diff --git "a/4642/raw.transcript.txt" "b/4642/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/4642/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1760 @@
+באין הודעה למזכירות הכנסת, למזכיר, אני פותח את הישיבה בנאומים בני דקה, ומבקש מכל החברים המבקשים להשתתף בנאומים להצביע, על מנת שתהיה לי אפשרות לקבוע מי ומה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת יחימוביץ. בפעם שעברה היית אחרונה.
+
+
+ בהמשך.
+
+
+ אין בעיה, בהמשך, ברצון רב. חבר הכנסת פיניאן, ואחריו – חברת הכנסת אדטו, שצריכה להיפגש עם אחד מהנבחרים של קליפורניה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני נאלץ להעלות שנית בפני החברים את נושא הפינוי המוטס. בפגישה שהתקיימה בין אנשי "להק תעופה", המפעילים את השירות, לבין סגן שר הבריאות לא נמצא פתרון, והשירות הופסק לאלתר. לדברי סגן השר, רק בעוד חודשיים ימים אולי יימצא פתרון, וגם זאת בספק. כרגע אין מי שיוזעק לפנות נפגעים קשים שחייבים להגיע במהירות למרכז רפואי לקבלת טיפול. 
+
+רק כדי לסבר את האוזן, בשנתיים האחרונות פונו על-ידי השירות כ-400 נפגעים, מתוכם כ-150 פינויים הוגדרו כמצילי חיים. האם לא די במספר המדהים הזה כדי להחליט על המשך הפעלת השירות? האם משרד הבריאות ממתין לאסון נורא כדי לקבל החלטה מצילת חיים?
+
+אני מבקש ממשרד הבריאות להתעשת ולהחליט, ויפה שעה אחת קודם. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת אדטו, ולאחריה – חברת הכנסת זועבי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בעוד ארבעה ימים, ב-14 לחודש, יצוין יום מחלת הסוכרת. מצאתי לנכון להעלות את זה לסדר-היום כאן מאחר שמחלת הסוכרת היא אחת מ"מגפות המאה". אנחנו מדברים בעידן שלנו על השמנת היתר, שגוררת אחריה תחלואים שונים, ומחלת הסוכרת עומדת בראשם. אין ספק שמחלת הסוכרת, מעבר לרמה האישית – זו מחלה שפוגעת בבני-האדם שחולים בה – היא מחלה לאומית מבחינת העלויות האדירות שהחברה אמורה לשלם עבור החולים בסוכרת. 
+
+מאחר שבסופו של דבר ניתן למנוע את המחלה, חלק מהתפקיד שלנו ביושבנו כאן בכנסת הוא לעזור בכל הנושא של החקיקה – שהיום נדונה, בנושא תזונה נכונה, חינוך בבתי-הספר, בנושא תזונה בבתי-הספר והשגחה ופיקוח עליהם – כדי למנוע את המצב שאנחנו מגיעים לאנשים מבוגרים, שמנים, חולים, כשהעלויות למשק ולמדינה הן ללא שיעור. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת חנין זועבי. אחריה – חבר הכנסת אילן גילאון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בעקבות פרסום הספר "מתי מותר להרוג גויים", אני רוצה לפנות אליך בכמה שאלות: מה יותר מסוכן לפלסטיני אזרח מדינת ישראל, ספר המתיר הריגת ערבים – נשים, גברים או ילדים – או שר בממשלת ישראל שאומר מעל במה זאת: גברתי, האמת היא שהכובשים האמיתיים בארץ הם הערבים הפלסטינים, הם הצלבנים המודרניים? מי יותר מדאיג, אתה חושב, ספר שמסביר אם מותר להרוג אותי, או יושב-ראש כנסת שאומר שהפלסטינים בירושלים מעוניינים בכיבוש, כשהוא מעמיד בפניהם שתי אפשרויות שהממשלה בעצמה יצרה: כיבוש או מנהיגות פלסטינית שלא מחזקת את הקיום הפלסטיני בה? מה יותר מסוכן עבורי, אדוני היושב-ראש, ספר של משוגעים או מדיניות מחושבת של חכמים ומתוחכמים, המייצרים מדי שבוע חוק גזעני, מקימים יחידת מסתערבים, מכינים תוכניות ממשלתיות הדואגות לבניית ערים ליהודים בלבד, ובה בעת דואגים להריסת בתים לערבים – או אולי עסקים שמסרבים העסקת עובדים ערבים? מי אתה חושב יותר מסוכן? קל לטפל במשוגעים האלה, אבל המיושבים בדעתם, היושבים בכנסת ובממשלה, אותנו הם הכי מדאיגים.
+
+ אני אמרתי שהערבים בירושלים רוצים להיות בעיר מאוחדת, וזה האינטרס ��ישיר שלהם. אבל אני גם מסכים שאמרתי, במחשבה רצינית ביותר, שאני חושב שלירושלים אסור להיות מחולקת. אני בהחלט חושב שאני אומר זאת בשום שכל ודעת ומתוך כוונה. מי יותר מסוכן – כל אחד יחליט. בשביל זה אנחנו כאן בפרלמנט. את נבחרת ואני נבחרתי, והבוחרים שלנו יחליטו.
+
+ חבר הכנסת גילאון, ואחריו – חבר הכנסת בן-ארי.
+
+
+ תודה, אדוני. זה אולי נושא אחר לגמרי אבל מאותו מניין: שוב חזיון תעתועים בישראל. נכים שוב שובתים. אתה יודע, יש כמה מושגים שלא מסתדרים אף פעם, כמו לילה ביום. למה הנכים שובתים? הרי הם לא איגוד מקצועי. ביליתי במחיצתם של הנכים ששובתים ברחוב קפלן בתל-אביב, הלוא הם נכי צה"ל, שבמשך שש השנים האחרונות כל הזמן ההטבות והתנאים שלהם יורדים, כי אגף השיקום מצמצם בתורים, בטיפולים ובניתוחים. וזו סוגיה אחת שעליה הנכים שובתים, שזה דבר מטורף, מגוחך ומביש; אנשים ששילמו באיברי גופם ובאיכות חייהם.
+
+הבעיה השנייה זה להגדיר נכים בצה"ל על-פי גרם הנכות שלהם. מגדיל ועושה שר הביטחון, שאומר: מה, אחד שהחליק על בננה בקריה בתל-אביב צריך לקבל אותו דבר כמו מי שהסתער על יעד מבוצר? אדוני, בכל צבא מודרני 80% מהצבא הוא צבא של אנשים שעלולים להחליק על בננות במסגרת השירות הצבאי ו-20% מסתערים. אם יש כוונה לשר הביטחון להציע לבנות כאן צבא של לוחמים, שהוא צבא מקצועי – שיעזוב את כל האחרים. האחריות חייבת להיקבע על-פי המקום שבו נגרמת הנכות ולא על-פי גרם הנכות עצמו והסיבה. 
+
+ לכן, כדאי לשים לב להפגנה הזאת. זו שביתה של נכים, וזה חזיון תעתועים, ובושה למדינת ישראל.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גילאון. חבר הכנסת בן-ארי, ואחריו – חבר הכנסת גדעון עזרא.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בתחילת השבוע הבא ייערך בניו-יורק הכינוס הגדול ביותר של מה שניתן לקרוא ולכנות "הסוכנות היהודית". האמת היא שלא קוראים לזה "הסוכנות היהודית" אלא כינוס השלוחים של חב"ד. כפי שידוע, מפעל השלוחים מקיף למעלה מ-3,000 משפחות, שהקימו את בתי-חב"ד בכל פינה ופינה בגלובוס, והם משמשים כתובת אמיתית לכל דבר יהודי. רק ההבדל בין המפעל הזה לבין הסוכנות היהודית ומפעלים של משרד החוץ הוא שכאן מדובר במפעל שלא ממומן על-ידי ממשלה אלא כל אחד מממן את עצמו ומשמש מגדל, אור ליהודים וליהדות, תוך מסירות נפש אישית, וכולנו מכירים את האסון שקרה למשפחה של השלוחים במומביי לפני כשנה.
+
+ אני רוצה מכאן לתת לאותו מגדל אור של יהדות את ברכתי ואת ברכת חברי לכינוס השלוחים, לעבודת הקודש המסורה שלהם במסירות נפש. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת בן-ארי. חשבתי שאתה רוצה להוסיף מדוע אתה לא תהיה אתם. חבר הכנסת גדעון עזרא, ואחריו – חבר הכנסת צרצור.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני פונה לחברי הכנסת הערבים פה בכנסת. אנחנו רואים הפגנות תמיכה באבו מאזן ביהודה ושומרון. לפי דעתי, נפקד קולם של הנציגים של ערביי ישראל כאן, בכנסת – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ לא להפריע לו.
+
+ אני חושב שנפקד קולם של חברי הכנסת הערבים פה, בכנסת, שצריכים להיות מעוניינים בקידום המשא-ומתן בין ישראל לפלסטינים, ושהם יקראו לאבו מאזן לחזור ולשוב למשא-ומתן. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת צרצור, ואחריו – חבר הכנסת אלדד.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, במשך שני הימים האחרונים עיינתי בכמות אדירה של ציטוטים שהוזכרו בספר שפרטיו נחשפו ב"מעריב" אתמול. שאלתי את עצמי אם יש קשר בין הציטוטים האלה, שהובאו בספר הזה, לבין המ��יניות שמבצע הכיבוש בגדה המערבית, ברצועת-עזה או בירושלים המזרחית. את התשובה על השאלה הזאת מצאתי ב-Ynet היום, שבו מסבירים שאחד מבכירי החכמים בהתנחלויות בגדה המערבית, שמוגדר כתומך נלהב בספר הזה, אומר ככה: אני לא מבין את ההתרגשות הגדולה. כשהתגייסנו לצבא קיבלנו הוראות – כדור אחד באוויר, כדור שני ברגליים וכדור שלישי בין הצלעות. זה נקרא הלכות הריגת ערבי, לא? וכי בצבא – וזה הציטוט שלו – אין הלכות הריגת גוי? זה אולי נשמע קצת לא טוב, אבל אין מה לעשות, אלה החיים. כל חייל אמיתי שנלחם ולא יושב בקריה, יודע שאלה הלכות הריגת גוי. 
+
+ אני אומר, כבוד היושב-ראש, אוי לנו מתרבות וחינוך מהסוג הזה. תודה. 
+
+
+ מי זה כתב ב-Ynet? זה אחד מהגולשים. 
+
+
+ בכירים וחכמים מהסוג של אלה שחיברו את הספר הזה.
+
+
+ בבקשה, חבר הכנסת אלדד.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה. רציתי להפנות קריאה אל כל חברי הליכוד, אבל, לצערי, רובם כמעט אינם כאן. על כל פנים, יש שאלה שחייבת להישאל: מתי הם מתכוונים להתעורר? כשראש הממשלה דיבר על מדינה פלסטינית הם אמרו: אלו רק דיבורים; כשהגיעה שרת החוץ האמריקנית ואמרה שעוד לא היתה ממשלה בישראל שהלכה כל כך רחוק בהקפאת הבנייה ביהודה ושומרון, אמרו: טוב, את זה היא אומרת, ממתי אנחנו מאמינים למה שהגויים אומרים? אתמול אמר את זה ראש הממשלה על-פי דרישה אמריקנית, כדי לזכות בשעה וחצי של אינטימיות עם נשיא ארצות-הברית. אנחנו כבר משלמים בהקפאת בנייה בשביל פגישה. תתעוררו, חברי הליכוד, תראו לאן לוקחים אתכם.
+
+
+ חבר הכנסת אלדד, ואחריו – חבר הכנסת מיכאלי. לא הכרזתי עדיין? אז עכשיו אני אומר. אחריו – חבר הכנסת אלדד עתניאל שנלר.
+ 
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שיושב פה בצד, חברי חברי הכנסת, ראשית כול, אני מצטרף לברכה של חבר הכנסת בן-ארי לשליחי חב"ד. פעם בשנה הם עושים כנס גדול כזה בארצות-הברית, והם באמת שליחים נאמנים של עם ישראל. אין היום מקום בעולם שלא ניתן למצוא שליח חב"ד שעוזר ונותן שירותים מלאים כמעט לכל תייר ישראלי ולכל המעוניין בדבר.
+
+אבל אני רוצה להעלות סוגיה מאוד כאובה. אתמול פורסם מחקר חדש שנערך בקריה האקדמית בקריית-אונו, והמחקר מגלה כי רובם המכריע של חרדים יתקשו מאוד למצוא עבודה שלא בתוככי קהילתם. הנתון הזה הוא נתון מחריד. אומרים פה ש-60% מהמעסיקים אינם רוצים להעסיק עובדים חרדים שלמדו ורכשו השכלה. לצערנו, מביאים שם עוד שני נתונים: יוצאי אתיופיה – 58%, ולצערנו גם אזרחים ערבים – 83%; מעסיקים לא רוצים להעסיק את הקבוצות האלה. אני שואל, עד היכן אנחנו רוצים להגיע בקרע בחברה הישראלית, שאנשים שכן לומדים וכן רוצים להגיע להשכלה גבוהה, וכן מעודדים אנשים שיצאו לעבודה, בסוף מגיעים למצב שהמעסיקים, מסיבות כאלה ואחרות, בוחרים שלא להעסיק אותם. 
+
+
+ תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת שנלר. אחריו – חבר הכנסת גנאים.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, כנסת נכבדה, אני מקריא: "עם פתיחת יום הדיונים הזה אני בא בזאת להבהיר את עמדתי", כותב הרב חבר הכנסת יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, "את דעתי הנחרצת הנסמכת על ההלכה היהודית, הקובעת כי קביעת מוות יכולה להיעשות רק לאחר הפסקת פעילות הלב". כל עוד הלב פועם האדם לא נחשב כמת. ובכן, חברי, קבעה כנסת ישראל בחוק המוות המוחי-נשימתי, התשס"ח–2008, בסעיף 2: מועד המוות של האדם הוא מועד קביעת מוות מוחי-נשימתי לפי הוראות חוק זה. דא עקא שמה שאמר סגן שר הבריאות סותר את החוק הישראלי כפי שה��א. 
+
+ על מנת להסיר ספק אומר גם שסגן השר ליצמן טוען כי כל גדולי הרבנים סבורים – אני חוזר: כל גדולי הרבנים סבורים – שכל פעילות, גם אם היא מתבצעת לאחר המוות המוחי, אסורה בתכלית. ובכן, אני רוצה לומר שהרבנות הראשית, מועצת הרבנות הראשית, ביום ד' בתשרי השנה קבעה שהחוק הזה הוא חוק העונה על הקריטריונים ההלכתיים על-פי רצונה או על-פי קביעתה של הרבנות הראשית לישראל, וקובעת – מועצת הרבנות מאשרת שחוק המוות המוחי-נשימתי שנכנס לתוקף עונה על דרישות ההחלטה של הרבנות הראשית מיום כך וכך. נכון, הם לא גדולי הרבנים – –
+
+
+ נא לסיים. זה לא הצעה לסדר-היום של ארבע דקות.
+
+
+ אני מסיים. אני מודה לאדוני, אני מסיים. אני רוצה לומר על ההערה שכל גדולי התורה קבעו מה שקבעו, אני רק רוצה לומר שאלה שאישרו את החוק הם אולי לא גדולי התורה לפי דעתו – הרב עובדיה יוסף, הרב יונה מצגר, הרב שלמה עמאר, הרב שאר-ישוב, הרב שמואל אליהו, הרב יצחק רלב"ג, הרב אברהם יוסף, הרב יעקב שפירא, ועוד כיוצא באלה. כל גדולי התורה חושבים שזה על-פי ההלכה – – –
+
+
+ אני לא יכול להתערב כשאדוני מזכיר גדולי תורה, אבל אדוני יש לו דקה, מה אני יכול לעשות? זה נאום בן דקה. 
+
+
+ תודה רבה. וכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו.
+
+
+ מאה אחוז, אבל אתה יכול להעלות את זה כהצעה לסדר-היום. אין אונס. אלה נאומים בני דקה. 
+
+ בבקשה, חבר הכנסת גנאים, תסביר לחבר הכנסת שנלר איך בדקה אפשר לומר את כל הדברים. 
+
+
+ פחות, פחות. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, האמת, אני רוצה להודות לסגן שר הבריאות, כי הוא נענה לבקשתי בקשר לחיסון העולים לרגל לחאג' למכה, והוא עמד בהבטחתו לשים אותם בעדיפות ראשונה. אני רוצה להודות לו, להגיד לו תודה, ומקווה שגם שאר השרים ילכו בדרכו בקיום הבטחותיהם. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת נפאע, בבקשה. אתה האחרון מאלה שהצביעו. עוד אחת – זו שלי יחימוביץ. 
+
+
+ תודה, כבודו. אומנם הנושא עלה, אבל חשוב להזכיר. פורסם בסוף השבוע: אתיופים? עם סימן שאלה גדול – לא במשרדנו. רוב המעסיקים מעדיפים שלא להעסיק עובדים ממוצא אתיופי, חרדים וערבים. בישראל אין שוויון הזדמנויות ואין די ברכישת השכלה לפתוח דלתות. 58% מהמעסיקים מעדיפים שלא להעסיק חרדים; 83% מהמעסיקים נרתעים מלקבל לעבודה ערבים; 53% מהמעסיקים נמנעים מלהעסיק יוצאי אתיופיה. אני חושב שזו הבמה להגיד למעסיקים בישראל שזה לא רק גזענות. בסופו של דבר, מי שישלם לאותם אנשים שייזרקו למעגלי האבטלה והבטחת ההכנסה זה גם אותם מעסיקים. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. גם חבר הכנסת מיכאלי התייחס לעניין הזה. חברת הכנסת יחימוביץ, ואחריה – חבר הכנסת זחאלקה. אחריו – חבר הכנסת פלסנר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר צוינו בצנעה 65 שנים להוצאתה להורג של חנה סנש, הצנחנית שלא שבה, שהיתה לוחמת, מגשימה, ציונית, אינטלקטואלית, אשה צעירה שקיפחה את חייה בגיל 23 אחרי שצנחה בשליחות הצבא הבריטי, בשיתוף עם היישוב בישראל, בשטחי הפרטיזנים ביוגוסלביה, נלכדה, עונתה, והוצאה להורג. היא הפכה למיתוס, ובצדק, והשאירה לנו כמה פנינים והמנונים, כמו "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם" – הליכה לקיסריה, ועוד דברים מאוד יפים כמו "אשרי הגפרור שהצית להבות". 
+
+ אבל אני רוצה לקרוא כאן את המלים שלה שהכי השפיעו עלי: "שתי דרכים עומדות לפני – לחפש את אושרי הפרטי ולהעלים עין מהשגיאות אשר מסביבי, או להשקיע כוחות במלחמה הורסת וקשה בעד דברים שהם טובים ונכונים בעיני". בעיני המשפט הזה ראוי עוד יותר להכניס אותה לאתוס הציוני והסוציאליסטי, כי הוא עומד בניגוד כל כך גמור לדברים שמתרחשים עכשיו, כמו רדיפת ממון, כמו התרכזות באני ובטובת העצמי, ועל כן היא ראויה להיזכר.
+
+
+ תודה רבה. אני לא יכול להפסיק דברים על חנה סנש באמצע. נדמה לי שפעם היו סוציאל-דמוקרטים, אני לא בטוח אם לא היו אפילו אנשים שתמכו בהשקפה הקומוניסטית. חבר הכנסת זחאלקה. היו ציונים. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, יש בעיה כאשר שר אוצר לא נותן לעובדות לבלבל אותו, והוא חי בעולם של סטריאוטיפים ושל דעות קדומות. הבוקר הוא הגיב בהרצאה בכנס בקריה האקדמית, קריית-אונו, על הממצאים החמורים – רתיעת מעסיקים מלהעסיק ערבים, חרדים ואתיופים. דרך אגב, 83% לא רוצים להעסיק ערבים, 80% לא רוצים לקדם אותם. תעשו את החשבון אילו הזדמנויות יש לעובדים ערבים. 
+
+ הוא התייחס לתעסוקה של נשים ערביות, ומה הוא אמר? הבעיה שלהן, הבעיה של החברה שלהן, יש בעיה של מסורת, יש בעיה של צניעות, יש בעיה ככה, זה לא עניין של אפליה, תסתכלו איזו תעסוקה לנשים יש במצרים, בירדן ובסוריה. ובכן, אני רוצה לבלבל אותו קצת. קודם כול, בירדן, מצרים וסוריה תעסוקת הנשים יותר גבוהה מאשר בארץ. יותר גבוהה. דבר שני, על כל משרה פנויה יש לפחות 30–40 מועמדות. רוצים לעבוד אבל אין עבודה. 
+
+ הגיע הזמן שהוא יעשה משהו, ולא רק, איך אומרים, לשווק את הסטריאוטיפים שלו ומילוט ממעשה. 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת פלסנר, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת אורלי לוי, אחריה – חבר הכנסת אלסאנע, ואחריו – חבר הכנסת ברכה, וחבר הכנסת איתן כבל יסיים.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה. סדר העדיפויות המעוות של ממשלת ישראל התגלה היום במלוא כיעורו. מה על סדר-היום? קיצוץ של 2 מיליארדי שקלים. גם כן קיצוץ, אחרי שהתפארו על כך שהביאו תקציב דו-שנתי ותכנון דו-שנתי וייחסו לתקציב הזה את כל הסגולות של היציאה מהמשבר העולמי, מייד אחר כך מביאים, כאילו בעסקה שנרקמה מראש, בקשה לקיצוץ של 2 מיליארדים. 
+
+אבל מה הקובלנה שלי, מה התלונה? איפה המנהיגות כאן – מיליארד שקל רוחבי, את זה עושים למה? כי לא נדרשת כאן מנהיגות. מי שמקצץ קיצוץ רוחבי ויש לו אומץ לעשות רק קיצוץ רוחבי, זה בעצם להגיד: אין לי מסוגלות לקבל או להעביר סדרי עדיפויות, אני לא מסוגל להגיד מה יותר חשוב ממה, אני לא רוצה להתעמת עם איש, עם אף אדם.
+
+ לגבי המיליארד הנוסף, היה שם קיצוץ קטן בתקציבים הפוליטיים, קיצוץ תקציבי בחורי הישיבות. את זה הציע ראש הממשלה, וברגע האמת, כרגיל, הוא התקפל. התקפל אל מול הלחץ הפוליטי. 
+
+ אני רוצה לסיים בשאלה, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת: עד מתי ינהיג אותנו פוליטיקאי ולא מנהיג? עד מתי אנחנו, הציבור, נצטרך לשלם את המחיר על ההתנהגות הפוליטית ועל העסקאות האפלות שהוא עשה על מנת לקנות את השלטון עוד לפני הבחירות? תודה. 
+
+
+תודה. רק בנאומים בני דקה אפשר לומר את הדברים יותר – יש לכם מספיק הזדמנויות. בבקשה, חברת הכנסת אורלי לוי, ואחריה – חבר הכנסת טלב אלסאנע. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אתמול היתה הצעה לסדר-היום בנוגע לפריפריה, ואיך היא סובלת בעצם מביטול מענקי האיזון, ואיך נפגעים שירותים ציבוריים הכרחיים. לפני שבועיים אני קיבלתי כמה פניות של אזרחים, דווקא תושבי בית-שאן, שמדברים פה מעבר לעניין הציבורי גם בעניין המוסדות הפרטיים, כמו למשל בנקים, שצריכים להעביר איזשהו שירות. 
+
+ פניתי לחבר הכנסת פיניאן וניסינו ביחד, משום שזה באזורנו, להרים את הכפפה. אתה יודע, למשל, שבית-שאן משרתת למעלה מ-40,000 איש, אבל סניפי הבנקים במקום לא נותנים שירותי משכנתאות? התושבים נאלצו פשוט לנסוע. התושבים נאלצו פשוט לנסוע לעפולה או לטבריה ולבזבז ימים שלמים על מנת לקבל את הדבר האלמנטרי. אני רוצה להגיד שזה די מתסכל שאתה מדבר ובסופו של דבר אתה רואה ששום דבר לא נעשה. אבל שבועיים עברו מאז אותה פנייה, דברים קרמו עור וגידים וכבר היום בבנק הפועלים בבית-שאן ניתנו שירותים לזכאים למשכנתאות. אני מקווה ששאר הבנקים ילכו באותו קו. 
+
+ תושבי הפריפריה זכאים להתייחסות הוגנת ושווה להתייחסות לשאר האוכלוסייה לא רק מהמוסדות הציבוריים אלא גם מהפרטיים. תודה.  
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא כל חוק שמקבל רוב הוא חוקתי. עצם העובדה שהוא קיבל את הרוב זה לא אומר שהוא כשר למהדרין. הכנסת, לדעתי, צריכה לשמור על כבודה, ולא להפוך להיות חותמת גומי שנותנת הכשר לכל גחמה של הממשלה.
+
+לאחרונה, שר הפנים אלי ישי יזם הצעת חוק מוזרה, תמוהה לכל הדעות, כאשר הוא מבקש להאריך את כהונתה של מועצה אזורית אבו-בסמה ללא הגבלת זמן. המועד ייקבע על-פי רצונו, מתי שבא לו. שר הפנים הוא יחליט אם יתקיימו או לא יתקיימו בחירות. 
+
+ עד היום היתה הגבלה לארבע שנים; שנה חמישית – בהתייעצות עם ועדת הפנים, שנה שישית – בהסכמת ועדת הפנים. אבל היום מבטלים את הכול. לא יכול להיות שהכנסת תכשיר את השרץ הזה. לא כל האמצעים כשרים להשגת מטרה פסולה כזאת. לכן אני מבקש שהכנסת תתאחד ותתנגד להצעת החוק, במיוחד כשהיועץ המשפטי של ועדת הפנים, אדוני היושב-ראש, אמר בדיון שהצעת החוק מעלה תהיות חוקתיות קשות. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. הכנסת יכולה רק להביא את זה בפני מליאתה, והמליאה מחליטה ומצביעה. אם באמת יש פה נושא חוקתי ממעלה שאי-אפשר להתעלם ממנה, יש בית-משפט לחוקה – שהוא לא מוגדר כך כי עדיין לא חוקקנו את חוק-יסוד: החקיקה – שהוא בית-המשפט הגבוה לצדק. רע מאוד שאנחנו כמחוקקים ניגשים אליו, אבל אני מבין את טענתך. גם הבעתי את דעתי כאשר היה הדיון כאן. אבל, כמובן, אלה הם דברים – מתי הדמוקרטיה היא טוטלית והרוב מכריע, ומתי אנחנו יכולים לבוא ולומר שהרוב לא מכריע. אם, למשל, היתה הכנסת מחוקקת את החוק והספר שכתב איך הורגים ערבים, אני חושב שגם אם הכנסת, ב-120 חברי כנסת, היתה מצביעה בעד, החוק היה פסול. אבל השאלה היא לגבי נושא של הארכת כהונה של מועצה משיקולים כאלה ואחרים, אם היא חוקתית או לא חוקתית, וזו שאלה שצריכים חברי הכנסת בהצבעתם לקבוע גם. יש בעיה, השאלה איפה הגבולות. 
+
+
+צריך להתבזות בפני בג"ץ – – – 
+
+
+ יכול כל חבר כנסת לבוא אלי ולומר לי – קראתי את מכתבך, אני קורא את מכתבי חברי הכנסת הנשלחים אלי כמה שיותר מהר. לפעמים אני כמעט בטוח שאני קורא אותם לפני שהם קוראים אותם, כאשר העוזרים שלהם שולחים את המכתבים אלי, אבל אני יודע שאתה כותב את המכתבים בעצמך. 
+
+קראתי את מכתבך, יש פה תהייה גדולה. מה יהיה אם, למשל, מפלגה תוצא מחוץ לחוק והיא תבוא ותאמר שהיא מבקשת שאני אקבע שהיא בתוך החוק. מה היה קורה אז? היית הורג אותי. לא הורג אותי לפי ספר, אלא היית הורג אותי במובן המילולי – – – 
+
+
+לא נגיע לשם. 
+
+
+ השאלה, איפה קו הגבול שבו אתה בא ואומר: חוקתי? זאת שאלה. אם זה היה לגבי יבנה, למשל, לא היית אומר. פה אתה אומר שרק בעיר ערבית יקרה דבר כזה.
+
+
+ אין סיכוי שלגבי יבנה יהיה דבר כזה. 
+
+
+ אל תהיה בטוח, כבר היה פעם. היו, היו טענות. השאלה היא איפה הקו. כאשר מציבים קווים אדומים עבים מדי, לפעמים נפגעים. יכולים לבוא ולומר: תנועה מסוימת היא מחוץ לחוק. אני פתאום אבוא ואומר: מה זה, זכות הדיבור לא מאפשרת לה לדבר? אז אתה היית יוצא עלי בשצף קצף. זאת אומרת, צריך שיושב-ראש הכנסת והכנסת יפעלו בשום שכל ודעת, לבוא ולקבוע באמת, ברגעים שהם מכריעים בחיי העם שלנו – העם האזרחי, אני לא מדבר על העם האתני; העם האזרחי שכולנו שותפים לו. אנחנו אזרחי מדינת ישראל. 
+
+ אני חושב שבעניינים האלה, חברי הכנסת, אל תזדרזו מדי בבקשה. אם כי, אני מוכרח לומר לך שאם אני הייתי היועץ המשפטי שהיה בא היום לוועדה, הייתי אומר שיש תהיות רבות בקשר לחוק הזה, תהיות רבות. 
+
+
+ קרוב לוודאי שלא היית נכנס – – – 
+
+
+ לא, ודאי. תשמע, אני יודע רק שהאיש הוא באמת בן-אדם מצוין, גם על דעת התושבים. 
+
+
+ אין מחלוקת, זה לא הנושא. 
+
+
+ כי פעם היו לנו דברים אחרים, בערים אחרות, שדווקא האצבע המאשימה היתה כלפי אותו אדם שמונה. פה, ברוך השם, כולנו בדעה שלפחות האדם הוא בן-אדם מצוין. מדובר על קלעג'י, לכן אם אנחנו מדברים בשבחו, אנחנו יכולים לדבר גם שלא בפניו. חבר הכנסת ברכה – בבקשה, אדוני. 
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשאושר בבית הזה החוק שנקרא "חוק דרומי" אמרנו שזה חוק המערב הפרוע. והנה הצעה מן החיים למערבון, שבמאי ירים את הרעיון. לפני כמה ימים נפגשו שתי קבוצות. לא נפגשו בכוונה תחילה. הרי יש שני מקומות: יפיע וקיבוץ גניגר – גניגר, כך אומרים? לקיבוץ יש מטווח ירי, ושם אנשים אוהבי ירי מממשים את תחביבם. ביפיע יש קבוצת נערים שהם חובבי רכיבת סוסים, וגם הם מממשים את תחביבם. כנראה בעלי התחביב של הירי, נמאס להם מהירי סתם, ורצו לעשות את זה חי. אז הם עשו מארב לאותם נערים שבאים על סוסים מיפיע, וירו בהם. אחד מהם נמצא בבית-החולים במצב קשה. כמובן, הטענה האולטימטיבית שיכולה לצוץ – הם פשוט חיפשו אנשים שגנבו ציוד מהמחסן של מטווח הירי. דבר שפשוט – – –
+
+
+ זה היה באור היום?
+
+
+ כן, כן, בהחלט.
+
+
+ חשוב לציין את זה. 
+
+
+ בהחלט. לא – עשו מארב, וכששמעו את הקולות, הם ירו בהם, ירי חי – – –
+
+
+ לפעמים עושים מארב בלילה מפני גנבים. כשילדים מטיילים בלילה, יכולה ליפול טעות, אבל לפי מה שאני יודע, זה היה לאור היום.
+
+
+ רוכבי סוסים, במיוחד כשהם חובבים ונערים – הילד שנפגע הוא בכיתה י"א – הם עושים את זה לאור היום, כמובן. 
+
+ אז זה מפירות הבאושים של חוק דרומי, שעכשיו הם יעמדו בפני בית-המשפט ויגידו שהם פעלו מתוך הגנה עצמית או מתוך מגמה ללחום בגנבים. מי שחוקק את החוק הזה צריך לשאת באחריות לדם שנשפך של אותו נער ששוכב בבית-החולים. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. חבל הכנסת איתן כבל – בבקשה, אדוני. האם יש מישהו באולם שמבקש עוד לומר את דברו? כי אנחנו בדיוק סיימנו את מחצית השעה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רציתי דווקא להעלות עניין שאיננו עולה בעיתונים או בכלי התקשורת, אלא נוגע לעבודת הבית. אני גם פניתי אליך, אדוני היושב-ראש, לגבי העובדה ששרים – ולא רק שרים – אינם עובדים בהרמוניה מלאה מול חברי הכנסת בנושאים מנושאים שונים, כמו חקיקה שעברה בכנסת ישראל – ולא השנה אלא כבר לפני כמה שנים – והמשרדים אמורים לתקן תקנות, והם פעם אחר פעם עוברים על החוק ואינם מתקינים תקנות. אינני מדבר על העו��דה ששרים אינם משיבים על מכתבים ופניות, והרי לפחות לחבר כנסת כמוני אין שום בעיה להפוך עולם ולבזות את אותם משרדים ואת אותם שרים. אבל אני סבור שבסופו של עניין הביזוי הוא של הבית הזה, מה גם שאותם שרים, ובכלל שרי הממשלה, לא נולדו שרים. חלקם הגדול, אם לא כולם, למעט אחד, עברו כאן דרך הבית, וכתוב: אל תעשה לחברך את אשר שנוא עליך. 
+
+אני חוזר ואומר, וזאת חובתך, אדוני היושב-ראש, לקחת את הנושאים האלה ולטפל בהם ביד קשה, עד כדי – ואני מסיים בזאת – שסברתי שמן הראוי שיועץ משפטי של משרד שלא מתקין תקנות, ראוי שחבר כנסת יתבע אותו לדין בבית-דין חיצוני. עד כדי כך. תודה.
+
+
+ העניין הזה על סדר-יומה של מערכת ניהול הכנסת, בצוותא עם מזכיר הכנסת ועם הייעוץ המשפטי. אנחנו נעמוד על הדברים שאתה דורש. זו חובתנו, אחרת אנחנו עושים פלסתר את כל עבודתה של הכנסת. לא יכול להיות דבר כזה.
+
+
+ נכון.
+
+
+ אוקיי, אני מאוד מודה לך. תמו הנאומים בני דקה.
+
+
+
+ [נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא שהוא על סדר-יומה של הכנסת, והיה היום יום מאוד מסעיר בכנסת, גם בוועדותיה, בנושא – סליחה, יש לנו החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 102), התש"ע–2009. יציג את העניין חבר הכנסת דוד רותם, שהוא יושב-ראש הוועדה – כתוב: רק הצבעה. אוקיי, מוטב שיסביר. אני רוצה לדעת בעד מה אני מצביע. חשבתי שכבר העלית את זה ורק ההצבעה נדחתה להיום. בבקשה. כל תיקון שמצריך הצבעה – אני לא רוצה לומר ולעורר את חברי הכנסת – יש דיון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חוק העונשין (תיקון מס' 102) התקבל בכנסת ביום ט"ו בחשוון התש"ע, 2 בנובמבר 2009, וטרם פורסם ברשומות.
+
+בשל השמטה מקרית, המלים "בבית-סוהר", שהופיעו בסעיף 51ט לחוק העונשין בנוסחו המקורי, וכן בנוסח לתיקון אותו סעיף כפי שאישרה ועדת החוקה, לא נכללות בנוסח התיקון כפי שהתקבל בכנסת.
+
+בוועדה זה אושר, ואני מבקש לתקן את הטעות ולהצביע על התיקון. תודה.
+
+
+ תודה. באין הערות מצד חברי הכנסת, אנחנו נאפשר לחבר הכנסת רותם לחזור למקומו, ואז אנחנו נפנה להצבעה. מייד לאחר מכן אנחנו מתחילים את ציון היום הלאומי לבטיחות בדרכים. תודה. 
+
+ ובכן, אני מעלה להצבעה את החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 102). מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
+
+
+ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 102), התש"ע–2009, נתקבלה.
+
+
+ 13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהחלטת ועדת חוקה בדבר תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 102) אושרה. זה תיקון טעות סופר, והמליאה בהצבעתה אישרה את תיקון הטעות. 
+
+ אני מודה ליושב-ראש הוועדה על שהבחין בטעות וגם ביקש לתקנה.
+
+
+ 
+
+
+ רבותי, אנחנו עוברים לציון היום הלאומי לבטיחות בדרכים, שבמסגרתו נערכו היום כמה ישיבות ואירועים שונים בכנסת. 
+
+ ובכן, חברי הכנסת, אדוני השר, שר התחבורה, אנחנו מציינים היום את היום הלאומי למחויבות לבטיחות בדרכים. זו מחויבות עליונה שאנחנו חייבים בה, כמובן, בכל ימות השנה, כל אחד לעצמו וכלפי זולתו. תרומתו של היום הזה – שגם הכנסת ציינה אותו בשורה של אירועים ודיונים – במודעות גבוהה ביותר לסכנות האורבות בכבישים ולאחריות הגדולה המוטלת, כאמור, על כל אחד ואחד מאתנו. 
+
+ זו הזדמנות להזכיר לעצמנו שמאז קום המדינה נהרגו בכבישינו יותר מ-30,400 איש, אשה וילד. החורף שאנו בפתחו מזמן, כידוע, עוד יותר סכנות בכבישים. בתקופה זו מתרחשות בישראל כ-34,000 תאונות דרכים עם נפגעים, הגובות מחיר יקר ומיותר. 
+
+אנחנו מרבים לדבר, אדוני השר, על המנטליות של הנהג הישראלי – אף שאינני בטוח שניתן לאפיין אותה בהכללה כזאת – ומעת לעת אנו מתוודעים למחדלים חמורים בכל הנוגע לתשתיות הכבישים, אם כי אני מוכרח לומר: על-ידי כל הממשלות הקודמות וגם על-ידי ממשלה זו, אנחנו רואים שיפור גדול בהתייחסות הממשלה לנושא התשתיות. הכול נכון. יש יותר מדי אלכוהול על הכביש, יש הרבה מאוד זלזול, הרבה קוצר רוח, הרבה מאוד "יהיה בסדר" ו"סמוך", אבל אני מוכרח לומר גם שפעולות ההסברה האינטנסיביות עושות את שלהן, והמאמץ נושא פירות. נכון לשבוע האחרון הנתונים מצביעים על ירידה של 20% במספר התאונות הקטלניות ביחס לשנה שעברה, וירידה בשיעור דומה במספר ההרוגים. 
+
+ עדיין מדובר על כ-300 איש בשנה שקיפחו את חייהם לשווא. אבל השיפור בנתונים, בינתיים, מלמד דבר אחד: שהמאבק הזה, הסיזיפי, הממושך, הוא אפשרי; שהוא בידינו, שהוא לא גזירת גורל; שכל מה שאנחנו עושים כאן היום וכל הפעילות הענפה שנעשית בבתי-הספר ובמקומות נוספים ברחבי הארץ, בסופו של דבר מוכיחה את עצמה.
+
+ לבסוף, אינני שוכח שיום המחויבות הזה מופנה אלינו לא רק כאזרחים, אלא גם כמחוקקים וכחברי ממשלה המקבלים החלטות. אני משוכנע שבמשרד התחבורה, אדוני השר, המשרד שלך קשוב לכל רעיון ויוזמה שיש, כדי לשדרג עוד את המאבק בתאונות הדרכים. הכנסת אישרה לא מעט תיקוני חקיקה בשנים האחרונות. חלקם משמעותיים, ואלו, יחד עם האכיפה היעילה, וכמובן הסברה ושוב הסברה, יכולים לחולל את המפנה שאולי אנו בפתחו.
+
+אני מזמין את שר התחבורה לעלות ולשאת את דבריו. לאחר מכן נקיים כמה הצעות לסדר-היום. אה, יש הצעת חוק בהסכמה ממשלה. כבוד השר, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מודה לך, אני נשאתי היום דברים גם בוועדת הכלכלה, בישיבה שקיימה בנושאים, וגם בטקס שנערך בראשותך, שבו השתתפו הגורמים שעוסקים במאבק בתאונות הדרכים. ובהחלט השילוב הזה של אותם גורמים: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הרשות הלאומית לבטיחות הדרכים; היה מנכ"ל חברת מע"צ, שמייצג את חברות התשתית שעוסקות בתיקון תשתיות ובפיתוח תשתיות חדשות עם דגש על בטיחות; היו השר לביטחון פנים, מפכ"ל המשטרה, וראש אגף התנועה במשטרה, שעושים עבודה חשובה מאוד באכיפה בערים ומחוץ לערים, עם דגש על אותם מוקדי סיכון שטרם שופרו בהם התשתיות ושיש צורך בפיקוח יותר הדוק עליהם, וליד מוקדי הבילוי של הצעירים, וליד מקומות אחרים שיש לשים עליהם את הדגש; וכמובן, חברי הכנסת, שעושים עבודה מאוד חשובה בדיונים בוועדות הכנסת, בקידום הצעות חוק, בהעלאת נושאים לסדר-היום. היוזמות, רבות מהן מגיעות למשכן הזה לצורך אישור חקיקה, לצורך אישור תקנות, ואני באמת חייב לציין את היוזמה ושיתוף הפעולה של הוועדות, ראשי הוועדות, חברי הכנסת, בנושא החשוב הזה. 
+
+בסופו של דבר, מעבר לפעילות ההסברה, הפעילות החינוכית בבתי-הספר מהגיל הרך ועד לבתי-הספר התיכוניים, מעבר לאכיפה, מעבר להחמרה בענישה – שאנחנו נקדם בתיאום עם משרד המשפטים, מעבר לתשתיות, בסופו של דבר מדובר בתרבות נהיגה, בחינוך עצמי ופנימי של הנהגים, ורבות מהתאונות הן בגלל טעויות אנוש, בגלל מעורבות הגורם האנושי.
+
+מאחר שהיום הזה מאופיין בדגש על נהיגת צעירים, הנתון שלפיו הצעירים הם כ-15% מציבור הנהגים, ולעומת זאת הם למעלה משליש, למעלה מ-33%, מהמעורבים בתאונות הקטלניות, הוא נתון מאוד מדאיג. ומאחר שזה קורה בעיקר בסופי שבוע ובלילות, אז המסקנה הברורה היא שיש קשר בין זה לבין שתיית האלכוהול, והמדינה חייבת להילחם ולהיאבק בהתפשטות הנגע הזה של שתיית אלכוהול, במיוחד בקרב צעירים, דבר שמוביל לאלימות לפני הבילוי, בבילוי ובמקומות אחרים. ובהקשר הזה של נהיגה, הוא מוביל לנהיגה פרועה במהירות גבוהה ללא בקרה, ללא הימצאות בתפקוד החושי המתאים, דבר שגורר הרבה תאונות. 
+
+אנחנו מתכוונים לפעול הן בתמיכה בהצעות חוק של חברי כנסת בנושא מניעת השימוש באלכוהול ברמה של אפס אלכוהול לקבוצות כמו צעירים ונהגים מקצועיים, ועוד קבוצות אחרות, וגם, כמו שאמרתי, ברמה של דברים אחרים. ואנחנו מקווים מאוד שזה יוביל ויצטרף למגמה של הירידה שקיימת במספר הנפגעים, במספר ההרוגים, בתאונות דרכים. אין ספק ששילוב הכוחות יוצר מגמה, אם כי הכול כפוף גם לתנאים ולנסיבות. תפקידי כשר התחבורה והבטיחות בדרכים לעשות את המקסימום כדי שכל הגורמים יפעלו במיטב כוחם ויכולתם כדי להביא למזעור ולצמצום של הנגע הקשה הזה.
+
+למעלה מ-30,000 הרוגים – 30,433 הרוגים נכון לבוקר הזה – שנהרגו בתאונות דרכים. יותר מהקורבנות, ממספר ההרוגים שנספו במלחמות ישראל, ואנחנו מדינה שידעה הרבה מלחמות והרבה פיגועים. מספר הצעירים, שהוא מספר גבוה מאוד, של אלפים – צעירים, נוער וילדים שנהרגו – הוא גבוה ביותר. אנחנו חייבים לפעול כמיטב יכולתנו כדי לצמצם את זה. 
+
+יש נושא נהיגת הצעירים, יש הולכי הרגל, ויש תאונות באחוזים הרבה יותר גבוהים במגזר הלא-יהודי על שלוחותיו השונות, ובכל המקומות האלה צריך לטפל הן ברמת ההסברה, וחלק מהטיפול כבר התחיל באתרי האינטרנט בשפה הערבית, בסרטוני הסברה, תוך שיתוף פעולה עם ראשי רשויות מכל הערים ומכל המגזרים בערים היהודיות ובערים הערביות ובכל מקום ומקום.
+
+לגבי הנושא של הצעירים, אני אמרתי היום ואני חוזר ואומר: הפריווילגיה הזאת, לקבל רשיון בגיל 17 ולאחר מכן לנהוג תקופה מסוימת בליווי מבוגר – עד היום הליווי הזה לא נאכף ממש, ואנחנו מתכוננים להקפיד על ליווי כמותי ביום ובלילה. הפעולות כנגד אלכוהול, פעולות החינוך, פעולות ההסברה, פעולות האכיפה והענישה, אמורות להביא לירידה משמעותית בתחום הזה. אם זה לא יקרה, אני, כמי שרואה את עצמי אחראי על הנושא, לא אהסס לרגע אחד להעלות את גיל מתן הרשיון, כלומר לגיל 19, עד כמה שזה יאכזב צעירים. אבל אם זה לא ישתנה בדרך אחרת, זו תהיה בשורה גדולה להורים ולציבור כולו, כי אי-אפשר להמשיך – אני לא רוצה להגיד "במעשי הרצח" האלה. יכול להיות שאין האלמנט של בכוונה תחילה, אף-על-פי שמי ששותה ונוהג ופוגע, יש כאן גם, אדוני – – –
+
+
+ זה פחזנות. הוא נהיה אדיש לתוצאה.
+
+
+ אדוני, אתה גם עורך-דין במקצועך, ואני לא יודע אם כאן לא ניתן אפילו לייחס כוונת מכוון למי שהרשלנות שלו כל כך פושעת.
+
+
+ יש שלוש דרגות הריגה. אחת זה רצח, כשיש כוונה תחילה, האחת זה רשלנות, ואחת זה מה שנקרא פחזנות, פזיזות – אדם במצב הנפשי של אדם שהוא במצב של פחזנות הוא אדיש לתוצאה. הוא יודע שהתוצאה יכולה להיות הרג, והוא אדיש לה. זה דבר שהעונש עליו הוא 20 שנות מאסר.
+
+
+ הוא אדיש לעצמו, ואדיש לאחרים, ולאלה שנוסעים אתו ברכב. אנחנו חייבים – כשרוצים לפעול בכל הדרכים ולהשיג מטרה, אז צריך להפעיל את הדרכים הקונבנציונליות ואת הדרכים הלא-קונבנציונליות.
+
+כל הזמן אמרת, אדוני היושב-ראש, שאני פתוח והמשרד פתוח לרעי��נות. ודאי יש רעיונות טובים. אני הוריתי למנכ"ל משרדי, שהוא זה שהקים את משטרת התנועה בזמנו, יעקב גנות, לפגוש כל מי שיש לו רעיון בתחום הזה, כל עצה וכל דבר, כי לפעמים הרעיונות הכי טובים באים מניסיון או ממחשבות של אנשים וגורמים. ואנחנו באמת נפעל ביחד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ועם כל הגורמים. 
+
+הייתי אומר שהבטיחות בדרכים מורכבת ממצבו של הנהג, מצבו של הרכב ומצב הכבישים. מצב הכבישים מטופל; יש תנופת פיתוח ועשייה והיא גם תלך ותגבר, עם דגש גם על תחבורה ציבורית ורכבות וחיבור הפריפריות, וכל הדברים שיש להם משמעות גם לגבי ירידת היקף תאונות הדרכים. מצב הרכבים הולך ומשתפר, והיום מעט מאוד רכבים גורמים לתקלה כזאת שמביאה לתאונה. צריך לטפל בעיקר בנושא הנהגים על כל הגוונים, והזכרתי כאן שלוש קבוצות מרכזיות – של נפגעים צעירים ופוגעים צעירים, הולכי הרגל ובני המיעוטים. אם בהסברה ואם בכל דרך אחרת, אנחנו חייבים לפעול כדי לנצח במלחמה הזאת. ואם הבחירה תהיה בין החיים לבין הפריווילגיה של רשיון בגיל צעיר, אז אנחנו נעדיף את החיים, ונחמיר את הענישות, ולגבי כולם.
+
+ המשטרה קיבלה מאתנו תגבור של 100 ניידות זמניות ו-85 ניידות קבועות, וגם כן תקצוב למכשור אלקטרוני, שילך וייכנס בשנה הבאה גם כן כאמצעי עזר. אבל בעיקר, אדוני היושב-ראש, זה האזרחים, המודעות, כמו הדיון הזה כאן, כמו הדיונים האחרים, הציבור עצמו, כולל ציבור הנוהגים. יש כ-3.5 מיליוני נהגים במדינה, 3.6; 2.5 מיליוני רכבים. והאחריות בסופו של דבר היא על מי שנוהג ועל מי שנוסע ברכבים. ואנחנו נעשה, מבחינתנו, את המקסימום כדי שמספר הנפגעים ילך ויצטמצם. תודה.
+
+
+ תודה לשר התחבורה, חבר הכנסת ישראל כץ.
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/427/18; נספחות.]
+
+
+ רבותי, לפנינו הצעת חוק של חבר הכנסת אורי מקלב, שהיא הצעת חוק שחבר הכנסת ינמק מהמקום, שכן הממשלה מסכימה לה – הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סמכות לפסילת נהגים מסוכנים), התשס"ט–2009. חבר הכנסת מקלב יציג את הצעת החוק מטעם חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת איתן כבל וחבר הכנסת אורי מקלב, סגן יושב-ראש הכנסת. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה. כפי שאמרת, הצעת חוק זו, יוזמיה העיקריים הם חבר הכנסת משה גפני וחבר הכנסת איתן כבל. היא מובאת במסגרת היום הלאומי לבטיחות בדרכים ובאה לחזק את היום הזה. היא באה לתקן את סעיף 56 בפקודת התעבורה, הנותן סמכות לרשות הרישוי לפסול בעל רשיון נהיגה במידה שבעל הרשיון הוא פרוע או מופרע. בית-המשפט פסק כי הגדרה זו וניסוח זה – הוא בא כמובן מתרגום באנגלית – ניתן לפרשנות ואינו מציין לא תנאי – – –
+
+
+ אין הגדרה בחוק למונחים שאתה מדבר עליהם. 
+
+
+ אשר על כן, בית-המשפט פסק שקשה ליישם את החוק הזה, והניסוח הזה מעורר בעיות מורכבות. לכן, מוצע לתקן את סעיף 56 לפקודה ולקבוע קריטריון של סבירות כדי שיעמוד במבחן משפטי ויאפשר לבית-המשפט לפקח על החלטות הרשות ושהפסילה נעשתה לפי קריטריון ולאחר הפעלת שיקול דעת ענייני. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. פה יש הגדרה מפורשת, שאתה אומר כי בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע. זה התיקון שלכם. 
+
+
+ זה התיקון – – –
+
+
+ – – – מופרע – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ זה התיקון שבא להחליף את הניסוח הקודם. 
+
+
+ אפשר לקרוא לנוהג בדרך "פרוע או מופרע" אם הוא עושה דבר שיש בו משום סכנה לעוברי דרך. אם בית-המשפט קובע שיש ב�� סכנה לעוברי דרך, זה אדם אדיש או רוצה לפגוע באנשים – שזה רצח – או הוא אדיש לתוצאה, וכפי שאנחנו רואים, לפעמים האדישות להולכי הרגל זה כמעט כמו רצח, בדעת עם הבריות, על כל פנים, כי התוצאה היא אותה תוצאה. 
+
+
+ אבל זה יכול להיות גם נהיגה מופרעת שלא מכוונת להולכי רגל אלא למכוניות שבכביש – – –
+
+
+ אנחנו, יש לנו בעיות בזהות – מיהו – ויש הרבה פסקי-דין: מיהו זה, מיהו זה. עכשיו אתה רוצה לשאול מיהו מופרע, אז אתה עשית, עשיתם, טוב. 
+
+אדוני השר, אדוני מסכים להצעת החוק? 
+
+
+ כן. 
+
+
+ אדוני רוצה להשיב? בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, ביחס להצעת החוק שמוצעת, אנחנו בהחלט תומכים בה. 
+
+ עניינה של הצעת החוק הוא תיקון סעיף 56 לפקודת התעבורה. סעיף זה בפקודת התעבורה קובע את סמכותה של רשות הרישוי לפסול רשיונות נהיגה לנהגים אם הובאו בפניה ראיות ש"בדרך נהיגתו של בעל רשיון נהיגה יש משום סכנה לעוברי דרך, או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע". בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, קבע לאחרונה כי העילות המנויות בסעיף 56 בפקודת התעבורה מנוסחות באופן הניתן לפרשנויות שונות, ונוסף על כך, הסעיף לא מציין לאיזו תקופה ובאילו תנאים יישלל רשיון הנהיגה. מכאן שיישום הסעיף על-ידי הרשות המינהלית מעורר בעיות מורכבות המקשות על יישומו ועל פסילת נהגים המסכנים את זולתם ואת משתמשי הדרך. 
+
+ הצעת החוק היא לתקן את סעיף 56, כך שבמקום המלים המייחסות לנהג את היותו "פרוע או מופרע" כקריטריון לפסילה מלהחזיק רשיון נהיגה, ייקבע כי "הנהג נהג כפי שנהג סביר לא היה נוהג מנסיבות העניין והדרך". מוצע כי התיקון לסעיף 56, כאמור, יקבע קריטריון של סבירות, ובכך יאפשר לבית-המשפט לפקח על החלטות רשות הרישוי ולבדוק כי הפסילות נעשו לאחר הפעלת שיקול דעת ענייני. 
+
+עמדת הממשלה, כאמור, היא לתמוך בהצעת החוק, בתיאום עם משרדי התחבורה והבטיחות בדרכים, המשפטים וביטחון הפנים. 
+
+אני חייב לציין שהדיון בבג"ץ בא בעקבות הנחיה שהוציא קודמי, שהיתה הנחיה נכונה מיסודה – לאתר את הנהגים הכי מורשעים והכי מסוכנים במדינת ישראל. אותרו, נדמה לי, כ-140 נהגים כאלה, שהזוטרים ביניהם מבחינת עבריינות היו עם עשרות הרשעות, ולגבי – – –
+
+
+ נדמה לי שפה יש הרחבת-יתר, אבל, כמובן, ידונו בזה בוועדת החוקה, כי מדובר פה על רשלן, זאת אומרת, שיש פה רשלנות ולא מופרעות, אתה מבין? ההגדרה פה מרחיבה את האפשרות לשלול רשיון לאדם שפעל ברשלנות. 
+
+
+ בית-המשפט העליון, ואכן, זומנו הנהגים – אלה שהצליחו לאתר אותם. אחד מהם, למשל, זה אחד שנלכד עכשיו, שהיה לו איזה כינוי – לא זוכר – בדרום שמה – – 
+
+
+ הייתי מוסיף שהוא אדיש – – –
+
+
+ – – שהוא נתפס אגב בסוף על זה שהוא נהג ללא רשיון – –
+
+
+ – – – שהוא אדיש לתוצאות הנהיגה שלו. 
+
+
+ – – והוא לא בא לזימונים כאלה.
+
+
+ מאה אחוז.
+
+
+יש גם כאלה, אבל אלה שאותרו, אחרי שימוע – נפסלו. אדוני שר התחבורה לשעבר, שאול מופז, אני בדיוק ציינתי את היוזמה המבורכת שנקטת בקדנציה הקודמת לאתר את אותם נהגים הכי מסוכנים. הם אותרו ולחלק אכן נעשה שימוע – אלה שהצליחו לאתר אותם ולא היו עסוקים בהברחות סמים בגבול או דברים אחרים. 
+
+
+ כבוד השר, רק אני אומר לך – מבחינה משפטית, ההרחבה של הצעת מקלב, כבל וגפני הופכת כל נהג רשלן לנהג מסוכן, כי זאת הגדרת הרשלנות פה. 
+
+
+ לא, לא. 
+
+
+ בסדר, ידונו על זה. 
+
+
+ על כל פנים, בית-המשפט הגבוה ביטל את הפסילה וא��ר שצריכים קריטריונים יותר מדויקים. 
+
+הצעת החוק הזאת – אני חושב שהערות היושב-ראש בהחלט יילקחו בחשבון תוך כדי החקיקה. 
+
+
+ אדוני השר, אדוני היושב-ראש, הצעת החוק – אני בזמנו הנחתי אותה בעקבות פסיקת הבג"ץ. אמרתי שצריך לתחום. בעצם, הבג"ץ ביקש מהמחוקק לתקן את הדרוש תיקון בעקבות הפעולה שביצע השר מופז. 
+
+
+ חבר הכנסת כבל צודק, אף-על-פי שזה יעבור כאן הליך חקיקה וייבדק על-ידי משפטנים – –
+
+
+ אתם תדונו בזה בוועדת חוקה. 
+
+
+ – – החוק הזה בא לקבוע את הקריטריונים. הבג"ץ אמר שאין קריטריונים. בכל מקרה, כמו שגם ציינתי כאן, מאחר שרשות מינהלית תעסוק בזה, נגיד רשות הרישוי, אגף הרישוי – שיקול דעתו יהיה כפוף לפנייה לבג"ץ.
+
+
+ מאה אחוז. 
+
+
+ הבעיה היתה שלא היו קריטריונים, ואז אני ראיתי חלק מהפרטים של הנהגים האלה – דברים מזעזעים; אני בטוח שגם שופטי בג"ץ הזדעזעו, אבל הם רצו שזה יוסדר בדרך של קריטריונים. 
+
+ אני חושב שהחוק הזה, זו כוונתו, ועם מהלך חקיקה נכון, בליווי משפטנים, אפשר להגיע למטרה, בלי שרירות לב במדינת ישראל, כי רשות מינהלית שתבוא על סמך החוק הזה, התיקון, ותפסול – היא תצטרך לנמק מדוע היא פוסלת, ואני מניח שהנימוק העיקרי יהיה הצלת חיים והורדת נהגים מסוכנים מהכבישים. לכן, אנחנו כממשלה בהחלט תומכים בחוק שבא להסדיר את התחום הפרוץ הזה. 
+
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. 
+
+
+ למה לא נותנים לי להצביע פה? 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סמכות לפסילת נהגים מסוכנים), 
+התשס"ט–2009, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
+
+
+ אני מבקש להוסיף את קולי. 
+
+
+ ברוב של 12, ההצעה עוברת.
+
+
+ גם אני, היינו עסוקים – – –
+
+
+ כיוון שאין מתנגדים, אז נראה לי שבקשתכם – אדוני המזכיר יוסיף, ואנחנו מעבירים את ההצעה לוועדת הכלכלה. ההצעה עברה בקריאה טרומית, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה. 
+
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום: היום הלאומי לבטיחות בדרכים, הצעות מס' 1402, 1435, 1444, 1474 ו-1484. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. יש לך שלוש דקות. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בהמשך לאירועים שהתקיימו בכנסת לציון היום הלאומי לבטיחות בדרכים – בוועדות השונות ובשדולה למאבק בתאונות הדרכים – אני עומד לפניכם ואני מתוסכל. אני מתוסכל מהטיפול ומהמשאבים שהוקדשו עד היום למטרה חשובה זו. אולם מעל לכול אני מתוסכל מדרך ההסתכלות המוטעית, לטעמי, בסוגיית המניעה של תאונות הדרכים; השקעת משאבים לאומיים אדירים בטיפול בתוצאות הקשות של תאונות הדרכים על חשבון ההשקעה במניעתן בעוד מועד. 
+
+אני הולך לגלות לכם אמת מדאיגה ואולי כואבת, שאומתה בכמה מחקרים שעסקו בנושא: אנשים נוהגים כפי שהם חיים. במחקרים נמצא שאנשים נוהגים בכביש כפי שהם מתנהגים מחוץ לכביש. כלומר, מי שנוטה להפר נורמות חברתיות נוטה גם להפר את כללי התנועה. כך, למשל, נמצא שאנשים שביצעו בין ארבע לשמונה עבירות פליליות שונות, כגון גנבה ושוד, ביצעו בממוצע פי-21 עבירות תנועה רציניות כמו נהיגה מסוכנת, נהיגה בשכרות ונהיגה בפסילה. 
+
+אם המסקנה של המחקר נכונה ואנשים אכן נוהגים כפי שהם חיים, מה זה אומר עלינו כחברה? האם אנחנו מרוצים מהראי שמשקף אותנו בכבישים? זה לא סוד, מה שמתרחש היום בכבישי ישראל. כולנו חווים את מנת העצבים שלנו בבוקר, בדרך לעבודה, בגלל החותכים, המזגזגים, הנדחפים, הצופרים, ועוד מתפרעים למיניהם.
+
+ידוע שנהיגה פרועה במיוחד, ב��ורות הקיצוניות שלה, נפוצה יותר אצל גברים, במיוחד גברים צעירים. נמצא שגברים ונהגים צעירים נוטים לצפור, לחתוך נתיבים או לחצות שוליים יותר מנשים ונהגים מבוגרים. האם זוהי גזירת גורל שאין מנוס ממנה?
+
+כמה דובר על הצורך בחינוך, על הצורך בהסברה נכונה, בטיפול במניעה ולא בהשלכות. אנחנו נמצאים באופן תמידי במלחמה עיקשת, מלחמה אכזרית ובלתי מתפשרת, שגובה קורבנות ללא הבדל דת, גזע ומין, מדי יום, מדי שעה, כל דקה. זו המלחמה הקשה מכולם, אין לה קו סיום ואין בה מנצחים. רק הרוגים, פצועים, נכים. אלו הן תוצאותיה הכאובות והבלתי-נמנעות של המלחמה בתאונות הדרכים. לצערי, אנחנו יוצאים כל פעם כשידנו על התחתונה. 
+
+תאונות הדרכים הן נגע שהמאבק בו אינו מסתיים אף פעם. בעיות של תשתית לקויה, אכיפה בלתי מספקת וחוסר בהסברה – אלה רק חלק מהגורמים לתאונות הדרכים. התשתיות ויתר הטיפול במאבק בתאונות הדרכים במדינה הוזנחו במשך ממשלות רבות, ואת התוצאות הרות האסון אנחנו קוצרים היום. אולם מה שאנחנו רואים אלו רק התסמינים של המחלה ולא המחלה עצמה. זו הדרך שבה אנחנו תופסים את המאבק בתאונות הדרכים והחשיבות שאנו מקנים לנושא. 
+
+כאשר תאונת דרכים מתרחשת במקום מסוים, אין זה מצביע בהכרח על כך שקיימת הזנחה מערכתית כוללת, אלא על הקצב האטי והבלתי-מספק של הטיפול בבעיה. על כן אין חולק שיש לדאוג להגביר אותו ומייד; אולם הראשונה שצריכה לתת דעתה בעניין זוהי הממשלה, שכן היא זו שמגדירה את סדר העדיפויות הלאומי במדינה. ומשום מה המדינה לא מצליחה לראות כי ממוצע של כ-450 הרוגים מדי שנה זה כבר לא מכה של המדינה אלא פשוטו כמשמעותו, טבח לאור יום. 
+
+
+ נא לסיים.
+
+אי-אפשר לתלות את המלחמה בתאונות הדרכים רק בחברות התשתיות, במשרד התחבורה או במשטרה לבדה, כולם אחראים באותה מידה; מה גם שעל-פי רוב דווקא הגורם האנושי משחק תפקיד מפתח כגורם לתאונה, כשלעתים הוא מרשה לעצמו לשתות מאחורי ההגה, ולעתים הוא פשוט נוהג בצורה בלתי אחראית. תודה רבה.
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה. בעצה אחת עם המזכיר, החלטנו לתת חמש דקות לכל דובר, ואני מבקשת מהדוברים להישאר במסגרת של חמש הדקות. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, היום זהו יום שהוחלט בכנסת לייחד אותו ליום הלאומי לנושא תאונות הדרכים. אני רוצה לומר לכם שהמספרים שעליהם מדברים, מספר ההרוגים כתוצאה מתאונות דרכים, שכבר עלה מעל 30,000 איש, מתחיל להיות גדול הרבה יותר מכל חללי מערכות ישראל. כשאנחנו מעמידים את זה בפרופורציות הללו, אולי אנחנו נבין סוף-סוף שיש פה מלחמה יומיומית. 
+
+ ברפואה תמיד מוצאים שלחץ דם גבוה זה הרוצח השקט. זה בדיוק הרוצח השקט. זה הרוצח השקט, משום שכשיוצאים למלחמה אז כל אם בישראל, כל חייל שיוצא לקרב יודע שהוא לוקח על עצמו סיכון ויכול להיות, חלילה, שהוא לא יחזור, כי זו טבעה של מלחמה. אבל זה לא טבעו של עולם להוציא ילד לבית-הספר והוא לא חוזר, או לגן והוא לא חוזר, או אשה שיוצאת למקום עבודתה, או גבר שיוצא למקום עבודתו. זה לא מחויב המציאות, זה לא טבעו של עולם וזה לא נכון, ובידנו לעשות בזאת. אמר בצדק שר התחבורה שיש כמה וכמה דרכים – בחקיקה, באכיפה, בחינוך. ברור לחלוטין שהכול – זו צריכה להיות עסקת חבילה, אי-אפשר להשקיע רק בפן אחד, רק במסלול כזה ואחר, צריכים לעשות את הכול ביחד. 
+
+ לכן אני רוצה שנתעשת, אני קוראת לשר התחבורה, שבוודאי יביאו לפתחו כמ�� הצעות חוק, שיקל, וילך יד ביד עם בית-המחוקקים, עם חברי הכנסת, כדי להעביר כמה שיותר חוקים בנושא הזה. נכון שלצד זה אנחנו צריכים אכיפה, שהיא אחת החולשות הגדולות שלנו במדינה, בוודאי כשמדובר ברשות המבצעת, אבל אסור לנו לוותר.
+
+אני רוצה להציע לשר התחבורה להיפגש, הוא בוודאי עושה זאת, אבל אחזור על הבקשה: לפגוש הורים שכולים, יש להם סל רעיונות שלם של הצעות, בין אם זה חקיקה, בין אם זה תקנות, שבידך לעשות במהירות רבה. 
+
+לדוגמה, אתמול כשנכחתי בטקס לזכר נפגעי תאונות דרכים העלו הצעה מאוד פשוטה. אחת הבעיות היא הסעות לתלמידים, בעיקר לקטנים שבהם. הייתי השבוע עדה לוואן, רכב הסעה, שהוריד ילדה, וראיתי תיק הולך, לא ראיתי ילדה בכלל, רק התיק הלך. אני עמדתי מאחוריו. כמובן, הוא חסם את הכביש, הכביש צר, היא ירדה ואז היא נעלמה לי, הבנתי שהיא חוצה לפני המכונית, דבר שלא ייעשה. אולי הוא מודע לזה, הוא נהג של רכב הסעות לילדים, אבל בהסח הדעת הוא יכול ללחוץ על דוושת הגז והיא פשוט נעלמת מחיינו. העלו שם הצעות כמו למשל להתקין מראות ברכבים של הסעה לילדים, להתקין מראות, כי שדה הראייה של הנהג, כשמדובר בילד קטן אין סיכוי שהוא יראה אותו. או לחלופין, נהג עם הרשעות, לעולם לא יינתן לו אישור להיות נהג בחברת הסעה כלשהי. יש הרבה מאוד רעיונות.
+
+באשר לצעירים, קראתי את הדוח של עמותת "אור ירוק", שהציג שם חמישה פרופילים של תאונות דרכים, מה הכי מאפיין. כפי שהזכרת, אדוני השר, מדובר בצעירים, מדובר בעיקר בנהיגה בלילה, בעיקר בנהיגה בסופי-שבוע, ולנושא הזה חשוב לחבר את נושא האלכוהול. יש קמפיין לנושא, שמאוד משפיע, אבל עדיין יש לנו בעיה של בני-נוער ששותים אלכוהול ולא חוששים לעלות לאחר מכן על הכביש. 
+
+  אני חושבת שצריך להחמיר. לא צריך להיות רחמנים. מבחינתי, נער שנתפס שותה אלכוהול, בלי קשר לתאונת דרכים – הענישה תהיה שבמשך שנתיים הוא לא יהיה זכאי לקבל רשיון נהיגה. מדובר בנערים על הגבול הדק הזה, שאו-טו-טו הולכים לקבל רשיון נהיגה.
+
+אני אומרת שצריך מאוד להחמיר עם בני-הנוער. צריך לתת המון לחינוך. אני יודעת שעשית השנה מאמץ, אבל זה לא מספיק. אני לא באה בטענות, אני רק רוצה לשקף מצב. חינוך הוא אם ואבי כל הפתרונות, באמת, לכל הבעיות שלנו, בין שמדובר באלימות ובין שמדובר בנהיגה חסרת אחריות – בכל דבר שקשור להתנהגות נורמטיבית של בן-אדם. ככל שנרצה מחד גיסא לשרש נורמות התנהגות שליליות ומאידך גיסא להשריש נורמות התנהגות תרבותיות יותר, סובלניות יותר, סבלניות יותר ומכבדות יותר – תמיד אני רואה לנגד עיני את אירופה המנומסת והקלאסית, ואני חושבת שהכול טמון בחינוך. אנחנו צריכים לעשות זאת מגיל הגן ולתת הרבה.
+
+אני מייד מסיימת. אני יודעת שמשרד האוצר, קל לדבר אתו, או נוח לדבר אתו, כשמראים לו איפה הרווח שלו מהעניין. נכון שהרווח פה הוא רווח עתידי, אבל יבינו באוצר שאדם שנפגע בתאונת דרכים, בין שהוא נהרג ובין שהוא נפצע, זה הפסד עצום למשק עצמו, ואולי הם יקלו וייתנו לך יותר תקציבים ותוכל להעניק גם לנושא החינוך ובכלל. בהצלחה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת זאב בילסקי.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, ידידי השר, אני רוצה לדבר על כמה נושאים ביום מיוחד כזה, שכולו מוקדש לתאונות דרכים. קודם כול, אני רוצה לברך את שר התחבורה הקודם. אני פשוט מביא דברים בשם אומרם ובכך אני מביא גאולה לעולם, כי שר התחבורה הנוכחי אמר ששר התחבורה הקודם עשה דברים יפים, ועכשיו אנחנו נהנים מהתוצאות, אז אני פשוט מצאתי לנכון להגיד.
+
+
+ אני מציע למנות אותו לשר – – – בממשלת הצללים – – –
+
+
+שר התחבורה בממשלת הצללים.
+
+
+ – – – שיבחתי אותו – – –
+
+
+ אנחנו לא על אותה משבצת, זה בסדר גמור.
+
+ קודם כול נושא התשתיות. במדינה כזאת, שאתה רואה איך אנשים נוהגים בה, לפעמים אין ברירה. במקומות שבהם יש אנשים שלא מצייתים לפס לבן, כדאי לשים חומת בטון, כמו שעשו בכמה כבישים, וזהו. יתעכבו, ייסעו בנתיב אחד. לכן, התשתיות שצריכות להיות פה צריכות להיות במחשבה על איזו מדינה ועל אילו נהגים אנחנו מדברים.
+
+אדוני השר, עכשיו אני רוצה לדבר אתך על נושא האכיפה. אתה יודע – אני לא אגיד שאתה לא יודע – שהיקף האלימות בכבישים, לדעתי, גברתי היושבת-ראש, זה אולי מתקרב אפילו להיקף האלימות בבתי-ספר שטיפלת בה כשהיית שרת החינוך. זה לא יאומן כמה אלימות יש שם. למה אנשים כל כך אלימים? בגלל שהם יודעים שלית דין ולית דיין. מה אכפת לו? הוא יעקוף מימין. כל הפראיירים יחכו. לכן, אם לא נתחיל לאכוף ברצינות – שאדם ידע שאם הוא הולך ומתחכם והולך מצד ימין, הוא ישלם 1,500 שקל, ופעם שנייה הוא לא יעשה את זה.
+
+ חינוך תעבורתי – ביום המיוחד הזה החמאתי לשר על כך שהוא הלך וכדי לחתוך ויכוח הוא הקציב סכום למשרד החינוך. גברתי היושבת-ראש, כשאת היית שרת החינוך היה מלוא הסכום, ועשינו חינוך תעבורתי. כל ילד במדינת ישראל קיבל את השעות שלו. היום זה נפסק. אין כסף. עכשיו השר צריך לדאוג לזה. אני מתפלל שיום אחד נגיע לזה שלא השר צריך אד-הוק לדאוג מהר לדבר הזה, אלא שכל שר יבין את חובתו ויפעל כדי שלא תהיינה תאונות דרכים.
+
+רשויות מקומיות – אדוני השר ציין היום נכון מאוד שהרבה מאוד מראשי הרשויות המקומיות פועלים באופן נחוש כדי לעצור. הם היחידים שהם גם בשטח. אני רוצה לספר לך דבר, ואולי אתה יכול להתערב בשבילי וסוף-סוף להגשים לי חלום. בכל תאונה עם נפגעים היחידי שיכול לשחרר זה בוחן התנועה. הוא היחידי שמגיע לשטח, בודק, עושה את הדוח, וכבר הביפר מצלצל שיש לו בהוד-השרון תאונה נוספת והוא כבר נעלם, ואז הוא משחרר את כלי הרכב. עד שהוא לא בא, אסור לזוז. מה הוא עושה עם הדוח הזה? הוא מכין לבית-משפט, שיהיה. בחוק צריך להיות מצב כזה שאת הדוח הזה הבוחן יעביר קודם כול לראש הרשות. אם זה כביש בין-עירוני – לרשות הלאומית, מע"צ, או איך שזה נקרא בשם החדש, ואם זה ברשות המקומית – לראש העיר, ולהגיד: אדוני, פה היתה תאונה בגלל תאורה לקויה, או בגלל שיש מים על הכביש. חבל שהוא יחזור עוד פעם על אותו דבר.
+
+
+ חבר הכנסת בילסקי, אכזבת אותי, כי פעם אמרת לי שהחלום שלך זה להיות שוטר תנועה. מאוד רצית בתור ראש עיר שתהיה לך סמכות לכוון את התנועה.
+
+
+ זה נכון, אבל הגשמתי את זה. היו לי שבע שנים של מאבק פה בכנסת כדי לאשר תקנה שפקחים יוכלו לכוון תנועה. לא רצו לתת לפקחים לכוון תנועה אלא רק לשוטרים. התאמצתי והתאמצתי, ובסוף עשו קורס, ואני באתי לקורס. זה שעשה את הקורס מסכן, כי הוא פתאום ראה את ראש העיר. הוא חשב שאני בא לברך והולך, אבל נשארתי בקורס. הוא לא ידע מה לעשות. תפס את מכשיר הקשר ואמר: 34, שומע? הקודקוד נשאר. מה עושים? הוא אומר לו: לא יודע, נבדוק בירושלים עם היועצת המשפטית. בינתיים נשארתי וסיימתי את הקורס בהצטיינות. עמדתי בכביש, והיית צריך לראות איך כיוונתי תנועה. כל תושב שבא אמר: אה, בילסקי, כתבתי לך מכתב, ואני אמרתי: נו, תעשה טובה, תיסע. תראה איזה ��לגן. לא ייתנו לי לכוון תנועה ככה. קיבלתי הסמכה בכתב. אני היחידי בכנסת. גם לשר התחבורה ולשר לביטחון פנים אסור לכוון תנועה, ואני היחידי שיש לי תעודה, כי שכחו לעשות תאריך תפוגה. אם יש פקק בכנסת, אני היחידי שיכול לסדר את זה.
+
+דבר אחרון – אדוני השר, במלוא הרצינות עכשיו – הוא נושא השילוט. אני אומר לך, ואמרתי את זה כל כך הרבה פעמים, שהשילוט בארץ מיועד אך ורק לאנשים שמכירים את הכבישים. בשבילם השילוט הזה מצוין. כבישים חדשים שעשו עכשיו ממודיעין לראשון-לציון – אני רוצה לראות את כל חברי הכנסת שיושבים פה: ניתן לכם אוטו ותיסעו לבד. תאמינו לי שתתבלבלו. חבר הכנסת בן-סימון, אפילו אם אתה תנסה לנסוע ממודיעין לראשון-לציון בכביש חדש לגמרי – תנסה להגיע ליבנה ונראה אותך.
+
+
+ בתוך מפלגת העבודה הוא לא יודע לנסוע.
+
+
+ תאמין לי שהוא יודע לנסוע מצוין. הם כולם נוסעים עוד אחריו, ולא רק זה.
+
+
+ – – – המאחזים – – –
+
+
+– – –
+
+
+ לכן, אדוני השר, אני חושב שכדאי שאנחנו נלך על רמת שילוט אחרת לגמרי. אנחנו פשוט לא נשלט שלטים שעולים 200,000–250,000 שקל כל שלט, אלא נלך ונשים שלטים ברורים, כמו באירופה וכמו במקומות מתוקנים, שיביאו אותנו לדרך שלנו. אם אדוני רוצה, אני מוכן בתפקידי הנוכחי – או כל מה שתחליט – לשבת עם האנשים שאחראים לכך ולתת להם את ה"אני מאמין" שלי, שמבוסס על הרבה מאוד שנים של ניסיון, כדי שהאנשים לא יעשו תאונות דרכים כתוצאה משילוט לקוי.
+
+לסיום דברי, אני רוצה לברך את כל חברי הכנסת על כך שהנושא הזה עלה היום בכל הוועדות, ואותך, אדוני השר, על כך שלמרות שאני מנדנד לך ויושב עליך ומנסה, יש לך הרבה סבלנות, ואתה מוכן לקבל את זה באורך רוח ולפעמים אפילו בחיוך. אז אני מקווה שאני לא איבדתי את הידידות רבת השנים שבינינו. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, אני מרגיש שאני נמצא בהצגה חמישית או עשירית, אני לא יודע, של אותו סרט. אנחנו עומדים על הדוכן ואומרים כמעט את אותם דברים ומגלגלים עיניים שהמצב הוא קשה, ואי-אפשר להתעלם, ושיש את הגורם האנושי והגורם ההרתעתי, ומה לא.
+
+ אני חושב שהגיע הזמן שמשרד התחבורה וכל הנוגעים בדבר יחשבו על תוכנית גדולה ורצינית. כשאנחנו באים לנתח את הסיבות לתאונות הדרכים, כולם מסכימים לגבי הגורם האנושי, התשתיות, אי-ציות לחוקים וכל מיני דברים כאלה. אני חושב שיש מקום לראות את הדברים האלה, אבל יש גם מקום לראות את ההיבט החברתי שעומד מאחורי תאונות הדרכים.
+
+ בעניין של התשתיות, הדברים מדברים בעד עצמם. אומנם יש עכשיו מהפכה של בניית מחלפים וכבישים, שאני מקווה שיהוו עורקים נוחים לניידות תחבורתית. אבל בכל זאת, בין כביש כזה לכביש אחר אתה מרגיש לפעמים כאילו אתה עובר ממדינה למדינה, במיוחד כאשר מדובר ביישובים הערביים. אפילו אפשר לזהות לאן אתה נוסע על-פי הכביש שאתה נוסע בו. וזה דבר שאני חושב שלא יכול להימשך. 
+
+אבל מצד שני, כשאנחנו מדברים על הגורם האנושי – מה זה הגורם האנושי? העניין של ההשתוללות על הכבישים? כן, גם זה. עניין העייפות? גם זה. עניין הקילומטרז' שמלווה אדם אחד על הכביש? זה גם זה. אבל במה זה תלוי? נגיד, השתוללות של צעירים, זה אופייני לכל קבוצת הגיל, צריך לטפל בזה בנפרד. אבל עייפות, ממה היא נובעת? היא נובעת מהעובדה שאנשים שעובדים במקצועות קשים, בעבודה "שחורה", הם פחות מרוכזים על הכביש. אנשים שעובדים במקומות מרוחקים מהבית, זאת אומרת, הקילומטרז' החודשי או היומי שלהם הוא גדול יותר, הסבירות שהם ייתקלו בתאונת דרכים או שיהיו מעורבים בתאונת דרכים, היא גדולה יותר. לכן, לא צריך לחפש את הפתרונות הקלים, להגיד: אכיפה והקשחת החוקים ושלילת רשיון כזה ועבירות כאלה. אני מסכים, כמובן שלא להקל ראש עם אף אחד, אבל יחד עם זאת, שר התחבורה הוא אומנם שר התחבורה, אבל הוא גם חבר בממשלה, שאמורה לתת תשובות ומענים על שאלות חברתיות, על זמינות של מקומות עבודה קרובים ליישובים. אני חושב שזה המפתח. 
+
+בישראל יש שתי מסורות. קיימת מסורת אצל היהודים שאנשים לפעמים מעתיקים את מקום מגוריהם אחרי מקום העבודה. אצל הערבים זה לא קיים. האזרח הערבי תושב עין-מאהל, אם הוא מוצא מקום עבודה ברחובות או בבאר-שבע, הוא ימשיך להיות שם. זאת שאלה שצריך לתת עליה מענה. אנשים עניים יותר, בדרך כלל איכות הרכב שלהם ירודה יותר, יש להם עבודה קשה יותר, יש להם לנסוע יותר קילומטרז'. 
+
+ לכן תאונות הדרכים זה לא רק עניין של אותה תקלה או אותו אי-ציות לתמרור, שקורה באותו רגע או באותה שנייה. זה גם זה, אבל צריך להסתכל בראייה רחבה על כל המכלול שעומד מאחורי תאונות הדרכים. תאונות הדרכים הן מכה שאנחנו יכולים לדבר עוד פעם ועוד פעם ואחר כך שום דבר לא ישתנה, נגיע בשנה הבאה ונגיד אותם דברים. 
+
+אדוני שר התחבורה, עזוב חילוקי דעות – דבר שאוהבים להזכיר אותו במעמד כזה; יש לך הזדמנות לחשוב רחב יותר, לא להישאר תקוע. אומנם אתה שר התחבורה וממונה על התחבורה, אבל תן ראייה רחבה יותר, גם לשאלה החברתית, גם לשאלה של מקומות עבודה, גם לשאלה של איכות כלי הרכב, לכל השאלות האלה. השאלה של העייפות, של אדם שעובד עשר שעות בעבודה פיזית קשה, אתה לא יכול לדרוש ממנו הרבה – אני כמובן דורש ממנו, אבל זה מועד לפורענות. לכן, לצד כל הסיבות שמזכירים חברי חברי הכנסת, צריך להסתכל על ההיבט החברתי-כלכלי שיכול להאיץ או להאט אפשרויות של תאונות דרכים. 
+
+ כבר הרבה שנים אני עוסק בעניין הזה, גם מתוך ההתנסות האישית שלי, כבן של משפחה ששכלה אחד מבניה, שניים מבניה, בתאונת דרכים, אח ובנו. הנושא הזה בשבילי הוא לא רק נושא שאני מדבר עליו מעל הדוכן, הוא נושא אישי, שגם מלווה אותי בבית, עם הבנים של אותו אח. 
+
+לכן אני מפציר בכל מי שמחזיק בהגה הזה – ההגה הזה תרתי משמע, ההגה של המשרד וההגה שעל הכביש – שיתייחס לשאלה הזאת ברצינות, תוך פתיחת יריעה רחבה יותר, לא רק להיצמד, אם העונש יהיה שלילה של חודשיים או של שנתיים. זה לא רק זה, זה הרבה מעבר לזה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך. חבר הכנסת שאול מופז, אחרון הדוברים. אחריו – תשובת השר. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, היום הזה, שהוא היום הלאומי לבטיחות בדרכים, להערכתי הוא יום חשוב מאוד במדינת ישראל. ראשית, אני רוצה לברך על התוצאה של השנה. התוצאה של השנה, נכון להיום, היא פחות כ-20% הרוגים יחסית לשנה שעברה. על פני השנים אנחנו רואים ירידה. הירידה הזאת היא פרי מאמץ כולל, לא של איש אחד – אני גם רוצה לברך את השר לביטחון פנים לשעבר, ידידי אבי דיכטר, שיחד עשינו, בשלוש השנים שבהן כיהנו בתפקידים, מאמצים גדולים מאוד שנגעו לצמצום ההרג והקטל בכבישי ישראל. 
+
+אני כשלעצמי נטלתי את התפקיד הזה כדגל מרכזי, ואני שמח לראות שהשר ישראל כץ המשיך במגמה הזאת של השקעה בתחום הזה של הבטיחות. בסופו של דבר זוהי משימה לאומית, ועלינו לעשות הכול על מנת להקטין את הקטל. 
+
+גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אנחנו חייבים לעשות מאמץ עליון לרתום את המערכת המשפטית למאמץ הכולל, למאמץ המערכתי. לי יש תחושה שהמערכת המשפטית יכולה לסייע יותר לכל אותם גורמי אכיפת החוק – בכל אותם חוקים ותקנות שיכולים להיות לעזר לכל אלה שעוסקים במלאכה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת של היום הלאומי לבטיחות בדרכים ולפנות למערכת המשפטית במדינת ישראל ולומר לה: תסייעו לאלה שהאחריות מוטלת על כתפיהם, על מנת שיוכלו להציל יותר ויותר חיים מדי שנה. 
+
+כאשר מסתכלים על מיקומה של ישראל בנושא של בטיחות בדרכים, פעם היינו במקום יחסית נמוך, ומשנה לשנה אנחנו מתקדמים יותר ויותר יחסית למדינות המערביות. 
+
+ אני רוצה להדגיש את הסוגיה של ההשקעה בחינוך, שדיברה עליה חברת הכנסת רונית תירוש. בעיני, גברתי היושבת-ראש, כמי שהיתה שרת החינוך וסייעה לי מאוד בתפקידי הקודם כשר התחבורה, בהדגשת העניין הזה במערכת החינוך – בעיני הסוגיה הזאת, אחרי הסוגיה המשפטית, היא אולי הסוגיה הראשונה במעלה. הכול מתחיל ונגמר שם בחינוך, מהגיל הרך, דרך בתי-הספר, דרך התיכון, ובוודאי בבתי האולפנא היותר גבוהים במדינת ישראל. התוכניות ארוכות הטווח שהוכנו בזמנו הן אבן היסוד ביכולת שלנו להשקיע כל שנה מחדש, לראות את האופק באופן שיש בו תוכנית ויש אסטרטגיה ולא ממציאים את הגלגל כל בוקר מחדש. 
+
+חבר הכנסת מוחמד ברכה דיבר כאן מדם לבו, ואני רוצה לומר לך: הנתונים שאני מכיר, וסיכמתי אותם בסיום תפקידי כשר התחבורה – אנחנו השקענו ברשויות ובקרב האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, יחסית לאוכלוסייה היהודית, בשלוש השנים שהייתי מופקד על המשרד, ב-30% יותר, ואני חושב שהתוצאות האלה, שרואים היום ירידה משמעותית של נפגעים במגזר הערבי, בקרב האוכלוסייה הערבית, הן פועל יוצא של השקעה, ואני בטוח שהמגמה הזאת נמשכת. 
+
+ביום כזה כל אחד ואחת מהיושבים כאן בכנסת ישראל כואב על כל אחד שנהרג או נפצע בתאונות הדרכים בשנה האחרונה, אבל יחד עם זאת, אנחנו גם יודעים שמספר הנפגעים הולך ונעשה נמוך יותר.
+ 
+אני רוצה מעל הבמה הזאת לחזק את ידי כל האנשים שעוסקים בכך – זו הצלת חיים – ולאחל לכולנו שנדע להיות גם סבלניים וגם סובלניים, אבל לעמול כל יום מחדש על מנת שנוכל בכל בוקר לומר לעצמנו שביום שחלף עשינו את המירב והמיטב על מנת להציל חיים בישראל. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. אדוני השר.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין הפתיע אותי בתחילת הדיון כשקרא לי לשאת דברים שהם בעצם הדברים שהייתי צריך להשיב עכשיו על ההצעות לסדר-היום, ואכן אמרתי את עיקרי הדברים שבהם אנחנו עוסקים, וכן מגוון הגופים שמטפלים במאבק בתאונות הדרכים. כרגע אוסיף, בתגובה על שאלות שהועלו כאן על-ידי חבר הכנסת חמד עמאר וחברת הכנסת רונית תירוש, יושבי-ראש השדולה למאבק בתאונות הדרכים בכנסת, חבר הכנסת זאב בילסקי, חבר הכנסת נסים זאב – שלא נשא דברים – וחבר הכנסת מוחמד ברכה. אני מבין שחבר הכנסת שאול מופז דיבר במקום חבר הכנסת זאב בוים. כל אחד מהדוברים הציג את הדברים החשובים מנקודת הראות המיוחדת לו. ביחד זה יוצר פסיפס של התייחסות כוללת לדברים שקורים, להשתקפות של המציאות ולדברים שלדעת חברי הכנסת – גם בדיון הזה – יש לעשות כדי להעמיק ולהרחיב את המאבק בתאונות הדרכים.
+
+היום הזה, היום הלאומי למחויבות לבטיח��ת בדרכים, נועד למקד את תשומת הלב של המדינה כולה לנושא הבטיחות בדרכים, ומקומה של הכנסת הוא מקום מרכזי ביום הזה. נושא הבטיחות בדרכים הוא קונסנזוס שמקיף את כל אוכלוסיית מדינת ישראל ללא הבדלים של דת, מגדר, עדה והשקפת עולם. 
+
+משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מוביל את המאבק בתאונות הדרכים. המערכה לבטיחות הנהגים, הנוסעים והולכי הרגל אינה פוסקת לרגע ומחייבת פעולות רבות בתחומים שונים ומגוונים. 
+
+ מאז קום המדינה נהרגו בתאונות דרכים 30,433 אזרחים, תושבים ישראלים, בכבישי הדמים. מספר ההרוגים בכבישים עולה על מספר ההרוגים בכל מלחמות ישראל ומחייב אותנו להקדיש את מיטב המשאבים החומריים והנפשיים למאבק הזה. 
+
+ תרבות הנהיגה בישראל היא אחד הגורמים המרכזיים לתאונות דרכים – חוסר הסבלנות והסובלנות, נהיגה בריונית, עקיפות מסוכנות, נהיגה במהירות גבוהה ועוד התנהגויות רבות מועדות לפורענות נצפות חדשות לבקרים על כבישי ארצנו. נהגים רבים הנוהגים בצורה פרועה בוודאי מניחים כי להם לא יקרה כלום. התפיסה "לי זה לא יקרה" אינה עומדת במבחן התוצאה, ושורות המוות על הכבישים מוכיחות זאת פעם אחר פעם. 
+
+היום הלאומי למחויבות לבטיחות בדרכים עומד השנה בסימן נהגים צעירים. מניין ההרוגים בקרב הילדים, הנערים ובני-הנוער מקום המדינה עולה על 4,500 חללים. אין הורים במדינת ישראל שהנתון הזה לא מטריד אותם ומזעזע אותם ומטיל עליהם חובה להבטיח את שלום ילדיהם על הכביש. 
+
+ חלק מהתאונות של הצעירים ניתנות למניעה. תופעות כמו נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול – במיוחד אלכוהול – התפרעות על הכביש, חריגה מהמהירות המותרת וביצוע עבירות תנועה שונות, חייבות להיפסק. אין די בחוקי המדינה ובאכיפה מוקדמת. הורים צריכים להיות משוכנעים כי ילדיהם ינהגו בבטחה, ולא – לא ירשו להם לשבת ליד ההגה. 
+
+מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עולה כי 70% מתאונות הדרכים קשורות בביצוע עבירות תנועה על-ידי נהגים צעירים – מספר גדול פי כמה וכמה מעבירות תנועה שבהן מעורבים שאר הנהגים. אנחנו חייבים לשים לזה סוף. 
+
+בנושא האלכוהול, ההופך למכת מדינה של ממש בקרב הצעירים, אני דוגל במדיניות של אפס סובלנות כלפי נהיגה של צעירים תחת השפעת אלכוהול. אנחנו נקדם חקיקה בנושא, וגם נתמוך בחקיקה שיוזמים חברי הכנסת, ואני בטוח שהכנסת תתגייס למניעת התופעה – שהפכה למכת מדינה, למגפה – ולהצלת חיים על הכבישים. 
+
+נוסף על כך, אנחנו משקיעים משאבים רבים בחינוך, בהסברה, במניעה, באכיפה ובקידום חקיקה שתסייע לצעירים לאמץ תרבות נהיגה בטוחה שתוכל לשנות את המציאות על כבישי ארצנו. כמו כן, אנחנו מקיימים מול משרד המשפטים מערכת דיונים כדי להביא להחמרה בענישה על עבירות תנועה משמעותיות בצורה שתרתיע ותמנע הישנות המקרים. 
+
+מעל הבמה הזאת חשוב לציין כי לנו, נבחרי הציבור, יש חובה יותר מלכל אזרח במדינת ישראל לציית לחוק ולשמש דוגמה אישית. 
+
+ בהזדמנות הזאת אני רוצה לשוב ולברך את חברי הכנסת שיוזמים הצעות חוק ומעלים על סדר-יומה של הכנסת הצעות שנועדו לסייע במלחמה בתאונות הדרכים. אני מקווה כי המאמצים המרובים של כל העוסקים במלאכה יישאו פירות ונוכל להציל חיים על הכבישים, והרי כבר אמרו רבותינו שכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו.
+
+בהמשך לדברים שנאמרו כאן, גברתי היושבת-ראש, אנחנו אכן משקיעים בתנופת פיתוח של תשתיות, ולא רק בגוש-דן, אף-על-פי שב��חלט צריך לפתור את בעיית הגודש והצפיפות בגוש-דן ובערים הגדולות, אלא גם בחיבור הפריפריה בכבישים אסטרטגיים, בשיפור צמתים, במחלפים וברשת רכבות שנרחיב לדרום ולצפון, על מנת שיוכלו לנסוע בבטחה ובמהירות גם מהמקומות האלה אל מרכזי האוכלוסין בישראל וגם בין המקומות. ידוע שהרכבת והתחבורה הציבורית, בהפעלה נכונה, יכולות לשמש אלטרנטיבה לשימוש ברכב פרטי בנסיעה לעבודה או למקומות מוגדרים, וחוסכות ומורידות משמעותית את היקף תאונות הדרכים. 
+
+אם מדברים על שוויון ועל שוויון בין פריפריה למרכז – קודם כול שוויון בתשתיות. זה הדבר שמביא את השוויון הכי גדול, משום שהאיכות והפוטנציאל נמצאים בכל מקום באותה מידה. ברגע שמצטמצם הפער התחבורתי-התשתיתי, מצטמצמים גם כל הפערים האחרים, אם זה בחינוך, בעבודה, בבריאות, בתרבות ובכל דבר אחר. אם אדם יכול לנסוע לגליל ומהגליל, לעבוד פה ולגור שם או להיפך – ואותו הדבר בנגב ובכל אזור מרוחק – זה מרחיב את אזורי הביקוש, זה מעלה את רמת החיים, זה מאפשר השקעה בתשתיות של מפעלים ושל תעסוקה. 
+
+חבר הכנסת מוחמד ברכה דיבר – האמת היא שזו נקודת מבט מאוד מעניינת, הייתי אומר שאפילו מרקסיסטית – על לנתח את התחבורה מבחינת דרך החיים של המשתמשים בתחבורה. אבל אני יכול להביא נתון שעליו אין מחלוקת, כי אני לא בטוח באמת מה נובע מעייפות, מה נובע מהתפרעות ומה נובע מדברים אחרים, ויש מחקרים שעוסקים בדברים. אם יש תחום שבו – זה לא המגזר היחידי שמקופח, אבל התחום שבו המגזר הזה מקופח בצורה אמיתית זה התחום של התחבורה הציבורית. אם בממוצע משתמשים בתחבורה הציבורית מכלל האוכלוסייה 5 מ-1,000 איש ביום, וכ-2 מיליוני אנשים ביום במגזר הלא-יהודי – הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי, הבדואי – הייתי אומר שזה נע בין אפס לבין חצי בן-אדם בממוצע. 
+
+
+ בגלל חוסר זמינות של תחבורה ציבורית. 
+
+
+ כן, תחבורה ציבורית שצריכה להיות בתוך היישובים. קודם כול להיות. יש יישובים שאין. אחרי זה היא צריכה להיות גם זמינה ובתכיפות מספקת. לא במקרה זה משתלב בעוד נתון, שפוגע במגזר ופוגע בכל המדינה, וזה האחוז הגבוה מאוד של הלא-עובדות באופן קבוע בקרב הנשים הערביות. יש במדינת ישראל רק כ-70%, 72%, משתתפים בשוק העבודה – דבר שפוגע מאוד בכל הרמה הכלכלית, בכל הפרמטרים – – –
+
+ בוא נסכם על חלוקת עבודה? זה מחסור במקומות עבודה – – –
+
+ בסדר, אני אסביר מה אני הולך לעשות. אומנם יעצת לי לעסוק בתחומים שמעבר לתפקידי אבל אני בכ-30 שנה בפעילות הציבורית למדתי דבר אחד: לטפל במה שאני אחראי עליו ולהביע דעה בנושאים אחרים. מה שאני אחראי. ואסביר למה אני אומר את הדברים ומה אנחנו עושים, התחלנו לעשות ונעשה, בשיתוף עם ראשי רשויות במגזר הערבי והדרוזי ובכל המקומות האחרים. 
+
+ מאחר שב-30%, בערך, שבאופן כרוני לא עובדים במדינת ישראל, שליש הוא נשים ערביות – החרדים, נדמה לי, הם 11%; יש ציבור של נכים, יש ציבור אחר, יש סטודנטים וחיילים – אני משוכנע שהכנסת הממד של תחבורה ציבורית זמינה ליישובים הערביים תביא לעלייה דרמטית גם בנושא של עבודת נשים, ועבודה בכלל, בתוך המגזר הערבי. היום לצאת מיישוב, עם כל ה"חאפרים" וכל אלה שלוקחים כספים פי כמה, זה דבר מאוד יקר. מאחר שהוצאו מפעלים, עקב המשבר בענף הטקסטיל והמפעלים המסורתיים – הוצאו מכל המקומות, אבל במגזר הזה, שיש בו שמרנות וצורך בהתאמה בין סוג העסק לבין היכולת לעבוד בו, כמו במגזר החרדי ובעוד מקו��ות, הפגיעה היתה קשה מאוד.
+
+אני הנחיתי את המשרד כבר לפני כמה חודשים להכין תוכנית-אב לתחבורה במגזר הערבי, במגזר הלא-יהודי, ועובדים על זה. בקרוב מאוד גם נציג את זה ונממן את זה. בגלל אופי הבנייה יש מקומות שנצטרך להתאים להם מיניבוסים שיוכלו לנוע בתוך היישובים, בגלל התשתית הצרה. יש מקומות שנצטרך לתקן תשתיות, להכניס תחנות אוטובוס; יש מקומות שייכנסו אוטובוסים. בכל המכרזים האזוריים בנושא של הפעלת אשכולות וקווים ההנחיה היא לשלב מתוך המגזר הערבי את היישובים בתוך התוכנית. ואני עוקב ואני מתכונן גם בקרוב לבקר ביישובים, כדי לראות איך הדברים מתקדמים.
+
+כמו שאמרתי בהתחלה, ושמענו את הדוברים, אין מחיצות אידיאולוגיות, אין כאן ויכוחים אחרים, שמלווים כמעט כל דבר בחיינו, כי כולנו רוצים שהשירות יינתן, וכולנו לא רוצים את התאונות שהעדר שירות ותנאים יכולים להביא אתם. זאת חובה של מדינת ישראל לספק שירות ליישובים הערביים, ליישובים הדרוזיים וגם ליישובי פריפריה, שגם שם בחלק מהמקומות – רק כדי לאזן את זה קצת, שלא תשמחו יותר מדי היום: גם ברמת-הגולן המצב היה גרוע לא פחות. יש הרבה יישובים דרוזיים ויישובים יהודיים שאולי אפילו פעם ביום לא הגיע לשם אוטובוס. מאחר שאנחנו צריכים לתת שירות לכולם עשינו שם תוכנית מיוחדת, בשיתוף המועצה המקומית, שהולכת להעלות בצורה דרמטית את השירות הזה, תוך שילוב האוטובוסים הצהובים. גברתי שרת החינוך לשעבר, אחרי שהם מסיעים תלמידים בבוקר הם לא בשימוש, ואנחנו רוצים גם לשלב אותם, והמועצה לקחה על עצמה אחריות לעשות את הדברים. 
+
+ יש גם אזורים אחרים כמו משגב. הכנסנו גם לרהט תחבורה ציבורית. בהתחלה הדיווחים היו מאוד אופטימיים, אני חייב ללכת לבדוק את זה, כי הטלפונים היחידים שאני מקבל הם מאותו אחד ששני הקווים מגיעים ליד הבית שלו, והוא אומר: תפסיק את זה, זה עושה לי רעש. אני יודע שנעשה שימוש בדבר הזה, וזה מראה שהצורך קיים. 
+
+אנחנו גם, בעקבות דיון בבג"ץ והחלטות מלפני שנים – ועדת השרים בראשות אבישי ברוורמן בנושא המגזר הלא-יהודי אימצה החלטה מתוקצבת, שעל משרד התחבורה לבצע ב-80 ומשהו מיליון שקלים כבישים לבתי-הספר הלא-מוכרים באזור הדרום, ליישובי הבדואים בנגב. אנחנו נעשה את זה. 
+
+ אני גם הוריתי להכין תוכנית למגזר הדרוזי בנושא של תשתיות ותשתיות של תחבורה ציבורית. 
+
+ מהבחינה הזאת אני אתרום את חלקי, כמובן בסיוע שלכם ושל כל הגורמים, לאותו שוויון בתשתיות. אתם רואים את הכבישים ותראו את הרכבות, ואותו שוויון בהיבטים של תחבורה ציבורית שאני חושב שיכול לתרום לו. כי כמו שאמרתי, הכשרון והכישורים והיכולות קיימים בכל מקום ובכל אזור לפחות אותו דבר. יש המון דוגמאות למה קורה כשהכול פתוח ויש שוויון הזדמנויות, וגם כאן תפקידי לתת. כמובן, כשר בממשלה אני בוודאי גם אתרום את חלקי בדיונים בתחומים שאחרים אחראים עליהם.
+
+אני בהחלט מציע שביום המיוחד הזה התשובה שנתתי, לפי הפרוצדורה – אם מסתפקים בה, בהחלט יש כאן שילוב של המציעים ושל המשיב, שכולנו רתומים לאותה מטרה: לקדם את המאבק בתאונות הדרכים.
+
+
+ תודה רבה. אדוני השר, כיוון שהדיונים כבר התקיימו בוועדות וזה יום לציון של נושא כל כך חשוב, אנחנו נסתפק בדברי השר.
+
+
+
+ ["דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' ט"ו, עמ' 2179.]
+
+ נעבור לדיון על הבנייה בהתנחלויות. חבר הכנסת חיים אורון פותח את הדיון, ואחריו יבואו שאר הדוברים.
+
+
+ גברתי ה��ושבת-ראש – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ כפי שאומר המזכיר, חבר הכנסת ברכה, ובצדק, אם מסתפקים בדברי השר לא מצביעים. אבל אנחנו כולנו תומכים במעשים החשובים שהוא עושה, ונדמה לי שבאמת בזה יש קונסנזוס לאומי. סוף-סוף מצאנו משהו שאין עליו מחלוקת. אנחנו עוברים לנושא שבמחלוקת – הבנייה בהתנחלויות.
+
+
+אני מבין, גברתי היושבת-ראש, שמי שבנה את סדר-היום, החליט בהתחלה מים קרים, אחר כך מים חמים, או הפוך. הנושא הבא, לפי דעתי, אם אני זוכר את סדר-היום, גם הוא לא פשוט. הנושא שבו מדובר הוא הצעות לסדר-היום בנושא הבנייה בהתנחלויות. אני רוצה להעיר הערה נוספת מוקדמת: אני יודע שזה גם בסעיף הזה וגם בסעיף הבא – אנחנו נדון על נושא שהוא מאוד חם, ותשובה והצבעה במועד אחר. זה מתכון ברור, גברתי היושבת-ראש חברת הנשיאות, להרוג את הדיונים הללו. ברגע שהם מתנהלים בצורה הזאת, ברור לחלוטין איזה אופי הם מקבלים, ובאחד מימי רביעי יביאו הצעות סיכום ויסכמו אותם. לא שאני צופה שיהיה רוב להצעת סיכום שאנחנו, או סיעתנו תגיש, אלא בכל זאת, אם רוצים שהדיון יהיה רציני, היה צריך לקיים את ההצבעה היום, ויתכבדו ויישארו כל אלה שחשוב להם איזו הצעת סיכום תתקבל.
+
+ גברתי היושבת-ראש, הנושא איננו הבנייה בהתנחלויות, אף-על-פי שזה מה שמופיע בהצעה לסדר-היום וזאת גם היתה העילה הבלתי אמצעית לדיון. הנושא שעומד על הפרק זה 41 שנה הוא אפילו לא נושא ההתנחלות. הנושא שעומד על הפרק הוא המשך הכיבוש של מדינת ישראל את השטחים שנכבשו ב-1967. אגב, על-ידי חלק לא קטן מאלה שהובילו את המהלך זה היה מעשה פוליטי שהתכוון להכריע את ההכרעה, אני רוצה לטעון, ואני אצטט, "קודם כול בתוך הציבור היהודי". 
+
+ גברתי היושבת-ראש, אספר סיפור: אני לא יכול להגיד שנער הייתי וגם זקנתי, אבל הייתי אז מזכיר צעיר של הקיבוץ הארצי. בשנת 1970 היתה היאחזות של "השומר הצעיר" ברמת-הגולן, היאחזות נח"ל גשור. לא במקום של קיבוץ גשור היום, אלא נח"ל גשור היתה – מי שמכיר את רמת-הגולן – לפני התלים, אל פני האויב. היתה שם הפגזה, ובעצם היישוב פחות או יותר נמחק. 
+
+
+ תלים בתי"ו ולא בטי"ת. 
+
+
+ נכון, תודה על ההערה. היתה הפגזה, גם נהרגה חיילת, ואני, כמזכיר של הקיבוץ הארצי, באתי. בעודי מסתובב שם מגיע הליקופטר, ובהליקופטר מגיע לא אחר מאשר שר הביטחון דאז. ואני ככה די – אני מודה, הייתי די צוציק, ואני די בדחילו ורחימו שואל אותו: אדוני שר הביטחון – הוא שאל אותי מה קרה וכל מיני דברים כאלה – תגיד, למה שמתם את ההיאחזות הזאת פה? אז בסגנון הדייני המפורסם הוא אמר לי: נגדכם, שלא תחשבו שאפשר מפה לזוז. יכולתי לתת עשרות דוגמאות מהסוג הזה. אגב, אלה שהתחילו את מעשה ההתנחלות בראשיתו אמרו את זה בגלוי: אנחנו קובעים עמדות, כלפי היהודים וכלפי הערבים.
+
+ ולכן, המחלוקת על ההתנחלות איננה מחלוקת על אם כן בונים או לא בונים וכמה בונים, היא על השאלה מה יהיה עם השטחים. 
+
+ מבחינה מסוימת, מפעל ההתנחלות זכה להישג ענק, כי אין כמעט תוכנית שלא מדברת – עכשיו קוראים לזה בלשון יותר טובה, swap – שהמקומות האלה – אגב, בחלק לא קטן מהם, אני, ואם מותר לי להסגיר את יושבת-ראש הישיבה, גם היא, הפגנו, ואנחנו אומרים היום שהם יישארו בגבולות מדינת ישראל; בהר-חומה, בירושלים, במעלה-אדומים ובגוש-עציון. הפגנו נגדם, ואנחנו היום מבינים שכנראה בכל הסכם חלק מהמקומות הללו יהיו במסגרת חילופי שטחים והם יישארו בתוך מדינת ישראל, לא על-פי השקפתי המקו��ית אלא מתוך איזשהו תהליך, די כואב לפעמים, של הכרת המציאות.
+
+ אבל לא זה מה שעומד עכשיו על הפרק, גברתי היושבת-ראש. לא בזה עוסקים עכשיו. אנחנו עוסקים בשאלה מה ממשלת ישראל רוצה עכשיו. אז יש "דרגות בקודש". יש המאחזים הלא-חוקיים. אגב, זאת הגדרה שלנו, שממשלת ישראל אמרה שהוא לא חוקי. זאת לא הגדרה של גולדסטון, זו לא איזו הגדרה של איזה טריבונל בין-לאומי שונא יהודים. ממשלת ישראל, על-פי המנדט הנתון בידיה, קבעה על-פי דוח טליה ששון – 105; יש 22 או 24 – אני לא זוכר את המספר המדויק – שהתחייבנו לכל מיני גורמים בין-לאומיים שאותם נוריד, שלגביהם לכאורה אין מחלוקת. ואז מה אומרים לנו אנשים שיושבים שם? הכול היה ברשות הממשלה, ידעו את זה, מה פתאום? השרים נתנו לנו את זה, השר ההוא לחש לנו ככה.
+
+ גברתי היושבת-ראש, את ואני, אני חושב שאנחנו לא היחידים באולם הזה שידענו שכל הזמן זה התנהל ככה. עכשיו באים ואומרים לנו: למה אתה משמיע אמירה פוליטית נגד ההתנחלות? כל המעשה הזה הוא מעשה פוליטי. כל המעשה הזה מטרתו להכריע את המחלוקת בתוך החברה הישראלית מה תהיה דמותה של הארץ. לכן, לפחות את הנימוק הצבוע הזה תורידו מסדר-היום. זה מה שעשו מהתחלה. 
+
+ כשהרב לוינגר הלך להקים את ההתנחלות הראשונה במלון "פארק" בחברון, הוא עשה את זה – מה לעשות, זאת ההיסטוריה של העם היהודי – עם אלון נגד דיין. היינו שם. כי אלון אמר: אני רוצה תוכנית-אלון שבתוכה חברון, ודיין היה נגד. וכשאז בתמימותנו התרוצצנו – מה פתאום? הוא תמך בנו, הוא לא תמך בנו. אבל מה, הקרוונים – אז היו לא קרוונים, היו בטונדות של צה"ל – הגיעו לשם ברוח הקודש? וכך זה נמשך. כשמישהו רצה להילחם במישהו, הוא בנה את אפרת, ולכל שר היה המבנה שלו, ולכל תוכנית היה המבנה שלה, אבל אנחנו היושבים בציון – זה כמו שבצבא היו לנו בזמנו מפות שקף. זה כמו שלקחו את המפה של אלון, על המפה של דיין, על המפה של בר-לב ז"ל, על המפה של עופר – כי עופר, השר לשעבר, אמר: מעלה-אדומים זה אני. ואז מישהו אחר אמר לו: מה פתאום? אני נגד מעלה-אדומים, אבל אני בעד אפרת; אני נגד אפרת, אני בעד עופרה; אני נגד עופרה, אני בעד בית-אל, וכו' וכו' וכו'. הסוף הוא התמונה – וכשבא הליכוד לשלטון הוא אמר: רגע, אנחנו הכול, ובעיקר – נסתום את כל המקומות שבהם יכול לעבור איזשהו פתרון. אלון רצה צינור, סליחה, מעבר בין ירושלים ליריחו? נסתום את המעבר. הקמנו שם יישובים. הוא רצה גב ההר? נעשה בבקעה. הוא רצה בקעה? נעשה גב ההר, וכו' וכו'. 
+
+ אבל הכול מלחמות יהודים, הכול מלחמות יהודים, ובדרך גם ערבים, כמובן. מהערבים לקחו את הקרקעות, הפקיעו את הקרקעות, בהתחלה לצורכי ביטחון, ואחר כך פתאום התברר – זה לא ביטחון, זה משהו אחר, וכו' וכו'. הכול רשום בספר דברי ימינו בעת האחרונה, לא האחרונה – 40 וכמה שנים. 
+
+ אבל עכשיו מה עוד צריך לקרות כדי שנבין – ושלא יספרו לי בשקט, אדוני השר. זה בדיוק אתה – מה לעשות – השר שיושב כאן עכשיו, אני מבין, על-פי סידור העבודה של הממשלה. 
+
+
+ אני יושב בכבוד, אבל נתבקשתי להחליף את חברתי השרה סופה. 
+
+
+ אז אני אומר: אתה יושב פה, תודה על הכבוד, אבל ככה זה יצא. 
+
+
+ נתקעת אתי, מה אני יכול לעשות? 
+
+
+ברצון רב, תאמין לי. אתה יודע שאני אוהב את התקיעות הזאת. ועכשיו באים ואומרים, בשקט: תירגע. אנחנו כבר הסכמנו להקפיא את הכול, אנחנו רק לא אומרים את זה. אז אם הסכמתם להקפיא, מה האמריקנים רוצים מאתנו? הסכמנו. אם אמרתם להם – תגידו גם לנו. אז השר עושה תנועות כאלה. אני לא יכול לצטט מעל לדוכן הזה מה בעצם הימים האלה לוחשים אנשים מאוד מרכזיים בממשלה שלך מצד אחד, ואריה אלדד אומר את זה מצד שני, ואני רוצה לשמוע את זה מכם. יעלה לפה ראש הממשלה, לא מישהו אחר, ויגיד: אנחנו, המדיניות שלנו – איך הוא אומר? ריסון. 
+
+
+ ג'ומס, אתה מוכן להגיד לנו מי אמר לך את זה?
+
+
+ לא. בשקט אני אספר לך. 
+
+אומרים לי: ריסון. כמה מרסנים? אז אומרים: 3,000, 4,000, אבל קרה משהו נורא. השתנה. לא מוכנים יותר לקנות את הבלופים שלנו. לא מוכנים יותר לקנות את הבלופים שלנו. ואז – עזבו אותי מהפריץ, סליחה על הביטוי, עזבו אותי מהעולם. תגידו לנו, תגידו לציבור: אתם מקפיאים את ההתנחלויות? אתם מקפיאים את ההתנחלויות מתוך כוונה להיכנס למשא-ומתן, ובו לפנות התנחלויות עד למקום הזה והזה? נתווכח עד איפה. או משום מקום? או שלא? 
+
+ לכן, הוויכוח – אני לא במקרה – – – 
+
+
+ לא. היו שתי אפשרויות, התשובה האחרונה היא הנכונה. 
+
+
+ לפנות כמה כפרים ערביים אנחנו רוצים. 
+
+
+ אדוני השר, אם תשובת הממשלה היא שהתשובה היא: לא, אנחנו לא מקפיאים – – – 
+
+
+ אנחנו מגבילים, לא מקפיאים; מגבילים לפרק זמן. סליחה: מוכנים, הודענו, מוכנים להגביל את הבנייה ביישובים לפרק זמן מוגבל שאורכו טרם נקבע. 
+
+
+ חבר הכנסת אורון, אתה קיבלת פה את ההצהרה הכי ברורה של הממשלה – – –
+
+
+ לפי דעתי, צריך לדווח את זה לתקשורת. לפי דעתי יש פה כותרת, שהמשמעות – – –
+
+
+ עוד לא שמענו שביבי אומר.
+
+
+ ג'ומס, כעיתונאית לשעבר: יש פה כותרת. 
+
+ לפי מיטב ידיעתי – – – 
+
+ הציפורים מצייצות. 
+
+
+ שום ציפורים. אדוני השר בגין, כנראה יש פה מקהלת ציפורים, והמקהלה מאוד לא מסונכרנת. אבל מילא שהיא לא מסונכרנת באוזני, אני מתחיל לחשוד שהיא גם לא מסונכרנת באוזניך, ואז גם אתה תתחיל לדאוג. 
+
+ יכול להיות. השאלה במקהלה הזאת של הציפורים, מיהו הבולבול.
+
+
+ היות שזאת מקהלת בולבולים, היות שזאת להקת בולבולים, אז נשאיר את זה בשאלה. 
+
+
+חבר הכנסת אורון, תודה רבה. חברת הכנסת אורית זוארץ, שלוש דקות. יש הרבה דוברים, אנחנו נהיה מאוד מדויקים בלוח הזמנים.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, כבוד השר, אחרי דבריו של חברי חיים אורון, אני אתייחס לנושא מנקודת מבט נוספת, אולי, ולא רק על עתידם של ההתנחלויות והמאחזים הבלתי-חוקיים. אני חושבת שאנחנו בכנסת צריכים לדון על עתידה של מדינת ישראל, על צביונה, על אופיה. לא רק המבחן שלנו על-ידי אומות העולם, אלא המבחן שלנו צריך להיות בראש ובראשונה בעיני עצמנו.
+
+קשה להתייחס לנושא הזה מנקודת מוצא של התחשבנות וחשבונאות, מה היה? מי אמר ומי בנה? מי לא בנה? הפנים שלנו צריכות להיות מופנות כלפי העתיד. לצערי הרב, הפנים האלה לא ממש – המבט הזה כלפי העתיד לא ממש בא לידי ביטוי מתוך הממשלה שנתניהו מוביל. מעבר לאחריות של ראש הממשלה והממשלה הרחבה והמנופחת לאזרחי מדינת ישראל, יש לו גם אחריות כלפי המתיישבים, מתנחלים, האזרחים שחיים ביהודה ושומרון. 
+
+אני חושבת שהכנות שלו במקרה הזה נדרשת. אני שמחה על כנותך, כבוד השר, ועל האמת שיוצאת מפיך. אני מצרה על כך שראש הממשלה לא מתבטא בצורה מאוד ברורה כפי שאתה מתבטא. 
+
+
+גיליתי איזה סוד ממלכתי?
+
+
+לא גילית סוד, אבל לפחות שומעים אותך, ואני שמחה שאני שומעת אותך. באמת אנשים שאלו אותי למה אתה לא נשמע ולא מתבטא, אז באמת יש הזדמנות מצוינת לשמוע אותך, את העמדות שלך, את העמדות ��ל שרי הממשלה, את התפיסות האמיתיות, את מה שעומד שם מאחורי ההודעות לתקשורת, הראיונות המאוד נחמדים לעיתונות וההצהרות הנבובות שיוצאות מפיו של ראש הממשלה ומהשרים האחרים. 
+
+
+סיעת קדימה היא בעד הקפאה מוחלטת של כל בנייה בכל היישובים?
+
+
+תראה, כשמישהו מדבר על ריסון, סימן שיש שם איזו התפרעות שיצאה מכלל שליטה. אולי תבחנו את זה בתוך הבית פנימה, לפני שאתם יוצאים עם הצהרות? כי אם צריך לרסן מישהו, סימן שהוא מתפרע. אתה יודע, זה אני – – –
+ 
+
+כדי להבהיר, כמו שהבהרנו בעניין התלים בתי"ו ובטי"ת, המלה ריסון היא תרגום של הביטוי restrained, שבו השתמש נשיא ארצות-הברית בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם ב-24 או ב-26 בספטמבר שנה זאת. זה הכול.  
+
+
+ מה היתה כוונת המשורר? שהכול פה תקין?
+
+ הכול מסודר. 
+
+
+ מה שכן אני רוצה לומר, כדי שהתהליך הזה של עתיד ההתנחלויות והיישובים ביהודה ושומרון יהיה ברור, הציפייה שלנו היא שראש הממשלה יהיה ברור, שידבר בקול אחד ברור וחד – ולא כמו כל אותם כבישים שעלו מיליארדים למשלם המסים והם פרוסים ברחבי יהודה ושומרון והם מובילים לשום מקום. כדי שהתהליך הזה יוביל אותנו לאן שהוא צריך לקדם ולפתוח – הדבר הראשון זה להיות כן וישר לפחות בהצהרות הפומביות. תודה. 
+
+
+כמה קילומטרים נסללו כששרת החוץ היתה ציפי לבני? כמה קילומטרים כביש? 
+
+
+ נסללו ונקטעו, כמו המצב המדיני וכמו הממשלה הזאת. 
+
+
+כיוון שחבר הכנסת דוד רותם קרוב לדוכן, חבר הכנסת כבל, אתה תאפשר לו לדבר לפניך שלוש דקות ואחר כך אתה. ברשימה שבידי אתה רשום לפניו, אבל אנחנו לא נעסוק בזוטות אלא בעיקר. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, צריך לדאוג למדינת ישראל, אין ספק. חברת הכנסת זוארץ צודקת בהחלט. כדי לדאוג למדינת ישראל הגיע הזמן שאנחנו נבדוק את העובדות ונראה שהמרמה שאומרת שההתנחלויות הן מכשול לשלום היא אמרת שקר שמשמשת אך ורק את שונאי ישראל. 
+
+רבותי, ב-1967 – – – 
+
+אולי לא מכשול, אולי תגיד לנו איך זה עוזר. 
+
+
+ אל תפריע לי, מולה. 
+
+
+חבר הכנסת מולה, תיכף יש לך שלוש דקות כדי לשאול אותו את השאלה. 
+
+
+1967, אין כיבוש, אין התנחלויות, אין מתיישבים, אין שום דבר. מדינות ערב, כולן יחד, מתארגנות להילחם במדינת ישראל. איפה היו הפלסטינים עד 1967, כשהם רצו מדינה? אז הם הצהירו, באמנת אש"ף, הם הצהירו בסעיף 24: אין לנו תביעות קרקעיות באזור יהודה ושומרון ורצועת-עזה. אז קודם כול בואו נשים את הנקודה הזאת על השולחן. אין קשר בין משא-ומתן לבין התיישבות. אין קשר בין שלום לבין התנחלויות. אין קשר. עכשיו, באים הפלסטינים ומצליחים לבלף את כל מדינות העולם והם אומרים: רבותי, גונבים לנו את המדינה. 
+
+ רבותי היקרים, שתי ממשלות בישראל, האחת ממשלתו של מנחם בגין, זיכרונו לברכה, והשנייה ממשלתו של אהוד אולמרט, כאשר הן הגיעו להסכמים – אהוד אולמרט בלי הסכם – הן ידעו לפנות אלפי מתיישבים מבתיהם ולמסור את השטח. גם ביהודה ושומרון, ואני מקווה שלא נגיע לזה, אם יהיה הסכם שיחייב פינוי התיישבות, אז יפנו התיישבות. האם זה אומר שבגלל זה אסור לבנות היום? האם זה אומר שצריך למנוע התפתחות טבעית של אנשים שרוצים להגדיל את הבית שלהם?
+
+ עכשיו אני שואל יותר מזה, האם כאשר אנחנו נגיע להסכם שלום ידרשו הפלסטינים כמו שדרשו הגרמנים, "יודנריין", מדינה נקייה מיהודים, כי יהודים אסור להם לגור במדינה הפלסטינית? מה הבעיה? מה יקרה? הרי אתם כולכם רוצים שלום ואין לכם בעיה שאני אגור תחת השלטון שלכם. למה למנוע ממני לבנות בית? למה למנוע ממני להרחיב את הבית? 
+
+התשובה לכך היא אחת: אתם לא רוצים שלום. אתם, הפלסטינים, רוצים להמשיך במלחמה הזאת למשך שנים, והתירוצים שלכם לא לנהל משא-ומתן זה ההתנחלויות. את הבלוף הזה צריך להפסיק. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת רותם, אם אתה תהיה אזרח פלסטיני, נציע אותך לראש ועדת חוקה בפרלמנט הפלסטיני. 
+
+
+ אי-אפשר, מפני שהם לא מוכנים שיגור שם יהודי אחד. 
+
+
+אם ישאלו אותנו במדינה הפלסטינית, נמליץ עליך שתקבל אזרחות שם. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני עומד להגיד אמירה שאני חושב עליה הרבה זמן. היא קשה לי, היא כואבת לי, אבל למרות כל אשר אני רוצה לומר, אני לא ארים ידיים. כן, המתנחלים ניצחו. אני אומר את זה מנקודת המבט שלי, כי אין דבר שיותר מונע כל סיכוי להסכם כזה או אחר – ואני מדבר על הצד הישראלי, ואינני נוגע כלל וכלל בצד הפלסטיני, שהוא יש לו, ברוך השם, מספיק משלו. אבל כשאני בא ומסתכל על הצד הישראלי – ואני אומר לך, גברתי היושבת-ראש: מי שמסתובב היום ביהודה ושומרון ורואה את מה שקורה שם – המצב הוא כמעט בלתי הפיך. במשמעות שאם לא יהיה מנהיג ישראלי שיקום ויחליט באופן הכי ברור, באופן הכי קשה, שאיננו משתמע לשתי פנים, בלי משחקים – – –
+
+
+באופן גזעני, באופן גזעני, תגיד – – – 
+
+
+ בלי משחקים, בלי לשחק – –
+
+
+ באופן גזעני – – –
+
+
+ – – משחקים של מאחזים. מאחזים בלתי – – –
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, יהיו לך שלוש דקות. חבר הכנסת – – –
+
+
+– – – יהודים. גזען שכמוך. גזען.
+
+
+ תודה. אתה רשאי לומר זאת שוב.
+
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, יהיו לך שלוש דקות להגיד את מה שעולה על דעתך.
+
+
+– – – כי אתה גזען. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+רק יהודים אתם רוצים לגרש. רק יהודים.
+
+
+ תודה. תודה.
+
+
+זה היהודים דורשים, מה לעשות.
+
+
+היהודים דורשים כי היהודים חזרו לארץ שלהם. – – – זו הארץ שלנו.
+
+ חבר הכנסת בן-ארי, אני אוריד מזמנך כדובר, אז כדאי לך לא להתערב עכשיו.
+
+
+ וחבר הכנסת בן-ארי, אני אומר לך שוב: זה המצב. כל עוד ההתנחלויות שם לא יהיה כאן שום סיכוי להגיע להסדר. שרי חוץ יכולים להסתובב כמה שרוצים במטוסים, אובמה יכול לדבר כמה שהוא רוצה, וכל עוד לא יהיה המנהיג הישראלי – –
+
+
+ שיגרש יהודים.
+
+
+ – – שיעשה את המעשה, לא נגיע לפתרון באזור. 
+
+
+ פתרון סופי ליהודים.
+
+
+ אז זה נותן לנו הרבה מלים, לנו הפוליטיקאים מימין ומשמאל, אבל המדינה הזאת הולכת ומאבדת את דעתה, את צלמה. כי כל עוד אנחנו – – –
+
+
+חבר הכנסת כבל, לפני שהיו התנחלויות היה הסדר?
+
+
+אני, חבר הכנסת אלדד, אני מאוד מכבד אותך – אתה יודע, אני מתנצל שבא מישהו יותר ימני ממך – אבל אני בכל זאת אתייחס אליך. אני אומר לך את זה כך: תראה, אני כאן דן על ההתנחלויות, לא על הצד הפלסטיני. אם אני צריך לדבר על הצד הפלסטיני, אני צריך עוד יותר משלוש דקות. אבל אני הרי עוסק בנו, היהודים. אלה הבעיות שלנו, אלה הצרות שלנו. אני לא עושה או אומר משהו בגלל שאני חושב – האם אני מרמה את אובמה? אני עובד על אובמה? אני עובד על הפלסטינים? חברים יקרים, זה שלנו. זו המדינה שלנו, זה העתיד שלנו במקום הזה. ואני עושה כל דבר ואומר כל דבר מתוך נקודת מבט שלנו. ומה אתם רוצים שאני אגיד, מה, הפלסטינים? מה, הם צדיקים? אף אחד מהם לא מתקרב – – –
+
+
+חבר הכנסת כבל.
+
+
+ אני כבר מסיים. – – – א מתקרב לעניין הזה של להיות מומלץ על-ידי להיות מל"ו צדיקים. אבל זאת לא השאלה. כי ברור לי שאם שם לא ייעשה מעשה של הקמת מנהיגות אחת שתדע לעמוד מול מדינת ישראל, גם מהצד ההוא לא יקרה כלום. אבל כיוון שאנחנו צריכים קודם כול להתמודד עם בעיותינו שלנו, אני אומר את זה כאן באופן הכי ברור: שרי חוץ אמריקנים וראשי ממשלה לשעבר של בריטניה יצטרכו להסתובב עוד הרבה עד שיקום אצלנו המנהיג שידע לעשות את המעשה ויציל אותנו מעצמנו. תודה.
+
+
+תודה רבה לך. חברת הכנסת חנין זועבי.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, צריכים אולי להגיד שעמדתה הרשמית של ממשלת ישראל היום בנוגע להתנחלויות ולמתנחלים משקפת את עמדתם של המתנחלים עצמם, אולי יותר מאשר היא משקפת את עמדתו של קונסנזוס ציוני, שהוא ימני כשלעצמו. צריכים גם כן להדגיש שמרכז הכובד בסוגיית ההתנחלויות הוא ההתנחלויות סביב ירושלים, ייהוד ירושלים, קביעת עובדות בתחומי ירושלים רבתי, וגם בסוגיה זו ממשלת נתניהו מבטאת דעות יותר ימניות אפילו – וזו פעם ראשונה שאני חושבת ככה, אבל אני חושבת שיש גם בסיס עובדתי לחשוב ככה – ימניות יותר מהקונסנזוס הציוני, שאפשר לשנות אותו בסוגיה הזאת.
+
+הפנים של המתנחלים האלימים, משמידי היבולים ועוקרי העצים, הם הפנים האמיתיות של הממשלה. וטייטל איננו עשב שוטה. טייטל והספר "איך להרוג גויים" הם האידיאולוגיה היחידה שיכולה לצמוח מההתנחלויות, מגוזלי האדמות ועוקרי העצים ומרביצי הילדים, הגברים והנשים. ואת זה העולם כבר יודע, אבל הוא שותק. 
+
+ראש הממשלה צריך לדעת שהוויכוח היום אינו על כן מדינה פלסטינית, לא מדינה פלסטינית. כך שלא די להכריז על הקמת מדינה פלסטינית. סוגיית ההתנחלויות היא סוגיית המדינה הפלסטינית. יכולים בו בזמן להכיר במדינה פלסטינית ולהתנכר לזכויותיו של העם הפלסטיני ולמאבקו נגד הכיבוש.
+
+כשנתניהו מסכים על הקמת מדינה פלסטינית הוא ממשיך בתוכניותיו לייהוד ירושלים ולחיזוק ההתנחלויות, כשמצד אחד הוא מנהל מאבק עם אבו מאזן לחיזוק שלטונו על-ידי כל מיני הטבות ופרויקטים ברמת השלטון המקומי, והוא ממשיך מצד שני לנהל את המאבק מול העולם על-ידי חיזוק הפרופוגנדה הישראלית שהוא כל כך מאמין בה, ושהוא חושב – אבל רק חושב – שהוא טוב בה.
+
+ההתנחלויות הן מדיניות אגרסיבית. אולם מה כן ישפיע, חבר הכנסת אורון, על הוויכוח הזה, שקראת לו ויכוח פנימי? מה ישנה את הוויכוח הפנימי הזה? מה יכריע את הוויכוח הפנימי? המאבק של העם הפלסטיני נגד הכיבוש ונגד ההתנחלויות. גם אם הוויכוח הוא פנימי, מי שיכריע אותו הוא רק המאבק העיקש של העם הפלסטיני נגד הכיבוש, נגד ההתנחלויות ונגד ייהוד ירושלים, תוך ערעור מעמדה הבין-לאומי של ישראל. התהליך שהתחיל בדוח גולדסטון גם יביא לשינוי במדיניות הישראלית. 
+
+וגם אם מסכימים על מדינה פלסטינית, זה לא אומר כלום. מדינה פלסטינית ריבונית מתקיימת כשמפרקים את כל ההתנחלויות, חוזרים לגבולות ה-4 ביוני, וכשירושלים המזרחית היא בירתה. ישראל תמשיך לעמוד מול סוגיות אלה עד אשר תכיר בכל הזכויות של העם הפלסטיני. 
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, מחר תהיה כנראה פגישה בין הנשיא סרקוזי, נשיא צרפת, ובין ראש הממשלה נתניהו, וכבר היום שר החוץ של צרפת, קושנר, קובע שכנראה, חבר הכנסת אורון, מחנה השלום בישראל נעלם, וכנראה העם בישראל אינו רוצה שלום. זו קביעה מרחיקת לכת – – –
+
+
+מי קובע?
+
+
+ קושנר. הוא, אגב, יהודי. הוא גם יהודי, לא רק שר החוץ של צרפת.
+
+זו קביעה טרגית. אנחנו נאחזים עדיין בקרנות המזבח – גם יהודים וגם ערבים שרוצים להגיע להסדר של שלום אמיתי, שמבוסס על צדק ועל זכות ההגדרה העצמית של שני העמים, שתי מדינות, זו לצד זו. אבל האמת שהקביעה של שר החוץ – – –
+
+
+ – – – כמה פעמים, יש לנו איזו תכונה כזאת של תחיית המתים. אז אולי – – –
+
+
+ כן, אבל אם זה מנחם אותך – אני לא יודע. זה לא מנחם אותי מי יודע מה.
+
+
+ברק אמר כבר – – –
+
+
+ חבר הכנסת מולה, יש לו שלוש דקות. תן לו לדבר, בבקשה.
+
+
+אם מפלגת קדימה הפכה להיות מרכז ומפלגת העבודה נמצאת עכשיו מימין לקדימה, אז אתה יכול לתאר לך באיזה מצב אנחנו נמצאים. 
+
+ אני מתפלא על דוברי הימין כאן, שאומרים שההתנחלויות אינן מהוות מכשול לשלום. הרי השלום הוא על השטח הזה. זאת אומרת, אנחנו לא מדברים על הגבולות של תוכנית החלוקה מ-1947, אלא מדברים על מדינה פלסטינית בגבולות של 1967. זאת אומרת, המשא-ומתן לשלום הוא על זה, וההתנחלויות זה לנגוס בפראות ובברוטליות כל יום חלק מאותו שטח שאמורה לקום עליו המדינה הפלסטינית, או לפחות שיש משא-ומתן סביבו.
+
+ואז אומרים לך: ההתנחלויות הן לא מכשול לשלום. למה? כי ב-1967 לא היו התנחלויות ולא היה שלום. אתם רוצים לחזור לפני 1967? מישהו רוצה לחזור ל-1947, לתוכנית החלוקה שעל בסיסה לפחות קמה מדינת ישראל? לפחות ככה הצהירו במגילת העצמאות במשפט הראשון. תפסיקו לגלגל את העיניים ולשחק במלים. 
+
+
+לא, לא. המשפט הראשון אומר: בארץ-ישראל קם העם היהודי.
+
+
+ בסדר, במשפט השני.
+
+
+ מה שאחרים קוראים פלסטין, אנחנו קוראים בעברית ארץ-ישראל.
+
+
+כן, אבל לפני 15 במאי 1948 גם היהודים קראו למקום הזה ארץ-ישראל–פלסטין. אפילו אתם.
+
+
+חבר הכנסת, דבריך מרתקים, אך – – –
+
+
+ אף פעם לא קראנו לזה פלסטין.
+
+
+אני עוד לא אמרתי שום דבר בכלל. מה הספקתי?
+
+
+ אבל מה לעשות והשעון אומר את דברו. אז אני נותנת לך, מכיוון שהיו חילופי דברים, עוד כמה שניות. אבל לא הרבה מזה. 
+
+
+ אנחנו היינו הפלסטינים האמיתיים.
+
+
+ רק עתה התרתי לו עוד כמה שניות כי זמנו נלקח – – –
+
+
+אתה עירקי, לא? אתה יהודי עירקי, מה, מה?
+
+
+ אבותי, היה להם – – –
+
+  יש יהודים פלסטינים, זה נכון.
+
+
+ היו פה יהודים, אולי – – –
+
+
+ריבלין, למשל, יהודי פלסטיני. אתה יהודי עירקי.
+
+
+ תיכף אני אגיד לך מה אני.
+
+
+ טוב. לכן, אין אפשרות לדבר על שלום – לא בלי הקפאת ההתנחלויות, אלא בלי פירוק כל ההתנחלויות. זאת אומרת, אין אפשרות אחרת. אחר כך רותם רוצה להיות אזרח המדינה הפלסטינית. אנחנו נמליץ עליו. אני חושב שזה לא יזיק למדינת ישראל שהוא לא יהיה כאן, שהוא יהיה אזרח של מדינה אחרת. 
+
+אבל המסלול של הדברים, מי שקורא נכון את אבו מאזן, המסלול של הדברים הולך לכיוון מאוד-מאוד מסוכן. אם האנשים שדגלו בפתרון של שלום של שתי מדינות בקרב העם הפלסטיני מרימים ידיים, אני בעצם חושב שהממשלה הזאת, על-ידי מדיניותה, מכשירה את הקרקע לעוד לפחות 100 שנים של עימות ושל דמים. אני חושב שטוב יהיה אם מישהו יתעשת. 
+
+
+– – –
+
+
+ אני מסיים. אני לא מדמיין שהממשלה הזאת פתאום תשנה פרצוף, כפי שאמר נתניהו שלשום בוושינגטון: let us move, בואו נזוז, כאילו שיש לו כיוון לזוז, כאילו שיש לו חזון. זה איש המלים הנבובות, איש המלים הריקות. מי שבאמת רוצה להיות נאמן לעקרון החיים, צריך קודם כול לפרק את הפרויקט הרעיל הזה שנקרא התנחלויות. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד.
+
+
+ תודה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אינני יודע מה עוד צריך להתרחש כדי שנאמני ארץ-ישראל בליכוד יתעוררו. ראש הממשלה, שאמר בקולו הוא: מי שאומר כן למדינה פלסטינית אומר לא למדינת ישראל, אומר בקולו שלו: מדינה פלסטינית – כלומר, הוא אומר לא למדינת ישראל – ובליכוד ישנים. ראש הממשלה, שבמשא-ומתן הקואליציוני, כשאני אמרתי: "ריבוי טבעי בהתנחלויות", תיקן אותי בהבעה של מי שמתייצב ימינה לי, ואמר: "התפתחות טבעית בהתנחלויות", והוא אומר היום: הקפאת בנייה, הגבלת בנייה. המכבסה של המלים עובדת, והליכוד שותק.
+
+כשאמרנו שהממשלה הזאת גרועה מממשלות השמאל בנושא הגבלת הבנייה בהתנחלויות, אמרו לנו: נו באמת, אתם מגזימים. מה אתם רוצים, את ציפי לבני? אז באה הגברת קלינטון ואמרה שלא היתה ממשלה בישראל שהלכה כל כך רחוק להגבלת הבנייה בהתנחלויות, אז אמרו לי: נו, למי אתה מאמין? לראש ממשלת ישראל או לגברת הזאת שאיננה מבני עמנו? למי אתה מאמין?  
+
+אז אתמול אמר ראש הממשלה בקולו שלא היתה ממשלה בישראל שמוכנה להגביל כל כך את ההתנחלויות כמו הממשלה שלו. הוא אפילו מתגאה בזה כתשלום, דמי הכניסה לפגישה של שעה וחצי עם הנשיא אובמה. והליכוד שותק.
+
+חברי הכנסת, הבנייה הוקפאה ביהודה ושומרון. מה שקורה היום בשטח זו בנייה שההחלטות עליה התקבלו בתקופת ממשלת קדימה, או בנייה בלי הסכמת הממשלה, בלי חתימת שר הביטחון, שהוא הריבון בשטח.
+
+ לא יכול – – –
+
+
+ ותהיה הרבה יותר מזה, כי כשם שבימי רבין שהקפיא את הבנייה – לא במידת ההקפאה היום, אבל הקפיא – היתה תנופת בנייה ביהודה ושומרון, תהיה תנופת בנייה גם עכשיו, על אפה ועל חמתה של ממשלת נתניהו. כי לא ייתכן שממשלת ימין, שהתחייבה ונשבעה והצהירה והבטיחה לבוחריה, תהיה ממשלה גרועה מממשלות השמאל. זה לא יקרה, לא בבית-ספרנו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לך. חבר הכנסת גדעון עזרא.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אין פה שר באולם.
+
+
+ השר הוא כאן, הוא מדבר – – –
+ 
+
+ אה, השר ישנו.
+
+אני רוצה להתחיל בכך שלי אין ספק כמעט שאנחנו לא נוכל לפנות יישובים ביהודה ושומרון, אלא אם יהיה רוב מסיבי בכנסת הזאת על מנת לפרק את היישובים בחלקם, ואני לא מדבר על גושי ההתיישבות. אני משוכנע שבסופו של דבר, אם נבין שאנחנו רוצים להגיע לשלום עם המתונים ולא עם הקיצונים שבחבורה, אנחנו נצטרך להגיע לרוב כזה בכנסת. 
+
+אני לא יודע מה היה הסיכום של ראש הממשלה נתניהו בפגישותיו בארצות-הברית. אבל נדמה לי שההצהרה שלו בבר-אילן איננה המלה האחרונה, ונדמה לי שראש הממשלה נתניהו יעשה צעדים נוספים על מנת להגדיל את כוחו של המחנה פה בכנסת – – –
+
+
+ היית ליכודניק, היית פעם ארץ-ישראל. מה קרה לך?
+
+
+קודם כול, חבר הכנסת אורון דיבר על מלון "פארק". אני הייתי שם. במקרה עמדתי באזור – – –
+
+
+מה שאמרתי הוא לא נכון?
+
+
+ כל מה שאמרת נכון.
+
+
+מה קרה שנשברת – – –
+
+
+ אני רוצה להגיד לך, אנחנו בעד שלום, אנחנו בעד להגיע להבנה ולעשות מאמצים בכיוון הזה. ואם בנייה במקום כזה או אחר יכולה לחבל במאמץ הזה, אז צריך לוותר על הבנייה הזאת, הבנייה הנוספת הזאת, על המעון הזה ביישוב מרוחק. אי-אפשר לפרק את היישובים האלו, אי-אפשר לפרק את היישובים האלו בטרם תהיה הסכמה כללית.
+
+
+מה עם מעלה-אדומים? מעלה-אדומים?
+
+
+אני לא מדבר. אני מדבר על גושי התיישבות, להמשיך.
+
+
+ מה עם גוש-עציון?
+
+
+ ��המשיך.
+
+
+ למה הוא לא בונה, החבר – – –
+
+
+ אני לא מדבר אתך מה הם בונים ומה הם לא בונים. אני מדבר אתך – אני חושב שלא נכון עכשיו לבנות ביישובים שנמצאים באותם המקומות שבסופו של דבר, על מנת להגיע למשא-ומתן, להגיע למשהו, נצטרך לטפל בהם. אין מקום לפרק, ואין כוח שיפרק עכשיו את כל המאחזים שפרוסים ברחבי יהודה ושומרון, לפני שיהיה הסכם. המטרה שלנו פה בכנסת צריכה להיות שיהיה מחנה גדול וגדל לטיפול במאחזים ביהודה ושומרון. אני כבר לא מדבר על כך שצריך להוריד את המאחזים על קרקע פלסטינית; אבל אם הייתי מצפה למשהו שהממשלה הזאת תעשה, בראש ובראשונה שתטפל באותם המאחזים על קרקע פלסטינית, שזו עשייה בלתי חוקית שלנו, שעלינו לטפל בה. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל בן-ארי. 
+
+
+ את מורידה לי את הזמן, את לא מורידה לי – מה מצב ההענשה פה? 
+
+
+ אם תתנהג יפה, תקבל שלוש דקות כמו כולם. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ תשאירי, תני לנו, שניהנה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, זה לראות "מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ". 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו פה במכבסת המלים – אני שומע פה עוד מלים. התחלנו בהתנתקות, עברנו להתכנסות, השבוע ראינו את תוכניתו המדינית של חבר הכנסת מופז, שר הביטחון של הגירוש מגוש-קטיף, שהביא עלינו טילים, הביא עלינו דם ואש ותימרות עשן, והוא קרא לזה העתקה – העתקה – ועכשיו אני שומע פה התפרקות. איך אמרו אצלנו בבית-הכנסת? ברוך הוא וברוך שמו. 
+
+תגידו לגרש יהודים, אז אני אגיד לכם לגרש את הערבים. למה לגרש יהודים? למה אתם מדברים בצורה – ידידי, חבר הכנסת איתן כבל, למה אתה מכבס מלים? תגיד: צריך לגרש יהודים מאדמתם. 
+
+אבל אני רוצה לומר משהו לשרי ממשלת הליכוד, שלא נמצאים כאן: זה לא יעזור לכם. זה לא יעזור לכם, הרצון שלכם והפניית הגב שלכם לבוחרים שלכם, וסילוק הפנים שלכם מלעשות בעצם את מה שמוטל עליכם. 
+
+יש כאן מהלך אלוקי שאיש לא יוכל להילחם ולעצור בו – לא האויב הערבי שנמצא כאן, ולא האווילות של כל מיני אנשים כאלה שחושבים שאם יפרקו את ההתנחלויות, כמו שפירקו בגוש-קטיף, הם יקבלו איזה הסדר עם איזה אנשים מתונים. 
+
+הנביא אומר: עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל; עוד תעדי תופייך ויצאת במחול משחקים; עוד תטעי כרמים בהרי שומרון נטעו נטעים וחיללו. לחלל את הכרם זה אומר לאכול את פריו. 
+
+ אני רוצה לומר לכל אלה ששימחו אותי מאוד: ההתיישבות פורחת, ההתיישבות בועטת, הילדים שלנו גדלים, גני-הילדים שלנו מפוצצים. אתם רוצים להקפיא אותנו. זה נכון, קמו לעם ישראל הרבה הרבה כאלה שעשו להם צרות – אני לא רוצה להשתמש בפועל יותר קשה מהפועל הזה, כי אני משתדל להשתמש בלשון – אבל למה להוליך את עצמנו שולל? 
+
+ הכיבוש של 67' – האם יש פה חבר כנסת אחד מהמעוז הקדמי של האויב שכשהוא אומר כיבוש הוא מתכוון ל-67'? אני מתפטר מהכנסת עכשיו, עכשיו. הם כולם מתכוונים לכיבוש של 48'. אתם לא שומעים אותם. אתם לא שומעים אותם. הם חושבים שגם אתה בתל-אביב ובהרצלייה – גם שם אתה כובש מבחינתם, והם משתמשים בך. 
+
+אבל אנחנו מעדיפים להיות אווילים ולעזוב את חזון הדורות שלנו. לכן אני מצפה משרי הליכוד – אל תרמו את עצמכם, אל תרמו את הציבור שבחר בכם. תמשיכו את המפעל של המהלך האלוקי. ההתיישבות ביהודה ושומרון היא בעצם זו של קיום חזון הדורות. זה לא פוליטיקה ולא שום מלים מהדבר הזה. זה חזון הדורות, ואיש לא יוכל לעצור את זה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מסעוד גנאים. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כאשר מדברים על היסטוריה, לפחות צריך לדייק. תמיד חברי כנסת מהימין שואלים: אם ההתנחלויות הן המכשול, אז מה עם לפני 1967? יעני, לפני 1967, עד שנת 1970 – תקראו טוב את המחקרים החדשים. סאדאת התעייף, שלח מסרים לפני מלחמת 73' יא ג'מאעה, מנשאן אללה, רוצה לדבר – לא דיברתם. בסוריה, בגבולות סוריה – תקראו טוב את המחקרים. משה דיין כותב שמה, שכל הפרובוקציות, היריות על הגבול – כנראה, בסוגריים, על איכרים יהודים – מכוון כדי לכבוש את הגולן. ובשנות ה-50 בכלל, כל ההפיכות בסוריה – רובם פרו-אמריקנים, והיו מוכנים, מי לא רצה שלום? זו השחצנות של ההנהגה הישראלית, זה שיכרון הכוח אחרי 67'. אז אל תספרו סיפורים שלא היו התנחלויות לפני 67'. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כל מפעל ההתנחלויות לפי דעתי הוא נטל כלכלי ואסטרטגי על מדינת ישראל. הוא לא נכס ולא משאב ביטחוני – שמה שטח כבוש, נקודה. במקום להשקיע בחינוך ובפתירת בעיות ברשויות המקומיות ובהצלת השכבות החלשות מהעוני והאבטלה, מזרימים כסף להתנחלויות. המדינה היום היא בת ערובה להתנחלויות ולמתנחלים. תהליך השלום תקוע בגלל החישוק ההתנחלותי, שמגביל את הניידות המדינית של מדינת ישראל בכל מהלך של משא-ומתן ותהליך שלום. 
+
+גברתי היושבת-ראש, בעידן הטילים והרקטות ארוכי הטווח, והטכנולוגיה המתקדמת, שטח ואדמה לא מבטיחים ביטחון, אלא להיפך – הם מגבירים את האי-ביטחון והאיום. וכאשר מדובר בהתנחלויות, אין להן כל הצדקה או לגיטימיות להיות בשטח כבוש שחייבים להחזיר אותו ביום מן הימים. 
+
+מההתנחלויות, מה יצא לישראל? מה יצא לנו? מה טוב יצא? מההתנחלויות יצאו הרעיונות הגזעניים, הקיצוניים, שהצמיחו טרוריסטים ומחבלים – "טייטלים"; "גולדשטיינים"; רבנים מומחים בפסקי הלכה, באיך להרוג לא-יהודים; הצמיחו את הבריונים קוטעי עצי הזית. מהו הטוב שיצא ממפעל ההתנחלויות?
+
+ בסוף, לפי דעתי, חולמי ארץ-ישראל השלמה הם שיביאו לחורבן ולהתמוטטות מדינת ישראל. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כץ.
+
+
+ חזרתי עכשיו מאמריקה בשבילך. 
+
+
+ חזרת מאמריקה בשבילי, אני מאוד מודה לך. 
+
+
+ כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה – – –
+
+
+ לא היית בלילה בחדר הסגלגל. 
+
+
+ לא, לא. לא הכניסו אותי לשם. 
+
+
+חבל. 
+
+
+ ברוך השם, באמת נכון שמדינת ישראל משועבדת להתנחלויות. חבר הכנסת גנאים אומר נכון: ההתנחלות הראשונה, לפני 130–140 שנה – אנחנו כבר 140 שנה מתנחלים בארץ-ישראל, וזה נכון שהתחלנו בתחילת המאה ה-20 עם כמה עשרות אלפי יהודים בארץ-ישראל; בשנת 1920, חבר הכנסת גנאים, היו פה בכל ארץ-ישראל, בכל מדינת ישראל – שאני קורא לה מדינת ישראל – כ- 52,000, 54,000 יהודים, כמו שכונת בית-וגן. 
+
+אבל מה נעשה שהיום יש 6 מיליון יהודים? אנחנו ב-1948 היינו פה 600,000 יהודים. היום יש מעבר ל"קו הירוק" – ואני מניח שחבר הכנסת גנאים וחברי הכנסת הערבים, וגם בין היהודים, מחשיבים גם את השכונות היהודיות בירושלים, כמו גילה וכמו רמות-אשכול וכמו רמות, כשכונות התנחלותיות – אז יש לנו, בלי עין הרע, יותר מ-600,000 יהודים, עם צמיחה וגדילה שמתפתחת, ברוך השם, בקצב גדול. ובאמת, בעוד 40–50 שנה, כמו שיש היום 6 מיליון יהודים בארץ-ישראל, יהיו ביהודה ושומרון כ-6 מיליון יהודים. ככה אני מעריך שיהיה. 
+
+אנחנו, על כל פנים, עושים מאמצים גדולים: גם בונים הרבה, גם יולדים הרבה, ואני תמיד אוהב פה מעל הפודיום הזה לקרוא לכל אמא יהודייה שחיה ��יש"ע ובירושלים המזרחית ובארץ-ישראל בכלל – צריך ללדת הרבה ילדים, אחרי שאיבדנו שישה מיליון בשואה. אתה שומע, חבר הכנסת איתן כבל? הרבה הרבה ילדים יהודים. ואם יהיו לנו הרבה ילדים יהודים ותהיה עלייה גדולה, בעזרת השם אנחנו ננצח. 
+
+ צר לי רק שראש הממשלה מתעלל בחרדים ובביתר ובתל-ציון ובגבעת-זאב. במקומות שהחרדים יכולים לקבל בתים במחירים זולים יותר הם לא מצליחים, ולכן ירושלים הופכת ונהיית חרדית, כי הם הולכים לקריית-יובל, הם הולכים לקריית-מנחם, הם הולכים לגבעון-החדשה, וירושלים מתרוקנת מחילוניה. היא הולכת ונהיית חרדית, כי לא לומדים לווסת ולדאוג שהעיר, יישארו בה כמה אנשים חילונים. תודה רבה וכל טוב. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת עתניאל שנלר, הגיע תורך. אתה נראה מופתע, אבל – – –
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני לא רוצה לדבר על המחלוקת שיש בבית הזה בהקשר הזה. אני רוצה לדבר על דבר אחר – אני רוצה לדבר על ההתיישבות כערך. 
+
+ גם מי שחושב הפוך ממנו, או חושב הפוך מהאחר – ההתיישבות איננה נחלה של מפלגה, היא איננה נחלה של איש, היא נחלה של כולנו. ההתיישבות היא ערך שלא ניתן לגעת בו. ביום שניגע בערך – נגענו בציונות. וכל מי שציוני בבית הזה צריך לדבר ביראת קודש על ההתיישבות כערך. כן, ההתיישבות כוללת את ערי הפיתוח, אפילו את תל-אביב, וגם את ההתנחלויות, וצריכים להיות מאוד זהירים כשנוגעים בקודש. 
+
+ הערה שנייה. מותר להתווכח אם צריכים להיות יישובים כאן או במקום אחר; אסור להתווכח אם מותר שיהיו התנחלויות או לא. מותר להתווכח אם צריך לעודד את ההתיישבות ברמה כזו או ברמה אחרת; אסור להתווכח אם יש הצדקה להתיישבות או אין הצדקה להתיישבות. אני ציוני במדינה הזו, נולדתי כאן, נולדתי על ערך ההתיישבות. אני סבור שצריכות להיות פשרה טריטוריאלית והפרדה דמוגרפית, יש להן מחיר.
+
+אני נוגע בזה בחרדת קודש – לא לגעת בערך של ההתיישבות, וכל מי שעושה פופוליזם כקרדום לחפור בו, כמו למשל דוח לא ראוי, שקרי, לא מקצועי, של עורכת-דין פוליטית שעבדה בשירות המדינה וקבעה והסיתה – לא נגד ההתנחלות, נגד ערך ההתיישבות, כפי שהעמידה את הדברים – את זה צריך להסדיר.
+
+ביום שנצטרך להיפרד מחלקי מולדת, אם נצטרך, ביום שיגידו לי, אני מקווה מאוד שלא, לעזוב את ביתי, ואני אעזוב בשביל שלמות העם, לא בגלל שלום אחר, בשביל השלום מבית, אני אומר, לא אעזוב את ערך ההתיישבות ואקים עוד יישוב.
+
+
+ – – – גלות.
+
+
+ כי בעיני שלמות העם חשובה מכל שלמות אחרת. אבל שלמות העם עוברת דרך ערכי העם, וערכי העם – בעיני מאוד מהותי ערך ההתיישבות, כי זו הבנייה השורשית. הארץ שהקדוש-ברוך-הוא הבטיח ונתן לנו, על כל חלקיה, זה השורש, זו התמצית, ואני לא אוותר על השורשים, גם לא במחיר של ויכוח פוליטי.
+ 
+
+איזה גוי יגיד "שיוציאו אותי מביתי"? איזה גוי יגיד, באיזו מדינה בעולם, את המלים שאתה אמרת?
+
+
+ אתה צודק, לכן אני לא גוי, לכן אני יהודי. 
+
+
+  – – –
+
+
+ הזמן שלי חלף, ואני רוצה לענות לך.
+
+
+ חבר הכנסת כץ, אתה כבר דיברת והוא סיים את זמנו.
+
+
+ אני אענה לך בעשר שניות בשביל להיות הגון עם התקנון. משום שאני לא גוי ואני יהודי, ויודע שהאומה שלנו מעולם לא שרדה כשהיא לא היתה ביחד, מעולם לא שרדה כשכל אחד היה קנאי, כל אחד לשיטתו, מעולם לא שרדה, אני אעשה הכול על מנת שהאומה כאומה תשרוד. והיא תשרוד בשני תנאים: שנדבר ביחד, בשלמות העם, ונשאב את התמצית שלנו, שזה בין השאר ��א רק מהתורה שלנו אלא גם מהארץ שלנו. תודה רבה.
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת שלמה מולה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, אני דווקא שמח לדבר אחרי חברי ידידי עתניאל שנלר. אני רוצה דווקא להשלים אותו בצד השני של המשוואה שהוא דיבר עליה. זה נכון ששלמות העם היא מאוד חשובה, אבל צריך גם להבטיח לדורות הבאים, דורי הדורות שלנו, חולמי הציונות, שכאן יהיה רוב יהודי. מי שטומן את ראשו בחול ואומר: אנחנו חיים באזור הזה, במזרח התיכון, אנחנו נמשיך לשמור על המולדת בלי פשרה טריטוריאלית, הוא פשוט מרמה את עצמו, מרמה את עמו ומרמה את הדורות הבאים. 
+
+חבר הכנסת איתן כבל דיבר על מנהיגות אמיצה, שאין לנו. אני יכול לומר לך, איתן, דווקא היום שמעתי, מאחר שכל הזמן שמענו גם את מה שראש ממשלתנו הקודם אהוד אולמרט אמר, שמענו מה ששרת החוץ הקודמת יושבת-ראש האופוזיציה אמרה – אנחנו היינו קרובים מאוד להסכמי שלום עם אבו מאזן וסלאם פיאד; היינו מאוד קרובים, אבל זה נקטע בגלל הבחירות. 
+
+התהליך הזה לא התקדם בגלל הבחירות, באה אלינו ממשלה חדשה, ראש ממשלה שהיתה לו תוכנית מדינית אחרת, ואחר כך היה ראש מפלגה אחרת, שקוראים לו אהוד ברק, היום הוא המבצע הלאומי של ממשלה ימנית, הוא בא ואמר: אנחנו נמשיך בתהליך השלום. 
+
+ אני חושב שאין לי מחלוקת עם השר, אדם מאוד הגון, אדם ישר, אף אחד מהיושבים כאן לא יכול לחלוק על יושרו של השר בגין. אבל צריך להגיד את האמת, אדוני השר. נכון, יש לך אידיאולוגיה, אבל אני חושב, אתה דווקא בנו של מנחם בגין, שהביא לנו את השלום. אותו מנחם בגין אפילו דאג שגם אני אגיע לארץ הזו כשאחרים לא רצו שאני אגיע, אבל אני הגעתי לכאן ואני רוצה להבטיח לדורי דורות, לילדי, בני ונכדי, שיהיו כאן ברוב יהודי. 
+
+ לכן, אין לנו עתיד עם ההתנחלויות. אני חושב שממשלה אמיצה, כל מי שרוצה שלום צריך לעשות שלושה דברים: א. צריך להעביר את חוק פינוי-פיצוי במיידי; כל מי שחפץ לחזור הביתה לכאן, לתוך מדינת ישראל, יוכל לעשות את זה, במקום להרחיב את ההתנחלויות. דבר שני, צריך לפנות את המאחזים הבלתי-חוקיים. בעיני, המבצע הלאומי של הממשלה הימנית, הוא אהוד ברק, צריך להגיד לו ביושר: תפנה את המאחזים הבלתי-חוקיים – – –
+ 
+
+גם את ה-45,000 בדואים בדרום?
+
+
+ חבר הכנסת כץ.
+
+אני חוזר ואומר – – – 
+
+
+למה אתה לא מציע לבדואים פינוי-פיצוי?
+
+
+ עמדתך הובנה.
+
+מי שרוצה באמת להגיע לפשרה טריטוריאלית אמיתית לא יכול בצד ימין לבנות ובצד השני לדבר על שלום. אני חושב שבמסגרת חוק פינוי-פיצוי צריך לפנות את ההתנחלויות המבודדות, צריך להתכנס לגושי התנחלויות – אלה הפתרונות האמיתיים למען שלמות העם. לכן, אין עתיד עם ההתנחלויות. מי שטומן את ראשו בחול – אדוני חבר הכנסת כץ, אתה יודע כמה הנגב פתוח, אפשר להתנחל, אתה יודע כמה עוד התנחלויות אפשר לעשות בגליל.
+ 
+
+  – – –
+
+
+לכן, אני חושב שעם ההתנחלויות והכיבוש, אין שלום.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב – הדובר האחרון. היית חסר לנו אתמול, היינו פה לבד בכנסת. ראינו שאתה אינך, החבר הכי פעיל, המשתתף הכי פעיל בישיבות הכנסת. אם אתה לא נמצא אנחנו חושבים שקרה משהו.
+ תודה רבה. 
+
+ ברשותך, גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, עלי חשב את חנה לשיכורה. רק בגלל שפתיה הנעות וקולה לא יישמע, אמר לה: "עד מתי תשתכרין, הסירי את יינך מעליך". אמרה: "לא אדוני, לא אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי". הוויכוח היה אם חנה שיכורה בפועל או לא. 
+
+ אנחנו ממש שי��ורים אבל לא מיין, אין לי ספק בזה. מה מביאה השכרות? קהות חושים, וזו הבעיה שלנו. גם בנהיגה, אם אנחנו נוסעים ופתאום אנחנו שותים, כששותים לא נוהגים. אבל אני אומר לכם שכששותים גם לא צריכים לדבר. לא מדברים. אם נואמים מתוך שכרות, אז גם לא יודעים מה שמדברים. אנחנו באמת שכחנו את כל ההיסטוריה האחרונה שלנו?
+
+
+אפשר לבקש מהיושב-ראש לשים "ינשוף" בכניסה.
+
+
+ אם זה יעזור. אגב, ה"ינשוף" כבר התחיל לזייף לאחרונה.
+
+
+ נראה לי שזו אחת ההצעות המקוריות שהיו בדיון הזה, חבר הכנסת כבל.
+
+
+ ההסדרים עם הפלסטינים הביאו בפועל להגברת הטרור, קודם הסכם אוסלו ואחרי הסכם אוסלו. לפני הסכם אוסלו נהרגו למעלה מ-250 ישראלים. לאחר הסכם אוסלו, עוד קודם האינתיפאדה, נהרגו עוד 254 ישראלים. באינתיפאדה נרצחו 1,097 ישראלים על-ידי פלסטינים; אני לא מדבר על האלפים שנפצעו. בשנים האחרונות, גם לאחר גירוש היהודים מגוש-קטיף, מה קיבלנו? קיבלנו 8,000 טילים. שכחנו את הירי על גילה מבית-לחם? שכחת, מולה? לגילה פחדנו להגיע.
+
+אז אולי יש מחבלים מתוצרת כחול-לבן. אולי אותם טרקטוריסטים ואותם אלה שבאו לטבוח בישיבת "מרכז הרב" – כולם עם תעודת זהות כחולה. לא נשכח. הטרוריסטים ממזרח-ירושלים מעורבים באיסוף מודיעין, בבחירת היעדים הפוטנציאליים לפיגועים, תוך ניצול – – –
+
+
+ כולל הרב עובדיה יוסף.
+
+
+כן, גם הרב עובדיה. לא רצו, באו לפגוע בו? 
+
+– – – תוך ניצול היכרותם עם העיר. בארבע שנות האינתיפאדה רק בעיר ירושלים היו יותר מ-600 פיגועים, שבהם נהרגו ונרצחו 210 אנשים חפים מפשע ואלפים נפצעו.
+
+הפלסטינים מדברים על זכות השיבה. תגיד לי, אם היום יהיה באמת הסכם שלום, הפלסטינים יסכימו שהריבונות של מדינת ישראל תהיה על הכותל המערבי? הסקרים האחרונים הראו – – –
+
+
+ לא.
+
+
+לא. מפורש לא. נכון.
+
+
+ לא צריך. ודאי שלא. מה אתה – – –
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, זמנך תם.
+
+
+ לא, אני רק התחלתי. אני רק רוצה לומר שהבעיה היא הקיצוניות המוסלמית שרווחת בעולם. איפה שיש מוסלמים יותר דתיים, הסכנה יותר גדולה, בכך שלצערי הרב הם מתרגמים את הדת שלהם, לפעמים, לרצח. תראו מה קרה בטקסס: 13 נטבחו על-ידי קצין רפואה מוסלמי. אני כבר לא מדבר על מה שיש בעירק. מעניין שכשיש פה רק איזה ערבי שבטעות נרצח או נהרג, מקימים עולם ומלואו נגד מדינת ישראל. אבל תראו מה הולך כל יום בעירק וכל יום באפגניסטן. שוחטים מאות ואלפים. העולם שותק כי זה מובן מאליו, כי כשמוסלמי טובח במוסלמי זה מובן מאליו.
+
+
+ חבר הכנסת זאב.
+
+
+ אבל כשיש מלחמת קיום של מדינת ישראל, של עם ישראל, נגד הטרור, אסור לנו אפילו להתבטא – –
+
+
+אתה גזען. אתה חבר כנסת גזען.
+
+
+ – – אסור לנו לומר את האמת. איזה התנחלויות? הם רוצים לעקור אותנו מאדמתנו.
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ לא גבולות 67' ולא גבולות 48'. רוצים לזרוק אותנו לים, וצריך לומר את האמת.
+
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, תודה רבה. קיבלת זכות דיבור באמת מעבר לנדרש, כי ביקשת. אבל לוח הזמנים מחייב את כולם.
+
+
+ השלמתי את החסר.
+
+
+ כבוד השר בגין, האם אדוני רוצה להשיב? שאלתי, האם כבודו רוצה לומר דבר מה בנושא?
+
+
+ לא. הסיכום היה שהממשלה – – – במועד אחר.
+
+
+ כיוון שאמרת דברים מסוימים במהלך הדיון. חשבתי.
+
+
+ זה על-פי הסיכום. כדאי לנהוג על-פי הסיכום. לא שלא יכולתי לומר כמה דברים.
+
+
+ רציתי להציע לך את הבמה, אם אתה רוצה לומר.
+
+
+ היושבת-ראש מבינה. אני מודה לך על הרצון הטוב, אבל אני אנהג על-פי הסיכום.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+אדוני השר – – – שאתה תאמר את הסיכום, ולא שר אחר.
+
+ 
+
+
+
+ הודעה למזכיר.
+
+
+ ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ נוסח מתוקן של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תיקון – התליית היטל בעד צריכת מים עודפת), התש"ע–2009, של חבר הכנסת אמנון כהן וקבוצת חברי כנסת, שמספרה פ/1758/18.
+ 
+מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בנושא: מוכנות מערכת הבריאות לשפעת החורף, מדיניות חיסוני H1H1 ובטיחות החיסונים, הצעות חברי הכנסת רחל אדטו, אריה אלדד ואחמד טיבי.
+
+ מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בנושא: עיכוב הקמת מרכז הפריה חוץ-גופנית לנשים נשאיות HIV, הצעות חברי הכנסת רחל אדטו, שלי יחימוביץ וחיים אורון. תודה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+
+ ["דברי הכנסת", חוברת ד', עמ' 5039.]
+
+
+ אנחנו עובדים לדיון בייקור המים. יפתח את הדיון חבר הכנסת מוחמד ברכה. בבקשה.
+
+
+ אפשר לקבל עדכון של הדוברים במחשב?
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, הגישה למשבר המים היא גישה כלכלית קפיטליסטית שמטפלת בסוגיה בכלים של מיסוי ולא בכלים חברתיים. המים הם לא מותרות, כפי שהחינוך אינו מותרות, כפי ששירות מוניציפליים אינם מותרות וכפי שתשתיות יסודיות ובסיסיות אינן מותרות, והם באחריות המדינה והמדינה חייבת לספק אותם, ולא ליצור מצב של אנרכיה באותם תחומים חיוניים על מנת שיבוא הגואל אחר כך בדמות ההון ובעלי ההון. יבואו – המדינה אינה מסוגלת לנהל חינוך, אינה מסוגלת לנהל תשתיות ואינה מסוגלת לנהל משק מים. בישראל הגיעו, כמו בארצות-הברית, לכך שהמדינה אינה מסוגלת לנהל מערכת כליאה, ועל כן יש את הרעיון הנואל הזה של הפרטת בתי-הכלא.
+
+לכן, אני חושב שהמפתח לדיון בסוגיית המים ובמשבר המים הוא אחריות המדינה לספק לאזרח את מבוקשו ואת צרכיו. אבל המדינה חושבת, תחת הממשלה הזאת ותחת שר האוצר הזה וראש הממשלה הזאת, במונחים קפיטליסטיים. יש משבר של מים – לא מחפשים פתרונות על חשבון הקופה הציבורית, למשל על חשבון התקציבים שזורמים להתנחלויות, להזרים כסף כדי להזרים מים. זה לא בא בחשבון. זה לא נמצא בסדר העדיפויות. 
+
+אז מטילים מס שקוראים לו מס בצורת, והמס הזה – לא כשמו הוא. הוא מס לכל דבר ועניין, ואין לו שום נגיעה למים. הוא רק מנצל את משבר המים כדי לסחוט מהציבור עוד כסף. הדברים מוכחים מעצם העובדה שהכסף שנגבה במסגרת מה שנקרא חוק הבצורת אינו הולך לפרויקטים מניבי מים או כדי ליצור מערכות התפלה וכו' – לספק מים, להתגבר על המשבר, כלומר לקחת את הכסף של מס הבצורת ולצבוע אותו לפרויקטים שיפתרו את המשבר. לא. זה מס ככל מס. 
+
+ זו תוספת למס הכנסה, אבל זה מס שהוא לא דיפרנציאלי אלא מס רוחבי. כלומר, צריכת היתר מחייבת כל אזרח בתשלום מס, ללא הבדל לפי מצבו הסוציו-אקונומי. ואז, המס הזה, האחוז שלו מהכנסתו של אדם עני או אדם שחי ממשכורת מינימום או סמוך לזה, הוא פי כמה משל בעלי הכנסות גבוהות. 
+
+ זה גם מס שאין לו קשר עם המים. אין לו שום קשר לסיפוק המחסור במים או ליצירת מקורות מים אחרים. הוא גם מס לא צודק בבסיסו – הוא מטיל או משית עול נוסף ומעמסה נוספת על בעלי ההכנסות הנמוכות.
+
+תוך העיסוק במס הבצורת, אנחנו מתבשרים שהממשלה מתכננת להעלות את מחירי המים מתחילת 2010 ב-50%–60%. כלומר, הופכים את המים למוצר של מותרות, למוצר ש – תשתה כפי הכנסתך, תתרחץ על-פי הכנסתך, תשמור על היגיינה על-פי הכנסתך. ואז, מי שיש לו הכנסה גבוהה, יכול לשלם את מס הבצורת ואת העלייה במחיר המים וגם למלא את הבריכה הפרטית שלו. אבל מי שנלחם על מחיר כיכר הלחם, ימצא את עצמו שקוע בבוץ טובעני של מים שפוכים.
+
+גברתי היושבת-ראש, ביומיים האחרונים התבשרנו שגם ראש הממשלה חושב על הקפאת מס הבצורת, כנ"ל שר התשתיות. מה מכינים לנו בעצם? להקפיא את מס הבצורת על מנת לסלול את הדרך להעלאה במחיר המים בעוד חודש, חודש וחצי? או שמא הולכים למהלך הגדול של הפרטת משק המים, החלום הרטוב של בעלי ההון, שמקנן בתוך הממשלה וקברניטיה ותומכיה ואלה שישבו ביציע ביום השבעתה, בעלי ההון הגדולים שהובילו את נתניהו לחופת השלטון. 
+
+אני רוצה להזהיר כאן מכל מגמה ומחשבה של יצירת אנרכיה מכוונת ואנדרלמוסיה מכוונת במשק המים כדי לסלול את הדרך לגאולת המשק הזה על-ידי בעלי ההון והפרטת משק המים. זו תהיה מכה קשה לכל האזרחים בעלי ההכנסות הנמוכות, לכל האנשים שחיים מתחת לקו העוני. מי שיש לו בריכה, ימשיך למלא אותה, אבל מי שצריך לשתות כוס, כנראה יצטרך לשתות חצי כוס. 
+
+גם חוסר הצדק בעצם הקביעה שביסוד מס הבצורת: קבעו את המכסה של כ-4.5 קוב, שהיא פחות מחצי קוב מהצריכה הממוצעת. זאת אומרת, מראש הם הובילו את המס כך שכל אזרח ישלם את המס הזה, כי עוד לפני הטלת המס, הממוצע של הצריכה היה 5 קוב, באו וקבעו 4 קוב, אחר כך 4.5 קוב, זאת אומרת, זה מס שכל אזרח, גם הכי ממושמע, לא יכול לעמוד בו. 
+
+לכן, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שצריך לעזור לממשלה – במירכאות כפולות ומכופלות. חברי הכנסת, גם אלה מבין חברי הקואליציה שמתנגדים למס הבצורת, צריכים לשתף פעולה בהבאת הצעות החוק לביטול המס; לא להקפאתו, לביטול מס הבצורת. להביא את זה להצבעה כאן בכנסת ולבחון באמת את מידת המחויבות של חברי הכנסת להצהרותיהם בנוגע לאוויליות של אותו מס ושל אותה העלאה מתוכננת. כאן הנושא לא יכול להיות נושא פוליטי, אני רואה שיש חברי כנסת מהליכוד, מקדימה, מכל חלקי הבית, שמתנגדים למס הזה. ההתנגדות הזאת צריכה לבוא לידי ביטוי בהצבעה. 
+
+הקפאת המס, כפי שעכשיו חושב ראש הממשלה, היא לזרות מלח בעיניים. מה שדרוש הוא לבטל את המס ולהזרים תקציבים מסעיפים אחרים בתקציב, סעיפים מיותרים, סעיפים מסוכנים שמוציאים עליהם כסף, להזרים את הכסף משם לסיפוק מים זורמים. זה מה שנדרש, ולא להטיל את המחדל של ממשלות ישראל לדורותיהן על האזרח הפשוט. זה מה שנדרש כעת, ולא משחקי מלים, לא של ראש הממשלה ולא של שר התשתיות. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב. שלוש דקות. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, השר לנדאו, אפשר לקבל את תשומת לבך לשלוש דקות פחות 20 שניות? תודה רבה. בשבוע שעבר כבר שמעת את עמדתי בסוגיה של המים, כשהצגנו הצעה דחופה לסדר-היום. היום אני רוצה להוסיף עוד נדבך אחד ולשאול אם נעשה איזשהו מחקר שלפיו עליית תעריפי המים אומנם תביא לחיסכון במים, ובאילו שכבות? כי הנחת היסוד שלי היא, שיש צריכת מים שהיא קשיחה. כלומר, משפחה צורכת מים בשני רבדים. רובד אחד, הרובד של צרכים בסיסיים: שתייה, רחיצה, צחצוח שיניים, הדחה בשירותים וכיוצא בזה. אני מניח שהמחוקק לא התכוון שהצריכה הבסיסית תתייקר, אלא כדי לחסוך, כלומר, כדי שלא יבזבזו מים וישתמשו במים שלא לצורך, מייקרים את המים, ואז אדם עושה חשבון. אני שואל, האם נעשה מחקר, מה המשמעות של עליית תעריפי המים, בין בעליית התעריפים ובין במס הבצורת, על אותן משפחות שלא צורכות יותר מאשר הצרכים הבסיסיים? הן משלמות כיוון שהתעריפים מתייקרים בין כה וכה. 
+
+
+זה לא על התעריף הזול. היטל הבצורת – – – 
+
+
+ היטל בצורת אני מסכים. אני גם לא יודע אם נעשה מחקר, שהכמויות שמחייבות במס בצורת, כלומר חריגה מאותן כמויות שמחייבת מס בצורת – אם נבדק באופן אמפירי, באופן מסודר, שאותן משפחות שמשתמשות לצרכים הבסיסיים, יש להן תינוקות – האם תינוק צורך יותר מים מילד בגיל 17? אלה דברים בסיסיים. צריך לזכור שאנחנו חיים בחברה עם דיפרנציאציה מאוד עמוקה ביכולות ההכנסה שלנו. אנחנו אחת החברות המקוטבות ביותר, אם לא המקוטבת ביותר, במדינות ה-OECD. אנחנו מככבים בצמרת העולמית בפערים בשכר בין עניים לעשירים, ומככבים בצמרת העולמית בשיעורי העוני, בעיקר בקרב ילדים. אם אינני טועה, אנחנו מקום ראשון או שני, אנחנו מתחרים במקסיקו מי במקום הראשון בשיעורי עוני בקרב ילדים. 
+
+
+ לצערי אתה צודק. 
+
+
+ נכון. לכן, השאלה הזאת. כמו שאמרתי בשבוע שעבר, פה מדובר במוצר קיומי. במקום לחם אפשר לאכול דברים אחרים, למים אין חלופה. 
+
+
+יש. 
+
+ מה? 
+
+
+ לחסוך במים. לא כל המים הנצרכים למקלחות הם חיוניים לאותה משפחה. 
+
+
+ יכול להיות. בדקו את הדבר הזה? מישהו בדק את הדבר הזה? אני יכול לקרוא את המחקר? אני יכול לבדוק את הדבר הזה? מותר לנו, ככנסת, לפקח עליכם ולדעת על סמך מה קבעתם את הדבר הזה? האם זאת לא קביעה שרירותית? מי אומר שאלה הנתונים, מי אומר שאלה הכמויות? 
+
+ מאחר שאדוני יודע שהיתה לי מעורבות מסוימת בהובלת ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת משבר המים, מהמידע שנמצא עמי אני יודע שאין כאלה נתונים. אני לא בטוח שהיוזמה היא יוזמה של שר התשתיות. יכול להיות שהיוזמה היא יוזמה אוצרית, כיוון שאני רואה שההכנסות מכל המסים הנוספים לא הולכות לשיפור משק המים אלא נכנסות לפול הכללי של הכנסות המדינה. היה היגיון מסוים שאומר: גובים, כמו בחשמל למשל, חברת חשמל מקבלת עוד כסף. צודק או לא צודק, זה ויכוח אחר, לפחות הכסף הזה נגבה כדי לטפל במשק החשמל. ההכנסות האלה, אני מבין, אינן באות לשפר את משק המים במדינת ישראל. 
+
+אשמח מאוד אם השר יוכל להתייחס – – – 
+
+
+כי הטענה, שההוצאה השנתית למשק המים היא פי 2.5 בשנה רגילה. תשאל אותו, הוא יגיד לך. לביוב ולמים, גם השנה, ההוצאה הלאומית היא יותר גדולה.
+
+
+ מה הקשר? אבל אנחנו רוצים לשפר את משק המים. אז אם רוצים לשפר, צריך להשקיע עוד במשק המים. האם יש עוד משאבים שנגבים ממשק המים? ולדעתי הם נגבים מהשכבות הלא-נכונות – מי שישלם את המחירים הכבדים ביותר זה דווקא השכבות החלשות.
+
+
+ חבר הכנסת אורלב, אתה מעלה שאלות חשובות, אבל זמנך תם. 
+
+
+אשר על כן, אודה לשר אם יוכל להתייחס לדברי. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת חנין זועבי.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מאחר שבדיון הקודם לא ניתנה לי הזדמנות להגיב על דבריו של שר התשתיות הלאומיות שהופנו אלי, אני עולה שנית, קודם כול כדי להבהיר את דברי, שלא היו מובנים לשר. שנית, אני אדגיש לפרוטוקול, ובפעם השנייה, איך שר במדינה חושב עלינו, עלי – "צלבנית מודרנית". דרך אגב, זה מאוד טבעי שבמדינת היהודים יחשבו עלי בדיוק כמו שחושב עלי השר לנדאו, כי כך זה במדינת היהודים.
+
+ועכשיו לנקודה הראשונה – – – 
+
+
+ לא הבנתי, מה פירוש הדבר "ככה זה במדינת היהודים"?
+
+
+ הוא אמר שהוא – �� – 
+
+
+ אני אבהיר. שנייה, אני אבהיר את דברי. חבל שאתה לא כועס גם על דברים אחרים, חבר הכנסת זבולון אורלב.
+
+
+ אני כועס על כל דבר שנראה לי – – – 
+
+
+ לנקודה הראשונה – השר דיבר על כך שברבת-עמון מסתובבת מכלית פעמיים-שלוש באמצע השבוע, אולם בכפרים הלא-מוכרים, כבוד השר, בנגב, היא לא מגיעה בכלל, והכפרים הערביים מנותקים מהמים כל שני וחמישי, והילדים, אדוני השר, הולכים לבתי-הספר המנותקים מהמים. אנשים לא יוצאים מביתם לעבודה בגלל ניתוק זרם המים. ילדים בראמה יוצאים לבית-הספר בלי לרחוץ את הפנים שלהם. 
+
+אני אחזור על הנקודה מהנאום שלי שגם היא לא הובנה, על אורח החיים של המשפחה הערבית. הממשלה וועדת הכספים וכל מי שדן בהיטל הבצורת לא לקחו בחשבון את אופי האוכלוסייה הערבית ואת אורח חייה של המשפחה הערבית. עוד פעם – מצוקת הדיור המכריחה את הבנים להתגורר בקומות מעל בית הוריהם. כמו כן, אופי המשפחה: ההורים מארחים בביתם, על בסיס קבוע, את הבנים והנכדים, ואלה אוכלים את ארוחת הצהריים בבית ההורים, אך הם לא גרים אתם, כך שהם לא יכולים לדווח עליהם כחלק ממספר המתגוררים בבית. שנית, חובה על המוסלמים להיטהר חמש פעמים ביום לפני התפילות. ההיטהרות הזאת היא חובה לכל איש ואשה מוסלמים. האם היא נלקחה בחשבון כשחישבו את תעריף א' או תעריף ב' או את תעריף ג'? זה אורח החיים של המשפחה הערבית שדיברתי עליו. 
+
+לנקודה השנייה, השר החשיב אותי לקולוניאליסטית, צלבנית מודרנית. האמת היא שזו הפעם הראשונה שמטיחים בפני את הטענה הזאת, ואני מרגישה שאני צריכה לעבור הכשרה ואימונים כדי לענות על הטענה הזאת. איך עונים בצורה אינטלקטואלית ומעמיקה לטענה כל כך טיפשית? האמת שאני לא יודעת, אבל אני אסתפק בזה שאני אגיד שאני לא צריכה לא את הצהרתו של נפוליאון ולא את הצהרתו של בלפור ולא את הברית החדשה ולא את הקוראן כדי שיוכיחו לכם וכדי שיעזרו לי להוכיח את הלגיטימיות שלי כאן. חלק מהנוכחים פה צריכים אולי את נפוליאון, את בלפור ואת התנ"ך כדי להצדיק את הלגיטימיות שלהם. אני נמצאת כאן, ובזה מתחילה ומסתיימת הלגיטימיות שלי. אני לא מחפשת ולא אדרוש שום לגיטימיות נוספת. אתה, אדוני השר, אולי כן מחפש. אני אסתפק בזה בינתיים כהבדל ביני לבינך. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת רונית תירוש. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני חייבת לומר לך, חברת הכנסת זועבי, שככל שהקשבתי לדברי השר בפעם הקודמת, הוא אמר שהוא מאוד מוקיר ומכבד את המגזר הערבי והוא התייחס לדברים. 
+
+
+ ציטטתי במדויק, חברת הכנסת רונית תירוש – – – יש פרוטוקול ואפשר לחזור אליו. 
+
+
+ ברשותכם, אני רוצה לומר משהו שהוא ידוע לכול: אין מחסור במים בישראל. כלומר, אין בעיה של מים בישראל. הבעיה היא שאין תשתיות לקליטת המים, וזאת בעיה שעליה בוכה הנביא. עכשיו מנסים לפתור את הבעיה הזאת. הפתרון הראוי והמקצועי הוא להקים תשתיות, וזה דבר שייקח זמן, בין שמדובר במתקני התפלה, בין שמדובר בחציבה של מאגרי מים כדי לספוג את המים, לשאוב אותם, לטהר, וכל התהליכים – המקצועיים, יש לומר. זה ייקח זמן. זה גם עולה כסף. כדי לממן זאת הוחלט שבינואר 2010 ראש רשות המים יעלה את התעריפים, יעדכן אותם, ובזכות ההעלאה הזאת והכספים שיישארו ברשות המים – שלא כמו שקורה במס הבצורת, ששם הכספים לא נשארים ברשות המים, הכספים האלה של העדכון בינואר ייועדו לטובת התקנת מתקני התפלה ותשתיות וכדומה. 
+
+אני חוזרת על הצעתי: אי-אפשר לגזול מהאזרח ולהכניס את היד באופן אוטומטי, דרך הוראות קבע, ולקחת את הכספים הללו דרך מס בצורת ולא להשתמש בהם לצורך שעל שמו נקרא המס. לכן, אני מציעה שאם תחליטו להתעקש על מס הבצורת, תחליטו בו-בזמן שכל הכספים שמנותבים דרך המס הזה ינותבו לטובת התקנת מתקני התפלה או כל פתרון מקצועי אחר שיש בידכם, וכך אנחנו נייתר הייקור המיועד בינואר. 
+
+ יש לי הרגשה, די מבוססת, שאין סיכוי ששני הדברים יפעלו יחד, כלומר הפעם, בניגוד לפעמים אחרות, יהיו הרבה אנשים מהקואליציה שלא ייתנו את ידם. לכאורה כאן לא צריך אישור, כי זה חלק מהרפורמה, אבל אני חושבת שתהיה מחאה רבתי בתוך האולם המכובד הזה. 
+
+חבר הכנסת אורלב שאל אם ההחלטות הן שרירותיות או שהן נעשו על-פי איזשהו מחקר. אני לא מכירה שום מחקר, ואני גם מצרה על כך שקיבלו החלטה – מה שנקרא "סוף מעשה במחשבה תחילה". אינני חושבת שהסתמכו על אותה ועדת חקירה, שבגין המלצותיה יצאו והטילו עלינו את המס הזה. אני מצרה על כך, כי אפשר היה להמתין ולחכות להמלצות, וככל שהן תהיינה מקצועיות – לבצע אותן. 
+
+למה אני אומרת שההחלטה בדבר מספר הקובים המיועדים לכל נפש בישראל היא שרירותית? משום שהתחילו את מס הבצורת בכך שהקצו לכל נפש בישראל 4 קוב. אחר כך אמרו, כמדומני בנובמבר – אולי אני קצת לא מדייקת בלוחות הזמנים, אבל נדמה לי שכן – שזה יעלה ל-4.5 ואחר כך ל-5 קוב. וראה זה פלא, בינואר, בעקבות הרפורמה שצריכה להתבצע בינואר, אנחנו יורדים ל-2.5 קוב. אז אני באמת לא יודעת מה מספר הקוב הבסיסי שראוי לכל נפש, על-פי צרכיה הבסיסיים של שתייה, של רחצה וכל שימוש רלוונטי אחר. 
+
+ לכן, תשובתי לחבר הכנסת אורלב – ובזה אני מסיימת – שהתחושה שלי היא שההקצאה שנקבעה היא בהחלט שרירותית, ואין מאחוריה חקירה של ממש. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת חיים אורון, תורך. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, בהבדל מהסעיף הקודם, בסעיף הזה אני מוצא את עצמי כל הזמן כמעט כדובר היחיד שחושב שיש מידה של היגיון במהלכים שנעשים עכשיו. זה נורא לא פופולרי. 
+
+ אני רוצה להגיד דבר עקרוני לחבר הכנסת ברכה, אמרתי לו את זה גם בינינו, ולחברת הכנסת זועבי: המים הם מכשיר לא טוב לעזור לחלשים, מהסיבה הפשוטה: כמה שאתה יותר עשיר, אתה צורך יותר מים; כמה שאתה פחות עשיר, אתה צורך פחות מים. אם מסבסדים קוב מים בשקל, מי שצורך 4 קוב מקבל 4 שקלים ומי שצורך 40 קוב מקבל 40 שקל. אני לא רוצה לחלק את זה כך. אני מביע פה דעה. אני חושב שהיא גם שוויונית, סוציאליסטית וכו'. הפוך מלחם. ככל שאתה ברמת חיים יותר נמוכה, אתה צורך יותר לחם, ולכן אני בעד לסבסד לחם. אבל מים? מה לעשות, זה לא טוב לי, זה לא מסתדר לי, כי הייתי נורא רוצה לסבסד את המים, אבל הם כלי לא מתאים לכך כי מחלקים את זה הפוך.
+
+אני עושה אבחנה מהותית בין היטל הבצורת ובין מה שצפוי להיות בינואר. היטל הבצורת, ואני לא רוצה להיכנס עכשיו לפרטים של מה שקרה עם הנכים ועוד כמה דברים שהיה צריך לתקן אותם, זה לא הנושא; היה צריך לעשות מהלך רציני כדי לעצור את צריכת המים בחורף הקרוב, כי יש סכנה שבקיץ הבא לא יהיו מים. וגם כאן, חברת הכנסת זועבי, אם לא יהיו מים בקיץ הבא, וכמו בעמאן יסגרו את המים לשלוש שעות, מי שהוא חזק, העשירים, בתוך יום יש להם על הגג דוד ואין להם בעיה. ומי שאין לו, לא יהיו לו מים שלוש שעות. מה שאני אומר עכשיו קיים בארצות מסוימות בסביבה שלנו, ואני לא רוצה להגיע לשם גם מנקודת המבט ��זאת. 
+
+ מה שיהיה בינואר, ולפי דעתי פה מבלבלים את הנתונים, אני חושב שהמחיר החדש של המים צריך להיות מורכב מ-4 דרגות: בדרגה הראשונה, הכי נמוכה, המים צריכים להיות מסובסדים, נגיד עד 3 קוב. שם צריך שזה יהיה פחות ממחיר עלות המים. אל תיקחי אותי במספרים המדויקים. בין 3 ל-5 קוב – צריך להיות פחות או יותר מחיר המים, ואז הממוצע של שניהם לקבוצות החלשות, שצורכות רק 5 קוב, ייתן מים יותר זולים ממחיר ייצורם. בין 5 ל-8 קוב – ושוב, אני לא מתחייב על המספרים, יהיה במחיר של 120%, 130%, יותר מאשר מחיר המים הקודם. מעל 8 או 9 קוב, אני מוכן להתפשר, מצדי שיעשו 100 שקל לקוב מים, משום ששם, המים שמישהו שותה או לוקח או עושה גינה ועצים או בריכה – שישלם. ואז אני חושב שנתקדם יותר מהמצב הקיים. 
+
+ אבל, צריך לקבל את ההנחה הבסיסית שאנחנו נמצאים במקום שבו יש פחות ממה שצריכים. לכן, מהלך כזה הוא בלתי נמנע, ושאלה איך יעשו אותו. אני לא יודע, לא ראיתי את ההצעה הסופית של הממשלה, אני מתאר לעצמי שנריב עליה. אבל בגדול, אם ילכו במהלך הזה, יש תשובה חלקית למה שאת רוצה, לא מלאה. בעולם שהייתי נורא רוצה לחיות בו מים יהיו חינם. מים יהיו חינם אם מישהו ישלם אותם, ואז אמרתי קודם, המים הם לא מכשיר טוב לחלק את ההוצאה הלאומית. קצבת ילדים כן, סובסידיה על הלחם כן, חינוך כן, מים לא.
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת מירי רגב.
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, לפני כשעתיים סיימנו התייעצות מומחים בנושא המים. האם קיים משבר מים אמיתי, או משבר משילות? מומחים שיש להם ידע וניסיון. ותתפלאו, לא היתה הסכמה שאכן יש בעיית מים. אבל כן היתה הסכמה שלאורך שנים קיימת בעיית משילות, ניהול משק המים. לפי חוק המים, כמו גם לפי השכל הישר, המים שייכים לאזרחי המדינה, דבר האומר שהמדינה מחויבת לספק לאזרחים מים איכותיים, זמינים ומפוקחים במחיר סביר ושווה לכל נפש. מים אינם מותרות אלא סם חיים בסיסי, שאינו ניתן לספסרות או למניפולציה. 
+
+לצערי, רפורמת המים שאושרה, ואני לא מדברת בתקופה כזאת או אחרת, כולם יודעים מתי היא אושרה, בתקופת ממשלת קדימה, יצרה מצב שרשות המים אינה מפוקחת על-ידי שר או הכנסת. קראתי בתדהמה את דברי שר התשתיות בוועדת החקירה הממלכתית – שהוא יכול לבקש מרשות המים כוס תה בלבד. גיחכתי. איזו אחריות יש לשר, שהוא יכול לבקש ממישהו שמתחתיו רק כוס מים, וזה גם משהו. בפעם הבאה תבקש קולה, כי מים יעלו יותר.
+
+ מועצת המים, שאמורה לייצג את הציבור – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת מולה, תיכף תורך.
+
+ מועצת המים, שאמורה לייצג את הציבור, מורכבת ברובה מנציגי הממשלה, והגורם הדומיננטי שם – תנחשו? משרד האוצר. לכן הגשתי את חוק הפיקוח על המים.
+
+כן, אנחנו אישרנו את מס הבצורת. וכפי שאמרנו אתמול בוועדת הכספים, כולנו אישרנו את המס בלב כבד אבל התבססנו על נתונים של רשות המים והאוצר. לצערי, אני מודיעה לכם שהנתונים לא היו מדויקים. וכפי שאישרנו את החוק, אנחנו נקפיא את החוק. אני שמחה שוועדת הכספים מעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה חוק הקפאת מס הבצורת. 
+
+ הגיע הזמן שרשות המים תחשוף לציבור את נתוני המים האמיתיים במדינת ישראל, את הפערים ואת הפתרונות. הציבור, במשבר אמיתי, יכול וגם יעשה זאת, אך במשבר וירטואלי וניהול כושל הוא לא מוכן ולא צריך להיות הקורבן.
+
+
+ – – –
+
+ 
+רפורמת המים אמורה להיכנס לתוקפה מ-1 בינואר. זוהי רפורמה דרקונית אמיתית ומס בצורת ומסך עשן. ת��דה לאל שהצלחנו לבטל את מחירי המים הדיפרנציאליים, שהיו אמורים להיכנס לתוקפם ב-1 בינואר, אך לצערי לא הצלחנו עדיין לבטל את עליית מחירי המים ב-50% עד 60%. במקביל, מצמצמים את כמות הקוב לבן-אדם, כשעל-פי נתוני ארגון עובדי המים והאו"ם, כל אזרח חייב להשתמש ב-150 ליטר מים ביום, שזה בין 4.5 ל-5 קוב לנפש בחודש. 
+
+ ההחלטה שתיכנס לתוקפה ב-1 בינואר היא החלטה אכזרית, שאינה תואמת את הכתוב בחוק, שעל האזרח לשלם את מחיר הפקת המים. אני מוכנה שנשלם את מחיר הפקת המים אבל לא את הגירעונות של חברת "מקורות" לאורך שנים – – –
+
+ – – –
+
+ לא, אי-אפשר להפיל את זה על האזרח היום ובמיידי. לא יכול להיות שאזרח ישלם על מים כמו שהוא משלם על בשר. צריך למצוא פתרון. זאת מדינה שידעה למצוא פתרונות למשק המים. אנחנו הראשונים בחקלאות, הפרחנו את השממה, יש לנו פתרונות ואפשר למצוא לזה פתרון. לא יכול להיות שהפתרון הוא שהאזרח ישלם מס כפול, מס בצורת ורפורמת מים. זה לא עולה על הדעת.
+
+לכן, אני מבקשת מהממשלה להקפיא במיידי את מס הבצורת, לפרסם נתונים אמיתיים על מצב משק המים בישראל ועל הפתרונות, ואת רפורמת המים לקיים בעלייה מודרגת של המחירים, בהגדלת המכסה ובהרחבת מדרגות המים. תודה רבה.
+
+
+ תודה. חבר הכנסת מסעוד גנאים.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אני מסכים עם אלה שאומרים שהבעיה היא לא במים. אין בעיה במים. הבעיה היא איך לנהל את זה, הבעיה היא בניהול משק המים, זו הבעיה. 
+
+ אני גם קצת לא מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת חיים אורון, שכאילו עניין המים לא משפיע – אין השפעה על הסטטוס החברתי של עשירים ועניים. יש הבדל בין בן-אדם שיש לו משפחה של עשרה ילדים ובין זה שיש לו שניים בצריכה – לא רק בלחם אלא גם במים, ואורח החיים גם משפיע. 
+
+אני חושב, גברתי היושבת-ראש, שהממשלה הנוכחית – לא יכול להיות שביד ימין היא רוצה לבטל את מס הבצורת וביד שמאל היא רוצה להעלות את תעריפי המים. זה בטח יפגע בשכבות החלשות ויפגע במשפחות ברוכות הילדים, כי הן צריכות יותר מים. אסור להגיע למצב שכל בן-אדם ישתה לפי הסטטוס או ההכנסה שלו. בערבית יש פתגם על המים: אסהל מוג'וד ואעז מטלוב; יעני: ההיצע הקל – קל למצוא אותו, והמבוקש – יקר. הוא מאוד יקר משום שהוא מקור החיים. אז הוא לא קל, הוא לא נמצא בקלות לפי העלאת תעריפי מחיר המים, או – יהיה קשה למצוא אותו. המים הם מקור החיים ואנחנו צריכים אותם כולנו. אני חושב שעל הממשלה לדאוג לזה שכל השכבות וכל האזרחים יוכלו להשתמש במצרך הזה, שהוא מקור החיים, בלי לדאוג. יעני, מקור החיים שהוא המים הופך עכשיו למקור הדאגה והפחד לשכבות החלשות. 
+
+ אני תמיד אומר שבמדיניות מסוימת של מים יכולים לפרק את האלמנטים שמרכיבים את המים, שהם המימן והחמצן. החמצן גורם לשרפה ולאש והמימן שגורם לפיצוץ. המים צריכים את שניהם. אם מעלים את תעריפי המים, לא מנהלים אותם נכון – הם לא הופכים למקור חיים אלא להיפך. הגיע הזמן שהמדינה תהיה למען אזרחיה, ולא להיפך.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת סעיד נפאע, בבקשה.
+
+
+ תודה, גברתי. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, את הנושאים שאני מתכוון להעלות העליתי קודם מעל הדוכן הזה, אבל אני שמח במקרה הזה שגם שר האוצר נמצא באולם. בשנות ה-90 הראשונות שימשתי יושב-ראש המועצה המקומית בית-ג'ן. פרצה אצלנו מחלת הצהבת בין התינוקות, והתברר שמתוך 300,000 מ"ק מים שהוקצו בזמנו לבית-ג'ן, 20%–25% זה פחת. לא מזמן, חבר הכנסת פינס, בהיותו יושב-ראש ועדת הפנים, דנו בסוגיה דומה בכפר מע'אר, והתברר שמדי שנה בכפר מע'אר 400,000 קוב יורדים לטמיון. זה מעבר לסכנה של חלחול מי הביוב למי השתייה וגרימת צהבת. 
+
+ מיליון ו-300,000 אזרחים ערבים נמצאים במדינה הזאת. כבוד השר, בכל כפר ערבי זו הבעיה, בעיה מאוד רצינית. אין כפר ערבי שאין בו פחת של 20%–30%, וקל מאוד להכפיל ולמצוא כמה מטרים מעוקבים יורדים לטמיון מדי שנה ולראות באמת איפה אפשר לחסוך. 
+
+ לכן אמרתי בתחילת דברי שאני שמח שכבוד שר האוצר נמצא באולם. אני חושב שרק אתמול שר הפנים, מעל הדוכן הזה, אמר באופן הברור ביותר, שאנחנו לקראת קריסת השלטון המקומי. אני סבור, אני חושב שזה מקום די חשוב.
+
+בהזדמנות הזאת – לא מזמן טיפלתי בבעיה בנגב, ובהזדמנות הזאת אני חייב לראות את עצמי חב איזושהי תודה לכבוד השר. כאשר התברר שבכפרים שם ממוצע אספקת המים לנפש הוא 1.6 מטר מעוקב, אני פניתי אל כבוד השר, וכבוד השר פעל, וקווים שם שונו. 
+
+ לכן, אני חושב שאם באמת נתייחס ברצינות לכל מערכות המים הקיימות בכפרים הערביים, יש בזה חיסכון אדיר במים, שיכול לחסוך מאתנו את הנטל של ההיטל הזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת שלמה מולה, זו ההזדמנות שלך להגיד את כל מה שרצית.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת, האמת היא שכשאנחנו מדברים על בעיית היטלי המים, היטלי הבצורת – תלוי את מי שואלים. כשאנחנו שואלים את שר האוצר, הוא אומר החוק בתוקפו. שמעתי גם את שר התשתיות אומר: אנחנו נבחן אם יש היתכנות לביטול היטלי הבצורת לפי נתוני הגשם שיהיו בעתיד. אני שומע את חברי הקואליציה בוועדת הכספים אומרים שיש כבר, או-טו-טו הולכים לבטל. אני שומע את ראש הממשלה, בעיתון "הארץ", בעיתונים אחרים – כבר הודיעו על הקפאה.
+
+תראו, האמת היא שאתם באמת מבלבלים את הציבור. אני חושב שלא בכדי האזרח שמשלם מסים צריך לדעת אם הוא צריך לשלם או שמחר הולכים לבטל לו. אני חושב שהממשלה צריכה להיות מאוד ברורה. אנחנו נגד, אבל אם כבר חוקקתם חוק, אם כבר הצבעתם בעד, אז למה אתם מצליחים לבלבל את הציבור? אני באמת שואל שאלה.
+
+
+ נגד מה?
+
+
+ אתה נגד הבלבול, ובזה אתה צודק.
+
+
+ נכון. אני חושב שאתם מצליחים לבלבל את הציבור. זה נורא חבל. תראו על מה אנחנו מדברים, בסך הכול: בסופו של דבר, גם היטלי הבצורת האלה – אני חושב, אדוני, שר התשתיות, שאף אחד לא מקל ראש בבעיית המים במדינת ישראל. אבל הבעיה היא הדרך שבה אתם מובילים את קביעת המדיניות שלכם. הבאתם את זה במסגרת חוק ההסדרים, ללא מחשבה מעמיקה, ללא דיון מעמיק. אפילו לא היה זמן, כמו שדנו על רפורמת המקרקעין, לדון בנושא הזה של המים. עכשיו, כל יפי הנפש מחברי הקואליציה שבאים ואומרים היום: אנחנו נגד היטל הבצורת – אבל אתם הצבעתם לפני חמישה חודשים, אז מה קרה היום? איפה הייתם? 
+
+תראו בסופו של דבר מי נפגע, אדוני השר. אם אנחנו מונים באמת את המסים שמוטלים על הציבור: מס הכנסה, מס בריאות, ביטוח לאומי, מע"מ שהגדלתם, מס בצורת עכשיו, ארנונה שהציבור משלם, אפילו על ביקור אצל רופא האזרח משלם, אפילו על תרופות הוא משלם. אני אומר לך, אדוני, שר התשתיות, למרות שיש שר למען שיפור שירות לאזרח, כל אזרח שהולך אפילו למשרד התחבורה ורוצה להוציא רשיון נהיגה משלם כסף. זאת אומרת, אנחנו משעבדים את אזרחי ישראל – רק לשלם ולשלם, והציבור לא מקבל שום דבר. אני שואל את עצמי שאלה פשוטה. 
+
+ הדבר היותר-מעניין בס��פור המים עם שר התשתיות – תראה, הדלת המסתובבת הזאת. הרי מישהו כינה את העניין סיפור הדלת המסתובבת. אני רוצה להגיד לך שהדלת המסתובבת הזאת, גם בענייני המים – מצד אחד אתם רוצים לחסוך מים, מטילים היטל על הציבור, וכשיורדים גשמים עזים, טובים, גשמי ברכה, הם הולכים לים. אף אחד לא אוגר אותם. איפה התשתיות ואגירת המים, ואפשר היה לחסוך יותר? 
+
+לכן, אני חושב שאם אנחנו רוצים להיות פיירים עם הציבור, לדבר אל הציבור – אל תבלבלו את הציבור, אל תהיו מבולבלים. תהיו מאוד ברורים. גם את התשתיות תקימו כדי שאפשר יהיה לאגור את המים כשהגשמים קרבים אלינו. 
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב. 
+
+
+ גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, כדי להגיע למים צריך לשלוח את הגיבורים שהיו לדוד. כתוב בשמואל ב': "ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית-לחם אשר בשער. ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית-לחם". דוד היה צריך לשלוח גיבורים כדי להביא מים. מה אתם חושבים? מים זה דבר פשוט? לקחת ולדלות מים מהבורות? אבל, לצערי הרב, אם אנחנו נחפש רק את הגיבורים שיביאו לנו מים, באמת אנחנו במצב קשה מאוד. 
+
+ אני רוצה להגיד לך, אדוני השר: אני הייתי בוועדת הנחה – פטור מארנונה. במשך 15 שנים הייתי יושב-ראש הוועדה. תמיד היה ויכוח אם אפשר לנתק מים בגלל חוב ארנונה. הרשות המקומית בירושלים היתה תמיד מנתקת. מי שהיה חייב ארנונה, היו מנתקים לו את המים, וזה היה אמצעי לחץ כדי שהוא ישלם גם את הארנונה. עד שיום אחד היתה עתירה לבית-המשפט, ובית-המשפט פסק שאסור לנתק מים בגלל חוב ארנונה. 
+
+אני שואל אותך, אדוני השר, כשאנחנו מדברים על היטל מים, היטל מס, האם מותר לחבר בין העלויות בפועל – כשבפועל, כמה עולה לי קוב מים – לבין ההיטל? מה קורה אם אדם לא יכול לעמוד בהיטל של המס ויכול לשלם ורוצה לשלם את העלויות של המים? האם אנחנו מאפשרים לו או לא? אני אומר לך שזה לא יעמוד בבג"ץ, חד-משמעית, ויש תקדים לכך. כאשר ברור מעל לכל ספק שגם אותם היטלים, הם מראש נלקחו בחשבון כדי לכסות את הגירעונות או את ההוצאות השוטפות של הממשלה, זה לא יעמוד במבחן. 
+
+מעבר לכך, אני כרגע לא דן ברמה המשפטית אלא רק, הייתי אומר, ברמה הציבורית – העוני במדינת ישראל. כשאנחנו דיברנו על ייקור של כמה פרוטות של לחם, כאשר השר אלי ישי היה שר התמ"ת, איזו זעקה קמה פה. פה? הלחם עלה בעוד 15 אגורות, 20 אגורות, 30 אגורות. פה, אדוני השר, זה עולה במאות ואלפי שקלים למשפחה, זה לא צחוק. 
+
+ אני אומר לך שאני מכיר משפחות שכבר אמרו מראש: אנחנו ערוכים לניתוק המים, אנחנו לא מתכוונים לשלם, כי אין לנו מאיפה לשלם. וכבר הכינו את השכנים מראש שייתנו להם כמה דליים של מים. מה אנחנו? "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים"?
+
+
+ זה פסוק יפה. 
+
+
+ כן, אני אומר, זה פסוק יפה, אבל אנחנו לא יכולים לחזור לתקופה שאנחנו לוקחים את המים בדליים ואנחנו שואבים את המים מהבורות שלנו. זה דבר טוב, אנחנו אולי באמת מתגעגעים לאותן תקופות, אבל אנחנו לא יכולים להשלות את עצמנו. 
+
+ אני חושב שבכל מקרה, אדוני השר, אני מבין שיש כוונה להקפיא. אם יש הקפאת בנייה בהתנחלויות, בוודאי אפשר להקפיא את מס ההיטל של המים. זאת הקפאה, הייתי אומר, מושלמת, מורחבת יותר, הקפאה פה והקפאה שם. 
+
+
+אתה בעד להקפיא את ההתנחלויות?
+
+
+ לא, אני אומר שמכיוון שראש הממשלה בינתיים מקפיא, אז אפשר לעשות הקפאה גם בהיטל המים. 
+
+אני רק אומר לך, אדוני השר, תיקח בחשבון את ��משפט האחרון שאני רוצה לומר: תמיד היתה ועדת פטור, ועדת הנחות. אם, במידה שבכל זאת רוצים להמשיך בהיטלים, לא יכול להיות שזה יבוא על משפחות מרובות ילדים. צריכה להיות ועדה מיוחדת בכל רשות, עם סמכות מטעם משרד הפנים, כדי לתת את ההנחיות הראויות לאותן משפחות ברוכות הילדים. 
+
+
+ תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת אופיר פינס-פז. כפי שאני מבינה, תשובה והצבעה במועד אחר. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, כמה הערות קצרות. אני יודע שזה לא פופולרי, מה שאני הולך להגיד, אבל אני נגד ביטול מס הבצורת. אני מניח שאני חבר הכנסת היחידי בכנסת. 
+
+אני חושב, גם כיושב-ראש השדולה הסביבתית בכנסת אני חושב שעניין המים הוא לא דבר של מה בכך. אני חושב שיש פגמים מסוימים בהיטל הזה, וצריך לתקן אותם, אבל אין ספק שהוא הביא לחיסכון במים. 
+
+ אני חושב שאי-אפשר כשיורד קצת גשם בישראל, מייד לסגת מכל התוכניות. הרי מה הביקורת על מדיניות המים של מדינת ישראל? כשיש בצורת כולם מתכננים תוכניות ומשקיעים כספים. כשיורד קצת גשם, הגשם הזה שוטף את כל התוכניות ומתחילים מבראשית.
+
+אני שומע שראש הממשלה בכבודו ובעצמו שוקל לבטל את המס תוך חודש או חודשיים. אני מתפלא, הרי בכלל לא נרכש מספיק ניסיון. לא ברור עד כמה הדבר הזה באמת תורם חוץ מהדבר האלמנטרי של חיסכון של 20%. לכן נדמה לי שיש כאן איזה נחפזות של הממשלה וחוסר יכולת עמידה בדבר שהוא אחד המשאבים הכי נדירים. אני רוצה להזכיר לכם שאנחנו נמצאים במשבר אקלימי. אני חושב שמצב המים יהיה עוד יותר חמור, לפי דעתי, מבחינת המים הטבעיים; אני לא מדבר על מים בהתפלה וכל הדברים האלה. אני חושש שיש כאן איזה חוסר כושר עמידה בעניין הזה והסכרים, תרתי משמע, נפרצים. הערה ראשונה. 
+
+הערה שנייה. איפה הציבור צודק? הציבור צודק בשניים, שלושה דברים. אחד, איפה מסקנות ועדת החקירה הממלכתית? הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבדוק את כל המשברים במשק המים. חברי שדיברו כאן על זה שמגלגלים על הציבור את הדבר הזה, הם צודקים. איפה המסקנות של ועדת החקירה הממלכתית, שאנחנו ממתינים לה כבר חודשים ארוכים? אני מקווה ששר התשתיות ידע לענות על הדבר הזה, לענות על השאלה הזאת. 
+
+הדבר השני שצריך לקחת בחשבון הוא הראייה הכוללת. תראו, ואת זה אני אומר לשר האוצר: אי-אפשר גם להטיל מס בצורת, וזאת הוראת שעה עד 2010, וגם להעלות את מחירי המים תוך כדי. לפחות תנו לציבור איזשהו דבר שהוא יותר מודולרי. החלטתם על מס בצורת לשנתיים? אוקיי, יחלפו השנתיים, תעלו את מחירי המים. אבל אי-אפשר גם מס בצורת גם העלאת מחירי המים. ההוצאה למים הופכת להיות בלתי סבירה. צריכים לקחת בחשבון גם מה שאמר נסים זאב, יש גם הוצאות כוללות למשפחה. אז אי-אפשר גם זה וגם זה וגם זה. אז אני מציע להתמיד במס הבצורת אבל לבטל את ההעלאה המתוכננת במחירי המים – לא לבטל אלא לדחות אותה לאחר תום מס הבצורת, שהוא, כאמור, הוראת שעה. 
+
+אני חושב שזאת תהיה החלטה סבירה, גם בהתחשב בצרכים הסביבתיים וצורכי המים של ישראל וגם בחברה הישראלית, שלא יכולה, לפי דעתי, לקחת על עצמה את שני הדברים בעת ובעונה אחת. 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת פינס. בעצם אתה יכול להישאר עד שתהיה תשובה. אף-על-פי שהשרים כאן, אנחנו נחכה לתשובת הממשלה במועד אחר. אתה רוצה להשיב?
+
+
+ אני רוצה להשיב על הדברים שנאמרו. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בתחום המים אנחנו נמצאים במעין מלחמה. צריך כרגע לשמור על מאגרי המים שיש, על מה שיש. בצורת עוד יכולה להיות גם בקיץ הבא, ובחורף הזה – לקראת הקיץ הבא. אנחנו צריכים להשקיע את מה שדרוש כדי שכל הפרויקטים שנמצאים בצנרת יתקדמו בכל הקצב, על מנת שבעוד שלוש, ארבע שנים לא יהיה בישראל מחסור במים. כמו בכל מלחמה – בזמן שנמצאים בזמן המלחמה, מי שמשתתף בה מטה שכם ומשלם מחיר. בזה אנחנו נמצאים כרגע. ועל כן, נבחרי ציבור, בתקופה אשר כזאת, צריכים לבחור דרך רצינית, כרצינות המצב. קל להיות פופוליסט; הרבה יותר קשה לקחת אחריות. אנחנו מצווים, בתחום הזה, להתייחס כולנו באחריות. 
+
+ אני מוכרח לומר על ההערות של חבר הכנסת פז-פינס ושל חבר הכנסת אורון, שאני מסכים לחלק מן הדברים בעניין היטל הבצורת, בכל לב. צריך לומר את הדברים האלה ברור. איש בממשלה לא בא להטיל את ההיטל הזה כי הוא נהנה לעשות זאת, או כמכשיר לאסוף כספים. כשהבית בוער, אתה קודם כול תופס דלי, ולא משנה לך מאיפה; אתה עושה את מה שצריך לכבות את האש. אחרי זה, אם תרצה, לך תחפש אשמים. 
+
+מה שקורה כרגע כאן, כשעמדנו לפני הקיץ הזה, שצריך היה לחסוך מים – מעבר למסע הפרסום. אני מודיע: אני אחראי לכך – אמרתי לאנשי רשות המים: דעתי היא שלא מספקת ההוראה לייבש דשאים. צריך לשים על זה תג מחיר. אנשים צריכים לדעת שאנחנו רציניים, ומי שממלא בריכות ומי שמשקה דשאים בקיץ, בבקשה, שישלם מחיר באבו-אבוה. אני עומד מאחורי זה גם עכשיו, גם היום. אבל כשם שהיטל הבצורת איננו כלי אלא כדי לטפל במשבר – זה לא יכול להיות כלי שגרתי. זה טוב לקיץ הזה, זה יכול להיות טוב לקיץ הבא. אם נגיע למסקנה שכמות הגשמים שירדו היא כזאת שנוכל להסתדר בלעדיו, להקל בו, להפחית אותו, להקפיא אותו, נגיע אל החורף ונראה מה להחליט. זאת העמדה שצריכה להינקט, זאת העמדה שאני עומד מאחוריה. 
+
+שוחחתי היום אחר הצהריים עם מי שהיה נציב המים, מאיר בן-מאיר. הוא מספר לי שבשנת 1999 או 2000 ירדו גשמים בהיקפים כאלה, שמילאו את המאגרים, וכמיליארד קוב זרמו לים התיכון ולים המלח. לא יכולנו לאגור את זה, כי לא היו לנו מתקנים שיכולנו לעשות עם זה מעבר למה שאקוויפר ההר והחוף והכינרת יכולים היו להכיל. בואו נתפלל שהשנה נוכל את הגשמים האלה, אם יהיו, לאגור. הלוואי. הלוואי שנגיע למצב שיגלשו מים. זה אומר שהמאגרים התמלאו. אבל גם אז יש לנו בעיה קשה, ונצטרך בשנים הקרובות לא רק להתפיל מים ולא רק להביא לטיהור מים ולהשיבם לחקלאות. יש המדברים על שאיבה של מים מאקוויפר החוף, שכבר הם מלוחים – הם מליחים, הם לא מלוחים – ולהתחיל להתפיל גם אותם. 
+
+מעבר למתקני ההתפלה, רבותי, צריך לדעת: צריך להקים מתקנים של איסוף המים, קליטה שלהם, הולכה שלהם, פיזור שלהם. זה עולה הרבה כסף. ומי שרוצה אספקת מים לא כמו ברבת-עמון, שמכלית מסתובבת אחת לכמה ימים, צריך לדעת שזה עולה כסף – לא מעבר ליכולת שלנו לשלם – ועל כן דרושה כאן מדיניות של פיתוח מקורות מים שתדרוש העלאת תעריפים, אבל גם מדיניות שמשלבת שימוש חסכני והגיוני במים, וגם רגישות אל המגזרים החלשים ביותר. 
+
+מלה אחת על המגזרים החלשים ביותר. גם כאשר הטלנו השנה את היטל הבצורת, הוא הוגש על המדרגה השלישית של השימוש במים. מי שהמשיך להשתמש במים בכמויות הקודמות שלו ונכלל במדרגה הראשונה והשנייה, לא שילם יותר. הוא שילם את אותו מחיר. ההיטל כלל לא הגיע אליו. מי שבזבז מים – הוא שילם. קשה להשתמש במונח "בזבז". יכולים להיות אנשים שרוצים להשתמש במים ומוכנים לשלם על זה. בבקשה, שישלמו על זה. אבל בוודאי אנשים צריכים להקפיד על כך שמים לא ייזלו מן הברזים סתם. אנשים אינם צריכים סתם כך לפתוח את המים ולסגור את הברז כאשר בא להם.
+
+אגב, חבר הכנסת פינס-פז, אני אינני יודע מהן מסקנות ועדת החקירה. אי-אפשר לומר לאנשי ועדת החקירה דבר, הם צריכים להשלים את עבודתם. זאת ועדת חקירה משפטית, ממלכתית, היא צריכה להשלים את עבודתה כאשר היא תמצא לנכון לעשות זאת. אין לי ספק שהם יעשו עבודה ראויה. 
+
+הערות על חלק מן הדברים שחברי הכנסת העלו: חבר הכנסת שלמה מולה, אתה מדבר על בלבול הציבור. אני רוצה לומר לך שהחוק שעל-פיו פועלת רשות המים הוא חוק של ממשלת קדימה, ממשלת אולמרט וחברת הכנסת ציפי לבני. זה החוק שהם העבירו. הסמכות היא של רשות המים. היא קובעת את הדברים בלי – איך אמר שם השר לפני ועדת החקירה? הוא יכול לבקש כוס תה, כוס קפה, ירצו – ייתנו, לא ירצו – לא ייתנו, משל מזון לציפורים זה היה. גם אי-אפשר להתערב בשיקולים שלהם כיצד לקבוע את התעריפים. את שיקוליהם הם עושים כאשר הם מתבוננים על סוגיית המים בלבד. על-פי החוק, רשות המים צריכה לקבוע את התעריף באופן כזה, כאילו משק המים מתנהל באופן סגור. זאת אחריותה. 
+
+השאלה האמיתית שצריך להפנות אל ממשלה היא איזה חוק חוקקתם שלפיו אפשר להעלות את התעריפים ב-50% – שהיא כבר בעיה רחבה הרבה יותר – ואף אחד מהאנשים הפוליטיים לא יכול לומר שום דבר. לא יכול לומר: אל תעשו את זה ככה. אני חושב שיש כאן סוגיית משילות, כפי שאמרה חברת הכנסת רגב, בכך שצריך, לדעתי, לראות כיצד מובילים מחדש למצב שהממשלה תוכל להנחות ולומר מה המדיניות שעל-פיה היא מבקשת שהדברים יתנהלו. לטעמי, אני חושב שצריך לאפשר לרשות לבצע מדיניות, אם מדובר בשינוי בתעריפים של 10%–15%, נגיד. אל יתערבו הפוליטיקאים בשיעור הזה. אבל אם מדובר בהיקפים גדולים של שיעורי ייקור המים – פה צריך להקשיב יפה. זו שאלה רחבה ביותר. היא יכולה גם להיות בעלת משמעויות מקרו-כלכליות. זה יכול להשפיע לעתים על המדד, בשעה שאתה לא רוצה שהדבר הזה ישפיע. אני יכול להמשיך ולתת דוגמאות, אבל אני לא חושב שזאת כרגע הדוגמה. 
+
+ אני רק רוצה לומר עוד דבר לחברת הכנסת מירי רגב, שתקפה קשות את רשות המים על כך שהיא איננה מציגה את נתוני המים האמיתיים, וגם על כך שכאילו אנחנו איננו צריכים לכסות את הגירעונות של "מקורות". שתי הערות יש לי. ראשית, רשות המים היא רשות מקצועית, ויושבים שם אנשים שיודעים את תפקידם. הם עושים את זה לפי מיטב הבנתם ועל-פי החוק שהממשלה חוקקה, שהכנסת חוקקה. אני אינני חושב שהם מציגים נתונים שאינם נכונים. אינני חושב שהנתונים שהם הציגו בפני הם נתונים שיש בהם דברים שאינם נכונים. כאשר הם אמרו שיש משבר מים – כל המומחים שדיברתי עמהם מחוץ לרשות המים אמרו שיש משבר מים קשה. לפתור את זה – כל אחד בדרכו. 
+
+ "מקורות" היא חברה שיש לי כבוד רב ליכולותיה, לכשרונה, לרוח שבה עובדי החברה חדורים כדי לבצע את משימות המדינה בתחום המים. אני אומר את זה כך, על השולחן, עם כל מה שיגידו לעתים על החברות הממשלתיות – שהן מונופול – עם הכול. יש דברים שאי-אפשר לקחת מהם. אם חברת "מקורות" מקבלת מן המדינה סדרת משימות שהיא צריכה לבצע בתחום פיתוח משק המים, מישהו צריך לכסות לה את הגירעונות. זה ויכוח אחר איך זה נעשה, אבל הדברים האלה צריך שיכוסו. 
+
+ ואולי עוד בתחום הזה – ציטוט של פרופסור אבנימלך: מי שממריד ומסי�� נגד אמצעים לחיסכון במים שהופעלו, עלול להביא את המשבר הבא. מדוע אנחנו נמצאים במשבר הנוכחי? משום שכשהתקבלה החלטה של אביגדור ליברמן ב-2001 להקים מפעלי התפלה בכושר ייצור של 400–450 מיליון מטר מעוקב מים בשנה, אנחנו מוצאים עצמנו שנה אחר כך עם שנה ברוכה, ואז מגיעה הפקידות – שאני מסיר בפניה את כובעי בתחומים רבים – ומביאה להחלטה בפועל שהנה, לא צריך, צריך לחסוך כסף למדינה, ומפסיקים את הקמת מפעלי ההתפלה האלה, ואנחנו, כמובן, נקלעים לצרה שאנחנו נקלעים לתוכה עתה.
+
+אני רוצה לפנות לכל חברי הכנסת, לכל מנהיגי הציבור באשר הם: העובדה שירדו גשמים ברוכים, חרף העובדה שיש תחומים שבהם היטל המים פוגע קשה – אני מייד אומר על זה מלה – צריך לנקוט גישה אחראית, ולא להוציא מידי הממשלה את האפשרות להמשיך ולהשתמש באופן מושכל בהיטל הבצורת.
+
+
+השאלה היא – – –
+
+
+ חבר הכנסת מולה, אמרת את דבריך. תן לשר לענות.
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, אני סבור כמותך, חש כמותך, בכל לב, שאי-אפשר להטיל היטל שיישאו אותו על גבן המשפחות החלשות. בהיטל הבצורת שהשיתו על הציבור, המשפחות החלשות, שמשתמשות בכמויות המינימליות, אינן משלמות אגורה אחת, אפילו לא אגורה אחת, מעבר למה ששילמו קודם.
+
+באשר לכמויות המים שדיברו על 5 קובים, או 4.5 קובים לפחות, האו"ם, שזה המינימום, בלי זה אי-אפשר לחיות – אני מבקש להביא לידיעתכם: אני התבוננתי על חשבון המים שקיבלתי לחודשים יולי–אוגוסט. המשפחה שלי, אשתי ואני, השתמשנו ב-20 קוב בחודשיים, 10 קוב לחודש, עם ביקורים של נכדים, וביקורים של אנשים שבאים. אנחנו מדברים על 5 קוב לבן-אדם. ואנחנו חיים היטב. איננו מבזבזים, איננו שופכים מים בלי חשבון. אבל אנחנו מתקלחים כהלכה, ואנחנו אוכלים מרק בלי סוף, ושוטפים את הבית – הכול בסדר. וצריך שיהיה ברור, אסור לסבסד משפחות כמו שלנו ב-5 קוב מים לחודש. כדי שנוכל לסבסד, כדי שמדינת ישראל תוכל לסבסד באמת את מי שזקוקים למינימום, ל-2–2.5 קוב, שזה נגיד המינימום – מעל זה אנשים כמוני צריכים לשלם את הנותר. בוודאי מי שעשירים מאתנו. 
+
+אני מסכים בכל לב עם ההצעה לארבע קטגוריות של תעריפי המים. ברפורמה המוצעת מדובר על שתי קטגוריות בלבד. ויכוח קשה היה לי. אני סבור שצריך לפחות שלוש. אם מציע חבר הכנסת חיים אורון ארבע, בוודאי טוב. 
+
+ אוסיף כפיקנטריה, ביקור, הזדמן לי להיפגש עם אנשי משק המים בעיר סן-אנטוניו בטקסס. הם משופעים במים. הם רוצים לעלות לקטגוריה החמישית – מהרביעית לחמישית. איך אמר שם מישהו? אם אני רואה מישהו משקה דשא בלי חשבון, שישלם. צריך גם מסר חינוכי להיות בתחום הזה. זה לא בדיוק עניין כלכלי, וזה לא בדיוק עניין נטו כמה זה עולה. צריך שיהיה ברור לציבור מה אנחנו חושבים על הצורך להשתמש במים באורח חסכני ובאורח מושכל.
+
+חבר הכנסת זבולון אורלב העלה שאלה לגבי מחקרים, אם עשו, לגבי היטל הבצורת, לגבי התעריף. אני לא חושב שצריך ללכת למחקרים רבים מדי. קודם כול כך, כשניגשים, כשנתקלים בתנועה, צריך מייד לנקוט פעילות. כשעמדנו בפני הקיץ, במצב שעמדנו אין זמן למחקרים. צריך לקבל החלטה לפי מיטב ההיגיון האנושי והניסיון שיש לנו.
+
+בדיעבד, אני רוצה לומר שהמכסה שקבעו, 4 מטרים מעוקבים מים למשפחה לאדם לחודש, ואחר כך לכל נפש נוספת במשפחה כ-2.5, כשאני רואה, אני משתמש ב-5 מטרים מעוקבים לחודש בנוחיות רבה, אני חושב שהמספר הזה היה נכון בלי שום מחקרים, פשוט להסתכל על הנתונים. ואני מוכר�� לומר, כשאני התבוננתי בנתונים – אבל, אני כרגע לא זוכר, לא נמצאים פה – למשל, של תושבי בני-ברק, של תושבי ביתר-עילית, המספרים הרבה יותר קטנים. אתה מדבר על ממוצע למשפחה של 3 קוב, או משהו מן הסוג הזה. ולכן, צריך לדעת, יש כמות שאותה צריך לסבסד, יש כמות מעבר לה שאתה רוצה שהרבה אנשים יסבסדו אותה, כדי שנוכל לעזור, להטות שכם לחלש.
+ 
+מלה אחרונה לחברת הכנסת חנין זועבי. אני מצטער שהיא הסיטה את הדיון, או את הוויכוח, לאן שלא צריכה היתה להסיט. אני רוצה לומר לחברת הכנסת חנין זועבי את ההערות הבאות. אחת, להערה של איך שר במדינה חושב עלי, כי ככה זה במדינת היהודים: אני אינני יודע מה חושבת חברת הכנסת, איך שר במדינת היהודים חושב עליה. אבל שלא יהיה ספק: אני סבור שאזרחי ישראל הערבים שווים לכל אזרח אחר שחי במדינה הזאת. יש להם את מלוא הזכויות שיש לכל אזרח אחר. כך צריך להיות. זו לפחות דעתי.
+
+בתחום הלאומי, אמרתי אז מה שאני חוזר ואומר עכשיו. יש לערבים כל הזכויות בארץ, אין להם שום זכות על הארץ. הוויכוח שלנו עם הציבור הערבי איננו לא על חופש התנועה ולא על זכות הקניין ולא על הזכות לפרטיות ולא על הזכות לביטחון אישי. הוויכוח היחידי שיש לנו עם הציבור הערבי הוא על הזכות לריבונות. ואכן אמרתי שאני רואה בציבור הערבי הטוען עלינו שאנחנו כובשים – המצב הוא הפוך, אתם הכובשים.
+
+
+זה כבר לא כל כך קשור למשק המים.
+
+
+אני מסכים, זה לא קשור למשק המים. אבל זה קשור לוויכוח. ואכן, כיניתי את מי שאומרים עלינו "כובשים", שהם הצלבנים המודרניים. 
+
+אין לי שום בעיה עם הטענה של חברת הכנסת חנין זועבי, שסבורה שהיא צריכה להוכיח את הלגיטימיות שלה כאן. אף ערבי לא צריך להוכיח את הלגיטימיות שלו כאן. הוא רשאי לחיות כאן, הוא רשאי לקנות אדמה, הוא רשאי שיהיה לו רכוש. אין שום בעיה. אני מציע לא לקחת את הוויכוח לאן שהוא איננו. יש בעיה בתחום זכות לריבונות. הארץ הזאת היא מולדתו של העם היהודי. אבל זה כבר לדיונים אחרים. אני מודה לך, הגברת יושב-ראש.
+
+
+תודה רבה. כפי שסוכם, אף-על-פי שהשר אמר את דברו, ההצבעות תהיינה במועד אחר. 
+
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/283).]
+
+ חבר הכנסת אופיר פינס – הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 63), קריאה ראשונה.
+
+ גברתי היושבת-ראש, תודה, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לקריאה ראשונה את הצעת החוק – ביוזמתי – שעוסקת בטיפול בנהגים שנוהגים בפסילת רשיון.
+
+אני לא צריך להזכיר שהיום היה יום שבו כולנו ציינו את המאבק בתאונות הדרכים, שגובות מחיר יקר. הצעת החוק הזאת נועדה לטפל בנהגים שמצפצפים על החוק, שממשיכים לנהוג למרות שרשיונם נפסל, ועושים מה שהם רוצים, ומפירים בריש גלי החלטות שיפוטיות כאילו שלא באו לעולם. התופעה הזאת של לא שמעתי, ולא ראיתי, ולא ידעתי, ושתו לי, ואכלו לי, חייבת להיפסק. המשטרה טוענת שאלפי נהגים בישראל נוהגים בפסילה, חלקם שנים ארוכות. רק השבוע נתפס נהג שרשיונו חודש בפעם האחרונה ב-1986. אנחנו מכירים את הדברים האלה. 
+
+הצעת החוק אומרת את הדבר הבא – אגב, הצעת החוק מטפלת רק בהליכים בבתי-משפט, לא בכל מה שקשור למשרד הרישוי. על זה היתה הצעת חוק מוקדמת היום, לפני כמה שעות, בקריאה טרומית, והיא עוסקת בנושא משרד הרישוי, משרד התחבורה.
+
+הצעת החוק שלי עוסקת בפסקי-דין של בתי-משפט לתעבורה, ששוללים רשיונות של נהגים עבריינים, והם אחר כך טוענים שהם בכלל לא ידעו שרשיונם נפסל. הפרוצדורה שתהיה היא כזאת: הפנייה, ההזמנה לבית-המשפט תיעשה אך ורק בדואר רשום, בדואר רשום על-פי קריטריונים מסודרים. בפנייה עצמה תהיה אזהרה כתובה: אם לא תתייצב לבית-המשפט עלול להיות פסק-דין שבו רשיונך יישלל ממך. אזהרה כתובה. יחכו, בית-המשפט לא יזמן את האדם אלא אם כן חלפו 15 יום לפחות מהרגע שהוא קיבל את הדואר הרשום. ואז אם הוא עדיין יחליט שהוא לא רוצה להגיע לבית-המשפט – אגב, הוא לא חייב להגיע לבית-משפט. בדיני תעבורה, יושב פה גם חבר הכנסת מיכאלי, שהוא גם עורך-דין, בדיני תעבורה הנאשם לא חייב להגיע לבית-משפט; הוא יכול להיות מיוצג ולא להגיע לבית-משפט. אם הוא בוחר שלא להגיע, עדיין הוא צריך לקחת בחשבון שהוא יישא, שהוא עלול לשאת בעונש של שלילה.
+
+עכשיו, עדיין החוק יקבע – הצעת החוק קובעת, שאם אדם יוכיח שאכן הוא לא ידע, הוא לא גר בכתובת, הוא לא היה בארץ, הוא היה בשירות מילואים, כל סיבה שהיא, כמובן לא יינתן פסק-דין ורשיונו לא יישלל, והוא לא יואשם בעבירה של נסיעה ללא רשיון. אבל בכל דבר אחר, המשחק הזה שלא ידעתי ולא אמרו לי ולא שמעתי ולא ראיתי ולא קיבלתי ולא זומנתי חייב להיפסק, כי אנשים רבים מנצלים אותו לרעה וממשיכים לנסוע בכבישי הארץ גם כשרשיונם נשלל, וכולנו מכירים את התופעה. התופעה הזאת גם גובה מחיר בכל מה שקשור לאכיפת שלטון החוק בישראל, וגם גובה מחיר בנפש, כי לא בכדי חלק מהנהגים האלה, או כולם בעצם, הם נהגים עבריינים שהורשעו בדין; זאת אומרת, הם עברו עבירות תנועה, וחלק מהעונש זה לא לנסוע, וברגע שהם מצפצפים על הענישה הזאת, מובן שיש בכך כדי לסכן את הנוסעים בכבישים ואת ההולכים בדרכים.
+
+ולכן, אני חושב שמצאנו נוסחה, גם על דעתה של הממשלה – של משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים – וגם על דעתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט, ואני מקווה שבאמת הכנסת תקדם היום את הצעת החוק בקריאה ראשונה כדי שנוכל לשוב לוועדת החוקה ולהכין אותה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, שלוש דקות בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אני בהחלט תומך בהצעת החוק. אני חושב שיותר ויותר אנשים נוהגים ברכב עם רשיון שנפסל לפני שנים ולפני חודשים, ונוהגים כאילו בתמימות. כאשר הם נתפסים כשהם בשלילה, הם מתווכחים שהם מעולם לא ידעו שהרשיון נפסל. 
+
+מעניין מאוד. כאשר יש זימון לבית-המשפט או שיש הודעה כלשהי על תביעה מסוימת, אז השליח בא, שם את ההזמנה על הדלת, והוא רק רושם שאכן ההזמנה התקבלה, גם אם בעל הבית לא נמצא במקום, וזה נחשב כאילו זה התקבל. זה לא מעניין אף אחד, העיקר שאתה הגעת לכתובת של אותו אדם. 
+
+מעניין, גם בלשכת הגיוס זה אותו דבר. שולחים לנמען, שולחים לאותו אדם, ואם הוא מצפצף, מבחינת הצבא זה נחשב שהוא מתעלם או שהוא עריק, אבל עצם ההזמנה שהגיעה לביתו של הנמען, של האדם – זה נחשב כאילו זה התקבל. 
+
+מעניין אם היה מקבל את הרשיון או שהוא היה מחכה לקבל את הרשיון, איך הוא היה בכל יום או בכל שעה מחכה לראות אם הדואר הגיע ואם הרשיון כבר התקבל אצלו בבית. אבל כשיש זימון כזה או אחר והוא יודע שהוא נמצא אולי בהליך של פסילת רשיון והוא עלול לקבל פסילת רשיון, אז הוא מתחמק, וההתחמקות כאילו מורידה ממנו את האחריות. בעצם, כמו שאי-ידיעת החוק אינה פוטרת, גם אי-ידיעת הפסילה, לכאורה, אלא אם כן היו באמת נסיבות, כמו שהייה בחוץ-לארץ או מקרים אחרים והוא יכול להוכיח את חפותו – – –
+
+
+ זה מסודר. 
+
+
+ זה מה שאני אומר. אז יכולים להיות מקרים חריגים כאלה, ושוב, זו החלטה לבית-המשפט, אבל באופן הסביר יש לראות בעניין כאילו שהוא מתחמק מהידיעה, ולכן אני תומך בחוק. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+
+ איזו קריאה זו?
+
+
+ קריאה ראשונה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 63) 
+(חזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילה), התש"ע–2009, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ תודה רבה. הצביעו שישה בעד, אין נמנעים, אין מתנגדים. החוק עובר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+ תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, כ"ד בחשוון התש"ע, 11 בנובמבר 2009, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 20:15.
+