diff --git "a/106015/raw.transcript.txt" "b/106015/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/106015/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,4311 @@
+ה. אה, אוקיי, השרה זנדברג, בבקשה. חבר הכנסת כסיף. 
+
+
+
+ בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, הנושא של השאילתה הדחופה הוא דליפת דלק במתקן קצא"א באשקלון. הדלק דלף ממכל שבו 20,000 ליטרים של דלק. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מהו גורם הדליפה ומה היקפה נכון לעכשיו?
+
+ 2. מהם כלי החקירה הנמצאים בסמכות המשרד ואשר בכוונתך לנקוט?
+
+ 3. לאור הפרות חוזרות ונשנות, האם תשקלי לשלול את רישיון העסק של קצא"א? תודה. 
+
+
+ תודה על השאלה, חבר הכנסת כסיף. התשובה היא: בשעות הבוקר ב-15 בפברואר התרחשה תקלה תפעולית במכל ניקוז דלק גולמי תת-קרקעי בנפח של 20,000 ליטרים במכלל קצא"א אשקלון. התקלה גרמה לגלישת דלק גולמי ממכל הניקוזים אל הקרקע שסביב המכל בעקבות מילוי. למשרד נמסרה הערכה ראשונית על ידי חברת קצא"א כי כמות הדלק שגלשה לקרקע היא כ-500 ליטר. אלה ממצאים ראשוניים בלבד, וייתכן שכמות הדלק שגלשה גדולה יותר. 
+
+תנאי היתר הרעלים ותנאי רישיון העסק שבידי החברה קובעים כי על חברת קצא"א להעביר לידי המשרד להגנת הסביבה מסמכים שיגבו את שדיווחה. יתר על כן, החברה נדרשת לבצע תחקיר מקיף, הן כדי לאמוד את ממדי והיקף הזיהום שנגרם והן במטרה למנוע זיהום דומה בעתיד. 
+
+ נוכח הממצאים והמידע שנאספו עד כה, הוחלט לנקוט צעדי אכיפה מינהליים, הכוללים הוצאת התראות על הפרות לכאורה של חוק חומרים מסוכנים, חוק רישוי עסקים והחוק למניעת מפגעים. בנוסף, יישלח לחברת קצא"א זימון להליך שימוע, ואחריו תתקבל החלטה סופית כיצד להמשיך ולפעול בנושא. בתום השימוע ניתן יהיה לקבל החלטה אם בנסיבות העניין יש לנקוט צעדים נוספים. 
+
+ עוד אוסיף כי השבוע התקיים תרגיל המדמה תרחיש של זיהום ים משמן במסוף קצא"א אילת אשר דימה כשל בפריקת מכלית. תרגיל זה הוא חלק מתוכנית אימונים ותרגילים שנתית שמבצע המשרד להגנת הסביבה יחד עם השותפים הרלוונטיים במטרה לחזק את המוכנות והכשירות הלאומית לטיפול בתקריות של זיהום ים בשמן, כדי למנוע אסון אקולוגי רב-ממדים ולשמור על חופי הים התיכון, בריאות הציבור והמגוון הביולוגי והימי.
+
+אירועים מסוג זה מדגישים ומנכיחים את החשיבות ואת הצורך הלאומי בהעברת התעשייה משימוש באנרגיה ממקור פוסילי לאנרגיות מתחדשות, בהתאם להחלטת הממשלה לאיפוס פליטות גזי חממה עד לשנת 2050 ואף לפני. 
+
+זאת התשובה. אני רוצה להוסיף, חבר הכנסת כסיף, שני דברים: האחד – זה קצת נאמר בסוף הדברים – כשמשתמשים בדלק פוסילי תקלות קורות, כן, צריך להגיד, וזאת הסיבה שאנחנו מובילים תהליך לאיפוס פליטות – כדי לעשות, בהדרגה אבל במהירות, phase out לתעשייה של הדלקים הפוסיליים ולעבור לאנרגיות מתחדשות. כי כשמשתמשים בדלק תקלות קורות. עם זאת, לא כל תקלה צריכה לקרות בכל מצב, ויש בהחלט תקלות שהן חריגות מהמצופה וכמובן מההיתרים. מספיק להזכיר רק בשבוע שעבר את ההרשעה, כולל החיוב האישי והאחריות האישית של בכירי חברת קצא"א לשעבר, בזיהום בנחל צין בשנת 2011, ושורה של תקלות שאנחנו במשרד להגנת הסביבה נתקלים בהן. אני חייבת לומר שזה עומד בניגוד חריף לאמירה – שחברת קצא"א טוענת שהיא נבדקה – שצפויה להם תקלה רק אחת לאיזה 1,000 ומשהו שנה. אם נסתכל רק על השנה האחרונה, כל שכן על העשור האחרון, נגלה מספר רב של תקלות, גדול הרבה יותר מזה, ובהחלט הפיקוח שלנו גם במפרץ אילת וגם בים התיכון, באזור נמל אשקלון, הוא הדוק גם מבחינת ניטור וגם מבחינת התגובה על התקלות בדיוק מהסיבות האלה, כולל הליכי אכיפה, אם יש צורך. נמסרו פה צעדים מינהליים וגם פליליים אם יש צורך בכך, כדי לעמוד על נוהלי אכיפה מאוד מאוד הדוקים ולוודא שהאמירה הזאת, "תקלות קורות", לא הופכת להיות איזשהו קלף פתוח להשתחרר מהיתרי רעלים, מתוכניות חירום ומרישיון העסק הנדרש. 
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת כסיף. 
+ 
+
+
+ רק אם זה יהיה על פתיחת חוף קצא"א שאני עשיתי ב-2014, שזה הישג ענק. 
+
+
+באילת. 
+
+
+בוודאי. 
+
+
+תכף אני אגיד לך על זה משהו. 
+
+
+בבקשה. בשמחה. 
+
+
+תודה רבה על התשובה המפורטת וגם המעוררת אופטימיות במידה מסוימת. אני רוצה לחדד נקודה אחת שעולה, אם הבנתי נכון, מהתשובה שלך – ותקני אותי כמובן אם אני טועה. אמרת שהחברה עצמה, קצא"א, אמורה להעביר לידי המשרד לאיכות הסביבה נתונים או מידע לגבי פליטות או לגבי דליפות וכן הלאה. השאלה שלי: האם יש גם גוף עצמאי שבוחן את זה? כלומר, לא להסתמך על החברה עצמה שתבדוק את עצמה או שתדווח על הפשלות שלה עצמה, בלשון המעטה. האם באמת יש איזשהו גוף – מטעם המשרד או גוף אחר – שבודק באופן עצמאי?
+
+ואכן אמרת, בצדק רב, כי זאת האמת – ואני כמובן מסכים לגמרי, למרות שלדעתי צריך לזרז את העניין של העברה לאנרגיות מתחדשות, אבל לא ניכנס לזה עכשיו כמובן – אבל השאלה היא גם אם לאור מה שאת בעצם אומרת: את לא חושבת שמספר הדליפות והתקלות שהיו הוא לאין שיעור מעבר לסביר ולהיגיון? ומה עושים כדי שזה לא יישנה? תודה. 
+
+ תודה. אני אענה על שתי השאלות. בשאלה הראשונה, על מנגנוני דיווח וגם פיקוח עצמאיים לעומת חיצוניים, באמת צריך לומר שבזמן היתרים – מה שנקרא לאורך חיי ההיתר של מפעל – יש שני גופים שאחראים לדיווח שוטף על הנעשה: האחד זה דיווחים עצמיים של החברות עצמן, אבל כמובן שלא מסתפקים רק בזה; השני זה תחנות ניטור, גם של המשרד להגנת הסביבה וגם של איגודי ערים – במקרה הזה, איגוד ערים של נפת אשקלון, ארגון מאוד חזק ודומיננטי, שעובד בצמוד איתנו.
+
+סתם לדוגמה, כאשר האירוע הזה התגלה לנו, למשרד להגנת הסביבה, כאשר הגיעו פניות של תושבים למוקד של המשרד להגנת הסביבה, המשרד שלח כוננים מטעם האיגוד. הם הלכו ובדקו את המצב, וכך התגלתה אותה דליפה, כך שבהחלט אנחנו מתבססים גם על תחנות ניטור וגם על פקחים וכוננים שעושים את הדבר הזה באופן שוטף. כנ"ל לאחר מכן. יש בהחלט חובה על החברה לדווח על התקלה, מה היה מוקד התקלה, איך היא תוקנה ואיך היא לא תישנה בעתיד, ויש בהחלט גם מנגנוני חקירה. אני יכולה לתת לך דוגמה מאירוע שקרה באוגוסט באזור מושב משען, באזור אשקלון, שגם הייתה דליפה לקרקע. החברה, אגב, דיווחה עליה, אבל המפקחים והכוננים של המשרד להגנת הסביבה הגיעו לשטח, ראו את היקף הזיהום וגם אספו ממצאים, ונפתחה חקירה. אז בהחלט שלא נסמכים רק על דיווח על עצמי, אבל זה בהחלט חלק מחובות החברה לדווח גם בעצמה. הרי בסופו של דבר היא שאחראית לתקינות הצינורות, המתקנים וכו'.
+
+ לגבי השאלה השנייה שלך – אני בהחלט חושבת שיש כאן צבר או שורת תקלות, וכאמור, כאשר מתעסקים בנפט תקלות קורות, אבל לא כל תקלה צריכה לקרות, ולראיה, יש גם הרשעות. שוב, אנחנו שבוע אחרי הרשעה מאוד מאוד חשובה, ואני חייבת לומר מאוד מאוד מהדהדת, כולל אחריות אישית לבכירי החברה. הדבר היחיד שמצער זה שזה פשוט לוקח המון זמן – רק עכשיו התקבל פסק דין מאירוע שקרה ב-2011, והאחריות האישית היא על בכירים לשעבר. אני חושבת שגם הבכירים הנוכחיים צריכים בהחלט להסתכל על ההרשעה הזו ולשאול מהי האחריות האישית גם שלהם למניעה ולאמצעי בטיחות שלא יאפשרו תקלות כאלה, בטח לא בתכיפות כזאת. 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת אופיר – שאלה נוספת, וגם חבר הכנסת קרעי.
+
+ 
+בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, יש תופעה שלתחושתי היא הולכת וגוברת, אבל היא בוודאי תופעה קיימת – אני מרגיש שאזרחים רבים לא כל כך יודעים לאן לפנות, וגם לא נעשה מספיק, זו עובדה: שרפות של מזבלות, נחושת או פלסטיק, אין לי מושג מה. אני יכול להגיד שכשאני נוסע בין צומת גולני למחלף ישי, אז בצד הדרך יש משרפה שעובדת, מזבלה, באופן קבוע, ביום שישי קבוע. אני גר סמוך למע'אר, סח'נין – אז גם עשן. בקיצור, אני מגלה שאנחנו חיים בזיהום אוויר. גילוי נאות: מאוד רציתי לגור בכרמל. בחרתי שלא לגור שם בגלל שחששתי מבז"ן, אבל בסוף אני מגלה שהגליל מלא זיהום אוויר. 
+
+ רציתי לדעת: איזה פעולות נעשות? האם יש מוקד ציבור שאנחנו מפרסמים אותו ופועלים בעניין? מה רף הענישה? תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת סופר. זאת שאלה מאוד מאוד מאוד חשובה, שנמצאת במוקד העשייה של המשרד להגנת הסביבה.
+
+ קודם כול, אני רוצה להגיד לך שהצבעת על שתי תופעות קשורות: האחת – השלכת פסולת בלתי חוקית; השנייה – שרפת פסולת. הן קשורות האחת לשנייה מכיוון שההשלכה של ערמות פסולת בלתי חוקיות, שלפעמים מגיעות גם לדרגה של ממש מטמנות בלתי חוקיות – ממש כביכול אתרים, אבל בלתי חוקיים – מגבירה את התופעה של השרפות. 
+
+ אני רוצה לומר לך שבדוח המפלס האחרון – לאור ההתלבטות שלך לגבי מקום המגורים, אולי זה קצת ישים בסימן שאלה את הבחירה שלך, אבל באמת אני רוצה שתדע, בדוח המפלס האחרון, שזה דוח של המשרד להגנת הסביבה על פליטות זיהום אוויר לסביבה של השנה האחרונה, המקור מס' אחת לזיהום אוויר בישראל זה שרפת פסולת – יותר מתעשייה, יותר מתחבורה, יותר מבז"ן. שרפות פסולת. זו הפכה להיות מכת מדינה בצפון, בדרום ובמזרח – באמת, בכל הארץ – וכאמור, היא נובעת גם מהשלכת ערמות פסולת בלתי חוקיות, שבעצם מייצרות את המפגע הזה. זהו באמת אחד הנושאים שבמיקוד העבודה של המשרד להגנת הסביבה, גם בתחום האכיפה, ויותר חשוב אפילו מזה – בתחום המניעה. כי יהיה קשה בסוף לרוץ אחרי כל שרפה, במיוחד כשהן מתרבות, אבל כן למנוע אותן במקור – זו הדרך. 
+
+ לכן אנחנו קודם כול, כצעד חירום, כן התעסקנו עם תחום האכיפה, ואנחנו מכפילים בתקציב הזה את יחידת ינשוף, שזו היחידה שנמצאת תחת רשות הטבע והגנים שמטרתה לטפל בשרפות פסולת. היא קמה רק לאחרונה, לפני שנתיים-שלוש, כאשר התופעה הזו התגלתה לנו לראשונה, ועכשיו אנחנו מתגברים מאוד את העבודה שלה, כדי שיהיו לה יותר כוחות אכיפה בתקציב הנוכחי. הדבר השני הוא שאנחנו עובדים בתוכנית פעולה מאוד מאוד רחבה, גם במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית – כי הרבה ממקור הבעיה הוא סביב יישובי החברה הערבית – וגם באופן כללי במסגרת אסטרטגיות הפסולת של מדינת ישראל לספק פתרונות, לספק מתקנים, מתקנים לפסולת בניין, לפסולת מעורבת, כי זה עיקר הדברים שמושלכים במקומות האלה. יש לנו גם עבודה אינטנסיבית ומוגברת עם המשרד לביטחון פנים על שתי הזרועות שלו, כיבוי אש ומשטרת ישראל, כדי להעמיק גם את הטיפול באכיפה ובטיפול דרך הפשיעה – אני רוצה שתדע, הרבה פעמים זו פשיעה מאורגנת, פשיעה כלכלית, ויש שם הרבה סביב הנושא הזה של פסולת בלתי חוקית; אני לא רוצה לקרוא לזה חוקית למחצה, כי זה בלתי חוקי. יש תעשייה שלמה שעליה אנחנו שמים דגש באכיפה יחד עם משטרת ישראל והתוכנית שמוביל סגן השר סגלוביץ', ומנגד – לספק פתרונות, לתת את האפשרויות לאן לפנות את הפסולת באופן חוקי ומורשה. אני ממש צופה שזה תחום שאנחנו בשנה-שנתיים הקרובות, בטווח זמן שהוא יחסית קצר, ממש נראה בו שינוי משמעותי.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת קרעי, בבקשה. 
+
+
+תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, נושא שקשור באופן ישיר למה שדיברת עכשיו, לנושא פסולת מזהמת. בעצם המשרד להגנת הסביבה בראשותך הגיע לוועדת הכספים לפני כחודשיים-שלושה והטיל מס על כלים חד-פעמיים. בעינינו, בעיני רבים מחבריי, זה מס שהוביל את סחרור המחירים הזה שנגרם במשק ואת הטירוף בכל מה שקורה, ומשפחות רבות נאלצות להתמודד עם זה. אני רוצה לשאול: כשישבנו בוועדת הכספים ושאלתי אותך אם יש הבדל בין פלסטיק לבין קרטון עם קצת פלסטיק, אמרת – זה ציטוט: מה שעשוי מחומר כביכול מתכלה גורם את אותו נזק סביבתי בכל מקום שהוא מופיע, ויש מומחה אמיתי לזה. 
+
+ השאלה שלי: איך את עומדת מול אותן אימהות, מול אותם אבות, מול אותן משפחות, מייקרת להם את המחירים, ואת בעצמך שותה בכלים חד-פעמיים כשיש לך אופציה לא לשתות בכלים חד-פעמיים כאן בכנסת? פורסם דבר כזה. האם זו לא צביעות כשהמשרד בראשותך מטיל מיסים ואתם לא נותנים דוגמה אישית לאזרחי ישראל?
+
+
+ חבר הכנסת קרעי, קודם כול, החלק הראשון של השאלה שלך – אני לא רוצה להתבטא בצורה בוטה, אז אני אגיד שהוא פשוט לא נכון. המס על החד-פעמי, לדעתי, הוא מס בין המיסים היחידים בעולם שנועדו לא לשלם אותם, ולכן למעשה המעבר לשימוש בכלים רב-פעמיים מוריד את המחירים ולא מעלה אותם, פשוט כי צריך להפסיק לצרוך אותם. זה לא מוצר חיוני, זה מוצר מיותר שמייצר פסולת – בהמשך לכל השאלה הקודמת – באמת מייצר מפגעים, והנזק הבריאותי, הסביבתי, האקולוגי שלו הוא רב מאוד. ולכן המס הזה הוא אחד המהלכים גם הצודקים וגם לא – – –
+
+
+אבל את לא מאמינה בו. 
+
+
+שנייה, אני אענה על שאלתך באופן מלא. שאלת דבר דבור על אופניו, ואני אשיב. זה בהחלט מס מאוד מאוד חשוב, והמטרה היא לא להכביד על הציבור אלא להפך – לא לשלם אותו. לראיה – צריכת החד-פעמי מיום כניסת המס הזה לתוקף צנחה בעשרות אחוזים, כלומר מדובר על – לא יודעת איזה מספר, אבל עשרות אחוזים מהצריכה הקודמת הפסיקו לצרוך, ולכן חסכו לא רק את המחיר החדש והיקר יותר אלא גם את המחיר הקודם. ואנחנו מדברים גם על עלייה של 70% בקנייה והזמנה של מדיחי כלים. כלומר, זה מס שעובד ומוכיח את עצמו. ואתה צודק, ואתה צודק – – –
+
+
+– – –
+
+
+ דרך אגב, המשרד להגנת הסביבה מימן בסכום של 40 מיליון שקלים מדיחי כלים לגני ילדים. 
+
+
+ מה עם משפחות ברוכות ילדים?
+
+
+ המשפחות ברוכות הילדים שרוכשות מדיח כלים, באמת זה אחד ה-value for money הכי הכי משתלמים. תוך באמת זמן קצר, שבועות וחודשים ספורים, הוא מחזיר את עצמו במחיר של קניית החד-פעמי. חסכנו להם בזה – דווקא בזה שהעלינו את המחיר על החד-פעמי חסכנו להם את הסכום הזה כדי לשים אותו בדברים אחרים, מדיח כלים, ואחרי שזה מחזיר את ההשקעה הראשונית, שזה מאוד מאוד מהר, הכסף מתפנה לדברים אחרים.
+
+ אני מאוד מאוד מסכימה איתך שתפקידה של הממשלה הוא להוות דוגמה אישית. זאת הסיבה שהמשרד להגנת הסביבה הוציא את הפלסטיק החד-פעמי משימוש כבר בשנת 2019, עוד לפני כניסתי לתפקיד. אנחנו עובדים בימים אלה על החלטת ממשלה לכלל משרד�� הממשלה והמגזר הציבורי.
+
+אני קוראת לכל אחד ואחד מהם – אני בעצמי הפסקתי כבר מזמן להשתמש בכלים חד-פעמיים איפה שהייתי משתמשת – – –
+
+
+רק לפני חודש יצאה – – –
+
+
+אני מתנצלת בפניך באופן אישי על חריגות קלות ביותר מהדבר הזה. אני מזמינה אותך – אני רכשתי לא מזמן ערכה של כלים רב-פעמיים באחת החנויות של רשות הטבע והגנים כדי לצאת איתה גם לפיקניק. רק לפני שבועיים ערכנו פיקניק עם הלשכה שלי, נפרדנו מאחד היועצים שלי, שנסע, נפגשנו כולנו בפארק הירקון עם כלים רב-פעמיים, ואחרי זה ארזנו את הכול בחזרה. תאמין לי, לא נשאר פירור של פסולת מהפיקניק הזה, וזה באמת עשה לכולנו הרגשה מאוד מאוד טובה, ואני רוצה לקרוא לכולם לעשות כמוני. זה גם מקום להודות ולברך את הכנסת, שבמסגרת הפרויקט כנסת ירוקה הצטרפה לכלים רב-פעמיים בוועדות, בכל מקום, וככה אנחנו ביחד משנים עולם. תודה.
+
+
+ תודה רבה לשרה על כל הפעולות שנעשו. 
+
+ אני מבקש להזמין את שר השיכון. בבקשה. חברת הכנסת סטרוק ראשונה, בבקשה.
+
+
+– – –
+
+
+סליחה, סמי אבו שחאדה. אני מתנצל.
+
+
+
+ תודה רבה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, בתאריך 20 בפברואר 2022 ביצעה רשות מקרקעי ישראל פעולות חריש בקרקעות חקלאיות של בדואים בתל שבע ואום בטין והרסה את יבול עונת החורף.
+
+רצוני לשאול:
+
+1. מתוקף איזו הוראה חוקית בוצעו פעולות החריש?
+
+2. מהו תהליך קבלת החלטה זו ומה הם הקריטריונים לבחירת הקרקע? תודה.
+ 
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אני אענה ראשון – ראשון, אחרון – אחרון.
+
+לגבי השאלה הראשונה שלך, הפעולות מבוצעות מדי שנה. זה לא משהו חדשני, זה שגרתי, למרות שבימינו גם ההמשך של השגרתי הוא לא דבר של מה בכך, אבל פעולות כאלה גם תימשכנה. הן מתבצעות מתוקף סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט–1969, שלפיו ניתן לפנות פלישה טרייה על ידי מחזיק שלא כדין. קיימת גם פסיקה ענפה בעניין הזה.
+
+ לגבי שאלתך השנייה, על תהליך קבלת ההחלטה והקריטריונים לבחירת קרקע – מפקחי רמ"י והסיירת הירוקה מאתרים מדי שנה פלישות בעיבודים שנעשו על ידי מחזיקים שלא כדין. כמובן, במקרה הזה, כשמדובר על פלישה טרייה, צריך להספיק לפעול בזמן, במסגרת ההגדרה של פלישה טרייה, ולמעשה לבצע את הפעולה שרמ"י ביצעו.
+
+השטחים המדוברים שעליהם שאלת על הפעולה שהתבצעה לאחרונה הם למעשה שטחים שהפינוי נעשה בגלל שהם מיועדים לפיתוח, בניית שכונות מגורים והרחבת דרך לטובת כלל התושבים המתגוררים באזור. אגב, תכף אני אביא כמה דוגמאות, ואדוני יראה שחלק לא קטן מהשטח הזה בכלל מיועד לאוכלוסייה הבדואית והוא נתפס שלא כדין לצרכים שלא לשם הייעוד ומעכב את הפיתוח.
+
+ צריך להדגיש שפעולה מן הסוג הזה מבוצעת בכל הארץ ובאופן תדיר, וחלק מהחקלאים שתפסו את הקרקע שלא כדין כן יכולים, במידה שהשטח עדיין – אין צורך בשימוש מיידי בו, יכולים להחכיר את הקרקע להחכרה עונתית, רק לעונה אחת, עד שיהיה צורך בשטח, בעלות נמוכה מאוד יחסית, ולעבד אותה בהיתר ולא לתפוס אותה באופן בלתי חוקי, אבל מסרבים לעשות כן ובחרו שלא לעשות כן.
+
+ אני אביא לך כמה דוגמאות לגבי חלקות שבהן התבצעה הפעולה: חלקה 11 – לצורך פיתוח תעשייה לתל שבע דווקא; חלקה 4 – מגורים למפוני כביש 6, אלה שפונו מהשטחים שנועדו לפיתוח כביש 6; חלקה 2 – חיילים משוחררים של המגזר הבדואי, זאת המטרה שלה; חלקה 12 – מגורים למגזר הבדואי. אלה רק כמה דוגמאות לחלקות שב��ן נעשה הפינוי.
+
+בסופו של דבר, ובזה אני מסכם את התשובה, מדובר על פעולה שגרתית, לפי חוק, של פינוי פלישות טריות לצורך פיתוח, כאשר אם לא היינו מבצעים את הפינוי, כל הייעודים האלה – החשובים בין השאר גם למגזר הבדואי, לאותן מטרות שהיו כאן – לא יכלו להתבצע, והיו כבר דורשים ללכת לתהליך ארוך מאוד של בתי משפט, והיו נתקעים פרויקטים חשובים.
+
+עשינו את זה בעבר, עשינו את זה, אתה צודק, בשבוע האחרון, ונעשה את זה גם בעתיד.
+
+
+ שאלה נוספת, בבקשה, רק קצר וקולע.
+
+
+ העניין הזה של הטריות – לעבוד בחקלאות ב-600 דונם ולהגיד שזה משהו חדש וטרי זה מעניין. השר חושב אולי שצריך להעביר את החקלאים האלה לכל הארץ, נכון? ברמה הזאת של היעילות של 600 דונם טרי, אתה הפתעת אותי, האמת. אני חושב שאולי המדינה צריכה ללכת ללמוד שם איך עושים חקלאות מהר.
+
+
+יכול להיות. יכולת תפיסת הקרקע מדהימה. אנחנו בהחלט נמליץ למשרד החקלאות ללמוד.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת בוסו, בבקשה.
+
+
+ היכולת לעשות 600 דונם חקלאות בלי שתשימו לב – – –
+
+
+חבר הכנסת אבו שחאדה – – –
+
+
+שמנו לב. הינה, הספקנו, כל עוד זו פלישה טרייה.
+
+
+– – – זה אי-אפשר לקחת ממך.
+
+
+דווקא שמנו לב.
+
+
+חבר הכנסת אבו שחאדה.
+
+
+– – –
+
+
+חבר הכנסת אבו שחאדה, תודה רבה. אני לא מבין בחקלאות, אבל פלישה טרייה אני מכיר היטב. בבקשה, חברת הכנסת סטרוק.
+
+
+ בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חברי השר, בהקשר של הקרקעות בנגב – חברי השר – – –
+
+
+אני איתך.
+
+
+יופי. אני רוצה לשאול ככה: האם יהיה או לא יהיה סעיף של אכיפה ונטיעות בהחלטה על חידוש תוכנית החומש? האם נכון שסעיף האכיפה, ככל שהוא יהיה, יהפוך לאות מתה בגלל הנחיות יועץ שימזערו את האכיפה כמעט לאפס? מתי יחודשו הנטיעות בסמוך למולדה, שבט אל-אטרש, שהופסקו לפני כמה שבועות ואתה אמרת שהן יימשכו עד תומן? תודה.
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. קודם כול, עד שלא עברה החלטת ממשלה על החומש, קצת קשה לדבר על החלטת ממשלה שטרם אושרה.
+
+
+אתה מקדש אותה יחד עם אילת שקד, יחד – – –
+
+
+תאפשרי לו. חברת הכנסת סטרוק. לא זכור לי שהוא הפריע לך. בבקשה, השר.
+
+
+חברת הכנסת סטרוק, אני בדרך כלל יודע לבטא את עצמי, אני לא צריך את הסיוע. את ההחלטה על החומש של הבדואים לא אני מגבש, מגבש אותה שר החקלאות, כמי שמופקד על מינהלת הבדואים. את מכירה את זה היטב. בזמנו הכרת כמה שרים, כמו למשל השר אורי אריאל, כשהוא היה מופקד על הנושא הזה. אנחנו כמשרד השיכון מגיבים על ההצעות השונות שהוא מגיש לנו, ויש שיח בינינו לבינו, ויש דיונים, בין השאר גם על נושא האכיפה.
+
+דבר אחד ברור, וזה הובהר גם על ידי משרד המשפטים, בניגוד למה שהשתמע משאלתך, והובהר לנו מרמ"י – נושא האכיפה הוא לא כובע של השיכון, הוא כובע של רמ"י – שלא יהיה שום שינוי, לא במדיניות של האכיפה ולא במדיניות של הנטיעות. זה קודם כול.
+
+לגבי השאלה מה בדיוק יהיה ה-wording של ההחלטה – כעיקרון, האמת, אנחנו לא צריכים אפילו את ההחלטה כדי לבצע גם את האכיפה וגם את הנטיעות. זה בסמכות רמ"י, וגם הכסף של רמ"י, אנחנו אפילו לא צריכים כסף ממשרד האוצר. אבל עדיין, לפעמים הדברים שברורים מאליהם גם נכון שייאמרו. ולכן הדיון איך בדיוק יהיה wording, באיזה כלי זה ייעשה וכו', על זה באמת ישנה התדיינות שטרם הסתיימה, אז אני לא יכול להתייחס אליה. אני רק אגיד לך שבשורה תחתונה, מה שעניין אותך, מבחינת מה בפועל – לא יהיה שום שינוי במדיניות לעומת שנים עברו. 
+
+לגבי השאלה הספציפית על פעילות באזור הספציפי ששאלת עליו, כי פעילות נטיעות נמשכת כסדרה באזורים שונים בנגב – לגבי השאלה הספציפית, כמו שלאורך כל המשבר הזה נהגתי, כך אני מתכוון לנהוג. בעיניי זאת שאלה מקצועית. כמו שקודם סירבתי לכל התערבות פוליטית בהחלטות של מנכ"ל רמ"י ואנשי המקצוע שלו מתי לפעול ומתי לעצור – הן בדרך כלל נובעות מכל מיני שיקולים מערכתיים שלהם פלוס תיאום עם המשטרה, כי יש אזורים שדורשים תיאום כבד עם משטרת ישראל, ולא תמיד כשרמ"י רוצה משטרת ישראל יכולה; יש פה הגבלות כאלה ואחרות. אמרתי למנכ"ל רמ"י מהרגע הראשון שעלה הנושא הזה: מבחינתי יש לך גיבוי מלא ממני לפעול לפי הצורך המקצועי כפי שאתה רואה אותו לנכון. זה לא השתנה. בעיניי, אמרתי לו, אלה גם לא פעולות שתביא אליי לאישור, לא לכאן ולא לשם – לא כשאתה רוצה לפעול ולא כשאתה רוצה לעצור. יש לך אור ירוק, כמו שהיה עד עכשיו, לפעול בהתאם לשיקול המקצועי. מנכ"ל רמ"י הוא איש מקצוע מעולה, ולכן אלה ההחלטות שהוא מקבל. אני אפילו לא יודע. אני אתפלא – אפתיע אותך, פעמיים כשהוא יצא לנטיעות המפורסמות, שהרעישו פה את כל המדינה, אני ידעתי על זה מהתקשורת, בדיוק כמוך. כך נכון שיהיה. אני חושב שלא צריכה להיות התערבות פוליטית לא מהצד הזה ולא מהצד הזה בעניין הזה.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, בבקשה, שאלה נוספת.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, גם אתה בדבריך כאן בכנסת וגם בוועדות הכנסת וגם מנכ"ל משרדך מניתם שאחד החסמים לפתרון מצוקת הדיור בציבור החרדי זה ראשי הערים, שנמנעים, מונעים בנייה או לא מעוניינים בבנייה לציבור החרדי. גם הפנינו אז את השאלה על תמריצים חיוביים או שליליים בנושא. 
+
+אבל אני כן רוצה להתמקד בנתון שאמרו במשרד שלך, מנכ"ל משרדך, אך כנראה לא בשמו אלא בשם ראשי הערים, שהעלות של תושב חרדי היא רבה יותר גדולה מעלות של אזרח ותושב לא חרדי. הנתונים שיש לנו הם לא כאלה, בדיוק הפוך: המספרים, 9,000 מול 6,000, זה עלות הרבה יותר נמוכה.
+
+רציתי לשאול אותך אם אתם מודעים ומסכימים לנתון הזה, ואם אתם לא מסכימים לנתון הזה – האם אתם יכולים גם לפרסם אותו, לקבוע, להוכיח ולהגיד גם בקול ברור שעלות של תושב חרדי היא לא יותר גבוהה מהעלות של תושב וכללי?
+
+
+ תודה. 
+
+
+חבר הכנסת מקלב, יש לי הרבה מה להגיד בסוגיה המדוברת, אבל היות שיש סדר-יום עמוס השבוע והיום במליאה, ויש לי פה הרבה שאלות שהן שאילתות כדין שבהן אני מניח שכן ארצה להרחיב, והיות ששאלתך לא קשורה בכלל לשאלה המרכזית על הנגב, אני אמליץ לך לשאול שאילתה מיוחדת בנושא שהצעת או בכל דרך אחרת ואני אשמח להתייחס. אבל זה יהיה לא נכון לגזול כרגע זמן מהמליאה להתייחסות לנושא הזה, שלא קשור לנגב ולא לשום דבר.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ השאילתה הבאה, 436, של חברת הכנסת סטרוק: נכסי נפקדים ביפו. בבקשה, חברת הכנסת סטרוק. 
+
+
+ אני אשאל את אדוני היושב-ראש. יש פה מקרה לא רגיל שיש פה שתי שאילתות על אותו נושא בדיוק. 
+
+
+אתה תוכל להשיב על שתיהן. 
+
+
+ לכן, אם מקובל על אדוני ומקובל על שני השואלים – – 
+
+
+ אני מסכים – – – 
+
+
+– – אני מציע שיישאלו שתי השאלות ואז אני אענה יחד. 
+
+
+חבר הכנסת אקוניס, אתה תוכל, אם תרצה, להגיד מטעמך את הדברים. אין בעיה, אחרי חברת הכנסת. 
+
+
+אני מקווה שהבנתי אתכם נכון, שזאת אותה שאלה. 
+
+
+ זאב, אנחנו נשאל אחד אחרי השני, תענה לשנינו ואז לכל אחד תהיה זכות לשאלה נוספת. 
+
+
+ מצוין.
+
+
+בבקשה, חב��ת הכנסת סטרוק.
+
+
+
+ קודם כול, אני רוצה להגיד, לפני שאני מקריאה, ידידי השר זאב אלקין, שאני מחזקת אותך בעמידתך הנחושה על תוכן תוכנית החומש. 
+
+
+ חברת הכנסת סטרוק, זה בנאומים בני דקה, זה לא עכשיו, לא בשאילתות. 
+
+
+ בבקשה, חברת הכנסת סטרוק, יש לי יום ארוך. 
+
+
+ זה היה רבע דקה. 
+
+
+ אני מודה לך, אבל זה במתכונת אחרת. 
+
+
+יש לי סדר-יום ארוך. בבקשה. 
+
+
+ הנושא של השאילתה: נכסי נפקדים ביפו. פורסם ששר הבינוי והשיכון ינחה את מועצת רשות מקרקעי ישראל למכור את נכסי הנפקדים ביפו לדיירים הערבים המתגוררים בהם בהנחה של 95%.
+
+רצוני לשאול:
+
+1. האם הפרסום נכון?
+
+ 2. מה העלות המשוערת לקופת המדינה?
+
+ 3. האם צעד זה יקבע את יפו כעיר או שכונה ערבית?
+
+ 4. האם צעד זה יוריד את ערך הנדל"ן ביפו?
+
+
+ מאיפה הוא יודע?
+
+
+ 5. האם ההחלטה התקבלה כמענה לדרישת רע"מ?
+
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, שר הבינוי והשיכון, חברי הכנסת, אדוני השר, קראתי בתדהמה בעיתון הארץ כי משרדך, יחד עם עיריית תל אביב ובתיווך מזכיר הממשלה – כך כתוב, ואני מצטט: מנהלת משא ומתן עם מפלגת רע"מ על מנת למכור דירות ביפו לאוכלוסייה הערבית ביפו – חבר הכנסת אבו שחאדה, מתוך עיתון הארץ אני מצטט, מתוך עיתון הארץ – שגרים בהם, אותם אזרחים ערבים אזרחי ישראל תושבי יפו, בהנחה של 95%. בכך נותן משרד השיכון לדרי הבתים, אשר היה להם די זמן במרוצת השנים לרכוש את הבית שבו הם גרים, נכס ששוויו מיליונים במחיר כמעט אפסי.
+
+אני שואל אותך, אדוני השר:
+
+ 1. מדוע משרד השיכון פועל למכור דירות בבעלותו במחירי הפסד אסטרונומי?
+
+ 2. מדוע משרד השיכון מנהל משא ומתן על נכסי המדינה מול תנועה פוליטית בתיווך מזכיר הממשלה? זה משא ומתן פוליטי, כן?
+
+ 3. האם האופציה של הנחה בגובה 95% עומדת לרשות דיירים בדיור ציבורי במקומות נוספים בישראל מלבד בעיר יפו – תל אביב-יפו, לצורך העניין, אבל לצורך העניין הממוקד, ביפו? תענה ואז שאלות המשך, בהתאמה. תודה.
+
+
+ אני אנסה לענות לשני חברי הכנסת. כאמור, הנושא זה אותו נושא, יש קצת גוונים, אז אני אתייחס איפה שזה שונה בשתי השאלות. 
+
+רק אקדים ואומר, חבר הכנסת אקוניס, עיתון הארץ הוא עיתון מאוד מאוד חשוב, אבל לא תמיד כל מה שמתפרסם בו הוא נכון; סתם כאמירה כוללת. 
+
+
+ לא יפה לצאת נגד עיתון שתומך בממשלה. זה לא יפה. העיתון בכל זאת תומך בממשלה – – – 
+
+
+ אמרתי, אני מאוד מעריך את עיתון הארץ. בדרך כלל אני לא מסכים עם רוב מה שכתוב בו. במקרה הספציפי הזה זה לא שאלה של אי-הסכמה אלא הוא פשוט לא דייק, בלשון המעטה, ותכף תשמע מה העובדות. 
+
+קודם כול, הנושא, הבקשה היא אכן למכור את הדירות לתושבים שמתגוררים בדירות של רשות לפיתוח ביפו בהנחה מאוד משמעותית. אגב, 95% – הגזמת.
+
+
+ אני מצטט מהעיתון לאנשים חושבים. 
+
+
+אוקיי. אז העיתון לאנשים חושבים הגזים. 
+
+הרעיון למכור את הדירות האלה בהנחה כדי לאפשר לתושבים להפוך לבעלי הדירות ולהישאר בהן – באמת הרעיון הזה הועלה בשיחה איתי כמה פעמים מכמה כיוונים, גם על ידי כמה חברי כנסת, אגב, לא רק ממפלגת רע"מ – אדייק, חבר הכנסת טיבי יודע שאני מדייק – זה היה גם על ידי חברי כנסת מרע"מ וגם על ידי חברי כנסת שלא מרע"מ. 
+
+
+ אלקין, תן לו קרדיט, נו. אתה לא מבין מה שהוא אומר לך? לא התעוררת היום?
+
+
+בסדר, אז אני נותן. 
+
+
+– – – 
+
+
+אמרתי. חבר הכנסת אקוניס, אף אחד לא חשד שאתה כתושב תל אביב באת אליי וביקשת למכור את הדירות האלה בהנחה. 
+
+
+ אין סיכוי. 
+
+
+כולם מבינים למי אני מתכוון. 
+
+הנושא הזה גם הועלה מולי על ידי נציגי התושבים וגם הועלה מולי על ידי חברי מועצה ונציגי עיריית תל אביב. אגב, מדובר לא רק על תושבים ערבים, יש גם תושבים יהודים שמתגוררים בדירות של הרשות לפיתוח. באמת יש שם הרבה משפחות ערביות, כשאנחנו מדברים על יפו. 
+
+התשובה היא כזאת: בשיחות שהיו, וגם בעבודת מטה שעשינו, והודענו את זה גם לנציגי עיריית תל אביב, אני לא רואה אפשרות למכור את הדירות האלה בהנחה בסדרי גודל מהסוג הזה, של 95% או 90%. לכן – הצעה כזאת הייתה, אבל משא ומתן כזה אין, כי עמדתי נגד, ואין על מה לנהל משא ומתן. כן ניתן לשקול, כמו שאנחנו עושים גם במקרים אחרים, את מכירת הדירות בהנחה משמעותית למי שגר שם שנים. אגב, המדינה עושה את זה במסגרת חוק במקרה אחר – זה לא אותו דבר, אבל מקרה דומה – של דיור ציבורי. הרי הבית הזה אישר חוק של רן כהן – ואגב, לי יש על החוק הזה גם הרבה הסתייגויות והיסוסים מבחינת התוצאה שזה עשה בשורה התחתונה לדיור הציבורי, אבל הוא עדיין בתוקף. אני מקווה שהוא לא יוארך, עוד מעט נגמר התוקף שלו, השנה. אבל בסופו של דבר, אפילו היום המדינה מוכרת דירות של דיור ציבורי בהנחה מאוד גדולה, שמגיעה אפילו, חבר הכנסת אקוניס, ל-90%. בדרך כלל זה פחות, זה תלוי כמה שנים גרת שם, אבל הנחה של 60% או 70% זה מעשה מאוד שכיח במכירה של הדירות האלה, ושם מדובר על דירות בבעלות מדינה.
+
+זה טיפה שונה מהסיפור של הרשות לפיתוח, ועדיין המדינה מוכרת אותן, ולא שמעתי אותך מזדעק, מתוך איזושהי תפיסה שאם בן אדם, שגם בן אדם ששייך לשכבות חלשות וגר בדירה מסוימת מטעם המדינה עשרות שנים, מגיעה לו הנחה משמעותית ברכישה. את ההנחה הזאת אני מוכן לקבל גם לגבי הסיפור של הרשות לפיתוח, אבל לא בהיקפים של 90% או 95%. בינתיים, דווקא בגלל ערך קרקע מאוד גבוה ביפו, ההנחות שאנחנו מוכנים לדבר עליהן לא מאפשרות לתושבים לרכוש, ולכן אנחנו בסוג של dead-end, אני מודה. אני לא רואה כרגע פתרון, אבל מצד שני, אני לא רוצה פה ללכת על דברים תקדימיים, שיהיו הנחות בסדרי גודל שאדוני הזכיר.
+
+ולכן עיתון הארץ לא דייק. אין משא ומתן, כי עמדתי היא שלילית בעניין הזה. היינו מוכנים ללכת על הנחות של מאות אלפי שקלים, ובצדק, ואני שלם עם זה לגמרי, אבל פשוט המחירים הם כאלה – – –
+
+
+כבוד השר – – – זה לא אותו דבר כמו ביפו.
+
+
+חבר הכנסת אבו שחאדה, הוא לא סיים.
+
+
+רגע, סיימנו?
+
+
+לא סיימנו – – –
+
+
+אנחנו רוצים שתי שאלות המשך קצרות.
+
+
+הוא לא סיים.
+
+
+עכשיו כך. לגבי השאלה של חברת הכנסת סטרוק – זה, קודם כול, לגבי השאלה על משא ומתן ועל המספרים שעלו אצל שניכם. לכן גם אין עלות משוערת לקופת המדינה, כי אין שום מהלך כזה. עכשיו, לגבי השאלה אם הצעד הזה יקבע את יפו כעיר או שכונה ערבית, זה בכלל לא קשור. מדובר בנכסים של הרשות לפיתוח, כפי שאמרתי. יש שם ערבים ויהודים; הרוב ערבים, אני מודה. אבל זו שאלה, כמובן, שבה המדיניות תהיה מדיניות כוללת, ואם יסוכם על הנחה מסוימת, אז היא תהיה לכולם. היא בכלל לא קשורה לאופי הלאומי של יפו.
+
+לגבי השפעה של זה על ערך הנדל"ן ביפו, זה בדיוק הפוך, הבעיה היא בדיוק הפוכה. כמובן, מכירה של הדירות האלה – זה לא מה שיוריד את ערכי הנדל"ן ביפו, כי זו לא מספר כזה גדול של דירות. הבעיה היא הפוכה – ערכי נדל"ן מאוד גבוהים ביפו לאחרונה הם שהקפיצו את העלות של הדירות בשוק, ולכן מתקשים המתגוררים בהן לקנות אותן גם אם יש הנחה די משמעותית מטעם המדינה, כי עדיין הערך של הדירה הוא מאוד מאוד – – –
+
+
+ יכול להיות ששר הבינוי והשיכון לא מודע למה שקורה בנדל"ן ביפו. אנחנו תכף ניידע, יחד עם חברי כנסת מהצד השני של המפה הפוליטית.
+
+
+אני מאוד אשמח. חבר כנסת אקוניס, אולי אני מחדש לך, אבל בדרך כלל מי שקובע את מחיר הדירה כשיש משא ומתן על הרכישה שלה זה לא שר השיכון.
+
+
+ זה נכון.
+
+
+הייתי מאוד שמח אם הייתה לי הסמכות הזאת, או שאולי בעצם לא, אבל מי שקובע את זה זה השמאי, בדרך כלל השמאי שעובד בהנחיה של השמאי הממשלתי.
+
+
+אתה צודק, אבל – – –
+
+
+תאמין לי, לא אני קובע את ערך הדירות – –
+
+
+ ברוך השם.
+
+
+– – ולא אני קובע את מצב השוק ביפו.
+
+
+לגבי אם ההחלטה הזאת התקבלה כמענה על דרישת רע"מ – כאמור, לא התקבלה שום החלטה, אז היא גם לא התקבלה במענה על דרישה של אף אחד, כי אין החלטה ואין על מה לדבר.
+
+אני רק אציין, היות שהשאלה של חבר הכנסת אקוניס – לסיכום התשובה שלי – נגעה לא רק ליפו, אלא הייתה כללית על הרשות לפיתוח, בשונה מהשאלה של חברת הכנסת סטרוק, אני רק אציין, כדי שכל המידע יהיה לרשותכם, שזה לא סוד שמזכיר הממשלה הקים צוות מקצועי בשיתוף של נציגי האוצר, השיכון ורשות מקרקעי ישראל לבחינת הנושא הכללי של האפשרות של מכירה של נכסי הרשות לפיתוח. מי שעומד בראשות הצוות הזה זה סגן הממונה על התקציבים, שכידוע, בדרך כלל אין להם נטייה לנדיבות יתר בקביעת המחירים. הצוות הזה עדיין עובד ולא הביא את המלצותיו. אבל זה יותר רחב מהסוגיה הספציפית של יפו.
+
+
+חברת הכנסת סטרוק, שאלת המשך, בבקשה.
+
+
+ידידי השר, אני רק רוצה לעדכן אותך שעוד פעם, לפי העיתון לאנשים חושבים, שחי בתוך בועת תל אביב, בעצם רבע מנכסי נפקדים, כ-1,200 בתים, נמצאים ביפו. זה לא כל כך מעט. הערך הממוצע של בית כזה הוא כ-5 מיליון ש"ח. גם זה לא כל כך מעט. הנחה של 60%–70%, לאור זה, היא לא כל כך מעט. ההשפעה של זה על המרקם של האוכלוסייה ביפו היא לא כל כך זניחה. לאחרונה נסגר ביפו בית הספר הממלכתי-דתי היחיד, ונפתחים רק בתי ספר ערביים.
+
+אני רוצה לשאול אם אתה יודע שבעצם המגמה של מזכיר הממשלה שלום שלמה היא אכן, במקום לייהד את יפו, להפוך אותה לשכונה ערבית באופן משמעותי ביותר, ואם אתה מתכוון לעמוד בפרץ של המגמה הזו.
+
+
+חברת הכנסת סטרוק, אני – – –
+
+
+ תענה לנו ביחד. תענה לנו ביחד.
+
+
+ אה, אוקיי. בסדר גמור.
+
+
+אנחנו מקצרים ככה. אתה רואה, זה ייעול.
+
+
+אתה יכול לענות טלגרפית. זה בסדר. אפשר לענות טלגרפית.
+
+תודה על המענה, קודם כול. אני חייב להגיד שאני שמח לשמוע שהדיווח שגוי. אני, אגב, כבוד השר, לא ראיתי הכחשה, לא של משרד הבינוי והשיכון, לא של עיריית תל אביב, לא של משרד האוצר ולא של המינהל, שום גורם ממשלתי – הכחשה לידיעה שפורסמה בכותרת ענקית בעיתון הארץ. ואגב, אני נוטה להסכים; לא רק בעיתון הארץ, בהרבה מאוד גופי תקשורת הידיעות המפורסמות אינן תמיד תואמות עובדות במציאות. זה דבר שבכל העולם מכירים אותו.
+
+
+אז הינה, אדוני קיבל מידע מוסמך משר השיכון מעל במת הכנסת.
+
+
+כן, בסדר גמור. לכן אני שואל את שאלת ההמשך, לאור התשובה שלך. אתה מדבר על הנחה משמעותית, אני מצטט, וגם חברת הכנסת סטרוק בעצם אומרת, ואני מסכים איתה, ואני מניח שבאוצר יסכימו איתנו, לא בטוח, שבין 60% ל-70% זה הנחה דרמטית, אדוני היושב-ראש, על נכסי נדל"ן שמוערכים במיליוני שקלים, לעתים בשתי ספרות של מיליונים, ביפו.
+
+
+– – – המדינה גנ��ה – – –
+
+
+אה, טוב, אתה רוצה לפתוח את אירועי מלחמת העצמאות?
+
+
+ – – –
+
+
+ אם אדוני היושב-ראש מתיר לי – – – 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת אבו שחאדה, חבר הכנסת אבו שחאדה.
+
+
+– – –
+
+
+אבו שחאדה, חבר הכנסת אבו שחאדה – – – 
+
+
+חבר הכנסת אקוניס, אני מסתדר. תודה.
+
+
+אני מוכן לקיים דיון על שחרור יפו. זה קורה בכל שנה בחודש אפריל. אתה מוזמן לטקס ברחבת בית האצ"ל הסמוך למתחם שכונת מנשייה לשעבר בתל אביב. 
+
+
+האצ"ל קראו לזה כיבוש.
+
+
+ תודה.
+
+
+האצ"ל קראו לזה כיבוש.
+
+
+חבר הכנסת אבו שחאדה, מספיק.
+
+
+ – – –
+
+
+סטרוק, תודה.
+
+
+הטקס לשחרור יפו.
+
+אני רוצה לומר הערה, בקצרה.
+
+
+– – –
+
+
+חבר הכנסת אבו שחאדה, אתה אפילו לא קורא קריאת ביניים, אתה פשוט נואם מהמקום. זה לא יכול לקרות.
+
+
+חבר הכנסת אבו שחאדה, אדוני היושב-ראש, מי שפתח במלחמה והובס, שלא יבוא בטענות. זה הכול. עכשיו לגבי הדיור הציבורי שאתה הזכרת.
+
+
+ומי שעשה את הפשע בעצמו קרא לזה כיבוש.
+
+
+הפשע, הפשע הוא, הפשע הוא – – –
+
+
+– – –
+
+
+תודה. תודה. חבר הכנסת אבו שחאדה, קריאה ראשונה.
+
+
+הפשע הוא מעשה הטבח. הפשע הוא הטרור. הפשע הוא הטרור שהתחיל ב-1920 ללא כל קשר לקיומה של מדינת ישראל, וללא כל קשר לשחרור יהודה, שומרון, רמת הגולן וחבל עזה. אבל נחזור לדיור הציבורי. אם אתה רוצה, אני יכול לעשות סימפוזיון על תולדות הסכסוך הישראלי–ערבי. אתה לא תצא כשידך על העליונה, אז אל תדבר איתי על טבח ועל גירוש ועל שחרור.
+
+
+ חבר הכנסת אקוניס, מה השאלה?
+
+
+קודם כול, אני רוצה לשמוע שזה לא יהיה בין 60% ל-70%, משום שערך הנדל"ן שם, כפי שאמרתי לך, אדוני היושב-ראש, מוערך במיליונים, ובשתי ספרות, אדוני שר הבינוי והשיכון.
+
+ולגבי ההשוואה לדיור הציבורי, בחייך, אדוני השר, אתה נחשב שר רציני – –
+
+
+ בטעות. בטעות.
+
+
+– – אין דמיון בין הנכסים. אתה רוצה, אני אגיד שאתה שר לא רציני. מה אתה רוצה?
+
+
+אמרתי, בטעות.
+
+
+אה, כן. יכול להיות. אכן. לא, מבחינת זה שאתה נכנס לעומק הדברים של נושא המשרד שלך, התכוונתי.
+
+לעניין הדיור הציבורי, אתה יודע שאין השוואה בין הדיור הציבורי של עמידר ועמיגור בבתי הרכבת שבנתה המדינה בשנות השישים לבין הנכסים הללו ביפו. אין שום דמיון. לכן אני מבקש ממך, אל תנסה לעשות השוואה בין הדברים. תודה.
+
+
+ תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה.
+
+
+ לא, אני צריך לענות.
+
+
+הוא יכול להשיב בקצרה.
+
+
+ כן, בקצרה.
+
+
+ אני אשיב מאוד מאוד בקצרה. קודם כול – – – 
+
+
+ חשבתי שהוא סיכם.
+
+
+ לא, לא, הוא לא סיכם, הוא שאל, וגם חברת הכנסת סטרוק שאלה. קודם כול, לגבי 5 מיליון עבור דירה, אני חושב שהגזמתם לגבי הרוב המוחלט של הדירות.
+
+
+ – – –
+
+
+ לגבי רוב הדירות האלה. אני לא שמעתי כזאת דאגה משני חברי הכנסת לגבי דירות של הדיור הציבורי בתל אביב, בגבעתיים ובהרבה מקומות במרכז הארץ, שגם מחירן בשוק מאוד גבוה והן ממשיכות להימכר חופשי, המעט שנשאר, במסגרת החוק של רן כהן. אם אתם כל כך דואגים לקופת המדינה בהקשר הזה, אז למה לחכות שהחוק יפקע? כבר הייתם צריכים ליזום מזמן את ביטולו, ואז הייתם חוסכים – –
+
+
+אנחנו מודים בפשע הציוני – – – אבל – – –
+
+
+ – – ואז הייתם חוסכים לאוצר המדינה הרבה כסף, והעיקר, להרבה חלשים שעומדים בתור לדיור ציבורי היו מתפנות הדירות. אז אם אתם מחפשים, אלו היקפים הרבה יותר גדולים מהדירות ביפו , קודם כול, מה שנמכר בכל שנה על ידי המדינה בהנחות מאוד מאוד גדולות. 
+
+לגבי הסוגיה של מכירה ספציפית של הנכסים של הרשות לפיתוח ביפו, כאמור, אני לא יודע לתקף לכם גם מספרים של 60% ו-70%, כי אלו לא הנחות שלפחות לפי תפיסתנו צריך לתת, אלא הרבה הרבה פחות. זאת גם הסיבה שאנחנו לא מגיעים להסכמות עם התושבים והם לא יודעים לנצל את ההנחות האלה ולקנות.
+
+
+ מצוין, אנחנו מחזקים אותך. תמשיך ככה. כל הכבוד, זאב – – –
+
+
+ חברת הכנסת סטרוק, תודה רבה.
+
+
+ אני רק מציע, פעם אחת בחיים אפשר לדון בסוגיות מה לעשות עם אנשים שגרים בדירה מטעם המדינה, כן למכור או לא למכור ובאיזו הנחה, בלי לחבר את זה לשאלות חשובות מאוד של ייהוד יפו או הפוך – הפיכה של יפו לעיר ערבית. יש אנשים, הם גרים בדירות, יהודים וערבים, צריכה להיות פה מדיניות אחידה, וצריכים לקבוע אותה. כמו שאף אחד לא קופץ על ההנחות במכירה של הדיור הציבורי – אגב, יהודים וערבים כאחד, תלוי מי גר בדירות האלה – אותה גישה צריכה להיות גם כאן. לא הכול צריך להפוך לסכסוך ישראלי–ערבי, אפשר פשוט לדבר על משפחות חלשות סוציו-אקונומית שגרות בדירות מטעם המדינה. לגבי עצם הרעיון למכור נכסי נפקדים, אני חושב שהוא רעיון נכון, חברת הכנסת סטרוק, מבחינה לאומית.
+
+
+ אי-אפשר לעשות ככה וככה ולחשוב שאין יהודים ואין ערבים ואין יפו.
+
+
+ את לא מקשיבה לי. אני חושב שמטעם המדינה, עדיף לה למכור נכסי נפקדים ולא להחזיק אותם. אבל זה דיון אחר.
+
+
+ – – – משפחות מוחלשות, בגלל שוק הנדל"ן, גם משפחות שהן ממעמד בינוני או בינוני-גבוה, בגלל כל מה שנוצר עם – – – לא יכולות. אני מסכים איתך שמשפחות מוחלשות נפגעות יותר, אבל במקרה של יפו, בינוני ובינוני-גבוה – – –
+
+
+ אמר פה השר: שוויון הזדמנויות לאלה גם אלה, אותו דבר. מה – תודה רבה. חבר הכנסת – – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת אקוניס. 
+
+חבר הכנסת אבו שחאדה, 481: ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. בבקשה.
+
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, לפי סעיף 15א בחוק שירותי המדינה, יש חובה לייצוג הולם של בני האוכלוסייה הערבית בכל הדרגים ובכל המקצועות במשרדי הממשלה. 
+
+ אני רוצה לשאול:
+
+ 1. מה אחוז העובדים הערבים במשרדכם? 
+
+ 2. מה אחוזם בתפקידים הבכירים במשרד?
+
+ 3. מה בכוונת המשרד לעשות כדי להבטיח ייצוג הולם לבני החברה הערבית? תודה.
+
+
+ תודה רבה. קודם כול, לצערי, אני חייב לציין, חבר הכנסת אבו שחאדה, שאכן משרד הבינוי והשיכון נכון לעכשיו לא עומד ביעד הממשלתי שנקבע להעסקת האוכלוסייה הערבית במשרד, אולם כפי שתכף תשמע, אנחנו עושים מאמצים ונוקטים פעולות על מנת לעמוד ביעד הזה בשנים הקרובות. 
+
+במשרד הבינוי והשיכון היום ישנם 33 עובדים מהאוכלוסייה הערבית, רובם עובדים, אגב, במחוז חיפה ובמחוז גליל של המשרד, מתוך חמשת המחוזות שלנו, וזה באופן טבעי, בגלל שמרבית האוכלוסייה של בני החברה הערבית מרוכזת בשני המחוזות האלה. מבחינה אחוזית, בשנת 2021 אחוז העובדים הערבים במשרד הבינוי והשיכון עמד על 5.9%, זאת אומרת, כמעט 6%, שזה כאמור פחות מהיעד הממשלתי. 
+
+אנו פונים באופן אקטיבי לעמותות – – –
+
+
+ כבוד השר, נתת את המספר של העובדים, אבל מה המספר של עובדי המשרד – – –
+
+
+ אמרתי, האחוז הוא 5.9% – 33 עובדים, שהם מהווים 5.9% מכלל עובדי המשרד. אני מביא לך נתון מדויק, לא בכאילו ולא מסביב. אנו פונים באופן אקטיבי לעמותות שפונות לחברה הערבית במטרה להפיץ דרכן את המכרזים השונים של המשרות במשרד. כמו כן, מפרסמים מכרזים בשפה הערבית ובעיתונות הערבית ונעזרים בעובדי המשרד על מנת שיפיצו את המכרזים בקרב אנשים שהם מכירים.
+
+ בשנת 2020 לבדה המשרד קלט חמישה עובדים מהחברה הערבית, זאת אומרת שמתוך ה-33 האלה, חמישה נקלטו – לא בשנה שעברה, כי עוד אין נתונים סופיים על 2021, אבל בשנת 2020 נקלטו חמישה עובדים, זאת אומרת שקודם המספר היה משמעותית פחות. בשבוע הקרוב עתיד להתפרסם מכרז ייעודי נוסף למהנדסים מהחברה הערבית, לתפקיד של מרכז ביצוע בחטיבה הטכנית במחוז חיפה. אנו ממשיכים לפעול לגיוס עובדים מהחברה הערבית ומקווים שתהיה היענות טובה של מועמדים והם אכן יצליחו לעבור בהצלחה.
+
+לגבי ייצוג איכותי של החברה הערבית בקרב המועסקים במשרד, קרי, מה שקראת לו בדרג הבכיר, חייבים לציין שהרוב המוחלט מאותם 33 באמת נמצאים בדרגי ביניים, בדרגי עבודה. עדיין, בהנהלת המשרד היום מיוצגים – סגנית מנהל מחוז חיפה וגם מנהל אגף א' מיעוטים במינהל מרקם ותיק הם שניהם נציגים של החברה הערבית. כמו כן, יועצת המנכ"ל בענייני קידום נשים והממונה על השוויון המגדרי במשרד היא נציגה של המגזר הערבי. ארבעה מעורכי הדין של הלשכה המשפטית, שנחשבים כולם צוות בכיר יחסית של המשרד, גם הם נציגים של המגזר הערבי. האם זה מספיק? לא, אבל זה – – 
+
+
+ מכובד.
+
+
+ – – זה יחסית מכובד.
+
+ במקביל לייעוד ופרסום של משרות לאוכלוסייה הערבית, אנו מקיימים פעילויות וימי עיון לכל עובדי המשרד לצורך הבנת חשיבות הייצוג ההולם, היכרות והסרת מחסומים והעצמה של העובדים מהחברה הערבית, כדי שגם נציגי המשרד שעוזרים לאותם עובדים מהמגזר הערבי להיקלט וגם נציגי המשרד שיושבים במכרזים כלליים, שהם אינם ייעודיים אך ורק לחברה הערבית, יבינו את החסמים בראיונות וידעו להתייחס לזה בהתאם.
+
+ אנחנו מאמינים שהשינוי האמיתי מתחיל קודם כול בכשירות התרבותית של המשרד כולו, והוא יקבל ביטוי בעתיד הקרוב גם במצבת העובדים של המשרד, לרבות בהנהלה הבכירה. למשל, אנחנו קבענו חזון למשרד בנושא של ייצוג הולם, הקמנו ועדת היגוי משרדית לנושא גיוון ההון האנושי במשרד, בראשות מנהלת אגף כוח אדם, ואנחנו מנחים את חברי ועדות הבוחנים של המשרד להגביר את המודעות לנושא הזה בראיונות. כמו כן, נקטנו – – –
+
+
+ כבוד השר – – – שציינת עכשיו, מתי זה הוקם, אתה יודע? זה חדש יחסית, מה?
+
+
+ אני לא יודע להגיד לך באיזה תאריך, אבל אלו חלק מהפעילויות שנעשו בתקופה האחרונה. אני לא יודע להגיד לך אם זה בתקופתי או קצת לפניי, אני לא יודע לדייק. בדרך כלל, כמו שאתה יודע, כשאני לא יודע, אני אומר: לא יודע. כמו כן, נקטנו פעולות לשיפור הכשירות התרבותית והאקלים הארגוני במשרד, אימצנו לוח שנה מגוון, שבו אנחנו מציינים ומברכים את כל החגים והמועדים של כל הדתות השונות, כדי שהנציגים של המגזר הערבי שעובדים במשרד ירגישו את עצמם שווים לכלל עובדי המשרד. אנחנו אפילו יזמנו קורס של ערבית מדוברת לעובדי המשרד, שאותו העבירו עובדי המשרד מהחברה הערבית שעובדים שם. יש לנו אפילו פינה שבועית במייל הכלל-משרדי שמוקדשת לנושא הזה של השפה והתרבות הערבית. 
+
+נקטנו עוד כמה פעולות, אבל אני אדלג עליהן מפאת חוסר הזמן. לסיום, נציין כי במהלך 2022 נמשיך לפעול לגיוס עובדים מקרב החברה הערבית ולפעול להמשך עבודתם, קידומם והעצמתם של העובדים הקיימים, ונמשיך לפעול להגברת המודעות לנושא זה בקרב המנהלים של המשרד ויצירת האקלים הארגוני הנכון. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. עשית כבר ארבע שאלות המשך. אני מציע שתזמין את השר לכוס תה. 
+
+
+שאלה קטנה.
+
+
+תודה רבה. אדוני השר, תודה רבה לך על התשובות המפורטות.
+
+ שרת הפנים אילת שקד, בבקשה. שאילתה דחופה מס' 119, של חבר הכנסת איתן גינזבורג.
+
+
+הוא לא ענה לי. הוא לא ענה – הוא אמר – – –
+ 
+
+ נכון, הוא לא ענה כי הוא אמר שזה ארוך והוא לא מסוגל.
+
+חבר הכנסת בוסו – סליחה, חבר הכנסת גינזבורג. בבקשה, השרה ממתינה לשאלתך.
+
+
+
+תודה, אדוני היושב-ראש. סליחה על העיכוב. שלום, גברתי שרה. השאילתה עוסקת באיסור כניסה לישראל של תינוקות שנולדו בפונדקאות בחו"ל. תינוקות פונדקאות בארצות הברית שאינם מורשים להיכנס לישראל, למרות שברשותם דרכון אמריקאי, נתקעים שם.
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מה תכלית ההגבלה של רשות האוכלוסין וההגירה? מהי עמדת השרה בעניין הזה?
+
+2. מדוע לא להקל על ההורים ולהסתפק בדרכון האמריקאי בכניסה לישראל?
+
+3. האם בכוונת השרה לשנות את המדיניות הזאת? תודה.
+
+
+העמדה הממשלתית לאורך שנים, וזה לא משהו חדש, הייתה שצריך להוכיח קשר גנטי טרם הכניסה לישראל. היה חשש לסחר בילדים, זאת אומרת שזוגות ייקנו תינוקות למרות שהם מצהירים שזה פונדקאות, ולכן הנוהל היה שמבצעים בדיקה גנטית, מחכים לתוצאות הבדיקה ורק אחר אפשר להגיע לישראל. בתקופת הקורונה, כדי להקל על כל הפרוצדורות, קיצרו את הנוהל – מספיק לעשות רק את הבדיקה הגנטית ולא צריך לחכות לתוצאה אלא אפשר להיכנס עם הדרכון האמריקאי.
+
+אני חושבת שזה מספיק – – – 
+
+
+לא, זה לא נכון.
+
+
+מה זה "לא נכון"? זה מה שמדווחים ברשות האוכלוסין.
+
+
+עושים בדיקה גנטית בחו"ל.
+
+
+נכון.
+
+
+יצטרכו תעודת מעבר ישראלית – – –
+
+
+נכון.
+
+
+לא עם דרכון אמריקאי.
+
+
+ לא משנה. תעודת מעבר – העיקר שהם – – – 
+
+
+ – – – כמו דרכון.
+
+
+בסדר. העיקר שהם יוכלו להיכנס. הרי מה שמדאיג אותך זה שהם לא ייתקעו שם ושהם יוכלו להיכנס לארץ. זה לא משנה איך הם נכנסים.
+
+עכשיו רוצים להחמיר את זה בחזרה, שיצטרכו לחכות גם לתוצאה של הבדיקה הגנטית. אני חייבת להגיד שבעניין הזה אני חושבת שזו רגולציה מוגזמת. כמו כל דבר, יש איזה מקרה קיצון אחד, חס וחלילה, של סחר בילדים, פעם בכמה שנים, ובגלל זה כולם סובלים. לכן, העמדה שלי, ואני הוריתי לאנשי משרד הפנים – יש ועדה בין-משרדית שדנה בסוגיה הזאת, והעמדה שלי היא בפירוש להקל ולהשאיר את הנוהל הזמני. זאת אומרת, זוג שעושה פונדקאות, מספיק שיעשה רק את הבדיקה הגנטית והוא יוכל להיכנס לארץ ולא יצטרך להישאר תקוע בחו"ל. אני רוצה להגיד לך שהעמדה המקילה הזו היא כרגע שלי, וצריך להגיע לאיזו הסכמה גם עם משרד החוץ ומשרדים אחרים.
+
+
+תודה, גברתי השרה. אדוני היושב-ראש, ברשותך, שאלת המשך. גברתי השרה, זה לא היה הנוהל עד לפני הקורונה. אני הבאתי את ילדיי בשנת 2017 לישראל עם דרכון אמריקאי בלי בדיקה גנטית – חברים, זה מפריע לי. אני הבאתי את ילדיי לישראל עם דרכון אמריקאי. הם נכנסו לישראל עם דרכון אמריקאי, קיבלו ויזה בבקרת הגבולות, ומייד לאחר מכן עשיתי להם את האזרוח כאן בישראל כדי לקבל שירות רפואי, תעודת זהות וכל מה שצריך כדי להיות אזרחי ישראל.
+
+בשלב מסוים, רשות האוכלוסין וההגירה החליטה – אני לא יודע – לשנות את המדיניות שלה, להכביד – אינני יודע מה. בתקופת הקורונה עשו את הנוהל המקל בגלל הקושי להוציא דרכונים אמריקאיים, ולכן הנפיקו תעודות מעבר על ידי הקונסוליות.
+
+ההצעה שלך היא להישאר עם הנוהל המקל לכאורה – הוא לא מקל. הוא עדיין מותי�� את המשפחות שם הרבה מאוד זמן עד הבדיקה הגנטית בקונסוליה, וזה שבועות רבים של הוצאה כספית, של ניתוק מהמשפחה ושל הרבה מאוד ביורוקרטיה. לפעמים הקונסוליות מרוחקות שעות רבות – כי זה ארצות הברית וקנדה – מהמקום שבו נולד הילד, וזו סתם הכבדה. הרי אם אחי, שגר בארצות הברית, היה מגיע עם הילד שלו לארץ והיה נכנס עם דרכון אמריקאי, כי הוא עוד לא אזרח ישראלי, כי הוא נולד בארצות הברית, משרד הפנים לא היה מבקש ממנו בדיקה גנטית לפני שהוא מגיע לארץ; הוא היה מבקש ממנו התחייבות שתוך 30 או 60 יום, אני לא זוכר מה, הוא צריך להתחיל תהליך אזרחות בישראל. אני לא מבין למה עושים אפליה בין אזרחים ישראלים שגרים בחוץ לארץ – כשאת לא יודעת אם אחי הביא את הבן שלו בפונדקאות או לא, את לא יודעת את זה, כי הוא פשוט נכנס איתו לבד לארץ – לבין אנשים, גברים, שמביאים את הילדים שלהם בפונדקאות, ואותם אתם מחייבים בתהליך הזה. זו יצירת אפליה, ואין שום סיבה.
+
+לגבי הוועדה הבין-משרדית, אני אומר לך, מתוך ידיעה ושיחה עם כל המשרדים באופן אישי, שמשרד המשפטים, משרד החוץ, משרד הרווחה ומשרד הבריאות – כולם מסכימים לכניסה עם דרכון אמריקאי. הגוף היחידי שמתנגד לכך, גברתי, זה רשות האוכלוסין וההגירה, ועכשיו את אומרת שגם את חושבת – את תומכת בעמדת רשות האוכלוסין וההגירה, רק בנוהל המקל. אני מבקש ממך, גברתי, לשקול שוב את עמדתך ולאפשר להם כניסה עם דרכון אמריקאי תוך התחייבות לעשות פה את האזרוח ואת כל מה שצריך.
+
+
+קודם כול, מה שאתה אומר משמח אותי, כי אני הבנתי שאני מקילה וששאר המשרדים מתנגדים. זה מה שנאמר לי על ידי הפקידות שלי.
+
+
+הפוך.
+
+
+אוקיי, אז אנחנו נברר את זה, ואם כל המשרדים מסכימים להקל – כבר התקדמנו, והם לא יצטרכו להיתקע שם אלא רק לעשות את הבדיקה הגנטית ולחזור.
+
+
+לא, בלי בדיקה גנטית.
+
+
+שנייה, שנייה. אני אבדוק. אתה טוען שב-2017 זה לא היה נחוץ. הבנתי. אני אבדוק את זה ואני אחזור אליך.
+
+
+תודה.
+
+
+ אדוני יושב-הראש, בוא נתקדם.
+
+
+שאלה נוספת, של חבר הכנסת בוסו, בבקשה. אני מקווה שלא הפרענו לך בשיחת הטלפון, בוסו.
+
+
+לא, חיכיתי לך.
+
+גברתי השרה, בוקר טוב. לאחר שנכנס לתוקף ביטול ההגבלות הכניסה והיציאה לישראל ב-1 במרץ, מסתבר שיש לחץ אדיר על כל לשכות האוכלוסין בארץ להנפקת דרכונים. האם משרד הפנים שוקל את האופציה לפתוח ימים נוספים אחר הצוהריים?
+
+נקודה נוספת: כדי לקבוע תור, למשל, אבא עם שלושה ילדים, זה ארבעה תורים, כשהוא מגיע כראש משפחה – –
+
+
+נכון.
+
+
+– – וזה גורם לאחרים לא לקבל תורים, וחבל.
+
+
+נכון.
+
+
+ אפשר לרשום תעודת זהות של ראש המשפחה, והוא מגיע עם כולם. זה יקל על התור הנורא, בפרט לקראת חג הפסח. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. אתה צודק. אסביר למה. נוצרה בעיה בלשכות האוכלוסין בעקבות הקורונה, זאת אומרת, הייתה תקופה שפשוט אנשים לא הוציאו דרכונים, ועכשיו כולם רוצים להוציא דרכונים, וגם בגלל שבגל האחרון היו פשוט המון חולים – העובדים, או שהם היו חולים או שהילדים היו חולים והם היו איתם בבידוד, ולכן הם נעדרו מהעבודה, ונוצרים תורים גדולים.
+
+מה שאנחנו עושים זה את הדבר הבא: קודם כול, מגייסים כוח אדם נוסף, גם עובדים זמניים וגם סטודנטים, עושים הסטה של כוח אדם מאגפים אחרים ברשות האוכלוסין לאגף הזה, וגם, כמו שאמרת, פותחים עוד שעות. אנחנו פנינו לעובדים לבקש מהם לעבוד שעות נוספות בימי רביעי ובימי שישי בבקרים, וחלק מהעובדים נענו. אנ��נו לא יכולים לחייב את זה, בגלל כל ההסכמים, אבל עם כל העובדים שהסכימו לעבוד שעות נוספות – אז פתחנו חלק מהלשכות גם בימי שישי.
+
+אני רוצה להגיד לך שהרעיון שאמרת הוא רעיון טוב. מייד עכשיו יש לי פגישה על הנושא הזה עם רשות האוכלוסין, ואני אעלה גם הרעיון הזה, כי הוא מאוד עושה שכל.
+
+אני רוצה גם לומר שבסופו של דבר מי שחייב דרכון דחוף יכול להגיע בבוקר. תמיד בבוקר, כל בוקר, פותחים עוד כמה תורים לאנשים שצריכים דחוף, אז מי שחייב דחוף יכול להגיע בבוקר ללשכה, ובדרך כלל הוא גם מתקבל.
+
+
+תודה רבה. 
+
+אם כך, אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, מס' 121. 
+
+
+גם לאורי מקלב הייתה שאלה.
+
+
+סליחה, אני מתנצל. שאלה נוספת, של חבר הכנסת אורי מקלב.
+
+
+תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, השאלה הנוספת שלי, חלקה במשרד השיכון אבל חלקה השני נמצא במשרד הפנים. במענה למצוקת הדיור של הציבור החרדי משרד השיכון בא ואומר שראשי הרשויות מתנגדים, בלשון המעטה, ובלשון המעשית – הם לא נותנים שהציבור החרדי יגור באזורים, בערים כלליות, ושראש העיר המתנגד. הטענה המרכזית היא כי העלות של תושב חרדי היא הרבה יותר גבוהה משל תושב כללי. אנחנו יודעים שזה לא ככה. משרד הפנים גם לא קבע דבר כזה, ואנחנו יודעים שהבדיקות שלכם הן לא כאלה. 
+
+אני שואל אותך אם תוכלי להוציא הודעה מוסמכת – ומשרד הפנים יוציא הודעה מוסמכת: האם יש שוני? האם באמת תושב חרדי, העלות שלו היא יותר יקרה משל תושב כללי, או הפוך? גם באופן אמיתי היא הרבה יותר זולה, בגלל שהוא לא מקבל תרבות והוא לא מקבל בחינוך ובעוד שירותים. השירותים שהוא מקבל מהרשות הם הרבה יותר נמוכים.
+
+
+חבר הכנסת מקלב, אני לא רוצה סתם לשלוף. אני לא בדקתי את הסוגיה הזאת, אז אם אתה מבקש, אני אעשה בדיקה במשרד ואוכל לפרסם את הנתונים. פשוט, זה נתון שאני לא בדקתי, האם תושב חרדי יותר יקר או יותר זול מתושב לא חרדי.
+
+
+ אבל עד שתבדקי, שיתחילו לתכנן לציבור החרדי, כי לא מתכננים. 
+
+
+ בסדר. חבר הכנסת יעקב אשר, רק הבוקר הייתה לי שיחה בנושא עם השר אלקין על תכנון למגזר החרדי. אנחנו מחויבים לתכנן למגזר החרדי, לבנות למגזר החרדי, להרחיב גם את הערים החרדיות וגם לייצר שכונות בערים אחרות. 
+
+
+כי כרגע כל התוכניות הן לא – – – ואת יודעת – – –
+
+
+תודה. תודה רבה. 
+
+ אנחנו נעבור לשאילתה מס' 121, של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. 
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, נודע לי מהתקשורת כי לפי ההנחיות החדשות של משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה, מועמדי עלייה נדרשים למלא טופס מיוחד הכולל הצהרה והתחייבות מצידם להעביר את מרכז חייהם לישראל מייד ולתמיד ולהתגורר בארץ דרך קבע, אם תתאפשר עלייתם. הטופס הנ"ל כולל שאלות על רכוש בחו"ל – נמכר או לא נמכר; התפטרות מעבודה; האם נשלחה כבודה לישראל; אם ישנן כוונות לרכוש נכסים למגורים בארץ; האם הילדים משולבים או רשומים במערכת החינוך בישראל. יתרה מזו, הטופס כולל שאלת בירור על המצב הרפואי של המועמד לעלייה, אם המועמד עובר טיפולים רפואיים מתמשכים. 
+
+ בעיניי, כל השאלות האלה מרחיבות – – –
+
+
+חברת הכנסת, האמת היא שאת אמורה לשאול אך ורק את השאלה שהגשת. 
+
+
+ השאלה היא למה מחייבים לחתום – – –
+
+
+אני רוצה למחות, בגלל חוסר ערנות שלי, כי הטופס לא היה מונח לפניי. חברי הכנסת מוגבלים בשאילתה הזאת. זה נושא מוסדר בתקנון. את לא מקריאה את מה שהגשת. את מתבקשת להקריא אך ורק – –
+
+
+ שאלה.
+
+
+ – – ��ת השאלה שהגשת. 
+
+
+סליחה. זו שאילתה ראשונה שאני מגישה. 
+
+
+ אז אני באמת מבין את זה. זה להבא, ואני שוב גם מתנצל שלא עליתי על זה לפני כן כי הטופס לא היה לפניי. בבקשה להיצמד לשאלה.
+
+
+ 1. למה מחייבים לחתום על העברת מרכז חייהם לארץ ישראל מיידית ובאופן קבוע?
+
+ 2. למה שונתה המדיניות ללא אישורה של הכנסת?
+
+
+טוב, בסעיף 2(ב) לחוק השבות נקבע כי אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל. בהתאם לסעיף זה, זכאי שבות המגישים בקשה לעלייה לישראל, מצהירים על כוונתם להשתקע בישראל. הצהרה זו אינה דבר חדש, והיא התקיימה ומתקיימת מול נציגי הסוכנות ונתיב, שבודקים את הזכאות ואת העמידה שלהם בחוק השבות. ככל שאין בכוונתו של זכאי השבות להשתקע ולחיות בישראל, אין הוא זכאי לקבל מעמד עולה בהתאם לחוק השבות. הרציונל שעומד מאחורי החוק הוא שזכאי שבות יבקש מעמד עולה רק במקרה שבכוונתו להשתקע ולחיות בישראל. ככל שאין בכוונתו להשתקע ולחיות בישראל, אין סיבה שמדינת ישראל תיתן לו זכויות שונות, כגון דרכון, זכות בחירה וסל קליטה.
+
+בפועל, זוהתה תופעה של עולים שמצהירים על כוונתם להשתקע בארץ, מגיעים לארץ, מגישים בקשה לקבלת דרכון ולאחר קבלת הדרכון חוזרים למדינת מוצאם. ארגון נתיב פנה לרשות לקבלת ייעוץ והנחיות, תוך תיאור הקושי שלהם לזהות אם מבקש העלייה אכן מתכוון להשתקע בארץ או שהוא מתכוון להגיע רק לשם קבלת דרכון ישראלי ולחזור לחיות במדינה אחרת – דבר שכאמור הוא מנוגד לחוק. לאור הבקשה של נתיב, נעשתה בחינה מעמיקה ונקבע המסמך הזה. אני חייבת להגיד שקיבלתי כבר כמה הערות על המסמך. בסופו של דבר אנחנו רוצים לעודד עלייה, לעודד עלייה מכל רחבי הגלובוס, ולכן אבדוק באופן אישי.
+
+ תראי, הטופס מונח כאן לפניי. בסופו של דבר זה לא טופס פולשני. אגיד לך, בא אליי מישהו ואמר לי: מבקשים הצהרת הון. ובכן, לא מבקשים שום הצהרת הון. שואלים אם יש לך דירה, אם אתה מתכוון לקנות דירה, אם יש לך נכסים בחו"ל, ואם כן – פרט. אתה יכול לכתוב: יש לי בחו"ל דירה, חשבון בנק ושני מפעלים. אף אחד לא שואל יותר מזה. אין שום צורך להיכנס לסכומים ולא להיכנס לפרטים, אלא לכתוב משהו בצורה מאוד כללית.
+
+לאור הפניות שנעשו אליי, אעבור שוב על הטופס ואראה אם יש דברים שאפשר להוריד ואם יש דברים שאפשר להקל. אתם כן חייבים להבין שבגלל שבמדינת ישראל, באופן יוצא דופן – אין עוד תופעה כזאת בעולם שאזרח נוחת בנתב"ג ומקבל דרכון, זה לא קיים, אז בגלל הדבר הזה, גם בעקבות פניות של נתיב, אנחנו כן רוצים לראות אם באמת הבן אדם מתכוון להשתקע.
+
+
+ שאלת המשך. 
+
+
+גברתי השרה, תודה על המוכנות שלך לבדוק את הטופס, כי למשל המשפט של הצהרה והתחייבות מצד מועמד עלייה להעביר את מרכז החיים לכאן, זה בעצם מטיל עליו אחריות משפטית, אם הוא חותם על הצהרה כזאת. זה יכול למנוע מהרבה זכאי חוק השבות להגיע לכאן לארץ, ואנחנו כן מדינה שקולטת עלייה.
+
+
+ אנחנו קולטים עלייה, אבל אנחנו רוצים שהם יגורו פה, לא שהם יבואו, יקבלו דרכון וייסעו. 
+
+
+נכון. אפילו אם מקבלים, זה של – – –
+
+
+ היום בעלייה יש שלבים. 
+
+
+ עלייה היא לא חד-שלבית. 
+
+
+ יש אנשים שבאים למשל מצרפת, הם לא מצליחים למצוא סידור לילדים בחינוך, אז אני חושב שזה גם בניגוד לחוק השבות לדרוש מהם לרשום את הילדים לפני שהם עולים.
+
+
+ אבל אף אחד לא דורש מהם לרשום.
+
+
+ זה מה שפורסם, וזאת השאלה.
+
+
+ זה מה שמצוי בטופס.
+
+
+ לא, חברים. מדובר – – –
+
+
+ אילת, זאת בדיוק השאלה.
+
+
+ חשוב לי להגיד, זה פייק שרץ ברשתות. 
+
+
+ אוקיי.
+
+
+אף אחד לא מכריח אותם לרשום. שואלים אותם אם רשמו. גם אם לא רשמו, אף אחד לא ימנע מהם כניסה לארץ. 
+
+
+ מועמד עלייה לא יכול לדעת איפה ילמדו. הוא לא מכיר, הוא עוד לא הגיע לארץ.
+
+
+אין בעיה. אני אומרת, גם אם לא רושמים, או רושמים בטופס: אנחנו עוד לא יודעים, אין שום בעיה. מי שזכאי לעלות, עולה. זה לא שאם אתה כותב תשובה שנשמעת לא טוב בטופס, אתה לא עולה. 
+
+
+ תודה רבה, כבוד השרה.
+
+
+ השאילתה שלי היא דומה, אז אני יכול להצטרף ובעצם – – –
+
+
+ אתה יכול, או כשאלה נוספת או כשאילתה.
+
+
+ יש לי שתי שאלות בשאילתה שלי – – –
+
+
+אז אתה רוצה לבקש שאלה נוספת אליה?
+
+
+ – – –
+
+
+ זאת שאלת המשך. בבקשה.
+
+
+שאלת המשך, בבקשה.
+
+
+ – – –
+
+
+בסדר. הוא יוכל לשאול גם וגם. הנושא מספיק חשוב.
+
+
+אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אני הקשבתי בקשב רב למה שאמרת. אני אחד מיושבי-ראש השדולה לעם היהודי. הייתי לפני חודשיים בפריז בנסיעה מטעם הסוכנות. אני שמעתי הרבה טענות של עולים בצרפת – לא מחבר המדינות – על כך שהיום העלייה נעשית בהדרגה. יש אנשים שבאים, לא מתגרשים, אלא למשל האבא מגיע, עולה, בודק את ההיתכנות להשתקע בארץ, ואז באה המשפחה.
+
+אנחנו קיבלנו תלונות מאנשים שרואים בזה זלזול מצידה של מדינת ישראל כלפי עולים שרוצים לעלות, וגם טפסים החודרים לפרטיות של האדם. למשל, אם זה קשור לאפשרות שתקנה דירה או לא תקנה דירה – בן אדם לא חייב לדבר; הוא לא חייב גם להצהיר על הכסף שיש לו בחשבון. זה דבר אחד. הוא יכול להצהיר בפני רשות המס על הנכסים שלו בחוץ לארץ. 
+
+
+שנייה, זה פייק ניוז שאני יודעת שרץ בחלק מהתקשורת. 
+
+
+ את יכולה לשתף אותנו במסמך הזה?
+
+
+כן. 
+
+
+ יופי. מצוין. 
+
+
+ אני שולחת את המסמך הזה לכל מי שמבקש. אף אחד לא צריך לפרסם כאן שום סכום, זה פשוט לא קיים.
+
+
+ מצוין. 
+
+
+ שואלים אדם: האם מכרת את רכושך? כן, לא. זה הכול. שואלים אדם: האם ילדיך סיימו את הלימודים בחו"ל? כן, לא; מה העיסוק שלך? האם מכרת את הנכסים שלך בחו"ל? תענה: כן, לא. אף אחד לא שואל כמה כסף יש לך; אף אחד לא שואל כמה דירות יש לך. אף אחד פה לא חודר לפרטיות, זה באמת שאלות בסיסיות ובאמת – – – 
+
+
+ אז א. אני מודה לך על זה שתשתפי אותנו במסמך הזה. 
+
+
+ אני אשאיר לך את המסמך. 
+
+
+מצוין, אבל יש לי שאלת המשך, גברתי. את בעצמך אמרת שבחוק השבות ובנוהל שהיה עד לפרסום הזה, אכן היה נוהל שאותו נציג נתיב או סוכנות, שבודק את המסמכים לעלייה – יש נוהל שמאפשר לו לשאול אותו: האם אתה מתכוון להשתקע? עכשיו השאלה שלי, גברתי: מה השתנה? מדוע צריך מסמך נוסף שמחדד, או מקשה על המועמד לעלייה? יש בכך סוג של איום עליו, משום שאם עד עכשיו היה את זה בחוק, והיה אפשר להסתפק בנוהל הקיים, מדוע רשות האוכלוסין ומשרד הפנים מקשים עליו לרשום ולחתום על המסמכים המשפטיים?
+
+
+אז בוא אסביר לך מה השתנה: עד לא מזמן לא היו מקבלים דרכון באופן מיידי, אתה מכיר את זה. 
+
+
+ זה שונה, הנוהל הזה. זה שונה כבר. 
+
+
+נכון, זה שונה בחוק, והיום כל מי שנוחת מקבל דרכון מייד. זה לא היה בעבר. 
+
+
+ לא, זה כבר לא עובד. בממשלה הקודמת עשו את התיקון; הממשלה הזאת לא עשתה את התיקון, ולכן היום כבר לא מקבלים מייד. גם לפני לא קיבלו מייד. 
+
+
+ הם מקבלים – שנייה – – – 
+
+
+ גם מקבלים את זה לשנה תוקף, גברתי השרה. 
+
+
+נכון, נכון. הממשלה הקודמת – אני הייתי אז שרת המשפטים – –
+
+
+ נכון. 
+
+
+– – אני זוכרת את זה היטב – שינתה את החוק ואפשרה לקבל דרכון מייד. 
+
+
+ אנחנו עובדים לפי הממשלה הקודמת. השאלה היא מה קרה עכשיו. 
+
+
+ זה מה שאני אומרת. הדרכון שמקבלים הוא לשנה. פנו אלינו מארגון נתיב ואמרו שבגלל שמקבלים דרכון מייד – אמנם זה רק לשנה, זה נכון, אבל הם פנו אלינו ואמרו שיש איזושהי אינדיקציה שאנשים מגיעים לארץ, מקבלים את הדרכון ועוזבים, עושים את זה בשביל הדרכון הישראלי, ולכן עשו איזשהו טופס, שהוא מאוד חשוב. 
+
+אני, בעקבות פניות שגם אני קיבלתי – בדיוק כמו שאתה קיבלת, גם אני קיבלתי – עברתי על הטופס הזה כדי לראות שזו לא הצהרת הון. אני מסכימה איתך שזכאי חוק השבות שרוצה להגיע לארץ לא אמור למלא הצהרת הון. אני אומרת לך שוב: אף אחד לא שואל פה כמה כסף יש לך, כמה דירות יש לך. אלו שאלות בסיסיות. אני כן אמרתי כבר שאעבור על הטופס, ואם יש שאלות שאפשר להוריד, שפוגעות בצנעת הפרט, כך או כך, אנחנו נוריד. אבל אני חוזרת ואומרת – וחשוב שמה שאני אומרת יצוטט בתקשורת ברוסית ובצרפתית, כי אני יודעת שיש חשש – אין שום צורך להצהיר על סכומי כסף שיש לאנשים, על מספר הדירות שיש לאנשים או על שווי דירות שיש לאנשים. לא מדובר על זה. 
+
+
+ משפט אחרון להמשך, בבקשה, אם אפשר. משפט אחד. פה אני ארשה לעצמי להגיד משפט: מה שחשוב זה לא לגרום לאנשים שהם זכאי חוק השבות לחשוב שאנחנו חושדים בהם. אמרתי, בשנים האחרונות יש עלייה הדרגתית, ולכן, במקום לעודד אותם אנחנו צריכים לראות – יש קשיים. זה לא קשור לחבר המדינות, זה מכל המדינות. לראות כיצד – בטח לנוכח תקופת הקורונה, ששנתיים לא היו טיסות, אנשים היו לגמרי מנותקים מהמשפחות שלהם. אז צריך פה, בזהירות, לא לגרום לאנשים להגיד שכל פקיד מטעם נתיב עכשיו יהיה פה אדון עולם, והוא יגיד מה אפשר ומה אי-אפשר לעשות לאותה משפחה או לאותו עולה שרוצים לעלות לישראל. תודה. 
+
+
+ בסדר גמור. 
+
+
+ – – – יכולה להפוך לעלייה בפועל.
+
+
+חשוב לי להגיד שמדינת ישראל מעודדת עלייה, קולטת עלייה, ואנחנו גם רואים השנה הזדמנות גדולה – בעקבות מה שקורה בעולם ובעקבות משבר הקורונה – הזדמנות גדולה לקלוט עלייה מרחבי העולם. 
+
+
+ גברתי השרה, יש 250,000 יהודים באוקראינה, זאת המשימה הלאומית.
+
+חבר הכנסת קרעי, שאלת המשך נוספת. הוא ביקש שאלה נוספת על זו של חברת הכנסת טטיאנה. 
+
+
+השאילתה שלי הייתה זהה לשאילתה של טטיאנה, בגלל זה אני – – –
+
+
+ אבל אתה ביקשת את זה כשאילתה נוספת, ולא הקראת מהדף את השאילתה הרגילה שלך אלא השתמשת בזכות. אני נותן לחבר הכנסת קרעי את הזכות לשאלה נוספת שנייה. 
+
+
+איך אני מקבל את הטופס?
+
+
+ בוא, קח. 
+
+
+אבל עכשיו פתחו את השערים עוד פעם, אז מה זה כבר משנה? 
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת קרעי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, שאלה ממש קצרה, בנוגע לחוק האזרחות שעבר כאן בקריאה ראשונה. אנחנו שומעים הרבה זעזועים בקואליציה ורוצים לדעת אם את מתכוונת להביא את זה בהקדם האפשרי, כדי למנוע את הפרצות שיכולות להיות, במיוחד בשל התערבות בג"ץ. האם תעשי כל שביכולתך להביא את זה בשבועיים הקרובים לכאן לקריאה שנייה ושלישית?
+
+
+ בהחלט, כך אעשה, ואני מצפה שתעזור לי.
+
+
+ בהחלט. 
+
+
+יופי.
+
+
+תודה רבה. אם כן, חבר כנסת סובה, אני מבין שהסתפקת בשאלת ההמשך, והשאילתה הרגילה שלך מתייתרת לאור התשובות שניתנו. תודה רבה.
+
+
+ זהו?
+
+
+אני רק רוצה להודות לשרת הפנים. אני רוצה באמת שהדיאלוג הזה יימשך ואנ��נו נוכל לראות כיצד אנחנו ממשיכים בעידוד עלייה, כי בשבועות האחרונים יש הרבה פרסומים שגויים – – 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ – – יש פרסומים שמדברים למשל על ביטול סעיף הנכד בגלל שיש הרבה. לכן אני אומר שאנחנו צריכים לשדר פה מסר אחיד, כי ישראל היא מדינה שנבנתה על גלי עלייה. אם אנחנו לא נעשה את המסר אחיד, אז זה פשוט יפגע באותם אנשים שמסתכלים עלינו היום – דווקא באתגרים של העולם – ורוצים לעלות. אתה הזכרת את יהודי אוקראינה – יש מלא יהודים בעולם שרוצים לעלות בעקבות הקורונה. אז אנחנו צריכים להיות זהירים מאוד גם במסרים שיוצאים מפה, מישראל. תודה לך על התשובה ועל הטופס. תודה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+
+
+ מזכירת הכנסת, בבקשה.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב–2022.
+
+לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים (חובת יידוע) (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, של חברי הכנסת משה ארבל, גבי לסקי וינון אזולאי.
+
+ עוד הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי בנושא: מנהלות משתכרות כ-30% פחות ממנהלים ולהבדל אין הסבר מתקבל על הדעת. תודה. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+אני רוצה שהדיאלוג הזה יימשך ונוכל לראות כיצד אנחנו ממשיכים בעידוד עלייה. 
+
+תם פרק השאילתות.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2189/24; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 84.]
+
+
+אנחנו נעבור לחקיקה פרטית, והצעה ראשונה, 2189/24 – הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – חובת ליווי בכתוביות תוכנית ותשדיר פרסומת), של חבר הכנסת אבו שחאדה. בבקשה. השר שישיב הוא מאיר כהן, ולא כפי שפורסם.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני הצגתי את החוק, אמורה להיות רק הצבעה. אבל זו הזדמנות להודות. 
+
+
+ אכן, טעות שלנו. 
+
+
+ אני אקח דקה, אם כבר?
+
+
+אנחנו ניתן משפט תודה אחד, בבקשה. אם זה להודות אז – ההצעה נומקה. 
+
+
+נכון, ההצעה נומקה ויש הסכמה, אז אני רוצה להודות – – – 
+
+
+טוב, אתה יודע מה, אכן, אני מתנצל. עשינו טעות. אני מודה לך, הבנו את התודה לשר, וישיב בעצם השר מאיר כהן. עוד לא השיב? 
+
+
+ נימקתי כבר בפעם שעברה.
+ 
+
+ אה, נימקת בפעם שעברה. 
+
+
+ ההצעה נומקה ויש הסכמה. 
+
+
+ הוא נימק, כן, אז ישיב השר מאיר כהן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, הצעת החוק של חבר הכנסת אבו שחאדה וחברת הכנסת פינטו מבקשת לתקן עיוות בחוק שכל תוכנית ותשדיר פרסומת המלווים בתרגום לשפת סימנים, לא חלה החובה ללוותם בכתוביות.
+ 
+ קהילת החירשים וכבדי השמיעה, שבעבורה נחקק החוק, מורכבת משני קהלים בעלי צרכים שונים בעיקרם: כבדי שמיעה, המהווים חלק בלתי מבוטל מהאוכלוסייה, שאינם דוברים את שפת הסימנים ומסתייעים בכתוביות כדי להבין את הנאמר; חירשים, שבעבורם שפת הסימנים מהווה שפת אם לכל דבר ועניין, המספקת להם יכולת הבעה ומסייעת בהעברת רגשות באופן שאינו בא לידי ביטוי בכתוביות.
+
+ כקובע מדיניות אני נדרש לאזן בין התועלת החברתית לעלות הרגולטורית שבצידה. אני סבור כי במקרה הזה העלות קטנה לעומת הצורך החברתי והשאיפה שלנו לקדם שוויון ולהסיר חסמים בפני אנשים עם מוגבלויות.
+
+ בימים אלו נעשית עבודת מטה רחבה במשרד התקשורת בתחום השידורים. החקיקה תתייחס, בין היתר, לנושאי התאמת והנגשת השידורים. בתיאום עם חברי הכנסת, ההצעה תוצמד לחוק ממשלתי ותקודם בהתאמה. זו תשובתו של שר התקשורת. אנחנו מבקשים לתמוך בהצעת החוק, ולתאם אותה עם ההצעה הממשלתית. תודה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה. אז בעצם יש כאן הסכמה, חבר הכנסת אבו שחאדה, לתאם את ההצעה עם ההצעה הממשלתית? 
+
+
+אתה לא צריך לשאול אותם.
+
+
+ – – – 
+
+
+ כן. אני אומר: יש הסכמה לתאם את ההצעה עם ההצעה הממשלתית.
+
+אז אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. חברים, חברי הכנסת מתבקשים לתפוס את מקומותיהם. אני עובר להצבעה. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – חובת ליווי בכתוביות תוכנית ותשדיר פרסומת), התשפ"ב–2021, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ אם כן, הצעת החוק אושרה. בעד – 25, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהוועדה המוסמכת לדון בהצעת חוק זו היא ועדת הכלכלה, וההצעה הזאת תעבור לוועדת הכלכלה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3162/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור להצעת חוק 3162/24, הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת עלי סלאלחה. לאחר מכן תהיה לנו הצעת חוק מוצמדת, דומה, של חבר הכנסת מרגי. בבקשה, חבר הכנסת סלאלחה, עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, הנחתי על שולחן הכנסת את הצעת חוק העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות). מטרתו של חוק זה היא להסדיר את מקצוע הרנטגנאות והדימות בחוק ולהסדיר את תנאי עבודתם והכשרתם של הרנטגנאים.
+
+ לפני יותר מעשור ביטל משרד הבריאות את תעודות ההכרה במעמד לכמה מקצועות, ובהם מקצוע הרנטגנאות והדימות. ביטול תעודת ההכרה יצר כאוס במקצוע, וכיום במערכת הרפואית ובמקומות רבים, פרטיים וציבוריים, מועסקים בעלי מקצוע שאינם בעלי השכלה והכשרה מתאימים, וחלקם אף נכשלו בבחינות המקצועיות שהתקיימו בעבר מטעם משרד הבריאות. באקדמיה המצב מדאיג אף יותר. בשנה האחרונה הוכשרו רק 60 רנטגנאים, ויש קושי רב בגיוס כוח אדם, הגורם לשחיקה בקרב העובדים. את המחסור בכוח אדם של רנטגנאים צריך לפתור על ידי הרחבת אפשרויות המקומות ללימוד המקצוע בישראל – –
+
+
+חברת הכנסת דיסטל, אני מבקש שלא לשוחח בטלפון.
+
+
+– – חיזוק מעמדו האקדמי והעלאת שכרו של אותו בעל מקצוע.
+
+ מיותר לציין את חשיבותם של הרנטגנאים במערך הרפואי. הרנטגנאי הוא בעל מקצוע אקדמי ובעל הכשרה מקיפה. הפעלת מכשירי דימות על ידי מי שאינו אקדמאי יכולה לגרור מצבים מסוכנים.
+
+ על כן אני פונה לכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, להסדיר ולהכליל את מקצוע הרנטגנאות והדימות בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. תודה רבה לכולם.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/944/24; נספחות.]
+
+
+ אני מזמין את חבר הכנסת יעקב מרגי להציג את הצעת החוק שלו – הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), שמוצמדת להצעת החוק ששמענו. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שנים – אני חושב כמה קדנציות – אני מנסה להעביר את החוק הזה, ומה לעשות, אני יהודי מאמין, כל דבר יש לו זמן, יש לו שעה ויש לו מקום, והינה, הוכשרה השעה. אני חושב שבמקצועות הבריאות, ובייחוד במקצועות חשובים, שצריך להבין בגוף האדם על כל מורכבויותיו, צריכה להיות הכשרה מדוקדקת. משרד הבריאות עשה, ייאמר לזכותו – זה היה מקצוע עם תעודה של משרד הבריאות, אלא שהייתה עתירה לבג"ץ.
+
+
+ חבריי חברי הכנסת, אני מבקש שקט. חבר הכנסת מרגי עמל שנים על הצעות החוק האלה. הדברים חשובים. אני מבקש לתת לו את הכבוד ולאפשר למליאה להקשיב לדבריו. בבקשה.
+
+
+ הייתה עתירה לבג"ץ שטענה שיש פגיעה בחופש העיסוק, ולכן גם את ההכשרה הבסיסית וההסמכה של משרד הבריאות – היה להם קושי לעשות זאת. נכנסו לענף הזה גופים מסחריים. אנחנו יודעים שהיום ברנטגנאות ובדימות עוסקים גופים עסקיים, וקופות החולים מפנות לגופים האלה. 
+
+ צריך שתהיה הכשרה איכותית – לאו דווקא הכשרה בסיסית – איכותית ומשמעותית, כי סוגיית פיקוח נפש, בריאות האדם, תוחלת החיים, אני חושב שהיא צריכה להיות – אני מבין את המורכבות לגבי חלקים בחברה הישראלית, ובמיוחד החרדים, חלק מהחרדים, שסוגיית התארים היא מגבלה. אני חושב שכרגע החוק מדבר על מכאן ולהבא, ואני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. היא חשובה – חשובה לבריאות הציבור וחשובה גם למעמדו של מקצוע הרנטגנאות והדימות. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+עוד מילה. אני חייב לציין, ברשותך, אדוני היושב-ראש, שזה תהליך שנמשך שנים, ההסדרה וההכרה במקצועות הבריאות שהם לא רפואה ולא סיעוד, שהתחיל אותו סגן יושב-ראש הכנסת ידידי אחמד טיבי, וזה עוד נדבך אחד בהסדרה של עוד כמה מקצועות שהם בדרך להסדרה. תודה רבה.
+
+
+גם הטיפול באמצעות בעלי חיים. עוד לא הספקנו להסדיר את זה, לא סיימנו.
+
+
+גם זה יבוא, לאט-לאט. תודה רבה, אדוני.
+
+
+תודה רבה. ישיב במשולב על שתי ההצעות שר הבריאות ניצן הורוביץ.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני מברך על הצעות החוק של חברינו עלי סלאלחה ויעקב מרגי. מערך הרנטגנאות והדימות הרפואי עוסק בטכנולוגיה מתקדמת להדגמת חלקים פנימיים בגוף הנבדק באמצעות תמונות, לטובת מעקב אחר חולים וסיוע בפעילות פולשנית. MRI, CT, PET CT, הם רק חלק ממכשירי הדימות שמסייעים בבדיקות חיוניות, שרובנו נתקלים בהם במהלך הליכים רפואיים כאלה ואחרים. מי לא עשה צילום כזה?.
+
+ בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה משמעותית במספר בדיקות הדימות, נוכח הנחיצות לבצע אותן, לפני רוב הפעולות הרפואיות המבוצעות במדינה. שולחים לצילום, ואת מה שזה – רואים. לביצוע הבדיקה ולפענוח יש חשיבות גדולה באבחון הקליני ובתכנון הטיפול הנדרש. חרף התפקיד המרכזי שממלא מערך הדימות באבחון ובטיפול רפואי כמעט בכל רובדי מערכת הבריאות, טרם הושלמה במשרד הבריאות הסדרת מקצוע הדימותן הרפואי. ב-2008 נכנס לתוקף באופן חלקי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, ולא כלל את הסדרת מקצוע הדימותן הרפואי. שימו לב למילה "דימותן רפואי"; דימות, דימותן. במקום זאת, פורסם חוזר מנכ"ל שמטרתו לקבוע את דרישות ההשכלה וההכשרה העיונית והמעשית לרנטגנאות ודימות. הסדרת מקצוע הרדיולוגים עשויה להשפיע גם על מצוקת כוח האדם בתחום. 
+
+ בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שתקני הרדיולוגים לא תואמים את ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, וכך, לצד העלייה – ויש עלייה – בביקוש לשירותי דימות, קיים מחסור חמור ברנטגנאים. תוצאות ישירות של מצוקת כוח האדם בתחום – היא עלולה לגרום לעיכוב במתן השירות, לעומס עבודה ולירידה באיכות הבדיקות והפענוח שלהן. 
+
+ הצעות החוק שלפניכם עוסקות בהסדרת מעמד העוסקים בתחום הרנטגנאות והדימות, באמצעות חקיקה ראשית, שתעניק הכרה לעוסקים בתחום ובד בבד תתווה אמות מידה מקובלות להעסקה שלהם במערכת הבריאות ולתנאים לקבלת רישיון לעיסוק. אלה הצעות נחוצות מאוד, המקבלות מענה גם בתוכנית העבודה בתחום החקיקה של משרד הבריאות, שהשנה תיעדף את הסדרת מקצוע הדימותן הרפואי בראש סדר העדיפויות. אני אומר פה: במקביל להסדרת מקצוע עוזר רופא – שגם זה מקצוע חשוב שאנחנו רוצים להסדיר ולהכניס אותו כדי שיהיו עוזרי רופא מוסמכים במדינת ישראל. 
+
+אדוני היושב-ראש, לנוכח החשיבות באסדרת מקצוע הרנטגן והדימות ובמתן מעמד משפטי מוכר לעוסקים בתחום, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעות החוק בקריאה הטרומית. כמוסכם בוועדת שרים לענייני חקיקה, הצעות החוק יוכפפו לחקיקה הממשלתית בנושא, שאנחנו עמלים עליה בימים אלה במשרד הבריאות. 
+
+ אני רוצה לומר למציעים: חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת מרגי – הוא לא שומע לי – אני רוצה לשבח אותך. אני אומר, אני יודע שאתה פועל בעניין הזה כבר שנים. יפה שחבר הכנסת סלאלחה הצטרף לעניין. שלום. אני מקווה שזה יעבור מהר, ותהיה לנו אסדרה של המקצוע החשוב הזה. יישר כוח. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. בהינתן שהממשלה תומכת, יש כמה מתנגדים שירצו לשכנע את הבית אולי בכל זאת להצביע נגד, אז בבקשה, חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אתם מפריעים לי שם, עליזה. תקשיבו איזה משהו, רציתי להוציא את האנשים לשבת עם קצת ככה חיוך על השפתיים. ההתנהלות של בנט מזכירה לי את הבדיחה הבאה: יום אחד שלושה אנשים, איזה אמריקני, צרפתי ובנט, יושבים ומדברים על האמונה. האמריקני אומר: אתם לא תאמינו, התחזקה לי האמונה מאוד בשנים האחרונות. שאלו אותו: למה? הוא אומר: אתם לא תאמינו, הייתי במגדלי התאומים, הבניין נפל, אני מגיע כמעט להתרסק, איכשהו פתאום יש איזה זיז, אני נתפס – ניצלתי. הבנתי, ואללה, אלוהים הציל אותי. התחזקה לי האמונה. אומר לו הצרפתי: זה? זה כסף קטן. אני הייתי בתאילנד בצונאמי, לא תאמין. הגל מגיע, מרים את הכול, אני עף, ופתאום איזה גזע קטן, אני מסתכל, גזע כזה קטן עומד, אני נתפס בו – ואללה, ניצלתי. כולם מתו. אתה משווה? אומר לכם בנט: זה מחזק לכם את האמונה? בואו אני אספר לכם מה קרה לי: בשבת הלכתי לבית הכנסת בשעה 10:00, אני רואה שטר של 100 דולר. דרכתי עליו – נהיה מוצ"ש, ישר. 
+
+ זה הבן אדם. לא מטפל באף בעיה. דורך עליה – מגיע מוצ"ש. אז שתהיה לנו שבת שלום. 
+
+
+ חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+שיירשם בפרוטוקול – החליפה חדשה. 
+
+
+ אני מבין שמברכים אותך כאן על החליפה החדשה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. 
+
+
+אני מצטרף לברכות. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ עינו החדה של – – –
+
+
+ ווליד שאל מאיפה קניתי. 
+
+מכובדי היושב-ראש, אדוני שר הבריאות. הסדרת המקצועות הפארה-רפואיים היא נושא חשוב ביותר. ב-2008, אדוני שר הבריאות, הצלחתי להעביר חוק לאחר כמה שנים של דיונים, כמה שנים של דיונים, שכלל ארבעה מקצועות: פיזיותרפיה, קלינאי תקשורת, תזונאי וריפוי בעיסוק. אז ההצעה לא כללה את הדימות הרפואי, רנטגנאים. היה ניסיון להכניס עוד מקצועות, אבל אין ספק שהחוק אז – של 2008, חבר הכנסת עלי סלאלחה, שאתה מסתמך עליו עכשיו, כדי להוסיף לתוך החוק את הדימות הרפואי, ובצדק – היה חוק שאפשר לרבים להיקלט במוסדות רפואה רשמיים – בתי חולים, קופות חולים – מאחר שהייתה לקונה בחוק אז. הייתה לקונה. ולכן, הצעת החוק של הדימות הרפואי, הרנטגן, היא צעד בכיוון הנכון. 
+
+ היות שלחבר הכנסת אוסאמה סעדי ולי יש הצעה דומה שלא הספקנו להצמיד, למרות שהחוק המקורי הוא שלנו – (אומר בערבית: ��וסאמה, תן לי, אוסאמה, תן לשר לשמוע מה אני אומר,) שר הבריאות. טוב ששר הבריאות אישר לך להעביר את זה, כי חשוב להסדיר את המקצועות האלה. החוק שאתה הזכרת מ-2008, מכובדי השר, הוא חוק שלי במקור. לקח לי חמש שנים להעביר אותו. נדמה לי שהיית ח"כ אז. נדמה לי. אלה היו ארבעה מקצועות, ועכשיו מתווסף רנטגן. 
+
+לצערי הרב, החוק הזה, מכובדי השר, לא פותר את בעיית 200 הבוגרים בג'נין ובמקומות אחרים, שישבנו איתך בעניינם, וצריך למצוא פתרון. אי-אפשר שלא להכיר בתואר שלהם. יש להם תואר אקדמי, ומבקשים מהם כמעט תקופה של אותו תואר. לכן, טוב שאנחנו בכיוון של הסדרת מקצועות, כמה שיותר מקצועות. יש מקצועות פרוצים שאנשים עובדים בהם ללא בקרה. חשוב שתהיה בקרה. טוב שזה הוצע. 
+
+ בשבוע הבא נציג את החוק שלנו, שבגלל טעות טכנית לא הוצמד. תודה רבה, מכובדי סגן היושב-ראש צבי האוזר. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אם כך, אנחנו ניגש להצבעות. אנחנו נבצע שתי הצבעות נפרדות. בהצבעה הראשונה נצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת עלי סלאלחה. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לעבור להצבעה, בבקשה. מי בעד? מי נגד? מצביעים.
+
+ההצעה להעביר את חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.
+
+
+אם כן, בעד הצביעו 28 חברי כנסת, נגד – שניים, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה הטרומית ותעבור להמשך דיון בוועדת הבריאות. 
+
+ אנחנו נצביע על הצעת החוק המוצמדת השנייה, של חבר הכנסת מרגי. הצבעה – מי בעד? מי נגד? מצביעים.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.
+
+
+ בעד – 29, נגד – שניים, נמנעים – אין. אני קובע שגם הצעתו של יעקב מרגי אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור גם היא להמשך דיון בוועדת הבריאות. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2787/24; נספחות.]
+
+
+אנחנו נעבור עכשיו להצעת חוק מס' 2787, הצעת חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) (תיקון – מעצרים מינהליים), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת זאב בנימין בגין. בבקשה, עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אשתדל להסתפק בפחות. 
+
+
+בבקשה, חבר הכנסת בגין. בבקשה, חברים, אנחנו מבזבזים את זמנה של הכנסת. עומדות לרשותך עד עשר דקות, וכמובן שאינך חייב להידרש לכולן. בבקשה.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, הצעת חוק המעצרים המינהליים נועדה לתקן את הצעת חוק המעצרים המינהליים אשר נחקקה לפני 40 שנה. כמובן, שלילת חירותו של אדם היא צעד קשה מאוד; שלילת חירותו ללא משפט, בהליך מינהלי, היא צעד קשה וחמור שבעתיים. הצעת החוק שלפניכם מסייגת את סמכות הממשלה לנקוט הליך הזה מעבר למצב הקיים, ובהצעה יש גם אפשרויות אחרות, נוספות, להגבלה המינהלית של חופש התנועה, ללא הזדקקות למעצרו של אדם. עם כניסת החוק הזה לתוקף יבוטלו שש תקנות לשעת חירום, 1945.
+
+ההצעה הזאת, אדוני, מתבססת בעיקרה על הצעת חוק ממשלתית מ-2017, שנדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות חבר הכנסת ניסן סלומינסקי בארבע ישיבות. במהלך הדיונים עלו הצעות אחדות, טובות, של חברי הוועדה, וברוח של ההסכמה די רחבה, וכתוצאה מכך נציגי הממשלה ביקשו להפסיק את הדיון ולחשוב על התוספות והשינויים שהציעו חברי הכנסת. הדיון נפסק, אבל בצוק העיתים ותהפוכות הזמנים ההצעה לא הועלתה שוב בכנסת, עד היום. לכן ביקשתי מחברתי עו"ד אפרת חקק מצוות הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהשתתפה בדיוני הו��עדה ב-2017 ומכירה את הסוגיה לעומקה, לנסות להוסיף לנוסח המקורי של הצעת החוק הממשלתית חלק מההצעות שלנו, חברי ועדת החוקה בדיונים ב-2017, ואני מודה מאוד לעו"ד חקק על תרומתה לנוסח שלפניכם.
+
+אומנם תוכנית החקיקה של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים לשנה זו כוללת גם עדכון של הצעת החוק הממשלתית מ-2017, ההיא, אבל אין לדעת כמובן מתי בדיוק היא תוגש לכנסת. כשתגיע הצעת חוק ממשלתית לשולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט, כמובן שנמזג מייד את שתי ההצעות לאחת. אבקש, אדוני, להודיע על שינוי מסוים בהצעת החוק שלפניכם: השר הממונה על ביצוע החוק לא יהיה השר לביטחון הפנים, כפי שהצעתי מלכתחילה, אלא שר הביטחון. 
+
+בהצעת החוק הזו אנחנו מנסים לאזן כהלכה בין צורכי הביטחון של המדינה והאיומים עליה לבין חירות אזרחיה. כרגיל בעבודת הכנסת, בוודאי במהלך הדיונים וההכנות לקריאות השונות, אנחנו עוד נוסיף, נשקול וננסה כמיטב יכולתנו לדייק בניסוחים, יחד עם נציגי הממשלה, וכרגיל, גם נציגים אחרים של הציבור. על כן, רבותיי חברי הכנסת, אבקש את תמיכתכם בהצעת החוק החשובה הזו. תודה לך, אדוני היושב-ראש.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת בני בגין. אני מבקש להבהיר כי לא נשמע עכשיו את תשובתה של הממשלה. התשובה תינתן במועד אחר, ועל כן גם הצבעה תתקיים במועד אחר. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2990/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נמשיך בסדר-היום להצעה פ/2990/24, הצעת חוק הפרמדיקים, התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת עידית סילמן. חברת הכנסת סילמן, עשר דקות עומדות לרשותך, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה. טוב, חברים, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הממשלה, שר הבריאות שנמצא כאן, אני שמחה ומתרגשת להציג בפניכם את הצעת חוק הפרמדיקים, התשפ"ב–2022. הצעת חוק שיזמתי היא למעשה יישום ומימוש של המלצות מבקר המדינה משנת 2019 ושל דוח ועדת תדמור משנת 2014, אשר קראו להסדיר את מקצועם של הפרמדיקים בחקיקה ראשית.
+
+אנחנו רגילים לראות את הפרמדיקים בזירות הפיגועים; אנחנו פוגשים אותם בזירות תאונות דרכים קשות, בניידות טיפול נמרץ, ביחידות הקרביות של צה"ל, בחדרי המיון, ובתקופה הזו אף במחלקות הקורונה. המפגש עם הפרמדיקים הוא המפגש עם החברה הישראלית. בניידת טיפול נמרץ לא משנה לאף אדם אם קוראים לפרמדיק אחמד או אהוד. בתאונת דרכים לא משנה לאף אדם אם הפרמדיקית גרה בכפר הרא"ה או בכפר תבור, אם היא שירתה כפרמדיקית בגולני או בשירות אזרחי. פרמדיקים ופרמדיקיות עושים לילות כימים רק בשביל דבר אחד: הצלת חיים.
+
+בפגישותיי עם הפרמדיקים ראיתי שהמכנה המשותף של האנשים הנפלאים שעוסקים במקצוע הזה הוא היכולת שלהם לרוץ לאותן זירות – –
+
+
+ חבר הכנסת יברקן.
+
+
+– – מקומות ואירועים שבשביל אנשים רגילים – – –
+
+
+רגע, חברת הכנסת סילמן. חבר הכנסת יברקן, אני מבין שיש לך שמיעה באוזן אחת.
+
+
+בפגישותיי עם הפרמדיקים ראיתי שהמכנה המשותף של האנשים הנפלאים שעוסקים במקצוע הזה הוא היכולת שלהם לרוץ לאותם מקומות ואירועים שבשביל אנשים רגילים הם זירות אסון וסיטואציות בלתי אפשריות של כאב וחוסר ודאות.
+
+אני רוצה לספר לכם, ממש בקצרה, שני סיפורים על פרמדיקים כאלה. הראשון – הפרמדיק אסף פרלמן. באוקטובר 2000 שימש אסף פרמדיק צבאי בחטיבת שומרון. אסף היה הפרמדיק שטיפל בלוחם משמר הגבול מדחת יוסף ז"ל. בתפקידו, אסף היה איש הצוות הרפואי הבכיר, ולמעשה היחיד אשר שהה בקבר יוסף, והוא טיפל במדחת יוסף ז"ל ממש מרגע פציעתו ועד למותו הטרגי, כאשר לאורך כל הטיפול הרפואי הם נמצאים תחת מצור ותוך סיכון ממשי לחייו של אסף.
+
+שנה וחצי לאחר מכן נפצע אסף באורח אנוש בפיגוע ביישוב אפרת כשהוא במהלך משמרת התנדבות בניידת טיפול נמרץ. מחבל התקרב לתחנת מד"א באפרת, ובעת שאסף יצא לעברו וניסה להרחיקו מאזרחים שהיו באזור, התפוצץ המחבל ממש סמוך לאסף. על אף פציעתו הקשה, ותוך שהוא נושא עימו את החוויה האישית הקשה מקבר יוסף, ממשיך אסף גם היום לשמש פרמדיק, והוא מוביל בהתנדבות מלאה את תחום הרפואה ביחידת החילוץ גולן.
+
+פרמדיק נוסף אשר מורגל לרוץ לזירות אסון הוא אהרון אדלר. אהרון, עורך דין ופרמדיק, כבר שנים הוא מהראשונים להגיע לזירות פיגועים ואירועי אסון באזור ירושלים. בחודש יולי 2017 הוזנק אהרון מביתו לטפל בנפגעים בפיגוע ירי אשר התרחש בהר הבית – פיגוע שבו נהרגו שני שוטרי משטרת ישראל: רב-סמל מתקדם האיל סתאוי ורב-סמל מתקדם כמיל שנאן, ז"ל.
+
+
+ חברת הכנסת תומא סלימאן, שיחה ארוכה מדי.
+
+
+תוך כדי הטיפול בנפגעים, ממש תוך כדי ביצוע פעולה רפואית מורכבת של החדרת צינור לקנה הנשימה של אחד הנפגעים, הגיח מחבל נוסף והחלו חילופי אש נוספים בשטח. כתוצאה מחילופי האש נפגע אהרון מרסיס שחדר לרגלו, ועל אף פציעתו, אהרון המשיך להוביל את הטיפול בנפגעים ולדאוג לפינוים מהשטח לפני שהוא עצמו התפנה לטפל בעצמו.
+
+גם בעיתות שגרה, הפרמדיקים מבצעים יום-יום טיפולים רפואיים מתקדמים בתנאים מורכבים. פרמדיקים בישראל מוסמכים להעניק טיפול רפואי מתקדם, מציל חיים, באופן עצמאי, ללא נוכחות רופא. יום-יום פרמדיקים מרדימים ומנשימים חולים ופצועים, מבצעים החייאות, מאבחנים אירועים לבביים, מספקים טיפול תרופתי מתקדם ומבצעים פרוצדורות רפואיות מתקדמות.
+
+לאחר 30 שנות עשייה רפואית והצלת חיים, ניתן היום לקבוע בצורה ברורה שהפרמדיקים והפרמדיקיות בישראל עובדים לפי הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים בעולם וכי הם חלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות בישראל. אבל אחרי שלושה עשורים שבהם הם פועלים בישראל בלי שהמקצוע שלהם מוסדר בצורה ראויה, צריך גם לומר בכנות שזוהי החובה שלנו, חבריי חברי הכנסת, כלפי אותם פרמדיקים ופרמדיקיות, לעשות זאת ולהסדיר את המקצוע. אחרי שנים שהנושא נדחה ונדחק, ההסדרה המוצעת של המקצוע בחקיקה תבטיח את המשך הפיתוח שלו ותסייע לעוסקים בו להתמודד עם האתגרים הרבים הכרוכים בעיסוקם. הצעת החוק כוללת הסדרה של תחומי הכשרת הפרמדיקים, הסמכתם, סמכויותיהם, אופן הפיקוח על פעילות הפרמדיקים, תהליך הפיתוח המקצועי, אתיקה, משמעת ועוד. הצעת החוק תבטיח כי השירות הרפואי שמספקים הפרמדיקים בישראל יהיה מיטבי, וזוהי החובה שלנו כלפי אזרחי ישראל לדאוג לכך שהמענה הרפואי הטרום-אשפוזי יהיה טוב יותר, זמין יותר ומתקדם יותר.
+
+ דווקא בתקופה הזאת, שבה מערכת הבריאות, ובתוכה הפרמדיקים ומערך הרפואה הדחופה, נמצאים במשבר חסר תקדים בתולדות ישראל, זה הזמן לשים את הבריאות בראש סדר העדיפויות הלאומי. בהתאם לכך, אנחנו מאשרים היום חוק אשר יחולל שינוי משמעותי במערך רפואת החירום בישראל.
+
+אני מבקשת להודות לשר הבריאות ניצן הורוביץ, לאנשי משרדו, לחברי ועדת השרים לחקיקה, לחברי הכנסת שהצטרפו יחד איתי לחוק הזה, לארגון הפרמדיקים בישראל ולאנשי הצוות שלי. לסיום, אני מבקשת להודות לשני חברי כנסת לשעבר שניסו כבר לפני כמה שנים לקדם את נושא מעמד הפרמדיקים: חבר הכנסת לשעבר פרופ' אריה אלדד וחברת כנסת לשעבר טלי פלסקוב – לכולם הברכה והתודה.
+
+חבריי חברי הכנסת, אני, שנייה, רוצה לשתף אתכם בתחושה קשה שלא קשורה לפרמדיקים שאני מסתובבת איתה בתקופה האחרונה: האתגרים שעומדים לפתחנו הם חוצי מגזרים ומפלגות. יש כאן מדינה שזקוקה לטיפול שורש בנושאים רבים – החל בבריאות, תחבורה, ביטחון, כלכלה, וכלה בחינוך. אני משתדלת להיות חלק מממשלה שעובדת במסירות אין-קץ עבור אזרחיה. אבל בתוך עמי אני יושבת, ויש נושא שמפריע לי מאוד – – –
+
+
+עידית, עוד מעט אין ממשלה.
+
+
+ חבר הכנסת יואב קיש. 
+
+אני פונה אליכם – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני פונה אליכם, חבריי וחברותיי גם בקואליציה – – 
+
+
+מה מפריע לך – – –
+
+
+– – אתם יודעים שזה לא סוד שלפעמים חשוב יותר להיות חכמים ולא צודקים.
+
+
+מה מפריע לך – – –
+
+
+עידית, עכשיו את תוקפת אותנו?
+
+
+ אני מודאגת מאוד מהקרע ההולך ומתרחב גם מול הציבור החרדי – ציבור שהוא בשר מבשרנו. אני חשה שההתנהלות שלנו, כולנו, לפעמים – –
+
+
+ – – – 
+
+
+– – מפספסת וחוטאת לציווי החשוב מכולם "ואהבת לרעך כמוך".
+
+ כן, חוק הגיוס, נכון – –
+
+
+– – – שלא שרה את ההמנון?
+
+
+ – – וכאמור, יותר חכם מצודק, ויש להבין זאת, ובעיקר את המורכבות הכרוכה בכך. יש לומר בהגינות, וראוי שהאמירה הזאת תישמע גם מצד מנהיגי הציבור החרדי: אין כאן שוויון אמיתי אם הבן שלי מתגייס והבן של בת דודתי החרדית לא מתגייס. נקודה.
+
+
+ מה מפריע לך? מה מפריע לך?
+
+
+אבל העמקת הקרע ויצירת איבה ושנאה בתוכנו בשל צעדים שלא נעשים תוך הידברות והקשבה לפעמים חמורה פי כמה ועלולה לסכן את המרקם המשותף הכל-כך – –
+
+
+עם מי את עושה מרקם משותף? עם מי את עושה מרקם משותף, את יודעת? תתביישי.
+
+
+– – עדין שכולנו חרדים ליציבותו.
+
+
+חברת הכנסת סטרוק, את מתבקשת לשבת במקומך ולדבר ממקומך.
+
+
+ "מורכבות" היא לא מילה שזורקים לאוויר, והמדינה מחויבת לראות את התמונה הגדולה.
+
+
+מפריע לך שאת עושה – – –
+
+
+הגידול במספר הצעירות והצעירים החרדים שמתגייסים ומשתלבים בשוק העבודה במגזר הציבורי ובהייטק, במשרדי עריכת הדין וראיית חשבון – הגידול הזה הגיע מהשטח, ללא כפייה, ומתוך הבנה – –
+
+
+ חברת הכנסת סטרוק, את יודעת אבל את לא מבצעת את מה שאת יודעת. אני קורא שפתיים. בבקשה תשבי. בבקשה.
+
+
+– – שיש לאפשר לתהליכים דרמטיים והיסטוריים את הקצב שלהם.
+
+ביום חמישי האחרון הייתי בבנייני האומה, ושם הוסמכו למעלה מ-1,000 רואי ורואות חשבון חדשים. שמחתי כל כך לפגוש חרדים וחרדיות רבות בין מקבלי התעודות, ויותר מכך, ליבי התרחב לראות את הבולטות של הסטודנטים החרדים בקרב המצטיינים.
+
+
+– – – 
+
+
+זה היה כל כך טבעי ויפה, אבל מציאות כזאת לא יכולה להתקיים בזמן שגם אנחנו, כקואליציה, לא מנהלים שיח פתוח ופועלים באופן לא מכבד עם כולם.
+
+
+מה מפריע לך? מפריע לך – – –
+
+
+התהליכים החשובים, אך לעיתים המהירים מדי, שמתרחשים כעת, עלולים לפגוע במשפחות רבות, להכניס אותן לסחרור כלכלי, ומשם קצרה הדרך גם לתופעות של מתח נפשי, אלימות במשפחה, וחלילה פגיעה בתא המשפחתי.
+
+
+ אולי מפריע לך – – – החבר הכי טוב שלך? מה מפריע לך?
+
+
+חברות וחברים יקרים – –
+
+
+חברת הכנסת סטרוק, אני מבקש ממך, מפציר בך לקיים את תקנון הכנסת. בבקשה, להעיר לה.
+
+
+ – – הציבור החרדי נוצר מתוך שליחות אמיתית. לאחר השואה, מי שבנה והציל את מדינת ישראל במישור הגשמי, הכלכלי והביטחוני היה הציבור הכללי, אבל אני רוצה להזכיר לכולם שבזכות הציבור החרדי, ששמר על מסורת התורה ועל הגחלת היהודית, התאפשר גם קיומנו הגשמי. 
+
+אני לא חרדית, וכולכם יודעים זאת, אבל אני חושבת שאנחנו טועים בגישה שלנו לעיתים, ואני מבקשת לספר לכם סיפור אחד על אדם מיוחד שמייצג את אותו ציבור – הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם, האדמו"ר מצאנז, שחי עם אשתו ו-11 ילדיהם ברומניה. הרב שרד את צעדת המוות, אך הנאצים רצחו את אשתו ותשעה מילדיו. השניים הנותרים נפטרו ממחלה ולא שרדו. אדם שעולמו חרב עליו, פשוטו כמשמעו. מתוך תהומות של צער בלתי נתפס הוא הפך לעמוד האש שהולך לפני המחנה. הוא עלה לארץ, התחתן, טיפל ביתומים והקים מוסדות לתמיכה ולשיקום.
+
+
+ נגמר הזמן.
+
+
+הוא הקים את בית החולים לניאדו בנתניה בעקבות נדר שנדר, אם ישרוד את הגיהינום הזה, והבטיח לעצמו שהוא יקדיש את עצמו להצלת חולים, יהודים וגויים כאחד.
+
+
+ משפטי סיכום.
+
+
+האדמו"ר הקים ישיבות – –
+
+ הפריעו לי באמצע.
+
+
+ את צודקת, אז יש לך עוד דקה.
+
+
+– – מתוך מחשבה לשמור על הזהות התורנית והיהודית של עם ישראל.
+
+
+ – – –
+
+
+אפשר לחלוק על הדרך, אפשר להחזיק בהשקפה שונה – – 
+
+
+– – – להוסיף לה זמן? 
+
+
+– – אבל אי-אפשר שלא לכבד ולהעריך את המגזר החרדי – – 
+
+
+יש לה הארכת זמן, היא – – – קואליציה. 
+
+
+ – – שלקח על עצמו את אחת המשימות החשובות בהיסטוריה – – 
+
+
+היא עושה קואליציה עם רע"מ ויש לה יחס מיוחד. מוסיפים לה עוד דקות.
+
+
+– – של עמנו דווקא ברגעי החושך הגדולים ביותר. 
+
+
+עוד דקות לדבר כמה שהיא רוצה.
+
+
+כאשר ההנהגה החרדית הבינה שהגחלת היהודית – – 
+
+
+למה הוספת לה? למה הוספת לה? לי לא הוסיפו אף פעם.
+
+
+– – ועולם התורה בסכנה, הם הסתערו בכל הכוח – –
+
+
+למה הוספת לה? למה?
+
+
+– – גם במחיר של חיי עוני ודלות – –
+
+
+אתה מפחד ממנה?
+
+
+– – כדי לשמר את אותה גחלת.
+
+
+הקואליציה בקריסה, זה לא מעניין. 
+
+
+רובכם מכירים אותם בעיקר דרך התקשורת או על רקע מאבקים והפגנות. 
+
+
+עוד דקות לבלבל את המוח. מתחבקת עם רע"מ, עושה תחבורה ציבורית בשבת – – –
+
+
+ אבל אני מבקשת, לכו לישיבות ב-02:00 וב-22:00 ותראו מה זאת מסירות נפש – – 
+
+
+– – – שלא שרה את ההמנון. זה מפריע לך.
+
+
+– – מדהימה ומרגשת ללימוד התורה. כבת הציונות הדתית, אני מאמינה ויודעת שניתן – – 
+
+
+את לא ציונות דתית. תתביישי. הציונות הדתית מתביישת בך.
+
+
+– – לשלב תורה ועבודה. 
+
+
+תתביישי. 
+
+
+ אבל זה לא מוריד במאומה את הערכתי והוקרתי העמוקה – – 
+
+
+ תתביישי. אתה מוסיף לה עוד?
+
+
+משפט סיכום.
+
+
+– – לשליחות המגזר החרדי. 
+
+
+ אתה מוסיף לה עוד?
+
+
+אז מעל במה זו אני מבקשת – –
+
+
+ תתביישי. את לא ציונות דתית. תתביישי. 
+
+
+– – לומר למנהיגי הציבור החרדי תודה רבה.
+
+
+ תתביישי, תתביישי, תתביישי.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+חמש דקות אחרי הזמן.
+
+
+ הוספת לה זמן.
+
+
+הוספתי לה דקה. ואורית – –
+
+
+ אתה חושב שיש לה כוח. אין לה שום כוח, הקואליציה שלה מתפרקת.
+
+
+– – ההפרעות שלך לא הולמות. וחברת הכנסת, תודיעי לאורית סטרוק – –
+
+
+ מתפרקת.
+
+
+– – שבגינה קיבלת עוד דקה, בגלל ההפרעות החוזרות ונשנות.
+
+
+ בוא נראה אותך מוסיף עוד דקה לכל מי שמפריעים לו. בוא נראה אותך.
+
+
+בסדר. אם יפריעו לך, אורית סטרוק, כמו שאת מפריעה כאן, אני – – –
+
+
+ בוא נראה אותך מוסיף עוד דקה לכל מי שמפריעים לו.
+
+
+אני מתחייב להוסיף לך עוד דקה. 
+
+
+ בוא נראה אותך מוסיף עוד דקה לכל מי שמפריעי�� לו. 
+
+
+מתחייב אני. בבקשה. 
+
+
+יש לנו חצי שקל.
+
+
+מכיוון שהממשלה לא נותנת את תשובתה עכשיו, אנחנו נדחה את תשובתה. 
+
+
+אני רק רוצה להגיד תודה רבה לחברת הכנסת אורית סטרוק, שבזכותה – – –
+
+
+אנחנו גם נקיים את ההצבעה במועד אחר.
+
+
+איזה מועד אחר? הקואליציה שלכם מפורקת, אין לכם מועד אחר.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2446/24; נספחות.]
+
+
+אנחנו נעבור, בבקשה, להצעת החוק של חבר הכנסת פטין מולא, 2446/24 – –
+
+
+אפשר לקבל סדר-יום?
+
+
+– – הצעת חוק דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מופחתים למי שפרש פרישה מוקדמת (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2021. בבקשה, חבר הכנסת מולא, עשר דקות לרשותך.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כבוד חבריי חברי הכנסת, הגשתי לשולחנה של הכנסת הצעת חוק 2446/24, דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות מופחתים למי שפרש לפנסיה מוקדמת. חבריי חברי הכנסת, מדובר בחוק חברתי שיסייע משמעותית למאות אלפי אנשים מבוגרים שהגיעו לגיל הפרישה. כיום עובדים ועובדות נפלטים ממעגל העבודה בגילים מבוגרים או שהם נאלצים לפרוש בעל כורחם, בפרישה מוקדמת. בעקבות הגיל, הם נתקלים במחסום גיל בהגיעם למקומות עבודה עקב פרישה מוקדמת שנכפתה עליהם. מתוך העובדים והעובדות היוצאים לפרישה מוקדמת, הרוב הגדול הם נשים שעסקו בעבר במקצועות שונים. 
+
+מטרת החוק שהצעתי היא להסדיר תשלום מופחת של דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לאוכלוסייה המוחלשת זו על מנת להגדיל את ההכנסות שלה בעת הפרישה המוקדמת, ועל ידי כך לחזק את סביבתם הכלכלית. 
+
+הצעת חוק זהה לזו הונחה על שולחן הכנסת העשרים-ושלוש והעשרים-וארבע על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג. 
+
+אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת מכל הסיעות הבית, לתמוך בחוק חברתי זה. תודה. 
+
+
+ כל הכבוד, פטין. פטין, תודה.
+
+
+תודה רבה. ישיב שר הרווחה והביטחון החברתי השר מאיר כהן. זה להצעת החוק של פטין מולא, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מופחתים למי שפרש פרישה מוקדמת. 
+
+אין תשובת ממשלה, ואשר על כן, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מופחתים למי שפרש פרישה מוקדמת (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2021, לוועדת העבודה, הרווחה נתקבלה.
+
+
+תודה רבה. בעד – 21, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, ותידון להמשך החקיקה בוועדת העבודה והרווחה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2661/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור להצעה מס' 2661/24, הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הקבלת התקופה המרבית לכהונת שופט בית המשפט העליון למשך כהונת ראש ממשלה), של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, עשר דקות לרשותך.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שאתה בוודאי תצביע עכשיו בעד הצעת החוק הזו, שהרי אתה ויושב-ראש מפלגתך שר המשפטים – צביקה, תקשיב, נראה לי שאלה דברים חשובים מאוד – מקדמים עכשיו במלוא המרץ קציבת כהונה לראש ממשלה לשמונה שנים בטיעון כבד משקל שיותר מדיי כוח שמרוכז במקום אחד יותר מדי זמן עלול להשחית. אז מה עושים? אז קוצבים את הכהונה, כדי שלא יהיה מצב שאותו אדם מחזיק יותר מדי כוח אצלו ביד יותר מדי זמן. 
+
+הרי הרציונל הזה נכון עשרת מונים, חברי חבר הכנסת האוזר, כשאתה מדבר על שופט בבית המשפט העליון, שאין עליו שום מגבלה. אגב, לטעון שראש ממשלה, בשיטה הפרלמנטרית השלטונית הדמוקרטית בישראל, מרכז אצלו ביד הרבה יותר מדי כוח, זה טיעון שבעיניי צריך עיון אם הוא מתכתב עם המציאות. בלי קואליציה הוא לא יכול לזוז. תראה מה קורה לכם – עזוב, אצלכם אין בכלל ראש ממשלה, יש איזה לוביסט שמנסה ככה להיות אינטגרטור שיסדר טיפה את הקואליציה הבלתי-אפשרית שלכם.
+
+
+חבר הכנסת בוסו, אתה לא רוצה לכבד את חבר הכנסת סמוטריץ'?
+
+
+אבל גם ראש ממשלה נורמלי, שבא ממפלגת שלטון גדולה, בסוף יש לו אילוצים קואליציוניים, ושותפים, והגבלות, ויועצים משפטיים, ושופטי בית המשפט העליון.
+
+
+כבוד השר מאיר כהן, אנחנו לא נוהגים לשוחח בטלפון באולם המליאה.
+
+
+שופט בבית המשפט העליון, יש לו כוח בלתי מוגבל. אתמול ציינתם כאן בכנסת 30 שנה לחקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אותו חוק שהפך לכלי מרכזי בהפיכה השיפוטית, שלקחה את הכוח מהעם, מנבחריו בכנסת ובממשלה, והעבירה אותו ל-15 אנשים שאין להם שום הכשרה ואף אחד לא בחר בהם להכריע בשאלות ערכיות שנמצאות במחלוקת בחברה הישראלית. 
+
+שופט בבית המשפט העליון מחזיק היום את הכוח הגדול ביותר במדינת ישראל. עוד פעם, אין איזונים, אין בלמים, אין מגבלות. מילה אחרונה: זה אגב מצב נורא, ואנחנו כידוע נתקן אותו – נתקן אותו בפסקת ההתגברות; נתקן אותו בביטול עילת הסבירות; נתקן אותו בהחזרת ההגבלות על זכות העמידה; נתקן אותו בשינוי שיטת בחירת השופטים, ונהפוך את בית המשפט לייצוגי יותר, או לכזה שמייצג נכון יותר את מדינת ישראל, באמצעות שינוי שיטת בחירת השופטים. 
+
+אבל במצב הנוכחי אין מי שמחזיק יותר כוח מאשר בית המשפט העליון. והכוח הזה משחית – הכוח הזה משחית, בעיניי, גם ערכית, מוסרית, בפסיקות מוטות לחלוטין, עקרונית, של בית המשפט העליון. הכוח הזה משחית גם בהתנהלות, במינויים, בחבר מביא חבר. הכוח הזה משחית בסטנדרטים כפולים. תראו – אני כבר מסיים – שופט בית משפט עליון, שרק לפני חצי שנה הכריע בתביעה בעניינה של מגדל, הופך עכשיו להיות יושב-ראש החברה בשכר עתק. כמובן שהוא במקביל יכול להיות גם יושב-ראש מועצת העיתונות. סטנדרטים כפולים, שופטים שמעבירים לחברים או לחברות שלהם תיקים לגישור. הדבר הנכון והצודק ביותר, כדי שהכוח הזה לא ישחית, זה לקצוב את כהונתם של שופטי בית המשפט העליון.
+
+וההצעה שלי, רק כדי שיהיה לכם קל לתמוך בה, מבקשת לייצר סימטריה: אותו פרק הזמן שאתם מבקשים לקצוב כהונה לראש ממשלה יהיה גם פרק הזמן שאנחנו נקצוב לכהונת שופטי בית המשפט העליון, כדי שהכוח לא ישחית יותר מדי. 
+
+אני כמובן מצפה מחברי הכנסת כולם לתמוך בחוק הזה, וגם ממך, היושב-ראש. תהיו עקביים, תהיו קוהרנטיים. אמרתי, הרציונל שאתם דוחפים עכשיו לכהונת ראש הממשלה נכון על סטרואידים, פי אלף, ביחס לבית המשפט העליון. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2167/24; נספחות.]
+
+
+להצעה הזאת מוצמדת הצעתו של חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ידועה אמירתו של הלורד אקטון: כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. על מוסד בית המשפט העליון, עם הכוח הבלתי-מוגבל שיצר לעצמו ב-30 השנים האחרונות, בעיקר בהובלתו של אהרן ברק, אפשר לומר את דברי הנביא יחזקאל על פרעה מלך מצרים: "אשר אמר לי יְאֹרִי ואני עשיתיני", ומפרש שם רש"י: ואני עשיתיני – בגבורתי ובחוכמתי הגדלתי גדולתי וממשלתי. 
+
+מילים רבות מספור כבר נאמרו ונכתבו על ההפיכה השיפוטית, על הרחבת תחומי המשפט למלוא כל הארץ, באופן שמאפשר לשופטים לדון ולהכריע בכל שאלה מכל נושא; על הרחבת זכות העמידה, שמאפשרת להם לדון בכל מקרה. רק לחבר הכנסת אמסלם אין זכות עמידה. אבל בכל מקרה, הרי תמיד יהיה איזשהו עותר שיעתור, וההכרעה די ידועה מראש; על ההיתלות בחוקי-יסוד שהתקבלו ברוב מקרי כדי לפסול חקיקה של הכנסת, למרות שברור וגלוי שלא לכך כיוונו המחוקקים; על לקיחת הסמכות לפסול גם חוקי-יסוד, אם הם לא מתיישבים עם המונח המומצא "ערכי היסוד של השיטה"; על הקביעה כי כל פעולה של השלטון שהיא בלתי סבירה בעיני השופטים, איננה חוקית; על גאוות הלב לקבוע שלשופטים התבונה והסמכות לפרש חוקים וחוזים גם בניגוד לכוונת מי שחתומים עליהם; בעיקר – על העמדת בית המשפט העליון מעל כל רשות שלטונית אחרת ומעל החוק עצמו. 
+
+  כדי להבין את חומרת המצב שנוצר, די להיזכר בדבריו של המשפטן האמריקני הבכיר ריצ'רד פוזנר, שכתב על ברק שהוא יצר ובדה מליבו מידה של כוח שיפוטי שעליו לא חלמו אפילו שופטי בית המשפט העליון השתלטניים ביותר של ארצות הברית, וכינה אותו "פיראט שיפוטי", או בדבריו של השופט האמריקאי רוברט בורק, שכתב: ישראל הציבה רף של אימפריאליזם שיפוטי שייתכן שלא ניתן לחצותו, ובשום מקום, יש לקוות מכל הלב, לא ישתוו לו. 
+
+ האירוניה העצובה היא שבית המשפט העליון פועל תחת חוק-יסוד שמגדיר את ערכיה של ישראל כיהודית ודמוקרטית ובהדרגה מעצב מדינת ישראל שאיננה יהודית ואף לא דמוקרטית. את כוחו הבלתי-מוגבל של בית המשפט העליון יש להגביל ולהשיב אותו להיות אחת מתוך רשויות השלטון במדינת ישראל, שמאזנות אחת את השנייה, ולא משתררות ומשתלטות אחת על השנייה ועל המדינה כולה. 
+
+ הצעת החוק שלי, שמוצמדת להצעת החוק של חבר הכנסת סמוטריץ', להגבלת כהונת שופטי העליון, היא צעד ראשון בכיוון. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מעוז, אני חייב לציין שאתה תמיד נואם את מלוא הנאום שלך, ואתה עומד בזמן ברמה של שנייה. זה מאוד מרשים. 
+
+ השר שישיב על שתי ההצעות בשם הממשלה הוא השר מאיר כהן, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מזכירת הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מבין שהצעת החוק תעבור, אבל אני מוצא שזו חובה נעימה מאוד להתנגד להצעת החוק הזאת. 
+
+אדוני, הצעת החוק שלפנינו מבקשת לבצע שינוי במערכת השפיטה בישראל ולקבוע הגבלת זמן נוספת לזו הקבועה בחוק בתי המשפט, שלפיה שופטי בתי המשפט העליון יפרשו בהגיעם לגיל 70. ההגבלה המוצעת בהצעת החוק מבקשת להקביל את תקופת הכהונה המרבית של שופט בית המשפט העליון לזו שתיקבע עבור מי שמכהן במשרת ראש הממשלה. זאת, כאשר הגבלת כהונתו של ראש הממשלה עתידה להיות מעוגנת בתיקון לחוק-יסוד: הממשלה אשר עבר בקריאה ראשונה ועודנו בתהליך חקיקה. 
+
+ הצעת החוק סובלת מבעיות אחדות. היסודית שבהן נוגעת להנמקה שעומדת בבסיסה, שגוזרת גזרה שווה בין כהונה בתפקיד ראש ממשלה לכהונה בתפקיד שופט בבית המשפט העליון. ראש הממשלה – כל ראש ממשלה – עומד בראש הרשות המבצעת, על כל הסמכויות הרבות והמשמעותיות הנלוות לכך. הוא מחזיק באופן אישי בכוח פוליטי וציבורי רב. כוח זה, הנצבר לו ככל שהוא מכהן במשך זמן ארוך יותר, עלול להיות מנוצל לרעה. יתר על כן, מטבע הדברים וכנהוג בזירה הפוליטית, ראש הממשלה מעוניין להיבחר שוב למשרה זו. פעולותיו ומעשיו נבחנים בידי הבוחרים והשותפים ועשויים להשפיע על הצלחתו להיבחר שנית. 
+
+מנגד, שופט שממלא תפקיד מקצועי, ואינו עוסק בהיבטים פוליטיים ובקביעת סדרי-יומה של המדינה, ברור כי השיקולים העומדים בבסיס ההסדר הנוגע להגבלת כהונת ראש הממשלה אינם חלים ואסור שהם יחולו על שופטים, שהם לא נבחרי ציבור, אינם מעמידים את עצמם לבחירה מחדש לכהונה ואינם יוזמים מהלכים. תפקידם העיקרי הוא לברר באופן מקצועי, ללא משוא פנים וללא כל שיקול אישי סכסוכים משפטיים שצדדים מביאים בפניהם. 
+
+ בעיה מרכזית שנייה – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ סמוטריץ', אני לא מפריע לך אף פעם. בעיה מרכזית שנייה הכרוכה באימוץ ההסדר המוצע קשורה בעצמאות השיפוטית. לא בכדי קובע כיום החוק כי שופטים יכהנו עד גיל פרישה. הדבר נועד להבטיח את עצמאותם ואת אי-תלותם, כדי שיהיו משוחררים מלחצים שונים העלולים לנבוע מהצורך למצוא תעסוקה ביום שבו יסיימו את כהונתם. הסדר המגביל את כהונתם של שופטי בית המשפט העליון, כפי שמוצע בהצעה זו, יוביל למצב שבו הם ייאלצו לסיים את משרתם בתום תקופת הכהונה הקצובה, וסביר להניח שלא בגיל הפרישה. הסדר זה עלול לכרסם, גם אם בדרך עקיפה, בעצמאות השיפוטית ובמראית פני הצדק. 
+
+משכך, אנחנו מבקשים – הממשלה מבקשת ומציעה להתנגד להצעת החוק הזאת. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. 
+
+ אם כן, אנחנו ניגש להצבעה, בעצם שתי הצבעות בנפרד. ראשית אנחנו נצביע על הצעת החוק של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. מי בעד? מי נגד? הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הקבלת התקופה המרבית לכהונת שופט בית המשפט העליון למשך כהונת ראש ממשלה) לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד – 34 חברי כנסת, נגד – שלושה, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה הטרומית, והיא תעבור להמשך הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+
+ ועדת הכנסת. 
+
+
+ הוועדה לקידום מעמד האישה. 
+
+
+ יש לנו בקשה לאיזו ועדה?
+
+
+ הכנסת. 
+
+
+ שוועדת הכנסת תדון בהצעה עצמה?
+
+
+יש פה הצעה לוועדות הפנים והכספים. 
+
+
+אה, את זה ביקשתי – הצעה לפנים והצעה לכספים, ואשר על כן, זה יעבור לוועדת הכנסת כדי שתקבע באיזו ועדה תידון הצעת חוק זו. 
+
+אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת אבי מעוז. חבריי חברי הכנסת, ההצבעה. מי בעד? מי נגד? מצביעים. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת כהונת שופט בית המשפט העליון) לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 38, נגד –שלושה, נמנעים – אין. אני קובע שגם הצעת החוק של חבר הכנסת אבי מעוז עברה בקריאה הטרומית, ובהינתן שהיא מוצמדת, גם היא תועבר לוועדת הכנסת כדי שתקבע באיזו ועדה ימשיכו הליכי החקיקה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2587/24; נספחות.]
+
+
+אני מתכבד לעבור להצעת החוק הבאה המונחת על סדר-היום, הצעת חוק 2587/24, הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין – אני לא בטוח שאני אומר את המילה הזאת נכון – במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (תיקון – החזקת תכשיר אפינפרין בבית אוכל), התשפ"ב–2021, של חבר הכנסת איתמר בן גביר. בבקשה, עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, אני אהיה מאוד קצר. ההצעה הזאת היא הצעה מצילת חיים, ולכן התפלאתי שהעמדה של ועדת שרים הייתה נגדה. אני חושב שהיא חשובה, היא ראויה והיא ממש בבחינת פיקוח נפש. 
+
+אבל אם מדברים על פיקוח נפש אני אגיד רק משפט אחד. חבריי חברי הכנסת, חשוב לי שתשמעו מה קרה. אני בא עכשיו משמעון הצדיק בירושלים. אחרי שסיפרו לנו שחסינות של חברי הכנסת זה גם להכניס עוזרים פרלמנטרים, באו אליי ואמרו לי: יש הוראה של הממ"ז: לא מכניסים עוזר פרלמנטרי. אני אלך על זה לבג"ץ, אבל יצאתי לגדר, דיברתי עם העוזר שלי. התאספו סביבי 20 ערבים והתחילו לצעוק. אנשי מג"ב עמדו כחיץ, אנשי מגב בחיץ, ואז – הוראה של קצין במשטרת ירושלים, שהממ"ז נתן לו הוראה, הוא קרא לכל אנשי מג"ב ואמר להם: אחורה, מג"ב, אחורה. השאירו אותי מול 20 ערבים. היו שני אנשי משמר הכנסת שספגו מכות. 
+
+אדוני, זה רשום, מוקלט: אם ירצחו אותי, חלילה, אם ירצחו אותי, חלילה, מי שיהיה אחראי זה השר לביטחון פנים עמר בר לב, המפכ"ל הכושל קובי שבתאי ומפקד מחוז ירושלים דורון תורג'מן, שהיום נתן הוראה להפקיר את החיים שלי. להפקיר את החיים שלי. 
+
+ אני מבקש שתצביעו בעד ההצעה שלי ולחיים טובים וארוכים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. אין תשובת ממשלה. 
+
+אנחנו נעבור להצבעה. חבריי חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים (תיקון – החזקת תכשיר אפינפרין בבית אוכל), התשפ"ב–2021, לוועדת הבריאות נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 30 חברי כנסת, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה הטרומית. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני מבקש להוסיף לפרוטוקול את תמיכתה של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. הצעת החוק הזאת תידון בהמשך הליך החקיקה בוועדת בריאות. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2503/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, 2503/24 – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת סכום אגרת רישיון רכב), התשפ"ב–2021, של חברי הכנסת אחמד טיבי ואוסאמה סעדי. אחמד טיבי, אתה תציג את הדברים. עשר דקות לרשותך, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, ביוזמת חברי אוסאמה סעדי ושלי, מדברת על הורדת אגרת הרכב. המצב היום – בסעיף 3(ג) לפקודת התעבורה נקבע כי עלות רישיון רכב ייקבע בתקנות ולא בחקיקה. היום אני מבקש להוסיף תיקון בהצעת החוק ולהוסיף כי סכום אגרת הרישיון ייקבע ביחס לשכר הממוצע ולא יעלה על 10% ממנו. היום, כשאגרת רכב עולה בין 900 שקל – לרכב מעל עשר שנים – ל-4,719 שקל, ושכר המינימום עומד על 5,300 שקל בלבד, היא בממוצע יותר מחצי ממנו. זה מצב בלתי סביר. מדובר במס עקיף כבד ומשמעותי ביותר על הצרכנים והצרכניות, נהגים ונהגות ברכב הפרטי, שגם אין להם יותר מדי אפשרויות אחרות כשהתחבורה הציבורית כמעט לא מתפקדת פה ויש עלייה במחירי התחבורה הציבורית. 
+
+ השבוע עלה לכותרות, רבותיי חברי הכנסת, שכר המינימום לצד הכותרות על שכר המקסימום ושיפור התנאים שמקדמים פה בשם הביטחון, לכאורה, ועל הצורך להעלות בהקדם את השכר ולהבטיח העלאה משמעותית ומהירה ככל האפשר בלי ניסיונות לפגוע בו ולשחוק אותו, ותוך כדי זה לפגוע ישירות או בעקיפין בשכבות הכי מוחלשות כאן בחברה, וביניהן שליש מהשכירים, 1.2 מיליון עובדים המשתכרים שכר מינימום. רבים מהם, רבותיי, חיים בעוני מובנה וממוסד, חוקי אבל בלתי מוסרי בעליל. כבר ב-2016 דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת השווה בין ישראל לבין 11 מדינות אחרות בעולם. כאן אנחנו משלמים הרבה יותר מכל אזרחי המדינות שנבדקו. נוסף על כך ישראל היא המדינה היחידה שבה נקבע גובה האגרה, חבר הכנסת מרגי, לפי שנת הייצור ומחיר הרכב, בזמן שבכל המדינות האחרות שני משתנים אלו כלל אינם רלוונטיים, לא מובאים בחשבון. 
+
+ מאותו דוח של הממ"מ, בסוף 2014 עמדה מצבת הרכב בישראל על 2.97 מיליון כלי רכב, 83% מהם הן מכוניות נוסעים. על פי דוח הכנסות המדינה בשנת 2014, ההכנסות מאגרות של משרד התחבורה עמדו על 4.1 מיליארד שקל, ו-98% מההכנסות מקורם באגרות רישוי שנתיות. 2% האחרים הם מאגרות העברת בעלות, אגרות רישיון נהיגה וכדומה, לא כולל קנסות חנייה. 
+
+ אגרות הרישוי הממוצעות בישראל בקטגוריית כלי רכב פרטיים, רבותיי חברי הכנסת, גבוהה בשיעור – (אומר בערבית: תקשיב, אוסאמה, את מה שאני ואתה הכנו –) 341%, (חוזר על הדברים בערבית) מחציון האגרה; במונחי שוויון כוח קנייה במדינות שנבדקו – גבוהה בשיעור של 310% מהממוצע במדינות וגבוהה פי 19 מהאגרה הנמוכה ביותר, שנגבית בטקסס בארצות הברית. רבותיי, גם נוכח יוקר המחיה, עליית מחירים, תחבורה ציבורית בעייתית, מחירים גבוהים והמצוקה הכלכלית, זה הזמן לתמוך בהצעה שלי ושל חברי אוסאמה סעדי, של הרשימה המשותפת. 
+
+
+ – – –
+
+
+ (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: מצוין, סמי. ולאחר שפתרנו את הבעיה של הרישיונות המעוקלים, יא אוסאמה, אשר נהנו ממנה 180,000 נהגים, מהחוק הזה, אנחנו כרגע עם חוק הדורש להוריד את אגרת הרכב, רישיון הנהיגה. מובן שהממשלה מתנגדת, כי לה הכנסות, שזה יותר מ-4 מיליארד שקלים שבאים מהאגרות האלה, וזה ילך לאיבוד, אבל לא מספיק העול הגדול הזה על המשפחות ועל הנהגים? לכן – ואני שמח שהממשלה והקואליציה התפרקו היום, לכן החוק הזה יעבור היום, אף שהשרה מרב מיכאלי הולכת לעלות לפה ולדבר נגד החוק הזה.) 
+
+אני מבקש לעשות גיוס מלא לחוק הזה, כי הוא חוק חברתי ממדרגה ראשונה, וכדי לנצל את הזמן, רק כדי לנצל את הזמן – אני מסיים. האם שכנעתי אתכם? תודה רבה.
+
+
+ כבר שכנעת אותי. 
+
+
+ תודה רבה. אחמד טיבי, עוד יחשבו שאתה בעד חוק הגיוס. אמרת שאתה בעד גיוס מלא. 
+
+
+– – –
+
+
+ בבקשה. בשם הממשלה תשיב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי. אולי שכנעת אותה, נשמע. 
+
+
+ אם אנחנו פה – אם אני תומך בחוק הגיוס – אתה מבלבל ביני לבין חברי כנסת ערבים אחרים.
+
+
+ את רוצה לשכנע אותנו להתנגד? כי אין לך קואליציה. 
+
+
+אולי השרה תשכנע אותך להתנגד להצעת החוק. אתה יודע, אנחנו שומעים כאן במליאה, בלב פתוח ובנפש חפצה, את ההצעות, את ההתנגדויות – –
+
+
+ בלב פתוח – –
+
+
+ – – את ההתנגדויות לתמיכות. 
+
+
+– – מנסה לשכנע אותנו להתנגד. 
+
+
+ (אומרת בערבית: קודם כול, לצערי הרב, השפה הערבית שלי לא יפה כמו השפה של חבר הכנסת – – –)
+
+
+אי-אפשר לבקש לשמוע ולדבר בטלפון, חבר הכנסת קיש. 
+
+
+אחמד טיבי, (אומרת בערבית: לצערי הרב – – –)
+
+
+(אומר בערבית: – – – אני מסכים.) 
+
+
+ (אומרת בערבית: אבל אני רוצה להמשיך להתאמן, ויעני, בואו נראה.) 
+
+
+ אני מוכן – – – אני מסכים – – –
+
+
+ חבר הכנסת טיבי, השפה שלך היא באמת ברמה כל כך גבוהה, שעד שאני אגיע לקבל שיעורים ממך, אני אטפס קודם במעלה. 
+
+
+אני בטוח – – –
+
+
+קודם כול, אני שמחה לראות שהאופוזיציה כל כך נהנית. נראה לי, חבל על הזמן, יום כיף באופוזיציה. חבל על הזמן, איזה יום כיף. 
+
+
+ אנחנו כבר חודשיים – – –
+
+
+ אה, ראיתי, ראיתי אתכם טרוטי עיניים וסובלים בלילות. 
+
+
+ – – – אתם טרוטי עיניים ואנחנו נהנים, מרב. 
+
+
+אבל בכל מקרה, באמת מפרגנות. אנחנו באמת באמת מפרגנות לאופוזיציה את יום הכיף.
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי מזכירת הכנסת, אני חושבת שבכל פעם שאני אעלה עכשיו על הדוכן, אני אזכיר אותך, כי אני כל כך לא רוצה שתלכי, שאולי זה יסייע להשאיר אותך כאן. ובכן, חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת סעדי, שאני רואה שהוא פה – כן הוא פה. אהלן – שזה מה שקוראים אצלנו (אומרת בערבית: "שני טוסיקים באותם תחתונים",) חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת אוסאמה סעדי. 
+
+בכל מקרה, הצעת החוק הזאת היא פשוט לא נכונה, לצערי. א. היא מעודדת שימוש ברכב פרטי והיא מעודדת רכישת כלי רכב פרטיים – דבר שאנחנו לא מעוניינות ומעוניינים לעשות. להפך, אנחנו מעוניינות ומעוניינים לעודד שימוש בתחבורה ציבורית. כמו שאתה יודע, חבר הכנסת טיבי, אני משקיעה הרבה מאוד מאוד – אני? משרד התחבורה בראשותי משקיע הרבה מאוד כסף בתשתיות ברשויות הערביות על מנת שנוכל להוסיף שם שירות של תחבורה ציבורית. אלה פערים של שנים ארוכות שצריך להתחיל לסגור, ואנחנו משקיעות ומשקיעים בזה כסף ומאמצים רבים. 
+
+ ב. צריך להגיד שזה לא רק מבחינת הפקקים, העומס והגודש וכו', אלא גם כמובן מבחינה סביבתית: כמה שיותר כלי רכב פרטיים זה דבר לא קיים, לא מקיים, לא מתקיים, לא בריא בשום בחינה ואופן.
+
+ אבל צריך להגיד עוד דבר: ציבור גדול ורב קנה כלי רכב יקרים מאוד, ולמי שיש כסף לקנות כלי רכב חדש ויקר, למה המדינה צריכה לעשות לו הנחה על האגרה? אני באמת לא מבינה. חבר הכנסת טיבי, מה שאתם מציעים זה ממש מיסוי רגרסיבי. 
+
+
+ – – –
+
+
+ זה ממש מיסוי רגרסיבי. אני באמת אומרת, זה לא נכון, לא מבחינה חברתית, לא מבחינה תחבורתית, לא מבחינה סביבתית. משום בחינה הצעת החוק הזאת היא לא נכונה, לצערי, ולכן הממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת.
+
+אבל אחזור ואומר: ההשקעה שנעשית בכלי הסעת המונים, תחבורה ציבורית, ובחברה הערבית בפרט, היא השקעה גדולה מאוד, ולוקח זמן אבל היא תישא פירות. אני רואה שחבר הכנסת טיבי רוצה לנצל את זכותו לענות בחזרה, אבל בכל מקרה הממשלה מתנגדת. 
+
+
+ חבר הכנסת טיבי לא השתכנע מהתנגדות הממשלה, ואתה רוצה לשכנע את חברי הכנסת בכל זאת לתמוך בהצעה. 
+
+
+ יש משהו חשוב שלא אמרתי בדבריי. כמובן שה-10% שאני מבקש הם מהשכר הממוצע במשק. מנוסח העדכון עולה כי במקרה של רכב אחד מקבוצה 1, רכב שמחיר המחירון שלו כחדש הוא עד 101,000 שקלים, גובה אגרת הרישוי הוזל מ-1,235 ל-1,226; במקרה של רכב מקבוצה 2, הוזלה ל-1,229 מ-1,520; קבוצה 3 וקבוצה 4. בקיצור, ה-10% הוא מהשכר הממוצע במשק – 11,500, פלוס מינוס כמובן – מקסימום 10%, וזו לשון החוק והדרישה שלנו. לא השתכנעתי מדברי השרה. (אומר בערבית: כבוד השרה, אני לא השתכנעתי מהדברים שנשאת פה, ואני דורש מחברי הכנסת להצביע בעד החוק.)
+
+
+ תודה רבה. 
+
+אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מחברי הכנסת לשבת במקומותיהם. מי בעד? מי נגד? הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת סכום אגרת רישיון רכב), התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד – 31, נגד – אחד, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת סכום אגרת רישיון רכב) התקבלה בקריאה הטרומית, ותועבר לדיון להמשך החקיקה בוועדת הכלכלה. 
+
+ חברת הכנסת סילמן, את מציעה שוועדת הכנסת תדון ותקדם את החקיקה עצמה, או שתדון באיזה ועדה?
+
+
+ – – –
+
+
+לאיזו עוד ועדה את מציעה? 
+
+
+הכספים. 
+
+
+יש כאן הצעה לוועדת הכספים. זה דבר שנדרש על פי הפרוטוקול, ולכן אנחנו נעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכנסת, והיא תקבע היכן נמשיך את הליכי החקיקה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1757/24; דברי הכנסת, חוב' י', ישיבה 84.]
+
+
+ אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, מס' 1757/24, הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, התשפ"א–2021. ההצעה נומקה ב-8 בדצמבר 2021. ההצעה היא של חבר הכנסת יריב לוין, ולכן אנחנו מזמינים את שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי להשיב את תשובת הממשלה על ההצעה כפי שנומקה בעבר. 
+
+
+ אני באמת האזנתי להצגת החוק של חבר הכנסת לוין בפעם הקודמת, הקשבתי לה בקשב רב, ובאופן כללי צריך להגיד, ברמה האישית, חבר הכנסת לוין ואני, שוררים בינינו יחסים טובים והערכה רבה, היו בינינו שיתופי פעולה רבים בעבר, ואני מקווה מאוד שעוד נחזור לשתף פעולה באופן קונסטרוקטיבי לטובת מדינת ישראל והחברה הישראלית בעתיד. 
+
+ אני רוצה להגיד שלא רק שאני מסכימה עם העקרונות של הצעת החוק – שצריך להגיד שקידם אותה בעבר חבר הכנסת דב חנין – אלא שהמדיניות שאני מקדמת במשרד היא בדיוק הדבר הזה, בדיוק הדבר הזה. משרד התחבורה לפניי, בעשור לפניי, השקיע 200 מיליון שקל בשבילי אופניים. בתקציב הנוכחי הקצינו 2 מיליארד ש"ח למשך החומש, כלומר 400 מיליון שקל בשנה, לסלילת כבישי אופניים. אנחנו עוברות ועוברים מרשות לרשות ועושות הסכמים, שכל הרשויות יעשו תוכניות-אב לשבילי אופניים. חלק כבר עשו, חלק בתהליך, והמשרד גם עוזר לחשוב מה הדרך הנכונה לעשות את הדברים, ואנחנו מתקצבות ומתקצבים שבילי אופניים בכל מקום. 
+
+ צריך להגיד שלפני בואי דובר על "אופנידן" בתוך גוש דן, והתפיסה שלי אומרת ששבילי אופניים צריכים להיות בכל מקום במדינת ישראל ובארץ ישראל, כי המרחב הכפרי, אומנם יש בו אולי שימושים שונים לאופניים, אבל חשובים לא פחות. אפשר לחשוב אפילו, נניח, רק על ילדות וילדים שזה חוסך הסעות של ההורים של לקחת אותם לחוגים, לחברות ולחברים, שלא לדבר סתם על פנאי ועל יכולת לנסוע בחוץ.
+
+אז אנחנו באמת מקדמות ומקדמים את הדבר הזה בכל מקום. זאת ועוד, ההנחיה שלי לחברות התשתית של המשרד היא שמתחילת הקדנציה הזאת כל תשתית חדשה שנסללת באה – אין לי מילה ל-built-in, אני לא אוהבת להשתמש באנגלית על הדוכן; מובנה. כל תשתית חדשה שנסללת, נסללת יחד עם שביל הליכה ושביל אופניים בצידה, וכמובן עם עצים להצללה וכו'. זה הופך להיות הסטנדרט המחייב של סלילת תשתיות. 
+
+אדוני הביא בתוך הצעת החוק שלו כמה דברים נוספים, כמו חניות לאופניים בבניינים ציבוריים, שזה דבר שניסינו לעבוד עליו מול משרד הפנים. אני רוצה להגיד לך שברכבת למשל אנחנו עושות היום פיילוט בתל אביב של חניון אופניים שקוע כזה, ממוחשב, ככה שהאופניים מוגנים גם מחבלות, גם מגנבה, וזה יהיה נוח מאוד להפקיד אותם ולקבל אותם בדרך החוצה. בהנחה שזה יעבוד, נרחיב את זה עוד ועוד. 
+
+במה עוד רציתי לסבר את אוזנך בעניין הזה? כמו שאדוני יודע, הדברים האלה בדיוק פחות נכונים לחקיקה ראשית, אלא הם באמת עניין של מדיניות. ומשום שהמדיניות הזאת כבר יוצאת לפועל, אז באמת חשבנו שאין מקום לחוקק את זה באופן כזה בחקיקה ראשית. 
+
+ברם, אולם, משום הפתיח, שהתכוונתי אליו בכל מילה, ומשום באמת ההערכה הרבה גם לנושא וגם אליך, עשינו מאמצים מאוד מאוד גדולים למצוא סעיפים שכן נוכל לחוקק אותם, ואף עשינו מאמצים גדולים מול משרד הפנים. אבל אדוני החליט בסופו של דבר לא ללכת על הפתרון היחיד שהצלחנו למצוא שאותו כן אפשר לקדם בחקיקה, אז בצער אני נאלצת להגיד – – –
+
+
+ – – – בואי נהיה הגונים עד הסוף.
+
+
+ הגונים עד הסוף? אז אני אומרת לך שאיתי, יועץ החקיקה שלי – שאני רוצה להודות לו על העבודה המדהימה והמסורה שהוא השקיע בזה, השקיע אותה בכוונה רבה ביותר, והביא באמת את הדבר הכי משמעותי שיכולנו להביא בעבודה המשותפת. 
+
+לכן, אדוני היושב-ראש וחבריי וחברותיי חברי הכנסת, בצער, אני אומרת שלמרות שהממשלה ומשרד התחבורה בראשותי מסכים למדיניות המוצעת ומקדם אותה בכל הכוח, עדיין הוא נאלץ להתנגד להצעת החוק, משום שאין המקום לקדם את המדיניות הזאת בחקיקה. 
+
+
+בגלל זהות המציע. 
+
+
+חלילה. לא זאת בלבד שזה לא בגלל זהות המציע, אלא שיעיד חבר הכנסת יעקב אשר שאנחנו העברנו ומעבירות הצעת חוק שלו ומקדמות דבר שהוא הציע וגם דברים אחרים. 
+
+
+– – –
+
+
+אנחנו – אדבר בשמי, בשם סיעתי ובשם משרדי – לא מסתכלות אופוזיציה–קואליציה אלא פועלות בצורה עניינית, ואף שמחה שלא להחרים את המליאה. 
+
+
+– – –
+
+
+היושב-ראש, אני – – –
+
+
+ כשלא מסתכלים אז לא רואים כלום. כשלא מסתכלות – – –
+
+
+טוב. אתם יודעים, נאמר לי שהיום אנחנו מציינים 22 שנים לפטירתה של הזמרת עפרה חזה, אז נזכרתי בשיר שלה "לדעת כן או לא", נדמה לי של אלדד שרים: "לדעת כן או לא – – – גינת פרחים רק בשבילו / עוקרת לחפש את התשובה". זה נשמע לי, קצת הזכיר – היה פה ניסיון לעקור גינת פרחים לנסות למצוא את התשובה. בכל מקרה, הממשלה מתנגדת. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? מצביעים. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד תחבורת אופניים, התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+בעד – 23 חברי כנסת, נגד – אין, נמנעים – אין. 
+
+
+ כשישנים שנת צוהריים ככה זה נראה. שימשיך לישון.
+
+
+אני קובע שהצעת החוק לעידוד תחבורת אופניים, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת לוין עברה בקריאה הטרומית, והמשך החקיקה יידון בוועדת הכלכלה. 
+
+
+ כספים. 
+
+
+בוועדת הכספים, יש כאן הצעה. אשר על כן אנחנו נעביר את ההצעה לדיון בוועדת הכנסת, כדי שתקבע באיזו ועדה יימשך הדיון בחקיקה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2351/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור מכאן להצעת החוק של חבר הכנסת יצחק פינדרוס, 2351/24, הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, התשפ"ב–2021. יעלה ויבוא חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה. עד עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזאת היא בעצם הסימן למה ממשלת "ימינם ימין שקר" הולכת לישון להרבה זמן. שנת הצוהריים לא תיפול רק על ראש הממשלה או החלופי או החליפי או הסגן או הממלא מקום אלא על כולם. כי כשבאים עם דבר הגיוני, שהציע אותו אחד מחברי הכנסת היותר נכבדים שהיו בכנסת הקודמת – קוראים לו עודד פורר – לעזור לעצמאים; כשחצי מהמפלגות המרכיבות את הקואליציה הווירטואלית, שמתמוטטת, בסייעתא דשמיא, לנגד עינינו, בקרוב ממש, בעד הדבר הזה באופן עקרוני ולא נוצר אפילו שיח, זה בדיוק מראה את סופה של ממשלה שאינה מרחמת, וממשלה שאינה מרחמת, סופה שאין בה חמלה וסופה ליפול. 
+
+אני מבקש מהאנשים האחראים כאן שנמצאים במליאה, אותם חברי כנסת שלא נחים, ובניגוד לאותה קואליציה, שכשהיא הייתה באופוזיציה לא ראינו אותה פה, אז אני רוצה בהזדמנות הזאת, שזה נראה לי מהמושבים האחרונים שהם יהיו באופוזיציה, להודות ליריב לוין, שהוביל את האופוזיציה בחודשים האחרונים בצורה יפה וטובה, ולהודות לרב גפני, לרב דרעי, לרב ליצמן, לבצלאל סמוטריץ' ולכולם. עשיתם עבודה נהדרת. תודה רבה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה רבה. יאיר גולן אמור להשיב מטעם הממשלה ולא השיב. אגב, אינני רואה כאן שר. 
+
+
+אין עם מי לדבר. 
+
+
+ אין לנו בעיה.
+
+
+ איפה השרה מיכאלי? אה, השרה פרקש, סליחה, לא ראיתי. 
+
+אז אם אין לנו תשובה של הממשלה, אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת מתבקשים לתפוס את מקומותיהם. מי בעד? מי נגד? הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק פיצוי עסקים קטנים בשל אירועי איבה מתמשכים או מצב חירום כלכלי, התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 23 חברי כנסת, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע כי הצעת החוק של חבר הכנסת יצחק פינדרוס עברה בקריאה הטרומית, והיא תעבור להמשך דיון בהליכי החקיקה לוועדת הכלכלה. 
+
+
+בריאות, בריאות. 
+
+
+ יש פה הצבעה שזה יעבור לוועדת הבריאות, ועל כן נעביר זאת לוועדת הכנסת, כדי שתקבע איזו ועדה אכן תמשיך בהליך החקיקה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1202/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, הצעה מס' 1202/24, הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גיל העובד), התשפ"א–2021, של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. חבר הכנסת אשר, עד עשר דקות עומדות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יריב, יריב לוין, אני רוצה קודם כול שכולנו נקדיש חמש שניות ונאחל שינה טובה לראש הממשלה, שנת הצוהריים. 
+
+
+לכל הקואליציה. 
+
+
+הקואליציה הלכה לעשות איתו את זה ביחד. אני חושב שזו בושה לא לעמוד בכללי המשחק של הפרלמנט.
+
+
+– – – מה זה שייך? אתה כבר מתגעגע לקואליציה – – –
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – גברתי השרה, אולי כדאי שכן תקשיבי, למרות שאת לא עונה לי כנראה, אבל שתדעי על מה מדובר. חשוב לי, גברתי השרה – שלמה, תוותר דקה, דקה, לא יותר מדקה. 
+
+רוצים להגדיל את שיעור התעסוקה בכל הציבורים – בציבור הערבי, בציבור החרדי וכו'. יש את החוק של השתתפות בכוח העבודה, שבו הממשלה נותנת אפשרות למס הכנסה שלילי ולמענקי עבודה לאוכלוסייה. אבל החוק, גברתי השרה, מגדיר עובד מגיל 23. אני לא יודע למה החליטו על גיל 23, אבל יש הרבה מאוד עובדות ועובדים במגזר החרדי ובמגזר הערבי, וגם במגזר היהודי, שבגיל 21 הם כבר בעלי משפחה, עם ילד, והם יכולים להיות זכאים לעניין הזה, והם מודרים מהחוק הזה. לכן, החוק הזה הוא חשוב מאוד. אני מאוד מקווה שהממשלה תקדם אותו, כי זה לא מספיק, אדוני היושב-ראש, לעמוד כאן על הבמה ולהגיד: צאו לעבוד, תשתתפו בעבודה. מההשתתפות במענקי העבודה מודרות ממשפחות שלא נמצאות בנורמה הישראלית-חילונית. בנורמה היהודית החרדית, הדתית, והערבית, במקרה, היא כן נמצאת. זה גם משתלב ברצון להוריד את גיל הפטור לגיל 21 והכול, ולכן, החשיבות של החוק הזה היא עצומה. 
+
+לכן, אני פונה לממשלה ואומר: אל תטיפו לנו מוסר על ללכת לעבוד או לא ללכת לעבוד. תנו לנו את מה שנותנים לכולם, וכל אחד יעשה את הבחירה שלו. אתם מונעים בכך את ההטבות מעובדים, מזוגות צעירים, מנשים עובדות שמשלמות משכנתה ומשלמות על מעון ועל כל הדברים הללו, ואת ההטבות הללו אתם לא נותנים.
+
+אני מאוד מקווה, מאוד מקווה, שהממשלה כן תקדם את זה ושהנושא הזה יגיע לדיון בוועדת הכלכלה. אני מציע לוועדת הכלכלה או הכספים. אין לי בעיה שיגיע לדיון ולהחלטה חיובית, אם כנים דבריכם. אם לא, אז כל מה שאתם אומרים לציבור החרדי ולציבור הערבי: לכו לעבוד – אתם מרמים. תודה. 
+
+
+תודה רבה. השרה פרקש, את עונה בשם הממשלה. בשם הממשלה תענה השרה אורית פרקש.
+
+
+ לא חבל שהביאו אותה במיוחד? לא חבל שהיא באה לפה? סתם. באמת – – –
+
+
+ כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת הנכבדים, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. 
+
+רגע, שנייה אחת. 
+
+
+לא. בינתיים זה בסדר.
+
+
+– – – לא ערער על זה – – – לא ערער על ההחלטה? 
+
+
+זה מענק גיל עובד – להוריד מגיל 23 לגיל 21, הצעת החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. אין לך את התשובה הזו.
+
+
+מלא נתנו לי. נתנו לי מלא. דקה אחת.
+
+
+ אפשר לגשת להצבעה. 
+
+
+ היא תבחן אם יש לה תשובה.
+
+
+– – –
+
+
+חבר הכנסת ארבל, אולי השרה תשיב והיא תשכנע אותך להתנגד.
+
+
+– – – אני – – –
+
+
+ אני לא שמעתי את ההתנגדות. אני אחרי זה – – – 
+
+
+זה בעמ' 22. 
+
+
+אני רגיל לשמוע במעמד שני הצדדים, אתה יודע. כך יהודים למדו במשך מאות רבות של שנים להידיין על דבר.
+ 
+
+אני אמתין בסבלנות.
+
+
+– – –
+
+
+אדוני היושב-ראש, הרבה בממשלה – – –
+
+
+מה זה הביזיון הזה? מה זה הדבר הזה?
+
+
+– – – תוותרי על התשובה, תוותרי על התשובה – – –
+
+
+יש כאן איזושהי תקלה. אני כן אגיד שוועדת השרים החליטה להתנגד, ושיקוליה עימה. לא קיבלתי הסבר מפורט על העניין הזה. זה מה שיש לי להגיד. אני לא אצדיק בלי שנתנו לי את ההסברים.
+
+
+– – –
+
+
+מה הטיעונים? מה הטיעונים? בואו נשמע.
+
+
+את טועה. היא טועה, הוועדה לא התנגדה. הוועדה לא התנגדה – – – עוד שבועיים.
+
+
+ חברים, זו התשובה. אני עובר להצבעה. 
+
+
+הוא – – –
+
+
+בבקשה. חבר הכנסת אשר, בבקשה. יש לך עד שלוש דקות. 
+
+
+יעקב – – – לנו יש זמן. רוצים הצגה, תן הצגה.
+
+
+באנו לעבוד. אדוני, באנו לעבוד – – – 
+
+
+בבקשה. יש לך – – –
+
+
+רגע, רגע. תן לי.
+
+
+השעון עדיין עובד, אז 15:30. 
+
+
+ זה הדבר היחידי שעובד – השעון.
+
+
+שיגיע לגובה שלי, שלנו. גברתי השרה, אני מוכן לחכות שתמצאי את התשובה, אבל קודם כול, תיקון טעות: ועדת השרים דחתה את הדיון בשבועיים והיא לא התנגדה. דבר שני, מאחר שאני יודע שלך באופן אישי חשוב הנושא של שילוב חרדים וערבים בעבודה, מדובר כאן – תנו לי רגע לדבר אל השרה, ידידיי חברי דגל התורה. קרעי, קרעי, מספיק. 
+
+
+דבר, דבר. מה אתה – – –
+
+
+אל תגיד לי על מה לדבר. תן לי רגע לדבר עם השרה.
+
+
+ואני – – –
+
+
+אני יכול לדבר עם השרה? תודה על העזרה של כולם. דקה. גברתי השרה, מאחר שאני יודע – אורי, תודה על העזרה. תן לי לסיים. אני רוצה – – –
+
+
+יעקב, אתה קורא רק למזרחים, אני מבין. 
+
+
+אורי לא מזרחי.
+
+
+ מאחר שלא קיבלתי את זה – – – אני מציעה שתעלה את זה בעוד שבועיים.
+
+
+חבר הכנסת אשר, הייתה פה הצעה של השרה שאולי נמתין שבועיים. אם אתה באמת תבקש את תמיכתה של הממשלה, יש הצעה, אפילו על פי מה שאתה אמרת, להמתין שבועיים. 
+
+
+אני אומר דבר אחד: אני מבקש היום את תמיכתה של הממשלה להביא את זה – – –
+
+
+– – – שבועיים זה עד אחרי הפגרה.
+
+
+בדיוק. להביא את זה לוועדה. זו אותה החלטה בדיוק. אני רוצה שתדעי, במילה אחת, כי אני לא רוצה לעכב את חבריי. תקשיבי לי, מילה אחת, גברתי השרה: מאחר שאני יודע שאת רוצה מאוד בשילוב החברה החרדית והערבית בתעסוקה, ומאחר שגם רצית לעשות תוכנית כלכלית לציבור החרדי ולא נתנו לך לעשות את זה – – –
+
+
+– – –
+
+
+את בעד זה, אני יודע. אני משבח אותך. אל תוסיפי, כי זה רק יקלקל. ההצעה שלי אומרת דבר אחד: אותו מס שלילי שיש – רק שלא יגדירו עובד מגיל 23, כי יש נשים חרדיות שבגיל 21 הן כבר עם ילד. היא עובדת, אבל היא לא תקבל את מס ההכנסה השלילי ולא את מענק העבודה. אותו דבר גם נשים ערביות או גברים ערבים או גברים חרדים, כי אצלנו מתחתנים מוקדם, ויש ילד, ברוך השם, כבר בגיל 21-20, אז למה שיימנע מהם הדבר הזה?
+
+ הצעת החוק כל כך צודקת. אם אתם לא תאשרו אותה הלאה, זאת תהיה צביעות ממדרגה ראשונה לבקש מהחרדים: תשתלבו, אבל את ההטבות לא נתאים לכם, לגיל שלכם. תודה רבה. שמעת את שני הצדדים? תגובתך.
+
+
+ שמעתי את שני הצדדים, ואני מאוד שמח שאתה קורא לציבור החרדי להשתלב בשוק העבודה, יש על זה קונסנזוס.
+
+
+זה מה שיצא לך מתוך זה? זה המשך של הצביעות. זה המשך של צבועים. כן, זה המשך של צבועים, ואתה מנצל את הכיסא הזה בשביל לדבר דברים של צביעות. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? מצביעים. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גיל העובד), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד – 21, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ויצחק פינדרוס עברה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכספים להמשך דיון בחקיקה.
+
+
+ועדת העבודה והרווחה.
+
+
+יש כאן הצעה לוועדת העבודה והרווחה. אשר על כן, היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעה באיזו ועדה יימשכו הליכי החקיקה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1866/24; נספחות.]
+
+
+הצעת חוק 1866/24, הצעת חוק סיוע למשפחות ברוכות ילדים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת משה אבוטבול. בבקשה, חבר הכנסת אבוטבול, עשר דקות לרשותך.
+
+
+אתה לא חייב להסביר לנו. אנחנו רוצים להצביע.
+
+
+אוקיי, אוקיי, בפרט שיש לנו רוב דורסני. זה ממש נפלא. 
+
+
+– – –
+
+
+חברים, בכל אופן, אני רק רוצה להבטיח שבאמת עמלתי קשה. לא ידעתי שתהיה לנו כזאת סייעתא דשמיא. אני מבטיח לכם שהנאום הקצר הזה, יחסית, הוכן בשעה 06:30, אז באמת חבל לי לפספס את האלמנטים החיוביים שנמצאים בתוכנית הכלכלית השלילית של הממשלה.
+
+בכל אופן, אנחנו נמצאים כאן, חבריי היקרים, כדי לנסות לשכנע להצביע, ואני מאמין שכדרכה של דמוקרטיה, אנחנו נצליח, בעזרת השם, להעביר את החוק הזה. ודווקא בתקופה הזאת שיש לנו קשיים גדולים עם תוכניות כלכליות שהן קשות ביותר שבאות לעם היושב בציון, החוק שלי עושה סדר ונותן קצת עזרה לאותן משפחות. 
+
+מדובר בהצעת חוק סיוע למשפחות ברוכות ילדים שבעצם תיתן הנחה בארנונה לאותן משפחות, "על אף האמור בסעיף זה – – – משפחה ברוכת ילדים תהיה זכאית להנחה בתשלומי הארנונה החלים על דירה המשמשת למגוריה, בהתאם למספר הילדים". אנחנו צמצמנו את הנושא הזה: משפחה שיש בה ארבעה ילדים תקבל 40% הנחה; משפחה עם חמישה ילדים – 50% הנחה; שישה ילדים – 60% הנחה; שבעה ילדים – 70% הנחה; שמונה ילדים – 80% הנחה, מעבר לטבלה הרגילה; תשעה ילדים – 90% הנחה, ואם יש להם עשרה ילדים, בלי עין הרע – משפחה ברוכת ילדים תקבל 100% הנחה. 
+
+אני רואה אותך, אוסאמה, שאתה מאוד מאוד נהנה, וגם ידידנו אחמד. אני חושב שזה מיטיב עם כל המגזרים – גם עם המגזר הערבי, שיש להם משפחות גדולות, גם עם המגזר היהודי. כולם יכולים ליהנות מזה. לא פירטתי למי כן, למי לא, החוק שווה לכולם. 
+
+מעבר לזה – גם להגדיל את סכום קצבת הילדים. חברים, המצב היום קשה ביותר. חייבים לתת חיזוק לאותן משפחות, שהן יקבלו על ילד ראשון 300 שקלים, על הילד השני יקבלו 350 שקלים, על הילד השלישי יקבלו 400 שקלים ועל הילד הרביעי ואילך, שיקבלו 500 שקלים, כדי לעזור להן לעבור את הגזרות הקשות והרעות של שר האוצר ושל הממשלה המנותקת הזאת. הממשלה – "ממשלת שנת הצהריים", אני קורא לה. היא רדומה, רדומה לגמרי. הם אפילו לא מגיעים לפה. הם מתביישים שאין להם רוב, ככה זה נראה, ממשלה מעופפת מהסוג הזה. כשראש הממשלה בעצם ישן צוהריים, ככה זה נראה.
+
+גם ביקשנו להגדיל את מענק הלידה. אישה שמביאה ילד לעולם – "ילדים זה ברכה", "ילדים זה שמחה", אמר אותו זמר, שלמה בר, ואני חושב שבאמת צריכים לאמץ את השיר היפה שלו, כמה זה שמחה להביא ילדים לעולם, אבל גם צריכים לעזור. המדינה צריכה להיות מדינת רווחה ולעזור לאותן משפחות, ואישה שיולדת – לתת לה עזרה, להגדיל את אותו מענק לידה לאותן הנשים האלה.
+
+לכן הצעת החוק הזאת היא בעיקרון לסייע למשפחות האלה בכמה דרכים שציינתי, ואמרתי שצריך להגדיל את הסכום של הארנונה ולתת להן יותר מענק קצבת ילדים וגם מענק לידה. 
+
+אני רוצה עכשיו – רק כמה מילים בענייני דיומא: חברים יקרים, יש פה מצב מאוד קשה. יוקר המחיה עולה. אנחנו לא יכולים להתעלם מההצעה הזאת. היא באה תפורה כמו כפפה ליד לעומת אותו יוקר מחיה, לעומת אותן גזרות מרושעות שעושים לך פה שר האוצר וכל הממשלה. לעומת זאת, אתה בא ונותן איזונים ועוזר להם. 
+
+היום בידיעות אחרונות, חברים יקרים: יוקר המחיה משפיע – גברתי השרה – גם על חג הפורים הקרב ובא. אני כבר לא יודע אם אני יכול להגיד "פורים שמח". למה? אם בעבר קילו אוזני המן היה 120 שקל – היום זה כבר קפץ ב-16%, ל-140 שקל לקילו. חברים, אי-אפשר להגיע למצב כזה. זה מאוד מזכיר את אותה מלכת צרפת. מארי, מלכת צרפת – היא אמרה, כשבאו אליה בתלונות: תשמעי, אין לחם ברחובות, אין לחם בחנויות. מה היא אמרה? אם אין לחם, שיאכלו עוגות. אז מה נגיד עכשיו לאנשים? אם אין אוזני המן, שיאכלו חצץ. אין מה לעשות, זה מה ששר האוצר רוצה. בסוף תהיה פה מהפכה, כמו בצרפת, ונפיל את הממשלה. 
+
+הציבור, הציבור צריך להתעורר. אני קורא לציבור ששומע אותנו בכל מקום ומקום: תתעוררו. תעשו סוף לדברים. תראו עם מי אנחנו מדברים – עם כאלה שאפילו לא מגיעים לכנסת, לא מצדיקים את זכותם לקבל משכורת מהכנסת. אם אתם לא תהיו לצידנו – אתם צריכים, אתם, כל אחד ואחד מכם: אם אין אוזני המן – בצורה מטפורית, כמובן – תאכלו לשר האוצר את האוזן. תאכלו לו את האוזן, לשר האוצר. תתקשרו אליו, ללשכה שלו, תתקשרו, תשלחו מיילים ללשכה. אני אפרסם את כל השמות של כולם שם, את המיילים שלהם. תשלחו להם הודעות כתובות, לכל אלה, מדושני העונג. מה, מעניין אותם אם אתה אוכל אוזן המן או לא – תאכלו לו את האוזן. הרי לפני הבחירות מה הוא אמר שם, שר האוצר? אני לא אעלה מיסים. שקרים. בינתיים הוא שר האוצר שהעלה הכי הרבה מיסים.
+
+ואני רק רוצה לומר לכם: אתם יודעים שלפני הבחירות – הקירות מדברים לבני האדם. הוא הבטיח הבטחות אחרי הבחירות – בני האדם מדברים לקירות. הינה, אנחנו לא מוצאים פה אף אחד שאפשר לדבר איתו. ואני רק רוצה להתנצל שאולי – – –
+
+
+– – –
+
+
+מייד, מייד, אני כבר מסיים. חברים, זה בוקע לי מהלב. אני ממש כואב. אני לא ישנתי בלילה, אני קמתי. ישנתי ב-01:00 וקמתי בשעה 05:00, לא יכולתי. אני אמרתי: במה אני יכול לשכנע כדי שיצביעו בעד החוק? הינה, משמיים הזדמן שיהיה לי רוב, אבל אני חייב רק לומר לעם היושב בציון, ובזה אני מסיים: אני מתנצל, מתנצל – – –
+
+
+– – –
+
+
+לא, אני בסדר. לכולם, אחמד. זה טוב, ההצעה שלי היא לכולם. גם אתם תקבלו, מעבר ל-53 מיליארד.
+
+
+– – –
+
+
+אני רוצה רק לסיים. קודם כול, אני מתנצל שאני מפריע לראש הממשלה בשנת הצוהריים, אבל יש לי הצעה קטנה לראש הממשלה היקר. לימדו אותי, כשעשיתי פעם דיאטה, שיש ארוחה ויש גם ארוחות ביניים. אני מציע לראש הממשלה בנט: תעשה גם שנת ביניים. יש שנת לילה ויש שנת צוהריים, אבל גם, כל כמה שעות, תיקח שנת ביניים ותנוח טיפה. 
+
+לכן אני אומר את זה ואני מסיים. חברים, קראנו בהפטרה שאנחנו יודעים – אני מסיים את זה, חברים יקרים. אני מבקש מכבוד היושב-ראש: אתה אדם הגון, אתה אדם שבאמת יודע לכבד את המעמד. אנא, שר האוצר כל הזמן הולך ולוגם לו קפה בכוסות חד-פעמיות כפולות מול אותם עצמאים. לא ייתכן שהוא שותה קפה, לוגם קפה, כשאנשים בוכים לו. תצרף לו לפחות לקפה קצת אוזני המן, שיהיו לו אוזני המן. 
+
+
+ אני מבקש ממך לא – – – 
+
+
+ שיהיו לו אוזני המן, אוזני המן לשר האוצר. 
+
+
+ לא לשים – – – 
+
+
+ לא ייתכן שהוא שותה קפה בלי אוזני המן. 
+
+
+ תודה רבה. תודה רבה. 
+
+
+ אנחנו נשלם על אוזני המן של לי-בר-מן. 
+
+
+תודה רבה. תודה רבה. 
+
+אגב, חבר הכנסת אבוטבול, "ילדים זה שמחה" – כתב את המילים יהושע סובול. שלמה כמובן ביצע בברירה הטבעית וכתב את הלחן, אבל צריך להגיד דברים בשם אומרם, ובהקשר של כתיבת המילים זה יהושע סובול. 
+
+אנחנו נעבור לתשובת הממשלה. השרה אורית פרקש תציג את עמדת הממשלה. 
+
+
+ על כזה נאום כואב, מה יש להגיב?
+
+
+כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת נכבדים, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק. יש קורלציה בין גובה קצבאות הילדים לשיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה, והעמדה היא שסביר שהצעד הזה שרוצים לקדם בהצעת החוק יפגע בהשתתפות של אוכלוסיות שונות בשוק התעסוקה, בניגוד למדיניות ולמהלכים השונים שמנסה הממשלה לקדם בנושא זה.
+
+הממשלה כן מחויבת לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, וזה מתבצע באופנים ממוקדים יותר, שנותנים מענה ספציפי לאוכלוסייה שזקוקה לכך. הצעת החוק בנוסח האמור, לעומת זאת, צפויה להביא להקצאת תקציב לא יעילה. כאן אני רוצה גם לומר שהעלות התקציבית של ההצעה הזו הוערכה, והיא עומדת על 11 מיליארד שקלים רק בשנה אחת. רק לאחרונה אושר תקציב המדינה, ובמסגרתו ניתנו מענים שונים לאוכלוסיות הנמצאות במצב כלכלי קשה ולאוכלוסיות מוחלשות. במסגרת זו הוקצה סכום של 1.5 מיליארד שקלים לצורך הגדלת קצבת השלמת הכנסה, כמו שאתם יודעים. צעד זה הוביל לכך שכל הקשישים בישראל הפכו לכאלה שעולים מעל – – – 
+
+
+ אני מבקש לא לאכול באולם. 
+
+
+ לא אכלתי. 
+
+
+לא אתה, אבל חבר הכנסת ארבל אוכל. באמת, לא מכובד. חברים, לא מכובד. אוזן המן, איזו כוסית קטנה, איזה משהו – בחייכם, מה?
+
+
+תגיד שגם אתה רוצה. 
+
+
+ אומות העולם מסתכלות, ילדי ישראל. 
+
+
+ מה מסתכלים? מסתכלים על הכיסאות הריקים. 
+
+
+ יפה, הביקורת. אין זה מצדיק אכילה במליאה. אין זה מצדיק אכילה. שומו שמיים, אתה יודע. 
+
+
+ גם אנחנו אכלנו אותה עם הממשלה הזאת. אנחנו אכלנו אותה יום ולילה. 
+
+
+ הוא אוכל לנו את הלב. 
+
+
+בבקשה, בבקשה. תודה רבה. 
+
+
+ קונסולית שלא תשיר התקווה זה לא מפריע לך? קונסולית שלא תשיר את התקווה זה לא מפריע לך? 
+
+
+אני מבקש לאפשר לשרה להמשיך לדבר. 
+
+
+הממשלה גם קבעה לאחרונה, כפי שאתם יודעים, את הגדלת שכר המינימום, את הגדלת התשלומים לניצולי שואה; על קשישים דיברנו; דמי הקיום לחיילים עלו ב-50%. בעצם כן מטפלים הרבה מאוד באוכלוסיות מוחלשות – בהגדלת נקודות הזיכוי במס בגין חינוך הילדים להורים עובדים וכו'.
+
+אשר להגדלת הנחות הארנונה המוצעת בהצעה הזאת, היא צפויה להפחית את הכנסותיהן של הרשויות המקומיות בכ-700 מיליון שקלים בשנה, והיא לא מביאה בחשבון את העלות השולית הפוחתת לנפש במשק בית, כלומר שבעצם, במשפחות, ככל שיש יותר ילדים, כבר העלות מבח��נת המשפחה יותר קטנה. היא מייצרת הנחה רגרסיבית שלא מתחשבת במצבן הכלכלי של המשפחות ומהווה תמריץ שלילי מובהק לתעסוקה בקרב משפחות מן המעמד הנמוך. תודה רבה. 
+
+
+ עמדת הממשלה, אם כך, להתנגד. 
+
+
+אני רוצה לענות. 
+
+
+בבקשה, חבר הכנסת אבוטבול. אני מציע לא להיכנע ללחץ החברים. אם יש לך עניין להשיב, אתה מוזמן. 
+
+
+ – – –
+
+
+ ויתרת על התשובה. 
+
+אז אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? מצביעים. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק סיוע למשפחות ברוכות ילדים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ לא נקלט, לא נקלט. 
+
+
+ההצבעה של חבר הכנסת לא נקלטה. 
+
+
+ לא שמעתי שהכרזת על הצבעה. אבקש להוסיף אותי לפרוטוקול. 
+
+
+את חבר הכנסת קרעי אני מוסיף לפרוטוקול כמי שתמך בהצעה, וחבר הכנסת גפני אומר שיש איזו תקלה ולא נקלט. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+קרעי ביקש לפרוטוקול. אני מבקש כן להוסיף את חבר הכנסת גפני.
+
+אם כך, 30 חברי כנסת היו בעד, מתנגדים אין, נמנעים אין. אני קובע כי הצעת החוק של חבר הכנסת משה אבוטבול עברה בקריאה הטרומית, והליך החקיקה יימשך בוועדת העבודה והרווחה. יש כאן בקשה לוועדת כספים. אם כן, העניין יעבור לוועדת הכנסת כדי לדון באיזו ועדה יימשכו הדיונים הקשורים להליך החקיקה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/921/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור להצעת חוק 921/24, הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה. חבר הכנסת בוסו, עד עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, החוק שעולה כעת להצבעה – מדובר בחוק שאני קורא לו "חוק הרב שי אוחיון", השם ייקום דמו. בחודש אלול שנת תשפ"ו, בצומת סגולה בפתח תקווה, נרצח הרב שי אוחיון. אני מכיר את המשפחה, ליוויתי אותם בכל מהלך הפטירה, לצערנו, ולאחר מכן. אני בקשר עם האלמנה הגב' סיון, תיבדל לחיים ארוכים. שוחחתי איתה לפני כמה דקות ועדכנתי אותה. 
+
+ הצעת החוק הזאת עלתה כצורך השעה בעקבות המקרה. אני יושב כאן בכנסת, והיו דיונים לאחר כמה חודשים, ובית המשפט דחה פעם אחר פעם את הריסת ביתו של המחבל. אני מדבר עם האישה, והיא מתקשרת אליי ואומרת לי: כרגע ראיתי בתקשורת שבית המשפט החליט לדחות את הריסת ביתו של המחבל. עכשיו תחשבו שהאלמנה יושבת בבית, ומבחינתה כל אירוע כזה זה אירוע טראומטי נוסף, כאילו עכשיו קרה המקרה. אמרתי לה: מה זאת אומרת? לא עדכנו אותך מהצבא, מבית המשפט? את אשתו של הנפגע, משפחה של נפגע טרור. היא אומרת: לא יודעת שום דבר. 
+
+היה דיון נוסף בבית המשפט העליון והיא ביקשה להציג את עמדתה; בכל זאת היא הנפגעת העיקרית. בית המשפט אומר: את לא צד בהליך. היא הייתה צריכה לכתוב מכתב אישי לנשיאת בית המשפט העליון בשביל שיאפשרו לה לשאת את דברה. היא באמת דיברה. לאחר מכן בוצעה הריסה. ואז שאלתי קצת, כחבר ועדת החוץ והביטחון באותה תקופה: מה ההליך? הרי – זה הליך אזרחי? הליך של הצבא? האם האישה הזאת, אין לה צד? אמרו: אין לה צד בהליך הזה. ולכן הצעת החוק הזאת נועדה לקבוע שמשפחות נפגעי הטרור יהיו חלק בהליך, גם כשמדובר בהליך אזרחי וגם כשמדובר בהליך צבאי – א. לגבי היידוע, לגבי העמדת הדברים והצגת הדברים בבית המשפט.
+
+ עכשיו אני אומר לכם את עמדת משרד המשפטים – למה הם מתנגדים. הם אומרים, וזה אולי מה שתציג השרה, שהליך הריסת הבית, למשל – אגב, לא מדובר רק בהריסת הבית; שחרור לפני הזמן ועוד הליכים שעומדים מול המחבלים או מול כל מה שקורה מול מהמדינה. אז הם אומרים שהליך הריסת הבית זה הליך הרתעתי ולא ענישתי, אחרת בית המשפט לא – – –
+
+אני לא מבקש להפוך את נושא הריסת הבית מהליך הרתעתי להליך ענישתי. שזה יישאר בצד ההרתעתי, אבל גם בזה, המשפחות חייבות להיות צד בנושא. במשרד המשפטים הסכימו איתי שיש כאן לקונה ושצריך לתקן אותה, אבל הם לא מוכנים דרך הצעת החוק הזאת.
+
+לכן אני קורא לכם, חברי הכנסת, בקצת רגישות, לא מדובר פה לא בהליך שעולה כסף ולא בשום דבר אלא מדובר בלתקן עוול שהוא פשוט לקונה, שאף אחד לא חשב עליו. את זה אנחנו עושים עכשיו, כדי שלפחות שאר המשפחות – חלילה, שלא יהיו, אבל יהיו חלק מההליך ויוכלו להציג את עמדתן. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. בשם הממשלה, תשיב השרה אורית פרקש.
+
+
+אני אשיב בשם – –
+
+
+בשם השר. כן, בשם השר.
+
+
+– – שר המשפטים, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, התייחסות להצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך משפטי, ושמענו כמובן את הדברים של חבר הכנסת אוריאל בוסו.
+
+הצעת החוק מבקשת לעגן את מעמדם של נפגעי טרור ובני משפחותיהם בשורה של דינים שמסדירים סמכויות מינהליות ושיפוטיות שניתן להפעילן ביחס למבצעי פעולות טרור, כך שתוקם לבני המשפחה הזכות לקבל מידע על הפעלת הסמכות המינהלית או השיפוטית ביחס למבצעי הפיגוע שממנו נפגעו, וכן תקום להם הזכות להיות צד להליכים השיפוטיים המתנהלים ביחס להפעלת אותן סמכויות. כמו כן מוצע להחיל את הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה על הליכים פליליים בבתי המשפט הצבאיים באיו"ש באופן קונקרטי.
+
+
+חבר הכנסת מלכיאלי, חבר הכנסת מלכיאלי, אני רואה שהשיחה ארוכה, שיחה ארוכה. אתה יכול לעשות אותה בסוף? מסור לה דרישת שלום מהמליאה. בבקשה.
+
+
+באופן קונקרטי, מוצע לתקן את תקנה 109 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945, שעניינה צווי הגבלה ופיקוח על תנועותיו של אדם לתכלית מניעתית, וכן את תקנה 119 לתקנות ההגנה, שעניינה הריסת בתי מחבלים לתכלית הרתעה; מוצע לתקן את סעיף 11 לחוק האזרחות, התשי"ב–1952, שעניינו ביטול אזרחותו של מי שביצע מעשה טרור, וכן את סעיף 11א לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, שעניינו ביטול רישיון לישיבת קבע של מי שהפר אמונים למדינת ישראל. עוד מוצע לתקן את סעיף 8ב לחוק הממשלה, התשס"א–2001, שעניינו החלטות ממשלה לשחרר אסיר מכוח במסגרת עסקה מדינית. לבסוף, מוצע לתקן את חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א–2001, ולקבוע כי הוראותיו יחולו, בשינויים המחויבים, בבתי המשפט הצבאיים באיו"ש.
+
+וזו ההתייחסות: בלי לגרוע או להמעיט מסבלם של נפגעי הטרור ובני משפחותיהם, ובלי להמעיט מן הצורך לתת מענים לרצונם לקבל מידע ועדכון – שברוב המקרים ניתנים גם ללא הוראות החוק – ההצעה שלפנינו מעוררת קשיים נכבדים, ובפרט בכל הנוגע למתן הזכות להצטרף כצד להליכים שלטוניים שהמדינה מנהלת, ועל כן הממשלה מתנגדת לה.
+
+כאשר מבצע פעולות טרור נתפס ומועמד לדין בישראל, עומדות לבני המשפחה הזכויות המהותיות הקבועות בחוק זכויות נפגעי עבירה. כלומר, עיקרן של זכויות אלה, בהתאמות מסוימות, הוחלו גם על איו"ש, וחלות בהליכים פליליים המתנהלים בבתי המשפט הצבאיים, והתביעה הצבאית מעניקה בפועל למשפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בפעילות טרור את הזכויות הנתונות לנפגעי עבירה על פי הדין בישראל. לכן התיקון המוצע לחוק אינו דרוש.
+
+ ואולם, אין בחוק זכויות נפגעי עבירה או בחקיקה פלילית אחרת כדי להקנות לנפגע העבירה מעמד של צד בהליך הפלילי, ובוודאי לא במסגרת הליכים מינהליים שמחוץ להליך הפלילי. סמכויות מינהליות אלה, מהמורכבות בספר החוקים במדינת ישראל, אינן מהוות חלק מהענישה שאותה מוסמך בית המשפט להטיל בהליך הפלילי. סמכויות אלה מופעלות למניעת פעילות מסוכנת בעתיד או לצורך יצירת הרתעה, צופת פני עתיד, כלפי מפגעים עתידיים פוטנציאליים. לכן, סמכויות אלה מסורות לרוב בידי גורמי הרשות המבצעת או ועדות מעין שיפוטיות בהליך מינהלי או מעין שיפוטי עצמאי, ונפרדות מהותית מן ההליך הפלילי. עמדת המדינה, שהוצגה פעמים רבות בהליכים משפטיים, היא כי סמכויות אלה כולן הן סמכויות מינהליות ממשלתיות ביסודן, צופות פני עתיד, שתכליתן הרתעתית ומניעתית. הצעת החוק עלולה לשנות את מהותם של הצעדים הללו, ובכך לכרסם בתכליתם ההרתעתית ולפגום בהצדקה לשימושים חריגים ביחס למפגעים.
+
+
+ – – –
+
+
+הגורמים המופקדים על שיקולים של מניעה והרתעה הם גורמי הביטחון, על סמך המודיעין שבידם והערכותיהם המקצועיות.
+
+לעניין הידוע של נפגעי הטרור – ברור רצונן של משפחות נפגעי הטרור לקבל מידע על ההחלטות המינהליות. זהו רצון מובן וראוי לכיבוד ולהתייחסות. לפיכך, ראוי לקיים חשיבה ממשלתית בנושא כדי לברר מהו המנגנון המתאים להעברת המידע למשפחות. בהקשר זה יצוין כי אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק סיוע למשפחות שאיבדו את יקיריהן כתוצאה מפעילות טרור מאז שנת 2017, במסגרת החלטת ממשלה 2777. החלטות הממשלה הן המסגרת הנכונה לטפל בנושא הזה. מטעמים אלה הממשלה מתנגדת להצעה.
+
+אני רוצה להגיד לך משהו, חבר הכנסת בוסו, אחרי שהקראתי – –
+
+
+ב-40 השניות שנותרו לך, גברתי.
+
+
+ – – את ההודעה מטעם שר המשפטים. אני חושבת שהיטבת לתאר את הרציונל של התנגדות. אני חושבת שבנושא היידוע, חובה על הממשלה לעשות שינוי, ולכך בעצם מתחייבים בהודעה הזו מטעם שר המשפטים. אני מכירה את הבעיה הזאת, דרך אגב, גם בהליכים פליליים. 
+
+ולגופם של דברים, כמו שגם צפית את התגובה – בעצם התפיסה היא שבהחלטות הרוחביות ובסמכויות המהותיות, הממשלה רואה את עצמה כמישהו שחייב לקבל החלטות משיקולים רוחביים של משרד הביטחון בלי לערב שיקולים פרטניים, שיכולים להיות בעלי השלכות רוחביות לתפיסת הביטחון וההרתעה של ישראל. על כן, הממשלה רוצה להשאיר את הסמכות בידה כריבון. תודה.
+
+
+תודה רבה לשרת הטכנולוגיה והחדשנות והמדע. חבר הכנסת בוסו, אתה רוצה להצביע? מוותר על הזכות? 
+
+אם כך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. אנא שבו, בבקשה. אנחנו נצביע על הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך משפטי (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת אוריאל בוסו וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, מי בעד? מי נגד החוק? נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+בעד – 24, נגד – ארבעה, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה המוקדמת, ותועבר להמשך דיון בוועדת החוץ והביטחון – – –
+
+
+חוקה. חוקה.
+
+
+חוקה? תעבור לקביעת ועדה בוועדת הכנסת.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1276/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – איסור התחזות לגננת), של חברת הכנסת קטי שטרית וחבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. תנמק את הצעת החוק חברת הכנסת קטי שטרית. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ – – –
+
+
+את יכולה לבדוק בעצמך שם, בכפתור התוצאות. אפשר להודיע שהצבעת בעד והתכוונת להצביע נגד, אך זה לא ישנה את ההצבעה, וזה ייאמר רק למען דברי הימים של הכנסת.
+
+
+ – – – הצבעתי בעד – – 
+
+
+ כן, אז הינה, אמרתי את זה. בטעות הצבעת בעד.
+
+
+ – – ורציתי להתנגד.
+
+
+ מאה אחוז. הדברים נאמרו, נרשמו, נקלטו, וההיסטוריה תדע זאת. ההיסטוריה תדע זאת. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. גבירותיי השרות, אני מאוד שמחה שנמצאת איתנו גם שרת החינוך. אני רוצה לדבר על הצעת החוק הזו – ואני באה ממקום של מי שהייתה מורה הרבה מאוד שנים והנושא הזה מאוד קרוב לליבה.
+
+
+ עד עכשיו את מורה, לא יעזור לך כלום.
+
+
+נכון. כולנו יודעים שבתקופה האחרונה אנחנו עדים לפרסומים רבים של מקרי התעללות מזעזעים בקטינים. בדיווחים השונים שנמצאים בכלי התקשורת פורסם לא מעט פעמים שמדובר בגננת שמתעללת, בעוד שאין מדובר בעובדי הוראה כלל, ובעיקר מדובר במטפלות בפעוטונים, שאינן בהכרח בעלות תואר בהוראה או בעלות הכשרה מתאימה. אף שהסתדרות המורים ציינה בכל אמצעי התקשורת שלא מדובר בעובדי הוראה בכלל, הנזק לתפקיד הגננת ואמון הציבור בה מתמעט בכל יום כתוצאה מהמצב הזה. 
+
+המטרה של החוק הזה, של הצעת החוק שלי, היא למנוע את הטעיית הציבור. זה לא עולה כסף, לא מדובר באיזושהי לוגיסטיקה כזאת או אחרת; פשוט שמטפלת לא תשתמש במילה "גננת". לא ייתכן שעובדת הוראה שמשקיעה כל כך הרבה שנים בלימוד המקצוע הנכסף הזה, המאתגר הזה, הטוב, המחנך – תגיע מישהי אחרת, שהיא מטפלת בסך הכול, עשתה אולי איזשהו קורס קטן, ותיקרא גננת. 
+
+מטרתו של החוק הזה היא למנוע הטעיית ציבור לחשוב ששירות השמרטפות המוצע הוא גן מפוקח, או כי מדובר באיזשהו בעל מקצוע מוסמך, כשלא כך הדבר. ללא הענקת ההגנה על הכינוי "גננת", הציבור עלול לפרש את התואר "גננת" כעדות לכישוריו של אדם ולאופי של אותו אדם. בנוסף, הענקת ההגנה האמורה היא שתביא להעלאת מעמדם הפרסונלי של עובדי ההוראה, מורים וגננות כאחד. זוהי מטרה חברתית שיש בה חשיבות רבה. עם העלאת מעמד עובדי ההוראה, המקצוע יהיה אטרקטיבי יותר, חשוב יותר, טוב יותר. 
+
+ חוק הפיקוח על בתי ספר מ-1969 אינו מתייחס להגנה על כינוי במילה "הגננת". ההגנה מפני התחזות קיימת במקצועות אחרים, למשל עריכת דין. אנחנו יודעים שמשפטן לא יכול להגיד שהוא עורך דין – הוא משפטן, הוא לא עורך דין. כך גם בעבודה סוציאלית וכך גם במקצועות אחרים. ראוי כי באופן דומה תוחל הגנה על הציבור גם מפני מטפלות שאינן גננות ואשר מתחזות לגננות. ההגנה, הכוללת סנקציה פלילית, מתאימה מאוד לצורך העניין, ולפיכך מוצע בהצעת החוק שלי להחיל הגנה על הכינוי "גננת" כך רק שעובדי הוראה בעלי רישיון ממשרד החינוך יהיו רשאים לשאת במקצוע הזה שנקרא "גננת", בשם הזה "גננת". 
+
+זה אולי נשמע איזשהו חוק שהוא קצת קטנוני או אולי קצת פוגע, אבל בבואנו לחוקק את החוק הזה, המטרה שלנו היא קודם כול שכל הורה שהילד שלו צריך להגיע למסגרת חינוכית ידע שהוא מביא את הילד שלו לגן שיש בו אדם מוסמך – כי היא משתמשת במילה "גננת" או "גנן". מה קורה למי שלא גננת בהכשרה שלה והיא פותחת גן ילדים? אנחנו לא יודעים מה הכשרתה, לא יודעים מה היכולות שלה מבחינה חינוכית. מחזיקה כמה ילדים, ובסופו של דבר ההורים האלה מוצאים את עצמם במקרה – כמו שאנחנו יודעים בכמה מקרים. 
+
+אני רוצה להודות לשרת החינוך, שאני יודעת שהנושא הזה קרוב לליב��, ולהסתדרות המורים, שהנושא הזה קרוב גם לליבם. בסך הכול הסתדרות המורים – שמותקפת מכל הכיוונים, אנחנו יודעים כמה היא מותקפת, גם באמצעי התקשורת – בסך הכול התפקיד שלהם הוא להגן על עובדי ההוראה. הם אומרים: גננת תיקרא "גננת" רק אם היא עברה את ההכשרה המתאימה וקיבלה תעודה מוסמכת. רק לה יקראו "גננת". שאר כל מי שרוצות לעבוד, מטפלות – שאני חלילה וחס לא פוגעת בהן, יש מטפלות מצוינות, אני לא כוללת את כל הנושא הזה, אבל היא מטפלת, היא לא גננת. 
+
+לכן, אני ממש מבקשת שנוכל להצביע בעד ושההצעה הזאת תקבל קדימות גם במשרד החינוך. אין לי שום בעיה שהממשלה תציע את ההצעה הזו וכן תמשיך איתה, אבל מאוד חשוב להגן על עובדי ההוראה. סיימתי. תודה רבה.
+
+
+יש דרכים חדשות, אני מבין, להעביר מסרים במליאה. כן, תשיב שרת החינוך בשם הממשלה. בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אכן אני מסכימה שמי שלמדה בעבור תואר "גננת" צריכה להיקרא "גננת" וכל האחרות, צריך להתייחס אליהן בהתאם להשכלה שלהן, להכשרה שלהן, עם כל עבודת הקודש שהן עושות.
+
+ ההצעה הזו, כמובן, נדונה בוועדת שרים. גם היה לי שיח עם חברת הכנסת קטי שטרית, כי הנושא הוא באמת חשוב, וצריך לעשות סדר – אגב, בהגדרות החינוכיות-מקצועיות בכל שדרת החינוך – במיוחד בהינתן שמעונות היום נכנסו לתוך משרד החינוך, וגם שם אנחנו רוצים לתת להם את המקום המקצועי הראוי, במיוחד לנוכח ההכשרה שהן תעבורנה, אבל גם לוודא שהן לא תיקראנה "גננות". 
+
+אנחנו עובדים על הצעת חוק ממשלתית שעוסקת בכלל בנושא של מעמד המורה, ההוראה והגננת, כמובן, ואנחנו נגדיר מחדש גם את מעמדן של המטפלים והסייעות, כי אני חושבת שלא מכבד לקרוא להן מטפלות וסייעות. הן צריכות להיות חלק מכוח החינוך שיש לנו בתוך המערכת, ולכן גם בכך אנחנו נטפל. לכן אנחנו הצענו לדחות את הבקשה הזו בחודש, כדי שאנחנו נוכל להשלים את המשימה מבחינת ההגדרות המשפטיות, ואז אנחנו נוכל להביא יחד גם את הצעת החוק החשובה שלך וגם את הצעת החוק שלנו. 
+
+ לכן אנחנו ממליצים לבית, ככל שזה עולה להצבעה, להתנגד, או לך – למשוך את ההצעה הזו. ההחלטה שלך.
+
+
+ אני מעדיפה שנצביע עליה, ואם אתם כממשלה תקדמו את זה, אני מסירה את הכובע, אבל קודם כול נצביע.
+
+
+ מאה אחוז. תודה רבה.
+
+
+תודה. חברת הכנסת שטרית, תרצי להשיב?
+
+
+ אני מסירה את הכובע, אבל לא מסירה את החוק.
+
+
+ כן. 
+
+ אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד הצעת חוק הפיקוח על בתי הספר? מי נגד? נא להצביע. 
+
+
+ – – – תגידי לבנט – – – איפה הקואליציה שלו?
+
+
+אם השרה לא שכנעה, אז אפשר להצביע בעד?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – איסור התחזות לגננת), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד – 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה המוקדמת – –
+
+
+ שיעבור לוועדת הכנסת.
+
+
+ – – ותועבר?
+
+
+ לוועדת הכנסת.
+
+
+לוועדת הכנסת, שרת החינוך, לוועדת הכנסת לקביעת ועדה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2756/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק עמדות טעינת רכבים חשמליים בתחנות דלק, של חברי הכנסת יריב לוין וגילה גמליאל. אני מזמין את חבר הכנסת יריב לוין לנמק את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה, חברות וחברי הכנסת, אני שמח להביא כאן, בפני הכנסת, את הצעת החוק המשותפת לחברת הכנסת גילה גמליאל ולי, בעניין שהוא כל כ�� פשוט וכל כך טריוויאלי, שאפילו בממשלה, יש לומר הכל-כך לא קוהרנטית הזו, פשוט אי-אפשר להבין איך מתנגדים לה. בכל העולם יש מהפכה של מעבר לשימוש ברכבים חשמליים, כי זה מונע זיהום אוויר, מונע מטרדי רעש, וגם בסוף זול יותר לשימוש מאשר דלק. רק במדינת ישראל באה הממשלה וביד אחת מספרת שהיא מקדמת את הנושא, וביד השנייה, באותו יום, מתנגדת כאן, קודם כול, לחוק הקודם שכבר העברתי כאן על עידוד תחבורת אופניים, ועכשיו, שיא השיאים – אתה יודע למה מתנגדים כאן, אדוני היושב-ראש? להצעה שקובעת שבכל תחנת דלק יוקמו עמדות טעינה לרכבים חשמליים. אז איפה נקים את עמדות הטעינה, באמצע היער? על העצים? באמת, כמה אפשר? הרי יש איזה גבול לציניות. זו ההצעה.
+
+
+– – – מזדהה איתך.
+
+
+אני במפורש אומר כאן, חברות וחברי הכנסת: אני חושב שזו תעודת קלון ממש, ובעיקר, אגב, למפלגה אחת, למרצ, שלא נמצאת כאן, שדיברה שנים על נושא הגנת הסביבה ועל דברים ירוקים, ובסופו של דבר מתנגדת ופעם אחר פעם מפילה חוקים חשובים בנושא הזה.
+
+אני שמח שהיום החוק הזה יעבור בגלל ההיעדרות של הקואליציה, ולא בגלל תמיכת הממשלה, ואני חושב שראוי שהממשלה תעשה בעניין הזה חושבים, תכה על חטא ותאפשר לקדם את החוק הזה כאן, ולא תעביר אותו עכשיו לוועדת הכנסת כדי לתקוע אותו. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. אני מזמין את שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות להשיב בשם הממשלה.
+
+
+שמעת? שמעת את יעל דן עכשיו, איך היא לא מצליחה לנשום – – – שהממשלה תתפרק, ומרב מיכאלי, בריאיון, מרגיעה אותה – אומרת לה: תנשמי עמוק. זו התקשורת.
+
+
+זה לא להאמין, מה שקורה – – –
+
+
+לא להאמין. יעל דן עכשיו – – –
+
+
+שתף אותנו, חבר הכנסת קרעי.
+
+
+רגע, רגע, רגע.
+
+
+רגע, הוא מעדכן אותנו.
+
+
+יעל דן, בריאיון עם מרב מיכאלי, מתחילה להגיד לה: מה אתם עושים? הממשלה תיפול. היא אומרת לה: יעל, תירגעי, הכול בסדר. אני מציעה לנשום עמוק. אבל ברדוגו – – –
+
+
+אני מציעה שתעדכנו את התקשורת. הפגישה עם גנץ ולפיד הסתיימה?
+
+
+– – – התקשורת – – – כמו שצריך.
+
+
+חבר הכנסת יריב לוין, ברשותך, אני אקריא את מה שאמרו לי, ואחרי זה בכל זאת יש לי מה להגיד לך. כמו שאתה יודע, יש לי רקע בתחום הזה. אז זו תשובת שרת האנרגיה – – – 
+
+
+זה בשם שרת האנרגיה.
+
+
+ אני משיבה – יש לי היום הרבה כובעים. אתה אפילו לא היית בחלק.
+
+
+ – – – שערורייה.
+
+
+עקבתי אחרייך מקרוב.
+
+
+אפילו תשובה אחת פספסו.
+
+
+לצערי, הנוהג שבו שרים לא מגיעים להשיב על הצעות חוק נמשך, אבל יושב-ראש הכנסת כבר אמר את זה – – –
+
+
+לא סופרים אותך. לא סופרים – – –
+
+
+בזה שהקואליציה – – – כולנו איתך.
+
+
+יושב-ראש הכנסת – – –
+
+
+אתם צריכים להבין שאין לכם מה לחפש בממשלה הזאת.
+
+
+ יושב-ראש הכנסת כבר אמר ששרים שלא יגיעו להשיב על הצעות החוק – הוא ידע אולי גם לא לקדם את הצעותיהם כשהם יגיעו.
+
+
+זה מתווסף לשאילתות. הבאתי גם רשימה של שאילתות ששרים לא טורחים להשיב עליהן.
+
+
+קטי, את תמיד נמצאת בתוך האירוע; גם הפעם.
+
+
+איתן, אתה יודע מה אני אוהב אצלך? אתה מספר בדיחה ואתה לא צוחק. אתה מספר את הבדיחה ואתה לא צוחק – – –
+
+
+איתן, אני מחזקת אותך. איתן, תגיד לי, אני מחזקת אותך. גם זה לא בסדר?
+
+
+אמרתי, אין אירוע שאת לא נמצאת בו.
+
+
+371 שאילתות, לא ענו עליהן.
+
+
+ידך בכול, ולא נמשיך.
+
+
+אני ממש מרגישה כבר מחוץ למעגל החברתי, מאז שיש את הנורבגים.
+
+
+– – –
+
+
+בדיוק. אורית, אפשר גם לעשות קומזיץ. זה מה שנשאר.
+
+
+ אני אקריא את תשובת שרת האנרגיה, וברשותך, חבר הכנסת יריב לוין, אני גם רוצה להוסיף כמה מילים, כי אתה נוגע בנושא מאוד חשוב. קודם כול, זו תשובת שרת האנרגיה מטעם משרד האנרגיה על הצעת החוק של יריב לוין וגילה גמליאל.
+
+
+שוסטר, עכשיו – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק האמורה מבקשת לקבוע שבכל תחנת דלק תוצבנה לפחות שתי עמדות טעינה רגילות ועמדת טעינה מהירה אחת. כמו כן, מוצע כי מפעיל תחנת הדלק יקבל מהמדינה מענק בשיעור של מחצית מעלות הקמת העמדות.
+
+נושא טעינת רכבים חשמליים וקידומו חשובים למשרד האנרגיה, אבל הצעת החוק כוללת כמה כשלים משמעותיים: ראשית, עמדות טעינה ציבוריות נדרשות כהשלמה לעמדות טעינה בבתים ובמקומות העבודה. כבר כיום קיימות כ-1,000 עמדות טעינה ציבוריות בישראל, ולכן אין צורך בשלב זה, וגם לא בעתיד הקרוב, להוסיף עוד 1,200 עמדות טעינה.
+
+שנית, לוחות הזמנים המצוינים בחוק והאצת התהליך גוררים הגברת עלויות שלא לצורך ולא בהתאם לצורכי השוק והתאמת מערכת ההשנאה. אתה איתי?
+
+לעניין המענק מן המדינה, מדובר על הטבה לא שוויונית, שהרי תחנות הדלק – – –
+
+
+מי איתך? מי איתך?
+
+
+מגיש ההצעה.
+
+
+את רוצה לשכנע אותו.
+
+
+ כי אני רוצה שהוא יקשיב, אז אני רוצה לדבר איתו.
+
+
+אבל אתם, כשרים, לא מקשיבים כשאנחנו מדברים אליכם.
+
+
+לעניין המענק מן המדינה, מדובר על הטבה לא שוויונית, שהרי תחנות הדלק אינן מחולקות בחלוקה שווה בין החברות, ומתן מענק יכול לחזק את מעמדן של חלק מהחברות על פני אחרות. כמו כן, מדובר על הוספת נטל לא שוויוני – –
+
+
+אבל, השרה פרקש, את לא יודעת – – –
+
+
+– – בעיקר כלפי תחנות אשר מספר הרכבים שיטענו בהן יהיה נמוך עד אפסי בגלל מאפיינים שונים.
+
+לאור האמור, עם העובדה שלהצעת החוק עלות תקציבית גבוהה, מבקשים להתנגד להצעת החוק.
+
+הקראתי את התשובה של שרת האנרגיה, אבל, ברשותך, הייתי רוצה להגיד כמה מילים. בסוף, אני חושבת שההצעה שלך מאוד ראויה.
+
+
+את לא שרת האנרגיה?
+
+
+לא.
+
+
+אבל היית.
+
+
+לא, לא הייתי. הייתי רגולטורית.
+
+
+היא הייתה ראש רשות החשמל, אבל בהחלט היה לה משקל בשוק האנרגיה.
+
+
+רגע. איזו שרה היית?
+
+
+אבל הייתי שרת התיירות. כבר שכחת, יואב קיש – –
+
+
+בממשלה שלנו היית שרת התיירות – – –
+
+
+– – את האיים הירוקים שעשינו ביחד? כבר שכחת?
+
+
+בממשלה שלנו היית שרת התיירות, את זה אני זוכר.
+
+
+נכון.
+
+
+ומה בממשלה הזו?
+
+
+טוב. יריב – –
+
+
+המדע, הטכנולוגיה והחדשנות.
+
+
+– – אני רוצה לומר לך כמה דברים. קודם כול, אני חושבת שהנושא שאתה מעלה הוא נושא חשוב מאין כמותו. מהבחינה הזו, להמשיך ולשים נקודות טעינה ברחבי הארץ זה דבר שצריך לעשות בדחיפות מרבית, תוך הסתכלות ארוכת טווח – לא בדיוק כמה יש מכוניות היום, אלא לכמה רוצים להגיע, מתוך תקווה שהנגישות של עמדות ההטענה באמת תזרז את המהלך המבורך הזה, שהוא טוב לסביבה, שהוא טוב לשוק האנרגיה, שהוא טוב לזיהום ושהוא טוב לכולם. לכן, מבחינתי, אני חושבת שעיקר התשובה כאן – בעצם, באה הממשלה ואומרת: תנו לנו לעשות את זה ולנהל את זה. אני חושבת שהדבר הזה מאוד חשוב. המדינה היא כן, לדעתי, בפיגור בהנחת הרגולציה והגישה לעמדות טעינה. זה מהווה חסם. בעיניי, לא מספיק רק בבתים ובהחלט צריך גם במקומות כאלה. על איך, למה ואיך מממנים את זה – כן במענק או לא במענק – צריך להגיע למין מנגנון שוויוני, שאם הוא דורש סבסוד או לא, זו כבר תהיה החלטה, ואז זה יהיה בכל המקומות הציבוריים. אני, ברמה האישית, חושבת שזה נושא מאוד מאוד חשוב שאתה מניח על סדר-היום, אבל שוב, כחברת ממשלה – ובטח אתה, כשר כל כך ותיק, מבין שהממשלה אומרת: תן לי להסדיר את זה כחלק ממדיניות כוללת.
+
+
+אבל השרה פרקש – – – אני רק אגיד שני דברים. אחד – הטענה – – – מגוחכת, כי הממשלה עצמה מוציאה קולות קוראים להתקנה של עמדות טעינה לרשויות המקומיות, אז לרשות גדולה יש יותר עמדות מאשר לרשות קטנה. לפי השיטה הזאת, לא יהיה אפשר לתת לאף אחד שום דבר.
+
+
+אני מסכימה איתך שזה לא הטיעון המרכזי בתשובה.
+
+
+הרי זה באמת בושה לטעון דבר כזה.
+
+דבר שני, לגופו של עניין, אין בעיה. מה שעושים במצבים כאלה – מעבירים את החוק בקריאה טרומית ואומרים: תן לנו שלושה חודשים או חצי שנה. אנחנו נערכים כדי להסדיר את העניין הזה בעצמנו. לא ניערך, לא נצליח – אולי נסכם שנעביר את העניין הזה אפילו לחקיקה, בתיאום עם הממשלה. זה – – – הרי בסוף – – –
+
+
+השאלה היא אם עשית עבודה מקדימה מול משרד האנרגיה, כי לרוב ח"כ שלא עושה עבודה מקדימה מול משרדי הממשלה, אז באוטומט מרגישים שזה לא בשל.
+
+
+העברתי – – – יש לי ניסיון מסוים בזה. אגיד לך עוד פעם: זה פשוט כל כך לא רציני.
+
+
+אם לא היית נורבגית, היית מצביעה בעד.
+
+
+ בסוף, בסוף, יש דברים שהם באמת דברים ציבוריים אמיתיים שצריך לקדם אותם ואפשר לקדם אותם. וכמו שאנחנו יודעים – – – זה היה צריך להיות הדדי. אגב, זה היה – – – כל השנים. חבל שזה מתנהל בצורה הזו. אני חושב שזה לא נכון ולא טוב, אבל את יודעת, יותר מאשר להביא את החוק אני לא יכול – – –
+
+
+תודה.
+
+
+תודה, השרה. אתה רוצה להשיב או שנעבור להצבעה?
+
+
+לא, לא.
+
+
+אם כך, נעבור להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו נצביע. מי בעד ומי נגד הצעת חוק עמדות טעינת רכבים חשמליים? בבקשה, נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק עמדות טעינת רכבים חשמליים בתחנות דלק, התשפ"ב–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד – 16, ללא מתנגדים וללא נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק עמדות טעינת רכבים חשמליים בתחנות דלק התקבלה בקריאה המוקדמת ותעבור להמשך דיון בוועדת הכלכלה.
+
+
+ ועדה למעמד האישה.
+
+
+ מעמד האישה. תעבור לוועדת הכנסת לקבוע את הוועדה שתדון בה.
+
+
+זה מעמד לרכבים, זה לא מעמד לאישה. 
+
+
+ זה ייכנס לעשרת הגדולים. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעה לסדר-היום מס' 1822, בנושא: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הכפלת מחיר הצוללות, של חבר הכנסת צחי הנגבי. אני מזמין את חבר הכנסת הנגבי לנמק את ההצעה לסדר-היום. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ – – –
+
+
+איתן, בתורנות שרים ראיתי – – – 
+
+
+מעט, מעט. 
+
+
+זה יכול היה להתחרות בהצעה של קרעי בעשרת הגדולים, אבל קרעי עדיין מנצח. 
+
+
+ אני לא יודע מה הוא הציע – – –
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי חברי הכנסת, בחודש שעבר הקימה הממשלה ועדת חקירה ממלכתית בנושא הצוללות. כל שר בממשלה שהצביע בעד ההצעה הזאת, כל חבר כנסת בבית הזה, כל איש תקשורת, אולי אפילו אפשר להגיד כל אזרח בישראל, הבין במה מדובר – מדובר במהלך פוליטי שנובע ממצוקה פוליטית. כשהמחאה על אטימות הממשלה מתרחבת, כשמספר המתים מקורונה כבר חצה את רף ה-10,000, כשיוקר המחיה יצא משליטה, כלל מס' אחת במדריך הספינים והמניפולציות של הממשלה קבע: אולי אם נצליח להתחמק מן הזעם הציבורי ונסיח את הדעת על ידי איזה וע��ה – בנושא הזה, אולי ועדת צוללות – אנחנו נצליח להפיל את הציבור בפח.
+
+כמובן שאיש לא נפל בפח הזה. גם הצוללות לא יכולות להעלים את העובדה, אדוני היושב-ראש, שהממשלה הזאת צוללת; בעבר זה היה רק בסקרים, היום כבר צוללים בבית הזה, מתפוררים בבית הזה, וממוקדים בעיקר במאבקי כוח פנימיים, ביריבויות, בהדלפות אנונימיות: מיכאלי נגד גנץ, גנץ נגד לפיד, מישהו נגד בנט, מישהו נגד שקד, מישהו נגד הורוביץ. ככה נראית התחלת הסוף.
+
+אבל לגוף העניין, נושא הצוללות כידוע נבחן על ידי יחידות העילית במשטרת ישראל, על ידי טובי הפרקליטים בתביעה הכללית, ובעקבות קיומה של חקירה ממושכת ויסודית, כזכור, הוגשו כתבי אישום, התקיימו שימועים, ובוודאי יהיו גם משפטים – ולכל אחד היה ברור, ועדיין ברור, שמדובר בוועדה מיותרת. הטריחו את נשיאת בית המשפט העליון לאתר שופט עליון, אפילו נשיא לשעבר, הנשיא המוערך גרוניס, רב-הישגים ורב-פעלים, והעמידו אותו בראש הוועדה. 
+
+ באמת היה שם דבר מוזר. ראש הממשלה עצמו כזכור לא הצביע בעד ההצעה שהוא הציב על סדר-היום. אני לא זוכר תקדים לכך. אפילו הוא כנראה הרגיש שיש גבול להתבזות, אדוני היושב-ראש, אחרי שמעל כל במה – גם לפני שהוא הקים את הממשלה והיה במקום אחר בבית הזה וגם לאחר שהוא עמד בראשות הממשלה – הוא הביע התנגדות נחרצת להקמת הוועדה הזאת, וקבע ביושר שלא הייתה שחיתות בעסקת הצוללות; דרך אגב, עסקה שהוא עצמו תמך בה בהתלהבות.
+
+אבל זה שהשרים התעלמו מראש הממשלה, זה לא מפתיע אף אחד בבית הזה. מה שכן הפתיע את כולנו היה העובדה שנחשפה ממש ממש סמוך להחלטת הממשלה בעניין הוועדה. הסתבר, אדוני היושב-ראש, שהממשלה החדשה, בחדרי-חדרים, אישרה לשלם לגרמנים עבור הצוללות מחיר כפול מן המחיר שעליו חתמו בשעתו הצדדים בתקופת הממשלה שלנו. כשאני אומר "כפול" – זה לא עלייה סבירה במחיר עקב הזמן שחלף, לא עלייה בגין התייקרויות; כפול – זה אומר, אדוני היושב-ראש, מיליארדים, מיליארדים יותר מההסכם המקורי. ואף אחד עד לרגע זה, לא באותה ישיבת ממשלה ולא לאחר מכן, לא הסביר מה הסיבה להכפלת המחיר ומה גרם לעיכוב לאורך זמן רב כל כך, שבגינו אולי המחיר הזה עלה – לא ראש הממשלה הנוכחי, לא שר הביטחון, לא שר החוץ, לא שר האוצר; איש לא מצא לנכון להתייצב בפני הציבור ולתת דין וחשבון על איך הגענו לסכומים אדירים כאלה. 
+
+ ומה שהכי חמור – אם כבר הממשלה החליטה להקים ועדת חקירה, החליטה לבדוק את הנושא מהטעמים שכאמור פירטתי – כנראה לא כולם ענייניים – איך זה שהיא לא הסמיכה אותה, לא במפורש ולא בעקיפין, לבדוק כיצד הוכפל המחיר הזה במיליארדים? הרי זה הנושא היחיד שבאמת לא נבדק בכלל – לא בחקירות שנעשו, לא בבחינה ציבורית, לא בוועדות הכנסת; ועדת החוץ והביטחון לא בדקה את הנושא. זה הנושא היחיד שזכרו לא בא בשום דיון ציבורי או בחקירת משטרה ושלגביו לא היו הפגנות, לגביו לא היו עצומות של בכירי מערכת הביטחון – ודווקא אותו הממשלה מסתירה; דווקא ממנו הממשלה הזאת מתעלמת.
+
+ולכן, אדוני היושב-ראש, כשהממשלה מנסה להסתיר – הכנסת חייבת לחשוף; כשהממשלה מתעלמת ממשהו – הכנסת נכנסת בעובי הקורה. ויכול להיות שהמענה יניח את דעתנו, אבל כדי שבכלל נוכל לגבש את דעתנו, כדי שנדע את הנתונים, הכנסת תכונן, כך אני מציע, פורום שיזמן אליו את הגורמים המוסמכים ויקבל תשובות מפורטות על כל התהיות והתמיהות.
+
+ולכן, אדוני היושב-ראש, אסכם: אבקש מן הכנס�� לאמץ את ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת סוגיית הכפלת מחיר הצוללות שישראל הזמינה עבור חיל הים. תודה לך.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת צחי הנגבי. אני מזמין את סגן שר הביטחון, חבר הכנסת אלון שוסטר, להשיב על הצעתו של חבר הכנסת הנגבי. 
+
+
+ שוסטר, בקצרה.
+
+
+ אולי תגלה לנו למה שילמתם כפול, מי גזר קופון, או כמה קופונים גזרתם. 
+
+
+– – – הם מגייסים. מנסור הגיע, הם מגייסים. 
+
+
+בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. 
+
+
+היושב-ראש המכהן, חברי הכנסת, שלום לכם. השאלה במקום, אגב. אני חושב שאפשר להודות לחבר הכנסת הנגבי על השאלה. זאת הזדמנות לענות עליה, למרות שאני חושב שמן הראוי להתנגד להקמת ועדת חקירה בנושא.
+
+
+ אבל הקמתם. 
+
+
+ – – – ועדת חקירה ממלכתית – – –
+
+
+ב-23 באוקטובר 2017 חתמו ממשלות ישראל וגרמניה על מזכר הבנות שלפיו מדינת ישראל התחייבה לרכוש שלוש צוללות חדשות ממספנת טיסנקרופ הגרמנית, בעוד ממשלת גרמניה התחייבה לממן 30% מעלויות העסקה ועד לתקרה של 540 מיליון יורו. אומדן המחיר שצוין במזכר ההבנות – זאת נקודה חשובה ואני מבקש שתסכיתו, אלו נתונים שהם בבסיס התשובה לשאלה החשובה – לא היה מדויק והתבסס על נתונים מעסקת רכש צוללות דולפין משנת 2006, כלומר 11 שנים קודם, שבחלקם לא היה רלוונטי לשנת 2017. מפה אולי התחילה הטעות שעליה מדובר.
+
+שני אלמנטים עיקריים הובילו לעליית המחיר, מעבר לבסיס: הראשון – פיתוח ותכנון מערכות חדשות וייצורן תחת המערכות שיצאו מייצור; השני – התייקרות חומרי הגלם ופעילות הייצור בשנים 2006–2021. בהתחשב בכך, ובהתאמה לצורך המבצעי, נעשתה במשך שנתיים עבודה הנדסית אינטנסיבית מצד מהנדסי חיל הים במטרה להפחית עלויות עד כמה שניתן, בלי לגרוע מהיכולת המבצעית החיונית. עבודה זו באה לידי ביטוי גם היא בדיכוי, בהפחתה של מחיר הצוללות, בלי לפגוע באיכות. נוסף על האמור, בחודשים האחרונים קיים משרד הביטחון משא ומתן אינטנסיבי להפחתת המחיר, והצליח להביא להישגים אשר התבטאו בהכנסת תכולות נוספות לצוללות שלנו ללא תוספת עלות.
+
+לצד זאת, כנקודת ייחוס, ניתן להשוות את העסקה האמורה – שוב, נקודה חשובה – עם עסקה מקבילה של מספנת טיסנקרופ למכירה של שש צוללות לממשלות גרמניה ונורבגיה במחיר של 900 מיליון יורו לכל צוללת. הצוללות האמורות נחותות במידת מה מאלה הישראליות, אף שמחירן דומה.
+
+לבסוף, יש לציין כי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי – הקבינט – כמו גם ועדת הכנסת המסווגת המשותפת לוועדת כספים ולוועדת החוץ והביטחון, קיבלו גם הן הסבר מפורט על אודות מחיר העסקה. לאור זאת, כפי שאמרתי, אני חושב שמן הראוי להתנגד להקמת ועדת חקירה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לסגן השר שוסטר על תשובתו. 
+
+ חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה, רק נאפשר לסגן השר להגיע למקומו. הצבעה על הצעה לסדר-היום בנושא הצורך בהקמת ועדת חקירה – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+בעד – 15, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום אושרה ותועבר להמשך דיון בוועדת הכנסת. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעה דחופה לסדר-היום בנושא: תוכנית החומש לערים המעורבות, מס' 2073, 2075, 2083 ו-2143. השרה לשוויון חברתי נמצאת? יופי. תציג ראשית את ההצעה הדחופה לסדר-היום חברת הכנסת אורית סטרוק. בבקשה. 
+
+
+ אורית, בדקה. 
+
+
+ כמעט.
+
+
+ מה, אתה קובע לי סדרי זמן? 
+
+
+ בבקשה, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, 53 מיליארד שקלים השקיעה הממשלה בתוכנית חומש למגזר הערבי ואף לא שקל אחד בערים המעורבות. 
+
+
+ ואני מברך אותך, גברתי, על – – – 
+
+
+ על זה שסוף-סוף אישרו לי בכלל הצעה לסדר-היום בכל המושב הזה. 
+
+
+על זה שההצעה לסדר-היום שלך עולה במליאה. ברכות. 
+
+
+ וכמנהג שהנהיג צביקה, זה יורד לי מהזמן – הזמן שבירכת אותי. 
+
+
+אז אני, המנהג שלי הוא אחר, כי אם תבחיני במסך שניצב מעל ראשך – – –
+
+
+ בכלל לא התחלת. 
+
+
+ התחלתי, אך אז עצרתי. בכל פעם שאני מפריע לדובר אני עוצר את השעון. 
+
+
+ פששש, איזה – – 
+
+
+ אבל על מה הברכות? 
+
+
+ – – מנהג משובח, יפה. 
+
+
+ זו פעם ראשונה שעולה הצעה לסדר-היום שלך?
+
+
+ לא, אני רק מברך אותה על כך. 
+
+
+ לא, לא, לא – – –
+
+
+ כי היא התאמצה על כך מאוד. 
+
+
+ לא לא, רגע, שנייה, תגיד להם את האמת. האמת היא שחבר הכנסת פינדרוס בדק ומצא שלאורית סטרוק לא אישרו לאורך כל המושב אף הצעה דחופה לסדר-היום, ואחרי שהוא בדק ומצא את זה פניתי לכמה סגני יו"ר הגונים, ובהם איתן ואחרים, ואז אישרו לי. 
+
+
+ אני חושב שזה בגלל שהגשת עם אחמד טיבי. בגלל זה. 
+
+
+תכף נשמע מה יש לאחמד טיבי לומר בהצעה לסדר-היום. 
+
+
+ אני לא הגשתי איתו. 
+
+
+ בבקשה, אני מחזיר את השעון. 
+
+
+טוב, אז אני מתחילה מההתחלה. 
+
+
+לא לא לא, מה-15 – – – 
+
+
+ אף לא שקל אחד מתוך 53 מיליארד שקלים הושקע בערים המעורבות, וכיוון שבערים המעורבות חיה אוכלוסייה ערבית גדולה, כמו בעיר ערבית ממוצעת לפחות, עלתה הדרישה לתקן את זה. ואז, הפלא ופלא, הממשלה תיקנה. ואיזה תיקון היא תיקנה? היא תיקנה תיקון שכל מטרתו צמצום פערים. מה אפשר לעשות עם צמצום פערים? באופן הגיוני צריכים לצמצם את הפערים בין לוד לרמת השרון, בין רמלה לסביון, בין עכו לגבעתיים. אבל לא – הממשלה החליטה שהיא רוצה לצמצם את הפערים רק בתוך הערים המעורבות, בין היהודים לערבים.
+
+ איך נולד צמצום פערים שכזה? הוא נולד מתוך הנחת יסוד סמויה שהפרעות שהערבים פרעו בנו בחודש אייר-סיוון האחרון בשומר חומות הם כנראה תוצאה של זה שהם היו מופלים לרעה. זה אותו סוג של נימוק של למה המחבל ביצע פיגוע – כי הוא רב עם אשתו, כי אימא שלו כעסה עליו, כי אחותו הפריעה לו; לכן הוא הלך להרוג יהודים. אותו דבר הערבים בלוד, ברמלה, בעכו – כנראה התפרעו ופרעו ביהודים בגלל שהם מסכנים, מופלים לרעה, אז בואו עכשיו נצ'פר אותם.
+
+זו תוכנית שהיא לא תוכנית לצמצום פערים – היא תוכנית ליריקה בפרצופם של קורבנות הטרור הערבי; היא תוכנית פרס לטרור; היא תוכנית חוטא נשכר. היא בושה וחרפה למדינת ישראל. ומכיוון שהתוכנית הזאת רק בהכנה, אפשר עדיין למשוך אותה – זאת הסיבה שהחלטנו לעלות אותה כאן, לדיון במליאת הכנסת. עדיין ניתן למשוך אותה. 
+
+ ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני שאלתי את נציגי הממשלה שהופיעו בפנינו בוועדת הכספים: אולי אתם אחראים רק לערבים, אז אני מבינה. אולי יש פורום נפרד שאחראי לחיזוק הקהילות היהודיות בערים המעורבות. סך הכול, רק 400 משפחות יהודיות עזבו את לוד בעקבות הפרעות, אז אולי יש איזשהו פורום אחר שבו משקיעים בחוסן הקהילתי של הקהילות היהודיות בעכו, בלוד, ברמלה, במקומות נוספים. לא, אין; דואגים רק לערבים.
+
+אז אני קוראת לכם, ממשלה נכבדה, למשוך את התוכנית הגרועה הזו. ואני מבקשת שעל הנושא של תוכנית החומש הזאת, שהיא ביזיון לציונות, היא ביזיון למלחמה בטרור, היא יריקה בפרצופם של הנפגעים – אני רוצה שעל התוכנית הזו יהיה דיון כאן, במליאת הכנסת. תודה.
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת עמיחי שיקלי – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת. חבר הכנסת אחמד טיבי. 
+
+
+ עכשיו זה מתחיל להיות מעניין. 
+
+
+ אני בטוח שאתה תדאג לכך. מייד אחר כך תשיב השרה מירב כהן. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. 
+
+
+מכובדי היושב-ראש, השרה מירב כהן, שהפסיקה קמפיין של תאמר נפאר בהחלטה הזויה. השרה כהן, אכזבת אותי, אכזבת את הרשימה המשותפת, אכזבת ציבור שלם. תאמר נפאר הוא ראפר ערבי שחרת על דגלו שנים רבות, עוד לפני שנהיית שרה, להיאבק באלימות נגד נשים; מטפל בנושא הזה באופן אמיץ, אותנטי, שנים אחרי שנים. הוא נתון למסע הסתה של ארגון – איך קוראים לארגון, בצלמו, אוסאמה?
+
+
+ בצלמו. 
+
+
+אוקיי. ארגון ימני כהניסטי. הם מסיתים נגדו, ואת מורה להפסיק קמפיין של המשרד שלך, במקום שתבקשי ממנו – – 
+
+
+ בצלמו זה ארגון לזכויות אדם. 
+
+
+– – לעשות עוד קמפיינים ולעשות עוד קמפיינים בערבית? מה קורה לממשלה הזאת, שקוראת לעצמה ממשלת שינוי? היא פוגעת פעם אחר פעם בציבור הערבי. הפגיעה הזאת היא לא רק פגיעה בתאמר נפאר – – 
+
+
+ זה שמאשים את ישראל בטרור.
+
+
+ – – היא זלזול, היא זלזול בציבור הערבי. אתם נכנעים להסתה שלי כהניסטים?
+
+
+ הבן אדם הזה – – –
+
+
+לא מספיק הקמפיינים המסיתים נגד הערבים בלוד, ברמלה, ביפו, בעכו, בחיפה – אפרופו הערים המעורבות?
+
+
+ הטרוריסט הזה אמר: אתם יותר כמו הנאצים. 
+
+
+ השהיד מוסא חסונה – – –
+
+
+הוא אמר על מדינת ישראל: אתם יותר כמו הנאצים. 
+
+
+השהיד מוסא חסונה נהרג בלוד, ירו בו יהודים, והם לא הועמדו לדין. צעיר אחר מרמלה עבר לינץ' בבת ים. תחקיר ערוץ 13 הראה מי ארגן את הלינץ', מי יזם ומי לא נעצר. מה שעובר על הצעיר הזה זה שבעת מדורי גיהינום מאז שהוא נפצע.
+
+
+ אנטישמי. 
+
+
+ הסתה פרועה נגד הציבור הערבי בערים המעורבות. לא מעניין אותי עכשיו תוכנית, לא תוכנית. בטח ביקשו ממך להגיד ניסוח זה וניסוח אחר ולתת קרדיט לאיש זה או אחר. אנחנו מכירים את כל המשחקים הפרלמנטריים. אבל אני עולה לכאן להגיד שכמה וכמה אנשים בממשלה הזאת מקבלים לעיתים החלטות שהם לא יודעים כמה הן פוגעניות. זה לא מתאים לעמדות הפוליטיות המקוריות שלך, שהן עמדות בכיוון הנכון. יש לך השקפת עולם הומנית. את נכנעת בצורה כזאת למסע של ארגון כהניסטי נגד ראפר ערבי מפורסם, אותנטי? כמה חבל. אני מבקש ממך, שיגרנו לך מכתב בשם הרשימה המשותפת, אנחנו מבקשים ממך לשקול את ההחלטה מחדש, להחזיר את הקמפיין הזה ולהוסיף עוד קמפיינים בשפה הערבית בנושא הזה. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אני מזמין את חברת הכנסת שטרית לנמק את ההצעה לסדר-היום.
+
+
+האישה באדום.
+
+
+האישה באדום ושחור.
+
+
+אז זהו, אני לובשת אדום, אני לא מאמינה באדום. את זה אני משאירה לקומוניסטים שנמצאים פה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני מתנצלת על האיחור. חשוב לי מאוד הנושא הזה כבת העיר לוד. לוד זו העיר שבה גדלתי עד נישואיי. לוד היא עיר שמאוד מאוד קרובה לליבי, ואני רוצה לציין שבערך לפני שמונה שנים, אולי קצת יותר, התקבלה החלטה על טיפול נקודתי בערים מעורבות ובעיר לוד. היה תקציב מאוד מאוד גדול לעיר לוד שחולק שווה בשווה לכל האוכלוסיות. בית ספר יהודי לצד בית ספר ערבי – פעילות משותפת, ובפעילות הזו עשו כל כך הרבה דברים טובים: הביאו שחקנים ומרצים, עשו פעילות משותפת עם היל��ים. הייתה אחווה ורעות וטיפול כל כך טוב. גם בשכונות המעורבות שיפצו מדרכות, תשתיות וכו'.
+
+עכשיו, מה שקורה זה שמקבלים עכשיו החלטה חד-צדדית: בואו, לא נורא, האזרחים היהודים שנמצאים בערים המעורבות, בואו נטפל רק באוכלוסייה הערבית. זה ייצור הפוך על הפוך. צריך שתהיה שוויוניות, שכולם יקבלו את מה שמגיע להם. צריך לעשות שיתוף פעולה – מתנ"סים משותפים. יש ברמת אשכול מתנ"ס, ומנהלת המתנ"ס היא אישה מאוד רצינית, מהמגזר הערבי, שיודעת לשתף את תושבי האזור – את תושבי המקום האתיופים, הערבים, המרוקאים שנמצאים, הגרוזינים. היא עושה ערב ועוד ערב ועוד ערב ועוד ערב. זאת עבודה. אבל אם יגידו לה: תקשיבי, התקציב הזה מיועד רק לערבים, אז מה שיקרה הוא שהאוכלוסיות האחרות שגרות באותן שכונות מעורבות יתנגדו, ירגישו שהם יוצאי דופן. 
+
+מה משיגים בזה? איזה היגיון יש בזה? איפה ההיגיון של לבוא ולקחת ולפתור את הבעיה הזו בצורה שורשית? להתחיל ממערכת החינוך זה חשוב מאוד. כולנו יודעים שבפרעות האחרונות שהיו, לפחות בלוד – אני הייתי בלוד שלושה ימים רצופים. לפחות בלוד אני יודעת שאנשים נורמטיביים – שיפסיקו לבוא ולהגיד שמדובר בפושעים, בארגוני פשע. הערבים שבאו והתפרעו ועשו את מה שהם עשו – זה לא נכון. הגיעו אנשים נורמטיביים, עם כעס, ועשו ופרעו ושברו והרסו ושרפו. לא שרפו – לא יודעת. הם שרפו גני שעשועים, שרפו ארונות חשמל, זרקו מעל הגשר אבנים על נשים.
+
+
+ בתי כנסת.
+
+
+ בתי כנסת. אני בכוונה לא מציינת את זה, שלא יבואו ויגידו שהסכסוך הוא על רקע תיאולוגי. הוא על רקע אידיאולוגי לחלוטין.
+
+
+ רצחו בן אדם. רצחו בן אדם.
+
+
+נכון, רצחו את אותו בחור מגני יער, יהודי שחזר הביתה מהעבודה שלו. גם אותו רצחו. אותו אתם לא מציינים, נכון? זה לא דם, זה מים, זורם. אין לו ילדים, אין לו אישה.
+
+
+לא נכון. למה לשקר? לא נכון.
+
+
+ מה לא נכון? זרקו עליו אבנים. על מה אתה מדבר? באמת.
+
+
+ טוב, חבר הכנסת.
+
+
+את אומרת שאנחנו – – –
+
+
+ חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, תודה.
+
+
+ האם זה נראה לך – – –
+
+
+חברת הכנסת שטרית, נא לסיים. בבקשה, משפט אחרון.
+
+
+שנייה. סמי אבו שחאדה, האם זה נראה לך הגיוני שבעיר שיש בה אוכלוסייה כזאת וכזאת, ייתנו לחלק תקציב ולחלק לא? מה מנסים להשיג פה? אם הפער הוא כזה, הפער יהיה כזה. כזה.
+
+
+ תודה רבה, חברת הכנסת שטרית.
+
+
+אז תחשבו בהיגיון.
+
+
+יהודים לא נתנו – – –
+
+
+ תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת אבו שחאדה.
+
+
+לא נכון. לא נכון. אחותי מנהלת את בית ספר מעפילים בלוד, וקיבלה תקציב יחד עם ג'ומעה – ברח לי השם שלו – עם בית ספר ערבי סמוך. הפעילות הייתה משותפת. הם הפכו להיות החברים הכי טובים ועשו פעילויות עם הילדים. הכי טובים. הילדים שלהם הגיעו לבית הספר להתארח והילדים מבית הספר הזה הגיעו לבית הספר הזה. זה נקרא עבודה הנכונה, ולא מה שאתם מייצרים.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+אתם מייצרים כאוס.
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת קטי שטרית. תשיב על ההצעה הדחופה לסדר-היום השרה לשוויון חברתי מירב כהן. בבקשה, גברתי. את לא מוגבלת בזמן.
+
+
+טוב, אז אני מייד אשיב על השאלות שהפנו אלינו. לפני זה אני אתייחס לדבריו של חברי חבר הכנסת אחמד טיבי. מי כמוך יודע עד כמה אני מאמינה בחיים משותפים, עד כמה אני מאמינה בצמצום פערים, עד כמה אני מאמינה באהבת האדם ובחופש הביטוי והדיבור. תכף אסביר למה חשוב להשקיע באוכלוסייה הערבית בערים המעורבות – וזה כדי שנוכל לחיות ביחד, ובאמת אני א��מרת את זה באמונה גדולה.
+
+אבל גם לחופש הביטוי צריך לשים גבול באיזשהו מקום. אם יש אומן שבוחר להשוות את חיילי צה"ל לנאצים, אני לא אתן שייתנו לו במה בפעולות של תנועות נוער, ואני לא אתן לו במה במערכת חינוכית של תלמידים ותלמידות בישראל. אני חושבת ששם הגבול עובר. כמובן כל דבר שמסית לאלימות, לא משנה מאיזה צד – אני לא אתן לו, אני אעצור אותו. אז זה אשר לשאלתך.
+
+עכשיו אשר להשקעה בערים המעורבות. אז אני ככה ממש אפרט, ובאמת כל חבר או חברת כנסת שירצו לקבל עוד פירוט ועוד תשובות, אנחנו נשמח להיות כתובת בעבורכם במשרד לשוויון חברתי. בעצם השנה אישרנו בממשלה את תוכנית תקאדום, תוכנית 550, תוכנית חומש שהמטרה שלה כמובן לצמצם פערים בחברה הערבית. בהחלטה הזו בעצם, לראשונה, נתנו מענה לערים המעורבות. בתוכנית החומש הקודמת, 922, לא היה מענה בכלל לערים המעורבות, לא לערבים ולא ליהודים. הפעם אנחנו גם נותנים מענה לערים המעורבות בפרקים השונים, קרי, חינוך, דיור, תשתיות וכן הלאה. יש גם פרק ייעודי שיוקדש לערים המעורבות. בימים אלה אנחנו עובדים על החלטת ממשלה בעניין הזה יחד עם משרד ראש הממשלה.
+
+אז כמו שאמרתי, במסגרת ההחלטה נכלל סעיף ייעודי בנושא היישובים המעורבים שמנחה את הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, שיושבת אצלנו, בשיתוף עם משרד ראש הממשלה ואגף התקציבים, לגבש תוכנית רב-שנתית לחברה הערבית ביישובים המעורבים, ואני מקווה שבהקדם ההחלטה הזו תגיע לממשלה. למעשה, עד יולי 2021 החברה הערבית בערים המעורבות לא טופלה על ידי שום גורם, ובעצם רק ביולי 2021 העברנו החלטת ממשלה שנותנת לנו, לרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, לטפל גם באוכלוסייה הזו בערים המעורבות כחלק מתוכנית החומש. 
+
+מטרות התוכנית כוללות פיתוח כלכלי-חברתי וצמצום פערים; ביסוס ופיתוח מרקם חיים משותף – שבעיניי זה מאוד חשוב; שיפור תחושת הביטחון האישי של התושבים; חיזוק כלים ומענים של השלטון המקומי עבור האוכלוסיות המגוונות. ייתכן שנצטרך להוסיף לזה תקציבים בהמשך.
+
+
+השרה, במצגת שהראו לנו בוועדת הכספים בנושא התוכנית לערים המעורבות, התוכנית רובה ככולה התמקדה בערבים בלבד.
+
+
+כולה. כולה. כל התוכנית רק לערבים.
+
+
+אז אני תכף אשיב על זה. קודם כול, אני חושבת שהאינטרס של האוכלוסייה הלא-ערבית, היהודית, בערים המעורבות – יש לה אינטרס גדול שישקיעו באוכלוסייה הערבית ויצמצמו פערים. כיוון שכשהשכנים שלך עניים או לא הולכים לבית הספר או מידרדרים לפשע, בסוף גם אתה סובל מזה. לכן זה האינטרס של כולנו.
+
+
+מירב, את שמעת על הפרעות? את שמעת על הפרעות?
+
+
+ האינטרס של כולנו שנשקיע באוכלוסייה הערבית החלשה.
+
+עכשיו, תבינו, גם בתוך הערים המעורבות יש פערים מאוד מאוד גדולים בין האוכלוסיות. לצורך העניין, אני אתן לכם גם קצת נתונים. אם אנחנו מסתכלים – בירושלים כמובן זה סיפור אחר. יש את ירושלים, שיש שם סדר גודל של 300,000 ערבים, אבל ביתר הערים – חיפה, לוד, תל אביב, יפו, רמלה, עכו, נוף הגליל ומעלות-תרשיחא – יש סדר גודל של 130,000 תושבים ערבים, שמהווים 8% מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל. עכשיו, ברוב הערים האלה האזורים שסטטיסטית הם חלשים כלכלית זה של ערבים, ודווקא היהודים חיים באזורים שסטטיסטית הם יותר חזקים. לכן יש שם איזשהו אתגר מאוד גדול, וזה בא לידי ביטוי גם במספרים ובנתונים. 
+
+ למשל, ניקח את עולם החינוך. 
+
+
+ אבל צריך לחזק את העיר כמכלול. 
+
+
+נכו��, צריך לחזק את העיר כמכלול, אני מסכימה, ואני חושבת שמה שיחזק מאוד את העיר זה שאת המקומות, את כיסי העוני והאלימות והדברים שכולם בסוף סובלים מהם, אנחנו נשפר. עכשיו, תראה את הנתונים: שיעור הבנים היהודים הזכאים לתעודת בגרות בערים המעורבות הוא 71%. לעומתם, רק 49% מהבנים הערבים זכאים לבגרות. זאת אומרת שיש לנו בעיה ממוקדת בקרב האוכלוסייה הערבית, זה המצב, וזה יעזור לכולם אם אנחנו נשקיע בזה. אני יכולה להביא גם את הנתון על בנות: שיעור הבנות היהודיות שזכאיות לבגרות בערים האלה הוא 81%, לעומת 68% מהבנות הערביות. רק 7% מהבנים הערבים זכאים לבגרות של חמש יחידות מתמטיקה, לעומת 22% מהבנים היהודים. 
+
+
+ תעזבי את המתמטיקה, את – – – יהודים נרצחו, יהודים – נזרקו עליהם בקבוקי תבערה – – – רק על מתמטיקה את מדברת? 
+
+
+אנחנו מאמינים שצמצום פערים ויצירת מסלול חיים אחר יאפשרו לאנשים לא לבחור בדרך האלימות ולא לבחור בדרך ההסתה. 
+
+
+– – – מופלים לרעה, מסכנים, רחמנות עליהם. תתביישי. תתביישי. אם את חושבת – – –
+
+
+ אנחנו מאמינים שצריכים לגשר על הפערים הכלכליים והחברתיים האלה. ואגב, רק ייאמר לפרוטוקול שהממשלה – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת סטרוק, פשוט לא שומעים. 
+
+
+ – – הממשלה הקודמת, שהייתה כולה ממשלת ימין מובהקת, לא טרחה, לא טרחה בכלל לא לעזור לא לזה ולא לזה בערים המעורבות, אז גם את זה צריך לבוא ולהגיד, ולא להיות צבועים – – 
+
+
+הסיפור של הערים המעורבות התפרץ – – –
+
+
+ – – כי אתם אלה שהחלטתם להפקיר לחלוטין את הערים המעורבות, ולא התייחסתם אליהן בכלל ולו בשקל אחד במסגרת תוכנית החומש שהממשלה הקודמת קידמה, אז גם את זה צריך לומר. 
+
+
+ הסיפור של הערים המעורבות התפרץ ערב הקמת הממשלה הזאת, ולכן בנט הפסיק את המשא ומתן. זה קרה בגלל שהממשלה שלכם קמה. 
+
+
+ גברתי השרה, שנייה. חבר הכנסת קרעי, אנחנו לא נקשיב לקריאות ביניים שהופכות להיות נאומים. וגם לך, חברת הכנסת סטרוק, אני אומר: כשאת צועקת מהיציע – א. לא שומעים את זה עד לכאן, וב. זה בעיקר מפריע. את הצעת הצעה לסדר-היום והיא רוצה להשיב. 
+
+
+ זה בסדר גמור, אני חושבת שהשיח הוא בריא, אין לי שום בעיה עם שיח. אני אגיד – גם שימו לב, נגיד, בתקצוב של מערכת החינוך, אוקיי? בעכו, למשל, הפער לטובת החינוך העברי מגיע ל-40% – יש לנו 40% בתקצוב של בתי הספר. מה, אתם לא רוצים לטפל בזה? אתם לא מבינים למה אם יש לי תלמידים שלא מקבלים תקצוב ומצבם רע מאוד אז גם השכנים שלהם סובלים מזה? ברור. זה רע לכולם, וצמצום הפערים האלה ישרת את כולם, יהודים וערבים כאחד. 
+
+ אגב, אני לא אומרת שאנחנו לא נשקיע באוכלוסייה היהודית. אנחנו בהחלט צריכים גם את זה לעשות – – 
+
+
+– – – להשקיע בהם. 
+
+
+ – – ואנחנו עובדים על החלטת ממשלה שתיתן מענה גם לזה, בניגוד להחלטת החומש הקודמת, שהפקירה את כל הערים המעורבות ולא השקיעה בהן שקל, רק נזכיר את זה. 
+
+
+אבל בערים המעורבות – – –
+
+
+ עכשיו, גם בעולם התעסוקה הפערים מאוד מאוד גדולים, בעולם הרווחה הפערים מאוד גדולים, בעולם הדיור. באמת, אין תחום שבו נוגעים בערים המעורבות ואין פערים אדירים בתקצוב ובמצב הסוציו-אקונומי של הערבים אל מול היהודים, ולכן זה מחייב טיפול דחוף. 
+
+
+ – – – זה מה שאתם עושים. 
+
+
+– – –
+
+
+זה תומכי טרור שיושבים בחלקם שם ומריעים כשיורים טילים מעוטף עזה. 
+
+
+– – –
+
+
+ הרשות לפיתוח כלכלי ומשרד ראש הממשלה מצויים בעיצומה של עבודת מטה לגיבוש ההחלטה הייעודית, הצפויה להתמקד בשישה נושאי ליבה לצמצום פערים חברתיים – – 
+
+
+חברי הכנסת, זה לא יכול להימשך ככה. חברת הכנסת וולדיגר, זה לא יכול להימשך ככה. 
+
+
+ – – תעסוקה וצעירים, רווחה, דיור, ביטחון אישי, כלים לשלטון המקומי וחינוך וחיים משותפים. הוקמו קבוצות עבודה יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. לכל אחד מנושאי הליבה שזה עתה ציינתי נבנה תוכנית עבודה, ובימים אלה אנחנו עושים עבודה של איסוף נתונים, זיהוי הפערים ומיפוי המענים הקיימים. אגב, אני אגיד שאנחנו גם משתפים פעולה עם עמותות שונות וארגוני חברה אזרחית של יהודים וערבים כאחד על מנת לקדם את החיים המשותפים באותם מקומות. 
+
+ אנחנו בהחלט נראה מה התקציבים שנדרשים לזה. אגב, כבר עברה החלטה מאוד חשובה שלנו, של המשרד לשוויון חברתי, יחד עם משרד נגב וגליל, שבמסגרתה הוצאנו קול קורא של 50 מיליון שקלים שמתמקד בערים המעורבות ובחיים המשותפים של יהודים וערבים כאחד. הכסף יגיע גם לאלו וגם לאלו, אז גם הנתונים שאתם אומרים הם לא מדויקים. 
+
+במסגרת עבודת המטה הצוותים עמלים על גיבוש המלצות, מענים ומסגרות מדידה, והיעד הוא לאשר את התוכנית בממשלה עד סוף חודש מרץ. חשוב לציין: חלק מהפרויקטים האלה ישמשו גם את התושבים היהודים, למשל שיפור הביטחון האישי, טיפול בדיור, שמשמעו שיפור חזות פני העיר, טיפול ברווחה של התושבים. וככל שאנחנו נסייע גם בטיפול של הרווחה של התושבים הערבים – – 
+
+
+מבחינתכם לא היו בעיות, מבחינתכם לא היו פרעות. כל מה שצריך זה לחזק את הערבים. לא היו פרעות, הכול בסדר – – – לצמצם את – – – פשוט בושה. 
+
+
+ – – אז גם הנטל על משלם המיסים העירוני יפחת. כאשר התוכנית מתקצבת את התושבים הערבים, הערים המעורבות מרוויחות מכך בצורה ישירה ועקיפה משלל השירותים הניתנים, ואני מאמינה שהדבר הזה יזרז, יסייע לקידום הרשויות המעורבות, וכמובן לא יקפח אף אוכלוסייה אלא יסייע לכל מי שגר שם. 
+
+אז לסיכום, אני אומרת: לראשונה במסגרת תוכנית החומש, בעצם גם בפרקים השונים, יושקע בערים המעורבות. מעבר לזה, אנחנו נביא החלטת ממשלה ייעודית לערים המעורבות, ואני מקווה שתהיה עוד בחודש מרץ. חשוב מאוד להשקיע גם באוכלוסייה הערבית על מנת לצמצם פערים – כולם ירוויחו מזה – וגם להשקיע במרקם החיים המשותפים, והתקציבים האלה יוקצו גם לערבים וגם ליהודים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לשרה מירב כהן.
+
+
+אדוני היושב-ראש, זה לא מקובל, ואנחנו דורשים דיון מליאה. 
+
+
+ את מציעה, השרה, להסתפק בתשובתך, אני מניח, אבל את מבקשת דיון. שנייה, גברתי. עמדתך הייתה ברורה כבר בסוף דברייך. 
+ 
+ ועל כן, ראשית, חברי הכנסת אנחנו נצביע על ההצעה לסדר-היום – אם כן או אם לא לקיים דיון במליאה. על כך ההצבעה. בעד זה בעד קיום דיון במליאה, נגד זה נגד קיום דיון במליאה. בבקשה, חברים, נא להצביע. 
+
+ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ בעד – שישה, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי ההצעה הדחופה לסדר-היום התקבלה, ויתקיים על כך דיון – היא תצורף לסדר-יומה של הכנסת על פי החלטת יושב-ראש הכנסת. 
+
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: מרכזי התערבות במשבר לטיפול מיידי בתחלואה נפשית בקרב ילדים ונוער, מס' 2095, 2099 ו-2124. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה. השרה פרקש הכהן, את משיבה בשם שר הבריאות? 
+
+
+– – –
+
+
+בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת נכבדים, כבוד השרה, לא אחדש כשאומר שמערך בריאות הנפש בישראל בקריסה עוד הרבה לפני הקורונה. הדברים נכתבו במסמכים רבים, בדוח מבקר המדינה, בדוחות של ועדות ובכל דוח אפשרי שהוא. דוגמה קטנטנה למצוקה הנוראית היא זמני ההמתנה הארוכים וההזויים לטיפולים פסיכו-סוציאליים ופסיכיאטריים בקהילה. כולנו יודעים גם שמגפת הקורונה הביאה לעלייה חדה בשכיחות ההפרעות הפסיכו-סוציאליות בילדים ונוער בישראל ובפניות רבות לעזרה מקצועית. 
+
+בדוח שפורסם לאחרונה על ידי קופת חולים מכבי, לדוגמה, שמתבסס על מדגם של 230,000 ילדים בני 12–18, חלה עלייה של 40% בשכיחות של דיכאון וחרדה, עלייה של 67% בשכיחות של הפרעות אכילה ועלייה של 25% בשימוש בתרופות נגד דיכאון או חרדה. משפחות מבוססות פונות לשירותים פרטיים כי הצפיפות בשירותים הציבוריים היא קטסטרופה, אבל גם שם, גם בפרטי, התורים ארוכים. אבל רוב הציבור לא מסוגל לעמוד במחירים הגבוהים ונותר שבוי בתוך מערכת ציבורית, ובהיעדר מענים בקהילה הם נאלצים לפנות לחדרי מיון ומשם – למחלקות פסיכיאטריות לנוער, שעולות על גדותיהן. 
+
+ בעת האחרונה פורסמה תוכנית לאומית לטיפול במשבר בריאות הנפש של הילדים שלנו, ילדים ונוער, תוכנית בין-משרדית ארוכת טווח המתוקצבת ב-900 מיליון שקל שמטרתה לשקם את החצר האחורית של מערך בריאות הנפש. אבל די, די, די, חברים. נשבר לי. נשבר לי מפרסום תוכניות, עוד תוכנית ועוד תוכנית, עוד פרסום ועוד פרסום, אבל מימוש – כלום, אפס. אני לא רוצה עוד תוכניות, כבוד היושב-ראש, לא רוצה עוד תוכניות. תודה רבה. רוצה יישום, דורשת יישום מיידי, לאלתר, של תוכנית חירום שכבר פורסמה. ממש כמה זמן, לא הרבה, לפני התוכנית הלאומית שפורסמה, יצא משרד הבריאות בפרסום גדול על תוכנית חירום – תוכנית חירום, כשמה כן היא, צריכה מייד להתבצע – על מרכזי החירום, עשרה מרכזים כאלה בעלות לא גבוהה במיוחד, של עשרה מיליון שקלים, שבכל מרכז יהיו שלושה מתמחים. צריך בסך הכול לתוכנית כזאת הקצאה של 30 מתמחים שילוו על ידי מתמחים שכבר נמצאים במרפאות האלה. זו עלות אפסית, מזערית. מדינת ישראל יכולה לה. 
+
+ לכן – כבוד השר, אני רואה שהוא הגיע, אז תודה לכבוד השר. כבוד השר שהצהיר לא פעם ולא פעמיים שהתחום הזה של בריאות הנפש חשוב לו והוא בראש מעייניו. אז כבוד השר, כמו שהשר גנץ יכול למחות ולהגיד: אני לא זז קדימה בלי שיש פנסיה, או כמו ששר אחר – או רע"מ בעצם, מנסור עבאס אומר – –
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ – – אני לא זז אם אין נטיעות או אין כזה, גם כבוד השר יכול להגיד: אני לא זז עד שהתוכנית הזאת מתבצעת. לא לכתוב עוד תוכנית ועוד תוכנית; יש לבצע את התוכנית הזאת לאלתר, כבוד השר.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+לא לחכות ולו שנייה אחת נוספת, כי מדובר בנפשות טהורות שמחכות לזה, ואפשר לפתור – אני מסיימת, משפט אחרון – אפשר לפתור בעזרת התוכנית הזאת, תוכנית החירום, לתת פתרון ל-1,000 ילדים שמחכים למענה. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+זה הוכח כבר שהטיפולים במרכזים האלה הם טיפולים קצרי מועד שיש להם תוצאות מצוינות. אז כבוד השר, אני ממש מתחננת – – –
+
+
+ גברתי, המשפט שלך הוא משפט אחד, אך מורכב, יש לומר. 
+
+
+ נכון.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ תודה לכבוד היושב-ראש.
+
+
+ תודה רבה, גברתי. אני מזמין את חבר הכנסת סמי אבו שחאדה לנמק גם הוא את ההצעה הדחופה. 
+
+ אני חושב, אם אני זוכר נכון, ששר הבריאות, ביקורו הראשון בתפקיד היה בבית חולים לפגועי נפש, נכון? אם זיכרוני אינו מטעני. כן? אז אני חושב שזה מעיד משהו על החשיבות שהוא רואה בתחום, אבל אנחנו נשמע תכף את דבריו. 
+
+בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, הקורונה הביאה לנו המון מחלות והמון אתגרים. איכשהו דובר המון על חשיבות בריאות הגוף, אבל יש פגיעה מאוד קשה גם בבריאות הנפש. כל המספרים – כבר היה – דיברתי לפני כשבועיים על מחקר חשוב שעשו כ-450 עובדים סוציאליים לגבי הפגיעה בילדים ובני נוער, כמה יש לנו תורים ארוכים, כמה ילדים ובני נוער לא מגיעים למענה וכמה עמוקה המצוקה הזאת.
+
+לצערי הרב, יש לי איזושהי הרגשה שאנחנו באמת לא לוקחים מספיק ברצינות את כל העניין הזה של בריאות הנפש. אני מסכים איתך לגמרי, אני כבר שמעתי את השר מדבר כמה פעמים בנושא הזה, והוא ביקר ביותר ממקום אחד והוא הזכיר את הנושא הזה מעל הבמה כבר כמה פעמים, אבל עדיין מדובר בפגיעה מאוד קשה בגיל שהוא מאוד קריטי. הרי כל המחקרים מדברים על כמה הילדים, ובעיקר בני הנוער, לוקחים את כל העניין של הרגשות בהקצנה, לכאן ולכאן, לשני הצדדים, וזה משפיע המון על בריאות הנפש שלהם. הם עברו, כמו כולם, תקופה מאוד קשה של אי-ודאות ושל התבודדות ושל התמכרות לכל המכשירים הלא-חכמים האלה, שהורסים אותנו מבחינה חברתית, ויש לזה השלכות. 
+
+הייתה תוכנית, תוכנית טובה יחסית, שיכולה לתת מענה למצוקה המאוד-גדולה של הילדים ובני נוער, מצוקה נפשית מאוד גדולה. אשתי עובדת כיועצת באחד מבתי הספר ביפו. בכל מקום המספרים עלו בצורה דרמטית, גם הפגיעות הנפשיות הקשות מאוד שהיו לילדים בתקופה האחרונה ולבני הנוער, וגם הנטיות האובדניות, אדוני היושב-ראש – יש עלייה גדולה מאוד באחוזי האובדנות.
+
+ יש תוכנית פשוטה, קטנה, מתוקצבת, ברורה, שיכולה להתחיל לעבוד ויכולה להציל נפשות. היא יכולה להציל את הילדים האלה, כי גם חלק מהבעיה, אדוני, שברגע שאנחנו לא מטפלים בזמן בחלק מהמצוקות האלה, אלה צלקות שנשארות עם האנשים לכל החיים שלהם. זה דבר שהם יסחבו במשך תקופות מאוד ארוכות, וזה ישפיע על החיים של כולנו. יש פה תוכנית ברורה, קטנה, אפשר לדעתי כבר להחליט עכשיו על המשך קיומה. אנחנו נצטרך, כמובן – אני מכיר, שמעתי על התוכנית הגרנדיוזית והחשובה והגדולה; חשוב מאוד, אבל בצינורות של ממשלה זה דבר שיימשך לעד, עד שהתוכנית הזאת תתחיל להתבצע. יש לנו פה הזדמנות עם דבר מוגדר שאפשר עכשיו להתחיל, והוא יכול להציל המון אנשים.
+
+
+ תודה. 
+
+
+ אני חושב שזה פתרון שיכול להיות מקובל. תודה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אבו שחאדה. חברת הכנסת מואטי – אינה נוכחת. אם כך, אנחנו נקרא לשר הבריאות ניצן הורוביץ להשיב על ההצעות הדחופות לסדר-היום. בבקשה, אדוני. 
+
+
+שלום, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ככה: את תוכנית החירום להתערבות בבריאות הנפש אצל ילדים ובני נוער אני יזמתי. בימים אלה אנחנו יושבים עליה עם האוצר. אתמול הצגנו אותה לגורמי המקצוע באוצר. זו תוכנית שהיא משותפת למשרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד הרווחה, שלושה משרדים גדולים מאוד, כי ילדים – זה נופל בתוך שלושת המשרדים במסגרות שונות – גם בתי ספר, גם בתי חולים, פנימיות, מוסדות רווחה – ואנחנו רוצים לתת תוכנית משולבת. 
+
+
+ – – – 
+
+
+כן, כן, בסדר, אני לא הייתי זקוק להמרצות. אני מכיר את הנושא הזה כי אני עוסק בו כל יום והוא בעדיפות ראשונה אצלי, ולכן אנחנו יזמנו את התוכנית הזאת ואנחנו נקדם אותה. 
+
+ כמו שאתם יודעים, ��ערכת בריאות הנפש סובלת ממחסור גדול בכוח אדם ובמטפלים. אגב, לא הכול זה כסף, כי צריך גם להכשיר כוח אדם, והכשרת כוח אדם מומחה – להכשיר פסיכיאטר זה 12 שנים. את הדברים האלה אנחנו מתחילים לעשות. אתמול למשל הייתי במרכז בריאות הנפש שער מנשה, ולמשל שם יש צורך בכמה מחלקות ממש בינוי מחדש – צפוף שם וכו'. 
+
+פה ספציפית אנחנו מדברים על מענה לבני נוער וילדים. הקורונה – זה נכון בכל העולם, לא רק בארץ – כנראה הסגרים, השיבוש באורח החיים, המתחים, אני לא יודע, הלחץ, הקפיצו את בעיות בריאות הנפש אצל ילדים ונוער: דיכאונות, חרדות, הפרעות אכילה. דיברנו על זה כאן, ולדעתי אתמול היה פה בכנסת יום על הפרעות אכילה. אנחנו רואים עלייה עצומה בביקוש לטיפול נפשי במערכת הבריאות – אגב, זה לא רק בתי חולים, זה בקהילה – אבל התורים הם מאוד ארוכים ויש עומסים גדולים בכל המרפאות: טיפולי יום, מיונים, אשפוזים, קווי חירום. הינה, אני יכול להגיד שזו לא רק תחושה כזאת. מכבי פרסמו לפני כמה ימים מחקר על עלייה של 30%–50% בפניות של מתבגרים למערכת בריאות הנפש, 30%–50% עלייה בפניות של מתבגרים. גם ככה מערכת בריאות הנפש הייתה בחסר קשה, ועכשיו, עם עלייה כזאת, זה קשה. יש עלייה של 30% בשימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות ואנטי-פסיכוטיות בשכבת הגיל הזאת בין שנת 2019 לשנת 2021, השנים של הקורונה, השנתיים של הקורונה, עלייה של 30% בשימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות ואנטי-פסיכוטיות אצל בני נוער. לכן אנחנו יזמנו את התוכנית הזאת. 
+
+זה לא חיזיון נפוץ בממשל הישראלי שמשרדי הבריאות, הרווחה והחינוך הולכים ביחד, והמטרה של התוכנית הזאת היא לתת מענה מיטבי, שיאפשר – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ כן, אנחנו – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ כן, תודה. ידוע לי, כי אני יזמתי אותה, אז ברור לי מה תוכנית החירום. 
+
+
+ – – –
+
+
+ גם, גם, גם תוכנית חירום וגם תוכנית רחבה, וכל המטרה היא למנוע אשפוזים וטיפול כזה בכל מיני מסגרות כדי לתת את המענה לילדים.
+
+התוכנית מתחלקת לכמה חלקים: יש מרכזים להתערבות דחופה שמתוכננים לקום במהירות ולתת מענה מיידי ודחוף, ואנחנו עובדים על זה, כאמור; עיבוי מהיר של הרצף הטיפולי, שאמור לטייב את המערכת ולאפשר מענה ארוך טווח וממושך לעלייה המשמעותית שאנחנו רואים בעקבות הקורונה, עלייה בפניות לבריאות הנפש. בין החלקים בתוכנית: קיצור תורים במרפאות; תוכניות וצוותים רב-מקצועיים לאשפוזי בית – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+כן.
+
+
+– – –
+
+
+ידוע לי, אני מפרט אותה. ידוע לי. התוכנית הקטנה היא חלק מהתוכנית הגדולה, ואמרתי – – –
+
+
+– – – 
+
+
+חבר הכנסת אבו שחאדה, ידוע לי, כי אני יזמתי את זה, אתה לא צריך להסביר לי, כן, ואני גם רוצה אפילו לא פחות ממך שזה יקרה מהר. אין שום מחלוקת. אנחנו עובדים על זה – – –
+
+
+– – – 
+
+
+בסדר, תודה. תודה.
+
+
+– – – 
+
+
+אז מה אתה רוצה? 
+
+
+ – – – 
+
+
+לעשות את זה מהר – תאמין לי, אני לא צריך שתגיד לי. אני אומר את זה בעצמי ואני מטפל בזה, תאמין לי, יותר מבכל דבר אחר, ואני מקווה שזה יקום בקרוב. עכשיו שלושת המנכ"לים מקדמים את התוכנית מול משרד האוצר ואגף התקציבים, ואנחנו בשאיפה להביא אותה ממש מהר להחלטת ממשלה ולהעביר אותה. 
+
+תודה. תודה. אני מודה על תשומת הלב. אני שמח. אגב, אני תוהה איפה היה כל הדבר הזה עד לפני שמונה חודשים, אבל טוב, לא נגיד מה אתכם ומה עשיתם. אנחנו עושים, וזה הכול. תודה.
+
+
+– – –
+
+
+בבקשה, עמדה נוספת לחברת לכנסת לוי אבקסיס.
+
+
+ – – – 
+
+
+ואז נצביע על זה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד השר והחברים שנמצאים כאן, אז ראשית, יש פה ח"כים שלאורך השנים גם ניהלו מאבק, וגם כאשר הייתי בקואליציה – שיחה קטנה עם צוות המשרד שלך תגלה לך שאני, כשרה, הגשתי תוכנית על מצב חירום בכל מה שקשור בטיפול הנפשי בקהילה. הגשנו גם הצעה שבאה לתכלל את המענה. 
+
+ אבל אני רוצה להציע פה משהו, אדוני כבוד השר: הבעיה הגדולה ביותר היא שהקופות, לצערי הרב, מהרגע שעברה אליהם בריאות הנפש, לא השכילו לגייס את אנשי המקצוע הנדרשים כדי לקצר את התורים. כשבריאות הנפש עברה לקופות במסגרת שבה הורחב חוק בריאות ממלכתי, ראינו לנכון בוועדת הבריאות לנסות לחזק ולאפשר את זה שאנחנו נענה על כל העיוותים, ולצערי הרב, מי שהיה אז מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו, העדיף לעשות לנו "עוקף ועדה", והיום אנחנו נמצאים במצב שבו לא ענינו על כל הבעיות שעלו מהחוק הזה.
+
+ועכשיו אני באה ואומרת לך שאם אתה רוצה ובאמת יש לך כוונה אמיתית – אני חושבת שמן הראוי, בשביל אותם חולים ובשביל אותם מתמודדים, לפחות שתקשיב, כי יש פה הצעה קונקרטית: כמו שעשינו בגיל הרך ועם המקצועות הפארה-רפואיים כדי שהקופות – זה כזה זלזול לא רק בנושא, אני חושבת שזה זלזול בכל אחד ואחת ממתמודדי הנפש. הוא לא מקשיב, הוא לא ענה לכם גם עניינית, לא על מצב החירום. את יודעת מה? יכול להיות מאוד – –
+
+
+תודה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
+
+
+– – שהשר לא יודע את ההבדל בין מצב חירום לבין התוכנית הכללית. אני באה להציע דבר נורא פשוט – –
+
+
+משפט אחרון.
+
+
+– – בפריפריה, לבריאות הנפש התור כמעט שנה. לכן, אם בתוך שלושה, ארבעה חודשים, הקופה לא משכילה להביא תור לאותו מתמודד נפש, הוא יכול ללכת לשוק הפרטי ולשכור לו מטפל ולהביא את הקבלות לקופה, והקופה תצטרך להתקזז איתו.
+
+
+תודה.
+
+
+ אם זה יקרה, אתה תראה מהר מאוד את כל הקופות מגייסות את כוח האדם הנדרש כדי לקצר תורים.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+אתם רוצים לעשות את זה? יש דרך לעשות, אתם רק צריכים להחליט שאתם רוצים.
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס.
+
+חברי הכנסת, אנחנו נצביע על ההצעה – להעביר אותה לוועדה אני מבין. אם כך, אנחנו נצביע על ההצעה לסדר-היום. רבותיי, נא להצביע. מי בעד? מי נגד העברת הנושא שעל סדר-היום?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לזכויות הילד נתקבלה.
+
+
+ בעד – שבעה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום התקבלה, והיא תעבור להמשך דיון בוועדה לזכויות הילד.
+
+
+
+
+ אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: משבר בתי החולים הציבוריים, מס' 2097 ו-2109. ינמק חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.
+ 
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, קודם כול, היום היה יום מעניין, יום שקט.
+
+
+רגוע.
+
+
+ ככה צריכה להתנהל כנסת – רגוע, כבוד הדדי.
+
+
+ אין צעקות.
+
+
+ כלום. הכול בסדר, אפילו באורך רוח.
+
+
+מה יהיה? תגיד לי. מה? מה יהיה?
+
+
+אני אומר לך שיהיה רק טוב. הדבר שצריך לעשות – תנו לנו להנהיג. אני גם אמרתי לכם: בואו, איתן, אנחנו יודעים להסתדר. מה אנחנו צריכים סתם? תסתכל איך אנחנו מסתדרים יפה, איזה כיף זה, איזה שקט. שמע, אני חושב – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+חוקים תמיד העברנו. אני חושב שהיום הוכחנו לעם ישראל שאנחנו יכולים להיות כנסת שפויה, כנסת מחוקקת.
+
+
+את ההסתייגויות כבר הסרתם מהחוק ההוא?
+
+
+ לא היו הסתייגויות, הייתה רשות דיבור. ומה שנתתי במילה – אמרתי לך שזאת לא הבעיה.
+
+בכל אופן, לגופו של עניין, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני רוצה גם לחזק את כחול לבן באסטרטגיה שלכם: אסור לוותר, תמשיכו להיות חזקים. גם אם תיפול הממשלה, אתם בעצם מקימים את עם ישראל, אז שתדעו, אתם הולכים בדרך הנכונה והטובה.
+
+ הצעה לסדר-היום בנושא בתי החולים הציבוריים – אתה יודע, אני מסתכל על משבר בתי החולים הציבוריים, וכל פעם זה חוזר על עצמו, כל פעם משבר בתי החולים הציבוריים חוזר על עצמו. קורונה, לא קורונה, קיץ, חורף – תמיד אנחנו רואים את המשבר הזה, ומי סובל ממנו בסופו של דבר? האזרחים. רק להבין: בתי החולים הציבוריים – יש שבעה בתי חולים ציבוריים. שבעה בתי חולים ציבוריים. יש גם בתי חולים של הקופות, וקופת חולים הכללית היא השולטת והיא נמצאת כמעט בכל מקום בפריפריה, ויש את בתי החולים הממשלתיים, שלעולם לא מפסידים, אפשר להגיד. 
+
+בתי החולים הציבוריים – אם נסתכל על הדסה ושערי צדק, הם משרתים למעלה מרבע מיליון איש; אנחנו ניסע לבני ברק – מעייני הישועה, אנחנו יודעים איזה נתח של ציבור; בנתניה – לניאדו; יש לך בנצרת את שלושת בתי החולים שאנחנו מכירים את כולם מהעשייה שלנו, האיטלקי והאנגלי והנוצרי. אנחנו מכירים את כולם, ותמיד הם הנפגעים.
+
+עכשיו, מה קרה? שולח מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב מכתב למנכ"ל משרד הבריאות. על מה? על התקצוב של בתי החולים, שלא מאפשר, שזה לא ראוי ולא נכון להמשיך בדרך של מבחני תמיכה, כי זה פוגע בהם. אגב, זה נכון – מבחני תמיכה פוגעים בראש ובראשונה בבתי החולים הציבוריים, וזה אם כל חטאת שהיה עם בתי החולים הציבוריים במשך כל השנים בתקצוב שלהם, כי הוא תמיד היה לוקה בחסר. היינו גם בוועדות וראינו: עד שמוציאים את מבחן התמיכה, וכשיוצא מבחן התמיכה ראינו כמה זמן לוקח וכמה בית החולים הזה מפסיד – ובית החולים הזה מפסיד. 
+
+השאלה: מה הפתרון לכך? אז יש את סעיף 9 על התחשבנות עם בתי החולים, ה"קאפ", מה שנקרא, שעבר בחוק ההסדרים. אגב, שם צריך להיות שזה לא על פי מבחני תמיכה – ככה זה בחוק, שזה לא על פי מבחני תמיכה אלא על פי חלוקה אחרת. הבעיה היא כנראה שאין שם מספיק כסף, אז מה קל לאוצר? לבוא לגלגל את זה על משרד הבריאות – משרד הבריאות, עם מבחני התמיכה. אני אומר לכם שמשרד האוצר – ואני מכיר את משרד האוצר עם המשחקים שלו לא פעם, וראינו את זה גם בבתי החולים הציבוריים, כשהם שבתו, איך משרד האוצר מתחפר בתוך עצמו. 
+
+ הגיע הזמן שמשרד האוצר יגיד למשרד הבריאות: אנחנו בתקופת מלחמה, והמלחמה הזאת היא יום-יומית, ובכל השנה היא נכונה. אנחנו בתקופת מלחמה. קחו את הכסף, כמה שצריך שם, במיוחד שיש חוק חדש, יש התחשבנות חדשה. בואו נעשה איזשהו פיילוט ונשים מה שחסר למשרד הבריאות. תשמעו את משרד הבריאות, תשמעו את בתי החולים הציבוריים שקורסים, כי הרי על כל גירעון של שקל הם יצטרכו תוכנית הבראה. הגיע הזמן שנשמע אותם, כי הם למעננו, למען הסבא והסבתא שלנו. 
+
+ואני כאן רוצה לקרוא למשרד האוצר: תפסיקו להפיל את זה על אחרים. תתחילו לתת מה שצריך, תוסיפו כסף, ותאמינו לי שהכול יסתדר. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה להציג את ההצעה שלו, בבקשה.
+
+
+כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, יש שבעה בתי חולים עצמאיים במדינה שנמצאים על סף קריסה כלכלית, וליברמן מזהה חולשה ומחליט לרמוס אותם עוד יותר: הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת ��� האנגלי, הצרפתי והמשפחה הקדושה. כולם מחכים כבר יותר משנה ל-300 מיליון שקל שהאוצר התחייב להעביר להם, אבל הכסף לא עובר. 
+
+באוצר מאשימים את משרד הבריאות. הם אומרים: תסירו את ההתנגדות שלכם ותנו לנו למנות חשב שינהל את תקציבי בתי החולים מטעמנו, ואנחנו נשחרר את הכסף. הפקידים רוצים לנהל את בתי החולים במקום הרופאים. כשהחולה מתאשפז ונזקק לטיפול מציל חיים אך יקר, מי יכריע אם להפעיל את המכונה ולהזעיק את המנתח, רופא או נער אוצר? את בתי החולים, שמופקדים על בריאות של אנשים, צריכים לנהל אנשי מקצוע מתחום הבריאות לפי טובת בריאות הציבור. ליברמן עם כספי המערכת כמו חתול ששומר על השמנת – הוא רוצה להשאיר את הכסף אצל אנשי האוצר. אבל האינטרס הציבורי הוא חלוקה של הכספים והשקעה שלהם במערכת הבריאות הציבורית. 
+
+יש כאן לא פחות מסחיטה באיומים על הגב של מוחלשים. בתי החולים שהאוצר משתמש בתקציבים שלהם למלחמות שליטה הם בתי החולים שמטפלים בעיקר בערבים או בחרדים, שתי הקבוצות השנואות על ליברמן. אם ישחרר את הכספים לא יהיה לאוצר מנוף לחץ כדי לסחוט את הסכמת משרד הבריאות להתערבות האוצר בחלוקת התקציבים בתוך בתי החולים. 
+
+מתי הממשלה תבין ששיטת "בניכוי הערבים והחרדים", השיטה של נתניהו, היא לא רק פשיסטית – היא פשוט לא עובדת? אי-אפשר להפקיר אוכלוסיות שלמות עם מערכת בריאות עצמאית וחלשה, ואז גם לא לתת להם תקציבים מינימליים כדי לשלם על פעילות הקורונה. לכל האזרחים מגיעה מערכת בריאות ציבורית חזקה, נגישה ושוויונית. 
+
+אמשיך לקדם את החוק שלי להקמת בית חולים ממשלתי בסח'נין, שיהיה בית החולים הראשון בעיר ערבית. כבוד שר הבריאות ניצן הורוביץ, לפני יומיים ישבנו ודיברנו בקשר להעצמה של הבריאות בקרב האוכלוסייה הערבית, ובין היתר על מתווה מסוים בסח'נין. אני מקווה שנצליח ביחד. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת עודה. אני מזמין את שר הבריאות ניצן הורוביץ להשיב על ההצעות הדחופות לסדר-היום. היום הם מעסיקים אותך.
+
+
+כן. תודה, אדוני. קודם כול אני רוצה להודות למציעים חבר הכנסת ינון אזולאי וחבר הכנסת איימן עודה. הנושא הוא נושא רציני ואמיתי. בתי חולים העצמאיים, נקרא להם ככה, בישראל, נפלו או נופלים בין הכיסאות. הם לא ממשלתיים, הם לא של קופת חולים כללית, הם של גורמים שונים, אם זה נשות הדסה, כנסיות נוצריות, עמותות חרדיות, כמו לניאדו – יש כל מיני, כל מיני מבנים – שערי צדק. התקצוב נעשה בחסר לאורך שנים, ונעשה בשיטה – לא בצורה מאורגנת, מתוכננת, וכל הזמן הדבר הזה היה משברי. 
+
+בתקציב האחרון אני נלחמתי כדי להגדיל את התקציב השוטף של מערכת הבריאות ושל בתי החולים העצמאיים בפרט. בחודשים האחרונים משרדי הבריאות והאוצר פועלים לפרסם תקנות מודל תקצוב לאומי – זה שינוי גדול במערכת הבריאות – לבתי החולים, כולל הציבוריים, לפי פרמטרים שקופים ואחידים, כדי להגביר את האחריותיות של מנהלי בתי החולים. אני מאמין שפרסום התקנות יביא בשורה אמיתית למערכת הבריאות. בתי החולים ידעו מראש כמה יש להם. תפסיק הוויה דולורוזה הזאת של כל שנה לאגף התקציבים להתחנן לעוד קצת ועוד קצת. התקצוב יהיה מסודר, אחיד וברור. 
+
+עכשיו, כמו שפורסם בתקשורת, כן, יש מחלוקות בינינו לבין האוצר בעניין התקנות. חלק מהמחלוקות הן מחלוקות גדולות וחלק מהמחלוקות קטנות יותר. במשרד הבריאות, אני אומר את זה כאן, הצענו בשבועיים האחרונים הצעות פשרה רבו�� בשני הנושאים, ואנחנו נכונים לקדם פשרות, אבל אני חושב שיש קושי להגיע להבנה בנושאים האלה, מכל מיני סיבות. חשוב לי להדגיש שהוויכוח שיש עכשיו סביב התקנות מתנהל לא כי משרד הבריאות מעוניין לשמור על כוחו באופן שרירותי. משרד הבריאות מעוניין לשמור על הסטטוס קוו בין המשרדים בניהול מערכת הבריאות, בפרסום מבחני תמיכה לתמרוץ המערכת ובמינוי חשבים שילוו את בתי החולים שנקלעו למצוקה תקציבית. משרד הבריאות לא ייתן יד להתקנת תקנות שפוגעות בבתי החולים ומריעות את מצבם ביחס למצב הנוכחי. רק נוסח תקנות שישפר את מצבם של בתי החולים יקבל את אישורנו. 
+
+למציעים אני רוצה להגיד באופן ספציפי: משרד הבריאות יודע, מודע לכך שבתי החולים העצמאיים טרם קיבלו תמיכות מתחילת השנה, הן תמיכות שוטפות והן קורונה, ושבקרוב בעיות התזרים המוכרות לנו זה שנים ירימו ראש שוב. כמו כן, משרד הבריאות מכיר בזה שבתי החולים הממשלתיים, וגם אלה של הכללית, מתקשים לתכנן את העבודה ל-2022 בהיעדר מידע מלא בנוגע לתקציבם. משרד הבריאות קשוב לבתי החולים, נמצא בקשר שוטף עם כולם, את חלקם משרד הבריאות מנהל באופן ישיר, ומוכן לפרסם מבחני תמיכה שיזרימו באופן מיידי סכומים שיסייעו לבתי החולים על חשבון כספי תקנות סעיף 9 שיגיעו בהמשך, אם יגיעו. 
+
+אבל משרד הבריאות לא יקבל החלטות נמהרות ולא יקריב את עתיד מערכת הבריאות כאשר איום תזרימי שנוצר באופן מלאכותי מאיים ברקע. התקנות שיותקנו הן תקנות קבועות. יהיו תקנות קבועות שילוו את המערכת עשרות שנים קדימה, ואנחנו נמשיך להתייחס אליהן בחרדת הקודש המתבקשת. 
+
+לגופו של עניין, בסיכום, בעברית פשוטה, אני מקווה שהמחלוקת עם משרד האוצר תיפתר, ובכל מקרה, בתי החולים העצמאיים, שזקוקים לכסף, והוא מגיע להם, יקבלו אותו מהר, ולא יחזיקו אותו סתם במשרד האוצר. תודה רבה. 
+
+
+תודה. האם אתם – מה? 
+
+
+אנחנו רוצים להעביר את זה לכספים.
+
+
+אתם רוצים להעביר את זה לדיון? אתה רוצה עמדה נוספת? בבקשה, עמדה נוספת לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. 
+
+ 
+חבר הכספת בכספים. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כמובן שאני מברך את המציעים, חברי איימן עודה וינון, ואני פונה אליך, כבוד השר: חוץ מהבעיה הכללית של כל בתי החולים הציבוריים, ובמיוחד של שלושת בתי החולים בנצרת, יש בעיה ספציפית בעניין בית החולים האנגלי. יש להם שם מחלוקת בעניין התקציב שמגיע להם בגין שנת 2021, שהיו צריכים לקבל כמו בשנת 2020, ובגלל שינוי במנגנונים, חסרים להם בערך 8 מיליון שקל, שמשרד האוצר אומר: אנחנו העברנו למשרד הבריאות. אנחנו נפגשנו כמה פעמים עם כבוד השר חמד עמאר וגם עם נציג של רפרנט משרד הבריאות במשרד האוצר, ואני חושב שהעניינים אפילו הגיעו לידי ערכאות משפטיות. 
+
+נבקש ממך שתיכנס בעובי הקורה ותפתור ושהם יקבלו את הכסף, כי בסופו של דבר זה כסף של משכורות. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת סעדי. 
+
+ חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה להעברת הנושא לוועדה, לבקשתכם. נא להצביע מי בעד ונגד קבלת הנושא על סדר-היום. ועדת הבריאות או הכספים? עכשיו מצביעים. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה. 
+
+
+ בעד – שישה, אין מתנגדים, אין נמנעים. לאיזו ועדה מציעים?
+
+
+ כספים. 
+
+
+ כספים? זה מקובל עליך, השר? אם זה לא מקובל אנחנו נעשה הצבעה על זה. חבר הכנסת עודה, מה עמדתך?
+
+
+ כספים. 
+
+
+ כספים. אם כך, מוסכם על דעת כולם, והנושא הזה יעבור להמשך דיון בוועדת הכספים של הכנסת. 
+
+
+
+
+ אנחנו עו��רים לנושא הבא על סדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום בנושא: פקחי חקלאות מחרימים סחורה חקלאית משטחי הרשות וגורמים לייקור ירקות, מס' 2125 ו-2130. אני מזמין את חבר הכנסת יואב בן צור להציג את ההצעה לסדר-היום. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה ימים נתקלתי בידיעה חדשותית שתפסה את עיניי. הידיעה עסקה בתפיסה והשמדה של תוצרת חקלאית משטחי הרשות הפלסטינית שהייתה בדרך לאספקה בישראל. בידיעה דובר על השמדה של מעל 300 טונות של ירקות, וכולם הלכו לפח. 
+
+בעיניי, השמדה של ירקות בזמן שיש אנשים רעבים ויש יוקר מחיה זה אבסורד שלא יכול לקרות יותר. אני רוצה להרחיב, ברשותכם. הנושא הראשון הוא יוקר המחיה. ברור לכולם שהמחיר נקבע בהתאם להיצע. אנו שומעים על רצון הממשלה להגדיל את ייבוא הירקות מחו"ל בשביל לגרום להיצע רחב של ירקות, דבר שיוביל להוזלת סל הקניות של הצרכן. ברור לכולם שאם יש סחורה של 300 טונות בדרך לישראל והיא מושמדת, הרי שההיצע קטן יותר והמחיר של יתר הסחורה יעלה. 
+
+סיבה נוספת היא כי מדובר בשנת שמיטה, ויש הרבה מאוד יהודים שמקפידים לאכול תוצרת חקלאית שלא גודלה באדמות של יהודים. את הסחורה הזאת, יהודים רבים יראי ה' מקפידים לרכוש בשנת השמיטה, והחרמה של סחורה שכזאת המיועדת לצרכנים שומרי כשרות ברמה גבוהה נראית בעיניי כטעם רע, ואולי חלילה יש בהחרמה מניעים פסולים ולא ענייניים. 
+
+סיבה נוספת: למצוא פתרון לנושא הכלכלה הפלסטינית. אני דואג לזה לא פחות. הצורך שלנו וחובתנו כיהודים וכישראלים הוא לוודא כי לתושבי האזור השכנים שלנו יש מה לאכול ויש להם ממה להתפרנס. זוהי תפיסה יהודית. מעבר לתפיסה של כן שלנו, לא שלנו, אלה אנשים שצריכים להתפרנס. 
+
+ אני רוצה לספר לכם סיפור קצר על רבה של ירושלים, הרב יוסף חיים זוננפלד. לפני כ-100 שנה היה רעב גדול מאוד בירושלים – לכולם, יהודים וערבים. יום אחד הגיעה לאנשי היישוב הישן בירושלים שיירה של חמורים נושאי תבואה ומזון, והם פרקו בשער יפו את הסחורה. הרב זוננפלד הורה לחלק תבואה גם לתושביה הערבים של העיר העתיקה, כי ככה יהודי מתנהג. זו התפיסה היהודית וזו גם תפיסה ביטחונית, שהרי ידוע כי כלכלה טובה של הפלסטינים מביאה ליציבות אזורית. לכן, נדרש למצוא פתרון מיידי לסחורה חקלאית מיובאת משטחי הרשות. אני קורא למשרד החקלאות למצוא באופן מיידי את הדרך להכניס סחורה שכזאת ולהביא בשורה בנושא. 
+
+לסיום, אני רוצה לומר שהיום הזה היה יום מכונן. מצד אחד אנחנו כאופוזיציה מאוד שמחנו שכל כך הרבה חוקים שלנו עברו; מצד שני זה פשוט לעשות צחוק מהעבודה. אני לא רואה את הסיסמאות ואת ההצהרות שהממשלה הזאת באה לעבוד. אני רואה שהממשלה הזאת במשך כמה שבועות לא עובדת – אין משילות, אין חקיקה, אין שום דבר אחר. נכון שלאופוזיציה זה טוב, אבל אולי זה מסמל שבאמת הממשלה הזאת, אחרי שמונה חודשים, סיימה את דרכה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יואב בן צור. חבר הכנסת יעקב אשר – אינו נוכח. אם כך, נבקש מהשרה פרקש הכהן להשיב בשם שר החקלאות ופיתוח הכפר על ההצעה הדחופה לסדר-היום. 
+
+
+ אין לי תשובה של שר. 
+
+
+ אם אין תשובה, אז אנחנו נצביע על כך, גברתי. אתה רוצה לעלות? 
+
+
+ אין צורך. אני מוותר על תשובה. 
+
+
+ אוקיי. לפי בקשת השרה, אין תשובה לממשלה על ההצעה לסדר-היום. 
+
+ אנחנו נצביע. נצביע ראשית על קבלת הנושא על סדר-היום. נא להצביע. 
+
+
+ דיון בוועדת הכלכלה. 
+
+
+ בעצם יש לי תשובה. 
+
+
+אנחנו כבר הצבענו. כבר הצבענו, גברתי. אין מה לעשות, הצבענו.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+ בעד – אחד, למעשה פה אחד. 
+
+
+ תוסיף אותי. 
+
+
+ אנחנו נוסיף אותך לפרוטוקול, אבל התוצאה לא משתנה, חברת הכנסת לוי אבקסיס. 
+
+בעד – אחד. פה אחד אושרה ההצעה לסדר-היום, והיא תועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. מאה אחוז. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעה רגילה לסדר-היום בנושא: העמקת הפערים החברתיים בשל שיעור גיוס נמוך של צעירים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל, מס' 2085, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אני מזמין את חברת הכנסת להציג את ההצעה לסדר-היום, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ לא, זו הצעה מיוחדת, זה עשר דקות. 
+
+
+ זו הצעה דחופה? אה, רגילה, סליחה. בוודאי. בבקשה, עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. השרה, סגן השר. 
+
+
+לא הצעה מיוחדת, הצעה רגילה. 
+
+
+ רגילה. לא, יש לה זמן מיוחד. עשר דקות בהצעה רגילה זה שונה מהצעה דחופה לסדר-יום, והכוונה היא הייתה שיש לה מעמד מיוחד של עשר דקות. 
+
+
+הפוך – ההצעה הדחופה היא ההצעה המיוחדת, לא הצעה רגילה. 
+
+
+ ולה שלוש דקות, כי יש כמה מציעים. פה – – – 
+
+
+ אבל ההצעה שלך היא הצעה רגילה ויש לה עשר דקות. בבקשה. 
+
+
+ ויש לה זמן מיוחד כמו בהצעת חוק פרטית. 
+
+
+ לא, זה הפוך, גברתי. זה לא זמן מיוחד, זה הפוך. 
+
+
+ לא. אם אתה רוצה, ניתן שיעור בתקנון. אני יכולה לתת, זאת אחת מהמומחיויות שלי. 
+
+
+את יכולה, את רשאית. כן, בבקשה גברתי. 
+
+
+ מאחר שמדובר בהצעה שהיא בסדר גודל, אני חושבת, שהייתה צריכה להרעיד את כל הסיפים פה בבית הזה, ומבחינה חברתית – להסתכל ולא להאמין. בשני העשורים האחרונים הצבא שלנו הפך להיות מצבא העםף שנותן לכל מתגייסיו ומתגייסותיו נקודת פתיחה שווה, ואולי אפילו תורם למוביליות החברתית בישראל – היום אנחנו יודעים כיצד הוא הופך לצבא של מעמדות, צבא שמנציח ואף מגדיל את הפערים החברתיים. הפער שבין המסיימים שירות קרבי לאלו שמסיימים ביחידות הטכנולוגיות הוא עצום, ומשפיע על מסלול החיים שלאחר הצבא. על פי הנתונים, ההסתברות של מי שמשרת במודיעין להגיע להייטק, שזה המקצוע של המחר – אז באמת מדובר על 90%, ואילו לוחמים יצטרכו לעבוד שנים רבות עד שיצליחו להגיע לשם, אם בכלל.
+
+ אני חייבת לומר שהכתבות של יוסי יהושע פשוט נתנו משנה תוקף לתחושה שכבר הייתה בקרב הרבה מאוד מהחברים העוסקים בנושאים חברתיים. הראייה של מה שקורה בכל מה שקשור ליחידות הטכנולוגיות המובילות, היוקרתיות – אתה רואה שכבת מעמדות מאוד מאוד מוגדרת, מאוד מאוד מאפיינת את המעמד הגבוה, האליטיסטי, במדינה, המשפחות החזקות, ואותם אלו שיש להם קשרים של חבר מביא חבר, כי אחרת אנחנו לא יכולים להבין את האבסורד הזה. 
+
+ האם מישהו במדינת ישראל מאמין שהפוטנציאל או שהיכולות השכליות שלנו מוגבלים באיזשהו גבול גיאוגרפי? האם רק מדינת תל אביב והילדים הנולדים שם זוכים לפוטנציאל וליכולות אינטלקטואליות, בניגוד לשאר בני העם, הפריפריה החברתית והגיאוגרפית? הרי זה בולשיט אחד גדול, ויותר מכל דבר זה מעיד על כך שאותם אנשים חזקים במדינה דואגים לדור הבא שלהם. זה כמעט כמו קרקע לבן ממשיך בקיבוצים – גם כאלה שהופרטו והפכו להיות עסק כלכלי, לעומת הילדים של עיירות הפיתוח, שלא מקבלים אפילו השתתפות בקרקע כדי שיוכלו לבנות את הבית שלהם. 
+
+ אז אנחנו מכירים ויודעים שהאפליה בין פריפריה למרכז היא בכל התחומים, החל מבריאות, חינוך, תשתיות. קודם היינו פה בהצעה לסדר-היום על הקושי של בתי החולים בפריפריה לא רק לעמוד בעומס אלא לתת טיפול מיטבי לאותם חולים, ולא בכדי אנחנו רואים קיצור בתוחלת החיים בפריפריה לעומת המרכז, בין ארבע לשמונה שנים. ואני מסתכלת על זה וחושבת: האם מישהו חושב שהילדים שלנו, של מי שמגיע מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, לא חשובים לנו? שהחינוך שלהם לא חשוב לנו? שהבריאות והיכולת שלהם לקבל טיפול רפואי בזמן לא חשובות לנו? מישהו חושב על העתיד של הילדים שלנו והיכולת שלהם להשתלב בשוק התעסוקה במקום גבוה, שיבטיח להם לא רק אופק תעסוקתי אלא גם את היכולת אולי לרכוש משכנתה, כי אם אין להורים שלהם כסף לתת להם הון עצמי הם לא יכולים אפילו לחלום את חלום הדירה? תראו מה זה – בכל תחומי החיים אנחנו מתרגלים למציאות שבה בני הפריפריה מופקרים: בנושאים בריאותיים, ביכולת להביא קורת גג לילדים וביכולת להביא פרנסה שתכבד את אותם עובדים. 
+
+ אני רוצה לומר לכם שהגוף החשוב הזה בישראל, מאז קום המדינה אפשר היה לראות בו מין הכנה של הדור הצעיר לקראת החיים הבוגרים, אבל בשנים האחרונות אנחנו מבינים איזה פער עצום קיים בין יוצאי יחידות קרביות ליוצאי יחידות טכנולוגיות במציאת מקום עבודה. בואו נחשוב על זה: חייל קרבי בצבא, שלוש שנים בצבא, לוחם, מסכן את החיים שלו באופן יום-יומי. תאמינו לי, אני נשואה לנכה צה"ל 80% ששירת בצנחנים ונפצע יחד עם חבריו, ועד היום השיקום שלו לא הסתיים. אבל כשאתה מסתכל עליו ומבין שמישהו חושב שהסיכון של החיילים צריך להיות רק של חיילים שיוצאים ממקומות חברתיים מאוד מסוימים – אני רוצה להגיד לך, על פי מחקר של פרופ' יגיל לוי מהאוניברסיטה הפתוחה, 78% מההרוגים בלחימה השוטפת בגדה ובגבול עם רצועת עזה הם בניה ובנותיה של הפריפריה החברתית-מעמדית בישראל – אנחנו יכולים לעבור על זה לסדר-היום? אנחנו מדברים על תת-ייצוג בכל מערכת המשפט, אנחנו מדברים על תת-ייצוג באקדמיה הגבוהה, אנחנו מדברים על תת-ייצוג הרבה מאוד, אבל סוף-סוף כשיש לנו ייצוג גדול, ענק – איפה הוא מתבטא? בחללים. בושה למדינת ישראל. מי לחיים ומי למוות – סלקציה. 
+
+אתה מגיע מהפריפריה – אפשר לסכן לך את החיים, וכשתשתחרר אתה תהיה אחרון בשרשרת שהמדינה מעוניינת לקדם. יבואו לפניך בני מגזרים, בני מיעוטים, שיש להם אפליה מתקנת או ייצוג מתקן – תקראו לזה באיזו מכבסת מילים שאתם רוצים. יבואו החברים שלכם – הם אפילו לא צריכים, הם הרי כבר build-in בפנים – תבוא אוכלוסייה חזקה כלכלית, הם יעשו פסיכומטרי אחרי פסיכומטרי, מכינה אחרי מכינה, הם יתקבלו לכל אותם מקומות. אותם ילדים, פטריוטים אמיתיים, שהתחנכו על ערכים שלהגן על המדינה זה ערך עליון, ילכו וילקקו את הפצעים שלהם, וההורים שלהם יצטרכו להתמודד עם השיקום שלהם, אם בכלל הוא יתאפשר. למה? כי 78% מסך ההרוגים בלחימה האחרונה בגדה ובגבול הם בני ובנות ישראל השנייה. מה זה? מתי נהיינו כאלה? ואני רואה שאותם חיילים שמסכנים את החיים שלהם יוצאים לאזרחות – אין להם כלום ביד. 
+
+ נפגשתי עם לא מעט עמותות, כאלה שבשבילם זה ערך, יוצאי יחידות וסיירות ויחידות לוחמות, והם אומרים לי: תקשיבו, הקמנו חברת הייטק, ובבואנו למשרד הכלכלה לשאול איך מתמרצים אותנו להעסיק דווקא את יוצאי היחידות הקרביות, אומ��ים להם: לא, אין תיעדוף. כשאתה מסתכל על תוכניות ממשלתיות, הם האחרונים בשרשרת המזון. ככה המדינה מחזירה לגיבורים שלה? 
+
+מה אכפת לכם? אתם נהייתם מדינת תל אביב, ממשלת תל אביב, ממשלה לבנה, צפונבונית. מטרו? אז מפסיקים את הכבישים לפריפריה. למה מי חי שם בכלל? הם לא מצביעים, נכון? מפסיקים את תכנון הרכבת לאילת, את כביש 6 לצפון. אבל מה, כל התקציבים היום – גודש, שלא יבואו להם חלילה וחס בני העם הנמוך מישראל השנייה בפריפריה. אני לא מבינה את זה. אני כל כך זועמת ואני כל כך זועקת, כי אתם ממשלה שרואה רק את החברים שלכם, רק את מי שאתם גדלים איתם. 
+
+ שוסטר, אני יודעת בדיוק מה אתם חושבים – אתם תיתנו הטבות לקיבוצים ותסגרו את העיניים לגבי בני עיירות הפיתוח. אתם תיתנו הטבות ותמשיכו לקדם את אותם חברים ואת אותם אלה שמגיעים ליחידות הכי נחשבות – לא בגלל שהם יותר חכמים, בגלל שהם הגיעו משכבה חברתית מאוד מסוימת, הקצפת של הקצפת. יום למוחרת, כשהלוחם יצטרך לעבוד – איפה הוא יעבוד? בתחנות דלק, זה מה שאתם מציעים לו, או בחקלאות – לעבוד קשה כדי לקבל איזשהו מענק מסכן. ואולי אפילו טיול אחרי צבא קצת להשתחרר – עוד שנה הלכה לו; כבר שנתיים נוסף לשלוש. ואז כשהוא מגיע הוא צריך לעשות פסיכומטרי, ואחר כך הוא צריך לעשות הכשרה – אבל אז הוא מגיע למשרדי הממשלה ולאוניברסיטאות ומגלה שאלה שלא התגייסו בכלל, כי המדינה לא מעוניינת לגייס אותם, הם לפניו בתור, ויש להם ייצוג מוגבר, והוא נענש על זה שהוא מסכן את החיים שלו. 
+
+ הגיע הזמן שתתעוררו. אנחנו עובדים על הענקת תמריצים, ואם יגיעו אלינו, אם מכחול לבן ואם מאחרים, זאת ההזדמנות האמיתית שלכם לראות איך אתם דואגים ללוחמים, אלה שלוחמים אחר כך להביא פת לחם הביתה, ולא למדושני עונג. 
+
+ אתה יודע מה, ליבי לא על אותן פנסיות או אנשים שרוצים לשרת את הצבא, אבל אתם לא יכולים לדבר מצד אחד על אותם אנשים שנותנים את החיים לצבא ומצד שני – –
+
+
+ תודה. 
+
+
+ – – לזרוק את הלוחמים האלה שמסכנים את החיים שלהם. כמעט 80% מכל החללים בלחימה האחרונה הם בני הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. אכפת לכם מחיילים? נראה אתכם עושים מעשה. נראה אתכם לא מתחבאים רק מאחורי פנסיות תקציביות מנופחות. הגיע הזמן שתדאגו ללוחמים שלכם, לאלה שמסכנים את החיים. אבל סליחה, היום הם כבר לא בדיוק בני הקיבוצים – הם בני עיירות הפיתוח.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ זה פחות מעניין אתכם? תתביישו לכם. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת לוי אבקסיס. אני מזמין את סגן שר הביטחון אלון שוסטר להשיב על הדברים. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש – – –
+
+
+ אני רק אוסיף לך, אדוני סגן שר הביטחון – – – שעכשיו – – – שחיל המודיעין שהולך לדרום לא ילמד בבן-גוריון אלא ילמד בתל אביב. 
+
+
+ דווקא לזה אני לא אתייחס. התייחסתי ממש לפני ימים ספורים. אני אשמח בהזדמנות נוספת. 
+
+ ראשית אני רוצה לומר שהדיון החשוב, חברת הכנסת לוי אבקסיס, בשאלת המעורבות והשוויון בייצוג ובנטל הוא נושא חשוב מכדי לזהם אותו בדיבורים של הסתה בין מגזרים.
+
+
+ אתה חצוף – – – 
+
+
+ אני תובע את עלבונם של אלפי ההרוגים שלא מעניין אותם ואת הוריהם – –
+
+
+ – – –
+
+
+– – אם הם אשכנזים, אם הם יוצאי עדות מזרח, אם הם עירוניים או קיבוצניקים. 
+
+
+ אם הם היו מעניינים אותך היית דואג להם. אם היו מעניינים אותך היית דואג להם לתעסוקה יום אחרי כן. 
+
+
+ בעצם העירוב שלך של האירוע הקשה והטרגי בדיון הרציני שאנחנו כרגע מ��יימים – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – הוא ביזיון, הוא הסתה – –
+
+
+ מחקרים – – –
+
+
+– – ואני לא מוכן לעבור על זה לסדר-היום. 
+
+
+חברת הכנסת – – –
+
+
+ את מדברת היום עם סגן שר הביטחון ששילם בבריאותו ולא רואה בזה שום דבר מיוחד; קצין קרבי עשרות שנים במילואים, שלושה בנים ביחידות קרביות – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – אחד מהם מסיים מחר בה"ד 1 וחוזר ליחידה שלו.
+
+
+ – – – פרופסור. 
+
+
+– – –
+
+
+שלי נעלייך מעל רגלייך. 
+
+
+ הוא משיב לך. 
+
+
+ – – – חוצפן. 
+
+
+ וכדאי שתקשיבי לי, משום שאת דיברת בעזות מצח – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – כלפי מגזרים שלמים שהקריבו וימשיכו להקריב – –
+
+
+ אתה לא תסב תשומת לב – גם פרופ' – – – וגם פרופ' – – – 
+
+
+ – – בדיוק כמו מגזרים אחרים. החיבור בין השאלה – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – מיהם המתים לבין שאלת המחויבות של ממשלת ישראל – – 
+
+
+ – – –
+
+
+– – היא חיבור הזוי, פסול, ואני תובע ממך להפסיק אותו לאלתר – – –
+
+
+– – –
+
+
+ סליחה, גברתי, עכשיו אני מדבר. גם לי לא תיתני לדבר? את אמרת פה דברים מדם ליבך – – – 
+
+
+ נתונים. מגובה בנתונים. 
+
+
+גברתי, אני הבנתי היטב. 
+
+
+אם זו הסתה, הוא צריך להתבייש לו. שיתנצל בפני פרופ' לוי. 
+
+
+ גברתי.
+
+
+ הוא יבוא ויטיף לי? אני נשואה לנכה צה"ל. אני מגיל 19 – – – יחד איתו.
+
+
+ גברתי, לך זכות לומר את כל אשר על ליבך, בטונים הכי גבוהים והכי אותנטיים. גם לו מותר לומר את הדברים הללו. 
+
+
+ אבל הוא לא יקרא לי מסיתה. 
+
+
+לא, גברתי, הצדק, גברתי, לא נמצא אצל אדם אחד באולם הזה, ועל כן, אני מבקש ממך לאפשר לו לומר את דבריו בלי להפריע לו, כי הוא משיב על הדברים שאת הבעת במשך עשר דקות תמימות, ללא כל הפרעה, גם כשהדברים כנראה לא ממש נעמו לאוזניו של סגן השר.
+
+
+ עשר דקות שלי, על חשבון המכסה שלי. 
+
+
+ועל כן, גברתי, גם להפסיק להפריע לי וגם – – –
+
+
+אז תיתן לי הודעה אישית. 
+
+
+אני לא עושה איתך משא ומתן, גברתי. זו החלטה שלי, ואני אחליט – – –
+
+
+הוא לא יקרא לי מסיתה כשאני מוסרת נתונים. 
+
+
+ הוא יגיד מה שהוא רוצה על הדוכן, כמו שאת אומרת כל מה שאת רוצה על הדוכן, ואיש לא מפריע לך. 
+
+
+ – – –
+
+
+ועל כן, אני מבקש ממך כרגע, גברתי, לתת לו להשיב ולא להפריע לו. בזה סיימתי את הדיון בנושא הזה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ – – –
+
+
+ וכמובן המילה האחרונה חייבת להיות של מי שהפריעה.
+
+
+בושה. 
+
+
+תודה. אני רוצה להגיב לגופו של עניין על הנושא החשוב שאנחנו עוסקים בו, ואני מבקש ממך, חברת הכנסת לוי אבקסיס, להקשיב בקשב ולנסות לדמיין – – –
+
+
+ – – –
+
+
+את יכולה גם לא להקשיב. את רשאית לא להקשיב. אני אומר את הדברים משום שהם חשובים. 
+
+
+ – – –
+
+
+בפתח הדברים, אבקש להגיד כי שר הביטחון והרמטכ"ל, גברתי – –
+
+
+ – – – חצוף.
+
+
+– – הציבו יעד לגיוס שליש מהמתגייסים ליחידות הטכנולוגיות לפריפריה בתוך כמה שנים. לשם כך נעשים צעדים רבים ומגוונים. במסגרת התוכנית הרב-שנתית תר"ש תנופה בצה"ל, וכחלק מהצורך בהרחבת כוח האדם במערך הטכנולוגי, גובשה בשנים האחרונות תוכנית אסטרטגית להנבטת כוח אדם טכנולוגי החל משלב לימודי החובה במערכת החינוך, וכנגזרת מכך – הסללת האוכלוסייה לשירות בצה"ל. מקורות כוח אדם טכנולוגיים הם בעלי חשיבות אסטרטגית בבניין הכוח בצה"ל, וכיוצא בזאת יש עיסוק מרכזי בטיוב ובהרחבת היקף המקורות המשובצים למסלולים אלה. 
+
+במסגרת התוכנית, גובשו כיווני פעולה להרחבת היקף המשרתים ביחידות הטכנולוגיות – גברתי, את רוצה להקשיב? אני מדבר אליך, תודה – מהפריפריה על ידי יצירת אינטגרציה ושיתוף פעולה הן מול גורמים חיצוניים לצה"ל, כמו משרד החינוך ו"עתידים", והן בשיתוף גורמים פנים-צה"ליים. שיעור המשרתים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות בשירות סדיר עומד כיום – שנת 2021 – על 18%, מתוך כ-32% שמהווה ייצוגם באוכלוסייה. זה האתגר. 
+
+מכלול הפעולות שנעשו בשנים האחרונות, שאותו אפרט בהמשך, כבר השפיע בכיוון הרצוי על נתוני המיון בחיל המודיעין. בשנים 2021-2020 השגנו עלייה משמעותית לעומת נתונים אלו בשנים הקודמות: אחוז המלש"בים, המועמדים לשירות ביטחוני, מהפריפריה, שעבר מיונים בשנת 2021 לחיל המודיעין, עמד על 29% מכלל העוברים מיונים לחיל המודיעין. לעומת זאת, אחוז המלש"בים שעברו מיונים למקצועות התקשוב בשנים 2021-2020 עומד על – או יש לומר רק על – כ-15% מכלל העוברים מיונים למקצועות אלה. 
+
+אני משוכנע שהפעולות שאמנה מייד, שהתחלנו לבצע לאחרונה, וכמובן שנמשיך ביתר שאת בשנים הקרובות, גם עבור מקצועות התקשוב, יביאו גם בהם למגמה חיובית דומה. כחלק מהתוכנית האסטרטגית סוכמו שלושה כיווני פעולה עיקריים: 1. הרחבת מאֲתָרים והיקף הלומדים במגמות המדעיות, באמצעות שותפויות בין צה"ל לבין משרד החינוך בתוכניות "עתידים", התוכנית הלאומית למצוינות, "עתידים להוראה", "עתודאים מלמדים מדעים" ועוד; 2. התחום השני או האשכול השני הוא תוכניות תוספתיות לחינוך הפורמלי – הרחבת תוכנית "מגשימים", "ניצנים", מכינות תקשוב ואמ"ן, הסברות, חשיפה ושיווק מטורגט לאוכלוסייה הרלוונטית, כנסים והסברה; 3. האשכול השלישי – התאמות ועדכונים בתהליך המיון עצמו לצה"ל: חשיפה, שיווק, מיון ואיתור. צה"ל מבצע שינויים רבים בתהליך המיון למלש"בים – מעבר לפלטפורמות מיון מקוונות, מיוני אמ"ן ותלפיות בפריפריה, המודל הרשותי, מכינות טכנולוגיות למקצועות האיתור באמ"ן ובתקשוב וכיוצא באלה. 
+
+ארחיב על חלק מתהליכים אלו: א. הסללה טכנולוגית – הרחבת היקף המשתייכים לקורסי העשרה וחוגים מעבר לשעות הפעילות, הכוונה בבית הספר, כגון "ניצנים" ו"מגשימים", בשיתוף עם פילנתרופיה ועמותות. קורסי העשרה מתבצעים בחטיבות הביניים, עוד טרם השירות הצבאי; ב. ביצוע שינויים והתאמות בתהליכי המיון לצה"ל כגון מיונים פיזיים בפריפריה, מיון מקוון ומכינות; ג. איתור מתגייסים בעלי ידע טכנולוגי מוקדם במסגרת לימודיהם בבתי הספר, בשיתוף פעולה ובתוכניות משותפות עם משרד החינוך, הרשויות המקומיות והסמכויות הטכנולוגיות; ד. מודל רשותי – מדובר בחיזוק הקשר בין צה"ל לרשויות במיקוד לשם שיפור תהליכי ההכנה לצה"ל, העלאת שיעור הגיוס והגברת המוטיבציה לשירות משמעותי; ה. מינהלת "עתידים" – הרחבת היישובים שבהם מתקיימת תוכנית "עתידים", תוכנית "פעמי עתידים" ו"עתידים להוראה", הרחבת האוכלוסיות הייחודיות ומיצוי מצטיינים למקצועות איתור טכנולוגיים; ו. מינהלת "שער לעתיד" – לקראת סוף שנת העבודה 2021-2020 הושקה בצה"ל המינהלת, שמטרתה לדאוג, להכווין ולסייע ללוחמים ולאוכלוסיות ייחודיות בהכנה ובעת שחרורם מצה"ל בהיבטים מנטליים ותעסוקתיים – תחומי הכשרה והשמה – ייעוץ, הסברה והנגשת המידע. במסגרת המינהלת פועל מספר רב של תוכניות – "לוחמים להייטק", "מקצוע לחיים" ועוד תוכניות בקנה – על מנת לדאוג ולוודא שלוחם שמשתחרר מצה"ל קיבל את כלל הכלים על מנת להשתלב בשוק האזרחי באופן המיטבי; ז. במקביל לאמור, בימים אלה נכתבת מדיניות הטיפול בכוח האדם הטכנולוגי בצה"ל – תהליכי המיון לצה"ל במסגרת הצו הראשון, זיהוי האוכלוסיות, הכוונתן לקראת שחרור במסגרת "שער לעתיד" מול צורכי המשק. 
+
+ כלל הצעדים האלה עתידים להוביל לעלייה מדורגת בהיקף החיילים מהפריפריה המשרתים במסלולים הטכנולוגיים, הן במקצועות התקשוב והן באמ"ן, אגף המודיעין. נגיע לשיעור השווה ואף גבוה משיעורם באוכלוסייה. מדובר בתהליכים לטווח הבינוני וארוכי טווח, חלקם כבר באו לידי ביטוי בנתונים שמסרתי כאן וחלקם יבואו לידי ביטוי בטווח המיידי והארוך. 
+
+ צה"ל אינו קופא על שמריו. יחד עם משרד הביטחון, מדי יום מונבטות בצה"ל תוכניות נוספות לשיפור ולאיזון כוח האדם בצה"ל באופן שוויוני ככל הניתן. צעדים אלה, מעריכים בצה"ל, עתידים להוביל לעלייה מדורגת בהיקף החיילים מהפריפריה המשרתים במסלולים הטכנולוגיים, עד כדי שיעורם באוכלוסייה הכללית בצה"ל. תודה רבה. 
+
+
+תודה לסגן שר הביטחון. אם כך – – –
+
+
+מה עם ההודעה האישית?
+
+
+ שנייה, גברתי, אפילו לא הצבענו. או שגם כבר לא מעניינת אותך ההצבעה?
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, אני שואל אם גם ההצבעה לא מעניינת אותך. 
+
+
+בוודאי שכן. איזה מין שאלה? 
+
+
+אוקיי, מאה אחוז. אנחנו עכשיו נמצאים בשלב ההצבעה. 
+
+
+למה, זה במקום זה?
+
+
+כי ככה, כי זה לא קשור אחד לשני. אנחנו נמצאים כרגע באמצע ההצעה לסדר-היום שהגשת. אנחנו קיבלנו את תשובת הממשלה, ואנחנו נעבור להצבעה. 
+
+
+ועדה. 
+
+
+ את רוצה לדיון בוועדה. באיזו ועדה?
+
+
+ בוועדת החוץ והביטחון. 
+
+
+החוץ והביטחון. מקובל עליך?
+
+
+ לא לא, בוועדת הכלכלה, אנחנו מדברים על תעסוקה. 
+
+
+כלכלה. 
+
+ בבקשה, אנחנו נצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+ בעד – שניים, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה התקבלה ותועבר להמשך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. 
+
+
+
+
+ הודעה למזכירת הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון בהצעתם של חברי הכנסת נעמה לזימי, יצחק פינדרוס, מוסי רז, עאידה תומא סלימאן ודסטה גדי יברקן בנושא: התייקרות מחירי מוצרי מזון וצריכה בסיסיים. תודה. 
+
+
+תודה רבה למזכירת הכנסת. 
+
+
+
+
+ שאילתות. איפה השרה?
+
+
+ מה עם הודעה אישית?
+
+
+ אני לא מאשר את ההודעה האישית, גברתי.
+
+
+אתה לא מאשר?
+
+
+לא. 
+
+
+אה, להשתמש בנתונים זה הסתה? תקשיבו לי, אתם חתיכת צבועים, ממשלה של צבועים עם גוון מאוד מסוים של אליטה חברתית. 
+
+
+והדברים שאת אומרת, גברתי, נראה לי שהם הרבה מעבר להודעות אישיות. אני חושב שכשסגן השר משיב לך תשובה, לא נראה לי שבזה שהוא מתייחס אלייך – מדובר בזה. 
+
+
+ואם אני מביאה מחקרים של פרופ' לוי מהאוניברסיטה והוא קורא לי מסיתה, על נתונים של פרופ' מהאוניברסיטה – – –
+
+
+לא נראה לי שעל זה הוא אמר שהדברים היו – – – 
+
+
+הוא מנותק. אני ציינתי – – –
+
+
+בבקשה, שרת הטכנולוגיה, אני מבקש ממך לעלות לדוכן להשיב על השאילתות. 
+
+
+תתביישו לכם. הציבור רואה את זה והציבור יעניש אתכם על ההתנהגות הזו. ואתה יודע מה – – –
+
+
+שאילתה של חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. השרה פרקש הכהן, בבקשה. 
+
+
+תזכור את זה כשהגלגל יסתובב. אני אזכור. אני מקווה מאוד שכולם יזכרו. ההתנהגות שלכם מבישה. כל דבר שמזכיר את המילה דמוקרטיה. תתביישו לכם.
+
+
+ שאילתות לשר התקשורת. לצערי. לצערי הרב השר לא הגיע. תשיב שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. בבקשה, אדוני. 
+
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדתי השרה, אף שהשר לא הגיע, אני העדפתי לקבל את התשובה, גם בגלל שבשבוע הבא השר לא יוכל להגיע למליאה ועוד שבועיים – אני כבר לא בטוח שבשבוע הזה יינתנו שאילתות. 
+
+
+מאה אחוז. 
+
+
+אני בטוח שהשרה, יש לה איזה ממשק טכנולוגיה ותקשורת, ויכול להיות שהיא תוכל להעצים לנו את התשובות על השאלות הנוספות מהתשובה של השר. 
+
+
+וממילא התשובה של השר נמצאת בידיה, אז נקווה שהדברים – בבקשה. 
+
+
+ תעריפים גבוהים בשיחות לחוץ לארץ ללקוחות מזדמנים, זאת הכותרת של השאילתה.
+
+  בשנים האחרונות, בעקבות העברת אנשי הקשר הכוללים קידומת מפעיל בין-לאומי לווטסאפ – אני מבין שכולם מבינים, אדוני היושב-ראש, שהיום כשאנחנו מוצאים אנשי קשר מביאים לנו את המספר אבל גם כבר עם קידומת כללית, שהיא בסופו של דבר נותנת גם קידומת בין-לאומית – – –
+
+
+רק בוא נדבוק בשאילתה עצמה. 
+
+
+אוקיי, אני רק מסביר את זה. 
+
+ מנויים רבים מתקשרים בטעות באמצעות מפעיל אחר ומחויבים באלפי שקלים. בדיון שערך חבר הכנסת טסלר ב-2020, התחייב המשרד למצוא פתרון. ברצוני לשאול:
+
+1. מה נעשה בנדון?
+
+2. מדוע לא יוכנס ברישיונות המפעילים הבין-לאומיים הודעה לפני השיחה: שים לב, אתה מתקשר באמצעות מפעיל חיצוני וייתכנו עלויות גבוהות? תודה. 
+
+
+בבקשה, גברתי, תשובת שר התקשורת. 
+
+
+ על שתי השאילתות כאחת?
+
+
+לא, רק על התעריפים הגבוהים. 
+
+
+אוקיי. זו התשובה, בשם שר התקשורת: שוק הסלולר בישראל הוא מהתחרותיים בעולם. המסלולים הבין-לאומיים שמציעות החברות תחרותיים גם הם. לפני הטלת רגולציה על החברות עלינו לבחון היטב אם יש צורך ממשי בכך. בנושא זה היקף הבעיה והשלכותיה לא ברורים. על מנת לגבש את הפתרון המיטבי למקרים כאלה, בכוונת משרד התקשורת לפנות בדרישת מידע לחברות בקשר ללקוחות המזדמנים ולבחון את שוק המפעילים הבין-לאומיים. זו התשובה. 
+
+
+אתה רוצה שאלת המשך? בבקשה, אדוני. 
+
+
+ חבל פשוט שכבר לא עשו את זה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כפי שרציתי כבר בשאילתה – טיפה להרחיב, כדי שיבינו את השאילתה. כפי שאתה יודע, השאילתה מוגבלת במילים, ולכן לא תמיד אפשר להסביר אותה עד הסוף, אבל אני הפניתי גם עם מסמכים וגם לדיון בוועדה שהייתה פה בכנסת בנדון, ולכן אני לא מבין כל כך למה לא הייתה מובנת השאילתה ומה המשמעות. 
+
+המשמעות היא שאתה מתקשר בטלפון בין-לאומי, בלי הקשר, שבו יש לך הסכם עם החברה. נניח אתה מנוי על 018 ואתה מתקשר בטעות ב-019 – אתה תשלם שקלים רבים על כל דקה. אנשים רבים לא מודעים או לא שמים לב שבעצם הם לא מתקשרים מהמפעיל שאיתו יש להם הסכם. מדוע? גם היום זה הרבה יותר נפוץ; כשאתה מקבל אנשי קשר בווטסאפ – אתה מבקש אנשי קשר, שולחים לך את זה גם עם הקידומת, שהיא גם קידומת 917 – – –
+
+
+ של המדינה, כן. 
+
+
+ולכן אתה מכניס את זה לתוך רשימת אנשי הקשר שלך ואתה לוחץ. ועכשיו התברר שאנשים, במקום 45 שקלים שיש להם בחשבון הממוצע, קיבלו 900 שקלים. אישה מבוגרת שהתקשרה לבתה בחוץ לארץ קיבלה 2,000 שקלים לשלם, גברתי השרה, על החשבון הזה. 
+
+מה המשמעות? אנשים לא מודעים ובטעות מתקשרים ממספר שהם לא מנויים שם. עכשיו, מה הדרך? זו לא רגולציה. בסך הכול אנחנו מבקשים שכשאותה חברת תקשורת, כשמישהו לא מנוי והוא מתקשר ממנה, אז צריך להגיד: שים לב, אתה התקשרת ממספר שבו אתה לא מנוי, וזה יכול לגרור עלויות. אנחנו עשינו את זה בעבר כשהייתה עלות גבוהה על תא קולי. אנשים עוד ל�� ידעו שכל תא קולי עלה שקל. ה"רגולציה" הזאת, שהיטיבה עם אנשים, מה עשתה? היא אמרה: אתה מועבר לתא הקולי, ואנשים ניתקו.
+
+לכן אני כן חושב שחשוב מאוד כן לטפל בזה. הרגולציה כאן היא לטובת האזרחים שמשלמים הרבה. גם המועצה לצרכנות אומרת שיש לה מאות תלונות בעניין הזה, ואני צירפתי גם את הדברים שלהם. 
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+
+לכן אני כן חושב שצריך במהירות לעשות דבר שהוא לא מסובך טכנולוגית, ודאי, והוא יכול להיטיב עם אנשים ולמנוע מהם תשלום רב על שיחות כשהם לא היו מודעים לכך. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. תרצי להשיב על זה, גברתי?
+
+
+ אני חושבת שיש הרבה טעם בדברים שלך, במיוחד לאור העובדה שהמשרד התחייב להתייחס לזה כבר בשנת 2020. אני חושבת שכדאי שתיצור קשר ישיר עם שר התקשורת בנושא הזה. אני יודעת שיש מנכ"לית מצוינת וצוות מצוין – – –
+
+
+ יש לנו בעיות תקשורת איתו. 
+
+
+נמצאת כאן היועצת שלו, תוכל לדבר איתה ישירות. 
+
+
+ יש באמת צוות מצוין. 
+
+
+כן, נכון, אני יכול להעיד שגם היועצת מצוינת וגם הצוות מצוין.
+
+
+בדיוק. לכן אני כן חושבת – – –
+
+
+ אבל לצערי יש לנו בעיות תקשורת בתקופה האחרונה. 
+
+
+יש בעיות תקשורת? בשביל זה אנחנו נמצאים כאן. 
+
+בטרם נעבור לשאילתה הבאה, אדוני – בכך סיימנו את השאילתה הנוכחית – אני רוצה לברך את תלמידי המועצה המקומית יאנוח-ג'ת שבאו לבקר אותנו בכנסת. היו ברוכים. תודה רבה שבאתם לבקר אותנו ללמוד על הדמוקרטיה ואיך פועל הפרלמנט הישראלי. אני מקווה שבסיור שערכתם בכנסת היה לכם עניין, ותודה רבה על ההתעניינות ועל הביקור. תהיו ברוכים. 
+
+השאילתה הבאה, אדוני: תעריף משלוח ספרים, שאילתה מס' 514.
+
+
+
+אני רק רציתי להשלים שבעיות התקשורת שלנו נובעות כנראה מכך שאני נמצא בקומות כשרות ובמספר טלפון כשר, והשר לא כל כך תומך בעניין הזה, ומנסה עוד יותר לנתק את הקשר הזה בינינו. אני לא מדבר אישית, אני מדבר מערכתית. אבל אני רק רוצה להגיד לכם – אני אומר את המסר הזה גם לשר – שהציבור מאוד מאוד דבק, שהוא לא – – 
+
+
+בוא נכבד – – –
+
+
+אני משלים. – – שהוא לא הולך להיכנע, וגם רגולציה כזאת וגם חקיקה או תקנות כאלה לא ירתיעו אותם מלהמשיך להשתמש רק בפלאפונים כשרים. 
+
+
+בוא נתמקד בשאילתות. 
+
+
+גברתי השרה, חשבתי שאת כבר – – –
+
+
+ כן, מה שאילתה 514?
+
+
+ הכותרת של השאילתה, אדוני היושב-ראש וגברתי השרה: תעריף משלוח ספרים ודברי דפוס לארצות הברית באמצעות דואר ישראל. 
+
+משלוח של חמישה ק"ג ספרים עולה 190 ש"ח. אותה חבילה בשק עולה 72 שקלים. משלוח 20 ק"ג ספרים עולה 975 שקלים, לעומת 352 שקלים בשק. ניתן לשלוח שק רק במודיעין. הפירוש הוא דואר מודיעין. 
+
+
+זה לא דואר מודיעין. נראה לי שזה הדואר המרכזי – – 
+
+
+הדואר המרכזי, כן. 
+
+
+– – של ישראל. אין למודיעין פריבילגיה. שם ממוקם המקום הזה. 
+
+
+כן, כן, ברור, בגלל ששם המקום, אבל זה אומר שזה במקום אחד – – –
+
+
+כן, כן, התשובה ברורה, רק במקום המרכזי. 
+
+
+רציתי לדייק בשאילתה איפה זה – לא רק במקום אחד סתם אלא מקום – – –
+
+
+זה לא שהעיר קיבלה פריבילגיה. שם נמצא – – –
+
+
+דרך אגב, בפרסום שלהם כתוב שיש בארבעה מקומות, אבל זה לא ככה. 
+
+
+כן, בוא נראה מה השאלות. 
+
+
+השאלות: 
+
+1. מדוע חבילה רגילה יקרה פי שלושה משק, למרות שבשניהם ניתן לשלוח חבילה בודדת?
+
+ 2. מדוע המשרד לא מחייב את הדואר, בהתאם לתקנות, לשלוח בתעריף שק מכל הסניפים?
+
+3. מדוע משלוח רגיל לחוץ לארץ יקר במאות אחוזים ממשלוח בחברה פרטית? תו��ה. 
+
+
+התשובה בהחלט מעניינת. כן, בבקשה, גברתי. 
+
+
+ אני מקריאה את התשובה מטעם שר התקשורת.
+
+שירות משלוח שק ישיר הוא שירות בין-לאומי שתכליתו לשלוח כמות גדולה של דברי דפוס במשקל של עד 28 ק"ג לנמען אחד באמצעות דואר ים או דואר אוויר. השירות ניתן על ידי חברת דואר ישראל בהתאם לתנאי השירות, והתשלום בעבור שירות שק ישיר נקבע על ידי חברת הדואר. 
+
+מבדיקה שנעשתה, הביקוש לשירות שק ישיר נמוך מאוד, וכמעט אין בו שימוש. מכאן שלא עולה צורך לחייב את חברת הדואר לאפשר את השירות מכל אחת ואחת מ-550 יחידות הדואר בארץ, דבר שיוסיף נטל כלכלי על כתפי החברה. הן השירות והן התשלום של חברות פרטיות אינם נתונים לפיקוח ונקבע על ידן ובהתאם לשיקוליהן העסקיים. איננו מכירים תופעה שכיחה שלפיה מחיר משלוח בחברה פרטית ליעד בחו"ל נמוך באופן משמעותי. זו התשובה של משרד התקשורת. 
+
+ חבר הכנסת מקלב, אני חייבת להגיד לך שאתה מעלה כאן נקודה מאוד מעניינת. אני ממש דוחקת בך לדבר על זה ישירות עם שר התקשורת. אני עצמי הולכת להעביר לו את התשובה הזו, שבעיניי אין שום סיבה שלא יהיו עוד כמה מקומות ברחבי הארץ שמהם ישלחו. בסוף זה לא חייב להיות שחור או לבן, שבכל אחד מ-550 הסניפים. אבל הפער פה בעלויות הוא בל-יתואר. לכן, אני חושבת שכדאי שתפנה ישירות לשר או לצוותו.
+
+
+ הוא פנה ישירות לשר, גברתי, בשאילתה ישירה. לצערי – – –
+
+
+ לא, לא. יושב-ראש הדיון, אני חושבת שבכל זאת יש טעם בלהכין את השאילתה וללוות אותה בתקשורת ממש אישית של שיחה של חבר הכנסת. 
+
+
+ כן, אבל הוא סיפר שיש לו בעיה, כי הוא בקומה אחרת.
+
+
+אוקיי.
+
+
+לא, זה בסדר.
+
+
+ אני אעביר את זה בעצמי לשר התקשורת.
+
+
+ אבל אני באמת חושב, גברתי, שהתשובה, יש בה מן הבעייתיות, מהטעם שאם אומרים ששירותי השק אינם נדרשים על ידי הציבור, אז זה אולי מהטעם שהם נמצאים רק במקום אחד ולא נגישים לכולם; יש לומר, אפילו לא רק שלא נגישים – הם גם לא מוכרים לכל הציבור, אז ממילא הם לא יכולים לבקש שירות שהם לא מכירים כי הוא לא נגיש להם והם לא יכולים להגיע אליו. 
+
+אני גם לא בטוח שתושבי מודיעין, אזרחי מודיעין, אנשי מודיעין, שגרים במודיעין, בכלל יודעים על השירות של השק שניתן בדואר המרכזי, שנמצא במקרה באזור התעשייה של מודיעין. אני חושב שמשרד התקשורת, כדאי לו ומוטב לו – יצא מהתשובה, כן? אבל לבדוק את הסוגיה הזו. זה שאין ביקוש, זה מהטעם שאיש לא מכיר, לא יודע ולא נגיש לו, אז זו הסיבה שאין ביקוש. אם זה היה נמצא לא ב-550 סניפים אלא ב-200 סניפים, 300 סניפים, אז אולי השירות היה מבוקש והשירות לאזרח היה זול יותר. אני חושב שזה ההיגיון שצריך להנחות את המשרד.
+
+
+אני מאוד מסכימה איתך. אני חושבת שכממשלה שחורתת על דגלה הרבה מאוד צעדים בנושא יוקר המחיה, עצם הנוכחות של השירות הנוסף הזה בעוד סניפים היה מאפשר לצרכן יותר יכולת בחירה, ואז הנתונים היו משתנים.
+
+
+ אם השירות קיים, אין שום סיבה להחביא אותו מהאזרחים.
+
+
+ אני יודעת ששר התקשורת מאוד קשוב לדברים הללו.
+
+
+כן, בהחלט. אני מאוד מופתע מהתשובה של שר התקשורת. מאוד מופתע.
+
+
+נעביר את זה ישירות. אני יכולה להגיד לך, חבר הכנסת מקלב, שאני אעביר את זה ישירות למנכ"לית המשרד. באמת יש צוות מצוין לשר. 
+
+
+אני מודה לך על השירות הטוב ועל זה שהזדהית עם השאילתה שלי. זה גם מעודד ומחזק משלוח שאילתות. זה כלי עבודה שקצת נשחק – הוא גם בסוף סדר-היום וגם השרים לא נמצאים. אני לא מאשים עכשיו. בסופו של דבר אנחנו עובדים סביב זה, ועל פי רוב מפניות ציבור.
+
+
+בהחלט.
+
+
+ צירפנו מכתב, צירפנו את המחירונים, לא עשינו ככה – רק דף נייר. צירפנו את מה שמונח בידי. ודרך אגב, ואני אומר גם לגברתי השרה, וגם לאדוני היושב-ראש, באתר מופיע בארבעה מקומות: גם בירושלים, גם בתל אביב, כמובן בדברים המרכזיים, גם בחיפה, גם בבאר שבע – שזה סוג חלוקה של צפון, דרום, מרכז וירושלים – וזה לא קיים, זה קיים רק במקומות האלה. 
+
+אבל צריך להבין מה זה שק ומה זה לא שק. השק זה אותו קרטון שאני מכין. אם אני שולח אותו כקרטון זה עולה לי 190 נניח, עד 20 קילו זה עולה – – 
+
+
+975.
+
+
+– – 975 שקלים – פער של 300%. אם אני לוקח את אותו קרטון ושם אותו בתוך השקים – ואנחנו קצת מבוגרים ואנחנו יודעים מה זה, אם תשאל את הנוער הצעיר, הוא בכלל לא מכיר מה זה השקים האלה – אם שמים את זה בשק זה כבר יעלה הרבה יותר זול. 
+ 
+יש גם היגיון סביב הדבר הזה. מדוע? כי הספרים שוקלים הרבה. הרי צריך להיות דברי דפוס ולא דברי דפוס. השק נותן את המענה? הרי הפוך. הקרטון נותן הרי סדר יותר טוב במטוס.
+
+
+אדוני, זה בעיקר משהו מיושן נורא. שירות שניתן לציבור, שירות שמוסתר מעיני הציבור – זה קצת מזכיר לי, להבדיל, את אותו אתר שהיה מיועד לאוכלוסייה מסוימת, ואיש לא ידע שהסופר הזה או האתר הזה נותן שירותים הרבה יותר זולים. הדבר הזה הוסתר מרוב הציבור. גם פה: יש פה סוגיה, היא אומנם עוסקת בתחום ספציפי של ספרים, אבל עדיין יש כאלה ששולחים את זה. וההסתרה – אין מילה אחרת, היא רק הסתרה – של השירות הזה מעיני הציבור הוא לא לכבודה של חברת דואר ישראל, וזה לא צריך להיות כך, פשוט מאוד.
+
+
+וזה גם לא כדאי, זה לא השירות הכי נוח. מתעסקים היום עם חברת eBay, שהם שוקלים 50 גרם, 100 גרם, 200 גרם ו-300 גרם, ולא ספרים.
+ 
+
+חד-משמעית.
+
+
+צריך להבין שהספרים הם שירות לאומי שלנו. מדוע? בהרבה מקומות לא קיימות הדפסות בעברית. יש עכשיו קרובי משפחה או חברים שנמצאים בשליחות, והם רוצים לקנות כמה ספרים בעברית. כל ספר שוקל הרבה. מספיק שאתה שולח ארבעה ספרים והם שוקלים כבר חמישה קילו. זה עלות. אם תיקח את המחיר הזה אז עלות המשלוח היא הרבה הרבה יותר מהספר עצמו. לכן, יש היגיון סביב דברי דפוס במדינת ישראל, במדינת היהודים. אין עוד מקום שבו השפה העברית היא השפה הרשמית, ולכן צריכים. המשלוח הוא הקשר עם התפוצות, זה מחזק אותנו בתפוצות, לכן החשיבות המאוד-מאוד גדולה כן לשמר את זה. כמו שאמרת, היושב-ראש, אין מודעות. מסתירים את זה. אבל יש חשיבות במשלוח ספרים לחוץ ארץ בהקשר שלנו. רוצים לשלוח אגדות לפסח למשפחה שאין לה מה שהיא רגילה.
+
+
+ברור. נכון. תודה. גברתי השרה, רוצה להוסיף?
+
+
+אני רק יכולה לומר שברגע זה אני כבר העברתי את הפנייה שלך למנכ"לית משרד התקשורת. כתבתי לה שאני חושבת שמן הראוי שיטפלו בזה.
+
+
+טכנולוגיה.
+
+
+אתה רואה? יש יתרון לטכנולוגיה, יש יתרון לטלפונים חכמים, יש יתרון ל- 5G שייכנס בקרוב. אני מברך את משרד התקשורת על הפעילות הטובה שהוא עושה בתחום הטכנולוגי. אני מצפה גם שהשירותים יונגשו לציבור וייתנו את השירותים הטובים ביותר בתעריפים הנמוכים ביותר, כפי שראוי בשנת 2022.
+
+ לפני שננעל את הישיבה, נברך את התלמידים שבאו לבקר אותנו כאן, בכנסת ישראל. תודה רבה שבאתם. מקווים שנהניתם בביקור בכנסת ישראל ושלמדתם משהו על האופן שבו פועלת הדמוקרטיה הישראלית. היו ברוכים. מסרו דרישת שלום למשפחות ובבתים ב��ליל המערבי.
+
+ חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ז באדר א' התשפ"ב, 28 בפברואר 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 16:57.
+