diff --git "a/123759/raw.transcript.txt" "b/123759/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/123759/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,2403 @@
+הכנסת. היום יום רביעי כ"א בשבט התשפ"ד, 31 בינואר 2024. 
+
+ הנושא הראשון על סדר-היום הוא הצעות חוק פרטיות בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אברהם בצלאל, יונתן מישרקי וארז מלול. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל לנמק את הצעתו. בבקשה, אדוני. על ההצעה ישיב שר הכלכלה ניר ברקת – שלום לך. אדוני, בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השר ידידי ניר ברקת, חבריי חברי הכנסת, בראש דבריי, דבר ראשון, אני רוצה להיות באמת עם משפחות הנופלים. לצערנו, אנחנו בעוד יום קשה – עוד שלושה נופלים נפלו לנו אתמול, שכל אחד הוא עולם ומלואו, כל אחד זה משפחה, ילדים ובאמת מעגל ראשון ומעגל שני. לצערנו, המלחמה לא נגמרת, והאויבים שלנו ממשיכים לנסות להכות בנו, ואנחנו חייבים להכות בהם עד הסוף, עד הסוף, ואסור לעצור באמצע. דבר ראשון, באמת אנחנו עם הנופלים והמשפחות, ואנחנו מאחלים רפואה שלמה לחמשת החיילים שפצועים קשה, וכמובן לפצועים מסביב, שיחזרו כמה שיותר בריאים ושלמים, ושבעזרת השם, כמה שיותר מהר נגמור כבר עם המלחמה הארוכה הזאת, עם התקופה הקשה. אנחנו עומדים פה, אבל בזמן הזה יש מאות אלפי חיילים שנלחמים בגבולות ובעורף למען קיום המדינה הזאת. שהקדוש ברוך הוא ישלח להם באמת הצלחה, ושיחזרו בריאים ושלמים.
+
+
+אמן.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כתוב: "צאו והתפרנסו זה מזה" – כך אומר דוד המלך לפרנסי הקהל אשר הגיעו אליו לקבל עצה טובה כיצד ניתן לדאוג לפרנסתם של עם ישראל. כבר לפני אלפי שנים ההבנה הייתה כי לצורך פרנסה צריך לחשוב על רעיון מחוץ לקופסה. חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מציג לפניכם ממשיכה עם אותו רעיון שאומר כי ניתן לטפל בבעיה אחת על ידי שימוש בכלים נוספים שעומדים לרשותנו. זה לא סוד כי העוני בישראל לא הולך לשום מקום. לצערנו, להפך – הוא הולך ומעמיק, והפערים הולכים ומתרחבים. העוני, שעליו אמרו חז"ל "עני חשוב כמת", הוא בעיה שמורכבת ממניעים רבים. לא בכל אותם מניעים יש לנו, נבחרי הציבור, את היכולת לטפל, אך ישנם דברים שכן בכוחותינו, ולכן חובה עלינו לממש חובה זו, למען הצדק ולמען כלל אזרחי ישראל.
+
+כיום, תתפלאו לשמוע, ישנו בישראל מזון אבוד בשווי של כ-20 מיליארד שקל בשנה, מזון שפשוט הולך לאיבוד, שבסוף יום מוצא את עצמו באשפה ויכול היה לספק ולהשביע מאות אלפים שסובלים מעוני בישראל. התמונות המחרידות של קשישים נוברים בפח נמצאות וקיימות גם כיום, בישראל בשנת 2024. אין לנו את היכולת המוסרית להשלים עם התמונות האלה בשום מצב. הצעת החוק הזו תאפשר תיעדוף במכרזי המדינה של עסקים אשר תורמים את יתרות המזון שלהם לעמותות חסד. כאשר שני עסקים ניגשים למכרז מדינה, הרי שהעסק שפעיל ותורם לחברה יקבל נקודות זכות בהשוואה לעסק מקביל שאינו פועל כך.
+
+זו הצעה שתעשה צדק ותהפוך אותנו לחברה טובה יותר. באמת, כשמדברים על יוקר מחיה, אני חושב שדווקא הצעדים האלה יכולים לעזור המון המון בתקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה – גם יוקר מחיה וגם כל כך הרבה עניים שנמצאים במדינת ישראל, וחובתנו המוסרית היא לדאוג להם. לכן, אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
+
+
+אני מודה לחבר הכנסת בצלאל.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3562/25; נספחות.]
+
+
+להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק של חברת הכנסת יסמין פרידמן וחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן לנמק את הצעתה, בבקשה. לרשותך שלוש דקות, בניכוי זמן הורדת המיקרופון.
+
+
+תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא אוסיף על הדברים החשובים שחברי אמר פה, אבל אני מסתכלת על הצעת החוק הזאת לאו דווקא מההיבט של עוני. אני מסתכלת על הצעת החוק הזאת מהיבט של אחריות – אחריות של מדינה לחלוקת משאבים צודקת, אחריות לאיכות הסביבה בגלל הטמנת האשפה הנוראית והמיותרת, ומדובר על טונות של אשפה שיכולה להפוך למזון נצרך שאנשים יצרכו; ואני מסתכלת על הצעת החוק הזאת כשלב, כחלק מתוכנית מאוד מאוד גדולה שעל מדינת ישראל לאמץ, וזו כל הראייה מלמעלה על נושא ביטחון המזון של מדינת ישראל: מה מגדלים פה? לאיזה צורך? מה אנחנו צריכים לגדל פה? להתייחס ליבוא – כן או לא – אבל כל הזמן לחשוב שאנחנו עלולים להיות מבודדים בגלל מחלות, כמו שקרה לנו בקורונה, ובגלל משברים גיאופוליטיים, כמו שקורה עם אוקראינה. כל הזמן לחשוב על מדינת ישראל – כמה אנחנו צריכים בשביל המדינה כדי שלא יחסר פה מזון וכדי שכולם יקבלו מזון?
+
+רציתי להגיד תודה רבה. זה באמת צעד קטן, אבל הוא חשוב מאוד. תודה.
+
+
+תודה לגברתי. אני מזמין את השר ניר ברקת, שר הכלכלה, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק בשם שר האוצר. אדוני השר, בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.
+
+
+אני אהיה קצר. אדוני היושב-ראש, בראשית דבריי אני רוצה להשתתף בצערן של משפחות הנופלים ולאחל החלמה מהירה לפצועים, ויחד עם כולנו להתפלל לחזרתם בשלום של החיילים והחטופים כאחד.
+
+מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרדי הבריאות, האוצר, המשפטים והרווחה והביטחון החברתי. אני מודה לכם. תודה.
+
+
+תודה.
+
+
+תודה רבה לשר. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת שמעוניינים להצביע, אנא שבו במקומותיכם. רבותיי, אנחנו מצביעים על הצעת חוק חובת המכרזים – – –
+
+
+ניר, עדיין לא הצבענו.
+
+
+עוד לא הצבענו. הצבעה על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אברהם בצלאל, יונתן מישרקי וארז מלול. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה כעת.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+14 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אברהם בצלאל, יונתן מישרקי וארז מלול, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה הראשונה.
+
+אנחנו נעבור כעת להצביע על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת יסמין פרידמן וחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. הצבעה כעת.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+בעד – 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק זו, הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד הצלת מזון עודף), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה הראשונה. נוסיף לפרוטוקול את השר ניר ברקת, מאה אחוז. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4232/25; נספחות.]
+
+
+הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), של חבר הכנסת – מה? אוקיי, בואו נעשה ככה: חבר הכנסת קלנר, אני מבין שאדוני מחכה למילים הכתובות. אדוני יעלה ותוך כדי זה יביאו לו? זה בסדר? שלפחות יתחיל ב-free style, בצורה חופשית, מה שנקרא. כן. אם כך הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אני מזמין אותו, כמובן, לנמק את ההצעה במסגרת זמן של עד עשר דקות. אני בטוח שאדוני יפליא בנימוקיו המשכנעים. 
+
+
+ אשתדל, אשתדל, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה להשתתף – – – 
+
+
+חברי הכנסת, אנא, קצת יותר שקט במליאה. תודה. 
+
+
+ראשית, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להשתתף בצער משפחת ניר על נפילת יובל, השם ייקום דמו, משפחת שמחי על נפילת נצר, השם ייקום דמו, ומשפחת שני על נפילת גבריאל, השם ייקום דמו, אשר נפלו אתמול במערכה הקשה מול האויב. אני רוצה לשאת מכאן תפילה – יחד עם כולם, אני מניח – לרפואת הפצועים, וכמובן למען אחינו הנתונים בשביה ובצרה בידי האויב הנאצי השטני, שיזכו וישובו לביתם. 
+
+כנסת נכבדה, ב-8 בדצמבר 2021 יצאה מוריה כהן מביתה בשכונת שמעון הצדיק עם חמשת ילדיה ללוותם לגנים ולבתי הספר. נערה בת 14 בשם נפוז חמאד, המתגוררת סמוך לה, דקרה את מוריה עם סכין באורך של 30 ס"מ. בחסדי שמיים הסתיים האירוע בפציעה קלה מבחינה פיזית; אני אומר פיזית, כי הטראומה הנפשית זה סיפור אחר לגמרי. 
+
+ב-28 בינואר 2023 ירה נער ערבי ממזרח ירושלים, שהסתתר בין מכוניות חונות, באקדח שהיה ברשותו לעבר עוברים ושבים שהיו בדרכם לכותל המערבי. מהירי נפצעו אב ובנו. הבן נפצע באורח קשה והאב באורח בינוני. 
+
+
+ בדרך לבית הכנסת, אם אני זוכר נכון. 
+
+
+ בדרך לכותל המערבי. 
+
+
+ לכותל. 
+
+
+לכותל המערבי. מבצע הירי, אדוני היושב-ראש, הוא מחמוד מוחמד עליוואת, בן 13. 
+
+
+ בן 12, 13. 
+
+
+13, יליד מזרח ירושלים, תושב סילוואן, ותלמיד בכיתה ח' בבית הספר האסלאמי לבנים אלפורקאן, שועפאט. 
+
+
+נשא את האקדח ברישיון, כמובן. 
+
+
+גם על פי כל התבחינים. הוא עמד בתבחינים. אנשים כמוהו יוצרים את התבחינים. 
+
+ב-13 בפברואר 2023 בשעות הערב ביצעו לוחם משמר הגבול ומאבטח אזרחי בידוק שגרתי באוטובוס במעבר שועפאט. במהלך הבדיקה תקף אותם ילד שאחז בסכין ודקר את לוחם משמר הגבול. המאבטח ביצע ירי לעבר הילד, אבל מהירי לצערנו נפגע לוחם משמר הגבול רב-סמל אסיל סואעד, ולבסוף נפטר מפצעיו. מבצע הפיגוע הוא מוחמד באסל פתחי זלבאני, בן 13 משועפאט. 
+
+ באותו יום דקר ילד בסכין שהייתה ברשותו צעיר עובר אורח ברחוב השלשלת בעיר העתיקה בירושלים. גם שם, בחסדי שמיים, ברוך השם, עובר האורח נפצע בגבו באורח קל ופונה לקבלת טיפול רפואי. לאחר הדקירה השליך הילד את הסכין ונמלט מהמקום. כוחות ביטחון ישראליים שהוזעקו למקום החלו בסריקות, ועצרו בתוך זמן קצר את ג'עפר מטור, נער בן 14 משועפאט. הוא הסתתר בהר הבית. 
+
+ אלה רק כמה אירועים שליקטתי, אבל הם מתארים את המציאות של המלחמה שבה אנו נמצאים, מלחמת עם ישראל ששב לארצו כדי לבנות בה חברה של חיים ושגשוג אל מול תרבות המוות והרצח של אויבינו. כמובן שהפיגועים האלה קיבלו הדהוד בכל הרשתות של חמאס, בכל המקומות, בעזה ובמקומות אחרים. תעודת הזהות הכחולה במקרה הזה לא שינתה את העובדה שהם רואים אותנו כאויב. בעיניהם כולנו אויבים והם כולם לוחמים; גם ילדים, ��ם קטינים. 
+
+חבריי, כבר התרגלנו שבעיני האויב הברברי שלנו מוות זה הדין של כולנו – אנשים, נשים וטף – רק כי אנחנו יהודים בארץ ישראל. בעולם מתוקן מי שהיה עומד לדין על ג'נוסייד הוא מי שכבר מעל 100 שנה לא מוכן לקבל ריבונות יהודית גם לא על סנטימטר רבוע בארץ ישראל. זה מה שביצע חמאס בקיבוצים וביישובים בדרום; לזה מחנכת רשות הרצח הפלסטינית את ילדיה מגיל אפס; בזה תומכים על פי הסקרים והמחקרים 85% מהערבים ביהודה ושומרון. אצלם כולם לוחמים – אנשים, נשים, ילדים; כולם חלק מהמאמץ המלחמתי בישות היהודית במה שהם מכנים "דאר אל-אסלאם". בניר עוז הם כיבדו ילד בכבוד הגדול של לשרוף בית, והילדים שהזכרתי למעלה הם ילדים קטינים ממזרח ירושלים. כולם בשליחות המשימה הנעלה ביותר בחברה ובתרבות שממנה הם הגיעו: רצח יהודים. השטן הנאצי מבקש לרצוח את ילדינו. השטן הנאצי שולח את ילדיו כדי לרצוח. 
+
+ ומול האויב הזה, שכל-כולו מונע מאידיאולוגיה שטנית רצחנית, מתקיים, אדוני היושב-ראש, מדי יום ביומו אבסורד מוחלט. אבסורד מוחלט. מדינת ישראל משלמת קצבאות. אזרחי ישראל, אתם, אתם, משלמי המיסים, אנחנו, משלמים קצבאות. לא אונר"א, הארגון שמוגדר בצורה אורווליאנית כארגון לשיקום הפליטים הערבים, כאשר בפועל מטרתו היא להפוך אותנו, את היהודים, לפליטים, אחרי שתושמד מדינת ישראל, לא הרשות הפלסטינית – גם אותה אנחנו מכירים, אנחנו יודעים במה היא תומכת ואת מי היא מתגמלת – אלא אנחנו, מדינת ישראל, אזרחי ישראל, אנחנו, המטרות של הטרור הזה. אזרחי ישראל משלמים במיסים שלהם על הנזקים הכלכליים של אותו טרור, על הביטחון, שיקום הפצועים והנכים, ליווי המשפחות השכולות, אבל נוסף לכל התשלומים האלה נאלצים אזרחי ישראל לשלם מדי יום ביומו גם קצבאות לילדי הרוצחים. היש אבסורד גדול מזה? 
+
+ הצעת החוק הזאת שמובאת בפניכם באה לשים קץ למציאות האבסורדית הזו. הצעת החוק הזאת באה לשים קץ למציאות הנוראית שישראל משלמת קצבאות ילדים עבור ילדים שהורשעו בטרור לאומני. אני כבר אומר כאן שאעמוד על כך שההצעה העומדת בפניכם תתוקן בהמשך, ותכלול גם שלילה של הקצבאות לאחר השחרור של אותם ילדים מחבלים מהכלא, כי יש גבול לכל אבסורד. 
+
+אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, שחוק דומה עבר בשנת 2015. בהמשך הוגשה עתירה על ידי עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, המוקד להגנת הפרט, שידוע על איזה פרטים הוא בדיוק מגן, אל-דמיר לטיפול בענייני אסירים והתנועה העולמית להגנה על הילד. בשנת 2021 החוק נפסל בבג"ץ ברוב של חמישה נגד ארבעה. קראתי את פסק הדין. עיקר הטיעונים נסב על העובדה שהשופטים הנכבדים התעלמו במפגיע מההבדל המהותי שבין טרור לאומני לבין פשיעה פלילית. 
+
+ חבריי, אי-הבחנה בין השניים מבטאת עמדה ערכית שמבוססת על השקפת עולם מאוד מסוימת. בפועל, תהום פעורה בין פשיעה פלילית לפשיעה לאומנית. תהום. העבריין הפלילי פועל למימוש תאוות בצע או תאוות אחרות. העבריין הפלילי פועל למען עצמו, גם אם לעיתים הוא חלק מקבוצה. העבריין הפלילי הוא החריג בחברה שלי. להענשה שלו יכולה להיות ממד של גמול, ממד של הרתעה, ממד שיקום, ולעיתים אף הרחקת האדם מהחברה. לעומת זאת, הטרור הלאומני מגיע ממקום אחר לגמרי. הפשיעה הלאומנית מגיעה מתוך אידיאולוגיה. העבריין הלאומני בא בשם החברה שלו ולמענה. הוא מקבל ממנה תמיכה, מהמעגלים המשפחתיים ועד לחברה כולה. המחבל מממש את מה שהמעגלים הקר��בים אליו רואים כאקט נעלה. הוא אינו בר-שיקום, כי הוא לא רואה שום פסול במעשיו. לא ניתן לפעול מול הטרור הלאומני באותם כלים של המשפט הפלילי. הדרך לפעול מול הטרור שונה לחלוטין, אבל קודם כול צריך לשנות תפיסה.
+
+את הביקורת שיש לי הן על תפיסות העולם הרווחות בבג"ץ והן על הפלישה לתחומן של רשויות השלטון האחרות, לא הסתרתי מעולם, אולם היום אנחנו אחרי 7 באוקטובר; דברים שאולי לא היו ברורים לפני 7 באוקטובר באשר לאויב השטני ולאידיאולוגיה שמניעה אותו, ברורים היום לחלקים נרחבים בחברה הישראלית. המציאות שראינו בעזה, של חברה שלמה השותפה לפשעים, של ילדים ונשים השותפים לרצח ולביזה, מציאות של חברה שמעודדת רצח וטבח, מציאות של משפחות שמעודדות רצח וטבח – כבר לא ניתן להסתיר את זה. זוהי אותה תפיסה והשקפה שהניעה את פעולות הטרור שהקראתי בהתחלה. אני רוצה לקוות שגם בבג"ץ שאחרי 7 באוקטובר יחולו תמורות, כמו בכל שאר החברה הישראלית, לפחות מהבחינה הזו.
+
+הערבות ההדדית שמתבטאת היום מול האויב בקרב החיילים והלוחמים, הערבות ההדדית שמתגלית בחברה האזרחית, חייבת להתבטא גם כאן. מדינת ישראל חייבת לנקוט מול האויב – גם אם יש לו, אדוני היושב-ראש, תעודת זהות כחולה – את כל האמצעים שברשותה, ובטח שלא להעביר להם את תשלומי המיסים של אלה שהם מבקשים לרצוח ולהשמיד. זוהי הערבות ההדדית המינימלית המתבקשת. 
+
+אני קורא לכולם להצביע בעד. תודה רבה.
+
+
+אני מודה לחבר הכנסת קלנר. 
+
+ הרשו לי לקדם בברכה את חברת הכנסת לשעבר אוסנת מארק, שהגיעה לכאן עם פרלמנטרים ממלאווי. 
+
+ We welcome you, former member of Knesset Osnat Mark and parliamentarians from Malawi. Beneath you, in the first two rows, are the photos of the hostages that are still held by Hamas in Gaza, and we all wish and pray for their quick return to their families. Thank you for this solidarity visit. 
+
+ אני מתכבד להזמין את השר ניר ברקת להשיב על ההצעה בשם הממשלה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
+
+
+מכובדי יושב-ראש הכנסת ידידי אמיר אוחנה, חברות וחברי הכנסת הנכבדים, הצעת החוק של חברנו חבר הכנסת אריאל קלנר, בשיתוף פעולה עם משרד העבודה ומשרד המשפטים, מטרתה לשלול מהורה של קטין שהורשע בעבירת ביטחון על רקע טרור או על רקע לאומני ונגזר עליו עונש מאסר, קצבאות ביטוח לאומי המשולמות בעד הקטין, והוא לא יבוא במניין הילדים בחוקים אלו כל תקופת המאסר. הצעת חוק זו היא צודקת מאין כמוה. אין סיבה בעולם לתת קצבאות למחבלים שמבקשים לפגוע בעמנו ובמדינתנו, ואני קורא לחברי הכנסת לתמוך בחוק.
+
+אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאני כאן, אדוני היושב-ראש, ולשתף את החברות והחברים באחד האתגרים הגדולים שיש לנו היום, וזה הבאת עובדים זרים לישראל. אחד האתגרים הגדולים שיש לנו. לפני המלחמה היו חסרים לנו כ-70,000 עובדים, והיום חסרים לנו כ-170,000 עובדים. אני רוצה לתת לחברים מושג על מה מדובר: מדובר – אם כל ה-170,000 היו עובדים היום – על תוספת של 40 מיליארד שקל לתוצר המקומי הגולמי במדינת ישראל, 15 מיליארד שקל הכנסות למדינה; זה כמעט 1% תל"ג. על כל שני עובדים זרים מדובר על עובד תוספת משרה חדשה בישראל, והאתגר הוא ענק. היום, מגזרים שלמים – בבנייה, בתעשייה, בחקלאות, בשירותים, במקומות נוספים – משוועים לידיים עובדות של עובדים שצריכים להגיע אלינו מהעולם הרחב.
+
+אני הייתי לפני כחצי שנה בהודו, נפגשתי עם שר הכלכלה ההודי, והוא אמר לי שהם לא מתכוונים לעשות הסכם סחר חופשי עם ישראל, הם לא משדרגים אותו. שאלתי מדוע – הרי אנחנו רוצים לספק לכם טכנולוגיה, פתרונות בהייטק, ב-Desertech, ב-Health Tech – אבל הוא אמר שאנחנו לא מוכנים ליצוא שלהם. היצוא של הודו – אחד המרכיבים המרכזיים זה כוח אדם. שר הכלכלה ההודי אמר לי שהוא צריך לדאוג ל-200 מיליון הודים – תקשיב טוב, אדוני היושב-ראש, 200 מיליון הודים – והוא שאל אותי כמה אנחנו יכולים לקבל בישראל, אבל הוא התעקש שהשכר יהיה מינימלי, לא מקסימלי. השכר הממוצע בהודו הוא 2,500 דולר לשנה – זה פחות מ-10,000 שקל לשנה – והוא רוצה להביא לנו את כל המחסור. אם יביאו 200,000 הודים, זה אלפית, זה אלפית מההודים שמחפשים להם פתרונות בחו"ל, והם רוצים שהשכר יהיה מינימלי, כך שיבואו הודים ולא ממדינות אחרות.
+
+בשורה התחתונה, האתגר שלנו היום בישראל זה לשנות את צורת החשיבה שבה אנחנו מביאים עובדים מהודו או ממדינות אחרות. נכון להיום, האחריות היא שלנו, של הממשלה; קוראים לזה Government to Government, G2G. אז המדינה יודעת להביא 1,000 בחודש, 2,000 בחודש – לעולם לא נצליח אם לא נשנה את תפיסת העולם ונעבוד אחרת. ועבודה אחרת זה לאפשר לעסקים להביא עובדים, להגדיר להם – אותה רגולציה, אותם דברים, מה מותר, מה אסור, והעסקים יצטרכו לדאוג להבאתם, לטיפול ראוי בהם כשהם בארץ, לחזרתם. המדינה צריכה לעבור מ-G2G ל-B2B. הרעיון כאן זה לאפשר לעסקים לעבוד עם התאגידים, לפשט את העבודה שעושים העסקים שמביאים אנשים לישראל, וכל הדינמיקה הזאת צריכה להשתנות מהבסיס.
+
+זה קצת דומה למה שעשינו ב"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", במעבר של האחריות מהרגולטור לעסקים. הרעיון המרכזי ב"מה שטוב לאירופה טוב לישראל" זה לא שהמדינה בודקת כל מכולה וכל דבר צריך ללכת למכון התקנים, אלא אנחנו מאפשרים לעסקים שטוענים שהם עומדים ברגולציה להביא ישירות את הסחורה. באנלוגיה, זה המעבר מחשיבה ריכוזית לשיטת עבודה ביזורית. ברגע שיהיו לנו אלפים של עסקים שרצים ומביאים עובדים – הם יודעים הכי טוב מה הם צריכים. אם אתה איש עסקים בישראל, היום אתה תלוי לחלוטין בהבאת העובדים של המדינה, באמצעות המדינה. בהינתן שנותנים לעסקים מנדט, הם יודעים איך לגשת לאנשי כוח אדם בחו"ל, מקצרים תהליכים, רגולציה עצמית. הם יצהירו שהם עומדים ביעד ויביאו עובדים, כי הם לא סתם יביאו עובדים שהם לא צריכים או עובדים לא מיומנים. בכך בעצם אנחנו מעבירים את נטל ההבאה מהממשלה למגזר העסקי, וברגע שהנטל עובר למגזר העסקי, אפשר למקבל תהליכים ולפקח, ואז עבודת הממשלה תהיה רגולטורית ולא ביצועית. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אנחנו עוד לא שם, ואחד האתגרים הגדולים שיש לנו זה איך אנחנו עושים shift בחשיבה, עוברים מ-G2G ל-B2B, ומאפשרים להם להגיע בהיקפים גדולים.
+
+הערה נוספת, שהיא מאוד מאוד משמעותית וחשובה, זה לא להכניס עובדים פלסטינים לעבוד בישראל. אנחנו לא סדרני עבודה של הפלסטינים. אני מאמין שצריכים להביא עובדים ממדינות שלום – מהודו, מסרי לנקה, מאירופה, מאפריקה – ממדינה שיש לנו איתה יחסי שלום, ממדינות שאנחנו יודעים להחזיר את העובדים חזרה, לוודא שהעובדים שבאים לעבוד בישראל אכן חוזרים לארץ מוצאם, וזה מאוד מאוד חשוב. אנחנו יודעים להקפיד על זה ביתר שאת, יותר מאשר איך שזה נעשה היום, כדי שהאזרח הישראלי לא יצטרך לחשוש, לא יצטרך לחשוש. כפי שהיום פלסטיני שרוצח יהודי מקבל מיליון דולר – מיליון דולר בחייו כשהוא יושב בכלא – ישראלים לא צריכים לחשוש מפלסטיני שמסתובב ברחובות שלימדו אותו כשהוא היה ילד קטן לרצוח ��הודים, ואם אכן ירצח יהודי, ירצח ישראלי, יקבל מיליון דולר, הוא ומשפחתו.
+
+ הדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת, ולכן, מה שאנחנו זקוקים לו הוא להגדיל את ההיקף של העובדים שמגיעים מהעולם הרחב ממדינות שלום, לפשט את התהליך שבו קולטים אותם, ולמען ביטחון ישראל ולמען עבודה יעילה ואפקטיבית לוודא לא לקבל עובדים מהרשות הפלסטינית. נקודה. תודה רבה. 
+
+
+ אני מודה מאוד לשר ברקת. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר. אנא תפסו את מקומותיכם. הצבעה כעת.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
+
+
+ 28 בעד, שבעה נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת קצבאות בעד ילד הנמצא במאסר בשל עבירת טרור), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אריאל קלנר, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה הראשונה. 
+
+
+ לפרוטוקול, בבקשה. 
+
+
+ לפרוטוקול אני מוסיף את חבר הכנסת רון כץ וגם את חבר הכנסת ירון לוי. 
+
+
+  [הצעת חוק פ/4058/25; נספחות.]
+
+
+ הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי כנסת נוספים. אני מזמין את חבר הכנסת אופיר כץ לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, משפחות יקרות, ארוסות יקרות, סרן אושרי משה בוצחק, זיכרונו לברכה, מחיפה, מפקד צוות בסיירת נח"ל, נפל בקרב בצפון רצועת עזה בהיתקלות עם מחבלים בצפון מזרח העיר עזה. אושרי, רק בן 22 בנופלו, למד בישיבת ההסדר טפחות וויתר על המסלול בשביל להתגייס לצה"ל. לאושרי היה חשוב להתגייס לצבא ולשרת ביחידה קרבית. הוא היה הכי קרבי – נכנס ראשון ונפל גיבור. 
+
+סרן כפיר יצחק פרנקו, זיכרונו לברכה, מירושלים, מפקד מחלקה בגדוד 52 שבעוצבת עקבות הברזל, נפל בקרב בצפון רצועת עזה; רק בן 22 בנופלו. כפיר בן למשפחת עולים חדשים מצרפת. בבוקר 7 באוקטובר, עם פרוץ המלחמה, ירד כפיר יצחק לדרום, ושם המתין להוראה להיכנס לרצועה. ביציאתו מהבית ציין שהוא יוצא למלחמה צודקת. 
+
+כפיר ואושרי, שניהם היו מאורסים. שניהם חלמו ותכננו להקים בית ומשפחה עם ארוסותיהם, אך אלה נותרו מאחור עם הכאב העצום של האובדן. יושבות פה איתנו רביד דמתי, ארוסתו של אושרי משה בוצחק, זיכרונו לברכה, ונעמה דופלט, ארוסתו של כפיר פרנקו, זיכרונו לברכה. הן באו לפה יחד עם משפחותיהן. אני פגשתי אותן ואת המשפחות כשניחמתי אותן על מות יקיריהן. את בור האובדן העמוק שנפער בליבן של רביד ונעמה ושל עוד עשרות ארוסות לעולם לא נצליח למלא, אבל המעט שאנחנו מחויבים לעשות עבורן הוא הכרה במעמדן ויצירת מעטפת שיקומית וכלכלית עבורן. 
+
+ כיום משרד הביטחון מכיר בידועות בציבור, אלה שחלקו משק בית משותף עם חלל צה"ל, כאלמנות צה"ל אף על פי שלא היו נשואים. לעומת זאת בני זוג ובנות זוג שאינם מקיימים משק בית משותף טרם הנישואים, ואף כאלה שכבר היו מאורסים ונשלחו הזמנות לחתונתם, אינם זכאים כלל לזכויות ולא ניתן לקיים עבורם הכרה בדיעבד. האירוסין הם הצהרת כוונות ברורה ומחייבת להקמת בית משותף ולחיים משותפים, ועל משרד הביטחון לראות בהם תנאי מספק. הן איבדו את היקר להן מכול. העתיד שלהן נקרע להן מהידיים והתמוסס מול עיניהן. שותפיהם לחיים נפלו למען מדינת ישראל, ועל מדינת ישראל להעניק להן את התמיכה שמגיעה להן. 
+
+ הצעת החוק שלי מבקשת להכיר במי שהיה מאורס לנספה כזכאי לזכויות לפי חוק משפחות לחיילים שנספו במערכה, וזאת לתקופה של כמה שנים ממועד פטירת הנספה. תקופת הזכאות מוגבלת בזמן כדי לאפשר פתח לארוסות ולארוסים להתקדם בחייהם ולעודד בנייה מחדש, בעיקר בגלל הגיל הצעיר המאפיין אוכלוסייה זו. 
+
+ ההצעה תחול רטרואקטיבית על כל 2023, כדי שגם ארוסותיהם של הנופלים במלחמת חרבות ברזל יוכלו לקבל את הזכויות המגיעות להן. המעטפת כוללת זכויות לתגמולים, הטבות רפואיות, דיור, רכב, לימודים, הכשרה תעסוקתית ועוד, כדי שיוכלו לקבל את הסיוע הדרוש לייצב את חייהן בחזרה. 
+
+ אני מבקש להודות לחברת הכנסת לשעבר עליזה לביא, שהגישה את הצעת החוק הזאת בכנסות קודמות והביאה את הנושא החשוב הזה בפניי ונלחמה עליו גם בעבר. גם לה יש חלק מאוד חשוב שאנחנו הולכים לקדם. זאת הצעת חוק שהיא לא רק חשובה – היא המהות. היא המהות של הסיבה שאנחנו פה; היא פתרון העוולה שבשמו אנחנו יושבים פה. אני אפעל סביב השעון כדי לדאוג שההצעה תעבור כמה שיותר מהר והארוסות יקבלו ולו מעט נחמה. 
+
+ אני מברך את חברות וחברי הכנסת שהצטרפו אליי להצעה: חברתי חברת הכנסת קטי שטרית, חברת הכנסת נעמה לזימי, מרכזת האופוזיציה מירב בן ארי וחברת הכנסת מירב כהן, שהצמידה הצעת חוק ותעלה אחריי. זה אומר שיש פה שיתוף פעולה בין הקואליציה לאופוזיציה, וגם מוכיח שההצעה הזאת תעבור כמה שיותר מהר. תודה לכולם. אנחנו נעשה את זה הכי מהר שאפשר, כי הכי מגיע לכן. 
+
+
+ אני מודה לחבר הכנסת כץ ומקדם בברכה את הארוסות, את בני המשפחה שיושבים כאן למעלה ביציע. תנוחמו מהשמיים. 
+
+
+  [הצעת חוק פ/4165/25; נספחות.]
+
+
+אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן, שהצמידה הצעת חוק נוספת בנושא זה, לנמק את הצעתה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ תודה. כבוד הוא לנו שאתן האורחות שלנו היום במשכן. 
+
+ כנסת נכבדה, מאז 7 באוקטובר 242 בנות ובני זוג פנו לעמותת "הותיר אחריו חברה", שמעניקה להן מעטפת שיקומית וליווי. יש רבות נוספות שהצטרפו למעגל השכול, בעיקרן בנות זוג שחלקן מאורסות, חלקן ידועות בציבור וחלקן צעירות שפשוט איבדו את אהבתן הראשונה. 
+
+ נעמה דופלט, ארוסתו של סרן כפיר יצחק פרנקו, זיכרונו לברכה, לא מוכרת כאלמנה. הם התארסו חודש וחצי לפני שנהרג, והיו רק בתחילת דרכם כשנגדעה. אני רוצה לשתף במילים שלך, נעמה, כאן מעל במת הכנסת: "הציפיות שלי הלכו וגדלו, וההתרגשות הייתה בשיאה; ההתרגשות להתחיל חיים שלמים יחד ולהקים בית ומקום משלנו. ההכנות לחתונה היו בעיצומן, ודברים רבים כבר נסגרו: שמלת כלה, דירה שתכננו להשכיר, תאריך לחתונה ועוד כל כך הרבה דברים. שלושה שבועות לאחר שנכנס כפיר אהובי לעזה, הגיעה ההודעה הארורה, שהחריבה את עולמי ופערה בור עמוק בליבי. מאז ההתמודדות קשה מנשוא, והמשך הדרך נראית מפותלת, מאתגרת ומלאה בחוסר ודאות. הניסיון ללמוד ללכת מחדש נתקל שוב ושוב בזיכרונות ובתחושות הקשות של פספוס ואכזבה על החיים שהיו יכולים להיות. ההתרגשות והציפייה הפכו לאכזבה ותסכול; ההמתנה לחיבוק החזק והאוהב הפכה לגעגוע עמוק שאין לו סוף. כואב לי על אהבה שכזאת שנגדעה". 
+
+ המילים האלה באמת חזקות כל כך וממחישות את הכאב ואת העוול. א�� האהוב שלהן כבר לא נוכל להחזיר, אבל עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לעטוף אותן, לשקם אותן ולאפשר להן לחזור לחיות חיים מלאים לצד האבל, אבל לא בצילו. מטרת ההצעה היא לאפשר את זה, את כל הזכויות האלה, למי שהתארסו והמלחמה גדעה את החלומות המשותפים שלהם. אני מודה גם לחברת הכנסת לשעבר עליזה לביא, שקידמה את הסוגיה הזו בעבר ואנחנו ממשיכים אותה, ולחברי אופיר כץ. אני באמת חושבת שזו סוגיה שמאוד חשוב לשתף בה פעולה, ואני מברכת על זה. נעשה ככל יכולתנו על מנת להביא את הצעת החוק הזו לקו הסיום כמה שיותר מהר. תודה רבה.
+
+
+אני מודה לחברת הכנסת כהן, ומתכבד להזמין את השר ניר ברקת להשיב בשם שר הביטחון על הצעת החוק ולהציג את עמדת הממשלה. עד עשר דקות לרשותך, אדוני.
+
+
+זה יהיה קצר. אדוני היושב-ראש, בשם הממשלה, אנחנו כמובן תומכים בהצעה, הצעה ראויה מאוד. באופן אישי, כשאני חטפתי כדור לפני 43 שנה והמ"פ שלי נהרג לידי, זוגתו לחיים – אני זוכר את השבר, את השבר הגדול שהיה אז, ואני רואה גם היום את השבר הענק של הארוסות. אנשים לא מבינים שהן נפגעות אולי הכי קשה.
+
+
+הוא היה מאורס, המ"פ?
+
+
+מעין מאורס, כן. הם תכננו להתחתן. ההגדרה של מה זה מאורס ומה תכננו, אני מבין שזה בוועדה – שאלה שראוי מאוד להגדיר. אבל תחשוב שזוג מחליט להתחתן, עושה את ההכנות, חלקם כבר חיים שנים ביחד כמו זוג נשוי לכל דבר ועניין – – 
+
+
+כל ההבדל הוא הסרטיפיקט.
+
+
+נכון. – – והחבר לא חוזר מהקרב. אני רואה אותן סובלות לא פחות מהאחים והאחיות או מאישה של גבר שנפל בקרב, ואני חושב שזו החלטה מאוד מאוד חכמה ונכונה, וכמובן, נרצה שכל חברי הכנסת יתמכו בחקיקה. תודה.
+
+
+אני מודה לשר ברקת. 
+
+ ואנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנא שבו במקומותיכם. אין מתנגדים. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי כנסת נוספים. ההצבעה תתקיים כעת.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד–2023, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
+
+
+39 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד–2023, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי הכנסת, התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה ראשונה.
+
+ כעת אנו נצביע על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת מירב כהן. הצבעה כעת.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה, התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
+
+
+35 בעד, ואני מוסיף לפרוטוקול גם את שמו של חבר הכנסת מתן כהנא, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשפ"ד–2023, של חברת הכנסת מירב כהן, התקבלה אף היא בקריאה טרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה להכנתה לקריאה ראשונה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/860/25; נספחות.]
+
+
+אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת זיכוי מס על תרומה לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. ואני מזמין את חבר הכנסת טופורובסקי לנמק את ההצעה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, שרים נכבדים והקהל, את הצעת החוק שאני הגשתי, העתקתי מהצעת חוק דומה שהגיש חבר הכנסת אופיר כץ, ראש הקואליציה היום וחבר הכנסת באופוזיציה הקודמת. הוא הגיש אותה. ההצעה אומרת שבתי חולים בפריפריה, זאת אומרת צפונית לחדרה ודרומית לאשדוד – מי שיתרום להם תרומה ייהנה מ-50% בהכרה בגובה התרומה במקום 35% שיש כיום. עוד פעם, אני חוזר: בן אדם שיתרום מיליון שקל, למשל, לבית חולים בעפולה או בית חולים בבאר שבע, במקום ש-35% מהסכום יוכרו לו לצורכי מס, יוכרו לו 50%.
+
+הם אמרו לי: בטח יבואו ויגידו אם לדחות או לא לדחות את החוק. אני התלבטתי אם להעלות אותו או לא, ואני די מהר השתכנעתי שצריך להעלות אותו היום, ואני אגיד לכם למה – כי הבעיה היא לא אם יהיה 50% או 35% הכרה בתרומות מס לפריפריה, הבעיה היא הרבה יותר גדולה. היום אנחנו במלחמה. כשהגישו את הצעת החוק לא היינו במלחמה, וגם אז היה היגיון בהצעה הזאת, אבל היום, כשאנחנו במלחמה בצפון ובדרום, יש המון המון היגיון בזה שבתי החולים שעובדים ב-full capacity ואפילו מעבר לזה – בשביל החולים הרגילים שיש בדרך כלל, אם זה מתאונות דרכים, אם זה מבעיות בריאות, ומתווספים גם החולים מהבעיות הביטחוניות. אף אחד לא מתייחס לבעיות של הצפון והדרום כמו שצריך, ולא מפתיע אותי שהקואליציה הזאת, שכל הזמן טוענת שהיא דואגת לפריפריה, תבוא ותצביע נגד חוק שעוזר פר-אקסלנס לפריפריה.
+
+אבל מעבר לזה יש כאן בעיה יותר גדולה. המלחמה היא דבר איום ונורא, מלחמה היא טרגדיה נוראה, אבל מרגע שהיא נכפתה עלינו, מרגע שמלחמה נכפית עלינו, יש הרבה מאוד הזדמנויות שאנחנו יכולים לנצל כמדינה, ואנחנו מפספסים הזדמנות אחר הזדמנות. במלחמה הזאת, כשכל עם ישראל מתאחד וכל העם היהודי מתאחד וכולם רוצים לעזור לנו כאן, הייתי מצפה ממדינת ישראל – לא שתעלה את גובה ההכרה מ-35% ל-50% ורק לפריפריה; הייתי מצפה ממנה שתיתן 100% הכרה בתרומות למס. כשאותם אזרחים ישראלים שהיום תורמים, עושים ונותנים לחיילים ולנזקקים עכשיו יעזרו להקים ולבנות מחדש את יישובי העוטף, את יישובי הצפון, הם יעזרו ממילא. אז למה שהמדינה לא תבוא ותגיד להם: אם אנחנו צריכים לבנות בניינים, במקום שזה יעלה x, אם אתם תתרמו את זה לנו, למדינה – בגלל שככה עובד מס הכנסה – זה יעלה חצי x, כי חלק מהתרומה היה נכנס ממילא כמס הכנסה, אבל חלק היה הולך לכיסו של האזרח.
+
+יכולנו לשקם ככה את המדינה, להביא תרומות מהארץ, ואני אגיד לכם מה, גם יכולנו להביא תרומות מהעולם. אם היינו אומרים למשקיעים מחו"ל, לכל אותם – בדרך כלל יהודים טובים, אבל לא רק, שרוצים להשקיע בארץ: 100% התרומה יוכר לכם, אם מעבר לתרומה תשקיעו במדינת ישראל – תארו לכם מצב היפותטי שבו בן אדם מחו"ל תורם בארץ מיליארד שקל. התרומה הזאת מגיעה ועושה טוב בארץ. מעבר לזה באה המדינה ואומרת: תרמת מיליארד שקל – אנחנו נכיר לך ב-100% מזה אם אתה גם תשקיע בארץ. עכשיו אותו בן אדם, תארו לכם מה הוא צריך בשביל שיהיו לו מיליארד שקל הכנסות שיהיה לו פטור מהם; הוא יצטרך להשקיע עוד מיליארד שקל, יצטרך לבנות עסקים, לבנות ממש מכלול שלם של עובדים ועסקים והכול, ואז המדינה הייתה מכירה לו בזה רק אם הוא היה מכניס. זה היה מביא מיליארדים למדינת ישראל. זה היה הופך את המדינה ממדינת מלחמה למדינה שקופצת קדימה, שכל העולם היה רוצה לבוא אליה בגלל ההכרה בתרומות.
+
+אז ברור לי שאתם לא תסכימו להכיר בתרומות ככה לתורמים מחו"ל; ברור לי שלא תסכימו להכיר בתרומות ככה לתורמים בארץ; אז אין לי ספק בכלל שגם אם תגידו: בואו נדחה את זה, בואו נשב על זה, בואו נחשוב על זה. האוצר לא סתם ענה לי, כי האוצר מסתכל בחור של השקל והממשלה אחריו. האוצר אומר: אם נעלה את זה מ-35% ל-50% בבתי חולים בפריפריה, יבואו ויגידו: עמותות, ארגונים ועוד ועוד ועוד בפריפריה. אבל זו הסתכלות של ביורוקרטיה, זו הסתכלות של מדינה אולי בזמנים הרגילים שלה. אבל מדינה במלחמה צריכה לחשוב מחוץ לקופסה. מדינה במלחמה צריכה לנצל את המצב ולעשות דברים שהראש חושב עליהם והלב ואומר שהם נכונים, יחד עם אומץ – אומץ של ביורוקרטיים ואומץ של פוליטיקאים – וזה היה מביא לפריחה אדירה במדינת ישראל.
+
+הלוואי שהצעת החוק הזו, שחבר הכנסת לשעבר אופיר כץ הגיש במקור, הלוואי שאתם תאשרו אותה. לצערי, בגלל שאתה מסתכלים עדיין על החור של השקל הזה, אתם תקשיבו לאוצר, שבכלל לא הגיב לי, ולא תאשרו אותה. לצערי, בגלל שאתם עדיין מסתכלים על הפוליטיקה, אם זו הייתה הצעה שהיה חתום עליה אופיר כץ הייתם מאשרים אותה, אבל בגלל שרשום יושב-ראש הקואליציה הקודם, בועז טופורובסקי, אז אתם לא תאשרו אותה. אתם מפספסים – – –
+
+
+ בועז, כמה חוקים כאלה היו כשהמצב היה הפוך והקואליציה שאתם הייתם בה הצביעו נגד – – –
+
+
+ היו הרבה, אבל לא היינו אז במלחמה, מאי; השרה גולן, סליחה, השרה גולן. לא היינו אז במלחמה. אני באמת בא בטוב, אני לא מנגח. אני חושב שכולם אשמים בתהליך שקורה עכשיו. אנחנו נמצאים כאן, בכנסת, ומנסים פעם אחר פעם לבוא להגיד, גם לכם, השרים, גם לחברי הכנסת בקואליציה וגם לביורוקרטים: בואו ננצל את ההזדמנות הזאת, ההזדמנות הזאת שאפשר לעשות דברים גדולים וקואליציה ואופוזיציה. אני אומר לך בתור אופוזיציה, אנחנו לא נבוא ולא נתנגד לדברים גדולים. 
+
+ אני רק נתתי את הדוגמה הזאת עם התרומות בשביל שנבוא – אנחנו לא צריכים להסתכל על העלאת תרומות רק לפריפריה מ-35% ל-50%. אני חוזר על מה שאמרתי, כי אני לא יודע אם הקשבת. אם נעלה את זה ל-100% – נשמע הזוי; כל מי שתורם שקל, כל ההכנסה של השקל תהיה מוכרת לו במלואה. גם מחו"ל, כל האזרחים הישראלים, שמטוב ליבם תורמים גם כך, יתרמו. נכון, יהיו כביכול פחות הכנסות ממיסים, אבל זה יהיה הרבה יותר, כי התרומות האלה ילכו, במקום השקעות של המדינה, לשיקום של הארץ אחרי כל המלחמה הזאת. התרומות האלה יגיעו מחו"ל. אנשים ממילא רוצים לתרום, אבל אם יתרמו 100 שקל ויגידו להם: עוד 100 שקל שתשקיעו יוכרו לכם במס, אז הם יוסיפו עוד 100 שקל, וישקיעו וישיגו עוד עבודות. יש לנו אפשרות ביחד באמת להציל את המדינה. יש לנו אפשרות ביחד באמת לבוא ולעשות דברים שלא העזו לעשות כאן הרבה מאוד זמן. לכן אני הגשתי את הצעת החוק, שאני בא ומודה, זו לא הצעת חוק מקורית שלי – זו הצעת חוק שבמקור הגיש והגה אותה חבר הכנסת אופיר כץ, שהיום הוא יושב-ראש הקואליציה. 
+
+ אני חושב שזה לא מספיק. לצערי, אתם גם לא תסכימו לזה. הלוואי שתסכימו לזה. אבל אני בא ואומר: אנחנו יכולים לעשות משהו גדול, משהו שיבלבל את כולם במובן החיובי, משהו שיבוא לכל בן אדם שרוצה לעזור למדינת ישראל, והמדינה תגיד לו: פעם, כשהיינו בהקמה, היינו חלשים, אז היינו צריכים נדבות, אבל עכשיו אנחנו חזקים. אם תתרמו לנו, אנחנו רוצים את התרומה שלכם, אנחנו ניתן לכם בחזרה, אנחנו נגיד לכם שאם אחר כך, אחרי התרומה, אתם תשקיעו, אנחנו נבנה כאן אימפריה גדולה יותר, ואנחנו נחזיר לכם את הכסף, וההשקעה שלכם תהפוך אתכם לעשירים ומלאים יותר. 
+
+אותו דבר – לצערי, שרת התחבורה לא נמצאת כאן – אותו דבר אנחנו צריכים לעשות גם בתאונות הדרכים, כדוגמה לעוד משהו שאנחנו מפספסים. 31 איש נהרגו מתחילת השנה. אנחנו רק בינואר, רק בתחילת השנה. 31 איש מתו בדרכים. זה הזמן לתוכנית חירום שתציל חיים בדרכים. לא רק בצבא מתים. גם חיילים מתים בדרכים, אבל כלל האזרחים שלנו בסכנה בדרכים בגלל ההפקרות הזאת. 
+
+אנחנו יכולים לעשות דברים גדולים במדינה, ברווחה, בכלכלה, ביחס שלנו עם העולם, בחינוך, בבריאות – בכל התחומים. אנחנו במשבר גדול, אבל תזכרו תמיד שבכל משבר יש הזדמנויות, ועם אמונה, עבודה משותפת ואכפתיות, אנחנו יכולים לבוא וביחד להפוך את המקום הזה לטוב יותר. אז בואו נתעלם מעל הפוליטיקה לא רק במילים אלא גם במעשים, גם באהבה וגם ברצון שמחר תהיה לנו מדינה טובה יותר מהיום. תודה רבה.
+
+
+תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. אני מתכבד להזמין את השר ברקת, בשם שר האוצר, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. מכובדי השר, בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.
+
+
+מכובדי היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת – בועז טופורובסקי, ממה שאני שמעתי, מעמדת השר, ולפי תקנות לעבודת הממשלה, התקנה קובעת כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת שטרם נקבע לגביה עמדת ועדת שרים לענייני חקיקה, אוטומטית תהיה עמדת הממשלה להתנגד. שר האוצר, שאני מדבר בשמו, ביקש לדחות את המשך הדיון בשלושה שבועות. אני חושב ששווה לך לחכות שלושה שבועות, ומקסימום תעלה את ההצעה בעוד שלושה שבועות, אבל זו החלטה שלך. 
+
+בכל אופן, לאור העובדה שטרם גובשה החלטת הממשלה, הממשלה מתנגדת להצעת החוק, ואני אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. עדיף שתעשה את זה אתה, אבל זו החלטה שלך. 
+
+
+נעבור להצבעה. בועז, אתה רוצה לענות?
+
+
+לא. מצביעים.
+
+
+טוב, רבותיי, נעבור להצבעה. אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת זיכוי מס על תרומה לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת בועז טופורובסקי. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת זיכוי מס על תרומה לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.
+
+
+32 נגד, בעד – 31, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא עברה, לא אושרה בקריאה הטרומית, ותרד מסדר-היום. אנחנו מתקנים בפרוטוקול. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה, אבל אנחנו מציינים בפרוטוקול שחברת הכנסת דיסטל הייתה באולם ואמרה שהיא נגד. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/4090/25; נספחות.]
+
+
+נמשיך הלאה. אנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שוויון בפני חוק החוק ואיסור הפליה), של חבר הכנסת גלעד קריב. מנמק חבר הכנסת גלעד קריב. נמצא? בבקשה, אדוני. חבריי חברות וחברי הכנסת, אנא לשמור על השקט. אנא לשמור על השקט. חבר הכנסת קריב מנסה לדבר. מנהלי ומנהלות הסיעות, אנא.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, לפני חצי שנה הצגתי כאן, מעל במת הכנסת, את הצעת החוק המבקשת לעגן את עקרון השוויון בפני החוק ואת איסור האפליה כעקרונות חוקתיים מפורשים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
+
+
+רגע, עצור, עצור, גלעד. מירב, חברת הכנסת בן ארי, בבקשה. חבר הכנסת סימון מושיאשוילי, אנא מכ��. מנהלות הסיעה שם מאחור, אנא. אנא. תודה. בבקשה, גלעד.
+
+
+הימים ההם עמדו בסימן הוויכוח הציבורי הנוקב והמטלטל על הרפורמה המשפטית. אלה היו ימים של קרע נורא בחברה הישראלית. היום, בחלוף שישה חודשים, אני מציג פעם נוספת את הצעת החוק, והימים הם ימים של פצע נורא בחברה, בגופה ובנפשה, פצע שותת דם שנפער בנו ביום שמחת תורה וממשיך לתת בנו סימנים ב-117 הימים שחלפו מאז. מול הכאב והדאגה ניצבת בעוז ובגבורה החברה הישראלית, ואחד ממרכיבי החוסן הלאומי והחברתי הוא יכולתנו להתייצב יחד מול האתגרים הגדולים מתוך תחושת לכידות. על מה נשענת אותה הלכידות, אותה תחושה של שותפות וערבות הדדית? היא נשענת כמובן על שותפות הגורל ועל רגשי האחווה הטבעיים בין אדם לרעהו. היא נשענת גם על הזהות המשותפת ועל האתוס הלאומי.
+
+אבל, חבריי וחברותיי, היא נשענת גם על יסוד נוסף: תודעה עמוקה שכל אחד ואחת מאיתנו נחשב ונספרת, שהמדינה הזו שייכת לכל אחד ואחת מאיתנו, שכולנו בעלי מניה שווה; שכל אזרח בישראל זכאי לצפות ליחס הוגן ושוויוני, להיות מוגן מפני אפליה והדרה. כל אלה הם חלק מהחוסן החברתי והלאומי שלנו. חברה שאינה מעמידה את עקרון השוויון בפני החוק כאחד מהערכים המכוננים שלה היא חברה המחלישה לא רק את חבריה אלא גם את עצמה. חברה שאינה מחנכת את דורות העתיד שלה שאין כל מקום לאפליה ולהדרה, פוגעת ביכולתו של היחיד לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום בו, אבל גם את יכולתם של אזרחי המדינה לעמוד זה לצד זה, לשאת יחד את האלונקה בעת צרה ולפעול יחד לטובת מטרות נשגבות של בנייה, צמיחה והבטחת העתיד המשותף. 
+
+אירועי 7 באוקטובר והמלחמה הקשה רק חידדו את חשיבותו העליונה של ערך השוויון. כמה פעמים הזכרנו ב-117 הימים האחרונים כיצד בין המשפחות שהצטרפו למעגל השכול ישנן משפחות יהודיות, דרוזיות ובדואיות; כמה פעמים דיברנו על כך שבין החטופים נמצאים אזרחים ישראלים יהודים ואזרחים ישראלים ערבים; כמה כתבות שודרו על התגייסותם של הצוותים הרפואיים בבתי החולים להצלת חיי אדם, כאשר רופאות יהודיות ומוסלמיות ואחים דוברי עברית וערבית עובדים יחד; כמה פעמים ציינו לטובה איך האירועים הקשים של ימי שומר חומות בתוך הערים הישראליות לא חזרו על עצמם. מדוע עלינו לדבר על השוויון רק לאחר מות ולא לפני מות? 
+
+אירועי 7 באוקטובר ומלחמת עזה צריכים לסרטט מחדש את תווי פניה של החברה הישראלית, וכך אכן יקרה. חלק מסרטוט התווים הזה צריך לכלול את חיזוק ערך השוויון וההתייצבות המשותפת של כולנו נגד גילויי אפליה והדרה. האפליה וחוסר השוויון פוגעים בראש ובראשונה ובעוצמה יתרה ביחידים המשתייכים לקבוצות וקהילות מיעוט. עם זאת, חובה עלינו להכיר ברוחב הפגיעה של תופעת האפליה ובעובדה שהיא אינה פוסחת מעל ראשיהם של מרבית אזרחי ישראל בשלב זה או אחר של חייהם. מחצית מהציבור הישראלי – הנשים הישראליות – חשופות לאפליה בתחומים רבים; מיליון וחצי אזרחים ותיקים נחשפים לאפליה מחמת גיל מדי יום; קרוב למיליון ישראלים עם מוגבלויות פוגשים באפליה ובחוסר השוויון בכל תחנה במסע חייהם; שני מיליון אזרחים ערבים ודרוזים חשים, בצדק, שמדינתם אינה נוהגת בהם שוויון; תושבי הפריפריה סובלים מחוסר שוויון בנגישות של שירותים וטובין ציבוריים. 
+
+המסע אל עבר השוויון בפני החוק ואל עבר ביעור נגע האפליה הוא מסע של כולנו – מסע אל עבר חברה הוגנת וצודקת יותר, אל עבר חברה חזקה, סולידר��ת ובריאה יותר. עיגונם של הזכות לשוויון ושל איסור האפליה בחוקי-היסוד נדון בבית הזה פעמים רבות. דחייתן של כל ההצעות בעבר מצערת מאוד. האם הפעם, אדוני שר המשפטים, נשכיל לפעול אחרת? פעם אחר פעם העמסנו על עקרונות היסוד הבסיסיים האלו את הוויכוחים הנוקבים על מערכת היחסים בין בית המשפט לכנסת. פעמים רבות הדבר נעשה באופן לא ענייני, כדי להסתיר את הנסיגה במעמדו של עקרון השוויון ואת הרצון של חלק מיושבי הבית הזה לבסס ניגוד תמוה בין ההגדרה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי לבין עקרונות היסוד הדמוקרטיים שלה, ובראשם עקרון השוויון. 
+
+אמור לי, אדוני שר המשפטים, האם הצעת החוק שלפנינו אינה ביטוי מובהק של ערכי הציונות כפי שהם מופיעים במגילת העצמאות? האם האמונה בעקרון השוויון לא משקפת את יהדותה של המדינה לא פחות מאשר את אופייה הדמוקרטי? הרי אלפי שנים לפני לידתו של השיח המודרני על זכויות האדם הציגה המסורת שלנו, המסורת היהודית, בבהירות את אבן הפינה לבנייתה של חברה צודקת – רעיון השוויון בפני החוק, ממשל כבשת הרש של נתן הנביא, דרך תוכחת אליהו לאחאב אחרי פשע כרם נבות, ועד למשנה המפורסמת שמלמדת אותנו: "לפיכך נברא אדם יחידי" – בין השאר מפני שלום הבריות – "שלא יאמר אדם לחברו: אבא גדול מאביך". הקול הזה של המסורת היהודית מצא את ביטויו לכל אורכה ורוחבה של ההגות הציונית. 
+
+לפני חצי שנה הזכרתי בנאומי את דבריו של בנימין זאב הרצל ואת דבריהם של בן-גוריון והרב אבא הילל סילבר; היום אבקש להזכיר את דבריו של זאב ז'בוטינסקי, שפתח את חזון בית"ר – שמעו נא, חבריי מסיעת הליכוד – שפתח את חזון בית"ר למדינה היהודית במילים: בני האדם הם בני חורין ושווים זה לזה. בנאום שנשא במכון הממלכתי בוורשה קבע ז'בוטינסקי נחרצות: מדינה שאין בה שוויון נידונה לכליה. במצע ההסתדרות הציונית הרוויזיוניסטית הוא כתב את המילים המהדהדות הבאות: "גם לאחר יצירת הרוב העברי יישאר תמיד בארץ ציבור ערבי גדול. ואם לחלק הזה של תושבי הארץ יבואו בזמן מן הזמנים ימים רעים, אז כל הארץ תישא בעול הסבל. מצבם האיתן של הערבים במובן הפוליטי, הכלכלי והתרבותי יישאר לפיכך לנצח-נצחים התנאי העיקרי למצבה הבריא והאיתן של ארץ ישראל כולה. שוויון זכויות גמור של שני הגזעים, של שתי הלשונות ושל כל הדתות ישרור במדינה העברית העתידה".
+
+30 שנים עברו מאז חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו בתקופת ממשלת הליכוד בראשותו של ראש הממשלה יצחק שמיר, זכרו לברכה, וטרם הונחה אבן הראשה של קשת זכויות האדם – זכות האזרחים לשוויון מלא בפני החוק. הנחתה של אבן הראשה הזו ממתינה לנו, ואי-אפשר פעם אחר פעם לומר: קודם נטפל בחוק-יסוד: החקיקה, ורק אז נוסיף מילה לרשימת זכויות היסוד החקוקות.
+
+חבריי וחברותיי, הבה נתעלה לגודל השעה. הבה נציב לנגד עינינו את חייל המילואים שאינו מתקבל לעבודה רק בשל שם משפחתו או המבטא שבו הוא מדבר; את אותה ישראלית שאינה יכולה להינשא במדינתה; את האזרח הצעיר שחש מאוים רק בשל זהותו המינית; את האזרחית שאינה מקבלת שירות נאות במשרד ממשלתי רק בשל העובדה שהיא הגיעה עם כיסוי ראש. הבה נהיה מתלמידי ז'בוטינסקי ובן-גוריון. הבה נעניק לעקרון השוויון בפני החוק את הבכורה הראויה לו, את הבכורה הראויה להיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. ישיב שר המשפטים יריב לוין, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חב��ות וחברי הכנסת, חבר הכנסת קריב, אתה יודע שאני רוחש לך הערכה, ולכן אני ממש מוצא את עצמי נדהם. אתה באמת – אתה, אתה – מגיש את הצעת החוק הזאת? אני חייב להגיד לך את האמת, אני מתפלא פליאה גדולה. לו היה מדובר בחבר כנסת חדש, במישהו שזה עתה הגיע למשכן, שסיפרו לו בחוץ כל מיני דברים על הפרלמנט והוא מביא את הצעת החוק הזאת, הייתי אולי מבין, אבל אתה, שהיית יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, חבר כנסת ותיק, מנוסה – אתה מביא את הצעת החוק הזאת? חבר הכנסת קריב, רבותיי חברי הכנסת, מי אתם בכלל שתחוקקו חוק-יסוד? מי אתם? 
+
+
+ מי אתה? 
+
+
+ מה זה הדבר הזה, שהכנסת תחוקק חוק-יסוד? חבר הכנסת קריב, אוי ואבוי לנו. אוי ואבוי. אנשים כאן, אדוני היושב-ראש, שנבחרו להיות מייצגי העם, הם יחוקקו חוק-יסוד? זה נורא ואיום. איזה מין דבר זה? 
+
+חבר הכנסת קריב, אני רוצה לעזור לך. אני מקווה שיש לך בטלפון תוכנת ניווט טובה, כי אני חייב לומר, זה לא נראה ככה. אבל בפעם הבאה שאתה נוסע, כשאתה מגיע לבניין משרד החוץ ואתה פונה ימינה לכיוון הכנסת, תעצור רגע, תפנה מייד שמאלה בפנייה הראשונה, תיכנס לבית המשפט העליון, למזכירות בית המשפט, ותגיש שם עתירה. מה פתאום הצעת חוק? תגיש עתירה, שבית המשפט יקבע שבחוק-היסוד יש את כל הדברים שאתה רוצה. הרי ככה זה אמור להיות, לא? איזה מין דבר זה? חבר הכנסת קריב, אני אומר לך, אני כשר המשפטים של מדינת ישראל אעמוד כחומה בצורה על מעמדו של בית המשפט העליון. אני לא אאפשר לך לפגוע בו. 
+
+
+ לא ראינו את זה. 
+
+
+ אני לא אאפשר את הניסיון הזה, המחוצף הזה, האנטי-דמוקרטי הזה, לבוא ולקחת לכנסת את הסמכות לחוקק חוק-יסוד. אדוני היושב-ראש, אני מוחה בכל תוקף על הדבר הזה שמתרחש כאן עכשיו. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אני אגיד יותר מזה, אדוני היושב-ראש: ביודענו שבמרחק כל כך קרוב מכאן יש שמונה שופטים – אומנם שניים מהם כבר פרשו, אבל זה לא כל כך חשוב באמת – שכבר פסקו, מגיע לכאן חבר הכנסת קריב וממרה את פיהם בצורה בוטה כזאת, ואתה מאפשר את זה, אדוני היושב-ראש? אני חושב שזה בלתי נתפס. בלתי נתפס. 
+
+
+ די, יריב, כמה אתה יכול להיות דמגוג? 
+
+
+ אני פונה לחברי הכנסת כולם: אל תהיו יהירים, אל תיקחו לידיכם סמכויות לא לכם. אל תחשבו שאתם יכולים לחוקק חוק-יסוד. אל תטעו. 
+
+ חבר הכנסת קריב, עכשיו אני אומר לך משהו בנימה לא צינית, אלא מאוד רצינית. לצערי הרב – ואני קורא לך מכאן פעם נוספת למשוך את הצעת החוק הזאת – אנחנו נמצאים בשעת מלחמה. לו אני הייתי מביא לכאן עכשיו הצעת חוק-יסוד לשינויים שאני חושב שצריך לעשות, לו אני הייתי מביא לכאן לקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק-יסוד: השפיטה, שמונח כאן במליאה מזה זמן רב, אתה היית מזדעק, ובצדק – היית מזדעק על כך שבשעת מלחמה אנחנו עוסקים בדברים האלה, ועל כך שבשעת מלחמה אנחנו עוסקים בנושאים כל כך שנויים במחלוקת, מפלגים. ומה אתה עושה? לא חדל מזה לרגע: ביום שני – הצעת אי-אמון; היום – החוק הזה. מה זה, חבר הכנסת קריב, מה, יש דין אחד לכם ודין אחד לנו? לכם מותר לעשות הכול מתי שאתם רוצים בכל זמן בהתעלם מהמצב שאנחנו נמצאים בו, ורק אנחנו צריכים להיות אחראיים? איזה מין דבר זה? 
+
+ אז אני אומר לך, חבר הכנסת קריב, בעת הזאת אין מקום לתקן חוקי-יסוד בתיקונים שיש מחלוקת לגביהם. אין בכלל מקום ויכולת לקיים שיח אמיתי וענייני בנושאים האלה כרגע. אנחנו מחילים את זה על עצמנו בחוק שמונח כאן ומוכן לקריא�� שנייה ושלישית. תחיל את זה בבקשה גם על עצמך. אפשר להפריח סיסמאות, אבל המבחן של האחדות הוא גם בדברים האלה, ביכולת הזאת להגיד: אני עכשיו שם את הדברים בצד. אני אגיד לך יותר מזה: בעניין הזה יש דווקא קו מחבר בין מה שאתה עושה כאן לבין מה שעשו בבניין הסמוך. אנחנו לא מביאים חוקים כאלה עכשיו, אבל בבית המשפט פוסקים, ואתה מביא הצעות חוק כאלה וזה נראה לך תקין, זה נראה לך בסדר. יש צד אחד שצריך להימנע וצד אחד שיכול לעשות הכול דווקא בעת הזאת ובזמן הזה. זה לא מתאים לך, וזה גם לא נכון לנהוג ככה. אני חושב שהציבור כולו, בוודאי החיילים הגיבורים שלנו שלוחמים בחזיתות השונות, מצפים מאיתנו לאיפוק עכשיו, מצפים מאיתנו לא לעורר את המחלוקות האלה בכוח. 
+
+
+ הם מצפים לשוויון. 
+
+
+חבר הכנסת הרצנו, בלי הערות ביניים. תודה. 
+
+
+למה? למה בלי הערות ביניים?
+
+
+חבר הכנסת הרצנו, בלי הערות ביניים. 
+
+
+למה? 
+
+
+ צריך לנהל עכשיו את המאבק הצודק שצריך להתנהל על מעמדן של הכנסת והממשלה אל מול בית המשפט, על מעמדה של הדמוקרטיה הישראלית. ואני מבקש, חבר הכנסת קריב, שתשקול ותמשוך את ההצעה. אני חייב לומר לך יותר מזה – גם שתימנעו מהצעות האי-אמון האלה, הלא-ראויות, שבצדק אנחנו לא מגיעים למליאה ולא משתתפים בדיון לגביהן. אני חושב – – –
+
+
+ אבל אין לנו אמון בכם, כי אין לנו אמון בממשלה הזאת. 
+
+
+ לציבור אין אמון בממשלה. 
+
+
+אני חושב שזאת לא העת. תלמדו מבנימין נתניהו, איך הוא התנהג כשהיה ראש אופוזיציה בעיתות מלחמה. יש לכם הרבה מה ללמוד ממנו בהיבט הזה. 
+
+
+זה קרה במשמרת שלכם, האסון הזה. האסון הכי גדול מאז השואה קרה במשמרת שלכם. 
+
+
+– – – 
+
+
+אתם לא כשירים לנהל את המערכה הזאת. חימשתם את החמאס במשך 14 שנים. 
+
+
+ יש לכם הרבה מה ללמוד ממנו, ואני מציע לכם להתאפק. איפוק הוא לא דבר רע – להתאפק, להיות אחראים ולנהוג כפי שצריך לנהוג בשעה הלא-פשוטה הזאת שאנחנו נמצאים בה. לכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שנדירים המקרים שבהם יש הצדקה כל כך ברורה שהכנסת תדחה את הצעת החוק הזאת ותסיר אותה מסדר-היום. תודה רבה. 
+
+
+תודה. חבר הכנסת קריב, מעוניין להשיב? אני רואה שכן. 
+
+
+קואליציה – נגד.
+
+
+עוד לא מצביעים, רגע. 
+
+
+ כמה זמן יש לי?
+
+
+שלוש דקות.
+
+
+השר לוין, השר לוין, אתה פתחת את הדברים שלך בזה שאתה נדהם. אני לא נדהם. אני לא נדהם מזה שאתה נדהם, כי אתה תמיד עולה לכאן ואומר: אני נדהם. אתה נדהם שהאופוזיציה עומדת על זכותה לתפקד כאופוזיציה. אתה נדהם שבבית הזה יש אנשים שמאמינים שזה בסדר לחבק משפחות של חללים דרוזים אחרי מותם, אבל עדיף גם לחשוב על שוויון הזכויות לאזרחיה הלא-יהודים של מדינת ישראל לפני שהם נופלים בשדה הקרב. 
+
+אתה יודע, השר לוין, האזנתי בקשב לדבריך. אני תמיד עושה זאת, אבל הפעם האזנתי בקשב, אתה יודע למה? רציתי לראות אם פעם אחת בתשובה שלך על הצעת חוק השוויון תזכיר את המילה שוויון. פעם אחת, פעם אחת לא אמרת את המילה שוויון. לא אמרת: אנחנו מאמינים בערך השוויון, אבל רוצים להמתין לחוק-יסוד: החקיקה; אנחנו מאמינים בערך השוויון, אבל נעשה את זה במסגרת התקנת חוקה. פעם אחת מי שמדבר גבוהה על היותו תלמידו של זאב ז'בוטינסקי לא מסוגל לומר את המילה שוויון, שמופיעה במגילת העצמאות כאבן הראשה של המשטר החוקתי שלנו. 
+
+ואתה, יריב לוין, מדבר איתנו על אחדות? מה אתה חושב, שלא הקשבנו לחמש הדקות הראשונות של התשובה שלך? אתה תלמד אותנו אחדות ורעות ��נשיאה משותפת באלונקה? מה עשית כאן לפני רגע על הבמה, אם לא לחזור לדרך הסוררת שלך – לעורר מדנים בין רשויות השלטון ובין שני חלקיו של הבית הזה? ולא רק אתה. אתה תאמר לנו, תטיף לנו מוסר, לאופוזיציה, אחרי שראש הממשלה שלך חידש במלוא העוצמה את מכונת הרעל? אחרי מה שאתם עושים בתקציב המדינה? אחרי ההשתוללות של הכהניסטים שהכנסתם לתוך הממשלה שלך? אנחנו מקדמים רפורמות שנויות במחלוקת בזמן לחימה? מה אתם עושים? איך אתה מעז, כאיש הרשות המבצעת, להטיף לנו מוסר? הרי לא החזקתם מעמד שבועיים בשמירה על האחדות ועל תחושת היחד, וחזרתם לסורכם. 
+
+טול קורה מבין עיניך. שר משפטים במדינה יהודית ודמוקרטית שלא מסוגל להוציא מהפה שלו את המילה שוויון במענה להצעת חוק שעוסקת בשוויון. כפי שאמרתי לך לפני חצי שנה, תתבייש לך. אבדה לך דרכך.
+
+
+תודה רבה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. אנא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה.
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שוויון בפני החוק ואיסור הפליה), לא נתקבלה. 
+
+
+36 בעד, 45 נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – שוויון בפני החוק ואיסור הפליה), של חבר הכנסת גלעד קריב, לא אושרה בקריאה הטרומית ותוסר מסדר-היום.
+
+
+ [הצעת חוק פ/4104/25; נספחות.]
+
+
+חברי הכנסת, אנחנו נעבור לדיון בהצעת חוק לצמצום משרדי ממשלה ולהעברת תקציבם למאמץ המלחמתי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, רם בן ברק ואורית פרקש הכהן. חברת הכנסת רייטן, נמצאת? אתה רוצה אתה להתחיל? אה, חברת הכנסת רייטן, בבקשה. 
+
+
+מי השר המשיב?
+
+
+ סטרוק.
+
+
+איפה היא?
+
+
+ הינה, היא שם. 
+
+
+אדוני יו"ר הישיבה, איזה רעש יש פה במליאה.
+
+
+חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת אזולאי, אנא מכם שם בפינה, זה עושה המון המון המון המון רעש, המון המון. יש לכם קול רם ונישא.
+
+
+אתה מפריע באופן אישי פה לדוברים, ינון. זה נרשם לנו פה בפרוטוקול.
+
+אדוני יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, אני רק רציתי להבין באמת מי השר שמשיב, שאני אוכל לשוחח.
+
+
+השרה סטרוק.
+
+
+השרה סטרוק?
+
+
+כן.
+
+
+איפה היא נמצאת?
+
+
+היא יצאה בדיוק כרגע.
+
+
+ היא יצאה?
+
+
+כן. יש פה השר קרעי.
+
+
+לא, אבל רציתי לדעת – האם אתה עונה? לא.
+
+
+– – –
+
+
+לא, אני שואלת. לא תקפתי. ישר להתגונן. 
+
+אז השרה סטרוק, אני מבינה שהיא נבחרה לענות על הצעת החוק שאנחנו הגשנו לסגירת המשרדים המיותרים. אני חושבת שמדובר בטעות פוליטית ואישית קשה מאוד, ואם היא הייתה מקשיבה לי, אז אולי היא גם הייתה מסרבת לפני – כי מה כבר אפשר להגיד? מה אפשר להגיד וגם להאמין למה שאתה אומר וגם לגרום לציבור להאמין לךָ, או לָךְ, כדי להתנגד להצעת החוק המוצדקת כל כך הזאת? שום דבר. האמת, כלום. 
+
+למה? בואו נפרק. מה כבר יכולה לומר הממשלה? שזה כסף קטן לעומת הבור הענק של התקציב שצריכה כרגע מדינת ישראל בגלל המלחמה? אז זהו, הציבור הרי לא קונה את זה. הוא רוצה דוגמה אישית. מיליארד שקלים זה גם לא כסף קטן, לפחות לא אצלנו, גם בהשוואה לצורכי המלחמה העצומים. כל שקל נחשב. חוץ מזה, זה לא רק המיליארד והתקציב עצמו שמופנה למשרדים הלא-חשובים האלה, זו פגיעה כלכלית היקפית גדולה. אי-אפשר בעצם לכמת את הנזק שנגרם לפעילות במשק כתוצאה מפיזור ניהולי של סמכויות שלטוניות ואת הבלגן הביורוקרטי.
+
+אז מה עוד יכולה להיות התשובה של הממשלה? שזה חוק פופוליסטי? פופוליסטי, הממשלה הזאת הולכת ללמד אותנו? פופוליזם ופוליטיקה קטנטנה והישרדותית זה בדיוק מה שהממשלה הזו עושה. הרי היא נתקלה בקיר של הנורבגים המורדים והעקשנים שלא היו מוכנים לעזוב את הכיסא שלהם.
+
+
+ איפה את היית בקדנציה הקודמת?
+
+
+בממשלה שלכם היו יותר נורבגים מבכל ממשלה אחרת. 
+
+
+הפופוליזם זה לפרק משרדי ממשלה – –
+
+
+ רבותיי, חברי הכנסת. 
+
+
+ תיזהרי, קטי.
+
+
+ איפה את היית בקדנציה הקודמת? הייתם 21 נורבגים. 21 נורבגים. 
+
+
+ חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת שטרית.
+
+
+– – לחלקיקי משרדים שפוגעים קשה מאוד בתפקוד שלהם ובשירות הציבורי, שמשית עלינו סתם הוצאות כבדות בלי בושה.
+
+
+ תתביישי לך. תתביישי לך. איפה את היית בקדנציה קודמת? צבועה. צבועה.
+
+
+חברת הכנסת קטי שטרית, חברת הכנסת שטרית, אנא, אנא. תודה.
+
+
+ואז למכור לציבור שהמשרד של המורשת, משרד המורשת של השר "בואו נזרוק אטום על עזה" אליהו, הוא הדבר הנחוץ ביותר למאמץ המלחמתי. 
+
+
+– – – צבועה. 
+
+
+הוא לא אמר את זה. הוא לא אמר את זה. הוא לא אמר את זה. 
+
+
+83 מיליון שקל ו-33 עובדים. פופוליזם זה להחביא בבור את השרה שלכם למודיעין, שאין לי ספק שתקבל, ובכלל המשרד יקבל, פרק מיוחד בוועדת החקירה הממלכתית שתקום. מה עושה המשרד הזה עם 30 עובדים ו-25 מיליון שקלים? ויש עוד המשרד לירושלים ולמסורת ישראל עם 286 מיליון שקלים. ואז אתם עושים מניפולציה שחושבים שהציבור קונה, ששיקלי מתפטר מהמשרד לשוויון חברתי, אבל אז זה עובר למאי גולן, שהיא מוותרת על מעמד האישה.
+
+
+היו ארבעה מנדטים עם שני נורבגים. ארבעה מנדטים עם שני נורבגים הייתם.
+
+
+פשוט חבורה מגוחכת לחלוטין. 
+
+מה עוד אפשר לבוא ולהגיד, שההחלטה של ועדת השרים היא לדחות את זה בחודש? נו, באמת. תגידו: אנחנו מתנגדים. למחוק את זה ופשוט לדחות בחודש.
+
+
+– – –
+
+
+ איפה הדוגמה האישית, גב' קטי שטרית? איפה הצמצום? איפה האחריות?
+
+
+ – – – 
+
+ איך אתם לא רואים את הביזיון והבושה שלכם? מלחמה אתם אומרים, אחדות אתם אומרים. ביחד ננצח. איזה קשקוש מקושקש.
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני אומרת לכם – עזבו, אל תענו לי, זה קשקוש. אל תתבזו. הציבור שנאנק בגלל הגזרות שלכם, האוכלוסייה שאתם לא סופרים, משרד האוצר שבעצם המליץ לכם לסגור לפחות עשרה משרדים. בואו תקשיבו לחבריכם: חנוך מלביצקי, בוא אני אצטט אותך מ-16 בינואר: "לא ראיתי שנעשה איזשהו סדר במשרדים".
+
+
+רק בזה את מצטטת אותי, אבל? אוקיי.
+
+
+ "לא ראיתי שהיה איזשהו קיפול במשרדים להראות התייעלות. לא ראיתי את כל התהליכים האלה שמהווים דוגמה אישית. אולי הם לא כסף גדול, אבל לפני שאנחנו באים ושולחים את היד שלנו לארנק של הציבור, אנחנו מחויבים לעשות את זה. ככה לא קונים אמון של ציבור". כבוד. כבוד. אמרת את האמת. אותו דבר חבר הכנסת יולי אדלשטיין: "לא מלחמה – לא עכשיו".
+
+ מיכל וולדיגר, שהתפטרה בעצמה והראתה דוגמה אישית, הייתה שמחה שזה יקרה, אבל זה לא קרה. הציבור הישראלי מגלה אומץ, מגלה נחישות, ואתם לא. חבורה של פחדנים, מפחדים להצביע. אז אנחנו נראה לכם את האמת. אתם לא מנהיגים, אתם לא שליחי ציבור – –
+
+
+ אתם לא קיימים.
+
+
+– – אתם פשוט חבורה של פחדנים.
+
+
+– – – על מה את מדברת – – –
+
+
+אין לעם אמון בכם. אנחנו נעביר את החוק הזה על אפכם ועל חמתכם, ומי שלא מצביע הוא פחדן.
+
+
+– – – 
+
+
+חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מה קורה פה? מישהו יכול להסביר לי למה עדיין אין פה תקציב לטובת אזרחי ישראל? למה שר האוצר שלנו לא הניח את התקציב על שולחן הכנסת? מה הוא זומם בחדרים הסגורים של משרד האוצר? האם הוא הבין את מה שכולנו מבינים, שהוא על זמן שאול, והוא עסוק בלהעביר כספים קואליציוניים למשרדים מיותרים ולקבוע אותם בבסיס התקציב, וככה לסנדל אותנו לשנים הבאות?
+
+
+– – – 
+
+
+קרעי, לך תרקוד בבנייני האומה לפני שאתה מדבר.
+
+הצעת החוק שאנחנו מעלים היום, חברותיי חברות הכנסת אפרת רייטן ואורית פרקש הכהן ואני, באה לעשות דבר פשוט: בזמן מלחמה ובזמן שחלים קיצוצים נרחבים על כל המשרדים, בשעה כזאת יש לבטל אד-הוק את המשרדים המיותרים, המונעים מכסף קואליציוני, שנועדו למטרה אחת, והיא לשמר קואליציות. קיצוץ תקציבי רוחבי הוא קיצוץ טיפש שפוגע באזרחים ובביטחון. הקיצוץ צריך להיות חכם: קודם כול לסגור את מה שלא צריך ולא מועיל לביטחון ולשיקום, משרדים שכל מטרתם היא אנטי-המאמץ המלחמתי ולא בעד המאמץ המלחמתי.
+
+קחו לדוגמה את התקציב לחיזוק הזהות היהודית. האם נראה לכם שבזמן שיש אלפי פצועים ועשרות אלפי נפגעי נפש מהמלחמה בעזה, הם נותנים 165 מיליון שקלים לחיזוק הזהות היהודית על מנת לממש את הפנטזיה המשיחית של שר האוצר וחבורתו? ובמקביל, מקצצים מיליוני שקלים ממשרד הבריאות ובתי החולים, שאמונים על הטיפול באותם פצועים. האם נראה לכם סביר תוספת של מאות מיליוני שקלים למשרד של אורית סטרוק, ובמקביל מילואימניקים חוזרים הביתה לעסקים שנחרבו והמדינה מגמגמת בעמידה לצידם? האם נראה לכם סביר שבזמן שמבטלים את השירות במכינות על מנת להקדים גיוס כי חסרים חיילים, באותו הזמן מוסיפים מיליוני שקלים לישיבות כדי לוודא שחלילה לא יחסר לישיבות ולמנוע נשירה של מועמדים לגיוס?
+
+ חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חיוני כדי לייצר כאן כלכלה חזקה. הוא חיוני כדי להעביר בשווקים ולעולם שמדינת ישראל עושה סדר עדיפויות נכון, ואני מבקש מכולכם לתמוך בכך. זהו מסר לאזרחים שוואללה, אנחנו מעריכים את המיסים שלכם ולא משתמשים בהם כקופה חולבת לטובת שימור ה-64. ללא כלכלה חזקה, אין אפשרות להילחם. ללא כלכלה חזקה, אין אפשרות לתקצב בצורה ראויה את מערכת החינוך ומערכת הבריאות.
+
+ולכן, אני כמעט מתחנן לכלל חברי הכנסת: תגלו אחריות, תתמכו בחוק על מנת שנוכל לנצח במלחמה ולחזק את הכלכלה. תתמכו בחוק על מנת שלמילים "ביחד ננצח" תהיה משמעות אמיתית וזו לא תהיה סיסמה ריקה מתוכן. תודה רבה.
+
+
+תודה. ישיב שר האוצר, השר בצלאל סמוטריץ', בבקשה.
+
+
+אדוני היושב בראש, חבריי השרים וחברי הכנסת, אני בא לכאן עכשיו ממפגש עם שלושה בני משפחות של חטופים. היה חשוב לי לבוא. השר אופיר סופר הציע לי שחבל שאני אבוא – הוא יעלה דקה ויענה – אבל כן היה חשוב לי לבוא, לבקש בקשה, לשתף אתכם בתחושה או בחוויה, ואני כמובן אתייחס אחר כך גם להצעת החוק.
+
+ מה שהביא את סנוואר, אותו איש מתועב על כולנו, לעסקת שחרור החטופים הקודמת היו שני דברים, בעיקר: פעם אחת – הוא פגש חברה ישראלית מאוד מלוכדת, מאוד מאוחדת, מאוד נחושה. איזה ביטוי יפה – "דף לא יכניסו בינינו", נכון? ביטוי שלא הכרתי אותו קודם. הוא פגש צה"ל מאוד אגרסיבי, מאוד נחוש, מאוד חזק, וזה צרב אצלו תודעה שהוא במצוקה קשה, ובאותו רגע הוא רצה להרים את הראש מעל המים, לקחת איזושהי נשימה, וזה הביא אותנו להצליח לשחרר, ברוך השם, מספרים גדולים של חטופים ולהחזיר אותם הביתה, נשים וילדים, בראייתי, במחירים סבירים. אני חושב שהייתה עסקה – ואני שמח, ב��יעבד. עשינו את זה כידוע עם הרבה מאוד כאבי בטן כשהצבענו בעדה. חזרנו להילחם, וצה"ל עבד, עובד וימשיך לעבוד חזק מאוד.
+
+אפשר להמשיל את זה – היושב-ראש, אולי תעשה לי קצת שקט, אני חושב שהנושא חשוב. סליחה.
+
+
+ רבותיי חברי הכנסת, רבותיי מנהלי הסיעות, אנא מכם, אנא. תודה.
+
+
+ אפשר להמשיל את זה לשחיין – סימון, אתה ודאי יודע לעזור לנו במשל – שרוצה לעשות בריכה מקצה לקצה בצלילה, וכשהוא מתקרב לדופן של הבריכה הוא מרגיש שכבר אין לו אוויר, אבל הוא אומר לעצמו: עוד שתיים, שלוש תנועות ואני בקצה. אז הוא מרכז את המאמץ הזה לקראת הסוף ומצליח. מה היה קורה, סימון – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ שנייה רם. – – אם מישהו היה בא ומרחיק לו את הדופן באיזה 20, 30 מטרים? באותו רגע הוא היה מרים את הראש ולוקח נשימה. הוא לא היה אומר לעצמו: רגע, אני עושה עוד שתיים, שלוש תנועות, הרי אני יכול לעשות את התנועות האלה. לא. אם אני נותן את ריכוז המאמץ הזה ומשלים את המשימה ומגיע לקצה, אז אני מתאמץ. אם מישהו לקח לי, משך לי את הקצה, אז אני עכשיו מחפש איך להרים את הראש ולקחת איזו שאיפה אחת של אוויר.
+
+אני חושב, אני גם קורא את החומרים: סנוואר, באיזשהו מקום – אנחנו הרי לא במלחמה סימטרית. אנחנו רוצים לנצח; הוא בסך הכול צריך לשרוד. פחות אכפת לו כמה הרוגים, פחות אכפת לו כמה נזק, פחות אכפת לו מיליון וחצי פליטים עקורים שחיים בבוץ בגלל הסבל שהוא גורם להם. הוא צריך לשרוד, ובחוויה שלו היום כשהוא יושב בבונקר שלו וצופה בטלוויזיה הישראלית, הוא אומר לעצמו: או-טו-טו אני מגיע לדופן. החברה הישראלית חוזרת לריב, מתפרקת. כל הקריאות: עכשיו, עכשיו, בכל מחיר לעצור את המלחמה, צה"ל מרדד כוחות, משחרר מילואים – עוד קצת, עוד כמה נשימות ואני מנצח, אני שורד. הדרך היחידה להגדיל את הסיכוי שנצליח להביא אותו לרצות להרים רגע את הראש למעלה ולהחזיר לנו את החטופים הביתה היא אם הוא ירגיש שאנחנו מושכים לו את הדופן; שזה לא ככה. אנחנו נחושים, אנחנו ממשיכים, אנחנו הולכים עד הסוף, אנחנו מלוכדים, מאוחדים עם המטרה המשותפת, ואין לו סיכוי, אין לו סיכוי. ואז הוא יחפש עכשיו להרים את הראש מעל המים. 
+
+זאת הבקשה, שלא לומר ההפצרה שלי אל הבית הזה – שאני חושב שבסך הכול החזקנו מעמד לא רע בתקופה הראשונה של המלחמה, בלדעת איך לנהל את הוויכוחים כאן. זה ההייד פארק הישראלי, זה הלב הפועם של הדמוקרטיה. זה המקום שבו צריך לדון ולחלוק ולהתווכח, אבל בצורה מכובדת, עניינית, בעיקר אגרוף אחד – ששוב, יש בו אצבעות, גם באגרוף יש חמש אצבעות, וזה בסדר. אבל האגרוף יודע מתי להיסגר, מתי להדביק חזק חזק את הביחד. וזה הבסיס, זה הבסיס לצריבת התודעה אצל הנאצי הנוכל המנוול הזה, האכזרי, המניפולטור הזה, כדי להביא את החטופים.
+
+
+ זה היה הבסיס לכנס שעשיתם בבנייני האומה ביחד? היה חשוב לכם הביחד – – – מה אתם מדברים? אין קשר בין מה שאתה אומר לבין מה שאתה עושה. זו הבעיה. 
+
+
+עכשיו אנחנו לקראת תקציב. אנחנו נניח בקרוב את התקציב על שולחן הכנסת. והינה המקום להתנצל בפני הכנסת. בסוף בית המחוקקים הישראלי קבע בחוק-יסוד לוחות זמנים. כממשלה אנחנו לא עומדים בלוחות הזמנים האלה, ואני מתנצל, לוקח על זה אחריות. 
+
+
+זה חוק-יסוד, מה זה "מתנצל"? תגיד לי, אתה אמיתי? מתנצל? 
+
+
+בסוף, לגבש תקציב בזמן מלחמה שמצד אחד ייתן מענה לכל צורכי המלחמה בחזית – תגידו, אני שואל אתכם, באתי לפה, כיבדתי, ואתם מכירים אותי – – – 
+
+
+– �� – זאת העבודה שלך. זאת העבודה שלך. 
+
+
+ רק שנייה, רק שנייה, רק רגע. אתם מכירים אותי – – – 
+
+
+השר סמוטריץ', תענה לי, תענה לי: הכנס בבנייני האומה היה למען הביחד? 
+
+
+ חבר הכנסת בן ברק, חבר הכנסת בן ברק, אנא. 
+
+
+אם הייתם נותנים לי כמה דקות לסיים. הרי בשמחה אני מוכן להישאר כאן על הדוכן, ותשאלו ואני אענה. אין לי הרבה הזדמנויות להיות כאן. 
+
+
+אתה עושה לנו טובה? אתה עושה לנו טובה? זאת העבודה שלך. 
+
+
+חבר הכנסת נאור שירי. 
+
+
+אני שואל אתכם: האם אתם חושבים שסנוואר, שיושב עכשיו בבונקר וצופה בכם – ובציניות, בדמגוגיה, מתפרצים, צועקים, מפריעים – זה מחזק אצלו את התודעה שאנחנו חזקים ביחד עד הניצחון – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב. 
+
+
+ – – וכדאי לו לשחרר את החטופים או שנמעך לו את הצורה? או שהוא מסתכל עליכם צורחים ככה עם הידיים, ואומר לעצמו: ואללה, החבר'ה האלה מפוררים את עצמם בידיים. אני אקשיח עמדות, הם לא יראו חטוף אחד חוזר בחיים. 
+
+
+ בזבזת 14 מיליארד שקל על – – – פוליטיים. אתה מטיף לנו מוסר? אתה לא מתבייש? 
+
+
+תחשבו. אני שואל אתכם: האם מה שאתם עושים עכשיו מחזק את מדינת ישראל, מחזק את רוח העם, מחליש את סנוואר – – 
+
+
+ איך אתה לא מתבייש? איפה התקציב? 
+
+
+– – מקרב את החזרת החטופים שכולם ניבטים אלינו כאן בתמונותיהם? אני ממש מבקש מכם, בואו – – – 
+
+
+איפה התקציב?  
+
+
+אני פה. למה אתה צועק, גלעד? 
+
+
+ איפה התקציב? 
+
+
+למה אתה צועק? אז אני מסביר. הרי התחלתי להתנצל ולהסביר. 
+
+
+אתה מפר חוק-יסוד. אתה מפר חוק-יסוד. 
+
+
+נעמה, אבל באתי ואמרתי: אני מפר חוק-יסוד. באתי רגע להסביר. תאמינו לי שאם סנוואר היה רוצה – – – 
+
+
+ אז תתפטר. תתפטר. מי שמפר חוק-יסוד צריך ללכת הביתה. 
+
+
+אני כל כך כואב את ההתנהגות שלכם, באמת. 
+
+
+ לא נורא, לא נורא. לא נורא. 
+
+
+באמת. אתם מרחיקים את היכולת להחזיר את החטופים הביתה. אתם – – – 
+
+
+אנחנו כואבים – – – 
+
+
+אתה מעודד השתמטות מצה"ל. אתה מעודד השתמטות מצה"ל תוך כדי מלחמה. 
+
+
+באמת, בואו, בואו ביחד. למה? לא מבין. 
+
+
+ אתה מעודד השתמטות מצה"ל תוך כדי מלחמה. 
+
+
+ לך הביתה. 
+
+
+במקום שסנוואר יסתכל עכשיו בטלוויזיה בבונקר שלו כשקר לו ורעב לו – – 
+
+
+ חבר הכנסת הרצנו, די. 
+
+
+ לא, הוא מדבר על – – – האחדות ומעודד השתמטות מצה"ל. 
+
+
+ די, די, די. 
+
+
+– – ויראה אותנו אוהבים, מאוחדים, משלבים ידיים, מדברים, מנהלים שיח – – 
+
+
+ מאוחדים – – – 
+
+
+ חברת הכנסת לזימי. 
+
+
+– – ומבין שאין לו סיכוי, אין לו סיכוי, והוא מחזיר את החטופים – הוא רואה פה חוסר אחריות. באמת כואב לי, יוראי. 
+
+
+ כואב לך? ממש כואב לך, ממש כואב לך. גם – – – וגם משתיק. 
+
+
+מה אתם צועקים?
+
+
+ אתה מעודד השתמטות מצה"ל תוך כדי מלחמה. חוסר אחריות. 
+
+
+די, די. די, תפסיקו לפגוע בחטופים ובסיכוי שלהם לחזור הביתה, תפסיקו לפגוע במשפחות, תפסיקו לחזק את סנוואר. באמת, יוראי, תפסיק לחזק את סנוואר. בואו נדבר מאחד. 
+
+
+ לא, לא. אתה מסרת מיליוני שקלים לסנוואר – – – 
+
+
+ חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב. 
+
+
+ – – – אתה מעודד השתמטות מצה"ל תוך כדי מלחמה. 
+
+
+גלעד, גלעד, אני באמת שואל אותך. גלעד, אני מכבד אותך. 
+
+
+חכה, אדוני השר, אדוני השר. 
+
+
+ גלעד, אני מכבד אותך. אני שואל אותך: כשסנוואר בבונקר פותח טלוויזיה, רואה אותך עומד, עושה ככה עם הידיים בצעקות, בפרצוף חמוץ, זה מחזק אותו או מחליש אותו? אני שואל באמת. 
+
+
+אתם ��חזקים אותו. אתם מחזקים אותו. 
+
+
+יש לי בקשה, אדוני המזכיר. יש לי בקשה, דרכך, ליושב-ראש הכנסת בשמי. תשימו כאן מראות בשני הצדדים – – 
+
+
+חמאס – – – 
+
+
+– – שחברי הכנסת יוכלו לראות את עצמם ויסתכלו איך סנוואר רואה אותם, והבעות הפנים שלהם – – 
+
+
+מה, אתה עובד של סנוואר? אני לא מבינה. שר האוצר עובד אצל סנוואר. סנוואר מנהל אותו. 
+
+
+– – ויוכלו לחשוב רגע: האם סנוואר נחלש כתוצאה מזה? 
+
+
+כי הבעיה היא שבשבילך אנחנו לא חזקים. אתה תלך הביתה – אנחנו נהיה חזקים. 
+
+
+ האם צורבים לו בתודעה שאנחנו חזקים, מאוחדים, דבק, הולכים להשמיד לו את הצורה, וכדאי לו מהר להחזיר את כל החטופים הביתה? או שהוא מסתכל על זה ואומר לעצמו: חבר'ה, נסראללה צדק, קורי עכביש, החבר'ה האלה יאכלו אחד את השני לבד. אני רק צריך עוד טיפה מאמץ, עוד כמה נשימות בבונקר ואני מגיע לדופן של הבריכה ומנצח, ותשכחו מכל החטופים. 
+
+
+ ועדיין אתה מעודד השתמטות מצה"ל תוך כדי מלחמה. אתה מעודד השתמטות מצה"ל תוך כדי מלחמה. 
+
+
+זה מצער אותי, זה מכאיב לי. וכיוון שאני מעריך אתכם, באמת, קואליציה-אופוזיציה, הרי אני יודע מה קורה פה מאחור. 
+
+אתה יודע מה, יש לי אולי עוד בקשה – שלערוץ הכנסת יהיו גם מצלמות בפרסה מאחור, ועם ישראל יראה וסנוואר יראה איך בפרסה מאחור אנחנו יושבים יחד על הכורסאות, אנחנו שותים קפה יחד, צוחקים יחד, מתחבקים יחד. שסנוואר יראה את התמונות האמיתיות, לא יראה מה עושים פה לצורכי פוליטיקה קטנה ובחירות, שבטלוויזיה הבייס יראה שאנחנו צועקים ונוכל להוציא איזה סרטון. 
+
+
+ בחיים לא היית בפרסה. אתה בכלל לא בכנסת. 
+
+
+אני אומר מפה לסנוואר: אתה לא מכיר את החברה הישראלית. אתה יודע מה, אתה גם לא מכיר את הפוליטיקאים הישראלים, כי הם יושבים פה ועושים בכאילו לבייס שלהם. 
+
+
+ היחיד שעושה לבייס זה אתה, ובשלב מלחמה. 
+
+
+אבל אנחנו מאוחדים, ואנחנו אוהבים, ואנחנו אגרוף אחד מלוכד, וגם כשאנחנו מתווכחים אנחנו עושים את זה בכבוד ובאהבה. אין לך סיכוי. אנחנו נמחץ אותך, אנחנו נמעך אותך, אנחנו נרסק אותך עד הסוף, ואתה תחזיר לנו את החטופים הכי מהר בשבילך ולטובתך. זאת האמת על החברה הישראלית, זאת האמת על עם ישראל. זאת האמת גם על הפוליטיקה הישראלית ב-99.9% ממנה. ואנחנו, בעזרת השם, ננצח. 
+
+לחוק הזה אנחנו מתנגדים. רציתי זמן להסביר, רציתי להתנצל על זה שאנחנו מתעכבים עם החוק כדי להביא תקציב טוב, אחראי, שנותן מענה לניצולים, למפונים, לכל הצרכים של המלחמה, לשיקום העוטף, לתושבי הצפון; עושה את זה באחריות פיסקלית מלאה, כי מסתכלים עלינו בשווקים הבין-לאומיים – – 
+
+
+ אדוני צריך רק לסיים. 
+
+
+– – ולכן זה לוקח קצת יותר זמן לנהל כלכלה במלחמה באחריות גדולה. אני מתנצל. אנחנו נביא את זה מהר. לחוק הזה אנחנו כמובן מתנגדים. תודה רבה. 
+
+חברים, באמת, "יחד ננצח" זאת לא סיסמה, זאת האמת. זה מוטל עלינו. עם ישראל מסתכל עלינו, אבל בעיקר המנוול, הרוצח השפל הזה מסתכל עלינו. תודה. 
+
+
+ תודה. חברת הכנסת רייטן, את משיבה. בבקשה. 
+
+
+למה קראת לו נכס – – – 
+
+
+הלוא הוא היה נכס, אדוני. הוא היה נכס, הוא היה נכס. איפה הנכס? 
+
+
+אדוני שר האוצר, רק אל תברח ותצא, כי אני רוצה לענות לך. אז ברשותך, היות שלא הקשבת לי כשאמרתי את דבריי, אז לפחות תקשיב עכשיו לתשובתי, כי דיברת עלינו במתק שפתיים כל כך. האמת, לא דיברת אלינו, דיברת לסנוואר כל הזמן, כאילו אין לך פה כנסת, כאילו אין לך פה אזרחי מדינת ישראל. איזו בושה. מניפולציה הכי רדודה שיכולתי לחשוב עליה, לקשור בין ביטול המשרדים המיותרים להצלת החטופים. מזכירה לך שהשותף שלך לקואליציה, השר בן גביר, התנגד דווקא להחזיר את החטופים שעכשיו אתה כל כך כל כך מתגאה. בושה. בושה. פשוט לא ייאמן. איך אתה מעז לקשור בין הדברים? 
+
+אגב, אני רוצה להזכיר לך את דבריו של שר האוצר סמוטריץ' ב-16 בנובמבר. כך אמרת לעיתונאית קרן מרציאנו: צריך לבטל את המשרדים המיותרים, צריך לייעל את הממשלה. איפה אתה, שר האוצר, שתעמוד פה ותגיד: אני חוזר על דבריי? אבל אתה גם פחדן, אתה גם כנראה עסוק בריקודי אקסטזה כדי לכבוש מחדש ולעשות טרנספר. כי זה מה שמעניין אתכם – לא לייעל את הממשלה, לא להעביר את הכספים למאמץ המלחמתי. וגם עכשיו ברחת, כי אתה פחדן. סנוואר צופה בכם. איזה בושה. סנוואר צופה – אם הוא צופה – ואומר: שר האוצר, במקום לקחת את הכסף ולהעביר את זה לאזרחיו ולעזור, ולעזור במאמץ, הוא לוקח את הכסף ומעביר לעתיקות, למורשת, כי אלה הדברים החשובים שבעזרתם הרי הוא ינצח אותנו. פשוט בושה וחרפה.
+
+בשבוע שעבר אנחנו הורדנו את החוק הזה. לקחנו אחריות. בשבוע שעבר החוק היה אמור לעלות, וקרה האסון הכבד ונהרגו 24 חיילים. אנחנו לקחנו אחריות כדי שתהיה פה כנסת נורמלית ואחראית, אבל אתם העליתם פה את החוק החשוב למאמץ המלחמתי: מתן היתר לקניית אלכוהול אחרי 23:00. בראבו. הבן שלי והחברים שלו שנלחמים עכשיו מודים לכם מקרב לב על החוקים האחראיים, על החוקים המלחמתיים. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ ואו, איך סייעתם לנו עכשיו במאמץ המלחמתי. כבוד לכם.
+
+אני יודעת מהרבה שיחות שעשיתי כאן עם חברים שלי – ויש לי כאן חברים בקואליציה – שיש פה לא מעט אנשים שרוצים להצביע בעד החוק הזה. אל תפחדו. או שתימנעו או שתצביעו בעד, תעשו לעצמכם את הכבוד האישי הזה, תרגישו שאתם נאמנים לצו מצפונכם – זאת בקשה לא שלי; של משרד האוצר, שרצה לסגור עשרה משרדים, ואנחנו רק שישה – ולכל אזרח ואזרח במדינת ישראל. תודה.
+
+
+תודה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. נא לתפוס מקומות. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת החוק לצמצום משרדי ממשלה ולהעברת תקציבם למאמץ המלחמתי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לא נתקבלה. 
+
+
+בעד – 30, נגד – 44, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לצמצום משרדי ממשלה ולהעברת תקציבם למאמץ המלחמתי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, של חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, רם בן ברק ואורית פרקש הכהן, לא אושרה בקריאה הטרומית, ותוסר מסדר-היום.
+
+
+ [הצעת חוק פ/4106/25; נספחות.]
+
+
+אנחנו נעבור להצעת חוק עצירת הכספים הקואליציוניים. חברת הכנסת לזימי, את מנמקת? הבאת היום איזשהו שיר להקריא?
+
+
+כן, בטח. 
+
+כבוד היושב-ראש, החוק הזה לצמצום – – –
+
+
+ רגע, עצרי רגע. רבותיי, צגה. 
+
+
+ תעצור לי גם את השעון.
+
+
+ אני אעצור ואאפס. רבותיי, ששש.
+
+
+ תודה, היושב-ראש. הצעת החוק הזאת נולדה בחטא, כי היא הייתה צריכה להיות ברורה מאליה. האסון הכי גדול שקרה כאן לאומה הזאת, הטבח הנורא הזה, המלחמה הקשה הזאת, עשרות אלפי העקורים מבתיהם – האם זה לא יחייב אותנו בשינוי סדרי עדיפויות? בחשיבה מחדש? להפך. מהרגע הראשון דוקטרינת ההלם של המשבר הכתה והכתה, והביזה הועמקה. הועמקה. אנחנו מכירים את הנתונים – מהרזרבות לקחו יותר ממה שתכננו מלכתחילה. החוק הזה הוגש יחד עם אורית פרקש הכהן ושרן מרים השכל לעצירת הכספים הקואליציוניים במצב חירום, כי אין ממשלה בישרא��. אין ממשלה אחראית בישראל. אני אציין את התנועה לאיכות השלטון, שסייעה בכתיבת החוק.
+
+כבוד היושב-ראש, אני חושבת שהסמל של ביזת הממשלה הזאת הוא בכספים הקואליציוניים במובן הכי פשוט שיש. הרי רגע אחרי האסון העמקתם את הביזה במקום לחשב מסלול מחדש. עכשיו, תשמע, אני יזמתי דיון 40 חתימות על מצב הכספים הקואליציוניים. חתמו עליו חברי ועדת הכספים – יש פה גם את ולדימיר, חברי – והתעלמו מזה. לאחר מכן פניתי למזכירות הכנסת ואמרתי לה: יש נוהג, החתמתי דיון 40 חתימות. אמרו לי: יש פה איזושהי רגישות. אז פניתי ליו"ר הכנסת, אך הוא התעלם. אני מבינה שלא נוח, אבל לא נוח לא אומר לרמוס את כל הכללים ולא אומר לרמוס את הכלים הפרלמנטריים ברגל גסה, רק כי לא נעים דיון ציבורי שקוף על מה שברור שהוא חרפה בעת מלחמה. 
+
+ החוק הזה הוא אילוץ, אילוץ שמעיד יותר מכול על מצב הכנסת ובטח שעל הממשלה הרעה הזאת. אז תגידו, למה מפירים פה חוק-יסוד כבר שבוע וחצי? אני אגיד למה: כדי להכשיר להטמיע בתקציב כמעט 6 מיליארד שקלים קואליציוניים מיותרים בעת מלחמה. ומה יקרה? מה יקרה? עד כמה הנבזיות, עד כמה – – –
+
+
+ תוכלי לצטט את חוק-היסוד שאנחנו עובדים עליו?
+
+
+ חוק יסודות התקציב מחייב הגשה בלוחות זמנים, שלמה קרעי, אבל אם תרצה – תגיב, ונתווכח. אני אשמח.
+
+
+ תקציב 2024 אושר כאן בכנסת בשנה שעברה, לא עוברים על שום חוק-יסוד.
+
+
+ אני מבינה שאתה לא נמצא בדיוני ועדת הכספים, אבל תדבר עם היועצת המשפטית לכנסת, היא תגיד לך בדיוק מה קורה, כי גם היא הוציאה מכתב חריף על זה.
+
+
+ תפסיקו להמציא חוקי-יסוד. תצטטי את חוק-היסוד שאנחנו עוברים עליו. תצטטי אותו במקום לשקר לציבור. תצטטי.
+
+
+ אז אתה אומר שגם היועצת המשפטית משקרת לציבור?
+
+
+את משקרת לציבור. 
+
+
+ אתה אומר שגם שגית משקרת?
+
+
+ תקציב 2024 עבר בשנה שעברה. 
+
+
+ תלמד את החומר. באמת תלמד.
+
+העיכוב המכוון של מי שמנסים לצמצם זעם ציבורי, עיכוב מכוון כדי לצמצם את לוחות הזמנים, יעלה לנו בקיצוץ פלאט, רוחבי, של 67 מיליארד שקלים – איזה טירוף דעת – קיצוץ טיפש, מה שנקרא, שאינו מבחין בין משרד למשרד. כי מה אכפת לכם שהציבור כולו ייפגע, נכון, שלמה קרעי? העיקר שהמקורבים שלכם יקבלו את ליטרת הבשר שלכם. מה אכפת לכם? הממשלה, שהחליטה שתקציב המדינה הוא הכספומט הפרטי שלה – על זה יש לך מה להעיר, שלמה? והמלחמה, העקורים – –
+
+
+ מלשקר את ציבור – – – 
+
+
+ – – המפונים, המילואימניקים, העסקים הקטנים, העצמאים – כלום. המקורבים שלכם עומדים לפני הכול. דף המסרים לא יספוג את האמת הזאת, אין מה לעשות. 
+
+עד כמה מעוות זה שתקצבו 27 מיליון שקלים בסוף שנת 2023 בתקציב המעודכן ועוד 27 מיליון שקלים בתקציב הנוכחי, תקציב 2024 – אתה יודע למה? אני אגיד לך – לארגונים שימנעו נשירה מישיבות. במילים אחרות, ישראל במלחמה, כל יום נהרגים טובי בנינו, חיילינו, והם מתקצבים מהמדינה עידוד השתמטות ובלימת יציאה לגיוס ואל שוק העבודה. עד לאן הממשלה הזאת תגיע? 
+
+ איך יכול להיות שפעם אחר פעם מסרבים להראות לנו את ספרי התקציב? גם פה אין שום בעיה, שלמה קרעי? איך יכול להיות שבגלל שהם רוצים להעביר כסף למקורבים, יקצצו לנוער בסיכון, לאנשים עם מוגבלות, לכפרי הנוער, לכפרי הסטודנטים, לחקלאות, לשירות התעסוקה, להסעות לחינוך המיוחד, לשירותי הבריאות, להשכלה הגבוהה, לחינוך הממלכתי ומה לא? כל אלה, אגב, ממש פנו אליי על הקיצוצים. אבל אין ספרי תקציב, שחלילה לא נראה ��ת הסעיפים הספציפיים של איפה הקיצוץ פוגע, וזה בלי קיצוץ פלאט, כן?
+
+ איך יכול להיות ששר האוצר עושה מעשה – שלמה קרעי, חבל שאתה הולך – ששר האוצר עושה מעשה שיש לבחון אם הוא פלילי? והוא מפר חוק-יסוד פעם אחר פעם. 
+
+
+ אבל הוא התנצל. 
+
+
+פלילי. 
+
+
+הוא התנצל. 
+
+
+ פלילי. צריך לבחון את זה, הפרת חוק-יסוד בוטה כזאת כדי לצ'פר ולקמבן מקורבים. איך הם מעיזים לדבר על אחדות כאשר מנגד הם חומסים בציניות ומתעלמים מהשבר הלאומי ומהמצוקה הכלכלית? זה לא התקציב שהיה ראוי לעם הזה בעת הזאת; זאת בטח לא הממשלה שראויה לעם הזה. ממשלת המחדל. ממשלה שלא לוקחת אחריות, ממשלה שלא מביעה אמפתיה, ממשלה שלא מכירה באשמה, ממשלה שכל מטרתה היא חיזוק השררה, גם על ידי ביזה. 
+
+ אבל הבטחתי לך שיר, כבוד יו"ר הכנסת. "פרצופה של המדינה" – להקת תיסלם. מילים: יאיר ניצני. נראה לי מתאים. "הוא יצא בבוקרו של יום קיץ מתיש / נשק לאישה, חצה את הכביש / מכונית מטופחת, נהג מיומן / שועטים לבירה – יום חדש לעסקן הקטן. // מחייג בנסיעה – ענייני מפלגה / ודואג לחלקו בפרוסת העוגה. / השיחה קולחת, הובטחו לו דברים / כבר שנים שהוא לא מייצג בוחרים. // מסמכים לעיון, תקציבים לפיתוח / ועשן הסיגר לחלון הפתוח / הוא אומר לחבר מפלגה: 'רגע, גדליה, / אולי תהיה השגריר באוסטרליה'. // הוא משקיף אל הנוף למדינה שאהב / אז מה אם בדרך שיקר וגנב, / פניו משתקפים בחלון בפינה / הפרצוף שלו הוא / פרצופה של המדינה. // מסדרונות השררה וקומות ביורוקרטיה. / תקציבים לישיבות על חשבון האינפלציה / הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים / ו-400 איש הפכו מובטלים. // מדרימים במכונית – וילונות כחלחלים / הוא קופץ לביקור, הורים שכולים / הוא שכח שהטיף בעד מלחמה / הפרצוף שלו הוא / פרצופה של המדינה. // הוא חשוב, מקורב, הוא יהיה ויהי מה / הוא זה שיחליט אם תהיה מלחמה. / הוא זה שיקבע את חינוך ילדיך / הוא יקבע נהלים, אתה תצא מכליך. // בלהט נואם לקהל מתרגש / אדמה גואלים במגל וחרמש / הצביעו נכון, ואני מבקש // תנו לי כוח / תנו לצרוח / מה שבא לי / כי הייתה לי / ארץ זבת חלב / נגנו עכשיו. / ואני לא מבין, מה השתנה? / אם אני האידיוט היחיד במדינה, / שחרד למחר וחולם עלי זית / ורוצה להרגיש שכאן זה הבית? // מלטף את פנייך, משקיף לחלון / ואת מחייכת מתוך החלום / אוהב שאת ככה ולא משתנה / החיוך שלך הוא / פרצופה של המדינה."
+
+ אתם ממשלה לא ראויה, שלא ידעה להסתכל נכון בעת הכי קשה. תקציבים וג'ובים למקורבים ושררה. ממשלה ששכחה את הציבור ואת המדינה. תודה רבה. 
+
+
+ ישיב שר הכלכלה, השר ניר ברקת.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השר לוין, מכובדיי חברי וחברות הכנסת, לפני שאני אגש לענות ספציפית לגבי הצעת החוק, אני רוצה לשתף את החברות והחברים באחד הדברים שלמדנו מהמלחמה: אנחנו למדנו שהעולם מתחיל להתפכח והעולם מתחיל להבין מול מי אנחנו עומדים באסלאם הקיצוני. אולי אחת התגליות היותר-מעניינות זה מה זה אונר"א, מה זה הגוף הזה שיושב בעזה, בעידודה בעבר של מדינת ישראל, לצערנו הרב. זה גוף שמייצר לנו נזק ענק, והינה, ראינו שרק בתקופה האחרונה יותר ויותר מדינות בעולם – האמריקאים, אירופים – מחליטות לצמצם, להפסיק את הפעילות שלהן באונר"א. 
+
+ למה אני מספר לחברות ולחברים את הסיפור הזה? כי אני, עוד כשהייתי ראש העיר בירושלים, אני ביקשתי להוציא את אונר"א מירושלים. ומי שלא יודע, לפני 67' בירושלים היו מחנות פליטים, ואונר"א טיפלה בפליטים בירושלים. מה אני אמרתי כשנהייתי ��אש עיר?
+
+
+ השר ברקת, מי היה ראש הממשלה?
+
+
+ אין פליטים בירושלים. בירושלים יש תושבים.
+
+
+ מי היה ראש הממשלה?
+
+
+ בירושלים יש תושבים, ועיריית ירושלים נותנת להם מענים. אני ביקשתי אז לבטל את אונר"א, להוציא אותם מירושלים.
+
+
+ ממי ביקשת? ממי ביקשת? 
+
+
+ מהממשלה. 
+
+
+רק תאמר מאיזו ממשלה. מי היה ראש הממשלה ומי היה שר הביטחון?
+
+
+ תודה רבה. אז אני מניח שאתה תסכים איתי, גלעד קריב, להצעה שלי, שאמרה ואומרת להוציא את אונר"א מירושלים. 
+
+
+ כן, כן. 
+
+
+אונר"א בירושלים – אני רוצה לתת לכם סדר גודל – מטפלת היום בכ-1% מערביי ירושלים. יש טיפת חלב אחת שמטפלת ב-1% או ב-2% מתושבי העיר במזרח העיר. רובם הולכים לטיפות חלב של מדינת ישראל. פחות מ-2% מהתלמידים בירושלים, במזרח העיר, הולכים לבית ספר של אונר"א, כי בתי הספר העירוניים והאחרים טובים יותר. אונר"א מטפלת בניקיון של מחנה הפליטים שועפאט, ועיריית ירושלים יודעת לעשות את זה יותר טוב. אז כאשר אנחנו מתלוננים ומבקשים לפרק את אונר"א בעזה, אני מציע לעשות את זה תחילה בירושלים. ואני יודע שיש חברים שהולכים ומציעים הצעת חוק שתעלה בקרוב – –
+
+
+ עלתה כבר.
+
+
+– – לבטל את אונר"א בירושלים. 
+
+ מכובדיי, לעצם העניין של הצעת החוק, אני רוצה להודיע שוועדת השרים לענייני חקיקה החליטה להתנגד להצעת החוק, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. תודה רבה. 
+
+
+ חברת הכנסת לזימי, את רוצה להשיב? אוקיי. 
+
+ חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק עצירת כספים קואליציוניים במצב חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל) התשפ"ד–2023. אנא תפסו את מקומותיכם. רגע. הצבעה. 
+
+
+ רגע, רגע, היא רוצה לענות.
+
+
+יש לה זכות לענות.
+
+
+ היא רוצה לענות. 
+
+
+רגע, רגע. את רוצה להשיב? בבקשה, בואי להשיב.
+
+
+ לפני רגע עלה לפה שר האוצר, בלי בושה, ברהב, והתחיל לספר לנו על אחדות. אבל הוא לא מסוגל, לא מסוגל לבוא ולהשיב כאן ולהסביר את הקיצוצים האגרסיביים שהוא משית עלינו כי הוא כרגע מטמיע את הכספים הקואליציוניים. פשוט בושה. מונעים דיון תקציבי על כספים קואליציוניים, כשאני הגשתי דיון שליש. גם למזכירות פניתי שלא מקיימים אותו, גם ליו"ר הכנסת. כאילו כלום. אין מעמד לכנסת. מגיעה לכאן, מסבירה: אין דיון, אין ספרי תקציב, אין לוחות זמנים. הולך להיות קיצוץ רוחבי של 76 מיליארד שקלים בגלל שאתם לא עומדים בלוחות הזמנים, אבל הוא – הוא לא מגיע להשיב. זה לא שלו. הוא יגיד לי שאנחנו פוגעים באחדות כי אנחנו דואגים מהקיצוצים לשכבות המוחלשות. בלי בושה, בלי בושה. ואתה יודע את זה, שלמה קרעי. 
+
+
+– – – את מיקי לוי, הוא המציא את השיטה הזאת, להתעלם מהאופוזיציה. 
+
+
+ תקשיב לי, אל תגלגל כל דבר. 
+
+
+אתה תשתוק, אתה תשתוק. 
+
+
+ המחדל שלכם. האסון הזה קרה בזמן שלכם. 
+
+
+חבר הכנסת לוי, חבר הכנסת לוי. 
+
+
+ואתם מהמקפצה, מהמקפצה. 
+
+
+חברת הכנסת לזימי, רגע. 
+
+
+– – –
+ 
+
+חבר הכנסת לוי, לא את השפה הזאת. לא את השפה הזאת. השפה הזאת לא תהיה פה. השפה הזאת לא תהיה פה. לא תהיה פה. 
+
+
+אם שר האוצר לא מסוגל לבוא ולדבר ולהשיב – הוא הרגע היה פה. פחדן, פחדן, זה מה שהוא. לא מסוגל לשמוע ביקורת, אז הוא מגלגל אלינו את עצם שאילת השאלות. אבל איפה אתם, השרים? איפה אתם? שר הכלכלה – אתה הרגע יוצא – גם לך קיצצו, את משרד החקלאות ריסקו, את המשרד להגנת הסביבה פירקו, משרד החינוך – קיצצו לו, משרד הרווחה – קיצצו לו. איפה אתם? לא אכפת לכם ממה שיקרה בעקבות הקיצוצים האלה? העיקר כספים קואליציוניים? העיקר חברים שלכם? תקציבים מיותרים, שלכולנו ברור שהם מיותרים, ובגלל זה אין עדיין תקציב עכשיו. אין ספרי תקציב, אין דיון על הכספים האלה, ויש קיצוצים קשים מאוד, אבל לא אכפת לכם. אין פה אחד, אחד שיעמוד ויגיד די? אין פה אחד שיגיד: רבאק, תירגעו? 
+
+מלחמה, אנשים עקורים מבתיהם. בואו נקים מינהלת תקומה לצפון, בואו נעשה משהו עבור הציבור. איפה אתם? באמת, אני לא מבינה לפעמים מה בסופו של יום – איך אתם הולכים לישון, מה אתם אומרים לעצמכם. העיקר שאני שם? הכי חשוב שיש לי כיסא? שום דבר אחר לא משנה? 
+
+אני מזכירה שכשהייתי בקואליציה, שלמה, ידעתי גם להתנגד. אתה יודע את זה. אבל אתם, אתם לא מסוגלים. אין לכם בכלל עמוד שדרה מינימלי, מינימלי, להישיר מבט אל הציבור. תתביישו לכם.
+
+
+אין לך בושה מינימלית? את עומדת, משקרת בצרורות.
+
+
+תודה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. תפסו מקומות, בבקשה. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק עצירת כספים קואליציוניים במצב חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לא נתקבלה.
+
+
+חנוך, היושב-ראש, זה לא עובד לי. 
+
+
+ תרשום שטופורובסקי מצביע בעד. 44 נגד, 30 בעד. רשמנו שחבר הכנסת טופורובסקי, יש לו תקלה והוא הצביע בעד. נכון, אדוני?
+
+
+נכון.
+
+
+אנחנו מוסיפים את חבר הכנסת טופורובסקי. לפיכך אני קובע שהתוצאה הסופית היא נגד –44, בעד – 31, אין נמנעים, נוכחים – שלושה. אני קובע שהצעת חוק עצירת כספים קואליציוניים במצב חירום (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, לא אושרה בקריאה הטרומית ותוסר מסדר-היום.
+
+
+איפה הבושה? שודדי התיבה האבודה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1641/25; נספחות.]
+
+
+חברי הכנסת, נעבור להצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – – –
+
+
+חברים, אנא, אנא, אנא.
+
+
+אני עולה לכאן לנמק הצעת חוק שבעיניי היא מאוד מאוד חשובה עבור רוב אזרחי המדינה, הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"ג–2023. 
+
+ בימים אלו, כשאנו נתקלים במשבר יוקר המחיה הקשה, חשוב להבין את התרומה העצומה של הצעת החוק הזו לחברה שלנו. אני מניח שכולנו יודעים איך יוקר המחיה משפיע על האזרח הפשוט. משקי בית רבים במדינה מתקשים לסגור חודש, ועלות המים והביוב היא חלק חיוני מהוצאות הבית. כשמדברים על החברה הערבית, כמעט 50% ממשקי הבית הם מתחת לקו העוני – אני בטוח שגם בחברה היהודית, בחברה החרדית – והרבה אנשים היום מתקשים לסגור את החודש.
+
+הצעת החוק הזאת מציעה פתרון מהותי לבעיה זו: היא מאפשרת לתאגידי מים וביוב להעניק הנחות בהתבסס על המצב הסוציו-אקונומי של המגיש. זה שינוי חיוני, המבטיח צדק חברתי ושוויון בגישה למשאבים ההכרחיים לחיינו. עלינו להבין שכל אזרח במדינה זכאי לחיות בכבוד, ללא קשר למצבו הכלכלי, ללא קשר למוצאו. צרכנים ברשויות מקומיות שבהן פועל תאגיד מים אזורי צריכים לקבל את אותו טיפול שמקבלים צרכנים במקומות אחרים.
+
+ כל חבר כנסת שיצביע נגד החוק צריך לחשוב על משפחות עם כמה ילדים שהכנסתן החודשית נמוכה והן מתקשות לעמוד בתשלומים, הן מתקשות לסגור את החודש. הקלה בעלות המים והביוב תהיה עבורן כמו מתנה משמיים המאפשרת להן לשפר את איכות החיים. חבר הכנסת שיתנגד להצעה הזאת אומר לאלפי משפחות שהן לא בסדר העדיפויות שלו. כחברי כנסת, אנו חייבים להיו�� מחויבים למציאת פתרונות לאתגרים כלכליים וחברתיים. הצעת חוק זו היא צעד בכיוון הנכון. אני קורא לכל אחד מכם לתמוך בה, למען עתיד טוב יותר וצודק יותר לכל אחד ואחד. אני פונה לכל חברי הכנסת משני צידי הבית לחשוב על המשפחות מעוטות היכולת, לחשוב על המשפחות החלשות. החוק הזה רק ייטיב איתן. כמו שיש ועדות להנחות בארנונה במועצות המקומיות, חשוב שיהיה חוק גם בתאגידי המים והביוב להקמת ועדות הנחות כדי לעזור לאותם אנשים מוחלשים, חלשים, שבקושי סוגרים את החודש.
+
+
+בתוך העיריות יש, ברשויות עצמן.
+
+
+לא, לא, תאגיד מים לא, כי זה נפרד מהעירייה.
+
+
+זה בתאגידי מים וביוב, לא בעיריות. אני לא מדבר על הארנונה. אני אפנה בערבית לציבור שלי ואני אומר: (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני מגיש הצעת חוק הקמת ועדת הנחה לתאגידי המים והביוב. אנחנו יודעים, בידיעה, שרוב או 50% מהחברה הערבית שלנו היא מתחת לקו העוני, וגם בחברה היהודית הרבה משפחות לא יכולות לחיות בכבוד, ורובן נזקקות לסיוע. חוק הקמת ועדת הנחות בתאגידי המים בא רק לסייע למשפחות המתקשות האלה, אשר לא מצליחות לסיים את החודש משום שהן בעלות הכנסות מוגבלות. לכן אני פונה לכל חברי הכנסת בכנסת הזאת ומבקש שיתמכו בחוק הזה, כי חוק הקמת ועדת הנחות הגיע רק כדי לעזור למשפחות העניות ולמשפחות המתקשות.) אני מקווה שחברי הכנסת ישכילו – כולם, גם החרדים, גם הליכוד, שהם טוענים שהם חברתיים, גם חברי הכנסת מהצד השני – אני מקווה שיתמכו בחוק הזה. תודה.
+
+
+תודה רבה. להצעה ישיב השר בן גביר, בשם שר האנרגיה והתשתיות.
+
+
+כל דקה שאתה פה אתה מבזבז זמן על – – – למה אתה בא לפה? לך, לך תעשה – – –
+
+
+חבר הכנסת קריב.
+
+
+ הוא נהנה. הוא נהנה מהפרובוקציות, עזוב. 
+
+
+ – – –
+
+
+תפסיק להיות פרובוקטור.
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני אשיב את התשובה, ואחר כך יש לי נאום שאולי כדאי שתשמעו, כי יש גם דברים מאוד מאוד אקטואליים, שגם עליהם אני רוצה לדבר. קודם כול, אני אקריא כאן את התשובה שקיבלתי, חבר הכנסת חוג'יראת. אני חייב להגיד לך שהדברים שלך שובי לב בנושא הזה של המים ושל רשות המים. 
+
+ אני אקרא את הדברים בשם הממשלה: הצעת החוק שבנדון מציעה לתקן את חוק תאגידי המים, לקבוע כי בכל תאגיד מים וביוב תוקם ועדת הנחות שתורכב מבעלי תפקידים, והיא תדון בבקשות הצרכנים למתן הנחה. כותבים כאן: הצעת החוק עומדת בסתירה לעקרונות של קביעת כללים לחישוב עלות אספקת שירותי המים ותעריפים מבוססי עלות ריאלית על ידי גוף מקצועי המורכב מנציגי הממשלה ומנציגי הציבור. לפי חוק המים, מועצת רשות המים מחויבת בקביעת תעריפי מים, כלומר, יש כאן בעיה שצריך לפתור אותה ברמת החקיקה. נאמר כאן שקביעת תעריפים מופחתים למגזר מסוים, חבר הכנסת חוג'יראת, תביא לסבסוד צולב בין צרכנים, להעלאת תעריף לצרכנים שאינם שייכים לאותו מגזר. אם רוצים לשנות, כפי שעולה מהחלטות הממשלה, יש לעשות את השינוי הזה בדרך של תקצוב ישיר מתקציב המדינה, ולא באמצעות סבסוד צולב בתעריפי מים, שאחרי זה כל האוכלוסייה תשלם על ההצעה הזאת. 
+
+ לכן, לסיכום, הצעת החוק עומדת בסתירה לעקרון העלות הקבוע בחוק, המחייב קביעת תעריפים לשירותי מים וביוב. ההצעה עומדת בסתירה להחלטת ממשלה בדבר תמיכה באוכלוסיות נזקקות. יש תמיכה כזאת של הממשלה באמצעות תקציב המדינה, וככל שמעוניינים לתמוך באוכלוסיות אלה, יש לבצע את התמיכה באופן ישיר מתקצוב המדינה. לכן הממשלה מתנגדת להצעה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, שמענו השבוע בתקשורת כל מיני הדלפות ותדרוכים עם מספרים מופרזים והזויים של מה שישראל אמורה להעניק לחמאס – –
+
+
+ אתה פורש?
+
+
+ – – לאותו ארגון נאצי במסגרת עסקה לשחרור חטופים. זה ככל הנראה היה עז, ותכלית שחרור העז הזאת הייתה להכשיר את הקרקע לעסקה חמורה פחות, אבל עדיין עסקה מופקרת בכל קנה מידה. 
+
+ אני רוצה לומר מעל לבמה הזאת באופן חד-משמעי: אדוני ראש הממשלה, מאות חללי צה"ל אינם עיזים, בני משפחות החללים אינם עיזים, אלפי הפצועים ונכי צה"ל אינם עיזים, תושבי הדרום, שחיים שנים כל כך רבות – אינם עיזים, אזרחי ישראל אינם עיזים – – 
+
+
+ הרי אתה לא מתפטר, אז למה כל – – –
+
+
+– – וגם אני, אדוני ראש הממשלה, אינני עז. ולכן אני אומר כאן מעל לבמה המכובדת הזו – –
+
+
+ בן גביר, אפשר לעשות הימור? אתה לא מתפטר. 
+
+
+ – – באופן המפורש ביותר: אנחנו לא נאפשר מצב שהחמאס ינצח פה. 
+
+
+ אל תדאגו, הוא לא יתפטר. 
+
+
+ לא נאפשר עסקה שתכליתה יהיה ניצחון חמאס והנצחת הטרור. יותר מ-500 חיילי צה"ל, חללי צה"ל, לא נפלו לשווא. לא נסכים שאיום החמאס על תושבי הדרום יימשך. לא נאפשר לשחרר מהכלא אלפים על אלפים של רוצחים. עוד לא סיימנו לספור את הפיגועים של משוחררי עסקת שליט. 
+
+
+ אם ראש הממשלה אמר את מה שאתה אומר, למה אתה – – –
+
+
+מה זה משנה – – –
+
+
+ אם ראש הממשלה מסכים לדברים האלה, מאה אחוז. אבל השר קרעי, אני אומר את הדברים כדי שלא יהיה ספק לאף אחד. מה, לא למדנו לקח מקריסת הקונספציה? לא למדנו לקח מעסקת שליט?
+
+ שמעתי את תגובת הבית הלבן – שנתניהו יכול לדבר בשם עצמו, אבל המשא ומתן מתקדם. מה, זהו? האמריקנים התחילו לנהל רשמית את מדינת ישראל, את ממשלת ישראל, בלי לעדכן אותה?
+
+
+ אתה שר בממשלה. למה לא מעדכנים אותך? 
+
+
+ולכן, אפילו את הנראות הרשמית, כאילו שממשלת ישראל – –
+
+
+שמישהו יספר לו איך זה עובד. 
+
+
+ חבר הכנסת כץ. 
+
+
+ צודק, אני רוצה לעזור לו. 
+
+
+– – כאילו שממשלת ישראל מקבלת את ההחלטות, אנחנו כבר מאבדים. אנחנו לא נהפוך לרפובליקת בננות. אולי זה מה שהם רוצים. 
+
+
+אם אתה שר, אנחנו כבר רפובליקת בננות. 
+
+
+ חברת הכנסת בן ארי. 
+
+
+מותר להעיר. 
+
+
+לא ככה. לא, לא ככה. 
+
+
+אולי זה מה שהם רוצים – שהנשיא ביידן יקבע לנו. זה מה שהם רוצים, אבל אני אומר את זה – – – 
+
+
+– – –
+
+
+אני לא שומעת. 
+
+
+חברת הכנסת גולן, השרה גולן. 
+
+
+יש לי בעיות שמיעה. יש לי בעיית שמיעה. 
+
+
+– – –
+
+
+השרה גולן, אנא, אנא. 
+
+
+בושה. מי את שתגידי להעיף אותנו מהממשלה?
+
+
+כשמדובר בחיילי צה"ל, יש לה בעיות שמיעה. היא לא שומעת כשדואגים לחיילי צה"ל. 
+
+
+אדוני השר, אדוני השר, תעצור רגע, תעצור רגע. חברת הכנסת בן ארי. 
+
+
+כשמדברים על חיילי צה"ל, היא לא שומעת. היא לא שומעת על חיילי צה"ל. 
+
+
+חברת הכנסת בן ארי והשרה גולן. 
+
+
+ היא קצינה בגולני. 
+
+
+היא לא שומעת על חיילי צה"ל. 
+
+
+תקשיבו לי רגע, אני מאוד מבקש לא לדבר דברים לא ראויים. השרה גולן. 
+
+
+– – – חיילי צה"ל – היא לא שומעת. הם לא שומעים על חיילים. 
+
+
+אני לא שומעת אותה. את חיילי צה"ל אני שומעת מצוין. 
+
+
+הם לא – הם לא שומעים על חיילי צה"ל. 
+
+
+קצינה בצה"ל, בגולני. ככה אתם מדברים אליה? סמרטוטים. 
+
+
+מי אתה בכלל? לא גייסו אותך אפילו. 
+
+
+על חיילי צה"ל הם לא שומעים. 
+
+
+אני שומעת מצוין. 
+
+
+חבר הכנסת מיקי לוי, אתה יוצא? ב��דר גמור, תצא להירגע קצת. 
+
+
+אני לא שומעת אותה. אותך – לצערי אין לי ברירה, יש לך רמקול. את יכולה להמשיך לצעוק, אני לא שומעת אותך בכלל. 
+
+
+ את האמת קשה לשמוע. את האמת מאוד קשה לשמוע. במציאות אף אחד לא יבחר בך – – –
+
+
+אתם רוצים שאני אתחיל לקרוא לסדר?
+
+
+מי את שתזלזלי בציבור – – –
+
+
+השרה גולן, די, בלי ה"מי את" ובלי כל השפה הזאת. די, די. 
+
+
+מי היא שתזלזל בציבור הבוחרים?
+
+
+די, די. 
+
+
+מישהי שלא עברה – – –
+
+
+די, די, די. 
+
+
+– – –
+
+
+ אני אמשיך. מי שחושב לייצר פה ערפל, ואז בתוך שלוש שעות להביא לדיון של הקבינט, אחרי זה הממשלה, ולייצר בלחץ עסקה מוגמרת, טועה. הציבור לא יסכים; אנחנו לא נסכים. 
+
+
+ די לאיים סתם. 
+
+
+אז תתפטר. תתפטר. 
+
+
+ אני אומר את זה בצורה מפורשת מאוד. 
+
+
+למה אתה מתלונן על ראש הממשלה? תתפטר. 
+
+
+יש לנו חובה מוסרית להחזיר את החטופים, אבל יש לנו חובה מוסרית לא פחותה לספק ביטחון – – 
+
+
+– – –
+
+
+חבר הכנסת כץ, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. 
+
+
+– – לאזרחי מדינת ישראל. 
+
+
+– – –
+
+
+השרה גולן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. 
+
+
+אנחנו חייבים לוודא ש-7 באוקטובר הבא לא יקרה; לוודא שאפשר יהיה לקפל מהדרום את סוללות כיפת ברזל, כי הם יהיו מורתעים; להסיר את איום החמאס כליל, לא להשאיר אותו שולט בשטח, לא לחזק אותו באלפי מחבלים משוחררים, לא להשאיר בשליטת חמאס את ציר האספקה הלוגיסטי שלו, המכונה ציר פילדלפי. 
+
+אנחנו כעת, חבריי חברי הכנסת, חבריי השרים, בשעת כושר היסטורית. אנחנו יכולים לחסל את המפלצת הנאצית הזו שצמחה לנו בחצר האחורית. מנהיגות אמיתית מסתכלת שנים קדימה, מבינה את המשמעות של המעשים שלה, ולא פועלת לפי לחצים ודחפים, גם לא של ידידינו האהובים מארצות הברית. אני אומר כאן באופן המפורש ביותר: אם נפספס את שעת הכושר ובמקום לחסל אותה אנחנו נחזק אותה, לא תהיה לממשלה הזאת זכות קיום. 
+
+
+ אז תצא מהממשלה, תתפטר. 
+
+
+ אני אומר את זה בצורה מפורשת: עסקה מופקרת שווה פירוקה של הממשלה, ואני מצפה ומאמין שחבריי בממשלה ושראש הממשלה יתנגדו לעסקה מופקרת. הם הביאו עלינו כבר כל מיני עסקאות וצרות. 
+
+
+ למה אתה לא מתפטר? למה? 
+
+
+אנחנו צריכים להביא מציאות אחרת למדינת ישראל, ואסור לנו לפספס את שעת הכושר. 
+
+
+תתפטר. אנחנו נעשה. לא צריך – – – 
+
+
+גם בלעדיך אנחנו נהיה שם. 
+
+
+אל תדאג. 
+
+
+תודה. חבר הכנסת חוג'יראת, אתה רוצה להשיב? בבקשה. חבל שהדיון הגיע למקומות האלה. מה שיש לך זה הצעה טובה. 
+
+
+חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע איזה תשובה קיבלתי. קיבלתי תשובה – – –
+
+
+– – – שיש צורך בשינוי חקיקה כדי – – –
+
+
+קיבלתי תשובה שליבי עם ההצעה, אבל הממשלה מתנגדת. אני שוב חוזר וקורא – ואני פונה כאן לכל עם ישראל, ערבים ויהודים: זו הצעה טובה לכולם, וחברי הכנסת ששלחתם, הנציגים שלכם, מתנגדים להצעה טובה שיכולה להיטיב עם כולם. 
+
+אני פונה עכשיו לבן גביר: היית צריך להתפטר, לא היום – שלשום, כי נכשלת בטיפול בפשיעה בחברה הערבית. אנחנו היום בחברה הערבית – הייתה עלייה מעל 150% במספר הרציחות בחברה הערבית. מה נעשה ב-2023? שום דבר לא נעשה. אין ביטחון אישי לאף אחד. יש היום יותר גנבות, יותר רצח. איפה הטיפול של השר לביטחון פנים? אני הייתי מצפה ממנו להגיע לכאן ולדבר ולהגיד בצורה ברורה: נכשלתי, נכשלתי. אני חושב שאתה צריך ללכת הביתה. תודה. 
+
+
+ אוקיי. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. אנא תפסו מקומות. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.
+
+
+אוקיי, לרשום שחבר הכנסת אייכלר הוא נגד וגם יעקב אשר נגד. 
+
+
+ אבל היושב-ראש – – –
+
+
+ אבל האם יש בעיה טכנית? אני קובע שבעד – שבעה, נגד – 37, יחד עם קולותיהם של אייכלר ויעקב אשר. נוסיף לפרוטוקול שגם חבר הכנסת רביבו היה באולם ורצה להצביע נגד. גם חברת הכנסת תמנו שטה הייתה נגד, וחברת הכנסת פרקש גם הייתה נגד. הן היו באולם. אני קובע שהצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"ג–2023, לא אושרה בקריאה הטרומית ותוסר מסדר-היום. 
+
+
+ [מס' פ/3253/25; דברי הכנסת, חוב' י"ד, ישיבה 137.]
+ [הצעת חוק פ/4166/25; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור לתשובה על הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יוסף עטאונה. ההצעה נומקה בתאריך 17 בינואר, וישיב על כך שר המשפטים, נכון? חוק העבירות המינהליות. אה, זה מוצמד, חכה, אדוני. מוצמדת לזה הצעת חוק העבירות המינהליות של חבר הכנסת אחמד טיבי. תנמק בשמו חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני מנמקת את הצעת החוק הזו, שהגיש חבר הכנסת אחמד טיבי, בגלל שעקב החלטת ועדת האתיקה הוא אינו יכול להופיע, הוא לא יכול להציג. הצעת החוק מאוד פשוטה. כולנו יודעים שרבים מאיתנו, רבים מהציבור, מקבלים קנסות מינהליים. חלק מהציבור לא משלמים את הקנס בזמן, או בגלל מצב כלכלי קשה או לפעמים בגלל כל מיני אילוצים אחרים. כיום תוספת הפיגורים על התשלומים הינה 50%. הצעת החוק שבפניכם מבקשת להוריד את תוספת הפיגורים ל-35% בתקופה הזו, ובתום כל תקופה של שישה חודשים שעברו מן המועד – 3.5% נוספים, כלומר אחרי שישה חודשים התוספת תהיה 3.5% נוספים. אני חושבת שבמצב הכלכלי הקיים ובידיעה שאנשים רבים מתקשים בימים האלה, כולל שרים שלא מצליחים לסיים את החודש, כדאי מאוד להתחשב. אני מאוד מקווה שכל הקואליציה שמתקשה לסיים את החודש תסכים להצעת החוק הזו ותעביר אותה. תודה. 
+
+
+ תודה. ישיב על שתי ההצעות שר המשפטים, השר יריב לוין, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חוק העבירות המינהליות, התשמ"א– 1985, קובע בסעיף 17 הוראות לעניין תוספת פיגורים על קנס מינהלי שלא שולם במועדו. על פי הסעיף, לא שילם אדם קנס מינהלי במועד – תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור כאמור בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל"ז–1977. לפי סעיף 67, אם לא שילם אדם קנס במועד, תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור של 50% מהקנס או מחלקו שלא שולם, ובתום כל תקופה של שישה חודשים שעברו מן המועד – 5% נוספים מן הקנס או מחלקו, כאמור.
+
+הצעת החוק מבקשת לקבוע כי אם לא שילם אדם קנס מינהלי במועד, תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור של 35% בלבד, ובתום כל תקופה של שישה חודשים שעברו מן המועד – 3.5% נוספים. אני חושב שהעיקרון וההקלה שמוצעים כאן הם נכונים, הם מדייקים יותר את המצב הקיים, משום שנדמה לי שהיקף התשלום של קנס שלא שולם במועדו כיום – התוספת באמת עצומה, וראוי לתת לאנשים הזדמנות בכל זאת לשלם את הקנסות בדרך שהחיוב הנוסף שיוטל עליהם יהיה יותר מצומצם. צריך לומר שגם החיוב שמוצע בהצעת החוק הוא באמת משמעותי, ולכן הוא עדיין משמר את הרצון לייצר מוטיבציה לאנשים לשלם את הקנסות במועד, ואני חושב שהוא הולך בדרך יותר נכונה מהחוק הקיים.
+
+הצעת חוק זהה של חבר הכנסת יונתן מישרקי מ��ודמת בעת הזו בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ולאור האמור, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק על מנת לאפשר את המיזוג שלה עם הצעת החוק של חבר הכנסת מישרקי, בתקווה שבמהרה אפשר יהיה בכוחות משותפים להביא לתיקון ולשינוי שהוא נכון. אני מברך את חבר הכנסת עטאונה ואת כל מי שהיה שותף למאמץ בנושא החוק הזה. תודה רבה.
+
+
+אוקיי. חברת הכנסת סלימאן, את רוצה להשיב? לא. 
+
+ אז אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+הצבענו על הצעת החוק של חבר הכנסת עטאונה. עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+ עכשיו נצביע על הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אחמד טיבי. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ד–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העבירות המינהליות (תיקון – הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אחמד טיבי, עברה בקריאה הטרומית ותעבור גם היא לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/709/25; נספחות.]
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – יתומי צה"ל), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת שרון ניר, יוליה מלינובסקי ויבגני סובה. מנמקת – חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השכול חודר לעומק נפשנו; השכול תופס מקום שבו האישי נפגש עם הלאומי, שבו הטרגדיה האישית של משפחה אחת מקרין על המארג הכולל של מדינה שלמה. במלחמת חרבות ברזל הצטרפו למשפחת השכול 560 חללי צה"ל, אשר כל אחד מהם הוא עולם ומלואו. למשפחת השכול הצטרפו למעלה מ-200 אלמנות ו-474 יתומים. הבוקר הותר לפרסום שרב-סמל בכיר יובל ניר, זיכרונו לברכה, לוחם בגדס"ר, נהרג, ובכך הצטרפו למשפחת השכול אלמנה וחמישה יתומים נוספים. ויש גם יתומים שעוד לא נולדו – כ-30 אלמנות בהיריון, ויש כאלה שגילו שהן בהיריון רק בשבעה, לאחר שנים של טיפולי פוריות.
+
+גב' תמי שלח, יושבת-ראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, שפוקדת את בתיהן לאורכה ולרוחבה של ארצנו, סיפרה לי אמש שהיא פוגשת אלמנות צעירות גיבורות. כנראה שהגבורה בארצנו היא תכונה משפחתית. תמי היא אלמנה של טייס קרב שנהרג במלחמת יום כיפור, והיא גם אימא וסבתא של טייסי קרב שאף הם יתומים – משפחה של גיבורים, ותמי הגיבורה מנצחת על כולם.
+
+החוק שנמצא על סדר-היום הוא חוק משפחות החיילים שנספו במערכות ישראל, והתיקון שאני מציעה נוגע לטיפול הייחודי ביתומי ויתומות צה"ל. מקום המדינה לא היה עשור שלא הייתה כאן מלחמה. המציאות שלנו במדינת ישראל היא כזאת שמאלצת כל דור ודור לקחת חלק פעיל בשדה הקרב, להגן על המדינה ולשלם בדם. מטבע הדברים, ולמרבה הצער, המשפחות הגרעיניות משלמות את המחיר היקר מכול, ונדמה שאין מזור לאובדן ולחלל הגדול שנוצר. אובדן של אדם אהוב זה אובדן שאין קשה ממנו. 
+
+ החוק הקיים עוסק באלמנות ויתומי צה"ל, והזכויות המוקנות ליתומים על פי החוק מועברות דרך האלמן או האלמנה. נסיבות שונות – כמו נישואים שניים, פטירת ההורה השני או קשרים רופפים בין ההורה שנותר ליתום או ליתומה – יכולות למנוע מהיתום לזכות בתמיכה. ההטבות שניתנות היום ליתומי צה"ל ניתנות רק עד גיל 21, וגם אלה מתבצעות באופן עקיף, ולעיתים גם מפלה. לדוגמה, אם היתום או היתומה הוא ילד מאומץ או חורג, הוא אינו נחשב בהגדרה "בן משפחה", גם אם גדל עם ההורה מגיל צעיר.
+
+התיקון שאני מציעה כאן היום נועד להבטיח שיתומי ויתומות צה"ל יקבלו את ההכרה המתאימה להם ויזכו לתמיכה מספקת לכל החיים. היתמות לא נגמרת וגם לא מתחילה בגיל 18 או בגיל 21; יתמות מהורה זה לכל החיים. אין דבר שיכול להחזיר ליתומים וליתומות את ההורים שלהם. אין סכום כסף בעולם ושום הטבה כזאת או אחרת שיצליחו לגשר על האובדן של הורה. זה לא מותנה בגיל. האחריות והמחויבות שלנו כמדינה ליתומים הן ללוות אותם בהמשך החיים, לעזור להם כלכלית ונפשית בכל האמצעים הדרושים ולוודא שהם לא ירגישו עוד מחסור בחייהם; שידעו שאם ההורה שלהם כבר לא כאן, אז המדינה מגבה אותם במקומו.
+
+אחד התיקונים בהצעה הוא שהתגמולים ליתומים וליתומות מגיל 18 ישולמו ישירות לאותם יתומים ויתומות. זה צעד חשוב להבטיח את העצמאות והשליטה הכלכלית של היתומים בחייהם. ההצעה הזאת מכירה בכך שהיתמות היא חוויה שאינה נפסקת בשום גיל. יתמות מביאה איתה חיסרון עמוק, חיסרון שהזמן לא מסוגל למלא. עלינו להתייחס אליה ברצינות ובעדינות ולתת תמיכה מתמשכת ליתומים הללו. לא פחות חשוב מכך הוא הצורך להכיר בקשיים ובמצוקות שאותם חווים היתומים. חלק מהיתומים נפלטים מהמבנה המשפחתי הנורמטיבי לאחר האסון, חלקם מתמודדים עם קשיים ושינויים בחייהם. המערכת החברתית והמשפטית חייבת להתאים עת עצמה למציאות הזאת ולהציע פתרונות ייחודיים שמתייחסים לצרכים של היתומים.
+
+חברי וחברות הכנסת, עלינו לזכור שבסופו של דבר אנחנו נושאים באחריות לתמוך בכל מי שנותר ללא הוריו בעקבות שירותו הצבאי. זוהי חובתנו המוסרית – חובה שאנחנו חייבים לכל ילד וילדה שאיבדו את הוריהם למען המדינה. הצעת החוק הזו היא צעד קדימה במסע שלנו כחברה להבטיח טיפול ראוי והוגן ביתומי ויתומות צה"ל. אנחנו חייבים להם יותר מכך – אנחנו חייבים להם עתיד שבו הם יוכלו להתמודד עם האתגרים שהחיים מציבים בפניהם, עתיד שבו הם יוכלו להתפתח, עתיד שבו הם יוכלו להצליח למרות האובדן הקשה שאותו חוו. כחברה אנחנו צריכים להפגין רגישות והבנה למצבם של היתומים ולהקדיש משאבים לשיקום ולתמיכה בהם. אנחנו צריכים לזכור שכל ילד וילדה שאיבדו את הוריהם בשירות המדינה הם חלק בלתי נפרד ממשפחת עם ישראל.
+
+הצעת החוק הזו היא לא רק תיקון לחוק – היא גם מזור ותיקון לחברה שלנו. זהו תיקון שיוביל להכרה ולתמיכה באלו שנותרו לבד – אלו שהקריבו את היקר מכול, אלו שהקריבו את הוריהם. ההצעה מדברת לא רק על תגמולים כלכליים אלא גם על סיוע נפשי להתמודד עם האובדן ולבנות חיים חדשים. חשוב לי כחברת כנסת וחשוב לי שכולנו נעביר מסר אחד ברור וחד ליתומים וליתומות: אתם לא לבד; המדינה כאן איתכם. זו אחריותנו להבטיח שאף ילד או ילדה שאיבדו את הוריהם בשירות המדינה לא יישארו לבד.
+
+ אדוני, ידוע לי שבימים אלו משרד הביטחון מגבש מתווה עדכני למשפחות השכול, לאלמנות וליתומים, ובין היתר עוסק בהכרה החשובה והייחודית ביתומים והיתומות בצה"ל בראי הצעת החוק שאני מגישה. לפיכך, וברוח התקופה, אני אמתין עם ההצעה שלי להצעה שמגבש בימים אלו משרד הביטחון, ול��ן אני אבקש לערוך את ההצבעה במועד מאוחר יותר. תודה רבה.
+
+
+בהחלט חשוב מאוד. כאמור, תשובה והצבעה יהיו במועד מאוחר יותר.
+
+
+
+
+ רבותיי, הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: העלייה באחוזי השמנת היתר והעישון, והפערים המתרחבים בבריאות בין המעמד החברתי-כלכלי הנמוך לגבוה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אברהם בצלאל, סימון דוידסון, צגה מלקו, אחמד טיבי, ואליד אלהואשלה ומשה רוט. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה, אדוני.
+
+
+מי השר שמשיב? זכית.
+
+
+ השר פרוש.
+
+
+יחד – – –
+
+
+אחדות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר מר מאיר פרוש, דוח מדדי איכות רפואת הקהילה בישראל, שהתפרסם לאחרונה וסקר את הנתונים לשנת 2022, מעלה נתונים מדאיגים: 60% מהאוכלוסייה הבוגרת, מגיל 20 עד 64, סובלים מהשמנת שיתר. נתון מדאיג יותר הוא העלייה גם בשיעור המעשנים: 21% מהאוכלוסייה בגילי 16 עד 74, שזה 29% מהגברים בישראל – יש עלייה בשנים האחרונות.
+
+מעבר לנתונים המדאיגים שבדוח על אודות שיעור המעשנים והסובלים מהשמנת יתר, יש את הממד של הפערים בין אלו ממעמד חברתי-כלכלי נמוך לגבוה. הקשר בין התחלואה למעמד החברתי-כלכלי הוא הדוק. הדוח מראה לדוגמה כי גברים ממעד חברתי-כלכלי נמוך מעשנים כמעט פי שניים יותר מגברים במעמד חברתי-כלכלי גבוה, דהיינו 35% לעומת 18.3%. יתרה מזו, התחלואה תמשיך להעמיק את הפער. ההשלכות של השמנת יתר הן פגיעה באיכות החיים וגם בחברה עצמה, פגיעה ביכולת ההשתכרות וגם אי-גיוס לצה"ל.
+
+חוק בריאות ממלכתי מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית, ולכן חובתה של מדינת ישראל להשקיע בבריאות בפריפריה החברתית-כלכלית ולפעול למיגור הפערים באמצעות קביעת מנגנוני מדידה ויעדים בנושא. לא יכול להיות שוויון הזדמנויות אם לילד מאופקים אין את הכלים של ילד מגבעתיים. לא צודק שלילד משדרות יהיו נתוני פתיחה פחות טובים מלילד בתל אביב.
+
+אבקש משר הבריאות לתמוך בהעברת הנושא לוועדת הבריאות להמשך דיון. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. 
+
+
+כמה זמן יש לי? 
+
+
+שלוש דקות. 
+
+
+ חנוך, מותר הערות ביניים? 
+
+
+לסימון מותר. 
+
+
+לסימון מותר. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כול אני רוצה לברך את חברי בצלאל. חבר הכנסת בצלאל, אני רוצה לברך אותך על הנושא הזה. הנושא הזה – בוא נגיד ששלוש שנים, כמעט שלוש שנים, עוד לפני שהגעתי לכנסת – יש לי פילוסופיה מאוד ברורה, אדוני, ואתה מכיר אותה והיא מקבלת זרקור הרבה יותר משמעותי בתקופה הזאת. כי כשאתה יושב בוועדת חינוך ואתה מקבל דוחות לגבי ההשפעה של המערכת הספורטיבית על הילדים, במיוחד על משפחות החטופים והמפונים, ואלה שנמצאים במצוקה הכי קשה – אנחנו מקבלים נתונים שהמערכת הספורטיבית באמת מצילה אותם ומביאה אותם למצב נפשי מאוזן, קודם כול. ועשינו הרבה מאוד פעילויות גם בים המלח וגם באילת ובמקומות אחרים כדי שהנושא הספורטיבי יגיע אליהם. אבל כשאנחנו מדברים על נושא הפריפריה, צריך להבין שיש פה עוול גדול מאוד במדינת ישראל.
+ לפני שמונה חודשים יצא דוח של מבקר המדינה – אחרי שביקשתי אותו כמעט שנתיים – לגבי המחסור במתקני ספורט בכלל במדינת ישראל, עם משמעות חשובה יותר באזור הפריפריה. ומה גילו בדוח הזה? קודם כול, שבמעל 53% מבתי הספר במדינת ישראל אין אולם ספורט. תארו לכם ילד בבאר שבע או בנתיבות, בשעה 12:00 צריך לעשות שיעור ספורט מתחת לכיפת השמיים. זה הגיוני? זה לא הגיוני. עכשיו, העוול הזה הוא לא בגלל ממשלה כזאת או אחרת; הוא עוול של הרבה מאוד שנים, שפשוט התקצוב של הנושא של מתקני ספורט במדינת ישראל הוא בדיחה.
+
+ ואני אגיד לכם את המספרים. כיום, בתקציב של השנה הזאת ושל השנה הקודמת, וגם לפני כן – 250 מיליון שקל מתקציב משרד הספורט הולכים למתקני ספורט. מה זה 250 מיליון שקל? כדי לסגור את הפער של כל כך הרבה שנים צריכים לפחות 12 מיליארד שקל, ואם אתה מתקצב כל שנה 250 או 260 מיליון אתה לעולם לא תסגור את הפער, לעולם לא נגיע למצב שבפריפריה יהיו מתקני ספורט הולמים לילדים. וכשאין מתקני ספורט אז אין אגודות, וכשאין אגודות אין פעילות לילדים, והילדים, לא רק שהם משמינים, הם מגיעים לסמים ולאלכוהול ולמקומות שאנחנו לא רוצים שיגיעו. 
+
+אולי פעם במדינת ישראל יבינו שמה שקורה בעולם, גם במדינות עולם שלישי, צריך לקרות גם במדינתנו. המדינה צריכה להשקיע באולמות ספורט, במתקני ספורט בכלל, כדי שלילדים תהיה את האפשרות לפעול ספורטיבית גם בפריפריה של מדינת ישראל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. 
+
+
+ רגע, שר הבריאות לא פה?
+
+
+ השר פרוש משיב בשמו. 
+
+
+השר פרוש? טוב. 
+
+
+ סימון, אני רק רוצה להגיד לך שהתקשר אליי שר הבריאות, שהוא מנסה מאוד להגיע, הוא מתנצל והוא לא יצליח. הוא לקח את זה מאוד ברצינות – – 
+
+
+אל תאמין לו. 
+
+
+– – אבל יש אילוצי – – – 
+
+
+לא, לא, שר הבריאות רציני. בוסו רציני. 
+ 
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. 
+
+
+ מה אני יכול להגיד, מה שנכון נכון. מה אני יכול להגיד? 
+
+
+מה שנכון נכון. 
+
+
+ הוא מגיע כל הזמן למליאה.
+
+
+ מצאנו על מה להסכים. 
+
+
+חברים, הינה, אני התחלתי לסנגר על בוסו. 
+
+
+מצאנו על מה להסכים. 
+
+
+ יש פה חברת כנסת שמנסה לדבר. 
+
+
+ וגם משה ארבל. 
+
+
+חבר הכנסת עודה, אתה מפריע. 
+
+
+יש גם חברי כנסת שרוצים לשמוע אותו פה, בבקשה. 
+
+
+חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, שמענו שני חברים שלי, חבר הכנסת בצלאל ודוידסון. באמת, הם העלו נושא מאוד מאוד חשוב, והנתונים שהתייחסת הם מאוד חשובים. הנתונים שאנחנו רואים – ש-60% מאוכלוסיית מדינת ישראל סובלים מהשמנה. מי משמין? זה לא עשירים. מי שמשמינים הם האוכלוסיות המוחלשות. מצב כלכלי נמוך – – –
+
+
+ פעם העשירים היו שמנים.
+
+
+ נכון. 
+
+
+ היום לא. 
+
+
+אני מסכימה איתך. היום, מי משמין? אוכלוסיות – – 
+
+
+ היום זה הפוך. 
+
+
+– – מוחלשות, שהמצב הכלכלי שלהן נמוך, כי התזונה שלהם לא נכונה. תזונה – אוכל מעובד – ופעילות גופנית לא קיימת. אתם יודעים, אני אספר לכם: אני עליתי מאתיופיה. היא לא מדינה עשירה, אתיופיה. כמה היא משקיעה בספורט – אתה חייב לנסוע לאתיופיה ולראות, דוידסון. כי הפעילות הגופנית פה בארץ – כל חוג וחוג עולה, והמודעות נמוכה ורמת החיים הסוציו-אקונומית קובעת. אפילו לפי הנתון, 2% מהמתגייסים הצעירים סובלים מהשמנה. 
+
+ איך זה יכול להיות? זאת מגפה. יש מדינות שהכריזו על ההשמנה כמגפה. לכן, גם מדינת ישראל צריכה לטפל. ההשמנה ועישון הסיגריות פוגעים לא רק בבריאות אלא גם במצב החברתי. ילד שמן או ילדה שמנה, מבחינה חברתית, איזה סבל הם עוברים. לכן, אני רואה בזה דבר מבורך, ומדינת ישראל חייבת להשקיע בזה. הדור הצעיר השמן בסוף יהיה גם מבוגר שמן. 
+
+יש את הנתון של פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות: השמנת ילד נהפכת בסופו של דבר להשמנת מבוגרים, והיא באה עם תחלואה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, עלייה בדיכאון. לכן, צריך לקחת את זה ברמה הלאומית ולהשקיע, שיהיה לדור הצעיר תזונה נכונה, פעילות גופנית, ספורט. זה חשוב. והמודעות – ככל שגם יהיו אחרי בית הספר חוגי ספורט, יהיה להם יותר זמן להשקיע בספורט ובפעילות. 
+
+
+ צגה, אני חייב להגיד לך משהו. את יודעת, את מכירה את תוכנית פל"א? 
+
+
+ כן, אני מכירה. עכשיו מצמצמים אותה. 
+
+
+אז בואי אני אגיד לך, לא לצמצם – לסגור אותה. התוכנית הזאת הולכת להיסגר בתקציב 2024; פרויקט כל כך יפה לילדים מהחברה האתיופית.
+
+
+ אני מכירה את הפרויקט, דיברתי עם מי שמנהל אותו. איך זה יכול להיות שמצמצמים דווקא בדברים הכי חשובים?
+
+
+תדברי עם אלימלך, הוא יגיד לך – – 
+
+
+ אני דיברתי איתו. 
+
+
+ – – הפרויקט הזה נסגר. אז צריכים ללחוץ על השר.
+
+
+ כן. 
+
+
+ אסור לסגור את הפרויקט הזה. 
+
+
+ כן. אני דיברתי איתו, אני לקחתי את זה לתשומת ליבי, דיברתי עם השר מיקי זוהר, והוא מטפל בעניין. אבל זאת לא רק תוכנית פל"א, זה צריך להיות ברמה הארצית. ברמה הארצית. לא יכול להיות שילדים ששמנים היום יהיו גם מבוגרים שמנים, גם הבריאות שלהם תיפגע, ייפגעו גם חברתית. לכן, חבל ששר הבריאות לא פה, ואני מאמינה ששר הבריאות ייקח את זה ברצינות. שר הבריאות הוא אדם מאוד מאוד רציני. זה מה שאני יכולה לציין בנושא כל כך חשוב. 
+
+
+ תודה. חבר הכנסת אלהואשלה. 
+
+
+מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כל הזמן דיברנו על איך המשרדים הממשלתיים מפקירים את האוכלוסייה הערבית, ואנחנו היום מדברים על ההשמנה. שלחתי שאילתה לפני כמה חודשים, בחודש ספטמבר, למשרד הבריאות, ושאלתי אותם על אחוז ההשמנה בחברה הערבית לעומת החברה היהודית, איך אנחנו יכולים לסייע ואיך המשרד אמור לטפל בסוגיה הזאת. 
+
+מה הם אומרים? הם אומרים: לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2017, שזה הסקר האחרון שעשו במשרד הבריאות, אחוז בעלי עודף משקל בקרב מבוגרים מהחברה הערבית הוא 53%, לעומת 46% בקרב החברה היהודית. זה הפרש של כמעט 10%, וזה מצביע גם על המדיניות של המשרד, איך המשרד אמור לטפל בנושא הזה, איך המשרד מסתכל על החברה הערבית. 
+
+שאלתי אותם: איך אנחנו אמורים לטפל בנושא הזה? איך אנחנו יכולים לסייע? מה הם עומדים לעשות עם החברה הערבית בכלל ועם החברה הערבית בנגב בפרט? כתבו שהם מקימים שלוש יחידות בנגב על מנת לטפל בהשמנה ובסוכרת. נכון להיום, היחידות האלה לא הוקמו. עד עכשיו. מתכוונים להקים עוד 15 יחידות. אני לא יודע מתי זה יוקם. 
+
+המצב מאוד מחפיר, המצב עגום מאוד, גם בחברה הערבית בנגב – אחוזים מאוד גבוהים לעומת החברה היהודית. ולכן, מחובתו של משרד הבריאות להקים צוות חקירה על מנת לבדוק איך מטפלים בהשמנה בקרב אנשים מהחברה הערבית, וכאן אני רוצה שנשים דגש על החברה הבדואית. לא ייתכן שיש 45% – אנחנו עומדים על כמעט 40% מהאוכלוסייה שהיא עם סוכרת, ולכן המשרד מחויב לטפל בנושא הזה. 
+
+צריך לשים דגש גם על הנושא של חינוך גופני, על הספורט, בכפרים המוכרים והלא-מוכרים. אנחנו יודעים שבכפרים הלא-מוכרים אין תשתיות, אין מגרשים, אין קטרגל, אין בריכות שחייה, וחלק מהטיפול בנושא השמנת היתר והסוכרת זה לעשות פעילות גופנית, וזה חסר מאוד בכפרים הלא-מוכרים בנגב.
+
+
+ בקרוב.
+
+
+דרשנו – – –
+
+
+אני צוחקת על עצמי. 
+
+
+ מה? את עושה ספורט?
+
+
+ – – –
+
+
+ תספר להם מה בריכת השחייה בחורה עושה לכל האוכלוסייה. 
+
+
+נכון. 
+
+
+– – –
+
+
+ היינו שם – �� –
+
+
+מה בריכת שחייה עושה – – –
+
+
+הייתה בריכת שחייה. מה שאני רוצה להגיד – צריך שכל המשרדים, במיוחד משרד הבריאות, יתאמצו על מנת לטפל בסוגיה. זאת סוגיה מאוד חשובה וקריטית עבור בני החברה הערבית. תודה.
+
+
+תודה רבה. וכעת לדובר הבא, חבר הכנסת משה רוט. בבקשה.
+
+
+ סולומון, עד שהוא יעלה – פשוט אני שמח שעלית – הולכים לסגור את תוכנית פל"א.
+
+
+ כן, דיברו איתי היום. דיברו איתי. כן, כן. 
+
+
+ רק שתדע, אני מבקש מכם – – –
+
+
+ ישבתי, דיברו איתי. הפניתי אותם לגורם מסוים שיטפל בזה. כן.
+
+
+לא "גורם", "איזה גורם". אסור לעשות את זה. אסור.
+
+
+ נכון, אני מסכים. אני מסכים איתך. 
+
+
+אסור. זה כסף קטן שעושה כל כך הרבה לילדים.
+
+
+מסכים איתך לחלוטין, אני מכיר את התוכנית הרבה מאוד שנים, ואתה צודק בהחלט. 
+
+ בבקשה, לרשותך שלוש דקות. נאפס לך את זה.
+
+
+כבוד היושב-ראש, תודה רבה על ההזדמנות. כנסת נכבדה, הנושא שאנחנו העלינו כהצעה הוא נושא שנדון בדוחות, בחדרים סגורים ובין מומחים, אבל אף פעם לא קיבל את הטיפול הנאות, ואני מקווה מאוד שהיום נוכל להביא בשורה טובה ולהגיד שלכל הפחות התחלנו לטפל בזה כמו שצריך להיות.
+
+קודמיי כבר דיברו על חומרת העניין, ואני רוצה לתת קודם כול שתי קריאות. קריאה אחת – להורים: הורים יקרים, הנושא הזה של השמנה הוא נושא חמור ביותר, שמשפיע מאוד מאוד הן על המצב הגופני והן על המצב הנפשי של הילדים. להיזהר מאוד בנושא של אוכל בריא, לצמצם את הג'אנק פוד, ואת השתייה המתוקה, למהול את זה במים – אם מערבבים את זה במים מצמצמים את הנזק לכל פחות, וככה מרגילים את הילדים מקטנות לחיים בריאים וטובים. אני גם מצטרף כמובן לנושא של הפעילות הגופנית – גם את זה צריך להתחיל בגיל צעיר. 
+
+ קודם כול קריאה להורים, ואחרי זה קריאה לממשלה, למשרדים הנוגעים בדבר, וקודם כול משרד הבריאות: להשקיע יותר בחינוך, להשקיע בחינוך לחיים בריאים וגם להנגיש את זה, בפרט כשאנחנו מדברים על פריפריה חברתית. זאת אומרת שצריך להגיד את זה בשפה המתאימה, בשפה הנכונה ובמקומות הנכונים, ולא להשקיע רק ככה, מה שנקרא, לצאת ידי חובה. גם קופות החולים – אני דורש את זה גם מקופות החולים, ואני חושב שזה לטובתן, כי מבחינה עסקית זה טוב להשקיע כדי למנוע מחלות בהמשך הדרך. וכמובן, להוזיל את הירקות. 
+
+אני מבקש, כבוד היושב-ראש, שנעביר את הנושא הזה לוועדת הבריאות כדי שנוכל להמשיך ולטפל.
+
+אני רוצה להגיד עוד משפט אחד שלא קשור לעניין באופן ישיר. השבוע – או בשבוע שעבר, אני כבר לא זוכר – הייתה שדולה למען החינוך הממלכתי. אני חייב להגיד שהנושא הזה של חינוך קרוב לליבי, אני מתעניין הרבה בדבר הזה, עוסק בדבר הזה, והתאכזבתי מאוד, כי אני חשבתי שמקימים שדולה כדי לבדוק את הציונים, שיפור ציונים, מניעת אלימות ודברים חברתיים בתוך מערכת החינוך, וחשבתי שעל זה מקימים את השדולה.
+
+הקשבתי לדוברים שם בשדולה והתאכזבתי קשות. הכול היה בנושא של החינוך החרדי – לא, לא השוואה לציונים הטובים בחינוך החרדי, הלוואי, זה היה עוד בסדר, אוקיי, אז הינה, בחינוך החרדי הצליחו כל כך הרבה בציונים, אז בואו נבדוק מה אנחנו יכולים לעשות. לא. הכול היה על התקציב של החינוך החרדי, כאילו שזה אחד על חשבון השני. כולו מדובר על 8% של התקציב החינוכי, ועל זה היה רוב-רובו של הדיון בשדולה.
+
+ריבונו של עולם, אני חושב שצריך לעשות שדולה נוספת לחינוך הממלכתי, שתעסוק בנושא החינוכי, ולא בנושא, בוא נ��רא לזה – אני לא רוצה לדבר במילים גדולות, שנאה וכאלה – – 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ – – אבל דברים שהם ממש לא קשורים לנושא. העיקר – לדבר על התקציב החרדי, תקציב חרדי, חרדי, חרדי, כאילו זה הנושא, בזמן שכל אחד שמבין קצת חשבון יודע שזה פסיק כל כך קטן ולא קשור לעניין. תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש, ותודה שנתת לי עוד כמה שניות. תודה.
+
+
+תודה רבה. וכעת ישיב על ההצעה השר מאיר פרוש, בבקשה.
+
+
+סליחה, אני צריך לדבר. 
+
+
+– – –
+
+
+לא מופיע לי. 
+
+
+לא מופיע – – –
+
+
+לא. 
+
+
+ תתייעץ עם גברת – – –
+
+
+ייתכן שהייתם ברשימה קודם לכן, אבל בסדר – – –
+
+
+ אנחנו הודענו שחבר הכנסת איימן עודה מדבר במקומי. 
+
+
+ שנייה, אני בודקת. 
+
+
+ אוקיי, יבדקו כאן. תכף נראה, יבדקו ויגידו, כי ברשימה כרגע אתם לא מופיעים לי. אחמד טיבי מופיע קודם לכן, וכבר עבר. 
+
+
+– – –
+
+
+זה דורש אישור יו"ר. זה דורש אישור של אמיר אוחנה. 
+
+
+ הבקשה שלכם דורשת אישור של יו"ר, אז – – –
+
+
+– – – יאשר לו. הצעה על עישון. 
+
+
+ אני מבין, אני מבין, אני רק רוצה לראות שזה עומד בקריטריונים. 
+
+
+ תן לי, בבקשה – – –
+
+
+אחמד טיבי, אתה 20 ומשהו שנה פה, אני רק שנה פה. 
+
+
+ אני אומר לך, סגרנו את זה. הוא מדבר במקומי. 
+
+
+אוקיי. אז השר ישיב, ואני אתן לך מייד אחר כך, אם יהיה אישור. 
+
+
+ לא לא לא – –
+
+
+ תן לי לדבר, מה הבעיה?
+
+
+ – – זה הצעה רגילה, הצעה דחופה שלנו, של הסיעה.
+
+
+ אני מבין, אבל לא קיבלתם אישור לעניין הזה, אז בוא – – –
+
+
+ אז אתה תחליט. 
+
+
+ עם מי סיכמתם?
+
+
+עם המזכירות.
+
+
+אז אתה תחליט. 
+
+
+– – –
+
+
+ ראדה, תני לו להחליט – – –
+
+
+ תפעיל שיקול דעת. 
+
+
+אבל זה לא להחליף, זה להחליף למפרע, כי כבר – – –
+
+
+ בוא תשאל את השר. בוא תשאל את השר. 
+
+
+כבוד השר מאיר פרוש, בבקשה.
+
+
+ היושב-ראש, לפני חצי שעה הייתה לי הצעת חוק, עאידה תומא דיברה במקומי. 
+
+
+ כבוד השר, אם כבוד השר ייתן לי – – –
+
+
+ שנייה, שנייה. אני אסביר שנייה. 
+
+
+תשאל את השר, הוא ייתן לי. 
+
+
+ אני רק אומר, מדובר פה על הצעה לסדר-היום, והזמן שאחמד טיבי היה צריך לדבר עבר קודם לכן, לפני שעליתי לכאן. לא אכפת היה לי להחליף באותו זמן. כרגע עבר הזמן, צריך אישור יו"ר – לא היו"ר הנוכחי, אלא יו"ר הכנסת. 
+
+
+ אתה תחליט.
+
+
+לא, יו"ר הכנסת. ולכן, אני מבקש מהשר לעלות להשיב, ואם יהיה אחר כך – – –
+
+
+ איזה אישור יו"ר? למה צריך אישור יו"ר? 
+
+
+זה הכללים. 
+
+
+זה אושר בנשיאות. זה לא בסמכותו של הסגן – – –
+
+
+בבקשה.
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת טיבי, אני יכול לקבל את הנאום שלכם ואני אקריא אותו? 
+
+
+התקנון מאפשר לך או לא? יש פה ייעוץ משפטי, תשאלו אותו. הינה – – –
+
+
+– – –
+
+
+ זה לא קשור לשר, זה קשור לייעוץ המשפטי – – –
+
+
+חברים. בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ לא אכפת לי – – –
+
+
+ אני, גם לא אכפת לי, אבל נבדק וזה לא עומד בקריטריונים, בהנחיות. בבקשה, אדוני השר. אני מבקש לשמור על השקט. 
+
+
+– – –
+
+
+ אני מבין. אין לי התנגדות אמיתית, אבל אני – – –
+
+
+ לא, לא, זה רע. שיקול דעת – – –
+
+
+לא, זה לא שיקול דעת שלי כיו"ר הנוכחי אלא של יושב-ראש הכנסת, ולכן זה מה שנבדק. סליחה על הבלגן. 
+
+ בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לא לקחת אותי במכלול הוויכוח שנוצר פה במליאה, שחבר כנסת מסיעה ערבית לא קיבל את רשות הדיבור, והטענה מהמזכירות הייתה שהדבר לא נעשה בתיאום עם יושב-ראש הכנסת מר אמיר אוחנה, ולכן זה לא מתאפשר. אני מצידי גם הודעתי ליושב-ראש שמנהל כאן את הישיבה שאין לי בעיה לחכות, אבל הוא ציווה עליי לעלות לדוכן לענות על ההצעה הדחופה לסדר-היום. 
+
+
+ מחילה, כבוד השר, אני רק אומר שבדקתי את העניין לפי התקנון, וזה מחייב אישור של יושב-ראש הכנסת, לא של היו"ר הנוכחי. לכן אנחנו מבקשים שתמשיך בתשובה שלך. 
+
+
+ לכן, רבותיי חברי הכנסת, אני אענה לכם תשובה כשר תורן. אני עונה תשובה שעובדה והוכנה בידי משרד הבריאות והונחה בפניי מידי שר הבריאות הרב בוסו. 
+
+קודם כול, השר מודה על הפנייה וההצעה להעלות על סדר-היום את ההשמנה והעישון, שהם שני נושאים משמעותיים שמשרד הבריאות עוסק בהם ברמה היום-יומית במטרה לקדם את בריאות הציבור. העבודה שמקדם משרד הבריאות היא בכמה מישורים: במסגרת תוכנית אפשריבריא, יחד עם רשויות מקומיות, משרד החינוך, משרד התרבות והספורט ושותפים נוספים – במסגרת פעילות זו יש מעל 74 רשויות שבהן יש מתאם בריאות העוסק בקידום בריאות ברמה המקומית, כולל קידום פעילות גופנית, ויחד עם תזונאים עירוניים – גם בחינוך לתזונה בריאה. התוכנית נותנת הכשרה לפקחים ברשויות בתחום העישון ומחייבת להגביר אכיפה ברשויות למניעת עישון במקומות ציבוריים. במסגרת התוכנית נבנה אתר המשמש את מערכת החינוך והציבור הרחב למידע רב ופעילות מגוונת שנעשית. 
+
+ בחברה הערבית נוספו השנה 24 ערים שבהן יש מתאם בריאות, וייעשו פעילויות רבות בנושא תזונה למניעת השמנה וסוכרת שנבחרו כנושא הדגל. בנוסף, בשבעה אשכולות יש מתאם בריאות ותזונאי אשכול אשר מקדמים פעילות בריאותית בכל המרחב. 
+
+במסגרת גנים ובתי ספר מבוצע חינוך תזונתי לגננות ומורות ושינויים מערכתיים לשיפור הבריאות במסגרות אלו. במסגרת פעילות זו נבנו משחקים רבים לילדים המלמדים את רזי התזונה הבריאה בצורה משחקית וידידותית. משרד הבריאות מממן תזונאים בטיפות חלב ומעונות היום השיקומיים ומבצע פיקוח תזונתי בצהרונים. 
+
+ לבני נוער – בוצע תהליך עם תנועות וארגוני נוער לקדם תזונה בריאה במסגרות אלה, והמובילים הם בני הנוער עצמם, והם נעזרים בתזונאית כדי לבנות את התוכניות. כמו כן הוקמה קבוצת עבודה עם שותפים רבים לקידום בריאות, פעילות גופנית, תזונה נכונה ומניעת השמנה בקרב בני נוער, ובה שותפים גם נציגים של בני הנוער ושל ארגונים רלוונטיים שונים. 
+
+במקומות עבודה – משרד הבריאות עובד השנה על מכרז ירוק שמטרתו לקדם תזונה בריאה במקומות עבודה, בדגש על משרדי הממשלה כמובילים את השינוי הזה. 
+
+
+ מה קשור השמנת יתר לעישון? באמת, תסלחו לי. 
+
+
+ בקופות החולים – משרד הבריאות יצר מבחן תמיכה לעודד את הקופות להקים מרפאות מיוחדות לטיפול בהשמנה, ורשם ייעודי להשמנה בכל קופה. מבחן תמיכה זה, בעלות של 20 מיליון ש"ח לשנה, היה בשנתיים האחרונות מתוך כספי מס השתייה המתוקה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ מבחינת עישון – משרד הבריאות מפעיל מוקד טלפוני לאומי לגמילה מעישון, 6800*. המוקד נותן שירות לכלל אזרחי ישראל. 
+
+
+– – –
+
+
+ חברת הכנסת גוטליב, אפשר לא להפריע לי? בשביל מה את עושה את זה? 
+
+
+בכוונה אני עושה את זה, כי אתה גם מדבר לא יפה. 
+
+
+ חברת הכנסת – – –
+
+
+תשתדל לכבד אותי גם כשאתה מעביר ביקורת, אדון פרוש.
+
+
+ יש תשובות? 
+
+
+אני לא מדבר אלייך יפה? 
+
+
+ אני אשמח מאוד שתדבר אליי יפה כמו שאני מדברת אליך, גם אם – – –
+
+
+ מתי לא דיברתי יפה? מה קרה? 
+
+
+חברת הכנסת גוטליב, לאפשר לשר לסיים את דבריו, בבקשה. 
+
+
+הכול טוב. 
+
+
+ אני לא ��סיים את דבריי. אם אני לא אסיים את מה שהשר בוסו רצה להקריא פה אז אני אקבל נזיפה מחבר הכנסת הרב בצלאל.
+
+
+לא, לא, סיים את דבריך, הכוונה לא לקצר.
+
+
+ הסברתי ואמרתי שהוסיפו השנה ב-24 רשויות ערביות, אם לא שמעת. 
+
+על כל פנים, מוקד 6800* נותן שירות לכלל אזרחי ישראל ללא קשר לקופת החולים שבה הפונה מבוטח. המוקד נגיש וזמין בימים א'–ה' בשעות 08:00–20:00 במגוון שפות: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, אמהרית – פיילוט ראשוני. המוקד מזמין את הפונים הנועצים במוקד לעבור תהליך גמילה מעישון על ידי יועץ גמילה מוסמך ללא עלות. כמו כן, כל נועץ שמלווה בתוכנית הגמילה מקבל אפשרות לסבסוד מענה תרופתי לגמילה מעישון דרך רופא המשפחה בקופת החולים שבה הוא מבוטח. 
+
+ משרד הבריאות הוביל בשנה שעברה צוות פעולה לאומי וגיבש תוכנית חירום למאבק בסיגריות, בדגש על סיגריות אלקטרוניות, לנוכח העלייה המשמעותית בשימוש במוצרי עישון מסוכנים אלה על ידי בני נוער, שימוש שאף הוביל לאשפוז בני נוער ופטירה של אחד מהם. תוכנית זו הוגשה למנכ"ל ונמצאת בשלבי יישום. התוכנית כוללת בין היתר צעדי רגולציה משמעותיים שכבר הוצאו להערות הציבור. 
+
+ לסיכום, מדובר בשני נושאים קריטיים לבריאות הציבור, שגורמים לעלייה בשכיחות סרטן, מחלות לב וכלי דם, מחלות דלקתיות ועוד. השמנה ועישון גורמות לעלויות אדירות גם בחיי אדם וגם מבחינה כלכלית: 8,000 איש מתים בשנה מעישון, ואנחנו המדינה המובילה בעולם בקטיעות גפיים עקב סוכרת, עם עלויות של 20 מיליארד ש"ח בשנה. כל זה היה נכון עוד בימים של טרום מלחמה, ולנוכח המלחמה יש צפי להחמרה במצב, עם עלייה בתזונה לא בריאה וירידה בפעילות גופנית. כך גם בעישון. 
+
+דווקא בעת הזאת יהיה חשוב להשקיע משאבים כדי להמשיך לקדם נושאים אלה בכלל הזירות שבהן פועל המשרד, כמו שהזכרתי: רשויות מקומיות, גנים ובתי ספר, מקומות עבודה ומערכת הבריאות. יש חשיבות מכרעת לייצר סביבת חיים בריאה יותר והסתכלות תוך התאמה למגזרים השונים בחברה. מה שהשתנה בעשורים האחרונים הוא לא הגנטיקה של בני האדם, אלא הסביבה, כגון מזון מעובד ומהיר, נגישות גדולה של מוצרי עישון בגילים צעירים, פרסום נרחב ברשתות החברתיות שמקדם התנהגות לא בריאה. 
+
+נוסף על חינוך, הסברה וסיוע, טוען שר הבריאות כי מחובתנו לקדם רגולציה שתייצר סביבה בריאה, שבה הבחירה הקלה תהיה הבחירה הבריאה. הצעדים הראשונים היו הסימון התזונתי בחזית האריזה, והאריזה האחידה של מוצרי עישון. אבל אלה לא יכולים להיות הצעדים היחידים. המשרד פועל, מעבר למה שהוזכר כאן עד כה, לקדם רגולציה נוספת בתחומים אלה: להימנע מהצבת מזון מזיק במרכולים בנקודת הרכישה, סימון קלורי של מזון במסעדות, איסור טעמים בסיגריות אלקטרוניות, מיסוי אחיד של כלל מוצרי העישון ועוד. 
+
+ לכן אני מתכבד לסיים את דברי השר בתשובה המפורטת מאוד שניתנה לחברי הכנסת המציעים. תודה רבה לכם, המציעים. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. 
+
+
+ מה עם החברה הערבית? 
+
+
+ אני אחזור עוד פעם על מה שאמרתי, אולי לא שמעת: הוסיפו 24 ערים בחברה הערבית וגם שבעה אשכולות נוספים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. האם המציעים מסתפקים בתשובת השר או שמא רוצים – – –
+
+
+– – –
+
+
+שנייה, בואו נראה. אם הם מסתפקים בתשובה, מה טוב; אם הם לא מסתפקים, אפשר להעביר לוועדה. את רוצה? 
+
+
+– – – 
+
+
+ אנחנו נקיים הצבעה על העברת ההצעה לדיון בוועדת הבריאות. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה. 
+
+
+תשעה בעד, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה תעבור לדיון בוועדת הבריאות. בהצלחה.
+
+
+סליחה. אני קיבלתי אישור לדבר או מפה או על הדוכן.
+
+
+לא. אני אסביר שוב, חבר הכנסת איימן. אני ביקשתי לבדוק אם אפשר, מאחר שאתה לא בין המציעים, אתה התכוונת להחליף את המציע חבר הכנסת אחמד טיבי, ולא ניתן אלא באישור ישיר של יושב-ראש הכנסת. לא קיבלת אישור קודם לכן. ככה זה בהצעות דחופות. זה מה שנאמר בתקנון, ולכן לא יכולתי לתת לך. ביקשתי לאפשר לך, ולא התאפשר. אז אני מבקש שתגיע לוועדה, ושם – – –
+
+
+– – –
+
+
+אי-אפשר. כבר הצבענו.
+
+
+
+
+ וכעת נעבור להצעה הבאה, בנושא: הקדמת השירות הצבאי מיידית לתלמידי המכינות הקדם-צבאיות ושנת השירות, ללא דרישה דומה מתלמידי ישיבות. את ההצעה הגישו חברי הכנסת גלעד קריב, חנוך דב מלביצקי, משה טור פז, שרון ניר, אלון שוסטר ויצחק קרויזר. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בפתח הדברים אני מבקש להשתתף בצערן של שלוש המשפחות שהצטרפו אתמול למעגל השכול. אנו מרכינים את ראשנו ביראת קודש לזכר יקיריהן.
+
+משה רבנו, עליו השלום, לימד את כולנו שיעור חשוב כאשר הטיח בבני שבט ראובן, שבט גד ושבט מנשה את המילים: "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה". מילים אלו היו נכונות ונוקבות בימים ההם, והן נכונות ונוקבות גם בימינו. אז המילים הללו הביאו את השבטים המבקשים להישאר מחוץ לארץ ישראל להתעשת ולצאת חלוצים לפני אחיהם; היום, לצערנו, המילים הללו נופלות לא אחת על אוזניים ערלות. 
+
+ השוויון בנטל השירות והנשיאה המשותפת בעול הביטחון מעולם לא היו נחוצים יותר. המלחמה בעזה והאיומים האסטרטגיים על מדינת ישראל מחייבים את כולנו להבין שמה שהיה לא יכול להימשך. הקהלים והקהילות השונים בחברה הישראלית יידרשו להתגייס למאמץ הביטחוני והחברתי, ואני מקווה שכולנו נדע להתגייס לחשיבה אמיצה ויצירתית על סוגיית הגיוס, כי בנפשנו ובגופנו היא.
+
+בצד השאלה הגדולה של חלוקת נטל השירות, עקרון השוויון בנטל צריך לבוא לידי ביטוי גם בסוגיות יותר ממוקדות. בימים אלו מתמודדות מסגרות שנות השירות והמכינות הקדם-צבאיות עם הצורך של צה"ל בהקדמת הגיוס של קרוב ל-1,500 חניכי המסגרות המיועדים לשירות קרבי. חניכים אלו, שהתנדבו לשנה נוספת של עשייה חברתית, קהילתית והתיישבותית, נדרשים עכשיו לעזוב את המסגרות בעיצומה של השנה בהתראה קצרה.
+
+הפגיעה הצפויה במסגרות ובמשימות החברתיות שלהן קשה מאוד, ומעידים על כך ראשי הרשויות המקומיות בכל רחבי הארץ, בדגש על הפריפריה. הצורך הצה"לי ברור: מלחמה נכפתה עלינו, ואנחנו חייבים להעניק לצורך זה עדיפות עליונה. עם זאת, עלינו לוודא שגם גזרה הכרחית זו מתחלקת באופן הגון וראוי בין כל המסגרות שבהן מתקיימת דחיית שירות – שנות השירות, המכינות הקדם-צבאיות, ישיבות ההסדר, וכן, גם הישיבות הגבוהות, שרוב תלמידיהן מתגייסים כעבור שנים מספר לשירות צבאי.
+
+על מערכת הביטחון לוודא כי גם במהלך ההכרחי הזה ערך השוויון בנטל בא לידי ביטוי מעשי. צעדים חשובים כבר נעשו בעקבות הפנייה שלנו לשר הביטחון, אך יש מקום למאמץ נוסף, ותפקידנו כחברי כנסת לוודא שכך אכן קורה. בנוסף עלינו לוודא שהתגייסותם המוקדמת של חניכי המסגרות לא תביא לפגיעה קשה בחוסן הכלכלי של אותן מסגרות, ועל המדינה לערוב לכך. תקצר היריעה מלספר על תרומתם של בני ובנות שנות השירות, הקומונרים של תנועות הנוער וחניכי המכינות הקדם-צבאיות לליווי המשפחות המפונות וקהלים נוספים שנפגעים ישירות מהמלחמה. אני מסיים.
+
+נושא זה של התמיכה בהוצאות הקבועות של המסגרות טרם הוסדר על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים. אני פונה אליכם בבקשה לאשר את ההצעה לסדר-היום, על מנת שהכנסת באמצעות ועדותיה תיתן מענה לעניין הנוגע ישירות לאלפי צעירים וצעירות, מיטב הנוער הישראלי, שמסורים בכל מאודם לחברה הישראלית ולצה"ל. תודה.
+
+
+תודה רבה. וכעת הדובר הבא, חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח.
+
+
+אני מבקש רק לציין שחבר הכנסת טור פז, מיוזמי ההצעה, לא הגיע מכיוון שאחד מפקודיו בצבא נפל בקרב, והוא מלווה את המשפחה, וראוי להזכיר את זה.
+
+
+ לגמרי.
+
+
+נכון. כרגע הלוויה בכפר עציון. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. אתה בהחלט צודק. אני גם מכיר את אביו, וכעת הלוויה בכפר עציון.
+
+
+משה ביקש שבכל זאת נציג את ההצעה לסדר-היום, למרות שהוא לא כאן.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא שעל סדר-היום עוסק בחברה הישראלית ובמפעל הציונות הגדול ביותר שלה, שהוא הגיוס לצה"ל. ב-7 באוקטובר נכפתה על מדינת ישראל מלחמה שאין צודקת ממנה. האתגרים שצה"ל נדרש אליהם בשבע חזיתות מחייבים אותו לגייס את כל הכוחות העומדים לרשותו, לרבות כוח אדם סדיר, כוח אדם בקבע, כוח אדם במילואים, וכעת על הפרק הקדמת גיוס למיועדים לשירות ביטחון. עקב כך, בצדק, הודיע לאחרונה צה"ל על הגדלת מחזור הגיוס בחודש מרץ ועל הקדמת גיוסם של המיועדים לשירות ביטחון, כ-1,500 במספר. בתוך כך, צה"ל הקדים את גיוסם של כ-1,000 חניכי מכינות קדם-צבאיות ומתנדבי שנת שירות, ושל 150 תלמידי ישיבות הסדר בשנה השנייה ללימודיהם.
+
+נכון לעכשיו החליט צה"ל שתלמידי הישיבות שנמצאים בשנה הראשונה ללימודיהם ותלמידי הישיבות הגבוהות או החרדיות לא ייכללו בהחלטה שלו. לאחרונה פנו אליי הורים רבים – הורים של משפחות ציוניות, אוהבות הארץ, ששולחים את הילדים שלהם להתנדב, להיות בשנות שירות, להיות במכינות – ושיתפה אותי אחת האימהות בתחושת האפליה שהיא חשה כאשר צה"ל מבקש להקדים את גיוסם של חניכי המכינות ומתנדבי שנת שירות ולא מאפשר להם לתרום כפי שהם תכננו, בעוד הגיוס של סקטורים אחרים לא הוקדם. היא הביעה דאגה עמוקה מכך שההתנהלות לא שוויונית, ומהשפעתה על המוטיבציה של נערים נפלאים לשירות משמעותי כלוחמים בצה"ל, שיכולה להתערער.
+
+ אין חולק על כך שבשעת מלחמה, שבה משרתים חיילים וחיילות מכל חלקי החברה הישראלית, טבעי הדבר שכאשר צה"ל נדרש להקדים גיוס על מנת לעמוד במשימותיו, הוא יעשה זאת. אך עצם העובדה שהקביעה הזאת מופנית לסקטור אחד ולא לכולם באופן שוויוני – זה יוצר תחושת אפליה, ולא נכון לעשות את זה.
+
+בצה"ל משרתים כעת כולם, וההגנה על הארץ היא לא רק חובה, אלא זכות והזדמנות לתרום ולהשפיע. למרבה הצער, רשימת החללים שהולכת ומתארכת מיום ליום, אדוני, מעידה על כך שבצה"ל משרתים מכל חלקי החברה הישראלית, והשכול לא מבחין בין בוגר שנת שירות או מכינה קדם-צבאית לבין בוגר ישיבה ציונית. השוויון בשירות – ואני נמנעת מלומר "השוויון בנטל", כי אני מאמינה שזה שוויון ורכיב משמעותי בחוסן הלאומי שלנו ובאחדות של החברה הישראלית, במיוחד בימים האלה, ואני מאמינה שהשירות בצה"ל הוא זכות – מתוך הכרה בתרומה הייחודית של כל אחד ואחת לפסיפס החברתי המדהים הזה, זה לא רק עניין של צדק חברתי וחלוקתי, זו גם דרך לחזק את האחדות הלאומית ולבנות חברה חזקה מאוחדת ומגוונת.
+
+כולי ציפייה שצה"ל יבחן את ההחלטה הזאת בהסתכלות על כלל פוטנציאל המשרתים ומגזרים נוספים שעדיין לא משרתים וצריכים לשרת. צה"ל זקוק לעוד לוחמים. מן הראוי שכולם ייקחו חלק: המכינות, השינשינים, הישיבות הציוניות, הישיבות החרדיות – כן, כולם. זוהי הזדמנות טובה, כשאנחנו מדברים על זה, להצדיע לאלה שכן עושים זאת, ללוחמים והלוחמות שעכשיו עושים את מלאכת הקודש החשובה והכל-כך משמעותית בלחימה.
+
+אני רוצה להגיד חזק ואמץ לכל חיילי צה"ל מכל חלקי החברה הישראלית, ואני רוצה לקרוא מכאן למשרד הביטחון ולצה"ל שיסתכלו שוב ובקפידה על ההחלטה הזו. כל החלטה שמתקבלת במוסדות של הצבא ושל מערכת הביטחון מקרינה בסוף על האחדות של כולנו. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. כעת הדובר הבא, חבר הכנסת אלון שוסטר.
+
+
+תודה, אדוני היושב-ראש. אנחנו עסוקים כאן במציאות שבאמת מעמידה בפנינו אתגר. מצד אחד, אשרי הזוכים לקריאה "בואו להתגייס בתקופה קשה כל כך". אני חושב שזאת זכות אדירה. אנחנו אתמול ציינו את יום השואה הבין-לאומי, ולהבדיל – יש מי שאומר לא להבדיל – אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו איננו חסרי כוח מגן: יש לנו ממשלה, יש לנו מוסדות ביטחון, ואנחנו מצווים להגן על עצמנו. ואכן, כפי שאני בזמנו יצאתי לשנת שירות – משום שיש עוד משימות לאומיות, אדוני היושב-ראש – כך גם כעת, כעבור כמעט שני דורות, יש אלפי נערות ונערים שמרגישים חובה לעשות כן.
+
+אבל אנחנו עסוקים בשאלת החלוקה בנטל, האיזון הנכון. יש כאן שני שלבים, אולי אפילו שלושה. יש עדיין, לצערי, אדוני היושב-ראש, ציבורים שלמים שיש להם כל כך הרבה מה לתרום לחברה, לביטחון, לביטחון בזמן חירום, לכוחות ההצלה, ואנחנו מוכרחים לייצב באופן חוקי את השוויון הזה, את הנשיאה המשותפת בנטל, מתוך הכרת הטוב, מתוך הכרת ההכרח. זה שינוי אחד שצריך לעשות. 
+
+שינוי אחר שאני מבקש לשים לב אליו: ישנם אנשים שדוחים את השירות הצבאי – מסגרות קיימות, הכול במסגרת החוק – שהם לא נקראים. גם במציאות הזאת הם נשארים ולומדים ארבע, חמש ושש שנים, והם, גם בעת צרה זו ליעקב, לא נקראים, ואנחנו נשארים עם אותן קבוצות שנושאות בנטל המיוחד הזה, שזו זכות גדולה עבורם להיות שייכים לחבורה הזו. 
+
+ ואני רוצה לחדד ולומר שישיבות ההסדר המופלאות, שנושאות היטב בנטל כרגע – אנחנו יודעים, וכמעט כל יום וכל שעה אנחנו עדים לכך, ובכל זאת צריך לשים לב – יש מאות תלמידים או חניכים צעירים בישיבות ההסדר שכבר שנה וחצי נמצאים במסלול, והם יסיימו כחצי שנה נוספת, ולעומת זאת תלמידים או חניכים במכינות אחרות ושנת שירות, שזו השנה הראשונה שלהם – חלקם, אולי לא הגדול, אבל חלקם, לא ישלימו אפילו שנה אחת. זאת דוגמה לאיזון פנימי שחייב להתבצע, משום שאנחנו לא רק צריכים לייצר את הביטחון אלא גם את תחושת הצדק ותחושת החלוקה של הנטל. 
+
+ ולכן הדיון הוא דיון חשוב. לטעמי הוא דיון שיכול להיות כמעט בכל ועדה. המקום המתאים בעיניי הוא ועדת חוץ וביטחון. למה אני אומר את זה? משום שאני חושב שהצבא – ייתכן ששווה לשמוע את זה – נכנע ללחצים, ייתכן שאלה לחצים פוליטיים, שאמרו: אל תגעו במשיחיי. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. כעת חבר כנסת יצחק קרויזר. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מלחמת חרבות ברזל, שנפתחה עלינו בפתאומיות מפתיעה לאחר המתקפה האכזרית ב-7 באוקטובר, הביאה את חיילינו באלפיהם להילחם בשדה הקרב בעוז ובגבורה, כתף אל כתף, חיילי הסדיר וחיילי מערך המילואים. זהו הסיפור של צבא ההגנה לישראל: האתוס של צבא העם. ומה שמיוחד ומייחד אותנו – התלכיד הנדיר, המכיל בתוכו מנעד של החברה הישראלית; אותו מרקם אנושי שיודע להתאחד בעת לחימה באחוות לוחמים נדירה של ערכי הרעות, החברות והאחדות, גם כשאין אחידות.
+
+הכוח האופרטיבי של צה"ל מורכב מחיילי הסדיר לצד אלפי חיילי מערך המילואים שהתגייסו בהמוניהם מכל רחבי הארץ, וגם אלה ששהו בחו"ל, בהתגייסות מרשימה ומרגשת. כולם נקראו יחד לשאת את האלונקה: חיילי הלוגיסטיקה לצד אנשי הרפואה, חיל חימוש לצד הסיירות, חיל האוויר, חיל הים, פיקוד העורף לצד חיילי הקומנדו. כולם נרתמו להילחם יחד במלחמה הצודקת הזאת לשמירה על גבולות המדינה, להשבת השקט הביטחון ולהחזרת החטופים. 
+
+מעל 100 ימי לחימה עוברים עלינו, אך בעיקר על חיילינו. הסד"כ של המלחמה הזו מורכב מחיילי הסדיר ומ-330,000 חיילי מערך המילואים, שמורכב מעשרות אלפי סטודנטים, עצמאים, שכירים, עובדי מדינה, עובדי הייטק, בעלי חברות בכירים במשק, אומנים, מורים – אותם מתנדבים שמשלמים מחירים אישיים וכבדים בתעסוקה, בפרנסה, בלימודים ובמשפחה. אלה הם השמנה והסלתה של החברה הישראלית, חוד החנית האיכותי של החברה, שבשל עוצמתם הגדולה אנו נוטים לשכוח, אדוני היושב-ראש, שמדובר רק ב-2% מהחברה.
+
+117 ימי לחימה עזים עוברים על חיילינו, שטלטלה את כולנו במתקפה רב-חזיתית ואכזרית בכל רחבי הארץ, שעל אף עוצמתה, מסירותם הרבה של חיילינו מאפשרת להם לקיים סוג של שגרת חיים בעוד הם נלחמים עבורנו בגבורה. אלו הן הפנים היפות של הארץ הזאת, שספגו בכאב אדיר אבדות רבות בנפש ובגוף. כתוצאה מכך, אדוני היושב-ראש, צה"ל נאלץ להגדיל את מחזורי הגיוס של חודש מרץ הקרוב, והודיע על הקדמת גיוסם של למעלה מ-1,200 חניכי מכינות קדם-צבאיות, מתנדבי שנת השירות, וכ-150 תלמידי ישיבות ההסדר שנמצאים בשנה השנייה ללימודיהם, אך לצערנו לא מתלמידי הישיבות הגבוהות ולא מתלמידי הישיבות החרדיות. 
+
+תלמידי ישיבות ההסדר והמכינות הקדם-צבאיות, מלח הארץ, משלל האוכלוסיות והחברות בישראל, הפרוסים במעל ל-97 מוקדים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ומהמרכז, התבקשו לקצר את דחיית השירות ואת תקופת ההכשרה שלהם, שנועדה לבנות את אישיותם ולהכשירם להיות דור המנהיגים הבא. מנהיגי המחר הוכיחו את מנהיגותם בהווה, ואת דרישת צה"ל לחייב אותם לקצר את דחיית גיוסם – הפכו את החובה להתגייס לזכות שהיא חובה. 
+
+הצרכים מרובים, והצבא צריך ללכד את כולנו. אני קורא לאחיי מכל מנעד המגזרים והלאומים החיים בארץ להתגייס, מתוך תחושת אחריות ושותפות גורל שלנו כאן בארץ, לשירות צבאי או לאומי. מלחמת חרבות ברזל, שהביאה את עם ישראל להתגייס בהמוניו, באה לידי ביטוי גם בקרב החברה החרדית, כשראינו את תחושת השותפות שהביאה לניצני התגייסות מרגשת למאמץ המלחמתי. את הדוגמה האישית לכך למדנו מדוד המלך, שכונה עדינו העצני: כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ.
+
+אני פונה מכאן לכלל החברות בחברה הישראלית, וגם לאחינו החרדים: בימים אלה יותר מתמיד זהו צו השעה, אבל בעיקר זה צו הלב, המצפון והחובה שלנו להיות שותפים מלאים של כל החברה, על כל גווניה, להגנת העם והמולדת, ולדאוג שהשקט והביטחון יחזרו לחייהם. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. כעת ישיב על ההצעה השר מאיר פרוש, בשם שר הביטחון. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אני עונה בשם שר הביטחון ככתבו וכלשונו – מערכת הביטחון מוקירה את מערך המכינות, שנות השירות והישיבות ואת תרומתן הרבה לצבא ההגנה לישראל ולמדינת ישראל. מסלולים אלו רבי חשיבות, והם מכינים מלש"בים לשירות צבאי משמעותי, מחזקים אותם לפני גיוסם ותורמים להגשמת משימות לאומיות. 
+
+בעקבות המלחמה, הצבא, צה"ל, נדרש לכוח אדם נוסף לשם עמידה במשימותיו ושמירה על כשירותו המבצעית, ובפרט נדרשה הקדמת גיוסם של 1,300 כשירי לחימה נוספים למרץ 2024. משיקולים ביטחוניים אלה החליטה מערכת הביטחון בראשותו של השר גלנט על הקדמת גיוסם של תלמידי מכינות, תלמידי ישיבות הסדר, תלמידי ישיבות ציוניות גבוהות ומתנדבי שנות שירות. אגף כוח האדם בצה"ל והאגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון קיימו בשבועות האחרונים שיח עם כלל הגופים הקדם-צבאיים על מנת להגיע להסכמות ותיאום שימזערו את הפגיעה. על פי המתווה, צה"ל יקדים, כאמור, את שירותם של כ-1,300 צעירים, ויעשה זאת באופן מאוזן בין המסלולים השונים, בהתחשב בין היתר במהותם, באופיים ובאורכם.
+
+הקדמת הגיוס מתוכננת להתבצע באופן הבא: כ-850 חניכים במכינות הקדם-צבאיות וממסלולי שנת השירות, ועוד כ-450 מקרב תלמידי הישיבות. הקדמות הגיוס נערכות בכלל המסלולים המוזכרים לעיל באופן מאוזן ושוויוני, ובאופן יחסי להיקף כשירי הלחימה במסלולים. עוד הוחלט כי ככלל לא יוקדם הגיוס לצעירים שפונו מבתיהם עקב המלחמה. 
+
+מערכת הביטחון מוקירה את מערך המכינות, שנות השירות, ישיבות ההסדר והישיבות הציוניות הגבוהות ותרומתן הרבה לצה"ל, ליחידות הלוחמות ולתפקידי הפיקוד והקצונה, וכמובן שהמשרד ימשיך לתמוך במסלולים אלה והצבא ימשיך לתמוך במסלולים אלה ולהרחיב אותם גם בשנים הבאות. 
+
+בשם השר, אני רוצה להודות לכלל השותפים לתהליך – המכינות, הישיבות, התנועות וארגוני הנוער המשלחים לשנת השירות – על ההבנה וההירתמות בעת לחימה ועל הנכונות לשאת בנטל המשותף ולחזק את היחידות הלוחמות. תודה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני השר. כעת מבקש התייחסות מהצד חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה. 
+
+
+מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אם כבר מדברים על מגזרים ועל הצבא, אני רוצה להתייחס ליחידה, יחידה נסתרת – – – 
+
+
+ רק יש לך דקה. בסדר?
+
+
+כן, כן. אני יודע. יש לנו יחידה נסתרת באזור ביר-הדאג' שמהלכת אימים ומאיימת על אנשים ועל התושבים באזור ביר-הדאג'. אני כבר פניתי לשר יואב גלנט בזמנו על מנת לטפל באנשים האלה, אנשים שלא מזדהים בפני האזרחים, תוקפים אותם, מנקבים את הצמיגים של הרכבים שלהם, מבריחים אותם מהיישובים שלהם, מאיימים עליהם. ולכן הדרישה שלנו – ביקשנו להפסיק להתייחס לאנשים בנגב בצורה גזענית. זה – א. ב. אני רוצה להגיד לך שיש בנגב שתי יחידות: יחידה אחת שמאיימת על התושבים, אוקיי? (אומר בערבית: תוקפת את האנשים,) ויחידה אחרת שהורסת לאנשים. היום איימו על האזרחים בביר-הדאג' והרסו בתים בביר-הדאג'. יחידה אחת (אומר בערבית: תוקפת את האנשים והיחידה השנייה מבצעת כיתור לאנשים והורסת אצל האנשים. מספיק. די. תודה רבה.) 
+
+
+תודה רבה. מבקש להשיב על ההצעה אחד המציעים, חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה; להתייחס. 
+
+
+ – – – 
+
+
+הוא יכול להתייחס. שניים י��ולים להתייחס להצעה. דקה אחת. יכולים שניים להתייחס. 
+
+
+– – –
+
+
+לא, הוא מתייחס לתשובת השר. הוא אחד המציעים. בבקשה. 
+
+
+ הוא יכול. 
+
+
+תודה. אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר, ואני אומר את זה מתוך כבוד לכל שריה של ממשלת ישראל, שיש משהו די אירוני בכך שדווקא השר פרוש הוא שהביא את תשובת הממשלה על השאלה שלנו על חלוקה הגונה של נטל השירות והנשיאה בנטל ביטחונה של מדינת ישראל. ואני אסתפק בזה, מכיוון שהשאלה היותר-חשובה או האמירה היותר-חשובה היא האמירה הבאה: אני מודה לשר הביטחון על מאמציו, אבל תשובתו לא מלאה. למיטב ידיעתנו עדיין ישנה בעיה בחלוקה הוגנת של נטל הקדמת השירות. כפי שאמר חברי חבר הכנסת שוסטר, בישיבות ההסדר חניכי השנה הראשונה יזכו כולם להשלמת השנה. אין תשובה ברורה איך מתבצע גיוס מתוך ישיבות גבוהות, שבהן אנשים דוחים את השירות לשלוש, ארבע וחמש שנים, והתשובה היא חלקית. אנחנו מבינים את הצורך, מכבדים אותו, אבל אני מבקש שהמליאה תאשר את ההצעה, כדי שנוכל לעמוד על כל הפרטים – –
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+ – – בדיון ועדה, וגם על השאלה איך מבטיחים את החוסן הכלכלי של המסגרות, שייפגעו בתקצוב כתוצאה מהקדמת הגיוס. 
+
+
+תודה רבה. אדוני השר מבקש להשיב? בבקשה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביקשתי שוב לעלות לדוכן, למרות שזה לא – –
+
+
+ – – – בכל רגע נתון. 
+
+
+ זה מה שקורה כשעליזה לא פה.
+
+
+זה תקנון. בבקשה, כבוד השר. 
+
+
+– – למרות שזה לא מקובל. ואני לא חושב שלפי התקנון אם אחד מציע הצעה לסדר-היום, הוא יכול לקבל אחר כך זכות דיבור. הוא ביקש, למה לא?
+
+
+ לא. הוא יכול, בגלל שיש שניים שהציעו, אז הוא – – –
+
+
+ברוח הימים האלה, חבר הכנסת הרב אזולאי, אנחנו מדברים בלשון פיוס.
+
+
+יפה. 
+
+
+וגם אם שמעתי את מה ששמעתי מחבר הכנסת גלעד קריב, אני גם אדבר – לא אדבר בלשון שהיינו מדברים כאשר המליאה הייתה נראית אחרת. אבל גלעד קריב היה חבר בקואליציה שהצביעה וגייסה – ואני בעד, אבל הוא היה חבר כנסת בקואליציה שגייסה 52 מיליארד שקל לחברה הערבית, ומעולם הוא לא עלה לדוכן לשאול: היכן זה השוויון בנטל? אבל כאשר מדובר בציבור חרדי, הוא לא מסוגל לעמוד בפיתוי. הוא מנסה שוב, אבל אנחנו לא צריכים להיגרר. תודה.
+
+
+
+תודה רבה. 
+
+ וכעת נקיים הצבעה. 
+
+
+ חשבתי שאתה הולך להביא לנו איזו בשורה בנוגע לשוויון – – – בקשב רב. 
+
+
+המציעים מבקשים להעביר את זה לוועדת חוץ וביטחון, אם אני מבין, נכון?
+
+
+ כן. חוץ וביטחון. 
+
+
+אנחנו נקיים הצבעה על העברת ההצעה לדיון בוועדת חוץ וביטחון. תפסו מקומותיכם. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+
+חמישה בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהדיון בהצעה יעבור לוועדת החוץ והביטחון, ושם יידון הנושא כולו. תודה לכולם. 
+ 
+
+
+
+ כעת נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הקרב על החזרה לשגרה של המילואימניקים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת רון כץ, קטי קטרין שטרית, ינון אזולאי, אפרת רייטן מרום ויבגני סובה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אתה פה. אתה בקואליציה. 
+
+
+אנחנו תמיד ביחד. 
+
+
+לרשותך שלוש דקות, בבקשה. תשתדלו לעמוד בזמנים, בבקשה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להודות לחבריי שהצטרפו אליי להצעה החשובה הזו. ההצעה הזו מדברת על אחת העוולות המוסריות הכי גדולות שאפשר לעשות במדינת ישראל. אנשים עזבו הכול, עלו על מדים, הלכו להגן על כולנו, ומה לעשות? זה לוקח הרבה זמן. אנשים נמצאים כבר ב-117 ימי לחימה; הם עוד היו שם קודם בהיערכות. הם לא נמצאים הרבה זמן בעבודה, זה נכון, ולצערי אנחנו מקבלים מבול של פניות ממילואימניקים שכאשר הם הגיעו בחזרה למקום העבודה שלהם, היה כבר ממלא מקום, התיקים שלהם הועברו למישהו אחר, הדברים שהם היו אחראים להם עברו למישהו אחר, ואז, בדרך אלגנטית מראים להם את הדרך החוצה.
+
+המצב האבסורדי הזה לא יכול לקרות במדינת ישראל. לא יכול לקרות – 1. כי זאת סכנה ביטחונית אמיתית. ברגע שמעסיקים יבינו שאנחנו מעלימים עין מזה, נותנים לזה איכשהו לעבור מתחת לרדאר שלנו, פשוט יעשו את זה יותר. ואז השלב הבא יהיה שאותם אנשי מילואים יגידו: אנחנו לא יכולים להתייצב למילואים, כי זה פוגע בפרנסה שלנו, ובסופו של דבר אנחנו צריכים לחזור לחיים שלנו. זה כדור השלג שחייב להיעצר פה היום. אני יודע ששר העבודה רוצה לשנות את החוק הרלוונטי לענייני פיטורים של אנשי מילואים. לצערי זה לא מספיק – זה לא מספיק כי זה לא קרה כבר לפני חודשיים, זה לא מספיק כי זו לא הוראת שעה מיידית, וזה לא מספיק כי זה קורה בכל יום.
+
+ישבתי עכשיו בחוץ עם שר הרווחה, ונתתי לו דוגמה מהרגע, שלוחם ביחידת דובדבן שעובד בחברה ממשלתית חזר ואמרו לו – לא, סליחה, זו חברה פרטית שעובדת עם הממשלה, אני לא אחשוף פרטים, פשוט כי הפונה ביקש שלא לחשוף. הוא חזר, גילה שיש מישהו במקומו בתפקיד, ולאט-לאט העבירו אותו לתפקיד אחר, תפקיד אחר, תפקיד אחר. בסוף הוא מצא את עצמו בשימוע פיטורים, כי הוא לא הסכים, הם לא הסכימו – אנחנו יודעים איך הולכים החיים. 
+
+ ולכן אנחנו חייבים לומר פה באופן ברור: לא ניתן לזה לקרות. נחוקק על זה, נעשה על זה דיונים בוועדה. לא ניתן לזה לקרות. זה לא יכול לקרות במדינת ישראל שאנחנו נפקיר את המילואימניקים שיצאו להילחם בשבילנו, ואז הם יחזרו ויצטרכו להילחם שוב עבור העבודה, הפרנסה והמשפחות שלהם. לזה אנחנו לא ניתן לקרות. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה. וכעת הדוברת הבאה, חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ אתה יודע, אדוני היושב-ראש, איך אנחנו קוראים להצעה שלנו? הקרב על החזרה לשגרה של המילואימניקים. תקשיב, זו בושה וחרפה. החבר'ה הצעירים שלנו, הקדושים – המלאכים בירוק, אני קוראת להם – נלחמו בשביל שאותו מעסיק או מעסיקה יוכלו להמשיך ולנהל את החברה, את המפעל. זה מזכיר לי את הסיפור של ש', שלא רצה כמובן להזדהות, לוחם ביחידה מובחרת ששוחרר משירות המילואים שלו בטענה שצריכים אותו דחוף. התקשרו למעסיק שלו ואמרו: צריכים אותו דחוף בעבודה. כשהוא הגיע, אתה יודע מה הוא מצא, אדוני היושב-ראש, על השולחן שלו? מכתב לשימוע. בגלל זה הזדרז המעסיק שלו. 
+
+ ואני חוזרת ואומרת: מעשי הגבורה הרבים שגילינו בתקופה הזאת, בלחימה הזאת, זה סיפורים שיספרו אותם מסביב למדורות, זה אפילו נשמע כמו צ'יזבט, איזה מעשה גבורה. והם חוזרים בחזרה לחברות או למפעלים שלהם, והם מוצאים על השולחן שלהם את אותו מכתב ארור לשימוע? תגידו, אתם לא מתביישים? אתם לא מתביישים, אותם בעלי חברות או מפעלים, לפטר את הגיבורים האלה? אנחנו לא היינו קיימים היום אם הם לא היו שם בקרב, אם הם לא היו נלחמים עבורנו.
+
+אני חוזרת ואומרת מעל הבימה הזאת: כל מעסיק שיעז לחשוב על פיטוריו של אותו מילואימניק קדוש, אני מבקשת – גם אני וגם חברי הכנסת שיושבים כאן – תנו לנו את השמות שלהם. אנחנו נצא עם סרטונים, אנחנו נעמוד פה מעל ��דוכן ונגיד את השם של המעסיק ונאמר לו: בושה וחרפה שאתה בכלל מעז לחשוב על זה, שאותו חייל – אין לו לאן לחזור. הם בסך הכול הגנו עלינו, שמרו עלינו. כולנו היינו עדים לטבח הנוראי הזה, וכולנו יודעים שאנחנו ממשיכים לנשום, לחיות במדינה הזאת, בזכות אותם קדושים. והם קדושים כי הם עושים מלאכת קודש. אנחנו מדברים על חיילים שנמצאים כבר למעלה מ-100 ימים ללא מקלחות, ללא אוכל בריא, ללא המשפחות שלהם, ללא הילדים שלהם, ואז, כשהם חוזרים, הם צריכים לתת תשובה לנשים שלהם, לבנות הזוג שלהם, למשפחה שלהם, שהם יהיו בעוד כמה ימים טובים בתוך הבית. זאת המלחמה, זה הקרב האמיתי, על הכבוד של אותו חייל. 
+
+ואני ממש מבקשת מכבוד השר: אנחנו יודעים טוב מאוד שאתה רוצה ואתה מתכוון להאריך את תקופת ההגנה על המילואימניקים שחוזרים ל-90 יום, אבל צריך להוסיף לזה עוד משהו – אפילו סנקציות כנגד אותם בעלי חברות או מפעלים שאפילו חושבים לעשות את הצעד הזה. אסור, וזאת חובה מוסרית וערכית של כולנו. כולנו צריכים לעמוד דום ולומר לאותם חיילים – ואני מצדיעה להם על כל העשייה הנהדרת שלהם למען ביטחון המדינה הזאת. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. וכעת נעבור לדובר הבא. חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה, לרשותך שלוש דקות. בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת – האמת, קטי, אמרת מהלב. רון, לקחת את זה – והאמת, יודעים שאתה גם רץ עם זה עוד מההתחלה – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אחר כך אתן לו את הציון, קטי. אם אני אדבר עליו שלוש דקות, אז נגמר לי הזמן. אנחנו מעדיפים לדבר על המילואימניקים. ומגיע לו גם יותר משלוש דקות, זה בטוח. אפרת, גם לך תודה רבה. זה רק מראה שאנחנו מדברים על נושא שהוא כאוב לכולם, נושא חיילי המילואים. 
+
+
+– – –
+
+
+ אני מכירה מישהו שכמעט איבד את החברה שלו בגלל המילואים. 
+
+
+ אז אני מכיר מישהו שאיבד. אני יושב בוועדת הכספים. אנחנו מעבירים חוקים בשביל לעזור לעצמאים, ובסופו של דבר, כשהם מגיעים אלינו אחרי שאנחנו מעבירים חוקים, ומגיע מילואימניק שצריך לבכות שאין לו מה לאכול כשהוא חזר ממילואים, או שהילדים שלו בבית ואין להם מה לאכול בגלל שלא קיבלו את המענקים – אז אנחנו לא השלמנו את המלאכה בעניין. אבל כשמגיעים מהמגזר העסקי, התעשיינים, כולם, ואומרים: צריך לעזור למפעלים, צריך לעזור להם – כי עכשיו, בשעת לחימה, כולם פתאום באים ואומרים: אנחנו רוצים לעזור, ומוציאים אוכל לחיילים ומוציאים ביגוד ומוציאים הכול – פתאום, ברגע אחד, כשהעובד צריך לחזור, אתם שוכחים את עניי עירך. אותם מעסיקים גדולים, אתם שוכחים שהמילואימניקים האלה, גם להם יש משפחות? עם כל הכבוד לכם, תדאגו קודם כול להם, קודם כול לעניי עירך. 
+
+ עכשיו מצאו שיטה חדשה, יש שיטה: אני לא מפטר את העובד, מה פתאום. העובד מגיע, בסך הכול לקחו לו תיקים ושמו אותם במקום אחר, אם זה עו"ד, או שאם העבירו אותו מהתפקיד שלו – הוא לא פיטר אותו. הוא לא פיטר אותו. הוא אומר לו: תמשיך לעבוד. הוא מוציא לו את המיץ, הוא מוצץ לו את הדם במזרק, בקשית הכי קטנה שיש, כדי שהוא יגיד: עזוב אותי, אני הולך. ואז – הוא התפטר, מה אתם רוצים ממני? מה אתם רוצים ממני? הוא התפטר, לא אני. אבל אתה הוצאת לו את המיץ. הוא הלך בשבילך ובשבילי ובשביל כולנו. אז מה אתה אומר: אני רק העברתי אותו תפקיד, כי הייתי חייב מישהו אחר שימלא את מקומו? אז עכשיו הוא חזר, אז תגיד לאותו אחד: בבקשה, צא. היום האנשים שבאים להתראי��ן לעבודה – שואלים: מה אתה עושה? אני לוחם. אה, אוקיי, בסדר, כל הכבוד לך, אתה חזק, אתה פייטר, עשית בשבילנו הכול. הוא רק יוצא מהדלת – תביא את המרואיין הבא, רק תבדוק שהוא לא נמצא במילואים. רק תבדוק את זה. בסופו של דבר, המעסיקים חושבים, במיוחד במפעלים הגדולים, חושבים שאפשר להסתדר. ואומרים: אני אשנה לו את המיקום שלו. במקום בחדר הזה – ישב בחדר השני. גם את זה אנחנו לא ניתן. אני כבר מסיים. הגשתי הצעת חוק גם בעניין הזה, שנאריך את זה מ-30 יום ל-90 יום, אבל כמו שאמרתם, צריך להיות יותר מזה – צריכה להיות סנקציה וצריך להיות עכשיו ומייד, כי רק ככה נמשיך להיות מאוחדים כדי שנוכל לעזור להם. 
+
+
+ קנסות. 
+
+
+ ובל נשכח: גם להם יש ילדים בבית, גם הם צריכים לפרנס. ובעזרת השם, שר העבודה, תודה רבה לך, אנחנו יודעים שאתה נרתם לעניין הזה. יישר כוח. 
+
+
+ תודה רבה. וכעת נבקש מהשר להשיב על ההצעה. שר העבודה יואב בן צור, בבקשה. 
+
+
+ גם להגיד יישר כוח. 
+
+
+ סליחה, התבלבלתי. הדוברת הבאה – חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מאז 7 באוקטובר מעל 300,000 משרתי מילואים עזבו את בתיהם ואת משפחותיהם ויצאו להגן על הבית. הם הותירו אחריהם משפחות, בנות ובני זוג, והתפנו למשימה בידיעה שיש להם גב חזק ותומך בבית. יחד עם משרתי ומשרתות המילואים התגייסה המשפחה כולה לצו 8, בדגש על בנות זוגם, אשר בגבורה ובאיתנות מחזיקות את המשפחה, הילדים, הבית והקריירה. לצערנו, בשבועות האחרונים אנו נחשפים למגמה מדאיגה שהולכת ומתרחבת: פיטורים של נשות המילואימניקים, הוצאה לחל"ת אשר הפכה בעצם לפיטורים שקטים, וקיצוץ של שעות עבודה. ואם לא די בכך, בשבועות האחרונים, עם שחרורם של חלק ממשרתי המילואים, אנחנו מקבלים דיווחים רבים על פיטורים של אנשי המילואים עצמם. מפורום נשות המילואימניקים עולים הנתונים הבאים: מעל ל-70 פניות, 70, בימים האחרונים, ממשרתי מילואים אשר זומנו לשימוע ופוטרו. מעל ל-30% מנשות משרתי המילואים מדווחות על ירידה בהכנסות ושינוי סטטוס תעסוקתי, כמו הוצאה לחל"ת, פיטורים, צמצום אחוזי משרה. מתוך הנשים שהוצאו לחל"ת, כ-61% לא זכאיות גם לדמי אבטלה, ומעל 53% מהן טרם שבו למקומות העבודה, ואין להן שום צפי ואופק מתי הן יחזרו.
+
+ מדובר בתופעה פסולה, בלתי חוקית, שלא ניתן להכיל בחברה שלנו, בוודאי כאשר מדובר היום בשנת 2024, שהיא שנת לחימה שמחייבת גיוס מילואים נרחב. איך אנחנו יכולים לדרוש מאותם אנשי מילואים ומנשותיהם לשוב ללחימה כשאנחנו לא מצליחים להגן ולשמור עליהם? איך אנחנו מצפים שנשים שמחזיקות את הבית ימשיכו להיות חזקות כשהקריירה שלהן הולכת ומתרסקת? איך נצליח לנצח במערכה הזאת אם הבתים והמשפחות יתפרקו?
+
+מחובתנו לספק ולאכוף רשת ביטחון תעסוקתית מקיפה מצד המדינה גם למשרתים וגם לבנות הזוג. לפיכך בין היתר הגשתי הצעת חוק להרחבת ההגנה על נשות משרתי המילואים מפני פיטורים. גם בגלל זה אנחנו מבקשים להעלות את הנושא על סדר-יומה של הכנסת בהקדם, ולקיים דיון ברצף המענים בוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. כעת ישיב על ההצעה שר העבודה יואב בן צור. בבקשה.
+
+
+ אפרת, לכלכלה. 
+
+
+ ועדת העבודה והרווחה.
+
+
+ רוצים בוועדת הכלכלה, כי זה יותר נוח. 
+
+
+אז תסכימו ביניכם. 
+
+בבקשה, אדוני השר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש הכנסת, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר, מאות אלפי חיילי מילואים עזבו את מקום עבודת��, את משפחתם ואת שגרת יומם, ויצאו באומץ לב, בתעוזה ובגבורה לחזית הקרב להילחם באויב, להשיב את החטופים ארצה, לשמור על גבולות המדינה ולבצר את ביטחונה של ישראל. 117 יום שמיטב בנינו ובנותינו גיבורי העוז ואצילי הרוח נלחמים בגבולות ישראל וברצועת עזה, בסמטאות הצפופות והחשוכות בבית חאנון, במנהרות המסוכנות בח'אן יונס, מול אויבינו מקדשי המוות, מאדירי ההרג, ההרס והחורבן, יימח שמם. 
+
+מערך משרתי המילואים הוכיח את עצמו כעמוד השדרה המרכזי והעוצמתי בביטחונה של מדינת ישראל. בזכות פעילותם ההירואית של משרתי המילואים בשדה הקרב, רציפות השגרה במשק נשמרה בעת המלחמה. בזכות הקרבתם העצומה למען ביטחונה של ישראל, הכלכלה יציבה ובטוחה גם בעת הזאת. תופעת פיטורי חיילי המילואים אשר חזרו משדה הקרב נחשפה בתחקיר של העיתונאית ענת לב אדלר בעיתון ידיעות אחרונות. היא מדירה שינה מעיניי ומכאיבה לי עד מאוד. כעם המוסרי ביותר בעולם ציפיתי, ציפיתי שכלל המעסיקים יקבלו אותם בהערכה ובהוקרה, בדמעות של אושר ובשמחה, ולא במכתבי פיטורים.
+
+ חוק חיילים משוחררים, התש"ט–1949, אוסר פיטורי חייל המשרת במילואים ששירת במילואים לפחות יומיים ברציפות במהלך כל תקופת השירות במילואים ועד ל-30 ימים מסיום שירות המילואים ללא היתר מאת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. במהלך תקופה זו גם לא ניתן לתת הודעה מוקדמת על פיטורים. עובד שפוטר בתקופת שירות המילואים או במהלך 30 ימים מיום סיום המילואים ללא היתר, הפיטורים בטלים, והעובד רשאי לפנות לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון ולתבוע את המעסיק בפני ועדת התעסוקה במשרד הביטחון. ועדת התעסוקה רשאית לפסוק לעובד פיצוי בגובה עד חמש פעמים משכרו החודשי. אני מבקש מכל חיילי המילואים שקיבלו מכתב פיטורים, שישמעו טוב-טוב את מה שאני אומר: ישנה ועדת תעסוקה במשרד הביטחון; פנו אליה. זכותה וחובתה ויכולתה לקבוע עד חמישה חודשי פיצויים לאותו עובד. כמו כן, העובד רשאי לפנות בתלונה למינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה. למשרד העבודה הסמכות להטיל עיצומים כספיים בגובה של 39,770 ש"ח על כל הפרה או להגיש כתב אישום בגין עבירה זו.
+
+ חשוב לציין: מאבק צודק זה הוא למען משרתי המילואים שנאבקו בשבילנו תוך יצירת איזון מול צורכי המעסיקים והמשק. לצערי, אנחנו לא מבינים את גודל ההקרבה שדור הניצחון הקריב בעת הזו למען עמנו, למען מדינתנו. אין עוד צבא בכל העולם שבו אנשים יוצאים לחזית מול מחבלי גרילה אכזריים, בחירוף נפש ממש.
+
+ כשר העבודה אני מבטיח שלעולם לא אתן יד לפגיעה בזכויות חיילי המילואים ופיטורים שלא כחוק ממקום עבודתם. אתם הדגל והסמל של העם היהודי. לעולם לא תעמדו לבד. אעמוד לימינכם כחומה בצורה לשמור על זכויותיכם כדי שתוכלו לפרנס את משפחותיכם בכבוד.
+
+ אני קורא מכאן למעסיקים: תכבדו אותם, תוקירו אותם, את אלה שעזבו את בני משפחתם מאחור, נלחמים בחורף הגשום ובקור העז למען כולנו, למען שנוכל לגדל את ילדינו בשלווה ובשלום.
+
+ אני קורא לכל משרתי המילואים ולכל משרת במילואים שפוטר במהלך התקופה המוגנת מפיטורים ללא היתר, לפנות בתלונה למינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה. נאכוף את הנושא בהליכים כנגד מפירי חוק וזכויות העובדים. גם חיילי מילואים שפוטרו לאחר 30 יום מעת שירותם במילואים ויש זיקה ברורה בין שירותם במילואים לפיטורים – שיפנו אלינו. נבדוק ונטפל בנושא. הנחיתי את הנהלת המשרד לשים בראש ס��ר העדיפויות את הטיפול במשרתי המילואים. 
+
+מכובדיי, בנימה אישית, אני רוצה לשתף אתכם: בימים טרופים אלו, שבהם לב האומה פצוע וכואב על נפילתם של חיילינו בקרב, השתתפתי בהלוויות חללי צה"ל שנפלו בעת משימתם בהגנה על הארץ ועל המולדת. הלווייתו של גיבור ישראל, מפקד צוות בחטיבת גבעתי סרן ירין גהלי, השם ייקום דמו, מהעיר רחובות, נצרבה בזיכרוני. בעת ההלוויה, כשפקודיו וחבריו לצוות מיררו בבכי מעל קברו הטרי, סיסמת העוצמה והגבורה של לוחמי חטיבת גבעתי, "סגול לא יורד במים", נעמדה למבחן כואב אל מול השכול והאובדן הכבד שהמלחמה הקשה הביאה עלינו.
+
+ חבריי חברי הכנסת, לצד הנצחת מורשתם וזכרם של יקירינו, השם ייקום דמם, שנפלו במערכה, שומה עלינו לעמוד לימינם של החיים, של אלו שראו את המראות הקשים והמזעזעים, הריחו את ריח המוות הקשה מנשוא והביטו בעיניהם הארורות של בני השטן. בימים אלו – ואני מציע למציעים שישמעו את מה שאני אומר עכשיו – בימים אלו אני מבטיח לקדם את המסלול המהיר ביותר עבור משרתי המילואים. אמש הגענו להסכמה, בשיתוף פעולה ובשיח והבנה עם המעסיקים ועם ההסתדרות, להעביר בהסכם קיבוצי הרחבה של תקופת ההגנה מ-30 יום ל־60 יום, ואני עדיין עובד על זה שזה יהיה ל-90 יום, גם לאנשי המילואים עצמם וגם לנשות אנשי המילואים. גם להן צריך לתת את החוזק ואת העוז. הן יושבות בבית, מגדלות את הילדים לבד, מתמודדות. אני מודע לכך שגם במשרדי ישנן נשות מילואים שנמצאות עם ילדים קטנים ונתקלות בקשיים מאוד גדולים. גם אותן אנחנו נכניס ונכליל אותן בתוך המתווה הזה.
+
+כולי תקווה שהתופעה הפסולה תיעלם מן העולם. אני רוצה לעשות את ההליך המהיר ביותר שיכול להיות כדי לחוקק או כדי לתקן את התקנות, ואם ההסכם הקיבוצי – אם התקנות ילכו מהר עם צווי הרחבה שיחייבו את כל המשק, לא רק את מי שמאוגד בהסתדרות – דיינו. אם לא, בהחלט, חברי ינון, הגשת את הצעת החוק הזאת – אנחנו נתמוך בה, נעזור לקדם אותה. אין שום ספק שזה שנרתמתם יחד, כל חבריי למשכן – רון, קטי, אפרת, כל מי שנמצא פה – נרתמתם יחד למאבק החשוב והצודק מאין כמוהו שאנחנו מנהלים למען משרתי המילואים היקרים לליבי, ללב של כולנו – בשם השם נעשה ונצליח. תודה רבה.
+
+
+ אמן. יישר כוח, אדוני השר. אני מבין שהמציעים רוצים להעביר את זה לדיון בוועדת הכלכלה. אז אבקש להתיישב. 
+
+ אנחנו נצביע להעביר את ההצעה בנושא: הקרב על החזרה לשגרה של המילואימניקים, לדיון בוועדת הכלכלה. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ שמונה בעד, אין מתנגדים. אני קובע שהדיון בנושא המדובר יעבור לדיון בוועדת הכלכלה.
+
+
+
+
+ כעת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק לתיקון והארכת תוקפן של תקנות לשעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את חבר הכנסת יצחק פינדרוס להציג את הצעת החוק.
+
+לפני כן – הודעה.
+
+
+ תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון בהצעתם של חברי הכנסת עופר כסיף, אפרת רייטן מרום, משה רוט ומשה טור פז בנושא: מצוקה אדירה במחלקות הפנימיות בבתי החולים בארץ. תודה.
+
+
+ [מס' מ/1706; דברי הכנסת, חוב' ט"ו, ישיבה 138; נספחות.]
+
+
+תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024. זו הצעת חוק מטעם הממשלה שמטרתה להאריך את תקנות שעת חירום שהותקנו בנובמבר האחרון, עוד בתחילת המלחמה, ושעניינן הארכת מעצרם של העצורים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר או ללחימה בעזה.
+
+בין היתר נקבע בתקנות שעת חירום כי תקופת המעצר של חשוד כאמור תעמוד על 45 יום, ללא שיקול דעת לשופט לקצר את התקופה, יחד עם האפשרות להאריך את המעצר שוב ב-45 יום כל פעם, וזאת בשונה מהתקופות המרביות הרגילות למעצר עד להגשת כתב אישום, שעומדות על 15 או 20 ימים, כל פעם בהתאם לעבירות הנדונות. עוד נקבע כי נדרש אישור מאת היועצת המשפטית לממשלה למעצר של העצורים מעבר ל-90 ימים, וזאת במקום 30 יום במעצרים רגילים.
+
+ בנוסף נקבע כי על אף ההסדר הקבוע בחוק המעצרים, עצור בשל אירועי 7 באוקטובר לא ישתחרר כאשר פעולות החקירה הספציפיות לגביו הסתיימו. רק כשיסתיימו כל הליכי החקירה של אירועי הטבח ישוחרר העצור, אלא אם כן הגיש התובע הצהרה שבכוונתו להגיש כתב אישום, ואז יוארך המעצר עד לסוף תקופת תוקפן של התקנות.
+
+בשל הצורך הביטחוני והחקירתי הידוע לכולנו, ולנוכח העובדה כי הליכי החקירה של אותם אירועים הם מורכבים באופן יוצא דופן, ביקשה הממשלה להאריך את התקנות לשעת חירום עם תיקונים מסוימים. חברי ועדת החוקה הסכימו עם נציגי הממשלה שככלל, מוצדק כי תקופת המעצר של אותם עצורים תעמוד על תקופה משמעותית של 45 יום. ואולם, הוועדה החליטה לקבוע כי גם במקרה זה נכון שהמחוקק יתיר לשופטים שיקול דעת במקרים חריגים לצוות על תקופה קצרה יותר. הסדר זה מוצדק הן לענייני עצורים הקשורים באירועי 7 באוקטובר והן לעניין עצורי תמרון אחרים שנתפסים בעזה תוך כדי הלחימה.
+
+הוועדה החליטה להאריך את תקנות שעת חירום בשינוי זה רק עד ל-20 במרץ 2024, ולא עד לתחילת אפריל כפי שביקשה הממשלה. לשם כך גם פיצלנו את הצעות החוק, והחלק הנותר נשאר על שולחן הוועדה, וזאת בתקווה כי הממשלה תגבש בזמן הקרוב הסדר משפטי כולל לטפל באירוע 7 באוקטובר ולעצורים שנתפסים בתמרון בעזה. בין היתר, כפי שעלה בדיוני הוועדה והציג יושב-ראש הוועדה את תפיסתו, נכון כי הממשלה תגבש הסדר משפטי שמתייחס לעצורים כלוחמים בלתי חוקיים, ולא תמשיך לנסות לעשות שימוש בכלים הפליליים הרגילים לצורך התמודדות עם עצורים אלה.
+
+ להצעה לא הוגשו הסתייגויות, אך הוגשו בקשות רשות דיבור. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההצעה בקריאה השנייה והשלישית כנוסח הוועדה.
+
+ אני רוצה להוסיף שתי מילים, שיבינו. מעבר לקריאת הנוסח שהוכן לי – ואני נמצא כאן בשם יושב-ראש הוועדה – אני רוצה בשתי מילים: יש פה דבר – ואמר את זה יושב-ראש הוועדה כמה וכמה פעמים, ואני חושב שהדבר הוא נכון – ההליך הפלילי ממש אבל ממש לא מתאים למחבלים. ממש לא מתאים שאתה רוצה להחזיר לחברה לאדם שקם ואומר: אני רוצה לרצוח ואני מחכה ליום שחרורי בשביל שאוכל לרצוח עוד. עוד לא קם הרוצח שנכנס בצורה כזאת למעצר ויצא החוצה בשביל להפסיק. הוא יוצא והוא מחדש את עצמו ועושה את זה שוב, ולכן ההליך הפלילי לא מתאים. לכן, אני חושב שנכון עשה יושב-ראש הוועדה כשהגביל את הממשלה עד 20 במרץ, שהממשלה תביא חוק שהאנשים האלה לא יראו אור יום. אנשים שקמו בשביל לרצוח – אסור להם לראות אור יום אם חפצי חיים אנחנו. ובאמת, אני חושב שנכון שהממשלה תביא – ואדוני השר, לתשומת ליבך – במיידי, להביא הצעת חוק ממשלתית מתוקנת, לא בהליך הפלילי ולא עם הזכויות שיש בהליך הפלילי, בשביל שהאנשים האלה לא יראו אור יום. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. כפי שנאמר, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות אך הוגשו בקשות לרשות דיבור. אני מבקש לראות אם רוצים לדבר. חבר הכנסת אביגדור ליברמן – אינו נוכח; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת איימן עודה, מבקש רשות דיבור?
+
+
+מוותר.
+
+
+חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח.
+
+כעת, חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירות ביטחון), התשפ"ד–2024. אנא תפסו מקומותיכם. הצבעה.
+
+סעיפים 1–2 נתקבלו.
+
+
+ עשרה בעד, חמישה נגד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה.
+
+חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירות ביטחון), התשפ"ד–2023. קריאה שלישית – הצבעה.
+
+חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, נתקבל.
+
+
+עשרה בעד, חמישה נגד. אני קובע כי החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ"ד–2024, עבר בקריאה השלישית, וייכנס לספר החוקים.
+
+חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני כ"ו בשבט התשפ"ד, 5 בפברואר 2024, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 15:19.
+
+