diff --git "a/1349/normalized.transcript.txt" "b/1349/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/1349/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על מה שקרה היום באום-אל-פחם. אני רוצה לצטט משהו. בדרכי לירושלים עברתי ליד מודיעין, ושם על שלט גדול ליד יער היה כתוב: "מספיק טיפש אחד בשביל לשרוף יער שלם". אני חושב שקבוצה קיצונית רוצה לגרור מדינה שלמה לאג'נדה שלה. האג'נדה שלה היא עימות עם האוכלוסייה הערבית. צעדת הימין היום באום-אל-פחם לפי דעתי לא הביאה שום תועלת, כי אום-אל-פחם היא חלק ממדינת ישראל, ואזרחים יהודים נכנסים כל יום לאום-אל-פחם. מי שחושב שנאמנות זה רק דגל, טועה. ואם הימין הקיצוני לא מאמין שאום-אל-פחם היא חלק ממדינת ישראל משנת 1949, אז שיזמין את צה"ל שיכבוש את אום-אל-פחם מחדש. ציטוט אחרון, של קרל פופר, על החופש של אנשי אום-אל-פחם להגן על העיר שלהם, הוא אומר: החופש של היד שלך מסתיים כאשר מתחיל החופש שלי להגן על האף שלי. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ולאחר מכן, חבר הכנסת פלסנר. אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת שי. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני מגיע לכאן מאום-אל-פחם. הייתי שם עם חברי לסיעה אילן גילאון, שספג קצת גז ודחיפות בפעולה אולי יותר מדי מופרזת של כוחות הביטחון. אני רוצה לומר לכם שבאנו לאום-אל-פחם כדי להביע סולידריות עם הציבור הערבי מול הפגנה של שנאה, שכל המטרה שלה להטיל אימה ופחד על התושבים במקום. למרות התדמית בתקשורת של ציבור ערבי שהגיב באלימות, כשהסתובבנו בין הסמטאות ודיברנו עם האנשים, ראינו אנשים שקיבלו אותנו בלב רחב ובהכנסת אורחים מלאה, מתוך רצון שלא להיגרר לפרובוקציה הזאת ולהראות לכל עם ישראל ולכל העולם, כי העניינים האלה סוקרו בהרחבה בכל הרשתות, שיהודים וערבים יכולים לחיות ביחד בארץ הזאת, והפרובוקציה הזולה, והשפלה הזאת, אפילו הייתי אומר, של אנשי הימין הקיצוני, לא צלחה. אני שמח שזה המסר שיצא היום מאום-אל-פחם, מסר של יהודים וערבים ביחד, שיכולים לחיות ביחד בדו-קיום ובסובלנות בארץ הזאת. תודה רבה. חבר הכנסת פלסנר, ואחריו, חבר הכנסת שי. אדוני היושב-ראש, תודה רבה. אני מגיע כעת יחד עם חבר הכנסת נחמן שי ממפגש עם פעילים יהודים ומנהיגים בעלי ברית שלנו, אירופים, שבאו לסמינר במשרד החוץ שארגן משרד החוץ כדי להתמודד עם האיום האירני. שמעתי שם דברים מאוד מדאיגים, ואני שומע אותם במהלך הימים האחרונים מבעלי ברית, מחברים, מאנשים שמעורים בפוליטיקה האירופית. המעמד המדיני של מדינת ישראל היום באירופה הוא במשבר קשה, אפילו בקרב חברים. חלק מזה נובע ממסע הדה-לגיטימציה הרעיוני למדינת ישראל, חלק מזה נובע מהתגובות על המלחמה בעזה, חלק מזה נובע מהפרשנות האירופית לממשלה החדשה שעומדת לקום כאן במדינת ישראל, ויש לכך סיבות נוספות. אבל כשאנחנו רוצים לבנות קואליציה אל מול הסכנה האירנית, התהליך של הדה-לגיטימציה, שרק צובר תאוצה, הוא מאוד מסוכן ומאוד בעייתי, ואני חושב שלנוכח זאת, ובכך אני אסיים, כי הסתיימה הדקה, אני קורא לנתניהו לשקול מחדש את אותה ממשלה שהוא רוצה להקים. יש מקום לממשלה ציונית, מרכזית, להרכב ממשלה שידע להתמודד עם האתגר הפנימי ההישרדותי הזה, ויש עוד זמן לשנות. תודה. לטנגו צריכים שניים. חבר הכנסת נחמן שי. יש רק אחד בינתיים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמשיך במידה מסוימת את דברי קודמי. על-פי החלטתך, אדוני היושב-ראש, הוחלט שלא לקיים בכנסת דיון בנושא הידיעות שהופיעו בתקשורת על ירי של חיילי צה"ל. לא לא לא לא, אני ��צטער מאוד. לא רק שהוחלט לקיים דיון, אלא הדיון יהפוך להיות לדיון ברמה כללית, בדיוק היפוכו של דבר. במקום שיהיה דיון אם להעלות את זה לסדר-היום ולכל נואם לתת שלוש דקות, זה יהפוך לדיון כללי של כל הכנסת ובו לכל סיעה ולכל נואם תהיה אפשרות לדבר בהרחבה על הנושא. אז אולי, אנחנו כבר טיפה מעבר, כי לא התכוונתי עד כדי כך, אז אולי לקחת את זה למקום רחוק. ראשית, אני מודה לך בכל מקרה, כי אני חושב שהנושא הזה הוא חיוני, אני חושב שהוא בנפשנו. אני חושב שבגלל שאני, ואני מניח שרבים מחברי הבית הזה, מאמינים שצה"ל הוא צבא מוסרי וערכי, וגם הם מאמינים, ואני חושב שדעתם לא השתנתה, שהמבצע שצה"ל קיים בקיץ האחרון בעזה היה מבצע מוצדק ומבצע שבהחלט ענה על המטרות, צריך לקיים על כך דיון. אני "שמח" כי הייתי שמח אם העניין לא היה קיים, שצה"ל החליט לחקור את העניין, אגב, הוא החליט רק אחרי שהדבר התפרסם, ואני מצפה שהמסקנות של החקירה הזאת יתפרסמו ויצליחו להדיח מהתקשורת ומבמות אחרות את הרוח הרעה הזאת כלפי צה"ל וכלפי מדינת ישראל, ודברי קודמי נושקים בדיוק לעניין הזה. הרוח הזאת קשה מבחינת ישראל, ואנחנו לא צריכים להוסיף וללבות אותה. תודה. חבר הכנסת נחמן שי, אני מצטער על התקלה. כנראה זאת אי-הבנה שלא באשמתך. אני רוצה לומר לך בתקנון הכנסת יש סעיף 86(א), שאומר: "הגישו חברי הכנסת מסיעות שונות הצעות לסדר-היום בנושא אחד, או הצעות שונות באותו עניין, ומספר חברי אותן הסיעות מהווה רוב בכנסת, רשאים יושב-ראש הכנסת והסגנים לראות את הנושא כאילו החליטה הכנסת לדון בו בעקבות הצעה לסדר-היום, והנושא ייכלל בסדר-היום של הכנסת". מאחר שקיבלתי הצעות לסדר-היום, וראיתי שהן באו מסיעות רבות מאוד שכוללות את רוב חברי הכנסת, בגלל חשיבות הנושא סברתי שזה הזמן הנכון לעשות שימוש בסעיף הזה בתקנון וביקשתי שבמקום שזה יהיה דיון: האם להכליל את הנושא בסדר-היום של הכנסת, כן או לא? נשתמש בו על מנת להראות את חשיבותו ולומר: הכנסת תדון בנושא. זה יתקיים כנראה ביום שני בשבוע הבא, ולכל אחד מהמציעים תישמר כמובן הזכות לעמוד ולנמק ביתר הרחבה את הצעותיו. בסוף הדיון תועלנה גם הצעות לסיכום הדיון, כך שזה מקבל נפח הרבה יותר גדול ממה שחשבתם. תודה רבה. אני מעיר את זה, כי עלול היה להשתמע שההצעות שלכם נדחו, אבל הן לא נדחו בכלל. נמשיך בנושא הבא בסדר-היום. אנחנו מקדמים בברכה את חבר הכנסת דניאל אילון, שידווח לכנסת, ההרשמה, חבר הכנסת איוב קרא, נעשית באמצעות תהליך של הצבעה אלקטרונית, אני מצטער, תוסיף אותי, אי-אפשר להוסיף. ההצבעה האלקטרונית קבעה את שבעת הדוברים, ובזה נגמר הדיון. לא ידעתי, אני מצטער שלא היית בהצבעה האלקטרונית. מטבע הדברים, נאומים בני דקה הם כדי לאפשר לחברי הכנסת שמאוד אכפת להם לבוא הנה ולומר את הדברים. אין משיב, אין דיון, אין התייחסות, והדיון הזה צריך להיות באמת במשורה, רק לאלה שנוכחים כאן. אי-אפשר שאני אתן הרחבה, ואז בכל רגע ייכנס חבר כנסת נוסף ויגיד: תוסיף גם אותי, ותוסיף גם אותי. לא ידעתי שחובה להצביע פה, זה הכול. נאמר לי שלא היית כאן בהצבעה. תוותר הפעם, אתן לך דקה באחת ההזדמנויות אם עוד אהיה כאן. זה משהו מאוד כואב, שצריכים להעלות אותו. טוב, אז בבקשה, תעלה ותדבר במשך דקה. היתה חברת כנסת נוספת, פניה קירשנבאום, את תיהני מההפקר. נתתי אקסגרציה לחבר הכנסת איוב קרא, אז גם את תיהני מהזכות הזאת ותדברי דקה אחריו. בבקשה. אדוני היושב-ראש, ��נסת נכבדה, בימים אלה נעשות הכנות לציון 30 שנה להסכם השלום עם מצרים, ואנחנו מברכים על כך. אני רק רוצה לציין פה שאנשים לא מעלים על סדר-היום, בבית הזה לא עלה על סדר-היום נושא מעצרו של עודה תראבין משבט תראבין, שיושב כבר עשר שנים בכלא מצרי בגין כאילו ריגול שלא עשה. הדבר הזה מקומם ומרגיז רבים מתושבי הדרום, מהנגב. מחר יגיעו אלי המשפחה ועורכי-הדין, והבית הזה, כמו שהוא עשה עבודה טובה ורבה בשחרורו של עזאם עזאם, אני קורא לו להתייצב, לעזור ולשחרר את תראבין עודה, אזרח ישראלי חף מפשע, שנרקב שם בבתי-הסוהר. איש לא מעלה את שמו פה ולא בשום מקום, ועכשיו, בהכנות לציון 30 שנה להסכם השלום, אנחנו נעשה הכול כדי להביא לקריאה לשחררו מהכלא המצרי. תודה. חברת הכנסת פניה קירשנבאום, בבקשה. אני מצטער שאני מפריע לך לדבר בטלפון. אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, ב-1982 הוקם בעיר קריית-שמונה חדר מיון קדמי, בהחלטה של משרד הבריאות ומשרד הביטחון. בימים אלה אנחנו שומעים שעומדים לסגור את חדר המיון הזה. חדר המיון נותן שירות ל-50,000 תושבים. זמן ההגעה מקריית-שמונה והאזור לבית-החולים הקרוב, "זיו", הוא כחצי שעה באמבולנס. בזמן מלחמת לבנון השנייה טיפל המיון בכ-600 נפגעי הלם וחרדה, מעבר לנפגעי גוף. היום חדר המיון נותן שירות לנפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה ולחיילים שאין להם שום שירות רפואי אחר באזור. אני פונה לכולם ומבקשת מוועדת הכספים ומוועדת הבריאות והרווחה להחליט לעצור את ההחלטה הזאת, כי חדר המיון חשוב מאוד לכל תושבי האזור. תודה. אני מאוד מודה לך. כהצעה נגדית, בשבוע הבא יהיה כאן שר הבריאות ויסקור את פעולות משרדו, ואת תוכלי להירשם, לשאול אותו ולהפנות אליו את הבקשה, כך שיהיה גם מי שישיב. אולי בזה אנחנו נעשה משהו בפרוטוקול של הכנסת, כי פניות של חברי הכנסת יכולות להיעשות גם לא דרך הכנסת. אני מקווה שתנצלי את השירות הזה שהכנסת מעניקה לחבריה, כדי להתעמת עם השר ולשאול מה קרה, מה עושים, ולברר את הסוגיה. אתה יודע מה יהיה בשבוע הבא? אולי תהיה ממשלה השבוע. בלי קשר. בעזרת השם תהיה ממשלה, אבל בלי קשר אנחנו מקווים שנקיים גם את הדיון הזה.  חבר הכנסת דני אילון יצא כשליח ראשון של הכנסת השמונה-עשרה ומטעם הכנסת השמונה-עשרה לפורום שנקרא מועצת אירופה, שבו מתכנסים חברי פרלמנטים מכל מדינות אירופה. הוא השתתף שם באחד הדיונים של הגוף הזה והוא ידווח על כך לחברי הכנסת. אם יהיו שאלות, אתם מוזמנים להציג אותן. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר לענייני גמלאים רפי איתן, בשבוע שעבר ביקרתי בפריס בשליחות הכנסת. חבר הכנסת מיכאל איתן, יושב-ראש הכנסת בפועל, ביקש ממני לייצג את הכנסת בוועדה המדינית של האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה. אני רוצה בראשית הדברים להודות לו, להודות לך, חבר הכנסת איתן, על התדרוך המאוד ממצה והמאוד נרחב שהענקת לי, שעזר לי וסייע מאוד בהצלחת התפקיד. רק לסבר את האוזן בשתי מלים, האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה היא ארגון שמאחד למעשה פרלמנטים בכל היבשת. מועצת אירופה, בניגוד לאיחוד האירופי, שמרכז רק את 27 המדינות, מאגדת את כלל המדינות באירופה. זהו אחד הגופים שהוקם בעקבות מלחמת העולם השנייה. במועצת אירופה חברות כיום 47 מדינות, והבסיס לשיתוף פעולה ביניהן הוא לא פוליטי-מסחרי-כלכלי כמו זה של האיחוד האירופי, אלא בסיס של שלושה עקרונות אוניברסליים יותר: דמוקרטיה, חירות וזכויות אדם. זה מה שמאחד את כולן. ישראל נכנסה כמשקיפה כבר ב-1957, והפלסטינים, אין להם מעמד כלשהו, אבל הם הוזמנו בעקבות יוזמה, שקיימת כבר למעלה משנה, יוזמה שגם כן, התחיל בה היושב-ראש חבר הכנסת איתן, לשתף פעולה באופן טרילטרלי בין שלושת הפרלמנטים: הישראלי, הכנסת, הפרלמנט הפלסטיני והחסות של מועצת אירופה. כל זה כדי להיות כמין תהליך תומך לתהליך מדיני, שהוא, כמובן, בסוברניות בלעדית של המדינות, של הממשלות. הכוונה פה היא ליצור תהליכים של שיתופי פעולה, מה שנקרא people to people, עם לעם, בנושאי תרבות, בנושאי כלכלה ובהרבה נושאים אחרים. זה דבר שהוכר מאוד והוערך מאוד על-ידי המועצה באירופה. סליחה, חבר הכנסת ליצמן, חבר כנסת נואם, מדווח לכנסת, אני מאוד מבקש שתשב במקומך, בעצם איפה שאתה רוצה, ואנחנו נמתין. סליחה. בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. אני מציע אולי לערוך בוחן בסיום, ואולי יהיה יותר שקט. כמו שאמרנו, שיתוף הפעולה, שיזם היושב-ראש מיכאל איתן, מקובל מאוד על האירופים והם בהחלט רואים בזה כר לשיתוף פעולה, להשפיע בצורה בסיסית באמת, ולא פוליטית, על התהליך שאנחנו מקווים שיהיה בינינו לבין הפלסטינים. הוועדה שהתכנסה לפניה, לפניה התכנסה התת-ועדה לענייני המזרח התיכון ושם נדונה הנוסחה שאמורה היתה להביא לשיתוף פעולה בינינו לבין הפלסטינים בחסות מועצת אירופה. אני רוצה בקצרה לומר שיושב ראש התת-ועדה, חבר פרלמנט יווני, פבלידיס, הציע הצעה שאנחנו, הכנסת, קיבלנו אותה. לצערנו, הפלסטינים לא קיבלו אותה, והפלסטינים, כדרכם בקודש, הכניסו אלמנטים פוליטיים בצורה מאוד לעומתית, בצורה מאוד אגרסיבית. אנחנו, כמובן, לא יכולנו להסכים לזה, גם האירופים לא הסכימו לזה, וההסכמה שיש, לפחות בינינו לבין האירופים, היא שזה לא פורום פוליטי, ולכן ההצהרה שאנחנו הצגנו כוללת גם כמה נוסחים. הנוסחים, דרך אגב, נמצאים אצל מזכיר הכנסת וכל אחד יוכל להסתכל. בעיקרון, הנוסח שלנו מדבר על שיתוף פעולה בין העמים, בין הפרלמנטים, ללא שום נושאים פוליטיים, בעוד הפלסטינים ניסו להכניס לשם את גבולות 67' ועוד, כטוב בעיניהם, הנושאים הפוליטיים שאנחנו מכירים. לסיכום החלק הזה של התת-ועדה לנושאי המזרח התיכון, ההצהרה שאמורה להתקבל ונקראת "הצהרת רודוס", על שם המקום שבו היא אמורה להתחיל, כרגע נדחתה, שוב, בגלל אי-הסכמה פלסטינית. הסיכום הוא שיושב-ראש התת-ועדה, ידידך הטוב פבלידיס, ינסה עד הפגישה הבאה של האספה הכללית של מועצת אירופה, שתהיה באפריל בשטרסבורג, להביא להסכמה כלשהי בינינו לבין הפלסטינים, כאשר האפשרויות, כפי שאמרתי, נמצאות אצל מזכיר הכנסת. כל האפשרויות מבחינתנו, מבחינת ישראל, מקובלות. אם אכן תתקבל עד אפריל נוסחה כלשהי שתהיה מקובלת גם על הפלסטינים, אזי ברודוס, ביוני הקרוב, תתכנס לראשונה ישיבת היסוד של הגוף הטרילטרלי, בהשתתפותנו ובהשתתפות הפלסטינים ומועצת אירופה. אם לא, מן הסתם יימשכו המגעים ויועברו למליאת האספה, שתהיה בסתיו בפריס שוב. עד כאן הדיווח לגבי התת-ועדה לנושאי המזרח התיכון, בראשותו של פבלידיס. למחרת היום היתה ישיבה של מליאת הוועדה, הוועדה המדינית של האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, ובה דובר על נושאים מדיניים-אסטרטגיים של אירופה, וביניהם הדבר היחיד שרציתי להדגיש הוא בנושא של המזרח התיכון: הדווח החדש של הוועדה, פסינו האיטלקי, התבקש להגיש דוח, והוא התנצל על כך שהוא לא מוכן להגיש את הדוח מכיוון שלא היה לו זמ�� לבקר באזור. סיבה נוספת, מהותית יותר: הוא מעריך שכל עוד אין ממשלה בישראל, אין טעם שהוא יגיע הנה. לכן הוא ביקש הארכה. עדיין אין מועד לביקורו בארץ ובאזור, אבל אני בטוח שהוא יגיע בחודשים הקרובים, אחרי הקמת הממשלה. אני מאוד מציע, אדוני היושב-ראש, לקבל אותו כאן, הוא בוודאי ישמח לשוב ולראות אותך, ובהחלט להסביר לו את כל המורכבויות בעמדות שלנו. מעבר לכך, התפתח ויכוח קצר, דיון קצר, שבו אנשים מאירופה העלו את הסוגיות השונות כאן: המבצע בעזה, נושאים הומניטריים, גם הטרור הפלסטיני עלה, נושא ה"חמאס" עלה. אני חייב להגיד שכאן הופתעתי מאוד לטובה, אדוני היושב-ראש, מכך שבסך-הכול הגישה היתה די מאוזנת. מאוד הופתעתי. לפני שיצאתי, אני מכיר את ארצות-הברית, ושם הגישה מאוד חיובית, חשבתי שבאמת זה יהיה נורא, ייפלו עלינו השמים. לא היה כך. אפילו, אני חייב להגיד שרובם צידדו בעמדה שלנו, הווי אומר שהצהרת רודוס צריכה להצטמצם ולכלול רק את הנושאים שדובר עליהם, people to people , ולא נושאים פוליטיים. זאת היתה הגישה, ואני חושב שבהחלט, מבחינת ישראל, מבחינת הכנסת, היתה בכך הצלחה. גם נושא הדווח. יצא לי להיפגש עם הדווח באופן אישי ולהסביר לו כמה דברים. אני חושב שגם זה, אני מקווה, יועיל מאוד לביקור העתידי שלו כאן. רק לסיכום, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין את החשיבות שיש בפורום הזה. אני חושב שחשוב שתהיה נוכחות קבועה ורצינית של הכנסת וחבריה בפורום הזה, אני חושב שזה חשוב מאוד. זאת במה רצינית מאוד להציג גם את עמדותינו, גם את ההישגים שלנו בנושאים מדיניים, ובכלל, נושאים רחבים של כלכלה וחברה. אני חושב, ואחת ההמלצות פה שמונחת לפניכם, היושב-ראש וחברי הכנסת, היא לקבוע משלחת קבועה. אם יהיו חברי כנסת קבועים, אני חושב שזה יקל מאוד על התהליך. בסך-הכול, רוב החברים שבאים לשם, גם מאירופה, וכמובן גם חברי הצוות הפלסטיני, שזה חברי הפרלמנט קוקאלי ועבדאללה, הם אנשים קבועים. כולם כבר מכירים את כולם ויש חשיבות לרציפות ולהיכרויות האישיות. לסיום, כמו שאומרים בוושינגטון: I will be remissed, או: הדיווח שלי לא יהיה שלם, אם אני לא אציין את ההערכה הרבה שלה אתה זוכה, שלה זוכה יושב-ראש הכנסת שלנו כאן, חבר הכנסת מיכאל איתן. בפורומים השונים שבהם נפגשנו, כולם ציינו את זה, ועל כך אנחנו רק יכולים להיות גאים. תודה רבה. תודה, אני מאוד מודה לך מקרב לב. כפי שציינתי, אתה זכית לכבוד מאוד מיוחד, להיות חבר כנסת חדש, שעוד לא הספיק להשתפשף כאן, וכבר לייצג את הכנסת. אבל זה, כמובן, לא בשום זכות אחרת אלא בזכות הכישורים והניסיון הרב שצברת כשגריר מקצועי בארצות-הברית. יותר מאשר אנחנו נתנו לך בשליחות הזאת, אתה נתת לנו. אני מאוד מודה לך, ואני מקווה שבתפקידך, כפי שצוטט בעיתונות, תוכל גם לא רק להיות נאה דורש אלא גם נאה מקיים, ולעזור לכנסת לקיים את השליחויות הפרלמנטריות שלה במקומות שבהן היא יכולה לעשות את עבודת מדיניות החוץ של ישראל. תודה רבה. תודה לך. רבותי, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: דוח שרי הממשלה השלושים-ואחת לכנסת השמונה-עשרה, דיווח מפי השר לענייני גמלאים, מר רפי איתן. בבקשה. רבותי חברי הכנסת, יש כאן קפה, יש מקום לשבת, אפשר לדבר. לא מוכרחים לעשות את זה כאן בתוך המליאה. אני אף פעם לא יכול להבין למה חברי כנסת כל כך, כמו למשל עכשיו, חבר הכנסת רותם, למה אתה לא יכול להזמין את עוזי לכוס קפה? זה על חשבון הכנסת. הוא התאהב בי? הוא אמר את שמי כבר פעמיים. אני מנסה לשכנע אותך, זה לא הולך בקלות, אבל אני מאמין בכוחה של המלה, אני מאמין בכוחה של המלה לשכנע. זה מחדל חמור מאוד. מותר לדבר היום במליאה. אם אין היום קפה בחוץ, אז זה מחדל חמור מאוד. לכן אולי אני אתן היתר לדיבור במליאה. בכל אופן, אני מבקש את תשומת לב חברי הכנסת לדוח של השר לענייני גמלאים, חבר הכנסת רפי איתן. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת לשעבר, נכון? אני טעיתי כאן. חבר הכנסת לשעבר רפי איתן, אבל שר בהווה. השר לענייני גמלאים רפי איתן, בבקשה.  אני מברך את ידידי חבר הכנסת דני אילון. נהניתי לשמוע את דבריך. ללא ספק, אני מאחל לך הצלחה ולכולכם הצלחה בעבודת הכנסת. המשרד לענייני גמלאים. המשרד הוקם כמשרד עצמאי באוגוסט 2007. כלומר, המשרד הוא בן שנה וחצי. הוא ניסיון ייחודי בישראל, ואולי בעולם כולו, לטפל בנושאים של האנשים המבוגרים, שבכל העולם הולכים והופכים לנושא בעל משמעות ומחייב טיפול מיוחד, חשיבה, תכנון וביצוע. אני בא מדור, דור של חלוצים. אני רואה בטיפול הזה בגמלאים גם שליחות וגם חלוציות עכשווית. עד לפני 50 שנה היתה תוחלת החיים כ-60 שנה בממוצע. כיום עומדת תוחלת החיים על 80 שנה בממוצע, ואני מדבר על הארצות המערביות, הארצות שבהן יש כלכלה חופשית. העתיד מבשר לנו שתוך 20 שנה, אולי 30 שנה מהיום, תוחלת החיים תעלה. אני, בתור הובי, עוסק בנושא הזה וקשור עם הרבה מכוני מחקר העוסקים בנושא. יש כאלה שמעריכים שתוחלת החיים תוך 30 שנה תעלה ל-90. רבותי, זאת מהפכה אמיתית בעולם המודרני. מצב זה מביא את אוכלוסיית הגמלאים ואת אוכלוסיית הזקנים בעולם לגודל של לפחות 20% מהאוכלוסייה כולה. זה כבר קיים היום בכמה ארצות. מכאן, אין ספק שיהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על חוקי פנסיה, על קצבאות זיקנה, על תעסוקת זקנים, על בילוי בשעות פנאי, כמובן, נטל ענקי על מערכת הבריאות. כבר היום, כשאנו בודקים את הנושא בפרטים אקטואריים, ספק רב אם הביטוח הלאומי או מערכת הבריאות מסוגלים לעמוד בנטל הצפוי לנו בשנים הקרובות. יש לזכור שבחיי עם, תקופה של דור, כ-25 שנים, זאת תקופה קצרה, שיש להתכונן לה מבעוד מועד. אנחנו, במשרד הגמלאים, שמנו לנו מטרה, מעבר לטיפולים השוטפים, לתכנן, לחשוב שנים קדימה, על מנת למנוע מצוקת זקנים ולהביא למצב של רווחה וחיים בכבוד לכל גמלאי ולכל זקן במדינה. אני אתן כמה נתונים מספריים, כדי שנדע איפה אנחנו נמצאים מבחינה מספרית. כיום חיים בישראל כ-725,000 מבוגרים מעל גיל 65, המהווים קרוב ל-10% מהאוכלוסייה. בשנת 2025, כלומר בעוד כ-15 שנה, יחיו בישראל כ-1.2 מיליון מבוגרים מעל גיל 65, והם יהוו כ-13% מהאוכלוסייה. כמחצית, קצת פחות ממחצית, מהאוכלוסייה המבוגרת כיום הם בני 75 ומעלה, הנשים מהוות כ-60% והגברים כ-40%. מכלל אוכלוסיית המבוגרים, כ-120,000 הם מוגבלים מסיבות שונות, כ-30,000 סיעודיים בדרגות שונות. מתוך כלל המבוגרים, כ-193,000 חיים היום על השלמת הכנסה, כלומר הביטוח הלאומי משלם להם תוספת חודש-חודש, בסך הכול יש כ-280,000 שמשתכרים פחות משכר המינימום, אומנם בעקומה יורדת, מאחר שחלק גדול מאלה שהם מקבלי השלמת הכנסה הם עולים מברית-המועצות לשעבר. אני אציג בקצרה כמה נושאים, אולי עיקריים, אבל בחרתי אותם מתוך הרבה נושאים שאנחנו, משרד הגמלאים, עוסק בהם. הראשון, קצבת זיקנה וביטוח לאומי. כאן אני אומר שההשפעה של המשרד על קצבת הזיקנה היא למעשה קטנה. קצבת הזיקנה הפכה ב-20 השנים האחרונות, אולי לפני זה, למעשה למשא-ומתן ��ואליציוני, כלומר, לא המומחים קובעים מה תהיה רמת קצבת הזיקנה אלא המשא-ומתן הקואליציוני, וכמובן, המשא-ומתן עם האוצר. בתוך המשאים-ומתנים האלה, מתקציב 2006 ועד היום אושרו תוספות לקצבת הזיקנה בסכום כולל של 1.33 מיליארד שקלים. כפי שאמרתי, כל נושא קצבאות הזיקנה, המשרד לא עושה בעצמו, אלא זה למעשה קואליציה של משרד הרווחה, של מי שעומד בראש משרד הרווחה, של ראש הממשלה ושל משרד האוצר. בפועל, ב-2006, כשהתחילה הממשלה, עמדה קצבת הזיקנה על 15.5% מהשכר הממוצע במשק, אבל לפי השכר הממוצע של 2005. כיום עומדת קצבת הזיקנה לכל הגמלאים על 16.5%, ולאלה שעברו את גיל 80, על 17.5%. על-פי החלטת הממשלה שאישרה את תקציב 2009, יתווספו לקצבת הזיקנה 350 מיליון שקלים, שיעלו את כל הגמלאים ל-17% מהשכר הממוצע במשק. רק אציין ששמעתי בחדשות שבהסכמים הקואליציוניים בין העבודה לליכוד יש שינוי בקצבאות הזיקנה, אני מקווה שלטובה. אתה מקווה שיהיה שינוי ולא רק הסכם לשינוי. את זה אתה אמרת. אנחנו מכירים את זה. למעשה, לא אמרתי כאן אילו הסכמים היו לנו ומה בוצע בפועל. מדובר בקרוב למיליארד שקל. השלמת הכנסה, מ-2006 ועד היום נוספו כ-600 מיליון שקלים להשלמת הכנסה. אני אגיד את זה בשכר חודשי: ב-2006 קיבלו 2,135 שקלים לחודש, וכיום מקבלים 2,370 לחודש. זה לגמלאים שיש להם דירה. גמלאים שאין להם דירה מקבלים 2,730 שקלים לחודש. הנושא מטופל הן במסגרת ההסכמים הקואליציוניים והן במהלך הקדנציה סביב הצורך לטפל בפליטי השואה ובזקנים עניים מרקע שונה. נושא נוסף, מוקדים לפניות הציבור וניצולי השואה. כבר בראשית הדרך שלנו ראינו שמספר הבקשות של גמלאים לטיפול פרטני, במיוחד טיפול במשרדי ממשלה ועוד, מגיע לאלפים בחודש. ואז אמרנו שאנחנו נקים מוקד לפניות הציבור. הקמנו מוקד לפניות הציבור לכל ציבור הגמלאים, ובשלב מאוחר יותר, לניצולי השואה. הרעיון המרכזי הוא זה: כל גמלאי יכול להתקשר בטלפון למרכז הפניות, כוכבית 8840, והוא מקבל תגובות בזמן אמיתי. כאשר האיש שמצלצל מוסר את מספר תעודת הזהות שלו, פרטיו מופיעים מייד על המסך, יש לנו היום פרטים של כל 725,000 הגמלאים שנמצאים בארץ, דבר שמאפשר למוקדן לשאול את הפונה גם שאלות זהות וגם שאלות הבהרה. המטרה היא להיות מסוגלים לעזור בנושאים כמו ביטוח לאומי, משרדי ממשלה, בעיקר משרד הבריאות ומשרד השיכון, קופות-חולים, רשויות מקומיות, משטרה, שכונות תומכות, חברות שמירה, חברות ביטוח ועוד. יש באפשרות המוקד לשלוח עזרה מיידית של מתנדבים, מאוחר יותר אני אסביר איך, בנות של שירות לאומי, ואם יש צורך, וזה קורה הרבה, גם לשלוח ארוחה חמה. במרכז אחד הקמנו למעשה שני מוקדים: המוקד הראשון הוא לכל הגמלאים, ורק בחודשים האחרונים טופלו בו 36,000 פניות, המוקד השני הוא מוקד דומה, שניהם עובדים באותו מקום, לניצולי השואה. במוקד לניצולי השואה טופלו בחודשים האחרונים כ-55,000 פניות. רק שתבינו שהכול יחד זה כ-90,000 פניות מטופלות. הייתי אומר שמבחינתנו זה הישג אדיר. מערכת זו מחייבת רפרנטים ומאגר נתונים בכל הנושאים שאנחנו עוסקים בהם. עדיין יש לנו תקלות, אבל ככל שהנושא מתפתח, הוא מוכתר בהצלחה. אם אני לא טועה, שירות מסוג זה הוא ייחודי בעולם. נושא נוסף שאנחנו עוסקים בו הוא המאבק באלימות נגד זקנים. הוקמה ועדה בין-משרדית, את זה אנחנו לא עושים בעצמנו, אלא זה איגום של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, בראשות מנכ"ל משרד הגמלאים. היעד הראשון הוא שבע ערים שהן ירושלים, שפרעם, עכו, נתניה, חיפה, באר-שבע ולוד. בימים אלה אנחנו מוסיפים שלוש ערים: חדרה, בת-ים ואשקלון. אני לא אכנס לפרטים כיצד עושים ומה עושים, רק אומר שבערים שאנחנו כבר פועלים בהן הפשיעה כלפי זקנים ירדה בצורה משמעותית. נושא נוסף הוא בנות השירות הלאומי ומתנדבים. כפי שאמרתי קודם, הכוונה לפרוס בכל הרשויות המקומיות, אולי לא בקטנות, אבל בכל הרשויות המקומיות שיש בהן כמה מאות תושבים ומעלה, מערכת של בנות שירות לאומי ומתנדבים, במטרה לתת עזרה מיידית לכל זקן הפונה אל המוקד. בנוסף, יש תופעה של רבים ורבות, או יותר נכון רבות ורבים, בודדים בעולם הזקנים, ואלה לפעמים דורשים חברה. אנחנו מספקים להם חברה עם בנות השירות לאומי. עד כה גייסנו כ-180 בנות ובנים. הכוונה להגיע ל-1,000 בנות, והכוונה להגיע ל-5,000 מתנדבים. בכל מקום ובכל רשות שהנושא מתממש, המערכת זוכה לשבחים ולהערכה רבה. נושא נוסף, מתקני ספורט. זו לא המצאה שלנו, ראינו את זה במקומות אחרים בעולם, כלומר הקמת מגרש ספורט למבוגרים בגן פתוח, שכל מבוגר יכול להיכנס אליו ולהשתמש בו. יש שורה של מתקנים מתאימים. כל מערך כזה עולה קרוב ל-150,000 שקלים. אנחנו כרגע בהקמה של 100 מתקנים כאלה, שמהם כ-30 כבר עובדים, ואני מקווה שעד סוף 2009 נגמור את 100 המתקנים ונתחיל עם 100 חדשים. אנחנו חושבים שכל שכונה, כל עיר, כל כפר ראוי וזקוק שהגמלאים שלו, שהמבוגרים שלו יהיה להם דבר כזה בהישג יד. נושא נוסף, טיפול בניצולי השואה. נושא זה עמד לנגד עינינו ולנגד המשרד לכל אורך הדרך. זו חובה מוסרית, שאני אישית נושא עמי מאז נחשפתי לאימי השואה, מאז לכדתי במו ידי את הצורר אדולף אייכמן. בעזרתו של ראש הממשלה, בעזרת מנכ"לו ויחד עם משרד הרווחה, הוספנו כ-750 מיליון שקלים לשנה לתמיכה בניצולי השואה. מעגל המקבלים הורחב, והוא כולל היום שורה של זכאים נוספים. משרד הגמלאים קיבל על עצמו את הטיפול הפרטני בניצולי השואה. ואני אומר שגם בכל החוקים שהעברנו כאן בכנסת וגם בכל הכסף שהקצבנו לנושא, עדיין יש רבים, אלפים מניצולי השואה, שעדיין לא מצאנו להם פתרון, בעיקר מארצות כמו רומניה, במידה מסוימת יוגוסלביה לשעבר, בולגריה, תוניסיה, לוב, ואנחנו מטפלים בנושא באופן פרטני. ואם יהיה צורך משרד הגמלאים יגיש לכנסת הצעה לחוק לכסות גם את כל אלה שעדיין לא כיסינו. רק לומר לכם במספרים, כבוד השר, השעון, השעון מתקתק? הוא כבר לא מתקתק, זו הבעיה. כל זמן שהוא תקתק לא היתה בעיה. תהיה לך אפשרות גם אחר כך. מה שאני מציע, ניתן לך עוד שתי דקות, ואחר כך תהיה לך עוד פעם רשות דיבור, וגם יציגו לך שאלות, ותוכל להתייחס. אנחנו עוסקים בנושאי בריאות, אבל את זה אני אשאיר לשר הבריאות, שיבוא אליכם מחר. אנחנו עוסקים בטיפול מונע, בהורדת מחירי תרופות, גם לגמלאים וגם לחולים כרוניים, במציאת פתרונות לתרופות שמעבר לסל, בהעברת חוק הביטוח הסיעודי, מוסדות לשיקום. קיבלנו על עצמנו את כל האגף לחינוך מבוגרים של משרד החינוך, כלומר משרד החינוך העביר לנו את כל האגף לחינוך מבוגרים, ששם יש שורה של מטלות, כולל הטלוויזיה החינוכית, כולל המכללות, ועוד ועוד. מאחר שזמני קצר, אקצר. נושא נוסף שאנחנו עוסקים בו מפני שאנחנו גמלאים הוא השבת הרכוש היהודי, הן ב-12 ארצות במזרח אירופה והן בארצות ערב. בארצות מזרח אירופה אנחנו עוסקים בזה באופן פרטני מול כל ארץ וארץ. אני לא אפרט, רק אגיד שהמקום היחיד שבינתיים הצלחנו לקבל ממנו משהו על חשבון רכוש ללא יור��ים, מפני שהבעיה העיקרית היא רכוש, ולא יורשים, והרכוש הזה נאמד ביותר מ-100 מיליארד דולרים, אגב, בזמנים ההם, לא בזמנים של היום, המקום היחיד שהצלחנו בינתיים זה הונגריה, קיבלנו מקדמה על חשבון רכוש ללא יורשים של 21 מיליון דולר. מאחר שהזמן מצומצם לא אפרט, אבל אם מישהו ישאל שאלות, אני אענה. בהזדמנות זו אני רוצה להעיר לחברי הכנסת שנמצאים באולם, שחברי הכנסת רשאים, אם ברצונם לשאול שאלות, הם רק צריכים להירשם ויקבלו זמן מספיק להציג כל שאלה וגם להתייחס, אם הם רוצים. חילקנו את החוברת. יש עוד עשרות נושאים שאנחנו עוסקים בהם, כמו דיור מוגן, כמו מועדוני יום, כמו הסעות, כמו שורה של חוקים, כמו תעסוקה, ועוד ועוד. הדבר היחיד שהייתי רוצה אולי להדגיש, ותן לי עוד שתי דקות, חייבים לייצר שינוי, שינוי מהותי, בכל הנושא שנקרא ביטוח לאומי. כשנחקק חוק הביטוח הלאומי בשנות ה-50, אם אני לא טועה ב-1954, על-ידי גולדה מאיר, שהיתה אז שרת העבודה, הוחלט שהביטוח הלאומי יהיה מוסד עצמאי לכל דבר. במשך השנים המוסד הזה הפך להיות למעשה חלק ממשרד האוצר, ולכן קשה לטפל בו, קשה להגיע לנושאים שאתה חושב שהם יותר חשובים מאחרים. אני חושב שצריך להחזיר לפחות את קצבת הזיקנה בביטוח לאומי, שיהיה מוסד בפני עצמו, עצמאי לגמרי. הוא יקבע ממי הוא גובה כסף, כמובן בתיאום עם מערכת המיסוי של משרד האוצר, כמה הוא גובה ואיך הוא מחלק. יש כאן שורה של נושאים שצריך להעלות על הפרק, ואם תהיה לי הזדמנות אני אשלח למי שמעוניין בזה, ואולי הוא יגיש את זה כהצעות חוק בקדנציה שלכם. תודה רבה. אני מודה לך מאוד. אתה יכול להישאר אתנו. אני נשאר. אם יש שאלות, אני אענה. בשמחה. תיכף אסדר לך מושב, תוכל לשבת. אני יכול לעמוד. כמה שאני מתקדם בגיל, ככה אני יותר עומד. לכן קוראים לזה גיל העמידה. אני מזמין, כפי שמקובל, חבר כנסת שהתמחה ומתמצא בנושא, כדי שהוא יוכל להתייחס, את חבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הקודמת. הייתי בעבר, לא בכנסת הקודמת. בכנסת שלפני. בכנסת האחרונה הייתי יושב-ראש ועדת משנה מטעם ועדת הכספים לנושא הפנסיה. כנראה שעשית את תפקידך כל כך טוב, אבל אתמול חנכת את ועדת הכספים. אתמול הובלתי את ועדת המשנה בעניין הפנסיה בנושא הגמלאים. תרשה לי להחמיא לך ולומר שכנראה עשית את תפקידך היטב, כי כששאלו אותי מי יכול לדבר בנושא גמלאים ופנסיה אמרתי: יש חבר כנסת אחד שבקי בנושאים על בוריים, וזה חבר הכנסת חיים כץ. אז אני לא יודע באיזו אכסניה, אני חשבתי שאתה גם יושב-ראש הוועדה, אבל דבריך הגיעו רחוק. קודם כול, אני מודה לך, ב. הייתי רוצה לדעת את המתכונת. אני שואל עכשיו שאלה, ואחר כך יש לי סיבוב שני? לא, הסידור הוא כזה: אתה יכול להתייחס חמש דקות, לשאול שאלות, לא יפריעו לך. אחר כך השר ישיב לך, ואתה יכול להשיב לו. תדברו. אתה יכול לקטוע אותו, יכול להעיר לו, הוא יכול להעיר לך. בסוף תקבל עוד שלוש דקות ללא הפרעה לסכם את עמדתך. אדוני היושב-ראש, הייתי רוצה לשאול אותו שאלה, ואחרי שהוא ישיב, להעלות את כל הנושאים מסודרים, אם אפשר. אני חושב שזה יותר מכובד לשאול אותו עכשיו שאלה כללית בנושא ואחר כך להתייחס לכל הנושאים. אין בעיה, הכול חופשי כאן. רק שנייה, אני מבקש מהשר לשבת ולהשיב לך מהדוכן. אדוני השר, היו לי לבטים מאוד גדולים כשאמרו לי לבוא לפה למפגש הזה. מאוד שמחתי שהגמלאים נבחרו לכנסת ישראל. באתי לכנסת בשביל לנסות לשפר את איכות החי��ם של העובדים והגמלאים. חשבתי שאני אמצא בכם שותפים. הייתם בכנסת שלוש שנים, והשאלה שאני רוצה לשאול אותך, האם, על אמת, אתה לא חושב שבזבזתם את הזמן ולא שיפרתם את איכות החיים של הגמלאים במדינת ישראל? בקטע השני, אחרי שתענה, אני אציג נושאים, נושא-נושא, שניסיתי לפעול בהם למען הגמלאים, ולא רק שלא עזרתם לי, אלא הייתם אבן נגף, חלקם דברים שדיברת עליהם בנאום שנאמת. קראתי את מה שנאמת אתמול בערב, עברתי על החומר. בדיעבד, זו היתה הזדמנות בלתי חוזרת כזאת, שגמלאים נבחרו לכנסת ישראל ובאו לייצג אוכלוסייה אדירה. האם אתה לא מרגיש שהקטע הזה בוזבז? אולי תן לנו דוגמאות של דברים שאתה חושב, ספציפית, שלא בוצעו. מצוין. יש הרבה צדק בדבריך. אתה תגיב לו. כבוד השר, אני מבקש, אם אפשר, שהוא יאמר את הדברים, תרשום לך את הנקודות ותוכל לענות לו מייד. נהניתי לשמוע את התגובה שהוא אמר לי. אני אחזור עליה: יש הרבה צדק בדבריך. אני אחזור. אני אדם שמדבר, שתוכו כברו. קודם כול, דיברנו פה על הביטוח הלאומי. אני הגשתי הצעת חוק, הצעת חוק הביטוח הלאומי (ביטוח שאירים לאלמן). עמדתי פה על הדוכן והסברתי את הצעת החוק, והצעת החוק הזאת לצערי לא עברה, היא נפלה, 42 נגד ו-40 בעד. הגמלאים הצביעו נגד. אנחנו מדברים פה על הדוכן, ואנחנו אומרים מה אנחנו רוצים להשיג. אז היינו שם. מה אמרה הצעת החוק? היום, כמו שאתה יודע, גם בקרנות הפנסיה וגם בביטוח לאומי שאירי אלמן מקופחים ביחס לשאירי אלמנה. רצינו להשוות את הזכויות, אם לא בקרנות הפנסיה, בקרנות הפנסיה בג"ץ קבע שצריך להשוות זכויות אלמן ואלמנה, אבל אנחנו מתווכחים עכשיו מי יממן את העלות. העלות של השוואת זכויות אלמן ואלמנה היא 1.7 מיליארד שקל. 1.7 מיליארד שקל, לא נכון. לפי נתוני האוצר, נתנו לי נתונים רשמיים לפני הדיון בוועדה, יעבירו שתי קופות לגירעון של מעל 3%. בהעברת שתי קופות לגירעון מעל 3% כל הזכויות של הגמלאים המבוטחים באותן קופות ייפגעו. והוויכוח, מי יממן את זה, העמיתים והגמלאים או האוצר. זו דוגמה של סעיף אחד. סעיף שני הוא הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. אני טענתי שקרנות הפנסיה לא צריכות לפרסם תשואות כל יום. לא יכול להיות כזה דבר. חיסכון לטווח ארוך של עשרות שנים, אין לזה ערך שמפרסמים תשואות כל יום, וכשמפרסמים תשואות כל יום, אז אנחנו רואים תוכניות טלוויזיה או פרסומות בטלוויזיה: זה טוב, אבל זה לא מצוין, קנית ברווז, קנית חתול. אנחנו יודעים מה קרה עם קרנות הפנסיה, יודעים מה קרה עם הפנסיות של הגמלאים. הבאתי את זה למליאה, והגמלאים הצביעו נגד. להפתעתי, היום ב"דה-מרקר", ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון והביטוח, אומר: כנסת ישראל צריכה, או אנחנו צריכים, להעביר תקנה שיפרסמו תשואות פעם בשנה. זו הצעת חוק שהיתה פה במליאה, והגמלאים הצביעו נגד. אני אקרא אחר כך עוד כמה דוגמאות, כמו שאתה מבקש. דוגמה נוספת, פטור ממס על חסכונות של גמלאים מעל גיל 80. היום כשאתה קונה אג"חים ומשקיע בתוכניות חיסכון, גם באג"חים וגם במק"מים, לא בהימורים, לא במניות, אתה מקבל תשואות מסוימות. על התשואות האלה אתה משלם מס. אני ביקשתי לפטור גמלאים מעל גיל 80 מהמס הזה, והגמלאים הצביעו נגד. הגשתי הצעת חוק שאדם שהוא מעל גיל 85 והוא יכול לשלם והוא ערירי, יקבל על חשבונו עובד זר שיהיה אתו בבית, שהוא לא יהיה לבד. והגמלאים, ופה זו היתה הזדמנות מצוינת, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה היה מהגמלאים. אנחנו לא העברנו את זה בחקיקה, ולא העברנו את זה בחקיקה כי הטיעון של הממשלה היה שהגמלאים, כל האנשים האלה הם שקרנים. למה הם שקרנים? הם לא צריכים את העובד הזר שיעזור להם בבית, הם ישתמשו בעובד הזר הזה, שהוא יהיה מנקה בבתים של הילדים שלהם. אני התקוממתי והתרעתי ולא קיבלתי תמיכה וזה לא עבר, זה לא עבר בוועדה. גם בקטע הזה יצאתי די מתוסכל. אתן לך עוד דוגמה, קופות גמל. הגבלת ההשקעות בקופות גמל של גמלאים מעל גיל מסוים, עד 20% במניות. אמרתי שלאף אחד אין זכות מוסרית לנסות ולהמר בזכויות שצברו אנשים לעת זיקנה. שהם לא יהיו נזקקים, שהם יוכלו לתת לנכדים שלהם ולילדים שלהם, ולו גם דברים קטנים, והם לא יצטרכו לקבל. זה הגיע למליאה, והצעת החוק נפלה, והגמלאים הצביעו נגד. יש פה ההצבעות במליאה. ואני עומד היום ושומע, והיו לי לבטים קשים אם לבוא לפה. אני מכבד מאוד את השר רפי איתן, מאוד מכבד אותו, ואני מצטער שאין סיעה של גמלאים בכנסת ישראל. לכן השאלה שלי בהתחלה, האם הם לא מרגישים, האם הוא, כמי שעמד בראש סיעת הגמלאים, לא מרגיש שהתבזבזה הזדמנות פז לנסות ולשפר את איכות החיים של הגמלאים במדינת ישראל? אני מרגיש שכך זה היה. תודה. לא. אתה נשאר. תישאר כאן. הוא יענה, ואתה תוכל לדבר. בבקשה. אתה מוכן מאיפה שאתה יושב. נוח לך כאן, נכון? מאיפה שאתה בוחר. ראשית, אני מודה שחבר הכנסת חיים כץ הוא אחד האנשים שאני מכבד, שהוא, בנושאים חברתיים, במיוחד בנושאי פנסיה וגמלה, הוא היותר בקי בבית הזה. תודה. שנית, לי אין ספק שאנחנו במידה רבה בזבזנו את מה שהיה בידינו, אבל צריך לזכור שאני באתי הנה לספר את מה שעשה משרד הגמלאים. כל מה שחבר הכנסת חיים כץ אמר זה מה עשתה הסיעה בכנסת. עם הסיעה בכנסת היתה לנו בעיה: היא נפרדה לשתיים, כלומר היינו סיעה קטנה. בכל החוקים שהוא מדבר עליהם היינו סיעה קטנה. והיינו חלק מקואליציה. כל הנושאים האלה שבהם הצבענו נגד, הצבענו בגלל החלטה של הקואליציה, שלא נתנה אז לליכוד, שהיה למעשה מנהיג האופוזיציה, לקבל אף חוק בכנסת. זה בצורה ברורה ומפורשת. כלומר, היינו בקואליציה, ושמענו, או יותר נכון עשינו, לפי ההחלטה של הרוב בקואליציה. אני יכול לומר הערה? אני מצפה ממך שבכנסת הזאת, כאשר אתם הרוב, תעביר את כל החוקים. אני מוכן, כבר עשיתי ספר, וביקשתי מאנשי ואמרתי: מי שאתם צריכים לדבר אתו הוא חבר הכנסת חיים כץ, על מנת לנסות להעביר בכנסת הנוכחית את החוקים שלדעתי צריך לחוקק אותם, ובהם חלק ממה שאתה אמרת. עכשיו, אני אגיד, הוא רוצה להעיר משהו. כבוד השר, רגע. חבר הכנסת חיים כץ, תעיר. אני מכבד אותו. עכשיו אני אגיד משהו לחובתך: לא פנית אלי באופן אישי אף פעם אחת. עכשיו אני יכול להעיר? כן. אתה מבוגר ממני ביום אחד, וגם אני לפעמים לא זוכר, אבל היו פניות בכמה הצעות חוק. עובד זר בתחום הסיעוד, היתה פנייה, ודחיתם את זה בישיבת ממשלה. פניתי בנושא הערר, דחיתם פעם נוספת. אזרחים ותיקים, פטור מארנונה, בוועדת שרים הפלתם לי את זה. פניתי, ונפל גם בערר. אבל זה לא זה. אני רוצה להגיד לך פה, מעל דוכן הכנסת: אני לא יודע, יושב-ראש הכנסת הכתיר אותי לפני שהתחלתי את דברי, שאני יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, בלי שום קשר לעניין הזה. אני מתחייב לך שאני אמשיך להיות כתובת לגמלאים ולעובדים בכל הנושאים האלה. לשם כך אני פה. אני באתי לנסות ולעזור בתחום החברתי ולא בתחום המדיני-ביטחוני. המשרד שלכם, משרד הגמלאים, יכול להיעזר, ויש לו כתובת, ואני אעשה כמיטב יכולתי. לצערי, עכשיו אתם לא תהיו בקואליציה ולא באופוזיציה, אז לא יכפו עליכם איך להצביע. אבל אתה תראה איך אני מצביע עם צו מצפוני, וצו מצפוני הוא לעזור לכם. תודה רבה. תודה רבה. עוד משהו? לא. אני מאוד מודה לך. כבוד השר איתן, תשב עוד דקה בבקשה. אנו ניתן גם לחברת הכנסת סופה לנדבר להציג שאלות, ואם יש עוד מי שרוצה, יש לכם אפשרות עכשיו להירשם. אדוני השר, אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, אני חלוקה במה שאני בעצם צריכה להציג היום. כמו חבר הכנסת לפני, יש לי ספק איך אני אציג את הדברים. אדוני השר, אני מכבדת אותך, ואין ספק שהטיפול באנשים מבוגרים מחייב טיפול מיוחד, ומלא חשיבות. היום, אוכלוסיית הזקנים מגיעה לגודל של 20% מהאוכלוסייה כולה, ולכל קשיש מגיעים רווחה וחיים של כבוד. אבל, אדוני השר, הדרך לחגיגות עוד ארוכה וקשה, והנושאים שעומדים לפנינו, כמו שהם עמדו בקדנציה הקודמת, הם רבים, ויעמדו גם בקדנציה הזאת: אלימות נגד קשישים, הגדלת סל התרופות והבעיה של ניצולי השואה. דרך אגב, אדוני היושב-ראש ואדוני השר, אני רוצה להזכיר שהדרך לכיוון עזרה לניצולי השואה התחילה מחבר כנסת מסיעת ישראל ביתנו יורי שטרן, ואני זוכרת את החקיקה האחרונה שלו, שנינו ישבנו במשרד של שר האוצר כאשר הוא חוקק את החקיקה למען ניצולי השואה. אבל יש עוד מה לעשות. נושא נוסף הוא הגדלת קצבת הזיקנה. אתה יודע בדיוק, כנראה, שאלה שחיים מקצבת זיקנה, זוג מקבל כאילו הם חיים בן-אדם וחצי, בהשוואה לבודד שמקבל קצבת זיקנה. זה לא קורה באף מדינה. צר לי שבכנסת הקודמת, כאשר הנחתי וניסיתי לקדם חוק להגדלת קצבת הזיקנה ל-20% מהשכר הממוצע במשק, בעצם לא עזרתם הרבה להעביר את החוק הזה, ולא עזרתם לקשישים של מדינת ישראל לקבל, להגדיל את קצבת הזיקנה שהם מקבלים ל-20% ממשכורת ממוצעת. אני לא מאמינה בתוכניות גדולות. אתה דיברת כאן על הקמות של ועדות. אני לא מאמינה בוועדות שונות. אני גם חושבת שזה זמן יקר לאותם ניצולי השואה שמדי יום הולכים לעולמם. לא הצלחתם הרבה לסייע לאותם אנשים. אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות. אני חושבת שיש לפנינו כמה חוקים, ואני רוצה בעצם להצטרף לחבר הכנסת שדיבר לפני ולהגיד: גם לי היו לא מעט חוקים שקשורים להגדלת קצבת הזיקנה, לפנסיה, לוותק של אדם שמגיע למדינת ישראל, שהמדינה תקבל את זה באופן אוטומטי. אתה יודע שאנחנו, ישראל ביתנו, הצלחנו להגדיל את סל ההטבות שקשישים וזקנים מקבלים במדינת ישראל. אחד מהחוקים שעבר בכנסת הקודמת, וזה חוק שלי, הוא על תעריפי חשמל סוציאליים, והוא עוזר היום ללא מעט קשישים לחיות ולסיים את החודש, ויש המון הטבות, ובעצם הרכבנו את סל ההטבות שאנשים מקבלים. אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך: המשרד לענייני גמלאים החל את דרכו באוקטובר 2006, ואתם עבדתם המון, לא מעט, על השבת זכויות ורכוש יהודי לניצולי השואה. ברצוני לשאול את השר: מהם ההישגים וההישג העיקרי בנושא הזה? אחת המשימות העיקריות של המשרד לענייני גמלאים היא המאבק באלימות נגד זקנים. אדוני השר, אני רוצה לשאול אותך: מה התוצאות ובמה אתה יכול להתגאות במאבק הזה? לפי הדוח של אדוני השר, יש הרבה תקציבים וכספים עתידיים, כמו גם תוכניות לעתיד. ברצוני לשאול את השר: ממה הקשישים, האבות המייסדים, נהנים כבר היום, מהכספים? לא במיליארדים, אלא החשבון הפרטי של כל קשיש שדאגתם לו. אני רוצה לדעת את זה. תודה רבה. כבוד השר, בבקשה. חברת הכנסת סופה לנדבר, אני אגיד כך. ראשית, מדברייך למעשה יצא רעיון שצריך לטפל בקשישים, בזקנים, כמוני, אגב, באופן פרטני. אנחנו, משרד הגמלאים, היה רוצה שגם את האגף לטיפול בקשיש שנמצא במשרד הרווחה וגם את זה שנמצא במשרד הבריאות יעבירו למשרד הגמלאים, כדי שלמשרד הגמלאים יהיו הכלים לטפל גם באופן פרטני, יותר ממה שהוא עושה היום. זה דבר אחד. דבר שני, אמרת שאנחנו מ-2006. אמת, אנחנו ממאי 2006, אבל במאי 2006 השר הנוגע בדבר היה למעשה שר ללא תיק, כלומר, לא היו לו כלים לבצע את מה שהוא רצה לבצע. רק באוגוסט 2007, זאת אומרת לפני שנה וחצי, יכולנו לקבל משרד. לקח לפחות חצי שנה עד שאיישנו אותו. באופן מעשי המשרד הזה עובד כשנה, וקשה להשיג הישגים רבים בשנה, אבל בכל זאת השגנו. חלק מהדברים שאמרת לי כבר אמרתי. נניח, בנושא של אלימות נגד קשישים כרגע עובדים בשבע ערים ומצרפים אליהן עוד שלוש ערים. יש לנו שם תוצאות מצוינות. המשאבים שקיבלנו לנושא מוגבלים, כלומר, לא יכולנו לפרוס את עצמנו בבת אחת על כל 280 היישובים, וזה כולל אזורים עם הרבה יישובים, כמו מועצות אזוריות. לא יכולנו לפרוס את עצמנו בכל נקודה ונקודה, פשוט מחוסר תקציב. לגבי ניצולי השואה, נדמה לי שאנחנו אולי הדוחפים ביותר את כל הנושא הזה שנקרא ניצולי השואה. יחד אתי. יחד עם אחרים, יחד עם משרד הרווחה, אבל התחלנו בזה עוד לפני שחבר הכנסת בוז'י הרצוג היה במשרד הרווחה. התחלנו בזה הרבה קודם, אני מדברת על חבר הכנסת שטרן. אמת, חברת הכנסת סופה לנדבר, באנו בעקבותייך ובעקבות חברת הכנסת אביטל. אני מודה בזה. אני אומר הרבה פעמים שלמעשה הנחתן את היסוד לכל הנושא הזה. אני אומר במלוא הכנות: לולא קולט, שבראשית הדרך הסבירה לי מה קורה עם ניצולי השואה, לא הייתי יודע, אבל כך עשינו מה שעשינו. זה ראוי לציון. זה שיש עוד נושאים שלא טופלו, יש. כמו מה למשל? אילו עוד נושאים לפי דעתך? מה שאמרתי קודם. להערכתי יש בין 3,000 ל-6,000 יהודי תוניסיה, לוב ורומניה, זאת אומרת, יש אוכלוסיות שלא טופלו. יותר קבוצות שלא קיבלו, שבהן צריך לטפל. אנחנו עושים את זה באופן פרטני, כלומר, הוצאנו קול קורא, הם באים אלינו, ואנחנו מטפלים בכל אחד בפני עצמו. אם אפשר לפי החוקים הקיימים, אנחנו מעניקים לו מה שמעניקים לו. במיוחד לעולים מרוסיה. ועידת התביעות השיגה עכשיו מגרמניה תוספת לעוד 10,000 ויותר מלגות, חד-פעמיות, אבל לפחות מלגות. עוד משהו? כן. חברת הכנסת אדטו רוצה לשאול שאלה. אדוני השר, אני רוצה לשאול שאלה לגבי מה שאמרת כרגע. אמרת שאתה חושב שמשרד הגמלאים צריך לטפל, אני לא מצליח לקלוט, אולי את יכולה יותר לאט. אני מבוגר, אני גם לא שומע טוב. דברי לאט. אדוני השר, לגבי מה שענית כרגע. ענית שאתה חושב שמשרד הגמלאים צריך לטפל בבעיות הבריאות, או להתייחס בנפרד לבעיות הבריאות של אנשים זקנים, אנשים מבוגרים. אני חושבת דווקא שהפיצול הזה הוא לא לטובה בכלל, כי יכול להיות שיש בעיות שאתה יכול להציף, אבל באילו כלים אתה רואה את משרד הגמלאים מטפל בבעיות בריאות או מתייחס לנושא הבריאות של אנשים קשישים? למה הגמלאים צריכים משרד נפרד? כי אחרת אפשר היה להגיד שנשים תטופלנה במסגרת אחרת, מגזרים כאלה ואחרים, למה אנחנו מפרידים את בעיית הגמלאים, שהיא בעיה בריאותית כוללנית ולאו דווקא שייכת למשרד ספציפי, אלא למשרד הבריאות? תודה רבה. על הנושא הזה יש ויכוח ארוך, האם צריך משרד גמלאים או לא צריך משרד גמלאים. לקח גם לי די הרבה זמן לתבוע משרד גמלאים, אחרי שהתעמקתי בנושא ואחרי שראינו גם מה קורה בארצות אחרות. בארצות אחרות, המקום היחיד שיש בו משרד גמלאים היום זה אוסטרליה, אבל גם הוא מחובר תחת שר אחר. אני זוכר שכשישבתי בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שם דנו בהצעה להעביר חוק שלפיו אסור שיהיו יותר מ-18 משרדים במדינה, שאלו אותי מה יקרה עם משרד הגמלאים. אמרתי שניקח את משרד הגמלאים כחטיבה אחת מסודרת ומאורגנת, ונעביר אותו תחת שר אחר, והשר האחר יטפל גם במשרד הגמלאים וגם במשרד הרווחה, גם במשרד הבריאות וגם במשרד הגמלאים. דבר דומה קרה באוסטרליה. הם הקימו משרד גמלאים, והוא עבד חלק מהזמן בפני עצמו. אחר כך, בגלל נושאים כאלה או אחרים, העבירו אותו כחטיבה למשרד הבריאות, אבל במשרד הבריאות השר הוא שר הבריאות ושר הגמלאים. כלומר, אלה מערכות, מבנים, שאפשר לעשות. אין לי ספק היום שצריך משרד שיחשוב על הזקן, שיחשב על הגמלאי ושיחשוב, רבותי, על הזקן בשנים האחרונות של חייו. תזכרו, בשנים האחרונות של חייו הזקן צורך שירותי רפואה בערך כמו בכל חייו עד שלוש השנים האחרונות, ושם צריך להשקיע הרבה מאמץ, וכל משרד כמו משרד הבריאות או משרד הרווחה, שעסוק באלף ואחד נושאים אחרים, לא מסוגל לרכז מאמץ כמו שיעשה משרד הגמלאים. אפשר לשאול שאלה בהמשך? בהחלט. אני לא שומע. שאלתי אם אני יכולה להגיב, וקיבלתי אישור להגיב. המתכונת של הדיון הזה היא שיחה. השר אומר, ואת יכולה להגיב. השר מגיב, ואת יכולה להגיב אליו. אנחנו רוצים לשמוע מאנשים שמתמצאים קצת על העולם הזה של הגמלאים, על הבעיות שקשורות בהם, על התארגנות, וכאן עולה שאלה מעניינת. יש לי בקשה, אולי תתקרבי? יש לך כאן עמדה יותר קרובה. כדי שאשמע טוב יותר. תודה. הייתי מבקשת לחזור לנקודה, הבאת את הדוגמה האחרונה, שאני בהחלט מסכימה לה, שבשנים האחרונות לחייו, כל אדם צורך שירותי בריאות פי כמה וכמה מאשר במשך כל חייו, זה הכי יקר בתקופה הזאת. ובדיוק מכאן נובעת שאלתי: דווקא בשנים האלה, שהאדם צריך את רוב שירותי הבריאות, הוא צריך את בית-החולים, הוא צריך את הרופא, הוא צריך את המרפאה, הוא צריך את השיקום והוא צריך את הסיעוד וכדומה, יש מערך שכבר מובנה בתוך משרד הבריאות, לטוב ולרע, אולי טוב יותר, אולי טוב פחות, בקופות יש המערך הזה. אתה רוצה להגיד: עכשיו, בגיל מסוים, 75 80, אני מוציא מהמערך הזה ומעביר אותו למערך אחר, שיהיה כפוף לגמלאים? אני מנסה להבין כיצד זה יכול לייעל את המערכת. לתפיסתי, זה מכביד וזה מייקר. כלומר, הערנות של המשרד שלכם, למקד את זה לגמלאים, מקובלת, אני מבינה למה, אבל, מאידך גיסא אני חושבת שהניסיון לשלוף את התקופה הזאת ממערך מובנה שהקופות מנהלות אותו, לא כל כך המשרד אלא הקופות, ולהעביר את זה שיהיה ת"פ של מישהו אחר, הוא בעייתי. אגף הזקנים במשרד הבריאות לא מטפל בקופות-החולים. מי אמר לך שהוא מטפל בקופות-החולים? הוא לא מטפל, לא בקופות-החולים, לא במערכות הסיעוד, לא בבתי-החולים הסיעודיים, לא בסל התרופות, הוא לא מטפל בזה. הוא בסך הכול מטפל בנושאים ספציפיים מאוד. מי שמטפל היום עבור הזקנים בכל הנושאים שאמרתי עכשיו, זה אנחנו. אפילו משרד הבריאות לא משקיע בזה מאמץ, מחר ישב פה שר הבריאות, ולזכותו אני אומר שמשום שהוא גמלאי יש דברים שהוא "סחב" את משרד הבריאות לטפל בהם. אבל עד שהוא בא, משרד הבריאות לא טיפל בהם, נניח בתורים בקופות-החולים, באפליה של זקנים בקופות-החולים, בזה משרד הבריאות לא טיפל עד שאנחנו לא באנו. תודה. הדברים נאמרו. אולי אוכל בכל אופן לחדד משהו מהדברים. קודם אתה התייחסת באופן כללי למחקר שעשית, וזה מעניין מאוד לשמוע, לגבי ההתמודדות של פרלמנטים אחרים בעולם וממשלות אחרות בעולם עם נושא הגמלאים. הופתעתי לשמוע שרק באוסטרליה, מכל המדינות הדמוקרטיות, אולי גם מכל המדינות בכלל, יש משרד מיוחד לענייני גמלאים. אבל אמרת בדבריך, שבמקומות אחרים יש אולי מיניסטריונים לגמלאים במשרדים מיניסטריאליים שכוללים כמה נושאים. אולי אתה יכול קצת להרחיב על מה שמצאת, על מנת שנוכל לבחון את הדברים, גם מה טוב לנו. אם כי במאמר מוסגר אני רוצה לומר: נראה לי שהמציאות הפוליטית של ישראל היום היא דווקא בכיוון ההפוך, היא לא מחפשת לאחד תיקים, היא מחפשת להפריד עוד ועוד נושאים לעוד ועוד שרים. כי האירוניה של הפוליטיקה היא, שאלה שאתה באת לדון ביוזמתם בכינון ממשלות שלא יהיו בהן יותר מ-18 שרים, יושבים היום ומרכיבים ממשלה עם הרבה יותר מ-18 שרים. אבל את זה נשאיר לאירוניה של ההיסטוריה או של הפוליטיקה. בכל אופן, אשמח לשמוע ממה שאתה בדקת, מה עושים בעולם בתחומים האלה. א. אענה לגבי מספר התיקים, וזאת אולי תהיה תשובה במידה מסוימת גם לחבר הכנסת חיים כץ. תראו, כאשר יש ממשלה עם 26 תיקים ויש גם עוד שני סגני שרים, זאת אומרת 28 חברי כנסת לא נמצאים בדיונים שוטפים של הכנסת. אני לא צריך להרבות בדברים, הכנסת הנוכחית מוכיחה את זה. ואז, מה שקורה, מחייבים אותך למשמעת קואליציונית נוקשה מאוד. למעשה, אני מניח שבחלק מהחוקים שחבר הכנסת כץ הזכיר, אני מניח שקראו לי למליאה ואמרו: תצביע עכשיו נגד ועכשיו בעד, וככה עשיתי. אני יכול להשיב? רגע, תן לו לסיים. ולכן, אני בעד, אם אפשר, שיהיה החוק הנורבגי. כלומר, שהכנסת ככנסת תוכל לעבוד בצורה מסודרת בלי הנוקשות הזאת שממשלה מחייבת, כאשר חלק גדול מחברי הכנסת נמצא בצורה כזאת או בצורה אחרת מחוץ לכנסת. לא כל הצופים יודעים מה זה החוק הנורבגי. אתה מתכוון לחוק שלפיו שרים נמצאים בממשלה ונציגי מפלגות של השרים האלה באים במקומם לשבת ולכהן כאן כחברי הכנסת. לרעיון הזה אתה מתכוון. תודה. שאלתי מה מצאת בעולם לגבי, אפשר הערה? מייד. רק אומר בנושא אחד שאני חושב שהוא ראוי. בארצות-הברית קמה תנועהAARP, American Association of Retired Persons , והיא כוללת היום 35 מיליון חברים. היא לא פוליטית, אבל היא פוליטית. כלומר, 35 מיליון חברים, כל חבר צריך לתת כמה עשרות דולרים לשנה, וההכנסה שלהם בשנה עוברת את המיליארד דולרים ויותר. והם הפכו להיות בעלי משקל פוליטי בשכנוע או בלחץ על מערכת החקיקה האמריקנית, אולי יותר גדולים מכל מפלגה פוליטית אחרת. יכול להיות שאנחנו, מפלגת הגמלאים, עשינו שגיאה מתחילת הדרך. אני אומר דבר שאמרתי למפלגת הגמלאים כבר בחודשים הראשונים. אמרתי: לא היינו צריכים להיות מפלגה, היינו צריכים להקים תנועה, תנועה של הפנסיונרים, אם אתם רוצים, תנועה של האזרחים הוותיקים. נעשו ניסיונות כאלה בישראל, אבל כנראה בישראל הלהט הפוליטי הוא כל כך גדול שכולם רצים קודם כול להיות חבר הכנסת. ואחר כך חושבים מה לעשות. ואחר כך חושבים מה לעשות, אתה צודק. אדוני השר, אתה יודע, בשפת החבר'ה, אנחנו נותנים פול גז בניוטרל. אמרתי את זה ואני מתכוון למה שאני אומר, שאני מצטער שאתם לא חברים בכנסת הזאת. יחד עם זאת, כחבר הכנסת שהיתה לו הזכות להיות גם בקואליציה וגם באופוזיציה, שמרתי על עקרונותי, וכאשר באו לפגוע בפנסיה הצבעתי נגד התקציב וקיבלתי עונש של חצי שנה לא לחוקק. אני חושב שבשביל זה באנו לכנסת. באנו לכנסת בשביל ליישם מטרות ולהעביר את העקרונות שלשמם באנו. אתה כשר לא יכול להצביע, אבל היו לך שם חברים שהיו חייבים, חבל, באמת חבל, שמעתי את מה שאמרת, קראתי את זה גם בערב, שאתה מקווה שהכנסת הזאת תפתור את הבעיות בביטוח הלאומי. אנחנו היינו שם, אנחנו היינו קרובים. היתה לכם הזדמנות להביא את זה, אתה לא מבין איזו הזדמנות היתה לכם להביא את זה כשהייתם בשלטון. טוב. חיים, כמה פעמים אני צריך, תודה. רק עוד שאלה אחרונה, ובזה אנחנו נסיים את הדיון, כי אני רואה שגם שר הדתות הגיע הנה, בעזרת השם. בבקשה. יש לי שאלה קצרה, או אולי הצעה. אחד הדברים שיש בהם מחסור אמיתי זה רופאים גריאטריים, אנשים שההתמחות שלהם היא גריאטריה. אנחנו יודעים שיש בעיה של תקנים בבתי-חולים, ואחת הסיבות למחסור היא התקינה. אולי שווה שמשרד הגמלאים ייקח על עצמו לתת או לממן תקינה של רופאים שהתמחו בגריאטריה, x רופאים לפי סידור כזה או אחר, בתי-חולים ממשלתיים, בתי-חולים של הקופות וכדומה, כדי להרחיב את מעגל הרופאים הגריאטריים. אני יודעת שהתשובה תהיה שזה תפקידו של משרד הבריאות, או תפקידו של בית-החולים. אבל מאידך גיסא, בגלל האינטרס המאוד מובנה של משרד הגמלאים בפיתוח הגריאטריה, אולי שווה שהמשרד ייקח על עצמו, במסגרת החשיבה לטווח הארוך, גם את טיפוח הנושא של הרופאים הגריאטריים. תודה. תודה. אני מאוד מודה לך. מה שנקרא, פרצת לדלת פתוחה. ב-2008 השקענו בנושא הזה 4 מיליוני שקלים, וב-2009 אנחנו נותנים עוד 4 מיליוני שקלים, מלגות לרופאים ואחיות שמתמחים בגריאטריה. נו, כיוונתי לדעת גדולים. תודה רבה. כבוד השר, אני מאוד מאוד מודה לך. אני מאחל לך הצלחה רבה. יש לך עבר עשיר, מגוון, החל בביטחון ישראל וכלה בנושא הרווחה. אני מקווה מאוד שתמשיך עוד שנים רבות לתרום לנו מניסיונך, מתבונתך ומהמסירות שלך למדינת ישראל. עלה והצלח. כבוד היושב-ראש, עתידי עוד לפני. עם עבר כמו שלך זה אתגר לא קטן. אני מזמין את שר הדתות במסגרת הדיון שלנו, דיווחי הממשלה השלושים-ואחת לכנסת השמונה-עשרה. אנחנו נשמע את הדיווח של השר לשירותי דת, חבר הכנסת יצחק כהן, שהתחיל את דרכו בממשלה היוצאת כשר בממשלה שאין בה משרד דתות, והוא מסיים כשר לשירותי דת. בבקשה, כבוד השר. תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמח לעמוד פה ולתת לכם סקירה על פעילות המשרד לשירותי דת. למעשה, משרד הדתות הוקם עם קום המדינה, קצת אחרי, בשנת 1949, כאשר ראשי המדינה ומקימיה הבינו שמדינה יהודית חייבת לשמר מכל משמר את הזהות היהודית שלה, בתור שכזאת, שרוב הגלויות שהתכנסו ובאו אלינו לכאן עם הקמת המדינה אחרי אלפיים שנות גלות שמרו, אדוני היושב-ראש, מכל משמר על הזהות היהודית, על טהרת המשפחה, על הישיבות הקדושות, על השבת הקדושה. למעשה, זה מה ששימר את האומה במשך כל שנות ההיסטוריה. האומה הזאת ראתה אימפריות קמות, שולטות ונעלמות. ההיסטוריה ידועה, אני לא אפרט אותה כרגע. אבל עם ישראל צועד אלפי שנים מאז מתן תורה עם אותו ניחוח. קירות הבית היהודי הם אותם קירות, של התקופה שלנו, מלפני מאה שנה, מאתיים שנה, אלף שנה. אין שום הבדל אם האומה הזאת נמצאת באשכנז, בתימן, בליטא, תוניס, לוב, מרוקו, אמריקה, או בפינה הנידחת ביותר בעולם. ערכיה תמיד היו מושתתים על התורה המסורה. הקרנתה היתה זהה בכל מקום. אותה שלווה, אותו ביטחון, אותו מאור פנים, אותה פתיחות הלב, בכ�� מקום אותו הזוהר. זה סוד הקיום, זה מה ששרד, עם זה הצליח עם ישראל לשרוד לאורך כל הדורות. ואכן, עם הקמת המדינה הבינו את זה ראשיה, והבינו שהמשרד לשירותי דת, שאמור לספק את כל שירותי הדת היהודיים, הוא משרד חשוב מאין כמוהו. לצערי הרב, מלבד תקופה קצרה מאוד, בגלל איזו גחמה פוליטית, איזה ליקוי מאורות, בדצמבר 2003, בגלל איזה הסכם קואליציוני מוזר עם תנועה שהיתה פה בקדנציה הקודמת, תנועת שינוי, נדמה לי, תזכיר לי, אני לא כל כך זוכר, החליטו אז לסגור את המשרד הזה. כבר לפני שתי כנסות. כן, לפני שתי כנסות. ברוך השם, עם הקמת הממשלה היוצאת ראש הממשלה וממשלת ישראל וכנסת ישראל הבינו שחייבים להחזיר את המשרד הזה, בגלל הקריסה של שירותי הדת שבאה בעקבות סגירתו של המשרד. תחומי האחריות של המשרד כוללים סעיפים שתיכף נעמוד עליהם. תקציבו בשנת 2008, בבסיס, בתקופת השפל, עמד על 282 מיליון ש"ח. עם קידום המשרד וקידום הפרויקטים, השנה הסתיימה ב-430 מיליון ש"ח. כפי שאמרתי, תחומי הפעילות הם מועצות דתיות, המשרתים בקודש, מבני דת, עירובין, בתי-עלמין, נישואין, מיזמים וקשר עם הגולה. מורי ורבותי, היתה ביקורת קשה מאוד על פירוק המשרד. אני אצטט חלק מהביקורת שנשמעה: פירוק המשרד גרר שינוי מהותי מעבר לשינוי במוקדי הכוח, שינוי משמעותי, שהוביל להידרדרות באופן תפקודן של המועצות הדתיות והביא את מערך שירותי הדת לקריסה. הקיצוץ התקציבי במועצות הדתיות שפועלות במסגרות מוניציפליות וחלק מתקציבן מגיע מקופת השלטון המקומי, המשבר התקציבי הפוקד את השלטון המקומי בשנים האחרונות משפיע גם על תפקודן של המועצות הדתיות. אולם מאז פירוק המשרד הולך המשבר ומחריף, ומאז שנת 2003 מקוצץ התקציב באופן שאינו מאפשר למועצות הדתיות לעמוד בהתחייבויותיהן הכספיות המינימליות לעובדיהן ולגמלאיהן. וכך היה, אדוני היושב-ראש, השירותים קרסו, שבתו, העובדים, במסירות נפש, לאחר הלנת שכר של חודשים, שמונה חודשים, תשעה חודשים. כולנו זוכרים את התקופה הקשה הזאת, וברוך השם, עם הקמת המשרד ותחילת הטיפול בעניין, התופעות האלה חלפו מאליהן. עיקר פעילות המשרד מתבצע באמצעות המועצות הדתיות, ובמסגרתן ניתן שירות לרוב תושביה היהודיים של מדינת ישראל, וכמעט כל אחד, כל אחד, נזקק לשירותי הדת בשלב כלשהו של חייו. המשרד מטפל באמצעות המועצות הדתיות ברישום נישואין, בקבורה, במתן תעודות הכשר לענפי המזון, בהפעלת מקוואות לטהרת המשפחה, בהפעלת מערך הרבנות, בהתקנת עירוב, בפעילות תרבות תורנית ובהקמת מבני דת. בהמשך אנחנו נעמוד על כך ונפרט. בסך הכול מספר המועצות הדתיות בפריסה ארצית הוא 133, 60 מועצות דתיות בערים הגדולות, 52 מועצות במועצות המקומיות ו-21 מועצות במועצות האזוריות. כפי שאמרתי, נושאי הטיפול הם משרתים בקודש, מבני דת, עירובין, גם בקהילת יוצאי אתיופיה, יש אגף מיוחד, קשר עם הגולה, מיזמים שנעמוד עליהם בהמשך, נפרט אותם, קבורה ונישואין. כמו כן המשרד, בתור מי שמתקצב את פעילות המועצות הדתיות, מפקח על העבודה של המועצות הדתיות, מנחה אותן בכל תחומי אחריותן, מפעיל את המועצות הדתיות במועצות האזוריות, המשרתים בקודש, שהם רבנים ובלניות, מתקצב ומפעיל קייסים, רבנים בני העדה האתיופית, מתקצב ומפעיל מועצות בתי-עלמין, בונה מבני דת, בתי-כנסת ומקוואות, גם בונה חדשים וגם משפץ את הישנים, בהמשך נגיע לתנופת הפיתוח, מתקצב עבודות לפיתוח בתי-עלמין והקמת עירובין, יוזם פעולות לשי��ור תפקודן של המועצות הדתיות, תומך בפעילות לקשר רוחני עם קהילות יהודיות בתפוצות ותומך בפעילות של טיפולי פוריות על-פי ההלכה. את הפירוט של הפיזור של המועצות הדתיות נתתי. לנוכח הקריסה שהיתה והקמת המשרד מחדש התחלנו בשלב ראשון ומיידי בתוכניות הבראה במועצות הדתיות. המשבר היה משבר גדול מאוד, השבר היה גדול והקריסה היתה קריסה כמעט טוטלית. המועצות הדתיות הגיעו בשנים האחרונות למשבר תקציבי. עיקר המשבר נבע מכך שהרשות המקומית, שהיתה אמורה לתקצב את המועצה הדתית ב-60% מתקציבה, היא עצמה נקלעה לקשיים ולא העבירה את חלקה מחוסר יכולת, והוא כאמור חלק הארי של תקציב המועצה. בעקבות כל המצוקות האלה יזמנו תוכניות הבראה לכל המועצות הדתיות. מינינו עשרות משרדי רואי-חשבון, יצאנו מייד לבדיקה ולגיבוש תוכניות הבראה ב-118 מועצות דתיות. ונכון להיום, סיימנו את הטיפול. קודם כול, הגענו למצב שאיזנו תקציבית את המועצות, סגרנו פערים בכל מה שקשור לתשלומי שכר, שמונה עד תשעה חודשים, מה שציינתי בתחילת דברי. היום, ברוך השם, אפשר לומר שהתקציב השוטף, המשכורות משולמות כסדרן כמו בכל ארגון. כפי שאמרתי, תהליך ההבראה כולל איזון תקציבי בשוטף, כיסוי הגירעון הנצבר. על-פי סיכום שהגענו אליו עם הממשלה ועם משרד האוצר, כיסוי הגירעון יבוא עם חתימת תוכנית הבראה, 50% מימון ישיר של המשרד ו-50% באמצעות הלוואה מוכרת שתיקח מועצה דתית, כשהחזר ההלוואה יתווסף על תקציבה השוטף של המועצה הדתית. אפשר לומר שאנחנו, ברוך השם, נמצאים כבר בשלב מאוד מאוד מתקדם בעניין הזה. אחד הכשלים הגדולים בנושא התקצוב של המועצות הדתיות היה נוסחת התקצוב. היה פה משהו אנומלי, שהמדינה מתקצבת 40% מהתקציב והרשות המקומית 60% מהתקציב. אני לא יודע מה היה השיקול בתחילת הדרך, בשנת 1949, כשקבעו את הנוסחה הזאת, זאת היתה החלוקה במפד"ל, באמת, בין שר הפנים ושר הדתות. הוא היסטוריון, הרב גפני. זה נעשה בקפה הקסטל. על כל פנים, הנוסחה הזו לא החזיקה מים ומעולם, מעולם, לא עברו תקציבים בצורה מסודרת, מה שחייב אותנו קודם כול לשנות את הנוסחה, ואני אעמוד עליה בהמשך, וגם הביא בעקבותיו את שינוי שיעור ההשתתפות של הרשויות המקומיות מול שיעור ההשתתפות של המדינה, וזה, כפי שאני מציין, כדי למנוע בעיית העברת תקציבים של הרשות המקומית. כפי שציינתי, עד היום עמד שיעור ההשתתפות על 40% מהמדינה ו-60% מהרשות המקומית, ללא הבדל בין הרשויות, חוסנה של הרשות, גודלה, מצבה התקציבי. יש רשויות חלשות מאוד, שלא מסוגלות, באמת לא מסוגלות, אובייקטיבית לא מסוגלות. יש רשויות חזקות מאוד, שמסוגלות אפילו מעבר לזה, ולדעתי הן אפילו לא צריכות את התקצוב של המדינה. כמו שלמשרד הפנים יש רשויות בעלות מענק איזון ויש לו רשויות נטולות מענק איזון. ניגשנו לתיקון 13 לחוק שירותי הדת, שיאפשר לנו לקבוע שיעורי השתתפות שונים באלכסון, בטווח של 25% לרשויות החלשות, לא מעבר לזה, ו-75% לרשויות החזקות. זאת אומרת, רשות חלשה, המדינה תממן 75% מהתקציב של המועצה הדתית, ורשות חזקה, אין עליה לממן יותר מ-25%, מכיוון שהרשות עומדת בזה. ולדעתי זו נוסחה, אגב, האוצר מאוד אהב אותה, את נוסחת האלכסון הדיפרנציאלי, וכנראה הוא יאמץ את זה לא רק בתקציבי דתות, הוא כנראה יאמץ את זה גם בתקציבי חינוך ובשאר התקציבים שהמדינה מעבירה. וזה הגון ונכון, אדוני היושב-ראש, מכיוון שרשות חזקה ורשות חלשה, מדינה חסרת אמצעים או דלת אמצעים שצריכה לממן את השירותים שלה, פה, במקרה שלנו, המצאנו את הנוסחה בשירותי הדת, אבל במקומות אחרים זה שירותי חינוך. אני לא יודע, עיר כמו דימונה מול עיר כמו חולון, שברוך השם היא רשות חזקה מאוד ועשירה מאוד, ובכל רחוב שני שם יש מוזיאון, ובדימונה מצבם קשה. אני חושב שהמדינה, בחלוקת המשאבים שלה, צריכה לקחת את זה בחשבון. וכפי שהעברנו את זה בחקיקה בתיקון 13, הנוסחה הזאת התקבלה, והיא עובדת? היא עובדת, היא עברה בחקיקה, היא כבר בספר החוקים, אבל עדיין יש התנגדות של 15 הרשויות החזקות, ועדת הכספים שמעה, ועל אפן ועל חמתן אישרה את זה. נכון, אני חייב לציין פה את עזרתו של חבר הכנסת רובי ריבלין, וועדת הכספים. וחברי ועדת הכספים. היו דיונים סוערים מאוד בעניין הזה, כיוון ש-15 הרשויות החזקות, שיודעות להפעיל לובי, התנגדו לזה, ואני גם מבין למה הן מתנגדות לזה, מכיוון ששיעורי ההשתתפות משתנים פה, לא משהו דרמטי: במקום שייתנו 60% לתקציב, הן ייתנו 75% לתקציב. המדינה יורדת בתקצוב מול הרשויות החזקות מ-40% ל-25%, זה לא געפערלאך. זה מהות השינוי: שרשויות חלשות תשלמנה פחות והמדינה תשלם יותר, רשויות חזקות, הרשות המקומית תשלם יותר והמדינה תשלם פחות. אתן כמה דוגמאות. חולון: המדינה תשתתף ב-25%, והם ישתתפו ב-75%. כמו כן בתל-אביב, בהרצלייה. לעומת זאת, בדימונה, לפי נוסחת האלכסון, המדינה תיתן 50% והעירייה תיתן 50%. לוד, חצור: 65% המדינה תממן, 35% הרשות. בנימינה, רשות מאוד חלשה, היא תשתתף ב-25% בסך-הכול והמדינה תשתתף ב-75%. אנחנו ממשיכים, אגב, באותה מעטפת תקציבית, פשוט אנחנו משנים את שיעור ההשתתפות. אולי כפיילוט. הנוסחה פחות או יותר היא אחוז השתתפות הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית מביצוע תקציבה הרגיל הכולל של הרשות המקומית, סטטוס הרשות המקומית באשר לזכאות לקבלה או לאי-קבלה של מענק איזון בהתאם לנוסחת גדיש, והמדד החברתי-הכלכלי, המדד הסוציו-אקונומי של הרשות. יש לי פה הפירוט של כולם. אגב, זה קיבל את ברכתם, גם של משרד האוצר, גם של משרד הפנים. חתומים פה שלושת השרים: שר הפנים, שר האוצר ואנוכי. זה עבר בחקיקה, ואני חושב שזה דבר יוצא מהכלל, במדינה שיש לה בעיות תקציביות, להחיל את נוסחת האלכסון גם בשאר תקציבי המדינה, השלטון המרכזי מול השלטון המקומי. כמובן, אני כבר מזהיר שזה גורר התנגדות חריפה מאוד של אותן 15 רשויות חזקות, הגדולות, העשירות. שיהיה להן לבריאות.  זה עבר בחקיקה. מי שעיכב את זה, אגלה לך סוד קטן: את אמות המידה, לפי החוק, ועדת הכספים צריכה לאשר באופן פורמלי, ידידנו פרופסור אבישי ברוורמן, ויושב פה גם יואל חסון, שהבטיח לי שאחרי הפריימריס לקדימה הוא יעביר את זה. אני בעד. עכשיו אתה בעד, אבל לא עשית את זה. שאלתי אם הרשויות הגדולות מעבירות את חלקן על אף התנגדותן. הן יעבירו, בחקיקה. יש לך שותף חדש, אתה לא סומך עליו? מי? נתניהו. לא הבנתי, אני סומך על חסון, גם. לא רק עליו, על חסון. יואל חסון נתן מלה, אני סומך על המלה שלו. אתה זוכר את זה או ששכחת? אני זוכר. אני אומר לך, תביא את זה, זה מונח על שולחן הוועדה. אז עוד מעט. אז עם הקמת ועדת הכספים והרכב המליאה החדש, אני פשוט לא קובע את סדר-היום של ועדת הכספים, אתה יודע. אם זה היה עולה היינו תומכים בזה מייד, כמו שהבטחתי. לשאלתך, הרב משה, אנחנו ב-2009 ועדיין אין תקציב ל-2009. כשיאושר התקציב, זה יעבוד כמו שעון שוויצרי. אני שואל אם הרשויות הגדולות מעבירות את חלקן על-פי החוק הקיים. מכיוון שזה נכנס לשנת התקציב 2009 ותקציב 2009 עדיין לא אושר, כרגע אנחנו עובדים לפי 1 חלקי 12 של 2008. החוק הוא חוק ומייד כשיאושר התקציב הם יעבירו. עדיין הרשויות הגדולות מעבירות 60% הן יעבירו, מכיוון שזה בחקיקה, בספר החוקים של מדינת ישראל. זה כבר שלוש קריאות. אני מכיר אותם, הם שומרי חוק. הקמנו, אדוני היושב-ראש, את המינהלת, כבוד השר, רק למען הפרוצדורה, אתה מקבל רבע שעה, שכבר הסתיימה, לא, עוד לא התחלתי. אני במבוא. אין שום בעיה, לפעמים המבוא יותר חשוב מההמשך. אני אעשה את זה טלגרפית. אני רוצה שתוכל לתכנן לך את הזמנים. אני לא חוסך לך זמן, כלומר אני לא מקצר, אני אפילו מוכן להוסיף לך. על מנת שהדיון יהיה יותר חי, אני רוצה שנוכל לאפשר גם לחברי הכנסת. יכול להיות שהם יעלו שאלות על חלק מהנושאים שאתה רוצה לדבר עליהם. לכן, בצורה טלגרפית תזכיר את הנושאים, תיתן גם אפשרות לחברי הכנסת לנהל אתך את הדיאלוג, ובסוף, אם יהיה חסר עוד, או יהיו דברים שלא נגעת, אתן לך זמן נוסף שתוכל להשלים. אוקיי. הקמנו את המינהלת למבני דת, שמטפלת בפרויקטים בהיקף של 160 מיליון שקל. תפקידה להקים בתי-כנסת, להקים מקוואות במקומות שחסר, במקומות שאין, ופה יש לי בשורה לבשר לחברי חברי הכנסת, לשפץ מקוואות שלא נגעו בהם 60 שנה, כתוצאה ממה שדיברנו קודם. לכן המינהלת הזאת, בשיתוף אגף רכש ולוגיסטיקה במשרד האוצר, עושה עבודה יוצאת מן הכלל. היא פרוסה במאות אתרים ברחבי ארץ, בשלבי ביצוע שונים. אנחנו משפצים יותר מ-300 מקוואות בסכום של 62 מיליון שקלים, בונים 37 מקוואות חדשים בסכום של 40 מיליון שקלים, בונים 79 בתי-כנסת חדשים, שרבים מהם בהתיישבות העובדת, לא מזמן חנכתי את בית-הכנסת בקיבוץ אשדות-יעקב-איחוד, מעמד מאוד מרגש, ויש עוד קיבוצים שנמצאים בשלבים כאלה ואחרים של בניית בית-כנסת. דרך אגב, גם בקיבוץ שדה-נחום, על שמו של נחום סוקולוב, יהיה בית-כנסת לתפארת. השלמת מבנים ב-58 יישובים. הקמנו גם מוקד מקוואות שפועל 24 שעות ביממה. מכיוון שעיקר השימוש במקוואות על-ידי נשים הוא בערב, והן מגיעות ולפעמים המקווה סגור, זה שירות שלא ניתן להפסקה, לא ניתן לבטל אותו, לא ניתן לדחות אותו, אבל יש תקלות, שלפעמים אנחנו לא מודעים להן, הקמנו מוקד שפועל 24 שעות, כך שכל משתמשת וכל טובלת יכולה להתקשר למוקד ארצי ולקבל מענה מיידי על כל תקלה. היתה בעיה קשה מאוד של מצוקת קבורה, במיוחד בגוש-דן. למעשה נגמרו שטחי הקבורה. לא היה יותר איפה לקבור. היתה מצוקה נוראית. לעומת זאת, מספר מקרי התמותה לא פחת. לא, למעלה מ-27,000 בשנה, אני לא זוכר את המשפט המדויק. משאבי הקרקע של מדינת ישראל, בפרט באזור המרכז, מצומצמים מאוד. כדי לפתור את הבעיה עבדנו על זה ימים ולילות, אדוני. נו, עכשיו גם תוספת הזמן כבר עברה. סתם כדי לסבר את האוזן, אם בקבורת שדה רגילה אפשר לקבור מקסימום 250 270 נפטרים, בשיטה החדשה שהנהגנו אפשר להגיע ל-750 נפטרים ול-1,500 נפטרים בדונם. זה פתר את הבעיה ל-15 שנה בגוש-דן. במקביל יצאנו לפיתוח הפרויקט בברקת, שייתן פתרון לעוד הרבה שנים. מועצות בתי-עלמין יש בתל-אביב, בתל-רגב, בירושלים, בחיפה ובברקת. פרויקטים מיוחדים: גם בגלל זיהום האוויר אנחנו מחליפים את מערכות החימום במקוואות, מסולר לחשמל, שהוא הרבה יותר נקי, הרבה יותר ירוק, אנחנו מתקינים מסננים מיוחדים במקוואות, לא בכל המקומות, במקומות שהפוסקים מאפשרים את זה, דבר שחוסך את הצורך בהחלפת מים מדי יום ומביא לחיסכון אדיר במים, מפתחים מערכות מחש��ב ייחודיות לתפקוד יעיל ותקין של המועצות הדתיות. לגבי מעמד הרבנות, התקנו תקנות חדשות למינוי רבנים. כבוד השר, אני ממש מבקש. אני מסיים, יש לי עוד 40 דף. לא, באמת. תגיד את ראשי הפרקים של מה שהיית רוצה לדבר עליו, ואחר כך ניתן לך אפשרות לפרט. התקנות שמאפשרות מינוי רבנים עוכבו על-ידי בג"ץ, בגלל הבחירות שהיו, גם לרשויות המקומיות וגם לכנסת. הנושא הבא. הנושא הבא הוא השמיטה, אל תפרט, אחר כך נגיע לזה. אם יהיה צורך, תפרט אחר כך. הנושא שבא אחר כך? בתקציב שנת השמיטה נתנו פתרון לכל הדעות, בלי יוצא מן הכלל. הנושא הבא. הנושא הבא: אתר האינטרנט, אתר המידע של המשרד. על זה קשה לי לעצור אותך, אבל למרות זאת חצי משפט. חצי משפט. אתר המידע של המשרד לשירותי דת שם לו למטרה להנגיש לציבור את שירותי הדת המרכזיים שעליהם אמון המשרד: מקוואות טהרה, מבני דת, נישואים, קבורה. כל השירותים. בנוסף, מרכז האתר, תחת קורת גג אחת, את כל מכלול שירותי הדת הניתנים במדינה על-ידי גופים ממשלתיים כגון כשרות, מוהלים, גיור, מקומות קדושים, מוסדות תורניים. ומה השם של האתר? "דת". www.dat.gov.il.  מה שמעניין הוא כמה נכנסו לאתר מאז הוקם בחודש ינואר, כמעט חצי מיליון איש מהארץ ו-62,000 אנשים מחוץ-לארץ. תודה. זה הנושא האחרון בסקירה שלך? לא, יש עוד עירובין וכו'. אנחנו עוד נחזור, אם תצטרך לפרט את הנושאים האחרונים. אנחנו מזמינים עכשיו את חברי הכנסת שנתבקשו להגיב על סקירתו של השר. חבר הכנסת משה גפני יהיה הראשון, ולאחר מכן, חבר הכנסת דניאל הרשקוביץ. עוד פעם, לרענן את הפרוצדורה, סליחה, רק הערה, פרופסור הרשקוביץ הוא אחד העובדים של המשרד לשירותי דת. אני רוצה, הוא אחד העובדים, רב שכונה בהתנדבות, כבר כמה שנים, פרופסור הרשקוביץ? נגיע אליו עוד מעט ותוכל לנהל אתו את חליפת הדברים. אני רוצה לרענן את הפרוצדורה: חבר הכנסת גפני יעלה את הדברים שלו. אם הוא יגיב ואתה תרצה להגיב מייד, אתה יכול, אתה יודע איך אנחנו עושים את זה: כשהוא לוקח את האוויר לנשום, תוכל להיכנס לדבריו, אם תמצא שזה מתאים. אני מקווה שזה ילך בצורה חיה. בבקשה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר הרב כהן, אני רוצה להקדים שתי הקדמות. הקדמה אחת, אני משבח את הפעילות שלך בתקופה שהיית שר לשירותי דת. אם חס וחלילה תישמע נימת ביקורת פה ושם בדברים שלי, אני מתכוון למערכת, לא מתכוון אליך. אני מתכוון שהיית שר מצוין ואני גם מאחל לך שתמשיך. אני לא נכנס לנושאים הפנימיים בתוך ש"ס, אבל אני מאחל לך שתמשיך. זה התחיל לא טוב, אדוני. באמת יש שיפור. בשנים קודמות הגענו לערב פסח ונשמעה זעקתם של עובדי המועצות הדתיות בכל הארץ, בוודאי גם היושב-ראש זוכר את זה. הפעם העובדים מקבלים את משכורתם. לכן אני משבח אותך, אדוני השר, על הפעילות שלך. זה דבר ראשון. דבר שני. מה שאני מבקש להגיד, בניגוד למה שהשתמע אצל חלק מהחברים, שכביכול אני הייתי נגד, או יותר נכון בעד פירוק המשרד לשירותי דת, הדברים פשוט אינם נכונים. תמיד הייתי בעד המשרד לשירותי דת. אני הייתי נגד המשך הפעלת המועצות הדתיות במתכונתן. הגשתי גם חוק, שעבר במליאת הכנסת, חוק גדול מאוד, שמפרט את כל הדברים, מה שאתה עצמך, אדוני השר, אמרת עכשיו. חוק גדול מאוד, שעבר לפני כמה שנים לדיון בוועדת הפנים. שתי מפלגות התנגדו לחוק הזה. החוק הזה היה יכול לפתור את הבעיה באופן יסודי יותר, אבל החוק לא עבר. לכן אני מדגיש שאני בעד הקמת רשות לשירותי דת, כפי שממשלת ישראל מקימה רשויות, א��י חושב שתיקון 13 פתר לך 90% מהבעיה. לא 90%, פתר חלק מהבעיה. אנחנו יודעים שלא תמיד אתה נמצא במשרד לשירותי דת, לא תמיד הקואליציה היא אותה קואליציה, ואתה יודע שהרבה פעמים יש ממשלות, כפי שהיה בעבר, שאת הטלית ואת התפילין זורקים. ולכן התפקיד שלנו, כחברי כנסת שחשובים להם מאוד שירותי הדת, הוא לקבע את זה במסגרת חוקית. אני מגיע לנקודות הבאות. ציבור רחב, שאומנם לא תמיד בא לידי ביטוי בתקשורת, הוא בא לידי ביטוי בתקשורת ברגע שיש בלנית שלא מקבלת את שכרה או כשמלינים את המת מכיוון שהקברנים או עובדי חברה קדישא, ברוך השם, התופעות האלה כבר לא קיימות.  לא קיבלו את משכורתם. כן, אני מדבר על העבר. הקדמתי, אתה לא צריך לחזור על זה, ואמרתי שהעובדים קיבלו את משכורתם והם מקבלים את משכורתם גם בערב פסח הזה. וגם השירות השתפר כשירות. אל תשבח את עצמך, יותר טוב שאני אשבח אותך. לכן המציאות הזאת, שבה חלק גדול מהאוכלוסייה, מעבר למה שקבוע בחוק שזקוקים לשירותי דת, אנשים דתיים, מסורתיים, שזקוקים לשירותי הדת, למה לא נקבע סל שירותים מקובע בחוק, כפי שקיים ברוב השירותים במדינת ישראל? יש סל שעליו אנחנו יודעים. הרי ניסו כמה פעמים במשרד שלך להעמיד את המצב הזה, שבו יש שירותי החובה שמדינת ישראל מחויבת לתת לתושבים, סל שירותי הרשות, כל הדברים הללו, ולהוריד את התקצוב שעליו היה מדובר כל הזמן, כשכל פעם עושים טובה ומוסיפים כסף, כשיש לחץ כזה או אחר מוסיפים כסף, לקבע את זה בחקיקה, שזאת תמונת המצב. האם לא הגיע הזמן לעשות את זה? אני רוצה לשאול עכשיו שאלה נוספת. אולי הוא יענה ואתה תמשיך אחר כך? זה לא יהיה על חשבון זמנך. אכפת לך? מה שתחליט. אני חושב שיהיה יותר מעניין. אני רוצה לשמוע גם את התשובה. בבקשה, תענה להתייחסות הזאת. היו ניסיונות בעבר לקבוע סל שירותי דת. זה אף פעם לא יצא מגדר המחלוקת. זה גרר אחריו בג"צים אין-סופיים, שגרמו לפגיעות קשות ביותר. על סל שירותי דת? לא, לא, משהו דומה, נוסחה שניסו לעשות. תקצוב המועצות הדתיות היום כולל את כל הפרמטרים שהמשרד לשירותי דת רוצה שהאזרח יקבל. מה שהאזרח זקוק לו בשירותי הדת, הוא מקבל. הם כלולים בכל הפרמטרים של סעיפי התקציב של המועצות הדתיות. סל שירותי דת הוא רעיון טוב ביסודו, אבל הוא עלול לגרור בעיות בעתיד. אדוני השר, הרי לא לעולם חוסן. היום יש במשרד לשירותי דת שר מוכשר ואכפתי. מחר יכול להיות שר פחות מוכשר ופחות אכפתי. מוישה, זאת הסיבה לכך שהכנסנו את זה לספר החוקים של מדינת ישראל. לא, אני לא מדבר על שיטת התקצוב. אני מדבר על סל שירותים. גם המהות, תוכן התקצוב, בתוך, אני מציע לך, אדוני השר, אם אתה ממשיך להיות השר לשירותי דת, ובירכתי אותך שתמשיך, אני אדבר אתך שוב על כך שצריך לעשות סל שירותים, מכיוון שמחר יהיה שר אחר, ואז הבעיה היא, אתה יודע, כבר היו דברים מעולם, וכבר הזכרת תקופה כזאת, שהיתה מאוד שחורה מבחינתנו, כשבכלל ביטלו את המשרד והכול שם קרס. צריך לקבע את הדברים האלה. אם הוא ממשיך להיות שר זה בזכות הברכה שלך. הדגשתי שאני לא מתערב בתוך סיעת ש"ס. לא מתערב. אל תהיה ברכת גפני קלה בעיניך. מאיזו פוזיציה אתה תנהל אתו את הדיאלוג הזה? אנחנו חברים. השאלה הנוספת, אדוני השר, שאני רוצה לשאול אותך היא, כמה רבנים מונו בתקופתך? אולי אני אתן את הנתונים שיש לי. אדוני היושב-ראש, אני מתחיל להרגיש שאני צריך כיפה בדיון הזה. אין חוק במדינת ישראל ואין בתקנון הכנסת שום מניעה לחבוש כיפה. כל מי שרוצה מוזמן לעשות את זה. השאלה היא, האם כאשר דנים במשהו שאיננו דתי, אני צריך להרגיש שאני צריך להוריד את הכיפה? דרך אגב, אם תחבוש כיפה אני אברך גם אותך. הנושא הוא המשרד לשירותי דת. אני רוצה לשאול אותך, אדוני השר, כמה רבנים מונו בקדנציה הנוכחית? אני אתן את הנתונים ותגיד לי אם אני טועה: במשך 15 שנה לא מונה רב עיר אחד, להוציא הרב לאו בתל-אביב, שהוא בכלל מקבל פנסיה כרב ראשי, ובעצם לא הושקע בעניין הזה. יכול להיות שאני טועה, אבל האם נכון שלפני 11 או 12 שנה היו למעלה מ-300 רבני ערים? אני אשמח להתייחס לתקופה שלי. אם זה שיעור בהיסטוריה, אני אשמח לשמוע. לא, אני מדבר על המערכת. אני שואל, האם נכון שהיום יש רק 110 רבני עיר? האם נכון שרב שנפטר או רב שעזב את הרבנות מכל סיבה שהיא, מחלה או משהו אחר, לא מונה רב אחר במקומו? האם זה נכון שבתקנות שאליהן התחלת להתייחס והיושב-ראש אמר לך שנדבר עליהן בהמשך, כאשר יש איחוד של שתי ערים, וכנראה הולכים לאיחודים נוספים בקדנציה הבאה, שני הרבנים המכהנים בשתי הערים שאוחדו, בטלה על-פי התקנות הקיימות כהונתם כרב עיר? כלומר, הם נפגעים במשכורתם ובכול, מה שלא קורה בשום מקום אחר. זאת אומרת, האיחוד לא גורם לכך שמהנדס העירייה או גזבר העירייה או כל עובד בכיר אחר, משכורתו ותנאיו נפגעים. האם נכון מה שאני אומר? לא, זה לא נכון. לגבי השאלה שלך על מינוי רבנים, קודם כול, המשימה הראשונה היתה לתקן תקנות שיאפשרו מינוי רבנים, והתקנות האלה אכן תוקנו. הן הותקפו בבג"ץ על-ידי כל מיני גורמים אינטרסנטיים כאלה ואחרים שאני לא אציין כרגע. עברנו את כל השלבים האלה. זה עוכב חודשים בבג"ץ, וגם עכשיו בג"ץ עיכב אותנו בפסיקה האחרונה שלו, רק לאחר הבחירות לרשויות, ואחרי זה רק לאחר הבחירות לכנסת, מנימוקים של בג"ץ, ואתה מכיר את בג"ץ לא פחות טוב ממני, אתה יודע שיש להם נימוקים מאוד עמוקים, מאוד מרחיבים. הם קבעו שתהליך המינוי של רבנים יהיה רק לאחר הבחירות, זאת אומרת, עם כינון הממשלה החדשה נוכל לצאת לדרך ולמנות רבנים בכל מקום ובכל עיר שאין בה רב. עם רבני שכונות זה אותו הדבר. עם רבני התיישבות היה בג"ץ מפורסם, שנקרא בג"ץ גזר, אתה זוכר אותו טוב. אנחנו לקראת סיומו, ובעזרת השם, עם הסרת ההגבלות שבג"ץ הטיל על המינויים, מייד אחרי הקמת הממשלה החדשה נצא למינוי רבנים בכל מקום שצריך בו רב, אם זה בהתיישבות, אם זה בשכונות ואם זה בערים שאין בהן רבנים. אני יכול לתת לך דוגמאות: באשדוד, בירושלים, כמובן, ירושלים, עיר הבירה, תהיה ראשונה, בעכו, בקריית-אתא, באור-עקיבא. בהרבה מקומות, כמעט שבעה מקומות, שאין בהם רבנים התהליך יצא לדרך מייד, מייד עם הקמת הממשלה. לגבי השאלה שלך על איחוד הרשויות. לא, לפני איחוד רשויות. כדי להרגיע את יואל חסון לגבי הכיפה, אני רוצה לדעת אם הנתון הזה נכון. מורה מתפטר או הולך לעולמו, ממנים מורה אחר. אם ראש עיר, חלילה, עוזב את תפקידו, נבחר ראש עיר אחר. השאלה היא, האם נכון שכל רב שעזב את תפקידו במשך כל השנים הללו, לאו דווקא בקדנציה שלך, גם בקדנציה שלך, האם זה נכון שלא מונה רב אחד במדינת ישראל במשך כל השנים הללו? האם הנתון הזה נכון? בגלל שזה כנראה ישנה אצל יואל חסון אם לחבוש כיפה או לא. חידדת. השאלה נשאלה הרבה מאוד פעמים. לפעמים גם חוסר תשובה הוא תשובה. לא, יש תשובה. אני יכול להתייחס לתקופה שלי. אני שר במשרד מהקמת המשרד בינואר 2008. כפי שאמרתי לך, התקנו את התקנות שמאפשרות מינוי רבנים, ובג"ץ עיכב את זה עד לאחר הבחירות. כבוד השר, אני אשתדל לקצר את הדיון. אתה לא חייב לענות, אבל אם אתה לא רוצה לענות, אין צורך שתחזור. לא, אני רוצה לענות. הוא שואל: האם בתקופתך מונה רב כלשהו? אמרתי שאנחנו לא מינינו רבנים בגלל עיכוב בג"ץ. התשובה היא לא. האם בתקופה שידוע לך, בעשר השנים האחרונות, האם לידיעתך מונה רב כלשהו? כן, מונו רבנים. אתה יכול לתת דוגמאות אולי? מונו רבנים. גם ב-1999 2000 הייתי שר הדתות, ומונו רבנים. כשלא היו הגבלות מונו רבנים. רבני ערים. כן, גם רבני ערים. אני אתן לך דוגמה מהבית שלך, מאופקים. מינינו את הרב אוחיון, רב העיר. מונו רבנים. עבר יותר זמן מאז. לא, לא, זה בקדנציה שלי, אני זכיתי למנות אותו. חברים, אנחנו צריכים לעבור לנושא הבא. אני חושב שמיצינו כאן. אני מברך אותך, אדוני השר, על הנושא, איך אתה קורא לזה? שיטת האלכסון. זה לא בדיוק אלכסון, אבל השם מוצא חן בעיני. נכון שזו צריכה להיות צורת התקצוב. הרשות המקומית צריכה להיות בעניין, אי-אפשר להוציא את הרשויות מהעניין. היא תהיה, היא בעניין. אני מברך אותך על כך. אתה מופתע? השיטה הזאת היא שיטה נכונה, ואני מקווה שהיא גם תיושם. אני חוזר ואומר שאת כל המערכת הזאת צריך להעביר למערכת חקיקתית, מכיוון שהיום כל דבר הולך לבג"ץ, כל דבר היום תלוי אפילו בגחמות של יועצים משפטיים, לא תמיד דברים ענייניים, לפעמים ענייניים ולפעמים לא. כל דבר צריך להעביר לחקיקה. מוישה, זה בחקיקה, זה בספר החוקים, זה עבר שלוש קריאות. אני מדבר על המערכת. לכן, אני מברך אותך על זה. ויהי רצון שזה ייושם גם בחינוך וגם בשאר משרדי הממשלה. אני מוותר על תמלוגים על הפטנט. גם אתם וגם אנחנו דורשים גם בהסכם קואליציוני לשים דברים בחקיקה. כל דבר צריך להיות על השולחן. לא להגיע להסדרים שבהם מישהו עושה לך טובה במשרד האוצר או במשרד המשפטים. זה צריך להיות בחקיקה. יש לי שאלה אליך. אני רוצה לדעת, האם בתקופת כהונתך מונו מועצות דתיות ממונות? האם היה שם גם ממונה אחד אשכנזי? כן, ודאי שהיה. הורדתי את השאלה. אני רק לא מכיר אותו. אתה מכיר אותו טוב מאוד. לא, מונה? השאלה לא היתה שאלה גזענית, רבותי, זה מוישה גפני. להיפך, אני שמח על התשובה. זאת אומרת שהכול נעשה באופן ממלכתי ומסודר, שהרי כולם זקוקים לשירותי דת. אני שמח על התשובה הזאת, אבל נדבר על זה אחר כך שוב, לא במליאת הכנסת. שאלה אחרונה? כן. קיבלת שתי דקות, והן כבר עברו. שתי דקות? אמרו לי חמש דקות. אצלך שתי דקות ושעה, אנחנו כבר מכירים. אתה כבר מעל הזמן שבאמת הוקצב לך. כבר הארכתי פעמיים את הזמן, הבאתי בחשבון שיש תשובות, אבל בבקשה. אני מסיים. חשבתי שיהיה לי זמן להעלות יותר נושאים. לגבי נושא שירותי הקבורה, במיוחד בגוש-דן. אני אתן לך, תגיד מה השאלה. אני לא אמדוד לך את הזמן. תאמר מה השאלה בנושא שירותי קבורה והוא יענה. אדוני השר, התקיימו כאן בוועדות הכנסת השונות כמה דיונים על הנושא הזה. מצוקת הקבורה בגוש-דן הופכת, זאת בעיה אקוטית מאוד. הזכרת את זה בדבריך. אני רוצה לדעת, האם מאז שהתקיימו פה הדיונים, היו בעיות עם משרד האוצר, היו הבעיות עם איגוד ערים של גוש-דן, היתה בעיה עם העיריות השונות, האם יש דרך, שהבעיה הזאת תיפתר? אני שמח לבשר לך ולעם ישראל שפתרנו את הבעיה. זה לא היה פשוט, זה היה קשה מאוד, זה היה פרויקט ענק, השקענו פה לילות כימים, ואנחנו אחרי זה, ברוך השם. נפתרה הבעיה בגוש-דן, הם יוצאים לדרך, הם בונים בניינים שישמשו לקבורה הרוויה, יש פוטנציאל קבורה ל-15 שנה, בעזרת השם. יצאנו לדרך, ובמקביל אנחנו גם מקדמים את הפרויקטים בברקת. וכיפר אדמתו עמו. עוד נושא שאתה רוצה לשאול בצורה כזאת? ככה זה הולך, בשאלות טלגרפיות? כן. אני מבקש לדעת, אדוני השר, אמרת שהתקציב גדל מ-250 מיליון ל-450 מיליון, נדמה לי שכך אמרת. אני רוצה לדעת, אדוני השר, כמה מתוך זה נמצא בבסיס התקציב? אתה מבין את השאלה שלי, אדוני השר? לא התוכן של הדברים. הרי מה שמשרד האוצר עושה אתך הוא, שכאשר הוא צריך אותך הוא מוסיף לך את הכסף. 294 מיליון זה בבסיס התקציב. תבין, התוספות היו 150 מיליון לכיסוי גירעונות של מועצות דתיות, 80 מיליון תוספת לנושא של מבני דת. לא הכול בבסיס, נכון, אבל אין לי טענות לאוצר. בהזדמנות זו אני רוצה לברך את משרד האוצר על שיתוף הפעולה בהצלת שירותי הדת בישראל, כי בלעדי הסיוע שלהם לא היינו מגיעים לאן שהגענו. תודה. עוד שאלה? בתחום אחר. לשאלתי, רק 290 מיליון נמצאים בבסיס התקציב. בנושא מועצות דתיות, אבל יש עוד סעיפים. שאלה נוספת, אדוני היושב-ראש, האם זה נכון שמתקציב פיתוח מבני דת נוצלו רק 43%? לא, ממש לא. כל ה-160 מיליון נוצלו. אלה תקציבי פיתוח. בתקציב פיתוח אתה נותן הרשאה להתחייב והפרויקט יוצא לדרך. לא כל פרויקט מתקדם באותו קצב. יש פרויקטים שמתקדמים במהירות, אין בהם בעיות של תב"ע והיתרי בנייה, ויש פרויקטים שמתעכבים קצת יותר. כל ה-160 מיליון חויבו, יצאו לדרך, ויש 100% ניצול. מעבר לזה, קיבלנו גם תוספת של 20 מיליון ב-2009. אני מברך אותך בפעם הרביעית. אני רוצה לשאול אותך שאלה נוספת. שאלה אחרונה. בכל דבר טוב צריך שיהיה טעם של עוד. אם אני אתן לך את כל השאלות, אתה לא תהיה מרוצה. לא, לא, אני מרוצה. בסדר גמור, אדוני היושב-ראש. אין לי בעיה, אני הולך לפי המסגרת שלך. אם היית נותן לי עוד שש שעות, היו לי עוד שאלות, אבל אתה לא נותן וזה בסדר. בבקשה, שאלה אחרונה. האם ידוע לך, אדוני השר, שביישוב עשרת, שנמצא במועצה האזורית גדרות, לקחו את מבנה המקווה והשכירו אותו לחברת הכבלים של חברת "בזק"? לנשים שגרות ביישוב עשרת ומעוניינות במקווה אין מקווה, כי משתמשים שם במקווה לחברת הכבלים של "בזק". זאת עבירה פלילית, והיא מטופלת. עבירה פלילית לכאורה. למה לכאורה? רכוש מדינה. כי צריך לבדוק ולוודא, לברר את העובדות. זה רכוש מדינה שנועד לשמש כמקווה. אבל רשות שלטונית עשתה את זה. זה לכאורה, אבל העובדה שזאת עבירה פלילית היא לא לכאורה. אתה מודע למקרה הזה? זה בטיפול. יותר מזה, במושב בית-אלעזרי, שאתה מכיר, יש נשים שלא כולן דתיות אבל הן רוצות לטבול, כמו מאות אלפים ומיליונים בכל רחבי העולם ובארץ. הוועד שם סירב עד היום לתת שטח כדי שנוכל לבנות שם מקווה. בפגישה שהיתה לי עם אנשי הוועד אני חושב ששכנעתי אותם בחשיבות של העניין, ואני מאוד מקווה שגם שם תהיה בשורה ונוכל גם שם לבנות מקווה לנשים שרוצות בכך. אין לי שום ספק שברגע שיהיה שם מקווה, הרבה-הרבה מבנות המושב ירצו להשתמש בו. תודה רבה לחבר הכנסת גפני. חבר הכנסת הרשקוביץ, בבקשה. תודה. כבוד השר, גם אני מצטרף לשבחים על התפקוד, ואם בדברי יש ביקורת או נימה של ביקורת, הרי צריך להתייחס אליהן כאל ביקורת קונסטרוקטיבית, וגם אני מודע לכך שלא כולנו יכולים לעשות הכול. מאחר שהשר העלה את סוגיית היותי עובד משרדו, לכאורה, זה לשבח.  אבהיר שזה דווקא נקשר לסוגיה שעלתה כאן די בהרחבה בדיאלוג עם חבר הכנסת גפני. מסתבר שאני בין הרבנים ��לא מונו. ותפקדו מצוין. לפני שבע שנים פורסם בחיפה מכרז לשלושה רבני שכונות. המכרז הזה, אף-על-פי שניגשו אנשים ונקבעו גם "הזוכים", בעצם מסיבות שונות זה לא יצא אל הפועל. בשכונת אחוזה התאגדו כל בתי-הכנסת והחליטו להכתיר אותי כרב השכונה. לכן, אם נשתמש במושג שמקובל במשרד החינוך, אני מוכר שאינו רשמי. רב בהתנדבות, אבל באופן רשמי לא. באופן אוטומטי אתה נכנס למעטפת של חוק נהרי. זה בדרך אגב. כאן נעיר שהמחסור ניכר זה שנים. לא אחזור על נושאים שהועלו קודם, אבל יש שניים-שלושה נושאים אחרים שנראים חשובים. ראשית, נושא המקוואות, ואדבר על תופעה שאני רואה בשכונתי. יש שכונות שבהן פרנסי השכונה, בזמנו, מתוך אחריות ועוד לפני שהיו משרדי דתות מסודרים, הקימו מקווה בשכונה, כמו שהרבה בתי-כנסת קמו באופן ספונטני ולא באופן ממשלתי. אנחנו נתקלים היום בתופעה שיש שכונות שבהן המקווה היחיד בשכונה הוא מקווה שלא נבנה על-ידי רשויות שלטוניות, דהיינו הוא נבנה על-ידי התושבים. כתוצאה מכך נתקלים לא אחת בבעיה. כאשר המקווה טעון שיפוץ, ומקוואות, מטבע הדברים, טעונים שיפוץ, קודם כול, העולם מתקדם והדרישות היום הן למקומות נאים יותר ומטופחים יותר, דרישות צודקות, ומעבר לזה יש בעיות אחזקה שוטפות, נתקלים בבעיה קשה בהשגת מימונים שלטוניים, הן ממשלתיים והן עירוניים, אף-על-פי שהמקווה לא שייך לאדם פרטי, כיוון שהמקווה לא הוקם על-ידי רשות שלטונית. האם יש פתרון לבעיה הזאת? נתקלנו בזה בכמה מקומות. הפתרון המשפטי שהוצע על-ידי המחלקה המשפטית הוא שאותו גוף שמחזיק את המקווה פשוט יעביר אותו באופן מוחלט, פורמלי, לרשות המועצה הדתית, וכך המדינה תוכל להשתתף בחלק מהתקציב, כמו שהיא משתתפת בכל המקוואות ששייכות לה. מדינה לא יכולה להשתתף מול גופים פרטיים במימון כזה או אחר. במקרה הזה הבעיה היא נכונה וצודקת, אבל יש בעיה משפטית, שנפתרה באמצעות ההצעה שהציעו המשפטנים, שפשוט ועד השכונה, או מי שמחזיק במקווה מבחינה משפטית, יעביר את הבעלות למועצה הדתית, והיא תוכל להמשיך לתחזק את זה. אנחנו יצאנו במבצע של שיפוץ למעלה מ-300 מקוואות ברחבי הארץ. יהיו גם כאלה מקוואות שהתהליך הזה נעשה בהם והם משופצים על-ידינו. זאת בעיה משפטית, לא של מדיניות. כן, כן. הרעיון הזה ניתן, הצרה היא שוועד השכונה, או ועד בית-הכנסת, מוכן להעביר את המקווה למועצה הדתית, אך המועצה הדתית אינה מוכנה לקחת אותו, כיוון שמשמעות הדבר, שמעכשיו, עד היום היא לא משתתפת, או משתתפת באופן סמלי, והמשמעות היא שמעכשיו עול הפעלת המקווה ייפול כולו על המועצה הדתית. הרי המקווה זה לא, זאת בעיה משפטית, זה מימון ממשלתי מול גוף פרטי. ההצעה שנתנו המשפטנים היא לדעתי ההצעה היחידה שלפיה ניתן להפעיל את המנגנון הזה. המועצה הדתית, במסגרת התקציב שלה נלקח בחשבון גם הפיזור של השכונות, של המקוואות, והתפעול השוטף. זה נכלל בתקציב שהמשרד מתקצב. אין בעיה, אם המקווה זה מקווה שכונתי, הוא נותן שירות והוא הועבר באופן פורמלי, משפטי, לרשות המועצה הדתית, שהממשלה תוכל להשתתף במימון השוטף וגם במימון השיפוצים. לדעתי לא צריכה להיות בעיה. אוקיי. טוב, אנחנו נקווה שנוכל להביא בשורה גם לשכונת, בשמחה רבה. אגב, עשיתי סיור בחיפה, בשיפוצי המקוואות, במבצע האחרון שאנחנו עושים. מלבד זה שזאת עיר יפהפייה, גם השיפוצים היו שם, בעין-הים, נדמה לי. המשרד לקח, באמצעות המועצה הדתית, מקווה שהיה במצב קשה מאוד, עש��ות שנים לא נגעו בו, והפך אותו למקווה מפואר. אפשר רק להשתבח בזה. אני ממליץ שבדרך הביתה תעבור דרך עין-הים ותראה את השיפוץ. בסדר, באמת נבדוק. אולי באמת נקבל רעיונות איך לשפץ את המקווה באחוזה.  שאלה בתחום שונה לחלוטין. אני באמת לא יודע מה חלקו של משרד הדתות בנושא הזה, אבל מן הסתם לכבוד השר ידוע מה קורה, מה המצב סביב בניית האגף החדש בבית-החולים באשקלון? לכאורה, זאת סוגיה של משרד הבריאות, אבל נראה שהעיכוב, אני כל כך מודה לך על השאלה. באמת, לא יכולתי לצפות. בית-החולים "ברזילי" באשקלון, אני מבקש תשומת לב, גם של הרב משה גפני. רגע, אני רוצה להבין. השאלה היא על בית-החולים "ברזילי", אליך כממונה על שירותי דת, מתוך הבנה שרק חסדי שמים יעזרו? אני אסביר. א. כן, ב. הוא יודע למה הוא שאל את זה, ואני כבר אענה. בית-החולים "ברזילי" באשקלון, לא, אולי תבהיר לכולנו, שנבין את פשר העניין. תהיה במתח עד סוף הסיפור. הממשלה הטילה על השר כהן, למה אתה, הרי אני מחזק את ידיך. הוא נותן לך את האפשרות בדרכו. בית-החולים "ברזילי" באשקלון הוא בית-חולים קדמי, בית-חולים שנמצא בחזית הדרום, בית-החולים הכי קרוב לקו הגבול בחזית הדרומית. הוא בית-חולים שאמור לתפקד כבית-חולים קדמי וגם כבית-חולים בעתות שונות, בעתות חירום. הוא אמור לתת שירות לאוכלוסייה של 500,000 איש בפריפריה בימי רגיעה. בימי מלחמה הוא אמור לקלוט, חלילה שלא יהיו, פצועים ונפגעים גם מקרב האוכלוסייה האזרחית וגם מקרב הלוחמים, בהיותו בית-חולים קדמי. אשר על כן, מדינת ישראל השקיעה מיליארדי שקלים במיגון מתקנים חיוניים בעוטף-עזה. לדעתי, בית-חולים "ברזילי" היה אחד מבתי-החולים, הפרויקט הראשון, שמנהל בית-החולים, ד"ר שרף, היה אמור להפנות את תשומת לבם של פיקוד העורף ושל משרד הביטחון להיכנס עם מיגון מיידי של חדר המיון, של חדר ניתוח אחד לפחות, להקים יחידת טראומה, מה שאין לו שם, אני לא יודע למה, זה מחדל אדיר, למגן עוד כמה יחידות. בית-חולים "ברזילי" בנוי ברובו במבנים צמודי קרקע, עם גגות רעפים. אני לא רוצה עכשיו לתת טיפים לאויב, עזוב, נדלג על זה, תוותר על זה. הוא היה אמור להיות בית-חולים קדמי שמתפקד בעתות חירום כקולט פצועים, וככזה הוא היה אמור לקבל מתוך אותם 2 3 מיליארדי שקלים שהמדינה השקיעה במיגון, כל גן-ילדים, כל מרפאה, כל מתנ"ס, כל בית-ספר. זה טוב וראוי שעשו כך, טוב שעשו כך. מנהל בית-החולים ומשרד הבריאות היו אמורים לקחת את זה כפרויקט ולהביא את זה לידי מימוש, כדי שבעתות מלחמה, מה שקרה, שבמבצע "עופרת יצוקה" בית-החולים לא היה ממוגן. הוא התרוקן לכ-20% מהתפוסה שלו, לפי דברי בית-החולים. שחררו אותו, הוא כמעט לא קלט פצועים. אי-אפשר, האחיות כתבו לי מכתבים שהן נמצאות שם בחרדה אדירה. זאת סוגיית מיגון בית-החולים. עכשיו סוגיית האגף החדש. משרד האוצר ביקש שמונה שנים, ביטל תקציב לבית-החולים "ברזילי". יש תקציבים. תאמין לי, משה גפני, למיגון, המדינה, יש לי פתק משר האוצר. שאלתי אותו כמה כסף השקעת במיגון, והוא אמר לי: 2 2.5 מיליארדי שקל, ועם אישור של כל התוספות זה יגיע ליותר מ-3 מיליארדי שקלים. כסף היה, כסף תוקצב. היה פה מחדל, הייתי אומר אפילו רשלנות פושעת, של מי שהיה אמור לטפל במיגון בית-החולים. עכשיו לגבי הסוגיה השנייה, שלא קשורה לסוגיית מיגון בית-החולים ותפקוד בית-החולים בעתות חירום. בניין הכירורגיה החדש, אגב, סוף-סוף התחילו לתכנן במדינת ישראל גם לטווחים ארוכים, מלכתחילה נבנה, תוכנן כבניין כירורגי עם אשפוז: 250 מיטות ממוגנות, חדרי ניתוח ממוגנים. זה פרויקט ענק, שמתחילתו, לפי לוח הזמנים המקורי, 36 חודשים עד שהיינו רואים את המרתף מתרומם באיזה שלב, או שמתחיל לתפקד. זה פרויקט לטווח ארוך. ודאי שהפרויקט הזה לא היה נותן תשובה ופתרון למבצע "עופרת יצוקה" ולמצב הביטחוני שהיה, ואגב קיים. המצב הזה לא חלף. לדעתי, צריכים מיידית, אני כתבתי גם לשר הביטחון וגם לשר הבריאות למגן את בית-החולים מיידית. בפרויקט החדש הזה, בשטח שהותר לו לבנייה, נחשפו קברים. בחבל ארץ הזה חיו אנשים, כנראה גם מתו ונקברו, ונתגלו שם קברים. יש שם מחלוקת בין "אתרא קדישא" לבין רשות העתיקות, אם אלה קברים של יהודים או קברים של לא-יהודים. מנהל רשות העתיקות אמר לי בפירוש שהוא לא יכול לקבוע שזה של יהודים, אבל גם לא יכול לקבוע שזה לא של יהודים. "אתרא קדישא" מתעקש שזה של יהודים. הממשלה הטילה עלי למצוא פתרון, או הלכתי או הנדסי. בנושא ההלכתי, אני לא אוטוריטה הלכתית ולא מוסמך בהלכה. העברתי את זה לרבנות הראשית, שהיא תטפל בנושא ההלכתי. בנושא ההנדסי, מייד כינסנו צוותים עם מהנדסים שיטפלו באלטרנטיבה ההנדסית. אני אקצר. אכן האלטרנטיבה כבר נמצאה, נמצא פתרון. אומנם זה לא הפתרון האידיאלי בשטח הקיים, אבל נמצא פתרון שיכול לפתור את הבעיה, מגרשי החנייה, שכבר סלולים, ונמצא גם פתרון למנהור של הצנרת. הפתרון נמצא והוצג. יש אפילו כתב-יד של סמנכ"ל משרד הבריאות לגבי תיקון הפרוטוקול. בין לבין, מכיוון שהפתרון הזה הוצג, והרבנות הראשית מטפלת בפתרון ההלכתי, אני סיימתי את תפקידי בעניין הזה. הודעתי לראש הממשלה שבזה סיימתי ואני רואה את עצמי משוחרר מהמשך טיפול בנושא הזה. יש גופים מוסמכים, משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, הרבנות הראשית, והם צריכים להמשיך לטפל בנושא הזה. אבל להטיל את האשמה של חוסר המיגון של בית-החולים "ברזילי" על בניין עתידי, שאמור לתת פתרון מיגון בעוד 36 חודש מלפני שנה, זה פשוט לא ייאמן. לא ייאמן. תודה רבה. אני לא הטלתי אשמה באף אחד, אני רק שאלתי מה המצב. לא, הוטלו אשמות על הציבור החרדי. ניסו לעשות פה מלחמת תרבות על דברים שלא היו ולא נבראו, אתה מבין? היו כרגיל, אבל נעבור את זה. אני רק מאוד מקווה שהשכל הישר יגבר והבניין הזה כבר יצא לפועל וילכו לבנות אותו. אני חושב שהפתרון שהצענו, האלטרנטיבה, לבנות אותו צפונית לבניין הקיים ולא דרומית לו, ששם אין מחלוקת ואין שם קברים, כי גם אם יש, הם כבר סלולים, מגרש החנייה סלול שם, אני מקווה שזה יגבר. אבל אני כבר לא מטפל בזה. אני אתן לך פתרון הלכתי. משאירים מרווח מסוים, ואז אפשר יהיה. הרב מיכאל איתן שליט"א. שאלה נוספת. בתחום אחר, בעצם תחום שכבוד השר נגע בו ובאותו שלב היושב-ראש ביקש ממנו לעבור לטלגרפים: אנחנו יודעים שהשנה שעברה היתה שנת שמיטה, ושנת שמיטה יוצרת, מטבע הדברים, בעיות. אבל אחת הבעיות שנוצרה היתה בגלל אי-נכונותן של רבנויות מסוימות לאפשר או לתת הכשרים למקומות שהשתמשו בהיתר המכירה. דומני שבג"ץ התערב בנושא הזה, והייתי רוצה לשמוע על עמדתו, התערבותו ופעולתו של המשרד בנושא. זה מה שנקרא בין בג"ץ לבד"ץ. יושב פה יושב-ראש הוועדה שליווה את כל נושא תקציב השמיטה. אני אפרט. תקציב השמיטה גדל פי-ארבעה, מ-27 מיליון ל-103 מיליון. נתנו פתרונות לכל הדעות. יושב פה חבר הכנסת רובי ריבלין, שהיה שותף לכל הדיונים. באמת, שנת השמיטה הזו היתה שנת שמיטה בלי מחלוק��ת, מכיוון שאוצרות בית-דין, והשבתת משקים, ונושא של פער המחירים בחיטה, והמשתלות, ויישום שנה שישית, והשקעות במצע מנותק במגזר היהודי, והשקעות בתי צמיחה במגזר הלא-יהודי, והדרכה, כוללים, מכונים, לימודים, כולם קיבלו. הלוואי, בעזרת השם, שנזכה ששנת השמיטה הבאה תתנהל כמו שנת השמיטה הזאת. בעזרת השם. שאלה נוספת. אני רוצה לסיים את דברי בתודה לכבוד השר על פעולתו. יישר כוח, ותודה גם על דבריו. תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני רוצה להתייחס לכל עניין המינויים והמשרות אצלנו, אצל המוסלמים, כי אני רואה שיש מחסור בתקנים. יש הרבה אימאמים, אתה יודע, אצלנו יש אימאם ויש מואזין, שהוא קורא לתפילה. יש מחסור רב בתקנים האלה, ואני יודע שיש הרבה אימאמים ומואזינים שוועד המסגד הוא שמממן אותם. במסגדים, לפחות במסגדים שאני יודע עליהם, בעיר שלי, סח'נין, אין אנשי אחזקה או שרתים שהמשרד מממן. הוועד של המסגד הוא שמממן, ואנחנו יודעים שהווקף המוסלמי הוא בשליטת המדינה. מנכסי הווקף הזה ומכספי הווקף הזה אני חושב שהמדינה יכולה לממן את כל התקנים והמשרות האלה. הנקודה השנייה, בקשר לפקידות. כפי שאני יודע, ותקן אותי אם זה לא נכון, אין אף מוסלמית שעובדת במשרה במשרד הדתות. אני מתכוון למשל לשירותי קבורה לנשים. יש דברים שהם מיוחדים לנשים, וצריך שאשה היא שתטפל באשה שנפטרה. למיטב ידיעתי אין אף משרה לאשה מוסלמית במשרד הדתות. שלישית, יש דבר חדש שאמרו לנו. בראיונות של אימאמים חדשים יש תנאי חדש, שעליו להפסיק את עבודתו, אם למשל הוא מורה בחצי משרה וחצי משרה אימאם, עליו לוותר על משרתו או על עבודתו כמורה. אני חושב שמורה או אימאם בחצי משרה לא יכול להתפרנס מזה. אני לא יודע אם השר יודע, משום שזה חדש, זה לפני חודש. בראיונות עם אימאמים התנו, אמרו תנאי: אם אתה רוצה להיות אימאם, אם זה במשרה חלקית או במשרה מלאה, עליך לבטל או להפסיק את עבודתך, כמורה למשל. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת גנאים, בפירוק של המשרד, אחת היחידות, של שירותי הדת לעדות לא-יהודיות, לקחו אותה למשרד הפנים. ב-1999 2000, כשאני הייתי שר הדתות עם היחידה, אני חושב שאז לא היו טענות. אבל את כל השאלות שאתה שאלת, שאלות חשובות מאוד, צריכים להפנות לשר הפנים, מכיוון שהמחלקה הזאת נמצאת אצלו. האמת היא שלא ידעתי. אני מוכן לעזור לך, אם יש לך תשובות. אין לי תשובות, כי זה בתחום אחר. בפירוק לקחו את זה למשרד הפנים, והם מטפלים בזה. אני מציע לך, חבר הכנסת גנאים, שתגיש בימים הקרובים, כשהכנסת תיכנס לתפקוד מלא, שאילתא לשר הפנים, והוא ישיב לך על כך. תודה רבה. בסדר גמור. תודה, אדוני השר. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, ביום ראשון קיימנו, כמה חברי כנסת, סיור בעיר חברון, שאורגן על-ידי חברת הכנסת ציפי חוטובלי. במסגרת הסיור הזה ביקרנו במערת המכפלה, ואני מצטער לומר לבית הזה שהמצב שם הוא פשוט בושה וחרפה. הוא בושה וחרפה למדינת ישראל, אני חושב שהוא בושה וחרפה גם לעם ישראל. ברור לי לגמרי שחלק מהנושאים שם הם בסמכותו של שר הביטחון, אבל יש קודם כול דברים ברמה הבסיסית, שנדמה לי שיש מקום שמשרדך יתערב בהם. לטעמי הוא יכול לתקן אותם אפילו בימים הספורים שנותרו לממשלה המכהנת. ראשית, אפילו ברמה הפשוטה ביותר, ציוד, כיסאות. הדברים נראים שם כמקום עזוב, ולא כאחד המקומות שהם אולי לב לבו של העם היהודי. ישנה סוגיית הקירוי של ה��תחם שמיועד למתפללים היהודים. חשופים שם לרוח, לגשם. אני מבין שזה שנים, אני לא מדבר על זה שהמדינה בכלל צריכה, לטעמי, לממן את הפרויקט הזה, זה שנים יש תורמים שמוכנים לממן אותו, ודבר לא נעשה כדי לגרום לכך ששר הביטחון אכן יחתום על האישורים הדרושים והדבר יצא אל הפועל. נדמה לי שגם בעניין הזה, אדוני שר הדתות, אי-אפשר להחריש, וצריך לבוא לשר הביטחון ולדפוק על דלתו עד שהעניין הזה ייענה. סוגיה נוספת היא כמובן הסיפור המביש והעצוב של אולם-יצחק, שנראה לצערי יותר כמו מסגד מאשר כמו מקום מקודש לעם היהודי. נדמה לי שההסדר שם של עשרה ימים בשנה הוא הסדר בלתי סביר, הוא הסדר שאדוני, כמי שאמון על הנושא של שירותי הדת, צריך למחות עליו ולהיאבק ולנסות להוביל שינוי בעניין הזה. אשמח לדעת גם מה ניתן לעשות בנושא הזה, שהוא הנושא היותר כבד, וגם אם יש אפשרות לבצע ממש בימים אלה פעולות פשוטות, כמו בנושא הכיסאות, על מנת לשנות שם את המצב, ולתת גם חזות מכובדת וגם תנאים הולמים למתפללים. תודה. מה שאתה מציין זה נכון. לדעתי ולצערי, המצב של המקומות הקדושים, לא רק במערת המכפלה, גם במתחם הרשב"י ובעוד מקומות ובעוד אתרים, הם צריכים לקבל טיפול מיידי ודחוף. אנחנו מתקרבים לל"ג בעומר, ואתה יודע שלאתר מירון עולים ביום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי מאות אלפים, והמצב צריך לקבל התייחסות מהירה ודחופה. אני מאוד מקווה שבהקמת הממשלה החדשה אגף המקומות הקדושים יעבור חזרה למשרד הדתות, ונוכל לטפל בזה כמו שאנחנו יודעים לטפל בזה. מערת המכפלה, בעבר התייחסנו אליה, התייחסנו בתקציבים ותקצבנו את זה. המנכ"ל יתקן אותי באיזה סכום תקצבנו, בסכום די מכובד, אבל זה לא מספיק. זה לא מספיק, מכיוון שאנחנו צריכים לתת לזה טיפול יומיומי ומתמשך, עם תכנון רב-שנתי. אדוני השר, עדיין יש 1.5 מיליון שקל שאושרו ב-2004 ועדיין לא הועברו, למערת המכפלה. נכון. רק לבניית הפרגולה. נכון. אתם תעזרו לנו, בעזרת השם, להעביר את זה, חברי הכנסת, ממשרד התיירות למשרד הדתות, ואנחנו נטפל בזה. תודה. חבר הכנסת אורי מקלב, ואחריו, חבר הכנסת יואל חסון. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, קודם כול, במבוא הקצר שלי, באמת מחמאות על תפקודך כשר לענייני דת. אפשר להגיד שקיבלת משרד, בבחינת עשית יש מאין, והצלחת באמת לקדם ולהפעיל דברים שהיו מקובעים ומוקפאים, ובאמת על זה מגיעה לך מחמאה. אדוני היושב-ראש, בהזדמנות זו אני גם רוצה להגיד לכולם משהו על מסגרת הדיון שאתה יזמת פה. מעבר לכך שראינו שקיבלנו מהשרים סקירות מאלפות על המשרדים, מה שבעיני היה מיוחד הוא הבקיאות והמעורבות של השרים בכל ענייני המשרד. ראינו את זה במיוחד בשלב השאלות, מעבר למה שהכינו השרים, שאלה היו דברים לא מוכנים ואף אחד לא ידע מהם. ראינו שלא היה נושא שהשרים לא ידעו ולא היו מעורבים בו. אני יודע על תפקודו של השר הזה, וזה שיקף לגבי שר הדתות, המעורבות שלו. אבל אני חושב שזו באמת מחמאה לכל השרים שענו פה. זו ההזדמנות שלי בכל אופן להגיד את זה, וזה מעלה את קרן הפוליטיקה ואת קרנם של השרים בוודאי ושל הכנסת בכלל. זה היה רק בחלק הכללי. אדוני היושב-ראש, אם תרשה לשאול את השר שאלה שאתה שאלת אותי לפני שבוע, במסגרת הצעה דחופה לסדר-היום בנושא הקמחא דפסחא. אדוני היושב-ראש, שאלת אותי: אי-אפשר להגיד שהממשלה הפסיקה את הקמחא דפסחא ואת ההשתתפות, מכיוון שאתה יודע שגם המועצות הדתיות מחלקות ונותנות קמחא דפסחא לפני החגים, וזה בענ��יני דיומא. בעצם, השאלה מופנית עכשיו גם לשר: ממה שאני יודע, זה הופסק כמעט לגמרי על-ידי המועצות הדתיות, אם לא לגמרי. רק השבוע, ונמצא כאן חבר הכנסת הרב דניאל הרשקוביץ שגר בחיפה, קיבלתי היום טלפונים מהעיר חיפה, והמועצה הדתית בחיפה הפסיקה לגמרי את חלוקת הקמחא דפסחא, כאשר בשנה שעברה עוד נתנו משהו. זה מביא אותי לשאלה בתוך שאלה, בנושא החשבים המלווים, או משרדי רואי-החשבון שמלווים את המועצות הדתיות. אני חושב שאחת הבעיות הקשות שקיימת היום במועצות הדתיות היא החשבים המלווים או משרדי רואי-החשבון שמלווים. חיפה היא גם דוגמה, לא צריך ללכת רחוק. אם התחלנו בחיפה, אני יכול להביא את חיפה בהמשך. חשב מלווה או משרד רואי-חשבון מלווה קובע לא רק את הנושא הכספי,  בסדר. תמשיך.  אלא אפילו קובע את המדיניות. כמעט אין מדיניות שאני מכיר שלא קשורה בצורה כזאת או אחרת לנושא כספי, השלכה כספית. תודה. כשיש מישהו שלא קשור לעניינים האלה, לא מבין בדברים האלה, ומבין רק במספרים, והוא שנותן את הטון והוא קובע דברים של מדיניות, אני חושב שזה החלק הבעייתי בחלק גדול מהבעיות שיש היום במועצות הדתיות. אולי החשבים המלווים נשלחו למועצות הדתיות למצוא את האפיקומן, שאפשר יהיה לממן את הקמחא דפסחא. אבל האכזבה היא המתנה שנותנים בתמורה. זאת האכזבה. נחלק את זה לשניים. מפעל הקמחא דפסחא הוא מפעל עתיק, וצריך להמשיך אותו. צריך למצוא את הפתרונות המשפטיים איך בכל זאת אפשר להמשיך אותו. יש כמה סוגיות משפטיות שנדונות בימים אלה, איך לפתור את הבעיה. דרך אגב, הבעיה נפתרה בחברה קדישא תל-אביב. אני מקווה שנצליח לפתור אותה גם בשאר המקומות ובמועצות הדתיות. לגבי החשבים המלווים, כבוד הרב, אתה צריך להבין שאם נכנסים לתוכנית הבראה, אנחנו לא יכולים בלי חשב מלווה שילווה אותה. אחרת, לא עשינו כלום. נמלא את הדלי, והתחתית ריקה. דרך אגב, לצערי, חיפה עדיין לא חתמה על תוכנית ההבראה, ואני מקווה שהם עוד יחתמו, אני חושב, כדי שנוכל להעביר להם לגירעונות, להעביר להם את המענקים, ושיוכלו קצת לתפקד כמו שצריך. הם עדיין לא חתמו. עם הניסיון שיש לה, זה לא פלא שהיא לא חותמת. לא, ממש לא.  החשב המלווה למשבר או המשבר לחשב המלווה. אבל החשב לא מבין. מה שקורה הוא שהוא מתחיל להתערב בענייני, כפי שאמרת, החשב מבין במספרים. כשיש תוכנית הבראה עם אבני דרך, הוא חייב לעמוד באבני הדרך, וזה מה שהציל עד היום את התוכניות האלה. לי אין טענות לחשבים מלווים. הם לא קובעים מדיניות, הם נצמדים לתוכנית ההבראה, ולפי זה מנהלים. הם לא מנהלים. ראש המועצה מנהל. אבל לפי זה הם מפקחים על הניהול. כמה עובדי מועצה דתית לשלוח לימי עיון, מי צריך לקבוע בזה? לדוגמה, מסורת שהיתה, לא. יש תוכנית, אבל, אני מביא לך דוגמאות שהם כן קובעים, על אף, לגבי ימי עיון, צריכים לעשות פה רוויזיה יסודית. אני מקבל ומוכן לקבל ימי עיון שבהם הולכים ללמוד. אני לא מוכן לקבל ימי עיון שבהם הולכים לנפוש, שינפשו, אבל שגם ילמדו. לגבי כמה לשלוח וכמה לא לשלוח, תתפלא לשמוע שגם זה, גם הסעיפים האלה, זה מתוקצב ומתוכנן בתוך תוכנית ההבראה. אבל הלוואי שנוכל לממן מיזמים של השתלמויות כדי לקדם, ואדבר בסוף על היעדים של המשרד, ונוכל לשלוח לימי עיון, אבל שזה יהיה עיון. עוד שתי שאלות קצרות ושאלה אחת טיפה יותר ארוכה. לא. אולי אעשה את הדברים האלה ברצף. היקף הבעיה של הלנת שכר, עדיין, במועצות דתיות, הוא כפי שהיה, אולי בעבר היו היקפים יותר גדולים, מה קורה היום בנושא הלנת שכר? עדיין יש מועצות דתיות שהעובדים שלהן לא מקבלים שכר בזמן? איפה? כמו שהיה בירושלים עד לפני חודשיים. לא. אין בעיה של הלנת שכר, וגם לא בירושלים. אבל היו. גם לא שילמו כמה חודשים. הרב מקלב, אני אשמח אותך. אני יודע שאתה תשמח. אין בעיה של הלנת שכר, ברוך השם. אני בטוח ששמועה טובה תדשן עצם. אני בטוח שאתה שמח. אני שמח, חבר הכנסת מקלב, אני רק פשוט רוצה לומר, דרך אגב, קיבלתי מכתב,  אולי גם כדי שלא תהיה לך תחושה של קיפוח: לשני חברי הכנסת הראשונים מוענקת זכות לדיאלוג עם השר לחמש דקות או עשר דקות כל אחד. לעומת זאת, כל אחד מהשואלים הבאים מוגבל לשתי דקות בלבד. לכן, אתה לא יכול לבקש עוד ועוד שאלות. לעומת זאת, הם כן היו יכולים. כלומר, יש כאן שני מצבים שונים, ואין כאן שום כוונה לפגוע בך. אבל אתה כבר מיצית. לא. השאלה היא אם גם התשובות נלקחו בחשבון בזמן הזה של שתי דקות. בפחות מדקה אשאל את השאלות, ואז, אבל על השאלות יש גם תשובות, ויש כאן עוד חברי כנסת שממתינים. נושא אחזקת המקוואות, אף-על-פי שיש באמת תנופה בבניית מקוואות, אחזקת המקוואות היא בכי רע. זה גם גורם לבלאי וכו'. הייתי שמח להתייחסות. הנושא האחרון הוא נושא הקבורה. מצוקת הקבורה שקיימת בארץ מביאה לציפוף בתי-הקברות ולבעיה של קבורה בתוך שבילים שנועדו לפיתוח נוף וכו'. אני חושב שהבעיה חמורה ביותר. אני חושב שגם אחזקת בתי-הקברות לוקה היום בחסר. אדוני היושב-ראש, נושא של השתלטות של אלמנטים שונים על בתי-הקברות הוא בעיה קשה וחמורה מאוד. אני מבקש לסיים. אוקיי. לא אוקיי. אני מבקש לסיים, משפט סיום. אני רוצה להגיד שיש ערים שלמות שעדיין אין להן בית-קברות, כמו מודיעין-עילית. תודה רבה. אני מאוד מודה לך. השר, בבקשה. אתחיל מהסוף. לגבי מצוקת הקבורה, כפי שציינתי באריכות, ברוך השם, אפשר לומר שפתרנו את הבעיה. התוכניות יוצאות לדרך. לגבי גוש-דן, ב-15 השנים הקרובות לא תהיה בעיה של מצוקת קבורה. לגבי מה הלאה, במקביל מפתחים את מועצת בתי-העלמין בברקת. לגבי ירושלים, אותו דבר גם שם. גם שם מכניסים פתרונות של קבורה רוויה. שאלת לגבי השתלטות גורמים עוינים. זה בטיפול של כל מועצת בתי-עלמין וכל חברה קדישא מול המשטרה. אנחנו נותנים את הגיבוי המלא. היום, ברוך השם, הבעיה הצטמצמה כמעט למינימום. אם עדיין יש בעיות, אנחנו נטפל בהן ביד קשה. לא שמעתי שיש כרגע בעיות שהיו בעבר, אני מקווה שטיפלנו בהן. אני מקווה שעניתי על כל השאלות. תודה רבה. סליחה. לא. אדוני, תשב בבקשה. אני מבקש לשבת. הלנת שכר לא קיימת, ברוך השם. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברשותך, הייתי רוצה לנצל את הדיון הזה להתייחסות לעניין אישי שהיה ביני לבין השר. באחת ההתכנסויות במערכת הבחירות היתה ביני לבין השר איזו היתקלות. אני אמרתי אמירה שכוונה באופן עקרוני, והשר חשב שאני כיוונתי באופן אישי. אני מנצל את הבית המכובד הזה להתנצל באופן אישי בפני השר. אמרתי את זה ואני אומר את זה גם עכשיו: היתה לי אמירה עקרונית, ובוודאי לא אמירה אישית. לכן אני מבקש את סליחתו. זה הכול. חבל שלא שיתפת אותנו בפרטים, אבל, סלחתי כדבריך. סלחתי כדבריך. תודה רבה. אני מודה לך מאוד. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. כבוד השר, אדוני היושב-ראש, אני קורא את ההסכם הקואליציוני, וחשבתי שאולי בעניין הדתות יהיה איזשהו שינוי מהותי. כולנו זוכרים שכאשר ראש הממשלה לשעבר אר��ק שרון עמד על הבמה פה ואמר שהוא הולך לעשות איזה מהפך, לא ידענו איזה מהפך הוא הולך לעשות. חוץ מאשר להתנתק מעזה, לא ראינו שום מהפך רציני. אבל הוא דיבר בעיקר על ביטול משרד הדתות. זה היה קוץ בעיניים של מישהו, שרצה רק להסתלק מהמשרד הזה. מה שקרה הוא שבעצם את כל המשרד הזה העבירו, כנראה, למחלקה לשירותי קבורה, וקברו את כל נושא הדת. לכן השר עמל כל כך קשה בקדנציה הנוכחית כדי לתקן מעט מן המעט. אני לא יודע אם יש חברי כנסת שמבינים איזה נזק היה במהלך הקדנציה הקודמת, בכנסת השש-עשרה, ואיזה תיקון התחייב על-ידי השר כדי להעלות את כל הנושאים שקשורים לשירותי הדת על הפסים הנכונים והראויים. אז על כך, קודם כול יישר כוח. אני חושב שכאשר היתה איזו החלטה בנושא קברי צדיקים, זה שייך לתיירות, המקומות הקדושים.  המקומות הקדושים זה שייך לאתר תיירות. זה לא אתר תיירות, אדוני השר, זה קודם כול דתות. אנשים באים למקומות הקדושים קודם כול להתפלל. דבר נוסף. הנושא של הדיינים, אסור שזה יישאר במשרד המשפטים. הנושא של הישיבות, צריך להעביר את זה חזרה, ממש כפשוטו להחזיר עטרה ליושנה. אני חושב שזה תפקידו של שר הדתות לעשות את הכול כדי להביא את כל הנושאים, את כל הדברים שעומדים בלב של הדת, של משרד הדתות, להחזיר עטרה ליושנה, כפשוטו. הייתי רוצה לומר דבר נוסף. בזמנו, המדיניות של משרד הדתות היתה לבקר את העמותות בשכונות. היתה החלטה לבנות 50 בתי-כנסת, נגיד בירושלים, משרד הדתות היה נותן עזרה כספית של 50%, של 60%, ואנשי העמותה היו דואגים לשאר התקציב. המשרד היה משחרר את התקציב שהובטח וסוכם בהתאם לתוכניות ובהתאם להרצת התוכנית בפועל ולבינוי בפועל. אני חושב שלקבל על עצמכם את הכול, אומנם זה טוב, זה יותר סטרילי, אבל אני חושב שבסופו של דבר יכולנו לתת הרבה יותר שירותי דת, לבנות יותר בתי-כנסיות ולאפשר יותר מעורבות לתושבים, גם לגבי בניית מקוואות וגם לגבי בתי-כנסיות, ואני חושב שצריכים לחשוב על זה. אני יודע שבזמנו היועץ המשפטי חסם את זה, כי היו הרבה ביקורות, אבל אני חושב שאפשר, בביקורת רצינית, מעמיקה, של המשרד שלכם, עם היועץ המשפטי שלכם, שיהיו אולי קריטריונים ברורים וחד-משמעיים. זה יכול לתרום הרבה. תודה. תודה, כבוד הרב. א. בנושא הבינוי, יש בתי-כנסת שאנחנו בונים מהמסד ועד הטפחות, המקוואות הם בנייה מלאה של המשרד יחד עם הרשויות, ויש פרויקטים שאנחנו משתתפים מול הרשויות המקומיות, כמו שציינת, במה שנקרא "מצ'ינג", כל רשות לפי היכולות שלה. יש רשות שתשתתף ב-30% ואנחנו ב-70%, יש 50% 50%, יש 60% 40% תלוי בחוזה. הפרויקט הזה קיים. עשינו את זה כפרויקט ניסיוני של 15 מיליון, הוא נתקל בקשיים, מכיוון שאנחנו עובדים מול הרשות, והרשות בתחומה, מול בתי-הכנסת, היא קובעת, היא מחליטה במי היא תומכת. אני מקווה שנשכלל את השיטה הזאת ונפיק לקחים מהניסיון שצברנו, ונוכל בשנה הבאה, בעזרת השם, להמשיך את זה ולהכפיל את התקציב הזה. אפשר עוד שאלה קצרה? בבקשה. הנושא של מכירת קברים, לצערי הרב, המחיר עולה ומאמיר בצורה קטסטרופלית. אני בטוח שאין לכם בכלל את הנתונים. תראו מה נוצר בדירות בירושלים, אין דירות. למה? באים אמריקנים וקונים דירות, ואז אין לישראלים פה דירות. אני מודיע לך, אדוני השר, זה כבר הולך גם בתחום של שירותי הקבורה. אנשים באים מקהילות שונות, קונים פה שטחים, חלקות קבורה, מוכרים את זה בהון תועפות. הבטחת לי קצרה. מאוד קצר, כי זה קבורה. השאלה כבר ברורה. אדוני השר, צריך פיקוח בעניין הזה. מכריזים על שטח מסוים של קבורה שהוא כבר שטח סגור, הופכים את זה למסלול כאילו של, השאלה ברורה.  ובסופו של דבר מוכרים את זה בלא פחות מ-50,000 דולר, תודה. חבר הכנסת זאב, מספסרים. ואני אומר את זה מתוך ידיעה. אני חושב שצריך גם בעניין הזה לחוקק חוק שיגביל את כל ההפקרות הזאת. כשאני אציין את היעדים של המשרד, גם בנקודה הזאת אני אגע. תודה. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה. כבוד היושב-ראש, כבוד השר הנכבד, ביקשתי לדבר אחרון, משום שזכיתי בכנסת השבע-עשרה לשמש כחבר ועדת הכספים אשר ליווה את פעולותיך גם בנושאים שהיו שנויים במחלוקת והיו עלולים, חלילה, להביא לריב ומדון בתוך בית ישראל. אני מוכרח לומר שלגאוותי, בשום שכל ודעת ניהלת את העניינים, גם בעניין השמיטה, כפי שחבר הכנסת הרשקוביץ, השר המיועד, דיבר עליו, ועדיין לא גלויים וידועים כל הפרטים על הדבר, שהבאת לידי שלום והבנה בתוך בית ישראל, בין המחמירים לבין המקלים, שהרי אנחנו נמצאים בארץ שבה חזרנו לאדמתנו, ויש צורך גם להמשיך את הפעולה הציונית של הכאת שורשים בארצנו ומולדתנו, ואתה, בשום שכל ודעת, ומתוך הקפדה על כל הכללים אשר עליהם אנחנו מצווים בהתאם למצוות ההלכה והוראות התורה, גם בנושא של היתר מכירה וגם אוצר בית-דין, פעלת והבאת לידי מצב שבו כולם הסכימו, ותבוא על הברכה. יותר מכך, הרפורמה שביקשת ליזום, ואכן גם קיבלת את הסיוע, במידה לא מספיקה, מהכנסת, על מנת שתביא לידי מצב שבו המועצות הדתיות יוכלו לתפקד, ולא פעם הבאת על עצמך ביקורת לא מעטה דווקא מהחוגים הנזקקים יותר, שהרי אין אדם בישראל שלא זקוק מפעם לפעם לשירותי המועצות הדתיות, ואין הדבר רק נחלתם של שומרי תרי"ג מצוות. גם אנשים השומרים פחות מתרי"ג מצוות, כמו אחדים מחברי הכנסת, רחמנא ליצלן, הם בוודאי זקוקים מפעם לפעם, אם מדובר בברית המילה, אם מדובר בחתונה ואם מדובר חלילה בקבורה. אנחנו כולנו זקוקים, ועשית ופעלת בצורה שמעוררת כבוד. שאלתי היא, כמובן, האומנם? תודה רבה. בדבר אחד טעית, כשחשבת שאתה אחרון השואלים. השארתי גם לעצמי זכות להציג שאלה עכשיו, אבל היא מתקרבת מאוד לדברים שאמרת בסוף דבריך, אז אולי תוכל להתייחס גם לזה. אמרת, כבוד השר, שבמדינת ישראל כמדינה יהודית טבעי שהמדינה תהיה רגישה לנושאים של שירותי הדת היהודית, וגם כמובן לשירותי דת למיעוטים שגרים כאן, בתוקף היותם אזרחי המדינה היהודית והדמוקרטית. אבל אני שאלתי, אם אנחנו מדברים על שירותי דת, וההצגה שלך של העניין, שבעצם במדינה יהודית, שיש בה אלמנט של מדינה יהודית, גם שירותי הדת היהודית, מה הקונספט, מה התפיסה, האסטרטגיה, של מי שאחראי לפיתוח שירותי דת ולמתן שירותי דת ביחס להכרת הערך של הדת בתוך אוכלוסייה שאינה שומרת מצוות אבל מגדירה את עצמה כיהודית במדינה יהודית ומחויבת ליהדות? איפה השירותים שהיא מקבלת, לא השירותים הבסיסיים של קבורה ונישואים, אלא מבחינת ערכים, הכרת הדת, פיתוח זיקה לערכים שהם דתיים ותרבותיים? מכיוון שאני מכיר את הידע שלך ואת המומחיות שלך בנושאים של אינטרנט, הייתי מציע לך לבקש, ואני יכול לשלוח לך, מתוך מאות-אלפים של אנשים, והציבור החרדי לא משתמש באינטרנט, זה ציבור שכולו ציבור יהודי, טוב, יקר, שמשתמש, ושואל. הם משתמשים בשירותי הדת ומקבלים מענה מלא על כל פנייה. אני חושב שההנגשה וההתקרבות בין הגושים נותנות את אותותיהן, ואנחנו חשים בזה גם בארץ וגם בעולם. אני אגיד ��ך משפט אחד מסקירה שהיתה בממשלה. הסיכום של מה שאמר ראש הממשלה, הוא מודה על הסקירה ואומר: אני חושב שאפשר להתרשם, מעבר לרגישות שיש, כתמיד כשמדובר בנושא הדתות, והדעה הקדומה שלפעמים מנחה את ההתייחסות לנושא הזה, שיש כאן כמה בעיות שדורשות טיפול, ושהמשרד הזה מציג את הטיפול הזה בצורה עניינית, רצינית ויעילה, יותר מכפי שהדבר נעשה בעבר בממשלות אחרות. כך שמבחינה זו אני רוצה לשבח אתכם מאוד. זאת אומרת, גם בממשלה, גם בכנסת וגם בציבור חשים את השיפור ואת ההתקרבות בין הציבורים, ואתה מוזמן להיכנס לאתר. על-פי התקנון אסור לי להציג את זה, אסור להציג מיצגים, אבל אני יכול להגיד שאני מחזיק את זה לידי, ואתר הבית נראה מתקדם מאוד, מודרני, ואני מזמין את הציבור לגלוש: www.dat.gov.il. כן. עכשיו, ברשותך, אני אציג רק את היעדים, כי השנה פעלנו רק להקים את המשרד. הוא היה משרד מרוסק לחלוטין, הקמנו אותו, הקמנו שכינתא מעפרא, ועכשיו צריכים לצאת לדרך. ברשותכם, אציג למליאה הנכבדה את היעדים שלנו, שהם כאלה: הגדלת התקציב לבנייה ולשיפוץ מקוואות, מינוי רבני ערים ברחבי הארץ, במקומות כגון ירושלים, אשדוד, קריית-אתא, בית-דגן, אור-עקיבא, עכו ואור-יהודה, מינוי רבני שכונות בכל המועצות שהחלו ביישום תוכניות ההבראה, מינוי רבני ההתיישבות ורבנים אזוריים בסיום בג"ץ גזר. זה הסתיים. שיפור תנאיהם ומעמדם של ראשי המועצות הדתיות בהתיישבות ובערים. הם עושים עבודת קודש בשכר מינימום, כמעט בהתנדבות, שדרוג מעמד בתי-הדין הרבניים והגדלת התקציב שלהם, שיפור שירותי הדת באמצעות חיזוק מעמד המועצות הדתיות ותקציבן, קידום חקיקה בתחום הכשרות, בתי-עלמין, עירובין והמקומות הקדושים. במערך הקבורה, הסדרת תחומי אחריות של כל הגורמים הרלוונטיים: הביטוח הלאומי, מינהל מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות, רשויות תכנון, רשם העמותות ועוד. זה עונה על השאלה שלך, מי שאל? הרב נסים זאב. קביעה וניהול של משקי עבודה בין כל הגורמים. רשם חברות קדישא, הקמת מערך רישוי לפיקוח על החברות העוסקות בקבורה. במערך הכשרות, בטווח הקצר, ניתוק יחסי משגיח-מושגח, קביעת נוהלי עבודה למשגיחים ולמפקחים, לטווח הארוך, הקמת מערך ארצי משולב, כולל כל הגורמים המינהליים וההלכתיים. במועצות הדתיות, שיפור השירות במועצות הדתיות: עיצוב תפיסת שירות והטמעתה אצל כלל עובדי המועצות, הכשרת כוח-אדם וקביעת כישורים נדרשים לכל תפקיד, הקמת מרכז הכשרה, כדוגמת המפע"ם ברשויות המקומיות, הגדרה והתאמה של המבנה הארגוני לתפיסת השירות, שיפור התנאים הפיזיים במשרדי המועצות, מחשוב מלא של כל ענפי השירות. ניהול תקין, יתר עצמאות בניהול השוטף, הידוק הפיקוח והבקרה, הפעלת חיוב אישי. עוד פרויקט אחד, אדוני, ברשותך, מכיוון שהזכרת את המרקם העדין של החברה הישראלית. יש לנו פרויקט משותף יחד עם משרד התשתיות, של השר בנימין בן-אליעזר, והמכון הטכנולוגי להלכה בראשותו של הרב הגאון הרב לוי יצחק הלפרין, בנושא של ייצור חשמל כשר בחברות חשמל. איך? חשמל, חשמל כהלכה. חשמל כהלכה, לא כשר. זה פרויקט אדיר, כבר התקדמנו, יש לך שם לוחות זמנים, מתי תושבי ישראל יוכלו כולם ליהנות מחשמל שמשתמשות בו כל החברות המייצרות חשמל בצורה שאין בה חילול שבת. זה פרויקט נפלא, ששותפים בו גם משרד המשפטים, גם משרד התשתיות וגם המשרד לשירותי דת. בעזרת השם, נקווה שנביא את זה לחקיקה. אולי רק תסביר לנו, אתה מתכוון שאפשר יהיה לייצר חשמל, ללא חילול שבת. ואז גם הצרכן יוכל להשתמש בחשמל. הוא משתמש. אז מה השתנה, מה מבחינת הצרכן משתנה? הו, יש אוכלוסיות גדולות שלא משתמשות בחשמל בשבת בגלל שהוא, גם מבחינת שעון שבת, אפילו עם שעון שבת לא משתמשים. כן, משתמשים בגנרטורים ובכל מיני אמצעי ייצור עצמאיים. אנחנו נפתור את הבעיה הזאת גם לציבור הכללי וגם לציבור הזה, בעזרת השם, ברגע שרבנים, יש ועדת רבנים שמלווה את הפרויקט, עם מהנדסים, בחברת חשמל, מהמכון. זה עוד פרויקט נפלא שיקרב בין כל הציבורים בארץ. טוב. בכל מקרה, אני מאוד מאוד מודה לך על הסקירה הממצה. אני מודה לחברי הכנסת שהשתתפו בדיון ושאלו שאלות ונתנו לך אפשרות לענות על הכול בצורה מפורטת. השאר, מי שירצה הרחבות, כבר הפנינו אותו. לא נלאה את הציבור פעם נוספת. אני מודה לך מאוד ומאחל לך המשך עבודה פורה בממשלה הבאה, ושיהיה לך בהצלחה. תודה רבה, כל טוב. רבותי חברי הכנסת, בשעה טובה תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ט באדר התשס"ט, 25 במרס 2009, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. 
\ No newline at end of file