diff --git "a/41841/raw.transcript.txt" "b/41841/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/41841/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1018 @@
+מן הנוכחים באולם להצביע, לצורך ההרשמה בלבד. ההצבעה פתוחה לצורך ההרשמה.
+
+
+ בעד.
+
+
+ אתה תבלבל את היושב-ראש בסוף, חבר הכנסת טיבי – בעד, נגד, נמנע.
+
+ בבקשה, חבר הכנסת טיבי יפתח. אם אתה כל כך מתעקש להיות בעד, אז בבקשה, אדוני. חבר הכנסת טיבי פותח. אתה רוצה בהמשך? אין שום בעיה. חבר הכנסת גנאים, תפתח את הנאומים בני דקה. איזה כבוד אני נותן לך, איזה כבוד אני נותן לך.
+
+
+ ורק נכנסת.
+
+
+  – – –
+
+
+זאת מדיניות חדשה?
+
+
+ זה בניגוד לכל המסורת – אחרון נכנסת, ראשון קיבלת. בבקשה. אני מבקש להקפיד על דקה של נאום. בבקשה.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שזה מבשר עידן חדש – –
+
+
+ שוויון מלא לכלל האזרחים.
+
+
+ – – עידן ממשלת 61.
+
+ אדוני היושב-ראש, ארגון "שוברים שתיקה" פרסם דוח שבנוי על עדויות של כ-70 חיילים וקצינים שהשתתפו במבצע "צוק איתן" בעזה. העדויות של החיילים הן מאוד מזעזעות, ולפי דעתי דורשות חקירה רצינית על המוסריות של החיילים ושל הצבא. 
+
+ תוך כדי מבצע "צוק איתן", אנחנו, מעל דוכן הנואמים בכנסת, אמרנו שיש פשעי מלחמה ונזרקנו מחוץ למליאה.
+
+ אדוני היושב-ראש, העדויות מזעזעות. מדברים על יד קלה על ההדק, על הריגת חפים מפשע, על ירי רק בגלל נקמה אישית, על וידוא הריגה של זקנים, של נשים. ואני שואל: עד מתי המדינה והממשלה יסתתרו מאחורי הססמה השקרית שיש לנו הצבא הכי מוסרי בעולם? תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. אני מבקש מחברת הכנסת תמר זנדברג לדבר, ואחריה ידבר חבר הכנסת גטאס.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. בדקה זו ממש הותר לפרסום דוח מבקר המדינה שנוגע לאכיפה בתחום זיהום אוויר ממפעלים. בשבועות האחרונים הייתה מחלוקת בין משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, רשויות מקומיות והציבור – האם נתוני זיהום אוויר וזיהומים אחרים גורמים לתחלואה, כן או לא. היום אנחנו מגלים ששומר הסף הראשון, הוא המשרד להגנת הסביבה, כשל. אם הפיקוח והתקנת התקנות על-פי חוק אוויר נקי, שחוקק חבר הכנסת דב חנין – שנמצא אתנו כאן – לפני שנים, עדיין לא נעשו, אם הנתונים שנאספים לא מתפרסמים בשקיפות, אם בעצם אי-אפשר לדעת מה הם נתוני זיהום האוויר האמיתיים, אז מה לנו כי נלין שאנחנו לא יודעים מה התחלואה שנגרמת מזיהום האוויר הזה? 
+
+ואני רוצה לומר עוד דבר, והוא שבימים אלה עומדת על הפרק שורה של תוכניות חדשות להרחבת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, כלומר לא להסתפק בזיהום האוויר הזה אלא להרחיב עוד את הגורמים המזהמים במקום המזוהם ביותר בישראל. 
+
+ התוצאה מהדוח הזה צריכה להיות אחת, והיא צריכה להדהד בממשלה וכאן בכנסת וברשויות המקומיות ואצל כל הגורמים הנוגעים בדבר: לעצור עצירה מוחלטת הרחבה נוספת של כל התעשייה המזהמת במפרץ ולהכין תוכנית לאומית לשיקום האזור ולהבראתו, ויפה שעה אחת קודם. תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת זנדברג. חבר הכנסת גטאס – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מיקי לוי.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, פורסם היום בצהריים שמח"ש, מחלקת חקירות שוטרים, הודיעה למשפחתו של ח'יר חמדאן המנוח, שנרצח בדם קר על-ידי שוטרים, והדבר תועד בסרט וידיאו שכל העולם ראה, שהיא החליטה לסגור את תיק החקירה. היינו עדים לשמועות בחודשים האחרונים; היום זה כבר לא שמועות, זו החלטה רשמית של מח"ש. 
+
+ מה צריך לקרות? איך הערבי צריך להיהרג ולהירצח בידי שוטרים כדי להביא לפתיחת תיק חקירה? איך? הוא צריך להחזיק, הוא בעצמו, את הנשק מהש��טר ולירות קבל עם ועדה, תחת צילום וידיאו, בשביל להביא לפתיחת חקירה? אתם יודעים מה קרה בעולם כשזה קרה, מה קרה בלוס-אנג'לס ומה קרה בבולטימור לאחרונה ובעוד מדינות בארצות-הברית.
+
+ המיעוט הערבי כאן כנראה יותר מדי, אפשר להגיד, שקט, יותר מדי פייסני, פחות מדי מיליטנטי, פחות מדי יוצא לרחובות, ואפילו לא הגענו בימי המאבק הכי קשים למה שהיה – למה שעשו יוצאי אתיופיה בכמה ימים האחרונים.
+
+
+ תודה.
+
+
+אני קורא מכאן ליועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה נגד השוטרים הרוצחים, ומייד. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גטאס. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חבר הכנסת אוסאמה סעדי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת: מהפך, מהפך, מהפך. 
+
+ חברים, כולנו חשבנו שהליכוד זכה בבחירות עם 30 מנדטים, אבל כשנחתמו ההסכמים הקואליציוניים גילינו להפתעתנו כי יהדות התורה היא שזכתה בבחירות, עם שישה מנדטים בלבד. שישה מנדטים בלבד.
+
+אני רוצה לברך את ראש הממשלה הנכנס יעקב ליצמן וסגנו משה גפני על זכייתם בבחירות. עשיתם את הבלתי-יאומן – הוכחתם לכולנו שאפשר להרכיב את הממשלה ולנהל את המדינה גם כאשר אתם הסיעה הקטנה ביותר בקואליציה. ברכות לראש הממשלה הנכנס ולסגנו.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מיקי לוי. חבר הכנסת אוסאמה סעדי – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת איציק שמולי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאחר שזה נאום בן דקה – וגם הנאום הראשון שלי בכלל בכנסת, לפני נאום הבכורה ביום שני בשבוע הבא, אני מקווה – אני מאחל ורוצה לאחל לאבי, ואני מקווה שהוא שומע אותי עכשיו במיטת חוליו בבית-החולים "כרמל" בחיפה, החלמה מהירה, ושיחזור לאיתנו ויחזור אלינו מהר, ולהגיד לו בערבית: סלאמתכ, יא חאג'.
+
+ כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על הנושא של שלילת התושבות והגירוש של ארבעת חברי הפרלמנט הפלסטינים תושבי מזרח-ירושלים, שהיום היה דיון בעניינם בבית-המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים, ובית-המשפט ישב על המדוכה במשך כארבע שעות. אני מודה שהייתי עורך-הדין שלהם במשך תשע שנים, מ-2006 עד היום, והפסקתי לייצג אותם בגלל שנבחרתי לכנסת, אבל היום הייתי עם חברי מהרשימה המשותפת – היינו שם על מנת להביע סולידריות אתם, ועל מנת להגיד שאין שום סמכות לשר הפנים הישראלי לשלול תושבות מתושבי מזרח-ירושלים. אין סמכות כזאת בחוק. היום אני טוען, וגם טענו אז, בעתירה שהוגשה, שמזרח-ירושלים הוא שטח כבוש והמשפט שצריך לחול הוא המשפט הבין-לאומי, ולא המשפט הישראלי.
+
+ בית-המשפט נתן היום יותר מרמז לפרקליטות שעדיף לגמור את העניין הזה בדרכי שלום. אני מקווה שהכנסת וגם הממשלה החדשה, וגם שר הפנים החדש – שילמד את התיק הזה טוב טוב טוב ויורה על ביטול הגירוש והחזרתם המיידית למזרח-ירושלים. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת סעדי. אנחנו ודאי מצטרפים לברכת רפואה שלמה לאביך. אני מבקש מחבר הכנסת איציק שמולי לומר את דברו, ואחריו – חבר הכנסת עיסאווי פריג'.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היום פורסם דוח מבקר המדינה בעניינים נוספים, בין השאר בעניין הדיור הציבורי. זה נושא שאני, יחד עם חברים נוספים בכנסת הזאת, מוביל אותו כאן כיו"ר שותף של שדולת הדיור, יחד עם דב חנין, אילן גילאון, אורלי לוי ומירי רגב, ואנחנו מתכוונים להמשיך את הפעילות גם בכנסת הזאת.
+
+ הדוח הזה למעשה נותן חותמת נוספת לחיסול הממוקד שעושות ממשלות ישראל לדיור הציבורי. הגענו למצב כל כך מחפיר, שרק 3% מכלל הדירות במ��ק הם דירות של דיור ציבורי; זה נתון שהוא מהנמוכים ביותר במערב. תוסיפו לזה את העובדה שרשימת הממתינים לדיור ציבורי מאז 2007 גדלה ב-19%, שהקצבה של הסיוע למי שאין לו דיור ציבורי נשחקת, שאין תוכנית לאומית לטיפול בדיור הציבורי ועוד כהנה וכהנה דברים. 
+
+אני חושב – אני מפנה את דברי בעיקר לשר האוצר המיועד משה כחלון, למי שמחשיב את עצמו, לפחות בבית הזה, כמגן העניים או כדובר השכבות החלשות, או המוזנחים והמנותקים, העניים, אריה דרעי, אריה מכלוף דרעי, וכמובן לסיעת הליכוד, שקיבלה הרבה מאוד תמיכה מהפריפריה החברתית והדמוגרפית: המשימה הזאת מונחת לפתחם, לפתח של כולנו, ואנחנו חייבים בכנסת הזאת לפתור אחת ולתמיד את הבעיה של הדיור הציבורי – הרחבת המאגר, הגמשת הקריטריונים וסיוע מוגדל בקצבה בשוק השכירות. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת שמולי. שפעם אוהבי המחקר יבדקו ממה נובע המצב הזה בדיור הציבורי. 
+
+ אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת עיסאווי פריג' – בבקשה, אדוני, ואחריו – חבר הכנסת שרון גל. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברים, חברות, למען האמת, אני רוצה לדבר על הסוגיה שחברי חבר הכנסת גטאס התייחס אליה. אני, כאזרח ערבי במדינת ישראל, לא יכול לעבור על זה בשקט ולא להגיד את זה בזעקה ובקול רם, ואני מודיע את זה הכי פשוט: החלטת מח"ש היום שלא להעמיד לדין את השוטרים שהרגו את ח'יר א-דין חמדאן היא, חברים, יריקה בפרצוף של החוק, של הדמוקרטיה הישראלית ושל החברה הערבית. 
+
+אני אומר: עכשיו אזרחי ישראל הערבים ידעו שמשטרת ישראל – הם צריכים לחשוש ממנה. משטרה שבאה להגן עליהם – בפועל היא הורגת אותם. אני אומר את זה עם כל הצער שבדבר. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. חבר הכנסת שרון גל, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מצער מאוד שבכל הזדמנות, בלי קשר לנסיבות, לעובדות, למסכת העובדתית, יהיו בבית הזה תמיד כאלה שבכל הזדמנות יזעקו: גזענות, אפליה, ויהפכו כל נושא, גם אם הוא פלילי, לנושא לאומי או לאומני, רק כדי להרבות שנאה ולשמר את הקיטוב, שהרי בלי זה, מי ישים לב אליהם? מהי תכליתם? מה הם יעשו כאן אם לא יקפצו בכל הזדמנות כדי להכפיש את המדינה על רשויותיה? איך תהיה להם זכות קיום אם לא יניפו בכל פעם את דגליהם הקבועים?
+
+אני מתכוון תמיד, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, להיות כאן לפה ולשמור על כבודם של חיילי צה"ל, שחלקם יושבים כאן, ושל שוטרי משטרת ישראל, שעושים עבודת קודש למען כולנו. 
+
+ההחלטה על סגירת התיק בקשר למותו של ח'יר חמדאן – צריך לומר את האמת כאן – נעשתה לאחר חקירה יסודית, מקיפה, ניתוח מצלמות אבטחה, שחזורים, חוות דעת מומחים, גביית עדויות, ועל דעת פרקליט המדינה. אנחנו לא רוצים לחיות במדינה שבה שוטרים וחיילים ייפגעו רק כי היססו לשלוף את נשקם ולסכל ניסיונות לרצוח אותם. לא השוטרים רוצחים; מישהו ניסה לרצוח אותם.
+
+ אדוני היושב-ראש, זה לא משנה אם האזרח הוא יהודי או ערבי. זאת מדינת חוק לכולם, וחבל שהפרופגנדה הזאת נשמעת כאן פעם אחרי פעם באופן אוטומטי. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת שרון גל. חבר הכנסת טיבי – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אורן חזן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, לפני כמה ימים המדינה רחשה והתקשורת כעסה כאשר חייל אתיופי הוכה על-ידי שוטרים. לאחר ההפגנות ראש הממשלה קיבל בלשכתו את החייל והתנצל בפניו, וטוב עשה ראש הממשלה; וטוב עשה המפכ"ל שמייד עם פרסום התמונות הוא השעה את השוטר המכה. 
+
+לפני כמה חודשים, אדוני, ח'יר חמדאן – זאת התמונה שלא כולם מכירים; את החייל האתיופי כולכם מכירים – ח'יר חמדאן נורה מאחור על-ידי שוטר. נהג הניידת ירה כדי להרוג, והוא הצליח. הוא הרג את ח'יר חמדאן. אנחנו כעסנו, התקוממנו, הפגנו והבנו לרחשי הלב של האבא, של האימא, של המשפחה. היו חלקים בבית הזה שגם הבינו והביעו אמפתיה והשתתפו בצער המשפחה. 
+
+ ההודעה של מח"ש היום היא וידוא הריגה של ח'יר חמדאן; היא תקיעת סכין בגב של האבא, עבד-אלראוף אמארה; היא יריקה בפרצוף של עקרון החוק, של השוויון בפני החוק. מח"ש הפכה להיות מחלקה לחיפוי על שוטרים. 
+
+אפרופו ההגנה מצד ימין על השוטרים, נדמה לי שהקולות האלה לא נשמעו כאשר השוטרים פתחו בחקירה נגד אביגדור ליברמן. היו התקפות קשות על המשטרה, דרשו לסלק את הקצינים, את מנהל אגף החקירות, אמרו שהמשטרה פוליטית. עכשיו, כי ההרוג והקורבן הוא ערבי, פתאום המשטרה היא בסדר? פתאום המשטרה היא צודקת? ערבי, דמו הפקר, דמו זול יותר. אנחנו ברשימה המשותפת לא נשתוק. אני מקווים שאחרים יצטרפו אלינו גם כן. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת אורן חזן – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת ישראל אייכלר. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני אחרוג מהמסורת ואני אעלה להגיד כמה מילים רגע לפני נאום הבכורה. 
+
+ היום 5 במאי, ואנחנו מציינים את יום הולדתו של רון ארד; רון ארד, שנמצא כבר קרוב לשלושה עשורים במקום לא ידוע. הפצע הפתוח עדיין מדמם, וזאת בעיקר לנוכח העובדה שכולנו יודעים שהוא נשבה בחיים. חשוב גם היום לזכור ולהמשיך להזכיר אותו ומאורעות שקרובים אליו. 
+
+אני רוצה להקריא כמה מילים ממכתב שכתב בכתב יד קטן מהשבי למשפחתו, ברשותכם: "ועכשיו ליקרות לי מכול, תמי, יובל, אני משתדל לשכוח אתכן כי כל זיכרון שהוא חונק את גרוני, אבל דעו לכן שאני אוהב אתכן וכנראה אתן הסיבה היחידה שמונעת ממני לחשוב על הרע מכול"; כך נכתב ב-1 בנובמבר 1986. 
+
+ אני גם רואה כאן את אחינו הגיבורים, אחינו ואחיותינו חיילי צבא ההגנה לישראל, ואני לא יכול להתעלם מהדברים של חבר הכנסת שבחר לו לברוח מהאולם ולהגיד לו: ההיאחזות שלך בדוח כוזב ושקרי של חבורת עוכרי ישראל מארגון שבור, "שוברים שתיקה", היא לא יותר מאשר תלושה מתסריט שנכתב כאילו מתוך פנטזיה או סרט פעולה בהוליווד. 
+
+
+ אני לא ברחתי. 
+
+
+ החברים האלה, שיושבים שעות על גבי שעות וממציאים המצאות כדי לפגוע בהם, שנלחמים כדי שגם אתה תוכל לישון בביתך בשקט – הסיפור הזה חייב להיעצר. אני מבטיח לכם, אנחנו נעשה הכול, אני וחברי במליאה הזאת, בשליחות שלכם, כדי לשמור עליהם, ובכלל על כל עם ישראל. תודה. 
+
+
+תבין על מה אתה מדבר. 
+
+
+ תודה. תודה לחבר הכנסת חזן. חבר הכנסת ישראל אייכלר – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יוסף ג'בארין. 
+
+
+ – – – אבל אתה – – –
+
+
+ אגב, הקואליציה תהיה 62, כי חזן נמצא שם.
+
+
+ אל תתעצבן – – – כוס מים קרים. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, עוד בטרם קמה הממשלה הצרה בישראל, שבה יהדות התורה הצילה מכספי המסים של אזרחי הארץ שעוברים לאליטה העשירה והשלטונית ממדינת צפון תל-אביב, והשיגה ביטוח סיעודי לכל הקשישים בארץ, טיפולי שיניים לילדי ישראל כולם וקצבאות ילדים לכל אזרחי הארץ – במקום ש-400 מיליארד השקלים של תקציב המדינה יהיו רק לבוחרי יש עתיד וחבריהם, גם אזרחים אחרים ייהנו מכספי המסים שלהם. 
+
+ לכן הכריזו היום ביש עתיד על כיבוש המדינה בידי החרדים. מוכרים את המדינה לחרדים, אומר יאיר לפיד. די יודען נעמען צו דאס גאנצע געלט. די יודען זענען אונזער אונגליק. זאת הסתה אנטישמית סטריאוטיפית של שנים רבות, ואסור לנו לאפשר להם את זה. כואב להם שהם הפסידו את הממשלה? אין שום בעיה. בגין בשעתו היה תמים. הוא אמר: רוב הוא רוב אפילו עִם אחד. הוא לא ידע שזה נכון רק כאשר לשמאל יש ממשלה עם רוב אחד והיא מעבירה את הסכמי אוסלו. אבל הימין, כשיוצאים 61 מנדטים? ומה עשו החרדים? ביטלו כמה גזירות מרושעות שרשעי יש עתיד – סימנו סעיפים מיוחדים לקפח את זכויותיהם הבסיסיות של ילדים, זקנים וקשישים חרדים ונשים עובדות? על זה הם אומרים שכבשנו את המדינה? אסור לתת להם, לאפשר את הרעלת האווירה וההסתה. מותר להם לבקר, מותר להם לצעוק – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – אבל הנימה האנטישמית הזאת היא פסולה, ונילחם נגד זה עד חורמה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת ג'בארין, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת יעל גרמן. 
+
+ 
+אדוני היושב-ראש, התכוונתי בהתחלה להשאיר את דברי הפתיחה שלי בכנסת לנאום הבכורה, רק שההחלטה של מח"ש מהבוקר לסגור את תיק החקירה נגד השוטר שירה למוות בח'יר חמדאן מצאה אותי חייב להתייחס בכמה משפטים, ולו בשל העובדה שכמשפטן ביקרתי באזור האירוע, דיברתי עם המשפחה ובדקתי מקרוב את נסיבות העניין. אני יכול לומר בוודאות, גם מקצועית, שההחלטה לסגור את התיק היא מקוממת, שערורייתית, והיא לוקה בשיקולים פוליטיים פסולים. יש שם את כל הנסיבות שמצדיקות פתיחת הליך משפטי. ואני חושב שההחלטה הזאת נותנת אור ירוק לשוטרים להמשיך במדיניות של היד הקלה על ההדק. אנחנו נמצה את כל ההליכים האפשריים, גם ברמה המשפטית וגם ברמה הציבורית, כדי שהצדק ייראה וכדי שהצדק ייעשה. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ג'בארין. חברת הכנסת יעל גרמן, ואחריה – חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי מיקי לוי כבר הכתיר את חבר הכנסת ליצמן בתואר ראש הממשלה. אני מאוד מאוד אשמח אם קודם הוא יהיה מוכן לקבל עליו את התואר של שר. גם את זה הוא לא מוכן. 
+
+ חבר הכנסת, סגן השר המיועד לבריאות, ליצמן, עמד בראש המשא-ומתן של יהדות התורה מול הליכוד, ובאמת השיג עולם ומלואו. הסתכלתי, יש בידי כאן ההסכם. אני אשמח מדי פעם לקרוא רק חלק ממנו, כדי שכל עם ישראל ידע ויזדעזע. אבל אני רוצה לומר שסגן השר ליצמן, שכיהן לפני כשנתיים במשך ארבע שנים כראש משרד הבריאות, כסגן שר הממונה על הבריאות, דאג ב-27 סעיפים לחינוך – החרדי כמובן, לא להתבלבל; לא לכלל החינוך – לחינוך החרדי. 27 סעיפים; הוסיף ליהדות התורה קרוב ל-4 מיליארד שקל. ועומד פה חבר הכנסת המכובד, שאני באמת מעריכה, אייכלר, ומדבר על טיפולי שיניים. חבר הכנסת אייכלר, טיפולי השיניים עולים 40 מיליון שקל לשנה. ואם אנחנו מדברים כרגע על הסיעוד, שזאת תהיה רפורמה נהדרת – מדובר שהיא תתחיל ב-2017. ומה ב-2015 לבריאות?
+
+
+ תודה.
+
+
+ ומה עם התורים, התורים לניתוחים? ומה עם המצב הנורא והאיום וזמני ההמתנה הבלתי מתקבלים על הדעת בחדרי המיון, במלר"דים, במרכזים לרפואה דחופה? ומה עם המצב הנורא שאנחנו ראינו רק בחורף האחרון באשפוזים, במחלקות האשפוז? למה חבר הכנסת ליצמן לא דאג? האם הוא לפחות ישאיר את התוספת של 4 מיליארד ש"ח שאנחנו הבאנו? האם הוא לפחות ישאיר – –
+
+
+ תודה, חברת הכנסת גרמן.
+
+
+ – – את התוספת של מיליארד ש"ח לקיצור תורים?
+
+
+ תודה, גברתי. חברת הכנסת גרמן סיי��ה. עכשיו חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, ואחריו – חבר הכנסת אברהם נגוסה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, אני חושב שחלק ממה שאני אדבר יהיה גם תשובה חלקית לגברת המכובדת יעל גרמן. כשאני רואה היום בעיתון "הארץ" – כנראה את מביאה את זה משם – את מאמר המערכת: "מחיר הכניעה לחרדים" – "החרדים נטלו את הקופה כולה". קצבאות הילדים – 2.6 מיליארד. את אמרת קודם שהשגנו 4 מיליארד; את יודעת ש-2.6 מיליארד זה קצבאות ילדים, והביטוח הלאומי כותב ש-82% הם לאלה שיש להם שלושה ילדים. למי יש שלושה ילדים? מי הרוב במדינה שיש להם שלושה ילדים? 82% חילונים. אז את אומרת שזה כסף חרדי? על מה אנחנו מדברים? על כסף חרדי שמחזירים לנו על זה שהמפלגה שלך החליטה לרושש את המשפחות. חשמל, מים וניקיון – שנשלם לבד? האם יש מגזר אחד במדינה הזאת שההורים באים לנקות בשביל הילדים שלהם, בשביל הנכדים בבתי-הספר? איפה נשמע כדבר הזה? איזה מגזר קיבל את זה? רק המגזר החרדי. באים ואומרים כאלה מילים? 
+
+העיתון לאנשים חשוכים כותב ככה: מי ישלם את זה? משלם המסים. אני כמשלם מסים שמח שיהיה לי חלק במע"מ אפס על מוצרי יסוד, בטיפולי שיניים חינם, ביישום דוח אלאלוף וכו' וכו'. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. חבר הכנסת אברהם נגוסה – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת מיקי רוזנטל. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כמה שעות לאחר שדיברתי כאן במליאה על כך שהטרמינולוגיה שבה משתמשים לגבי המפגינים והמוחים היא בעייתית, התפרסמה בערוץ השני קלטת שבה מורה במכללת "פאר" טענה כי האתיופים מנסים להשתלט על המדינה. רבותי, זו הסתה נגד אזרחים שיצאו להביע את זעמם בצורה דמוקרטית, להשתמש בזכות המחאה. מכובדי חברי הכנסת, הצעירים שמפגינים בימים האחרונים הם לא אתיופים והם לא עולים; הם אזרחי מדינת ישראל ממוצא אתיופי. אני חוזר על המילים האלה: רובם המוחלט של המפגינים נולדו בארץ וגדלו בארץ. לנוכח הממצאים הברורים בקלטת, אני דורש מהנהלת מכללת "פאר" לפטר את המורה הגזענית לאלתר. כפי שציינתי אתמול, קריאת המפגינים איננה רק להפסיק את האלימות המשטרתית. הקריאה היא נרחבת יותר: דורשים שוויון הזדמנויות בתעסוקה, בחינוך, בדיור. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נגוסה. אני חושב שסיבת הפיטורים יכולה להיות שהיא לא קראה את מאמר המערכת. המדינה כבר כבושה בידי החרדים, אז אין מקום לעוד כיבוש. תודיע למכללת "פאר" ולכל שאר המסיתים נגד ציבור זה או אחר. 
+
+ חבר הכנסת מיקי רוזנטל – בבקשה, אדוני. אחריו – אחרונת הדוברים תהיה חברת הכנסת נחמיאס ורבין.  
+
+
+ רגע, רגע, אנחנו נרשמנו. 
+
+
+ יש לנו תקלות טכניות, אבל אני אתן לך לדבר. כן. 
+
+
+ – – – אמצעים ידניים. 
+
+
+ אה, מאמצים ידניים? חדר הכושר בקומה מינוס 1. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה עתה התפרסם דוח מבקר המדינה, והוא מעלה סוגיות רבות וחשובות, אבל אחת מהן מקוממת שבעתיים, מפני שרק לפני שבועות ספורים רעשה הארץ וגעשה בגין תחלואת היתר מסרטן ומחלות אחרות באזור חיפה. לאחר שבוע המשרד להגנת הסביבה, ובעיקר משרד הבריאות אמרו: תראו, הנתונים לא ממש מדויקים. אבל אין ספק בכלל לגבי התחלואה: 12% מתושבי מדינת ישראל גרים בנפת חיפה, באזור חיפה, ו-17% מהם חולים בסרטן. 
+
+ ועכשיו בא דוח מבקר המדינה לגבי המשרד להגנת הסביבה ומגלה לנו נתונים מזעזעים על אופן הפיקוח. חברי חברי הכנסת, חוק אוויר נקי נחקק בכנסת הזאת כבר לפני למעלה משש וחצי שנים, והוא נכנס לתוקף לפני שלוש וחצי שנים, אם אני לא טועה. מאז המשרד להגנת הסביבה פשוט נרדם בשמירה. הדגימות שהיה צריך לעשות, דגימות פתע, לא נעשו בכמות המספקת. להפך; הדיגום העצמי של המפעלים, שמפעלים צריכים לעשות את הדיגום העצמי – היו שם מעשי רמייה ממש נוראיים, לפי דוח מבקר המדינה. ויותר מזה, ההוראות של החוק לצמצום הפליטות – היו שני שרים, או לפחות שני שרים במשרד להגנת הסביבה שהיו צריכים לקבוע תקנות והוראות איך מיישמים את החוק הזה, ועד היום הדבר הזה לא נעשה, שש וחצי שנים אחרי חיקוק החוק ושלוש וחצי שנים מאז נכנס החוק הזה לתוקף. 
+
+ לדעתי צריך לנער את המשרד ויפה שעה אחת קודם. כך ייטב לתושבי חיפה ולבריאותם. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת רוזנטל. חברת הכנסת נחמיאס ורבין – בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת דב חנין. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, בישראל כמו בישראל, בגלל מה שאנחנו עברנו עם הישראלים ממוצא אתיופי בימים האחרונים, בעצם, כמו שאמר חברי מיקי רוזנטל, אנחנו כבר לא זוכרים מה היה כאן רק לפני שבועיים, את החרדה הנוראית שתוקפת את חברינו במפרץ חיפה. 
+
+ואני דווקא רוצה לדבר על נפאל הרחוקה. בנפאל הרחוקה כרגע תקועות 20 משפחות. הישראלים, ההורים הישראלים, שכמהים מאוד להיות הורים, נמצאים בארץ, מחכים ללידת ילדיהם. ישראל – משרד החוץ מפרסם אזהרת מסע, ואנחנו מאפשרים למשפחות ישראליות שמנסות להתהוות – מנסות להתהוות בקושי עצום, צריך להגיד, משום שחוק הפונדקאות בארץ לא מאפשר לזוגות חד-מיניים להפוך להורים בישראל – זה דורש מהן להישאר חודש ימים עם ילדיהן במקום שהוא מסוכן מבחינת התחלואה, מבחינת המקום במחלקות פגים. 
+
+רק בשבת האחרונה דיברתי עם השר ארדן – וצריך להגיד, לדעתי הוא טיפל בנושא בצורה יוצאת דופן וכמו שצריך ומצופה מישראל; כופף את הביורוקרטיה בפני החמלה. התקשרו אלי בשבת בצהריים וביקשו ממני לטפל בפג שאמור להיוולד ואין לו מקום במחלקת פגים בבית-חולים בנפאל. ובאמת, בישראל כמו בישראל, כמו שהתחלתי ואמרתי, אנחנו נודדים ככה בין דרמות לא טריוויאליות. ואני, כמובן, לבי עם משפחתו של אור אסרף. אנחנו חייבים להבין שאנחנו לא יכולים להשאיר משפחות ישראליות שמתהוות ברגעים אלה ממש, להשאיר אותן לבד. הם חייבים לדעת שהמדינה מאחוריהם, ובעיקר – שיש כאן לב יהודי מאמין. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת נחמיאס ורבין. חבר הכנסת דב חנין יהיה אחרון הדוברים. 
+
+
+ תודה לך, אדוני היושב-ראש. אכן, דוח מבקר המדינה האחרון הוא דוח קשה במיוחד, ואני רוצה להתייחס בקצרה לשלוש סוגיות. הוזכרה סוגיית הדיור הציבורי – ממצאים חמורים, איך בעצם יובש הכלי הזה של הדיור הציבורי, שהוא כל כך חיוני. ולכל הנתונים אני רוצה להוסיף עוד נתון אחד שמדבר בעד עצמו. שימו לב: 0.3% מדירות הדיור הציבורי, פחות מ-0.5%, נמצאות ביישובים ערביים. זה אומר שהציבור הכי עני בישראל, אין לו בכלל הפתרון הזה של דיור ציבורי. 
+
+נושא הגנת זכויות עובדי קבלן – מזעזע. חוקים שהעברנו בכנסת, אגב, גם חוקים שהייתה לי הזכות להוביל – משרד הכלכלה לא בודק, ואפילו כשהוא בודק והוא מחליט והוא כבר מוצא שפגעו בשכר, הוא לא מטפל בהחזרת השכר לעובדים. אז אני מרגיש לפעמים שאנחנו עושים עבודה לריק. 
+
+וכמובן, בסוגיית זיהום האוויר – לי מאוד כואבת הסוגיה של ביקורות הפתע. 46% מהארובות – אנחנו מדברים על 1,229 ארובות – לא בוצעו בהן ביקורות תקופתיות. זה נתון קשה ומזעזע, ואחר כך אומרים: בעצם הכול בסדר. אני רק רוצה להגיד שקל לבוא בטענות למשרד להגנת הסביבה, ולפעמים גם יש מה לבקר אותו, אבל המשרד הזה סובל ממצוקת תקציבים בלתי אפשרית. איך אפשר לבצע אכיפה כשלא נותנים לך כסף, לא נותנים לך תקנים, אין אנשים שיבצעו את מה שצריך לבצע? ולכן, בתחום הזה אני חושב שהביקורת חייבת להיות על כל הממשלה, שלא שמה את הנושא הזה בראש סדר העדיפויות. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. עד כאן נאומים בני דקה. 
+
+
+
+
+ חברים, נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: ההיערכות להילולה של הרשב"י במירון, מס' 4, 5 ו-31. כמה חברי כנסת הגישו הצעות – חברי הכנסת דוד אזולאי, מנחם אליעזר מוזס ורויטל סויד. שר הפנים, שנמצא אתנו כאן, ישיב. 
+
+אני רק מזכיר לכולנו שמחר בערב יחגגו רבים את ליל ל"ג בעומר, מי סביב המדורות ומי בעלייה להר מירון. מחר צפויים המונים, כמו מדי שנה, לפקוד את קבר רשב"י במירון. ההיערכות לאירוע הזה מורכבת מאוד. אנחנו זוכרים גם התרחשויות קשות שם. מדובר כידוע באזור קטן יחסית שאליו מגיעים בו-זמנית רבבות, לעתים עד כדי מאות אלפים. אנחנו מכבדים כל אדם וכל מסורת, אבל חשוב לזכור שחיי אדם הם מעל לכול. אני פונה בעיקר לאלו המתכוונים להגיע למירון, ודאי לכל אלה שגם יש להם השפעה על הציבור הזה: אנא, הישמעו להוראות הסדרנים ואנשי כוחות הביטחון. זהו אירוע רב-רושם שעלול, חלילה, להפוך גם לטרגי מתוך חוסר הקפדה או חוסר זהירות או חוסר הקפדה על כל הנהלים, וראינו כבר מקרים כאלה, לצערנו, גם לאחרונה. "ונשמרתם מאֹד לנפשֹתיכם". ודאי שגם באותה הזדמנות חג ל"ג בעומר שמח לכולנו. 
+
+אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת דוד אזולאי, שפעל רבות גם בעבר בנושא, לפתוח את הדיון. עד חמש דקות לרשות אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר, ראשית, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על כך שמצאת לנכון למצוא את הדרך להעלות את הנושא על סדר-היום בעקבות פנייתי. אני יודע שהשתדלת להביא את זה לוועדה, אבל כנראה התקנון לא מאפשר, ולכן האפשרות היחידה שעמדה בפניך הייתה להביא את הנושא הזה לכאן, ועל כך תודתי, אדוני היושב-ראש. 
+
+כפי שאמר היושב-ראש, מחר בערב, בעזרת השם, יעלו המוני בית ישראל להשתטח על ציונו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל. רבי שמעון בר יוחאי היה דור רביעי לתנאים ותלמידו של רבי עקיבא, והוא התפרסם הודות לספר הזוהר הקדוש שמיוחס לו, שכן רבות מדרשותיו ומדרשות תלמידיו מופיעות בספר הזוהר הקדוש. חכמי דורו של רשב"י אמרו עליו שהוא מלומד בנסים ושלחו אותו למשימות קשות למען ישראל. הגמרא במסכת מעילה, דף י"ז עמ' א', מספרת שבימיו של רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה הקשת כלל. המשמעות של הדבר ברורה: רבי שמעון בר יוחאי הגן על דורו מסכנות שונות, וזאת, אגב, הסיבה שילדים משתעשעים בל"ג בעומר בחץ וקשת – לזכר הדבר הזה. 
+
+כאמור, יום ל"ג בעומר הוא יום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, וגדולי ישראל בכל התקופות היו עולים בדרך למירון, שהייתה קשה, להשתטח על קברו. חתן פרס נובל ש"י עגנון מתאר את השמחה במירון ומשווה אותה לשמחת בית-השואבה, וכך הוא כותב: "מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון לא ראה שמחה מימיו. שישראל עולים לשם המוניות המוניות של חגיגה לחגוג בשיר ובכל כלי שיר הבאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים – – – ו��תפללים ואומרים מזמורים".
+
+גם השנה, אדוני היושב-ראש, רבים מבני ישראל יעלו למירון על חשבונם הפרטי, צעירים, נשים וטף, וכולם יעלו בשביל להשתטח ולהתפלל למען כל אחד ולמען כלל ישראל על קברו של רשב"י.
+
+אדוני היושב-ראש, במשך שנים, עוד בהיותי יושב-ראש ועדת הפנים, הנהגתי שלפני האירועים במירון ולאחר האירוע במירון מקיימים דיונים וסיורים על ההילולה בקבר רשב"י. לשמחתי הרבה, גם אלו שבאו אחרי אימצו את הנוהג הזה, ולאחרונה הגדילה יושבת-ראש ועדת הפנים היוצאת, חברת הכנסת מירי רגב, והקימה ועדת משנה בראשותו של חבר הכנסת לשעבר דוד צור – וזה המקום באמת להודות לו על כך שבמשך כל השנה עשה רבות על מנת לתת מענה ופתרונות לכל הדברים הקשים שהיו בשנים עברו. גם כשהיינו בפגרה קיימנו דיונים, כולל סיור במקום, ואני באמת מוצא חובה נעימה להודות לו, לחבר הכנסת דוד צור, שלא נמצא אתנו אבל מגיעות לו התודה והברכה. רבים מחברי חברי הכנסת עוסקים בנושא הזה. יושב פה חבר הכנסת מוזס, ואני חושב שמוזס ומירון מחוברים ואי-אפשר בלעדיהם. חבר הכנסת אורי מקלב – אני אגלה לך, אדוני היושב-ראש, ואני מקווה שאף אחד לא שמע את זה – לקח יוזמה השבוע וכינס צוות, אנשי מקצוע, בוועדה וקיימנו דיון. כלומר, זה מראה עד כמה הנושא חשוב ואכפת ממנו. אני חושב שאתה הגדלת לעשות בכך שאתה מקיים היום את הדיון הזה. זה מעיד על חשיבות העניין.
+
+ אבל אני רוצה להגיד דבר אחד: הגיע הזמן שממשלת ישראל תיקח את הנושא הזה לידיה. לצערי הרב, האירוע במירון הוא אירוע שאין כמותו במדינת ישראל. זה אירוע שמתמשך 24 שעות, ולמעלה מחצי מיליון איש מגיעים למקום הזה בתנאים קשים ביותר. הגיע הזמן שמדינת ישראל תיקח את הנושא הזה, תמנה איש אחראי, משרד אחראי שיטפל. היום יש הרבה גורמים. יש כאלה שהפכו את זה בכלל לאירוע של תנועה, ולכן משטרת התנועה מטפלת בזה. ישנו המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים – פעם הם היו במשרד הדתות והעבירו אותם למשרד התיירות, והם באמת עושים עבודת קודש. יושבים שם אנשים שהתנתקו מהבתים שלהם. מנהל מרכז המקומות הקדושים, הרב יוסי שווינגר, וישראל דרעי, ימים ולילות משקיעים שם, במקום, על מנת שהאירוע הזה בסופו של יום יצא ויהיה ראוי, ושכולנו נבוא ונתפלל, נגיע בשלום ונחזור לשלום. אבל הגיע הזמן שממשלת ישראל באמת תיתן את הדעת איך אירוע כזה לא מקבל את חסות המדינה. מתקצבים אותו – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – אבל בסכומים מאוד מאוד זעומים. גם קורה דבר נורא: אחרי כל האירוע הזה נגרמים נזקים לאותן רשויות שנמצאות בסביבה, ואותן רשויות בעצם צריכות לספוג את הנזקים ואין מי שיישא בהוצאות האלה. לכן, לסיום, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שהממשלה תיקח את הנושא הזה לידיים ותתקצב את זה בצורה ראויה. 
+
+ אני מקווה שהשנה משטרת ישראל לא תפעיל פרשים, כפי שעשתה אשתקד, כשהפעילה פרשים כנגד ציבור שבסך הכול בא להתפלל במקום הזה.
+
+אדוני היושב-ראש, לסיום, אני משתתף בקריאה שלך וקורא גם למשטרה וגם לאזרחים שעולים להתפלל שם: אנא מכם, גלו סבלנות. כולנו באנו להתפלל. יהי רצון שבזכות רבי שמעון בר יוחאי יתקבלו תפילותיהם של עם ישראל ונזכה, בעזרת השם, לביאת המשיח גואל צדק. אמן.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס – בבקשה, אדוני, גם לרשותך עד חמש דקות. אחריך תעלה חברת הכנסת רויטל סויד.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השר, סגן השר אליהו בן-דהן, אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה מאוד להודות לך על הדיון הזה, על שאתה מכיר בחשיבות. אני גם גאה להיות אתך באותה סירה של מנשקי המזוזות ומשתטחי הקברים. זה לא יהודים כמוני. הייתי במירון בשבת – הייתי ביום שישי והייתי במוצאי-שבת – והיו הרבה הרבה יותר אנשים מהציבור הכללי – אני לא אגיד החילוני, אבל מהציבור הכללי – שבאו להשתטח על קברו של רבי שמעון בר יוחאי. המונים, אתם לא יכולים לתאר לעצמכם. אני מקווה שההשקעה האדירה שמשקיעים במירון תוכיח את עצמה. יחד עם זאת, לאחר האסונות בהלוויית הרב וואזנר, זכר צדיק לברכה, שהיום יום ה-30 לפטירתו, אנחנו מחויבים במשנה זהירות כדי להבטיח שכל המגיע למירון יחזור בשלום ובבטחה לביתו.
+
+ברצוני באמת קודם כול לשבח את החברים שלי, הרב דוד אזולאי, הרב ישראל אייכלר והרב מקלב, שעוסקים כל השנה במירון. אני נכנסתי לעניין הזה לא כשהייתה ה"חלאקה" שלי – לפני למעלה מ-60 שנה במירון – וברוך השם אני לא מחסיר, שנה-שנה – אלא לפני שמונה שנים, כשהייתי צריך לתרום ולהתרים ח"י רוטל אספלט כדי ליישר מהמורות ולסגור בורות על הכביש. זה לא יאומן. אבל מאז המדינה באמת השקיעה המון כספים, כמעט 50 מיליון. אבל מה שחשוב לנו זה להשקיע בהשקעות קבועות במקום בזמניות, וזו בעיית הבעיות במירון, ולא יוצאים מזה, וכל שנה ושנה זה קורה שוב. הרב בן-דהן, השנה אתם משקיעים 8.5 מיליון. כמה מהדברים האלה מתבלים במשך השנה וצריך עוד פעם השקעה חוזרת?
+
+אני רוצה באמת לשבח את משטרת ישראל, ובפרט את אגף התנועה בראשות ירון בארי ואילן מור, שהייתי אתם בסיור השבוע, את הממ"ז וכל הצוות הנפלא, שבראשם יוסי חמו קצין אג"ם, את משרד התחבורה והמרכז הארצי למקומות הקדושים, הרב שווינגר והרב ישראל דרעי. פניתי עוד אתמול לרב בן-דהן – לאחר שסיירת בשטח – להציב ספסלים בדרך העלייה לציון הקדוש. לא ייתכן שאנשים זקנים ונשים עם ילדים יצטרכו לעלות את העלייה התלולה הזאת ללא מציאת מרגוע לרגליהם. עולים היום, הפעם, 36 שעות, אנחנו מתכוננים לחצי מיליון איש – בלי עין הרע, כן ירבו – ואין ספסל אחד כל הדרך, שלא לדבר על כך שאין ברזייה, אלא צריכים לחסדים של אנשים מאוד חשובים ועמותות גומלי חסדים שעומדים ומחלקים בקבוקים. אבל איפה המדינה בדברים כה אלמנטריים? בכל אירוע אחר יש הדברים המינימליים האלה, האלמנטריים האלה.
+
+אני רוצה לומר לכם דבר מעניין שעדיין הכנסת לא שמעה עליו: הגישו בג"ץ מדוע המשטרה והממשלה לא מיישמות את מסקנות ועדת הלקחים המשטרתית מלפני שנה, מהאירועים, וקודם שמענו את הסיפורים על הפרשים ועל עוד כל מיני תקלות. תשובת הבג"ץ הייתה אתמול, והיא שהמדינה צריכה להשיב בתוך 30 יום מה היא מתכוננת לעשות בל"ג בעומר מחר. אתם שומעים? זה בדיוק כמו אותו שופט שפסק לפרק את הסוכות – – 
+
+
+ תוך שבעה ימים.
+
+
+ – – תוך 30 יום, או אתרוג לאחר חג הסוכות, או מטרייה לאחר הגשם. מדובר כאן, רבותי, בדברים של חיים, נפשות, פיקוח נפש. מה יהיה? התשובה – בעוד 30 יום, אז מה יהיה? 
+
+אבל, ידידים יקרים, אנחנו למדנו את מה שאומרים חכמינו: רבי שמעון בר יוחאי – כדאי לסמוך עליו בשעת הדחק. זאת אומרת, אנחנו ברוך השם סומכים ואנחנו רואים: באמת עד היום ישועת השם – שתהיה הלאה ושזה ימשיך – שנה-שנה, כזה ציבור, בלי עין הרע, ואפשר לומר, ברוך השם, באפס תקלות. השם יעזור שזה יהיה הלאה.
+
+ונסיים בשיר המפורסם שמסתיים במילים: "תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, הוא ימליץ טוב בעדנו, אדוננו בר יוחאי", אמן. 
+
+
+ אמן ואמן. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, תודה. ואני מתכבד להזמין את חברת הכנסת רויטל סויד – בבקשה, גברתי, עד חמש דקות גם לרשותך. לאחר מכן נשמע את כבוד השר גלעד ארדן, בשם הממשלה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, השר ארדן, חברי, שמענו פה גם את חבר הכנסת אזולאי וגם את חבר הכנסת מוזס מדברים על חשיבותה של ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי, שנחגגת מחר, וגם על הכשלים שהיו עד עכשיו בתפעול. אני אבקש לקחת את הנאום היום, את הדברים שאני אומרת, למקום אחר – דווקא למורשת ולמהות של רבי שמעון בר יוחאי.
+
+ רבי שמעון בר יוחאי, שאומרים על-פי המסורת שגם יום הולדתו, גם יום חתונתו וגם יום פטירתו היו ביום שאנו חוגגים מחר, נקט גישה – על פועלו ועל עשייתו ועל הזוהר אני לא ארחיב – אבל הוא נקט גישה – הוא אמר: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים – בבא מציעא נ"ט, ע"א. עוד דבר קרה בל"ג בעומר; בל"ג בעומר גם פסקה המגפה שנגעה בתלמידיו של רבי עקיבא. 12,000 זוגות תלמידים, 24,000 תלמידים, שהיו גאונים, פשתה בהם מגפה. המגפה הזאת פשתה בהם – ונפסקה בל"ג בעומר, שאנחנו מציינים אותו מחר – מכיוון שהייתה ביניהם שנאת חינם, לא נהגו כבוד זה בזה, ולכן דווקא לאנשים האלה, שהיו גדולים בתורה, הגיעה אותה מגפה. מה אנחנו צריכים ללמוד מהדבר הזה, מהיום הזה, מהחיבור גם של ההילולה וגם של מורשתו של רבי שמעון בר יוחאי, שלא הלבין פנים, ואיך זה מתקשר למה שקורה רק השבוע במדינת ישראל? 
+ 
+השבוע אנחנו ראינו במדינת ישראל זעקה של העדה האתיופית. הם לא הגיעו לארץ לפני שנה, הם גם לא עלו ארצה לפני שנתיים; הם נמצאים פה כל כך הרבה עשורים. הם זעקו וזעקו את המחאה שלהם ואף אחד לא שמע. רק אירוע אלים אחד הפיץ – ופרץ לתודעה של כולנו – את המחאה של העדה האתיופית. הלבנו את פניהם ברבים במשך עשורים, ועכשיו מתעוררת – ואנחנו מתעוררים, ואנחנו רוצים לעשות. אל נמשיך להלבין את פניהם בזה שנקים ועדת חקירה, אבל לא נשתף גם אותם בכול, לא נשמע את דעתם, ונראה איזה פטרנליזם שלנו, ולא נתייחס אליהם.
+
+ מה עוד היה לנו? מה עוד היה לנו? דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום. דוח מבקר המדינה מדבר על כך שיש כשלים גדולים בכל מה שקשור לקטינים שנפגעים, ליקויים בהכשרה לאיתור אותם קטינים, ליקויים בהכשרה של אותם אנשים שצריכים לטפל בהם, ליקויים בהסדרת הפעילות בנוגע לנפגעי תקיפה מינית, וליקויים בדיור – היום לדיור ציבורי צריך להמתין שלוש שנים. שוב אנחנו פוגעים בחלשים, שוב אנחנו מלבינים פנים. אנחנו מלבינים את פניהם של מחוסרי הדיור, אנחנו מלבינים את פניהם של הנזקקים ושל קשישים. 
+
+ אנחנו, מדינת ישראל, בחרנו – או יותר נכון ממשלת ישראל בוחרת להלבין את פני אזרחיה: את פני אזרחיה בני העדה האתיופית, את פני אזרחיה הקשישים, את פני אזרחיה מחוסרי הדיור, את פני אזרחיה נפגעי התקיפה המינית, את פני אזרחיה שהם קורבן של אלימות.
+
+אנחנו חייבים להוציא את השיח מהבית הזה ולבוא ולהגיד: די. אנחנו חייבים ללמוד לקחת את המורשת של רבי שמעון בר יוחאי, ללמוד ממה שקרה לתלמידי רבי עקיבא ולבוא ולומר: אנחנו לא מלבינים יותר את פני החלשים; אנחנו לא מלבינים יותר את פני האחים שלנו; אנחנו לא מלבינים יותר את פני אזרחי מדינת ישראל – מה שקורה לצערי עד היום. ואני מקווה שהממשלה הזאת תשכיל, ביחד עם האופוזיציה – אופוזיציה שבוודאי אלה הדברים שחשובים לה, ובוודאי היא נושאת את הנס והדגל החברתי – אני מקווה מאוד שהממשלה הזאת תפסיק להלבין את פני אזרחיה. תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת רויטל סויד. אני מתכבד להזמין את כבוד השר גלעד ארדן להשיב בשם הממשלה. נציין רק שבהכנת התשובה השתתף גם המשרד לביטחון פנים.
+
+
+ מה זה גם? רק.
+
+
+ אני נותן לך חופש דיבור, אני בעד חופש דיבור. נציין גם את תפקידו של המשרד לביטחון פנים.
+
+
+ זה הולך ביחד, שני המשרדים? 
+
+
+ מה? 
+
+
+ זה הולך ביחד, שני המשרדים?
+
+
+ הוא מתחיל לתרגל את זה. 
+
+
+ יצא במקרה, יצא במקרה. אם תתפללו חזק בסוף השבוע – – –
+
+
+ זכותו תגן גם על השר ארדן. 
+
+
+ כן. 
+
+
+ מחר בערב כבר.
+
+
+ אתה מוזמן – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ טוב, חברים, בואו נשמע את תשובת הממשלה, כי יש אחר כך גם עמדות נוספות. 
+
+
+ רגע, אם אני בא זה יהיה תנאי קואליציוני? 
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קודם כול מברך את חברי הכנסת המציעים, שכן גם אני חושב שמדובר בנושא חשוב מאוד, וכפי שציין חבר הכנסת אזולאי, גם כאשר הכנסת עוד לא החלה את פעילותה היו כאן חברי כנסת אחראיים מאוד – וגם חברי כנסת לשעבר, למשל דוד צור, שציינת אותו בצדק – שפעלו באמת מתוך דאגה ממה שיקרה שם. אלו בדיוק הדוגמאות – היכן הכנסת כגוף המפקח על הממשלה יכולה לתרום תרומה חשובה, שגם מצילה לעתים חיי אדם. 
+
+ בהיערכות המבצעית לאירועי ל"ג בעומר בקבר הרשב"י במירון השנה ייקחו חלק כוחות המחוז הצפוני של משטרת ישראל, אגף התנועה, מג"ב צפון וגורמים חוץ-משטרתיים: כיבוי אש, מד"א, מרכז המקומות הקדושים, משרד התחבורה ועוד. המשטרה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים שציינתי ועם יתר הגורמים הרלוונטיים.
+
+למרות הצורך שעלה בשנים האחרונות לקבוע מנהל אירוע לחגיגות במירון – אני חושב שגם הנושא הזה הועלה כאן על-ידי מי מהדוברים – טרם נקבע מנהל שכזה. זה דבר מצער, ואני חושב שבהחלט צריך לדרוש זאת מהממשלה לקראת השנה – לא לקראת השנה הבאה; מייד לאחר האירוע הקרוב – שזה יהיה אחד הנושאים על סדר-יומה של הממשלה. אני סומך עליך, חבר הכנסת אזולאי, שהסיעות החרדיות ודאי יעלו את זה על סדר-יומה של הממשלה – – –
+
+
+ שמונה שנים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אז עכשיו יהיו לכם נציגים בממשלה – שמעתי שחתמתם – אז תדרשו למנות מנהל או מפיק לאירוע הזה, שיהיה אחראי לתכלול של כל הגורמים. כרגע באמת, בגלל שאין גורם כזה, המשטרה לקחה על עצמה את הנושא, ולפיכך המשטרה מתכללת את האירוע בהיבט של ביטחון הנפש והרכוש.
+
+ משטרת ישראל הודיעה מבעוד מועד, בפרסומים בכלי התקשורת, על הסדרי התנועה וההגעה למקום בהתאם להנחיות הבטיחות, כדי שהציבור יוכל להתארגן להגעה באמצעות התחבורה הציבורית מכל רחבי המדינה. לא תותר הגעה למירון בכלי רכב פרטיים. התחבורה הציבורית תוגברה ולרשות החוגגים יועמדו הסעות, "שאטלים", שיסיעו אותם לקבר הרשב"י.
+
+ לנוכח הלקחים שנלמדו מהאירועים בשנים הקודמות, הושם דגש על עקרון ההפרדה בין הולכי רגל לכלי רכב, הפרדה בין נקודת ההורדה לנקודת האיסוף ומניעת הגעתם של כלי רכב פרטיים למירון; גזרות הפעילות השנה צומצמו לחמש במקום שמונה בשנה החולפת; נעשו שינויים במעגל התנועה; בוצע פיצול לטרמינלים כדי לפזר סיכונים; נבנה מערך חניונים בכרמיאל ובחצור, והוקמו חניונים נוספים בנחל מירון וליד הקיבוץ צבעון. כמו כן, ניתן מענה בדרכי הגישה בתחומי המושב לגורמי ההצלה: משטרת ישראל, מד"א וכב"ה; שונו זמני ההדלקות ��ל החסידויות, כך שיהיה מרווח זמן ביניהן לאורך כל הלילה ולמחרת היום על מנת להקל את העומס. 
+
+משטרת ישראל תעביר הנחיות לכל אורך האירוע דרך מערכת הכריזה, שיש בה, כמובן, יכולת בעת הצורך או בשעת חירום גם לפרוץ לשידור אל תוך מערכת הכריזה. נעשה שדרוג מהותי של שילוט ההכוונה ליום ולילה, כולל שילוט אלקטרוני. כמו כן, כל שלושת הטרמינלים לחניית האוטובוסים יסומנו בשלושה צבעים שונים – אדום, צהוב וכחול, ושבילי אור להכוונה – לדגלול צבעוני מתאים לאורך המסלולים לחניה. בנוסף, נסללה דרך חירום חדשה להולכי רגל לפינוי במקרה הצורך. 
+
+הדגש יהיה על שמירת הסדר הציבורי, הסדרי התנועה, עומסי התנועה, חסימות צירים ואירועי הפרת סדר ציבורי במעגל התנועה ופח"ע, אך מעל הכול – השמירה על ביטחון הציבור עומדת בראש סדר העדיפויות באירוע הזה, והיא באחריות משטרת ישראל. המשטרה תגברה השנה את מספר השוטרים שיאבטחו את האירוע מ-4,286 שוטרים בשנה שעברה ל-4,942 שוטרים בהילולה השנה, כלומר, כ-5,000 שוטרים מופקדים שם על הסדר והביטחון. 
+
+ ביום רביעי שעבר התקיימה בכנסת ישיבה בראשותו של חבר הכנסת מקלב ובהשתתפותם של חברי כנסת מסיעות ש"ס ויהדות התורה, סגן שר הדתות חבר הכנסת אלי בן-דהן וחבר הכנסת לשעבר דוד צור, שעמד בראש ועדת המשנה של ועדת הפנים והגנת הסביבה לנושא ההילולה במירון. שיבחתי, ואני חוזר על השבחים, שמגיעים לכל חברי הכנסת שבאמת עסקו בנושא. בנוסף, השתתפו בישיבה כל הגורמים הלוקחים חלק באירוע זה. בישיבה נמסר דיווח של כל הגורמים הרלוונטיים, נשאלו שאלות, ובסוף הישיבה הביעו חברי הכנסת, כולל חבר הכנסת לשעבר דוד צור, את שביעות רצונם מההיערכות ומתיקון הליקויים שנחשפו באירוע בשנה החולפת. השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ קיים ביום ראשון – שלשום – דיון במועצה האזורית מרום-הגליל עם כלל הגורמים, וכן בוצע סיור בקבר הרשב"י, בחפ"קים ובדרכי הגישה ונבחנה מקצועית כלל היערכות הכוחות בשטח לקראת האירוע. משטרת ישראל תיתן מענה בשטח לכל סוגיה שתתעורר במהלך הפעילות, על-פי הצורך. 
+
+ כמובן, אני מאחל לכל בית ישראל ל"ג בעומר בטוח ושמח, ואני באמת מקווה שהציבור שיגיע לחגוג השנה במירון יגיע בבטחה למקום ויחזור, בעזרת השם, בשלום לביתו. 
+
+ לכן, אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, אני מציע להסתפק בתשובתי ולא להמשיך את הדיון. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת גלעד ארדן, השר גלעד ארדן, שהשיב בשם הממשלה – – 
+
+
+ באופן מפורט. 
+
+
+ – – באופן מפורט. תודה על תשובתך המפורטת. אני גם יכול להוסיף, בתקווה להגביר את תחושת הביטחון למחר, שבגלל איזשהו נושא של תשובה בכנסת ביקשנו מהשר לביטחון הפנים להתייצב מחר לדיונים, והסתבר שמחר מן הבוקר הוא כל היום נמצא במירון באופן אישי, כך שאני מקווה שהנושא יטופל. 
+
+חברי הכנסת, כפי שציין חבר הכנסת דוד אזולאי, חיפשנו דרך לקיים את הדיון החשוב הזה. הדרך שנמצאה, על-פי התקנון, היא ציון יום מיוחד – ל"ג בעומר. לכן, כעיקרון, היינו מסתפקים בדברי השר גלעד ארדן, כפי שהוא גם הציע, אבל מפאת חשיבות הנושא אנחנו נאפשר לשני חברי הכנסת שנרשמו להביע מה שמכונה עמדה נוספת, כנהוג בהצעות לסדר-היום. שני חברי הכנסת הם ישראל אייכלר ודב חנין. אז בבקשה, חבר הכנסת ישראל אייכלר; דקה לרשותך. לאחר מכן – דב חנין. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כחבר הוועדה לענייני מירון, שזכיתי לפעול בה יחד עם החברים דוד אזולאי והרב מוזס, דוד צור וכולם, גם אני מצטרף לתודות לכל האנשים שפועלים במקום ונמנו על-ידי חברי הכנסת הרב אזולאי והרב מוזס, ולא אחזור על שמותיהם. מעל כולם אני רוצה להודות ליושב-ראש, שקידש שם שמים ברבים כשהגן על כבוד המתפללים והמאמינים. 
+
+ אני רוצה להדגיש משהו: יהודים לא מאמינים באלילי עצים ואבנים; הם מאמינים ואוהבים את אלוקי ישראל, שהשרה שכינתנו על עם ישראל, ועל ספרי התורה, ועל המזוזה, ועל הכותל המערבי ועל מנחילי התורה – ממשה רבנו, דרך רבי שמעון בר יוחאי ועד כל התנאים ולומדי התורה שבכל דור ודור. צריך להבין את ההבדל. כל אלה שדיברו על עצים ואבנים פשוט לא יודעים על מה הם מדברים. 
+
+ לגבי עצם העניין, אדוני היושב-ראש, יש לכולנו רצון שהאירוע יעבור בשלום, אבל יש כאלה שאומרים: כדי שזה יעבור בשלום נביא כמה שפחות אנשים; ואנחנו רוצים שיבואו כמה שיותר אנשים ולהעביר אותם בשלום ובשמחה. אחרי ל"ג בעומר צריך להכין תשתית של כבישים וחניונים שראויים לאירוע שמשתתפים בו מאות-אלפי אנשים מכל העדות והחוגים, ולדעת שלאחר הכותל המערבי, מירון הוא המקום המתויר ביותר במדינה. רבבות תיירים מגיעים מכל העולם בכל השנה, וראוי שמשרד התיירות ישקיע לפחות כמה שהוא משקיע בהבאת תיירים שאינם יהודים מכל העולם. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. חבר הכנסת דב חנין – בבקשה, אדוני. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לפתוח קודם כול בהערכה לחברי הכנסת שיזמו את הדיון, ששנה אחרי שנה מעלים את הסוגיה הזאת על סדר-יומנו. כמי שלא משתתף באירועים, אני לפעמים מאוד מתרשם מהכמות הגדולה, מהמספר העצום של האנשים שמגיעים, אבל גם מחוסר הפתרונות לצרכים בסיסיים של אנשים שמגיעים בהמוניהם לאירוע שצריך להיות מרגש ומשמח, ולא צריך להיות כרוך לא בסבל ולא בפקקים אין-סופיים, ובוודאי לא בסיכון חיים. אני מאוד מברך על עמדתו של השר, כפי שהובעה כאן, שאומרת שכל מערכת ההיסעים לאירוע הזה תתבסס על תחבורה ציבורית. זו הדרך היחידה להבטיח שהמוני אנשים יוכלו להגיע לאירוע כזה בצורה נוחה, בטוחה, למנוע פקקים, למנוע תקלות ולמנוע עוגמת נפש לכולם.
+
+ אני רק רוצה לציין בשולי העניין, שחבל שהמגמה החיובית והחשובה של אירוע כל כך חשוב לפעמים נעשית, כנראה שלא במחשבה תחילה, תוך פגיעה מיותרת בטבע ובאנשים. יש קיבוץ שנמצא בסביבה, קיבוץ צבעון, ונראה שבמקום להכשיר מראש את המקומות הראויים והמתאימים פגעו בחלקת קרקע שלו. לא הודיעו לאנשים שם, התעורר שם מאבק ונגרמה עוגמת נפש. אני בטוח שזו גם עוגמת נפש של ציבור החוגגים, שבוודאי לא רוצים לייצר עוגמת נפש לאנשים אחרים. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ ולכן, הקריאה שלי היא שהמחשבה על ההילולה הבאה תתחיל מייד ביום שלאחר ל"ג בעומר, ולא כמה ימים לפני האירוע. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב חנין. 
+
+אם כן, סיימנו את הדיון בנושא החשוב הזה. אנחנו, ודאי, כולנו מצטרפים לאיחולים של ל"ג בעומר שמח אך גם בטוח לכולם. 
+
+
+
+
+ הודעה למזכירת הכנסת – בבקשה, גברתי. 
+
+
+ תודה. 
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ דוח ביקורת שנתי של מבקר המדינה 65ג בשני כרכים. כמו כן, הערות ראש הממשלה לדוח זה. 
+
+ דוחות ביקורת על הוצאות מעונות ראש הממשלה, סוגיות במינהל הכנסת ומינהל וכספים בבית הנשיא, וכן דוח מבקר המדינה על משבר הדיור. תודה. 
+
+
+ תודה למזכירת הכנסת. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנאומי בכורה של חברינו שנבח��ו בפעם הראשונה לכנסת. ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת ענת בֶּרקו. בבקשה, גברתי. בֶּרקו או בַּרקו, איך את – – –?
+
+
+ בֶּרקו. 
+
+
+ בֶּרקו. ענת בֶּרקו. אם מישהו מרגיש שאני לא מבטא את השם נכון אז אין שום בעיה להעיר לי או למזכירת הכנסת. 
+
+ חברת הכנסת ענת ברקו – בבקשה, גברתי, יש לרשותך עד עשר דקות. לאחר מכן שלוש דקות יעמדו לרשות סגנית השר, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, לברך את חברתנו ענת ברקו. בבקשה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אצל הסדרנים יש עותקים. במסגרת כל המאבקים הירוקים שלנו, יש כרטיס דיגיטלי שמגיש לי מבקר המדינה, וגם יש, ודאי, עותקים לאלה שמעדיפים בכל זאת עותק קשיח. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ אדוני יושב-ראש הכנסת, השר ארדן, חברות וחברי כנסת יקרים, אני ניצבת כאן בכנסת ישראל וחשה בכובד האחריות, בגודל השעה ובמשמעות העמוקה של המעמד. שמחתי להיקרא לדגל על-ידי ראש הממשלה ולשרת את הציבור. 
+
+גדלתי ברמת-גן, בת לקהילת יהודי עיראק, קהילה מפוארת שהותירה את רכושה מאחור ועלתה לארץ כשהיא ענייה בנכסים אך עשירה ברוח. אבי, אדוארד אסלן, זכרו לברכה, ואמי, תיבדל לחיים ארוכים, קליר אסלן, ומשפחתי בכללותה, כמו משפחות יהודיות אחרות, חוו את פוגרום ה"פרהוד" ביהודי עיראק ונאלצו לוותר על תעודות הזהות שלהם, אזרחותם נשללה ורכושם נבזז. 
+
+ אבי המנוח נמלט לאיראן, שם פעל במסגרת המחתרת היהודית, אשר עסקה בעלייה הבלתי-לגלית של הפליטים היהודים מעיראק דרך איראן לארץ-ישראל. לאחר שנתיים של פעילות באיראן הגיע אבי לארץ, שירת בצבא ולמד בבית-הספר למשפט ולכלכלה באוניברסיטת תל-אביב. בני המשפחה שהגיעו לארץ בעקבותיו נשלחו למעברת כפר-חסידים. אבי נאלץ להפסיק את לימודיו ולתמוך במשפחה, שהתמודדה עם חבלי הקליטה והמחסור הקשה. 
+
+אמי עלתה בגיל עשר. כאן בישראל נישאו הורי. הם חינכו את אחי וארבע אחיותי, כמו שאר בני דורי, לאהבת הארץ, להרחבת הדעת, לאחריות ולמסירות חברתית – ערכים שאנו מבקשים להנחיל לילדינו. דודתי בת ה-91 נהגה לומר: השארנו חיים שלמים מאחור, רכוש, תרבות, מסורת ושפה, נשלחנו לאוהלים, לא ידענו עברית, אבל הגענו לארץ-ישראל; הרגשנו בטוחים.
+
+ בילדותי הייתי בתנועת "הצופים" בגדוד "מצדה". למדתי לאהוב את הארץ בטיולים, בתנועה ובצבא. בצה"ל מילאתי שורה של תפקידי פיקוד והדרכה. בין השאר פיקדתי על קורס הקצינות, ושם גם חוויתי את כור ההיתוך של המדינה – מקום המפגש האמיתי של כל חלקי העם, מהעיר ומהכפר, מקרוב ומהספר, דתיים וחילונים, יהודים ובני מיעוטים. שם נוצקה ישראליות של צברים בני גלויות שונות.
+
+25 שנה שירתי בצה"ל. חוויתי את כאב המלחמה והשכול, עסקתי במיון, בהכשרה ובהדרכה, בטיפול בחיילות ובחיילים שיש להם קשיים כלכליים, בקידום אוכלוסיות מיוחדות, בפתיחת תחומי עיסוק חדשים לנשים ובטיפול בנפגעים ובמשפחות שכולות. פעלתי למען מתן הזדמנות שווה לנשים למצות יכולותיהן לטובת המדינה. התהליכים שהייתי שותפה להם אז קרמו עור וגידים ושינו כליל את אופי השירות הצבאי לחיילות ולחיילים. כיום חיילות משרתות בדרגי השדה גם בתפקידים מקצועיים בחילות השונים. הן השתלבו ב"שדה הקרב העתידי", כפי שקראו לזה אז, ובעיניים הטכנולוגיות של היום הוא בהחלט שדה הקרב העכשווי.
+
+בצבא פגשתי בראובן ברקו, אישי, בן לנחמה ונחמן, אודים מוצלים מאש, מושבניק מבית-חנניה. נישאתי לו מייד לאחר שסיימנו יחדיו הכשרה במכללה לפיקוד ולמטה של צה"ל. 
+
+ נחמן, זכרו לברכה, היה לוחם המחתרת היהודית נגד הנאצים ואיבד את משפחתו בכבשני אושוויץ עם רבים מיהודי הונגריה. הוא נכלא בכלא "מרגיט" הידוע לשמצה, באותו בית-כלא בבודפשט שבו הוצאה חנה סנש להורג. עם הגיעו לארץ נכלא נחמן בעתלית על-ידי הבריטים. אמו של ראובן, נחמה, תיבדל לחיים ארוכים, הייתה ילדה כשנאלצה לנוס על נפשה מעיר הולדתה ברומניה. היא ואחותה הגיעו לחופי הארץ בספינת המעפילים "גאולה" וגורשו למחנה מעצר בקפריסין. הוריו של ראובן נהגו להניח אותו כתינוק בארגז תפוזים בצלו של עץ כאשר עבדו את האדמה. הם התמודדו עם ייבוש הביצות, עם עוני ורעב, אבל היו חדורי אמונה ובאו לבנות את הארץ ולהקים מושב בישראל.
+
+ חנה סנש כתבה ביומנה ב-1939: "איני זוכרת אם סיפרתי כבר שאני ציונית. אני מרגישה עכשיו שיהודייה אנוכי בכל מאודי – – – אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ-ישראל ולהשתתף בבניינה – – – היום יום הולדתי, בת 18 אני. רעיון אחד מעסיק אותי בלי לחדול – ארץ-ישראל. מקום אחד יש בעולם שלשם איננו נפלטים, אף לא מהגרים, אלא באים הביתה – ארץ-ישראל".
+
+ ראובן ואני הקמנו בית בישראל שמשלב מזרח ומערב, תרבויות ושפות. זהו מארג המסמל יותר מכול את אחדות השורשים העמוקים ביותר של העם, אחדות המטרה, המשמעות הערכית והחשיבות ההיסטורית של תקומתנו בארץ-ישראל. ילדינו צליל, יחיעם וקשת הם מיזוג גלויות אמיתי של החברה הישראלית. ארוחת ליל שבת בביתנו כוללת גם מרק עוף אשכנזי וגם תְבּית, ממיטב המאכלים העיראקיים. 
+
+ הזיכרון החדש שלי ושל בני דורי כילדים הוא מטקסי יום הזיכרון שבהם עמדו על הבמה נערה ונער לבושי חאקי, מסמלי "מגש הכסף". זיכרונות אלה מהווים אבני דרך המנחים את דרכי קדימה.
+
+ כחברת הכנסת אני מבקשת לפעול למען חיילות וחיילי צה"ל בסדיר ולאחר שחרור כדי להקל עליהם להשתלב בחיים האזרחיים. ראוי לתגמל את אלו המקריבים את שנותיהם היפות למען המדינה ואת אלו המחרפים נפשם למעננו. גם את המשרתים בשירות לאומי ראוי לטפח, ולהרחיב את השירות לקהלים שונים.
+
+ אמשיך לפעול ברוח הפרויקט "נחשונים להוראה", שיזמתי בהתנדבות בשיתוף עם משרד החינוך לפני חמש שנים, שמטרתו ליצור עתודת מנהיגות חינוכית. הרעיון הוא שהמורים הצעירים יוצאי הצבא ישולבו בכל מקום שבו יידרשו בארץ. הפרויקט בעיצומו, ואנו עומדים בפני פתיחת המחזור הרביעי באוניברסיטת בר-אילן.
+
+ באשר לידע ולניסיון שצברתי בתחום הטרור – אשתמש בהם, כמו גם בכלים העומדים לרשותי כחברת הכנסת, כדי לחזק את ביטחון ישראל. כמו כן אשקיע במאבק בדה-לגיטימציה ובדה-הומניזציה שעושים למדינת ישראל. האתגר בתחום זה הוא גדול. 
+
+ במשך שנים ארוכות ביצעתי מחקרים אקדמיים בתחום הטרור, ולדוגמה, בריאיון פנים מול פנים שקיימתי בכלא עם משלח מחבלים מתאבדים שריצה עונשי מאסר מצטברים רבים, הישיר הטרוריסט אלי מבט והתריס בקור רוח: אתם מדינה דמוקרטית, לא תוכלו לעשות לנו את הדברים האיומים שאנו עושים ונעשה לכם. השבתי לו בנחרצות כי אנו נמשיך להיות מדינה יהודית, דמוקרטית ומוסרית, ולעולם לא נוותר על מה ומי שאנחנו.
+
+ אכן, לא פעם תיארו הטרוריסטים בפני את תפיסת עולמם, שתכליתה להצדיק רצח יהודים באשר הם, שכן לדבריהם גם תינוקות יהיו בעתיד חיילים ולכן לגיטימי לרצוח אותם. תפיסת עולם זו תכליתה להצדיק רצח יהודים באשר הם, ומדינת ישראל תגן על אזרחיה בכל דרך מוסרית. לא אחת רציתי לזעוק את זעקת קורבנות הטרור ובני מ��פחותיהם, אך במקום זאת ישבתי, הקשבתי ולמדתי בסבלנות אין-סופית את מניעיהם ועולמם הפנימי של אותם טרוריסטים המבקשים את נפשנו – תובנות שיש בהן כדי לסייע במאבק נגד הטרור.
+
+ היום כבר ברור כי הטרור האסלאמיסטי הפך למגפה עולמית מידבקת, משתוללת, נטולת כל רסן, רעולת פנים וחמושה מכף רגל ועד ראש. מחוללי הטרור דוחים כל נורמות וערכים מוסריים אוניברסליים ברמה האנושית המינימלית ביותר. הברבריות ונהרות הדם שמותיר גל טרור ג'יהאדיסטי זה, סוני ושיעי כאחד, מעמידים בסכנה את הישגי ההומניזם והקיום האנושי כפי שאנו מכירים אותם בעולם המודרני. אמירתו של סארטר ש"הגיהינום הוא הזולת" באה לידי ביטוי ברצח ברברי המתבצע על-ידי טרוריסטים אלה, הטובחים בכול: בבני עמם ודתם, בכל מי שנתפס כאחר, בחלשים, מזקן ועד טף, נשים ועוללים – הזולת שהוא לא הם. זו בעצם מלחמת העולם השלישית, גם אם לא קוראים לה כך, והעולם הנאור אינו בא חשבון עם עורפי הראשים, שורפי האדם, רוצחי ההמונים הללו, המחריבים עמים, מדינות ותרבויות עתיקות.
+ 
+ אמצעי החיסון שלנו מפני חדירת אותה מגפה לקרבנו מחייבים אותנו לשיקולי ביטחון, החיוניים כל כך, בעיקר נוכח הבעירה בגבולותינו. אסור לנו לשגות באשליות ולהחליף חזון בחיזיון או במשאלת לב אשר איננה מחוברת למציאות.
+
+ אני פונה לאזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד, להתבונן מסביבנו על התוהו ובוהו, ההרס והחורבן של חיים שלמים, עדתיות ופלגנות, שרפת בתי-כנסת, כנסיות, מסגדים ובתי-תפילה אחרים. מתוך כך יש להסיק את המסקנות הנדרשות: אסור לאפשר את המשך התופעה שבה קומץ של קיצונים ואסלאמיסטים בתוך המדינה שלנו חוברים לאויבינו, מסיתים את הצעירים ומרעילים את הבארות באידיאולוגיה רצחנית וברטוריקה של מסרים כפולים. 
+ 
+אני קוראת לכולנו להעריך את המדינה המופלאה שלנו, אי של שפיות בים של חורבן ובערות. אנו מצווים לשמור על אורח החיים הדמוקרטי, המאפשר לנו חיים ברווחה ודו-קיום, ולתרום לביטחונה ושגשוגה של המדינה של כולנו.
+
+ עלינו מוטלת האחריות לחוקק חוקים שיבנו חברה צודקת, מוסרית ופתוחה לקהלים השונים – אך לא מתוך רצון לרצות גוף זה או אחר אלא מתוך ראייה ארוכת טווח ומפוכחת לטובת עתיד המדינה. עלינו לקיים כלכלה שתאפשר קיום בכבוד לכולם, נגישות של שירותי בריאות ואכפתיות לגורלו של הפרט, ללא הבדל דת, גזע, מגדר, נטייה וזהות מינית.
+
+ אנו כולנו בבחינת חרוזים צבעוניים בגדלים ומחומרים שונים ומשונים, המושחלים בעדינות על אותו חוט, כמחרוזת היוצרת שרשרת אנושית מגוונת וחזקה – מדינת ישראל. הביטחון של כולנו הוא בחיזוק החוטים שעליהם מושחלים החרוזים: לפעול בשכל, ברגישות, בפתיחות לקבל את השונה, את האחר ואת בן המיעוטים; לא למתוח את החוטים יותר מדי, כדי שמארג זה יישמר. ביטחוננו וקיומנו תלויים בנכונות הזאת, בחינוך לדרך ארץ, מורשת ישראל, אהבת הארץ, השכלה ודעת שאפיינו אותנו לאורך כל ההיסטוריה. היטיב לומר מנהיגנו הדגול, ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון: לא לצפות שאנשים אחרים יעשו עבורכם; עשו, למדו, עבדו. לפי מורשת זו נוצרה כאן בארץ קופצנות, תזזיתיות, חשיבה יצירתית חדשנית ועצמאית – חוצפה ישראלית במובן הטוב של המילה.
+ 
+ מדינת ישראל, לנו היא מולדת; הציונות היא הגשמת החיים בארצנו. נוצקנו לתוך תבניתה, אנו חיים בה, מגדלים ילדים, בונים אותה, זוכרים את הנופלים ומגינים עליה, ויותר מכול – משתדלים תמיד לשפ�� ולנוע קדימה בכל מישורי החיים. 
+
+לא בחסד הוקמה מדינת ישראל, אלא במאמץ עילאי וכנגד תוקפנות וטרור שהופנו נגדה מיום הקמתה. אסיים בדבריו של זאב ז'בוטינסקי: "אסור לחשוב כי הציונות נודדת על פני הדרכים ומושיטה ידה לבקש מכל עובר אורח נדבת אהדה. אנו קודם כול זוכרים היטב כי לא אהדתם של אנשים מן הצד היא שתושיענו, אלא פעולתנו העצמאית". ברוח זו אפעל גם אני לשרת את הציבור מתוך כנסת ישראל. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת ענת ברקו. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת ציפי חוטובלי, סגנית השר, לברך את חברת הכנסת ברקו. בבקשה, גברתי. אנחנו צריכים להוסיף בסדר-היום – איך כותבים בחתונות? – חיבוקים ונישוקים. כן, חיבוקים ונישוקים. נא לשחרר את חברת הכנסת ענת ברקו על מנת שתוכל לשמוע את דברי הברכה של חברת הכנסת חוטובלי. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה. 
+
+
+ חברתי ד"ר ענת ברקו היקרה, אני מברכת אותך עם הצטרפותך לכנסת ישראל, ואני שמחה על הזכות לברך דווקא אותך מכולן, כי בעיני את סמל למנהיגות נשית פורצת דרך. זאת זכות גדולה שהצטרפת אלינו, לסיעת הליכוד. 
+
+ נפגשנו במהלך הקמפיין. ראיתי אותך מתרוצצת מפאנל, לכנס, לריאיון בתקשורת זרה, וראיתי את הלהט, ממש להט נעורים בעיניים. הגעת לכאן, לבית הזה, עם רצון אמיתי להשפיע מתוך שלל התארים שצברת והניסיון המקצועי שאת מביאה אתך למקום הזה. 
+
+ במשך השנים לא היססת מלגעת במקומות אולי הכי כואבים של הסכסוך הישראלי–פלסטיני, המקום שבו כל אדם שיש בקרבו מוסר אנושי משתאה ולא מאמין איך יכול להיות שאנשים מסוימים מוכנים להרוג את עצמם רק כדי לפגוע באחרים. המציאות הזאת, שאותה חקרת בעבודת הדוקטורט שלך, העבודה שעסקה בשהידים, באותם מחבלים מתאבדים, וגם, מאוחר יותר, במחבלות מתאבדות – המחקר הזה שזכה להפוך לספר, "בדרך לגן עדן", בעיני זה ממש סמל לאומץ לב; אומץ הלב להיכנס אל בתי-הכלא, לשבת מול מחבלים ומחבלות, להסתכל להם בעיניים, לנסות לראות את האנושי שמאחורי הלאומי, ולהישאר עם הפער המוסרי האדיר בין אלו שבאו בשם קדושת המוות לעומת העם היהודי, שמקדש את החיים. את הבשורה הזאת את לוקחת אתך לתקשורת הזרה, את הבשורה הזאת את לוקחת אתך לכל מקום שבו צריך להגן על מדינת ישראל, ואת רואה את עצמך כשגרירה, ממש שגרירה של המדינה, בכל תחומי החיים שבהם ניתן להשפיע את ערכי הציונות. 
+
+ אני רוצה להגיד משהו לא מקובל. בדרך כלל לא מתייחסים למראה החיצוני של חברי הכנסת, אבל לפני שבוע נפגשתי עם ענת ושאלתי אותה על הסמל המסחרי שלה – על הצמה שלה; אני חושבת שהסיפור הזה יגיד הכול על הדמות שלה. אמרה לי ענת: זאת לא הצמה שלי, זאת רק חצי צמה, כי את רוב השיער תרמתי לנשים חולות סרטן. באותו רגע השתאיתי ואמרתי: מישהי שמוכנה לתרום אפילו מגופה כשהיא מגיעה לבית הזה, בעצם אומרת: אני רוצה לתת כאן הכול. והכול הזה זה באמת – את הניסיון שלך מהשירות הצבאי כסגן-אלוף בצבא; כמי שהקימה פרויקט אדיר שמכשיר לוחמים ולוחמות, "נחשונים להוראה", הפרויקט הזה שבעצם מאפשר לאותם קצינים וקצינות להשתלב במערך החינוך הישראלי. כל הדברים האלה, בעיני, הופכים אותך לשליחת ציבור שמוּנעת – הייתי קוראת לזה – מהדופק הפוליטי האמיתי שצריך לפעום בכל אדם שיושב בבית הזה: הדופק של הערכים, הדופק של המוסר הפנימי. ואת באה בשם חזון מאוד מאוד גדול. כל תחנה מתחנות חייך היא מופת לעשייה ברוכה, שיש בה תרומה לבניין הרוח הציונית. ל��ך עם החינוך ועם חיילי צה"ל, ואת הרוח הזאת תביאי כאן לכנסת ישראל. ולמרות שאני הצעירה גם אני הגעתי מהאקדמיה, וגם אני קיבלתי הזמנה מראש הממשלה, אני מרגישה שיש לי הרבה מה ללמוד ממך. 
+ 
+ יש לי רק עצה אחת לתת לך, מתוך שש השנים שבהן אני מכהנת בכנסת: תראי, הכי מרגש בעולם זה לראות נאומי בכורה. אני זוכרת את עצמי בנאום הבכורה עם הדיוקן של הרצל מאחורי וכנסת ישראל לפני. יש מין תחושה עילאית ורוממות של יום חגיגי שבו אתה שותף למהלך היסטורי ואתה מצטרף לשרשרת המנהיגות של עם ישראל. ואז מגיעים הימים השוטפים. בימים השוטפים הבית הזה יישטף בספינים, באירועים, בפרשיות, ומהר מאוד ובקלות יסיטו את תשומת הלב שלך, בשם החזון הגדול שאתו הגעת, להתעסקות קטנונית, לפעמים באפרוריות היום-יום של עבודת המחוקק ולפעמים בעבודת הרכילות על המחוקק. הברכה שלי אלייך, והעצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך: היצמדי לחזון שנשאת כאן ביום הזה, החגיגי, של נאום הבכורה שלך. אל תתפתי לעוד כותרת, פחות כותרת; בסוף זוכרים את אלה מבינינו שנלחמו בשם עולם ערכים אמיתי, בשם הרעיונות שאתם הם הגיעו כשהם דרכו לראשונה בבית הזה. אותם שר ההיסטוריה יזכור יותר מכל אחד אחר. 
+
+ אני מברכת אותך בהצלחה גדולה, חברתי היקרה, ואנחנו מתברכים בך. 
+
+
+תודה לסגנית השר חברת הכנסת ציפי חוטובלי. יעלה לנאום הבכורה חבר הכנסת זוהיר בהלול. עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כאייל תערוג על אפיקי מים כן תערוג נפשי לעמוד בפניכם ולשטוח את מאוויי ואת חזוני המיוחל והנכסף, שלי ושל בני עמי. לא באתי לקנטר וגם לא להתריס. כמו כן, לא באתי לייבש אגמים ולחצות ימים. לא באתי לבניין המכובד הזה כדי להדביק רטייה על פצעינו, כי אם כדי למצוא מזור ולהותיר את המקום ברפואה שלמה. 
+
+ כולנו קורצנו מאותו חומר, בצלמו של האל נבראנו ועל אדמת ארצנו דילגנו ומפרייה אכלנו, ולכולנו סיפקה היא את סם חיינו. זוהי האדמה שנצטווינו לחיות בה, לחיות בה יחדיו. המתנגב אל לבכם שמץ של ספק שאוהבי הארץ אנו? ששוחרי שלום וכבוד הדדי אנחנו? ששואפי שוויון ולא מדון וכידון אנו? מי כמוכם, שגדלו על פרקי תורות הנביאים וספריכם גדושים אהבת אדם, כל אדם, מבינים טוב יותר מכל אדם אחר את "ואהבת לרעך כמוך", אמרה שמסמלת את התכלית הנשגבה של עם שהוא עם נאור. 
+
+
+ "זה כלל גדול בתורה".
+
+
+ ללא ספק. אל נא תתייחסו אלינו כאל גרים, חלילה וחס, שהרי גם מעמד זה זכה לשלווה, וייאמר: אל תונו את הגר הגר אתכם בארצכם, כאחד מכם יהיה לכם, הגר. איננו רוצים להיות נטע זר כאן. איננו רוצים להיות נתונים לרחמים הנכמרים עלינו מפה ומשם כבנזיד עדשים. זכותנו המלאה להיות שותפים לבניינה של המדינה ללא חתירה וללא נבירה, ולחיות כאן, בחבל ארץ זה, בכבוד ובאהבה. אין מי שיכול לעקור מתוכנו ומקרבנו את אהבת הארץ, כי אותה אהבנו ונוסיף לאהוב, כי אין לנו בלתה. כאן נולדנו וכאן נולדו ילדי, ושלא יעלה על דעתו של מאן דהוא שניתן להשפילנו או חלילה לעקור אותנו מאדמתנו. 
+
+אנחנו, בני המקום ומוקיריו, למדנו לחיות בכפוף לתנאי המחיה הקשים יותר והקשים פחות, אך אהבת המולדת לא נגרעה מאתנו ולו לרגע. אנו עם שסבל, וכעם שכזה למדנו להזדהות עם כל העמים שסבלו, ובראשם העם היהודי. סבלו של העם היהודי ניצב כעמוד אש בראש פסגות ההיסטוריה האנושית. מהגלות ומהשואה הטרגית והנפשעת ביותר בהיסטוריה המודרנית אתם כוננתם את מדינתכם בכיסופים ובגעגועים, בנחישות אבל גם באמונה. בואו אפוא, חברותי וחברי, נכרות ברית שותפות חיים וגורל, כי אין כמו הסבל כחומר מלכד. העם שלי והעם שלכם סבלו. בואו נותיר את הסבל מאחור, בלי לשכוח חלילה, כדי לבנות עתיד משותף.
+
+לא אתאר את מנת סבלנו ולא אפרט את קורות הנכבה של עמי, שתמורותיה טרם נמחו. אנו שאריתו של עם שהגורל התאכזר לו והפזורה הארורה התנכלה לו. אנו עמים עם מכנים משותפים, דומים, מדממים, כואבים ומיוסרים. כלום טרם הגיעה העת לנחלה ולשלווה, להפרחה ולתקומה? בואו יחדיו נעקור מתוכנו את המרעילים והמזיקים, המשמידים והגודעים, ההורסים והממיתים. בואו נכונן ברית המושתתת על אהבה ויצירה, על ערגה ואריגה, על צמיחה וחדווה, על כבוד ושוויון. ארצנו איננה חדגונית; אדרבה, רב-תרבותית היא ורב-זהותית. מרתקת. מרתקת היא מאין כמותה ואפילו מהפנטת ומאתגרת. עובדה זו, שבפסיפס יהודים לצד ערבים, מוסיפה לה לוויית חן דמוגרפית ורוחנית. בואו נשתדל לעקור מקרבנו את השנאות והאיבות, את הדעות הקדומות המזינות את הניכור ואת התיעוב. בואו נצעד במרץ לקראת פרק חיים מואר ומאיר. במשך ההיסטוריה רבת המעללים והתהפוכות שפקדה את ארצנו, דם רב נשפך והאדמה שבעה מדמנו. כלום לא הגיעה העת ליצירת הברית בין האדם לאדמתו ולארצו? דם, אדם ואדמה. 
+
+ לא אלאה אתכם בתיאור הכאב שהיה נחלתנו ומנת חלקנו. מי אני שאטיף לכם בכך, ואתם עם הצדק, עם החמלה והכאב. די רק באזכור שני הכפרים אקרית ובירעם, שתושביהם נאלצו לפנות אותם לימים ספורים והפכו לנצח פליטים בתוך ארצם, שלא לדבר על אחי ואחיותי הבדואים, המתגוררים ביישובים המוגדרים, רחמנא ליצלן, "כפרים בלתי מוכרים". הייתכן?
+
+רוב בני דורי כאן שואפים להשתלבות. נכון, אני וחברי מנהלים אתכם יום-יום פולמוס נוקב, אך בסופו של עניין, מה אנו מבקשים אם לא שוויון? שיתייחסו אלינו כאל אזרחים שווים. חזקו בתוכנו את האזרחות, שתחזק את השייכות, שתעצים את הישראליות – ראו ערך מה שקרה לאחי ואחיותי האתיופים, ומכך אפשר להפיק רק לקחים נדרשים. מדוע לעזאזל אנחנו נכשלים שוב ושוב בסוגיות כה בסיסיות, המדרדרות אותנו שאולה? צמצמו את הפערים, והאיפה ואיפה לא ידורו במקומותינו עוד, ותשקוט הארץ בלי סממני ההדרה, האפליה והגזענות, כי בארץ קודש אנחנו חיים. 
+
+ אין חולקין על העובדה שאחים אנחנו, מצאצאיו של אברהם אבינו. אחים, גם הם – ואולי בעיקר הם – רבים על אדמה. אבותיכם היו ערים לקושיה זו, לקושיה של טענות דומות לזכות על רכוש. הסוגיה התלמודית שדנה בסוגיה נהירה למרביתכם, אם לא לכולכם. שניים אוחזין בטלית וכל אחד טוען שכולה שלו; אבותיכם, בחוכמתם כי רבה היא, פסקו: יחלוקו. כאשר אברהם אבינו נצטווה על-ידי אלוהים לנטוש את אור-כשדים מולדתו ולעבור לארץ כנען, נתקל הוא בסוגיה סבוכה עד מאוד: הארץ הייתה מאוכלסת והכנעני אז בארץ. לאחר שקלא וטריא בסוגיה זאת ובחלוף דורות רבים של ישיבה על המדוכה, אדוני היושב-ראש, פסק גדול האבות, רבי שמעון בר יוחאי, שהוזכר לא מעט פעמים היום, בזו הלשון: גם להם מתבקשת זכות לארץ. 
+
+ חברות וחברים, הרשו נא לי לפנות בגוף ראשון לכבוד נשיא המדינה מר ראובן ריבלין: אדוני הנשיא, אני גאה בך ומכבד אותך, את ערכיך ואת המוסר שבקרבך. אתה הרי מפלס את דרכך ביושר ואיפה ואיפה ממך והלאה. את אביך ז"ל אני מוקיר על מפעל חייו המבריק, הרי הוא התרגום של ספרנו הקדוש, הקוראן, לשפה העברית. אני, כמובן, מודע לעובדה שיש מי שמפיץ את דיבת האסלאם רעה, גם מקרבנו. אבל אביך, אדוני נשיא המדינה, אביך יוסף ז"ל, כשהחליט לתרגם, השכיל להטמיע את נשגבות פירושיו של הקוראן ואת ערכיו האלוקיים המשותפים עם התנ"ך. מי ייתן ותמשיך לשאת את לפיד הצדק והחמלה.
+
+ ולך, ראש הממשלה – אני מקבל עלי, מה לעשות, את דיני הדמוקרטיה, לעתים בחריקת שן ולעתים בהתכווצות והתהפכות הקרביים. אבל אתה ראש הממשלה של כולנו. הנני קורא לך ממעמקי לבבי ונפשי: פעל כדי לאחות את השסעים, כדי לאחד וללכד. אביך ז"ל היה משאת השראתך. פעל אפוא על-פי מצוות האבות ללכידות ולאהבת הבריות. פעל על-פי רוח הרוויזיוניזם ועל-פי רוחו של ז'בוטינסקי, שבמשנתו – ואני מזכיר לכם – כה אמר: "גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ ציבור ערבי גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל. מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי יישאר, לפיכך, לנצח נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ-ישראל כולה". כה אמר ז'בוטינסקי במשנתו, באחד ממאמריו, וכמו כן הוסיף אותו ז'בוטינסקי, שאני קורא בשקיקה את דבריו: "בכל קבינט שבו ישמש יהודי כראש ממשלה, יהיה סגן ראש הממשלה ערבי, וכך להפך".
+
+אדוני ראש הממשלה, מְנע את העוינות כלפינו, עמוד על המשמר והיה לנו למליץ יושר נגד מי שנוטים לכנות "עשבים שוטים", ההולכים ומתרבים. גנה את מחרחרי הריב ומלבי השנאה והשטנה, כי גם אנחנו מלח הארץ. מתפלמסים אנחנו, אך נאמנים; מתכתשים, אך לא גודעים את שערתו של מועאויה בן אבי סופיאן, שהיה הח'ליף האומאי הראשון, אשר דגל בשיג ושיח בעיקר עם אויביו, ומכאן התיאור "שערת מועאויה", שתמיד שימרה את שפיות המגע על גדיעתו, כלומר חשיבותו של הדיאלוג, או אם תרצו – של המשא-ומתן.
+
+ ולכם, חברות וחברי הכנסת בישראל, בפועלכם ובפועלנו בעצם אנו מחויבים לחוק-היסוד החוקתי, אולי החשוב ביותר שבחוקי מדינתנו: כבוד האדם וחירותו, חוק המקפל בתוכו את משמעויות הדמוקרטיה, את משעולי הצדק ואת נתיבי ההומניזם על-פי רוח הדתות. כאן, במעוזה של הדמוקרטיה הישראלית, מצווים אנו כולנו שלא לנטוש ולו לרגע את המחויבות של הבית הזה לערכים הקיומיים האמיתיים. המשכן הזה – כמו גם בית-המשפט העליון, שעל מעמדו יש לשמור מכל משמר – הוא הסמן המובהק לייחודיות של המדינה הזאת. לרגע אנו מבכרים – בכ"ף, כלומר מעדיפים – את האינטרסים הפוליטיים הצרים על פני נשגבות שלטון החוק. בואו יחדיו נצא לדרך חדשה, צחה וזכה, למען עתיד טוב יותר.
+
+אני, אדוני היושב-ראש וחברי וחברותי, מייצג חלק רציני מבני עמי. אני אף נלהב, אם כי לא נסחף, להגדיר את עצמי כמי שמייצג את הערבי החדש, השואף להתערות בחיי המדינה עם מבט למחר, ולאו דווקא אל עבר האתמול. לצערי, הערבי, לרבות הערבי החדש הזה, עודנו נאנק, עודנו מזדנב, עודנו משתרך ועודנו כואב. הצטרפתי למפלגה לא ערבית – על אף הכבוד וההערכה שיש לי לרשימה המשותפת ולכלל חבריה – כדי להמחיש את כמיהתי להשתלבות ללא בדלנות וללא הסתגרות. 
+
+ זוהי, אגב, ההזדמנות להודות לאלפי חברי המפלגה ולראשיה, שהאמינו בי, תמכו בי והצביעו למעני.
+
+ פונה אני אפוא לאלה שטובת המדינה בראש מעייניהם ומבקשם: הפשילו שרוולים, שנסו מותניים ובואו יחדיו, כתף אל כתף נגולל את האבן מעל פי הבאר, ותמלא הארץ אהבה, ושלום ישכון במקומותינו וייטב לכולנו. 
+
+ פונה אני אל אימא אדמה באלו המילים: אימא אדמה, חלצי את שדך ואינק, כי צמא אהבה אנוכי, כי אני, גם אני צאצאך.
+
+ מסיים אני את דברי בנימה האופטימית שהשרתה שירתו של המשורר היהודי שאול טשרניחובסקי, שאותו למדתי על בוריו בימים הטובים שלי, כשחבשתי את ספסלי הלימודים, בשיר "אני מאמין" המסתיים בשורות הבאות: "אאמינה גם בעתיד, אף אם ירחק זה היום, אך בוא יבוא – יישאו שלום אז, וברכה לאום מלאום".
+
+ ולסיום, לרעייתי ג'מילה, שהלכה לעולמה בטרם עת ותיוותר חקוקה בלבבי לעד, להורי אספהאן ומוסא, זכרם לברכה, וייבדלו לחיים ארוכים ילדי, אספהאן, עדאל ושיראז. אני מבטיח לכם, ילדי, שאמשיך לפעול על-פי הערכים שגדלנו עליהם, שגידלנו, אני ואמכם, זיכרונה לברכה, אתכם עליהם: אהבת בריות וכיבוד הזולת. 
+
+ כמי שגדל בבית-יתומים, אין סיכוי לעולם שאזרע שנאה, אבל אמשיך להילחם ולהיאבק למען החלשים, למען הנדכאים והמקופחים, אמשיך לתור אחר האור והצדק, האהבה והנתינה, ובבניין הזה אלחם למען חיזוק הדמוקרטיה, שמא חלילה תתחזק מגמת האתנוקרטיה, כמנהגו של המשכן הזה לאחרונה, ליגון לבבי. אני מתחייב לעמוד איתן לצד הצדק, השוויון, הכבוד ואהבת הזולת, ואמשיך להושיט יד ולתור אחר התקווה, גם אם המנהרה עודנה עלוטה וחשוכה. הפיוס הוא דרכי והעתיד הוא חזוני. בואו נפיץ את בשורת שותפות החיים בינינו, ושהאל במרומים יברך את כולנו. בארככם אללה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת זוהיר בהלול. עלה והצלח. יברך את חבר הכנסת זוהיר בהלול יושב-ראש המחנה הציוני חבר הכנסת יצחק הרצוג.
+
+אחמד טיבי, יש לך מתחרה. אני נותן לך קומפלימנט. טוב, רבותי, יברך את חבר הכנסת זוהיר בהלול יושב-ראש המחנה הציוני חבר הכנסת יצחק הרצוג.
+
+
+ ידידי היקר, חבר הכנסת זוהיר בהלול היקר, חברי וחברותי, אדוני היושב-ראש, מכובדי, איזו עברית יפהפייה, ממש כשמן על העצמות. לא שומעים דבר כזה בהרבה מחוזות חפץ בארצנו, זוהיר. 
+
+ אני חייב לומר שזה היה נאום מרגש וחשוב, נאום שמבטא את הנרטיב החדש שאנחנו מוצאים יותר ויותר בשיח עם חברי וחברות כנסת מן המיעוטים, מהמגזר הערבי בישראל, שמשקף חשיבה אחרת. ואני חושב שמשהו בעמידה העצמאית, הפתוחה, הנוקבת, אבל המגשרת והמחזקת והמחבקת, נותן תקווה ואופטימיות. 
+
+ אני רוצה באמת להודות לך. אנחנו מאוד גאים בכך שאתה חבר כנסת בסיעתנו, סיעת המחנה הציוני. נבחרת במפלגת העבודה, אבל הגעת לפוליטיקה אחרי חיים ציבוריים עשירים כאיש תקשורת, כדמות שהגיעה לכל בית בישראל, לאחר עשרות שנים של הופעות בתקשורת, במיוחד בתחום הספורט, שבו הפכת להיות בר-אוריין ובר-סמכא מובהק, ולא בכדי אחד הפרשנים המובילים בתחום הזה בכל כך הרבה תוכניות, ובכל בית בישראל השארת חותם. אבל השארת חותם גם בגלל שאתה נוקט עמדה, גם בגלל שאתה נמצא בזירה לא פשוטה. אני מודע לכך, ואני חושב שחברינו מודעים לכך. כמו שאמרת, אתה במפלגה ציונית, מפלגה שהקימה את המדינה ושואפת להוביל אותה, מפלגה שאני גאה להוביל אותה כאופוזיציה שתהיה אופוזיציה לוחמת, אופוזיציה שלא תשאיר אבן על אבן ותילחם בכל תחום ותחום. 
+
+ ניקח את דוח מבקר המדינה היום – זה כבר ברור לכולנו – דוח מבקר המדינה על כישלונות קשים וחמורים בתפקוד הממשלה, שעכשיו אנחנו יודעים שזה יגיע גם לממשלת כישלון חדשה, ממשלת כישלון לאומית חדשה. כולנו ביחד ניאבק בה, ואתה תהיה אחד הקולות החשובים, היות שאתה מבטא קול של ציבור חשוב מאוד, וחיוני והכרחי שיהיה חלק מאתנו, מכולנו כאן, גם בבית הזה וגם במפלגת העבודה ו��עשייה המשותפת הגדולה שלנו, וגם כמובן קול מקביל לסיעה המשותפת המכובדת, שאנחנו מברכים גם את נציגיה כאן היום.
+
+ ולסיום, זוהיר היקר, אני רוצה להזכיר לכולנו אנקדוטה, אבל היא צרובה בתודעה הלאומית. אתה אולי היחיד שאני מכיר ש"הגשש החיוור" הקדישו לו מערכון, ולא בכדי אנחנו זוכרים היטב את השידור – "כאן זוהיר אלול מעכו", כמדומני. לא סתם הפכת להיות זוהיר אלול, ואם היה אז "ארץ נהדרת" היית כבר אייקון. אז "ארץ נהדרת" עושים רק על אורן, אבל אנחנו בטוחים שתשאיר את חותמך לא רק – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – בתרבות הישראלית כזוהיר אלול מעכו, אלא גם כחבר הכנסת זוהיר בהלול, בר-אוריין, איש ספר – אני מת לראות את הספרייה שלך – מי שיודע לחבר ולגשר בין העולמות, בין האמונות, בין התפילות ובין התקוות. 
+
+ בנאומך שזרת בצורה יפהפייה מטשרניחובסקי ועד ז'בוטינסקי, מן הקוראן ועד שירת האסלאם, הכול בצורה שנותנת תקווה ואופטימיות. ויכולתי לראות את היושב-ראש שלנו, שהוא בן האזור שלך, מתמוגג מרוב נחת. 
+
+
+ האמת, היה לי הרבה להגיד, אבל בנאום ראשון אנחנו לא נוהגים להפריע לנואם. אבל תזכיר לי אחרי כן להגיד לך משהו שייתן לך – – – 
+
+
+ מוכן להגיד – – –
+
+
+ אם תרשו לי, אני מוכן.
+
+
+ במיוחד במורשת ישראל. במורשת ישראל, היושב-ראש, נהנינו מהניתוח של מורשת ישראל. וכל מה שנותר לי הוא באמת לאחל לך שנים רבות של הצלחה, בהיותך שליח ציבור נאמן, ולומר סלאם עליכום ורחמאת אללה וברכתו.
+
+
+ תודה. תודה ליושב-ראש המחנה הציוני, חבר הכנסת יצחק הרצוג. אני מתכבד להזמין לנאום הבכורה את חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.
+
+
+ מה רצית להגיד?
+
+
+זהו. אולי תגיד – – –
+
+
+ מה רציתי להגיד? שניים הגיעו לרב – – –
+
+
+ איך?
+
+
+ שניים הגיעו לרב, מתלוננים: הוא לקח לי שטח; הוא לקח לי חלק מהאדמה. הרב אומר להם: תביאו את הניירות שלכם כדי שנדע איך לפסוק. זה מראה בכה וזה מראה בכה. הרב אומר להם: אתם יודעים מה? בואו נלך לשטח ונראה, יותר טוב שנראה את זה. עיני עינאכ, מה שנקרא. הרב הולך, מסתכל, מתכופף לאדמה ואומר: אדמה, למי את שייכת? מסתכלים עליו שניהם ככה, אומרים: מה קרה לו? זה, כנראה הסתובב לו הראש היום. הרב מתרומם, מסתכל על שניהם. נו, מה היא אמרה לך? היא אמרה ששניכם שייכים אליה.
+
+
+ יפה מאוד.
+
+
+ טוב. אדוני יכול להתחיל.
+
+
+(אומר דברים בשפה הערבית. להלן תרגומם: אבקש מחסה באלוהים מפני השטן הארור. בשם אלוהים הרחמן והרחום. התהילה לאלוהים והתפילה והשלום על שליח האלוהים. "ריבוני, הבא רווחה ללבי והקל עלי את תפקידי, ושחרר את לשוני הכבדה למען יבינו את דברי".)
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באתי לכנסת עם דרישה לשוויון – לא רק בספר החוקים, אלא שוויון אמיתי. אני רוצה את יישומו הלכה למעשה בכל תחומי החיים ולכל האזרחים, ערבים כיהודים, דתיים כחילונים. 
+
+ כאיש מאמין, מהמסורת והדת שלי למדתי כי בני-אדם נבראו שווים ובני-חורין. במירוץ סוסים שהיה במצרים, צעיר קופטי גבר על בנו של המושל המוסלמי עמרו בן אלעאס. בתגובה, בנו של המושל הרביץ לקופטי. הקופטי התלונן בפני הח'ליף השני, עומר אבן אל-ח'טאב, והוא הזמין אליו את המושל ובנו ושם הכריז הכרזה שקדמה לכל ההכרזות של האומות המאוחדות – הכריז על הזכות לשוויון בין כל בני-האדם ואמר: (אומר דברים בשפה הערבית), שפירושו: תרביץ לבן הטובים. מי נתן לך את הזכות להתייחס לאנשים כעבדים אף שנולדו בני-חורין?
+
+לאחרונה, היועץ המשפטי הכריז ע�� הקמת צוות שמטרתו להרוס בתי ערבים ללא היתר, ובמקביל הוא מתעלם מבניית שכונות שלמות ללא היתר ליהודים, שמכשירים אותן בדיעבד. במוסדות הממשל, אם היו מטריחים את עצמם ושואלים למה הערבים בונים ללא היתר, היו מוודאים: 1. שבנייה ללא היתר אינה תחביב אצל ערבים; 2. הבנייה היא על קרקע פרטית של אזרחי המדינה הערבים; 3. המדינה חונקת את היישובים הערביים בזה שהיא לא מאשרת להם תוכניות מתאר ולא מרחיבה את תחומי השיפוט של הרשויות המקומיות בהתאם לצרכים שלהם, ואפילו לא מחזירה להם חלק קטן מהשטחים שהופקעו מהם במרוצת השנים; 4. בתוכניות מתאר ארציות ומחוזיות מתעלמים מקיומם ומצורכיהם של האזרחים הערבים; 5. תוכניות שמוגשות על-ידי הרשויות המקומיות הערביות לא מקבלות את ההתייחסות ההולמת ונמשכות עשרות שנים עד האישור, אם בכלל, ואז הן לא רלוונטיות.
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בלימודי ההנדסה שלי בטכניון לימדו אותי כי תכנון זה פוליטיקה. לכן, אני מאשים את ממשלות ישראל לדורותיהן בסבל שגרמו לאזרחים הערבים בזה שהמדינה מאלצת אותם לבנות ללא היתר וללא תשתיות כמו כבישים, מים, חשמל וכו'. היות שהזכות לבית היא זכות יסוד, בשם כל אזרח ערבי, בין שהוא בעל בית בסכנת הריסה היום ובין שהוא לא מוצא את המגרש לבנייה, אני דורש צדק מינימלי שמתבטא: א. בקביעת לוחות זמנים מוגדרים ומצומצמים לסיום אישור תוכניות מתאר והרחבת תחומי השיפוט; ב. בהארכת תאריך היעד של תוכניות המתאר כדי לכלול את הבתים הקיימים, כמענה על צורכי הגידול הטבעי; ג. בהקפאה או ביטול של צווי הריסה עד לסיום התכנון; ד. באישור הבתים הקיימים בערים המעורבות כמו יפו, לוד, רמלה, עכו וחיפה ובנייה חדשה לזוגות הצעירים; ה. להפסיק את ההריסות היומיומיות של בתי האזרחים הערבים בנגב ולהכיר ביישובים ובבעלותם על אדמתם, וזו דרישה לגיטימית (אומר בערבית: דרישותינו לגיטימיות: הכרה ובעלות).
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות הערביות גרוע מאוד, וזאת בגלל שהמדינה לא נותנת את האפשרות להתפתח, ורוב הרשויות בתוכניות הבראה – או היו שם או בדרך לשם – וזאת בגלל אפליה בתקציבים, הן הרגילים והן לפיתוח. הממשלה לא מקימה אזורי תעשייה לערבים ולא דואגת למקומות עבודה, ובמיוחד לצעירים ולאקדמאים. כתוצאה מכך, אחוז הלא-מועסקים במגזר הערבי עולה על 50%, וזה, אדוני היושב-ראש, ההסבר היחידי לאחוז הערבים מתחת לקו העוני, שהוא לא גזירה משמים אלא תוצאה של מדיניות מתמשכת.
+
+הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד. מתושבי טייבה נשללה זכות זו לאחר פיזור העירייה ומינוי ועדה ממונה לפני שמונה שנים. שר הפנים הבטיח גם לוועדת הפנים וגם לבג"ץ שבחירות יתקיימו השנה, לכן אני לא ארפה משר הפנים בממשלה הבאה עד שזכות זו תמומש.
+
+עמיתי חברי הכנסת, צעיר ערבי נשאל במבחן התיאוריה על תמרור מס' 101, שאומר: דרך משובשת. הוא ענה: דרך המובילה ליישוב ערבי. זו התשובה, וזו התשובה האמיתית, כי חוץ מבמקומות האלה אתה לא מוצא את התמרור הזה. תשובה זו מתאימה לקטע היחיד בכביש 444, מול טייבה, אשר לא נסלל, למרות הבטחתו בכתב של שר התחבורה דאז לי, בהיותי ראש העיר בטייבה, כי מכרז לביצוע מיידי יפורסם באוגוסט 2006. תשע שנים כבר עברו וביצוע אין, ותאונות הדרכים והסבל לתושבים נמשכים יום-יום. תשע שנים כבר עברו. מתי זה ייסלל? אני מקווה שהתמרור הנ"ל ייעלם מסביבתנו בקרוב.
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא מספיק חוק נגד הגזענות אלא צריך חינוך לסובלנות, אבל זה לא מתאפשר כאשר ראש ממשלה ושרים מתבטאים כלפי האזרחים הערבים בגזענות ולא מתנהגים כפי שמתבקש מקברניטי המדינה, וזה ביום-יום, ולא רק בתקופת הבחירות. לא ראינו עמדה נחרצת נגד הגזענות כלפי הערבים ורצח עשרות האזרחים הערבים ב-15 השנים האחרונות. תיקים נסגרים והרוצחים לא נענשים ומטיילים חופשי. לכן, לא פלא שהיד של המשטרה קלה על ההדק כשמדובר באזרח ערבי. במקביל, המשטרה לא מונעת רצח וכמעט לא מפענחת תיקי רצח כשמדובר בערבים. היום נדהמתי לשמוע שמסורת זו ממשיכה בסגירת תיקים, במיוחד סגירת תיק רציחתו של המנוח ח'יר חמדאן מכפר-כנא. בנוסף, אין אפילו גינוי למעשה הטרור בהרצליה, אשר בו צעיר יהודי דקר תושב כפר-מנדא בצעקות "מוות לערבים". המונח "מוות לערבים" מתקבל אפילו, במקומות מסוימים, באהדה. לא רק זה, גם זה: המדינה מקימה מרכז לסובלנות. ואיפה היא מקימה אותו? על בית-קברות מוסלמי בשם "מאמן אללה". 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבן לעם הפלסטיני אני חי יום-יום את סבלם של בני עמי, אשר נשללו מהם הזכויות הבסיסיות להגדרה עצמית, חירות והקמת מדינה. בגדה הכיבוש השתלט על הנכסים שלהם, על-ידי הקמת התנחלויות על אדמתם, שליטה באוצרות הטבע והמים שלהם ושליטה במעברים, במחסומים ובכבישים העוקפים, אשר חונקים אותם ומונעים מהם התפתחות כלכלית ואורבנית. זה – נוסף על המעצרים היומיומיים, ובמיוחד המינהליים, שמתאימים למשטרים חשוכים. בעזה, לאחר הפריסה מחדש שקראו לה "התנתקות", ממשלת ישראל מצמצמת את האפשרויות של הפלסטינים, וזאת בגלל המצור היבשתי, הימי והאווירי, אשר חונק אותם. יש להסיר לאלתר את המצור ולאפשר את שיקום עזה, כדי למנוע את המלחמה הבאה ולחסוך בחיי אדם. 
+
+הפליטים הפלסטינים, אשר לא בחרו בגלות אלא היא נכפתה עליהם, סובלים ביום-יום ומייחלים ליום שבו יגשימו את זכותם לחזור לבתים אשר מהם נעקרו. אדוני היושב-ראש, השלום הוא אינטרס ישראלי, ולא טובה שעושים לאחרים. כי המשך ההתנחלויות יביא למדינה דו-לאומית או לאפרטהייד – שמיושם כיום הלכה למעשה. 
+
+ מסגד אל-אקצא – למוסלמים בלבד, בכל שטחו, 144 דונם, המבנים בו, גם על פני האדמה וגם מתחתיה, וגם האוויר מעליו. לכן על רשויות המדינה להפסיק את ההתגרות של קומץ מחרחרי המלחמות, שנכנסים אליו ומחללים את קדושתו של המקום, וָלא – זה עלול להבעיר את האזור. הרי התרעתי. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אלוהים ברא את האדם שווה, בן-חורין ומכובד, ואמר בקוראן: (אומר בערבית: האדרנו את כבודם של בני-האדם). 
+
+ כנסת ישראל מתגאה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אבל כנראה המחוקק שכח להגדיר מיהו אדם: האם התכוונו לערבים, לאתיופים, לספרדים, לחרדים, לחילונים, לדתיים או לאשכנזים? למי התכוונו? ולא מספיק זה, אלא לאחרונה נשמעים קולות שרוצים להגביל את יכולת בג"ץ לפרש את החוק. האם חלק מכבודו וחירותו של גבר או אישה לאהוב ולהתחתן עם בחיר לבו או לבה אם הוא או היא מחוץ לגבולות המדינה? אם כן – למה מונעים איחוד משפחות? האם חלק מכבודו של האדם שמאות בתים בלוד ורמלה הקיימים מלפני קום המדינה לא מחוברים לרשת החשמל עד עצם היום הזה? 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באתי לבית-המחוקקים כזועק זעקתם של החלשים וכרודף צדק, ובתקווה להסיר מהתת-מודע שלי את האמירה שעורך-דין שפעם ייצג אותי אמר לי: צדק ומשפט לא הולכים ביחד. האם יגיע זמן שהם ילכו ביחד? באתי עם תקווה לשנות את מצב האי-ודאות הקיים לאזרח הערבי ולי אישית: האם לשלוח את ארבעת הבנים שלי, מוחמד, אחמד, מחמוד וזנידין, ללימודים האקדמיים בתקווה שימצאו עבודה בהתמחות שלהם אחרי הלימודים, והאם יהיו בטוחים שהבית שהם יבנו לא ייהרס?
+
+ אבא שלי, מוחמד, זיכרונו לברכה, לא זכה לראות אותי מסיים את לימודי ההנדסה שלי, אבל הוא חינך אותי כי עזרה לזולת היא ערך עליון. לכן עסקתי הרבה שנים בעבודה התנדבותית לתועלת הציבור שלי. אמי, עיישה, זיכרונה לברכה, קיוותה לראות אותי חבר כנסת כדי לעזור לחלשים, כי משם באתי, אבל גם היא נפטרה, חודש ימים לפני הבחירות. הבטחתי לה ולכל בוחרי להשקיע בתחום העזרה לזולת, להשקיע בזה 100% מאמץ. אני חוזר על ההבטחה הזאת גם פה, ואני מקווה שבבית זה אמצא הרבה שותפים לדרך. 
+
+ (אומר דברים בשפה הערבית. להלן תרגומם: אחי התושבים הערבים. הבטחתי לכם לפני הבחירות שאשקיע מאה אחוז מאמצים, והנה אני חוזר בזאת על ההבטחה הזאת. אני אקיים את החוזה בינינו, אהיה נאמן לעמִי ולסוגיות המעסיקות אותו, וציווי האלוהים יתעלה יהיה נר לרגלי: "אלוהים מצווה עליכם להשיב כל פיקדון לבעליו").
+
+ אני כאן כשליח לבני עמי. אני כאן כדי למנוע "איש הישר בעיניו יעשה". אני כאן ארדוף צדק באשר הוא. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא. יברך אותו חבר הכנסת מסעוד גנאים. חבר הכנסת מסעוד גנאים יברך את חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא.  
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תחילה אני מאחל הצלחה לחבר הכנסת עבד אל חכים ושימלא את תפקידו נאמנה, כפי שהבטיח וכפי שלקח על עצמו. 
+
+ עבד אל חכים הוא מהנדס – – 
+
+
+ חברת הכנסת חנין זועבי. 
+
+
+ – – וראש עירייה. (אומר בערבית: קדימה, בואו נדבר, חבר'ה.) 
+
+
+ אתם מפריעים לו. 
+
+
+ (אומר בערבית: יש לי בסך הכול שתי מילים. לא אדבר הרבה). 
+
+לעבד אל חכים חאג' יחיא יש ניסיון רב בשירות ובעשייה למען החברה ולמען הקהילה ולמען החברה הערבית. אני בטוח שהוא יעשה את עבודתו נאמנה פה בכנסת כשליח הציבור הערבי. כפי שאמרתי, יש לו ניסיון רב: הוא מהנדס; הוא ראש עיר מיוחד במינו. הוא היה פחות משנתיים ראש עיר, מסוף 2005 עד 2007, ובתקופה מיוחדת, עם משרד פנים מיוחד מאוד. משרד הפנים פירק את עיריית טייבה על דוח מ-2005 – שבה כיהן עבד אל חכים חאג' יחיא רק חודשיים כראש עיר – וסירב לשפוט אותו ולשפוט את עיריית טייבה, על השנתיים, שנה וחצי, שבאו אחרי זה, שבהן תיקן עבד אל חכים את מצבה של טייבה ואיזן את המצב הכספי והתקציבי שם. אלה פלאי השלטון והמשרדים בישראל, כבוד היושב-ראש, אתה מכיר אותם. 
+
+אז עוד פעם, איחולי הצלחה לעבד אל חכים ולכולנו. הציבור שלנו תולה תקוות בנו כרשימה משותפת, ואני בטוח שעבד אל חכים יהיה הראשון בנו שימלא את תפקידו נאמנה בשביל הציבור הערבי. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. יעלה לנאום הבכורה חבר הכנסת דוד ביטן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי למשכן, 28 שנים של עשייה ציבורית מתנקזות עבורי לרגע חשוב זה; הרגע שאני עומד לפניכם ולפני עם ישראל בלבה של הדמוקרטיה הישראלית כשלפני המשימה החשובה מכול: שירות הציבור בכנסת ישראל. אני מביא עמי למשכן את כל הידע המקצועי והניסיון שצברתי לאורך השנים מהשטח, מלב העם, החל בימי ילדותי בשכונת רמת-אליהו בראשון-לציון, שבה נחשפתי לקשיים החברתיים והכלכליים שעמם מתמודדים אזרחי ישראל מדי יום, דרך הפעילות בשליחות הציבור במועצת העיר וכהונתי כממל��-מקום ראש העיר ראשון-לציון. 
+
+לא הוצנחתי לכנסת ככוכב עולה ולא קיבלתי מינוי או זימון. הגעתי לכאן בזכותם של חברי חברי הליכוד שנתנו בי את אמונם ובזכותו של עם ישראל כולו שבחר בליכוד כמייצגו במשכן. אמונם בי הוא שמנחה אותי וינחה אותי לאורך כל ימי כהונתי כחבר בכנסת ישראל. 
+
+ בימים שבהם הקרעים העדתיים והחברתיים בעם ישראל מרימים את ראשם, עלינו, חברי הכנסת, להיות הגורם המאחד והממתן. אל לנו לעסוק בפלגנות ולהבליט את השונה בינינו. עלינו למצוא את המשותף והמאחד ולפעול כולנו לטובת החברה הישראלית. 
+
+ באופן טבעי, ובהמשך ישיר לפעילותי למען הציבור, כוונתי לעסוק בסוגיות החברתיות, הכלכליות והמוניציפליות. בימים שבהם זוג צעיר אינו יכול להרשות לעצמו אפילו לחלום על דירה משלו; בימים שבהם משפחות ואוכלוסיות שלמות נאבקות ביוקר המחיה; בימים שבהם הביורוקרטיה בשירות הציבורי פוגעת באמון הציבור במוסדות השלטון – אין משימה ושליחות חשובות מאלה. 
+
+הייתי בן חמש כשעלינו, משפחתי ואני, ארצה ממרוקו, מתוך תחושת ציונות. השתקענו בשכונת העולים רמת-אליהו בראשון-לציון, שכללה עולים מרומניה, ממרוקו, מתימן ומדרום-אמריקה. אט-אט היא הפכה לשכונת מצוקה. כשראש הממשלה המנוח מנחם בגין הכריז על פרויקט שיקום שכונות היא הפכה לשכונת שיקום, התפתחה והתקדמה. במסגרת זו פעלתי בוועד השכונה וכרכז הסטודנטים במקום. לצערי, עם עזיבת הצעירים שגדלו בה היא הפכה שוב לשכונת מצוקה. 
+
+ עם השנים התקדמתי ונבחרתי לכהן כחבר במועצת העיר. כיהנתי בכמה תפקידים כיושב-ראש האופוזיציה, כמחזיק התיק המשפטי וכמחזיק תיק כוח אדם ותיק ההנדסה. פעלתי במשך שנים במסגרת המוניציפלית כדי להפוך, יחד עם חברי לעירייה, את ראשון-לציון מעיר בת 90,000 תושבים לאחת הערים הגדולות והמרכזיות במדינת ישראל. 
+
+ גם נושא הדיור אינו זר לי. פעלנו לבניית דירות לזוגות צעירים במחיר מופחת, להפיכת משרדים לדירות מגורים, לבניית דירות להשכרה על-ידי יזמים ולבניית דירות קטנות לזוגות צעירים. פעלנו ככל יכולתנו כדי לקדם תחום זה עבור הצעירים והזוגות הצעירים בראשון-לציון. אני חושב ומאמין שניתן לעשות דברים אלה גם במישור הארצי. 
+
+ אני זוכר את הליכוד בתקופתו של מנחם בגין, עת הצטרפתי לתנועה כבחור צעיר. הוא היה ליכוד חברתי, וכך הוא צריך להישאר. לצערי, בשנים האחרונות הפסדנו את קולם של הצעירים ושל הזוגות הצעירים לטובת מפלגות אחרות. בבחירות אלו קיבל הליכוד הזדמנות לבצע את המשימות שחשובות לציבור ולהחזיר אוכלוסיות שלמות שעזבו אותנו. 
+
+ הגיע הזמן שהממשלה בראשות הליכוד תטפל במשבר הדיור באופן מיידי ומהיר. יש לפשט את תהליכי הבנייה ולאפשר הבאת עובדים מקצועיים מחו"ל. אני שוחחתי אישית עם העוסקים בתחום הבנייה, והם אמרו כי במקרה שהדבר יבוצע הם יוכלו להפחית מיידית את המחירים בשיעור של 10%; יש להפוך בנייני משרדים לבנייני דירות באופן שעשרות אלפי דירות במרכזי ערים ייבנו ויספקו היצע גדול מאוד של דירות באופן מיידי; יש לאפשר תוספות ליחידות דיור בבתים פרטיים במרכזי ערים; יש להפחית את הרגולציה בבנייה, שגורמת לתוספת דרישות ולהעלאת המחירים, שכן כל תוספת מעמיסה על מחיר הדירה; יש לאפשר סיום תוכניות בניין עיר באופן מהיר; יש להוסיף כוח אדם לוועדות המחוזיות כדי שהדיונים והטיפול יהיו מהירים יותר. כך, למשל, בוועדה המחוזית מרכז עובדת אחת בלבד מטפלת בכל התוכניות של העיר ראשון-לציון. ברור מאליו שאילו התווספו כמה עובדים היה ניתן לקצר באופן משמעותי את הליכי האישור והטיפול בתוכניות. יש לחייב את ועדות התכנון והבנייה לחייב בניית דירות קטנות לזוגות צעירים. לא יעלה על הדעת שראשי ערים מסוימים אינם מסכימים לבניית דירות קטנות בטענה שהדבר ימשוך אוכלוסיות חלשות. אבל מי בעצם זקוק לדירות האלה? הילדים שלנו. בעשותם כך ראשי ערים אלה פוגעים באמון תושביהם. יש לחייב את ראשי הערים לקדם תוכניות בינוי-פינוי ולממש את צו שר הפנים שהקנה להם את הזכות והאפשרות לבנות דירות להשכרה על שטחים ציבוריים.
+
+הגדלת היצע הדירות יכולה לבוא גם בצורה של מתן הקלות בזכויות בנייה במסגרת תמ"א 38 לבנייה, אולם לעשות כן גם בפריפריה. לבעיה חריגה צריך פתרון חריג, יעיל ומהיר. אני מזכיר לכם שבתקופת אריק שרון כשר השיכון עלו ארצה מיליון יהודים, והוא במהירות וביעילות הקים קרוונים כדי להעניק לעולים קורת גג זמנית, ועם הזמן נבנו דירות שעברו העולים אליהן. בכך נמנעה עליית מחירים דרמטית באותה תקופה. אילו בתקופתנו, עם הביורוקרטיה וההליכים המסורבלים, הדבר היה קורה, מחירי הדיור היו מאמירים באופן ניכר ומשמעותי. על כן, צריך לאפשר לפתור את הבעיה באמצעות פתרונות חריגים ומהירים. פתרונות לא חסרים, רק צריך לעשות יותר ולדבר פחות. 
+
+ הגיע הזמן שיתייחסו לרשויות המקומיות ברצינות, ושהממשלה תפסיק להטיל עליהן משימות ללא גיבוי תקציבי; הגיע הזמן שהממשלה תאפשר לרשויות המקומיות, שהן שעומדות בקשר ישיר עם האזרח, לבצע את עבודתן ולהעביר להן תקציבים מתאימים כדי לטפל בתחומי החינוך והרווחה, כגון הוספת סייעות לגני-ילדים וביצוע אבחונים לילדים חינם; יש להעביר את הפיקוח על מעונות-היום מלידה עד גיל שלוש ממשרד הכלכלה אל משרד החינוך, כדי לשמור על הרצף החינוכי; יש לאפשר השקעה עירונית באוכלוסיית הגיל השלישי, הכוללת הקמת בתי-אבות בניהול עירוני; הגיע הזמן שיבטלו את החיוב האישי ברשויות המקומיות, שמשתק את הפעילות בתחומים רבים, מגביר את הביורוקרטיה ופוגע בשירות לתושב, בעוד לממשלה אין חיוב כזה. 
+
+ בתחום ההשכלה הגבוהה יש לבחון את הדרכים להוריד את שכר הלימוד הגבוה במכללות; הגיע הזמן שניתן זכויות לעצמאים, כולל דמי אבטלה; הגיע הזמן שנשקיע משאבים בפיתוח העסקים הקטנים, כולל מתן הלוואות לפיתוחם ללא ערבות אישית וללא משכון דירות, כפי שהדבר נעשה במדינות רבות, כמו ארצות-הברית וצרפת, ששם ההלוואה ניתנת לעסק ללא ערבויות. המצב האבסורדי הקיים בישראל הוא שבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, שהם שמעסיקים את מרבית העובדים במשק, משעבדים את עצמם, בעוד בבורסה מתרחשת חגיגה שלמה וקרנות הפנסיה מנפקות מיליארדים לטייקונים בלי לדאוג לערבויות מתאימות. כך יכול היה, למשל, יצחק תשובה לבצע תספורת בחברה אחת בעוד בחברה השנייה, העוסקת בגז, מונחים מיליארדים. הלוואות אף ניתנות בלי לחייב את החברות מהתחום להשקיע את הכספים בישראל, אף שמרבית התספורות התבקשו בשל השקעות כושלות בחו"ל. 
+
+ כמובן, זה רק חלק קטן ממה שיש לעשות, אולם מפאת קוצר הזמן לא אפרט את כל היריעה. 
+
+ כיום קיימת מילת הקסם "רפורמה". זה אופנתי לעשות רפורמה, אבל יש גם דברים טובים שלא צריך לשנותם מהיסוד אלא רק לייעל ולשפר אותם, וגם בהם צריך לטפל. הדנ"א החברתי קיים בליכוד, בחבריה ובפעיליה ובחברי הכנסת שלה. אף אחד לא ילמד אותנו מהו "ח��רתי" ומה צריך לעשות לצורך זה. חבל שבעקבות הבחירות הרים השד העדתי את ראשו המכוער על-ידי חלק מאנשי השמאל, תוך מתקפה על הפריפריה, בעוד הליכוד ניצח בשמונה מתוך עשר הערים הגדולות. אני וחברי, שגדלנו בשכונות שיקום, מכירים טוב מכולם את הצרכים ואת המצוקות, ואף פעלנו לשיקומן והשתתפנו בו. בכל מקום ומקום נוכל להביא פתרונות ולבצע את מה שצריך, הן בהליכי חקיקה והן בדחיפת הממשלה לביצוע הרפורמות הראויות. 
+
+ היום, לאחר שהסתיימו תרועות הקמפיינים, הספינים התקשורתיים והססמאות שהופרחו בתקופת הבחירות, על כולנו מוטלת חובת ההוכחה והחובה לשרת ולהיטיב את מצבם של תושבי ישראל. האם ההבטחות שפוזרו בנדיבות גדולה כל כך בתקופת הבחירות יקוימו? זה תלוי בכל אחד ואחד מאתנו, שצריכים לעשות ולהשיב את אמון הציבור. 
+
+ אני מבקש להודות למשפחתי, לתומכי הרבים ולבוחרי הליכוד, שלהם אני מבטיח: הגעתי לכאן כדי לעבוד. לא אאכזב אתכם. 
+
+ מכאן אני קורא לממשלת ישראל שלא לחזור על טעויות העבר בקליטת יהדות צפון-אפריקה, להיות קשובים לזעקתם של בני העדה האתיופית, ולעשות הכול, כולל הקצאת משאבים, כדי לפתור את המצוקות שהם העלו ולחבק אותם אל תוכנו. אני פונה אל ראש הממשלה: גם לליכוד יש דרישות, במיוחד כלפי עדה שרובה המוחלט הצביע עבורנו, הליכוד.
+
+אסיים בציטוט משירו של זאב ז'בוטינסקי "עיר שלום", שבו כתב: "מזקני עמי שמעתי:/ בִּצְרו כל עם ושבט,/ אל נדר, כי פה בארץ/ עם עברי יזכה לשבת". שיר זה, שאותו כתב בטרם מלאו לו 18, מסמל עבורי רגע מזוקק של ציונות מפיו של בחור צעיר בגולה שהיה לו חלום והייתה בו הרוח המפעמת לפעול להגשמתו.
+
+יש לנו עם נפלא. בואו נהיה ראויים לו – לא במילים אלא במעשים: לפעול למענו, לשפר את מצבו ולהניח יסודות לעתיד טוב יותר לילדינו. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דוד ביטן, שממש דייק בזמן. יברך אותו חבר הכנסת זאב אלקין. רשות הדיבור לחבר הכנסת זאב אלקין.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בעיקר חברי דוד, אני חושב שתוך כדי תוכנית שלמה שהצגת כאן בדברים שלך, אמרת כבדרך אגב משפט שאני חושב שמאוד מאוד משקף אותך במה שעשית עד היום, ואני בטוח שישקף אותך במה שתעשה בבניין הזה; אמרת: צריך לעשות יותר ולדבר פחות. ככה, כבדרך אגב זה עבר, וכל מי שמכיר אותך יודע שזה, אם תרצה, אולי מעין ססמה שמשקפת.
+
+לכאורה זה דבר נורא מוזר, כי אנחנו בפרלמנט – parler; זה מקום שמדברים בו, ולפעמים שואלים אותנו: אז מה אתם עושים חוץ מזה שאתם מדברים? אבל כל מי שפעל בבניין הזה ומנוסה בבניין הזה יודע שבמקום הזה חוץ מלדבר אפשר לעשות הרבה, ולפעמים דווקא כשמדברים פחות ועושים הרבה – זאת הדרך להשפיע. לי אין ספק שזאת הדרך שבה תנהג וזאת הדרך שבה תלך.
+
+רק לקחת את נאום הבכורה שלך, הייתה כאן תוכנית מה שבדרך כלל כשמקימים ממשלה – – –
+
+
+ תוכנית חומש.
+
+
+ אנחנו נמצאים בימים האלה. בדרך כלל כשזה לא ראש ממשלה ממשיך, כשזה ראש ממשלה שהוא מועמד חדש, הוא בונה לו צוות 100 ימים ומביא תוכנית 100 ימים. אז ההיקף שהצגת כאן ראוי לצוות 100 ימים שלם של עשייה של ממשלה שלמה. אני חושב שזה מאוד מאוד אופייני שבמקום לדבר בדברים כלליים ובססמאות כלליות דיברת על דברים קונקרטיים, ודיברת על דברים קונקרטיים לא רק מתוך איזה מחשבה או חלום שהיה לך בלילה, אלא דברים קונקרטיים שאתה מכיר מעשייה יומיומית.
+
+הזכרת את זה גם כן כבדרך אגב, אני לא יודע אם אנשים שמו לב – אם אני לא טוע��, 28 שנה היית חבר מועצת העיר ראשון-לציון. אנחנו כאן כולנו אנשים פוליטיים, אנחנו מבינים מה זה 28 שנה. בבית הזה, נדמה לי, 28 שנה מקנות זכות לשבת על הכיסא הזה ביום פתיחת הכנסת החדשה. זה פחות או יותר ותיק חברי הכנסת – כך נקבע, פלוס מינוס בפז"ם כזה. ירדנה יותר מנוסה. זה נבדק לאחרונה, אבל זה אורך הפז"ם. 
+
+
+ אתה יודע למה 28? כי זה "כֹּח".
+
+
+ "כֹּח", הנה, גם גימטריה מצוינת. בהחלט זה לא דבר שבא ככה מעצמו. כולנו יודעים מה זה להיבחר לחבר מועצה כל פעם. בבית הזה עוד אפשר לדבר; בחברות במועצת עיר אי-אפשר רק לדבר, צריך לעשות, אחרת לא יבחרו אותך בפעם הבאה. וזה שפעם אחר פעם, פעם אחר פעם, גם נבחרת, היית עשר שנים סגן ראש עיר, זה מראה שעשית, ועשית באחת הערים הגדולות והמורכבות והחשובות במדינת ישראל, ראשון-לציון. 
+
+ ולכן, כשאתה מגיע לבית הזה ואתה אומר: אני הולך לטפל בסוגיות של דיור ותכנון, אני הולך לטפל בסוגיות מוניציפליות, אני הולך לטפל בסוגיות של יוקר המחיה וכו' – בכל התוכנית הזאת שהצגת כאן אתה מדבר, עוד פעם, לא רק בססמאות, אלא מתוך חיבור אמיתי לשטח ועשייה יומיומית ומתוך הבנה מה צריך לשנות בשלטון המרכזי כדי שזה יעבוד עוד יותר. 
+
+ תאמין לי, אני מקנא בך. כשהגעתי לבית הזה, לי למשל זה היה חסר, ולא בטוח שעד היום צברתי את הידע. באתי מתחום אחר – באתי מתחום של ניהול אקדמי וחינוכי.
+
+
+ אני מאחל להרבה שיעשו את העבודה כמו שאתה עושה אותה.
+
+
+ אבל זה יתרון עצום שאתו אתה מגיע לכאן, ואין לי ספק שאתה תדע להשתמש בו.
+
+
+ הוא מצטנע, אבל אני יכול להעיד – – –
+
+
+ לא, זאת עובדה.
+
+
+ אני לא זוכר מתי נפלנו בהצבעות בקואליציה כשאתה היית – – –
+
+
+ זה משהו אחר. זה משהו אחר.
+
+
+ זה משהו אחר, וזה משהו חשוב מאוד.
+
+
+לרדות באנשים – את זה לומדים באקדמיה, זה בסדר. אבל להכיר כל כך טוב את הסוגיות של חיי היום-יום של האזרחים הפשוטים ולבוא לכאן ברצון אמיתי לתקן, אני חושב שזה דבר מדהים.
+
+ אגב, אני חושב שזה מאפיין בכלל את כל הקבוצה של חברי הכנסת החדשים בליכוד. אני מכיר את כולם, מי יותר ומי פחות, אבל לא מהיום ולא מהרגע שנבחרתם, ואני חושב שזה דור חדש, אחר, בסיעת הליכוד, שיהיה כאן בכנסת, ועוד יורגש. 
+
+אני יכול להביא לכם רק דוגמה אחת: פגשתי את כל הח"כים החדשים ושאלתי באיזו ועדה הם רוצים להיות. בפעם הראשונה, לפי מה שאני זוכר – זו הקדנציה הרביעית שלי בכנסת – לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת הפנים היה ביקוש פי כמה יותר מלוועדת החוץ והביטחון. זה ליכוד קצת אחר.
+
+
+  – – – קצת שונה.
+
+
+ שונה. ליכוד חברתי, נכון. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב, וזה מחזיר את הליכוד לשורשים שלו. זה קצת מזכיר לי את מה שקרה ב-1977, כשבניצחון ההוא של מנחם בגין נכנסה לכנסת קבוצה גדולה מאוד של אנשים שבאו מהשטח, באו מהפריפריה, מתוך רצון אמיתי לשנות ולעשות. ולכן, אני בטוח שאתה, יחד עם חברים אחרים, שחלקם נמצאים כאן עכשיו במליאה, תדע לייצג את הליכוד החברתי הזה בדיוק ולהחזיר אותו לאותו מקום שהוא היה בו ב-1977.
+
+אגב, עוד פרט אחד קטן שלא כולם יודעים. אם אינני טועה, באת לכאן, לא נולדת בארץ; כמוני, אתה עולה. את זה מעטים יודעים, אבל המשפחה גרה בשנים הראשונות, אם אני לא טועה, בגבעת-אולגה.
+
+
+שנתיים.
+
+
+ מהמפלגה הזאת כבר נער אחד מגבעת-אולגה, כידוע, הגיע רחוק וחזר לכנסת הזאת עם עשרה מנדטים. אומנם הוא עזב אותנו, אני מקווה שעוד יחזור.
+
+ אז אני מאחל לך, כמו שצ��ח במפלגה הזאת נער מגבעת-אולגה להיות אחד המנהיגים החברתיים במדינת ישראל – אני מאחל לך שעם כל הידע והניסיון תצמח לחבר כנסת חברתי מאוד מאוד משפיע ובולט בבית הזה, אין לי ספק בכך, ותחזור בבית הזה על ההישגים שלך בשלטון המקומי – 28 שנים כחבר הכנסת, עשר שנים כשר וכו' וכו' וכו'. בהצלחה, דוד.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת זאב אלקין. אני מתכבד להזמין לנאום הבכורה את חבר הכנסת איתן ברושי, חבר התנועה הקיבוצית וההתיישבות העובדת. עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי וחברות הכנסת, אזרחי מדינת ישראל, אני עומד בפניכם היום, מרגיש את כובד המשימה וחדור תחושת שליחות. אין זכות גדולה יותר משירות העם. עשיתי זאת לאורך חיי בתפקידים שונים, ואני גאה ונרגש להתחיל עתה את מסעי כנבחר ציבור במשכן הזה.
+
+ המעמד המרגש והזכות המיוחדת שנפלה בחלקי להיות חבר בכנסת ישראל, המהווה סמל לעצמאותה של מדינת ישראל, מציפים בי זיכרונות ומזכירים לי כי עצמאות זו נקנתה בדם רב, ביזע ובדמעות של מקימי הארץ הזאת – דור של חולמים, לוחמים ובונים, דור של מגשימים. 
+
+"האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"; תבנית הנוף שאני נושא עמי כבן קיבוץ גשר בעמק הירדן שזורה בקרבות ובעמל אין קץ של דור מקימי הארץ וההתיישבות. זהו דור שאנשיו דיברו בגוף ראשון רבים, כמו שכתב חיים גורי, הקולקטיב היה ערך מקודש, וערכי השוויון והשיתוף היו נר לרגליהם והיו מעמודי התווך של ההגשמה הציונית בארץ-ישראל. האמונה בצדקת הדרך, הידיעה הברורה שאין לנו מקום אחר, הם שהביאו את עוז הרוח של לוחמי מלחמת השחרור. ביניהם היו הורי, אשר הגנו על קיבוץ גשר ועל עמק הירדן, שספגו מהלומות כבדות במלחמה הזאת. 
+
+אמי דבורה, זיכרונה לברכה, שהוריה נספו בשואה, ואבי יצחק ברושי, זיכרונו לברכה, ממקימי חטיבת גולני ומפקדיה, נלחמו במלחמת השחרור מלחמה קשה וגורלית, בעת שידם האחת אחזה בשלח וידם השנייה נהגה במחרשה. כך נוצרה תבנית נוף המולדת שלי, בין סיפורי הקרבות לשדות העמק. היא שסללה את דרכי לשירות ציבורי ארוך שנים עבור המדינה – בצה"ל, בקיבוץ, כראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, כמזכ"ל התנועה הקיבוצית ובממשל הישראלי בתפקידים שונים ומגוונים. 
+
+ערב החלטתי להתמודד בבחירות האחרונות לכנסת במסגרת רשימת המחנה הציוני שאלתי את עצמי: האם נכון הדבר? האם לא עדיף להמשיך בעשייה במסגרת התנועה הקיבוצית, תנועה אשר לה אני מחויב בכל מאודי? הגעתי למסקנה שיש הכרח בהבאת דברה של ההתיישבות העובדת אל משכן זה, אחרי שבשנים האחרונות לא הייתה לנו בו נציגות, וזאת משום שהתנועה הקיבוצית הייתה ועודנה סמל לאומי חשוב, שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם. חלק מחיזוק חוסנה הוא גם היכולת לפעול לחיזוק חוסנה של החברה הישראלית כולה. 
+
+ התנועה הקיבוצית, בעבר ובהווה, הוכיחה את יכולתה ליישב את הארץ בכל אזוריה, לפתח חברה יוצרת ויצירתית, להקים מפעלים בקנה מידה בין-לאומי, לקדם מחקר ופיתוח, להקים סמינרים ולפתח מערכת חינוך כל כך מבוקשת. לאורך כל הדרך עסקנו, ואנו עדיין עוסקים, בקליטת עלייה. קיבוצים רבים קולטים חיילים בודדים, גרעיני "צבר", אולפני עברית, "בית ראשון במולדת". ראוי לציין דווקא בימים אלה תוכנית ייחודית לקליטת צעירים בני הקהילה האתיופית, שמשתלבים בקיבוצים ללימודים ועבודה במסגרת תוכנית תל"מ. 
+
+לאורך השנים השקיעה התנועה הקיבוצית מאמץ מיוחד בחינוך הדור הצעיר לערכים היסודיים של חופש האדם, חירות המחשבה וכבוד האדם וחירותו ולקשר בלתי אמצעי עם נופי הארץ. הקיבוץ הוא רשת רעיונית אשר חוצה את גבולות החילוניות ופונה גם לקהל המאמין, שהקים את הקיבוץ הדתי. גם כיום, לאחר השינויים שעברו עליו, הקיבוץ עדיין מהווה מארג חברתי שבו היחיד לעולם אינו לבד; חברה המקיימת ערבות הדדית ושוויון הזדמנויות. התנועה הקיבוצית לדורותיה ידעה להנחיל לחבריה ולצעיריה את חשיבות הנתינה והשותפות בנטל ואת החובה האזרחית לתרום לקהילה ולחברה, לכלכלת המדינה ולביטחונה. בכך תרמה תרומה נכבדה ורבת-ערך לחוסנה החברתי של מדינת ישראל. 1,000 מסיימי י"ב מהתנועה הקיבוצית ומההתיישבות משרתים שנת שירות נוסף על השירות בצה"ל, כתרומה לחברה ולקהילה בישראל, וזה לאורך שנים רבות. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, מחרתיים נציין בכאב נורא את זכר הנופלים חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בני התנועה הקיבוצית. 3,062 נופלים. האחרונים ביניהם הם בנינו וחברינו הלוחמים ב"צוק איתן" והמתיישבים בעוטף-עזה, וביניהם הילד בן הארבע דניאל, זיכרונו לברכה, מנחל-עוז. עלינו לעשות הכול כדי להיות ראויים למחיר שאין גבוה ממנו. אין עוד אנדרטה בארץ עם כל כך הרבה שמות. אנחנו נמשיך להוביל ולהתגייס לשירות משמעותי בצה"ל ובכוחות הביטחון. נהיה ראשונים בכל חזית כדי להגן על הארץ בכל מקום וזמן. 
+
+יש מי שיגיד כי תם הפרק המפואר של התנועה הקיבוצית, ולא כך הוא. האתגרים הניצבים בפנינו רבים. לא ניתן לעצור את הזמן מלכת, אך הערכים שעליהם התחנכנו וחינכנו בתנועה הקיבוצית ראויים, לדעתי, לשמש היום יותר מתמיד כלפיד לפני המחנה בדרך ליצירת חברה חזקה וצודקת. להתיישבות ולתנועה הקיבוצית עבר מפואר ועתיד מזהיר, ואנחנו זוקפים את הגב וגאים להיות חברי קיבוץ. 
+
+ החברה הקיבוצית נדרשת לחשבון נפש על דרכה בעתיד. האם מרכז הכובד של פעילותה יישאר בתוך הקיבוצים עצמם? האם הרעיונות הגדולים שיצאו מתוך התנועה הקיבוצית יוכלו למצוא ביטוי ממשי בחייהם של כלל תושבי הארץ? האם נדע ליזום באופן אקטיבי פעולות ומפעלים שעניינם רווחתה של כלל החברה הישראלית, על שלל גווניה ומרכיביה? 
+
+ אני רואה את שליחותי כחבר הכנסת בהפצת הבשורה המפעמת בקיבוצים ובהתיישבות ובהתוויית דרך לשיבתה של התנועה לעמדה של תרומה והשפעה, כראוי למי שבכל שנות קיומה ופעילותה הייתה הפתרון ולא הבעיה, שהיא וחבריה התגייסו לכל שליחות לאומית: בהתיישבות – בהקמת מאות קיבוצים בגליל ובנגב, לאורך גבולות המדינה, סמוך ללבנון ולרצועת-עזה, בגולן, בבקעה ובהר; בביטחון – על-ידי התגייסות מוגברת של חבריה לכוחות הביטחון ונטילת אחריות פיקודית בכל הדרגים והתפקידים, בסדיר, ביחידות נבחרות, בקבע ובמילואים; השתלבות ראויה בשירות הציבורי; מעורבות פעילה בחינוך הגיל הרך והנוער, באמצעות מערכת החינוך ותנועות הנוער, שעשרות אלפי צעירים נמנים עד היום עם חניכיהם ומדריכיהם. 
+
+ על ההתיישבות העובדת לשאוף להגביר את השפעתה על עיצוב המדיניות החברתית והכלכלית של המדינה, אך על מנת שאכן תוכל לממש את ייעודה כגורם רלוונטי, מלכד וערכי, יש לבסס את מעמדה הכלכלי ולדאוג למימוש הזכויות המגיעות לה בדין. 
+
+בכוונתי להמשיך לעסוק בנושאים אלה במשכן זה. ראשוני החלוצים ומקימי המדינה באו מתוך שאיפה לעבוד את האדמה, כיוון שראו בכך ערך עליון וסמל למימוש העצמאות והריבונות המדינית של העם בארצו. הם נאחזו בציפורניהם באדמת הביצות נגועת הקדחת והניחו את התשתית לחקלאות משגשגת וחדשנית, ששינתה באופן דרמטי את נוף המולדת. חלוצים אלה לא שיערו כי כעבור 67 שנה, ולאחר למעלה מ-100 שנות התיישבות, מישהו יפקפק בחיוניות ובחשיבות של החקלאות וההתיישבות העובדת ובנופיה הייחודיים לחיינו כעם וכבני-אדם. 
+
+התנועה הקיבוצית מייצרת כמחצית התוצרת החקלאית של המשק, ויחד עם המושבים – את התוצרת כולה. כמו כן אנחנו מייצרים ומייצאים 10% מהתוצרת התעשייתית בישראל, ופעילותנו עוד רבה ומגוונת. ככל שנצליח למנף את מה שנוצר והצטבר כאן, נוכל לגשר על פערים, לגשר בין כל מרכיבי הפסיפס הישראלי. 
+
+ בשנים האחרונות אנו עדים לכך שענפים רבים בחקלאות עוברים משברים קשים. חקלאים משקיעים בזיעת אפיהם בטיפוח החקלאות המתקדמת בעולם ובחדשנות המיוצאת לכלל העולם, אך התוצרת הישראלית אינה זוכה להגנה ראויה, והחקלאים עצמם מתקשים להתפרנס בכבוד. מדינה וחברה בריאה ובת-קיימא אשר רוצה לחיות חיים איכותיים, חייבת להכיר בכך שהחקלאות, אולי יותר מכל תחום אחר, היא שקובעת את התשתית שעליה נבנית החברה, שעליה נבנית אהבת האדמה המיוסרת והמדהימה הזאת. אנו רוצים שהדורות הבאים ירגישו ויכירו את שדות החיטה והירק אשר חרשו הוריהם והורי-הוריהם ושיצמח דור המשך צעיר לחקלאות ולהתיישבות. 
+
+ לא מדובר רק בסנטימנט. אנו רוצים לדעת שבשעות משבר וחרם התוצרת הישראלית עומדת איתנה ומספקת תנובתה לכל תושבי הארץ. אין מדינה שלא מגינה על התוצרת המקומית שלה, הן מתוך תפיסה ביטחונית, הן מתוך תפיסה כלכלית והן מתוך תפיסה חברתית. לצערי, התוצרת החקלאית, שאמורה להימכר במחירים שווים לכל נפש, מהווה לעתים גורם רב-משקל ביוקר המחיה. הסיבה לכך היא שרשרת התיווך שמייקרת את המוצרים. בכוונתי לפעול לשינוי האנומליה הזאת ולהקדיש לכך חלק ניכר מפעילותי הפרלמנטרית. על הממשלה להכיר בהתיישבות ובחקלאות ובעיבוד הקרקע החקלאית כערך עליון, המהווה חלק בלתי נפרד מחוסנה של מדינת ישראל וכלכלתה וכאינטרס לאומי ממדרגה ראשונה, כמו ביטחון וחינוך. 
+
+אני אפעל שבכנסת הנוכחית יתקבלו סוף-סוף החלטות עוגן בנוגע לעתיד החקלאות וההתיישבות, כי הזמן דוחק. אדאג להגיש הצעת חוק החקלאות ופיתוח הכפר. צריך אמנה חדשה והבנה בין הממשלה להתיישבות ולחקלאות. הממשלה חייבת לאפשר גידול, צמיחה ובנייה, ועוד פעם בנייה, בהתיישבות כולה. אין ציונות בלי התיישבות; אין התיישבות בלי המושב והקיבוץ; אין חקלאות בלי חקלאים, ואין התיישבות בלי מתיישבים. מכאן מובן שאין מדינה בלי חקלאות והתיישבות. המרחב הכפרי והקיבוצי יכול לתת הזדמנות לתושבי הערים לחיות בסביבה קרובה לטבע, לשטחים הפתוחים, לחקלאות. רק כך יוכלו הערים בישראל לצמוח ולשמור על איכות החיים. הלבשנו כבר את הארץ שלמת בטון ומלט; עכשיו הגיע הזמן לחזק את הקיים, לאפשר התחדשות, ליצור זיקות וקשרים ושותפויות אזוריות בין העיר לבין הכפר, לצמצם את הפערים בין המרכז לבין הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. 
+
+שמענו בימים האחרונים כיצד ה"חמאס" שב ומנסה להכין את תשתית המנהרות באזור עזה, מנהרות שכוונתן לזרוע פחד, אימה ומוות ביישובי עוטף-עזה. כאז כן היום מוצאים עצמם הקיבוצים, ההתיישבות הכפרית והערים בקווי העימות בחזית, מול אויביה המרים ביותר של המדינה, לרבות גבול לבנון, רמת-הגולן ואזורים נוספים. על הממשלה לפעול בנחישות כדי למנוע חזרה למציאות של "צוק איתן". קיים הכרח שהמדינה תכיר בצרכים המיוחדים של התיישבות זו ותסייע לה. הסולידריות בין יישובי הפריפריה למרכז הארץ חייבת לבוא לידי ביטוי לא רק ברמה ההתנדבותית ובהצהרות, אלא בהחלטות ממשלה, בחקיקה בכנסת, במעשים של ממש ובהפניית תקציבים ייעודיים לחיזוקה של התיישבות מפוארת זו. חשוב לתת עדיפות לנגב ולגליל וליצור תנאים לשוויון הזדמנויות בין המרכז לפריפריה. המרחב הכפרי יוצר שותפות גורל בין התיישבות כפרית לעירונית וליישובים הערביים, שרובם בנגב ובגליל, ויש להעניק לכולם הזדמנות שווה.
+
+ רבותי חברי הכנסת, נולדתי אחרי מלחמת השחרור וגדלתי על מורשתה, על מורשת בית ההורים ועל סיפורם של קיבוץ גשר וקיבוץ גבת בעמק יזרעאל, שבו אני חבר. שירתי בצה"ל בסדיר, בקבע ובמילואים. לחמתי כמ"פ צעיר בחטיבת גולני בקרבות החרמון, רמת-הגולן והמובלעת הסורית, וכמג"ד מילואים – במלחמת לבנון הראשונה. חמשת ילדינו, של רעיה ושלי, שירתו שירות משמעותי בצה"ל – שלושה מהם קצינים ואחד מהם היום בקבע ממושך. המלחמה שזורה בחיינו, ואף-על-פי-כן, אין להשלים עמה כגזירת גורל. אני מאמין שיש לתת סיכוי לתקווה, לדו-שיח, גם עם המרים שבאויבינו, שכן שלום נולד מתוך מלחמה. השיח הציבורי צריך להיות של תקווה ואופטימיות, של רצון ולא של סקפטיות ופסימיות. אם נתרגל לשיח של חשדנות ושנאת האויב, אנו נידונים למלחמה תמידית.
+
+ במלחמת יום כיפור ראיתי מהן תוצאותיהן של קונספציות מוטעות. אסור לנו להיות שבויים באשליית שלום, אך גם אסור לנו להיות שבויים בקונספציה של קונפליקט תמידי. נכון, רגלינו צריכות להיות נטועות בקרקע, ואל לנו לשגות באשליות. במצב הגיאו-פוליטי הנוכחי, שהוא מורכב ומסובך במיוחד, עלינו לשמור על ערנות מיוחדת ולהיות נכונים לכל מצב, אך בה בעת עלינו לדעת לזהות גם מבין אויבינו את אלה שיש לטפח אתם דו-שיח. זוהי חובתנו כלפי דור העתיד. במזרח התיכון חייבים להיות חזקים, אבל גם צודקים. זהו גם חזונו של יצחק רבין, זיכרונו לברכה, שלא זכה להגשימו; חזון המלווה אותי כל העת, ואשר בכוונתי להמשיך ולפעול לאורו ביתר שאת כאשר אני חבר בכנסת ישראל. נעשה את הכול לשלום בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין שכנינו. 
+
+ חברי חברי הכנסת מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים, הזכות שניתנה לנו לשרת את העם היא גם חובה. והחובה היא לדעת לשתף פעולה למען עתידה של המדינה, החברה הישראלית ועתיד הדורות הצעירים, למען עתידה של נכדתי אורי בת השנתיים וחצי ושל נכדי לביא בן החודשיים ובני דורם. אף כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שיש בינינו ניגודי תפיסות ורצונות, נדמה לי שיש באפשרותנו לשרת את כל העם הזה בכך שנשאף לכוון את פעילותנו – בחקיקה, בוועדות השונות – לא רק כמחוקקים שמייצגים סקטורים שונים אלא כמי שטובת הכלל ורווחתו לנגד עיניהם. אני מתחייב שלעולם לא אהיה אופוזיציה למדינה, וביחד נוכל ליצור תנאים לחיים טובים יותר, כל איש עם אמונתו ודעותיו. 
+
+ בסיום דברי אני רוצה להזכיר את דוד בן-גוריון, דמות מופת בעיני. בן-גוריון אמר: "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים". חשוב לזכור זאת. 
+
+ אני גאה להיות חבר קיבוץ ולייצג את התנועה הקיבוצית, ההתיישבות והפריפריה. אני מייחל ומקווה שבעבודתנו המשותפת נדע להכיר וללמוד האחד את האחר, דעותיו ובעיותיו; שנמצא את ההזדמנויות להקים שותפויות וזיקות ולא נצטמצם בד' אמותינו. אני תקווה שנדע לשים דגש על המאחד ולא על המפריד ושנמצא את האיזון בין יכולת הקיום לטעם הקיום. תודה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת איתן ברושי. יברך את חבר הכנסת איתן ברושי חבר הכנסת עמר בר-לב, שאני מקווה שהוא ייתן לנו שלוש דקות, כנהוג. זה נקרא מאריך טרחא. תודה, רבותי. חבר הכנסת עמר בר-לב יברך את איתן ברושי, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, איתן, אני בטוח שאתה מקשיב. 
+
+
+ איתן, תקשיב לו.
+
+
+איתן, לפני שנתיים עמדתי על הבמה הזאת כחבר כנסת חדש, והנה נפלה בחלקי הזכות לעמוד כאן עכשיו כוותיק – במירכאות, ממש ותיק – ולברך את ידידי חבר הכנסת איתן ברושי. איתן, ברוך הבא לכנסת ישראל. בדרך כלל, כשחבר כנסת חדש נבחר לכנסת, יש תקופת למידה ארוכה – השיטות, הדרכים שבהן אפשר לקדם ולפעול. חברי, במקרה של איתן, חבר קיבוץ גבת, למעט אולי הכרת המסדרונות בכנסת, הוא מכיר את הדברים היטב. איתן אומנם חבר כנסת חדש, אבל למי שלא מכיר ויודע, בעברו בילה כאן ימים ארוכים בעת ששימש כעוזר שר הביטחון להתיישבות, כמנכ"ל משרד המדע, התרבות והספורט, כמו גם כראש מועצת עמק יזרעאל, ועד לתפקידו האחרון, שבו שימש מזכ"ל התנועה הקיבוצית. 
+
+ איתן, מה אתרום לך מניסיוני כוותיק? טיפ קטן: את חברי הכנסת אפשר לקטלג בכל מיני דרכים: ימין ושמאל, דתיים וחילונים, יהודים ולא יהודים, אבל אני תמיד מעדיף את החלוקה בין צודקים לחכמים. קל מאוד להיות צודק, ואגלה לך סוד: באופוזיציה עוד יותר קל להיות צודק. ומי לא רוצה להיות צודק? זה נכון, זה נעים, אין התלבטויות, המצפון תמיד נקי. בקיצור – צודק. הרבה הרבה יותר קשה להיות חכם. זה לפעמים אפילו מחייב, רחמנא ליצלן, להתפשר פה ושם. פחות נעים. 
+
+ בשנתיים האחרונות יצא לי להכיר אותך ולעבוד יחד אתך כאשר אתה מזכיר התנועה הקיבוצית ואני יושב-ראש השדולה החקלאית בכנסת. ראיתי את הנחישות שבה פעלת למען המגזר שבחר בך – הקיבוצים. ראיתי את המאבקים שניהלת והובלת, ובפרט את המאבק לביטול הקפאת הבנייה בקיבוצים. התרשמתי מדבקותך במטרה, מהעוצמה שבה פעלת, אבל יותר מכול התרשמתי שאף-על-פי שאין לך ספק בצדקתך ובצדקת הקבוצה שאתה מייצג, בחרת להיות חכם. הבנת שלצדק פנים רבות. הבנת שבשביל להשיג הישגים עבור אלו שאותם אתה מייצג, לעתים צריך גם לדעת להתפשר ולוותר כשצריך. 
+
+ אני מאחל לך ומאמין שאת התכונות הללו תביא לידי ביטוי כאן בכנסת, בכנסת העשרים; שתדע לייצג את המגזר שממנו באת, את תנועת ההתיישבות, אך תדע ותזכור שאתה כאן גם כאחד מנציגיו של המחנה הציוני – מחנה גדול יותר – ושל עם ישראל כולו. ובשביל לייצג מחנה מגוון לא מספיק להיות צודק, צריך להיות גם חכם. 
+
+איתן, בהצלחה. רגע. 
+
+
+ כגודל הנאום, גודל הברכה. 
+
+
+ ועוד דבר קטן כאן לחברים: ראו הוזהרתם. איתן, כמו כל אנשי האדמה, קם מוקדם מאוד בבוקר. אז אני מבטיח לכם שתקבלו טלפון ב-07:00. זה כבר אחרי שהוא שעה מתאמץ לא לצלצל. ותאמינו לי שאני אומר את זה מניסיון. מזל שלפעמים אני עושה ספורט בבוקר, אז אני לפעמים ער כשאתה מצלצל אלי. 
+
+ ועוד דבר קטן אחד, איתן. יש לי שאלה, אני חייב לשאול אותך: אני יודע שיש כאן במליאה כמה יוצאי גולני, והם התרבו בכנסת הזאת. 
+
+
+ אנחנו נשלוט בכם בסוף. אל תדאג. 
+
+
+ גיליתי שאבא שלך הקים את גדוד 12 של גולני, ושאפילו שמו של הגדוד, "ברק", הוא על-שם הכינוי של אביך, זיכרונו לברכה. אני גם יודע שאספת הקיבוץ אישרה לך בזמנו לחזור לקבע לגולני, מה לעשות. אבל איך אבא שלך, מייסד גדוד 12 בגולני, אישר לך להיות מ"פ בגדוד 51? את זה אני לא מבין. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת עמר בר-לב ותודה לחבר הכנסת איתן ברושי. אני מתכבד להזמין לנאום הבכורה את חבר הכנסת יוסף ג'בארין. עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מאז נבחרתי לכנסת, לפני כמה שבועות, אני מוצא את עצמי מסתובב בארץ מאוהל לאוהל. אלה אוהלים של מחאה על הריסת בתי מגורים של משפחות ערביות או על הוצאת צווי הריסה נגדם. בתים אלה נבנו על אדמתם הפרטית, אך בשל מחדל מתמשך ואף מכוון של רשויות המדינה לא ניתן היה להוציא להם היתרי בנייה. אוהלים אלה הם סמל לחוסר הצדק ולאפליה המתמשכת – אוהל בכפר-כנא, אוהל באום-אלפחם, אוהל בקלנסואה, אוהל בטייבה, אוהל בדהמש ואוהלים-אוהלים בנגב. 
+
+ שתי מילים בערבית חוזרות על עצמן כל הזמן בשיח בתוך האוהלים הללו, ואני חושב שכדאי לכל חברי הכנסת להכיר אותן: "תמייז קוומי" – אפליה על בסיס לאומי, והמילה השנייה "צמוד" – נחישות של התושבים קורבנות האפליה להגן על זכויותיהם. 
+
+ ואכן, תנאי חייהם של האזרחים הערבים מתועדים כיום במסמכים רשמיים רבים. ראו, לדוגמה, את הממצאים הבאים: כמעט כל היישובים הערביים נמצאים בתחתית הדירוג של הסולם הסוציו-אקונומי של היישובים במדינה, והם יותר מ-80% מכלל היישובים שבתחתית הסולם. יותר ממחצית האוכלוסייה הערבית מצויה מתחת לקו העוני, והשיעור גבוה יותר בקרב ילדים. האזרחים הערבים מחזיקים כיום בבעלותם הפרטית רק 3.5% מהקרקעות במדינה, ושטח השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות מכסה 2.5% בלבד משטחה של המדינה. האוכלוסייה הערבית גדלה פי-תשעה מאז 1948, אך הקרקע שברשותה הצטמצמה, כאשר מאז הקמתה לא אפשרה המדינה לאזרחים הערבים לייסד אף לא יישוב חדש אחד.
+
+ המספרים מדברים בעד עצמם. הבעיה ידועה ואפילו הפתרונות קיימים. הם גם כתובים ומגובשים; צריך רק ליישמם. באחד המחקרים הכלכליים המקיפים של בנק ישראל ואוניברסיטת תל-אביב החוקרים ממליצים למדינה להשקיע באופן מסיבי בקידום מעמדם של האזרחים הערבים, לרבות השקעת 8 מיליארד שקל בתוכנית חומש, 5 מיליארד מהם בשיקום מערכת החינוך הערבית, שבמצבה הרעוע הם רואים את נקודת התורפה המרכזית. לפי אותו מחקר, השקעה מסיבית זו היא כדאית ביותר למשק, שכן ההחזר עליה יהיה גבוה במיוחד, יגדיל את תקבולי המסים ויאיץ את צמיחת המשק במדינה. 
+
+ ואולם, במקום לקדם פתרונות כאלה, נראה כי תהליך מובהק של הקצנה ימנית, של שנאת ערבים, של גזענות ולאומנות שטף את הספירה הציבורית בישראל בשנים האחרונות ותורגם לעובדות בשטח. הדברים קיבלו ביטוי בשנים האחרונות בשלל מעשי חקיקה ותיקוני חוק הפוגעים בחירויות יסוד של האזרח ובמסעי שיסוי והסתה נגד מערכות הדמוקרטיה ועקרונותיה הבסיסיים, לרבות נגד עצמאותה של מערכת המשפט. המיעוט הערבי בישראל מצא את עצמו בעין הסערה ונאלץ להגן על מעמדו, על זכויותיו ועל יכולתו לפעול במישורים הפוליטיים אל מול חקיקה פוגענית, כגון חוק איסור איחוד משפחות, חוק הנכבה, חוק ועדות קבלה וגם חוק החרם. 
+
+לא שכחנו ולא נשכח גם את ההסתה של ראש הממשלה ביום הבחירות: הערבים נוהרים באוטובוסים לקלפיות. זכות בסיסית של האזרח הופקעה בריש גלי על-ידי ראש המפלגה הגדולה בישראל. ועל רקע זה אני נזכר בדבריו של המנהיג וחבר הכנסת לשעבר תופיק זיאד, ממורי דרכי, באחד משיריו הידועים: (אומר דברים בשפה הערבית) – כאילו היינו עשרים בלתי אפשרי בלוד, ברמלה ובגליל (אומר דברים בשפה הערבית) – כאן יש לנו עבר, הווה ועתיד. 
+
+חברי חברי הכנסת, בהרבה הקשרים נראה כי מדינת ישראל מתנהגת כתנועה ולא כמדינה; שההיגיון התנועתי שלה מכתיב התפשטות, דחיקה, הרחקה, הצרה וכיתור של כל סממן שהוא ערבי-פלסטיני. בעניין הזה, ניתן לראות במופעים הלאומניים של העשור האחרון כמוצבים על רצף אחד של לאומנות בתנועה, לרבות התוכניות לסיפוח אזורי C בגדה המערבית וריקונם מתושביהם הפלסטינים, והפרויקטים השונים הנמשכים לחיזוק האחיזה הישראלית בשטחים. העם הפלסטיני איבד את שלמותו הפוליטית ואת הרצף הגיאוגרפי של ארצו, ונקטעה התפתחותו ההיסטורית הטבעית על-ידי כיבוש ארוך-שנים, קולוניאליזם, גירוש, פליטות, ממשלים צבאיים. 
+
+ ההנהגה הפלסטינית, בצעד היסטורי ולמען פיוס היסטורי, קיבלה את העיקרון של שתי מדינות בגבולות 67', שמשאיר לפלסטינים רק 22% מפלסטין המנדטורית. האם זה יותר מדי? כל העולם תומך בפתרון זה לסכסוך, ולצד כל כוחות השלום בישראל ובעולם אנחנו ברשימה המשותפת נמשיך את המאבק למען שלום צודק באזור, המתבסס על החלטות האו"ם וסיום הכיבוש של כל השטחים שנכבשו ב-1967, פירוק כל ההתנחלויות וחומת ההפרדה הגזענית, שחרור האסירים הפוליטיים והקמת מדינה פלסטינית עצמאית ריבונית בגבולות 67' שבירתה ירושלים המזרחית. אבל לפיוס ההיסטורי הזה, לשלום הזה, אין פרטנר בישראל. אין פרטנר.
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני תושב העיר אום-אלפחם. העיר שלי היא דוגמה קלאסית לנאמר עד כה: עיר שנמצאת בתחתית הדירוג הסוציו-אקונומי של היישובים בארץ, עם נתונים קשים במיוחד של אבטלה, עוני, צפיפות והיעדר תשתיות. שמו של היישוב עלה לאחרונה שוב לכותרות במסגרת מסע הסתה של ישראל ביתנו: "אריאל לישראל, אום-אלפחם לפלסטין", וקודם לכן בססמה: "מתנתקים מאום-אלפחם". אז כפי שאתם רואים, בעומדי כיום מעל דוכן זה, הסתה זו לא משתלמת. תושבי אום-אלפחם חזקים מאי-פעם. אותה מפלגה מסיתה נחלשה מאוד בבחירות, ואילו הרשימה שאני מייצג הגדילה את כוחה, ברחוב ובכנסת.
+
+אני רוצה לספר לכם עוד על אום-אלפחם. כבר בגיל 12 נסעתי כל יום באוטובוס הלוך ושוב ללימודים בנצרת. הנסיעה הארוכה הזאת העלתה בלבי כל יום שאלות ישנות וחדשות: מדוע אני צריך לחפש חינוך פרטי בצל כישלון החינוך הציבורי הערבי? מדוע העיר עפולה השכנה היא כה מתוכננת ומטופחת, ואילו העיר שלי ענייה וחסרת תשתיות? מדוע יש תחנת אוטובוסים מרכזית בלב עפולה, אבל אותו אוטובוס אינו נכנס לעיר שלי וזורק אותי על הכביש הראשי בוואדי-עארה? מדוע אין בית-חולים בעיר שלי? מדוע אין בניין ממשלתי אחד שינגיש את השירותים הממשלתיים? מדוע אין לנו אזור תעשייה? אין דיור ציבורי? אין רזרבות קרקע להתפתחות היישוב? והרי, שאלתי את עצמי, העיר אום-אלפחם גדולה יותר מעפולה והייתה קיימת הרבה הרבה לפניה; היא קיימת מימים ימימה. כל מה שטוב באום-אלפחם – ויש הרבה טוב – נוצר למרות המדיניות הממשלתית, ולא בזכותה.
+
+בזכות עבודה קשה הגעתי גם לספסלי הלימוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. ביום הראשון שלי בפקולטה הקשבתי בקשב רב ואף בהערכה להרצאות על מרכזיותו ועל מוסריותו של עקרון השוויון. השוויון, כלשונו של בית-המשפט העליון בישראל, "מונח ביסוד הקיום החברתי", ו"אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה כי נוהגים בהם איפה ואיפה". אם כזה הוא השוויון בתיאוריות המשפטיות והמוסריות, מדוע המציאות שונה כל כך? והרי, כפי שלמדתי באמנה החברתית של ז'אן ז'אק רוסו, דמוקרטיה אמיתית אינה הקרבה של האינטרסים של המיעוט על מזבח תועלתו של הרוב. תנו לתושבים בכל מקום את אותן הזכויות עצמן, כתב רוסו.
+
+חברי וחברות הכנסת, על רקע דברים אלה אני רוצה לשתף אתכם בקצרה בחזון שלנו, המעגן עשרה עקרונות מרכזיים לשוויון זכויות מלא במדינה: 1. הכרה בזכותם של האזרחים הערבים לשוויון מהותי מלא במדינה על בסיס לאומי קולקטיבי בצד שוויון אזרחי אינדיבידואלי; 2. הכרה רשמית בקיומם הקולקטיבי של האזרחים הערבים במדינה, בייחודם הלאומי, הדתי, התרבותי והלשוני ובהיותם ילידים מקוריים; (אומר בערבית: אנשי המולדת המקוריים); 3.הבטחת דו-לשוניות מהותית במדינה על-ידי הבטחת מעמדה השווה של השפה הערבית כשפה רשמית יחד עם העברית בכל המרחב הציבורי; 4. הבטחת ייצוג ושיתוף הולמים ומשפיעים לאזרחים הערבים על בסיס קבוצתי במוקדי קבלת ההחלטות במדינה ובמוסדות הציבוריים בה, באופן שיבטיח לאזרחים הערבים השפעה מהותית; 5. הבטחת ניהול עצמי לאזרחים הערבים בתחומים שיש בהם ייחוד קולקטיבי, בעיקר בתחום החינוך, הדת, התרבות, התקשורת והתכנון, וזאת באופן שמשלים את שותפותם במרחב הציבורי במדינה; 6. הקצאה הוגנת ומיוחדת על בסיס קולקטיבי בחלוקת המשאבים החומריים הציבוריים במדינה, לרבות תקציבים, קרקעות ודיור; 7. סמלי המדינה, דגלה והמנונה הם משאבים ציבוריים טעונים רגשית, ודווקא לכן על המערך הסימבולי של המדינה לתת ביטוי ראוי לנוכחותם ולשייכותם של האזרחים הערבים במדינה; 8. הבטחת זכותם של האזרחים הערבים לקיים ולטפח, באופן חופשי, קשרים חברתיים ותרבותיים עם שאר בני ובנות עמם הפלסטיני, כמו גם עם כלל העולם הערבי; 9. הבטחת הקצאה הוגנת, צודקת ושוויונית של מכסות ההגירה וההתאזרחות במדינה, שהן חלק ממשאביה של המדינה ועבור כלל אזרחיה; 10. לבסוף, הכרה רשמית בעוול ההיסטורי שנעשה לערבים הפלסטינים בארץ ולעם הפלסטיני, והבטחת קצו של עוול זה וטיפול בהשלכותיו הנמשכות עד עצם היום הזה, לרבות סוגיית העקורים אזרחי המדינה – "הנוכחים הנפקדים" – נכסי הווקף המוסלמי והעברת סמכויות ניהולם לבני העדה המוסלמית, הכפרים הלא-מוכרים, בעיקר בנגב אבל גם בגליל, והאדמות הערביות שנושלו בעליהן שלא בצדק.
+
+לבסוף, ובנימה אישית, אני אסיר תודה לאשתי אינאס, להורי תייסיר ויסמין ולהורי אשתי ח'אלד וזהירה על תמיכתם בי. אני אסיר תודה למשפחתי הרחבה יותר. 
+
+ תודה מקרב לב לקודמי בסיעת חד"ש, חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה. אני אסיר תודה לכל חברי במפלגה, ברשימה המשותפת, ולתומכיה, ולכל מי שתומך בשלום צודק ובשוויון אמיתי. לכל אלה אקדיש את ימי ואת שעותי. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. יברך אותו חבר הכנסת אחמד טיבי.
+
+
+אדוני, אני מבקש ממך שתשתמש – – –
+
+
+ אדוני חבר הכנסת אחמד טיבי, מוותיקי הבית הזה, יברך את חבר הכנסת יוסף ג'בארין. בבקשה, חבר הכנסת טיבי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני שוב שמח שאנחנו באותה הכנסת ואתה מנהל את הישיבה.
+
+רבותי חברי הכנסת, אני עומד כאן כדי לברך חבר כנסת חדש אבל חבר ותיק. ד"ר יוסף ג'בארין הוא חבר אישי זה שנים רבות, אך מעבר לכך, מדובר באחד האקדמאים הבולטים והמבריקים בחברה הערבית במדינת ישראל. ד"ר ג'בארין בנה את עצמו בעשר אצבעותיו, בשתי ידיו פילס את דרכו. תמיד ��הצטיינות והמיוחדות היו נשק, וכך הוא תמיד דילג מעל משוכות, מעל מכשולים. הוא הצטיין כאשר הוא היה תלמיד בבית-ספר תיכון – יש לי עדויות על כך ממי שלימד אותו – והיה סטודנט מאוד פעיל. נגיף הפעילות הציבורית דבק בו גם אז, ולכן לא פלא שהוא היה יושב-ראש הוועד הארצי של הסטודנטים הערבים, וגם היה יושב-ראש ועד הסטודנטים הערבים בירושלים. 
+
+הוא משפטן, אבל הוא משפטן מיוחד. הוא למד לתואר שני באוניברסיטה האמריקנית בוושינגטון והוא סיים תואר שלישי בג'ורג'טאון. הוא הרצה באוניברסיטת חיפה וגם במכללת תל-חי. הוא הקים את מרכז "דיראסאת", שהוא מרכז לחקר החברה הערבית, עם הרבה פרסומים אקדמיים, ולא פלא שהוא כתב פרק מיוחד על מעמדו המשפטי של המיעוט הערבי-פלסטיני במדינת ישראל בנייר החזון שפורסם לפני שנים רבות. כאשר אומרים יוסף ג'בארין, מדברים על reference, על מקור סמכות משפטי בכל מה שקשור למיעוט הערבי ולמעמדו המשפטי ולמשוואה המיוחדת בין האזרחי ללאומי. הוא מיטיב לבטא את העמדה הזאת בעברית קולחת, בלוגיקה משכנעת ובנחת, עם קסם אישי.
+
+הוא לא מרפקן כי הוא לא צריך, כי אמרתי שהנשק שלו הוא מצוינות. יוסף אהוד גם על יריביו, או יריבי מפלגתו. יוסף הוא נציג של חד"ש, אני נציג של תע"ל. אני גאה שאני ואתה חברים באותה רשימה, ואם הוא לא היה נציג של חד"ש, אני הייתי גאה אם הוא היה נציג של תע"ל, כי עם כישרונות כאלה, עם כישרונות כאלה אפשר רק להרוויח. 
+
+כאשר אני מדבר תמיד על דמותו של הערבי החדש – שאתם לא מכירים, או שחלקכם לא רוצה להכיר – אני מתכוון גם ליוסף ג'בארין. אני מדבר על ערבי אינטלקטואל, זקוף קומה, שנאבק על זכויותיו האזרחיות והלאומיות בלי לגמגם, בלי להרכין ראש, בלי נחמדות, עם נחישות ודבקות במטרה. לא פלא, הוא מאום-אלפחם. אלה תכונות של ה"אלפחמאוויה". הם ניחנים בנחישות ובגאווה ובזקיפות קומה.
+
+לא פלא שגם בנאום כאן הוא דיבר על עניינים אזרחיים וגם לאומיים, על עניינים הקשורים בחברה הערבית. יוסף הוא אדם ביקורתי, ולכן אני אגיד בערבית שהוא גם (אומר דברים בשפה הערבית).
+
+
+ תרגום. אנחנו סקרנים לדעת. אני לא מבין את כל – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אינטלקטואל נאור. 
+
+
+ אינטלקטואל – – 
+
+
+ נאור.
+
+
+ – – שמפיץ נאורות. הוא אינטלקטואל נאור. לא, הייתה תקופה של נאורות בהיסטוריה, ואני מתכוון לזה – אגב, מה אמר עמנואל קאנט על נאורות? הוא אמר שהיכולת לצאת – –
+
+
+ מהתרדמה.
+
+
+ – – מהתרדמה האישית העצמית, שמאלצת אותך להיות מובל על-ידי האחרים – – –
+
+
+ מעז לדעת.
+
+
+ הוא מעולם לא היה מובל על-ידי אחרים. הוא הוביל, וכאן בכנסת הוא יוביל. הוא יוביל השקפה חדשה, פרקטיקה, פעילות – גם בוועדות, גם כאן, בכל מקום.
+
+יש כאלה שיקנאו בדברים שאמרתי על יוסף ג'בארין. אני אמרתי את האמת. אני אמרתי עובדות. כך מכירים אותו באום-אלפחם, עיר שנאבקת יום-יום כדי שתושביה יהיו שווים, כדי שהתשתיות לא יהיו תשתיות של עולם שלישי. טייבה, אום-אלפחם, הגליל, המשולש, הנגב – אתם תשמעו ממנו רבות על הצרכים של התושבים הערבים. אתם תשמעו ממני וגם ממנו וגם מהרשימה המשותפת גינוי חד, בוטה, לירי על המכונית של האצנית – ראדי דועא?
+
+
+ – – –
+
+
+ חנין.
+
+
+ חנין ראדי מן אל-טירה, מטירה. זה המקום – בערבית, בעברית – לגנות את הירי על מכוניתה. זה ניסיון להפחיד, ואנחנו כאן כדי לעמוד גם מול תופעות כאלה. אם אין לנו הכוח להטיל, לומר ביקורת פנימית, אז מה התפקיד של מוביל פוליטי וחבר��י, מה התפקיד של אינטלקטואל? קל מאוד לדבר נגד הכיבוש, כולנו נגד הכיבוש, אבל אנחנו חייבים לאתגר את עצמנו ולצאת נגד תופעות כאלה, ואני בטוח שיוסף וכל חברי הרשימה המשותפת לא יקבלו דבר כזה. אינני יודע מי עשה זאת, אבל כל מי שעשה זאת ראוי להוקעה וגינוי. 
+
+אדוני היושב-ראש, כאשר הוא קיים פעילות נגד גזענות לפני כמה שנים – בנצרת, נדמה לי – שר החוץ של מדינת ישראל דרש מאוניברסיטת חיפה לשלול ממנו את תואר הדוקטור, לפטר אותו ולגרש אותו מאוניברסיטת חיפה. הוא הפך מאז להיות בעל תואר שלישי, דוקטור, מג'ורג'טאון, והיום הוא חבר הכנסת. קרוב לוודאי שהוא יהיה חבר הכנסת הרבה יותר זמן ממי שביקש לגרש אותו מאוניברסיטת חיפה.
+
+אני מאחל לך הצלחה מקרב לב. כחבר הכנסת הערבי הוותיק ביותר אני אומר לך שאתה תוספת ייחודית, מעניינת, סגולית, לרשימה המשותפת. (אומר בערבית: אני גאה בכך שאנו חברים, ואני גאה בכך שאתה ברשימה המשותפת).
+
+
+ שוכראן. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. תודה לחבר הכנסת יוסף ג'בארין. 
+
+ רבותי, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ז באייר התשע"ה, 6 במאי 2015, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 19:19.
+