diff --git "a/30123/raw.transcript.txt" "b/30123/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/30123/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,3997 @@
+דברי הכנסת
+ חוברת כ'
+ ישיבה נ"ב
+
+
+
+הישיבה החמישים-ושתיים של הכנסת התשע-עשרה
+יום רביעי, ג' באב התשע"ג (10 ביולי 2013)
+ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
+ תוכן העניינים
+שאילתות דחופות 7
+78. פציעת משפחה על-ידי רכב ראש הממשלה הפלסטיני 7
+דוד רותם (הליכוד ביתנו): 7
+השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 8
+דוד רותם (הליכוד ביתנו): 9
+אורית סטרוק (הבית היהודי): 9
+82. סייעות במוסדות חינוך 15
+שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): 15
+סגן שר החינוך אבי וורצמן: 15
+שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): 16
+אורלי לוי אבקסיס (הליכוד ביתנו): 16
+77. הטרדות מיניות במערכת הבריאות 18
+מיכל רוזין (מרצ): 19
+שרת הבריאות יעל גרמן: 19
+81. מסגרות לחופשת הקיץ עבור ילדי החינוך הפנימייתי מחוסרי העורף המשפחתי 21
+אורלי לוי אבקסיס (הליכוד ביתנו): 21
+שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: 22
+אורלי לוי אבקסיס (הליכוד ביתנו): 23
+מוחמד ברכה (חד"ש): 25
+80. "אגד" ו"כנען" מסרבות להציג על אוטובוסים בירושלים דמויות אנושיות 26
+רות קלדרון (יש עתיד): 26
+סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי: 27
+רות קלדרון (יש עתיד): 28
+ניצן הורוביץ (מרצ): 28
+הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון ביציעי מגרשי ספורט), התשע"ג–2013 29
+עדי קול (יש עתיד): 30
+שרת הבריאות יעל גרמן: 31
+נסים זאב (ש"ס): 34
+עדי קול (יש עתיד): 38
+הצעת חוק איסור ייבוא ומכירת כבד של בעלי-חיים שעברו התעללות, התשע"ג–2013 39
+דב ליפמן (יש עתיד): 39
+שרת הבריאות יעל גרמן: 41
+משה גפני (יהדות התורה): 42
+דב ליפמן (יש עתיד): 45
+הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעובד שבת-זוגו אינה מסוגלת לטפל בילד מחמת נכות או מחלה), התשע"ג–2013 46
+קארין אלהרר (יש עתיד): 46
+שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן: 48
+הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – התאמה להתפתחויות טכנולוגיות), התשע"ג–2013 49
+מאיר שטרית (התנועה): 49
+שרת הבריאות יעל גרמן: 51
+דברי יושב-ראש הכנסת לרגל חודש הרמדאן 52
+היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 52
+הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – היעדרות בשל מחלת הורה), התשע"ג–2013 54
+רינה פרנקל (יש עתיד): 54
+השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 55
+הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין השכרת רישיון להפעלת מונית), התשע"ג–2013 56
+יריב לוין (הליכוד ביתנו): 56
+סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי: 57
+הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים ברכב מסחרי או ציבורי), התשע"ג–2013 58
+חמד עמאר (הליכוד ביתנו): 59
+סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ציפי חוטובלי: 59
+הצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון-יום (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013 60
+אורלי לוי אבקסיס (הליכוד ביתנו): 61
+סגן שר החינוך אבי וורצמן: 62
+הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס ערך מוסף בשיעורים שונים על מוצרי יסוד), התשע"ג–2013 64
+אמנון כהן (ש"ס): 65
+סגן שר האוצר מיקי לוי: 67
+אמנון כהן (ש"ס): 69
+הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות מרוקו, התשע"ג–2013 71
+דוד אזולאי (ש"ס): 71
+שרת התרבות והספורט לימור לבנת: 73
+דוד אזולאי (ש"ס): 75
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 76
+מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 76
+הצעת חוק הסדרת מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט, התשע"ג–2013 77
+משה מזרחי (העבודה): 77
+שר הפנים גדעון סער: 80
+משה מזרחי (העבודה): 87
+הצעת חוק ההדדיות בעניין אסירים ביטחוניים, התשע"ג–2013 89
+דוד אזולאי (ש"ס): 89
+סגן שר במשרד ראש הממשלה אופיר אקוניס: 92
+נסים זאב (ש"ס): 92
+הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התשע"ג–2013 96
+זהבה גלאון (מרצ): 96
+סגן שר האוצר מיקי לוי: 99
+זהבה גלאון (מרצ): 111
+הצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול אגרת הטלוויזיה), התשע"ג–2013 116
+אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 116
+שר התקשורת גלעד ארדן: 121
+הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ותאגידים בעלי תו תקן ירוק), התשע"ג–2013 126
+ניצן הורוביץ (מרצ): 126
+סגן שר האוצר מיקי לוי: 130
+הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי), התשע"ג–2013 132
+יעקב אשר (יהדות התורה): 132
+הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – אגרה מופחתת בתביעה בשל תקיפה מינית), התשע"ג–2013 135
+דב חנין (חד"ש): 135
+הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 16), התש"ע–2010 137
+סגן שר הביטחון דני דנון: 137
+הצעות לסדר-היום 137
+הרס עתיקות בהר-הבית 137
+משה זלמן פייגלין (הליכוד ביתנו): 138
+אורית סטרוק (הבית היהודי): 141
+יחיאל חיליק בר (העבודה): 142
+שרת התרבות והספורט לימור לבנת: 144
+הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 151
+צחי הנגבי (יו"ר ועדת הכנסת): 151
+חילופי גברי בוועדות הכנסת 151
+צחי הנגבי (יו"ר ועדת הכנסת): 151
+הצעות לסדר-היום 151
+פתרון שתי מדינות לשני עמים 151
+איתן כבל (העבודה): 152
+נסים זאב (ש"ס): 159
+עמרם מצנע (התנועה): 162
+מיכל רוזין (מרצ): 165
+אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל-מד"ע): 167
+אורית סטרוק (הבית היהודי): 169
+הצעות לסדר-היום 173
+תופעת השחתת קברים בבתי-קברות צבאיים 173
+אלעזר שטרן (התנועה): 173
+שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו): 176
+שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): 178
+סגן שר הביטחון דני דנון: 180
+הצעות לסדר-היום 182
+פיטורי עובדת בגין שירות מילואים 182
+איציק שמולי (העבודה): 182
+יוני שטבון (הבית היהודי): 183
+סגן שר הביטחון דני דנון: 184
+הצעות לסדר-היום 186
+ההתפתחויות האחרונות במצרים 186
+מאיר שטרית (התנועה): 186
+יצחק הרצוג (העבודה): 190
+מאיר פרוש (יהדות התורה): 191
+הצעה לסדר-היום 194
+השוויון בנטל מול האי-שוויון בתקציבי החינוך החרדי 194
+מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה): 194
+שאילתות ותשובות 197
+11. פשיעה לאומנית ביהודה ושומרון 197
+אורית סטרוק (הבית היהודי): 197
+השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 198
+47. הצתות ביצהר 202
+אורית סטרוק (הבית היהודי): 202
+השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 202
+37. פעולות "תג מחיר" 205
+רות קלדרון (יש עתיד): 205
+השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 205
+62. גנבת צאן בחוות-טליה 207
+אורית סטרוק (הבית היהודי): 207
+השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 207
+69. הטרדות מיניות בזמן מעצר 209
+מיכל רוזין (מרצ): 209
+השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: 209
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, היום ג' באב התשע"ג, 10 ביולי 2013, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
+
+ אנחנו פותחים בשאילתות דחופות. הנה המשיב הראשון, השר לביטחון פנים חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, נמצא אתנו; חבר הכנסת דוד רותם גם כאן. אז השר אהרונוביץ יעלה בבקשה לדוכן, חבר הכנסת רותם יכול לגשת למיקרופון, והשר ישיב על שאילתה דחופה מס' 78 של חבר הכנסת דוד רותם בנושא: פציעת משפחה על-ידי רכב ראש הממשלה הפלסטיני. אדוני יקרא, בבקשה, את נוסח השאילתה.
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, בשבוע שעבר נפגעה משפחה מתקוע קשות בתאונת דרכים על-ידי רכב מפמליית ראש הממשלה הפלסטיני, שחצה קו לבן ופגע ברכבה.
+
+רצוני לשאול: 
+
+ 1. האם פתחה משטרת ישראל בחקירה נגד הנהג הפוגע? 
+
+2. האם הוא נעצר? 
+
+ 3. אם כן – מתי יוגש כתב-אישום?
+
+
+ תודה לחבר הכנסת רותם. אדוני השר, בבקשה.
+
+
+ יש לי שאלה נוספת.
+
+
+ בהמשך, ודאי. אתה יכול לשבת בינתיים.
+
+
+ 1–3. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ב-29 ביוני 2013, בסמוך לשעה 14:30, רכב מסוג "לנדרובר" השייך ככל הנראה למשמר הנשיאות הפלסטיני, שהיה נהוג על-ידי מאבטח של משמר הנשיאות הפלסטיני, נסע בכביש 356 מכיוון חברון לכיוון ירושלים. כ-150 מטר מצומת תקוע לכיוון ירושלים, לאחר המעבר בצומת, בעקומה שמאלה, סטה, על-פי החשד, נהג הרכב מנתיב נסיעתו שמאלה תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף, עבר לנתיב הנגדי והתנגש ברכב מסוג "מרצדס" שנסע בכיוון הנגדי ובו נהג ישראלי אשר נסע עם רעייתו וארבעת ילדיהם, כולם תושבי תקוע. כתוצאה מהתאונה נפגעו נהג הרכב הפרטי ואשתו באורח קשה וילדיהם באורח קל, ופונו לבית-החולים "הדסה" בירושלים עוד בטרם הגיע בוחן תנועה לזירת התאונה. נהג הרכב הפלסטיני ושני נוסעים שהיו עמו ברכב פונו במצב קל לבית-החולים "אל-אהלי" בחברון על-ידי "הסהר האדום", אף הם בטרם הגיע בוחן התנועה למקום. 
+
+ הבוחן שהגיע למקום בהמשך טיפל במקצועיות בתאונה. הג'יפ הפלסטיני נגרר על-ידי הבוחן ממקום התאונה ונמצא בחזקת המשטרה. בוצעה פנייה לרשות הפלסטינית דרך המת"ק, מפקדת תיאום וקישור מקומית, ודרך ראש הממת"ש, מנגנון משטרתי לתיאום ושיתוף עם הפלסטינים, לזימון הנהג והנוסעים לחקירת המשטרה.
+
+בשלב זה התקבלו מהרשות הפלסטינית פרטי הנהג הפוגע והנוסעים שהיו עמו, ובימים אלה הועברה בקשה ממשטרת ישראל לזמנם לחקירה. לאחר גביית עדויות הנהג הפלסטיני והנוסעים שהיו ברכבו, יועבר התיק לפרקליטות הצבאית באיו"ש לשם עיון והחלטה אם להגיש כתב-אישום. תודה.
+
+
+ תודה לשר אהרונוביץ. שאלה נוספת לחבר הכנסת דוד רותם, לאחר מכן שאלה נוספת גם לחברת הכנסת אורית סטרוק.
+
+
+ אדוני השר, מדוע אין משטרה דרומית למחסום של המנהרות? אני מציע לך, תיכנס לרכב שלך, תיסע מכיוון ירושלים לכיוון גוש-עציון, לכיוון חברון – לא תראה בדרך אף שוטר. למה אתם מפחדים להסתובב שם? אתם משטרה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דוד רותם. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה. אדוני השר, אני קצת מתפלאה על קצב החקירה, כלומר הייתי מתפלאה עליו; תכף אני אסביר למה אני לא ממש מתפלאה. אני בטוחה שאם הנהג הפוגע לא היה פלסטיני, הוא היה נחקר מזמן, ואני רוצה לשאול אותך: 1. האם נכון שיש הסכמים שלא יאפשרו להעמיד את הנהג הזה לדין בישראל משום שהוא פלסטיני? 2. ואם יש הסכמים כאלה, האם יש לכם איזושהי מערכת בקרה לבדוק שנהגים פלסטינים לפחות מועמדים לדין ברשות הפלסטינית? כי לפי מה שאני יודעת, הנתונים שיש בידי, החקירות מתבצעות אצלנו, אבל העמדה לדין לא.
+
+
+ תודה לחברי הכנסת רותם וסטרוק. אדוני השר, בבקשה.
+
+
+ חבר הכנסת רותם, אתה מציע לי לנסוע אל מאחורי המנהרות, אני יודע שאתה גר שם, דרומה. אבל מה לעשות, השר שלך גם ביקר שם לא מזמן, הייתי בגוש-עציון לא מזמן, ואני מכיר את האזור. לא מזמן פיקדתי על מחוז ש"י, ואתה יודע את זה; הייתי מפקד משמר הגבול, ואתה יודע את זה – ואני אומר לך שיש משטרה. אולי לא מספיק משטרה, עם זה אני מסכים. אולי אתה לא רואה אותם מספיק בדרכים. אני יודע שלא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה מדברים אתי אנשי יהודה ושומרון, רוצים יותר משטרה ביהודה ובשומ��ון, יעיד על זה גם היושב-ראש, שגר באזור שם. צריך יותר משטרה, אני מסכים; צריך יותר אכיפה, אני מסכים.
+
+
+ תשאל את היושב-ראש כמה ניידות הוא רואה בדרך הביתה.
+
+
+ אני לא שואל אותו. אני מניח שגם היושב-ראש רוצה יותר משטרה על הכבישים, ואני מסכים עם הקביעה הזאת. אבל ישנם, וישנם גם מבצעים. לא פעם אחת אני דיברתי עם מפקד מחוז ש"י, להגביר את הנוכחות והבולטות, ויש מן הצדק בהגברת הנוכחות והבולטות, בעיקר בכבישים שמעורבים בהם גם רכבים ישראליים וגם רכבים פלסטיניים. אנחנו מכירים את התופעה הזאת, של עבירות תנועה שמבצעים שם. דוגמה מצערת שראינו זו התאונה הנוכחית.
+
+גברתי, חברת הכנסת אורית סטרוק, אני לא מכיר הסכמים. אני לא מכיר הסכמים, אני יודע שהמשטרה הפלסטינית חוקרת בעצמה גם מעורבים מבחינתה. בדרך כלל, מה שאני כן יודע, שאנחנו מעלים בקשה דרך הממת"ש, מבקשים מהצד הפלסטיני שיגיעו לחקירות. חלקם, אני לא רוצה להגיד כולם; חלקם מגיעים, מוסרים את העדות – – –
+
+
+מה זה "חלקם"? 2%? 3%? מה זה "חלקם"?
+
+
+ אורית, אני לא עובד באחוזים. אני עובד – – –
+
+
+אתה משטרה, אתה צריך לעבוד באחוזים.
+
+
+ סליחה?
+
+
+המשטרה צריכה לעבוד באחוזים.
+
+
+ כן, אבל את מתארת לעצמך, כשאת שואלת אותי שאלה, שאני לא בדקתי כמה אחוזים; אני יכול רק להביא לך את האחוזים אחרי שאני ארד מהדוכן.
+
+
+ אני אשמח; וגם שתבדוק אם יש הסכם אם הם עומדים לדין אצלנו. לדעתי, יש. תבדוק את זה, בבקשה.
+
+
+ מאחר שאת חושבת שאת מבינה בכל דבר, אז תני לי להשיב על השאלה. שאלת שאלה, תני לי להשיב. אני אומר – – –
+
+
+– – –
+
+
+ היא לא מבינה – – –
+
+
+ אז אני מסביר לך: אם את רוצה נתונים מדויקים, זה רק אחרי שאני ארד מהדוכן, נבדוק ונחזור אלייך, אם את רוצה לדעת איזה אחוז בדיוק. אם את רוצה לדעת מה בדרך כלל, בכלל – יש פנייה לרשות הפלסטינית, הם מסייעים לנו, והם מעבירים אלינו את האנשים שמעורבים בתאונות דרכים לצורך חקירה או גביית עדות. אני לא אומר שכולם, צריך לבדוק את זה. כמה? אני לא יודע. אני מוכן לבדוק ואני אעשה את ההשלמה. אבל בהחלט יש שיתופי פעולה עם המשטרה הפלסטינית.
+
+אני ברשותך, היושב-ראש, מנצל את הבמה פה לשני דברים שאני חושב שטוב שאני פה נמצא כדי להבהיר אותם בצורה ברורה, ואין במה יותר טובה מבמת הכנסת, ואני רוצה להתייחס לשני דברים. הדבר שנתקלנו בו אתמול בלילה, החייל, שפגעו בחייל במאה-שערים: אתמול הותקף חייל בשכונת מאה-שערים על-ידי קומץ פורעים, פורעי חוק – פושעים, אני קורא להם, ואין לי מילה אחרת פרט למילה "פושעים" להגיד עליהם – קומץ אשר אינו מייצג את כלל הציבור החרדי, אך עושה מעשים שהדעת אינה סובלת. יהודים תוקפים חייל יהודי – בלתי נסלח מבחינתי. שוחחתי הבוקר עם אמו של החייל, דיברתי אתה, החייל נמצא במצב – הוא לא יכול לדבר, דיברתי עם האימא, וכמובן עודדתי אותה, חיזקתי אותה, ואנחנו, המשטרה תמשיך לחקור. ביקשתי לעדכן לגבי המשך החקירה. כמובן, כל הארבעה יגיעו היום לבית-המשפט, המשטרה תבקש את הארכת מעצרם. אני מניח שיוגשו כתבי-אישום לבית-המשפט בקרוב מאוד.
+
+
+ למה זה לא קורה עם נהגים פלסטינים – – –
+
+
+ סליחה?
+
+
+ למה זה לא קורה עם נהגים פלסטינים – – –
+
+
+ כן, אבל זה לא קשור האחד לשני. אני מתאר לעצמי, חבר הכנסת רותם, שאתה מסכים ואתה מוקיע את הדברים – פגיעה בחיילי צה"ל שנכנסים. 
+
+
+ אבל אני רוצה שתעצור את כולם. 
+
+
+ אנחנו מוקיעים – – –
+
+
+ זה בסדר. בחודשים האחרונים אירעו חמישה אירועי תקיפה כנגד חיילים; חמישה – כנגד חיילים חרדים. ידוע לי שיש עוד עשרות. ידוע לנו שיש עוד עשרות מקרים כאלה שלא התלוננו עליהם, ששלטונות צה"ל יודעים עליהם. זאת תופעה קשה וחמורה, שעל כולנו, כלל הציבור, לגנות, לעשות כדי לגדוע אותה במהירות ולנהוג באפס סובלנות. 
+
+אני שוחחתי עם שר האוצר הבוקר וגם אתמול בערב, ומשרד האוצר יסייע למשטרת ירושלים בכוח נוסף בימים הקרובים. אני מאוד שבע רצון מהסיוע, ואנחנו נמשיך לטפל ביד קשה באותם פושעים כדי לעצור את הפגיעה בחיילי צה"ל. זה דבר אחד.
+
+ אני רוצה לדבר גם על דבר נוסף שפורסם בכלי התקשורת, וזה עלה ביומיים האחרונים, הנושא של האסיר X, התייחסות לפרשת האסיר X. אני רוצה לחזור ולומר מעל דוכן הכנסת: בפרוטוקול של מליאת הכנסת מיום 18 בפברואר 2013, כשעמדתי פה ודיברתי, מופיעים הדברים, וככה אני אמרתי אותם; אני חוזר עליהם: "אין במדינת ישראל עצורים עלומים נעלמים" – אין במדינת ישראל התנהלות במחשכים – "יש במדינת ישראל פיקוח וליווי משפטי מתאים, הקפדה על חוקים ועל נהלים, וכן יש גם דאגה גדולה לביטחונה של מדינת ישראל, דאגה אשר על מנת לטפל בה יש לעתים לפעול בחשאיות רבה". אני רוצה לחזור על הדברים האלה גם היום, אחרי הפרסומים שהיו בכלי התקשורת. אני חוזר על הדברים האלה: אכן, אין במדינת ישראל עצורים שנעלמים ומשפחתם לא יודעת על מעצרם. גם אין עצורים שנעלמים ורשויות המשפט – הפרקליטות, בתי-המשפט – לא מטפלות בעניינם. אני מבין שגם הייתה פנייה אליך, נדמה לי, היושב-ראש, אתמול בכנסת – תסביר לנו אם יש. אז אני חוזר על הדברים. 
+
+
+ הייתה פנייה שלי – – –
+
+
+ על מעצרו של כל עצור נמסרה הודעה לגורם הרלוונטי, ועניינו מטופל על-ידי התביעה ובתי-המשפט לפי כל הוראות החוק. עם זאת, לעתים יש תיקים שלא ניתן לפרסם דבר קיומם ברבים, וזאת כדי למנוע נזק לביטחון המדינה. ואז נעשה הדבר מכוח צו איסור פרסום שיפוטי. יש גם לעתים תיקים שבהם הכרח הוא להחזיק אסיר בשם בדוי כדי למנוע נזק לביטחון המדינה, אלא שגם בתיקים אלה נשמרות כל זכויות האסירים בקפדנות. וודאי שאסירים אלה אינם נעלמים מעיני בית-המשפט.
+
+על רקע זה אתייחס לפרסומים שהיו אתמול. פרסומים אלה באו בעקבות החלטת בית-המשפט להתיר לפרסם כי באחד המסמכים שהוגשו לו בהליך החקירה של סיבות המוות צוין שהיו בשב"ס נהלים מפורטים, שחלו הן על האסיר שהתאבד לפני כמה שנים והן על אסיר אחר שמאפייניו דומים לאותו אסיר. על סמך משפט יחיד זה נבנו תלי-תלים של פרסומים. כמובן, לא אוכל לפרט בנושא הזה. כל שאוכל לומר הוא שאין בפרסום זה מילה או חצי מילה הסותרת את הדברים שאמרתי לפני כמה חודשים מעל דוכן הכנסת. 
+
+אני מציע לציבור להימנע מספקולציות על סמך הפרסום האמור, ולכן אני שב ואומר פעם נוספת: אין במדינת ישראל עצורים עלומים או נעלמים. תודה רבה. 
+
+
+ אני מודה מאוד לשר. 
+
+
+ אני חייבת למחות. השר גם לא עונה על מה שכן שואלים אותו וגם כן עונה על מה שלא שואלים אותו. ואני – – –
+
+
+ חברת הכנסת אורית סטרוק, אפשרנו לך לשאול שאלה נוספת. כמו בכל שאלה נוספת, השר הודיע מה שהוא ידע. את ביקשת, ואני אציין את זה גם לפרוטוקול, את ביקשת לברר אם קיים הסכם כלשהו על אי-העמדה לדין של תושבי הרשות הפלסטינית, ואני מניח שהשר לביטחון פנים יבדוק את הנושא, ובמידה שתהיה לו תשובה מוסמכת הוא גם יעביר אלייך את התשובה. 
+
+
+ אני מבקשת שתעמוד על כך. 
+
+
+ אנחנו בהחלט נעמוד על כך, כמקובל בשאילתות בעל-פה. ולכן אני גם אפילו בוחר להחמיא לשר על כך שאם הוא לא נשאל על הנושאים האלה הוא כן התייחס אליהם, כי הדברים האלה באמת פורסמו בהרחבה ביומיים האחרונים. 
+
+בנושא המקורי של השאילתה, אדוני השר, גם כן הזכרת שאני תושב האזור. כדאי להזכיר באותה הזדמנות שמתנהל כבר זמן מה קמפיין משותף של המועצות שלנו, של גוש-עציון ואפרת, אם אני לא טועה, וגם מנהיגות של כפרים ואזורים פלסטיניים בסביבה, נגד תאונות דרכים, בסגנון של "ונשמרת לחייך", אבל ודאי שאם הקמפיינים הציבוריים ילוו גם בפעילות אכיפה, כמו שאתה יודע, זה מאוד מאוד יעזור. וכאן ודאי זה נושא שלא רק שהוא לא פוליטי אלא הוא פוגע באמת ללא הבדל דת, גזע ומין, שם בכבישים. אז לכן השאילתה של חבר הכנסת רותם ודאי הייתה חשובה. 
+
+סגן שר החינוך חבר הכנסת אבי וורצמן, בבקשה, אדוני יעלה לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 82 של חבר הכנסת שמעון אוחיון בנושא: סייעות במוסדות חינוך. שנייה, חבר הכנסת אוחיון. סגן השר יעלה, יתמקם, ואז אתה מוזמן, בבקשה, לקרוא את נוסח השאילתה. 
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, סגן שר החינוך, כנסת נכבדה, כ-1,000 סייעות במוסדות חינוך פוטרו בחודש יוני. העסקתן תחודש בתחילת שנת הלימודים. הן אינן מקבלות שכר בחודשי הקיץ למרות העברת הכספים לרשויות המקומיות עבור כל השנה. 
+
+רצוני לשאול:
+
+1. האם נכון הדבר?
+
+2. אם כן – מדוע אין פיקוח על הכספים המועברים לרשויות?
+
+3. מדוע מפוטרות הסייעות מדי שנה ומה ייעשה למיגור התופעה?
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אוחיון. סגן השר, בבקשה. 
+
+
+ 1. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת שמעון אוחיון, אכן המשרד מעביר לרשויות המקומיות את התקציב בעבור סייעות רפואיות, אבל צריך להבין שלסייעות רפואיות רגילות המשרד משלם עבור ימי לימוד בפועל. התשלום הוא לא פר שנה – רגע, ברשותך – הוא פר ימי עבודה בפועל. 
+
+דבר נוסף, לגבי הסייעות בחינוך המיוחד – הסייעות ממשיכות גם בתקופת הקיץ ללוות את הילדים. המשרד מעביר עבור 12 חודשים ולא עבור עשרה חודשים. כל הפעלת הסייעות היא באמצעות הרשויות המקומיות ולא על-ידי משרד החינוך. המשרד הוא לא הגוף המפעיל, הוא לא הגורם שמשלם את השכר לסייעות. המשרד מעביר כסף לרשות, הרשות מעסיקה את הסייעות. כל אופן ההעסקה שלהן והשכר שלהן מוסדר בהסכם קיבוצי שנחתם בין הארגון היציג של הסייעות לבין הרשויות המקומיות. 
+
+ 2–3. יחד עם זה, בימים האלה נמצאת תוכנית בשלבים מתקדמים, תוכנית בין-משרדית ששותפים לה משרדי האוצר, הפנים והחינוך, אשר המטרה שלה היא לבקר את השימוש בכספים שמשרד החינוך מעביר לרשויות המקומיות. התוכנית היא רחבה מאוד. היא לא מתייחסת רק לסייעות אלא מתייחסת להרבה מאוד תחומים. הנושא הזה, דרך אגב, עלה גם בשאילתות אחרות כאן לגבי ההעסקה ותנאי ההעסקה. אני עצמי גם אמרתי שאני מתבייש בהעסקה של עובדי קבלן כאלה ואחרים, אבל לעצם העניין, הדבר הזה ייבדק במסגרת הוועדה הזאת שמונתה ותהיה התייחסות גם לשכר הסייעות. 
+
+אם אתה יודע על מקרים מיוחדים של רשויות שלא מעבירות את הכסף לסייעות כנדרש, אתה מוזמן לפנות אלינו ונטפל באופן נקודתי. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לסגן שר החינוך. שאלה נוספת לחבר הכנסת שמעון אוחיון. לאחר מכן – שאלה נוספת גם לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. 
+
+
+ תודה על התשובה ותודה על הרעיון של הביקורת מצד שלושת המשרדים; זה דבר טוב. אני שואל, אולי ייעשה ��עד נוסף. סייעות בחינוך – מקומן במשרד החינוך, גם הכשרה מקצועית, גם שכרן. אולי נבטל כבר את הסיפור הזה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אוחיון. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שאלתך. 
+
+
+ אדוני, כבוד סגן השר, אתמול בוועדה שלי, הוועדה לזכויות הילד, דנו בנושא של הסייעות הרפואיות בדגש על הסייעות הרפואיות לילדים סוכרתיים. עלתה שאלה מאוד חשובה – גם העניין שמסתבר שחלקן הגדול מועסקות בלי לקבל את ההדרכה הרפואית הנכונה, ושוב אומרים: השלטון המקומי. הרבה פעמים דווקא החוליה של השלטון המקומי היא הכי בעייתית, כי היא לא מגייסת את העובדים הנכונים. 
+
+ אבל עוד שאלה: למשל במוסדות של יום לימודים ארוך, אנחנו יודעים שמשרד החינוך ומשרד הבריאות נתנו מתשע שעות עד 30 שעות שבועיות. ביום לימודים ארוך נוספו עוד כמה שעות. מה קורה עם אותם ילדים? הם לא צריכים להיות מושגחים? אנחנו יודעים שבאחד המקרים, למשל, קיבלה ילדה מאוד קטנה מינון של מבוגר גדול, גדול גם פיזית, וזה יכול היה להסתיים במוות. מה עושה משרד החינוך כדי לטפל בבעיה? 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. סגן השר ישיב, בבקשה. 
+
+
+ חברי חברי הכנסת, תודה על השאלות. קודם כול, אין לי תשובה על כל דבר, אני מודה. זאת אומרת, יש דברים שצריך ללמוד אותם, ויש דברים שאני בהחלט לוקח את השאלות לגביהם לבדוק ולהשיב לכם. 
+
+ קודם כול לגבי סייעות בכלל – למה זה ברשויות המקומיות ולא במשרד החינוך. תאמין לי, גם אני שואל את זה בפורומים. אני אחראי לנושא הגיל הרך במסגרת הסיכומים הפנימיים שלנו במשרד החינוך מול השר, ואני שואל: למה הסייעות הן ברשות המקומית והגננת במשרד החינוך? למה ההכשרה של הסייעות – אפרופו מה ששאלת, חברת הכנסת לוי אבקסיס – היא תחת הרשויות ולא במשרד החינוך? תאמיני לי – לא יודע. יש דברים שהם היסטוריה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אומר דוגרי. יש דברים שהם היסטוריה, יש דברים שקיימים כך שנים כי אלה ההסכמים. את שואלת אותי אם הכול נכון – אני לא חושב שהכול נכון. אני יכול להגיד לך, ואני יכול להגיד גם לך, חבר הכנסת אוחיון, שאנחנו מתכוונים לעשות תוכנית-אב בנושא הגיל הרך, ובמסגרת תוכנית-האב ייבחנו כל הסוגיות – – –
+ 
+
+ – – – לעשות תוכנית-אם.
+
+
+ תוכנית-אם, זה רעיון. 
+
+
+ מרוב תוכניות-אב – – – אז תוכנית-אם – – –
+
+
+ מילא אם מרב מיכאלי הייתה אומרת לי תוכנית-אם. 
+
+לעצם העניין, אני מדבר עכשיו על הגיל הרך – כל הנושא של ההעסקה של העובדים, איזו הכשרה הם מקבלים, מה הילדים מקבלים; אנחנו מתכוונים לבדוק את זה לעומק ולתת מסקנות. ייקח לנו זמן, כי זה נושא מאוד גדול. לכן, להגיד היום אם משרד החינוך או הרשות המקומית – אני מוכן לבדוק יותר לעומק כדי לבדוק את השאלות שהצגתם כאן. 
+
+לגבי יום ארוך, אני אבדוק ואני אשיב לך באופן אישי. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לסגן שר החינוך חבר הכנסת וורצמן. אני גם באמת מבקש שברגע שיהיו לך תשובות, כפי שכבר ציינת, תעביר אותן או בכתב או בעל-פה לחברי הכנסת ששאלו. כך זה מקובל. גם לא מצפים מכל אחד מייד להשיב על כל השאלות הנוספות עם כל הפירוטים. תודה רבה לך. 
+
+ שרת הבריאות חברת הכנסת יעל גרמן תעלה בבקשה לדוכן כדי להשיב על שאילתה דחופה מס' 77 של חברת הכנסת מיכל רוזין. הנושא הוא: הטרדות מיניות במערכת הבריאות. בבקשה, גברתי.
+
+
+
+מסקר שנערך בקרב רופאים עלה, שאחת מכל שתי רופאות ואחד מכל חמישה רופאים דיווחו כי הוטרדו מינית במקום עבודתם. 
+
+ברצוני לשאול: 
+
+ 1. האם היקף התופעה ידוע? 
+
+2. אם כן – מה נעשה לצמצומה? 
+
+3. בכמה מקרים מטפלות הממונות על הטרדות מיניות במוסדות הבריאות מדי שנה? 
+
+
+ תודה. שרת הבריאות, בבקשה. את יכולה לשבת בינתיים. אם תהיה לך שאלה נוספת, נאפשר לך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי הכנסת, הסקר שמדובר בו הוצג בכנס המהפכה הנשית ברפואה, שגם אני נכחתי בו. בכנס הנ"ל נמסר על הקמת מוקד תמיכה וסיוע לרופאים ולרופאות שהוטרדו מינית במקום עבודתם. אני חייבת לציין שהופתענו לגלות שגם רופאים מוטרדים, בדרך כלל על-ידי המטופלות. 
+
+ הטיפול בנושא ההטרדות המיניות בבתי-החולים הממשלתיים, כמו ביתר משרדי הממשלה, מופקד בידיהן של הממונות על מעמד האישה, כפי שאת יודעת. תפקידנו לבצע פעולות מניעה באמצעות הסברה, הדרכות, ובעיקר העלאת המודעות בקרב כל העובדים, וכמובן לטפל בכל מקרה של תלונה שמוגשת. כאשר מוגשת תלונה היא מועברת על-ידי הממונה לטיפול באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. בדוח אגף המשמעת לשנת 2012 מצאנו 154 פניות בנושאים של הטרדות מיניות, מתוכן 45 תלונות במערכת הבריאות. הנתונים האלה מתייחסים להטרדות מיניות שבוצעו על-ידי עובדי המדינה, ולא נגד עובדי המדינה. אין לנו פילוח לפי המקצועות. 
+
+ משיחות עם ממונות על מעמד האישה בבתי-החולים נמסר כי כמעט לא מוגשות תלונות על-ידי הסקטור הרפואי, ומכאן חשיבותו של הסקר, המציג באמת תמונה שלא היינו מודעים להיקפה עד כה. וכאן אני יכולה לומר לך, ואת בוודאי יודעת, מיכל, שיש לנו עדיין בעיה במדינה. מספר ההטרדות המיניות גדול פי כמה וכמה ממספר התלונות. אני יודעת את זה מתפקידי הקודם כראש עירייה; טיפלתי באופן אישי בנושא של הטרדה מינית חמורה מאוד נגד עובדת, והיא סירבה בכל תוקף להגיש תלונה. כך כנראה קורה גם במערכת הבריאות, גם אצל הרופאות ואצל הרופאים, מהרבה סיבות. נמנעים, וחבל. אולי באמת השאילתה והתשובה יעלו את המודעות; אולי יעלו את המודעות לכך שבאמת כל מי שמוטרד ומוטרדת מינית יגיש תלונה. כי היום מטפלים בתלונות בצורה מאוד רצינית, ויש לנו חקיקה אולי בין המתקדמות ביותר בעולם בנושא הזה. אין סיבה שתהיינה הטרדות מיניות, או לפחות אם הן ישנן – שהן לא תטופלנה במלוא חומרת הדין. 
+
+ בשל המורכבות הקיימת במערכת הבריאות, שמפגישה בין עובדים, אנשי מקצוע ואחרים לבין המטופלים, ביקשנו מנציבות שירות המדינה לאמץ נוהל לטיפול בהטרדות מיניות בבתי-החולים. הנוהל הועבר לאישור הנציבות, ועדיין טרם אומץ, לדאבוננו. בשנת 2012 צורף לתלוש המשכורת של עובדי מערכת הבריאות, כפי שצורף לכלל עובדי המדינה, תקנון למניעת הטרדה מינית. התקנון מציג את עיקרי החוק ומבהיר מהי הטרדה מינית ומה ניתן לעשות אם נעשתה הטרדה. בתקנון באה לידי ביטוי המדיניות המחמירה של הנציבות בכל הקשור לתיקי הטרדה מינית. משרד הבריאות, כמובן, אימץ את המדיניות, ומנכ"ל המשרד שיגר מכתב למנהלי בתי-החולים. 
+
+ לסיכום אציין כי משרד הבריאות מתכוון להזמין את עורך הסקר. מאוד מעניין לשמוע את מי הוא ראיין ומדוע באמת לא מגישים תלונות. כרגע הוא נמצא בשירות מילואים, לכן לא יכולנו עדיין להזמין אותו. אנחנו רוצים ללמוד על היקף התופעה כדי שנוכל להכין תוכנית מערכתית למיגורה בכל מוסדות מערכת הבריאות. 
+
+
+ תודה לך על התשובה המפורטת, אבל עדיין, שאלה נוספת לחברת הכנסת רוזין. 
+
+
+ תודה. חלק גדול מהסיבות אנחנו מכירים, מדוע נשים וגברים – אנחנו אכן יודעות שגם גברים מוטרדים מינית – אינם מגישים תלונות. אחת הסיבות העיקריות היא בעצם פתיחות ומודעות במערכת שבה הם עובדים. 
+
+ אני רציתי לשאול: בשבוע שעבר דחתה הממשלה הצעת חוק שהגשתי, בין היתר כדי להכשיר רופאים כבר במערכת הוראת הרפואה לנושא האלימות המינית, הפגיעה המינית, העלאת המודעות. אין לי ספק שחלק מהעניין של ההכשרה יעזור לזהות ולאתר ילדים נפגעים, אבל יעזור להם גם להכיר את התופעה, להילחם בה, להיות מודעים יותר ואולי גם להתלונן יותר. 
+
+
+ מיכל, לא על כל דבר צריך חוק. הכוונה של החוק נכונה, אבל אם ניתן להשיג את מטרת החוק גם על-ידי הוראה פנימית – ואת זאת אנחנו עושים. ואם אנחנו אכן נקיים את ההנחיות ואת ההדרכות בלי חוק, אני חושבת שגם את תהיי מרוצה. 
+
+
+ תודה לשרת הבריאות, חברת הכנסת גרמן. אני מזמין את שר הרווחה חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, אדוני. הוא ישיב על שאילתה דחופה מס' 84 של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס בנושא: מסגרות לחופשת הקיץ עבור ילדי החינוך הפנימייתי מחוסרי העורף המשפחתי. בבקשה, גברתי. 
+
+
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני השר, בחופשת הקיץ הארוכה נותרים רבים מילדי החינוך הפנימייתי מחוסרי העורף המשפחתי ללא פתרון וללא מסגרת חינוכית לתקופה זו. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם קיים מיפוי של אוכלוסייה זו?
+
+ 2. מה הן המסגרות המספקות מענה לאוכלוסייה זו באותה העת?
+
+
+ תודה לחברת הכנסת לוי אבקסיס. אדוני השר, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, המודעות לאוכלוסיית הילדים חסרי העורף המשפחתי עולה יותר ויותר על סדר-היום הציבורי, ואני מודה לחברת הכנסת אורלי לוי, שעושה זאת באדיקות, אני חייב לציין. המשרד נערך להתמודד עם תופעה זו במגוון דרכים ואפשרויות. על-פי נוהל – וכך צריך להיות – חופשת קיץ של שירות ילדים ונוער במשרד, נקבעו הכללים הבאים: 1. פנימייה מחויבת לדאוג לחניכיה במשך כל השנה, לרבות חופשת הקיץ, והיא מתוקצבת על כך; 2. פנימייה תפעיל במהלך הקיץ עבור ילדיה קייטנה אשר תכניה ומועדיה מסוכמים ומתואמים עם מפקחי הפנימייה ועם המשרד. 
+
+ ישנן, נוסף על כך, במאגר הנתונים של השירות שלנו, כ-500 משפחות מלוות-מארחות עבור ילדים חסרי עורף משפחתי. ילדים אלו, המהווים 10% מכלל ילדי הפנימיות, מקבלים ויקבלו מענה בחופשת הקיץ באפשרויות הבאות: 1. המשפחה המלווה – אני חייב לציין כי לאחרונה אנחנו שינינו את הכינוי "משפחה מארחת" ל"משפחה מלווה", כי הם באו בדרישות לטיפול הוליסטי באותו ילד שהם מלווים בחודשי הקיץ. דרך נוספת – קבוצות חופש בתוך הפנימיות. זה נוסף על הקייטנות שציינתי. הפנימייה מארגנת פעילויות שונות לתקופת החופש: סדנאות חברתיות, טיולים, חינוך לערכים ועוד. כמובן, זה מתוקצב על-ידי המשרד. 
+ 
+האפשרות הבאה – ילד, לפי חוק הנוער, היוצא לחופשה, מחויב באישור בכתב מעובד סוציאלי לפי חוק הנוער המאשר יציאתו לחופשה. זאת אומרת, אם הוא יוצא בכל זאת לחופשה בקיץ מהפנימייה, זה מתואם ובאישור של עובד סוציאלי, שיודע מאיפה הוא יוצא ולאיזו משפחה הוא מגיע. שירות ילד ונוער במשרדנו מבחין בין שתי קבוצות של ילדים חסרי עורף, ואני ממפה אותם על-פי בקשתך: ילדים שכלל אינם יוצאים לבתיהם – לצערי הרב, יש כ-400 ילדים כאלה, שאין להם לאן ללכת; ילדים היוצאים לביתם לעתים רחוקות. יש לאן ללכת, אבל ממש במשורה, בתכנון מראש. יש 230 ילדים כאלה. בסך הכול יש כ-630 ילדים שלצערי הרב, אם אנחנו, במסגרת הפנימיות והמשפחות המלוות, לא ��טפל בהם, אין להם לאן ללכת, אין להם בית שמחכה להם. 
+
+ ילדים שיצאו לחופשת קיץ, ובמהלך החופשה הוחמר מצבם בביתם ומתבקשת חזרה לפנימייתם – את שואלת גם על ילדים כאלה שיוצאים הביתה והמצב שם מחמיר; בתוך יום-יומיים מסתבר שהם לא יכולים לשהות שם. אנחנו מייד קולטים אותם בחזרה בפנימיות, ונותנים להם את הסיפוק ואת המענים המיטביים. הקליטה בפנימייה תיעשה באמצעות צוותי כוננות של הפנימיות בארץ. בכל פנימייה יש לאורך כל ימי הקיץ – ובדקתי את זה על-פי בקשתך – צוותי כוננות. גם בסוף השבוע, כשמוציאים ילד כזה שהוא חסר עורף, בין למשפחה מלווה ובין למשפחה שלו, שהיא בדרך כלל – את מכירה את הפרופיל של המשפחות האלה – אם קורה משהו הוא מייד חוזר לצוות הכוננות.
+
+ בשנה האחרונה קיבלנו מידע על מספר מצומצם של ילדים שהגיעו להלנות חירום של חסות הנוער. לצערי, למרות רשת הביטחון שציירתי, כן, יש ילדים שמגיעים פתאום ללינת חירום של חסות הנוער בעיר מסוימת. בתיאום בין שירות ילד ונוער לרשות לחסות הנוער נערך רענון הנהלים לכל הגורמים המעורבים. אם קורה דבר כזה, זה כנראה כי מישהו לא עושה את עבודתו נאמנה והילד הזה איכשהו נפל בין הכיסאות. אני ביקשתי לרענן את כל הגורמים לגבי הקיץ שאנחנו נמצאים בעיצומו.
+
+לסיום, אציין עוד כי יש כמה תוכניות המשך שהמשרד שותף להן. לצערי הרב, יש גם ילדים שמסיימים את הפנימייה, שסיימו עכשיו י"ב – וזאת הבעיה הקשה שלנו, כי שם באמת עדיין אין תפר בינינו לבין הצבא או השירות הלאומי. ואלה באמת ילדים שרק בימים האלה – השבוע, ללא שום קשר לשאילתה, היה דיון במשרדי איך אנחנו מטפלים בילדים האלה. 
+
+ אם בכל זאת, חברת הכנסת לוי, יש ילד או ילדים, או פנימייה שלא נוהגת כך, אני מבקש לפנות למשרדי ישירות, כי יש בקיץ הזה בלשכתי מוקד חירום שמטפל במצבים האלה. תודה רבה.
+
+
+ שאלה נוספת לחברת הכנסת לוי אבקסיס.
+
+
+ קודם כול, אדוני השר, אני באמת מודה לך על התשובה המקיפה; עושה רושם שעשיתם שיעורי-בית והכנה לקראת החופש הגדול. זה ראוי להערכה. 
+
+
+ אם מותר לי לציין, חברת הכנסת לוי, השאילתות האלה עוזרות לנו, במיוחד לשרים החדשים, להגיע לפינות. זה מכוון אותנו. 
+
+
+ אז אני מבטיחה להמשיך – –
+
+
+ בסדר. 
+
+
+ – – ולנסות, אם יאשר לי היושב-ראש שאילתות. 
+
+
+ בדיוק, אל תבטיחי. זה בכל זאת במסגרת – – –
+
+
+ תלוי. במסגרת הנשיאות – –
+
+
+המותר. 
+
+
+ – – כמובן, עם היושב-ראש. אדוני, יכול להיות ששומעים אותנו בבית ולא מבינים כל כך על מה אנחנו מדברים ומי הם אותם ילדים חסרי עורף משפחתי. במסגרת הפנימיות, לפחות אלה שמוגדרים כילדים בסיכון, יש כ-7,000 ילדים, מתוכם 1,500 – אתה דיברת כנראה על הקצה-קצה, אבל 1,500 מתוכם מוגדרים חסרי עורף משפחתי, זאת אומרת, הבית שלהם או המשפחה שלהם יכולים להוות להם סיכון אמיתי. ולכן אין להם אפשרות, לא בחופשות ולא – כי כל חזרה שלהם למקום שמסכן אותם ביום-יום מסכנת אותם, קל וחומר בחופשות. 
+
+ אדוני השר, בנושא של 18–21 – אני כל כך שמחה שנגעת בנושא הזה, כי אני חושבת שזו הלקונה הגדולה ביותר. תארו לכם את 1,500 הילדים האלה שנמצאים במסגרות, וביום בהיר אחד, בגיל 18, הם נזרקים מהמסגרות, כי המסגרות לא מקבלות עליהם יותר כסף. אין להם בית, כי הבית מסוכן להם, או שהם יתומים, או שהם נטושים. ואין לילדים האלה מה לעשות פרט לחפש איזה לב טוב, או איזו עמותה, או לפעמים אפילו ספסל ציבורי ברחוב כדי להעביר בו את הלילה. אני שמעתי על מקרה של מישהו שבאותו יום של מסיבת הסיום פרץ לאיזשהו מחסן, והוא לא גנב משם שום דבר משמעותי. כששאלנו אותו למה, הוא אמר: כדי שיהיה לי איפה לישון, כי הוא היה מעדיף לישון בכלא, במעצר, ולא ברחוב. 
+
+ אדוני השר, הנושא הזה כל כך חשוב. אני שמחה באמת שנגעת – אני חוזרת על זה שוב – ואני אשמח מאוד לדעת מה נעשה בנושא. תודה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת לוי אבקסיס. שאלה נוספת לחבר הכנסת מוחמד ברכה, ולאחר מכן השר ישלים את תשובתו. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הסוגיה שמעלה חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס היא שאלה חשובה. בשבוע שעבר קיימנו דיון בוועדה למלחמה בנגע הסמים בסוגיית הסכנות האורבות לבני-הנוער בתקופת הקיץ. כמובן, זה חלק ממכלול רחב, מה שהועלה כאן. אני מבקש מכבוד השר, שר הרווחה, שימצא את הדרכים לשתף פעולה עם הגורמים האחרים – גם משרד החינוך וגם הרשות למלחמה בנגע הסמים והאלכוהול – על מנת ליצור מצב של מעטפת הגנה על התלמידים בכלל ועל אותם אלה שנמצאים במצוקה ושאין להם לאן ללכת בתקופת הקיץ בפרט. אני חושב שטיפול מערכתי הוא מאוד מאוד נחוץ בעניין הזה – לא שכל משרד יטפל בחלקת האלוהים שלו, אלא שנטפל באלוהים של כולם. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. בבקשה, כבוד השר. 
+
+
+ האחד חופף לשני ותלוי בשני. חברת הכנסת לוי, הפער בין 1,500 שציינת ל-640 שאני ציינתי הוא בדיוק הפער הזה בין פנימיות של משרד החינוך ושל גופים אחרים לפנימיות הרווחה. אני כאן עניתי על פנימיות הרווחה. 
+
+ אדוני, בישיבה בוועדה של חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא – – 
+
+
+ הוועדה למעמד האישה.
+
+
+ הוועדה למעמד האישה, תודה על התיקון. – – אנחנו נדרשנו לשאלות שקשורות לבני-נוער, במיוחד לנערות בסיכון, והליקוי שכולם ציינו זאת העובדה שאף גורם לא דואג לכך שכל הגורמים ישבו סביב שולחן עבודה אחד. מניעת הסכנות בקיץ – לא רק המשטרה ולא רק משרד החינוך, גם משרד הבריאות וגם משרד העבודה, ובוודאי משרד הרווחה, צריכים לשבת סביב שולחן. אני לא יכול להיות איש בשורה לגבי הקיץ הזה – – – 
+
+
+ – – – שכל הגורמים האלה יושבים סביב שולחן אחד, זה בוועדה למלחמה בנגע הסמים. כל המשרדים שם.
+
+
+אבל בכל זאת, אני חייב, למען ההגינות, להגיד שאני לא איש בשורה לגבי הקיץ הזה, כי לא עשינו את זה, אבל זה נדרש ונעשה את זה לגבי הקיץ הבא. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לשר הרווחה חבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את סגנית שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, לעלות על הדוכן ולהשיב על שאילתה דחופה מס' 80 של חברת הכנסת רות קלדרון. הנושא הוא: "אגד" ו"כנען" מסרבות להציג על אוטובוסים בירושלים דמויות אנושיות. בבקשה, חברת הכנסת קלדרון תקרא את נוסח השאילתה. 
+
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמחה שסגנית השר ואני שתינו נשים. זה מתאים שנעסוק בזה ביחד. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ ב-4 ביולי 2013 פורסם ב"הארץ" כי "אגד ו"כנען" מסרבות להציג על אוטובוסים בירושלים מודעה שמופיעות בה דמויות אנושיות.
+
+ ברצוני לשאול:
+
+ 1. מה היא עמדת המשרד בסוגיה? 
+
+2. מה נעשה לטיפול בבעיה?
+
+3. מה היא מידת התערבותו של המשרד כרגולטור בתחום?
+
+
+ תודה לחברת הכנסת קלדרון. בבקשה, סגנית השר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת קלדרון, השאילתה שלך בבסיסה נמצאת בעיון בבג"ץ כרגע. מאחר שהנושא תלוי ועומד בבג"ץ, אנחנו נמתין לפסיקת בית-המשפט העליון ונכבד אותה. 
+
+ במקביל מתקיים משא-ומתן בין המדינה לבין חברת "אגד" שמטרתו להביא לפתרון הבעיה. על מנת להביא לשינוי בהסכמה של המדיניות של "אגד" שלא לפרסם דמויות אדם, ועל מנת שלא להידרש לאמצעי אכיפה – תראי, בסופו של יום מדובר בעניין שנתון לתחום הפרסום, שהוא עניין מסחרי לכל דבר ועניין. אומנם יש מצד אחד הערך של כבוד האדם – ואני הייתי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, ואני כמובן רואה ערך בזה שלא ימחקו את פרצופיהן של נשים. מצד שני, כשאני רואה לפעמים איך מפרסמים נשים, לא תמיד בטוח שזאת הדרך המובילה לקידום כבודן ומעמדן.
+
+ אני חוזרת רגע לעיקר העניין. עמדת המדינה כפי שהוצגה בפני בג"ץ היא שראוי לפרסם דמויות אנושיות ואין מקום להימנע, כמדיניות, באופן גורף מפרסום של דמויות אנושיות בפרסומת על גבי אוטובוסים. הנושא כרוך כמובן בקשיים משפטיים; יש מחלוקות סביב הנושא. התקיימו ישיבות אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה על מנת לגבש את מדיניות הממשלה בנושא ולחשוב על דרכי פתרון לבעיה. 
+
+ כפי שאמרתי, מתקיים גם משא-ומתן בין חברת "אגד" ובין המדינה. והיה ולא תושג הסכמה בנושא, יבחן משרד התחבורה באילו כלים רגולטוריים והסכמים הוא יכול לעשות שינוי כנדרש. 
+
+ אבקש לציין כי משרד התחבורה קבע שאסור לפרסם דברים הפוגעים ברגשות הציבור, והמפקח על התעבורה הורה ל"אגד" שהשימוש שלה בזכות לתלות פרסומות על אוטובוסים לא יהיה מפלה בכל סוג של אפליה. 
+
+זה מה שעשה המשרד. בואו נמתין ביחד לפסיקת בג"ץ, נראה מה יגיד בית-המשפט העליון ואחר כך נראה איך נפעל. נפעל בכל מקרה בהתאם לפסיקת בית-המשפט העליון. 
+
+
+ תודה לסגנית השר, אבל שאלה נוספת יש עדיין לחברת הכנסת רות קלדרון, וגם לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. 
+
+
+ אני מבקשת להודות לסגנית השר על התשובה המלאה, ובאמת נמתין ביחד לפסיקה. עם זאת, אני מבקשת להציע שדמויות אדם, ובמיוחד דמויות נשים, יישמרו גם מצדנו בצניעות, בצורה שאיננה פוגעת בנשים או בצניעות, אבל שלא יעלה על הדעת שדמות אישה היא דבר שפוגע ברגשות של אנשים. ריבונו של עולם עשה את האישה. 
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שאלה נוספת. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. הדברים הגיעו לידי כך שכרזות, אפילו של אישים פוליטיים, למשל של השרה ציפי לבני, ניתן להראות על אוטובוסים בתל-אביב ובמרכז הארץ, ולעומת זאת בירושלים לא מראים, או שמשחיתים את התמונה. מדובר לא רק בדמויות של נשים אלא בדמויות בכלל, בפרצופים. אני חושב שפה צריכה להיות, גברתי סגנית השר, אמירה יותר חדה ויותר ברורה נגד התופעה הזאת, כי ברגע שמניחים לזה ככה, באיזשהו משהו ב"צריך עיון", ולא מגנים באופן חד-משמעי את התופעה הזאת, הבריונית, של השחתת כרזות, של השחתת תמונות, של השחתת מודעות, של פגיעה באוטובוסים, בתחנות אוטובוסים, חבלה, רק מפני שיש פרצוף – אפילו לא רק פרצוף של אישה, איזה בכלל פרצוף או איזה בובה או דברים מהסוג הזה – באמת נותנים פה יד לתופעה שהדעת אינה סובלת. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת הורוביץ. בבקשה, סגנית שר התחבורה. 
+
+
+ קודם כול, אני מסכימה אתך שזאת תופעה בזויה להשחית, כל דבר. ונדליזם הוא דבר פסול. בהקשר הזה של נשים, אני הראשונה שאתגייס לכל מאבק בעד זה שנשים תהיינה דמויות לגיטימיות במרחב הציבורי, גם כנשים בהיותן נשים וגם על גבי כרזות. 
+
+ אני חוזרת ואומרת: יש כאן עניין גם של פרסום ועניין של חברה מסחרית שעושה שימוש בפרסומות האלה. אני חושבת שתפקיד הממשלה הוא לא לגנות. תפקיד הממשלה בסופו של ��ום הוא לנסות לייצר נוהלי עבודה תקינים בין החברה – לבין נוהלי הפרסום הקיימים על גבי אוטובוסים. בוא נחכה לפסיקת בג"ץ. אני חושבת שיהיה מאוד יפה אם אנחנו נקבל פסיקה שתקבע את העיקרון החשוב של העניין הזה. כמובן, אם פסיקת בג"ץ לא תהלום את ערכי השוויון של מדינת ישראל, אנחנו נפעל בהתאם.
+
+
+ תודה לסגנית שר התחבורה חברת הכנסת חוטובלי. 
+
+ [הצעת חוק פ/1221/19; נספחות.]
+
+
+ סיימנו עם השאילתות הדחופות, חברי הכנסת, ונעבור לחקיקה פרטית. הצעת החוק הראשונה: הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון ביציעי מגרשי ספורט), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת עדי קול וקבוצת חברי הכנסת. הנמקה מן המקום. חברת הכנסת קול תיגש למיקרופון, ושרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן, תשיב. דקה לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדוע באיצטדיון כדורגל שיושבים בו 40,000 איש בדוחק, בצפיפות, צריכים לסבול גם מעישון פסיבי? למה רק אצלנו מאמינים שבאולם פתוח, כמו מגרש כדורגל, העישון אינו מזיק? זו פנייתו של עומר שהגיעה אלי לתיבת המייל לפני כחודשיים. אם לפני עשר שנים, כשעוד עישנו במסעדות, באוטובוסים ואפילו במטוסים, היו אומרים לנו שלא יהיה ניתן לעשן אפילו בתחנות אוטובוס, היינו צוחקים. אבל היום, במידה רבה של צדק, זה מרגיש הכי נכון, הכי הגיוני. התיקון שהגשתי מבקש להחיל את חוק איסור עישון גם על יציעי מגרש הכדורגל – תיקון קטן שיכול לעשות שינוי גדול לאוהדים רבים, כמו עומר שפנה אלי, ובעיני זה יכול לחולל שינוי בספורט באופן שבו אנו תופסים את הספורט כתרבות. 
+
+ההצעה זכתה למגוון עצום של תגובות. היו הנלהבות והתומכות, וביניהן של אבות רבים שמבלים עם הילדים בשבתות במגרשי הכדורגל ורואים במשחק יותר מתחרות – צורה של בילוי. והיו גם תגובות ספקניות שפשוט לא מאמינות ששינוי כזה יכול לקרות, ואפילו כעס של אלה שפוגעים להם בהנאת העישון הפרטית. אבל עישון, רבותי, הוא לא באמת פרטי. אז הנה, לכל המודאגים, הוכנס סייג לחוק שמקצה יציעים שבהם העישון יהיה מותר. אפשר להירגע, אפילו איציק זוהר הביע תמיכתו בחוק. 
+
+אני מאמינה שהצעת החוק תביא משפחות רבות למגרשי הכדורגל, שהם אחרי הכול מקומות ציבוריים שמגיעים אליהם כדי לבלות ולהיות חלק ממשהו גדול יותר. וכן, יש רבים שרוצים להסיר את מסך העשן כדי ליהנות מהמשחק באמת. 
+
+ אבי לוזון אמר פעם, ולצערי לא ממש דייק, כי הליגה הישראלית היא הליגה השישית הטובה באירופה. אני אומרת, אם אנחנו רוצים להיות הליגה השישית הטובה באירופה, כדאי שנתחיל להתנהג כך. מי שהזדמן לו להיות במשחק בכל מדינה אחרת יודע שזה מה שנהוג, וזה נראה היום כל כך טבעי.
+
+אז בואו ניקח כולנו אוויר וניהנה מהכדורגל. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת עדי קול. אני מזמין את שרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן, להשיב. בבקשה. 
+
+
+ אם יש חמש ליגות, אנחנו בשישית – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ תלוי במה מותר לעשן – – – 
+
+
+ אבל לא בתחרויות בין-לאומיות, היא כאן מדייקת. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברותי חברות הכנסת, חברי חברי הכנסת, אני לא יודעת אם רבים מכם, או בכלל, יודעים שעישון סיגריות הוא גורם המוות הגדול ביותר בעולם הניתן למניעה. מדי שנה מתים בעולם כ-6 מיליון בני-אדם ממחלות שנגרמות מעישון פסיבי, 10% מהם לא מעשנים. בישראל, ההערכה היא שמדובר בבין 1,000 ל-1,500 איש שמתים מדי שנה כתוצאה מחשיפה לעישון כפוי, שלא בטובתם. על-פי הערכות, כ-10,000 אנשי�� מעשנים מתים בשנה בישראל כתוצאה מנזקי עישון. על-פי סקר שנערך בשנים 2010–2012, אחוז המעשנים בקרב בני 21 ומעלה בישראל הוא כ-21%.
+
+לאור נתונים אלה, עדי קול היקרה, שלא מקשיבה לי בכלל – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ סליחה. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ סליחה – – –
+
+
+ זה אני. זה אני אשם. 
+
+
+ אני חושבת שהצעת החוק שלך טובה מאוד. 
+
+
+ כמה מתוכם במגרשי הכדורגל? 
+
+
+ מייד. אני לא יודעת, לא מניתי. באמת, הם לא אומרים לנו את זה. 
+
+ כיום, החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים אוסר לעשן במקום ציבורי המפורט בתוספת לחוק. התוספת כוללת 27 מקומות שבהם העישון אסור, וביניהם בתי-קולנוע, בתי-חולים, מסעדות. הצעת החוק מבקשת להוסיף לרשימה את יציעי מגרשי הספורט. יציעי מגרשי הספורט והאיצטדיונים הם מקומות ציבוריים הפתוחים לקהל, בין בחינם או בתשלום. הם מאפשרים צפייה בפעילות ספורטיבית או תרבותית. כיום, החוק לא אוסר את העישון בתוך איצטדיונים פתוחים, והקהל המבקש לשבת ולצפות בפעילות נאלץ להיחשף לעישון כפוי מצד המעשנים במקום, לעתים בצורה אינטנסיבית, למשך זמן ארוך, לעתים למשך זמן קצר.
+
+יש לכך היבט חמור במיוחד כאשר המקומות מסומנים ולא ניתן לעבור למקום אחר ולהימנע מהחשיפה לעישון הכפוי. לא סביר לאפשר מצב שבחירה של אדם לעשן תבוא על חשבון הזכות של שאר הציבור לשמור על בריאותו. 
+
+האיסור במקומות פתוחים, ובוודאי באיצטדיונים, הוא ישים לחלוטין. האיצטדיון המוכר ביותר בעולם שבו אסור לעשן הוא האיצטדיון של קבוצת הכדורגל המפורסמת "בארסה", של ברצלונה, ה"קמפ-נואו". גם בארץ הוכרז שהאיצטדיון החדש בחיפה יהיה נקי מעישון. 
+
+מהניסיון המצטבר בעולם, רובו המוחלט של הציבור תומך, ומיישם את האיסור, ולכן לא תהיה דאגה, אדוני השר לביטחון פנים. 
+
+ כדוגמה, ניתן לציין מגוון של אירועים בין-לאומיים שבהם האיצטדיונים הם נקיים לחלוטין מעישון: המשחקים האולימפיים בסין, המשחקים בוונקובר, לונדון, גביע העולם בכדורגל בדרום-אפריקה, משחקי "יורו" בפולין ובאוקראינה, וגם משחקי אליפות העולם בכדורגל, פיפ"א 2014, בברזיל יהיו נקיים מעישון. 
+
+משרד הבריאות עובד על תזכיר חוק לתיקון החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים, הכולל הוראות דומות בנוגע לאיסור עישון באיצטדיונים ואמפיתיאטרונים. תזכיר החוק, שיוצע על-ידי המשרד, כולל תיקונים חשובים נוספים, ובין היתר, הוספת הוראות חשובות שיאפשרו להסמיך פקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, וכן קביעת סמכויותיהם. 
+
+אי לכך, הממשלה תומכת בהצעת החוק, בהתאם להסכמות שהושגו עם המציעה בנוגע להקצאת אזור נפרד למעשנים וכי האכיפה תיושם על-ידי המפקחים ברשויות המקומיות. 
+
+לפיכך, אני מציעה לכם, חברותי וחברי, לקבל את ההצעה, בכפוף לתנאים האמורים ובכפוף לכך שהמציעה לא תקדם את הצעת החוק לקריאה ראשונה עד שתונח ההצעה הממשלתית, ולאחר מכן יתואם נוסח הצעתה עם הצעת החוק הממשלתית. אני קוראת לכולנו להצביע בעד הצעת החוק. 
+
+
+ תודה לשרת הבריאות חברת הכנסת יעל גרמן. מכיוון שהממשלה תומכת בהצעת החוק, חברי הכנסת יכולים להתנגד לה, וביקש חבר הכנסת נסים זאב להתנגד להצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני הפסקתי לעשן, תדעו לכם, אז אין לי שום בעיה עם זה, וגם הפסקתי ללכת למגרשי כדורגל, מזמן. אני בזמן האחרון קיבלתי על עצמי, מכיוון – – –
+
+
+ אוהד של מי אתה? 
+
+
+ אני הייתי פעם אוהד של ביתר-עילית, סליחה, לא "בית"ר ירושלים".
+
+
+ מה זה ביתר-עילית? 
+
+
+ ומאז אני הפסקתי גם ללכת לכדורגל וגם הפסקתי לעשן. אבל דבר מוזר יש לי בהצעת החוק שמובאת בפנינו. קודם כול, נשמע על איזה סבל – החוק הקיים למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון – – 
+
+
+ תגיד לי, אתה רוצה שיעשנו בשבת?
+
+
+ – – לא אוסר ביציע של מגרשי הספורט, והסבל רב מצד השוהים במגרשים. אני אומר לכם, הסבל הרב זה להיות במשחקים האלה, זה הסבל שלהם, לא העישון. אנשים סובלים, כאשר יש תחרות – למשל, דרבי, זה נקרא, בין קבוצה לקבוצה – – 
+
+
+ אתה רוצה שיעשנו בשבת?
+
+
+ – – וקבוצה אחת אוהדת, וקבוצה אחת מפסידה, אתה לא יודע איזה צער רב יש להם. הם הולכים להשתגע, הם אפילו משתמשים באלימות מפני שהקבוצה שלהם, שהם אוהדים אותה, מפסידה. זה הצער הרב. אבל העישון? לא ברור לי. 
+
+הרי כל היציעים בדרך כלל הם תחת כיפת השמים. השר סילבן שלום, אני מאוד רציני – – –
+
+
+ אני אומר לך. אתה רוצה – – –
+
+
+ אני שואל אותך למה כשהאולם – – –
+
+
+ רק שנייה, תקשיב רגע.
+
+
+ כן. 
+
+
+ הרי המשחקים הם בשבת. מה, אתה רוצה שיעשנו בשבת? אני לא מבין אותך. 
+
+
+ – – –
+
+
+ נכון. אבל אני מבקש לאסור עליהם גם לבוא במכונית וגם לבוא עם סיגריות. אם כבר אתה רוצה לאסור עליהם לעשן, אז – – –
+
+
+ גם לא לטלטל, הוא אומר, בכלל.
+
+
+ גם לא לטלטל כשאין עירוב, נכון. אז אם כבר אתה רוצה להחמיר, ואתה רוצה להיות באמת הלכתי, אדרבה ואדרבה, תבוא עליך ברכה. 
+
+אבל, אני רוצה לומר שהיציע בדרך כלל הוא יציע פתוח, תחת כיפת השמים. אז אני רוצה להבין, כל פעם שעולה למישהו איזשהו רעיון – פעם בקניון, פעם במגרשי כדורגל, פעם אני לא יודע מה, בכניסה לטרמינל – אז כל דבר וכל מקום צריך להביא בשבילו חקיקה? הרי מקומות ציבוריים – זה מוגדר מה זה מקום ציבורי, אז למה צריך להביא חקיקה מיוחדת? אלא אם כן זה באמת מוסיף משהו למישהו שרוצה להיות אולי ברשימת המחוקקים ורוצה להרגיש שהוא הביא הרבה חוקים למדינת ישראל, והוא באמת משפר את איכות החיים, אז תבוא עליו ברכה. אבל אני אומר לכם שבסך הכול צריך תקנות, והתקנות של משרד הבריאות – – –
+
+
+ נסים זאב, יושבים שם ילדים באיצטדיון, וזה שמעשנים לידם מפריע. 
+
+
+ אז בבקשה, אבל אני אומר: כשמדובר במקום ציבורי, זה כולל כל מקום ציבורי. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ לא צריך להביא ספציפית מקום מסוים, וכל פעם להביא חקיקה. פעם זה בקניון, פעם זה במגרשי כדורגל ופעם לא יודע מה, זה בכניסה למוזיאון. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ אני חושב שמקום ציבורי הוא מקום ציבורי, ולא צריך להביא על כל דבר חקיקה. אז אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אם תרשה לי, אני בשבוע הבא רוצה להגיש בקשה דומה – אולי בקניונים, אם זה לא חל עדיין. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נסים זאב. לפי ההיגיון הזה, אתה בדרבי תבקש לחלק קנאביס רפואי לאוהדים שמפסידים שם. 
+
+ חברת הכנסת עדי קול מבקשת להשיב, יש לה זכות, עד שלוש דקות, מכיוון שנרשמה התנגדות להצעת החוק שלה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, אני רוצה להגיד לו משהו. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, אני פונה אליך. קודם כול, יש בחוק הגדרה של מקום ציבורי, ובעבר היה כתוב בתוכו "מגרש ספורט", אבל בוועדות היה מאבק והוציאו את זה, זאת אומרת שעכשיו הכנסת אמרה שבאופן מודע מותר לעשן במגרשי ספורט. לכן ביקשתי להכניס את זה. לא פופוליסטי, לא כי אני רוצה להירשם כמציעת הצעות החוק המצטיינת. פשוט מפני שהציבור מבקש לעשות את זה. 
+
+אז אני מתנצלת על התקיפה האישית, אבל אני חושבת שזה היה לא במקום. זו הצעת חוק ראויה, שבאה להחזיר את הספורט לאוהדים. תודה. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת עדי קול. אני מבקש מכולם לשבת – מי שמעוניין ודאי להצביע. 
+
+ הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון ביציעי מגרשי ספורט), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת עדי קול וקבוצת חברי הכנסת – מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון ביציעי מגרשי ספורט), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ חברי הכנסת, 48 בעד, אין מתנגדים, יש נמנע אחד. אנחנו קובעים כי הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1087/19; נספחות.]
+
+
+ חברי הכנסת, לפני שאנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, חובה נעימה לי, ואני בטוח שלכולם, לברך את חברתנו, חברת הכנסת קארין אלהרר, שהגיעה על מנת לנמק הצעת חוק שלה. אנחנו מברכים אותה ומאחלים לה המשך חופשת לידה וחזרה מהירה אלינו בבריאות טובה.
+
+ כמו כן אני מודיע שעל הצעת החוק הבאה, של חבר הכנסת דב ליפמן, תשיב, זה לא רשום אצלכם, השרה יעל גרמן, שרת הבריאות. ואני מזמין את חבר הכנסת דב ליפמן לנמק את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשות אדוני.
+
+
+ בסדר גמור. 
+
+ אדוני היושב-ראש, צהריים טובים, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, יש לא מעט דברים בבית הזה שאין עליהם הסכמה רחבה. עם זאת, אסור לנו לשכוח את הדברים שעליהם כן יש לנו הסכמה ואנחנו כן יכולים להתאחד סביבם. כשמדברים על מדינת ישראל, המדינה היהודית, אנחנו חייבים לוודא שהערכים שלנו אכן משקפים את ערכי היסוד של היהדות כפי שהתורה הקדושה והאינסטינקטים האנושיים שלנו מלמדים אותנו. הערכים הללו הם הסיבה שאני מדבר היום. 
+
+ אני גאה שהחוק לאיסור ייבוא כבד אווז קיבל תמיכה חוצת-מפלגות ומגזרים, מחילונים לחרדים, יהודים ולא-יהודים. כולנו יכולים להסכים שאנחנו לא רוצים שלמדינה שלנו יהיה כל קשר לפיטום אווזים בכפייה. 
+
+ בואו נזכיר לעצמנו על מה אנחנו מדברים כאן: אדם לוקח אווז, תוקע לו צינור בגרון ומכריח אותו לאכול, לאכול ולאכול. שלוש פעמים ביום, ככה במשך חודש שלם עד השחיטה. בזמן הזה הכבד של האווז גדל עד פי-שישה מגודלו הטבעי, מה שגורם לסבל רב ומביא את האווז לקושי בנשימה ואפילו לקושי בעמידה בגלל חוסר שיווי המשקל.
+
+יש הטוענים שמכיוון שהאווז הוא עוף נודד הוא רגיל לאכול כמויות גדולות של מזון. אם כך, אין שום בעיה – שהאווז יחליט כמה אוכל מספיק, ולא אדם, שכל מטרתו להגדיל את הכבד כמה שיותר על מנת להרוויח כמה שיותר. 
+
+ ואני רוצה לשאול אתכם: מי כאן יכול להצדיק הנאה ממעשה נורא כזה? בשביל מה זה הכרחי? בשביל שיהיה יותר קל למרוח את הכבד על קרקר? מדינת ישראל יכולה להתגאות בכך שאסרנו את התעשייה האיומה הזו בתוך גבולות המדינה, והגיע הזמן שלמדינת ישראל ולעם ישראל יהיה אפס קשר למנהג הבזוי הזה.
+
+ ברשותכם, חברי, אדבר עכשיו עם כובע הרב שלי, ואפנה, בין היתר, לאלו שמתנגדים לחוק הזה מסיבות דתיות. פעמיים ביום בזמן קריאת שמע אנחנו למדים על חשיבות הטיפול בבעלי-חיים: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת". והתלמוד מלמד אותנו שחובה עלינו קודם להאכיל את החיות שלנו ורק אחר כך נאכל בעצמנו, וזאת כדי למנוע את הצער של החיה לראות אותנו אוכלים לפניה. הרב עובדיה יוסף פסק לפני שנתיים: "אין להתיר את פיטום האווזים בגלל איסור צער בעלי-חיים". הרב עובדיה גם ציטט מגאון אחר שאמר: "מן הראוי לגזור במקומותינו שלא לאכול משומן אווזים הבאים מארץ מרחק".
+
+ ברצוני לצטט בפניכם את פסק-הדין של שופט בית-המשפט העליון לשעבר מישאל חשין: "מצוות צער בעלי-חיים באה אפוא להגן על בעלי-החיים באשר הם, יצורים שהאלוקים נתן בהם נשמה. כל מי שאלוקים בלבבם יעשו ככל שיוכלו, איש-איש במקומו, כדי שאדם לא יענה בעלי-חיים, לא יתאכזר אליהם ולא יתעלל בהם". 
+
+ חלקכם בוודאי שמעתם על המחלוקת שהתעוררה סביב חוק זה ביני לבין שר החקלאות שמיר, שהתנגד לנוסח המקורי. לשמחתי, השר שמיר תומך בתכלית הראויה של שמירה על זכויות בעלי-חיים, והצלחנו להגיע לפשרה, ועכשיו נקדם יחד, ובהסכמה רחבה, את החוק. 
+
+ המילה "ייבוא" תוסר לחלוטין מהחוק ובמקומה תבוא המילה "סחר", עם ההסבר שתיאסר כל מכירה של המוצר בישראל ולא ניתן יהיה להרוויח כסף או שווה כסף מכבד אווז מפוטם. כפי שסוכם, את השינוי הזה נבצע בוועדה.
+
+ אדוני היושב-ראש, היום יש לנו הזכות וההזדמנות להצביע בעד החוק הערכי הזה. אני מקווה שאנחנו נהיה אור לגויים גם בנושאים של שמירה על בעלי-חיים, אלו שאינם יכולים לדאוג לעצמם. כך נעזור לא רק לבעלי-החיים אלא גם לעצמנו ולדימוי של מדינת ישראל בעולם. 
+
+ אני מודה לכל חברי בבית הזה שהחליטו לתמוך בחוק ולהתאחד סביב ערכים יהודיים בסיסיים, ויחד ניפטר מהמאכל משחית הנפש הזה בישראל. 
+
+ אסיים בציטוט של מהטמה גנדי, שאמר: "גדולתה של אומה וקדמתה המוסרית נמדדות ביחסה לבעלי-החיים". 
+
+ אני מבקש את תמיכתכם בחוק הזה בקריאה ראשונה, בוועדות, ואז נחזור להצביע עליו בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב ליפמן. שרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן, תשיב בשם הממשלה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברותי חברות הכנסת, חברי חברי הכנסת, שרים נכבדים, לפני למעלה מ-15 שנים ראיתי סרט מחריד – מישהו מעניין אותו איזה סרט ראיתי? Anybody home, אוקיי?
+
+
+ מעניין, מעניין.
+
+
+ מעניין? בסרט מראים בדיוק את מה שחברי דב ליפמן סיפר. מראים איך מפטמים באכזריות את האווזים עד שהם לא יכולים לעמוד על רגליהם ולא יכולים ללכת. מאותו רגע ועד היום ובכלל, ולדעתי גם עד בכלל, בעתיד, אני לא טועמת ולא אוכלת את מה שקוראים בעברית צחה "פואה גרא". אני חושבת שזה לא אנושי ולא נכון. 
+
+ לא תיארתי לעצמי שאני אעמוד כאן כנציגת הממשלה ואגן על החוק ההומני והחשוב שחברי לסיעה, חבר הכנסת דב ליפמן, הציע. לכן אני מאוד מאוד שמחה לבוא ולומר שהממשלה תומכת בהצעת החוק, בכפוף להסכמת המציע לתנאים הבאים, שכבר אמרת: תיאום נוסח עם משרדי הכלכלה, החקלאות, המשפטים, ביטחון הפנים, הבריאות, הגנת הסביבה ורשות המסים; איסור הייבוא לישראל יושמט מנוסח הצעת החוק; החוק יאסור רק מכירה בכסף או בשווה כסף; החוק יקבע כי משרד החקלאות יהיה אחראי על אכיפת איסור המכירה. 
+
+ אני קוראת לכל הבית לתמוך בחוק החשוב הזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לשרת הבריאות חברת הכנסת יעל גרמן. המציע, כפי ששמענו, מסכים לתנאים שהציבה הממשלה. אם כן, נרשמה הסכמת המציע. ואם כן, יש לנו התנגדות של אחד מחברי הכנסת, במקרה זה של חבר הכנסת משה גפני. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני יושב-ראש הכנסת, רבותי השרים, גברתי שרת הבריאות, חברי הכנסת, אנחנו ביטלנו את פיטום האווזים. בגלל הסיב�� של צער בעלי-חיים ביטלנו את זה בארץ בחקיקה, ואני הייתי בין אלה שתמכו בחוק הזה ואני מזדהה עם זה לחלוטין.
+
+אני מאוד מבקש לא להצביע על החוק הזה היום. אני אגיד לכם גם מדוע. אם אנחנו באים, כאשר יש מלחמת עולם, ובכנסת גם יודעים את זה – מתנהלת מלחמה באירופה על השחיטה הכשרה. אנחנו, העם היהודי, מנהלים מאבקים גם בגרמניה, גם בהולנד, גם בפולין. יש מאבק בשחיטה הכשרה בטענה של צער בעלי-חיים. אם מדינת ישראל באה היום ואומרת לא באמצעות חקיקה על פיטום אווזים בארץ, שאת זה ביטלנו, על זה אין ויכוח – אין ויכוח, יש פה תמיכה, לדעתי, מקיר לקיר, שאסור לפטם אווזים, שזה צער בעלי-חיים, אסור לעשות את זה. אגב, זה גם לא כשר. אני לא נכנס בכלל לעניין של הכשרות, אלא על צער בעלי-חיים. זה ברור, חד-משמעי, לא עומד לדיון, עשינו את זה. זה בסדר. אם הכנסת, אדוני יושב-ראש הכנסת, היום תקבע בחקיקה שאסור לייבא – הרי כדי לא לייבא אפשר למצוא פתרונות אחרים, גם לא בחקיקה. 
+
+
+ אבל זה הושמט מנוסח החוק, כפי ששמעתי מהשרה. 
+
+
+ אני לא יודע – – –
+
+
+ כן, כן, כן. 
+
+
+ אדוני יושב-ראש הכנסת, באמירה שמליאת הכנסת תגיד עכשיו עלולים לבוא אלה שלדעתי תומכים באופן – והמאבק אתם הוא באמת קשה, על השחיטה הכשרה באירופה, יבואו ויגידו: כנסת ישראל אמרה צער בעלי-חיים עלינו; היא לא אמרה על עצמה. אמרה על עצמה, כבר אמרנו את זה. כבר אמרנו את זה בחקיקה. 
+
+
+ הנוסח הנוכחי בפירוש עוקף, בהחלט בדרך המלך, את הטענה – – –
+
+
+ חבר הכנסת כבל, אני אומר: אנחנו לא צריכים לרוץ ולא צריכים למהר. הרי אם אנחנו מדברים על פיטום בארץ צריך מהר לעשות חוק, וזה נעשה. אם אנחנו מדברים על דברים אחרים, הרי אסור לפטם אווזים בארץ, נגמר הסיפור הזה. לא הייתה פה – יכול להיות שכן הייתה, מסיבות כלכליות, אבל הכנסת הייתה נגד, כולה. אם יש פתרונות – הרי לא חייבים להעביר את זה עכשיו. אם יש פתרונות, שהם לא חייבים להיות על הייבוא, ואפשר עם נוסחאות אחרות, אפשר לעשות את זה לא בחקיקה, לא לספק את הנשק הזה, ושוב – אני לא מדבר בכלל על פיטום אווזים. עמדתי בעניין הזה ברורה, היא לא שנויה במחלוקת, היא לא מוטלת בספק. אנחנו נמצאים – יש רבים מחברי הכנסת כאן שנמצאים בדיאלוג לא פשוט עם ממשלות רבות באירופה שרוצות לבטל את השחיטה הכשרה. חלקן אפילו קיבלו החלטה. 
+
+
+ בפולין. 
+
+
+ בפולין. אני אמרתי קודם; בגרמניה, בפולין, בהולנד. 
+
+
+ מדינות סקנדינביה. 
+
+
+ מדינות סקנדינביה. יש שם יהודים שאנחנו עלולים לפגוע בהם. 
+
+ אני מסכם את הדברים שלי ואומר כך: אנחנו – אתם יודעים מה? מה אנחנו, אני מדבר גם בשמי, גם בשם חברי הסיעה שלי, שמעתי גם מש"ס, גם מאחרים: אנחנו נגד פיטום אווזים, זה צער בעלי-חיים, לפי דעתי זה גם לא כשר, אבל אני לא רב לפסוק בעניין הזה. זה ברור שאנחנו נגד, ומדינת ישראל כבר אמרה את דברה. 
+
+אני מבקש לדחות את הדיון בעניין הזה, כיוון שאם אנחנו לא מדברים עכשיו בנוסח על ייבוא, אז אפשר למצוא פתרון עד שנמצא. אם לא, אם המציע ירצה בכל אופן להצביע, אני אבקש להצביע נגד. לא בגלל פיטום אווזים, אני מדגיש מיליון פעם, בגלל החשש של הסיפור שיש באירופה, שצובר תאוצה, והיהודים שם הולכים לסבול כי אוסרים שחיטה כשרה, ויסתמכו על החקיקה של הכנסת, כאן, שזה לא נוגע לארץ, מכיוון שכאן אסור, כאן החקיקה קבעה כבר שלא מפטמים אווזים; כדי לא לפגוע בשחיטה הכשרה ולפגוע ביהדות אירופה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת משה גפני. האם המציע רוצה להשיב? בבקשה. חבר הכנסת דב ליפמן, מכיוון שנרשמה התנגדות, יכול לומר את דברו. עד שלוש דקות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ התקנון, התקנון. תפנה לחבר הכנסת צחי הנגבי שישנה את התקנון. 
+
+
+ הרב גפני ושאר חברי מהמפלגות החרדיות, היו דיונים על הנושא של היבוא והשחיטה. אנחנו היינו בקשר עם הרבנים באירופה, גם עם ה-European Jewish Congress, שהם האנשים ששומרים על כל הנושא של השחיטה, והם אמרו לנו במפורש: אם אנחנו מורידים את המילה "ייבוא" ואנחנו מדברים רק על סחר ומכירה, זה יעזור להם במאבק על השחיטה, כי זה יראה לכל המדינות שאנחנו נגד צער בעלי-חיים ואין איסור ייבוא. אז אני קורא לכולכם, מפלגת ש"ס, מפלגת יהדות התורה, להצטרף לכל הבית ולהצביע בעד החוק. במיוחד אנשי ש"ס – הרב עובדיה כתב במפורש שלא להביא את זה מארץ מרחק. זה מה שאנחנו אומרים כאשר אנחנו עושים איסור מכירה. אני קורא לכולכם להצביע בעד. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דב ליפמן. 
+
+ חברי הכנסת, חברות הכנסת, מי שמעוניין להצביע – שישב. אנחנו מצביעים על הצעת חוק איסור ייבוא ומכירת כבד של בעלי-חיים שעברו התעללות, התשע"ג–2013, של חבר הכנסת דב ליפמן וקבוצת חברי הכנסת, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור ייבוא ומכירת כבד של בעלי-חיים שעברו התעללות, התשע"ג–2013, לדיון בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ חברי הכנסת, 59 בעד, עשרה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ותועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה של הכנסת. 
+
+
+ – – –
+
+
+ מכיוון שנשמעו כמה הצעות, ההצעה תועבר לוועדת הכנסת ושם יוכרע המשך הטיפול בה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1243/19; נספחות.]
+
+
+ חברי הכנסת, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעובד שבת-זוגו אינה מסוגלת לטפל בילד מחמת נכות או מחלה), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת קארין אלהרר וקבוצת חברי הכנסת. חברי הכנסת, אני בקושי שומע את עצמי כאן, באולם. סגן שר הדתות, אדוני, נא לשבת. חברתי חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, נא לשבת. אני מבקש מחברת הכנסת קארין אלהרר להציג את הצעת החוק שלה ושל קבוצת חברי הכנסת. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול – אני באמת נרגשת לחזור למשכן ולהציג בפניכם את הצעת החוק הראשונה שלי. 
+
+ ההצעה שאני מבקשת להציג היום היא תיקון לסעיף 49 לחוק הביטוח הלאומי, ועניינה מתן זכאות לחופשת לידה מלאה ולתשלום דמי לידה לבן-זוגה של עקרת-בית נכה, עקרת-בית על-פי הגדרתה בחוק המוסד לביטוח לאומי, אותה עקרת-בית שאינה מסוגלת לטפל בילד. 
+
+ התיקון שאנחנו מבקשים להציע ייצור קוהרנטיות בין דברי חקיקה שונים – בין חוק הביטוח הלאומי ובין חוק עבודת נשים, ואני אסביר. חוק עבודת נשים קובע, שמי שבת-זוגו זכאית לחופשת לידה ואינה מסוגלת לטפל בילד מחמת מוגבלות או מחלה, יהיה זכאי לקחת את חופשת הלידה במלואה במקומה ולקבל דמי לידה מלאים. מובן שהדבר ייעשה ויינתן רק מקום שבו קיים אישור רפואי מתאים. לעומת זאת, חוק הביטוח הלאומי קובע כי מי שמוגדרת כעקרת-בית, דהיינו אישה שאינה עובדת, לא זכאית לחופשת לידה, וכפועל יוצא גם בן-הזוג שלה אינו זכאי להחליפה ולקבל דמי לידה. העיקרון שקבוע בבסיס האמירה הזאת הוא ככל הנראה מתוך איזושהי נקודת מוצא שהאישה יושבת בבית והיא יכולה ונמצאת כשירה לטפל בילד, להשקיע ממרצה ומזמנה. בלי לקבוע מסמרות האם הנחת היסוד הזאת נכונה או לא, ברור שהיא לא יכולה לחול במקום שבו יש אישור רפואי שקובע באופן חד-משמעי שהאישה אינה מסוגלת לטפל בילד. 
+
+ יש מקרים במדינת ישראל שבהם האישה לא זכאית לקבל דמי לידה, לדוגמה, אם אותה אישה מתקיימת מקצבת נכות כללית, ואז בן-הזוג שלה לא רשאי לצאת לחופשת לידה ולקבל את אותם דמי לידה. כך היה במקרה של משפחת גולדשטיין, שהמקרה שלהם התפרסם בפברואר השנה. האישה עבדה בעבר כקלדנית בבית-משפט. בעקבות אירוע מוחי הפסיקה את עבודתה, ולאחר תקופה נכנסה להיריון וילדה. באותו מקרה האישה לא הייתה מסוגלת לטפל בילד שנולד, בשל המוגבלות, והבעל שרצה לצאת לחופשת לידה ולקבל דמי לידה לא היה יכול לעשות זאת על-פי חוק הביטוח הלאומי. זה מקרה יחסית קל. בוא ניקח מקרה פחות דרמטי; אישה שעובדת עשרות שנים מפסיקה לעבוד רק למשך שנה וחצי, היא נכנסת להיריון, יולדת, ועקב הלידה מצבה הבריאותי לא מאפשר לה לטפל בילד ונוצרת לה נכות צמיתה או זמנית. האישה הזאת שילמה במשך שנים ביטוח לאומי, ובעלה ממשיך לשלם עד היום, ועדיין הבעל לא יהיה זכאי לקחת את אותה חופשת לידה. 
+
+המצב הנוכחי בחקיקה בעצם מציב את אותן משפחות במקום בלתי אפשרי. מצד אחד הבעל הוא המפרנס העיקרי, והוא לא יכול לצאת לחופשת לידה ולקבל דמי לידה, והם צריכים להפסיד מקור הכנסה, היחיד למעשה, העיקרי, או לקחת סיוע בתשלום, שגם הוא יגזול מהם כספים שלא תמיד יש בכיסם. לא ברור איזו מהאפשרויות שהצגתי היא טובה יותר, אבל ברור שבשני המקרים נגרם נזק כלכלי – נגרמת פגיעה במצבה של המשפחה. 
+
+מטרת התיקון היא לאפשר לבעל תשלום דמי חופשת לידה כך שהזוג יוכל לטפל בילד ככל זוג אחר והמשפחה לא תיאלץ לבחור בין טיפול בילד לבין פרנסה. 
+
+ חשוב לציין שמספר המשפחות שנמצאות במצב הזה הוא מצומצם, לפיכך העלות התקציבית שכרוכה בקבלת התיקון היא יחסית מינורית. עם זאת, יש בכוחו של התיקון לשפר משמעותית את מצבן הכלכלי של המשפחות. 
+
+ אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת לקליניקה לשוויון במרכז למשפט ועסקים ברמת-גן, שהעירו את תשומת לבי לעניין, ואני מבקשת מכם, חברי הכנסת, לאשר את התיקון כדי שבאמת נוכל להביא תיקון למצבן הלא-פשוט של משפחות בעניין. תודה. 
+
+
+תודה לחברת הכנסת קארין אלהרר. ישיב בשם הממשלה שר הרווחה והשירותים החברתיים חבר הכנסת מאיר כהן. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברוכה הבאה, חברת הכנסת קארין אלהרר. 
+
+ חוק עבודת נשים נותן אפשרות לבת-הזוג או לבן-הזוג להיעדר מן העבודה לרגל הולדת תינוקם. לפי חוק עבודת נשים, עובד שילדו נמצא עמו, בהחזקתו ובטיפולו הבלעדי, עקב מחלה או נכות של בת-זוג, זכאי לחופשת לידה. חוק הביטוח הלאומי קובע כי עובד הזכאי לחופשת לידה זכאי לדמי לידה בתנאי שהוא עובד שכיר או עצמאי, שולמו בעדו דמי ביטוח לפי חוק, וכן בת-זוגו זכאית לדמי לידה ולא שולמו לה דמי לידה. 
+
+ לשולחנה של חברת הכנסת קארין אלהרר ולשולחני הגיעו מקרים רבים המתארים נשים נכות אשר אינן מסוגלות לטפל בתינוקן אלא מסתייעות בבעל או במשפחה, ומכיוון שהן לא עבדו ולא שולמו עבורן דמי ביטוח לאומי, מצאו עצמן בפני שוקת שבורה; מצד אחד, הן ובני-זוגן לא זכאים לדמי לידה, ומצד שני, הן תלויות בעזרת הבעל, אשר מוצא את עצמו במצב של אובדן הכנסה בשל הטיפול בתינוק. 
+
+הצעת החוק שבנדון מבקשת לתקן את הסעיף האמור כך שעובד יהא זכאי לדמי לידה גם אם בת-זוגו איננה זכאית לדמי לידה, ובכך להקל ולאפשר את הטיפול ברך הנולד. 
+
+ועדת השרים החליטה לתמוך בהצעה, כפוף לתיאום הליכי החקיקה עם שר הרווחה. 
+
+אני מבקש לתמוך בחוק, ותודה רבה לחברת הכנסת קארין אלהרר על החוק החשוב הזה. 
+
+
+ תודה לשר מאיר כהן. את מקבלת את ההתניה של הממשלה לגבי תיאום המשך החקיקה; אם כן, אנחנו יכולים להצביע. חברי הכנסת, נא לשבת. 
+
+ הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעובד שבת-זוגו אינה מסוגלת לטפל בילד מחמת נכות או מחלה), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת קארין אלהרר וקבוצת חברי הכנסת – נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעובד שבת-זוגו אינה מסוגלת לטפל בילד מחמת נכות או מחלה), התשע"ג–2013, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+ חברי הכנסת, 68 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ותועבר להמשך החקיקה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. ברכות לחברת הכנסת קארין אלהרר.
+
+
+ [הצעת חוק פ/399/19; נספחות.] 
+
+
+אנחנו ממשיכים עם הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – התאמה להתפתחויות טכנולוגיות), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת מאיר שטרית. תשיב שרת הבריאות, חברת הכנסת גרמן. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, לפני עשור נדרשתי לעשות חוק מידע גנטי. זה חוק שעשיתי לפני עשור כמעט, קצת יותר מעשור. החוק בזמנו בא להסדיר את כל הנושא של בדיקות גנטיות, כי עד החוק הזה – בעצם זה היה אחד החוקים הראשונים בעולם – כל הנושא של בדיקות גנטיות לא היה מוסדר בארץ, והתוצאה הייתה שלמשל נשים חולות סרטן שהבריאו לא היו יכולות לנסוע לחוץ-לארץ, כי חברות הביטוח היו מסרבות לבטח אותן, מדוע? כיוון שאם אישה מצהירה שהיא נותנת פטור לחברות הביטוח מסודיות רפואית, חברת הביטוח הייתה מסתכלת בתיק הרפואי, ואם האישה עברה בדיקה גנטית שמראה גן של נטייה לסרטן השד, נגיד, הן סירבו לבטח אותה, או שהעלו את הפרמיה בצורה מטורפת. אותו הדבר מקומות עבודה. וכשעליתי על הבעיה הזאת התחלתי לבדוק את הסוגיה לעומק, וגיליתי לתדהמתי שבישראל בעצם אין שום הסדרה של בדיקות גנטיות, לא קבעו מי רשאי לעשות בדיקות גנטיות, איך עושים בדיקות גנטיות, מה מסבירים לאזרח כשלוקחים ממנו דגימה גנטית, איך שומרים את הדגימות, איך מפרידים בין הדגימה לבין הזהות של בן-אדם, איפה שומרים את זה, באיזה מעבדה מותר, באיזה מעבדה אסור. 
+
+עשיתי חוק מאוד כבד, לפני עשור, עבדנו עליו שתי קדנציות ברציפות, עם מיטב הגנטיקאים בארץ, פרופסורים, אנשי אתיקה, והחוק עבר לפני עשר שנים. אם אחד מחברי הכנסת יטרח לקרוא את מה שאמרתי אז, בדיון על החוק ההוא, לפני עשר שנים, אתם תראו שצפיתי את מה שיקרה בבדיקות הגנטיות בעולם ובארץ. אמרתי אז, מעל הבמה הזאת, שעם הזמן הבדיקות הגנטיות מתפתחות כל כך, בקצב כזה אדיר, שיום אחד, עם טיפת דם במיקרוסקופ, אפשר לעשות בדיקה גנטית ולקבל אינסנטיב לראות מה קורה ב-100,000 הגנים של בן-אדם; בבדיקה של טיפת דם אחת, או תא עור. ואז, אם – אתם רואים, כמו שזה קורה היום – בבדיקה גנטית אפשר להראות שיש 5,000, נגיד, גנים, מחלות שונות שיש אליהן נטייה, זה לא אומר שהאדם באמת יהיה חולה, אם יש גן, נטייה כזאת; אולי הוא יהיה חולה, אבל הוא לא בהכרח יהיה חולה. 
+
+אדם מוותר על הסודיות הרפואית שלו, זאת אומרת, אף אחד לא יסכים לבטח אותו או לקבל אותו לעבודה. לשמחתי, הכנסת אישרה את החוק הזה פה-אחד לפני עשור, אבל בעשור הזה הייתה התפתחות טכנולוגית מדהימה, הן ב��וג הבדיקות, הן בהגדרות, הן מבחינת מומחים שעושים בדיקות גנטיות, הן מבחינת יועצים שנותנים את התוצאות לאנשים, כי גם את זה היה חשוב להגדיר; מי מודיע לאנשים על התוצאה, כי לפעמים התוצאה של בדיקה גנטית יכולה להיות – מבחינת האדם שמקבל את התוצאה – יכולה להיות קטסטרופה. אם מודיעים לאדם, דע לך שיש לך גן שאתה הולך לחלות במחלה איומה ונוראה, הוא יהיה במצב נפשי מאוד קשה. לכן חשוב מי מודיע לו, ולכן נקבע אז שיהיו יועצים גנטיים, שזה המקצוע שלהם, שזה תפקידם, כדי שיהיה אפשר לספר את זה לאנשים בצורה מתאימה ולהסביר להם את המשמעות של הבדיקה. 
+
+עם השנים, אדוני היושב-ראש, השתנו גם סוגי הבדיקות, השתנו גם סוגי הדגימות, השתנו גם סוגי המומחים בארץ ובעולם, ולכן נדרשנו לעשות תיקונים לחוק המידע הגנטי ולהתאים את ההגדרות בחוק למה שקורה היום. 
+
+ אני אסתפק בדוגמה אחת, כדי לא להכניס אתכם, את כל חברי הכנסת, לתוך הסבך של החוק עצמו. למשל, בסעיף 7 המוצע פה, באחד התיקונים של סעיף 9 לחוק העיקרי, אנחנו משנים את ההגדרות לעניין גנטיקאי קליני, לגנטיקאי מולקולרי-קליני ולגנטיקאי ביוכימי-קליני – שלושה סוגים של מומחים, שלכל אחד יש מומחיות משלו. אנחנו משנים דברים שהם בעצם שדרוג של החוק, כדי להתאים את הטכנולוגיה ואת מה שעושים היום להגדרות בחוק, ולא למצוא מצב שהמעבדות הגנטיות עוברות על החוק גם בלי ידיעה. 
+
+אני שמח שהממשלה אכן תומכת בחוק הזה, ולכן אני אודה לחברי הכנסת על תמיכה בחוק. נצטרך לעבוד עליו בוועדת המדע לעומק, על כל פרט, ואני הסכמתי מראש לתאם כל חקיקה, כל מהלך חקיקה, גם עם משרד הבריאות וגם עם האוצר, אם יהיו להם הערות כלשהן. אמרתי: אני מקבל הכול. פה אין נגד אף אחד שום דבר; להפך, רק בעד. אני מקווה באמת שהכנסת תאשר אותו – שחברי הכנסת יאשרו את הצעת החוק הזאת.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מאיר שטרית. תשיב כאמור שרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן. יש לך יום פורה היום – –
+
+
+ כן, כן.
+
+
+ – – מבחינת הפעילות.
+
+
+ אז זהו, פעם אחרונה שאני עולה כאן על הדוכן.
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מטרת ההצעה היא להתאים את חוק מידע גנטי, כפי שאמר חבר הכנסת שטרית, להתקדמות הטכנולוגית והאתית שאירעה בעשור מאז חקיקתו. במסגרת הצעת החוק מוסדר לראשונה בחקיקה ביצוע בדיקות סקר גנטיות ליילודים סמוך להיוולדם, על מנת לאתר ילדים החולים במחלות גנטיות קשות שיש להן היום טיפול שיכול למנוע מהילד נזקים חמורים. הבדיקות האלה הן בעלות חשיבות עליונה ועשויות להציל נפשות ממש.
+
+ להצעת החוק יש חשיבות רבה, מחד גיסא בהגנה על זכויות הפרט לסודיות ולפרטיות בעולם טכנולוגי מתקדם שבו הכול ידוע, ומאידך גיסא, היא מאפשרת את המשך התפתחות המחקר ולימוד ידע חדש לתועלת הכלל ולקידום הרפואה והמדע.
+
+ לאור האמור החליטה הממשלה, בהמלצת משרד הבריאות, לתמוך בהצעת החוק בכפוף לכך שהנוסח יוסכם עם המשרדים הרלוונטיים. אני קוראת לכולם להצביע בעד החוק. תודה רבה.
+
+
+ תודה לשרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן. שמענו מן המציע, חבר הכנסת מאיר שטרית, את הסכמתו לתיאום הנוסח בהמשך החקיקה. 
+
+ לכן אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – התאמה להתפתחויות טכנולוגיות), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת מאיר שטרית, בקריאה טרומית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק מידע גנטי (תיקון – התאמה להתפתחויות טכנולוגיות), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה.
+
+
+ חברי הכנסת, 58 בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ותועבר להמשך החקיקה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
+
+חברי הכנסת, אני מבקש דקה של תשומת לב לפני שיחליף אותי סגן היושב-ראש יצחק וקנין. 
+
+
+
+
+ ברצוני לאחל לחברי הכנסת המוסלמים, לעובדי הכנסת המוסלמים ולכלל אזרחי מדינת ישראל המוסלמים את ברכותי וברכות הכנסת לרגל צום הרמדאן. 
+
+ היום לפנות בוקר החלו מאות מיליוני מוסלמים ברחבי העולם את צום חודש הרמדאן, בתוכם ודאי אזרחי מדינת ישראל המוסלמים. 
+
+ חודש הרמדאן הוא זמן של חשבון נפש והתבוננות פנימית, הבאה לידי ביטוי בצניעות ואיפוק ובעשיית מעשי חסד וצדקה. המסורת המוסלמית מלמדת אותנו שהרמדאן, תחילתו רחמים, אמצעיתו סליחה וסופו חירות. בימים אלה של סערה חברתית, ציבורית וגם פוליטית, אני תקווה כי נמצא בתוכנו את היכולת לרחם, לסלוח ולהעניק את החירות לעצמנו ולסובבים אותנו.
+
+ בשמי ובשם כנסת ישראל, הרשו לי לאחל לכם צום קל ומועיל. לכבוד יהיה לי, כמיטב המסורת של קודמי בתפקיד, לחלוק עם עמיתי חברי הכנסת המוסלמים את סעודת האיפטאר המסורתית, כפי שכבר קבענו.
+
+רמדאן כארים, כול עאם ואנתום בח'יר.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ בחֶ'יר.
+
+
+ בחֶ'יר.
+
+
+ בחֶ'יר.
+
+
+ בחֶ'יר. נו – –
+
+
+ בחֶ'יר.
+
+
+ – – אני עוד אעבוד על הערבית שלי.
+
+
+ בסדר. יהיה – – –
+
+
+לקראת סוף הקדנציה. אבל את הרזבוזוב אתם לא יכולים לומר כמוני.
+
+ברכות לחברי הכנסת המוסלמים. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1295/19; נספחות.]
+
+
+ ואנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – היעדרות בשל מחלת הורה), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת רינה פרנקל וקבוצת חברי הכנסת. הנמקה מן המקום, כך שחברת הכנסת פרנקל תיגש למיקרופון באולם, ומשם הממשלה – השר יצחק אהרונוביץ ימסור את התשובה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – היעדרות בשל מחלת הורה) היא הצעת חוק שמטרתה להקל על משפחה שאחד מההורים הפך לתלוי וזקוק לעזרה.
+
+אני מביאה את ההצעה היום בפני המליאה ומבקשת לבטל את מגבלת הגיל הקבועה היום בחוק ועומדת על גיל 65. היא מהווה מחסום בפני הורים צעירים יותר שהפכו תלויים בקבלת עזרה מבני משפחה על חשבון ימי מחלה הצבורה שלהם. המכסה הקבועה בחוק היא שישה ימים שאותם בני משפחה זכאים לזקוף על חשבון ימי המחלה השנתית שלהם. אני מבקשת לאפשר להורה שהפך תלוי לקבל את הזכות הבסיסית הזאת, לקבל עזרה מילדיו על חשבון ימי מחלה שלהם ללא קשר לגילו. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת רינה פרנקל. ישיב בשם שר הכלכלה השר יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון פנים.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מוצע לאפשר לעובד לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו את ימי היעדרותו מהעבודה לצורך טיפול בהורה שלו שהפך תלוי, ללא תלות בגילו של ההורה. 
+
+ עמדת הממשלה: הממשלה תומכת בהצעת החוק בכפוף להסכמתו של המציע לקדם אותו – המציעה במקרה זה או כל המציעים – בתיאום עם משרדי הכלכלה והמשפטים. לכן, שר הכלכלה תומך והממשלה תתמוך בהצעת החוק.
+
+
+ תודה לשר לביטחון פנים, השר יצחק אהרונוביץ. 
+
+ אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על החוק. רבותי, מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – היעדרות בשל מחלת הורה), התשע"ג–2013, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ 58 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת הח��ק עברה, והיא תעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה ראשונה, רבותי.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1457/19; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה – – – 
+
+
+ – – – איציק וקנין, אפשר להוסיף – – –
+
+
+ טכנית, אני יכול לפרוטוקול, אבל לא – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – למניין המצביעים, אדוני.
+
+רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין השכרת רישיון להפעלת מונית), של חבר הכנסת יריב לוין. הנמקה מהמקום, רבותי.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ כבוד היושב-ראש, השרים, חברות וחברי הכנסת, היום החוק מחייב שבעל רישיון למונית המשכיר את הרישיון שלו לאדם אחר יהיה גם בעלים של הרכב שבו נעשה שימוש באותו רישיון. הצמידות הזאת יוצרת מצב שבו כאשר הרישיון מושכר, הרכב רשום על שם מי שאיננו נוהג בו. לכן, כאשר מוטלים קנסות או מבוצעות עבירות תעבורה, ההודעות מועברות לבעל הרישיון, ולא לזה שנהג ברכב ושכר את הרישיון. הדבר הזה מקשה גם על שוכרי הרישיונות, שכאשר הם מבקשים לקנות רכב הם אינם יכולים לקחת הלוואות ולשעבד את הרכב, משום שהוא איננו רשום על שמם, אלא דווקא על שמו של משכיר הרישיון.
+
+ולכן באה הצעת החוק הזאת, כדי לאפשר הפרדה באופן שמי שמחזיק ברישיון רכב ומשכיר אותו לא יהיה חייב להיות בעל הרכב שבו נעשה השימוש באותו רישיון, ושוכר הרישיון יוכל לרשום את הרכב על שמו. כך יוקל על המשטרה במשלוח דוחות, יוקל על שוכרי הרישיונות לקבל הלוואות, ונדמה לי שכל הנוגעים בדבר יצאו נשכרים. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת – – –
+
+
+ אני כמובן מבקש את התמיכה בהצעה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת יריב לוין. רבותי, תשיב בשם שר התחבורה סגנית שר התחבורה והבטיחות בדרכים, חברת הכנסת ציפי חוטובלי. רבותי, שרת המשפטים, בבקשה. גברתי שרת המשפטים, אתם עומדים באמצע, בתוך המליאה. שרת התרבות והספורט, השרה לימור לבנת, אם אפשר.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפי הדין הקיים חל איסור להפעיל מונית בלי שיש למפעיל רישיון להפעלתה. אחת מהדרכים להשגת רישיון להפעלת מונית היא לשכור רישיון מבעל רישיון קיים להפעלת מונית למשך תקופה מוגבלת. במצב הנוכחי, היום, שוכר רישיון להפעלת מונית מחויב לרשום את המונית שהוא מפעיל על שם משכיר הרישיון. מצב זה הוא בעייתי משום שאם נעשה שימוש לרעה במונית, לרבות ביצוע עבירות תעבורה, האחריות נופלת על משכיר הרישיון ולא על מי שנהג בפועל. הצעת החוק מבקשת להתמודד עם בעיה זו.
+
+ בהצעת החוק מוצע לאפשר רישום של הרכב על שם מי ששכר את הרישיון להפעלת המונית. הפרדה זו תמנע טרדה מיותרת המוטלת הן על הצדדים, בעל הרישיון ושוכר הרישיון, והן על הרשויות המינהליות.
+
+
+ חבר הכנסת מוזס.
+
+
+אשר על כן, עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק – בתיאום עם משרד התחבורה.
+
+
+ תודה לסגנית השר חברת הכנסת ציפי חוטובלי. 
+
+ אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. רבותי, מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין השכרת רישיון להפעלת מונית), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ 57 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה. תודה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1015/19; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים ברכב מסחרי או ציבורי), התשע"ג-2013, של חבר הכנסת חמד עמאר – הנמקה מהמקום. רבותי, סגן השר אופיר אקוניס, חבר הכנסת עפו ��גבאריה. אדוני השר, סילבן שלום – רבותי, אי-אפשר לנהל את המליאה ברעש כזה, בצורה כזאת, במיוחד שההנמקה היא מהמקום.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הצעת החוק מדברת על התקנת חיישנים ברכב מסחרי ורכב ציבורי. היום לפי החוק נהג לא מחויב להתקין חיישנים, לא לנסיעה קדימה ולא לנסיעה אחורה. בכנסת מתנהלת היום חקיקה לגבי נסיעה אחורה. הצעת החוק שלי מדברת על התקנת חיישנים לגבי נסיעה קדימה, במיוחד ברכב גבוה, כשלנהג אין אפשרות לראות אם חוצה לפניו ילד והוא לא יכול לראות אותו. 
+
+בשנת 2011 היו קרוב ל-19 הרוגים ילדים בתאונות חצר, בתוך הבית, עקב נסיעה קדימה, וגם נסיעה אחורה. לכן אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. תשיב סגנית שר התחבורה והבטיחות בדרכים, חברת הכנסת ציפי חוטובלי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בשל שדה ראייה מוגבל של כלי רכב מסחריים וציבוריים יש חשש לפגיעה בהולכי רגל החוצים את הדרך לפני כלי רכב אלה. בהצעת החוק של חבר הכנסת חמד עמאר מוצע לחייב להתקין ברכב מסחרי או ציבורי חדש, שנרשם לראשונה ב-1 בינואר 2014, ומשקלו עולה על 4 טונות, חיישן בטיחות למדידת המרחק בין הרכב לבין גופים סביבו בעת נסיעה קדימה. התקנת מערכת חיישנים שתדווח לנהג על קרבה לעצמים המצויים בקרבת הרכב עשויה להגדיל את יכולת הנהג לאתר הולכי רגל ובכך להקטין את הסכנה. 
+
+ מיותר לציין שזה חלק מהמאבק החשוב בתאונות חצר, ואני מעריכה מאוד את הצעת החוק החשובה הזאת.
+
+אשר על כן, עמדת הממשלה היא לתמוך בהצעת החוק – בתיאום עם משרד התחבורה.
+
+
+ תודה לסגנית השר חברת הכנסת ציפי חוטובלי. 
+
+רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים ברכב מסחרי או ציבורי), התשע"ג –2013 – מי בעד, רבותי? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת חיישנים ברכב מסחרי או ציבורי), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+70 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/800/19; נספחות.]
+
+
+הצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון-יום (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013, של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס ויריב לוין. תנמק מהמקום חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. חבר הכנסת מאיר שטרית, חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתם מפריעים.
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי ושותפי להצעת החוק הזאת, חבר הכנסת יריב לוין, זו הצעת חוק שאני חושבת שהיא חשובה ביותר, בעיקר בתקופות שבהן אנחנו מגלים שיש באמת הצפה של מקרים, וזה בדרך כלל בחופשות – אבל באמת, אתן לכם כמה נתונים: בשנים 2008–2013 דווח בתקשורת על יותר מ-180 מקרים שבהם ילדים הושארו לבדם ברכב. 11 מהמקרים הללו נגמרו במוות ורבים אחרים הסתיימו בפגיעה אנושה בילדים.
+
+ אני רוצה לומר כמה דברים: הצעת החוק המדוברת באה להבטיח שכאשר ילד לא מגיע, חלילה וחס, למוסד החינוכי, תהיה חובת התקשרות עם ההורים. לגבי הפרוצדורה איך לעשות את זה, יש טכנולוגיות מתקדמות, אפשרות של סמ"סים או טלפונים כאלה ואחרים. אנחנו מדברים רק על אותם ילדים שלא מגיעים למערכת החינוכית. אנחנו יודעים שבחלק מהמקרים היה אפשר למנוע – אנחנו לא מורידים מההורים את האחריות, זה מין רשת ביטחון נוספת. 
+
+ אבל להצעת החוק הזאת יש כמה פנים וכמה דברים חיוביים פרט לאותם מקרים של שכחת ילדים ברכבי ההורים או חלילה ברכבי ההסעות, ששם זה מאוד קריטי. הצעת החוק הזאת מדברת על כך שאם ההורים חושבים לתומם, גם כשהילד בגיל הרך, כשהם שמים את הילד בפתח בית-הספר, שהוא מגיע לכיתה – ואני מדברת על בית-הספר בגילים המוקדמים, ביסודי – מסתבר שהיו לא מעט מקרים שבהם הילד לא נכנס לכיתה, אם משום שמישהו פיתה אותו לצאת החוצה או מישהו פיתה אותו לעשות דברים אחרים, וזה בעצם יכול לשמש עוד מנגנון לאיתור ילדים בסיכון ולמניעת מצבי משבר או, חלילה וחס, ירידה של אותם ילדים לעבריינות וכדומה.
+
+הצעת החוק הזאת חשובה ביותר. גם השופטת סביונה רוטלוי, בשבוע שעבר, בעקבות המקרה הטרגי של שכחת פעוטה קטנה ברכב של אביה, שנגמר במוות טרגי, אמרה שהיא לא מקבלת את זה ש"גם ככה יש עומס על הסייעות ועל הגננות". ראוי שיתקשרו ויודיעו להורים.
+
+אני וחבר הכנסת יריב לוין עשינו עבודה קשה. גם לקחנו את המקרים שהיו, גם ניסינו למפות אותם ולהבין על מה אנחנו מדברים, באיזה עלויות – אין עלויות לחוק הזה. מה שכן, עלויות – אם לא יהיה החוק הזה – זה אובדן חיי אדם.
+
+אני רוצה להגיד תודה רבה לשר החינוך ולשרים הרלוונטיים, ותודה רבה לאיציק אהרונוביץ ולסופה לנדבר, שלא ויתרו, גם כאשר החוק הזה בפעם הראשונה לא עבר בוועדת שרים, הגישו ערר, ולכל השרים שתמכו בחוק – אני מודה לכם מאוד. אולי נוכל למנוע את המקרים הבאים. תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס ולחבר הכנסת יריב לוין. ישיב סגן שר החינוך אבי וורצמן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת, הצעת החוק שמדובר בה נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה ביום 7 ביולי 2013. החלטת הוועדה הייתה לאשר את ההצעה בקריאה טרומית בלבד, בתנאי שהמשך הליך החקיקה יתואם עם משרד החינוך ומשרד האוצר.
+
+ הרציונל שעומד בבסיס ההצעה, חברת הכנסת לוי, הוא ראוי בהחלט. אני חושב שאנחנו תומכים כמובן בעניין, בייחוד בעת שאנחנו שומעים – רק בימים האחרונים – על מקרים מזעזעים ששוכחים ילדים ברכבים, ולצערנו זה גם נגמר במוות לא פעם.
+
+עם זאת, עלינו לעשות חשיבה משותפת באשר לדרכים שבהן ייושם החוק למעשה. יצוין כי כיום קיים נוהל שבמסגרתו מתקשרת המחנכת או הגננת כעבור יום או יומיים, אבל במקרה הזה זה לא מספיק, כי על ההורים לבדוק את שלומו של הילד.
+
+עוד ראוי לציין בהקשר הזה כי בעקבות דיון שנערך בוועדה לזכויות הילד בכנסת ב-7 במאי 2013 בנושא שכחת ילדים ברכבים, כמו שאת בוודאי יודעת, עדכן אגף ההסעות במשרד החינוך את נוסח המכרז והחוזה להסעת תלמידים – הנה ההחלטות – –
+
+
+ – – – ההמלצות שלי בוועדה.
+
+
+ ההחלטות בוועדה מיושמות, זה גם טוב. – – אשר יפורסמו על-ידי הרשויות לקראת שנת הלימודים הקרובה. 
+
+ כמה עדכונים לדוגמה: נוסף סעיף האוסר הדבקת מדבקות או וילונות אטומים ברכב ההסעה, כדי שיהיה אפשר לראות מבחוץ מה קורה בתוך הרכב, שעוברים ושבים יוכלו לראות מה שקורה בתוך הרכב, אם חלילה נשכח ילד בתוך הרכב; תינתן העדפה במכרז לחברה שבכלי הרכב שלה יותקנו התקנים טכנולוגיים המונעים שכחת ילדים ברכב ההסעה, שזה דבר כל כך חשוב; לרשימת הקנסות נוסף קנס בגובה 5,000 שקלים לחברה שנהגה לא ביצע סריקה בתום הנסיעה. ביום רביעי, 8 במאי – לפני חודשיים כבר – הופצו המכרז והחוזה לכל הרשויות המקומיות.
+
+ לאור האמור – והכי חשוב: כדי שנוכל להציל חיים של ילד אחד בישראל, גם בשביל ילד אחד בישראל, אנחנו מבקשים מחברי הכנסת להצטר�� לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. תודה רבה.
+
+
+ תודה לסגן שר החינוך אבי וורצמן.
+
+אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון-יום (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וחבר הכנסת יריב לוין. רבותי, מי בעד? מי נגד?
+
+
+ זכויות הילד. הוועדה לזכויות הילד.
+
+
+ מעמד האישה.
+
+
+ זכויות הילד.
+
+
+ מעמד האישה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון-יום (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד – 67, אין מתנגדים ואין נמנעים. רבותי, הצעת החוק תועבר להכנתה לקריאה ראשונה לוועדת החינוך, התרבות והספורט – – –
+
+
+ לא, לזכויות הילד.
+
+
+ את רוצה לוועדה למעמד הילד – – –
+
+
+ לא, לזכויות הילד.
+
+
+ זכויות הילד. יובא לוועדת הכנסת ושם יחליטו לאיזו ועדה החוק יועבר.
+
+
+ [הצעת חוק פ/78/19; נספחות.]
+
+
+ רבותי, הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס ערך מוסף בשיעורים שונים על מוצרי יסוד), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת אמנון כהן. חבר הכנסת אמנון כהן, עשר דקות לרשותך.
+
+
+ חבר הכנסת כבל, תרכז את החבר'ה.
+
+
+ אני עובד על זה.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, מונחת לפניכם הצעת חוק על מע"מ דיפרנציאלי. זה אחד הנושאים – המדינה, הממשלה, כל הזמן אמרה שהיא רוצה לטפל ביוקר המחיה, להביא בשורה לציבור, ומי שהוא ציבור ממעמד הביניים, המעמד המוחלש, אנחנו ניתן לו איזושהי הנחה, ומי שיש לו את המשאבים ישלם יותר. 
+
+ אני מציע הצעת חוק על מע"מ דיפרנציאלי, כמו שנהוג באירופה. האיחוד האירופי קבע רשימה של מוצרים אשר לגביהם רשאיות המדינות להטיל מע"מ מופחת בשיעור מזערי של כ-5% בלבד, על מוצרים חיוניים ובסיסיים, כגון מוצרי מזון ותרופות, על-פי התנאים שקבע האיחוד. ברוב מדינות האיחוד יש מע"מ מופחת, וברובן אף קבעו שלושה שיעורי מע"מ: יש מס ערך מוסף סטנדרטי, מס ערך מוסף מופחת ומס ערך מוסף מופחת במיוחד. במרבית המדינות בארצות-הברית פוטרים בכלל ממס ברכישת מוצרים מסוימים, לרוב מזון ותרופות מרשם. עם זאת, בחלק מהמדינות מוטל מס גבוה יותר על מוצרים מסוימים שהם ברובם מוצרי מותרות.
+
+בישראל שלנו נהוגה שיטת מס ערך מוסף אחיד, המוטל על בסיס רחב של מוצרים ושירותים. אשר על כן, הנני מציע להנהיג מע"מ דיפרנציאלי כפי שהממשלה תקבע בצו על מוצרי מזון, כגון מוצרי חלב, מוצרי חלב לפעוטות, מזון לתינוקות, תרופות מרשם, ואפילו אם הממשלה תקבע שבשנים מסוימות היא רוצה לתת הנחה במע"מ על דיור ראשון לזוג צעיר. דירה ראשונה לזוג צעיר – אנחנו רוצים לתת לו מענה. אחד ששירת בצבא בחיל קרבי, סיכן את חייו, התחתן ורוצה להקים משפחה – אז על הדירה הראשונה שלו אנחנו רוצים לתת לו מע"מ דיפרנציאלי ולהגיד לו: המדינה אומרת לך תודה רבה על כל השנים ששירת אותה, ולכן אנחנו רוצים לתת לך מע"מ דיפרנציאלי, כזה שתשלם רק 10% מע"מ או 5% מע"מ, כפי שתקבע הממשלה. אבל אחד שקונה דירה במקומות מסוימים שהם יקרים ביותר, או רוצה לקנות דירה להשקעה, לגביו אנחנו נותנים כלי שנגיד עליו יוטל מע"מ של 25%, כי הוא הולך לקנות דירה שנייה, אז הוא יכול לשלם.
+
+ לכן, מע"מ דיפרנציאלי אומר שבמקומות שאנחנו נחליט לגביהם כמדינה, בצו ממשלה, שלדברים מסוימים ניתן מס מופחת, והממשלה תקבע – במקומות מסוימים אני חייב לה��לים את פערי ההכנסה, ואז יהיה מתווה שיש לך מע"מ יותר גבוה. בגדול, כבוד סגן שר האוצר, ההכנסות המדינה ממע"מ – אני מסכים, לא נפגע בהן. אם יש הכנסות של כמה מיליארדים – זה ייכנס, אבל הוא יהיה דיפרנציאלי. זוג צעיר שקונה דירה ראשונה, תיתן לו הנחה מסוימת במע"מ, אבל מי שקונה דירה שנייה או שלישית ורביעית, המע"מ שהוא ישלם יהיה 30%, ואז אתה משנה את זה כך שפחות או יותר אתה עושה הכנסה מתאימה ולא תיפגע ההכנסה של המדינה.
+
+ והיום, בעידן המודרני, אין בעיה. עידן של טכנולוגיה, עידן של מחשב – אי-אפשר להגיד שאי-אפשר לטפל בזה. אני מציע בחוק שהוועדה הזאת שתוקם על-ידי הממשלה, פעם בשנה תתכנס, תקבע לגבי איזה מוצרים היא רוצה להפחית את המע"מ. לפעמים זה יכול להיות מוצרים של תזונה נכונה, מוצרים שאני כמדינה רוצה שהאזרחים ישתמשו בהם – זה פחות מחלות, פחות שומנים – ואז אני לא צריך כמדינה לטפל באותם אזרחים בנושאים רפואיים או בנושאים של אשפוזי-יום. אני חושב שזה עושה שכל, ואני אומר שהאיחוד האירופי כנראה חשב על זה, ועובדה, הוא אימץ את הדבר הזה.
+
+
+ למה האיחוד האירופי – למה בהרבה מדינות זה בוטל? מפני שזה – – –
+
+
+ יש מקומות, אתה צודק, יש מקומות שזה בוטל, כל אחד מנימוקיו שלו. לכן אני אומר: צריך לבחון את זה. אני אומר: בוא נבחן את זה כהוראת שעה אולי, נבחן את זה שנה-שנתיים, נתאים את זה לאופי של מדינת ישראל.
+
+ואני אומר: לא נפגע בהכנסות של המדינה. אני אומר דיפרנציאלי. יש מקומות, אפילו במוצרי חלב: יש לך גבינה של 5% ו-9% שאני רוצה שאזרחי המדינה ישתמשו בה, אבל יש גבינות קשקבל וקממבר שאפשר לשים עליהן 40% מע"מ. יש כאלה שצורכים אותן. אז בהכנסות לא נפגע. אבל לי זה עושה שכל שכל אחד יכלכל את צעדיו, ואני גם כמדינה נותן להם להשתמש במוצרים בריאים יותר, ואני פחות אשתמש בהוצאה של הממשלה בנושא בריאות או סיעוד או כל הנושאים האחרים.
+
+כמובן, אם אני אשמע כרגע מסגן שר האוצר שיש עבודת מטה שנעשית, החוק לא מעניין אותי – מעניין אותי שיהיה פתרון. 
+
+ לכן אני – בשולחן עגול, כשנשב, נביא את המומחים ונלמד את השגיאות של האיחוד האירופי, הגויים – לפעמים אנחנו מאמצים את הדברים, לפעמים אנחנו אור לגויים. אולי אנחנו נהיה אור לגויים בתחום הזה, נמצא פתרונות. הרעיון הוא שאפשר למצוא איזונים נכונים כדי לתת פתרונות גם ליוקר המחיה, לשכבות שאנחנו כמדינה רוצים לעזור להן, ומי שיש לו, גם כשהוא יקנה רכב, גם לגבי רכב – מי שקונה רכב משפחתי ראשון להסיע את הילדים שלו, לגביו אפשר להגיד שאנחנו נותנים מע"מ דיפרנציאלי, כזה אחוז. אבל רכב יוקרה – ממשפחות מסוימות קח 40%, 50%, מע"מ, הוא, לא אכפת לו כמה הוא משלם. הוא אומר: תשמע, מה זה משנה, זה בסך הכול הולך למדינה, ואני מאזן את זה כ"עולם חסד ייבנה", שמי שיש לו פחות יכולת ישלם פחות. אני חושב שזה הגיוני. אבל נשמע את הממשלה. 
+
+ אני חושב שנכנסתי ללבו של סגן שר האוצר, והוא ייתן לנו תשובה חיובית כרגע, ואני מוכן לתאם את המשך חקיקת החוק יחד עם סגן שר האוצר, יחד עם הממשלה. אני חושב שזה הגיוני, אני רואה בזה פוליטיקה חדשה, שאנשים מבינים, אנשים שלוקחים את הדברים ברצינות, לא להיות מקובע, פקידות שאומרת, רק ככה וזהו, ייהרג ובל יעבור, אלא לפתוח, לראות, ואם נגיע למסקנה, אחרי שבדקנו וחקרנו, שהמתווה שקבעה המדינה זה המתווה הנכון – אבל בדקנו, אז זה בסדר. אבל אף אחד לא בחן את זה במדינה. מראש מפחדים משינוי, מפחדים שלא נו��ל לשלוט, אבל על זה אני חושב שלא צריך להסכים. ועל כן, כבוד הממשלה, כבוד סגן שר האוצר, אני מקווה שתקבל את מה שאמרתי ותתמוך בהצעת החוק, וגם תגיד לחברים. בהמשך חקיקת החוק, אני מתאם אתכם, בעזרת השם. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אמנון כהן. ישיב סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, המע"מ הוא מס עקיף המוטל על צריכה, והוא חל על כלל המוצרים והשירותים ועל כלל הצרכנים במשק. פשטותו ויעילותו של חוק מע"מ באות לביטוי בכך שנשמר עקרון אחידות המס. כדי לשמור על עיקרון זה, של כלליות ואחידות המס, חוק מע"מ אינו קובע שיעורי מע"מ מיוחדים או פוטר מוצרים או צרכנים מתשלום המס. הימנעות מעמידה קפדנית על עיקרון זה, של אחידות המס, תביא לפריצת סכר ולגל של בקשות מצד סקטורים נוספים במשק לחייב אותם אחרת במע"מ, דבר שרשות המסים מתנגדת לו נחרצות. לצורך העניין, למה לתת פטור לתרופות מצילות חיים? לצמיגים? איך אפשר להבדיל בין צמיגים ל"סובארו" לצמיגים ל"מרצדס"? לברקסים אותו סיפור, איך אפשר להבדיל? והרשימה היא ארוכה ארוכה, כולל קמח, שמשמש לאפיית לחם, שמתוכו קמח – שאותו קמח יברח לייצור עוגות בקונדיטוריה. 
+
+ העובדה שיש מדינות בעולם, כנאמר בדברי ההסבר להצעת החוק, שעושות שימוש בשיעורי מע"מ דיפרנציאליים, אינה רלוונטית לשיטת המס שלנו, שדוגלת במס אחיד, שכן שיטת המיסוי הנהוגה באותן מדינות שונה מהשיטה הנהוגה בארץ, והיא דיפרנציאלית. שיטת המס בישראל קובעת מס ערך מוסף בשיעור אחיד לכלל המוצרים, ולכן אין כוונה להרחיב את רשימת הפטורים ושיעורי המס המיוחדים. די לנו אם נזכור את הפטור שניתן למוצרי החקלאות, לפירות וירקות. 
+
+ חשוב לציין, נוסף על כך, כי מדינות רבות שמיישמות את שיטת שיעורי המס הדיפרנציאליים אינן – אני מדגיש, על שאלה שנשאלת – שאר המדינות אינן ממליצות על אימוץ השיטה האמורה בשל הקשיים הרבים ביישומה ובפיקוח עליה. 
+
+יצוין כי עיקר שיעורי האפס הקבועים בחוק מס ערך מוסף, המעוגנים בסעיף 30, עניינם עסקאות יצוא, מן הטעם שיצוא אינו צריכה בישראל, ומוגדרות עסקאות שאין בהן מס ערך מוסף כלכלי אמיתי, כגון מכירת נכסים מעסק לחברה בתמורה לאמצעי שליטה בחברה וכיוצא בזה. 
+
+ קביעת מע"מ בשיעור מס שונה למוצרים שונים כמוצע מחייבת היקף פיקוח נרחב מצד רשויות המס, לצורך מניעת דיווחים כוזבים בדבר סיווג המוצרים הנמכרים – צפוי שתגרום לחיכוכים נרחבים מאוד בין העוסקים לבין רשויות המסים ביחס לסיווג המוצרים לצורך קביעת שיעורי המס והמע"מ המוטלים עליהם. די אם נראה את כל צבא הלוביסטים נכנס לכנסת בצעדים מאוששים כדי לסנגר על מוצר כזה או אחר שיורידו ממנו את המע"מ. 
+
+ הצעת החוק אף מנוגדת להמלצות ועדת טרכטנברג, שציינה בהמלצותיה להתמודדות עם בעיית יוקר המחיה, כי שיעור המס האחיד ובסיסו הרחב, דהיינו מיעוט הפטורים, מאפשרים מס יעיל יותר מבחינת גבייה, מיעוט עיוותים כלכליים וקושי בהעלמת מס. כמו כן, מדיניות אחידות שיעור המע"מ עולה בקנה אחד עם המדיניות המומלצת של מדינות ה-OECD. 
+
+ חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, לסיום אציין כי אימוץ הצעת החוק יביא לאובדן הכנסות שנתי למדינה המוערך ב-10 מיליארד שקלים, וכי גם אם ירצו לתת פטור כזה או אחר, אפשר לתת אותו בצורת נקודות זיכוי לצורך רכישת דירה, ולא חייבים ללכת דרך המע"מ. 
+
+
+ – – – 
+
+
+זהו סכום אסטרונומי. כשלא יהיה לי חור תקציבי כזה גדול, יהיה אפשר לשקול גם את זה. זהו סכום אסטרונומי, שיעמיק עוד יותר את הבור התקציבי הקיים. 
+
+מכל הסיבות שציינתי, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אבקש לדחות את הצעת החוק. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לסגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי. כן, אדוני. 
+
+
+ לא הבנתי את כל הנאום הזה. למה על לחם שחור משלמים 18% מע"מ? מכל הנאום המלומד, לא הבנתי למה ולמה ולמה. 
+
+
+ תודה על ההערה, חבר הכנסת אריה דרעי. חבר הכנסת אמנון כהן רוצה אולי בכל זאת לשכנע את סגן שר האוצר. שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשכנע את כבוד ראש הממשלה. כבוד ראש הממשלה, מע"מ דיפרנציאלי, דיברנו על מע"מ דיפרנציאלי כהצעת החוק, כדי שממשלה, בצו, תוכל – שרת המשפטים, אני רוצה שראש הממשלה, אולי אשכנע אותו שייתן הנחיה למשרד האוצר; גם הוא רצה לטפל ביוקר המחיה, ואני לא רואה שום בשורה לעם ישראל בתקציב הדו-שנתי שאתם מביאים היום, אלא רק גזירות קשות על עם ישראל. 
+
+ כבוד סגן שר האוצר, דיברת על מיעוט עיוותים כלכליים. שר החינוך – אני רוצה שישמע. כבוד סגן שר האוצר, אתה אמרת שטרכטנברג ציין מיעוט עיוותים כלכליים, ואמרת: אפשר לתת הנחות לרוכשי דירות בנקודה. אבל אני לא רואה שום בשורה, אתם רק מביאים גזירות. אם היית אומר לי: אדוני המציע, מע"מ דיפרנציאלי אולי הוא טוב, אבל אי-אפשר ליישם אותו. אבל אתה אומר: אבל אני מביא פתרון אחר. הנה, יש לי עבודת מטה שאני עושה כרגע, בוא, כבודו יצטרף לעבודת המטה, תראה את הדברים, אבל יש פתרון לזוגות צעירים, יש בדרך אחרת. על יוקר המחיה, על הלחם האחיד דיברו, מים, חלב. אנחנו הולכים להוזיל את זה למוצר לעצמו, לא למע"מ דיפרנציאלי. אבל אין שום דבר, רק לדבר. ואת הנאום הזה, דרך אגב, שמעתי לפני שלוש שנים, מסגן שר האוצר הקודם. אותו נאום. אותו דבר. אותו דבר. 
+
+
+ מסיעתך. מסיעתך – – – 
+
+
+ אבל אמרתם פוליטיקה חדשה. אמרתם רוח חדשה, דברים חדשים, להביא בשורה לעם ישראל. איפה הבשורה הזאת?
+
+
+ אבל זה מסיעתך – – – 
+
+
+אז תתנגד, בסדר, תביא פתרון. תגיד: או, עשיתי עבודה, מטפל ביוקר המחיה א'. עכשיו אמרו לי שיש 100 פקחים במשרד הכלכלה. 100 פקחים. שיפקחו. אנחנו קלטנו בפעם הקודמת 200 פקחים במס הכנסה. כל היום צריכים לעבוד, לעשות פיקוח על הדברים האלה. אבל למה כל דבר רק להתנגד? אין שום פתרון, אין שום בשורה לעם ישראל. 
+
+ מי שחלש יהיה יותר חלש. מי שבאמצע ירד להיות חלש. מי שידו משגת, מה אכפת לו מזה שאין לו בבית? מי שיש לו מקרר עמוס, מה אכפת לו ממי שאין לו במקרר שום דבר?
+
+לכן אנחנו אומרים שזאת הבשורה שהממשלה הזאת מביאה. תודה רבה. 
+
+
+תודה לחבר הכנסת אמנון כהן. 
+
+רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס ערך מוסף בשיעורים שונים על מוצרי יסוד), התשע"ג–2013 – רבותי, מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס ערך מוסף בשיעורים שונים על מוצרי יסוד), התשע"ג–2013, נתקבלה. 
+
+
+ 52 נגד, 34 בעד. אם כן, הצעת החוק לא נתקבלה. 
+
+
+[הצעת חוק פ/1208/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות מרוקו, התשע"ג–2013, של חבר הכנסת דוד אזולאי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת, הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהודי מרוקו. 
+
+ קהילת יהודי מרוקו היא יהדות מפוארת עם עבר תרבותי עשיר, ורבים מבני העדה השתלבו במשך השנים בחיי החברה, על כל רבדיה. מטרת החוק להקים רשות לאומית לתרבות יהדות מרו��ו, כדי להעמיק את ההיכרות של הציבור עם תרבות יהודי מרוקו. המטרה היא לטפח את חקר התרבות, לעודד ולהכיר את המשוררים, את הסופרים הגדולים שקמו ליהדות המפוארת הזאת במשך שנים רבות. מטרת הרשות היא לסייע בהקמה ובשימור של המוסדות שבהם מתנהלת פעילות הקשורה לתרבות יהודי מרוקו. הרשות תורכב ממועצה שבה יש נציגים של גופים שונים, יוצרים, אמנים, מלחינים, פייטנים ונציגים של העמותות השונות, שכל אחד עוסק בתחום אחר וכולם עוסקים באותו נושא, של יהדות מרוקו.
+
+ הכנסת חוקקה בעבר חוקים דומים שמטרתם לשמר תרבויות שונות, כגון חוק הרשות הלאומית לתרבות הלדינו, חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות בוכרה – – 
+
+
+ מה יש לך נגד הבוכרים?
+
+
+ אין לי שום דבר נגד הבוכרים, אני בעד המרוקאים. – – חוק הרשות הלאומית למורשת יהדות לוב. ואני שואל, למה ייפקד מקומה של יהדות מרוקו? יהדות מפוארת, ציבור רחב במדינת ישראל, שהשתלב, ברוך השם, במשך השנים כמעט בכל מוסדות המדינה; למה ייפקד מקומנו? 
+
+ העליתי את הצעת החוק הזאת בקדנציה הקודמת ונאמר לי – אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר, התשובה הייתה שהולכים להקים משהו מוסדר, גדול, לכל התרבויות ולכל העדות במדינת ישראל.
+
+
+ אמרתי לך עוד דבר היום – שרוב התרבות הישראלית היום היא תרבות מרוקו. 
+
+
+ נכון. מה לעשות, קהילה גדולה, שברוך השם יש במה להתפאר. אבל למה ייפקד מקומנו? במה יהדות מרוקו פחות חשובה מאותן עדות אחרות? אמרו לי שהולכים להקים חוק המורשות, של כל העדות. את יודעת מה, גברתי השרה? אני מבין שאת הולכת לענות על העניין הזה. אני אשמח אם תהיי אשת בשורה בעניין הזה, ותבואי ותגידי שהפעם באמת הולכים ליישם את ההחלטה. אני אברך על כך, כי בסך הכול אין לנו עניין שתוקם מורשת אחת ועוד מורשת ועוד מורשת. אבל למה לא קיימו את ההבטחה מהקדנציה הקודמת? אני מקווה שהפעם אכן הדבר הזה יקרה. תודה, אדוני. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. תשיב שרת התרבות והספורט, השרה לימור לבנת. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת דוד אזולאי, אני רוצה קודם כול לפתוח ולומר שאני – עם קום המדינה הייתה כאן מגמה, שבעיני היא מגמה פסולה, אבל זה מה שהיה אז, לקחת וליצור איזה מין ישראלי חדש; לערבב הכול יחד, להשמיד את כל התרבויות השונות והחשובות שמהן הגיעו כל עדות ישראל, יותר מ-100 גלויות, וליצור כאן מין צבר כזה, ולמעשה להתעלם ממסורות יפות, מדהימות, של מאות, ואולי יותר מזה, שנים, ובעיקר, אני צריכה לומר, מאותן עדות שבאו מארצות צפון-אפריקה, עדות המזרח, אני יכולה לומר את זה כך, באופן הגלוי והברור ביותר.
+
+ התפיסה שהייתה נהוגה אז היא תפיסה שאני חושבת שהיא פסולה, מקוממת, וטוב שבשנים האחרונות יש תפיסה אחרת, שאני דוגלת בה ומצדדת בה, שצריך דווקא להקים מחדש, או לא להקים, לגלות את אותן תרבויות, אותן מסורות, יפות, נפלאות, ולשמר את מה שהיה בכל עדות ישראל – עדות ישראל, ששמרו ושימרו את המקורות שלנו, ששמרו ושימרו את כל המסורות, את כל הגוונים השונים של היהדות. אגב, כך שמרו גם את התורה. איך העבירו אותה? העבירו אותה מדור לדור, בלי אינטרנט, בלי פייסבוק, בלי טוויטרים, בלי שום כלי תקשורת שאנחנו רגילים אליו כל כך היום, ובכל זאת זה עבר והשתמר במשך כל הדורות.
+
+ לכן אני מאוד רואה בברכה, ורואה בחיוב דווקא – – –
+
+
+ מזכירי הסיעות, אתם רוצים שאני אוציא אתכם? פעם אחרונה שאני מעיר לכם, אני אומר לכם. לא יעלה על הדעת שזה חוזר כל יום רביעי. אני לא אקבל את זה יותר. 
+
+
+ אני רואה מאוד בברכה, מאוד בחיוב – לא רק זה, אני גם עושה בעניין הזה. במהלך תקופות כהונתי כשרת התרבות, אגב, גם כשרת החינוך – אני רואה את זה כחלק מאוד חשוב בתרבות שלנו, במדינת ישראל; בתוך זה, כמובן, גם מורשת יהדות מרוקו. היא איננה יחידה, כפי שהזכרת כאן קודם. רק אזכיר שבהיותי שרת החינוך הביאו לידיעתי שחלקן של עדות שונות, יהדות צפון-אפריקה, בעליות השונות למדינת ישראל, לא בא לידי ביטוי. אני הנחיתי, וזה נכנס לתוכניות הלימודים, זה קרה, זה דבר שהוא חלק מהעובדות ההיסטוריות, אפשר לבדוק את זה. אגב, מי שהביאה את זה אז לתשומת לבי הייתה ויקי שירן, זכרה לברכה, שבאה אלי עם עוד קבוצת אנשים, הסבו את תשומת לבי. 
+
+ זה דבר שקרה, אבל יש דברים רבים נוספים שקרו, רק אזכיר את שתי התזמורות האנדלוסיות שקמו, ואני דאגתי, אף שהייתה ויש עדיין, אגב, התקוממות של לא מעט תזמורות שאומרות: מי צריך שתי תזמורות אנדלוסיות? למה לא אחת? ואני עונה על זה כמובן את התשובה הצפויה, שכמו שיש כמה וכמה תזמורות, סימפוניות ואחרות, אף אחד לא יגביל – כל תזמורת שהיא ראויה, טובה, עומדת בתנאי הסף, תקבל תמיכה ממשרד התרבות. ואני לא אעמוד כאן ולא אלאה אתכם בעוד שורה ארוכה מאוד של פסטיבלים, של מוסדות תרבות, שאנחנו תומכים בהם.
+
+וחבר הכנסת אזולאי, אני רוצה פשוט לומר, אי-אפשר להשוות את היידיש והלדינו, כי מדובר כאן בשפות, ולכן אי-אפשר להשוות אותן – לא, אני אומרת, כאן מדובר בשפות, כאן מדובר במשהו אחר. גם, אגב, תרבות מרוקו – יש כאן מרכז להנצחה, אבל אני לא אכנס כאן לכל הפרטים האלה. ולכן, בזה אני רוצה פשוט לסכם, כי אני יכולה לעמוד כאן, יש לי כאן, האמן לי, ואני יכולה להראות לך את הדברים יותר מאוחר, יש כאן שורה ארוכה מאוד של מוסדות.
+
+אבל נכון שכיוון שמדובר כאן בשורה ארוכה של עדות ישראל, אנחנו החלטנו להקים מרכז, או להקים רשות לאומית אחת, שהרשות הזאת תיתן באמת ביטוי לכלל המורשות האלה, והיא, במסגרת הזאת, תעסוק באמת במחקר, טיפוח, שימור של כלל מורשות ישראל. אנחנו עושים את זה, אגב, היום, משרד התרבות, אבל נעשה את זה בצורה מסודרת ומובנית. לא הספקנו, אני מתחייבת לטפל בזה עכשיו באופן מסודר. הרשות הלאומית הזאת, שתוקם, תעסוק לא רק בתיעוד העבר המפואר, אלא גם תיקח חלק בהשפעה בהווה על התרבות הישראלית והיהודית במדינה.
+
+אני מציעה לחבר הכנסת אזולאי, לפיכך – אנחנו מתנגדים; הממשלה מתנגדת להצעת החוק. אני מציעה לחבר הכנסת אזולאי ידידי להפוך את ההצעה שלו להצעה לסדר-היום, כדי שנוכל לדון בנושא בצורה מסודרת, ומובן שאם חבר הכנסת אזולאי לא יסכים להצעתי, הקואליציה תתנגד להצעת החוק הזאת. תודה רבה.
+
+
+ תודה לשרה לימור לבנת, שרת התרבות והספורט. חבר הכנסת דוד אזולאי, שלוש דקות לקבל החלטה.
+
+
+ גברתי שרת התרבות והספורט, אני מאוד מעריך את מה שאמרת, ואני רוצה לקוות שבאמת, בעקבות הדיון הזה, אכן תיקחי את היוזמה, והפעם אכן יקום איזשהו גוף שירכז את כל התרבויות השונות במדינת ישראל. יש לנו, ברוך השם, הרבה תרבויות, הרבה דברים שאנחנו יכולים להטמיע בחברה הישראלית. 
+
+אני לא אשכח, כשהיית שרת החינוך, באחד הדיונים שהיו פה, הקראתי את שירו של רבי דוד בוזגלו, אם את זוכרת, ואת כל כך התפעלת מזה, וביקשת לדעת מי זה, ונתתי לך את הספר. כלומר, זה מעיד על משהו, ולא, חס ושלום, ההפך; אני מעריך את מה שאת עושה. אבל אני אומר את זה כדי להמחיש עד כמה הנושא חסר בחברה הישראלית, אם משורר כמו רבי דוד בוזגלו, שהיה אחד ממשוררי יהדות מרוקו, רבים מהנוער הצעיר בכלל לא יודעים מי זה. ולכן, זאת המטרה.
+
+עם זה, אני מקבל – – – 
+
+
+ ברשות היושב-ראש, אני יכולה להוסיף את ההערה, שכחתי לומר: אנחנו החלנו דין רציפות על חוק המורשות.
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – – אני מקבל את הצעתה של השרה, ואני אסיר את זה. אני מבקש להעביר את זה לוועדת החינוך, ואני מקווה שבתוך זמן מסוים, אם זה לא יקרה, תתמכי בי בהצעה שאני אביא בפעם הבאה. תודה רבה. אני מודה לך.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. אם כן, רבותי, הצעת החוק יורדת מסדר-היום. ההצעה תהפוך להצעה לסדר-היום. 
+
+ אם כן, רבותי, מי בעד – הצעה לסדר-היום, לא הצעת חוק – מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להפוך את הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות מרוקו, התשע"ג–2013, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+ בעד – 71. אם כן, רבותי, הצעה לסדר-היום, הרשות הלאומית לתרבות יהדות מרוקו, תועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט.
+
+
+
+
+ הודעה למזכירת הכנסת.
+
+
+ תודה. 
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג–2013; הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג–2013. תודה.
+
+
+ תודה למזכירת הכנסת.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1024/19; נספחות.]
+
+
+ רבותי, הצעת חוק הסדרת מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט, התשע"ג–2013, של חבר הכנסת משה מזרחי. לרשותך, אדוני, עשר דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני ראש הממשלה, חברות וחברַי – – 
+
+
+ רבותי הסדרנים, חברי כנסת עומדים, מדברים, נא לעשות סדר.
+
+
+ – – האמת שאני לא יודע למה גם הממשלה הזאת – ואיזה פחדים מונעים ממנה להצטרף להצעת החוק הזאת. כל מה שהצעת החוק הזאת אמורה לעשות, בסך הכול, זה לאמץ ולעגן באופן ראוי, חוקי וחוקתי את האמנה בדבר מעמדם של פליטים מ-1951, שבאה לעולם, תולדת המלחמה האיומה ההיא, שחרותה לנצח בבשרו של העם היהודי. היא מאמצת גם את הפרוטוקול של עצרת האו"ם מ-1967, שהפך את האמנה לאוניברסלית. מדינת ישראל הייתה מהיוזמות ומהראשונות לחתום על שתיהן. הצעת החוק נועדה לתקן מחדל ארוך שנים שבמסגרתו נמנעה מדינת ישראל מלעגן בחקיקתה את הוראות האמנה והפרוטוקול.
+
+ איך יכול להיות – איך ייתכן – שסוגיה כל כך רגישה וייחודית במדינה שנושא הפליטות אמור להיות בה עצב חשוף ורגיש, מכוח ההיסטוריה העגומה שלנו, מוסדרת רק בנוהל פנימי של משרד הפנים? איך ייתכן שאמנה בין-לאומית ומשפט בין-לאומי ראויים לשמם מעוגנים אך ורק בנוהלי משרד?
+
+המחדל החקיקתי הזה, המוכוון אולי, מביא לזה שיותר מ-60 שנה אחרי שהצטרפנו, המדינה הזאת, לאמנה הראויה הזאת, אין בישראל דין, חוק, שמסדיר את זכויותיהם של פליטים ומבקשי מקלט, מעבר לזה שלא קיימת אצלנו שום מדיניות הגירה ברורה.
+
+העמימות החקיקתית הזאת תמיד, אבל תמיד, הופכת להיות איזשהו שדה, כר נרחב, להפרת זכויות פליטים ומבקשי מקלט פוטנציאליים בשנים האחרונות. זה תמיד נגמר אצלנו בדיוק בקצה; במקום לאמץ את האמנה בחוק, הולכים אצלנו לחקיקה דרקונית מסוג אחר: מאסרים ארוכי-טווח וגירוש בכל מיני טכניקות מבישות, בלי לקיים הליכים ראויים לבירור שאלת הימצאות האנשים האלה, שדב חנין קורא להם כל כך יפה: מבקשי חיים – את ההימצאות שלהם בסכנת חיים במדינות שאליהן הם מוחזרים.
+
+כל דרכי הטיפול שלנו, הקיימות, והמנגנונים המינהליים שקוממו כאן, ונקבעו לזה בנהלים – לא בחוק, בנהלים – לא מספקים מענה שעולה בקנה אחד עם כללי האמנה והפרוטוקול. פעם אחר פעם אנחנו חוטפים באבי-אבינו מהעולם על הפרת כללי האמנה והפרוטוקול, וחוטפים ביקורת חריפה, גם ממשלות ישראל וגם מדינת ישראל, שפוגעים במראיתנו – תדמית המדינה ומתוקנותה.
+
+אני לא מצליח להבין, באמת נבצר מבינתי, מה מרתיע מלאמץ את האמנה בחוק? מה מרתיע את ממשלת ישראל מלאמץ אמנה שאנחנו היינו מהיוזמים והמצטרפים שלה, בחוק?
+
+ דרך אגב, היא לא פה, חברת הכנסת מירי רגב הייתה בין היוזמות של הצעת חוק דומה, אחרת אומנם, אבל של אימוץ האמנה הזאת, של הכללים. היום היא מדברת בניגוד לאותה רוח שהקרינה אותה הצעת חוק, אבל אפילו היא הייתה בעד אימוץ האמנה בחוק.
+
+
+ היא לא הבינה – – – 
+
+
+ את אומרת שהיא לא יודעת שהיא חתומה על זה? זה קורה פה. 
+
+ אני רק רוצה לתת כמה דוגמאות איך נראים המנגנונים המינהליים שלנו, שאני מדבר עליהם עכשיו, בהיעדר חוק, ואיזה פנים יש לזה. ביקרנו ב"סהרונים", הוועדה לעובדים זרים, ביוני השנה. 1,500 שוהים במתקן – 1,400 הגישו בקשת הכרה למקלט ומעמד פליט. שתבינו, אלה אנשים שיושבים חודשים ארוכים, חלקם אפילו יותר משנה – ועוד ישבו. 17 בלבד קיבלו תשובה – שלילית; שזה בסדר. היתר ימתינו עד בוש, אולי שנים, במתקן להחלטה הזאת, שאולי גם לא תגיע. ככה זה נראה. בשבע שנים, 2000–2007, הוגשו 8,373 בקשות לקבלת מעמד פליט. מהן הוכרו 109 פליטים; ממוצע של 15 פליטים בשנה. בארבע שנים, 2009–2012, הוכרו 24 פליטים בלבד; ממוצע של שישה פליטים בשנה, אז מה הפחד? מה הפחד? 
+
+אין להצעת החוק הזאת שום קשר – אנחנו מדברים על פחד – לעידוד הגירה או מהגרי עבודה. את זה עושה הממשלה בהיתר בעצמה, בהמשך הייבוא באופן חופשי. לא מזמן קראנו על 600-500 עובדים שהגיעו לפרויקט שלא התחיל ושהתפוגגו אי-שם במדינתנו. לא נזכיר מי אחראי לזה ולמה, אבל זה הגיע מהממשלה. אין להצעת החוק הזאת גם שום קשר לעשרות אלפים מהגרים/מסתננים/פליטים – לא חשוב איך תקראו לזה – שהושלכו חסרי מעמד ללא שום בדיקה ראשונית של פליטוּתם היישר לשכונות המצוקה המוחלשות ועל הגב שלהן. עד היום. אין בהצעת החוק הזאת שום דבר שיכול לעודד אלפי מבקשי מעמד להתדפק על דלתותינו. אין. כל מטרת החוק להמיר את המצב המביש של נוהל משרדי – והוא דומה לו; החוק דומה לו – של נוהל משרדי באימוץ האמנה בחוק – להקים תשתית חוקתית לבחינת הזכאות למעמד פליט. 
+
+ עיקר הצעת החוק זה סך הכול מנגנונים דומים, אבל לייצר מנגנון אפקטיבי, אמיתי, ולא מראית עין כמו שזה נראה עכשיו, יעיל, אובייקטיבי, שיכריע בזמן סביר וקבוע בדבר המעמד. מי שיוכר יישאר, מי שלא – יגורש, אבל לפחות מנקודת המבט של המשפט הבין-לאומי, או ההסתכלות על מראיתנו המוסרית – ועוד אנחנו, היהודים – לפחות אנחנו ניראה קצת יותר טוב אם נקיים את הכללים האלה כהלכתם. אולי נמנע את הביקורת החריפה הזאת, שאנחנו חוטפים פעם אחר פעם. 
+
+ועוד בעניין הפחד – הגדר הזאת, באמת, אדוני ראש הממשלה, שהייתה מעשה כביר, וחסמה את המעבר הבלתי-מבוקר שהיינו צריכים להתמודד אתו – היא ממזערת את החשש הזה, של הצפה המונית לשטח מדינת ישראל. למה לא לחוקק בחוק כללים שלא נוגעים בתופעות האלה? שנהיה מדינה ראויה, שתיקח את זה ותחוקק את זה כחוק שחשוב לנו, לא לעולם. 
+
+ עוד מילה אחת לסיום – אני מבין שאני בפינאלה; דווקא יש לי זמן – בעניין החשש: אני אומר שכל הזמן יש טענות בעניין הזה, של התמהיל של האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל, וכל הזמן מנפנפים בחששות שמא זהותה היהודית של מדינת ישראל תתמוסס מההגירה הזאת. כמו שמדברים על 50,000 אומללים אריתריאים שמושלכים ברחובותינו. ואני אומר, אלוהים אדירים, זה לא מסתדר לי. וזה, דרך אגב, אותה חזית של קולות שאנחנו שומעים על 2 מיליון פלסטינים – אולי יותר – שרוצים שיחיו תחת צל קורתנו, גם כאזרחים סוג ב'. זה לא מטריד אף אחד לגבי זהותה היהודית והציונית? 
+
+אני מבקש שהבית הזה יעשה מעשה ראוי ויאמץ את האמנה הזאת, הראויה. כיהודים. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת משה מזרחי. ישיב שר הפנים גדעון סער. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מציע לכנסת להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת מזרחי ואחרים על יסוד החלטה של ועדת השרים לחקיקה. 
+
+ ההצעה הזאת מנוגדת למדיניות הממשלה, ואני אפרט בתמצית כמה מהבעיות שיש בה. סעיף 4 להצעת החוק משנה את הרכב ועדת הפליטים ומוסיף נציג חמישי לוועדה מתוך נציבות הפליטים של האו"ם. כל מי שעוקב אחרי העמדות של האו"ם ונציבות הפליטים של האו"ם בנושאים האלה מבין שזאת הצעה רעה. 
+
+
+ אדוני שר הפנים, תוסיף עוד נציג מהציבור. אם זאת הבעיה שלך, תוריד את זה.
+
+
+ זאת אחת הבעיות בהצעה גרועה, הצעה שלפי מיטב הבנתי מנוגדת לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל. אני אפרט את זה. אני אסביר את זה. 
+
+
+ מה האינטרס הלאומי של ישראל?
+
+
+ האינטרס הלאומי של מדינת ישראל הוא לעצור תופעות של הסתננות בלתי חוקית, מה שעשתה הממשלה הקודמת, ולהרחיק למדינות המוצא או למדינות שלישיות מסתננים בלתי חוקיים, מה שתעשה הממשלה הנוכחית. זה האינטרס הלאומי – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת זהבה גלאון.
+
+
+ – – ואתם פועלים באופן עקבי נגד האינטרס הלאומי של ישראל. 
+
+
+ – – –
+
+
+ מדובר פה על פליטים. 
+
+
+ זה הפחד. 
+
+
+ קודם כול, סבלנות. תקשיבי, חברת הכנסת גלאון, וגם – יש לחבר הכנסת מזרחי זכות תשובה, ואני בעד שיתקיים דיון ויתלבנו חילוקי הדעות בינינו לבין האופוזיציה בנושא הזה. חשוב שאזרחי ישראל ידעו מה עמדתנו ומה עמדת האופוזיציה, ומה עמדת מפלגת האופוזיציה הראשית – מפלגת העבודה – בנושאים האלה. אני רואה בזה דבר חיוני. 
+
+ סעיף 6 להצעת החוק קובע כי יינתן לכל פליט ונתין המצוי בהגנה זמנית – ותבינו את ההבדל בין ההגנה הזמנית, שניתנה מפני הרחקה כפויה, לצורך העניין, לאריתריאה, מטעמים שכולם מבינים אותם, לבין פליטות. אלה שני דברים אחרים לגמרי. בהצעה הזאת יש נושא של ביטוח בריאות, ביטוח לאומי, תעודת מעבר ואשרת עבודה, והזכויות האלה יחולו גם על בני-זוג וילדים. היום מי שנמצא שהוא זכאי למעמד פליט מקבל אשרת תושב ארעי וזכאי ממילא לזכויות האלה.
+
+
+ – – –
+
+
+ החידוש – קודם כול, חברת הכנסת רוזין, את טועה, ואני אסביר לך תכף למה את טועה. 
+
+
+– – – אני שומעת כל שבוע, אתם לא בודקים.
+
+
+ אני שומע – אומנם את בקצה הזה של האולם, אבל אני שומע היטב את קריאותייך, ואתייחס אליהן, אבל על-פי הסדר. 
+
+ החידוש בהצעת החוק הוא החלת הזכויות האלה גם על מסתננים הנמצאים תחת הגנה זמנית, להלן אריתריאים, ומי שחלה עליהם מדיניות של אי-הרחקה. המשמעות הכלכלית והחברתית של ההסדר הזה היא מאוד רחבה, כי זה בעצם עידוד לתופעת ההסתננות הבלתי-חוקית למדינת ��שראל. 
+
+ עכשיו למה שאמרה חברת הכנסת רוזין. אנחנו דנים בבקשות – אני אישית – – –
+
+
+ שרי הרווחה והבריאות כבר הביעו תמיכה בדאגה לזכויותיהם. 
+
+
+ את יודעת מה, חברת הכנסת רוזין? שרי הבריאות והרווחה – אני נכחתי בישיבת ועדת השרים לחקיקה שבה נדונה ההצעה הזאת. הדבר איננו זכור לי. ודאי שלא זכור לי לעניין עמדה שהוצגה על-ידי משרד הרווחה, אבל יש החלטת ממשלה, והחלטת הממשלה קובעת לעניין מדיניות הממשלה, ואני כרגע מנמק אותה. אני באופן אישי, על בסיס המלצות של ועדה בראשות משפטן, שיושבים בה נציגי משרד החוץ ומשרד המשפטים, מקיים דיונים בבקשות לפליטות. יש יחידת RSD שעושה תהליך שלם וגם מראיינת את המבקשים, והדבר הזה, לפחות מאז שאני התוודעתי אליו, מואץ, ואני יכול להבטיח לך שהוא יואץ, אבל גם בתקופה האחרונה דנתי בהרבה מאוד בקשות לפליטות, כך שלא נכון שלא דנים בבקשות לפליטות. 
+
+
+ וכמה אישרת? כמה אישרת?
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, יושבת-ראש מרצ, אני מבטיח לך שכאשר אני אתקל בבקשה מתאימה אני אאשר אותה. אני קורא בכובד ראש את ההמלצות, וההמלצות, אולי בניגוד לעמדתכם, קובעות דברים מסוימים – מה הקריטריונים לפליטות. ואם אין נרדפות, למשל, אלא יש כל מיני דברים אחרים שהם בעצם רצון להגירת עבודה על בסיס כלכלי, זה לא פליטות, וזה לא מזכה ולא יזכה במעמד של פליטות. 
+
+
+ זה לא מה שהחוק מציע. זה לא מה שהצעת החוק מציעה. 
+
+
+ לא. אני התייחסתי לקריאת הביניים שלך, חברת הכנסת רוזין, שהייתה שאנחנו לא דנים בבקשות לפליטות. לזה התייחסתי, ואת לא יכולה להתלונן על זה שאני מתייחס לקריאות הביניים שלך. להפך, אני מייחס משקל לקריאות הביניים שלך ולכן אני מתייחס אליהן. 
+
+
+ רשות ההגירה אומרת בפירוש – – –
+
+
+ חברת הכנסת מיכל רוזין – – – אי-אפשר לנהל פה דו-שיח כזה. 
+
+
+ מדינת ישראל חתומה על האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ומחויבת לעמוד באמנה. אשר על כן, וגם בהתאם לנוהל הטיפול במבקשי מקלט של רשות האוכלוסין וההגירה, לכל אדם יש זכות להגיש בקשה לפליטות. המסר שהצעת החוק הזאת מעבירה, בעידן שבו אנחנו מתמודדים עם תופעת ההסתננות הבלתי-חוקית למדינת ישראל, הוא השלמה עם ההסתננות ועם המסתננים והענקת מעמד להם בישראל, וזהו מסר הפוך מעמדתנו. 
+
+דיבר חבר הכנסת מזרחי, המציע, על החקיקה הדרקונית. אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת מזרחי, שהחקיקה שחוקקה הכנסת הקודמת, שעומדת עכשיו למבחן בבג"ץ, והוביל אותה ראש הממשלה, ואני רוצה לשבח את ראש הממשלה על המהלך הזה, כי, חברת הכנסת גלאון, כל תושב, כל תושב – כל תושב של מדינת ישראל תומך בזה חוץ מכם. 
+
+
+ ברור, ברור שתשבח את ראש הממשלה. 
+
+
+ כל תושב. אפילו אם יעשו בקרב המצביעים – אפילו ראיתי באחד המקומונים בתל-אביב, אחת הפעילות שלכם בדרום תל-אביב, שהייתה פעילה שלכם הרבה מאוד שנים והתפכחה בעקבות העמדות שלכם בנושא הזה, שמנוגדות לאינטרס הלאומי ומנוגדות לאינטרס של אזרחי ישראל. 
+
+
+ זו השמצה וזה לא נכון. 
+
+
+ קוראים לה שפי פז.
+
+
+ אני רוצה לומר שהעובדה שהייתה חקיקה כזאת, לא רק הגדר שהוקמה, אלא חקיקה שקובעת שמסתנן בלתי חוקי, במקום להיות מובא אחר כבוד ללב תל-אביב, או אילת, מובא ישר ל"סהרונים" – – 
+
+
+ זה לא נכון, זה לא נכון עובדתית.
+
+
+ – – זה בלם את כניסת המסתננים, וזה גרם למניעת אותה הצפה שהביאה 60,000 מסתננים בלתי חוקיים לתוך תל-אביב, לתוך דרום תל-אביב. 
+
+
+ רק הגדר מנעה את זה. 
+
+
+ לזכויות שלהם אתם לא דואגים, בזכויות שלהם אתם לא מתחשבים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ רבותי – – –
+
+
+ זו בדיוק – זו בדיוק המשמעות של העמדה שלכם. 
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, אני לא יכול – – –
+
+
+ אתכם לא מעניינים תושבי דרום תל-אביב, תושבי אילת ותושבי ערד. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת מיכל רוזין. 
+
+
+ ואני מדבר עכשיו גם על מפלגת העבודה וגם על מרצ. 
+
+
+ חברת הכנסת רוזין – – – 
+
+
+אתם מצביעים נגד החוקים שבאים להתמודד עם תופעת ההסתננות הבלתי-חוקית, כמו החוק לגבי כספי מסתננים שהבאנו בכנסת הזאת – – 
+
+
+ חוק – – – 
+
+
+ – – ומציעים הצעות, לכנסת הזאת, שנועדו להחליש ולהכשיל את היכולת של הממשלה להתמודד עם התופעות האלה. 
+
+
+ זה פופוליזם. 
+
+
+ זה חוק הומני שהבאתם. 
+
+
+ ולכן אני מציע לכנסת לא להתפתות אחרי ההצעות האלה; להישאר נאמנים לקו שהוביל ראש הממשלה בממשלה הקודמת ובממשלה הזאת והביא לתוצאות בבלימת ההסתננות, ויביא לתוצאות נוספות ביכולת שלנו לשמור על אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. תודה. 
+
+
+ תודה לשר הפנים, השר גדעון סער. אדוני, חבר הכנסת מזרחי, רוצה לשכנע אולי את שר הפנים עוד שלוש דקות? שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, זה לא לשכנע, כי כמו שאתה מבין, כשדיברתי על הפחדים שיכולים להיות מאחורי הצעת חוק שאין לה שום קשר למה ששמענו פה – סך הכול אמנה שמדינת ישראל חתמה עליה, הייתה בין יוזמותיה, והחוק הזה מאמץ את כללי האמנה שמדינת ישראל – נכון, חברת הכנסת רגב?
+
+
+ אבל הוספתם שם כמה פסקאות שהן לא נכונות. זה לקחת אנשים שנמצאים פה ולהפוך אותם לפליטים, זה לא לעניין – – –
+
+
+זה הכול. לא לעודד. זה בדיוק כל הטיעונים שאני אמרתי, והצעת החוק בדיוק לא נוגעת בהם, שהם כנראה עומדים מאחורי החשש, החשש המוזר הזה, שאני לא מבין אותו. ועומד פה שר הפנים, שאני מכבד אותו, והוא מתקיף אחד לאחד את כל מה שאני אמרתי. הוא נותן הסברים שאין להם שום קשר להצעת החוק שלי, שדומה שתי טיפות מים לנוהל המשרדי שלו. זה פשוט לא להאמין. 
+
+ואני רוצה להגיד לך לגבי החקיקה. אפשר להגיד שרק דבר אחד ניצח את הזרם הזה. לא החקיקה הדרקונית, וזה באמת לשבחו של ראש הממשלה – וזה הגדר. לא שום דבר אחר; לא חוקי הלבנת ההון ואיסורי הכספים המוזרים, לא הכלא לשלוש שנים על כלום. זה לא הוציא, אדוני שר הפנים, אפילו אריתריאי אחד משכונות הדרום שאתה מדבר עליהן פה. אחד לא הוצאתם משם. עשרות אלפים עוד זרוקים שם, בשכונות הדרום, ופה אתם מספרים לנו שאנחנו, השמאל, אשמים בזה. אתם הנחתם אותם שם. "הנחתם" מילה עדינה; השלכתם. השמאל השליך אותם שם, ברחובות המצוקה של דרום תל-אביב ובמקומות שציינת. למי הפנית את הקריאה הזאת? לנו? אנחנו הנחנו אותם שם? אתם. 
+
+החוקים האלה באו לנקות את המצפון של הממשלה, לא יותר מזה. למה? כי אלה לא יוציאו אפילו אריתריאי אחד, כי לא הוצאתם אחד מדרום תל-אביב. גם אני לא רוצה שהם יהיו פה אם אין סיבה שהם יהיו פה. גם לתושבי דרום תל-אביב אנחנו דואגים אולי יותר מכם, כי בטכניקה הזאת שאנחנו מדברים עליה אולי יהיה אפשר לעשות את זה כהלכתו. בינתיים אנחנו שומעים פה רק דיבורים, במשך הקדנציה הקודמת וגם כאן, ועשרות אלפים שם מונחים על גבם של תושבי מדינת ישראל. יש שם גזרה אקסטריטוריאלית. יצרנו שם מדינה קטנה על חשבונם של אזרחי מדינת ישראל. מדינה מתוקנת לא יכולה להרשות את המצב הזה, ואתם עומדים פה ואומרים כל מיני דיבורים שאין להם שחר. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת – – –
+
+
+ הצעת החוק היא עניין אתי יותר מאשר פרקטי, ואנחנו דוחים את האתיקה מהמקום הזה. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת משה מזרחי. 
+
+אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק הסדרת מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט, התשע"ג–2013, של חבר הכנסת משה מזרחי וקבוצת חברי הכנסת – מי בעד, רבותי? מי נגד? 
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הסדרת מעמדם של פליטים ומבקשי מקלט, התשע"ג–2013, נתקבלה. 
+
+
+55 מתנגדים, 17 בעד. אם כן, הצעת החוק לא נתקבלה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1212/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק ההדדיות בעניין אסירים ביטחוניים, התשע"ג–2013, של חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת – חבר הכנסת דוד אזולאי, לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, עמיתי חברי הכנסת, הצעת חוק ההדדיות בעניין אסירים ביטחוניים. 
+
+בימים אלו אנו עדים לכך שיש ניסיונות להתניע את התהליך המדיני בינינו לבין הרשות הפלסטינית, ואני מברך על כך ומקווה שאכן המהלך הזה יצליח, אך כולנו עדים לכך שאחד התנאים להתנעת התהליך המדיני הוא מחוות – צריך לתת מחוות לפלסטינים, וצריך לעשות את זה, וזה בסדר. אחת המחוות זה שחרור מחבלים שרצחו ופגעו במדינה ובאזרחיה. 
+
+ מניסיון העבר – היינו עדים לשחרור מחבלים שהיו שפוטים לתקופות ארוכות. למרות התקופה הארוכה, לאותם מחבלים הייתה תקווה: יבוא יום והם ישתחררו, אם בעסקה כזאת, אם בהסכם כזה. המציאות מראה לנו שהאנשים האלה בסופו של דבר לא ריצו את כל תקופת המאסר שלהם. מובן שחלק גדול מנבחרי העם ומאזרחי המדינה התנגדו במשך השנים לשחרור המחבלים, אבל בסופו של דבר, למרות המחאות, למרות הבג"צים, הרוצחים האלה השתחררו. 
+
+ ביום שני האחרון הופיעו בסיעת ש"ס אנשי קבוצת "אלמגור", שהם נגד שחרור מחבלים, והגישו לנו, בסיעה, רשימה ארוכה של שמות מחבלים שכנראה הולכים להשתחרר. להגיד לכם את האמת, לבי, לבי נקרע על המשפחות שישבו אצלנו בסיעה וראיתי את הדמעות בעיניהם, ראיתי את הכאב והצער בעיניהם, וזה הולך לקרות, הולכים לשחרר. 
+
+ הדבר היחיד שיכול למנוע שחרור מחבלים זה לשחרר גם את אותם אסירים יהודים השפוטים על פגיעה באותם ערבים.
+
+ כדי שאהיה ברור בעניין הזה, שאף אחד לא יפרש אותי – אני נגד, חס ושלום לחשוב שאני פה מתיר דמו של מאן דהוא; אבל כאשר משחררים רוצחים בסיטונות, אפשר לשחרר גם יהודים שריצו חלק נכבד מהעונש שלהם. עצם הדיון בשחרור אסירים יהודים נותן תקווה לאותם אסירים יהודים. אני רוצה להזכיר לכם, אחד האסירים האלה שלח יד בנפשו. אני לא ידעתי, הלכתי לנחם את המשפחה, והם סיפרו לי שהוא נשפט לתקופה כזאת ארוכה שלא היה לו שום סיכוי לצאת, והוא שלח יד בנפשו. אתם יודעים מה ההבדל בין אסיר כזה לבין אסיר טרוריסט? ההבדל ביניהם – זה יש לו תקווה, זה אין לו תקווה, אין לו שום סיכוי שמישהו יחשוב עליו. אבל אני מקווה שעצם הדיון הזה נותן תקווה לאותם אנשים, שחס ושלום לא ישלחו ידם בנפשם. 
+
+ רבותי, הצעת חוק זו אינה המצאה שלי. התבקשתי על-ידי חלק מאנשי הימין ואנשי הבית היהודי, המפד"ל לשעבר, שביקשו ועודדו אותי להגיש הצעת חוק זו, ואכן אני עושה זאת. לכן אני פונה בראש ובראשונה לחברים בקואליציה, ובמיוחד לאנשי הבית היהודי, שדואגים לאותם אסירים, ועוד בהיותי יושב-ראש ועדת הפנים – אני יודע כמה פנו, ביקשו ורצו, ותמיד תמכתי וחיזקתי את אותם אנשים. הנה ההזדמנות שלכם, אנשי הבית היהודי, לתקן, לבוא היום ולתמוך בהצעת החוק הזאת, למרות התנגדות הממשלה. 
+ 
+ כאשר הממשלה בעצם משנה סדרי בראשית, מתערבת במהלך משפטי, משחררת אסירים שבתי-המשפט, האזרחיים והצבאיים, קבעו את שנות מאסרם, הנשיא נותן חנינה, והכול בשם השוויון, או סליחה, לא בשם השוויון, אלא בשם – לתת איזושהי מחווה כדי להתניע ולקדם תהליך של שלום, הצעת החוק הזאת בעצם נועדה לאזן את העיוות הזה במסגרת החברתית הפנימית בישראל. 
+
+אני רוצה להגיד לחברי, שלא יחשדו בי, הצעת החוק הזאת – בקדנציה הקודמת חתמו אתי על הצעת החוק הזאת סגן השר דהיום ויושב-ראש הקואליציה לשעבר זאב אלקין, אנסטסיה מיכאלי, זבולון אורלב, מרינה סולודקין, משה גפני, יעקב כץ, צחי הנגבי, נסים זאב, מנחם אליעזר מוזס ומיכאל בן-ארי. כל אלה תמכו בהצעת החוק, הלכו אתי. ברשותי מכתב מסגן השר לשעבר מיקי איתן, שכותב – הוא כותב למישהו שפנה אליו: ברצוני להודיעך כי עמדתי העקרונית תומכת בגישה שלפיה ישוחררו על-ידי ממשלת ישראל מחבלים שפגעו ביהודים; יש להחיל דין דומה גם לגבי אסירים יהודים שעברו ופגעו על רקע לאומי בערבים. זה מכתבו של מיקי איתן. פרופסור ליבאי – נשקול שחרור אסירים פלסטינים עם דם על הידיים, ובמקביל יהודים שרצחו ערבים. מכתבו של אריק שרון, שגם כן ענה לאחד האנשים, וכדאי ששרת המשפטים, יושבת-ראש ועדת השרים לענייני חקיקה – מכתבו של אריק שרון – הוא כותב: אין ספק, יש הקשר מוסרי בעצם התביעה לשחרר אסירים יהודים לאומיים שאין דם על ידיהם, לנוכח שחרור מחבלים פלסטינים שאין דם על ידיהם. זו בקשה הראויה להידון כשאלה עקרונית וכשאלה משפטית, ואפעל בפורומים הרלוונטיים בנושא זה. רבותי, אני חושב שהמכתבים והחתימות על הצעת החוק הם העדות הנאמנה לאותם אנשים, שחלקם אתנו, חלקם לא אתנו, אבל דעתם ברורה בנושא הזה. 
+
+ ידעתי מראש שאני מביא את הצעת החוק הזאת, יש פה רוב – בוודאי יסירו אותה מסדר-היום, אבל אני מודה שעדיין יש לי תקווה וציפייה מכמה חברים בבית הזה שיתמכו בהצעת החוק הזאת, לפחות משום מראית עין, שיהיה אומר ועושה, לא רק אומר ואומר ואינו עושה. לכן אני פונה אל אותם חברים, הן בליכוד, הן בבית היהודי: אני מקווה שיחשבו, ואכן יתמכו. 
+
+ אני מצדי אומר כאן, מעל הדוכן: אני מוכן שהחוק הזה יעבור בקריאה טרומית וייעצר, ולו בשביל דבר אחד: לתת תקווה לאותם אסירים יהודים שנשפטו לתקופות ארוכות ביותר, שאין להם שום סיכוי לצאת. אולי זאת התקווה שלהם, שיבוא יום שמישהו יחשוב עליהם והם יוכלו לצאת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. ישיב סגן השר אופיר אקוניס, המקשר בין הממשלה לכנסת. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, החוק שהציג כעת חבר הכנסת אזולאי עלה לדיון בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון האחרון, 7 ביולי. בדיון הוחלט, בהתאם לסעיף 66 לתקנון עבודת הממשלה, להתנגד להצעת החוק. 
+
+ ככלל, חבר הכנסת אזולאי, אני מאמין גדול בהדדיות בינינו לבין הפלסטינים. אני חושב שזה דבר חשוב, שצד אחד שרוצה שלום, שגם הצד השני ירצה בו. ובעניין הזה כנראה יש עוד עבודה רבה בכל מה שקשור לפעילות הצד השני. 
+
+ובכל מקרה, ממשלת ישראל רואה צורך והכרח שמחבלים שהיו מעורבים בטרור ונשפטו על כך ירצו את מלוא תקופת מאסרם. ורק להבהיר, חבר הכנסת אזולאי וחברי הכנסת, פרסומים שונים בעניין – אין החלטה של ממשלת ישראל על שחרור אסירים ביטחוניים, ואין התחייבות של הממשלה לשחררם, בוודאי לא כתנאי מקדים לתחילתו של משא-ומתן בינינו לבין הפלסטינים. 
+
+ אני מבקש מחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק.
+
+
+ תודה לסגן השר אופיר אקוניס. חבר הכנסת נסים זאב, שלוש דקות. הוא אחד המציעים, הוא יכול לנמק. שלוש דקות לרשותך, חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מנסים להרדים אותנו בשמירה. מנסים לומר שאין שום עסקת חבילה, ואין שום דבר שמתרחש בימים האלה. וכנראה כל מה שכתוב בעיתונות זה רק איזה בלוף אחד. הרי גם בעבר הבטחתם, אם וכאשר ישתחררו פלסטינים – גם בעסקת שליט דיברנו בזמנו. ונאמר לנו שישתחררו לפחות אותם אסירים ביטחוניים שאין להם דם על הידיים. היה איזה מין קונסנזוס, מין אווירה כזו שכן יעשו איזושהי מחווה כלפי אותם יהודים. 
+
+ אני מדבר למשל על ארגון "בת עין". בארגון הזה נמצא אחד, גמליאל, עם משפחה ברוכת ילדים, שנהגו בו כבטרוריסט, כאילו עם דם על הידיים, גם במעצר שלו. המגבלות שהיו לו, אני חושב שאפילו לטרוריסטים הערבים עם דם על הידיים אין מגבלות כאלה. אז אני רוצה לומר, ברמת העיקרון, אסור לשחרר רוצחים עם דם על הידיים בשום מצב, חד וחלק. אף שבזמנו השר ליבאי אמר: נשקול שחרור פלסטינים עם דם על הידיים, ובמקביל גם נשקול אפשרות לשחרר יהודים עם דם על הידיים. 
+
+אני אומר שברמת העיקרון אסור לנו. זו חציית קווים אדומים שאסור לעבור אותם ולחצות אותם. אני אומר, יתרה מזאת, יש בזה בעיה מוסרית-ערכית של שלטון החוק במדינה, וזה מעורר טרור לאומני רצחני גם בעתיד. וכבר הוכח שהיו כמעט 150 נרצחים יהודים בגלל אותם אסירים ששוחררו, עם דם על הידיים. הם חזרו לעשות מעשי רצח. אז אנחנו לא יכולים לסמא את עינינו ולומר: עינינו לא ראו את הדם הזה. 
+
+ ולכן, אדוני היושב-ראש, בכל מקרה, אם אני כבר מדבר, אין מדינה – לא מערבית, ודאי לא ארצות-הברית – שבה אפילו אדם אחד עם דם על הידיים משתחרר. בארצות-הברית עושים עבודה הכי קלה, תולים אותם. מחסלים אותם. אבל אנחנו מדינה יהודית, אנחנו שומרים על המחבלים שלנו, שימשיכו לחיות בכבוד. אבל – – – 
+
+
+ החוק הזה – – –
+
+
+ אני יודע. 
+
+
+ החוק הזה הוא לא בעד שחרור – – – עם דם על הידיים – –
+
+
+ לא, הוא – – –
+
+
+ החוק הזה הוא רק בעד – – –
+
+
+ בעד שחרור במקביל. אם אתה משחרר טרוריסטים עם דם על הידיים – – 
+
+
+ משפט אחרון. 
+
+
+ – – שחרר גם יהודי עם דם על הידיים. אם אתה משחרר טרוריסטים לא עם דם על הידיים, גם יהודי במקביל אתה צריך לשחרר. לא יכול להיות שיהיה פה איפה ואיפה. 
+
+
+ תודה.
+
+
+לא יהיו לך בכיסיך איפה ואיפה. אפילו בכיס, לשים סתם אבן, אפילו לא בשימוש, אסור לשים אותה. אז על אחת כמה וכמה, לעשות אפליה כל כך משוועת ולומר, הרוצחים הפלסטינים הם – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – לוחמי ג'יהאד. הם לוחמי ג'יהאד – – 
+
+
+ חבר הכנסת זאב, נא לסיים.
+
+
+ – – ומי שעשה במקביל, יהודי שבא בתגובת נגד ורצח, אנחנו מסתכלים עליו כעל רוצח לכל דבר, שאין לו מחילה וכפרה. לכן יש פה מצב של איזון. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מקווה – – 
+
+
+ נו, תסיים. 
+
+
+ – – שאם חבר הכנסת דוד אזולאי לא שכנע אתכם, לפחות אני הצלחתי. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נסים זאב. 
+
+ אם כן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק ההדדיות בעניין אסירים ביטחוניים, התשע"ג–2013, של חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי כנסת – מי בעד, רבותי? מי נגד?
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק ההדדיות בעניין אסירים ביטחוניים, התשע"ג–2013, נתקבלה.
+
+
+ 53 נגד, תשעה בעדה. אם כן, רבותי, הצעת החוק לא נתקבלה. 
+
+
+ אפשר להוסיף אותי?
+
+
+ אני יכול בפרוטוקול להוסיף, אבל לא למניין המצביעים.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1315/19; נספחות.]
+
+
+ רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי כנסת. חברת הכנסת זהבה גלאון, לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול קיימנו כנס כאן בכנסת בהשתתפות קבוצה גדולה מאוד של חברי כנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה על כל הסוגיה של העסקת אנשים במגזר הציבורי באמצעות חברות כוח-אדם, מה שנקרא עובדי קבלן.
+
+
+ רבותי, בהצעת חוק זו הצבעה שמית. 
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אחד הסיפורים המזעזעים – שמענו שם כמה וכמה סיפורים מזעזעים, אבל אחד הסיפורים המזעזעים ששמענו היה מפי מורה במערכת החינוך בבית-ספר בתל-אביב. היא סיפרה את הסיפור הבא, אני רוצה לשתף אתכם, חברי חברי הכנסת – חברת הכנסת מועלם, אני אשמח שהשר פירון ישמע מה סיפרה לנו אותה מורה באותו כנס. היא אמרה שלכל המורים בחדר המורים יש כוס. כוס לקפה משלהם. לתה, לקפה. היחידה שאין לה כוס, היחידה שהמערכת בבית-הספר לא הקצתה לה כוס – זה היה לה. מדובר על מורה בעלת תואר שני, שמלמדת בבית-הספר באמצעות חברת כוח-אדם נקרא לה, באמצעות אחת החברות, כי היא מורה בשיטה קבלנית, ורק לה אין כוס. לכל המורים באותו בית-ספר הייתה כוס. 
+
+ זה נראה לכם סביר, חברי חברי הכנסת, שאחד מכל עשרה מורים במערכת החינוך – בקירוב אני אומרת, בהערכה מינימלית – הוא עובד קבלן? אחד מכל עשרה מורים, זה נראה לכם סביר? זה נראה לכם סביר שברשויות המקומיות עובדות סוציאליות יושבות באותו חדר – ליד שולחן אחד עובדת סוציאלית שמועסקת על-ידי העירייה, וליד השולחן השני עובדת סוציאלית שמועסקת על-ידי חברה קבלנית? אותן חברות שגוזרות קופונים על הגב של אותם מורים, מורות, עובדים סוציאליים, רופאים, רופאות, עובדות ניקיון, עובדי ניקיון. למשל, חבר הכנסת נהרי, זה לא רק שהביטחון התעסוקתי שלהם שואף לאפס, כי אין להם ביטחון תעסוקתי, זה לא רק שהם חשופים לפיטורים ללא פיקוח, זה לא רק שאין להם רצף תעסוקתי ואין להם אפשרות לצבור ותק. זה כמו שאתה אומר, אפילו הדבר המינימלי הזה, שתיהן יושבות באותו החדר, אחת מקבלת שי לחג, ואחת – אף אחד לא סופר אותה. 
+
+זה נראה לכם סביר? זה נראה לכם הגיוני? כ-400,000 אנשים מועסקים באמצעות חברות כוח-אדם במדינת ישראל, מתוכם עשרות אלפים – עשרות אלפים – במגזר הציבורי. זה נראה לכם סביר שתכף הכנסת הזאת תצטרך להצביע, וועדת השרים לענייני חקיקה – הממשלה הזו פוסלת את הצעת החוק הזו? 
+
+ אני רוצה לקרוא בפניכם, חברי חברי הכנסת, מי חתום על הצעת החוק הזו: חברי הכנסת חיים כץ, משה גפני, דב חנין, מיכל רוזין, מיכל בירן, אילן גילאון, יריב לוין, אורלי לוי אבקסיס, יצחק וקנין, ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, עיסאווי פריג'. חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה, מכל עברי הדעה והדעת, חוצה מחנות פוליטיים, כולם, חברי כנסת שמאוחדים סביב עמדה אחת: שצריך להתייחס לעובדים לא כעבדים. כולם מאוחדים סביב הדעה הזאת, אבל לא ייתכן שמשמעת קואליציונית תמנע מהם להצביע לפי צו מצפונם. 
+
+ חברי חברי הכנסת, מי שהיום מצביע נגד, או ממשלה שמצביעה נגד, אומרת לאזרחים: אנחנו מתפרקים מהאחריות שלנו, מהאחריות שלנו למתן שירותים בסיסיים ביותר, והשירות הבסיסי ביותר שהמדינה אמונה עליו זה להגן על זכויות העובדים. להגן על זכויות העובדים זה לא הדבר הבסיסי הסביר ביותר? מה עושה הממשלה הזאת? הממשלה הזאת מפריטה עובדים, ותמיד יש התירוצים האלה – תמיד זה בתירוצים של חיסכון בעלויות, נרוויח יותר – אנחנו יודעים, חברי חברי הכנסת, שכל הדיבורים האלה על חיסכון בעלויות לא עומדים במבחן; כל ההפרטה הזאת בוודאי שלא מקדמת לא התייעלות ולא חיסכון תקציבי. אני רוצה לומר לכם שהשופט, המבקר לשעבר אליעזר גולדברג פרסם כמה דוחות, התייחס כמה וכמה פעמים ב-15 השנים האחרונות בדוחות שלו לכל ההעסקה הזאת באמצעות חברות כוח-אדם, והוא אמר – ואני מצטטת: מנגנון העסקת עובדי חברות כוח-אדם נעדר כל פיקוח, אין בו משום חיסכון, יש בו משום בזבוז. אז אמר מבקר המדינה, האם זה מעניין את הממשלה בבואה לשבת בוועדת השרים לענייני חקיקה, שמתריעים ומתריעים על כך שלא רק שזה לא יעיל – אני בכלל לא באה מהמקום של התייעלות וחיסכון, ודאי שזה גם לא מוסרי, אבל גם אומרים שזה לא יעיל. מה מרוויחה הממשלה מזה?
+
+ חברי חברי הכנסת, מה שעולה, ועלה גם מהדיון אתמול – וישבו בדיון אתמול הקואליציה להעסקה ישירה, שהיו חלק מהשותפים לארגון הדיון, לארגון הכנס, והשדולה להעסקה ישירה, והשדולה לשוויון תעסוקתי, ונציגי ארגוני החברה האזרחית, וכולם כולם היו שותפים לעמדה ולתחושה שהממשלה הזאת היא ממשלה שמפרה זכויות עובדים, שאולי רוממות הדאגה לעובדים בגרונה, חברי חברי הכנסת, אבל עובדי הקבלן שקופים, ממש שקופים, כשזה מגיע להצבעה. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון. ישיב סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי. 
+
+
+ למה לא עשיתם את זה עד עכשיו? למה חיכיתם – – – למה לא עשיתם את זה עד עכשיו?
+
+
+ – – –
+
+
+ זה בגלל – – – 
+
+
+ אין לזה סיכוי, שמעתי אותך. 
+
+
+כאילו אם זה היה מצומצם יותר הייתם תומכים. זאת הפוליטיקה החדשה. 
+
+
+ אוי, נו, באמת, חברת הכנסת גלאון – – – 
+
+
+ אדוני סגן השר, אתה יכול להשיב גם מעל הדוכן.
+
+
+מפה הוא נתן לנו מקדמה – – – 
+
+
+ הצעתי לה, בואי נעביר את זה למליאה. נתתי לה מצנח זהב, היא לא הסכימה. 
+
+
+ מה-זה מצנח זהב.
+
+
+ – – – 
+
+ מצנח פלטיניום.
+
+
+ אדוני סגן השר, רשות הדיבור שלך. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לאורך השנים אפשר לראות בארץ ובעולם התפתחות ענפי משק שלמים המתמקדים במתן שירותים תומכים, במודל של מיקור חוץ – אי-אפשר לחיות בלי מיקור חוץ – כגון שירותי מחשב, ניקיון, אבטחה, הסעדה, שירותים לרכב וכיוצא בזה. רכישת שירותים במודל של מיקור חוץ מאפשרת ניצול יתרונות של גודל והתמחות של נותני השירות אל מול חליפת הביצוע העצמי על-ידי חברה וגורם אחר במשק. 
+
+על-פי הצעת החוק שלפנינו, תיאסר כל התקשרות עם מי שעיסוקו הוא במתן שירות באמצעות עובדיו. לפיכך תיאסרנה התקשרויות בתחומים רבים נוספים, כגון שירותי ייעוץ, בקרה, שירותי פיקוח, חשבונאות, הדרכות וסיורים, שירותי הסעות, תחזוקה, סיוע טכני, עריכת-דין, והרשימה – יכולתי לגמור אתה עוד שעות רבות, ארוכות, כי יש מקצועות רבים במשק שאנחנו נזקקים להם. 
+
+ נוכח גודלו ומשמעותו של רכיב ההוצאה הציבורית בתוצר כבר עתה, ההצעה תביא לצמצום הפעילות הכלכלית הפרטית ולפגיעה בעובדים המועסקים במגזרים אלה. אם נצמצם את העבודה שלהם, הם פשוט ייפגעו. ההשפעה הזאת, כאמור, אינה רצויה, וצפוי שהיא תגדיל את ההוצאה התקציבית הציבורית במיליארדי שקלים בשנה ואת הנטל על האזרח��ם ועל המגזר היצרני. זה נחמד להגיד להכיל את הכול, אבל זה בלתי אפשרי. 
+
+
+ הצבנו סייגים – – –
+ 
+
+ חשוב לציין כי בהשוואה בין-לאומית – חברת הכנסת גלאון, זה בשבילך – המדינות המפותחות רואות במיקור חוץ כלי חשוב בפעילותו של המגזר הציבורי והסקטור הפרטי. כך, למשל, ה-OECD, העוסק בדרכים לקידומו של ממשל מודרני, מפותח ויעיל, מצביע על כך שבשני העשורים האחרונים חלה עלייה ניכרת בפעילות מיקור החוץ של ממשלות ברחבי העולם – – 
+
+
+ כל השרים שלך אומרים שהם נגד, שהם בעד העסקה ישירה.
+
+
+ שמעתי אותך. – – כאשר כיום מיקור חוץ הוא נדבך מרכזי בפעילות מדינות ה-OECD, אחרת באמת נעצור את גלגלי המערכת.
+
+ יש להדגיש כי איסור פעילות כלכלית של רכישת שירותים לא קיים בשום מדינה החברה ב-OECD, להבדיל מההגבלות הרבות הקיימות במדינות שונות, ובכלל זה בישראל, על רכישת שירותי כוח-אדם, אם באופן זמני ואם באופן קבוע. 
+
+ מסקירה השוואתית שעשינו גם עולה כי בבריטניה, בארצות-הברית, בשווייץ ובמדינות צפון-אירופה היקף מיקור החוץ רחב במיוחד, והוא אף נמצא במגמת עלייה מתמדת. 
+
+ מובן מאליו שיתרונות הגודל וההתמחות הנזכרים אמורים להיות מושגים באמצעות התייעלות ושיפור השירות ולא על-ידי קיפוח זכויות העובדים וניצולם. דוגמה טובה לכך היא רמות השכר ותנאי ההעסקה בענף המחשוב, שבו השימוש הנרחב במיקור חוץ מתקיים, ככלל, לצד תנאי העסקה הולמים לעובדים המועסקים בענף זה הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. 
+
+על כן, הפתרון לטענות הנשמעות – – – 
+
+
+ רבותי, ההצבעה השמית נמשכה. אני חייב להודיע ולהיות הגון – ההצבעה השמית נמשכה. אני מודיע לך, יריב לוין. 
+
+
+ – – – חמש פעמים אתה הגון. 
+
+
+ מכיוון שאני הכרזתי, ואני לא רוצה שיגידו שאני עושה מחטף. 
+
+
+ בסדר – – – 
+
+
+ מובן מאליו שיתרונות הגודל וההתמחות הנזכרים אמורים להיות מושגים באמצעות התייעלות ושיפור השירות, ולא על-ידי קיפוח זכויות העובדים וניצולם. שמירת זכויות העובדים זה לא המצאה שלכם, גברתי. דוגמה טובה לכך יש ברמות השכר ותנאי ההעסקה בענף המחשוב, שבו השימוש הנרחב במיקור חוץ אכן מתקיים, ככלל, לצד תנאי העסקה הולמים לעובדים המועסקים בענף זה, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. 
+
+ על כן, הפתרון לטענות הנשמעות – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – מה קרה – – –
+
+
+ זה לא כתוב להם בפרוטוקול. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, למה הוא מושך זמן? 
+
+
+ – – –
+
+
+ אל תדאג, אני לא ארד מכאן עד שלא יהיה רוב, תסיר דאגה מלבך. אל תדאג. אל תדאג.
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אדבר – אתה רואה, בעיני רוחי אני מסתכל על ירושלים מצד ימין, גומר אותה בצפון, ויכול לדבר עליה שעות רבות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני לא צריך להקריא מספר. הספר הוא מול פני, ירושלים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני יודע שלשרים ולסגני השרים אין הקצבה של זמן. נכון שדיברנו על זה כמה פעמים, בתקנון, שצריך גם את זה להקציב, אבל נכון להרגע יש לו אפשרות להשיב ככל שירצה – עד עשר דקות אומנם, אבל בינתיים הוא לא עבר את עשר הדקות. 
+
+
+ מובן מאליו, אדוני היושב-ראש, כי יתרונות הגודל וההתמחות הנזכרים אמורים להיות מושגים באמצעות התייעלות ושיפור השירות, וכמובן לא על-ידי קיפוח זכויות העובדים וניצולם, אלא על-ידי שמירה עליהם. דוגמה טובה היא רמות השכר ותנאי ההעסקה בענפים רבים, ובתחומים רבים אחרים במשק, במיוחד בענף המחשוב, שבו השימוש במיקור חוץ – – 
+
+
+ בסדר, תשתמשו בזה רק במחשוב – – – ניקיון – – –
+
+
+ – – אכן מתקיים, חברת הכנסת מרב מיכאלי. 
+
+
+ זה עוזר לכם להתמחות. זה עוזר להתמחות. 
+
+
+ ככלל, לצד תנאי העסקה הולמים – – 
+
+
+ שוב הדוגמה של המחשוב – – –
+
+
+ לאט-לאט. 
+
+
+ – – לעובדים – – 
+
+
+ שוב הדוגמה של המחשוב, דוגמה כל כך טובה.
+
+
+ תאמיני לי, גם אם אני אגמור את הדפים אני אדבר על ירושלים שעות, אז חבל לכם. 
+
+
+ מוכנים להצבעה.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – ככלל, לצד תנאי העסקה הולמים לעובדים המועסקים בענף זה הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. על כן, הפתרון לטענות הנשמעות בדבר קיפוח ופגיעה בזכויות העובדים – שלא אתם בלבד חתומים עליהן כמובן – בחלק מענפי מיקור החוץ האמורים לעיל הוא בשיפור חקיקת מגן, לרבות באמצעות צווי הרחבה ענפיים ובהגברת האכיפה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשנים האחרונות התקיימו כמה תהליכים כדי להבטיח את שמירת הזכויות של העובדים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – שבדיה מובילת העולם במיקור חוץ. מובילת העולם – – – תמיד אומרים: שבדיה – – –
+
+
+ כשנהיה שבדיה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני סגן השר, אני חושב שאתה צריך להתכנס ולסיים.
+
+
+ לא, אני מכבד – – – 
+
+
+ אני לא מתכוון לתת לזה – – – 
+
+
+ אני מכבד את ראש הממשלה, שנותן – –
+
+
+ עם כל הכבוד לראש הממשלה, אני מנהל את הישיבה, לא ראש הממשלה. 
+
+
+ – – הסברים לחברת הכנסת זהבה גלאון. אני מכבד את ראש הממשלה.
+
+
+ אדוני, על-פי התקנון, אתה צריך עשר דקות – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – אתה כבר עברת את עשר הדקות, אני לא יכול לאפשר את זה כאורך הגלות. 
+
+
+ אני לא רואה שלסגני שרים ושרים, אדוני, יש מגבלה של זמן. 
+
+
+ יש מגבלה, אדוני. זה שלא מגבילים אתכם זה בעיה אחרת. המגבלה, על-פי התקנון, היא עשר דקות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש – אין רוב. איפה יריב? אדוני היושב-ראש – –
+ 
+
+ מה זה הפיליבסטר הזה? 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – חברי חברי הכנסת – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ רבותי, תיתנו לי לנהל את הישיבה. תאמינו לי, הכול יהיה בסדר. הוא תכף מסיים. 
+
+
+ – – – עשר דקות, מה קרה – – –
+
+
+ אני, יש לי כאן מנהל אחד, אתם בוודאי ובוודאי שלא. הנה המנהל שלי. 
+
+
+ אבל אתה מתעלם מהמנהל. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני באמת מוכן להתחשב בכם – אני מוכן להתחשב בכם וללכת לסיפה, לחסל את הכול – – –
+
+
+ לא, די, עברו עשר דקות. יש תקנון. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת רוזנטל – – – 
+
+
+ לפיכך, אפשר לראות כי נעשה רבות בשנים האחרונות בכלל ובתקופה האחרונה בפרט כדי להבטיח את שמירת זכויות העובדים המועסקים במיקור חוץ.
+
+
+ הוא מיצה את הזמן שלו. 
+
+
+ חשוב להדגיש – –
+
+
+ משפט אחרון. 
+
+
+ – – כי החוק – מייד, אדוני – להגברת האכיפה של חוקי העבודה נכנס לתוקפו ממש לאחרונה, וטרם אפשר להתרשם מהשפעתו.
+
+
+ עברו עשר דקות. 
+
+
+ חבר הכנסת רוזנטל, אני אוציא אותך. אני אוציא אותך. 
+
+
+ – – –
+
+
+ הדברים נכונים ביתר שאת לגבי תזכיר תנאי השכר – – –
+
+
+ על מעשה כזה, בלי להתרות בך אני אוציא אותך. 
+
+
+ – – – תנאי השכר לעובדי קבלני השמירה והניקיון במגזר הציבורי. 
+
+מכל הסיבות האמורות, אבקש – –
+
+
+ משפט אחרון. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, שב במקומך. 
+
+
+ – – מחברי הכנסת לדחות את הצעת החוק. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה לסגן השר חבר הכנסת מיקי לוי. חברת הכנסת זהבה גלאון, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אם היית בא אתמול לכינוס היית יכול להתרשם מהשפעתו של החוק. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי חברי הכנסת – אדוני ראש הממשלה – אני רוצה לשתף אתכם, חברי חברי הכנסת, בדברים החשובים שאמר לי ראש הממשלה.
+
+
+ ששש – – –
+
+
+ בהחלט זה מצדיק את ההתרכזות שלכם. 
+
+
+ אני מבקש, זה נאמר בוועדת החוץ והביטחון. 
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, שב במקומך. 
+
+
+ חברי חברי הכנסת, ראש הממשלה אמר דברים נכוחים. הוא אמר: בשבדיה יש מיקור חוץ. מה, את לא רוצה מדיניות כמו – – –
+
+
+ מספר אחת בעולם. 
+
+
+ מספר אחת. האם לשבדיה דמינו, אדוני ראש הממשלה? אין פערי שכר? יש שוויון תעסוקתי? הבריאות היא כמו בשבדיה? עקרות-הבית כמו בשבדיה – – 
+
+
+ – – – גדר ביטחון – – –
+
+
+  – – הכול כמו בשבדיה. אדוני ראש הממשלה, כשנהיה שבדיה – – 
+
+
+ כשנהיה בלונדינים – – –
+
+
+ – – כשנהיה שבדיה, אז אנחנו נשקול. אנחנו נשקול. 
+
+
+ בבריאות אנחנו מדורגים כמו שבדיה. 
+
+
+ אדוני – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – אדוני, ה-OECD – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – ה-OECD דירג את ישראל – – –
+
+
+ – – – תסתכל איפה אנחנו לא מדורגים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת ברוורמן. 
+
+
+ – – – וראש הממשלה אומר – – –
+
+
+ כן, אבל אי-אפשר לנהל דו-שיח. 
+
+
+ – – – אנחנו המדינה הענייה ביותר ב-OECD – – –
+
+
+ אבל אני לא יודעת להסתדר לדעתך, חבר הכנסת ברוורמן? 
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה. אדוני ראש הממשלה, רק לאחרונה ה-OECD קבע שישראל מובילה בפערי העוני, שהיא המדינה הענייה ביותר. שבדיה אתה אומר לנו? הממשלה שלך מאפשרת עכשיו – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ הממשלה שלך מאפשרת עכשיו את המשך ההעסקה הפוגענית במשרדים שאתם אמונים עליהם; רופא ורופאה, אחד בשירות המדינה ואחד במיקור חוץ דרך איזה קבלן כוח-אדם, עובדים סוציאליים, מורים, עובדי ניקיון. ככה אתם נראים, זה מה שאתם רוצים, ככה תיראה הממשלה שלכם. שבדיה, חברי חברי הכנסת? 
+
+
+ תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון. 
+
+ רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת – מי בעד, רבותי? מי נגד? 
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי), התשע"ג–2013, נתקבלה.
+
+
+ 45 נגד, 36 בעד. אם כן, רבותי, הצעת חוק זו לא התקבלה. 
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום.
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – –
+
+
+ כן, חבר הכנסת דוד אזולאי. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני לא יכול לבטל את ההצבעה. לפרוטוקול אני אומר שחבר הכנסת דוד אזולאי הצביע בטעות. הוא מקוזז. אתה מקוזז, חבר הכנסת אזולאי.
+
+
+ – – –
+
+
+ אוקיי. רבותי – לפרוטוקול אני אומר.
+ 
+
+[הצעת חוק פ/392/19; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול אגרת הטלוויזיה), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת אחמד טיבי. עשר דקות לרשותך, אדוני, חבר הכנסת טיבי. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני. 
+
+ אין אגרה או מס, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמקומם את הציבור יותר מאשר אגרת רשות השידור, אגרת רדיו וטלוויזיה. 
+
+ אקדים ואומר כי אני אינני רוצה לפגוע במה שמכונה השירות הציבורי. 
+
+ אני רוצה להפסיק, ברשותך, אני ככה לא יכול – – –
+
+
+ חברים וחברות, בבקשה, מי שנשאר, בבקשה, בוא נאסוף את עצמנו וניתן כבוד לדובר. כל מי שמדבר בטלפון, אני לא רוצה לבייש אתכם ולקרוא בשם פרטי, בבקשה לדבר בטלפון בחוץ. אדוני חבר הכנסת, בבקשה לדבר בטלפון – אנחנו לא נגיד את שמך, שאתה יושב-ראש ועדת האתיקה. תודה רבה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ תודה, גברתי. אני אתחיל שוב. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אגרת רשות השידור היא מס והיא אגרה שמקוממת את הציבור. אין מס או אגרה שמוציא את הציבור מכליו, מקומם אותו, מרגיז אותו, נותן לו הרגשה שהמדינה בוזזת את הציבור, מכניסה ידיים לכיס שלא בצדק, כמו האגרה הזאת.
+
+אקדים ואומר שלא רק שאינני בא לפגוע בשידור הציבורי, אלא אני שייך לאלה שרוצים לחזק דווקא את השירות הציבורי, לשדרג אותו שיהיה במתכונת ה-BBC – – –
+
+
+ סליחה, חברת הכנסת גלאון, חברת הכנסת גלאון, אתם נראים שם כמו שלגיה – – – תודה רבה.
+
+
+ – – – שיהיה במתכונת ה-BBC – שידור איכותי, יוקרתי, בלתי תלוי. 
+
+ אני ער לטענות של האנשים שאומרים, שאם אנחנו מבטלים את האגרה, מה יהיה עם המימון? הממשלה תממן ואז השירות הציבורי – – –
+
+
+ השידור הציבורי.
+
+
+ – – – השידור הציבורי יהיה תלוי בממשלה. תגידו, ועכשיו כשיש אגרה השידור הוא עצמאי? הוא יוקרתי? הוא סופר-מקצועי? נכון, יש ברשות השידור עיתונאים מקצועיים, רציניים, יש תוכניות טובות, אבל יש תוכניות שהן ברמות מביכות. ולכן הטענה על התלות היא טענה שאין לה על מה להתבסס.
+
+ מה אומרת ההצעה? אומרת ההצעה, שהציבור דורש אותה, א. שצריך לבטל את אגרת רשות השידור. כמובן כדי שהשידור הציבורי יימשך צריך למצוא מימון חלופי. הממשלה יכולה בהחלט למצוא מקור למימון מהתקציב – רב-שנתי.
+
+ הנקודה השנייה היא אגף הגבייה ברשות השידור. יש שם כ-150 עובדים, אני לא רוצה להטיח בכולם האשמות, יש אנשים טובים, יש אנשים פחות טובים, אבל מסתובבים שם הרבה דברים על איך שהדברים מתרחשים שם, איך אנשים נקלטים לעבודה, מי משפיע. יש מפלגות שמשפיעות יותר שם באגף הגבייה, יש עסקנים, יש להם השפעות כאן בבית הזה. ולכן למה, כצעד ראשון אפילו לפני ביטול האגרה, למה לא לבטל את האגף הזה, אגף הגבייה, להעביר אותו לרשות המסים? לרשות המסים. ואנשים ימשיכו לעבוד שם, מי שטוב, כדי לשים קץ לטענות נגד ההתנהלות שם.
+
+אגב, אתם זוכרים שלפני כמה שנים היו מציבים מחסומים בכניסה ליישובים הערביים – אנשי מחלקת הגבייה פלוס שוטרי משטרת ישראל? היו מעקלים את המכוניות, מורידים נהגים מהמכוניות, אדוני השר, ומעכבים אותם, ואנשים הולכים הביתה, לוקחים להם את הרכב עד שיתברר. התלוננו, יא עאלם, יא נאס, זה לא חוקי, עד שהתברר שהמשטרה עברה על החוק ואסור היה לה להציב שוטרים לצד אנשי גבייה בכניסה ליישובים כדי לגבות אגרת רשות השידור. התברר שזה היה עבירה על החוק וזה בוטל.
+
+
+ תגיש תלונה נגד המשטרה.
+
+
+ וזה בוטל.
+
+
+ נכון, צודק.
+
+
+ עכשיו, מה שאני אומר, אדוני השר, רבים תלו תקווה בך או בדברים שאתה אומר, עוקבים אחרי הדברים שאתה אומר כשר הממונה על רשות השידור. אתה דיברת, התייחסת גם לנושא הזה יותר מאשר פעם אחת, ונשאלת השאלה: למה הממשלה לא באה לקראתנו, לא תומכת בהצעת החוק הזאת, שהיא אוניברסלית, חוצה מגזרים, חוצה קבוצות, חוצה חברות? כלל הציבור בישראל תובע לבטל את אגרת רשות השידור. ואני שב ואומר: אין לכרוך את זה עם שום רצון, אף אחד לא רוצה לפגוע בשידור הציבורי, דווקא אנחנו רוצים לחזק אותו. 
+
+ ולכן, אדוני השר, אתה צריך להוביל, אתה יכול להוביל כדי לבטל את המס הארכאי הזה, המקומם, ולמצוא חלופות. אתה הצהרת שאתה פועל למען רפורמה או אפילו לביטול כל רשות השידור – אנחנו מדברים על ביטול האגרה בלבד בהצעת החוק הזאת. אני בטוח שתמצאו סעיף בתקציב שיכסה את העלויות האלה של תפעול רשות השידור ואחזק��ו ושדרוגו לרמה, כמו שאמרתי, של ה-BBC. 
+
+ ולכן נשאלת השאלה: למה תמיד הממשלה מתגייסת כדי להכשיל הצעה כזאת? אני לא גיליתי את אמריקה, זאת לא הפעם הראשונה שהצעת החוק הזאת מובאת כאן לדיון והצבעה. תמיד אומרים: האוצר מתנגד – מאיפה נביא כסף. מה, זה הסעיף היחידי שמניידים תקציב, מקור? ואתם יכולים, בהחלט.
+
+ אין מס או בעצם אין דרישה, גברתי היושבת-ראש, שחוצה מחנות, שהממשלה אוטמת את אוזניה ולא מקשיבה לרחשי לב הציבור כמו בנושא הזה של אגרת רשות השידור. לפעמים כשמגיעים אנשי גבייה לבתים של אנשים כמעט חסרי כול, פורצים לתוך הבית, מעקלים, זה גורם לעוגמת נפש אדירה, לכעס רב.
+
+ וחשוב לציין, אגרת רשות השידור, אגרת הטלוויזיה, היא על המכשיר עצמו, לא על השידור ואיכותו – על המכשיר עצמו. לאחרונה נכנסנו ל-2013, להיי-טק, רבים משתמשים במסך המחשב עצמו כמכשיר טלוויזיה, הם לא צריכים מכשיר טלוויזיה. אבל בכל זאת.
+
+ אגב, אדוני היושב-ראש, נגיד, נדמה לי – – –
+
+
+ אדוני השר.
+
+
+ אדוני השר, אדוני השר. אתה רוצה להיות יושב-ראש – לא, אתה לא רוצה להיות יושב-ראש הליכוד?
+
+
+ לא כרגע.
+
+
+ לא כרגע – אני קיבלתי את התשובה שלי. 
+
+ מכובדי השר, משפחות נספי השואה פטורים מאגרות. עכשיו, נגיד שמישהו הולך לרכוש לאימא שלו מכשיר טלוויזיה. הוא רוכש את זה על שמו, אוקיי? ואז אימא שלו לא צריכה לשלם. אבל זה רשום על שמו, ואימא שלו לא יכולה לצאת לרכוש את זה. אתה יודע כמה מקרים כאלה, אני, חבר כנסת ערבי, קיבלתי תלונות על הנושא הזה?
+
+
+שירכוש על שמה.
+
+
+ הנה אני מראה לך את האבסורד, מראה לך. דיברתי על האבסורד של לפרוץ לתוך בתים, להציב מחסומים, כפי שהיה לפני שנים בכניסות ליישובים הערביים. עכשיו זה פסק, אבל הכעס והרוגז שאני מעביר אליכם, ואתה מכיר אותו היטב, אתה מקבל הרבה פניות, יש עצומות בפייסבוק, בכלי התקשורת, ברשתות החברתיות – זה מגיע אליך, אתה חש את רגשי לב הציבור בעניין הזה. 
+
+הגיע הזמן, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת מימין ומשמאל. אגב, אם לא תהיה משמעת קואליציונית וייתנו חופש הצבעה בהצעת החוק הזאת, אני מעריך – מי יצביע נגדה?
+
+
+ אני.
+
+
+ תודה רבה, חבר כנסת טיבי. 
+
+
+ אף אחד. אולי מעל 100 חברי כנסת יצביעו בעד הצעת החוק הזאת.
+
+
+ ראיתי שאתה מאוד מקפיד על הזמן, אז תודה רבה לך. תודה רבה. 
+
+
+ אז למה שאתם לא תבואו לקראת הציבור הבוחר במקרה זה, ולא תפרו את ההבטחות שלכם לציבור? תטו אוזן לציבור. תודה רבה. 
+
+
+ רמדאן כרים, חבר הכנסת טיבי. שר התקשורת גלעד ארדן – בבקשה – ישיב. 
+
+
+ גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת. איפה הייתה הבטחת בחירות כזו, דרך אגב? אני לא זוכר אותה. 
+
+
+ להיטיב עם הציבור. 
+
+
+ אה, באופן כללי. תן זמן, אנחנו לא כאלה מוכשרים – בתוך 100 ימים. 
+
+
+ אז תגיד: אני מבטיח לבטל את האגרה בעוד תשעה חודשים. 
+
+
+ טוב, אז אנחנו נתייחס. אז קודם לחלק הפורמלי – הצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול אגרת הטלוויזיה), שהניח חבר הכנסת אחמד טיבי, בעצם מבקשת לבטל לחלוטין את תשלומי האגרה הקבועים בחוק רשות השידור. אז קודם כול אני חייב לבטא הערכה לחבר הכנסת טיבי כיוון שההצעה שלו בהחלט מעלה סוגיה חשובה שאני עוסק בה רבות בימים אלה. כמו שאמר חבר הכנסת טיבי, הוא לא המציא את הגלגל. יש הצעות רבות בציבור. היו גם הצעות רבות בכנסת לבטל את האגרה, אני מניח שאפשר לזרום עם זה לביטול מס הכנסה, לביטול מע"מ. העיקרון שמאחורי ההצעה, כלומר להציע ביטול תשלומים גדול��ם – כי הרי תקציב רשות השידור כמעט מגיע למיליארד שקלים – מבלי להצביע על מקור המימון, היא לא הצעה באמת רצינית, אבל אני חייב לומר שהיא כן מעוררת דיון חשוב בסוגיה כבדה ומשמעותית שאני מתכוון לעסוק בה וכבר עוסק בה שעות רבות, מאז שמוניתי לתפקיד שר התקשורת. 
+
+ אני חושב שאמרתי את זה – אתה הזכרת – בצורה הכי חדה וברורה, שאגרת רשות השידור היא גבוהה מדי והתמורה בגינה נמוכה מדי. אני חוזר ואומר את האמירה הזו, והאמירה הזו מקפלת מאחוריה גם אחריות לשינוי המצב. שינוי המצב זה אומר שאנחנו צריכים להביא להתייעלות משמעותית ברשות השידור כך שניתן יהיה בטווח זמנים לא מיידי, חבר הכנסת טיבי, אבל בטווח זמנים סביר, להביא להפחתת אגרת רשות השידור, להורדת הגובה שלה. 
+
+ יחד עם זאת, וזאת המטרה המרכזית בעיני, כיוון שבנוגע לגובה האגרה – זו לא המצאה ישראלית, ברוב המדינות המערביות קיימת אגרה של שידור ציבורי. בצד הזה של העולם נוהגים להזכיר את שבדיה, אז בשבדיה, לאחרונה, לא שאני מציע לאמץ את זה, אבל בשבדיה, לאחרונה, בית-המשפט העליון פסק שצפייה בשידורי רשות השידור השבדית דרך הסמארטפון או דרך המחשב גם היא מחויבת באגרה. אז אני אומר: אנחנו עוד לא שם, וגם לא רוצים להיות שם, בהקשר הזה – – –
+
+
+ בשבדיה יש תמורה לאגרה. 
+
+
+ נכון. כנראה שבשבדיה יש תמורה לאגרה. אני לא ביקרתי מעולם בשבדיה אבל אני מניח ששוב – החלק הזה של המליאה כנראה ביקר יותר ממני בשבדיה והוא יכול להסביר. בדרך כלל הוא מאמץ משם רק חלקים בתקציב ובמודלים שנוחים לו, ומתעלם מחלקים אחרים, אבל אני לא רוצה לסחוב את הדיון למקום הזה. 
+
+ בכל אופן, אין ספק שהציבור מרגיש, ובכך אני שותף לתחושתך, חבר הכנסת טיבי, שמה שהוא מקבל היום – ואני עושה הבחנה בין "קול ישראל", ששם אני חושב שיש האזנה הרבה יותר משמעותית ושביעות רצון ציבורית; אף גוף איננו מושלם אבל בהחלט – בקשר לטלוויזיה, יש תחושה שהציבור איננו צופה בשיעורים שהיינו רוצים שהוא יצפה והוא כנראה גם איננו שבע-רצון ממה שהוא רואה. ושוב, אני לא רוצה לעשות הכללה גורפת כי, כמובן, גם בטלוויזיה יש תוכניות טובות ויש מגישים ומגישות טובים מאוד – נכון, חבר הכנסת טיבי? 
+
+
+ הטובים ביותר הם ב-20:30. 
+
+
+ – – –
+
+
+כן, בהחלט. אבל אני חייב לומר אמירה לגבי שידור ציבורי. אני חושב, אני מקווה, לפחות, שבכל חלקי הבית מבינים שיש לנו אחריות שגם כשאנחנו רוצים להפחית את האגרה, או לחפש מנגנוני גבייה אחרים, ונכון שמנגנון הגבייה הנוכחי גם הוא מצריך, ואנחנו דנים בו, הממשלה קודמת כבר התחילה לדון בו – הוא לא בדיוק מנגנון הגבייה החברתי ביותר. למשל, מבוגר שהוא חסר רכב ויש לו טלוויזיה מאוד מאוד ישנה, ישלם את אותו גובה אגרה כמו מי שיש לו פלזמה 80 אינץ' בבית; לצורך הדוגמה בלבד. אז בהחלט מנגנון הגבייה, צריך לדון איך הופכים אותו לחברתי יותר. 
+
+ אבל בוא לא נשכח שמאחורי כל העניין הזה יש איזשהו ערך שאני מאמין שרובנו רוצים לשמור עליו, והוא שידור ציבורי. שידור ציבורי זה אומר, בעיני לפחות, שבמדינה כל כך קטנה עם כלכלה ריכוזית שלא הרבה בעלי הון הם אלה ששולטים בה, וגם בכלי התקשורת הפרטיים שלה, חשוב לא פחות, אולי יותר מאשר ברוב מדינות המערב, לשמור על קיומו של שידור ציבורי איכותי ועצמאי. אני אומר את זה שוב, אפשר להתווכח על מידת העצמאות. לכאורה, מודל האגרה היה אמור, לפחות במודלים האקדמיים, לתת את העצמאות המרבית לרשות השידור. האם זה קורה? 
+
+
+ אבל למה כמס גולגולת? 
+
+
+ אז אני אמרתי, חבר הכנסת הורוביץ, שאני שותף לעמדתכם בנושא הזה שיש לשנות את מודל הגבייה הקיים של רשות השידור, אבל זה לא דבר שעושים אותו מהיום למחר. זה דבר שאני הודעתי על מחויבותי הציבורית לשינוי שלו ולהתייעלות הרשות, כך שנוכל גם להביא בטווח זמנים סביר להפחתת האגרה. אבל יחד עם זאת אני לא יכול יום אחד בבוקר לקבור את כל הנושא, והוא חשוב בעיני, שנקרא שידור ציבורי; קודם כול לבטל את המנגנונים הכספיים ואחר כך להתחיל לחשוב מאיפה מייצרים מנגנונים כספיים וכמה זמן לוקח להקים את זה מחדש. לא. הדברים יצטרכו לקרות בעת ובעונה אחת, שכאשר עושים את התהליך הזה מוודאים שהשידור הציבורי יישמר. אני בהחלט אשמח שכאשר המודל שאני אביא לכנסת ויונח על שולחנה של ועדת הכלכלה – אני באמת אשמח – הדיון יהיה דיון ערכי, א-פוליטי, בלי להסתכל על קואליציה–אופוזיציה. כי אני חושב שאפשר להתאחד על כך שכולנו רוצים לראות כאן שידור ציבורי עצמאי ואיכותי, בעלות המינימלית שאפשר להשיג, אבל כמובן שיש לו גם עלות. 
+
+
+ – – – לא מקבל בערבית מה שהוא – – –
+
+
+ אני עדיין לא מכיר היטב את כל שעות השידור ואת התוכניות, אבל אני בהחלט מאמין שרשות שידור חייבת לתת מענה, ודרך אגב, גם ערוץ 2 ו-10 יש להם חובה כזו, בחוק – אני לא בטוח שהם בדיוק מיישמים אותה – לתת ביטוי לעמדות שקיימות בכל חלקי החברה הישראלית, למגזרים, לרבדים בחברה. אני מסכים אתך. אין ספק שהחובה הזו היא כפולה ומכופלת ברשות שידור ממלכתית, ואני בהחלט אפעל כדי שהדבר הזה יקרה. 
+
+ אני רוצה להגיד עוד מילה לחבר הכנסת טיבי: כאשר אתה מדבר על כך שהאגרה תבוטל לחלוטין והממשלה תמצא את המקור התקציבי לממן אותה, אני לא בטוח – קשה לטעון הרבה מאוד פעמים שהממשלה שולטת באמצעות תיקוני חקיקה בתקשורת הפרטית ובהקלות כאלה ואחרות כאשר הגורמים הפרטיים המסחריים סמוכים על שולחנה ומבקשים פה תמיכה בוועדות הכנסת, ואז, באותה נשימה לבוא ולהציע שהממשלה תממן באופן מלא את השידור הציבורי ואז לבוא בטענות שהוא לא מספיק עצמאי. 
+
+ אני חושב שמימון ציבורי זה דבר הכרחי. לא במקרה זה קיים ברוב מדינות המערב. המימון הזה צריך להיות – הציבורי, כמובן, כיוון שכספי הציבור צריכים להיות קדושים בעינינו – מינימליסטי ובצורה היעילה ביותר שאפשר להשיג, אבל עם זאת, גם להביא לכך שהוא יהיה איכותי ועצמאי. זה האתגר שלי, ואני חושב שבתוך מספר שבועות לא רב אני אביא את המודל הזה בפני הכנסת, ואקווה שתתמכו בו.
+
+אני הסכמתי עם חבר הכנסת טיבי שהנושא הזה יובא כהצעה לסדר-היום ויועבר לוועדת הכלכלה, ואם זה כך, אני תומך בהעברתו לוועדת הכלכלה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. הנושא עובר לוועדת הכלכלה כהצעה לסדר-היום.
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ הצעה לסדר – – –
+
+
+ אוקיי, נצביע על זה. מי בעד להעביר את זה לוועדת הכלכלה כהצעה לסדר-היום? מי נגד?
+
+ההצעה להפוך את הצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול אגרת הטלוויזיה), התשע"ג–2013, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+ 18 בעד, אין מצביעים נגד ואין נמנעים. ההצבעה התקבלה. אנחנו – ההצעה עוברת לוועדת הכלכלה כהצעה לסדר-היום.
+
+
+ [הצעת חוק פ/884/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו ממשיכים להצעת חוק פ/884, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ותאגידים בעלי תו תקן ירוק). יציג את ההצעה חבר הכנסת ניצן הורוביץ. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נועדה לקדם את המהפכה הסביבתית בישראל באמצעות שימוש בכוח הגדול שיש לממשלה ולגופים שלטוניים אחרים אל מול הסקטור הפרטי, אל מול הספקים, אל מול היצרנים, באמצעות העדפה של טובין ושל תאגידים שהם בעלי תו תקן ירוק. המטרה הסופית של העניין הזה היא הפחתה משמעותית בזיהום הסביבה, בשימוש בחומרים מסוכנים, והיא תעודד יצרנים וספקים לשימוש בחומרים ממוחזרים.
+
+תראו, חשוב להבין שמדינת ישראל היא שחקן מאוד גדול בשוק, יש לה הרבה כוח, והסטנדרטים שהיא תציב במכרזים שהיא תוציא, בעצם יקבעו איך השוק שלנו ייראה, איזה מוצרים, אילו סחורות יהיו בו, וזה עוד לפני שדיברנו על התרומה המיידית שתהיה מעצם הרכישה של מוצרים ושירותים לא מזהמים.
+
+החוק שאני מביא היום – הצעת החוק הזאת מבטאת, צריכה לבטא, את המחויבות של הממשלה לקידום צריכה סביבתית, לסייע בעידוד מפעלים ויצרנים נוספים לספק מוצרים ושירותים שאינם מזיקים לסביבה. ההצעה הזאת עולה – אני חייב להדגיש את זה – בקנה אחד עם שורה של החלטות ממשלה מהעשור האחרון, שמנחות את הממשלה לפעול בהתאם לעקרונות של פיתוח בר-קיימא, ומה שנקרא "יִירוק" הממשלה.
+
+מדובר, כמובן, וזה כבר – אנחנו פה שומעים, הצעת חוק אחר הצעת חוק, איך זה בשבדיה ואיך זה בדנמרק – אז גם הצעת החוק הזאת מתבססת על מודל מוכר ומקובל במדינות המפותחות, שישראל כל כך גאה להיות בחברתן.
+
+
+ היום זה היום השבדי בכנסת.
+
+
+ כן. עכשיו, אני חייב להגיד בעניין שבדיה – לא רק בעניין שבדיה – שההקפדה היתרה על מדיניות סביבתית, על מה שנקרא פיתוח מקיים, מדיניות של פיתוח בר-קיימא, אתה רואה אותה. זה לא רק עניין תיאורטי שמדברים עליו בכנסים אקדמיים; אתה רואה את זה ברחוב, אתה רואה את זה בתחבורה הציבורית, אתה רואה את זה בדיור, אתה רואה את זה בחינוך. זאת תפיסה כוללת, אוניברסלית, שרואה בקיימות את אבן הבסיס של חברה מתוקנת.
+
+ולמשל, כשאנחנו מדברים כאן על מכרזים ממשלתיים, ואנחנו מדברים על הרבה כסף ועל הרבה תקציבים, הצעת החוק הזאת תאפשר לשר הכלכלה לקבוע את אופי ההעדפה שצריך ליישם כשאתה בא לבחור בין מוצרים שונים או בין שירותים שונים. זה לא בהכרח אומר הוצאה תקציבית גדולה יותר או אפילו הוצאה תקציבית כלשהי. למשל, כשמדובר במוצרים או בשירותים במחיר זהה, וצריך לבחור ביניהם, אין כל סיבה לא להעדיף את המוצר או השירות הירוק יותר.
+
+חשוב להבין, היום, כשמדינת ישראל יוצאת למכרז – משרד ממשלתי, רשות ממשלתית, סוכנות כלשהי – היא עושה זאת באחת משתי דרכים אפשריות: יש מכרזים שמוגדרים, מה שנקרא, מכרזי מחיר, שבהם רק המחיר קובע, ויש מכרזים שמאופיינים כמכרזי איכות, זאת אומרת שבהם, לצד המחיר, יש פרמטרים נוספים, של טיב המוצר, האיכות שלו, טיב השירות, איכות השירות וכו'. מה שאנחנו מבקשים בהצעת החוק הזאת זה להכניס פרמטר נוסף, שהוא פרמטר סביבתי, שהמדינה תביא אותו בחשבון, במסגרת שקלול הציון שהיא נותנת לכל מוצר במכרז. 
+
+ גם העדפה כזו הייתה יכולה להיכנס במסגרת הצעת החוק, וגם לה אין השלכות תקציביות, ובכל זאת אנחנו נתקלנו בקשיים מצד הממשלה בעניין הזה.
+
+אנחנו ניהלנו סדרת שיחות על הצעת החוק עם משרדי הממשלה: עם משרד האוצר, עם משרד הכלכלה, עם המשרד להגנת הסביבה – כדי לקדם את העיקרון ואת הרעיון שעומד בבסיס הצעת החוק הזאת. הפקידים שדיברנו אתם דווקא אמרו שהם מסכימים, הם מבינים שדרושה העדפה למוצרים ירוקים, אבל הם רוצים את זה – לעשות את זה באופן מה שנקרא וולונטרי, זאת אומרת, בלי שזה ייקבע בחוק. אמרו: תסמכו עלינו, אנחנו מבינים כבר את העניין הסביבתי, את העניין הירוק, אבל לא בחוק. אני רוצה להגיד לכם ככה: הלוואי שבאמת לא היה צורך בחוק ולא היה צורך בהוראה מחייבת, והדברים היו נעשים באמת מתוך הבנה.
+
+
+ גדול מי שמצווה ועושה.
+
+
+ כן. אגב, בהקשר שלך, אני תמיד אומר שאם היה חוק שהיה אוסר על אזרחי ישראל, למשל, לנסוע ביום כיפור, היו הרבה שדווקא היו נוסעים.
+
+
+ נכון.
+
+
+ דווקא מכיוון שזה לא בחוק, וזה מתוך הבנה והסכמה, אני חושב שיש לדברים אפילו לפעמים יותר כוח ויותר ערך.
+
+אלא שפה, לצערי, המצב הוא לא כך. בהרבה מאוד מכרזים לא מעדיפים את המוצר הסביבתי, לא מעדיפים את השירות הירוק, ולכן הגענו לצורך להסדיר את העניין בחקיקה.
+
+עם זאת – ונמצא כאן סגן השר מיקי לוי שיענה לי, ישיב על הצעת החוק הזאת – אני לא מעוניין פה להתנצח עם הממשלה, אלא אני באמת מעוניין לקדם את הרעיון הזה. אני מדבר כאן בשם סקטור מאוד גדול ומתפתח בישראל, של מוצרים ושל שירותים בעלי תו תקן סביבתי כזה או אחר, ואני רוצה שהם יזכו בעדיפות, כי הם מיטיבים עם החברה, ולכן, כשהם מיטיבים עם החברה והסביבה, אני חושב שכשהם באים למכרז ממשלתי צריך להעדיף אותם, מתוך מטרה שכולם יאמצו את הנורמות האלה.
+
+לכן, כמו בשורה של הצעות חוק שאני מקדם במהלך השנים, אני לאו דווקא מחפש את כיפוף הידיים ואת ההתעמתות וההתנצחות. ולאור הדברים ששמעתי ממיקי לוי, אני בהחלט אהיה מוכן להפוך את הצעת החוק הזאת להצעה לסדר-היום, כדי שהיא תידון ברצינות בוועדה, ואני מציע שזה יהיה או בוועדת הכלכלה או בוועדת הפנים והגנת הסביבה, ואנחנו נגיע להבנה על הסדר מוסכם.
+
+ואני חייב לומר את הדברים לסיכום: אין לי שום ספק שבשנים הקרובות העיקרון שאני מביא כאן, בהצעת החוק הזאת, יאומץ וייושם על-ידי משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, צה"ל והגופים האחרים, משום שזה הדבר הנכון לעשות. בשנים שאני בכנסת, בשתי הקדנציות האלה, קידמתי הרבה דברים תוך כדי הסכמה והבנה עם משרדי הממשלה, בסופו של דבר, יחד עם הסקטור הפרטי, האקדמיה והגופים האחרים, הארגונים כמובן, ארגוני הסביבה והחברה בישראל. אני מקווה – וזאת השורה התחתונה בדברי, אני אשמע מה שיש למיקי לוי לומר – שהדברים האלה יקודמו בהבנה בין המגזר השלישי, השוק הפרטי והממשלה, כדי שבאמת יהיה לנו כאן מגזר סביבתי ירוק לתפארת. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת הורוביץ. בבקשה, סגן שר האוצר מיקי לוי. זה אחר-צהריים של שלום, מקבלים פה החלטות בהסכמה.
+
+
+ – – –
+
+
+ זה היה בהשראת היושב-ראש.
+
+
+ בדיוק. האמת והשלום – –
+
+
+ בהשראת – – –
+
+
+ – – אהבו. תודה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי, חברי כנסת נכבדים, ככלל, חברות ותאגידים בעלי תו ירוק אשר מייצרים מוצרים ירוקים וידידותיים לסביבה הנם מבורכים, ואני חושב שלא יימצא האדם שיחלוק על כך. נראה לי, על-פי מה שסיכמתי עם חבר הכנסת הורוביץ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ ישנה שאלה מה זה תו תקן ירוק.
+
+
+ כשאני קונה ניילונים לסנדוויצ'ים עבור ילדי, אני מקפיד לקנות את זה עם תו ירוק, כי ניילון רגיל אינו מתכלה.
+
+
+ – – –
+
+
+ מכון התקנים אמון על העניין הזה, ומקבלים תו תקן בצורה מוסדרת.
+
+
+ אתה מקבל ציון לשבח שאתה קונה את השקיות ומכין סנדוויצ'ים לילדיך.
+
+
+אני אומר שנית, ככלל, חברות ות��גידים בעלי תו תקן ירוק אשר מייצרים מוצרים ירוקים וידידותיים לסביבה הנם מבורכים, ואין חולק על כך. נראה לי, בעקבות השיחה המקדימה שלי עם חבר הכנסת הורוביץ, כי לעת הזו, להפוך זאת להצעת חוק במסגרת חובת המכרזים – מעט הקדימה את זמנה. גם ההיצע שיש לנו בעניין הזה, לצערי, הוא די מוגבל. 
+
+ אבל מכיוון שהנושא מאוד מאוד חשוב בעיני, ראוי כי נושא חשוב זה יידון באחת הוועדות, אני מסכים לכל דרישה שאתה תביא במליאה הזו, יידון בוועדה בכובד ראש. אני מסכים להצעתו של חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ובהזדמנות זו אני מבקש לברך אותך מעל הדוכן על הדבקות במשימה בכל הנושא הירוק. זה באמת ראוי לכל שבח. תודה רבה לך.
+
+
+חבר הכנסת הורוביץ, לאיזו ועדה היית ממליץ?
+
+ ועדת הפנים והגנת הסביבה.
+
+
+ לוועדת הפנים והגנת הסביבה. 
+
+ אנחנו נצביע על העברת הצעת החוק כהצעה לסדר-היום לוועדת הפנים. מי בעד?
+
+ההצעה להפוך את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין ותאגידים בעלי תו תקן ירוק), התשע"ג–2013, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ 13 בעד, אף אחד לא הצביע נגד ואין נמנעים. החלטנו שההצעה לסדר-היום עברה לוועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה רבה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1261/19; נספחות.]
+
+
+אנחנו נמשיך בהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על מתן שירותי בנייה לצורך הוספת מרחב מוגן ומרחב מוגן דירתי). התשובה וההצבעה יהיו במועד אחר. אני מזמינה את חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כולנו חווינו, ונתפלל שלא נחווה את זה שוב, מטחי טילים במדינת ישראל. הגבולות בכל פעם, בכל אירוע כזה, התקרבו פנימה ופנימה עוד יותר. אחד הדברים שהתברר כיעיל ביותר, עם היעילות המרבית, היה הממ"דים. הממ"דים הוכיחו את עצמם בהתקפות טילים כמקום מוגן ונגיש בבית, נגיש למשפחה, נגיש להורים, נגיש לילדים – מיקי, חסכתי לך את התשובה.
+
+
+ כן, אני מתנצל.
+
+ יעילותם של הממ"דים, באותן דירות שיש בהן ממ"דים, במיוחד הדירות החדשות, משנת 1991 ואילך, הוכיחה את עצמה בכל המקומות. אך דא עקא שעדיין יש כמיליון דירות במדינת ישראל שאין בהן ממ"ד. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות מאמץ עליון בעניין הזה. אז נכון שיש תמ"א 38, שחלק מהמהלך שלה הוא גם מהלך מיגוני, הוא כבר מתחייב בתוכו, אבל אנחנו יודעים טוב מאוד שתמ"א 38, לא בכל מקום אפשר לעשות אותה. לא בכל עיר, לא בכל בית, לא בכל שכונה. יש הרבה מאוד תנאים נלווים שצריך לזה. זה גם צריך להיות כלכלי, כי אם זה לא יהיה כלכלי אין מי שיעשה את זה. דבר שני, יש גם בתמ"א 38 – מדברים על דירות שנבנו עד 1980, שבהן אפשר לעשות את תמ"א 38, אבל באותן 11 שנים, בין 1980 לבין 1991, שבה חלה חובה לבנות ממ"דים, יש דלתא של מאות אלפי יחידות דיור שאין בהן ממ"דים. לכן, אנחנו צריכים לעשות מאמץ גדול מאוד.
+ 
+עלות של ממ"ד לפי התאחדות הקבלנים זה משהו בסביבות – ממ"ד יכול להיות בין 9 מ"ר ל-15 מ"ר – והעלות שלו נעה בסביבות ה-127,000 שקל למשפחה, לבית, לדירה. אנחנו מבינים שיש הרבה מאוד משפחות שאינן יכולות לאפשר לעצמן לעשות את זה. ולכן אנחנו צריכים לחשוב – ובעצם החשיבה הראשונה הייתה צריכה להיות שמדינת ישראל, כמו שעשו את זה בסופו של דבר, אחרי הרבה שנים של מאבקים, בשדרות, מדינת ישראל הייתה צריכה באיזשהו מנגנון לסייע לאותן משפחות שאין להן ממ"דים כדי שיוכלו לבנות את הממ"ד. 
+
+ אז הייתי שמח מאוד להגיש הצעת חוק שהייתה אומרת שהמדינה תסבסד את זה באופן ישיר, אולי אפשר לעשות את זה גם רק לזכאים, אולי למשפחות, לפי מדרג כזה או אחר, אבל אנחנו יודעים שכנראה אין לזה סיכוי. אז לפחות דבר אחד שכן צריך להיות: לקחת מע"מ על שירותי הבנייה הללו זה דבר לא נכון. זה נכון שנושא של מע"מ הוא רגיש ואי-לקיחת מע"מ זה דבר רגיש מאוד באוצר, כדי לשמור על הדבר הזה, שלא ייגעו במע"מ, אבל ננסה לחשוב דבר אחד: אנחנו יודעים שמדינת ישראל משקיעה הרבה מאוד כסף במסכות אב"כ. לאחרונה היה פרסום שהממשלה שוקלת שאולי לא היא תרכוש עבור האזרחים אלא האזרחים ירכשו את מסכות האב"כ. אני לא יודע אם זה יהיה, אני לא יודע אם זה יהיה נכון, אני לא יודע אם זה יצליח, אבל ברור דבר אחד: אם זה יהיה, לקחת מע"מ על זה הרי זה דבר שהוא לא חכם; הרי אנחנו מדברים בעצם על כלי הגנה שהוא אישי. אבל גם הממ"ד הוא כלי הגנה אישי-משפחתי. ננסה לחשוב, אם חלילה תהיינה התקפות טילים נוספות, לצערנו הרב, על מדינת ישראל, כמה עולים למדינה הפיצויים, כמה זה עולה למדינה רק מבחינת עלות כספית, עוד לפני שנגיע לדבר החשוב שהוא פיקוח נפש, ש"המציל נפש אחת" – וזה לא נפש אחת, פה יכולות להיות הרבה מאוד נפשות בעתיד הלא-ברור שהולך לנו במזרח התיכון הלא-יציב. אי-אפשר לדעת אם לא ביום אחד, חלילה, נחזור לאותן תקופות שאנחנו רוצים לשכוח. לכן, אם אין סבסוד ישיר, לפחות המע"מ שהמדינה גובה על כל שירות ושירות, בדבר הזה היה ראוי שלא יהיה. 
+
+ אני חושב שאולי היה צריך גם לצרף לעניין הזה אגרות נוספות, שלא מופיעות כרגע בהצעת החוק שלי, אבל העיקרון צריך להיות ברור. 
+
+אני בטוח שבדבר כזה אנחנו נעודד בעלי מאות אלפי דירות למגן את עצמם, וזה אומר מאות אלפי משפחות שיהיו מוגנות יותר בימים קשים, וזה, אני חושב, מבחינתנו, דבר חשוב מאוד. אגב, בסוגריים, אנחנו יודעים שאחת הגזירות שנמצאות כרגע בקנה זה גזירת משפרי הדיור, אלה שרוצים לעבור לדירה גדולה יותר. אולי על-ידי תוספת מיגון – לא אולי – הבית גם יתרחב, יש תוספת, של חדר נוסף, אולי אותן משפחות – ואני מקווה שהגזירה הזאת לא תהיה בכל מקרה – אפשר יהיה להגיע על-ידי הנושא של הממ"ד גם להרחבה של הדירות למשפחות שבהן יש צפיפות, ובכלל שתהיה יותר רווחה, ואז אנחנו מרוויחים שני דברים ביחד: גם איכות חיים יותר טובה וגם חיים, גם הצלת חיים.
+
+ אני חושב שלמרות הרגישות הזאת, שזה מע"מ, הממשלה צריכה באומץ לקבל את ההצעה הזאת, ובאמת היום הגענו להבנה ולהסכמה עם השר ארדן, שאני רוצה להודות לו – הוא לא נמצא כאן – והשר ארדן אמר שהוא מוליך כרגע איזושהי רפורמה בכל הנושא של מיגון דירתי, עם כמה וכמה הצעות. סיכמנו שבהצעה הזאת תהיה תשובה והצבעה במועד אחר, כדי שנוכל לשלב אותה בתוכנית הזאת, שלפי דברי השר ארדן הוא מעריך שבתוך חודשיים תגיע כהצעת חוק ממשלתית, ואז יהיה אפשר לאחד אותה עם ההצעה הזאת, ולכן אני מודה לו על כך. ההסכמה הזאת הייתה כמובן גם עם יושב-ראש הקואליציה.
+
+ אני חושב, ואני פונה בזאת לחברי הקואליציה: לא הכול זה אופוזיציה וקואליציה, לא הכול זה הצעות חוק שסתם נשלפו מהמותן. אם תסתכלו על החיים האמיתיים, על החיים של כל אחד ואחד בבית – הדבר הזה, רגעי החרדה שבהם משפחה צריכה לחפש את המקלט הקרוב, ארבע או חמש קומות לרדת למטה עם ילדים, בלי עין הרע – דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, וגם אם זה רק שלושה או ארבעה ילדים זה לא קל, במיוחד אם זה תינוקות. החרדה הזאת, אותן דקות של חרדה, שלא לדבר חלילה על תוצאות הרות אסון של טיל שפוגע בפגיעה ישירה – שווה את המאמץ הזה, ואני חושב שתהיה הסכמה בבית הזה מפה לפה, שזה לא יפתח את נושא המע"מ באופן פרוץ לגמרי, כדי שכל דבר ירד ממנו המע"מ, אבל זאת תהיה ההשתתפות של הממשלה בעידוד העניין הזה. על-ידי כך נציל נפשות ונגרום לאיכות חיים יותר טובה. תודה רבה לך, גברתי. 
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת אשר. כאמור, הצעת חוק פ/1261 תקבל תשובה והצבעה במועד אחר.
+
+
+ [הצעת חוק פ/228/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נמשיך להצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – אגרה מופחתת בתביעה בשל תקיפה מינית). יציג אותה חבר הכנסת דב חנין. בבקשה. גם כאן תשובה והצבעה במועד אחר. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעתי, הצעה שאליה הצטרפו גם חברי לסיעת חד"ש, לקבוע אגרה מופחתת בתביעה בשל תקיפה מינית.
+
+תקיפות מיניות, למרבית הצער, הפכו למכת מדינה, לא רק אצלנו, אלא בכלל, ונתונים סטטיסטיים מראים שבעולם המערבי אחת מכל שש נשים עברה או תעבור במהלך חייה תקיפה מינית. רק במרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית מתקבלות מדי שנה כ-9,000 פניות מנשים. זה, אגב, לא המספר הכולל של נשים מותקפות, אלא נשים שפונות למרכזי הסיוע. אבל אפילו מהסכום החלקי הזה, של 9,000 פניות, פחות משליש – רק כ-2,800 פניות – מגיעות לידי הגשת תלונה במשטרה, ורובן הגדול של התלונות לא מדווחות כלל. גם כאשר יש תלונה במשטרה, חסמים רבים ומגוונים עומדים בפני המותקפת, קורבן התקיפה המינית, בדרך להגשת תביעה אזרחית.
+
+ קורבנות תקיפה מינית נמצאות במצוקה נפשית, הן זקוקות לאומץ רב כדי לפתוח הליך משפטי שבו יהיה עליהן לגולל את הטראומה הקשה שהן עברו. גם נפגעות שהולכות להליך הזה רואות שזה הליך מורכב, קשה, כרוך במחירים נפשיים נוספים, לעתים, על אלה שהתרחשו בתקיפה עצמה, וכולם יודעים את זה.
+
+ועל כל החסמים האלה, שממילא קיימים, מצטרף חסם נוסף, שהוא החסם הכלכלי, האגרה, והחסם הזה, עמיתי חברי הכנסת, הוא חסם שיש מקום לשנות אותו ולטפל בו כחלק ממסר חברתי וחינוכי שלנו, כחברה שרוצה להוקיע את תופעת האלימות המינית, ומתוך שאיפה לעודד ולאפשר לקורבנות התקיפות המיניות למצות את זכותן לפיצוי באופן ראוי.
+
+מה שאנחנו מציעים בהצעת החוק שלנו זה לצמצם את מחסום האגרה. אגרת בתי-משפט, כפי שאתם יודעים, עמיתי חברי הכנסת, היא בשיעור 2.5% מסכום התביעה. בתביעה אזרחית בגין נזק גוף תשלום האגרה הוא כ-7,000 ש"ח בבית-משפט שלום ו-40,000 ש"ח בבית-משפט מחוזי.
+
+אנחנו לא תמיד יודעים ולא תמיד מוגדר אם התקיפה המינית היא אכן נזק גוף או לא נזק גוף, לכן יש פה איזושהי אי-בהירות מסוימת לגבי גובה האגרה, אבל בכל מקרה אנחנו מדברים על אפשרות לאגרות בסכומים מאוד ניכרים, והסכומים האלה גורמים לנפגעות תקיפה מינית, יחד עם השיקולים הנוספים והחסמים הנוספים, להדיר את רגליהן מבתי-המשפט.
+
+אנחנו מציעים, לכן, מנגנון שיצמצם במידה ניכרת את מחסום האגרה, יוריד אותו במידה משמעותית. אנחנו מציעים גם מנגנון שיאפשר שיקול דעת לשר המשפטים – במקרה שלנו שרת המשפטים – לקבוע את הדרך הנכונה לעשות את זה.
+
+התוצאה תהיה שגם נפגעות וקורבנות של תקיפות מיניות שאין להן אמצעים תוכלנה להיעזר במסלול המשפטי, וזו אמירה ערכית מאוד חשובה, כי שערי הצדק צריכים להיות פתוחים לכולם, ולא רק לאלה שכספם בידיהם כדי לפתוח – לקנות את המפתח ולהיכנס לתוך אולם המשפט.
+
+אני רוצה, גברתי היושבת-��אש, לומר שבעקבות הגשת הצעת החוק היה לנו דיאלוג מאוד פורה עם משרד המשפטים ועם שרת המשפטים באופן אישי, ואני רוצה לומר לכנסת – שרת המשפטים בוודאי תבוא ותשיב בשבוע הבא ותגיד את דבריה, אבל אני אומר בצורה כללית, בלי להקדים את דבריה, ששרת המשפטים גילתה גם הבנה מאוד נכונה למורכבות של הבעיה, גם רצון אמיתי להביא לפתרון, וגם נכונות לא להסתפק בפתרון עקרוני, אלא ליצור פתרון מעשי שיקדם שינוי ברוח הזאת ממש בעתיד הקרוב ביותר.
+
+ אני מאוד מברך על הגישה הזאת. אני חושב שזו באמת מתכונת – אמר לפני חבר הכנסת אשר בעניין אחר, שלעתים יש נושאים שאפשר לנהל אותם מעבר לחלוקה בין קואליציה ואופוזיציה, אז אני מנצל את ההזדמנות לברך על הדיאלוג הזה, ובמיוחד לברך את שרת המשפטים על הגישה הנכונה והערכית שלה.
+
+אנחנו נשמע בשבוע הבא את תשובתה, ובעקבות התשובה הזאת אנחנו נוכל להתקדם, גברתי היושבת-ראש, לפתרון יעיל ומהיר של הסוגיה הזאת, לתועלת אותן קורבנות של תקיפות מיניות. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+  [מס' מ/537; "דברי הכנסת" ה-18, מושב שני, חוב' ל"ו, עמ' 12223.]
+
+
+אני מבקשת להזמין את סגן שר הביטחון דני דנון להודיע על החלת דין רציפות על שתי הצעות חוק, ואז נמשיך להצעה לסדר-היום הבאה, של חבר הכנסת פייגלין. בבקשה, אדוני.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, ברצוני להודיע על רצון הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 16). 
+
+ בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעת חוק, התשנ"ג–1993, אני מודיע על רצון הממשלה להחיל דין רציפות לפי החוק האמור על הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון מס' 16), התש"ע–2010.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום. חבר הכנסת פייגלין יציע דיון על הרס עתיקות בהר-הבית – הצעות לסדר-היום מס' 978, 955, 970 ו-979. שרת התרבות והספורט לימור לבנת תשיב. עשר דקות.
+
+
+ תודה, גברתי היושבת-ראש, אני מקווה שהשרה תגיע עד שאני אסיים.
+
+
+ כמו מיקי לוי, אתה צריך לדבר עד שהיא תגיע.
+
+
+ אוקיי, מצוין. בסדר. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, זה שנים רבות, לפחות עשר שנים, שאני עולה בקביעות לבקר ולסייר, וגם להדריך קבוצות, בהר-הבית, ואני עושה זאת משום שהר-הבית הוא לב האומה, "הר-בית בידינו", כביכול, כמו שאמר מוטה גור – כמו שהכריז מוטה גור לאחר מלחמת ששת הימים. ואני עושה זאת משום שאט-אט הר-הבית נשמט מידיו של עם ישראל, ובפועל מועברת – גם עוברת וגם מועברת – הריבונות בהר לידי זרים, לידי הווקף המוסלמי במקרה הזה. 
+
+ כשהתחלתי לעלות להר שמתי לב שבקצהו הדרומי, בסמוך למסגד אל-אקצא, מונח מערום אדיר ממדים של עצים – – – שלום, גברתי השרה. 
+
+
+ אני מתנצלת. 
+
+
+– – – של עצים מוזרים; קורות אדירות בחתך מרובע, באורך של אולי אפילו 40–50 מטר. עצים שלא היה ברור לי מה הם עושים שם. ובהמשך התברר לי שאכן אני לא הראשון שהמערום הזה עורר את סקרנותו. הוא הוצא ממעמקי מסגד אל-אקצא אי-שם בשנות ה-60 של המאה הקודמת, ובדרך לא דרך נלקחה דגימה מן העצים הללו לבדיקת פחמן 14, כדי לברר מה הגיל שלהם, ולבדיקה בוטנית, כדי לברר איזה עצים אלו. ובכן, גברתי היושבת-ראש, דווקא כמי שעוסקת במסורת ישראל, אני בטוח שגם את וגם כל הנוכחים כאן יצטמררו כשישמעו מה היה אותו מערום עצים. ובכן, כל העצים, ללא יוצא מן הכלל, היו עצי ארז, בבדיקה הבוטנית, ועל-פי בדיקת התאריך – מלפני כ-3,500 שנה. ובכן, גברתי היושבת-ראש, כמי שמבינה במקורות ישראל, מה אלו העצים? מה העצים הללו?
+
+
+ אבל חשבתי שמקדש הארז נשרף; המקדש, בית ראשון.
+
+
+ מתברר שלא הכול נשרף. חירם מלך צור, כתוב בספר מלכים, שולח למלכנו שלמה עצים, עצי ארז, ארזי הלבנון, אדירי ממדים, כדי לבנות את בית-המקדש הראשון. ובכן, גברתי היושבת-ראש, יושב לנו מול העיניים מערום עצים מבית-המקדש הראשון, חברי חברי הכנסת. בית-המקדש הראשון מונח לרגלינו על הר-הבית היום, מה תגידו על זה?
+
+ אתם יודעים, לפני כמה וכמה שנים נמצאה סירה מלפני 2,000 שנה במעמקי הכינרת. וליד קיבוץ גינוסר הוקם מוזיאון מיוחד בשביל הסירה הזו, קראו לה "הסירה של ישו". לא בדיוק של ישו – – – 
+
+
+ של קולגה של ישו. 
+
+
+ ובצדק נבנה המוזיאון הזה – בכל זאת, יש פה ממצא ארכיאולוגי שלא יסולא בפז, מוצא ממעמקי הכינרת, כן ישו, לא ישו, בוודאי חשוב וטוב שנעשה הדבר הזה. 
+
+מה לדעתכם צריך היה לעשות עם עצים שהוכח מדעית שאלו העצים, כמתואר בספר מלכים, ששלח חירם מלך צור אל שלמה מלכנו כדי לבנות את בית-המקדש? מה היה צריך לעשות אתם? איזה מוזיאון היינו צריכים להקים, איזו הנצחה היינו צריכים להקים ליסוד – – –
+
+
+ אני שמחה שאתה אומר מוזיאון. 
+
+
+– – – ליסוד היסודות של עמנו, לבית-המקדש? הרי בשביל זה אנחנו פה. הרי מה החזיק אותנו כל השנים? בשביל מה אנחנו קיימים? מה שמר על הקשר שלנו לארץ, גרם לכך שאנחנו בכלל נשמור על זהותנו כעם, נשמור עליה כל השנים, על הזהות, נשוב אל ארץ-ישראל, מה אם לא העניין הזה של בית-המקדש? והנה הוא מונח לפנינו. 
+
+ ובכן, רבותי, לא מוזיאון, ואפילו לא שלט קטן. זה לא שלנו, זה ערבי, זה של הווקף. ואט-אט בכל חודש כשעליתי להר, המערום הזה הלך ופחת, הלך ונדד, הלך ופוזר בכל מיני מזבלות, עד שנעלם. נשארו ממנו שתיים-שלוש קורות, שכרגע זרוקות בכניסה לשער הרחמים. ואתם חושבים שזה המקרה היחיד? לא ולא. 
+
+ בתקופת כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלת ישראל החל הווקף המוסלמי לחפור במעמקי ההר את המסגד הגדול ביותר במזרח התיכון. כיוון שאנחנו לא מעזים, לא להנציח, שלא לדבר על לחפור ולבדוק ארכיאולוגית מה קורה שם, נזרקו עשרות רבות, אם לא יותר, של משאיות עפר, של אתר שאין ארכיאולוגי ממנו, אם אפשר לבטא זאת כך, במעמקי נחל-קדרון, והיום, בפרויקט הסינון מוצאים שם שרידים מבית-המקדש הראשון ומבית-המקדש השני, שנזרקו באשפתות. 
+
+
+ אני איבדתי את הזמן מרוב התרגשות. חבר הכנסת פייגלין, בבקשה תתחיל לסיים. 
+
+
+ תודה, גברתי היושבת-ראש. אני מקווה שקצת הצלחתי לזעזע אתכם. מה זה אומר עלינו, עם שמפנה כך עורף אל סלע קיומו במובן הפיזי והרוחני העמוק ביותר? מה באמת? אנחנו יושבים כאן בכנסת ישראל בירושלים, מה המשמעות של כל זה, כשאת יסוד היסודות אנחנו משליכים לכל עבר? 
+
+ אני מבקש, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שמדובר בנושא לאומי ממדרגה ראשונה, ולכן אני לא חושב שראוי לדון בו בוועדה, אלא כאן, במליאת הכנסת. אני מבקש לאשר דיון כאן במליאה בנושא הזה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לך. אני מזמינה את חברת הכנסת אורית סטרוק, ואחריה – חבר הכנסת חיליק בר. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אני קודם כול מאוד מודה לידידי חבר הכנסת פייגלין על התיאור המאוד מרגש ואמיתי של המחדל הגדול הזה בהר-הבית. אני רוצה להגיד שכל פעם שאני מגיעה למשכן הכנסת חולפת בי המחשבה, כמה הבית הזה יפה ומפואר ומכובד ומכבד אותנו כאומה ששבה לארצה, וכמה עצוב שהבית האמיתי, החשוב ביותר, הוא לא רק חרב, הוא מבוזה והוא מושפל, ואנחנו מושפלים במקום שלו. הבית האמיתי של עם ישראל זה בית-המקדש, והימים האלה, ימי ראשית חודש אב, הם ימים של אבל על החורבן. 
+
+ אמרו רבותינו, שכל דור שלא נבנה בית-המקדש בימיו, כאילו חרב בימיו. אבל נראה לי שגם בדמיון הכי פרוע של רבותינו ז"ל, הם לא תיארו לעצמם את המציאות האבסורדית שמתרחשת יום-יום כבר שנים בהר-הבית, כשתחת שלטון מדינת ישראל הריבונית מתבצע הרס שיטתי – החרבה שיטתית של שרידי בית-המקדש הראשון, של שרידי בית-המקדש השני, בניגוד גמור לחוק, והממשלה שלנו שותקת ופשוט לא עושה כלום. היה דוח של מבקר המדינה, כלום לא נעשה.
+
+תראו, היום למשל התחיל חודש הרמדאן. אנחנו כל כך מתחשבים בקודשי המוסלמים. ישב כאן יושב-ראש הכנסת ובירך אותם לכבוד הרמדאן. שמעתי שאלוף פיקוד המרכז הורה לחיילים לא לאכול בפומבי, כדי להתחשב ברגשות הדתיים של המוסלמים. אבל הם, המוסלמים, בכוונת מכוון נותצים והורסים ומשליכים לאשפה ומשמידים את כל הקדוש לנו, ואנחנו שותקים. וזה לא מקרה, הם לא עושים את זה סתם. זה לא שהם צריכים לעשות שם עבודות בנייה ופשוט אין להם זמן להתייחס לעפר שהם חופרים שם, אז הם זורקים את זה הצדה כי הם לא יודעים מה יש שם; הם יודעים מה יש שם. זאת שיטה שנקראת באסלאם "טַמס אל-מעאלם", מחיקת הסימנים, מחיקת העדויות ההיסטוריות שהר-הבית הוא שלנו ולא שלהם, שהוא מקום בית-המקדש הראשון ומקום בית-המקדש השני, וגם מקום בית-המקדש השלישי, שייבנה במהרה בימינו. והם עושים את זה בכוונת מכוון, ואנחנו שותקים. 
+
+ מה, אנחנו השתגענו? גברתי השרה, אני רוצה להבין. אני מאמינה שזה כואב לך כמו לי, אבל את מופקדת על זה – – 
+
+
+ חברת הכנסת סטרוק, נגמר לנו הזמן. 
+
+
+ – – ואני רוצה להבין למה לא נעשה דבר. עם שלם המכבד את עברו, עתידו לוט בערפל; מה עם עם שמאפשר לאחרים לפגוע ולהשמיד ולבזות ולהרוס ולנתוץ את שרידי עברו? 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יחיאל בר, בבקשה. אני לא שוברת דיסטנס עד שאתה לא מרשה לי. שלוש דקות. בבקשה, אדוני. 
+
+
+טוב, אם היו אומרים לי שיש לי הצעה לסדר-היום ביחד עם משה פייגלין ואורית סטרוק לפני שנבחרתי, לא הייתי מאמין. אבל הנה הנושא שמחבר את שלושתנו. 
+
+
+ באנו לשנות. 
+
+
+ ואני לא עולה פה כדי לתת קונטרה, אני עולה לפה כדי להגיד שהר-הבית – קדושת הר-הבית, קדושת השרידים הארכיאולוגיים והזכר – הוא לא עניין של ימין ושמאל, הוא לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. הר-הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי – אגב, גם קדוש לדתות אחרות, אבל אני יהודי, אני מדבר בשם יהדותנו. הוא נמצא במרכז האמונה של העם היהודי והוא קושר את קיומנו – ואני מסכים עם חברת הכנסת סטרוק – בנוכחות שלנו בארץ-ישראל. 
+
+ וחברת הכנסת סטרוק, אל תדאגי, אף אחד לא יוכל למחות את הקשר שלנו, לא להר-הבית ולא לבית-המקדש, כי קיימים שם כבר וקיימים מה שעוד לא מצאנו, ועל זה מדובר, שרידים שמוכיחים את ההיסטוריה של היישוב היהודי, את הזיקה של העם היהודי גם לארץ-ישראל, ובטח לירושלים ולהר-הבית, וזה גם מקום משכן בית-המקדש הראשון ובית-המקדש השני. לגבי השלישי אנחנו עוד נתווכח, אבל זה לא הדיון.
+
+הרבה מאוד שנים מתבצעות שם חפירות, לא תמיד יש לנו שליטה על הנעשה שם, ואני בהחלט גם קורא לשרה – ואגב, דו-צדדי, אני אגב מכיר, כמי ששייך לגוש המרכז-שמאל, את התלונות שבאות אלינו לפעמים מהצד השני, שאומרות, מה, אתם פה קצת חופרים בגשר המוגרבים, וקצ�� זה, אתם רוצים להרוס לנו ולגנוב לנו, וכו'. זאת אומרת, הפרנויה היא דו-צדדית. אבל הדבר הנכון הוא שהווקף שולט שם.
+
+ ואגב, חבר הכנסת פייגלין, אני רוצה להגיד לך, הגדולה של מדינת ישראל זה שהריבונות על הר-הבית היא שלנו, ואני לא דואג כמוך, אנחנו לא מוכרים אותה ולא חולקים אותה עם אף אחד. ולמרות זאת, ממניעים פוליטיים, היסטוריוגרפיים, גם דתיים – אגב, אני יודע שיש רבנים שלא מרשים לעלות להר-הבית – אנחנו מרשים, תחת ריבונותנו, לתת לעם אחר, לדת אחרת, לנהל את המקום הזה. זאת הגדולה של הדת היהודית, זאת הגדולה של המדינה הציונית שלנו, וזה מראה, אגב – וזה למה אני מאלה ממפלגת העבודה שמתנגדים נחרצות לחלוקת ירושלים, וזה כי רק מדינת ישראל ורק השלטון היהודי במדינת ישראל הוכיח שבניגוד לשלטונות אחרים שהיו פה, נוצרים, מוסלמים, ותמיד הדירו אחרים ולא נתנו; אנחנו לא רק ליברליים, אנחנו ליברליים יותר מדי לצד השני; אני רואה בזה גדולה, אני לא רואה בזה חולשה.
+
+ולכן דווקא בערב ציון תשעה באב, היום שבו חרב הבית הקדוש לכולנו, אני מצטרף להצעה לסדר-היום. צריך לדון בזה פה במליאה, לראות איך מפגינים רגישות דו-צדדית, לראות איך יש איזה מנגנון שבו ישראל יודעת לוודא ולשמור על כך שלא תהיה פגיעה בשרידים ארכיאולוגיים, חלילה, שקדושים לנו, וגם לא – לצד השני. וזה בסדר שנהיה, שוב הפעם, יותר צדיקים מהאפיפיור או מהרבנים, ונוכיח שכמו ששמרנו ב-65 שנות קיומה של ישראל על הר-הבית – או פחות, כי מאז 1967 – וידענו להיות ליברליים יותר מדי לצד השני, נוכל לעשות כך גם לעתיד, ולכן אני מצטרף לקריאה לדון בזה במליאה. ואני מודה לך ולחברת הכנסת סטרוק על שהעליתם את הנושא הכל-כך חשוב הזה לסדר-היום. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת בר. ברוכות הבאות או ברוכים הבאים, קורס כלשהו שהצטרף אלינו, ביציע.
+
+אני מזמינה את שרת התרבות והספורט לימור לבנת להשיב.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, אני אפתח ואומר בתשובה על ההצעות לסדר-היום שעלו כאן, לפני שאשיב עוד על כמה נושאים ספציפיים שעלו ושלא עלו, אולי גם בצורה ספציפית, אולי דווקא מסוף דבריך, חבר הכנסת חיליק בר.
+
+בעיני, החטא הקדמון הוא שלאחר ששוחרר הר-הבית במלחמת ששת הימים, נהייתה השליטה בו לווקף. זה החטא הקדמון בעיני. לא כך צריך היה לנהוג, וצריך היה את השליטה בהר-הבית להשאיר למי שהר-הבית שייך לו, לעם היהודי, ליהודים. המצב הנוהג כרגע, בעיני, הוא מצב לא נורמלי לחלוטין, שבו יהודים אינם רשאים לעלות להר-הבית כרצונם ושבו הווקף עושה בהר-הבית כרצונו.
+ 
+
+ – – – תעשו הסכם – – –
+
+
+ אני הבנתי שזה מטעמים דתיים שלנו, האיסור לעלות להר-הבית.
+
+
+ לא, לא, אני מציעה להשאיר את הטעמים הדתיים למי שקובע טעמים דתיים. מי שמפאת טעמים הלכתיים חושב, או מקיים את מה שמטילים עליו רבותיו, לא לעלות למקומות מסוימים, לא יעלה, זה עניינו שלו. 
+
+
+ אז מה מפריע לנו לעלות? אני עליתי להר-הבית.
+
+
+ לא, לא, השאלה היא – לא, שנייה, שנייה, אני אגיד לך, חבר הכנסת בר. אני אומרת את דעתי כרגע, כן?
+
+מי שלא רוצה לעלות כי הוא חושב שזה אסור לו, הוא מאמין בזה כמובן, מתוך אמונתו או הנחיות של הרבנים שלו, שאסור לו לעלות למקומות מסוימים, מקומות בזמנים מסוימים, לא יעלה, אבל זה עניין של החלטה שלו. אבל לא עולים להר-הבית מטעמי איסור של הווקף, או מטעמי זה שאנחנו צריכים לקבל היתרים מהווקף, וזה הדבר הלא-נורמלי כאן, ולכן לזה ��ני מכוונת את דברי. בעיני זה החטא הקדמון, זה הדבר הלא-סביר. 
+
+ זה הביא גם לכך שאכן, כפי שאמר חבר הכנסת פייגלין קודם, הווקף גם ביצע וגם ככל הנראה מבצע – מייד אגיע לנימוק, מדוע אני אומרת "ככל הנראה" – אבל מבצע חפירות, ובוודאי ביצע חפירות ובנייה, לא רק חפירות, אלא גם בנייה באזורים שהם לא בדיוק הר-הבית עצמו, אלא באזורים שם, גם בפריפריה שלו, אם אני אומר את זה כך, ותוך כדי כך גרם גם להרס של עתיקות. לדעתי על זה אין מחלוקת, ואותו תל שאתה דיברת עליו קודם, שזה ידוע, מוכר, שאכן נגרם, ושם אספו וניסו למצוא, ומצאו, אגב, עתיקות וחלקים חשובים ביותר לכולנו. מה אומר ומה אדבר.
+
+ אגב, עד היום אפשר לראות שגם תלמידים, גם ארכיאולוגים חובבים מרחבי העולם עומדים וממש מפוררים בידיים, ומחפשים ומוצאים – זאת תמונה מדהימה, לראות מה קורה שם – כדי לגלות עוד איזה פיסת חרס או עוד משהו מתוך אותן חפירות. 
+
+
+ שנזרק לאשפתות. – – – בהר-הבית ונזרק לאשפתות, וארכיאולוגים חופרים באשפה, צריך להבין.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת, כן, זה הובהר.
+
+
+ אני חושבת, כן. אני רוצה כאן להבהיר, בכל מה שקשור לענייני הר-הבית, שרשות העתיקות פועלת בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ועל-פי החלטות ועדת שרים לענייני הר-הבית. הנושא רגיש; אני אומרת את זה כאן בצורה ברורה. 
+
+ פעולות הבנייה והשיפוץ שהווקף כאמור מבצע בהר-הבית באחרונה – בכלל; כתוב לי כאן באחרונה, אבל אני לא יודעת מי כתב, ואני אומרת "בכלל" – נעשות בכפוף לאישור מוקדם של ועדת השרים. ועל-פי הדיווח שאני קיבלתי מרשות העתיקות, כפי שביקשתי לקראת התשובות כאן על ההצעות לסדר-היום כפי שעלו, אלה עיקר הפעולות שנערכות: בכיפת-הסלע החלו לפני כמה שנים עבודות לשיקום ושימור הפסיפסים ולוחות השיש שמחפים את קירות המבנה. פקחי רשות העתיקות ערכו במקום כמה ביקורים שמהם עולה כי העבודות בכיפת-הסלע נעשות ברמה מקצועית וטובה; לא נגרם נזק לשרידים. לפני כשנה הושלמו עבודות הייצוב של הכותל – הייצוב, שלא יחשבו שזה עיצוב, אז ייצוב של הכותל הדרומי – לאחר שלפני כעשור התגלו בו סדקים, תהליכי בליה שסיכנו את יציבותו. העבודות נעשו בפיקוחו של מהנדס מטעם רשות העתיקות, וכעת נערך ניטור קבוע על-ידי מהנדס מטעם רשות העתיקות לבחינת מצבם ההנדסי של אותם קטעים ששומרו. בשנים האחרונות נערכות באתר "אורוות שלמה" עבודות שימור של מערכת הקמרונות שמשתרעת על שטח נרחב בדרומו של הר-הבית, והעבודות כולן אושרו על-ידי ועדת השרים לענייני המקומות הקדושים, והן מפוקחות על-ידי רשות העתיקות. מהנדס מטעם הרשות מוסר את הערותיו למבצעי העבודות מטעם הווקף, וזאת בתיאום עם משטרת ישראל.
+
+וכפי שאני אמרתי קודם, כמובן, דיווחים קבועים מועברים על-ידי הארכיאולוגים למנהל רשות העתיקות, לגורמים האמונים על הנעשה בהר-הבית. אני יכולה גם להבטיח לכם תוך כדי זה נאמנה שרשות העתיקות ומי שמנהל אותה, וגם מועצת רשות העתיקות – הם באמת אנשים כולם מקצועיים, רציניים, שהנושא באמת חשוב להם, בוער בדמם. מנכ"ל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, איש רציני ואיש שמכיר את הנושא והנושא חשוב לו מאוד; נאחל לו מכאן החלמה ורפואה שלמה. ומי שעומדת בראש רשות העתיקות, פרופסור איבון פרידמן, ארכיאולוגית ובאמת אשת לפידות. באמת אישה בלתי רגילה, שהיא מקצועית לעילא ולעילא, וגם יתר חברי המועצה. 
+
+יחד עם זה, אני צריכה לציין כא�� שרשות העתיקות לא מפקחת בהר-הבית באופן שוטף וללא הגבלות, כפי שקורה בעצם באתרי עתיקות אחרים בארץ, וכל עלייה להר-הבית חייבת להיות מתואמת עם משטרת ישראל. לעיריית ירושלים יש אחריות לנעשה בהר-הבית מתוקף חוקי התכנון והבנייה, המשטרה אחראית מתוקף היותה הריבון. 
+
+ לפני יומיים או שלושה, 7 ביולי – זה מה? שלושה ימים, נכון? יומיים. 
+
+
+ יום ראשון.
+
+
+מה זה?
+
+
+ זה היה ביום ראשון?
+
+
+ לא יודעת. כן. 
+
+
+ שלושה ימים. 
+
+
+ אוקיי. – – – נערך ביקור על-ידי ד"ר יובל ברוך, שהוא ארכיאולוג מרחב ירושלים, ביחד עם מהנדס מטעם רשות העתיקות וסגן-ניצב אבי ביטון, מפקד יחידת המקומות הקדושים במשטרת ישראל, ומפקד הר-הבית, רב-פקד ליאור שירוני. לאחר הסיור ומדיווחי המשטרה עולה שלא נגרם נזק, לא נעשתה פגיעה בעתיקות לאחרונה. 
+
+בהתאם לזה אני מציעה להוריד את ההצעה מעל סדר-היום. 
+
+
+ להוריד?
+
+
+ האם אנחנו מוכנים להסתפק בדבריה של השרה?
+
+
+ כן, להסתפק בדברי. 
+
+
+ לא, אנחנו רוצים דיון במליאה. 
+
+
+ דיון במליאה, השרה?
+
+
+ אם לא יסתפקו בדברי אז אולי דיון בוועדה, ועדת החינוך, נראה לי נכון יותר. דיון במליאה לא נראה לי שיתרום משהו נוסף. אני מניחה שאם יהיה דיון בוועדה – אם כבר, אני פשוט מציעה – אם יהיה דיון בוועדה ניתן יהיה להזמין את הגורמים הרלוונטיים. דיון במליאה זה עוד גנרל דבטה פה, שאתם תגידו, אני אגיד, אתם תגידו, אני אגיד. בוועדה ניתן להזמין את הגורמים הרלוונטיים ואז לקיים דיון יסודי יותר ויעיל יותר ומועיל יותר. כך נראה לי. 
+
+
+ יותר נכון ועדת הפנים מאשר ועדת החינוך. 
+
+
+ אני לא אמרתי איזה ועדה. באופן כללי, עקרוני, דיון בוועדה מאפשר לקיים דיון. פה אנחנו יכולים כולנו לדבר.
+
+
+ חברת הכנסת, אני שואלת את שלושתכם באיזו ועדה אתם מוכנים, חושבים לנכון. 
+
+
+ ועדת הפנים. 
+
+
+ או פנים או ביקורת המדינה. 
+
+
+ האם אתם מסכימים להצעת השרה להעביר לוועדה? זה שלב ראשון. אורית? מקובל עלייך? חבר הכנסת פייגלין? חבר הכנסת בר? 
+
+
+ אני לא בטוחה שפנים זו בדיוק הוועדה הנכונה. 
+
+
+ השלב הראשון של העברה לוועדה מקובל?
+
+
+ כי רשות העתיקות בעצם – – –
+
+
+ פנים זה הוועדה שעוסקת בזה. היא גם תשמח לקבל את זה, ראשת הוועדה. 
+
+
+ – – – בסדר, מאה אחוז. 
+
+
+אז אנחנו מודיעים שהדיון יעבור לוועדה, כנראה לוועדת הפנים. הדיון על הוועדה – – –
+
+
+ צריך להצביע על זה, צריך להצביע על זה. 
+
+
+ אני לא בטוחה. אני, כשרת התרבות, אחראית לרשות העתיקות. פנים – אחראית למשטרה. יש כאן כמה – זה לא לגמרי ברור, לדעתי.
+
+
+ תעבירו את זה לוועדת הכנסת. 
+
+
+ כדאי לוועדת הכנסת, אולי, לצורך החלטה. אני חושבת. צריך לשקול את זה. אני לא יודעת. איפה זה יותר יעיל ויותר אפקטיבי. מבחינתי באמת זה לא משנה. השאלה היחידה היא איפה זה יותר אפקטיבי. אז אולי כדאי – – –
+
+
+ בואו נצביע על העברה לוועדה. ועדת הכנסת – אני אנסח ותגידו לי אם זה מקובל עליכם. אנחנו מצביעים על העברת הנושא לוועדת הכנסת, שהיא תקבע באיזו ועדה יידון הדבר, אוקיי? 
+
+ בואו נצביע. בבקשה, מי בעד העברה לוועדת הכנסת? 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ סליחה. 13 בעד, אין נמנעים ואין אף אחד נגד. אנחנו מעבירים את ההצעה לוועדת הכנסת לקביעת ועדה. 
+
+
+
+
+ אני מבקשת מחבר הכנסת צחי הנגבי, יושב-ראש ועדת הכנסת, להודיע לנו הודעה שאינה טעונה אישור הכנסת. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה. ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום, כי ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון) (הארכת תוקף), התשע"ג–2013, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. 
+
+
+
+
+ כמו כן, אני מודיע בזאת על חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לבחינת הצורך להכריז על מצב חירום: במקום חבר הכנסת משה מזרחי יכהן חבר הכנסת אברהם מיכאלי, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: פתרון שתי מדינות לשני עמים – הצעות לסדר-היום מס' 907, 951, 958, 961 ו-972. אנחנו מזמינים את הדוברים לדבר. אין תשובה מצד הממשלה. חבר הכנסת איתן כבל יפתח. בבקשה. 
+
+
+ למה, למה אין תשובה?
+
+
+ אין תשובה מצד הממשלה מכיוון – אנחנו נסביר. רגע. 
+
+
+ מה זה, שיח שלנו? יש ממשלה. היא אמונה על הנושא, לא? 
+
+
+היא עונה בשתיקה כרגע. 
+
+
+ טוב, אוקיי. בסדר. 
+
+
+ היא מקשיבה. הממשלה מקשיבה. בבקשה. 
+
+
+ תוכל להקים שלוש מדינות היום, לא שתיים. 
+
+
+ אוקיי. 
+
+ גברתי היושבת-ראש – –
+
+
+ כן, אדוני. בבקשה. 
+
+
+ – – חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, קצרנית נכבדה, שתי מדינות לשני עמים. זה מזכיר כבר, חברי הכנסת מצנע ואליעזר שטרן – – –
+
+
+ אלעזר.
+
+
+ אלעזר שטרן. כן, כן. נכון. איך אני? אלעזר שטרן. זה כמו בפסח. אתה יודע, יש חובה להזכיר – –
+
+
+ פסח, מצה ומרור. 
+
+
+ – – פסח, מצה ומרור. אמרנו פסח, מצה ומרור – עשינו פסח. 
+
+
+ מי שלא אמר שלושה דברים אלה – – 
+
+
+ מי שלא אמר – – 
+
+
+ – – לא יצא ידי חובה. 
+
+
+ – – לא יצא ידי חובה, כפי שאומרת – – 
+
+
+ למה היא מגלה לך את התשובה?
+
+
+  – – היושבת-ראש. מה?
+
+
+ למה היא מגלה לך את התשובה?
+
+
+ תשמע, היא מעבירה שיעורים, אני קטונתי. אותו דבר זה שתי מדינות לשני עמים. אני חושב שבשנים האחרונות לא היה דבר ששחק את נושא השלום כמו המשפט הזה, "שתי מדינות לשני עמים". כל אחד עבר – אדוני סגן השר המופקד, תרשה לי. אני יודע. אני קטונתי, מה שנקרא. 
+
+
+ היום יש כאן הסכמה נדירה. עוד מעט אורית סטרוק תסכים לשתי מדינות לשני עמים. 
+
+
+ אדוני סגן השר, אני אסקופה נדרסת למרגלותיך בכל הנוגע לנושאים המדיניים. בוודאי ובוודאי שאתה גם אמון על סודות המדינה היום. תן לי. 
+
+
+ עד שאני מסכים אתך על משהו.
+
+
+ אני אומר, אני אומר – שתי מדינות לשני עמים, כל אחד אומר: אני? שתי מדינות לשני עמים – המשיך. זאת אומרת, בממשלה – ראש הממשלה, שר האוצר, כל אחד. כל ראשי המפלגות היום יושבים, אומרים: אנחנו בעד שתי מדינות לשני עמים. קרה דבר מדהים: אף אחד לא עושה שלום, אף אחד כמעט ולא נלחם על השלום, אבל לא מפסיקים לדבר על השלום. כולם מדברים על השלום. אבל לעשות שלום, לנסות לעשות שלום? אף אחד לא. מעטים, אם בכלל. ואני אומר את זה לא על אנשים כבודדים, חברי כנסת שעושים פעולות כאלה ואחרות, אלא המנהיגות הפוליטית שבידה הכוח לנסות. 
+
+ עכשיו תראו, מה זה שממשלה אומרת: אין בצד השני מי שיעשה שלום? מה זה? זה בכלל לא משנה, אדוני סגן השר. חובתה של ממשלה, חובתה של מדינה, וזו אמונתי, ותפיסתי, להיאבק ולהילחם. וזו לא קלישאה כשאני אומר, אני מצטט מהנאום של רבין, זיכרונו לברכה, שאמר בזמנו שטובים – איך הוא אמר את זה? עדיפים ייסורי השלום על ייסורי המלחמה. 
+
+
+ זה לפני שהוא ראה את כל מה שאוסלו הביא עלינו. זה לפני. 
+
+
+ הו, אני, הנה. עם יונה את שולחת לי את התשובה, או שבכלל באופן ישיר את מדברת אלי?
+
+
+ – – – שהוא לא יד�� – – –
+
+
+ גברתי, הרי אם הייתי נזקק, אורית סטרוק, למי שייתן חוות דעת על שלום, הנה חוות הדעת על ענייני שלום. 
+
+
+ חוות דעת. שני בנים שלי – – –
+
+
+יש 71 פירושים לשלום, ויש את הפירוש ה-72 של חברת הכנסת סטרוק. 
+
+
+ איתן, שני בנים שלי – – –
+
+
+ איזה תענוג לשמוע את עמדותייך. 
+
+
+ חבר הכנסת כבל, אתה צריך לסיים. 
+
+
+ שני בנים שלי חטפו – – –
+
+
+ אני מסיים. לא, אני נהנה. 
+
+
+ – – – שני בנים שלי חטפו כדור בחזה מהשלום שלכם. 
+
+
+ לא טוב ליהנות בתשעת הימים. 
+
+
+ גברתי, חברת הכנסת סטרוק, אני אומר לך, את האחרונה שאני אבקש ממנה חוות דעת – – 
+
+
+  תודה רבה, חבר הכנסת כבל. 
+
+
+ – – על נושא השלום. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ זמנך, לצערי – – –
+
+
+ ואנחנו שוב – גברתי, אני מסיים – – 
+
+
+ שלא תזכה. 
+
+
+ – – נמשיך ונדבר על השלום. ואני מקווה שנעשה שלום. תודה. 
+
+
+ אמן. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת עמרם מצנע וחברת הכנסת מיכל רוזין. 
+
+
+ לא שמעת את מה שאורית אמרה. 
+
+
+ לא שמעת אותי – שני בנים שלי חטפו כדור בחזה מהשלום שלכם. שני בנים. אחד, ואחר כך עוד אחד. 
+
+
+ אני אגיד לך, אורית – – –
+
+
+ תראו מה – – –
+
+
+ אורית, סליחה, יש דברים שלעולם אני לא אגיב עליהם. כשאומרים לי דבר כזה, אני אתחיל לתת את שמות החברים שלי שנהרגו, את כל – – –
+
+
+ זה בגלל השלום שלכם. 
+
+
+ אני – – –
+
+
+ חברים – – –
+
+
+ אולי תפסיקו לריב פה? איתן, לא מתאים לך, מה קרה לך? 
+
+
+ – – –
+
+
+ סליחה, אל תדברי אתי בדם. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אל תדברי אתי בדם. 
+
+
+ זה באוסלו – – –
+
+
+ אל תדברי אתי בדם.
+
+
+ חברים, מתחילים לדבר על שלום לא כדי לריב. כולנו רוצים שלום. 
+
+
+ אגב, גברתי היושבת בראש – –
+
+
+ בבקשה, אדוני. 
+
+
+ – – כל פעם שאני עולה, מפריעים לי. רבים פה במליאה. איתן. 
+
+
+ אני צריך להתנצל שאף אחד מקרובי לא נהרג כדי שתהיה לי הזכות לעמוד ולדבר. 
+
+
+ טוב, תשמעו, רבותי – – 
+
+
+ סליחה, לא מתנצל. 
+
+
+ – – אולי אני אשכנע אתכם, למה אתה צועק סתם? תמיד אני שכנעתי אותך, נכון? אז תשמע. 
+
+
+ אני מודה.
+
+
+ גברתי היושבת בראש, כולם מדברים על שתי מדינות לשני עמים. מזמן יש כבר שלוש מדינות. מזמן. אז דיברו על שתי מדינות, כשהיה רלוונטי, ב-1994, בהסכם אוסלו. היום יש לנו מדינת ה"חמאס", הטרוריסטים, בעזה, יש לנו הרשות הפלסטינית – גם היא מדינה בפני עצמה. אז מה? אז אין להם יותר מדי צבא ונשק כדי להילחם נגד מדינת ישראל, אבל הם מדינה. הם חיים טוב. 
+
+ראש הממשלה כל פעם יושב על הברכיים. הוא אומר לעבאס: דחילק, אני רוצה לתת לך את המדינה. עבאס אומר: לא, אני לא רוצה. אני לא מבין, מה, צריכים להכריח אותו? הוא לא רוצה מדינה. מה, איתן כבל, באמת, אתה כזה תמים? יש באמת רצון לעבאס לעשות שלום כדי לקבל מדינה? הוא מסוגל לנהל את המדינה? הרי ביום שהוא יקבל את המדינה ירצחו אותו. הוא לא מסוגל לחתום על שום הסכם. 
+
+אני חושב שעושה ראש הממשלה בשכל ובתבונה, הוא כל פעם מכריז את ההכרזה הזאת מחדש, ויוצא ידי חובה. ובאמת אני אומר, אני מאמין שראש הממשלה אומר את הקריאה הזאת מכל הלב שלו, אני מאמין שהוא רוצה שלום, ואולי עבאס עושה את כל התחכומים שבעולם כדי להגיע לאו"ם ולא לנהל את המשא-ומתן. כולנו זוכרים את ההקפאה של עשרה חודשים, שראש הממשלה הסכים להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, בשטחים, וראינו מה יצא מכל זה, וביקשו הקפאה שנייה; מזל שזה לא יצא לפועל. 
+
+ אני רוצה לומר רק משפט אחד: כולנו יודעים שכוחו של ארגון ה"חמאס" ביהודה ושומרון כמעט זהה לכוח של ארגון "אל-פתח". הרחוב הפלסטיני לא מאמין במנהיג, בעבאס. הוא חסר השפעה. בעיני הציבור שלו הוא אדם חלש. הוא נתפס עדיין כאחד מחברי המפלגה המושחתים ביותר. רואים בו בסך הכול איזה פנסיונר שממשיך להגיע למקום העבודה שלו. 
+
+ עבאס מסרב להכיר בישראל כמדינה יהודית. ראש הממשלה עושה את הכול ללא תנאים מוקדמים, ועבאס בכל פגישה עומד על כך שיהיו תנאים מוקדמים.
+
+ ספרי הלימוד המודפסים ברשות הפלסטינית מהללים את הג'יהאד ואת מות הקדושים. טוב, לא עושה את זה רק – – –
+
+
+ אני מצטערת, הסתיים הזמן, חבר הכנסת זאב. 
+
+
+ כן, כן. – – – עושה את זה גם אחמד טיבי, הוא גם הצהיר על זה בעבר. זאת אומרת, אני לא רואה בזה משהו שהוא חריג. הם טוענים שישראל אינה לגיטימית, ועושים דמוניזציה ליהודים. 
+
+ גברתי היושבת בראש, איזו מדינה – למי נותנים בדיוק – רוצים לתת מדינה? הרי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים – – 
+
+
+ חבר הכנסת זאב, בבקשה.
+
+
+ אני כבר סוגר. – – אינם שולטים באזור הגדה. אלמלא הפשיטות ומניעת הטרור על-ידי צה"ל מזמן היה "חמאס" משתק את הרשות הפלסטינית. כוחותיו של ה"חמאס" מתאמנים גם נכון להיום, בונים בונקרים בערים כמו שכם, קלקיליה, ומחכים לרגע ולהזדמנות שאולי, חלילה וחס, ישראל תיסוג מארץ-ישראל כדי שהם יכבשו אותה, כמו שעשו בעזה. 
+
+
+ בוא נכבוש את עיראק ולבנון.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת עמרם מצנע, בבקשה. חברת הכנסת רוזין, וחבר הכנסת אחמד טיבי אחריה. 
+
+
+ גברתי, ידידתי, היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, הדיון האמיתי שצריך להיות, ואותו אנחנו צריכים לברר קודם כול ובראש ובראשונה, זה להגדיר את האינטרסים של מדינת ישראל. הסכמים בין מדינות, בין עמים, עושים על בסיס אינטרסים, ולא על שום דבר אחר. ולכן, הדו-שיח צריך להיות – להגדיר את האינטרסים. ואני אומר לכם, וזו כמובן דעתי, אינטרס קיומי למדינת ישראל – להיפרד מהפלסטינים היפרדות מדינית. אם יהיה גם שלום כתוצאה מזה – הלוואי. שלום הוא state of mind. שלום צריך לבנות. הסכמי אינטרסים אפשר לעשות על בסיס אינטרסים. וזה אינטרס קיומי ממדרגה ראשונה.
+
+ולכן, כל מי שעוסק בשאלות אם יש עם מי לדבר, או אין עם מי לדבר, ובמה הם יכירו, ובמה הם לא יכירו, מה הוא אומר בעצם? להפקיד את האינטרסים שלנו בידי מי שנחשבים אויבים. כי הסכמים עושים עם יריב, עם אויב, שיש לו מטרות מנוגדות למטרות שלנו. ולכן, כל מי שמדבר על כך שעד שהם לא יגידו 1, 2, 3, 4, לא נעשה כלום, פוגע באינטרסים שלו עצמו. 
+
+ ולכן, זה הוויכוח, זה הדיון. ואנחנו, מחנה השלום, מחנה שמאמין שהפתרון למען האינטרסים של מדינת ישראל זה שתהיה מדינה פלסטינית, אנחנו נכשלנו בלהסביר מספיק טוב מה הן – א. התועלות שיבואו מכך שנפסיק לשלוט על עם זר בניגוד לרצונו – מה הן התועלות, ויש רשימה ארוכה של תועלות; הסכמי אוסלו הביאו רשימה ארוכה מאוד של תועלות חברתיות, כלכליות וביטחוניות. ומצד שני צריך להסביר – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני לא מתווכח אתך. 
+
+
+ אורית – – –
+
+
+ ומהצד השני צריך להסביר – – –
+
+
+ זה הזמן של חבר הכנסת מצנע.  
+
+
+ ומהצד השני צריך להסביר – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – מה הם כמובן המחירים; איזה מחירים אנחנו משלמים בפגיעה באינטרסים שלנו על כך שאנחנו לא נלחמים על מימוש האינטרסים שלנו. והמחירים הגדולים הם ניתוק מהעולם, הם החרמות, הם בעיות מוסר כפול בתוך מדינת ישראל – גזענות; בעיות שלנו, של הגדרה שלנו של עצמנו. אנחנו מבקשים מהפל��טינים שיגדירו את עצמנו? אנחנו לא מסוגלים להגדיר מי אנחנו ומה אנחנו. 
+
+ ואני אומר לכם, אתם יודעים שיש לי ניסיון לא רע – לא שניסיון אומר הכול, אבל יש לי ניסיון לא רע גם בביטחון, גם בנושאים חברתיים, הייתי גם אלוף פיקוד המרכז: רוצים ביטחון? להיפרד מדינית. רוצים התמקדות וסדרי עדיפויות בכלכלה ובחברה? להיפרד מהמשקולת הזאת של השטחים, ולהילחם על האינטרסים שלנו. וזה אינטרס שלנו, כמדינה שרוצה להיות גם דמוקרטית וגם יהודית, להיפרד מדינית מהצד השני, ולעשות הכול כדי שנגיע לזה. 
+
+ משפט אחרון: אני שומע לא מעט, לאחרונה, אמירות, שיש פתרונות נוספים; יש פתרונות נוספים – לא נורא מדינה אחת לשני עמים. חברים, א. את הוויכוח הדמוגרפי תשאירו בצד. זה לא רציני. זה למדענים ולאנשי מקצוע. אבל מי שחושב שיכולה להתקיים פה מדינת ישראל ציונית, יהודית ודמוקרטית במציאות שבה יש פה שתי מדינות לשני עמים עם מאזן בין יהודים לשאינם יהודים, הוא פשוט טועה. 
+
+
+ אתה מתכוון למדינה אחת לשני עמים. 
+
+
+ כן, בוודאי. אין חיה כזאת. אין דרך כזאת, אין פתרון כזה. ולכן כל אחד צריך לעמוד ולשאול את עצמו: אתה רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית על ערכים ומוסר יהודי, או שאתה רוצה מדינה שבה לא תהיה לא דמוקרטיה, לא יהודית, וכמובן לא אנחנו נכתיב את מה שקורה בה. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה. חברת הכנסת מיכל רוזין, בבקשה. 
+
+
+כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אז השאלה המרכזית בעצם היא האם ממשלת ישראל, בעיקר הגורמים שנכנסו לממשלה על מנת לקדם הסכם ופתרון מדיני, האם יש להם אינטרס לעשות זאת, או שהממשלה ממשיכה בעצם לשמר את הסכסוך, לשרת מיעוט בציבור שהאינטרס שלו זה להוריד לטמיון, בעיני, את חזון המדינה שלשמה באנו לכאן, להקים פה מדינה יהודית ודמוקרטית.
+
+ בשבוע שעבר סיירתי עם חברי סיעתי בכפרים בדרום הר-חברון. אני חושבת שהאזור הוא דוגמה מוחשית לשחיתות של הכיבוש – נישול וגזל שנעשים לא במחשכים, נעשים לאור היום על-ידי, כמו שאמרתי, מיעוט קיצוני, על-ידי המתנחלים ותופסי המאחזים, אבל בחסות הצבא ובחסות הממשלה. ולא מפנים את המבט הצדה ולא אומרים לא, אנחנו לא בדיוק ראינו, אלא להפך. משימת צה"ל, כפי שנאמרת לחיילים בפירוש, היא לייצר תחושת נרדפות אצל הפלסטינים בשטחי C. אחר כך בא שר הכלכלה ואומר: בשטחי C כבר אין פלסטינים, ואם יש, הם רוצים לעזוב. מאמללים את חייהם יום-יום. 
+
+
+ איפה נאמר – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אז אני אומרת לך שזה נאמר בפירוש לחיילים, מעדויות של חיילים בשטח. אתה רוצה, אני אביא לך את העדויות. 
+
+ כפרים של שוכני המערות שהרסנו ללא אישור, שלא יכולים להיבנות מחדש, שבהם גם סוגרים את בורות המים כדי שלא יהיו להם מקורות שתייה, ולא מחברים אותם כמובן למים זורמים, ולעומת זאת כל המאחזים מסביב, הלא-חוקיים, מחוברים למים זורמים; שלא נדבר על בריכות בהתנחלויות הצמודות לאותם יישובים. שטחים שמופקעים לצורכי ביטחון לכאורה ובעצם לאחר מכן מעובדים על-ידי שכניהם המתנחלים. המדינה נוקטת כל מיני אמצעים כדי להשתלט על אדמות פלסטיניות. לדוגמה, שטח אש שנקבע עכשיו – 918 – התעמרות של שנים, תהליך משפטי של יותר מ-13 שנים. 1,500 פלסטינים חיים שם והמדינה ממררת את חייהם בניסיון לדחוק אותם מאדמותיהם. 25 פרופסורים למשפטים – – 
+
+
+ תני לנו שם אחד – – – 
+
+
+ – – חתמו על חוות-דעת משפטית שקובעת כי התנהלות המדינה במקרה הזה אינה עומדת בכללי המשפט הבין-לאומי. והצטרפו אליהם כמובן אנשי רוח, סופרים – המכתב שכתב דויד גרוסמן בנוגע לאותו שטח אש. הכפר סוסיא, לדוגמה, פונה פינוי אלים כבר שלוש פעמים, אבל הם מתעקשים והם חוזרים. ממש לא בסדר שהם מתעקשים וחוזרים ורוצים לחיות בבית שלהם. 
+
+
+ תראי לנו קושאן אחד – – –
+
+
+ יתר על כן, אין אפשרות אמיתית בעצם לאנשים שם להתפתח, לבנות, לחיות חיים נורמליים. כל מה שאנחנו עושים, כן, קבוצת מיעוט שפועלת בעקביות ומצליחה לשנות את המדיניות עבור כל הציבור הישראלי שזו לא המדיניות שלו, ואפשר להמשיך ולהתווכח, אבל גם תוצאות הבחירות מעידות שזו לא המדיניות שלו. כי גם הסקר הזה – – – 
+
+
+ גברתי, משפט סיום.
+
+
+ כן. – – – הסקר שבעקבותיו הגשנו את ההצעה לסדר-היום, אומר בפירוש שאומנם הם איבדו תקווה, אבל זה הפתרון היחיד שהם מאמינים בו. 
+
+אז אסור לנו להשלים עם השינוי הזה. השיח הציבורי חייב להציב שאלות נוקבות לקובעי המדיניות ולא להסכים לסיפוח בפועל שמביא לסוף הדמוקרטיה שלנו. תודה. 
+
+
+תודה רבה, חברת הכנסת רוזין. חבר הכנסת אחמד טיבי. אחריו תהיה הבעת דעה של חברת הכנסת סטרוק, ואין תשובת ממשלה, ונעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, האמת שהכותרת "שתי מדינות" היא מפתיעה כאשר היא מתקבלת בכנסת התשע-עשרה. כל דיון מדיני בכנסת הזאת הוא הפתעה לטובה, כי בדרך כלל האווירה בציבור הישראלי היא: אין צורך לדון. המצב שקט, המצב רגוע, המצב טוב, למה לקלקל? למה להציע הצעות שהן נגד דעת הרוב? מה לעשות, ישראלים בדרך כלל, כך כולם נהגו לומר כאשר היו פיגועי התאבדות: אי-אפשר לנהל משא-ומתן. כל הזמן יש פיגועים. עכשיו המצב שקט. מבחינת קורבנות, נדמה לי שהשנה האחרונה היא הטובה ביותר, הבטוחה ביותר בתולדות העם היהודי אולי. אז למה לנהל משא-ומתן? למה צריך להציק לראש הממשלה? ולכן המסקנה צריכה להיות שהציבור הישראלי – שהאמירה הכללית "אנחנו רוצים שלום" היא קשקוש. הרי אין עם שלא רוצה שלום; רוצה שלום, אבל הוא רוצה להיות – סוס ורוכבו. הפלסטינים נמצאים תחת כיבוש, הם הם הסובלים יום-יום מהעובדה שמשטר כיבוש הוא המשטר הטוטליטרי הגרוע ביותר. נכנסים לך לנשמה לכל דבר. 
+
+ עכשיו, יש דיבורים על הצורך בפשרה היסטורית. הפלסטינים כבר עשו פשרה היסטורית. מבחינתם פלסטין רבתי היא 100% השטח. כאשר הם מסכימים לשתי מדינות הם מסכימים ל-23% מהשטח. זאת הפשרה שהם יכולים. וגם שם יש חילוקי דעות, ובצדק יש חילוקי דעות. מה אומרים כאן? אומרים כאן: בואו ניתן לכם איזה מדינה בגבולות זמניים, על 20%, 30%, אחר כך נראה. מובן שאין יותר קבוע מהזמני בישראל ובאזור והמטרה היא להמשיך להשליט שלטון של דיכוי, של כיבוש, על העם הפלסטיני. 
+
+ פעם חשבתי, רבותי חברי הכנסת, שהזמן פועל לטובת ישראל ולרעת הפלסטינים. הפסקתי לחשוב כך לאחרונה. אני חושב שמלבד הזכות האלמנטרית, זכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים להקמת מדינה, הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל הפכה להיות אינטרס קיומי של ישראל. קיומי. בדרך כלל אתה מציב שתי אופציות. אלה שתי האופציות המונחות מול ראש הממשלה על שולחנו: או חזון שתי המדינות, או – לאחרונה יש יותר קולות – חזון המדינה האחת. וכדרכו של כל ראש ממשלה ישראלי, אולי של כל ישראלי, אתה מציב לו שתי אופציות, הוא בוחר באופציה השלישית שלא קיימת – – 
+
+
+ משפט סיום. 
+
+
+ – – והיא המצב הקיים – העמקת הנוכחות, הכיבוש, השליטה בגדה המערבית. 
+
+האמת היא, אני חושב לעצמי, נגיד שמישהו משכם היה מדבר אתכם והוא היה מתומכי שתי המדינות כל הזמן, והוא רואה מה שקורה. הוא רואה שיש מבוי סתום, הוא רואה שהאופציות והסיכויים להגיע להסדר מדיני עם ממשלה כזאת הם בלתי סבירים בעתיד הקרוב, ולאור השינויים הצפויים בעתיד ומה שאמרתי על אם לא תקום פלסטין לא תהיה ישראל – – 
+
+
+ נא לסכם.
+
+
+ – – יכול מאוד להיות שהפלסטיני הזה משכם יאמר: אתם רוצים, בבקשה; לא רוצים – לא צריך. האמת היא שכל פלסטיני בשכם או בקלקיליה צריך, מלבד התיעוב המובנה כלפי מתנחלים, לסמוך על המתנחלים, כי גידול סרטני לא רק פוגע באבר הקרוב ביותר, שזה הפלסטינים, שם הם נמצאים – בכל הגוף. והגידול הזה יתפשט ויפגע בכולם – – 
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – כך יכול לחשוב תושב קלקיליה. אני מציע לאלה שלא מעוניינים שהסרטן יהרוג אותם, לחשוב בצורה אחראית, כי זו תהיה ההחלטה הגורלית ביותר – –
+
+
+ תודה, חבר הכנסת טיבי.
+
+
+ – – להקים מדינה פלסטינית שבסיסה סיום הכיבוש כולו ב-67'. תודה רבה לך, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת אורית סטרוק, הבעת דעה מהצד, ולאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, יש לנו פה סיטואציה מאוד מיוחדת. אנחנו לא זוכים כל יום שיש הצעה לסדר-היום ואין משיב מטעם הממשלה, ולכן רציתי להתייחס לסיטואציה המיוחדת הזו ולפרשן אותה. לפי דעתי, זה ברור שהעובדה שאין פה משיב מטעם הממשלה זה משום שאף אחד לא רוצה להשיב, וזה משום שסגן השר אופיר אקוניס, שבדרך כלל מייצג את הממשלה בפני הכנסת, מתנגד לשתי מדינות לשני עמים, וגם רוב חברי הממשלה הזו – –
+
+
+ שיגידו את זה – – –
+
+
+  – – ורוב חברי הליכוד מתנגדים לשתי מדינות לשני עמים. לא זו בלבד, אלא בקווי היסוד של הממשלה ובנאום הפתיחה של ראש הממשלה, כשהוא הציג את הממשלה בכנסת, לא נאמר "שתי מדינות לשני עמים", וזה בגלל הנוכחות שלנו, כי ראש הממשלה יודע שאנחנו לא מוכנים לשתי מדינות לשני עמים בשום פנים ואופן.
+
+ ויותר מזה אני רוצה להגיד. זה לא מקרה שרוב סיעת הליכוד מתנגד לשתי מדינות לשני עמים. זה משום שעם ישראל מאס מזמן בפתרון, שאיך אתה קראת לו, איתן? הפתרון השחוק הזה. הוא מאס מזמן באוסלו והוא מאס מזמן בהבטחות של החברים של אחמד טיבי, שרצחו בנו – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – והוא מאס מזמן בגירוש יהודים מאדמתם, מאס מזמן. ולנו יש חזון אחר. החזון שלנו הוא לא חזון שתי מדינות לשני עמים. החזון שלנו, שהולך ומתממש לעינינו, ואנחנו זוכים לראות אותו, הוא חזון שיבת ציון. והחזון שאחמד טיבי דיבר עליו הוא לא חזון, הוא סיוט. אז נמאס לנו מהסיוטים שלך ושל החברים שלך, שהבאתם עלינו; ואני אומרת לזכותו של רבין שהוא לא ידע, כשהוא אמר "טובים קורבנות השלום" – הוא לא ידע איזה סדר-גודל של קורבנות יהיה לנו פה. מאסנו בזה. שתי מדינות לשני עמים – לא יהיה. 
+
+
+ אני מבקש לרשום בפרוטוקול שחברת הכנסת סטרוק דיברה בזכותו של רבין, אני חושב שזה חשוב.
+
+
+ – – –
+
+
+ בכל מקרה, חבר הכנסת כבל, חברים, מה אתם מציעים? 
+
+
+ מליאה. 
+
+
+ למליאה. 
+
+
+ מליאה.
+
+
+ – – –
+
+
+ מציעים מליאה. אנחנו נעשה הצבעה. מי שבעד להעביר את נושא הדיון למליאה – ילחץ בעד, ומי שבעד להסיר אותו מסדר-יום המליאה – ילחץ נגד. 
+
+ אני עובר להצבעה, בבקשה.
+
+ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+ יפה. אם כן, בעד – 9, נגד – 3. מליאת הכנסת תדון בנושא: פתרון שתי מדינות לשני עמים.
+
+
+ יום שחור לקואליציה. 
+
+
+ אני ייצגתי אותה ב��בוד.
+
+
+ יכול להיות שעכשיו הממשלה תהיה חייבת להגיב – בדיון במליאה.
+
+
+ – – – שהבאת לנו – – – יום שחור – – –
+
+
+ תודה רבה. אנחנו עוברים – – –
+
+
+ כבר אלף ימים שחורים – – –
+
+
+ מי זאת הגברת שצועקת, לא מכיר אותה – – –
+
+
+ דרך אגב, אורית, למה היית נגד המליאה? במליאה היית שומעת את מה שאת אומרת – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חברים, יש פה חיילים ביציע, בואו נכבד את הנוכחות שלהם – –
+
+
+ למה את נגד?
+
+
+ – – ונראה להם דמוקרטיה קצת אחרת. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום מס' 904, 914, 935 ו-964: תופעת השחתת קברים בבתי-קברות צבאיים. ראשון לדבר הוא חבר הכנסת אלעזר שטרן, אחריו – חבר הכנסת אוחיון, ואחריו – חברת הכנסת מועלם. ישיב בשם הממשלה סגן שר הביטחון דני דנון. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ועמיתותי, אני רוצה לדבר על אירוע שקרה לפני שבוע, לפני שנה ולפני 2,083 שנים, ועל הקשר ביניהם. 
+
+ ביום רביעי לפני שבוע הושחתו קברים בבית-הקברות הצבאי במצפה-נטופה. אני מבקש להקריא מתוך מכתב שקיבלתי מההורים של מיקי כץ, זיכרונו לברכה, דוד ושלומית כץ; מיקי נהרג באסון המסוקים: "אתמול אחר-הצהריים ראינו עשן מיתמר מעל בית-העלמין. כאשר הגענו, הרב"ש כבר הקדים אותנו וכיבה את השרפה. ראינו כי עץ האלון בחלקה הצבאית שרוף וגם הצמחייה. כאשר התקרבנו לקברים של מיקי ונועם לוי – שנהרג בפעילות מבצעית בביר-זית – גילינו כי סמלי צה"ל שעל הכריות הושחתו. המצבה של מיקי הייתה מלוכלכת בבוץ, וסכין גדולה הייתה נעוצה בין הכרית והשיש בקבר של מיקי. שקית ניילון עם פיתות טריות הייתה זרוקה בבית-העלמין. הפעם הקודמת הייתה בתשעה באב לפני שנה. גם אז הושחתו סמלי צה"ל שעל מצבות החיילים, ועל המצבה של מיקי עשו גם את הצרכים. לפני כחמש שנים שברו את השיש בקבר של מיקי – אז נועם לוי עדיין היה בחיים – הוציאו את הכרית ובה שברו את השיש. גם אז המקרה לא טופל, כמו גם הפעם". 
+
+ תקריות שהיו בשנים האחרונות: ביוני 2011 הושחתו שלושה קברים באשדוד, הוסרו תמונות הנופלים; במאי 2011 – ונדליזם בבית-העלמין הצבאי באשקלון; בינואר 2012 הושחת קבר בבית-העלמין הצבאי באשדוד; ב-2012, 40 בתי נרות נשמה נעקרו בחלקה הצבאית באילת; בספטמבר 2012, ארבעה קברים הושחתו בבית-העלמין הצבאי בדימונה.
+
+נכון, ההורים של מיקי ושל נועם במקרה הזה לא עשו הפגנות, לא עשו שביתת שבת, והנושא גם, למיטב ידיעתי, לא זכה לתשומת הלב הראויה לו. 
+
+ אני, ברשותכם, בשלושת השבועות רוצה לדבר על האירוע שלפני 2,083 שנה, ולעבור עליו בקצרה. אנחנו יודעים שעל קמצא ובר-קמצא חרבה ירושלים. אנחנו חושבים שהם שנאו האחד את השני, ואנחנו אומרים שהיא חרבה על שנאת חינם, אבל אני מעדיף להיצמד לכתוב ולומר על שני דברים אחרים שעליהם חרבה ירושלים. 
+
+אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים – זה גמרא, במסכת גיטין. דההוא גברא דרחמיה קמצא, ובעל דבביה בר קמצא – היה גביר שהיה לו אהוב קמצא, ושונאו בר-קמצא; אמר לעוזר שלו: זיל אייתי לי קמצא, אזל אייתי ליה בר-קמצא – הביא בטעות את השונא שלו; אתא אשכחיה דהווה יתיב – מצא אותו יושב. אמר לו: מכדי ההוא גברא בעל דבבא דההוא גברא הוא, מאי בעית הכא? מה אתה עושה פה, אני רציתי את קמצא, מה עושה פה בר-קמצא? קום פוק – קום, לך מפה; אמר ליה, הואיל ואתאי, שבקן – אומר לו, אני כבר באתי, תעזוב אותי. ויהיבנא לך דמי מה דאכילנא ושתינא – ואני אשלם לך את מה שאני אוכל ושותה. אמר ליה, לא. אמר ליה, י��יבנא לך דמי פלגא דסעודתיך – אמר לו, אני אתן לך חצי מכל הסעודה; אמר ליה, לא. אמר ליה, יהיבנא לך דמי כולה סעודתיך – אתן לך את הכול; אמר ליה, לא. נקטיה בידיה ואוקמיה ואפקיה – תפס אותו ביד, הקים אותו וזרק אותו החוצה. אמר ההוא: הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה, שמע מינה קא ניחא להו. איזיל איכול כהו קורצא בי מלכא. אזל אמר ליה לקיסר – זאת אומרת, אמר: מזה שישבו שם גדולי ישראל ולא מיחו בידו – כנראה שזה נוח להם. אני אלך לקיסר. הלך לקיסר ואמר: מרדו בך יהודאי – מרדו בך היהודים; אמר ליה, מי יימר? איך אתה אומר את זה, על סמך מה? הוא אומר: שדר להו קורבנא – תשלח להם קורבן ותראה שהם לא יקריבו את זה. שלח להם קורבן. כשהגיע הקורבן, בדרך הוא הטיל בו מום – אני מקצר. 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ נהיה דיון. סבור רבנן לקרווביה משום שלום מלכות – באו חכמים ואמרו, בוא נקריב את זה; ידעו – אם לא נקריב את זה, ילך עלינו. היה שם דיון. אמר להו רבי זכריה בן אבקולס, יאמרו בעלי מומין קריבין לגבי מזבח – אמר: אסור. סבור למיקטליה דלא ליזיל ולימא. אמר להו – זאת אומרת, אמר, מכיוון שיש בו מום, אף שאמרו: שמא יבוא חורבן אם לא נקריב, אמר: אנחנו חייבים לדקדק עד הקצה. 
+
+
+ רק לסיים. 
+
+
+ דקדקו עד הקצה – אני מסיים – אמרו חכמים: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו. בקיצור, כתוצאה מהדקדקנות, ואולי היא לא הייתה דקדקנות יתר, אבל גורל העם עמד מולה ודקדקנו, ובא עלינו החורבן שאנחנו כרגע בתשעת הימים ובשבוע הבא גם נצום. אני רוצה לומר שלפעמים גם אנחנו רואים עוולות ושותקים, וכאילו זה עובר לידינו, וחושבים שבשתיקה אין אמירה. אבל למדנו בגמרא ששתיקה אומרת שזה נוח לך. והדבר השני, שלפעמים דקדוק בפרטי הפרטים של המצוות, גם כשסכנה גדולה מונחת על העם – מותר לנו לעשות סדרי עדיפויות. 
+
+ובמקרה הזה אני רוצה לומר, שהיה טוב לו החברים שלי במשרד הביטחון וברבנות הצבאית, במקום למדוד ארבע אמות בין חייל שנפל פה והוא יהודי, לבין חייל שנפל פה ורק אבא שלו יהודי, ואימא שלו לא יהודייה, אז הם לא יכולים להיקבר יחד – גם הדקדקנות הזאת תביא עלינו חורבן. תודה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת שטרן, אף שאני חושב שסיבכת את הקצרנים עם כל הארמית פה, אני לא יודע. תשלח להם תרגום – – 
+
+
+ הם יודעים, סמוך עליהם.
+
+
+ – – תשלח להם תרגום של הדבר הזה? איך אתם מתמודדים עם זה?
+
+ חבר הכנסת שמעון אוחיון, בבקשה. אם אפשר בעברית, את הנאום שלך.
+
+
+ בעברית?
+
+
+ אתה לא חייב, אתה יכול גם – – –
+
+
+ מקסימום נתרגם את זה.
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי כנסת נכבדים, ראשית אני רוצה להביע הזדהות עם כאבן וצערן של המשפחות אשר הקריבו את בניהן וחוות בימים אלה חוויה כואבת ומחפירה כשהן רואות את קברי בניהן מחוללים בבתי-העלמין הצבאיים.
+
+אני רוצה לבטא זעזוע ומחאה על המעשה של חילול הקברים בבית-העלמין הצבאי במצפה-נטופה; מעשה נבזי שבו סמלי צה"ל – סמלי צה"ל מושחתים וסכין גדולה תקועה בין חלקי השיש של המצבה. והמעשה הזה איננו חדש, כפי שחברי כבר ציין. באותו בית-עלמין צבאי כבר בשנה שעברה חוו בני המשפחה את אותו כאב משפיל, כשהם רואים באמת את מעשי הנתעבים אשר עושים את צורכיהם על הקברים.
+
+התופעה הזאת היא לא חדשה בשבילנו, היא לא מקרה חד-פעמי, היא חוזרת על עצמה והיא מתגלה בכל חלקי הארץ, לא רק בגליל התחתון, לא רק במצפה-נטופה. אנחנו כבר היינו עדים למקרי�� באילת, בבית-העלמין שבו חוללו לא פחות מ-40 קברים, בבית-העלמין הצבאי. ושם נעצרו הפושעים, נעצרו הפושעים והובאו באמת לבית-משפט. 
+
+ אבל לצערי מי שטיפל בזה, מי שנדרש לתבוע את עלבונם זה יושב-ראש "יד לבנים". קולנו לא נשמע, חבר הכנסת שטרן, קולנו לא נשמע. משאירים את ארגוני "יד לבנים" בכאבם ובבושתם כשהם צריכים גם לטפל במעשים הללו. ולכן טוב נעשה שיזמת את זה וכולם מצטרפים אליך בעניין הזה.
+
+ אני, ברשותך, גם אביא, לא בארמית, אדוני היושב-ראש, אבל אביא מהמקורות שלנו את היחס לקברים, היחס של היהדות אל קברים ובוודאי קברים של גיבורים: "ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם" – כך מספרים לנו בספר שמואל על דוד שעשה מלחמות, והוא עשה שם. וחז"ל נזהרו והקפידו לומר שהשם שהוא עשה לא מתייחס לניצחון. הניצחון בא לו, אתם יודעים למה? משום שקבר את החללים, כפי שנאמר, שהוא קבר גם את החללים של האויבים שלו. אפילו האויבים שלו – קבר אותם וכיבד את קבריהם. 
+
+ באיזו חברה אנחנו חיים? באיזה מצב אנחנו נמצאים? אז לכן באמת בעניין הזה אנחנו צריכים לעודד את המשטרה וגם לעודד ולקרוא לבתי-המשפט – אני לא רוצה כרגע לצטט מקרה, ששם מי שחילל כל כך הרבה קברים ועקר וכו', ובסופו של דבר מה? במה בית-המשפט האשים אותו? האשים אותו בזה שהוא נכנס לאותו מקום ללא רשות ובגרימת נזק בזדון.
+
+
+ תודה.
+
+
+ מה עם העלבון של המשפחות? מה עם חילול כבודם של אותם שנפלו?
+
+
+ משפט סיכום.
+
+
+ גם בית-המשפט צריך לתת את דעתו ולהחמיר בעונשים. תודה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת אוחיון. חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, ואחריה ישיב סגן שר הביטחון דני דנון ונעבור להצבעה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי – רק חברי חברי הכנסת, לצערי, אף אחת מחברותי – – –
+
+
+ יש חברת ממשלה.
+
+
+ לא, אמרתי: שרת הממשלה, גברתי השרה – הקדמתי ואמרתי שמחברותי חברות הכנסת, לצערי לא נמצאת כאן אף אחת.
+
+
+ אנשים הלכו לסוף שבוע יחד עם נוחי.
+
+
+ נציין שהשרה היא גם חברת כנסת.
+
+
+ זה ברור. 
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, לפני גיוסו לצה"ל השאיר מיכאל מיקי כץ כמתנת פרידה לחבריו בישיבת השילוב של הקיבוץ הדתי במעלה-גלבוע באחד החדרים ציור קיר ענק. בציור רואים חייל מתמוטט, פגוע בחזה, עם חור בקסדה, כשהוא נושא עיניו אל מסוק שמתרסק בתנועת צלילה. בחלק העליון של הציור כתובה המילה "למה" באנגלית, ובסיומה סימן שאלה גדול. מן האותיות והסימנים נוטפות טיפות, אולי דמעות, סימן הקריאה נראה כמו נר זיכרון. ציור הקיר הזה הפך לפינת זיכרון למיקי, שנספה באסון המסוקים והוא בן 20.
+
+ בשבוע שעבר הושחתו שני קברים, האחד של מיקי והשני של נועם רכטר לוי. ולצערי, כמו שאמר חבר הכנסת אוחיון, הנושא לא תפס כותרות ראשיות. ולצערי, חלק מחברי הבית הזה אפילו לא שמעו על זה עד שהגשנו את ההצעה לסדר-היום. זו פעם שנייה בשנה האחרונה שהקברים הספציפיים האלה מחוללים, והפעם גם הושארה, כמו שאמרה שלומית כץ, סכין גדולה מאוד מתחת לכרית הכיתוב של מיקי. 
+
+במסכת ברכות, פרק ב', משנה א', כתוב: "מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע ומן התפילה ומן התפילין ומכל המצוות האמורות בתורה". מי שמתו מוטל לפניו פטור מהכול, אבל אף אחד מאתנו לא פטור משמירה על כבודו של המת. חילול כבוד המת, חברי חברי הכנסת, הוא דבר שאנחנו לא יכולים להסכים אתו. חילול קדושת המת זה דבר של מה בכך? וביתר שאת – חילול כבודם של מי שהקריבו את חייהם למעננו, למען המדינה, למען העם, למען החברה בישראל, למען כלל אזרחי מדינת ישראל.
+
+ אני יודעת שהדבר נמצא בחקירת משטרה ומברכת על כך. אבל אני חושבת שצריכה לצאת קריאה ברורה מהשר לביטחון פנים, מהמשטרה, אמירה ברורה של משרד הביטחון, שלא ננוח ולא נשקוט עד שיימצאו האשמים. וכשיביאו אותם לדין, בואו נחשוב, בואו נחשוב מה צריך לעשות עם זה, ולא להחליק. 
+
+ אפשר לדבר גם במקרה הזה על כרסום הולך וגובר במעמד של צה"ל, במעמד של חללי צה"ל. 
+
+ ואני חושבת שגם פה צריך להגיד שצה"ל הוא צבא העם, כולנו חלק ממנו, והתפקיד הזה לא נגמר, האחריות שלנו לא נגמרת כשחיילים משתחררים, היא לא נגמרת גם כשחיילים נהרגים.
+
+ התופעה של חילול קברים בכלל ושל חיילי צה"ל בפרט היא תופעה בזויה ומזעזעת שפוגעת באנשים, אחר כך בנו כחברה וכמדינה. לכל אחד מהאנשים שחולל קברו יש משפחה, ורק תחשבו על הזעזוע של להגיע לקבר ולראות את מה שרואים שם.
+
+ אני לא מבינה מה המסר של מי שמחלל קברים, כל קבר, מה המטרה, איזה חינוך הוא קיבל, במי הוא רוצה לפגוע. 
+
+ זה דבר שאנחנו לא יכולים להסכים לו.
+
+
+ משפט סיכום.
+
+
+ אני רוצה – בדיוק הגעתי אליו – אני רוצה לשלוח מכאן חיזוק למשפחת כץ, להורים שולמית ודוד ולאחים, ולקרוא לכולנו לאמץ את המשפט, את הפסוק, שמיקי אימץ בצאתו לצבא, מתוך ההפטרה של פרשת יתרו, שהיא השבת של אסון המסוקים – "ואשמע את קול ה' אֹמר: את מי אשלח ומי ילך לנו, ואֹמַר: הנני שלחני".
+
+
+ תודה רבה, חברת הכנסת מועלם-רפאלי. סגן שר הביטחון דני דנון ישיב בשם הממשלה. לאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, הנושא מקומם, כואב, אדוני היושב-ראש. יום הזיכרון לחללי צה"ל, כל נושא השכול הוא נושא שקרוב ללב העם היהודי. אין ימין, אין שמאל, אין ערבים, אין יהודים. כולנו עומדים יחדיו. כשאנחנו רואים את המראות האלה, המקוממים, כולנו זועקים. המקרים שהועלו על-ידי חברי הכנסת הם מקרים באמת מקוממים ברמה הלאומית; המקרה שהיה ביום רביעי, 3 ביולי, על-ידי בני-בליעל, שהשחיתו את המצבות של שני קברים בבית-קברות אזרחי ביישוב הקהילתי מצפה-נטופה, זו לא הפעם הראשונה – זו הפעם השנייה שזה קורה באותו בית-עלמין. 
+
+צריך לבוא ולומר, יש לנו, לצערנו הרב, הרבה מאוד בתי-עלמין צבאיים במדינת ישראל. 43 בתי-קברות צבאיים ועוד 100 חלקות צבאיות אשר נמצאות בתוך בתי-קברות אזרחיים. לא ניתן לשמור 24 שעות על בתי-העלמין, אבל בהחלט, אנחנו צריכים לפעול בצורה נחושה נגד אותם בני-בליעל. היו מקרים נוספים בעבר. היה גם מקרה ב-2012, שכולנו שמענו עליו, במצבה של משה דיין, זיכרונו לברכה, אבל לא מדובר בתופעה. זאת אומרת, אין פה מאות או עשרות מקרים. כל מקרה שקורה, זה מקומם, זה מרתיח את הלב ואת הדם, אבל אין פה תופעה של עשרות ומאות מקרים. 
+
+ בהחלט אנחנו רואים זאת בחומרה. משרד הביטחון מגנה בכל פה ולשון את המעשים הנתעבים האלה. זו פגיעה לא רק במשפחות, לא רק בזיכרון החללים, זו פגיעה במדינת ישראל, בעם ישראל. ואני מפה רוצה לפנות אל השופטים: יבוא היום וכוחות הביטחון ישימו את היד. זה לוקח זמן, אבל יגיע הרגע שישימו את היד על אותם בני-בליעל. ופה אני פונה לשופטים שלא לרחם על אותם אנשים. זה יקרה, עוד כמה חודשים, עוד כמה שנים. ברגע שזה יגיע, לא לרחם, ולזכור את הפגיעה, מעבר להשחתה, את הפגיעה בסמלי המדינה. הרי גם במקרה שהעלה פה חבר הכנסת ��טרן, הם מחקו את סמל הצבא מהמצבה. הם פשוט קעקעו את הסמל הצבאי מהמצבה. זאת אומרת שגזר-הדין שלהם חייב להיות בהתאם לכך. 
+
+ מעבר לכך, משרד הביטחון, בתיאום עם משטרת ישראל, יגביר את הסיורים בבתי-הקברות הצבאיים ובחלקות הצבאיות, וגם יש תוכנית רב-שנתית של משרד הביטחון לפריסת תאורה בבתי-העלמין, אשר תרחיק – אני לא יכול לומר פה בצורה ברורה שהיא תמנע לחלוטין – אבל היא תרחיק ותצמצם את מספר האירועים המקומיים האלה. 
+
+ אני מציע, אדוני היושב-ראש, אפשר לקיים על זה דיון בוועדת הפנים או בוועדת החוץ והביטחון ולראות באמת אם אנחנו שומרים על זה כמקרים מצומצמים ואין פה תופעה. 
+
+
+ תודה. מה אתם מבקשים? 
+
+
+ פנים. 
+
+
+ לפנים. בסדר. שולי? אוקיי. 
+
+ אם כן, אנחנו נצביע על העברת הנושא לוועדת הפנים של הכנסת. מי שבעד להעביר את זה יצביע בעד, ומי שנגד – נגד. ההצבעה החלה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+בעד – 9, אפס מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יועבר לוועדת הפנים של הכנסת. 
+
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום מס' 973, 975 ו-977 בנושא: פיטורי עובדת בגין שירות מילואים. ישיב סגן שר הביטחון. אני מבקש מחבר הכנסת איציק שמולי לעלות ולהציג את ההצעה, ואחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי, אם יהיה, ואחריו – חבר הכנסת יוני שטבון, אם יהיה. ישיב סגן שר הביטחון. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברי, כבוד השרה, כבוד סגן השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, ברכות גם לחיילים שמצטרפים אלינו, ברוכים הבאים. 
+
+ אני, אדוני היושב-ראש, רוצה להעלות נושא שאנחנו דנים בו לא מעט לאחרונה. הוא מתקשר גם לנושא של שוויון בנטל. לצערי, מתמקדים יותר מדי במי שלא נושא בנטל, ואני אומר את זה כמי שתומך במאבק, ונוטים לשכוח את אלו שכבר כן נושאים בנטל. אני מדבר על אלה שמשרתים גם בחובה וגם במילואים. 
+
+ לאחרונה ציינו כאן, בכנסת, את יום המילואים בקול תרועה רמה. כולנו הסכמנו על הצורך להוקיר ולהכיר את חיילי המילואים. אני רוצה לספר לכם על מקרה שקרה בחברת "אל על", מקרה שבעקבות – בגין – שירות מילואים של אחת העובדות, הובהר לה בצורה מרומזת אך כזו שלא משתמעת לשתי פנים מה חברת "אל על", החברה הלאומית, אתם יודעים, עם הדגל, חושבת על שירות מילואים בצה"ל. העובדת הייתה בתהליך של קליטה לעבודה והכשרה מקצועית. היא התבשרה שלא תוכל להמשיך בעבודה כמתוכנן בגלל אותו שירות מילואים. לדבריה, נמסר לה כי עובדים המשרתים במילואים מתחייבים שלא ייקראו למילואים בתקופת חודשי הקיץ. זו המדיניות בחברת "אל על". הופגן כלפיה יחס מזלזל בשל עצם היותה משרתת במילואים. זה, כמובן, בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שקובע באופן חד-משמעי שהדבר הזה אסור בתכלית האיסור. 
+
+אני רוצה, אולי, לפרט קצת יותר. מדובר בבחורה צעירה שהתקבלה לעבודה כדיילת ב"אל על" באפריל 2013, ושבוע לאחר שהתחילה את ההכשרה היא קיבלה צו מילואים. מדובר, כמובן, במישהי שעושה שירות מילואים קרבי, ובמהלכו היא גם נדרשה להגיע ולהיות בקו. כבר בשיחה הטלפונית הראשונה, כך היא מעידה: "המנהלת הודיעה לי שהיציאה למילואים אינה מקובלת וכי היא אינה מאשרת לי לצאת לשירות זה". בימים שלאחר מכן המנהלת אמרה לה: "אין דבר כזה לעשות מילואים באוגוסט, כי זה השיא של עונת התיירות והטיסות. אם את רוצה לעשות בכל זאת מילואים, אני מאוד מעריכה את זה, אבל דרכינו ייפרדו". היא המשיכה לומר לה עוד כל מיני אמ��רות כמו: "את צריכה לחשוב מה חשוב לך יותר בתקופת הקיץ", כלומר, מה חשוב לך יותר, העבודה או שירות המילואים, או משפטים כמו: "חברת תעופה עובדת בעונות, בחגים, בקיץ זה שיא העבודה שלנו. כדיילת צעירה וחדשה את צריכה לקחת בחשבון שזה בעייתי", שזה בעייתי לעשות מילואים. כמובן, תגובת החברה היא כזו שזה לא מקרה מייצג, שזה חד-פעמי, וכמובן לא מייצג את עמדת החברה. 
+
+ בקשתי היא, אדוני סגן השר, לדון בנושא הזה בכובד ראש בוועדת החוץ והביטחון, דווקא משום שבניגוד למה שאומרת חברת "אל על" זו בעיה, זו תופעה שהולכת וצוברת תאוצה – אדוני היושב-ראש, אני מסיים – בחברה הישראלית. רק בשנת 2012 – אני מביא לכם נתונים, נתוני נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה. שימו לב, חברי: ב-2012 לבדה הגיעה כמות הפונים בגין אפליה על רקע שירות במילואים ל-17% מכלל הפניות שהגיעו לנציבות. מסקר שנערך על-ידי חברת "עוקץ מערכות" באותה השנה בקרב 280 מעסיקים שמעסיקים 11,000 עובדים, עלה ש-55% מהנשאלים, המעסיקים שמחזיקים עמדות מפתח בשוק התעסוקה, מעדיפים שלא להעסיק אנשים שמשרתים במילואים. לפיכך, אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני מבקש לדון בכובד ראש בעניין הזה בוועדת החוץ והביטחון. תודה. 
+
+
+תודה, חבר הכנסת איציק שמולי. חבר הכנסת טופורובסקי אינו נוכח. חבר הכנסת יוני שטבון, הגעת על הקשקש, כמו שאומרים. בבקשה. אחריו ישיב סגן השר דני דנון, ולאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, סגן שר הביטחון, יש נושאים שלהביא אותם למליאה, לפעמים זה מצחיק, זה מגוחך. זה שחבר הכנסת איציק שמולי מתקשר אלי בשבוע שעבר ואומר, בוא נשים על השולחן את הסוגיה של המילואימניקים, זה הזוי, אין מילים אחרות. אתם יודעים, יש הרבה נושאים במחלוקת בבית הזה ובחברה הישראלית, סוגיות מדיניות, סוגיות חברתיות כלכליות, אבל יש – לפחות אני חשבתי ככה, שיש איזה תחום כלשהו שקוראים לו חיילי המילואים, לא נגיד את האחוזים של הלוחמים היום ותומכי הלחימה שמשרתים במילואים, שגם ככה הוא מועט, חשבתי שיש דבר אחד שיש עליו קונסנזוס. 
+
+אני יכול לספר לכם, שגם כסמג"ד במילואים, גם כמ"פ במילואים, מצאתי את עצמי לא פעם ולא פעמיים עם טלפונים מאוד נוקבים של בעלי עסקים, סליחה על המילה, שמעזים להתקשר אלי ולהגיד לי: אתה לא תעז לקחת למילואים את מי שעובד אצלנו. אני אומר להם: אתם לא מתביישים? והם מתפארים: אנחנו בעצמנו היינו בצבא, היינו רבי-סרנים וכו'. אני חושב שהסוגיה הזאת שהחברה הישראלית – – – 
+
+
+ מנכ"ל "אל על" בעצמו – – – 
+
+
+ נראה לי שרמזתי על זה בצורה הכי ברורה שיש. לא צריך מנכ"ל שהיה בעצמו אלוף בצבא, הסוגיה שחבר הכנסת שמולי העלה היא סימפטום, הוא אמר את זה בעצמו, סימפטום שקיים לצערי בסוגיות אחרות סביב סוגיית המילואים. 
+
+הבאתי לפה עוד כמה סיפורים אחרים, אבל חבל על הזמן, סוגיית המילואים היא לא סוגיה שצריכה להידון פה במליאת הכנסת וגם לא בוועדת החוץ והביטחון. זו סוגיה שצריכה להיות בקונסנזוס הישראלי, צריכים לגבות אותה גם המערכת החקיקתית, גם משרדי הממשלה, ודאי סגן שר הביטחון שנוכח כאן, והדיון הזה בוועדת החוץ והביטחון שאנחנו דורשים לקיים אותו, לדעתי זה כתם בשבילנו, יושבי הבית הזה. תודה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת שטבון. סגן השר דני דנון, בבקשה. אני רק אציין שחבר הכנסת טופורובסקי ביקש לציין שהוא נעדר בגלל שהוא משתתף בלוויה; בגלל זה הוא לא בא והנוש�� חשוב לו. בבקשה, סגן השר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, נושא המילואים הוא נושא חשוב וקרוב ללבי, הוא גם נושא שאני מטפל בו במשרד, אדוני היושב-ראש, ואני מודה לחברי הכנסת שהעלו את הנושא על סדר-היום. 
+
+אני רוצה לומר ברמה הערכית, שמדינת ישראל מושתתת על ביטחון ומערכת הביטחון מושתתת על חיילי המילואים. כולנו מצדיעים לחיילי הסדיר שעושים עבודה נפלאה, אבל הביטחון של מדינת ישראל הוא בידי חיילי המילואים, ולכן פגיעה בחיילי המילואים היא פגיעה בביטחון ישראל ופגיעה במדינת ישראל. 
+
+אין לי מה לומר, חבר הכנסת שמולי, אני לא יודע את העובדות הנקודתיות של מקרה העובדת ב"אל על", אבל אם מה שציינת הוא נכון, זו בושה וחרפה. בושה וחרפה שזה היחס שזוכה לו חיילת מילואים או חייל מילואים. 
+
+ אנחנו מקבלים פניות במשרד ואנחנו מטפלים בהן. הזכויות של אנשי המילואים מושתתות על שני חוקים חשובים, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה וחוק חיילים משוחררים האוסר פיטורי חיילי מילואים בזמן שירותם או בתקופה של 30 יום לאחר סיום תקופת המילואים. חיילים שמפוטרים, אם זה קורה, זכאים להגנה משפטית; משרד הביטחון עוזר במימון הייעוץ המשפטי ובתביעות. אין פה עניין של מקרה בודד של לתת סיוע לחיילת או לחייל או פיצוי של 20,000 שקלים או 30,000, יש פה עניין ערכי. 
+
+ ומהכנסת אנחנו צריכים להעביר מסר מאוד ברור, לא חשוב אם החברה היא חברה ציבורית או חברה פרטית, מסר ברור ביותר שיש חובה לחברות האלה לחבק את חיילי המילואים. לחבק אותם, לחזק אותם, ואנחנו כחברי כנסת צריכים לראות איך אנחנו מחזקים את החברות האלה. היום אנחנו נותנים להן סיוע, מגן, הוקרה, אות כזה או אחר, צריך לחשוב על דברים נוספים, על הצעות חוק נוספות. אני אשמח לשתף פעולה עם חברי חברי הכנסת על מנת לראות איך אנחנו עושים דברים שיחזקו את החברות שמחזקות את חיילי המילואים. 
+
+מבחינה כלכלית, ייתכן, יכול להיות מצב שהן נפגעות כלכלית, אני מאמין בזה, במיוחד העסקים הקטנים, לא "אל על". ל"אל על" לא יקרה כלום אם אותה חיילת תצא ל-30 יום גם בשיא, באוגוסט; זה לא מה שיפיל את החברה. בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, כן, הם נפגעים משירות המילואים, אנחנו כחברה צריכים לראות איך אנחנו מחזקים, איך אנחנו נותנים לאותן חברות את היכולת וכמובן איך אנחנו עומדים ביחד עם חיילי המילואים, מחזקים אותם וגורמים לאנשים שמשרתים ושומרים על ביטחון ישראל להרגיש נחוצים ולא לחשוש שהם יאבדו חס ושלום את מקום העבודה שלהם. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף לקריאה של חברי הכנסת ולהעביר את הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי אני בטוח שנצטרך לעשות עוד דברים רבים בנושא חשוב זה. 
+
+
+ כולנו מסכימים. אם כך, יש הסכמה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. 
+
+ אנחנו נצביע – מי שבעד כמובן בעד להעביר את זה לדיון בוועדה. ההצבעה החלה – מי בעד, מי נגד. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. 
+
+
+ אם כן, בעד – 8, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא פיטורי עובדת בגין שירות מילואים יועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
+ 
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום מס' 886, 901, 909, 921, 943, 957 ו-962 בנושא: ההתפתחויות האחרונות במצרים. זו הצעה ללא תשובת שר. חברת הכנסת מירי רגב – אינה נוכחת; חבר הכנסת מאיר שטרית – נוכח. בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת יצחק הרצוג. ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש. לאחר מכן נע��ור להצבעה ללא תשובת שר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מוכרח להגיד שקצת מוזר לי שלא בא שר לענות על הצעות דחופות לסדר-היום. אני חושב שהדבר אלמנטרי. יש סגן שר החוץ, ואין סיבה שהוא לא יענה. ויש שר מקשר, אין סיבה שהוא לא יענה. ישנו פה השר פרי, והוא בטח יכול לענות לנו גם בלי להתכונן. נדמה לי שראוי ששר יכבד את הכנסת ויתייחס להצעות לסדר-היום. אחרת, גם זה בטל, אפשר לבטל בכלל את ההצעות לסדר-היום ולגמור עם העניין. 
+
+ברור שההתפתחויות במצרים מציבות בפני מדינת ישראל מצב שהוא מאוד רגיש מצד אחד, ומצד שני בעייתי מכל זווית אפשרית. 
+
+אדוני היושב-ראש, אני אומר כאן, מעל במת הכנסת, שמייד עם המהפכה הראשונה שהייתה במצרים, במקומות רבים בארץ – גם בארץ גם בעולם – אמרתי, גם בוועדת החוץ והביטחון אמרתי, שאני צופה שבתוך שנה, שנתיים לכל היותר, נראה מהפכה, מהפכת-נגד נגד האסלאם, ואני רוצה להסביר מדוע. את זה לא אמרתי עכשיו, עכשיו זה לא חוכמה להגיד, אמרתי לפני כשנתיים, כאשר התחילה המהפכה. נקודת המוצא שלי הייתה, מאחר שהמהפכה יצאה לדרך, לא בגלל איזשהו רצון לעשות איזשהו שינוי שלטוני – המהפכה יצאה לדרך מכיוון ש-40 מיליון מצרים חיו ב-2 דולר ליום. מצרים רבים שלמדו באוניברסיטאות, בבתי-ספר תיכוניים, לא הייתה להם עבודה. המצב הכלכלי במצרים הלך והתדרדר כל הזמן, והעוני נורא ואיום במצרים. כשאומרים שם ממדי עוני, זה לא העוני בישראל; עני בארץ זה אחד שיש לו מכונית זולה, פלאפון זול ודירה יותר זולה, עני במצרים אין לו לאכול, אין לו לחם לאכול. וכאשר 40 מיליון מצרים חיים מ-2 דולר ליום, היה ברור לי, זה רק עניין של זמן שהם ירצו להחליף את השלטון ולראות שינוי בשלטון כדי לראות שינוי ברמת החיים שלהם. 
+
+ מדוע זה קרה? אדוני היושב-ראש, הדבר הזה קרה בגלל העובדה שבמצרים, כמו ביתר מדינות ערב, נחשפו באמצעות הטלוויזיה, האינטרנט, למה שקורה בעולם. והם רואים שבעולם הכול פורח, אנשים עובדים, מתפרנסים, חיים יפה, יש תשתיות, יש שירותים, יש נסיעות, ואצלם – יוק, כלום. 
+
+ אני לא יודע אם היית במצרים, אדוני היושב-ראש. אני ביקרתי במצרים פעמיים או שלוש פעמים מאז השלום עם מצרים, וכל פעם ראיתי מחדש גם את הדברים הטובים אבל גם את ממדי העוני, שהוא פשוט נורא. אני אתן דוגמה: בכניסה לקהיר יש עיר שנקראת עיר המתים. זה בית-קברות עתיק; פעם המצרים היו בונים מעל הקבר, בנו בית להתייחד עם הנשמה. בגלל מצוקת הדיור בקהיר, עם השנים לאנשים לא היה היכן לגור ואז החליטו להיכנס לגור בתוך הקברים האלה. בית-הקברות הזה מכיל כמעט 2 מיליון מצרים החיים בעיר המתים בלי חשמל, בלי מים, ומסתדרים איכשהו, בלי שירותים, בלי שום דבר. עיר המתים קוראים לזה, זה הרי מדהים. אתה מסתובב שם ואתה רואה חבלי כביסה בין הקברים. זה לא ייאמן איך אנשים חיים. 
+
+ זה היה ברור שזה לא יחזיק מעמד לאורך השנים. גם השנאה נגד ישראל כבר קהתה. זה כבר לא תירוץ למה הם לא יכולים להתפרנס בכבוד, למה לא יכולים למצוא עבודה ולמה הם לא יכולים לעשות דברים כמו יתר הצעירים בעולם. 
+
+ היה ברור לי שהיחידים שהיו מאורגנים אז לבחירות היו "האחים המוסלמים", התנועה האסלאמיסטית. היה להם כסף, היה להם ניסיון, היה ברור שהם יסחפו את הציבור, והיה ברור לי שבבחירות ההן הם ינצחו, כפי שקרה, הם לקחו את כל הפרלמנט. הם והסלפיסטים. אבל גם היה ברור לי שהם יהיו אכזבה טוטלית לאלה שהביאו אותם לשלטון, וזה בדיוק מה שקרה. ולכן יכולתי לומר – וזה לא נבואה שניתנה, יודעים למי ניתנה מאז נחרב המקדש – שאני מעריך שבתוך שנה-שנתיים נראה מהפכת-נגד, וזה מה שקורה עכשיו. אותם אנשים שיצאו למהפכה הראשונה, להפיל את מובארק – –
+
+
+ רק לסיים, אדוני.
+
+
+ – – הבינו מהר מאוד שהשלטון הנוכחי הוא לא תשובה. אם פעם חיו מ-2 דולר ליום – אני, אני מצטער, אני חשבתי שהשעון הזה זה שעון שלי.
+
+
+ לא, לא – –
+
+
+ לא הבנתי למה הוא לא יורד.
+
+
+ – – כבר עברת, עברת את הזמן.
+
+
+ אוקיי, אני מצטער.
+
+
+ אבל מאחר שריתקת אותנו אז איבדנו – – –
+
+
+ היה חמש דקות וראיתי שיורד קצת, אמרתי אולי – – –
+
+
+ תרשה לי לא להאמין לך שאחרי כל כך – –
+
+
+ עוד דקה.
+
+
+ – – הרבה שנים בכנסת אתה חושב שזה – – –
+
+
+ אתה צודק. אני, אני מודה שהתבלבלתי. אתה צודק. אני אסיים.
+
+הם הבינו מהר מאוד שהתנועה האסלאמיסטית היא אכזבה, כי אם חיו פעם מ-2 דולר ליום, היום חיים מדולר ליום. הכלכלה במצרים הגיעה לשפל, לתהום. ולכן יצאו מחדש לרחובות. ויש תקווה, בעיני, שדווקא עכשיו, כשיהיו בחירות חדשות במצרים, נראה במצרים ממשלה חדשה, דמוקרטית, ליברלית, שאני מקווה שהיא נושאת בשורה טובה לישראל.
+
+אני עכשיו מעז לומר – דבר אחרון, אדוני – שזה לא יקרה רק במצרים. אני מעריך שזה יקרה גם, בעתיד, במדינות נוספות שעברו את המהפכה. אני צופה, זה יכול לקרות גם שם, כי הם ילמדו בדיוק ממה שקרה במצרים, ונראה את זה חוזר על עצמו, אולי גם במקומות אחרים, כמו תימן, תוניסיה ואחרים. אם שם תהיה אכזבה מהכלכלה, נראה את זה מחדש – חוזר על עצמו.
+
+ אני חושב שישראל, אדוני היושב-ראש, צריכה לא להתערב; ככל שאפשר לעמוד מהצד, לסייע, ככל שאפשר, מבחינתנו. כי אני חושב שחשוב לנו שהשלטון, הקשר עם מצרים יהיה יציב; לשמור על תהליך השלום. תודה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת שטרית. חבר הכנסת יצחק הרצוג, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש, ואז נעבור ללא תשובת שר להצבעה.
+
+
+ למה אין תשובת שר? למה אין תשובת שר?
+
+
+ צריך לשאול את הממשלה, החליטו לא לענות.
+
+
+ זהו? הממשלה חושבת שזה לא נושא שצריך לדבר עליו בכלל, אני יודע, רק בתור שרים; אבל בפרלמנט הישראלי זה לא נושא לשיח? בכל פרלמנט, בכל העולם, זה נושא לשיח. זה נושא כי הוא קשור למדינה החשובה ביותר באזור מבחינתנו, שכנתנו מדרום. זה נוגע וזה חשוב לפרלמנט הישראלי, לכנסת, מכיוון שמדובר בשיח דמוקרטי מול שיח לא דמוקרטי.
+
+זה ברור שיש לישראל אינטרסים חשובים: לשמור על גבול יציב ושקט, לשמור על ביטחון ראוי ולטפל בכל הסוגיות שעומדות על הפרק. וברור שגם אין לישראל מה לומר בתוך המערכת הפוליטית המצרית גופא, והוויכוח שמתנהל בתוך הציבור המצרי, הן לפני המהלך האחרון והן במהלכו, וכולל הימים האלה, זה לא – ישראל לא יכולה לחוות דעה. אבל לישראל יש אינטרסים שטוב שהכנסת תהיה שותפה בתהליך של הגדרתם. בין היתר, זה שמירת מערכת ביטחונית שקטה באזור סיני, זה שמירת הסכם השלום, זה שמירת היחסים הבילטרליים, עם כל הקשיים, זה הבנת המורכבות של השיח הפנימי המצרי, הדרישות של הקהל, ההתמודדות מול זרמים פוליטיים שיישארו, אם נרצה ואם לאו; ההבנה לאן הולכים הסלפים, לאן הולכים "האחים המוסלמים", מה קורה עם הציבור הכללי, שמחה והפגין בעוצמות מדהימות שלא היה אפשר לתאר. זה אפילו מרתק, מרתק להתבונן. וכמובן, נושאים מסוימים כמו פרשת עודה תראבין, שעוד מרחפת, וראוי להזכירו כאן היום, גם כן. אזרח ישראלי שנמצא בכלא המצרי, וראוי ונכון היה למצוא את הדרך להחזיר אותו הביתה. סוגיות שנוגעות למעורבות הממשל והשלטון המצרי בכל מה שקשור בעזה. ההשפעות של המהפכה או חילופי השלטון והיציאה לבחירות חדשות על ה"חמאס". כל התהליכים האלה, היה נכון שיידונו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
+
+ומכאן שאני חתום על ההצעה לסדר-היום, כי אני חושב שזה נכון לא להתבטא ולהגיד: אני בעד צד אחד מול צד שני. אף אחד לא – זה לא עניינה של הכנסת. אבל אני כן חושב שצריך לדון מה עושה מדינת ישראל למול השינוי המתהווה למול עינינו.
+
+ואני חושב, אדוני היושב-ראש, שלמדינת ישראל צריכה להיות מוכנות, ערנות, דריכות, הבנת הנקרא, הבנת הזרמים התת-קרקעיים. אותי, אישית, מצרים מרתקת מאוד. אימא שלי ילידת מצרים; אני מאוד אוהב את העם המצרי, אני אוהב לבקר בקהיר. אני מניח שיענקל'ה פרי היה שם. ואני חושב שהעם הזה, העם המצרי, כמה לתקופה טובה יותר. ולא נותר לי אלא לאחל לו שהוא יראה תקופה טובה יותר. תודה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת הרצוג. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה, ולאחר מכן נעבור להצבעה. 
+
+ נברך בינתיים את חיילי וחיילות צה"ל שיושבים פה וצופים בנו. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, כאשר אומרים שאף אחד לא צפה, אף אחד לא חשב שהדבר הזה יכול לקרות במצרים בימים האלה, כפי שזה התהווה, ובמהירות הרבה הזו, זה לא הדבר המוגזם שאומרים בימים אלה. אני מבין שגם המודיעין, המודיעין הישראלי, לא צפה את המהפכה הזו ואת הכנסתו של מורסי למעצר, שהוא לא יוכל לשלוט יותר במצרים.
+
+והדבר הזה קורה במדינה הערבית הגדולה ביותר ככלל, וכפי שאמר קודמי, מדובר פה בשכנה של מדינת ישראל מצד דרום, שלנו מאוד מאוד חשוב ורצוי שנוכל לשמר איזושהי רמת יחסים מסוימת – אנחנו היינו רוצים שלום, ועשינו הסכם שלום עם מצרים, וזה גם היה במחיר כבד שישראל ויתרה כדי להגיע לרגע הזה, ואנחנו יודעים על השלום הקר שקיים. אבל חשוב לנו מאוד שבמצרים תהיה יציבות, והיציבות הזו בוודאי יכולה לתרום לדו-שיח ודיאלוג בין ישראל למצרים.
+
+אני חושב שאפשר גם לומר שמכל המדינות הערביות מצרים היא זו שהיא הכי קרובה למה שאפשר לקרוא דמוקרטיה. אני לא חושב שבאמת יש שם דמוקרטיה, אבל הכי קרובה למה שאפשר לקרוא דמוקרטיה.
+
+אבל מה, בכל אופן, מה אנחנו יכולים ללמוד מדבר כזה שקרה במצרים? אני חושב שהדבר הזה קרה רק-רק מכיוון שכנראה אלה שעלו לשלטון לפני שנה ומשהו הם בעצם, באיזשהו מקום, גם התנהלו בצורה של התרברבות כלפי העם. כנראה העם במקום הרגיש שהשלטון, ראשי השלטון, מתעמרים בהם, מנסים לדכא אותם, מנסים לפגוע בהם, מנסים להלחיץ אותם, מנסים לשנות את אורח החיים שלהם מכוח העובדה שהם השלטון, ולכן הם ניסו – והעם, בסופו של דבר, התקומם. העם התקומם. נכון שהצבא הוא זה שעזר לעם במקרה הזה, כי אולי גם הצבא הרגיש שהשלטון הנוכחי, דהיינו מורסי ואנשיו, הם רברבנים, הם כאלה שלא אכפת להם לדכא גם עם ולא אכפת להם לדכא אנשים, אם הם צריכים את זה לצורך השלטון.
+
+ואני חושב שאנחנו בהחלט, אם מותר לומר את זה, בהחלט מותר גם לומר שגם כאן במדינה – ונגיד שמישהו אומר: אני, בנקודה הזו, חושב שהחרדים הם לא בסדר. והשני יאמר: אני חושב שבנקודה הזו החרדים לא בסדר. והשלישי יאמר: בנקודה כזו החרדים לא בסדר. אבל כאשר יש ממשלה שהמכלול של הדברים שלה, המכלול של הדברים שלה, הכותרת של הדברים שהיא מבצעת זה – כמו שמנהיג יש עתיד אומר: זה היום הכי שמח, שהוא יכול להוציא את מיצוי כושר השתכרות בכל מה שקשור לדיור. או היום הכי חשוב לו, וזה היסטורי בשבילו, שהוא יכול להביא החלטת ממשלה שפוגעת בחרדים. כאשר המכלול הוא, הכותרת של הממשלה הזו זה לפגוע באוכלוסייה, אני לא יודע לומר לכם שלא יכול להיות, בסופו של דבר, שהאוכלוסייה הזו שקרויה החרדית, היא לא תהיה אחת שתגיד: רגע, מדובר פה בשלטון מתרברב, שלטון מדכא, שלטון פוגעני, שלטון שרוצה לפגוע, לפגוע ולפגוע. מי אומר שאפשר לתת לשלטון הזה להמשיך הלאה כך להתנהל? זה קורה כאשר שלטון כך מתנהג.
+
+
+ משפט סיכום, בבקשה.
+
+
+ אני רוצה לומר משפט סיכום: אני בימים האלה קצת בודק את ההיסטוריה שלנו, ואני מוצא מסמך מדצמבר 1943, בחורף תש"ד, שאז סגן יושב-ראש ועדת המנדט של האו"ם מגדיר – אני רוצה שתשמע במשפט סיכום – אומר שאי-אפשר לקחת את הקבוצה החרדית בישראל ולראות בהם מיעוט – לעומת מיעוט שלא מכירים במיעוט. לא. המיעוט החרדי, אומר ואן וורס, סגן יושב-ראש ועדת המנדט – הוא אומר שהמיעוט החרדי הוא מכיוון שיש בישראל שני מהלכי מחשבה הפוכים בהחלט: הציונים מצד אחד והאורתודוקסים מצד אחר. והיהודים האלה, אף שהם מיעוט, זה לא מיעוט של קבוצת חרדים נגד ציונים, רק הם שייכים לארגון בין-לאומי. זו דת בין-לאומית, הדת היהודית והציבור החרדי הוא בכל העולם – –
+
+
+ תודה, אדוני.
+
+
+ – – יש להם דעות משלהם. ולכן, הוא אומר, הם חייבים להיות חופשיים בנושא הדת. לא יכול להיות שבנושא הדת יוכלו לפגוע בהם ולומר: אנחנו הרוב ואתם המיעוט. אי-אפשר לפגוע במיעוט הזה. מכוח הדבר הזה, הבריטים הבינו שצריכים לתת את המעמד למה שקרוי היהדות החרדית – אז היא הייתה מעוגנת במסגרת אגודת ישראל – צריכים לתת להם את המעמד העצמאי בכל מה שקשור בנושאי דת. חבל רק שהבריטים הבינו, האנגלים הבינו, והיום ממשלת ישראל פוגעת קשות בדת היהודית, ביהודים החרדים. צר לנו.
+
+
+ תודה רבה. אין תשובת ממשלה ואין הצעת ממשלה.
+
+
+ אין להם מה לענות.
+
+
+ זה כאילו טבעי שזה יעבור לוועדת החוץ והביטחון. אתם רוצים להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת הרצוג?
+
+
+ כן.
+
+
+ אוקיי. אז אנחנו נצביע בעד העברת הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון. מי שבעד להעביר את זה ילחץ בעד ומי שנגד ילחץ נגד. 
+
+ ההצבעה החלה, בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+
+ בעד – 7, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. ההצעה – ההתפתחויות האחרונות במצרים – תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון.
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 952: השוויון בנטל מול האי-שוויון בתקציבי החינוך החרדי – של חבר הכנסת מנחם מוזס. זה יהיה רק דיון. תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. בבקשה, חבר הכנסת מוזס. לאחר מכן – שאילתות לשר לביטחון פנים. עשר דקות לרשותך. צ'יפרנו אותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השר המקשר, השר פרי, חברי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, הדרישה לשוויון בנטל מול האי-שוויון בתקציב; זאת הכותרת. הממשלה אישרה השבוע את מתווה פרי לשוויון בנטל. השוויון בנטל הפך לססמה פופוליסטית מאוד. כולם מנפנפים בחובה לשאת שווה בשווה בנטל ושכולם חייבים להשתתף שווה בשווה בחובות כלפי המדינה. אבל הייתי מצפה שבמקביל תעלה גם דרישה הוגנת להשוות את הזכויות, כי המציאות היא הפוכה. במקביל לדרישה לשוויון בנטל מנציחים ומעמיקים עוד יותר את האי-שוויון בתקציב ובזכויות של הציבור החרדי, פוגעים בו באופן סדרתי ומתמשך. 
+
+ השאלה שלי, גם לשר אהרונוביץ, השר לביטחון פנים, איך ניתן לבקש מנער חרדי בגיל 18 שוויון בנטל כאשר כמעט מאז שהוא נולד היחס כלפיו אינו שוויוני. הוא מקופח באופן שיטתי בתקצוב אל מול מקבילו שאינו חרדי. הציבור הזה מופלה לרעה בכל התחומים: בחינוך, בתקציב ובתעסוקה בכל שכבות הגיל. נשיא ארצות-הברית לשעבר, ג'ון קנדי, טבע את המשפט: אל תשאל מה המדינה עושה למענך אלא מה אתה עושה למען המדינה. אני דווקא כן רוצה לשאול מה המדינה עשתה למען הנער החרדי, שאותו היא מבקשת לגייס, מה היא תרמה לו? בכמה היא תקצבה אותו? כמה היא השקיעה בחינוך שלו? מתוך תקציב לאומי של קרוב ל-60 מיליארד שקל לחינוך לשנה, כמה מזה הופנה לתלמידים החרדים המהווים כבר היום בשכבת הגיל הרך כ-30% ממערכת החינוך? הפגיעה וחוסר השוויון בזכויות ובתקצוב מתחילים מגיל הגן, עבור לבתי-ספר, תיכון וישיבה. לאחר מכן גם בהנחות בארנונה, בדיור ובתעסוקה, לפי גזירות הממשלה הנוכחית, שמביאה בתקציב החדש, בשבוע הבא, להצבעה. 
+
+ איזה סיבה יש לא לתקצב גני-ילדים חרדיים בצורה שווה כמו כל ילדי ישראל? הרי אין לימודי ליבה או מבחני מיצ"ב בגני-ילדים. אין לכך כל סיבה. בעוד גני-הילדים במגזר הכללי נהנים מתקצוב מלא של גננות, סייעת, שעות לפסיכולוגיה, הוצאות תפעוליות כמו חשמל, מים, ציוד, ריהוט, אחזקה, תיקונים, טיולים ועוד, הגנים החרדיים אינם מתוקצבים מכל זה כלל וכלל. בפרט עכשיו, בביטול חוק נהרי, כאשר אחרי כל המהומה הכיוון הוא שבשנה הזאת, ב-13', יהיה תקצוב של 50%, ובתקצוב 14' לא יהיה תקצוב כלל ועיקר. ומה זה אומר, חוק נהרי? אי-תקצוב חשמל, מים, ניקיון לתלמידים בבתי-ספר ובגני-ילדים חרדיים. היעלה על הדעת דבר כזה? מה אתם מצפים מהילדים האלה אם אתם אומרים 50% כן ייתנו? שיום אחד יהיה חשמל ויום אחד לא? שיום אחד יספקו מים לבית-הספר ויום אחד יביאו בקבוקים מהבית? יום אחד יבואו לנקות ויום אחד ההורים יבואו? מה זה 50%? ובשנה אחרי זה, 0%. איפה נשמע כדבר הזה, דברים כה בסיסיים.
+
+אני לא מבין, חברי שרי הממשלה, איך אתם נותנים יד לכאלה גזירות? יותר מכך, אנחנו עומדים לפני בחירות, ומנהלי מוסדות יצטרכו לזחול לפתחיהם של ראשי הערים ולהתחיל אתם בסחר-מכר. פותחים פתח לשחיתות. יבוא ראש העיר ויגיד: אני אמצא לך לא לפי חוק נהרי, נמצא לך תקציב מתאים במקום אחר, אבל כמובן אתה מבין מה אתם צריכים לעשות, באות הבחירות עכשיו. זה לא יעלה על הדעת. מה עושים כאן? כזה דבר פשוט? אל תקראו לזה חוק נהרי, אבל תמצאו לזה איזה תקצוב נורמלי. זה לא יכול להיות. ילדים כאלה שלא חייבים לא בליבה ולא במיצ"ב, ואפילו כן – לא לתת חשמל, מים וניקיון? איפה אנחנו חיים, באיזו מדינה? אין לזה אח ורע באף מקום. אני שמח שהשר פרי רושם לעצמו את זה, כי באמת אני מרגיש שדברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב. 
+
+ אותו הדבר בבתי-ספר. בבתי-ספר לבנות אצלנו לומדים 100% ליבה, נבחנים במבחני מיצ"ב, עומדים בכל דרישות משרד החינוך, אולם התקצוב אינו שווה לחינוך הממלכתי והוא עומד על 35% או 75%, כאשר השעות האלה הן רק משעות הבסיס, ואינן כוללות לא שעות תגבור נוספות, לא תוכנית "אופק חדש" שחלה בכל בתי-הספר ואינה חלה במוסדות שלנו, כי הכניסו פסקה קטנה הקובעת שהתוכנית "אופק חדש", אדוני היושב-ראש, חלה רק על עובדי הוראה שהם עובדי מדינה. עושים כזה קריטריון. מובן שכל השאר נמצאים בחוץ. וככה הוציאו את כולם, ומדוע ייגרע חלקם? למה לא מגיע לתלמידים האלה ולתלמידות האלה ��ותו הדבר? זה לא רק "אופק חדש". זה גם תוכניות שח"ר, קרב, מיל"ת, "עוז לתמורה". הייתי סגן שר החינוך ואני מכיר את כל הסעיפים, סעיפי הסעיפים. דאגו לעשות כאלה קריטריונים שהציבור החרדי לא יוכל ליהנות מזה.
+
+תלמידי תלמודי-תורה ומוסדות הפטור נהנים רק מ-55%. עכשיו באים ואומרים: אם לא תלמדו את בסיס הליבה – תקבלו רק 30%. השאלה, ואם הם כן ילמדו, אז למה רק 55%? למה לא מגיע 100%? אם הוא הולך כן ללמוד, למה רק? אומרים: אתה מקבל היום 55%; אם לא תלמד את כל הלימודים שאנחנו רוצים – תקבל 30%. אבל אם הוא כן לומד, למה רק 55%? למה לא מגיע לו 100%? יש כאן כאלו אבסורדים שזה לא ייאמן.
+
+שלא לדבר על השוויון בנושא של רישיונות וביורוקרטיה. אתם יודעים, בית-ספר ממלכתי לא צריך כל שנה לחדש את הרישיון ואת הבריאות ואת הבטיחות וכל הדברים האלה. באותו בניין, או כשאותו בית-ספר במחצית השנייה של השנה עבר לרשות חרדית – מתחיל הכול מההתחלה: צריכים להביא רישיונות, צריכים להביא בטיחות, בריאות וכל הדברים האלה, בו בזמן שבית-הספר הממלכתי לא צריך את כל הדבר הזה.
+
+ומה שקורה כאן, אני רוצה אולי במשפט סיכום, מר פרי ומר אהרונוביץ, אתם הרי אוהבים לשמוע את הסיפורים מהפולקלור היהודי. ישנו סיפור עממי על יהודי שרכש פרה על מנת לתת חלב לילדים וקצת שיהיה להתפרנס מזה. הוא הביא את הפרה הביתה והפרה לא נתנה חלב. ואז הלכו להתעניין אצל השכנים, אמרו: הייתה טעות, קנית פר ולא פרה – אין חלב. פתאום פרצה מגפה ומה קרה? גם הפרה מתה כמו כל הפרות. הוא אומר: ריבונו של עולם, לתת חלב – זה פר, למות – זה פרה כמו כולם. אותו הדבר, אני חושב, אותו הדבר כאן: כדי לתת לנו חלב, כדי לתת תקציבים – זו לא אותה פרה, זה פר. אבל כדי לחייב אחר כך ולהגיד: שוויון בנטל – לזה אנחנו כמו כולם.
+
+אני רואה – אני גם מאחל לחיילים האורחים ברוכים הבאים, הם גם נהנים מהסיפורים, אני רואה. כך או כך, אנו נמשיך לשאת בנטל בגאון, בלימוד התורה, בעזרת השם, ושום דבר לא ישבור אותנו. אבל המוסריות שבדבר, לא לתת 18 שנה תקציב ואחר כך לבוא ולהגיד: תתגייס עכשיו, אחרי שלא קיבלת 18 שנה את הבסיס התקציבי – זה ממש לא נאה ולא יפה.
+
+
+ תודה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. כאמור, תשובה והצבעה יהיו במועד אחר.
+
+
+
+
+ אנחנו נעבור לשאילתות לשר לביטחון פנים. אני מבקש מאת כבוד השר לעלות לדוכן. ראשון השואלים, אם הוא פה, חבר הכנסת ישראל חסון – איננו נוכח. תודה, אדוני. חבר הכנסת ישראל חסון איננו נוכח – אנחנו נוריד את השאילתה. חברת הכנסת אורית סטרוק – שאילתה בנושא: פשיעה לאומנית ביהודה ושומרון. בבקשה, חברת הכנסת סטרוק.
+
+
+
+ אדוני השר, ביום 13 במרס השבת לי במליאת הכנסת שהיחידה המיוחדת בימ"ר ש"י תחקור גם אירועי פשיעה לאומנית של ערבים נגד יהודים. מצורפת לשאילתה רשימת פשעים כאלה שבוצעו מאז אותה הבטחה.
+
+ ברצוני לשאול:
+
+1. איזה מהאירועים נחקרו על-ידי ימ"ר ש"י?
+
+2. באיזה מהם נעצרו חשודים?
+
+3. כמה מתוכם הובאו לדין?
+
+ אבקש את מספרי התיקים לגבי כל שאלה.
+
+
+ תודה, חברת הכנסת סטרוק. אדוני השר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברת הכנסת אורית סטרוק צירפה לשאילתה נספח ובו פירוט של 149 אירועי פשיעה לאומנית לכאורה כנגד אזרחים ביהודה ושומרון, שביקשה שאני אבדוק. מאחר שאין אפשרות כאן במליאה לפרט רשימה כה ארוכה של אירועים אני הכנתי קלסר, חבילה של 149. כל מחוז ש"י עבד ימים ולילות – שבתות לא התעסקו בזה, רק במוצאי-שבת חזרו לעבוד – והכינו את החבילה. כל אירוע ואירוע מפולח לך. אני רואה פה את העבודה שהם עשו: על שם האירוע, תאריך האירוע, שעת האירוע, סטטוס של האירוע. אני אסיים את זה, אני אמסור לך – – –
+
+
+ אדוני השר, בשאלה מס' 3 כתוב: כמה מתוכם הובאו לדין? אז זה מספר – – –
+
+
+ כבר תהיה לך שאלת המשך – לא שומעים אותך עדיין, אז רגע. כשהוא יסיים אנחנו ניתן לך – – –
+
+
+ אני הכנתי את כל החומר כדי לתת לך את זה. בכל זאת, ל-150 אירועים אני אעמוד פה – אני לא אסיים, שלוש שעות אני לא אסיים אותם. אז הכול מוכן, אני אעביר לך את זה ותוכלי כמובן לבדוק את הדברים האלה. צריך לזכור, האירועים האלה מטופלים גם במרחב שומרון, גם במרחב חברון, גם בתחנת בנימין ואפילו תיק אחד מטופל בתחנת מעלה-אדומים. כל האירועים ערוכים, מסודרים לפי סטטוס. הכנתי לך, חברת הכנסת, ואני חושב שאחרי שתעייני בו, כולל השאלה הנוספת, הכול מופיע פה, ואם יהיו שאלות נוספות – אני כמובן אאפשר לך.
+
+
+ מבקשת שאלה נוספת?
+
+
+ כן, בהחלט.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ תראה, אני הייתי גם רוצה לשמוע, לפחות מעל הבימה, את המספר של החשודים. מספר – לא צריך שמות ולא מספרי תיקים, אבל בכל ה-100 וכמה תיקים האלה, אדוני השר, כמה חשודים נעצרו? וכמה הובאו לדין? ואני בדקתי בצד השני, בתמונת מראה, אז עצורים יהודים שעצר וחקר ימ"ר ש"י על פשיעה לאומנית היו כ-75, וזה על הרבה פחות אירועים. אז הייתי רוצה לשמוע מספר. תסבר את אוזנינו במספר, בבקשה.
+
+
+ אני לא יכול להגיד לך את המספר כי יש פה טבלאות מסודרות. אני לא רוצה כרגע לעמוד פה חצי שעה ולהתחיל לחבר לך את המספרים, כמה עצורים. יש הרבה תיקים, אני יכול להגיד לך, גנוזים, של עבריין לא נודע; יש הרבה תיקים שנמצאים בתביעה הצבאית שההמלצה היא לכתב-אישום; ויש גם תיקים שכרגע נמצאים עדיין בתביעה. יש פה פילוח גדול מאוד, אבל אני לא יכול לספור כרגע, אלא אם היושב-ראש יגיד לי: קח עשר דקות – –
+
+
+ לא, לא, לא.
+
+ – – אני אעמוד ואתחיל לספור לך – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ האם מה?
+
+
+ האם העבודה שנעשתה, המשטרתית, היא עבודה של היחידה המיוחדת בימ"ר ש"י? זאת השאלה.
+
+
+ חברת הכנסת סטרוק.
+
+
+ לא. התשובה היא פשוטה: מי שארגן את זה זה מחוז ש"י. יש שם מחלקת תביעות, שהיחידה – גברתי, תסתכלי מה – – –
+
+
+ אני אגיד לך למה אני שואלת: צריכים לחדד את זה פעם אחת – – –
+
+
+ טוב, גברתי, גברתי, אני לא עומד פה בפני ועדת חקירה שלך. 
+
+
+ טוב, סליחה.
+
+
+אני נותן לך את החומר. גם את זה, אני הלכתי ו-149 אירועים נותן לך. ואני חושב שעשינו עבודה מאודמאוד רצינית. תכבדי את העבודה שאני נותן לך – –
+
+
+ בהחלט.
+
+
+ – – אלא אם תגידי לי שאת מסתפקת בתשובה בעל-פה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – 
+
+
+ לא, לא, חברת הכנסת סטרוק, אין עוד שאלת המשך – – –
+
+
+  – – אני רוצה לבקש – – – לא, סליחה – – –
+
+
+ ברשותך, לא, לא. יש נהלים לכנסת, חברת הכנסת סטרוק – – –
+
+
+ השאילתה התייחסה לימ"ר ש"י, לימ"ר ש"י, יחידה מיוחדת – – –
+
+
+ ענה לך השר יותר מבפירוט, והנוהל לא מאפשר שאלת המשך נוספת – – –
+
+
+ – – – של פשיעה לאומנית, ועכשיו אני שומעת שכל זה נעשה על-ידי המשטרה הרגילה – לא על-ידי היחידה המיוחדת – – –
+
+
+ זה יהיה – אז תשאלי שאילתה נוספת. אנחנו פשוט מעבר לנוהל כבר בשתי שאלות.
+
+ אנחנו עוברים לשאלה הבאה של חברת הכנסת רות קלדרון – אינה נמצאת. מספרה 37 – לא נוכחת. שאילתה 47 של חברת הכנסת אורית סטרוק – הנה, יש לך עוד הזדמנות. אבל אנחנו לא נסטה מהנושא, כי אנחנו פשוט לא ניתן. הצתות ביצהר. בבקשה.
+
+
+ אנחנו לא נסטה מהנושא, רק שהשר גם לא יסטה מהנושא, אז הכול יהיה טוב. 
+
+
+
+ אדוני השר, הגיע אלי מידע שלפיו ב-30 במאי 2013 הציתו ערבים מעסירה-א-קבליה אש סמוך ליצהר. ב-3 ביוני 2013 הציתו ערבים ממדמה אש סמוך לדרך הביטחון של יצהר, ומדי קיץ מתבצעות כ-20 הצתות המסכנות את היישוב, ובדרך כלל ערבים תוקפים באבנים את צוותי הכיבוי. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. האם נפתחו חקירות ואותרו חשודים בשני המקרים האחרונים?
+
+ 2. כיצד נערכים המשטרה ומכבי האש לקיץ הקרוב? 
+
+
+1. ראשית אתייחס למידע שלפיו הציתו ערבים מעסירה-א-קבליה אש סמוך ליצהר. ב-30 במאי 2013, בשעה 13:40, התקבל דיווח ממוקד שומרון למרכז הדיווח המבצעי של מחוז ש"י על שרפה מערבית ליצהר, לכיוון הכפר הפלסטיני הסמוך. לפי דיווח שהתקבל מהצבא, האירוע טופל על-ידי כבאית פלסטינית. אין חשד להצתה. לא הוגשה תלונה, ולפיכך לא נפתח תיק בנדון. 
+
+ התייחסות למידע שלפיו ב-3 ביוני 2013 הציתו ערבים ממדמה אש סמוך לדרך הביטחון של יצהר – ב-3 ביוני 2013 התקבל דיווח על שרפה במטעי זיתים בשטחים הסמוכים ליישוב יצהר. שוטר של המש"ק שעל גב ההר הגיע למקום, יחד עם שוטר סיור וכוח של מכבי אש, והשרפה כובתה. אף שלא הוגשה תלונה נפתח תיק חקירה, מס' 242870/13. כרגע ממתינים לחוות דעתו של חוקר דלקות מטעם שירותי הכיבוי, אשר טרם התקבלה. 
+
+ 2. באשר להיערכות המשטרה לקיץ הקרוב, לאחר עבודת מטה ארוכה, שהיו שותפים לה כוחות הביטחון וההצלה ביהודה ושומרון, הוכנה פקודת מבצע להיערכות מחוז ש"י לקיץ 2013. ההיערכות היא למניעת הדלקות ולטיפול בהן, למניעת שרפות וסיכול הצתות בשלושה מדרגים, בהתאם לתחזיות מזג האוויר, טמפרטורה, רוח וכו'. כמו כן מובאים בחשבון מצבי הכוננות ומידע מודיעיני באזורים שונים. 
+
+ לסיכום, היערכות יחידות מחוז ש"י למניעת שרפות וסיכול הצתות מבוססת על נוהל טיפול משטרת ישראל באירוע דלקה. הפעילות מתואמת, בשיתוף פעולה של כלל הגופים – של כיבוי אש, של מגן-דוד-אדום, קק"ל, רשות הטבע והגנים, פיקוד העורף, המועצות האזוריות וכל כלל הגורמים השותפים. תודה. 
+
+
+ תודה. שאלת המשך יש לך?
+
+
+ כן. יש לי שאלת המשך, בבקשה. 
+
+
+ אחת, ותתמקדי. 
+
+
+ אני רוצה לשאול, האם אתה לא חושב שהצתה שהייתה ב-3 ביוני – אנחנו כבר חודש אחרי – האם זה לא נראה לך תמוה שעדיין אין דוח של חוקר שרפות וחוקר הצתות? בנוסף, ביום ראשון האחרון הייתה הצתה נוספת מדרום ליישוב יצהר, ושם השרפה נעצרה כ-20 מטר מהבתים, ושתי כבאיות ועשרות מתנדבים היו צריכים לכבות אותה. נשרפו מאות דונמים, ולא התחילה אפילו חקירה. האם, אדוני השר, תוודא שסוף-סוף מתחילים לבצע חקירות ולעצור את המציתים? 
+
+
+ שנייה, רגע, אדוני השר. בבקשה לחזור למקום, חברת הכנסת סטרוק. תודה רבה. 
+
+
+ אני חוזר שוב על התשובה: על השאלה הראשונה – לא הוגשה תלונה ולפיכך לא נפתחה חקירה. האירוע טופל על-ידי הכוחות שהיו בשטח. לשאלה השנייה, אמרתי, מאחר שהשרפה טופלה על-ידי הכוחות שבמקום, ממתינים כרגע לחוות דעתו של חוקר דלקות מטעם שירותי הכיבוי. אני מקווה שזה יגיע בימים הקרובים, וכמובן התיק יטופל בהתאם. תודה. 
+
+
+ תודה, כבוד השר. חברת הכנסת קלדרון, את יודעת שפספסת את התור שלך. אנחנו נוותר הפעם ונאפשר לך, אבל נא לעקוב אחרי – ממש לפנים משורת הדין, כי אנחנו עברנו את זה. אז בבקשה, חברת הכנסת רות קלדרון, בנושא: פעולות "תג מחיר". שאילתה מס' 37, אדוני השר. 
+
+
+ זה לא כמו בקופת-חולים, שעוברים לסוף התור?
+
+
+ אני נותן לך את הכבוד להיות אחרונה. 
+
+
+ אחרונה חביבה. 
+
+
+ בוודאי. בבקשה. 
+
+
+
+בעקבות פעולות "תג מחיר" שבוצעו בכנסיית "דורמיציון" בליל חמישי, רציתי לשאול:
+
+1. כיצד מתמודדת המשטרה עם פעולות אלו?
+
+2. האם הן מוגדרות כפעולות טרור?
+
+3. כמה כתבי אישום הוגשו על פעולות "תג מחיר" בשלוש השנים האחרונות?
+
+4. מה הוא כוח-האדם המוקצה לטיפול בבעיה? תודה. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת רות קלדרון, בראשית דברי ברצוני לגנות את המעשים החמורים שנעשו בכנסיית "דורמיציון" בירושלים, מעשים אשר לא ניתן לעבור עליהם לסדר-היום. משטרת ישראל תמשיך לפעול ולהילחם בתופעה בכל הכלים העומדים לרשותה. 
+
+ 1, 4. באשר לאירוע, ב-31 במאי 2013, בשעה 07:00, גילה חבר השייך למנזר "דורמיציון" ששני כלי רכבו הושחתו. כל גלגלי כלי הרכב נוקבו ורוססו הכתובות: "ישו קוף", "נקמה", "נוצרים קופים", "דור אובד" ו"חוות מעון". בעקבות האירוע נפתח תיק חקירה, נגבתה הודעה מחבר המנזר שמכוניתו נפגעה, וחשוד נעצר, נחקר ולאחר מכן שוחרר. האירוע עדיין בחקירה, ולפיכך אין באפשרותי למסור פרטים נוספים. 
+
+ כפי שאמרתי בהתייחסותי הקודמת לאירועים מסוג זה במליאת הכנסת בשבועות האחרונים, אירועים מסוג זה הנם פשיעה לאומנית לכל דבר ועניין. הטיפול בתופעה מצוי בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל ומשטרת ישראל. לפיכך, הוריתי להקים ביחידה המרכזית של מחוז ש"י מפלג המתמחה בטיפול בפשיעה הלאומנית. הוא כולל מודיעין, חקירות וכוח מבצעי, ומטרתו סיכול, מניעה, חקירה והבאה לדין של עברייני הפשיעה הלאומנית. הכוח כבר הוקם, לפחות מחציתו.
+
+ 2. באשר לשאלה, אם מדובר בפעולת טרור, אשיב כי משטרת ישראל פועלת לחקירתם והעמדתם לדין על-פי הכלים החוקיים הקיימים היום. לאחרונה הוכרזה הפעילות הזאת כהתאגדות בלתי חוקית, והנחיות מקצועיות בהתאם לכך הופצו בימים האחרונים. 
+
+ 3. באשר לשאלה, כמה כתבי אישום הוגשו בגין פעולות אלה, מאחר שהם מטופלים על-ידי הפרקליטות, יש לפנות לשרת המשפטים. מאחר שרק לאחרונה התווספה ההגדרה "מניע לאומני", לא ניתן למסור מידע מדויק על מספר כתבי האישום שהוגשו על-ידי התביעה המשטרתית. 
+
+ לסיום, משטרת ישראל תמשיך להגן על אזרחיה כתמיד, תשמור על הסדר הציבורי ותפעל נחרצות למיצוי הדין עם אלה אשר מפרים ביד גסה את החוק ומשחיתים את רכוש הזולת. 
+
+
+ את מסתפקת בתשובה?
+
+
+ כן. 
+
+
+ בסדר. תודה רבה, חברת הכנסת קלדרון. חבר הכנסת אמנון כהן לא נמצא, אז אנחנו לא נתייחס לשאילתה מס' 50. שאילתה מס' 62, של חברת הכנסת אורית סטרוק: גנבת צאן בחוות-טליה. בבקשה, חברת הכנסת סטרוק. זה דיאלוג היום. 
+
+
+ אדוני השר, אני מתנצלת שאני צריכה להטריח אותך כל כך הרבה. 
+
+
+ לא, לא, זה בסדר גמור. 
+
+
+ זה לא כל כך בסדר. אם היית עונה על השאלות שלי באותה מוטיבציה, והיית מתאר את הפשיעה הלאומנית כלפי היהודים ביהודה ושומרון באותם תיאורים שאתה מתאר את "תג מחיר", אז אולי לא הייתי צריכה לשאול כל כך הרבה שאלות. 
+
+
+ אין קשר בין שני הדברים. 
+
+
+ את צריכה לקרוא את השאילתה כפי שהיא כתובה בדף. 
+
+
+
+ בסדר. אז השאילתה. ב-20 ביוני 2013 בלילה פרצו ארבעה פלסטינים לחוות יעקב טליה בהר-חברון וגנבו כ-20 כבשים. הוגשה תלונה במשטרת חברון. 
+
+רצוני לשאול:
+
+1. האם יש חשודים בתיק? 
+
+2. אם כן – האם יועמדו לדין? 
+
+3. אם כן – כמה פעמים בשנים האחרונות הוגשו תלונות על גנבת צאן מיעקב טליה?
+
+ 4. כמה פעמים אותרו חשודים?
+
+
+ תודה. 
+
+
+ 1–2. גברתי חברת הכנסת אורית סטרוק, ב-21 ביולי 2013 בשעה 01:00 לערך הוזעקה משטרת חברון לחוותו של מר יעקב טליה שבדרום הר-חברון בגין פריצה לחוותו וגנבת כבשים. לחוקר שהגיע למקום נמסר על-ידי מר טליה כי אלמונים פרצו את גדר החווה וגנבו מספר לא ידוע של כבשים. המתלונן מסר לשוטרים צילומים ממצלמת האבטחה, ולגרסתו – ואני מצטט – רואים רק שלוש דמויות ואין מה לראות מעבר לכך. עוד באותו הלילה נערכו במקום סריקות על-ידי השוטרים וצולמו הפרצות בגדר. 
+
+ בדוחות הפעולה נרשם כי המתלונן מסר תחילה שנגנבו מהחווה 20 כבשים, אך למחרת הגיע לתחנת המשטרה ומסר כי מצא 15 כבשים ושני פגרים של כבשים, כך שלמעשה חסרים לו עוד שלושה. בגין אירוע זה נפתחה חקירה והנושא נמצא עדיין בחקירה. לא ניתן למסור פרטים נוספים לגבי החקירה. 
+
+ 3–4. במהלך 2010–2013 הוגשו על-ידי מר יעקב טליה תשע תלונות בגין גנבות צאן ובקר. שישה תיקים נגנזו – העבריין לא נמצא; שלושה עדיין נמצאים בחקירה. 
+
+
+ חברת הכנסת סטרוק, שאלת המשך?
+
+
+ כן. אני רוצה לשאול: בימים אחרונים היו הרבה מקרי גנבת צאן ביהודה ושומרון, וניסיון העבר מלמד שזאת גנבת צאן מתגברת, לרגל הרמדאן, פשוט צריך שיהיה מה לאכול בלילה. אני יודעת שאתם, משטרת ישראל, יודעים להיערך יפה מאוד, למשל, לעונת המסיק, ואתם דואגים שכל הזיתים יימסקו, עד הזית האחרון. שאלתי: מתי ואיך תיערכו לרמדאן באופן שכל ראשי הצאן יישארו בעדריהם, עד ראש הצאן האחרון? 
+
+
+ תודה, חברת הכנסת סטרוק. נא לשבת. בבקשה, אדוני.
+
+
+כל הנושא של ההיערכות לרמדאן התחיל כבר לפני כחודש. התוכניות אושרו על-ידי ועל-ידי המפקח הכללי, כמובן גם ביהודה ושומרון. הפעולות האלה נעשו. זה שיש עלייה בגנבת צאן, בקר, מקנה, בחודש הרמדאן או לפני חודש הרמדאן, אנחנו מכירים את זה, נמשיך לטפל בתופעה הזאת. 
+
+ תודה רבה. שאילתה אחרונה, מס' 69, של חברת הכנסת מיכל רוזין: הטרדות מיניות בזמן מעצר. גברתי, בבקשה.
+
+
+
+ במוצאי-שבת, 29 ביוני, פורסם מקרה נוסף של הטרדת מינית של פעילה חברתית בזמן מעצר. מקרה זה הוא חוליה נוספת בשורה של מקרים רבים בעלי אופי דומה. 
+
+1. האם נחקר מקרה זה?
+
+2. אילו פעולות נעשו למניעת הישנות מקרים אלו?
+
+3. אילו צעדים ננקטים כלפי השוטר המטריד?
+
+
+ 1–3. אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת מיכל רוזין, מדובר בטענות של פעילות המחאה החברתית אשר קיימו הפגנה אל מול ביתו של שר האוצר, חבר הכנסת יאיר לפיד, במוצאי-שבת, 19 בחודש, בחודש יוני. הן נעצרו על-ידי השוטרים. אחת מהם טענה כי אחד השוטרים התבטא כלפיה באופן שאינו הולם ואשר הייתה בו לכאורה קונוטציה מינית. לדבריה, לאחר שביקשה לצלמו, החל לקלל אותה, נטל מידה את הטלפון הנייד, שבר אותו, דחף אותה וגרם לה חבלות. 
+
+ ברצוני להבהיר באופן חד-משמעי כי משטרת ישראל לא תעבור לסדר-היום ולא תקבל התבטאויות שאינן ראויות מצד השוטרים, אם הן היו. אנו מצפים מהשוטרים להתנהגות אדיבה ומנומסת כלפי הציבור. במקרים שבהם מוגשת תלונה כלפי שוטר שהתבטא בצורה שאיננה הולמת, או שפעל באופן שאינו מצופה מתפקידו, קציני תלונות הציבור של משטרת ישראל מבררים זאת, את נסיבות המקרה. במקרה שהתלונות מתבררות כמוצדקות לא מהססים בנקיטת הליכים משמעתיים כנגד השוטר.
+
+ מאחר שהתלונה בשאילתה זו התייחסה גם לחשד לביצוע עבירות פליליות שבוצעו על-ידי השוטרים – תקיפה – התלונה הועברה, כפי שמתחייב, למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים ותטופל על-ידם. חקירת האירוע על-ידי מחלקת חקירות שוטרים טרם הסתיימה, ולפיכך לא ניתן למסור פרטים נוספים. רק על-פי תוצאותיה של חקירה זאת ייקבע אם יש מקום לנקיטת צעדים נגד אותם שוטרים. 
+
+ אינני יכול שלא להתייחס בהמשך לאירוע זה לפרסומן של כרזות הסתה והכפשה שנתלו על-ידי גורמים עלומים באזור מגוריו של השוטר שלכאורה היה מעורב באירוע, וזאת ללא קשר להעברת הטענות נגד השוטר למח"ש, כפי שנעשה במקרה זה. אני מגנה תופעה זאת מכול וכול. גם המפקח הכללי של המשטרה התבטא בנושא ואמר כי פרסום הכרזות הוא ניסיון לחרוץ דין בטרם עת ולהשתלח בשוטרי משטרת ישראל, כנראה כדי ליצור מורא בקרב השוטרים ולהניאם מביצוע תפקידם בשמירת הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו. במקרה זה אף הנחה מפכ"ל המשטרה את אגף החקירות והמודיעין במשטרה לבחון את האפשרות לפתיחת תיק חקירה בעניין. 
+
+לסיכום, אבקש להדגיש ולומר כי שוטרי משטרת ישראל ימשיכו לבצע את תפקידם במסירות, כפי שהם עושים כל העת, ישמרו על הסדר הציבורי ועל אכיפת החוק במדינת ישראל כמתחייב ודבר לא ירתיע אותם מלבצע את תפקידם.
+
+ אני מציע להסתפק בהודעה הזאת.
+
+
+ יש לך שאלת המשך? בבקשה.
+
+
+ שאלת ההמשך שלי היא: בשבת הקרובה יתקיימו הפגנות רבות ברחבי הארץ במלאות שנתיים למחאה החברתית-כלכלית. אני רוצה לדעת, באמת, כיצד משטרת ישראל, לנוכח המקרה שהיה ומקרים רבים אחרים – אני מדברת מניסיון. מדובר פה, דרך אגב, לא על שמאל ולא על ימין ולא הפגנות מסוג כזה או מסוג אחר. יש עדויות, לצערנו, כמו בכל דבר, עדויות על מקרים, בעת הפגנות ומעצרים, של הטרדות מיניות בידי שוטרים. לכן אני רוצה לשאול: כיצד נערכת המשטרה על מנת לאפשר למפגינות ולמפגינים לממש את זכותם הדמוקרטית להפגין ללא אלימות של המשטרה? האם נערכה איזו הסברה למניעת הטרדות מיניות שיקרו במפגש בין המפגינות לבין השוטרים?
+
+
+ תודה. 
+
+
+גברתי חברת הכנסת, למשטרת ישראל יש ניסיון רב. משטרת מחוז תל-אביב גם ליוותה אירועים מורכבים מאוד, רחבים מאוד, בשנה-שנתיים האחרונות. לתת סטיגמה כרגע, תקיפות מיניות, כשעדיין הן מתבררות במח"ש, אם הייתה בכלל תקיפה – כמובן, על תקיפה של באי המחאה או העצרת, אני חושב שההנחיות האלה ברורות, חדות ומועברות על-יד כל המפקדים. אנחנו יודעים על העצרת שתהיה במוצאי-שבת. כמובן, זה עובר את כל אישורי התוכניות, עד למפקח הכללי. אצלי יציגו את התוכניות לקראת הצהריים. אני אתן את אותם דגשים, את הבעת העמדה שלכם שאתם מביעים בפני. שוב, אנחנו לא חורצים דין ואנחנו צריכים לכבד את משטרת ישראל ולהעריך את עבודתה הלא-פשוטה והמורכבת. אם יש מקרים חריגים, הם יטופלו. אנחנו נבהיר את הנקודות. אני גם מבקש באמצעותך, מיכל, חברת הכנסת מיכל, גם להעביר לצד השני, של אותם אנשים שמשתתפים, באמת להשתדל – אני לא אומר על הכלל, אני מדבר על היוצאים מהכלל; להשתדל בלי פרובוקציות וכל מיני תופעות שאנחנו מכירים, שנינו מכירים.
+
+לכן, גם הצד שלנו, או הצד המשטרתי, וגם הצד שבא להפגין, להזדהות או לקיים את העצרת, בואו נוריד את הווליום ונעבור את המחאה הזאת בצורה מכובדת. 
+
+
+ – – – 
+
+
+כן. אני אומר: בואו נעבור את המחאה בצורה מכובדת ושקטה, ובצורה שתעבור בשלום. זה יותר חשוב לנו. תודה רבה.
+
+
+ אדוני השר, אני מודה לך על התשובות ועל הסבלנות. אני מצטרף להערכה הרבה למשטרת ישראל – כולנו, כמובן.
+
+ חברים, תם סדר-היום. אני מסב את תשומת לבכם לכך שישיבת הכנסת הבאה תתקיים ביום שני, ח' באב התשע"ג, 15 ביולי 2013, בשעה 11:00, ולא בשעה 16:00, מכיוון שזה ערב תשעה באב. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 17:37.
+