישוב שיש בו מעל 10% אוכלוסייה דרוזית יהיה לו גם ייצוג הולם ביישוב שלו. 
+
+ אני מבקש מכולם לתמוך בהצעת החוק – הצעה חשובה ביותר. תודה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת חמד עמאר, וברגע שתגיע למקומך אנחנו גם נעבור להצביע על הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם – לפני כן יש לנו רשימת דוברים. להצעת החוק הזאת נרשמו כמה דוברים, ונתחיל להקריא את השמות. חבר הכנסת שלמה מולה – לא נמצא; חבר הכנסת סעיד נפאע – לא נמצא. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת יריב לוין, שהוא אחד מיוזמי החוק, וגם יהיה אחרון הדוברים, כמובן. בבקשה, חבר הכנסת חסון, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, השרים, חברי חברי הכנסת, אז הנה, אני לא אהיה רק שלילי היום, אני מבקש לברך על הצעת החוק הזאת. אני חושב שזו הצעת חוק חשובה, הצעת חוק שנותנת את התשובה המתאימה והראויה באמת ליחס שאנחנו צריכים לתת לאחינו בני העדה הדרוזית – והצ'רקסית, אני מבין, גם בתוך הסיפור, ואני מברך על כך. אני חושב שיותר מדי זמן לקח כדי להגיע לדבר הזה, כדי להעביר את החוק המאוד-מאוד חשוב הזה.
+
+עוד משירותי בצבא היה לי – אני יכול להגיד – המזל להכיר בפעם הראשונה חבר דרוזי, חבר בן העדה הדרוזית מירכא. ואני זוכר אותו, כי כשאני גדלתי בראשון-לציון – ובראשון-לציון אין דרוזים, מה לעשות, ועד שלא הגעתי לצבא לא הייתי מודע בכלל לעדה הזאת, לקסם שלה, לייחודיות שלה ולחיבור הכל-כך משמעותי שלה, החיבור ההיסטורי האמיץ והיוצא-דופן של המנהיגות שלה עם העם היהודי, כשנגד כל הסיכויים בחרו ללכת דווקא עם התנועה הציונית ולא עם קבוצות אחרות, ועשו את החיבור, את הברית הזאת, בין העדה הדרוזית לבין העם היהודי. 
+
+ כמו שאמרתי, בצבא באמת הכרתי חבר טוב-טוב, והיינו אפילו בסיטואציה צבאית מסוימת, מאוד מסובכת, והוא, כרגיל, כמו שאומרים בצבא על החבר'ה הדרוזים, שיש להם נשמה שמינית, תשיעית ואפילו יותר מזה, כי הם תמיד יודעים לצאת מצרה ויודעים גם לחלץ את החברים מהצרה, ואני הייתי בסיטואציה מסוימת אתו, ואני לא רוצה להיכנס לפרטים פה, אבל זה בהחלט היה בזכותו, בזכות הנחישות וקור הרוח שלו, אולי, אני עומד כאן וחברים נוספים שלי עומדים במקומות אחרים.
+
+  אבל אחר כך, דרך הפוליטיקה, גם כשהייתי בליכוד וגם כמובן בקדימה, יצא לי להכיר כל כך כל כך הרבה חברים טובים ונאמנים בני העדה הדרוזית, אנשים שאני גאה לומר שהם חברים שלי, וכל פעם הייתי אומר, בכל כינוס, בכל מקום, שפעם היו מדברים על הברית הזאת שהיא ברית של דמים, כי, הנה, בני העדה הדרוזית שותפים למלחמות, נפלו בהן גם, ושילמו מחיר יקר מאוד, ומי שהיה בבית "יד לבנים" בדאליה יכול לראות את זה, ובמקומות אחרים – אבל אני טוען וטענתי תמיד שזאת ברית של חיים. זו ברית של חיים, של עדה שתורמת ותרמה רבות למדינה הזאת, לביטחון שלה, לקשר המיוחד שיש בין העמים. 
+
+אני רוצה לומר שהצעת החוק הזאת היא חשובה בעיני, אני מברך עליה, ואני מאמין שעליה, בניגוד להצעות חוק הקודמות, יש קונסנזוס, כי כולנו מאמינים שהעדה הזאת היא חלק בלתי נפרד מהעם הזה ומהמדינה הזאת, וצריך גם לומר – – –  
+
+
+גם על ההצעה הקודמת היה קונסנזוס.
+
+
+ כן, כן, גם על חיילים משוחררים, בוודאי. מכל העדות. ואני רוצה לומר משפט אחרון; משפט אחרון שאני אגיד בעניין הזה: היחס שלנו לעדה הדרוזית ולתת לה את הקדימות – בין השאר זה גם אומר שמי שהוא שותף ומי שהוא חלק ומי שלוקח חלק במטלות ובחובו�� של המדינה הזאת, המדינה מחזירה לו גם אם הוא לא יהודי. וזה מסר לאחרים, שהם לא יהודים ולא לוקחים חלק בשירות שצריך לקחת ובמטלות האלה שצריך לקחת בחברה הישראלית. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת יואל חסון. ואחרון הדוברים – חבר הכנסת יריב לוין, שהוא גם אחד היוזמים.
+
+
+ אתה חצי דרוזי, אתה חסון. כלומר, כמו אשתי.
+
+
+ נכון, אותה משפחה.
+
+
+ חסון זה דרוזי?
+
+
+ חסוּן. הם אומרים "חסוּן", אבל זה אותו דבר – חסון, חסוּן.
+
+
+ רגע, שאמה זה לא?
+
+
+ טוב שאני לא צריך להחליף את שם המשפחה שלי.
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת יריב לוין. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, רבותי, מי שתורם למדינה, צריך לקבל ממנה. כמה שזה פשוט, אבל זה לא קורה. אחת העוולות הגדולות שרובצת לפתחנו כולנו היא המציאות הבלתי נסבלת ביישובים הדרוזיים ובקרב העדה הדרוזית.
+
+אמרתי כאן כמה וכמה פעמים: אם היה מדובר בכשל נקודתי, אם היה מדובר בדבר אחד, אם היה מדובר בבעיה במקום מסוים, אפשר היה אולי להבין. מדובר בשורה ארוכה של בעיות רוחביות שהן תולדה של הזנחה, התעלמות וגישה שקידשה את השבעת רצונם של אלה שפועלים נגדנו על חשבון אלה שתורמים למדינה ועושים. 
+
+ ולשמחתי הרבה, אפשר לומר שבקדנציה הזאת אנחנו רואים ניצנים של שינוי. זו תולדה גם של שינוי גישה בממשלה כולה וגם של עבודה מאומצת שאנחנו עושים כאן, בעיקר חבר הכנסת חמד עמאר, ברוח גבית ובסיוע של סגן השר חבר הכנסת איוב קרא, שדוחף את הדברים מהכיוון של הממשלה.
+
+נפלה בחלקי הזכות לנסות – – –
+
+
+ מה עם ש"ס? שכחת את ש"ס.
+
+
+ ש"ס תמיד, הרי אין ממשלה בלי ש"ס, אז זה מובן מאליו.
+
+ אני באמת רוצה לומר בצורה רצינית, כי בעיני הנושא הוא מאוד מאוד חשוב: יש לי באמת הזכות להיות שותף לחלק מהמהלכים האלה, ואנחנו אימצנו גישה של ניסיון, גברתי היושבת-ראש, לטפל בנושאים אחד-אחד. טיפלנו באופן יסודי בבעיה הקשה שהיתה בסוגיית בתי-הדין הדתיים, על כל שלוחותיה ונגזרותיה, לרבות שכרם של האימאמים ושורה ארוכה של בעיות שהיו בנושאים האלה; אנחנו ניגשים עכשיו לנסות ולטפל בחלק מהיבטי התעסוקה, בראש ובראשונה, קודם כול, מתוך המגזר הציבורי, שלפחות שם בני העדה הדרוזית יקבלו את החלק ואת הנתח שמגיע להם בעוגת התעסוקה הזאת ולא ימצאו את עצמם, בין ברשויות המקומיות ובין במקומות אחרים, מחוץ למעגל התעסוקה. החוק הזה הוא חלק חשוב במאמץ הזה, אבל יש לנו עוד לא מעט דברים חשובים לעשות, וכאן אני פונה דווקא לשר אטיאס, שקודם לקח על עצמו אחריות, ואני אומר לו: קח אחריות קודם כול לסוגיה של הבנייה, כי זו הסוגיה הקשה ביותר והכואבת ביותר – העובדה שאין תוכניות בנייה במרבית היישובים הדרוזיים, אין אפשרות לבנות, חיילים משוחררים לא יכולים לבנות את בתיהם. 
+
+ ואני רוצה לומר לך, אדוני השר אטיאס, אני מציע שתצא לסיור בדאלית-אל-כרמל ובעוספיא, אתה תגלה שם מאות בתים שבנויים בלי חיבורי חשמל מסודרים, בלי תשתיות מסודרות, והצעת החוק שחבר הכנסת עמאר ואנוכי הגשנו היא כדי לפתור את הבעיה, לפני שחס וחלילה יקרה אסון כתוצאה מאותם חיבורים לא תקינים ולא תקניים שנמצאים שם. הצעת החוק הזאת, לצערי, עדיין לא זכתה לתמיכה שאנחנו מצפים לה בממשלה. 
+
+ לכן אני רוצה לומר: החוק הזה הוא חשוב ביותר, גברתי היושבת-ראש; שלא נשלה את עצמנו, הוא רק צעד קטן במכלול שלם שאנחנו צריכים לעשות, ומוטב שעה אחת קודם. תודה.
+
+
+ תודה רבה ��ך, חבר הכנסת יריב לוין, ומייד כשתגיע למקומך נעבור להצבעה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת חמד עמאר יריב לוין ואלכס מילר. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ ואנחנו עוברים לתוצאות: בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה הדרוזית (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2012, עברה בקריאה הראשונה וחוזרת לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, להכנתה לקריאה השנייה והשלישית. 
+
+תם סדר-היום. הישיבה הבאה תהיה מחר, יום שלישי, כ"ב בטבת התשע"ב, 17 בינואר 2012, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 20:55.
+
+