diff --git "a/33060/raw.transcript.txt" "b/33060/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/33060/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,5009 @@
+חבר הכנסת חנא סוייד. הנושא הוא: איסור דיבור בערבית בוועדה מקומית. בבקשה, חבר הכנסת סוייד, אתה יכול לקרוא את נוסח השאילתה. 
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי סגנית השר, חברי הכנסת, ראשית כול אני רוצה לברך אותך, יושב-ראש הכנסת, על נסיעתך וחזרתך מטקס האשכבה של המנהיג הדגול נלסון מנדלה. 
+
+
+ יחד עם משלחת של כמה מעמיתינו מסיעות שונות. 
+
+
+ יחד עם משלחת מהכנסת, ולגבי זה יש אולי קצת סימני שאלה, אבל בכל זאת עצם המעשה הוא נכון, בעיתוי הנכון, או למקרה הספציפי הנכון ביותר, שבטח מאחד את כל הבית הזה. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ השאלה שלי לסגנית השר היא לגבי איסור דיבור בשפה הערבית בוועדה מקומית לתכנון ובנייה. 
+
+ נודע לי ממקורות רשמיים של מועצה מקומית באזור הצפון, שיושב-ראש הוועדה המקומית מעלה-הגליל – השם שמור במערכת – אסר על עובדי הוועדה לשוחח או לדון עם הפונים בענייני עבודה בשפה הערבית. יצוין כי חלק ניכר – אם לא הרוב – מהאזרחים שהוועדה משרתת הם דוברי ערבית. 
+
+לכן אני רוצה לשאול את סגנית השר: 
+
+מה ייעשה לביטול הוראה זאת לאלתר ולנזיפה ביושב-ראש הוועדה על חריגה מסמכות והתנהגות פסולה? 
+
+
+ בבקשה, גברתי.
+
+
+ בוקר טוב, כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת, אני בדקתי את העניין הזה יחד עם הצוות של משרד הפנים. קודם כול, אנחנו מדברים על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה-הגליל. לא נמצאו שום ראיות המעידות כי האדריכל אדם קולמן, שהוא היום יושב-ראש הוועדה המקומית, אסר או נתן הוראה או אוסר עליהם לשוחח ביניהם או עם הלקוחות שלהם בערבית. 
+
+ אני נכנסתי בעובי הקורה וניסיתי לבדוק מה באמת קורה שם בוועדת התכנון. קודם כול, חשוב לציין ששליש מעובדי הוועדה, שלושה מתוך תשעה, הם מהמגזר הדרוזי, ומדברים, כמובן, ערבית. פחות משליש לקוחות הוועדה הם דוברי ערבית, כי מתוך 37,000 האזרחים, התושבים, 14,000 הם דוברי ערבית. כן נעשו שינויים מקצועיים בתוך הוועדה. נעשו שינויים מקצועיים. כי עד היום מי שטיפל בתחום מסוים, דובר ערבית, הועבר לתחום אחר, ולשם הגיע מהנדס או עובד הוועדה שאינו דובר ערבית. אבל אלה היו שיקולים מקצועיים, ולא היו שם שום איסור או שום זדון או שום כוונה. אתה מבקש ממני להחזיר את זה. זאת אומרת, אין מה להסיר איסור מכיוון שלא היה איסור, ולהחליף בין העובדים זאת תהיה התערבות בתחום המקצועי כי השיקול היה מקצועי. 
+
+לכן אני חושבת שהפתרון הוא שאם מישהו לא יודע עברית וצריך עזרה, אז צריך פשוט לפגישות המקצועיות לצרף מישהו שיכול לתרגם ולסייע בשפה. אבל לא הייתה שם לא כוונה, לא איסור, וכל החלטה הייתה מקצועית. 
+
+
+ שאלה נוספת, חבר הכנסת סוייד? בבקשה, אדוני.
+
+
+ תרשה לי, אדוני היושב-ראש, בראשית השאלה הנוספת שלי לפנות גם אליך. היום בבוקר נודע לי שמכללת צפת אסרה על סטודנטים נוצרים שרצו בכך להציב עץ אשוח, עץ חג המולד, בכניסה למעונות הסטודנטים. עכשיו מישהו יגיד: אבל הכניסה למעונות הסטודנטים זה אזור ציבורי. אבל בחדרים שלהם אסרו עליהם להציב עצי אשוח לחג המולד. אני חושב שזה מעשה בזוי, זה מעשה שלא ייעשה. אני חושב שבקונגרס האמריקני הייתה חנוכייה בחנוכה. איפה היה אזור ציבורי במדינת ישראל בחנוכה שלא היו בו חנוכיות? אני חושב שלמנוע ממיעוט, במקרה הזה מהעדה הנוצרית, להציב עץ אשוח, שזה מנהג לא רק של הנוצרים אלא של הרבה אנשים שחיו בקרבת נוצרים, אני חושב שזה מעשה בזוי שלא ייעשה על-ידי מוסד חינוכי, מוסד של השכלה גבוהה. אני מאוד מבקש ממך, אישית, אדוני היושב-ראש, להתערב בעניין הזה ולהפסיק את ההוראה הבזויה והלא-מתקבלת על הדעת הזאת, כי היא רק מגלה גזענות כלפי הציבור הספציפי הזה. 
+
+
+ אני אבדוק, אדוני, את הנושא. גם סגנית השר וגם אני מחייכים כי בעדה שאנחנו במקרה משתייכים אליה שמים עץ אשוח. 
+
+
+ אני יודע. לא בכדי אני פניתי אליך אישית בעניין הזה.
+
+
+ בסדר גמור. 
+
+
+ אני מכיר גם עובדים בכנסת מאותה קבוצת אוכלוסייה שאתה מדבר עליה שאני יודע שבבתים שלהם הם מציבים את העץ הזה ומתגאים שהם עושים את זה, והם נעזרים בי לעתים קרובות – איך להציב את זה ומאין להשיג עץ אשוח טוב. 
+
+
+ טוב, שאלה נוספת לסגנית השר. 
+
+
+ אני מקשר את העניין הזה עם הנושא הזה, כי אנחנו כאילו מדברים על סמלים. יש נטייה למנוע במרחב הציבורי כל סמל אחר – לרבות עץ האשוח – מהסמלים היהודיים, וכך גם בעניין השפה. אני חושב שאם לעובד של ועדה מקומית לתכנון ובנייה קל יותר להבין או להסביר לקהל שלו בשפה הערבית, דווקא צריך לעודד את זה, ולא להתחיל למרוח את זה כאילו זה משיקולים מקצועיים. אני לא מקבל את הדברים שלך, גברתי סגנית השר. זה לא נכון. אני לא חושב שהצעקה הייתה בגלל שיקול מקצועי, ואני מסתמך על מסמך של מועצה מקומית, שהם דווקא בכלל לא בעידן הזה ולא באווירה הזאת – לעורר בעיות לא קיימות ולא אמיתיות. לכן לא צריך להתחבא מאחורי הדבר הזה של טענה או סיבה מקצועית. אני גם חושש לא מזה, אני חושש מאותו אדם – ואפשר לשאול עליו את הממונה שלכם על מחוז חיפה, האלוף במילואים מישלב, מה האדם הזה. אני לא חושש מכך שהוא מונע מאנשים לדבר ערבית, אני חושש שהשיקולים שלו יגרמו לו לקבל החלטות לא שוויוניות במסגרת מילוי התפקידים שלו וההחלטות של הוועדה המקומית.
+
+
+ תודה. 
+
+
+לכן העניין הוא הרבה יותר עמוק מאשר מה שניסית לצייר כאן, גברתי סגנית השר. 
+
+
+ קודם כול, אני אכן בדקתי את זה עם מנהל המחוז. רק לתקן אותך, מנהל המחוז של הוועדה הזאת הוא אלכס שפול ולא מישלב – – –
+
+
+ לא, לשעבר. גירשו אותו. 
+
+
+ דיברתי עם מנהל המחוז, וזאת התשובה שקיבלתי. אני לא מתעלמת, ואני אומרת, שלושה מעובדי הוועדה אכן מדברים ערבית, ואם יש צורך ומישהו לא מבין אפשר להיעזר בתרגום. אבל בוודאי אם הוא חושב שצריך להזיז עובדים מבחינה מקצועית, אני חושבת שלא אתה ולא אני צריכים להתערב בעניין הזה. ואנחנו לא מתערבים בכל הוועדות המקומיות, ולא רק במקרה הזה, כי אני חושבת שזה נושא מקצועי גרידא.
+
+
+ תודה לסגנית שר הפנים חברת הכנסת קירשנבאום ולשואל חבר הכנסת חנא סוייד.
+
+ לגבי השאלה שלך כלפי, אני אבדוק מה באמת קרה שם.
+
+השר לביטחון פנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, מוזמן לעלות לכאן, לדוכן הנואמים, על מנת להשיב על שאילתה דחופה שמספרה 125, של חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, בנושא: התנכלות ערבים לעוברי אורח יהודים בשכונות התפר בירושלים. בבקשה, אדוני.
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, מכובדי השר, בתקופה האחרונה התגברו מקרי זריקות האבנים על יהודים בשכונות התפר בירושלים: אבו-תור, צור-באהר, הר-הצופים, הר-הזיתים, גילה ועוד. רק בשבוע האחרון נפגעה תינוקת מאבן, וזה פורסם בתקשורת, מאוד.
+
+רצוני לשאול:
+
+1. האם התופעה מוכרת למשטרה? 
+
+2. אם כן – מה ייעשה למיגורה ולהגברת ביטחונם של תושבי ירושלים?
+
+
+ תודה, אדוני חבר הכנסת מוזס. כבוד השר, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חבר הכנסת מנחם מוזס, 1. אני יכול להגיד לך שהתופעה, בצורה פשוטה ועניינית, מוכרת למשטרה. אין ספק שהיא מוכרת למשטרה. אני אגיד גם מעבר לכך: אין ספק שהיא מוכרת לי, כי אני מסתובב שם ואני רואה את הדברים. אבל אני אתייחס לגופו של דבר, וגם למקרה המצער עם הילדה, ועוד כמה מקרים, מה שקורה שם. כך שתופעת יידוי האבנים בשכונות התפר בירושלים מוכרת מזה שנים רבות, ומטופלת על-ידי המשטרה באופן שוטף, בנחרצות, עם כל הכלים שעומדים.
+
+ 2. מתקיימת פעילות מאוד מאוד רחבה במרחב התפר ובקו התפר, הרבה פעילויות של תצפיות, של סיורים, של מארבים, של כל הכוחות שפועלים שם, עקב המצב הבלתי-אפשרי – שנכנסים ויוצאים וכל המעברים שם – המציאות הביטחונית.
+
+ למקרה של פציעת התינוקת כתוצאה מהשלכת אבן, מזריקת אבן, סמוך לשכונת ארמון-הנציב בירושלים ב-28 בנובמבר 2013 – מייד לאחר המקרה, בפעילות מהירה ונחושה של משטרת מחוז ירושלים, נעצרו שבעה חשודים במעורבות באירוע. מדובר בשבעה קטינים, גילאי 14–17. כל העצורים הודו במעורבותם באירוע זה. ארבעה מתוכם שחזרו את האירוע. בתיק ניתנה הצהרת תובע על-ידי הפרקליטות וכתב-האישום עתיד להיות מוגש מחר בבוקר. אני יכול להגיד גם שהם עצורים עד לרגע זה, עד מחר בבוקר, עד שיוגש כתב-האישום. כלומר, המקרה מפוענח, מקרה קשה מאוד, שיכול היה להיגמר גם כאסון.
+
+ בשתי פרשיות נוספות של יידוי בקבוקי תבערה נעצרו חשודים והוגשו נגדם כתבי-אישום. באזור עיסאוויה נעצרו 12 חשודים בגין כמה אירועים של השלכת בקבוקי תבערה לכיוון ציר עופרית, לעבר רכבי חיילים, וניסיון להצתת בסיס בעופרית. נגד החשודים הוגשו כתבי-אישום ובקשות למעצר עד תום ההליכים. באזור סולטן-סולימאן נעצרו ארבעה חשודים בגין השלכת בקבוקי תבערה מחומות העיר על ניידות משטרה. נגד שלושה מארבעת החשודים התגבשו ראיות מספקות, והוגשו נגדם כתבי-אישום. שניים מתוך השלושה הם קטינים אשר השתתפו גם באירוע של יידוי בקבוקי חומצה לעבר גן-ילדים, וכתב-האישום שגובש נגד שני הקטינים כלל את האירועים עצמם.
+
+ יש נתונים, חבר הכנסת מוזס, גם של עצורים וגם של יידויי אבנים. אני יכול להגיד לך שבשנה מול שנה, 2012 ו-2013, יש עלייה במספר העצורים. עצרנו רק השנה 1,073 מול 954, וגם הוגשו כתבי-אישום. יש עלייה, באמת, די מרשימה. אבל התופעה הזאת קיימת, והעלייה הזאת מראה עלייה מעל 17% במספר העצורים. לגבי יידויי האבנים, יש גם שם עלייה. העלייה מדאיגה, קרוב ל-13%.
+
+המשטרה עושה רבות. אני גם הנחיתי, וגם קיימנו דיון מסודר בתחום הזה, להגביר את הביטחון, להוסיף כוחות, לתת באמת את כל מה שניתן לעשות. מצד אחד יש עלייה בהיקף האירועים, ומצד אחד יש עלייה בכתבי-האישום ובעצורים, וכך נכון לעשות. אנחנו נמשיך, כמובן, לכסות ולתת את הטיפול המתאים שם, אבל התופעה הזאת קיימת, והיא גם מסוכנת, ואנחנו נעשה את הכול כדי באמת להוריד לרמה סבירה את יידויי האבנים, בעיקר במרחב התפר. תודה.
+
+
+ תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת מוזס. כמו כן, שאלות נוספות לחברת הכנסת אורית סטרוק ולחבר הכנסת דב חנין.
+
+
+ אדוני השר, התקיים דיון מעמיק בוועדת הפנים בנושא זריקות האבנים. השר לא השתתף, אבל השתתפו קציני משטרת ירושלים.
+
+
+ פעמיים כבר, פעמיים.
+
+
+ פעמיים. ובדיון האחרון הובא לידיעתנו על-ידי המשטרה, שבנובמבר בלבד היו בהר-הזיתים ובדרך לשם 24 מקרים של יידוי אבנים. אבל היו 25 מקרים, כי גם אני היה לי סיפור של יידויי אבנים בערב ראש חודש ולא דיווחתי למשטרה, כי פשוט התייאש��י.
+
+ אני רוצה שהשר יהיה מודע – דיברנו רבות על הדרך להר-הזיתים, א-טור. בא-טור יש בית-ספר גדול מאוד, הממומן על-ידי ממשלת ישראל, דרך משרד החינוך ועיריית ירושלים, ב-100% מימון. ואומנם לומדים את תוכניות הלימודים הפלסטיניות, אבל בהפסקות תלמידים יוצאים מהשער הראשי הפונה אל הדרך, זורקים אבנים מחודדות, מחודדות, והכול דווח בוועדת הפנים. דיברנו על כך שאולי סוף כל סוף יסגרו את השער הראשי הפונה לדרך א-טור, לאלה שנוסעים להר-הזיתים כדי לפקוד את קברי יקיריהם; ויש המון אורחים מחוץ-לארץ שבאים להר-הזיתים, המקום המקודש ביותר בירושלים ובעולם כולו מבחינת הטמונים במקום הזה. והציעו בוועדת הפנים, אדוני השר, שים לב, שהכניסה לבית-הספר תהיה רק מהצד האחורי, ויש שם כניסה; אלה שגרים בצד השני נכנסים משם. ואת הכניסה הראשית, סוף כל סוף, פעם ולתמיד, יש לסגור, ולא נסבול מהעניין הזה. כי מה שקורה, אתה רואה איך עומדים תלמידים ובוחנים כל מכונית, מסתכלים, רגע, הופ, זה מכונית יהודית, מייד אתה מקבל אבן. אני מוכן שתבוא ברכבי, שר המשטרה, לא ברכב שלך, חלילה, וניקח אולי שריונית.
+
+המשטרה הסכימה עם כל הנתונים האלה. מה נעשה בנדון? נשמח מאוד.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מוזס. חברת הכנסת אורית סטרוק – שאלה נוספת. אחריה – חבר הכנסת דב חנין, והשר ישיב לכולם.
+
+
+ אדוני השר, חלפה חצי שנה מאז שאלתי אותך, בדיוק מהמקום הזה, אם היחידה המיוחדת שהוקמה על-פי החלטת ממשלה, יחידה למלחמה בפשיעה לאומנית, אם היא תטפל גם בפשעה לאומנית כנגד יהודים. ואתה השבת לי, אני מצטטת, אתה השבת: "בכוונת היחידה לא להתמקד רק באותן חבורות שנקראות 'תג מחיר', אלא גם לחקור מקרים של ערבים נגד יהודים". אחר כך שלחתי לך שאילתה ארוכה וצירפתי מאות מקרים של פשיעה לאומנית כלפי יהודים, ושאלתי כיצד הם נחקרו ומה היו תוצאות החקירה, ואתה הואלת להשיב לי תשובה מלאה ומפורטת. באף אחד ממאות המקרים האלה, היחידה המיוחדת הזאת לא נקפה אצבע, לא חקרה ולא בדקה. וממילא גם חלק גדול מאוד שלהם נחקרו בעילה של עבריין לא נודע.
+
+עכשיו אנחנו שומעים את מה שאנחנו שומעים מחבר הכנסת מוזס, וגם אני השתתפתי בדיון בוועדת הפנים, ואני מבטיחה לך, אדוני השר, שהמידע המודיעיני שיש ליחידה המיוחדת הזו על תלמידי אותו בית-ספר – שעל בסיס יומי, ממש על בסיס יומי, זורקים אבנים מסוכנות מאוד על כל מי שעולה להר-הזיתים – אני מבטיחה לך שליחידה המיוחדת הזו אין בדל של מידע מודיעיני על תלמידי בית-הספר הזה, כי היא פשוט לא מתעסקת בפשיעה לאומנית כנגד יהודים. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ ואני שואלת אותך, אדוני השר, מתי תוכל להכריז נאמנה שהיחידה המיוחדת, שהוקמה בתקציבי עתק, מגינה גם על יהודים שנפגעים מסיבות לאומניות? תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה, אדוני השר, לשאול אותך בעניין שני אירועים לאומניים נוספים שהיו השבוע: כתובות נאצה גזעניות בצפת, וגם חילול מסגד בבאקה-אלע'רביה, גם כן באמצעות – בעיקר – כתובות נאצה גזעניות. אנחנו עדים, אדוני השר, להתרחבות הזליגה של התופעות המסוכנות האלה מהשטחים לתוך ישראל, עם כל הסכנות הגדולות שקשורות בכך. ביום שני התקיים מפגש הזדהות מאוד מרשים בבאקה-אלע'רביה, ששמו הרשמי כולל גם – כך אני מבין – את השם "עיר השלום". יזמה אותו קואליציית ארגוני "תג מאיר", 40 ארגונים. היו שם נציגים מהיישובים הסמוכים, כמובן ��אש העירייה, ראש המועצה האזורית מנשה. אני מברך על האירוע הזה ועל האווירה הטובה, ועל האמירות החשובות שנאמרו שם, קודם כול מצד אותם אנשי מצפון ומצד אותם שכנים. 
+
+ מתעוררות שתי שאלות. שאלה ראשונה, האם, נוכח התרחבות התופעה, לא הגיע הזמן והמקום להכריז על הפעילויות האלה כפעילויות טרור, על כל המשתמע מכך? שאלה שנייה, מתי יימצאו חשודים ויועמדו לדין בגין הדברים האלה?
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חנין. השר לביטחון פנים, בבקשה. 
+
+
+ חבר הכנסת מנחם מוזס, הר-הזיתים. הר-הזיתים מוכר. אנחנו מכירים את הבעיה של זריקות אבנים לאורך הציר, אל הבאים לכיוון ההר, גם תיירים, גם מבקרים מהארץ. אני מזכיר, חבר הכנסת מוזס, שלפני שנתיים הקמתי נקודת משטרה שם, דבר שלא היה. נקודת המשטרה עושה סיור היקפי ונותנת את המענה, אבל כנראה זה לא מספיק. בכלל, אי-אפשר לקחת רק את הר-הזיתים. הר-הזיתים כמשל, אתה צודק, יש שם בעיה. אבל אמרתי, גם בא-טור יש בעיה, וגם בעיסאוויה. יש במרחב התפר בעיות של יידויי אבנים. אמרתי, יש עלייה בכל נושא זריקות אבנים. 
+
+ לגבי הר-הזיתים, גם על המקום הזה קיימתי דיון בימים האחרונים. הנושא של בית-הספר, אני אבדוק את זה. לגבי השערים, שאמרת לסגור אחד ואחד להשאיר פתוח, אני לא מכיר את זה בדיוק. אני אבדוק את הנושא. דבר אחד אני יכול להגיד לך, שהנושא של הר-הזיתים עלה, ולא בפעם הראשונה. זה עלה. אני ביקשתי להגביר את הנוכחות שם, את הבולטות שם, את הסיורים. אנחנו ממקמים שם גם מצלמות; חלקן קיימות, את חלקן צריך להוסיף. גם פוגעים במצבות, גם פוגעים בבתי-הנרות שם. יש שם בעיות לא פשוטות. אבל אי-אפשר לעבור לסדר-היום. אי-אפשר שאתר קדוש – יחללו אותו, אי-אפשר, או שיזרקו אבנים בדרך כאשר משפחות, ילדים, נשים יכולים להיפגע. ואני מסכים לחלוטין, צריך להפסיק את התופעה הזאת. והתופעה הזאת תיפסק. אני לא יכול להגיד במאה אחוז. אני יכול להגיד שאנחנו חייבים לתת את הטיפול הנכון. 
+
+ שוחחתי דווקא השבוע עם מפקד המחוז. ישבנו על כל עוטף-ירושלים. כבר כמה דיונים. הר-הזיתים גם עלה. אני מקווה שנמשיך לעקוב. אני אישית גם אעקוב אחרי התופעה הזאת. גם לגבי בית-הספר, שביקשת שאבחן את זה. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ חברת הכנסת אוריק סטרוק, אני אמרתי שהיחידה שקמה לגבי הפשיעה הלאומנית – בעיקר אני אומר – מתעסקת ביהודה ושומרון, אבל היא תרכז גם אירועים שיש בתוך הארץ – והיו – וגם בירושלים. ירושלים – בתוך מפלג המיעוטים, בתוך ימ"ר ירושלים, יש להם גם את היכולות לטפל, כמו שאמרת, באותם אירועים שקורים בתוך ירושלים, וישנם שם גם פענוחים. לגבי הציטוט שנתת, הוא ציטוט נכון, ואני לא מתכחש אליו, כי כך אמרתי. גם תיקים של ערבים שפוגעים ביהודים צריכים להיחקר. זה שאין הצלחות רבות ליחידה – היחידה הזאת עדיין, ברובה, חלקה בכלל נמצא עדיין בהכשרה ובאימונים – כי היא לא קיימת. חלק קיימים. עשרות מהם קיימים. אבל עדיין, זו התחלה של הקמת יחידה. זה לוקח חודשים ולפעמים גם שנים. זה לא שהיום מקימים ואחרי חודשיים-שלושה יש גם תוצאות. 
+
+
+ כמה יש היום?
+
+
+ גברת אורית סטרוק – – 
+
+
+ כמה יש היום?
+
+
+ – – קודם כול, כמו שאין הצלחות רבות לגבי המגזר היהודי – גם לגבי המגזר הערבי. אם את – – –
+
+
+ כמה שוטרים יש היום ביחידה? 
+
+
+ בסדר. את רוצה לדעת כמה ערבים נעצרו? אין לי נתונים. 
+
+
+ לא, כמה שוטרים יש היום ביחידה? 
+
+
+ אז אני מסביר. אני מסביר לך. נמצאים שם 30–40, והשאר נמצאים כרגע בגיוסים ובהכש��ות ועוד כהנה וכהנה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ היחידה כולה – בסוף, לוקח זמן להכשיר יחידה כזאת. היחידה כולה, להבנתי, תתחיל לעבוד באופן מלא לקראת תחילת השנה הבאה. כלומר, זה יכול להיות פברואר, מרס. היא תהיה כבר שלמה ותוכל. אבל זה לא מצדיק את המעשים. המעשים של יהודים שפוגעים בערבים ושל ערבים שפוגעים ביהודים צריכים להיחקר. וזה לא משנה אם זה ימ"ר ש"י או ימ"ר ירושלים, צריכים לבוא. יש לנו עלייה יפה בגילויים. אין לי פה נתונים. מהדיונים שקיימתי בימים האחרונים – יש עלייה. גם לגבי ערבים שפוגעים ביהודים ישנה עלייה. אין לי הנתונים. אני אראה לך את הדברים. אבל להגיד שהיחידה הזאת – אנחנו בונים רק על היחידה הזאת? לא. ימ"ר ש"י היה קיים קודם, ימ"ר ירושלים ומפלג המיעוטים קיימים קודם, והם צריכים לתת את הטיפול. וזה מה שנעשה. 
+
+
+ באופן שוויוני, נכון? 
+
+
+ באופן שוויוני, כמו שציטטת. אין הפרדה. ואני חוזר על זה כל הזמן, באופן שוויוני. ואני לא אפלה לרעה או לטובה אף מגזר. 
+
+חבר הכנסת חנין, האירוע לא היה בצפת – אני רק מתקן אותך – זה היה בעכברה. בעכברה – אתה מכיר, אני מכיר – בסמוך, וזה לא בפעם הראשונה שם. הנושא של צפת – אנחנו מכירים שיש שם כל מיני גורמים שמנסים כל פעם להפר את הדו-קיום שם. אנחנו מכירים את זה. אני מכיר את הדברים האלה. התיק נמצא בחקירה. אני בדקתי, בלי שום קשר שאני בא לפה לדבר, גם לגבי באקה וגם עכברה. אני מניח שנושא עכברה בא מהכיוון של צפת. אני מניח. יכול להיות שאני טועה. יכול להיות שזה מהאזור, או שבאים ממקומות אחרים. אבל בדרך כלל, אנחנו כבר הגענו בעבר לאנשים בתוך צפת שעושים את המעשים האלה. 
+
+ לגבי באקה – מקרה חמור. המקרים הם חמורים. אני לא מסתיר זאת. גם כתובות בנוסח הקשה, כפי שהן נכתבו – וזה רק כתובות – אני רואה בחומרה רבה, כמעשה נפשע. וצריך להוקיע אותם. לא צריך לשרוף מסגד, כמו בטובא-זנגרייה, כדי להגיע למקרה שכולנו נזעקים. גם המקרים האלה. אני אומר, פגיעה בהיכלי קודש, במסגדים או בבתי-כנסת, או בבתי-קברות – אלה דברים אסורים. אני אומר לכם, אנחנו ניתן תעדוף לדברים האלה. אני מקווה – גם הנושא הזה עלה בדיון האחרון אצלי לגבי באקה, האחרון. גם שם תהיה חשיפה. אני לא יכול להבטיח שזה מהיום למחר, אבל אנחנו נחשוף את המקרים האלה. אלו אנשים שמנסים להצית ולזרוע איבה בין הדתות ובין העמים. ואני לא אתן לזה – ואני אומר את זה. גם הקמנו את היחידה, דיברתי עם חבר הכנסת – לטפל. וגם היחידה הזאת מטפלת באירוע הזה. נגיע למבצעים עצמם. 
+
+לפעמים אנחנו רואים את הדברים, הם באים, עושים את זה ונעלמים. הם באים מכל מיני מקומות. אני אומר, התופעה חמורה. צריך לטפל בה. אנחנו נטפל בה, ואנחנו נביא את האשמים לדין. זה מה שאני יכול להבטיח. 
+
+
+ תודה לשר לביטחון פנים. תודה לחבר הכנסת מוזס וגם לשואלים הנוספים. אני מזמין את סגן השר לשירותי דת, חבר הכנסת אלי בן-דהן, לעלות לכאן לדוכן על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 124 מאת חבר הכנסת יצחק כהן. הנושא הוא: שינוי תנאי המכרז לראשות מערך הגיור תוך כדי התהליך. בבקשה, חבר הכנסת כהן, אתה מוזמן לקרוא את נוסח השאילתה. 
+
+
+
+ על-פי פרסום בעיתון "מעריב", המשרד לשירותי דת מנסה לשנות את תנאי המכרז לבחירת ראש מערך הגיור כדי לקדם מועמד שאתה וחבריך למפלגה חפצים במינויו. 
+
+ האומנם?
+
+
+ תודה, חבר הכנסת כהן. סגן השר ישיב.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שרים וחברי כנסת, הדברים אינם מדויקים. קודם כול, אנחנו לא באמצע תהליך. התהליך התחיל לפני למעלה משנה ולא הסתיים בכלל. כשהוגשו מעטפות ונפתח המכרז, המכרז נשאר כמו שהוא, סגור. 
+ 
+ למכרז ההוא לראש מערך הגיור נציבות שירות המדינה הוסיפה תנאי – תנאי שלא היה קיים קודם – כשירות לרב עיר. כיוון שמי שנושא באחריות ההלכתית למערך הגיור הוא נשיא בית-הדין הרבני הגדול, הראשון-לציון הרב הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, סברנו שיש להחזיר את המצב לקדמותו כך שהאחריות ההלכתית תישאר בידי נשיא בית-הדין הרבני הגדול, והתנאי של כושר לרב עיר לא יהיה תנאי קטגורי אלא אפשר יהיה להוסיף תנאי כשירות נוספים.
+
+ בכל מקרה, אני רוצה לציין שאין לנו מועמד אחד שמועדף על פני אחרים. יש כמה מועמדים שיכולים לשמש בתפקיד הזה.
+
+
+ תודה לסגן השר. חבר הכנסת כהן מבקש לשאול שאלה נוספת. הזכות ודאי נתונה לו.
+
+
+אני חייב לומר, כבוד הרב אלי בן-דהן, שהתשובה שלך קצת מעוררת תמיהה. אתה חושב, בתור מי שהיה מנהל בתי-הדין הרבניים, וגם שם תנאי הסף הוא רב עיר או דיין – מכיוון שהתפקיד דורש את זה. נראה לך הגיוני שראש מערך הגיור יהיה טכנוקרט?
+
+
+ תודה לחבר הכנסת כהן. סגן השר, בבקשה.
+
+
+ ראש מערך הגיור – מעולם לא היה תנאי של כשירות לרב עיר, ומה לעשות שבאמת תפקיד ראש מערך הגיור הוא תפקיד מינהלי. מי שנושא באחריות ההלכתית לגיור הוא נשיא בית-הדין הרבני הגדול, לא ראש מערך הגיור, שתפקידו רק להביא ולקשר בין נשיא בית-הדין הרבני הגדול לבין דייני מערך הגיור ועובדי מערך הגיור. תודה.
+
+
+ אדוני, האם גם אישה יכולה להיות בתפקיד הזה?
+
+
+ ודאי שכן. גברתי, אני אמרתי את דעתי לא מהיום ולא מאתמול, שגם מנהל בתי-הדין הרבניים יכול להיות אישה. כן, זאת עמדתי. אני לא חוזר ממנה. אמרתי אותה לא היום ולא אתמול.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ תביאו מועמדים טובים, וקדימה.
+
+
+ נביא.
+
+
+ גברתי, תתקנו את החוק. אני רק מזכיר שהחוק של בתי-הדין הרבניים לא נמצא באחריותי; הוא נמצא באחריות שרת המשפטים.
+
+
+אנחנו גם אתה – – –
+
+
+ תודה לסגן השר לשירותי דת.
+
+
+ – – –
+
+
+ לא. שאלות נוספות – – –
+
+
+ הוא רוצה – – –
+
+
+ לא, לא, לא. סגן השר סיים. שאלות נוספות – חבר כנסת מנוסים יודעים – מרימים את היד, חבר הכנסת המציע שואל שאלה נוספת, ואחר כך עוד שניים יכולים לשאול, ואז – תשובה לכולם. אין פה פינג-פונג.
+
+שר התיירות, חבר הכנסת עוזי לנדאו – בבקשה, אדוני. השר מוזמן להשיב על שאילתה דחופה מס' 127, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי, והנושא: אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי ומירון. השנה התחלנו להיערך לזה מראש.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ראשית, אני רוצה לברך את היושב-ראש על היוזמה הברוכה והזריזות להוציא במהירות משלחת להלווייתו של נלסון מנדלה. אדוני בוודאי עשה מעשה, ואני חושב שהוא הציל את כבודן של הממשלה ושל מדינת ישראל כאחת.
+
+
+
+לעניין השאילתה – אדוני השר, שר האוצר חתם בשבוע שעבר על צו המפקיע את ניהול אתר קבר רבי שמעון בר יוחאי מידי ההקדשות לידי גורם ממלכתי.
+
+רצוני לשאול:
+
+1. האם הדבר נעשה בתיאום עם משרדך?
+
+2. האם היה תיאום עם הרבנים הראשיים והרבנות הראשית?
+
+3. האם היה תיאום עם מרכז המקומות הקדושים?
+
+4. מה ייעשה להבטחת מעמדו הדתי וההלכתי וצביונו המיוחד של האתר – ואני מוסיף שהמקום הזה מושך מאות-אלפי אנשים? תודה.
+
+
+אדוני השר, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אזולאי, 1. כבר בשנות ה-80 הומלץ להפקיע את האתר, דבר שלא נעשה, וניהול לא ראוי גרם להידרדר��תו של האתר והמבנה בו עד כדי חשש להתמוטטות המבנה. ההפקעה הפכה להכרח המציאות בנסיבות העניין. בקשה להפקעה הוגשה על-ידי שר התיירות בתפקידו כשר הדתות לעניין המקומות הקדושים, ביולי 2007. אני מדגיש: לפני שש שנים.
+
+2. ככל שמדובר בנושאים הקשורים לבעלות על המקום כמקום קדוש, אין זה מסמכות הרבנים הראשיים או הממונה. זוהי סמכות מינהלית שבסמכות ובאחריות שר הדתות, או לחלופין, השר הממונה והאחראי למקום. בהתאם לחוק השמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז–1967, והתקנות לשמירה על המקומות הקדושים ליהודים, התשכ"ט–1969, מתייעץ שר הדתות עם הרבנים הראשיים והרבנות הראשית בכל הנוגע להתנהלות ולהתנהגות במקום קדוש.
+
+3. המרכז לשמירה ופיתוח המקומות הקדושים הנו זרוע ביצוע של הממשלה, ואין לגוף זה כל סמכות אחרת. מובן שככל שיהיו נושאים מינהליים הקשורים לניהול המקומות הקדושים, יש תיאום עם המרכז.
+
+4. לאור צביונו המיוחד של האתר – ואזכיר שמגיעים אליו כ-2 מיליוני איש בשנה, ובמועד אחד, ל"ג בעומר, מגיעים כ-400,000 איש למקום – ראוי שהוא יפותח, יתוחזק וינוהל על-ידי המדינה. אין כל כוונה לשנות את מעמדו הדתי של האתר ואת צביונו. הפקעת האתר וניהולו על-ידי המדינה יהוו פתרון נכון וראוי לניהול האתר, שכן נראה כי רק המדינה תדע למצוא את האיזון הנכון בין כל הגורמים שלהם עניין באתר, ומתוך אחריות וכבוד לקדושת האתר.
+
+
+שאלה נוספת לחבר הכנסת אזולאי. לאחר מכן – שאלה נוספת לחבר הכנסת ישראל אייכלר.
+
+
+ אדוני השר, תודה על תשובתך. אני רק רוצה להבהיר דבר נוסף: בשנים האחרונות מי שניהל וקידם את כל האתר זוהי ועדת החמישה, וודאי שאדוני יודע על מה מדובר. השאלה שלי היא: האם לא נחזור למצב שהיה קודם, לפני ועדת החמישה, שהייתה הזנחה במקום ובאמת ועדת החמישה הצילה את המצב ופיתחה את המקום? החשש שלי הוא שבעקבות הניהול היום על-ידי המדינה – אני נורא-נורא חושש שנחזור לאותו מצב שהיה, לפני ועדת החמישה, כשהמדינה היא שניהלה את המקום והייתה שם הזנחה פושעת.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת אזולאי. חבר הכנסת אייכלר – בבקשה, אדוני. לאחר מכן השר ישיב.
+
+
+ אדוני כבוד השר, אני מסכים למשפט שאמרת, שראוי שמקום כזה יפותח ויתוחזק בידי המדינה, וזה מה שהמדינה עושה כבר 65 שנה. כמי שבא למירון יותר מ-50 שנה, ואת הפאות שלי עשו לי בגיל שלוש במירון, אני יודע שהמדינה תחזקה במשך כל השנים את המקום, אם על-ידי משרד הדתות ואם על-ידי המרכז שבסמכותך, המרכז למקומות קדושים, ולא היה שום צורך להפקיע משפטית את המקום ולהלאים את המבנה הקדוש ביותר של רבי שמעון בר יוחאי. אני לא שמעתי שהפקיעו את הכותל המערבי מידי הווקף, להבדיל, כדי שהמדינה תוכל לתחזק את המקום. מה היה הצורך להפקיע משפטית את האתר הקדוש הזה בשביל לתחזק אותו כהוגן? 
+
+ אני חושש מאוד שיבוא יום ובג"ץ יחליט, כמו בפרשת "נשות הכותל", שצריך להקדיש שם, בתוך קבר רבי שמעון בר יוחאי, לנשים מאמריקה, מ"קבלה", לעשות שם טקס, ואז אנחנו נראה את התוצאות של ההפקעה שעשיתם עכשיו.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אייכלר. בבקשה, כבוד שר התיירות.
+
+
+אני רוצה לקוות שלא יקרה באתר הזה שנשים מ"קבלה", מארצות-הברית, יקבלו מעמד, לאחר שאלפי שנים – – –
+
+
+ למה נשים – – – להפך, שתהיה עזרת נשים מרווחת ויפה – – –
+
+
+ אני לא שומע.
+
+
+ יש עזרת נשים.
+
+
+– – –
+
+
+ אין מי שכמוני היה שם כל כך הרבה פעמים.
+
+
+מי שיקבע ועמו תהיה התייעצות של מי שמטעם המדינה ינהל את ה��ברים האלה, זו הרבנות הראשית של ארץ-ישראל. העובדה שהמדינה תחזקה – אפשר שהמדינה תחזקה כל השנים, אבל כולנו הגענו למציאות כזו שהתחזוקה הגיעה אל מצב שבו סוכנו חיי אנשים בשנים האחרונות, וצריך היה להיכנס למקום הזה.
+
+
+ אבל למה הפקעה משפטית?
+
+
+ הפקעה משפטית נעשתה, הדברים נעשו לאחר שכבר שנים ארוכות הנושא הזה נדון. אני מצאתי את המצב הזה כפי שהוא, והלכנו אליו ועשינו אותו, והפתרון לא נראה לי פתרון רע.
+
+ מה שאני רוצה כאן לציין, שאותה ועדת החמישה ניהלה את המקום הזה כאשר לא הייתה ברורה הבעלות על המקום. הבעלות, למיטב ידיעתי, הייתה לא ברורה ומחולקת בין גופים שונים, שחלקם גם תפסו חזקה במקום הזה. 
+
+עכשיו, מי שינהל את הדברים זה הממשלה באמצעות חברה ממשלתית. הוא יושב-ראש החברה הממשלתית הזאת הוא אלכס ויז'ניצר, והדברים האלה ייעשו כפי שנעשו בשנים האחרונות על-ידו. הפריצה העיקרית, השינוי הדרמטי העיקרי הוא בדרך שבה המקום מתוחזק, באוזן כרויה לכל הגופים הנמצאים במקום הזה, ובמיוחד, בעיקר בעצם לציבור הדתי. הדברים האלה נעשו בפועל, ומי שמבצע את הפרויקטים הללו הוא אלכס ויז'ניצר, כאיש שהוא מומחה בתחום ביצוע הפרויקטים, ומעבר לזה, כפי שאני מכירו, יש לו אוזן כרויה ולב חם לציבור הדתי, והוא נמצא עמו בקשר קרוב.
+
+ אני מעריך שהמצב רק ישתפר בכל מה שקשור בתחזוקה של המקום, בהשקעות במקום ובאוזן כרויה, כדי שתהיה רגישות רבה של מי שינהל את המקום הזה – עכשיו החברה הממשלתית – כלפי הציבור שבא לממש את תחושות הלב שלו ואת אמונתו במקום הזה.
+
+
+ תודה לשר.
+
+
+ האם נראה את זה כבר בל"ג בעומר הקרוב, אדוני? 
+
+
+ אני אינני שומע.
+
+
+ האם נראה את זה כבר בל"ג בעומר הקרוב?
+
+
+ האם נראה את זה בל"ג בעומר הקרוב, שואלת חברת הכנסת.
+
+
+ ראשית, ההפקעה כרגע – שר האוצר חתם, ולכן המהלך החוקי יצא לדרך. לוחות הזמנים – אינני ער להם. מה שאני כן ער לו זה לעבודות בפועל שצריכות להתבצע במקום הזה לקראת ל"ג בעומר הקרוב.
+
+
+ תודה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ תודה לשר ותודה לשואלים, לחבר הכנסת אזולאי ולחבר הכנסת אייכלר. שר הכלכלה, המסחר, הדתות, ירושלים והתפוצות, חבר הכנסת נפתלי בנט, מוזמן לעלות לדוכן הנואמים על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 126. השואל הוא חבר הכנסת איתן כבל, ולאחר מכן יש שאלות נוספות. 
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בוקר טוב, ברוך השב, ברוכים השבים. 
+
+
+ תודה.
+
+
+ אדוני השר, חברי חברי הכנסת, חברת CALL" יכול" מספקת פרנסה לאוכלוסיות מגוונות, ברובן בעלות צרכים מיוחדים. 
+
+רצוני לשאול:
+
+ 1. מה ניתן לעשות כדי להמשיך את פעילות החברה, שעשויה להיות רווחית למדינה, ופגיעה בה עלולה להיות נטל רב יותר?
+
+2. מי השר האחראי לעתיד אוכלוסייה זו?
+
+
+ תודה לחבר הכנסת כבל. השר בנט, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מדובר על חברת "CALL יכול", חברה מאוד מיוחדת. יצא לי לבקר בחברה, לפגוש את העובדים, לפגוש את המנהלים, לפגוש את היזמים – אנשים טובים; חברה שבגדול, מה שהיא עושה, היא נותנת שירותי Call Center, ועובדיה, למעשה כמעט כל עובדיה הם עם מוגבלויות מסוגים שונים: חלק לא רואים, חלק עם מוגבלויות פיזיות אחרות. ומה שגם מייחד את החברה הזאת – זו חברה שפונה לציבור שהמון המון שנים היה מחוץ למעגל העבודה, לפעמים אפילו 15 שנה, אנשים שאיבדו את הכבוד העצמי, את ההערכה העצמית, ופתאום הם נכנסים למעגל העבודה ובאים לידי ביטוי.
+
+כשהגעתי למשרד אמרו לי: אין מה לעשות, הם לא מסתדרים עם אף קו ביורוקרטי או מסלול קיים. בעצם הנחיתי ללכת לשני כיוונים: 1. העזרה הראשונה, כי הם עמדו בפני סגירה לפני כמה חודשים; 2. לייצר מודל בר-קיימא לסיטואציה כזאת. ובאמת, מייד בתום הביקור שלי, שהיה לפני כמה חודשים, העברנו, נדמה לי, 1.4 מיליון שקלים. בגדול, מה שעשינו – מסתבר שהם היו במערכה משפטית כבר תקופה ארוכה מול המשרד השלי. המשרד מאוד התעקש, ואמרתי: לא, לכו תגיעו להסדר. לא רוצה לנצח, בסדר? אם תרצו, אני רוצה להגיע להסדר, כמובן על-פי הכללים המשפטיים, והעברנו. כסף עבר, והם אמרו, ואללה, הצלת אותנו. ובסדר, משום מה, הרבה יותר מהר ממה שהם תיארו אז, הם שוב מתארים סיטואציה של או-טו-טו נסגרים.
+
+ אני רק רוצה לחדד שעד עכשיו העברנו 3 מיליון שקלים בגין התאמות לחברה, ועבור התאמות לשנת 2013 אנחנו נעביר 300,000 נוספים, קודם כול. זה משרד הכלכלה.
+
+
+ הסכום הראשון הוא לא לגבי השנתיים האחרונות.
+
+
+ לא, אני אומר עד עכשיו, סך הכול. 
+
+
+ הסך הכול, המצטבר.
+
+
+ 2012–2013, יוצא בסך הכול 300,000.
+
+
+ לא. 2013 – 300,000.
+
+
+ כן, כן. 2012 – אפס, ו-2013 – 300,000.
+
+
+ נכון, נכון. באנו ופתחנו, אבל אני אומר לך שהעברתי 1.4 בסתימה הזאת. 
+
+
+על השנים הקודמות. 
+
+
+ כן, אבל זה היה יכול להימשך גם שנים. אמרתי: תגיעו להסדר.
+
+תראו, הניתוח שלי – החברה היא לא בת-קיימא כלכלית, אבל עם עזרה ממשלתית קבועה היא כן תהיה בת-קיימא, וזה בדיוק המקרה שאני בעד. אתם יודעים שאני בעד שוק חופשי והכול, אבל בסיטואציה הזאת, אפילו מעבר – באמת, אני מתרגש ממה שראיתי שם – גם אפילו מבחינה כלכלית, למדינת ישראל, נניח אנחנו נטולי רגש – – –
+
+
+ משתלם. 
+
+
+ זה גם כדאי. 
+
+
+ גם כדאי. 
+
+
+ זה גם משתלם, כי אחרת הם יהיו ברווחה ונשלם הרבה יותר. אז יש פה מצב שנופלים בין הכיסאות. ובעניין הזה אנחנו במגמה לפתור.
+
+אני אתאר לכם: ציינתי את משרד הכלכלה; משרד הרווחה מסייע בהעסקת אנשים עם מוגבלות עקב היותם מודל ייחודי, וכחלק מהסיוע הממשלתי הם כבר נתנו חצי מיליון שקלים לשנה. עכשיו, בשיתוף עם משרד האוצר אנחנו עובדים ממש בימים אלה על הנושא. אגב, גם בלי הרוח הגבית התקשורתית אנחנו עובדים על הדבר הזה. דווקא במובן הזה אני קצת לא מת על הסיפור התקשורתי, כי אנחנו באמת עובדים ברצינות לפתור את זה, ואיפשהו לפעמים כשבאים עם כתבות על הראש, אנחנו באמת – – –
+
+
+ היינו אצלך לפני חצי שנה – – –
+
+
+ והנה, התקדמנו, התקדמנו. אני אתאר לכם איפה אנחנו עומדים. אנחנו מדברים על הדבר הבא: משרד הרווחה – זו בעצם הצעה שכבר עומדת – משרד הרווחה יעביר 800 שקלים לעובד כל חודש, שזה כמעט הכפלה של הסכום שהועבר עד היום; משרד הבריאות יעביר עבור עובדים בעלי לקות נפשית 800 שקלים נוספים לחודש. חלק ניכר מהעובדים הם בעלי לקות נפשית. גם אלה שהם בעלי לקות פיזית, הרבה פעמים מתלווה לזה לקות נפשית, מהטעמים המובנים, ואנחנו במשרד הכלכלה עובדים על גיבוש מבחן תמיכה לעסקים מהסוג הזה. אנחנו חייבים מבחן, זה לא יכול להיות ככה. אז בגדול, המבחן הוא עבור עסקים. עד היום הייתה טעות קונספטואלית של המשרד, ואת זה אנחנו משנים. 
+
+מה המשרד אמר? יש חברה שעד עכשיו לא מעסיקה מוגבלים, ועכשיו היא מעסיקה מוגבלים, וצריך לעשות תיקונים חד-פעמיים – נניח מעלית, נניח מדרגות נעות, משהו יותר רחב, וכו' וכו'. אבל זה לא פרופורציונלי למספר העובדים, כי אתה צריך מעלית אחת, אתה לא צריך 30 מעליות אם יש 30 עובדים.
+
+מה שהתחדש לנו בכל האינטרא��ציה עם "CALL יכול" זה ההיבט הנפשי. כמעט כל העובדים שם זקוקים באופן קבוע לליווי נפשי; וזה לא אוורירי, זה אמיתי. אני פגשתי שם אחת שנאנסה כשהייתה נערה בת 17, והיא עברה עשור – היא איבדה עשור מהחיים. היא עכשיו בת 30, והמקום הזה העניק לה לראשונה את האור. אבל יש ימים שהיא קמה והיא לא יכולה, היא לא קמה בבוקר – אין, אני לא יודעת לקום – ועכשיו צריך מישהו שישגע אותה וילחץ עליה, וכל זה דורש ליווי מתמיד. ואני בעד. 
+
+ ולכן אנחנו רק – משרד הכלכלה לא היה בנוי במיוחד לסיטואציות כאלה, אני מודה. הוא היה יותר בנוי – עכשיו צריך לסדר מעלית, תסדר את המעלית; צריך להרחיב את המעברים, נרחיב את המעברים; צריך התאמה לכבדי ראייה, נעשה את ההתאמה הזאת. לא הייתה לנו התובנה שצריך ליווי ongoing ולא רק חד-פעמי, ואנחנו עכשיו מסדרים את זה.
+
+ לכן, לסיכום, קודם כול, להרגיע – כרגע יש כבר על השולחן הצעה שהם יכולים ליטול אותה והחברה לא תיסגר, בסדר? אלא אם כן הם יחליטו – אני לא יכול להחליט בשבילם. אני, בכל העוצמה שעומדת לרשותי, בתיאום טוב עם משרד האוצר ומשרד הרווחה, אנחנו עומדים על בניית מודל שמתאים לחברה שרוב העובדים בה הם מהסוג הזה.
+
+ אני מברך אותך, חבר הכנסת כבל, על זה שהעלית את העניין הזה. אבל דע, במקרה הזה, אני ממש on it בצורה צמודה. כן.
+
+
+ בבקשה. תודה לשר ודאי, ושאלה נוספת לחבר הכנסת כבל. לאחר מכן – חברי הכנסת ברכה ואורית סטרוק ביקשו גם כן לשאול שאלה נוספת. לאחר מכן השר ישיב לכולם.
+
+
+ תודה, אדוני השר. עוד בטרם הגשתי את השאילתה עשיתי בדיקה, ואכן אני יודע ומודע לעובדה שאדוני השר, מה שנקרא נמצא על העניין הזה בכל כוחו, ועושה את כל אשר נדרש כדי לסייע. 
+
+קודם כול, העניין שאתה אומר, שאתה באופן אישי, כשר במדינת ישראל, לא תיתן למקום הזה להיסגר, הוא כבר בשורה גדולה מאוד מאוד.
+
+
+ לא, אני רוצה לחדד, חבר הכנסת.
+
+
+אז, ברשותך, תן לי רק לסיים.
+
+
+ תהיה לך הזדמנות עוד שתי דקות לחדד.
+
+
+ בסדר.
+
+
+ בדיוק. אני כבר מסיים, אדוני. יחד עם זאת, לעתים קרובות קורה שנאמר מעל במת הכנסת מחד גיסא, ומצד שני, כשמגיעים לפקידות נוצר מה שנקרא "באג בתקשורת": כל אחד הבין את הדברים האלה בצורה אחרת לגמרי. הרי אם לא ייעשה מעשה מיידי, גם אם ירצו לאחר מכן להחזיק מקום מן הסוג הזה, זה יהיה בלתי אפשרי, וכל אשר תיארת הוא נכון. תודה.
+
+
+ שנייה אחת, השר. בבקשה, חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו – חברת הכנסת אורית סטרוק. לאחר מכן התשובה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, ראשית, אני מברך על התשובה שלך. אני רוצה לומר שאני בא משם, הבוקר נפגשתי גם עם הבעלים וגם עם המנהל, המנכ"ל, וגם עם העובדים. וגם סיפרו לי על הביקור שלך, ואיך התרשמו גם מהכנות וגם מהאכפתיות שלך בעניין הזה, וזה גם מופיע בתשובה.
+
+ התוספת שהם מבקשים מהממשלה, וכאן באמת זה יכול להיות מפוזר על כמה משרדים, לא רק על משרד הכלכלה, היא לא כתמיכה כלכלית על מנת לשרוד, אלא בגין התאמות שנחוצות לאותם עובדים שהם בעלי צרכים מיוחדים. וההתאמות הן פר-קבלה, פר-סעיף, זאת אומרת, לא סכום גלובלי – תן לי 2 מיליון וחצי. לכן אני מציע באמת להתייחס לצורך האמיתי בעניין הזה.
+
+ הדבר השני, האמירה שלך היא מאוד חשובה – אני מצטרף לדברים של כבל, וגם אני מברך אותו על כך שהעלה את העניין הזה – שאתה לא תיתן למפעל להיסגר. אנחנו במירוץ נגד הזמן, כי מדובר על 2013 ויש כונס שמנהל את זה; אם זה לא חוזר לבעלים, כנראה הוא יצטרך להחליט בת��ילת השנה הבאה מה הוא יעשה – לא הבעלים אלא הכונס. ואני מציע לך, אדוני השר, שההחלטה בעניין הזה תהיה בדרג של שרים. הפקיד, עם כל הכבוד ועם כל ההערכה למה שהוא עושה, הוא ילך על-פי הלוחות והניירות היבשים. אני חושב שטוב שאתה תהיה עם שר הרווחה ועם שר האוצר, על מנת גם כן לתת מענים כשרים ברמה של ההחלטה העקרונית.
+
+ אני חושב שיש מקום, בסופו של דבר, ואני דיברתי על זה עם חבר הכנסת כבל, גם כן לייצר מין תיקון בחוק, שיאפשר למשרד הכלכלה, בשיתוף עם משרד הרווחה, לתמוך במפעלים שהם כביכול מסחריים ועסקיים, כשהם מעסיקים בעלי מוגבלויות. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת ברכה. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה, שאלה נוספת. 
+
+
+ כן. שלום, אדוני השר. גם אני מאוד שמחתי, ואפילו התרגשתי, לשמוע את התשובה שלך בעניין המפעל החשוב הזה. יחד עם זה, אתמול קיימנו דיון ארוך בוועדת הכספים של הכנסת על הנושא הזה של העסקת נכים. והדיון, ככל שהיה ארוך, עדיין היה קצר מכדי לפרוס את כל היריעה ולחפש פתרונות. בכל אופן, מה שעלה מהדיון הזה זה הצורך בשילוב ידיים, גם של המשרד שלך, גם של משרד הרווחה, אבל גם של משרדי הבריאות והחינוך, כי עלה שם גם הצורך להכשיר את הנכים עוד בתקופה שהם במערכות החינוך לקראת מצב שהם מועסקים. ואני רוצה להציע ולשאול מה דעתך על כך שאכן תייצרו איזשהו צוות שרים שיעסוק בנושא הזה ברמות הכי בכירות וגם הכי אכפתיות, כדי להביא בשורה לחברה בישראל. תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת סטרוק. בבקשה, כבוד השר.
+
+
+ טוב, כמו שאמרתי לכם, אנחנו, בעקבות הביקור שלי, חילצנו פקק מאוד שרידותי עבור חברת "call יכול", וגם השתכנעתי בכנות הבעלים – היה להם איזשהו – לא משנה, איך שתפסו אותם במשרד כאילו לא יודע מה, ובפועל ראיתי מי אלה; אלה אנשים טובים שבאמת מניעה אותם כוונה טובה.
+
+אנחנו במשא-ומתן, בסוף, בסדר? זה חשוב. לכן אני רוצה לחדד, מה אמרתי. אמרתי: הנחנו על השולחן הצעה, וההצעה כפי שהיא מצילה את החברה. אבל צריך שניים לטנגו, צריך שהם גם – ואנחנו פה גם צריכים לעשות את הדברים בזהירות, כי אנחנו יכולים עכשיו לפתוח פרמטרים שמבחינה חוקית יפרצו את זה לאלף ואחד מקומות. לכן, אני מרגיע במובן שיש הצעה, שאם הם לוקחים אותה עכשיו – – –
+
+
+ – – –
+
+
+אם לוקחים אותה עכשיו – שנייה, חבר הכנסת ברכה.
+
+
+זה מפעל יחיד, זה לא יביא גרורות.
+
+
+ לא, אני – אדרבה, דרך אגב – – –
+
+
+ שזה יהיה מדיניות ממשלה לסייע לפתור את הבעיה.
+
+
+ אני בעד. אני בעד, אבל הפרמטרים צריכים להיות נכונים, כי אני בעד שיקומו עוד עשרה "call יכול", אבל על-פי פרמטרים. מה זה בעד? תחשבו מה הם עושים. מוציאים חבר'ה מהרווחה, ובסופו של דבר מדינת ישראל תוציא פחות כסף מהכיס ותגרום לאנשים להיות יצרניים. על זה הומצא הביטוי win-win, זה הדבר הכי טוב שיכול להיות.
+
+אבל אתם יכולים גם להבין: בסוף זו גם חברה מסחרית מקסימה, אבל היא גם מסחרית – וזה טוב, אני בעד שהיא מסחרית, אבל אני במשא-ומתן מול גוף מסחרי. וברגע, אם הצד השני יבין שכל בקשה שהם רוצים תתקבל, אז אני לא יכול לנהל משא-ומתן. אז בד בבד, באותה נשימה אני גם אומר: לא כל דבר שהם רוצים יתקבל, אלא דבר סביר. אבל אנחנו כולנו פה באותה רוח. אז אני לא יכול להבטיח שהם לא ייסגרו, זה תלוי בהם. אני מעריך שבדינמיקה שקורית כרגע זה בסדר.
+
+ אז אני שוב מברך, גם את חבר הכנסת ברכה, גם את חבר הכנסת כבל וגם את חברת הכנסת אורית סטרוק בעניין הזה. 
+
+ לגבי הצעתה של חברת הכנסת סטרוק על ועדת שרים, תני לי לחשוב על זה, אני עוד לא רוצה סתם להגיד כן, אנחנו רוויי ועדות שרים. אבל מצד שני, את אומרת: להסתכל בצורה רחבה על הנושא – את זה אני אקח על עצמי בכל מקרה, לעשות שיעורי בית מעבר לדבר הזה.
+
+ אז לסיכום, אני רק רוצה שיהיה הכי בהיר בעולם: העברנו 3 מיליון שקלים; העברנו, ביציאה שלי מהביקור, חילצנו פקק שהם קראו לו "פקק הצלה", שהציל את החברה. איכשהו נקלענו, הרבה יותר מהר מכפי שהם נתנו לי את הרושם, שוב למצב לכאורה שרידותי. עם זאת, אנחנו כבר הנחנו על השולחן הצעה מאוד יפה שמשרידה את החברה, אם הם מחליטים ללכת על זה. הם כרגע, יש להם עוד מאוויים ורצונות שלא כולם יתמלאו, כי ככה זה, לא כל מה שהם רוצים יהיה. אבל אני עוסק בזה באופן אישי בימים האחרונים, עוד בטרם החל הגל התקשורתי. הגל התקשורתי דווקא לא מגביר לי את התיאבון בעניין הזה, אני חייב לומר. אבל בסדר, אנחנו נעשה מה שנכון. תודה רבה.
+
+
+ כי הם הגיעו לעברי פי פחת.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת נפתלי בנט, שר הכלכלה, שהשיב על שאילתה של חבר הכנסת כבל וגם על שאלות נוספות.
+
+
+ הלוואי שהתקשורת תעסוק בדברים האלה.
+
+
+ עד כאן שאילתות דחופות. לפני שאנחנו עוברים לחקיקה, רק הודעה קצרה מטעמי: אני מודה לדוברים שהתייחסו לנסיעה של משלחת הכנסת ליוהנסבורג לטקס האשכבה של הנשיא לשעבר של דרום-אפריקה, נלסון מנדלה. אני אנצל את ההזדמנות הזאת גם להודות לחברי הכנסת שהצטרפו בהתרעה של שעות ספורות לנסיעה הזאת. זה היה רחוק מאוד מטיול תענוגות ונהנתנות, אבל אני לא חושב שמישהו מהם מתחרט או מצטער על כך שנסע. אני רוצה להתנצל בפני כמה חברי כנסת נוספים, טובים וראויים, שפנו בשעות מאוחרות וגם הביעו רצון להצטרף למשלחת, אבל זה כבר לא ניתן לביצוע. 
+
+ והעיקר, אני רוצה להודות לסגני, חבר הכנסת יוני שטבון, שמילא את מקומי, על-פי כל הדיווחים בצורה טובה, למרות חוקים מעוררי מחלוקת והצבעות קשות וכן הלאה; לסגן יושב-ראש נוסף, חבר הכנסת משה פייגלין, על כך שמילא את מקומי בחוג למקרא, ואני מניח שהוא גם נהנה בחוג הזה – זאת הזדמנות גם לומר לחברי כנסת נוספים לבוא ולשמוע וליהנות; לחברי הכנסת לביא, שטרן ומזרחי שסייעו בידו של חבר הכנסת יוני שטבון במפגש עם נשיא גואטמלה, שעקב הנסיעה התבטל כאן, וגם כאן על-פי כל הדיווחים חברי הכנסת שטבון, לביא, מזרחי ושטרן עשו עבודה טובה מאוד, ונשיא גואטמלה הרגיש רצוי ומקובל כאן בכנסת. אז תודה רבה לכל אלה שנתנו גם כאן מענה עקב היציאה הפתאומית של המשלחת בראשותי.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1832/19; נספחות.]
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחקיקה. הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – חשבונות בעלי יתרה צבורה נמוכה) (הוראת שעה), התשע"ד–2013, של חבר הכנסת חיים כץ, שינמק מן המקום. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת מתואמת עם האוצר, והיא באה להשלים מהלך של ועדת בכר, שבו אפשרנו לאנשים בעלי חסכונות נמוכים שהם הפקידו לפני ינואר 2008 למשוך כספים בלי לשלם מס. בהצעת החוק הזאת – יש כ-2 מיליון חוסכים שהתחילו לחסוך אחרי 2008, 2 מיליון חשבונות שמהווים נטל ענק על חברות ההשקעה. ובא האוצר ואמר: גם להם, בעלי חסכונות בסכומים נמוכים, נאפשר למשוך את זה בלי מס. 
+
+ ההצעה מתואמת, אני מקווה שהיא תעבור, תעבור מהר, ותביא מעט לחוסכים והרבה יותר לאלה שמנהלים לנו את הכסף. אני מקווה שהכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה הטרומית הזאת. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת כץ. ישיב סגן שר האוצר חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. חבר הכנסת לוי, אתה משיב מהדוכן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר האוצר תומך בתיקון התקנות האמורות, ולאחר שבאנו בדין ודברים עם המציע, ולאור תמיכת ועדת שרים לחקיקה, הממשלה תומכת בהצעת החוק שלפנינו. 
+
+ אבקש מחברי חברי הכנסת להצביע בעד ההצעה ולהעבירה לוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה.
+
+
+ טוב, זה היה זריז, גם מצד המציע, גם מצד המשיב. אין מתנגדים. 
+
+ אם כן, חברי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. מי בעד ומי נגד הצעת החוק?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – חשבונות בעלי יתרה צבורה נמוכה) (הוראת שעה), התשע"ד–2013, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ בעד – 27, אין מתנגדים. החוק עבר ויועבר לטיפולה של ועדת העבודה והרווחה לפי הצעת סגן השר.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1216/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לחוק הבא: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – קריאה טלפונית ממספר גלוי), של חבר הכנסת חיים כץ. הנמקה מהמקום. בבקשה, חבר הכנסת חיים כץ.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו כמו כל הצרכנים במדינת ישראל לפעמים, ולפעמים – – 
+
+
+ אם אפשר קצת שקט באולם. בבקשה, חבר הכנסת שלח.
+
+
+ – – אנחנו מזמינים טכנאי שייתן לנו שירות אם התקלקל אחד המכשירים הביתיים. בדרך כלל אומרים לנו: תמתינו בבית מהשעה 08:00 עד 12:00, או אחרי הצהריים. אנחנו מבקשים שיקצרו את הזמנים, ואכן, לפי התקנות אנחנו מקבלים התרעה שעה מראש. ואז אנחנו מקבלים שיחה מאיזה טלפון חסוי, ואנחנו לא יודעים מי צלצל, ואומרים לנו: אתה צריך להיות בבית. ואתה לא יודע – רוצה לחזור ולומר למה לא ענית, ואין לך למי לחזור, ואתה מפקשש את הטכנאי. זאת אומרת, הצעת החוק באה ואומרת: כל מי שמצלצל אליך, טכנאי כזה, שיעשה זאת בטלפון גלוי, כדי שתוכל לחזור אם אתה צריך; שמקום העבודה ייתן לו טלפון, שתהיה לך כתובת אם תצטרך. 
+
+ אני מקווה שגם הצעת החוק הזאת תאושר במליאה. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת כץ. ישיב שר הכלכלה, חבר הכנסת נפתלי בנט. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, יופי של חוק. אני מברך את חבר הכנסת חיים כץ. הוא משכיל להבין נקודות כאב של הציבור הישראלי ולתת להן פתרון, אז אני מברך אותך על זה. 
+ 
+ הממשלה תומכת בהצעת החוק לאחר דין ודברים עם המציע, שהתחייב להכניס בהצעת החוק את השינויים הבאים: חובת הצגת המספר תהיה של מוקד שירות גלוי שניתן לחזור אליו, ובו יינתן מענה אנושי. זאת אומרת, אתה תמיד תחייג חזרה ותגיע לבן-אדם, על מנת לרכז את הפניות במוקד אחד, שינהל את הקשר בין הצרכנים לטכנאים, וכך גם ימנע שיח ישיר עם אותו אדם, שככה יכול לעשות בלגן אצל הספקים. כל נציג במוקד השירות יזדהה בשמו עם קבלת השיחה הטלפונית, ואז יהיה אפשר לעקוב. 
+
+אנחנו חושבים שכדאי להרחיב את היוזמה הזאת, חבר הכנסת כץ, גם לתחומים אחרים, כלומר חובת גילוי זהות נותן השירות לא תחול רק בפניות במסגרת אחריות ושירות לאחר מכירה; החובה תחול גם על כל נותן שירות כאמור בתוספת השנייה לחוק: חשמל, גז, מים, אינטרנט, כבלים, לוויין, טלפון נייד ונייח ועוסק המספק שירותי רפואה דחופה. 
+
+
+ אנחנו נרחיב את זה בדיונים.
+
+
+ בסדר גמור, אז זה מקובל עליך. תודה רבה.
+
+
+ תודה לך, שר הכלכלה. ובכן, גם להצעה זו לא נרשמו דוברים ומתנגדים. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד ומי נגד הצעת חוק הגנת ה��רכן (תיקון – קריאה טלפונית ממספר גלוי)?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – קריאה טלפונית ממספר גלוי), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ 41 בעד, אין מתנגדים. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – קריאה טלפונית ממספר גלוי) עברה. 
+
+
+ ועדת העבודה והרווחה.
+
+
+אתה מציע להעביר לוועדת העבודה והרווחה. השר בנט, יש התנגדות? 
+
+
+ התקבל.
+
+
+ התקבל. ההצעה תועבר להמשך טיפול בוועדת העבודה והרווחה. 
+
+
+ העבודה והרווחה.
+
+
+ העבודה והרווחה, זה מה שביקשת. אתה לוקח לברוורמן את כל העבודה, זה לא בסדר.
+
+
+ אם אפשר להוסיף אותי לפרוטוקול שהצבעתי בעד, לא הספקתי.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1749/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה). תציג את ההצעה חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה. הנמקה מהמקום. בבקשה, חברת הכנסת שטה. רק רגע. ישיב השר אורבך בשם שרת המשפטים. בבקשה. שקט באולם בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, הצעת החוק הזאת גובשה בעקבות כמה מקרים שאירעו בשנים האחרונות – – –
+
+
+ רגע, רגע, פנינה. רבותי, נא לשבת, נא לשבת. חבר הכנסת שלח, אפשר לדבר בישיבה. חבר הכנסת סלומינסקי, אפשר לנהל את הישיבה בישיבה, באמצע הישיבה.
+
+
+ ברשותך, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ כן, בבקשה.
+
+
+ אפשר להתחיל?
+
+
+ כן.
+
+
+ הצעת החוק הזאת גובשה בעקבות מקרים שאירעו בשנים האחרונות, שבהם לא אושרה כניסתם ואף נמנע שירות מחיילים – וזה במקומות ציבור ועסקים פרטיים – כאשר הסיבה שניתנה, ובמקרים מסוימים אף לא הוסתרה: זה הנשק או המדים שהם לבשו. מה שנשמע לנו הגיוני ואלמנטרי, שחיילי צה"ל, הבנים שלנו, האחים שלנו, הבעלים שלנו, אשר חובתם להתגייס על-פי חוק, יוכלו לקבל שירות בכל מקום, כנראה לא ברור לכולם. ולכן חיילים ולובשי מדים במדינת ישראל לא יהיו במצב של אי-נוחות בגלל המדים שהם לובשים. נותני השירות שיסרבו לתת את השירות הם אלה שיתביישו ויצטרכו לעמוד לדין. 
+
+לכן אני מבקשת מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת, שבאה ומתקנת את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה, חברת הכנסת תמנו-שטה, גם באופן אישי, על ההצעה החשובה הזאת. יענה בשם שרת המשפטים השר אורי אורבך, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שהגישה חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, מבקשת לתקן את חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים כך שתתווסף עילת הפליה האוסרת להפלות אדם בשל "השתייכותו לכוחות הביטחון וההצלה", המוגדרים בהצעה כצה"ל, משטרת ישראל, שב"ס ומגן-דוד-אדום. לפי ההצעה, ייאסר על מפעילי מקומות ציבוריים וספקי שירותים ומוצרים ציבוריים, כהגדרתם בחוק, להפלות את הנמנים עם כוחות הביטחון בעת מתן הכניסה למקום הציבורי או בעת אספקת המוצר או השירות הציבורי. אפליה בניגוד להוראות אלו תהווה עוולה אזרחית שבצדה הזכות לפיצויים ללא הוכחת נזק וכן עבירה פלילית שבצדה קנס. 
+
+ היו מקרים כאלה, מדי פעם אנחנו שומעים על זה. לפחות שני מקרים נדונו בבית-המשפט השלום, והתובעים בתביעתם זכו ונפסק לטובתם פיצוי כספי. הייתי מוסיף שאלה דברים שיכולים להתפתח לעוד מקומות. אני מניח שגם בבתי-כנסת בקהילות מסוימות עלולים לבזות לובשי מ��ים. 
+
+
+ באוניברסיטאות. 
+
+
+ באוניברסיטאות. היה מקרה באוניברסיטה בדרום, במכללה, שאסרו על מישהו להיכנס במדים לשיעור, הייתה איזו מהומה באחת המכללות, ולכן אני מניח שהחוק הזה עוד נכונו לו עלילות, כי כל אלה שיש להם משהו, לא נגד לובש המדים אלא נגד מי שהלביש אותו במדים, משתמשים בפרט כדי לבזות בעצם את מדינת ישראל ואת כוחות הביטחון וההצלה. 
+
+זו התנהגות מקוממת, שנוגדת את תפיסות היסוד של החברה הישראלית. מדינת ישראל מחייבת את רוב אזרחיה בשירות בכוחות הביטחון, מעודדת את ערך השירות, מוקירה את המשרתים ומתגמלת אותם בדרכים שונות. השירות הוא ביטוי חשוב להשתתפות אזרחית ולנשיאה משותפת בנטל החיים במדינה. השירות בכוחות הביטחון משותף לבני לאומים שונים ולא אחת מהווה דוגמה לסובלנות הדדית וליכולת לפעול בצוותא חרף המחלוקות והשונות. 
+
+ לפיכך, כדי למנוע את הישנותן של תופעות של אפליה כלפי המשרתים בכוחות הביטחון – אני אומר בשם שרת המשפטים, אבל בשם ועדת השרים והממשלה – הממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת. ואני מקווה שבסופו של דבר – הערה שלי: רוב החוקים הטובים פה בכנסת, הלוואי שלא היינו נזקקים להם. אם אנשים – כמו שאומר חבר הכנסת אילן גילאון לעתים קרובות, אין חוק שאומר שצריך להיות בן-אדם; אם אנשים היו מתנהגים כמו בני-אדם סבירים והגונים, לא היה צריך שורה שלמה של חוקים. אבל מה לעשות וצריך לכפות על אנשים את הנורמות באמצעות הכנסת לפעמים. אז אנחנו תומכים בהצעה כדי להסיר תקלה מישראל. 
+
+
+ אתה יודע, כבוד השר, אנחנו גם לפעמים זריזים מדי לרוץ לשימוש בחוק. מכל מקום, לא נרשמו דוברים נוספים לגבי החוק הזה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ומי נגד הצעת החוק לאיסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה), כפי שהוצג? 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל לבישת מדי כוחות הביטחון וההצלה), התשע"ד–2013, לוועדת הכלכלה נתקבלה. 
+
+
+ בעד החוק – 44, אין מתנגדים, יש נמנע אחד. הצעת החוק עברה. היא רשומה כאן להמשך טיפול בוועדת הכלכלה. אני רואה שאין לכך מתנגדים, אז ההצעה תועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1646/19; נספחות.]
+
+
+הצעת החוק הבאה – הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון – העלאת הסיוע לניצולים והגבלת איתור נכסים ויורשים), של חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, יש בעיה. 
+
+
+ מה הבעיה? 
+
+
+ לוועדה למעמד האישה. 
+
+
+ הצבענו, החוק יועבר לוועדת הכלכלה. הצעת חוק נכסים של נספי השואה – מציגה את החוק חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. עשר דקות לרשותך. 
+
+
+תודה רבה, אדוני. חברי וחברותי חברות הכנסת, הצעת החוק שאני מביאה בפניכם הבוקר – – – 
+
+
+ רבותי, שקט באולם בבקשה. כן, בבקשה. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק שאני מביאה בפניכם הבוקר, יחד עם חברותי וחברי שולי מועלם-רפאלי, גילה גמליאל, דוד צור, אורית סטרוק, משה גפני, איציק שמולי, דב חנין, אילן גילאון ודוד רותם, היא לכאורה פרוצדורלית שכזאת, היא משנה את הסדרים ואת המטרות שהכנסת קבעה לחברה לאיתור והשבת נכסים של נספי ונספות השואה. אבל בפועל, חוץ מזה שהיא תעשה הרבה טוב בעניין הקונקרטי, היא גם באה להתמודד, איך להגיד, הלך רוח תודעתי של מדינת ישראל ושל ההנהגה במדינת ישראל. 
+
+מאז היווסדה, יש למדינת ישראל יחס מאוד מסובך ומורכב לשואה. למדינת ישראל היה תמיד קושי להתמודד עם השואה, וגם, ובעיקר, עם הניצולות והניצולים. למעשה צריך להגיד שישראל מתייחסת יותר למיתוס של השואה, לטראומה, לדבר הזה שהפך להיות פה משהו קדוש. אפשר כמעט להגיד לפעמים, שבישראל יש מין דת שואה שמחייבת את כל האזרחיות והאזרחים, וזה מין סטנדרט שצריך להתיישר לפי היחס אליו, יחס שקובע שאנחנו תמיד נרדפות ונרדפים, תמיד הדגש הוא על הצוררות והצוררים שלנו, ולא על החיים שלנו. 
+
+וכך היה תמיד היחס לניצולי וניצולות השואה, מאז קומה של מדינת ישראל. בהתחלה התייחסו אליהם כאל סחורה פגומה, הם היו הצאן לטבח, הם היו העדות לטראומה, הם היו העדות לתחושות האשמה של מי שניצלו ושל מי שחיו בארץ. הם היו הסבונים, אלה שהפריעו לנו להיות הישראליות והישראלים החדשים, החזקים, אלה שבטוחים מכל רע ושאף אחד לא יכול לעשות להם את זה שוב. 
+
+וכך החיים של ניצולות וניצולי השואה הגיעו למצב כזה, שכולכן וכולכם ודאי זוכרות וזוכרים את העדות הקשה ביותר שנתנה כאן האישה המרשימה, דורה רוט, לפני שנה – – – 
+
+
+ רבותי, חברי הכנסת, אנחנו עוסקים כאן בנושא חשוב, מהותי, ניצולי שואה, נא לכבד את הדוברת ולהקשיב. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. כאמור, אולי אתם זוכרות וזוכרים את העדות המאוד-קשה שנתנה כאן בכנסת ניצולת שואה מרשימה בשם דורה רוט לפני שנה, פחות או יותר. היא ממש זעקה, היא אמרה: שש שנים הייתי רעבה, שש שנים חלמתי על חתיכת לחם. זה כסף שלי, ולא שאלתם אותי למי לתת את זה. ועכשיו-עכשיו, כשיש פה ישיבה, מאוד נחמד, ובאתי מטבעון בשביל לדבר אתכם. תיתנו לנו למות בכבוד, בלי ישיבות. מה עשיתם עם הכסף? לראות בטלוויזיה ניצול שואה שאין לו חימום בחורף? שאין לו כסף לאכול? זו הבושה שלכם בבית הזה, זו הבושה. 
+
+ ועדיין, למרבה הצער, אדוני היושב-ראש, למרות שמספרם של ניצולות וניצולי השואה מתמעט והולך מדי שנה, מהסיבות המובנות, שהם נפטרים, עדיין יש יותר מדי ניצולות וניצולים במצוקה. 
+
+ ולכן, מה שהצעת החוק הזאת באה לעשות הוא להגדיל את הסיוע לניצולות וניצולים נזקקים מ-4,800 שקל בשנה – להכפיל אותו ל-9,000 שקל בשנה; כסף, אגב, שלא יוצא מקופת המדינה אלא יוצא מקופתה של החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי ונספות השואה. עבודתה של החברה הזאת מאוד מאוד חשובה, אבל בשלב כלשהו, הכסף הרב שהיא אספה ועדיין לא נמצאו לו יורשות ויורשים שמחפשים אותו, חשוב שילך לאלה שחיות וחיים כאן בינינו, והם לא פחות יורשים של הנזקים ושל הנכסים של השואה.
+
+ההצעה מציעה: א. להכפיל את הסיוע להם; ב. חשוב לא פחות, להעביר את הסיוע הזה לחשבונות הבנק הפרטיים שלהם, ולא, למשל, לחברות מזון או לחברות קמעונות כמו "שופרסל" בשביל שיספקו להם מזון. אין צורך להפגין פטרונות קשה כל כך על אנשים שבאמת הפגינו כבר מספיק יכולות בניהול החיים שלהם. העובדה שהם מבוגרות ומבוגרים או ניצולות וניצולי שואה לא נותנת לאף אחד ואף אחת להחליט בשבילם איך הם יוציאו את הכסף שלהם. חשובה לא פחות היא הגבלת פעולתה של החברה לאיתור והשבת נכסים, הגבלת הזמן שבו היא יכולה להמשיך לאתר נכסים, עד סוף 2014, ולקצר את הזמן שבו היא תוכל להמשיך ולחפש גם יורשות ויורשים. 
+
+ אחרי הכול, חברותי וחברי, התקומה היא ברוך השם כבר כאן, כבר שנים רבות. הגיע הזמן שנפסיק לנבור בפצעים ובטראומה, להתבוסס בכאב ובקושי של השואה, ונתחיל להעריך ולפעול למען החיים שלנו כאן לא מהמקום הטראומטי – ממקום של כוח, של עוצמה, שממנו אנחנו מסוגלות ומסוגלים להסתכל לניצולות וניצולים בעיניים ולתת להם את החיים הראויים שהם ראויות וראויים להם. זה מה שמבקשת לעשות הצעת החוק הזאת, אדוני, ואני מאוד שמחה שהממשלה החליטה לתמוך בה ולצרף אותה אחר כך לתזכיר הצעת החוק הממשלתית, שאומנם היא רכה יותר, אבל אני בטוחה שעדיין תעשה עבודה מצוינת. תודה רבה.
+
+
+תודה, חברת הכנסת מיכאלי, על הצעת החוק הכל-כך חשובה. תשיב שרת המשפטים ציפי לבני. בעיני היא חשובה וגם עוד לא מספקת.
+
+
+תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני ימים אחדים הופצה להערות הציבור הצעת חוק ממשלתית מטעם משרד המשפטים באותו נושא, ומהסיבה הזאת – הנושא הזה הוא גם נושא חשוב, וגם הזמן שעובר הוא זמן שללא החלטה הוא בעצם משאיר פחות ופחות, מטבע הדברים, ניצולים שזכאים לקבל את אותן הטבות מהמדינה. הקבוצה הזאת היא קבוצה שהולכת ומתמעטת, ולכן נדרשה הכרעה והכרעה מהירה. אני מברכת את חברת הכנסת מיכאלי על הצעתה, וכך גם סיכמנו שבעצם בהליכי החקיקה היא תצטרף להצעת החוק הממשלתית שכבר הופצה.
+
+ תחילתה של החברה להשבה עוד בעצם בתקופת כהונתי כשרת משפטים בסיבוב הראשון לפני כמה שנים, ותמיד הייתה השאלה האם מטרתה היא להשיב, או לאתר את אותם נכסים ולהשיב ליורשים החוקיים, שזאת מטרה שהיא בהחלט מטרה ראויה, או האם ניתן לנצל את הכספים האלה לטובת ניצולי השואה החיים בינינו. אני באופן אישי חושבת שבלי קשר לשאלת הרכוש שנשאר ליורשים, מדינת ישראל היא שחייבת להקל ולהיטיב את מצבם של ניצולי השואה החיים בינינו, בלי קשר לשאלה כמה נכסים נשארו. אבל מאחר שהחברה כבר עובדת, קיבלנו החלטה לקצר את תקופת פעולתה ולנצל את הכספים שאותרו על מנת להיטיב עם ניצולי השואה החיים בינינו – להגדיל את סכומי הסיוע שיועברו לניצולי השואה שנזקקים לכך תמורת התחייבות המדינה בחוק לתשלום עבור זכויות היורשים בנכסים, אם יתברר שיש עוד יורשים זכאים.
+
+ולכן, לסיכום הדברים האלה, פעולתה של החברה תקוצר. המדינה תשלם יותר כסף לניצולי השואה הזכאים לכך. הנכסים שיאותרו ישמשו קודם כול ליורשים, ואם יתגלה חסר בין התשלומים שמשולמים לניצולי השואה לבין היורשים שאותרו, המדינה היא שתכסה את הפער הזה. לכן, אנחנו מבקשים לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
+
+
+ תודה, שרת המשפטים. ביקשה חברת הכנסת מיכאלי להוסיף כמה מילים. לפנים משורת הדין, אף שזה לא בתקנון, אני מאפשר לך לעשות זאת.
+
+
+תודה, אדוני היושב-ראש. רק תודות לנעמה, היועצת המשפטית של ועדת החוקה, על העבודה החשובה והרבה מאוד שהיא עשתה בחוק הזה, וכמובן – לעוזרות הפרלמנטריות שלי, מיכל מרגליות וחן אריאלי. תודה.
+
+
+ בבקשה. 
+
+ ובכן, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון – העלאת הסיוע לניצולים והגבלת איתור נכסים ויורשים), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ שרת המשפטים הצביעה בטעות במקומו של השר לפיד.
+
+ ובכן, 43 תומכים, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון – העלאת הסיוע לניצולים והגבלת איתור נכסים ויורשים) עברה, ותועבר לטיפולה של ועדת החוקה, חוק ומשפט על-פי תנאי הממשלה. 
+
+ חבר הכנסת מיכאלי מבקש להודיע שגם הוא תומך. חבר הכנסת מיכאלי תומך בחברת הכנסת מיכאלי.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1465/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק חופש המידע (תיקון – תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה), של חבר הכנסת מיקי רוזנטל. חבר הכנסת רוזנטל, בוא ותציג את החוק. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החוק מציע להרחיב את הוראות חוק חופש המידע כך שיחולו גם על מוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים מכספי ציבור. ראוי שכל מוסד שמקבל כסף ציבורי ימסור מידע מלא לציבור על מה שנעשה בכספו. ראוי שבעתיים שמוסדות אקדמיים, דווקא הם, יובילו את נושא השקיפות. מובן מאליו שהחוק לא מתכוון לפגוע בחופש האקדמי, ופגיעה כזאת תוחרג מן החוק.
+
+אני מודה לתנועה לחופש המידע על הסיוע בהכנת החוק, ואומר לכולנו: יותר שקיפות – פחות שחיתות.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת רוזנטל. יש לנו מתנגד סוף-סוף. חבר הכנסת אייכלר ביקש רשות דיבור. שלוש דקות לרשותך. סליחה, טעיתי, בטל. השר אורבך יענה בשם שרת המשפטים ציפי לבני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מי שלא רצה אותי בתור שדרן, מקבל אותי בתור קריין. אני עונה בשם שרת המשפטים – – –
+
+
+ רצינו אותך בתור שדרן.
+
+
+ בסדר, אבל אני מקווה שזה בסדר גם כאן. אני קורא כמובן בשם שרת המשפטים: 
+
+ המוסדות האקדמיים ממלאים תפקיד מכריע בהתפתחות החברה, התרבות והכלכלה הישראלית. מכאן שלמידע על התנהלותם השוטפת של המוסדות יש חשיבות רבה. מטעם זה כבר היום חל חוק חופש המידע על המוסדות האקדמיים באורח חלקי, בכל הנוגע לניהול ענייניהם הכספיים, וזאת מכוח צו שהותקן כבר בשנת 2005. אבל עמדת הממשלה היא שלא די בהסדר הקיים. יש מקום להרחבת משטר השקיפות החל על המוסדות להשכלה גבוהה, וזאת באמצעות החלתו הישירה של חוק חופש המידע עליהם.
+
+התיקון המוצע מאוזן, ומאפשר מצד אחד לקדם את עקרונות השקיפות וחופש המידע ומצד שני להימנע מפגיעה יתרה בחופש האקדמי של המוסדות, משום שהוא יאפשר למוסד לסרב למסור מידע אם גילויו יפגע פגיעה חמורה בחופש הפעולה בעניינים האקדמיים והמינהליים של המוסד, והכול כפי שיקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם שר החינוך ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
+
+אני אוסיף משלי, שעוד נכונו לזה התנגדויות בשם החופש האקדמי הקדוש, כי תחת הערך הנכון והחשוב הזה, כמו הרבה שטיחים, מכניסים תחתיו כל דבר שרוצים להסתיר. ולכן, אני מציע למציע – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – שיציע שלא ינצלו את החופש האקדמי לדברים שהוא לא נועד להם. הוא נועד לדברים לגמרי אחרים, לערכים נכוחים ונכונים, ולא לטשטוש מידע ולהסתרת מידע שהציבור זכאי לדעת.
+
+נוכח האמור לעיל, הממשלה תומכת בהצעת החוק, ובלבד שהמשך הליכי החקיקה יתואמו עם משרד המשפטים ומשרד החינוך. אני מודה למציע ולכם.
+
+
+ תודה לשר אורבך. ובכן, חבר הכנסת אייכלר מתנגד. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, השרים – – 
+
+
+ שלוש דקות לרשותך.
+
+
+– – חברי הכנסת, באופן עקרוני אני תמיד בעד כל דבר שמאפשר גישה לביקורת, על כל דבר, ולכן לכאורה כל חוק שמרחיב את חופש המידע הוא דבר חשוב מאוד. אבל כאשר אנחנו נמצאים בתקופה שבה זכויות דמוקרטיות כמו חופש הביטוי וכל מיני חופשים מנוצלות כדי להרבות שיח של איבה ומלחמה ולהדרת אנשים ולשלול את הזכויות הדמוקרטיות של ציבורים שלמים, אני לא יכול לתמוך בחוק הזה. 
+
+ אתמול, בבית-המשפט המחוזי, כאשר דנו על הענ��ין של הדרישה לבחירות חוזרות בבית-שמש, רואיינה אישה שם שצעקה: החרדים הם סרטן השולח גרורות בכל מקום בארץ, אנחנו לא ניתן להם את בית-שמש; וראיתם את הכתבה בערוץ 2. אני לא רוצה להגדיר אותה משום כבודה של חברת הכנסת מיכאלי והנושא שהיא העלתה פה; אני לא רוצה להשוות אותה לתקופות קודמות – היא נקראה "הקרב על הבית", ומראים שם איך החרדים, רחמנא ליצלן, בארץ אבותם הולכים וקונים דירות ומשתלטים בבית-שמש, בקריית-היובל, בערד ובנתיבות ובכל מקום, לא ייאמן.
+
+
+ הם מפחידים אותם.
+
+
+ מפחידים אותם. אני לא מבין, כשבאים הפלסטינים וטוענים שהיהודים פלשו לארץ הזאת, אנחנו לא מבינים את הטענה שלהם, אבל כשהיהודים אומרים על יהודים שהם באים לגור שם – ושמעתי מחברי ועדות תכנון ובנייה, כאשר היו התנגדויות לבנייה בבית-שמש, איזה דברי נאצה נוראיים נשמעו שם, אני אומר, ריבונו של עולם, כל זה בשם הדמוקרטיה, רוצים להביא למצב שיהודים לא יוכלו לגור בארץ הזאת? 
+
+ ועוד אומרים לנו שהם רוצים אותנו בצבא, רוצים אותנו בעבודה. לא רוצים אותנו כשכנים ולא ירצו אותנו במקומות עבודה והם נמנעים מאתנו במקומות העבודה. ודאי שחלילה-חלילה, כשיהיו הרבה חרדים בצבא, כמו שיש היום הרבה דתיים בצבא, מיד ישימו תקרת זכוכית מפני הסכנה, איך הם קוראים לזה בצבא? "הדתת הצבא" כבר קראו לזה.
+
+
+ כן, חבר הכנסת אייכלר, רק אני מקווה שתסביר את הקשר לחופש המידע.
+
+
+ זהו, חוק חופש המידע הוא חוק שכאשר אני רוצה להגיע, לדעת משהו, אני לא יכול לקבל, אבל כל מיני ארגונים שיש להם אפשרות להגיע – הם יודעים להגיע. ולכן אמרתי שבעיקרון אני בעד חוק חופש המידע. אבל אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש, איך אפשר לחיות במדינה שבה מצלמים, בשם חופש האמנות, שלושה ילדים חרדים שמחזיקים את היד על העיניים וכותבים: שלושת הקופים, וזה מוצג כתערוכה אמנותית בירושלים עיר הקודש, היום. 
+
+ מישהו יכול להגיד לי – נוסעים לנלסון מנדלה, שהוא היה לוחם נגד האפרטהייד, כאשר פה מבצעים מדיניות אפרטהייד גם בענייני מגורים, גם בענייני עבודה, גם בתקציבי חינוך וגם בכל דבר. מדינת אפרטהייד רוצים לעשות לנו.
+
+
+ כל הזמן אתה חוזר על זה, על ההסתה הזאת.
+
+
+לא ניתן לעשות פה מדינת אפרטהייד. למה? כי רוב האזרחים באמת לא רוצים אפרטהייד. 
+
+
+ אני מבקש לסיים.
+
+
+הייתה כתבה נוראית – אני מסיים, אדוני היושב-ראש – –
+
+
+ סיימנו. 
+
+
+ – – ששם רואיינו רק אנשים שהם פעילים אנטי-חרדים, לא הביאו צד שני, אלא שני מאכערים שיש להם אינטרס להיות היהודי זיס, כדי להצדיק את הסרט של "היהודי הנצחי". וכאשר מתנהל כזה שיח איבה אני לא – –
+
+
+תודה.
+
+
+ – – שומע שום גינוי מצד שמאל. אם מישהו היה מעז לעשות סרט נגד האתיופים, אפילו נגד האריתריאים ונגד הערבים, היו כולם זועקים "גזענות, גזענות", ופה אף אחד לא מדבר מילה. לכן ביקשתי רשות דיבור, כדי להביע את הזעקה הזאת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת אייכלר. 
+
+ ובכן, רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חופש המידע (תיקון – תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה). מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק חופש המידע (תיקון – תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+ 
+ בעד – 47, אין מתנגדים. הצעת חוק חופש המידע (תיקון – תחולה על מוסדות להשכלה גבוהה) עברה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה. 
+
+
+ אני מבקש לוועדת החינוך.
+
+
+ אתה מבקש לוועדת החינוך? אז החוק יועבר לוועדת הכנסת ושם יוחלט היכן הוא ימשיך ויידון.
+
+
+ ועדת החינוך.
+
+
+ מתקנת אותי המזכירה שהנוסח הנכון הוא שהחוק יעבור לוועדת הכנסת להחלטה היכן הוא יידון. אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה.
+
+
+ אולי יש הסכמה שזה יעבור. 
+
+
+ הסכמנו שזה עובר לוועדת הכנסת.
+
+
+ לא, אולי יש הסכמה של הממשלה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1574/19; נספחות.]
+
+
+ הצעת החוק הבאה: הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – הרחבת תחולת החוק), התשע"ג–2013, של חברי הכנסת שאול מופז וישראל חסון. ינמק חבר הכנסת שאול מופז. בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אני פונה אליכם היום במטרה לתקן את חוק ארוחה יומית לתלמיד, וזאת בהמשך להצעת חוק דומה בעיקרה שהונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על-ידי חברת הכנסת רוחמה אברהם וחבר הכנסת ציון פיניאן. הצעת החוק נכתבה יחד עם עמותת "ידיד". 
+
+פורסם היום שאיגוד רופאי הילדים בישראל מבקש להכיר בעוני כמחלה. ילד רעב חשוף יותר למחלות ונמצא בסיכון גבוה יותר להיות מבוגר לא מתפקד. 
+
+ אדוני היושב-ראש, במדינת ישראל לומדים בגנים ובבתי-הספר מאות אלפי ילדים רעבים. אם לא יאכלו מתוקף חוק, לא יאכלו בכלל. עצוב לי לומר שרק כ-170,000 מתוכם מקבלים ארוחת צהריים חמה ומזינה מתוקף החוק. מאות אלפי ילדים לא ישבו היום לאכול, גם לא מחר. כלומר, המדינה מתעלמת ממאות אלפי תלמידים רעבים, שמביטים בערגה בארוחת הצהריים של חבריהם לכיתה, ולהם אין מה לאכול. יש אנשים מאחורי המספרים הללו, זהו דור העתיד שלנו. 
+
+
+ מאות אלפי אמרת? סליחה, מאות אלפי?
+
+
+ מאות אלפי אנשים – אגיע מייד לנתונים. זה דור העתיד שלנו, מבתי-הספר הללו אנו מצפים שיצאו מדענים וכלכלנים, אמנים ויוצרים, אנשי רוח, אנשי ידע וספר, אבל בלי לחם אין תורה. 
+
+ חוק ההזנה במתכונתו הנוכחית איננו נותן מענה לצורך הגדל של תלמידים בארוחה חמה. גל הפיטורים במשק יעצים את הבעיה, יותר ויותר ילדים יגיעו לבית-הספר ולא יאכלו לאורך כל היום.
+
+המטרה של תיקון החוק היא לדאוג לכך שכל ילד בישראל יאכל לפחות ארוחה חמה אחת ביום. כדי לענות על הצורך הקיומי הזה יש לבצע כמה שינויים מהותיים באופן מיידי: ראשית, לבטל את ההבחנה בין מוסדות חינוך שהוחל בהם יום חינוך ארוך לבין מוסדות שבהם הוא לא הוחל. כל הילדים שזכאים לארוחה זקוקים שניתן להם אותה. אם אין בבית ובבית-הספר, אין להם; פשוט אין להם. שנית, יש להרחיבו לכיתות בוגרות יותר. לא רק תלמידי בתי-הספר היסודיים זקוקים לארוחה, גם תלמידי חטיבת הביניים לא יכולים ללמוד כשהם רעבים. הייתי שמח לומר שמיותר לציין זאת, אך זה לא כך. החוק במתכונתו הנוכחית איננו מכיר בתלמידים שסיימו את כיתה ו'. ושלישית, ההדרגה הקבועה היום בחוק היא אבסורדית; זאת לא קייטנה לקיץ, אין פה מקום לתהליך מתמשך. הפתרון צריך להיות מוחלט ומהיר. ילד לא צריך לחכות שנים עד שיגיע תורו לארוחה; הוא זקוק לה עכשיו, היום.
+
+תמיד עולה הבעיה התקציבית, אבל הפעם אל תאמרו לי אין תקציב, כי כשרוצים באמת מוצאים אותו. בהתחלה לא היה תקציב גם לפרויקט השאלת ספרי הלימוד, ליום לימודים ארוך, ל"אופק חדש", והרשימה ארוכה. אבל כשהשר והממשלה החליטו שזה מספיק חשוב, הם מצאו תקציב. הפעם הם לא יצטרכו לחפש הרבה, אני כבר מצאתי: הוא נמצא ברזרבות שמסתיר משרד האוצר. אמרתי זאת לא פעם: יש ברזרבות של משר�� האוצר, על-פי ספר התקציב, למעלה מ-13 מיליארד שקל שאיש איננו יודע למה מייעד אותם האוצר. שתיקתו הרועמת של האוצר כנגד הטענה והנתונים החד-משמעיים מוכיחה זאת. אדוני שר החינוך, רק במשרד החינוך עצמו יש למעלה מ-3 מיליארד שקלים ברזרבות בתקציב הדו-שנתי של 2013–2014. די בכסף הזה כדי להרחיב את החוק. 
+
+ כתבת בעצמך בפייסבוק, ואני מצטט: כל ילד הוא עולם ומלואו. אתאמץ, אסתכן, אולי בחלק מהדברים אכשל, אבל אף ילד לא יישאר מאחור, כי כל ילד הוא עולם ומלואו. רק בשבילו באתי. אדוני השר, אתם משאירים הרבה ילדים רעבים מאחור. תתאמץ בשבילם, תסתכן, רק בשביל זה באת. 
+
+ שמעתי אותך מדבר על שיפור חזות בתי-הספר, אדוני השר. אני מברך על הכוונות הטובות, אבל אני שואל: מה זה מעניין ילד רעב מה הצבע של הקירות? החינוך מתחיל מהבטן. ילד רעב לא מצליח ללמוד גם בבית-ספר היפה בעולם.
+
+חברי חברי הכנסת, היום יש בישראל כ-860,000 ילדים עניים. כל ילד שלישי לא אוכל ארוחה חמה ביום, גם לא בשבוע. זו המשמרת שלנו והאחריות שלנו להסתכל למציאות בעיניים ולהישיר מבט לעתיד. הצלחתם – הצלחתנו. עלינו לאפשר להם תנאים מינימליים להצלחה, להבטיח שיתרכזו בלימודים, שירגישו שווים, שימצו את הפוטנציאל שלהם, שיחיו פה בכבוד.
+
+ חברי הכנסת, תחשבו לרגע על ההשפלה, הבושה, הקנאה, שעוברות על הילדים האלה. אני הייתי שם, ואני יודע לומר לכם שאין מקום נמוך מזה בעבור ילד ואין כאב גדול יותר. 
+
+ נכון שוועדת השרים קבעה בעבורכם שעליכם להצביע נגד ולהפיל את הצעת החוק החשובה הזאת ממניעים פוליטיים אטומים, אבל יש לכם היום הזדמנות להצביע על-פי צו מצפונכם, למלא את שליחותכם הציבורית, לחשוב על הילד הרעב ולא על אלה השבעים. זו לא רק מהותה של מדינת רווחה; זו השקעה לעתיד – לעתיד שלהם ושלנו. דמיינו את הילד שלכם יושב רעב בשעת צהריים, תצביעו בעדו. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מופז. ישיב שר החינוך שי פירון. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמחתי מאוד לשמוע את דבריו של מכובדי חבר הכנסת שאול מופז, קודם כול משום שעכשיו אני אתאמץ יותר לכתוב דברים ככה יותר מהודקים – אני רואה שאתה קורא את מה שאני כותב בפייסבוק, אז זה כבר גורם לי נחת רוח גדולה.
+
+אני רוצה להתייחס לדברים בקצרה. הסוגיה שהעלית היא סוגיה חשובה, מרכזית, קיומית. אסור למערכת החינוך שיהיו בה ילדים רעבים. העלות של הסוגיה, כפי שאתה העלית, היא כמיליארד וחצי שקל בשנה – של תוספת תקציב. אנחנו כיום מתקצבים כחצי מיליארד, ומדובר על תוספת של מיליארד שקלים בשנה כדי לייצר תיקון. אבל אם אנחנו בשלבים הראשונים נתאמץ יותר באמת בשביל אותם ילדים רעבים, אותן שכבות מוחלשות, שכלפיהם באמת מדובר על לחזור הביתה רעב, אני מעריך שהסכומים נמוכים יותר, ואפשר לעשות את זה. התחייבתי לעשות את זה, ונעשה את זה בזמן הסביר והקרוב.
+
+כפי שאמרתי, לא נשאיר ילדים מאחור. זה ייקח עוד קצת זמן, אבל אין מקום לחקיקה, משום שאני מחויב לסוגיה הזאת, וזה יתבצע בסופו של דבר, כפי שאמרתי. תודה רבה.
+
+
+ באיזה לוח זמנים, כבוד השר? אתה יכול – – –
+
+
+ במהלך השנה הקרובה.
+
+
+ במהלך השנה הקרובה. תודה.
+
+ ובכן, נעבור להצבעה. אתה רוצה – רגע, רגע, סליחה, סליחה, אנחנו עכשיו מצביעים. אתה רוצה? בבקשה, שלוש דקות נוספות.
+
+
+ אדוני השר, אני מאוד מעריך את התשובה שלך – – 
+
+
+ נא לשבת. נא לשבת, רבותי.
+
+
+ – – אני מאוד מעריך את התשובה שלך שאומרת באופן כללי: אתה מסכים להצעת החוק, אין מיליארד וחצי היום לשים על העניין הזה. אני רוצה לומר לך שעלות התקציב לארוחה חמה לתלמידים שמדינת ישראל משקיעה היום היא בערך 110 מיליון שקל לשנה. 110 מיליון שקל לשנה – אפשר להכפיל את זה. אדוני השר, הכסף הזה נמצא אצלך במשרד, הוא נמצא במשרד האוצר, ואני מבקש ממך לעלות לכאן ולומר שאתה תמצא את הכסף הזה. הכסף הזה נמצא במשרד שלך. יש ברזרבות של המשרד יותר מ-3 מיליארד שקלים. במשרד האוצר יש עוד 13 מיליארד מעבר למקובל בכל שנה של 3%, שזה 24 מיליארד. לכן, הכסף הזה קיים.
+
+אני רוצה לומר לך דבר אחד, באמת, לא כבר-פלוגתא שלך – – –
+
+
+ אבל, חבר הכנסת מופז – אני לא גוזל את זמנך – אני הקשבתי לשר, והשר התחייב שבתוך שנה הוא פותר את הבעיה במלואה.
+
+
+ רגע, תן לי, תרשה לי להשלים. אני לא אומר את זה כבר-פלוגתא שלך, אדוני השר, ואתה יודע שאני מעריך אותך. אני חושב שאין לך את הזכות – אין לך את הזכות – לומר לילדים רעבים במדינת ישראל: המתינו עוד חודשים, עוד שנה, עוד שנתיים, עד שאני אמצא את הכסף. תמצא את הכסף הזה עכשיו. הוא נמצא אצלך במשרד, הוא נמצא במשרד האוצר. ואם חלילה הם מתנגדים, יש מספיק כסף בתקציב 2013–2014 על מנת להכפיל את התקציב הזה לילדים הרעבים.
+
+
+ נכון, ואפשר לשים מקדמה.
+
+
+ואני חושב שאתה יכול לעלות כאן על הבמה ולומר שתשים מקדמה לצורך העניין הזה מתקציב משרדך על מנת שאפשר יהיה לומר שאתה, כשר החינוך של מדינת ישראל, הבאת בשורה לילדים העניים במדינת ישראל. 
+
+מה שאמרת קודם, אדוני השר, זאת התחמקות.
+
+
+ כבוד השר רוצה לומר עוד – להשיב? בבקשה. נא לשבת. בבקשה.
+
+
+אם הגענו למצב שבו, חבר הכנסת מופז, דברים ברורים הם התחכמות, אז כנראה שיש לי בעיה בשפה העברית. אז אני אחזור עוד פעם על דברי: קודם כול, ככל הידוע לי – יכול להיות שאני לא מכיר היטב את משרדי – משרדי מסיים את שנת התקציב בניצול מלא של תקציבו וללא עודפים תקציביים. אם יש לך איזה סוד שאני כשר החינוך לא יודע עליו, אשמח מאוד לקבוע אתך פגישה בהמשך. נותרו עוד ימים ספורים עד סוף השנה, ואני אשמח אם תגלה לי איפה יש עוד סכומים גדולים כאלה במשרדי שאני לא יודע עליהם.
+
+ הייתי מאוד שמח להגדיל את התקציב לעוד כמה נושאים חשובים ששותפים לשנינו, ל"עתידים", או לעוד פרויקטים כאלה ואחרים שאתה אוהב והיית חלק מיוזמיהם. אשמח מאוד, אז בוא ותראה לי איפה יש. לפי הידוע לי, יתרות התקציב של משרד החינוך נוצלו עד תומן. לפי הידוע לי בבדיקה מול האוצר, בשנים האחרונות משרד החינוך הגיע לניצול של קרוב ל-100% של תקציבו. לכן אני לא מבין על בסיס מה אתה אומר את הדברים.
+
+ואף-על-פי-כן אני חוזר ואומר – עומד כאן אדוני שר הרווחה, שלום לך, אדוני – אנחנו מחויבים לילדים הרעבים, אנחנו מחויבים לילדים שאין להם אוכל, ואנחנו נפתור את הבעיה הזאת מהר מכפי שאתה סבור. לעשות עכשיו הצעת חוק ולהצהיר הצהרות לא אחראיות – לא אעשה. שאלת אותי שאלה, הוא ביקש ממני, נתתי איזה זמן כזה רחב, והשאלה – אתה לא יכול להשלים עם העובדה שילדים רעבים; היית במספיק ממשלות שהיו בזמנן ילדים רעבים, ובכל זאת הצלחת לתפקד עוד יום ועוד יום.
+
+
+ – – – אפשר לעשות עם מיקי לוי – – – גם עכשיו. 
+
+
+ חבר הכנסת אראל מרגלית, אני חוזר על המשפט: אנחנו נעשה את זה הכי מהר שאפשר. מה לא ברור במילה הזאת? הכי מהר שאפשר. יש עוד פן להגיד? נעשה את זה הכי מהר שאפשר. אנחנו באמת לא יכולים להסתכל בעיניים של ילדים רעבים; אנחנו לא רק אומרים את זה, כהפרחת ססמה. ולכן, אף שבממשלות קודמות לא עשו שום דבר בנושא הזה, אנחנו נעשה את זה כפי שהתחייבתי. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לשר פירון.
+
+אנחנו עוברים להצבעה, רבותי. מי בעד? מי נגד? הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – הרחבת תחולת החוק).
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק ארוחה יומית לתלמיד (תיקון – הרחבת תחולת החוק), התשע"ג–2013, נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 28, 39 מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק לא עברה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1678/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במגזר הציבורי (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת מאיר פרוש. יציג את ההצעה חבר הכנסת פרוש. בבקשה. 
+
+ חברת הכנסת מועלם הצביעה בטעות בעד במקום נגד. נא לרשום בפרוטוקול. בבקשה, עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מבקש כרגע מחברי הכנסת להצביע בעדה זו הצעת חוק שדומה לה הגשתי גם – – – 
+
+
+ סיעת מרצ, אם אפשר לנהל את הדיון בישיבה אני אודה לכם. אבל לפחות לשבת. 
+
+
+ זו הצעת חוק שדומה לה הגשתי יחד עם חברי הרב נסים זאב בכנסת השבע-עשרה, ובכנסת השמונה-עשרה היא הועלתה כאן מעל הדוכן על-ידי חברי חבר הכנסת הרב גפני ועוד קבוצה של חברי כנסת. כל המהות של החוק זה לתת ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במגזר הציבורי. אני לא מבקש פה משהו שהוא שונה ממה שאנחנו עושים לאוכלוסיות אחרות, כי הדבר הזה גם מקבל ביטוי באוכלוסיות אחרות, אבל, לצערי, ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את הצעת החוק. 
+
+ מה בעצם אומר החוק? אני אשמח אם חברי הכנסת יקשיבו. 
+
+
+ חבר הכנסת פרוש. השרים, השר שטייניץ. השר שטייניץ, נא לשבת. תודה.
+
+
+ החוק אומר בעצם דבר מאוד פשוט, ואני חושב שהוא גם צודק, שאם יש חרדי – והרי יש איזו הרגשה שהחרדים לא משתלבים בעבודה, ויש מטרה, ואנחנו גם מעוניינים בהעדפה מתקנת, לאפשר לקבוצות באוכלוסייה שמשום מה לא משתלבות בעבודה ולתת להן העדפה מתקנת. באה הצעת החוק הזו ואומרת, שאם בא אדם חרדי ויש לו התעודות שמאפשרות לו להשתבץ בעבודה, יש לו ההשכלה הראויה והוא רוצה להשתלב, במקרה הזה, כשאנחנו מבקשים לתת ייצוג לכל האוכלוסיות, במקרה הזה – לחרדים. הצעת החוק אומרת שמאחר שבמשך שנים ציבור זה לא שולב במגזר הציבורי יש לתת העדפה מתקנת. ואני אומר, וכבר הזכרתי, שעושים את זה לאוכלוסיות אחרות; גם שם נקבעה חובת ייצוג הולם. 
+
+אני חושב שהאוכלוסייה החרדית סובלת מאפליה ומקושי מובנה בהשתלבות בשוק העבודה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט. יש גם דוגמאות לכך. אנחנו יודעים על עשרות צעירים מהמגזר החרדי שסיימו בשנים האחרונות לימודי משפטים, והם נתקלים בקשיים שנדמה שהם לאו דווקא ענייניים כאשר הם מבקשים להתקבל אחרי שיש להם ההתמחות, והם היו רוצים להתקבל לפרקליטות, והם עומדים בתנאי סף.
+
+ אני רוצה שחברי הכנסת ידעו שלפי מחקר שנערך על-ידי משרד התמ"ת, שהתפרסם לפני כשנה, בוגרי האקדמיה החרדים זכו להיקפים נמוכים יותר של מענה כלשהו משוק העבודה כאשר הם נתבקשו לשלוח קורות חיים, וההבדלים האלה נמצאים במבחנים סטטיסטיים שנערכו עבורם. במה אנחנו יודעים שהדברים האלה הם באו לידי ביטוי? אותם בוגרים חרדים זומנו בממוצע לפחות ראיונות עבודה לעומת בוגרים לא חרדים, ביחס של הרבה אחוזים לטובת המגזר הכללי לעומת המגזר החרדי. 
+
+
+ עם אותם קורות חיים?
+
+
+ עם אותם קורות חיים. כך גם היה בתהליך חיפוש עבודה ממוצע, שעבור חרדי ה��א הרבה יותר ארוך; הוא באופן משמעותי יותר ארוך מאשר ללא-חרדים.
+ 
+ מעבר למחקר של משרד התמ"ת, במחקר של מוסד שמואל נאמן מתברר שמשכורת ממוצעת של אקדמאי חרדי, מול אקדמאי חילוני עם אותו תואר ואותה תעודה ואותו ותק – האקדמאי החילוני משתכר 14,580 שקלים, והאקדמאי החרדי שיש לו אותן תעודות ואותו ותק ואותו תואר מקבל רק כ-8,000 שקלים, כמעט חצי משכורת של אקדמאי חילוני. מרכיבי המחקר האיכותניים מציירים גם תמונה של תהליך של חיפוש עבודה קשה ולפעמים גם מייאש אצל אותם חרדים שמבקשים להשתלב בשוק העבודה. החרדים מציינים גם בראיונות בעל-פה ובשאלות הפתוחות שהם נתקלים בהתעלמות מצד מעסיקים בשוק העבודה – ושוקי העבודה מוצפים – והם גם מרגישים את ההתייחסות, הייתי אומר, העוינת על כך שהם חרדים, וגם מרגישים בזלזול ברמת התעודה שבה הם מחזיקים. 
+
+ אני מבקש לציין שמעל 7,000 סטודנטים חרדים לומדים באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי הארץ, ומספר החרדים שסיימו בשנים האחרונות קורסים מקצועיים מוערך בכ-11,000. 
+
+ בעצם הצעת החוק נועדה לתקן. היא באה לתקן את המצב הקיים ולתת העדפה למינויים מקרב בני האוכלוסייה החרדית במסגרת השירות הציבורי, שכפי שאמרתי קודם כבר קיימת לאוכלוסיות אחרות. תיקון החוקים הללו צפוי – – –
+
+
+ איזה אוכלוסיות אחרות?
+
+
+ אתיופים, דרוזים, נשים – אני כבר לא מדבר על העניין של נשים. 
+
+ תיקון החוקים הללו צפוי להקל על בני האוכלוסייה החרדית שמעוניינים כן להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את המשפחה. 
+
+ מה יותר פשוט מאשר לבוא ולהגיד, הערבים לא משתלבים בעבודה – נותנים להם העדפה מתקנת, ויש חקיקה על כך; הדרוזים – יש העדפה מתקנת; העולים מאתיופיה – יש העדפה מתקנת. מדוע כאשר מדובר בחרדים עם כל מה שאני הזכרתי קודם אין אפליה מתקנת, אבל מצד שני כבר התחלתי לשמוע שהחרדים לא משתלבים בשוק העבודה? 
+
+ אני חושב שהצעת החוק הזאת באה לבדוק אם אנחנו באמת מתכוונים לכך שרוצים לשלב את אותם חרדים שהחליטו שהם לא מסוגלים להמשיך לשבת וללמוד תורה, ומבקשים להשתלב בעבודה, ויש רצון אמיתי מצד הממשלה לעזור לאותם חרדים, או שכל העניין הזה שהוצע ועולה ויורד, הוא רק כדי להתנגח, ואם מצאו דרך להתנגח עם הציבור החרדי, אז זו עוד דרך להתנגח. 
+
+ אני חייב לומר, מאחר שאני יודע שמי שאמור לענות על הבקשה של הצעת החוק – חבר הכנסת הרב מיכאלי – מאחר שאני יודע שעל הצעת החוק הזאת אמורה להשיב – חבר הכנסת הרב מיכאלי, תרשה לי לפנות לשרה שצריכה לענות על הצעת החוק הזאת. אני אומר, מאחר שעל הצעת החוק שאני מעלה כאן שרת המשפטים אמורה לענות, אני מבקש לומר שאני אתמול התרגשתי; קיבלתי מכתב ממשרד ראש הממשלה שדווקא תומך – אני מבקש שהשרה תשמע – אני קיבלתי אתמול מכתב ממשרד ראש הממשלה שדווקא יש תמיכה בהצעת החוק. הבעיה היא רק שבמשרד ראש הממשלה מי שתומכת בהצעת החוק זו הגברת ורד סוויד, שהיא, כמנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, כותבת לי שהיא רואה חשיבות עליונה והכרחית אכן לתת ייצוג הולם לנשים חרדיות במגזר הציבורי. הגברת סויד לא יודעת שבעצם אצלנו, לא הגברים ולא הנשים מקבלים את ההעדפה הזאת, את הייצוג ההולם במגזר הציבורי. 
+
+ ולכן, אני מצפה ששרת המשפטים תעלה כאן לדוכן ותאפשר לקדם את הצעת החוק הזאת ולהוכיח שהממשלה באמת מתכוונת לאותם אלה שהפסיקו ללמוד תורה ורוצים או מבקשים להשתלב בשוק העבודה, ולפחות שבמגזר הציבורי יינתן להם ייצוג הולם, ��מו שנותנים לדרוזים, לערבים, לאתיופים. תודה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת פרוש. תשיב שרת המשפטים ציפי לבני. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה מתנגדת להצעת החוק וסבורה שאין לקבוע בחוק העדפה מתקנת לחרדים בקבלה לעבודה בשירות ציבורי. 
+
+ עכשיו, יש כמה טעמים שהם טעמים פורמליים, שגם הדרג המקצועי במשרד המשפטים הכין אותם. קודם כול, אין מחלוקת – – –
+
+
+ אל תגידי שאת רוצה – – –
+
+
+ אני לא שומעת. 
+
+
+ אל תגידו שאתם רוצים לשלב חרדים. מדובר על כל מי שאין לו הכישורים – – – רוצים לשלב אותם – – –
+
+
+ אבל בוא נשמע קודם את הטיעונים, אחר כך נתווכח. 
+
+
+ הם רוצים להשתלב, הם רוצים להשתלב – – – את לא הראשונה שאומרת את זה, השרים אומרים – – –
+
+
+ אני לא הולכת להיות צבועה, חבר הכנסת גפני, אני הולכת להגיד את האמת כפי שאני מבינה אותה. אין מספיק חרדים בשוק העבודה, אבל אני חושבת שזה תלוי בכם ולא רק בנו – –
+
+
+ יש חוק, יש חוק. 
+
+
+ – – ולכן, מהסיבה הזאת, הניסיון לייצג את עצמכם כמיעוט מופלה שמבקש לקבל עדיפות בקבלה לעבודה אף-על-פי שאינכם מוכנים לקחת על עצמכם את כל החובות שכל אזרח במדינת ישראל צריך לקחת על עצמו, זאת בעיני צביעות, ולא הטענות שלך כלפינו. 
+
+
+ יש חוק – – –
+
+
+ ולכן הייתי יכולה להשתמש בדברים שנאמרים כאן בכתב – על העובדה שאכן האוכלוסייה החרדית לא מיוצגת דייה בשוק העבודה. אפשר לקיים כאן דיון אם היעדר הייצוג של החרדים נובע מאפליה או מקיומם של מחסומי השתלבות אחרים, שנובעים בין היתר מחוסר הנכונות שלכם להשתלב בחיים במדינת ישראל, כולל בשוק העבודה. 
+
+
+ אנחנו אשמים, אנחנו אשמים. 
+
+
+ הרעיון הזה, שקבוצה שאיננה מופלית בגין היותה קבוצה – כמו מיעוט ערבי, כמו בני העדה האתיופית במדינת ישראל, כמו נכים ואנשים עם מוגבלות, שאלה רוצים להשתלב, אלה עושים את הכול כדי להשתלב, אבל לצערי הרב הם נדחים מופלים לרעה – אתם אינכם מופלים לרעה – –
+
+
+ שקר. את משקרת. 
+
+
+ – – אלא, בין היתר, אתם מסרבים לקבל על עצמכם את עוּלה של החברה במדינת ישראל והחוק במדינת ישראל. 
+
+
+ גברתי – – –
+
+
+ ועוּלה של תורה לא מספיק לצורך העניין שנקבע לשם כך ייצוג הולם בחוק. 
+
+
+ איזה – – – אקדמאים לא לומדים תורה – – –
+
+
+ חבר הכנסת גפני, אני מבקש. 
+
+
+ ולכן – – –
+
+
+ גברתי השרה, רגע אחד. אם יורשה לי – – –
+
+
+ ערבים כן וחרדים לא. 
+
+
+ אקדמאים לא לומדים תורה – – – חרדים – – –
+
+
+ חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת גפני, אתה מרשה לי לשאול שאלה? תודה. גברתי השרה, הדיון יכול להיות קונקרטי ולא עקרוני – – –
+
+
+ אני עליתי הנה לדון דיון קונקרטי, רק זה נפתח בצעקות של – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ רבותי, רגע אחד בבקשה. הוצגו כאן נתונים לגבי חרדים שכן עובדים. בואי נדבר עליהם, ולא על הוויכוח הרחב שמעבר להם. השאלה היא, לטעמי, אם יש קריטריונים לגבי כל האוכלוסיות. 
+
+
+ בוודאי, בוודאי. 
+
+
+ אז בואו נדבר על הנושא הזה. בבקשה. 
+
+
+ ייצוג הולם נקבע על בסיס הבנה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ רבותי. 
+
+
+ ייצוג הולם נקבע על בסיס הבנה שיש קבוצות שסובלות מאפליה עמוקה וממוסדת, ומסיבה זו הן מגיעות לשוק העבודה עם נתוני פתיחה שמשאירים אותן מאחור. הקבוצות האלה הן קבוצות מיעוט בחברה הישראלית, בין היתר – לא מיעוט על-פי מספרן, כי אתה יכול לטעון שגם חרדים הם מיעוט, אבל הם לא מיעוט מופלה. 
+
+
+ כן מיעוט מופלה. 
+
+
+ והקבוצות האלה, כפי שנקבעו בעבר, זה ערבים, בני מיעוטי��, זה בני העדה האתיופית, זה אנשים עם מוגבלות, ולא נמצאה לא תשתית ראייתית, לא עובדתית ולא תפיסתית, והשקפת עולם, שמייחסת את אותה אפליה לקבוצות החרדיות. 
+
+יתרה מזאת, ממשלת ישראל פועלת לאפשר לאותם חרדים שמקיימים את התנאים להשתלב בעבודה. משרד הכלכלה נותן תמריצים כלכליים למעסיקים שמעסיקים עובדים מקרב המגזר החרדי; מפעילים עם עיריית ירושלים ועיריית בני-ברק מרכזי הכוון תעסוקתי להשמת חרדים בשוק העבודה, ואלה הצעדים שאנחנו מאמינים היום שצריך לנקוט כדי לעזור לשלב חרדים שלא משולבים דיים בשוק העבודה, אבל אין מקום לטענה שהאי-שילוב נובע מטעמי אפליה שהיא אפליה נגדם כקבוצה. 
+
+ואני כן הייתי מציעה שגם הנהגת הציבור החרדי, במקום לבוא בתלונות גם תדאג לקידום ולעידוד – –
+
+
+ אנחנו נילחם בגזירות שלכם.
+
+
+ – – השתלבות בחברה גם מצדכם. תודה.
+
+
+ אנחנו נילחם בגזירות שלכם. את נלחמת נגדנו, גם אנחנו נילחם נגדך. 
+
+
+ אני רוצה לומר – – –
+
+
+ בעמידה או בישיבה?
+
+
+ בישיבה. יש לי ביקורת גדולה על אי-ההשתלבות של החרדים בעבודה, וגם בצבא. אבל אני כן חושב שהם מיעוט מופלה, ואפילו – – –. יש בעיה קשה עם דחייה של חרדים במקומות עבודה, בגלל המראה השונה, התרבות השונה, חששות – – –
+
+
+ למה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ כן, בבקשה, חבר הכנסת פרוש. אתה רוצה – – – חבר הכנסת פרוש, בבקשה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת פרוש. עד שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ כמה?
+
+
+ שלוש. שלוש דקות. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גברתי שרת המשפטים, מהפעמים המעטות שאני כן מדבר אתך, את יודעת שתמיד אני מבקש ומתעניין אם את מצליחה לקדם את המשא-ומתן עם הפלסטינים. חשוב לנו, חשוב לנו מאוד העניין הזה. 
+
+
+ עכשיו אל תדבר אתי על צביעות בבקשה. בוא נדבר על צביעות, בוא נדבר. כל כך היה חשוב לכם, שלא הסכמתם להיות בממשלה של – – –
+
+
+ יש לך כבוד לפלסטינים ובוז לחרדים. זה ההבדל. אין לך כבוד לחרדים. 
+
+
+ נו, הגברת לבני, אני מדבר אלייך דברים מהלב, אוקיי? חשוב לי – חשוב לנו – הדבר המרכזי שחשוב לנו זה שאנחנו, כיהודים פה, בארץ-ישראל, נוכל לשמור חיי תורה ומצוות. זה הדבר המרכזי, וזה מה שחשוב לנו. ואת יודעת שחשוב לנו תהליך השלום, ואנחנו מתפללים ומייחלים להצלחה שלך. אני שואל אותך, אני שואל אותך: את נמצאת בקואליציה – – 
+
+
+ – – – אתה עוד מתלבט איך אתם לא שותפים בה. 
+
+
+ – – שיש בה קונטרסט, יש בה חילוקי דעות בין קבוצות. יש בה חילוקי דעות בין קבוצות: יש לך הבית היהודי שהוא ימני, יש לך ליברמן, שהוא ימני, הליכוד איך שהוא, ואת – בכל אופן – בצד השני, ובכל אופן, כדי לקדם את השלום את עושה את הכול. תאמיני לי, את עושה את הכול, ואני אומר לך כל הכבוד על מה שאת עושה. את עושה הכול כדי לקדם תהליך שלום בין הפלסטינים לישראלים. מה זה "לתת לחרדים ייצוג הולם במגזר הציבורי"? מה זה? אני לא מבקש לחרדי באשר הוא חרדי. לא לחרדי באשר הוא חרדי; לחרדי שבא עם התעודה, הוא אקדמאי, יש לו אותו תואר, אותו ותק. מבקש יהודי חרדי, בשם הציבור החרדי, לתת ייצוג הולם. אני אומר לך, ואני לא מזלזל בזה, אני חושב שצריכים להעריך אותך על זה, את עושה את כל המאמצים כדי לקדם שלום בין שני קטבים כאלה – מה זה "ללכת לקראת החרדים"? מה, כי הממשלה אמרה לך לא? באמת?
+
+
+ חבר הכנסת פרוש.
+
+
+ חלקים בממשלה אומרים לך: אל תלכי לקראת הפלסטינים, ואת עושה מה שאת צריכה לעשות.
+
+
+ חבר הכנסת פרוש.
+
+
+ למה כאן, כשזה בא לנושא החרדי, עם כל הניגוד, עם כל הוויכוח – לא, דווקא לא לתת לחרדים?
+
+
+ חבר הכנסת פרוש.
+
+
+ אני לא מבין, למה את עושה את זה?
+
+
+אל תלך. אל תלך. חכה. חבר הכנסת פרוש, ראינו שיש תמיכה מסוימת בגישתך גם סביב שולחן הממשלה. האם נראית לך ההצעה למשוך כרגע את ההצעה, להפוך אותה להצעה לסדר-היום, כדי שיהיה אפשר לקדם את הדיון ולהביא אותה אולי בצורה מוסכמת בהמשך?
+
+
+ זאת לא הצעה לסדר-היום.
+
+
+ לא מוכנים – לא מוכנים. הרי זה ייפול עכשיו.
+
+
+ אז כולנו נראה את הפרצוף האמיתי של מדינת ישראל. אומרים לנו כל הזמן שאנחנו לא רוצים להשתלב בשוק העבודה. בא חבר כנסת חרדי, מציע – אל תיתן פרסים לחרדים; לאותם אלה שיש להם אותם תארים כמו לחילונים, אותם אלה שיש להם אותו ותק, שיש להם אותה תעודה – – –
+
+
+ אני בסך הכול זיהיתי סדק מסוים שמאפשר להתקדם, אתה רוצה?
+
+
+ – – – בא לבקש: תן לי, תקדם אותי. חבר אחר מיהדות התורה יגיש בשבוע הבא הצעה לסדר-היום, והיא תעבור לוועדה. אנחנו רוצים לראות איך מי שמנהל את המשא-ומתן עם הפלסטינים, שם הולכים לקראתם ועושים את הכול – – 
+
+
+ הבנתי.
+
+
+ – – הבית היהודי בינתיים שותק, הוא עושה עצמו כאילו הוא לא יודע, אבל היא מתקדמת, וכל הכבוד, היא מתקדמת, למה לא? – – –
+
+
+ תודה. תודה, חבר הכנסת פרוש.
+
+
+ – – – מול החרדים את לא מסוגלת ללכת פסיעה אחת.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת פרוש. 
+
+ ואנחנו עוברים להצבעה. הצבעה, רבותי.
+
+
+ אני יכול?
+
+
+ לא. הצבעה. מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במגזר הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2013, נתקבלה.
+
+
+ בעד הצעת החוק הצביעו 24, נגד – 40, אין נמנעים. ההצעה לא התקבלה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1513/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה הבאה, הצעת חוק קירוב לבבות במערכת החינוך, של חבר הכנסת עיסאווי פריג' וקבוצת חברי הכנסת.
+
+
+ לגבי הצביעות, מה הייתה ההחלטה? 
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת פריג'.
+
+
+שלא יטיפו לנו מוסר על השתמטות, לא מתכוונים לזה בכלל. אותם כללים, אותו דבר, כל הקואליציה מצביעה נגד, הליכוד מצביע נגד. מזל שיש מפלגת העבודה, מרצ והערבים וקדימה. מזל. לפחות הם שומרים על הכבוד של הכנסת. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת גפני. בבקשה, חבר הכנסת פריג'. עשר דקות.
+
+
+איזה צביעות.
+
+
+ עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, שלום רב, לגבי שנת הלימודים השנה יצאה הכרזה עם קמפיין של שר החינוך – – – 
+
+
+ השר כהן, אם אפשר, לשבת בבקשה. 
+
+
+שר החינוך הכריז – –
+
+
+השר שלום, נא לשבת. בבקשה.
+
+
+ – – שהשנה יוצאת ססמה "האחר הוא אני – לפעמים אני דומה, לפעמים אני שונה, אבל תמיד אני שווה". לרגל כך, גם במשחק הראווה שהיה נגד ברצלונה, וכבוד השר נכח בו, הייתה הססמה בולטת בכל פינה במגרש. אז אני כאן מעלה הצעת חוק שנקראת "קירוב לבבות". צר לי מאוד – אני אדבר בקול רם עד שיהיה לי שקט? אין בעיה.
+
+
+ רבותי.
+
+
+ צר לי מאוד – – 
+
+
+ רבותי, נא לשבת.
+
+
+ – – כבוד שר החינוך, צר לי מאוד שאני צריך להגיע למצב שאביא בחקיקה סוגיה כל כך מחייבת את אזרחי המדינה, שמיושמת ויוצאת בקו דומה להכרזת השר, וצריך להביא את זה בחקיקה.
+
+ לצורך העניין לא סתם בחרתי בנושא. סיבות רבות יש לבחירה שלי: א. קיבלתי פניות רבות מצעירי ונוער מרצ בסוגיה הזאת – נוער יהודי שמבקש את הסוגיה הזאת. 
+
+ חברים, אני רק אתן לכם נקודה – במחקר שנעשה בשנת 2011, על-ידי קרן פרידריך אברט – ��ראו במחקר מה – חברת הכנסת לימור – – 
+
+
+ – – – אני מתנצלת.
+
+
+ – – אני רוצה שתקשיבי לנו, מה לעשות. מה הנתונים שהיו במחקר? בקרב 37% מהתלמידים היהודים עולות תחושות של שנאה ופחד כשהם חושבים על ערבים. 46% מהתלמידים היו שוללים מהם את הזכות להיבחר – הזכות של הערבים להיבחר. ואני יכול להבטיח לכם שהמצב לא שונה בהרבה בצד השני.
+
+ אני שואל את עצמי את השאלה, למה אנחנו צריכים להביא את זה למצב של חקיקה? הייתה לי הצעת חוק קודמת, לחייב יחידת לימוד על הגזענות בבתי-ספר. כבוד השר עלה וענה, והנימוק שהיה בוועדת השרים: לא נותנים לחקיקה להיות מעורבת בתכנים. בתכנים – אסור. אם כך, לימודי הליבה, לא צריך לחייב אותם. למה מערבים את החקיקה? 
+
+ אני, במושב הזה – רק אתמול היינו בוועדת הפנים – – –
+
+
+ השר שלום, השר סילבן שלום, נא לשבת. בבקשה.
+
+
+אתמול היינו, בוועדת הפנים, בדיון על חוק השלטון המקומי, ואתה, כבוד היושב-ראש, אמרת שייתנו לרוב להחליט. הרוב החליט שמי שהוגש נגדו כתב-אישום, שזה גפסו ולחיאני במקרה שלנו – צריך לכבד את החלטת הבוחר ולתת לו. בא המחוקק – וכבוד השר, מאוד חשוב שתקשיב לנקודות – בא המחוקק ואמר: אני דוחה את בחירת הרוב, והחקיקה התערבה כדי לעצור את המהלך, כי הוא מהלך אנטי-דמוקרטי ולא מתאים למינהל ולנוהל תקין של החברה. אז כן, החקיקה התערבה.
+
+ עכשיו, מאחר שיש לנו מצב רגיש במדינה, וזה לא מתממש, אין מפגשים – חלק מבתי-הספר אכן יש בהם מפגשים, אבל ברוב בתי-הספר אין מפגשים – אז יש מקום שהחקיקה תתערב. יש מקום. במיוחד ברגע שאני יוצא בהצהרה: "האחר הוא אני".
+
+ אני רוצה לתת דוגמה פשוטה. יש סיפור שכולם שמעו עליו, סיפור בספרו הנפלא של דויד גרוסמן, "איתמר פוגש ארנב". אני אתמצת לכם את זה, חברים, בכמה משפטים, כדי שנוכל להבין לאן אנחנו הולכים: חברים, איתמר הוא ילד שאוהב את כל החיות ולא מפחד משום חיה; לא מאריות, לא מנמרים ולא משום חיה. אבל הוא אפילו לא מוכן להסתכל בספר שיש בו תמונה של ארנב, לכן הוא אפילו לא ידע איך נראה ארנב, והוא חושב שהוא דומה למפלצת גדולה מלאת שיניים, אפילו בזנב. יום אחד יצא איתמר עם אבא ואימא ליער, ופגש חיה קטנה וחמודה. איתמר שיחק עם החיה ומאוד נהנה, אבל אז הוא שאל אותה מי היא. התשובה הייתה: ארנב. איתמר ברח, אבל פתאום עצר ואמר לארנב: אתה לא נראה לי רע, וגם אין לך הרבה שיניים. אולי בכל זאת נהיה חברים? 
+
+ זה הסיפור של איתמר והארנב, חברים. מכאן אני פונה אליכם. כל מה שביקשתי, אדוני השר, זה לקרב לבבות בין אזרחי המדינה. לפני כארבעה ימים, לפני שלושה ימים – יש מה שקרוי "תג מחיר", אני קורא לו "תג מחיר", שרוב רובו מורכב מצעירים, תלמידי תיכון ובני-נוער. ברגע שאנחנו, חברים, שומעים את השתיקה שלכם ושל המערכת לגבי הסוגיה הזאת, נערי "תג מחיר", יש להם רוח גבית מכם. הם ימשיכו במעשיהם, כי הם רואים איך אתם מתנהגים. כל בקשתנו, חברים – ואני פונה אליכם אחד-אחד – היא בסך הכול לאפשר מפגשים בין בני-נוער, ולחייב אותם, כי זה לא מתקיים. אם אני לא מחייב זה לא יתקיים, אני אמשיך לדבר ללמפה. 
+
+ מכאן, חברים, אני פונה אליכם לתמוך בהצעת החוק לקירוב הלבבות שהוצעה כאן, שבאה ביוזמת צעירי ונוער מרצ יהודים במפלגה, ולא אחד ולא שניים פנו אלי וביקשו שאני אעלה את זה. אני מצפה לתמיכתכם. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת פריג'. ישיב שר החינוך שי פירון. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מרגיש קצת נבוך משום שאנ�� מסכים כמעט עם כל הדברים שאמר חברי חבר הכנסת עיסאווי פריג', למעט נקודה אחת עקרונית. אנחנו לא מחוקקים תוכניות לימודים בחוק. זה מקובל במשטרים ובמדינות שלא היינו רוצים להיות חלק מהם. תוכניות חינוכיות שמורות לאנשי מקצוע, שמורות למנכ"לי משרדים, שמורות למורים ולמנהלים. הדבר האחרון שהייתי רוצה שיתרחש בכנסת ישראל זה שבכל פעם, לפי הרכבה של קואליציה כזאת או אחרת, נחוקק תוכניות לימודים שמקדמות עמדות כאלה ואחרות. לכן, אני מתנגד נחרצות לכל חקיקה שמייצרת התערבות לא ראויה בסמכותם של אנשי המקצוע לייצר תוכני לימודים תואמים לצרכים, כפי שאתה אומר. 
+
+ יחד עם זאת, וכדי לחזק את הדברים, אני רוצה לחזק כמה וכמה נקודות משמעותיות לעניין. אני רוצה לתקן טעות אחת שלך, שהיא דרמה בעיני. "האחר הוא אני" זה לא הנושא של מערכת החינוך בשנה הקרובה, וזאת אפילו לא הססמה. זה נושא לשנים הקרובות, וזאת לא ססמה – זאת תרבות, זה סגנון חיים, זה אורח מחשבה, זה שינוי תפיסה. ססמאות עושים בקריאטיב. אנחנו לא עוסקים בקריאטיב, אנחנו עוסקים בשינוי מהותי של החברה הישראלית. לכן זה לא נושא לשנה, זה נושא לשנים. זאת לא ססמה, זה שינוי תרבותי ושינוי בתוכני הלימוד.
+
+ אשר על כן, תקנת מפגשים, שלא תוקצבה זה שנים, תקנת מפגשים שמייצרת מפגשים בין כל חלקי האוכלוסייה, חודשה השנה והוקצו לה משאבים רבים, בדיוק כדי לקדם את הרעיון שאתה מדבר עליו – העסקת מורים מכל המגזרים בכל המסגרות החינוכיות והזרמים. התחלנו השנה בתוכנית שאתה מכיר, ואנחנו עושים עוד שורה ארוכה של דברים. 
+
+ אני אגיד משפט קצת חריף, אבל מה לעשות: מערכת החינוך בישראל לא עושה מספיק כדי לחבר בין ערביי ישראל לבין אזרחיה היהודים של ישראל. אנחנו צריכים לעשות יותר. אני מחויב לכך, אבל חקיקה היא לא הדרך. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, כבוד השר. חבר הכנסת פריג' מבקש להשיב. בבקשה. סליחה, חבר הכנסת פריג'. מעירים לי שאתה לא חתום על החוק. סליחה, מסעוד גנאים לא יכול. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ כבוד השר, תראה, אני מבין אותך ומסכים אתך. לא צריך חקיקה. אבל החקיקה כאן היא רק ברירת מחדל. השטח בוער והשנאה הולכת ומתחזקת, והפערים בין בני-הנוער בקרב שתי האוכלוסיות הולכים ומתרחבים. הכוונות שלך, אני מודה, טובות. יש לך כוונות טובות, אני מכיר אותך מקרוב, אבל אני רוצה לעזור לך לתרגם את הכוונות האלה למעשים. אם לא נעשה את זה בחקיקה – הכול בר-חקיקה, לימדו אותנו כאן. אם לא נעשה את זה בחקיקה זה ימשיך להיות כתוב, ואז נחזור שוב ושוב.
+
+ אני פונה אליך. אמרת שאתה מתחייב, אדוני השר. אתה יכול להוציא חוזר מחייב לבתי-הספר, לחייב אותם עם תמריצים כלכליים, על-פי מה שאמרת, בתקנה; לחייב אותם לערוך מפגשים – שניים לפחות בכיתות י"א וי"ב. אפשר לעשות את זה דרך חוזר מחייב על בסיס תמריץ כלכלי, מכוח התקנה שדיברת עליה. אמרת שאתה מתחייב. תודה לכם.
+
+ בכל אופן, אני רוצה להעמיד את הנושא להצבעה, ואני מצפה מהחברים להבין את הסוגיה החשובה שהדבר הזה בא כברירת מחדל כי המצב בשטח מחייב. 
+
+
+ תודה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק קירוב לבבות במערכת החינוך, התשע"ג–2013.
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק קירוב לבבות במערכת החינוך, התשע"ג–2013, נתקבלה. 
+
+
+ קודם תפסיק את ההסתה בכנסת. 
+
+
+ בעד ההצעה – 19, נגד – 37, אין נמנעים. הצעת חוק קירוב לבבות במערכת החינוך לא עברה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1327/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לה��עת החוק הבאה, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת מרגי יעלה ויסביר את ההצעה. ישיב השר אורי אורבך בשם שרת הבריאות. עשר דקות לרשותך. 
+ 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת וגם את תמיכת הממשלה, למרות התנגדותה בוועדת השרים, להצעת החוק המוצגת בפניכם.
+
+ הצעת החוק מדברת על הזכות לטיפול שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין. אני אקריא את עיקרי ההצעה: פגיעה מוחית בימיו הראשונים של הנולד, לפני הלידה או זמן קצר אחריה, גורמת לאיחור ואף להפסקה בהתפתחות הגופנית של היילוד. כתוצאה מכך השליטה בגוף בלתי מספקת, ויש שינויים ועיוותים בשלד, בעמוד השדרה, בגפיים, בשרירים ובמבנה הלסתות. הפגיעה במבנה הלסתות נגרמת כיוון שהלסתות נסגרות בצורה א-סימטרית ונוצר לחץ חזק עליהן. 
+
+ אנשים עם שיתוק מוחין ששפר עליהם גורלם ומוגדרים בעלי יכולת שכלית תקינה ולכן חיים בקהילה, נאלצים לממן מגמלת הנכות שמשולמת להם גם את טיפולי השיניים, הפה והלסת. 
+
+ עוד יצוין כי אנשים עם שיתוק מוחין שיש להם גם מוגבלות קוגניטיבית מקבלים את טיפולי השיניים במסגרות הטיפוליות השונות בקהילה שבהן הם מתגוררים. 
+
+ יש לציין שהצעת החוק הזאת כבר הוצגה בכנסות הקודמות על-ידי חברי כנסת רבים. לצערי הרב היא לא זכתה לתמיכת הממשלות אז. 
+
+ אתמול ציינה הכנסת – לפעמים עדיף לשתוק בכנסת מאשר לדבר. יותר יעיל. 
+
+
+ זה נכון.
+
+
+ אתמול ציינה הכנסת את היום לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. אני מאמץ את אמירתו של יושב-ראש השדולה למען אנשים עם מוגבלות, חבר הכנסת אילן גילאון, שמקפיד להזכיר לנו שכולנו אנשים עם מוגבלות כזאת או אחרת. יש מוגבלות שנראית לעין ויש מוגבלות שאינה נראית לעין; יש מוגבלות שלא רק נראית לעין, היא גם מגבילה את התפתחותו של האדם הנושא אותה, ואם לא מסייעים לאדם זה נוספת לו מוגבלות אחרת על זו שהוא נולד אתה, ואף פגיעה חמורה בהתפתחות – –
+
+
+ השר מאיר כהן, שר הרווחה, אנחנו מדברים פה על נושאי רווחה חשובים.
+
+
+ – – ובאיכות החיים של האדם הנושא את המוגבלות, לעתים היא גם מקצרת את חייו.
+
+עם כל הכבוד, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, אני הייתי חבר ועדת השרים לענייני חקיקה בקדנציה הקודמת, אחת הקדנציות הארוכות בעשור האחרון, אפילו בשני העשורים – ארבע שנים מלאות. חוויתי את החוויה הזאת, לא האמנתי. ראיתי איך רוב הצעות החוק נדונות לפי גופם של מציעים, ולא לגופו של עניין. לא אחת ביקשנו – – –
+
+
+ בגלל זה פרשת מהוועדה. 
+
+
+ לא, הפרישו אותי מהממשלה, אז מכוח זה פרשתי. 
+
+
+ – – –
+
+
+לא עמדה לי הזכות אפילו, הפריבילגיה, לתבוע את הזכות. לא אחת חברי הכנסת מבקשים שיירשם פרוטוקול בוועדת שרים לענייני חקיקה. אני לא מבין – צריך שמישהו שם ישב וידליף מי התנגד, מי תמך ולמה. אין טיעונים. רבותי, נפגעי שיתוק מוחין, שלא יכולים להפעיל את הפה והלסת שלהם, אם המדינה לא רואה צורך לספק להם את הסעד הזה, של טיפולי פה ולסת, למה הם עוד יכולים לצפות מהמדינה, עם כל הכבוד? הצעת חוק מאוד ממוקדת, מאוד מוגבלת, דווקא לאלה שלא זוכים לשיקום אחר במסגרת אחרת. אין חשש להרחבה למוגבלויות אחרות. מבקשים בסך הכול טיפולי פה ולסת ושיניים לנפגעי שיתוק מוחין. 
+
+אני מצר על כך ששרת הבריאות לא נמצאת פה, כדי שתבוא ותאמר מה הנימוק האמיתי להתנגדות. אני אשמע את חבר הכנסת אורבך. אני לא רוצה לחשוב שהממשלה הזאת סובלת משיתוק מוחין, אבל שיתוק אחר יש לה כן. 
+
+ רבותי, זאת גם לא הצעת חוק תקציבית, ואם היא תקציבית אז לא ברמה גבוהה כל כך. ואני רוצה לומר לכם, אם ילד עם שיתוק מוחין יקבל טיפול שיניים וטיפול פה ולסת בילדותו, ייחסכו למדינה הוצאות רפואיות אחרות בעלות תקציבית כפולה ומכופלת. 
+
+ נתרום משהו לאיכות חייו של אותו משותק מוחין, נתרום לו משהו בהארכת תוחלת החיים שלו. אנחנו מדברים על שילוב בקהילה – איך אתה רוצה שאותו אחד ישולב בקהילה אם יש לו יכולות קוגניטיביות אחרות אבל הוא משותק מוחין, אם לא תטפל לו בפה ובלסת? אני רוצה לראות את השר האמיץ שיעמוד פה וינמק למה אותו משותק מוחין לא יכול לקבל מהמדינה. 
+
+אתמול ציינו את היום לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. אני אומר לכם, רבותי, עם כל הדברים היפים שהמדינה הזאת עושה – אני לא מר נפש; עם כל הדברים הגדולים שהמדינה הזאת עושה, אנחנו נופלים בקטנות. אתמול חוותה הכנסת – כמה מצוקות יש לאנשים עם מוגבלות, כמה אנחנו מנותקים מהצרכים שלהם, כמה הם עוברים לידינו שקופים. ואם לא די, גם במה שאפשר אנחנו מערימים קשיים ביורוקרטיים כאלה ואחרים. 
+
+אני אשאיר את שאר הנימוקים, כי אני מבין שתהיה התנגדות. עד כמה אפשר להיות אטום לצרכיו של הנכה, של המוגבל, של המשותק? 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מרגי. ישיב השר אורי אורבך בשם שרת הבריאות. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אקרא את תשובת שרת הבריאות בשם הממשלה, ואני אוסיף משלי. 
+
+ הצעת החוק מבקשת להרחיב את הזכאויות הקבועות בסל הבריאות בחקיקה פרטית תוך עקיפת המנגנונים הקבועים לכך, למשל ועדת הסל, וללא מקור מימון. 
+
+ למרות המטרה החיובית של הצעת החוק, מימון טיפולי שיניים ללוקים בשיתוק מוחין במסגרת סל הבריאות, מדובר ביעד חיובי אחד לעומת שימושים חיוביים אפשריים אחרים במקורות מימון ציבוריים, כגון הוספת תרופות חדשות לסל הבריאות, הכנסת בדיקות ומכשירים חדשים לסל והוזלת השתתפויות עצמיות משמעותיות בתחומים אחרים: אשפוז סיעודי מורכב, מכשור לשימוש ביתי וכדומה. 
+
+תמיכה בהצעת החוק משמעותה מתן אפשרות לעקיפת המנגנונים שנקבעו בחוק לתעדוף מקורות התקצוב של מערכת הבריאות. כך מדי שנה מוקצה תקציב להרחבת הסל, שחלוקתו נעשית בהתאם לתעדוף המתבצע על-ידי ועדה ציבורית, אולם בסופו של דבר רק חלק קטן מתוספות השירותים הנבחנות במסגרת עבודת הוועדה מוצא דרכו לסל הבריאות בהתחשב במקורות המחייבים בחירה בין החשוב לחשוב מאוד, ואינם מאפשרים לתת מענה לכלל הצרכים, מהם גם חיוניים ביותר. במנגנון זה מתאפשרת הרחבת סל הבריאות על בסיס שנתי מתוך שיקולים רפואיים, מקצועיים וחברתיים. מתן אפשרות להרחבת סל הבריאות בחקיקה פרטית וללא מקורות מימון יוצר מציאות שבה שיקולים פוליטיים עלולים להכריע בשאלה אם תרופה כזאת או טיפול כזה ייכנסו לסל הבריאות, ולא שיקולים ענייניים. 
+
+ על כן הממשלה מבקשת להתנגד להצעת החוק. 
+
+ אני אוסיף לך, ידידי חבר הכנסת מרגי, אני חדש בוועדת השרים לחקיקה, פחות משנה, וההבדל בין חבר כנסת שמגיש הצעת חוק פרטית מוצדקת, אם אני דן לגופה של הצעת חוק – גם אני הגשתי הצעות כאלה; במקרה הזה שרת הבריאות והממשלה – – –
+
+
+ גם הוא נתן תשובות כאלה כשהוא היה – – –
+
+
+ אני מסביר את הדילמה. אני לא אומר שההצעה לא צודקת. היא צודקת, אבל ההבדל בין חבר כנסת שמגיש הצעת חוק פרטית – – –
+
+
+ ההצעה צודקת, התשובה – – –
+
+
+ אני מסביר את ההצעה הצודקת ואת התשובה הנכונה, בסדר? הממשלה, בניגוד לחבר הכנסת הפרטי, מחויבת לנהל את תקציב המדינה, כולל את תקציב משרד הבריאות, והיא צריכה לבחור בחירות אכזריות. יש הרבה הצעות. אם כל חבר כנסת יגיש הצעת חוק מוצדקת – וזה מה שקורה – איזו תרופה להכניס, איזה טיפול, איזה אשפוז – לא מזמן הייתה הצעת חוק של חברך לסיעה, למימון אמבולנסים לאלה שלא מתאשפזים. יש הרבה הצעות חוק, אבל התקציב הוא תקציב מוגבל שצריך לנהל אותו. אם אנחנו, חברי הכנסת, נציע כל אחד את הצעת החוק שלו, וזה מה שיקבע את תקציב סל הבריאות, אז אין צורך בוועדת סל הבריאות. לכן הממשלה, בצער ובהתחבטות, אומרת: אנחנו לא דנים לגופו של הרעיון הזה ולגופה של ההצעה, אלא לגופו של הרעיון שיש ועדת סל; ואת ההצעה שלך, חבר הכנסת מרגי, יש להעביר אליה דרכך או דרך אנשים אחרים, כדי שיחליטו אם זה הדבר שצריך להיכנס שם במסגרת החלטות הסל או בצורה אחרת. 
+
+לכן בצער רב, אני – אף שרציתי מאוד לתמוך בזה – אני עצמי, אני לא מטיל את זה על אחרים – הצבעתי נגד ההצעה הנכונה שלך, מהסיבה הזאת, שאת המדינה צריך לנהל בצורה מסודרת ולאפשר לגורמים המקצועיים להחליט. הרעיון הזה, שעולים לפה חברי כנסת צדיקים ואחר כך מגיבים בתגובה חברי ממשלה רשעים – זאת חלוקה לא הוגנת ולא צודקת. כולם צדיקים, כולם חכמים וכולם נבונים, אבל לממשלה יש אחריות לנהל תקציב ולהגיד על דברים מסוימים כן ועל דברים אחרים לא, עם כל הצער שבדבר, ובמקרה הזה אנחנו אומרים את זה עם כל הצער שבדבר, ומשבחים אותך על הכוונה הטובה. אבל הכוונות הטובות לפעמים מובילות למקומות לא טובים. 
+
+
+ תודה, השר אורבך. חבר הכנסת מרגי רוצה לנצל את זכות הדיבור. שלוש דקות. בבקשה. שקט באולם בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר אורבך, יש בתשובתך כמה חלקים, ואני אתייחס – אני אתייחס להערה של חבר הכנסת ברכה, כי היא במקום. גם כשאני הייתי שר הייתה לי מחויבות קואליציונית, וגם נתתי תשובות פחות או יותר דומות. אבל אני לא חוזר בי בקטע הזה שבוועדת שרים עדיין היה – ועדיין דנים לגופו של המציע. אני יכול לעמוד ולהוכיח זאת גם מדעית – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לכן אני מחזק את הדברים. גם כשהייתי בקואליציה וחבר ועדת שרים, הצעות חוק של חברי הכנסת נדונו לגופם של מציעים. גם באשר לחברי הקואליציה – תלוי מאיפה זה בא. 
+
+עכשיו, קחו סטטיסטית, לפני שאני אדבר על המהות ועל ועדת השרים ועל החמלה של שרת הבריאות ושל שרי הממשלה. רבותי חברי הכנסת, כבר מדברים על זה מעל השולחן. זה כבר יוצר אפילו, תסלחו לי, גועל מסוים. אתם זוכרים את הססמאות של "פוליטיקה חדשה"? תיקחו סטטיסטית, סטטיסטית, כמה הצעות חוק של סיעות הבית אושרו רק בשנה הזאת; של יש עתיד, מול כל סיעות הבית? למה אני שומע – אל תקפצו, לא כולם לענות לי. התשובה היא: אחת.
+
+עכשיו, אני אומר לך, גם חבר הכנסת אחמד טיבי, שהגיש את ההצעה הזאת, וגם חבר הכנסת מאיר שטרית, שהגיש בעבר את ההצעה הזאת, וגם חברת הכנסת דליה איציק, יאמרו לך, עכשיו לתשובה המהותית, שהם מוכנים לגנוז את הצעת החוק. אני לא מחוקק אובססיבי. מצד אחד אומרת הממשלה: הטיפול דרוש ונצרך, ואותם משותקים צריכים טיפול פה ולסת – –
+
+
+ חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה לשבת.
+
+
+ – – כדי לשפר להם את איכות החיים. אני לא רוצה להתערב בווע��ת הסל. אני לא רוצה לקבוע לוועדת הסל. אתה רוצה שאני אומר לך כמה דברים מערכת הבריאות נותנת שהם פריבילגיה לבריאים לעומת מה שנדרש פה? אני צריך להכתיב לוועדה את הסל? אני לא רוצה להכתיב לוועדה את הסל. אדרבה, שמערכת הבריאות תעשה זאת.
+
+ אני אמרתי בנאומי הקודם, שאתמול חווינו ונחשפנו למצוקות של אותם אנשים עם מוגבלויות. אז לבוא ולהציג את זה כאילו יש פה איזו אובססיה של חברי כנסת לעמוד, להציג את הממשלה כאטומה, או כרשעים או כחסרי רגש? לא. אנחנו פה, עם כל הכבוד, כן לבקר את הממשלה, כן להאיר את עיניה, כן להראות לה את שולי הדרך. ואני אומר לך, משותקי המוחין – אם יש לכם קצת מוסר, קצת מצפון, קחו, חברי הכנסת, קחו את הצעת החוק הזאת, תעתיקו אותה, תגישו אותה. לא רוצים בהצעת חוק? יש לשרת הבריאות כלים לספק את השירות הזה למשותקי המוחין.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מרגי. 
+
+ ונעבור להצבעה. הצבעה, רבותי. מי בעד? מי נגד? הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין).
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן טיפולי שיניים, פה ולסת למבוטח עם שיתוק מוחין), התשע"ג–2013, נתקבלה.
+
+
+ בעד ההצעה הצביעו 23, נגדה – 36. ההצעה לא עברה.
+
+
+ למה? מי הצביע נגד?
+
+
+ אני.
+
+
+ כל אלה שמנותקים מהעם.
+
+
+ ההצעה לא התקבלה, אמרתי.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1348/19; נספחות.]
+
+
+ אנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק לימודי פסיכומטרי, של חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. התשובה וההצבעה על ההצעה הזאת יהיו במועד אחר. עד עשר דקות, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, יותר מפעם אחת עליתי, עלינו, על הדוכן הזה כדי להציע לבטל את המבחן הפסיכומטרי, מסיבות רבות: א. – – 
+
+
+ לא ייתנו לך את זה. יכניסו אותך – – –
+
+
+ אני ממשיך להתעקש.
+
+
+ זה עוד חסם של האליטיסטים.
+
+
+ נכון. – – בשל העובדה שהוכח שהמבחן הפסיכומטרי הוא תלוי-תרבות, וכאשר פעם אחת הוא בוטל והמצרף היה הכלי, עלה שיעור הסטודנטים מהפריפריה, מהיישובים הערביים, שהתקבלו לאוניברסיטאות, והמדד היה שוויוני יותר. 
+
+ כעת, ההפרש הממוצע בין מועמדים יהודים למועמדים ערבים הוא 100 נקודות. הסיבות ידועות, ונותחו במאמרים מדעיים ואקדמיים. יש לומר ששר החינוך הנוכחי גם פתוח לרעיון וגם הסכים לו. יתרה מזו, אני מתואם אתו בהגשת החוק.
+
+בינתיים יש התנגדות תקיפה של ראשי האוניברסיטאות. הוחלט לתת להם – הם ביקשו ארכה של חודש, חודש ימים, ואם הם לא יציעו פתרון שעולה בקנה אחד עם רוח ההצעה ועם משנתו של השר, ההצעה תקודם.
+
+מה אומרת הצעתי, בשונה מהצעות אחרות? הצעתי אומרת: נכון, לבטל, אבל שזה יהיה מקצוע לימוד בבית-ספר תיכון. איך, מה, מו, בחינה, לא בחינה, אחר כך נגיע להסכם, יש גישות שונות. אבל לא מעלימים אותו מן העולם – – –
+
+
+במקום איזה מקצוע?
+
+
+ לא צריך להיות במקום. לא צריך להיות במקום.
+
+
+ במקום התעמלות.
+
+
+ אגב, לא בטוח שזה יהיה מקצוע בגרות, למשל. לא בטוח. אולי מקצוע ללימוד, לפרקטיקה.
+
+
+ לכישורי חיים אולי.
+
+
+ או, זה טוב. זו מילה טובה, כישורי חיים.
+
+
+ אני יודע ששרים רבים תומכים בהצעה לבטל את המבחן הפסיכומטרי. המוביל בהתנגדות למבחן הוא השר סילבן שלום. כשהיו תקופות קצרות שהוא לא היה בהן שר, הוא הגיש הצעת חוק כזאת, לבטל את המבחן הפסיכומטרי.
+
+ יש ניסוי מעניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שיתחיל בשנה הבאה, והוא לבטל את המבחן הפסיכומט��י כמדד וכחסם נוסף להתקבל – –
+
+
+ לאיזו פקולטה?
+
+
+ לא בכל המקצועות.
+
+
+לא בכל המקצועות.
+
+
+ נכון, לא בכל – פיוניר, פיוניר, פיוניר. – – כך שזה מוכיח שהעמדה של ראשי האוניברסיטאות היא לא גורפת נכונה. עכשיו, מי שמקבל 90 ומשהו בממוצע בבגרות מתקבל למקצועות מסוימים: פילוסופיה, היסטוריה, יהדות וכדומה. מי שמקבל 100, מתקבל למקצועות ולפקולטות אחרות. יש להם הצעה גם בגרות פלוס מקצועות לפני אוניברסיטה, אבל זה רק מוכיח שאפשר לבטל ולהישאר בחיים. 
+
+יתרה מזאת, רוב האוניברסיטאות באירופה, רוב האוניברסיטאות באירופה, רבותי, אין בהן מבחן פסיכומטרי. ואנשים מתקבלים, מי שלא מצליח בשנה הראשונה עובר סינון, ואלוהים גדול. אבל האופציה של כניסה שוויונית לאוניברסיטאות, למוסדות האקדמיים, קיימת באירופה, במדינות ה-OECD. למה ההתעקשות הזאת כאן? מה האינטרסים, גם של ראשי האוניברסיטאות ושל גורמי חוץ מהאוניברסיטאות, לשמר את המצב הקיים? יש מכונים שנהנים כלכלית מהדבר הזה.
+
+ולכן, למרות הסקפטיות שלך, חבר הכנסת מרגי, שיש לה על מה לסמוך, שלא ייתנו לי כביכול, היום השר הבטיח לי שהוא רוצה לתת חודש ימים לראשי האוניברסיטאות. השר סילבן שלום הגיש ערר, כי זה עולה בקנה אחד עם משנתו, עם השקפת עולמו, ואנחנו ניפגש בעוד חודש, חודש וחצי. ולכן הגעתי, רבותי, לסיכום עם השר ועם יושב-ראש הקואליציה שאני אציג את החוק אבל לא תהיה תשובת שר ולא הצבעה עליו, אלא כאשר נגיע לסיכום בעוד חודש, חודש וחצי, ולהכרעה של שר החינוך לאחר דין ודברים עם ראשי האוניברסיטאות. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת טיבי. 
+
+אני מקדם בברכה – יש לנו כאן אורח ביציע האורחים, ד"ר ג'ילברטו גרה, נציג הארגון הבין-לאומי למאבק בנגע הסמים מטעם האו"ם, UNODC, שהתארח היום בישיבת ועדת הכנסת למאבק בנגע הסמים בראשות חבר הכנסת מוחמד ברכה. כולנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה במאבק לביעור נגע הסמים. Welcome.
+
+אין מחיאות כפיים.
+
+
+ [הצעת חוק פ/590/19; נספחות.]
+
+
+אנחנו עוברים להצעת חוק הבאה, הצעת חוק עידוד העסקת אנשים עם מוגבלות, של חבר הכנסת אילן גילאון. ישיב שר הכלכלה נפתלי בנט. חבר הכנסת גילאון, בבקשה.
+
+
+ כולנו עם מוגבלויות – – –
+
+
+ עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ כבוד השרים, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, פעם שלישית גלידה, אומרים. 
+
+
+ כן. 
+
+
+ שמעתי את המקור של "פעם שלישית גלידה" – אף פעם לא ידעתי שזה משם, זה מהתקופה הבריטית. האנגלים היו נפגשים בפעם השלישית, ואתה יודע, הם מנומסים כאלה, לא היה להם נעים להגיד שלום פעם אחרי פעם אז הם אמרו: Third time I scream, אז זה תורגם ל"פעם שלישית גלידה", אבל – בהחלט נעים לי להיות על הדוכן כשאתה עומד בראש הישיבה. 
+
+ אני מתחבר לדברים שאך אתמול דיברנו עליהם – אתמול אנחנו ציינו את היום הבין-לאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שהקדשנו לנושא המוגבלות הנפשית. עלתה חברת הכנסת קארין אלהרר, חברתי, ודיברה על הנושא של העבודה והתעסוקה כמקור העיקרי – איך אומרים, אדוני – לתחושת החיוניות של בן-אדם. ברמה הפשוטה ביותר, שבן-אדם קם בבוקר, קודם כול, ויוצא לעבודה, וחוזר ממנה, ובוודאי ברמה של הפרנסה. 
+
+במדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, יש כמיליון אזרחיות ואזרחים שהם בגיל העבודה ומוגדרים מוגבלים, מהם כרבע במוגבלויות קשות, היתר במוגבלויות בינוניות וקלות יותר. אבל, אדוני היושב-ראש, בעידן הנוכחי, עם הטכנולוגיות הקיימות – – –
+
+
+ השר סילבן ��לום, אפשר גם לשבת. השר שלום, אתה יכול גם לשבת. 
+
+
+ אני לא יודע אם אמרתי לכנסת שאחת המוגבלויות שלי היא הפרעת קשב וריכוז, אבל חברי הכנסת כנראה לא ערים לדבר הזה. – – – בעידן הנוכחי, אדוני, עם הטכנולוגיות הקיימות, עם שוק העבודה הקיים, 80% מן האנשים המוגבלים יכולים לבצע 80% מן העבודות במשק. אני אומר את זה באופן גורף ומוחלט. אלא מה? מכוח העבודה הקיים של אנשים מוגבלים במדינת ישראל, 55%, אדוני, יותר מחצי, אינם מועסקים. קרוב ל-60% מן האנשים המוגבלים במדינת ישראל נמצאים מתחת לקו העוני, לעומת שליש באוכלוסייה הכללית. זה דבר שאיננו נכון, הוא גם איננו כלכלי בסופו של דבר. 
+
+במדינות ה-OECD, שאנחנו כל כך אוהבים להשתייך אליהן, מקובל, למשל בגרמניה, שיש עידוד למעסיקים פרטיים כאשר הם מעסיקים אנשים מוגבלים, ויותר מאדם מוגבל אחד. זה תחום אחד. התחום השני הוא התחום הציבורי. במדינת ישראל אין עידוד כזה, וקיימת כמובן, סטיגמה, וקיימים חששות להעסיק אנשים עם מוגבלות. במגזר הפרטי, אדוני השר, שר הכלכלה, יש קווטה, שהיא נקוטה במספר, אבל לא מקיימים אותה בדרך כלל, כי החוק גם קובע התאמה כלשהי של האדם לעבודה שהוא צריך לבצע, ותחת הדבר הזה, אם אני אלך באופן גורף, אדוני השר, למעשה בשום משרד במגזר הציבורי הקווטה הזאת איננה מקוימת, לגבי העסקה של אנשים עם מוגבלות. 
+
+ רק הבוקר, אדוני השר, אתה ענית על הבעיה של "Call יכול", וציינת, ובצדק, שמדובר בכל זאת במערכת פרטית ועסקית, והרי אי-אפשר לבסס מערכת קשרים כזאת ועידוד כזה אלא על החלטה כלשהי שהיא החלטה כללית, עקרונית וגורפת, ולא לגבי מפעל כזה או אחר שלוקח את היוזמה. 
+
+ ולכן הצעת החוק מדברת על עידוד מסודר, ממש כמו שקיים במדינות המערב – בגרמניה, נדמה לי שגם בצרפת – של מענק שיקבל מעסיק, שליש משכרו של העובד, אם הוא מוגבל ואם והוא עובד לפחות שלושה חודשים במקום, והשליש הזה לא יכול לעבור על שליש מהשכר הממוצע במשק. כמו כן מדובר על הכרה בפרויקטים שמעסיקים יותר מאדם אחד עם מוגבלות בעבודה; להכיר בהם כפרויקטים – הייתי קורא להם פרויקטים בעדיפות אזור א'. זה העניין שאנחנו מדברים עליו. 
+
+ הדבר הזה הוא נכון והוא כדאי גם למשק בסופו של דבר, כי אנחנו יכולים לנצל נכון את כוח העבודה ואת שוק העבודה שיש לנו במשק, ובסופו של דבר, עקב תשלומי מס הכנסה של העובדים, הדבר הזה יכול להתקזז break even פלוס-מינוס – כי בכל אופן מדובר בהכנסות שהן הכנסות נמוכות – עם המענק שאנחנו נותנים למעסיק. אבל יותר מכל דבר אחר זה במסגרת חובתנו כחברה אזרחית, מתוך ראייה אוניברסלית, שעליה דיברנו רק אתמול, ובתוכה להיות אדם מוגבל איננו סטטוס נרכש. זה קורה, וזה יכול לקרות לכל אחד ואחד מאתנו, לכן הוא במסגרת הביטוח ההדדי של כולנו. 
+
+אני בא, אדוני, מבית-מדרש שטוען שקניית מקום עבודה עבור אדם, מבחינת המדינה, עלותה נמוכה מקניית מקום אבטלה, אם אנחנו מביאים בחשבון את האדוות הכוללות שמייצר מצב של חוסר עבודה, של חוסר תעסוקה, של חוסר חיוניות, של אדם שנמצא מחוץ למעגל של החיוניות במדינת ישראל. ולכן, ובהתאם לדברים שגם שמעתי כאן מעל הדוכן, וגם שמעתי אתמול את השר להגנת הסביבה, הוא גם אמר שהוא היה מאוד תומך בהצעת החוק הזאת. הוא דיבר על דבר דומה רק אתמול, הוא רק לא ידע כנראה שהיום זה מנוסח כהצעת חוק. שמעתי הבוקר גם את שר הכלכלה. 
+
+אני חושב שמן הדין ומן הצדק יהיה ללכת ולתמוך בהצעת חקיקה כזאת. זאת ועוד, לקיים בש��ב זה – ולהקפיד הקפדה יתרה, כבוד השר – לקיים את מה שרשום בחוק היום לגבי המערכות הציבוריות. הצעת החוק הזאת מתייחסת רק למגזר הפרטי, ולא לציבורי, מבחינת מתן התמריצים, ואני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. אני מוכן להתחייב בפני ועדת השרים שנשב כדי לעשות את כל הקלקולציות בתוך החוק, שאולי אני לא עשיתי אותן עד תום כפי שנכון לעשות, ובלבד שהרעיון הזה יתקיים, כי המטרה של החוק הזה היא להפוך את האדם המוגבל לרנטבילי למעסיק, שיש לו חששות ופחדים ודעות קדומות, ובעיקר מצב, אדוני, שאם אני אעסיק אדם כזה, מה יקרה כאשר הוא לא ייתן לי את הפירות המצופים, איך אני אפטר אותו מן העבודה? הרי לא יהיה לי נעים, כי בכל זאת מדובר באדם מוגבל. 
+
+המצב כיום הוא שהמדינה בהחלט עוזרת לגבי הנגשתם של מקומות עבודה לאנשים מוגבלים, השתתפות בחונך לעבודה, לגבי נגישות לעבודה, לגבי נגישות לבעיות שמע בתחומים של המוגבלויות החושיות והפיזיות, אבל זה לא מספיק. זאת אומרת, ההתייחסות צריכה להיות לגבי כל פרט, ואני שוב חוזר לאתמול, המסקנה מן הדיון אתמול הייתה שאנחנו מנגישים חברה ולא מנגישים את הפרט; שאין דבר כזה פרט שאיננו מתאים, יש חברות שאינן מתאימות, וצריך להתאים אותן, וצריך אותן להנגיש, ובסיטואציה ובמקום שבו 80% מן האנשים יכולים לעשות 80% מן העבודות, נושא התעסוקה, אדוני השר, הוא מספר אחת בחיבור האדם למעגל החיוניות. 
+
+סבי היה אומר תמיד שזה אפילו יותר חשוב מהבית. הוא תמיד היה אומר, שעבודה מביאה בית, בית לא תמיד מביא עבודה, וזו חוכמה יהודית די פשוטה ונכונה, אני חושב. לכן בקשתי אליכם היא שתתמכו בהצעת החוק הזאת. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת גילאון. ישיב שר הכלכלה נפתלי בנט. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, דיברנו כבר הבוקר על נושא בעלי מוגבלויות, ובכלל, שילוב קבוצות אוכלוסייה שמודרות משוק העבודה הוא אחד משלושת היעדים המרכזיים שלי במשרד. יש עוד כמה קבוצות. אנחנו מקדישים לזה הרבה תשומת לב, וגם לאחרונה, במסגרת המטה לקידום אנשים עם מוגבלויות במשרד הכלכלה, הפצנו תזכיר חוק ממשלתי שעוסק בשילוב וקידום באמצעות עוד תמריצים, פרסים, אותות. יש לנו הרבה כלים במשרד, ובכלל זה הוראת מנכ"ל, ומרכז ההשקעות מפעיל מסלול מיוחד בהקשר הזה. במילים אחרות, זה קיים. זו השורה התחתונה. 
+
+ היום, בעל מפעל שמעסיק בעלי מוגבלויות מקבל את התמריץ הזה, ולכן יש פה כפילות. יותר מזה – פיתחנו איזו התמחות. למשל, ראינו בעבר שכשתקופת התמריץ קצרה מדי נהיה מצב של דלת מסתובבת. פשוט המעסיק לוקח, מקבל את התמריץ ומפטר, וככה מנצל. אצלנו מדובר על 30 חודשי עבודה, כדי שזה יהיה בר-קיימא ולא מתעופף ברוח. אנחנו מדברים על עבודה ממש. 
+
+ מהטעמים האלה, בעיקר של הכפילויות – כי פשוט יש לנו מענה היום, ואני משקיע הרבה מאוד בתחום בעלי מוגבלויות – אנחנו מתנגדים להצעה. תודה.
+
+
+ תודה לשר בנט. חבר הכנסת גילאון מעוניין לעלות שוב? בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
+
+
+ כבוד השר. כבוד היושב-ראש – סליחה, זה הסדר הנכון לומר את הדברים האלה. האמת היא שאני לא מבין את ההתנגדות. חברינו האמריקנים אומרים: Put the money where your mouth is. כשאתה מדבר על משהו, שים את הכסף במקום הזה. מה שקיים היום קיים, וגם ציינתי מה קיים. קיימת עזרה בהנגשת מקומות העבודה, קיים תמריץ כלשהו. אני מדבר על משהו שהוא פרמננטי ומייצר סיטואציה שבה האדם המוגבל – אגב, האדם המוגבל זה כל אח��. אני מדבר על האדם המוגבל באופן רשמי, על-ידי המוסד לביטוח לאומי – הוא יהיה רווחי. הרעיון כאן הוא שהמעסיק יחפש את האדם המוגבל, וכאמור ממילא 80% מהאנשים עם מוגבלויות יכולים לעשות 80% מהעבודה. יהיה כדאי להעסיק. אחרת, אם המצב באמת כזה, אז מדוע – הנתונים שאמרתי קודם הם הנתונים הקיימים: 55% מכוח העבודה של אנשים מוגבלים איננו מועסק במשק. האבטלה היא פי-שניים מאשר בקרב האוכלוסייה הרגילה, והיא מגיעה ל-13%.
+ 
+ לכן, כאן דיברתי, אדוני השר, על הצעה קונקרטית לגמרי, שמתבטאת במספרים, לא בתמריץ כולל לגבי הנגשה כוללת או לגבי כמה חודשים, אלא ליצירת מצב שהוא מצב פרמננטי. בעיני, העסקתם של אנשים מוגבלים, בפסיכולוגיה של הדבר, היא יצירת מציאות של אזור פיתוח א'. כאשר אנחנו רוצים לעודד פריפריה, ורוצים לעודד מקומות שבהם אנחנו רוצים לתת יותר מקומות עבודה, לייצר במקומות מסוימים, אנחנו נותנים תמריצים באמצעות מס הכנסה ובאמצעות כלים אחרים שיש לנו. כאן מדובר על אותו הדבר. אני מצטער שכולם דיברו הבוקר גבוהה-גבוהה לגבי העסקה של אנשים עם מוגבלות, אבל כאשר זה מגיע לפירעון, למעשה אנחנו ממשיכים להסתפק רק מן השפה ולחוץ. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת גילאון.
+
+אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד ומי נגד הצעת חוק עידוד העסקת אנשים עם מוגבלות? רבותי, הצבעה.
+
+
+ נגד.
+
+
+ למה נגד? למה נגד?
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק העסקת אנשים עם מוגבלות, התשע"ג–2013, נתקבלה.
+
+
+ אדוני, זה היה חלק מהנגישות.
+
+
+ אתה צודק בהחלט. אני מתנצל. אני אוסיף את קולך.
+
+
+ הממשלה בעד רגישות.
+
+
+ תעשה עוד הפעם.
+
+
+ בעד – 24, נגד – 32. אני מבקש לציין שחבר הכנסת גילאון לא יכול היה – – –
+
+
+ – – – זה ממש אבסורד – – –
+
+
+לא. צריך לפרוטוקול את התוצאה.
+
+
+ רבותי, ההצעה לא התקבלה. 
+
+ אני מבקש לציין, א. חבר הכנסת גילאון לא יכול היה להגיע להצביע, ואני גם מבקש להתנצל על כך. לא שמתי לב בעצמי. אחרת מובן שהייתי ממתין עד שתגיע למקומך.
+
+
+ למה שלא תעשה שוב?
+
+
+ אני מוסיף את קולך לפרוטוקול, לתוצאה. הנה, נאמר לי שאפשר להוסיף גם לתוצאה. ובכן, בעד – 25, נגד – 32, כולל קולו של חבר הכנסת גילאון.
+
+
+ – – – רק אם תרשה לי. משפט אחד.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ נגישות פירושה שדורש נגישות לא צריך לבקש שום דבר.
+
+
+ אתה צודק בהחלט.
+
+
+  – – – יודע מה הוא צריך – – –
+
+
+ אתה צודק בהחלט, ואני שוב מבקש לומר את התנצלותי. אנחנו עוברים להצעה הבאה.
+
+
+ לא יכול להיות. בואו ותעשו שוב.
+
+
+ אני פשוט לא שמתי לב, חבר הכנסת גילאון. זה ברור.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1033/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת סכומי עמלות), של חבר הכנסת אמנון כהן. תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. חבר הכנסת כהן, בבקשה. לרשותך עשר דקות.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, כבוד סגן שר האוצר, אני טיפלתי בנושא עמלות בנקים לפני כמה שנים, כאשר אזרחי מדינת ישראל שילמו על 400 סוגי עמלות וכאשר לכל עמלה קראו בשם אחר. למעשה, לאזרח לא הייתה שום אפשרות להשוות בין סוגי עמלות הבנקים. כתוצאה מהדיונים אצלי בוועדת הכלכלה, כשהייתי יושב-ראש הוועדה, אנחנו התקדמנו בכמה חקיקות, ולאחר מכן גם הקמנו ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים, והסמכנו את המפקח על הבנקים לבחון ולבדוק את הסוגיות של כל העמלות, ולצמצם אותן עד כמה שאפשר, וגם שהשמות של סוגי העמלות יהיו כאלה שאזרח יוכל להשוות ��ין בנק לבנק, בין סוג עמלה לסוג עמלה. ואכן, נעשתה עבודה רצינית, ומתוך 400 סוגי עמלות צמצמנו ל-75 סוגי עמלות.
+
+אבל, יחד עם זאת, אנחנו גם אמרנו שלגבי משקי-הבית המוחלשים יותר, הקשישים, המוגבלים והעולים החדשים, שאינם יכולים להיעזר באינטרנט ובכל מיני טכנולוגיות, או באשנב בחוץ, ועדיין חייבים את המגע מול הפקיד הבנק, נעשה איזה סל, והסל הזה יהיה משהו חודשי – כמה סוגי עמלות, עד גובה מסוים. לזה לא נתנו את הדעת. זה כמובן מעיק מאוד על הפנסיונרים, שבכל מקרה מגיעים לבנק כי הם רוצים להוציא את הכסף ב-28 בחודש, ודרך אגב גם משלמים כמה תשלומים באותו תור שהם כבר עומדים בו. אבל, אין להם יכולת מיקוח מול הבנק. הם לא חברות גדולות. לחברות גדולות יש כוח מיקוח, והן מצמצמות את גובה העמלה ואת סוגי העמלה, והן יכולות לעשות משא-ומתן. המבוגרים האלה, הקשישים, אפילו אין להם מודעות שהם יכולים לעשות משא-ומתן. לכן אמרתי שהמדינה צריכה בשלב הזה להתערב ולהסדיר את הנושא הזה, כך שהאוכלוסיות המוחלשות – פנסיונרים, נכים, מוגבלים ועולים חדשים – ניצור להן איזה סל מקסימלי: משקי-בית, נניח, עד כך וכך פעולות ישלמו 18 שקלים, ומבוגרים ומקבלי הבטחת הכנסה ישלמו נגיד עד עשרה סוגי עמלות 10 שקלים.
+
+הנושא הזה נבחן כמה פעמים. עדיין לא קיבלנו תשובה. הבנקים כשלעצמם מעודדים את המגמה שהאזרח כמה שפחות יגיע לבנק, וזה מבורך בוודאי. גם אנחנו רוצים שדברים ייעשו בלי להגיע, ושייעשו על-ידי האינטרנט – גם התשלומים, גם כל מה שאנחנו רוצים, העברות בנקאיות. אבל יש אנשים שעדיין זקוקים – הם עולים חדשים, קשישים, כפי שציינתי – ואנחנו צריכים להתחשב בהם.
+
+ההצעה מדברת על הגבלת – מרב העמלות הנפוצות המתבצעות מול פקיד הבנק, וכן לקבוע כי סך העלות בעבור עמלות אלו בחודש לא יעלה על 18 שקלים חדשים לכלל הלקוחות, ולגבי אוכלוסיות מוחלשות מסוימות – כמו שאמרתי, מקבלי גמלה, קשישים, עולים חדשים – סך העמלות כאמור לא יעלה על 10 שקלים. זה מוצע בהצעה, בוודאי אפשר לעשות משא-ומתן בוועדה לאחר מכן ונגיע להסכמה שאנחנו נוכל להגיע אליה.
+
+רק שנדע, אמרתי שאין כוח מיקוח למשקי-הבית. הבנקים למעשה, בדוח שמתפרסם, ב-2011 גבו 14 מיליארד שקלים עבור עמלות, שרובן, רובן, ממשקי-בית, והרווח שלהם הסתכם ב-7 מיליארד שקלים. זאת אומרת, אם אנחנו נוריד מזה טיפה למשקי-בית ונבוא לקראתם, והקשיש הזה שגם ככה בקושי גומר את החודש, כאשר הוא צריך להתלבט בין לקנות תרופה לבין לקנות לחם או תנור חימום – כרגע כשמאוד קר – או לקנות איזה שמיכה, שהוא מתלבט גם כאן, דווקא ממנו לקחת את כמה השקלים האלה כעמלה לבנק? אני חושב שגם כבנק הם צריכים להיות קשובים יותר לאוכלוסיות המוחלשות האלה וגם צריכים לעבוד ולהיענות. 
+
+אדוני היושב-ראש, ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה להצעת החוק, ואני סיכמתי עם סגן שר האוצר שאני רוצה לקבל את התשובה וההצבעה במועד אחר, ועד אז הייתי רוצה, אני גם קבעתי פגישה עם המפקח על הבנקים – יש לי דיון אתו בשבוע הבא – אולי אני אבוא אתו להבנות כלשהן. אני מודה לסגן שר האוצר שאמר שמקובל עליו שאני אבוא להבנות כלשהן, ואז נתקדם ונעדכן את סגן השר למה הגענו, ונעשה התאמות בהתאם לדברים האלה. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת כהן. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. 
+
+
+[הצעת חוק פ/1282/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת דרגת נכות ל��פגעי עבודה), של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת מקלב לא נמצא. 
+
+
+ הנה, הוא נמצא. 
+
+
+ נמצא? בבקשה. מגיע בריצה. בבקשה, חבר הכנסת מקלב, אתה מוזמן לבוא. מה קרה, לא היה מניין למנחה או משהו?
+
+
+ הוא הפסיק תפילת שמונה-עשרה.
+
+
+ חס וחלילה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אנחנו, חברי חברי הכנסת, בהיעדר שרים, אנחנו אתמול קיימנו יום שבא לציין את הזכויות של בעלי מוגבלויות, ואולי שידרנו להם הרבה אמפתיה ודנו במצוקות שלהם, בדברים שצריך לסכם וצריך לקדם עבורם. אבל אני חושב שהם היו צריכים להגיע לא אתמול, היום, לכנסת ולראות איך חוק אחר חוק והצעה אחר הצעה שאנחנו מציעים עבור קידום זכויות הנכים, אנחנו דוחים. ולא דוחים חוקים שעולים כסף, לא דוחים חוקים שמבקשים לשנות סדרי בראשית – – –
+
+
+ דוחים את החוקים שהם פופוליסטיים. 
+
+
+ זה חוק פופוליסטי? אתה, שיודע מקרוב על מה, שאנחנו מבקשים שקיפות על שינוי בספר הלקויות, זה נקרא חוק פופוליסטי? מה מבקשים? פיקוח פרלמנטרי או דיון ציבורי בשינוי ספר הלקויות? המשמעות לגבי הנכים זה להיות או לחדול, זה להוציא אדם מהגדרה של לא נכה או כן נכה, מנפגעי עבודה, מנכים, מכאלה שמבקשים, מגישים תביעות של נכות. לזה לקרוא חוק פופוליסטי? על ספר חוקים או תקנות שמבקשים שהשינויים בהם יבואו לכאן לדיון בוועדות?
+
+ את המשמעות של ספר הליקויים אולי לא כולם יודעים, אבל ספר הליקויים זה ספר שקובע את דרגות הנכות בכל מחלה ומחלה, וזה האורים ותומים של כל ועדה רפואית, של כל ועדת ערר רפואית. כשהם באים לקבוע נכות של אדם בבקשת נכות, בגובה הקצבה שלו או אם הוא בכלל נחשב נכה או לא נחשב נכה, זה מתבסס על הספר הזה. הספר הזה גם קובע לא רק לנכים שמגישים תביעות לביטוח לאומי אלא גם לכאלה שהם נפגעי עבודה. ב-20% נכות הוא נפגע עבודה, מתחת לזה הוא בכלל לא נקרא נפגע עבודה, הוא לא יקבל שום גמלה. זה גם כן הספר שעליו מתבססות חברות הביטוח בתשלומים שלהן, ספר שהוא עקרוני מאוד, עם השלכות מהותיות לשבט או לחסד לעשרות אלפים. 
+
+מתכוננים לעשות בו שינויים, עושים בו שינויים. אי-אפשר להביא את השינויים לפיקוח? דבר כל כך מהותי, זה דבר כל כך קשה להביא אותם לפיקוח ולדיון ציבורי כאן בכנסת או במקום אחר? גם מקום אחר אני מקבל, לא דווקא בכנסת. יש ועדה ציבורית לקביעת סל התרופות – ועדה ציבורית, אבל את הכול לעשות במחשכים? לא מפרסמים בכלל מה הולך להיות, מה רוצים שיהיה. כשזה יאושר, אז יפרסמו את זה לציבור. טיוטות חוק, תזכירי חוק, מתפרסמים באתר של הביטוח הלאומי. ההצעות, הרבה יותר מהצעות לשינויים, בכלל לא מתפרסמות גם באתר הזה. תפרסמו את זה – לא. אני כבר לא מדבר ודאי על אישור. 
+
+ספר הליקויים הזה הוא האורים ותומים, זה ספר גורלי, חוקים גורליים שיוצרים חיים לגבי כל הנכים. הם רוצים לקיים, אנחנו רוצים לקיים, ואם יענה מי שיענה – ויכול להיות שמישהו יענה שאנחנו רוצים להרחיב, לי אין ספק שמאחורי כל הרחבה וכל תוספת יש גם גריעה של לא מעט. אחת השמועות שמסתובבות אצל הנכים, שאם עד היום חולי סוכרת נחשבים כ-65% נכות, הולכים להוריד להם ל-20%. משמעותי לאלפים. צודק, לא צודק, אני לא יודע, אבל שיבוא לדיון. שמישהו יגיד וידבר על כך. שמישהו ידווח, שיבואו מומחים, שיהיה מישהו שיוכל לענות על הקביעה הזאת, להביא אולי דברים שלא יודעים. יש דבר שלא נעשה היום בשקיפות ציבורית? הכנסת הזו, על כל ועדותיה, דנה בתקנות שקשורות, אולי יהיו קשורות בעוד 50 שנה למישהו, בכל מיני חוקי עזר, תקנות של איכות הסביבה, תקנות כאלה ואחרות שאין להן משמעות, הכנסת טורחת, הוועדות טורחות ודנות בזה. ואנחנו בדברים מהותיים, עם ההשפעה וההשלכות הכל-כך אקוטיות כלפי הנכים האלה, אנחנו בכלל לא מביאים את זה לציבור, ובשיטה ובגלוי מסתירים את זה – בגלוי מסתירים את זה. זה נקרא שאנחנו באים לקראת הנכים? 
+
+נכה שהוא נפגע עבודה – בפגיעת עבודה ההשלכות הן מאוד מאוד קשות, לקבוע לא רק את מה שיש לו אלא מה ההשפעה לגבי היכולת שלו לעבוד, שאלה שיכולה להיות קביעה מאוד מאוד דקה בוועדה רפואית כזאת או בוועדה אחרת. הוא יכול בהחלטה אחת, בקביעה אחת, להיחשב כנכה שעתידו לפניו, הוא יכול להמשיך לקיים את משפחתו, לבין החלטה שהיא אחרת, שבזה מוציאים אותו ממעגל הנכים, ממעגל הזכאים, והוא עומד חסר אונים. הוא לא יכול לעבוד יותר – לא בעבודה שהוא עבד ולא בעבודה אחרת – הוא על המים בלי שום יכולת להיעזר בקצבה, בכל העזרות האחרות שאנחנו נותנים לציבור הנכים במדינת ישראל. זה לא רק כסף. אנחנו דנים כל היום בחוקים שבאים לעזור להם בקיום שלהם, בנגישות שלהם. 
+
+ גם אם לא היו באים עכשיו ועושים שינויים בספר הליקויים, את החוק הזה היה צריך לאמץ. היום אנחנו נמצאים ב-2014, דורשים שקיפות מהציבור, הכול בצורה מקוונת, דורשים מכל אחד, עוקבים אחרי כל אחד, אחרי כל ניהול כספי שלו ופיננסי שלו, ואנחנו מפרקים ומורידים פירמידות, הכול בסדר גמור, ואת הדבר האלמנטרי שהוא כל כך גורלי לגבי בן-אדם, את זה אנחנו מסתירים. למה? שמישהו יענה איפה הזכויות המינימליות שלו.
+
+ מדוע אנחנו עושים את זה? כי אנחנו חוששים ממה, ממאבק? הנכים – כל דבר צריך להיות מאבק של נכים? למה לא יכולות להיות דרישות, בקשות של נכים? התרגלנו שכל דרישה של נכים אנחנו קוראים לה מאבק הנכים, כי דבר שהוא מובן מאליו הוא לא מקבל. גם בלי זה אנחנו יודעים את הקשיים שלהם, אנחנו רואים את קשיי ההתמודדות שלהם. 
+
+אתמול ישבנו בכנסת בוועדות; מנכ"ל הביטוח הלאומי השתתף בישיבת הוועדה לפניות הציבור שגם אני השתתפתי בה, על חוק שר"מ, או על תביעה של שר"מ, על מתן עזרה בשירותים להורים לילדים עם מוגבלות, שלא מקבלים שום עזרה. אנחנו מצפים מההורים האלה, שכולם – אין אחד שלא מפסיק את עבודתו; אחד מבני-הזוג חייב להפסיק את עבודתו, והיחידים שעובדים, כל כספם מעבודתם זה רק בשביל העזרה, כדי שהם יוכלו להחזיק את הילד בבית. עושים מעשה אנושי מאוד, חברתי מאוד, מחזיקים – משקיעים בילדים, נותנים להם את המקסימום, קשורים מאוד לילדים האלה. אנחנו דורשים מהם שיהיו העובדים הזרים של הילדים, הנכים, שום עזרה לא נותנים. 
+
+ הסיפורים והמקרים שהיו לפנינו הם קשים ביותר. הורים מתארים שכל החיים שלהם משתנים, מה הם מעניקים לילדים האלה 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, ללא הפסקה; ויש ילדים אחרים בבית. מסתפקים באיזו קצבת נכה שלא מגיעה למינימום, שהם לא יכולים לקחת באמצעותה עזרה, וגם לא מגדירים שהם יכולים לקחת עזרה. חברי גילאון גם הציג כאן דברים, דרישות, והוא עומד בוועדות שונות, ורוצה ומבקש לקדם את הזכויות של הנכים. 
+
+למה בדבר הכי פשוט והכי טריוויאלי, שהוא ספר החוקים, הספר הגורלי, ספר הליקויים, שקובע את הדברים הרפואיים והקביעות של אחוזי נכות על-ידי אנשי מקצוע, שהם אלה שיכולים להתמודד והם אלה שקובעים בסופו של דבר לפי הספר הזה – זה לא ��פר שהוא לשימוש הנכה, אבל הוא קובע עבורו את הדברים.
+
+ מבקש ציבור הנכים היום: תפרסמו את זה. אתם רוצים לעשות שינויים, תביאו את זה לוועדה ציבורית, פרלמנטרית או לא פרלמנטרית. תקנות – לא בחוקים, בתקנות. ברגע שבאים ואומרים, הביטוח הלאומי: אנחנו נביא את ספר הליקויים הזה לדיון – גם לא לקביעה; עוד לפני שמחוקקים, אנחנו נקבע. לא הכנסת תקבע, לא ועדה ציבורית, אנחנו נקבע. אבל – לשמוע את הדברים שלהם. תביאו את זה לדיון בלי מתן אפשרות לאף אחד מהגורמים האלה להחליט. הכנסת, הוועדות, אף אחד לא יקבע, רק הביטוח הלאומי יקבע, רק הוועדות שלהם יקבעו, אבל תביאו לפני זה, שהם יוכלו להעיר את ההערות שלהם. אנחנו אחרי זה רוצים לקבוע, אבל אנחנו יודעים שאחרי שקובעים אין שום סיכוי – שום סיכוי לשנות משהו.
+
+ לכן, לפני שאנחנו מתיימרים לקבוע ולציין ימים ולומר שאנחנו רוצים לדון ולקדם מתן זכויות לאנשים עם מוגבלות – ממשלה כזו, שעומדת היום, דבר ראשון במעלה, בדבר שלא קשור לשום היבט כספי, קשור בדבר אחד: בשקיפות ציבורית, בוודאי משהו חברתי, חובות חברתיות מינימליות. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מקלב. משיב שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת מקלב, אני לא מבין מה החוק הזה, אני לא מבין מה כעסך; אני תכף אסביר לך למה החוק הזה מיותר. אגב, גם ארגוני הנכים שאתמול הפגינו, ככה באו אלי שלא לציטוט ואמרו לי: בסדר, באנו להפגין כי זה יום שכך צריך, אבל גם הם הבינו שאלה לא הדברים שעליהם צריך לריב. אתה צודק, יש עוד המון דברים בשיח עם האנשים עם המוגבלות בארץ שעליהם צריך להיאבק וצריך למצוא את התקציבים.
+
+ רק אני רוצה להסב את תשומת לבכם, חברי חברי הכנסת, מדרג אחוזי הנכות של נפגעי עבודה קבוע כיום בספר הליקויים של הביטוח הלאומי. מדובר במדרג נכויות אשר משמש לצורך קביעת נכותם הרפואית של נפגעי עבודה, של נכים כלליים ועוד. תיקון ספר הליקויים דורש היוועצות בשר הבריאות על-פי חוק הביטוח הלאומי. כל תיקון, חבר הכנסת מקלב, כל תיקון, תשים לב, עובר שישה שלבים טרם הגיעו לשולחן שלי לחתימה, ואני אפרט מייד. 
+
+הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי ספר הליקויים יתוקן רק לאחר אישור ועדת העבודה והרווחה. תיקון ספר הליקויים נעשה באופן מדורג, בהתאם להתקדמות מדע הרפואה, כך שבכל תיקון מעודכן פרק שונה, העוסק בתחום רפואי ספציפי. ספר הליקויים, בדומה לספר הליקויים האמריקני, ערוך כך שעל כל פרק ופרק העומד לבחינה ועדכון מחדש אמונים פרופסורים, דוקטורים ורופאים מהמדרגה הראשונה, אך ורק הם. שום חבר כנסת ושום איש ציבור הוא לא הראשון שמשנה את הדברים.
+
+ עכשיו, אלא מה, שים לב. באחרונה – ותשים לב על מה הצעקה – פורסמו שני תיקונים בלבד; אחד ב-2011, בתחום הנפש, לטובת אנשים עם מוגבלות, והשני, ב-2012, גם הוא לטובת אנשים עם מוגבלות. 
+
+שלבי ההכנה הם כאלה – שים לב: בשלב הראשון, את התיקונים מכין המוסד לביטוח לאומי בשיתוף האיגודים הרפואיים הרלוונטיים בכל תחום ותחום, כאשר נציגי האיגוד הרפואי, ורק הם, מנסחים את התיקון. שלב שני, האיגוד הרפואי מאשר בהרכב נוסף את נוסח התיקון. שלב שלישי, התיקון עובר לאישורה של מינהלת המוסד לביטוח לאומי. שלב רביעי, התיקון מגיע למועצת המוסד לביטוח לאומי, הכוללת נציגים של ארגוני עובדים, מעבידים, קבוצות אוכלוסייה שונות, לרבות נציגי הנכים. השלב הבא – חוזר בחזרה – השלב החמישי – לאישור משרד המשפטים. גם שם השרה והצוות של השרה מאשרים את זה. בשלב השישי זה עובר למשרד הבריאות, לשרת הבריאות, היא וצוותה בוחנים את התיקון, והיא חותמת או לא חותמת. בסוף זה מגיע לשולחן שר הרווחה. 
+
+ואני מודיע כאן, היות שאתה מדבר על שקיפות, שאני לא אחתום על שום תיקון שבו – והודעתי אתמול לנציגי הנכים, שהם לא ישבו סביב שולחני ויחליטו כמו שאני מחליט, או לא. והתחייבתי שאני לא אחתום על שום דבר שיהיה בניגוד לצרכים שלהם או שחלילה יפגע בזכויות שלהם.
+
+ אז אני לא מבין מה באמת הסיפור. אתה באמת חבר כנסת רציני. בוא תעלה לכאן, תוציא את האנרגיות שלך על דברים שהם מאוד מהותיים. השדה הזה, של השיח שלנו עם האנשים המוגבלים והעניים, הוא כל כך רחב, וכל כך מורכב, שאת האנרגיות אפשר להוציא במקומות אחרים. 
+
+אני מאוד מבקש לדחות את ההצעה. לא צריך חקיקה, יש פתיחות מלאה. לא צריך לעמוד כאן ולהתנגח עם אף אחד. תודה רבה.
+
+
+ תודה. יש הסכמה להפוך את ההצעה להצעה לסדר-היום? 
+
+
+ – – – 
+
+
+ בבקשה.
+
+
+ עוד הפעם?
+
+
+ מקלב, אתה אדם תכליתי.
+
+
+ אני אעשה את זה קצר, בכל אופן.
+
+
+ מעירים לי ממזכירות הכנסת שעלייתך אומרת – חזרתך לנאום אומרת שאתה מתעקש שכן תהיה הצבעה – – – 
+
+
+ לא לא לא. 
+
+
+ אז עדיף – – –
+
+
+ עדיף שלא.
+
+
+ אני יכול להפוך את זה להצעה לסדר-היום גם אחרי התשובה.
+
+
+ הוא יתחיל ככה ויסיים בזה שהוא לא – – –
+
+
+ תגיד לו את זה עוד דקה, ואז זה יהיה בסדר.
+
+
+ לא, זה אתה יכול להגיד בשלב הראשון, לא בשלב השני.
+
+
+אני יכול להעביר את ההצעה שלי להצעה לסדר-היום, אני יכול להביא הצעה לסדר אחרי שאני עולה. אני לא חייב עכשיו לקבל את ההחלטה על ההצעה לסדר-היום. אני יכול לקבל הצעה לסדר-היום אחרי שאני עולה, ואז אני – – – 
+
+
+ הוא כבר השתכנע בסוף הדקה השלישית, אדוני.
+
+
+ בוא, נאמר לי שאין לך זכות לדבר אם אתה רוצה שזאת תהיה הצעה לסדר-היום. אם תדבר זו כבר תהיה – אנחנו נעשה הצבעה.
+
+
+ באיזה שלב מותר לי להעביר להצעה לסדר-היום? אני יכול גם אחרי שאני משיב על חוק – – –
+
+
+מה אתה מדבר משם, תבוא הנה.
+
+
+ אתה יכול לדבר מפה.
+
+
+ אני אאפשר לך לומר כמה מילים לחוק – – –
+
+
+אני לא יכול להתווכח.
+
+
+ אתה תדבר מהפינה. אחרי זה – ובכן, ההצעה – – –
+
+
+ – – – לא השתכנע בסוף הדקה השלישית זה לא – – –
+
+
+ כן, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הרי זכותי – האפשרות להעביר את זה להצעה לסדר-היום – אפשר גם אחרי שכבר עניתי כהצעת חוק, אז לכן, זה שאמרתי מראש זה לא צריך לגרוע מהזכויות שלי. אבל בכל אופן, אין לי שום בעיה גם לדבר מהמיקרופון הזה, במיוחד שהשר גם פנה אלי והוא לא הבין מה אני רוצה. אנחנו גם מדברים על ימים – קודם כול להחמיא לך – גם על ימים שבהם אתה לא תהיה שר הרווחה. יכול להיות שתהיה שר יותר – כבר תהיה אולי ראש הממשלה. ואם הכול – – –
+
+
+או הנשיא, אתה יודע, יש עוד מעט בחירות לנשיאות.
+
+
+ – – – הנשיא גם יכול להיות, מה שחפץ לבו. אבל יכול להיות שיום אחד, לא אתה – ואנחנו, כשאנחנו מחוקקים חוק, אנחנו לא מחוקקים את זה דווקא בקשר לשר שנמצא כעת. וזה שאתה הודעת כאן – וזה דבר מאוד חשוב – שאתה לא תעשה שום שינוי בלי שיח גם עם אנשים אלה ואחרים, זה מרגיע, אבל זה עדיין לא צריך למנוע, כפי שכל דבר מסודר במדינה, שאם יש ספר כל כך אקוטי, כל כך משמעותי, כלפי אנשים, שנקבע שהכנסת תדון בזה. למה שהיא לא תקבל את זה קודם, גם אם היא לא תחליט, אם לא ועדה ציבורית? כי אם הכול בסדר מה אכפת לך, באמת? אם הכול בסדר והכול – – –
+
+
+ אוקיי.
+
+
+ – – – ואנחנו כל כך בטוחים בעצמנו בתהליך, אז מה יקרה אם זה יעבור עוד משוכה אחת – שלנו?
+
+
+ תודה.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אנחנו מעבירים את הנושא – מסירים את הצעת החוק והופכים אותה להצעה לסדר-היום, שתידון במועד מאוחר יותר. אנחנו נצביע על העברת ההצעה כהצעה לסדר-היום לוועדה.
+
+ הצבעה. מי בעד? מי נגד? 
+
+ההצעה להפוך את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשע"ג–2013, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. 
+
+
+
+ בעד העברת ההצעה כהצעה לסדר-היום – 27, אין מתנגדים. הוועדה הרלוונטית היא ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני מניח שגם לכך אין מתנגדים, וההצעה תועבר כהצעה לסדר-היום לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
+
+
+
+
+ יושב-ראש ועדת הכנסת מעוניין למסור הודעה. חבר הכנסת צחי הנגבי, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, ועדת הכנסת קבעה את הוועדות הבאות לדיון בהצעות כדלקמן: 
+
+ הוועדה לקידום מעמד האישה תדון בהצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – ייצוג לנשים ברשימות מועמדים), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת יפעת קריב וקבוצת חברי הכנסת, ובהצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד ייצוג הולם לנשים), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת חנין זועבי וקבוצת חברי הכנסת – לשם הכנתן לקריאה ראשונה. ועדת הכספים תדון בנושא: אישור המלצות צוות 90 הימים בקבינט הדיור, הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת איציק שמולי ואורי מקלב; ועדת המדע והטכנולוגיה תדון בנושא: השקעות בשוק ההיי-טק הערבי, הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת באסל גטאס. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת הנגבי.
+
+
+
+
+ נעבור להודעת מזכירות הכנסת. בבקשה.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון בהצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אלעזר שטרן בנושא: הירידה במוטיבציה לשרת שירות קרבי. 
+
+ החלטת ועדת האתיקה מיום ז' בטבת התשע"ד, 10 בדצמבר 2013, בדבר שימוש בתואר המתייחס להשכלה גבוהה, סמיכה לרבנות, שירות צבאי וכיוצא באלה. מצורפת בזה לעיונכם ההחלטה, היא מונחת על שולחן הכנסת. תודה.
+
+
+ תודה.
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. הצעה הראשונה היא הצעה לסדר-היום מס' 1676, הצעתה של חברת הכנסת תמר זנדברג בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אלימות שוטרים ועימותים בהפגנות נגד חוק פראוור. בבקשה, חברת הכנסת זנדברג. עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברות וחברים, אלימות משטרתית זה נושא שחזר ועלה בבית הזה, מימין ומשמאל אגב, כמה פעמים, ובפרט בחודשים האחרונים, והסיבה היא שאלימות משטרתית היא אחת הפרקטיקות המסוכנות ביותר שנעשה בהן שימוש כדי לסכל שיח דמוקרטי, את חופש הביטוי וחופש המחאה של אזרחים. האלימות המשטרתית היא כלי שנעשה בו שימוש מיוחד ושימוש יתר דווקא כאשר עולה מהציבור מחאה בנושאים שהם במיוחד לא נוחים לשלטון, לממשלה, במיוחד בנושאים שמעוררים אי-נחת, חוסר שביעות רצון, וככל שחוסר שביעות הרצון, האי-נחת והמחאה חריפים יותר, נדמה שכך גוברת האלימות המשטרתית שמופנית נגדם. 
+
+וכאן, דווקא במקום הזה, של הפגנות, נבחן הצורך המהותי של השלטון להגן על הזכות הדמוקרטית של המוחים נגד המדיניות שלו עצמו; הרי בכך נבחנת הדמוקרטיה. ולכן אל��מות משטרתית היא מסוכנת ביותר, מפני שתפקידה, או מטרתה, יותר נכון, היא להרתיע את הציבור מלבצע את התפקיד שלו. התפקיד של הציבור לא מתמצה, כפי שאנחנו יודעות ויודעים, רק בהצבעה בקלפי פעם באי-אלו שנים; התפקיד של הציבור נבחן גם ביכולתו להרים קול צעקה אפקטיבי נגד מדיניות ולשנות אותה בזמן שהיא מתנהלת, בתקופת השלטון שנבחר, ומובן שהוא עצמו נבחר באופן דמוקרטי.
+
+ באירועים קודמים אנחנו הרמנו קול נגד האלימות המשטרתית, בכמה אירועים קודמים. בשבת האחרונה, לפני עשרה ימים, נדמה לי שנשבר שיא כלשהו, או לפחות שיא של הזמן האחרון, של אלימות משטרתית חמורה במיוחד, וגרוע מזה, גם מושתקת במיוחד, לפחות בכל מה שקשור למחאות ולהפגנות שמתנהלות על-ידי אזרחי ישראל בתוך הקו הירוק. ההפגנה נגד תוכנית פראוור, שנערכה בחורה, ביישוב חורה, ואגב במקומות נוספים בארץ, התחילה כהפגנה חוקית, הפגנה עם רישיון, הפגנה שקטה, וכוחות רבים מאוד, יש שיגידו אפילו חסרי תקדים, של משטרה, ואמצעים לפיזור הפגנות, הובאו לשטח. זמן די קצר לאחר מכן ההפגנה יצאה משליטה, והתחילה אלימות קשה מאוד כלפי המפגינים. גז מדמיע בכינון ישיר, רימוני הלם, כדורי גומי, זרנוקי מים, זיקוקים, פרשים ומסוקים, אלה רק חלק מהאמצעים שהופנו בשבת כלפי אותם מפגינים. וכך הפגנה שהתחילה עם מיצג של ילדים אוחזים בבובות ציפורים, מתופפים ושירה, הסתיימה בעימותים ששיאם שליפת ילד בן 11 מתוך ההמון על-ידי שוטרים כשהוא נגרר על הרצפה ואקדח מכוון אל פניו, והדברים מצולמים, אפשר לראות את התמונות. 
+
+הפרקליטות והמשטרה טוענות היום, לאחר מעשה, שמדובר בשטח גדול, ולכן המפגינים היו יכולים, אם רצו, לברוח לאזור שקט, אבל מדיווחים שהגיעו מהשטח עולה – מצד המפגינים נמסר שהטענה הזאת אינה נכונה. אני מצטטת עדות של מפגין ומפגינה מהשבת הקודמת: "אם ברחת לחולות, רדפו אחריך סוסים וזרנוקי מים, אם ברחת לכביש, מכות משוטרים, אם ברחת ימינה, רימוני הלם, וגם מי שרצה לעזוב את המקום לא יכול היה בהכרח לעשות כך". 
+
+עכשיו, אני ערה לטענת המשטרה והפרקליטות, שנשמעה גם בשולי הדברים בוועדת הפנים בדיונים האחרונים בנושא החוק עצמו, שקיימת טענה על אלימות הדדית, או אלימות של המפגינים כלפי השוטרים. אני רוצה להגיד שהטענה הזאת, הטענה: הם התחילו, לא, הם התחילו, הם התחילו, הם התחילו, זו טענה – אני רוצה להתבטא רגע בשפה לא פרלמנטרית – זו טענה קצת ילדותית, בפרט כשהיא מופנית מטעם נציגי הכוח והשלטון כלפי אזרחים. אני חושבת שמוסכם על כולנו שבמקרים כאלה יש יחסי כוחות לא שוויוניים, גם מבחינת המעמד וגם מבחינת האמצעים שקיימים בשטח, וזה דבר שלפחות צריך להביא אותו בחשבון כשאנחנו בוחנים את הטענה הזאת, מי התחיל.
+
+ אבל מאז השבת האחרונה חלו כמה התפתחויות. אני רוצה להתחיל עם הדבר הראשון והחמור ביותר שאירע מאז, וזה שכבר יותר מעשרה ימים, מאז השבת הקודמת, עדיין נתונים במעצר 13 עצורים, מהם ארבעה קטינים, ומהם איש חינוך מתל-אביב שאין לו עבר פלילי, והפרקליטות מבקשת מעצר עד תום ההליכים, ודיון נוסף שהיה היום בבוקר בבית-המשפט המחוזי שוב לא קיבל החלטה בעניין. אנחנו יודעים שבמקרים כאלה תום ההליכים זה דבר שיכול לקחת זמן רב. לעומת זאת – – – 
+ 
+
+ הם ביקשו להאריך את המעצר. 
+
+
+ אני אומרת, המשטרה והפרקליטות מבקשות הארכת מעצר עד תום ההליכים, שזה דבר שעשוי לקחת הרבה זמן, וזה גם צעד קיצוני וחסר תקדים בעבירות מהסוג הזה במקרים מהעבר. נדמה לי שחובה להביא בחשבון שכל התמונה הזאת, גם של האלימות המשטרתית, וגם של הבקשה הקיצונית והחריגה הזאת להארכת מעצר, וגם הימנעות מקבלת החלטה בבקשה הזאת, מעלות רושם כלשהו שגם – החל בתוכנית פראוור עצמה, שעוד דקה, בזמן שנותר לי, אני אתייחס אליה, וגם האלימות המשטרתית, וגם ההתנהלות הזאת כלפי העצורים, זה חלק ממדיניות כלשהי לא רק של ניסיון להשתיק את המחאה הלגיטימית, אלא גם לעשות דה-לגיטימציה לאזרחים שמתנגדים לתוכנית. 
+
+ עכשיו, בזמן שנותר לי אני רוצה להתייחס לתוכנית עצמה. אני חושבת שהאירועים האלה, היחסים העכורים האלה, בין השלטון לבין האזרחים, הקהילה הבדואית, לא נולדו במקרה. הם תוצאה של התפתחות במשך שנים, של הזנחה, התעלמות, הצרת צעדים, היעדר פיתוח, הימנעות מאישור תוכנית מתאר, הימנעות מחיבור לחשמל, לביוב ולתשתיות, מחינוך ובריאות, וכל זה תוך האשמת הקורבנות בהשתלטות על קרקעות ובהיותם סכנה דמוגרפית. אני מזכירה שמדובר באזרחי ישראל. 
+
+ תוכנית פראוור עצמה, שדנו בה בוועדת הפנים בשבועות האחרונים, היא תוכנית שמצהירה על עצמה – או לפחות הכותרת שלה היא: הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. השבוע נחשף בוועדת הפנים מסמך – שבניגוד לחוק עצמו, שאין בו אף מילה על הסדרת ההתיישבות הבדואית – המסמך הזה הוא מסמך סודי, שהוסתר מהוועדה אבל נחשף השבוע לראשונה, ובו יש המילה הראשונה על איזשהו-משהו שקשור לתכנון או להתיישבות. ומה המסמך הזה? המסמך הזה הוא מסמך הבנות שניתן לנציגי מפלגת הבית היהודי, שלא הוצג לחברי הכנסת, לא הוצג ולא שותף – ובכך הודה השר בגין בעצמו – עם הקהילה הבדואית, וההבנות האלה ניתנו למפלגת ימין קיצוני, בתמורה להבטחת התמיכה שלה, אל מול הטענה שלה שלא לוקחים מהבדואים מספיק. 
+
+
+ השמאל הקיצוני – – – 
+
+
+ ובאווירה הזאת אנחנו אמורים לדון בחוק שיוצר מצב שכלפי הנגב, אם אתה יהודי או את יהודייה, את יכולה לבחור בין כל מיני צורות התיישבות; את יכולה לגור בעיר, בכפר, ביישוב, בקיבוץ, לפעמים אפילו בחוות בודדים. לעומת זאת, אם את או אתה בדואי או בדואית, יש מקום אחד ספציפי שמותר לך לגור בו, והמקום הזה הוא אזור מרוכז שבו אנחנו אמורים לרכז את ההתיישבות הבדואית – אני לא רוצה לכנות כאן את המאמץ הזה בשם – וכאמור, האזור המתוכנן הזה נחשף רק השבוע במסמך הבנות סודי פוליטי, והוא לא חלק מהתוכנית. 
+
+
+ בתל-אביב אסור לו לשבת? 
+
+
+למי? 
+
+
+ לבדואי. 
+
+
+ מה אתה חושב, אסור לו או מותר לו? 
+
+
+ אמרת שרק בכפרים שלו מותר לו. 
+
+
+ לא. אמרתי שעל-פי החוק הזה מותר לו רק איפה שאנחנו רוצים, מעוניינים, לרכז אותו. אנחנו זה אתם, לא אנחנו. 
+
+
+ אבל אם הוא רוצה בתל-אביב, מותר לו או אסור לו? 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, סוגרים חלקים שלמים בנגב ומונעים אפשרות של התיישבות בנגב. 
+
+
+ מסדירים. 
+
+
+ מר אקוניס, זה שמסתירים – תשאל את חברת מפלגתך מירי רגב. חברת מפלגתך מירי רגב, יושבת-ראש ועדת הפנים, הראשונה שאמרה שזה חוק ההסתרה. 
+
+
+ הסדרה. 
+
+
+ הסתרה, לא הסדרה, זה מה שהיא אמרה. יושבת-ראש הוועדה מירי רגב, חברת מפלגתך, אמרה: כשאתם תביאו לי מסמכים אני אוכל לקרוא לזה חוק הסדרה ולא חוק הסתרה. 
+
+
+ נא לסכם. אני אתן לך עוד דקה. בבקשה. 
+
+
+ אני ציינתי את הדברים האלה – אני לא חושבת שאפשר לנתק את החומרה של מה שהתוכנית עושה מהאמצעים האלימים שמופנים נגד אלה שמוחים נגדה. עולה איזה רושם שבאמת האלימות הקשה מא��ד שהופנתה כלפי מפגינים בהפגנה, שהוסתרה וסוקרה באופן מוטה ומסולף על-ידי אמצעי התקשורת, ויכול להיות שאי-אפשר להתפלא על זה אחרי שנים שבהן האוכלוסייה הערבית, והבדואית בפרט, מסוקרת אך ורק בהקשר של אלימות ופשע, ואי-אפשר גם את זה לנתק מהארכת מעצר באמת חסרת תקדים, שלא מתאימה לעבירות המואשמות, והיא קיצונית וחריגה מאוד גם במקרים של הפגנות אחרות מהסוג הזה – אי-אפשר שלא לראות בכל האמצעים האלה איזו דרך מאורגנת ומכוונת כדי להוציא מחוץ לשיח הדמוקרטי והלגיטימי את מתנגדי התוכנית ההרסנית הזאת ואת האמצעים הדמוקרטיים והלגיטימיים שהם נוקטים נגדה. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ משפט אחרון: אם באמת יש לנו שאלה מה קרה באירועים האלה, אם באמת יש לנו רצון לרדת לחקר האמת ולראות את האירועים האלה בהקשר הנכון, נדמה לי שוועדת חקירה פרלמנטרית זו הדרך הנכונה כדי להגיע לבירור האמת הזאת. תודה. 
+
+
+תודה, חברת הכנסת זנדברג. ישיב השר לביטחון הפנים, השר יצחק אהרונוביץ. בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ב-30 בנובמבר 2013 נערכה משטרת ישראל היערכות מיוחדת לקראת הפגנות שתוכננו, לאחר שנודע למשטרה על כוונות לחסימות צירים ולהפרות סדר. 
+
+ אבקש להדגיש כי משטרת ישראל נערכה לאירועים האלה – אף שהיה מדובר בשבת – בכלל המחוזות, תוך שימת דגש מיוחד במחוזות הדרום והחוף. במהלך השבת אירעו כמה אירועים במחוזות, וכפי שאפרט, חלקם עבר בשיתוף פעולה מלא וללא חריג. במחוז הצפוני, כרמיאל – צומת-ראמה, היו שתי משמרות מחאה שהשתתפו בהן עשרות מפגינים. האירועים הסתיימו ללא חריג. מחוז תל-אביב – התקיימה הפגנה ספונטנית בשעות 12:00–23:00 בכיכר-השעון ביפו. ההפגנה הייתה ללא רישיון, בהשתתפות של 100 אנשים. מהלך ההפגנה לא היה אלים ולא היו אירועים חריגים. מחוז ירושלים – התקיימה הפגנה בלתי חוקית בשעות 16:00–21:00 באזור שער-שכם. ההפגנה הייתה בהשתתפות של כ-100 אנשים, היא לוותה בהפרות סדר, בניסיונות לחסימת צירי תנועה, בזריקת אבנים ובניסיון לתקיפת שוטרים. ההפגנה הוכרזה בלתי חוקית על-ידי מפקד האירוע במקום, והמפגינים התפזרו לכל עבר. לפיזור הפגנה אלימה זו נעשה שימוש באמצעים לפיזור הפגנות. כמו כן בוצע מעצר של מפר סדר אחד, על רקע ניסיון לתקיפת שוטר. העצור שוחרר עוד באותה הלילה, ולא ידוע על נפגעים שהיו במחוז ירושלים. 
+
+ במחוז הדרומי, בחורה, סמוך לשעה 15:00 החלה הפגנה בהשתתפות 800 אנשים. הבקשה לקיום ההפגנה הוגשה למשטרה יום קודם לכן, ב-29 בנובמבר, על-ידי חבר הכנסת טלב אבו עראר ושני אנשים נוספים. נקבעו תנאים לקיום ההפגנה על-ידי מפקד המחוז. על-פי הנחיותיו הוצבו במקום שוטרים כחולים בלבד, ואילו כוחות הסדר, היס"מ, הוצבו במדרון אחורי, גם כדי להעביר מסר למפגינים, מסר מרגיע. כבר עם תחילת ההפגנה התברר כי המשתתפים בה מפרים את החוק בניסיונות לפרוץ את הגדרות וביידוי אבנים. היה ברור כי קיים חוסר שליטה מוחלט של מארגני ההפגנה על ההמון, ולפיכך הועברו למקום כוחות סיור מיוחדים. כשעה וחצי לאחר תחילת ההפגנה וסמוך לרדת החשכה החלה התפרעות כוללת של עשרות מפגינים, שכללה יידוי אבנים מסיבי ומתמשך לעבר הכוח המשטרתי, השלכת בקבוקי תבערה, הבערת צמיגים, הבערת חישוק ענק המשמש לכבלי חשמל ודרדורו לכיוון הכוח המשטרתי ועוד. ההתנהגות הזאת של מפגינים היוותה סכנה של ממש לחיי השוטרים והמשתמשים בדרך, וחייבה אישור בדרג המוסמך הפעלת אמצעים נוספים – –
+
+
+ ��� – –
+
+
+ – – שכללו את כל האמצעים הניתנים באותו אירוע. ברצוני להדגיש כי המשטרה פעלה באיפוק רב בהפעלת האמצעים למרות הסכנה הוודאית שנשקפה לחיי השוטרים. והראיה לכך היא התוצאה הסופית העגומה והחמורה של אירוע אלים זה שבו נפגעו 51 שוטרים, שחלקם נזקקו לטיפול בבתי-החולים. המפגינים אף גרמו נזקים כבדים לרכוש המשטרתי – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+ – – שכולל שרפת עגלת ציוד, ניפוץ שמשות והרס ניידות משטרה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ המפגינים גרמו נזקים רבים לציוד משטרתי, שרפת עגלת ציוד, ניפוץ של שמשות והרס של ניידות משטרה. באירוע נעצרו 26 מפגינים. הוגשו עד כה 13 כתבי-אישום בגין יידוי אבנים, סיכון חיי אדם וגרימת נזק לרכוש משטרתי.
+
+ברהט הוקם אוהל מחאה מול תחנת המשטרה בהשתתפות 30 איש. במקום נכחו חבר הכנסת אחמד טיבי וראאד סלאח. האירוע הסתיים ללא אירועים חריגים. 
+
+במחוז חוף בחיפה – בחיפה, בשדרות בן-גוריון, התקיימה הפגנה לא חוקית בהשתתפות של 1,000 אנשים, בעיקר צעירים שהחלו להגיע מהשעה 16:45 ב-12 אוטובוסים. עם תחילת ההפגנה ערך מפקד תחנת חיפה מפגש עם המנהיגים במקום, וביניהם חבר הכנסת באסל גטאס, אשר התחייבו שלא תהיינה הפרות סדר. לפיכך סיכם מפקד תחנת המשטרה כי יאפשר מחאה שקטה ואף יאשר למפגינים לקיים תהלוכה מרחוב אלנבי עד לצומת-המגינים בלבד. חבר הכנסת באסל היה שבע רצון מההסכמה וחזר אל המפגינים, אולם דקות מספר לאחר מכן, ובניגוד לסיכום עם מארגני ההפגנה, החלו המפגינים לרוץ בהמוניהם מהצומת של רחוב אלנבי לכיוון ציר רוטשילד, בניסיון לחסום את ציר רוטשילד, שהנו ציר תחבורה ראשי בעיר, תוך שהם מסכנים את תנועת כלי הרכב ברחוב, הופכים פחי אשפה ומשליכים חפצים, אבנים ובקבוקים לעבר השוטרים. בשלב זה החלו המפגינים לתקוף את השוטרים בניסיון לשחרר את החשודים שנעצרו. כשהבין מפקד התחנה כי המפגינים מתכוונים להגיע לציר רוטשילד ולחסום את התנועה, הוא הכריז בפני המפגינים כי מדובר בהפגנה לא חוקית והתריע בפניהם על התחלת פיזור הכוח. תוך כדי עימותים שנמשכו זמן רב בוצע מעצר של 21 חשודים, וכן נגרמה פציעתם של שבעה שוטרים כתוצאה מיידוי האבנים, ביניהם גם מפקד מחוז חוף.
+
+כשר לביטחון הפנים אני דוחה מכל מקום את בקשתה של חברת הכנסת זנדברג להקים ועדת חקירה בנושא הנדון.
+
+
+ מה עם העצורים שבמעצר?
+
+
+ לא רק שאין לכך מקום, אלא הייתי מצפה מחברת הכנסת לבדוק היטב את התנהגותם פורעת החוק של המשתתפים, של הפורעים, בהפגנות, ולגנות התנהגות שפוגעת וגורמת לפציעתם של שוטרי משטרת ישראל אשר מבצעים את תפקידם. 
+
+
+ – – –
+
+ אני מדגיש ואומר: אני לא אאפשר לפגוע בשוטרי משטרת ישראל – –
+
+
+ אתה צודק.
+
+
+ – – שעושים עבודתם נאמנה לשמירת החוק והסדר במדינה. אנחנו נמצה את הדין עם הפורעים עצמם, ומי שפורע חוק, אנחנו נגיע לבתי-המשפט ונמצה את הדין אתם.
+
+
+ מה עם העצורים?
+
+
+ אני פונה לחברי הכנסת להצביע נגד ולדחות את הבקשה להקמת ועדת חקירה.
+
+ תודה לכבוד השר אהרונוביץ. חברת הכנסת זנדברג, שמורה לך זכות לעוד שלוש דקות תגובה. אני רק מקווה שאנחנו מדברים על אותו אירוע, חברת הכנסת זנדברג.
+
+
+ אדוני השר, נדמה לי באמת שכמו שאמר היושב-ראש אנחנו לא מדברים על אותו אירוע ככל הנראה. אבל אם היה מדובר על אירוע אחד אז אולי היה אפשר לחשוב שיש חילוקי דעות כלשהם בפרשנות או בעדויות של אנשים שהיו שם. אבל האלימות המשטרתית, כידוע לך וכידוע לכל חברי הכנסת, מימין ומשמאל, לא התחילה היום. השימוש השיטתי באלימות משטרתית – בטייזרים, בפרשים, במג"ב בתוך הקו הירוק, בסוסים, במעצרים של קטינים, זה לא דבר שהתחיל היום. לצערי, זה מחריף. לצערי זה מחריף אפילו יותר כשמדובר באזרחי ישראל ערבים. 
+
+ במקרה הזה, השתיקה הציבורית והתקשורתית היא אפילו הוספת חטא על פשע, וכשאני שומעת מהאגף הימני כאן הנהונים של נכון, אני מבינה שהם אומרים מה שאתם מתכוונים, ושיש כאן כוונה מכוונת להכביד את היד במקרה של ערבים ובדואים – –
+
+
+ נכון. כי אתם, לא אכפת לכם מה קורה בשטח.
+
+
+ – – על מנת להשתמש באלימות המשטרתית ככלי לדכא הפגנה במחאה לגיטימית.
+
+אני רוצה לשאול אותך עוד שאלה, שלצערי לא התייחסת אליה והיא כרגע אקטואלית ועומדת על הפרק: ישנם 13 עצורים, מהם ארבעה קטינים, שיושבים במעצר למעלה מעשרה ימים באישומים שלגביהם בכל הפגנה אחרת באותן נסיבות בדיוק היו משתחררים באותו לילה או למחרת בבוקר. אם זאת לא אלימות ממסדית, שלטונית, מכוונת, נגד חופש הביטוי ונגד חופש המחאה, אני לא יודעת מה כן. תודה.
+
+
+ כך את מאשימה גם את בתי-המשפט – – –
+
+
+ – – –
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד, מי נגד?
+
+ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד ההצעה – 18, נגדה – 39, נמנע אחד. ההצעה לסדר-היום נדחתה. אנו עוברים להצעה הבאה.
+
+דקה לרשות חבר הכנסת גטאס מהצד.
+
+
+כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, מכיוון שהוזכרתי במהלך דבריו של כבוד השר, אני רוצה להגיד שאני, אישית, השתתפתי ברוב ההפגנות – אם לא בכולן – שהיו נגד מתווה פראוור בכמה החודשים האחרונים. אנחנו קוראים וקראנו להפגנות בלתי אלימות. מגיעה לנו הזכות להפגין, אפילו לסגור צירים. אפילו קראנו למפגינים לא להביע התנגדות למעצר, ואחרי ששוטר עוצר אותם לא להתנגד. להתמסר לשוטר אחרי שהוא מגיע.
+
+מה שקרה, בחיפה במיוחד, כוחות המשטרה, כולל המסתערבים, ואני אמרתי לשר, היו שישה מסתערבים בקהל שאני הבחנתי בהם ואמרתי לו: זה מסוכן ביותר שמסתערבים נכנסים עם נשק שרואים אותו מתחת לבגדים שלהם בין המפגינים האזרחיים ברחובות חיפה ובמקומות אחרים.
+
+אני לא הגעתי לשום סיכום עם אותו קצין, שאני מכבד אותו והוא מכיר אותי כבר מההפגנות של בית-המשפט, של שפרעם. הוא הציע, נכון – – 
+
+
+ לא, לא, סליחה, הבנו את הנקודה, חבר הכנסת גטאס. 
+
+
+ – – לא היה סיכום. הוא אמר שאני סיכמתי אתו משהו.
+
+
+ הבנו, לא היה סיכום.
+
+
+ הוא הציע משהו, אני העברתי את זה למפגינים, והמפגינים בעצמם, ושידע את זה בני בגין שציטט מה אומר מזכ"ל בל"ד – אנחנו לא מה שהיה, מה שנקרא "חִראכּ שבַּאבִּי", תנועת נוער שארגנה את ההפגנות בכל המקומות האלה בארץ, והם לא נתינים שלי. אני תומך בהם, אבל – – –
+
+
+ בני בגין, שיבוא לפה. שיבוא מי שמארגן את זה – – –
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גטאס. כמי שארגן לא מעט הפגנות, יורשה לי להעיר – חבר הכנסת אקוניס, הקשב רגע בבקשה. גם לי, חבר הכנסת גטאס, חברת הכנסת זנדברג, היה הכבוד לארגן לא מעט הפגנות בארץ הזאת, כולל הפגנות בלתי חוקיות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני יודע יפה מאוד להבדיל בין הפגנה בלתי חוקית אבל גם לא אלימה לבין תיאורים מן הסוג שמסר כאן השר לביטחון פנים, שלא נשמעים לי כתיאורים המצוצים מן האצבע. תיאורים של אלימות קשה ומאורגנת. 
+
+
+ ומה עם התיאורים של המפגינים?
+
+ 
+
+
+ נעבור להצעה הבאה, הצעה לסדר-היום מס' 1687: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב, הצעה של חבר הכנסת מוחמד ברכה. ישיב סגן השר אופיר אקוניס בשם ראש הממשלה. חבר הכנסת ברכה, בבקשה. עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, כנסת נכבדה, מי מפחד מחקירה? על חקירה פרלמנטרית בסך הכול מדובר, על מה? אם השר משוכנע שגרסתו היא הנכונה, בבקשה, שיניח את זה בפני ועדת חקירה פרלמנטרית, אפילו לא הייתי אומר ממלכתית. ממלכתית יש לה, אמורות להיות לה שיניים, יש שופט בית-משפט עליון וכו' וכו'.
+
+
+ חבר הכנסת סלומינסקי, הואל נא לשבת. בבקשה.
+
+
+ נכון אמר היושב-ראש בהערת אגב, שיכול להיות שאנחנו מדברים על שני מקרים שונים, אבל האמת היא שזה אותו מקרה, וכמי שנכח בחורה וראה את הברוטליות ואת האלימות, אני באמת חושב שהשר במקרה הטוב ניזון מאינפורמציה לא נכונה, או שזה מעשה של חיפוי על דברים בלתי מתקבלים על הדעת של משטרה, שאמורה לשמור על חופש הביטוי – במיוחד בהפגנה עם רישיון, רישיון על שמו של חברי חבר הכנסת טלב אבו עראר – לשמור על חופש הביטוי וחופש המחאה, אבל כנראה יש מי שחושש מהעניין הזה.
+
+ אני רוצה לומר גם שלדעתי מערכת המשפט שוגה בצורה קשה כשהיא נותנת יד למעצרים מתמשכים של אנשי מחאה שאין להם עבר והם לא מואשמים בשום פשע, ולא צריך להסתיר אותם מהציבור, והם לא יכולים לשבש מהלך חקיקה – להביא אותם למעצרים מתמשכים מאז ועד היום, זה כבר כמעט שבועיים, ובקשת המשטרה לעצור אותם עד תום ההליכים זה פשוט דבר – דרישה שמועלית רק אם יש פשע איום או אם האיש מסוכן ויכול לעשות דברים מחוץ לבית-המעצר. מדובר על קטינים, מדובר על מחנכים, מדובר על אנשים פוליטיים שרצו להעביר מחאה – קשה, כמובן, אבל העוול הוא כל כך קשה, ולכן גם המחאה היא נוקבת.
+
+
+ לא זכור לי שהם ביקשו את זה בהארכות מעצר – – – 
+
+
+ נכון, נכון, המשטרה ביקשה את זה במפורש. יתרה מזאת, מדברים על אלימות – הבוקר חברי חבר הכנסת עפו אגבאריה היה בבית-החולים בחדרה. את מי הוא ביקר? ביקר בחור בשם רושדי מחאמיד.
+
+
+שוכרי.
+
+
+ שוכרי, סליחה. שוכרי מחאמיד, שקיבל שטף דם בטחול, והיה בטיפול נמרץ כמה ימים, והוא מוחזק, כתוצאה מזרנוקי מים של המשטרה.
+
+
+ – – – שיש חוק.
+
+
+נו, באמת, ועוד באים כאן ללבוש את הגלימה של הקורבן. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מבקש, בהצעה הזאת, להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מצבם ותנאי חייהם של האזרחים הערבים הבדואים בנגב, במיוחד בשל הדיון השערורייתי שקיים בוועדת הפנים על מה שקרוי חוק פראוור-בגין. יש שם מסכת של הטעיות, יש מסכת של דמגוגיה ושל הסתרות, עד שיושבת-ראש הוועדה, שאני לא יכול לייחס לה ניהול דיון ענייני שם, אבל גם היא לא הייתה יכולה לעמוד מול ההסתרות החוזרות ונשנות של הממשלה. 
+
+ יתרה מזאת, תשובות שונות ומשונות של נציגים שונים של הממשלה – ואני בישיבה האחרונה, רבותי חברי הכנסת, קראתי מתוך מכרז שפורסם על אודות ביצוע תוכנית פראוור עוד לפני שהחוק אושר על-ידי הכנסת, שבו דורשים מחברות עבודות לביצוע המתווה עוד לפני שהכנסת אמרה את מילתה האחרונה. זה דבר שהוא בניגוד לכל מינהל תקין, זה דבר שהוא זלזול מוחלט בתהליך החקיקה של הכנסת, זה דבר שהוא אינו חוקי בתכלית העניין. 
+
+ אבל מעבר לנושא הפורמלי יש שאלה מהותית שעולה במכרז, ואני אקרא, ואחר כך חברים, חברי כנסת, יצטרכו להסביר. כתוב שם שהחברות שאמורות לבצע את התוכנית אמורות להתח��יב לשמור על המידע ו/או הסודות המקצועיים בסודיות מוחלטת ולעשות בהם שימוש אך ורק לצורך מתן השירותים נושאי מכרז זה וכו' וכו'. למען הסר ספק ובלי לפגוע בכלליות האמור הנני מתחייב – זאת אומרת מי שחתום על ההסכם – לא לפרסם, להעביר, להודיע, למסור או להביא לידיעת כל אדם את המידע ו/או הסודות המקצועיים. סודות? אני לא יודע למה זה סודי, אבל תראו את המשפט הבא: הנני מצהיר כי ידוע לי שאי-מילוי התחייבויותי מהווה עבירה לפי פרק ז', ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים, בחוק העונשין, התשל"ז–1977 – מה זה? ביטחון המדינה?
+ 
+ מה אתם מסתירים? מה הממשלה זוממת? לאן רוצים – זה כביכול הסדרה של התיישבות, ככה זה כתוב, שזה נישול, זה עקירה, בסדר, אבל גם המילים המכובסות יכולות לשאת כל דבר. אבל מה סודות, פגיעה בביטחון המדינה? במסמך רשמי של המינהלת להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, עוד לפני שאושר החוק, היא מכריזה על כך שהגילוי של דברי ההתקשרות הוא מעין פגיעה בביטחון המדינה – מה אתם זוממים? מה אתם מתכננים בממשלה? 
+
+ אני לא רוצה לומר שאפשר למצוא בהצעת החוק כמעט כל דבר, גם דבר והיפוכו, אבל דבר אחד לא קיים שם. יש דיבור מפורש על עקירת אנשים ויישובים, קרוב ל-40,000 אנשים, והדבר שלא כתוב שם: לאן רוצים לקחת אותם. מה אתם מתכננים בשבילם, להתאדות? להיעלם? טרנספר? שזו מילה איומה בהיסטוריה של העם היהודי. כאן משתמשים בטרנספר, אבל אפילו לא מעזים לומר לאן מוביל הטרנספר הזה, לאן לוקחים אותם. ואתם מדברים על הסדרת התיישבות? 
+
+ רבותי, שמישהו יתעשת; גם בממשלה קיצונית כזו מישהו צריך לבוא ולעמוד ולהגיד: ריבונו של עולם, משהו לא בסדר כאן. בתוך הקואליציה הקיצונית הזאת, שיש בה כל מיני מכל מיני, שמישהו יקום ויגיד: די, אנחנו מושכים את החוק הזה, שאין לו מקום. 
+
+ בנגב חיים קרוב ל-190,000 ערבים בדואים, מחציתם אחרי 65 שנים, מחציתם עדיין גרים וחיים ביישובים שמוגדרים לא מוכרים. מה זה המושג הזה? מאיפה זה שאוב? אנשים שיושבים שם דורי דורות, אנשים שחלקם הועתקו, הועברו, טרונספרו ממקומות אחרים על-ידי המדינה, והמדינה אמרה להם: תבואו, תשבו כאן, כמו באום-אלחיראן, ועכשיו רוצים לעקור אותם משם. בשביל מה? למה? כי רוצים להקים יישוב יהודי שנקרא חירן. אם זה לא מדיניות גזעית, אם זה לא חוקי גזע, אני לא יודע מה זה חוקי גזע.
+
+התוכנית של פראוור מחריגה את הבדואים מהחוק הכללי שתקף לגבי כל חברי הכנסת. חוק הירושה, שתקף כלפי וכלפיך, אדוני השר, לא תקף – אותו חוק – כלפי הבדואים בנגב. חוקי התכנון והבנייה, שתקפים כלפי וכלפיך, אינם תקפים כלפי הבדואים על-פי מתווה פראוור; חוקי המשטרה, שתקפים כלפי וכלפיך, אינם תקפים כלפי הבדואים בנגב על-פי מתווה פראוור. באיזה מילים מכובסות השתמשו כדי להצדיק או להבהיר או לבאר או להסביר את התועבה הזאת?
+
+יש בני-אדם שחיים, והם באו ואמרו לכם: אנחנו מוכנים להיכנס לדיאלוג ולמשא-ומתן ולדיבור עם המדינה על אודות ההסדרה. גם הם רוצים לחיות במקומות מסודרים, מוכרים, אבל תוך שמירה על קניינם, על אדמתם, על מחוז ילדותם, על ההיסטוריה שלהם, על בתי-הקברות שלהם. הם לא דורשים משהו בשמים, אלא להפך. הם גם לא אמרו כוונות, אלא באו ונתנו, העמידו בפני הממשלה תוכנית אלטרנטיבית, שחוברה על-ידי טובי המדענים והמתכננים, פרופסורים מאוניברסיטאות של מדינת ישראל. 
+
+ לכן, רבותי, אני מציע לכם – – – 
+
+
+ תסיים.
+
+
+ אני מסיים, אדוני. לכן אני מציע לכם, בכל הכנות והאחריות: מישהו צריך להיות הבוגר של החבורה הזאת שנקראת הממשלה. מישהו צריך. בסופו של דבר, אני אומר לכם, זה לא יעמוד בשום מבחן, לא משפטי מקומי, ודאי וודאי לא משפטי בין-לאומי.
+
+הדבר הזה מעורר סערה בקרב האוכלוסייה הערבית כולה, לדבר הזה יש הדים בקהילה הבין-לאומית, בכל העולם הערבי. זה משחק באש: לבוא ולהפקיע 600,000–700,000 דונם מבעליהם, לעקור 40,000 אנשים מבתיהם, להרוס כפרים שלמים, זה דבר שאין לו מקום, לא ביום הזה ולא בדור הזה.
+
+
+ תודה.
+
+
+ טוב שמישהו יתעשת ויקום עכשיו וכאן, בשולחן הממשלה, ויגיד: די, התועבה הזאת, אנחנו לא ניתן שתעבור. כי אם היא תעבור – אני אומר לכם, אני אומר לכם בכל האחריות, זה מסוג החוקים שאי-אפשר לכבד, זה מסוג החוקים שדגל שחור מתנוסס מעליהם – – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – – דגל שחור מתנוסס מעליו. אי-אפשר לעשות פשרה עם חבל תלייה, אי-אפשר לעשות פשרה עם פסילת הקיום הפיזי של אנשים. ולכן תקומו – או שתביאו את הדברים לפני המשך הדיון בוועדה, נקים ועדת חקירה פרלמנטרית כדי שאנשים יבואו וידברו ותשמעו אותם, אם יש כנות כלשהי. 
+
+ בכל מקרה, אני מציע לקחת את המתווה של פראוור-בגין לכל הרוחות, לסל האשפה, והוא אכן – זה המקום הטבעי שלו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת מוחמד ברכה. ישיב בשם הממשלה סגן השר אופיר אקוניס. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השרים, הגיעה השעה להסדיר את ההתיישבות הבלתי-חוקית בנגב. כל ישראלי שעיניו בראשו, אדוני היושב-ראש, רואה את ההשתלטות הבלתי-חוקית על אדמות המדינה בנגב, אפשר לראות את זה בעין בלתי מזוינת.
+
+על-פי נתוני ועדת גולדברג היו מצויים בנגב 50,000 מבנים בלתי חוקיים. אדוני היושב-ראש, 50,000. ועליהם מתווספים בכל שנה בין 1,500 ל-2,000 מבנים בלתי חוקיים. הדברים הללו מתבססים על – – –
+
+
+מה חוקי בעיניך? מה חוקי?
+
+
+ אתה ממשיך בשקר שהתגלה, גם גילה אותו – – –
+
+
+ כיוון שידעתי שהטיעון הזה יעלה, אני מצטט – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – בגין ציטט – – –
+
+
+ תקשיבו פעם לתשובות – – –
+
+
+ תנו לממשלה לענות בבקשה. תודה.
+
+
+ הנתון הזה, אדוני היושב-ראש, הנתון האחרון, הוא ממסמך – –
+
+
+ כל מסמך – – –
+
+
+ – – שהניח מרכז המידע של הכנסת, שמתבסס על ציטוט שהופיע בדוח גולדברג. 
+
+ עכשיו, אדוני היושב-ראש, הממשלה שלנו איננה מקבלת מצב שבו אזרחי ישראל – הבדואים בדרום הם אזרחי ישראל, הם שווי זכויות והם שווי חובות – –
+
+
+ אתם לא מכירים בהם – – –
+
+
+ – – אנחנו לא נקבל ואיננו מקבלים מצב שבו ישראלים, אזרחי ישראל, חיים בתנאים בלתי אפשריים – אינם מחוברים לתשתיות חשמל, לתשתיות מים, אין שם בתי-ספר מסודרים – –
+
+
+מה הסיבה, מה הסיבה לכך?
+
+
+ – – אין מרפאות, אין כבישים.
+
+
+ אתם לא רוצים – – –
+
+
+ אנחנו רוצים בפתרון, אנחנו רוצים שהם יחיו בתנאים הטובים ביותר, המודרניים ביותר, מחוברים לתשתיות, מחוברים למים, מחוברים לחשמל – –
+
+
+ כל מתנחל – – – 
+
+
+ – – שילדיהם הקטנים ילמדו בבתי-ספר ראויים, שיקבלו שירות בריאותי בקופות-חולים מסודרות – –
+
+
+למה – – – לא שמתם לב רק עכשיו – – –
+
+
+ – – לא ככה. לא ככה. וזאת השעה – –
+
+
+ לטרנספר – – –
+
+
+ – – להסדיר את העניין הזה. זאת השעה. הגיע הזמן. 
+
+ הממשלה, אדוני היושב-ראש, אימצה ב-27 בינואר 2013 את המלצות השר לשעבר בגין, שמבסס את המלצותיו על אלה של השופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, שאומר את הדבר הבא – כל כך פשוט: לא י��יה פתרון מלא לסוגיית ההתיישבות הבדואית ללא פתרון מערכתי כולל ומשולב בנושא הקרקע ובנושא תכנון ההתיישבות, התעסוקה והחינוך, כשאלה משולבים בנושא תנאי החיים ביישובים, המוכרים ואלה שיוכרו.
+
+מתוך דוח גולדברג ציטטתי. החסם בפני הסדרת היישובים כרגע, אדוני – – –
+
+
+ תצטט את הכול – – 
+
+
+ אתה תצטט את מה שאתה רוצה ואני אצטט את מה שאני רוצה.
+
+
+ – – הוא הכיר בזכותם ההיסטורית – – – מה שהוא הכיר בזכותם ההיסטורית – – 
+
+
+ קיום התביעות – – –
+
+
+ – – ואף אמר – – –
+
+
+ תודה. תודה – – –
+
+
+קיום התביעות הוא כרגע – תביעות הבעלות – הוא החסם בפני הסדרת היישובים, ומכאן הצורך בחוק המסדיר את סוגיית תביעות הבעלות על דרך הפשרה. זוהי מטרת החוק. 
+
+ כל החלטות הממשלה – כל החלטות הממשלה – בנושא הזה התקבלו לאחר עבודת מטה יסודית ומעמיקה שהתקיימה במשרד ראש הממשלה בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים ותוך הקשבה לציבור הבדואי.
+
+חבר הכנסת ברכה מציע שתוקם ועדת חקירה פרלמנטרית כדי שהתושבים הבדואים יבואו ויאמרו את עמדותיהם.
+
+
+ בגין אמר שאין הסכמה – – –
+
+
+ אני לא דיברתי על הסכמה כרגע, אני לא דיברתי כרגע על הסכמה – – –
+
+
+ אפשר לשאול שאלה?
+
+
+לא, אין שאלות. אני לא במסיבת עיתונאים, אני עונה.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אגב, יש גם מסיבות עיתונאים שלא עונים בהן על שאלות, אבל אנחנו לא במסיבה הזאת.
+
+מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חבר הכנסת ברכה, קובע שוועדת גולדברג קיימה את העבודה הזאת שאתה מציע להכניס בתוכה את ההקשבה לעמדות הבדואים. אגב, אני גם בעד הקשבה. אני חושב שחברת הכנסת מירי רגב, שמקיימת דיונים בוועדת הפנים, זה המקום – יש דיון בוועדת הפנים של הכנסת, בראשות חברת הכנסת מירי רגב. אני בטוח, אין לי ספק, שאדם אחד איננו מוחרם ונאסרת עליו הכניסה לבוא ולומר את עמדתו. ועוד לפני כן – – –
+
+
+ – – – האוכלוסייה לא מדברת – – –
+
+
+ סליחה. ועוד לפני כן, בפני ועדת גולדברג הופיעו 120 אנשי ציבור, נציגי עמותות – – –
+
+
+ למה אתה לא אומר את המשפט הכי חשוב בדוח של השופט גולדברג, שהפתרון צריך להתבסס על כיבוד הבעלות של הבדואים על הקרקע? למה אתה לא – אתה אומר כל דבר חוץ מהמשפט הזה.
+
+
+ אני אמרתי: קיום תביעת הבעלות הוא החסם כרגע בפני הסדרת היישובים, ושום בית-משפט, אגב, לא קיבל שום תביעת בעלות.
+
+
+ אז תרד מגולדברג, מה אתה מטפס עליו? זה לא מתאים לך.
+
+
+גולדברג הוא הבסיס. הוא הבסיס. 
+
+ חבר הכנסת ברכה, בפני הוועדה הופיעו 120 אישי ציבור, נציגי עמותות, נציגי הממשלה וחוקרים מן האקדמיה, וכפי שאמרתי, ועדת הפנים, שאתם משתתפים בה, מקיימת דיונים יסודיים – נדמה לי גם שהיא אפילו הייתה כבר בשני סיורים באזור, והיא שומעת את התושבים. אני בעד הדבר הזה, הממשלה תומכת בזה. אנחנו צריכים לקיים את החוק הזה תוך הקשבה הדדית, לא מתוך כפייה, אבל – – – 
+
+
+ – – – לא הייתה – – –
+
+
+ אתה אומר שלא – ויש ויכוח על – – –
+
+
+ – – – בגין מודה גם – – –
+
+
+ יש לי – – –
+
+
+ – – – בגין מודה – – –
+
+
+ בגין לא אמר שלא הייתה הקשבה. בגין לא אמר שלא הייתה הקשבה. הוא אולי אמר דבר אחר, אבל אני לא רוצה להיתלות באילן הגבוה הזה. אני לא רוצה להיתלות באילן הגבוה הזה.
+
+אדוני היושב-ראש, הממשלה סבורה שאין צורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. המחאה האלימה, הנפת דגלי אש"ף ביפו, בחיפה, במקומות אחרים – מה הקשר לוויכוח? נאמר שיש ויכוח, ויש ויכוח, יש סכסוך ישראלי–פלסטיני, מה הוא קשור לעניין הזה? המחאה האלימה, הנפת דגלי אש"ף, הסתה נגד המדינה בפורומים בין-לאומיים, כל זה לא יעזור. אדוני-היושב-ראש, ההכרעה תיפול פה, ההכרעה תיפול בבית הזה ברוב קולות. כאן זה ייקבע. 
+
+ אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את הצעתו של חבר הכנסת ברכה. 
+
+
+ תודה רבה, סגן השר אקוניס. חבר הכנסת ברכה מעוניין? בבקשה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+ אדוני היושב-ראש, אני כמובן לא אתייחס למסכת הדמגוגיה ולשקרים שמופצים על-ידי סגן השר שענה על ההצעה. אבל אני רוצה לומר שני דברים. 
+
+ הדבר הראשון, לעניין של דגלי אש"ף, אני מציע לפטר את ראש הממשלה. כשהוא נפגש עם הנשיא אבו מאזן, הוא עושה את המפגשים האלה תחת הדגלים של אש"ף.
+
+
+ זה לא דגל – – – 
+
+
+ אני יודע, אני משתמש במושגים שלו – – – 
+
+ דגל העם הפלסטיני.
+
+
+ באסל, אתה חושב שאני עכשיו מתבלבל במושגים – – –
+
+
+ יש כאלה שיכול להיות שיבינו. 
+
+
+ זה דגל פלסטין, אבל אם זה דגל אש"ף, אז צריך לפטר את ראש הממשלה – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ אין מדינה כזאת, גם לא תהיה. גם לא תהיה. אין ולא תהיה.
+
+ חבר הכנסת אקוניס. תודה. גם זה, אגב, יוכרע בכנסת, סגן השר אקוניס. 
+
+
+תשמעו, כאשר סגן שר בממשלת נתניהו אומר, לא תהיה מדינה פלסטינית – נכון? נכון?
+
+
+ נכון.
+
+
+ – – – וראש הממשלה אומר שהוא מכיר בפתרון של שתי מדינות; אני חושב שאחד משניהם משקר. אני אגיד לכם מי המשקר; המשקר הוא ראש הממשלה. זה נכון. השקרן במקרה הזה הוא ראש הממשלה.
+
+ בעניין של ההקשבה, יש מחזמר של הזמרת האדירה, הגדולה, פיירוז, ששם יש מין עריץ כזה, שאומר לאנשים: בבקשה, זכותכם לצעוק ככל שתרצו; כפי שיש לכם את הזכות לצעוק, לשלטון, לעריץ, יש הזכות לסתום את אוזניו. זה אתם.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת ברכה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה על ההצעה לסדר-היום: הצורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא מדיניות הממשלה כלפי הבדואים בנגב. נא להצביע.
+
+ההצעה להסיר את הנושא מסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד – 19, 36 מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי ההצעה לסדר-היום לא התקבלה.
+
+ אני מבקש: הודעה של סגן מזכירת הכנסת לפני המעבר להצעה הבאה.
+
+
+ אני לא מופתע.
+
+
+ אתה לא מאוכזב?
+
+
+ לא מופתע.
+
+
+ נרשום בפרוטוקול. אה, לא מופתע אבל מאוכזב.
+
+
+ לא מאוכזב אפילו.
+
+
+ גם לא מאוכזב?
+
+
+ להיות מאוכזב, כאילו לצפות למשהו טוב בדבר כל כך רע. 
+
+
+ טוב, בסדר.
+
+
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשויות המקומיות (השעיית ראש רשות מקומית בשל הגשת כתב-אישום) (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2013, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה.
+
+מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בנושא: מדיניות רשם המהנדסים והאדריכלים לגבי בוגרי אוניברסיטאות בחו"ל, הצעתו של חבר הכנסת חנא סוייד. תודה. 
+
+
+ תודה, אדוני. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא: תחקיר עיתונאי חושף: טיפול לקוי באסירים חולים בבתי-הסוהר – הצעות לסדר-היום מס' 1775, 1787, 1797 ו-1824. ישיב על ההצעה בשם הממשלה השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ. ראשון הדוברים, חבר הכנסת עפו אגבאריה, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו מעניין לעניין לאותו עניין. חברי מוחמד ברכה הזכיר שאני ביקרתי היום את הנפגע מזרנוק המים שוכרי מחאמיד מכפר פוריידיס. תראו מה יכול לעשות זרנוק מים, שפה משתפכים שכאילו זה דבר benign, שהולכים ויכולים לטפל ב"פורעי חוק" או במפגינים. משום מה, את זה אנחנו רואים רק כאשר מדובר במפגינים ערבים ולא במפגינים במקומות אחרים. אנחנו ראינו רק אתמול הפגנות ואיך טיפלו בהן. אבל אני רוצה להזכיר שעם הדבר הזה היה אפשר להרוג בן-אדם. פיצוץ בטחול, אדוני השר, היה יכול להיות גם פיצוץ בכבד. ואם אתה יודע ואתה זוכר, בטורקיה, שלקחו את הדבר הזה מישראל, שם נהרג בן-אדם מזרנוקי מים; תבדוק את זה. 
+
+ עכשיו לענייננו, אני רוצה להגיד: אסירים מתים בסתר. יש תחקיר של גיא ליברמן ויאנה פבזנר-בשן: אבנר נלקח בתוקף צו ממיטת האשפוז באיכילוב לכלא ושרד רק 19 ימים; יקותיאל העביר את הלילה האחרון לחייו בתא סגור, משתעל עם דם וזועק לעזרה; מאיר יצא מבית-הסוהר כשהוא משותק מהצוואר ומטה. זה הצד הזה. 
+
+ עכשיו אני עובר לאסירים שהם הרבה יותר מוכים, עם מחלות, בתוך בתי-הסוהר הישראליים. רק בשנת 2013 נפטרו בבתי-הסוהר הישראליים שלושה פלסטינים: האסיר מייסר אבו חמדייה, האסיר ערפאת ג'רדאת, בכלא "מגידו", והאסיר חסן טורבי, שנפטר מאוחר יותר בבית-חולים בעפולה. מספר האסירים שנפטרו עד כה בבתי-החולים הישראליים – מעל 208 אסירים, ואתם יודעים על כולם. 
+
+ אבל אני רוצה לדבר על האסירים החולים בבתי-הסוהר הישראליים. מתוך האסירים הפלסטינים שמרצים עונש בבתי-הסוהר הישראליים, כ-1,400 אסירים סובלים ממחלות שונות. כ-170 מהם זקוקים לניתוחים כלשהם, והם מחכים, ועד היום הם לא יכולים להגיע לניתוחים האלה. 
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+ 85 אסירים שיש להם נכויות שונות – בלי ידיים, בלי רגליים, וכל מיני נכויות של עיוורון ושל חוסר שמיעה. 25 אסירים חולי סרטן, אדוני השר, והחולים האלה לא מקבלים שום טיפול אמיתי ונכון. 
+
+ אני, כרופא, ביקרתי, אני יודע מה זה בית-חולים. יש 16 חולים ששוהים בבית-החולים ברמלה, וזה עלבון לבתי-החולים שהמקום הזה נקרא בית-חולים. זה במקרה הטוב מרפאה עלובה, שאין בתוכה אפילו לא מכשור, לא ציוד, וגם, העיקר, לא מומחים. הרופאים המטפלים שם הם רופאים בשירות בתי-הסוהר, ולא רופאים בשירות בתי-החולים. בגלל זה החולים האלה יכולים לשלם בחייהם, בגלל חוסר מתן שירות רפואי נכון. לכן, אל תשתמשו בבית-החולים הזה ברמלה כאילו זה בית-חולים, זה בכלל לא בית-חולים, ואני אדאג לגלות לכל העולם שזה לא בית-חולים, שזה רק עלה תאנה בשם. צינוקים לחולים. זה לא בית-חולים. מן הראוי שבבית-החולים הזה ישמשו רופאים שיבואו מבתי-החולים לתת את הטיפול הנכון, ושהחולים האלה יקבלו את הטיפול הנאות, ולא "אספירין" או כדור "אקמול" למחלת סרטן. 
+
+
+ תודה, אדוני. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אברהים צרצור, ואחרונת הדוברים – חברת הכנסת תמר זנדברג.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הכותרת של התחקיר – "אסירים מתים בסתר". אני רוצה קודם כול, למען הגילוי הנאות, להודות לכתב גיא ליברמן שהציף את הנושא והעלה אותו.
+
+
+ כתב וכתבת.
+
+
+ סליחה?
+
+
+ כתב וכתבת.
+
+
+ יכול להיות. לא ראיתי.
+
+
+ חבר'ה, אני רק אומר: אנחנו נקפיד עכשיו על לוח הזמנים, כי יש עוד סדר-יום ארוך, אז נא לא להפריע. בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני. אני לא רוצה להיכנס לגופה של כתבה, אבל אני כן אתייחס לתגובת השב"ס בעניין הכתבה הזאת. ואני מקריא מתוך התחקיר את תגובת השב"ס: "בכל מקרה של מות אסיר מוקמת ועדת חקירה, שבוחנת את התנהלות גורמי השב"ס. מסקנות ולקחי הוועדה מועברים" – למי מועברים? אני לא יודע, לא כתוב – "מיושמים. מומלץ על צעדים משמעתיים" – מי יודע ע�� כך שיש צעדים משמעתיים כנגד אותם גורמים שלא עשו מלאכתם נאמנה? וכאן עוד תגובה לא נעימה של השב"ס, הוא כותב: "במידה שהמשפחה מבקשת, משתדל השב"ס להשיב לפונים". משתדל. כלומר, יכול – הוא נותן, לא יכול – לא נותן תשובות. "לצערי הרב" – אני ממשיך להקריא מתגובת השב"ס – "לצערי הרב, בחלק מהמקרים לא נעשה כך והנושא יטופל. בחשד לעבירה פלילית המקרה מועבר למשטרה".
+
+ אני שואל, אדוני השר, מי יודע על כל הדברים האלה? בקדנציה הקודמת, בחודש מאי 2012, התקיים דיון אצלי בוועדה, והמסקנות של אותו דיון היו: 1. ועדות פנימיות של חקירת מקרי מוות בשב"ס – יש צורך בנוכחות קבועה גם של נציג משרד הבריאות. זה חלק מהמסקנות של אותו דיון. הייתי רוצה לדעת אם אכן הדברים הללו יושמו. מסקנה שנייה: את דוחות הפטירה – של ועדות החקירה הפנימיות של השב"ס – יש להעביר באופן ישיר ובנוהל קבוע למבקר המשרד לביטחון פנים. האם הדבר הזה מתבצע, אדוני השר? במשרד מבקר המשרד לביטחון פנים יש להעסיק רופא מקצועי של המשרד, שיוכל לתת מענה מקצועי למקרים שמגיעים אל המבקר. האם הדבר הזה קורה?
+
+ אדוני השר, הייתי מעורב, לצערי הרב, בכמה מקרים, והיות שזמני קצר אני לא יכול להרחיב, אבל רק אתן דוגמה של אסיר שרק בשבועיים האחרונים, בחודש האחרון, טיפלתי בעניינו, אסיר במשקל רב מאוד שצריך לעבור ניתוח לקיצור קיבה. אני מנהל הידברות בנושא הזה, וכבר כמה פעמים קבעו לו תור לניתוח. מדובר על אדם בעל משקל בסדר גודל של 160 ק"ג, שמסתובב בכלא, שביקש קיצור קיבה. הטענה של השב"ס הייתה שזה ניתוח קוסמטי. בשבילו זה חיים ומוות, והשב"ס טוען שזה ניתוח קוסמטי ויעשו אותו כשימצאו את הזמן. אני רוצה להגיד לכם שלשמחתי הרבה – אני מאוד מקווה שהשבוע סוף כל סוף הוא יצא לניתוח.
+
+אדוני השר, אני חושב שהגיע הזמן, ואני יודע שנעשו – אני גם חייב להגיד את זה – נעשו כמה צעדים בנושא הזה של הרפואה, ולא מזמן עבר כאן בבית הזה חוק על כך שבמקרים חריגים מאוד של חולים, הם יובאו בפני ועדת השחרורים כדי לקצר את זמן המאסר שלהם. כלומר, נעשו דברים. אבל כנראה עדיין לא מספיק. יש עדיין בעיות קשות בכל מה שקשור לתחום הרפואה. לא יעלה על הדעת שאסיר שזקוק לטיפול עיניים – עיניים, הדבר הכי חשוב – –
+
+
+ נא לסיים. בבקשה.
+
+
+– – מחכה למעלה משנה – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – כדי לצאת לאותו טיפול. ואני מדבר אתך על מקרים שאני אישית טיפלתי בהם. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת דוד אזולאי. חבר הכנסת אברהים צרצור, ואחריו – חברת הכנסת תמר זנדברג.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, רבותי חברי הכנסת, אתמול ציינה הכנסת את יום זכויות האדם. בהזדמנות זו אני רוצה להדגיש ולהפנות את תשומת הלב לכלל הברזל הזה – פגיעה בזכויות אדם איננה קונסטרוקציה משפטית תיאורטית. כאשר זכויות אדם נפגעות, בני-אדם נפגעים. חשוב לדעת כבר בהתחלה. 
+
+ אין כמו שירותי הבריאות הלקויים בבתי-הסוהר בישראל כדוגמה לפגיעה בזכויות אדם אלמנטריות. נוסף על הסטטיסטיקה שהציג בפנינו חבר הכנסת עפו אגבאריה, אני רוצה גם להפנות את תשומת הלב למספרם של אלה שמתו, שנפטרו, בתוך בתי-הכלא: 204 אסירים נפטרו בין כותלי בתי-הכלא בעשורים האחרונים; 74 אסירים מתוכם נהרגו על-ידי רשויות הכלא וכוחות הביטחון, שהשב"ס משתמש בהם לעתים קרובות ורחוקות, 72 נפטרו כתוצאה מעינויים קשים ו-52 נפטרו כתוצאה מרשלנות רפואית. והשאלה שנשאלת, כבוד השר, למה, ריבונו של עולם, זה קורה בבתי-הכלא?
+
+מבדיקה מעמיקה שנעשתה לאחרונה על-ידי ארגוני זכויות האדם מתבררת התמונה כדלקמן: 1. הרשלנות הרפואית נובעת מתרבות ענישתית ברורה, המונהגת על-ידי המערכת, ואת זה צריכים לשנות; 2. הרופאים שמטפלים באסירים הנם קודם כול סוהרים ולאחר מכן רופאים. התנהגותם נוקשה, חסרת חמלה ואכפתיות, ואת זה צריכים לשנות; 3. הרופאים הם עובדי השב"ס ולא משרד הבריאות, דבר שפוגע בצורה בולטת ברמה המקצועית שלהם, בחירתם והפיקוח עליהם, ואת זה גם צריכים לשנות באופן מעמיק; 4. יש מחסור בולט בסל תרופות, מכשור וציוד המתאימים לטיפול במגוון רחב של מחלות בקרב האסירים, וגם את זה צריכים לשנות; 5. המר"ש, מה שקרא לו חבר הכנסת עפו אגבאריה "בית-חולים", זה לא בית-חולים, ידידי היקר, זה מרכז רפואי ששייך לשב"ס, והוא סובל ממחסור מחריד בציוד ובכלים שיכולים להתמודד עם בעיות רפואיות קשות שאסירים סובלים מהן. כמו שהרבה חברי כנסת ביקרו במר"ש הזה, גם אני באופן אישי ביקרתי במקום, ואני מאוד מבקש ממך, כבוד השר, לבקר שם ורק לדרוש להיפגש עם אסיר אחד שהמעיים שלו, שנעשו מחומר כזה או אחר, נמצאים מחוץ לגופו, הוא מרותק לכיסא גלגלים, מסתובב באותו מר"ש. תסתכל על הדמות הזאת, על האסיר הזה, ואתה יכול להגיע למסקנות שאתה רואה לנכון.
+
+
+תודה.
+
+
+ המסקנה, כבוד היושב-ראש, ובזאת אני מסיים: שירות הבריאות בשב"ס מחייב רפורמה מקיפה, ולא פחות, שתשים את האדם במרכז ההתעניינות ולא את הענישה. יש מקום לשים נקודה בקטע הזה. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת צרצור. חברת הכנסת תמר זנדברג, ואחריה תשובת הממשלה – השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ. בבקשה. שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברות וחברים, "אופייה של חברה נאורה נבחן באופן שבו היא מתייחסת לאסיריה"; בציטוט הזה של השופט אהרן ברק בטקס פתיחת בית-הסוהר "צלמון" בשנת 1996 נפתח התחקיר המדובר של גיא ליברמן ויאנה פבזנר-בשן מ"ידיעות אחרונות".
+
+צריך לומר כבר בהתחלה שהתחקיר הזה עוסק באסירים בכלא, באנשים שיושבים בכלא על ביצוע פשעים, כליאה שיש לה מטרה, גם של הרחקה מהחברה, גם של שיקום האסיר או האסירה עצמם וגם של ענישה, שזה רעיון מוסרי-חברתי בסיסי. אבל מקריאת התחקיר הזה והעדויות הרבות שהצטברו בו עולה הרושם שמדובר בקבוצת נשים ואנשים שהם מהחלשים ומהמוחלשים גם בין האסירים עצמם, שנענשים דרך כליאה, אבל הם נענשים ביד קשה, חמורה מדי, בלתי צודקת ובלתי מידתית, גם יחסית לעונש שמגיע להם.
+
+הכותרת של התחקיר – וגם הרבה מהדוברים לפני התייחסו לאסירים שמתו באותו מר"ש מפורסם, באותו מרכז רפואי, שהוא ספק מרכז רפואי ספק כלא – עולה מהתחקיר הרושם שמדובר הרבה יותר בכלא ולא בבית-חולים. בואו נדבר לא רק על המתים, בואו נדבר על החיים, על האסירים החיים, החולים, שמטופלים, או יותר נכון לומר לא מטופלים, באותו מר"ש. מדובר באסירים קשישים, במטופלי דיאליזה, בחולים סיעודיים, בחולים באיידס, בסוכרת, בשורה של מחלות, חלקן כרוניות קשות, וחלקם, למשל, אסירים ששברו רגל ונאלצו להמתין חודש וחצי עד שראו רופא. כל העדויות וכל המקרים האלה מתועדים בתחקיר מסוף השבוע. האסירים האלה אמורים לקבל טיפול רפואי, כפי שעולה משמו של אותו מר"ש – מרכז רפואי, אבל עולה כאן תמונה שהמרכז הרפואי והטיפול הרפואי הזה לא רק שלא מסייע, אלא שהטיפול הרפואי הקלוקל שניתן שם, הוא עצמו מדרדר את מצבם של אותם אסירים. יתר על כן, מאוסף העדויות שמצטבר עולה רושם חזק שלא מדובר באוסף של כשלים נקודתיים, אלא בכשל מערכתי, שלאורך זמן ובאופן שיטתי כושל מלספק טיפול רפואי שמגיע לכל אדם באשר הוא אדם, גם לאסירים. 
+
+מהכשל הזה, ומכל העדויות האלה, מההצטברות הארוכה של המקרים, עולה הרושם שהכנסת חייבת לתת עליו את הדעת, שחייבת להיות רפורמה בטיפול הרפואי הניתן לאסירים. 
+
+ אני מאוד רוצה לשמוע את תשובת השר, ואני מציעה שגם בוועדה נדון על הרפורמה הזאת, מה היא צריכה לכלול ואיזה פיקוח פרלמנטרי צריך להיות עליה. אני בטוחה שחברי הכנסת המציעים, ואני מצטרפת לכך – בהחלט נרצה לבחון את הדברים ולתת עליהם את הדעת. אין לי ספק שגם השר שותף לדעה שהדברים לא יכולים להימשך כך. אני בהחלט מצפה לאמירה ברורה מצד השר.
+
+אני מזמינה את חברי הכנסת, שאנחנו נאמר אמירה פרלמנטרית, ואם צריך גם סטטוטורית. תודה. 
+
+
+ תודה, חברת הכנסת זנדברג. אדוני השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ ישיב בשם הממשלה. לאחר מכן הבעת דעה קצרה מהמקום של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ונעבור להצבעה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראשית דברי אני מבקש להבהיר כי סוגיית הטיפול הרפואי לאסירים היא נושא מורכב, רגיש, המתבצע בשירות בתי-הסוהר בצורה מקצועית ללא פשרות. כמו כן ראוי להזכיר כבר עתה כי הגורם שקובע מיהו אסיר במדינת ישראל הוא בית-המשפט, גם במקרים של אסירים ועצורים הסובלים ממחלות קשות או חשוכות מרפא. 
+
+ כל תחקיר עיתונאי, מעמיק ככל שיהיה, המסתמך על חלקי עדויות וגרסאות חד-צדדיות המונעות מאינטרסים שונים, אינו יכול להחליף ביקורת מקצועית ועניינית. 
+
+ מעבר לכך, כשבאים לדון בשירותי הרפואה הניתנים לאסירים במדינת ישראל חייבים לדעת כמה דברים בסיסיים: ראשית, בכל מתקן כליאה פועלת מרפאה המאוישת 24 שעות ביממה על-ידי צוות רפואי הכולל רופאים כלליים וחובשים. צוות זה נותן מענה ראשוני בדומה למרפאות בקהילה. מעבר לכך, בשב"ס משרתים רופאים מומחים בתחומים שונים, ובעת הצורך הארגון נעזר ביועצים מומחים חיצוניים להשלמת בירור וטיפול רפואי. 
+
+ אוכלוסיית האסירים והעצורים מתאפיינת בתחלואה גבוהה וקשה בהרבה יחסית לבני-גילם באוכלוסייה הכללית. יותר משליש מאוכלוסיית האסירים הפליליים בישראל מוגדר מכורים לסמים, וכ-65% מהם מכורים לאלכוהול, התמכרויות אשר גורמות באופן אובייקטיבי לבעיות ולמחלות רבות ומגוונות. מעבר לכך, אסירים רבים אשר לא טופלו בצורה הולמת טרם מאסרם, תקופת שהייתם בבית-הכלא היא ההזדמנות הראשונה שבה הם זוכים לטיפול ראשוני מכל סוג שהוא. 
+
+ שירות בתי-הסוהר משקיע משאבים רבים בטיפול רפואי ואף חורג כמעט מדי שנה ממסגרת התקציב המיועדת לכך. כל אסיר או עצור הנקלטים בשב"ס זכאי לכל הטיפול והתרופות הכלולים בסל הבריאות, ולעתים אף מעבר לכך. 
+
+ מאחר שהשב"ס נסמך על שירותי הרפואה בקהילה, התורים לבדיקות ולבירורים רפואיים נקבעים על-ידי בתי-החולים, וככל שנקבע תור לאסיר, בהיעדר מניעה אובייקטיבית, הוא יוצא לבדיקה. כדי לצמצם את משך ההמתנה לבירור אצל הרופא המומחה ואת יציאתם של האסירים הרבים לבתי-החולים ומרפאות החוץ בשל ההיבטים הביטחוניים והלוגיסטיים הכרוכים ביציאות אלו, פועל השב"ס בשנים האחרונות להבאת מומחים לתוך בתי-הסוהר באופן קבוע, דבר שמוכיח את יעילותו ומקצר את משך הזמן גם במתקני הכליאה עצמם, הכול בהתאם ליכולת ולהסכמה של שירותי הרפואה הממלכתיים. 
+
+לשירות בתי-הסוהר יש מתקן רפואי ��רמלה, מר"ש, ולא בית-חולים – אני מבקש להשתמש בזה, ולא – זה מתקן רפואי ברמלה. הוא משמש מתקן מאסר ומוחזקים בו אסירים ועצורים שמצבם הרפואי – – – 
+
+
+ סליחה, איך אתה קורא לו?
+
+
+ מר"ש – מתקן רפואי ברמלה. הוא משמש מתקן מאסר שמוחזקים בו אסירים ועצורים שמצבם הרפואי או הסיעודי מחייב טיפול והשגחה מוגברים. במר"ש פועל צוות רופאים כלליים וגם מומחים, אחיות, חובשים, אך המר"ש אשר מסונף לבית-החולים "אסף הרופא" – – – 
+
+
+ אין מומחים שם. יש רופא כללי. 
+
+
+ אני אתווכח אתך מעל הבימה שאין רופאים, אין מומחים?
+
+
+ אין מומחים, יש רופא כללי. 
+
+
+אני אומר לך, הרופא הכללי הוא מומחה לתחום שהוא עוסק בו. אם הוא אורתופד, כירורג או – – – 
+
+
+ הוא כללי. ההגדרה של רופא כללי – הוא כללי. 
+
+
+ אתה מדבר בתור רופא, נכון?
+
+
+ כן. 
+
+
+ אוקיי, אז אני לא אתווכח אתך. יכול להיות שאתה קורא לזה רופא כללי. אצלם זה רופא מומחה. בסדר, לא ניכנס להגדרות. בואו תשמעו, ואחרי זה. 
+
+ – – – הוא מסונף לבית-החולים "אסף הרופא", והוא לא מוגדר בית-חולים, אמרתי את זה קודם. בעת הצורך מתבססים שירותיו על בתי-חולים סמוכים, אשר אליהם מופנים אותם אסירים שמצבם הרפואי מצריך זאת. במר"ש פועלת יחידת דיאליזה, בפיקוח ובתפעול של בית-החולים "אסף הרופא", בראשות נפרולוג מומחה וצוות דיאליזה. לא למותר לציין כי היחידה מאושרת על-ידי משרד הבריאות ופועלת על-פי כל הנהלים המתחייבים, כמו מרפאת המומחים אשר נמצאת בתוך המתקן.
+
+רוב המקרים המתוארים בכתבה הם של אסירים ועצורים שהגיעו לשב"ס עם רקע רפואי עשיר של מחלות קשות והזנחה רבת שנים. המחויבות המשפטית לצנעת הפרט ולחיסיון הרפואי אינה מאפשרת את חשיפת העובדות, אני רק יכול לומר שכל המקרים נבדקו בצורה קפדנית ונמצא כי הם תוארו בכתבה בצורה מגמתית החוטאת לאמת. ברשות שב"ס תיעוד מסמכים המעידים על כך שחלק מהאסירים סירבו לטיפול טרם ובעת המאסר. האסירים קיבלו טיפול שאינו מסתמך רק על האבחנה של רופא השב"ס, אלא הועברו לטיפול וייעוץ אצל מומחים ומרפאות חוץ בקהילה, ובסטנדרטים שאינם נופלים מהטיפול שהיו זוכים לו כל האזרחים. ברשות שירות בתי-הסוהר מכתבי הוקרה לצוות הרפואי במר"ש, ובהם מכתב של אחד האסירים הנזכרים בכתבה, שבו הוא מודה על היחס והטיפול המסור שלהם זכה. 
+
+ בשנתיים החולפות נפטרו בשב"ס 35 אסירים ועצורים. מספר זה קטן מבחינה סטטיסטית מנתוני התמותה באוכלוסייה. בכל מקרה מוות של אסיר שירות בתי-הסוהר ממנה ועדת חקירה פנימית שתפקידה לבחון את התנהלות היחידה והצוות הרפואי של שירות בתי-הסוהר במקרה. מסקנות הוועדה מועברות לידיעת כל המעורבים והאחראים. העתקי הדוחות מועברים כדבר שבשגרה לעיונו של מבקר המשרד לביטחון פנים. במקרים שנמצא כי נפל בהם פגם בהתנהלות, החומר מועבר לנקיטת צעדים משמעתיים נגד בעלי התפקידים הרלוונטיים.
+
+ יש לציין כי במקרים שבהם יש חשד לעבירה פלילית טרם ובכל שלב של הבדיקה, עבודת ועדת החקירה נפסקת והחומר מועבר לחקירת המשטרה. תוצאותיה, כאמור, הם מסמך פנימי שאינו מחויב בגילוי. עם זאת, במקרים שבהם יש דרישה של המשפחה, שירות בתי-הסוהר משתדל להשיב לפונים או לבאי-כוחם. לצערי, במקצת מהמקרים הנזכרים בכתבה לא נעשה כך, והנושא יטופל.
+
+ יש להדגיש כי על-פי סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות, בכל פעם שנפטר אדם שהיה נתון במאסר או במעצר, הממונה על המקום שבו העצור או האסיר היה נתון מחויב בהודעה מ��ידית למשטרה. כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה מוסמך להורות על חקירת סיבת המוות, מה שמוגדר בלשון שלנו חס"מ. 
+
+ חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–2001, מאפשר לאסיר או לבאי-כוחו, או לשב"ס, לפנות לוועדת השחרורים ולבקש את שחרורו של אסיר בשל מצבו הרפואי, ורק במקרים שבהם ימיו ספורים, ורק במידה שחל שינוי במצב בריאותו, ולאחר מתן גזר-הדין בעניינו, כמו גם במקרים שבהם נזקק האסיר להנשמה מלאכותית, או שהוא במצב של חוסר הכרה קבוע. רופאי שב"ס המוסמכים לכך מוסרים חוות דעת לוועדות, וכולם נסמכים על תכלולן של חוות הדעת של מומחים ויועצים. בשנתיים שחלפו הוגשו לוועדה זו 55 מקרים. מאחר שוועדות אלה אינן באחריות השב"ס, אין בידינו נתונים על מספר האסירים ששוחררו בוועדות מטעמים רפואיים. אפשר לומר שמדובר במקרים בודדים. 
+
+שירות בתי-הסוהר הוא ארגון הנוהג בשקיפות ומבוקר על-ידי גורמים רבים: הסנגוריה הציבורית, לשכת עורכי-הדין, ועדות הכנסת, מבקרים, חברי הכנסת, מבקרים רשמיים וחיצוניים המגיעים לבתי-הכלא, כמובן פיקוח ובקרה מקצועיים של משרד הבריאות, כך שהתנהלות השב"ס נבחנת באופן שוטף ועקבי, כל ביקורת נלמדת, הליקויים נבחנים ובמקרה הצורך מתוקנים בזמן אמת. מנגנון עתירות האסירים מהווה גם הוא ביקורת שיפוטית על ההחלטות המתנהלות בארגון.
+
+בכל מקרה, אני אומר, ידוע לכל מי שמצוי בשירותי הרפואה הציבורית בישראל שיש קושי בגיוס רופאים חדשים, זה דבר שקיים. יחד עם זאת, הסגל הרפואי הקיים נותן וימשיך לתת את המענה הטוב ביותר לטובת האסיר שיזדקק לו, כמתחייב על-פי החוק. תודה רבה.
+
+
+ תודה, אדוני השר. הבעת דעה מהצד. סליחה, אדוני השר, מה אתה מציע?
+
+
+ מה שהם מציעים.
+
+
+ ועדת הפנים.
+
+
+ ועדת הפנים. אוקיי.
+
+
+ ועדה.
+
+
+ ועדת הפנים.
+
+
+ חבר הכנסת זחאלקה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, המתקן הרפואי, המר"ש ברמלה, הוא לא מקום ראוי לטיפול רפואי בבני-אדם. מי שביקר שם, השר הזכיר שהיו גורמים שביקרו ועשו ביקורת, אבל הוא לא אמר מה הביקורת, מה אמרה הסנגוריה הציבורית בעניין, מה אמרו אחרים, גופי זכויות אדם שטיפלו בנושא הזה. ישנו כמעט קונסנזוס של כל מי שנגע בנושא הזה, שאת המקום הזה צריך לסגור.
+
+ אני חושב שהשר צריך לקחת צעד אמיץ, לסגור את המקום הזה מייד, להעביר את הטיפול באסירים החולים לאחד מבתי-החולים ולבחון את הנושא מחדש. לבנות מתקן חדש, ראוי, עם כל השירותים וברמה. להגיד שזה לא בית-חולים בשביל לתת לגיטימציה לרמה הנמוכה, למצב הרעוע והלא-ראוי של המקום הזה, אני חושב שזה תירוץ יותר גרוע מאשמה – אל-עד'ר אקבּח מן א-ד'נבּ.
+
+
+ אין פתרון למקום הזה. אי-אפשר לשפר אותו. אי-אפשר לשפר אותו. אני הייתי שם. אחרים היו שם. אני נפגשתי עם אסירים כחולים – – –
+
+
+נא לסיים, אדוני.
+
+
+ קשה מאוד, אף שנותנים, לאחר מאמצים, לאחר שהחולה כבר לפעמים במצב אבוד – עד שמכניסים רופא מבחוץ לבדוק. אני חושב שצריך לנער לגמרי את הפרוצדורה, לאפשר ביקורי רופאים, במיוחד שזה לא עולה לבית-הסוהר אגורה אחת, המשפחות מביאות את המומחה. שנית, לסגור את המתקן – – 
+
+
+ לא, לא, לא. סליחה, זה עובר לוועדה לדיון, אדוני. תודה.
+
+
+ – – ולבנות מתקן חדש ראוי – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – עם מומחים, עם רמה רפואית כמקובל בבתי-חולים בארץ. אל תקרא לזה "בית-חולים", אבל תן שירות של בתי-חולים. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת זחאלקה. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד – אנחנו נעביר את זה לוועדת הפנים. נא להצביע – ��י בעד, מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ 17 בעד, ללא מתנגדים. אני קובע כי ההצעות לסדר-היום אושרו והנושא יעבור לדיון בוועדת הפנים של הכנסת.
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא: הקמת מתחמי זנות בישראל כ"פתרון חברתי-שיקומי" – הצעות לסדר-היום מס' 1708, 1716 ו-1727. ישיב על ההצעה בשם הממשלה שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת עליזה לביא מיש עתיד, בבקשה. אחריה – חברת הכנסת מרב מיכאלי.
+
+
+ אני – – – 
+
+
+ כן, אפשר? תודה. ואחריה – חברת הכנסת שולי מועלם. בבקשה, גברתי. שלוש דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, ביקשנו את ההצעה הדחופה לסדר-היום: התנגדות להקמת מתחמי זנות בישראל כפתרון חברתי.
+
+ בשבועות האחרונים התפרסמו הצעות להקמת מתחמי זנות בישראל כ"פתרון חברתי-שיקומי". חוקרים שערכו תצפיות באזורים הקשים והכואבים במדינה, במדינה שלנו, צפו בזוועות החברתיות וחשבו על מערכות למזעור נזקים "במקום הכי נמוך במדינה כולה", כלשונם, במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב.
+
+גבירותי ורבותי, אני יזמתי את ההצעה הדחופה הזו לסדר-היום כדי לומר לא, לא להצעה זו, לא מכול וכול. הפתרון הזה, כאמור, אומר, הלכה למעשה, לגיטימציה שעולה כדי למסד את הזנות באזורים מסוימים במדינת ישראל. במילים אחרות, הפקרת נערות ונערים, נשים וגברים, למציאות שבה מותר לפגוע באדם אחר כדי לספק יצר של אדם אחר. אסור לנו ליפול למקום הזה בכסות של פתרון שיקומי. זו תהיה התנערות מאחריות, הפניית משאבים באופן קלוקל והרסני ויצירה של מציאות שלא המחוקק ולא שאר הרשויות של הממשל שלנו פה בישראל קיבלו החלטה מושכלת ומודעת לכך.
+
+ לגליזציה של זנות, רבותי וגבירותי, מעולם, אבל מעולם לא הוכיחה את עצמה. ניסיון של אחרים יש. ידע שהצטבר בעולם כולו על הנושא הזה קיים. יש לנו נתונים, יש לנו סיפורי חיים, יש לנו צלקות שלעולם לא יוכלו להיות מתוקנות. מדינות שבחרו בנתיב זה משלמות מחירים מאוד מאוד מאוד כבדים היום. דוגמה בולטת במיוחד היא מדינת נבאדה – המדינה היחידה בארצות-הברית שבה הזנות היא חוקית, היא לגלית, היא מותרת, והיא מדינה שבה אחוזי האונס הם הגבוהים ביותר במדינה, בארצות-הברית, באחוזים רבים. מיסוד הזנות לא מגן על נשים, לא מגן על המוחלשים, לא מוריד את רף האלימות, אלא דווקא מעלה אותו. וכדאי, כדאי שנלמד מניסיון של אחרים, כדאי שנלמד ממחקרים מלומדים ונראה באמת מה קורה במקומות שכן לקחו וקיימו את ההחלטה הזו, שכן אנו אומרים שזה לגיטימי ונורמטיבי לצרוך מין ושבני-אדם אינם יכולים לדחות את יצרם כדי להימנע מפגיעה בזולת. בהקשר הזה ניתן לראות גם את הולנד, שפוזלת למודל הסקנדינבי ובוחנת שינויים בשיטה שהיא נושאת הדגל שלה.
+
+ מדינת ישראל לא הולכת לכיוון של מיסוד הזנות. אנו לא ניתן ולא נאפשר נפילה אל תוך מיתוס מוטעה זה, שלפיו המיסוד מפחית אחוזי אלימות, פשיעה ופגיעה, אדוני היושב-ראש.
+
+אז מה אנחנו כן צריכים לעשות? איך נמנף את המחקר על אותן קורבנות – כן, קורבנות – של החברה שלנו, שנמצאות, אכן, במקום הכי נמוך במדינה? אנו חייבות וחייבים להמשיך ולהתמקד בשיקום הקורבנות של החברה שלנו: נערות, נערים, נשים וגברים, אלה שנאלצים, מבחירה או שלא מבחירה, או בכפייה, להעניק את שירותי הזנות וחייבים טיפול שיקומי אקוטי.
+
+
+ רק משפט סיכום.
+
+
+ יש לחזק את המוסדות הקיימים היום ולה��ים נוספים. אבל מעל הכול, בראש ובראשונה, אנו צריכים לשקם את הגברים והנשים ה"נורמטיביים", אלה שהם "כמו כולנו", צרכני הזנות וצרכני הפורנוגרפיה. לא עוד. את המשאבים אנו צריכים להפנות לשיקום הלקוח, לשיקום הקורבן החברתי שלנו, שזו תפיסת המיניות המעוותת שלו, אדוני היושב-ראש, שזו תפיסתו של האחר; שמאמין שאין בו הכוח לכבוש את היצר; שמאמין, למעשה, בעליונותו על מעניק שירות הזנות. דרך מערכת החינוך, דרך שינוי דפוסי התרבות הפופולרית, דרך התוויית קודים אתיים בגופי תקשורת, דרך חקיקה של חוקים שמאפשרים את הפללת הלקוח – לשם אנו צריכים להפנות את עיקר המשאבים שלנו.
+
+ אני קוראת לחברי הכנסת, לשרי הממשלה, אדוני שר הרווחה, לבחון בקפידה רבה כל תוכנית כאמור שתונח על השולחן שלכם, ולהקצות את המשאבים לתיקון העמוק, הנכון והחשוב שאנו צריכים לעשות בחברה שלנו. דיברנו על תיקון עולם, בואו נתקן את החברה בישראל. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ ציינו השבוע את יום המאבק באלימות. ביקרנו, כמו שאמר השר, במתקן הכליאה "נווה תרצה". פגשנו שם סיפורי חיים. ראינו את ההתדרדרות. אנחנו רואים בשיא החדות את התוצאות של אי-הקצאת משאבים למקומות הנכונים, לקצה הבעיה, ולא לתחילה שלה. שם אנחנו רואות ורואים את תוצאות אי-שינוי ההבניה החברתית שאנחנו חיים כאן במדינה. אסור לנו, בחסות של פתרון שיקומי, לאפשר זנות באזורים מסוימים ובכך להקריב את קצה הקרחון של בעיה חברתית כוללת זו, בעיית הזנות והפורנוגרפיה. תודה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ תודה רבה, חברת הכנסת לביא. חברת הכנסת מרב מיכאלי. 
+
+
+ איפה שולי?
+
+
+ את לפניה. 
+
+
+ אני לפניה?
+
+
+ חברת הכנסת לביא, אני מבין שעשית פיליבסטר עד שמרב תגיע. 
+
+
+ כן, אנחנו מתואמות, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ יפה. הבנתי את זה, בגלל זה הייתי נדיב קצת. 
+ 
+
+ תודה. אתה יודע, בכל זאת, אתם באותה מפלגה. 
+
+
+ אדוני שר הרווחה, זה כל כך טוב שאתה כאן ואפשר לפנות אליך באופן ספציפי. הזנות לא זקוקה להסדרה. הזנות מסודרת משהו משהו. יש שרשרת מזון מסודרת. יש סוחרים שסוחרים בבנות-אדם. יש סרסורים שמנהלים בדיוק את ההסדרה.
+
+
+ – – –
+
+
+ מסרסרים. זה מוסדר, כאמור. הסרסרות היא סוג של הסדרה. יש לקוחות, לקוחות שלא מהססים לבוא ולהפעיל אלימות על אותן קורבנות סחר או קורבנות מסוג אחר. ויש הקורבנות. הכול נורא נורא נורא מסודר. אני אומרת בסוגריים, יש מיעוט קטן מאוד מאוד של נשים שטוענות שזאת בחירתן, וזאת הזכות הלגיטימית שלהן, להתפרנס מהגוף שלהן וליהנות מהעבודה שלהן. כבודן מאוד מאוד במקומן מונח. אבל צריך לזכור שהן מיעוט מבוטל. אנחנו יודעות היום ממחקרים בכל העולם שיש התאמה של 99% בין נשים שעובדות בתעשיית המין לבין נפגעות פגיעה מינית בילדות. זה ברמה של סטיית תקן. בדרך כלל כשנפגעת פגיעה מינית בילדות, הסיכוי שלך להפוך להיות איזשהו סוג של זונה הוא לא מבוטל. כן, יש גם איזשהו מתאם בין המצוקה הכלכלית – מי שפחות במצוקה כלכלית תמצא אולי דרכים אחרות להתמודד בצורה לא טובה עם פגיעה מינית שלא טופלה. 
+
+ זה הסיפור של הזנות. הזנות, אני חושבת, היא הקורבנות הכי מזוקקת של נשים. זה לא מקצוע, בשונה ממה שמקובל להגיד, המקצוע העתיק בעולם. זה לא מקצוע. אין אף ילדה שמצביעה בכיתה א' ואומרת: כשאני אהיה גדולה אני אהיה זונה. 
+
+ צריך לזכור עוד דבר, כל זמן שהזנות קיימת, זה אומר שכל אחת מאתנו היא זונה בפוטנציה. זה אומר שמין על-ידי נשים הוא אופציה לסחר. אולי תמורת קי��ום בעבודה. אולי תמורת ציונים בלימודים. אולי תמורת סמים, מה שבדרך כלל – הרבה מאוד מהזונות מוצאות את עצמן מסוממות באופן שלא מאפשר להן שום בחירה בחיים. 
+
+אי-אפשר להסכים עם הזנות. מדינת ישראל עדיין לא עושה את מה שצריך בשביל למגר את הזנות. דבר שאגב התחיל בעולם. בשבדיה, החוק להפללת לקוחות, עכשיו בצרפת. יש ניצנים, יש סימנים. אגב, יותר מאשר צריך להפליל את הלקוחות, צריך לטפל בנשים שעוסקות בזנות שלא בטובתן בשביל לאפשר להן אלטרנטיבות. אבל בכל מקרה, אם רוצות ורוצים להסדיר את העניין הזה, אלה שני הכיוונים ללכת בהם. ודאי ודאי ודאי לא לתת זכות חוקית ורשות לנהוג באלימות כלפי נשים שבאמת – אני לא רוצה להגיד גורלן לא שפר עליהן, כי זה לא עניין של גורל. זאת הבניה חברתית שמאפשרת את זה. לא זו בלבד שההבניה החברתית מאפשרת את זה, עכשיו ניתן גם לחוק לתת לנו רשות לעשות את זה? לא כדאי. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חברת הכנסת שולי מועלם, בבקשה. 
+
+
+ מועלם-רפאלי. 
+
+
+ חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. שחבר מפלגתה – – 
+
+
+ כן, בדיוק. 
+
+
+ – – שוכח להגיד משפחת רפאלי. 
+
+
+ אם זה היה מהאופוזיציה, מה היא כבר הייתה אומרת. 
+
+
+ לא, לא. מה כבר הייתי אומרת?
+
+
+ זה לא הסגנון – – –
+
+
+אפילו בפרלמנט האירופי היא תיקנה אותם. 
+
+
+ זה לא הסגנון של חברת הכנסת שולי מועלם, במיוחד לא בדברים האלה. 
+ 
+
+ אדוני השר, חברנו לדרך המאבק בנושא הזה, אני חייבת להתחיל בתודה; בתודה על כך שכשעלתה איזו מחשבה, כשדנו בנושא הזה, חברותי, כשהגשנו את ההצעה לסדר-היום, הייתה איזו תחושה בקרב הדנים, בגלל השם שנתנו לזה – הקמת מתחמי זנות בישראל כפתרון חברתי-שיקומי – כאילו אנחנו בעד, וחברי חבר הכנסת יוני שטבון כמובן תיקן את הרושם הזה מייד. התחלתי לקבל מכל מיני אנשים שאלות – אתן בעד? אתן בעד? אז לא, אנחנו רחוקות מלהיות בעד, כמו שאמרו חברותי וגם אני אומרת. 
+
+אדוני השר, אני חברה בוועדה לקידום מעמד האישה, אני חברה גם בתת-הוועדה למאבק בסחר בנשים ובזנות, ואני חייבת להודות שחלק גדול מתהליך ההתבגרות שלי – האישי – כחברת כנסת, שבאמת כבר ראתה יותר ממשהו קשה אחד בחיים שלה, קורה במקומות הקשים שהתת-ועדה הזאת מובילה אותנו אליהם. זנות וסחר בנשים הם קצה הרצף של האלימות כלפי נשים והאלימות המינית כלפי נשים, גברים, קטינים. אמרה חברת הכנסת מרב מיכאלי, נשים שעוסקות בזנות לא בוחרות את זה. אני פגשתי כבר עשרות נשים שעוסקות בזנות. מאות סיפורים הגיעו לידינו. אין בחירה בזה. אין בחירה. אף אישה לא בוחרת להיכנס למקום, ובמשך 12 שעות לקבל בין 30 ל-40 לקוחות. אין בחירה כזאת. אני מתנגדת. גם כשפנו אלי נשים שעוסקות בזה וביקשו להיפגש אתי ולהסביר לי את הזכות שלהן לבחור – אני חושבת שאסור לנו להסכים לזה.
+
+כי יש אין-סוף מחקרים, ובראשם המחקר של ד"ר ענת גור, שמלמד אותנו איך 99% מהנשים שעוסקות בזנות אלו נשים שנפגעו מינית, וטופלו או לא טופלו ברמה כזאת או אחרת, ואיך הדבר הזה מוביל אותן למקום הזה. זנות היא לא בחירה. והתפקיד שלנו, והתיקון שלנו, הוא לא למסד זנות במדינת ישראל. התיקון שלנו הוא בניגוד למה שהציגו שני החוקרים האלה. התיקון שלנו הוא ההפך: לטפל בכל המערכים האפשריים כדי למגר את התופעה הזאת. זה לא יהיה קל. זה ידרוש הרבה מאוד כסף. אבל הדבר האחרון שמותר לנו לעשות זה למסד. מה יהיה בתיאור הזה של מיסוד הזנות באזורים מסוימים ונתינת סמים או אלכו��ול? כי אין דרך אחרת לקבל 30 לקוחות בלילה אם אתה לא מסמם את עצמך כמעט למוות ושותה אלכוהול כמעט למוות; או שותָה, ברוב המקרים שאני פגשתי. 
+
+ואיך בכלל אפשר לקבל את העמדה הזאת, שזנות תמיד הייתה ולכן אין מה לעשות? אנחנו צריכים להקריב פה איזה קורבן למולך הזה של מיתוסים שאנחנו – אז מה, גם רצח תמיד היה. אז עכשיו מדינת ישראל תגיד, טוב, אנחנו מאשרים 30 נרצחים בשנה? בספר בראשית – אנחנו מכירים את הרצח הראשון בהיסטוריה. אז מה? התפקיד שלנו כמדינה הוא להציג תיקון חברתי אחר; לא של מיסוד זנות ומתן סמים באופן לגיטימי, או סמים סינתטיים. לאן זה יוביל אותנו כמדינה? אסור לנו – – – 
+
+
+ אם אפשר לסיים בבקשה. 
+
+
+ אני מסיימת, אדוני. אסור לנו להסכים למיסוד של זנות. כל הטיפול צריך להיעשות בשני קווים, אדוני השר. קו אחד מדבר על הלקוחות. אני חושבת שאנחנו נהיה יותר מכנסת מפוארת אם נצליח באופן מושכל להעביר את החוק של הפללת הלקוח; לבדוק איך עושים את זה באופן הכי אמיתי, מלא ונכון. קו שני – טיפול בנשים האלה. טיפול בנשים האלה, בנערות, בנערים, בגברים. כי זנות בישראל היא לא רק של נשים. אנחנו מדברות על זה, אבל היא לא רק של נשים. המסר שלנו הוא שאנחנו צריכים לשנות את השיח. השיח שלנו צריך להשתנות. והשיח שלנו צריך לדבר על טיפול הוליסטי בבעיה הזאת. 
+
+ הגענו להישגים בנושא הסחר בנשים, ואנחנו יכולים ממש לקחת את זה בתור דוגמה. מדינת ישראל הצליחה לצמצם באופן פשוט מופלא, והצמצום הזה נעשה כי התקבלה פה החלטה מהותית, שאנחנו לא מוכנים להיות מדינה שמאפשרת סחר בנשים בתוכה. ואז גייסו לזה את החינוך ואת התקשורת ואת הרווחה ואת האכיפה, והמדינה כולה אמרה את מה שאני חושבת שגם אתה וגם אנחנו אומרים: אנחנו נגד מיסוד הזנות, אנחנו רוצים לטפל ברעות החולות שהזנות גוררת במדינת ישראל באופן הכי שלם, כדי לא לאפשר קיום של – אין לי מילה אלא – הרצח האטי הזה שמתבצע בנשים, בגברים ובילדים האלה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. ישיב על הדברים השר מאיר כהן, שר הרווחה. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, זנות היא תופעה חברתית נפוצה בעולם וגם בישראל, והיא נמצאת בקצה הקשה ביותר של רצף האלימות נגד נשים וגברים, נערים ונערות. התופעה מוכרת כאחת הטראומות הקיצוניות והמתמשכות מבחינת ההשפעה על מי שנמצא במעגל הזנות. 
+
+עם כניסתי לתפקיד יצאתי לשטח – אני יוצא כמעט אחת לחודש לשטח, מסייר במוקדי זנות. הייתי בדרום תל-אביב, הייתי כאן בירושלים, בבאר-שבע, רק בשבוע שעבר אני וחבר הכנסת אלעזר שטרן היינו ב"כיכר החתולות" בירושלים, ונחשפנו לגודל התופעה הרחבה, לצערי, גם בקרב ילדים בני 14, 13. ישבתי ודיברתי לא אחת עם אותם נערים ונערות, הבנתי את מצוקת הילדים השקופים הללו, ומאז משרד הרווחה בראשותי שם את בעיית הזנות ואת זנות הנערים והנערות לראשונה על שולחנה של ממשלת ישראל. 
+
+ המשרד נלחם בכל כוחו על מנת לצמצם באופן ניכר את ממדי התופעה ולספק את השירות המקצועי ההולם ביותר עבור אוכלוסייה זו של נשים וגברים המהווים קורבנות במעגל הזנות. בימים אלו מפעיל המשרד רצף של מסגרות מקצועיות לטיפול בנשים במעגל הזנות, ומדי שנה מטופלות במסגרות האלה למעלה מ-460 נשים, שכולן עסקו, עוסקות בזנות. רצף הטיפול מורכב משני מסלולים מרכזיים: האחד, מסלול למזעור נזקים, שכולל דירות חירום, מרפאות ניידות, קו סיוע ארצי, תוכניות איתור לנערים ונערות המנוצלים בזנות ועוד; המסלול השני – מסגרות לטיפול ולשיקום של אותם נשים, נערים ונערות.
+
+ בשנת 2012 תקציב המשרד לכלל התוכניות לטיפול בנשים במעגל הזנות עמד על 6.4 מיליון שקלים. כדי להילחם בתופעת הזנות בקרב נערים ונערות הוספתי לתקציב עוד 7 מיליון שקלים, בכך בעצם הכפלנו את התקציב לשנת 2013.
+
+בנוסף, בימים אלו מתבצע בהובלת המשרד מחקר רחב היקף בנושא הזנות, שיסייע בין היתר להרחיב את המידע ואת הנתונים הקיימים על היקף התופעה, סוגיה ואפיוניה ולהתאים את שירותי הטיפול והשיקום לאוכלוסייה זו.
+
+הניסיון שנעשה במדינות שונות בעולם, ביניהן הולנד, אוסטרליה, ארצות-הברית, מראה כי מיסוד הזנות לא רק שלא מימש את היעדים של הגנה על הנשים מפני פגיעה וניצול אלא אף הביא להחמרה במצבן ובמעמדן של הנשים בזנות. נשים דיווחו על השפלות, מצבי דיכאון קשים, אלימות ותובענות מצד לקוחות. בין היתר נמצא כי הפגיעות הפיזיות והנפשיות אינן נעלמות במסגרת הניסיון למיסוד. המיסוד לא הפחית את גילויי האלימות, ובמקומות מסוימים אף הגביר את גילויי האלימות במקומות ממוסדים. המיסוד נכשל גם במניעת מעורבות העולם התחתון בתעשיית המין ובעצירת תופעת הסחר בנשים. 
+
+אני רוצה להבהיר מעל במה זו באופן חד וברור, כי משרד הרווחה בראשותי מתנגד נחרצות לרעיון המסוכן והכושל של מיסוד הזנות. 
+
+ אני מבקש להעביר את הדיון לוועדה למעמד האישה. תודה.
+
+
+ תודה רבה – – –
+
+
+ תודה רבה לשר מאיר כהן. מקובל על המציעים להעביר לוועדה למעמד האישה? 
+
+
+ – – –
+
+
+ אנחנו נקיים הצבעה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ סליחה. חברת הכנסת מיכל רוזין מבקשת להביע דעה מהמקום. בבקשה, דקה.
+
+
+ אני רציתי לומר שהצעת חוק בהובלתה של יוזמת החוק, חברת הכנסת זהבה גלאון, מונחת על שולחן הכנסת, ובהחלט אפשר שהממשלה תאמץ אותה ותתמוך בה בהקדם האפשרי, והיא תתחיל תהליך של חקיקה מוסדרת, גם להפליל את הלקוחות על מנת לסגור בעצם את כל המערכת; להפליל חוץ מאותם סרסורים, אותה תעשיית מין, שמאפשרת את קיום הזנות, גם כמובן את הלקוחות, ותרתיע. 
+
+אני חושבת שיש בעיה קשה מאוד עם אותם מסרים לציבור, לצעירים במיוחד. אנחנו ראינו את זה גם בעבר – מפקד חיל הים שישב במועדון חשפנות, אנחנו רואים את זה כמסר; מסיבות רווקים, מסיבות לסיום כיתת י"ב שבהן מזמינים חשפניות. ולכן המסר הציבורי של הממשלה ושלנו כמחוקקים לחברה הוא חשוב ביותר.
+ 
+שתי נקודות חשובות בקצרה. התוכנית הבין-משרדית, שב-2007 ראש הממשלה אהוד אולמרט התחיל אותה, הולכת ומצטמצמת – מ-20 מיליון הגענו כבר למחצית – הולכת ומצטמצמת. מן הדין להמשיך את התוכנית החשובה הזאת ולהוסיף לה תקציב. 
+
+והדבר האחרון, מרפאת לוינסקי. היינו בסיור עם הוועדה למאבק בסחר בנשים. כמו שגם אתה אמרת, השר, היינו בדרום תל-אביב, ואנחנו ראינו את המצוקה של מרפאת לוינסקי, ומצד שני את העבודה, עבודת קודש, שנעשית על-ידי המרפאה. לא נמצאת כאן שרת הבריאות, חבל, כי הנושא הזה הוא בהחלט נושא לפתחה, ומן הראוי להוסיף תקציב למרפאת לוינסקי על מנת שתמשיך בעבודתה הברוכה בהגנה על הנשים האלה ובהגנת הציבור כולו.
+
+
+ אולי תוסיפי עוד חצי שנייה על המצוקות במרפאת לוינסקי. מה חסר?
+
+
+ בעניין המצוקות, בעצם מרפאת לוינסקי טוענת – מרפאת לוינסקי נותנת שירותים בעצם לכל הנשים בזנות, ולגבי מחלות מין. באים אליה לקבל בחינם הדרכה, תמיכה, תרופות, טיפולים ובדיקות דם וכדומה, באופן וולו��טרי כמובן. הן גם מסתובבות, המתנדבים מסתובבים, מסתובבות, בין המקומות השונים ומחלקים להן אמצעי מניעה על מנת שיוכלו לשמור על עצמן ולשמור על בריאות הציבור. ומה שקורה בעצם זה שיש להם ניידת אחת בלבד, והם באמת במצוקת תקציב, שלא רק שלא גדל אלא הולך ומתקצץ. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת מיכל רוזין.
+
+ חברים, אנחנו נעבור להצבעה על העברת ההצעות לסדר-היום לוועדה למעמד שוויון האישה.
+
+
+ לקידום מעמד האישה.
+
+
+ מי בעד, מי נגד? בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האישה נתקבלה.
+
+
+ 14 בעד, אין מתנגדים. ההצעה תועבר לוועדה לקידום מעמד האישה.
+
+
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: אפלייתם ומניעת כניסתם של חיילים דרוזים לקריה למחקר גרעיני – הצעות לסדר-היום מס' 1673, 1685, 1707, 1722 ו-1728. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עמר בר-לב. שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, אני שמח שאתה יושב כאן כי יש לי הרגשה שאתה תסכים לכל מילה שאני הולך לומר. 
+
+
+ למה?
+
+
+ יש לי הרגשה שהוא יסכים לכל מילה.
+
+
+ למה? מעניין למה.
+
+
+ אז תכף אתה תקשיב ותשמע. לפני חודשיים נעניתי להזמנתו של תת-אלוף במילואים אמל אסעד להשתתף במירוץ שנקרא "בשביל הבנים הדרוזים". את אמל הכרתי לפני הרבה שנים, היינו שנינו פעם ראשונה שני סגני-אלופים צעירים, מדריכים בקורס מג"דים, הדרכנו מה שנקרא שכם אל שכם. המירוץ שארגן תת-אלוף במיל' אסעד היה למען הסולידריות בין בני העדה הדרוזית לבין אחיהם היהודים. רצנו יחד: דרוזים, ישראלים, יהודים, ישראלים – כולנו ישראלים – זה לצד זה, שכם אל שכם. 
+
+ לאחר המירוץ עברתי בעוספיא ובדאלית-אל-כרמל, ושוב, לצערי, לא יכולתי להתעלם מהפער שבין התשתיות ביישובים האלה לבין התשתיות ביישובים כמו רמת-השרון או כוכב-יאיר, היישוב שבו אני חי. ואתכם, חברי הכנסת, אני שואל: לזה אנחנו קוראים שכם אל שכם?
+
+והנה הזמן ממשיך לרוץ, ולא עברו חודשיים וכבר נחשפנו לאירוע חמור ומקומם, ולמי מכם שפספס את האירוע אני אזכיר שקבוצת חיילים מחיל האוויר באה לשמור בקריה למחקר גרעיני, או לעשות איזשהו תרגיל אבטחה, ובכניסה – – –
+
+
+ תרגיל אבטחה.
+
+
+ תרגיל אבטחה. – – – ובכניסה למתחם לשלושה חיילים לא ניתן אישור להיכנס – קצין ושני חיילים. ולמרבה הפלא, שלושתם דרוזים. בתגובה לפרסום הגיבה חברת האבטחה, זו חברת אבטחה פרטית כנראה, בטענה שעל-פי נהלים – ברגע שלי אומרים "על-פי הנהלים", אני לרגע נעמד דום ואחרי זה אני נבהל; נהלים לא פעם הורגים אותנו. אז היא ציינה, חברת האבטחה, שכל מי שנכנס בשעריה עובר בדיקת ביטחון, רק שהם שכחו לומר ולהוסיף שכל מי שלא עבר את בדיקת הביטחון הזאת הוא במקרה דרוזי.
+
+ לזה, חברים, אין שום שם אחר מאשר אפליה. אז נכון, שמענו מאז כל מיני התנצלויות, מראש הממשלה, משר הביטחון, משרת המשפטים ובעצם ממי לא. כולם אמרו כי מדובר במקרה בודד, טעות שיפוט של חברה פרטית.
+
+חברים, לצערי זה לא מקרה בודד. ובואו לא נרמה את עצמנו. אי-אפשר להמשיך ולשמוע את האמירות והתירוצים האלה אחרי למעלה מ-60 שנה של שותפות יהודית-דרוזית. צריך להבין ולהודות שלא מדובר כאן במקרה בודד, מדובר כאן במציאות, פעמים רבות מציאות של אפליה שהיא איננה מקרית. הרי ברור לכולנו, חברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, כי אין הלימה בין השוויון בנשיאה בנטל של חברי תת-אלוף אמל אסעד ורוב רובה של האוכלוסייה הדרוזית ושירותה בצה"ל, והשירות הזה שהם ממלאים בגאון, לבין היחס שהדרוזים מקבלים מהמדינה לאחר שהם חוזרים הביתה מהשירות הצבאי. אף-על-פי שהדרוזים הם חלק מאתנו, משרתים, ולצערי גם נפצעים ונהרגים לצדנו, ישנו קיפוח מתמשך ביחס אליהם, ושום התנצלות גורפת בטענה כי מדובר במקרה בודד לא תסתיר את האמת. מבחינתי ישנו קשר ברור בין המקרה כביכול הבודד הזה לבין בעיות התשתית, התעסוקה, החינוך והבנייה במגזר הדרוזי.
+
+ חברי, העדה הדרוזית היא שותפה נאמנה למדינת ישראל, היא חלק ממדינת ישראל. תרומתה למדינה ולגופי הביטחון מעידה על כך. רק בואו נראה כמה מספרים: כל שנה מתגייסים לצה"ל כ-800 צעירים מהעדה, רובם ליחידות קרביות. בצה"ל יש כיום 13 אלופי-משנה דרוזים, כ-3.5% ממשרתי הקבע בצה"ל הם דרוזים, לעומת 1.8% באוכלוסייה. 
+
+ להתנהלות המפלה שראינו בכור בדימונה אין מקום במדינת ישראל, ועלינו להוקיע אותה ולגנותה. אבל יותר מכך, עלינו לגנות ולעצור את ההזנחה והאי-שוויון כלפי חברינו בכל מה שקשור בתשתיות, בחינוך ובתעסוקה.
+
+ אתם, חברי חברי הכנסת, רואים את התגובות הנזעמות בקרב העדה, שומעים על החששות של אלופי-המשנה הדרוזים מפגיעה במוטיבציית הגיוס שלה, וודאי שאתם חשים ויודעים מה התוצאות של אפליה פוגענית כזאת. 
+
+כרץ למרחקים ארוכים אני מתריע כאן כי במסלול הריצה הארוך שבו צועדת מדינת ישראל כבר קרוב ל-60 שנה בהתייחסותה לדרוזים אזרחי ישראל, ההתייחסות היא מפלה, נצלנית, וחובה עלינו, חברי הכנסת, לשנותה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת עמר בר-לב. זה גם המקום לציין שיש היום מח"ט – בקיץ הקרוב, בן העדה הדרוזית, מח"ט גולני הקרוב יהיה אלוף-משנה רסאן עליאן; הולך להיות מפקד חטיבת גולני.
+
+ חבר הכנסת חמד עמאר מוזמן, ואחריו חבר – הכנסת עיסאווי פריג'.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, להגיד לך: מאסנו, אני והעדה הדרוזית כולה, בהתנהגות הבזויה הזאת, השפלה. כל בעל תפקיד, זוטר כבכיר, מחליט בשם הביטחון להשפיל ולהתעלל.
+
+ ואני רוצה להגיד לך, חברי עמר, הייתי מצפה מהמפקד האחראי שהיה שם – הרי לא מפקירים פצוע, גם לא מפקירים חייל. בארצות-הברית, קראתי לא מזמן, לא הסכימו שיעלה למטוס כלב הנחיה לעיוור – כל המטוס ירד. מפקד בצה"ל שרואה שקצין שלו ושני חיילים, לא מכניסים אותם למשימה, הוא צריך להתקפל משם. 
+
+
+ אתה צודק.
+
+
+ ככה חינך צה"ל. אני איש צבא, הייתי בצבא, אני יודע איך צריך להתנהג.
+
+ התגובות שהיו – אני אומר לכם: אף אחד לא יכול לפגוע בעדה הדרוזית ולא יכול לפגוע בכבוד של העדה הדרוזית. זה קטן עלינו. אנחנו יותר גדולים. אבל להגיע כחייל עם החבר'ה שלי באוטובוס, ושיחליטו שאני לא נכנס כי צריך לבדוק בדיקה ביטחונית – הרי כל האוטובוס הגיע ביחד, הייתה להם הרשימה השמית של כולם, יכלו לבצע את כל הבדיקות. לא יכול להיות שמצב כזה ימשיך ויתקיים במדינת ישראל, ולא נרשה שימשיך להתקיים מצב כזה.
+
+ אני אומר לכם: אני הייתי עוזר שר התחבורה בשנים 2001–2002. שני קצינים בכירים – ואני חושב שאתם מכירים אותם, אחד היה סגן-ניצב ואחד היה ניצב-משנה, סיאח עזי ונביל אבו מדין, בטח שאתה מכיר – הגיעו לשדה התעופה, הושפלו בשדה התעופה, השפילו אותם שם. עברו בדיקות כאילו הם הולכים לפוצץ את המטוס. הם התקשרו אלי משדה התעופה, אמרו לי: תשמע, הושפלנו, אנחנו נוסעים הביתה בחזרה. אמרתי להם: אל תיתנו לאיזשהו מטומטם – מטומטם – לקלקל לכם את הטיול. תיסעו, תטיילו, תיהנו. תחזרו, שר התחבורה יפגוש אתכם. וז�� באמת מה שהיה. שר התחבורה אביגדור ליברמן זימן אותם ללשכה והזמין תקשורת, והתנצל בשמו ובשם מדינת ישראל. ולא רק עשה את זה – שינה את הנהלים ברשות שדות התעופה. 
+
+ עד שנת 2001 לא היה עובד אחד ברשת שדות התעופה, סלקטור אחד לא היה שם, איש אבטחה לא היה שם. אני גאה שבשבוע שעבר הייתי ברשות שדות התעופה עם ההנהגה של העדה, פגשנו את האחראים שמה והפגישו אותנו עם העובדים הדרוזים שם. וסיפרו כמה הם עושים עבודה טובה שם, כמה הם משתלבים טוב בעבודה.
+
+ לכן, חברי חברי הכנסת, צריך לשנות נהלים. 
+
+ אני מודה לראש הממשלה ולשר הביטחון ולכל מי שהתנצל. אבל אני אומר לכם: צריך לזמן את החיילים, את הקצין, גם ראש הממשלה, גם שר הביטחון, ולהתנצל בשם המדינה לפניהם. כי הם עברו את ההשפלה הזאת. הם עברו את ההשפלה הזאת, לא אני ולא אף אחד מאלה שיושבים כאן. ואני יודע איזו השפלה זאת. 
+
+ אני עצמי עובר במעברים – סליחה שאני קצת מאחר – ואני יודע שאתה, מה שאומר, אתה תסכים עם כל מילה, כי אני מכיר אותך ואני מכיר את חברי הכנסת שיושבים כאן, ואני מאמין שכולם מסכימים עם כל מילה. אני עצמי עובר במעברים, אפילו אחרי שאני מציג להם תעודת חבר כנסת, עדיין יש חשדות, עדיין יש החשדות האלה. אתם לא מתארים לעצמכם, כשאתה מגיע, עומד, אתה עם המשפחה שלך, ומגיע איזה ילד, ואני לא בא אליו בטענות, וגם איזו ילדה, אני לא בא אליהם בטענות, אם הם היו מקבלים נהלים כמו שצריך הם לא היו עושים את זה. ואתה מסביר להם, אפילו אני עצמי נכה צה"ל, לפעמים אני מראה להם תעודה של נכה צה"ל מעבר לתעודה של חבר כנסת, שיבינו עם מי הם מתעסקים, ותעודה אחרת שאני מראה גם לאותם בחורים, תעודה שעשיתי צבא, אולי, אולי ייתנו לי לעבור כמו כל אחד אחר, כמו כל אחד אחר.
+
+ ואני אומר לך, אדוני, אנחנו מדינת ישראל, הדרוזים לא צריכים להוכיח נאמנות לאף אחד. אם אני לא טועה, ואנונו לא היה דרוזי. אם הוא היה דרוזי הייתי עומד כאן, קצת משקשק, אומר – ואנונו לא היה דרוזי. אנחנו הביטחון יותר מביטחון של כל אחד. אנחנו ישראלים יותר מכל ישראלי אחר כאן. אנחנו החלטנו להיות חלק מהמדינה, והמדינה עד עכשיו לא מצליחה לספוג אותנו בתוכה, לא מצליחה. אני לא רוצה להיכנס לעניין התשתיות, כי זה לא העניין עכשיו. המדינה זורקת אותנו החוצה. אם אנחנו מדברים על אחוזי גיוס, הייתי בג'וליס, אמרו לי: 100% גיוס. אתם יודעים מה זה יישוב של 100% גיוס? הלוואי על כל יישוב יהודי כך. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חמד עמאר על הדברים הנוקבים והמרגשים. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברים, לעמוד כאן לדבר אחרי ששומעים את הדברים של חבר הכנסת חמד עמאר – עולות לי בראש המון שאלות. ידידי חבר הכנסת עמאר עמד כאן, ואני ציפיתי שתעמוד על האפליה שהחיילים עברו, והושפלו, ועברו תחושה שאזרחים אחרים עוברים בהרבה אלמנטים. אבל מהצד השני, אתה עמדת כאן ודיברת כמה העדה הדרוזית נאמנה ושותפה לחיי המדינה, ושכחת את העיקר. אני רוצה להדגיש ולציין, חברים, האפליה והגזענות בדרגיה מרימות ראש לעתים קרובות, וצר לי, אני מאוד מצטער. ובתקופה האחרונה אנחנו רואים את זה בהרבה מובנים, אם זה ב"תג מחיר" למיניהם, וכל ההשחתות, ובפעילות היום-יום. אני לא רוצה לדמיין את גודל האפליה שהחיילים הדרוזים עברו בביקור שלהם, אמרו להם: אתם נשארים בחוץ. אתה יודע למה אמרו להם את זה?
+
+
+ כי חשבו שהם ערבים.
+
+
+ כי הם לא יהודים.
+
+
+ לא, כי חשד�� שהם ערבים.
+
+
+ כי הם לא יהודים.
+
+
+ לא.
+
+
+ עוד יותר גרוע, עוד יותר גרוע.
+
+
+ וכאן, וכאן אני – – –
+
+
+ אל תאשים את היהודים, תשאל את עצמך למה כשחושבים שאתה ערבי מתנהגים אליך ככה. 
+
+
+ הם אמרו להם – – –
+
+
+קל להאשים תמיד את הקורבן.
+
+
+ חברי חבר הכנסת פייגלין – – –
+
+
+ זה קשור להתנהגות של הערבים, קל נורא להאשים את המדינה.
+
+
+ תמיד מאשימים את הקורבן.
+
+
+ חבר הכנסת פייגלין, אמרו להם: אתם נשארים בחוץ, למה? כי אתם לא יהודים. צריך להגיד את האמת. מכאן – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ שנייה, שנייה, אני מבין אותך, אבל זאת האמת, זאת האמת. כל אפליה, איך שתקרא לה, אם זה חיילים דרוזים, אם זה אבו-גוש, אם זה "תג מחיר", כל אפליה שתקרא לה היא פסולה בעיני. פסולה בעיני. אבל כשקרה מה שקרה לחיילים הדרוזים קם ראש ממשלה, אין שר במדינה שלא קם, כולם גינו, ובצדק, ובצדק. כשאבו-גוש עבר חוויה לא נעימה שרים ביקרו שם וגינו, ובצדק. אבל כשמקרים דומים – אני רואה בבאקה, באום אל-קוטוף, בשועפאט – אני רואה, כולכם שותקים. יש ערבים טובים וסתם ערבים. בוא ניכנס בעובי הקורה, זו סוגיה מאוד – נחשוב עליה. חברים – – –
+
+
+ אני מבקש, כי הזמן תם, להזדרז; כי הזמן תם.
+
+
+ אני אזדרז. אני לא רואה שום הבדל בין חייל דרוזי שמשאירים אותו בחוץ והוא עובר את ההשפלה הזאת לבין כל אזרח ערבי אחר שעובר את התהליך בנתב"ג ומושפל מפני שהוא לא יהודי. חברים – אתה מהנהן בראש, חברי חבר הכנסת לוין – אפליה זו אפליה – – –
+
+
+ אולי בכלל מפני שבהפגנות שאתם מקיימים אתם מסתובבים עם דגלים של ה"חמאס"? אולי תחשוב לרגע? 
+
+
+ כשבא לנתב"ג עם דגל "חמאס" – – –
+
+
+אולי יש לזה קשר?
+
+
+ – – –
+
+
+ הערבי שנוסע, אזרח מדינת ישראל הערבי שנוסע לחו"ל, בא עם דגל "חמאס" ודגל פלסטין, בזה אתה צודק.
+
+
+ איזה דגל "חמאס"? איזה דגל "חמאס"? "לא אלה אלא אללה ומֻחמד רסול אללה". זה של האסלאם. כל אחד אומר שזה של "חמאס", זה של האסלאם.
+
+
+ אתה גם מטיל ספק בזה? 
+
+
+ נא לסיים. חבר הכנסת עיסאווי פריג', נא לסיים.
+
+
+ בסדר.
+
+
+ יש עוד הרבה דברים חשובים היום. בבקשה.
+
+
+ אפליה, חברים, זו אפליה. חברי, אני מסתכל עליכם כי זה דבר – אפליה זו אפליה, גזענות זו גזענות, ולא משנה אם מדובר בחיילים דרוזים או באתיופים, שלא רוצים לקחת מהם דם, או מערבים תושבי אבו-גוש או מסתם ערבים. 
+
+
+ אם הם חושבים שהם – – –
+
+
+ אפליה, חברים, זו אפליה. 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ היום חברת הכנסת גילה גמליאל – – –
+
+
+ חבר הכנסת עיסאווי פריג', אני מבקש משפט אחרון בשביל הסדר הטוב. אנחנו כבר חרגנו מהזמן בהרבה.
+
+
+ למה? תראה, אנחנו, כמה חברים – – –
+
+
+ יש פה אווירה מצוינת אבל אנחנו צריכים לעמוד בזמנים גם, קדימה.
+
+
+ אני רציתי לצטט את חברת הכנסת גילה גמליאל, איפה היא נמצאת?
+
+
+ הילדים שלה לא מרגישים טוב, בגלל זה החלפתי אותה קודם.
+
+
+ אה, כן? כמה תיארה – – –
+
+
+ פעם אחרונה ראיתי אותה בדרום-אפריקה.
+
+
+ היא חזרה מדרום-אפריקה – – –
+
+
+  עשתה את שליחותה נאמנה.
+
+
+ וחזרה, ומה אמרה? נדהמתי מגילויי האפליה והגזענות – על בדיקות הדם האתיופיות, אני לא זוכר את – – –
+
+
+ פנינה תמנו-שטה.
+
+
+ פנינה שטה, על בדיקות הדם. תקשיבו, חברים, חברת הכנסת גמליאל, היא התביישה, והיא חברה שלכם. הבושה צריכה לבוא – – –
+
+
+ חבר הכנסת פריג', תודה רבה.
+
+
+ הלכה למעשה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת עיסאווי פריג'. ישיב על הדברים השר מאיר כהן, שר הרווחה. בבקשה.
+
+
+ בשם שר הביטחון.
+
+
+ בשם שר הביטחון.
+
+
+ שודרגת.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני עונה בשמו של שר הביטחון. ראשית ברצוני להדגיש באופן ברור וחד-משמעי כי בני העדה הדרוזית שותפים שווים ונאמנים למדינה, ותרומתם לצה"ל ולמדינת ישראל רבה ביותר. בני העדה הדרוזית הנם חלק בלתי נפרד מהחברה בישראל. 
+
+ האירוע שעליו מדובר היה בסוף חודש אוקטובר, לפני כחודש וחצי. עד לפרסום שהיה לפני כמה ימים, גורמי הביטחון במשרד הביטחון ובקריה למחקר גרעיני, קמ"ג, לא קיבלו שום פנייה בנושא. 
+
+ לעצם העניין, האירוע התנהל במסגרת תרגיל גדול אשר נערך בקמ"ג, שבו כוחות רבים הגיעו בעת ובעונה אחת לשערי המתקן. בין הכוחות היו גורמי פיקוד העורף, מגן-דוד-אדום, מכבי אש וגורמים נוספים. גורמי הביטחון ששהו בשער נאלצו להתמודד עם לחץ רב של כלל הכוחות להיכנס לשערי המתקן, כל כוח ומשימתו. על-פי נוהלי קמ"ג יש להעביר מראש ומבעוד מועד את רשימת האנשים המגיעים למתקן על מנת לבצע בדיקה ביטחונית מקדמית אשר תאפשר כניסה מהירה למתקן. האוטובוס המדובר הגיע לשער הקמ"ג ללא שהועברה מראש רשימת החיילים הנמצאים בו, ובאופן חריג ושלא על-פי הנהלים, נשאל הקצין האחראי על האוטובוס אם יש בו בני מיעוטים. לאחר בדיקה שנערכה בזמן אמיתי עם נציגי פיקוד העורף במינהלת התרגיל, אושרה על-ידי גורמי הביטחון כניסת כלל החיילים שהגיעו באוטובוס, כולל החיילים הדרוזים, כמקשה אחת. כאמור, כל החיילים, כולל החיילים הדרוזים, הוכנסו כמקשה אחת לאזור התרגיל בתוך קמ"ג, ולמיטב בדיקתנו, כלל החיילים, כולל החיילים הדרוזים, אף השתתפו בתרגיל באופן פעיל. 
+
+ מודגש כי בעקבות הלחץ הגדול שהיה באזור שער הכניסה, כוחות נוספים עוכבו בשער על מנת להתאים את רשימות האנשים שהגיעו בפועל מול הרשימות שהוגשו למינהלת התרגיל מבעוד מועד. הטיפול באוטובוס של החיילים, אשר כאמור הגיעו ללא העברת הרשימות מראש – מרגע הגעתו ועד להכנסתם כדבוקה אחת למתקן לקח כחצי שעה. חלק מכוחות מד"א ומכבי אש עוכבו במשך כ-45 דקות מחוץ לשער. חלקם אף לא הוכנסו כלל לתחומי הקמ"ג ותרגלו את הנדרש מחוץ לגדרות המתקן. 
+
+על-פי נוהלי קמ"ג, יש לבצע בדיקה ביטחונית מתאימה בהתאם לייעוד והצורך הנדרש ללא קשר לשיוך האתני. ההפך הוא הנכון – לאורך כל השנים בני העדה הדרוזית הנם שותפים פעילים וחשובים בהגנת הקריה למחקר גרעיני מדי יום ביומו, הן בשיבוצם בפלוגות האבטחה של המתקן והן בדרגי הפיקוד האחראים לאבטחת המתקן. בשנים האחרונות מילאו קצינים בני העדה הדרוזית תפקידי מפתח בכירים ביותר ביחידה האחראית לאבטחת הקריה למחקר גרעיני, והם משרתים ביחידה באופן שוטף בתפקידים מגוונים עד היום. 
+
+מדובר במקרה מצער אשר אינו תואם את ההערכה הרבה שגורמי הביטחון במשרד הביטחון ובקריה למחקר גרעיני רוחשים לבני העדה הדרוזית, אשר מוערכים עד מאוד ואשר חלקם חירפו את נפשם על ביטחון מדינת ישראל. בני העדה הדרוזית מהווים חלק בלתי נפרד מכוחות צה"ל, אשר מגינים בעצמם ובגופם על מתקני מערכת הביטחון השונים, ובכלל זה על הקריה למחקר גרעיני. 
+
+משרד הביטחון והקריה למחקר גרעיני יסיקו מאירוע זה את הלקחים והמסקנות ככלל, ובפרט יקפידו למנוע הישנות אירוע מסוג זה בעתיד. תודה רבה. 
+
+
+ תודה לשר מאיר כהן. השר מציע להעביר את הנושא. לאיזה ועדה? מציעים? 
+
+
+ חוץ וביטחון. 
+
+
+ כן. 
+
+
+ סליחה, חברת הכנסת סטרוק, מה? 
+
+
+ – – – 
+
+
+ עכשיו. 
+
+
+ מדובר באפליה, ��ה קשור חוץ וביטחון? 
+
+
+ יש רשימת דוברים שרוצים לדבר, מה שנקרא הנמקה מהמקום. אני מבקש להקפיד על דקה. הדובר הראשון, מסעוד גנאים, בבקשה, דקה. אני חוזר – להקפיד על הזמן. 
+
+
+ דקה שהיא 60 שניות. 
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה לא המקרה הראשון, אם זה הדרוזים – אני לא מכיר בחלוקה של דרוזים וערבים, כי בסוף כולנו ערבים – – – 
+
+
+ לא יעזור. 
+
+
+תן לי. אתה אומר לא יעזור, בסדר, אבל זה קריסה של כל הקונספציה, קריסה של כל הבסיס, שכל יום מטיפים לנו: רק אתם הערבים תעשו שירות בצה"ל או שירות אזרחי והכול ייפתר, השוויון, הצדק. איפה השוויון? איפה הצדק? כולכם מדברים על אחים בדם, על הדם הדרוזי והיהודי במלחמות. מה זה עזר? נתן להם את הזכויות שלהם? אני אומר לכם: לא. פה שופטים אדם על-פי מוצאו הלאומי והאתני: הם ערבים, אתם יהודים, לא רוצים ערבים. אין שוויוניות בגלל זה. אז אל תטיפו לנו, תמלאו את החובות שלכם, שזה צה"ל ושירות אזרחי והכול ייפתר. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. רק לציין, מהיכרותי את החיילים הדרוזים, הם לא באים לצבא כדי לקבל זכויות, הם באים לצבא כי הם מרגישים חלק מהמדינה הזאת. 
+
+ חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. 
+
+
+ לא יזיק לקבל קצת זכויות, מה קרה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפתוח בהערה פרוצדורלית. אני חושב, להצעה כל כך חשובה היה מקום לשמוע – אני מודה כמובן לשר מאיר כהן, שמילא כאן את השליחות – היה חשוב שיהיה כאן בעל הדבר עצמו, שר הביטחון, ואם לא הוא, לפחות סגנו. כאשר יש סגן לשר הביטחון, אני חושב שהמינימום היה לדאוג שלפחות אחד מהם יוכל להיות כאן. אני חושב שהכנסת צריכה להידרש לעניין הזה בנשיאות. 
+
+
+ אבל יש סגן. 
+
+
+ ההערה התקבלה. 
+
+
+ נכון, לכן אני אומר, חבר הכנסת ברכה, אני חושב שהיה צריך לדאוג שאחד מהם יהיה כאן, ואני חושב שצריך להידרש לעניין הזה בנשיאות הכנסת, משום שבעיני – – – 
+
+
+ זאת האחריות שלך, אתה יושב-ראש הקואליציה. 
+
+
+גם כשאתם מסכימים אתי אתם צועקים עלי? 
+
+
+ ההערה התקבלה. 
+
+
+ אני אשמח להיות האחראי לממשלה, אבל לזה אני עוד לא אחראי. האמן לי שאם הייתי אחראי לממשלה, היו לנו עוד כמה דברים להתווכח עליהם חוץ ממה שיש לנו כרגע. זוהי הערה אחת, ואני חושב שהיא חשובה. 
+
+ב. אני רוצה לומר בכנות, אני חושב שיש הרבה במה להתבייש, אירוע מביש; אבל הבעיה היא לא האירוע הזה באופן נקודתי, הבעיה היא כישלון מתמשך של מדינת ישראל בהתייחסות שלה גם לציבור הדרוזי. ואגב, לא רק אליו, גם לתושבי אבו-גוש, שהיו ראויים, על תרומתם העצומה להקמת המדינה, ליחס אחר. וגם לציבור הערבי-נוצרי, שרבים מבניו מתדפקים על שערי הצבא וצריך לחבק אותם בחום. וכן, יש הבדל גדול בין כל הקבוצות האלה, חבר הכנסת גנאים, לא יעזור, וזה המצב, הם מחלקים, לא אני. 
+
+לכן אני חושב שנדרש שינוי התייחסות, והשינוי הזה מתחיל מהחינוך. אני חושב שראוי ונכון להעמיק את ההיכרות, קודם כול, הדבר הבסיסי הזה, של כלל התלמידים, בעיקר במגזר היהודי, עם הציבור הדרוזי, עם הציבור הנוצרי, על גוניהם השונים. אני חושב שאם נעשה את זה נחסוך הרבה מאוד מהמקרים מהסוג הזה. וזה כמובן נוסף על נושאי תשתיות ונושאים אחרים. אני חושב שמי שתורם למדינה צריך לקבל ממנה, ואנחנו לא עושים מספיק בעניין הזה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה, דקה. 
+
+ 
+אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ניצב-משנה סיאח עזי, שחברנו חמד הזכיר אותו קודם בדבריו, הוא גיבור ישראל. זה לא אני קובעת, הוא קיבל צל"ש על מלחמת הגבורה שהוא ניהל בפיגוע בסמטת הגיבורים בחברון. הקצין הדרוזי הזה עזב את ביתו בשפרעם ונסע להילחם בקרב בסמטה, תוך סיכון חייו. הוא אכן סיכן את חייו, הוא קיבל כדור שחורר לו את הקסדה ואז הוא התעשת וירה ופגע במחבל הזה. המחבלים שניצב-משנה סיאח עזי נלחם נגדם, היו מחבלי "חמאס", שאת הדגלים שלו, של ה"חמאס", ערביי ישראל הניפו בהפגנות האחרונות, ואתם, חברי הכנסת הערבים, הייתם אתם בדבר הזה. אז אל תספרו לנו סיפורי סבתא שהדרוזים והערבים הם אותו הדבר. הדרוזים הם אחינו לנשק, ואתם, כל זמן שתמשיכו להזדהות עם ה"חמאס" ותגדירו את עצמכם כפלסטינים, אתם לא אחינו לנשק. 
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת אורית סטרוק. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. דקה בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שהיה פה אירוע שכולנו נפגענו ממנו. אני מאמין שזה היה בתום לב. אבל יש כאן ניצול ציני של חברי הכנסת הערבים, ואולי של הקיצונים יותר שמאלה, לקחת את האירוע ולהפוך אותו נגד הדרוזים, כאילו הם דואגים לדרוזים. הם מעלים את הסוגיה של הדרוזים: כמה פגענו בהם. המטרה היא לא זאת. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ המטרה: אתם מוסרים את עצמכם למדינה ותראו איך המדינה מתעללת בכם. זו המטרה. יש פה מטרה שכל הדיון הזה – הסתה נגד מדינת ישראל. תפסיקו כבר עם הציניות הזאת. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת משה פייגלין, בבקשה.
+
+
+ – – –
+
+אדוני היושב-ראש, האפליה כלפי הדרוזים היא לא רק בתחום הביטחוני. אני מבקר הרבה בכפרים של דרוזים ואומרים לי: תראה, הכפר הערבי מימיני ומשמאלי מקבל פי כמה וכמה ממה שאנחנו מקבלים, ויורדים לפרטים ונותנים, והם צודקים בזה. אני רוצה לומר לך את שורש הבעיה, אדוני היושב-ראש: מדינת ישראל מפחדת מעצמה, נכנעת לאלימות הערבית. בסופו של דבר מה שקורה הוא שאת הנאמנים, את הנאמנות הבדואית כבר איבדנו, כי פשוט הצעירים הבדואים מבינים היכן נמצא הריבון, כביכול, האמיתי, היכן נמצא הכוח. בצורה הזאת, חלילה וחס, נאבד גם את הנוער הדרוזי.
+
+מדינת ישראל חייבת להתעשת, לעמוד על שלה, לעמוד על ריבונותה. אם חס וחלילה, לדוגמה, בחוק פראוור, הבדואים יקבלו את מה שהם דורשים, מיעוטים אחרים ילמדו את הלקח ויבינו מי בעל-הבית.
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת משה פייגלין. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה.
+
+
+ – – –
+
+
+ הנושא יעבור לוועדת החוץ והביטחון על בסיס הצעת השר והמציעים. בבקשה. 
+
+ מי בעד, מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+
+בעד – 13, מתנגד אחד. הנושא התקבל, ויועבר לוועדת החוץ והביטחון.
+
+
+
+
+ חברים, חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: החלטת ועדת העררים של המינהל האזרחי בעניין משק אחיה – הצעות לסדר-היום מס' 1720 ו-1723. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת אורית סטרוק, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בפתח הדברים, ואני מבקשת לא על חשבון הזמן, אני רוצה להצטרף להערה שהעיר קודם חברי יריב לוין. אני חושבת שנושאים כאלה, ששר הביטחון אמור להידרש להם, כמו הנושא שאנחנו הולכים לדבר עליו כעת, נושאים כבדים ורציניים מאוד, מן הראוי שהשר או לפחות סגנו ינכח באולם בזמן שהנושא עולה.
+
+ אדוני השר מאיר כהן, אני מודה לך על שהואלת להחליף את שר הביטחון – –
+
+
+ את צודקת.
+
+
+ – – אני אטען בפניך. אני מקווה שאתה תבין את הדברים ותוכל להביא את התשובה, אבל אני גם מבקשת שגם תעביר את הדברים ��אמרנו לידיעת שר הביטחון, כי הם באמת דברים קשים.
+
+
+ – – –
+
+
+זה לא במקום, ממש לא במקום. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אתמול הזכרתי כאן, מעל הבמה הזאת, את דוח זכויות האדם שנקרא דוח לוי, שהוזמן על-ידי הממשלה והוגש לפני שנה וחצי, והממשלה ממשיכה להתעלם מהוראותיו. אחד הדברים החמורים ביותר שדוח לוי מצביע עליהם הוא צו שנקרא "צו שימוש מפריע", צו שהדוח מכנה אותו דרקוני. אני אסביר לך איך זה עובד, אדוני השר: בדרך כלל, כתוב בדוח, בכל המדינות המתוקנות, כאשר יש סכסוכי קרקע בין שני גורמים הם הולכים לבית-המשפט; זה טוען בכה זה טוען בכה, ובית-המשפט מכריע למי הקרקע. ביהודה ושומרון זה לא כך. ביהודה ושומרון, מי שמכריע למי הקרקע זה קצין במינהל האזרחי, והוא באופן סיסטמטי מכריע לטובת הצד הערבי. הכלל בצו הזה הוא שכל קרקע שאיננה קרקע מדינה מוגדרת אוטומטית כקרקע פרטית. דוח לוי קובע שהצו הזה הוא דרקוני וששיטת ממשל מתוקנת אסור לה שתשלים עם קיומו. 
+
+ עכשיו, השר שהיה צריך להיות פה ולהשיב באמת, לא אתה, הבטיח לכולנו לפני שנה מעל דפי העיתון, שליבת דוח לוי אומצה על-ידי הממשלה ועכשיו לא נותר אלא ליישם את המלצותיו, והוא, השר המופקד על אזור יהודה ושומרון, יישם את ההמלצות האלה. והנה, הדברים לא קורים, הצו הדרקוני הזה לא בוטל. חולפים להם החודשים, ולפני כשבועיים אנחנו מקבלים החלטה ראשונה שניתנה בתקופתו של השר יעלון, החלטה בעניין צו שימוש מפריע, ובהחלטה כתוב כך: "המשיב 2", המשיב 2 זה הערבי שטוען לבעלות על אותה קרקע, "המשיב 2 לא הוכיח את בעלותו במקרקעין נשוא הערר"; לא הוכיח. "בכל זאת", כותבים חברי ועדת הערר בהחלטתם, הם נאלצים להסכים עם הצו ולדחות את הערר ולהורות על עקירת 80 דונם של כרמי יין אך ורק בגלל מה שהם קוראים "לאור ההגדרה הרחבה מאוד" של "מקרקעין פרטיים" בצו הזה, הרחבה שכוללת, למעשה, כל קרקע שאינה בבעלות המדינה, ולאו דווקא קרקע שהוכח כי היא קרקע פרטית. יותר מזה, חברי ועדת הערר, בגוף ההחלטה שלהם, מכנים את הצו הזה, צו שימוש מפריע, באותו כינוי בדיוק שדוח לוי כינה אותו, בכינוי "דרקוני", ולמעשה, הם כתבו פסק-דין שבו הם זועקים ואומרים: מה נעשה? אנחנו נאלצים לפסוק לפי החוק הקיים, אבל קחו מפה את החוק האכזרי הזה, את החוק הדרקוני הזה, כי הוא גורם לנו לעשות אי-צדק.
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ בידי שר הביטחון ההחלטה האם הוא משנה סוף-סוף את הצו בדבר שימוש מפריע, כפי שהוא עצמו הבטיח שיעשה, האם הוא ידון בעניינו של המשק הרלוונטי הזה לאור הצו המתוקן, אחרי שקרקע פרטית תהיה קרקע פרטית ולא כל קרקע שהיא לא קרקע מדינה, או שהוא גוזר כליה על המשק המשגשג הזה, ובעצם הופך את עצמו לאדם שמילותיו, אי-אפשר לתת בהן אמון. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה. לאחר מכן ישיב השר מאיר כהן בשם שר הביטחון. שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, שוב, אני באמת חושב שדיון כזה נועד להעלות בעיה ולקבל תשובה כלשהי לאור הנתונים, ואני מניח, כבוד השר, שאתה, מטבע הדברים, לא אמור להיות בקי בפרטי העניין, כי העניין הוא יותר רחב מאשר הסוגיה הנקודתית הזאת. אני לא אחזור על הדברים הנכונים והחשובים שאמרה חברת הכנסת סטרוק, כי אני רוצה להסתכל על העניין בהיבט רחב יותר.
+
+אנחנו כל היום קוראים ולומדים, מחוקי-היסוד ועד פסיקות בג"ץ, על החשיבות העצומה של זכות הקניין והחשיבות הלא-פחותה של חופ�� העיסוק. שני הדברים האלה ביחד, אולי הזכויות המרכזיות שסביבן מסובבים חוקי-היסוד שלנו ולא מעט פסיקות של בית-המשפט העליון. אני לתומי חשבתי שהזכויות האלה הן זכויות אדם כמשמען, אדם באשר הוא, בכל מקום שהוא נמצא, אבל מסתבר שגם בעניין של זכויות אדם יש גבולות 67' ויש קו ירוק, ואלה זכויות אדם כל עוד האדם איננו יהודי שנמצא ביהודה ושומרון או בבקעת-הירדן; שם, איך אומרים – נסוגות זכויות האדם מפני דברים יותר חשובים, שלקוחים, כמובן, מהעולם הפוליטי של השקפת עולמם של אותם שופטים ומשפטנים, ולא, בוודאי, מעולם משפטי.
+
+אבל אני מגלה לתדהמתי שהנסיגה הזאת של הזכויות היא לא מלאה, כי לפעמים יש דווקא שזכויות הקניין ביהודה ושומרון מקבלות משמעות כל כך גדולה – עד לכדי זה שהן עולות אפילו מעל הזכות של אדם לעצם חייו. אני מתכוון לכל אותם פסקי-דין שערורייתיים בעיני בסוגיית גדר ההפרדה, כאשר בניית הגדר עוכבה במשך תקופות ארוכות תוך סיכון חייהם של כלל אזרחי ישראל. כאשר נדרשנו להזיז את הגדר בעלויות עתק של מאות מיליוני שקלים בחלק מהמקרים – אף-על-פי שגם אם מישהו היה מוכיח בכלל שיש לו זכות כלשהי על קרקע שהגדר עברה עליה, ברור שעלות הפיצוי הייתה יותר נמוכה – וזאת כדי לקדש את הזכות הזאת על אותו קניין ספציפי של אותם מקרקעין לאותם פלסטינים שטענו לבעלות עליהם, שאגב לא הוכחה מעולם, וכדי לקדש את חופש העיסוק שלהם בחקלאות דווקא על אותו מטר.
+
+והנה, האבסורד הזה מגיע לשיאו כאשר ביד האחת מקפידים כך על קוצו של יו"ד, וביד השנייה מחוקקים בחקיקה צבאית צו שכשמו המדהים, צו שימוש מפריע – למי מפריע השימוש הזה? – – –
+
+
+ חבר הכנסת לוין, עברת את הזמן.
+
+
+ אני מסיים. יושבים אנשים, לקחו קרקע ריקה, עיבדו אותה, מפרנסים אתה משפחות, אינם גורמים נזק לאף אחד, והדבר הזה מצטרף לנקודה העיקרית, ובזה אני אסיים, ברשותך, אדוני היושב-ראש – –
+
+
+ אפשר לשאול שאלה? 
+
+
+ אם היושב-ראש יתיר, זה כבר לא תלוי בי.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+השופטים של ועדת העררים של המינהל האזרחי הם שמאלנים? 
+
+ אני אומר לך בצורה ברורה – –
+
+זו הטענה?
+
+ – – השופטים – – –
+
+ לא, באמת, אני רוצה בעקבות הטענה שלך – – – 
+
+
+לא, לא, הטענה, הטענה – אני דיברתי קודם על בג"ץ.
+
+
+שופטים של המינהל האזרחי – – – 
+
+
+אני חושב שבוועדת הערר – נוכח הצו שקיים – אני לא חושב שהייתה להם ברירה אחרת, להפך, הם אמרו את דעתם על הצו הזה באופן הברור ביותר, שמקומו לא יכירנו. אמרו את זה באופן מפורש בהחלטה שלהם – –
+
+
+ משפט סיום.
+
+
+ – – ולכן אינני יכול לבוא אליהם בטענות. אבל אני חושב, אדוני היושב-ראש, וכאן אני מסיים, שהדבר הזה הוא חלק מהיבט הרבה יותר רחב שנוגע לכל הסוגיה הזאת של מקרקעין ביהודה ושומרון. הגיע הזמן לקיים את מה שנקבע בדוח השופט לוי ולהקים את אותו טריבונל משפטי – – 
+
+
+ הגיע הזמן לעשות את זה.
+
+
+– – שידון בכל סכסוכי המקרקעין, כפי שזה נעשה בכל מקום אחר בעולם. לא יכול להיות – שלא קצין ולא פקיד יכריעו בעניין הזה. ואגב, גם לא יכול להיות שבג"ץ יפסוק בעתירות שנוגעות לסכסוכי מקרקעין מבלי שהתבררה קודם שאלת הבעלות בהליך שאפשר להביא בו ראיות, כפי שהדבר נעשה בכל מקום. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ואני קורא מכאן – אדוני השר, לצערי שוב אני נאלץ להעסיק אותך כמתווך. 
+
+
+תקרא לראש הממשלה שיסביר את עצמו.
+
+
+ אני קורא לשר הביטחון באמצעותך, סוף כל סוף להקים את הטריבונל הזה. זה דבר שלוקח בד��וק שבועיים, והגיע הזמן לעשות אותו. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יריב לוין. ישיב לדברים בשם שר הביטחון השר מאיר כהן, בבקשה.
+
+
+ מה אתה רוצה ממנו? יש לך ראש ממשלה מהמפלגה שלך, שיקבע מדיניות. 
+
+
+לא, יש שר הביטחון.
+
+
+ גם הוא מהמפלגה שלך. 
+
+
+נכון, נכון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, משק אחיה הנה חברה לייצור ומכירת שמן זית ויינות אשר הוקמה על-ידי יוסי ורונית שוקר, ממקימי המאחז אחיה לפני כעשר שנים. מטעי הזיתים והכרמים של המשק מתפרסים על פני שטח נרחב של כ-350 דונם באזור שילה. חלק מהמטעים ממוקמים על אדמות מדינה מוקצות ליישוב שילה וחלק ממוקמים על אדמות פרטיות. 
+
+ במהלך טיפול בסכסוכי קרקעות במרחב שילה הוצאו צווי שימוש מפריע במקרקעין פרטיים ביחס לשש חלקות. בשל ההחלטה להוציא צווי שימוש מפריע במקרקעין הוגש ערר על-ידי החברה המייצגת את משק אחיה לוועדת הערר הצבאית. ביום 24 בנובמבר 2013 התקבלה החלטת ועדת הערעורים הצבאית שבה נדחה הערר שהוגש ביחס לשלוש חלקות מתוך שש החלקות, בשל העובדה כי לא הוכחה בעלותם של העוררים בקרקע. על כן החלטת הרמ"א על הוצאת צו שימוש נותרה בעינה. החלטת ועדת ערר זו צפויה לעלות להחלטתו של רמ"א בשל העובדה שוועדת הערר הנה ועדה מייעצת בלבד. 
+
+ נוסף על האמור לעיל, בימים אלה מתבצעת עבודת מטה במשרד הביטחון לבחינת צו שימוש מפריע במקרקעין פרטיים. תודה.
+
+
+ תודה לשר מאיר כהן. הצעה להעביר את הנושא לוועדת – – –
+
+
+ הביטחון.
+
+
+ לוועדת החוץ והביטחון כמובן. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
+
+
+בעד – 10, מתנגד אחד. ההצעה התקבלה ותועבר לוועדת החוץ והביטחון.
+
+
+ היושב-ראש, תוסיף אותי בבקשה בפרוטוקול.
+
+
+ לטובת הפרוטוקול, אנחנו מוסיפים את חבר הכנסת חיליק בר שמצביע בעד. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להודעת מזכירות הכנסת, בבקשה.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי ביקשה להסיר את שמה מהצעת חוק הפרטים האישיים בטפסים רשמיים, התשע"ג–2013, שמספרה פ/1301/19. תודה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה הבאה לסדר-היום, מס' 1789: האם הקשר בין חברת "שראל" למשרד הבריאות הוא כשר או פסול? חבר הכנסת משה פייגלין, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, במסגרת הניסיון שלי להסדיר את נושא הקנאביס הרפואי בישראל, או בניסיון לדחות את הניסיון שלי להסדיר את הנושא, נתבקשה שרת הבריאות להגיש הצעת מחליטים חלופית להצעה שלי, וכשהבטתי בהצעת המחליטים התחלתי להבין שמאחורי העניין קיימים אינטרסים רבים וכבדים הרבה יותר מטובת החולים. לא יכולתי להבין מדוע מתנגדים כל כך במשרד הבריאות להצעות כל כך פשוטות, למתן תרופה אלמנטרית לחולים. 
+
+בין השאר מופיעה בהצעת המחליטים הודעה כזאת: חברה פרטית בשם "שראל" תתפוס – תתפוס, כלשון ההצעה, הווי אומר תלאים – את כל יצרני הקנאביס הרפואי שעושים נפלאות בישראל, ברישיון כמובן, בצורה מסודרת, עם הכרה בין-לאומית; תתפוס ותשלוט לחלוטין על כל השוק, תקבע מי ייצר, כמה ייצר, ממי היא תקנה, למי היא תשווק, הכול בידי אותה חברת "שראל". כל זאת בתירוץ שצריך לנתק את הקשר בין היצרן לחולה, קשר שאותו יצר משרד הבריאות עצמו וחייב עד היום משרד הבריאות עצמו. 
+
+
+ היה מכרז?
+
+
+ שום מכרז. ללא כל מכרז. טוב מאוד, השאלה מצוינת. הצעת המחליטים נוסחה עם נציגי חברת "שראל", ולחברת "שראל", ללא מכרז, ניתן מונופול על שוק שהוא תרנגולת שמטילה ביצי זהב. 
+
+ ומסתבר שזה לא קורה – כשנכנסתי לעניין התבררה לי מציאות מטורפת – זה לא קורה רק בתחום של הקנאביס הרפואי, זה קורה למעשה בכל תחום שיווק התרופות בארץ, למעט לבית-החולים שיבא. כל שאר בתי-החולים פועלים דרך חברת "שראל"; לא חוסכים כסף, אלא זה עולה להם כמעט 20% יותר.
+
+ אני רוצה לקרוא בפניכם את הטענות שהעלה חשב האוצר פרופסור זליכה כנגד החברה, כפי שהובאו במסמך הממ"מ, שלא מנעו ממשרד הבריאות את ההתקשרות הפסולה עם חברת "שראל", כלומר זה דבר שכבר נמשך שנים: 1. הוא מדבר – מונופול ללא פיקוח. כלומר חברת "שראל" מהווה מונופול ברכש תרופות וציוד רפואי לבתי-חולים בלא פיקוח ובקרה מתאימים; 2. היא אינה ממלאת את תפקידה, מוכרת לבתי-החולים בעלות גבוהה יותר מספקים אחרים, ובכל זאת – ואני מוסיף – בכל זאת מקבלת שוב ושוב מונופול על השוק ללא מכרז; 3. מתפקדת למעשה כבנק של בתי-החולים, נותנת אשראי במיליוני שקלים הכרוך בריבית גבוהה שמשולמת בסופו של דבר על-ידי משרד הבריאות, כלומר על-ידי הציבור, וכל זאת בניגוד לאיסור החל על משרדי ממשלה ויחידות הסמך ללוות בשוק ההון. ממש שיטת, אתם יודעים, ישראבלוף; 4. גוזרת קופון על המדינה – החברה פועלת כזרוע ממשלתית, אך בפועל היא חברה פרטית, היא מוגדרת כחברה פרטית. ואני מוסיף – באתר האינטרנט שלה המשפט הראשון הוא: חברת "שראל" היא חברה פרטית; ושלא יספרו לכם סיפורים שיש שם פיקוח ממשלתי, מין קונגלומרט מוזר כזה, גם פרטי וגם ממשלתי. זו חברת פרטית עם אינטרסים פרטיים עלומים שלא ניתנים לשום ביקורת מפני שהיא פרטית, ולכן היא פרטית – –
+
+
+נא לסיים. בבקשה.
+
+
+ – – חברה פרטית הפועלת לעשיית רווחיה על חשבון מערכת הבריאות הממשלתית; 5. אומר החשב זליכה: התנהלות בלתי תקינה של החברה, חוסר שקיפות, חלוקת מניות תמוהה לבתי-החולים, צבירת רווחים תמוהה ביותר.
+
+ אני קורא לשרת הבריאות לבצע בדק-בית מיידי בתוך המשרד שלה ולבדוק מי הוביל אותה לכל הקשר הפסול הזה עם חברת "שראל", לנתק אותו באופן מיידי כדי לאפשר אספקת תרופות וציוד רפואי לבתי-החולים בצורה חופשית ובלי מונופול, כפי שראוי במדינה דמוקרטית ומתוקנת. 
+
+אני קורא לשרי הממשלה להצביע נגד הצעת המחליטים בנושא הקנאביס ולו רק מהסיבה הזו, כל עוד שמה של השחיתות הזאת, שמה על חברת "שראל" מופיע בתוך הצעת המחליטים – מבלי לדון בכלל, מבלי שנכנסתי בכלל לכל הנושא, לנושא חולי הקנאביס והדרך להפסיק את ההתעללות הביורוקרטית בהם. 
+
+ אין ספק שדרך הטיפול בנושא הסדרת הקנאביס נחשפה כאן פרשייה שהיא הרבה מעבר לטיפול בקנאביס. ואני מקווה מאוד שבעבודה משותפת עם שרת הבריאות והחברים כאן במליאה נצליח לבער את התופעה המושחתת הזו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת פייגלין. ישיב על הדברים השר מאיר כהן בשם שרת הבריאות. בבקשה.
+
+
+ אגב, בשביל הסדר הטוב, כל מי שמעוניין לדבר, מה שנקרא דעה נוספת מהמקום, זה אחרי תשובת השר, גם בדיונים הבאים.
+
+
+ האם מקובל על-פי התקנון ששר אחד עונה כל הזמן בשם שרים אחרים?
+
+
+ זאת הערה מוצדקת לחלוטין.
+
+
+ אני לא באה בטענות אליו – – – 
+
+
+ בדיוק הדברים היו במישור היושב-ראש, אבל הדברים יעלו בישיבת הנשיאות הקרובה. אני אומר את זה פה לפני חברת הכנסת רוזין. 
+
+
+זה לא בעניין. השר שנוגע לעניין צריך להיות פה.
+
+
+ הייתה מדיניות שלנגב שולחים את כל הבעיות.
+
+
+– – –
+
+
+ כבוד השר – – – בהרבה תחומים כנראה זה – – – 
+
+
+ מי כמוני יודעת – – – שזה לא תקין.
+
+
+ ליעל כנראה קרה משהו דחוף, כי היא הייתה אמורה להיות כאן ובדקה התשעים היא ביקשה ממני. שר הביטחון – כנ"ל. זה לא דבר – לפני כשעה – – –
+
+
+ לא מצליחה – – – 
+
+
+ אני לא יודע, אני לא מוצא את עצמי מגיב הרבה בשמם של שרים, היום יש רצף כזה, אבל אתם צודקים.
+
+
+ גם אם ייאמר לשבחה של שרת הבריאות – אומרים פה במליאה שהיא יכולה להביא שק שינה לפה.
+
+
+ נכון.
+
+
+ היא מהשרות שכן נמצאות פה.
+
+
+ לא אמרתי – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת הנכבדים, שרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן, מתנצלת על כך שלא יכלה להשתתף בדיון וביקשה ממני להקריא את תשובת משרד הבריאות על הצעתו של חבר הכנסת פייגלין.
+
+בקצרה, תשובת משרד הבריאות על שאלתו של חבר הכנסת פייגלין אם הקשר בין חברת "שראל" למשרד הבריאות הוא כשר או פסול היא שהקשר הוא כמובן כשר ועומד בכל הסטנדרטים החוקיים.
+
+בהרחבה – חברת "שראל" הוקמה בשנות ה-90 מכוח החלטת ממשלה. היא אכן מתואגדת מבנית כחברה פרטית, אולם בעליה הם תאגידי הבריאות של בתי-החולים הממשלתיים. החברה פועלת אך ורק למטרות ציבוריות ולמטרת רכש ציוד ותרופות ומתן פתרונות לוגיסטיים לבתי-החולים הציבוריים. בדירקטוריון החברה יושבים נציגי המדינה. יודגש כי "שראל" עובדת שנים תחת פיקוח וביקורת של משרד האוצר ומשרד הבריאות, והניסיונות לציירה כחברה פרטית בעלת כוונות רווח לכיס הפרטי ו/או מונופול הפוגע בשוק אינם אלא ניסיון לזרות חול בעיני הציבור.
+
+ בנושא הקנאביס "שראל" תשמש ידו הארוכה, הביצועית, של משרד הבריאות, ותפעל על-פי הוראות משרד הבריאות ובפיקוח מלא של המשרד. דרך ובאמצעות "שראל" יהיה אפשר דווקא ליצור תחרות בשוק המגדלים, שלא הוסדר עד היום, וכל מי שירצה לגדל יוכל להשתתף במכרז, כפוף לעמידתו בתנאי המכרז שייקבעו על-ידי משרד הבריאות, האמון על ביצוע אסדרת הקנאביס למטרות רפואיות.
+
+חשוב לזכור כי נקודת המוצא לדיון זה היא העובדה שהקנאביס הוא סם מסוכן על-פי החוק במדינת ישראל. ישראל אף חתומה על אמנה בין-לאומית לפיקוח על סמים מסוכנים, המחייבת את משרד הבריאות, כסוכנות ממשלתית על-פי האמנה, לאסדר את השימוש הרפואי בקנאביס ולפקח עליו. במצב זה, שבו על-פי הדין בארץ מדובר בסם מסוכן, קיימת חובת אסדרה קפדנית לגבי השימוש הרפואי בו, ומכאן מתחיל ונגזר כל תהליך האסדרה. 
+
+ חברת "שראל", כמי שעבדה שנים בעבור הממשלה, גם לגבי צרכים הנוגעים במצבי חירום – לחברת "שראל" כמובן יש ניסיון ויכולת לסייע למשרד הבריאות בביצוע האסדרה. היא אינה מייצגת ספקים, מגדלים או בתי-מרקחת, ואין מתאים ממנה, חבר הכנסת פייגלין – ואין מתאים ממנה, אומר המשרד, לשמש כלי ביצוע למשרד הבריאות, אשר יפקח על פעילות החברה בכל צומת מהותי.
+
+חשוב לציין כי כיום שוק הקנאביס כולל מספר מצומצם של מגדלים, שקיבלו רישיון ללא עריכת מכרז, וכוונת המשרד, באמצעות "שראל", לקיים בעתיד מכרז למגדלים. יש שיאמרו כי המצב הלא-מאוסדר כיום מיטיב עם המגדלים, שלמעשה שולטים כיום בשוק ללא תחרות של ממש ביניהם. מגדלים אלה עומדים בקשר ישיר עם מטופל, וקיים חשש ליצירת מצב של תלות והשפעה, ולא בכדי. קשר ישיר שכזה אינו קיים – – –
+
+
+ סליחה על ההערה. זה מגוחך, מה שנאמר כאן, משום שאת התלות הזאת יצר משרד הבריאות, הוא מחייב את החולה להיות תלוי. משרד הבריאות יצ�� – אני מכיר את זה באופן אישי, אז תסלח לי – – –
+
+
+ גם אביו – – –
+
+
+ פשוט, לתת לך טקסט כזה, שהפוך מהאמת – אני לא רוצה להתבטא בחריפות – הפוך לחלוטין מהאמת. משרד הבריאות מחייב את מי שצריך קנאביס רפואי – קושר אותו ליצרן אחד למעשה. אם אשתי, למשל, רוצה לעבור מיצרן אחד ליצרן אחר, היא צריכה לקבל את האישור של משרד הבריאות. אתם, משרד הבריאות, יצרתם את הקשר, ועכשיו, בתירוץ של הצורך להתיר את הקשר, אתם אומרים: צריך את חברת "שראל", שתלאים את כל החברות, ועכשיו הקשר יהיה רק אתה.
+
+
+ – – –
+
+
+ ואגב, זו חברה פרטית למטרות רווח, ומרוויחים שם הרבה מאוד.
+
+
+ טוב, תודה.
+
+
+ אני ממשיך בתשובת המשרד: נושא הלגיטימיות של פעילות "שראל" נבחן בקפידה על-ידי כנסת ישראל, בוועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. שם, לאחר דיון מעמיק, נמצא כי פירוק "שראל" – חבר הכנסת פייגלין, אני – חבר הכנסת פייגלין, תקשיב גם לזה, אולי תרשום לך את הדברים. לאחר דיון מעמיק נמצא כי פירוק "שראל" יגרום נזק לבתי-החולים הממשלתיים הקטנים והבינוניים, למשרד הבריאות ולאגף לשעת-חירום.
+
+ כאמור, החברה תסדיר את נושא הקנאביס רק כזרוע ביצועית בהתאם להוראות פיקוח ובקרה של משרד הבריאות, ודווקא בדרך זו תתאפשר גם פעילות של בחירת מגדלים במכרז שיכלול הוראות ברורות של משרד הבריאות, וכפוף להמלצות והנחיות המשרד לביטחון פנים, בכל הקשור לאבטחת מקומות הגידול, שינוע החומר, אחסונו, פיקוח על סטנדרט גידול ותוצר אחיד והפצה לבתי-מרקחת מורשים. כל זאת בדגש על כך שמדובר בסם מסוכן על-פי החוק.
+
+הנה כי כן, הקשר בין "שראל" למשרד הבריאות כשר, נכון, יעיל ונחוץ. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לשר מאיר כהן. לפני שנעבור להצבעה, דעה נוספת מהמקום – חבר הכנסת אבישי ברוורמן.
+
+
+ אני יכול לדבר מכאן, כן?
+
+
+ כן. דקה, בבקשה.
+
+
+ כבוד השר – במקרה הזה הקריין – ידידי השר מאיר כהן, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ הקול מדהים, כן.
+
+
+ – – בהצעת ההחלטה של משרד הבריאות, המסדירה את נושא הקנאביס הרפואי, ניתנת בלעדיות על השיווק לחברת התרופות והמכשור הרפואי "שראל". כיושב-ראש ועדת הכלכלה של כנסת ישראל, שנושא התחרותיות במשק הוא במסגרת תחומי אחריותה, אני תוהה כיצד הכוונה הזאת – – –
+
+
+ אתה טועה?
+
+
+ תוהה. – – – תוהה כיצד הכוונה הזאת של העברת תחום חדש לחלוטין, של קנאביס רפואי, לחברה בעלת כוח ריכוזי גדול, מתיישבת, כבוד השר, עם המגמה המוצהרת של ממשלת ישראל להגברת התחרותיות במשק. רק לפני כמה ימים אישר הבית הזה את חוק הריכוזיות, ובימים האלה אנחנו דנים בוועדת הכלכלה בחוקים נוספים שמטרתם להגביר את התחרותיות בענף המזון והרכב.
+
+ כמו שאמר חבר הכנסת פייגלין, בעבר נמתחה ביקורת על הפטור ממכרז של "שראל" על-ידי החשב הכללי, בשל ההוצאה העודפת שנגרמת לבתי-החולים בגלל הצורך לרכוש ציוד באמצעות "שראל" והמחירים הגבוהים שהחברה גובה מבתי-החולים, המועמסים, בסופו של דבר, על תקציב הבריאות. הפטור חודש רק לאחר משא-ומתן ארוך בשנת 2010.
+
+פניתי, כשפנו אלי עכשיו – אינני מכיר את הנושא – לחשבת הכללית, כדי לקבל את המסמך הספציפי שמעניק פטור ממכרז ל"שראל" בתחום הקנאביס הרפואי. משרד הבריאות ביקש פטור לתקופה של חמש שנים מתחילת השנה הזאת, וקיבל מהחשבת הכללית פטור לשנה אחת בלבד. במסמך הפטור החשבת הכללית מציינת כי הפטור מוענק לזמן מוגבל, כדי לבחון את מודל ההתקשרות העתידית עם "שראל". לכן לא ברור לי, אדוני היושב-ראש, מדוע משרד הבריאות מקבל החלטה להסדיר כעת את הנושא רק באמצעות החברה הזאת.
+
+פניתי מייד לממונה על ההגבלים העסקיים, פרופסור דיויד גילה – –
+
+
+ רק ברשותך, נא לסיים. בבקשה.
+
+
+ אני מסיים. – – גם בכתב וגם בעל-פה, כדי שיבהיר את עמדתו, מכיוון שמבחינתי הוא היועץ הרלוונטי לממשלת ישראל בנושא. פרופסור גילה אמר לי שהוא בוחן את הנושא – לא נתן לי עדיין תשובה. לכן אני מציע לראש הממשלה לדחות את החלטה עד בירור הנושא, כאשר נגיע לדיון ברור בוועדת הכלכלה לגבי התחרותיות, יחד עם ועדת הבריאות – לא חשוב לי מה. אם אכן יהיה ברור שה-case של ד"ר גרמן, של הגברת גרמן, הוא אמיתי, בבקשה. אבל אם, כמו שזה נראה כרגע, יש פגיעה בתחרותיות – אני מציע לדחות את ההחלטה ולקבל החלטה במסגרת כל מדיניות ממשלת ישראל להגברת התחרות במשק. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ברוורמן. 
+
+ אנחנו יכולים – אנחנו הולכים להצביע עכשיו. יש פה הצעה שאומרת – לוועדת הכלכלה. הנושא – אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה לסדר-היום. מי בעד? מי נגד?
+
+
+ ההצעה השנייה היא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
+
+
+ עכשיו אנחנו מצביעים על העברה לוועדה, ואחרי זה – בבקשה, מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ בעד זה ועדה? רגע – – –
+
+
+על זה ההצבעה – לוועדה, שזה יעבור לוועדה.
+
+
+ אז רגע, אני לא הספקתי להצביע – – –
+
+
+שמונה בעד, אין מתנגדים. אני מוסיף לטובת הפרוטוקול את חבר הכנסת אבישי ברוורמן. המציע משה פייגלין והשר, אנחנו צריכים לשמוע לאיפה להעביר את הדברים. 
+
+
+ אני מציע דיון משותף.
+
+
+ אני מציע דיון משותף של ועדת הכלכלה וועדת העבודה. 
+
+
+ אם לא, נעביר את זה לוועדת הכנסת והיא תכריע. לאן – אני צריך להצביע?
+
+
+ זה נדון כבר בוועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
+
+
+ אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת שתכריע האם להעביר את זה לוועדת העבודה והרווחה או לוועדת הכלכלה, זו המציאות. 
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא.
+
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום בנושא: דוח טאוב על המצוקה הכלכלית, האי-שוויון והפערים החברתיים בחינוך ובנושאים נוספים – הצעות לסדר-היום מס' 1654, 1655, 1656, 1657, 1667 ו-1726. ראשון הדוברים, חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה. שלוש דקות. 
+
+
+ לפני שאתה מפעיל את השעון, אדוני היושב-ראש – אנחנו כל היום נוזפים פה בשרים, אז צריך גם להגיד מילה טובה. נמצא פה מיקי לוי, שבכל זאת, אף שאנחנו לא תמיד מסכימים עם תשובותיו, טורח להגיע לכאן כל שבוע ולהתייחס ברצינות לשאילתות ולהצעות לסדר-היום. זה מוערך מאוד מבחינתנו. 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חברי, חברותי, חברי הכנסת, לפני כשבועיים פורסם דוח מצב המדינה לשנת 2013 של מרכז טאוב. מהדוח עלתה תמונה קשה לגבי חלק מהנושאים הרבים מאוד שעסק בהם, ובין השאר – היקפי עוני גבוהים ומאמירים הן באוכלוסייה הכללית והן בקרב ילדים; יעילות נמוכה של מנגנוני תשלומי הרווחה והמסים בצמצום מגמות העוני; אי-שוויון גבוה בחלוקת ההכנסות, גם במסגרת מעמד הביניים עצמו שמרבים לדבר עליו כאן בבית הזה; ממצאים מדאיגים של פריון עבודה נמוך, ונתונים נוספים. 
+
+אני רוצה בגלל קוצר הזמן להתייחס רק לשתי נקודות. הנקודה הראשונה שאני חושב שמחייבת התייחסות מיוחדת של הממשלה – שיעורי העוני בישראל, נושא שדנו פה עליו גם במהלך דיוני התקציב. מהדוח עולה כי שיעור העוני בישראל באופן כללי הוא 32.8% מקרב כלל האוכלוסייה. אני מזכיר גם את הקביעה של ה-OECD – מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעורי העוני בכל מדינות המערב. 
+
+התפיסה הרווחת כאן, שכאילו יציאה לשוק העבודה תציל את האנשים מעוני, פשוט לא עומדת במבחן המציאות, כי מרבית העניים במדינת ישראל הם אנשים עובדים. זה דבר שחייבים להביא אותו בחשבון. אנחנו צריכים להזכיר גם באופן מיוחד את העוני בקרב ילדים. במהלך שני העשורים האחרונים, קובע הדוח, עלה שיעור העוני בקרב ילדים מ-20.7% ל-35.6% – עלייה של כמעט 75% של עוני בקרב ילדים. תוסיפו את זה לעובדה ש-34% מילדי המדינה חיים כבר היום מתחת לקו העוני. נשאלת השאלה לאן אנחנו רוצים להגיע בשעה שבה אחד מכל שלושה ילדים במדינת ישראל הוא ילד עני. 
+
+ אנחנו לא מדברים רק על אוכלוסיית ילדים שנמצאת מתחת לקו העוני, יש גם האוכלוסייה שנמצאת קצת מעליו, אבל נמצאת בחשש או בסיכון מאוד גבוה לטבוע בזמן הקרוב מתחתיו – 40% מהילדים בישראל נמצאים בסיכון לעוני, ואני חושב שעם המדיניות החברתית-כלכלית של הממשלה הזאת הם מהר מאוד יגיעו, לצערי, גם מתחתיו.
+
+הדוח הזה, בקצרה, מדבר גם על אי-שוויון בחלוקת ההכנסות. ישראל ממוקמת במקום השני באי-שוויון בהכנסות, במקום לא כל כך מחמיא, אחרי ארצות-הברית, המדינה אולי הקפיטליסטית ביותר. גם מעמד הביניים, שככה, מדברים עליו הרבה, הוא לא כל כך חזק ויציב, והפערים בתוך מעמד הביניים עצמו הולכים וגדלים.
+
+ יש לעומת זאת מגזר אחד שבו לא פוגעים, לא העוני ולא האי-שוויון בחלוקת ההכנסות. גם המדיניות של הממשלה הזאת לא פגעה, ואני בספק אם המדיניות של הממשלה תוכל לצמצם את הפערים, לצמצם את האי-שוויון בחלוקת ההכנסות. 
+
+אבל שאלותי אליך, אדוני סגן שר, והן מאוד קצרות – יש הצעת חוק בבית הזה שמדברת על קביעה של יעדים חברתיים בחקיקה, שחתומים עליה, לדעתי, חברי כנסת מכל הבית הזה, ואתם מסרבים בתוקף לאמץ את ההצעה הזאת. ממה אתם פוחדים? גם לעוני צריך לדעת לשים מספרים. 
+
+ גם בעניין של שיקום השירותים החברתיים – ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש – שר האוצר אמר לדעתי אמירה מאוד מפליאה לפני זמן קצר. הוא אמר ש"אין ממשלה בעולם" – ואני מצטט – "שגדלה בכזה קצב מטורף כמו אצלנו". רק מה לעשות שגם הפעם המציאות והנתונים שמביא שר האוצר לא בדיוק מסתדרים, כי ההוצאות האזרחיות של הממשלה בישראל הן הנמוכות ביותר יחסית לגודל המשק מבין כל מדינות המערב. משקל הצריכה הממשלתית בתוצר לא רק שלא עלה בשנים האחרונות, אלא קטן בצורה דרמטית. וכבר היום היקף השירותים הציבוריים – זה מכבסת מילים שאומרים שירותים ציבוריים, בוא נגיד את הדברים בשמם: בריאות, רווחה, תחבורה, דיור. כבר היום אנחנו עומדים על 31% תוצר, ובשעה שב-OECD הממוצע הוא 44% תוצר, ואת זה אתם רוצים עוד להפחית, אז לאן אנחנו באמת נגיע. 
+
+ וזו באמת הבעיה של הממשלה הזאת, וגם, לצערי, של שר האוצר הזה – במילים אנחנו מאוד חזקים. אני שומע שהשר מדבר עכשיו, אדוני סגן השר, על חדשנות; אז תעזבו אותנו מחדשנות ומהסייבר של ראש הממשלה, תגידו כבר – בואו תתמודדו עם הדברים באופן אמיתי, עם בעיית הדיור של הצעירים, האי-שוויון הגובר בחברה הישראלית והעוני שרק הולך וגדל. תודה רבה וסליחה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת איציק שמולי. חברת הכנסת מיכל רוזין, ואחריה – חבר הכנסת דב ליפמן. בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, השרה, סגן השר, חברי הכנסת, לפני חודש, בנאום קיסריה, ראש הממשלה טען שהוא הבטיח צמיחה והוא קיים צמיחה. למזלנו, יש את מרכז טאוב, ואת דוח טאוב, כדי לבדוק באמת איך נראית הצמיחה הזאת של ראש הממשלה ושר האוצר, ואיך נראים העודפים בתקציב ששר האוצר כל כך מתגאה בהם. אז מסתבר ש-20% מהישראלים ויתרו על מזון, כי הוא היה יקר להם. 34% מהאוכלוסייה בישראל ויתרו על חימום או קירור הדירה כי זה יקר להם, ואנחנו נתחיל לראות עכשיו את כל הכתבות שיופיעו סביב הסערה שכנראה מתחוללת בחוץ, אנשים שלא יכולים לחמם את דירתם. 13% מאזרחי המדינה ויתרו על חשמל או על טלפון כי זה יקר להם. 40% אשר נזקקו לטיפולים של רופאי שיניים, ויתרו עליהם; 16% ויתרו על טיפול רפואי אחר שהם זקוקים לו, כי זה יקר להם, ואנחנו יודעים עד כמה; 15% ויתרו גם על תרופות, אחרי שכבר הרופא רשם להם. 
+
+פערי השכר בישראל גבוהים יותר מאשר בכל מדינה מפותחת אחרת. ככה נראית הצמיחה של ראש הממשלה, וככה נראים העודפים של שר האוצר, וזה לא שהיינו צריכים את דוח טאוב, כי אנחנו כבר התרגלנו להתבשר מדי יום על הפערים החברתיים העצומים. רק בשבוע שעבר דיווח עיתון "הארץ" על הפערים במערכת החינוך בין תלמידים יהודים לערבים, שמחריפים משנה לשנה, לצד הפערים שמתגברים בין תלמידים מבתים מבוססים ואמידים לבין תלמידים מבתים מעוטי יכולת. בפרסום מקביל ב-ynet דיברו גם על פערים בתחום המיסוי והגבייה. המדינה, מסתבר, הפכה לגורם שמרחיב את האי-שוויון בין עשירים לעניים בישראל, והיא לא ממלאת את תפקידה לצמצם את אותו אי-שוויון.
+
+אבל ראש הממשלה ושר האוצר, לא רק הם חושבים שיש צמיחה והכול בסדר. מנכ"ל שירות התעסוקה בועז הירש הכריז רק לפני שבוע ב"דה-מרקר", שאין גל פיטורים במשק. מאות המפוטרים ב"טבע", ב"בזן", בחברת התוכנה "בבילון", ב"נגב טקסטיל", כל אלה לא משכנעים את מנכ"ל שירות התעסוקה שדווקא יש גל פיטורים במשק. לא רק זה – הנתונים של דוח טאוב מלמדים אותנו כיצד הידרדר המצב בשוק התעסוקה בעשורים האחרונים, כיצד בתחילת שנות ה-70 יותר מ-90%, ללא קשר לרמת השכלתם, היו מועסקים – בשיעור שיותר מ-90%, ונכון ל-2010 שיעור התעסוקה עומד על 85% בקרב בעלי ההשכלה האוניברסיטאית, ועל פחות מ-60% בקרב בעלי ההשכלה היסודית בלבד. שיעור הלא-מועסקים בקרב הגברים החרדים גדל ב-30% בשנים האחרונות, פי-שלושה, ובקרב הגברים הערבים פי-שניים. ואם זו לא אבטלה, אז מהי אבטלה?
+
+ אבל מה שמחריד באמת בנתונים האלה ובפרסומים האלה, שחוזרים על עצמם, ואנחנו מזדעזעים וכל פעם מצקצקים בלשון ואומרים: זה נורא, הפערים החברתיים, ושמי שיש לו מסתדר ומי שאין לו במדינת ישראל נכנס למעגל העוני עוד ועוד מדי שנה. מה שמחריד הוא – – –
+
+
+ נא לסיים. בבקשה.
+
+
+ אני מסיימת. אתה יודע, יש הרבה שהגישו את ההצעה ולא נוכחים פה, אז אולי אני אדבר גם בשמם.
+
+ גם זה נכון.
+
+
+ לצד הפרסומים האלה אנחנו קוראים פרסומים אחרים על העברות תקציביות משולחות רסן להתנחלויות, על חצי מיליארד שקלים להקמת כלא מיותר למבקשי מקלט בנגב, על עודף תקציבי שנוצר מגביית הרווחים הכלואים. והמסקנה, שאי-אפשר לחמוק ממנה – לממשלה יש כסף; היא פשוט בוחרת למי לחלק אותו. קביעת סדרי עדיפויות זה התפקיד המרכזי של ממשלה, והחלוקה הזאת, שהיא מפלה ומסוכנת – על החלוקה הזאת ממשלת ישראל צריכה לתת את הדעת, ואם היא לא תיתן את דעתה על כך, ואם היא לא תגרום לצמצום הפערים החברתיים, על כך היא תצטרך ללכת הביתה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת מיכל רוזין. חבר הכנסת דב ליפמן, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני. בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, אני עומד פה כבוגר של ישיבות חרדיות ויושב-ראש השדולה לשילוב חרדים בשוק העבודה, ואני אתמקד בחלק של הדוח של מרכז טאוב שנוגע בציבור החרדי. 
+
+ לפני שבוע אני ביקרתי במרכז טאוב וישבתי עם דן בן-דוד, הם הסבירו את הדוח, וכדאי שכל חבר כנסת באמת יעבור על זה, כי חשוב מאוד להבין את הנתונים האמיתיים. הדוח שימח אותי. אין אפליה נגד הציבור החרדי בשוק העבודה. אלא מה, צריכים תואר אקדמי. זה מה שרואים מכל הנתונים. כמובן, כל הזמן יש מקום לשיפור, אבל הכדור הוא באמת במגרש של הציבור החרדי. הנתונים: מתוך הגברים החרדים בעלי תואר אקדמי – 71% מוצאים עבודה, לעומת אלה בלי תואר, שרק 34% מהם זוכים למקום עבודה. בנשים זה 76% מול 50%. בשכר, במשכורת – חשוב מאוד לשמוע – גברים בעלי תואר אקדמי שכרם יותר גבוה ב-80% משכר אלה שהם בלי תואר. והשכר הממוצע – מה השכר הממוצע?
+
+
+ כל אלה שלא עובדים אין להם תואר אקדמי?
+
+
+ 13,500 שקלים לחודש. זה השכר הממוצע של אלה שיש להם תואר. בעל ואישה, אם לשניהם יש תואר אקדמי – 157% יותר משכרם של אלה בלי התואר האקדמי. לגבי תארים – – –
+
+
+ מישהו מנסה לרמוז לנו משהו.
+
+
+ אני מציע שהאור יהיה תמיד כך.
+
+
+ בין הגילים 25 ו-44 בגברים, פחות מ-8% אוחזים בתואר אקדמי. אז אנחנו יכולים לעשות את המתמטיקה פה, לגבי כמה יש להם תואר אקדמי ולמה הם לא נמצאים בשוק העבודה. בגרויות – – – 
+
+
+ – – – יש תואר אקדמי.
+
+
+ בגרויות – רק 5% זוכים לתעודת בגרות. בדוח כתוב שעלה שיעור אלה שלומדים בישיבה גבוהה ליותר מ-60%, ואני מברך על זה. רוצים שהם ילמדו, אבל אין סיבה שלא ילמדו בישיבה גבוהה ובמקביל ילמדו להשכלה גבוהה. אין ראיות בכלל שתלמידי ישיבת "חיים ברלין" או "טוב הדעת" בניו-יורק, או "נר ישראל" בבולטימור, הם לא תלמידי חכמים באותה רמה של אלה בארץ, והם לוקחים כמה שעות בשבוע כדי ללמוד לתואר. שילמדו בישיבה, אבל זה לא עוזר.
+
+בשורה התחתונה, אדוני היושב-ראש, אני אסיים בזה – חרדים רוצים לצאת ממעגל העוני, ויש דרך אחת. אני קורא לחברי הכנסת החרדים, ואני קורא לרבנים מפה: תשתפו פעולה. אם לא רוצים עניים, צריכים שבתלמוד-תורה ילמדו מתמטיקה, אנגלית, דברים בסיסיים. תדרשו שבישיבות קטנות ייקחו שעתיים כל יום כדי לזכות לתואר בגרות, תקימו ישיבות גבוהות עם תוכניות להשכלה גבוהה, בנפרד, הכול ברוח התורה, תייצרו תלמידי חכמים, חרדים לדבר השם, עם תואר שיעזור להם לפרנס את המשפחה בכבוד. זה טוב לציבור החרדי, זה טוב לתורת ישראל וזה טוב למדינת ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דב ליפמן. למי ששואל, יש הפסקת חשמל בכנסת, ויש גיבוי של הכנסת, שעומדת בפני עצמה. 
+
+ ישיב על הדברים סגן השר, שהוא גם חבר הכנסת, מיקי לוי. בבקשה.
+
+
+
+
+ תוך כדי שסגן השר מגיע יש הודעה של מזכירות הכנסת.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 149), התשע"ד–2013, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+
+
+בבקשה, אדוני סגן השר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נתוני ה-OECD מצביעים על כך שרוב המדינות המפותחות סבלו לנוכח המשברים העולמיים האחרונים מעלייה באי-שוויון, ולא רק בתקופה האחרונה אלא בעשורים האחרונים. אני לא מתנחם בכך, ולצערנ�� ישראל אינה יוצאת דופן. בתוך כך, רמות האי-שוויון בהכנסות ובעוני בישראל הן מהגבוהות בעולם המפותח. הנתונים כאן הם נתונים נכונים, אף שבשנים האחרונות אנחנו עדים דווקא לירידה באי-שוויון, אבל לא בכל התחומים, וצריך לטפל בכל התחומים. 
+
+ ממשלת ישראל פועלת ומחויבת להמשך הפחתת הפערים בחברה, תוך החלפת התמריצים לאי-עבודה בתמריצים לעבודה. הוכח, נבדק, שכאשר שני בני-הזוג עובדים – רק 4.2% מהמשפחות שבהן שני בני-הזוג עובדים נכללות במעגל העוני. רק 4.2%. תארו ושערו בנפשכם מה היה קורה אילו כל אלה שמוגדרים – ויש כאלה מוכי גורל, שאני אפילו לא מעלה על דעתי לדרוש מהם, אבל כל אלה שכן יכולים לעבוד היו יוצאים למעגל העבודה, והיינו יורדים ל-4.2%. זה הנתון.
+
+יש עבודה. יש עבודה, ואני תכף אעמוד על העניין הזה. יש 80,000 עובדים זרים במדינת ישראל. יש צורך במסגרים – אנחנו מבצעים כרגע הסבות – יש צורך בעובדי כפיים, יש צורך בעובדי בניין. מי שרוצה לעבוד יש לו מקומות עבודה. ואני מכיר סיפורים של אבותינו, שעבדו בכל דבר, שלא התביישו לעבוד כסבלים ולא התביישו לעבוד בחקלאות – –
+
+
+ זה לא נקרא שיש עבודה. 
+
+
+ – – ולא התביישו לעבוד בשום דבר.
+
+
+ זה לא נקרא שיש עבודה.
+
+
+ וגם בנושא רווחה – – –
+
+
+ אתה שולח אקדמאי לעבוד בבניין ובחקלאות – זה לא נקרא שיש מקומות עבודה. 
+
+
+ – – – לאנשים הדתיים גם בנושא רווחה. גברתי – – 
+
+
+ כשאתה שולח אקדמאי לעבוד בבניין ובחקלאות, זה לא נקרא שיש עבודה.
+
+
+ גברתי, תאמיני לי, אקדמאי, אני יכול לעשות לו הסבה לחשמלאי והנדסאי בניין וחשמלאי והנדסאי מערכת מיזוג. ואפשר לעשות את הכול – מה לעשות, כאשר זורקים אבן אחת בתל-אביב ופוגעים בבת אחת בעשרה עורכי-דין – – –
+
+
+ – – – יכולת להגיד: יש בעיית פערים ואנחנו פועלים לטפל בה, במקום להגיד שאין שום דבר, אין אבטלה?
+
+
+ יש צורך, חברת הכנסת רוזין, בהפחתה של מספר העובדים הזרים. לא יכול להיות שנביא 80,000 עובדים זרים. 
+
+ הגדלת ההשקעה בחינוך ויצירת סביבה תומכת לעובדים, כל אלה בהתאם לרוח הדוח של מרכז טאוב, ראו עמוד 57. אני מפנה אתכם, חבר הכנסת שמולי, לעמוד 57, הוא מאוד מאוד מעניין. 
+
+ אנו שותפים גם לתפיסה שהוצגה בדוח ושלפיה מערכות הרווחה והמיסוי הן – וזה צוין בדוח הזה – הן אמצעים להפחתת עוני ואי-שוויון, אבל נוח לכמה וכמה חברי כנסת כאן לא להתייחס לעניין הזה. אז אני מפנה אתכם לעמוד 54 בדוח כדי לקרוא מה האמצעים המומלצים כדי להפחית את העוני במדינת ישראל – ושילוב אותן אוכלוסיות במעגל העבודה. 
+
+כמו כן, יש לציין כמה היבטים בנושא האי-שוויון. 
+
+
+ הדוח מציע גם לשפר את השכר. שיפרתם את השכר?
+
+
+יש לזכור כי מדד האי-שוויון דרך ההכנסות לוקה בבעייתיות רבה. כך, לדוגמה, הגדלת ההוצאות הממשלתיות להשקעה בחינוך לא צפויה להשפיע בטווח הקצר על האי-שוויון הנמדד, וזה נכון, אף שזו מדיניות פרוגרסיבית בעיקרה ותשפיע בטווח הרחוק. 
+
+ אני רוצה לציין כאן את ההשקעה הנוספת שעשתה הממשלה, הן במנועי צמיחה והן לאותם מגזרים – שלא נזכרה פה – כ-6 מיליארד שקלים תוספת לחינוך; 6 מיליארד שקלים בתקציב בעייתי, בתקציב שנה זאת ושנה הבאה, 2013 ו-2014. 1.2 מיליארד שקלים לבריאות; כ-400 מיליון שקלים לרווחה. חברת הכנסת רוזין, אני מבקש את תשומת לבך עכשיו. הרי דיברת על כך שיש לממשלה הזאת כסף. 
+
+
+ אתה יכול להגיד לנו כמה עודפים יהיו ב-2013?
+
+
+אני מתייחס, תקשיב לתשובה שלי אליה.
+
+אני משוכנע שאינך יודעת מה ההוצאה השלישית בגודלה בעוגת התקציב. צדקתי. ההוצאה השלישית בגודלה בעוגת התקציב, ותכף אחזור על זה – דומה הדבר, כשאת אומרת למישהו: יש לך עודף תקציבי; היית ב-140,000 שקלים מינוס, נכנסו לך עוד 40,000 שקלים, אז במקום להקטין את המינוס ולהישאר על 100,000 אני אמור לבזבז את ה-40,000 שנכנסו לי. זה פחות או יותר מה שאמרת. 
+
+
+ לא, זה לא מה שאמרתי.
+
+
+ לכן, לכאורה, העודף התקציבי הושקע כדי להקטין את המינוס הממשלתי. 
+
+ההוצאה השלישית בגודלה – – – 
+
+
+ אתה לא עונה למה שאמרתי. אני טענתי לממשלה יש סדרי עדיפויות. זה נכון שיש גירעון, זה נכון שאין כסף לכול, אבל הממשלה מחליטה במדיניות שלה על מה היא מוציאה ועל מה היא לא מוציאה. 
+
+
+ על זה אני מסכים אתך. 
+
+
+לכן אתה – – – 
+
+
+ סדר העדיפויות נקבע על-ידי הממשלה הנבחרת, והיא אשר קובעת את סדר העדיפויות. כשיושבים על הכיסא הרותח, לא פשוט לקבוע את סדר העדיפויות. 
+
+
+ במקום להגיד שתפעל לצמצום הפערים אתה ממשיך להגיד שהכול נפלא פה והציבור לא מבין על מה אתה מדבר. 
+
+
+ הדחוף יותר מפנה את מקומו לדחוף, תמיד. הנה, אני אגיד לך. 
+
+
+ אנחנו לא מערערים על זה שלממשלה יש מנדט לקבוע. אנחנו מערערים על זה שאתה מציג פה נתונים שכאילו מעלים את ההוצאה האזרחית בשעה שזאת לא המציאות. המציאות היא שמדינת ישראל היא במקום האחרון, 31% תוצר. אי-אפשר לנפנף לנו – – – 
+
+
+ אני לא אזרוק פה תוספת לחינוך של כ-6 מיליארד יש מאין. הרי אתה לא חושד בי שאני מעל הדוכן – – – 
+
+
+ אז אל תגיד שהעלית את ההוצאה האזרחית. לא העלית. הורדתם, זאת האמת. 
+
+
+ אני אמרתי איפה התוספת. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ מה זה חשוב מי אמר, באמת?
+
+
+ – – – הממשלה הקודמת.
+
+
+מה זה חשוב מי אמר?
+
+כ-6 מיליארד שקלים לחינוך, 1.2 לבריאות וכ-400 מיליון שקלים לרווחה. 
+
+ אני חוזר אלייך, חברת הכנסת רוזין. ההוצאה השלישית בגודלה בתקציב מדינת ישראל – 40 מיליארד שקלים ריבית על ההלוואות. זה נתון מטורף. זה נתון לא נורמלי. ככל שנקטין את המינוס הממשלתי, כך ייטב לנו. 
+
+
+ אני יכולה לתת לך הצעות מאיפה לקחת את הכסף. 
+
+
+ אז בואי, כשתהיה במקומנו. 
+
+
+ אה, כשתהיו במקומנו. זה התפקיד שלכם עכשיו. תפסיקו לתת להתנחלויות שממילא נוציא את כולן משם.
+
+
+ בנושא האבטלה, כשעמדת פה וציינת נתונים – – – 
+
+
+ חברת הכנסת רוזין.
+
+
+ הוא מדבר אלי ישירות – אני יכולה לענות לו. 
+
+
+ אבל תיתני לי רק להגיב. אני מתייחס אלייך באמת בכבוד רב ואני מעריך. 
+
+ בנושא האבטלה, שעמדת פה וציינת אותה – גל פיטורים. אני רוצה להביא לתשומת לבך שאין גל פיטורים נכון לשנייה הזאת. כל חודש, לעת הזאת, מחליפים 12,000 איש את מקום עבודתם ויש 20,000 מקומות עבודה. זה הנתון נכון לעכשיו. עכשיו הקשיבי ותשכילי ושמעי בבקשה. 5.9% אבטלה. לא היה כנתון הזה. 
+
+
+ כמה לא רשומים? כמה לא רשומים בלשכת התעסוקה ואתם לא יודעים שהם לא עובדים? וכאלה שעובדים בחלקיות המשרה?
+
+
+  אני מתייחס אלייך, את לא נותנת אפילו לסיים את המשפט וזה לא יפה. 
+
+
+ אני מנסה שתענה על זה. 
+
+
+ לא שמעתי אותך, את מבינה? לא נתת לי לסיים. 
+
+5.9% אבטלה. לא היה נתון כזה מזה 30 שנה. אז לבוא ולעוות את הנתונים מעל הדוכן הזה זה יפה אבל זה לא אמיתי. 
+
+שימוש במערכת הרווחה להפחתת האי-שוויון בטווח הקצר פוגע משמעותית בצמיחת המשק, וראינו את זה לאורך כל השנים, תקציבים מכל מיני סוגים, ובאי-שוויון בטווח הארוך, כי הם מתרגלים לא לעבוד. לפיכך אנחנו מעדיפים להבחין בין מערכת רווחה מתקדמת המסייעת לפרטים שהגורל מכה בהם – כן, יש כאלה ששילובם בשוק העבודה בעייתי, מוגבל, הגורל הכה בהם ולהם נצטרך לעזור, אלה שכמו שאמרתי, אינם יכולים להשתתף בשוק העבודה – לבין מערכת רווחה קלוקלת המתמרצת אי-השתתפות בשוק העבודה ומנציחה תרבות של עוני. אי-השתתפות במעגל העבודה מנציחה תרבות של עוני, אני קובע את זה מעל הדוכן הזה. לכן קוצצו קצבאות גבוהות במיוחד שניתנו בעבר למשקי-בית הכוללים אנשים בגילי העבודה, וזאת על מנת לתרום לצמצום האי-שוויון בטווח הארוך. מנגד, ממשלת ישראל פעלה להעלאת הקצבאות לפנסיונרים על מנת לאפשר לאלה קיום בכבוד. 
+
+ שיעור העוני בישראל נמוך למדי בקרב משפחות עם יותר ממפרנס אחד. כפי שאמרתי, בקרב משפחות שבהן שני אנשים עובדים, רק 4.2% נכללים במעגל העוני – רק. עוד הפעם, שערי בנפשך אם שני בני-הזוג היו עובדים בכל המקומות, לאן היינו מגיעים בנושא שיעור העוני? בפרט בקרב משקי-בית ששניהם מפרנסים במשרה מלאה. בשנת 2011 – אגב, זה הנתון הזמין האחרון שישנו – אכן נרשמה עלייה בשיעור העוני בקרב משפחות עם מפרנסים. אולם עלייה זאת נובעת ככל הנראה מהצטרפות של עובדים ברמת השכלה נמוכה לשוק העבודה. להערכתנו, המשך ההצטרפות של עובדים למעגל העבודה – ואנחנו בהחלט רואים ניצנים – יתרום לצמצום העוני והאי-שוויון בהמשך, והוא בהחלט משמש לנו כמנוע צמיחה. 
+
+לאור זאת, ממשלת ישראל פועלת להעמדת האדם העובד במרכז ההוויה הכלכלית בשורה ארוכה של תוכניות. אני מאוד הייתי שמח אם כולם היו עומדים פה ואם כולם בהרצאות שלהם היו באים ואומרים: חברים, יוצאים לעבודה, כי זאת התרופה היחידה שאנחנו מכירים ליציאה ממעגל העוני. 
+
+לרמת ההשכלה של האוכלוסייה השפעה הן על האי-שוויון והן על הפריון, במיוחד במשקים קטנים ופתוחים כדוגמת מדינת ישראל. לאור זאת, הממשלה פועלת להעלאת רמת ההשכלה של כלל האוכלוסייה ושל האוכלוסיות החלשות בפרט, דבר הצפוי לגרום להעלאת הפריון ולהורדת האי-שוויון בטווח הארוך. 
+
+ בתוך כך, הממשלה מקצה תקציבים באופן דיפרנציאלי, כפי שאמרתי, לחינוך, כך שהדירוג הסוציו-אקונומי של היישוב מובא בחשבון בהקצאת המשאבים. עובדה זו מעלה ביתר שאת את החשיבות של חיוב כלל מוסדות החינוך בארץ ללמד לימודי ליבה, כי אין דרך אחרת.
+
+נתוני מרכז טאוב מצביעים על העובדה שהתפתחות שיעורי התעסוקה של גברים חרדים תואמת משמעותית את התפתחות שיעורי התעסוקה של גברים יהודים לא-חרדים וגברים ערבים שלהם עד ארבע שנות לימוד. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לסגן השר. אתה ממליץ להעביר את הנושא לאיזו ועדה?
+
+
+ הכלכלה.
+
+
+ ועדת הכלכלה – המציעים מבקשים ועדת הכלכלה. מקובל?
+
+
+ את יודעת, אני בעניין הזה פתוח. אין לי בעיה עם העניין.
+
+
+ כלכלה, כלכלה.
+
+
+ שם לפחות ידעו לקרוא את הנתונים – – –
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בנושא – להעביר לוועדה.
+
+
+שם לפחות ידעו לקרוא את הנתונים בצורה נכונה.
+
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, אני אסביר: הדעה הנוספת אחרי ההצבעה. 
+
+
+ לא לא.
+
+
+ אה, סליחה, סליחה – דעה נוספת – טעות שלי – מסעוד גנאים, נכון. טעות שלי. בבקשה, דקה מהמקום.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד סגן השר, חברי חברי הכנסת, הדוח שלפנינו מציג עובדות ומציאות. אז כבוד סגן השר בא והאשים את אלה שמוזכרים בדוח כעניים, כסובלים מאי-שוויון. נכון, הדוח מציע הצעות. בא לי לשמוע מה אתה עושה, מה הממשלה עושה כדי לתקן את המצב המעוות הזה. זה – אחת.
+
+ שתיים, הבעיה לא רק באלה, בעניים, אלא באלה שעובדים אבל משכורתם, הכסף שנותנים להם לא מספיק, והם נשארים עניים. אין צדק, אין חלוקה צודקת, לא במשכורות ולא במשאבים. אני תמיד מביא את הדוגמה של הפסיכולוגים החינוכיים בבתי-הספר. הפסיכולוגים החינוכיים, למשל, עבודתם עבודת קודש, חשובה, עם מאמץ, וכמה הם משתכרים? 3,000, 4,000, 5,000, אם זה משרה מלאה. זו משכורת, למשל, שתואמת פסיכולוג חינוכי שלמד פסיכולוגיה – יש לו M.A. בפסיכולוגיה ולמד כל חייו? זו הבעיה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מסעוד גנאים. 
+
+ חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על העברת הנושא לוועדה. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ בעד – 12, מתנגד אחד. הנושא יועבר לוועדת הכלכלה.
+
+
+
+
+חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: תוצאות מבחני פיז"ה וההישגים של תלמידי ישראל – הצעות לסדר-היום מס' 1745, 1755, 1760, 1777, 1792 ו-1795. אגב, פיז"ה זו מילה שמופיעה פה בראשי תיבות, אבל זה מילה בלועזית, ראשי תיבות בלועזית. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני כמה ימים פורסמו תוצאות מבחן פיז"ה, שהוא מבחן בין-לאומי שבודק את יכולותיהם של בני 15 בתחומי מתמטיקה, קריאה ומדעים ומעלה תוצאות לגבי מדינות רבות בעולם. בדוח האחרון, כפי שנאמר, נרשמה התקדמות שנמשכת זה שלוש שנים של מערכת החינוך בישראל, אבל ההתקדמות היא אטית ועדיין הממוצע הארצי של התלמידים בישראל נמצא מתחת לממוצע של ה-OECD.
+
+ בהמשך לדבריו של סגן שר האוצר על שיעור אבטלה של 5.9%, על ירידה באחוזי העוני וכו', אני רוצה להזכיר לסגן השר ולממשלה כולה, שחלקים גדולים ממנה נוהגים במתק שפתיים בכל מה שקשור לפתרון של שתי מדינות אבל בעצם לא מתכוונים לכך, שבעצם בתוך מדינת ישראל עצמה יש שתי מדינות – שתי מדינות: מדינת היהודים ומדינת הערבים. כי אם עושים את ההפרדה בעניין של העוני, בעניין של האבטלה, בין יהודים לערבים, האבטלה בין היהודים היא קרוב ל-4% ובין הערבים היא קרוב ל-12%, ולכן הממוצע הוא 5.9%. וכנ"ל בעוני. העוני בישראל הוא 22%-21%. כשמפרידים את הערבים מהיהודים, הערבים קופצים ל-55%-54%, והיהודים ל-14% ו-15%, ואם מורידים עוד את החרדים, אחוז האבטלה בציבור היהודי שהוא לא חרדי הוא הרבה יותר נמוך. בעצם יש פה שתי מדינות; יש פה שתי מדינות במובן החברתי.
+
+כנ"ל בנושא של החינוך ומבחני פיז"ה. אז בקריאת שפת האם ישראל נמצאת במקום ה-33 מתוך 127 מדינות, אבל אם מפרידים בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים, מסתבר שהתלמידים היהודים נמצאים במקום ה-21, וזה אגב מעל הממוצע של ה-OECD, אבל התלמידים הערבים במקום ה-56. כנ"ל בנושא המדעים – ישראל במקום ה-40, אבל היהודים הם במקום השישי בכלל, והערבים הם במקום ה-48 מתוך 127 המדינות. כנ"ל בעניין של מתמטיקה – ישראל בממוצע במקום ה-40, אם מפרידים יהודים מערבים אז היהודים הם במקום 26 והערבים במקום 53.
+
+ זה לא יד המקרה, אדוני היושב-ראש, זה לא יד המקרה. זה פרי של מדיניות אפליה מתמשכת ומצטברת במשך שנים רבות. הדבר הזה לא ייפתר על-ידי אמירות כלליות ולא ייפתר על-ידי כוונות טובות. הדבר הזה ייפתר על-ידי תכנון מדיניות והקצאת משאבים. קודם כול יש מקום לחסל את התופעה של חוסר בחדרי לימוד בקרב – – 
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, זמנך תם. נא לסיים. בבקשה.
+
+
+ אני מסיים. אני באמת מסיים. במער��ת החינוך הערבית בישראל חסרים קרוב ל-9,000 חדרים, אם כוללים את יישום החוק לבני שלוש-ארבע. בעצם מה שנדרש הוא לחסל את התופעה הזאת, של חדרים חסרים, אבל גם לייצר – או: לעשות סקר צרכים ולקבוע תוכנית רב-שנתית של חמש שנים, של עשר שנים, ואומרים שיבואו ויגידו – אחר כך אנחנו סוגרים את הפער. אחרת, שתי מדינות לשני עמים, במובן החברתי, קיימות בתוך מדינת ישראל, לא בין ישראל לבין השטחים. וזה ביוזמת הממשלה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. חבר הכנסת נחמן שי, ואחריו – חבר הכנסת שמעון אוחיון. בבקשה. אני מבקש, בהזדמנות זו, להקפיד על הזמנים; יש הרבה נושאים חשובים וכולם רוצים לדבר. בבקשה.
+
+
+ הנושא, אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, שאנחנו מדברים בו, הוא בנפשה ובלבה של מדינת ישראל. כל הסוד של הקיום שלנו, בהיסטוריה היהודית, היה מבוסס על הצלחה בלימודים; היה מבוסס על כך שאנחנו השקענו את כל משאבינו, לפעמים את כל רכושנו, בכך שאנשים ילמדו וילמדו גם ללמוד, זה לא רק מקצוע כזה או אחר, אלא ילמדו גם ללמוד, ויצליחו, כתוצאה מכך, לפתח מיומנויות שיובילו אותם בדרכי החיים. אבל כשהגענו לארץ שלנו, וכך אנחנו רואים שנה אחרי שנה, ההישגים שלנו הם בינוניים, ולמרות השיפור הקל שנרשם, ככה נמסר מטעם משרד החינוך – מתברר שכל פעם נרשם איזשהו שיפור קל, ובסופו של דבר יש לנו במקרה הטוב מקום באמצע, ואני לא אומר "מקום טוב באמצע"; צריך להיות לנו מקום טוב ראשון, במקומות הראשונים ברשימה הזאת.
+
+אבל זה לא רק הסיפור הכללי. זה גם הסיפור שחברי מוחמד ברכה דיבר עליו; זה הפער העצום שמתגלה בתוך החברה הישראלית. ואי-אפשר שקבוצה אחת תלך כל כך קדימה – או תלך קדימה, לא מספיק לדעתי – וקבוצות אחרות תיגררנה מאחור בפערים משמעותיים מאוד, של שנות לימוד. וכשלוקחים את הממד החדש, הממד הדיגיטלי שנבחן עכשיו, זאת אומרת, אלה שמסוגלים ללמוד באמצעים דיגיטליים, כי מה לעשות, הלימוד עובר ממדיה אחת למדיה אחרת, הפערים בין יהודים וערבים הולכים ומתרחבים. כלומר, אנחנו במו ידינו מנציחים בימים האלה פערים בלתי נסבלים בחברה הישראלית. זה הולך בדיוק לאותו מקום שהתחלתי בו. דווקא אנחנו כיהודים לא יכולים לשאת את המחשבה שיהיה בתוכנו מיעוט, שאנחנו מכבדים אותו, שהוא חלק מאתנו, ושיידחק וילך לתחתית המדרגה. ואנחנו צריכים לעשות בדיוק ההפך. אנחנו צריכים לעזור לחלשים. אנחנו צריכים להשקיע באלה שהיכולות שלהם נמוכות יותר כדי להגדיל את היכולת. 
+
+ אגב, אנחנו לא רק עוזרים "להם", אנחנו עוזרים לעצמנו. כי אם הציבור הערבי במדינת ישראל והציבור החרדי במדינת ישראל לא ירכשו את הכלים הללו כדי להשתלב בחברה, בשוק העבודה, אנחנו מאבדים את המקפצה הכי גבוהה שלנו. והיה פה עכשיו מנכ"ל ה-OECD, וזה בדיוק מה שהוא אמר לנו. לכן המבחן הוא לא רק המבחן "הטכני", שגם בו אנחנו לא מצליחים, אלא גם המבחן חברתי – האם מדינת ישראל יודעת לסגור פערים, או שהיא בעצם מגדילה, מרחיבה ומנציחה אותם. תודה.  
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת נחמן שי. חבר הכנסת שמעון אוחיון, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כבר נאמר שבימים אלה פורסמו תוצאות מבחני פיז"ה, והם באמת מראים שיפור קל במבחני המתמטיקה: ממקום 41, אדוני סגן השר, למקום 40. הייתי אומר שמחת עניים במקרה הזה. מה שחשוב, שחס וחלילה לא ננוח על זרי הדפנה ונחשוב שהנה, התקדמנו במשהו. זו תהיה טעות גדולה. משום ��היום, אם הגענו להישג הקל הזה, לשיפור הזה במתמטיקה במיקום אחד, יש להניח שבשנים הקרובות המצב לא ישתפר אלא יחמיר. משום שעל-פי התחזית של הלמ"ס, בעוד חמש-שש שנים יחסרו לנו 8,000 מורים, כמחצית מתוכם מורים למדעים, ובמיוחד במתמטיקה. ואם תיקח בחשבון שגם אותם מורים נפלאים שקיבלנו מהעלייה מחבר המדינות עומדים לפרוש, המצב נהיה עוד יותר גרוע, כי הם תרמו לשיפור המצב שלנו, ולכן צריך גם את זה לקחת בחשבון. 
+
+ אני לא יודע – מוחמד ברכה הלך כבר, אני לא יודע אם אני יכול לנחם אותו בעניין הזה. ישנם בוודאי שני תחומים שבמגזר הערבי מצבם יותר טוב. ההכשרה האקדמית של המורים במגזר הערבי עולה על ההכשרה האקדמית במגזר היהודי, ואם רק 34% מן המורים למתמטיקה במגזר היהודי הם בעלי הכשרה אקדמית, ברוך השם, המצב קצת יותר טוב במגזר הערבי – 50% בעניין הזה. ולכן צריך לקחת זאת בחשבון. 
+
+ אבל הדבר החמור ביותר הוא הפער בין השכבות החזקות לבין השכבות החלשות. וכאן נמדדת חברה, וכאן נקבע חוסנה של חברה – אם הפער הזה יצטמצם או לא יצטמצם. וזאת הבעיה כאן. משום שגם על-פי התחזית של גברת חגית גליקמן, שהיא מנהלת הרשות לאמצעי מדידה והערכה, ראמ"ה, המצב הולך ונהיה יותר גרוע בעניין הזה. הפער בין הקבוצות החזקות לבין הקבוצות החלשות הוא גדול. אני לא יודע אם אני יכול לנחם את המגזר הערבי. אם הפער בין הקבוצות החזקות לקבוצות החלשות במגזר – – 
+
+
+ משפט סיכום. 
+
+
+ – – הערבי עומד על 50 נקודות, במגזר היהודי – 90 נקודות. 
+
+
+ תנחומים.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת. 
+
+
+ אני לא יודע אם אלה תנחומים בנקודה הזאת. 
+
+ ולכן אני רוצה להציע שני דברים, אדוני סגן השר. שני דברים. תקצוב דיפרנציאלי לאותם יישובים שצריכים להתמודד – גם ה-OECD עמד על כך. הוא דיבר על כך. השקעה תקציבית פר-תלמיד. אם תשקיע בעניין הזה – זה לא רק עניין של רקע, השכלה של ההורים וכו'. אם תשקיע, כבר זה נותן לך 30% שיפור. 
+
+
+ אדוני, משפט סיכום. צריכים לסיים. 
+
+
+ אני רק אומר. ולכן בעניין הזה אני מציע, בואו נתמקד בתקצוב דיפרנציאלי, לתת יותר ליישובים שבהם יש שכבות חלשות; לתגבר באמצעי מדידה, כמו שמכון פוירשטיין למשל מציע, ויש לו ניסיון בעניין הזה; והדבר האחרון, השקעה במורים. כולם אומרים, ההשקעה הטובה ביותר לכל מדינה ולכל חברה היא ההשקעה בחינוך – – 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ – – וההשקעה הטובה ביותר בחינוך היא השקעה במורים; לתת להם שכר הולם, להכשיר אותם הכשרה אינטנסיבית, מעמיקה, ברמה של תואר שני לפחות, ולתת להם שכר כפי שמקובל במדינות ה-OECD. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת אוחיון. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחריו – חבר הכנסת מסעוד גנאים. אני מבקש מחברי הכנסת וחברות הכנסת לשמור על מסגרת הזמן. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. 
+
+
+ מכובדי היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מערכת חינוך מוסרית, צודקת, צריכה למלא את התפקיד החברתי של להיות מנוף להוצאת אנשים – במקרה הזה, ילדים – ממעגלי העוני, הדלות, הבורות; להוציא אותם מהשוליים, ולא להיות מערכת שמשכפלת את העוני, שעני יהיה עני, בן הדל יהיה דל, בני אנשים קשי יום גם הם יהיו קשי יום. מערכת החינוך, על-פי ההיגיון הפנימי שלה, צריכה להוציא אנשים ולהיות מין מגן עליהם מפני מצבים חברתיים קשים, להיות מין חממה שבתוכה ילד יכול להתקדם. היא צריכה להיות מכשיר למוביליות חברתית; שגם העני – ואנחנו רואים מצבים כאלה. לצערי הרב, זה יוצא מן הכלל. אני רואה אדם שהוא רופא מהולל היום בבית-��ולים, ואפילו פרופסור, ואבא שלו היה אדם דל וקשה יום. יש מצבים כאלה. אם אחד הצליח, אני אומר שרבים יכולים להצליח. אבל מערכת החינוך צריכה לעשות זאת, ולצערנו מערכת החינוך לא עושה זאת. 
+
+ היא גם, כבוד סגן השר, לא נותנת סימן שהיא עושה את זה. בעיני, המצב שבו יש פער של כ-100 נקודות בין תלמיד ערבי לתלמיד יהודי בישראל הוא מצב חמור מאוד. אבל יותר חמור מכך, כבוד היושב-ראש, הוא שהפער עולה. בשנת 2006 הפער היה 80 נקודות בממוצע, והיום – יותר מ-100 נקודות. כלומר, עלייה של 25%, אם אני מחשב את זה כלפי מטה. זה בכל המקצועות. זו מגמה, וככה זה הולך על-פני השנים; אני לא אפרט את השנים. אני חושב שזה הנתון הכי חמור, שהפער הולך וגדל. אין פלא שפרופסור טרכטנברג, כשהציג את הנתונים על ההשכלה הגבוהה והנגשת ההשכלה הגבוהה לתלמידים הערבים, הציג את הנתון המדהים שרק 23% משכבת הגיל של התלמידים הערבים מקבלים בגרות ראויה לאוניברסיטה, שמכשירה אדם להתקבל לאוניברסיטה, לעומת 46% מהתלמידים היהודים. וזה כולל חרדים, דרך אגב. 
+
+
+ צריך לסיים.
+
+
+ אז זה הפער, פי-שניים. אחר כך הקבלה לאוניברסיטה, שוב פי-שניים; הנה יש לך – איך העניינים האלה מתגלגלים, עד כדי כך שיותר מ-50% מהציבור הערבי הם מתחת לקו העוני. 
+
+מה לעשות? אני אגיד שניים-שלושה משפטים: האחד, תקצוב דיפרנציאלי – אי-אפשר להימלט מכך. אתם אומרים אין כסף? אז תחלקו את הכסף שיש בצורה צודקת יותר. זה המפתח. דבר שני, יש בעיה עם השכלת ההורים? בבקשה להכשיר מורים לעזור לילדים שלהם. אפשר לעשות את זה. אני יודע על ניסיונות לעשות בית-ספר להורים, כיצד להכשיר מורים איך לעזור לילדים שלהם, כדי לסגור את הפער בהשכלה. דבר שלישי, המצב הסוציו-אקונומי – הפער הזה, שלא יתבטא בבית-הספר. לכן הסיפור של ארוחה חמה, והסיפור של תשלומי הורים, וכל הדברים שהם בעלי אופי חברתי – איך אומרים, צריך לשים חומת מגן שתגן על הילד העני בבית-הספר, שהוא ירגיש כמו כל הילדים. ואז, אני חושב, אם עושים את שלושת הדברים האלה תהיה התקדמות. 
+
+ כמובן, בעניין המורים אני תומך, איך אומרים, ללא סייג. המורה הוא המפתח, בסופו של דבר. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה, ואחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת אורי מקלב; ואז יעלה סגן השר אבי וורצמן, בשם הממשלה. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, מבחני פיז"ה, וכל המבחנים, באמת, הם כמו בדיקת CT, או MRI, של כל הגוף – היא מראה באמת מה יש לך, מה המצב שלך. אז הם בודקים את הבריאות החינוכית, הלימודית, אבל גם את המצב הסוציו-אקונומי, וגם את האי-שוויוניות. הפער הזה בין התלמידים היהודים והערבים במבחני פיז"ה, שמ-2009 הוא גדול ביותר מ-100 נקודות – אותו פער גם בבגרות, אותו פער במיצ"ב, אותו פער בפסיכומטרי גם – כ-100 נקודות. לכן המבחן העולמי הזה, הבין-לאומי הזה, הוא כלי אמין, באמת, שמראה את האי-שוויון. 
+
+ ואנחנו לא צריכים ללכת לפיז"ה; ממציא המבחן הזה, הגרמני אנדריאס שלייכר, שהיה גם פה, בישראל, כמה פעמים, הוא אמר – אמר שמערכת החינוך בישראל סובלת מאי-שוויוניות, והאי-שוויוניות היא שגורמת לכך שמערכת החינוך בישראל אינה טובה. מערכות החינוך הטובות בעולם הן אלה שיש בהן שוויון. 
+
+את הממצאים האלה על משרד החינוך – לא משרד החינוך לבד, כי הם משקפים את המצב הסוציו-אקונומי, הכלכלי, החברתי, את כל הפערים האלה – על משרד החינוך לקחת אותם ולבנות תו��נית כדי לגשר על הפערים האלה, על האי-שוויון הזה, דרך מדיניות שוויונית, מכל הבחינות – אם זה בתקציבים, אם זה בבנייה, והשקעה – השקעה במורה, כדי שיהיה מורה טוב, משום שבאמת, הוא הדינמו בסוף, הוא הציר המרכזי לעשייה החינוכית והלימודית, והשקעה בשעות לימוד וכו'. אבל נוסף על משרד החינוך צריכים גם משרדים אחרים להירתם – אם זה משרד האוצר, משרד הרווחה, וכו', מאחר שהמצב החינוכי הלימודי הזה – ההישגים האלה משקפים גם מצב סוציו-אקונומי שצריך לתקן אותו וצריך לשפר אותו.
+
+ בסוף אני אומר שעל משרד החינוך ועל שר החינוך – שגם הוא משפיע הרבה, אנחנו יודעים, ויש לו ראייה חדשה של כל מערכת החינוך בישראל – לקחת את הנתונים האלה, לעשות תוכנית עבודה ולהתחיל לעבוד כדי באמת לגשר על הפערים האלה, אם זה בין התלמידים היהודים והערבים, וגם בין אלה שבאו מרקע סוציו-אקונומי נמוך לאלה מרקע סוציו-אקונומי גבוה, שהפער ביניהם גם הוא גדול. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת גנאים. תודה ששמרת על הזמנים. חבר הכנסת אורי מקלב, אחרון הדוברים, ואחריו – תשובת סגן השר חבר הכנסת אבי וורצמן. בבקשה, אדוני. שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, מכובדתי השרה, חברי חברי הכנסת, סגן שר החינוך, אני מבין שהרגשות מעורבים פה, אם לשמוח בתוצאות האלה או לא לשמוח. מצד אחד, זה שלא ירדנו יותר למטה, כפי שקרה במבחנים בין-לאומיים אחרים – על ישראל, גם על מערכת החינוך, וזה שאנחנו אפילו עלינו בכמה נקודות במבחנים, גם בקריאה וגם במתמטיקה, זה גם משמח. כשעולים זה כבר נקודה מאוד טובה וחשובה.
+ 
+ אבל הכי חשוב, באמת, מה המסקנות שיהיו בעקבות התוצאות האלה של המבחנים. אנחנו הרי יודעים שמבחינת ההשקעה של משרד החינוך, בשנים האחרונות השקיעו הרי בעברית, בנושא של קריאה, משאבים מאוד מאוד גדולים. משרד החינוך השקיע בכל בתי-הספר בתוכניות מיוחדות בנושאים האלה, ואנחנו מבינים שההשקעה הייתה גם כדי להצליח במבחני פיז"ה, וההישגים לא הגיעו כפי גודל ההשקעה, באופן יחסי ודאי. זה מצד אחד.
+
+ומצד שני אנחנו גם יודעים – אני צריך להגיד את זה בגלוי – שכל הנושא של התחרותיות הזאת, וההישגיות, זה דבר שפוגע בתוכנית החינוכית שעומדת בפנינו, ודאי כאן בארץ, וכאחד שמגיע גם – אני בעל של מורה בבית-ספר ממלכתי-דתי ואני יודע כשעשו את הדברים האלה וכמה זה הזיק לגבי המקצועות האחרים. כמה שהשקיעו כל בתי-הספר – זה מבחן פנימי, כל אחד רוצה להצטיין, הוא יודע שהוא נבחן בדברים האלה, ומשקיעים ומוציאים בעצם שעות מהתוכנית הרגילה; גם במבחנים האלה, וזה גם בליבה, וגם במיצ"ב ובעוד מקומות. אנחנו צריכים להחליט אם זאת הדרך שלנו, אם אנחנו באמת רוצים – זה כבוד, זה מעמד שלנו בדברים אחרים, כשאנחנו רואים שאלה התוצאות, אבל יש לזה מחיר. 
+
+אבל התוצאה – מה שיותר צריך להדאיג: מה התוצאה ומה המסקנות שיהיו. האם אנחנו נשקיע עוד במקצועות האלה, כדי שנגיע להישגים יותר גדולים? או שאנחנו נעשה רפורמה בדבר העיקרי והכי ערכי, שזה התפקיד של בית-הספר, התפקיד של התלמיד בתוך בית-הספר, הערך של המורה בבית-הספר, הערכים שאנחנו נותנים להנהלת בית-הספר?
+
+אנחנו יודעים היום שמעמדו של המורה יותר ויותר מכורסם, גם מבחינה ערכית וגם מבחינה מעשית. היום מורה צריך מאוד מאוד להיזהר בכל דיבור שלו, בכל צורת החלטה שלו, בכל התנהלות שלו מול התלמידים ומול ההורים, כי מה שקורה לו היום אם הוא אמר משהו, עשה משהו, רצה ל��גיע לאפשרות שהוא יוכל לחנך – הוא לא יכול להגיע מכיוון שמייד נוקטים נגדו, הוא מוזמן לבירורים כאלה, כך שהמורים וגם הנהלת בית-ספר רוצים להימנע מזה.
+
+ אבל במשפט – –
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+– – חצי משפט; תודה רבה, אדוני, משפט אחד. במקרה הזה אני לא יכול להתעלם מהנושא של הציבור החרדי, של התלמידים החרדים: הבנים לא משתתפים בכלל במבחני פיז"ה, והבנות שהשתתפו במבחני פיז"ה הגיעו להישגים מאוד גבוהים. אבל אנחנו שוב חוזרים ואומרים: לפני שבאים לייסר, לבקר את החינוך החרדי בכללותו, על הדברים שאצלנו הם ליבת החינוך – אנחנו לא נמדדים במבחני מיצ"ב על לימודי הליבה שמשרד החינוך קובע, אנחנו נמדדים בלימודים שהחינוך החרדי קובע, ושם ההישגים, דווקא בדברים האלה, באוריינות, בכל ההיקף של כל המקצועות האלה, שלומדים, ששם שמים דגש – אם זה תלמוד, אם זה תורה, והמקצועות האחרים, במחשבת ישראל, בתורת ארץ-ישראל, כל הדברים האלה, אם שם יתקיים המבחן, יראו את ההבדל. צריכים לחזור לחינוך השורשי, הערכי והוותיק. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מקלב. אדוני סגן השר אבי וורצמן ישיב, ולאחר מכן נעבור להצבעה. 
+
+
+ קצר?
+
+
+ חצי שעה.
+
+
+ אבי, אתה יכול לעמוד גם במסגרת שלוש הדקות, אין בעיה. אנחנו ממליצים.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אדוני סגן שר האוצר, מזכירת הכנסת – גם לך מגיע כבוד, את עובדת פה יותר מכולם; אנחנו הולכים, חוזרים, את תמיד פה. אז קודם כול תודה רבה בכלל לכל העובדים שעוזרים לנו. 
+
+קודם כול, אדוני היושב-ראש, יישר כוח על המאמץ הגדול שעשיתם, כיבדתם את מדינת ישראל במשלחת אתמול, במשלחת עם יושב-ראש הכנסת להלווייתו של נלסון מנדלה. אז יישר כוח גם לך ולכל החברים.
+
+קודם כול, אני רוצה להודות לחברי הכנסת על שהעלו את הנושא. מבחני פיז"ה שנת 2012, תוצאות מבחני פיז"ה – זה דבר חשוב מאוד. זה בהחלט כלי חדשני, מקיף, מחקר מאוד משמעותי שבודק – –
+
+
+ גם המיצ"ב.
+
+
+ – – שבודק את ההכנה של התלמידים בני ה-15, ההכנה שלהם לחיים בוגרים, והאם הם רכשו כלי חשיבה והבנה המאפשרים להם להתמודד התמודדות יותר טובה ויעילה עם הסביבה שלהם. 
+
+אבל לפני הכול, חברים, אני רוצה לומר שאני מסכים עם כל מה שאמרתם. ואיך אמרתם – שתי מדינות לשני עמים פה? שתי מדינות – מדינה לעניים ומדינה לעשירים. אני חושב שהבעיה היא לא רק, חבר הכנסת זחאלקה, בין יהודים וערבים, וזו בהחלט בעיה חמורה וגם בה צריך לטפל, אני לא מטאטא את זה, אבל הבעיה היא בהחלט בעיה חמורה מאוד בין עשירים ועניים, בין פריפריה ומרכז. כן, ידידי היושב-ראש, פה אנחנו מסכימים – שתי מדינות לשתי עמים.
+
+
+ שני עמים.
+
+
+ שני עמים. שתי מדינות לשני עמים; תודה רבה.
+
+
+ זה בגלל שאין חינוך טוב בבאר-שבע הוא ככה.
+
+
+ חס וחלילה. הפערים הללו הם בלתי נסבלים, ובפערים האלה אנחנו היום מטפלים. אתם אמרתם בעצמכם דברים שהמשרד עוסק בהם היום, ואתם יודעים, חברי הכנסת שיושבים פה היו בלשכת השר לא מזמן, ודיברו, השר דיבר אתכם על העניין הזה. ואני חושב שאתם שומעים את הכנות, את הרצון ואת הדברים שכבר מתחילים כדי לשנות את המצב הזה.
+
+אני בהחלט חושב שכל ילד, ולא משנה מהיכן הוא בא, מאיזה מגזר הוא בא, אם מהמגזר היהודי או הערבי, או הוא נולד לבית עשיר או לבית עני, או הוא גדל בפריפריה או במרכז – לא משנה, מגיעה לו הזדמנות שווה. אם אנחנו רוצים להיות חברת מופת, כמו שאנחנו מדברים כל הזמן, אנחנו חייבים לתת הזדמנות שווה, אמיתית, לכל תלמיד ותלמידה, לכל ילד. אם ילד יקבל הזדמנות שווה, זה ייתן לו את הכלים ללכת אחר כך לאקדמיה, זה ייתן לו את הכלים להשתלב בתעסוקה, זה ייתן לו את הכלים להתפרנס בכבוד, זה ייתן לו את הכלים להיות אזרח שותף בבנייה של המדינה הזאת. ואנחנו מסכימים לגמרי בדבר הזה.
+
+ התוצאות של המחקר מלמדות אותנו שני דברים: דבר ראשון, את המצב שלנו ביחס לעולם; דבר שני, את המצב החברתי, את הפערים בתוך החברה אצלנו ואת הפערים בינינו. 
+
+ אז קודם כול, אתם יודעים, יש כלל שאומר: דגש על היש. והדגש על היש הוא שבעשור האחרון ישראל צוינה בין עשר המדינות שהשיפור שלהן הוא הכי משמעותי ביחס למקום שבו הן היום. דיבר על זה חבר הכנסת אוחיון קודם, וצריך גם להדגיש את זה. דרך אגב, זה גם באוכלוסייה היהודית וגם באוכלוסייה הערבית. אני לא מטשטש את הבעיה של הפערים, אבל קודם כול צריך לדעת שגם במדעים, גם בשפה וגם בדברים חשובים מאוד הייתה התקדמות אצל כולם, וזה קודם כול דבר חשוב ודבר משמעותי. והשיפור הזה מעיד שדברים נעשים, שיש תוכניות, שיש דברים, שיש פעילות של המשרד בתחומים רבים, גם לתלמידים, גם למורים; אילו שינויים גדולים קורים אצל המורים, גם בנושא השכר, גם בנושא ההכשרה. צוין קודם שגם במגזר הערבי היום יש שיפור ניכר בתחום האקדמי, גם בקרב המורים הערבים וגם כמובן בקרב המורים היהודים. יש שיפורים ניכרים במה שקורה היום, באבני ראשה – הכשרת מנהלים, מנהלים יותר טובים, דורשים מהמנהלים יותר. קורים הרבה דברים טובים גם בתוך המערכת. ולכן קודם כול דגש על היש, וגם לזכור שבדברים מרכזיים היו שיפורים רבים. 
+
+אבל זה לא מספיק. כל עוד יש פערים כאלו, כל עוד אנחנו לא נמצאים בצמרת המדינות, כי אם אתמול זכו שני מדענים ישראלים בפרס נובל – – –
+
+
+ שני.
+
+
+ שני – אל תגזים, שניים אמרתי, שני. והפעם אני ספרתי, לא אתה. 
+
+ אז שני מדענים ישראלים זכו בפרס נובל, וזו גאווה גדולה שלנו וגם הזדמנות לברך אותם על הזכייה ועל הכבוד שהביאו לנו – אנחנו בהחלט רוצים להיות בפסגה ובצמרת המדינות. וכדי להיות שם צריך לשנות את התפיסה החינוכית. דבר ראשון שאנחנו עושים, אנחנו התחלנו לגבש תוכנית ללמידה משמעותית. למידה משמעותית אומרת שמתמקדים בהקניית מיומנויות שמתאימות למאה ה-21 – יותר עבודת חקר, יותר יישום, יותר הבנה וחשיבה. לא להיות כמו מכונה ורק לתרגל ורק לשנן ואתה יודע את התשובות, אלא לעודד את הילדים לחקר, לעודד את הילדים לחשיבה.
+
+
+ בעיון, לא בבקיאות.
+
+
+ בעיון. לא בעיון – בעיון. 
+
+
+ כן.
+
+
+ טוב מאוד. זה דבר ראשון. והמשרד פועל בדבר הזה בצורה מאוד משמעותית, אנחנו משקיעים כספים רבים בדבר הזה. אנחנו גם מתאימים את הפדגוגיה למציאות הדיגיטלית ולמיומנויות של המאה ה-21, ובקרוב תשמעו על תוכנית חדשה בתחום הזה. חבר'ה, לזכור, אנחנו בסך הכול כמה חודשים שם ואנחנו כל הזמן מתקדמים.
+
+
+ לא נשאר לכם עוד הרבה זמן.
+
+
+ נשארו לנו עוד שלוש שנים לפחות, לפחות. 
+
+דבר נוסף שהעליתם פה, ואני מעלה אותו שוב, גם השר דיבר על הנקודה הזאת – המשרד הולך לקראת מהפכה, לא פחות, מהפכה והצעת תוכנית אסטרטגית שתהיה לב העשייה של המשרד בתחום התקצוב הדיפרנציאלי. המשרד עובד על זה בכל הרמות, בכל הדרגים, ואנחנו הולכים להציג תוכנית מהפכנית, שבעצם באה ואומרת – – – 
+
+
+ דוח שושני.
+
+
+ חבר הכנסת משולם נהרי, אני יודע שאתם עשיתם הכול, אני יודע שאתם פעלתם בכול.
+
+
+ לא אנחנו, דוח שושני.
+
+
+ דו�� שושני, שגם תרם ופעל.
+
+
+שינוי השיטה לתקצוב דיפרנציאלי. 
+
+
+ מצוין.
+
+
+ואחרי זה באו החכמולוגים ושינו. 
+
+
+ אז אנחנו הולכים היום – – –
+
+
+  – – – וישנו.
+
+
+ אני שמח שאתה מפרגן לידידי שושני, שמשון שושני, שהוא איש מדהים ואיש ראוי.
+
+
+ הוא היה המנהל שלי, מה אתה רוצה. 
+
+
+ אבל היום השר, המנכ"לית, אנחנו, כל המשרד ביחד, עובדים על הנושא הזה. והמשמעות של התקצוב הדיפרנציאלי היא לשים את הילד ואת הילדה במרכז, וכמו שאמרתי קודם, שכל ילד יקבל הזדמנות שווה באמת. זה שילד נולד באיזו פינה, או שנולד למשפחה שאין לה אמצעים, זה לא סיבה שגם הוא צריך להיות עני; זו לא סיבה. הוא צריך לקבל את התקצוב הראוי, וצריך לדאוג שהמשרד ישלים לו את מה שאחרים גורעים ממנו – משולם נהרי, לא נעים, אולי אתה תדבר פה במקומי, אתה מדבר אתי כל הזמן.
+
+
+ לא לא, אני – – –
+
+
+ בבקשה, אדוני.
+
+
+ והמשרד הולך ופועל בדבר הזה כדי לתת, כמו שאמרתי, הזדמנות שווה לכל תלמיד. שר החינוך הקים צוות, הוא פועל בתחום הזה, והוקם גם צוות מיוחד לצמצום הפערים בין התלמידים במגזר הערבי לבין התלמידים במגזר היהודי, במקביל לנושא התקצוב הדיפרנציאלי, וזה דבר שאנחנו בהחלט עובדים עליו ומקדמים אותו.
+
+ דבר נוסף, במסגרת תוכנית התקשוב אנחנו עכשיו פועלים ומרחיבים ומתאימים את הכלים הדיגיטליים וחושפים את בתי-הספר לחדשנות לימודית. אנחנו צריכים לתת מצד אחד הצטיידות דיגיטלית, אבל מצד שני גם לחייב כלים ותוכנה מתאימה והכשרה מתאימה כדי באמת להשתמש באמצעים הדיגיטליים הללו. אנחנו פועלים עכשיו – אני אישית, גם, יצא לי לראות כמה אמצעים דיגיטליים פורצי דרך שהמשרד הולך להשקיע בהם ולהיכנס בהם, אבל שוב, יחד עם הכלים ועם ההכשרה המתאימה. 
+
+כל הנושאים הללו יקבלו דגש מיוחד, וכמו שאמרתי, אנחנו מאמינים שכל תלמיד יכול, אנחנו מאמינים שלכל תלמיד מגיעה הזדמנות שווה אמיתית, ואנחנו רוצים שבסופו של התהליך אנחנו באמת נהיה מדינת מופת, וגם בדבר הזה, בפערים, נהיה מדינה אחת לעם אחד, ושכולם יוכלו להצטיין ולהתקדם. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה, אדוני סגן השר. מה אתה מציע?
+
+
+ אין לי בעיה להעביר לוועדה אם צריך.
+
+
+ועדת החינוך?
+
+
+ועדת החינוך, אין בעיה.
+
+
+ ועדת החינוך, אוקיי, אז אם כך אנחנו מצביעים בעד העברה לוועדת החינוך, או נגד. 
+
+ נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+ בעד – 9, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעות לסדר-היום על מבחני פיז"ה עברו, ותועברנה לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים עכשיו להצעה לסדר-היום מס' 1710 של חבר הכנסת דב ליפמן: קריאת היועץ המשפטי לממשלה לקיים בחירות חוזרות בבית-שמש. תשיב במקום שר הפנים גדעון סער סגנית שר הפנים חברת הכנסת פניה קירשנבאום. 
+
+
+ ומה עם ההצעות שלפני? 
+
+
+ – – – כמה תלונות לא הגיעו.
+
+
+ עשר דקות.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, תודה, גברתי השרה, חברי הכנסת, קודם כול – אני רציתי להתחיל בדברי שבח ליועץ המשפטי לממשלה, כי עכשיו זה בידיים של השופטים, והם יחליטו מה כן נכון, מה לא נכון, היה חוקי, לא חוקי, וזה באמת המקום שבו צריכים להבין מה קרה בבית-שמש. אבל חשוב לי להעביר כמה מסרים חשובים, וגם יש מה ללמוד מכל מה שקרה בבית-שמש. 
+
+ לפני הבחירות כל המדינה דיברה על הבחירות בבית-שמש, אנחנו יודעים שזה היה צמוד, מועמד מול מועמד, מול ראש העיר המכהן, ולפני הבחירות אני קיבלתי מידע מכמה מקורות שהיו ניסיו��ות – כבר לפני הבחירות – לזיופים והעברת כתובות וכל זה. אז אנחנו פה, בכנסת – –
+
+
+ למה לא פנית למשטרה? לא פנית למשטרה?
+
+
+ – – אנחנו קיימנו ישיבת ועדה בכנסת וביקשנו שיבדקו את הנושא. בסוף הם אמרו שהם בדקו ולא היו בעיות, לא מצאו משהו מחוץ לחוק, אז אנחנו הלכנו לבחירות. אבל אפילו לפני הבחירות – וזה גם לחבר הכנסת מש"ס חשוב לשמוע – היו פרסומים, היו פרסומים בבית-שמש – – –
+
+
+חשוב שגם אתה תפתח את האוזניים ותתחיל לשמוע. הבעיה שאתה לא שומע – – –
+
+
+ סליחה, אדוני. תודה.
+
+
+לפי החוק אסור להשפיע על מישהו להצביע לאיזה מועמד עם קללות או הבטחה להעניק ברכה וכו', אבל אנחנו מצאנו ברחובות בית-שמש פרסום ממפלגת ש"ס: בעומדך מאחורי הפרגוד אינך לבד, מרן מביט עליך מלמעלה בעיניו הטהורות ובוחן את ידך, האם יד זו באה לכרות עמו ברית שלומים. זה מה שאנחנו מצאנו. גם היו כל מיני איומים על בוחרים, כמו פתקים בבתים שלהם ביום הבחירות, ש-700 צווי הריסה מונחים על שולחנו של היועץ המשפטי של העירייה, ואם המועמד החילוני יעלה הם לא ירחמו עליך ולא על ילדיך. כל מיני איומים, כל מיני דברים שנתנו הרגשה שזה לא הולך להיות בחירות טהורות. וכמובן, היה לחץ בצד של ראש העיר המכהן. אבל יצאנו, יצאנו לבחירות, לממש את זכותנו הדמוקרטית, כל איש על-פי מצפונו ורצונו החופשי.
+
+ אני רוצה להדגיש, ב-2008 ניצח המועמד החרדי עם המון קולות מחילונים, כך שזה לא היה עניין של חרדי או חילוני; יצאנו לבחירות, וכל מי שמנצח מנצח. אבל, לצערנו הרב, הבחירות האלה היו מלוות בפגיעות רבות בהליך הדמוקרטי התקין. חשוב מאוד להדגיש – זה חשוב מאוד, ואני מייצג את תושבי בית-שמש כאשר אני אומר את זה – זה לא נושא של אנטי מישהו בכלל, אלא יש עובדות בשטח. וזה מה שקרה אתמול בבית-המשפט, כאשר הם עברו על זה והם העבירו את כל הראיות. אבל חשוב מאוד שאף אחד – שאף אחד לא ינסה להפוך את זה למלחמת דת, למשהו של חרדים מול חילונים, או משהו כזה, וזה חשוב לי כי אני כבר ראיתי שזה קורה פה, בבית. 
+
+ למשל, לפני שבוע חברי כנסת עמדו פה וניסו להגיד שלא הייתה שום יריקה בבית-שמש, שזה לא קרה. אני ישבתי פה במליאה עם חבר הכנסת, ואני הראיתי לו את הסרטון. אתה לא תאמין מה שהוא אמר; הוא אמר: בסרטון אני רואה שהבן-אדם כן כנראה ירק, אני רואה שהגברת כן הגיבה כמו שמישהו ירק עליה, אבל אני לא רואה שהיריקה באוויר, אני לא רואה, אתה יכול לא לעבור על זה, אני לא רואה את זה באוויר – כאילו זה חליצה, או משהו כזה, שצריכים לבדוק את היריקה. יש עובדות, והגיע הזמן שלא נהפוך כל דבר שנוגע בציבור החרדי למלחמה. 
+
+ זה לא עניין של חרדים או לא חרדים, ואני פשוט – חשוב לי לפרט כמה דוגמאות פה, כדי שאנחנו בבית נבין מה קרה בבית-שמש, והמלחמה על דמוקרטיה, וזה מה שזה – מדברים על מלחמה בדמוקרטיה. הם מצאו ממש רשתות לרכישת תעודות זהות, מעבדות לזיוף, כולל תחפושות, כדי שאנשים יצביעו כאילו הם כל מיני אנשים. יש פעיל שאמר: אני הגעתי למטה בערך פעמיים, בימים שונים, בעניין של ניסיון לגייס את תעודות הזהות של אותם אנשים שלא יכולים להצביע. נתנו לי חבילה של תעודות, לא יודע כמה, אבל חבילה עבה. במקביל אני קיבלתי כל מיני פניית מאנשים שמעוניינים לשמש כמצביעים. כאשר במשטרה הם תפסו את האנשים שהיו באחת מהמעבדות, הוא כתב אס.אם.אס: תפסו אותנו, תביא חברה למקום דחוף. אס.אם.אס ליועץ של ראש העיר המכהן, ליועץ שלו: בואו דחוף, הם תפסו אותנו. ועוד פעילים שאמרו: יש לנו שקית של 500 תעודות זהות, ודיברו על מוקד הפקדה. הקנאים, הקיצונים, שלא מצביעים, שילמו להם – שילמו להם לתת את תעודות הזהות. אז אנחנו מדברים על משהו רשמי, ולא משהו מקרי.
+
+ חברים שלי הגיעו לקלפי להצביע, ואמרו להם: כבר הצבעתם; מה קרה פה? מתים – אנשים שנפטרו בין יום סגירת פנקס הבוחרים ליום הבחירות – יש לנו רשימה של השמות, שהם הצביעו. לפני הבחירות היה סקר, קיבלנו טלפונים: האם אתם תהיו בחוץ-לארץ ביום הבחירות? ואנחנו מצאנו ש – כן, המון אנשים שהיו בחוץ-לארץ בסופו של דבר הצביעו. יש כל מיני בניינים – וזה כן קשור למשרד הפנים, ואנחנו צריכים תשובות – היו בניינים של ארבע קומות, שבממוצע יש בהם בין שמונה לעשר משפחות, ואנחנו מוצאים שברשימה שם יש 27 משפחות, 35 משפחות. 
+
+ עדויות על העלמת פתקים של אלי כהן, עד שמנהל הבחירות בעצמו הורה להדפיס יותר פתקים, כי פשוט לא היו להם מספיק. בקלפי 69 תפסו את סגן יושב-ראש הקלפי, שלקח את כולם; הוא לקח את כל הפתקים. 
+
+ אז יש לנו כבר את כל הראיות, יש לנו את כל העובדות, קיימנו דיון נוסף פה, בכנסת, תושבים הגישו עתירה, וכמו שאני אמרתי, היועץ המשפטי לממשלה הגיש עתירה. 
+
+ חשוב מאוד לומר שלא מדברים על פחות מבחינת הדמוקרטיה בישראל. זהו תהליך בעד טוהר הבחירות, תהליך בעד צדק, תהליך בעד דמוקרטיה, ואני באמת קורא לחברי במפלגות החרדיות להשתתף בקריאה לטוהר הבחירות, ולא להפוך את זה למלחמה; וגם להגיד: אנחנו כולנו נגד שקר, נגד זיוף. אנחנו מאמינים ב"מדבר שקר תרחק", וצריכים לעבוד יחד נגד זה.
+
+ אני רוצה לקרוא לסגנית השר, אולי כדאי לשנות את המדיניות, כי ביום הבחירות, באמצע הבחירות, כאשר אנשים הגיעו ואמרו להם: כבר הצבעתם, אין מדיניות לקרוא למשטרה מייד. אפילו לפני הבחירות, במשרד הפנים, כאשר היו חששות – אין מדיניות שהם צריכים לקרוא מייד למשטרה. ואני חושב שהגיע הזמן שבאמת אנחנו נטפל בזה. אם יהיו בחירות חוזרות בבית-שמש, מובן שתהיה אכיפה, והמון משטרה, כדי שאנחנו כולנו נדע בסופו של יום שהיו בחירות אמיתיות ודמוקרטיות כמו שצריך להיות. 
+
+ אני רוצה לסיים, כבוד היושב-ראש, ואני רוצה להגן על תושבי בית-שמש, כי זה הפך – יש המון מסרים כאילו הם אנטי; אנחנו מדברים על אנשים מקסימים, שקיבלו את הציבור החרדי בבית-שמש בחום. המונים מדברים על זה שהם גאים בזה שחרדים החליטו להגיע לבית-שמש, אנשים מקסימים, גם המועמד החילוני, בן-אדם שמכבד את הדת, וכולנו מוכנים לקבל את ההחלטה – קודם כול של בית-המשפט, אבל אם יהיו בחירות חוזרות, כמו שאנחנו חושבים שצריכות להיות, אנחנו נקבל את זה, והגיע הזמן שכולנו נעמוד יחד ונדרוש כל הזמן: אמת, דמוקרטיה, ובעזרת השם, זה מה שיקרה בסוף גם בבית-שמש. תודה רבה. 
+
+
+תודה, חבר הכנסת ליפמן. תשיב סגנית השר פאינה קירשנבאום. בבקשה. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי הכנסת שעוד נשארו, גם אני, כמוך – ליוויתי את מערך הבחירות ויום הבחירות, מתוך המטה המרכזי של משרד הפנים – הזדעזעתי לשמוע על ההיקף, או החשש להיקף הזיופים בבית-שמש; מדובר במשהו כמו 267 תעודות שמצאו, דבר כזה. 
+
+כמו שאתה ציינת, הנושא נמצא עכשיו בערכאות משפטיות, אז אין לנו, לכנסת, יותר לתרום לדיון הזה, אלא לחכות להחלטה של הגורם המשפטי. אם אתה רוצה לשמוע את מה שאנחנו שומעים – שההפרש בקולות היה כ-1,000 קולות, ולכן 267 זה עדיין לא משהו שמצדיק. אני לא רוצה להביע פה את עמדתי האישי��, כי אני לא חושבת שזה המקום והמעמד, אבל אנחנו נחכה בהחלט להכרעה של הערכאה המשפטית, ונראה. 
+
+לנושא של אכיפה בבחירות עצמן – כמו שאתה יודע, משרד הפנים, אנחנו אחרי חקיקה על התעודות הביומטריות. נכון שהמאגר הביומטרי הוא פרויקט ניסיוני לשנתיים, והכנסת תצטרך להחליט איפה זה יהיה, אבל התעודות החכמות יישארו, ואני מאוד מקווה שבגלל התיעוד החכם, שבעוד שנתיים הוא יהיה חובה על כל אזרח – זה אומר שבבחירות הבאות נוכל להשתמש בתיעוד החכם. הוא יעזור. לא יהיה אפשר להביא דמות אחרת. מי שיש לו תעודה ביומטרית והוא בא לשדה התעופה או למקום אחר, הוא מעביר את התעודה, הוא חייב לשים את האצבע שלו, אז חייב להיות תיאום בין התעודה לבין האיש שמציג את התעודה. ההצבעות עדיין יהיו בפתקאות, אבל ההזדהות תהיה על ידי תיעוד חכם, ובכך בוודאי נמנע זיופים. כמי שמטפלת בפרויקט הזה ומצדדת בו אני מקווה שזה בהחלט יעזור לנו לפתור את הבעיות של הזיופים להבא. 
+
+ דבר אחד אני רוצה לציין. כשאני מסתכלת על היקף הבחירות שעברנו עכשיו, ב-22 באוקטובר, בסך הכול יש 36 רשויות – בקרוב ל-296 רשויות לדעתי היו בחירות עכשיו, ואם נתקלנו בתופעה הזאת במקום אחד או שניים, מבחינה מהותית אתה מבין שזה באמת אחוז מאוד נמוך. עם כל זה, כואב לי שזה מה שקרה בבית-שמש. 
+
+
+ תודה לסגנית השר. הבעת דעה מהצד. מה את מציעה, גברתי? 
+
+
+ אני חושבת שאין לנו טעם לקיים דיון בוועדה, כי זה נמצא בערכאות משפטיות. אז על מה נעשה דיון בוועדה? אפשר לדון, אבל הרי הוועדה לא תוכל לקבל החלטה, כי ממילא מי שיצטרך להחליט זה שופט, שאצלו זה מתדיין. 
+
+
+ אם אפשר, לא לדון בנושא של בית-משפט, אלא במדיניות שראינו שאי-אפשר לקרוא למשטרה. 
+
+
+ אני מוכנה שוועדת הפנים תקיים דיון על ניהול בחירות, מניעת זיופים; אם אתם רוצים, אפשר להעביר את זה לשם. אני רק מרחמת על ועדת הפנים, על עומס הדברים והחקיקה שהיא דנה בהם. מכיוון שהבחירות האלה יש להן תוקף של חמש שנים, אם אתה לא לחוץ, וזה לא דחוף, ואתה מוכן לחכות חודש-חודשיים, נקיים שם דיון. אני לא קובעת את סדר-היום, יושבת-ראש הוועדה תקבע. נעביר את זה לשם, אין בעיה. 
+
+
+ אני מוכן לזה, אבל אני רוצה שיהיה איזה דיון. 
+
+
+ אנחנו נסכם שאנחנו נצביע אם להעביר את זה לוועדת הפנים, אבל לא בנושא המשפטי, אלא באופן שייקבע בתיאום. חבר הכנסת זאב, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, אני באמת לא מוצא טעם בדיון הזה, מכיוון שהדיון כבר היה, והוא היה בצורה מאוד מאוד מורחבת ומקיפה. בא ראש העיר, באו כל הנציגים, באו אלה שמתנגדים ואלה שהיו בעד, שמענו שעתיים של ויכוחים, ואני חושב שזה רק מלבה שנאה ולא מעבר לכך. אם זה כבר נמצא בהחלטת היועץ המשפטי, ואם בית-המשפט יחליט שכן יהיו בחירות חדשות, אז יהיו בחירות חדשות; אם בית-המשפט יחליט שלא, אז אין צורך. אני אומר, כל הנושא הזה כבר נדון אצל יושבת-ראש הוועדה מירי רגב, ובצורה מקיפה ומעמיקה – גם הסוגיה איך להתמודד בעתיד וגם מה שהיה בעבר. לכן אני חושב שהדבר הזה מיותר לחלוטין. 
+
+ דבר נוסף, צריך לזכור שבכל זאת הפער היה של כ-1,000 קולות בין ראש העיר שנבחר לבין – – – 
+
+
+ ציינתי את זה. 
+
+
+ לכן, אם הוויכוח הוא על 36 זיופים, שזה מה שהמשטרה מצאה בפועל, אני לא חושב שזה יכול לצמצם את הפערים גם בבחירות חוזרות, והחכם עיניו בראשו. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת זאב. אם כן, נעבור להצבעה. בעד יהיה בעד להעביר את זה לוועדת הפנים, עם ההסתייגות שזה יהי�� בנושא כללי ולא משפטי. תודה רבה לסגנית השר פניה קירשנבאום. אנחנו נאפשר לה לחזור ואז נעבור להצבעה. אני מפעיל את ההצבעה: מי שבעד – בעד, מי שנגד – נגד. 
+
+ נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. 
+
+
+ ארבעה בעד, אחד נגד. ההצעה לסדר אושרה ותעבור לדיון, כפי שסוכם, בוועדת הפנים של הכנסת. תודה רבה. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 1772 בנושא: פינוי תושבי שכונת ראמיה בכרמיאל מבתיהם – של חבר הכנסת באסל גטאס. אנא, בוא להציג אותה. סגנית השר תשיב בשם שר הפנים. אדוני, עד עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ אשתדל פחות. 
+
+
+ זה אף פעם לא גרוע.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד סגנית השר, כמובן כולם יודעים שהשבוע הלכה מאתנו, מהעולם, מהאנושות, דמות חסרת תקדים בשיעור הקומה ובאפקט שהשאירה על כל האנושות – נלסון מנדלה. כחלק מהרצון האישי להביע את רגשותי ואת הרגשת האבדה הגדולה, חזרתי לקרוא בספר שלו, ספר הזיכרונות שלו – יש לי את הגרסה הערבית, קראתי את האנגלית – "ארוכה הדרך לחירות". הגעתי לפרק שבו הוא מספר על 50 השנים הראשונות, עוד לפני שנכלא. הוא סיפר על חוויה מזעזעת. אז עלתה לשלטון מפלגת הימין הקיצוני, הגזענית, באופן יוצא מהכלל, שבעצם התחילה לחוקק את כל חוקי ההפרדה הגזעית, שקשה להפריז בחומרתם, והתחילה ליישם אותם. מחוץ ליוהנסבורג היו שכונות של שחורים – סופיאטאון. הוא מספר איך הממשלה, באקט מסוים שחוקקה בפרלמנט, החליטה שהשכונות האלה חייבות להתפנות מתושביהן ושיש להעביר משם את כל התושבים. מדברים על עשרות אלפים, כ-70,000 תושבים שחורים. כמובן שנעשו כל פעולות המחאה וכל הפניות. בסוף, בארבע שנים, משנת 1951 עד 1955, נהרסו כל השכונות האלה וכל תושביהן גורשו והועברו בכוח למקומות אחרים שהוכנו עבורם.
+
+זה מתחבר אצלי להצעה לסדר-היום. אומנם אנחנו מדברים על כפר קטן בשם ראמיה, שהוא היום מובלעת בתוך כרמיאל, בתוך העיר כרמיאל. אבל ראמיה, אני זוכר אותה משהייתי ילד. אפילו כשהתחילו הניסיונות להפקיע את אדמותיהם ולגרש אותם, בשנות ה-90 הראשונות, היינו הולכים ומפגינים, היינו באים באוטו לגבולות של כרמיאל והולכים ברגל, ביער, עוד דרך ארוכה עד שמגיעים לראמיה. היום ראמיה היא בתוך כרמיאל. כלומר, כרמיאל התפשטה וסובבה את ראמיה מכל הצדדים.
+
+מה מציעים לתושבי ראמיה? אוקיי, אני לא שם כאן את העניינים לא של ההפקעות ולא את של החוקים ולא של התכנון והבנייה ושכרמיאל התרחבה על חשבון כל היישובים הערביים. בכלל, כרמיאל הוקמה על קרקעות שלנו, שהופקעו מהיישובים ראמיה, היישוב שלי, דיר-אלאסד, בעיינה ומג'ד-אלכרום. אבל היישוב הקטן הזה, שכולל היום, מה שנשאר ממנו, 250–300 איש ואישה וילד וילדה על 120–130 דונם, הגיעו להסכם אחרי ההפגנות הגדולות והמאבק הגדול בשנת 1995 – הגיעו להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל שהולכים, מפנים אותם ונותנים להם בתוך כרמיאל כמה מגרשים; על דעת התושבים. הסכם חתום בחסות עיריית כרמיאל והרבה גורמים אחרים. המינהל התמהמה, לא יישם את ההסכם בן השש, שבע, שמונה שנים. בינתיים המשפחות גדלו, הילדים התחתנו, משפחות אחרות בנו להן פחונים ובאראקסים שם. ב-2002 פתאום נזכר המינהל ובא לפנות אותם. אמרו להם, נתנו להם 30 מגרשים. אמרו להם: המגרשים האלה לא מספיקים.
+
+התחיל מאבק משפטי מחדש, שהסתיים או בעצם לא הסתיים, עדיין תלוי ועומד בדיון בפני בג"ץ, אבל בינתיים המינהל מבקש מהם לפנות את הקרקע. מייד. בלי שום הצעה קונקרטית חלופית, אנושית, למגורים בתוך כרמיאל. יתרה מזאת, ברור שהכוונה של העירייה ושל המינהל, שמה שהוצע בעבר הוצע, מתייחסים לזה כאל טעות אפילו, ואומרים: השאר צריכים לעבור מחוץ לכרמיאל. אתם באים, מפקיעים קרקעות, מהגרים אותנו, ואפילו לגור יחד אתכם, בתוך כרמיאל, לא נותנים לנו.
+
+מה זה? זה לא מזכיר את סופיאטאון? זה לא הפרדה גזעית? זה לא גזענות? ואפילו אם דקויות החוק והמינהל והפרוצדורות, כי אני בטוח שימצאו דרך לנשל אותם ולהוציא אותם – לפחות לא להצהיר ולהתחסד על נלסון מנדלה, על משנתו, על זה שהוא לוחם חירות, ולא יודע מה, כשבמדינה הזאת, בעשור השני של המאה ה-21 מיישמים אותם עקרונות של הפרדה גזעית של מדיניות גזענית. ועל מי? על כמה משפחות שכל אשמתן שהן גרו על אדמתן. זהו. שום דבר אחר הם לא עשו. לא פלשו, זאת אדמה רשומה על שמם בטאבו, הופקעה מהם בחוקי הפקעה כשבנו את כרמיאל. שום דבר הם לא עשו. כל אשמתם שהם ערבים שגרו על אדמתם, ושייהוד הגליל – שעכשיו גם מוציאים תוכניות מהמגירות, בדיוק זה מה שאמורים לעשות. כמה שפחות ערבים, כמה שיותר קרקע לטובת היהודים.
+
+לפני שבועיים הייתי בוועדת הפנים, ופתאום הזדעקו הרבה חברי כנסת, ומירי רגב, יושבת-ראש ועדת הפנים, כינסה דיון על נושא פינוי שכונה בדרום תל-אביב, שכונת גבעת-עמל. באו התקשורת ועשרות אזרחים וגופים, הזדעקו על תוכנית של פינוי-בינוי. לא מפנים את התושבים של השכונה ואומרים להם, אסור לכם לגור בתל-אביב, תלכו לשכונת-התקווה או תלכו לבני-ברק. והתקיים דיון חריף, כואב. אני הרגשתי את הכאב של האנשים האלה שעומדים לפנות אותם. הוועדה המליצה, והיו כל נציגי הרשויות – הפינוי היה אמור להתקיים, גברתי סגנית השר, למחרת, וכולם הסכימו לדחות את הפינוי.
+
+אני פונה ומבקש שהפינוי או כל ניסיון של פינוי של תושבי ראמיה יתעכב, יידחה, ושהמדינה, עיריית כרמיאל והרשויות, משרד הפנים, יתפסו יוזמה. אפשר להגיע להסכם עם האנשים האלה. בסך הכול ניתנו להם בעבר 30 מגרשים – לתת עוד 30 או 40 מגרשים שיספקו את צורכיהם בעשר השנים הקרובות. זה לא מה שישבור את תוכניות ייהוד הגליל, או ישנה את האופי הדמוגרפי של העיר כרמיאל, אבל זה באמת יעשה קצת צדק עם משפחת סואעד ועם היישוב ראמיה. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת גטאס. סגנית השר פניה קירשנבאום תשיב. לאחר מכן נעבור להצבעה.
+
+
+כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת, הנושא של שכונת ראמיה הוא לא נושא חדש. הוא נמצא כעת בדיון בבית-המשפט העליון במסגרת הערעור. לכן, דיון בכנסת זאת דרישה, ואני יכולה לצטט את הביטוי של השופטת שיושבת בערעור הזה – היא כתבה שהפנייה לכנסת מהווה התערבות בוטה בהליכי בית-המשפט. זה לא משפט שלי, זה משפט שמצוטט מדבריה של שופטת.
+
+
+ על זה ספציפי?
+
+
+כן, על זה הספציפי. אם תרצה, אני אראה לך את המסמך.
+
+לכן אני חושבת – להעביר את זה לכל ועדה, או לקיים כל דיון, כשזה נמצא בהתדיינות בבית-משפט, בהליכי ערעור, זאת – אנחנו תמיד מתנגדים לאקטיביזם שיפוטי – אנחנו בטח לא יכולים לקיים דיון פרלמנטרי כשזה נמצא בערכאות משפטיות. לכן, אני מצטערת. 
+
+
+ אנחנו מדברים על הפינוי בלבד, לא על הפתרון הכללי. על הפינוי.
+
+
+אנחנו מדברים על שכונת ראמיה. מתקיים ערעור בבית-משפט, ולכן אין אפשרות כרגע לקיים שום דיון בשום ועדה, אלא אנחנו נחכה למסקנות של הערעור ונחליט מה עושים הלאה.
+
+
+מציעה להסתפק בתשובה.
+
+
+ אני, אחרי פסיקה של שופטת – – 
+
+
+ לא, בסדר.
+
+
+– – שאומרת שזאת תהיה התערבות בוטה, לא יכולה אפילו להמליץ להעביר את זה לשום ועדה. תודה. 
+
+
+ סגנית השר מציעה להסתפק בתשובה. אנחנו נערוך הצבעה. מי שבעד – – –
+
+
+ אני מציע להעביר את זה לוועדה.
+
+
+ ההצעה – אתה מסתפק בתשובת – – –
+
+
+ מה סגנית השר אומרת? מה אומרת?
+
+
+נחכה לפסיקה של בית-המשפט.
+
+
+ הדבר נמצא בהליך משפטי, חבר הכנסת זאב. 
+
+
+אז שיחכו עם הפינוי גם.
+
+
+ אבל זה בהליך משפטי.
+
+
+ אבל הם מפנים אותם מחר-מחרתיים, בשבועות הקרובים.
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, הם לא מחכים לערעור. רשויות המדינה לא מחכות לערעור.
+
+
+ חבר הכנסת גטאס, האם אתה – סגנית השר – – –
+
+
+אני מבקש שיימצא פתרון ביניים, או שוועדת הפנים תדון בזה – רק – –
+
+
+ לא, אבל – – 
+
+
+ – – לדחות את הפינוי שלהם עד סיום הערעור. זו לא התערבות בתהליכי בית-משפט.
+
+
+ את לא מסכימה לזה, נכון?
+
+
+סליחה, אם אפשר עוד פעם. תראה, הנושא של הפינוי-בינוי שהזכרת זה נושא חדש שטופל והיה אפשר לקבל התייחסות. 
+
+ הנושא של שכונת ראמיה עבר תהליכים חוזרים ונשנים, זה לא שאתמול ניתן צו פינוי והיום זה עבר לבית-המשפט ואתה אומר פעם אחת. היו התדיינויות, היה צו פינוי, זה הוגש לבית-המשפט, בית-משפט החליט שצו הפינוי בתוקף; החזיר לו תוקף מחדש, לפינוי הזה. עכשיו, אתם פניתם לערעור, ובית-המשפט אמר: אנחנו נמשיך בדיונים, נדון בערעור, אבל אתם תצטרכו לקיים את הפסיקה, אתם תצטרכו להתפנות. עכשיו אתה מבקש מאתנו להחזיר את זה לדיון בוועדת הכנסת, או לכל דיון בכנסת, כשאתם מפרים צו של בית-המשפט, צו שנמצא בערעור של בית-המשפט, כשהשופטת אומרת שכל דיון בכנסת יהיה התערבות בתהליכים משפטיים. 
+
+ אני לא חושבת שאנחנו יכולים לדון על זה בכנסת, ואנחנו גם לא יכולים להפר את הצו של בית-המשפט ולהגיד לו עכשיו, אחרי דחיות חוזרות ונשנות: אוקיי, תנו עוד דחייה אחת. אני חושבת שזה תהליך שצריך לקיים אותו. אני מבינה, אולי צריך לפנות ולהמשיך את הדיונים בבית-המשפט ולקוות שזה יסתיים לטובה.
+
+
+חבר הכנסת גטאס, סגנית השר לא מסכימה, מבקשת להסיר את זה, בעצם, מסדר-היום. 
+
+
+ לחכות שיסתיים לטובה.
+
+
+ האם אתה מתעקש על הצבעה? אנחנו – – –
+
+
+רק רציתי לבקש לקיים דיון, לא שיפוטי ולא משפטי – – 
+
+
+ אוקיי, אוקיי, בסדר.
+
+
+– – לתת עוד הזדמנות עד שיסתיים הדיון בבית-המשפט – – –
+
+
+אתה בעצם לא מסכים להסתפק בתשובת סגנית השר?
+
+
+– – –
+
+
+ אוקיי, אנחנו נצביע בעד ונגד ההצעה לסדר-היום. את יושבת במקומך? מי שבעד הוא בעד להעביר את זה לוועדה, ומי שנגד מבקש להסיר את זה מסדר-היום. 
+
+ אני מבקש מכם להצביע.
+
+
+
+יש פה דרמה, אני חושב, עם מניין הקולות. או-אה, שניים בעד, שניים נגד, אחד נמנע. ההצעה לא עברה, לצערי, ולכן היא ירדה מסדר-היום. 
+
+
+
+
+ ואנחנו עוברים כעת – קופצים הצעה אחת ונחזור אליה, להצעה לסדר-היום מס' 1781: הרפורמה בעניין החופש הגדול – הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת משולם נהרי. ישיב עליה בשם שר החינוך סגן שר החינוך אבי וורצמן. טוב לראותך שוב. ולאחר מכן אנחנו נעבור להצעה לסדר-היום שהייתה אמורה להיות פה במקור. בבקשה, חבר הכנסת נהרי. עשר דקות.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, בימי חנוכה יצא קול מבשר מרחוב שבטי-ישראל, מקום משכנה של לשכת שר החינוך, בשורה חשובה על הארכת שנת הלימודים.
+
+
+ הבשורה יצאה מתל-אביב. ההודעה יצאה מתל-אביב. 
+
+
+ הלשכה באופן רשמי נמצאת בירושלים.
+
+ יש שיקראו לזאת הארכת שנת הלימודים, ויש שיקראו לכך קיצור החופש הגדול, ויש שיקראו לכך קייטנה. בכל לשון שיקראו לכך, התוצאה היא חיובית. בכך אנחנו מונעים חשיפה יתרה של התלמידים לרחוב ולסכנות שהוא טומן בחובו, שלא להגיד שיש בכך סיוע רב להורים העובדים. דא עקא, בנשימה אחת נאמר שהתוכנית הזאת תחול על בתי-הספר הרשמיים, הווי אומר, לא תחול על בתי-ספר שבהם לומדים ילדי המוכר שאינו רשמי, כלומר לא יתקיים בהם "יחד שבטי ישראל".
+
+ חברי הכנסת, רק לפני מספר חודשים, בחוק ההסדרים, שר החינוך הנחית גרזן על מאות אלפי ילדי המוכר שאינו רשמי והוביל אותם להתמודדות אכזרית עם חוסר בצרכים הבסיסיים ביותר, כגון שירותי ניקיון ומזכירות, חימום וקירור, ועוד שורה של שירותים שניתנו לכלל הילדים במוסדות החינוך באופן שווה, בזכות ולא בחסד. ואל תטעו, רבותי, אין מדובר בתקציב המדינה, אלא בכספי משלם הארנונה והמסים העירוניים שכל תושבי הרשות משלמים בשווה. 
+
+ טרם התאוששנו מהמכה הקודמת שהנחיתה ממשלה זו על ראשנו, עוד לא יבשו דמעות ילדינו מן העושק והגזירות, עדיין אנו מגששים ומחפשים סיוע ופתרונות לקיצוצים האכזריים, וכבר נוחתות על ראשנו מכות נוספות. אך כבר לימדונו חכמינו זיכרונם לברכה, כי דור אשר מונהג על-ידי מנהיגים עיוורים, סופו שילך בדרך מכשולים וחתחתים, והמכות ינחתו על ראשו בזו אחר זו.
+
+ הבשורה השנייה שנתבשרנו זה שקרן נוצרית, שנקראת הקרן לידידות, תשתתף במימון התוכנית בסך כ-30 מיליון ש"ח. למי שלא יודע מה זה הקרן לידידות, שמה האמיתי והמלא זה קרן האחווה הבין-לאומית לנוצרים ויהודים. לצערנו, הקרן הזאת חלחלה לכל תחומי חיינו כמעט, בהרבה תחומים – לממשלה, בתחום המוניציפלי, למוסדות, ארגונים, עמותות, צה"ל, הסוכנות היהודית ועוד, וזה מתוך אמונה שהנצרות באה להציל את עם ישראל, וזה התפקיד שלהם עלי אדמות. הם רוצים להציל את ילדי ישראל הרעבים, שאין להם מה לאכול. ודווקא בחנוכה, כשאנו חוגגים את ניצחוננו על היוונים ועל המתייוונים שהלכו ועבדו עבודה זרה, משרד החינוך מבשר לנו על השותפות הברוכה עם הקרן הזו, שבסופו של דבר מייצגת את העבודה הזרה. וזה כאשר גם הרבנות הראשית לישראל וגם גדולי ישראל יצאו חוצץ נגד קבלת כספים מהקרן לידידות.
+
+ חברי חברי הכנסת, לצערי, בישראל של 2013 עדיין יש ילדים ששווים יותר ויש ילדים ששווים פחות; יש ילדים שמסמלים עבור הממשלה הזאת את העתיד, ויש ילדים שמסמלים עבורה את העבר. יש ילדים שמדליקים עבורה אור גדול, ויש ילדים שהיא רואה בהם חושך ועלטה. יש ילדים שהם בשבילה בוקר וזריחה, ויש כאלו שהיא עמלה להסתיר אותם מעין רואה. יש ילדים שהם פשוט ילדים, ויש ילדים שהם כלי משחק להשליט דעות על ציבורים שלמים. יש ילדים שמסתובבים היום עם חיוך של חופש גדול, ויש ילדים שמסתובבים היום עם חושך גדול. 
+
+ רבותי חברי הכנסת, הדברים הם מאוד קשים, ואני אומר אותם מלב כואב. אני אומר אותם כמי שמלווה את ילדי ישראל רוב שנות חייו, כמי שהלך ונדד לפריפריה, למקומות הקשים, כדי להציל ילדים, ואנחנו היום ממשיכים, באותה דרך נלוזה, לפגוע בילדי ישראל – לא כולם שווים. אין לי אלא לומר על הממשלה הזאת את הפסוק בישעיהו פרק ה' פסוק כ': "הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר". וירמיהו אומר: "חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו". תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת נהרי. סגן השר אבי וורצמן ישיב בש�� השר פירון, ולאחר מכן נעבור להצבעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, מזכירת הכנסת, ערב טוב, חבר הכנסת נהרי, לא שמת לב שדיברת על עצמך בגוף שלישי, כנראה זה קורה אחרי כמה פעמים שאתה בכנסת. דיברת על עצמך בגוף שלישי. בוא נישאר בגוף ראשון, ככה, שיהיה נחמד. 
+
+ חברי חברי הכנסת, קודם כול, חבר הכנסת נהרי הגיש דברי הסבר וטען – עכשיו הרחבת, נדבר גם על זה, אבל בדברים שאמרת – בכלל לא מדובר ברפורמה, בכלל לא מדובר בהטבה, הרבה משפחות בכלל לא יעמדו – אני לא יודע במה לא יעמדו – לא יעמדו בזה, ולכן יש לך הרבה ביקורת, ואתה מבקש לדון בדחיפות בנושא. אז קודם כול, אני רוצה לומר לכם, חברי חברי הכנסת – – –
+
+
+ אני אחראי למה שאני אומר.
+
+
+  בסדר, אתה גם אחראי למה שאתה כותב. 
+
+
+ אני לא בטוח שכתבתי את זה. אני אמרתי שאני רוצה לדבר בנושא הזה, במזכירות ניסחו את זה – –  
+
+
+ אין בעיה, זכותך.
+
+
+ – – אני אחראי רק למה שאני אומר. 
+
+
+ חבר הכנסת נהרי, זכותך לדבר, ואחר כך אני אגיב. אני רק אומר שאני גם חייב להתייחס למה שאתה הגשת.
+
+
+ – – – את מה שאתה אומר. 
+
+
+ הנה זה.
+
+
+ לא, תסתכל במיילים שהודיעו. 
+
+
+ אתה רוצה שאני אקרא – – –
+
+
+ לא, תסתכל עכשיו מה כתוב. 
+
+
+ לא חשוב. 
+
+ לעצם העניין, רבותי, אנחנו הבטחנו לדאוג לאוכלוסיות מוחלשות, לדאוג לפריפריה, לדאוג למי שאין לו יכולת. הבטחנו וקיימנו. הייתה קריאה ציבורית מאוד רחבה, של מאות ואלפים של הורים במדינת ישראל, שמבקשים מענה איכותי לילדים שלהם בחופשות הקיץ. היו הורים רבים – – –
+
+
+ אני ממש אודה לך. אני דיברתי על נקודה אחת. 
+
+
+ אני אתייחס.
+
+
+ לא, סליחה – – 
+
+
+ אתה – – –
+
+
+ – – גם אני משבח את התוכנית – – 
+
+
+ בסדר, אין בעיה. 
+
+
+  – – אני מבקש באמת להתמקד בנושא הזה של המוכר שאינו רשמי. האם האפליה הזאת מוצדקת או לא מוצדקת?
+
+
+חבר הכנסת נהרי, כמו שאתה הגבת ולא אמרתי מילה, גם אני אגיב ואתה לא תאמר מילה. זכותי להגיב, תשמע בנחת, תרצה להגיב אחר כך – בבקשה.
+
+לעצם העניין, ניתנת פה סוף-סוף הזדמנות אמיתית ל-200,000 ילדים – תשמעו את המספר – בשנה הקרובה, לקבל שירות איכותי של כמעט חודש נוסף, בחודש יולי, של פעילות ערכית, משמעותית, והכי חשוב: כמעט ללא תשלום, או ללא תשלום, על-פי המצב הסוציו-אקונומי של המשפחה ושל האזור. מערכת החינוך באה ואומרת – היא לוקחת אחריות על הילדים 24/7, גם בשנת הלימודים וגם בחופשת הקיץ. זה לא פיילוט, זה לא איזה ניסוי קטן, זאת מהפכה, מהפכה – אנחנו רוצים שילדים לא ימלאו את הזמן שלהם בריק, בחוסר כול, בהתעסקות בדברים חסרי ערך, וכמו שלימדונו חז"ל: שעמום מביא לידי בטלה, ובטלה מביאה לידי חטא; אנחנו רוצים שהילדים יצרכו תרבות נכונה, איכותית, ילמדו ויתקדמו ויפעלו. ולכן החלטנו להפעיל את התוכנית של בתי-הספר של החופש הגדול. 
+
+ מדובר בבתי-הספר הציבוריים בכל הארץ, שיפעלו מ-1 ביולי עד 21 ביולי בשעות 08:00–13:00, חמישה ימים בשבוע. התוכנית תתחיל לפעול באופן הדרגתי; השלב הראשון – כיתות א'-ב', וגם 30,000 תלמידים נוספים בכיתות ג'-ד' מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל. שנה לאחר מכן – ג'-ד', שנה לאחר מכן – ה', גנים – בעצם כל הילדים. את התוכנית יעבירו מורים שיחפצו בכך, פרחי הוראה, מדריכים מקצועיים, ואנחנו גם מתכוונים לבחון השתלבות של בני-נוער בדבר הזה, בפעילות המיוחדת הזאת. למידה מגוונת. השר דיבר גם על ההתמקדות בלימודי אנגלית, אנחנו מתכוונים להשקיע בזה, זה דבר מאוד מאוד מאוד חשוב; יינתנו חוגי העשרה, ספורט, חינוך סביבתי, מעורבות חברתית, למידה באמצעות מרכזי למידה אינטראקטיביים, מועדון קריאה, סדנת כתיבה יוצרת, ימי שיא, הרבה מאוד דברים. 
+
+ תקצוב התוכנית – על-ידי משרדי הממשלה ועל-ידי קרנות. שוב, משולם נהרי העלה פה נושא של קרן שפעילה בהרבה דברים במדינת ישראל, נושא ש – איך אומרים, הדיון לא התחיל היום; גם הרבה מידידיך, חבר הכנסת נהרי, מקבלים את תמיכת הקרן. הנושא בדיון, יש מי שחושב כך, יש מי שחושב כך, אני לא חושב שאני צריך גם – קודם כול, לא העלית – – – 
+
+
+ אתה יודע מה – – –
+
+
+ הרבנות הראשית, לכן התחלתי עם הרבנות הראשית. 
+
+
+ הנושא לא נאמר לפני כן ולכן הדבר עלה עכשיו, ועניתי את מה שעניתי. 
+
+ נוסף על כך המערכת גם דואגת – מערכת החינוך דואגת לבני-הנוער בחטיבות הביניים ובתיכונים בפעילות רחבה מאוד בקיץ; שוב, כדי לדאוג שהילדים לא יבלו זמן בדברים שליליים או בשעמום, שמביא לדברים לא משמעותיים.
+
+ דיברת, חבר הכנסת משולם נהרי, על החינוך הציבורי. אכן, המשרד החליט שהפרויקט הזה הוא פרויקט לחינוך הציבורי. אני רוצה להזכיר לך שמרבית החינוך המוכר שאינו רשמי כבר בין כה וכה ממשיך את חודש יולי בפעילות נוספת, צריך לזכור גם את זה. זאת אומרת, הרעיון היה לתת – קודם כול הדגש של המשרד הוא על החינוך הציבורי – –
+
+
+ מה, לא מגיע להם?
+
+
+ – – ויש פה איזושהי אמירה של המשרד, בהחלט, אבל גם צריך לזכור שהילדים הללו ב-30 ביולי – ב-31 ביולי – יצאו לחופש גדול, מ-1 ביולי חודשיים היו בחוץ, כאשר מרבית החינוך המוכר שאינו רשמי ממשיך בחודש יולי, עד תשעה באב, בדרך כלל, ואז יוצאים לחופשה של שלושה שבועות, או חודש, תלוי בכל מקום – ממילא אני חושב שבתי-הספר כבר נמצאים במסגרות, ולא צריכים מסגרת חדשה לזמן הזה. זאת עובדה, אבל בהחלט זאת אמירה של המשרד, אמירה של שר החינוך, של חיזוק החינוך הציבורי, והדברים נאמרו פה, שקורים הרבה דברים. 
+
+ ואני רוצה רק לומר נקודה אחת, משולם נהרי, אני רוצה לומר גם – – –
+
+
+ תאפשר לי להגיב?
+
+
+ כן, בבקשה.
+
+
+ היושב-ראש, אני אשמח מאוד – יש לי מה לומר.
+
+
+ אני רוצה לומר שבעיני – אמרת: ילדים כאלה וילדים אחרים, ילדים שמגיע, חושך ואור וכו' וכו' – אז בעיני, אני רוצה לומר לך לסיום, כל ילד הוא אור גדול, לא משנה מהיכן הוא בא, לא משנה מאיזה מגזר. אנחנו צריכים לדאוג לו שיהיה לו הכי טוב. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני סגן השר. מה אתה מציע?
+
+
+ – – –
+
+
+ רוצים את זה לוועדה?
+
+
+ אני יכול – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ מציע לכם לוועדה; אתה רוצה משהו אחר?
+
+
+ לא, לא, זה בסדר. אני רוצה להגיב על כמה מהדברים.
+
+
+ לא, לא.
+
+
+ הצעה אחרת, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ הצעה אחרת – – – ולאחר מכן נעבור להצבעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, אני מבקש שתשמע אותי. אתה בעצם בא ואומר: הת"תים בלאו הכי ממשיכים עוד חודש לימוד, אז לא מגיע להם כלום. בסדר.
+
+
+ זה לא מה שאני אומר.
+
+
+ לא אמרת אבל זה משתמע. הם נמצאים בפרויקט? לא. נקודה. ככה – – –
+
+
+ משרד החינוך – – –
+
+
+ – – – לא בפרויקט. מצד שני, הורידו להם מ-55% ל-30% כי אין להם לימודי ליבה. זאת אומרת, מכים עוד יותר את מי שאין לו.
+
+דבר נוסף, לא הייתה תשובה על המוכר שאינו רשמי. האם בתי-הספר "בית-יעקב", המוכר שאינו רשמי, ובתי-ספר אחרים, הבנות למשל, שיש להן חופשה חודשיים – הן בפרויקט הזה או לא? המוכר שאינו רשמי, שיש להם גם חודשיים חופ��, האם המוכר שאינו רשמי זה לא לאומי? הם לא חלק מילדי ישראל? הם לא בתוכנית הליבה, למרות שהן לומדות גם לבגרות? אני רוצה להבין.
+
+יש פה איפה ואיפה. זו מדיניות מושחתת שחייבים לשנות אותה. אני מתפלא שאתה מגן על תוכנית כזו, אולי מתוך הייתי אומר תמימות ויושר לבך, בגלל שאין לך ברירה, אבל אני אומר לך: כל מי שרואה את התוכנית הזאת יכול רק להזדעזע ממנה.
+
+
+ הוא לא אמר את דעתו.
+
+
+ הוא לא אמר את דעתו; הוא אמר את עמדת משרד החינוך.
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ אבל זו עמדת משרד החינוך. ואני אומר לך, בבג"ץ זה לא יעמוד, אני מודיע לך. ואנחנו נלך לבג"ץ, אין ברירה. זה אחד מהנושאים שחייבים פעם ולתמיד לעשות סדר בהם. אתם לא יכולים להחליט שרירותית בתקציבים, בהמשך תוכניות, למי לתת, למי לא לתת, לפי שרירות עיניכם.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת זאב.
+
+אנחנו, אם כן, עוברים עכשיו להצבעה. מי בעד – זה בעד להעביר את ההצעה לסדר-היום לוועדת החינוך. ומי נגד – זה בעד לא לאשר את ההצעה לסדר-היום.
+
+
+ אולי הוועדה לביקורת המדינה?
+
+
+ אני הצעתי לוועדת החינוך.
+
+
+ כן, הוועדה לביקורת המדינה.
+
+
+ אם אין הסכמה צריך להעביר את זה לוועדת הכנסת, והיא תחליט לאן להעביר את זה; אלא אם אתם רוצים להסכים.
+
+
+ הסכמה, הסכמה.
+
+
+ יש הסכמה.
+
+
+ יש הסכמה על מה?
+
+
+ להצביע – – –
+
+
+ ועדת ביקורת המדינה שתחליט אם זה נמצא בקריטריונים – – –
+
+
+ סגן השר וורצמן – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אז אתם לא רוצה לוועדה לביקורת המדינה?
+
+
+ אוקיי – – –
+
+
+ אתה מסכים, סגן השר – – – ועדת הכנסת, שהיא תחליט.
+
+
+ לא, לא – – – מה זה קשור? ועדת חינוך; זה נושא של החינוך.
+
+
+ יש הסכמה לוועדת חינוך, או שוועדת הכנסת תחליט לאן מעבירים?
+
+
+ ועדת הכנסת תחליט. נו, אין ברירה.
+
+
+ טוב. אז בעד – זה להעביר את זה לוועדת הכנסת להחלטה באיזו ועדה זה יהיה. בבקשה – – –
+
+
+ ועדת חינוך.
+
+
+ ועדת החינוך, אוקיי. ועדת החינוך – אני מתקן. 
+
+ נא להצביע. מי בעד? מי נגד? סגן השר, אתה מצביע?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+אם כן, חמישה בעד, אפס מתנגדים. ההצעה תעבור לדיון. היא אושרה ותעבור לדיון בוועדת החינוך של הכנסת. 
+
+ כן, אדוני?
+
+
+  – – –
+
+
+ לציין שהשר שטייניץ הצביע בטעות במקום השר גדעון סער. אנחנו נתקן את זה, בסדר? צוין לפרוטוקול, אנחנו מודיעים. כן.
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעה האחרונה לסדר-היום – סליחה, סליחה, נכון, לפני – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ עכשיו חבר הכנסת נסים זאב בהצעה לסדר-היום מס' 1697 בנושא: המשך ההסתה ברשות הפלסטינית. בבקשה, חבר הכנסת זאב.
+
+
+ הוא מוכן לתת לי.
+
+
+ זה הסדר שיש פה, חברים. אני מתנצל.
+
+
+ אבל הקדמתם כבר, שיניתם – – –
+
+
+ לא, לא, לא. זה הסדר – אתה – – –
+
+
+ זה בכתובים – – –
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב יעלה לנמק את ההצעה לסדר-היום 1697: המשך ההסתה ברשות הפלסטינית. ישיב השר יובל שטייניץ בשם הממשלה. בבקשה, אדוני. יש לך עד עשר דקות לנמק את ההצעה לסדר-היום.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת שלא נמצאים, לי אין שאלה על ההסתה של הרשות הפלסטינית אלא על העיוורון שפוקד אותנו. אני לא מבין מדוע אין תנאי מינימלי, תנאי למשא-ומתן, לא שיכירו בנו כמדינה יהודית – זה בסוף, הבלוף הזה, אנחנו יודעים שזה לא יקרה – אבל לפחות הפסקת ההסתה.
+
+בזמן שחברי כנסת רבים, אדוני היושב-ראש, ממהרים ללחוץ את ידו של אבו מאזן, רואים בזה אפילו זכות: אני הולך למוקטעה. יש כבר תחרות בין החברים מי יזכה לחבק אותו יותר טוב. אין לי עם זה בעיה. אבל הגיע גם הזמן שנחשוף את הפרצוף האמיתי של הרשות הפלסטינית ושל העומד בראשה.
+
+ כולנו בוודאי זוכרים את נאום אבו מאזן לאחרונה בעצרת הכללית של האו"ם, ב-26 בספטמבר השנה, מה שהוא אמר: אנו ממשיכים להושיט את ידנו לישראלים, ואומרים לנו: תנו לנו לפעול להשכנת תרבות של שלום. הרי זו ססמה נבובה. ארבעה ימים רק לאחר מכן, ב-30 בספטמבר, עוד באותו חודש, כאשר אבו מאזן מארח את המשורר המצרי – קוראים לו הישאם אל-ג'ח', ששירו הנודע: "אויבנו הציוני הוא השטן בעל הזנב" – באותו ערב, נעשה כבוד גדול לאותו המשורר, נערך טקס הוקרה מטעם הרשות הפלסטינית; לא פחות ולא יותר, שר התרבות בכבודו ובעצמו בא ונותן את אות ההכרה לאותו המשורר.
+
+אבל נאמר, זה בתחום התרבות. מה קורה בחינוך? מה אומרים ומה מלמדים המורים לתלמידים? אנחנו רגילים, להבדיל אלפי-אלפי הבדלות, בתלמודי-תורה, כשמתחילים ללמוד "בראשית ברא אלוקים", אז הרבי אומר: "בראשית ברא אלוקים", והתלמידים אומרים: "בראשית ברא אלוקים". ככה אנחנו מלמדים את התורה לעם ישראל. אבל הנבלות האלה, מה מלמדים: הנף ידך, הרם קולך, הציוני חייב למות; וחוזרים על זה כפזמון – עוד פעם ועוד פעם כדי שהתלמיד יזכור את המשפטים האלה שחייבים להיחקק בראשו ובמוחו. ילדה בטלוויזיה הממלכתית הפלסטינית אומרת: בני ציון הרעים ביותר מבין הבריות, הם הקופים הברברים.
+
+הממדים של תופעת ההסתה ובניית תרבות השלום הם קריאה מפורשת בעצם לאלימות ולטרור. מה בעצם, מהי הקריאה באחוזים? כשאנחנו נרצה לחלק ולדעת איך זה מתפצל באוכלוסייה הפלסטינית: 30% מתוך כל המסרים זה קריאה מפורשת לאלימות ולטרור; 30% זה אווירה מעודדת טרור, 30% יש לנו גם חלק דה-לגיטימציה של קיום ישראל, ועוד 20% – הסתה לשנאה ודמוניזציה. הטלוויזיה הפלסטינית מדי פעם קוראת ליהודים לעזוב את ישראל מאחר שהם גנבו אותה. טוב, זה דברים קטנים, דברים פשוטים, אבל אנחנו לא יכולים לבוא אחר כך בשאלה ולומר: מדוע פתאום איזה פלסטיני, בא לו לרצוח איזה יהודי? כי זה בא לו. מאיפה זה בא לו?
+
+ ההופעה של ה"פתח", בנוכחות עבאס ומנהיגי הרש"פ: מרפיח עד ראש-הנקרה, ומחיפה עד בקעת-הירדן, כשיר וכהצגה, כולה שייכת לפלסטין. מדינת ישראל בוודאי לא קיימת, וברור שבאופן ודאי ובקרוב מדינת ישראל תוסר. 
+
+ אדוני היושב-ראש, יש מסרים הרבה יתר קשים, וזה מופיע בדפי הפייסבוק הרשמיים של בתי-הספר. מה לעשות, אנחנו בטכנולוגיה מאוד מתקדמת. מה אמר היטלר: יכולתי להשמיד את כל היהודים בעולם, אך הותרתי כמה מהם כדי שהעולם ידע מדוע השמדתי אותם. הם בעצם מצטטים את דברי היטלר כדי לעודד את התלמידים בכל מיני דקלומים של שנאה בתוכניות הילדים. 
+
+ אני אמשיך, אדוני היושב-ראש, בכמה דוגמאות: היעלמותה העתידית של ישראל היא בלתי נמנעת, ובמקומה תקום מדינה פלסטינית על כל שטחי פלסטין. וכמובן על המפה אין באר-שבע, אין ירושלים, יש שם רק יריחו, שכם, ג'נין וכו'. הכול שייך להם. ומובן שבבתי-הספר חלק מהשירה זה "אנחנו רוצים את חיפה, אנחנו רוצים את עכו", זה דברים מאוד לגיטימיים, על זה אני לא כל כך ארחיב, כי אלה דברים – אני יכול לומר לך שגם חברי הכנסת שלנו היו רוצים לראות את זה, לצערנו הרב, הקיצונים שבהם. לישראל אין זכות להתקיים, בוודאי לא כמדינה יהודית, מאחר שאין עם יהודי, וממילא אין לו זיקה היסטורית לארץ הקודש. 
+
+ עכשיו, אדוני היושב-ראש, הבעיה שלנו, שאתה רואה מדי פעם בטלוויזיה של הרש"פ, הרשות הפלסטינית, כאשר ילדות קטנות יוצאות בקריאה של ג'יהאד, "אני רוצה להגן, אני רוצה להילחם, אני רוצה לשאת מקלע ורובה, ועל ישראל ננחית מכה" – אנחנו מדברים על תרבות של שנאה ושל ג'יהאד מאז שהם תינוקות. 
+
+ אני רוצה להביא עוד כמה דברים, שגם הם חשובים, והם רבים, אבל אני חושב שהדברים המזעזעים ביותר – שעדיין אנחנו רואים שבאמנה הפלסטינית ההתעלמות המוחלטת שלהם מכך שמדינת ישראל בכלל קיימת, ושמדינת ישראל – בכלל, האג'נדה שלהם: זה רק שלב ביניים. ושלב הביניים בעצם אומר: אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לקחת את המדינה בכמה חלקים, ואנחנו נעשה את זה בכמה שלבים, אבל אנחנו בסופו של דבר נגיע ליעדים, והיעד שלנו זה פלסטין שהיא בעצם על כל חלקיה ועל כל מדינת ישראל. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, יש לי פה דפים, כמעט 62 עמודים, שמצטטים קריאות קיצוניות, למשל של ג'יבריל רג'וב, שאומר לבנימין נתניהו "יא כלב", "בני ציון הכלבים" וכל מיני מילים, ומראים בתמונות את הכלב, ומשווים אותו ליהודים. זה בטלוויזיה הרשמית של הרשות הפלסטינית.
+
+ אני לא רוצה להאריך, אבל אני חושב שיש מקום, אדוני השר, לקיים כאן דיון מעמיק, רציני, כאשר אנחנו מתקדמים במשא-ומתן לשלום, מדוע ממשלת ישראל לא מעמידה בראש ובראשונה תנאי הכרחי, שזה הפסקת ההסתה בבתי-הספר, בטלוויזיה הממלכתית שלהם, הרשמית, של הרשות הפלסטינית, בחינוך, בתרבות, בכל המקומות הרשמיים שלהם, שבהם יש להם יכולת השפעה הרסנית. ואני מבקש מכבוד השר – אני חושב שיש מקום לקיים דיון רציני ומעמיק בסוגיה הזאת. 
+
+ אני לא רוצה להקריא את כל מה שיש, כי אני ישבתי בוועדת החוץ והביטחון במשך שעתיים, ויש לי גם את הדיסק שהביאו לנו, וראינו אפילו את אחמד טיבי שם, באחת ההופעות, הוא הופיע שם כאשר יש שם זמר או זמרת, אינני זוכר, ששרים בצורה של הסתה נגד מדינת ישראל, וכולם מוחאים כפיים. אני חושב שיש מקום להוקיע ולדרוש ממש ביד תקיפה, שכל חברי הכנסת הערבים, שמדי פעם נמצאים בכל מיני הופעות, או מופעים כאלה ואחרים, שיש בהם הסתה נגד מדינת ישראל – עצם הימצאותם במקומות האלה, זאת אומרת שהם שותפים להסתה. הם אומרים: אנחנו אתכם. הם לא צריכים יותר מזה, הם אפילו לא צריכים למחוא כפיים כשכולם מוחאים כפיים. עצם הדבר שהוא יושב במקום כזה, שכולו הסתה נגד מדינת ישראל, אני חושב שאנחנו חייבים לא רק להוקיע – לאסור את זה בכל חומרת הדין. תודה, אדוני. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת זאב. השר שטייניץ יעלה להשיב בשם הממשלה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, חבר הכנסת נסים זאב, הייתי שמח לעמוד פה, אדוני היושב-ראש, ולטעון שחבר הכנסת נסים זאב קצת הגזים בדבריו, אבל לצערי הרב הוא דייק בכל מילה ובכל דוגמה שהובאה כאן. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אכן, הרשות הפלסטינית מדברת בעולם באנגלית – באו"ם, בוושינגטון, באירופה – על שלום בין העמים, ובבית, בערבית – במערכת החינוך, בטלוויזיה הפלסטינית הממלכתית – אני לא מדבר על ה"חמאס" בעזה, אני מדבר על הרשות הפלסטינית ונשיאה אבו מאזן – מקדמת, מממנת, דוחפת תרבות של הסתה, משטמה ושנאה כלפי העם היהודי וכלפי מדינת ישראל. 
+
+ המשרד לנושאים אסטרטגיים, שאני עומד בראשו, מכין את מדד תרבות השלום וההסתה – מדד מקצועי, מעקב מקצועי, שאנחנו מפרסמים כל שישה חודשים – על בסיס רבעוני, אף שבדרך כלל הפרסום הוא כל שישה חודשים, מאוקטובר 2009, ואני, לצערי, חייב לומר לכנסת שגם אם בחמשת החודשים האחרונים מתנהל תהליך של משא-ומתן לשלום, תרבות השנאה וההסתה איננה נפסקת; היא מגיעה לעתים לממדים שמזכירים את ההסתה האנטישמית, ואפילו הנאצית, נגד העם היהודי באירופה של שנות ה-30.
+
+ כשאנחנו עושים ניתוח מה המסרים המרכזיים שילדים פלסטינים – שוב, אני לא מדבר על ה"חמאס", אני לא מדבר על בתי-ספר ייחודיים או קיצוניים, אלא על המסרים הכלליים שילד פלסטיני ברשות הפלסטינית – לא בעזה, לא תחת ה"חמאס", בחברון, בשכם, ברמאללה, בבית-לחם, בקלקיליה בטול-כרם ובשאר היישובים – המסרים המרכזיים שמועברים במערכת החינוך הפלסטינית – גם בתקשורת, אבל עוד יותר מכך במערכת החינוך – הם כאלה: 1. למדינת ישראל אין זכות קיום – אין זכות להתקיים, ודאי לא כמדינה יהודית. אין עם יהודי, יש אולי דת יהודית. אין עם יהודי. מאחר שאין עם יהודי ממילא גם אין ליהודים זיקה לאומית או זכויות לאומיות בארץ הקודש, או מה שהם מכנים פלסטין. 2. השמדתה של ישראל היא בלתי נמנעת, היא תגיע במוקדם או במאוחר. במקומה תקום מדינת פלסטין על כל שטחי פלסטין. 3. אולי החמור מכול: היהודים והציונים הם יצורים תת-אנושיים, הם מהווים מעין מפגע סביבתי בכל מקום בעולם שבו הם נמצאים, ולכן יש לטפל בהם בהתאם. 
+
+ אדוני היושב-ראש, המסרים הללו, בצורות שונות – של שירה וסיפור, של תמונות ופלקטים, של ססמאות, מערכי שיעורים, בפייסבוק, בעיתוני ילדים, בטלוויזיה הממלכתית, בתוכניות המבוגרים ובחדשות וגם בתוכניות הילדים בטלוויזיה הפלסטינית הממלכתית, אלה המסרים שאתם גדלים ילדים פלסטינים. ממש תרבות של שנאה ומשטמה כלפי העם היהודי וכלפי מדינת היהודים.
+
+ הדבר הזה עומד בניגוד גמור למחויבות של הפלסטינים בהסכמי אוסלו למנוע כל הסתה אנטישמית ואנטי-ישראלית במקומות, בשטחים וביישובים שיימסרו להם במסגרת הסכם אוסלו.
+
+ אדוני היושב-ראש, הוזכרו פה דוגמאות אכן חמורות. לצערי הרב ישנן מאות ואלפי דוגמאות כאלה. בכל עם ובכל מדינה אפשר למצוא לעתים כיסים של קיצוניות והסתה על-ידי בודדים, לעתים פאשיסטיים, ניאו-נאציים, לעתים מוסלמיים קיצוניים ולעתים אחרים. אבל ברוב העמים באומות העולם הסתה כזאת, בעלת בסיס גזעני כזה, שהיא הרבה מעבר למחלוקת מדינית או פוליטית בין עמים שנמצאים במלחמה או בקונפליקט – ברוב מדינות העולם אנשים כאלה נענשים. כאן אנחנו רואים תרבות של הסתה שמגיעה מהראש, מכוונת מהנשיא אבו מאזן. גם באתר האינטרנט, באתר הפייסבוק של המשטר הנשיאותי, ישנן דוגמאות רבות למסרים של הסתה ושל שלילת קיומה של מדינת ישראל. 
+
+הדברים הללו חמורים מאוד, ואכן, כפי שאמר קודמי מעל בימה זאת, מהווים צל כבד על תהליך השלום וגורמים לישראלים רבים להיות ספקניים לגבי היכולת להשיג שלום, גם תמורת ויתורים כאלה ואחרים. ישראלים רבים שואלים את עצמם: האם אנחנו בהסדר עם הפלסטינים נזכה לשלום אמיתי או רק לפיסת נייר? 
+ 
+ אני פרסמתי לא מזמן, חבר הכנסת נסים זאב, לפני כחודשיים, באחד מהעיתונים המשפיעים בעולם, ב"ניו-יורק טיימס", מאמר שמתאר את תופעת ההסתה הפלסטינית ומסביר לעולם כולו שלא מדובר פה במקרים בודדים של קיצוניים פה במסגד, או כאן בבית-ספר מסוים, או כאן בתוכנית מסוימת, אלא במערכה שיטתית של יצירת דה-לגיטימציה, שנאה ומשטמה כלפי העם היהודי וכלפי מדינת ישראל. אני שמח לבשר שבעקבות המאמר ב"ניו-יורק טיימס" התחלנו לראות גם התעניינות בתופעה וגינוי שלה בממשל האמ��יקני ובחלק ממדינות אירופה, גם בדרגים הבכירים הבינו שזאת תופעה חמורה מאוד שמהווה מכשול כבד בתהליך השלום.
+
+ לכן אני לא רק שלא אמנע, אלא אם הכנסת תחליט על דיון שבו נוכל להציג למכלול חברי הכנסת – – – 
+
+
+ מה ההמלצה שלך?
+
+
+ אני מקבל את ההמלצה של חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ לאן אתה רוצה להעביר את זה?
+
+
+ שיהיה במליאת הכנסת, שיהיה דיון רציני במליאת הכנסת.
+
+
+ אני לא מתנגד להצעה הזאת, להפך. אני רק חושב שכדי שדיון יהיה דיון משמעותי צריך ליצור את המתכונת, שבדרך כלל לא קיימת במליאה, להציג את העובדות. אני חושב שהעובדות – כל אדם בר-דעת, כל אדם הגון, בלי קשר לזהות פוליטית, שרואה נכוחה את הדברים ואת העובדות, לא יכול שלא לראות את זה באור הקשה והחמור ביותר. 
+
+הערה אחרונה לחברי נסים זאב. אני חזרתי עכשיו מארצות-הברית. נפגשתי עם בכירי הממשל שעוסקים בנושא הגרעין האיראני לשיחות על גיבוש ההערות שלנו, הצגת ההערות שלנו והביקורת שלנו על הסכם הביניים שהושג בז'נבה אבל גם לצורך הסתכלות קדימה על העתיד. נפגשתי עם בכירי מערכת המודיעין האמריקנית ועם בכירי הממשל שעוסקים במשא-ומתן בנושא הגרעין האיראני, וונדי שרמן וביל בארנס. אבל בנוסף לכך השתתפתי גם בכנס בפורום סבן, ושם הופיע באחד הפאנלים על הסכסוך הישראלי–פלסטיני ועל המשא-ומתן לשלום בכיר הרשות סאיב עריקאת. לפי כללי הכנס אינך רשאי, ואינני מתכוון לדווח על דבריו, אבל אני אומר מה אמרתי בתגובה, כי זה סביר ולגיטימי. אמרתי לו: סאיב, אינכם מכירים במדינת ישראל הכרה אמיתית, כנה וישרה. אתם מכירים במדינת ישראל, או בזכות הקיום שלה, כאשר אתם מדברים באנגלית בניו-יורק או בוושינגטון. אבל המסרים שהילדים שלכם מחונכים על-פיהם יום-יום הם שבמוקדם או במאוחר צריך להשמיד את מדינת ישראל; היהודים אינם עם בעל זכויות שוות ליתר העמים, לעם הפלסטיני, לעם הצרפתי או לעם הבריטי, ולכן אין להם שום זכות לאומית בארץ-ישראל ואין להם שום זכות למדינה משלהם. זאת איננה הכרה אמיתית במדינת ישראל. 
+
+ לך אני אומר, נסים זאב: אי-אפשר להכיר בזכות קיומה של ישראל – להכיר במדינה כעובדה קיימת זה דבר שהוא טריוויאלי. אפילו איראן מכירה בקיומה של מדינת ישראל כעובדה קיימת. היא רוצה לבטל את העובדה הזאת, אבל גם מי שרוצה להשמיד אותך, או למחוק אותך מהמפה, חייב להכיר בקיומך העכשווי, כי אינך יכול למחוק את מה שלא קיים או להשמיד את מה שאיננו, אלא רק את מה שישנו. השאלה האמיתית כשמדובר על הכרה היא הכרה בזכות קיומה של ישראל, ולא בזה שישראל היא עובדה קיימת – בזה מכירים גם הגרועים באויביה – אלא הכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל. זכות קיומה של מדינת ישראל איננה יכולה להיות מנותקת או נפרדת מקיומה כמדינה יהודית. 
+
+ הצידוק היחידי לקיומה של מדינה שהיא לא ערבית ולא מוסלמית ברחבי המזרח התיכון הוא העובדה שזאת המולדת של העם היהודי ויש לו זכות למדינה משלו בארץ-ישראל. מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית. החלטת האו"ם מ-1947, הנוסח הוא לא הקמת מדינת ישראל, כי עוד לא הוחלט שיקראו לה מדינת ישראל. הנוסח של החלטת עצרת האו"ם על הקמת מדינת ישראל הוא מדינה יהודית, כך כתוב שם. זאת אומרת, גם הלגיטימציה הבין-לאומית נבעה מהחלטה שדיברה על הקמת מדינה יהודית ב-1947 בעצרת האומות המאוחדות. 
+
+ לכן, מי שאיננו מוכן להכיר בזכות קיומה של ישראל, כפי שהיא הוקמה, כמדינה יהודית, בזכותו של העם היהודי גם להקים את מ��ינת ישראל וגם לשמר אותה, איננו מכיר בזכות קיומה של ישראל. ומי שאינו מכיר בזכות קיומה של ישראל, איננו חי בשלום עם מדינת ישראל. לכן אי-אפשר לדבר על שלום תוך התעלמות מהיותה של ישראל מדינה יהודית ותוך התעלמות מהצורך להכיר בישראל כמדינה יהודית, בזכות קיומה, כפי שהיא הוקמה, כפי שהיא מתקיימת, כמדינה יהודית. 
+
+ יש צביעות מסוימת, או חוסר הבנה, מצד אלה שמדברים על שלום אבל מוותרים על הדרישה מתוך טענה שקנו מהפלסטינים כאילו זה לא עניינם; אנחנו נגדיר את עצמנו אם אנחנו מדינה יהודית או מדינה אחרת, הם לא צריכים להתערב איך אנחנו מגדירים את עצמנו. התשובה היא מאוד ברורה: אנחנו החלטנו להכיר בקיומו של העם הערבי הפלסטיני. אנחנו לא קבענו לפלסטינים איך הם מגדירים את עצמם – כעם, כדת. אבל בשלב מסוים החלטנו להכיר בקיומו של עם פלסטיני, כי הם קראו לעצמם עם, ואנחנו החלטנו להכיר בקיומם ובזכותם להגדרה עצמית. זה הבסיס האלמנטרי ביותר של ניסיון להגיע לאיזשהו שלום – ההכרה ההדדית. אנחנו מכירים בכם, אתם מכירים בנו. איך אנחנו מכירים בכם? כפי שאתם מגדירים את עצמכם, כעם ערבי פלסטיני. איך אתם מכירים בנו? כפי שאנחנו מגדירים את עצמנו, כעם יהודי, כמדינה יהודית, שמכבדת מיעוטים כמובן. 
+
+ הסירוב הפלסטיני להכיר בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, קודם כול שהוא מגדיר את עצמו כעם, ושהוא מגדיר את המדינה הזאת, שהוקמה כמדינה יהודית גם על-פי החלטת עצרת האו"ם, הסירוב הזה פירושו האחד והיחיד, מבחינה לוגית – השלילה הזאת, העובדה שאבו מאזן לא מוכן לומר "עם יהודי" – –
+
+
+ זו המצאה. 
+
+
+ – – לא מוכן לומר "זכות העם היהודי להגדרה עצמית ולמדינה משלו", השלילה הזאת, שלא תשלה אף אחד, השלילה הזאת פירושה המשתמע הוא המשך הקריאה להשמדת מדינת ישראל. היא מכילה את הטענה שלא הייתה זכות לעם היהודי להקים את מדינת ישראל. אין בכלל עם יהודי, לכן אין לו גם זכויות לאומיות. ודאי שאם לא הייתה זכות להקים את מדינת ישראל גם אין לעם היהודי זכות לשמור מדינה לאומית משלו, כי אין בכלל עם יהודי, וודאי שאין לו זכות בארץ הזאת. 
+
+ולכן תנאי בסיסי, אלמנטרי, הכרחי ויסודי לשלום הוא הכרה הדדית. כמו שאנחנו הכרנו בקיומו של העם הפלסטיני, הם חייבים להכיר בקיומו של עם ישראל או של העם היהודי. וכמו שאנחנו הכרנו בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית, הם חייבים להכיר בזכותנו להגדרה עצמית ולמדינה משלנו. הסירוב הזה הוא לא – כמו שאומרים גם כמה מחברי הכנסת – אוקיי, אנחנו לא צריכים אותם, אנחנו נגדיר את עצמנו. הסירוב להכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל, בקיומו של העם היהודי ובזכותו למדינה משלו, בזכות קיומה של מדינת ישראל, פירושו שלילה של כל שלום ודו-קיום. אז מכירים בזה שישראל כל כך חזקה שכרגע אין אפשרות לבטל אותה, אבל מחנכים, כפי שהזכיר נסים זאב בהצעתו לסדר-היום, שאין הצדקה לקיומה של ישראל, ושבמוקדם או מאוחר היא צריכה להיעלם מהמפה. 
+
+כך לא עושים שלום, כך לא בונים תרבות של שלום, והגיע הזמן שאנחנו אכן נדרוש, ושאבו מאזן, אם באמת הוא רוצה לקדם שלום ודו-קיום ולהסיר מכשול ענק בדרך לשלום, שיורה מייד, ללא צורך בדיונים ולא בוועדות, להפסיק את ההסתה, את השנאה ואת המשטמה, ושבאמת יתחיל לבנות תרבות של דו-קיום בשלום. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מודה לחבר הכנסת נסים זאב על העלאת נושא חשוב וחיוני זה על במת הכנסת. תודה רבה.
+
+
+ תודה, אדוני סגן השר. גם אני מודה לחבר הכנסת נסים זאב על העלאת הנושא הזה, אבל אני רוצה להגיד לך משהו. מאחר שבתחילת דבריך גם נגעת, או הזכרת, את אותם חיבוקים עם אבו מאזן, שלחלקם אחראית השדולה שלי – ואני אגב תכף אגיד לך למה אני גאה בזה – אז הרגשתי צורך, כי פנית גם אלי אישית, בעקיפין, להגיד לך משהו. 
+
+ קודם כול, אני אתחיל ואומר שאני מסכים וחותם כמעט על כל מילה שגם אתה וגם השר שטייניץ אמרתם, גם על ההסתה המזעזעת והחמורה שיש במערכות הרשמיות שלהם נגדנו, וזה משהו שאני אלחם בו בכל כוחי, וגם על הצורך שלהם, החובה שלהם, להכיר בנו כמדינה יהודית ודמוקרטית, מכל הטעמים שאמרתם; אין לי אתכם בדל של ויכוח. 
+
+ אבל על שאלת החיבוקים או הפגישות אתם, אני אגיד לך – הרי השאלה היא מה אתה עושה מזה. אם אתה מפה, מהכנסת, תצעק ותצעק עליו שהוא מסית והוא שטן, והוא יגיד לך את זה מהבמה ברמאללה, זה דבר אחד. אני רק רוצה – עובדה קטנה, הפעם היחידה שאבו מאזן הודה באופן רשמי שהוא מכיר ויודע שיש הסתה ברשות הפלסטינית נגד ישראל, והפעם היחידה שהוא הודה וגינה את הפיגוע הנורא והרצחני – כמעט – שהיה בפסגות, היה כשאנחנו נפגשנו אתו כשדולת ח"כים ברמאללה. זאת אומרת, השאלה היא מה הדרך להילחם באותה הסתה פרועה ומכוערת ובזויה שיש. לבוא ולצעוק ולהגיד: לא נדבר, נמשיך עם הקיפאון, הם שם ואנחנו פה – ואז, תאמין לי, ההסתה לא תשתנה, חבר הכנסת זאב – או – – 
+
+
+ זה לא מה שאמרתי, אדוני היושב-ראש. זה לא מה שאמרתי.
+
+
+ לא, כי פשוט הוא נגע בדברים שלו. – – או ללכת ולדבר אתם כאויבים – הם כרגע אויבים שלנו, השאלה איך זה ישתנה. אם היינו בגישה הזאת מול מצרים וירדן, כנראה לא היה אתם – זו השקפה, גישה. אני מזמין אותך להצטרף אלינו ביום ראשון לעוד שיחה אתו ברמאללה, של 300 סטודנטים ישראלים שהולכים לשאול אותו שאלות קשות מאוד על הכחשת השואה, על הסתה ברשות הפלסטינית; סטודנטים מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטאות אחרות. זאת בדיוק הדרך להתמודד עם זה, ובטח לא להגביר את הניתוק. אבל זה רק – – –
+
+
+ – – –
+
+
+אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד להעביר את הנושא לדיון במליאה? אני כמובן מאוד מאוד אשמח גם להצטרף. מי נגד? 
+
+
+ אתה פירשת אותי לא נכון. אני אמרתי שכאשר מחבקים צריך לראות מה יש מאחורי החיבוקים האלה. אני לא שללתי את החיבוקים האלה – – –
+
+
+חיבוקים לא אומרים הכרה ואהבה, בהכרח, של הצד השני, או הכרה שכל מה שהוא עושה זה טוב. ממש לא. 
+
+ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד – 4, אין מתנגדים. על כן, ההצעה אושרה ותועבר לדיון במליאת הכנסת.
+
+ אני מבקש לציין לפרוטוקול שבהצעה לסדר-היום 1772, של חבר הכנסת באסל גטאס, פינוי תושבי שכונת ראמיה בכרמיאל מבתיהם, הצביע חבר הכנסת גטאס, כמובן, בעד ההצעה שלו, אבל ההצבעה לא נקלטה – מדור המחשב גם מודה בזה – לא בפלט ולא בעמדה. הסוגיה הזאת תועבר ליושב-ראש הכנסת להכרעה, אבל אני רוצה לציין בפרוטוקול שהצבעתו של מגיש ההצעה לא נקלטה.
+
+
+
+
+ הנושא האחרון על סדר-היום הוא הצעה לסדר-היום מס' 1782 של חבר הכנסת אמנון כהן: צומת הכניסה לבית-חלקיה: סיכון חיי הנאלצים לחצות כביש סואן. ינמק חבר הכנסת משולם נהרי במקום חבר הכנסת אמנון כהן. זו הצעה לסדר-היום ללא תשובת שר, אז מייד לאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה ונסיים את סדר-היום שלנו. בבקשה, אדוני. יש לך עד עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי, חבר הכנסת נסים זאב, כנסת ריקה ולא נכבדה, ביום שני, כ"ט בכסלו, נר שישי של חנוכה, חצה הבחור יוסף יונה רוטנר, זיכרונו לברכה – או ליתר דיוק: ניסה לחצות – את ארבעת הנתיבים הסואנים של כביש מס' 3. כל מה שהוא ביקש זה להגיע מפתח היישוב לתחנה בעבר השני. הוא התכונן להגיע לבית-שמש. הוא לא הגיע לבית-שמש. הוא גם לא הגיע לצד השני של הכביש. בדרך בין הנתיבים פגעה בו מכונית והוא נהרג במקום. זו הייתה טרגדיה לא רק למשפחתו, לא רק ליישוב בית-חלקיה כולו, לא רק לישיבת בעלז שהוא למד בה, אלא היה זה כאב קולקטיבי של כל מי שמכיר את הצומת הסואן הזה, שאפשר להגדירו בכל ההגדרות הידועות: בור ברשות הרבים, פרצה הקוראת לגנב, סכנה ידועה מראש. 
+
+ אדוני היושב-ראש, היישוב בית-חלקיה הוא יישוב ותיק. אם היה אפשר להגדירו במונחים אנושיים, הייתי אומר שהוא אצילי – משפחות ותיקות, חקלאים שומרי תורה. היישוב, כמו רבים הדומים לו, שינה מעט את צביונו וקלט משפחות שחיפשו איכות חיים. בשנים האחרונות גם זכה היישוב להקים מוסדות תורה, הקים שתי ישיבות: ישיבה אחת, ישיבת בעלז שבה למד התלמיד, הבחור יוסף יונה; והישיבה השנייה, שהקימו בנו ונכדו של הרב שפירא, זכר צדיק לברכה, מבאר-יעקב.
+
+אנחנו יודעים את המושג של זקני העיר הקרובה שצריכים לומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה. אני לא רוצה להפנות כאן אצבע מאשימה, אבל כמו בכל מדינה מתוקנת, גם אצלנו יש מוסדות שאמורים לקחת אחריות ומתפקידם למנוע גורמי סיכון. הצומת הזה, עם כל הצער ועם כל הכבוד, היה ונשאר גורם סיכון קטלני, פצצה מתקתקת, הימור מתמיד בחיי אדם. 
+
+ לצורך ההמחשה, כדי להבין באיזה מצב הם נמצאים – מדובר ביישוב שיש בו מעבר לתושבים, כמו שאמרתי, גם מאות תלמידים במוסדות שם שנזקקים מדי יום ביומו לחצות שם את הכביש הסואן, כביש מס' 3. מדובר בכביש מהיר ומשופר המוליך לכיוון דרום. נוסעים בו בנחת ובמהירות גבוהה יחסית. מדובר בכביש שבכל צד יש שני מסלולים. מעט אחרי צומת יד-בנימין, שהוא כבר מרומזר, יש גם את צומת בית-חלקיה. מי שמגיע ברכב מכיוון מרכז, גולש ימינה ליישוב. מי שמגיע מהדרום נצמד לשמאל ומחכה שהכביש מולו יתפנה, ואז הוא מזנק ליישוב. מסוכן, אבל זה מה שיש. לא מצב אופטימלי, אבל לפחות מדובר בנהגים וברכבים. 
+
+מה קורה עם הולכי הרגל? תחנת האוטובוס ממוקמת בצד השני של הכביש. אלו שמגיעים לבית-חלקיה מהמרכז או נוסעים מבית-חלקיה לדרום, אינם חוצים שום כביש. התחנה ממוקמת בצד, אם אחפש ביטוי הולם: בצד הנכון. אבל מה קורה לאלו שמגיעים מכיוון דרום ויורדים בתחנה שממול, כמו גם אלו שמבקשים לנסוע לכיוון ירושלים, או תל-אביב, או מודיעין? אלו ואלו נאלצים לחצות כביש דו-סטרי, כשכל צד הוא דו-מסלולי, ומדובר, בין היתר, בילדים, בנשים עם פעוטות ובקשישים. 
+
+ איך אפשר להסכים עם דבר כזה? מי האיש שלקח על עצמו את האחריות לא להציב רמזור או גשר?
+
+ אני מחזיק פה קובץ של מסמכים. ראש המועצה שם, מר אלי אסקוזידו, כדי למגר את הסכנה בצומת פנה לכל הגורמים – כדי למנוע את המצב המסוכן ואת הסכנות היומיומיות והמוחשיות. וגם אחרי שהסכימו אתו, מתחיל הוויכוח אם יוצב גשר או רמזור. כדי לסבר את האוזן, אומר לפרוטוקול: גשר אמור להיבנות בשמונה שנים; רמזור, שגם עלותו שמינית מעלות הגשר – בארבעה חודשים. 
+
+וכך אומר ראש המועצה לתושבי בית-חלקיה אחרי האסון האחרון: "לדאבוננו הרב, לא הצלחנו לעבור את הוועדה עקב מספר נפגעים נמוך. על-פי המלצות משרד התחבורה, שבעה נפגעים ולא שמונה"; עד כאן, סוף ציטוט. לוועדה הקובעת איזה צומת ירומזר יש קריטריונים, ואחד מהם הוא מספר הנפגעים, וצומת בית-חלקיה גבה עד כה רק שבעה נפגעים. אני קורא את הטקסט ומצטמרר.
+
+לדידי, זה לא משנה, אחת היא אם יהיה גשר או רמזור, ובלבד שיהיה מייד. אי-אפשר לתת למצב הזה להימשך. אי-אפשר להמשיך ולסכן את התושבים במקום. שיתקינו, ראשית, רמזור מהבהב, ואחר כך רמזור ובהמשך גשר, אבל אי-אפשר להשאיר את הצומת במצבו הנוכחי אפילו רגע אחד.
+
+לכן אני מבקש לדון בנושא הזה – ואני יכול רק להצטער שלא מצאו לנכון להביא תשובת שר – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – בוועדה לביקורת המדינה.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ להביא במליאה – והוא יבקש ועדה.
+
+
+חבר כנסת אחר צריך להביא את זה, ולא – – –
+
+
+ אה, אז הוא מבקש: במליאה – – –
+
+
+ המציע זה מליאה. אז אני מבקש שזה יהיה, קודם כול לפי הבקשה של חבר הכנסת נהרי, שזה יהיה בוועדה לביקורת המדינה, כי אני חושב שצריכים גם לקבוע את הקריטריון הברור. 
+
+ אני, אגב, רק אתמול נסעתי בכביש הזה, ואני רוצה לומר לרב נהרי, שיהיה ברור, יש שם מספר רמזורים כמה מאות מטרים לאחר בית-חלקיה. זאת אומרת, לא צריך לחפש פה את הגשר, אפשר להסתפק ברמזור, ורמזור עושה בדיוק אותה פעולה. אני חושב שלא צריכים לחכות לנפגעים נוספים כדי לראות את האסון הכבד.
+
+
+ שיעשו את זה מייד.
+
+
+זהו, זה צריך להיות מייד. אני מסכים אתך.
+
+
+ בהחלט. אני גם בעד שדרוג צומת חלקיה, בעיקר בגלל השם היפה, חלקיה, זה שם מאוד מאוד – אני מזדהה אתו.
+
+אם כן, אנחנו נצביע. מי שבעד – זה בעד להעביר את הנושא לדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, ומי שנגד – נגד. אז אנחנו נעבור להצבעה. בבקשה. נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה.
+
+
+ יש לי הרגשה שזה 0:3, לא? שלוש בעד, אפס מתנגדים – שלושה בעד, סליחה. אם כן, ההצעה לסדר-היום עברה והיא תעבור לדיון בוועדה לביקורת המדינה.
+
+ תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ג בטבת התשע"ד, 16 בדצמבר 2013, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 20:07.
+
+