diff --git "a/17411/raw.transcript.txt" "b/17411/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/17411/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,3561 @@
+חברי הכנסת, אתם רואים, אני יכול לדבר אתכם באופן אישי בפתיחת ישיבה, כי מלבדכם אין כאן איש. היום יום רביעי, י"ח כסלו תשע"ב, 14 בדצמבר 2011 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. 
+
+אנחנו פותחים היום את ישיבת הכנסת בשאילתות דחופות, ונתחיל בשאילתא של חברת הכנסת עינת וילף לשר הבריאות. קודם אני מבקש, כמובן, משר הבריאות לעלות ולתפוס את מקומו על דוכן הנואמים, ואז חברת הכנסת עינת וילף תציג את השאילתא בפניו, שהיא שאילתא המדברת בנושא: בריאות התלמיד – ביטול בדיקת הרופא בכיתה א'. חשוב. בבקשה, גברתי. 
+
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ כבוד השר, במכרז בריאות התלמיד שפורסם בוטלה בדיקת רופא בכיתה א'. דרישות המכרז הן 20 שעות רופא ל-1,000 תלמידים בשנה, כלומר כ-1.2 דקות בשנה לתלמיד ועשר שעות שבועיות לבית-ספר. 
+
+רצוני לשאול:
+
+1. האם המשרד מודע לכך?
+
+2. כיצד בכוונתו לפעול?
+
+
+ את יכולה לשבת ואחר כך את תחזרי. כבוד השר. 
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת וילף, משרד הבריאות מינה ועדה מקצועית בין-תחומית בראשות רופא ילדים בכיר ומנוסה, בהשתתפות נציגים ממגוון ארגונים ותחומי בריאות, כולל נציגי אקדמיה, לבחינת כלל השירותים הניתנים במסגרת שירותי הבריאות לתלמיד. 
+
+ההמלצות של הוועדה כללו שינויים רבים בתוכן ובמבנה של השירות. חלק מההמלצות היו הוספת שירותים, כגון שירותים לחינוך וקידום בריאות, וחלק מההמלצות היו הורדת שירותים, כגון הורדת בדיקת רופא לכלל תלמידי כיתה א'. ההמלצה להורדת בדיקת הרופא בכיתה א' התבססה על ניסיונם של חברי הוועדה ועל העדויות המדעיות בנושא זה. 
+
+תפקיד הרופא בשירותי הבריאות לתלמיד הוגדר מחדש, ויהיה לתת ייעוץ רפואי לצוות בית-הספר, לתלמידים ולהוריהם, בדגש על קבוצה מוגדרת של ילדים בסיכון, כגון ילדים עם מחלות כרוניות ברקע. לאור זאת, חישוב הזמן לתלמיד שמצוין בפנייה איננו מדויק, היות שפעילות הרופא תהיה מכוונת לקבוצה מוגדרת של ילדים בסיכון הזקוקים לייעוץ רפואי. 
+
+חשוב להדגיש שוב כי הושקעה מחשבה רבה בתכנון מחדש של שירותי הבריאות לתלמיד בכלל ובתפקיד הרופא בבתי-הספר בפרט והתאמתם לצרכים העכשוויים של התלמידים ומערכת החינוך. 
+
+לאור המלצות הוועדה פורסם מכרז חדש להפעלת השירות והוחלט על החזרת השירות למדינה במחוזות דרום ואשקלון של משרד הבריאות, כדי להתמודד עם הקשיים הייחודיים של מתן השירות באזורים אלו. אנחנו קרובים לפרסום המכרז בימים הקרובים. 
+
+
+ בבקשה, חברת הכנסת וילף, שאלה נוספת. להודיע לחבר הכנסת טיבי שהוא צריך להיות פה. 
+
+
+ תודה לך על תשובתך. אם יורשה לי, עד עכשיו ההמלצות בעבר – הוצאת שירותי הבריאות והאחיות מבתי-הספר – לא היו בדיוק הצלחה גדולה. ההחזרה רק באזור דרום היא חלקית ולא ראויה. צריך להחזיר את זה בכל מדינת ישראל. נדמה לי מדבריך שעולה שמיהרו להוריד את מה שהוועדה המליצה להוריד, ולא בטוח שנקבל את מה שהוועדה ממליצה להוסיף. אז השאלה אם אנחנו לא נמצאים עכשיו בסיטואציה שבעוד כמה שנים שוב נצטרך לעשות דיונים וועדות על הבכייה לדורות של ביטול בדיקת הרופא בכיתה א' ולשאול איך עשינו את זה. 
+
+
+ תשובתי, א. שאנחנו לא ביטלנו; שינינו את המתכונת של הרופא. זאת אומרת, לא פיטרנו את הרופא ולא אמרנו שהוא לא צריך לבוא. אמרנו שהוא יטפל בדברים אחרים, שיותר חשוב לשים דגש עליהם, מה שלא עשו עד היום. לכן אני לא רואה חשש. אני אשגיח על כך כי אני חושב שזה דבר חשוב שרופא יהיה שם. 
+
+
+ כבוד השר הנכבד, עד לפני כמה שנים, כשסגן ראש הממשלה ואני היינו בגימנסיה, היתה אחות בגימנסיה מלבד רופא. ואחות בגימנסיה, כאשר הילדים היו צריכים לא רק הדרכה אלא עזרה ראשונה – –
+
+
+ היתה בצריף. 
+
+
+ בוודאי, בוודאי, בצריף, בצריף, בצריף. – – אז היו הולכים לאחות. היום אין אחיות יותר כי היום אנחנו ביטלנו את השירות הכל-כך חשוב, כי זה לא רק – אז אין רופא לכיתה א'.
+
+
+ לא, לא, אדוני היושב-ראש, אני חייב להגיד לך – אני אומר את זה היום בחיוך ולא בכעס, כמו שאמרתי לפני כמה שבועות כאן – אני מצאתי משרד שעשה הפרטה של כל מיני שירותים שאני באופן קיצוני נגד, אבל מה לעשות? באתי למשרד ומצאתי הפרטה. במקום לבוא להגיד לי תודה רבה, שאני הראשון כרגע שמחזיר, שמחזיר – היתה לי הסכמה סוף-סוף אחרי מלחמה עם האוצר על מחוז הדרום, ואחר כך, ברגע האחרון הוספתי גם את אשקלון.
+
+
+ קודם כול, ידע כבוד השר שאנחנו לא אומרים את זה לשר בנזיפה אלא אנחנו אומרים את זה בתקווה. חברת הכנסת עינת וילף העלתה ואנחנו בנשיאות אישרנו זאת כשראינו אוזן קשבת לנושא שהיא מעלה. 
+
+
+ אנחנו נגד הפרטה, אני נגד הפרטה. אגב, עכשיו, כשסוף-סוף משרד הבריאות עושה את זה בדרום ובאשקלון, אמרתי למשרד בימים האחרונים: הנה, העיניים של המדינה אליכם. אם אתם תיכשלו, חלילה וחס, אז אין סיכוי יותר, כי יראו כולם שאנחנו לא יכולים. אם נצליח, אף אחד לא יכול לפתוח את הפה להגיד נגד. ולכן, אני רואה את זה כמבחן עבורי כרגע, ואני מבטיח להכניס את כל האמצעים, מה שניתן שם, כדי שיצליח שם עניין בריאות התלמיד. 
+
+
+ אתה יודע, אנחנו פונים אליך מתוך ידיעה שיש תשומת לב והבנה. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ אנחנו מעלים את הנושא לא מתוך התרסה, כי אנחנו יודעים שאת זה לא אתה עשית, אבל אני חושב שהדבר הזה – האחיות והרופאים בכיתות, ובעיקר בבית-הספר – זה דבר חשוב ביותר, לא רק כעזרה ראשונה, גם כהדרכה. תודה רבה לחברת הכנסת וילף. 
+
+אני מזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי לעלות ולהציג את השאילתא לשר, שאילתא 356 בנושא: מחסור חמור באחיות. חבר הכנסת טיבי, נא להקריא. אחרי זה תוכל כמה שאתה רוצה להוסיף. 
+
+
+
+ אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. 
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי הנעלה סגן השר ליצמן, אגב, כך כותב ליצמן – מכובדי הנעלה – כשהוא עונה במכתבים. הוא מיטיב להתייחס אל המכותבים שלו. 
+
+
+ זה חינוך, זה עניין של גרסא דינקותא. 
+
+
+ יכול להיות, יכול להיות. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ שיעור האחיות לנפש בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD, וכיום קיימת מצוקה חמורה. בדרום המצב חמור במיוחד. 
+
+ברצוני לשאול:
+
+1. האם קיימת תוכנית להתמודדות עם המחסור?
+
+2. האם קיימת ועדה משרדית המטפלת בנושא?
+
+3. אם כן – האם תגיש הוועדה מסקנות ומתי?
+
+
+נא לשבת, תוכל אחר כך להרחיב. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת טיבי, 1. משרד הבריאות פועל על-פי תוכנית מובנית להתמודדות עם המחסור מזה שלוש שנים. 
+
+2. בוועדה פועלת ועדה רב-מקצועית אשר הוקמה לפני כמה שנים, ותפקידה לדון בסוגיות כוח-האדם הרפואי ולהמליץ על קווי הפעולה. הוועדה מעדכנת את המלצותיה בהתאם לנתוני כוח-האדם המשתנים. 
+
+ 3. המלצות הוועדה ניתנו בשנת 2010, ומאז פועל משרד הבריאות בשיתוף עם משרד האוצר, המל"ג וארגוני האחיות לקידום היעדים, אשר יגדילו את כוח-האדם לשיעור של 6.4 אחיות ל-1,000 נפש – השיעור שהוכרז כמטרת היעד.
+
+השגת היעד מתוכננת לשנת 2025, ועד אז צפויה ההכשרה להתייצב בהיקף של 3,000 אחיות חדשות בשנה. בעקבות פעולות אינטנסיביות, שכבר מתבצעות, הוכפל היקף ההכשרה, ובשנת 2011 החלו לימודי סיעוד 2,000 סטודנטים. לקראת 2012 צפויה עלייה במספר לומדי הסיעוד בעוד כ-400 סטודנטים.
+
+ עד עתה נעשו הפעולות הבאות: א. תוספת מקומות ותשתיות לימוד – מכסות ההכשרה לסיעוד בכל האוניברסיטאות גדלו, ונפתחו ארבעה חוגים ללימודי סיעוד במכללות אקדמיות; ב. זה שלוש שנים מנוהלת תוכנית רחבת היקף להסבת אקדמאים לסיעוד. במסגרת זו מוסבים כ-500 אקדמאים בשנה; ג. נעשתה פעולה ייחודית לתגבור כוח-האדם בנגב – הוספו כ-50 תקנים לשירותי בריאות הציבור, גויסה כיתה ייעודית באוניברסיטת בן-גוריון של סטודנטים בדואים המיועדים לתרום לבריאות הפזורה, וניתנו תגמולים ומענקים מיוחדים לאחיות שהתחייבו לעבוד בנגב.
+
+ תוכנית הליבה המחייבת למבחן לרישום בסיעוד הותאמה לצרכים, ובהתאם לכך קוצרה להיקף המאפשר הכשרה אינטנסיבית בשנתיים.
+
+חבר הכנסת טיבי, אני רוצה לציין שמה שהבדואים זכו שם אני מנסה כל הזמן לקבל לחרדים ולא מקבל – הכשרה שהותאמה לצרכים, אם תשים לב.
+
+
+ – – – מוצלח כמו טיבי, גם אתה היית מקבל.
+
+
+אז הרי אני צריך להיות באופוזיציה – – –
+
+
+ לא. מוצלח. לא אמרתי אופוזיציה או קואליציה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ בשנת 2012 תחל תוכנית בת שנתיים להכשרה למקצוע אחות מוסמכת בכל בתי-הספר לסיעוד בישראל. בהתאם לתכנון ההכשרה, שכבר מיושם, צפויות בשנתיים הקרובות התוצאות הבאות: א. צורכי הדרום לכוח-אדם ימולאו עד סוף 2012; ב. בשנים 2012 ו-2013 תיפתחנה עוד שתי תוכנית לימוד במכללות מתוקצבות; ג. לקראת 2013 צפויות להיפתח עוד שתי תוכניות ללימודי סיעוד במכללות בדרום.
+
+אני אחכה לשאלה נוספת, ואז אני אענה.
+
+
+ אוקיי. חבר הכנסת אחמד טיבי, אחריו – חבר הכנסת זבולון אורלב, ואחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע ישאלו שאלות נוספות. הזכות הראשונה היא כמובן לך.
+
+
+ אדוני סגן השר, יש מצוקה, אבטלה קשה, בקרב מורות ערביות, אלפי מורות. עלתה כמה פעמים האופציה לעשות הסבה מקצועית של מורות לאחיות, למי שרוצות, למי שמעוניינות בכך. האם אדוני מכיר את הנושא? האם אדוני מוכן לשקול את הנושא? זה נושא רב-מערכתי. כך הוא פותר גם את המצוקה של האחיות, אבל בעיקר פותר את המצוקה של אבטלת מורות.
+
+
+ חבר הכנסת אורלב, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי סגן השר, אני מאוד מעריך את המאמצים ששמעתי עליהם בתשובה, על מתן מענה למחסור באחיות.
+
+מניסיון במערכת החינוך, עד לפני 20 שנה מורה מוסמך היה יכול להיכנס וללמד. אחרי זה הוא היה לומד שנתיים. לאחר מכן העלו את הרמה למורה בכיר – שלוש שנים. היום, אם הוא לא אקדמאי, הוא לא יכול להיכנס גם לכיתה א'. מכיוון שמקצוע האחיות בתחרות עם מקצועות אחרים, והוא מקצוע קשה – לפחות אחיות בתי-חולים עושות משמרות וכדומה – אין ספק שאקדמיזציה של המקצוע הזה תגדיל את היוקרה ותעלה את השכר. 
+
+ למשל, בית-הספר לאחיות ב"שערי צדק" – עכשיו החלנו את החוק שבוגרי צה"ל ושירות לאומי שלומדים במכללות בירושלים יקבלו שנת לימודים חינם. הואיל וזה מוסד לא אקדמי, זה לא חל עליהם. הם מרגישים שהם לא אקדמיים. אשאל את זה כשאלה: האם תהיה מוכן לשקול לפתוח במהלך של אקדמיזציה מוחלטת של מקצוע האחיות כדי להביא לכך שרבות יותר יבואו למקצוע הזה?
+
+
+ אתה צריך רק להבין שהדרישה הזאת יכולה ליצור תנאי סף הרבה יותר קשים.
+
+
+ לא. יש ויכוחים. אני אענה על זה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, יש תנאי סף למקצועות שונים. תנאי הסף לרפואה הם לא תנאי הסף להוראה, ובהוראה זה לא כמו בפיזיקה. אפשר לסדר גם את סוגיית הסף.
+
+
+ אוקיי. תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אם אתה כבר התפנית – – –
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד סגן השר, בתחילת דברי אני באמת רוצה לברך את סגן השר על ההיענות לגבי פתיחת הקורס המיוחד לצעירות הבדואיות בשיתוף פעולה עם בית-החולים "סורוקה" והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון. אין ספק שזה צעד חשוב. זה צעד קטן, אבל זה צעד חשוב מאוד גם לאותן סטודנטיות בדואיות, שלא היו מתקבלות אלמלא אותה מסגרת מיוחדת וייחודית.
+
+כבוד סגן השר, שאלתי היא, מדוע לא להגדיל את מספר הסטודנטים שמתקבלים או מתקבלות במסלול הרגיל לפקולטה לסיעוד, כדי למנוע את המצב שיש לנו קבוצה או מסלול מיוחד, לקלוט ולהקל על תנאי הקבלה ולאפשר להן להשתלב במסלול הרגיל ולהגדיל את מספר התלמידות, הסטודנטיות, המתקבלות? לדעתי, זה ייתן מענה למחסור המשמעותי במחוז דרום. תודה רבה.
+
+
+ חצי שאלה.
+
+
+ השאלה היא שלך, אז מותר לך. אבל אם כבר, תלך למיקרופון, כדי שכל הצופים – – –
+
+
+ אדוני, יש בית-ספר לסיעוד בנצרת. ביקשתי ממך ואני שב ומבקש לתמוך בבית-הספר, להגדיל את מכסת הסטודנטים המתקבלים – סטודנטיות בעיקר – כדי לשרת את האזור ולעזור בצמצום המצוקה בקרב אחיות.
+
+
+ אדוני, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת טיבי, אשמח מאוד שתהיה הסבה מקצועית. אם יש מיותר – אני אשמח מאוד. יש מחסור באחיות, ואני צריך כל אחות פנויה. אני אספר לכם שוב – אני חושב שאני סיפרתי את זה במליאה ואני אגיד את זה עוד פעם כאן – שאני רציתי לרתום אחיות חרדיות, כך שבמקום ללכת להיות מורות הן ילכו להיות אחיות בטיפות-חלב ובבתי-ספר. חבר הכנסת אורלב, זה נוגע מעט גם לשאלה שלך. אמרתי שניסיתי להכניס נשים חרדיות למסלול אחיות טיפות-חלב ובתי-ספר, שזה מטעם הרבנים היה לי יותר קל, ורציתי שייכנסו. אמרו לי: אי-אפשר כי אין להן תואר. אמרתי להם שלאותה אשה יש תואר של מורה מוסמכת המוכר על-ידי משרד החינוך, והיא מורה והיא מקבלת שכר כמורה מוסמכת, אז מה זה? נכון שהיא לא עברה את המבחן של הבגרות; היא עברה את מכון סאלד. אתה היית גם ברווחה וגם בחינוך, ואתה מכיר את זה. אמרו לי: לא. תשים לב שבתשובה שלי אמרתי קודם לטיבי שמה שהם קיבלו לגבי הבדואיות – –
+
+
+ הבנתי.
+
+
+ – – אני לא הצלחתי עדיין לסדר לחרדיות. גם להן אין שם בגרויות, זה לא סוד, אז הם התאימו משהו. אני לא רוצה לספר לכם איך נודע לי בכלל על זה, כי זה לא במשרד. היה לי ערב אחד עם שגריר ארצות-הברית ומישהי ניגשה אליו וסיפרה לו. היא כנראה לא ידעה שאני סגן שר ואני מבין אנגלית ושמעתי את זה. למחרת בבוקר צרחתי במשרד הזה איך עושים אפליה, אבל תתפלא לשמוע: מאז, שנה וחצי, לא קיבלתי עדיין.
+
+
+ אני מוכן להיות – – – שלך בעניין הזה.
+
+
+ אוקיי. אני אשמח מאוד, כי אני חושב, א. שיש לי מחסור גם בטיפות-חלב, וזה בכלל חדש – –
+
+
+ יש מחסור.
+
+
+ – – וגם בבתי-ספר.
+
+
+ יש.
+
+
+ אני אשמח. אני בהחלט – – –
+
+
+ אני ואתה עזרנו יחד עם שלי יחימוביץ, כשהיינו בוועדת הכספים בראשותך, לטיפות-החלב. מה, זה עדיין – – –?
+
+
+ כן, טיפות-חלב. לטיפות-חלב בהחלט עזרנו. אני מדבר על אחיות. מה שקורה כאן הוא שיש מחסור. אני אשמח מאוד, ואנחנו נעשה כל מה שצריך.
+
+ב. חברי הכנסת אורלב וטלב אלסאנע, תקשיבו טוב. אתם מכניסים אותי כרגע לנושא שאני מניח שאתם יודעים שזו מלחמת עולם במשרד הבריאות. לקחת אחיות – הרי נלחמו כל הזמן שיהיו להם רק אחיות עם תואר, כל הזמן, ופתאום להגיד "מוסמכת", להוריד ברמה, וצועקים לי – ותתפלא לשמוע, אני דווקא תומך בעמדה שלך, כי אני חושב שאחיות, אני לא בטוח שעד כדי כך צריך תואר, אני אגיד לך את כל האמת. אבל יש תואר – יש מלחמה. כרגע יש דיונים, יש מלחמה, בכל מיני כיוונים. אני אומר את זה לשניכם, כי זו אותה תשובה על כל השאלות כאן – האם להיכנס לזה או לא, האם להוריד משהו. יכול להיות שבבתי-החולים לא, לא צריך להוריד, יכול להיות שלמשל בטיפות-חלב אפשר, בבתי-ספר אולי, ודאי שכן. צריך לחפש את האיזון הנכון כאן, אני לא יודע, זה באמצע הדיונים. 
+
+ אבל מה שאני יכול להגיד זה דבר אחד: אני קורא לכל מי שרוצה להתפרנס בפרנסה מכובדת – – –
+
+
+ – – – יש אחות מעשית, יש אחות מוסמכת – – –
+
+
+ כן, כן, כן, כן. אני מדבר על – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ טלב אלסאנע, אני מדבר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ נכון, אני מדבר בדיוק – – –
+
+לא צריך להוציא תואר אקדמי – – –
+
+
+ נכון, אני מדבר בדיוק על מה שאתה – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ נכון, אני מדבר בדיוק על מה שאתה מדבר, רק מה? ביטלו את זה. השאלה היא אם להחזיר את זה או לא, זה הסיפור. ואני צריך עכשיו – ממש בתקופה האחרונה יש דיון, כי באמת יש לי מחסור באחיות, ואני אחפש. אני מקווה מאוד שאולי בתקופה הקרובה תהיה לי בשורה, ואז אני אשמח לעדכן את הכנסת.
+
+
+ ההיגיון פועל לשני הצדדים: רצוי שאחות – גם בגלל היוקרה, וגם בגלל תפקידה – תסיים לפחות 12 שנות לימוד.
+
+
+ כן, אבל – – –
+
+
+ אבל לכתוב – – –
+
+
+ לא, זה בסדר. 
+
+
+ – – – צודק טלב, יש אחיות נפלאות – – 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים – – –
+
+
+ – – שלא זכו לקבל – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אנחנו מדברים על – מה שאני ציינתי על "בית יעקב", הם עוברים את המבחנים כמו בגרות, כמעט אותו הדבר. מנכ"ל משרד החינוך, שיושב כאן, יעיד בדיוק אם המבחנים של "בית יעקב" נופלים בהרבה מהבגרות. זה לא נופל, אבל זה המצב. אני בכל זאת עדיין מקווה שאני אצליח בזה. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה לכבוד שר הבריאות, המכונה סגן השר. אני מזמין את סגן שר החוץ דני אילון לבוא ולעלות על הדוכן על מנת להשיב על שאילתא של חבר הכנסת דניאל בן-סימון בנושא: עמדתו של שר החוץ לגבי כשרות הבחירות ברוסיה. חבר הכנסת בן-סימון יקריא קודם את שאלתו. לאחר מכן נוכל לאפשר לך.
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני סגן שר החוץ – – –
+
+
+ אני רק רוצה להעיר לפני כן: היו כאלה שכמובן אמרו שסגן השר לא נמצא באולם כי מתחמקים ממתן תשובה. אמרתי: אני מכיר את שר החוץ וגם את סגן שר החוץ, ואני בטוח שאפילו לא עולה בדעתם לא לענות על כל שאלה שחבר כנסת מגיש.
+
+
+ נכון – – –
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת – – –
+
+
+ אני מייחל ליום, אדוני היושב-ראש, שכשאני מפנה שאילתא לשר החוץ, שאני אזכה, עוד בכהונתי או בימי חיי, לראות אותו עולה לדוכן ועונה פעם אחת, לשמוע את קולו הערב בצורה ישירה בתשובה על שאלה שלי. אני מקווה שזה יקרה עוד בחיי. אבל בכל מקרה, לשאלה, סגן שר החוץ. 
+
+ ב-4 בדצמבר נערכו בחירות ברוסיה – – אחמד טיבי, אפשר לשאול שאלה כאן או שלא?
+
+
+ לא, לא, לא, מכובדי, חבר הכנסת בן-סימון. חבר הכנסת טיבי, אתה מעט מפריע לחבר הכנסת בן-סימון. 
+
+
+ אני מתנצל.
+
+
+ ולכן – ונערכו בחירות – – – 
+
+
+ להקריא, להקריא את – – –
+
+
+ כן, כן. – – ומפלגת השלטון זכתה בבחירות. ��ר החוץ, ליברמן, נפגש עם ראש הממשלה, ולדימיר פוטין, ובעצם אישר את טוהר הבחירות. השאלה שלי, אדוני הסגן, היא:
+
+ מדוע החליט שר החוץ לתמוך בטוהר הבחירות, למרות הביקורת הבין-לאומית שהושמעה כמעט בכל מקום?
+ 
+
+תודה רבה. אדוני, כבוד סגן שר החוץ, לפני שאנחנו נמשיך בתשובתו של השר, יש לי הכבוד לארח כאן אורח של הכנסת, את יושב-ראש האופוזיציה של יוון, מר אנטוניס סמאראס, הידוע, ואנחנו מקדמים אותו בברכה.
+
+ Welcome to our shrine to democracy. You are watching just now Question Hour to ministers, by the Members of Knesset, who are being asked by the people, who ask several questions. Every Wednesday we begin our session with Question Hour. Thank you.
+
+ בבקשה, אפשר למחוא כפיים.
+
+(מחיאות כפיים)
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תודה על שציינת את אורחנו רם המעלה, מר סמאראס, שאתמול היה לי הכבוד להיפגש אתו. 
+
+ יוון וישראל הן מדינות מאוד מאוד ידידות, חולקות ערכים, והייתי אומר שגם אינטרסים משותפים. אתמול היתה לנו שיחה מאוד מעניינת – אדוני היושב-ראש, אם מותר לי – וציינו את התרומה, גם של יוון וגם של ישראל, לתרבות האנושית. למעשה, היום, הציוויליזציה האנושית נשענת על שתי רגליים: היוונים שנתנו לנו את המדע ואת הפילוסופיה, והיהדות שנתנה את התנ"ך, ערכי המוסר, החוקים. אלה שתי הרגליים שעליהן נשענת היום הציוויליזציה, ויוון וישראל חולקות גם היום, אני חושב, אינטרסים ועתיד משותף – בהחלט ידידוּת גדולה. 
+
+ אנחנו מצטרפים לברכה שלך, אדוני היושב-ראש, למר סמאראס, שכיבד אותנו כאן בנוכחותו.
+
+ ועכשיו לשאלתו של חבר הכנסת דניאל בן-סימון. אני – תסלח לי, אנחנו הרי ידידים, ואני רואה בשאלה הזאת טיפה קנטרנות, כי א. היא לא מדויקת. אני רוצה לחזור על השאלה: מדוע החליט שר החוץ – שר החוץ לא החליט לתמוך. אנחנו ככלל, כמו שאתה יודע, לא מתערבים בעניינים פנימיים של מדינות אחרות. כמו שאנחנו לא היינו רוצים שמדינות אחרות יתערבו בעניינינו הפנימיים, יש לנו כלל, שאיננו מתערבים בעניינים פנימיים. 
+
+ לכן, צריך לדעת מה היתה הסיטואציה ולהגיד אותה ביושר ובהגינות. הרי זה לא ששר החוץ בא והוציא איזו הצהרה מסוימת. היה פה אירוע דיפלומטי, שהוא אירוע דיפלומטי שגרתי, שבו שר החוץ התקבל לפגישה אצל ראש ממשלת רוסיה, פוטין. במהלך הפגישה, שהיתה פתוחה בחלקה לעיתונאים, נשאל השר שאלה והשיב תשובה. אני חושב שהתשובה היתה תשובה לגיטימית, תשובה מדויקת, ובכך, אני חושב, ניתן להסיר את העניין הזה מסדר-היום. 
+
+ בוודאי, לאור התשובה שלי עד עכשיו, אתה מבין שכמובן הסעיף השני, או השאלה השנייה שלך, כבר לא רלוונטית. בבקשה.
+
+
+ יש לך עכשיו את כל הזכות לומר את כל מה שעולה על רוחך.
+
+
+ תראה, אדוני סגן שר החוץ, יש לי הערכה גדולה אליך כסגנו של שר החוץ המהולל, אולי המהולל ביותר שהיה בתולדות המדינה. אבל בכל זאת, הוא לא איש פרטי, הוא לא פיראט. הוא לא יכול לקחת את משקלה של מדינת ישראל, גם המוסרי, ולהיות מעורב בעניינים פנימיים של רוסיה. ואתה יודע, אתה יודע שלפני יומיים הוא אמר: מה ציפיתם ממני? מה אתם רוצים, שהקומוניסטים יעלו? תגידו לי, אם זו לא התערבות בעניינים פנימיים, מה זאת התערבות? הוא אמר: יש לנו אינטרסים ברוסיה, אנחנו לא רוצים את הקומוניסטים. לכן, כשאתה בא ואומר: אנחנו לא מתערבים, אנא ממך, מעט צניעות; כי לשר החוץ הזה יש הרבה תכונות תרומיות, אבל הייתי אומר שעידון הוא לא אחת מהן. ולכן הוא אמר את דעתו בישיבת הסיעה והוא לא הסתיר אותה, ומכיוון ��אין לו בוס בממשלה הזאת, הוא עושה מה שהוא רוצה. 
+
+ אפילו ראש הממשלה הדף את התמיכה שלו, בעוד כל העולם אומר: רבותי, יש בעיה. לא רק זה – נשיא רוסיה אמר: אנחנו נחקור את טוהר הבחירות. והנה בא שר החוץ שלנו, שכבר עובד שלוש שנים כאילו הוא שר החוץ של עצמו, ומחייב את המדינה בכל מיני תחומים שאני אומר לך שזה לא הזמן לומר אותם. 
+
+ לכן אני אומר, בפוליטיקה בין-לאומית אין רק אינטרסים, יש גם מוסר. וכל המחאה בעולם היום היא גם בעניין הזה של להכניס מוסר לתוך עניינים בין-לאומיים. לכן, כשיש בחירות במדינה כמו רוסיה – – 
+
+
+  – – – 
+
+
+ – – כשנשיא – – –
+
+
+ הוא שואל: האומנם? הוא רוצה לשאול האומנם. חבר הכנסת בן-סימון, קודם כול, הביקורת שלך היא לגיטימית, אני לא – אם כי שמעתי את שר החוץ, ונדמה לי שהוא אמר שבמקומות שבהם היו משקיפים שנשלחו על-ידי כנסת ישראל. אבל אני – – –
+
+
+ אתה רוצה לדבר בשמו גם? 
+
+
+ לא, לא, אני – הביקורת – – –
+
+
+ הוא אמר: אנחנו לא רוצים קומוניסטים. 
+
+
+ אני רוצה שבסוף – לא, לא, אבל אתה שואל, בסופו של דבר – – 
+
+
+ את סגן השר.
+
+
+– – אתה צריך לשאול אותו שאלה. אז אני מבין שאתה יכול לנאום ולשאול אותו: האומנם? והוא יגיד כן או לא. אבל צריך גם להבין שבשאלה יש שאלות, ואדוני מביע את דעתו הנחרצת, בהחלט לגיטימית, אז צריך לצמצם. בבקשה, תמשיך. סיים את דבריך. 
+
+
+ אתה צריך להגן עלי, אדוני היושב-ראש – –
+
+
+ אני מגן עליך. 
+
+
+ – – ולא על הממשלה. 
+
+
+ ודאי שלא. אני מגן עליך, רק אני מזכיר לך שזאת שעת שאלות. 
+
+
+מה נשאר לנו? שמונה חברים, שפה ושם – – –
+
+
+ אתה צודק, ואני נותן לך – – –
+
+
+ לכן, מה שנשאר לנו זה לומר את הביקורת המעטה. בלאו הכי שלטון אין לנו. 
+
+
+ אבל בצורת שאלה. 
+
+
+ מאה אחוז. לכן אני אומר, אדוני סגן השר, שלאור הביקורת הבין-לאומית, ולאור הביקורת ברוסיה, ולאור הדברים שיצאו מלשכת ראש הממשלה שהדברים לא נאמרו על דעת לשכת ראש הממשלה – השאלה היא אם יש איזו נימה של, אולי: אנחנו שותפים לרצון של הרוסים לבדוק את עצמם; או שאנחנו נהיה האחרונים בעולם שיתמכו בבחירות שנראות היום בחירות לא ישרות ולא ישירות. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אלדד, בבקשה, ולאחריו – חבר הכנסת מוחמד ברכה. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני סגן השר, אם פוליטיקה היא אמנות האפשרי אז דיפלומטיה היא אמנות השקר הלבן. אבל שקר לבן לגיטימי כשהוא בא להשיג הישגים, ואני מתבונן במערכת הקשרים שלנו עם רוסיה ורואה אותם מוכרים טילים מתקדמים לסוריה ולאירן, בונים כורים לאירן, נחלצים למנוע התערבות בין-לאומית בסוריה. אנא, בטובך כי רב, תצביע בבקשה על הישגים שיש לנו במערכת היחסים שלנו עם רוסיה. מה הרווחנו מהשקר הזה?
+
+
+ תודה רבה. לא – אדוני קובע שהוא שקר; האם הוא שקר? צריך לשאול. בבקשה, חבר הכנסת ברכה. רוצים למנוע ממך לחזור לשלטון – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, צד את אוזני משפט שאמרת, שאנחנו לא מתערבים בעניינים הפנימיים של אחרים. זה נשמע קצת לא אמיתי, בוא נגיד, החל במה שהיה בדובאי עם אל-מבחוח, עבור באי-הכרה בתוצאות הבחירות הפלסטיניות ב-2005, אבל זה ערבים וטרור. אבל – גם הבחישה במערכת הפוליטית האמריקנית מאחורי גבו של הנשיא אובמה, של ממשלת ישראל ושל גורמים הקשורים עם ממשלת ישראל. לכן, נא לא לספר סיפורים מופרכים כאן מעל בימת הכנסת. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. אדוני השר, אתה צריך לענות רק על שאלות ולא על הערות. הערות הם רש��ים לומר אבל אתה לא חייב לענות. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. רק דבר אחד אני רוצה להגיד – שנאמרים כאן דברים כקביעות היסטוריות, שביניהם לבין העובדות אין שום דבר. גם חבר הכנסת ברכה וגם ידידי חבר הכנסת אלדד – אתה קבעת שהיה פה איזה שקר לבן. לא היה, לא שקר ולא לבן, ולכן, מתוקף העניין הזה, אני מנוע מלענות אם היתה תמורה. משום שלא היתה בזה כוונה לקבל תמורה – אז אני לא חושב שאני צריך לענות על השאלה הזאת. 
+
+
+ זו ידידות שאינה תלויה בדבר. 
+
+
+ בדיוק. לגבי שאלתו של חבר הכנסת בן-סימון, אז אני שוב רוצה להזכיר: היו שרים אחרים בעולם שהצהירו הצהרות והלכו לתקשורת. פה אנחנו לא עשינו את הדבר הזה. אני אומר שוב: במסגרת שאלה במסיבת עיתונאים, זה היה לגיטימי לשאול והיה לגיטימי להשיב בצורה ששר החוץ השיב. לא היה בזה שום פסול. שוב אני חוזר: אני חושב שהעניין הזה מאחורינו ואני לא חושב שצריך לעשות – לראות צל הרים כהרים. תודה רבה. 
+
+
+אתה אומר שאין יסוד לדברים שאמרתי על ארצות-הברית. 
+
+
+ לחלוטין לא. 
+
+
+ גם אתה אישית לא בוחש, אישית. 
+
+
+ אני אישית לא בוחש, ואתה יכול לשים פה ספר – – – 
+
+
+ ואתה אומר אמת מעל בימת הכנסת. 
+
+
+ לחלוטין, לא. אתה גם ציינת כל מיני דברים שאני בכלל לא מבין – דובאי. על מה אתה מדבר בכלל? תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לסגן שר החוץ. אנחנו מאוד מעריכים, וידעתי שאתה נמצא כאן ותימצא כאן בדיוק ברגע שבו תצטרך לענות על כל שאלה, קשה ככל שתהיה. 
+
+ אדוני יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה, אצלך בוועדה לא מרשים לאנשים להביע את דעתם? הם רק צריכים לדבר בדיוק לנושא של הסעיף?
+
+
+ סגן השר יודע שלא מאמינים להם, לא לו ולא לשר. 
+
+
+ טוב, אלה הן הערות שכל אחד יכול לשלוח כהודעה לעיתונות. 
+
+ לא מאמינים להם. 
+
+
+ תודה רבה, רבותי. 
+
+
+ הם חוזרים על השקר הגס הזה במליאה כל הזמן. 
+
+
+
+
+ רבותי, הבוקר הוגשה לי בקשה לפי סעיף 30(א) לתקנון הכנסת, שבה ביקש חבר הכנסת מוחמד ברכה להעלות הצעה לסדר, מיידית – כמובן, לא נדון בה – הצעה לסדר לישיבה, והנשיאות אישרה לו, במשאל טלפוני בנושא – אני מקריא את הדברים שהוא אומר: השתוללות אנשי ימין בשטחים בימים האחרונים, שהגיעה לשיאה אתמול בשרפת מסגד בירושלים. בבקשה, יש לרשותך שתי דקות להעלות את העניין. כמובן, אנחנו בנשיאות הבאה נדון. הרשות ניתנה לו על-פי התקנון. תודה רבה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עדים בימים האחרונים להשתוללות פרועה של אנשי ימין, בין שזה בשטחים ובין שזה בתוך מדינת ישראל, שהגיעה לשיאה אתמול בשרפת מסגד נוסף בירושלים. 
+
+האחריות, לדעתי, אדוני היושב-ראש, אינה מסתיימת אצל הפושעים הקטנים שמבצעים את הפשעי,ם אלא מתחילה כאן, בבית הזה. ח"כים שמציעים להשתיק מואזינים במסגדים, בל יגלגלו עיניים כשהצעותיהם הופכות לאש בוערת במסגדים בטובא, ביאסוף ובירושלים. כמובן, צריך לטפל באותם חוליגנים פאשיסטים, אבל צריך גם להטיל את האחריות על האספסוף המעונב שיושב בבית הזה. אני לא פוסח, לא על הראשון, ראש הממשלה, ולא על האחרון, שיושב בספסלים האחוריים. 
+
+ המתקפה של אנשי הימין על בסיס צבאי שלשום בשטחים היא ביטוי לכך שהגולם קם על יוצרו. ימים רעים עוברים עלינו – חוקים אנטי-דמוקרטיים, ציד של ערבים בחוצות הערים, עקירת עצים, שדידת קרקעות. זה דומה למשהו מחריד וזה אכן מחריד. האמת היא, אנחנו אומרים שצריך לפעול לפני שיהיה מאוחר, אבל האמת שזה כבר מאוחר מזמן. אבל כל עוד הפשעים האלה והמתקפות האלה היו נגד ערבים זה היה בסדר, כשזה הגיע ליהודים, אז עושים פוזה שמזדעזעים. צריך לעקור את העשבים הרעילים, שהפכו לדשא של כל הבית. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה. לעניין זה, כמובן אנחנו נחליט בניהול הישיבה. הנשיאות תחליט בשבוע הבא אם להעלות את העניין כהצעה לסדר או כנושא לסדר-היום. אבל אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת ברכה, בהתאם לתקנון רשאית הממשלה להגיב על כל אמירה הנאמרת בכנסת, וסגן ראש הממשלה ביקש להגיב על דבריך. אדוני סגן ראש הממשלה, אבקשך לעלות לדוכן ולהגיב על דבריו של חבר הכנסת ברכה או לעניין הדברים שחבר הכנסת ברכה הגיב עליהם. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, המעשים שקרו לאחרונה בהתקפה פרועה ואלימה על מחנה צה"ל ועל חיילי צה"ל אינם החצייה הראשונה של הקו האדום שאסור לחצות אותו. זה מתחיל בפעולות שקוראים להן בשם המוזר "תג מחיר", אבל זה פוגע רק בפלסטינים אז לא כולם מספיק מתרגשים; זה עובר לפעולות של הצתת מסגדים ופגיעה בהם, אז יש כאלה שאומרים: זה בכל אופן לא אנחנו; אחר כך זה פוגע באנשים גם בתוך מדינת ישראל, בציור על בתיהם או בהתקפות עליהם, אז אומרים: זה חלק מסוים במפה הפוליטית. עכשיו זה הגיע לחיילי צה"ל ולמחנה צבאי – פגיעות לא רק בבריונות מילולית אלא גם באלימות ממש ופגיעות באבנים על קצינים וחיילים. 
+
+זוהי הרמת יד על הממלכה, זוהי קריאת תיגר על המדינה, זהו מעשה בריונות שצריך לעצור אותו כשהוא מתחיל. הוא מתחיל כשעוברים על החוק. החוק זה לא עניין רק למשפטנים, זה לא עניין לחברי כנסת שדנים בסעיף זה או אחר. החוק הוא החישוק שמחזיק את המדינה הזאת ואת החברה הזאת ביחד. 
+
+ החוק הוא הקובע את סמכות הממשלה לפעול, ואת סמכות בית-המשפט לפסוק. ומי שמרים יד על החוק, בוודאי בדרך אלימה ובריונית, צריך לנקוט נגדו אמצעים מספיקים – על-פי החוק, לא בדרך אחרת – כדי לעצור אותו. כי האש הזאת לא מלחכת את שולי המחנה. אם לא נעצור אותה, היא יכולה להרוס את הבניין כולו.
+
+ולכן ראש הממשלה והממשלה לא רק מגנים את המעשים המבזים והמבוזים האלה, ולא רק עומדים כמובן לצדם של מי שנפגעו, אם זה אדם יהודי או ערבי או חייל של צה"ל, אלא הממשלה צריכה לעשות, ותעשה, כל מה שהיא יכולה על-פי החוק, עם ארגוני אכיפת החוק שבידה, כדי להביא אנשים כאלה לדין; כדי להעניש אותם, אם יורשעו, על-פי חומר הדין. כי אנחנו, כמדינה וכחברה, חפצי חיים. תודה.
+
+
+ תודה רבה. עניינך יובא כמובן. אני מבקש לחדש את הבקשה ביום שני הבא, כדי שהנשיאות תחליט. אבל כהצעה – איך קוראים לזה? הצעה – – –
+
+
+ לסדר. 
+
+
+ זו לא הצעה לסדר, זו הצעה לסדר-היום.
+
+
+ לסדר הדיון.
+
+
+ לסדר הדיון. לפי סעיף 30(א) זו הצעה לסדר הדיון. חבר הכנסת ברכה, הנשיאות נענתה לבקשתך, ואתה גם קיבלת התייחסות של הממשלה. אני מאוד מודה לסגן ראש הממשלה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3431/18; נספחות.]
+
+ אנחנו עוברים לחקיקה של חברי הכנסת. ראשון המחוקקים המבקש לקבל את יומו כאן ביום רביעי זה, הוא חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש הוועדה הנכבדה – ועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה. הוא מבקש להעלות על סדר-היום את הצעת החוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור למרכזי יום לאנשים עם מוגבלויות). חשוב מאוד. לעניין זה יש שתי הצעות נצמדות, והן יקבלו את הרשות. חבר הכנסת כץ – מהמקום, כי יש הסכמת הממשלה, למיטב ידיעתי.
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כפי שאנחנו יודעים, מרכזי היום לאנשים עם מוגבלות מקיימים פעילות חשובה וחיונית, התורמת לרווחתם, דימוים העצמי ובריאותם של אנשים עם מוגבלויות השוהים בהם ולמעגל המשפחתי שמסביבם.
+
+מסגרות אלה מופעלות על-ידי עמותות וארגונים שונים במימון משרד הרווחה והשירותים החברתיים. אולם נושא הארנונה לא נכלל בתקציב המסגרות האלה. הארגונים המפעילים את מרכזי היום נדרשים לשלם לרשויות המקומיות תשלומי ארנונה המסתכמים במיליוני שקלים. על חלק מהמסגרות מרחפת סכנת סגירה עקב אי-יכולת הארגונים והעמותות המפעילים לעמוד בנטל הארנונה.
+
+כלומר, בעוד יד אחת נותנת, היד השנייה לוקחת. הצעת החוק באה לתקן עיוות זה. היא מבקשת לקבוע כי מרכזי יום שבהם שוהים אנשים עם מוגבלות פיזית, שכלית או נפשית הזכאים לקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, יהיו פטורים מתשלום ארנונה.
+
+ כמו כן, הצעת החוק שבנדון מציעה להעניק פטור מארנונה על מסגרות הדיור השונות – דירות, הוסטלים ומעונות – שבהם חיים אנשים עם מוגבלויות. 
+
+ אני מקווה שהכנסת תתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. להצעה זו יש שניים אשר מבקשים להצמיד את הצעתם. לפי התקנון, אתם גם מנמקים מהצד בדקה. אם הממשלה תתנגד לאחת ההצעות שלכם, תעמוד לכם הרשות לעלות על הבמה לשלוש דקות. אני מתאר לעצמי שאתם מוותרים על שלוש הדקות ורוצים שהממשלה תאשר.
+
+
+ [הצעת חוק פ/50/18; נספחות.]
+
+ חבר הכנסת גילאון – הצעתו היא ההצעה הראשונה, ולאחר מכן – ברכה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השרים, תמיד אני שמח להיצמד לחבר הכנסת חיים כץ. אני מאוד אוהב להיצמד אליו. הצעת החוק שלנו – אני רוצה רק לתת דגש באותו דבר שחבר הכנסת כץ אמר בצורה מופלאה. אני מצטרף לכך. אבל לתת למוסדות נכי נפש בקהילה – אם יש מושג של untouchable או ה"טמאים" בקרב המוגבלים, הם האנשים שהם חולי הנפש, בעוד שמשרד הרווחה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חברים, סליחה. אתה מדבר מהצד, וזה מפריע לי.
+
+
+ רבותי, רבותי. חבר כנסת נפאע, חבר הכנסת גילאון נמצא לידך.
+
+
+ השיקום הארוך, בדרך כלל, של אנשים מוגבלים או נכים מוטל על משרד הרווחה. הנה, תחום הנפש, שהוא כאמור הטמא, הקשה ביותר מבחינת המוגבלויות ומבחינת התפיסה החברתית את המוגבלות הזאת, הוא בטיפול משרד הבריאות.
+
+ אני מודה שיש גם בחקיקה הזאת מעין – מה שפעם אמרתי לך, אדוני: זה דומה לחדר האוכל שקונה מן הפרדס את התפוזים, והוא מביא אותם לחדר האוכל ושם סוחטים את המיץ. הם קונים אחד מן השני – להעביר מכיס אחד לשני. ובכל זאת, בתנועה בין כיס אחד לכיס השני, מי שיוצא פגוע בסופו של דבר זו אותה קבוצה, במיוחד אותה קבוצה שאני מדבר עליה.
+
+על כן ההצעה הזו גם הועלתה כמה פעמים בכנסת השש-עשרה, כמדומני, על-ידי מי שהיה בעבר שר הבריאות, נסים דהן, ועל-ידי חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב בכנסת השבע-עשרה, וחבר הכנסת לשעבר רן כהן, וחבר הכנסת לשעבר חיים אורון.
+
+ אני חושב שיש רק מן הצדק – ואני שמח שנתת לי את הזכות להיצמד לחבר הכנסת חיים כץ – להעביר את הצעת ההחלטה הזאת, אף שהיא נועדה לתקן את מה שלא היה צריך להיות מקולקל מראש. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אתה הגשת את זה עוד ב-2009, כאחת מהצעות החוק הראשונות בכנסת זאת. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/372/18; נספחות.]
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, בבקשה. גם לך הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה – תאגיד מעסיקים. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם לי יש הזכות להיצמד לשני חברי, חבר הכנסת כץ וחבר הכנסת גילאון. אנחנו אכן, כפי שהזכיר היושב-ראש, היינו מהראשונים שהגישו את הצעת החוק, גם על-פי הפ"א וגם על-פי התאריך. אבל זה לא העניין. אני חושב שזה חשוב שהכנסת תעשה היום צדק. הרי ההנחות האלה והפטור הזה היו קיימים במשך שנים רבות, עד שנכנסו לתוקפן ההנחיות החדשות לרשויות המקומיות, ואז החל תהליך מסורבל של מילוי טפסים, אישור של מליאת הרשות המקומית והגבלת הפטור או ההנחה לשלוש שנים.
+
+ אני חושב שפה אנחנו עושים צדק עם אותם מוסדות לתעסוקת נכים ומוגבלים, שלפחות יקבלו את הפטור מארנונה על מנת שיוכלו לקיים פעילות יותר טובה ויותר מעמיקה. אגב, אחד הדברים, אדוני היושב-ראש, שהיו, בוא נגיד בוטים ובלתי הגיוניים – שלמשל מוסד שעובד בפריסה כלל-ארצית היה יכול לקבל מעירייה או מרשות מקומית אחת הנחה או פטור, ומאחרת לא. 
+
+בימים אלה, ימים של מצוקה ברשויות המקומיות, הנטייה של כמה רשויות היא לא לראות בדבר הזה דבר חשוב או בראש סדר העדיפויות. לכן חשוב שהכנסת תאמר את עמדתה, שהיא עמדה נכונה וצודקת, לגבי אותם ארגונים ומוסדות שפועלים לתמיכה בנכים ומוגבלים. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה. אדוני, יצחק כהן, סגן שר האוצר, עמדת הממשלה, בבקשה. האם עמדת הממשלה היא אחידה לגבי שלוש ההצעות, שהן זהות?
+
+
+ כן.
+
+
+ אני שמח לשמוע שמתייחסים לגופה של הצעה ולא לגופם של מציעים. בבקשה, אדוני.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החברים חיים כץ – יושב-ראש הוועדה, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, דב חנין וקבוצת חברי הכנסת, הצעת החוק מציעה להוסיף לרשימת הנכסים הפטורים מארנונה כללית את מרכזי היום ששוהים בהם אנשים עם מוגבלויות פיזיות, שכליות ונפשיות המקבלים קצבת נכות לפי פרק ט' בחוק ביטוח לאומי [נוסח משולב]. 
+
+ אדוני היושב-ראש, הממשלה תומכת בהצעות חוק, ובלבד שהמשך החקיקה יתואם עם הממשלה.
+
+
+ מה זה אומר?
+
+
+ מה שאנחנו עושים תמיד.
+
+
+ אם הוא לא קבע, אם הוא לא יתואם – – –
+
+
+ – – – כן תומכת או לא תומכת?
+
+
+ הממשלה תומכת, נקודה. 
+
+
+ אדוני, בשלב זה – – 
+
+
+ – – – יתואם. 
+
+
+ – – הוא מבקש ממך לתאם. אתה תתאם או לא תתאם. תביא את זה לקריאה ראשונה. יאמרו: לא תיאמת, אנחנו לא רוצים לתמוך בקריאה ראשונה. זה הכול.
+
+
+ חיים, זו לא פעם ראשונה, אדוני יושב-ראש הוועדה. תודה רבה.
+
+
+ לא, לא, לפעמים הממשלה מבקשת שלקראת קריאה ראשונה יימחק סעיף זה ויבוא סעיף זה; או הסתייגות שלדבר יהיה פטור רק ליישובים הערביים ולא ליישובים היהודיים. יש כל מיני הסתייגויות שהן ברורות, שהן ספציפיות.
+
+רבותי, ובכן, אנחנו עושים שלוש הצבעות. ההצבעה הראשונה היא על הצעתו של חבר כנסת חיים כץ בנושא – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – – חבר הכנסת חיים כץ, הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור למרכזי יום לאנשים עם מוגבלויות). נא להצביע בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור למרכזי יום לאנשים עם מוגבלות), התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+ 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית. בהתאם לתקנון, היא אמורה לעבור, כי זה מסים, לוועדת הכספים. האם יש הצעה אחרת? ועדת העבודה והרווחה. השר מסכים? חבר הכנסת פיניאן, האם אתה מסכים, לוועדת העבודה והרווחה? אין הצעה אחרת, אז תועבר לוועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה.
+
+ עכשיו אנחנו עוברים להצעתו המקבילה והדומה של חבר הכנסת אילן גילאון, שהוגשה יחד עם חבר הכנסת ברכה וחבר הכנסת חנין, כל אחד – הרבה לפני הצעתו של חיים כץ, ולא היתה הסכמת ממשלה אז. עדיין לא היתה הסכמת ממשלה. עכשיו יש הסכמת ממשלה, אז אנחנו מצביעים על הצעת החוק של חבר הכנסת אילן גילאון, הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למסגרות שיקום לנכי נפש), נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למסגרות שיקום לנכי נפש), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ הצעתו של אילן גילאון באותו נושא – 24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שגם הצעתך תועבר לוועדת העבודה והרווחה, כפי שקודם נקבע.
+
+רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חברי הכנסת חנין וחברי כנסת אחרים, כפי שנומקה על-ידי חבר הכנסת מוחמד ברכה. נא להצביע – הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים). נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
+
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי ממשלה (פטורין) (תאגיד לתעסוקת נכים ומוגבלים), התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+28 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעתם של חברי הכנסת חנין וברכה וחנא סוייד ועפו אגבאריה עברה – זה לא דבר יומיומי בפרוטוקול של הכנסת, אז אני מציין את זה – עברה בקריאה טרומית, ותועבר לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה ראשונה. תודה רבה. תם הדיון בשלושת החוקים הראשונים.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3329/18; חוב' ד', עמ' 23731.]
+ [הצעת חוק פ/3341/18; חוב' ד', עמ' 23730.]
+
+
+
+ אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים) (תיקון – מימון הגנות חוף בים-המלח), של חבר הכנסת משה, מוץ, מטלון. אנחנו רק שומעים את התשובה, וההצבעה. המשיב הוא סגן השר יצחק כהן. בבקשה, אדוני. 
+ 
+מה? אם חבר הכנסת מוץ מטלון נמצא פה – התשובה וההצבעה כבר לא תלויות בו. הנה, הוא פה, אין שום בעיה. גם בתשובה והצבעה הוא לא חייב להיות פה, אלא אם כן הוא רוצה למשוך – כבוד השר, בבקשה. האם שר התיירות רוצה להתייחס לנושא הזה? אני חושב שזה שייך למשרד שלו. 
+
+
+ אני השר האחראי.
+
+
+ שב, שב. אני לא שופט בתוך הממשלה, יש לי ראש ממשלה בשביל זה. אני רק אומר לך, שאם זה נתון לסמכותך, נשאל את השר המקשר אם הוא מסכים שגם השר האחר יתייחס. לי אין בעיה. אתה מסכים. בבקשה, אדוני. – – – 
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש.
+
+
+ למה, למה. ראיתי את הסערה שמתחוללת, ואני פותר לכם את הבעיה. לי אין בעיה.
+
+
+ זה תחת אחריותו, הוא צודק. 
+
+
+ אין לי שום בעיה. 
+
+
+– – – אבל השר צודק. 
+ 
+
+ קודם כול, שני השרים צודקים. השר הממונה הוא שר האוצר, חבל על הזמן.
+
+
+ – – –
+
+
+ בסדר גמור. 
+
+
+ מספיק מה שהיה אתמול אתך, שלום – – – 
+
+
+ למה להתווכח, קיבלתי את אישורו של הנציג – – 
+
+
+ על כל פנים, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – –
+
+
+ – – של ראש הממשלה, שהוא גלעד ארדן. 
+
+
+ – – משרד האוצר מקיים משא-ומתן מתקדם עם בכיר "כימיקלים לישראל" על הסוגיות הפתוחות, לרבות קציר המלח והתמלוגים, שאמור להסתיים בימים הקרובים. שר האוצר מעדיף לפתור את הסוגיות בהסכמה ולא בחקיקה. יחד עם זאת, אין ביכולתנו לעצור את יוזמות החקי��ה הפרטיות. מובהר בזאת שהוסכם שהחקיקה הפרטית הנדונה תקודם רק בהסכמת שר האוצר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה. ובכן, אני לא מדבר עכשיו אל המשנה לראש הממשלה, כי זה עניין שאני צריך לדון אתו רק עם השר המקשר. התקנון קובע שמי שמשיב הוא השר שנקבע על-ידי הממשלה, אבל גם הוא מאפשר לי לתת רשות דיבור לשר נוסף, המדבר גם בשם הממשלה. השר מיסז'ניקוב יעלה ויבוא, ויאמר את מה שהוא רוצה. בסופו של דבר אנחנו מצביעים אותו דבר. אני לא רוצה לסבך אותך, בוגי, בקדנציה הראשונה בתעלולים פוליטיים.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, קודם כול תודה רבה – אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת. 
+
+
+ – – –
+
+
+ רגע, מה קורה פה? 
+
+
+ – – –
+
+
+ כבוד השר לשעבר אדרי, מה קורה פה? מה ההתרגשות הרבה? ים-המלח הוא אחד מפלאי עולם, אבל בכנסת אנחנו לא צריכים להפוך אותו לפלא נוסף. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה שאפשרתם לי להציג משהו ששייך לתחום אחריותי, לתחום האחריות של המשרד. לא ידעתי שאני צריך מעל דוכן הכנסת להודות על כך, שאני צריך לענות – שנתנו לי אפשרות לדבר בנושא ששייך לתחום המשרד שלי. ואני, בניגוד לידידי, באמת ידידי, סגן השר יצחק כהן, לא צריך נייר כדי לדבר על הנושא של ים-המלח – אני יכול לדלקם אותו מתוך שינה. 
+
+כבר לפני כמה ממשלות הנושא הועבר לטיפול של שר התיירות. אני אז בכלל לא ידעתי, אדוני היושב-ראש, שאני אהיה זה שיצטרך להחליט בנושא הזה. אני רק יכול להיות גאה שבמשמרת שלי נפלה הזכות לטפל באזור כל כך יפה וכל כך חשוב לאזרחי מדינת ישראל. זה לא נחלה שלי, זה לא נחלה של משרד האוצר; זו נחלה של ילדינו, של נכדינו, שלנו, כל האזור הזה של ים-המלח, ונפלה בידי זכות לנסות לתקן את העוול שקורה עשרות שנים.
+
+אני אתחיל בזה שיש בעיה באגן הדרומי של ים-המלח בכך שכל שנה המפלס של האגן עולה ב-20 ס"מ. זה קורה כי שוקע מלח, לאורך עשרות שנים, על קרקעית האגן; הוא שוקע כי יש פעילות של "מפעלי ים-המלח", שמייצרים אשלג, והפסולת התעשייתית, שזה המלח, שוקעת באגן, לכן גם המפלס עולה, ולכן היה צריך להחליט.
+
+
+ מה זה פה? מה זה פה? מוץ, אני מבין שקשה, אבל תתכתבו בפתקים. אתה מפריע לכבוד שר התיירות.
+
+
+ זה הצעות חוק של חבר הכנסת מוץ מטלון, לכן הוא מעורב רגשית בנושא הזה.
+
+היה צריך להחליט, בסופו של דבר, על מי מוטלת האחריות ואיזה פתרון יש לכך שמפלס המים באגן הדרומי של ים-המלח יפסיק לעלות. לצורך כך הוקמה החברה להגנת ים-המלח, על-ידי הממשלה הקודמת, והוטלו על שר התיירות הזכות והחובה להציע לממשלה פתרון, איך אנחנו יוצאים מה"ברוך" הזה.
+
+אגב, שתבינו, עליית המפלס של 20 ס"מ כל שנה, זה מציף את המלונות בחמי-זוהר ובעין-בוקק, אבל זה גם מציף את כביש 90 – עם כל התשתיות שלהם. 
+
+ אחרי חודשים רבים של דיונים, של שימוע וכך הלאה, אחרי משא-ומתן ארוך עם משרד האוצר, שבמסגרתו התבקשתי, כשר התיירות, לתת זמן למשרד האוצר לנהל משא-ומתן עם "מפעלי ים-המלח" על האחוז שלהם במימון של המפעלים, יחד עם גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, אנחנו קיימנו מסיבת עיתונאים, ואמרנו שקציר מלח זה הדבר הכי נכון לעשות, ואכן ראש הממשלה שביקר באזור הזה אישר את ההחלטה שלנו. הוא נתן זמן של 21 יום באותו מעמד, ביוני השנה, למשרד האוצר לסיים את המשא-ומתן מול "מפעלי ים-המלח". 21 יום ביוני השנה. אנחנו נמצאים עכשיו באמצע דצמבר, וסגן השר אומר שמשא-ומתן עדיין מתנהל, ועכשיו הוא מתנהל בצורה מזורזת. 
+
+
+הוא אומר את מה – ��� –
+
+
+ כן, הוא אומר מה שכתבו לו. 
+
+
+ – – –
+
+
+אין לי טענות כלפי סגן השר, שקורא מהנייר מה שכתבו לו, אבל בקצב הזה המשא-ומתן יכול להתנהל עוד הרבה מאוד זמן. שתי הצעות החוק שמובאות פה לפניכם – אחת נועדה לעזור למשרד האוצר לסיים בהצלחה את המשא-ומתן מול "מפעלי ים-המלח", על מנת שהם ייקחו על עצמם 90% לפחות מהמימון המאוד-יקר של קציר המלח, שנועד לעצור את עליית המפלס ולהוציא אותנו מה"ברוך" הזה; והצעת חוק שנייה מדברת על כך שהמדינה תתקצב את הפעילות הכלכלית והתיירותית סביב ים-המלח בקרן של מיליארד שקל למשך חמש שנים. 
+
+
+ – – –
+
+ לא לא, זאת הצעת החוק השנייה. 
+
+
+ שנייה, אבל עוד לא – – –
+
+
+ אז אני כבר en bloc עונה על שתי הצעות החוק. זה הדבר הכי הגיוני שצריך לעשות. אנחנו היינו עכשיו בעשירייה מבחינת פלאי עולם. ים-המלח מוכרז על-ידי הרבה מאוד תיירים והרבה מאוד אנשים שגרים בחוץ-לארץ כפלא עולמי. זה המותג החזק שלנו. רק אנחנו בתוך מדינת ישראל לא מתייחסים אל המותג הזה בתור שכזה. ולכן, אחרי שאנחנו נסיים את המשא-ומתן בהצלחה, בסיוע של הצעת החוק שלנו, עם "מפעלי ים-המלח", על המימון של הקציר, אנחנו חייבים להמשיך ולפתח כלכלית את האזור הזה, על מנת להעמיד אותו כמוצר תיירותי וכלכלי לכל דבר, על מנת לפתח תעסוקה. 
+
+
+ אדוני עוד לא ירד, אדוני עוד לא ירד. כבוד השר ארדן, אני רוצה להבין דבר אחד, האם אני צריך לשאול את מוץ מטלון אם הוא מסכים להתניות הממשלה. יש לי שני שרים – אחד מתנה בהתניית הממשלה, ואחד בא ואומר שהוא עוזר לממשלה, משום שחייבים בדרך חקיקה לשכנע – – – 
+
+
+לא, אנחנו מתואמים. זה אותו דבר, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ מתואמים?
+
+
+אנחנו מדברים על אותו דבר. יחד עם סגן השר, אנחנו מדברים על אותו דבר. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ זה בסדר?
+
+
+ אני ביררתי. 
+
+
+ אז אני יכול לשאול את מוץ אם הוא מסכים להצעת הממשלה. 
+
+
+אני ביררתי, ההתניה לא היתה: בהסכמת האוצר – – –
+
+
+ לא, ברור, בתיאום. 
+
+
+אלא בתיאום. 
+
+
+ בתיאום עם האוצר, אני הסכמתי על זה. אני רק לא מבין את הכוחניות הזאת. למה בתחום אחריות שלי עולה סגן השר לדבר במקומי – את זה אני לא מבין – רק מפני שמישהו כתב שזה תוך כדי חוק ההסדרים; איך זה קשור?
+
+
+ כבוד השר, אתה ראית שהכנסת מגינה גם על השרים ועל תחום סמכויותיהם. יחד עם זה, מודיעה הממשלה לכנסת מי השר המשיב. אם בא שר, כמו שהיה אז, לפני שלושה שבועות, עם השר שלום שמחון, ואומר: זה שייך למשרדי, אנחנו נותנים גם לו לדבר. אבל בסופו של דבר חברי הכנסת צריכים להבין מה הממשלה רוצה מהם. הואיל והיא רוצה אותו דבר, אין לנו בעיה. 
+
+
+ בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש – אני מסיים – אין לנו שום מחלוקת עם סגן השר לגבי המשך החקיקה. אין לנו גם מחלוקת עם הבית הזה מה אנחנו רוצים לראות בים-המלח בסופו של דבר, ועל מי מוטלת האחריות להוציא את הפסולת התעשייתית שנאגרה שם במשך עשרות שנים. 
+
+אני רק מבקש בפעם הבאה ממשרד האוצר להיות פחות כוחני ולהירגע סוף-סוף. תודה רבה. 
+
+
+ אני רוצה רק לומר לך, שר התיירות, שאם היתה יורדת התיירות בארץ, היו מבקרים אותך. העלייה בכמויות התיירים המגיעים לארץ מחייבת אותנו לברך אותך. כל הכבוד לעבודתך. כבוד השר, אני שואל אותו, אומר לי השר המקשר: ההתניה היא אותו דבר, אין כאן הסמכה להתניה, אלא רק תיאום בשלב הבא. מה אדוני אומר?
+
+
+לא, התניה להמשך החקיקה – – – 
+
+
+ התניה ותיאום בהמשך החקיקה, מה זאת התניה?
+
+
+ – – – 
+
+זה לא תיאום, זה לא תיאום. 
+
+
+ אדוני, אנחנו מעבירים את זה as is לוועדת – לאיזה ועדה זה עובר? לוועדת הכלכלה. אנחנו מעבירים את זה. כשיגיע לקריאה ראשונה, אתה תחליט אם לתמוך בזה או לא, זה הכול. זה התיאום. תודה רבה. אדוני לא התנה תנאים. כבוד השר יצחק כהן, אדוני לא התנה תנאים ספציפיים, הוא דיבר על תיאום. או שהם יתאמו או שלא יתאמו. לא יתאמו – הממשלה לא תתמוך. תודה רבה. מוץ, אתה מסכים למה שאמר?
+
+
+כן. 
+
+
+ אנחנו מצביעים על החוק as is. תודה רבה. אני מבין שכל הדיון נערך לגבי שני החוקים, לכן אנחנו נעשה שתי הצבעות – הצבעה ראשונה היא על הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (תיקון – מימון הגנות חוף בים-המלח). 
+
+ נא להצביע – מי בעד, מי נגד, מי נמנע? בעד, הממשלה בעד. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה 
+(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) 
+(תיקון – מימון הגנות חוף בים-המלח), התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+ 43 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (תיקון – מימון הגנות חוף בים-המלח), של חבר הכנסת משה, מוץ, מטלון, עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת הכלכלה על מנת להכינה לקריאה ראשונה. 
+
+אנחנו עוברים לדון בחוק זיכיון ים-המלח (תיקון – קרן לשיקום ופיתוח אזור ים-המלח). נא להצביע. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע. אותה התניה. 
+
+
+ לא אותה התניה, אותו תיאום. 
+
+
+ אותה התניה, שהיא תיאום. אותה התניה, המדברת רק בתיאום. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק זיכיון ים-המלח (תיקון – קרן לשיקום ופיתוח אזור ים-המלח), 
+התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+ 45 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק זיכיון ים-המלח (קרן לשיקום ופיתוח אזור ים-המלח), התשע"א–2011, של חבר הכנסת משה, מוץ, מטלון עברה בקריאה טרומית ותועבר גם היא לוועדת הכלכלה על מנת להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/570/18; נספחות.]
+
+
+אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת המשרתים בשירות לאומי), של זבולון אורלב – הנמקה מהמקום. בבקשה, חבר הכנסת אורלב. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראשית דברי אני רוצה לשבח את יושב-ראש ועדת החוקה, את חבר הכנסת דודו רותם, שיזם במסגרת תיקוני חוק הבחירות גם את התיקון שמוצע בהצעת החוק הפרטית שלי, והצעת החוק מונחת לקריאה ראשונה בפני הכנסת. 
+
+חוק הבחירות לכנסת קובע עיקרון של ריתוק לקלפי, כלומר אדם יכול להצביע בקלפי מסוימת במקום מגוריו, אולם תיקונים שונים שנעשו בחוק הבחירות מכירים בכך שאוכלוסיות שונות לא יכולות לממש את הבחירה לכנסת, את זכות הבחירה, אם העיקרון הזה יתגשם לגביהן, והן הוכרו כחריגים; כמו: חיילים, אנשים עם מוגבלויות בניידות, נשים השוהות במקלט לנשים מוכות, אנשים שמאושפזים בבתי-חולים, אסירים ועוד ועוד. האוכלוסיות האלה, שהן בערך 170,000 בני אדם, מצביעות במעטפות כפולות בקלפיות מיוחדות. 
+
+ הצעת החוק קובעת, שמי שמשרת בשירות לאומי או אזרחי, ומשרת מחוץ למקום מגוריו – על-פי הצעה של ועדת החוקה, במרחק של למעלה מ-100 קילומטרים – יוכל להצביע בקלפי מיוחדת במעטפה כפולה. כך מי שמשרת בשירות לאומי, בשירות אזרחי, במקום רחוק, יוכל לממש את זכותו, כיוון שחלק מהמשרתים, למשל המשרתות המסייעות בבתי-חולים, במוסדות לנוער מפגר וכדומה, לא יכולות לעזוב את המקומות. 
+
+ אני התחייבתי שקידום החוק יהיה אך ורק במתכונת כפי שגובשה בוועדת החוקה, חוק ומשפט. כמובן, אני מסכים והתחייבתי לכך. 
+
+
+תודה רבה. זה דבר שאתה התחייבת – אני לא מבין מה זה, זאת התניה שהיא בדיון שהיה בוועדת חוקה, חוק ומשפט?
+
+
+ – – –
+
+
+ הצעת חוק שקיימת?
+
+
+ הצעת החוק – אמרתי, היא מונחת על שולחן הכנסת. 
+
+
+ אתה מצטרף להצעת החוק הזאת. 
+
+
+כן, היא באה בעקבות פנייה שלי. 
+
+
+ הבנתי. 
+
+
+ שיתפתי את היושב-ראש. הנוסח שלי לא יהיה הנוסח הקובע. הנוסח הקובע יהיה הנוסח שגובש בוועדת החוקה. 
+
+
+טוב, אין בעיה, בשביל הסטטיסטיקה זה חשוב מאוד. אין בעיה. 
+ רבותי, ישיב כבוד שר המשפטים. אם הממשלה מסכימה, עומדת הזכות לחבר הכנסת להתנגד, ויש חברת כנסת שביקשה להתנגד. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת המשרתים בשירות לאומי), התשס"ט–2009, הצעת חוק פ/570, מציע חבר הכנסת זבולון אורלב לאפשר לכלל המשרתים שירות לאומי להצביע בקלפי ביישוב שבו הם משרתים, לפי ההסדר של ההצבעה במעטפה כפולה הנוהג ביחס לחיילים, אסירים, מאושפזים ועוד, תוך החרגתם מכלל הריתוק לקלפי, שלפיו יכול אדם להצביע רק בקלפי ששמו נכלל ברשימת הבוחרים שלה ורשימת הבוחרים נקבעת על-פי מענו הרשום של אדם במרשם האוכלוסין. 
+
+לפי הצעת חוק פרטית זו של חבר הכנסת אורלב מוצעת כיוזמה של ועדת החוקה הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (הצבעת מתנדבים בשירות לאומי), התשע"א–2011, אשר פורסמה ביום 26 בינואר. באותה הצעה, שיזמה ועדת החוקה, מוצע להחריג רק את מי שמשרתים שירות לאומי במקום הרחוק לפחות 100 קילומטרים ממקום מגוריהם מכלל הריתוק לקלפי, ולאפשר להם בלבד להצביע בקלפי ביישוב שבו הם משרתים לפי אותו הסדר הנוהג, כאמור, ביחס לחיילים, אסירים, מאושפזים ועוד. 
+
+ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעתו הפרטית של חבר הכנסת אורלב, פ/570, בתנאי שהצעתו הפרטית של חבר הכנסת אורלב תנוסח בהתאם לנוסח המוצע על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא, קרי, בהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (הצבעת מתנדבים בשירות לאומי), התשע"א–2011, ותוצמד לנוסח המוצע על-ידי ועדת החוקה בנושא, תוך תיאום והסכמה עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לשר המשפטים. אני מבין שהממשלה מסכימה, ולכן קמה הזכות לחברת הכנסת זהבה גלאון לעלות לבמה, ונתונות לה שלוש דקות תמימות לנמק את הסתייגותה – לא הסתייגותה, התנגדותה. ההתנגדות חייבת להיות לעצם החוק, והיא אכן עושה זאת.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת אורלב דואג – בצדק, אני בעד לדאוג – לבני ובנות השירות הלאומי שיוכלו לממש את החובה האזרחית שלהם ולהצביע בבחירות.
+
+ לא יכול שכשעושים החרגה היא נוגעת רק בקבוצה אחת. הקבוצה הגדולה ביותר שביום הבחירות נמצאת מחוץ לאזור מגוריה זו קבוצת הסטודנטים. סטודנט שלומד בתל-חי וגר בנתיבות, סטודנט שלומד בבאר-שבע וגר בצפון, אתה, חבר הכנסת אורלב, לצערי, הפקרת בהצעה הזאת את קבוצת הסטודנטים, שהיא הקבוצה הגדולה ביותר שמשרתת בצבא, לומדת, ואתה לא מאפשר לה את אותה החרגה. 
+
+ אני רוצה לברך אותך על שדאגת לבני ובנות השירות הלאומי, אני לא אומרת את זה בציניות, אבל דאגת, אם אני יכולה לומר את זה, רק לבני המגזר שלך. זו הצעה מגזרית, שלא מביאה בחשבון צרכים של כלל האוכלוסייה. אנחנו מכירים את זה תמיד בבחירות, שסטודנטים שגרים ברחבי הארץ לא מממשים את זכותם לבחור, בגלל הקושי והנסיעות הארוכות שהם צריכים לנסוע. חבל, ואני קוראת, אדוני היושב-ראש, לכנסת להוסיף גם את קהל הסטודנטים לאותה קבוצה.
+
+
+הצבעה אלקטרונית תפתור הכול – יוכל כל אחד להצביע בכל קלפי. כן, כי יופיע שמו. זה, דרך אגב, בפריימריס במפלגה שאני חבר בה – זאת אומרת, אני חבר ואהיה חבר בה, יכול להיות שחברים אחרים יחליטו שהם רוצים מפלגה אחרת. אני תמיד אהיה במפלגה.
+
+
+ זה מעניין, אדוני היושב-ראש, מה שאמרת.
+
+
+ לא, אני תמיד אשאר בה, ואני תמיד אשאר בעמדות של המפלגה שלי. אני רק אומר דבר אחר, אני הייתי בנתיבות, הצבעתי – למרות העובדה שאני ירושלמי – יכולתי להצביע גם למועמד הירושלמי, כי ברגע שקוראים בשמי, מעלים את כל – – – 
+
+
+ יש מצב – – –
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, לדעתי, מפקפק – – –
+
+
+ אם הם ירצו הם ילכו, לא אני, אני לעולם לא אלך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש – אדוני היושב-ראש, הדיון המרתק מי יכול להישאר חבר הליכוד ומי יצטרך לעזוב – הוא מרתק, אני בעד, דרך אגב, שאתה תישאר – – 
+
+
+ לא, אנחנו מדברים כרגע מי יכול לבחור. 
+
+
+ – – אבל לגבי מי יכול לבחור, אם הכנסת הזאת עושה החרגה לבני ובנות השירות הלאומי, שיוכלו להצביע במעטפה כפולה, כמו חיילים, כמו אסירים, אני חושבת שהכנסת הזאת צריכה להתייחס ברצינות להערה שלי ולהביא בחשבון את קהל המצביעים הסטודנטים. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. באמת, אם יהיו בחירות אלקטרוניות אנחנו נפתור את כל הבעיות; כל אדם בכל מקום בארץ יוכל להצביע, הוא יוכל להצביע ויירשם כמצביע, ובזה ייגמר העניין. הוא יצטרך גם איזה אפשרות ביומטרית – כי אחרת העניין של הזיהוי הוא בעייתי ביותר. אם יהיה ביומטרי גם לא יהיו זיופים, זאת אומרת, לא יוכל אדם לבוא בשם אחר. הערתך נרשמה, לכן את מתנגדת לחוק במסגרת זו. תודה רבה. 
+
+ אדוני השר מבקש לענות? חבר הכנסת זבולון אורלב לא מבקש לענות. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. 
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת המשרתים בשירות הלאומי) – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? של חבר הכנסת זבולון אורלב. נא להצביע.
+
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הצבעת המשרתים בשירות לאומי), 
+התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ 47 בעד, שישה מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע שהצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב עברה בקריאה טרומית ותועבר לדיון משותף עם חוק העומד כבר על סדר-יומה של ועדת החוקה, ויאוחד אתה – לוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/491/18; נספחות.]
+
+
+
+אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק חובת יידוע בדבר הימצאותן של מצלמות אבטחה וסייג למסירת מידע, התשס"ט–2009, של חבר הכנסת חנא סוייד. בבקשה. עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים וחברי הכנסת, הצעת החוק שלי היום מתייחסת לזכות לפרטיות שכל אזרח זכאי לה על-פי חוק, ועל-פי מוסר, ועל-פי מסורת. 
+
+הצעת החוק מתייחסת בעיקר לחובה של יידוע האזרחים בדבר האפשרות שהם מצולמים או מישהו עוקב אחריהם. צריך ליידע את האזרח שהוא תחת מעקב, ולתת לאזרחים את האופציה לצאת, או את אופציית האקזיט, מה שנקרא, שהאזרח יסכים להיכנס למצב שבו הוא יודע שמצלמים אותו, שעוקבים אחריו. מובן שהכול – מדובר כשאדם מבצע פעולות רגילות ביותר, כשהוא נכנס, נגיד, לבית-מלון, או כשהוא נכנס למבנה משרדים, או מבצע פעולה נורמטיבית כלשהי. 
+
+ אני בשבוע שעבר העליתי כאן, אדוני היושב-ראש, שאילתא בעניין המעקב אחרי האזרחים בכל הקשור לטלפונים סלולריים. ולצערי הרב, התגובה שאני קיבלתי היא שכאילו אנחנו יודעים שיש מעקב אחרי כל אזרח ואזרח, ושהדבר מתקבל, מה רע בכך? למה להתנגד? או שזו גזירה משמים שצריך לקבל אותה. אני כמובן ביטאתי את דעתי שאני כופר במוסכמה הזאת. אני חושב שאנחנו עדיין במצב שבמקום שלא צריך – לא יכול להיות שהנורמה תהפוך לכך שהאדם הוא תחת surveillance, תחת מעקב תמידי גם במצבים שהוא – – –
+
+
+ האח הגדול.
+
+
+ האח הגדול. – – – גם במצבים שלאזרח יש זכות לפרטיות. יש מקומות – יש מצבים שלכל אזרח עומדת הזכות שלא יעקבו אחריו. במקומות שהם פרטיים, שאנשים מבצעים פעולות של אדם פרטי, פעולות נורמטיביות, אני לא חושב שהאדם צריך להיות תחת מעקב, גם אם המעקב לא פוגע בו. זו זכות הפרטיות. זכות הגנת הפרטיות היא זכות בסיסית. 
+
+אני אומר את הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו לפני שבועיים-שלושה העברנו כאן בכנסת את חוק לשון הרע, ואבירי החוק הזה כמובן באו תחת הכותרת של הגנת הפרטיות, שאסור לפגוע בשם של אדם. פגיעה בשם של אדם היא נגזרת של הזכות לפרטיות. אנחנו ראינו כאן את ההתגייסות – כן, צריך לשמור על הפרטיות של האנשים, ואפילו צריך לשלם להם קנסות כבדים ופיצויים מוגברים, גם אם לא מוכיחים נזק. זאת אומרת, גם אם הפרטיות שלך, בצורה זו או אחרת, או השם הטוב שלך – שזה, לדעתי, מקבילה גם של הזכות לפרטיות – אתה יכול לקבל פיצויים אסטרונומיים גם אם אתה לא מוכיח נזק. אני חושב שמאותו היגיון צריך לגזור את הנורמה המשלימה, והיא, שלא מותר ואסור לעקוב אחרי אנשים בחיים הפרטיים שלהם בלי להזהיר אותם. וכאן, כפי שאמרתי, מדובר בדברים שהם מאוד נורמטיביים ולא מזיקים. 
+
+יש טענה, אדוני היושב-ראש, שהמעקב, ובמיוחד מצלמות, עוזר לפענח פשעים, וזה נכון. אבל מצד שני, אני טוען שאם אתה מיידע אנשים שיש מצלמות, אתה יכול למנוע את הפשעים. 
+
+
+או אתה מתעל אותם לעשות פשעים במקומות שאין בהם מצלמות. 
+
+
+ לפחות אתה מצמצם את המקומות שבהם הם יכולים לעשות פשעים. כלומר, אם אתה מזהיר מישהו ואומר לו שבמבנה הזה פועלת מצלמת מעקב, או במקומות אחרים – ליד הכספומט, או במקומות ציבוריים – אתה מזהיר אנשים שפה פועלת מצלמה, אז האנשים האלה לא יבצעו פשעים. כך שלא צריך לחכות שאנשים יבצעו פשעים ואחר כך אתה תיעזר באותה מצלמה בשביל לגלות מי ביצע את הפשע הזה. אתה יכול למנוע את הפשע הזה. על מה אפשר לחשוב יותר טוב מהכלי הזה? 
+
+יש טענה נוספת – שזה כל כך טבעי; כל כך טבעי שיהיו מצלמות ושיהיה מעקב. ואם ההיגיון הוא ככה, אני אמרתי לא. אני לא מקבל את ההיגיון הזה. אני חושב שאנחנו לא צריכים – אנחנו צריכים לעמוד על זכויות היסוד של אזרחים, שביניהן הזכות לפרטיות היא זכות חשובה מאוד, והיא אקוויוולנטית ושווה אפילו לזכות הביטוי, ה-freedom of expression, גם אם יש ניגוד וקונפליקט בין שני הדברים. 
+
+ ונניח שהדבר הוא כל כך טבעי ואנשים כבר הרימו ידיים והם לא רוצים להתנגד לזה, אז אני אומר: למה אי-אפשר, למה אסור ולמה מתנגדים לכך שתהיה אזהרה? בכל זאת, שיהיה משהו שיגיד שבאזור הזה, במקום הזה, במשרד הזה, במבנה הזה, בקומפלקס הזה, פועלות מצלמות אזהרה. זאת אומרת, אם זה מובן מאליו, אז למה שלא תהיה תלויה מודעה שמזהירה את האנשים או מיידעת את האנשים שהמצב הוא כזה? כלומר, כמו שאומרים, גם את המובן מאליו לפעמים א��שר וצריך להזכיר. וגם, בהקשר הזה אני אומר, אם גם את המובן מאליו, אז למה להתנגד לכך שאנשים ידעו? זה גילוי נאות, זה לתת לאדם את האפשרות להחליט אם להיכנס או לצאת, לקבל או לא לקבל. 
+
+אני חושב שאם עושים את המעקב הזה – – –
+
+
+ חבר הכנסת סוייד, אני שומע – תראה, יש אנשים שבזיעת אפיהם יכולים להרוויח את לחמם, ואין להם כסף לשים מצלמות. הגנב הפוטנציאלי לא יודע אם יש להם מצלמות או אין להם מצלמות. האם אתה מציע להם לשים שלט שיש להם מצלמה, גם אם אין להם מצלמה? את זה הם יכולים. 
+
+
+ ודאי שלא. זאת אומרת, אם אין מצלמות, אז למה לשים הודעה – – –
+
+
+ כי לפעמים אתה יכול לבוא ולומר: מי שיש לו מצלמה, ישים. זאת אומרת, באופן הגיוני אותם פושעים יבואו למקומות שבהם אין מצלמה. עכשיו, אם הם רואים ששם אין מצלמה, מסכנים אותם האנשים, הם נמנעים מלשים מצלמה כי אין להם האפשרות הכספית לשים את המצלמה. 
+
+
+ טוב, אדוני היושב-ראש, אם אני הבנתי אותך נכון, אז השאלה היא האם ההיגיון הזה בעצם מזמין – – –
+
+
+ לא, יכול לפגוע במעוטי יכולת. אנשים שמקיימים את עסקם באמת בזיעת אפיהם, ואין להם כסף לשים מצלמה. עכשיו, לא יהיה אצלם שלט – – –
+
+
+ אוקיי. אני מבין. אז אני התחלתי בתשובה הנכונה, שבעצם זה לא הזמנה לכל אחד שיציב מצלמה, אלא ההיפך. אבל אם יש, אם לאנשים – כאילו בעצם המניעה שיתקינו מצלמות זה שאין להם כסף או שיש להם כסף – – –
+
+
+ אנחנו רואים "כלבוטק" – – –
+
+
+ לא זו נקודת המוצא, כמובן. נקודת המוצא זה הגנה על הפרטיות, אבל זה לא צריך להוות הזמנה לאנשים שכן ישימו מצלמות וכן ישימו מודעה שיש כאן מצלמה. אני רוצה להגן על הפרטיות במובן זה שיש זכות לצנעת הפרט, יש זכות לפרטיות, ואי-אפשר לפגוע בה אלא בדרכים חוקיות, וצריך לנסח חוק שיגן על הפרטיות. אבל אני אומר – – –
+
+ 
+ כבוד חבר הכנסת חנא סוייד, החוק מגן על הפרטיות שכן יכולים להציב מצלמות רק במקומות ציבוריים. רק במקומות ציבוריים. אחרת, נכנסים לצנעת הפרט. אם בבית-מלון בתוך חדר ישימו מצלמה, זו עבירה על החוק, עבירה חמורה העל החוק. אבל במסדרונות הציבוריים, שבהם כל אחד יכול ללכת ולהלך, אפשר לשים מצלמות, כי זה מקום ציבורי. 
+
+
+ אם הדבר הוא כל כך נורמטיבי אז אין מניעה ליידע את הציבור, להגיד לו שיש דבר כזה. אני גם מתכוון לצד השני, או לעבר השני של העניין, שבעצם, כשהדבר הזה, כשהמעקב או הצלמות פועלות בוואקום חקיקתי ונורמטיבי, יכול להיות שתהיה זליגה ויהיה מצב שבו אתה ואני נצולם במצבים שאנחנו מצפים ולא חושבים בכלל שמצלמים אותנו. ולכן, אני שייכתי את החוק הזה למה שאני אמרתי – צנעת הפרט, הזכות של הפרט לפרטיות – – 
+
+
+  לחופש. 
+
+
+ – – לחופש הפרט. 
+
+
+ לכבודו. 
+
+
+וכבוד האדם וחירותו, ולכן אני חושב שזו זכות בסיסית. אני יודע שזה לא יכול להיות וזה לא ניסיון לנסח חוק כולל להגנת הפרטיות, במיוחד עם ההתפתחות הטכנולוגית – – –
+
+
+ רק יידוע, יידוע האנשים שיש מצלמה. 
+
+
+כן. זה לא עולה בקנה אחד עם ההתפתחות הטכנולוגית שהיום אפשר לעשות מעקב אחרי אנשים באלף ואחת דרכים, אבל זה ניסיון לפתוח את הוויכוח הציבורי הזה סביב העניין. 
+
+
+שמע את הממשלה. אתה תוכל לחזור אם הם מתנגדים. 
+
+
+ אוקיי, אז אני כמובן קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, שאמורה להגן או להגביר את ההגנה על זכות הפרט לפרטיות. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת חנא סוייד. יעלה ויבוא השר שלום שמחון להשיב על הצעת החוק. אם הו�� מתנגד, יוכל חבר הכנסת סוייד לנסות ולענות על ההתנגדות ולשכנע. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי, חברי הכנסת, הממשלה מתנגדת להצעת החוק, וזאת מהטיעונים הבאים – – –
+
+
+ יושב-ראש ועדת הכספים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני טעיתי, אני מאוד מתנצל. כבוד השר המשיב הוא השר לביטחון פנים, שנמצא תמיד בזמן ומשיב על כל שאלה, על כל דרישה של הכנסת, בצורה – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אתה לא חושב שיש פה שערורייה?
+
+
+ לא, לא, אני חושב שהשר לביטחון פנים רוצה לבוא ולומר שזה ביטחון הציבור. אני חשבתי שמדובר דווקא – בבקשה, כבוד השר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת סוייד, אתה רוצה ששר התמ"ת יעלה, אין לי שום בעיה. הוא, יש לו גם אותה תשובה, נתתי לו העתק. 
+
+
+ ההיפך. ההיפך הגמור. 
+
+
+ הבעיה שהשרים – עם תשובות אוטומטיות. לא חשוב מה תגיד, מה לא תגיד – – – 
+
+
+ לזה התכוונתי. השר עמד להשיב – – –
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, אני אפתיע אותך. 
+
+
+ לגבי השר אהרונוביץ – אני לא אומר שזה לא לגבי השר שלום שמחון – הוא תמיד עונה לעניין, בין שאנחנו אוהבים מה שהוא עונה ובין שאנחנו לא אוהבים.
+ 
+
+ אבל זה לא – – –
+
+
+ אבל בהחלט מדובר פה בביטחון הציבור, וזו אחת הסיבות להצבת המצלמות – אם זה טוב, אם זה רע, זה עניין אחר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בהצעת החוק המונחת בפניכם מבקשים המציעים לקבוע הוראות בדבר הצבת שלטי אזהרה על הימצאות מצלמות אבטחה במבני ציבור והסדרת התיעוד המופק מהן. כן מוצע לקבוע שהמידע שצולם באמצעות מצלמת האבטחה לא יימסר לפי חוק חופש המידע. בכך מבקשים המציעים לאזן בין זכות החברה להתגונן מפני סכנות וסיכונים במקומות ציבוריים לבין הזכות לפרטיות. 
+
+ אני סבור כי יש להתנגד להצעה זו. מדובר בהצעה חסרה – חסרה מבחינת השלכות ומבחינת התוכן. מההצעה לא ברור לגבי אילו מבני ציבור יהיה צורך להודיע על הצבת מצלמות וכל המשתמע, האם יש לעדכן היכן המצלמות, ומעבר לכך, מהי הכוונה בהגדרת מצלמת האבטחה כ"מצלמה שנועדה לפיקוח, מעקב ובקרה".
+
+ בנוסף, כיוון שמדובר בהוראה החלה על מבני ציבור, לא ברור למי תיוחס העבירה הפלילית אם לא יבוצע החוק. 
+
+ כמו כן, חובת יידוע בדבר מצלמות האבטחה במבני ציבור יכולה לעמוד בסתירה אם המשטרה תנחה להציב מצלמות סמויות, משיקולי ביטחון ואבטחה, מכוח החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998. אף כי ככלל, מצלמות האבטחה הינן גלויות. 
+
+ המציאות בימינו מעלה כי כיום ישנה חזקה שבכל מבנה ציבור ישנה מצלמת אבטחה, ולכן הצבת שילוט, על כל המשמעויות הנגזרות מכך, הינה מיותרת. 
+
+ לאור האמור, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. אשר על כן, אבקש מחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק האמורה. תודה.
+
+
+ תודה. חבר הכנסת חנא סוייד – בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים וחברי הכנסת, אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהתשובה של השר היא תשובה שראויה לבוא כתמיכה בהצעת החוק, עם נקודות למחשבה אחר כך. זאת אומרת, ההיגיון – קודם כול, יש הנחה ואמירה שכל אזרח יצפה שבבניינים ציבוריים יש מצלמות, אז למה שלא תהיה מודעה שתגלה את זה או תודיע על זה? מצד שני, כבוד השר בתשובתו המלומדת העלה נקודות למחשבה. 
+
+
+ רבותי, אי-אפשר מתחת לדוכן. כבוד חבר הכנסת אייכלר, כמה אני שומר כששומעים אותך שאף אחד לא יפריע, כמה. חברים, עומד חבר כנסת, מדבר, כולם למטה מדברים. אתם רוצים לדבר, לכו למזנון, לכו לחדר המנוחה. 
+
+
+ולכן, אדוני היושב-ראש, אני לא כל כך הבנתי את המניע להתנגדות של הממשלה. עוד פעם אני מדגיש שזה נושא חשוב, ודווקא הנקודות שהעלה השר בתשובתו המלומדת הן נקודות – – –
+
+
+ למה שלא נדון על זה בוועדת הפנים כהצעה לסדר-היום ונראה, אולי באמת יש איזה היגיון בחוק, להודיע לאזרחים: תדעו, ראה הוזהרת, פה יש מצלמות. יכול גם מישהו שלא שם מצלמות – – –
+
+
+ כולם יודעים את זה. בכל מבנה ציבור – – –
+
+
+ לא, יש יתרון שאני אשים אצלי במדרגות: יש פה מצלמות – שאחרים ייזהרו גם אם אין מצלמות. 
+
+
+או לשים: כלב נושך – – –
+
+
+ השאלה אם צריך חוק. אולי נדון על זה בוועדה, אולי תהפוך את זה להצעה לסדר-היום. אדוני מסכים להצעה לסדר-היום. 
+
+
+ – – –
+
+
+ דיון בוועדת המדע.
+
+
+ אתה מסכים להצעה לסדר-היום? נדון בזה בוועדה, אחרי זה – – –
+
+
+ כן. טוב. בסדר. 
+
+
+ כי באמת השר ענה דברים – – – השר מסכים. חבר הכנסת ציון פיניאן, ממלא-מקומו של חבר הכנסת אלקין – זה לא דבר פשוט בשביל אלקין שאתה ממלא את מקומו, כל הכבוד. הוא מסכים להצעה לסדר-היום, גם אתה מסכים. ובכן, אנחנו נדון בנושא שהעלה חבר הכנסת חנא סוייד לא כהצעת חוק אלא כהצעה לסדר-היום, שתועבר לוועדת החוקה או לוועדת הפנים, אני לא – – –
+
+
+ מדע. מדע. מדע עוסקת בזה בימים אלה. 
+
+
+ למדע? 
+
+
+ פנים, פנים. 
+
+
+ ועדת הכנסת תכריע. 
+
+
+ לוועדת פנים, זה מקום המשטרה. בסדר גמור. זה לא עניין חוקתי, בסדר. 
+
+ נא להצביע כהצעה לסדר-היום – מי בעד, מי נגד, מי נמנע? תודה רבה. הממשלה מסכימה להצעה לסדר-היום. 
+
+ההצעה להפוך את הצעת חוק חובת יידוע בדבר הימצאותן של מצלמות אבטחה וסייג למסירת מידע, התשס"ט–2009, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ 49 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לכן, הצעתו של חבר הכנסת סוייד, כהצעה לסדר-היום, תועבר לוועדת הפנים, על מנת שיתקיים בה דיון, כי כולם מסכימים על אותו דבר ועדיין העניין לא בשל בעיני הממשלה לחוק, ולכן אני חושב שזה הדבר הטוב ביותר. תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2954/18; נספחות.]
+
+ 
+ אנחנו עוברים להצעת חוק מקדמית, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הגבלת גיל העובד הזר). חבר הכנסת מיכאל בן-ארי יעלה ויבוא וינמק את הצעתו, שייתכן שגם היא תעבור כהצעה לסדר-היום.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת – – – 
+
+
+ אני לחצתי – – – וזה לא נרשם. כיוון שאני כל כך מעריך את – – –
+
+
+ חבר הכנסת אבישי ברוורמן מודיע שהוא לחץ ולחיצתו לא נתקבלה, ולכן הוא מבקש להוסיף את שמו לתומכים. אינני משנה את ההצבעה, אני רק מודיע. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, ישנה תופעה שהיא כלל-עולמית, שלא התחילה היום, של אנשים שעוברים מארץ לארץ כדי לעבוד. יש במקום מסוים אנשים שמומחים בעבודה אחת, במקום אחר חסרים, אז יש תנודה של עובדים בכל העולם כולו. ומדינת ישראל, אפשר לומר, ב-15 שנים האחרונות יש בה תופעה מאוד-מאוד בולטת של עובדים זרים בתחומים שונים. אנחנו מדברים על תחום הבנייה, על תחום החקלאות, ותחום ניכר שבו יש לנו רבים רבים שעוסקים בכך, אנחנו מדברים על תחום הסיעוד. והחוק שלי, אדוני היושב-ראש, מתמקד בעובדים הזרים בתחום הסיעוד.
+
+ אני חושב שאין כמעט אחד מאלה שיושבים בבית הזה שלא מכיר בן-משפחה או קרוב או חבר שנזקק פעם לאותו סיוע של עובד זר או עובדת זרה לטובת קרוב משפחה שהוא סיעודי, שיש צורך לעזור לו, שלא יהיה לבד, שיוכל לגשת לעשות את צרכיו וכל שאר העניינים שהוא צריך. הדברים האלה מוכרים, הדברים האלה, גם כן, יש בהם צד של כבוד שלנו אל המבוגרים, וכמובן, הדבר הזה הוא מכובד וחשוב וטוב, ואולי אפילו רצוי. 
+
+אבל הדבר הזה, יכול להיות שהוא אליה – אבל לא קוץ בה אלא כמה קוצים חמורים נמצאים בתוך הדבר הזה. ואני חושב שאין אחד מאתנו, שוב, שלא מקבל תלונות אין-סופיות על התופעה הנלווית לתופעת העובדים הזרים והעובדות הזרות. מקבלים עובד זר, אחרי כחודש ימים הבחור נעלם, הגברת נעלמת, איננה. מסתבר שהיא מצאה עבודה יותר טובה, או במקרים רבים, אדוני היושב-ראש, היא מוצאת דבר שבחורה בת 22, 23, מאוד טבעי שהיא תמצא – היא מוצאת אהבה. היא מוצאת אהבה. אתה מתקשר מעבר לקו – איפה גברת, למה לא חזרת לטפל באבא? למה לא חזרת לטפל באמא? היא בכלל לא עונה על הקו, עונה איזה בחור שנמצא שם על הקו.
+
+ והדבר הזה הוא מאוד מאוד טבעי, הצורך בזוגיות, וגם – וגם – אדם בן 20, אפילו בן 25, מתחיל את חייו; הוא בא לארץ זרה, הוא מתלהב, ברוך השם הארץ שלנו ארץ מפותחת, ארץ שנותנת המון המון דברים שאין בארצות שמהם הם באים, הן בבריאות, הן בחינוך – – – 
+
+
+ מטרת החוק היא למנוע – – –
+
+
+ לא, אני לא רוצה למנוע. אני לא רוצה למנוע. יש לנו הצעה לתיקון, שאני חושב שהיא מאוד מאוד טובה ואיכותית, וההצעה לתיקון היא שהגיל של העובדים הסיעודיים יוגבל לגיל של 35 שנים. ההיגיון שעומד מאחורי הדבר הזה – אדם בן 35, כולנו צריכים להסכים, הוא במיטב כוחו, אבל אדם בן 35, הוא בא לעבוד. הוא בא לעבוד כדי לפרנס את המשפחה שהוא כבר בנה בארץ המוצא שלו, ואת הכסף שהוא מרוויח פה – כל אגורה ואגורה שהוא מרוויח – הוא שולח לשם, לא כדי לבנות חיים חדשים בארץ חדשה. זו לא המטרה שלו. זה לא דבר שיפתה אותו. הוא השאיר חיים מאחור.
+
+ כל מי שמכיר את הדבר הזה יודע ומודה שזאת התופעה, שמדובר במיוחד – כשמדובר בעובדות שבאות ממזרח-אירופה, מהונגריה ומארצות אחרות, שבאות לכאן כעובדות סיעודיות, כבעלות משפחה, שמשאירות בעל וילדים מאחור, אין אתן שום בעיה. הן עושות את העבודה במסירות, מקבלות את שכרן, שולחות את הכסף לשם, ולאחר תום התקופה – שנתיים, בהארכה שלוש שנים – לא צריך את יחידת "עוז" שתחפש אחריהן, הן פשוט חוזרות הביתה. והן נותנות עבודה איכותית. הן לא בורחות באמצע, חשובה להן הפרנסה. חשוב להם כל שקל ושקל שהם מקבלים. 
+
+ולכן הצעת החוק הזאת, שאין מה להאריך בה, היא כל כך פשוטה, מדברת על העניין הזה. אנחנו לא מדברים על ענף החקלאות, לא מדברים על ענפים אחרים שבהם יש עובדים זרים, אלא במיוחד ובאופן ממוקד על העובדים הסיעודיים. כיוון שהקואליציה הציעה שאנחנו ניקח את זה לדיון בוועדת העבודה והרווחה, אני מקבל את ההצעה. עצם העניין שאנחנו דנים על הנושא, זה מלמד שאנחנו חייבים – חייבים – חשיבה מחודשת, לא בלנקו, לא כל מי שרוצה. יש תופעות שהולידו בעיות, ואנחנו צריכים להתמודד אתן. אני חושב שההצעה שלי היא בסיס להתמודדות מחודשת וחכמה יותר עם התופעה, הן כדי לפתור את הבעיות של אלה שנשארים כאן, הן כדי לתת עבודה יותר איכותית למבוגרים שלנו שזקוקים לכך, ולאלה שהם סיעודיים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. רבותי, ובכן, השר שמחון, השר המשיב, האם אדוני מסכים שזה יועבר להצעה לסדר-היום? אתה רוצה להשיב?
+
+
+ מה שאתה מעדיף.
+
+
+ איך שאדוני מעדיף; אם הוא מסכים שזה יהיה הצעה לסדר-היום אינך צריך להביע התנגדות. אתה מסכים. אתה יכול לומר מדוע אתה מסכים, אם אתה רוצה. אדוני מוותר על זכ��ת הדיבור. אנחנו מתייחסים להצעתו של חבר הכנסת בן-ארי לא כהצעת חוק אלא כהצעה לסדר-היום. הממשלה מסכימה להצעה לסדר-היום שתועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה, הבריאות והפנסיה. 
+
+ בבקשה, נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. 
+
+ההצעה להפוך את הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הגבלת גיל העובד הזר), התשע"א–2011, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+28 בעד, שניים נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת בן-ארי בעניין הגבלת גיל העובד הזר תועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3600/18; נספחות.]
+
+
+אנחנו ממשיכים בסדר-היום: יש לנו כאן הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), של חבר הכנסת אילן גילאון, שאליה צמודה הצעת חוק של זהבה גלאון. יש לנו גילאון וגלאון, שניהם בהצעות נפרדות, שהן בכל זאת יכולות להיות צמודות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, לא הצעות נפרדות – גם צמודות וגם נפרדות וגם יחד וגם תוך כדי. 
+
+
+מה שנקרא joint and several. כל אחד בנפרד ושניהם יחד. 
+
+
+ בדיוק. את האופציות – אני למדתי – – 
+
+
+ ואתם יש לכם קווטה – – –
+
+
+ – – ברקורד הפוליטי המצומצם שלי שכדאי להשקיע באופציות. לא תמיד אנחנו יודעים באיזה, אבל כדאי להשקיע בכמה – לא לשים את כל הביצים – – 
+
+
+ זה לא על חשבון המכסה.
+
+
+ – – בסל אחד. 
+
+ כעיקרון החוק מדבר על סעיף 9(ב) – זהו שמו, ומכאן אני באמת אפרט בשפה שמובנת – – – 
+
+
+ אני רק רוצה לומר לחבר הכנסת אילן גילאון, אם אני וחבר הכנסת כץ או חברת הכנסת לאה נס היינו מגישים שתי הצעות בנפרד באותו עניין היו אומרים שיש בינינו איזה דבר לא טוב. אבל אצלכם זה טקטי, זה לא – – –
+
+
+ אני אומר לך, גם הצעת החוק הזאת, שאני כרגע מעלה, היא בשמה של חברת הכנסת גלאון וחבר הכנסת ניצן הורוביץ – – 
+
+
+ לא, חשבתי שאתה הגשת ב-2009.
+
+
+ – – ולמעשה כל סיעתנו, ותיכף אני אומר גם על זה משהו, אבל אני רוצה להבהיר על מה מדבר החוק. החוק מדבר על מנגנון קבוע שבו יוצמד סל הבריאות, סל התרופות, למדד עלות הבריאות במשק, שזה כולל בתוכו שכר, זה כולל בתוכו מרכיבים נוספים, כמו מדד המחירים לצרכן, זה כולל בתוכו תשומות בנייה, זה כולל בתוכו את הדברים שבהם באופן אוטומטי הסל הזה צריך לעלות. הוא איננו מביא בחשבון את התוחלת הדמוגרפית, הוא איננו מביא בחשבון התפתחות, הוא איננו מביא בחשבון עדיין תרופות חדשות שיש להכניס לתוך הסל. כלומר ההצעה, אדוני היושב-ראש, היא מינורית שבמינורית שבמינורית, היא באה למנוע עוול – למנוע את העוול, והיא אולי נותנת פרשנות טובה למה שבזמנו אמר השר בורג המנוח – פעם שאלו אותו: איזה הצעות חוק היו לך? מה עשית? אז הוא אמר: אתה לא יודע כמה דברים מנעתי. לכן הניסיון כאן הוא בהחלט למנוע את הידרדרותו של סל הבריאות. 
+
+משום שאני אוהב לעשות מצוות, אתה יודע אדוני, בסתר, ככה מבלי שיבקשו ממני, אני גם רוצה לומר מי עוד מאוד מאוד תומך בחוק שלנו, אף שהוא איננו רשום. לא הספקתי לשאול אותם, כי אלה אנשים נורא עסוקים, אבל אני אתן כמה דוגמאות. אני מביא את החוק הזה גם בשמו של חבר הכנסת ליצמן, יעקב ליצמן מיהדות התורה, שהוא סגן שר הבריאות; אני גם מביא את החוק הזה בשמו של השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ מישראל ביתנו, גם בשמו של שר החוץ, אדוני, אביגדור ליברמן, שהוא, נבצר ממנו להגיע, ב��ם שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר, בשם שר התיירות, שאומנם לא הספקתי לדבר אתו אבל ראיתיו כאן היום, בשם השר לענייני תפוצות יולי אדלשטיין, בשם השר לשירותים באמצעות האינטרנט ושיפור השירותים מיכאל איתן, בשם השר היושב כאן, גלעד ארדן, שאומנם גם הוא לא ביקש ממני, אבל אני מביא את החוק הזה גם בשמו, בשם השר כחלון, שר הרווחה, בשם חיים כץ, יושב-ראש הוועדה, אבל זה מובן מאליו, בשמו של בנימין נתניהו, ראש הממשלה – גם הוא תומך בחוק הזה, כמובן, בשמו של  שר החינוך גדעון סער, בשמו של יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין – – 
+
+
+ בהחלט.
+
+
+ – – בשמו של שר האוצר יובל שטייניץ – בשם כל אלה אני מביא כמצווה את החוק הזה, כי למעשה הוא בשם כל אלה. 
+
+ אני רוצה לומר על מה אנחנו מדברים – סל הבריאות צריך להתעדכן על-ידי מנגנון קבוע של תוספת כ-2% לבסיס התקציב של הסל מדי שנה, כדי להבטיח שכלל הציבור בישראל יוכל להמשיך ליהנות מהרפואה המתקדמת ביותר בעולם. אכן ככה, ואני לא ממציא ולא אומר ולא מחדש כאן, אלה הם הדברים שאמר בנימין נתניהו בהתייחסו לחוק של ג'ומס, חיים אורון, בשנת 2009. ושר החוץ אמר: הצעד החשוב ביותר לשינוי המצב הוא תיקון החוק וקביעת נוסחה מוסכמת על הצדדים; מפלגתנו תמכה בהצעת החוק ותמשיך לתמוך – ואני מקווה שהיא תעשה את זה גם עכשיו. וגם אלי ישי, שר הפנים, אומר: מפלגת ש"ס תתמוך בעדכון קבוע של סל הבריאות כדי לסגור פערים בשירותי הבריאות ולכלול בסל – וכדומה וכדומה וכדומה, לא נלאה כאן את הציבור. 
+
+בכל אופן, אדוני היושב-ראש, ההצעה הזאת מוסכמת ומקובלת מקיר לקיר על-ידי הימין והשמאל, עשירים כעניים, ותיקים כחדשים, וכל מי שאתה רק רוצה. לכן מדד יוקר הבריאות חייב להיות מעודכן באופן קבוע כדי לעזור אפילו לכל מי שהוא שר הבריאות, כדי לא לתת את זה כל פעם למשא-ומתן מתחדש, ובכל מדינה מתוקנת הדברים האלה קורים. 
+
+אבל החשש הגדול הוא אולי, בכל זאת – לי יש חשש קטן מאוד, זאת אומרת, אני כמעט בטוח שכל אלה שדיברתי והם שהציעו את ההצעה, לא יבואו ויאמרו לנו היום שדברים שרואים מכאן לא רואים משם; כי סל הבריאות, מכל הכיוונים שאתה לא מסתכל עליו, אתה מסתכל עליו, אדוני היושב-ראש, מכיוון הצורך שאתה צריך. והיות שאנחנו נתקלים, לא עלינו, לא אחת, באנשים שזקוקים לדברים הללו – למשל אני, בחודש האחרון, מטפל במישהו שצריך את התרופה "אווסטין", במה שנקרא "שורה שנייה", והוא איננו יכול לקבל אותה, לכן הוא צריך למשכן את ביתו ואולי גם למכור אותו בסופו של דבר, כי מדובר בתרופות יקרות ביותר, שלפעמים ממוטטות באופן כלכלי משפחה שלמה. 
+
+ ואני אומר שזה המועט שבמועט, משום שאדוני, עבדך הנאמן תומך בהצעת חקיקה. לו היה הדבר בידי, לו אני הייתי קובע את הדברים, ולצערי – חבל שלא, הייתי ממלא את סל התרופות עד גדותיו כדי לקיים את עקרון ביטוח הבריאות הממלכתי. כי הלוא מה שקרה כתוצאה מעקרון ביטוח הבריאות הממלכתי – שהוא עיקרון מצוין וטוב והוא בא לתת רפואה ברמה גבוהה ורפואה שוויונית לכולם; כל אחד משלם כפי יכולתו אבל מקבל את הבריאות כפי שהוא זקוק לה – מה שקורה הוא שביטוח הבריאות הממלכתי הוא דבר מצוין אבל הסל הולך ומתרוקן. איך אני יודע? אני יודע שלפני לא יותר משלושה חודשים העליתי, כבוד השרים, הצעה לבטל את המע"מ, מס הערך המוסף על תרופות, והצעתי נפלה מיניה וביה, הופלה על-ידי הקואליציה של ממשלת ישראל הנוכחית, כאשר בעצם יכול להיות שאנחנו מגדירים תרופ��ת כלוקסוס, אדוני. לו היה הדבר בידי – – – 
+
+
+– – – 
+
+
+ סליחה? אני לא מבחין בין ממשלות, סגן השר. אני, בשבילי, לא מבחין בין שום ממשלות, כולן היו אותו הדבר, סל התרופות הלך כל הזמן והתרוקן. 
+
+ רק אתמול למדנו שהאוכלוסייה הולכת ומזדקנת. לצורך מה לימדו אותנו באוצר את השיעור המאלף הזה? לצורך כך שנעלה את גיל הפרישה לנשים. זאת אומרת, אותם אנשים שמעלים את גיל הפרישה לנשים, ומנמקים את זה – בגלל הגירעון האקטוארי כמובן – בכך שתוחלת החיים גדלה ואנשים נהיים יותר זקנים וכתוצאה מכך גם יותר חולים, כבוד סגן השר, ואנחנו צריכים להעלות את גיל הפרישה לנשים – למה לא באותה הזדמנות גם להגדיל את סל התרופות? זאת אומרת, יד אחת אומרת להעלות את גיל הפרישה – למה היא לא אומרת גם להגדיל את סל התרופות? אלא אם כן אין לנו עניין בדבר הזה, אדוני. אבל אם אין לנו עניין בדבר הזה, אז אני הצעתי אתמול לאוצר: למה ככה? בואו נוריד את הבלו על הסיגריות? בואו נכין איזה מלחמה קטנה כדי שתוחלת החיים לא תהיה כל כך ארוכה. 
+
+אבל אין משמעות, אדוני היושב-ראש, לתוחלת החיים, אם היא לא תהיה מלווה בנושא של איכות החיים, זאת אומרת, אין לה שום משמעות. ולכן, היות שהסל שלנו הולך ומצטמצם, נעשה איזה סקר על-ידי מכון ברוקדייל, אדוני, העלות הכוללת של הביטוחים המשלימים של קופות-החולים היא 2.5 מיליארד שקלים. לא מעט כסף, זה הרבה מאוד כסף. השאלה היא אם על-ידי כך אפשר היה למלא את הסל לפחות במידה רצויה, מה שנקרא: ביטוח בריאות ממלכתי פלטינום פלוס. 
+
+סגן השר, אני קודם כול רוצה לברך אותך, אתה עשית כמה דברים. כמה דברים לא עשית, והייתי רוצה שתוסיף אותם. כנראה השירות הזה הוא בהישג יד, רק צריך לשלם עליו. איך אני יודע? עובדה שקופות-החולים מבטיחות לכל אדם גם "אווסטין" ב"שורה שנייה" וגם טיפול על-ידי ביטוח בריאות שמי שמשתתף בו זה בעיקר הפרט במדינת ישראל. ההוצאה הפרטית על בריאות במדינת ישראל היא מרקיעת שחקים, היא פי-שניים ויותר מאשר בכל מדינות ה-OECD, ואנחנו אוהבים להזכיר את השם הזה, כי זה מאוד יפה, OECD. פעם דיברנו על השבדים, עכשיו המודל החדש נוגע לעניין הזה. 
+
+ולכן לו היה הדבר בידי, אדוני סגן שר הבריאות – אתה, שהכנסת את בריאות השן, ואני בהחלט מברך אותך על כך – הייתי מבכר, כי אני יודע שבאופן סטטיסטי יותר אנשים מתים, גם במדינת ישראל, מה לעשות, אין הבדל בינינו לבין הגויים, אדוני סגן השר, מלחץ דם ומסוכרת ומסרטן ומתחלואי ההזדקנות המודרנית – הייתי מעדיף לקחת ולקצץ את הכספים האלה ממקור אחר. היות שאני תמיד גם מצביע על מקורות, אני לא אומר: תיתן גם לזה וגם לזה וגם לזה, אלא אני תמיד מצביע על מקורות, יש כמה דברים שיש לעשותם: א. בנושא של תקרות ביטוח הבריאות; ב. הייתי מעביר ממקום אחר או לוקח יותר סיכונים, נניח בביטחון.
+
+אני אומר לך, סגן השר, ולך, היושב-ראש, מוכן לקחת סיכונים במערכת הביטחון, מוכן לקחת סיכונים מול אחמדינג'אד, ככה, כדי שנאמר את זה בהאי לישנא, מה שנקרא, ואני רוצה ללכת ולהשתפר מול המלחמה – אפילו הייתי אומר: המניעתית – שהיא יותר זולה, בלחץ דם, בסוכרת, בסרטן, בתחלואים האחרים. ואת הדברים האלה אפשר לעשות, אם נרצה. 
+
+היות שהזמן נגמר לי, רציתי לתת דוגמה אחת מצוינת כדי להזכיר שעדיין קיים אצלנו חוק בריאות אח"מים, אדוני, ובחוק בריאות האח"מים, קבוצה מאוד מצומצמת בציבור הישראלי, אנשים מאוד חשובים מקבלים מאז 1982 ביטוח בריאות מפליג, שבת��כו, רק להגיד לך, יש שם גם שיאצו וגם כל מיני טיפולים אלטרנטיביים, מה שנקרא, לרוב בושתנו. ויש אנשים אחרים, היום אני יודע שה"גליבק" נכנס אל הסל, אבל כאשר התחלתי לטפל בעניין הזה עוד בכנסת החמש-עשרה, נתקלתי במקרה של אשה אחת שהיתה זקוקה ל"גליבק" הזה – זו תרופה שהיום נמצאת בסל, אחרי הרבה מאוד מאבק בתוך הכנסת, והיא עולה רק 10,000 שקלים לחודש, אז עלתה, ונתקלתי במקרה אחד של אשה שלא יכלה לקנות את זה. 
+
+לכן הביטוח הזה צריך להיות לנגד עיני כולנו, כי כל אחד מאתנו, חס וחלילה, יכול להימצא במצב שהוא ממשכן את ביתו ומוכר את כלייתו, כמו שנקרא. 
+ 
+והיות שכל האנשים, מקיר לקיר, תמכו בהצעת החקיקה הזאת, ובראשם אדוני – – –
+
+
+אנחנו הצלחנו, יחד עם שר הבריאות דהיום ועם חיים אורון, הצלחנו להגדיל את סל הבריאות. 
+
+
+אני הבאתי רק הצעת חוק שאדוני הביא אותה בזמנו. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני ראש סיעת מרצ. 
+
+ מנהלת סיעת מרצ, רונית חייקין-יעקבי, את צריכה להפנות את תשומת לבם של חברי הכנסת, שהם מאוד עסוקים, שהם לא יכולים להגיש שתי הצעות שהן בדיוק זהות האחת לשנייה, כאשר באחת מופיעים אילן גילאון, זהבה גלאון וניצן הורוביץ, והשנייה, שהיא קודמת, אני אומר, של זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, שלמה מולה, איתן כבל, דוד אזולאי ודב חנין, לשונה היא אותו הדבר. גם בהצעתו, כפי שנומקה בצורה באמת יפה על-ידי חבר הכנסת אילן גילאון, כתוב שהם הגישו את ההצעה. כי מה יהיה פה?  תגיש הצעה סיעת קדימה או הליכוד, כל אחד 28, 27, הצעת חוק על-ידי כל אחד, כל ה-27 יגישו הצעות חוק נפרדות, ואז נשמע את כל ה-27 בנושא: חוק הטרללה. מה יהיה? 
+
+
+יש לנו נסיבות מקלות. 
+
+
+יש לכם נסיבות מקלות, אני מבין אותן, אבל הרי הוא נימק כרגע את הצעת החוק ככתבה וכלשונה, כשאת מופיעה, ואת הגשת אותה 200 הצעות לפני ההצעה הזאת. לכן יש בכך, אני מוכרח לומר, אני יודע שיש פה איזה נימוק, אבל יש כאן משום שימוש לרעה בהליכי הכנסת. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3223/18; נספחות.]
+
+
+ אנחנו אומנם ניתן, כי זה על סדר-היום – חברת הכנסת גלאון. 
+
+ יש לי כבוד גדול גם לגלאון וגם לגילאון וגם אפילו חיבה רבה, שאני חושב שהיא הדדית אבל אני לא מחייב אותם בזה, לא יכול להיות דבר כזה, פשוט לא יכול להיות. 
+
+
+אני מוכן לנמק את הצעת החוק. 
+
+
+ חנא, אתם צריכים ללמוד את זה, תלמדו. כולכם תעשו ותצמידו, אז הקווטה היא אחת והנואמים הם ארבעה. ואין לנו יכולת לעמוד – – – 
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – – 
+
+
+ מאה אחוז, יקירתי, ההערה היא לא הערה אלייך, הערתי למנהלת הוועדה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר דברים לשבחה של מנהלת הוועדה שלנו. 
+
+
+ או, אנחנו יודעים. 
+
+
+ מנהלת הוועדה שלנו הסבה את תשומת לבנו – – – 
+
+
+ מנהלת הסיעה. 
+
+
+ מנהלת הסיעה, סליחה. ככה, רונית יעקבי, מנהלת הסיעה שלנו, הסבה את תשומת לבי – אתה שם לב, אדוני, שהיא לא שומעת אותי? הסבה את תשומת לבי לעניין ההצמדה. ואני רוצה לומר לך ולומר לכנסת, יש לנו מנהלת סיעה מצוינת שמכירה את רזי עבודת הכנסת – – – 
+
+
+ איך קוראים לה? 
+
+
+ רונית יעקבי-חייקין מכירה את רזי עבודת הכנסת מלגו ומלבר, אדוני, ולכן ההערה היא לא אליה. אני רוצה לומר משהו לזכותו של התקנון: לפעמים יש קונסטלציות, אדוני, אתה יודע, יש סיעות כאלה או אחרות שחברי כנסת נכנסים יוצאים, ולא דומה הסיטואציה של סיעת מרצ לסיטואציה של סיעת קדימה, 28 חברי כנסת, כולם נמצאים, כולם זה עתה באו או הגיעו קודם לכן. נוצרה כאן, כמו שאתה יודע, אדוני, קונסטלציה ייחודית, ולכן מה שיפה בתקנון הכנסת, שהוא יכול לאפשר הצמדות והדבקות גם אם מדובר באותה סיעה. תחשוב על זה גם מהכיוון הזה. קח את זה למחשבה, אדוני. 
+
+
+ אל תגרי את הרוב, או כשאת תגיעי לרוב, לבוא ולשנות את התקנון. 
+
+
+ לא, לא, אני לא הצעתי לשנות, אני רק רציתי לדבר ביפי התקנון או לשבח את התקנון, שמאפשר איזה גמישות אלסטית בסיטואציות מיוחדות. רק רציתי להסביר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ רק רציתי להסביר את הנקודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני אעשה את זה קצר. הצעת החוק שאני מנמקת היא של חברי הכנסת ניצן הורוביץ, איתן כבל, שלמה מולה ודוד אזולאי. שלמה, גם שלך. 
+
+
+ חנין.
+
+
+ אה, לא, הוא לא רשום אצלי. 
+
+
+ אני אומר לך, האחרון הוא דב חנין. 
+
+
+אז אצלי הוא נשמט.
+
+
+ זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, שלמה מולה, איתן כבל, דוד אזולאי, דב חנין. 
+
+
+ לכבוד לנו שגם דב חנין רשום על ההצעה הזו. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפתוח בדברים נכוחים, חשובים, נכונים, שנאמרו כאן לפני כשנתיים, בכנסת הקודמת, ואני מביאה דברים בשם אומרם: "סל הבריאות צריך להתעדכן על-ידי מנגנון קבוע של תוספת כ-2%" – – – 
+
+
+ ראש הממשלה אמר את זה. 
+
+
+ אתה מוציא לי את העוקץ, אדוני היושב-ראש. אני רציתי לאתגר את חברי הכנסת. לא שמעו אותך. אני חוזרת, אדוני היושב-ראש: "סל הבריאות צריך להתעדכן על-ידי מנגנון קבוע של תוספת כ-2% לבסיס התקציב של הסל מדי שנה, כדי להבטיח שכלל הציבור בישראל יוכל להמשיך וליהנות מהרפואה המתקדמת ביותר בעולם". דברים נכוחים, נכונים, אני חותמת עליהם, על כל מלה. הדברים האלה נאמרו על-ידי מי שהיום מכהן כראש ממשלת ישראל, חבר הכנסת דאז בנימין נתניהו, שביחד עם עוד קואליציה, או 56 חברי כנסת, כולל אדוני, תמכו בהצעת חוק.
+
+
+ אני השתתפתי באותו – – –
+
+
+ אוקיי, אדוני היושב-ראש, דבריך החכמים והנכונים היו רלוונטיים אז, רלוונטיים היום, דברים שמסתמכים על המלצות של ועדת חקירה פרלמנטרית, ועדת-טל, שקיבלו עיגון חקיקתי אחר כך גם על-ידי חברי חבר הכנסת לשעבר חיים אורון, שבאמת ניסה – ניסיתם לתת מענה למצוקה, אדוני היושב-ראש, של עשרות אלפים אם לא לומר – – –
+
+
+ אני טעיתי, נתתי לך עשר דקות אבל אני צריך לתת לך רק שלוש דקות, אבל מרגע זה. אני טעיתי. 
+
+
+ אוקיי, בסדר, אני אקצר, אדוני. 
+
+
+ מנהלת סיעת הליכוד, בראשי, הפנתה את תשומת לבי. 
+
+
+ אני מודה לך, חברתי מנהלת סיעת הליכוד. תודה. ככה זה כשיש חברים, אדוני היושב-ראש. מי צריך חברים? ככה זה. 
+
+
+ לא צריך. 
+
+
+ מי צריך חברים? בהחלט. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני פונה לכנסת, ובזה אני רוצה לסיים. אני אעשה את זה קצר. הצעת החוק, שנימק אותה בבהירות רבה חבר הכנסת אילן גילאון, חברי אילן גילאון, מבקשת לקבוע שיהיה מנגנון קבוע שיעדכן את סל התרופות, כך שלסל יתווספו מדי שנה 2%. זו הצעה נכונה, זו הצעה שוויונית, זו הצעה של צדק חברתי. אנחנו כל כך יודעים איך המנגנון הזה, איך הסל הזה נשחק בשנים האחרונות. אנחנו יודעים שאנשים עושים חשבון, אנשים לא קונים תרופות. אנשים מונעים מעצמם תרופות. לאנשים אין ביטוח משלים. אנחנו יודעים שהרפואה היא כל כך מתקדמת; טכנולוגיות חדישות כל כך מתקדמות, הן בכלל לא נכנסות לסל. הן לא משפרות את איכות החיים של האנשים. 
+
+אני קוראת לכנסת, חברים וחברות, חברי חברי הכנסת, לאמץ את דבריהם של ראש הממשלה ושל יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין. תצביעו בעד החוק הזה – הוא נכון, הוא צודק, הוא שוויוני – ותנו מזור לכל אלה שמחכים לעדכון הסל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. כבוד שר הבריאות, שגם תמך בכל לבו ותומך בכל לבו, השאלה היא מה עם תקציב המדינה. בבקשה, אדוני שר הבריאות. אני מעיד בפניכם, כחבר ותיק בוועדת הכספים בזמנה, שלא היה לוחם למען סל הבריאות כמו חיים אורון וליצמן. אנחנו היינו העוזרים שלהם, החיילים שלהם. 
+
+
+ – – – לשלם על מה שנלחמתם אז. 
+
+
+ נשמע, נשמע, אני בטוח – – – נשמע. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הכי קל להפוך את הקואליציה–אופוזיציה, אופוזיציה–קואליציה מפני, איך אומרים? מה שרואים מכאן לא רואים משם, מה שלא רואים משם רואים מכאן, אבל אני בכל זאת – טיפה רצינות. כן. 
+
+כמי שלחם הרבה, כפי שיושב-ראש הכנסת אמר, עם חיים אורון בוועדה, ניהלנו ממש מלחמת עולם להגדיל את הסל בזמנו; הצלחנו. שילמנו מחיר יקר, אני שוב מזכיר – – 
+
+
+ נכון, בביטוח. 
+
+
+ – – שביטלנו את התרופות מצילות החיים בשב"נים. לדעתי, זה המחיר, אבל אני מתחרט על זה, על הקטע הזה. אני חושב שבכל זאת, מצילות חיים צריכות להיות שם. 
+
+ אבל כשבאים להציע את החוק הזה יש שתי דילמות: מצד אחד, אם אני אבוא ואני אקח את כל סעיף – יש סל תרופות. את מדברת על 2%; לפני כמה שבועות היה דיון כאן בכנסת על פגיות ואז, לא פחות ולא יותר, אומרים לי: תשריין 1% לפגיות, כי זה בשפל, צריך לשפר. ואז אומרים לי אחר כך, שלתת 1% – – –
+
+
+ זבולון, זבולון, אדוני, חבר הכנסת אורלב, חבר הכנסת אורלב, חבר הכנסת אורלב, פשוט השר לא יכול לשמוע את עצמו. 
+
+
+ ואז אומרים לי על הצעה אחרת: 1% כאן, בוא נקבע משהו קבוע. זאת אומרת, אני אקח את כל תקציב הבריאות ואני מרבע אותו בקופסה. כרגע המצב הוא שיש לגבי הסל הסכם תלת-שנתי. אנחנו בשנה השנייה. התקציב הנכון כרגע זה 300 מיליון שקל. הצהרתי, ואני לא אוריד שום דבר, שום כסף מתוך הסל לדברים אחרים – חשבו להוריד מחירים. אגב, אתמול הורדנו מחירים של תרופות. אתמול. זה ירד בגלל העלות של המטבע. 
+
+
+ איזה תרופות? אולי נקנה. 
+
+
+ אתמול ירדו מחירי תרופות, ואנחנו נודיע את זה ביום-יומיים הקרובים, אני חושב. בשנתיים האחרונות הורדתי 25% ממחיר התרופות. אני הורדתי 25% ממחיר התרופות. זאת אומרת, גם המחיר של 300 מיליון שקל, זה בערך שווי של 400 מיליון שקל. תוסיפו לזה 80 מיליון שקל, שעולים טיפולי השיניים, ולא הורדתי את זה השנה מהסל, ובעזרת השם, אני מקווה שנוכל להוסיף בקרוב גם טיפולי שיניים לקשישים, ביחד עם המשרד לאזרחים ותיקים. גם לזה נוסיף איזה סכום מאוד נכבד. זאת אומרת, אנחנו מוסיפים הרבה דברים לתוך הסל, לתוך סל הבריאות, מערכת הבריאות, הבריאות הממלכתית, כאשר זה לא נופל מהתקציבים בשנים הקודמות. 
+
+לכן, אני לא חושב שזה נכון שכרגע צריך לעשות חוק. חוק רק יסרבל את זה, חוק רק יביא את זה למצב שלא נוכל לעשות דברים אחרים. יש שנה שצריך לתת בסל יותר ללב, יש שנה שצריך לתת למחקר של סרטן, ולדעתי צריך שם הרבה כסף. גם שם חסר כסף. יש הרבה דברים – מה, אדוני?
+
+
+ זה לא סותר. 
+
+
+ לא שומעים מלה. 
+
+
+ מה שאדוני אומר זה לא – – – מה שאדוני אומר. 
+
+
+ אבל אם אני אקח לכל דבר, זה 2%, זה 1% וזה 0.25%, זאת אומרת אין לי משרד. כל כולי, המשרד שלי, אם תוריד את המשכורות וקופות-החולים וסל התרופות, זה 300 מיליון שקל – מ-27 מיליארד שקל. זאת הגמישות של הכסף הזה. ולכן, צריך לדעת שאני לא רואה אפשרות – שצריך לעשות את זה. 
+
+מה שאני רוצה להוסיף, עוד דבר אחד: ועדת הסל יושבת בימים אלו. ועדת הסל מורכבת מ-16 חברים בכירים, אנשים מאוד מכובדים. ואני מקווה שהם יסיימו את זה בתוך הזמן שייעדנו להם, זאת אומרת לפני סוף השנה, ושבתחילת השנה כולם יקבלו את התקציב הזה, את התרופות החדשות. יש תרופות חדשות, ברוך השם, יש דברים, טכנולוגיות, דברים חדשים. אני שמח שבסוף נוכל לבשר בשורה לעם. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. ישיב דברים קצרים חבר הכנסת גילאון. רבותי, ברגע שחבר הכנסת גילאון מסיים את דבריו, אנחנו – חברת הכנסת גלאון, את רוצה לומר? לא רוצה – אנחנו מייד הולכים להצביע. שיהיו כולם מוכנים, שכולם ישבו. 
+
+
+האמת, אדוני, דקה – ראש הממשלה – – –
+
+
+ אחי ושכני השר בגין, מה קרה לרגלנו? מה קרה?
+
+
+ אדוני, אני מבקש לפחות רק דבר אחד, רק תרופה אחת תנסו להכניס לסל התרופות – אותה תרופה שתפסיק לגרום לאנשים לומר את המשפט "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". אי-אפשר להמשיך עם משחק התפקידים האלה, כי הדברים שנראו פה לפני שנתיים לאנשים כחשובים ביותר – לא ייתכן, אדוני ראש הממשלה, שעכשיו הם נראים כבטלים ביותר. אנחנו הצענו הצעת חוק, ואתה היית המנטור של הצעת החוק הזאת, וציטטנו אותך לאורך כל הדיון הזה, והנה עכשיו הממשלה שלך והקואליציה שלך הולכת להצביע נגד אותה הצעת חוק שכבודו בעצמו הציע, ואנחנו, איך אומרים, נתלינו באילנות הגבוהים ביותר.
+
+
+ כן, אבל ראש הממשלה לא היה פה. הוא הוסיף. השאלה – – –
+
+
+ לכן אני אומר: יש לפחות – אדוני, לא צריך "אווסטין" ולא צריך שום תרופה. רק תרופה אחת כן צריך לפוליטיקאים במדינת ישראל ולקובעי מדיניות, אותה תרופה שלא גורמת להם כל הזמן לאמנזיה ולאיבוד הזיכרון, ושתפסיק לגרום להם להגיד את המשפט "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", כי הציבור כבר לא אוכל את זה.
+
+
+ אילן, אנחנו אתך.
+
+
+ בסדר. תודה רבה. אני לא דוברו של ראש הממשלה, ואני לא בטוח שהוא רוצה שאני אהיה דוברו, אבל נדמה לי שהממשלה נתנה את דעתה בצורה רצינית ביותר, כפי שפירט שר הבריאות, לנושא סל הבריאות. תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה ומייד. 
+
+ רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשע"ב–2011, של חברי הכנסת אילן גלאון, זהבה גלאון וניצן הורוביץ. נא להצביע. יש עוד הצעת חוק מייד אחרי זה.
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי 
+(תיקון – תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשע"ב–2011, נתקבלה.
+
+
+
+24 בעד, 42 נגד, ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק של חבר הכנסת גילאון לא עברה.
+
+אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת גלאון, והיא באותו עניין. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי 
+(תיקון – תוספת שנתית לסל שירותי הבריאות), התשע"א–2011, נתקבלה.
+
+
+
+ 22 בעד, 41 נגד, ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק של חברת הכנסת זהבה גלאון ואחרים, גם היא לא עברה.
+
+ חבר הכנסת כבל, הוא הדין לגבי ההצעה המשותפת שלך ושל גלאון, אבל אני רואה חובה לעצמי להזכיר את שמך. אבל תמשיכו לנסות כל הזמן.
+
+
+ לא נפסיק.
+
+
+ אוקיי. תודה רבה. חבר הכנסת אופיר אקוניס יחליף אותי כמובן.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3036/18; נספחות.]
+
+
+ אנחנו מחליף את הסדר בהסכמה – חבר הכנסת נחמן שי, בהסכמתך. חברת הכנסת רונית תירוש תבוא ותעלה ותציע את הצעת חוק הקמת קרן לחלוקת הכנסות המדינה ממשאבי טבע מתכלים לטובת החינוך, הבריאות והרווחה. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, תודה, אדוני ראש הממשלה, שרים, חברי חברי ��כנסת, הצעת החוק שלי מדברת על הקמת קרן לחלוקת הכנסות המדינה ממשאבי טבע – בעברית פשוטה ממשאבי הגז, כל המקורות שהתגלו לאחרונה, "תמר" וכו', לטובת תקציבים לחינוך, לבריאות ולרווחה.
+
+אני מזכירה את המלה חינוך, וברשותכם, אני חייבת לסטות רגע מהצעת החוק עצמה ולומר שבעיני, כמו בעיני רבים אחרים, הוא הבסיס לכלכלה נכונה, לצמיחה, לביטחון אישי, לביטחון לאומי ולחברה מאוחדת ולא מפולגת. אני אומרת את זה על רקע הדברים הנוראים שקורים לנו בימים האחרונים.
+
+רבותי, אני לא חושבת שנוער הגבעות נולד אתמול, הוא לא נולד במשמרת הזאת של ראש הממשלה, אבל משהו קורה לאותו נוער במשמרת הזאת, והוא מקצין יותר ויותר את הפעילויות שלו. אתמול נחשפנו לתופעה מבישה, מזעזעת ומפחידה, יש לומר, שבה תוקפים את חיילי צה"ל לא רק במלים כמו "נאצי" אלא באלות ובאבנים ובמכות, ולא ירחק היום שזה יהיה בנשק חם. מה שקרה אתמול לסמח"ט הרפז אומר שעלינו מדרגה בצורה שלדעתי כמעט אין ממנה חזור, אלא אם כן ייעשה פה מעשה דרמטי ודרסטי והפעילות הזאת תמוגר על-ידי הכוחות המודיעיניים הטובים שיש לנו הן בשב"כ והן בצה"ל. צריך למצוא את הגורמים הללו. זה ארגון טרור לכל דבר. יש מאחורי הארגון הזה גם אנשים שמתיימרים לקרוא לעצמם אנשי דת ורבנים, שמסיתים אותם לעשות את הדברים הללו.
+
+ רבותי, אי-אפשר לדבר פה על הצעות חוק כאילו לא קורה לנו משהו בחיים שלנו, בביטחון האישי שלנו, בביטחון האישי של מי שצריך לשמור עלינו, קרי חיילי ומפקדי צה"ל.
+
+אם לא די בכך, יש הקצנה שנובעת מחינוך לא הולם של מגזר חרדי קיצוני שלא מוכן לקבל עליו את לימודי הליבה, ואני מזועזעת מכך ששר החינוך נתן את ידו השבוע ואמר ושכנע את ועדת השרים לא לאשר הצעת חוק של חברת הכנסת וילף שנוגעת ללימודי הליבה. 
+
+ לא יכול להיות שתהיה פה חברה מפולגת, שחלקה מקבל את החינוך הבסיסי הנכון וחלקה מתעלם אבל יודע לדרוש את כל הזכויות שמגיעות לאזרחי ותושבי המדינה הזאת. ולא נתפלא שיש הקצנה גם במגזר הזה. פתאום אי-אפשר ללכת באותם הרחובות, פתאום צריך ללכת על מדרכה אחרת, שמא ניתקל בגבר, ופתאום אני לא יכולה להיכנס לחדר כושר בשעות מסוימות כי בדיוק בשעות האלה יש גברים שמתאמנים.
+
+
+ אבל מה זה קשור למשאבי הטבע?
+
+
+ חינוך. אני רוצה הכנסות ממשאבי הטבע לחינוך.
+
+
+ תודה רבה לךָ.
+
+
+ – – – חברתי.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ הנה הקשר. זה מיועד לחינוך. אני רוצה שההכנסות האלה תגענה לחינוך – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – ושאתם תקבלו יותר כסף אבל גם תלמדו את מה שצריך.
+
+
+ – – –
+
+ חברת הכנסת רגב, אני מאוד מודה לך.
+
+
+ – – – לחדר כושר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אני מתביישת בכל אחד ואחת מכם, חברת הכנסת מירי רגב, שנותן את ידו לפילוג בעם – –
+
+
+ אני רוצה לדעת – – – 
+
+
+ חבר הכנסת זאב.
+
+
+ מה את מדברת?
+
+
+ – – –
+
+
+ – – ויש פילוג.
+
+
+ מספיק. שמענו. חברת הכנסת תירוש – – –
+
+
+ ואנחנו מגיעים למצבים מביכים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת רגב, חברת הכנסת תירוש שמעה את מה שאמרת. לגמרי. תודה.
+
+
+ אנחנו מתנהגים כמו מדינת "טליבאן", עם הרעלות, עם הלהסתיר, עם הלא-לראות. רבותי, השתגענו. השתגענו. אנחנו הגענו לקיצוניות מבישה, אסלאמיסטית קיצונית. זה "טליבאן". אני קוראת לכן, לכל חברות הכנסת: בואו נלך לטייל. בואו נצא לרחובות. בואו נלך על המדרכות. בואו נעלה על אוטובוסים מקדימה ולא מאחורה.
+
+
+ – – – כל הנשים בכנסת – – –
+
+
+מה פתאום אני צריכה לשבת באוט��בוס מאחור?
+
+
+ נשים בכנסת – את לא יכולה. מה לעשות?
+
+
+ תודה.
+
+
+ לא. אני מאשימה את החינוך. אני מאשימה את החוסר-חינוך, ואני מאשימה את חוסר הלגיטימציה שאתם נותנים לחינוך בסיסי, כי אם הייתם פותחים את עיניהן אז גם הבנות והנשים לא היו נותנות את ידן לכך. אבל מסתירים אותן. נשים נועדו להביא ילדים, ובמקרה מסוים גם לפרנס את הבעל שלומד. רבותי, זה נגמר. זה היה, זה לא יהיה, זה לא צריך להיות. אנחנו רוצים להיקרא מדינה מודרנית.
+
+
+גברתי, הזמן שלך להציג את הצעת החוק – –
+
+
+ למה אתה דואג?
+
+
+ – – הולך ומסתיים.
+
+
+ למה אתה דואג?
+
+
+ אני לא דואג, אני רק אומר לך.
+
+
+ אני מאוד ממוקדת, ואני מאוד מפוקסת – –
+
+
+ מאה אחוז.
+
+
+ – – וכל עוד לא יהיה לנו מספיק כסף לחנך – זה מה שנראה ברחובות שלנו.
+
+
+ מאה אחוז.
+
+
+ וזה הקשר הישיר.
+
+רבותי, אם לא די בכך כדי להביך את הממשלה, אז אני רוצה לשאול שאלה, וזה נוגע ישירות בחוק שלי: היו לנו דיונים, בוועדת הכספים, על דוח-ששינסקי ועל הרצון של כולנו לקחת יותר מסים מהטייקונים, אלה שגילו את הגז, ולהביא אותו לטובת צרכים של המדינה. הממשלה התחייבה – אגב, לא התחייבה; קדימה לא הסכימה להצביע על החוק ואמרה: עד שלא יהיה כתוב בחוק שתיבנה קרן ושהקרן תיועד לנושאים של חינוך ורווחה ובריאות, עד אז לא נחתום על החוק. ולשמחתי הרבה, אחרי דיונים מאוד מאוד קשים עם פקידי האוצר, שנרתעו מלהקים קרן כזאת או מלהכריז על הקמתה, בסופו של דבר הרב גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, הצליח להביא אותם לאיזה ניסוח שאומר שאכן תוקם קרן, ועוד לא קבעו למה היא תיועד – – –
+
+
+ גם הליכוד חברתי.
+
+
+ בסדר, גם הליכוד. כל מי שישב בוועדת הכספים – – –
+
+
+ גם הליכוד חברתי, לא רק קדימה.
+
+
+ גם הליכוד. הליכוד לא חברתי, הליכוד מביא הצעות חוק, אבל כשמביאים הצעות חוק אמיתיות הוא בורח מהאולם. חברת הכנסת מירי רגב, כמה פעמים ברחת מהאולם? כמה פעמים ברחת מהאולם כשהיו הצעות חוק חברתיות? אז אל תטיפי לי.
+
+
+ – – –
+
+
+ לגופו של עניין, את היום בממשלה, תדאגי שיקיימו את החוק. החוק לא מקוים, הממשלה עבריינית. החוק לא מקוים, כתוב בחוק: ב-1 בנובמבר 2011 תקום הקרן. 
+
+
+אבל את יודעת – – – 
+
+
+ חברת הכנסת רגב, אני מאוד אשמח – – –
+
+
+ למה לא קמה הקרן? היום אנחנו ב-14 בדצמבר. למה לא קמה הקרן? ויש לי חוק – – –
+
+
+ רק שנייה. סליחה, גברתי, את פנית לחברת הכנסת רגב בהאשמה כלשהי, וגברתי חברת הכנסת רגב, אם תרצי להשיב אני אאפשר לך מהצד להשיב לחברת הכנסת תירוש. בבקשה.
+
+
+ למה תרשה לה? אני לא העלבתי אותה. אתה לא תרשה לה, אני לא העלבתי אותה. היא מקסימה, היא נהדרת, היא חברתית, כשצריך אותה היא יוצאת.
+
+
+ – – –
+
+
+ טוב, לגופו של עניין – אני מקווה שתחזיר לי את הדקות שנגזלו ממני – אני אומרת דבר כזה, מאוד פשוט: הממשלה התחייבה בחוק, ב-1 בנובמבר להקים קרן שמשאביה, משאבי הגז, ינותבו לצורך חינוך – לא, הם לא אמרו לחינוך, הם אמרו שתקום קרן, ובדיון בוועדת הכספים נחליט לאן ילך הכסף. הסכמנו, חתמנו על החוק, בא בקונסנזוס, הוא חוק נכון. אני שואלת למה עד 1 בנובמבר לא קמה הקרן הזאת. עכשיו, אני הגשתי הצעת חוק. לשמחתי, אני אומרת, לפחות לא הפילו לי אותה, ועדת שרים לא הפילה אותה, ועדת שרים ביקשה דחייה של חודש. ואתם יודעים מה, אני מסכימה לא להגיש את החוק להצבעה, אין לי בעיה, אם אכן בתוך חודש ימים החוק הזה ימומש. אחרת אנחנו – – –
+
+
+ אין סיכוי. 
+
+
+ אני יודעת, חבר הכנסת א��רי אריאל, אתה היחיד שהצבעת נגד החוק בטענה שאין סיכוי שהחוק יתממש. הלוואי שתתבדה. הלוואי שתתבדה.
+
+
+הלוואי שאתבדה.
+
+
+ כלומר את מציעה דחייה של חודש בהצבעה אם סגן שר האוצר יגיד שבתוך חודש – – –
+
+
+ זה מה שוועדת שרים מציעה. 
+
+
+ אוקיי, מאה אחוז.
+
+
+ואני מציעה שאנחנו ניפגש בעוד חודש ימים, נצביע על החוק הזה, ואני בעניין הזה קוראת לראש הממשלה, שעסוק בהרבה מאוד דברים באמת-באמת חשובים – כי יש לנו הרבה בעיות, גם מבית וגם מחוץ: הנושא הזה אסור לפספס אותו, יש פה משום בשורה, יש פה הרבה מאוד כסף שיכול להיות מנותב לצרכים הכל-כך חיוניים של מדינת ישראל. ומי כמו ראש הממשלה מבין שבאמצעות חינוך אפשר להביא לכלכלה טובה, אפשר להצמיח פה מדענים, אפשר להצמיח פה את ההיי-טק, את המדע, את הטכנולוגיה, את החקלאות. אפשר לעשות דברים שיכניסו בסופו של יום גם כסף לקופת המדינה. אני אומרת לכם, ככל שתקדימו, אל תחכו לחודש הזה, אין סיבה. ככל שתקדימו להביא את החוק, אתם גם לא עוברים על החוק – כי כרגע הממשלה עוברת על החוק, זה מאוד לא נעים, זה מאוד מביך; וככל שתביאו את החוק מהר אנחנו גם לא נפסיד כספים. 
+
+ כי, אגב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר לך שאם החוק הזה היה קיים היום, על-פי התאריך היינו כבר מקבלים הכנסות מ"ים-תטיס". אבל מה קורה, "ים-תטיס" הולך ומתייבש, כלומר הגז שמופק ממנו הולך ונעלם. כל יום שאני לא גובה את התמלוגים מ"ים-תטיס" אני מפסידה לקופת האוצר הרבה מאוד כסף, אני מפסידה לחינוך הרבה מאוד כסף. ו"תמר", אלוהים גדול, אני יודעת, אומרים ב-2020 יתחילו להפיק את הרווחים האמיתיים. אז חשוב לזרז את הקמת הקרן וכבר לקחת את התמלוגים מ"ים-תטיס" ולהעביר אותם מהר גם לשר ליצמן – לבריאות, גם לשר הרווחה – כחלון, גם לשר החינוך – – 
+
+
+ סער.
+
+
+ – – גדעון סער. גדעון סער, כן, שאולי יעשה, יחזור בו ואכן יחליט שלימודי ליבה צריכים להילמד בכל המגזרים. תודה רבה.
+
+
+ תודה, גברתי. סגן שר האוצר, בבקשה. בבקשה, אדוני. אנחנו נמתין לתשובת סגן שר האוצר ונהיה יותר חכמים. לא, אני קראתי לסגן שר. אולי תציג למליאה, זה לא עסקה פה בין חבר כנסת לסגן שר האוצר. סגן שר האוצר צריך להודיע מה עמדת הממשלה, אלא אם כן הודיע לי קודם שהוא לא רוצה להשיב אבל הוא לא הודיע לי. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אני אנמק ואתן לך את הסיכום, הסיכום עם המציעה שלא תהיה הצבעה היום. אבל אני אסביר למה הממשלה – – –
+
+
+ אז הצבעה במועד אחר.
+
+
+ אוקיי. אז קצת רקע, בסדר? ביום 30 במרס 2011 התקבל בכנסת חוק למיסוי רווחי נפט, התשע"א–2011. החוק נועד להסדיר מחדש את המערכת הפיסקלית החלה על מיזמי נפט וגז וקובע כי הממשלה תקים קרן לניהול כספים שיתקבלו מהיתר על רווחי נפט. עוד קובע החוק כי הקרן תוקם בחוק שיסדיר את אופן הוצאות הכספים שינוהלו בה, והמטרות שלשמן יועברו. 
+
+
+ עד מתי היא תוקם?
+
+
+ כדי לגבש את העקרונות להקמתה ולניהולה של הקרן, מונתה ועדה בראשות ראש המועצה הלאומית, פרופסור יוג'ין קנדל, בהשתתפות נציגים מבנק ישראל, משרד המשפטים ומשרד האוצר. הוועדה התכנסה מספר רב של פעמים בחודשים האחרונים ודנה בסוגיות המורכבות הנוגעות למנגנון ההפעלה של הקרן, לאופן ניהול הקרן ולהגדרת מטרות השימוש בכספי הקרן. את עבודת הוועדה מרכזת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. הוועדה קרובה לסיום עבודתה ותגיש את מסקנותיה בהקדם האפשרי, לאחר ליבון כל הסוגיות כבדות המשקל אשר עומדות בפניה. אז, אדוני, כך הסברתי גם לכנסת וגם – – –
+
+
+ אני מודה לך.
+
+
+ כן, בהקדם האפשרי.
+
+
+ תודה. הצבעה על הצעת חוק, גברתי, ההצבעה תהיה כפי שאת הסכמת. בעוד חודש. זאת אומרת אין הצבעה, אנחנו לא מצביעים. תודה. אני מאוד מודה לך. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3298/18; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – חלוקת ערכות מגן), התשע"א–2011, של חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה, אדוני, נא לעלות. עשר דקות. ולאחר מכן ישיב השר דן מרידור בשם השר להגנת העורף. בבקשה, אדוני, עשר דקות.
+
+
+ נחמן, סוף-סוף אישרו לנו הצעה ביחד.
+
+
+מה?
+
+
+ אישרו לנו הצעה ביחד.
+
+
+ ברור. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני בחרתי לשוב ולהעלות היום בפני הכנסת את סוגיית ערכות המגן מתוך דאגה וחשש שאנחנו לא נערכים כפי שצריך לקראת האיום הזה. ההצעה הזאת עלתה בפעם קודמת ועשרות חברי כנסת תמכו בה. הפעם הבאתי אותה בעצמי, ואני אמשיך להביא אותה לבית הזה עד שאני אדע בוודאות שממשלת ישראל החליטה להקצות את מיליארד השקלים החסרים כדי לצייד את כלל האוכלוסייה לאפשרות שהיא תזדקק לערכות מגן. 
+
+אני רוצה להסביר את המצב לפני שאני אגע בחוק עצמו, ולומר מאין אני מביא את תחושת הדחיפות הזאת. אני קורא עיתונים, זה מקור מצוין לאינפורמציה, ולפני שבעה חודשים אמר מי שהיה אז אלוף פיקוד העורף, שרק 55% מהאוכלוסייה יהיו מוכנים בעת חירום, ורק ל-55% מהאוכלוסייה יהיו ערכות מגן. אני לא מדבר על מקלטים ומרחבים מוגנים וכן הלאה, שבהם המצוקה עוד יותר גדולה. אני מדבר על המיגון האישי שכל אזרח במדינת ישראל עשוי או עלול להזדקק לו, ופיקוד העורף, אלוף פיקוד העורף דאז אומר: אנחנו יכולים לצייד – באותה נקודת זמן היו רק 31%, אבל הוא אומר: לאורך זמן, על-פי הרכישה שלנו יהיו לנו – רק לשישה מתוך עשרה אזרחים ישראלים יהיה מיגון לעת חירום. נקודה. 
+
+ הוא לא אומר מה שכל אחד שואל את עצמו, ומה יהיה על ארבעת האחרים? האם הם ישכבו על הרצפה ויכסו את הראש, אולי הם יאטמו אוזניים – ראיתי עכשיו שזה הפך להיות פתרון לכמה דברים, הם יאטמו אוזניים. אבל הבעיה היא שצריך לאטום איברים אחרים בגוף, אוזניים לא עוזרות במקרה הזה. 
+
+ את זה אומר אלוף פיקוד העורף, ואחר כך בא לכאן מי שהיה השר להגנת העורף ומסביר מה שהוא מסביר. אבל דבר אחד הוא לא אמר, הוא לא אמר מתי הממשלה תרכוש את 40% הערכות החסרות, מתי היא תורה למפעלים לייצר אותן. מדובר על ייצור שייקח זמן רב, וזה לא מעניין אף אחד.
+
+ מחליפו של האלוף גולן הוא האלוף אייל אייזנברג, שלא מרבה להופיע; בעיקר הוא לא מרבה להופיע בפומבי מאז שהוא הופיע פעם אחת וכולם קפצו על הראש שלו, דבר שהוא מקובל במדינת ישראל – כשמישהו אומר את האמת מנסים לסתום לו את הפה. בהופעה באוניברסיטת תל-אביב הוא אמר – ב-6 בספטמבר 2011 אומר האלוף אייזנברג: חורף אסלאמי רדיקלי מצפה לנו. הסיכוי למלחמה עולה. אז הוא גם סיפר שרבע מהרשויות במדינת ישראל אינן מוכנות לשעת-חירום. 
+
+ אז אני רוצה לחזור על מה שאומר אייל אייזנברג, אפילו שהוא אולי היה מעדיף שאני לא אחזור על זה: חורף אסלאמי רדיקלי – מה לעשות? הוא צודק, החורף האסלאמי הרדיקלי הוא פה – הסיכוי למלחמה עולה. הסיכוי למלחמה עולה, אבל מה מדינת ישראל עושה? כלום. 
+
+ ואחר כך באה סדרת תרגילים. אני לא יודע אם תושבי מדינת ישראל ערניים לכך, אבל פיקוד העורף – בסדר גמור, לדעתי, בהחלט בתוכנית שנראית לי ארוכת טווח – מכין את העורף במדינת ישראל למלח��ה. וזה נכון שנהיה מוכנים כל פעם למלחמה, ונתפלל – זה תמיד עוזר – שלא תהיה מלחמה. זה בסדר, שני הדברים האלה הם בסדר. אני בהחלט מצדד בתוכנית של פיקוד העורף, אני מניח שהממשלה מעורבת בזה, זה בסדר – יש איום, יש סכנה, יש חשש, עדיף שנהיה מוכנים מאשר שלא נהיה מוכנים. 
+
+וכך אני קורא שב-27 באוקטובר יהיה ניסוי – תרגיל רחב היקף המדמה אירוע נפילת טילים כימיים בעיר חולון. בעיר חולון, טילים כימיים. זאת אומרת, גם מוכנים סוף-סוף להוציא מתוך הנרתיק הזה את המלים "טילים כימיים", ואומרים לאוכלוסייה: שימי לב, יכול מאוד להיות שייפלו על ראשך טילים כימיים. וגם זה נכון בעיני. אם אנחנו רוצים להרגיל את הציבור בארץ לאפשרות שתהיה מלחמה, ושבמלחמה הזאת יבוא לידי ביטוי שימוש בנשק לא קונבנציונלי, חשוב שגם זה יהיה. ואז, אפרופו, אומרים לנו: שימו לב, באותו יום יש הזדמנות, גם פותחים איזו תחנה לחלוקת ערכות מגן, תוכלו לבוא לקחת. אבל אני מתפלל שבתחנה הזאת תהיינה ערכות מגן לכולם, מפני שלפי התחזית הנוכחית לארבעה מתוך עשרה ישראלים אין ערכות מגן. 
+
+ וכך הולכת התוכנית הזאת ונמשכת. כמה ימים אחר כך, ב-2 בנובמבר, חיל האוויר מתרגל תקיפה – תרגיל תקיפה מרחוק. גם זה בסדר בעיני. טוב שחיל האוויר יתרגל, אנחנו צריכים להיות מוכנים. ונאמר: הדיבורים על תקיפה באירן גוברים, צה"ל חושף עוד תרגיל שערך לאחרונה. ואפרופו, היום ומחר ייערך תרגיל נפילת טילים באזור המרכז. זאת אומרת שהסכנה קיימת והאפשרות הזאת עומדת על סדר-היום, אבל מה אין? אין ערכות מגן לכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. אני חוזר ואומר: אין ערכות מגן. ואחר כך בא עוד תרגיל אחד, באשקלון. שוב, תרגיל המדמה נפילת טיל בעיר אשקלון, ביום 16 בנובמבר. יפה, צעד נכון, טוב שאשקלון תהיה מוכנה. אבל אל תשכחו: 40% מתושבי אשקלון, אין להם ערכות מגן כדי להיות ערוכים. 
+
+אחר כך, אפילו בבניין הכנסת – זה בניין חשוב, הבניין הזה שאנחנו יושבים בו – אנחנו מגלים שב-5 בדצמבר היה פה תרגיל. תרגילים בכנסת מבורכים, טוב שנהיה ערוכים לכל אפשרות. ומה נאמר: טיסן שדימה כלי טיס עמוס חומרי נפץ וחומרים כימיים. זאת אומרת, אם ייפול טיסן על הכנסת, צריך להתפלל שחברי הכנסת – אני מניח שמישהו ידאג להם, כרגיל, אבל אולי לא. אני מציע שזה יהיה פרופורציוני לאוכלוסייה, אז רק 80 מ-120 חברי הכנסת יהיו מצוידים, כל היתר יצטרכו לחפש כנראה מקלט במקומות אחרים. אני ממליץ על בית-הכנסת, נראה לי מקום מצוין, וגם שם אפשר לקבל את הטיל בתפילה – ואני אומר את זה במלוא הכנות, לא חלילה בציניות.
+
+אחר כך אני עובר, וב-7 בדצמבר יש לנו תרגיל של פיקוד העורף ברמת-גן. שימו לב, התוכנית עובדת, ופיקוד העורף עושה את העבודה שלו, ומכין את מדינת ישראל, רק דבר אחד לא עושים – לא רוכשים ערכות מגן. ואז אנחנו מגיעים גם לירושלים, ב-8 בדצמבר – ניסוי צופרים, נפילת טילים; אחר כך אנחנו מגיעים לנגב ולערבה, ב-14 בדצמבר. שוב: צפירות, נפילות, תרגילים, פינוי, בתי-חולים, כל הדברים עוברים.
+
+מה אני ביקשתי לומר בהצעת החוק שלי? אני אומר שבמלחמה הבאה ברור לכול – עכשיו גם פיקוד העורף אומר ועושה – ייפלו טילים על העורף הישראלי. בואו נקבל את זה כנקודת מוצא. תמיד נקווה שלא, אבל זה עלול בהחלט לקרות. ואם זה יקרה, מה יהיה על 40% מהאוכלוסייה? האם זו לא חובתה המוסרית של מדינת ישראל, של הממשלה, כלפי אזרחיה, להבטיח להם שאם הם נמצאים בסכנה יהיה להם המינימום, אותה ערכת מגן אישית? אני לא יודע מה העלות שלה, והיא כרגע לא מעניינת אותי, אבל היא צריכה להיות הלוא חלק מאותה היערכות למלחמה. 
+
+ מסתבר, כך בדקנו – המצב המשפטי הוא שהאוכלוסייה אינה אמורה לקבל על-פי חוק ערכות מגן. יפה. יש – מחלקים, אין – לא מחלקים. האם אפשר להסדיר את זה מבחינה משפטית? ולכן רצינו – ואני הבאתי את זה, אמרתי לכם, בפעם הקודמת עם קבוצת חברי כנסת, היום אני מביא את זה לבד – ואני אומר ששר הביטחון יספק לכל אזרח ערכת מגן מסוג שייקבע – אני גם לא נכנס לסוג הערכה – ללא תשלום, והערכה הזאת צריכה לתת לו הגנה בפני התקפה כימית וביולוגית, אם תגיע. 
+
+זאת הבקשה שלי, זאת ההצעה שלי, אני מקווה שהכנסת תקבל אותה. תודה רבה. 
+
+
+ אני מאוד מודה לך, אדוני. בבקשה, כבוד השר מרידור משיב על ההצעה, ולאחר מכן נעבור להצבעה. 
+
+ לאחר מכן, על-פי בקשתה של חברת הכנסת רגב – ועל פי סעיף 34(א) לתקנון הכנסת – שביקשה לתקן ולהבהיר דברים שאמרה בנושא שלה חברת הכנסת תירוש. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גבירותי ורבותי חברות הכנסת וחברי הכנסת, הנושא שאדבר עליו איננו בתחום סמכותי, אבל השר וילנאי, שהוא השר הממונה על הגנת העורף, ביקש ממני, מפני שהוא איננו נמצא כאן היום, לענות בשמו, וכך אני עושה. אינני נוהג לקרוא דברים מהכתב בכנסת, לכן לא אקרא את הנוסח של הדברים, אבל אומר את עיקריהם. 
+
+חבר הכנסת שי – אפשר להגיד חברי חבר הכנסת שי, חברות של איזה 40 שנה, אם לא יותר – העלה נושא רציני מאוד לסדר-היום. אני רוצה לתקן משהו לגבי הנחות העבודה: חבר הכנסת שי הניח שבמלחמה הבאה ייפלו טילים על העורף הישראלי. זאת הנחה מאוד סבירה, אבל אין המסקנה שאנחנו מניחים שייפלו טילים כימיים. צריכים להיות מוכנים לזה, צריך להתכונן לזה, אבל זאת לא הנחת עבודה שהעולם צריך להניח שאנחנו מוכנים לקבל אותה. בשום פנים ואופן לא. מה שלא מוריד שום דבר מאחריותנו לטפל בשאלה הזאת גם בהיבט ההגנתי. 
+
+ההצעה של חבר הכנסת שי היא לזרז את הממשלה לחלק ערכות מגן, מסכות, לכלל האוכלוסייה, אלא שחבר הכנסת שי מבקש שהדבר ייעשה כך שיש לנו בערך 17 יום לחלק את ערכות המגן. המועד האחרון שהוא קבע לנו הוא 1 בינואר 2012.
+
+
+ אני מוכן להאריך את זה. 
+
+
+ הבנתי. גם אם מאוד נרצה – הן אינן. 
+
+ אבל לגוף העניין אני רוצה לומר, אין מחלוקת על הצורך לחלק לכלל האוכלוסייה ערכות מגן, וגם להשלים את מבצע החלוקה. העניין הזה ברור, לפי דעתי, לכולם. נכון אמר חבר הכנסת שי, שהיום המצב הוא שיש בערך ל-60% מהאוכלוסייה ערכות מגן. אנחנו נמצאים בעיצומו של מבצע חלוקה, בפריסה תקציבית של כמה שנים. בחודשים האחרונים, לקראת סיום הפריסה התקציבית הנוכחית, כך מסר לי השר וילנאי, משרד הביטחון נמצא במגעים עם משרד האוצר כדי לבנות תוכנית לפריסה תקציבית של יתרת התקציב עד סוף שנת 2018. ברור כי אם יוקצה התקציב בפריסה תקציבית יידרש זמן גם לייצור המסכות, לרכישתן ולחלוקתן. 
+
+ אני רוצה להציע לחבר הכנסת שי – הנושא הזה אכן ראוי לדיון, הוא עולה הרבה כסף, הוא נושא חשוב. המקום הנכון לדון בו, בפרטים שלו, איננו המליאה, אלא ועדת החוץ והביטחון. אם חבר הכנסת שי מוכן שהנושא הזה יעבור כהצעה לסדר-היום לוועדת החוץ והביטחון, הממשלה תתמוך בהעברה לוועדת החוץ והביטחון, כי לא הייתי רוצה לעשות מה שהתבקשתי – לבקש להוריד את זה מסדר-היום. אם זה בא כהצעת חוק לא תהיה לי ברירה אלא לבקש להצביע נגד, כי זה עניין תקציבי מובהק ו��יטחוני מובהק, שהממשלה אחראית לו. 
+
+אז – יחליט חבר הכנסת שי: אם הוא מוכן להצעתי להעביר את העניין לוועדת החוץ והביטחון כהצעה לסדר – נתמוך; אם הוא יבקש את ההצעה כפי שהיא, לחלק את המסכות עכשיו, כשהן אינן, בתוך שבועיים-שלושה – אני אציע להתנגד. תודה רבה. 
+
+
+ אני מאוד מודה לך, אדוני השר. בבקשה, חבר הכנסת שי, אתה מסכים להצעת הממשלה להפוך להצעה לסדר ואז הממשלה תומכת? אם אתה מתנגד, הודיע השר מרידור שאנחנו נצביע והממשלה מתנגדת. אולי תעשה את זה מהדוכן, ואם לא – רק תודיעו לנו מה אתה רוצה, ונעבור להצבעה. שלוש דקות, אדוני. בבקשה. בוודאי אתה תקשיב לייעוץ הטוב שקיבלת מחבר הכנסת בילסקי, ואז נשמע כולנו מה הייעוץ שקיבלת ממנו.
+
+
+ אני רואה שהאוגדות נכנסו פנימה. סורים על הגדר, השר פלד, אפשר כבר להתחיל את העבודה, אני רואה שיש מספיק חברי כנסת.
+
+ – – – להגיד את זה – – – לשעבר – – – תכבד אותו.
+
+
+ אבל אז הסורים לא היו על הגדר.
+
+
+ אבל הם – – –
+
+
+ בתקופת המנדט הם לא היו על הגדר. 
+
+
+ אני מבטיח שאנחנו נחזיר אותם כל פעם שהם יגיעו. זה מקובל על הקואליציה והאופוזיציה. 
+
+ בכל מקרה, אני רוצה לומר לך, ידידי סגן ראש הממשלה השר מרידור, רציתי רק ללבן נקודה אחת ששמעתי בדבריך: האם הכוונה היא שעד 2018 – זו השנה? זאת אומרת, בעוד שש שנים כלל האוכלוסייה תהיה מצוידת? זה נכון?
+
+
+ – – – ומשרד האוצר. זה מה שאני יודע – – –
+
+
+ אני רק – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ טוב. אני אקבל את הצעתו של סגן ראש הממשלה, אני חושב שנשמע בוועדה. אני רק אשמח מאוד אם נקבע מסגרת זמן, אבל זה לא בינך לביני; שהוועדה תדון בכך אצל ידידי זאב בילסקי או במליאת הוועדה, ונשמע דיווח מעודכן. אני רק דוחה מכול וכול את תאריך היעד הזה. הוא נראה לי רחוק – מעבר להרי החושך. מה?
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ עד אז יהיה צורך בפחות – – –
+
+
+ אפשר יהיה למצות את הדיון בוועדה.
+
+
+ אז אנחנו נהפוך את זה להצעה.
+
+
+ תודה. אני מאוד מודה לך. ובכן, ההצעה הופכת להצעה לסדר-היום. הממשלה הודיעה שהיא תומכת בהעברת הצעת החוק כהצעה לסדר-היום לדיון בוועדת חוץ וביטחון. 
+
+מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
+ 
+
+ – – –
+
+
+ הצעה לסדר-היום.
+
+
+ההצעה להפוך את הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – חלוקת ערכות מגן), התשע"א–2011, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 42, נגד – 3, נמנעים – אין. הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – חלוקת ערכות מגן) הפכה להצעה לסדר-היום ותידון בוועדת החוץ והביטחון.
+
+
+
+ חברת הכנסת מירי רגב – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ סליחה. חברת הכנסת מירי רגב ביקשה ממני, על-פי סעיף 34(א) לתקנון הכנסת, להבהיר דברים שאמרה כאן חברת הכנסת – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אגב, את יכולה גם מהדוכן, לפי התקנון. לפי התקנון לרשותך חמש דקות, אם תחפצי בכך כמובן. בבקשה. אחר כך נשוב להצעות חוק. בבקשה, גברתי.
+
+
+ תודה לך, כבוד היושב-ראש. אני רוצה להבהיר כמה דברים; יש איזו תחושה שהליכוד הוא לא חברתי. אז נכון, גם אני לא אוהבת את כל ההחלטות, אבל להגיד שהליכוד הוא לא חברתי – וודאי שאני מרימה את הדגל הזה – זה לא הוגן. כי את יודעת, חברת הכנסת תירוש, שבוועדת הכספים את ואני התנגדנו לחוק ששינסקי. ועובדה שעליית מחירי החשמל קרתה בניגוד למה ששר האוצר אמר לנו. אנחנו הצבענו על החוק הזה בשינויים, כולל בזה שתהיה קרן לטובת הרווחה, קרן שנקראת "חברתית כלכלית". 
+
+על-פי החלטה של ועדת כספים השבוע הודיעו לנו שהקרן הזאת תקום בעוד שלושה חודשים. נכון, כבוד היושב-ראש? אני טועה, גפני?
+
+
+ שלושה שבועות.
+
+
+ סליחה?
+
+
+ שלושה שבועות.
+
+
+ שלושה שבועות, סליחה. ולכן לבוא ולהציג את זה כהצעת חוק פרטית זה בעיני לא ראוי. זאת אומרת, יש הצעת חוק כזאת, את שותפה להצעת החוק הזאת. ועדת הכספים עמדה על כך שתהיה קרן כזאת. ולבוא – כל יוזמה חברתית שכבר קיימת – אנחנו מצליחים בה – לבוא ולהגיד שהיא לא קיימת – בעיני היא לא ראויה.
+
+ולכן אני מקווה מאוד שבעוד שלושה שבועות אנחנו נבוא ונציג את הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת היא חשובה, היא ראויה, וכן – יש בליכוד חברי כנסת חברתיים לא פחות מבמקומות אחרים. תודה רבה.
+
+
+ תודה. אני מאוד מודה לך, גברתי.
+
+
+ – – – אתם לא חברתיים ולא דמוקרטיים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – משטר אייטולות – – –
+
+
+ [הצעת חוק פ/2864/18; מושב שלישי, חוב' כ"ג, עמ' 18312.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימוש בהפקעות לקידום דיור בר-השגה לצעירים) של חבר הכנסת זאב בילסקי. בבקשה, אדוני.
+
+
+ – – –
+
+
+ תשובה והצבעה במועד אחר.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ תשובה והצבעה עכשיו. תיקון טעות שלי. התשובה וההצבעה כבר היו, ואנחנו עוברים רק להצבעה.
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, אז אין לך זכות. תשובת השר עכשיו?
+
+
+ – – –
+
+
+ תשובת השר עכשיו. אתה נימקת. אוקיי, אז השר המשיב הוא שר הפנים אלי ישי. בבקשה. האם שר הפנים נמצא?
+
+
+ נמצא.
+
+
+ בבקשה. שר הפנים. בבקשה, אדוני.
+
+
+ – – –
+ – – –
+
+
+ בבקשה. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימוש בהפקעות – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ הוא הציע. הוא כבר נימק. אתה רק משיב. מייד לאחר תשובת השר, אם ירצה בכך חבר הכנסת בילסקי, הוא יוכל להשיב. ואם לא – הצבעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אם חבר הכנסת בילסקי כבר הציע את זה, אני מוכרח לומר שבעניין של דיור בר-השגה באמת ובתמים יש הרבה דברים שהקואליציה לא רוצה. אני גם נאבק בה, ואני לא מסתיר את זה, בתוך הממשלה. יש דברים שהממשלה כן חפצה בהם, ועדיין יש כל מיני עיכובים בעניין של דיור בר-השגה.
+
+ אני מאוד מאוד שמח שאפשר יהיה לקדם את העניין הזה, קואליציה ואופוזיציה גם יחד. משרדי הפנים והשיכון עושים עבודה מצוינת בעניין הזה, גם בתיקון חקיקה, כולל סעיפים ברפורמה. חבר הכנסת אמנון כהן, שהוא יושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת, גם כן מקדם את זה בצורה מאוד מאוד טובה, והייתי אומר אפילו בחריפות.
+
+אני אשמח אם תצטרף לסיום כל הסאגה הזאת ונוכל לבשר על דיור בר-השגה. ואתה תהיה בין המציעים. ואם אתה דווקא מתעקש שזה יעבור שוב לדיון בוועדת שרים לחקיקה, אני אשמח להמליץ זאת בפני יושב-ראש הוועדה.
+
+
+ למה לא תעבירו את זה בטרומית?
+
+
+ תודה, אדוני השר. סיימת?
+
+
+ יש לי עוד משהו? אני יכול לצאת?
+
+
+ חבר הכנסת בילסקי – בבקשה, אדוני. שלוש דקות. אתה מוזמן להשיב לממשלה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הצעת החוק של דיור בר-השגה היא אחת ההצעות החשובות ביותר שאני, לפחות, הצעתי בכנסת הזאת. היא מאפשרת לאלפי זוגות צעירים להיכנס לגור באזורי הביקוש, במקומות שבהם אנחנו צריכים את הקרקעות. הקרקעות האלה נולדו מהפקעות של עשרות שנים שלא ניצלו אותן. בתי-המשפט סוברים היום שצריך להחזיר את זה. במקום להחזיר את זה וליצור אי-צדק בין מי שהפקיעו ממנו והשתמשו לבין מי שהפקיעו ממנו ומחזירים לו, לאדם פרטי – אני מציע להשתמש בזה לצורך ציבורי, לזוגות צעירים. נערב את ראשי הרשויות, ש��וכלו – עניי עירך קודמים. כולם יהיו זכאי משרד השיכון. אלה קרקעות שנמצאות בתוך אזורים שגרים בהם אנשים. לא השתמשו בזה כי לא היתה שום אפשרות להקים שם לא בית-ספר, לא גן-ילדים, לא גינה. התנגדו לכול. ניקח את הקרקע הזאת במחיר אפס.
+
+ איפה קיבלתם ברעננה, אדוני השר, קרקע במחיר אפס? ברעננה, בהרצלייה, בכפר-סבא, בתל-אביב – מאות דונמים במחיר אפס. אתה בא לזכאי משרד השיכון, מוריד להם את מחיר הקרקע – ותראה מה אתה יכול לעשות פה. 
+
+אדוני השר, אני מאמין לכוונותיך הכנות, ובהנחה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני השר, סגן שר האוצר – – –
+
+
+ שחרר אותו.
+
+
+ אני אשחרר אותו עוד דקה. רק כדי שנבין שנינו – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת בילסקי, כולם צריכים להבין, לא רק שניכם.
+
+
+ צודק.
+
+
+ אז אולי תבהיר למליאת הכנסת, כי אני אולי לא מבין. או השר פלד.
+
+
+ אדוני היושב-ראש צודק. אני רוצה לקבל את הצעת השר, שבתוך שבועיים הנושא הזה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ תראה, כל דבר אצלנו הוא השתדלות. אבל אני למדתי שכאשר אדוני באמת רוצה להשתדל, תאמין לי – לכן אני מניח שההשתדלות של השר תישא פרי ובתוך שבועיים אנחנו נגיע עם הצעת החוק הזאת שנית לוועדת – – –
+
+
+ אז מה, יכול עוד פעם לדחות הצבעה?
+
+
+ סליחה?
+
+
+ – – –
+
+
+ ולכן יבוא בתוך שבועיים, בעזרת השם, בהשתדלות של השר לוועדת השרים, יעשה כל מאמץ, אדוני השר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אוקיי, כלומר אתה מסכים לכך שלא נקיים הצבעה, אלא בעוד שבועיים?
+
+
+ בדיוק.
+
+
+ או בעוד שלושה, כדי למצות את השבועיים? בעוד שלושה שבועות.
+
+
+ צודק. תודה רבה.
+
+
+ אוקיי, אנחנו לא מצביעים.
+
+
+ ובכן, בעוד שלושה שבועות תתקיים הצבעה על הצעת החוק הזאת ללא דיון, ללא נימוק, כי הדיון הסתיים בזה הרגע, וההצבעה תהיה בעוד שלושה שבועות – כך הסכים חבר הכנסת בילסקי וכך נרשם בפרוטוקול.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3546/18; נספחות.]
+
+
+הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – זכאי שבות), של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. אדוני, עשר דקות לרשותך. בבקשה. לאחר מכן משיב שר הפנים אלי ישי. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – זכאי שבות). אני רוצה להסביר לחברי חברי הכנסת: מדובר בחוק שמטרתו לעודד הגעתם של זכאי שבות למדינה, ולשהות בה מעבר לתקופות שנקובות היום בחוק. 
+
+ לפי החוק הקיים, בחוק השבות יהודי ובן-משפחה של יהודי כהגדרתו בחוק השבות זכאי לעלות לישראל. יחד עם זאת, יש זכאי שבות שמבקשים להישאר בישראל ברשיונות ישיבה מכוח חוק הכניסה לישראל ולא להפוך לעולים חדשים, כפי שאנו אומרים, וזאת לצורך לימודים, לצורך עבודה, ובתקופה של השהייה שלהם הם בוחנים את האפשרות לעלות לישראל. לאור העובדה כי האנשים האלה זכאים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית על-פי חוק השבות, והם זכאי שבות, אני מציע בחוק לתקן את חוק הכניסה לישראל באופן שיאפשר לזכאי השבות להישאר בארץ לתקופה ארוכה יותר מזו שמתאפשרת לפי החוק הקיים כיום. 
+
+ לפי הוראות חוק הכניסה לישראל ניתן להאריך רשיון לישיבת ביקור לתקופה מרבית של שנתיים. מדובר פה בביקור של תיירים, ביקור של אדם שרוצה להישאר בישראל, והאבסורד הוא שהיום מבקר ממדינה זרה – אזרח מגרמניה שבא לבקר בישראל, הוא מקבל את אותה תקופה שמקבל זכאי חוק השבות, כאשר הוא זכאי לעלות. הרי מה הבעיה לתת לו להישאר בארץ? עד עכשיו לשר הפנים לא התאפשר לתת ארכות מעבר לשנתיים בכלל. אני בחוק שלי מבקש להציע כי שר הפנים יהיה רשאי לאפשר לזכאי שבות שקיבלו רשיון להיכנס לישראל לביקור להאריך את תקופת השהות בישראל בתקופות של שנתיים; כל הארכה לא תעלה על שנתיים. ובעצם אני מאפשר לו להאריך את זה מדי פעם, כי הוא זכאי שבות – הרי הוא יכול להישאר בארץ כעולה. 
+
+ אבל אם הוא בא לארץ באופן כזה שהוא רוצה בינתיים לשקול אם לעלות או לא לעלות לארץ – אני רוצה לאפשר את זה כתייר, ובהמשך אני מדבר על האפשרות של תושבים ארעיים, כפי שאנחנו קוראים לזה. לפי החוק הקיים, אדוני היושב-ראש, תושב ארעי יכול לשהות בארץ כתושב ארעי לתקופה מוגבלת של שלוש שנים, וכרגע אני מציע בחוק שלי להאריך את תקופת השהייה שלו כתושב ארעי עד חמש שנים.
+
+
+ מה הסיבה?
+
+
+ הסיבה שעד עכשיו זה לא היה – זה באמת לא מובן לי. לא מובן לי למה. הרי מדובר בזכאי שבות, אנשים שיכולים מחר בבוקר להפוך לעולים חדשים.
+
+
+ אז למה לא עשר? למה לא שבע?
+
+
+ אני נותן אפשרות להאריך את זה לתקופות של עד חמש שנים – כל פעם תושב ארעי יכול לבקש להישאר בארץ עד חמש שנים, שר הפנים יהיה רשאי להאריך לו את זה בתוספות של עוד חמש שנים. חברי חבר הכנסת אדרי, למשל היום יש הרבה מאוד יהודים שרוצים לעלות לארץ, אבל הם בינתיים בודקים את האפשרות של העסקים שלהם – איך זה יצליח, לא יצליח, הם לא רוצים כרגע לקבל תעודת עולה חדש ולהיות פה תושבים מלאים מבחינת אזרחות; בינתיים הם בוחנים את זה, ורוצים להיות פה בתקופת מבחן. ומה שאמרתי קודם לגבי ביקור, מדובר בסטודנטים, מדובר באנשים שבאים לפה לתקופות קצרות. ואחרי כמה זמן אומרים: אתה לא יכול כבר להישאר בארץ כי אין לך אפשרות להישאר. 
+
+לכן, אני מבין שמשרד הפנים גם מבין את ההיגיון שבדבר, ועוד מעט השר יבוא וישיב כמה שהדבר הזה בעצם מקל על משרד הפנים לאפשר לזכאי השבות, אני מדגיש – הרי לא נותנים לכל אחד פה להיכנס ולשבת פה כתיירים או כתושבים ארעיים. 
+
+לכן אני ביקשתי בוועדת השרים האחרונה לתמוך בהצעת החוק שלי, ואני שמח, מצד אחד, שוועדת השרים החליטה כן לתמוך בזה, אבל אני לא מבין למה עם כל כך הרבה התניות; כתבו לי שם – לתאם כמעט עם כל משרדי הממשלה שזה בסדר. וזה באמת הדבר שמכביד, אדוני שר הפנים, בעניין של קידום החוק. ולכן אני מקווה, אדוני היושב-ראש, מצד אחד אני מקבל את גזירת ועדת השרים לתאם, אבל אני איאבק על כך שאותן התניות, לתאם עם כל משרדי הממשלה – ואדוני היושב-ראש, אתה מבין כמה זה לא פשוט לפעמים לתאם עם עשרה פקידים, בדיוק מה כל אחד רוצה.
+
+אחרי האישור של המליאה אני אבקש, בתיאום עם המשרדים הכי נוגעים בדבר, לקדם את החוק הזה בוועדה המתאימה. תודה.
+
+
+ אני מאוד מודה לך. בבקשה, אדוני שר הפנים.
+
+
+ הם המופקדים על זה, זה הכול. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה אחד הדברים שרק מבליטים ומחדדים יותר ויותר עד כמה הפכנו להיות יותר ויותר ביורוקרטיים, וזו דוגמה קלאסית, ואסביר אותה, עד כמה מערכות במדינת ישראל הופכות להיות יותר ויותר ביורוקרטיות, על דברים לא מובנים לחלוטין. 
+
+ עם כניסתי לתפקיד בקדנציה הזאת החלטתי לעשות כל מה שאפשר על מנת להקל על התיירים שהם בקצה זכאי שבות. כל זכאי שבות הוא מבחינתי פוטנציאל של עולה, ואני רוצה שהוא יהיה בארץ. אמרתי, אני רוצה לצמצם את הביורוקרטיה. אותו זכאי שבות, אותו תייר שמגיע לישראל, הוא עובר בשדה התעופה, הוא עובר בכל המקומות במדינת ישראל, ושואלים אותו: למה באת, לכמה זמן באת, מתייחסים אליו כאילו הוא זר; האמת, הוא זר, כי הוא לא אזרח ישראלי, אבל מתייחסים אליו כאילו הוא זר-זר, כאילו הוא אפילו עובד זר. 
+
+זה נורא. אני מקבל תלונות אין-ספור, תלונות על מקרים רבים, גם כשהייתי שר התמ"ת וסיירתי בחוץ-לארץ מדי פעם ונסעתי – פוגשים אותי גם ישראלים וגם יורדים וגם זכאי שבות שהם זרים, ואומרים לי: תקשיב טוב, אנחנו עוברים סיפורים מוזרים בכניסה לישראל. גם אם באתי לפה והחלטתי להיות תייר בישראל במשך חודשיים, ומה קרה, החלטתי שנהניתי בארץ-ישראל, ורוצה עוד חודש, עוד חודשיים להישאר בארץ-ישראל, לתור את הארץ – הוא צריך לעמוד בתור במרשם האוכלוסין, בכל התורים, ולבקש עוד חודש-חודשיים ארכה. ואחר כך, אם הוא רוצה לעבוד כמה שבועות כתייר, הוא צריך לעמוד בתור, לקבל אישור. ואם הוא בא עם אשתו או חברה שלו, הוא צריך גם כן לעמוד בתור, לקבל עליה אישור. ואם הוא, לכאורה חלילה, רוצה עוד חודשיים להישאר פה, כי הוא הכיר פה מישהי ורוצה להתחתן אתה, אז הוא צריך עוד פעם לחכות בתור – משהו הזוי לחלוטין.
+
+זימנתי אלי את שרת הקליטה סופה לנדבר – סופה, אני מספר שזימנתי אותך לדיון, האם יש לך משהו נגד התקנות האלה. את אמרת לי: להיפך, זו ברכה. זימנתי את שרנסקי, יושב-ראש הסוכנות, אמרתי לו: האם אתה בעד להרחיב את התקנות, שכל מי שזכאי שבות יכול להישאר פה שלוש שנים – זה סמכות שר הפנים; לא צריך חקיקה עד שלוש שנים, מעבר לזה צריך חקיקה. אנחנו מדברים על חקיקה מעבר לשלוש שנים. שרת הקליטה אומרת לי: אדרבה, זה יעודד את הקליטה, את הקליטה בארץ. אם הוא יישאר פה בארץ ולא יטרטרו אותו במשרדי ממשלה, והוא יכול להישאר פה שנה ושנתיים ושלוש שנים, והוא ישתקע פה ויעבוד פה, בסוף הוא יהיה אזרח ישראלי, הוא יעשה עלייה, אני מברכת על כך. אמר לי את זה גם שרנסקי. אמרתי לו: ברוך השם, אני שמח שכולכם מברכים על זה. 
+
+עדיין יש עיכוב של התקנות במשרד המשפטים. לקח לי שנה כמעט. ברוך השם, כולם הבינו שזה תקנות מצוינות, וזה אושר סוף-סוף – זכאי שבות, לא ישאלו אותו כל פעם: מתי באת ולאן אתה הולך וכמה זמן תהיה פה. אני מאפשר לו מראש, במסגרת סמכותי כשר הפנים, שלוש שנים אשרה, תייר. הוא יכול גם לעבוד, הוא יכול גם ללמוד, הוא מקבל רשיון ישיבה ארעי לשלוש שנים ברצף, רשיון שהייה ועבודה לשנתיים ברצף, לאחר מכן ניתן לאשר לו ארכה בשנה נוספת כל פעם, לפי בקשתו, אשרת לימודים וכדומה.
+
+
+ כלומר, הממשלה תומכת.
+
+
+ רגע. זה במסגרת הסמכות שלי בתקנות, זה מעודד עלייה וזה טוב. דבר כזה פשוט, כל כך חשוב, אינטרס של מדינת ישראל לעודד עלייה ולהביא את כל יהודי התפוצות, את כל זכאי השבות בתפוצות, שיבואו לארץ, הרי זה החלום שלנו, שהם יעשו עלייה בסוף, אז אם אני מקבל עליהם בדרך, זה טוב. 
+
+ בא חבר הכנסת מיכאלי ואומר: למה שלוש שנים? למה לא לחמש שנים למשל? 
+
+
+ – – –
+
+
+ ולמה לא לחמש שנים פלוס? אתה צודק. אמרתי, אתה יודע מה, אתה צודק. אני בתקנות יכול עד שלוש שנים, תעשה חוק, אני תומך בחוק הזה. אומרת לי שרת הקליטה: זה מצוין, יושב-ראש הסוכנות – זה מצוין, אומר חבר הכנסת מולה: זה מצוין; חבר הכנסת יעקב אדרי – זה מצוין, כולם מבינים שזה מצוין. אבל זה מוזר שעל דבר כזה צריכים לתאם עם כל משרדי הממשלה, ועם כל היוצא מהדבר הכל-כך טריוויאלי, כל כך נכון, כל כך צודק, כל כך טוב, כל כך חיוני, כל כך חיובי – איזה חוק כאילו ממליצים? 
+
+ לכן, הממשלה תומכת, ואני מציע לחבר הכנסת מיכאלי, למרות ההתניות המוזרות האלה, קדם את זה בוועדת הפנים של הכנסת לקריאה ראשונה, לאחר מכן לשנייה ושלישית, ואני אשכנע את כל מי שצריך לשכנע – אם הוא לא מבין את זה בשיחות אישיות אני אשכנע אותו מעל דוכן הכנסת, אקדם את זה עם כל ההתניות שיש. חלק מההתניות הן מוזרות, ותתעלם מהן, ותבוא להביא את הצעת החוק הכל-כך חיובית, הכל-כך טובה, שתעודד עלייה לישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. אני מאוד מודה לכבוד שר הפנים. אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, נחכה ששר הפנים יתקרב למקומו. הוא מתקרב. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – זכאי שבות), התשע"ב–2011, 
+לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ ובכן, הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – זכאי שבות): בעד – 34, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק תועבר על-פי התקנון לוועדת הפנים והגנת הסביבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3579/18; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה הבאה על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (אזורי רישום לנישואין של בני-זוג), של חברת הכנסת פאינה קירשנבאום וקבוצת חברי הכנסת. תשובה והצבעה במועד אחר. גברתי, עשר דקות לרשותך. בבקשה.
+
+ כבוד היושב-ראש, שרי הממשלה, חברי חברי הכנסת, החוק הנ"ל בעצם יביא לפתיחת אזורי רישום נישואין וגירושין, ובכך יהפוך את כל מדינת ישראל לאזור רישום אחד. 
+
+היום כל זוג נרשם לנישואין באזור מגוריו, או אולי באזור המגורים של הוריו, ומה שקורה עד היום – כמובן זה גם עולה כסף, וזה ימשיך לעלות כסף, 600 שקל לכל אחד. אבל מה שקורה – אין סטנדרטים אחידים, נכון להיום, לכל הרבנויות המקומיות, וזה אומר שלא בכל רבנות מקבלים גיורי צה"ל, או למשל כשמגיע זוג עולים יש רבנויות שהן יותר פתוחות, רבנויות שפחות פתוחות. על-פי הצעת החוק הזוג יוכל לבחור לאן ללכת ואיזה רב לבחור. הוא יוכל לבחור רב שילווה אותו במשך כל חייו הבוגרים, אחרי החתונה – בעזרת השם בריתות, בר-מצוות, נישואין של הילדים וכן הלאה וכן הלאה. 
+ מאבק, את מתכוונת. קרב ממש, או מאבק?
+
+
+ ממש. אתה יודע מה, נקרא לזה מאבק. אני מוכנה לקבל את ההערה שלך.
+ 
+
+ אני מאוד מודה לך, גברתי.
+
+
+
+ הודעה למזכיר הכנסת.
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני-משפחותיהם (תיקון מס' 4), התשע"ב–2011, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לקריאה שנייה וקריאה שלישית, הונחה אתמול, י"ז בכסלו התשע"ב, 13 בדצמבר 2011, על שולחן הכנסת, אך בהיסח הדעת לא נמסרה הודעה על כך בסמיכות להנחה. תודה.
+
+
+ אני מודה לך.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3571/18; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק לייצוג הולם של יהודים בני המגזר החרדי בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ב–2011, של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת – תשובה והצבעה במועד אחר. חבר הכנסת יציג את הצעתו במשך עשר דקות, אם ירצה בכך. עכשיו. 
+
+
+ אפשר יותר?
+
+
+ לא, אי-אפשר יותר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, מכיוון שהקדוש-ברוך-הוא חנן אותי בתמימות – אני בשנים האחרונות ראיתי בתקשורת שהחרדים הם פרזיטים, לא רוצים לעבוד. שנים. שנים. לאחרונה, בשנים האחרונות, עוד יותר. פרזיטים, לא רוצים לעבוד, לא משתלבים בחיי המדינה. בקיצור, אני בתמימותי הלכתי לבדוק, נכון, לא נכון? אחרי זה אני גם שמעתי שרים בממשלה מה זה, פיגוע כלכלי שהחרדים לא עובדים ולא משתלבים, התחלתי להאמין, אני יודע. הסתכלתי במראה – אני הופך להיות פיגוע כלכלי. הלכתי לבדוק אם באמת מתכוונים לזה – באמת, לשלב את החרדים בעבודה. 
+
+אני מוציא קלסר אצלי במשרד, הרבה מאוד חרדים וחרדיות שיש להם תעודות מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל, אנשים מוכשרים, הם אומרים: אנחנו רוצים להתקבל לעבודה, והכול, ורוצים להיות דירקטורים – לא מקבלים אותנו. 
+
+ אחרי זה גם ראיתי סקר, שהחרדים הם האחרונים שמתקבלים לעבודה. האחרונים. אחרי הערבים, אחרי האתיופים, העולים מאתיופיה, אחרי העולים מחבר המדינות – החרדים הם אחרונים. ואז היתה הצעת חוק, נדמה לי של חבר הכנסת ציון פיניאן וחבר הכנסת מולה, על האתיופים, אתה היית מעורב בזה? 
+
+
+הייתי מעורב בזה, הצעת החוק היא של ציון פיניאן ויעקב אדרי.
+
+
+הצעת החוק של חבר הכנסת פיניאן ושלי ושל יעקב אדרי. אתה היית בישיבות בוועדת העלייה והקליטה.
+
+
+ מצוין, והגשנו הסתייגות. החוק אומר שצריך לתת העדפה מתקנת לעולים מאתיופיה, ואני מאוד תומך בזה.
+ 
+
+אני גם תומך, דרך אגב, בחוק – – – 
+
+
+רגע, אני צריך להקריא את השם שלך, בשביל זה הבאתי את החוק, בחוק שאני מציג אותו עכשיו. אני אקריא את השמות, ששלמה מולה שם הוא חבר כבוד, במגישי ההצעה.
+
+ואז אמר לי זאב אלקין, יושב-ראש הקואליציה, הוא אומר: למה אתה צריך להביא את זה בהסתייגות על החוק הזה? לא, יש בעיה עם החרדים, תעשה חוק נפרד. אמר לי מולה: אז מייד תעשה חוק, אני אחתום גם כן, בטח.
+
+ מה אומר החוק? החוק אומר דבר נורא פשוט. הוא אומר שאם יש חרדי, הרי החרדים לא משתלבים בעבודה, והמטרה של העדפה מתקנת זה לאפשר לקבוצות באוכלוסייה שמשום מה לא משתלבות בעבודה, לתת להם העדפה מתקנת. אם בא מישהו עם תעודות ועם הכול, והוא רוצה להשתלב, לתת לו העדפה מתקנת. למשל – – – 
+
+
+ היה פרסום, פרסום אקדמי, בקריית-אונו, שהראה ששלוש האוכלוסיות – החרדים, יוצאי אתיופיה והערבים לא משתלבים, זה לא איזה – – –
+
+
+ כן, אני יודע, אמרתי את זה. 
+
+
+ – – – לא משתלבים במקומות העבודה. 
+
+
+כן כן, נכון, לא משתלבים. 
+
+
+  זה לא איזה – – –
+
+
+נכון, נכון. 
+
+
+ הצעת החוק מדברת על השירות הציבורי. 
+
+
+כן כן, ואז אמרתי – יש עוד כמה חוקים, ואני אסביר לחברי הכנסת מה קרה עם זה, ובסוף גם נגיע למסקנה מי הצבוע. 
+
+
+על צביעות אפשר לדבר פה עד השבוע הבא. 
+
+
+לכן שאלתי אותך אם יש לי רק עשר דקות, אז אני אמקד את זה. 
+
+
+אדוני, על צביעות בשיח הציבורי בישראל בשנים האחרונות, אני אומר לך את זה כאיש ימין – כן, על כל התגובות הפבלוביות של חלק מן הפרשנים פה. 
+
+
+בימין אין תגובות פבלוביות. 
+
+
+ נכון, התגובות הפבלוביות – נכון, התגובות הפבלוביות הן בשמאל. 
+
+
+ – – –
+
+
+ מכיוון שאין לי הרבה זמן אני אמקד את הצביעות בנושא המרכזי שעליו אני מדבר. 
+
+
+ בעניין הזה, אוקיי, מאה אחוז. 
+
+
+ואז, מה יותר פשוט מאשר לבוא ולהגיד: הערבים לא משתלבים בעבודה? נותנים להם העדפה מתקנת. הדרוזים? העדפה מתקנת. העולים מאתיופיה? העדפה מתקנת. אשה וגבר – דרך אגב, אנחנו ביהדות התורה מזמן, עוד לפני, יש פה חברי כנסת שלא היו פה בכלל, תמכנו בהעדפה מתקנת לנשים, ובאמת זה הצליח. אגב, לא במשרות הבכירות, אלא במשרות הבינוניות ומטה, זה שינה באופן דרמטי את תעסוקתן של נשים בשירות הציבורי. 
+
+אמרתי: אתה יודע מה, אני הרי אמרתי שאני תמים, אז אמרו לי: הצעת חוק תגיש לבד. הגשנו לבד. נורא פשוט, חתומים על הצעת החוק מלבדי אורי מקלב, שלמה מולה, אמנון כהן, זבולון אורלב, אורי אריאל, ציו�� פיניאן, דוד רותם, ישראל אייכלר, גאלב מג'אדלה, יריב לוין. חתומים על החוק. 
+
+וראה זה פלא, מגיעה הצעת החוק הזאת, שהיא משאת נפשה של הממשלה בישראל, לשלב את החרדים בעבודה, לפחות למראית עין. ועדת השרים החליטה ביום ראשון להפיל את החוק. 
+
+עכשיו, אני מתחיל להתלבט בעניין הצביעות. מה המשמעות של העניין, כשבממשלה מדברים על לשלב חרדים בעבודה? נניח שזה לא בסדר, נניח שבאמת החרדים בגלל החוק הזה לא ישתלבו בעבודה. לפחות יעמדו פה השרים ויצעקו לנו: חברי הכנסת החרדים, אתם שקרנים, אמרתם שהחרדים רוצים להשתלב בעבודה, הם לא משתלבים. שלא תהיה טעות, דרך אגב, יש בציבור החרדי היום השתלבות בלתי רגילה; אנחנו גם עובדים הרבה מאוד על העניין הזה. גם גברים, גם נשים, כמובן עם כל התנאים של אדם חרדי, וכו' וכו'. היה אצלי מברייטמן-אלמגור, החברה הגדולה ביותר של רואי-החשבון, זאת חברה ענקית. הוא אומר ש-15% מהעובדים – לא מקומות חרדיים – בתוך המשרדים שלהם, שיש להם באילת, ויש להם בתל-אביב, ויש להם ברמת-גן, ובכל המקומות, 15% הם עובדים חרדים. לא ציונים דתיים. חרדים. 
+
+אבל החליטה ועדת השרים שכל מה שדיברו עד היום, שרוצים לשלב חרדים בעבודה, זה מס שפתיים, זה שקר, זה צביעות. לא רוצים לשלב חרדים בעבודה. עומד פה נציג של היהדות החרדית ואומר: החרדים רוצים להשתלב. אמרתם: פרזיטים? לא פרזיטים. אמרתם: לא רוצים לעבוד? רוצים לעבוד. אמרתם: לא רוצים להשתלב בעבודה? רוצים. אומרת ועדת שרים: לא. 
+
+
+דרך אגב, גם זה לא עולה כסף. 
+
+
+זה לא עולה כסף, כלום. רק אמירה. אמירה. 
+
+
+זה לא עולה כסף, זה לא עולה כסף. 
+
+
+ האמת היא, בינינו לבין עצמנו, החוק הזה, גם כשהוא יעבור בקריאה שנייה ושלישית – אני מעריך גם שזה יקרה בסוף – החוק הזה לא ישנה את המצב באופן דרמטי. אני אגיד לך מה כן ישנה – אני מספר, נפגשתי עם שר התחבורה לפני חודש, ואמרתי לו: אני מקווה שלא תפתור את הבעיה, אם תפתור את הבעיה תוריד לי חלק מהנאום. יש אדם שלמד בישיבה הרבה שנים, והלך לצבא לשלוש שנים, וביקש להתקבל לקורס של משרד התחבורה להיות מורה נהיגה. מה צריך מורה נהיגה? צריך לדעת לנהוג, צריך להיות אדם אדיב, צריך לדעת ללמד אנשים, צריך לדעת לקרוא את התמרורים. 
+
+
+ הוא לא צריך – – –
+
+
+ בסדר, קיבל תשובה: ההשתלבות של החרדים בעבודה – קיבל תשובה ממנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה: אתה לא יכול להתקבל לקורס של מורי נהיגה, כי אין לך שנות לימוד. מי הצבוע? מי הצבוע? נפגשתי עם שר התחבורה לפני חודש. 
+
+
+אולי זה נכון?
+
+
+ נכון. תראה, הוא לא הסתובב בפאבים, הוא למד הרבה שנים בישיבה. אני יכול גם להגיד לך מה הוא למד בישיבה, אני יכול גם להגיד לך מה רמת ההשכלה שלו. הוא הלך לצבא לשלוש שנים. 
+
+
+– – –
+
+
+נכון, אז באמת, אז מה זה להשתלב בעבודה? שמישהו יסביר לי מה צריך מורה נהיגה. הוא לא הולך לנהל אווירונאוטיקה באיזשהו בסיס טילים. 
+
+
+הקריטריונים תפורים לא להם. הם צודקים. 
+
+
+– – –
+ 
+
+מה השאלה? מה השאלה? תגיד את זה בקול, אחרת אני אגיד. הקריטריונים תפורים שאנחנו נהיה בחוץ, צודק מאה אחוז, צביעות. כל קריטריון שאנחנו נתקלים בו, אנחנו בחוץ. פיגוע כלכלי אנחנו, עושים אנחנו, החרדים. פיגוע כלכלי – מה עושים בפיגוע כלכלי במדינות המערב, או בכלל במדינה בעולם? היה מנהל המחקר במשרד התמ"ת בוועדת הכספים, והוא אמר: בארצות-הברית מתאימים אפילו את השאלונים לאינדיאנים, את השאלונים של התעסוקה. פה תופרים קריטריונים, שהחר��ים יהיו בחוץ. 
+
+ על מה יתקפו אותנו, שאנחנו שומרים שבת? לא רוצים לשלב אותנו בעבודה. הנה, החלטה של ועדת שרים נגד, למה? זה לא עולה כסף, זה לא יפתור את הבעיה. רק אמירה כלפי הציבור החרדי: תדעו לכם, מורי ורבותי, או: גבירותי ורבותי, החרדים, המדינה רוצה לשלב אתכם בעבודה. הנה, היא גם נותנת לכם העדפה מתקנת. אומרת המדינה ללא בושה, ללא כחל ושרק: לא רוצים אתכם בעבודה, לא רוצים לשלב אתכם בעבודה, רוצים שתהיו בגטאות שלכם ושנוכל לתקוף אתכם. זה מה שרוצים. 
+
+ החלטת ועדת השרים לחקיקה מיום ראשון לדחות את החוק הזה היתה בשבילי, חבר הכנסת מולה, test case, האם מתכוונים באמת, או שעושים מאתנו קרקס. אני אומר קבל עם ועולם: הממשלה לא רוצה לשלב חרדים בעבודה. היא תופרת קריטריונים נגדנו. היא דוחה כל חוק בעניין הזה. היא לא מקבלת שום החלטה שפותרת את הבעיה – כדי שיוכלו לתקוף אותנו. צבועים, נמאסתם. 
+
+
+ אני מאוד מודה לך, אדוני. כנראה התגובות הפבלוביות בשנים האחרונות בחברה הישראלית הן מידבקות. מידבקות, ולכן קיבלת את התשובה שקיבלת. 
+
+אגב, תשובה והצבעה, חבר הכנסת גפני, במועד אחר. 
+
+
+ ברור, אני עדיין בקואליציה. 
+
+ נכון, נמתין לתשובה.
+
+ 
+ [הצעת חוק פ/2355/18; נספחות.]
+
+
+ ההצעה הבאה – בבקשה, חבר הכנסת שי יציג את הצעתו, הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור קיום יחסי מין בין מטפל אלטרנטיבי למטופל). ישיב על ההצעה שר המשפטים יעקב נאמן. פה ההצבעה היא מייד לאחר מכן, משום שלא התבקשה, בינתיים, תשובה והצבעה במועד אחר וגם לא הצבעה במועד אחר. בבקשה, אדוני. עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא היום, ואני מאמין שיש לה גם סיכוי לעבור את המשוכות הגבוהות שבדרך כלל מצפות להצעות חוק, מטפלת במציאות חדשה שנוצרה בזירה הציבורית ויש להתייחס אליה, וזה אולי אחד הניסיונות הראשונים, בוודאי יבואו אחריו, אחרי הניסיון הזה, ניסיונות נוספים. 
+
+אני מדבר על הנושא של טיפול אלטרנטיבי. כל מי שפותח עיתון במדינת ישראל, ואולי באמצעי תקשורת אחרים, שומע על הצעות של מטפלים, מטפלות, גברים, נשים, שמציעים, מציעות, מרחב של טיפולים אלטרנטיביים. 
+
+טיפול אלטרנטיבי, חברי, איננו מוסדר בחוק במדינת ישראל, משום שממקומו הוא אלטרנטיבי, הוא בנוי או על איזו רוחניות מסוימת, שאי-אפשר למדוד אותה אבל אנשים טוענים שהיא אפקטיבית, או אולי איזו הפעלה של מאמץ פיזי מסוים – איברים בגוף, מגעים כאלה ואחרים, כשהטיפול הוא פיזי ולא נפשי, אבל בסך הכול יש רבים מאוד שמצבם – או הנפשי או הרפואי – קשה, והם נשענים על השירות האלטרנטיבי הזה ומאמינים בו. 
+
+נכון שגם קופות-חולים וכן הלאה מציעות טיפול אלטרנטיבי, אבל זה נעשה בצורה מקצועית על-ידי אנשי מקצוע, וזה בהחלט מוכר, ואני לא רוצה לאתגר עכשיו את כלל הטיפול האלטרנטיבי, אני רוצה לגעת באותם שרלטנים שעושים שימוש לרעה באמצעות המלים "טיפול אלטרנטיבי", מציגים את עצמם כבעלי מומחיות מיוחדת ומוכנים להציע אותה לאנשים שנמצאים בדרך כלל במצוקה או סובלים מבעיות כאלה ואחרות, על רקע נפשי או רגשי, והם באים לסייע. 
+
+ החוק הישראלי כבר נתן את דעתו על עצם הנושא של טיפול נפשי במקום אחר, ולכן הוא נגע בפסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים, שהוטלו עליהם מגבלות מסוימות בתחום הזה, אלא שאנחנו רוצים לעסוק באותה סביבה חדשה שנוצרה פה, של מטפלים אלטרנטיביים שאין להם אפילו תעודו�� מקצוע פורמליות, או שאין להם אפילו רשיון מטעם אותם ארגונים שהחוק עוסק בהם, הפסיכולוגים, הפסיכיאטרים, העובדים הסוציאליים.
+
+ המציאות היא, כפי שחברי במרכז "נגה" למען נפגעי עבירה מהקריה האקדמית אונו מציגים, שהצטברו יותר ויותר תלונות במשטרה ופניות אל אותם מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית נגד מטפלים אלטרנטיביים בגין ניצול יחסי התלות שנוצרים באופן טבעי בין מטפל למטופל לשם, לצערנו הרב, ביצוע עבירות מין במטופלים או במטופלות. אלה נסיבות מאוד מאוד מיוחדות, אתם יודעים, שכשאדם בא במצוקה – הוא או היא – והם נפתחים לאיזה ניסיון חדש, ויש, לצערנו, מי שנהנה מהיתרון של החולשה הזאת ומשתמש בה לרעה. 
+
+כשזה הגיע להליכים משפטיים התברר שהעניין הזה הוא מאוד פשוט, מפני שהיו מקרים רבים שהנאשם או הנאשמת ביצעו את המעשים בהסכמה לכאורה של המתלונן או המתלוננת, והקפידו לומר שהם היו יכולים להפסיק את זה אם לא היה להם נוח, אבל הם לא עשו כך ולכן הטיפול נפגע. 
+
+האנשים הנפגעים הם בדרך כלל מבוגרים, בגירים, הם באים בעקבות מצוקה, הם מתמסרים, הייתי אומר, נותנים את מבטחם במטפלים שלהם. הוא הופך, או היא הופכת, להיות נושא להערצה, להערכה, כמו שאנחנו לעתים קרובות מאוד מתייחסים לרופא שלנו, או למטפל שלנו, וכך גם נוצר אותו טשטוש ביחסים ביניהם, והיחסים הטיפוליים הופכים גם ליחסים אישיים.
+
+כאמור, אין לנו הגדרה מסוימת בחוק לגבי העיסוק הזה, ולכן אנחנו מתחבטים איך להגדיר אותו, וממילא איך לאסור את השימוש לרעה ב"כוח" הזה. בתיקון לחוק העונשין משנת 2004 הוסף סעיף, שאנחנו מטפלים בו היום, 347א, העוסק באיסור יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל. אבל בסעיף המסוים הזה מדובר במפורש רק במי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או במי שהתחזה לאחד מאלה. מאחר שבנסיבות של המטפלים האלטרנטיביים, שאינם מתחזים לאחד משלושת בעלי המקצועות האלה, לא מתקיימים אותם יסודות עבירה, אפשר להשתמש באותו סעיף בחוק כדי להעמיד אותם למשפט. 
+
+לכן באה הצעת החוק שאני מביא היום לפניכם, חברי חברי הכנסת, שאוסרת קיום יחסי מין בין מטפל למטופל, ויחול עליו אותו איסור שחל כיום על הפסיכולוגים, הפסיכיאטרים והעובדים הסוציאליים. אני מקווה שבכך תושם פה איזו גדר כדי למנוע שימוש לרעה. 
+
+אנחנו העברנו את ההצעה הזאת לוועדת השרים לחקיקה, קיבלנו הערות אחדות, שאני מאמין שנוכל, בעזרת המשרד, לתקן, כאשר הנושא יבוא לוועדה ולקריאות הבאות. אין ספק שנצטרך להכניס שינויים, ונכניס אותם, ונחפש את ההגדרות הברורות ביותר והנכונות ביותר, אבל אין לנו ספק שנגענו פה בסוגיה מאוד מאוד מרכזית וחשובה, שדורשת תיקון, וגם אמירה, שתאמר הכנסת היום, שגם טיפול אלטרנטיבי הוא לא זירה פרוצה, זירה שאין מה לעשות בה, אלא שעם החוק הזה, עם התיקון הזה, ואחריו, יתחילו לשים גם שם גדרות ויכניסו פנימה אור, לתוך המערכת הזאת של היחסים האישיים, וימנעו בכל צורה ואופן יחסי מין ושימוש לרעה בכוחו או בכוחה של המטפל או המטפלת האלטרנטיביים כלפי המטופלים שלהם. 
+
+
+ אני מאוד מודה לך, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך. בבקשה, אדוני השר. ישיב לך שר המשפטים יעקב נאמן. 
+
+יש פה יותר דממה, בזמן שאף אחד לא מדבר, מאשר בזמן שרוב חברי הכנסת מדברים בהצגת הצעות החוק שלהם – תופעה מאוד מעניינת. או שזה בגלל ההצעה הזאת?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור קיום יחסי מין בין מטפל אלטרנטיבי למטופל), התש"ע–2010, של חבר הכנסת נחמן שי ואחרים, מבקשת לתקן את חוק העונשין, להרחיב את העבירה הקבועה בסעיף 347א האוסרת קיום יחסי מין בין מטפל נפשי ומטופל. סעיף זה קובע עבירה פלילית על בעלי מקצוע מסוימים – פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי – או מי שמתחזה לאחד מאלה, המקיימים יחסי מין עם מטופל במהלך – ואני רוצה להדגיש את זה – במהלך תקופה שבה ניתן למטופל טיפול נפשי, ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול, אם ההסכמה ליחסי המין הושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית של המטופל במטפל. הסעיף קובע חזקה חלוטה כי יחסי המין היו תוך ניצול תלות נפשית ממשית כאמור, כאשר הם מתקיימים בתקופת הטיפול הנפשי. 
+
+הצעת החוק של חבר הכנסת נחמן שי מבקשת להוסיף למסגרת בעלי המקצוע המפורטים בסעיף גם – אני מצטט: "מטפל נפשי אלטרנטיבי" ו"טיפול נפשי אלטרנטיבי", ויוצרת הרחבה ניכרת של האיסור הפלילי ושל החזקה החלוטה לציבור גדול ובלתי מוגדר דיו של אנשים.
+
+לאחר שקיימנו דיונים עם המציע, סוכם עם המציע על תיקון מצומצם יותר לסעיף 347א, שעל-פיו האיסור הפלילי של קיום יחסי מין בין מטפל למטופל – שבוצעו במהלך הטיפול או שלוש שנים אחריו, תוך ניצול תלות נפשית ממשית במטפל, שבמקורה בטיפול הנפשי שניתן לו על-ידיו – יחול על כל סוגי המטפלים הנפשיים, ולא רק על פסיכולוג, פסיכיאטר ועובד סוציאלי. לעומת זאת, החזקה החלוטה, שעל-פיה יראו יחסי מין שקוימו במהלך תקופת הטיפול הנפשי כאילו נעשו תוך ניצול תלות נפשית ממשית, תחול רק על בעלי המקצוע המוגדרים שנזכרו. נוסף על כך סוכם עם המציע כי תתוקן הגדרת המטפל הנפשי כך שתכלול גם את מי שאינם אנשי מקצוע מוסדרים העוסקים בטיפול באופן מקצועי, וגם את מי שמתיימרים לעסוק בטיפול נפשי. 
+
+ אנו סוברים כי התיקון שעליו סוכם עם המציע מתיישב עקרונית עם תכלית חקיקתו של סעיף 347א. האיסור הפלילי נועד שלא לאפשר למי שעוסק בטיפול נפשי כהגדרתו בחוק, או מתיימר לעסוק בכך, לנצל את יכולתו ליצור במטופל באמצעות הטיפול תלות נפשית ממשית, ועקב אותה התלות לקיים עמו יחסי מין בהסכמה. הובהר כי בישראל היום קיימים מטפלים נפשיים, או כאלה המתיימרים לתת טיפול נפשי, שאינם בעלי מקצוע מוסדרים ומפוקחים. אשר על כן, וכפוף להתחייבות המציע, שלא לחרוג מהנוסח שעליו סוכם עמו, תומכת הממשלה בתיקון החוק במתכונת שסוכמה עם המציע, ואני רוצה להודות למציע על היוזמה שלו בהצעת החוק. 
+
+
+ תודה. אני מודה לך, אדוני השר. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. 
+
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור קיום יחסי מין בין מטפל אלטרנטיבי למטופל), התש"ע–2010, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ ובכן, תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – איסור קיום יחסי מין בין מטפל אלטרנטיבי למטופל), עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך הליכי החקיקה. 
+
+
+
+
+ הודעה למזכיר הכנסת – בבקשה, אדוני.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 52) (איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד), התשע"ב–2011. 
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק אסור הלבנת הון (תיקון מס' 10), התשע"ב–2011. תודה. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. הנושא הראשון על סדר-יומה של המליאה: הסלמה בדרום בסוף השבוע האחרון – הצעות שמספרן 6848, 6853, 6861 ו-6869. חבר הכנסת יצחק וקנין, ראשון הדוברים – אינו נוכח; חבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. משיב על ההצעה השר משה יעלון, בשם שר הביטחון.
+
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני קורא את הכותרת שהתקבלה, שאומרת את המלים האלה: "הסלמה בדרום בסוף השבוע האחרון", ואני שואל את עצמי שתי שאלות: שאלה ראשונה, מה ההסלמה? זו מציאות, לצערי, אדוני השר, שהפכה להיות לחם חוקם של תושבי הדרום. ואני רוצה להזכיר לכולנו שהיום אשדוד, שפעם היתה מרכז הארץ, באר-טוביה, גן-יבנה, הם כבר נחשבים "אזור עימות", הם נחשבים כבר "הדרום". כמו שפעם היו "קטיושות" לצפון, היום "קטיושות" – אה, אגב, פעם ראשונה ראיתי בעיתון השבוע שקוראים ל"גראד" "קטיושה", סוג של חידוש, סוג של התקדמות – אז אני אומר, עצם – – – 
+
+
+אולי זו היתה "קטיושה".
+
+
+ באמת יש הבדל עצום בין "גראד" ל"קטיושה". אין שום הבדל. 
+
+
+ לא, יכול להיות שהעיתון דייק.
+
+
+ אה, כן, הוא הלך לבדוק, אתה אומר – – 
+
+
+ כן.
+
+
+– – את סוג חומר הנפץ ואת האורך של הטיל הנורא הזה.
+
+
+ נכון, נכון.
+
+
+– – – ואני רוצה גם לתמוה על עצם העובדה שנשיאות הכנסת אישרה בכלל את הדיון הזה. הרי דברים שחוזרים על עצמם, דברים שהיו לפני שבוע ולפני שבועיים ולפני שלושה שבועות, ולפני ארבעה שבועות, לא חוזרים עליהם בהצעה דחופה לסדר-היום, ובכל זאת קיבלו את הדבר הזה וכינו אותו "הסלמה בדרום בסוף השבוע האחרון".
+
+ההקדמה שלי, אדוני השר, באה לומר: התרגלנו. התרגלנו, הרגלנו את התושבים שלנו. אחד הדברים – היו הרבה דברים מזעזעים בשלטונו של ראש הממשלה אולמרט, אבל אחד הדברים המזעזעים ביותר היה שיום אחד אחרי שנורו "קטיושות" לאשקלון הוא הגיע שם למקום ואמר משהו בנוסח: נצטרך להתרגל. אמרתי: מנהיג מאבד את זכות ההנהגה שלו ברגע שהוא לא מגן ביטחונית על אזרחיו. כשמוגדר אצלנו בתורה מנהיג, כתוב: "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם", וכל ההגדרה הזאת זה לצאת למלחמה, להגן על הציבור. מבחינה כלכלית אנשים יכולים להסתדר, אבל מבחינה של ביטחון צריך את ההתאגדות של אחד למען כולם וכולם למען אחד, שדרום וצפון ומרכז זה אותו אחד. וזאת התפיסה – אתם תתרגלו. ברגע זה הוא מאבד את זכות ההנהגה שלו. 
+
+ אני שואל את עצמי, האם כשהדבר הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, האם זה שאנחנו מתרגלים, אדוני השר, שילדים צריכים להיות מוזעקים מה"צבע האדום", ואני לא יודע עוד כמה פה – יש פה עוד כמה חברי כנסת שיש להם ילדים קטנים – אני חוזר על דברים שאמרתי לפני שבועיים, אני חושב, כשיש גשמים, אדוני השר, ויש ברקים, אז אצלי כל הקטנטנים ישר קופצים עלי באמצע הלילה. הלך לי הלילה. כי הרעש מפחיד אותם. ילדים, כל רעש מפחיד אותם, כל רעש גורם לחרדות. קטנים. מה זה קטנים? אפילו מגיל תשע ומטה. שלא לדבר על אלפי ילדים, על עשרות אלפי ילדים בגילים הצעירים, מפוחדים הן מה”צבע האדום", הן מהבהלה של אמא ואבא, תמצאו מחסה, לא תמצאו מחסה. הרבה פעמים "צבע אדום" הוא קריאת שווא, אבל הוא הפך להיות, לצערנו הרב, לחם חוקם.
+
+
+ תודה.
+
+
+ואני רוצה לשאול, אדוני השר, מה נעשה. האם גם פה יהיו כינוסים מיוחדים והוראות מיוחדות וכן הלאה, כדי שסוף-סוף פשע ההתנתקות לא ימשיך לרדוף אותנו עם המציאות הזאת, ההזויה, שאנחנו גם אליה מתרגלים. תודה רבה.
+
+
+ אני מאוד מודה לך, אדוני. בבקשה, אדוני המשנה לראש הממשלה, השר משה בוגי יעלון עונה לכם, למליאת הכנסת, לך, חבר הכנסת בן ארי, משום שנשארת לבד. מארבעה מציעים – –
+
+
+ אני רגיל להיות לבד.
+
+
+ – – שהציעו בתחילה, נותרת בודד, ובכל זאת השר ישיב לך בשם הממשלה. בבקשה, אדוני.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביום חמישי האחרון, 8 בדצמבר שנה זו, תקף כלי טיס של חיל האוויר מחבל מחוליה של ארגון הטרור "גדודי חללי אל-אקצא" ויחד אתו פעיל נוסף, פעיל "חמאס", כחלק מהמאבק המתמשך של כוחות הביטחון נגד ארגוני הטרור. חוליה זו עסקה בהכנות לפיגוע נגד אזרחי מדינת ישראל וכוחות הביטחון, במקרה הזה דרך הגבול המערבי עם סיני. 
+
+מדובר במחבל שהיה מעורב בניסיונות פיגוע ובפיגועים שבמסגרתם הוחדרו מפגעים מרצועת-עזה לסיני ומשם לאזור אילת. הוא עמד מאחורי הפיגוע שבוצע בינואר 2007 באילת, הוא ששילח את המחבל המתאבד, פיגוע שבו איבדו את חייהם שלושה אזרחים ישראלים. בשנים האחרונות הוא גם היה מעורב בניסיונות פיגוע נוספים, ששובשו או סוכלו טרם ביצועם. 
+
+ בסוף השבוע בוצע ירי תלול-מסלול לעבר שטח מדינת ישראל, גם של רקטות, כ-18 רקטות, גם פצצות מרגמה, כ-11 פצצות מרגמה, על-ידי ארגוני טרור מרצועת-עזה, מתוך כוונה לפגוע באזרחים באשדוד וביישובים במועצות האזוריות חוף-אשקלון ושער-הנגב. 
+
+ על הרקע הזה צה"ל תקף באמצעות חיל האוויר מוקדי פעילות טרור ברצועת-עזה. זוהו פגיעות מדויקות במטרות. במקרה אחד היו גם פיצוצי משנה שנגרמו מנוכחות אמצעי לחימה שאוחסנו בקרבת המטרה וסמוך למגורי אוכלוסייה אזרחית. מפיצוצי המשנה הללו נפגעו גם אזרחים בצד השני. צה"ל הביע צער על פגיעה באזרחים, משום שאיננו פוגע בכוונה באזרחים, אך זה המקום להדגיש כי האחריות לפגיעה באזרחים בצד השני חונה לפתחו של ארגון ה"חמאס" בפרט וארגוני הטרור בכלל, המאפשרים או שואפים לפעול מלב אוכלוסייה אזרחית ולהשתמש בה כמגן אנושי. 
+
+ מובן שהמציאות הזאת היא לא רק הסלמה, אלא מציאות בלתי נסבלת מבחינתה של ממשלת ישראל – העובדה שכמיליון אזרחים ישראלים נמצאים תחת איום הרקטות או המרגמות – וממשלת ישראל וכמובן מערכת הביטחון יפעלו כדי למצוא דרך להרתיע את ארגוני הטרור מלבצע את זממם בעתיד.
+
+
+ מה מציע השר – אדוני? להסיר, או להעביר לוועדת החוץ והביטחון?
+
+
+ מה הצעתו של חבר הכנסת? אין לי בעיה שזה יועבר לוועדת החוץ והביטחון, אם זה לרצונו.
+
+
+ אתה מבקש – העובדה שהוא הציע את ההצעה לסדר-היום אומר שהוא מבקש דיון במליאה. נדמה לי שהדיון מוצה, אפשר להסיר גם.
+
+
+בשבוע הבא זה יהיה עוד פעם.
+
+
+ לא, נכון. אז בשבוע הבא תגיש מחדש. האם אפשר להסיר?
+
+
+ אפשר להסיר.
+
+
+אפשר להסיר, להסתפק בדברי השר.
+
+
+ אוקיי. 
+
+
+ תודה.
+
+
+תודה.
+
+
+ אז אין צורך בהצבעה, אם כך. אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת בן-ארי, ולך, המשנה לראש הממשלה השר יעלון, שנשאר כדי להשיב גם על ההצעה הבאה לסדר-היום: זכייתו של פרופסור שכטמן בפרס נובל לכימיה. אתה משיב?
+
+
+ – – – 
+
+
+ יַעַלון, תמיד זה לא – – – כנראה, זה – אתה יודע, אנחנו שבויים בקונספציות. 
+
+
+
+
+ ובכן, על ההצעה של חברי הכנסת שי, ברוורמן ווילף לגבי פרס נובל לכימיה, ההצדעה והאזהרה, מס' 6859, 6863, 6865, גם כן יענה השר יַעַלון. עכשיו אמרתי בסדר. חבר הכנסת נחמן שי, ראשון הדוברים. אחריו – חבר הכנסת בוורמן, ואם חברת הכנסת עינת וילף לא תהיה פה, השר יענה מייד. בבקשה. שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני סגן ראש הממ��לה, ביקשתי היום לדבר על הצדעה ועל אזהרה. שני הדברים האלה, בהקשר של פרס נובל, כרוכים זה בזה. כולנו צפינו בהתרגשות – אני מאמין, גדולה – בפרופסור שכטמן שקיבל פרס נובל בסוף השבוע, בשבת. וגם שאלנו את עצמנו, אני לפחות, אם נזכה לראות גם בעתיד זוכים בפרס נובל. אני רוצה להזכיר בהקשר הזה שישראל מחזיקה באמתחתה עשרה זוכים בפרסי נובל, שזה הישג בלתי רגיל – אדוני רוצה להעיר?
+
+
+– – – 
+
+
+ אחד לאחר.
+
+
+ שבעה בנושא המדע ושלושה בנושא פוליטי – – – 
+
+
+ נכון, נכון, אמת. קודם כול, בסוף זה פרס נובל. אני יודע, הם ניתנים במקומות שונים, בטקסים אחרים – – –
+
+
+ – – – אם אתה מדבר על ההשקעה של – – – החינוך, אז זה רק שבעה. 
+
+
+
+ עדיין, אתה יודע מה, אני מוכן לומר לך שהחינוך יתרום גם לשלום ויסייע בידנו להגיע להישגים בתחום הזה. 
+
+אני רוצה להזכיר את שמותיהם: את ש"י עגנון, את מנחם בגין, את שמעון פרס, יצחק רבין, דניאל כהנמן, אברהם הרשקו, אהרן צ'חנובר, ישראל אומן, עדה יונת ודן שכטמן. נכון, הם שונים, אבל הייתי אומר שבסופו של דבר, כשאנחנו סופרים, לישראל יש בהחלט במה להתגאות בהישג המשותף הזה. אבל דן שכטמן הפך את הזכייה שלו גם לדגל, שאני חושב שצריך להזכיר אותו בבית הזה, כאשר הוא אומר, חוזר ואומר, שהחינוך הוא לב העניין. ללא חינוך לא רק שלא נתקדם כמדינה, כאומה וכאנשים, כמובן גם לא יהיו לנו פרסי נובל. 
+
+אבל עם כל הכבוד, אני לא חושב שזו המטרה, רק לייצר פרסי נובל. העיקר הוא לבנות פה מדינה של אנשים חכמים, שמקבלים את החינוך הנכון והראוי. הוא הדגיש, למשל, ואני חושב שזה רלוונטי, כי זה עלה גם קודם בכנסת, את עניין לימודי הליבה. הלוא מי שלא לומד את אותם לימודי ליבה, כרגע לא חשוב המניעים, הוא מגיע לעולם הגדול והפתוח נכה מבחינה מסוימת. הוא לא יכול לתפקד אם הוא אינו יודע או היא אינה יודעת שפות; אם הוא או היא אינם יודעים לספור. הם אינם יכולים להשתלב בעולם ולתרום – אני אגיד, קודם כול לעצמם, לעולמם שלהם, ואחר כך לחברה שהם חיים בה, ואחר כך למדינה שהם חיים בה. אני רוצה לצטט אותו. הוא אומר: התחום החשוב ביותר לכולנו הוא תחום החינוך, וכל התשתית של ההשכלה הבסיסית והתיכונית צריכה שיפור. 
+
+ אני חושב שזו אמירה שהיה ראוי מאוד שממשלת ישראל תאמץ אותה. נכון שחל שיפור בנושא ההקצבות להשכלה גבוהה – בוודאי ירחיב על כך עמיתי חברי פרופסור ברוורמן, שהיה נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כל כך הרבה שנים – בנושא ההשכלה הגבוהה באמת הוקצו תקציבים חדשים, ויש שיפור מסוים, והדבר הזה מבורך, והוא חוצה כל גבולות או מחלוקות פוליטיות, אבל אני חושב שגם בחינוך לגילאים היותר-צעירים, בסופו של דבר אנחנו יודעים שגם איתור הכשרונות, אבל גם התחלת החינוך היא מגיל אפס אולי. מדינת ישראל מדלגת על כמה שנים קריטיות, וגם כשהיא מתחילה עם חינוך חובה, ואחר כך עם התיכון, אנחנו כבר נמצאים בעמדת פיגור. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו, אדוני, היא באמת אם אנחנו מוכנים, כמדינה, להשקיע את המשאבים הנכונים, לאמץ את האמירה – ואת האמירה החשובה כל כך של פרופסור שכטמן – ולתת לישראל את ההזדמנות לראות את עצמה נכנסת לעשרות השנים הבאות כמדינה מובילה בתחום החינוך והמדע. תודה רבה. 
+
+
+ אני מאוד מודה לך, אדוני. חבר הכנסת אבישי ברוורמן, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת עינת וילף. 
+
+ אתה הזכרת את זוכה פרס נובל לשלום מנחם בגין, חבר הכנסת שי, אתה יודע שנזכרתי, תו�� כדי אמירתך, שהיום, היום, בדיוק לפני 30 שנה, באולם הזה, הביא מנחם בגין את חוק החלת המשפט והחוק הישראלי על רמת-הגולן. ממש ב-14 בדצמבר 1981. אני חושב שזה בוודאי דבר חשוב שכדאי לאזכר אותו במקום הזה שבו זה קרה. בוודאי היה דיון ארוך ומרתק, אבל אפילו לא הזכרנו את זה עד לרגע זה, ועכשיו הזכרנו את הדבר החשוב הזה. 
+
+
+ אתה בגיניסט, אז אתה צריך לזכור.
+
+
+ נכון, ואכן זכרתי וגם ציינתי. בבקשה, אדוני. שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, ידידי סגן ראש הממשלה בוגי יעלון, חברות הכנסת, חברי הכנסת, יש לי שלוש הערות בהמשך לדבריו של ידידי חבר הכנסת נחמן שי. אני באמת זכיתי להכיר בגדולתו של פרופסור שכטמן, ובהוקרה רק מלה אחת: הנושא המיוחד פה, בפרס נובל הזה, זה הנחישות המיוחדת. 
+
+ אספר לכם גם סיפור אישי: בתחילת שנות ה-80, בזמן שירותי בבנק העולמי בוושינגטון, שכר על-ידי מישהו חדר, אחרי שאשתו נסעה ארצה, ושמו פרופסור דני שכטמן. התחלנו ללכת בערבים יחד והוא סיפר לי על ההמצאה שלו. בדיוק הוא גילה אותה אז בוושינגטון. אני לא מבין בזה הרבה, צלצלתי לחברים שלי בסטנפורד. אמרו: תשמע, הדבר הזה הזוי, אין שום קשר לדבר הזה. הבחור הזה – בסדר, מדבר. כל הקהילה המדעית פסלה אותו בהתחלה. הוא הלך בדרכו, באמונתו, ובמקרה הזה – כי בהרבה מפרסי נובל אתה עושה מפעל חיים, אתה מקבל את הגיבוי ואתה מקבל הוקרה. כאן הלך אדם באמונתו, בדרך שלו, נגד הזרם שלא קיבל אותו, ובסופו של דבר זוהי הדרך הקשה. זו גם הדרך בהרבה דברים בנושא הפוליטי, שלא "קול המון כקול שדי", כי קול המון זה לחם ושעשועים בהרבה מאוד מהמקרים, ואדם צריך ללכת במה שהוא מאמין ובשליחותו.
+
+ אני בא לנקודה השנייה, גם כנשיא אוניברסיטה, וגם לחשש שלי כי הפירות של אותם שבעה פרסי נובל במדע הם כולם – ברובם – פונקציה של העבר. אין ספק שבישראל, גם היום, יש בלי סוף פוטנציאל לחתני פרס נובל. הכשרונות כמו שהיו בעבר, אותו דבר. וגם האינדיקציה, היא לא מספיקה להיות בפרס נובל. השאלה היא אם ישראל הולכת בדרכם של דוד בן-גוריון ולידו פרופסור ארנסט דוד ברגמן, אשר אמרו בצורה הברורה ביותר, שגם בתקופות הקשות, אדוני היושב-ראש, כשהיינו במצוקה גדולה, ההשקעה במדע, בחינוך ובהשכלה – פה לא רק תקומתו של העם היהודי בארצו, אלא גם התשואה הגבוהה ביותר, גם לכלכלה, גם לתרבות, וגם בסופו של דבר לכל התעשיות שהתפתחו. 
+
+ ולכן, אם אני מסכם, אני רואה שני דברים: התקציב להשכלה הגבוהה התחיל להיות משופר, ואני מודה לשר החינוך ולשר האוצר. לחמנו על זה, גם בעבר, כשהייתי יושב-ראש ועדת הכספים וכו'. זה לא מספיק, כי התחרות היא כל כך קשה היום. כאשר גם בארצות המזרח, בסין, כולם מתחרים על אותם דברים, פה צריך לעשות דברים יותר משמעותיים. 
+
+ הדבר השני זה החינוך. אם נהפוך להיות חברה שקבוצה קטנה בלבד בתוכה מחוברת להשכלה, וחלק גדול מהחברה – אנחנו מדברים על אוכלוסייה חרדית שאיננה לומדת לימודי ליבה, חלק גדול מהאוכלוסייה מודר – אנחנו נמצא את עצמנו במדינה שמתפרקת לשבטים, וגם אם תוציא מפעם לפעם פרס נובל, פרס נובל הזה יהיה זיקוק באפלה. 
+
+ולכן אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, השאלות האלה לגבי דרכה של מדינת ישראל, מעבר לוויכוחים הפוליטיים – ויש פרס נובל, וכולנו מצדיעים לדני, אבל אם לא היה מקבל מישהו פרס נובל, מישהו היה כותב על הדברים? פתאום זה פרס נובל. פרס נובל זה לא "כוכב נולד". פרס נובל זה המשך של דרך, של השקעה, של דם, יזע ודמעות. ובדרך הזאת, דרכו של דוד בן-גוריון, שהוביל בדברים האלה, אני חושב שגם הממשלה הזאת צריכה לדון, ובדיונים על תקציב ביטחון מול תקציב חינוך ודברים אחרים, הדברים האלה צריכים להיות בראש סדר העדיפויות. תודה רבה. 
+
+
+אני מאוד מודה לך. תודה לך, אדוני. חברת הכנסת עינת וילף, בבקשה, ולאחר מכן ישיב השר משה יעלון בשם שר החינוך.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, תודה רבה לך, השר, חברי חברי הכנסת וחברי גם להצעה לסדר-היום המבורכת הזאת, אכן, אנחנו עוסקים כאן בנושא שהוא בליבת עתידה של מדינת ישראל, ואני מברכת על כך שפרופסור דן שכטמן בחר להתייחס לזה באופן שהוא חד-משמעי וברור. 
+
+ הוא אמר משפטים שהם משפטים מאוד קשים. הוא אומר: הורה שמונע מילדיו לימודי ליבה גורם להם עוול. הוא הופך אותם לפושטי יד, מקבצי נדבות, ולכן – מתעלל בהם. הורה שמתעלל בילדיו צריך להיענש על-פי חוק. אלה אמירות מאוד חריפות, אך נכונות. כשאנחנו מונעים מילדים את החינוך שמאפשר להם בבוא העת להשתלב בחברה, להשתלב בעולם העבודה, מדובר בהתעללות. נכון שהחינוך חשוב גם להמשכיות אורח החיים, וה-DNA החברתי והתרבותי, אבל הוא לא פחות חשוב כדי לאפשר לכל ילד למצות את היכולת שלו.
+
+ולכן, בשבוע האחרון אנחנו העלינו לוועדת השרים לענייני חקיקה הצעה לחוק לימודי ליבה לכול. ההצעה נפלה – לטעמי, אני חושבת – מפני שהיא לא הובנה כראוי, ולכן אנחנו מגישים ערר בנושא הזה. אבל כחלק מהתגובות, יצאה התגובה ממשרד החינוך, שמלבד הישיבות הקטנות, יש לימודי ליבה מלאים בכל מדינת ישראל. 
+
+ אם אכן אנחנו מדברים רק על 20,000 תלמידים אל מול מיליון וחצי אחרים, אנחנו נמצאים בבעיה בסדרי-גודל הרבה יותר קטנים ממה שנדמה היה. ואם זה אכן נכון, אני חושבת שמאוד חשוב ששר החינוך יציג את הנתונים האלה בפני הכנסת, בפני ועדת החינוך, וגם יסביר מה האופן שבו הוא מפקח על כך שכל ילדי ישראל, מלבד הישיבות הקטנות, לומדים לימודי ליבה. האם כולם נבחנים? האם כולם נבחנים במבחני מיצ"ב, "פיזה"? האם אנחנו יודעים איך נעשה הפיקוח? האם אכן אנחנו יודעים שהם מקבלים את הלימודים שיאפשרו להם בבוא העת להיות חלק מהחברה הישראלית בכלל, ובמיוחד חלק מעולם העבודה? כי אם אכן זה המצב, זו הודעה משמחת מאוד ודרמטית. 
+
+לא שאני חושבת – למיטב ידיעתי אין שום מניעה הלכתית ללמוד מתמטיקה וללמוד אנגלית וללמוד מדעים, אבל איכשהו יצא שדווקא פה, במדינת ישראל הציונית – ואני רואה חשיבות לכך שמתי מעט מהעילויים, וזה היה גם חזון בן-גוריון, שמתי מעט אכן יקדישו את עצמם ללימודי תורה ומהם תצא המנהיגות הרוחנית של עם ישראל ומדינת ישראל. אבל מלבדם אינני רואה שום סיבה שלא כל ישראלי במדינת ישראל ייחשף וילמד באופן רציני לימודים כלליים ויגדל ויהיה כפי שהוא רוצה – דתי או חילוני, חרדי, מאמין, לא מאמין, אבל שכולם כולם כולם יישאו בעול העבודה, ישלמו מסים ויהיו חלק מהחברה. 
+
+ועל כן אני מברכת את פרופסור דן שכטמן, שאמר את דבריו וניצל את הבמה שניתנה לו עכשיו כדי לומר את הדברים בצורה ברורה, חד-משמעית וכזאת שלא מתירה מקום לספק לגבי הסכנה שעומדת בפני מדינת ישראל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, גברתי. אדוני השר, בבקשה. בבקשה, אדוני, אתה לא מוגבל בזמן. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, זו עוד הזדמנות לברך את פרופסור דן שכטמן, את משפחתו, את הטכניון, את הקהילה המדעית-טכנולוגית בישראל, על ההישג שפרופסור דן שכטמן הביא ועל הכבוד הרב למד��נת ישראל. 
+
+דבריו של פרופסור שכטמן באשר לחיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי וחיזוק לימודי הליבה נכונים וצודקים ומוצאים ביטוי בפועלה של מערכת החינוך בקדנציה הנוכחית, לאחר שנים שידעו שחיקה. 
+
+בשמו של שר החינוך אני אומר, ששר החינוך, עם כניסתו לתפקיד, הגדיר יעדים מדידים לחיזוק לימודי הליבה, ובכלל זה חיזוק החינוך המדעי-טכנולוגי, ובהתאם הוקצו משאבים ויצאו אל הפועל תוכניות רבות. אומנם תוצאות המבחנים הבין-לאומיים יתקבלו – רק חלקם – בסוף השנה הבאה, וחלקם בעוד שנתיים, כמו מבחן "פיזה", אך כבר בשלב זה ניתן להצביע על מגמה חיובית. תוצאות מבחני המיצ"ב תשע"א הן עדות ראשונה להתקדמות בהישגים ולצמצום בפערים. התוצאות מלמדות על מגמה חזקה של שיפור בכל ארבעת מקצועות הליבה – מדע וטכנולוגיה, אנגלית, מתמטיקה ושפת אם – בכל שכבות הגיל, בכל המגזרים ובכל הרקעים החברתיים-כלכליים השונים. 
+
+זוהי מגמה שנמשכת כמה שנים ומעידה על שיפור ביעילות ובאפקטיביות של המערכת. תפיסת העולם של שר החינוך אומרת, שהצבת יעדים מדידים בכל התחומים היא מהלך המביא לתוצאות איכותיות בחינוך. 
+
+ בתחום החינוך המדעי-טכנולוגי משרד החינוך פועל על מנת לחזק את התחום בפניו אל העתיד, במטרה להפוך את ישראל כמובילה בתחום. בתוך כך החלה לפעול עוד בשנת הלימודים תש"ע תוכנית אסטרטגית, מקיפה, שנבנתה לאחר עבודת תכנון מעמיקה. התוכנית נותנת מענה לנושא בכמה היבטים. קצרה היריעה מלהציג את התוכנית המלאה, ולכן אציג שלושה מרכיבים מרכזיים. 
+
+משרד החינוך החל בהפעלת תוכנית מערכתית לשיפור הידע והמיומנויות של כל התלמידים בתחומי המדע והטכנולוגיה. במסגרת זו נעשתה עבודת חריש מקיפה על מנת להגדיר באופן ברור מה יש ללמד, מתי ללמד, וכן ניתן סיוע למורים במסגרת השתלמויות והדרכות. יש שימת דגש על הידע הדיסציפלינרי הנדרש בכימיה, פיזיקה וביולוגיה, תוך התאמת הדרישות לסטנדרטים בין-לאומיים. ניתן דגש גם על חקר מדעי וביצוע עבודות מחקר על-ידי תלמידים, אכיפה של שעות הלימוד הניתנות בבסיס, וכן ניתנה תוספת של כ-10,000 שעות בשנה ללימוד התחום. 
+
+התוצאות, לשמחתנו, לא איחרו לבוא. לאחר שנתיים שבהן הופעלה התוכנית ניתן לראות שיפור גדול מאוד בכיתות ח'. במבחני המיצ"ב של תשע"א נרשמה עלייה של 34 נקודות בהשוואה למצב טרם הפעלת התוכנית. יש לציין כי ההישג הזה הוא לא רק בשיפור בהישגים, אלא גם במטען הידע שאתו יוצא התלמיד, מכיוון שנוספו גם נושאי לימוד. 
+
+ בקרב תלמידי כיתות ח' דוברי הערבית נרשמה גם כן עלייה גדולה מאוד של 59 נקודות, ובכיתות ה' נרשמה עלייה גדולה מאוד של 65 נקודות, במבט משווה על פני ארבע שנים. 
+
+כמו כן, במסלול לתלמידים מצטיינים מכיתה ז' ועד כיתה י"ב, שמטרתו להגדיל את שיעור התלמידים שמסיימים עם תעודת בגרות מדעית-טכנולוגית איכותית – חמש יחידות במתמטיקה, חמש יחידות בפיזיקה, חמש יחידות במדעים וטכנולוגיה – במסגרת זו ניתנה תוספת ללימודי מדעים, בדגש על פיזיקה, מדעי המחשבה ומתמטיקה כבר מכיתה ז', ונערכה הפעילות לאיתור התלמידים בעלי פוטנציאל שלא ממומש ומתן כלים לבתי-הספר כדי להביא למימוש פוטנציאל זה, בדגש על פריפריה ובנות. בתוכנית משולבים כיום כבר כ-200 בתי-ספר שש-שנתיים, אשר מפעילים את התוכנית בכיתות ז' ובכיתות י'. המטרה היא שבתוך שלוש שנים יהיו לפחות 200 בתי-ספר נוספים שיפעילו את המסלול המלא מכיתה ז' ועד י"ב. 
+
+נושא נוסף הוא חיזוק החינוך המקצועי-טכנולוגי. במסגרת זו נעשו הפעולות הבאות: פתיחת כיתות טכנולוגיות שנסגרו, הקמת מרכזי טכנולוגיה אזוריים בצפון ובדרום, שילוב בנים חרדים בחינוך הטכנולוגי, הרחבת תוכנית טו"ב והגדלת מספר הטכנאים וההנדסאים. גם כאן התוצאות לא מאחרות לבוא, ואנו רואים גידול במספר התלמידים מ-112,000 תלמידים בתשס"ט ל-122,000 בתשע"ב – גידול של 10,000 תלמידים בתוך שנתיים. באחוזים מכלל הלומדים, בשנת הלימודים תשס"ט – 34.7%, בתשע"ב – 36.9%. בסך הכול מדובר בגידול של 2% מעבר לגידול הטבעי. 
+
+נושא נוסף הוא חיזוק לימודי הליבה במערכת החינוך. לשם חיזוק לימודי הליבה ושיפור ההישגים נוספו למערכת כ-80,000 שעות לימוד בבתי-הספר, בכיתות ובגילים הקריטיים לצורך השיפור. הוצמדו מדריכים למורים, קוימו השתלמויות מורים מקצועיות, נעשתה התאמה לתוכניות הלימודים באופן שתתאים למציאות החדשה ונעשית עבודת חריש עמוקה בתחום הזה. המגמה חיובית, וכך גם התוצאות. 
+
+מבחני המיצ"ב תשע"א הם עדות ראשונה להתקדמות בהישגים ולצמצום בפערים. זוהי מגמה שנמשכת כמה שנים ומעידה על שיפור ביעילות ובאפקטיביות של המערכת. 
+
+כמה נתונים במבט משווה בהישגים בלימודי הליבה על פני ארבע השנים האחרונות: בקרב דוברי העברית בארבע השנים האחרונות חלה עלייה כוללת ניכרת בהישגי התלמידים בכיתות ח' בשני מקצועות: בשפת אם עברית – 51 נקודות, ובמדע וטכנולוגיה – 34 נקודות. במתמטיקה ובאנגלית נרשמה עלייה כוללת מתונה של יותר מ-20 נקודות. בקרב התלמידים במגזר דובר העברית בכיתות ה', השינויים בהישגים שנרשמו בין תשס"ז לתשע"א הובילו לעלייה כוללת ניכרת בשלושה מקצועות: במתמטיקה – 50 נקודות, בשפת אם עברית – 36 נקודות, ובאנגלית – 33 נקודות. במקצוע מדע וטכנולוגיה העלייה הכוללת בהישגים מתונה יותר – 16 נקודות. 
+
+ במגזר הערבי, בקרב התלמידים בכיתות ח' נרשמה בארבע השנים האחרונות עלייה כוללת מתונה של 27 נקודות בסולם הרב-שנתי במקצועות שפת אם ערבית ומתמטיקה. לעומת זאת, בהישגי התלמידים באנגלית נרשמה עלייה כוללת ניכרת של 39 נקודות, ובמדע וטכנולוגיה נרשמה עלייה גדולה מאוד של 59 נקודות. השינויים בהישגים שנרשמו בין תשס"ז לתשע"א בקרב התלמידים במגזר דובר הערבית בכיתות ה' הובילו לעלייה כוללת גדולה מאוד בשלושה מקצועות: במתמטיקה ובשפת אם ערבית נרשמה עלייה כוללת של 75 נקודות, ובמדע וטכנולוגיה – 65 נקודות, ועלייה כוללת מדודה גם באנגלית, של כ-40 נקודות.
+
+ יצוין כי בשנת תשע"א, לראשונה מזה שנתיים, השתתפו תלמידי רשת "מעיין החינוך התורני" במבחני המיצ"ב. כ-110 בתי-ספר מרשת זו השתתפו בבחינות בעברית ובמתמטיקה בכיתה ה', וכן בבחינה בעברית בכיתה ב'. בנוסף, נבחנו כמדי שנה 45 בתי-ספר חרדיים שאינם משתייכים לרשתות. נתוני התלמידים החרדים שנבחנו בתשע"א במבחני המיצ"ב לא פורסמו, שכן מדובר במדגם חלקי ולא מייצג של אוכלוסייה זו.
+
+ אין ספק כי יש עוד הרבה עבודה. יש פערים חברתיים-כלכליים המשפיעים על הישגי התלמידים, ומשרד החינוך ממשיך לפעול על מנת לשפר וכדי להמשיך מגמה חיובית זו.
+
+אשר להצעת החוק שהזכירה כאן חברת הכנסת עינת וילף לגבי לימודי היסוד במערכת החינוך – הצעת החוק הנ"ל נדונה בוועדת שרים לחקיקה בישיבתה האחרונה, ב-11 בדצמבר השנה, ונדחתה פה-אחד. הצעת החוק כפי שהובאה בפני ועדת השרים לענייני חקיקה – – –
+
+
+ זה לא נכון – – –
+
+
+ הצעת החוק, כפי שהובאה בפני ועדת השרים לענייני חקי��ה, מעלה קשיים רבים, ובהם: 1. הצעת החוק בנוסחה זה משווה בין החינוך הפרטי לציבורי. ההצעה מבקשת לתקצב תקצוב מלא מוסדות אשר מקיימים 75% לימודי ליבה בלבד, בניגוד למצב הקיים כיום, שבו תקצוב ניתן בעצם לאחוז ביצוע הליבה בפועל, למעט הישיבות הקטנות, כפי שהזכירה חברת הכנסת וילף; 2. הצעת החוק מבקשת לבטל את חוק הישיבות הקטנות – חוק מוסדות חינוך תרבותיים-ייחודיים משנת 2008. יש לכך היבט פוליטי, והדבר מנוגד להסכמים קואליציוניים; 3. הצעת החוק לאישור תוכניות לימודים על-ידי ועדה של הכנסת עלולה להביא לפוליטיזציה של תוכניות הלימודים. 
+
+בהצעת החוק כפי שהוצגה פגמים רבים, לדעת שר החינוך. כותרת ההצעה מטעה, שכן החוק בעיקרו מרע את המצב הקיים בכך שהוא פוגע בחינוך הציבורי ולא מחזקו או משפרו במאומה. יש בהצעת החוק משום פגיעה בלימודי הליבה בכל מוסדות החינוך. על כן היא לא קודמה. משרד החינוך כיום אוכף את החובה לקיים לימודי ליבה. תוגברה האכיפה בנושא וניתן על כך דגש. אחוז התקצוב כאמור ניתן בהתאם לאחוז לימודי הליבה. 
+
+אני מציע להסיר את ההצעה מסדר-היום, ואם יש התעקשות אז נעביר אותה לדיון בוועדת החינוך.
+
+
+ אוקיי. מה המציעים מבקשים?
+
+
+ ועדת החינוך.
+
+
+ ועדת החינוך.
+
+
+ ועדת החינוך? אוקיי. אז אנחנו – אדוני מסכים על ועדת החינוך?
+
+
+ מקובל, כן.
+
+
+ אז אנחנו נלך להצבעה. תודה רבה, אדוני השר. האמת היא שכל הנושא הזה מתומצת בעצם במשפט האחרון, מה שאמרת: אילולא היו הסכמים קואליציוניים, יכול להיות שהצעת החוק של חברת הכנסת עינת וילף היתה עוברת. אבל לא נדון כאן.
+
+
+  – – – גם לא הופנה – – –
+
+
+ בבקשה, מאה אחוז. 
+
+ נא להצביע. בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+ אכן, בעד – 9, אין מתנגדים. ההצעה לסדר-היום בנושא זכייתו של פרופסור דן שכטמן בפרס נובל לכימיה – ההצדעה והאזהרה, תועבר להמשך דיון בוועדת החינוך של הכנסת.
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא הוא הצעות לסדר-היום בנושא: מפעל "מרכבים", מס' 6835 ו-6843, של חברת הכנסת מירי רגב וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירי רגב.
+
+
+ איפה השר המגיב?
+
+
+ רק שנייה, אנחנו רוצים – אני מבין שהשר יעלון יענה בשם השר כץ. בבקשה. בבקשה, גברתי.
+
+
+ תודה רבה לך. 
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אני רק רוצה לפתוח ולהגיד איזו אמירה בעניין "תג מחיר". אני חושבת שנכון שהיום נתייחס לזה כאן במליאה. אני חושבת שאסור לקומץ פעילים ימנים לפגוע בחיילי צה"ל. אסור שאף אחד יפגע בחיילי צה"ל. אנחנו צריכים לפתור את כל הבעיה ברמה האידיאולוגית, ברמה המדינית, כאן מעל הבמה הזאת ומעל שולחן הממשלה. חיילי צה"ל, מפקדיו, בשום פנים ואופן לא יכולים להיות אלה שיצטרכו לשלם את המחיר על מדיניות לא ברורה, ואני מקווה שאותם אנשים יבואו על עונשם. 
+
+ עם זאת, האמירה של חבר הכנסת פואד הבוקר בוועדת החוץ והביטחון שהיה צריך לירות על אותם מתיישבים, אני חושבת שהיא אמירה קשה, חמורה, הלכה רחוק מדי, ואני מקווה שכבוד חבר הכנסת פואד יתנצל על אמירתו.
+
+ אני עוברת להצעה לסדר-היום, כבוד היושב-ראש. מי שחושב שהמשבר העולמי, תכליתו בעולם היא התכלית הפיננסית, טועה. עיקרו של המשבר נגע דווקא בסוגיית התעסוקה והבעיות החברתיות שגורמת האבטלה. התברר כי זאת הבעיה העיקרית בכל מקום בעולם. על רקע המחאה החברתית והביקורת על יוקר המחיה קמו ועדות שונו��, וכרגיל, כשוועדות רוצות למצוא פתרונות, לפעמים הפתרון שלהן הוא אגרסיבי מדי והוא אפילו יכול להחריף את המשבר. 
+
+ כך קרה שהתקבלה החלטה ברמת פקידים שדוחפת את המשק לפתיחת גבולות לא מבוקרת תוך הורדת מכסים והגברת התחרות מהעולם. אני רוצה להתמקד בתעשיית האוטובוסים בארץ, אשר חשופה למדיניות זו של תחרות מהעולם שתביא למצב קטסטרופלי בתחום זה.
+
+שנים רבות נהוג שחברות האוטובוסים "אגד" ו"דן" רוכשות אוטובוסים מייצור מקומי. בארץ קיימים שני מפעלים לייצור אוטובוסים, המעסיקים אצלם ובאמצעות קבלני משנה למעלה מ-1,000עובדים. לאחרונה דרש האוצר – איך לא? וכמובן האוצר לא נמצא פה ולא מתמודד עם הבעיה האמיתית – מ"אגד" ו"דן" להתנות את המשך רכישת האוטובוסים מכספי הקרן בתחרות בין היצרנים בארץ ומחו"ל. משמעות הדבר שבטווח זמן קצר מאוד אנחנו נמצא, בעצם, את תעשיית האוטובוסים בארץ – בעצם לא נמצא, לא תהיה תעשיית אוטובוסים בארץ.
+
+ מדובר ביצרנים מקומיים שעומדים בכל דרישות התקן והאבזור המחמירות ביותר באירופה; מפתחים אוטובוסים, כולל אוטובוסים ממוגנים. כפי שאתה יודע, הרמטכ"ל לשעבר בוגי, האוטובוסים הממוגנים חשובים מאוד גם לחיילי צה"ל, גם למתיישבים וגם באירועים שונים. הם מביאים את זה, מגיעים בכל שלב שאנחנו רוצים, וודאי שלא נוכל להסתמך על כאלה דברים באוטובוסים מחו"ל. ואת כל זה הם עושים במחירים מאוד מאוד אטרקטיביים.
+
+דווקא בתקופה שבה כל מדינות העולם הפנימו שהבעיה המרכזית היא אבטלה ומדינות מוכנות לעשות כל מה שניתן כדי להגדיל את מקורות התעסוקה, אנחנו בארץ פותחים את הגבולות ליבוא מחוץ-לארץ ופוגעים בתעשייה המקומית שלנו. איפה נשמע דבר כזה?
+
+אנחנו, התפקיד שלנו זה לעשות הכול לשמור על מקומות העבודה, לשמור על חברת "מרכבים" והחברה הנוספת שמתעסקת בכל מה שקשור לייצור אוטובוסים. אני יודעת ששר התחבורה ושר התמ"ת אישרו את העניין. הם בעד הנושא הזה, בעד מתן העדפה לתוצרת מקומית. כמובן, האוצר מתנגד לזה. 
+
+ אני מבקשת ממך, כנציג הממשלה כאן, לעשות את הכול כדי ש"מרכבים" לא ייסגרו, ושימשיכו להעסיק עובדים וימשיכו לתת פתרונות אטרקטיביים ויצירתיים בכל מה שקשור לייצור אוטובוסים. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, גברתי. האמת היא שהיה פעם איזה קמפיין להעדיף כחול-לבן.
+
+
+ היה פעם. אנחנו שכחנו מה זה כחול-לבן בזמן האחרון.
+
+
+ כנראה היה פעם. שכחנו מזה. מאוד חבל.
+
+גברתי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס היא – – –
+
+
+ אני מבקש – – –
+
+
+ בסדר, מאה אחוז, אחרי תשובת השר. בבקשה, אורלי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, מפעל "מרכבים" הישראלי הוא אחד המפעלים המובילים והוותיקים בתחום ייצור האוטובוסים בארץ ובאירופה. לא במקרה, שוק יצרני האוטובוסים בישראל הוא שוק קטן וסגור יחסית, שוק המבוסס על חברות התחבורה המסובסדות ועל האוטובוסים שהן רוכשות.
+
+מסתבר, או כך לפחות נראה, ששוק סגור הופך להיות מלה גסה בארצנו. יצרני האוטובוסים עלולים למצוא עצמם מתמודדים מול תחרות פרועה מחו"ל, מול חברות ויצרנים המוכנים לעשות את כל שניתן כדי לחדור לשוק הישראלי. נדמה כי מגמות השוק החופשי בישראל רק הולכות ומתחזקות ומתעצמות. הביקוש גובר, הצרכנים דורשים יותר, ובמחיר נמוך יותר, ומכאן הדרך לתחרות פרועה היא קצרה.
+
+רבותי, התחרות היא בדרך כלל מבורכת. היא מבורכת, כי על-פי רוב מי שמרוויח מאותה תחרות הוא האזרח הקטן, שמקבל את השירות במחיר זול יותר. אבל עלינו להבין כי לכל מטבע שני צדדים. לצד הרווח של האזרח הקטן יש מי שמשלם מחיר גדול, ולפעמים כבד מנשוא. במקרה זה, מי שעלול לשלם את אותו מחיר כבד הוא מפעל "מרכבים" וכל 1,000 עובדיו, העלולים לאבד בקרוב את מקור פרנסתם.
+
+אני מבינה את החשיבות שביצירת תחרות בין היצרנים, אבל, חברים, לא בכל מחיר. כאשר 1,000 משפחות עתידות למצוא את עצמן ללא מקור פרנסה, המחיר הוא כבד מדי. אנחנו לא יכולים להוביל מדיניות אמביוולנטית – מצד אחד לבקש להילחם בעוני ובאבטלה, ומצד שני לקדם מדיניות הפוכה, מדיניות שבמודע יוצרת אבטלה.
+
+כבוד השר בוגי, אני יודעת שאתה כבר נחלצת בעבר לטובת המפעל הזה ולטובת עובדיו על מנת שיוכלו להמשיך ולפרנס את משפחותיהם בכבוד. אני קוראת לך ואני קוראת לשר התחבורה להתגייס לעניין ולמצוא את האיזון בין התחרות לרווחה ובין מספרים לבני-אדם. אנחנו לא יכולים להתעלם מ-1,000 משפחות, מהורים, מילדים, שבהחלטה אחת – – –
+
+
+נדמה לי שחוק המכרזים כן מאפשר העדפה של כחול-לבן.
+
+
+ נכון.
+
+
+ יש העדפה של כחול-לבן, ואפילו בתעשייה הביטחונית יש העדפה של כחול-לבן.
+
+
+ נכון, נכון.
+
+
+ אם אינני טועה, יש שם 20% לטובת תוצרת הארץ, גם כשהמחיר גבוה יותר, וזה בדיוק האיזון, ואולי אפילו איזון גבוה יותר.
+
+
+ נכון.
+
+
+ בהחלטה כזאת, שמאחוריה עומד האוצר – והאוצר בדרך כלל רואה מספרים וזה תפקידו. גם אם אנחנו תוקפים אותו, הרבה פעמים הוא ששומר על המשק – אבל בהחלטה אחת אנחנו יכולים לגזור את גורלן של כל המשפחות האלה. אסור לנו לתת לזה יד. לקחת ידיים עובדות ולהכניס אותן ישר למעגל האבטלה, כשבסופו של דבר איך שלא נהפוך זאת, זה יחזור אלינו חזרה, ובגדול, כי אנחנו נצטרך למצוא להם מקומות תעסוקה, ואם לא – לשלם דמי אבטלה. 
+
+ ובינתיים, כמו שאמר מנכ"ל האוצר לשעבר, ביטוח האבטלה במדינת ישראל הוא הביטוח הגרוע ביותר במדינות המערב. הוא לא מבטיח קיום בכבוד, הוא לא מבטיח אפילו הישרדות עד למציאת מקום עבודה אחר. כאשר אנחנו מדברים על המיתון באירופה, שהולך להגיע אלינו, עלינו להבין שאנחנו צריכים להיערך כנגד האבטלה ולמנוע אותה עד כמה שזה נתון בידינו. וכאן, בידינו הדבר.
+
+אני סומכת עליך, כבוד השר יעלון, שתפעל בנושא הזה ותציל את המשפחות האלה מחרפה. תודה רבה.
+
+
+ גברתי, תודה רבה. אדוני השר.
+
+
+ – – –
+
+
+ לא. אחרי תשובת השר. אחרי תשובת השר תהיה הצעה אחרת. אדוני השר, בבקשה, בשם השר כץ, אני מבין.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשמו של שר התחבורה אני משיב על שאלותיהן של חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס ומירי רגב. שר התחבורה נכנס בעובי הקורה בעקבות הפניות והשאילתות שעלו בעניין מפעל "מרכבים", וממה שהוא הספיק ללמוד ממנהל אגף התחבורה הציבורית במשרד עולה כי לא התבצע כל שינוי במדיניות המשרד לעניין הרכבת האוטובוסים לאחרונה, וכן לא ניתנה כל הנחיה על-ידו, הנחיה חדשה, לפתיחת שוק האוטובוסים ליבוא מטורקיה או מכל מקום אחר.
+
+כחלק מהסכמים בין-לאומיים שעליהם חתומה מדינת ישראל, פתוח ענף האוטובוסים גם כיום ליבוא מכל מקום בעולם. יחד עם זאת, רובם המכריע של האוטובוסים המופעלים בתחבורה הציבורית הם אוטובוסים שהורכבו במפעלי ההרכבה בישראל. במסגרת פתיחת אשכולות חדשים למכרזי תחבורה ציבורית, רשאים המתמודדים במכרז להציע אוטובוסים מהרכבה מקומית או מיבוא, בהתאם לכדאיות כלכלית. שר התחבורה ער לסוגיה שהתעוררה לאחרונה, והוא מתחייב לפעול כדי לתת מענה ראוי לה.
+
+באופן אישי אציין שאני מכיר את מפעל "מרכבים", מפעל מפואר, והוא ממגן את האוטובוסים הדורשים מיגון במדינת ישראל שנים רבות. מאחר שהתוודעתי לזה באופן אישי דרך העלאת הנושא על-ידי חברות הכנסת בימים האחרונים, גם אני צולל בעובי הקורה. אני אומר לך ששר התחבורה וגם אני נוכל לפעול כך שהבעיה הזאת תיפתר.
+
+
+ אדוני השר, תודה רבה על התשובה. מה אדוני השר רוצה?
+
+
+ בהתאם – – –
+
+
+ אנחנו רוצים ועדת העבודה והרווחה או ועדת הכספים?
+
+
+ כספים. שם טיפלנו בהם לפני שנה.
+
+
+ אוקיי. מאה אחוז. יעקב אדרי, יש לך הצעה אחרת?
+
+
+ כן.
+
+
+ אם השר מסכים עם המציעות, אז – בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי המשנה לראש הממשלה, שמעתי שאין בעיות ואני עוד יותר מודאג, כי אם חברת הכנסת מירי רגב וגם חברת הכנסת אורלי לוי עלו עם העניין, עם הנושא, כנראה שיש בעיות. אני מכיר את הנושא מקרוב, כי אני גם שכן של המפעל. כפי שאמרת, זה מפעל לתפארת, מפעל שמעסיק 1,000 משפחות. קודם כול, יש בעיות, אחרת לא היינו מעלים את זה. אני באמת תומך בכל מלה שהן אמרו. חבל. צריך לטפל בזה מייד, כי אחרי יהיה מאוד קשה לתקן. מדובר על 1,000 משפחות. אתה אמרת – היית שם. אני הייתי כמה פעמים שם. זה מפעל לתפארת מדינת ישראל. חייבים לעשות כל מאמץ, ונראה לי שזו בעיה יותר במנגנון ויותר עם האוצר. אפשר לפתור את הבעיה. לו זה היה דבר שאי-אפשר, הייתי מבין. אנחנו מבינים עניין. אבל אפשר לפתור את הבעיה, ועכשיו, בפרט שנכנסת לעניין הזה. אני בטוח שבעזרתנו ובעזרתך נמצא פתרון לנושא הכל-כך חשוב הזה.
+
+
+ תודה רבה. עבודה ורווחה?
+
+
+ – – –
+
+
+ מאה אחוז. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+
+ אכן, בעד – 8, אין מתנגדים. ההצעות לסדר-היום בנושא מפעל "מרכבים" תעבורנה לדיון בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה.
+
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום מס' 6841, 6864, 6867 ו-6887, בנושא: הלנת השכר של עובדי מפעל "סלינה" בנצרת-עילית. ראשון המתדיינים הוא חבר הכנסת חנא סוייד, אבל לפני זה אני רוצה לדעת מי השר המשיב. שר התמ"ת.
+
+
+ אני במקומו.
+
+
+ אתה גם במקומו?
+
+
+ כן.
+
+
+ טוב, אני מבין שהיום אתה – – –
+
+
+ – – – בקבלנות.
+
+
+ אוקיי. מאה אחוז. אדוני, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, האקסטזה שאוחזת בשר האוצר, ככל שה-OECD מוציא איזה דוח על הכלכלה ועל המשק בישראל, כבר מדאיגה מאוד, כי שר האוצר רואה שה-OECD מוציא דוח חיובי, והוא בעצם – – –
+
+
+ צריך להגיד שלא כל הדוחות חיוביים. הוא מצביע על ליקויים – – –
+
+
+ גם דוח חיובי. אני אתייחס לזה. אדוני היושב-ראש, בשביל ה-OECD, אם כל העובדים בישראל יהיו מובטלים ורק היחס חוב–תוצר יהיה באיזו מסגרת מסוימת והגירעון יהיה במסגרת מסוימת והאינפלציה תהיה במסגרת מסוימת וכל העובדים בישראל יהיו מפוטרים – ה-OECD יוציא דוח חיובי. כלומר, מה שחשוב ל-OECD זה המקרו-כלכלה ולא מקומות העבודה, כמו הנושאים שאנחנו מדברים עליהם: "פרי הגליל", ו"סלינה" עכשיו – מפעל בנצרת-עילית שמעסיק 160 עובדים.
+
+ חצי מהם בגיל מבוגר יחסית, שקשה להם אם יפוטרו למצוא – – –
+
+
+ דרך אגב, אם אתה יכול להגיד בכמה מלים מה זה המפעל הזה.
+
+
+ המפעל הזה מייצר שקיות ניילון ויריעות ניילון. הוא מעסיק 160 עובדים. 80% מהתוצרת של המפעל היא ליצוא, המפעל מצליח, עובד 24 שעות ביממה, וכפי שאמרתי, רוב הייצור הוא ליצ��א. למפעל יש תעודת ISO, שזה מפעל שמייצר לפי מיטב התקנים הישראליים והבין-לאומיים. מדובר בעובדים שמשתכרים כ-4,000 שקל לחודש, שכר מינימום, לא מי יודע מה שכר גבוה. לאחרונה בעל המפעל הכריז על – הודיע לעובדים שהוא הולך להכריז על פשיטת רגל.
+
+
+ זאת אומרת, המפעל רווחי, אבל הוא הולך לפשוט רגל לא בגלל המפעל אלא בגלל דברים אחרים.
+
+
+ נכון, נכון. הוא מוצא כל מיני אמתלות, יש לו התחייבויות במקומות אחרים, והוא מחזיק בעובדים כבני-ערובה. זו הבעיה שאנחנו נתקלים בה, אדוני היושב-ראש, בתקופה האחרונה לגבי כמה מפעלים, במיוחד בפריפריה – –
+
+
+ נכון.
+
+
+ – – שהם משתמשים בעובדים שלהם כבני-ערובה, והעובדים מרגישים שהם יתומים, שאין מי שיגן עליהם. בעצם בעלי העסקים האלה – לא יודע, מריחים משהו במשק ובהתפתחויות של המשק, והם רוצים לנצל בשבילם איזו התפתחות מסוימת בשביל לעשות עוד כסף בצורה לא מוסרית. 
+
+בחודש האחרון לא שילמו משכורות לעובדים. מונה כונס תפעולי למפעל, בנק הפועלים תרם 1.5 מיליון שקל בשביל להפעיל את המפעל הזה תקופה מסוימת, אבל המצב הזה הוא לא ויאבילי, הוא לא sustainable, הוא לא בר-קיימא. המפעל הזה הולך להתמוטט בקרוב והעובדים יצאו לרחובות. 
+
+ לכן, מה שאני רוצה, שבנוסף לאופוריה הזאת ולאקסטזה מדוחות ה-OECD, שר האוצר יקצה קצת מזמנו ויטפל – – –
+
+
+ האם המפעל לא ביקש לקבל סיוע מקרן לסיוע למפעלים במצוקה?
+
+
+ תראה, כפי שאמרתי לך, אדוני היושב-ראש, כאילו בעל המפעל, היזם, בעל המפעל, לא יודע, אין לו, כנראה שהוא כבר לא צריך את המפעל הזה, והוא יוצר איזושהי אווירה של בעיה על מנת להיפטר מכל העניין הזה. אני רוצה לבקש, אדוני היושב-ראש, שהממשלה, שמשרד התעשייה והמסחר, שמשרד האוצר וגופים אחרים, ייקחו, ייכנסו בעובי הקורה ויצילו את המפעל הזה. שיעמדו לצד ולימין העובדים, כפי שאמרתי, שמשתמשים בהם כבני-ערובה, שמרגישים כיתומים. משתמשים בהם בשביל לעשות – זאת אומרת, מהמצוקה שלהם אנשים רוצים להרוויח עוד כסף. וזו בעצם התרומה, וזה התפקיד, וזו המשימה שעל הממשלה לקיים, במיוחד כשמדובר במפעל בפריפריה שאין הרבה כמוהו בנצרת-עילית, שמהווה מקום עבודה לעובדים גם מנצרת-עילית, גם מעין-מאהל, גם מהסביבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. הדובר הבא הוא חבר הכנסת מסעוד גנאים; בבקשה, באותו עניין. אחריו – חבר הכנסת עמיר פרץ. עם כל המאבקים שלו בנושאים האלה אני מניח שהוא ישכיל אותנו עוד יותר, הרבה מאוד נושאים, בעיקר בניסיון שלו עם הנושא הזה של מפעלים. בבקשה, אדוני, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, סגן ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, המשבר והטרגדיה של עובדי מפעל "סלינה תעשיות" הם חוליה בשרשרת שפוקדת את כל מקומות העבודה וכל המפעלים בפריפריה, וגם במפעל הזה, כמו שאר המפעלים – "פרי הגליל" ואחרים. המדינה, מחפשים אותה ולא מוצאים אותה; הכוונה לממשלה ולאוצר. אי-אפשר להשאיר – ב"סלינה" מה קרה? בא בעל המפעל ואמר: זהו אני לא יכול לשלם משכורות. חלאס, זהו. מה עשו העובדים? העובדים התבצרו במפעל. למה? כי בעל המפעל ניסה גם להוציא משם מכונות וסחורות. זאת אומרת, הסרט חוזר על עצמו. משאירים פועלים פשוטים מול בעלי הון שלא חייהם ופרנסתם של העובדים והפועלים הם עניינם, אלא הרווח הכספי הוא עניינם. וזה המבחן של מדינה, זה המבחן של ממשלה. 
+
+ אתה לא יכול להשאיר פועלים לבד, והמפעל הזה – עובדים בו עשרות מנצרת-עילית, ומעין-מאהל, ומנצרת, ��מכל הסביבה. אתה לא יכול להשאיר אותם בני-ערובה של בעלי הון או בעלי מפעלים שלא כל כך מעניין אותם. היום המפעל הזה מרוויח – אז בסדר; מחר לא – אז שילכו הפועלים, שיחפשו, אין לו – – –
+
+
+ אין שום בעיה מיוחדת עם בעלי הון, רק שישלמו את השכר.
+
+
+ כן. אז זה מבחנם של הממשלה, של האוצר ושל המדינה, ובו הם צריכים להתערב. אני שמעתי את ראש הממשלה מסביר ומתפאר בכביש 6, מחלפים, קירבנו את הפריפריה, חיזקנו את הפריפריה. הפריפריה לא מתחזקת לא בכבישים ולא בשאר הדברים האלה. אתה רוצה לחזק את האנשים? תשמור על מקומות הפרנסה שלהם, תחזק אותם, תשאיר את המפעלים שלהם, ואל תסגור מפעלים, אל תיתן לסגור מפעלים. כאשר אתה מחזק את האנשים, תומך בהם כלכלית, חברתית – ככה מחזקים פריפריה. כביש – מה נותן כביש לעובד שאיבד את מקום עבודתו ואיבד את פרנסת משפחתו? פה צריך מדיניות של התערבות של הממשלה ושל האוצר. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. הדובר הבא, חבר הכנסת עמיר פרץ – בבקשה, אדוני. גם לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד המשנה לראש הממשלה, חברי חברי הכנסת, קודם כול צריך לומר דבר אחד לטובת המפעל – העובדה שהעובדים שם גם ערבים ויהודים יוצרת סולידריות גם בכנסת, אנחנו מתייצבים ביחד. כלומר הפרנסה היא אולי המכנה המשותף החשוב ביותר בין בני-אדם בסופו של דבר – –
+
+
+ זה הפרולטריון.
+
+
+ – – ומקומות עבודה זה המקום שבו ניתן להפיל חומות ששום פוליטיקאי לא יכול להפיל, ויצירת אחווה בין עמים ובין אנשים ניתן למצוא על ה"ליין" במפעל פלסטיק יותר מאשר במקומות שאנחנו כל כך עמלים כדי לקרב בין בני-אדם. 
+
+ אבל אין ספק שנשאלות כאן שאלות רבות. אני קיימתי שיחה עם ראש עיריית נצרת-עילית לפני כמה דקות, לפני שעליתי הנה, כדי לברר את המצב במפעל, ואכן מונה כונס מפעיל למפעל. הכונס קיבל כ-1.5 מיליון שקל הזרמה זמנית כדי להפעיל את המפעל, אבל ברור שזה לא הפתרון, ברור שזה רק אוויר לנשימה.
+
+
+ רגע, ההזרמה של הכסף באה מהאוצר?
+
+
+ לא, מה פתאום? מהבנק.
+
+
+ בנק הפועלים.
+
+
+ מבנק הפועלים. אוקיי, מאה אחוז.
+
+
+ ברור. הבנק הוא הנושה והבנק מודאג מהחוב הגדול שהמפעל חייב לו, אז הוא רוצה לתת סיכוי, אולי המפעל יימכר כעסק חי. הרי אנחנו יודעים מה זה תהליכים בבית-המשפט. בא מפעל, ויש שתי אפשרויות: או שבית-המשפט מחליט למנות כונס מפרק, או שהוא מחליט למנות כונס מפעיל. תמיד לנושה, כמו בנק, שהמפעל חייב לו 50 מיליון, 100 מיליון, כדאי לתת סיכוי ב-1.5 מיליון, 2 מיליון, לכך שהמפעל יהפוך לעסק חי, ואז כעסק חי יש לך סיכוי למצוא לו קונה אחר. לכן, ברור שהשלב הזה הוא שלב של מה שנקרא הזרמת הנשמה. אני מקווה שזאת לא הנשמה מלאכותית אלא הנשמה שיש לה סיכוי, שנותנת באמת איזה פתח חדש לעובדים שם ולמשפחות. 
+
+אבל אני רוצה לפנות אליך, אדוני המשנה, ולנצל את העובדה שאתה כאן ולומר לך שאני חושב שהגיע הזמן ליצור מדד של רמת הסיכון שנמצא בה כל מפעל ומפעל בישראל. הרי עובדה שאנחנו קמים בוקר אחד ומתעוררים פתאום – הרי התהליכים האלה ברורים. כמו שכל חברה בורסאית חייבת לדווח ולפעמים להודיע על סיכון למצבה כעסק חי – לפעמים היא מחויבת להודיע לגורמים, לבעלים שלה, אזהרת עסק חי, אזהרה לפני שינוי דרמטי במצבה הכלכלי – הרי לא יכול להיות שאנחנו נקום עוד פעם עם "פרי הגליל" ואחר כך נקום עם "סלינה" ונקום עם מפעלים אחרים. ובסוף, כמו שאמרו כאן חברי קודם, הכול מרוכז בפריפריה, במוק��י האבטלה, ששם השאלה הגדולה אם יש אלטרנטיבות היא שאלה בפני עצמה. הרי זה לא מקרי. מה קורה כאן? מצד אחד – אני מסיים, אדוני. 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ מצד אחד יש תהליכים של פתיחת היבוא בענפים שונים. הרי ממשלה צריכה לדעת לצפות שיבוא מסוים יביא לסגירת מפעלים מסוימים. בה בעת היא יודעת באיזה מוקדים נמצאים אותם מפעלים, והיא צריכה במקביל להכין תעסוקה אלטרנטיבית. זה תפקידה של ממשלה. אני לא אומר שהיא תקים מפעלים בעצמה, אבל שמרכז ההשקעות יכוון את ההשקעות העתידיות מול מוקדים שחלילה נמצאים בסכנת סגירה. 
+
+ אני מאוד מקווה שבמאמץ משותף, חברי חברי הכנסת, יחד עם כל הגורמים כאן – גם הממשלה – נצליח להציל את מפעל "סלינה". אבל זה רק סימפטום שצריך להעיר אותנו לדרוש תוכנית כוללת לתעסוקה בפריפריה. 
+
+
+ תודה רבה. אדוני השר, אתה תשיב בשם השר שלום שמחון, אני מבין. בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני משיב בשמו של שר התמ"ת, מר שלום שמחון. שר התמ"ת מבקש קודם כול להביע צער על מקרים שבהם קורסים מפעלים ובעקבות זאת מפטרים עובדים, על כל המשתמע מכך. 
+
+ למה שקורה במפעל "סלינה" אין כל קשר לפעילות הממשלה, אך בעקבות הפרסומים בתקשורת, וכן בתגובה על ההצעה לסדר-היום, הורה השר לבדוק את הנושא. מהבירורים שהעלה עד כאן, ובעיקר מיחידת הממונה הראשי על יחסי עבודה, נמצא כי שלשום התקיים דיון בפני כבוד השופט בורנשטיין בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה שהגיש בנק הפועלים למינוי כונס נכסים זמני לחברה. בהמשך לדיון שהתקיים בבית-המשפט הוחלט למנות כונסת נכסים לחברה על מנת שתתפעל אותה כעסק חי. עוד הוסכם והוחלט במהלך אותו דיון כי בנק הפועלים יזרים לחברה 1.5 מיליון שקלים להפעלה ראשונית ולתשלום שכר עבודה, כשהמטרה היא למצוא בזמן קצר משקיע שימשיך להפעיל את מפעל "סלינה" כעסק חי. לאור זאת התחייבו העובדים להסיר את המחסומים ולאפשר את הפעילות השוטפת של המפעל. 
+
+אומר שר התמ"ת כי ביצע בירורים על-ידי הממונה הראשי על יחסי עבודה באופן לא פורמלי, שכן אין בפועל סכסוך עבודה קיבוצי תלוי ועומד על-פי חוק סכסוכי עבודה, המקנה לו סמכויות על-פי דין. 
+
+באשר לעניין הלנת השכר, הנושא הועבר לטיפול מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת. יחד עם זאת, ספק אם ניתן בשלב הזה לפעול כנגד החברה תוך הטלת עיצומים כספיים עליה מכוח חוק הגנת השכר (עיצום כספי), התשס"ט–2009, מאחר שבהתאם לחוק, הטלת העיצום תלויה בכך שהנסיבה שבגינה לא שולם השכר הינה בשליטתה של החברה.
+
+ באשר לסוגיה העקרונית להגשת כתב אישום לפי סעיף 25ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, יצוין שהמחוקק קבע כי לא ניתן יהיה להגיש כתב אישום, אלא אם כן חלפו 90 ימים מהיום שהפך השכר למולן. 
+
+בכל מקרה, שר התמ"ת, וגם אני, מקווים שהמפעל לא ייסגר. אך אם חס וחלילה אכן הדבר יקרה, ללא קשר לתוצאות ההליכים בבית-המשפט, משרד התמ"ת על כל שלוחותיו, כולל שירות התעסוקה, יתגייס במידת הצורך – והלוואי שלא יהיה צורך – לסייע למצוא לעובדים מקום עבודה חלופי. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. מה השר מציע?
+
+
+ בהתאם לרצון – לוועדה או להסיר מסדר-היום. איך שרוצים. 
+
+
+ ועדה. 
+
+
+ ועדת העבודה והרווחה?
+
+
+ ועדת הכספים.
+
+
+ מאה אחוז, ועדת הכספים. תודה רבה, אדוני השר. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה.
+ 
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. 
+
+
+
+ בעד – 8, אין מתנגדים. לכן הנושא הלנת השכר של עובדי מפעל "סלינה" בנצרת-עילית יעבור לדיון ב��ועדת הכספים. 
+
+
+
+
+לפני שאנחנו ממשיכים בסדר-היום, יש הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יריב לוין. ההודעה קצרה, ואנחנו ממשיכים מייד. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב ראש, כבוד המשנה לראש הממשלה, חברות וחברי הכנסת, להלן הודעות מטעם ועדת הכנסת. 
+
+ אני מודיע בזאת על חילופי אישים בוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכספים לתקציב הכנסת: מטעם ועדת הכנסת – במקום חבר הכנסת דניאל בן-סימון יכהן חבר הכנסת איתן כבל, ומטעם ועדת הכספים – במקום חברי הכנסת יעקב אדרי ורונית תירוש יכהנו חברי הכנסת רוחמה אברהם-בלילא ומגלי והבה. 
+
+אני מודיע בזאת על חילופי אישים בוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת הכספים לעניין חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו–2006: מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – במקום חבר הכנסת איתן כבל יכהן חבר הכנסת יצחק הרצוג. מטעם ועדת הכספים – במקום חבר הכנסת אורי אורבך יכהן חבר הכנסת זבולון אורלב. 
+
+
+
+הודעה שלישית ואחרונה: ועדת הכנסת קבעה כי ועדת הכלכלה תדון בהצעה לסדר-היום בנושא: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים – תואר אקדמי רלוונטי), אשר הוסבה מהצעת חוק שירות המדינה (מינויים – תואר אקדמי רלוונטי), התשע"א–2011, הצעתו של חבר הכנסת ישראל אייכלר, מס' פ/3138/18. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת. 
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא הוא: דוח הקואליציה למען בריאות הציבור: מצבור החומרים המסוכנים במפרץ חיפה מהווה סכנה קיומית לאזור, הצעות לסדר-היום שמספרן 6811, 6858 ו-6880. ראשונת המתדיינים היא חברת הכנסת רחל אדטו. בבקשה. השר ארדן אמור לענות. 
+
+
+ השר ארדן – ראיתי אותו – – –
+
+
+ הוא ייכנס. בינתיים את יכולה לדבר. אנחנו נספור את הדקות מהרגע שהוא נכנס לכאן. בבקשה. 
+
+
+ על מה הוא יענה אם הוא לא ישמע, אדוני היושב-ראש?
+
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מחזיקה בידי כרגע – – – 
+
+
+ בדרך כלל השר מאוד מקפיד. הוא מגיע בזמן. 
+
+
+ כן, הוא היה כאן. ראיתי אותו נכנס. 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ אני מחזיקה בידי דוח חדש, דוח שנכתב על-ידי הקואליציה לבריאות הציבור, ונושאו הוא: הערכת הנזקים מתאונה הכרוכה בחומרים מסוכנים במפרץ חיפה. אנחנו רגילים לדבר על מפרץ חיפה ועל התעשייה הצפופה שנמצאת שם – "כימיקלים לישראל", "דשנים", בתי-הזיקוק, מאגרי האמוניה וכדומה – וברוב המקרים אנחנו מדברים על הנזקים הסביבתיים והבריאותיים. 
+
+
+ מאחר שהשר התורן נמצא – גם יכול להיות שלא תהיה תשובה – אני מתחיל לספור לך את הדקות, בבקשה. הממשלה רשאית שלא לענות. בבקשה. 
+
+
+ בדרך כלל אנחנו נוטים להתייחס להשפעות הסביבתיות ולהשפעות הבריאותיות הידועות מהחומרים המסוכנים האלה. הדוח הזה מציג אספקט אחר, פן אחר, של הסיכון בכל החומרים המסוכנים באזור מפרץ חיפה. הם עשו הערכה. הדוח הזה מגיש הערכה של הנזקים הכספיים-הכלכליים, ולא רק הבריאותיים, אם יקרה איזשהו אסון או תאונה במפרץ חיפה. 
+
+הדוח התייחס לנזקים כלכליים כגון פגיעה ברכוש, בציוד, מה קורה עם אובדן ימי עבודה, הוצאות רפואיות ישירות, ירידה בערך הנדל"ן של האזור, תוספת שכר לעובדים. כלומר, הם לקחו קריטריונים כלכליים מאוד ברורים, ובמקביל התייחסו גם לארבעה חומרים שמבחינתם הם מסוכנים יותר. הם לקחו כלור, אמוניה, ברום וגפ"ם, שזו תערובת נפיצה של פחמן, בוטאן ופרופן. הכימות של הנזקים בכסף הוא מחריד.
+
+אנ�� רוצה להקריא ארבע התייחסויות לארבעת החומרים האלה: ההערכה היא שאם תהיה תאונה שמקורה במאגר האמוניה, סדר-הגודל של נפגעים בנפש הוא 8,000 איש, וההערכה של הנזק הכלכלי היא בין 0.6 מיליארד ל-7.4 מיליארד שקלים. אם התאונה תהיה בברום, ההערכה היא שצפויים 6,500 נפגעים, וההערכה הכספית היא בין 5.7 מיליארד שקלים ל-14.2 מיליארד שקלים. נמשיך הלאה לכלור. אם יהיה נזק של דליפה מכלור, ההערכה היא בין 0.9 מיליארד שקלים ל-1.8 מיליארד שקלים. 
+
+ זה מחקר שנערך בתור מחקר מבוקר על-ידי ד"ר ורד בן שלמה ופרופסור ניר בקר. כל מלה כאן מיותרת. אנחנו מדברים על מספרים אדירים מבחינת נפגעים בנפש – לא רק אנשים שימותו, אלא גם אנשים שיישארו עם נזקים בריאותיים בטווח הקצר ובטווח הארוך, כמו מחלות ריאה, הפלות, מומים בעוברים, מומים ביילודים, פציעות מיידיות. הנזקים פה הם מדהימים.
+
+ אחת הבעיות במפרץ חיפה היא הסמיכות של כל המפעלים זה לזה והצפיפות שלהם. לכן יכול להיות פה אפקט של דומינו, כי שרפה במקום אחד יכולה לגרור בקלות שרפה או פיצוץ כתוצאה מחום במפעל שלידו. זה אפקט הדומינו.
+
+דבר נוסף שהם טוענים – שגם יכול להיות בקלות אחד הנזקים – זה התוצאה של שינוע של חומרים. אנחנו יודעים שמשנעים חומרים רעילים מקצה לקצה, מים-המלח עד למפרץ חיפה ולאזור הזה.
+
+ לכן, הסכנה שטמונה במפרץ היא סכנה מיידית. אני יודעת שכולם ערים לזה, אני יודעת שמכל האמוניה מהווה סכנה שכולם מצביעים עליה ואומרים שזה מסוכן. אבל נוסף על מכל האמוניה, הדוח מצביע על חומרים אחרים שחובה חובה חובה להתייחס אליהם בשיא הרצינות. 
+
+יש כמה הצעות, וכולן עולות כסף. אבל זה הכסף של המניעה, שהיא כנראה תהיה יותר זולה מהטיפול, שהוא בין היתר – –
+
+
+ הזמן עבר.
+
+
+הטמנה באדמה – הזמן עבר; מייד – הטמנה באדמה, שיפור התשתיות, צנרת תת-קרקעית עדיפים על שינוע, העברת מתקנים למקום פחות מיושב, פיצול מאגרים.
+
+מאחר שזמני עבר, אני – – –
+
+
+ סיכום.
+
+
+ הסיכום הוא שמפרץ חיפה הוא חבית חומר נפץ, ואיך שלא נסתכל עליו – מבחינה בריאותית, מבחינת איכות סביבה, מבחינת סיכון כלכלי – אנחנו יושבים על מצבור מסוכן. אני יודעת שהמשרד להגנת הסביבה ער לנושא ופועל בנושא, אבל הדוח הזה מביא אספקט שלא היינו ערים לו עד היום. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, חברת הכנסת רחל אדטו. נושא מאוד חשוב. הדובר הבא הוא חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה. אחריו ישיב כבוד השר. בבקשה, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת ד"ר אדטו קדמה לי ואמרה כרגע את הדברים ועמדה על הנזקים הכלכליים והכספיים, שזה מאוד חשוב. נראה שזה יותר מרתיע את הממשלה ואולי יותר מושך את תשומת לבה של הממשלה. אבל במקרה הזה אני רוצה לומר לך להוציא מהכלל את השר להגנת הסביבה ארדן, שהנושא של בני-אדם והמפגעים הסביבתיים והבריאותיים – עד כמה שאני שמעתי אותו וראיתי אותו באירועים שונים – חשוב לו יותר.
+
+ אני חייב לומר שנחשפנו לנושא הזה בהיותי יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה. עמדנו על הנזקים האלה, גם לסביבה – המפגעים האקולוגיים – וגם לבריאות, וגם על הנזקים הכלכליים. ואני רוצה לומר, אולי זה צירוף מקרים מעניין שהשר יעלון, שהוא השר המופקד על הנושאים האסטרטגיים, אם אני לא טועה, נמצא כאן. זה אזור שגם חשוף ביטחונית, כפי שאתה יודע. אנחנו לא פותחים פה לשטן, אבל הגיע הזמן שהממשלה תיערך לכך שעכשיו – לא מפגע ��קולוגי שיכול לקרות כתוצאה מפיצוץ, אלא גם מהחשיפה הביטחונית.
+
+אנחנו, לצערנו הרב, ראינו מה קרה במלחמת לבנון השנייה. אני לא נכנס להערכות האסטרטגיות שמונחות על שולחנך, אבל אני אומר שהגיע הזמן שמדינת ישראל תיערך להגן על אזרחיה ממפגע סביבתי-אקולוגי מסוכן וחמור זה, באזור צפוף אוכלוסייה.
+
+ולא צריך לקחת – מ-2006, כשכיהנתי כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, עברו יותר מחמש שנים. ממשלות ישראל לא התקדמו בעניין הזה בטיפול אמיתי ושורשי, כדי לתת מענה להגנת האוכלוסייה בשעת פיצוץ או תקלה או כל סיבה או נסיבה אחרת על רקע ביטחוני או על רקע אקולוגי.
+
+לכן הגיע הזמן שבאמת אתה והשר ארדן תשלבו ידיים ותביאו לממשלה דיון רציני זה. מדובר – לא כפי שאמרה חברת הכנסת ד"ר אדטו, לא 8,000, לא 7,000, לא 6,000, לא 5,000 אזרחים – בעשרות אלפים של אזרחים, בצפיפות נוראית. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. כבוד השר להגנת הסביבה מבקש לענות על ההצעות לסדר-היום. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הדוח שהוגש באמצעות הקואליציה לבריאות הציבור מציג הערכה כלכלית של נזקים העלולים להתרחש מאירועי חומרים מסוכנים היפותטיים במפרץ חיפה. אני עיינתי בדוח. אני חייב לומר שבהחלט מדובר בדוח מעניין, והמשרד להגנת הסביבה לומד אותו, כפי שלמד את הדוחות הקודמים שהוגשו באמצעות הקואליציה לבריאות הציבור.
+
+
+ לפני שהם מפרסמים אותם הם מראים לכם, או שאין חובת עיון?
+
+
+ לא, לא. הקואליציה לבריאות הציבור היא עמותה. היא ארגון סביבתי, כמו עוד הרבה ארגונים, והם פועלים כפי שהם מחליטים לפעול. אין להם שום חובה להעביר לעיוננו, ואולי טוב שכך.
+
+ בכל אופן, כפי שאמרתי, הדוח מעניין. אנחנו לומדים אותו. יש בו אולי מתודולוגיה קצת שונה שעל-פיה נעשות ההערכות הכלכליות, אבל כפי שאני אסביר עוד מעט בהמשך דברי, אני לא בטוח שדווקא אנחנו צריכים ללמוד את הדוח הזה. כי המסקנות הכלכליות – בוא נגיד, הסיכונים או הפחתת הסיכונים בדרך כלל אמורים להיות מתורגמים על-ידי משרדים אחרים. 
+
+אני עוד זוכר, כשבנימין בן-אליעזר, חבר הכנסת, היה שר התמ"ת, אז יום אחד התעוררתי בבהלה כי כותרות העיתונים זעקו שהוא אמר שיקרה שם אסון – אני לא זוכר איך הוא תיאר את זה, היתה לו מלה מאוד חריפה להסביר מה עלול לקרות במפרץ חיפה. וחשבתי לעצמי שאם השר בן-אליעזר דאז, במקום לתת כותרת מאיימת בעיתון היה, למשל, מחליט שבאותה שנה תקציב המדען הראשי או מרכז ההשקעות, של מיליארדי שקלים, חלק ממנו היה מוקצה לתמרץ מפעלים ולהעתיק אותם ממקומות כמו מפרץ חיפה, היכן שהם קרובים מאוד לריכוזי אוכלוסייה, למקומות או לאזורי תעשייה מרוחקים הרבה יותר, אני חושב שהבעיה היתה מצטמצמת באופן משמעותי, והחרדות שהשר היה שרוי בהן היו יכולות גם להצטמצם. אבל לצערי, מי שעוסק ומסביר לנו על העלויות הכלכליות והאיומים, בדרך כלל לא מיישם את זה בעצמו וגם לא מוכן להקצות את התקציבים. כל תקציב שהמשרד יקבל או יצליח לקבל כדי לעודד מפעלים להעתיק את מושבם למקומות עם מרחקי הפרדה גדולים יותר, בהחלט נשמח להשתמש בו.
+
+אני רוצה לגעת במצב הקיים, כדי שהכנסת תקבל את ההתייחסות הרצינית והמספקת ותבין מה המשרד עושה במסגרת מה שהוא יכול, במסגרת התקציב הקיים. קודם כול, נושא המניעה וההפחתה של סיכון לאוכלוסייה מאירועי חומרים מסוכנים הוא, כפי שאמרתי, אחד מנושאי הליבה שבהם עוסק המשרד, ומאז שנכנסתי לתפק��ד בהחלט השתדלתי לקחת את זה למקום שיוצר הרבה פעמים בעיות גם – היום הרי כולם משתמשים בעובדים: דורשים ממפעל משהו שעלה כסף, בעל-הבית שולח את העובדים, ואז צריך לוותר לבעל הבית על כל דבר ובלבד שהוא לא ייאלץ, חס וחלילה, לפטר עובדים, ועדיף שהמדינה תוותר ולא שבעל המפעל או בעל העסק ישקיע מכיסו. אז כך גם קורה הרבה פעמים כשאתה דורש כל מיני דרישות למיגון נגד דליפת אמוניה או נגד חומרים כאלה ואחרים. זה תמיד עולה כסף והרבה, ואני משתדל לדבוק בנושאים הללו במדיניות של צמצום הסיכון מחומרים מסוכנים, בלתי מתפשרת. 
+
+ כי כפי שאמר כאן חבר הכנסת מג'אדלה – הוא דיבר על מפרץ חיפה, שהוא אזור שחשוף לסיכונים. דומני שהיום, עם התפתחות הנושא של ירי רקטי, כל מדינת ישראל חשופה לאיומים בהיקף כזה או היקף אחר, ולכן ההסתכלות שלנו על מפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים היא הסתכלות לא זהה במאה אחוז, אבל קרובה מאוד להיות זהה, בין שזה באשדוד או בבאר-שבע – בכל המקומות האלה נופלים טילים, לצערנו – או בחיפה.
+
+כחלק מהטיפול בהפחתת הסיכונים המשרד להגנת הסביבה פרסם מדריך לניהול סיכונים ממקורות נייחים בהיבט של תקריות חומרים מסוכנים. המדריך הזה מנחה לגבי אופן הערכה של הסיכונים והנקיטה של אמצעים שימנעו את אותם סיכונים. המפעלים, כמובן, נדרשים ליישם את המדריך באמצעות דרישות שהמשרד מכניס לתוך היתרי הרעלים, שזה הכלי שחוק חומרים מסוכנים מאפשר למשרד. באמצעות הדרישה לקבל היתר רעלים, דרך ההיתר הזה, אנחנו דורשים מהם למגן את החומרים המסוכנים. 
+
+ ובהקשר הזה, לאחרונה המשרד פרסם קריטריונים ברורים, שבהם נקבעו מרחקי הפרדה בין מקורות סיכון קיימים לבין אוכלוסייה, וכפי שאמרתי, אותם מפעלים נדרשים יידרשו לבחון את עצמם מול הקריטריונים ולנקוט את כל האמצעים להפחתת הסיכונים, כולל, אם אין ברירה, גם שמפעל ייסגר ויעבור למקום אחר, עם כל הצער והכאב שכרוך בזה. אבל כשמדובר בתעסוקת עובדים מול סכנת חיים לאלפי אנשים, אני חושב שעם כל הצער, סדר העדיפויות ברור.
+
+מפרץ חיפה – ואני רוצה להתייחס בקצרה ספציפית למפרץ חיפה – בהיותו מרכז של תעשייה כבדה, מהווה מוקד של אחסון חומרים מסוכנים ושימוש בהם, דוגמת אמוניה, ברום, כלור ועוד, המשמשים לתעשיית ייצור הדשנים ולתעשייה הפטרוכימית. המשרד להגנת הסביבה בשנים האחרונות נקט פעולות מאוד משמעותיות כדי להפחית את הסיכון מחומרים מסוכנים במפרץ חיפה. אציין חלק מהצעדים: קודם כול, מפעלים שמחזיקים אמוניה, אתילן, כלור וברום במפרץ חיפה, ובכללם "חיפה כימיקלים", "דשנים", "כרמל אולפינים" ונמל חיפה, נדרשו בתנאי היתר הרעלים לסיים את יישום מסקנות הוועדה הציבורית המייעצת לבחינת ההיערכות והטיפול בחומרים מסוכנים, שידועה בשם ועדת הרצל שפיר. כפי שאמרתי, הדרישות האלה הוטמעו בהיתרי הרעלים. אנחנו, כמובן, עוקבים אחר התקדמות היישום. כמובן, חלק מהדברים כרוכים בבינוי ומיגון.
+
+
+ זה נקוב בלוח הזמנים?
+
+
+ ודאי. לכל מפעל יש תוכנית עם לוח זמנים לביצוע המסקנות של ועדת הרצל שפיר.
+
+בנושא האמוניה, במפרץ חיפה, בהתמקדות במכל האמוניה של "חיפה כימיקלים", על-פי הנחייתי, המשרד שכר חברת ייעוץ – זה כבר קרה לפני למעלה מחצי שנה – לביצוע בחינה אסטרטגית וניתוח היתכנות של חלופות למערך האמוניה בארץ. יש לזכור שאמוניה הוגדרה על-ידי מערך החירום של מדינת ישראל כחומר חיוני, ואמוניה משמשת לקירור במפעלים, במפעלי מזון, במפעלים אחרים. לצערי, ועדת הרצל שפיר בזמנה לא קיבלה את המנדט להורות או להמליץ על הזזת מכל האמוניה, אלא – יותר בהקשר של בחינת בטיחות המפעל הקיים. אז כמובן אני לא מסתפק ביישום מסקנות ועדת הרצל שפיר אלא סחבנו את אותה ועדה כדי לבחון היתכנות של הקמת חלופות לאותו מכל אמוניה בארץ. אני מעריך שההמלצות של החברה – הדוח אמור להיות מוגש לי ממש בשבועיים הקרובים, כלומר עד לסוף חודש זה. כאשר אקבל את הדוח, נוכל לקבוע מדיניות ברורה אם ניתן או לא ניתן לדרוש את העתקת מכל האמוניה, ועדיין להביא לכך שתהיה אמוניה לטובת קיומם של המפעלים שמספקים מזון, ולא רק מזון, במדינת ישראל.
+
+בנושא הברום בנמל חיפה, החלטנו במשרד על הפחתה הדרגתית של כמות הברום המשונעת ליצוא דרך נמל חיפה. צריך לזכור שרוב כמות הברום מיוצאת היום ויוצאה בשנים האחרונות דרך נמל חיפה, וכדי לצמצם שם את הסיכונים כבר בשנה הבאה, ב-2012, יעברו דרך נמל חיפה רק 50% מכלל מכולות הברום המיוצאות, וההפחתה תלך ותימשך, עד שבשנת 2016 יעברו דרך נמל חיפה רק 30% מכלל מכולות הברום הנשלחות ליצוא. בנוסף, קבענו תנאים מאוד מחמירים – איך מובילים את הברום לשם ברכבת, אילו אמצעים הרכבת צריכה להחזיק כשהיא משנעת ברום, ועוד צעדים שנועדו להגביר את בטיחות השינוע.
+
+דבר נוסף, לפני כמה חודשים המשרד החליט לבטל את היתר הרעלים של מפעל "חיפה כימיקלים", מאחר שבזמן שביתת העובדים התגלו ליקויים בתחזוקת המתקנים המחזיקים חומרים מסוכנים. בהמשך הוקם צוות בדיקה, שבחן את מצב התחזוקה במפעל, ובעקבות מסקנותיו נדרשו דרישות מחמירות לשיפור התחזוקה. שיהיה ברור, מאז אותה שלילה של היתר רעלים מפעל "חיפה כימיקלים" עדיין לא חזר לפעול בהיקף מלא. לדעתי, הוא אפילו פועל בהיקף חלקי מצומצם מאוד, וזאת בגלל הפעילות המאוד-אינטנסיבית ובלתי מתפשרת של מחוז חיפה של המשרד, כיוון שמדובר בליקויי בטיחות שעלולים לסכן את הציבור.
+
+בנוסף, ורק היום דנתי עם שר התחבורה על כך, אנחנו מנהלים שם מאבק משפטי עם חברות הגז "פזגז", "אמישראגז" ו"סופרגז", במטרה להביא להטמנת מכלי הגז בקריית-אתא, המהווים סיכון לאוכלוסייה. גם פה המשרד ביטל את היתר הרעלים לחוות הגז בשל העיכוב בהטמנת המכלים. לצערי, הנושא כמובן הגיע לבג"ץ, בעקבות עתירה של חברות הגז נגדנו, והנושא עדיין נדון בבג"ץ, ואני מקווה שההחלטות יהיו מהירות, כדי שאותן חוות גז תוטמנה באדמה כמה שיותר מהר. 
+
+אין ספק, כפי שציינו כאן והדוח מציין, שעדיין ישנן בעיות, כדוגמת חוסר בהסדרה תכנונית של מסוף הכימיקלים בנמל חיפה, שלצערנו איננו מאפשר הטמנה של מכל האתילן בנמל. אנחנו על זה מקיימים כל הזמן דיונים עם פיקוד העורף לגבי דרישות למיגון עילי של כמה מתקנים של חומרים מסוכנים. 
+
+ אבל, כל הסקירה הזאת בעצם נועדה לתת תמונה כמעט מלאה על כך שהמשרד שם את הנושא הזה – אני אשמח מאוד אם, כפי שחבר הכנסת מג'אדלה הציע, גם המשרד לאיומים אסטרטגיים ייכנס לבחינת הנושא, אבל כרגע אני יכול להרגיע את הציבור שהנושא הוא בליווי ובטיפול צמוד של המשרד להגנת הסביבה. להגיד שזה קורה בקצב שהייתי רוצה? לא. אם בתי-המשפט היו מחליטים הרבה יותר מהר ואם היו לנו תקציבים הרבה יותר גדולים – זה לאו דווקא לנו, אפילו למשרד התמ"ת – כדי לתת תמריצים או לפתות מפעלים לזוז ממפרץ חיפה, אני חושב שזה היה משפר את המצב. אבל אנחנו פועלים בתוך מצב נתון, ואני מברך על כך שהכנסת והקואליציה וחברי הכנסת מעלים את הנושא לדיון. אם גברתי רוצה להעביר את זה לוועדה כדי להמשיך את הדיון שם, אני חושב שזאת ההחלטה הנכונה לענייננו.
+
+
+ זאת ההצעה. 
+
+
+ועדת הפנים. 
+
+
+ לא, יש תת-ועדה – פנים, איכות סביבה ובריאות. 
+
+
+מה שתחליטו. 
+
+
+ אנחנו נעביר את זה לוועדת הפנים. 
+
+
+ לא – – –
+
+
+ כן, אבל זאת ועדת משנה, אני מניח של ועדת הפנים, אז זה צריך להגיע קודם לוועדה הסטטוטורית. 
+
+
+ – – – של פנים ושל עבודה, רווחה ובריאות. זו ועדה משותפת, שדב חנין עומד בראשה. 
+
+
+אדוני, יש לך איזה התנגדות לוועדה משותפת?
+
+
+לא, אין לי שום התנגדות. 
+
+
+ אנחנו חייבים להעביר את זה לוועדת הפנים והגנת הסביבה, ומשם היא תעבור.
+ 
+
+ היא תעבור – – –
+
+
+אני משוחרר? תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה על התשובה המאוד-ממצה שלך. אנחנו מאוד מעריכים את העבודה שלך. 
+
+
+אין העברה לוועדת משנה הזאת? – – –
+
+
+ לא, צריך להצביע. 
+
+
+ אה, והם מעבירים את זה?
+
+
+ כן, נכון. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. 
+
+ בעד – 5, אין מתנגדים. הנושא עובר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ומשם לוועדת המשנה המשותפת. 
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא שלנו: המחסור החמור בעובדים סיעודיים בעידן המסתננים, הצעה מס' 6810, של חבר הכנסת הרב ישראל אייכלר. בבקשה. ישיב בשם השר אלי ישי השר יעלון. בבקשה, אדוני. זאת הצעה רגילה לסדר-היום, אז יש לך עשר דקות שלמות; עד עשר דקות. אתה לא חייב, אבל עד עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, חבר הכנסת הרב מיכאלי וכל המאזינים והצופים בבית, ישנו נושא שנוגע לכל אחד מאתנו והוא מאוד כאוב והוא מאוד בעייתי, וזה הנושא הסיעודי. כל אחד מאחל לעצמו ולהוריו שיגיעו לימים טובים ומבוגרים, אבל כאשר הם מגיעים לימים טובים ומבוגרים, באופן טבעי הם צריכים סעד ועזרה. פעם היו זורקים אנשים כאלה למושב זקנים. האסקימוסים מוציאים אנשים כאלה לקרח שיקפאו שם, כך שמעתי פעם באגדות.
+
+
+ איך?
+
+
+האסקימוסים בארצות הקרח. כך שמענו, לא בדקתי את זה. אבל לאט לאט – ביהדות אנחנו יודעים תמיד: "מפני שיבה תקום", והכבוד לזקן ולחכם, "אם חוכמה אין כאן, זיקנה יש כאן", יש אפילו מעמד של זקן שאיננו חכם. במשך שנים לא היתה קהילה יהודית בעולם שלא היה שם איזה סעד וסיוע לחולים וגם לזקנים. לא היה מושג שהעולם שייך לצעירים. העולם היה שייך בהייררכיה למבוגרים, להוריהם ולצאצאיהם, וככה היתה גם המצווה. 
+
+אגב, שמעתי פעם שאחד מגדולי הדור האמריקנים, יושב-ראש מועצת גדולי התורה – – –
+
+
+ למה אתה אומר? במקום שבו אני גדלתי, עד שהגענו לכאן, כך היה. 
+
+
+כן, הזקנים היו – – –
+
+
+בוודאי. 
+
+
+ נכון. אני אומר "פעם", גם היום זה כך, אבל בצורה יותר מודרנית אולי. 
+
+ פעם אחד מגדולי ישראל בארצות-הברית נסע במטוס, ולידו ישב אדם מגדולי – אני לא רוצה להזכיר את שמו, אדם מאוד מכובד עם זכויות גדולות בעולם העבודה וההסתדרות. והוא ראה איך הנכדים מסתובבים סביב הרב הזקן כל רגע: סבא, רוצה נעלי בית, סבא רוצה תה, סבא רוצה, סבא, סבא. והוא גם היה בן גילו, ותוך כדי הטיסה הוא אומר לו: תגיד לי, אני רואה איך הילדים והנכדים שלך כל כך עסוקים סביבך, למה אצלי, אני השקעתי בילדים שלי לא פחות משאתה השקעת בילדים שלך, בקושי הבן שלי הרים אלי טלפון לפני שנסעתי ואמר לי: אבא, אני ממש מתנצל, אין לי זמן לבוא, אני רוצה להגיד לך שלום בטלפון. אמרתי לו: שלום, תהיה בריא, וכשאני א��זור אני אודיע לך. 
+
+ אז הוא אמר לו: אתה לא תיפגע אם אני אענה לך? הוא אמר: ודאי שלא. אז הוא אמר: אני אענה לך. יש אנשים שמאמינים שהאדם בא מהקוף. אם האדם בא מהקוף, זאת אומרת שככל שהוא דור קודם, הוא יותר פרימיטיבי; ככל שהוא דור צעיר יותר, הוא יותר מתקדם, ולכן הזקנים צריכים לכבד את הצעירים, כי הזקנים עוד שייכים לדור המדבר, לדור המפגרים, לדור הקופים, לדור היותר קרובים אל הקוף. אנחנו מאמינים שהאדם הוא יציר כפיו של הקדוש-ברוך-הוא, אז האדם הראשון הוא האדם הנעלה ביותר, כי הוא יציר כפיו של הקדוש-ברוך-הוא. בניו כבר פחות ופחות ופחות, ויש ירידת הדורות. ולכן הדור הצעיר צריך לכבד את הדורות הקודמים, שהביאו לו את העולם ואת התרבות ואת החוכמה וכל מה שיש לצעירים היום. 
+
+ איך אמר לי פעם איזה צעיר אחד? תגיד לי, בגילכם, כשלא היו טלפונים סלולריים ומחשבים וכל הדברים האלה, איזה מפגרים הייתם. אמרתי לו: אני רוצה להגיד לך, הדור של המפגרים שלנו יצר לכם את כל המכשירים הטכנולוגיים. נראה מה אתם תשאירו לדורות הבאים, ונראה אם אתם יותר חכמים מאתנו. 
+
+בכל מקרה, הגישה היהודית הזאת של "כבד את אביך ואת אמך" מושרשת ב-DNA של העם היהודי, ואנחנו יודעים את זה. ויותר מזה, לכבודה של תורת ישראל ושל עם ישראל, אני אומר שגם אומות העולם, אלה שקרובים ליהדות, הדתות המונותיאיסטיות לפחות, האסלאם והנצרות, גם כיבדו – בעיקר אני יודע את זה באסלאם – ומכבדים את ההורים, את הזקנים ואת המבוגרים. 
+
+מה שקרה בעולם המודרני הזה, שבנו מוסדות של מושב זקנים. קראו לזה בתי-אבות, גיל הזהב, הגיל המבוגר, אבל הדבר הקשה ביותר לאיש הזקן זה הבדידות. גם אם יש לו עשרה נכדים ובנים שמצליחים אבל הם לא באים אליו, זה המצב הקשה ביותר. העובד הסיעודי שמביאים לאיש הזקן, זה יותר מאשר לעזור לו לצורכי ניקיון אישי ואוכל. הם נהיים כל כך קשורים אליהם, הזקנות לעובדות הסיעודיות והזקנים לעובדים הסיעודיים, שאפילו כשהם לא יודעים את אותה השפה – אני מכיר איש זקן שכבר שנה שלמה יש לו עובד סיעודי שהגיע מרומניה, עם רשיון והכול, אבל הוא לא יודע את השפה. מאוד קשה לשניהם. המשפחה העבירה קורס לעובד הסיעודי שידע את השפה, כדי שתהיה לו חברה. 
+
+מה שקורה, שמדינת ישראל הכריזה מלחמה, ובצדק, על הסתננות של עובדים זרים שאינם מורשים, כי אנחנו יודעים שבעולם כולו יש בעיה של מהגרי עבודה, ואגב זאת זכותם של אנשים לבוא ולנסות להתקבל ולעבוד, זה לא פשע, אבל רודפים אותם כל הזמן. 
+
+
+ מה זאת אומרת זכותם? אני לא חושב שזאת זכותם, אבל הם רוצים – – –
+
+
+ זכות אנושית של אדם לבוא להתפרנס. הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם לכולם ויש מקום לכולם. 
+
+
+ זכות לבוא למדינת ישראל יש רק במסגרת חוק השבות. 
+
+
+ לא, אני לא מדבר על מדינת ישראל, אני מדבר על הבעיה שיש לארצות-הברית, לבלגיה, לאירופה, לכולם. יש בעיה עולמית של מהגרי עבודה. ודאי שמדינת ישראל, אין לה ברירה, כי בפרט, מפני שהיא מדינת יהודים, אז היא עוד יותר מורכבת – וזה מצב שהוא כמעט בלתי אפשרי להסביר לאדם חילוני מודרני בעולם המערבי למה צריכה להיות מדינת יהודים בכלל. הרי העולם האוניברסלי מכיר באדם באשר הוא אדם ללא הבדל דת, וגזע, ומין, ואין שום סיבה שתהיה מדינה ליהודים בנפרד. ולכן יש ליהודים בעיה כשהם באים למנוע מאנשים זרים לבוא לעבוד פה. אבל אין ברירה, החליטו להקים מדינה יהודית, צריך לשמור על יהדותה. 
+
+ אבל כאשר עשרות אלפי מסתננים בלתי חוקיים נכנסים, אז מצד אחד אתה מונע מעובדים סיעודיים ומאנשים שעובדים פה, כשהם יוצאים לחופש – ופנו אלי כמה אנשים. הרי האנשים האלה יוצאים לחופש או חוזרים הביתה ואין להם מחליפים, אין להם מחליפים, כי המדינה לא נותנת אישור. אפילו זקן שיש לו אישור לעובד סיעודי, אין לו אפשרות להחליף אותו אלא במישהו ברשיון. באים לחברה ואומרים: נו, תביאו לנו אנשים. אין לנו אנשים, אין מספיק אנשים מורשים לפי צורכי הסיעוד. והאמת היא שהרבה משפחות, וזה לזכותן של המשפחות ייאמר, שכבר עוברים לאלטרנטיבה של עובדים סיעודיים מאשר להשליך את ההורים לבית-אבות או למעון לגיל הזהב – ויש כאלה שאפילו מכניסים אל תוך בית-האבות עובדים סיעודיים לאבא ולאמא, שלא יצטרכו לחכות עד שתבוא האחות שצריכה לטפל בעשרה אנשים. 
+
+ ולכן המדינה חייבת לאפשר לאנשים להביא עובדים סיעודיים מחוץ-לארץ אם אין מספיק בארץ, ואין מספיק בארץ. ולא ייתכן שמצד אחד אנחנו עומדים בשדה התעופה ומונעים בחומות מאנשים להיכנס ולעבוד פה כעובדים סיעודיים – בשם כל הערכים שדיברנו עליהם – ולעומת זאת, נכנסים עשרות אלפי מסתננים, שעם כל ההבנה לרצונם ולמצוקתם המדינה עומדת חסרת אונים ולא יכולה למנוע מהם – – –
+
+
+ מה אדוני חושב – אני חושב שאפילו יושב-ראש הכנסת התבטא על כך ואמר: במקום להביא עובדים זרים, יכול להיות שלאלה, הפליטים שנמצאים במעמד פליט, לתת להם אשרת עבודה. אולי גם בעניין הזה צריך לבחון.
+
+
+ יכול להיות, אם זה רעיון מקובל על-ידי הגורמים המקצועיים, לי אין שום בעיה עם זה. אדרבה, אולי צריך להעביר להם קורסים שיתאימו לעבודה סיעודית, כי אנחנו צריכים לדעת שיש אנשים שיש להם אופי של עובד סיעודי, של עובד סוציאלי, אנשים שמחונכים לתת – ואני חייב לומר, למשל, הפיליפינים, ויש עוד, אבל הפיליפינים ידועים שהם אנשים שמתמסרים לאנשים שהם עובדים אצלם בצורה מדהימה, הם הופכים לחלק מהמשפחה. יש עוד אנשים, יכול להיות שגם מהמסתננים שבאים מאריתריאה, מאפריקה, גם הם יכולים להסתגל לצורת העבודה הזאת או לסוג העבודה – את זה צריכים אנשי המקצוע במשרד העבודה או במשרד הפנים להחליט. 
+
+ אבל לא ייתכן מצב שבו מצד אחד מדינת ישראל מוצפת ב-50,000 מסתננים, ומצד שני אלפי זקנים וקשישים ובני-משפחותיהם לא מצליחים להשיג עובד סיעודי וצריכים לעבור עשרה מדורי גיהינום וביורוקרטיה עד שמשיגים כבר את האישור. ואחרי שמשיגים את האישור – רק לכמה חודשים, ואחרי כמה חודשים – לשנה, ובאמצע השנה עוד יש חגים בחוץ-לארץ והעובד הסיעודי נוסע הביתה לחודש ימים ואין לו מחליף. 
+
+ אני מבקש מהממשלה – אני מתנצל בפני המשנה לראש הממשלה, הממונה על האיומים האסטרטגיים, שצריך להשיב במקום שר הפנים על הדבר הזה, אבל לכבוד יהיה לי שגם כבודו ישיב לי על השאלה הזאת, ואולי תבוא בשורה מהממשלה – שיפתחו את שערי הכניסה לעובדים סיעודיים כדי לתת לכל זקן, לכל אמא ולכל נזקק עובד סיעוד צמוד. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני; נושא באמת חשוב. כבוד השר, בבקשה, אני מבין שהיום אתה עולה ויורד ועולה ויורד. לכבוד לנו. בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אשיב על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אייכלר, בשמו של שר הפנים מר אלי ישי. נושא הבאת עובדים זרים מחוץ-לארץ הינו נושא רגיש. ניסיון החיים ועדויות העובדים הזרים עצמם מלמדים, למרבה הצער, כי בארץ המוצא גובות חברות התיווך כספים רבים מן העובד הזר – עד כדי אלפי דולרים, וכי חלק הארי של הכספים הללו מגיע בדרך לא ברורה אף לידי גורמים מתווכים בישראל. 
+
+ התמריץ הכלכלי האמור יצר מצב שבו לעוסקים בתחום העסקתם של עובדים זרים בישראל, הצעד המשתלם כלכלית היה העיסוק בהבאת העובדים, רבים ככל האפשר, מחוץ-לארץ, תוך פגיעה רב-ממדית – קודם כול, בעובד הזר עצמו, המשעבד את עתידו הכלכלי לצורך פירעון החוב לחברות התיווך, כששעבוד זה מגביר את נחיתותו, חולשתו ופגיעותו במשך כל תקופת שהייתו בארץ. פגיעה נוספת היא בחולה הסיעודי, שכן קיים תמריץ כלכלי להבאת עובדים זרים ארצה אך לאו דווקא בהתאמתם לצורכי החולה הסיעודי. והפגיעה השלישית היא בקהילת העובדים הזרים ובציבור בכללותו. 
+
+ כאמור, תופעה זו, שהיתה בעבר, הינה תופעה נפסדת, שאף ניתן לה שם: "ויזה מעופפת" – Flying Visa. תופעה זו התאפיינה בזה שהעובד הזר, כבודו וזכויותיו נעלמו מעיניהם של אותם גורמים אשר הביאו אותו ארצה, בעיקר לשם הפקת רווח כלכלי לעצמם, וכל מעייניהם נתונים לאותו רווח המופק מעצם הבאת העובד הזר מחו"ל לישראל. משמעות הדבר היא שמבחינת אותם גורמים, העובד אינו בן-אנוש אלא ויזה מעופפת. 
+
+ מצב זה הביא בעבר להיצף בעובדים זרים בתחום הסיעוד. היצף זה הזיק בראש ובראשונה לעובד הזר שהובא ארצה – בתנאים של שוק רווי קשה היה לעובד הזר להשתלב בעבודה שלשמה הוא הובא לישראל. במצב הזה נאלץ העובד הזר לשלם עמלות גבוהות לצורך הגעתו לארץ או חזרה לארצו, אך חזרה לארצו לא היתה ברירה מעשית, ולכן, בדרך כלל, הוא בחר לעבור לעבודה בלתי חוקית, עם כל ההשלכות השליליות של תופעה זו על העובד עצמו, על עובדים ישראלים פוטנציאליים, שמקום עבודתם נתפס, ועל החברה הישראלית בכלל. 
+
+ היצף זה הזיק, כאמור, גם לקהילת העובדים הזרים, שכן ההיצע הגבוה של עובדים זרים הגביר את חולשתם ונחיתותם ביחסי העבודה, ומנע מהם לדווח על פגיעות קשות בזכויותיהם בגלל החשש לאבד את מקור פרנסתם ואת מעמדם החוקי. ולבסוף, גם הציבור בכללותו יצא נפסד בהיבט התעסוקתי, שכן מעבר של עובדים זרים שנכנסו לישראל למטרת עבודה וסיעוד לעבודה באופן בלתי חוקי – לעבוד בענפי העסקה אחרים – פגע בהיצע העבודות שעמד לרשות ישראלים ובתנאי ההעסקה באותו ענף. 
+
+ לכן, ולנוכח הכשלים המתוארים – ובמיוחד במצב שבו קיימת מחויבות רופפת בלבד של הלשכה הפרטית, המביאה בפועל את העובד הזר לישראל, כלפי אותו עובד זר לאחר הגיעו ארצה, נוצר פתח לכרסום בזכויות העובדים. פתח זה הטיל אות קלון על החברה הישראלית. בנוסף, מבחינה תועלתנית, אי-שמירה על זכויות העובדים הזרים יצרה תחרות בלתי הוגנת בינם לבין עצמם ובינם לבין עובדים מקומיים כאמור. 
+
+ על מנת להתמודד עם כשלים אלו – כמו גם כשלים נוספים הנובעים מהם, דוגמת קשיי פיקוח על עצם ההעסקה ותנאיה – אשר היו קיימים במצב הדברים בשיטת ההעסקה ההיא, היה על הממשלה לקבוע שיטה כוללת לפעולתן של הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד, שאינן על-פי הגדרתן וייעוד הקמתן לשכות לייבוא עובדים זרים מחו"ל אלא לשכות לתיווך והשמה של עובדים כאמור. 
+
+ לאור האמור, ביום 9 באוגוסט 2005 החליטה הממשלה, בקשר להגדלת אפשרויות התעסוקה של ישראלים, על הקמתו של צוות בין-משרדי לגיבוש המלצות לשינוי שיטת העסקת העובדים הזרים בענף הסיעוד. בהתאם לכך מונה צוות בין-משרדי, שכלל את נציגי משרד האוצר, משרד התמ"ת, המוסד לביטוח לאומי, משרד הפנים ומשרד המשפטים. במסגרת דיוני הוועדה הופי��ו בפניה הנציגים הנוגעים לתחום העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד. בין היתר הופיעו נציגי הלשכות הפרטיות בענף הסיעוד, נציגי איגוד נותני שירותי הסיעוד לפי פרק י' לחוק הביטוח הלאומי, נציגי ארגון "קו לעובד", וכן נציגת מעסיקי העובדים הזרים. המלצות הצוות אומצו על-ידי הממשלה בהחלטה מס' 448 מיום 12 בספטמבר 2006. 
+
+ הצוות המליץ על הפעלת שיטה חדשה להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד באמצעות לשכות פרטיות להבאה, תיווך וטיפול בעובדים זרים בענף זה. בין היתר, השיטה כוללת התייחסות לצמצום ההיצף הקיים, שעל השלכותיו השליליות עמדנו לעיל, וזאת בדרך של התאמת מספר העובדים הזרים שייכנסו לישראל לעבודה בענף הסיעוד למספר העובדים הזרים הנמצאים במדינה ואשר הובאו לצורך טיפול באדם בעל היתר העסקת עובד זר בסיעוד. בתמצית, שיטת ההעסקה החדשה מאפשרת ניידות של העובדים הזרים בין מעסיקים, תוך צמצום האפשרויות להבאת עובדים זרים חדשים מחוץ-לארץ לישראל, שעה שעובדים זרים אחרים, אשר הובאו לארץ כדין לצורך עבודה בסיעוד לפני תקופה קצרה בלבד, נמצאים במדינה ללא עבודה בתחום.
+
+עיקר הטיפול של הלשכות, בהתאם לנוהל החדש, הוא בתיווך וטיפול בעובדים זרים הנמצאים כבר בארץ. מטרתו של הנוהל לעניין זה הינה לתמרץ את הלשכות הפרטיות למצוא מעסיקים חלופיים, בעלי היתרים להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד, עבור אותם עובדים שהגיעו לישראל ונמצאים כאן ואיבדו מקום תעסוקה, אם עקב פטירת המעסיק, אם בשל פיטורים או התפטרות, ואשר לא מיצו את תקופת עבודתם החוקית במדינה, וזאת טרם הבאתם של עובדים זרים חדשים מחוץ-לארץ.
+
+לצורך זה נקבעו בנוהל כמה הוראות המגבילות את האפשרות להביא עובדים זרים מחוץ-לארץ טרם מיצוי חלופות העסקה של עובדים זרים בענף הסיעוד המצויים כבר במאגר העובדים הזרים בארץ וכשירים להשמה מחדש.
+
+לפיכך, להשמת עובד זר מתוך ישראל יתרונות למעסיק הסיעודי: העובד בדרך כלל כבר דובר את השפה העברית במידה מסוימת, מכיר את שירותי הבריאות בישראל, את התרבות במדינה, וכבר רכש ניסיון ומיומנות בטיפול במעסיק סיעודי במדינה. בנוסף, המטופל ובני משפחתו יכולים לפגוש את העובד המיועד, להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי וישיר, מאישיותו, מכישוריו, קודם תחילת העסקתו, וכן יכולים לקבל המלצות מבני משפחה של המעסיק הקודם בישראל.
+
+לצד זאת וככלל, חשוב להדגיש כי אין מכסה מקסימלית לגבי הבאה והעסקה של עובדים זרים בתחום הסיעוד, וזאת בשונה מן המכסות שנקבעו לענפים העסקיים שבהם מועסקים עובדים זרים. בהתאם למדיניות הקיימת, מספר העובדים הזרים בענף הסיעוד בישראל הוא פועל יוצא של מספר המטופלים המחזיקים בהיתר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א–1991, להעסקת עובד זר, והמבקשים לממש את ההיתר שבידיהם, מבלי שנקבע מספר מקסימלי של עובדים זרים לתחום זה.
+
+בהתאם לניסיון שנצבר על-ידי משרדי הממשלה השונים והרלוונטיים, על מנת לספק למטופלים הישראלים בין היתר עובדים זרים בענף הסיעוד, וזאת על מנת לענות על צורך ייחודי בתחום זה, ובשים לב בין היתר למספר המעסיקים אשר נפטרים בכל שנה ולמספר העובדים אשר מסתיימת תקופת ההעסקה המרבית שלהם על-פי חוק, הרי שלצד השמת עובדים זרים הנמצאים בישראל נקבע כעניין שבמדיניות כללית, כי בשנת 2011/12 ניתן יהיה להביא לישראל עובדים זרים חדשים מחוץ-לארץ בשיעור של עד כ-10% ממספר העובדים הזרים שהיו רשומים בישראל בענף הסיעוד ביוני 2011. 
+
+ בהתאם להוראות הנוהל, רק לשכות פרטיות שלפחות 97% מהעובדים הזרים הרשומים אצלן בחודש מסוים מועסקים כדין רשאיות להביא עובדים זרים מחוץ-לארץ. על מנת להקל על הלשכות הפרטיות נקבע בנוהל כי יוקם מאגר לפרסום פרטיהם של עובדים זרים אשר אינם מועסקים, הן כתוצאה מפטירתו של מעסיקם והן כתוצאה מהתפטרות או פיטורים. 
+
+בד בבד עם קביעה זו, שמו הרשויות למטרה לפקח מקרוב על מספר העובדים הזרים הפנויים להשמה הנמצאים בישראל, ומספר העובדים הזרים שניתן להביא מחוץ-לארץ בכל חודש נתון על מנת לוודא כי אין צורך להגדיל את שיעור ההבאה לצורך מתן פתרונות לציבור המטופלים.
+
+יחד עם זאת, על סמך נתונים עובדתיים מפורטים, השיעור הראשוני של 10% שנקבע הוא אף גדול מהצרכים האמיתיים בענף ונקבע למעשה כמקדם ביטחון. 
+
+ בנוסף, הוקם צוות מעקב בין-משרדי, אשר נפגש מדי כמה שבועות על מנת לבחון את נתוני העובדים הפנויים וההבאה מחוץ-לארץ, וזאת על מנת לוודא כי אין מחסור נקודתי בעובדים זרים בישראל לצורך מתן מענה לקשישים ולנכים. אם יימצא כי אכן קיים מחסור כאמור, תמליץ הוועדה מיידית על תיקון הנהלים המתאימים. 
+
+בחינת כלל הנתונים העובדתיים שבידינו מלמדת כי לצד הגשמת התכליות אשר נקבעו לנוהל, אין כיום מחסור בעובדים זרים בענף הסיעוד בישראל. נכון ליום 5 בדצמבר 2011, ולצד ההשמה הערה המתקיימת בישראל רשאיות הלשכות הפרטיות להביא, נכון להיום, עוד 1,711 עובדים זרים נוספים מחוץ-לארץ, בכפוף, כמובן, לעמידה בתנאים הקבועים בנוהל. 
+
+בתמצית, ניתן לומר כי עד כה בחינת יישומו של הנוהל מלמדת כי יישומו של הנוהל מגשים את התכליות שנקבעו לו. יישום הנוהל הביא להשמה ערה של עובדים זרים הנמצאים כבר בארץ, יישום הנוהל תרם לכך ששיעור ההשמה של הלשכות הפרטיות הינו גבוה, יישום הנוהל הביא לצמצומה, באופן משמעותי, וכמעט להיעלמותה של התופעה הנפסדת של "ויזה מעופפת" ועוד. כאמור, בחינה אובייקטיבית של הנתונים מעלה כי אין בפועל מחסור בעובדים סיעודיים בישראל. 
+
+מבחינתי, ניתן להעביר את זה לוועדה, אם חבר הכנסת רוצה. 
+
+ 
+תודה רבה, אדוני השר. תשובה ארוכה, ממצה. בכל זאת, אדוני רוצה – – – 
+
+
+ הרב אייכלר שואל – – –
+
+
+ אני רוצה לשאול אותך, אתה רוצה להעביר את זה לוועדה, אתה מסכים? 
+
+
+ כן.
+
+
+ מאה אחוז. 
+
+ אז אנחנו נעבור להצבעה, בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+לוועדה לעובדים זרים.
+
+
+ – – –
+
+
+ ועדה לעובדים זרים, יש כזאת ועדה – – – 
+
+
+– – –
+
+
+ בוודאי, כן, כן. בעד – 6, אין מתנגדים, אכן הנושא יעבור לדיון בוועדה לעובדים זרים.
+
+
+ איזו ועדה?
+
+
+ ועדה לעובדים זרים של כצל'ה.
+
+
+ זה לא שלו היום, אבל זה בסדר.
+
+
+ אוקיי, מאה אחוז, בסדר, אנחנו – – –
+
+
+ או ועדת העבודה, איך – – –
+
+
+ועדת העבודה, אני חושב, יותר.
+
+
+זה לא הבעיה של העובדים הזרים, זו הבעיה של הסיעודיים – – –
+
+
+ אוקיי, אז אנחנו נעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ הבריאות – זה יותר מתאים.
+
+
+– – – ועדת הפנים – – –
+
+
+ ועדת הפנים, אוקיי. הנושא יועבר לדיון בוועדת הפנים.
+
+
+ ועדת הכנסת?
+
+
+ כן, בבקשה, מאה אחוז. אנחנו ממשיכים – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ הם יחליטו – – –
+
+
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא הוא: מחסור במשרות לאלפי מורים במגזר החרדי, הצעה מס' 6877, של חבר הכנסת מסעוד גנאים – ערבי, במגזר הערבי, סליחה. 
+
+
+חרדי-ערבי.
+
+
+אמרתי, המגזר ��ערבי. אני מבין שמי שיענה – זה יהיה סגן שר החינוך מנחם אליעזר מוזס. בבקשה, אדוני, מסעוד גנאים.
+
+
+אם צריכים אותי גם בחינוך החרדי אז למה לא.
+
+
+אין בעיה, בסדר גמור.
+
+
+הרבה כבוד קיבלת היום. העוזרת שלך פה – – –
+
+
+ עשר דקות לרשותך, אדוני. עד עשר דקות.
+
+
+עד עשר דקות.
+
+
+ עד עשר דקות.
+ 
+
+ אולי פחות.
+
+
+נשמח באמת. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד סגן השר, הנושא, הבעיה שאני מעלה היום בפני הכנסת וכבוד סגן השר ידועה והיא נדונה בכמה מסגרות בכנסת, אם בוועדת החינוך, או בוועדת החקירה הפרלמנטרית לקליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי. ואני חוזר היום ומעלה אותה בגלל חשיבותה ונחיצותה לאלפי בוגרים ומורים, ובעיקר מורות, ששנים מחכים בתור, אבל, לצערי, התור במקום להתקצר נהפך ליותר ארוך, ואין פתרון עד היום לבעיה הזו. 
+
+ אני לא מדבר רק כחבר כנסת, אני מדבר כמי שהיה בתור הזה, כמורה שגם חיכה הרבה עד שבסוף זכה במשרת מורה, וזה לא היה קל. כי בשביל אנשים אולי זאת סתם בעיה או סטטיסטיקה, אחת מהבעיות, אבל בשביל כל מורה ומורָה שמחכים שנים כדי שיקלטו אותם ויעסיקו אותם במלאכת ההוראה באחד מבתי-הספר, זאת לא סתם בעיה, זאת טרגדיה שנהפכת לסבל, שגורם לרבים מהם – וזה אני אומר לא רק כמשקיף ככה מבחוץ או מלמעלה, לא, כמי שהיה בתור הזה, וכמי שמסייר תמיד בבתי-הספר וכמי שעשרות פונים אליו לבעיה הזו: זו טרגדיה בשבילם, זה סבל. זה גורם להרבה מהם, או מהן, לדיכאון ולייאוש. 
+
+ הבעיה הזאת היא הבעיה, לפי דעתי, של משרד החינוך, כי מאחר שהבנתנו היא שכל המפעל החינוכי בבתי-הספר, עמוד התווך שלו זה המורה. אתה יכול לבנות את בית-הספר הכי משוכלל בעולם, עם המעבדות הכי משוכללות, אבל אם אין לך מורה שם שיכול להפעיל את כולם, אין כל תועלת. זה דבר אחד. 
+
+ 2. הבעיה הזאת, למה אני אומר שזו בעיה שמשרד החינוך צריך לקחת אותה כפרויקט וצריך להקדיש לה תוכנית מיוחדת כדי לפתור אותה? כי היא בסוף תביא לקריסה. כי האלפים האלה – ותיכף אני אפרט. אני לא אאריך בדברי באבחון הבעיה ובפירוטה, כי היא ידועה למשרד החינוך, לסגן השר או לשר. יש דיווחים, למשל של "עמותת נשים נגד אלימות", שמדברים על 11,000 מורות ערביות מובטלות. כאשר אני אומר מורות, הכוונה גם לבוגרות, בוגרות מכללות ואוניברסיטאות, שלמדו לתעודת הוראה והכשרת מורים וסיימו, אבל עדיין לא קיבלו שום משרה ועדיין לא עובדות. 
+
+
+סליחה, בהצעה לסדר-היום אתה מביא 11,000 מורות ומורים במגזר הערבי. עכשיו אתה אומר 11,000 מורות בלבד. 
+
+
+נכון. אני אומר שזה לפי "עמותת – – –
+
+
+– – –
+
+
+ אין בעיה, בסדר. לא. תיכף אני אגיד לך מה אומר משרד החינוך, הנתונים של משרד החינוך. אגף החינוך הערבי אומר שבשנת הלימודים הנוכחית הוגשו למשרד החינוך 8,254 בקשות לתעסוקה מקרב מורים ערבים, מורים ומורות. משרד החינוך העסיק מהם 2,800 – כ-2,800 מורים. 
+
+
+  2,897.
+
+
+ נכון מאוד. זאת אומרת, כ-35% מציבור המועמדים. אז נשארו לך 65% שהם מובטלים, שאין להם עבודה, וזו הבעיה. יש היצע כל כך רב, אבל אין ביקוש. מאחר שעד היום – אמרנו, או שמשרד החינוך מייבש, מצמצם את המקורות, במובן שהוא מצמצם את המכללות למורים או מקשה את תנאי הקבלה – והוא לא עושה את זה – או שהוא חייב ליצור מקומות עבודה ולהרחיב את הביקוש, וזה ניתן. אני חושב שעל משרד החינוך להתחיל בתוכנית חירום, באמת, כדי לפתור בעיה זו, כי, כמו שאמרתי, היא בעיה חמורה מאוד. 
+
+ בוועדת החינוך גם הצענ�� כמה פתרונות, ועל משרד החינוך לאמץ אותם. פתרון ראשון: שילוב מורים ומורות ערבים במערכת החינוך העברית, היהודית. זה התחיל, אבל זה לא כל כך הרבה. מדובר היום על 3%, 3.5% בלבד, מורים ערבים ומורות ערביות שמועסקים בבתי-ספר יהודיים. בתי-ספר יהודיים ועבריים, יש שם מחסור באלפי מורים ומורות, ואתה יכול להעסיק מורים ומורות ערבים. אני לא מדבר על מקצועות שהם טעוני תרבות או דת או משהו כזה. לא. אני מדבר על פיזיקה, כימיה, מתמטיקה, חשבון, כל הדברים האלה. 
+
+ דבר שני – יש מחסור בחדרי לימוד. אלפי חדרי לימוד חסרים. אני חושב שאם משרד החינוך בונה את החדרים האלה, מחייב בניית בתי-ספר חדשים, גם זה תורם להקלה של הבעיה הזאת. יש עוד דברים אחרים. בקשר למספר התלמידים בכיתות – נכון, יש חוק בעניין הזה, אבל צריך לאכוף אותו. אם יש לך יותר כיתות, אז זה מחייב יותר שעות לימוד. דבר שלישי זה שוויון בשעות הלימוד בין התלמידים הערבים ליהודים. עד היום יש אי-שוויון. נכון, משרד החינוך טוען שלא, אבל כאשר בודקים – יש. עדיין החינוך הערבי חסר הרבה אלפי שעות לימוד. אם שעות הלימוד האלה, משרד החינוך נותן אותן לחינוך הערבי, גם זה פותר את הבעיה. 
+
+אדוני היושב-ראש, כפי שאמרתי, אני לא ארחיב. הבעיה ידועה למשרד החינוך, רק, על משרד החינוך להתחיל ולפתור את הבעיה באמת, כיוון שיש אלפים שמחכים, וכפי שאמרתי, התור מתארך. אני לא רוצה גם לפתוח דיון על הקריטריונים של הניקוד ושל הדירוג, מי ראשון, מי שני, שזה – אני בעדו, אבל לצערי הרב יש מורים שאמרו לי לפני שנה – מורה אמר לי: הייתי שני. במקום להתקדם נהפכתי פתאום לשביעי, מפני שכל פעם מכניסים קריטריונים חדשים בדירוג המורים. 
+
+אני מקווה שדברי יישמעו במשרד החינוך, ובאמת, משרד החינוך יתכנן איזו תוכנית חירום כדי לפתור בעיה קשה זו. תודה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. הנושא שהעלית, בעיקר שהמורות יוכלו להיקלט, המורים והמורות, במגזר היהודי, על-פי מה שיתאפשר או ייעשה – אם זה ייעשה, זה גם יתרום בהחלט לדו-קיום ולפלורליזם של דעות. 
+
+אדוני סגן שר החינוך הרב אליעזר מוזס, בבקשה, ישיב. אחריו, הנושא האחרון בסדר-היום, אדוני, חבר הכנסת מיכאלי – חובת הממשלה למנף את ארגון מתנדבי "איחוד הצלה". סגן השר אמור לענות, סגן שר הבריאות. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, השר המקשר, מר יעלון – – 
+
+
+ השר התורן, נדמה לי. 
+
+
+ השר התורן, המקשר. כרגע הוא מקשר. – – וחבר הכנסת מסעוד גנאים, סוגיית העודף במועמדים להוראה במגזר הערבי מוכרת היטב למשרדנו זה כמה שנים, ובמהלכן ננקטו כמה פעולות לצמצום הפער בין הביקוש להיצע. בין הפעולות שננקטו: 
+
+א. צמצום מספר הלומדים במכללות להכשרת עובדי הוראה לכ-1,600 לומדים מדי שנה. המהלך נעשה במטרה ליצור איזון ראוי ונכון בין מספר הלומדים לבין צורכי המערכת. במסגרת זו הוגבל מספר המכסות ללומדים הסדירים במכללות להוראה עד ל-1,200 בשנה. כמו כן הוגבלו המכסות להכשרת אקדמאים להוראה עד ל-400 אקדמאים מדי שנה. השנה אף חודדו ההנחיות, והמכללות הערביות התבקשו להגביל את הכשרת האקדמאים למסלולי בתי-ספר יסודיים, שיש בזה עודף, וכן לייעד את קליטתם להוראת המתמטיקה, המדעים והאנגלית. 
+
+ב. הפעלת תוכנית ארצית לחינוך לחיי קריירה, שמטרתה לספק הכוונה לתלמידי כיתות י"ב במקצועות נדרשים, ולא רק בתחום החינוך. התוכנית פועלת כיום ב-20 בתי-ספר ומתוכנן להרחיבה לעוד 30 בתי-ספר, עוד בפברואר השנה. התוכנית פועלת החל מתש"ע. 
+
+ג. הנהגת שיטת הניקוד לשיבוץ בהוראה במגזר הערבי גם היא באה להתמודד עם עודף הביקוש להוראה במגזר. שיטה זו עונה על שני צרכים מרכזיים: 1. הצבת קריטריונים ברורים ואחידים לקליטת מורים במגזר הערבי; 2. מניעת תופעת הפרוטקציה והפוליטיזציה של מערכת החינוך במגזר הזה. הצבת הפרמטרים מבטיחה את קליטתם של עובדי הוראה איכותיים במערכת זו במטרה לשפר את הישגי התלמידים. 
+
+ד. בימים אלה מתקיימת פעילות משותפת עם משרד התמ"ת על מנת למצוא פתרונות תעסוקה לאקדמאים במגזר הערבי, וביניהם מורים.
+
+ בשנים האחרונות, תש"ע-תשע"ב, חלה עליה משמעותית בקליטת מועמדים להוראה ומורים במגזר הערבי, ולהלן הנתונים הנכונים, המעודכנים, של משרד החינוך, ולא כפי שניתן בהצעה לסדר-היום לעיל: בשנת הלימודים תשע"ב הוגשו ברמה הארצית במגזר הערבי כ-8,254 בקשות לשיבוץ בהוראה, ומתוכן 7,391 הן של נשים. כלומר, 89.5% ממגישי הבקשות הם נשים. מתוך כלל מגישי הבקשות נקלטו 2,897 מורים, אשר מהווים 35% מכלל מגישי הבקשות, ומתוכם 2,601 הם נשים. כלומר, 90% מהמורים שנקלטו הם נשים. זאת, לעומת שנת הלימודים תש"ע, שבה הוגשו כ-7,000 בקשות לשיבוץ בעבודה להוראה, ומתוכם נקלטו 1,600 מורים, אשר מהווים כ-23% מכלל מגישי הבקשות בלבד. 
+
+ המגמה העולה מן הנתונים מעידה על עלייה של 12% במספר המורים מהמגזר הערבי הנקלטים במערכת. מגמה זו קשורה בפעולות שננקטו לחיזוק החינוך במגזר הערבי, ובכללם – חבר הכנסת גנאים. 
+
+
+ כן, אני מקשיב. 
+
+
+1. פיצול כיתות א'-ב' ומתן תוספת של חמש שעות לכלל כיתות א' וב' במגזר הערבי; 2. תוספת של שעה לכל כיתות ד'-ה' במגזר הערבי לחיזוק השפה הערבית; 3. כלל כיתות ז', ח' וט' קיבלו תוספת שעות לחיזוק האוריינות בשפה, במדעים ובמתמטיקה. מדובר בתוספת של מעל 4,500 שעות; 4. בשל צמצום במספר התלמידים בכיתה ל-32 תלמידים, בחינוך היסודי – שכבות ג', ד', ה' – בשנת הלימודים תשע"ב, פוצלו במגזר הלא-יהודי 461 כיתות, המהוות כ-65.7% מכלל הכיתות שפוצלו במדינה. בחטיבות ביניים פוצלו 366 כיתות, אשר מהוות כ-51.7% מכלל הכיתות שפוצלו במדינה; 5. עוד אציין כי בהתאם לנתוני משרד החינוך חלה עלייה במספר המורים הערבים המועסקים בבתי-ספר יהודיים, של המגזר היהודי. נכון לתשע"ב מועסקים 820 מורים ערבים בבתי-ספר יהודיים, לעומת 660 מורים שהועסקו בתש"ע. משרד החינוך הזרים מורים לצפון ולעיר חיפה ללימודי שפה ערבית בבתי-ספר עבריים. 
+
+ניתן להוסיף כי עם החלת יישום המלצות דוח-טרכטנברג יתווספו למגזר הערבי אלפי שעות, הן בגיל הרך והן בשלב החינוך היסודי. מהלך זה, כאשר יבוצע, אמור לתת מענה למאות, אם לא לאלפי מורים מובטלים. 
+
+עד כאן תשובת משרד החינוך. ובנימה אישית אני רוצה להוסיף: מי ייתן והייתי רואה כבר את המגזר החרדי עם הפתרונות האלה, עם הבעיות האלה. מי ייתן. תודה. 
+
+
+ בבקשה. מה אדוני מציע?
+
+
+מה – – –
+
+
+ ועדת החינוך.
+
+
+ אוקיי. המשך דיון בוועדת החינוך. אדוני יגיע לכיסאו ואז אנחנו נצביע. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+ בבקשה. הצבעה, בבקשה. בעד – לוועדת החינוך; נגד – הסרה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 
+
+ בעד – 4, אין מתנגדים. אם כן, הנושא של מחסור במשרות לאלפי מורים במגזר הערבי יעבור להמשך דיון בוועדת החינוך של הכנסת.
+
+
+
+
+ הנושא האחרון בסדר-היום הוא הצעה לסדר-היום בנושא: חובת הממשלה למנף את ארגון מתנדבי "איחוד הצלה", מס' 6687, של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. בבקשה. 
+
+ חבר הכנסת רותם, אצ��ך בדיון בוועדת החוקה בדרך כלל יש סדר. 
+
+
+ כן, בוועדת חוקה. זה תלוי ביושב-ראש. 
+
+
+ ישיב סגן שר הבריאות. בבקשה, אדוני, לרשותך עד עשר דקות.
+
+
+ עד עשר דקות, אבל מכיוון שהשר מרגי ביקש לקצר, אני אאריך קצת. 
+
+
+ בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב בראש, חברי השרים, השרים המתחלפים – אני רואה שר תורן מתחלף. תודה לשר יעלון על שעזר לנו היום בכמה הצעות בשם הממשלה, להציג אותן בכבוד רב. אדוני סגן שר הבריאות, שר הבריאות בפועל, אני מעלה, אדוני היושב-ראש, על סדר-היום את נושא המהפכה ברפואה הדחופה בישראל בשנים האחרונות, כפי שאני והרבה מחברינו פה בבניין נחשפנו אליה. אני התפעלתי, ולדעתי גם הם התפעלו מאוד ממה שראו בעיניהם. 
+
+אדוני היושב-ראש, ביקרתי לאחרונה בארגון נפלא ומדהים הפועל בירושלים – שם המוקד הראשי שלהם – ובכל רחבי הארץ. מדובר בארגון התנדבותי גדול מאוד בישראל, שעוסק בהצלת חיים. הם נקראים "איחוד הצלה", ומאגדים בתוכם כ-1,600 חובשים מתנדבים להצלת חיים מכל גוני האוכלוסייה בישראל. המטרה בהתאגדותם היתה להציל כמה שיותר חיי אדם באשר הוא אדם. בארגון הזה, אדוני היושב-ראש, מאוגדים יהודים וערבים, דתיים וחילונים, נשים כגברים, ואכן, הם עוסקים בהצלת חיים.
+
+במהלך הביקור התוודעתי לפעילות המדהימה, שקשה לתאר אותה במלים עד שלא רואים בעיניים, מה הם מצליחים לעשות בכלים שיש להם. חיים רבים של אנשים ברחבי הארץ נזקפים לזכותם של מתנדבי "איחוד הצלה", המסורים בגופם ובנפשם למען כלל הציבור. לדעתי, הם הצליחו ליצור מהפכה של ממש ברפואה הדחופה הטרום-אשפוזית על-ידי מערך אדיר ופריסה רחבה של אנשי רפואה שחיים את שגרת היום, וברגע שמתרחש אירוע חירום רפואי בקרבת מקום אליהם, אדוני היושב-ראש, הם מוזנקים על-ידי מוקד "איחוד הצלה", שפעיל 24 שעות ביממה, כולל שבתות, כולל חגים. 
+
+ אף המדינה הכירה בחיוניותו בכך שהקצתה למוקד הזה מספר חירום – 1221. בעצם אפשר לחייג מכל טלפון, וברגע שמחייגים, מהמוקד הזה יוצאים עם רכב פרטי או עם אופנועים של "איחוד הצלה", כשברשות המתנדבים ערכה מאוד משוכללת עם ציוד רפואי מתקדם שניתן להם על-ידי הארגון. הם מגיעים בתוך שתיים-שלוש דקות בממוצע לכל חולה או פצוע בישראל ומתחילים להעניק לו בהתנדבות מלאה טיפול רפואי ראשוני. אנחנו יודעים שהדקות הראשונות, אדוני היושב-ראש, קובעות מאוד. 
+
+לעתים קרובות, בפרט במקרי חירום, כאשר קורה לדוגמה אירוע מוחי, התקף לב, חנק, חוסר הכרה, סוכרת וכדומה, הפער בתחילת הטיפול באותו חולה או פצוע יכריע את גורלו של אותו חולה לחיים או לצערנו למוות, לשיקום מלא או חלילה לנכות. 
+
+אדוני היושב-ראש, אין ספק שבזכות פעילותם המסורה של המתנדבים של "איחוד הצלה" חייהם של אלפי אנשים בארץ ניצלו בשנים האחרונות, והחברה בישראל חייבת להם הכרת הטוב על כל פעילותם. הם זכו להרבה מאוד פרסים, הרבה מאוד אותות הוקרה, ביניהם מנשיא המדינה, משרדי ממשלה שונים, גופים בין-לאומיים, כמו הפורום הכלכלי העולמי בדבוס. אך ממה שהבנתי, אדוני היושב-ראש, המדינה כמדינה עדיין לא השכילה למסד את הארגון הזה ככוח עזר רפואי יעיל וחיוני, שצריך לנצל אותו לטובת האזרחים בשגרה ובחירום.
+
+אני רוצה לציין לשבח את סגן שר הבריאות הנוכחי, שהוא שר הבריאות בפועל, שבשנים האחרונות נרתם לסוגיה הזאת, כי לדעתי הוא רואה בכך הצלת חיים. בהתחלה מישהו אמר ומישהו כתב שסגן שר הבריאות דואג לאיזה מגזר. זה לא ארגון מגזרי. מדובר פה בארגון שמעסיק מתנדבים מכל המגזרים בארץ. ואפשר למצוא היום, לפי מה שהבנתי מהם, מתנדבים ביישובים הכי רחוקים בדרום, ביישובים הכי רחוקים בצפון, באמת אנשים נפלאים שמוכנים להתנדב ולקחת על עצמם להיות בהיכון 24 שעות ביממה, ולא הרבה מסכימים לזה, לצערנו. לכן, כשאמרתי שהמדינה עדיין לא השכילה – בכך אני מחריג את סגן שר הבריאות. אני מבין שהוא יעלה וגם יגיד את דבריו בעניין הזה, שהוא לוקח את הסוגיה לטיפולו בשנים האחרונות. 
+
+ המתנדבים האלה פועלים, אדוני היושב-ראש, בצורה יעילה ומקצועית, יש להם אישורים מסודרים ממשרד הבריאות, ממשרד התחבורה, כגון הפעלת אמבולנסים ואופנועי חירום, והם מוכרים גם על-ידי הביטוח הלאומי ומאושרים כגוף ביטחוני לגיוס משרתים לשירות האזרחי. 
+
+אם אני אזכיר מי עומד בראשם, מבחינת אנשי רפואה, כולנו נבין שמדובר פה באנשי רפואה בכירים מאוד – פרופסור ריבקינד, הידוע כמנהל הכירורגיה ויחידת הטראומה ב"הדסה" בירושלים, פרופסור פטריק סורקין, מנהל טיפול נמרץ ב"איכילוב", ועוד. הם מנחים ומדריכים מבחינה רפואית את כל הארגון הזה כיצד לפעול. הארגון פועל בצורה הייררכית תחת אגף הרפואה ואגף המבצעים, שמנוהלים על-ידי אנשי מקצוע מן השורה הראשונה, ושומרים על כשירות רפואית מקצועית ומבצעית, ומחוברים כולם לרשת קשר ארצית שמפעילה ומזניקה אותם בשגרה ובחירום על-ידי מערכת טכנולוגית מאוד משוכללת ויעילה ביותר, כך שבכל מקרה מזניקים את מספר החובשים הנדרש לטפל באותו מקרה חירום על-פי רמת ההכשרה הרפואית של אותו מתנדב ועל-פי סוג הניידות שלהם, כגון רכב, אופנוע או הולך רגל. 
+
+ הציוד הרפואי שברשות המתנדבים האלה – ואני הסתכלתי והתרשמתי, כמה שאני לא איש רפואה, אדוני. אפשר לראות איזה ציוד יקר הם רוכשים ונותנים לאנשים האלה שיחזיקו אתם. כך הם מזניקים באופן ממוקד רק את אנשי הרפואה הרלוונטיים לטיפול באותו חולה או פצוע, לפי הגדרה של האירוע שקורה באותו זמן. 
+
+כמן כן, ידוע לכולנו שמדינת ישראל מתמודדת, לצערנו, כל הזמן עם מצבי חירום ביטחוניים כאלה ואחרים, ובמצבי חירום יש צורך בסיוע ועזרה של כל מי שיכול להושיט יד מסייעת. אין ספק שהמדינה חייבת לאמץ גוף כזה של מתנדבים, שבשעת חירום ובשעה רגילה הם יכולים לעמוד ולסייע במשימות בתחום הטיפול הרפואי ככוח עזר וסיוע חשוב ביותר למדינת ישראל. 
+
+אני שוחחתי, אדוני היושב-ראש, עם הרבה חברי כנסת והרבה שרים בקדנציה הזאת שכבר הספיקו לבקר שם, וכל אחד מהם חזר עם תחושה שלא מספיק שאנחנו רק מבקרים שם, אלא צריכים לעשות משהו כדי לעזור לארגון הזה להמשיך ולהתקיים, כי הם חיים מתרומות, אין להם תקציבים ממשלתיים. אני לא יודע אם הם מרשים לי לחשוף, אבל יש פה שניים או שלושה חברי כנסת שאחרי הביקור החליטו להתנדב. יש פה פרופסור מאוד מפורסם אצלנו, קוראים לו חבר הכנסת אריה אלדד, ואחרי שהוא ביקר אצלם הוא לקח על עצמו להיות רופא מתנדב בארגון. חברת הכנסת פניה קירשנבאום, שהיא אחות במקצועה, מוכנה להתנדב כאחות, כמה שהיא יכולה לסייע במסגרת ההתנדבות. אני חושב שכשרואים דבר כזה עצום וגדול שהם עושים, אולי כל אחד מאתנו היה רוצה לעזור להם במשהו, אבל לא כל אחד מאתנו יכול, כי לא כל אחד יודע לטפל בדברים רפואיים. אבל אין ספק שההתפעלות הזאת צריכה להביא, לדעתי, למהפכה גדולה, שהגוף הקטן הזה – שאני קורא לו קטן, אבל בפעילותו הוא גדול מאוד, הוא יעיל ומקצועי וחולל באמת מהפכה במדינה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני אנדב אותך ל"איחוד הצלה", אחר כך נראה אותך. 
+
+ לכן, אני פונה לסגן השר, למשרד הבריאות, וגם למשרדים אחרים – להגנת העורף, למשרד הביטחון, ביטחון פנים – באמת בבקשה ובשאלה, כיצד הם יכולים או איך הם מתכננים לקדם את הגוף החשוב הזה? לתת לו את הכלים הפיננסיים להמשיך להתפתח ולגייס אנשי רפואה נוספים להתנדבות להצלת חיים מיידית ולדאוג שכל המידע על קריאות חירום רפואיות בישראל יגיעו אליהם בצורה מסודרת. אני לא רוצה כרגע להיכנס לכל מיני תחרויות שכנראה יש מסביב לגוף הזה, ולא רוצה לבקר אף אחד, אבל אנחנו כמדינה צריכים להחליט מה טוב לאזרחי ישראל ומה טוב שיקרה, ושאם חלילה יהיה מצב שמישהו עומד בסכנת חיים, שיגיעו אליו בדקות ויספיקו להציל את חייו או ימנעו נזק גדול לחייו, ובכך אנחנו נקיים את המצווה הגדולה של כל המציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם מלא. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. האמת היא, גם אני הייתי בדיון שהיה בוועדה לפניות הציבור בעניין הזה, לנסות להשוות את התנאים של "איחוד הצלה" לשל מגן-דוד-אדום. היו שם הרבה מאוד שאלות, ואני לא בטוח שניתנו כל התשובות. אבל, אדוני סגן השר, אולי אתה תשפוך אור על הפעילות המבורכת ומצילת החיים. מצווה עלינו כולנו יחד לנסות לסייע עד כמה שניתן במציאת פתרונות כדי שיוכלו להמשיך לעשות את מצוותם ואת עבודתם ההתנדבותית בצורה ראויה. תודה רבה. בבקשה, אדוני סגן השר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מיכאלי, אני מכיר ומוקיר את ארגון "איחוד הצלה". גם אני ביקרתי, ואני ארצה לגלות לכנסת כמה השתלשלויות במשא-ומתן שהיה לי בין מד"א ל"איחוד הצלה" ועוד ארגונים. חשבתי שהגיע הזמן שכולם יעבדו ביחד. לצערי, לא הצלחתי, אני אומר את זה במפורש. ניסיתי להגיע לכל מיני הסכמות – שהודעה תצא שווה לכולם, ומי שמגיע ראשון מציל ראשון. מה זה משנה מי מגיע ראשון? זו לא פוליטיקה כאן. מדובר בהצלת נפש בישראל. לצערי, זה לא הלך. לא היה שיתוף פעולה ממד"א, אני חייב להגיד את זה מייד. היו לי שיחות קשות אתם. עדיין לא הפסקתי, אני באמצע משא-ומתן – – – 
+
+
+נדמה לי שיש חוק מגן-דוד-אדום, נכון? 
+
+
+ כן, וזו הבעיה. היות שזה חוק רק למד"א, מגן-דוד-אדום, אז אי-אפשר, צריך להכניס את זה בחוק. מצד שני, אני מנסה להביא תמיכה תקציבית ממשרד הבריאות גם לארגונים אחרים שעובדים אותו הדבר, כמו "איחוד הצלה", שיוכלו לקבל תקציבים, ובימים אלה אני בונה קריטריונים, גם דרך משרד הבריאות, גם משרד המשפטים, לאפשר לכל אלה שרוצים לעבוד. יש עוד כמה מהסוג הזה, ולדעתי צריך בהחלט לאפשר ולעזור להם לפתח הצלת נפשות. כפי שאמרתי, אני לא רואה בזה שום פוליטיקה. אני לא רואה בזה שום אבסורד ושום פגיעה במד"א או במישהו אחר אם גם אחרים יצילו. מה זה משנה? אם צריך להציל בן-אדם, צריך להציל אותו. 
+
+לכן, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מיכאלי, מה שאני מציע זה ככה: אני ממשיך כרגע בפעילות דרך המשרד שלי, גם דרך חבר הכנסת חיים כץ, הוא קצת מעורב בזה, אבל יש מקום לדיון בוועדת העבודה והרווחה. אני אשמח מאוד, ואני אפילו מוכן להופיע לבד בדיון הזה, בלי הפקידים, כלומר לא רק הפקידים, גם אני באופן אישי, כי אני רואה חשיבות בהצלת נפשות. אני מקווה מאוד שאנחנו נגמור את כל הדברים האלה, את התקציבים והקריטריונים, בתוך פרק זמן קצר. 
+
+ אני רוצה לציין עוד דבר אחד. משרד הבריאות הקים ועדה לדון בסוג היחסים והעבודה של מד"א וכל ארגוני ההצלה האלה. הוועדה כרגע עובדת על זה – ועדה מקצועית במשרד הבריאות. אז גם כאן אני מחכה לראות את התוצאות. אבל בלי לחכות, אני בהחלט מוכן בכל יום שתזמינו אותי לדיון, באיזו ועדה שאתה רוצה. זה לא משנה לי. 
+
+
+ בוועדת העבודה, הרווחה הבריאות. 
+
+
+ אין שום בעיה, אני אשמח. 
+
+
+ היא הוועדה המקצועית לדון בזה. 
+
+
+ כן, גם חיים כץ מכיר את הנושא. דווקא אתמול ישבנו עם חיים על הנושא הזה. אז אני מציע להעביר את זה לוועדה ולקיים דיון בנושא. 
+
+
+ תודה רבה. מקובל עליך, אדוני המציע? אוקיי. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה, בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 4, אין מתנגדים. הנושא יועבר לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ואנחנו גם רושמים לעצמנו שסגן שר הבריאות הסכים לבוא ולהופיע בדיון שיתקיים בוועדה. 
+
+רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ג בכסלו התשע"ב, 19 בדצמבר 2011, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 17:00.
+