diff --git "a/21776/raw.transcript.txt" "b/21776/raw.transcript.txt" new file mode 100644--- /dev/null +++ "b/21776/raw.transcript.txt" @@ -0,0 +1,4545 @@ +הכנסת – לרגע רציתי לומר חבר הכנסת יריב לוין, כי דב חנין אני רגיל, תדע את זה – סעיד נפאע, היום יום רביעי י"ז באייר תשע"ב, 9 לחודש מאי 2012 למניינם, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. + + יש לנו הודעה? לא. אנחנו עוברים לשאילתות דחופות. השאילתות הדחופות היום הן רק שלוש, מהטעם הפשוט שחשבנו שאנחנו לא נקיים ישיבה היום מפני שנהיה כבר בפגרת בחירות. אנחנו חוזרים מייד לשגרה, לשגרת החיים. השר להגנת העורף יעלה ויבוא וישיב על שאילתא בעל-פה של חבר הכנסת יריב לוין, יושב-ראש ועדת הכנסת, בנושא: סיווג ביטחוני של המטפלים בבקשות להיתר עסקה במינהל האזרחי. חבר הכנסת יריב לוין רק ימתין שנייה. השר מוכן. נא להקריא את השאלה כפי שהיא, בשלב ראשון. + + + + תודה רבה. + + אדוני היושב-ראש, כבוד השר, במשרדי קצין מטה רישום מקרקעין במינהל האזרחי עובדות פלסטיניות המקבלות לידיהן מסמכי רכישת מקרקעין הנמסרים למינהל, וקיים חשש שמידע כאמור עלול להיות מועבר לרשות הפלסטינית. + + רצוני לשאול: + + מדוע לא תוגבל הגישה למידע לבעלי סיווג ביטחוני מתאים בלבד? + + + בבקשה, אתה יכול לשבת. בבקשה, כבוד השר. + + + כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני חייב לציין את חבר הכנסת יריב לוין, שמקפיד באופן קבוע, שלא כמקובל, להופיע לשאילתות שלו ולהאזין לתשובות. זה חריג ויוצא דופן לחיוב. אני חייב להגיד את זה. + +הדבר השני – השאלה של חבר הכנסת לוין – – – + + + החריג הזה מקיים את הדבר המובן מאליו – שמי ששואל מתבקש להיות נוכח. אבל לצערנו זה חריג. כן. + + + החריגים זה המובן מאליו. + + + כן. + + + חבר הכנסת לוין מעלה שאלה נכונה. והנושא הוא לא רק בתחום הזה, אלא גם בתחומים רבים אחרים. יש נושאים מסווגים במינהל האזרחי. יש מידור בתוך האגפים והמחלקות השונות של המינהל, שעובדים שלא מורשים לראות חומר לא יראו אותו. זה נכון גם במקרה הזה. יש הפרדה בחומרים שעוסקים במקרקעין בין ישראלים לפלסטינים, וזה לא אמור להגיע לידיים פלסטיניות בתוך המינהל. אם אתה מכיר מקרים כאלה או ספקות כאלה אז צריך להביא עניין נקודתי, ואנחנו נבדוק את זה נקודתית וניתן לך על זה תשובה; אם יש לך אירוע כזה או אחר. אבל ככלל, זה לא צריך לקרות. ואם יש אירוע אנחנו נבדוק אותו לגופו של עניין. + + + חבר הכנסת לוין, בבקשה, שאלה נוספת. האם חבר הכנסת חנין ביקש גם הוא שאלה נוספת? + + +– – – + + + לא. + + + חבר הכנסת חנין עבר לצד הזה של הבית? + + + לא, לא, אני לא מחליף את אלקין. + + + אדוני השר, אני מוכרח לומר לך שאני בעצמי כבר לא יודע מי בצד הזה ומי בצד ההוא – – + + + אני תמיד בצד ההוא. + + + – – אבל נדמה לי שהדבר היחיד שאני יודע זה איפה חנין נמצא. + + + תודה, אדוני היושב-ראש. אני מוכרח לומר שחבר הכנסת אריה ביבי מעולם לא נראה לי כל כך קרוב כמו שאני רואה אותו עכשיו מכאן. + +כבוד השר, ראשית, תודה רבה. אני אחדד ואומר שבעיקר הבעיה קיימת בנושא – אנחנו יודעים שברשות הפלסטינית יש חוק שקובע גזר-דין מוות לכל מי שמוכר קרקעות ליהודים. גם באירוע האחרון של בית-המכפלה – הרי יש קושי לשים את האצבע באמת ולהצביע על אדם ספציפי שהעביר חומר. אבל יש יותר מתחושה שכנראה מידע מסוים דלף, ויש יותר מחשש אצל הרוכשים למסור מסמכים מתוך חשש שהדבר הזה יביא לבסוף למותם של המוכרים; אין דרך אחרת להגדיר את זה. ולכן אני מודה על התשובה, שממנה עולה שיש אכן מודעות לעניין. ואני הייתי מבקש, אם אפשר, שתהיה איזו בדיקה, חידוד של הנהלים, ובאמת יצירת ממש חומה, בעיקר במקרים האלה, שהם שאלה של סכנת חיים ממש. תודה. + + + בבקשה, כבוד השר. + + + את ההערה שלך אני בדיוק רשמתי כרגע, באמת בגלל העניין של הדבר המטורף הזה של פסק-דין מוות. אני אחדד את זה עוד הפעם עם הגורמים שעוסקים במינהל בדבר הזה. אבל, ככלל, אם אתה מכיר דוגמאות, כפי שאמרתי קודם, אני מבקש לשמוע אותן. בסדר? + + + תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתא הבאה, והשאילתא היא של חברת הכנסת ציפי חוטובלי, אשר מבקשת לשאול את השר להגנת העורף בנושא: גבעת האנטנות. בבקשה, גברתי, נא להקריא בשלב זה את השאילתא כפי שהיא. + + + +סליחה, אני רוצה להתייחס לעניין שהתפרסם בעיתונות לגבי גבעת האנטנות. פורסם כי משרד הביטחון מסרב לפנות קרקע פרטית בגבעת האנטנות חרף פסק-דין של בית-המשפט. ידועה מדיניות המשרד ששימוש בקרקע פרטית יוסר. + + רצוני לשאול: + + 1. מדוע לא ייפסק השימוש בגבעת האנטנות? + + 2. מדוע נוקטים כלפי המאחזים מדיניות שאין עומדים בה? + + 3. מדוע הטוענים לבעלות במאחזים לא יפוצו? + + + תודה. בבקשה, כבוד השר. + + + מה שמכונה גבעת האנטנות זה על חוף הים מצפון לשדה-דב, שזה בסיס ישן של יחידה 8200. יש החלטה של בית-משפט שמשאירה שנה להסדיר את העניין. השנה הזאת עוד לא עברה. משרד הביטחון הודיע שהוא יודיע את זה תוך כדי השנה הזאת. גם בעיתון שאת קוראת בעיון זה נאמר על-ידי מישהו מבעלי הקרקעות – לא דבר שהייתי בונה עליו יותר מדי. אנחנו מחויבים לעשות את זה בתוך שנה, ואנחנו נבצע את זה בדיוק כפי שקבע בית-המשפט. + + + אבל מה – – – + + + – – – + + + הנושא – – – + + + אתה באמצע התשובה? + + + לא, לא, אני סיימתי. + + + בסדר. את יכולה עכשיו לבוא ולשאול ולהרחיב. אחרייך השר ימתין עוד. אחרי שהיא תשאל ישאל גם דב חנין וישאל גם סעיד נפאע. בבקשה. + + + אדוני, רציתי להבין אם מתשובתך אתה אומר שבעצם המשרד יפנה את השימוש באותה קרקע על חוף הים בתום השנה. זה מה שאתה אומר? + + + משרד הביטחון יכבד את פסק-הדין של בית-המשפט. שוב, זה נראה לי דבר שהוא מובן מאליו. + + + אז אתה אומר שלא תהיה אופציה של פיצוי? + + + לדעתי האופציה של פיצוי נדחתה על-ידי בעלי הקרקעות בגלל סוגיה של מחירים, ולכן מה שבית-המשפט קבע – את זה אנחנו נכבד. + + + אוקיי, תודה רבה. + + + תודה. חבר הכנסת חנין, עד שתגיע לרמקול, אתם ודאי תשמחו יחד עם השר לדעת שאתנו ביציע הכבוד נמצאים משתתפי קורס מטה מתקדם, מחזור ל"א, של משטרת ישראל. יש לנו הנאה רבה, אדוני קצין הכנסת, וכבוד רב לדעת שביניהם נמצאים קצין משאבי אנוש של משמר הכנסת איתמר יעקב וקצינת התחקירים לימור כהן. שתהיו כולכם – שיהיה לכם בהצלחה. כל טוב. בבקשה, אדוני. בבקשה, דב. + + + אדוני השר, באותו נושא אני רצית לשאול אותך מה עמדתך ביחס לכל מיני מהלכים של הכשרה, עקיפה של החלטות בג"ץ, פעולות יצירתיות שמטרתן להכשיר דברים שבג"ץ פעם אחר פעם קובע בהן אמירות חד-משמעיות. + +אדוני השר, אני חושב שעוד לא היה תקדים בהיסטוריה שישנה החלטה, פסק-דין של בית-משפט, והממשלה פעם אחר פעם מנסה בצורה כזאת או אחרת לשנות אותה – לשנות אותה באמצעות כל מיני פניות מוזרות לבית-משפט: להארכת מועדים, לשינוי מדיניות, לבחינה מחדש. יש פסקי-דין. + + אם המסר של הממשלה לאזרחי ישראל הוא שפסקי-דין הם בתוקף וחלים על כל האזרחים חוץ ממתנחלים – תגידו את זה. תגידו: המתנחלים הם מעל לחוק, המתנחלים הם מעל פסקי-הדין, ואנחנו, הממשלה, נכשיר כל שרץ בעניין הזה. אם המסר שלכם אחר, אולי כדאי שתבהירו אותו לציבור. תודה. + + + חבר הכנסת חנין, אני רוצה לומר לך שאני מעורב בעצמי – כיושב-ראש זאת אומרת, לא ברמה אישית, אבל כפוליטיקאי, כחבר הכנסת – בניסיון לדחות פסק-דין שניתן באום-אל-פחם על הריסת בית שעומד כבר 20 שנה תחת האיום של הריסה, ואני אמרתי שכאשר עובר זמן רב כל כך צריך למצוא אולי איזה פתרון אחר. זאת אומרת, יש מקרים רבים של פסקי-דין שלא מקוימים בכל מיני – – – + + + אז אני רוצה – – – + + + אין ספק שלנושא הזה יש גם קונוטציה פוליטית. אין ספק גם – השאלה איפה ארץ-ישראל מתחילה ונגמרת היא גם שאלה נכבדה. אבל אני מוכרח לומר: אתה שואל את השר שהוא במערכת הביטחון, אבל במערכת המשפט, שאתה ואני נמצאים בה, יש מקרים שבהם אנחנו מבקשים, למרות פסק-דין, לבוא ולומר שיש דבר שהוא מה שנקרא בהיסטוריה של המשפט האנגלי "מן הצדק", או האם דבר זה עומד בקנה אחד – – – + + + במשפט, אדוני – – – + + + בבקשה. + + + – – – כי יש בינינו ויכוח גדול בעניין הזה. + + + בוודאי. + + + אדוני צודק, יש אכן מצבים שבהם איך ובאיזה צורה לבצע פסק-דין אלה שאלות שבהידברות – – – + + + ועדת-בגין למשל – ועדת-גולדברג דיברה על מבנים רבים שיש עליהם צו – – + + + לא לא לא, אנחנו לא מדברים – – – + + + – – ושיש עליהם גם – יש ויכוח בעלות עליו, וכל מיני דברים. + + + בסדר, יש ויכוח בעלות. פה אין ויכוח בעלות, נגמר – – – + + + – – – + + + לא לא. – – – נגמר ויכוח הבעלות. בענייני הבדואים בכל הקרקעות יש ויכוח בעלות פתוח, שעוד לא הוכרע. בעניין הזה יש פסק-דין סופי של בית-המשפט העליון, יש פסק-דין עם תאריך – לא פסק-דין כללי, פסק-דין עם תאריך – ועדיין כל מיני קומבינות. + + + טוב. + + + כל מה שיש לי להוסיף – – – + + + חבר הכנסת זאב, אני אשקול לתת לך גם, כי שניים כבר ביקשו. שאלתי אותך קודם אם אתה רוצה, אבל אתה יודע מה? אבל אתה יודע מה? הואיל והיום הזמן הוא בידינו אני אאפשר גם לך לשאול, וגם לחבר הכנסת אריה אלדד, שהראה סימנים שהוא רוצה לשאול. רגע, לאן אתה הולך? חבר הכנסת, עכשיו סעיד נפאע, ואחריו – אתה. + + + תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חוששני שהשאילתא של גברת חוטובלי מחביאה מאחוריה את הטענה שמה שלא קורה או מה שקורה בהתנחלויות, למה שלא יקרה באותה גבעת האנטנות? אבל בכל אופן, אני שמעתי זה עתה מכבוד השר שאכן הקרקע הפרטית מושא השאילתא כן תפונה, אומנם אחרי תקופת-מה. השאלה היא האם אותה מדיניות אכן היא שתקבע גם בהתנחלויות. מה עוד שידוע לכבודו, כפי שידוע לנו – מזמן למדתי משפטים, ולמדנו שזכות הקניין היא זכות המוגנת כלפי כולי עלמא. האם אכן העיקרון הזה יתממש לא רק בגבעת האנטנות אלא גם בהתנחלויות? תודה רבה. + + + תודה רבה. נסים זאב, בבקשה. אריה, אתה ביקשת – לא ביקש. בבקשה, נסים זאב, ואחר כך השר ישיב. + + + כבוד השר, אדוני היושב-ראש, האם ידוע לך כמה מבנים בירושלים נבנו ללא רשיון גם לאחר צווי הריסה מינהליים ושיפוטיים, כשבמשך שנים התנהלו דיונים בבתי-המשפט, ובכל זאת העירייה הלכה לקראת התושבים – – – + + + הוא לא שר הפנים. + + + לא, אני יודע, אני יודע. + + + הוא מדבר רק כממונה, כאחראי למבנים – – – + + + אני יודע, אני רק רוצה להקיש. עכשיו, המבנים האלה נבנו גם על קרקע ציבורית וגם על קרקע פרטית – גם של אחרים – ובכל זאת הרשות, מתוך רגישות, הלכה לקראתם. אני חושב שזאת צריכה להיות המדיניות שהממשלה – כאשר היא חושבת לרגע שאומנם אולי מישהו צריכים לפצות א��תו, יש מקום לפצות אותו, אבל מאידך גיסא לפעמים הנזק מרובה על התועלת, וזה בדיוק המקרה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. אדוני לא צריך להשיב על כל השאלות, אלא רק על אלה שאתה נקראת על מנת להשיב עליהן. בבקשה. + + + כל מה שאני יכול להשיב הוא שאכן, אין ספק שצריך לעבוד לפי החוק. יש מרחב תמרון מסוים שחבר הכנסת זאב ציין אותו כרגע. בכל מקרה, אסור להגיע למצב שבו ממשלת ישראל פועלת בניגוד, או לא מכבדת, החלטת בג"ץ. אין ספק בזה בכלל, וזה מרחב הדיונים שבו אנו נמצאים. והרי כל השואלים מבינים שזה דיון פוליטי פר-אקסלנס, בסופו של דבר. הוא לא ממש קשור לגבעת האנטנות שדיברנו עליה כרגע, שהיא מושא השאילתא. תודה רבה. + + + אני מאוד מודה לשר להגנת העורף, המשיב גם בשמו של שר הביטחון כאדם המעורה בענייני הביטחון ב-50 שנה האחרונות. הגדרתי נכון, כבוד השר וילנאי, כשאמרתי: כאדם שמתמצא בנושאי הביטחון ב-50 שנה האחרונות? + + + – – – + + + בתפקידים שונים – כטירון, כמ"כ, כמ"מ, כמ"פ, כמג"ד, כמח"ט, כסגן הרמטכ"ל וכאדם מרכזי במשרד הביטחון. + + + [הצעת חוק פ/4209/18; נספחות.] + + + רבותי, אנחנו עוברים לחקיקה הפרטית. האם אנחנו צלצלנו להצעת החוק הראשונה? הכול בסדר. הצעת החוק היא של חבר הכנסת משה גפני, המבקש מהמקום להציע את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חנייה במקום ציבורי לאזרח ותיק שגילו עולה על 75). השר איננו כאן. אני אצביע מייד אחרי זה, אלא אם כן אחד מהחברים ירצה להתנגד, חלילה. ההנמקה מהמקום. + + +– – – + + + לא לא, גם אם ההנמקה היא מלמעלה והשר לא יהיה אנחנו נצביע מייד, כי עכשיו יהיה לנו בכלל – אני הצעתי, את האופוזיציה לרכז בשולחן הממשלה, וכל הכנסת תהיה בשאר הדברים. גם יהיה לי – תהיה דרך הרבה יותר טובה לנהל את הדמוקרטיה. + + + יהיו כיסאות מיותרים. + + + יהיו כיסאות מיותרים. דרך אגב, רוב החברים הנוכחים באופוזיציה נמצאים פה בכנסת. בבקשה, חבר הכנסת גפני, אתה יכול לעלות למעלה אם אתה רוצה. איך שאתה רוצה. + + + הוא יכול לדבר חצי שעה גם. + + + לא, אין לנו בעיה של זמן היום – מיוחדת – אז אני אאפשר שגם הנמקה מהמקום תיעשה מהדוכן. חבר הכנסת אלדד, אני הרגע הצעתי שאתם תעברו לשולחן הממשלה, זאת אומרת האופוזיציה, והממשלה תהיה – – – + + + כיוונתי לדעת גדולים. + + + כן, תודה רבה. + + + יהיו מספיק כיסאות – – – + + + תודה רבה. כן, בבקשה. + + + אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, ההצעה הזאת, אגב, שהאופוזיציה תעבור לשולחן הממשלה, היא הצעה רצינית? כי אז אולי כדאי לעבור לאופוזיציה. + + + כן, אבל השאלה אם יהיה – כרגע יש לנו הרבה יותר מקומות בממשלה מאשר באופוזיציה, אבל אם אנשים יתחילו לעבור לאופוזיציה, נצטרך לחזור למערכת הפרלמנטרית שהיה רגיל אחד מהגדולים בראשי הסיעה שאני משתתף בה, שהיה יושב-ראש הסיעה וראש האופוזיציה – אחד, קראו לו גדעון סער, שביד רמה – אז הוא היה מציע את ההצעות האלה. אני בסך הכול חוזר עליהן כגואל עולם. כן, בבקשה. + + + אני כל הזמן התאפקתי שלא להתערב בדיאלוג. אני פשוט אומר את זה לחבר הכנסת גפני, שהוא פרלמנטר הרבה יותר מנוסה ממני, שלהעלות את הרעיון הזה – – – על האופוזיציה – – – + + + חרב פיפיות. + + + אתה תמיד צריך לחשוב טוב עד כמה יעמדו ויעצרו אותך בדרך למימוש של העניין הזה. + + + לא, אבל לא הצעתי הצעה אופרטיבית. + + + אז זהו. + + + לא, בסדר, טוב שהערת את ההערה הזאת. אני אמרתי את זה על עצמי אבל התכוונתי לאחרים. + + + מאה אחוז. + + + לא נראה שיש מישהו שממהר לשם היום. + + + זה נכון. + + + אתה יודע, יכולים להזהיר או אפילו לאיים על אנשים עד רגע שבו לפעמים הפוליטיקה – המאיים מוצא את עצמו מאוים וחוזר חלילה. אני מציע להיזהר מאוד. בעיקר – אני לא אומר את זה עכשיו למישהו ספציפי – אבל בעיקר לאנשים אשר אני רואה את עתידם גם כראשי ממשלה. אני מציע להם מאוד לחשוב היטב: בכל פעם שאתה מאיים, אתה יכול להיות מאוים. הנה, אפילו רותם כבר מבין את זה היום הרבה יותר טוב ממה שהוא הבין את זה לפני שנתיים, או לפני 20 שנה. + + בבקשה, כבוד יושב-ראש ועדת הכספים, כחבר כנסת מן המניין, מציע את הצעת חוק האזרחים הוותיקים – הקצאת מקומות חנייה. + + + היא משיבה? + + + אם היא תרצה היא תשיב. את משיבה? + + + כן. + + + בוודאי. סגנית השר לאזרחים ותיקים, לאה נס, תשיב על הצעת החוק. + + + יפה. + + + בבקשה, אדוני. + + + אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חנייה במקום ציבורי לאזרח ותיק שגילו עולה על 75), התשע"ב–2012. הצעת החוק הזאת, יזמתי אותה יחד עם חברי הכנסת זאב אלקין, אורי מקלב, דליה איציק, פאינה קירשנבאום ואברהם מיכאלי. הצעת החוק הזאת באה לתת לאזרחים ותיקים שגילם עולה על 75 שנה – ההצעה המקורית היתה קצת שונה, אבל על-פי בקשת הממשלה שינינו את הגיל. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שאני על כל פנים מכיר מקרים מסוימים, ויכול להיות שכל אחד מאתנו מכיר אזרחים – אני מכיר אשה שגילה קרוב ל-90 והיא נוהגת – – + + + – – – עד מאה-ועשרים. + + + – – ואני מכיר עוד כמה כאלה. באמת תוחלת החיים עלתה, ויש אנשים מבוגרים שנוהגים ועושים את כל הפעולות שאנשים צעירים עושים, אבל הם מתקשים במציאת מקום חנייה. לכן, הצעת החוק הזאת היא מאוד פשוטה, והיא מאפשרת לאזרחים ותיקים שגילם מעל 75 – לסדר להם מקום חנייה, וזה כפי שיקבע שר הפנים בהתייעצות עם השר לאזרחים ותיקים. זו הצעת חוק שנובעת מהציווי של התורה "והדרת פני זקן" – לאפשר את ההשתלבות שלהם, להקל עליהם, יותר מאשר על אדם צעיר, שהיכולת שלו לחנות רחוק וללכת את כל הדרך גדולה יותר. + +למיטב ידיעתי, הממשלה תומכת בחוק הזה, ואני מבקש את אישור הכנסת להצעה. תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. + + + חבר הכנסת גפני, אפשר לשאול אותך שאלה? + + + גפני, הוא רוצה לשאול שאלה. בבקשה. + + + איך יאכפו דבר כזה? + + + אני לא שומע. + + + איך יאכפו דבר כזה? + + +לא. יהיה, להבדיל אלף אלפי הבדלות, כמו תו חנייה. השאלה היא האם הנכדים לא ייקחו מהסבא – – – + + +זו בעיה. במקומות החנייה של נכים יש בלי סוף שימוש לרעה, ופה – – – + + + אבל גם את זה אוכפים. למה – – – + + +יש לי – – – + + + – – – + + + לא. איך שעשו את זה – אני לא מבין. + + + אתה מעלה שאלה נכונה. + + + אני אגיע לגיל 75, ואני אחנה במקום – – –? + + + השאלה שלך נכונה. אני בכלל לא מתעלם מהשאלה הזאת, ואנחנו גם דיברנו על זה. אני מבקש את האישור העקרוני. ברגע שיש אישור עקרוני שאנחנו מסדרים את הדבר הזה, אז אנחנו נדון על הפרטים. בוודאי שצריך לתת העדפה לנכים. צריך למצוא את הדרך איך אנחנו פותרים טכנית. אם לא נפתור טכנית את הבעיה הזאת, זה לא יבוא לקריאה ראשונה. הערכתי היא שאנחנו נשב יחד בוועדה ואנחנו נמצא פתרון. + + + אני רוצה לומר לחבר הכנסת רותם דבר שאני ער גם לו. בנכים, שבו אנחנו מקפידים גם בצבע – ובזה – – + + + נכון. + + + – – יש כבוד אצל רוב האוכלוסייה. אבל תמיד יש 10% חוליג��ים. להערכתי, צריך שהכנסת תוציא חוק שמי עומד במקום חנייה של נכים ועושה שימוש לרעה או עושה שימוש לרעה בתו חנייה של נכים, דינו מאסר שלוש שנים. אני אומר לך שרובם של אזרחי ישראל בחרדת קודש מכבדים מקום של נכים. + + + נכון, נכון. + + + צריך ממש להקפיד – יושב-ראש ועדת הכלכלה, נדמה לי, אחראי לזה, או ועדת חוקה – צריך להסביר להם. חוליגניזם הוא מכה שאנחנו, כל אזרחי ישראל, סובלים ממנה בעניינים שונים. אבל הנושא הזה של כיבוד מקום חנייה לנכים הוא דבר שצריך להיות לא רק מקודש, אלא שהעונש עליו הוא כזה שאדם כבר יחשוב הרבה אם כאשר הוא מאיים בחוליגניות על הציבור הוא יראה שהציבור מייד מתגונן בפעולות תגמול ששיעורן לא מתקבל על הדעת במהלך עניינים רגיל. אני חושב שצריך לבוא ולומר: אדם העובר, הנמצא או העושה שימוש במקום המיועד לנכים בידיעה שהוא מנצל לרעה את העובדה שמקום זה מיועד רק לנכים, באמת צריך להטיל עליו עונש מאסר בפועל. + + + אני מקבל את הדברים שלך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. + + + תודה רבה. כבוד השרה לאזרחים ותיקים, סגנית השר לאה נס – גברתי, בבקשה. + + +אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, חוק האזרחים הוותיקים מקנה לציבור האזרחים הוותיקים הטבות במגוון תחומי החיים, כמו הנחה בתחבורה ציבורית, הנחה בארנונה, הנחה בתרופות וכן הנחה בדמי כניסה להצגות תיאטרון, מופעי מחול, מופעי מוזיקה, סרטים ועוד. בד בבד, משרדנו פועל לעידוד האזרחים הוותיקים להמשיך ולהוות חלק משמעותי, נייד ופעיל בחברה הישראלית, הן במסגרת הרשויות המקומיות והערים שבהן הם מתגוררים והן בכל רחבי הארץ. בכך אנו מבקשים לפרוץ יחד עם האזרח הוותיק את הגבולות הישנים שבהם מרחבו של האזרח הוותיק צומצם לביתו, לשכונה שבה הוא מתגורר ולבני משפחתו. + +דא עקא, שישנם אזרחים ותיקים אשר בעוד נפשם קוראת להם דרור, מגבלות הגיל והשנים נותנות אותותיהם והם מתקשים בהתניידות אל מקומות ציבוריים שונים בשל המרחק הרב שהם נדרשים לעתים לפסוע מתחנת האוטובוס או החניון אל היעד המבוקש. קל לשער כי הקושי במציאת חנייה נגישה בתחומי המקומות הציבוריים עשוי אף למנוע מהציבור הרלוונטי הזה, אשר גילו מעל 75, לממש את ההטבות המוענקות לו מכוח חוק האזרחים הוותיקים בתחומי תרבות ועוד. + +הצעת החוק האמורה, המבקשת לקבוע הקצאה במקומות ציבוריים של מקומות חנייה לאזרחים ותיקים שגילם עולה על 75 שנה, קיבלה את תמיכת הממשלה, ואני סבורה שבאמצעותה יהיה אפשר להמשיך ולעודד אזרחים ותיקים שלא להדיר את רגליהם ממקומות ציבוריים ולאפשר להם לעשות את זה בצורה קלה, ראויה ונגישה. + +אני רוצה להודות לך, חבר הכנסת גפני, על כל הפעולות שאתה עושה למען אזרחים ותיקים, ניצולי שואה. זה באמת במקום. כמובן, אנחנו נרצה להרחיב את זה לכלל האזרחים הוותיקים, אבל גם גיל 75 זה בהחלט – מכיוון שאנחנו מדברים היום על זקנים צעירים, בגיל 75 זו בהחלט הטבה שהיא ראויה. כמובן, צריך להביא בחשבון איך אוכפים את זה ואיך דואגים שאותם אזרחים ותיקים יקבלו את הכבוד עם זה שמקבלים את ההרשאה להחנות במקום מסוים. אנחנו מצפים לתמיכה של הכנסת. תודה רבה. + + + תודה רבה. רבותי, יש הסכמה. חבר הכנסת גפני, אתה מסכים לכל מה שאמרה – – – + + + כן, כן. + + + אוקיי. אז אנחנו עוברים להצבעה. רבותי חברי הכנסת, השרה תשב על מקומה, ואנחנו נצביע על הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חנייה במקום ציבורי לאזרח ותיק שגילו עולה על 75 שנה) – בקריאה טרומית. + +נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? + +ההצעה להעביר את הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חנייה במקום ציבורי לאזרח ותיק שגילו עולה על 75), התשע"ב–2012, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה. + + + + בעד – 18, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעתך, חבר הכנסת גפני, עברה בקריאה טרומית, והיא תועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה. תודה רבה. + + + – – – + + + המלצה: לכספים. + + + כלכלה, כלכלה. + + + אני אומר לכם מה ההמלצה של המחלקה המשפטית. + + + – – – + + +חנייה? מה פתאום? זה – – + + + – – – כלכלה. + + + – – כלכלה. אתה רוצה כספים? זה יעבור – אתה מסכים לכלכלה. + + + כן. + + + ההצעה היחידה היא כלכלה, וזה עובר לוועדת הכלכלה, ובדין ובצדק. + + + למה הלשכה המשפטית – – –? + + + אני מציע לוועדת הכספים שלא לזלוג לכיוון ועדת הכלכלה – – + + + לא, לא, לא. + + + – – ובאותה נשימה אני אומר את ההיפך. + + + כלכלה. אמרתי: כלכלה. + + +הוועדה לזכויות הילד. + + + אדוני היושב-ראש, אני איחרתי להצבעה, ואני רוצה לצרף את קולי – – – + + + חבר הכנסת אייכלר אומר שהוא איחר להצביע, ואנחנו מאוד מקבלים את הודעתו, ורק לא משנים את ההצבעה. תודה רבה. + + + [הצעת חוק פ/4235/18; נספחות.] + + + + אני מזמין את חבר הכנסת רוברט אילטוב לבוא, לעלות ולהציג את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – עידוד לימודי הנדסה וטכנולוגיה). בבקשה. ישיב השר גדעון סער בשם שר הביטחון. + + + – – – שר הביטחון – – – + + + כך כתוב אצלי – השר הממונה לעניין זה. + + +במקרה של הצעת החוק הזאת – – + + + הממשלה – – – + + + – – היא נוגעת גם בהשכלה הגבוהה. + + + הבנתי. + + + לכן, יש פה – – – + + + גם התקנון מאפשר לכל שר לענות בשם שר אחר, ואין שום בעיה. + + + כבוד יושב-ראש הכנסת, כבוד השר גדעון סער, ידידי, קודם כול, אני רוצה להודות לך על העזרה והקידום של הצעת החוק. אתה הבנת באמת עד כמה זה חשוב לעודד את התחומים של הנדסה ומדעים בהשכלה הגבוהה, ובאמת נתת גיבוי מלא להצעת החוק. אני מראש אומר לך שאני הולך לתאם את הצעת החוק עם הממשלה, כפי שעשיתי את זה עד היום ועד עכשיו. + +אני רוצה להודות לשותפי להצעת החוק, שותף ויוזם, חבר הכנסת דודו רותם, על כך שעמל קשות בהצעת החוק. + +עכשיו לעצם ההצעה. ההצעה באה לתקן את הנוסח הקיים ולקבוע כללים למימוש הקרן לחיילים משוחררים, תוך התייחסות לעידוד ממוקד של תחומי לימוד הנדרשים למשק. היום, תחומי הלימוד הנדרשים למשק – כפי שאני זיהיתי בפעילות הפרלמנטרית שלי בתחום ההיי-טק, גם כיושב-ראש השדולה, גם כיושב-ראש ועדת משנה לענייני היי-טק בוועדת הכלכלה – הם תחומי ההנדסה והמדעים. ציבור החיילים המשוחררים היום לא כל כך רץ והולך ללמוד את המקצועות האלה, אף-על-פי שהם מאוד פרספקטיביים והשכר שם מאוד גבוה. החבר'ה המשוחררים, החיילים המשוחררים, הולכים ללמוד מקצועות כמו משפטים וראיית חשבון – ואני לא פוסל את המקצועות האלה – ומקצועות אחרים, נוספים. אבל במשק יש חוסר במהנדסים – וגם בטכנאים, אבל אני מדבר בהצעת החוק הזאת יותר על תחום ההנדסה, המדעים המדויקים ומדע בכלל. + + לכן, הצעת החוק באה לעודד את החבר'ה הצעירים האלה באמת ללכת ללמוד את המקצועות החשובים למשק הישראלי, כדי שנשמור על האיכות והיתרון האיכותי של התעשייה הישראלית, של ההיי-טק הישראלי, של המדע הישראלי. אנחנו בהצעת החוק מבקשים לעודד את החבר'ה הצעירים המוכשרים ללכת ללמוד את ��מקצועות של המדעים המדויקים. נכון להיום, לא מדובר רק על הנדסה כהנדסה אלא גם על כל נושא תחומי האלקטרוניקה, הסייבר – המדינה מעודדת תחומים אלה כאסטרטגיה של מדינת ישראל בהשקעה לטווח הארוך. לכן, אני חושב שהצעת החוק באה בדיוק לטפל בנקודה הזאת ולעודד את הצעירים ללכת וללמוד מדעים מדויקים. + +אני מודה לכל מי שעוזר לקדם את החוק. אני מבקש לתמוך בהצעת החוק. תודה. + + + תודה רבה. ישיב בשם הממשלה, כשר החינוך וגם כשר הביטחון, השר גדעון סער. הנושא הזה שייך למשרד החינוך לא פחות מאשר למשרד הביטחון. חבר הכנסת חנין, אנחנו עוד ניתן עודף אחרי שנגמור את כל סדר-היום היום. + + + כן, נראה שזה היום – – – + + + אני יכול להבטיח לך. + + + נראה שהיום זה יתקדם די מהר. + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש, אומנם חוק קליטת חיילים משוחררים הוא חוק שבאחריות שר הביטחון, אבל נושא החוק נוגע במישרין לתחום עיסוקו של שר החינוך, אשר משמש גם כיושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה. + +אני רוצה לבטא הערכה לידידי, יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו, חבר הכנסת רוברט אילטוב, שנושאי ההנדסה, הטכנולוגיה, לימודי מדעים, קרובים ללבו, והוא רואה את החשיבות של קידום התחומים האלה לעתיד ישראל ולשמירה על היתרון האיכותי של ישראל, כאן במרחב ובין האומות בכלל. + + אדוני היושב-ראש, הממשלה החליטה לתמוך בהצעת החוק של חבר הכנסת אילטוב בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהמשך קידומה ייעשה בתיאום עם משרדי הביטחון, החינוך והאוצר. + + הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק קליטת חיילים משוחררים, כך שייקבע שתוכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה שתקיים הקרן לעידוד השכלה גבוהה, שפועלת בתוך הקרן לקליטת חיילים משוחררים, יכללו גם תוכניות בתחומי ההנדסה, המדעים והטכנולוגיה. + +אני מבקש לציין שגם בהתאם למצב החוקי כיום, התוכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה מכוח החוק יכולות להיות בתחומי ההנדסה, המדעים והטכנולוגיה – כך אכן המצב בפועל. למשל, אציין את תוכנית "אופקים להיי-טק", הממומנת בחלקה באמצעות סעיף זה, שהיא תוכנית ללימודי הנדסה, טכנולוגיה ומדעים. + + מאחר שהמציע הסכים כבר מעל הדוכן הזה להמשיך את קידום החוק בתיאום עם הממשלה, אני מציע לכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית. + + + תודה רבה. חבר הכנסת אילטוב, אתה מסכים לדבריו של השר, לכן נאפשר לשר לשוב למקומו ונעבור להצבעה. + + ובכן, אנחנו נצביע בקריאה טרומית על הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – עידוד לימודי הנדסה וטכנולוגיה), התשע"ב–2012. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? + +ההצעה להעביר את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים +(תיקון – עידוד לימודי הנדסה וטכנולוגיה), התשע"ב–2012, לדיון מוקדם בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. + + + 20 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע, חבר הכנסת אילטוב, שהצעתך, הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – עידוד לימודי הנדסה וטכנולוגיה), עברה בקריאה טרומית – ראיתי. אני כבר אומר לך, הנושא שייך לשר החינוך הרבה יותר מאשר לשר הביטחון – ותעבור לוועדת החינוך על מנת להכינה לקריאה ראשונה. + +האם יש מישהו שמבקש ועדת עבודה ורווחה? כהמלצת המחלקה המשפטית, יש בפנינו הצעה אחת והיא העברתה לוועדת החינוך, ואכן כך יהיה. תודה רבה. ועדת החינוך תדון. + + אני עובר להצעת החוק הבאה, של חברת הכנסת נינו אבסדזה, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – פומביות הדיון בעבירות אלימות במשפחה). הואיל וחברת – – – + + + – – – + + + לא ידוע. הואיל והיא ביקשה לשים בסוף, בהסכמת יושב-ראש הקואליציה, אני מעבירהּ לסוף. + + רבותי חברי הכנסת, אני מודיע לחברי הכנסת – שכולם נוכחים כאן מבחינה חוקית, גם אם הם לא נוכחים כאן – שאני מקדים את הנושא של חוק ההנדסאים. איך קוראים לחוק? איך קוראים לחוק? ההנדסאים? + + +הנדסאים מוסמכים. + + +לא, לא, שאני מקדם אותו מייד לאחר ההצבעה, שחוק ההנדסאים יהיה מייד לאחר גמר החקיקה הפרטית. בבקשה, בקריאה ראשונה. + +רבותי, אני מזמין את אבסדזה – היא איננה נוכחת, אבל היא ביקשה להעביר לסוף סדר-היום. + + + [הצעת חוק פ/4154/18; נספחות.] + + + הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור; חבר הכנסת חנין יעלה ויבוא וינמק את הצעת החוק שלו. ישיב עליה בשם הממשלה ובשם שר המשפטים השר גדעון סער. + + + תודה רבה. + + אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור, הצעת חוק שאני חתום עליה יחד עם חברי סיעתי, סיעת חד"ש. + +עמיתי חברי הכנסת, השאלה של עיגונן של הזכויות החברתיות בחוק-יסוד היא אחת השאלות החשובות שנמצאות על סדר-יומה של הכנסת. ואכן, הגיע הזמן – כך גם אומר לנו וחוזר ואומר לנו בית-המשפט העליון – לעגן גם את הזכויות החברתיות במסגרת של חוק-יסוד. הגיע הזמן לעשות את זה, נכון לעשות את זה, ראוי לעשות את זה, ובואו נתחיל לעשות את זה. + +כאשר עלה חוק-יסוד: זכויות חברתיות, אחד הטיעונים שהושמעו נגדו היה הטיעון: אתם פה מציעים איזו חבילה מורכבת של חקיקה בכל מיני תחומים, וראוי – כמו שנעשה בחוקים שאנחנו קוראים להם "חוקי המהפכה החוקתית" – להבחין ולהפריד ולהתייחס באופן קונקרטי וספציפי לכל זכות יסוד באשר היא. והנה, ברוח הזו אנחנו מביאים היום את הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור. + + אין ספק, עמיתי חברי הכנסת, שהזכות לדיור היא אחת מזכויות היסוד הבסיסיות החברתיות, כי בלי בית אין ביטחון ובלי בית אין עתיד. אבל, למרבה הצער, עמיתי חברי הכנסת, יותר מדי אזרחי ישראל נמצאים בסכנה של להיות במצב של בלי בית. + + אנחנו מדברים על קבוצות מאוד מגוונות של אזרחים שאין להם בית. אנחנו מדברים על נפגעים של מצוקה כלכלית, על אלה שזכאים לדיור ציבורי אבל במקרים רבים לא מקבלים אותו, כי מערכות הדיור הציבורי עברו גם הן דיאטה רצחנית. לא בונים דירות של דיור ציבורי אבל מספר הנזקקים לדיור ציבורי לא מצטמצם, ולכן יותר ויותר אנשים עומדים בתור לדירות של דיור ציבורי גם כאשר הם אפילו עומדים בכל הקריטריונים – אף שהקריטריונים מאוד הוחמרו וצריך לעמוד ברף מאוד קיצוני של מצוקה כדי לקבל באמת זכות לדיור. זו קבוצה שהיא מוכרת, זו קבוצה שאנחנו עוסקים בה רבות, גם בכנסת הקמנו שדולה שעוסקת בנושא הזה, אבל זו איננה הקבוצה היחידה. + + משני צדדיה של הקבוצה הזו ישנן קבוצות שונות. ישנם כאלה שהם בכלל דרי-רחוב. יש בישראל בעיה של דרי-רחוב. מהצד השני יש קבוצה רחבה וגדולה של אנשים שאינם נזקקים לדיור ציבורי אבל אין להם פתרונות דיור. אנחנו ראינו את האנשים האלה בהמוניהם, במיוחד צעירים, מפגינים במחאה החברתית הגדולה, מחאה של אנשים שלא מצליחים לעמוד בשכר הדירה ההולך ומאמיר, לא מצליחים להבטיח לעצמם את המינימום של בית כדי לחיות בו, לעצמם, לבני משפחתם. + + המצוקה הקשה הזו בתחום הדיור היתה העילה הבולטת ביותר של המחאה החברתית הגדולה של הקיץ, ולכן, עמיתי חברי הכנסת, זוהי סוגיה שמחייבת טיפ��ל מערכתי ורציני. אין ספק שמצוקת הדיור היא רק חלק אחד מאותה נסיגה כוללת של המדינה מאחריותה לנושאים חברתיים, לבעיות חברתיות, והנסיגה הכוללת הזאת מצאה לעצמה ביטוי חריף וקשה במיוחד בתחום הדיור. + +הצעת החוק הזו, עמיתי חברי הכנסת, בנויה כהצעת חוק-יסוד. היא איננה נכנסת לפרטים, היא קובעת עקרונות. העיקרון הראשון הוא העיקרון של הזכות לדיור, והעיקרון אומר שכל אזרח ישראל זכאי לדיור בשטח, באיכות ובתנאים אשר לא יהיו גרועים מן הרמה אשר תיקבע בחוק או מכוח החוק. כך צריך להיראות חוק-יסוד, אנחנו קובעים את העיקרון הבסיסי ומשאירים לחקיקה או להסדרים מכוח חקיקה לקבוע את הפרטים. + + אנחנו מציעים בחוק שבזכות לדיור אי-אפשר לפגוע אלא בחוק התואם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש ולפי חוק, כאמור, מכוח סמכות המפורשת בו. אנחנו מציעים שמרגע שייקבע חוק-יסוד: הזכות לדיור, כל רשות מרשויות השלטון תהיה חייבת לכבד את הזכות הזאת. אנחנו מציעים שהחוק הזה יהיה חוק נוקשה במובן הזה שלא יהיה אפשר לשנות חוק-יסוד זה אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת. אנחנו גם מציעים מנגנונים של יציבות החוק, כך שתקנות לשעת-חירום לא תוכלנה לשנות את חוק-היסוד, להפקיע זמנית את תוקפו, לקבוע בו תנאים, כפי שאנחנו קובעים בסעיף 5 של הצעת חוק-היסוד. אנחנו מציעים גם שהוראות חיקוק או הסכם שאלמלא חוק-יסוד זה היו תקפות עקב תחילתו של החוק תמשכנה לעמוד בתוקף לאורך שנה ממועד תחילתו של חוק-היסוד, אם לא בוטלו קודם לכן. ואולם, גם במהלך אותה שנה פירושן של ההוראות האמורות יעשה ברוח הוראות חוק-יסוד זה. + + עמיתי חברי הכנסת, כשאנחנו עוסקים בפרובלמטיקה של מצוקת הדיור בישראל אנחנו עוסקים, כפי שאמרתי בתחילת דברי, במגוון רחב של קבוצות אוכלוסייה שונות, והתפיסה הנכונה להתמודד עם מגוון הצרכים הזה צריכה להיות תפיסה של מגוון פתרונות. בהקשר הזה, עמיתי חברי הכנסת, אני נשען על עבודה רצינית, יסודית ומעמיקה שנעשתה על-ידי צוות הדיור של האספה הארצית של מאהלי המחאה. האספה הארצית של מאהלי המחאה, אותו מוסד שהוקם בימי הקיץ, ממשיכה לפעול כמסגרת שמאחדת קבוצות פעילים מכל רחבי הארץ, אף שאין לנו – – – + + + מי עומד בראשה? + + + זה ארגון מאוד שטוח, אין להם יושב-ראש, הם מתכנסים אחת לחודש ומשתפים בתוך התהליך של הדיור קבוצות מאוד רחבות ממגוון של קבוצות אוכלוסייה, מגוון של מקומות, מגוון של קהילות. אחד הגורמים שעושים עבודה יפה, מבורכת וחשובה באספה הארצית הוא צוות הדיור של האספה הארצית, שגיבש תוכנית כוללת ברוח הזו שאני הצגתי אותה כאן, תוכנית של רצף פתרונות למגוון הבעיות. + + אני רוצה להסביר את התפיסה שעומדת מאחורי הרעיון הזה, רצף פתרונות למגוון הבעיות. במקום לחשוב על קבוצה מוגדרת של נפגעי דיור ציבורי ולחשוב באופן דיכוטומי על מי שנמצא בתוך הקבוצה הזו כמי שיכול למצוא פתרון אבל מי שנמצא מחוץ לקבוצה הזו איננו זכאי לשום התייחסות, תפיסת רצף הפתרונות אומרת שאנחנו צריכים להתייחס לציבור מאוד רחב ומאוד מגוון כציבור שצריך את המדינה, צריך את המערכת החברתית, כדי לאפשר לו לקבל את המענה לזכות היסוד לדיור, ולפי השוני בין קבוצות האוכלוסייה האלה אנחנו צריכים להיערך לסוג הפתרון שהמדינה נותנת. + + כמובן, בצד היותר קיצוני של מגוון הבעיות נמצאים אלה שהם זכאים לדיור ציבורי היום, אלה שבאמת מצבם הוא קשה וקיצוני, ואלה צריכים לקבל התגייסות של המדינה ברמה ובהיקף מקסימליים. ככל שאנחנו מתקדמים לאנשים שהיקף הבעיה שלהם, או חומרת הבעיה שלהם נמוכה יותר גם רמת המעורבות, ההתגייסות, האינטנסיביות, וגם התקציב שהמדינה מגייסת מול הפתרון החברתי לזכות לדיור, משתנה. כך שבעצם תחילתו של הרצף היא במנגנונים שהם דומים לדיור הציבורי של ימינו וסופו של הרצף במגוון הפתרונות והמנגנונים שאנחנו קוראים להם היום דיור בר-השגה. אם בתחילתו של הרצף אנחנו מדברים על אנשים שנמצאים ממש באוכלוסיות מאוד מוחלשות, סובלים לפעמים ממצוקה בריאותית או מצוקה כלכלית מאוד קיצונית, בחלקו האחר של הרצף אנחנו מדברים על אנשים ששייכים לשכבות ביניים, אבל מה לעשות, במדיניות החברתית הקלוקלת הנהוגה בישראל גם הם לא משיגים את היכולת שלהם להגיע לדירה. + + + נא לסכם. + + + לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מסיים ואומר, הצעת חוק-היסוד הזו היא הצעה חשובה. אני פונה לחברי מסיעת קדימה, חבר הכנסת רוני בר-און, זו ההזדמנות האחרונה שלכם, לפני שאתם חלק מהקואליציה, לתמוך בחקיקה חברתית. שמעתי, כך לפחות נמסר לי, שחבר הכנסת מופז הבטיח לעמוד בראש המחאה החברתית. אני לא יודע אם זה יקרה, אבל לפחות יש לכם הזדמנות אחרונה לעמוד בכנסת לצדה של המחאה החברתית ולצדה של הדרישה של המחאה החברתית לפתרונות דיור. + + +– – – + + +– – – תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת חנין. ישיב השר גדעון סער, והפעם בשם הממשלה ולא כשר החינוך. + + + – – – + + + אמרתי שר המשפטים המיועד לשעבר. + + + כן, נכון, אחד מהאנשים שהובטח להם להיות שר המשפטים. + + + – – – + + + דווקא היום, חבר הכנסת בר-און, כשיש שמחה משותפת? + + + מה יקרה אם היום ירצו לתת לבר-און להיות שר החינוך ולך שר המשפטים? + + + התשובה היא "נייט". + + + "נייט", ברור. זאת אומרת שמה שרואים מהזמן הזה לא רואים מהזמן ההוא וכיוצא באלה. + + + התשובה "נייט" היא משותפת, אדם צריך לדעת לאיזה נעליים הוא נכנס, לא לכל נעליים הוא יכול להיכנס. + + + כן, יש לפעמים נעליים צרות מדי ויש לפעמים נעליים גדולות מדי. + + + הראיתי את זה בידיים. + + + אה, אתה מדבר על גדולות יותר. טוב, בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, זה מקרה שאסור להתערב בדיאלוג. + + + אתה רואה? כבוד השר, כבוד השר. + + + לא רק אסור, זה גם לא כדאי. + + +לא כדאי. הוא מסכים. + + + בבקשה, כבוד השר משיב. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שהציג חבר הכנסת דב חנין כלל לא עלתה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולפיכך עמדת הממשלה היא להתנגד להצעת החוק. + + יחד עם זאת, מהפן המהותי הצעת החוק עוסקת בסוגיה חברתית חשובה וראויה לדיון. הצורך האנושי הבסיסי במדור הוא, כמובן, צורך יסודי שכרוך בקיומו בכבוד של הפרט כבן-אנוש. ללא קורת גג מתקשה האדם לממש את שאר הזכויות, וודאי לא לחיות חיים ראויים. את המגורים מספקת המסגרת המגוננת והיציבה פיזית ונפשית, שהיא חיונית עבור היחיד והמשפחה כתשתית שעליה מתבססים כל מעגלי החיים. עם זאת, עיגונה של זכות הדיור בחוק-יסוד אינו עניין של מה בכך, והוא מחייב מטבע הדברים בירור מעמיק של מכלול ההיבטים והמשמעויות הרלוונטיים, ובכלל זה כלכליים, משפטיים ומעשיים. + + הצעת החוק שלפנינו, כפי שאמרתי, לא באה כלל לדיון בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, ואף-על-פי-כן היא עולה היום לדיון בפני מליאת הכנסת – בלי שניתנה לממשלה אפשרות לבחון אותה ולגבש עמדה. בנסיבות אלה אין לממשלה אלא להתנגד לה��עת החוק. + + + אתה מסכים שזה יבוא לוועדת השרים ולדחות – – – + + + הממשלה מתנגדת. + + + האם השר דיבר בצורה שהיא – – – + + + לא אמרתי שאם זה יובא הממשלה תתמוך. אמרתי שהצעת החוק כלל לא הובאה בפני ועדת השרים לחקיקה. + + + לדעתי, תן לממשלה לומר את דברה. + + + תודה רבה. אדוני השר, אני הקשבתי בקשב רב לדבריך, ונוכח התשובה שלך אני מסכים שנדחה בשבועיים את התשובה וההצעה כדי באמת לאפשר לוועדת השרים לבחון את העניין. + + + אני מציע לתת חודש, כדי שהשרים לא יאמרו שלא היה להם זמן. + + + טוב. + + + אין לי התנגדות, אני מקבל את הצעת היושב-ראש. + + + אני מודה. ובכן, תשובת הממשלה לאחר דיון בוועדת השרים תהיה בתוך חודש. תודה רבה, חבר הכנסת חנין. + + + [הצעת חוק פ/2286/18; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' 23464.] + + + חבר הכנסת עמיר פרץ, התפלאתי פלא רב, איך אני אקרא לך לדיון כדי לרענן את זיכרונם של החברים לפני תשובת הממשלה. בבקשה, אדוני יכול לעלות כדי לרענן. יש פה תשובה והצבעה, אלא אם כן אתה חושב שכולם יודעים. אנחנו מדברים בהצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התש"ע–2010. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדובר בהצעת החוק לגמול לחיילים בחובה, הצעת חוק שמדברת על החלק השלישי של שירותו של חייל בצה"ל ועל החלק השלישי של שירותה של חיילת בצה"ל, כלומר, מ-24 חודשים חייל יתחיל לקבל שכר מינימום, כאשר חייל מקבל 2,500 שקל, תומך לחימה מקבל תוספת של 500 שקלים בחודש, וחייל לוחם מקבל תוספת של 1,000 שקלים בחודש. + + הצעת החוק הזאת מתגלגלת כבר הרבה מאוד זמן בכנסת. זו לא הכנסת הראשונה שאנחנו מביאים אותה, ודווקא בגלל חוק טל ובגלל הדיונים סביב החוק הזה ובגלל החלוקה בנטל וחלוקת פירות צודקת, אני חושב שהגיע הזמן שנצביע עליה. + + אני התחייבתי לממשלה שאני מתאם את כל הצעדים שלי, ואני פונה ליושב-ראש הקואליציה, כי הבוקר קיבלתי הודעה ממשרד הביטחון שהם תומכים בחוק ומבקשים להצביע עבורו. עכשיו מודיע לי יושב-ראש הקואליציה שהם מתנגדים לחוק. אז אני אתגבר על המבוכה. הבעיה היא המבוכה של החיים והמבוכה של האזרחים. אני מתחייב, חבר הכנסת אלקין, לא לעשות שום פעולה בחוק בלי תיאום עם הממשלה, כפי שהתחייבתי למשרד הביטחון. בוא נעשה את זה בצורה מכובדת. + + + תודה רבה. תוכל להשיב אם הם מתנגדים. בבקשה, אבל האם התגובה היא עניינית? השר נמצא פה. + + + ודאי שהיא עניינית. + + אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת עמיר פרץ, להצעת החוק הזאת, לפי עמדת ועדת שרים, יש התנגדות. שר הביטחון כנראה החליט, בשונה ממה שהוא חשב קודם, לתמוך בחוק. אבל שר הביטחון לא מבין כנראה שהוא זה לא הממשלה כולה. עמדת הממשלה עדיין נשארה מה שהוחלט, ולכן אני מציע, חבר הכנסת פרץ, לדחות את ההצבעה בשבוע. שר הביטחון יבוא לוועדת שרים לחקיקה, יגיד ששינה את עמדתו והוא תומך, ועדת שרים לחקיקה תקבל עמדת תמיכה, וזה יעבור פה בתמיכת הממשלה. אנחנו לא כפופים לשר הביטחון אלא לממשלה ולוועדת שרים לחקיקה. + + + אני מסכים להצעת יושב-ראש הקואליציה, אם תסכים, אבל אני יותר קפדן ממנו, וכדאי לך לשמוע לעצתי: שבועיים ניתן לממשלה. בשבוע הבא יאמרו שלא הספיקו. + + + אני, כרגיל, למען הסיכוי שבאמת החוק הזה יעבור, מגלה סבלנות הרבה מאוד זמן. + + + זה לא חוק פוליטי. + + + ואני, כרגיל, מקבל את המלצותיו של יושב-ראש הכנסת. אני מבקש גם שבשבוע הבא תפנו לוועדת שרים, וגם שבשבוע הבא נביא את זה להצבעה. אני רוצה לעשות את זה בצורה מכובדת ובקונסנזוס מלא. אני מודה ל��ם מאוד. + + + זה גם יאפשר לנו לראות אם שר הביטחון שינה את עמדתו בגלל שהבחירות נדחו, או הוא ישנה את דעתו כי הבחירות נדחו. + + +– – – + + + אני בטוח, לכן נותן שבועיים. אני לא תקפתי את שר הביטחון; אני תוקף אותנו, שלפעמים אנחנו קלים בדיבורים. זה – מדובר בחוק של מיליארד שקל, כמה? + + + 500 מיליון שקל. + + + אבל בהחלט מדובר בילדי כל הסיעות בבית. + + + אדוני, דווקא מכיוון שאנחנו מקיימים היום את הדיונים סביב השינויים של חוק טל, אין ספק שאם החוק הזה יעבור יהיה הרבה יותר קל ליצור את האווירה שגם אלה שממשיכים לשאת בנטל מקבלים איזשהו פיצוי. אני חושב שהתמיכה הזאת חשובה מאוד ליצירת האווירה של חלוקת נטל צודקת בין כל אזרחי ישראל, בין כל בנינו ובנותינו. תודה רבה. + + + תודה רבה. אנחנו מקבלים את הצעת יושב-ראש הקואליציה, ונותנים לו אפילו שבועיים ולא שבוע כדי להשיב. הוא ביקש שבוע, אחרת בשבוע הבא יאמרו: לא הספקנו. תן לו שבועיים ישר. הלוואי שיספיק השבוע. תודה. + + חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – פושע הכחשת השואה), של חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. חבר הכנסת בן-ארי אינו נוכח, לכן הדבר יורד מסדר-היום. + + + [הצעת חוק פ/1490/18; נספחות.] + + + חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן-הזוג) – "של בן-זוג" זה לא רק לנשים, כי העירו לי שאני ציינתי ביום העצמאות את חיילי המילואים ונשותיהם. פנתה אלי חיילת מילואים שיש לה בן-זוג ואמרה: למה אתה מקפח את בן-זוגי? היא התכוונה גם לומר: מה זה, יש רק חיילי מילואים? יש גם חיילות מילואים. זה בחוק עבודת נשים, אבל הוא מתייחס לשני בני-הזוג. + +רבותי, אני מזמין את חבר הכנסת עתניאל שנלר לבוא ולהציג את החוק. + + + בן-ארי. + + + אני, אין לי בעיה, אני קראתי לבן-ארי פעמיים, רק הוא לא היה, מה אני אעשה? בסדר, עוד רגע. חבר הכנסת בן-ארי, נא לעלות. אה, רגע, עלה, עלה עתניאל שנלר. אני אחזיר לו. אני קראתי לעתניאל שנלר. עלה. הכנסת היא לא במת הקרקסון. תעלה, אני שמעתי – היה פה, לא ראה – אני מחזיר אותך לבמה מייד אחריו. בבקשה, חבר הכנסת שנלר, נא להציג. היא הופכת להיות הצעה לסדר-היום. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעה שהפכה להצעה לסדר-היום באה כהצעת חוק שמנסה – – – + + + היא תוצבע כהצעה לסדר-היום. כל הצעת חוק בקריאה טרומית, עד שהיא לא מתקבלת על-ידי הכנסת היא הצעה לסדר-היום. + + + תודה, אדוני היושב-ראש, על התיקון. + +ובכן, ההצעה העומדת לפנינו היא מסוג ההצעות שבהן אני ניסיתי לקחת סוגיה שקשורה לשותפות האמיתית בנטל – ואני לא מדבר על שוויון, אני מדבר על שותפות בנטל – ולנסות לעודד את המשרתים ומשפחותיהם במסגרת שירות המילואים בצורה מסיבית, אפקטיבית, בלי שהחברה תינזק, לא כלכלית ולא בשום היבט אחר. + + החוק קובע היום את המסגרות שבהן משרתים במילואים בצבא. אני יכול לומר כאדם ששנים, עד היום – עוד לא השתחררתי מהצבא, ברוך השם – שעשה שנים שנים הרבה מילואים, שתקופת המילואים היא תקופה יפה, מורכבת, אבל היא נטל למשפחה. היא נטל למשפחה, בעיקר לאמהות צעירות, בעיקר לאמהות עובדות, בעיקר למשפחות שצריכות לייצר תהליך משפחתי חדש בהתארגנות הבית. + + + חבר הכנסת שנלר, אתה ודאי תהיה שמח לשמוע שביציע האורחים נמצאים תלמידי כיתה ח' מבית-הספר הניסויי בירושלים, ועתה הם שומעים את הצעת החוק שלך. + + + ברוכים הבאים לבית שלכם, לבית של כולנו, לכנסת ישראל. + +ובכן, שינוי ההתנהלות בבית דורש סיוע, בעיקר בחבר�� מודרנית. חברה מודרנית זה לא שהאשה בבית והבעל עובד – זה האשה ובעלה, בני-הזוג מולידים את הילדים, מגדלים את הילדים, מנהלים את הבית, יוצאים לעבודה; הם שותפים אמיתיים. ואם מדי שנה בשנה אחד מהצדדים צריך או נדרש או זוכה – בעיני, זוכה – לשרת בשירות מילואים, צריכה החברה לסייע לבן-הזוג שנשאר בבית. אחת הבעיות הקשות יותר היא העיסוק בעיקר סביב הילדים, ניהול הדברים הקבועים שקשורים לא בו ולא בה אלא בילדים. + +הערה שנייה: כאשר אנחנו רואים את חוק המילואים, על-פי החוק, חייל מילואים ישרת עד שבוע מדי שנה, ופעם בשלוש שנים עד 21 יום, אלא אם כן מדובר בדברים חריגים. זאת אומרת, ברור שפעם בשלוש שנים יוצאים לתקופה ארוכה מהבית, של שלושה שבועות, ומדי שנה – לתקופה של שבוע. + + באה ההצעה ואומרת כדלהלן: מכיוון שמשפחה יכולה להתארגן לשבוע, ואם האשה העובדת צריכה להוציא את ילדיה בצהריים או לדאוג לכל מחסורם מהצהריים ועד גמר העבודה, היא מסוגלת להיערך לשבוע שבו הבעל נמצא במילואים – אבל אולי היא לא יכולה להיערך? הצעת החוק – שלא תבוא כהצעת חוק, היא הצעה לסדר-היום – אומרת שבשבוע הזה היא רשאית לצאת מהעבודה שלוש שעות קודם: במקום ב-16:00 – ב-13:00; במקום ב-17:00 – ב-14:00. והימים הללו, השעות הללו, יהיו שעות חופש. לא יהיה ניתן בגין זה לפטר אותה או להעניש אותה, אלא היא תוכל לצאת שלוש שעות כל יום יותר מוקדם. בשבוע הראשון – על חשבונה. פעם בשלוש שנים, שזה לא התארגנות של שבוע עם האמא, עם הדודה, עם החברה, אלא תקופה ארוכה, היא תוכל לצאת שלוש שעות מוקדם יותר על חשבון משלם המסים, על חשבון המדינה. + + אז אומנם כהצעת חוק יש עלות כספית פעם בשלוש שנים, שלוש שעות, בשישה ימי עבודה או עשרה ימי עבודה. זה מעט מבחינת המשק הלאומי, אבל זה הרבה כביטוי להתחשבות של המדינה בחיי המשפחה המודרניים שבהם יש זכות לשרת במילואים, והמדינה, הממשלה – כולנו – צריכים לסייע לבן-הזוג הנותר בבית בצורכי היום-יום פעם בשלוש שנים על-ידי שנאפשר לו להקדים את שעת סיום העבודה בשלוש שעות. + + לכאורה אם היה זמן, אדוני היושב-ראש, לכנסת ישראל – ויותר, לממשלת ישראל – לעסוק לעומק בסוגיה הזאת, אני משוכנע ששר האוצר היה אוהב את החוק הזה. כי החוק הזה, אומנם הוא תקציבי, אבל הוא תקציב קטן מאוד עם מנוף גדול מאוד, למשל לעודד שירות או שותפות בנטל בהיבטים שונים מעבר לצבא, אבל בוודאי לאלה שעושים את המילואים. + +אשר על כן, ומשום שהיה נדמה שאנחנו הולכים לבחירות, והיתה סיטואציה שלא יכולנו לדון לעומק בסוגיה הזאת, ומשום שאני חושב שללכת לקראת האמא העובדת זה זכות וחובה שלנו – לכן נדמה לי שנכון יהיה אם בקונסטלציה הנוכחית שהסכמנו שזאת הצעה לסדר-היום, שזה לא ייפול, זה כמובן יישאר הצעה לסדר, כי כך הוסכם. + + אני פונה אליך, אדוני שר האוצר – דקה היא תחכה, חברת הכנסת מירי, דקה אחת – אתה היית אתי חבר ועדת החוץ והביטחון, ואני אומר את זה לציבור: אני לא זוכר הרבה חברי כנסת שנושא הביטחון והתנאים לאנשי המילואים היו חשובים להם כמו לשר האוצר היום, ולא שינית את גישתך. אני לא זוכר הרבה חברי כנסת שמנסים לחפש את האיזון בין סך כל האינטרסים – גם החברתיים, גם הביטחוניים וגם הכלכליים – כמוך, אדוני שר האוצר, כדוגמה. + +לכן, אני חושב שראוי לבחון את ההצעה הזאת, שעלותה כאינטרס לאומי-כלכלי בעידן מורכב מאוד תקציבית לא גבוהה – התרומה שלה לאחדות הלאומית סביב המצווה, הזכות הגד��לה, לשרת וההתחשבות במשפחה המודרנית שבה האשה עובדת – נדמה לי שהפער הזה הוא בר-גישור. לכן אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להודיע שבדעתי לקחת את ההצעה הזאת, ולבקש משר האוצר לשבת עליה יותר לפרטים. הוצאנו את נושא השבוע הראשון, נשאר רק שבועיים אחת לשלוש שנים – – – + + + הצעה לסדר-היום. + + + את זה אני אגיש כהצעת חוק – – – + + + אני מציע לך, כי אני לא רואה את השר שישיב – לא את שר האוצר. זאת הצעה לסדר-היום. אני מציע שאתה תסכים שנעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון, ותזמין את שר האוצר לדיון בנושא הזה. + + + אני מאוד אשמח להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון אם הכנסת תאשר. אני מאוד אשמח ששר האוצר יוזמן לדיון ולנסות לחוקק את העניין הזה בצורה מושכלת לשינוי. התפיסה העקרונית – – + + + תודה. + + + – – כל כך חשובה, של שירות האומה במסגרת הביטחונית-צבאית כזכות גדולה. תודה, אדוני היושב-ראש. + + + תודה רבה. אנחנו לא צריכים תשובה, משום שהממשלה מסכימה, ואנחנו נצביע על הצעה לסדר-היום, על-פי הצעתי ובהסכמת המבקש, חבר הכנסת עתניאל שנלר. אם ההצעה תתקבל, נעביר זאת לוועדת חוץ וביטחון, אשר תזמן גם את שר האוצר על מנת לדון בנושא. + + מי בעד, מי נגד – כהצעה לסדר-היום? נא להצביע. זה עבודה ורווחה או ביטחון? ביטחון. שאלתי כבר את יושב-ראש הוועדה. + + +ההצעה להפוך את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן-הזוג), התשס"ט–2009, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. + + + תודה רבה. הרי כולם מסכימים להצעה הזאת, רק צריך להביא כסף. משרד העבודה והרווחה – מטרידה את האוצר. זה עניין לאומי ברמה של החיילים, וזה יידון בוועדת החוץ והביטחון. + + 21 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לסדר-היום בעניין חוק עבודת נשים (תיקון – זכות להיעדר מעבודה בעת שירות מילואים של בן-הזוג) תועבר לוועדת החוץ והביטחון כדי לקיים דיון בנושא זה, ואם יהיה צורך, בוודאי יעבור – כהצעת הוועדה – יחד עם עתניאל שנלר, כהצעת חוק. תודה רבה. + + + [הצעת חוק פ/1808/18; נספחות.] + + + רבותי. בן-ארי, בבקשה. חבר הכנסת בן-ארי, נא לעלות. הואיל וכבר הורדתי את זה מסדר-היום, אז אדוני יאמר את כל דבריו, אבל בצורה יותר תמציתית. + + + אדוני היושב-ראש, תודה רבה, חברי חברי הכנסת, החוק – – – + +זה לא החוק הזה. אני לא בחוק – – – + + + לא לא, הוא עובר. אתה – – – + + + קיצוצים של 20%, מה זה? גם זה – – – בתקציב. + + + 20%. אם יהיה צורך, נוסיף. + + +אם יהיה צורך, בסדר. רבותי חברי הכנסת, החוק שעומד לפניכם, שעדיין לא נמצא על המסכים, הוא חוק איסור הכחשת השואה. זה חוק שכבר קיים, במסגרת החוק, ואנחנו מדברים על תיקון בחוק, ואני מדבר על אחד במיוחד, על סעיף 8, שאני מוסיף אותו לחוק, שחל איסור על קיום משא-ומתן, או חתימה על הסכם, עם מי שהוגדר מכחיש השואה לכאורה. + +יש מצב לא נורמלי לחלוטין, אדוני היושב-ראש – – – + + + איך אפשר להגדיר "לכאורה"? יש פה איזו סתירה. + + + אנחנו קיימנו – זה בסעיפים הראשונים של החוק, מוגדר. + + + כתוב "לכאורה"? + + +אזרח ישראלי – חל איסור על קיום משא-ומתן עם מי שהוגדר מכחיש השואה לכאורה. ולפני כן יש – מי זה מוגדר: אזרח ישראלי יוכל לפנות לבית-המשפט המחוזי בדרישה להכריז על מעשה כפשע הכחשת השואה וכו'. הדברים מסודרים בחוק, וכמובן אם יעבור בקריאה טרומית. + + + רק כי לכאורה, לכאורה מצריך. זאת אומרת, לכאורה – אז חובת ההוכחה עליו. אבל מכחיש ��שואה הוא מכחיש השואה, לא לכאורה. אני לא מבין את – – – + + + אז ייתכן שאנחנו צריכים לתקן את המלה הזאת. + + + יכול להיות. בסדר גמור. + + + יכול להיות. אני מאוד מקווה שזה יעבור כאן בקריאה טרומית, והקואליציה תתמוך בחוק הזה. כי יש לי חשש גדול שהאופוזיציה לא תתמוך בחוק הזה. האופוזיציה, רובה היום נמצאת – משורות האויב, לכן אין לי ספק שהם מזדהים עם הדברים של האנשים שאני יוצא נגדם בחוק הזה. + +החוק מדבר במיוחד – אפשר לקרוא לזה, אדוני היושב-ראש, חוק אבו מאזן, ואם תרצו, חוק ההתפכחות, וחוק היציאה מהאשליה, וחוק הפסקה של חלומות השווא כאילו יש לנו עסק עם אנשים שרוצים בשלום. + + אני שומע עוד פעם: הבקעה, פריצת דרך, ויש התכחשות עם מי אתם רוצים לעשות הבקעה ופריצת דרך. נזכיר לכולנו שהארגון הזה, שאתם כל כך רוצים לקיים אתו משא-ומתן, הוקם בשנת 1964, ואני רוצה להזכיר לכם שבשנת 1964 לא היה כיבוש, אלא אם כן אתם קוראים לאוניברסיטת תל-אביב ולשיח'-מוניס שטחים כבושים, ואתם רוצים, כולכם, להצטרף לארגון "זוכרות", שאומר שערים רבות במדינת ישראל בנויות בעצם על שטח כבוש. פגשתי לא מזמן, ביום של דיר-יאסין, חבר כנסת לשעבר ממרצ שמשתתף בהפגנה על דיר-יאסין – על עלילת הדם הנוראית של דיר-יאסין, כנגד שכונת הר-נוף בירושלים. גם זה, מבחינתו, מבחינת אותו חבר כנסת, שטח כבוש. + + + הכנסת נמצאת במקום שהיה הכפר שיח'-באדר. + + + שיח'-באדר. אדוני, אתה יושב על שטח כבוש. אדוני היושב-ראש יושב על שטח כבוש. וזה מצער אותי לראות את כל האנשים פה, שכל כך נגד שטחים כבושים, והם יושבים פה על אותו – – – + + + אבות אבותי היו בין השבטים שהגיעו עם יהושע וכבשו את הארץ. + + + יפה. ואנחנו, אגב – וזה בדיוק העניין – יש מאמר נפלא של פרופסור ישראל אלדד, אביו של אריה אלדד שייבדל לחיים, שהוא טוען, אנחנו כובשים. אנחנו כובשים בארץ, מצו של הקדוש-ברוך-הוא. + +אני רוצה, אבל, שנעסוק, קודם כול – עם מי אנחנו מדברים. מי זה אבו מאזן? מי זה האיש הזה? האיש הזה הוא דוקטור – – – + + + ישראל אלדד יצא עם כותרת ראשית בדברי הימים – יהושע לראובן, גד וחצי המנשה: אינכם יכולים להשתמט מעזרה לאחיכם, לכיבוש הארץ. + + + יפה. משה מצווה – הקדוש ברוך-הוא מצווה למשה: עלה רש, כי ירשנו את הארץ הזאת. לא לחינם מדי פעם חבר הכנסת אלסאנע טוען: אני יבוסי, אני יבוסי. ואני שואל אותו תמיד: אם אתה יבוסי, אולי תגיד לנו איזו מלה אחת ביבוסית, או תספר לנו על מנהג אחד שאתם שומרים בביתכם מהתקופה היבוסית. אבל אנחנו כבשנו, אנחנו לא מתביישים בזה, הארץ, היא כולה כולה שלנו, על שני עבריה, על שתי גדותיה. + +אבל בואו נראה, קודם כול, עם מי יש לנו עסק. לא מזמן הממשלה דיברה על כך שיש צורך לשנות את מה שקורה בספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית. בספרים האלה יש שיעורים מפורשים למה שהם מכנים המאבק המזוין. המאבק המזוין, הווי אומר: לרצוח יהודים; לשחוט יהודים; לשחוט תינוקות. זה מה שיש בספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית. השתתפות בג'יהאד לשחרור כל פלסטין. בספרי הלימוד של אבו מאזן לתלמידיו אין תל-אביב, אין ראשון-לציון, אין אשקלון. לכל הערים האלה יש שמות – מה שהם מכנים – פלסטיניים. החלום הוא לא להשיב לידיהם את אדמות האולפנה בבית-אל; זה חלום קטן של מיכאל ספרד ושל עוד כמה הזויים בשמאל, לראות בתים של יהודים חרבים וטרקטורים של מדינת ישראל עולים עליהם ומחריבים אותם. החלום של אבו מאזן הוא לקחת את הבית ב"מגדלי אקירוב". החלום של אבו מאזן, ועליו הוא מחנך את כל תלמידי הרשות הפלסטינית בספרי הלימוד שלהם, זה שצריך להשמיד את מדינת ישראל. + + עם האיש הזה מדינת ישראל מקיימת משא-ומתן וחולמת – חולמת על השעה שבה הוא יסכים לפגוש את ראש הממשלה שלנו. ראש הממשלה עושה לו מחוות; היה פה איזה שר בכיר שבתחילת הקדנציה של נתניהו אומר לנתניהו: היית צריך לתת לאבו מאזן הצעה יותר נדיבה. יותר נדיבה. בוודאי יותר נדיבה, כי לטעמו של אבו מאזן – ושל חבריו, אושוויץ ודכאו היו בסך הכול אתרי חיטוי. אני אקרא לכם דברים שכותבים בהשראתו, או בהשראתה של אותה עבודת דוקטורט של אבו מאזן: הם, ישראל, אלה שעשו את השואה. הסכין שלהם חותכת לאורך ולרוחב בבשרנו. הם פתחו את התנורים כדי לשרוף בהם בני-אדם. הם הרסו את הכפרים ושרפו את הערים. וכשתנור אחד הפסיק לפעול, הם הדליקו 100 אחרים. ידיהם מגואלות בדם ילדינו. זה תשדיר שירות בטלוויזיה, של מה שאנחנו מכנים: הטלוויזיה הפלסטינית. + +רבותי, הם קוראים ל"יד ושם" "המרכז להנצחת השואה והשקר". כשהיה פה האפיפיור, בשנת 2009, ואבו מאזן – הוא היה ראש הרשות – הם יצאו נגדו בשצף קצף על זה שהוא הלך לבקר באתר השקר הזה, באותה תעמולה ציונית. אבו מאזן כותב בדוקטורט שלו, שבעצם מי שעשה את השואה זה אנשים מההסתדרות הציונית, ובכלל, לא היו שם יותר ממיליון הרוגים יהודים, ומי שהרג אותם זה אנשים שותפים – יהודים היו שותפים ברצח, כדי להקים את המדינה הציונית שבאה על חורבנו של העם הפלסטיני, שאגב לא היה ולא נברא. כפי שאמרתי קודם, עד שנת 1964, שלוש שנים – שלוש שנים לפני שמה שמכנים השטחים הכבושים; לפני שחרור חבלי המולדת שלנו, כבר אז – – – + + + הנה, תראה. + + + אתה רואה. + + + תראה, תראה, תראה. + + + הנדיבות שלך היום היא לשם דבר. תודה רבה. זה מה שאומרים: לתת לי את שלי. + + + נכון, נכון. + + + בכל זאת אנחנו נאמר תודה. + +אני רוצה רק להזכיר שאבו מאזן הזה, שפה משחרים לפתחו ומחכים ליום שבו אותו אחד, אותו סבא ג'פטו שהחליף את ערפאת אבל היה יחד אתו במוקטעה, והיה בשנות ה-50 ב"אחים המוסלמים" במצרים, אותו אחד שלבוש בחליפה ועניבה והוא מגולח, יחסית לפטרונו, הוא לא שונה מהקודם לו בשום דבר, הוא רק טיפה יותר גרוע; הוא מוליך – והוא משמש לאחרים סוג של הולכת שולל. + +לכן אני מבקש מהכנסת להצביע בעד החוק הזה, להצביע על קיומה של המדינה. להסתכל בעיניים של הילדים שלנו, שאנחנו לא היינו כאלה אווילים ושיתפנו פעולה עם מי שמעולם – מעולם לא חזר מהרצון להשמיד אותנו, להשמיד את מדינת ישראל; זאת תורת השלבים. אז לפחות על זה נתחייב לילדינו. רוצים לקיים אתנו משא-ומתן? אז זה לא האנשים שמצהירים שהם רוצים להשמיד אותנו, אלא אנשים שבאמת רוצים לעשות פה איזה סוג של הסכם שלום. אחרת אנחנו משתפים פעולה, כמו שלצערנו היה בתקופות היסטוריות שונות, משתפים פעולה עם מי שהם מבקשי נפשנו. + + האיסור שאני רוצה להצביע עליו זה – חל איסור על קיום משא-ומתן או חתימה על הסכם עם מי שהוגדר מכחיש השואה. תודה רבה. + + +הוגדר זה כבר יותר טוב; "שהוגדר", לא שהוגדר לכאורה. + + + אין בעיה, זה היועצים המשפטיים. אני מודה לך על הייעוץ המשפטי גם כן, באותה הזדמנות. תודה רבה. + + + השר גדעון סער ישיב בשם הממשלה ובשם שר המשפטים. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שדבריו – מילותיו – של חבר הכנסת בן-ארי בכל הקשור לזכותנו על הארץ היו דברים כדרבונות, וגם כאשר הוא מסתער בציפורניים חשופות על מערכת ��חינוך של הרשות הפלסטינית, יש טעם בדברים. + + יחד עם זאת – הצעת החוק שלו מבקשת, כפי שהסביר, לתקן את חוק איסור הכחשת השואה כך שאזרח ישראלי יוכל לפנות לבית-המשפט המחוזי בדרישה להכריז על מעשה כפשע הכחשת השואה, ובעקבות כך להגדיר את עושה המעשה כמכחיש השואה. לפי הצעת החוק, מי שהוכרז "פושע הכחשת השואה" אך לא הוסגר לישראל, או שאין אפשרות להעמידו לדין מתוקף חוק אחר, תימנע כניסתו לישראל, וכמו כן יחול איסור קיום משא-ומתן או חתימה על הסכם עם מי שהוגדר מכחיש השואה לכאורה. + + הממשלה, אדוני היושב-ראש, מתנגדת להצעת החוק, מהטעמים האלה: א. אין מקום לבטל את הדרישה הקיימת היום בחוק לאישור מוקדם מאת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב-אישום, וודאי שאין מקום לאפשר לכל אדם לפתוח הליך פלילי. אני אולי ארחיב קצת בנושא הזה. סמכות ניהול ההליכים הפליליים, ככלל, מסורה למדינה. אינני יודע אם האפשרות שהיתה או עדיין קיימת בדין להגיש קובלנה פלילית פרטית, התחילו ההליכים בביטולה, על כל פנים אני יודע שהיתה כוונה במשרד המשפטים בכלל לבטל את הנושא הזה. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט גם איננו נמצא כאן כדי לשאול אותו, אבל באופן עקרוני זה נכון שהמאשים במשפט פלילי הוא המדינה, כי המדינה היא שמופקדת על אינטרס הציבור, ומי שעבר עבירה פלילית – – – + + + התביעה היא עצמאית, והיועץ המשפטי לממשלה, הוא מגיש בשם המדינה – זה לא המדינה, זה לא הממשלה – עצמאות התביעה היא בידי היועץ המשפטי. + + + אין ספק שאדוני נגע בעקרון יסוד, אבל עקרון יסוד אחר, או ראשון, הוא שכאשר אדם נשדד רכושו, וזאת עבירה פלילית, מעבר להיבטים אזרחיים או נזיקיים – – – + + + – – – + + + בסדר, אבל אני עדיין מסביר, אדוני יושב-ראש הקואליציה. + + + אדוני השר, אתה תסביר היטב, וזה גם חשוב. + + אני רוצה לציין בפני חברי הכנסת שנמצאת ביציע האורחים, אדוני המשנה לראש הממשלה, המשלחת של ועדת החוץ והביטחון של הפרלמנט הפיני – של פינלנד. אנחנו מקדמים אתכם בברכה בכנסת, משכן הדמוקרטיה של ישראל, ובירושלים בירת ישראל ובמדינת ישראל. ברוכים הבאים. אפשר למחוא כפיים, רבותי. + +(מחיאות כפיים) + + תודה רבה. בבקשה, אדוני השר. + + + אדוני היושב-ראש, הסמכות אפוא של ניהול ההליכים הפליליים, בסייג שקיים בדין, שהיתה לפחות מגמה לבטלו, היא שניהול ההליכים הפליליים מתבצע על-ידי המדינה. + + יש כאן גם נושא נוסף. החוק דורש היום, בשורה של עבירות פליליות, שהן רובן עבירות של ביטוי, אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב-אישום – למשל כתב-אישום על גזענות, כתב-אישום על המרדה, כתב-אישום על פגיעה ביחסי חוץ – והביטול, בהקשר הזה, של האישור המוקדם של היועץ המשפטי לממשלה, זה לא דבר נכון. אני משוכנע שאם חבר הכנסת בן-ארי היה נותן את דעתו – העבירות האלה – האכיפה של העבירות האלה היא מאוד רגישה, היא בקלות יכולה לגלוש לסלקטיביות, לפוליטיות, לעניין של השקפת עולם. + + לכן, טוב שמי שעומד בראש התביעה הכללית – הדברים האלה – אני, כמי שעבד בעבר בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ועבר על התיקים האלה, אני רואה חשיבות בזה שהדבר הזה לא יהיה נתון בידי דרגי התביעה. אנחנו גם יודעים שבישראל התביעה הפלילית היא הרבה פעמים משטרת ישראל. מרבית כתבי-האישום שמוגשים לבתי-המשפט שלנו מוגשים לא על-ידי הפרקליטות; מוגשים על-ידי משטרת ישראל. + + העבירות לפי חוק איסור הכחשת השואה בוודאי נמנות עם קבוצת העבירות האלה, והאישור המוקדם נועד להבטיח שלא יוגשו כתבי-אישום במקרים גבוליים, שלא מתאימים להיות מטופלים במסגרת המשפט הפלילי. ביטול הדרישה לאישור מוקדם כזה, ויותר מכך, הסמכת כל אדם לפתוח בהליכים פליליים, מנוגדים לעקרונות האלה ולעקרון יסוד, שעליו עמדתי, במשפט הפלילי, שלפיו המדינה היא התובעת. + + נוסף על כך, הצעת החוק כובלת את שיקול הדעת של שר הפנים והממשלה בנושא הכניסה לישראל. מתוך הבנת המורכבות של נושא הפיקוח על שערי המדינה ומגוון הסיטואציות האפשריות בכניסה לישראל, הפקיד המחוקק – המחוקקים הפינים היו אתנו זמן קצר בלבד – בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בידי שר הפנים ובמידת הצורך הממשלה כולה, את הסמכות להחליט מי ייכנס לתחומי מדינת ישראל ומי לא, ונתן לו שיקול דעת רחב בעניין. + + אין מקום, אדוני היושב-ראש, לכבול את שיקול דעתם כפי שמוצע בהצעת החוק, וגם בהקשר הנוסף, שהציג חבר הכנסת בן-ארי, בנושא הגבלת שיקול הדעת של הממשלה בניהול או בחתימה על הסכמים מדיניים, אין טעם לכך, אף שאינני רואה הסכם קרוב עם הרשות הפלסטינית בפתח, אפילו לנוכח ההתפתחויות הפוליטיות שהיינו עדים להן השבוע, אבל ברמה העקרונית אין סיבה גם להגבלה הזאת, גם להגבלה על סמכויות שר הפנים. + + + אני לא רואה מצב שבו אנשים יכולים לשנות את דעתם כהרף עין. אין דבר כזה. + + + בהחלט כן. בהחלט. אדוני – – – + + + חבר הכנסת בן-ארי נגע בנקודה, אבל הוא מרחיב אותה מעבר – בשבילו כל מי שהוא נגד מדינת ישראל – גם בתוכי, כל מי שהוא נגד מדינת ישראל הוא מכחיש השואה. אתה מבין? כי הוא אומר, כאילו מדינת ישראל היא פיצוי על השואה. לא, אנחנו עלינו – – – + + + – – – + + + אני בטוח. + + + אדוני היושב-ראש, הסיבה שאנחנו לא מתקדמים להסכמים מדיניים, בראש ובראשונה, היא שהפלסטינים אינם מעוניינים בכך. אני אומר את זה ימים לא רבים אחרי ששמענו את ראש השב"כ לשעבר מבטא דעה הפוכה, אבל אני עומד על דעתי שלפלסטינים אין שום עניין להתקדם למשא-ומתן מדיני, והאשמה עצמית בעניין הזה היא דבר לא נכון ולא הולם את המציאות כפי שאנחנו מכירים אותה בשנים האחרונות. + + + תודה לשר. כמובן עומדות לרשותך שלוש דקות תמימות להסביר מדוע השר לא צודק. אתה יכול לעלות לדוכן. מייד אחריו – חבר הכנסת חיים כץ, וחברת הכנסת אבסדזה תבוא אחריו, כי היא ביקשה בסוף, ואנחנו צירפנו את הקריאה הראשונה לנושא החקיקה. בבקשה. אני, אין לי שום בעיה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי את דבריו של השר גדעון סער. אני חייב להודות: השכלתי המשפטית, אדוני גדעון סער, היא לקויה מאוד. ההבנה שלי במשפט היא חלשה, בסעיפים כאלה ואחרים ובמערכות שדנות. אבל יש דבר אחד שכן יש לי, וזה יצר קיומי. היצר הקיומי הוא לפני כל השכלה. היצר הקיומי אמור להנחות כל אדם ואדם, בטח אומה, בטח אומה שנכוותה ברותחין וברותחי רותחין והיא כרגע, משום מה, לא נזהרת. זה לא צוננים – אבו מאזן והרשות הפלסטינית ומערכת החינוך שלה והאמירות המאוד-ברורות. לא מדובר פה במשהו גבולי, לא מדובר פה במשהו שאפשר להעריך אותו באופן כזה או באופן אחר. מדובר בדברים ברורים. אתה לוקח ספר לימוד של הרשות הפלסטינית שבו מדינת ישראל לא מצוינת, מדינת ישראל לא קיימת. אני מעריך שאתה כשר חינוך מכיר ויודע על מה אני מדבר. השר משה יעלון עסק בזה והוא מכיר את התמונה. + + האם אנחנו נתכחש? אנחנו? האם אנחנו נוליך שולל את עצמנו בשעה הזאת, כי אנחנו רוצים להצטייר בעולם כמבקשי שלום? האם אנחנו לא יכולים להציב גבולות עם מי אנחנו רוצים שלום? האם ריקודי "מה יפית" האלה הפכו להיות עיקר? האם הרצון שיאהבו אותנו הוא במחיר זה שנסכים להתחבק עם אנשים שלא רק מדברים – הם מחנכים, הם פועלים, הם מחכים לרגע? + + ולכן אני תמה מאוד על הדברים שלך, השר גדעון סער, כמי שנמצא במפלגה לאומית, כמי שנמצא במפלגה שהמורשת שלה היא מעבר למורשת קיומית. קיומי זה משהו מאוד מאוד בסיסי, זה מאוד יצרי, כמו שאמרתי, זה יצר קיום. וכאן, אדוני היושב-ראש, יש לי תחושה שאיבדנו לא את התבונה; איבדנו את הדבר הכי בסיסי ואנושי, וזה יצר הקיום. התנגדות לחוק הזה היא בעצם עוד אחת מהפעולות הנוראיות האלה של התחסדות. ההתחסדות הזאת יש לה מחיר, ואנחנו משלמים את מחירה. + + לכן אני מבקש מהכנסת, אני מבקש מהקואליציה הקטנטנה שיש מולי, אני מבקש מכם, אנא מכם, תתמכו בחוק ונהדוף את האופוזיציה, נהדוף את האופוזיציה בנקודה הזאת ונאמר: מי שרוצה להשמיד אותנו, מי שמחנך להשמיד אותנו, מי שאומר שהשואה לא היתה ולא נבראה, אין לנו אתו משא-ומתן. יש לנו בשבילו, לכל הפחות, בית-כלא. תודה רבה. + + +תודה רבה. יש "זכור את אשר עשה לך עמלק" ויש דברים אחרים. טוב. + + רבותי, אנחנו נצביע. כמובן, הממשלה מפרשת אחרת את הנושא, וכל אחד יצביע לפי תפיסתו. נא להצביע. הצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – פושע הכחשת השואה) – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? + + + איפה אתם, הליכוד? איפה אתם? + + + נא לא להפריע בזמן ההצבעה. + +ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – פושע הכחשת השואה), התש"ע–2009, נתקבלה. + + + ארבעה בעד, 22 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק, כפי שנוסחה, לא נתקבלה. + + + [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/460).] + + + רבותי, חבר הכנסת חיים כץ, האם אדוני מצטרף לממשלה? בבקשה, אדוני. + + פה מדובר בנושא שאנחנו נכשלנו מלהעביר אותו במועד המתאים, ואנחנו מאפשרים זאת בהתאם להסכמה ובהתאם לבקשת הכנסת כולה. אני מקווה שלא יהיו מתדיינים בקריאה הראשונה ונוכל להצביע מייד. + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת בפניכם נועדה להסדיר לראשונה בחקיקה את העיסוק בתחום עיסוק ההנדסאים. לאחרונה אנחנו רואים כל מיני מודעות בעיתונים שבאות להאיר את עינינו בנושא מקצוע ההנדסאות, מקצוע שהולך ונעלם. בעבר ידענו שלפני מהנדס יש הנדסאי. כשאמרו לי: למה הנדסאי? אמרתי שבית-חולים לא עובד רק עם רופאים; יש אחיות, יש סניטרים, יש מרדימים, ויש רופאים. נוצר מצב שהנדסאים במדינת ישראל זה מקצוע הולך ונעלם, ולא מבינים כמה הנושא הזה חשוב. + + פניתי אל שר החינוך ואל שר התמ"ת – יש פה עניינים של המשרדים – ובתיאום הגשנו הצעת חוק. עיקרי הצעת החוק כוללים הקמת מועצת הנדסאים וטכנאים מוסמכים, שבין תפקידיה יהיה לקדם את מעמד המקצוע של הנדסאים וטכנאים בתחומי הכשרה ולימודים, לרבות לימודי המשך. היום הנדסאי שמסיים את לימודיו והולך להמשך לימודים בארצות-הברית מקבל כ-80 נקודות. בארץ הוא מקבל בקושי 40, אף-על-פי שהוא לומד כ-2,000 שעות. המטרה היא להעלות גם פה את הניקוד, למסד את המקצוע הנדסאי, לתת לו הכרה. זה מקצוע חשוב, ואנחנו נרחיב יותר אחרי הקריאה הראשונה. + + אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה. תודה רבה. + + + תודה רבה. הואיל ולא נרשמו חברים וסגרתי את הרשימה והממשלה מסכימה – כבוד השר, אדוני המשנה, הממשלה מסכימה? אתה צריך להשיב על ה��דסאים? + + + אין צורך. + + + הואיל והממשלה מסכימה, אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה. + + רבותי חברי הכנסת, נא להצביע על הצעת חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים בקריאה ראשונה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. + +ההצעה להעביר את הצעת חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע"ב–2012, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. + + + 24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. + + + [הצעת חוק פ/3370/18; נספחות.] + + + אני מזמין את אחרונת המציעים היום, חברת הכנסת נינו אבסדזה, לבוא ולהציג את הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – פומביות הדיון בעבירות אלימות במשפחה). בבקשה, גברתי. + + + תודה רבה. + + אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, אנחנו הרבה פעמים שומעים על אלימות. אני לא מדברת על המקרים הכי נוראיים שאנחנו שומעים, על רצח באיזה בוקר – לא בעיר אחת. אפילו כשאנחנו שומעים על אלימות קשה, לא קשה, אלימות במשפחה, אנחנו שואלים את עצמנו: איך זה קרה? אז השאלה היא בהחלט במקום. איך זה קרה שכל אחד מאתנו, מתי שהוא – – – + + + מייד אני נותן לך להמשיך, אני רק צריך בשביל סדר הדיון. אנחנו לא נתחיל מייד את הנושא של צירוף לממשלה כי הוא יתחיל יותר מאוחר. אנחנו נתחיל מייד עם הצעה לסדר-יום – השר אהרונוביץ נמצא פה, ואנחנו מאוד מודים לו על כך – על גל האלימות בסוף השבוע. כל חברי הכנסת שהגישו את ההצעות לסדר-היום, והראשון, מולה, נמצא פה כבר, יבואו לאולם על מנת להציג את ההצעה שלהם לסדר-היום. תודה רבה. חברת הכנסת אבסדזה, בבקשה. + + + תודה רבה עוד הפעם, אדוני היושב-ראש. + +אני עוד הפעם חוזרת לאותה שאלה שכל אחד מאתנו, כל בן-אדם נורמטיבי ואנושי, שואל את עצמו: איך זה קרה? כל פעם אנחנו שומעים על אלימות נגד נשים, על אלימות במשפחה. לצערי, אנחנו שומעים את זה הרבה. לצערי, משנה לשנה הנתונים המפחידים האלה רק עולים ועולים, וזה אף-על-פי שבהחלט – נוכח כאן שר החינוך. אני חייבת לומר לך, אדוני, הרבה תודה, כי אני יודעת שבמערכת החינוך מחנכים את ילדינו שאלימות זה דבר נורא ואלימות במשפחה זה משהו שלא יכול להיות בחברה נורמלית, דמוקרטית ואנושית. אבל ליד זה, אנחנו כן נמצאים בחברה שיש בה חלקים שהם רואים. אתם יודעים מה? ילד שגדל ורואה שבמשפחה לאמא אין מספיק מלה ואבא יכול לצעוק ולהיות אלים, כשאנחנו רואים שיש חלקים באוכלוסייה שחושבים שרק גבר מחליט במשפחה; כשאנחנו רואים שיש חלקים באוכלוסייה ששם אשה לא תמיד יכולה לשבת ליד גבר, אפילו אם היא מאותה משפחה. ילדים, מה שאנחנו לא נעשה, בוודאי – וחייבים במערכת החינוך – ועוד פעם תודה רבה, אדוני השר, על כל מה שנעשה; יש לי ילדה בבית-ספר, והיא כל יום מעדכנת אותי איך מחנכים אותה. ועדיין זה קורה. + + על השאלה למה, ולמה אנחנו עוברים ברחוב ואנחנו שומעים צעקות – אני מאלה שחודשים רבים עברתי, אדוני היושב-ראש, ליד בית כלשהו, ושמעתי משם צעקות של אשה. אגב, אלה לא היו צעקות של אלימות פיזית. זה היה טרור מילולי נטו: אני אזרוק אותך, את תהיי ברחוב, את בחיים לא תחזרי. + + + אגב, יש חוק שהתקבל בכנסת על-ידי המנוח, חבר הכנסת המהולל והמעולה חנן פורת, "לא תעמוד על דם רעך", שהתקבל בהמלצת המשטרה גם, אדוני השר לביטחון הפנים, והוא חוק שקיים בכנסת. + + כן, כן, אני בהחלט יודעת, אבל אין מה לעשות, כל אחד מאתנו מתישהו שומע את זה. אני חושבת שגם כשעוצרים ברמזורים – כמה פעמים ראיתם מכונית שבה גבר צועק ואשה יושבת לידו ובוכה, אני לא יודעת על מה? ורואים את זה. למה זה קורה? מה הסיבות שאשה לא הולכת ולא מתלוננת? לצערי הן רבות. ואני רחוקה בדעתי, אדוני היושב-ראש, מלהגיד שיש הבדל באלימות בשכונות כמו סביון לאלימות בשכונות בפריפריה, שכונות העוני, אבל אין מה לעשות, גם המצב הסוציו-אקונומי הרבה פעמים – אתם יודעים מה? גבר הכי אינטליגנטי ונורמטיבי, כשהוא חוזר הביתה ואין לו מצב רוח והוא רואה שהשולחן במטבח לא מסודר והוא לא יכול לאכול – הוא אומר: מה זה הדבר הזה, לעזאזל? ומסתכל על האשה. עכשיו, תכפילו את המצב הזה: כשגבר שמרוויח שכר מינימום, וגם פוחד שמחר יפטרו אותו, וגם – הוא חוזר הביתה ואין לו מה להביא – – – + + + זה יכול לקרות בבית הכי טוב, בשכונה הכי טובה. + + +בהחלט, בגלל זה אני אומרת: אין השוואות. אבל גם המצב הסוציו-אקונומי, וכשאני אומרת סוציו-אקונומי אני הרבה יותר מתכוונת לאשה – שלה בטוח אין לאן לברוח. היא אשה שמרוויחה פחות משכר מינימום. אשה שעובדת כמנקה בקניון, שאף אחד לא מגן עליה, ושואלים אותה: למה את לא עוזבת? וזו התשובה הכי נפוצה: ולאן בדיוק אני אלך? + + + תודה רבה. הואיל והממשלה מסכימה, אז אנחנו – – – + + + רק משפט אחד: בכל הסיפור הזה היה מרכיב חשוב מאוד. אשה שכבר העזה להתלונן היתה אמורה לעמוד בבית-המשפט ולהעיד על כל זה בנוכחות הקהל. זאת אומרת שהתעללות, כנראה, במירכאות, לא נגמרת בבית. היא אמורה לעבור את כל זה בנוכחות הקהל. והבקשה שלי, ואני מאוד מודה על כך שאתם תומכים, היא שלאשה תהיה אפשרות להתלונן בלי להרגיש בפעם השנייה את כל הסיוט שהיא עברה, ובלי נוכחות של קהל ושל אנשים זרים, שמולם קשה מאוד בהרבה מקרים לספר, מה שלא תספרי לעצמך או לאמא או לאחות. + + תודה רבה לויצו – בשיתוף פעולה עם ויצו נחקק החוק. + + + תודה רבה. השר סער יענה בשם הממשלה, כממלא-מקום שר המשפטים. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך את חברת הכנסת נינו אבסזדה ואת המציעות האחרות על יוזמת החקיקה הזו. + + הצעת החוק מבקשת להרחיב את שיקול דעת בית-המשפט לדון בדלתיים סגורות בהליך פלילי שעניינו עבירות אלימות במשפחה. כיום רק דיונים אזרחיים בענייני משפחה נדונים בדלתיים סגורות בבית-המשפט לענייני משפחה, מכוח סעיף 86(ה) לחוק בתי-המשפט, ובהליכים פליליים לבית-המשפט נתון שיקול דעת לדון בדלתיים סגורות רק ברשימה סגורה של מקרים שעניינם פגיעה בתוך המשפחה – עבירת מין, כשהדבר נדרש להגן על עניינו של קטין וכשהדיון הפומבי ירתיע עד. ברם, בעבירה של אלימות בתוך המשפחה נאלץ המתלונן, או המתלוננת, להעיד כנגד בן-הזוג קבל עם ועדה. אבל המאפיינים הייחודיים של עבירת האלימות במשפחה, שבה קיים קושי מובנה להתלונן נגד בן-זוג אלים – קושי שהולך ומתעצם לאורך ההליך הפלילי: ההתמודדות עם המשפחה, ההשפעה על הילדים, וכן קיומם בדרך כלל של הליכים מקבילים – כל אלה מצדיקים לסווג עבירה זו כקטגוריה העומדת בפני עצמה, שבה תהיה סמכות לבית-המשפט לשקול דיון בדלתיים סגורות. זה לא אומר שזו תהיה התוצאה בכל מקרה, אבל זו תהיה אפשרות. + + על כן מתבקשת הוספת חלופה נוספת לסעיף 68 לחוק בתי-המשפט, כדי לקבוע שבעבירת אלימות כלפי בן-משפחה ניתן יהיה לקיים את הדיון בדלתיים סגורות. נציין כי מדובר בשיקול דעת שיינתן לבית-המשפט, לא בחובת סגירת דלתיים. בית-המשפט יוכל להתיר פרסום החלטות ופסקי-דין גם בהליכים שקוימו בדלתיים סגורות אם ראה לנכון שהדבר משרת את האינטרס של הרתעה, אם ברמה האישית, אם ברמה הציבורית, ומכוח סמכותו לפי הוראות סעיף 70 לחוק בתי-המשפט. + + כך, אדוני היושב-ראש, נוצר האיזון הראוי בין עקרון פומביות הדיון ובין שמירה על כבודו או כבודה של המתלונן או המתלוננת. + + אשר על כן, הממשלה תומכת בהצעת החוק. + + + תודה רבה. הואיל והממשלה תומכת ואין מתנגד מבין חברי הכנסת, לאחר השר, שהוא שר החינוך והוא ממלא את מקומו של שר המשפטים, אנחנו נעבור להצבעה. + + בבקשה. הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – פומביות הדיון בעבירות אלימות במשפחה), התשע"א–2011 – נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? + +ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי-המשפט +(תיקון – פומביות הדיון בעבירות אלימות במשפחה), התשע"א–2011, לדיון מוקדם בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. + + + 21 בעד, חברת הכנסת אבסדזה, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק שאת יוזמת, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – פומביות הדיון בעבירות אלימות במשפחה), עברה בקריאה טרומית והיא תעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט על מנת להכינה לקריאה ראשונה. תודה רבה. + + + + + רבותי, אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום. ראשונת ההצעות – השר לביטחון הפנים נמצא כאן על מנת להשיב. אתה לא צריך לעלות, קודם הם ינמקו. הצעות לסדר-היום בנושא: גל האלימות בסוף השבוע, מס' 8015, 8017, 8023, 8024, 8025, 8026, 8027, 8028, 8029, 8043 ו-8045. חבר הכנסת שלמה מולה הוא הדובר הראשון. אחריו – חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת מיכאלי. גם חברת הכנסת עינת וילף, גם חבר הכנסת בן-ארי, חברת הכנסת זועבי, אברהים צרצור. + + + – – – + + + ב-13:15. אני לא רוצה ליצור – אם הכנסת תאשר את צירופו של חבר הכנסת מופז לממשלה, לא תוכל להצביע אלא ב-14:37. לכן אני לא רוצה להשאיר את הכנסת בין הזמנים, תלויה ועומדת, אז אני מתחיל את זה קודם. השר פה, חברי הכנסת אמורים להיות פה. מה יותר טוב מזה? בבקשה, חבר הכנסת מולה. + + +אדוני היושב-ראש, אדוני השר לביטחון פנים, אני יודע שאתה היית איש בכיר במשטרת ישראל, אני יודע שאתה גם שר לביטחון פנים טוב. בדרך כלל, כאיש אופוזיציה, שהיה, לפחות עד היום, אני יכול לומר לך שטיפלת בהרבה מאוד דברים חשובים, וגם משרדך ואוזנך היו קשובים מאוד לבקשות שהגיעו אליך, וטיפלת בהן. אני רוצה לבוא ולהגיד שגל האלימות ששוטף את מדינת ישראל, בעיקר בסופי השבוע, אדוני השר, איננו רק מפני שמשטרת ישראל לא עושה את תפקידה. אני לא חושב שזה הסיפור. בעיית האלימות בחברה הישראלית, אדוני, היא אולי אחת הבעיות שמדינת ישראל מתמודדת אתן, אולי אחת הבעיות האסטרטגיות שלה – בעיית האלימות. אני לא משוכנע ולא בטוח שאנחנו מתייחסים לבעיה הזו ונותנים לה את המשקל הראוי מבחינה ציבורית, מבחינה חברתית, כדי למגר את התופעה הזו. אלימות איננה גזירה משמים. אלימות איננה גזירה משמים. אלימות היא תופעה חברתית שאנחנו בעצם לא מצליחים לפחות לצמצם אותה בצורה דרסטית בחלוקת המשאבים, בחינוך הנוער, בבתי-הספר, בטיפול באוכלוסיות ממוקדות. אנחנו נמצאים היום בתקופה שבה נושא האלימות מקבל תנופה משמעותית מאוד. + + אדוני השר, אני חושב, כשאתה רואה כל מקרה אלימות אתה מפענח אותו בסופו של דבר, ובא ואומר האם אפשר היה למנוע את הרצח שהיה למשל בבאר-שבע, או כל פעילות אחרת – אין לך תשובות חד-משמעיות, זאת האמת. + +אבל אני חושב, יכול להיות, אדוני היושב-ראש, יש אולי הזדמנות יוצאת דופן שמשהו צריך לקרות בחברה הישראלית. אולי צריך להקים רשות מיוחדת למלחמה בתופעה הזאת שנקראת אלימות, משהו שאפשר כל יום, גוף מסוים שזה יהיה עניינו, עיסוקו, איך מונעים אלימות. + +אני יודע שיש אלימות בתוך המשפחה, יש אלימות בבתי-הספר, יש אלימות במועדונים, בכל מקום, אבל לא יכול להיות – החברה הישראלית היא באמת חברה נאורה, לכל הדעות – לא יכול להיות בצורה כזאת שתופעת האלימות תחיה אתנו, אנחנו ישנים אתה, ואין לנו פתרונות. + +אני לא מצפה שבמסגרת ההצעה לסדר-היום הזאת אתה גם תשלוף ותיתן לנו תשובות, אבל אני פונה אליך – תנסו לעשות מאמץ לייצר איזה פתרון – – + + + תודה רבה. + + + – – שנוכל לחיות אתו. תודה רבה, אדוני. + + + בוודאי יושב-ראש ועדת הפנים הנמצא פה כבר מתכונן לדיון בוועדה. אני מזמין את חבר הכנסת דב חנין – – + + + – – – + + + – – אחריו – חבר הכנסת מיכאלי, ואם לא יהיה – חבר הכנסת דניאל בן-סימון, ואם לא יהיה – חנין זועבי, עינת וילף ואברהים צרצור; הנה, חנין נמצאת פה. כולם נמצאים, וזה בסדר גמור. + + + – – – + + + עינת ביטלה, אוקיי. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר לביטחון פנים, אני חושב שהטילו עליך חובה קשה ולא נעימה, לענות על הצעה לסדר-היום בנושא שרק חלק ממנו בעצם נמצא בתחום אחריותך, ואני אומר לך את הדברים כמי שעוקב אחרי עבודתך, אדוני השר, ואני רוצה לומר לך שאתה אחד השרים החרוצים והמסורים ביותר שיש בממשלה הזו, שהיא לטעמי ממשלה רעה, אבל יש בתוכה שרים שעושים עבודה מקצועית ומסורים מאוד לעבודתם. + +אמר חבר הכנסת מולה שאלימות איננה גזירת גורל, ואני רוצה להשלים את האמירה. אלימות חברתית היא בסופו של דבר תולדה של מדיניות חברתית, וההידרדרות של האלימות בחברה הישראלית בהחלט קשורה להתפוררות ולהידרדרות החברתית-כלכלית, קודם כול למצוקות החברתיות שהולכות ומעמיקות, לאווירת ההתפוררות, למשבר הערכי העמוק שמאפיין את החברה הישראלית, לאותה תרבות קלוקלת ובעייתית שהמסר שלה מגיע מלמעלה, שהכוח הוא פתרון לבעיות. ואם הכוח הוא פתרון לבעיות ברמת המדינה, למה לא יהיה הכוח פתרון לבעיות גם ברמת הפרט? זו אותה תרבות שמשתקפת גם בפוליטיקה הישראלית – מלמעלה ועד למטה. + + ואותו מסר מחלחל ומגיע לאזרחים, לבני-הנוער, וכשאנחנו מדברים על אלימות בחברה הישראלית ועל כוחנות בחברה הישראלית, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו צריכים להסתכל קודם כול על עצמנו, על ההנהגה, על המסרים שההנהגה הזו מעבירה לציבור. + +אני שמח שנמצא אתנו גם שר החינוך, כי כשאנחנו מדברים על אלימות של בני-נוער זה גם אתגר רציני של מערכת החינוך. ואני ער לעבודה ולמאמץ שנעשים במערכת החינוך בתחום הזה, אבל אני חושב שהמסר שאנחנו צריכים להוציא מהדיון הזה בכנסת, ואני באמת שמח ששני השרים נמצאים אתנו כאן, הוא מסר של התמודדות משולבת בכל המערכות – אני חושב שגם שר הרווחה ראוי היה שיהיה כאן עכשיו – התמודדות משולבת, שמעבירה את המסר הערכי והחינוכי שאין מקום לאלימות, אין סבלנות לאלימות ואין סובלנות לאלימות. + + וכן, אדוני השר לביטחון פנים, יש גם סוגיות שמונחות לפתחך. כשאנחנו רואים למשל פעם אחר פעם מקרים של רצח ביישובים ערביים, למשל – אתה יודע, יש יישובים שאני מגיע אליהם ואזרחים שם אומרים לי: פה אין כבר שלטון חוק, באמת, וברחובות הערים אנשים נרצחים, אתה יודע, לא אחת לשנתיים אלא אחת לחודש. אנ�� אומר, אדוני השר, הגיע הזמן לעשות מעשה בעניין הזה, והאתגר הגדול – ואני אומר לך את הדברים לאחר בדיקה: יש רצון ונכונות של ראשי הציבור הערבי בארץ לשתף פעולה ולהתגייס קודם כול כדי לאסוף את כל כלי-הנשק מהציבור הערבי. הציבור הערבי רוצה להיות ציבור בלי נשק. בואו נעשה מאמץ ונקדם את זה. תודה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, אחריו – חבר הכנסת דניאל בן-סימון, ואחריו – חברת הכנסת חנין זועבי. חברי הכנסת מקפידים לומר את דברם בשלוש דקות, וזה בסדר גמור. + + + אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, עברנו שבוע מאוד קשה. כשקורים מקרים כאלה כולנו נזעקים וכולנו מנסים לבוא ולהטיף ולהוכיח ולהאשים את הממשלה, את המשטרה ספציפית. + +רבותי, אנחנו בתופעה שהיא לצערנו מתמשכת. נכון שהגל הוא לפעמים מרוכז, ולצערנו, בשבוע האחרון, אדוני היושב-ראש, זה החל בכך שפגעו ברוכב אופניים – רוכב אופניים שנהג, בחור צעיר, משפחת מירלשוילי מבאר שבע. בחור שנהג באמצע הלילה. פגעו בו, הזניחו אותו, זרקו אותו בכביש – עד כדי כך, אפילו לא אספו אותו. לצערנו, זה מקרה חוזר של משפחת חשין, לצערנו, אנחנו כבר הכרנו את התופעה הזאת. + + אדוני היושב-ראש, מדובר פה בזילות חיי אדם, וזו תופעה שכבר נמשכת, לצערנו, שנים, וכנראה זו אחת התוצאות של מערכת החינוך, שלא הצלחנו כנראה לגדל פה דור שמבין שחיי אדם זה קודש קודשים, שחיי אדם בכל צורה צריכים לשמור עליהם. ובני-הנוער, שהם היום לצערנו כנראה משועממים, אין להם הרבה מה לעשות באותן שעות פנאי שיש להם, ומגיעים לתוצאות כאלה שרוצחים אדם שיורד אליהם להעיר להם שהם מפריעים לשינה של ילדה קטנה. + +אותם בני נוער, אפילו בשכרותם – אני עוד לא יודע, אין לנו עוד פרטים על המקרה הנוראי הזה שקרה בבאר שבע. אנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, קודם כול השכרות היא חמורה, אצל בני-הנוער זה חמור מאוד, אבל אנחנו מכירים גם מקרים של אנשים שמשתכרים וכתוצאה מכך הם לא תמיד מגיעים למצב של רצח. יש אנשים שהשכרות מובילה אותם אולי לעשות שטויות, אבל לא מקרים של רצח. זה מגלה על תוכו. אנחנו אומרים, חז"ל אומרים: נכנס יין יצא סוד. הסוד שיוצא מאותו בן-אדם – איזה חינוך הוא קיבל, על מה הוא התחנך, איזה ערכים יש לו. אם אנשים מוצאים, מתוך שכרות או מתוך איזה מתח או מאבק, לרצוח בן אדם אחר, כנראה החינוך שלהם קלוקל. + +אין ספק שהמשטרה גם אחראית לסדר, אבל אני לא יכול להאשים כל הזמן את המשטרה ולבוא אליהם בתביעות, כשהרבה פעמים זה קשור גם בכוח-אדם, זה קשור בתקנים, ואני יודע שהשר בטח יעלה ויסביר את הקשיים שיש למשטרה. אין ספק שנוכחות משטרתית היא חשובה, ואין ספק שהמשטרה נוכחת בשטח. אותם בני נוער, אדוני היושב-ראש, זאת אלימות מתגלגלת. אנחנו הרי יודעים שבני-הנוער יושבים משועממים בפארקים ביום שישי בערב – אנחנו יוצאים, רואים אותם. הילדים האלה שאין להם מה לעשות, אחרי שעה, שעתיים כבר מחפשים לטפס על קירות. לכן, מישהו שבא כנראה להעיר להם – כשהמשטרה מסתובבת שם באזור בוודאי בני-הנוער מפוזרים, הם לא עושים כנראה כל מיני תכנונים קלוקלים, אבל אני עדיין אומר – העיקר זה החינוך, אדוני היושב-ראש, העיקר זה להגיע למצב שבני-הנוער יחונכו פה בצורה כזאת שנדע שהחיים הם חיים קדושים. תודה. + + + תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת דניאל בן-סימון. אחריו – חברת הכנסת חנין זועבי. אחרי חברת הכנסת זועבי – חבר הכנסת השיח' אברהי�� צרצור. תודה רבה. + + + אדוני היושב-ראש, אני יודע שעבר עליך שבוע קשה במיוחד, לא נטול סממנים של אלימות – אלימות אומנם פוליטית, מפלגתית, אבל אני יודע שאתה היית השבוע כיושב-ראש הכנסת קורבן לאלימות מסוימת שהיא לא פיזית אבל היא מקרינה מעבר לזה. + + פרופסור יהושע טלמון, שאתה מכיר היטב, הכרת – היסטוריון דגול, כתב על עידן האלימות, מה הופך חברה אלימה. והנושא היום הוא: אלימות בסוף השבוע. זה להקטין את הבעיה, להגיד "סוף השבוע". נגיד יהיה שקט בשבוע הבא, אז אין נושא? + +ולכן, בעידן האלימות, כשחברה מתפרקת – כתב יהושע טלמון – מערכיה, והביטוי הסוציולוגי הוא "אנומיה", כשהנומוס, כשהערך, מתפרק – אין ערכים, וזה מקרין למטה, וזה יוצר משבר ערכי בחברה, שחלקו ראינו אותו השבוע מקרין אפילו על בני-הנוער. + +הבוקר באתי לקנות משהו קטן במינימרקט ליד שוק הכרמל, והמוכר אמר לי: אני מכיר אותך, אני אתן לך באופן אישי, אבל אם היית מישהו אחר, חבר כנסת אחר, לא הייתי נותן לך. אני כועס עליכם. והכעס הזה מוביל אותך גם כשאתה עוצר ברמזור – ולא נעשה משהו פלילי פה, אלא משהו שהוא שובר נורמות, נורמות התנהגות. + +לכן, זה לא בעיה של אכיפה – תשים יותר שוטרים. אתה לא יכול לעצור התנהגות. לכן אני אומר עוד דבר, היתה פחות אלימות, כך אומרים לי, בשנות ה-50, בשנות ה-60, כבוד השר. היתה פחות, כי היתה תחושה של – אני ערב לך – סולידריות, תחושה של אחדות של מטרה, וזה התפרק היום, וכל בני-הנוער, וכאלה שמרגישים לא שייכים, בגלל הפערים שהתעצמו בשנים האחרונות, בגלל מדינת הרווחה שהתפרקה – בלי קשר לאידיאולוגיה – אבל זה מחלחל. לכן צר לי על מה שקרה השבוע, בגלל הקרינה שעליה דיברתי, הקרינה הרדיואקטיבית הזאת, שמקרינה על כל נער, על כל ילדה, ולא חשוב אם חרדים, חילונים, ערבים או יהודים. כשלמעלה הפסגה מתחילה ככה להתערער, זה יורד לתחתית הפירמידה. + +ולכן אני אומר, המקום הזה יותר חשוב ממה שחושבים; לא רק להעביר הצעות חוק, אלא גם מה הוא מקרין כלפי החברה ותחושת החשיבות והשייכות. נדמה לי שיותר ויותר צעירים, וגם אנשים, מרגישים שהם נקרעים מהרקמה החברתית הזאת, ומתפתח דפוס אלים. יש חוקרים, אדוני השר, שאומרים שאלימות חלקה הוא גנטי, חלקה באיזה גן בעייתי. לא כולנו דפוקים כאלה. כלומר, אני מדבר על אלימות שהיא חברתית, לא פלילית דווקא. גם הנהיגה, גם צורת ההתנהגות, גם חוסר הנימוס, כל זה זה עבריינות. אתה לא רואה את זה במדינה אחרת, ולכן אני אומר שמה שקורה פה הוא בעל חשיבות מעבר לחוקים שמתקבלים. תודה רבה לך. + + + תודה רבה לחבר הכנסת דניאל בן-סימון. חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת שיח' אברהים צרצור. אחריו – אורי אורבך. + + + תודה. + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כמו שאמרו כאן לפני, אנחנו לא מדברים על טרגדיות, אנחנו מדברים על מדיניות. כמו שכולנו יודעים, בסוף השבוע קרו כמה מקרי רצח ואלימות קשים, שכבר בתחילת השבוע זכו לכינוי "גל האלימות". בשניים מהמקרים היו מעורבים לכאורה בני-נוער. כל העיתונות רחשה וגעשה, יושב-ראש ועדת החינוך אף הודיע כי יכנס דיון בעקבות אותם אירועים אלימים, כולם יצאו גם בהצהרות – שזה טוב וזה נכון – על החשיבות והנכונות לטפל במקרים. והנה, הנושא גם הגיע לבמת הכנסת, גם על-ידי חברי כנסת יהודים, כהצעה דחופה לסדר-היום, והיא אכן דחופה, אכן מאוד חשובה, אני לא מזלזלת בשום פנים בשום קורבן ובסבלן של אותן משפחות, להיפך. + + אבל אותי מדאיג שתשומת הלב הממשלתית, וגם של כל חברי הכנסת מכל המפלגות, מתעוררת רק כאשר הדברים הנוראים האלה קורים לאזרחים יהודים. גם זה כואב. הרי כמה פעמים העלינו את הנושא הזה פה, בוועדות הכנסת, העלינו את סוגיית האלימות ואת סוגיית הרצח – מקרי רצח – בכנסת, בוועדות, במליאה, אין-ספור פעמים. + + בחברה הערבית האלימות, אדוני היושב-ראש, היא תרחיש יומיומי, לא גל של אלימות. היא חלק מהמציאות שלנו. היא לא תופעה, היא חלק מחיי היום-יום. ומקרי הרצח הם חלק מהיום-יום, לא רק אלימות, ואני כן מבחינה ומבדילה בין אלימות לבין מקרי רצח. אלימות היא נגזרת והיא תוצאה של מדיניות כל המשרדים, והאחריות לטיפול ולפתרון הסוגיה הזאת נופלת על כל המשרדים, אבל כאשר אנחנו מדברים על מקרי רצח האצבע צריכה להיות מופנית כלפי משרד אחד, שהוא המשרד לביטחון פנים, כלפי המשטרה, כי מקרי רצח והבעיה של מקרי רצח והתגברות מקרי הרצח זה כן בעיה של אכיפה וכן בעיה של הרתעה. זה חלק מהסבל היומיומי של החברה הערבית, מקרי רצח מזעזעים כלפי נשים, כלפי בני-נוער, כלפי ילדים. + +ואנחנו מרגישים, חברי הכנסת הערבים, אנחנו מרגישים שלא חשוב כמה פעמים נדבר על כך ונציע פתרונות, שאפילו אין בהם כל צורך תקציבי – למשל, אדוני היושב-ראש, גיוס נשים ערביות ליחידה לטיפול באלימות במשפחה. כבר יש שם תקנים מוקצים, אבל בשל חסמים שונים ומשונים יש קריטריונים בעייתיים, ולא מצליחים לגייס חוקרות. + + +תודה. נא לסיים. + + + אוקיי. רק, ברשותך, אני אדבר על בעיית השקיפות. אין שקיפות. אם היתה שקיפות, הייתי מצביעה על כך שיש מקרים רבים מדי שנסגרים ואינם מפוענחים – מקרי רצח, אפילו כאשר המשפחה והקרובים יכולים להצביע לכיוון החשודים. + +הבעיה הזאת אכן חשובה מאוד, ואני שמחה שחברי כנסת יהודים מתחילים להעלות גם את הנושא הזה כנושא שנמצא בלב האג'נדה של הכנסת. תודה. + + +תודה רבה. חבר הכנסת שיח' אברהים צרצור, ואחריו – חבר הכנסת אורי אורבך, ואחריו – מיכאל בן-ארי. + + + כבוד היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, אני בהזדמנות הקצרה הזאת רוצה לחלוק אתכם את ניסיוני האישי במה שנקרא לחימה בטרור החברתי. בתוקף תפקידי כראש עיר – – + + כראש מועצה. + + – – כראש מועצה מקומית במשך עשר שנים, אני זוכר שבאחת השנים, כשגל קשה מאוד שטף את עירנו – עשרות מכוניות גנובות נכנסו לכפר, "חראקות" בכל הכפר, איימו על ביטחונם האישי של תושבי העיר עצמם, והגענו למצב שאחדים מתושבי הכפר, המכובדים ביותר, יצאו לרחובות וניסו לבלום את הבחורים האלה, העבריינים. אחד מהם יצא מהאוטו ללא כיסוי פנים, פשוט מאוד בצורה – בעזות מצח, הוציא את האקדח ושם אותו בראש של המכובד הזה, ואמר לו: אם תנסה לעשות זאת עוד הפעם, אני אירה בך ברחוב. +הנושא הזה הגיע אלי בשעה 20:00. כינסתי באופן מיידי את מליאת המועצה המקומית וקיבלנו החלטה נועזת: להכריז על מצב חירום בכפרנו באותה תקופה. יום לאחר מכן כינסתי 2,000 מתושבי הכפר במרכז הכפר והקמנו מה שנקרא "בקו"ם", במושגים הצבאיים, וגייסנו באותו ערב, באותו לילה, 500 בחורים מתושבי הכפר שהיו מוכנים לתרום גם מזמנם, גם מכספם, גם מהזיעה שלהם, כדי להגן על הכפר שלהם. תאמין לי, כבוד השר, מכובדי יושב-ראש הכנסת, בתוך שבועיים כפרנו נולד מחדש; כל העבריינים האלה חזרו לחוריהם כמו עכברים. + + מה שרציתי להגיד, המסקנה שהגענו אליה היא פשוטה מאוד: עשינו סטטיסטיקה באותה תקופה, אמרתי שיש לי יותר מ-17,000 ת��שבים. אמרתי למנהל מחלקת הרווחה ואחרים מהמועצה המקומית: תכינו לי רשימה – שבאותה תקופה קראתי לה "רשימה שחורה" – שתכלול בתוכה את כל אלה שעוסקים בעבריינות או באלימות בכל צורותיה. תביאו לי את הרשימה הזאת. תאמינו לי, אני הופתעתי כשקיבלתי את הרשימה הזאת, כבוד היושב-ראש. מ-17,000 תושבים, הרשימה השחורה כללה לא יותר מ-30 עבריינים. + + זה אומר דבר חשוב מאוד לכולנו: הרוב המכריע של אזרחינו, יהודים וערבים, הם אנשים שלווים, רוצים לחיות בכבוד ובשלום. אלה שעוסקים בפלילים, בפשיעה, הם כמות שולית ביותר, אבל כשהם לא מוצאים את הרוב הדומם הזה יוצא נגדם, אז משתלטים על הרחוב. וזה האתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו. + +אני מסכם בשני משפטים, כבוד היושב-ראש, כבוד השר, ידידי היקר, צריכים לשלב כוחות ומוחות. כולנו נדרשים ונקראים כדי לעשות את המוטל עלינו, כדי לבלום קודם כול את התופעה הזאת ולאחר מכן להתחיל לצמצם אותה עד כמה שאפשר. אנחנו מוכנים, כפי שאמרו קודמי, מוכנים גם כמנהיגות גם כאוכלוסייה, לטפל בצורה מערכתית, בצורה אקדמית, בצורה מעשית בתופעה של האלימות בכלל. אבל בנושא של הפשיעה, כבוד השר, אתה יודע שאין לנו הכלים להילחם בפשיעה, אף שאלה שעוסקים בפשיעה הם מספר קטן מאוד. צריכים את עזרתכם בקטע הזה, ואני בטוח – שיתוף פעולה כזה יכול להביא לכך שהכפרים והערים שלנו, גם בסקטור הערבי, גם בסקטור היהודי, ייוולדו מחדש; ייוולדו מחדש, וזה הדבר הדרוש. תודה. + + + תודה רבה, דברים כדרבונות. תודה רבה. חבר הכנסת אורי אורבך – בבקשה, אדוני. ולאחריו – חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, ולאחריו – משה גפני. תסיים חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. + + + אדוני היושב-ראש, ידידי חברי הכנסת, פתגם ידוע בארמית, "לא עכברא גנב, חורא גנב" – לא העכבר גונב אלא העובדה שיש חור, זה הגורם לגנבות. במידה מסוימת, כשאני רואה את כותרת הדיון שלנו: גל האלימות בסוף השבוע, התשובה במידה מסוימת היא בגוף הנושא – בסוף השבוע. אין זאת אומרת שאין בריונים ורוצחים ואלימים, אבל נוצרות הזדמנויות, תרבות בילוי מסוימת, בסוף השבוע, במועדונים השונים. אז אני קטונתי מלומר שצריך לסגור את הכול בכוח החוק, אבל ודאי זה תולדה של "חורא גנב". + +יש לנו פרסומות, "אם שותים לא נוהגים". צריך להגיד: לא שותים. לא להשלים עם תופעות שכשיש מישהו שנפשו מוכנה לאלימות ויש לו היצר הזה, כשהוא גם שותה, וגם, כשהוא מבלה בזמנים מסוימים ובמקומות מסוימים אז ההתפרצות האלימה, הלא-מתוכננת אפילו, היא גדולה יותר. + +ואני גם יודע, אני אגיד דבר – כשאני שומע שיש גל אלימות בסוף שבוע אני יודע שזה לא אנשים שמבית-הכנסת הלכו לשם, או אחרי הקידוש, כי זה תרבות בילוי מסוימת. לא, חלילה – – – + + + לא הבנתי. + + + אני אומר, אני יודע שזה לא אנשים – אחרי התפילה והקידוש. אני אומר את זה בעדינות. שוב, זה הכללה קצת, אבל כן. גם בתרבות העבריינית יש קשר בין סוג העבריינות לסוגים של אוכלוסייה. לכל אוכלוסייה יש הדברים העברייניים של השוליים שלה, שהם – זה שלהם. הדבר הזה מאפיין אוכלוסיות מסוימות ואיננו נמצא באוכלוסיות אחרות. וזה גורם לפעמים גם לאנשים שהם לא ממש עבריינים לצאת עם סכין לבילוי, להגנה עצמית כמובן. כל דבר גורר דבר אחר והוא חלק מתרבות. + +ועוד הערה לגבי אלימות והעידוד, זה קשור לעולם התקשורת ולטלוויזיה. אצלנו, הגענו למסקנה, כפי שהגדיר את זה יפה ידידי ג'קי לוי – לא אח שלך, אלא ג'קי לוי אחר – שאצלנו אין ה��דל בין "ידוע" ל"ידוע לשמצה", העיקר שהוא ידוע. ולכן אני רואה בחדשות ובתוכניות האירוח לעתים קרובות, אדוני השר לביטחון פנים, עבריינים כבדים, עבריינים שמטילים את חתתם – רק לשמוע את שמם אתה כבר מחזיר את החוב שלך עם כל הריביות – מתראיינים בתוכניות, כותבים פה ספרים. וכמובן, העורך-דין שלהם, שתמיד הוא מהודר ומחויט, הוא מופיע בטלוויזיה ואומר: מרשי חף מפשע, המשטרה נטפלת אליו. ולכל בדוקאי, לכל ז'לוב, יש – – – + + + עכשיו כבר אומרים: למשטרה אין הוכחות. הם כבר לא אומרים את הדברים האלה. + + + כן, ההר יוליד עכבר. + + + כי זה מוריד מהזוהר שלהם אם אתה אומר: הוא חף מפשע. הוא אומר: למשטרה אין הוכחות. + + + אין הוכחות. + + + אני שמתי לב כבר לגישה הזאת. זאת אומרת, הוא לא אומר "חף מפשע", כי אם הוא חף מפשע, אז מה הוא? מה הוא שווה? + + + הוא אומר שהמשטרה – – – + + + הוא אומר: המשטרה אין לה שום הוכחות. בתוך ימים ישחררו כי אין להם שום הוכחות. + + + העבריינים הסלבס, העבריינים המוכרים ששמם מתנוסס, כמעט דמויות לחיקוי, הם כבר אומרים, הם ועורכי-הדין שלהם, הפרקליטים, אומרים שהמשטרה רוצה להתפרסם על הגב שלהם ולכן היא נטפלת אליהם. + + + לסכם בבקשה. + + + וככה אנחנו שוכחים שידועים וידועים לשמצה זה לא אותו דבר, ולהיות עבריין כבד זה לא סתם איזה מישהו שהוא נורא אקזוטי ומדבר וכולם צוחקים אתו. הוא שולח את זה שפורץ לך לרכב וזה שמטפס לך לבית ואת זה שמבריח נערות ליווי. הם אלו ששולחים את האנשים שממררים את חיינו. ולכן אני אומר, לסיום, לתקשורת: היו זהירים. האנשים שאתה, עורך התוכניות ועורך החדשות, לא היית רוצה שישבו בסלון שלך פיזית כאורחים שלך, שהם לא יהיו אורחים דרך הטלוויזיה בסלון שלנו. + + + תודה רבה. רבותי, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה. ולאחריו – משה גפני. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, במערכת ההוראה היו נוהגים לומר שאין תלמידים רעים, יש מורים לא טובים. אולי זה תואם את הדברים בתחילת דבריו של חבר הכנסת אורבך, שלפעמים החור גנב ולא עכברא, אבל בכיוון של לקחת קצת אחריות מבחינתנו כהנהגה, כמנהיגים. + +אני שומע רבים שמדברים על כך, על לפתור את הבעיה בקצה שלה, לא בשורש שלה. מדברים על השכרות כעל מה שיוצר את הבעיה, מה שגורם לסוג של אובדן שליטה. ואני רוצה לדבר על חוויית שכרות, לא שלי, אלא חוויה במקום שבו אני הייתי. + +לפני כ-29 שנים, אנחנו מדברים בשלהי תחילתה של מלחמת "שלום הגליל", חזרנו מהמלחמה לישיבה, חזרנו להיאחזות נח"ל גדיד, שלימים נבנה עליה היישוב הגדול נווה-דקלים, שהוחרב אחרי שגלינו מימית. פורים בישיבה, ריקודים, שירים, יין ושכרות. חבר'ה משתכרים. ואחת החוויות שזכורות לי זה שלושה חברים שמשתכרים. שלושתם היו חברים בצוות הטנק של סגן אוריה בר-שלום שהיה בקרב בעין-זחלתא. אתה הכרת את אוריה? הוא צריך להיות בן גילך. + + + כן. + + +למד מעלי במכינה בגבעת-שמואל, כפר-הרא"ה, שנתיים מעלי. והבחורים האלה, לאחר שהשתכרו, כל חוויות המלחמה יצאו. אנחנו לא היינו אתם. אני הייתי טירון בזמן המלחמה, אנחנו היינו במקומות אחרים. הם כבר היו בקרב עצמו. ועמדנו שם משתאים מהחוויות שיצאו החוצה. על זה אמרו חכמים: "נכנס יין יצא סוד". היו שם דברי תורה, היה שם בכי, היתה שם אהבה גדולה, היו שם געגועים. זה מה שיצא מהשכרות, אדוני היושב-ראש. + +ואנחנו נתקלים שוב ושוב בתופעות של בני-הנוער, שמהשכרות שלהם נשלפים סכינים, מהשכרות שלהם פורצות קטטות, מהשכרות שלהם אנחנו חווים חוויות כאלה מזעזעות, שאבא לילדים קטנים יורד מהבית להגיד "קצת שקט" ודוקרים אותו ומשאירים יתומים ואלמנה צעירה. + +אז יכול להיות שהשכרות הוציאה את זה החוצה, אבל מאיפה זה מתחיל? זה מתחיל מהפנים. זה מתחיל, יותר נכון, קודם כול מהריק ולאחר מכן מדברים שקודם אמרו אחרים – מהתכנים שנכנסים לתוך הריק הזה. + +אתמול סיפרה לי בתי שיכול להיות שיש להם תוכנית ניסיונית בבית-ספר שיותר היא לא תצטרך לקחת תיק לבית-ספר עם ספרים. היא תיקח מחשב. הזדעזעתי. + + + נא לסכם. + + + אני אסכם. החיבור לספר הפך להיות פאסה. ריאליטי, משחקי מחשב, "פייסבוק", הכול זריז, קצר, הישגי, ובסופו של דבר נשארים עם נוער ריק. + +ואני אסיים במשפט אחד: הרב כהנא היה אומר, יצרנו פה את תנועת הנוער הגדולה בעולם, נוער למען שום דבר. וזו הבעיה, זה המורים הלא-טובים, זה לא הילדים הרעים. תודה רבה. + + + תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה, ואחרונה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. ואז יעלה השר וישיב. ואז נעזוב את ההצעות לסדר-היום ונעבור להודעת הממשלה ולהכרזת ראש האופוזיציה. חבר הכנסת גפני, האם אדוני רוצה שאני אעשה הפסקה עד שאתה תסיים את הדברים שיש לך עם חבר הכנסת ישראל חסון? + + + לא, לא. + + + אני לא מבטיח שאני אסכים, אבל אני אשקול. + + + רק הזכרתי לו שעכשיו הוא לא צריך לתקוף את קדימה. + + + לא, אצלי קואליציה–אופוזיציה לא רלוונטי. אני לגופו של עניין. + + + אז מה עשינו? + + + בבקשה. + + + אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, מקודם ראיתי את שר החינוך, חשבתי ששני השרים משיבים על ההצעה לסדר-היום, מפני שזה לא רק המשרד לביטחון פנים. אגב, אני שמח, אדוני השר, שאתה ממשיך בתפקיד. פחדתי אתמול. + + + שר החינוך או השר לביטחון פנים? + + + לא, השר לביטחון פנים. + + + למה אתה חושב בכלל שאפשר להחליף אותו? + + + אי-אפשר. + + + אני לא רואה דרך שהמשטרה שלנו יכולה להיות בעוצמה כזאת בלי השר. + + + אתה יכול לדבר על האלימות של החרדים אולי? + + + בבקשה, אני מציע לשמור על הסדר. + + +זה היה בהומור. אדוני היושב-ראש, אזרחי ישראל קמים בבוקר וחרדים, בעיקר ביום ראשון, לשמוע מה היה באלימות במקומות הבילוי, בליל שבת בעיקר, לא רק. דקירות של סכינים, אפילו גרוע מכך, או שאזרח יורד בבאר-שבע כדי שיהיה שקט, כדי שהוא יוכל להרדים את הבת שלו, והורגים אותו. אני לא מתכוון להתייחס בדברים עכשיו לעניין של תפקוד המשטרה. ראיתי בעיתון שהשר ביקש לבדוק את העניין הזה, יכול להיות שהמשטרה תפקדה בסדר גמור, אני לא נכנס בכלל לשאלה הזאת, גם לא בדקתי. אני מציע לבדוק את העניין הזה. לא זה נושא הדיון. + +אין ספק שאחת הבעיות המרכזיות שמעיקות על החברה הישראלית היא הנושא הזה של האלימות במקומות הבילוי, של בני-נוער ושל אנשים, שהביטחון האישי הפך להיות בלתי נסבל, בלתי נסבל, וזה באמת הפך להיות בעיה ברמה הלאומית הגבוהה ביותר. + + אדוני יושב-ראש הכנסת, מה שאני מבקש – הרי אני לא אחזור על כל העניין, והיטיב להגדיר את זה חבר הכנסת אורי אורבך: יש סוגי אלימות שאופייניים לאוכלוסיות מסוימות. הוא אמר את זה יפה ואני הקשבתי. הוא אמר, אלימות, דקירות ושכרות בליל שבת במועדונים, זה מאפיין חברה מסוימת, שבליל שבת הולכת למקומות האלה, ולא חברה שנמצאת בבית-הכנסת. גם לזה אני לא מתייחס. + +אני מתייחס לשאלה של המהפך הפוליטי שקרה פה השבוע. באה קדימה – אני לא מעביר ביקורת – ומצטרפת לקואליציה. היא אומרת, ובצד��, אני מאוד שמח על זה, אני מאוד מברך על העניין, אמרתי את זה כל הזמן – ניסיתי גם לתרום את חלקי, לא משנה. מה שתי הבעיות המרכזיות שעומדות בעם ישראל, שאם פותרים את זה, שווה שיש קואליציה רחבה? הייתי בטוח, האלימות. מה הבעיה, אחת משתי הבעיות המרכזיות של מדינת ישראל, של החברה בישראל? קדימה – קדימה מצטרפת לקואליציה, ובאמת, עם קואליציה של 94 חברים יעבירו פה מערכת של חקיקה, של אכיפה, של תקצוב, של עשייה – – – + + + לסכם. צריך לסכם. + + +בסדר, אני מסכם. + + + אתה כל הזמן הסכמת עם כולם ופתאום אחרי שלוש הדקות אתה מתחיל לדבר על קדימה. + + +לא על קדימה, על כולם. בסדר, אני מסכם, אדוני היושב-ראש. + + + אתה בקואליציה או לא? + + + אני בקואליציה, כן. + + + אה, חשבתי שלא. + + + לא, אני בקואליציה. זה גם זמני. + + + הוא רגיל לאלימות, הוא לא מבין למה אתם הצטרפתם. + + + ולכן, אני הייתי בטוח, שכאשר באים לקואליציה רחבה, זה דבר מאוד חשוב, האתגרים שמדינת ישראל נמצאת בהם. מה שמעניין זה חוק טל. הרי גם על זה יצטרכו להגיע להסכמה. שינוי שיטת הממשל – גם יצטרכו להגיע להסכמה. אם היה אפשר לשנות את שיטת הממשל, במקום – – – + + + לא, אבל לא נתחיל עכשיו עם שיטת הממשל. או שאת זה תעשה בוועדת הכספים. + + + לא, אני מסכם. פשוט לשים – – – פוליטית. אבל הייתי בטוח שהאלימות בחברה תהיה הנושא הראשון. מה לעשות. + + + מתוך שלא לשמה יצא לשמה. מה אתה רוצה, הנה, עכשיו הם יטפלו באלימות. תודה רבה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, אחרונת הדוברים. ואז תהיה הזדמנות לשר – אני חושב שבהצעה הזאת היתה הכרה של הקהילות השונות בישראל, בחובה שלהן, כפי שתיאר זאת השיח' אברהים צרצור, קודם כול, אבל אם באמת יש צורך – – – + + +– – – + + + כי היו ימים שלא יכלה המשטרה להיכנס לקהילות שונות גם כשהיא רצתה לעזור. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, ואני רוצה דווקא להמשיך נקודה מסוימת שהתחיל בה חבר הכנסת גפני. הוא אמר שקודם הוא ראה את שר החינוך מגיע לכאן והוא באמת ציפה שזו תהיה תשובה במשותף, כי בעצם הכול מתחיל בחינוך. אני רואה כאן את שר הרווחה, ואני מברכת על כך שהוא כאן, ואת הנקודה הזאת אני ממשיכה מתוך זה שאני חושבת שהראייה צריכה להיות כוללת: חינוך, רווחה וביטחון פנים. בלי שלושת המרכיבים האלו אין תוצאה ואין פתרון. ואני לא סתם אמרתי חינוך, רווחה וביטחון פנים, זהו הסדר הנכון. + + חינוך, כמובן, שם מתחיל הכול, זה שורש הדברים. כאשר אין לך פתרונות לקשיים כלכליים של משפחות, כשלא יכולים להעמיד לאותם ילדים אחר-הצהריים לא חוגים, לא תרבות פנאי ואפילו לא תנועות נוער, כי הן עולות היום המון כסף, וגם לא להשלים השכלה, כי היום אנחנו יודעים שבמערכת החינוך היום, מי שלא מקבל שיעורי עזר, היכולת שלו לעמוד בסף הזה שנדרש, היא כמעט שואפת לאפס. במקביל צריך את מערכת הרווחה שתדע להעניק לאותם ילדים, לאותן משפחות במצוקה, כי דיברו פה על סקטורים מסוימים. בלי לתת מענים, אנחנו לא יכולים לצפות לפתרון. ביטחון פנים – זה בקצה הרצף. + + נכון, האווירה בחברה צריכה להיות כזאת שגם תאפשר את הביטחון האישי, אולי סיורים וכדומה, גם הפרויקט של "עיר ללא אלימות", שאני יודעת שהוא באמת נוחל הצלחה יפה, משיג את פירותיו, וצריך אולי להרחיב את זה. אבל אנחנו מדברים, ואני רוצה לשים את הדגש דווקא על בני-הנוער, שלוקחים חלק מאוד גדול, לצערי הרב, בזמן האחרון באותה תופעה של האלימות המתפשטת בחברה שלנו. וכשאנחנו מ��תכלים איפה זה קורה, חברים, זה קורה בדרך כלל באזורים מוכים באבטלה, אזורים של מצב סוציו-אקונומי נמוך מאוד, אזורים שבהם היכולת, גם של השלטון המקומי ואפילו של עמותות כאלה ואחרות לתת מענים, כאשר המדינה לא עושה את זה, הולכת וקטנה. + +בתקופת בגין, ואדוני יודע את זה טוב מאוד, כאשר זיהו את התופעה הזאת, היתה מדיניות ממשלתית לתת את אותם חוגים – אני יודעת, אני גדלתי בבית-שאן דאז ושם היה גם כל העניין של ההיתוך החברתי, הילדים של אלה עם הילדים של אלה למדו ביחד מוזיקה, למדו ביחד כתיבה יוצרת, מילאו לנו את שעות הצהריים. פתאום – התופעה של ילדים שיושבים על הברזלים והופכים להיות טרף קל לדור ההמשך של העבריינות המקומית צריכה להיעלם מהעולם, והיא לא תיעלם אם לא יקצו שם תקציבים. + + גם לגבי התקציבים – הפתרון הזול ביותר הוא מניעה. כי יגיד לנו השר יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון פנים, כמה עולה להחזיק היום ילד או נער או בוגר בבית-הסוהר? + + + נא לסיים. + + + יש לזה מכפלות של כוח. ככל שיהיו יותר עבריינים, הדור הבא של עבריינות יהיה הרבה יותר גדול, כי הוא ישפיע על הסביבה שלו, הילדים שלו, השכנים שלו והחברים שלו. + + + נא לסיים. + + + אני חייבת להגיד רק דבר אחד אחרון. לאחרונה יצאה קריאה להחמיר גם בעונשים של בני-הנוער, לשים אותם הרבה יותר בבתי-הכלא וכדומה. בארצות-הברית זה לא עובד. יש שם העונשים הכי קשים, יש שם הכי הרבה בתי-סוהר, יש שם גם הוצאות להורג וגם תקציבים מטורפים; זה לא הוריד את אחוז הפשיעה. + + ולכן השילוב המקודש הזה של חינוך, רווחה וביטחון פנים הוא הפתרון היחיד. תודה רבה. + + + תודה רבה. אני מתכבד להזמין את השר לביטחון פנים, השר אהרונוביץ. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני ישבתי בדיון, שמעתי כל מלה, ואני אומר לכם שיש לנו בעיה. אולי אני לא מחדש לכם – אבל יש בעיה. יש הרבה בעיות למדינת ישראל, בעיית האלימות בחברה היא בעיה לא פשוטה, ובדגש על אלימות בקרב בני-הנוער. + +בתחילה אני באמת מבקש להדגיש את הרצף של האירועים החמורים שהיו בסוף השבוע: שישה מקרי רצח. בחמישה מהם ישנם עצורים, ואני מקווה שגם במקרה השישי. צריך להגיד מלה טובה למשטרה, ליחידות שפעלו. חמישה מתוך שישה – גם עם הניסיון הרב שיש לי, בטווח זמן קצר מאוד, החשודים נמצאים בידי המשטרה. + +הרצף הזה גרם לתחושה קשה בקרב הציבור, ואני אומר לכם שמקרים כאלה כפי שהיו – אתמול ביקרתי אצל האלמנה, אצל מיכל בבאר-שבע, ראיתי, ישבתי עם הילד, ישבתי אתה, עדכנתי אותה על פרטי החקירה. לא קל לעבור במשפחות שכולות. חלקכם עושה את זה, היושב-ראש מקפיד לעשות את זה. אין לי ניחומים, אין הסברים. קלות הדעת לבוא ולרצוח אדם שביקש בסך הכול שקט, לו, למשפחתו, לילדיו – אין הסבר. אנחנו, כמחוקקים, כחברי כנסת, לא יכולים להבין את זה. אנחנו לא מבינים את האנשים האלה, את הרוצחים האלה שמבצעים את המעשים הקשים ביותר: גוזלים, לוקחים חיי אדם. על מה? דיברנו על המקרה האחרון, זה היה על הערה, על בקשה. + +אבל דיברתם על אלימות בכבישים, דיברתם על אלימות במגרשי הכדורגל, דיברתם על אלימות במועדונים, בחופי רחצה, בכל מקום. הנתונים שיש בידי הם לא מנחמים, הם לא מקלים – לא עלי ולא עליכם – שישנה ירידה כרגע של 30% במקרי הרצח מתחילת השנה. כל מקרה הוא מקרה. אבל אלה הנתונים. יש ירידה גם בניסיונות לרצח, יש ירידה בעבירות האלימות. אבל עדיין אנחנו נמצאים במדינה שהאלימות קיימת בה. + + מעבר לכך, ��ושא האלימות בישראל מהווה תחום עיסוק מרכזי שהכרזתי עליו לפני שלוש שנים. נושא האלימות הוא בין שלושת הנושאים המרכזיים שהמשרד או אני מחויבים להם, ואני אגיד גם מה נעשה וגם מה ייעשה. + + חייבים פה, באמת, להחזיר את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון לאזרחים. זה קיים, יש שיפור, יש לנו מדדים. יש לי מחקרים שאני מלווה, והמשרד מלווה את זה, ויש ירידות. אני יכול להגיד לכם, באמת, את חצי הכוס המלאה. זה לא מנחם, זה לא מספיק. + +ביום שני הצגתי שוב את הנושא של האלימות, מקרי הרצח, לראש הממשלה, לחברי הממשלה. כולם שמעו אותי, לא בפעם הראשונה, כולם הסכימו אתי גם בהמלצות, קיבלו את ההמלצות. יש גם מה לעשות, לממשלה ולראש הממשלה, גם במלה גסה שלא אוהבים להגיד אותה – אני אגיד אותה: גם בתחום כוח-האדם ואמצעים ותקציבים. + +בסוף בסוף, כשאני אומר שחסרים למשטרת ישראל 10,000 שוטרים, אומרים לי: איך? ואני מדבר על הממוצעים בעולם, ממוצעים במדינות הנאורות. יש פער – המדינה גדלה, מספר התושבים גדל, הבעיות גדלו, החברה גדלה, הנוער עבר לעיסוקים אחרים. אנחנו לא קיבלנו או כמעט שלא קיבלנו כוח-אדם ואמצעים. ולא שאני לא העליתי, ולא שלא הכרזתי, ולא שלא איימתי. אז ניתן לי בקצה, אני אגיד גם איפה. יש צורך בשינוי דרמטי. + +תוכנית "עיר ללא אלימות" משלבת – היא תוכנית מצוינת, תוכנית דגל במשרד. התחיל קודמי אבי דיכטר עם 12 ערים. היום אנחנו מתקרבים ל-100 ערים בשלוש שנים. אני כבר לקחתי כסף קואליציוני שניתן לי ועוד 20 ערים ייכנסו. + +דרך אגב, אני פותח סוגריים: היושב-ראש, כסף קואליציוני שניתן לי, קרוב ל-90 מיליון בתחילת הקדנציה, למה הוא הלך? "עיר ללא אלימות" – הוא הלך לשכר השוטרים, קרוב ל-30 מיליון לשכר השוטרים. למה הוא הלך עוד? 30 מיליון, קרוב ל-30 מיליון, לשיפור המוכנות המבצעית של משטרת ישראל. כסף קואליציוני למשימות, שאני לא צריך לתת אותו – האוצר צריך לתת אותו. שמתי אותו באותם מקומות. וגם ל"עיר ללא אלימות" עכשיו הוספתי מעל 20 יישובים. הרשימה תפורסם, אני מעריך, בתוך חודש ימים. + +אנחנו נוסיף מאות ואלפים של מצלמות בערים – זה חלק מהפרויקט של "עיר ללא אלימות" – על הקיים. מרכז רואה, מרכז שליטה, בכל עיר יהיה. המצלמות מוסיפות, באמת, גם הן מצלמות ונותנות לנו עוד כלי גם לשחזור של אירועים. המון מהאירועים אנחנו משחזרים בעזרת המצלמות, הקיימות וגם אלה שיוקמו בעתיד. + +והדברים האלה בתוכנית מובנית. הפריסה, כרגע היא יצאה לדרך כבר בקרוב ל-100 יישובים, מצלמות מרכז רואה, וכמובן הפרויקט הזה, וכבר באותם יישובים שבהם זה כבר עובד שנה ושנתיים, אנחנו מרגישים ירידה ברמת האלימות, הדיווחים, בין 20% ל-30% ירידות. + +כלומר אני רואה את החץ, אני רואה את הכיוון – זה הכיוון. אבל מקרה אחד בודד, כמו שהיה לנו בבאר-שבע, מסיט את כל המערכת ואת תשומת הלב שלי, שלכם, של התקשורת, ובצדק. מקרה כזה, אני רק בזיכרון יכול לתת לכם דוגמה, מה שקרה בחוף תל-ברוך לפני שנתיים. אותו מקרה רצח מזעזע שהיה בחוף. על מה? שטייל עם בנותיו. אלה דוגמאות שבאמת ובצדק צריך לדון בהן, לראות לאן הגענו, לאן החברה הגיעה. + +אני הפעלתי גם תוכנית חדשה, קרוב לשנה: שיטור עירוני. היו אותם סקפטים, אותם לא מאמינים, גם במשרדי הממשלה, ואמרתי: אני חייב לצאת עם תוכנית נוספת, השיטור העירוני, להתעסק עם אותן עבירות של איכות החיים, הקמות רעש. שתדעו, חברי חברי הכנסת, בסופי שבוע ובעונת הקיץ, בין 60% ל-70% ואולי 80% מקריאות ה-100 לתחנות המשטרה, הן הקמות רעש. + +זה מה שקרה גם בבאר-שבע: צועקים מתחת לבית, מתקוטטים, לא מאפשרים לאנשים, לאזרחים, לישון. אלה הדברים שמעניינים את האזרח ומעניינים את ראש העיר. לקחתי את זה. אני זוכר את אדוני, יושב-ראש הכנסת – אמר לי: הם יהיו כפופים לראש העיר. אמרתי: לא יהיו כפופים לראש העיר. + + + זאת הבעיה. + + + לא יהיו כפופים לראש העיר. + + + זאת הבעיה. + + + אני יודע. אנחנו, כשנגיע למדינה אחרת, אנחנו, אני אתן את האישור לכך. משטרת ישראל, השוטרים יהיו כפופים למפכ"ל, למפקד התחנה. אבל מה כן מצאנו? + + + – – – + + + מה כן מצאנו? מצאנו פתרון שאפשר לחיות אתו. ועובדה: 13 ערים בתוך הפרויקט קרוב לשנה, ורבותי, תעברו עיר-עיר, ואני חותם לכם פה מעל במת הכנסת, כולם מרוצים. בעבירות איכות החיים, שעבירות הרעש הן חלק מהן, מרגישים את השינוי הדרמטי. 13 ערים כאלה. + + ואני אומר לכם, זה שראש העיר מעלה את הבעיה, ומפקד המשטרה נותן את הפתרון, ואני מוסיף סמכויות לפקחים, רבותי, ההרכב הזה, הכוח הזה, שלא יוצא מהעיר ופועל לטובת הרעיונות של ראש העיר – זו המתכונת הנכונה. זה עובד, וזה ימשיך לעבוד. עוד ארבע ערים ייכנסו במהלך הימים הקרובים, שוב, מאיפה הכסף? מצאתי מקורות. לא כסף שקיבלתי. + +ורבותי, אלה בדיוק הדברים, ותלכו לאותן 13 ערים, ותבדקו אותי. תלך לרמת-גן, ותלך לבני-ברק, ותלך לערד ותלך לאילת ותלך לנתניה. ומחר – בלי שום קשר לאירוע בבאר-שבע – גם בבאר-שבע יהיה. וזה בדיוק מה שאומר לי ראש העיר: אני לא רוצה להיות אחראי למשטרה, תעזוב אותי. מחר אני אצטרך לתת פקודות למשטרה, או להגיד לו: תעצור את זה, או תאכוף את זה. לא. אני אציף את הבעיה, יושבים מסביב לשולחן, הפתרון בידי מפקד המשטרה. + + אני מכיר את הדעות שלך, אני חלוק עליך. אבל אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון. ואנחנו בכיוון הנכון, והתוצאות – – – + + + לא, לא, לא, אין זמן. אין זמן. + + + אני רק מבקש, תעשה ניסוי. ניסוי. + + +אני אמרתי – – – + + + תעשה ניסוי – – – + + + חבר הכנסת בילסקי, אתה אין לך קשר למופז, לי יש. אנחנו חייבים – – – + + + אני מכיר את בילסקי שהיה ראש עיר מצוין, אני מכיר את יתר ראשי הערים, אני חושש. תרשה לי, אני חושש. ואתה מבין אותי גם. אז אני לא יכול לתת לאחד כן ולאחד לא – – – + + + ברור. ברור. + + + תבין גם את זה. ואדוני היושב-ראש מבין את הדברים האלה. + + + אני מבין שכשבילסקי מבקש – אבל ברגע שנותנים לאחד נותנים לכולם ויש בעיה. + + + בדיוק. יש לנו בעיה. אבל גם הפתרון שמצאתי הוא פתרון טוב. אני גם נכנסתי לתוכנית הלאומית לצמצום צריכת האלכוהול. כידוע לכם, לפני שלוש שנים העברתי את הרשות אלי, כי קיבלתי עוד תקציבים. אנחנו פועלים ברשות רק במהלך השנה – אני אומר השנה – מעל 20,000 מקרי שפיכת אלכוהול. 20,000, עם החוק החדש שחוקקתי פה, הבאתי את זה לכנסת. מעל 400 "פיצוציות" סגרנו. וזה המקור לאלימות, האלכוהול, ולכן אני אומר לכם את הדברים האלה. + +המגזר הערבי – השיח' צרצור, חבר הכנסת צרצור, חברי חברי הכנסת, אנחנו מדברים על המגזר הערבי – – + + + חברת הכנסת זועבי גם דיברה עליו. + + + – – לא פעם ולא פעמיים. אני אומר לכם – וציינתי את זה, ואני חוזר ואומר: סוף-סוף המגזר הערבי וראשיו התעוררו. יש ארגוני פשיעה קשים מאוד מקרב האוכלוסייה הלא-יהודית. נלחמים האחד בשני. נפגעים חפים מפשע. יש מקרי רצח לא מפוענחים, ואני עוקב אחריהם. ואמרתי את זה גם לחבר הכנסת אגבאריה, רק אתמול או שלשום בכנסת. לא נוותר. לא נוו��ר. + + מצד שני, גם מה עשינו? הקמתי כוח משימה, שמתי אותו בטייבה. חבר הכנסת אחמד טיבי לא נמצא פה, אבל בתוך טייבה כוח משימה, שפועל על כל המשולש. כוח נוסף בנצרת, שפועל בכפרים. כוח נוסף גדול באזור רהט, שמתי אותו באזור תל-שבע, אזור רהט, ערוער, ביר-הדאג'. עוד 300 שוטרים שמנו. ועוד כרגע, בחודשים הקרובים, עוד כוח משימה באזור כרמיאל בכפרים, באזור ואדי-עארה. רבותי, זה לא היה. הכוח הזה לא כפוף לקרקע, לא כפוף לאף אחד. זה כוח משימה להשלטת חוק וסדר. אבל מעבר לזה, גם את נושא המודיעין צריך לחזק, וגם את זה אני אומר לכם בצורה גלויה, גם שם אנחנו עושים עבודה. + + הרעיון שלך, חבר הכנסת צרצור, והפעלת את זה בכפר-קאסם, אני אומר לך, אני מרים את הכפפה. אני אומר לך, תקים את המשמר האזרחי – אצלך או בכל מקום אחר – בכפיפות למשטרה. אני אתן את הכלים, אני אתן לך את הייעוץ, אני אתן לך כל – מה שתעשו. תצאו, תסייעו למשטרה באכיפת החוק והסדר. מה שעשית בכפר-קאסם, אפשר לעשות את זה בטייבה ואפשר לעשות את זה בג'לג'וליה או בכפר אחר. + +רבותי, אני צריך את שיתוף הפעולה של האזרחים, לא באמירה, גם בשותפות של עשייה. כפי שזה קיים: אלפי מתנדבים עובדים, ואני מדבר דווקא במגזר היהודי. אפשר גם במגזר הלא-יהודי. גם שם יש לנו, דרך אגב, מתנדבים, בעשרות, אולי במאות. אני רוצה אלפים. שיצאו, אני אתן להם מדים, אני אתן להם מה שהם צריכים – רכבים, אני אתן להם אמצעים, אני אתדרך אותם, אני אכין אותם, בתיאום עם המשטרה. נפעיל את הכלים האלה, מה שאתה עשית בהצלחה רבה בכפר-קאסם. + +רבותי, מבחינת אמצעים וכוח-האדם, אני עושה את המירב. אבל גם שיתופי פעולה. מה שקורה במגזר הוא מצב בלתי נסבל. יש התקדמות, הכנסנו פה אמצעים וכוח-אדם, אבל עדיין, אני אומר, עדיין יש לנו הרבה מה לעשות שם. ואני מקווה שגם שם נראה את השינוי. מה שהכנסנו, ונמשיך עם כוח-האדם שאמרתי רק לפני דקות מספר. + + לסיכום, האירועים האחרונים, שוב, מדגישים את הצורך להמשיך לטפל. הדברים האלה נעשים, מלווים על-ידי. אני חושב שבסוף הרצח לא מבוצע על-ידי שוטרים. כל משרדי הממשלה – דיברו פה חברי חברי הכנסת, משרד החינוך ומשרד הרווחה והשלטון המקומי. ויש פה גופים, בסוף, כשהוא מגיע לקצה של מערכת אכיפה החוק – המשטרה, מערכת המשפט – שצריכה להחמיר בענישה בעבירות מסוימות, ואני מסכים: ובסוף זה מגיע גם לשירות בתי-הסוהר. אסור לנו להגיע למצב הזה, יש פה עדיין הרבה תחנות לעצור אותם. + + אני מאוד שמח שגם יושב-ראש ועדת הפנים מקיים דיון. אני מעביר את – – – + + + אדוני מסכים להעביר את זה לוועדת הפנים. + + + תודה רבה. + + + הואיל וכך, יש לנו כמה חברים שביקשו הערות, ואני מודיע להם כבר עכשיו, אני לא נותן יותר מדקה כי אנחנו במגבלת זמן, שכן ל"ג בעומר הלילה, ואנחנו החלטנו בנשיאות לסיים את הישיבה עד 16:30. יש לנו עוד הרבה על סדר-יום. אני נותן לחבר הכנסת טלב אלסאנע – אינו נוכח. השאר נוכחים, אז אני אקרא אותם לפי הסדר. חבר הכנסת עפו אגבאריה ראשון; אחמד טיבי ונסים זאב. כל אחד דקה, רבותי. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כבוד השר, זה ברור שעניין האלימות לא רק קשור במשטרה. יש הרבה גורמים שאנחנו צריכים לטפל בהם. גם השלטון המקומי בכפרים הערביים חייב לקחת את החלק שלו בטיפול באלימות, באכיפת חוקי העזר של העיריות מבחינת חנייה ותנועה ותשתיות, תכנון ובנייה – זה נכון. + + אבל מה הבקשה שלנו, שבאמת, המשטרה יכולה לעשות? אנחנו מבקשים לפנות את הנשק הבלתי-חוקי, וגם החוקי, מהכפרים, אף-על-פי שהרציחות האחרונות הן אולי בסכינים, מה שהיה בסוף השבוע הזה, גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי. אבל זה הדבר שהכי מפריע לנו. הנגישות הקלה לנשק נותנת יד קלה על ההדק. תודה. + + + תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. ונסים זאב אחרון הדוברים, ואז נצביע. + + + אדוני היושב-ראש, השר לביטחון פנים ער לחלון ההזדמנויות – זה ביטוי שהוא משתמש בו – חלון ההזדמנויות שבו הציבור הערבי, הנהגתו, דורשים לאסוף את הנשק, לטפל בפשיעה, למנוע אותה. + + יש טענה על היעדר תקציבים במשטרה; יש טענה על חוסר שיתוף פעולה מצד תושבים, שרואים ולא עוזרים. אני רוצה להזכיר כתבה שהיתה ב"אולפן שישי" על הרצח באיתמר – רצח שאני גיניתי מעל הדוכן. שם הראו שלא היה שיתוף פעולה בכפרים מסביב. איזה מאמץ אדיר נעשה באמצעים מדעיים, מעבדתיים. עשרות אנשים עבדו, ובסופו של דבר – אפילו הביאו כפר שלם, עצרו את הגברים ובדקו DNA של כל גבר פלסטיני שהיה בכפר. מאמץ אדיר. זה מוכיח שכשהרשויות רוצות, מעוניינות להשקיע מאמץ בפענוח של מעשי רצח, הן מצליחות בסופו של דבר. למה לא עושים את זה בטייבה ואום-אל-פחם, אדוני היושב-ראש, או בכפר-קאסם? + + + תודה רבה. + + + הגיע הזמן להתייחס שווה בשווה אל מעשי רצח. + + + תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב. + + + אדוני היושב-ראש, אני תומך באחמד טיבי, אני חושב שצריך הרבה תקציבים לבדוק כל אלימות וכל רצח. אין פה ספק. רק צריך להבין, אדוני השר, רק אתמול היתה כתבה שבדרך לבית-הספר בנצרת היה חיפוש מפתיע אצל תלמידים ומצאו שם את כל סוגי החרבות והסכינים. ומה לא היה בתיקים – חוץ מספרים היה שם הכול. כולם מוכנים לרגע האמת שבו צריכים לשלוף סכין ולתקוע אותו במישהו. לאן הגענו? + +אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, במשפט אחד: הגיע הזמן שתוקם פה ועדה ממלכתית לבדיקת הנושא הזה, של אלימות הנוער. יש פה תוהו ובוהו. אנחנו הגענו מתחת לקו האדום, ואם אנחנו נמשיך רק אולי לומר מלים שאולי אנחנו מכים על חטא, אז הנביא אומר: "על מה תֻכּו עוד תוסיפו סרה". + + + תודה רבה, הצלחת בדיוק בדקה להביע עמדות חשובות ביותר. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. כל המציעים מסכימים להעביר לוועדה. + + נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי שמצביע בעד – בעד ועדה; נגד זה להסיר מסדר-היום. נא להצביע. + +ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. + + 19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעות לסדר-היום בעניין האלימות בסוף השבוע האחרון והאלימות בכלל, ודיון בכל הנושאים החשובים שהעלה השר אהרונוביץ, יובאו לדיון שכבר נקבע מראש על-ידי יושב-ראש ועדת הפנים. תודה רבה לכולם. + + + + + אנחנו עוברים בסדר-היום לבקשת הממשלה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, לצרף את חבר הכנסת שאול מופז כשר נוסף בממשלה, משנה לראש הממשלה. אדוני השר, בבקשה. + + + זה סופי? + + + סליחה? + + + זה סופי? + + + זה סופי – עד שנצביע, אנחנו נראה, כשנצביע – יכול להיות שלפני ההצבעה ישתנו דברים. + + + – – – + + + – – – + + + אם אתם תטענו טיעונים משכנעים אולי אנחנו נמשוך את ההודעה. אנחנו בלב פתוח ובנפש חפצה נשמע את טיעוניכם. + + + אדוני השר, הוא שאל אם זה סופי, זאת אומרת אם גם בלי ההצבעה הממשלה יכולה לחזור בה. זה מה שהוא שאל. + + + היה תקדים. היה תקדים – – – + + + תודה. רבותי, אנחנו לא יכולים להצביע עד 14:37, אבל עוד מעט לא נספיק לגמור את הדיון עד 15:37, וזאת בעיה. אדוני השר, בבקשה. + + + יש פגישה באיזה מקום עכשיו – – –? + + + חבר הכנסת, אתה מפעיל את המודיעין שיש לך? + + + אתה אמור להשתתף. לא, אתם לא מוכרחים. + + + לא הזמינו אותך אז כנראה אין פגישה. + + + – – – אבל אותך – – – + + + אותי ברור שלא הזמינו, אבל אותך – אדוני השר, בבקשה. תודה רבה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – – + + + ראש הממשלה צריך להיות פה, אדוני היושב-ראש, לא? + + + הממשלה נמצאת פה. השר ארדן מייצג את הממשלה בפנינו כשר המקשר, והשר אהרונוביץ נמצא פה. + + + חבר הכנסת זאב, אני רק פותח ומודיע מה הממשלה מבקשת. לאחר מכן יתקיים דיון. אם הממשלה תמצא צורך לסכם את הדיון, להשיב על ברכות ועל השבחים שייאמרו כאן, בוודאי, אני אעלה שוב לדוכן, בעזרת השם, ואגיב על הדברים, ואז תתקיים הצבעה. + +ובכן, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, לצרף את חבר הכנסת שאול מופז כשר נוסף בממשלה, משנה לראש הממשלה. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, הממשלה מבקשת שהכנסת תאשר את החלטתה הנ"ל. וכפי שאמרתי, אני שומר את הזכות, אדוני, ברשותך, לסכם את הדיון ולהשיב על דברים שייאמרו כאן; אלא אם כן כולם רק יסתפקו בשבחים, במילות נימוסים ובאיחולי הצלחה, אז אני אוותר על זכותי זאת. תודה. + + + תודה רבה. אנחנו לא יכולים להצביע לפני 14:37, אבל אנחנו גם לא יכולים להצביע אחרי 16:30, כי קבענו שאנחנו מסיימים. לכן אני מציע: יש רשימה, רשימה סגורה, אני רק רוצה להציע לאלה שלא מחויבים לדבר שלא ידברו, כי אחרת – ראשונת הדוברים, חברת הכנסת זהבה גלאון. אחריה – חבר הכנסת אילן גילאון, ואחריו – ניצן הורוביץ. כולם נמצאים פה. אחריהם – מוחמד ברכה. שלוש דקות לכל חבר שנרשם. הרשימה נעולה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי את השר ארדן עומד כאן על הדוכן ומבקש שנשמיע דברי נימוסים. הוא אמר שאולי אפשר להסתפק רק בדברי נימוסים. אדוני היושב-ראש, אנחנו מתכוונים לומר כאן היום דברי קילוסין – לא נימוסים ולא נעליים. אנחנו מדברים כאן – השר מופז, עוד מעט תהיה שר – על פוליטיקה קטנה, זולה, דוחה, מעוררת חלחלה, וכל ההרכב הקואליציוני החדש הזה שנולד, הוא נולד מפחד ואימה. + +ראש הממשלה נתניהו רק יום קודם עמד בוועידת הליכוד. הוא ראה את הפייגלינים, הוא ראה איך הולכת לו המפלגה, וחבר הכנסת מופז ראה את הסקרים, וגם הוא ראה איך הולכת לו המפלגה, ואז גם מופז וגם נתניהו נכנסו לפניקה. אבל אתם חושבים, חברי חברי הכנסת, שמופז ונתניהו – – – + + + תגידי לו תודה רבה, בזכותו יש מרצ היום. + + + תודה, חבר הכנסת – – – + + + – – – + + + חבר הכנסת נסים זאב, תודה רבה. + + + תראה את החוצפה הזאת – – – + + + תודה רבה. היא מדברת. אתה יכול להירשם. זו זכותה. לא להפריע. + + + לפיד היה מוחק אתכם – – – + + + חבר הכנסת נסים זאב – – + + + שב בשקט. + + + – – – + + + – – אני אקרא אותך לסדר. + + + אדוני היושב-ראש, לא נתניהו ולא מופז מרכיבים את הקואליציה הזאת, אלא מגרון והכישלון. מגרון של נתניהו והכישלון של יושב-ראש קדימה, זה מה שמרכיב היום את הקואליציה. ישבנו כאן, במליאה – – – + + +– – – + + + חברת הכנסת תירוש, עדיף אפילו שלא תדברי – – + + + – – – + + + – – רק מהבושה. + + + רבותי, רבותי, אני מבקש. בשום פנים ואופן אני לא ארשה הפרעות לדוברת. בבקשה. + + + שוויון בנטל – מצאתם ארבעה צידוקים למה הממשלה הזאת צריכה להתקיים; אמרתם: שוויון בנטל, תקציב, שינוי שיטת ��ממשל ושלום. שמענו כבר את הרטוריקה. שום דבר – – – + + + משא-ומתן עם הפלסטינים. + + + משא-ומתן. + + + חברת הכנסת מרינה סולודקין, בבקשה ממך, נא לא להפריע לדוברת. אני לא אאפשר שני דברים: שיפריעו לדוברים, ועל הזמן אני אקפיד. אם אתם תפריעו אני אוסיף זמן. + + + אדוני היושב-ראש, קדימה ומופז מוציאים שם רע לאופורטוניזם. שם רע לאופורטוניזם, זה מה שעשיתם. משא-ומתן, שוויון בנטל – איזה תירוצים עלובים לכניסה לממשלה לצורך הישרדות. שם רע לאופורטוניזם. + + הרבה מחברי חברי הכנסת דיברו על התרגיל המסריח. זה תרגיל מסריח? התרגיל המסריח של שנות ה-90 מתגמד לעומת התרגיל המסריח הזה. זה מגה-תרגיל-מסריח. איזו בושה. נעלמה הבושה. מה יגיד הציבור אחר כך, כשהוא מאבד את האמון שלו בחברי הכנסת. בגלל החבורה שלכם, חבורה של קדימה, עכשיו כל הסל רקוב. בגלל תפוח אחד של מפלגה שקוראים לה קדימה כל חברי הכנסת מוכתמים עכשיו. כל מה שרציתם זה להציל את המפלגה שלכם, לא אינטרסים לאומיים עמדו לנגד עיניכם. + + + משפט אחרון. + + + ממשלה, אדוני היושב-ראש – סליחה, קואליציה – של 94 חברי כנסת זו לא דמוקרטיה, זה גובל בדיקטטורה. חבר הכנסת מופז, חבל שהלכת לשם. ראיתי אותך אתמול במסיבת העיתונאים עם ראש הממשלה נתניהו. אני מודה: התביישתי בשבילך והתביישתי בשביל קדימה. זו לא דוגמה לפוליטיקה נקייה. תודה רבה. + + + תודה לחברת הכנסת זהבה גלאון. יעלה חבר הכנסת אילן גילאון, ואחריו – חבר הכנסת ניצן הורוביץ. יש לך, חבר הכנסת אילן גילאון, שלוש דקות. + + +אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, דווקא ממרום גילי הבטחתי לעצמי יותר לא להיות מופתע בעצם משום דבר. המעמד הכמעט-הזוי – להבדיל אלף אלפי הבדלות – שהייתי בו בחיי, שדומה למעמד הזה, היה כאשר פרופסור אמנון רובינשטיין מת בפעם הראשונה, ייבדל לימים ארוכים וטובים. התחושה ההזויה היתה מאוד דומה. + + אני לא אכנס בקדימה, משתי סיבות: 1. כי אני לא אוהב להתעלל במוכי גורל; 2. כי יש לי חברים מאוד טובים בקדימה, ואני בכלל לא הייתי רוצה שידבק בהם משהו מן העלבון הזה. + + אני אנסה לחפש בכל אופן את הדברים הכי טובים שאנחנו יכולים לדבר עליהם. הרי הבעיה המרכזית איננה בכך שקדימה, באופן מאוד טבעי, יושבת בממשלה, שהיא חלק שני של הליכוד, כשתי ביציות על הרחם המאוד-טבעי, שיכולות לדור ביחד. זו בכלל לא היתה בעיה. + +אם אדוני יסתכל בפרוטוקולים של הכנסת, אני אפילו הצעתי לקדימה פעם לעשות את הדבר הזה. כאשר המשבר המדיני נראה שאולי יש לו איזה סיכוי, חשבתי שהרחבת הממשלה יכולה להיות לתועלת. והדבר הזה לא קרה אז, הוא קרה עכשיו מן הסיבות שהוא קרה, ואני לא אחזור ואדבר על התהומות שאליהן הפוליטיקה עוד יכולה לרדת. זה לא ממין העניין. + + אבל יש 100 השנים הראשונות, חבר הכנסת מופז, 100 הימים הראשונים שלך. ואני רוצה, וכדאי שתפנימו, כי שמעתי מחברים במפלגה שלך ששני הדגלים הבלעדיים והיחידים והחשובים ביותר הם – אחד זה חוק טל והשני שינוי השיטה. אני חושב שאלה דברים חשובים, אומנם, אבל הם לא הדברים החשובים ביותר, וזאת לא הבעיה המרכזית של מדינת ישראל. + + + – – – + + + באשר לשינוי השיטה: אין בעיה של השיטה, יש בעיה של השוטים. באשר לחוק טל: זאת בעיה חמורה אבל היא איננה הבעיה הראשונה במדינת ישראל; צריך לפתור אותה במקביל לשתי הבעיות המרכזיות שישנן, והאחת זה הקיפאון המוחלט בתהליך השלום. ראש הממשלה חי בתוך מצוקה של איזה סכיזופרניה: מצד אחד הוא מאוד היה רוצה להיכנס לתוך ההיסטוריה כמחולל כאן איזה תהליך, אבל מן הצד השני הוא מפחד מאוד מאלה האחרונים שצועקים עליו. המבחן שלך הוא בתחום הזה. בוא נראה אותך, אני סופר לך מעכשיו. היום אנחנו נמצאים ב-9, ב-9 למאי? + + + 9 במאי. + + + 9 למאי, תודה. + + +ב-9 במאי. + + + תודה רבה. בעברית אנחנו יכולים גם כן להתמודד, אבל הייתי רוצה – יש עוד כמה תחומים. זאת הספירה שלך. הנושא של מחאת הקיץ שלא מסתדרת עם הראש של הממשלה הזאת, ומה נעשה עם כל הררי המלים שנאמרו כאן? + + אבל, אתה יודע מה? על הכול אפשר יהיה למחול לכם, על הצעד הזה, כולל על ההידרדרות הפוליטית הזאת. גם זכות ההישרדות היא זכות לגיטימית. אין לי בעיה עם ההרכב הזה, יש לי בעיה עם האופן, עם – – – + + + משפט אחרון, חבר הכנסת גילאון. + + + אני מסיים, אדוני. – – – עם האופן שאתם – תראה, אני בחור עם חוש הומור, אתה צריך להבין, וגם יש לי דמיון די פרוע. + + + גילאון, יש לי – – – + + +חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת, אתה לא תפריע. תן לו לסיים, הוא צריך לסיים. + + + המבחנים שלך יהיו ב-100 הימים הקרובים. אנחנו נראה מה יקרה. ולכן – כי זה הדבר היחיד החיובי שאני יכול להגיד כתוצאה מן המהלך המאוד הזוי, שאנחנו לא – – – + + + Fair enough. + + +תודה רבה. + + +תודה לחבר הכנסת אילן גילאון. יעלה חבר הכנסת ניצן הורוביץ, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. + + + אדוני היושב-ראש, שי"ן, חי"ת, יו"ד, תי"ו, וי"ו, תי"ו; שחיתות: קלקול, צרה, חמס, השחתה, ניוון, שקיעה. גימ"ל, וי"ו, עי"ן, למ"ד; גועל: תיעוב, שאט-נפש, מיאוס, בחילה, סלידה, דחייה. וכה אמר שאול מופז – – – + + + מה זה, שיעור לשון? + + + וכה אמר שאול מופז: "הוא משקר בתחום הכלכלי, הוא משקר לצעירי ישראל, ובתחום המדיני, מהיום הוא גם משקר בנושאים הרגישים ביותר של מערכות הביטחון. שידעו אזרחי ישראל שיש להם ראש ממשלה שקרן, שבנימין נתניהו משקר, ושאת השקר הזה הוא לא יוכל לשנות". ובחודש שעבר אמר כך שאול מופז: "תקשיבו טוב, אני לא אכנס לממשלה של ביבי, לא היום, לא מחר ולא אחרי שאעמוד בראשות קדימה – – – זו ממשלה רעה" – תשמע, בוגי, זה מה ששותפך חושב על הממשלה שאתה יושב בה, אולי גם עליך – "זאת ממשלה רעה, כושלת ואטומה, וקדימה בראשותי תחליף אותה בבחירות הבאות. מספיק ברור?" את ה"מספיק ברור" הוא כתב, לא אני. מה אמורים אזרחי ישראל, אדוני השר, להבין מהדברים האלה שאמרת? האם המינוי שלך מתאים? האם הממנה שמינה אותך מתאים? האם כל הקומבינה הזאת מתאימה? + + ואני אקריא לכם עוד הגדרה מילונית לעוד מלה – סיאוב: סיאוב הוא מצב בגוף או ארגון שבו הפוליטיקה הפנימית גוברת על הצורך במקצועיות. מינויים של אנשים לא מתאימים לתפקידים השונים בארגון עלול להביא לכך שמקבלי ההחלטות יקבלו החלטות שגויות. + + וזאת הבעיה עם המינוי הזה. האם להאמין לשאול מופז של לפני חודש? של לפני שנה? של אתמול? של עוד חצי שעה? לאיזה שאול מופז נאמין? וכשהממנה שלו – – – + + + – – – + + + או להאמין מה שאת, גברתי, רונית תירוש, אמרת רק אתמול? + + + חכה שלושה חודשים, תאכל את הכובע. + + + אני חושב שבינתיים – – + + +רבותי, לא להפריע. + + + – – מי שצריך לאכול משהו זה את, אחרי הדברים שאת אמרת פה שלשום. ישבת פה ואמרת את הדברים האלה. + + + – – – + + + שאין לך בושה, זה מה שאני אגיד לך, שאין לך בושה. עמדת כאן והתווכחת אתי, והתווכחת אתי על איזו אופוזיציה חשובה הייתם, וכמה הממשלה הזאת גרועה. הרי היה לנו כאן דיון על פיזור הכנסת. + + + – – – + + +חברת הכנסת תירוש, תני לו לסיים. תני לו לסיים. + + + תתביישי לך. אני חושב שבכלל, תאמיני לי, עדיף לך לשבת בשקט, תאמיני לי. את מביישת את עצמך, תאמיני לי. + + + חבל, רבותי. + + + זה רק – את מביישת את עצמך, תאמיני לי. חבל. + + + – – – + + + תעני לי גם על-פי התקנון. + + + את לא יכולה, גם ככה זה רק בסוף הדיון, את לא יכולה להגיב עכשיו. + + + – – – + + + אני מכיר את התקנון יותר טוב ממך. במחילה ממך, את לא יכולה לדבר אחריו, כיוון שהתקנון קובע בסוף – אחרי ההצבעה אפילו. רק אחרי ההצבעה את יכולה. + + + אדוני היושב-ראש – – – + + + רבותי. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – + + +משפט אחרון, אדוני. + + + – – בשם האופוזיציה, בשם האופוזיציה – – – + + + – – – + + + מה? את גם רוצה להגיד משהו? לא, כי אולי עוד יומיים גם, את יודעת, יהיה משהו, ואז תצטרכי להתחרט, עדיף לך לא להגיד. + + + – – – + + + וגם לך עדיף. + + + תשמור על דברים מכובדים. + + + את אל תיתני לי פה שיעור. אל תיתני לי שיעור. + + + אני אתן לך ועוד איך. + + + אל תיתני לי שיעור, תשמרי את הטפות המוסר לחברים במפלגה שלך. את לא תחנכי אותי. בושה וחרפה. + + + משפט אחרון, אדוני. + + + אדוני היושב-ראש, בשם האופוזיציה, אנחנו מביעים אי-אמון במינוי, בממנה ובקומבינה המסריחה שמונחת בפנינו. תודה. + + + תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. יעלה חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת עפו אגבאריה. + + + אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, דיברו פה על צורה ועל איכות של הפוליטיקה, ואני מסכים לדברים שנאמרו. אבל אני רוצה, עמיתי חברי הכנסת, לעבור לתחום אחר, לתכניה הפוליטיים של הממשלה החדשה, ולומר בדאגה ובצער לציבור הישראלי שלכולנו יש מה לחשוש ממה שקרה כאן. זו לא רק שאלה של אמינות, זו לא רק שאלה של היכולת של פוליטיקאים לזכור היום מה שהם אמרו אתמול. אלה שאלות יותר כבדות משקל, יותר רציניות ויותר מסוכנות. + + מהי האג'נדה של הממשלה הזאת? אז על דבר אחד כבר התבשרנו הבוקר. האג'נדה של הממשלה הזאת היא קיצוצים מרחיקי לכת בתחום החברתי. והיא מקבלת חיזוק מחבר כנסת וממפלגה – אני אומר לך את זה בצער, חבר הכנסת מופז, הרי רק לפני כמה חודשים אמרת, והתקבלת בברכה כמי שרוצה להוביל אג'נדה חברתית, וכבר היום אנחנו רואים שהאג'נדה של הממשלה שחוזקה על-ידיכם תהיה אג'נדה אנטי-חברתית חריפה ומסוכנת. מה שבנימין נתניהו לא יכול היה להרשות לעצמו אם אתם נמצאים באופוזיציה, הוא ירשה לעצמו היטב לעשות עכשיו כשאתם בפנים. זו בעיה אחת. + + בעיה שנייה: איומים על המערכת הדמוקרטית. אתם קוראים לזה שינויים בשיטת הממשל, חיזוק המשילות. יש בעיית משילות בישראל? בישראל ראש ממשלה יכול להחליט מחר בבוקר לצאת למלחמה נגד אירן. זה כוחו של ראש ממשלה בישראל. ראשי ממשלה בישראל יצאו למלחמות בלבנון ובעזה ולא שאלו אף אחד. ראש ממשלה אחר בישראל – אגב, מייסד תנועת קדימה – החליט לפנות את רצועת-עזה, ועשה את זה. אין בעיית משילות בישראל, הכול אפשר לעשות. אבל בשם הפסל הזה, פסל הזהב הזה של המשילות, אתם מוכנים ורוצים יחד עם שותפיכם לרסק את המרחב הדמוקרטי, לצמצם את יכולות המיעוט, להעלות את החסימה, לפגוע במפלגות הקטנות – הכול בשם המשילות. + + עוד בעיה: כבר עכשיו ברור שהממשלה הזאת שמה לה למטרה את הציבור הערבי בישראל. כל הספין הזה של גיוס חובה לכולם, כאילו הבעיה של מדינת ישראל – שיגייסו את הערבים לצבא. מדינת ישראל החליטה לא לגייס את הערבים לצבא, ועכשיו מנסים לגלגל את זה על האזרחים הערבים ולהגיד: אתם לא תורמים את חלקכם, איפה השוויון? ואני שואל אתכם, קדימה: בדיוק, איפה השוויון? תקראו מה כותבת ועדת-אור על השוויון של האזרחים הערבים. + +עמיתי חברי הכנסת, סכנה נוספת שהממשלה הזאת נושאת אתה היא סכנת המלחמה האזורית, סכנת ההתקפה על אירן. אני מכיר היטב את כל הדיבורים האלה על להתקיף את אירן עוד לפני הבחירות בארצות-הברית כדי לגרור גם את האמריקנים פנימה. + + + תודה לך. + + + אבל גם אנשי מערכת הביטחון – ואתה שמעת אותם ושומע אותם בוועדת החוץ והביטחון, ואתה יודע בדיוק מה האנשים האלה אומרים גם מעבר למה שהם אומרים בפומבי – מאוחדים כולם באמירה שהתוכניות האלה הן הזיות מסוכנות, ולהזיות המסוכנות האלה אתם הצטרפתם היום. + + + אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת אגבאריה, ואחריו – חבר הכנסת יצחק הרצוג. אני מזכיר, שלוש דקות לכל דובר. נכון, הוחלפתם. אחריו – חבר הכנסת ברכה. בבקשה, אדוני. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מה שהיה אתמול, שלשום בעצם, מכל התיאטרון שחזינו בו פה והצטרפות קדימה לממשלה, אני חושב שבזה קדימה חתמה על תעודת הפטירה שלה, אבל הקבורה, כנראה, תהיה בשלב יותר מאוחר, וזה מאוד חבל. + + + אתה רופא – – – + + + אני מאבחן את זה גם כרופא, אבל לא רק כרופא. + + + מאוד מדאיג, האבחנות האלה שלך. + + + לא, אני אומר על קבורה של תנועה פוליטית שרציתם להקים, וחשבתם עד לפני יומיים – רציתם להיות אלטרנטיבה לממשלה הזאת, אבל בסופו של דבר נמכרתם במכירת סוף עונה על לא דבר, בזיל הזול, וזה באמת חבל. כי כשאתם עכשיו מצטרפים לממשלה שמונה 94 חברי כנסת, זה רק במשטרים דיקטטוריים, ולא במשטרים דמוקרטיים, שאתם מטשטשים את הצביון הדמוקרטי בין קואליציה, אופוזיציה, מרכז, שמאל, ימין – אין. אז כנראה, זה הדבר שאתם הולכים לעשות. + + אותי מדאיג עוד דבר: שבממשלה כזאת גדולה, שכמעט אספה את כל הגנרלים לתוך ממשלה אחת גדולה, אני בטוח שהאג'נדה הראשונית שלה היא לא חוק טל ולא הצדק החברתי ולא רק שינוי שיטת הבחירות; כנראה, האג'נדה העיקרית שלה זה מלחמה. ביום שבו אנחנו מציינים את הניצחון על הפאשיזם והנאציזם באירופה, קמה ממשלת גנרלים במדינת ישראל, שאני חושש שהיא תחרחר מלחמה אזורית, שהעקבות של המלחמה הזאת – היא תהיה הרת אסון לא רק לכל האזור, גם למדינת ישראל, ואנחנו מאוד לא רוצים בשפיכות דמים גם בתוך מדינת ישראל, וזה חבל – אנחנו, חברי הכנסת. + + + אתה רוצה תרגום לערבית? כתוב שם: משא-ומתן לשלום. תקרא. + + + זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד: המשא-ומתן לשלום – זה לא יהיה. זה מס השפתיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זה לא יהיה. אנחנו יודעים שזה שקר, ואתם יודעים, ואמרתם את זה, שביבי נתניהו לא רוצה לקדם את השלום עם הפלסטינים, כי גם אנשים אחרים שהיו במוסדות שאתם כל כך מכבדים אמרו את הדבר הזה, שביבי נתניהו לא רוצה לקדם שלום. אז אתם תצטרפו, אבל זה השקר הכי גדול, שאתם אומרים שאתם רוצים לקדם את השלום, אבל אתם באמת מקדמים מלחמה ולא שלום. + + + אני מאוד מודה לך, אדוני. חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו – חבר הכנסת יצחק הרצוג. נא להתחשב ביושב-ראש עם הזמנים. גם ככה זה קשה לי. אני לא העליתי על דעתי שאנהל ישיבה שעסוקה בכניסת קדימה לממשלה, אבל תראה מה קורה. + + + תמיד יש הפתעות. + + + אני מדבר אתך על המורכבות. זה קשה. + + + אני מתפעל מרוח החיים שנכנסה בקדימה עכשיו, תרתי משמע. + + + בבקשה, אדוני, שלוש דקות. + + + אד��ני היושב-ראש – – – + + + ההוא כבר קבר אותנו, אז זה מפתיע אותך. + + + אוסיף לך, כי חברת הכנסת אדטו הפריעה לך. + + + אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, 28 המנדטים של קדימה הושגו בזכות אנשים שרצו להצביע לחלופה לנתניהו, ומתוכם, אני מניח שלא פחות מעשרה מנדטים באו לקדימה ממפלגת העבודה בגלל שברחו מברק, וחלק ממרצ, שרצו לתת לציפי לבני להרכיב ממשלה מול ביבי, וחלק אפילו מחד"ש. אבל לא מזמן היה דיבור על חוק מופז, שהוא עלול לגנוב שבעה מנדטים ולקחת אותם לביבי. כנראה הסבלנות משתלמת, אז בלי חוק הוא מביא להם 28 – נדוניה של 28 חברי כנסת, שבכלל המצביעים שהובילו אותם לכיסאות האלה רצו שהם יהיו חלופה לממשלה הזאת. אבל למופז אין זכות יוצרים על העניין הזה; קדם לו ברק, שלקח לו 13, אחר כך נותרו לו חמישה, שהצביעו בשבילו כדי שיהיו חלופה לנתניהו. + + כלומר, חבר הכנסת ברוורמן – תקשיב לי – מתוך ה-94 של הקואליציה הנוכחית 31 מנדטים הם גנבה. הם הועברו לביבי במרמה והפרת אמונים. אזרח שמואשם בהאשמה כזאת מובא לבית-דין פלילי, אבל בחסינות הקלוקלת שיש כאן, מי שעושה הפרת אמונים ומרמה כזאת מובא להיות שר שוליה של ביבי נתניהו. + + + בוא לא נדבר מי משתמש בחסינות הזאת. + + + לא אוהב את המלים האלה של בגידה ולא בגידה, אבל ראוי שמי שסרטט וביצע את המהלך הזה, שיובא לדין פלילי על מרמה והפרת אמונים. + + אדוני היושב-ראש, אל תטעו. אני אומר לחברי קדימה: אל תטעו, אתם לא נכנסים לממשלה שקדימה שותפה לה, אלא אתם נכנסים לממשלת נתניהו. נתניהו רצה בחירות בגלל שלושה דברים, ודיברנו במשך לילה שלם על העניין הזה: חוק טל, המחאה והתקציב ואירן. בא מופז ואמר: למה לך בחירות? אני אעשה לך את זה: אירן – אני אהיה שותף שלך ואני אכסה אותך; טל – אני אסדר לך את הדברים ואגלגל את זה על הערבים; המחאה – אני אהיה שותף לכל הגזירות ולדיכוי המחאה ואי-היענות למחאה החברתית. כלומר התפקיד שממלאת קדימה כאן הוא שוליה עלובה בממשלת נתניהו. + + + תודה. זה אחרי תוספת הזמן. נא לסיים. + + + לכן, פה לא מדובר בממשלה חדשה אלא מדובר במכירת סוף העונה. נתניהו הוביל את קדימה אל סף התהום, מ-28 לעשרה. רגע לפני התהום אמר להם: בואו, עכשיו, אפשר לקנות אתכם בזול. קנה אתכם בזול, בזיל הזול. זו מכירה פומבית של הדמוקרטיה ושל הפוליטיקה בישראל. + + +תודה. אני מאוד מודה לך, אדוני. חבר הכנסת יצחק הרצוג, ואחריו – חבר הכנסת אבישי ברוורמן. אחריו – חבר הכנסת איתן כבל. + + +אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני רוצה להודות בשם מפלגת העבודה לחבר הכנסת שאול מופז ולמפלגת קדימה. אנחנו מודים לכם מקרב לב. נתתם לנו את ההזדמנות להיות האלטרנטיבה האמיתית היחידה בפני עם ישראל כולו. נתתם לנו הזדמנות להוביל מערכת בחירות של שנה וחצי. במהלך מערכת הבחירות הזאת, שתימשך שנה וחצי, אנחנו לא ניתן לכם הנחות בשום דבר. אנחנו נחשוף את הממשלה הזאת בקלונה, אנחנו נחשוף את כל הסיעות המרכיבות אותה, ואנחנו נציג לעם ישראל אלטרנטיבה ערכית, אידיאולוגית, פוליטית, מעשית וביצועיסטית. + + +אתה מאמין – – – + + + בינתיים, אתה תהיה – – –. לא אני. + + + ואני רוצה לומר לכם תודה בשם עם ישראל – – + + + אתה – – –. לא אני. פשש. + + +– – שסוף סוף הבין, שגם מי שמתהדר בנוצות של יושרה יכול לעמוד ולקרוא לראש הממשלה לחרוג מכל כלל של נימוס בסיסי. כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון – – + + +– – – של ביבי. + + + – – לצאת בחמת זעם ולהגיד לעיתונאים: יש לי חדשות בשבילכם, עם ישראל – ראש הממשלה שקרן, ועכשיו להגיד: שמתי את זה מאחורי, ואפילו לא להתנצל, דבר בסיסי ביחסי אנוש. אז מה זה אומר? שזה באמת אמיתי? הרי עוד מעט אתם תגיעו לתקציב המדינה, וכבר אני מודה לחברי הכנסת של קדימה בשמם של מאות אלפי אזרחים שיקצצו להם בתנאי המחיה שלהם: בדיור, ברווחה, בחינוך, בשירותים ובכל דבר ודבר. + + +בינתיים אתה קיצצת. אתה, אתה. אתה קיצצת. + + +ורוני בר-און, כדאי שתקשיב ותקשוט את עצמך לפני שתקשוט אחרים. + + +אתה היית שר וקיצצת. שנתיים אתה קיצצת. + + +עם כל הכבוד לך, רוני בר-און, וגם לחברי קדימה, כדאי שתקשיבו לאמת – – + + +פה ישבת. – – – + + + – – כי אתם צועדים – – – + + + – – – + + +– – – + + + נא לא להפריע. סליחה. + + + לעבר קיצוץ תקציבי מסיבי, קיצוץ תקציבי מסיבי – – – + + +ישבת בכיסא הזה. זה הכיסא שלך. – – – + + + – – – + + + – – – + + + – – – + + + סליחה. חבר הכנסת בר-און. רק רגע בבקשה. + + + – – – אתו בקואליציה. פעם אחת – – – + + + אני אוסיף לך. תן לי, בבקשה. + + + תודה רבה. + + +הוא רשום – – – + + + יכול להיות. אני לא ראיתי. אני לא הוזמנתי – – – + + + אין בעיה, אני מוכן להיות פה כל הלילה, ונצביע על מופז ביום שני הבא. + + +– – – של הרצוג. של הרצוג. + + + חבר הכנסת בר-און, אני לא הוזמנתי לשבת ליד השולחן הזה. + + + – – – + + + אנחנו נצביע ביום שני הבא. אין בעיה. + +ואת, גברתי, מספיק. את עוד מעט מדברת. בבקשה. + + + למרות הניסיון להפריע לי, כדאי להקשיב לאמת. האמת היא שבמערכת הפוליטית, כפי שהיא מתנהלת בשנה וחצי של בחירות, כאשר תביאו את המלה הראשונה באיזה חוק אתם תיתקעו עם אחת השותפות הקואליציוניות האחרות, ואז מה תגידו? היתה לנו כוונה טובה? + + +– – – + +בעצם, השארתם פה פרלמנט שבו לאופוזיציה יש כמות קטנה של חברי כנסת, אבל יש לה אהדה עצומה בעם ישראל, ואת המחיר תשלמו בקלפי בבחירות 2013. + + + לא אנחנו. אתם. + + + תודה רבה לכם. + + + ישבתם שם שנתיים – – – + + + – – – לשלם את המחיר. + + + בבקשה. אני מודה לך. חבר הכנסת ברוורמן. + + + מי שקיצץ היה אתה. שר האוצר – – – + + + שנתיים ישבת – – – + + + בוז'י, שנתיים שם היית. מה קרה? + + + שנתיים. – – – + + + אחריו – חבר הכנסת איתן כבל, אם יהיה פה, ואם לא – חבר הכנסת בנימין בן-אליעזור. אדוני, בבקשה. שלוש דקות. + + + ברוורמן, גם אתה ישבת שנתיים. + + + נו, מספיק. אתה מפריע לו לפני שהוא אמר משהו? תן לו. + + + אני יכול להתחיל? + + + אדוני, בבקשה. בוודאי. + + + אדוני היושב-ראש, ידידי השר בוגי יעלון, חברי, אני אתחיל בהערה אישית, ואחרי זה אתייחס באמת לנושאים שעומדים כרגע לפני מדינת ישראל. מאוד לא אהבתי, ואמרתי את זה פה לידידי השר בר-און ואמרתי את זה גם לשאול מופז, שעיתון מסוים, ברגע ששאול מופז ניצח, לא נתן לו אפילו 20 יום של חסד. אני האמנתי שאכן שאול מופז – ואני אומר שזה הכאב האישי שלי, אני לא מדבר פה את הגבוהה-גבוהה הפוליטי – מתכוון ברצינות ביחד אתנו להוביל לממשלה חלופית שתהיה לה אג'נדה כלכלית שונה ואג'נדה מדינית שונה. שאול, אתה יודע את הקשרים בינינו. אני חושב שלמלה יש משמעות. אני חושב שהציבור מאבד לחלוטין את הכבוד לבית הזה – משום שאני חונכתי שעדיין, עם כל הקומבינות, למלה יש משמעות. + + לגבי המאבק, אין לי ספק שמערכת הבחירות הבאה, שתהיה בעוד שישה חודשים, תשעה חודשים, שנה וחצי, בהתאם לשבט הלשון של השר לשעבר בר-און באותן נקודות ציון, והיא תהיה כנראה מוקדמת יותר, היא תהיה בין השאר על אותם דברים שמאות אלפים היו בעבר ומיליונים מבינים את זה – על המחאה החברתית ועל איזו כלכלה בונים בארץ: האם בונים כלכלה שבנימין נתניהו, ואתה שאמרת את זה – כלכלה של קבוצה קטנה שמציגים שאכן אנחנו יציבים, אבל שאומרים שאנחנו המדינה האי-שוויונית בעולם המערבי להוציא את ארצות-הברית, ושסלי הקניות, אפילו בברלין ובציריך, כשאתה ממלא אותם הם יותר מלאים מאשר בירושלים ובתל-אביב, כאשר ההכנסה היא גבוהה יותר, ועל הריכוזיות. + + לכן, הבחירות האלה, בתקציב הזה – העם יעמוד מסביב לאלטרנטיבה היחידה שקיימת לשלטון הליכוד, אשר לצערי, שאול, אתה וקדימה התבוללתם לתוכו. אתם הייתם אלטרנטיבה. לפעמים 12 ולפעמים 14 – הייתם אלטרנטיבה. אותה התבוללות מתוך חיקוי, על זה כתב אחד העם, על סוג ההתבוללות: זו היתה התבוללות של התייוונות מתוך חיקוי, מתוך הישרדות. ועל זה מערכת הבחירות. לנו, למפלגת העבודה, זה טוב, אבל ממשלת ישראל, מדינת ישראל יותר חשובה. צריך ממשלה וצריך דרך שבהדרגה תביא פוליטיקה אחרת, שמלה זה מלה. והדרך הכלכלית, עליה ניבחן. על זה יהיה המאבק. + + +תודה. + + + ואתם התבוללתם בנזיד עדשים. תודה רבה. + + + אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת בנימין בן-אליעזר. אחריו – חבר הכנסת עמיר פרץ, ואחריו – חבר הכנסת דניאל בן-סימון. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מודה ומתוודה שעומד לפניכם זקן חברי הכנסת. נכנסתי לכנסת ב-1984. היית ילד. + + +כיתה ג'. + + +כן. בכיתה ג' היית. בבקשה. + + + היית – – – בתור חבר כנסת – – – זקן. + + + ראיתי הכול. ראיתי הכול. הכול ראיתי. אבל דבר כזה עוד לא ראיתי. דבר כזה לא ראיתי. אני הייתי בין אלו שהאמינו באמונה שלמה למופז. הנה, אני אומר את זה פה. מופז שירת תחת פיקודי כשהייתי שר ביטחון, הוא היה איש אמיץ, ויותר מאוחר הוא נכנס לתפקיד שר הביטחון. הוא היה אמיץ, אבל תצטרך עכשיו הרבה אומץ כדי להסתכל בעיניים להמוני בית ישראל ולהגיד להם מה עוד נשאר בפוליטיקה. + + אני עוקב אחריך שנים, מהיותי חבר בוועדת חוץ וביטחון. אני מכיר את דעתך בעניין התהליך המדיני, אני מכיר את דעתך בעניין אירן. אתה יודע מה? כמה פעמים חזרת ואמרת על-ידי שראש הממשלה הזה הוא שקרן, שקרן, שקרן, שקרן. + + + כל בוקר היה קם, מצלצל אליך ואומר לך – – – + + +ואני האמנתי לך. גם כשאתה באת ואמרת: אני הולך להוביל את הנושא החברתי, נתתי לך עצה. אמרתי לך שתתמקד איפה שאתה מאסטר, איפה שאתה מסוגל. שמעתי את דעתך בעניין חוק טל. הרי אצלך בוועדה הקמת תת-ועדה בעניין חוק טל. מה תעשה עם זה? + +אבל הדבר הכי חמור, אם אתה שואל את דעתי, זה שאתה, גם אם לא התכוונת לזה, גרמת לכך שבעצם הציבור במדינת ישראל איבד את האמון שלו, הטוטלי, במערכת הפוליטית. המערכת הפוליטית אצלו היום, תסלח לי על העברית שלי, זה זבל. זבל, פשוט זבל. + + לכן – חבל. כי הרי אני מכיר אותך, אתה לא כזה. לא כזה. אני גם האמנתי, דרך אגב, באמונה שלמה שלמרות המבוכה שאתה נכנסת אליה בעקבות ניצחונך, שאתה תהיה מסוגל לשקם את קדימה ולהעמיד אותה על הרגליים, ולהכין אותה לקראת הבחירות. בפוליטיקה הישראלית שלושה חודשים זה הרבה זמן – הרבה זמן, ומי כמוני מכיר את הדבר הזה. אבל העדפת למכור את נשמתך לשטן. השטן הוא היחידי שהרוויח. הוא היחידי שהרוויח. מתי עלו לו כל הרעיונות המטורפים האלה? באותו לילה, כאשר הבין שוועידת הליכוד טרקה לו את הדלת בפרצוף ומאות הרימו את השלטים "הצבעה חשאית" – – + + + – – – + + +– – ואז הוא הבין בעצם שהוא עוד יתגעגע לדנון ויתגעגע לאחרים. + + + אתה לא מתגעגע אלי? + + + ולכן – – – + + + אתה לא מתגעגע אלי? + + + נא לסיים. תודה – – – + + רגע, רגע. אני מחמיא לך, מה אתה רוצה, דנון? + + + הוא בשוונג. + + + אתה לא מתגעגע אלי, גם אתה? + + + למה, הלכת לאנשהו, שהוא צריך להתגעגע אליך? הוא נשאר ואתה נשאר, אין מה להתגעגע, תיפגשו פה כל הזמן, מה קרה? מה זה עניין הגעגועים פה? בבקשה. רק – אדוני, נא לסיים, כי אתה עברת את הזמן. + + + הוא היחידי שהרוויח מזה. הוא היחידי שהרוויח מזה. הוא היחידי שהרוויח מזה; נתת לו את כל הזמן שבעולם כדי שישקם את הליכוד מבפנים, כדי שיעשה סדר פנימה, כדי שיתייצב עם ליכוד מאורגן ומלוכד הרבה יותר. אני לא יודע מה הולך לקרות לקדימה. קדימה, בעיני, בשלב מסוים של החיים היתה תקווה, היום קדימה זה ייאוש. תודה רבה לך. + + + תודה לחבר הכנסת בן-אליעזר. חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה, אחריו – חבר הכנסת דניאל בן-סימון, אחריו – חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, ואחריו – חברת הכנסת מירי רגב. הנה, יהיו לך שלוש דקות, דממה תהיה באולם כשתדברי. אף אחד לא יפריע לך, אני אחראי. + + + אתה, אתה מפריע לי. + + + חס וחלילה. אל תתחילי עכשיו. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת שאול מופז, חברי קדימה, אין ספק שהיום אפשר להיכנס לתחרות של – מי מוצא את מילות התוכחה אולי הקשות ביותר. + + + לא שומעים. + + + חברי הכנסת, ביום כזה התחרות בין כולנו היא מי יאמר את מילות התוכחה הקשות ביותר. היא בהחלט לגיטימית. אבל אני חושב שאנחנו מוכרחים לבחון מה בעצם קרה למערכת הפוליטית כולה. ואני פונה אל חבר הכנסת שאול מופז ואל חברי בקדימה. אתם יודעים, אני מעולם לא הסתרתי זאת; במהלך כל התקופה, במשך כל שלוש השנים האחרונות, חשבתי שחייבים להקים גוש, חייבים להקים ברית, חייבים ליצור מכנה משותף בין מפלגת העבודה, מרצ וקדימה, כדי לבנות אלטרנטיבה. והאמת, אני היום במצב מאוד קשה מול חברי שלא חשבו שזה הדבר הנכון לעשות. + + +– – – + + + לא חשוב. אבל היום, לכל מי שלא הסכים לרעיון הזה יש כל הסיבות להגיד שהוא צדק. אני אומר לך, חבר הכנסת שאול מופז, באמת, בידידות, אני לא מתחיל עכשיו להתחרות, יש כאן מספיק אנשים שיבדקו מה אמרת, מה לא אמרת, אבל האמת היא שאתה משאיר את הזירה במצב שאנחנו בעצם מתחילים בנקודת אפס, של לבנות את אותו מרכז ושמאלה. יהיה לך קשה מאוד להסביר שאתה חלק מהליכוד ואתה לא חלק מהליכוד. אני אומר את זה עכשיו כי חשבתי שיכול להיות שייווצר מצב שנמצא פעם אחת את המכנה המשותף הזה ונבנה אלטרנטיבה לממשלה שאנחנו לא מאמינים בדרכה. אנחנו לא מאמינים שבנימין נתניהו אכן יוביל למשא-ומתן לשלום, גם אם זה כתוב בהסכם ביניכם. + + + עם מי נעשה שלום? + + + אנחנו איננו מאמינים שחוק טל יהיה חוק כזה שמשנה סדרי עולם ולא ימצאו איזושהי נוסחה. + + + אל תפריעי. בתור דוברת צה"ל, אל תפריעי לשר הביטחון לשעבר. + + + אריה, תן לי. + + + עם מי נעשה שלום? עם מי? עם טרוריסטים? + + + דוברת צה"ל לא מפריעה לשר ביטחון לשעבר. + + + תודה רבה לך. + + + אפשר לחשוב – – – + + + חבר הכנסת מג'אדלה וחברת הכנסת רגב. + + + מינימום הגינות. + + + – – – + + + מספיק, אנחנו רוצים לסיים בזמן. + + + קצת הגינות, דובר צה"ל לא מפריע לשר הביטחון לשעבר. + + + זה ביניהם. חבר הכנסת מג'אדלה, זה ביניהם, אני עכשיו מנהל את זה. תודה. עכשיו נוסיף לו דקה על כל ההפרעות. נא להמשיך. + + +אני רוצה לומר משפט יותר עקרוני. אני חושב שמהדיון ה��ה צריך לבוא ולדון במשפט הזה – אחדות. מה זה אחדות? האם אחדות זה רק כאשר חוברת קבוצת חברי כנסת לקבוצת חברי כנסת ויוצרים מספר מסוים – זה אחדות? הרי זה לא ייאמן שהמלה "אחדות" הפכה למילת קסם שמכשירה את הכול. היום אנחנו נתמודד מול קואליציה של 94 חברי כנסת. אני אומר לאזרחי ישראל: 94 חברי כנסת, תהיה האופוזיציה היעילה ביותר, הטובה ביותר – לא תוכל לעמוד מול מסע הדורסנות שאנחנו צפויים לו כבר בימים הקרובים, בדיונים על התקציב. + + אני חושב, חברי שאול מופז – באמת, אני פונה אליך – – – + + + תודה. לסיום. + + +אני פונה אליך כאדם לאדם: נטלת באמת את התקווה להקים את אותה אלטרנטיבה, להקים את אותו גוש שרצינו להקים יחד, ונטלת גם את התקווה מהאזרחים, שהם יסמכו על הכנסת שתגן על זכויותיהם ולכן נתנו את כל הלגיטימציה לחידוש המחאה. כנראה זאת תהיה התשובה של עם ישראל אל מול הקואליציה הרחבה שהולכת להיבנות היום. + + + אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת פרץ. בבקשה, חבר הכנסת בן-סימון, ואחריו – חבר הכנסת גאלב מג'אדלה. אחריו – חברת הכנסת רגב. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא מתכוון לומר מלה אחת רעה על שאול מופז. אני מכבד אותך ומעריך אותך באופן אישי, ולכן הדברים שלי לא אמורים – לא נוגעים לך ולא יפגעו בך, אלא בתופעה עצמה. + +אני שמעתי את הנאום שלך. אתה מצטרף לבנימין נתניהו. גם אני הייתי אתו. חצי שנה ביליתי אתו. אחת לשבועיים הוא היה מתחזק אותי. הוא שמע שאני קצת, ככה, מהסס – – – + + +– – – + + + בר-און, למה אתה מפריע לי? בר-און, אני עברית יודע לא פחות ממך. + + אני אומר לו: אדוני ראש הממשלה, אתה יודע מה מעניין אותי, זאת קואליציה לא טובה לי, ואני לא הולך כמו שצריך, ברחוב אומרים לי: איך הלכת. הוא אמר לי – אמרתי לו: תהליך השלום. הוא אומר לי: תסמוך עלי, בתוך חודש אני כבר, בתוך חודשיים. ככה זה נמשך כמה חודשים. עד שהגעתי למסקנה שאו שהוא לא מודע לשקרים שלו, או שהוא עובד עלי. ובבוא היום, ככה אמרתי: עם כל הכבוד, אדוני ראש הממשלה, אני לא יכול יותר, אני עוזב אותך. לא ראיתי שהוא התאבל. + +לכן אני אומר, עצה: אני, מאוד חשוב לי עניין תהליך השלום, חשובה שיטת הבחירות, חשוב העניין של חוק טל – המטרה חשובה, והציבור יסכים אתכם בעניין הזה. אבל נדמה לי, נדמה לי שהדרך היתה קלוקלת, ואני לא יודע למה הייתם צריכים לעשות את זה בסגנון כזה. לפעמים הסגנון הוא המהות. + +והבוקר, אדוני השר החדש, הלכתי – יצאתי הבוקר לעשות שלושה דברים, עצרתי בשלוש תחנות, וזאת היתה כמו ויה-דולורוזה, איזה מסלול, שאנשים פנו אלי כחבר כנסת והעליבו אותי וקיללו אותי. אמרתי: מה עשיתי? אמרו לי: לא אתה, אבל אתם, כולכם, יש תחושה – השארתם תחושה שמשהו לא נקי נעשה. + + ולכן, אדוני השר לעתיד, יכול להיות שתזדקקו לחודש-חודשיים-שלושה הקרובים כדי להוכיח כמה שיותר מהר שאכן יש אמת בהבטחות האלה, שדרככם אולי לא היתה נקייה, אבל אולי המטרה, בדיעבד – אני באופן אישי מתעצב, כי נפרדתי מחברים לשעבר – עד אתמול היינו חלק מאותה משפחה, והגירושין האלה נכפו עלי בלי הכנה, ואני מוצא את עצמי פתאום יושב ביריבות – אני אפילו לא יכול להגיד שלום, לחבק את רוחמה אברהם בלי שאני ארגיש איזו מחלוקת פוליטית. + + + לא מעל הדוכן. + + + אה, אסור גם. + + + למה כולם מחבקים אותה? + + + לא, חיבוק ידידותי. לכן, אני אומר, אדוני השר לעתיד, תזדקקו לכל החודשים הקרובים כדי להוכיח שאמת בפיכם. אנחנו, במפלגת העבוד��, משום מה, כל הסימפתיה שעוד נשארה לכם באה אלינו. אני לא מדבר כאיש מפלגת העבודה, אלא כאזרח, שהיומיים-שלושה האחרונים היו קשים מאוד מבחינת הצורה. והלוואי, והלוואי שתצדק ותוכיח שנתניהו הוא לא כפי שתיארת אותו בזמנו, אני לא רוצה אפילו להגיד את הביטוי הזה, אלא אולי אדם אחר. תודה רבה לך. + + + תודה. אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מירי רגב, ואחריה – חבר הכנסת אורי אורבך. + + + אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, אני, למרות הידידות קצרת הימים בינינו, שאול, לא אייעץ לך שום דבר, כי אבי עליו השלום לימד אותי: מי שלא שואל בעצתך, אל תייעץ לו; מי שפונה אליך לעצה, תן לו עצה אמיתית, גם אם היא נגדך. עכשיו, יש פתגם בערבית שאומר: ינעל אבּו אללי בּיחכּי וינעל אבּו אללי מה בַּיחכּי. לא צריך לתרגם לך, נכון? זה שמדבר ולא רוצים לשמוע לו, למה הוא מדבר? וזה שרוצים להקשיב לו והוא לא מדבר, חבל. לכן אני אומר לך, אני, מבחינתי, זה יום מבורך שאתה נכנס לקואליציה. קודם כול, עכשיו יותר קל לי עם הרבה חברים שלך ושלי, משותפים, שהיו במפלגת העבודה שנים רבות. עד לפני שבוע לא יכולתי להגיד להם הרבה דברים, עכשיו אני יכול להגיד להם – המפלגה שלכם בקואליציה, אנחנו באופוזיציה, זה ההבדל העצום בינינו; אתם שותפים עם ממשלת הימין, ממשלה התומכת במתנחלים, תומכת בהתנחלויות. + + + מה רע בזה? + + + אל תפריעי לי. הפרעת לשר הביטחון, קיבלת תשובה ממנו. אל תפריעי לי. + + + את הבאה בתור, איפה את? + + + עכשיו, אני אומר לך, מבחינתי זה יום טוב, כי יש לכם באוכלוסייה הערבית הרבה פעילים טובים וראויים, ועכשיו קל לנו יותר לדבר אתם – שהם טועים ודרכם לא טובה; לכן בשבילי זה יום טוב. + + אני אגיד לך עוד דבר לפני שאני מסיים, כי אני מכיר את סגן היושב-ראש, היושב-ראש שעכשיו על הכיסא – – + + + מקפיד על הזמנים. + + + – – מקפיד על הזמן, ראיתי אותו גם במקום אחר איך הוא הקפיד על הזמן בשהייה משותפת. + + + יפה – – – + + + אני אומר לך, אם תצליח, לטובת החברה הישראלית, אני חלק ממנה. תמיד נוכל לבוא ולהגיד – אני מאלה שתמיד בא ואומר "טעיתי", אם אני טועה. ראית, אני לא טעיתי בהצעה שלשום, 109 נגד אחד, גאלב מג'אדלה, ובסוף, אלוהים אתי, ניצחתי. 109. לא התקיימו בחירות. ראית אחד מנצח 109? + + + כמו אחד נגד 100. + + +זה לא בזכותי, זה בזכות שאלוהים היה אתי, ויאשרו לך את זה הדתיים, הסיעות הדתיות. + + + אחד נגד 100. + + + האמת היא שההחלטה נפלה אחרי שראינו שאתה היחיד – – – + + + נכון. + + + אני יודע שזה תרם לכם להיכנס לקואליציה. אני יודע. + + + בטוח. + + + זה היה אחד הדחפים. לכן אני אומר לך, אתם תחליטו על דרככם, אנחנו לא נייעץ לכם, הציבור ישפוט בסוף, ואני מקווה שהציבור הפעם ישפוט, כפי שאני מאמין, בחוכמה גדולה. תודה רבה, אדוני. + + + אני מאוד מודה לך. חברת הכנסת מירי רגב – בבקשה, גברתי. אחריה – חבר הכנסת אורבך; אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. עכשיו אף אחד לא מפריע לחברת הכנסת רגב. שלוש דקות. + + + למה? שיפריעו לי, אין לי שום בעיה שיפריעו לי, זה יעשה את זה קצת מעניין. + + + בבקשה, מאה אחוז. + + + כבוד היושב-ראש, תודה לך, שרים, חברי כנסת, אני לא תיארתי לעצמי שאני אגיע למצב שאנחנו באמת מגינים, או: איכשהו מצרפים את קדימה לקואליציה, אבל כמו שאנחנו יודעים, בפוליטיקה הכול יכול להיות, וממני לא תשמעו מלה רעה על שאול מופז. מלה רעה לא תשמעו. יציבות הממשלה חשובה יותר מכל דבר אחר. + + +את לא מאמינה בזה. + + + יציבות ממשלה חשובה יותר – זהבה, אני מוכנה לפריימריז אתמול. + + + את לא מאמינה בזה. + + + אני אישית מוכנה לפריימריז אתמול. אני ישבתי בדיכאון מזה שאני לא הולכת לפריימריז. + + + טוב לדעת, מה שנקרא. + + + תאמיני לי. הבעיה היא שמעל לאנשים ומפלגות יש חברה. את יודעת שאף אחד בציבור לא הבין למה הולכים לבחירות ולמה צריך להקדים את הבחירות. + + + את הרי לא מאמינה בזה. + + +ולכן אני אומרת שבראש וראשונה אנחנו צריכים להסתכל על הציבור, ואם אנחנו הולכים, ואני בטוחה שכך יהיה, לממשלת אחדות, שרוב הציבור רוצה ממשלת אחדות – מה לעשות, אתם מעטים ותישארו ככה – רוב הציבור רוצה ממשלת אחדות שתבוא ותיתן פתרונות אמיתיים לחברה הישראלית. באתגר הביטחוני הוספנו שחקן חיזוק אחד מצוין, ונוספים בקדימה, אבל הבולט ביניהם זה שאול מופז, שהיה שר ביטחון מצוין, רמטכ"ל מצוין ויושב-ראש ועדת חוץ וביטחון מצוין, כך שבנושא האתגרים הביטחוניים אין לי ספק שעשינו נכון. מול מי נלך לשלום, זהבה? מול טרוריסטים? מול מי שלא רוצה שלום? תפסיקו עם המלה "שלום", כאילו אני לא רוצה שלום, אבל לשלום הולכים עם אנשי שלום. + + + זה בדיוק מה שאתם רוצים, אתם רוצים מלחמה. + + + אתם צריכים להיות מחוץ לכנסת, אתם סוסים טרויאניים, אתם סוסים טרויאניים, אתה וזאת שיושבת לידך, זועבי אל-ח'אינה. תעשו לי טובה, אתם צריכים להתבייש בכלל שאתם בכנסת, ואנחנו צריכים להתבייש שעוד לא הצלחנו להוציא אתכם מהכנסת. + + + ואללה, את מוכנה לפריימריז. + + + ולכן אני אומרת, באתגרים הביטחוניים אנחנו נעשה ממשלת אחדות מול איומים לא פשוטים שעומדים מולנו. + + + זו הממשלה שאתם נכנסים אליה, מופז. זו הממשלה שאתם נכנסים אליה. + + + האתגרים האזרחיים, נטפל בהם יחד – בדיור, בדלק, בשוויון בנטל, בכל הנושאים המרכזיים האזרחיים, נלך אליהם יחד. אבל דבר אחד אני רוצה להגיד לך, ידידי שאול מופז: הנושאים הלאומיים לא פחות חשובים, ואנחנו לא נפנה מתיישבים, והמתיישבים היו – כל ראשי הממשלות שלחו אותם לשם. אנחנו נשמור עליהם ונגן עליהם, כי אנחנו נשמור על כל האנשים ששומרים על הארץ הזאת. וכן, בוז'י, יא צבוע, איפה שלי יחימוביץ, שהיתה מוכנה להיות שרה בממשלה הזאת, שהיתה – כשרציתם להעביר את חוק הצינון כדי להביא את גבי אשכנזי, שמסמך הרפז הוכיח את הפרצוף האמיתי שלו? על מה אתם מדבר? יא חתיכת צבוע. + + + תודה. למה? למה? + + + אין מפלגה – אין מפלגה – אין מפלגה יותר גמישה ממפלגת העבודה, ולכן אני אומרת דבר אחד – – – + + + תודה. + + + לא לא, אני רוצה להגיד את זה פה – – + + +– – – + + + תכתוב. + + + – – אני רוצה להגיד את זה פה. עם כל הכבוד לשלי וליאיר לפיד ולכל המפלגות הווירטואליות האלה, זו תהיה ממשלה שתעשה ותצליח, ואנחנו צריכים לזכור שהכלבים נובחים אבל השיירה עוברת. + + + תודה. + + + אז יחד נעשה ונצליח, למען עם ישראל. + + + תודה, אני מאוד מודה לך, גברתי. חבר הכנסת אורבך, בבקשה. + + + מי אלה הכלבים? אני רוצה לדעת מי אלה הכלבים. + + + זהבה, תישארי עם שני מנדטים, לא תיכנסי לכנסת. + + +אני רוצה לדעת מי אלה הכלבים. + + + היא התכוונה אליכם, זהבה, מה את רוצה? + + +ברור. חשבתי שהיא התכוונה אליכם – – – + + + בבקשה, אדוני. שלוש דקות. + + + אדוני היושב-ראש – – – + + + זה נאום, לא כמו שמדברים על כלבים. + + + חבר הכנסת בר-און, תן שלוש דקות שקט כדי שנשמע את אורבך. + + +אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תמיד אני ידעתי – – – + + +הכלבים זה אנחנו, עם כל – – – + + + חבר הכנסת רותם, בבקשה, נא לתת לחבריך. + + + תמיד אני ידעתי שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. השבוע הסתבר לי שטעיתי, הדרך לכוונות הטובות רצופה גיהינום. אני חושב שטוב שיש ממשלת אחדות, היה צריך להיות מזמן. עם הבעייתיות שיש לדברים שאני מאמין בהם, מי שמטיף לאחדות בתוך המחנה שלו צריך להבין שהאחדות בכלל המחנה גם היא חשובה. + + טוב שהבחירות נשארו במועד המקורי ולא הוקדמו. זה טוב. ראיתי חברי כנסת בקדימה הלילה – ביום שני, לפני שנודע לנו – חושבים על "ספטמבר השחור" וקמים אל "בוקר מופז" – – + + + – – – + + +– – פניהם אפורות וארוכות, ולפתע, בן-לילה ממש פניהם נהרה, אושר גדול נגה עליהם. איזה אושר. עוד שנת חיים קיבל התלוי, ולא סתם תלוי, תלוי שלחץ בעצמו על הכפתור, והנה הרצפה לא נפתחת. והוא לוחץ קריאה ראשונה וכמעט קריאה שנייה והרצפה לא נפתחת, והוא קיבל את חייו במתנה. אומר לכם, חברי בקדימה – מה אתם צוחקים? זה עליכם. + + +גם – – – וגם צחוק – – – + + +פוליטית – – – + + + אורי, זה מוצלח – – – + + + זה עוזר לכם להתמודד ככה. פוליטית, אני מברך אתכם, קודם כול על בואכם לקואליציה. מעולם לא היינו חשובים פחות. עם שלושה מנדטים בקואליציה של 65 כמה זה קשה, עכשיו 94. אבל אנחנו חשובים עדיין טיפה יותר מכם – מבחינת הייצוג הפוליטי, אנחנו ומפלגת העצמאות – יותר אפילו מקדימה, אבל זה קנטור פחות חשוב. + +פוליטית אני חושש בשבילכם, אתם לא חיים על זמן שאול פוליטי, אתם בדרך לגבעת-שאול פוליטית. צרה צרורה. אבל אני לא רוצה להיות היועץ שלכם. + +בשורה התחתונה, מעשה נכון עשיתם, רק הדרך בעייתית מאוד, כי אנחנו, הכנסת, התבזינו. ולא כבודנו שלנו חשוב. מסתכלים עלינו, רואים אותנו, רואים שהכול אפשרי. רואים שהכול בן-רגע היה פה והנה ההיפך. ולכן, אני נותן – כולם סונטים בך, אדוני חבר הכנסת שאול מופז, על זה שמלה זו לא מלה, ושהצטרפת עכשיו לממשלה. + + אני רוצה להעיר לך על משהו אחר, לא על זה שהצטרפת לממשלה, על זה שעכשיו אתה צריך להצטער שאמרת: שקרן. אז, באיזה רגע של כעס, אמרת מלה שלא צריך להגיד, ועכשיו, ברגע שהיה צריך להצטרף לממשלה, לא רק שאתה צריך להסביר למה להצטרף לממשלה אלא גם להסביר את מה שאמרת אז. אז, אז לא היית צריך לומר את זה. וקשה להגיד: זה מאחורינו. מה זה, זה מאחורינו? הדברים נאמרו ועל זה עכשיו משלמים. אני אומר את זה לכולנו, לא רק לך. הפיתוי לפעמים להגיד בפומבי – בסדר, בחדרי חדרים בסדר – להגיד כדי להרוויח רווח פוליטי מיידי, אחר כך משלמים עליו בריבית דריבית. ולכן, חכמים, היזהרו בדבריכם – – + + + תודה. + + + – – כי אחר כך תתקשו להסביר את מעשיכם. + + + לסיום. + + +אומר לסיום משפט שאמרתי, וזה כיוון שכולם חברים באותה קואליציה ואי-אפשר לרדת רק על קדימה, צריך גם להגיד לידידינו בליכוד: בוועדת הכנסת באותו בוקר, לפני שהכול התהפך, אמרתי – כי אף אחד לא מצטט אותי, לפחות אני אצטט אותי – שאתם הליכודניקים, בכזאת התלהבות מספרים כמה חשוב להקדים את הבחירות, כל כך חשוב, כי סוחטים אותנו והיציבות מתערערת, יש אפילו "פרימה" או "פרמים" או "פרומטר" או איזו מלה חדשה – חשוב. אמרתי לכם בבוקר: אם עכשיו מלשכת הגזית של נתניהו יוצאת הוראה שהבחירות יהיו במועדן המקורי בנובמבר, או בפברואר או במרס – באותה התלהבות, באותו להט, אתם תגידו כמה שחשוב שהבחירות יהיו במועדן. + + + תודה. + + + ולכן, כשאני אומר לכם: חכמים היזהרו בדבריכם – – + + + תודה. + + +– – אל תהיו ��עבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, כי לא תקבלו שום פרס – – + + + תודה, אדוני. + + +– – רק תישארו עבדים. + + + אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת חנין זועבי, ואחריה – חבר הכנסת יואל חסון. + + + כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כאשר מר בנימין נתניהו הקדים את הפריימריז בליכוד, ניגש אלי אחד מחברי, עז א-דין בדראן ממג'ד-אל-כרום, ואמר לי: נתניהו מקדים את הפריימריז בליכוד כדי לדחוף לפריימריז בקדימה, כדי שמופז יזכה, כדי שהוא יצרף את מופז ואת קדימה לממשלה. אתמול הוא התקשר אלי, אמר לי: מה אתה אומר? אמרתי לו: צדקת. זה מה שקרה. + +האמת, המהלך הזה, אין ספק שהוא מהלך אופורטוניסטי, אבל הוא אופורטוניזם מן הסוג הקל. ומדוע הוא אופורטוניזם מן הסוג הקל? כי אין הבדל פוליטי בין מר מופז למר נתניהו. צריך זכוכית מגדלת כדי לראות את ההבדלים הפוליטיים המהותיים ביניהם. שניהם לא מאמינים בשלום ובאפשרות להגיע להסדר; הם יורדים לעומק, הם יורדים לאמת האמיתית שלהם: הם יודעים שבתנאים שהם מציבים אין אפשרות להגיע להסדר. ולכן הם מאמצים את ניהול הסכסוך ולא את פתרון הסכסוך. מר מופז, יש לו הצעות, פתרונות ביניים, אבל הכול בספֵרה של ניהול הסכסוך ולא פתרון הסכסוך. בממשלה הזאת – קודמי, מר אורבך, שמנסה להתפלמס ולשחק במלים, אמר שהכוונות הטובות רצופות גיהינום – אין כוונות טובות. אין כאן כוונות טובות. + + + הדרך – – – + + +אני הייתי מתקן ואומר, שלפעמים הדרך לגיהינום רצופה כוונות רעות, לא תמיד כוונות טובות. והכוונה כאן היתה כוונה רעה: להמשיך את שלטונה של אותה פוליטיקה, כי מר נתניהו ומר מופז הם מאותה פוליטיקה. והפוליטיקה הזאת, וכל מי שתומך בפוליטיקה הזו, גם בעניין הכלכלי-חברתי וגם – עזבו את הפופוליזם – – + + + לסיום. + + +– – באמת אין הבדל, הפוליטיקה הזאת היא שניצחה, הפוליטיקה הזאת קיבלה עוד שנה וחצי – – + + + תודה. + + +– – ואני חושש שהיא תקבל עוד שנים. + + + תודה רבה. + + + אני חושש, כבוד היושב-ראש, רצוני רק לסיים – – + + + לסיים, בבקשה. + + +– – במשפט אזהרה: אני מזהיר ממלחמה שתעשה הממשלה הזאת, ואני מזהיר את הממשלה הזאת מלעשות את הצעד המרושע והמטופש, לנסות לכפות על האוכלוסייה הערבית שירות אזרחי. תלכו תלמדו מקודמיכם, תלמדו משרון, תלמדו מרבין, תלמדו מכל אלה שניסו וחזרו בהם. + + + תודה. + + + למה הם חזרו בהם? כי הם ידעו שהציבור הזה ימרוד בהחלטה כזאת. תודה רבה. + + + אני מודה לך, אדוני. אזהרתך נרשמה. בבקשה, חברת הכנסת זועבי, ואחריה – חבר הכנסת יואל חסון. אחר כך – חבר הכנסת אריה אלדד, ואחריו – חברת הכנסת ציפי חוטובלי. שלוש דקות. + + + כן, תודה. + + אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, באמת, האם יש צורך להספיד את קדימה על כך שסיימה את תפקידה כאופוזיציה? האם מגיע בכלל לקדימה שיספידו אותה כאופוזיציה? לא כאופוזיציה לוחמת או כאופוזיציה מנהיגותית אלא סתם כאופוזיציה. האם יש פה מישהו אחד עכשיו באופוזיציה שמאמין שהאופוזיציה הפסידה משהו? ולכל אלה – חברי הכנסת מהעבודה שעלו האחד אחרי השני בשביל להספיד – – – + + +בהקשר שלך היינו קואליציה תמיד. + + + עבור אותם אנשים שמספידים, צריך להזכיר את הצעות החוק שחברי קדימה העלו האחד אחרי השני, שהציעו; חלק מהן אפילו הקואליציה דחתה. צריכים להזכיר את החוקים של איסור על כניסת פלסטינים למולדתם בצורתו של חוק הכניסה לישראל; צנזורה על חופש הביטוי על-ידי שני ח��קים של איסור לשון הרע; חוק ועדות הקבלה – חוק שבסופו של דבר נותן לגיטימציה לאפרטהייד שוועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים מנסות להפעיל. ובכך הם אפילו, חברי קדימה, זוכים בתחרות החוקים הגזעניים ביותר שנחקקו אי-פעם בכנסת. + + + לא כולם. + + + קדימה היתה מעורבת בחוקים לא רק נגד הפלסטינים, אלא גם נגד חופש הפעילות של העמותות על-ידי חוק איסור מימון מופעי תרבות, ונגד המשתמטים – אלה שמסרבים לשרת בכיבוש – על-ידי חוק איסור מימון מופעי תרבות וספורט בהשתתפות משתמטים; חוק שאפילו הממשלה התנגדה לו. + + אתם, חברי הקואליציה, הרווחתם, בעיקר קואליציה גדולה באופן אבסורדי. אבל אנחנו – האופוזיציה לא הפסידה כלום. + + בנוגע למדיניות הפוליטית, לסוגיה הפלסטינית – קדימה מצטרפת לקווי היסוד של ממשלת נתניהו, בלי שום דרישה או הצעה שיכולה לגרום לתפנית אמיתית. זה לא חיבור מופז-נתניהו. זה לא חיבור קדימה – זה רק סיפוח לממשלה, לממשלתו של נתניהו. ושלטון עריץ ויותר יציב הוא הרבה יותר מסוכן. ומי שמצטרף לממשלה פאשיסטית לא יכול לדבר על דמוקרטיה. מי שמצטרף לממשלת מלחמה, לא יכול לדבר על שלום. מי שמצטרף לממשלת כיבוש, לא יכול לבוא בטענות כלפי הפלסטינים. + + ומה הנושא הכי חשוב לקדימה? חלוקה בנטל. + + + נא לסיים. + + + כן, שנייה. + + + משפט אחרון, בבקשה. + + + שני משפטים, ברשותך. + + + שניים. זה הכול. + + + ברשותך. אני רוצה להבין מחברי קדימה באיזה מובן אני מעמיסה או מעמסה על המדינה, כך שאני צריכה להשתתף בנטל המעמסה. + + + משפטים קצרים, גברתי. + + + בואו נשאל את השאלה ביחס הזה – – + + + את מעמסה ענקית. + + + – – בין האזרחים הפלסטינים לבין המדינה – מי מעמסה על מי? + + תודה. + + + האם האזרח שהמדינה גוזלת את אדמותיו ומפתחת יישובים שאפילו הוא לא יכול לגור בהם, הוא מעמסה על המדינה, או אולי אותה מדינה שגוזלת אדמות ממנו היא היא המעמסה על אותו אזרח? + + + אני מאוד מודה לך, גברתי. + + + אני מבינה – משפט סיום עכשיו, אדוני היושב-ראש – – – + + + אז זה השלישי. + + + אני מבינה שהאזרח היהודי צריך לשלם – – + + + זה לא מעניין מה שאת אומרת. + + + – – למשל, על אדמות שניתנות לו. + + + זה לא תזה. כל משפט הוא לא התחלה של תזה. + + + אבל האם האזרח הערבי צריך לשלם על אדמות שנגזלות ממנו? + + + תודה. + + + האזרח היהודי צריך לשלם למדינה – – + + + תודה רבה. + + + – – שאומרת לו – משפט אחרון – – – + + + מה זה משפט אחרון? + + + – – – + + + – – – אחרון. + + + כמה משפטים אחרונים? + + + משפט אחרון – – + + + לא, גברתי. + + + – – – + + +האזרח היהודי – – + + + תודה. + + + – – צריך לשלם למדינה, שאומרת לו, אני המדינה שלך. + + + תודה. תודה רבה. + + + – – – + + + האם הערבי צריך לשלם למדינה – – + + + תודה. + + + – – שאומרת לו, אני מדינת היהודים? + + +זה לא – – – + + + לא. הוא לא ישלם – – + + + זו לא תזה. + + + – – ואנחנו לא נשלם. + + + גברתי, נא לרדת מייד. + + + תודה רבה. + + + תודה רבה. משפט זה משפט. גם בעברית וגם בערבית. בשפות השמיות, משפט זה משפט, לא תזה. בבקשה. תזה שלמה. מה זה? בבקשה, אדוני. + + + – – – + + + משפט זה משפט, מה זה? לא הרצאה. + + +היא התכוונה למשפט שלמה. + + + בבקשה, אדוני. + + + – – – מצב האומה. + + + אדוני היושב-ראש – – – + + + יואל, חזק ואמץ. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – + + + – – – + + +– – חברת הכנסת זועבי, בעניין שלך תמיד היינו בקואליציה. כולם כאן, בקואליציה, נגדך, חברת הכנסת זועבי, ולאף אחד אין ציפיות. ואני אגלה לך סוד: את מעמסה גדולה מאוד. את מעמסה ענקית על המדינה הזאת, על הדמוקרטיה במדינת ישראל. את גם מעמסה ענקית על הציבור שאת חושבת שאת מייצגת אותו. + + + תראו מי מדבר. + + + את זו – – – + + +– – – המפלגה – – – + + + – – – את זו שעושה ומנסה – – + + + – – – + + + – – ליצור את ההפרדה – – + + + מספיק. + + + – – ואת הבידוד – – + + +– – – לדבר – – – + + + – – בין אזרחים במדינת ישראל, במקום לדחוף לדו-קיום. + + + חבר הכנסת אלסאנע. + + + חוצפה. + + + במקום לדחוף לדו-קיום, לחיים משותפים, כמו שכולנו מאמינים, של כל אזרחי מדינת ישראל בשוויון, את מנסה לסכסך ולחתוך באמצע. אז במקרה שלך, אנחנו היינו קואליציה מזמן. וכפי שאמרתי, את המעמסה האמיתית והגדולה לחברה בישראל. + + אדוני היושב-ראש, אני מקווה שתיתן לי דקה נוספת. + + + מצאת את הבעיה של החברה בישראל. + + + לא, אתה – – – + + + ביחס למה שעלה – – + + + אתה לא חייב, שלוש דקות. עשה טובה, אנחנו רוצים – – – + + + – – אז רק תשובה למה שהיא אמרה. + + + בבקשה, נא להמשיך. + + + אדוני היושב-ראש, החלטת קדימה להצטרף לקואליציה היא החלטה לא קלה לי באופן אישי, לא קלה באופן אישי – – – + + + החלטת קדימה? + + + החלטת קדימה להיכנס לקואליציה היא החלטה לא קלה. היא החלטה לא פשוטה. אני בהחלט חושב שהיה עדיף שהיינו נמצאים במקום אחר היום, אבל צריך לדעת ולשים לב. וכן, בימים האחרונים, ביומיים האחרונים, אולי בשבוע הקרוב, קדימה תהיה שק החבטות המושלם של התקשורת, של חברי הכנסת, של כולם. אבל קדימה קבעה יעד, קבעה שני יעדים מרכזיים: ב-31 ביולי יהיה כאן חוק שיגדיר אחת ולתמיד את השוויון בנטל. ב-31 ביולי יהיה חוק כזה. אם לא יהיה חוק כזה, קדימה לא תהיה בקואליציה. ואנחנו, בבחירות הבאות – – – + + + יואל, never say never. + + + ואנחנו, בבחירות הבאות, נלך לבחירות מתוך שינוי שיטת הממשל. זה גם צריך לקרות עד סוף השנה. זה לא יקרה? לא תהיה קואליציה. + +אנחנו, בניגוד – חברי חבר הכנסת בן-אליעזר, אנחנו, בניגוד אליכם, נכנסנו עם תוכן. נכנסנו עם מהות, לא עם תיקים. אתם נתתם לנתניהו את הממשלה. אתם היום באים אלינו? אתם היום באים אלינו, מפלגת העבודה? חבר הכנסת ברוורמן, שנכנסת להיות שר לכלום – אתה בא ומטיף לקדימה מוסר? אתם לא מתביישים? קצת צניעות. אתם באים לקדימה היום? אתם, שנכנסתם בשביל שום-דבר? לא תיקנתם דבר, לא העברתם דבר. הכשרתם את ממשלת הימין של נתניהו – אתם באים אלינו, היום, ומטיפים מוסר לקדימה? תתביישו לכם. + + אמר לי, אמר לכם – אני יכול להגיד את זה היום – חברי לקואליציה, חבר הכנסת גדעון סער, אמר עליכם: סמרטוטים; זו מחמאה. אתם הסמרטוטים האמיתיים, כי אתם באמת חושבים ששכחו את זה שאת ממשלת נתניהו אתם הקמתם. אתם נכנסתם לממשלה בשביל להיות שרים לשום-דבר ונשארתם בה עד שהוא זרק אתכם. + + + – – – + + + עד שהוא זרק אתכם. אתם אפילו לא קמתם והלכתם מיוזמתכם. קיבלתם מכתבי פיטורים, מביישים, משפילים. זאת האמת. אז כן – אדוני, אני מסיים בעוד דקה. + + + אפילו לא ביקשתי ממך. + + + אבל בכל זאת. + + + אבל אתה תסיים. + + + – – – + + + אפילו לא ביקשתי, אבל תסיים. + + +אז כן, אנחנו נכנסנו לממשלה הזאת. נכנסנו עם תוכן. נכנסנו עם מהות. נכנסנו עם סדר-יום. אתם נכנסתם עם עוזרים, ומכוניות ולשכות. אתם אלו שהקימו את ממשלת נתניהו. אתם אפילו לא המלצתם אז על קדימה להרכיב את הממשלה. אופורטוניסטים. + + + נא לסיים, אבל באמת. + + + ובסוף זרקו אתכם מהממשלה הזאת בבושת פנים, והמכתב הפתיע אתכם. אז אנא מכם, חברי מפלגת העבודה, אתם האחרונים שיכולים להטיף מוסר על כניסות לממשלה. אתם האחרונים שיכולים לבוא בטענות – – + + + תודה. + + + – – למישהו מאתנו. פשוט תתביישו לכם. כנסו לקונכייה שלכם, ושבו בשקט. תודה רבה. + + + אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת חסון. חבר הכנסת אלדד, בבקשה. ואחריו – חברת הכנסת ציפי חוטובלי. אחריה – חבר הכנסת יריב לוין. ואחר כך – כצל'ה, המכונה יעקב כץ. + + + קצת הכרת הטוב. בזכות מפלגת העבודה – – – + + + זה תגיד בנאום. + + + – – – בממשלה. + + +את זה אתה יכול להגיד בנאומך, כל מה שאתה רוצה. עכשיו מדבר חבר הכנסת אלדד. + + + אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, לפני שנים אחדות עזרתי לנערה אחת להתכונן לבחינת הבגרות בתנ"ך והגענו לקינת דוד. והסתבר לי שהיא לא יודעת מי זה שאול. אמרתי לה: איך יכול להיות שאינך יודעת מיהו שאול? שאול המלך, המלך הראשון שלנו. ואז היא אומרת לי: אה, הוא נפל במיקוד. נפל במיקוד, כלומר באותה שנה לא הוטל על תלמידי התיכון ללמוד עליו. אני לתומי חשבתי ששאול נפל בגלבוע. השבוע הסתבר לי – לא בגלבוע ולא במיקוד, אלא בפח, ואפילו לא בפח – שאול נפל באיזה פחית קטנה. יש קריאה מחודשת של ההיסטוריה לפנינו, חברי הכנסת, אנחנו למדנו על המלך שאול שיצא לבקש אתונות ומצא מלוכה. עינינו הרואות: שאול יצא לבקש מלוכה, מצא אתונות והוא עוד מבסוט – על מה ולמה? על מה? מה הוא קיבל? + +אבל אני רוצה לומר דבר אחר. אני חששתי מהבחירות רק מסיבה אחת – פחדתי שאחרי הבחירות נתניהו יקום ויפנה שמאלה ויצרף לתוך ממשלתו גורמי שמאל כדי שיוכל להקים מדינה פלסטינית או כל דבר אחר. והנה הוכיח לנו נתניהו השבוע שהוא יכול לפנות שמאלה גם בלי ללכת לבחירות, ולכן אני מודאג. אינני רואה כאן את חברת הכנסת רגב, שאמרה בגבורה רבה מהדוכן הזה – אחרי שהתכוונה השבוע להקים שדולה למען החלת החוק הישראלי על יהודה ושומרון – אמרה בגבורה רבה שהיציבות הממשלתית היא מעל הכול. + + חברי הממשלה, המבחן הבא של הממשלה הוא בגבעת-האולפנה ובמגרון. שם תיבחן הממשלה הזאת, אם הפכה להיות ממשלת שמאל וקבלנית ההריסות של "שלום עכשיו", או – ובאמת היציבות הממשלתית תהיה מעל הכול, גם מעל ארץ-ישראל – או שזו עדיין ממשלה לאומית, ששאול מכר שם את בכורתו בנזיד עדשים. אם כניסת קדימה לממשלה תהפוך אותה לממשלת שמאל, נראה את כל הגיבורים, את כל נאמני ארץ-ישראל בקואליציה הזאת, נאבקים על דעתם למרות יציבות הממשלה. תודה רבה. + + + תודה רבה לך, אדוני. חברת הכנסת חוטובלי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת יריב לוין. בבקשה, גברתי. שלוש דקות. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מסתכלת רגע במכונת זמן, עוברת ל-4 בספטמבר, ושואלת את עצמי איזה שינוי דרמטי היינו רואים אם היינו הולכים לבחירות, מה היה מתרחש במדינת ישראל של אחרי 4 בספטמבר שלא קרה עכשיו. שאול מופז של 5 בספטמבר, גברת יחימוביץ, היה שאול מופז אמין יותר? ואת בעצמך, כשהתראיינת ל"פגוש את העיתונות", אמרת שאת לא שוללת כניסה לקואליציה עם נתניהו, אז הקואליציה הזאת היתה יותר ראויה מהקואליציה הנוכחית? + + חברים, הנהי והבכי על מותה של האופוזיציה בישראל גם הם צביעות. מי שהיה כאן במשכן בשלוש השנים האחרונות יודע שלא היתה אופוזיציה במדינת ישראל גם לפני כן; ציפי לבני לא היתה אופוזיציה, שאול מופז לא התיימר להיות אופוזיציה. חברי בליכוד שהם ותיקים ממני כאן בבית הזה פיהקו בשעמום מול שלל הגימיקים, ��זה כל מה שקדימה ידעה להציע לבית הזה. חברים, לא היתה אופוזיציה, לכן אל תבכו על מותה בטרם עת. גם אל תבכו על מותה בטרם עת של קדימה, כי מותה היה דבר מוכח וברור בסקרים, ומוכח וברור, כי מבחינה ציבורית קדימה לא הציעה שום דרך. + + ולכן החבירה הזאת, שהיא במובנים רבים חבירה שרצו בה חלק מהאנשים גם כשהוקמה הממשלה, היא לא חבירה שמשנה באמת את המציאות הפוליטית של ישראל, כי מערכת הבחירות הבאה לא תהיה על שלום, כי אין עם מי לעשות שלום; היא לא תהיה על מלחמה, כי בנושא האירני הייתי אומרת, למרות כמה משיחים ממערכות הביטחון, שיש קונסנזוס ציבורי בסוגיה האירנית. היא גם לא תהיה על הנושא הכלכלי, כי ברור לכולם שכלכלה צומחת עדיפה על שוויון שבו כולם עניים. + + ולכן אני מסתכלת על הקואליציה החדשה שנוצרה, ואומרת שכל מי שתוקף אותה הוא צבוע, כי הוא יודע שבמדינת ישראל של היום אין דרך אלטרנטיבית לדרכו של הליכוד, וזאת הסיבה לכך שבנימין נתניהו יהיה גם ראש הממשלה הבא. כל מה שניתן – כל מה שנשאר הוא אינטרסים, מי שנוח לו עכשיו לא נוח לו מחר, מי שנוח לו ב-8 במאי לא נוח לו ב-5 במאי, ותענו לעצמכם בכנות אם קואליציה שבה עיתונאי כוכב "פייסבוק", ואולי הוא יצרף אליו איזה משורר או ספורטאי, היא קואליציה ראויה יותר מקואליציה של חברי כנסת שנמצאים כבר כאן ואנחנו מכירים אותם. היזהרו ממשיחי השקר לא של אקירוב וקיסריה, היזהרו ממשיחי השקר של הפוליטיקאים חסרי הדרך, היזהרו מפניהם. בינתיים קבלו את הפוליטיקה הזאת כפוליטיקה שיודעת שהיום אחרי מערכת הבחירות הבאה יהיה פחות או יותר כמו היום שלפני, פוליטיקה שבה הימין בישראל ממשיך להוביל את הדרך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. + + + אני מאוד מודה לך, גברתי. חבר הכנסת יריב לוין – לא נמצא. חבר הכנסת יעקב כץ, האם אתה מעוניין? או שאתה לא חייב, רק אם אתה רוצה. חבר הכנסת שנלר – סליחה, אדוני, נא לעלות, אחר כך תדבר עם המפקד שלך ועם מי שאתה רוצה. שלוש דקות. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, מכובדי השר בוגי יעלון, ה' יאריך ימיך בטוב, השר ארדן, חברי חברי הכנסת, בנאום שנאמנו כשידענו שהולכות להיות בחירות, חבר הכנסת מולה, אני אמרתי פה, מעל בימת הכנסת, שאני חושב שעם ישראל לא שמח על הליכה לבחירות, כי זה לא בזמן, זה לא משילות, הכנסת צריכה להשלים את ימיה, וזה בזבוז כסף גדול. אז היום אנחנו שמחים – לא שמחנו על הקומבינה הזאת, ולא שמחנו על הקומבינה החדשה, אבל על התוצאה אנחנו שמחים – שעם ישראל הרוויח עוד כמה מיליארדי שקלים, עסוק בבנייה, עסוק ביצירה, עסוק בעשייה, ועל כך תשבחות לה'. + +כיוון שהבחירות תהיינה, בעזרת השם, בתוך שנה וארבעה חודשים, אני רציתי רק לציין שתי נקודות של שמחה: בציבור שלנו, הציבור הדתי-לאומי, הציבור הציוני הדתי, הציבור הלאומי, אוהב הארץ, אוהב העם, משרת בצבא, נמצא בכל מקום, גם בתעשייה, גם בהתיישבות – בכל מקום שעם ישראל צריך להיות בו, נושא בעול – הודיעו רבני "דרך אמונה", רבני תקומה, שהם קוראים להליכה משותפת של כל הציונות הדתית – והבחירות בעצם החלו, הם יהיו בעוד שנה וארבעה חודשים, ואנחנו מתכוננים, גם חתומים על הקריאה הזאת הרב דב ליאור, הרב חיים שטיינר, הרב מיכאל הרשקוביץ, הרב דוד חי הכהן, הרב אבי סמוטריץ, הרב שמעון כהן והרב זלמן ברוך מלמד – להליכה משותפת של כל הציונות הדתית. + + + – – – + + + עקב הקריאה הזאת, אתמול – דודו רותם, אני יודע שאתה רוצה שנבטיח לך מקום ברשימה שלנו, אנחנו נשקול את זה. אנחנו נשקול, דודו רותם, שאם ליברמן לא ישים לך מקום, או לא מקום ריאלי, אתה תהיה אצלנו ברשימה; אני לא יודע עדיין איפה, אבל נסדר לך מקום ברשימה, ואז נצא בהודעה משותפת. יושבי-ראש הסיעות של הבית היהודי, חבר הכנסת אורי אורבך, ואנוכי הקטן, כצל'ה, אני רק רוצה להקריא לכם את ההודעה, ולרדת למטה: + +אנו, יושבי-ראש סיעות הבית היהודי – מפד"ל החדשה והאיחוד הלאומי, מצהירים בזאת כי בבחירות הבאות, לכנסת התשע-עשרה, נרוץ, בעזרת השם, ברשימה אחת של הציונות הדתית-מסורתית בחברות ובנאמנות, מתוך ראיית צורכי הכלל ומתוך אחריות ציבורית, נפעל יחדיו למען חיזוק כוחה ועוצמתה של הציונות בתחומי החינוך, ההתיישבות, החברה, הביטחון ועיצוב דמותה היהודית של המדינה. הסכם בין המפלגות ייערך בתום בחירת הנציגים של כל מפלגה בנפרד ויהיה כפוף לאישור יושבי-הראש שייבחרו בשתי המפלגות. בעזרת השם נעשה ונצליח. על החתום, יושב-ראש הבית היהודי, חבר הכנסת אורי אורבך, ואנוכי הקטן, כצל'ה. + +אני רוצה לומר לכם רק ששמחה גדולה היום בציבורים הדתיים הלאומיים בכל רחבי הארץ. אנחנו נגיע למספרים שהגענו בעבר, שהם במספרים דו-ספרתיים, ובעזרת השם בבחירות הבאות אנחנו נהיה הכוח המכריע בממשלת ישראל. + + + תודה. אני מאוד מודה לך, אדוני. חבר הכנסת שנלר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת בן-ארי, ואחריו – חברת הכנסת תירוש. + + +אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לומר שרגע של אחדות בכנסת יש לו ערך יותר מלמספר חברי הכנסת שיהיו באחדות הזו. שכנסת מסוגלת לייצר אחדות בכל נושא – זה, כשלעצמו, תעודת הכבוד. + + דיברו עד עכשיו הרבה מאוד על מספרים, דיברו על פוליטיקה, אני רק אשאל שאלות. כשאתה לוקח אומץ ואומר: לפנינו משימה ענקית, להגן על קיומנו מהמעגל הקרוב, הבינוני והרחוק, ליצור חוסן ביטחוני – האם ניתן לעשות את זה בממשלה קטנה יותר? או שמא, בשביל הביטחון הקיומי צריך ממשלה רחבה יותר? כשאתה מדבר על העתיד המדיני, ביודענו שקשה מאוד להגיע להסדר מדיני היום, אבל חיוני לייצר תהליך מדיני וחיוני להתקדם – האם אפשר לעשות מתוך מחלוקת וקרע בעם, או לייצר תהליך מחבק, שמוביל לחזון? האם אפשר לדבר מכל מיני מקומות ששמעתי היום על אחדות, על חברה, על חוסן חברתי, כאשר מעלים על סדר-היום שאלות במחלוקת, קשות מאוד, בחברה הישראלית, כמו שאלת השותפות בנטל? האם לא מבינים שכשהולכים לגעת בלכידות החברתית של הקבוצות השונות בחברה הישראלית ונוגעים בעצבים הכי רגישים, צריך לכידות חברתית, בגיבוי של האומה, שבאה לידי ביטוי בכנסת ישראל? האם הכול פוליטיקה? + + כשמדברים כולם על ביטחון כלכלי, על הפגנות הקיץ וכו', על ביטחון כלכלי – יש הרואים לטווח קצר – כן, כאן ועכשיו; ויש שרואים לטווח ארוך. אבל בשביל טווח ארוך צריך גב ציבורי, צריך כוח ציבורי. ומי שיש לו יכולת ואומץ לבנות את המהלך של החוסן הביטחוני ואת העתיד המדיני ואת הביטחון הכלכלי והחוסן החברתי, מרחיב את הממשלה. + + אני רוצה לומר ליושב-ראש המפלגה שלי, לחבר הכנסת מופז: המהלך שעשית יחד עם ראש הממשלה הוא מהלך שמשלמים עליו אולי מחיר ציבורי. בכל מהלך – משלמים עליו מחיר ציבורי. אבל יש מצב מנהיגותי שאתה משלם אולי מחיר ציבורי מסוים כי אתה באמת דואג למחיר הלאומי. וכאן המחלוקת היא לא פוליטית. היא ראייה קצרת מועד למול חוסן וראייה ארוכת טווח. זה אומץ, זו מנהיגות של ראש ממשלת ישראל והמשנה החדש שלו, ראש מפלגת ��דימה. ועל כך, יישר כוח גדול מאוד. + + + לסיום. + + + אני אסיים בסיפור קצר. בסוף מסכת עדויות, במשנה, מסופר על אדם בשם עקיבא בן מהללאל. היה אדם מאוד חשוב שהתווכח בארבע סוגיות. חלקו עליו. לפני מותו בנו ישב אצלו. אמר לו הבן, לאביו: אבא, דבר עלי, שידעו שאני לא איש מחלוקות. אומר לו, עקיבא בן מהללאל לבנו, ובזה אני מסיים: מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. אני אומר: אנחנו, כקדימה, אנחנו, כחלק מהקואליציה, מעשינו יקרבו את העם, האחד לשני, נהיה כאיש אחד בלב אחד. נדמה לי שבזה תהיה הצדקה לכל מחיר, גם אם מישהו מרגיש לא נוח. תודה רבה, אדוני. + + + אני מאוד מודה לך, אדוני. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי; אם הוא יהיה באולם. אם הוא לא יהיה באולם – חבר הכנסת אלסאנע. אם הוא לא יהיה – חבר הכנסת טיבייב. אה, סליחה. החזירו אותך. מחקו אותך והחזירו, אז תחליטו. בבקשה, את אחרי בן-ארי. בבקשה, חבר הכנסת בן-ארי. רק תשתדלו להיות עקביים בבקשה. ביקשו ממני – החזרתם? את רונית. אז אני אעשה סדר: אחרי חבר הכנסת בן-ארי חברת הכנסת תירוש, ואחריה – חבר הכנסת טיבי. + + + אדוני היושב ראש, חברי, חברי הכנסת, מי שמכיר את ספרו קטן-הכמות ורב-האיכות של מי שהיה מחולל לוחמי חירות ישראל, הלח"י, שנקרא "בדמי לעד תחיי" – יש שם בסוף קובץ של אמרות. וכילד, למדתי את הכול שם בעל-פה, כנער. אחת האמרות שם אומרת כך: "דרך כשרה שסופה כישלון – פסולה. דרך פסולה שסופה ניצחון – כשרה למהדרין מן המהדרין". + + אז אני לא פה בַּמקום – האם הדרך הזאת היא פסולה או כשרה. כל עוד יש תקנון וזה כשר, זה כשר. יש שיגידו שזה מסריח, יש שיגידו שזה מריח – זה ממש לא מעניין אותי. אבל אני, כמו רבים אחרים, עומד תמה על אותו מכנה משותף. אמרתי: קמה בשורה. ממשלת אחדות לאומית – סביב מה? מייד שאלתי: אולי הנושא הבוער ביותר לאזרחי ישראל? לא הנושא הבוער ביותר לליאור חורב. הנושא שמדיר שינה מעיניהם לא כי יש להם נדודי שינה, לאזרחי ישראל, אלא כי הם לא מצליחים לישון. ואני מדבר על תופעת המסתננים הבלתי-חוקיים, על הפלישה למדינת ישראל ערב-ערב. יש לנו פה שר הקליטה, השר לביטחון הפנים, הוא גם שר הקליטה, ושר התחבורה מסיע אותם, ושר הבריאות דואג לבריאותם, ושר החינוך מספק להם מערכת חינוך חינם, עד הבגרות. היתה פה איזו גברת אחת, אמא לשישה מסודן. היא רוצה שהילדים שלה יסיימו פה את הבגרות. למה לא? למה לא? + + אבל, רבותי, זו הבעיה הקטנה. הדיכוי של תושבי מדינת ישראל – תושבי דרום תל-אביב נתונים למרמס, חייהם גיהינום. עושים להם את הצרכים בתוך חדר המדרגות שלהם, גונבים להם את הכביסה מחבלי הכביסה שלהם. הם יוצאים לרגע מן הבית, פורצים להם לתוך הבית. סיפר לי יהודי שפגשתי, הוא אומר לי: אבא שלי התקשר אלי משכונת-התקווה. הוא חזר מהתפילה. ארבעה מסתננים יצאו מביתו עם רכוש. הוא רואה אותם והוא אומר להם: תלכו, תלכו. כי אם הוא יתקשר למשטרה יגידו לו: אם תתקשר שוב הפעם נעצור אותך. אני אומר לכם דברים שאני שומע שוב ושוב מאזרחי תל-אביב. + + אנחנו פותחים בעוד שבועיים ימים מהיום את המחאה החברתית של "הפראיירים", של הפראיירים בדרום תל-אביב, ששם ארגוני הסיוע הצבועים נותנים לעצמם את הזכות להביא לשם עוד מסתננים. מחלקים להם מרק. תחלקו במרכז-שוסטר, ברמת-אביב ג', שמה תחלקו להם מרק. את הבגדים הישנים שלכם, את הירושות שלכם – תחלקו להם בתוכנית ל', נראה אתכם שם. + + במקום לטפל בבעיות המהותיות של מדינת י��ראל, וזו פצצה שכבר מתפוצצת – מספרים לנו סיפורים על שוויון בנטל. מאות חרדים רוצים להתגייס ואין גדודי מילואים, כי לא – – + + + תודה רבה, נא לסכם. + + + – – נפתח עוד גדוד מילואים. אני מבקש, תתחברו אלינו דרך ה"פייסבוק", תעקבו אחרי המחאה החברתית האמיתית של "הפראיירים" של דרום תל-אביב. רמת-אביב תחילה. תקבלו אותם שם, נראה אתכם. כי ציפי וביבי, או בשדרוג – שאול וביבי, לא יטפלו בכם. אתם לא מעסיקים אותם. + + + תודה רבה לחבר הכנסת בן-ארי. + +רבותי, 9 במאי, נקבע בעוד מועד, מבלי שידענו על התפתחויות כאלה ואחרות אשר פוקדות את מדינתנו, והזמנו אורחים יקרים שהם הווטרנים, ותיקי מלחמת העולם השנייה, לקיים היום את היום המיוחד לסיום המלחמה ולניצחון על גרמניה הנאצית. הואיל והזמנו אותם לשעה 15:00, והואיל והדיון פה עוד יתארך זמן לא מועט, והואיל והם מוזמנים גם ל"יד ושם", על דעת ראש הממשלה, על דעת השר המקשר, אנחנו נעשה הפסקה בדיון ונעבור לווטרנים. מייד לאחר מכן – נמשיך. + + + + + לצורך העניין של הדיון עם הווטרנים אני מבקש רק להודיע, משום שראש האופוזיציה צריך להשתתף בדיון על הווטרנים לאחר ראש הממשלה, בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק הכנסת, אני מבקש להודיע כי סיעת העבודה, הגדולה בסיעות האופוזיציה, הודיעה לי כי חברת הכנסת שלי יחימוביץ תכהן כיושבת-ראש האופוזיציה במקומו של חבר הכנסת שאול מופז, העתיד בעוד שעה קלה להתמנות למשנה לראש הממשלה, אם הכנסת תאפשר. + + + אדוני מקדים את המאוחר. + + + אני לא מקדים את המאוחר, כי אם היית שם לב לחוק, ברגע שנחתם ההסכם – באותו רגע הוא כבר לא יכול לשמש חבר כנסת, אם יש לו קשר – אדוני יראה את החוק. במקרה אתה היית בוועדה כשאני הגשתי את החוק יחד עם עוזי לנדאו. היא נמצאת פה. אני אומר. של חבר הכנסת שאול מופז – אשר משמש עד היום כראש האופוזיציה. + + בהתאם לחוק, עם מסירת הודעה זו נכנסת חברת הכנסת שלי יחימוביץ לכהן בתפקיד ראש האופוזיציה בכנסת ישראל. אנחנו ניתן לך הזדמנות, מייד אחרי ראש הממשלה, לדבר, ואז תוכלי גם אולי בשלב מאוחר יותר לומר דברים כראש האופוזיציה. + + + + + אני מתנצל בשם החברים הנמצאים ביציע ואני מתחיל את ציון יום הניצחון על גרמניה הנאצית. + +אדוני ראש הממשלה – הוא עדיין לא נכנס, ראש האופוזיציה שלי יחימוביץ, שרים, חברי הכנסת, המשנים לראש הממשלה, חברי הכנסת לשעבר אסתר הרליץ, תמר אשל וגדעון בן-ישראל, מוזמנים מברית ותיקי מלחמת העולם השנייה שנלחמו בנאצים, לוחמי הבריגדה היהודית וגיבורי החיל, מתנדבי היישוב היהודי שהתנדבו לצבא הבריטי וחברי עמותת ההנצחה של ההתנדבות לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות הנמצאים היום בישראל, ארגון החיילים המשוחררים של הצבא האמריקני, ארגון "צוות", ארגון גמלאי צה"ל, אדוני ראש הממשלה, מכובדי כולם, לפני 67 שנים דממו התותחים. מובסת ומושפלת הגישה המפלצת הנאצית, אימת העולם החופשי, את כתב הכניעה. העולם כולו נשם לרווחה, המאכלת הוסרה, הקיום המיידי הובטח. + + אולם כבר בעת המאבק, ובמיוחד עם שוך האש והעשן, התבררו ממדי החורבן. התוצאות היו איומות לעם היהודי, שאיבד שליש מבניו, תוצאות נוראות ללוחמים, לוחמי הצבא האדום ובעלות-הברית, שאיבדו בחזית את חבריהם ומפקדיהם, מיליונים רבים של צעירים מבטיחים; תוצאות הרות אסון לחיילים שחזרו לעורף כדי לגלות שביתם נחרב ובני משפחותיהם נטבחו. "ניצחון אדיר", כ�� כתב דוד בן-גוריון, "אך לא, לא ניצחון שמח". + + כמדי שנה במעמד זה אנו מקבלים את פניכם היום, מצדיעים לכם, ביום שבו אנו מציינים מלאות 67 שנים לניצחון בעלות-הברית על גרמניה הנאצית. + +מיליון וחצי לוחמים יהודים לחמו בצבאות בעלות-הברית. 250,000 איש מהם נפלו כלוחמים. אלפים, ובהם אלה הנמצאים כאן, קיבלו ציונים לשבח ואותות מופת. בכל מקום שבו התנהלה המלחמה, מאדמת אירופה עד אדמת אפריקה, ביבשה, באוויר ובים היו קבוצות של לוחמים יהודים – פרטיזנים ואנשי מחתרות, מתנדבי היישוב היהודי בצבא הבריטי ולוחמי הבריגדה היהודית. יהודים בני אירופה ואמריקה, תושבי אוסטרליה והודו, בני צרפת, תוניסיה ומרוקו ולוב, ורבבות בני היישוב היהודי בארץ-ישראל, לקחו חלק במערכה. + +ותיקי הלוחמים, היה לכם חלק מכריע בניצחון על הקמים עלינו ועל העולם כולו. אתם הרמתם בלחימתכם ובעוז רוחכם את לפיד הגבורה היהודי. בגופכם, בנפשכם וברוחכם הרמתם את נס המאבק, מאבק המלחמה והמרד. הנפתם את דגל הנקם, את האות שעליו חרותות המלים "לעולם לא עוד". + +עוצמת ההתנגדות של העולם החופשי, עוצמת הגבורה, הנכונות למסור את הנפש למען החירות ולמען החיים הדהימו גם את חייליו האכזרים של הקלגס הנאצי. הכוח לומר: עד כאן; הניסיון הנואש להתנגד גם כאשר התחמושת תמה; האומץ לעמוד עם בקבוקי מולוטוב אל מול משוריינים; המאבק היומיומי אל מול האויב בקור המקפיא של אירופה או בחולות הלוהטים של המדבר – מדבר אפריקה, בחופי נורמנדי, בהרי האלפים ובמרחבי האוקיינוסים – הותירו על העולם כולו רושם עז. + +העולם הבין שחירות נקנית בדם, ויש להגן עליה בכל מחיר. וגם היום, נשיאה של מדינה החותרת להשגת נשק להשמדה המונית מכריז מעל כל במה על רצונו להשמיד את ישראל. + + ביום זה, מכובדי, אורחינו היקרים, ממשלת ישראל וחברי כנסת ישראל, ביום זה נבהיר ונזכיר שהמלחמה בנאציזם וגרורותיו לא תמה. היא מוטלת על כתפי העולם החופשי ועל כתפיה של מדינת ישראל. במלחמה הזו אסור לעולם להפסיד. + +אני מזמין את כבוד ראש הממשלה לעלות ולומר את דבריו ביום שאנו מציינים 67 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית. + + כבר הכרזתי על יושבת-ראש האופוזיציה – – – + +(מחיאות כפיים) + + לא לא, תודה רבה. אנחנו בכנסת לא מוחאים כפיים, רק חברי הכנסת יכולים למחוא לכם כפיים, ואכן, בסוף אנחנו נמחא לכם כפיים. + + + מותר לנו למחוא כפיים עבורם? + + + בוודאי. + + + אנחנו מוחאים לכם כפיים. + + + אנחנו יכולים למחוא כפיים. + +(מחיאות כפיים) + + אדוני ראש הממשלה, ואחריו – ראש האופוזיציה שלי יחימוביץ. + + + אבל הוא עדיין לא הושבע. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ידידינו נציגי הווטרנים, כמדי שנה אנחנו נפגשים לפני האירוע הזה, והשנה ביקשתם לתת לי לענוד את הסרט הזה כאות הוקרה והזדהות. אני עושה את זה כאות הוקרה והזדהות והרכנת ראש אל מול המדליות שמפארות את המדים שלכם, וכל מדליה וכל עיטור זה סיפור של קרבות, גבורה, לעתים קרבות שהיו עקובים מדם, וההקרבה העצומה שהקרבתם, אתם, וחבריכם לנשק, וגם אלה שנפלו, ורבים נפלו. + +בסך הכול מיליון וחצי יהודים נלחמו במלחמת העולם השנייה נגד הנאצים, חצי מיליון בשורות הצבא האדום, ואתם הצלתם את האנושות. את זה עשו כל אלה שלחמו נגדם, אבל לכם יש תרומה נוספת, אתם הצלתם למעשה את העם היהודי, והבטחתם את העתיד היהודי. + +אנחנו לא שוכחים זאת. אנחנו יודעים זאת ואנחנו רוצים גם לתת לזה ביטוי מיוחד, לדעתי לעשות ��ם צדק היסטורי בעניין הזה. אנחנו ביוני, אני מקווה, ודאי לא יאוחר מיולי, נקים אנדרטה לאומית, בעצם בין-לאומית, בשיתוף עם ממשלת רוסיה, לתרומה של המשרתים בצבא האדום, ויש הרבה כאלה בארץ, וגם ביניכם כאן, ולתת בסוף את התיעוד ההיסטורי ואת ההוקרה ההיסטורית שדרושה למעשה הזה שבעצם הבטיח את המאה ה-20 ואת המאה ה-21, ואת כל מה שהתרחש מאז התבוסה של הנאצים. + +אני מקווה – אני בטוח – שכולכם תהיו שם, ואני רוצה שתדעו ביום הזה, אבל לא רק ביום הזה, בכל יום, אני גאה בכם; חברי הכנסת, כולם, גאים בכם; עם ישראל גאה בכם, ואומר לכם תודה, תודה מקרב לב, ותמשיכו להיות בריאים, ותמשיכו להיות גאים במעשה הכביר שעשיתם. תודה רבה לכם. + + + תודה רבה לראש הממשלה. אני מזמין את ראש האופוזיציה שלי יחימוביץ. תודה, אין מוחאים כפיים, אנחנו מחאנו כפיים לכם. בבקשה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ראש האופוזיציה – ייקח זמן להתרגל, אבל נתרגל מהר. + + + אדוני יושב-ראש הכנסת, שרים, חברי הכנסת, חברי הכנסת לשעבר, וטרנים יקרים, ותיקי מלחמת העולם השנייה שלחמו בנאצים, מורדי הגטאות, פרטיזנים, לוחמי מחתרות, חברי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי, לפני 67 שנים יצאה אל הרחוב ילדה בת 11 ממקום המסתור שלה, מאחורי ארון. היא חייתה שם שנתיים אחרי שמולטה מגטו ורשה, ותמורת תכשיטים וכסף הוחבאה בידי משפחה פולנית. היא לא ראתה אור שמש וניזונה משאריות מזון שהשליכו לעברה בני המשפחה. ב-8 במאי הם זרקו אותה לרחוב ואמרו לה: המלחמה נגמרה. היא עמדה ברחוב מורעבת, חלשה, חולה, והתבוננה במשאיות של הצבא האדום שנסעו ברחוב. חיילים רוסים השליכו מתוכן כיכרות לחם אל האנשים המפוחדים שהחלו לצאת בזה אחר זה מהבתים. היא לא ידעה עדיין שאיבדה את אמה, את אביה, את כל משפחתה. + +הילדה הזאת היתה אמא שלי, חנה יחימוביץ. החיילים הרוסים לקחו אותה לבית-חולים שדה שהקימו מחוץ לוורשה. נכים, חולים, תשושי נפש והרבה ילדים התהלכו שם הלומים, והחיילים היו אנושיים וסבלניים, אף שהיו שבעי קרבות בעצמם. לו נמשכה המלחמה היא היתה נספית כמו כל בני משפחתה, אבל הודות לחבירה ההיסטורית, מרגשת, עוצמתית, של כוחות האור שפעלו יחד למגר את הרשע, ניצלו חייה וגם חייו של אבי. הם עלו לישראל, הכירו והולידו אותי ואת האחים שלי. + + את אמא שלי שחררו חיילים רוסים ולכן יש לי באופן אישי חוב אל החיילים הרוסים שיושבים פה באולם, אם כי יש כאן גיבורים רבים אחרים. המפגש ביניכם, הלוחמים המשחררים, ובין אמא שלי בת ה-11, שתפסה מידיכם כיכר לחם, הוא המפגש בין הקורבנות שנאבקו בכל דרך להישרד, לחיות או להציל את יקיריהם, לבין משחרריהם, החיילים שלחמו אל מול הרשע הנאצי בשליחות המדינות שלהם. + +מיליון יהודים עלו לפני 22 שנה מחבר המדינות לישראל, ואני מחשיבה כיהודים גם את אלה שהממסד הרבני אינו מכיר בהם ככאלה. בעבורם, בעבורכם, יום הניצחון על הנאצים הוא יום חג שנהגתם לחגוג ועמו אתם מזדהים. + + מדינת ישראל אינה חוגגת את החג הזה. השואה שחווה העם היהודי מקשה עלינו לקשר את המלחמה לחג ולשמחה. אלתרמן כתב ביום הניצחון: "שוחרר העולם מכלאו, המפלצת עפר לוחכת". אבל הניצחון היה מהול בכאב גדול על השמדת עשרות המיליונים שנטבחו ונהרגו באזורי המלחמה השונים, והלב דאב על ששת המיליונים מבני עמנו. דוד בן-גוריון כתב ביומנו: "יום הניצחון עצוב, עצוב מאוד". + + התנועה הציונית שהובילה להקמתה של המדינה שלנו נולדה הרבה לפני מלחמת העולם השנייה ולפני השואה, אבל אין ספק שהניצחון על הנאצים, הבסתם המוחלטת והיכולת להשתקם מההריסות ולהביט אל העתיד הביאו להאצת התהליך וגרמו לאומות העולם להכיר בנחיצותה של הקמת המדינה. + + 9 במאי אצלנו נופל על רצף ימי החג והזיכרון הלאומיים שלנו: יום השואה, יום הזיכרון לחללי מערכות צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, יום העצמאות. מפרספקטיבה רחבה יותר אפשר לראות שכל המועדים האלה מתקיימים בתקופה שבין פסח לשבועות, בין החג שמציין את הולדתה של האומה ובין החג שמציין את הולדתה הרוחנית – חג מתן תורה. ביום השואה אנחנו מציינים את שואת העם היהודי, זוועותיה, לקחיה והתקומה ממנה. אבל היום, יום הניצחון על הנאצים, אנחנו מתחברים אל הדופק הפועם של האנושות כולה ואל ערכי הצדק האוניברסלי, אלה שהניעו את העולם להתאחד אל מול כוחות האופל. היום הזה הוא יום חגה של האנושות, של הנאורות, של ניצחון הערכים האנושיים, של סולידריות ואהבת האדם על הרשע, על הגזענות ועל השנאה. דווקא בגלל חלקו העצום של העם היהודי ביום הזה, אנחנו מצווים לאותם ערכים אוניברסליים. ההיסטוריה שלנו כעם מחייבת אותנו פי כמה לחיות לאורם. לקח חשוב הוא לא להיות עוד כצאן לטבח. להיות חזקים ואחראים לגורלנו. אבל הלקח של כוח והגנה עצמית אסור שיעמוד לבדו והוא חייב להיות מלווה בתפיסה עמוקה ואוניברסלית של צדק ושוויון, כדי שיהיה לנו דבר שהוא בעל משמעות להגן עליו. + + ההיסטוריה שלנו כעם, העובדה שהיינו קורבן לגזענות רצחנית, מחייבת אותנו להיות מדינת מופת, רודפת צדק, רודפת שלום, נאבקת בגזענות מכל סוג ומין. תפיסת עולם ערכית רחבה ומוצקה נותנת לא רק פשר ומשמעות, אלא גם עוצמה. + + מתוך הניצחון על הנאצים נולד עולם טוב ומוסרי יותר עם תחושת סולידריות בין-מדינתית חוצת גבולות, ועם ידיעה ברורה בדבר מה שמסוגלות לחולל הגזענות ושנאת האחר. מתוך החורבות של מלחמת העולם השנייה גם קמה התפיסה החדשה והנאורה של מדינת הרווחה המודרנית, שלתוכה יצוקים הערכים של אחריות לכל אדם באשר הוא, של סולידריות ושל ערבות הדדית. הדרך הזאת הלכה יד ביד עם ערכי הציונות. עובדת היותנו ריבון לעצמנו נקשרה קשר עז לאחריות עמוקה של הריבון לשוויון בין בני-אדם ללא הבדל גזע, דת ומין, בלא הבדל עוני ועושר, לחלוקה הוגנת של המשאבים ולצדק חברתי – מלים ששבות בימים אלה ונטענות משמעות מחדש. לאלה גם נוספת ההכרה בכך שדווקא המדינה שלנו, שנמצאת בעימות מתמשך, חייבת, מוכרחה, להכיל בתוכה יסודות עזים של ערבות הדדית, ואלה גם מעצימים את כוחה. + + אתם היושבים כאן, ותיקי המלחמה, עטורי הדרגות והאותות, מתקבלים כאן היום בכבוד רב. לצערי הרב, הכבוד הזה הוא לעתים קרובות רק כבוד סימבולי. חלק מהתהליכים הקשים שעוברים על החברה הישראלית, שהם מהופכים לאותם ערכים של כלכלה הוגנת וחברה צודקת, צופנים בתוכם פגיעה גם באנשים מבוגרים כמוכם. אתם זכאים לחיות בכבוד, עם פנסיה ראויה, עם קורת גג לראשכם, עם יכולת לקנות מתנה לנכדים שלכם. חוט חזק מקשר בין מה שעשיתם במלחמה ההיא ובין המחויבות שלנו למדינה הוגנת בכלל וכלפיכם בפרט. + + אני מודה לכם על כל מה שעשיתם למעננו ולמען העולם כולו ומאחלת לכם בריאות ואריכות ימים. + + + תודה רבה לראש האופוזיציה שלי יחימוביץ. אני מזמין את השרה לקליטת העלייה, השרה סופה לנדבר, ואחריה – חבר הכנסת מוחמד ברכה בשם חברינו בכנסת. יסיים השר יוסי פלד, שהוא ניצול השואה שנמצא בינינו. + + +��ך נכתב בהמנון המלחמה: "אמא, לא כולנו חזרנו. חצינו את חצי אירופה, חצי כדור הארץ, כדי להגיע ליום הזה, יום הניצחון". + +כבוד ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, היום מציינים אנו 67 שנים לניצחון צבאות בעלות הברית על גרמניה הנאצית. המלחמה הנוראית שהתחילה בדיבורים, באיומים, ומהר הפכה למכונת מלחמה, לשואה, להשמדה של שישה מיליון יהודים ומיליוני אחרים. לא נמצאו בית ומשפחה שלא ידעו כאב וסבל, שלא ראו כיצד ילדים, נשים, גברים וזקנים – – + + + חבר הכנסת גפני, לתת כבוד לאירוע. + + + – – מובלים כצאן לטבח, למשרפות, לתאי הגזים, לגיא ההרגה. + + מכובדי, היום, כשאני רואה אתכם, הווטרנים, עטורי המדליות, יושבים כאן במדינת ישראל כאן אתנו, לבי ומחשבותי נודדים לבית אבי, שהיה לוחם בצבא האדום מגיל 17 וחצי. אבי, אלוף-משנה גירש קוכין, התנדב לשירות הצבא ולחם בנאצים. מדי הצבא שלו היו עטורי מדליות. מאחורי כל מדליה שהיתה לו הסתתר סיפור גבורה, אומץ והקרבה. ביום הזה גם אבי היה יכול לשבת כאן אתכם, להיות גאה במדינת ישראל, שקמה הרבה בזכותכם. + + ימי מלחמת העולם השנייה היו ימים חשוכים בהיסטוריה של העולם הנאור, שבהם מנהיג מטורף הפך מדינה למכונת השמדה, והעולם שתק. מסך חשוך ירד על אירופה כולה, אבל מתוך החושך הנורא נצנץ אור, ורבבות מבני היישוב היהודי בארץ-ישראל יצאו למלחמה באויב האכזרי. אתם, שהגעתם היום בשורות חסרות, הווטרנים, אלמנות, יתומים, בשיער לבן אך בקומה זקופה, גאים ועטורי מדליות, אני עומדת כאן ואומרת: אתם, שהבאתם את הניצחון, אתם גיבורי המלחמה, אתם מגש הכסף שעליו קמה המדינה. + + גם כאן יודעים אנו מה הן מלחמות ומה הוא מחיר הניצחון. יודעים אנו היטב את המחיר של השואה. נזכור כולנו כי השואה וזוועות המלחמה הולידו את הגבורה. המדליות על החזה מעידות על מעשי גבורה ואומץ שהפגנתם. מהגבורה נולדה תקומה. מדינת ישראל קמה בזכות המאבק והניצחון שהייתם שותפים לו. + +הבוקר צעדנו יחד בחוצות ירושלים, בירת הנצח של מדינת ישראל. בגאווה הפגנו ביום הזיכרון לניצחון. ביום זה, שבו אנחנו מציינים את יום הניצחון, עלינו לזכור את אלה שאינם אתנו, שלא זכו לראות את השמחה והניצחון, שלא זכו לראות את התקומה והקמת מדינה יהודית לעם היהודי. + + עלינו לזכור היטב שתופי המלחמה טרם נדמו, שגם בימים האלה ממש חותרים אויבינו להשמדה, להרס ולחורבן. אירן, ארגוני טרור ותנועות פאשיסטיות אנטישמיות מרימים ראש ומאיימים בהשמדה של מדינת ישראל. אבל לא עוד. עכשיו עומדת נגדם מדינת ישראל, מדינה ריבונית, בעלת צבא מהטובים בעולם, מדינה שקמה בזכות גבורתכם, בזכות אומץ לבכם והרצון להכות באויב ולנצחו. אתם, שהבאתם להתמוטטות משטר הרשע, אתם הייתם המאיץ לבנייתה של מדינה יהודית. ממשלת ישראל ערה לאיומים ועושה ככל יכולתה לעורר את מדינות העולם ולהתריע מפני הסכנות על העולם הנאור כולו. + + רבותי, ביום הזה עלינו לזכור שגם אנחנו כאן, במדינת ישראל, טרם פרענו את מלוא חובנו לניצולי השואה, ולכם, הווטרנים, גיבורי העם היהודי. עלינו לעשות כל מאמץ כדי שתמשיכו לחיות עמנו בכבוד את שארית חייכם. לכם חבים אנו כל כך הרבה כבוד. לכם נצדיע ונאמר מעומק הלב: תודה, אחי גיבורי התהילה. (אומרת משפט בשפה הרוסית.) + + + לא לא, אתה שמעת רוסית, מחאת כפיים ישר? + + + – – – + + + לכבוד האורחים, מותר לדבר אליהם בשפה שלהם במידה מאוד מאוד מצומצמת. תודה רבה. + +אני מזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה לדבר בנושא 67 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית. חבר הכנסת ברכה, בבקשה. + + + אדוני יושב-ראש הכנסת, שרי הממשלה, חברי חברי הכנסת, אורחים, וטרנים גיבורים, שאני לא יכול לתאר ולשער איך האנושות היתה נראית ללא הגבורה שלכם ושל חבריכם, אלה שעדיין חיים, שאנחנו מאחלים להם אריכות חיים, ואלה שהלכו לעולמם. אנחנו, כבני-אדם, בכל מקום ברחבי תבל, אסירי תודה על מעשי הגבורה שעשיתם במו-ידיכם ובמו-דמכם. + + לפני יותר משנתיים השתתפתי במשלחת הכנסת שביקרה במחנה אושוויץ. על אף המודעות העמוקה שהיתה לי בעניין פשעי הנאצים, יכולתי להתחבר ויכולתי למשש במו-לבי את הזוועות מחד ואת הכאב מאידך שהיו מנת חלקם של אנשים רבים. אני לא אשכח עד סוף חיי את אותו מחזה, מאחורי זכוכית, של ערימות של נעלי תינוקות וילדים שנטבחו בידי הנאצים. על כן, שוב, אני אומר, אנחנו, כבני-אדם בכל מקום בתבל, אסירי תודה לכם, מברכים אתכם וגאים בכם. + + ברשותכם, אדוני היושב-ראש, אורחים נכבדים, אני רוצה לייחד מלה אחת לחבר שלימים היה לוחם למען שלום וצדק חברתי כאן, במדינת ישראל, חבר המפלגה שלנו, חבר המפלגה הקומוניסטית, מרדכי פרוינד, שרתוק לביתו, וכמעט לא יוצא, שבילה כנער וכצעיר במחנה אושוויץ. הסיפורים שלו גם הם הוסיפו ממד ישיר לאותה זוועה שמיששתי בלבי באושוויץ. + + אדוני היושב-ראש, הבעיה היא מה היה קורה ללא הגבורה שלכם, של האנשים הלוחמים, הגיבורים. אלה, חברתי חברת הכנסת יחימוביץ, לא היו לוחמים רוסים, אלה היו לוחמים מעמים אחרים. בעיקר, מי שנכנס ב-9 במאי 1945 לברלין, היה הצבא האדום הסובייטי, ששירתו בו בני עמים שונים, מעמי ברית-המועצות וגם מעמים אחרים. והיום אותו תלכיד, של הצבא האדום הסובייטי ושל בעלי-הברית, אותו תלכיד נדרש היום כדי למגר את תופעות הגזענות, ההדרה והנפשעות. + + אנחנו עוקבים בדאגה אחרי תוצאות בחירות בכמה ממדינות אירופה היום. הבחירות ביוון יצרו מצב שמפלגה ימנית קיצונית הפכה להיות המפלגה השנייה בגודלה; הבחירות בצרפת יצרו מצב שהמפלגה השלישית בגודלה, או המועמד השלישי לנשיאות היה נציגת מפלגה פאשיסטית לכל דבר ועניין, ועל כן – אין חסינות בשום מקום, ולשום עם. + + ולכן אנחנו גם היום נדרשים לא רק לעשות את הטקס הזה כאן בכנסת ובירושלים, אלא הטקס הזה ולקחיו, של הניסיון האיום של הנאציזם, צריכים להילמד ולהיות מופנמים יום-יום. אנחנו לפחות עשרות שנים, אדוני היושב-ראש, מתכנסים, חוגגים את היום הזה. הכנסת התחילה לחגוג את זה באיחור, אחרי נפילת ברית-המועצות, אבל אנחנו כל שנה, וגם השנה – בשבת הקרובה יתכנסו אלפי יהודים וערבים ביער הצבא האדום הסובייטי. גם שם יש אנדרטה, צנועה אומנם, ובשבת אנחנו נתכנס שם על מנת שהלקח לא יימח ולא יישכח. + +אדוני היושב-ראש, אי-אפשר, אי-אפשר להיות נגד הגזענות ובעד גזענות אחרת. אי-אפשר להיות אדם על-תנאי, ולכן לא צריך ללמוד את הלקחים של אותה תקופה נפשעת, אלא גם של התקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה. איך הפאשיזם והנאציזם התפתחו בגרמניה? על איזה רקע? תוך שימוש באיזה אמירות? על רקע של משבר כלכלי? על רקע של הצורך ביציבות שלטונית ואיש חזק מפני שהדמוקרטיה הגרמנית היתה מקרטעת? אגב, היטלר עלה לשלטון בבחירות. גם שם היה צריך לראות את הנולד. שם דיברו על מערכת משפט סלחנית, שם דיברו על תקשורת עוינת. ועל כן, אי-אפשר שלא ללמוד את הלקח בכל מקום ובכל עת, ואין שום עם, אין שום קבוצה, אין שום ארץ שהיא חסינה. + +אני, ��אמת, לא רציתי להוריד את הדיון הזה היום למקום קונקרטי, אבל לפני רגע, בעת הדיון, אדוני היושב-ראש, על צירוף קדימה לממשלה, נאמר דבר נורא שנתקל בצחוק של חברי כנסת, כשחברת כנסת אמרה לחברי כנסת ערבים: החוצה, סוסים טרויאניים, וכו' וכו'. זה דבר שאין לו מקום בשום מקום, על אחת כמה וכמה במקום הזה. + + + אני, מפאת כבוד – – – + + + נא לא לקרוא קריאות ביניים. + + + יש לכם אנשים – – – + + + נא לא לקרוא קריאות ביניים. חברת הכנסת מירי רגב. + + + המסקנה של שלטון העריצות והכוח היא לחתור לשלום, לחתור לשוויון בני-אדם ללא הבדל צבע, דת ומין, ולחתור לצדק חברתי. זו המשמעות העיקרית ואין זולתה. + +בשנה שעברה, כשעמדתי על הדוכן כאן, אדוני היושב-ראש, סיימתי את דברי בשיר מסוים שאני מתעקש לסיים אתו גם היום, ואם יזדמן לי בשנה הבאה ובשנה שלאחריה אני אגיד תמיד את השיר הזה. השיר של הכומר מרטין נימלר, כומר פרוטסטנטי גרמני שהתנגד לנאציזם. הוא כותב כך: "בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים/ אני לא הרמתי את קולי כי לא הייתי קומוניסט/ ואז הם לקחו את היהודים/ ואני לא הרמתי את קולי כי אני לא הייתי יהודי/ ואז הם לקחו את חברי האיגודים המקצועיים/ ואני לא הרמתי את קולי כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי/ ואז הם לקחו את הקתולים/ ואני לא הרמתי את קולי כי הייתי פרוטסטנטי/ ואז הם לקחו אותי/ אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני". תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. אני מזמין את השר ניצול השואה, השר יוסי פלד, לומר דברים לסיום היום שבו אנחנו מציינים את הניצחון על גרמניה הנאצית. + + + אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, חברי הכנסת, בבית-התפוצות, שכולנו מכירים, על הקיר בכניסה כתוב: לזכור את העבר, לחיות את ההווה ולהאמין בעתיד. ואתם, אחים ואחיות, הווטרנים, כמונו, אנחנו הגשר בין העבר והעתיד. וחשוב מאוד מאוד באמת שהגשר הזה יהיה גשר מוצק. + +מטבע הדברים, כאשר מדברים על התקופה האפלה, הקשה, הנוראית שעברה על עמנו, אז מדברים על אותם שישה מיליונים. בצדק מדברים עליהם. מדברים על אמא שלי, על האמהות שלנו. מדברים על אבא שלי, על האבות שלנו. מדברים על סבא וסבתא שלי ועל הסבים והסבתות של כולנו. אבל – ואני מודה שנחשפתי למידע הזה ממש בשנה-שנתיים האחרונות, ואנחנו לא מרבים לדבר על כך. ולכן באמת, אדוני היושב-ראש, אני חושב שזה כבוד גדול לכנסת הזו – באמת זה כבוד גדול לכנסת הזו שאנחנו מקדישים ישיבה מיוחדת לאותם לוחמים. וכפי שנאמר פה על-ידי ראש הממשלה, היו מיליון וחצי לוחמים יהודים שלחמו נגד הנאצים. חצי מיליון מהם לחמו בצבא האדום. כמה מאות אלפים לחמו במסגרת הצבא של ארצות-הברית וכמה מאות אלפים לחמו במסגרת הצבאות האחרים של בעלות-הברית. + + מי שמתעניין, שייסע ללטרון. היו במלחמת העולם השנייה למעלה מ-124 מפקדים בכירים יהודים בכל הצבאות שהזכרתי, באוויר, בים, ביבשה. וכשאתה נעמד מול התמונות שלהם, שוודאי חלקכם מכירים אותם באופן אישי או הכרתם אותם באופן אישי, אתה נדהם עד כמה העם היהודי, שמופיע כטרגדיה של מלחמת העולם השנייה, עד כמה העם היהודי היה לא רק הטרגדיה אלא גם חלק מרכזי בלחימה על החופש של העולם. + +ולכן, טוב שמתקיים היום הזה. ואולי אסיים בזה, שהרי כשמדברים על תקופת השואה אז יש לנו "יד ושם" ויש לנו לוחמי-הגטאות ובית-יצחק ויש מוזיאון השואה בברלין ויש מוזיאון השואה בארצות-הברית. חברים, הגיע הזמן שיהיה לנו אתר שמנציח ��ת גבורת הלחימה היהודית במלחמת העולם השנייה. ולכן – אני אומר לכם כי נדמה לי שלא יודעים את זה – כבר שנה שעובדים על מוזיאון הלוחם היהודי בעקבות החלטת הממשלה הזו. בלטרון קם מוזיאון לכבודם של הלוחמים היהודים. זה אתר מרשים, יהודי למופת. אני חושב ששווה כבר היום, כשעובדים – אומנם זה עוד לא הסתיים – שווה לראות את זה. אתה נתקל בעשייה, בלחימה היהודית, ואתה עומד נפעם. זה מסוג הנושאים שצריך להבליט מאוד מאוד מאוד. + + ולכם, הווטרנים, אין לי מלים ברוסית, אבל גם אין לי מלים בעברית להגיד לכם עד כמה מגיע לכם שכולנו נקום ונצדיע לכם. תודה רבה. + + + תודה רבה לחבר הכנסת יוסי פלד. אני מודה לכל האורחים אשר באו להשתתף ביום ההנצחה של יום הניצחון על גרמניה הנאצית. אני מבקש להודות לחברת הכנסת מרינה סולודקין ולשרה סופה לנדבר אשר המריצו אותי לעשות הפסקה בדיון החשוב מאוד שאנחנו מייד נמשיך אותו כדי לאפשר באמת לכל האורחים שלנו לא להמתין אלא לבוא יחד אתנו ולציין ציון חשוב. אני מודה לראש הממשלה אשר גם הוא הצטרף לבקשה לכבד את היום בשעה שנקבעה. תודה רבה לכולם. + + הפסקה ל-30 שניות ומייד אנחנו ממשיכים. ראשון הדוברים בהמשך הוא רונית תירוש. את כבר יכולה לעלות, חברת הכנסת תירוש, ואנחנו מייד ניתן לך את האפשרות להתחיל לדבר. רבותי, ההערכה שלנו – אדוני ראש הממשלה, שר החוץ – אנחנו מעריכים שהדיון יסתיים בתוך 20 דקות ולכן אנחנו נבקש מכולכם להיות מוכנים להצבעות. תודה רבה. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה. אני לא ציינתי את תמר אשל, נדמה לי, שנמצאת פה. חברתנו תמר אשל, חברת הכנסת שגם היא עטורה בסמלי – – – + + + – – – + + + + + בבקשה חברת הכנסת תירוש. אני מתנצל בפני ראש האופוזיציה על כך שלא אפשרנו לה, מייד לאחר ההודעה על בחירתה לראש האופוזיציה, לומר דברים, אבל אני בטוח שעוד תספיק. אנחנו ממשיכים בישיבה. הודעת הממשלה בנושא: צירופו של חבר הכנסת שאול מופז כשר נוסף בממשלה, משנה לראש הממשלה. בבקשה, המשך הדיון. חברת הכנסת רונית תירוש. + + + אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אדוני השר, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני ישבתי כאן קודם לכן ושמעתי את הגידופים ואת ההנמקות, לטעמי מאוד מאוד מוזרות, ואפילו יש לומר צבועות, של כמה מחברי היושבים כאן. אני רוצה להתחיל דווקא בדוברים מטעם מפלגת העבודה, פרופסור ברוורמן, השר לשעבר בוז'י הרצוג והשר לשעבר פואד בן-אליעזר. אדוני פואד בן-אליעזר, אמרת: מכרת את נשמתך לשטן. אני שואלת אותך, זה אותו שטן שאתה ישבת אתו שנתיים בממשלה, על זה אתה מדבר? אדוני השר לשעבר, יש ממשלה שלא ישבת בה, ואולי אגב בצדק, כי חשבת שצריך להשפיע ויש מה לעשות? אני לא מצליחה להבין את זה. הרי המהלך של ברק הוא זה שהפריש אתכם מאותה ממשלה של השטן, לא אתם פרשתם מרצונכם. אז על מה אנחנו מדברים? + + וכשאני שומעת את נציגי סיעת מרצ שעולים ומשתנקים, ואני מחריגה את חבר הכנסת גילאון שאמר ביושר את הדברים, נתן את הביקורת, אבל בלי לגדף, בלי לרדת לרמת הדיבור המבישה, הבלתי נסבלת. אתמול צלצלו ואמרו, כשמדברים אתך אנחנו מרגישים בסיאנס, כי קוראים לכם גופה, גווייה. על מה אנחנו מדברים? אנחנו צריכים לתת דוגמה. קיבלתי חלק מהביקורות שנאמרו פה, חבר הכנסת בן-סימון, אבל שייאמרו בטעם, בצדק. על מה אנחנו מדברים? + + סיעת מרצ לא רוצה שום שינוי, לא שינוי שיטת הממשל, היא אומרת. אז אם מישהו בעם הזה לא מבין למה הם מתנגדים לשינוי שיטת הממשל, אני אומר – משום שהם ייעלמו מהמפה הפוליטית. הם ייעלמו כי נעלה את הסף, את אחוז החסימה, והם לא יהיו כאן. זה מה שמפחיד אותם, וזו הסיבה שאנחנו לא מצליחים כבר 64 שנים לשנות את שיטת הממשל, כי בהרכב הזה של הממשלה ושל הקואליציה ושל האופוזיציה והכנסת, יושבות סיעות קטנות, לפעמים אזוטריות, שבעצם מכתיבות לנו איך נחיה כאן. + + אז יש הזדמנות נדירה, היסטורית, לחבור לממשלה ולתת לה את הכוח לעשות את מה שהיא לא יכולה לעשות בגלל שיתוק – הממשלה היתה משותקת, היא לא עשתה את מה שנכון לעשות. זו צביעות, רבותי. + +אתמול בערב, הפגנה של קומץ, ובראשם ציפי לבני, שזה לא מוסיף לה כבוד, על מה? זו אותה חבורת מחאה של הקיץ שביקשה צדק חברתי, ביקשה שוויון בנטל? על מה אנחנו נכנסים לממשלה ולקואליציה, על תיקים או על כך שאנחנו רוצים לעשות את מה ששאול מופז אמר כל הזמן? הוא עמד כאן ואמר, והוא עקבי, תדחו את הבחירות, אפילו בשבוע, תנו לנו להעביר את החוק הזה שחבר הכנסת פלסנר וחבר הכנסת שאול מופז עבדו עליו. + + +תודה רבה. + + + מה, כבר עבר לי הזמן? + + +מה אני יכול לעשות. + + + אז תן לי לסיים במשהו שאתה מאוד אוהב, על מעשה – – – + + + אני נותן לך שעה. בבקשה, את רוצה לדבר? אנחנו צריכים בסוף כמובן להצביע. + + + לא, אני רוצה לסיים. אני אומרת, רבותי – וזה משפט שאתה אומר לא אחת, אדוני היושב-ראש – אל תתייראו לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים, בוא אנחנו נתיירא מהצבועים, ויש כאן הרבה צביעות בפוליטיקה שלנו. + + +תודה רבה. מי הבא אחריו? חבר הכנסת אחמד טיבי, אלא אם כן אתה רוצה להתחלף. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – טלב אלסאנע, נמצא. נסים זאב – מה זה, הוא לא אחרון? – ורוברט טיבייב. אז יהיה טלב אלסאנע, רוברט טיבייב ונסים זאב אחרון. אדוני השר מבקש כמובן לסכם את הדיון, איך שירצה, אם ירצה. + + + אדוני היושב-ראש, נפל בחלקי רגע היסטורי לעמוד פה על הדוכן כאשר מכניסים עוד כיסא של שר לממשלה המצומקת הזאת. אין ספק שמדובר ברגע היסטורי – בבקשה תכניס, בבקשה תכניס. זה מעור של צבי, אמרו. הכיסא הוא מעור של צבי אבל העור של חלק מהפוליטיקאים הוא עור של פיל. + + +באפריקה היו פילים שיש להם עור של פוליטיקאים. + + + אכן. האמת היא, שלי אין תלונות על ראש הממשלה נתניהו. ראש ממשלה מעוניין להרחיב את הקואליציה שלו, באה לו הזדמנות פז לעלות מ-70 פלוס ל-94, עם מחיר מופקע אומנם, מחיר כבד, שר ללא תיק, גם משנה לראש הממשלה, זה יותר מדי. תאר לעצמך, אדוני היושב-ראש, שכל סיעה בת 28 תבקש את המפתח הזה, מה יקרה בבית הזה? זה נורא. + +עמדתי מאחורי המליאה יחד עם מזכירת סיעת הליכוד עליזה, ניגש אלינו השר מיכאל איתן, והוא פונה אליה ואומר לה, כדאי לך לדבר אתו הרבה, זה מצרך נדיר, אחמד טיבי, כי הוא מהיחידים שלא בקואליציה בכנסת והוא גם לא יהיה. נכון, אין הרבה יצורים כאלה בכנסת. לדעתי, אבסולוטית, יש 11 כאלה, כל השאר הם בעלי פוטנציאל להיות כאלה, או שהיו כאלה בעבר. בכנסת הזאת ישנם רק 11 חברי כנסת – – – + + + 11 סיעות. + + + לא, לא, שלוש סיעות ו-11 חברי כנסת, שלא שואפים להימנות – – – + + + שלוש סיעות. + + + שלוש סיעות שלא שואפות להימנות עם הקואליציה. יש כאלה שכבר נמצאים בקואליציה רחבה, 94, יש כאלה שעדיין לא. אנחנו לא בעדיין לא. + + + אבל היו כאלה שהציעו להן להצטרף לקואליציה. + + + ויש כאלה שהוצע להן להצטרף לקואליציה, אנחנו לא, ואנחנו לא רוצים. הנה, אני אומר, אנחנו לא רוצים. ואנחנו ממשיכים להיות בחיים, כבודנו ��א נפגע, לא נרמס, יש תקרת זכוכית, אנחנו חלק מאלה שעשו את תקרת הזכוכית לעצמם, אני גאה בזה. + + + כרוכה בהרבה מזומנים – – – + + + חבר הכנסת בר-און, הוא מסכם. + + + האמת היא, קואליציה בת 94, זה מודל לחיקוי. בסוריה, אדוני היושב-ראש, עכשיו עושים רפורמות, רפורמות בשלטון. התקשרו לשאול, איך מצליחים לעשות כזאת רפורמה בשלטון עם כזאת קואליציה. מתעניינים במודל. מתעניינים במודל, זה מודל לחיקוי. + + אדוני היושב-ראש, האמת היא שבערבית אומרים: האי טנג'רה והאי ע'טאאהא, זה הסיר וזה המכסה, הם מתאימים. ואפק שנון טבקה. מתאימים האחד לשני. + +האמת היא שאנחנו בשנת בחירות, שינויים גדולים לא יהיו – – – + + + נא לסיים. + + +אבל בקשר לדבר אחד – – – + + + לא בקשר. חבר הכנסת טיבי. + + + אני רוצה לסכם. בקשר לדבר אחד אני רוצה להמליץ – – – + + + לא לסכם. לסיים. + + + – – – להמליץ לממשלה, לא לנסות לכפות על האזרחים הערבים משהו שהם אידיאולוגית, עקרונית מתנגדים לו. זה יהיה מאוד מטופש – לא שירות אזרחי, לא לאומי, לא בטיח. תחשבו טוב לפני שאתם רוצים ליצור עימות אנכי ואופקי אתנו. תודה, אדוני. + + + תודה רבה. חבר כנסת טלב אלסאנע, אחריו – חבר הכנסת נסים זאב, ואחרון הדוברים – טיבייב. הממשלה, אם תרצה להשיב, השר ארדן ישיב בשמה, ואם לא, אנחנו עוברים מייד להצבעה. כשיעלה נסים זאב, לצלצל. כשיעלה נסים זאב – להתחיל לצלצל. אדוני, חבר הכנסת טלב אלסאנע, יש לך שלוש דקות אז אל תסטה ואל תתחיל ב-20 שניות האחרונות רעיון חדש. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש הסכם קואליציה, ואיך אומרים, יש הסכם גועליציה. זה הסכם שמהווה מפגע ציבורי. לאחרונה התלוננו אזרחים רבים ברחבי גוש-דן והשרון על ריח חריף באזור. המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה אולם לא גילה את מקור המפגע הציבורי והריח החריף. אמרו שיש קידוחי גז שם, כאן – מתברר שמקור המפגע הזה הוא הקידוחים שקדחו נתניהו ומופז והתבשיל שרקחו. אבל המפגע הזה לא רק בגוש-דן אלא בכל המדינה. זה מפגע שפוגע בפוליטיקה ובחיים הציבוריים, מוציא שם רע וריח רע לפוליטיקה, והמערכת מאבדת כל איזון ומותירה את המיעוט ללא הגנה ומרוקנת את הכנסת מכל תוכן. + +לעתים קרובות היושב-ראש מדבר על מדינה יהודית ודמוקרטית. מה שיש לנו כאן: ממשלה יהודית והמיעוט הערבי, אין כאן יותר דמוקרטיה. החלוקה הזו בלתי סבירה, בלתי הוגנת, לא טובה למדינה, לא טובה לדמוקרטיה. + +ואני שואל, רבותי, אני שואל – אני יודע את המצב של שאול מופז, הוא נמצא בין הפטיש לבין הסדן: או ללכת לבחירות, והתוצאות ידועות, או לזחול לקואליציה – אבל מה התוצאה? אני שואל איך אפשר להשפיע בתוך הממשלה כאשר יש לך אצבע אחת בתוך הממשלה? כאשר לברק, לעצמאות, יש שלושה קולות שם והוא יכול להכריע? איך אתה יכול לשנות החלטות, וכל החלטה חייבת לעבור קודם כול בממשלה? + +אני מזהיר, רבותי, אני חושב, אני יודע ששואל מופז הוא פרסי, אבל מתאבד שיעי – לא תיארתי לעצמי. המהלך הזה הוא התאבדות. + + + מה זה קשור? מה זה קשור? + + + זה לא רק קריסה מוחלטת, זה גם סיום הלגיטימציה, כי לפעמים גם כשמסיימים את הלגיטימציה – דיברת, חברת הכנסת רונית תירוש, על שינוי שיטת הממשל: אתם צריכים לדאוג, אל תעלו את אחוז החסימה, כי אתם תהיו הקורבן של העלאת אחוז החסימה. + + + מאה אחוז. לא לדאוג. + + + תשמעי בקולי ונראה את זה אחר כך. + + אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, ואני רוצה להזהיר: הממשלה הזו, יכול להיות, כדי לקבל צידוק או עילה או תירוץ לאחדות המזויפת הזו, יכולה להוביל מלחמה כדי להגיד, למען זה הקמנו את הקואליציה הזו. ועל זה, האזרחים ישלמו את המחיר. הדבר השני, יש באופנת ה"עליהום" נגד הציבור הערבי – – – + + + הדבר האחרון, האחרון. + + + אני מזהיר מניסיון להוביל חקיקה אנטי-ערבית – זה דבר המסוכן. הדבר השלישי שאני רוצה להזהיר מפניו הוא – – – + + + לסיום. + + + כן. – – – הוא, אדוני היושב-ראש, מדברים על שלום. לא עשו כלום במשך שלוש שנים. השימוש במלים "תהליך השלום", זה עלה תאנה לכיסוי הערווה של הממשלה הזו. + + + תודה. + + + אין סיכוי לשלום עם ליברמן ואין סיכוי לשלום בקואליציה הזו – – + + + תודה רבה. + + + – – לא עמדה במבחן ולא מקיימת – משפט אחרון – לא מקיימת, אדוני היושב-ראש, אפילו החלטות בית-המשפט הגבוה לצדק, ומבזים אותו מדי יום ביומו. תודה רבה. + + + תודה רבה. אדוני חבר הכנסת טלב אלסאנע, כאן, בכנסת של המדינה היהודית שיש בה מיעוט ערבי, כל חברי הכנסת יש להם בדיוק אותן זכויות, ואף אחד לא יקבל יותר משלוש דקות. תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב. + + + אדוני היושב-ראש, למה את האזהרה הזאת אתה אומר בדיוק כשאני עולה? לא שמענו אותה קודם לכן. + + + אתה רואה שאפילו עוד לא התחלנו – – – + + + אני ראיתי חברים פה – – – + + + – – – + + + אבל אני אשתדל לעמוד בלוח הזמנים. + + + אתה תשתדל וגם תעמוד, תאמין לי. + + + אדוני היושב-ראש, היום יש שמחה כפולה ומכופלת: ערב ל"ג בעומר, הילולה של רבי שמעון בר יוחאי ויש לנו גם חתונה קואליציונית. ואני רוצה לומר שהחתונה הזאת באה בזכות השיטה. ומה נאמר על השיטה? אני אומר לכם, שני אנשים שונים, שאחד מהם זה הנביא ישעיה שאומר: "אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים, אתן במדבר ארז שִטה והדס" – – – + + + "ועץ שמן". + + + "למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד ה' עשתה זאת וקדוש ישראל בראה". עכשיו אני אומר, להבדיל, על נחמן ביאליק, מה הוא אומר על השיטה – יש לו שיר "לא ביום ולא בלילה / חרש אצא לי אטיילה,/ לא בהר לא בבקעה,/ שיטה עומדה שם עתיקה". + + + אבל הוא כתב את זה בהברה אשכנזית, שים לב. שיטה הוא אמר. + + + יש כל מיני שיטות. + + +אתה אומר בעברית שורשית. + + +יש כל מיני שיטות. "והשיטה פותרה חידות / ומגידה היא עתידות./ את השיטה אשאל אני: / מי ומי יהיה חתני?" זה שאל ביבי נתניהו: מי החתן שיהיה לי? ואמר: שאול מופז יהיה חתני, בזכות השיטה. אני אומר את זה בזכות, אני אומר את זה בהומור. + + אבל אני אומר לך, ידידי שאול מופז, שאתה אדם צנוע ואדם ישר ואני מכיר אותך הרבה שנים – – + + + אבן אל-בלד. + + + – – ואני רוצה לומר לך מה אמרו על שאול – וזה מה שאופייני גם לך – הכוח שלך הוא כוח הספיגה, ואנשים אמרו, אני לא רוצה לומר מי, אבל כתוב שהם בני בליעל: "מה יֹשיענו זה ויבזֻהו ולא הביאו לו מנחה". אבל על שאול, אני רוצה שתשמע: "ויהי כמחריש". שאול שתק והכוח שלו היה בשתיקה. + + אני רוצה לומר למפלגת קדימה: ציפי לבני לקחה את המפלגה הזאת לתהום. הכניסה את חברי המפלגה לגוב אריות, ואני אמרתי את זה מהיום הראשון. היא קיבלה מפלגה אדירה, עם כוח כזה אדיר – היא לא ידעה לעשות שימוש נכון. ואם היא היתה היום שרת החוץ, באמת היתה יכולה להתמודד לראשות הממשלה. אבל מה לעשות, מדברים על חלופה – – + + + נא לסיים. + + +– – שקדימה היתה אמורה להיות חלופה, אבל לצערי, היא כמעט חלפה מן העולם. ומה שעשה ראש המפלגה, באומץ רב, הציל את המפלגה, הציל את כבודכם, ואני חושב שזה מחובתו. ועם כוח כזה הוא יכול לשנות – – + + + תודה רבה. + + + – – אבל אנא ממך, אל תשכח שבזכות ש"ס היום קדימה בקואליציה – – + + + תודה רבה. + + + – – ואתה חייב לה הרבה – – + + + תודה רבה. + + + – – הכרת הטוב. ולכן – – + + + תודה רבה. הקדשת לביאליק שתי דקות – – – + + + – – כאשר נגיע לחוק טל תצטרך גם להבין אותנו ואת עולם התורה. כי על התורה נאמר – – + + + חבר הכנסת נסים זאב – – – + + + אני מסיים. + + + הקדשת לביאליק שתי דקות ואחרי שעבר הזמן התחלת לדבר על מופז. + + + – – "הנחמדים מזהב ומפז רב" – זה אותיות מופז. + + + תודה רבה. אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת טיבייב אינו נוכח, אני מזמין – הוא נמצא. בבקשה. פשוט אני כל הזמן מתרגל לראות אנשים בכל מקום, אתם זזים בקצב מדהים, אני – בבקשה, אתה ישבת במקומך. + + + פשוט, אדוני היושב-ראש – – – + + + עד שאני אומר דברים של טעם אתה חותך אותי? + + + כשאני הכרתי אותך ישבת במקום של דורון. + + + הכי פשוט. פשוט לא רואים אותי משם. + + + אני רואה אותך. אני פשוט חיפשתי אותך – בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בנימין נתניהו ראש הממשלה הוכיח שהוא פוליטיקאי ענק. הוא אמר את הדבר הכי פשוט: אני בעל-הבית פה ומתי שאני ארצה יהיו בחירות, ומתי שאני לא ארצה לא יהיו בחירות. + +איפה הבעיה שלנו? הבעיה שלנו שאנחנו אומרים באיזה תנאים אנחנו נכנסים לקואליציה. הרי שלוש שנים נלחמנו כמו שיכולנו, ניסינו להילחם, שילמנו מחיר כבד על זה שאנחנו יושבים באופוזיציה. אמרנו עשר פעמים: אנחנו חייבים להחליף אותה ממשלה, אותו ראש ממשלה, אותו בנימין נתניהו. + +מה קורה היום? אנחנו נכנסים לקואליציה, לילה אחד, בלי דיון, עם ארבעה סעיפים. אני לא חושב שפעם בהיסטוריה של מדינת ישראל היה הסכם קואליציוני אחד של ארבעה סעיפים, וללא דברים מהותיים. זה מה שקיבלנו, עם כוח של 28 מנדטים. זה מה שיש לנו. יכול להיות שזו הצעקה האחרונה שלי מספסלי האופוזיציה מטעם קדימה. כנראה לא יהיו יותר צעקות מטעם קדימה, כי כולנו הופכים להיות מקלות של זאב אלקין. הוא עבד באמת קשה. שלוש שנים הוא החזיק את הקואליציה באמנות – 39 שרים וסגני שרים. היתה משמעת. ואנחנו עכשיו, 28 חברי כנסת, הולכים לעזור לזאב אלקין. + +החברים שלנו צריכים לדעת בוודאות שאנחנו הולכים להצביע על קיצוץ של התקציב. על איזה חשבון? מרינה, על איזה חשבון את נכנסת לקואליציה, שאין שם סעיף אחד של דיור ציבורי, שכל הזמן את מדברת על זה. + + + אני אשפיע. + + + החברים שלי כל הזמן מדברים על תוכנית סוציאלית, ואין שם את הסעיף הזה. אני בעד חוק טל, אני בעד שינוי שיטת הממשל, אבל אנחנו יכולים לתמוך בזה מבחוץ, ואמרנו את זה עשר פעמים. כנראה איבדנו את המצפן, אני מאוד מקווה שאנחנו לא נאבד את המצפון. אני מאוד מקווה. + + באמת אין לי שום דבר נגד שאול מופז. אני מאוד מכבד אותו. אני מחבב אותו. אבל דבר אחד ברור, אני לא אצביע, אמרתי גם בישיבת הסיעה באותו לילה. אני נמנעתי, אני גם לא אצביע עכשיו. אני לא רוצה שיקבלו את זה כבעיה אישית שלי נגד הכנסתו לתפקיד של שאול מופז, ואני מאחל לו הצלחה, ממש הצלחה רבה. + + דבר מאוד חשוב, אותה תוכנית שלום שאנחנו מדברים עליה, מפלגת קדימה, מירי רגב נתנה את התשובה היום פה – – + + + תודה רבה. + + + – – איזה שלום? חברים, אנחנו צריכים להבין ולהקשיב, על איזה שלום אנחנו ומדברים. + + + תודה רבה. + + + תודה, אדון. + + + תודה רבה לחבר הכנסת טיבייב, אחרון הדוברים. אני מזמין את השר גלעד ארדן בשם הממשלה לסכם את הדיון, ולהתייחס לנקודות שהועלו. מייד לאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. אבל לפני ההצבעה, שני חברי כנסת מהאופוזיציה ביקשו את רשות הדיבור בהתאם לתקנון – חבר הכנסת אורי אריאל וחבר הכנסת יצחק הרצוג. בבקשה. מהצד, כמובן. נא לצלצל כי אנחנו מצביעים בכל הרכב שיהיה בכנסת. בבקשה, אדוני. + + + אתה מאפשר קודם – – – + + + אדוני יכול. + + + חשבתי שאתה מאפשר קודם. + + + לא, לא. אחרי שאדוני – התקנון קובע שלפני שאני הולך להצבעה בנושאים מסוימים, יכולים חברי כנסת, למשל לבקש אי-אמון על ההצבעה או לבקש פרטים נוספים. כתוב בתקנון. אני אראה לך. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, אני הצגתי כאן בצהריים את בקשת הממשלה לצרף את חבר הכנסת שאול מופז כשר ללא תיק וכמשנה לראש הממשלה. ומאז הצהריים ועד רגע זה ניסיתי להקשיב, להתעדכן בדברים שנאמרו כאן על-ידי חברי הכנסת. ואני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולכם, חברי הכנסת, שדווקא מאותם מבקרים חריפים של ההסכם שנחתם בין סיעת קדימה לסיעת הליכוד, אותם מבקרים חריפים, כאשר הם באים לדבר בשמה – לכאורה, כן, כמובן – של פוליטיקה אחרת, הייתי מצפה לפחות צביעות, להרבה יותר יושר אישי והתבוננות על עברם הפוליטי. + + ולא פחות חשוב אולי מהתכונות שהזכרתי, גם לשפה קצת פחות בוטה ושיותר מכבדת גם את בעליה וגם את הבית הזה. אני באמת קורא את הדברים, ואני מצטער אם כלי התקשורת אולי לא ציטטו במדויק – כשאני קורא שחבר כנסת ותיק, חבר הכנסת בן-אליעזר, משתמש בביטויים כמו "מכרת את נשמתך לשטן" – יכול להיות, פואד, שאתה אמרת ביטוי כזה? אני אפילו לא מאמין. + + + אמרתי על התהליך. + + + התהליך? + + + דיברתי על התהליך, והתהליך הוא תהליך שטני. דיברתי על התהליך, ואל תעוותו את דברי. + + + טוב, אז כדאי שתבהיר את זה, כי מה שניתן להבין מאמירות כאלה – – – + + + אני דיברתי על התהליך, והוא מכר את נשמתו לשטן. אני חוזר ואומר את זה עוד הפעם – – – + + + אני לא יודע. אני לא מכיר תהליכים כאלו. הביטוי עצמו בא גם לכנות מישהו כשטן. וכאשר אני זוכר ששירתָּ בממשלתו של ראש הממשלה הנוכחי, אני כחבר בממשלה, דווקא ראיתי תמיד אידיליה בינך לבינו. + + + כבוד השר – – – + + + כלומר, עד – – + + + כבוד השר, אני – – – + + + – – לפיטורין. + + + כבוד השר, חבר הכנסת בן-אליעזר, ידידי פואד, פעמים רבות לא חשוב מה אתה מתכוון, אלא מה הציבור שומע ומה הציבור מפרש. והתהודות ממה שאמרת, הן התרכזו באמירה. והאמירה הזאת נאמרה על-ידי השופט הלוי לגבי אייכמן. לא כדאי – הקונוטציה. + + + האמירה הזאת – – – + + + – – – + + + – – – + + + אין, אני לא אמרתי – זו לא מלה לא פרלמנטרית. אני רק אומר לו, השר צודק במובן זה שהציבור קיבל את הדברים כפשוטם, כפי שהם נאמרו, לא כפי שמישהו התכוון. ולכן אנחנו צריכים להיות זהירים בהתבטאויות שלנו. + + + היושב-ראש, זה נאמר על קסטנר – – – + + + הוא אמר במשפט שקסטנר מכר את נשמתו לשטן – – – + + + רובי ריבלין – – – + + + הוא אמר על אייכמן, למה אתה אומר על קסטנר. הוא לא אמר, הוא אמר: קסטנר מכר נשמתו לשטן. + + + בדיוק, התיקון נכון. + + + אתם יודעים, הכי טוב, שאם לא משתמשים בביטויים כאלה, אז לא נוצרים ויכוחים. הכי טוב, פשוט – – + + + אני אומר, רבותי, אני בכלל מציע – – – + + + – – דברו לעניין, דברו על הטיעונים. + + +אני מציע, יש לנו מספיק קללות בעברית ובפוליטיקה. + + + – – – + + + צודק השר במאה אחוז. אף שהוא צעיר ממני בכמה חודשים. + + + עד מתי אני אהיה צעיר, אדוני? + + + תמיד, חביבי. + + + הבעיה הזאת, אני חושב שהיא נפתרת אצלי כל יום קצת, זה לא משתנה. + + + גם אני צעיר ליד אבא שלי. נו, מה אני יכול לעשות? רבותי – – – + + + אני רוצה לסיים. + + + נא לסיים. + + + טוב, אדוני היושב-ראש, אני חושב שרבים מהנואמים כאן היום, לא היתה להם אפילו טיפת היושר להסתכל בראי – ואתה תמיד הוא זה שמזהיר אותנו דווקא להיזהר בעיקר מהצבועים. מהצבועים. תמיד אתה אומר את זה, ובמקרה הזה אני מאוד מאוד מסכים אתך. כי כולם פה הרי יודעים שאולי חוץ ממרצ ומהסיעות הערביות, כל אחת מהמפלגות האחרות ששלחה כאן שליחים לנאום, לקלל, להכפיש ולגדף את כל התהליך ואת הרחבת ממשלת האחדות הלאומית, נראה שאם היו מציעים לה את ההצעה הנכונה, גם היא היתה מצטרפת לממשלה. ואני מכיר את הטיעון של יושבת-ראש האופוזיציה, שהיא סירבה להצטרף. אבל יחד עם זאת שהיא סירבה להצטרף, אני לא זוכר אותה מצביעה פה כל הזמן אי-אמון כדי להפיל את הממשלה כאשר היא שירתה כחברת כנסת בסיעת העבודה, ויושב-ראש המפלגה היה אהוד ברק. + +עם ישראל הוא זה מה שחשוב, אדוני. ועם ישראל יודע מה הנושאים שעליהם תיבחן הממשלה הנוכחית, ממשלת האחדות הלאומית החדשה, והנושאים האלה כנראה לא היו משתנים גם אם היינו הולכים למערכת בחירות. + + אז אנחנו כבר רגילים שיום אחד ראש הממשלה, מאשימים אותו שהוא רוצה לשרוד; ואז כשהוא יוזם בחירות, מאשימים אותו: מה פתאום יש בחירות? אולי תשרוד עוד קצת; ואז כשהוא מרחיב את הממשלה והולך על הנושאים הכי בוערים והכי חשובים שיעסיקו את עם ישראל בכל מערכת בחירות כאשר היא תתקיים, ואלה הנושאים של שינוי שיטת הממשל וחלוקה שוויונית של הנטל, והנושא של התהליך המדיני – הולך ראש הממשלה יחד עם חבר הכנסת מופז ומגיעים להבנות בנושא הזה. באמת יש כאן הזדמנות היסטורית – היסטורית – לתקן נושאים שעם ישראל משווע להסדרתם זה שנים רבות. לפחות שניים מהנושאים הללו תלויים רק בנו; הם לא תלויים בפלסטינים ולא תלויים בצד השני, אלא הם תלויים בנו, ביכולת שלנו לדבר האחד עם השני, להתלכד. אף אחד לא תוקע לידנו שאם היינו הולכים עכשיו לבחירות, שעלותן למשק מיליארד שקלים, היינו מרכיבים ממשלה שכן היתה פותרת את אותם נושאים חשובים. + + + – – – + + + הוא מדבר לעניין. + + + ולכן אני מבקש מחברי הכנסת קצת לחדול מהצביעות, להשתמש בשפה נאותה שמכבדת את הבית הזה, ובסופו של דבר הציבור ישפוט את כולנו קודם כול לפי המעשים. אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת הממשלה. תודה. + + + תודה רבה. בטרם אודיע על סיום הדיון, חבר הכנסת פואד בן-אליעזר ביקש למסור הבהרה, ואני חושב שזה חשוב מאוד. גם חברי כנסת אחרים ביקשו ממני לאפשר לו לומר דבר, משום שהדברים חרגו מהאמירה או מהמלים. בבקשה, כבוד חבר הכנסת בן-אליעזר. + + + אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבין את הסערה שעוררו דברי. אני לא התכוונתי להשוות את ראש הממשלה לשטן. לא התכוונתי אליו. אני דיברתי על התהליך. אני חושב שהתהליך הוא תהליך שטני. + + + אני מקווה שאדוני – – – + + + לכן אני מבקש – – + + + זאת הבהרה? + + + – – כדי להסיר ספק, אני מבקש למחוק מהפרוטוקול את המלה "שטן". + + + טוב, תודה רבה. אני מורה לפרוטוקול לקבל את בקשתו של חבר הכנסת בן-אליעזר, ומדבריו להוריד את המלה "שטן", שכן הכוונות אינן יכולות לעמוד בקנה אחד עם האמירה המפורשת. תודה רבה לחבר הכנסת בן-אליעזר, ואני מודה לכולם על השתתפותם בהצבעה. + +בט��ם אצביע, ביקש חבר הכנסת אורי אריאל, לפי החוק והתקנון, לשאול את הממשלה שאלה, ואני מתיר לו. הוא הדין לגבי חבר הכנסת יצחק הרצוג. כל אחד פנה בנפרד, ולכן אני מאפשר לשניהם. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, ראש הממשלה, אני פניתי הבוקר ליושב-ראש הכנסת בדבר גילוי והנחת כל ההסכמים וההסכמות הקיימים בין קדימה לליכוד. סעיף 1 לחוק הממשלה, 2001, קובע: "נעשה הסכם בכתב בקשר לכינונה של ממשלה, או בקשר להבעת אי-אמון בה, או בקשר להצבעה על חוק התקציב, או בקשר לצירוף שרים נוספים לממשלה לאחר כינונה", זה ודאי נוגע לענייננו, "או בקשר למינויו של סגן שר – ימסרו הצדדים להסכם את נוסחו המלא למזכיר הכנסת בתוך שלושה ימים מיום החתימה ולא יאוחר מ-48 שעות לפני יום הבחירות או 24 שעות לפני כינון הממשלה או ההצבעה בכנסת". יש פרסומים שונים במקומות רבים, כולל ראיונות עם אנשים מהבניין הזה שקשורים בצורה זו או אחרת להסכם, שמדברים באופן מפורש על חלוקת תיקים נוספים למועמדים מתוך מפלגת קדימה שיצטרפו לממשלה בהמשך הדרך. אני שואל את ראש הממשלה האם כל ההסכמים שנעשו הונחו בפנינו. תודה. + + + תודה. חבר הכנסת יצחק הרצוג, אני מבקש ממך לא לחזור על דברים שהוא ביקש, שכן הם על דעת – כל חבר כנסת יכול לבקש אותם. + + + בסדר. אדוני היושב-ראש, אני מתייחס לשני אלמנטים. קודם כול, בהסכם שהונח בפנינו אין שום הצהרה שאין הסכמים אחרים. ובריאיון של חבר הכנסת מאיר שטרית, קבל עולם, אתמול, הוא הודיע בבוקר בכמה ראיונות שיש הסכם סודי שמאפשר מינויים של שרים של קדימה לממשלה. ורק מהשיח שאני שומע מחברי סיעת קדימה, המירוץ לתפקידי השרים – למשל תפקיד שר הרווחה, שמעניין אותי במיוחד – מוכיח שדבריו אמת. + + + – – – + + + השאלה אם יש הסכם סודי או נספח סודי, כפי שאמר מאיר שטרית. + + + – – – + + + תודה רבה. + + + – – – + + + רבותי, כבוד ראש הממשלה נמצא פה. אני מאפשר לכל אחד מהשרים שיענה. אבל השאלה הנשאלת: האם פרט להסכם שהונח במזכירות הכנסת אתמול בשעה 14:47 – שלוש ארבעים – שתיים ארבעים – – – + + + – – – + + + בשעה 14:36 זה הגיע לידיעת חברי הכנסת, וזה למעלה מ-24 שעות. יש הסכמים נוספים? האם יש הסכמים בעל-פה או הסכמים בכתב? + + + אין הסכמים נוספים – – – אנחנו הנחנו – – – + + + לא שומעים. + + + איך תשמעו? + + + אין לי יכולת לשמוע – – – + + + אתה לא שומע? + + + אף מלה. + + + הוא לא שומע. בסדר. נא להביא לראש הממשלה רמקול. + + + שום הערות לממשלה – – – + + + – – – + + + רמקול, לא מיקרופון. לא, לא, יש לכם רמקול נייד לתת לראש הממשלה. אנחנו מאורגנים פה. בבקשה. נא לתת לראש הממשלה רמקול, והוא יוכל בישיבה – – – + + + מה שנדרשנו להניח לפי חוקי מדינת ישראל ותקנון הכנסת, הנחנו במדויק. אלה ההסכמים שישנם. + + + לא שומעים. + + + תודה רבה. אני רק שמעתי, על כל פנים, שיש הסכמים בין המפלגות. והשאלה היא אם יש הסכם בין מפלגות, הוא צריך – לא בין הממשלה או לא לצירוף לממשלה. אם חבר הכנסת מאיר שטרית, למשל, חתם הסכם עם אלקין. + + + – – – + + + – – – + + + – – – + + + אה, עם הרדיו הוא חתם? + + + – – – + + ההסכם הקואליציוני הוא בין מפלגות. + + + – – – + + +רבותי, אני רוצה להבהיר היטב: הממשלה הגישה אתמול הסכם לצירוף קדימה לממשלה ולמינויו של השר המיועד, שאול מופז, לממשלה. אם יש הסכמים בין המפלגות, צריכים לשים אותם ולהניח אותם בהתאם להנחיית היועץ המשפטי. אם אין הסכמים אחרים – – – + + + הסכמים בכתב. + + + לא, לא – – – + + + הסכמים בכתב או בעל-פה. הסכם בעל-פה הוא הסכם תקף, אלא אם כן החוק קבע שהוא צריך להיות בכתב. למשל, חוק המכר. + + + – – – + + + – – – + + + חבר הכנסת – – – אם ראש הממשלה ימנה אותך, אני מייד אתן לך לדבר. אדוני שלם, זה ההסכם היחידי שנחתם? + + + זה ההסכם היחידי שנחתם. + + + – – – + + + – – – + + + ההסכם היחידי שהוסכם, זאת אומרת. לא שנחתם. + + +ההסכם היחידי שנחתם זה ההסכם הזה. + + + תודה רבה. + + + – – – + + + לא, רגע, אבל הסכם בעל-פה. האם הגיעו למפגש רצונות? + + + – – – + + + רק רגע, אדוני, אני אאפשר לממלא-מקום שר המשפטים היום – – – + + + – – – + + + – – – + + + שב נא בשקט. אני לא רוצה להאשים את הממשלה ולא את הכנסת. חברי הכנסת המשפטנים המלומדים, השר ארדן והשר סער, אם יש הסכם בעל-פה שהוא הסכם מחייב, אומר היועץ המשפטי שזה הסכם שצריך – – – + + + יש רצון טוב – – – + + + – – – + + + 24 שעות רק לפני הצבעה. אם יש הסכם בעל-פה שעליו הוסכם, אם לא הגיעו לקונסנזוס, אם לא הגיעו להסכמה – אין הסכם. דיבורים אתם לא חייבים, אבל אם יש הסכם, צריך להודיע עליו לפני ההצבעה. + +חבר הכנסת אורי אריאל, אני רואה שקיבלת הרבה ייעוץ משפטי. חבר הכנסת בן-ארי אמר שהוא לא מבין במשפטים. + + + אני מבקש, ברשות היושב-ראש, חברי חברי הכנסת – – + + + אמרתי שאין לי השכלה משפטית. + + + – – אני מציע לשרים שגם יש להם השכלה משפטית, אני מבקש מכם שני דברים לתשומת לבכם: 1. להערכתי ולמיטב ידיעתי אתם לא יודעים את כל מה שהוסכם – – – + + + אתה לא יכול לדבר על מה שהם לא יודעים. גם ראש הממשלה, יכול להיות שהוא לא יודע. + + + סליחה, אני מסיים. + + + אתה רוצה שהוא ידבר על מה שהוא לא יודע? בבקשה, אדוני. + + + אין דבר שראש הממשלה הזה לא יודע. הוא יודע הכול. + + + נכון. + + + עכשיו, אני פונה אל השרים ואומר לכם שאני מציע לכם, בגלל שמכם הטוב – וטוב שם טוב משמן טוב – לבדוק בהתייעצות בצד רגע עם ראש הממשלה את הדברים. הצעה חברית. + + + תודה רבה. + + +הדבר השני, אני אומר לכם, ואני אומר לראש הממשלה: אתם הגעתם להסכמות ביניכם, ואני מציע שלא תביישו, לא את עצמכם ולא את הבית הזה. קחו עוד 24 שעות, הרי לא יקרה דבר. תהיה ממשלה רחבה, בסדר גמור. בואו לא נעשה מהבית הזה פלסתר. תודה. + + + תודה. יצחק הרצוג, בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש – סליחה, אפשר לדבר? אדוני היושב – – – + + + נא לא – לתת לו מיקרופון. בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך. היושב-ראש – – – + + + אתה מדבר כשר לשעבר. + + + אני מדבר כאיש ציבור. כן, גם כשר לשעבר – מה אתה קופץ בכלל? מה הקשר? – שלא מתבייש על יום אחד. + + אדוני היושב-ראש, שאלת את ראש הממשלה אם יש הסכמים בכתב ובעל-פה. הוא ענה: אין הסכמים בכתב. שאלת אותו אחר כך עוד פעם. אני, להבדיל מאחרים – – + + + שמעתי. לכן הבאתי את היועץ המשפטי. + + + – – לא קראתי לו שקרן, אלא אני חושב שבגלל המציאות – – + + + הוא גם לא שיקר. + + + – – צריך לדחות את ההצבעה הזאת לשבוע הבא. + + + לא לא. + + + תבררו את העובדות הללו – – + + + חבר הכנסת הרצוג – – – + + + – – ותשימו אותן על השולחן. + + + חבר הכנסת הרצוג המלומד כמשפטן, אומר היועץ המשפטי: אם הוא אמר, אין הסכמים בכתב, והוא שם את ההסכם בכתב. + + + אבל אמרת שהסכמים זה הסכמים. + + +אם יש הסכמים נוספים – – + + + נכון. + + + – – בעל-פה, הוא אומר שהוא צריך רק להודיע עליהם מעל הבמה לפני ההצבעה. + + + מאה אחוז. + + + לא צריך לחכות – – – + + + אבל ראש הממשלה ענה לך רק על ה"בכתב" – – + + + שמעתי, אני אעביר לו. + + + – – ולא על ה"בעל-פה". + + + אני אעביר לו. + + + ולכן לחיצת יד בעל-פה, או הבל פה בעל-פה בין שני מנהיגים, אנשי מפלגותיהם, מחייב אותם, והם צריכים להודיע על זה כאן במליאה. אז או שידחו את הדיון ויבררו את הסוגיה, או שיעלו וימסרו לציבור את העובדות. + + + תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת הרצוג. כבוד ראש הממשלה ויועציו, אני רוצה לומר – ואני חוזר על מה שכתוב בפרוטוקול – ראש הממשלה אמר: אין יותר הסכמים בכתב מההסכם אשר הונח, ואנחנו מכבדים את דבריו, ואנחנו מבינים גם שכאשר אין הסכם בכתב יכול להיות שיש איזו הסכמה בעל-פה. אם יש, יעלו ויאמרו מהו ההסכם; אם אין, אנחנו מצביעים. כן, בבקשה. + + + אני לא מבין. חוק הממשלה קובע במפורש – אני לא יודע מאיפה הפרשנות שהציעו – – – + + + לא, שואל אורי אריאל. הוא שואל אותך. + + + החוק אומר – – – + + + אבל אני רוצה לומר לך שיש חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, שנדונה כבר פה, שעל הסכמים בעל-פה צריך רק להודיע לפני ההצבעה. עכשיו אתם רוצים להתעלם מהיועץ המשפטי לממשלה – אני לא בממשלה, תתעלמו. אני יש לי יועץ משפטי, שאני צריך לשמוע מה שהוא אומר. + + + אני יכול – – – + + + אתה יכול – אנחנו נמנה אותך בעתיד הרחוק ליועץ משפטי לממשלה. לשבת. מה הבעיה לומר את הדברים אם – – – + + + – – – + + + אם מאיר שטרית צודק, תאמרו ונגמר. מה קרה? תסביר את זה לראש הממשלה. אני מאפשר ליועץ המשפטי לגשת אליכם על מנת להסביר לראש הממשלה, שלא נשים מכשול בפני הממשלה ובפני הכנסת. + + + – – – + + + לא לא לא, שום הפסקה. שום הפסקה. שום הפסקה, אין פה שום בעיה, ההצבעה תיערך היום. + + + אדוני, דיברנו על כמה דברים, לא סיכמנו את כולם – – + + + מאה אחוז. + + + – – יש עוד דברים שהם פתוחים, ואנחנו עדיין נדבר בהם. אני לא מסתיר שאנחנו נדון בזה, יש פרטים שעדיין לא – – – + + + הדבר היחידי שיש עליו הסכם – מה שאומר ראש הממשלה: הדבר היחידי שיש עליו הסכם הונח במזכירות הכנסת. דיברנו על עוד הרבה דברים, לא הסכמנו על שום דבר. + + + דיברנו על דברים שעדיין יש לפרט – – – + + +חבר הכנסת אורי אריאל, אם אדוני רוצה לחקור את ראש הממשלה חקירת שתי וערב, לא במקום זה. האופוזיציה מייד תביא 40 חתימות, ואז היא תוכל לשאול את ראש הממשלה. + + +אין לה. + + + אה, אין לה? אז זאת בעיה שלנו. אז זאת בעיה שלנו. אני עובר להצבעה. אני מודה לראש הממשלה. + + + רגע, אדוני היושב-ראש, אבל הוא לא אמר. + + + לא לקיים את ההצבעה, מה הבעיה? + + + חבר הכנסת ברכה, חבר הכנסת חנין – – – + + + גם ככה האופוזיציה מדולדלת, עוד לכופף את התקנון? + + + לא, חס וחלילה, הם מתחייבים – חבר הכנסת ברכה, חבר הכנסת ברכה, חבר הכנסת יצחק הרצוג, חבר הכנסת יצחק הרצוג, אנחנו פה לוקחים ברצינות את היועץ המשפטי של הכנסת, והוא הוכיח עד היום, ואני בטוח שיוכיח לתמיד, שאין לו שום פנייה פוליטית. קיבלתי את – – – + + + הבעיה היא לא ביועץ המשפטי. + + + לא לא לא, אמר ראש הממשלה – אם יש לכם בעיה עם מה שראש הממשלה אמר, לגבי מה שהוא אמר, אתם – פתוחה הדלת. אחרון הדוברים, רק בשביל להעיר לפרוטוקול, כי היועץ המשפטי הבהיר לי בצורה הברורה ביותר מה אני צריך לעשות. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת חנין. + + +– – – + + + תודה. מספיק. כן. + + + אדוני היושב-ראש, אני האזנתי – – – + + + הדיון הזה נגמר בהודעת ראש הממשלה. + + + אוי, אם אתה היית עכשיו באופוזיציה, מה היית עושה לי, מה היית עושה לי. כן, בבקשה, חבר הכנסת חנין. + + + אני האזנתי בקשב רב לדבריו של ראש הממשלה, ואני משוכנע שראש הממשלה שקל היטב כל מלה. ובתשובה להערתך האחרונה – – – + + + היה מאוד זהיר. + + + אני בהחלט מסכים. ובתשובה להערתך הראשונה ראש הממשלה אמר: ישנם עוד דברים שצריך לפרט או להיכנס לפירוט – – – + + + שלא הסכימו עליהם. נו, מה אני יכול לעשות? + + + הוא לא אמר: לא הסכימו, הוא אמר: יש עוד דברים שצריכים פירוט נוסף, כך אני שמעתי. צריך לבדוק את הפרוטוקול. אבל אם ישנן הסכמות – – – + + + חבר הכנסת דב חנין, אם אני ואתה נפגשנו, ועל דבר אחד הסכמנו, דבר שני דרשת ממני ולא הסכמתי. היית יכול לומר: אז אני לא אמלא את החלק שכבר הסכמנו עד שלא תסכים על הדבר האחר. + + + לא לא לא. + + + הציעו לו להצטרף לממשלה, את זה קיבלה הממשלה. ייתכן שעל דברים אחרים לא הסכימו, ונתבקשו ודיברו. לא הגיעו להסכם, מה אני יכול לעשות? חבר הכנסת מופז גם הוא נכנס לממשלה בסיכון שהדברים האחרים שדיברו עליהם לא יסכימו אתו. כי מה שהוסכם זה הדבר העומד לפני. + + + אדוני היושב-ראש, אני חייב להעיר כי השאלה הזאת היא עקרונית. + + + הער עכשיו לפרוטוקול. + + + השאלה הזו היא עקרונית. אני אתן לך דוגמה, אדוני היושב-ראש. אין לי מושג על מה הוסכם, אבל אם נניח הוסכם עם קדימה שהם יקבלו בעתיד שלושה שרים, ולא הוסכם מתי ולא הוסכם איזה שרים. אבל שלושה שרים – אם הוסכם – צריך להגיד את זה כאן. + + + אומר ראש הממשלה: לא הוסכם על כל דבר. יכול להיות שדיברו עוד על הרבה דברים. יכול להיות שגם דיברו על הרבה דברים. + + + ואם הוסכם על ועדות – – – + + + יכול להיות שהחליטו שהם רוצים שידוך בין הנכדים – אז הסכימו? לא הסכימו? הוא דיבר על זה. + + + – – – + + + רבותי, חבר הכנסת ברכה, יש לי כבוד גדול אליך, ואני מבין את לוחמנותכם כאופוזיציה, ואני אתכם, ברמה של יכולתכם לומר את כל הדברים. אורי אריאל דיבר ברור, החרה החזיק אחריו בצורה הברורה ביותר יצחק הרצוג, עכשיו דב חנין סיכם. ראש הממשלה היה מאוד זהיר, ואמר לי היועץ המשפטי: ראש הממשלה צודק. אם דיברו על הרבה דברים, הוא לא חייב להביא אותם הנה, כל עוד אין הסכם. אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה. + + + אני מבין שהסכם זה הסכם בכתב – – – + + + לא לא, הסכם יכול להיות גם בעל-פה, אם אמרת לו: בעוד שבוע אני אכניס גם את מאיר שטרית, אז אני – זה רק כדוגמה אמרתי. + + + אם כך, אם זו החובה, כיוון שחלק מהדברים – – – + + + הנה העדות. + + + מה צריך יותר? + + + חלק מהדברים – – – + + + חברים, נא לשבת. כבוד ראש הממשלה, השאלה שלי היא אחת ויחידה – – + + + אדוני, אני רוצה – – – + + + – – האם הוסכם על דבר אחר? + + +אני רוצה לבדוק מהי חובת הדיווח שלנו. + + + אוקיי. + + + חלק מהדברים סוכמו, התקדמו, אבל היו תלויים בדברים אחרים, וחלק מאלה לא פורטו. זה הכול. + + + אני – – – הצעה לסדר. + + + אני מציע הפסקה של כמה דקות, ואני אבדוק את זה. + + + מה אדוני מציע? + + + אני מציע הפסקה של כמה דקות. + + + אה, אתה מציע הפסקה? אני נענה לבקשתך. + + + אה, זה מה שרציתי, זה מה שרציתי – – – + + + רבותי חברי הנשיאות, מפאת חשיבות העניין החלטתנו להפסיק את הישיבה ב-16:30 נדחית. אני מפסיק את הישיבה, לא מפזר אותה, לעשר דקות. + +(הישיבה נפסקה בשעה 17:00 ונתחדשה בשעה 17:48.) + + + רבותי, אני מחדש את הישיבה. אני אבקש בסוף הישיבה, אחרי חוות הדעת שנמסרה על-ידי היועץ המשפטי בצורה מפורטת ביותר לקואליציה ולממשלה, אנחנו מייד נשמע את תשובתם. אני רו��ה רק לומר שקיבלתי מכתב המבקש להפסיק את הישיבה ולהכריז על ישיבה חדשה ביום שני, ולא נעניתי לבקשה זו. נקיים את ההצבעה היום. + + + הנשיאות קבעה שזה עד 16:30. + + + הנשיאות קבעה. הודעתי לנשיאות. הנשיאות קבעה בנושא שקשור למסורת ישראל. אני פניתי לראשי העדה, האמינו לי, וביקשתי את רשותם. יש גם פני מלכות – – – + + +מי זה ראשי העדה? + + + איזו עדה? + + + – – – + + + זה נכון, אבל אתם יכולים להדליק את המדורה גם ב-21:15, אילן גילאון, כי לפי הרב שלנו אתה יכול להתאים, בעוד שחברי שהם מקפידים אחרי תפילת ערבית – אז אנחנו מתחשבים בהם. רבותי נא לשבת. נא לשבת. + + השר ארדן או ראש הממשלה. איפה מגביר הקול לראש הממשלה? + + + – – – + + + תודה רבה. אנחנו מתחילים מהרגע שבו הפסקנו. חבר הכנסת אורי אריאל, אני רוצה לשמוע את ראש הממשלה, ואז אני אומר לך. אני אתן לך אם יהיה צורך. האם היועץ המשפטי נמצא פה? כן. + + + – – – + + + ודאי שלא. לא אתן לו. לכן לא נתתי. אמרתי: אם יהיה צורך. אתה תעיר לי אחרי שתראה שאני נוהג לא בסדר. + + +לא. אני מבקש – – – + + + לא. גם תבקש אחרי שתראה שנתתי לו. יכול להיות שלא אתן לו. בבקשה. + + +כיוון שאינני משפטן, אני נוהג בזהירות יתר בכל מה שקשור בדקדקנות בשמירה על החוק. ושוב, כיוון שאינני משפטן, נועצתי עם משפטנים, וזו הודעתי: במהלך המשא-ומתן היו דיבורים על אפשרויות שיתרחשו בעתיד, והם לא הבשילו לכלל הסכם. כל דבר שיבשיל בעתיד לכלל הסכם ידווח כדין. קיימת אפשרות שיצורפו שרים בעתיד, אבל הדברים לא הגיעו לכלל סיכום. + + + אני מאוד מודה לראש הממשלה. חבר הכנסת אורי אריאל, תם הדיון. + + + – – – + + + אתה ביקשת – חבר הכנסת אריאל, חבר הכנסת הרצוג, אתה ביקשת מראש הממשלה. אתן לך אחרי ההצבעה לומר מה שאתה רוצה. + + + – – – + + +אתה ביקשת מראש הממשלה שיבהיר – הבהיר. תודה רבה. אני מאוד מכבד אותך. נא לשבת. + + +צריך למצות את זה. + + + למצות אין צורך. אני בטוח שכל העיתונים ידברו בשבחך. + + +– – – פה זה – – – + + + לא, לא, לא, לא. + + +יש לי מידע. + + +יש לך מידע – לך לאן שאתה רוצה. אנחנו לא עושים חקירת שתי וערב פה. בשבילי ראש הממשלה הצהיר לפרוטוקול – – – + + +– – – + + + חבר הכנסת אורי אריאל, נא לשבת. נא לשבת. אני מבקש. + + +היות שאין – – – הצבעה שמית. + + + זה עניין אחר. + + +– – – + + + אין שום בעיה. התקבלה בקשה להצבעה שמית. אין שום בעיה. + +אנחנו מצביעים על הודעת הממשלה, בקשת הממשלה, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה לצרף את חבר הכנסת שאול מופז כשר נוסף בממשלה, משנה לראש הממשלה, ואנחנו מצביעים. הואיל ויש לי 21 חברי כנסת נוכחים אשר חתמו בידם על בקשה להצבעה שמית, אני מבקש ממזכירת הכנסת לקיים הצבעה שמית. האם מזכיר הכנסת נמצא פה? הוא מגיע? בסדר. אחרת, אני יכול לבקש ממנהלת ועדת הכנסת. הוא יגיע? אוקיי. אני לא יכול להתחיל בלי שהוא מגיע. אתי, בואי. אני מזמין אד-הוק, בהסכמת הנשיאות הנמצאת פה, ממנה את מנהלת ועדת הכנסת להיות תומך שלישי בספירה. מזכירת הכנסת, לקיים את ההצבעה. בבקשה. + +(קוראת בשמות חברי הכנסת) + + דורון אביטל – בעד + נינו אבסדזה – בעד + רוחמה אברהם-בלילא – בעד + עפו אגבאריה – נגד + רחל אדטו – בעד + יולי יואל אדלשטיין – בעד + יעקב אדרי – בעד + יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח + אורי אורבך – אינו נוכח + זבולון אורלב – בעד + דוד אזולאי – בעד + אריאל אטיאס – אינו נוכח + ישראל אייכלר – אינו נוכח + דניאל אילון – בעד + רוברט אילטוב – בעד + דליה איציק – בעד + מיכאל איתן – בעד + אריה אלדד – אינו נוכח + טלב אלסאנע – נגד + זאב אלקין – בעד + חיים אמסלם – אינו נוכח + אופיר אקוניס – בעד + גלעד ארדן – בעד + אורי אריאל – אינו נוכח + + + מה קרה? – – – האיחוד הלאומי? + + + לא להפריע. לא להפריע. + +(קוראת בשמות חברי הכנסת) + + זאב בנימין בגין – בעד + אריה ביבי – בעד + זאב בילסקי – בעד + בנימין בן-אליעזר – נגד + מיכאל בן-ארי – נגד + דניאל בן-סימון – נגד + רוני בר-און – בעד + אבישי ברוורמן – נגד + מוחמד ברכה – נגד + אהוד ברק – אינו נוכח + אילן גילאון – נגד + זהבה גלאון – נגד + גילה גמליאל – אינה נוכחת + מסעוד גנאים – נגד + משה גפני – בעד + אברהם דואן – בעד + אברהם דיכטר – בעד + דני דנון – אינו נוכח + ניצן הורוביץ – נגד + יצחק הרצוג – נגד + דניאל הרשקוביץ – בעד + מגלי והבה – אינו נוכח + עינת וילף – בעד + יצחק וקנין – אינו נוכח + נסים זאב – בעד + אורית זוארץ – אינה נוכחת + חנין זועבי – נגד + ג'מאל זחאלקה – נגד + ציפי חוטובלי – בעד + דב חנין – נגד + יואל חסון – בעד + ישראל חסון – בעד + שי חרמש – בעד + אחמד טיבי – נגד + רוברט טיבייב – + + + רוברט טיבייב אמר מעל הבמה שהוא לא מצביע, אבל הוא לא פה. הוא לא נוכח. + +(קוראת בשמות חברי הכנסת) + + רוברט טיבייב – אינו נוכח + שלי יחימוביץ – נגד + משה יעלון – בעד + אליהו ישי – בעד + איתן כבל – נגד + אמנון כהן – אינו נוכח + יצחק כהן – בעד + משה כחלון – אינו נוכח + חיים כץ – בעד + יעקב כץ – נגד + ישראל כץ – בעד + לימור לבנת – בעד + אורלי לוי אבקסיס – בעד + יריב לוין – בעד + אביגדור ליברמן – אינו נוכח + יעקב ליצמן – אינו נוכח + עוזי לנדאו – בעד + סופה לנדבר – אינה נוכחת + גאלב מג'אדלה – נגד + מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח + שלמה מולה – אינו נוכח + שאול מופז – בעד + משה מטלון – בעד + אברהם מיכאלי – בעד + אנסטסיה מיכאלי – בעד + אלכס מילר – בעד + סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח + אורי מקלב – בעד + יעקב מרגי – בעד + דן מרידור – בעד + משולם נהרי – בעד + אורית נוקד – בעד + לאה נס – בעד + סעיד נפאע – נגד + בנימין נתניהו – בעד + חנא סוייד – אינו נוכח + מרינה סולודקין – בעד + גדעון סער – בעד + גדעון עזרא – אינו נוכח + חמד עמאר – בעד + ציון פיניאן – בעד + יוסי פלד – בעד + יוחנן פלסנר – בעד + עמיר פרץ – נגד + יובל צלנר – בעד + אברהים צרצור – אינו נוכח + פניה קירשנבאום – אינה נוכחת + איוב קרא – בעד + מירי רגב – בעד + דוד רותם – בעד + ראובן ריבלין – בעד + כרמל שאמה-הכהן – בעד + יובל שטייניץ – אינו נוכח + מאיר שטרית – בעד + נחמן שי – בעד + סילבן שלום – בעד + יוליה שמאלוב-ברקוביץ – בעד + שלום שמחון – אינו נוכח + ליה שמטוב – אינה נוכחת + שכיב שנאן – בעד + עתניאל שנלר – בעד + רונית תירוש – בעד + + + לחזור על השמות. אני רואה את אמסלם פה. לקרוא. רגע, יקראו בשמך. קריאה שנייה לכל אלה אשר לא השיבו. + +(קוראת בשמות חברי הכנסת) + +יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח + אורי אורבך – בעד + אריאל אטיאס – אינו נוכח + ישראל אייכלר – אינו נוכח + אריה אלדד – אינו נוכח + חיים אמסלם – בעד + אורי אריאל – נגד + אהוד ברק – אינו נוכח + גילה גמליאל – אינה נוכחת + דני דנון – אינו נוכח + מגלי והבה – אינו נוכח + יצחק וקנין – אינו נוכח + אורית זוארץ – אינה נוכחת + רוברט טיבייב – אינו נוכח + אמנון כהן – אינו נוכח + משה כחלון – אינו נוכח + אביגדור ליברמן – אינו נוכח + יעקב ליצמן – אינו נוכח + סופה לנדבר – אינה נוכחת + מנחם אליעזר מוזס – אינו נוכח + שלמה מולה – אינו נוכח + סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח + חנא סוייד – אינו נוכח + גדעון עזרא – אינו נוכח + אברהים צרצור – אינו נוכח + פניה קירשנבאום – אינה נוכחת + יובל שטייניץ – אינו נוכח + שלום שמחון – אינו נוכח + ליה שמטוב – אינה נוכחת + + + זהו? ובכן, האם יש, מבין חברי הכנסת הנמצאים באולם, מי אשר לא נקרא שמו או לא הצביע? תודה רבה. להביא לי את התוצאות. אני צריך להכריז על התוצאות, אחר כך תרימו אצבעות. טוב. אין ספק. + + + אתה רוצה – – –? + + + לא, לא, לא, לא. קודם כול נכריז על התוצאות. נדמה לי שאנחנו צריכים להשביע את השר אם אכן התוצאה היא בעד, ולאחר מכן אני אתן לכם לדבר לפני שאנעל את הישיבה. אני חושב שכבוד מלכות שנשביע את השר אחרי שהצבענו, ואז נגמור את התהליך. ואני אתן כמובן לחברים, לפני שאני נועל, לומר כל אחד את אשר על לבו. האם יש תוצאות? + + + – – – יש בעיה עם התוצאות, זה על חודו של קול. + + + יש בעיה? + + + – – – הכול קומבינציה – – – + + + – – – + + + דרך אגב, עד האות ה"א – מעניין שהאופוזיציה מתרכזת באותיות אל"ף עד ה"א. + + + אלא מה? + + + עד האות ה"א לא היה רוב. + + + האופוזיציה אלף-אלף. + + + – – – + + + יש לנו ברכה, הורוביץ – – – + + + – – – + + + גילאון, גלאון. + + + – – – בזכות – על חודו של קול. ממש יש – – – + + + – – – + + + הרצוג. אני אומר לכם. ברוורמן. אני אומר לכם. הם מתרכזים באותיות – – – + + + – – – + + + פרץ וכבל הם היחידים שהם יוצאי דופן. + + +צריך להעביר בתקנון הכנסת – – – + + + ובכן, רבותי, להלן התוצאות: אין נמנעים, 23 נגד, 71 בעד. אני קובע שהודעת הממשלה נתקבלה על-ידי הכנסת. + + + + + אני מזמין את שאול מופז לעלות על הדוכן על מנת להישבע שבועת אמונים למדינת ישראל, כפי שתעשה זאת מזכירת הכנסת לידך. בבקשה, אדוני. + + + – – – + + + מה? הצהרת אמונים. כן. לא, שבועת אמונים היתה פעם. עכשיו אנחנו – ההצהרה היא הצהרת אמונים. כן. אני מאוד מודה לשר מרידור – לסגן ראש הממשלה, מרידור, שהפנה את תשומת לבי. אדוני. + + +אני, שאול מופז, בן אליהו ומירה, זיכרונם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. + + + אין מי שיעשה דיל עם האופוזיציה. + + + ייקח להם זמן להתרגל לזה. + + +לאט-לאט ילמדו. + + + תן להם לברך אותו. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. + + + אדוני היושב-ראש, מכובדי המשנה מספר ארבע לראש הממשלה, מר מופז – – + + + שלוש. + + + שלוש, סליחה, מתקן אותי שר החינוך. – – חברי חברי הכנסת, ראשית אני מבקש למחות מחאה חריפה על דברי המשנה שאמר על הראש שהוא שקרן. הסתבר עכשיו שראש הממשלה דובר אמת בלבבו, דובר אמת בשפתיו, וה' יברך אותו. + +הדבר השני, אני רוצה למסור ליושב-ראש הכנסת שנמסר לי ממקור אמין שהובטחה לקדימה גם ועדת חוקה. הדבר לא נמסר לכנסת והדבר לא תקין והיה יכול להשפיע על תוצאות ההצבעה. אני מצטער שלא אפשרת לי למסור את המידע הזה לחברי הכנסת. תודה. + + + בסדר, זה מפי השמועה. אם היית אומר "ידוע לי", אז – – – + + + אני מתקן: נמסר לי וידוע לי שזה מה שהובטח לקדימה. תודה. + + + תודה רבה. כל הדברים הרי כתובים היום בעיתונים רבים ועם דיאגרמות. תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. תודה רבה לחבר הכנסת הרצוג, תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין, על עזרתם בהבהרות הנושאים. אני מאוד מודה ליועץ המשפטי של הכנסת איל ינון על עזרתו הרבה בנושאים האלה. + +רבותי, ביום שני תתקיימנה שתי ישיבות. הישיבה הבאה היא ישיבה מיוחדת של בחירת מבקר המדינה, שתתקיים ביום שני, כ"ב באייר התשע"ב, 14 במאי 2012, כישיבה מיוחדת, בשעה 16:00, לבחירת מבקר המדינה. ולאחר מכן תתקיים ישיבה רגילה שתיפתח מייד לאחר הישיבה של בחירת מבקר המדינה. + +תם סדר-היום, ישיבה זו נעולה. + +הישיבה ננעלה בשעה 18:07. + +