diff --git "a/31350/raw.transcript.txt" "b/31350/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/31350/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,3609 @@
+חברי הכנסת והקהל מתבקשים לכבד בקימה את כניסת נשיא המדינה. כבוד הנשיא!
+
+(חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.)
+
+ נא לשבת. 
+
+
+ חברי הכנסת, היום י' בחשוון תשע"ד, 14 באוקטובר 2013. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, בעצם את המושב השני של הכנסת התשע-עשרה, את כנס החורף שלו. 
+
+כבוד נשיא המדינה מר שמעון פרס; אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו; נשיאה החמישי של מדינת ישראל יצחק נבון ורעייתו; שרי ממשלה; יושבת-ראש האופוזיציה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ; מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא; חברי הכנסת בהווה ובעבר; יושב-ראש הכנסת האחת-עשרה שלמה הלל; ראשי הנציגויות הזרות; ראשי העדות הדתיות בישראל; מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ; מנכ"ל הכנסת רונן פלוט; היועץ המשפטי לכנסת, עורך-הדין איל ינון; אורחים נכבדים, אזרחי ישראל, לפנינו מושב מכריע, מושב שבו נצטרך לחרוץ דין בסוגיות רגישות ושנויות במחלוקת, סוגיות שמשמעותן נוגעת לכל שדרות החברה הישראלית ואף לגורל האזור כולו, סוגיות שללא ספק תשפענה על עתידה ודמותה של החברה הישראלית כולה. 
+
+לפני שנה בדיוק התכנסה כאן הכנסת השמונה-עשרה כדי לפתוח את המושב החמישי שלה, ולמעשה להצביע על התפזרותה. הצורך להצביע על תקציב קשה, לצד פסילת חוק טל על-ידי בית-המשפט העליון, והמשימה שהוטלה על הכנסת לשוב ולחוקק מחדש את חוק שירות הביטחון באופן שייתן מענה נכון יותר על סוגיית השוויון בנטל, הובילו את הכנסת השמונה-עשרה למבוי סתום, שבשלו יצאנו לבחירות.
+
+הכנסת התשע-עשרה, חדשה ושונה מקודמותיה, נאלצה מרגע כינונה להתמודד עם משימות ואתגרים שהיו יכולים לשתק כל כנסת אחרת. על כתפיה, הצעירות יחסית, הוטלו משימות חברתיות, כלכליות, מדיניות וביטחוניות כבדות-משקל. 
+
+לעת עתה הכנסת התשע-עשרה צלחה את האתגר הראשון שעמד בפניה, אתגר התקציב, אך המושב הקרוב, שבו יובאו להכרעתה סוגיית השוויון בנטל, חוקי המשילות שישפיעו עמוקות על הכנסת והתנהלותה, החוק להסדר הקרקעות בנגב והכרעות מדיניות וביטחוניות, מהווה מושב מאתגר לכנסת, ובעצם לחברה הישראלית כולה.
+
+ עלינו, חברי הכנסת, מוטלת חובת ההוכחה שאנחנו יכולים לדון בדברים הנוגעים לציפור הנפש של כל אחד ואחת מאתנו, בלא להידרדר להסתה, לאלימות, לביזוי כללי הוויכוח והדיון בכנסת, או לחלופין, לוויתור כלשהו על עמדתנו ועל המאבק למען הקדוש והיקר לנו. אין זה משנה לצורך העניין אם אנו חברי קואליציה או אופוזיציה, ימין או שמאל, חברי הרוב או המיעוט, דתיים או חילונים, יהודים או בני מיעוטים דתיים ולאומיים אחרים. הכנסת היא הבית היחידי שיש לחברה הישראלית לצורך ניהול הוויכוחים הכואבים והמרים על דרכנו, צביוננו וסדרי העדיפויות שלנו. הכנסת היא המקום היחיד שמאפשר לנו להעלות סוגיות שנויות במחלוקת, לדון בהן ולהכריע לגביהן. אם אנחנו נגרום לזילות הכנסת, הציבור יפסיק להאמין בה ויפסיק להאמין בנו. אם הבית הזה יבוזה וייהרס בידי היושבים בו, לא יהיה מי שישקם אותו עבורנו. 
+
+ אסור לנו לחיות באשליה שלא רואים אותנו, שלא לוקחים מאתנו דוגמה. לחלק מחברי הכנסת יש לפעמים תחושה עמומה של היעדר השפעה, במודע ובלא מודע אנחנו חושבים כך, אך אנחנו משפיעים. כשאנו מתבטאים בחריפות יתרה, יש לצערנו מי שלומד מאתנו. כשחבר כנסת מדבר על "למסור את נפשו" – מונח שאני מוקיר ומעריך – הוא צריך לחשוש, אולי יהיה מישהו שיבין את דבריו כהיתר, או כמצווה אפילו, לפגיעה בעצמו או באחרים. חכמים – כך מזהירה אותנו המשנה במסכת אבות – היזהרו בדבריכם. 
+
+ מכובדי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, לצד סוגיות הפנים, מדינת ישראל מתמודדת עם איום על שלמותה וביטחונה. בשבועות האחרונים היינו עדים למלכודת דבש בדמות מתקפת פיוס מזויף שהוביל נשיא איראן הנבחר. הייתה זו מתקפת פיוס מבית היוצר האיראני, שכל מטרתה הפגת הסנקציות, תוך ניסיון מתמשך להרוויח זמן ועוד זמן ועוד זמן. לרגע היה נראה כאילו המערב כולו נשבה בקסמיו של המנהיג האיראני החדש ו"שוחר השלום". פרשנים מסוימים אפילו הביעו חשש מהתדמית השלילית שתיווצר לישראל – כ"דובון לֹאלֹא" סדרתי. הם רק שכחו שכן כדאי לחשוש מן הדוב הגדול, הגדול והמאיים, הדוב האיראני.
+
+חברי הכנסת, לפני יותר מ-100 שנה כתב משורר בריטי, רודיארד קיפלינג – דמות ידועה וזוכה פרס נובל לספרות – פואמה נחמדה, תחת הכותרת "לא להסכם עם הדוב". בפואמה, שלמיטב ידיעתי לא תורגמה עד כה לעברית, הוא מתאר צייד ישיש, פצוע ועיוור, היושב חבוש כולו בשער העיר ומזהיר את הציידים הצעירים מהמפגש המטעה עם הדוב. וכך כתב קיפלינג: "זה היה מרדף מייגע. / כשהשמש שקעה בשנית. / השגתי אותו, את הדוב המותש, / בסבך הטייגה הצפונית. // כבר היה בקנה הקליע, והכול / מסביבנו נדם, / והייתה אצבעי על ההדק – / כשקם הוא כמו בן אדם. // המבעית, השעיר – הוא עמד שם, / כאילו ביקש חמלה; / ואפילו הושיט כפיים – כמו שאנו / עושים בתפילה. // הדוב רעד, התנועע – מהבטן ועד / הראש, / נראה מפלצתי – אך גם מתחנן, / ממש כמו בן אנוש. // ראיתי אותו וריחמתי – פשוט לא / יכולתי לירות, / בישיש האומלל, אשר התקרב אלי / בפסיעות קצרות. // מאז אישה לא ראיתי, לא טיילתי / עם אף חבר: / בכפו שהושטה הוא שיסע את פני / ממצחי עד הסנטר... //" וקיפלינג מסיים את הפואמה במשפט המפורסם שלו: "המילים שמהן התחיל הסיפור – בהן הסיפור גם תם: לא עושים שלום עם הדוב – גם עם הדומה לאדם!" את המסר הזה עלינו לשנן – לא עושים שלום עם הדוב האיראני המסוכן, גם לא עם זה המצטייר כמתון ופייסן. 
+
+מכובדי, כל מי שמביט בנעשה סביבנו, במרחב המזרח-תיכוני, יכול לראות את התוצאות הרות האסון של חברות לא דמוקרטיות, שבהן על מנת להחליף שלטון נדרשים כוח, אלימות ושפיכות דמים. במובן זה ישראל היא אי של דמוקרטיה. מהרגע הראשון של קיומנו כאן לא היינו מוכנים לוותר על התהליך הדמוקרטי. אפילו מלחמת יום הכיפורים, עם כל התוצאות הכואבות – ודרך אגב, אנו מציינים השנה 40 שנה להתרחשותה – לא הביאה לסטייה מההליך הדמוקרטי. 
+
+אך מדינת ישראל היא לא רק אי של דמוקרטיה, היא גם סמל של הצלחה, הר של גאווה, עושר רוחני, תרבותי, חקלאי, טכנולוגי. מוקדם יותר היום חנכה הכנסת את קיר התהילה ובו תמונותיהם של חברי הכנסת שזכו בפרס ישראל בתחומים שונים. התהילה הזו לא שייכת לחברי הכנסת בלבד, למגזר זה או אחר. היא שייכת לנשים וגברים בני כל העדות ואנשי כל המגזרים שמשתפים פעולה ומקדישים את העשייה שלהם למען הציבור, למען הכלל. את קיר התהילה הישראלי בונים יחד תושבי הדרום והצפון, יושבי המרכז וגב ההר, שיוצרים בעשר אצבעותיהם חברה מגוונת, שכוחה נעוץ בשונות המהממת שלה, בקוטביות התרבותית והאתנית שהיא ייחודית לחברה הישראלית. 
+
+רק לפני שבוע הלך מאתנו הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, זכרו לברכה. הרב עובדיה ז"ל, דרך אגב, היה גם הוא מחתני פרס ישראל וזכה עוד טרם היותו לרב ראשי להוקרה על תר��מתו לתרבות התורנית. הפרס ניתן לו בזמנו על שני הכרכים הראשונים מספרו "יביע אומר", ומאז הוא הספיק להוציא עוד כרכים רבים והורה הלכה למאות אלפים שחיכו למוצא פיו. הרב עובדיה ראוי לציון על דברים רבים: על גדולתו התורנית, על מחויבותו לישראל השנייה, לעולי אתיופיה וקווקז. אך מעל הכול, בעיני הוא ראוי לציון על דאגתו לעני, ליתום, לעגונה ולאלמנה. זוהי דאגה ואהבה החוצות מגזרים, היודעות למצוא את המתכון המשותף המאחד אותנו ויודעות גם להעצים אותנו. 
+
+ אך כיושב-ראש הכנסת אני כן מחויב לתת לקוטביות להשמיע את המוזיקה שלה, את הניגון המיוחד לה. "את המנגינה הזאת אי-אפשר להפסיק"; אתם יודעים מה? את המנגינה הזאת פשוט אסור להפסיק. אני מקווה שכולנו יחד נירתם למאבק פוליטי תקיף, אך גם בעל כללים, ושהכנסת התשע-עשרה תדע לצלוח בתבונה, בחוכמה ובהסכמה רחבה ככל האפשר את האתגרים העומדים בפניה. 
+
+
+
+
+ אני מתכבד ומבקש מכבוד נשיא המדינה לשאת את דברו.
+
+נשיא המדינה שמעון פרס:
+
+ יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין, אישי ראש הממשלה בנימין נתניהו והגברת שרה נתניהו, הנשיא לשעבר יצחק נבון, שרי הממשלה, ראשת האופוזיציה שלי יחימוביץ, מבקר המדינה יוסף שפירא, חברי הכנסת, חברי הכנסת לשעבר, שגרירים, ראשי עדות, נכבדי כולכם, בשבוע שעבר הלך לעולמו חכם וגדול בתורה, מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, שהשראתו נחה על העם, והיא תמשיך לנוח עליו גם בדורות הבאים. השפעתו ניכרה גם בחיים הציבוריים, גם בבית הזה. נחלוק לו כבוד כראוי גם במעמד הפתיחה הנוכחי. 
+
+ ישיבת פתיחת כנס החורף היא הראשונה בשנת תשע"ד. אין זה מאוחר, אם כך, לברך אתכם, את כולכם, מכובדי המחוקקים, בשנה טובה ופורייה. לאזרחינו המוסלמים והדרוזים ברצוני לאחל לרגל עיד אל-אדחא: כּוּל עָאם ואִנתום בחֵיר. 
+
+ ישיבה זו מתכנסת במלאות 40 שנים למלחמת יום הכיפורים. ביום זה – ממש ביום זה – ב-14 באוקטובר 1973, התחולל קרב השריון הגדול בין הצבא המצרי לצבא ההגנה לישראל לאורך כל החזית היבשתית בחצי האי סיני. המלחמה שהחלה כאיום הסתיימה כניצחון גדול ומפתיע של צה"ל. המפתיעים הובסו, המופתעים ניצחו. 
+
+ חברי הכנסת, ישראל השתנתה לבלי הכר ב-65 שנות קיומה. היא עמדה בשבע מלחמות ויצאה כשידה על העליונה. האוכלוסייה שלה גדלה כמעט פי-12, כלכלתה צמחה פי-40. ממדינה שנאלצה לקצב מזונה הייתה לספקית מזון למדינות רבות בעולם. מאדמה מדברית בדרום וביצות בצפון יצרה חקלאות משגשגת. היא הייתה הראשונה לחבר מחשבים למחרשות ולהגדיל יבולים עשרת מונים. החקלאים והחקלאות הישראליים היו לשם דבר בעולם כולו. מישראל שהייתה תחת שלטון זר הצליחו חלוצים ולוחמים, בעקשנות מבורכת, להגיע לישראל עצמאית, וזה שלוש שנים בלבד לאחר השואה. השערים, שהיו נעולים בפני האודים המוצלים ממשרפות השואה, נפתחו לרווחה בישראל העצמאית. צה"ל היה לצבא שהוכיח שאין טוב ממנו בעולם. מפזורה וגולה מופלית היינו לדמוקרטיה ערכית וזקופת קומה. ישראל היא כיום מדינה בעלת רמה גבוהה מאוד של מדע וטכנולוגיה, המוערכת כך בעולם כולו. זה מה שנקרא "הנס הישראלי" או, נכון יותר, הנס של הישראלים. 
+
+ ישראל היא ניצחונה של שיבת ציון; היא ההד החוזר של חזון הנביאים; היא האגדה שהפכה למציאות, כפי שחזה הרצל; היא המצעד הגדול לעצמאותו של העם היהודי, בראשותו של דוד בן-גוריון.
+
+ חברי הכנסת, גם השנה בלט בחלוקת פרסי נובל חלקם המרשים של בני העם היהודי, וביניהם בעלי זיקה עמוקה לישראל. שניים מהם התחנכו כאן. זכייתם חיממה את לבנו. אבל נודה על האמת – גם צבטה אותו. כשהתקשרתי לברך, ליוותה אותי גם תחושת צער על אשר נדדו לחוץ כדי להשלים את מחקריהם פורצי הדרך שהחלו בבית. כי מדינת ישראל, למרות קוטנה, הייתה לשיאנית עולמית במדע ובטכנולוגיה. זו זכות שהגענו לכך, אבל זו חובה המוטלת עלינו שנסיקתנו לפסגות לא תיפסק. הגניוס היצירתי הישראלי מדהים בתפוקתו, ואין תקווה גדולה מזו לעמנו. אם נדע להוסיף ולנסוק מדעית ולהמריא מדינית, צפוי למדינה שלנו, העוברת כיום קשיים לא מעטים, עתיד מזהיר. 
+
+ עלינו להטות אוזן קשבת לדאגות העם, לקשיים שנתקל בהם הדור הצעיר; עלינו להתייחס בכובד ראש לתחושת הניכור והמצוקה הנשמעת גם מקרב ערביי ישראל ומיעוטים אחרים ולפעול לתקנה; עלינו להרחיב את מעגל העבודה ולהעלות את פריונה; עלינו גם למנוע בריחת מוחות, ליצור את התנאים הדרושים כדי שאנשי מדע מבטיחים יוכלו לפתח את מלוא יכולתם בביתם, בביתנו. 
+
+חיינו מעבודה קשה. לא פונקנו על-ידי המזל. ועתה, משהתמזל מזלנו וגילינו אוצרות גז, אסור לרפות את כושר היצירה שלנו ויש להשקיע את האוצרות שגילינו בעתיד. העתיד תלוי בהמשך העלייה לישראל ובנסיקתה לפסגות עוד יותר גבוהות של מדע וטכנולוגיה. כמו כן, את אשר צברנו במאמץ כלכלי, עלינו לחלק בצדק חברתי. אל נוריד דגלים, אל נעלים עין. הפתרונות לא יבואו מאליהם. נבחרי העם חייבים להתגייס, כפי שהתגייסו נבחרי העם בעבר, למאמץ משותף כדי לענות על הצרכים החדשים והבוערים. על ישראל להצטיין בסובלנות ובחריצות, בכיבוד הזולת ובשוויון זכויות למיעוטים, בחתירה לשלום אמת עם שכניה. 
+
+אנו חוששים היום, ובצדק, מגירעון תקציבי. בכל זאת, אני מעז לומר, שגירעון חינוכי הוא מסוכן לא פחות. אנו חייבים להעניק לחינוך ולמדע יותר מאשר יתרון יחסי כדי ליצור זינוק מדעי. זינוק מדעי יביא גם השקעות חדשות. השנה, למשל, החלו להגיע השקעות רציניות מסין, שנוספו להשקעות שלא פחתו מאירופה ומאמריקה. דבר זה גם יתרום לעליית רמת החיים. 
+
+אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא מכבר הוגשו לי ממצאי מחקר של המכון לדמוקרטיה, המצביעים על עלייה מדאיגה בשיעור הישראלים הרואים בישראל מדינה יהודית הקודמת למדינה דמוקרטית. בעיני זו חלוקה מסוכנת ומשוללת בסיס היסטורי. מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית חד הן. לא ניתן להפריד ביניהן. הפרדה כזו יכולה להביא, חס ושלום, לפילוגו של העם היהודי. העם היהודי אינו אורח בדמוקרטיה, הוא בין יוצריה. ברגע שהתורה קבעה שכל אדם נולד בצלם אלוקים, הונח היסוד לדמוקרטיה. "ואהבת לרעך כמוך" הוא יסוד האחווה בדמוקרטיה. היציאה מבית העבדים היא ראשית המסע של האנושות לעבר החירות.
+
+הדמוקרטיה היום שוב אינה רק הזכות להיות שווה, אלא זכותו השווה של כל אדם להיות שונה. העם היהודי אינו יכול להיות לא דמוקרטי, שכן משמעות הדבר הוא להיות לא יהודי, ואילו מדינה יהודית יכולה לשמור על צביונה היהודי רק על-ידי רוב יהודי. רוב אין שוקלים, רוב סופרים. בן-גוריון העדיף מדינה שאופייה הטריטוריאלי לא יסכן את אופייה היהודי. כמעט כל ראשי הממשלות שלנו הגיעו לאותה המסקנה. ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר והבהיר בצורה שאין בהירה ממנה, שאסור גם היום לסכן את אופייה היהודי של ישראל על-ידי סיכון הרוב הדמוקרטי שבה. היהדות, כמו הדמוקרטיה, הן צמאות שלום. 
+
+ חברי הכנסת, כיהודים ��נו אף מצווים לרדוף שלום ולא להמתין לנסים שיביאו אותו. השלום עם מצרים והשלום עם ירדן, המשא-ומתן עם הפלסטינים, הם לא רק אינטרס מדיני-ביטחוני וכלכלי כאחד, אלא גם צו מוסרי עליון הטבוע במורשתנו.
+
+אני מברך בכל לבי על חידוש השיחות עם הפלסטינים. השיחות מתנהלות הרחק מאור הזרקורים ומאפשרות משא-ומתן רציני כדי לממש את הפתרון של שתי מדינות לאום לשני העמים. 
+
+ משא-ומתן אינו דבר קל. הוא נפתח במצב של היעדר אמון בין הצדדים. הוא מתנהל כאשר כל צד רואה ברעהו דבר לא ידידותי. אבל משא-ומתן לא נולד מאמון אלא נועד ליצור אמון. הוא לא מתחיל מקיום ידידות, עליו לפתח ידידות.
+
+ אינני מציע ליטול סיכונים בעלמא, אך גם לא להחמיץ הזדמנות ולהזריק לעורקינו סקפטיות או ציניות. אני מודע לסכנות ואני מכיר את הקשיים. שלום דורש ויתורים ואלה כואבים וקשים. ראש הממשלה המנוח מנחם בגין צדק כאשר אמר והכריע "עדיפים קשיי השלום על ייסורי המלחמה". תמכתי במהלכיו של מנחם בגין אף-על-פי שהייתי אז ראש האופוזיציה, כי לדעתי האופוזיציה לא נולדה כדי למנוע שלום. דעתי לא השתנתה. אני סבור שגם היום, בתפקידי הנוכחי, אמלא את חובתי הממלכתית לתמוך בתהליך השלום שראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל. עלינו לעשות מאמץ עליון כדי לפנות מכשולים לשלום שבאים מבחוץ.
+
+חברי הכנסת, איראן גרעינית היא סכנה לשלום העולם כולו. היא מערערת את יציבות האזור, היא מאיימת על שלומה של ישראל. מתק השפתיים של רוחאני הוא אכן ערב לאוזניים, שעייפו מצרימותיו של אחמדינג'אד. אבל על העולם לבחון את איראן על-פי מעשיה ולא על-פי הצהרותיה; כמאמר חז"ל: מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך. המעשים חייבים להיות אמינים, שקופים, לא חלקיים ולא דחויים. תכליתם לפרק את היכולת האיראנית לייצר נשק גרעיני, וכן להפסיק את בניית הטילים ארוכי הטווח, שנועדו לשאת ראשי חץ גרעיניים עד ללבה של אירופה ואפילו עד החוף המזרחי של ארצות-הברית. לגבי הגרעין אפשר אולי לתרץ שיש לו גם שימוש אזרחי; לטילים האלה אין שום שימוש אזרחי, הם רק נושאים איום גרעיני. 
+
+המשך נחוש של הסנקציות הכלכליות מגובות באופציות אחרות הוא כורח שאין להרפותו עד אשר יניב מעשים ולא רק דיבורים. האיום הוא מעשי, הסכנה היא מעשית, והנדרש מאיראן הוא מעשים. 
+
+העמדה הברורה שהציג הנשיא אובמה כלפי איראן היא עמדה חד-משמעית ובלתי מתפשרת, ועלינו להתייחס אליה ככזאת. לישראל אין גבול משותף עם איראן ואין סיבה לקיום סכסוך בין עמינו. הסכנה איננה העם האיראני, אלא משטר האייטולות שלו, שהכריז על כוונתו להשמיד את ישראל. המשטר הזה זורע איבה פנאטית ומעניק תמיכה נדיבה לארגוני טרור כגון "חיזבאללה" ו"חמאס" ולשלטון הדמים הרצחני בסוריה. המדיניות הנוכחית של משטר האייטולות היא איום על ישראל, אבל למעשה היא מהווה סכנה לעולם כולו. נטרול האיום הוא משימה המוטלת על הקהילייה הבין-לאומית כולה, ובכוחה גם להשיגה. ברצוני להודות מעל במה זו לנשיא אובמה ולנשיא פוטין על שיתוף הפעולה ביניהם כדי לנקוט את האמצעים הדרושים כדי לסלק את הנשק הכימי שבידי סוריה, ובהקדם האפשרי. 
+
+ כבוד היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברי כנסת, מלאכה רבה לפניכם. עיניהם של אזרחי ישראל נשואות אל הבית הזה, אל משכנה של הדמוקרטיה הישראלית. פנים רבות לחברה הישראלית, והן משתקפות גם בהרכב סיעות הכנסת. הבית הזה צריך להיות מפגש אחראי של השקפות שונות, גם כאשר לעתים הן מנוגדות וקוטביות, ליצור אחדות שבלב ולאפשר אחדות שבמעשה. על הכנסת להטות אוזן ולהיות קשובה לכל אזרח בישראל, אם יהודי ואם ערבי, נוצרי או מוסלמי; לפעול ביחד כדי שמדינת ישראל תהא פתוחה ומשגשגת ושצדק חברתי ינחה אותה; שהביטחון והשלום יקוימו בתוכה ובגבולותיה. 
+
+ ברוח זו הנני מברך את כנס החורף של הכנסת ומאחל לכל אחד מכם ולכולכם יחד שתשרה עליכם רוח חוכמה ובינה, הן במלאכת החקיקה והן בדיוני המליאה והוועדות, ושחילוקי הדעות יתנהלו בניקיון דעת, ברוח מתונה, לטובת העם כולו. ברוכים תהיו, ובהצלחה לכולכם.
+
+
+ תודה רבה לכבוד נשיא המדינה. 
+
+
+
+
+ אני מתכבד להזמין את ראש ממשלת ישראל, חבר הכנסת בנימין נתניהו, לשאת את דברו.
+
+
+כבוד נשיא המדינה, אישי שמעון פרס; יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת יולי אדלשטיין ורעייתו; הנשיא החמישי של מדינת ישראל יצחק נבון ורעייתו; שרי הממשלה; יושבת-ראש האופוזיציה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ; מבקר המדינה יוסף שפירא; חברי הכנסת; חברי הכנסת בעבר; יושב-ראש הכנסת האחת-עשרה שלמה הלל; ראשי הנציגויות הזרות; ראשי העדות הדתיות בישראל – ובהזדמנות הזאת אני מבקש לברך את אזרחי ישראל המוסלמים והדרוזים לרגל חג הקורבן, עיד אל-אדחא – אזרחים נכבדים, אורחים יקרים. 
+
+ בפתח דברי, אני בטוח שאני מדבר בשם כל חברי הבית ובשמם של כל אזרחי ישראל בשולחי תנחומים למשפחתו ולמוקיריו הרבים של הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, במלאות שבעה ימים לפטירתו. הרב עובדיה המשיך מסורת מפוארת של גדולי ישראל שהקדישו את חייהם ללימוד התורה והתאימו את ההלכה לצרכים המשתנים של עם ישראל. לרבים מאתנו, וגם לי, היה מרגש לראות כיצד עד רגעיו האחרונים ממש, כולל בתקופת מחלתו, הוא שקד על לימוד כתבי הקודש בידיעה שהוא תורם למורשת הנצח של עם ישראל.
+
+חברי הכנסת, בזמן פגרת הקיץ התרחשו באזורנו שלוש התפתחויות בין-לאומיות דרמטיות – באיראן, בסוריה ובמצרים. ראשית, איראן. זה שנים שאנחנו פועלים בהצלחה לא מבוטלת לגבש חזית בין-לאומית רחבה נגד ניסיונה של איראן לפתח נשק גרעיני. בעידודנו והודות למאמציהן של ארצות-הברית ומדינות רבות נוספות, הוטלו סנקציות כלכליות קשות על איראן, ותחת הלחץ הזה כלכלת איראן התקרבה וגם נמצאת קרוב, ברגע זה, לנקודת שבר. אבל צריך להודות שחרף הלחץ המשטר בטהרן טרם זנח את היעד שלו לפתח נשק גרעיני. אבל הוא כן עשה משהו, הוא שינה את הטקטיקה בדרך להשגת יעד זה. הוא מוכן לבצע שינוי חסר משמעות בתוכנית הגרעין שלו, מה שישאיר בידיו את היכולת לפרוץ לנשק גרעיני, תמורת הקלות בסנקציות, דבר שיכול להביא למיטוט משטר הסנקציות כולו.
+
+ בעקבות ההפרות השיטתיות של החלטות מועצת הביטחון, איראן יכולה להעשיר במהירות אורניום מרמה נמוכה של 3.5% לרמה גבוהה של 90%. זו הרמה הדרושה לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני. ועל כן איראן מוכנה היום לוותר על ההעשרה לדרגת ביניים של 20%, שאיננה חשובה לה יותר, תמורת הקלות משמעותיות בסנקציות. כלומר, איראן מוכנה לתת מעט מאוד ולקבל הרבה מאוד, אם לא הכול.
+
+ידידי, אין שום סיבה לאפשר לה להצליח במהלך הזה. אין סיבה לסגת מהחלטות מועצת הביטחון שדורשות מאיראן לבטל את יכולת ההעשרה שלה ואת פרויקט המים הכבדים שלה באראכ, שאגב מיועד רק לדבר אחד, רק לנשק גרעיני, לא לאנרגיה אזרחית; בכלל, למה איראן צריכה אנרגיה אזרחית כשיש לה כל כך הרבה נפט, כל כך הרבה גז, לדורות על דורות? זו תהיה טעות היסטורית להרפות מן הלחץ עכשיו, רגע לפני שהסנקציות משיגות את מטרתן. דווקא עכשיו אסור לוותר להם וצריך להמשיך בלחץ.
+
+צריך לזכור שלחץ בין-לאומי הוא זה שהוביל לתמורה הפנימית באיראן, הוא זה שהביא את האיראנים למגמת ויתורים כלשהם, לשולחן המשא-ומתן, והוא שיכול להביאם לוותר ויתור ממשי על תוכנית הגרעין הצבאית שלהם.
+
+ואני אומר לכם דבר נוסף: בניגוד לתפיסה מקובלת, הקלה בלחץ לא תחזק מגמות התמתנות באיראן. ההפך יקרה – היא תחזק דווקא את התפיסה הבלתי-מתפשרת של שליט איראן האמיתי, האייטולה חמינאי, והיא תיתפס כניצחון משמעותי שלו.
+
+ אני חושב שרבים בעולם מבינים שנשק גרעיני בידי איראן מסוכן לא רק לישראל. צדקת, הנשיא, כשאמרת שאיראן ממשיכה באין מפריע לפתח טילים בין-יבשתיים שמסוגלים לשאת ראשי חץ גרעיניים. בעצם זו המטרה שלהם, אין להם מטרה אחרת. הטילים הללו יכולים להגיע לכל חלקי המזרח התיכון, לאירופה, לארצות-הברית וגם לחלקים אחרים של העולם. האזור כולו יימצא בסכנה גדולה, וכך גם שלום העולם. עם זאת, אין ספק שנשק גרעיני בידי איראן יכוון בראש ובראשונה אלינו. האיראנים מצהירים בגלוי שזאת כוונתם. ולכן ישראל לא תאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.
+
+ובאשר לסוריה – במשך שנים אמרנו שמשטר סורר, שמחזיק נשק לא קונבנציונלי, עלול לעשות בו שימוש יזום, וכמו כן אמרנו ששילוב של לחץ כלכלי ואיום צבאי אמין יכול להביא משטר כזה לוותר על נשק זה. ידידי, שני הדברים קרו בסוריה: המשטר בדמשק השתמש בנשק כימי נגד אזרחיו, ותחת איום צבאי אמריקני הוא נאלץ להסכים למהלך שאמור להשמיד את הנשק הזה. המהלך של פירוק הנשק הכימי בסוריה הוא חשוב, הוא חיובי, הוא חיוני, בתנאי כמובן שהוא יתבצע במלואו, ולכן חשוב שכל המדינות שיכולות לתרום בעניין הזה יעשו את שלהן, כך גם ישראל.
+
+אבל אני רוצה לשאול אתכם, מה הייתה התגובה הבין-לאומית אילו סוריה הייתה מציעה להתפרק רק מ-20% מהנשק הכימי שלה ולהשאיר בידיה את כל שאר היכולות? הרי זוהי בדיוק הצעתה של איראן. וכשם שיש להבטיח שסוריה לא תוליך שולל את הקהילה הבין-לאומית, ותתפרק לחלוטין מהנשק הכימי שלה, כך אין להרשות שאיראן תמשיך בתוכנית הגרעין הצבאית שלה ותשאיר לעצמה יכולת פריצה לנשק גרעיני. 
+
+ בה בעת, ביחס לסוריה, אנחנו נתמיד במדיניות שלנו למנוע העברת נשק מסוכן ממנה ל"חיזבאללה". 
+
+ואשר למצרים, אנחנו מייחסים חשיבות רבה לשלום עמה. השלום עמה, עם מצרים, הוא עוגן של יציבות בלב המזרח התיכון. ומי כמונו יודעים היום כמה חשוב כל עוגן של יציבות. השלום בינינו מושתת בראש ובראשונה על הסדרי ביטחון מוצקים, וגם על הבנות בין-לאומיות, הבנות שיש לעשות הכול כדי לשמרן. האירועים האחרונים באזורנו מוכיחים שמגמת ההשתלטות של האסלאם הרדיקלי איננה בלתי הפיכה ואיננה בלתי נמנעת. לפני שנתיים הייתה אופוריה גדולה בפתח, מה שקרוי "האביב הערבי". אני לא הייתי שותף לה. גם חלק מכם, אפילו רבים מכם, היו לכם ספקות, אבל מנגד גם היה חשש שניצחון האסלאם הרדיקלי הוא בלתי נמנע. רבותי, זה לא בלתי נמנע, כי בקרב עמים רבים באזור יש רצון עז להתנער מההשתלטות הקיצונית של איראן, של "האחים המוסלמים", של "אל-קאעידה" וגרורותיהם. אני חושב שזו התפתחות חשובה מאוד, אפילו הייתי אומר התפתחות בעלת משמעות היסטורית.
+
+
+ ככל שאתה משבח אתה מזיק להם. 
+
+
+ בפעם הראשונה מאז כינונה של מדינת ישראל גוברת ההבנה, והיא לא תמיד נאמרת בלחש – ג��ברת ההבנה בחלקים רחבים של העולם הערבי, שישראל איננה האויב של הערבים, שבנושאים רבים אנו נמצאים עמם בחזית אחת, וייתכן שהבנה זאת תפתח אפשרויות חדשות באזורנו. אני גם מקווה שהיא תסייע לתהליך השלום בינינו לבין הפלסטינים, שאתייחס אליו בהמשך. 
+
+ אבל אני כן יכול לומר בצומת הזה – –
+
+
+ תהליך השלום הוא הכרח, הוא לא תופעת לוואי. 
+
+ – – שמדינות רבות – – – 
+
+
+ מי שרוצה להשתלב, צריך – – – לכבד את הזכויות של הפלסטיני ולעצור את הכיבוש.
+
+ מדינות רבות באזור נושאות עיניהן אלינו. הן נושאות אלינו עיניהן כי הן חשות בעקביות ובנחישות של עמדותינו ובנכונות שלנו לפעול בעת הצורך להגנתנו. היום רבים מבינים שטוב שלא נסחפנו באופוריה של אותו אביב ערבי, ושהשכלנו לנווט, בשיקול דעת ובאחריות, את מדינת ישראל אל מחוץ לטלטלה האזורית. 
+
+ידידי, התפקיד שלי הוא לראות את המציאות, ודאי את המציאות האזורית קודם כול, כפי שהיא, ולנגד עיני נמצאים כל הזמן אזרחי ישראל וביטחונם, ועלי מוטלת האחריות שהם יוכלו להמשיך ולקיים שגרת חיים שלווה ומשגשגת באזור סוער זה. 
+
+
+ לכן אתה מחרחר מלחמה סדרתי. זה לא דאגה לעם ולא דאגה לאף אחד – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ כל הפשרה – – –
+
+
+חבר הכנסת ברכה, מספיק, מספיק. 
+
+ כל אופק נראה בעיניך סכנה.
+
+
+ אני אתן לך לנאום בנאומים בני דקה. 
+
+
+ אל מול הסערות והבעיות שאנו נדרשים לטפל בהן ישנם מעת לעת גם רגעי נחת וגאווה לאומית. לפני כמה שבועות חברה ישראלית אחת נמכרה ל"גוגל" במיליארד דולר, והיום מדווח שחברה ישראלית אחרת נמכרה במאות מיליונים ל"פייסבוק". ולצד הידיעות המצערות על פיטורים צפויים צריך לזכור ששיעור האבטלה בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. אומנם היום, חברי הכנסת, נפתח מושב החורף, אבל אני מזכיר לכם שאנחנו עדיין נהנים משעון קיץ. אזרחי ישראל יודעים להעריך את העובדה שמול הטלטלה האזורית שלא הייתה כמותה מאז קום המדינה, מצבנו הביטחוני השתפר בשנים האחרונות, ושאל מול משבר כלכלי עולמי כלכלת ישראל ממשיכה לצמוח. ואני מבטיח לאזרחי ישראל, אנחנו נמשיך לשפר את איכות חייכם, אנחנו נמשיך לפעול להוריד את יוקר המחיה, כדי שנוכל כולנו לחיות ברווחה ולהיות גאים במדינה שלנו. 
+
+אנחנו נדרשים לנקוט מדיניות מפוקחת ואחראית, כך נאמר לנו בצדק גם על-ידי נשיא המדינה וגם על-ידי יושב ראש הכנסת, מדיניות מפוקחת ואחראית בנושאי פנים. במושב החורף עומדות לפנינו כמה משימות: להביא לשינויים בשיטת הממשל שיחזקו את יכולת המשילות, לחוקק חוק משאל עם כדי שכל הסכם מדיני יובא להכרעת העם, ולחלק את הנטל באופן שוויוני יותר מבלי לשסות ציבור בציבור ותוך שמירה על אחדות העם. אני מתכוון להתדיין עם ראשי מפלגות הקואליציה כדי לאפשר העברה של כל החוקים הללו, וכן אני מתכוון גם לנסות, במידת האפשר, לקבל תמיכה, לפחות חלקית, מחברים באופוזיציה. 
+
+ אבל לפני כל אלה עומדים לנגד עיני הביטחון ושמירת הגבולות. המדיניות הביטחונית התקיפה שלנו באה לידי ביטוי בפעילות סיכול – הרבה פעולות סיכול, ולא כולן מדווחות – ובמבצע "עמוד ענן". המדיניות הזאת מוכיחה את עצמה, ויעיד על כך השקט הביטחוני שכמוהו לא נרשם זה יותר מעשור. אבל עם זאת, חברי הבית, אנחנו רואים בחומרה רבה את מעשי הטרור האחרונים ביהודה ושומרון ואנחנו פועלים במהירות להביא את מבצעי הפשעים הללו לדין.
+
+ ובאשר לשמירה על הגבולות, בלמנו את תופעת ההסתננות לחלוטין. בחצי השנה האחרונה הגיעו לישראל אפס מסתננים. אפס. ישראל היא למעשה המדינה המערבית היחידה – יכול להיות שזה לא רק המדינה המערבית, אבל בוודאי המדינה היחידה במערב – שהצליחה להשתלט על הסתננות בלתי חוקית לגבולותיה – –
+
+
+ הבג"ץ – – –
+
+
+ – – –
+
+
+– – דבר שהיה מסכן את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. הרי הגיעו 3,000, וזה עלה ל-3,000 בדרך ל-6,000 בחודש. תכפילו ב-12, אתם מקבלים בערך 80,000 בשנה; ותכפילו בעשור. אתם יודעים כולכם את המשמעות של זה. הדבר הזה מסכן את עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. וזהו הישג חשוב מאוד. אנחנו נמשיך גם לפעול כדי להשיב לארצותיהם את עשרות אלפי המסתננים שהצליחו להסתנן לארץ לפני השלמת גדר הגבול בדרום.
+
+ אני מודע לסבל הגדול של תושבי דרום תל-אביב וגם של מקומות אחרים בארץ. לפני הקמת הגדר הייתי באילת ובמקומות אחרים, ושוחחתי עם התושבים, שבכו – בכו, אין מילה אחרת. אני מבטיח לכם, כפי שבלמנו את ההסתננות, אנחנו נדאג להוציא את אלה שהספיקו להיכנס לפני הבלימה. 
+
+צריך להבין שבלימת המסתננים הושגה לא רק באמצעות הגדר אלא גם באמצעות חקיקה כלכלית, פעילות בין-לאומית נמרצת, מתקני שהייה ועוד. אם יהיה צורך, אנחנו נביא לכנסת חקיקה שתתיישב עם החלטת הבג"ץ, ושתבטיח יעד אחד – שליטה מוחלטת בגבולותינו.
+
+ בד בבד נמשיך בפיתוחה הכלכלי של מדינת ישראל, כולל פתיחת שווקים חשובים מאוד, בראשם סין. הייתי שם בביקור שפתח שיתוף פעולה ברמה הגבוהה ביותר עם ממשלת סין. שרים נוסעים לשם. עכשיו היה שם היועץ הכלכלי הבכיר שלי, פרופסור יוג'ין קנדל. אנחנו מתקדמים משום שאנחנו צריכים נתח קטן מאוד משוק ענק כדי לענות על תוספת הצמיחה של מדינת ישראל, ואנחנו זקוקים לצמיחה – גם לרווחת האזרחים שלנו וגם לצורכי הביטחון שלנו. בכל מקרה, מדינות רבות מעריכות את התפקוד של כלכלת ישראל, מדינות רבות שכלכלותיהן נמצאות במצב הרבה פחות טוב.
+
+ אבל יש דבר נוסף שאנחנו עושים, ואתם ודאי רואים את זה, חברות וחברי הכנסת. אנחנו נמשיך בסלילת דרכים חדשות – – –
+
+
+ מה עם "טבע"? נתתם הטבות, ועכשיו מפטרים 8,000 עובדים.
+
+
+ נמשיך לסלול דרכים חדשות, שיקרבו את המרכז לפריפריה ואת הפריפריה למרכז. נעשה זאת באמצעות המשך ההשקעה בכבישים, בגשרים, במחלפים ובמסילות הברזל. אנחנו נחושים לפרוץ את הפרוזדור שמשתרע בין חדרה לגדרה, וכבר היום אנחנו מביאים בשורה לשאר אזורי הארץ – הרבה בזכות פעולות ההשקעה של הממשלה. הנגב מתעורר לחיים, אבל, ידידי, הוא עומד בפני זינוק של ממש. הכלכלה העולמית, החלק הצומח המהיר ביותר שלה צומח ביחס לאינטרנט. זה לא צמיחה לינארית. הוא צומח בקרב אדיר. והאינטרנט צריך הגנה מפני האקרים בודדים, מפני ארגונים, מפני מדינות. מדינת ישראל היא כוח עצום בתחום הזה. אמרתי, כשהקמנו את מטה הסייבר לפני שנתיים, שאנחנו נהיה בין חמש מעצמות הסייבר בעולם. חברי הכנסת, אני מדווח לכם באחריות – אנחנו שם, ואנחנו לא מספר 5. אני מסופק אם אנחנו מספר 4.
+
+ אנחנו יודעים שכשהחלטנו להזיז את בסיסי צה"ל דרומה, החלטנו לממש את ההחלטה הזאת שדיברו עליה, לממן אותה. אנחנו מביאים לבאר-שבע, לאוניברסיטה, לתחנת הרכבת שם את יחידות המודיעין, יחידות העילית של צה"ל ומערכת הביטחון, את מטה הסייבר – הכול יהיה שם. גם ליד האוניברסיטה, גם עם פארק תעשייתי, ובאר-שבע ובנותיה יהפכו למטרופולין סייבר מובילה בעולם. תרשמו את דב��י.
+
+
+ מה עם הכביש לטייבה? מה זה סייבר?
+
+
+ חברות מובילות בארץ ובעולם בתחום הסייבר כבר באות היום לבאר-שבע, ורבות נוספות בדרך. זה החזון שלי. פיתוח הנגב על בסיס השקעה תשתיתית של הממשלה ועל בסיס כלכלי עסקי. השילוב של שני הדברים, זה המפתח. אחרת זה נשאר בגדר חזון. וזו הדרך שלנו להפוך את החזון למציאות. דבר זה כבר משפיע על כל היישובים שביקרתי בהם אתמול וגם על רבים אחרים – נתיבות, אופקים, שדרות, דימונה, ירוחם. כולם ייהנו מזה.
+
+
+ הכפרים הלא-מוכרים – – –
+
+
+ גם הכפרים הערביים. כולם ייהנו מזה. קו הרכבת – – –
+
+
+ ממה נהנים?
+
+
+כולם נהנים. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, חבר הכנסת טיבי, רשמנו לפנינו. מספיק. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת ברכה. נו, מספיק. הזמנתי את ראש הממשלה לנאום – לא אותך. אתה נואם יותר ממנו כבר. 
+
+
+ הראייה של ראש הממשלה היא ראייה סלקטיבית. הוא רואה אנשים – – –
+
+
+ תודה. עד כאן. ראש הממשלה ימשיך.
+
+
+ – – –
+
+
+ אמרתי אדוני – זה לרבות גברתי. חברת הכנסת גלאון, תודה. אתם רוצים שאני אוציא מישיבה טקסית? תכבדו את הנשיא, אם אתם לא מכבדים את הכנסת.
+
+
+ אני מציע לחבר הכנסת ברכה ולחברת הכנסת גלאון לשמור את האנרגיות שלהם. תצטרכו אותה עוד מעט. 
+
+
+ תעשה מה שאתה צריך לעשות.
+
+
+ קו הרכבת לאילת יהפוך מחזון אחרית הימים לפרויקט בר-ביצוע. קראתי בשבת את ההפטרה בישעיהו. כתוב שם: פנו דרך, ישרו בערבה מסילה. אנחנו עושים זאת הלכה למעשה – הנסיעה בין תל-אביב לאילת תארך שעתיים וחצי בלבד. זו תהיה מהפכה תחבורתית שלא הייתה כמוה בתולדות המדינה. 
+
+ ובכיוון השני, בצפון, בית-ספר לרפואה שפתחנו בצפת מביא ברכה אדירה לגליל כולו. 
+
+
+ את זה פרס עשה, כבוד הנשיא.
+
+
+ כך גם הכבישים המהירים, המחלפים והרכבות שאנחנו סוללים בצפון הארץ. באזור צפת הולך ומוקם מרכז ביוטכנולוגי מתקדם, שיבטיח תנופה משמעותית לצפון הארץ על כל תושביו.
+
+
+ מה עם האוכלוסיות החלשות?
+
+
+ החזון שלי הוא לבטל את הפריפריה – שמדינת ישראל תהיה מחוברת ממטולה עד אילת, ושעיירות הפיתוח תהיינה סוף-סוף ערים מפותחות.
+
+
+ על איזו מדינה אתה מדבר? אולי על שבדיה.
+
+
+ ויש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, מטרה נוספת שאנחנו שותפים לה: הרצון להשיג שלום עם שכנינו הפלסטינים. הרי גם כאן כולנו רוצים בשלום-אמת, שלום יציב ובטוח, ולא הסדר שיתפוגג מייד עם חתימתו. שלום זה מושתת על שני יסודות: ביטחון והכרה הדדית. במישור הביטחוני הולך ומתברר עד כמה חשובה הקביעה שלנו, שבכל הסדר ישראל תוכל להגן על עצמה בכוחות עצמה מול כל איום, ושהיא לא תישען על כוחות זרים. והכרה הדדית; כיצד ייתכן הדבר שבשעה שהפלסטינים דורשים מישראל להכיר במדינת הלאום הפלסטינית, הם מסרבים להכיר במדינת הלאום היהודית? הרי העם היהודי קיים כמעט 4,000 שנה, ומדוע לא מגיעה לעמנו הכרה בזכות למדינת לאום משלו במולדתנו ההיסטורית? מה כל כך מסובך להכיר בעובדה היסטורית פשוטה זו? והשאלה שצריכה להישאל, ידידי, היא לא מדוע אנחנו מעלים תביעה בסיסית זאת, אלא מדוע שכנינו הפלסטינים מתעקשים בנחרצות ובעקביות לא להכיר בתביעה כל כך הגיונית. 
+
+
+ שר האוצר לא מכיר.
+
+
+ איני מעלה תביעה זאת כי אנחנו צריכים אישור לזהות הלאומית שלנו מהפלסטינים, אלא כדי שהפלסטינים ייסוגו מכל התביעות הלאומיות שלהם כלפינו, והסדר אמיתי מחייב את סיום כל התביעות, כולל התביעות הלאומיות שלהם כלפי מדינת ישראל.
+
+
+ ייסוגו מהתביעות הלאומיות שלהם? מה זה, סוכריות וצעצועים?
+
+
+ פירוש הדבר, הסתלקות מוחלטת ממה שמכונה "זכות השיבה", וכן סיום כל תביעה לאומית אחרת על שטחה וריבונותה של מדינת ישראל. זהו מרכיב חיוני להתפייסות אמיתית ולשלום יציב ובר-קיימא. 
+
+ אני מבין שבכלי התקשורת הרשמיים של הרשות הפלסטינית – – 
+
+
+ בתמורה למה?
+
+
+ – – משדרים שפלסטין משתרעת ממטולה ועד אילת ושהסכם עם ישראל ייחתם ללא הכרה במדינת הלאום של העם היהודי. 
+
+
+ בוא נתחיל במה שאתה מוכן לתת. מה אתה מוכן לתת?
+
+
+ כפי שאמרתי בהקשר אחר, החלק הראשון לא נכון והחלק השני לא יהיה. 
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עושים מאמצי אמת, אני רוצה שכולכם תדעו את זה. אנחנו עושים מאמצי אמת להגיע לסיום הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים. 
+
+
+ שום דבר לא יהיה. 
+
+
+מס שפתיים. 
+
+
+ אינני משלה את עצמי שזה יהיה קל, אבל אני נחוש לנסות. בניסיון הזה לא אוותר על האינטרסים הלאומיים שלנו כדי לקבל כותרת יפה בעיתון כזה או אחר או לקבל מחיאות כפיים מהקהילה הבין-לאומית. 
+
+
+ כל הזמן אתה מקבל – – –
+
+
+ אלה חולפים מהר, אבל על האינטרסים החיוניים שלנו אנחנו צריכים לשמור לנצח. וכך נעשה. 
+
+
+ מרכז הליכוד – – –
+
+
+ דווקא על רקע הטלטלות האדירות שפוקדות את עולמנו, אני אומר לכם, חברי הכנסת, שמדינת ישראל ממשיכה להיות סיפור הצלחה אדיר. ויותר מתמיד אני משוכנע שנצליח להתמודד עם כל האתגרים שמניתי. נחזק את חוסננו הלאומי, נבנה את ארצנו, נפתח את כלכלתנו ונביא ברכה, ביטחון ושלום לעם היושב בציון. 
+
+
+ לא הייתה מילה אחת על משבר הדיור. 
+
+
+ תודה רבה. תודה רבה לראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו, על דבריו. 
+
+
+ – – –
+
+
+חברי הכנסת, ממש יש לי תחושה שאני צריך לשאול כמה חברי כנסת "מה לקחת?", אבל לאור הווידויים של היומיים האחרונים אני רוצה להימנע מן השאלה הזאת. אבל אני מבקש בנימה יותר רצינית שאנחנו ליושבת-ראש האופוזיציה ניתן כבוד וניתן לה להשמיע את דברה. אני מתכבד להזמין את יושבת-ראש האופוזיציה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, לשאת את דברה. 
+
+
+אדוני יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין; נשיא המדינה, נכבדי, שמעון פרס; נשיא המדינה לשעבר יצחק נבון; ראש הממשלה בנימין נתניהו; שרים; חברי חברי הכנסת בהווה ובעבר; אדוני מבקר המדינה יוסף שפירא; אורחים מכובדים, ראשית, חג שמח לחברי חברי הכנסת הערבים והדרוזים, ועמם לכל ציבור אזרחי ישראל הערבים והדרוזים. ולחברי מש"ס, השתתפות בצערכם ובאבלכם ויחד אתכם השתתפות בצערו של ציבור מאוד גדול שאיבד את מנהיגו הרוחני, הרב עובדיה יוסף. 
+
+האיום האיראני, אדוני ראש הממשלה. כאן אין קואליציה ואופוזיציה. כל תיאור העובדות מדויק. גם היעדר האמון שלנו במתק השפתיים של רוחאני, גם שאסור לנו לאפשר איראן גרעינית. אין מחלוקת על כך שיש לנו, לשמחתנו, העוצמות הדרושות כדי להגן על עצמנו. ואם לא תהיה ברירה כל האופציות מונחות על השולחן, וזאת לא קלישאה. על המטרות אנחנו מסכימים, על העובדות אנחנו מסכימים. יש מחלוקת על האסטרטגיה שאתה נוקט. ההכרה העמוקה שגורלנו בידינו היא נכונה, אבל אין משמעותה שתמיד אנחנו אלה שניצבים כמו אקדוחן בודד עם אקדח שלוף לקדם את פני הרעה ולירות במו-ידינו, במו-ידינו, בכל אויב פוטנציאלי. 
+
+המשימות שלנו הן הרבה יותר מורכבות מזה. אנחנו חיים בעולם יותר מורכב מזה. זה המקום שאוי לנו אם נהיה בו לבד, לבד במערכה – שבאופן אמיתי היא לא רק שלנו. אתה עצמך דיברת על אותן מדינות ערב שהאיום האיראני חל גם עליהן. חזית אזורית עם אותן מדינות ערביות שדיברת עליהן, ובין-לאומית, כשבראשה בעלת-הברית שלנו, ידידתנו, הנכס האסטרטגי מהחשובים ביותר שיש לנו – ארצות-הברית – היא החזית הכי אפקטיבית שאפשר להציב לאותן מטרות שכולנו מסכימים עליהן. 
+
+ "אם אין אני לי מי לי", זה מה שאתה שב ואומר, מצטט מפרקי אבות. אבל יש גם המשך לציטוט הזה, שנמחק אצלך: "אם אין אני לי מי לי", נכון, "וכשאני לעצמי מה אני". אתה אומר שהרצל וצ'רצ'יל היו יותר בודדים ממך. 
+
+
+ ההמשך זה "ואם לא עכשיו אימתי".
+
+
+ תכף אני אגיע. אני מייד אגיע ל"אם לא עכשיו אימתי". לא שכחתי את החלק השלישי. 
+
+ אבל הבעיה היא, אדוני ראש הממשלה, אתה אומר שהרצל וצ'רצ'יל היו יותר בודדים ממך, הבעיה היא שזה לא רק אתה בבדידותך, אלא המדינה שלנו, שנעשית מבודדת יותר ויותר. וההעצמה המכוונת והיומיומית הזאת של הבידוד שלנו מול האיום האיראני – היא לא מיטיבה אתנו. 
+
+ וכן, אני חולקת על כך שאיראן מהווה סכנה לעצם קיומו של העם היהודי והמפעל הציוני. יש איום ביטחוני, יש איום אסטרטגי. צריך להיות ערוכים אליו. אנחנו סומכים על צה"ל, אבל למה האפוקליפסה הזאת? עברנו את פרעה, עברנו את חורבן בית ראשון ושני, עברנו אלפיים שנות גלות, עברנו את האינקוויזיציה, את פרעות תרפ"א ותרפ"ט, את השואה, את מלחמת השחרור, את מלחמת יום הכיפורים ועוד הרשימה ארוכה. לא נשקפת סכנה לעצם גורלו ועתידו של העם היהודי. אנחנו לא בגלות, לא בפרעות. ואנחנו חזקים משהיינו אי-פעם. ואם תרצה – עם ישראל חי ונצח ישראל לא ישקר. 
+
+פגשתי עכשיו פה במשכן את חברת הכנסת לשעבר עדנה סולודר בת ה-83 מקיבוץ גשר. היא אמרה לי: ידענו מלחמות, ידענו קרבות, אבל מה זה? אף פעם לא הפחידו אותנו ככה. 
+
+ יכול להיות שהעתיד הוא לא כל כך פסימי? שיש תקווה? שיש למה לצפות ואפילו על מה לחלום? העתיד, אדוני ראש הממשלה, הוא לא חורף קודר, קץ האנושות, נשורת גרעינית על פני תהום. העתיד הוא גם הזדמנות, תקווה. נכון, יש פה מרכיב כאוטי מאוד גדול. נכון, יש בו סכנות, ולסכנות צריך להיערך כל הזמן. אין מחלוקת. אבל הוא במידה רבה מאוד תלוי גם במציאות שאנחנו ניצור במו-ידינו, שהרי זו המהות של הציונות – לא להיגרר, לקחת את גורלנו בידינו. 
+
+ועכשיו נגיע אל החלק השלישי, "אם לא עכשיו אימתי" – במסגרת אותה לקיחת גורל בידיים. כראש האופוזיציה, ואני משקפת – אני מאמינה – גם את רצונם של רבים בקואליציה שלך, ואחת היא מה עמדתם, דווח לנו מה קורה בשיחות עם הפלסטינים. תן לנו עדכון. אנחנו כנסת ישראל. אנחנו נצטרך להחליט בבוא היום. עדכון בסיסי. כמה פגישות של השרה ציפי לבני וסאיב עריקאת היו עד עכשיו? נשארו שישה חודשים. לפי מה שאנחנו יודעים, היו שמונה פגישות. זה נכון? כבר אמרת הרי, קבל עם ועולם, ושוב אמרת פה, שאתה מחויב להסדר שתי המדינות; שגם אתה מבין מה המשמעות ההרסנית של מדינה דו-לאומית לקיומה של ישראל יהודית ודמוקרטית. למה לא לשבת כל יום כמה שעות? למה רק שמונה פגישות? מה זה, איזה עיסוק שולי? שלושה חודשים ושמונה פגישות בסך הכול? ככה מנהלים משא-ומתן רציני? ובשמונה הפגישות האלה מה עשיתם? דיברתם על סוגיות הליבה? אם לא – על מה כן דיברתם? נשארו שישה חודשים. יש איזו סבירות מסוימת שלא מסתמן הסדר קבע. אם אין התקדמות לקראת הסדר קבע, האם יש חלופות רכות יותר על השולחן? מה הן אבני הדרך שכן ניתנות להשגה? ספר לנו, תן לנו עדכון. מתי אתה כן מתכוון להביא תוצאות או תוצאות ביניים של המשא-ומתן לכנסת? האם, למשל, הסיכומים שהושגו עד כה על-ידי ממשלות ישראל רלוונטיים, או שמתחילים ממש מאפס? האם מתווה קלינטון מונח על השולחן? מה עמדת הממשלה, אגב, ביחס למתווה קלינטון? מה צפוי בהמשך?
+
+הרי סביב הסדר, סביב כל הסדר, יש עבודת מטה עצומה, תכנון לאומי לקראת מצב של שתי מדינות, הפתרון שאתה מאמין בו, שהרי זו מטרת המשא-ומתן. עדכן אותנו: הוקמו צוותי פעולה כדי להכין את הרקע ליישום ההסכם? הוקמה מינהלת? ואם הוקמה, מי משתתף בה? ואם לא הוקמה – למה? והאם נערכתם לחלופות אם המשא-ומתן ייכשל? כן, אנחנו מביאים בחשבון שהמשא-ומתן ייכשל. האם יש כוונה, למשל, לסימון חד-צדדי סביב גושי ההתנחלויות הגדולים? האם נשקלת אופציה – ואני לא אומרת כאן אם היא טובה או רעה – של היפרדות חד-צדדית ולו חלקית, אם המשא-ומתן ייכשל?
+
+
+ הצליח דווקא – – –
+
+
+ נבדק איך עושים זאת? אני שואלת. אם המשא-ומתן, חלילה, לא יניב פירות בכלל, איך אנחנו מגינים על המדינה? איך אנחנו מגינים על המשך החזון הציוני? איך אנחנו ממשיכים לבצר את המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו? איך אנחנו מתכתבים עם העולם ומקבלים גיבוי שלו? הרי בקונגרס כבר אמרת שלא כל ההתנחלויות יישארו במקומן. את זה אתה אמרת. אנחנו לא רוצים לראות תהליך קלוקל כמו זה שהיה בהתנתקות. מתקיים בכלל שיח עם המתנחלים לגבי ההשלכות שיהיו להסדר עליהם ועל גורלם?
+
+שוב ושוב, אדוני ראש הממשלה, אני מבטיחה לך שאף שבחרנו שלא להיות חלק מהקואליציה שלך – כי יש לנו אתך ויכוח לאומי נוקב, והחזון שלנו על המדינה שלנו ועל איך היא צריכה להיראות הוא במידה רבה הפוך לשלך, ואנחנו רואים ייעוד ושליחות בלהציב לך אלטרנטיבה – למרות כל אלה, שוב ושוב אני מתחייבת בפניך, בשם המפלגה שלי, שנעניק לך רשת ביטחון פוליטית אם תרהיב עוז ותפרוץ קדימה. ההבטחה הזאת חקוקה בסלע, אבל רשת הביטחון שאנחנו מבטיחים היא רשת ביטחון למפנה של ממש – לא להעמדות פנים, לא למשיכת זמן, לא לריטואל המעייף של כניסה אל החדר ויציאה ממנו.
+
+הקשבתי לנאום שלך היטב. אמרת שלנגד עיניך שלומם וביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. אף מילה על "טבע"? אף מילה? 800 משפחות, שזה כמה אלפי אנשים במדינת ישראל, שיוטלו עכשיו בבת-אחת למציאות של ייאוש, אבטלה, עוני. זה פיגוע המוני. אתה ראש הממשלה שלהם. הנה, יש לי אליך בקשה מאוד לא מורכבת ויותר פשוטה לפתרון מאשר האיום האיראני והמשא-ומתן עם הפלסטינים: את אותו כובד ראש מוצדק ביותר – השר שמיר, חשוב לי מאוד שראש הממשלה ישמע את בקשתי.
+
+
+ – – – את זה לראש האופוזיציה. אולי היא – – –
+
+
+– – – את אותו כובד ראש מוצדק ביותר שהפגנת כלפי האיום האיראני אני מבקשת ממך לגלות כאן, במקום שיש לך השפעה מיידית וישירה. צא מכאן, תתקשר לג'רמי לוין, מנכ"ל "טבע", תודיע לו, ואל תבקש ממנו, שהוא לא מפטר אפילו עובד אחד בישראל מ"טבע": לא עובד קבלן, לא עובד ישיר, כלום, אף אחד. תעשה את זה בנימוס, תעשה את זה בתקיפות. מי כמוך יודע שיש לך כל הכלים שבעולם להעמיד אותו במקומו. ואל תתחיל לנהל אתו משא-ומתן. פשוט תודיע לו. הפיטורים האלה של חברה ששילמה כמעט אפס אחוז מסים למדינת ישראל וקיבלה הטבות של 12 מיליארד שקלים מהמדינה, הם מעשה של קניבליזם. אין מילה אחרת.
+
+ צפיתי בדיווחים מוול-סטריט על פיטורי 5,000 איש בעולם, 800 מהם בישראל, פיטורים שהוחלט עליהם כאן אצלנו, מציון יצאה התורה הזאת, וראיתי שה��שורה התקבלה במחיאות כפיים ובחיוכים. תסלחו לי, זה פשוט מעוות. כמו זירת גלדיאטורים אכזרית שבני-אדם מוטחים אליה והקהל שואג בשמחה כשהם מועלים לקורבן. חיוכים ומחיאות כפיים על אובדן מטה לחמם של עובדים פשוטים שספק אם אי-פעם ימצאו עבודה אחרת.
+
+ לפעמים מגיעים אלינו מפעלים שהם ממש על סף סגירה כי הם מפסידים והם נקלעו לקשיים. "טבע" הרוויחה אשתקד רווח נקי של 4.7 מיליארד דולר, והם מפטרים 800 איש בישראל. גם הרווח הצפוי ב-2013 הוא בסביבות 5 מיליארד דולר. איך זה מתיישב עם איזו מציאות כלכלית, מוסרית, ציונית? איך זה מתיישב עם העובדה שהמנכ"ל ג'רמי לוין מקבל שכר של 15 מיליון שקלים בשנה? ככה נראית תעשייה ישראלית טובה, מופלאה, תורמת ומפתחת, כשהיא מאבדת מצפון וחזון. "טבע" נוסדה על כנפיו של חזון ישראלי, הודות לעובדים ישראלים, הודות לפיתוח מדעי במכון ויצמן. אני אומרת לכם שהמייסד שלה, אלי הורביץ, לא היה נותן שהדבר הזה יקרה.
+
+ואני שואלת אותך, שר האוצר לפיד: כשנפגשת לאותה פגישה חברית עם ג'רמי לוין ושאלת אותו בנימוס, אני מניחה, אם הוא מוכן להתחיל לשלם מסים כמו כל חברה נורמלית בישראל, כמו כל עסק קטן ובינוני – ואפילו פחות, אבל שישלמו מסים, משהו – מה הוא אמר לך? וכשיצאת משם ואמרת בקול רפה שצריך לשנות את חוקי המשחק, למה התכוונת? הרי באותו זמן בדיוק, בלי פגישות אישיות, הטלת מסים על מעמד הביניים בישראל ועל העסקים הקטנים והבינוניים. מה הייתה הכוונה ב"שינוי כללי המשחק"? שהם גם ישלמו אפס אחוז מס וגם יפטרו עובדים בברוטליות? זה שינוי כללי המשחק?
+
+ גם מסקרן אותי לדעת: התוכנית הזאת הובאה לאישור הדירקטוריון של "טבע"? מי הצביע שם בעד הפיטורים? מי הצביע נגד? האם נשקלו תוכניות חלופיות להתייעלות, חוץ מהתוכנית המופקרת הזאת? האם עלה על דעתכם, חברי דירקטוריון "טבע" – ואני באמת לא רוצה אפילו לנקוב בשמות שלכם; יש ביניכם אנשים כל כך מכובדים – להשתמש במיליארדי השקלים שצברתם בשנים האחרונות כדי לשמור את העובדים שלכם, בשר מבשרכם, גם בתקופות שהן סתם טובות מאוד ולא מצוינות?
+
+ כל דירקטור ב"טבע" מרוויח על כל ישיבה יותר מ-7,000 שקלים. יושב-ראש הדירקטוריון פיליפ פרוסט מרוויח יותר מ-3 מיליון שקלים בשנה על משרה חלקית. הוא מקבל גם החזרי נסיעות – לא על כרטיסייה באוטובוס, גם לא החזרי דלק, אלא החזרי נסיעות על שימוש במטוס הפרטי שלו, החזרים שמגיעים ל-2.5 מיליון שקלים בשנה. מישהו העלה ב"טבע" רעיון שגם ההנהלה תשלם איזה מחיר ולא רק עובדי שכר מינימום שזורקים הביתה? למה "טבע" קיבלה 12 מיליארד שקלים מתנה, ובאופן מבייש היא לא משלמת מס חברות? – כדי לייצר מקומות עבודה.
+
+ ועכשיו, אני יודעת שאחרי הדיבורים גבוהה-גבוהה אולי מספרים קצת יעייפו חלק מהצופים, אבל אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס", עשה אתמול חישוב מדויק – תקשיבו, כי זה חשוב: בחמש השנים האחרונות שבהן "טבע" קיבלה מאתנו, מכולנו, מכל מי שצופה בנו עכשיו, 12 מיליארד שקלים, היא העלתה את מספר העובדים מ-6,191 עובדים שכבר עבדו בישראל ל-7,397 עובדים. זה גידול של 1,236 עובדים. עכשיו, אם יפטרו את ה-800 זה יהיה גידול של 400–500 עובדים. זה אומר שעל כל עובד חדש ב"טבע" המדינה שילמה ל"טבע" 2 מיליון ו-400,000 שקלים. תגידו, זה נראה לכם נורמלי? זה הסכום על עובד אחד, שהיה אפשר להציל בו 50 עובדים ב"נגב טקסטיל". ואיזה דברים מופלאים היה אפשר לעשות בכסף הזה בלי – אני לא מזכירה חינוך, רווחה, בריאות. לא, ר�� תעשייה ועסקים, ויוזמות ויצירת מקומות תעסוקה, הטבות למפעלים לעיבוד שבבי, לבתי-תוכנה, למפעלי מזון שלא מקבלים שקל הטבה מפני שהם מייצרים רק לשוק המקומי, למסעדות, לבתי-קפה, למיזמים טכנולוגיים, לעסקים קטנים ובינוניים שנאנקים תחת מחנק של אשראי ושל מיסוי.
+
+הגיע הזמן לשנות באמת את חוקי המשחק, ולא באיזו אמירה רפה של לפיד כשהוא יוצא נרגש מפגישה אישית, פגישת סחבקים, עם ג'רמי לוין. לא נראה לכם שהמשק היה יוצא נשכר מחלוקה יותר הגיונית של ההטבות האלה? יותר מקומות עבודה היו נוצרים, יותר יזמות, יותר שגשוג, יותר תגמול וטיפוח של מעמד הביניים, מעסיקים ושכירים כאחד, יותר ביזור, פחות סיכון של פיגוע כזה.
+
+"טבע" הפרה בבוטות את החוזה שלה עם המדינה. היא הפגינה חוסר אחריות מוחלט כלפי התעשייה והתעסוקה בישראל, היעדר מוחלט של סולידריות, של מחויבות לחברה, של הכרת הטוב, של אחריות תאגידית. וזה אתה, אדוני ראש הממשלה, שנתת להם את כל זה, על מגש של כסף, עם המון כבוד והערכה, אפילו הערצה, אפילו קצת חנופה והתבטלות – לא רק שלך, יש כאן חבורה שלמה. 
+
+ הרי הפטור הטוטלי הזה ממסים הותנה בכך שהרווחים יושקעו בחזרה בישראל. אפילו על זה ויתרתם, ואתם משחררים להם את הרווחים האלה המכונים "הרווחים הכלואים", סוללים להם את הדרך החוצה מישראל – אתם. שלא לדבר על זה שהמתנות האלה לא הותנו בהעסקה בכלל, לא בהעסקה הוגנת ולא בהעסקה בכלל.
+
+אנחנו לא ניתן ש-800 העובדים האלה יפוטרו מ"טבע"; הם לא יפוטרו. לא יהיה משא-ומתן על תנאי פרישה, לא תהיה מחילה על כוונה אולי לעצור חלק מהרווחים הכלואים, לא יהיה ויתור על העלאת מסים למס נורמלי. לא ניתן לכם, אדוני ראש הממשלה ואדוני שר האוצר, לתת ל"טבע" לעשות את הדבר הזה. שום עובד לא יפוטר.
+
+ ולכל מי שצופים בנו עכשיו, אני קוראת: אל תיתנו לפיטורים הקניבליים האלה להתרחש. זה לא הטבע שלנו, זאת לא "טבע" שלנו. מצטרפים להם עוד מעט פיטורים מ"בזן", להם נייחד אולי נאום אחר, אבל גם הם יקבלו את הטיפול שלהם. תגידו, גם לראש הממשלה, גם לשר האוצר, מה אתם חושבים. הרי מוכרח להיות איזה קשר בין הפראזות שנאמרות לבין, בסוף, גורלם של בני-אדם.
+
+ ראיתי בזמן הנאום שלי חיוכים על פניו של השר שמיר ועל פניו של ראש הממשלה, ואני נורא מקווה, באמת, שהחיוכים האלה מבשרים שיכול להיות שאתה תעלה עכשיו לדוכן ותגיד שמנעת את הפיטורים ב"טבע", ואני אסיר את כובעי ואברך אותך על זה. אני מקווה שזה טיבם של החיוכים. ואם לא – זה לא יקרה, הפיטורים האלה פשוט לא יתרחשו. תודה רבה.
+
+
+ תודה ליושבת-ראש האופוזיציה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ. חברי הכנסת, אנחנו צפויים לשמוע שבע הצעות אי-אמון ולשמוע את תשובות הממשלה. אבל אני מציע שאנחנו כרגע – קודם כול, אני מבקש מכולם להישאר במקום, אנחנו נכבד את הנשיא בצאתו. לפני צאתו של הנשיא אני רק מודיע שבשעה 17:35 סגן היושב-ראש יצחק וקנין יחדש את הישיבה ונתחיל לשמוע את הצעות האי-אמון. גברתי המזכירה. 
+
+
+ חברי הכנסת, קהל נכבד, נכבד בקימה את יציאת נשיא המדינה. כבוד הנשיא!
+
+(חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.)
+
+(הישיבה נפסקה בשעה 17:27 ונתחדשה בשעה 17:35.)
+
+
+
+
+ בהמשך סדר-היום יש הצעות אי-אמון של סיעת העבודה, סיעת יהדות התורה, סיעת רע"ם-תע"ל-מד"ע, סיעת חד"ש וסיעת בל"ד להביע אי-אמון בממשלה. אנחנו נתחיל, רבותי, בהצעת האי-אמון של מפלגת העבודה – כישלון הממשלה בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני. ינמק את ההצעה חבר הכנסת יצחק הרצוג. עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, חברי וחברותי חברי הכנסת, שמענו עכשיו את נאומו של ראש הממשלה. אדוני היושב-ראש, בוא נבחן על מה הוא לא דיבר. בוא נבחן על מה ראש הממשלה לא דיבר. 
+
+ קודם כול, ראש הממשלה התעלם לחלוטין מתרחיש אחר בזירה האיראנית. אני אומר את הדבר הבא: יכול להיות שמדובר במסע ההונאה הגדול ביותר בדור האחרון, ואז נאומו של ראש הממשלה נותן מענה. אבל אולי בכל זאת יש שינוי? אולי בכל זאת קרה משהו? אולי בכל זאת, בחדרי החדרים בצמרת האיראנית יש איזה שינוי, דווקא בגלל הסנקציות? הרי ראש הממשלה פתח ואמר שהסנקציות הללו פועלות. אם הן פועלות, יכול להיות שקרה משהו, ואותה קונספציה – תמיד אנחנו בקיבעון, לא מבינים שבצד השני אולי חל שינוי – שווה בחינה? 
+
+ אני מסכים לא רק שכל האופציות פתוחות, אני גם מסכים שהאופציה הצבאית צריכה להיות מאוד ברורה. ואני מסכים שביטחוננו רק בידינו. אבל, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהאחריות מחייבת את ראש הממשלה לעשות בחינה עמוקה, עם נשיא ארצות-הברית, עד לאן מסוגלת איראן להגיע. המשא-ומתן מתחיל מחר. מכאן, ממליאת הכנסת, שלוחה באמת תקווה ששש המעצמות שמנהלות את המשא-ומתן תגענה להסדר היסטורי, שיסיר את הסוגיה מעל הפרק. נכון שאנחנו סקפטים, ואנחנו גם למודי ניסיון. אנחנו יודעים גם באיזה אויב מדובר, אנחנו מבינים את תוכניותיו, מכירים את הניסיון אתו. ועדיין אני אומר: אני מאוד מקווה שהאופציה של המשא-ומתן תניב את תוצאתה, ואני גם מקווה שאולי ניווכח שחל איזשהו שינוי. 
+
+אני מעריך שהנשיא אובמה מנסה לחוש את זה. הממשל האמריקני כבר שנים מתלבט כיצד ליצור ממשק עם הממשל האיראני. באמריקה קיים קו מחשבה שאומר שהטעות הגדולה היא שבדור האחרון לא היה ביניהם קשר. הלקח של משבר הטילים הקובני מהדהד באוויר. שם ניתן היה, באמצעות הקשר הישיר בין ארצות-הברית לרוסיה, או ברית-המועצות דאז, לפתור את המשבר, ולכן הם מחפשים את הדרך לעשות זאת. ותפקידנו לתת גיבוי לנשיא אובמה בתהליך הזה, לא לאבד קשר עין עם המטרה, ולקוות לטוב. 
+
+ הנאום של ראש הממשלה נתניהו לא נתן חזון ולא נתן תקווה. הוא היה נאום פסימי, וכבר כמה זמן אני מאפיין אצל ראש הממשלה חזרה אחורה, לקו ימני יותר, לקו שמרני יותר, לקו שמשדר הרבה מאוד דכדוך; ואני חושב שהדכדוך הוא הנחלתה של הממשלה הזו שמייצרת דכדוך. היא לא מייצרת תקווה, אדוני היושב-ראש. היא מייצרת דכדוך בכל הרמות, כיוון שזו ממשלה שתקועה בכל מה שהיא עושה. כבר שמונה חודשים אין לממשלה הזאת שר חוץ. דווקא בתקופה הקשה ביותר, כשבמליאת האו"ם ראינו שינוי כל כך דרמטי, ראש הממשלה הגיע לעצרת האו"ם ללא הכנה מוקדמת, ללא עבודת מטה מול ממשלות, הופתע לחלוטין מן השינוי, נתפס כביכול לא מוכן, לא מתואם, ואין ספק שהעובדה שלא היה לצדו שר חוץ שיעשה את המלאכה היא כישלון מדיני מהדהד.
+
+ אבל הממשלה הזאת גם לא ממנה נגיד. 
+
+
+ וכל כך הרבה מודיעין, כל כך הרבה כסף, ג'ינס – – –? 
+
+
+ נכון. בדיוק. למשל, ג'ינס. כישלון המודיעין על הג'ינס האיראני. 
+
+ אבל הממשלה הזו גם לא ממנה נגידה או נגיד. כבר חודשים שלישראל אין נגיד בנק ישראל, בגלל התקשקשות ומשחק קטנוני בין ראש הממשלה לשר האוצר, בגלל אמונות ודעות, וחשדנויות וצלליות על הקירות. יכלו למנות את המשנה לנגיד, בדיוק כמו שנעשה בארצות-הברית. יכלו למנות את ד"ר קרנית פלוג, ואם לא, למנות כל אחד אחר. אבל מה קרה? הם פשוט לא מסוגלים. 
+
+ לעומת זאת, יש סגני שרים שהפכו לפרשנים וכתבי עיתונות. מפרסמים מאמרים בעיתונות העולמית, תוקפים את הממשלה שלהם. איפה נשמע כדבר הזה – סגן שר הביטחון כותב מאמר ב"ניו-יורק טיימס", מוציא את העיניים לראש הממשלה שלו, שהרגע אמר פה הפוך, דבר שלא ייתכן. 
+
+ זה מראה על קואליציה שנמצאת בשחיקה מתמדת. וזה מראה על חלטורה של ניהול מדינה. ומה שאנחנו רואים כאן זה קבוצה שמחלטרת את ניהול המדינה. אני חושב שכאשר אנחנו נבוא השבוע לדבר ולשאת דברים לזכרו של יצחק רבין, שנציין ח"י שנים להירצחו, לאובדנו ולהילקחו מאתנו, אנחנו לא יכולים שלא להשוות. על מה מדובר? האם מדובר על ממשלה רצינית? 
+
+
+ הביטוי ח"י שנים לא – – –
+
+
+ נכון. הביטוי ח"י שנים הוא בעייתי, אבל זיכרונו חי אתנו, אדוני חבר הכנסת ריבלין. 18 שנה נציין, להוותנו, לאירוע המר והנמהר שהתרחש בכיכר מלכי-ישראל דאז, ואני חייב לומר שבכל זאת, הלקח, במובן הזה, גם לא הופנם. ניהול מדינה זה לא עסק של חלטורה, אדוני חבר הכנסת ריבלין. ניהול מדינה זה עסק רציני; זו אחריות עצומה, ואי-אפשר לתת לכל אחד להחליט שהוא מלך בן-לילה. ואני אומר את זה לראש הממשלה מכיוון שראש הממשלה מתגאה בכך שעוד מעט יהיה לו אורך קדנציה כמו לדוד בן-גוריון. אבל מה המורשת שלך, אדוני ראש הממשלה? מה המורשת שלך? אתה לא בתוכנית ריאליטי, אתה לא אושרי ותורג'י, אתה לא בתוכנית הישרדות; אתה צריך להציג חזון. מה אתה תשאיר? ראש הממשלה בנימין נתניהו, מה אתה תשאיר לעם ישראל? אז ישבת שנים על הכיסא, אבל אתה צריך להחליט, האם אתה הופך את מדינת ישראל למדינה דו-לאומית ומחזיר, חס וחלילה, את הפיקדון של הציונות שהעבירו לנו מדור לדור, או אתה מבין שצריך להיפרד מ-3 מיליון פלסטינים, וצריך לעשות את הצעד הנועז והאמיץ הנדרש, וכאן אתה מגיע לרגע של אמת. זאת הדילמה שאתה ניצב בפניה, אדוני ראש הממשלה, ועליה אתה צריך לתת תשובה. 
+
+ואתה צריך להבין שוב ושוב, אתה לא יכול לשאת נאומים שכל-כולם מיועדים רק לסקרים שלך. אני כבר מבין את השפה, אתה מדבר עוד הפעם ועוד הפעם על אותן ססמאות כי זה מה שהסוקרים שלך אומרים. אבל בסוף אתה צריך לקבל החלטה, האם אתה מוכן ללכת למדינה דו-לאומית ולאבד את מדינתנו כמדינת העם היהודי, מדינה יהודית ודמוקרטית, או שמא לבוא באומץ – וכולנו נתמוך בך – למהלך האמיץ הנדרש, הנועז, של פשרה היסטורית עם הפלסטינים. 
+
+ בשבוע שעבר היינו קבוצה של חברי כנסת, שהוביל אותה חבר הכנסת חיליק בר, היינו אצל אבו מאזן לדיון. התקבלנו בסבר פנים יפות. באופן טבעי, הוא לא היה יכול לומר הרבה על המשא-ומתן. אני חושב שגם אבו מאזן וגם נתניהו צריכים להיכנס לחדר להביט האחד בעיני השני ולהבין שזה רגע הכרעה היסטורי לעתיד הדורות הבאים של מדינת ישראל. 
+
+
+ אבל אתה היית שם, למה גם הם צריכים לעשות את זה? 
+
+
+ אנחנו מדברים, חבר הכנסת רותם, על תחושת ייאוש מטרידה מאוד בקרב הדור הצעיר בארץ. ללא תקווה – – –
+
+
+– – – 
+
+
+ ללא תקווה וללא חזון לא נוכל לתת מענה למאות אלפי צעירים שמחפשים מקום – – – 
+
+
+ הוא לא שמע את השאלה, בגלל זה אין תשובה. 
+
+
+ שמעתי את השאלה, ראש הממשלה לא שמע את השאלה. 
+
+
+ אני שואל אותך, למה הלכתם כנציגי הכנסת לצד השני במשא-ומתן כדי לחזק אותו ולא הלכתם לראש ממשלת ישראל כדי לחזק אותו? 
+
+
+ אנחנו מדברים גם עם ראש הממשלה וגם עם אבו מאזן. בחייך, ישראל חסון, דווקא ממך, כמי שהיה בהמון משאים-ומתנים עם הצד השני – – – 
+
+
+ בגלל זה אני שואל. 
+
+
+ אני חושב שצריך להביא בפני הציבור הישראלי שיש פרטנר אפשרי למשא-ומתן, הוא שם. 
+
+
+ ראש הממשלה מדבר כפרטנר. 
+
+
+ אי-אפשר לטמון את הראש בחול, צריך לתת למעשה הגדול להתבצע. 
+
+
+ חבר הכנסת הרצוג, אם אפשר לסכם את הנושא. 
+
+
+ והדבר האחרון שראש הממשלה לא התייחס אליו הוא סוגיית העוני, הפערים החברתיים, הכישלון הטוטלי בדיור; לכך שעוד הפעם הוא ושר האוצר מתכתשים כמו תרנגולים בשוק, ללא פתרון אמיתי לעם ישראל, ללא מוצא בתוכניות שקיימות ואפשריות מבלי להביא חוקים מסובכים. הכול אפשרי. הרצון והכוח בידיו. הרצון והכוח בידי הממשלה. אבל הכי נוח לראש הממשלה לדבר על סייבר, עוד הפעם סייבר. תפתח, אדוני היושב-ראש, כל שנה הוא ידבר על מטה הסייבר, אבל הוא יברח מלעסוק בעובדה שזוגות צעירים לא יכולים לקנות דירה בישראל במחיר סביר. תודה רבה. 
+
+
+ מסכים אתך לחלוטין. אני קראתי את ההערה, צעקתי ממקומי לגבי הנושא של הדיור, ואפילו לא הייתה התייחסות לנושא. 
+
+
+ נכון, צעקת, אכן צעקת. 
+
+
+
+
+הודעה לסגן מזכיר הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הכנסת (מספר הסגנים ליושב-ראש הכנסת לתקופת כהונתה של הכנסת התשע-עשרה), התשע"ד–2013, שהחזירה ועדת הכנסת. 
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 7), התשע"ד–2013; והצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד–2013. 
+
+לדיון מוקדם: החל בהצעת חוק פ/1673/19 וכלה בהצעת חוק פ/1734/19 – הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – קביעת כשירות לשחרור על-ידי בית-משפט), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, אברהם מיכאלי, יעקב מרגי ויצחק וקנין; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חבר הכנסת המכהן כראש רשות מקומית), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, יעקב מרגי ואורי מקלב; הצעת חוק החברות (תיקון – הגבלת תנאי כהונה והעסקה של מנהלים בחברה ציבורית), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת מאיר שטרית, דוד צור, דב חנין ואיציק שמולי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטלת חובות לשם מניעת הטרדה מינית במוסד חינוך), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, עמרם מצנע, דוד צור, יפעת קריב, זהבה גלאון, עליזה לביא, מרב מיכאלי ותמר זנדברג; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפת טובין בעלי תו תקן ירוק), התשע"ד–2013, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במגזר הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2013, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הגבלות על אימוץ), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, אברהם מיכאלי ויצחק וקנין; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי בעבירות תקיפה חמורה), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד צור, דב ליפמן, מיכל רוזין, שמעון אוחיון, רינה פרנקל, איילת שקד, מירי רגב, קארין אלהרר, פנינה תמנו-שטה ואלעזר שטרן; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – ביטול הוראת השעה המאפשרת חקירת חשוד בעבירת ביטחון ללא תיעוד חזותי או קולי), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת באסל גטאס, ג'מאל זחאלקה וחנין זועבי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת משה גפני, אורי מקלב ויעקב אשר; הצעת חוק זכ��יות הסטודנט (תיקון – איסור הפליית מועמדים או סטודנטים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, שלי יחימוביץ, ניצן הורוביץ, פנינה תמנו-שטה, רות קלדרון, מיכל רוזין, אילן גילאון, אבישי ברוורמן, דב חנין, מרב מיכאלי, אחמד טיבי, שאול מופז, שמעון סולומון, נחמן שי ועיסאווי פריג'; הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק העברת הכנסות מהימורים לתמיכה במרכזי גמילה מהימורים, התשע"ד–2013, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תקציבי איזון), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, מירי רגב, יעקב מרגי ואורי מקלב; הצעת חוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם (תיקון – זכות תביעה), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שירותים מיוחדים לילד נכה), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, משולם נהרי, יעקב מרגי ואורי מקלב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שירותים מיוחדים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי, אמנון כהן, אברהם מיכאלי ודוד אזולאי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חופשת אבהות), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תנאים להחלפת תרופה, טיפול, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מגנזיום אל מי השתייה), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק ארוחה חמה לתלמיד בחופשה, התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת יצחק הרצוג, קארין אלהרר, ניצן הורוביץ, נחמן שי, דב חנין ואיתן כבל; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – ועדת היתרים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – נקיטת אמצעים בידי מעביד), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, קארין אלהרר, אורלי לוי אבקסיס, תמר זנדברג, שמעון סולומון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, עיסאווי פריג', דב חנין, מרב מיכאלי, זהבה גלאון ומירי רגב; הצעת חוק הטבות למשרתים בשירות צבאי או לאומי, התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת שאול מופז וישראל חסון; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – חידוש הליכים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, אברהם מיכאלי, יעקב מרגי ויצחק וקנין; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – הרחבת סמכויותיו של בית-משפט), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, אברהם מיכאלי, יעקב מרגי ויצחק וקנין; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מתן נקודות זיכוי בגין ילדים לבני-זוג מאותו המין), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת עדי קול, אלעזר שטרן, ניצן הורוביץ, מירי רגב ובועז טופורובסקי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – השתתפות בשכר לימוד), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת שאול מופז וישראל חסון; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגבלת פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, עיסאווי פריג', עמרם מצנע, דוד צור, יפעת קריב, דב חנין, רות קלדרון, זהבה גלאון, מרב מיכאלי ותמר זנדברג; הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – איסור שימוש במערכת כריזה בבתי-תפילה), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת מירי רגב, מרדכי יוגב ונסים זאב; הצעת חוק האזרחות (תיקון – ביטול א��רחות), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, יעקב מרגי ויצחק וקנין; הצעת חוק החלפת המונח חופשת לידה וחובת שימוש במונח תקופת לידה (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת איתן כבל, מרב מיכאלי, מיכל רוזין, פנינה תמנו-שטה ומירי רגב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – אי-שלילת שירותים חיוניים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני; הצעת חוק האזרחות (תיקון – התאזרחות דוברי השפה הערבית), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גטאס; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ועדת תחבורה ציבורית וממונה על התחבורה הציבורית), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, יריב לוין, משה גפני ותמר זנדברג; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – היתר הניתן לפי תוכניות ישנות), התשע"ד–2013, מאת חבר הכנסת ניצן הורוביץ; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – היתר הניתן לפי תוכניות ישנות), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דב חנין, נחמן שי, מיכל רוזין ותמר זנדברג; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק במקרה פטירה למי שסיפק מצרכים חיוניים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, אברהם מיכאלי, יעקב מרגי ויצחק וקנין; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – הגבלת שכר עורך-דין או כונס נכסים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, מירי רגב, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג', דוד אזולאי, אורי מקלב, משה גפני, מאיר פרוש, יצחק כהן, אריאל אטיאס ואיתן כבל; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מניעת פינוי דייר בשל אי-תשלום לכונס נכסים או עורך-דין), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת תמר זנדברג, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג', אילן גילאון, דוד אזולאי, אורי מקלב, משה גפני, מאיר פרוש, יצחק כהן ואיתן כבל; הצעת חוק שירותי הדת (תיקון – הגבלת תשלומי קבורה חריגים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת שמעון סולומון, רינה פרנקל, מרב מיכאלי, ישראל חסון, מיקי רוזנטל, פנינה תמנו-שטה, עפר שלח, רונן הופמן, דב ליפמן, יפעת קריב, יואל רזבוזוב, אלעזר שטרן, עדי קול, רוברט אילטוב, שולי מועלם-רפאלי, מאיר שטרית, אורלי לוי אבקסיס ובועז טופורובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (שחרור מינהלי לאסירים המרצים עונש מאסר לתקופה העולה על ארבע שנים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת מירי רגב, דוד אזולאי, אברהים צרצור וזבולון קלפה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירת היריון חלקית), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת מיכל רוזין, זהבה גלאון, יפעת קריב, איתן כבל, אחמד טיבי, קארין אלהרר, אורלי לוי אבקסיס, עליזה לביא, תמר זנדברג, שמעון סולומון, רינה פרנקל, מאיר שטרית, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, עיסאווי פריג', דב חנין, מרב מיכאלי ומירי רגב; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת מספר השרים וסגניהם), מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – דיווח על פריצה למאגר מידע), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לשכת עורכי-הדין (תיקון – התמחות במשרה חלקית), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת אורי מקלב ויעקב אשר; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – פרסום שם נפגע בתביעת נזקי גוף), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת עדי קול, אורלי לוי אבקסיס, רינה פרנקל, אורית סטרוק, אלעזר שטרן, יריב לוין ומשה זלמן פייגלין; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – שחרור מחבלים), מאת חברי הכנסת אורית סטרוק, יריב לוין, גילה גמליאל, שמעון אוחיון, יוני שטבון, שולי מועלם-רפאלי, אברהם מיכאלי, מרדכי יוגב, נסים זאב, ישראל אייכלר, זבולון קלפה, איילת שקד, ניסן סלומינסקי, יעקב מרגי ורוברט אילטוב; הצעת חוק הפרשנות (תיקון – תחולת חיקוק על המדינה), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת נחמן שי, ניצן הורוביץ, מירי רגב, דב חנין, משה מזרחי ומיכל רוזין; הצעת חוק-יסוד: הגנת הסביבה, מאת חברי הכנסת דב חנין, מוחמד ברכה, חנא סוייד ועפו אגבאריה; הצעת חוק נציבות זכויות הילד, התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת עדי קול, אורלי לוי אבקסיס, קארין אלהרר ודוד צור; הצעת חוק סבסוד קייטנות להורים עובדים בפריפריה, התשע''ד–2013, מאת חברי הכנסת עמר בר-לב, עמרם מצנע, שלי יחימוביץ, מירי רגב, אורלי לוי אבקסיס, עליזה לביא, עפר שלח, איציק שמולי, דוד צור, מיקי רוזנטל, נחמן שי, משה מזרחי, מיכל בירן, יחיאל חיליק בר, אראל מרגלית ושמעון אוחיון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד אזולאי, משולם נהרי, דב חנין, יצחק וקנין ואיתן כבל; הצעת חוק הטיפול בחולה הסיעודי (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת יעקב ליצמן, מיכל רוזין, שלי יחימוביץ, אורי מקלב, אילן גילאון, תמר זנדברג, מנחם אליעזר מוזס, ישראל אייכלר, אברהם מיכאלי, יצחק וקנין, ראובן ריבלין, משה גפני, יעקב אשר, אמנון כהן, יצחק הרצוג, אריה דרעי, ניצן הורוביץ, מרב מיכאלי, ישראל חסון, מיקי רוזנטל, מסעוד גנאים, באסל גטאס, סתיו שפיר, אבישי ברוורמן, זהבה גלאון, דב חנין, מוחמד ברכה, אברהים צרצור, בנימין בן-אליעזר, אורלי לוי אבקסיס ועפו אגבאריה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום למורה נהיגה בעד שימוש ברכבו במבחן נהיגה), התשע"ד–2013, מאת חבר הכנסת מיקי רוזנטל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום למורה נהיגה בעד שימוש ברכבו במבחן נהיגה), התשע"ד–2013, מאת חבר הכנסת חמד עמאר; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על קמח טף), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת שמעון סולומון, יפעת קריב, חמד עמאר, אלעזר שטרן, פנינה תמנו-שטה, מאיר שטרית, עליזה לביא, מרדכי יוגב, מיכל רוזין, תמר זנדברג, עיסאווי פריג', יואל רזבוזוב, רינה פרנקל, שולי מועלם-רפאלי ואיתן כבל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת גובה הפיקדון בהשכרת רכב), התשע"ד–2013, מאת חבר הכנסת נחמן שי; הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – חובת פרסום פרטי ספק), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת נחמן שי, מיכל רוזין, ניצן הורוביץ, מירי רגב, דב חנין, רונן הופמן, משה מזרחי, מרב מיכאלי, אראל מרגלית ואליהו ישי; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – מתקני חברת החדשות), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת דוד צור, אראל מרגלית ואברהם מיכאלי; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, שולי מועלם-רפאלי, קארין אלהרר, משה מזרחי, רינה פרנקל, מרדכי יוגב, נחמן שי, שמעון אוחיון ויצחק כהן; הצעת חוק בנק ישראל (תיקון – ועדה לאיתור הנגיד), התשע"ד–2013, מאת חברי הכנסת איציק שמולי ואבישי ברוורמן. 
+ 
+דוח ביקורת של מבקר המדינה על לשכת הקשר "נתיב". 
+
+ הערות ראש הממשלה לדוח מבקר המדינה 63ב – מערכת הביטחון. 
+
+ דוח מינהל מקרקעי ישראל על פעולות המינהל לשנת התקציב 2012. 
+
+הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת מלטה בדבר מניעת כפל מס ��מניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה. 
+
+ תיקון סעיף 6 לתקנות הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, סבא"א. 
+
+לוח תיקונים להצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 9), התשע"ג–2013. תודה. 
+
+
+ תודה לסגן מזכירת הכנסת. 
+
+
+
+
+רבותי, אנחנו ממשיכים בהצעות האי-אמון. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, ביקשתי מחברי להתחלף – – – 
+
+
+ אם יש הסכמה אין לי בעיה. אתה מתחלף אתו בהצעה? 
+
+
+ בסדר. 
+
+
+ בסדר. 
+
+
+יש כאן בעיה, רשימת הנואמים – – – 
+
+
+ בכל מקרה, התשובה על כל ההצעות האלו היא אחת, על-ידי סגן השר, אחרי כולן. ולכן אין בעיה לשנות את הסדר אם זה בהסכמה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, האי-אמון – – – 
+
+
+ כן, ודאי, אנחנו נשמע את כל הצעות האי-אמון בנושא המדיני ואחרי כן נשמע את הצעת האי-אמון בנושא הכלכלי ותהיה תשובה שלך ליהדות התורה בנושא הזה. 
+
+ אם כן, רבותי: מדיניותה החברתית-כלכלית של הממשלה וההדרה של האזרחים הערבים משוק העבודה, לצד תשתיות לקויות והיעדר פיתוח ביישובים הערביים, של סיעת רע"ם-תע"ל-מד"ע. ינמק את ההצעה חבר הכנסת אחמד טיבי. לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת חנא סוייד שאפשר לי לנאום לפניו. 
+
+אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו מדברים על כישלונה של הממשלה אנחנו מצביעים כמעט על כל תחום. בתחום המדיני – השיחות מדשדשות ולא מתקדמות. נדמה לי שלא היו שמונה פגישות – – –
+
+
+ חבר הכנסת נחמן שי, אם אפשר, אני שומע אותך עד לפה, וזה גם לא ראוי שתדבר בפלאפון במליאה. 
+
+
+ נדמה לי שלא היו שמונה פגישות, כמו שאמרה חברת הכנסת יחימוביץ, אלא עשר פגישות לפחות. ותוצאה אין. התקדמות אין. העמדות שהמשלחת הישראלית מציגה הן כמעט העמדות שלך, חבר הכנסת רותם. 
+
+
+ בצדק. 
+
+
+ הן מאוד רדיקליות, הן אפילו ימינה מהזרם המרכזי של הליכוד. זה מה שמוכיח שלא תהיה פריצת דרך ושפניו של ראש הממשלה לא לכיוון של הסדר מדיני. יש מי שדואג לשלום התפקיד ולא לתוצאה של המשא-ומתן, תוצאה חיובית. ולכן אני צופה שלא תהיה שום פריצת דרך או שום התקדמות ממשית בשיחות האלה בין המשלחת הישראלית למשלחת הפלסטינית. 
+
+ בתחום הכלכלי – התבשרנו בימים האחרונים על פיטורי מאות עובדים מחברת "טבע", חברה שמקבלת מהמדינה הקלות של מיליארדים במס, הטבות. מדובר בהחלטה שהיא הרת גורל לכל משפחה. גם אם מדובר בפיטורי מפרנס משפחה אחת, זה הרסני. ונשאלת השאלה – אני מכיר את השוק החופשי, את הרצון של ממשלות לעתים לא להתערב יותר מדי, אבל לעתים יש צורך להתערב. זה הזמן. זה המקרה. מאות עובדים, כאן, בארץ, שלא לדבר גם על אלה שמפוטרים בחוץ-לארץ. זו חברה שקיבלה מהממשלה לא רק תמריצים אלא סיוע כלכלי בצורות שונות, ולכן הערבות ההדדית בין חברה מצליחה לבין הממשלה לבין כלל הציבור – והממשלה היא שליחו של הציבור – אמורה לאלץ אותם להביא את זה בחשבון, והם לא הביאו את זה בחשבון. ולכן נדמה לי שגם שר האוצר, גם ראש הממשלה, חייבים לעשות מעשה. ואפשר לעשות. ואפשר לעשות.
+
+אמרנו מחירי הדיור. שמת לב, אדוני היושב-ראש, שהנושא הזה כמעט ולא עלה בנאומו של ראש הממשלה?
+
+
+ אני הערתי לפני כן. אמרתי שאני צעקתי לראש הממשלה: מה עם הדיור?
+
+
+ אה, הוא שכח.
+
+
+ אבל לא קיבלתי תשובה.
+
+
+ הוא חשב שזה דיור לפלסטינים, אולי?
+
+
+ יכול להיות.
+
+
+ כן. ולכן גם בנושא הזה, פתאום – נאום, פתיחת מושב, נושא כואב לכל הציבור נעדר, לא קיים בנאומו של ראש הממשלה.
+
+ראש הממשלה הזכיר בנאומו את פיתוח הדרום: באר-שבע, הנגב. הזכיר את אופקים, הזכיר את נתיבות, הזכיר את באר-שבע, ביקר בהן. ואז, ולכן שאלתי: מה עם הכפרים הלא-מוכרים? הם שקופים? הם לא קיימים? זה החלק הסובל בדרום. ודיבר רמה-רמה על הסייבר. נושא חשוב. אני מודה שזה נושא חשוב. אני משתמש בפייסבוק, ב"יוטיוב", באינסטגרם, בלינקדאין – זה חשוב. הוא דיבר על הסייבר בדרום, והעלה על נס את ההתפתחות הזאת. ואז אנשים בבית שואלים, אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת: מה עם המשכורת, כי אנחנו לא גומרים את החודש? מה עם האבטלה? מה עם הקיצוץ בקצבאות? מה עם המקרר הריק בחלק, אצל חלק מהמשפחות והבתים? מה עם התשתיות בחלק מהיישובים? ולכן זעקתי: מה עם הכביש לטייבה?
+
+ ואני אומר את זה ברצינות. איך אתה חונק – כלכלית, גם – יישובים, אם אין תשתית? תחבורה זה חלק חשוב מהתשתיות. כל יום בבוקר יש פקק, הפסד של שעה וחצי מזמן העבודה של כל תושב טייבה שיוצא; ובחזרה, לקראת השעה 17:00, 18:00, אותו דבר. מה, אי-אפשר לקבל יחס שווה ולשדרג את הכביש, את הכניסה והיציאה מטייבה? לפני עשר דקות – נכון, זה נאמר בצחוק – אמר לי חבר כנסת יהודי, מהקואליציה דווקא: טעית – אמר לי חבר כנסת יהודי מהקואליציה, אני לא אגיד מה שמו, גם לא את ראשי התיבות – טעית, לא היית צריך להגיד: מה עם הכביש לטייבה? היית צריך להגיד: מה עם הכביש לכוכב-יאיר? כי זה ליד.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – הכי מהר – – –
+
+
+ אמרתי שאני לא רוצה להגיד מי אמר לי את זה.
+
+ולכן אני שב ושואל: מה עם הכביש לטייבה? כאשר אני אומר "מה עם הכביש", אני אומר נושאים שונים. אני רוצה לספר לך, חבר הכנסת ריבלין, ואתה ליווית בקדנציה הקודמת את הנושא הזה, וגם עפר שלח, שביקר בטייבה, שמע את זה ממני ומהתושבים: בטייבה יש ועדה קרואה. משרד הפנים דחה את הבקשה שלנו לקיים בחירות. לא, הייתה החלטה של אלי ישי, שבוטלה על-ידי השר סער – – –
+
+
+ מה שזכור לי מהנאום שלך, הקודם, לגבי טייבה, זה המשכורת של ה-200 ומשהו – – – 
+
+
+ או. סטָנָה שוואיה.
+
+
+בזה השתנה משהו?
+
+
+ חכה, בדיוק הסיפור הולך ומסתבך. הודיע הנאמן, עורך-הדין אבנר כהן, בוועדה, בוועדת הפנים, שבה נכח שר הפנים, לפני שישה חודשים: אני סיימתי, בתוך יומיים-שלושה אני עוזב. לפני שישה חודשים. ואכן הוא היה לקראת סיום. אבל תוך כדי כך שהוא מסיים התברר שנשארו עשרות מיליונים של חובות, עדיין, על העירייה, אף שהוא כונס נכסים, נאמן. אבל הוא כבר קיבל 16 מיליון, עלות שכר. 16 מיליון שקל.
+
+
+ כמה זמן – – –
+
+
+ 16 מיליון שקל – – –
+
+
+ בכמה זמן?
+
+
+ ארבע.
+
+
+ בארבע שנים?
+
+
+ כן. כל חודש 250,000–300,000 שקל. פסקה לו השופטת הגברת ורדה אלשיך.
+
+
+ – – – שיוצאים דברים טובים מטייבה – – –
+
+
+ אוקיי. הגברת ורדה אלשיך, שמינתה אותו בהחלטת בית-משפט, לפי בקשת משרד הפנים – ששנה לאחר שהוא מינה אותו ביקש לפטר אותו. ביקש לפטר אותו. כבר כמה שנים שמשרד הפנים מבקש לסיים את העבודה שלו, והגברת ורדה אלשיך דוחה את הבקשה, ואומרת לו: קח עוד שישה חודשים, קח עוד שלושה חודשים. שלושה חודשים במושגים של 300,000 שקל, זה כמעט מיליון שקל מהקופה ה"עשירה" של טייבה – יישוב מאוד מבוסס, כמו כוכב-יאיר. עכשיו, מה עשה משרד האוצר? משרד האוצר – ואז, מגיעה מילה טובה – משרד האוצר הסכים לסיים את העבודה שלו, רוצה. אבל הוא רוצה לשים סעיף בחוזה, בהחלטה, שאם יתברר שהוא כשל בתפקידו – –
+
+
+ יחזיר.
+
+
+ – – הוא יישא באחריות אישית לכישלונות האלה. ואז הוא פחד, הוא חשש. מה עשה? כדי לי��ור מאזן אימה, פנה לבית-המשפט. למי, מי יושבת בבית-המשפט?
+
+
+ ורדה אלשיך.
+
+
+ לא תוקפים – – –
+
+
+ הגברת ורדה אלשיך.
+
+
+ לא תוקפים – – –
+
+
+ אגב, הוא היה מתמחה שלה. הוא היה מתמחה שלה. אוקיי?
+
+
+ – – – 
+
+
+ ואמר לה שהוא רוצה לסיים וכו'.
+
+
+ לא תוקפים שופטים בבית הזה.
+
+
+ ורדה אלשיך, ורדה אלשיך, השופטת הנכבדה, שמטפלת בתיק כבר כמה שנים, מכירה אותו לפני ולפנים, פתאום אומרת: אני לא יכולה להכריע; אני מסיימת את העבודה בעוד חודש-חודשיים. העבירה את התיק לשופט אחר. השופט האחר נמצא בחופשה בחו"ל. בינתיים, הוא צריך להישאר חודשיים-שלושה. כל חודש זה כמעט 300,000 שקל מקופת טייבה. למה הוא עשה את זה? כדי ליצור מאזן אימה. אומר למשרד האוצר: תסירו את הסעיף נגדי על האחריות האישית, אני אבטל את המשפט ואני אסיים לבד. תארו לעצמכם שזה היה מתרחש בכפר-סבא, ברעננה, בקריית-מוצקין, בשלומי – אתם הייתם שומעים על זה בכותרות ראשיות בכל מקום. על הסיפורים האלה אתם שומעים רק ממני, מעל הדוכן הזה.
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ עוד הפעם אתה מפסיק אותי בקליימקס, כמו ההוא?
+
+
+ אדוני, זמנך תם.
+
+
+ אני מודה לך.
+
+
+ משפט אחרון.
+
+
+ ולכן זה הזמן להפסיק את העבודה של הנאמן הזה. אגב, משרד הפנים עושה ככל יכולתו כדי לסיים את עבודת הנאמן, שמדלדל את קופת העיר, שהיא בלאו הכי מדולדלת. והעיר זקוקה, ואני פניתי לשר הפנים גדעון סער לתת הקשבה מיוחדת, חשיבות מיוחדת, טיפול נקודתי, לעיר טייבה, לרבות שינוי תוכנית המתאר. עפר, אתה ביקרת בטייבה, יחד אתנו, ואתה יודע מה הבעיות – אני אסיים – שינוי תוכנית המתאר. אני יכול לומר שכנראה יש אוזן קשבת אצל השר גדעון סער בנקודה הזאת. אני מקווה שנשמע בשורות טובות בקרוב. סייבר, סייבר, אבל גם טייבה היא חשובה. תודה רבה לך, אדוני.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון הבאה: כישלון הממשלה בכל התחומים – החברתי, המדיני והכלכלי, של סיעת חד"ש. ינמק את ההצעה חבר הכנסת חנא סוייד. עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מושב חדש ובעיות ישנות נושנות שמתגלגלות בצורה זו או אחרת לדוכן ולמליאה ולעיסוק של הכנסת במושב הזה. כמקובל, אנחנו מעלים כאן, האופוזיציה מעלה טיעונים נגד הקואליציה, נגד הממשלה ונגד התפקוד של הממשלה בכל התחומים, גם החברתי וגם הכלכלי ובוודאי גם המדיני. בדרך כלל הממשלה מתגוננת, אבל אנחנו בתקופה האחרונה עדים למגמה חדשה, שבה הממשלה לא רק מתגוננת ומגינה על המדיניות שלה, אלא היא מאשימה את העם בכך שהוא בעצם הסיבה, הוא המטרד, הוא שגורם לכל הבעיות. אני מצביע בעיקר על ההתבטאויות של שר האוצר לאחרונה, שמאשים את הצעירים בישראל שדווקא הם הבעיה. הם יוצרים את הבעיה, הם מאוהבים בברלין, הם הולכים לשם, מבלים שם הרבה זמן, ולכן הם יוצרים את הבעיה במדינת ישראל – במקום לקבל אחריות ובאמת להציג מדיניות ולהתחיל לטפל בבעיות האמיתיות. 
+
+ הייתי אומר, החידוש הגדול שאנחנו שמענו עליו בימים האחרונים זה העניין והאיום לזרוק ולפטר מאות עובדים, גם מ"טבע" וגם מ"בזן". דובר כאן, ראשת האופוזיציה דיברה על הנושא של "טבע" בהרחבה, והיא הסבירה, אני חושב שבאופן משכנע ביותר, במספרים, שההשקעה שהמדינה השקיעה ב"טבע" היא השקעה גדולה, ושבעצם כאילו ההשקעה ביצירת מקומות עבודה היא השקעה over ו-over – היא מעל לכל פרופורציה אפשרית. אי-אפשר להתפאר שבשביל ליצור כמה מאות מקומות עבודה בכמה שנים, הממשלה משקי��ה 12 מיליארד שקל, כאשר יש צורך בהשקעות הרבה יותר קטנות במקומות אחרים על מנת לטפל בנושאים הרבה יותר בוערים. לכן, התוכנית הזאת של פיטורים, לצד ההוצאות, לצד השכר, מצנחי הזהב של הבכירים ב"טבע" וגם ב"בזן" – הכוונה הזאת לפטר עובדים היא לא ראויה, לא מקובלת, וצריך להיאבק בה בכל הדרכים האפשריות.
+
+ ראש הממשלה דיבר כאן ארוכות על כמה נושאים. נושא שהוא מאוד בוער ואני חושב שהוא שייך לכל משפחה בישראל, העניין של פתרונות דיור – הוא לא נגע בזה. אף שהיו פניות והיו קריאות ביניים, מה עם הבעיה האקוטית, מה עם הבעיה הקרדינלית הזאת, שהיא בעיה לגבי כל משפחה בישראל – גם בערים, גם ביישובים הערביים, גם בצפון, גם בנגב ובכל מקום. ראש הממשלה בכוונה התעלם מהצורך לדון ולתת הסברים. איך ייתכן שהממשלה הקודמת וגם הממשלה הנוכחית, עם אותה מדיניות כלכלית בעצם, בהמשכים, לא מצליחה לפתור את הבעיה הזאת? כל יום מביאים לנו חוק חדש, חוק וד"לים וחוק תכנון ובנייה, תיקון כזה ותיקון כזה, ומטפלים ומעלים ריביות ומורידים ריביות ומתערבים לבנקים איך לתת הלוואות בצד ההיצע ובצד הביקוש – אבל הבעיה עוד קיימת, הבעיה בעינה. 
+
+עכשיו מתחילים להביא לנו תיאוריות כאילו יש פה מכשפות שבעצם גורמות לכך שמחירי הדיור יעלו. לאחרונה קראתי שבנק ישראל חושב שבעצם מדובר בכסף שחור שאיכשהו מתגנב לארץ מהבנקים של שווייץ וממקומות אחרים, מאוסטריה, מתגנב לארץ על-ידי קנייה ורכישה של נכסים ושל דירות חדשות, וזה יוצר ביקוש וזה מעלה את המחירים. אלה הסברים לא הגיוניים, או, הייתי אומר, עד כמה אפשר להכניס כסף שחור למדינה ובעצם לערער את היציבות של המשק ושל שוק הדיור בישראל על-ידי גנבות? אם ייתכן דבר כזה, אם הדבר הזה נכון, הוא אסון בין-לאומי. איך יכולה מדינה להרשות מצב שבו אנשים יספסרו במחירי הדירות ויגרמו בעיה לכל משפחה בישראל, והמדינה אומרת: אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר, או בעצם היא עושה דברים שלא משפיעים, אין להם אפקט בכלל? לכן, זו בריחה מאחריות לא לדבר על העניין הזה ולא לתת הסברים משכנעים ולהתוות תוכניות רציניות בשביל להתמודד עם הבעיה הזאת. 
+
+ בעניין האיראני, ראש הממשלה כאן, עכשיו, מנסה לתאר תמונה אבסורדית. אני זוכר, כמי שעקב אחרי ההתנהלות של ראש הממשלה בעניין האיראני, שראש הממשלה בכלל היה נגד סנקציות. כל הזמן הוא אמר: למה סנקציות? מי צריך סנקציות? איראן כל כך חזקה ועשירה שסנקציות לא יגרמו לה שום דבר, וצריך לתקוף. זה מה שהוא אמר כל הזמן. עכשיו, מה התיאוריה שלו? התיאוריה שלו היא שהסנקציות פעלו, הכלכלה האיראנית על סף קריסה – אף שאחר כך הוא מדבר על מזימות איראניות גלובליות שרק מדינה חזקה ועשירה יכולה לעמוד מאחוריהן. עכשיו הוא אומר שהסנקציות גורמות לקריסה באיראן וצריך להמשיך בהן, ולא לתת אפשרות לפתוח את האפיק הדיפלומטי. זה בעצם עוד הפעם הטעיה של ראש הממשלה, על מנת לא לאפשר להגיע לפתרון דיפלומטי. אם העולם, שמאוים, אם ארצות-הברית המאוימת, אם מדינות המפרץ, אם מדינות עיראק, כולם מאוימים על-ידי איראן וכולם אומרים: בואו נעשה ונפתח את האפיק הדיפלומטי הזה, ראש הממשלה אומר: לא, יש עכשיו סנקציות קשות ביותר ואי-אפשר להרפות ולא צריך לדבר. צריך לשבור, זו הדרך היחידה. זה בעניין האיראני. לא יכול להיות שאתה תטיף כל הזמן לתקוף-לתקוף-לתקוף וסנקציות לא יפעלו, ועכשיו אתה אומר: הסנקציות הרסו את איראן וצריך לשמור עליהן וצריך לעזוב את האפיק הדיפלומטי.
+
+ מאוד חרה לי לשמוע את התיאור הכל-כך בומבסטי על פיתוח בנגב, שנותן לי את הקונטרסט לא בין תל-אביב לבין הפריפריה – אלא את הקונטרסט שראש הממשלה סרטט לגבי המצב בנגב. סייבר, אוניברסיטה, פיתוח, מודיעין, רכבות. ובדואים? נייט. הבדואים שקופים, לא קיימים. מה שאפשר להגיד על תוכנית פראוור, תוכנית פראוור היא שועל במסווה של כבש. זאת תוכנית פראוור. אני אומר את זה מתוך ידיעה מדויקת של ההשלכות של התוכנית הזאת. התוכנית הזאת תגרום לכך ש-17, 18 יישובים קיימים, חלקם מלפני קום המדינה, יועתקו ממקומם, ייעקרו. יהיה טרנספר של 40,000–50,000 אזרחים, שייעקרו מהמקומות שלהם. 70%–75% מהאדמות של האוכלוסייה הבדואית בנגב יופקעו ממנה. 
+
+ אי-אפשר לבוא ולהכיר בכך שהאוכלוסייה הבדואית שייכת לנגב אבל אין לה אדמות. איך ייתכן מצב כזה? מה זה, האבוריג'ינים באוסטרליה? שם הייתה Terra Nullius; זו המדיניות שהייתה: אתם קיימים, נכון, אבל האדמה לא שלכם. איך ייתכן? אם אתה מכיר בכך שהאנשים האלה נמצאים שם, אז הם הבעלים של הקרקע. 
+
+ עכשיו, אתה מתחיל להגיד לי – גם לעם ישראל אין טאבו על הקרקע שלו, על ארץ-ישראל. כאילו הטענה ההיסטורית שזו הארץ שלנו – איפה הטאבו? אי-אפשר לטעון נגד האוכלוסייה הבדואית שאין לה טאבו על-פי השיטה המנדטורית. המנדט, רק לפני 100 שנה הגיע לכאן, והבדואים נמצאים שם עוד הרבה – הם הבעלים של הקרקע – – –
+
+
+ הם מכירים רק כשקונים מהם.
+
+ 
+ נכון. הם מכירים בבעלות של הבדואים על הקרקע כשהבדואים מוכרים את הקרקע שלהם, והם מסבירים את זה שבעצם הבדואים נתנו את הקרקע לאנשים שיפתחו אותה. כל עוד הקרקע אצל הבדואים הם לא יפתחו אותה, ולכן היא לא שלהם. איזה מין היגיון קולוניאליסטי זה? זה לא היגיון. 
+
+ ומה עוד? ויש אנשים שבעצם מוליכים שולל חלק מהאנשים, אומרים: אנחנו משקיעים שם הרבה כסף. מה, קונים את האנשים בכסף? מחריבים את התרבות שלהם בכסף? מה. מתחילים להגיד להם: יש לכם ריבוי ילדים ואנחנו רוצים לפתח אתכם. איזה מין מחשבות אלו. אלה מחשבות – – 
+
+
+משפט אחרון.
+
+
+ – – קולוניאליסטיות שאי-אפשר לחיות אתן. זה בעצם ניסיון למחוק את הנוכחות ואת החיים הנורמליים של כמחצית האוכלוסייה הבדואית ביישובים הלא-מוכרים. אמרתי: 40,000, כ-50,000 תושבים ייעקרו. אתם יודעים מה המשמעות של הדבר הזה? אנשים – מה, ישימו את זה על הגב וילכו, או יעמיסו על טנדרים, כמו שאנחנו רואים – – 
+
+
+תודה.
+
+
+ – – בפקיסטן ואפגניסטן? 
+
+אני חושב שהשועל שמשווק במסווה של כבש, שהוא תוכנית פראוור, צריך להימחק, צריך לא להיות מקודם בכנסת הזאת, כי הוא בעצם מנוגד לזכויות האדם הבסיסיות ביותר. ואנחנו כאילו מתבכיינים ואומרים: זה אי הדמוקרטיה היחידי במזרח התיכון, כשבעצם משתמשים בשיטות של מלחמה בטרור ותפיסת מבוקשים על מנת להוציא אנשים מהאדמות שלהם בנגב. 
+
+
+תודה.
+
+
+ זו פרקטיקה לא מקובלת, ואנחנו ניאבק בכל כוחנו נגד הפרקטיקה הזאת. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת חנא סוייד. אנחנו עוברים להצעה האחרונה בנושא החברתי-כלכלי, של סיעת בל"ד: כישלונה של הממשלה בתחום המדיני, הכלכלי והחברתי. ינמק את ההצעה חבר הכנסת באסל גטאס מסיעת בל"ד. גם לך עשר דקות. ישיב על כל ההצעות חבר הכנסת סגן השר אופיר אקוניס. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ממשלה זו צריכה ללכת, והכנסת מתבקשת להביע בה אי-אמון. זו ממשלה בראשות נתניהו, ראש ממשלה שבעצם איננו מנהיג, לפי דעתי – א��מנם הרבה אנשים מתפעלים מכושר מנהיגותו. למה הוא אינו מנהיג? כי הוא נעדר כושר מנהיגות אמיתית היכולה באמת לקבל החלטות קשות ולא פופולריות; ראש ממשלה שבענייני חוץ הוא מתנהג בצורה סכיזופרנית ממש. בעניין הסכסוך הערבי-הישראלי הוא מתנהג כאילו יש לו את כל הזמן. הוא יודע, והוא אפילו כתב על זה מאמרים ונאומים, שהוא יכול לנהל בעצם את הסכסוך; הוא אלוף בניהול סכסוכים. התיאוריה שלו – שאפשר גם לנהל וגם להצליח בשליטה בגובה הלהבות בסכסוך, ובאותו זמן להוכיח לעם בישראל שבאותם חיים בסכסוך המנוהל אפשר גם להגשים צמיחה כלכלית, גם להצליח בשליטה בלהבות. עכשיו, מה זה השליטה בלהבות? באיזה מחיר אפשר לחיות באותן להבות קצרות? זו שאלה.
+
+ ואני מתפלא. הצמיחה הכלכלית בכמה השנים האחרונות, באמת – אומנם השאלה של צמיחה למי, ואיך הצמיחה הזאת באה לידי ביטוי בחברה הישראלית, מי נהנה ממנה, היא שאלה נפרדת, אבל בכללותה, במקרו, הכלכלה הישראלית צמחה, וזה מוכיח לשיטתו של ביבי שכן, אפשר לנהל את הסכסוך, להמשיך בסטטוס-קוו וגם להגשים צמיחה כלכלית. 
+
+ ופה פתאום כל פעם יוצאים שני פעמוני אזהרה כאלה. כל פעם שקורה מאורע של ירי או הרג בגדה – פתאום, כמובן, רעידת אדמה. ומה שהיה בשבוע האחרון זה מדהים: היה מפגש אינטרסים, מקרה שעל פניו הוא פלילי, אפילו לפי המידע שהתפרסם בתקשורת הישראלית, שמי שנהרג, נרצח בעצם מסיבות פליליות, ופתאום כולם אומרים שזה עניין ביטחוני. כשערבי או ערבים הורגים יהודי, אפילו בתנאים שיש הרבה סימני שאלה, פתאום כולם רצים להגיד שזה ביטחוני. ופה – מפגש אינטרסים. הימין הישראלי רוצה שכל מאורע יהיה טרור, כל מה שזז. לדעתי, אפילו יש הרבה סימני שאלה – אומנם אין לי מידע מהשב"כ – וגם החייל הראשון שנחטף ונהרג, גם שם היה סיפור פלילי לא פשוט, אבל כולם רצים כאילו בשמחה: הנה, אתם רואים, הפלסטינים – שמחה לאיד. אני לא אומר שהם שמחים שמישהו נהרג. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אף פעם לא שמח על דם של מישהו שנהרג, אבל גם התקשורת, כולם: זה אירוע ביטחוני, טרור וכו'. וגם מהצד הפלסטיני, אפילו מי שהרג מסיבה פלילית, גם לו יש אינטרס להגיד שזה משהו ביטחוני, שהוא יכול להתפאר בו, כאילו, שהוא הרג יהודי בגלל שהוא יהודי, לא בגלל שהוא חייב לו כסף או בגלל משהו אחר. 
+
+ מצד שני, כולם מתחילים לשאול, אפילו במאורעות בודדים: האם יש אינתיפאדה בדרך? שואלים אותי כל פעם כשאני מתראיין: זו אינתיפאדה? זו תחילתה של אינתיפאדה? האם זו אינתיפאדה גם כשנרצח או מת אסיר ביטחוני? זו שאלה. אם המצב, אפשר לנהל אותו, אם הסכסוך הוא כל כך בר-ניהול, הוא בשליטה, והלהבות אפשר לשלוט בהן, וגם להשיג צמיחה כלכלית, מה כל כך מעניינת אתכם השאלה הרגישה הזאת על אינתיפאדה שהיא בדרך? מה, הלהבות – אי-אפשר לשלוט אז בלהבות? זה עלול לסכן את הצמיחה הכלכלית.
+
+ בעניין האיראני, זה הצד השני של הסכיזופרניה. שם אי-אפשר לנהל שום דבר, שם צריך ללכת בכל הכוח. כל העולם רואה ניצנים של אפשרות, של פתרון של שלום, חוץ מביבי נתניהו, שהולך וזועק בכל העולם: רק בכוח. וגם בעניין הגזירות הכלכליות על איראן, מה שאמר קודמי, חבר הכנסת סוייד – – –
+
+
+ חבר הכנסת – – –
+
+
+ יש לי עוד כמה דקות.
+
+
+ כן. רציתי רק להעיר לך איזו הערה לגבי העניין. אני בכלל חושב שהסכנה לישראל מהאטום האיראני פחותה מהסכנה לכל המדינות האחרות בעולם. ואני חושב – – – 
+ 
+
+ לא, אבל פה – למה אמרתי סכיזופרניה. 
+
+
+ אני אומר לך.
+
+
+ שם יש כאילו משיחיות. יש – – –
+
+
+ האמן לי שהסכנה לעולם הרבה יותר גדולה מאשר למדינת ישראל – – 
+
+
+ טוב, אז שהעולם – אז שילך וישתף את העולם.
+
+
+– – ולכן העולם צריך להיות מודאג מאוד אם לאיראן תהיה פצצת אטום. 
+
+
+ א. איראן בעצמה אומרת שהיא לא רוצה פצצות אטום.
+
+
+ – – – איראן.
+
+
+ איראן אומרת בעצמה שהיא לא הולכת ומפתחת נשק אטומי. חזרו על זה כמה – – –
+
+
+ גם פקיסטן אמרה אותו דבר.
+
+
+ – – –
+
+
+ מה לעשות, העולם מתחיל להאמין להם.
+
+
+ אתה מאמין לה? 
+
+
+ העולם מתחיל להאמין, לא אני. העולם – –
+
+
+ אתה לא חושב שהעולם – – –
+
+
+ – – כולל ברק אובמה, מתחיל להאמין – –
+
+
+ העולם לא מאמין.
+
+
+ – – – אלפי צנטריפוגות.
+
+
+ – – חוץ מנתניהו, חוץ מישראל – –
+
+
+ אלפי צנטריפוגות – – –
+
+
+– – שרוצה בכל מחיר, בכל מחיר להגיע לעימות צבאי עם איראן, ולא – כמובן, יותר טוב אם העולם עושה את המלחמה, ולא ישראל. ביבי אי-רציונלי גם בעניין הזה, הופך להיות – כן, שמישהו אחר יעשה לו את העבודה. אבל ברגע של ניצנים של אפשרות של פתרון שלום, כמובן הוא דוחה את זה על הסף והולך וזועק לכל העולם שצריך להמשיך בגזירות ולהכין מלחמה.
+
+ בענייני פנים הוא ראש ממשלה שלא רואה חמישית מאזרחי המדינה. חמישית. הוא ממשיך בכל הכוח בעניין חוק המשילות, להביא להרמת אחוז החסימה, ובעצם להגביל או לבטל את הייצוג הערבי של אזרחי המדינה הערבים בכנסת, וגם ממשיכים בעניין חוק פראוור, מה שנקרא בטעות הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. 
+
+ אני רוצה לספר לכם סיפור אישי שהיה לי עם השרה יעל גרמן, שהזמינה אותי לסיבוב באזורים של הכפרים הבלתי-מוכרים, כשמשרד הבריאות הלך ועשה את הקמפיין של החיסונים לפוליו. ואני ממש שמחתי על ההזדמנות גם להראות לה. גם להראות לה. והבאתי את האנשים בני המקום, גם לחסן נגד הפוליו את הילדים, שאין להם מרפאות בכלל, באזורים של שבט מפורסם, אלאטרש. כל פעם אנחנו הסברנו על פראוור ואיפה זה יתפנה ואיפה האדמות. הגענו לאיזשהו מקום שיש בו כמה מאות בתים, אבל מפוזרים, והיא אומרת לי: באסל, תראה, זה מפוזר, זה המון קרקע. בתפיסה של הרצלייה והרצלייה-פיתוח זה כן, אבל בתפיסה המדברית, של אנשים שחיו שם מאות שנים – אז יצא לו זקן שם, כנראה ראש חלק מהמשפחה, בן 70 ומשהו, ממש בדואי אותנטי שהמדבר אכל מהפנים שלו, ואז יעל רצה אליו, מדברת, שואלת ממש שאלות. אומר לה הזקן – הוא לא שמע אותנו מדברים אתה לא על פראוור ולא על כלום – אומר לה: חסר לנו פה רק דבר אחד. אומרת לו: מה? אומר לה: קרקע. אין לנו קרקע. אין לנו מספיק קרקע. אנחנו באותה פיסת אדמה חיינו פה לפני 50 שנה 20 איש, היום יש 200, אין לנו קרקע, חסר לנו קרקע. כמובן אנחנו פרצנו בצחוק, כולנו מסביב לשרה, שחשבה שיש להם יותר מדי קרקע והם גרים בתפזורת יותר מדי גדולה. 
+
+
+ חקלאות בקומות צריך. 
+
+
+ כן, ללכת לבנות רבי-קומות בתוך האזורים הבלתי-מוכרים, למה לא?
+
+
+ לא, חקלאות בקומות. 
+
+
+ נא לסכם. 
+
+
+ אני אומר רק דבר אחד, בעניין פראוור ובכלל, שאזרחי המדינה שסובלים ממדיניות של אפליה ושל הפקעת קרקעות מזה 65 שנה – הגענו לנקודה שאי-אפשר יותר. לא ניתן לחוק כזה, אפילו אם עבר בכנסת, הוא לא יעבור, לא יהיה ישים ולא יעבור. במציאות האנשים יתנגדו לו. כל האוכלוסייה הערבית, כל אזרחי המדינה מתנגדים לו באותה מידה, גם בגליל וגם בנגב, ושלא יחשוב מישהו שאפשר לחלק אותנו ולפזר את כוח ההתנגדות העממית של האוכלוסייה הערבית. אנחנו נתנגד גם להעלאת אחוז החסימה וגם לעניין של חוק פראוור והחוקים האחרים, ואנחנו מקווים שהממשלה הזו תלך סוף-סוף לעולמה. 
+ 
+
+ תודה לחבר הכנסת באסל גטאס. ישיב על ארבע הצעות האי-אמון סגן השר במשרד ראש הממשלה, חבר הכנסת אופיר אקוניס. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, אני מודיע לכנסת שבהיעדרן של הסיעות המציעות את הצעות האי-אמון, אני לא אענה על הצעות אי-אמון של הסיעות שהגישו את ההצעות ואף אחד מחבריהן איננו נוכח באולם. 
+
+ אני חושב, אדוני היושב-ראש – זה היום הראשון של כנס החורף – זו בושה לכנסת, זו חרפה גדולה לסיעות האופוזיציה. אנחנו מכבדים אותם; יש פה יותר חברי קואליציה מאשר חברי – חבר אחד באופוזיציה נמצא עכשיו באולם, וכיוון שאתה נמצא אני אענה על הצעת האי-אמון שלכם, המאוד מנומקת ומאוד מפורטת. לכולן, אגב, הכנתי תשובה, אדוני היושב-ראש. לכולן יש תשובה טובה ומנומקת, אבל אני באמת מתפלא, אני מוכרח להגיד לך, אפילו בתדהמה, על ספסלי האופוזיציה הריקים, המהדהדים בריקנותם, אני מוכרח להגיד לך, וזה חבל. 
+
+
+ זה שייך לחוק המשילות. 
+
+
+ זה שייך לדבר אחד, חבר הכנסת שטרן, וזה לכבד את המוסד שאתה חבר בו. זה לא שייך. זה יכול להיות חוק המשילות או חוק קונטרוברסלי. כל החוקים הם חוקים – – – 
+
+
+ לא, שלא יהיה כזה קל, כל כך הרבה הצעות אי-אמון שלא עומדים בהן.
+
+
+ אתה יודע, אני מוכרח להגיד לך שעמדתי על הדוכן הזה בסוף המושב הקודם ואמרתי שכאיש קואליציה אני מתנגד לשינוי של הנוהל, ולנוכח המראות האלה יכול להיות שנדרשת מחשבה מחודשת. 
+
+
+ צודק. 
+
+
+ אני חייב להגיד משהו. אני חושב שחברי הכנסת מהסיעות הערביות יש להם את החג, ויכול להיות שבגלל זה הם לא נמצאים פה.
+
+
+ – – – 
+
+
+ בסדר, זה משהו אחר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – – 
+
+
+ אני חושב שזה גם נאמר בנשיאות, אבל אני אומר את זה בהסתייגות רבה. לגבי סיעת העבודה זה כבר משהו אחר, אני חושב – – – 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני מאחל חג שמח לכל אזרחי ישראל המוסלמים והדרוזים שחוגגים את חגם, ולא אליהם התכוונתי דווקא. דווקא לא אליהם התכוונתי. אני חושב שסיעת האופוזיציה הראשית שמגישה אי-אמון ומנומקת על-ידי חבר הכנסת הרצוג – לפחות חבר הכנסת הרצוג היה צריך להיות מנומס, והרי הוא ידוע כאדם מנומס – באמת, אני לא אומר את זה בציניות, אני אומר באמת – ידוע כאדם מנומס, היה צריך להיות פה ולחכות לתשובת הממשלה. בכל מקרה אנחנו – – – 
+
+
+ מה לעשות, הפריימריז עושה את שלו. 
+
+
+ מאה אחוז. יכול להיות פריימריז, יכול להיות כל דבר אחר. לכבד את הכנסת עומד, או לפחות צריך לעמוד, מעל הכול. ואני מאוד מצטער על תפיסתה וגישתה של סיעת העבודה, סיעת האופוזיציה הראשית. 
+
+ אני אענה לך, חבר הכנסת – – – 
+
+
+ שמעתי שאתה מחפש את האופוזיציה – – 
+
+
+ שלום לך. לא, אני לא אענה לסיעה. 
+
+
+ – – אבל אז ראיתי שגם הקואליציה איננה. 
+
+
+ לא, גברתי. גברתי, הקואליציה ישנה, היא לא צריכה להיות פה כולה, נמצאת פה נציגות מאוד מכובדת, ואני לא אענה להצעת האי-אמון של סיעת העבודה. והתצלום הזה – מכיוון שהבית הזה, לשמחתי, הכול בו שקוף, הכול בו שקוף – – – 
+
+
+ זה מה שחבר הכנסת פינס אמר. 
+
+
+ אקוניס, סליחה. 
+
+
+ אקוניס, אקוניס. 
+
+
+ חבר הכנסת פינס היה פה דווקא מטעם סיעת העבודה, אבל אני אקוניס, לא פינס. 
+
+
+ אני מתנצל. 
+
+
+ אקוניס זה לא אשכנזי, זה שם משפחה ספרדי. 
+
+
+ לא, אני בטוח שהיא תסכים – – – 
+
+
+ ובכל מקרה, עם כל הכבוד לך, גברתי חברת הכנסת מיכאלי, אני לא מתכוון לענות על הצעת האי-אמון של סיעת העבודה, ואני קורא לחברי הבית כמובן שלא לאשר את הצעת האי-אמון. זה ברור כשמש. לזה התכוונתי, אבל אחרי שאתן תשובה מנומקת. 
+
+בכל מקרה, להצעת האי-אמון האחרונה, שעוסקת במצבן הכלכלי-חברתי של אוכלוסיות המיעוטים בישראל, אני רוצה להגיד לך שהשקעת הממשלה הזאת – – – 
+
+
+ אני דיברתי על העניין המדיני. 
+
+
+ לא, אבל אתה הגשת הצעה – אתה דיברת על העניין המדיני? אני מוכן לענות לך גם על כך. אבל הצעת האי-אמון שהגשתם היא על מצבה של אוכלוסיית המיעוטים בישראל. אתה יודע מה, אני מקבל את מה שאתה אומר. קיבלתי, לא נעסוק, לצערי. הנה, שוב אתם נגררים לעניין הפלסטיני. אני מאוד רציתי לענות לך, אבל אני אענה לך רק במשפט אחד. 
+
+
+ סגן השר. 
+
+
+ בבקשה, אדוני. 
+
+
+ כישלונה של הממשלה בתחום המדיני, הכלכלי והחברתי. 
+
+
+ אני אענה לך בעניין הזה. 
+
+
+ חבר הכנסת הרצוג הגיע. 
+
+
+ מאה אחוז, אבל בכל זאת אני לא אענה. 
+
+
+הייתי בטקס עם שר החוץ, השר אלקין. קורה. 
+
+
+ מאה אחוז. ובכל זאת, כיוון שאתה רוצה תשובה בעניין המדיני, אני אענה. 
+
+
+ נכון. אם אפשר שתענה. 
+
+
+אנחנו נענה לך בעניין המדיני. אנחנו חיים, אדוני היושב-ראש, במזרח תיכון משתנה. השינויים דרמטיים. אני חושב שהם כאלה שלא ראינו באזורנו 100 שנה. ברוך השם, הביטחון האישי של תושבי ישראל כולם, יהודים, ערבים, מיעוטים מהמיעוטים כולם – הביטחון האישי של תושבי ישראל הוא מצוין. לצערי, ראינו בחודש האחרון, חבר הכנסת, בעצימת עין של ראשי הרשות הפלסטינית, בעצימת עין של יושב-ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, התגברות של מעשי הטרור בשומרון, ביהודה ובבקעת-הירדן, ואני אינני יודע אם הרצח הוא על בסיס לאומני או על בסיס פלילי. בכל מקרה, אין לי כל ספק שאתה כאדם, כבן-אנוש, מגנה רצח של אדם בקלשון. 
+
+
+אבל למה אתה לא – – – 
+
+
+ אני בטוח שאתה מגנה רצח של אדם בקלשון. במקרה לגמרי הערבים היו הרוצחים והיהודי היה הנרצח – – 
+
+
+ אבל למה אתה אומר שזה טרור? 
+
+
+ – – ואנחנו כמובן משתתפים בצערן של המשפחות. 
+
+ אדוני היושב-ראש, ההסתה ברשות הפלסטינית גוברת. אנחנו לא היינו כאן בחודשיים האחרונים, אבל כל אזרח שהיה כאן בארצנו, ורובנו היינו כאן, הבחנו בהתבטאויות של הרשות הפלסטינית והעומד בראשה, אבו מאזן, ובראש ההתבטאויות, זו התבטאות מצמררת, אני מוכרח להגיד: המדינה הפלסטינית תהיה נקייה מיהודים. כך אומר ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. אני באופן אישי, עמדתי האישית היא התנגדות למדינה פלסטינית, אני אומר את זה בכל מקום וגם כאן, אבל ההתבטאות כזאת לא גונתה על-ידי אף אחד מחברי הכנסת מן הסיעות הערביות. "נקייה מיהודים" – זהו ביטוי מצמרר, שמזכיר את התעמולה הגרמנית בשנות ה-30. "נקייה מיהודים". ולאיש הזה אתה מצפה שנוותר ויתורי ענק, ניסוג לקווי 67', לחלוקת ירושלים. תאמין לי שאתם לא רוצים שלום יותר מאתנו – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – וגם בעניין הזה, חבר הכנסת הרצוג – שנכנסת, אם כבר נכנסת – גם סיעת העבודה לא רוצה שלום יותר מאשר הקואליציה, יותר מאשר הממשלה, יותר מאשר חברי בליכוד, או ביש עתיד, או בתנועה, או בכל מפלגה אחרת.
+
+ בכלל, אני הייתי מציע לכם, אל תיקחו פטרונות על השלום. כן, אל תיקחו עליו פטרונות, משום שכשאתם ניסיתם את כל ניסויי הכלים שלכם, לדאבון הלב, בבני-אדם – כי זה מה שקרה פה, כן? – אז לא היה שלום. פרצה האינתיפאדה החמורה ביותר, עם מספר ההרוגים הגדו�� ביותר בתולדות המדינה. לכן, כאשר אתם באים לדבר על שלום, לא הייתי מציע לכם לקחת עליו פטרונות.
+
+ ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, שפניה של ישראל מועדות לשלום. אנחנו רוצים בזה. אם לא יהיה צד שני, אדוני, שירצה שלום – זו משוואה די הגיונית, אני מוכרח להגיד לך – אם לא יהיה צד שני שירצה בכך, חבר הכנסת הרצוג, הוא לא יהיה. ואנחנו רוצים בכך. ואתה יודע, אתה יודע טוב מאוד שכאשר בצד השני התייצב מנהיג שלא דיבר במושגים כאלה – אני לא מדבר, אני קראתי בסוף השבוע, אדוני היושב-ראש, ריאיון עם אבו מאזן שבו הוא מתעקש – כבר לא מדבר על חלוקת ירושלים, דבר שלא יקום ולא יהיה בתולדותיה של המדינה בכלל, כי הציבור לא ייתן לזה לקרות – – 
+
+
+ למה זה טוב? 
+
+
+ – – הציבור לא ייתן לזה לקרות. 
+
+
+ למה זה טוב? אופיר אקוניס, באמת, למה זה טוב, מה שאתה עושה עכשיו? הרי מתנהל משא-ומתן, שאתם – –
+
+
+ גברתי הנכבדה – – –
+
+
+ – – מסרבים לעדכן אותנו עליו, אז מה אתה עושה? – –
+
+
+ גברתי הנכבדה – – –
+
+
+ – – עומד ומנהל פה משא-ומתן?
+
+
+ קודם כול, גילוי נאות. סליחה, רק רגע, אני מוכרח להודות – –
+
+
+ לא, לא הבנתי למה זה מועיל. 
+
+
+ – – גילוי נאות: גם אני לא מעודכן בפרטי המשא-ומתן. 
+
+
+ – – –
+
+
+ למה זה מועיל? מה אתה מנסה לעשות? 
+
+
+ אני אומר לך, אני אומר לך, אני מנסה להגיד לך שלשלום נדרשים שני צדדים. זה כל מה שאני מנסה להגיד לך.
+
+
+ ולפי מיטב ידיעתי, שני הצדדים האלה יושבים עכשיו למשא-ומתן. 
+
+
+ לשלום נדרש צד שני, וחבר הכנסת הרצוג – והתחלתי להגיד לו את זה, ואני אומר את זה גם לך – – 
+
+
+ אופיר, אופיר, אני – –
+
+
+  – – ואני אומר את זה גם לך – – –
+
+
+ – – לא נוהג להתערב בדרך כלל – –
+
+
+ אתה תמיד מוזמן. 
+
+
+ – – אבל אני רוצה להגיד לך ממה החשש הגדול שלי. אני בעד ואני חושב שצריך ללכת ולהתקדם בתהליך השלום. החשש הגדול שלי הוא שיגיע הרגע שיהיה מנהיג לליכוד שיעשה בדיוק מה שאריק שרון עשה ביהודה ושומרון – בלי הסכם, בלי ניירות, בלי כלום, במצב יותר גרוע פי מאה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ ואני אומר לך את זה, אמרתי את זה אז, כשאריק שרון אמר "דין נצרים כדין תל-אביב", על גוש-קטיף וגיחכו, וראינו לאן זה הגיע. החשש הגדול הוא שנגיע למצב הזה.
+
+
+ אני מודה לך על הארתך הטובה, והיא הארה מעולה. מהיכרותי עם ראש הממשלה נתניהו, אינני מעלה על דעתי נסיגה חד-צדדית, בלי הסכם, שבה ישראל לוחצת על ארצות-הברית – כפי שהיה בזמן ההתנתקות; לא ארצות-הברית לוחצת על ישראל, ישראל לוחצת על ארצות-הברית לסגת – – –
+
+
+ ההפך. ארצות-הברית התנגדה למהלך הזה – –
+
+
+ נכון מאוד.
+
+
+ – – בצורה נחרצת. 
+
+
+ נכון מאוד. לכן, את התיאור שלך אני לא רואה. 
+
+ אבל אם לסיים את התשובה לחבר הכנסת הרצוג ולחברת הכנסת מיכאלי, אם בצד השני יהיה מנהיג שבמקום להגיד "מדינה פלסטינית נקייה מיהודים" – את שומעת את הדבר הזה? זה דבר שאת מקבלת? את כיהודייה, כישראלית, כבן-אדם, כאישה, כחברת כנסת שעומדת על זכויות האדם, איך אפשר לקבל אמירה מטורפת כזאת? מטורפת.
+
+
+ אני לא רוצה לעשות תחרות – – –
+
+
+ זה דבר בלתי מתקבל על הדעת, ואם תפקידי הוא להגיד את זה, אני אגיד את זה – – –
+
+
+ אתה אוחז במשהו רק – – –
+
+
+ אני אומר, אדוני, את האמת. אני אומר כאן את האמת – – –
+
+
+ – – – פרופגנדה – – – על העניינים המרכזיים בלב הסכסוך – – –
+
+
+אם זה היה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – הסתה – – –
+
+
+ זה מה שאתה לא מבין.
+
+
+ – – –
+
+
+ זה מה שאתה לא מבין. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת באסל גטאס.
+
+
+ זה בדיוק מה שאתה לא מבין. זה בדיוק מה שאתה לא מבין. 
+
+
+ אתה מסכים לחלוקת ירושלים?
+
+
+ ודאי שלא.
+
+
+ – – – את ההסתה?
+
+
+ ודאי שלעולם לא. לעולם לא. לעולם לא אסכים לחלוקת ירושלים, וגם הממשלה הזאת לא תסכים לחלוקת ירושלים. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני אשיב לחבר הכנסת הרצוג. יעמוד בצד השני, יואיל לבוא מנהיג פלסטיני שאומר את מה שאמרו כבר מנהיגים בעולם הערבי, הנשיא סאדאת, אפילו – זה די מחייב, אתה יודע – על הדוכן הזה. אדוני היושב-ראש, זה דבר מדהים, זה דבר ענק בתולדות האומות. בא לפה, תוך ארבעה ימים נאם על הדוכן הזה ואמר פה: No more war. לצערי המלך חוסיין לא בא לדוכן הזה, ואמר את זה במקומות אחרים. הנה, יש שלום עם שתי מדינות ערביות. נורא פשוט. זאת הנוסחה: אתה עושה שלום עם מי שרוצה שלום. ואני קורא – כרגע, אגב, לא נראה שבצד השני – –
+
+
+ תודה.
+
+
+ – – יש מי שרוצה בזה, ואני קורא לסיעות הבית לדחות את הצעות האי-אמון. 
+
+
+ כלומר, לא השתכנעת. 
+
+
+ תודה לסגן השר אופיר אקוניס.
+
+
+ לא שכנעתי אותך. 
+
+
+ רבותי, אנחנו ממשיכים בהצעת האי-אמון האחרונה – בנושא הכלכלי, של סיעת יהדות התורה: ההשלכות הקשות של תקציב המדינה לשנים 2013 ו-2014 על הציבור בכלל ועל הציבור החרדי בפרט הולכות ומתבררות למרות המשך ההסתה וההתנכלות של שר האוצר. ינמק את הצעת יהדות התורה חבר הכנסת אליעזר מוזס. ישיב בסיום דבריו סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, קודם כול כנס חורף מוצלח, פורה, בעזרת השם, ושנוכל בבית הזה להשכין קצת שלום ואחווה ורעות.
+
+
+ אמן. לנו ולכל עם ישראל, לכל העם היושב בישראל. 
+
+
+ אמן ואמן. 
+
+
+ היושב בציון.
+
+
+ לא בציון – – – 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום הוא יום השבעה לפטירתו של מרן הראשון לציון, הגאון הצדיק, הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק וקדוש לברכה. 
+
+ מרן הגאון הרב עובדיה ייזכר בהיסטוריה של עם ישראל בזכות מפעלו התורני ההלכתי העצום. עשרות כרכי ספריו יישארו אתנו לעולמים. אבל מעבר לגדלותו וידיעותיו העצומות בכל מכמני התורה, היא ידע להנגיש את התורה לפשוטי העם. כל חייו הוא התמסר להנחלת ההלכה ומסורת יהדות ספרד המעטירה לכל אחד מישראל, ומסר את נפשו להפיץ תורה בכל אתר ואתר במשך עשרות שנים. עוד בשנות ה-50, בתקופת העלייה הגדולה של יהדות ספרד, הוא פעל רבות להצלת יהדות מפוארת זו מהדחתם מחיי תורה ומצוות. 
+
+אבי המנוח, רבי שלמה זלמן מוזס זצ"ל, שהיה מזכיר מועצת גדולי התורה, פעל אתו יחד, עם מרן הרב עובדיה, כשהוא היה יושב-ראש המחלקה לעדות המזרח בתנועת אגודת ישראל. ביחד הם פעלו ללא לאות להצלתם וקליטתם של אלפי ילדי יהדות המזרח במוסדות תורניים. נשארו אצלי מארכיונו של אבי זצ"ל מסמכים ומכתבים מרתקים מאותם ימים, וכשהבאתי את זה בפני מרן הגאון רבי עובדיה, זכר צדיק וקדוש לברכה, הוא כל כך התרגש; הוא חיבק אותי ונתן לי מספריו עם הקדשה. מה עוד שהבאתי לו את הספר הראשון, העותק הראשון של חלק א' של "יביע אומר", שהוא נתן לאבי המנוח עם הקדשה על העמוד. וכשהבאתי את זה עכשיו לבני הרב, ממשיכי דרכו, וישב שם הצדיק רבי דוד אבוחצירא מנהרייה שליט"א, הוא פשוט הלך ונישק את כתב היד, באומרו שאמרו חכמינו שהקולמוס הוא הלב. 
+
+ חכמינו ז"ל אומרים: צדיקים במיתתם נקראים חיים. תורתם היא תורת חיים ומעשיהם ממשיכים את החיים. ויהי רצון שיהיה מליץ טוב עלינו ועל כל ישראל. אמן.
+
+
+ אמן. 
+
+
+ עכשיו לנושא הצעת האי-אמון. סיעת יהדות התורה החליטה להגיש הצעת אי-אמון כבר היום, בפתיחה החגיגית של כנס החורף של הכנסת. אני לא אוכל לציין פתיחה חגיגית כאשר לפתחנו עומדות כמה הצעות חוק שכל מטרתן היא רמיסת המיעוט והרס הדת והיהדות במדינה. איך אפשר לחגוג כאשר מאות אלפים מגיעים עד פת לחם בגלל הגזירות? ועתה, עם הקיצוץ בקצבאות הילדים, לדברי הביטוח הלאומי והמועצה לשלום הילד, יתווספו עוד 50,000 ילדים למעגל העוני. איך אפשר לחגוג כאשר התבשרנו היום בשורה נוראה על כוונתן של כמה מחברות הענק במדינה לפטר מאות עובדים? המדיניות הכלכלית הכושלת מתחילה לתת את אותותיה. 
+
+יפה. אני שומע כל הזמן שבאים ואומרים: אנחנו נכשיר מקומות עבודה, אנחנו נדאג. אבל בינתיים הנתון הסטטיסטי – אדוני סגן שר האוצר, תשמע טוב ותראה את זה באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – הוא שסך כל מקומות עבודה הפנויים, מהצווארון הלבן ועד אחרון הטייחים – 64,000 מקומות עבודה. דורשי עבודה – 252,000. זאת אומרת, על כל מקום עבודה יש שישה דורשי עבודה. זהו המצב, זו הלשכה המרכזית, נתון יבש. הגשתי את זה גם לשר הכלכלה באמצע הפגרה, שלחתי את הנתונים לאוצר. אולי אני אשמע ממך תשובה היום. 
+
+ אז איך אתם חושבים ללכת ולומר: אני מקצץ בישיבות חצי מיליארד על מנת ש-50,000 תלמידי ישיבה יצאו לעבודה? לאן יצאו לעבודה? האם יש מקומות עבודה? לאן אתה רוצה לגלגל אותם, לפתחם של מקבלי אבטלה?
+
+
+ כן. 
+
+
+ מה כן? אין לך. על כל מקום יש לך שישה דורשי עבודה. אלה נתונים ברורים. אני לא קיבלתי עדיין תשובה משר הכלכלה, מר נפתלי בנט. אני הגשתי לו את כל הנתונים. וגם האוצר לא ענה לי, ואני רוצה לשמוע באמת שתענה לי תשובה מעודכנת מהאוצר ולא מה שהכנת לך קודם.
+
+במהלך המושב הזה מתכוונים להביא לאישור את חוק הגיוס וחוק המשילות, שני חוקים שמטרתם רדיפת עולם התורה מצד אחד ודיכוי המיעוט במדינה מצד שני; חוקים אנטי-דתיים ואנטי-דמוקרטיים, חוקים שלא היו מתקבלים בשום ממשלה אחרת ובשום קונסטלציה שונה. 
+
+
+– – – 
+
+
+ בנוסף, במהלך החורף ייכנסו עוד חלק מהגזירות בתקציב המדינה לתוקף. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ מיקי, חבר הכנסת סגן השר מיקי לוי, ודאי שהם דמוקרטיים. אני יכול להגיד לך, מהוותק שלי פה, שזה יכול להתגלגל לפתחכם מהר מאוד. מה שרואים מפה לא רואים משם. 
+
+
+ גם בסדום היו חוקים דמוקרטיים. 
+
+
+ אני אומר לך. חבר הכנסת מוזס, אתה יודע, אני לא יודע אם זכורה לכם הבחירה הישירה לראש הממשלה. מי שחוקקו את החוק הזה היו הליכוד ומפלגת העבודה. לאחר שהם ראו שזה מביא את ש"ס ל-17 מנדטים – פתק אחד לראש הממשלה ופתק אחד למפלגה – מייד, מהר שינו את הדבר הזה, כי זה לא התאים להם בקו המחשבה. ראו שזה מוריד להם את המנדטים ומעלה את המפלגות הקטנות. אני חושב שיש פה איזו טעות בתפיסה, בכל הגישה לנושא של החקיקה. בכל הנושא של המשילות החקיקה היא רדודה, היא נמוכה, היא לא מעמיקה. 
+ 
+
+ אולי הרב יסביר לנו מה לא יהודי בחוק הזה או מה לא דמוקרטי בחוק – – – 
+
+
+ זה משהו אחר. העניין הזה של הגיוס זה משהו אחר. לא דיברתי על זה. 
+
+
+ אני חושב שהחוק הזה מאוד יהודי ומאוד דמוקרטי. 
+
+
+ תן לי להמשיך. 
+
+
+ בבקשה. 
+
+
+ אלעזר, תן לי להמשיך. אילו היית מטיל נטל בשוויון, שוויון בנטל – איך שאתם קוראים לזה – על כולם, הייתי עוד מתחיל להבין אותך. אבל איפה נעלמו כל בני ישמעאל? איפה הם נעלמו? מה ההתנכלות הזאת רק לבני ישראל?
+
+
+ – – – 
+
+
+ ��ולי תגיד לי, שוויון בנטל, איפה זה נעלם לך? הם לא אזרחי ישראל? לשיטתך הם לא אזרחי ישראל?
+
+
+ הם לא – – – את הזכות – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אבל מה לנו להלין – – –
+
+
+ מה יותר זכות – ללמוד תורה – – –?
+
+
+ חבר הכנסת מוזס – – –
+
+
+ הבית היהודי הולך – – –
+
+
+ אלעזר שטרן, אני גם עשיתי צבא כמוך – חמש שנים. 
+
+
+ אני קצת יותר. 
+
+
+ אתה יותר. אבל לא משנה. אני שואל: מה היסוד של קיום מדינת ישראל – לימוד התורה? על מה אבדה הארץ הזאת? "על עזבם את תורתי", לא על שום דבר אחר. ולכן, אם אתה שואל אותי מה יותר קשה – יותר קשה ללמוד תורה מאשר להיות בצבא, כי אני הייתי בצבא. 
+
+
+ אני אענה לך. גם סבא שלי בהונגריה חשב שרק לימוד תורה, ותראה מה קרה. 
+
+
+ לא אמרתי "רק". ויהי לדוד שנים-עשר אלף חלוצי צבא, שנים-עשר אלף אוחזים בספר – אחד כנגד אחד. 
+
+
+ למה, למה אי-אפשר לעשות את זה יחד, אדוני?
+
+
+ לא אמרתי שלא, אבל אני אענה לך. זה לא פשוט. תאמין לי, מיקי, אני בא מעולם הישיבות, ואני אומר לך, הרבה חברים שלי שהיו אתי בצבא אפילו הורידו את הכיפה אחר כך. זה לא פשוט לעזוב את ספסל הלימודים בישיבה. אני אומר לך את זה כמי שעשה צבא. 
+
+
+ אדוני, הרי במדינות אירופה העם היהודי גם עבד וגם למד וגם שירת בצבא. 
+
+
+ תכף אצטט לכם מדברי בכיר העיתונאים של הבית היהודי, מה שהוא כתב בעלון, וחילקו את זה בבתי-הכנסת. חרפה ובושה. כותב אחד מבכירי העיתונאים שלהם: "אני מודה", תשמעו טוב – – – 
+
+
+ יש לך – – – 
+
+
+ אני יודע מי הם. כן, כן, זה בעלון שמחולק בשבתות. 
+
+
+ אבל זה לא – – –
+
+
+ "אני מודה שדמעה אחת לא תיגר מעיני אם אראה את ישיבות 'פוניבז'', 'מיר', 'סלובודוקה' ו'חברון' גם יחד עומדות במצבה של ישיבת 'חכמי לובלין' בפולין"; אתם יודעים מה זה? הוא לא יגיר דמעה אם יראה את הישיבות האלה כמו ישיבת 'חכמי לובלין' בפולין, ישיבה שהנאצים שחטו והרגו את כל תלמידיה שם והבניין עומד בלי תלמידים. חרפה ובושה. את זה אתם מחלקים בבתי-כנסת, בבתי-מדרשות. זה החינוך. ולא לחינם כותב היום הרב טאו, אחד ממנהיגיכם: "האג'נדה של הבית היהודי – – – היא כדי לקעקע את הסטטוס-קוו, למען הפרדת הדת מהמדינה בכל התחומים ולפרק כל זיקה של מדינתנו אל התורה"; והרב זלמן מלמד אומר: "הוליכו אותנו שולל, הונו אותנו – – – על כן עלינו לומר לשרים ולחברי הכנסת בבית היהודי – עד כאן. אנו לא שותפים לברית לקריסת התורה. צאו למלחמה גלויה נגד הפגיעה בישיבות". 
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+אני לא יכול לסיים כי לקחו לי זמן. 
+
+
+ אני הפרעתי לך, אני נותן לך עוד דקה. 
+
+
+ תן לי עוד שלוש, כי בשעון שלי ראיתי שיש לי שלוש דקות. 
+
+
+ אני יכול לתת לך גם עוד שעה אם אתה רוצה, השאלה היא אם זה – – –
+
+
+אני רוצה לומר לכם, אצל מי, אדוני היושב-ראש – אולי תשמעו אותי. 
+
+
+ חבר'ה, אל תפריעו לו. אחר כך אני אצטרך להוסיף לו עוד. 
+
+
+ פרשת השבוע היא פרשת סדום. אתם יודעים – סדום, חוקים מצוינים. "ואנשי סדום רעים וחטאים" אף שזה היה "לה' מאד"; כוונתם הייתה לה' מאוד, אבל – חוקים סדומיים. 
+
+ תשמעו, אצל מי שהתורה בשבילו זה עוד מקצוע, אז הוא מבין שמספיק למקצוע הזה 1,800 עילויים; כמו בהשכלה הגבוהה – x תלמידים ללמוד על כלי העבודה ביפן לפני 500 שנה ו-y תלמידים ללמוד על סוגי הפרפרים. אבל אנחנו מאמינים בני מאמינים, שיודעים שהתורה היא חיינו והחמצן של עם ישראל, כמאמר רב סעדיה גאון: אין אומתנו אומה אלא בתורתה. 
+
+אנחנו לא חוששים מכל הגזירות האלה. לא תבהילו אותנו ו��א תכניעו אותנו, נמשיך לשמור על אורח חיינו בדרך המסורה לנו מדור דור. אתם יודעים שמקור הסמכות שלנו זה האדמו"ר, הרב, ראש הישיבה, ולא יטילו עלינו שום סמכות, לא של מפקד ולא של אל"מ ולא של תת-אל"מ ושל כל התארים. ואם חלילה תנסו לכפות עלינו, אז ראיתם – לוויית הגאון הקדוש רבי עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, בהתראה קצרה של כמה שעות התאספו כמעט מיליון איש; אתם יודעים מה, פחות מזה. אבל זה יהיה כאין וכאפס לעומת מה שיקרה אם הממשלה תמשיך במגמה הנוכחית וירצו להכפיף אותנו לסמכויות שהן חוץ מתורתנו וחוץ מראשי ישיבותינו ואדמו"רינו ורבנינו. ידנו תהיה על העליונה, כי הבטיח לנו רבי שמעון בר יוחאי: לא תישכח תורה מישראל, וכל כלי יוצר עלינו לא יצלח. 
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מוזס. ישיב סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי. 
+
+
+
+
+ לפני כן, הודעה לסגן מזכירת הכנסת. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי חבר הכנסת בועז טופורובסקי ביקש להסיר את שמו מהצעת חוק לימודי פסיכומטרי, התשע"ג–2013, שמספרה פ/19/1348. תודה.
+
+
+ תודה לסגן מזכיר הכנסת.
+
+
+
+
+ ישיב על הצעת האי-אמון של סיעת יהדות התורה, כפי שהוצגה על-ידי חבר הכנסת אליעזר מוזס, סגן שר האוצר, חבר הכנסת מיקי לוי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול ביקרתי יחד עם רעייתי ביקור ניחומים, יחד עם השר מאיר כהן, בביתה של משפחת יוסף, על מנת להביע תנחומינו ולהשתתף באבל על מותו של הרב עובדיה יוסף.
+
+במהלך השבוע האחרון דובר רבות על גדולתו של הרב, על פסיקותיו המתונות שנבעו מתפיסת עולם כוללת ששמה מבטחה בבית הלל. דובר גם על מנהיגותו של הרב ועל הצלחתו בהעלאת קרנה של יהדות ספרד אשר הצליחה למצוא מקום של כבוד וביטוי לתרבותה ולדרכה התורנית.
+
+חלקתי על אמירות רבות של הרב במהלך השנים. לא סוד שאני חבר במפלגה שחולקת בצורה עמוקה גם על הדרך הפוליטית. אנחנו מאמינים בהכרח לשלב את החיים התורניים עם הנשיאה בנטל – בנטל העבודה והשירות בצבא ובחברה. זאת בלי לפגוע חלילה בעולם התורה, חבר הכנסת מוזס. אני מדגיש: כבוד גדול חברי ואני נותנים לעולם התורה. אני אישית בא מבית דתי. 
+
+
+ חבר הכנסת מיקי לוי, רק שאלה: תאר לעצמך שאת הרב עובדיה היו מגייסים לצבא. תתאר לעצמך.
+
+
+ לא בזה מדובר.
+
+
+ סליחה, רבותי, אתם רוצים שאני אגיד לכם – – – תראו, חבר'ה – – –
+
+
+ זה לא מתאים לך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני אענה לך. 
+
+
+ זה מתאים ועוד איך. אתה יודע – – –
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני אענה לך. תנו לי, חברי, בבקשה. מכיוון שזמני לא קצר, תנו לי בבקשה לענות ליושב-הראש. זהו, אדוני?
+
+
+ אני שואל, זכר צדיק לברכה, אם הוא היה מגויס לצבא, האם היה מה שראינו בשבוע וחצי האחרון?
+
+
+ ודאי.
+
+
+ אני אומר לך שלא. 
+
+
+ אני אומר לך בוודאי.
+
+
+  – – – 
+
+
+ זה לא יעזור לך, ידידי אלעזר שטרן. אם תעזבני יום, יומיים אעזבך. אלף נכנסים לתורה, אחד יוצא עילוי. אחד יוצא עילוי. מה שאתם אומרים, שיכול להיות שגם מתוך האלף האלה, שאתם עכשיו רוצים לגייס את כולם כמעט, אז יכול להיות שבאותו מעגל ייפול בדיוק אותו עילוי שצריך להיות.
+
+
+ מכיוון שאדוני שאל, ברשותך, אני גם אענה. ראשית, גם היום, בכל תוכנית הנשיאה בנטל וההליכה לצבא, אנחנו מדברים על מספרים לא מבוטלים של אנשים חכמים, הרבה מעל הממוצע, גדולים בתורה, שיישארו כתלמידי חכמים מופלגים בישיבה ללמוד תורה. בכוונתנו לא לגייס את כולם, אלא בפירוש למצוא את העילויים בתורה – ואני מאמין בזה – כדי שימשיכו לתמוך, תורתם אומנותם, בחיי הנצח של עם ישראל; 2. אני גם מאמין באמונה שלמה שאדם שהוא עילוי – והיו עילויים גם בארצות אירופה. הם גם עבדו וגם למדו. שילבו את הדברים האלה, יחד. בימינו אלו – ואתה גדול ממני בתורה, אדוני, אתה מתמצא יותר ממני. בכיבוש ארץ-ישראל על-ידי יהושע כולם כאיש אחד התייצבו לקרב. בטח חבר הכנסת שטרן מבין יותר ממני. אני אגיד עוד – – – 
+
+
+ אני חושב שכבודו טועה. אתה טועה.
+
+
+  וגדעון אסף את כל החיל והלך גם כן להילחם. עדיין לא הגענו במדינה הזאת למנוחה ולנחלה, לכן השוויון בנטל מתחייב במציאות, אדוני. 
+
+
+ חבר הכנסת מיקי לוי, אני חייב לתקן אותך. היה שבט שלם שעבד אך ורק את עבודת השם; זה היה שבט לוי – למד תורה כל היום. אם אתה רוצה, אני יכול לתת לך יותר מזה, מה ששמעתי מהרב עובדיה עצמו, זכר צדיק לברכה.
+
+
+  – – –
+
+
+ הוא דיבר על משהו, על השוויון בנטל. 
+
+
+ חבר הכנסת מוזס, גברתי, העביר לפסים של שוויון בנטל את הצעת האי-אמון הכלכלית. בדרך הטבע אנחנו נשאבים גם לכאן. ברשותך, אמשיך בדברי. 
+
+ אחזור ואגיד עוד הפעם שאנחנו מאמינים בהכרח לשלב את החיים התורניים עם הנשיאה בנטל העבודה והשירות בצבא. העילויים ימשיכו לקבל פטור, לשבת בישיבות וללמוד, בלי לפגוע חלילה בעולם התורה. 
+
+ אנחנו מאמינים בצורך לחבר מזרח ומערב, ולא בהסתגרות של כל מחנה ומחנה בישראל בד' אמותיו. למרות המחלוקות העמוקות על הדרך, ואולי גם על הסגנון, אין ספק שיהודי גדול הלך לעולמו בשבוע שעבר, וכדרכו של עולם, השאיר אחריו חלל עצום. יהא זכרו ברוך. 
+
+ חבר הכנסת מוזס, בפתיחת דברי, אף שהצעת האי-אמון הייתה בנושא הכלכלי, מכיוון שרוב נאומך נסב על השוויון בנטל והגיוס, אשיב לך בפתיחת דברי רק על העניין הזה, בשני משפטים וחצי. אציין כי אין לנו רצון להכניע אתכם. ממש לא. יש לנו רצון לשתף אתכם. ההבדל הוא הבדל עצום. 
+
+
+ אה – – –
+
+
+ הוא צוחק.
+
+
+ מי שצחק זה חבר הכנסת גפני. זה לא מפתיע אותי. למען האמת, חבר הכנסת גפני מזמן הפך לליצן הבית.
+
+
+  – – –
+
+
+ חברי חברי הכנסת, חברי חברי הכנסת, במעבר חד – – –
+
+
+ זה שיש לחבר הכנסת גפני הומור – לא הייתי קורא לו ליצן.
+
+
+ לא, הצחוק הזה לא היה צחוק של הומור. הוא לא נסב על רעיון, הוא לא נסב על משפט; הוא היה סתם זלזול, לכן אמרתי את מה שאמרתי.
+
+
+ – – –
+
+
+ את לא צריכה, חברת הכנסת – – –
+
+
+ אנחנו רוצים, אנחנו מצפים – – –
+
+
+ הוא חבר כנסת רציני.
+
+
+ תנו לי להמשיך, רבותי.
+
+
+ כן, אדוני סגן השר ימשיך.
+
+
+ במעבר חד אני רוצה להגיד, שבמהלך פגרת הקיץ של הכנסת אנחנו באוצר, כמו בכל משרדי הממשלה, המשכנו לעבוד ולהתרוצץ, וכמובן לטפל בנושא התקציב. לי אישית הייתה הזדמנות לצלול לתוך העבודה ברשות המסים, שעליה אני מופקד, ולבקר במשרדי השומה בכל רחבי הארץ. 
+
+
+ מה הבשורה? 
+
+
+ גברתי, את מפריעה לי.
+
+
+ מה הבשורה? היית ברשות המסים.
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, יושבת-ראש מרצ.
+
+
+אם תמתיני בסבלנות מעט, אז אני אגיע לכך שאנחנו מטפלים בהון השחור, וטיפלנו בנושא הגבייה, והגבייה עלתה. אבל טיפה סבלנות גם לך לא תזיק, שנייה. אני לא מפריע לך בדרך כלל.
+
+ אני מתכוון להמשיך לערוך סיורי עבודה בכל המשרדים של הרשות, להגיע לעובדים, להתרשם, ולהגיע יחד אתם להעמקת הגבייה. בפני יש איזו משימה לשפר את עבודת רשות המסים, להקשיב לעובדים, להבין דרכם מה הבעיות המציקות להם ולהוביל באמת מהפכה אמיתית שתביא להעמקת הגבייה ולשיפור השירות לאזרח. במקביל, בכוונתנו להשלים בכנס החורף את החקיקה לסגירת פרצות המס כדי להצליח להתמודד עם ההון השחור שמקורו בפשיעה, הון שחור שמוערך ב-20 מיליארד שקל, והון שחור מהעלמות רגילות, גם של חברות מכובדות, שמוערך ב-140 מיליארד שקל, על-ידי ניצול פרצות בחוקי המס ותרגילי מס.
+
+אף שרובנו מתמקדים בהוצאות המדינה בתקציב, אסור לנו לשכוח שבסופו של יום רשות המסים היא שמכניסה לקופת המדינה את רוב הכסף שממנו מורכב תקציב המדינה והיא שמאפשרת לנו להגדיל את תקציבי החינוך, הבריאות והרווחה. אני מתכוון לעזור להנהלת הרשות, שעושה עבודה מקצועית, איכותית, לשפר, לייעל את עבודת הרשות בהעמקת הגבייה, לטובת תקציב המדינה.
+
+חברי חברי הכנסת, בתקופה האחרונה כולנו מתחילים לראות ניצנים של שינוי המצב הקטסטרופלי והמסוכן שבו היה נתון המשק. הספינה שינתה כיוון והמשק הישראלי מביע אמון בהנהגתו של שר האוצר. 
+
+
+  – – –
+
+
+ בתקציב – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ בתקציב שהעברנו – – –
+
+
+– – – ועובדים מפוטרים.
+
+
+ בתקציב שהעברנו – – –
+
+
+ איזה אמון? איזה אמון?
+
+
+ חבר הכנסת משה גפני, לא להפריע.
+
+
+ בתקציב שהעברנו – – –
+
+
+ עובדים מפוטרים.
+
+
+ נא לא להפריע.
+
+
+ בתקציב שהעברנו – – 
+
+
+אולי אמון לרעה.
+
+
+ – – ובעבודה שנעשית, חבר הכנסת גפני – –
+
+
+איזו עבודה?
+
+
+ – – חברות דירוג האשראי – אני רוצה, אם כבר צעקת וצרחת, כשאתם – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת משה גפני, ההערה שלך.
+
+
+ – – –
+
+
+ הוא רוצה להשיב לך ואתה מפריע לו.
+
+
+ – – –
+
+
+ כל הכבוד.
+
+
+ חבר הכנסת משה גפני.
+
+
+ – – – אני מנעתי – – –
+
+
+ אני באמת אומר, כל הכבוד – – –
+
+
+ – – – את תע"ש. אתם מפטרים עובדים. "פרי הגליל" הולך להיסגר, המפעל בשדרות נסגר, "נגב טקסטיל", מפטרים עובדים ב"טבע", מפטרים עובדים עכשיו גם ב"בזן". איפה אתם? איפה? שיניתם כיוון? לפחות – – –
+
+
+ אתה יודע מי היה יושב-ראש ועדת הכספים ב-2005?
+
+
+ לא יודע ב-2005. אני הייתי ב-2009, ב-2010 וב-2011 ומפעלים לא נסגרו, ואצלכם "נגב טקסטיל" נסגר ו"פרי הגליל" ייסגר.
+
+
+ אתה יודע מי חוקק את החוק לעידוד השקעות הון?
+
+
+ אני. אני. 
+
+
+ מי שישב בוועדת הכספים.
+
+
+אז מה? אבל אף מפעל לא נסגר.
+
+
+ זה אתם. 
+
+
+ אבל אף מפעל לא נסגר – – –
+
+
+והיום אנחנו אוכלים – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – את הבאושים שאתה וחבריך בישלתם לנו. אתם.
+
+
+ שינית את החוק? 
+
+
+ אתם.
+
+
+ אתם סוגרים מפעלים.
+
+
+הבאת תיקון לחוק? לא ידוע לי שאתם מתקנים את חוק עידוד השקעות הון.
+
+
+ תמתיני.
+
+
+ אתם סוגרים מפעלים.
+
+
+ מה תמתיני? יש הצעת חוק על השולחן?
+
+
+ תמתיני.
+
+
+ למה אני אמתין?
+
+
+ תבואי, אני אסביר לך.
+
+
+ בואו נאפשר לסגן השר להמשיך. בבקשה.
+
+
+ אני באמת רוצה להסביר – ואני לא אומר את זה בציניות – כמה קשה לשנות חוק, וכמה קשה לשנות הסכם, וזה לא מהיום למחר. נורא פשוט לעמוד פה מעל הדוכן ולהגיד "אנחנו, אנחנו", חברת הכנסת שלי יחימוביץ. הרי היית יכולה להגיד, אבל היא לא יכולה לשנות כלום.
+
+
+ אתם יכולים לשנות, אתם הממשלה.
+
+
+ חברות דירוג האשראי – חבר הכנסת גפני, הסכת ושמע – דירגו את ישראל בדירוג האשראי A+ רק לפני שבועיים. זו הבעת אמון בכלכלת ישראל. אנחנו רואים גידול ריאלי של 7.7% בגביית המסים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועומדים בצורה מרשימה ביעד הגירעון, ואתם לא עמדתם בו. השקל חזק ושומר על יציבותו למרות הטלטלה העולמית, ואילו האבטלה בישראל יורדת ונכון לחודש אוגוס�� עומדת על 6.1% – מהנמוכות בעולם. חבר הכנסת מוזס, שמעת את זה?
+
+
+ כן, אני אסביר לו אחר כך. 
+
+
+ תסביר לו. 6.1%.
+
+
+ תגיד את זה לעובדי "נגב טקסטיל". 
+
+
+מהנמוכות בעולם, חבר הכנסת גפני.
+
+
+תגיד את זה לעובדי "טבע" ולעובדי "בזן". תגיד להם.
+
+
+ מדינת ישראל – – –
+
+
+ הכול נגמר.
+
+
+ מדינת ישראל – זה לא יעזור לך שאתה צועק. הרי אתם – –
+
+
+ לא צועק, אני אומר את המציאות.
+
+
+  – – בתקופתך – –
+
+
+ אותי שומעים בגלל שיש לי קול חזק. זה הכול.
+
+
+ – – את חוק עידוד השקעות הון אתם העברתם. אנחנו אוכלים את הבאושים.
+
+
+ אנחנו לא נתנו למפעלים להיסגר.
+
+
+ גם אנחנו לא ניתן למפעלים להיסגר.
+
+
+ הם נסגרים.
+
+
+ סגן השר, אתה מוזמן להמשיך לדבר.
+
+
+ מה אתם עושים עם "נגב טקסטיל"?
+
+
+ אני יכול להגיד לך רשימה ארוכה.
+
+
+ רשימה.
+
+
+ רשימה ארוכה. אל תתחסד, שמעתי עליך.
+
+
+ אנחנו רק בפתיחתו של המושב – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אל תתחסד, חבר הכנסת גפני. אתה מתחסד. אני חוזר על מה שאמרתי, כדי שתבינו טוב: האבטלה בישראל יורדת, ונכון לחודש אוגוסט עומדת על 6.1% – מהנמוכות בעולם. מדינת ישראל, חבר הכנסת מוזס, קולטת בשנה עשרות אלפי עובדים זרים. עשרות אלפי עובדים זרים. ואולי הגיע הזמן שאלה שאתה טוען שאין להם מקומות עבודה ייקלטו במקצועות הבניין, בחקלאות, בסיעוד. יש תוכנית "יוצאים לעבודה" – הקניית מיומנויות מקצועיות, השמת עובדים. כן, אפשר לצאת לעבודה. נוח לא לעבוד. את הדבר הזה אנחנו הולכים לשנות, את הדבר הזה אנחנו הולכים לשפר, כי אין לנו ברירה, כי בעוד עשר שנים, אם סקטורים מסוימים לא ישתלבו במעגל העבודה – 10–15 שנה, מדינת ישראל לא תוכל לשאת אותם על הכתפיים.
+
+
+  – – –
+
+
+ לאור זאת, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לדחות את הצעת האי-אמון. תודה רבה.
+
+
+ תודה לסגן שר האוצר. אנחנו עוברים לדיון בנושא: ההשלכות הקשות של תקציב המדינה לשנים 2013–2014 על הציבור בכלל ועל הציבור החרדי בפרט הולכות ומתבררות למרות המשך ההסתה וההתנכלות של שר האוצר – של יהדות התורה. לכל דובר יתאפשרו ארבע דקות. הדובר הראשון, חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה. אחריו יעלה חבר הכנסת רונן הופמן.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, אני שמח לברך את הכנסת על פתיחת כנס החורף. רק – שמעתי קודם תלונה מצד סגן השר אקוניס שהכנסת ריקה ושהאופוזיציה איננה, אז אני גם לא רואה השתתפות מי יודע מה של הקואליציה בדיונים, ואני מניח שחברי הקואליציה כבר עייפים. הם כבר פחות – – –
+
+
+ הוא לא אמר כך, הוא אמר שמי שהגיש את ההצעות לא נמצא פה – – –
+
+
+ יכול להיות, אבל אני גם עקבתי אחרי הנאומים שהיו קודם ושמתי לב שכשדיבר ראש הממשלה, כולנו, ובצדק, ישבנו באולם, וכאשר ראשת האופוזיציה קמה לדבר כבר כמה חברי קואליציה הרגישו שזה מספיק להם להיום והם יכולים ללכת לנוח. אז כל הפוסל במומו פוסל, ואני מציע שלא להתעסק עם העניין הזה.
+
+ עכשיו אני רוצה לדבר על הנושא המרכזי שעומד כרגע על סדר-היום, שבעיני הוא הנושא המדיני, ולא במקרה ראש הממשלה דחק אותו לשולי הנאום שלו, אלא מפני שאין לו מה לומר לעם. אין לו מה לומר לעם. לא רק שאין לו מה לומר לעם, הוא לקח אותנו אחורה. בשיטת הריקוד התימני, שאני לא רוצה להדגים אותו, אבל אני זוכר אותו מנעורי, הולכים צעד אחד קדימה ושניים אחורה, וזה מה שעשה ראש הממשלה. עד לפני שלושה, ארבעה חודשים הוא דיבר גבוהה-גבוהה על כך שאנחנו נכנסים למשא-ומתן, הוא חיזק את ידיו של מזכיר המדינה הא��ריקני, הוא יצר פתאום איזה קשר טוב עם נשיא ארצות-הברית, הכול נראה ורוד, אנחנו נכנסים למסלול הזה, אבל אז הוא שלף פתאום מאיזה מקום שוב דרישה, דרישה מוקדמת, דרישה שנועדה להכשיל את המשא-ומתן. 
+
+ את הדרישה הזאת הוא שם על השולחן עכשיו, ואמר – עד שלא יכירו הפלסטינים במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. וכבר דנו בזה בעבר, ושרת המשפטים בממשלתו, שהיא גם הממונה על המשא-ומתן, חברת הכנסת ציפי לבני, התנגדה לכך מכול וכול. אני סקרן לדעת האם, ואם כן, איך היא מגינה על העמדה הזאת במשא-ומתן עם הפלסטינים, ואם בכלל היא מעלה את הדרישה הזאת במשא-ומתן אתם, כי היא יודעת שזה מסוג הדרישות שלא יעברו, שהפלסטינים לא יקיימו אותן.
+
+ אני רוצה לחזור ולצטט את שר האוצר שלנו, זה לא דבר של מה בכך. אני רוצה לצטט אותו – הוא עצמו, בניו-יורק, בפגישה עם הקהילה היהודית או עם עיתונאים, אמר שזאת דרישה מיותרת, שלא צריכה לעלות על סדר-היום. מדינת ישראל כבר קיבלה הכרה בין-לאומית, והיא מקבלת אותה יום-יום מעל כל במה בין-לאומית, שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ואנחנו לא צריכים עכשיו את ההכרה של הפלסטינים. אני מבקש להסיר את הנושא הזה מסדר-היום. ולמה זה מפריע לי? זה מפריע לי שמפני שברור לי שראש הממשלה לוקח אותנו לשום-מקום, פשוט לשום-מקום. 
+
+הוא ימשיך לעסוק באיראן, וטוב שיעסוק באיראן, זה בסדר גמור, צריך לעסוק באיום האיראני, וצריך לגשת אליו במידה הראויה של זהירות ואחריות ובדיקה עניינית ומדוקדקת של כל דבר שאומרים האיראנים, זה בסדר גמור. אבל לא יכול להיות ראש ממשלה שיש לו one item באג'נדה, רק נושא אחד שהוא מתעסק בו, וכל הנושאים האחרים נדחקים מסדר-היום. 
+
+ואני רוצה לדעת מה יש לו להגיד על השוויון בחברה הישראלית, מה יש לו להגיד על עתידם של הצעירים במדינה הזאת. מה יש לו להגיד על לתת תקווה קלה, קטנה, יומיומית, שמש שזורחת בבוקר ואומרת לצעירים שיש בשביל מה לקום בבוקר. את כל הדברים האלה לא שמענו היום, ואי-אפשר לנהל מדינה רק בפחד, ואי-אפשר לנהל מדינה רק ביראה, ואי-אפשר רק להטיל כל יום חשש ודאגה, ולשים עננים שחורים מעל לראשינו. 
+
+ ולא ראיתי היום ראש ממשלה שפונה לעמו, לציבור הישראלי שצפה בנו, ושמע אותו, וקרא, ויקרא אותו, וקורא אותו, ולהגיד לו: ישראלים יקרים, יש תקווה, יש עתיד למדינת ישראל. את זה לא שמעתי.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת שי. הדובר הבא – חבר הכנסת רונן הופמן, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב.
+
+
+ גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להתייחס להצעות האי-אמון שנשמעו כאן. שמעתי, הקשבתי לרובן, אבל אני מוכרח קודם לכן בכל זאת להתייחס, כפי שעשו קודמי, לנוכחות הדלילה במשך רוב הדיון בהצעות האי-אמון הללו. תראו, אני כיוזם הצעת החוק שנקראת חוק המשילות – לא פעם בדיונים שאנחנו מקיימים בוועדת החוקה, אנחנו עוסקים בעניין הזה של אי-אמון, של הכלי שנקרא אי-אמון. ונשמעה ביקורת אל מול הניסיונות לצמצם את השימוש בכלי הפרלמנטרי, ואני, אגב, מתנגד לצמצום הזה. אני חושב שזה כלי ראוי, כלי חשוב וכלי בסיסי. ובכל זאת, זה מאוד מצער שביומו הראשון של מושב הכנסת, בדיון בהצעות האי-אמון, מעטים מחברי הכנסת נוכחים כאן. זה מבזה את הכנסת, וזה לא הדבר היחיד שמבזה את הכנסת, ואני מאוד מצר על כך.
+
+ עכשיו, לעצם העניין – – –
+
+
+ למה אתה חושב זה כך?
+
+
+ לצערי יש לי רק ארבע דקות לדבר – אני בהחלט חושב שיש לכך סיבות – – –
+
+
+ אולי כדאי מאוד ליזום דיון ��ל כך, אבל בפורום אחר.
+
+
+ הנושא חשוב וראוי, ואני חושב שאנחנו צריכים לדבר עליו באמת בשיחה יותר מעמיקה.
+
+ טוב, לעצם העניין. אני שמעתי כאן הצעות אי-אמון, אני דווקא חושב שמן הראוי לתת אמון בממשלה הזאת. לתת אמון בממשלה שמובילה את החוק לשוויון בנטל, שיביא לכך שבעוד שלוש שנים 70% מהצעירים החרדים יתגייסו, ונטל השירות, שהוא גם זכות גדולה, לא ייפול רק על חלק מהאוכלוסייה. אני חושב שצריך לתת אמון בממשלה שהחלה ברפורמות חיוניות למשק ולכלכלה, כמו שמים פתוחים, מכרזים לנמלים פרטיים ורפורמה בחברת החשמל. 
+
+ אני חושב שצריך לתת אמון בממשלה, או בכך שסוף-סוף יש כאן שותף קואליציוני מרכזי שגורם לממשלה להעביר את המדינה מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה. אני חושב שצריך להביע אמון בכך ששר החינוך יוצר רפורמה חיונית במערכת החינוך, מבטל את בחינות המיצ"ב, ומתחיל בתהליך עמוק, תהליך עומק של צמצום הבגרויות. אני חושב שצריך להביע אמון בכך שהממשלה העבירה בקריאה ראשונה, בזכות דרישה שלנו, אגב, בהסכמים הקואליציוניים, הצעת חוק שמקשה מאוד סחטנות פוליטית, שמצמצמת את מספר השרים ומייצרת אי-אמון קונסטרוקטיבי שיגביר את היציבות וייצור מערך איזונים נכון יותר למערכת הדמוקרטית שלנו. ואני חושב שצריך להביע אמון בכך שאחרי שנים של קיפאון מדיני הממשלה החלה בתהליך מדיני עם הפלסטינים, שאולי בסופו של דבר יוביל להסדר של שתי מדינות לשני עמים. 
+
+ ואני רוצה לשאול את חברי חברי האופוזיציה: תגידו, האם הייתה כאן עוד ממשלה שהספיקה – אני אומר, בזכות שותפות קואליציונית מרכזיות – האם יש ממשלה שהספיקה להתחיל כל כך הרבה רפורמות חיוניות וחשובות בזמן כל כך קצר? 
+
+
+ בגלל – – – אני אומרת – – –
+
+
+ ההתחלה כן חשובה. ונכון, עברו רק שבעה חודשים והתהליכים טרם הבשילו, זה נכון, אבל מה לעשות. 
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, עם הוותק שלך, דווקא את צריכה לעודד אותנו שהתחלות מאוד חשובות. 
+
+
+אנחנו הממשלות שמתחילות רפורמות – – –
+
+
+הממשלה הזאת התחילה ברפורמות חשובות, והתהליכים הללו, לוקח להם זמן להבשיל. נכון, הביורוקרטיה במיטבה ובמערומיה, עדיין מערימה קשיים ומכשולים שמעכבים כל תהליך של רפורמה; וגם בביורוקרטיה הזאת צריך לטפל, וגם זה לוקח זמן. אבל התהליכים הללו שהתחילו, היוזמות הללו שהתחילו על-ידי הממשלה הם תהליכים נכונים, הם תהליכים חשובים. אני סבור שיש להביע אמון בממשלה, ולכן אני קורא ומבקש מחברי הכנסת לדחות את הצעות האי-אמון שהוגשו הערב. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת הופמן. הדובר הבא, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
+
+
+גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, היום מלאו שבעה ימים להסתלקותו של מרן, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, רבי עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה. מרן כאב את הגזירות נגד עולם התורה, גיוס בני הישיבה, הנושאים הסוציאליים שהיו כל כך קרובים ללבו. מרן היה רגיל, במתק שפתיו, במדרשים ובאגדה לקרב את העם, ואני רוצה לומר ממש רק כמה מילים.
+
+ בהקדמה לאחד הספרים שלו, "ענף עץ אבות" – אני הייתי רגיל עוד בהיותי בגיל עשר שנים ללכת ולשמוע את הדרשה הקבועה בכל ערב שבת. הוא היה מתבל את הדרשה באגדה, במדרש, בהלכה, בפוסקים, בתלמוד, וגם בבקשות ובשירה, והייתה אווירה מאוד מיוחדת. ומה שמעניין, הוא תמיד ידע לגוון; זאת אומרת, לא הייתה שעה של רק הלכה, או רק תלמוד, תמיד הייתה שירה באמצע, ואנשים היו מתעוררים, וכך היה מרן יכול להמשיך כמעט למעלה משעתיים את הדרשה בערב שבת. 
+
+בהקדמה הוא אומר: "אברך את ה' אשר יעצני וזיכני ברוב רחמיו וחסדיו להגדיל תורה ולהאדירה, בהלכה, באגדה, לזכות את הרבים. לכן שמח לבי ויגל כבודי, מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי". מדי שנה בשנה היה מרן רגיל לדרוש בפרקי אבות; אני זוכר עוד שהיה הולך לבית-הכנסת הספרדי המרכזי, שזה בית-היתומים, מפסח ועד עצרת שזה שבועות. הוא מעיד – וגם אני, שהייתי בדרשות שם, יכול לומר – שהקהל היה שמח לשמוע אותו כמוצא שלל רב. "הדברים המיוסדים על אבני פז, ממדרשי רבותינו ומפירושי המפרשים, מפי סופרים ומפי ספרים, המאירים לארץ ולדרים. מור ואהלות עם כל ראשי בשמים. תוכם רצוף אהבה, משלים ומעשיות אשר חביבים על שומעיהם כפנינים ומרגליות." וככה נאמר בשיר השירים: "דבש וחלב תחת לשונך". מה זה הדבש ומה זה החלב? רבותינו מסבירים: כל מי שדורש דברי תורה ברבים, ואינם ערבים על שומעיהם, זה כדבש וחלב המעורבים יחד. אין דבר כזה שאדם מרגיש מתיקות בשמיעה ובלימוד – אז נוח לו שלא אמרם. כלומר, כשאדם מביא דברים ומעביר מסרים, צריך לדעת שגם מי ששומע אותם מקבל אותם.
+
+ מכיוון שהזמן פג, אני רק רוצה לסיים במשפט אחד. ראש הממשלה אמר היום שהוא עומד על כך שמר עבאס צריך להכיר בנו כמדינה יהודית. והשאלה שנשאלה: אם אנחנו לא מכירים בעצמנו כמדינה יהודית, מה אנחנו בעצם רוצים ממר עבאס? במה עם ישראל, הייחודיות שלו, אם לא ביהדות שלו, בקיום המצוות? אם אנחנו רואים בתוכנית של ראש הממשלה, יחד עם אותן המפלגות, שמתכוונים להעביר בחצי השנה הקרובה את נושא ברית הזוגיות, נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת, ובעצם רוצים לעקור את היהדות מתוך ארץ-ישראל – אז מר עבאס יכול להכיר בנו כמדינה יהודית, הרי זה בלוף אחד גדול. אנחנו לא צריכים את ההכרה שלו; אנחנו צריכים להכיר בערכים שלנו, בשורשים שלנו, ואז גם נוכל להגיד לעבאס: מכיוון שאנחנו מכירים בעצמנו, לפחות גם אתה תכיר בנו. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת זאב. הדובר הבא – חבר הכנסת אורי מקלב. אחריו – חבר הכנסת מאיר שטרית. אני מבקשת לעמוד בלוח הזמנים. ארבע דקות. בבקשה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת; באין שרים – נכנס השר. 
+
+
+ יושבת-ראש.
+
+
+ יושבת-ראש. היושבת-ראש ואדוני השר ומכובדי חברי וחברות הכנסת.
+
+
+ יש להתווכח על כך, כי אומרים שבעברית תקינה זה יושבת בראש.
+
+
+ מכיוון שזה על חשבון הזמן שלי, אפילו לא התווכחתי. לא אתן לה בראש ולא אתווכח אתה בעניין הזה, העיקר שאוכל להמשיך. 
+
+ בראשית דברי אני רוצה לציין בצער ובכאב ובדמע את פטירתו של גאון ישראל, הצדיק מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל. יש לציין מתוך כל המכלול, מתוך כל המעשים שלו, את הכאב שלו ואת הצוואה האחרונה שלו, את מה שהוא אמר ממש ברגעיו האחרונים ובנשימותיו האחרונות, מה שהוא אמר לפני זה בכאב שלו: לא לפגוע בלומדי התורה. במותו ציווה לנו את הדבר הזה. ההשתתפות של רבים רבים, מכיריו, מוקיריו, שבעצם נותנים את התשובה לכל אלה שאומרים שיהיה שינוי, שקרה משהו – אין שינוי. זה העם. העם הולך אחריו, וזה היה הדבר המרכזי.
+
+ ונעבור מהקודש לחול – ועוד דבר אחד, ועליו אני רוצה להעמיד את דברי בדקות הספורות: האכפתיות שלו על יוקר המחיה, על העוני, על כך שלילדי ישראל, לתושבי ישראל, ובכלל, המחסור והקושי להתמודד יום-יום ולכלכל את מעשיהם ואת ביתם. את זה הוא ציין תמיד, בכל מקום, וזה היה חלק מהחביבות שלו, והעם התחבר אליו כשהוא דיבר. הוא הכיר, הוא הרגיש את הנצרך ואת מי שאין לו.
+
+ הייתה לנו היום פתיחה חגיגית של מושב החורף, עם פרחים, עם נשיאים, עם אורחים רבים, עם שטיח אדום. אבל, גברתי היושבת-ראש, לא כולם היום שמחים במדינת ישראל – עם מה שקורה אתם, איך הם מכלכלים את מעשיהם, איך הם מכלכלים את משפחותיהם. הם היו מעדיפים שהכנסת לא הייתה מתכנסת ולא הייתה מחוקקת להם חוקים כפי שחוקקו להם בזמן כל כך קצר, במושב קיץ של שלושה חודשים. הם מתארים לעצמם ודואגים: מה יהיה עכשיו? אם בשלושה חודשים עשו לנו גזירות כאלה, מה יהיה עכשיו בשישה חודשים? עדיף שהכנסת לא תיפתח. לכן, מבחינתם זה לעג לרש שהכנסת נפתחת היום בפתיחה חגיגית, כשהם מאוד מודאגים. וגם אנחנו מודאגים ממה שהכנסת הזאת עוד עשויה לעשות להם יום-יום, שבוע-שבוע, בחקיקות ובגזירות ובתקנות כאלה.
+
+ על מה ראש הממשלה דיבר? היה נראה שזה ראש ממשלה של מדינה אחרת. איזה נאום ורוד – גן-עדן עלי אדמות במדינת ישראל. אפשר להרגיש גן-עדן עלי אדמות. הוא לא הרגיש שום דבר ממה שקורה במדינה. אנשים משלמים הרבה יותר בחיי היום-יום, בעלייה של מחירי מוצרי היסוד, של הצריכה הכללית. אנשים משלמים יותר. רק עכשיו היה סקר של מכון נילסן, המכובד, המומחה, ולפיו בתקופת החגים ההוצאה למשפחה הייתה הרבה יותר גדולה וקיבלו פחות; הוציאו יותר וקיבלו פחות.
+
+
+ אבקש להתחיל לסכם.
+
+
+מה קצבאות הילדים גרמו לאנשים? צהרונים שהבטיחו – עד היום, כבר כמעט חודשיים אחרי פתיחת שנת הלימודים, עדיין לא נפתחו הצהרונים; אחרי הבטחות גדולות. מה ההשלכות על אנשים? אנשים מרגישים שיש הרגשה טובה, שראש הממשלה הביא לנו עוד בשורה טובה, שיש מושב חורף ויש שעון קיץ. הוא הוריד לנו את השמש, אמר לשמש דום בכנסת. אני רוצה לומר לאדוני ראש הממשלה: בשעון הקיץ, עם כל הכבוד לעוד שעה, אנשים, לא קל להם יותר לכלכל את משפחותיהם; הרבה יותר קשה להם. מה קורה עם משבר הדיור? זה בכלל לא עלה. משבר הדיור רק מחריף מחודש לחודש: הכבדה במשכנתאות, עליית מחירים, ההאטה בבנייה. פיטורי עובדים – מכת מדינה. פיטורי עובדים ב"טבע", פיטורי עובדים בבתי-הזיקוק. רק אתמול ישבה אצלי חשבת שכר שעבדה כאן בירושלים, קילומטר מפה, עבדה עשר שנים בחברת כוח-אדם; 120 עובדים, חברת ניקיון וחברת אחזקה. 120 עובדים בבת-אחת – עבדו עשר שנים ובבת-אחת פוטרו, מהראשון עד האחרון.
+
+
+ תודה. נא לסיים. אתה חורג לפחות בדקה, שתיים.
+
+
+ אני מסיים. ההספד על הרב עובדיה, אני חושב שהיה מתאים שלא יחושב, אבל אני מסיים. 
+
+ מה קורה עם משבר הדיור? פקידים בכירים באוצר עוזבים, על מה? על קידום תוכניות שהן לא ישימות ולא מעשיות ולא מקצועיות, והם לא יכולים לעמוד בזה, אבל תקשורתית, מה שנראה בספינים ובאחיזת עיניים, זה מה שטוב. שר אוצר שאולי מתאים להיות שר החוץ. תודה.
+
+
+ תודה. הדובר הבא, חבר הכנסת מאיר שטרית, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת איילת שקד. אני מבקשת להשתדל לעמוד בלוח הזמנים. ארבע דקות זה מספיק.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אין ספק שהמשימה החשובה שעומדת בפני הממשלה הזאת כדי לייצב את הביטחון בישראל היא עשיית שלום. שמעתי את ראש הממשלה. אני שמח שראש הממשלה לפחות קבע עמדה שהוא הולך על פתרון של שתי מדינות לשני עמים, אבל אני מאוד מודאג מזה שאני שומע את חברי מפלגתו, חברי מפלגתי לשעבר, הליכוד, שאומרים היום בישיבת הקואליציה – יושב-ראש הקואליציה אומר שלא בא בחשבון שיעשו ויתורים כלשהם, ואם ראש הממש��ה יעשה ויתורים – אמרו כבר כמה אנשים, חברי סיעת הליכוד – הוא לא יהיה בליכוד. 
+
+ואני תמה. קודם כול – אמר את זה חבר הכנסת דנון, אמרו את זה אנשים אחרים – אני תמה, למה ראש הממשלה עובר על זה לסדר-היום? אני חושב שזו לא דרכו של הליכוד, עם כל הכבוד. אני לא חושב שכל אחד מייצג באמת את דרכו של הליכוד. כמי שהיה חבר ליכוד ותמך באוסלו – ותמכתי בהסכם שלום, ונבחרתי אחרי זה עוד כמה וכמה פעמים, זה רק מוכיח שרבים רבים מחברי הליכוד רוצים שלום באותה מידה של חברים ממפלגות אחרות. ואני לא בטוח שהנציגים של חברי הליכוד היום בכנסת אכן מייצגים את עמדותיהם שלהם. ואם צריך הוכחה לכך, עובדה שאני, למרות עמדותי המדיניות – שהיו מאז ומעולם, גם כשהייתי חבר ליכוד – של תמיכה באוסלו ותמיכה בשלום ובפשרה ובהקמת מדינה פלסטינית, נבחרתי שוב ושוב ושוב. זאת אומרת, בעצם יש פה מין פרדוקס, שראש הממשלה, שעומד בראש הממשלה, בראש הסיעה הגדולה בכנסת, הולך לכיוון שהמפלגה שלו אומרת לו לא. 
+ 
+ יחד עם זאת אני רוצה לומר לראש הממשלה מעל הבמה הזאת: אני שומע את חברי האופוזיציה שאומרים לו כן. אומרים לו: רק תלך, תעשה הסכם. אני מאמין שכל הסכם שראש הממשלה יגיע אליו עם הפלסטינים יעבור ברוב מוחלט בכנסת וגם יעבור ברוב מוחלט בציבור בישראל, כי על-פי החוק שעוד יעבור צריך משאל עם. ולהערכתי, גם במשאל עם ההסכם יעבור ברוב גדול בישראל. ואם יהיה משאל עם בצד הפלסטיני, גם שם יעבור ההסכם במשאל עם. במילים אחרות, רבותי, גם הציבור הישראלי וגם הציבור הפלסטיני כבר עייפים ממלחמות ומשפיכות דמים ורוצים לחיות בשקט. אני מאמין שכל אימא פלסטינית וכל אימא יהודייה רוצה לראות את הילדים שלה גדלים בשקט, ואת נכדיה ואת ניניה, והיא לא רוצה לראות מלחמה יותר. 
+
+ והבעיה נשארת, אם כן, והיא לא של הציבור – אני לא מציע לאף ראש מדינה להגיד בשם הציבור אנחנו נגד זה ונגד זה – אלא זו בעיה של המנהיגות. המנהיגות חובתה לקבל החלטות. אני מצפה ממנהיגים של מדינה שיראו הרבה יותר רחוק מאשר הציבור הרחב. זה בדיוק תפקיד של מנהיג, להסתכל רחוק וקדימה ולקבל את ההחלטות הנכונות גם כשכל הציבור באותו זמן חושב שאולי הכיוון לא נכון. המבחן האמיתי של מנהיגות זה היכולת של המנהיג להגיד: אני מקבל החלטה, גם אם באותו רגע כל הציבור חושב שההחלטה לא נכונה. אם הוא באמת צודק בהחלטה זו – מספיק החלטה אחת כזאת כדי שהוא יהפוך למנהיג וכדי שהציבור אחר כך ילך אחריו בעיניים עצומות. 
+
+ראו מה קרה למנחם בגין. מנחם בגין, כשנבחר לראשות הממשלה, בבחירות, אני זוכר, 1977; בתעמולה של העבודה, מפלגת העבודה או המערך דאז, נגד בגין הראו שאם בגין ייבחר – אני זוכר עד היום את הציורים – ייכנסו למקלטים, כובעי פלדה, מצעדים של חיילים ברחובות. ולהפתעת כולם ראש ממשלה נבחר ובשנה הראשונה לכהונתו עשה שלום עם הגדולה במדינות ערב ויצא מכל סיני. אני מאמין שבליכוד אז, אם מישהו היה מעז להגיד שצריך לצאת מסיני אולי היו מעיפים אותו מהליכוד. 
+
+
+ סאדאת בא לכאן. 
+
+
+ מה?
+
+
+ תודה, חבר הכנסת שטרית. 
+
+
+ אני מסיים. 
+
+
+ סאדאת בא למדינת ישראל להושיט יד ואמר – – –
+
+
+ נכון, מאה אחוז, כי היה לנו עסק עם מדינה. חבר הכנסת רובי, היה לנו עסק – – –
+
+
+ זאת אומרת, הוא עמד במקום – – –
+
+
+ כן, בוודאי. חבר הכנסת ריבלין, היה לנו עסק עם מדינה באמת, כי הייתה מדינה קיימת וברור שזה משנה את התמונה. 
+
+
+ הם גם רצו שלום. 
+
+
+ זה משנה את הת��ונה. אבל אני לא מדבר על סאדאת, אני מדבר על בגין. בגין, ברור ששינה את עמדתו. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת שטרית. 
+
+
+ כי היה לו האומץ להגיד: אני משנה כיוון. ואני מצפה שאם ראש הממשלה אכן חושב כך, שיעמוד על הבמה הזו ויגיד את זה: אני משנה כיוון. הוא אמר את זה גם מעל הבמה הזאת לא פעם אחת. ואני אומר לחברי בליכוד: הוא צריך את התמיכה שלכם במהלך. אני מאמין שראש הממשלה ישמור על האינטרסים של ישראל כמיטב יכולתו. 
+
+ אני תמיד אמרתי, ואני חוזר על האמירה הזו ובזה אסיים: רק הליכוד יכול. רק הליכוד יכול לעשות שלום בקונסנזוס לאומי. יש לנו פרדוקס בישראל שאני קורא לו נצי השלום ויוני המלחמה. רק נצים יכולים לעשות שלום בקונסנזוס לאומי. והעובדה היום שבנימין נתניהו עומד בראש הליכוד – זו אולי הזדמנות היסטורית אכן לעשות שלום כמו שבגין עשה שלום עם מצרים. 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת שטרית. 
+
+
+ רק הוא יכול היה לעשות את זה. איש שמאל לא יכול היה. תודה רבה. 
+
+
+ רק הליכוד יכול וכל מי – – –
+
+
+ תודה רבה. חברת הכנסת איילת שקד, את מוזמנת לעלות לדבר. ואחרייך תעלה לדבר חברת הכנסת זהבה גלאון, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, ערב טוב, עוד כנס של הכנסת נפתח וג'ונתן פולארד איננו. כבר 56 כנסים של הכנסת נפתחו מאז מעצרו של פולארד. הוא נמק בכלא כבר 28 שנים, ואני מקווה – בנושא הזה עוד לא אבדה תקוותי – שהנשיא וראש הממשלה שדיברו כאן לפני יעשו את כל שביכולתם כדי שבכנס הבא, בכנס הקיץ, ג'ונתן פולארד ישב כאן. 
+
+סיעת הבית היהודי, כחברה בקואליציה, תפעל בכנס הנוכחי להעברת חוק המשילות וחוק הגיוס וחוק משאל עם. למרות שחוק המשילות הוא חוק שמביאה הקואליציה, אני באופן אישי חושבת שזאת לא הבעיה. הבעיה, בעיני, זה עודף משפטיזציה ועודף ביורוקרטיה. יועצים משפטיים קושרים את ידיהם של שרים, והדוגמה הטובה ביותר לעודף המשפטיזציה זה הטיפול של הממשלה בבעיית המסתננים. בית-המשפט העליון ביטל חוק, הצעת חוק ממשלתית שהכנסת חוקקה, והיועץ המשפטי לממשלה – ביטל נוהל מאוד חשוב של העברה למתקן שהייה של מסתננים שמפריעים לסדר הציבורי. ובכך, למעשה, מערכת המשפט גרמה להתמוטטות כל המדיניות שהממשלה יישמה בנוגע לפתרון בעיית המסתננים. אני ממליצה לכל אחד מחברי הכנסת לקרוא את הספר – – –
+
+
+ צריך להזכיר באותה נקודה שזה מעצר של שלוש שנים ללא משפט. 
+
+
+ כן. נכון. 
+
+ אני ממליצה לכל חברי הכנסת לקרוא את הספר של פרופסור דניאל פרידמן "הארנק והחרב" על המהפכה החוקתית שקרתה כאן ב-30 השנים האחרונות ולהבין איך הגענו למצב שהגענו, שגם אני כחברת כנסת מרגישה בכל צעד שידי קשורות. 
+
+ אני אתן עוד דוגמה. ראש הממשלה החליט לאכלס את בית-המכפלה בחברון, אבל הבית לא אוכלס. גם שר הביטחון, שמנסה ליישם את מדיניות הממשלה ביהודה ושומרון, לא מצליח לעשות זאת, כי מי שבעצם מיישם מדיניות ביהודה ושומרון זה יועמ"ש איו"ש. כן, זה מה שקורה. היועמ"שים בעצם שולטים ולא אנחנו. וזה משהו שאנחנו ננסה לשנות גם בכנס הקרוב. תודה. 
+
+ תודה, חברת הכנסת שקד, וגם תודה על העמידה בלוח הזמנים. אפילו הותרת לך דקה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת זהבה גלאון. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי את ראש הממשלה היום בנאומו החגיגי משהו במליאה ולא האמנתי למשמע אוזני. מה הייתה גולת הכותרת של נאומו של ראש הממשלה? הסייבר. דיברנו כבר על הסייבר? וזה היה אחרי שהוא הסביר לנו כמה הוא לא נב��ל מכל האיומים עלינו, ואנחנו לבדנו, והגרעין האיראני הוא בכלל רק נגד ישראל, כאילו הוא לא בעיה של כל העולם; כאילו זה רק בעיה של ישראל, הגרעין האיראני, וכאילו לישראל אין בעיות נוספות על הגרעין האיראני. 
+
+ והבעיה, הבעיה של ישראל שהיא הבעיה הפלסטינית, או המשך הכיבוש של פלסטין, או אי-הסדר שלום עם הפלסטינים, נדחקה לסוף הדברים כאילו מדובר כאן באיזה סרח עודף. ככה נחשפה, הייתי אומרת, עמדתו של ראש הממשלה, מה הוא חושב על הסדר עתידי עם הפלסטינים. בסוף הדיון, סרח עודף. ומה עוד הפעם אנחנו שומעים? כל פעם מחדש אנחנו מקלפים את הצלופן הוורדרד הזה, העטיפה הזאת שנקראת התהליך, שראש הממשלה שולח את ציפי לבני לנהל. ובסופו של דבר מתגלה שוב ושוב ראש הממשלה שהוא ביסודו איש ארץ-ישראל השלמה, כי מי שמציב תנאי מוקדם שהרשות הפלסטינית תכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, אומר או מאותת לחברים שלו בקואליציה: אני לא באמת מתכוון ללכת להסדר. 
+
+ אנחנו צריכים שהפלסטינים יכירו בנו כמדינה יהודית? מה, מדינת ישראל היא מדינה יהודית? חשבתי שמדינת ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית, או בכלל, אם לעשות איזה fine tuning, מדינתו של העם היהודי ושל שאר אזרחיה. אין בה עוד אזרחים? אנחנו צריכים שהפלסטינים יכירו בנו? מי שמציב תנאי כזה, חברי חברי הכנסת, בעצם מוכיח שהוא שבוי בידי הימין הקיצוני במפלגה שלו, בקואליציה שלו, לא באמת מתכוון לחצות את הרוביקון. שמעתי כבר שאנשים אמרו: הוא חצה את הרוביקון, ראש הממשלה. הנה, השיחות מתנהלות. השיחות אולי מתנהלות אבל שום דבר לא קורה. 
+
+ הדבר הזה, חברי חברי הכנסת, צריך להדאיג אותנו. נכון, יש לנו בעיות מטורפות כאן בימים האחרונים: הפיטורים ב"טבע", הפיטורים ב"בזן", קריסה של המשק הישראלי, של חברות משמעותיות במשק הישראלי. ומה מציע לנו ראש הממשלה? איזו תקווה? איומים ואיומים. לא היה שביב של תקווה בדברים של ראש הממשלה חוץ מהסייבר. חברי חברי הכנסת, הדבר שאני לוקחת אתי מהנאום הזה זה הסייבר, ושוב פעם הזלזול הזה – – –
+
+
+ הכביש של טייבה.
+
+
+ ומה עם הכביש לטייבה? צדק חבר הכנסת אחמד טיבי.
+
+חברי חברי הכנסת, אני הייתי מצפה מראש הממשלה שיגיד אמירה נוקבת ונחרצת בעניין של "טבע", חברה שמשלמת 0.3% מס כי היא התחייבה לספק מקומות תעסוקה, ולא מגיע לכאן סגן שר האוצר ולא שר האוצר ולא ראש הממשלה ולא מודיעים באופן מיידי שהם יחתכו את הטבות המס ל"טבע" ומאפשרים לפטר מאות עובדים, וככה זה יהיה עוד ועוד מאות עובדים. ובמקום זה מספרים לנו על נפלאות הממשלה – שמה היא עשתה? שמעתי כאן את סגן השר מיקי לוי ותהיתי האם אנחנו חיים באותה מדינה.
+
+
+ אפשר להתחיל לסכם.
+
+
+ לכן, גברתי היושבת-ראש, אני לא חושבת שראש הממשלה באמת מתכוון ללכת להסדר עם הפלסטינים. נוח לו עכשיו. הוא קנה שקט תעשייתי של תשעה חודשים עד חודש אפריל. את יודעת, אומרים: או שהפריץ ימות או שהכלב ימות. נראה מה יקרה. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת גלאון. חבר הכנסת הבא שעולה לדבר הוא חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת טיבי – אינו נוכח. אחריו ידבר חבר הכנסת דב חנין, ולאחר חבר הכנסת חנין יעלה חבר הכנסת באסל גטאס. מי שלא יהיה נוכח מפסיד את רשות הדיבור, והוא לא יעלה לאחר מכן.
+
+
+ למה זה לא חל באופן – – – על כל חברי הכנסת? – – –
+
+
+ לא הצלחתי לשמוע.
+
+
+ אני אומרת שיש חברי כנסת – – – את רשות הדיבור וקיבלו את רשות הדיבור.
+
+
+ לא. היא באה וביקשה מ��עוד מועד לבוא ולהגיד את זה.
+
+
+ טוב, בסדר.
+
+
+ לסמוך על ההגינות שלנו, חברת הכנסת גלאון. קצת קרדיט.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, אם רק אפשר לאפס את השעון.
+
+גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בברכה לאזרחים, לתושבים המוסלמים במדינת ישראל, באזור שלנו, לרגל החג. אני מביע, יחד עם זאת, צער על כך שאנחנו בכנסת מקיימים את הדיון הזה שהוא דיון סיעתי כאילו אין חג. אני חושב שכאשר יש שני חגים מוסלמיים אין סיבה לא להתחשב – צעד נוסף – גם בחברי הכנסת המוסלמים וגם בציבור האזרחים המוסלמים ולא לקיים את הדיון במתכונת השגרתית הזאת.
+
+עמיתי חברי הכנסת, כמו חברי הקשבתי לנאומו של ראש הממשלה, ואני אומר לכם שזה היה נאום חסר אופק, חסר תקווה, ואם היו שאלות או ספקות, ברור לחלוטין היום, עמיתי חברי הכנסת, שעל-פי ראש הממשלה הזה אין עתיד. מה שאנחנו שמענו זה הרבה על איראן ואיומים ואיראן ואיומים, ומדי פעם גיוון של רכבת שמובילה אותנו אל העתיד. ובעתיד, כשנגיע אל העתיד, נמצא שם מלחמת סייבר. זה הכיוון שראש הממשלה מסמן.
+
+ אבל מעבר לדברים שהיו בנאום, דברים שבהם עוסקים אזרחי ישראל היום, שמהם מוטרדים אזרחי ישראל היום, לא נמצאו בנאום הזה כלל. בארץ הזאת יש משבר דיור קשה. אנשים לא מצליחים לעמוד בתשלום של שכר דירה. מחירי הדירות זינקו לשמים. מחירי השכירות שוברים כל שיא. זה קורה תחת הנהגתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. מישהו שמע פה פתרונות? מישהו שמע כאן הצעות? לא רק שלממשלה הזאת אין הצעות איך להתמודד עם בעיות הדיור ועם משבר הדיור, היא מציעה לנו בדיוק את הכיוון ההפוך. 
+
+ השבוע, למשל, הממשלה מקבלת החלטה שבעצם מחסלת את מלאי הדירות של הדיור הציבורי בישראל. אחת הבעיות הקשות שלנו בתחום הדיור הציבורי היא שאין דירות. אין דירות של דיור ציבורי בישראל, ולכן התור לדירות של דיור ציבורי, גם כאשר מישהו או מישהי כבר זכאים לקבל דירה כזאת, הוא אין-סופי. אז במקום להגדיל את מלאי הדירות של הדיור הציבורי, הממשלה מקצצת את המלאי הזה בצורה דרמטית, כאשר היא מאפשרת מכירה של דירות של דיור ציבורי מבלי שהתמורה תחזור לחידוש המאגר, לרכישה או לבנייה של דירות נוספות של דיור ציבורי. במקום שהכסף ייועד לטובת חידוש המלאי של דירות הדיור הציבורי, הממשלה מאפשרת להשתמש בו לכל מיני מטרות אחרות, כולל למשל לסיוע בשכר דירה לטווח קצר. הנה, הדרך הכי פשוטה לשרוף את כל כספי הדיור הציבורי. תיתנו לחסרי דיור סיוע בשכר דירה, ובתוך שנה-שנתיים, גברתי היושבת-ראש, אין לנו דירות של דיור ציבורי ואין לנו גם כסף, כי בזבזנו את הכול בסיוע בשכר דירה לטווח קצר. גם אם ניתן, נניח, את 1,500 השקל האלה לאותה אם חד-הורית חולה בסרטן עם שלושה ילדים שנזקקת לדירה של דיור ציבורי – היא מסוגלת בשוק השכירות הרותח שלנו להשיג דירה בכסף הזה?
+
+ לכן, עמיתי חברי הכנסת, כשאין דיור ציבורי, כשאין פתרונות של דיור בר-השגה, ועוד נדבר על זה בהמשך היום, כשמערכת הבריאות הציבורית נמצאת במשבר ובדיאטה קיצונית, כשמערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת במשבר, כשיש גל של פיטורים שגם עליו לא דיבר ראש הממשלה – במצב הזה חייבים לומר: הממשלה הזו צריכה ללכת, וככל שמוקדם טוב יותר.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת חנין. הדובר הבא, חבר הכנסת באסל גטאס, בבקשה.
+
+
+ בהצלחה. אולי תוכל לשכנע אותם במה שאני לא הצלחתי.
+
+ 
+גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, היום בשעה 15:00 התקיימה מול הכנסת הפגנה של תושבי אקרית ובירעם – איך אומרים? אקרית' וכפר בירעם, כופור בירעם – שני היישובים שתושביהם בעצם הפכו להיות פליטים כשהיו כבר אזרחי המדינה. הסיפור ידוע ועבר הרבה גלגולים, עד כדי כמעט מציאת פתרון בממשלת רבין, כשהיא הקימה ועדה בראשות פרופסור דוד ליבאי שהמליצה המלצות קונקרטיות בעניין החזרתם של פליטי אקרית ובירעם. אני, בנאום הפתיחה שלי כאן, כשעמדתי על הדוכן, הזכרתי את פליטי אקרית שנכנסים אתי כל פעם שאני נכנס לבניין הזה, למשכן, כי בעצם כל תושבי אקרית, הפליטים, באו לראמי, לכפר שלי, כשהתבקשו לעזוב את הכפר שלהם. הם חיו בראמי מאז, ומובן שבמשך הזמן הם התפזרו. אני גדלתי – וזה חברים שלנו, קרובי משפחה – ואני רואה את הסבל שלהם. רק תשערו בנפשכם שהאנשים האלה קוברים את המתים שלהם באקרית. הקשר הפיזי בין הבן-אדם לבין היישוב מתרחש כשהוא מת. רק כשהוא מת הוא יכול לחזור לאקרית. זה אחרי מאבק, כי בתחילת הדרך גם למתים לא נתנו את הזכות להיקבר בכפר.
+
+ אני רוצה להגיד שלשמחתי, בניגוד למה שבן-גוריון חשב, שהזקנים ימותו והצעירים ישכחו, הצעירים של אקרית ובירעם, הדור השלישי – – –
+
+
+ מנחם בגין הזכיר את זה כמעט כל שנה.
+
+
+ שמה?
+
+
+ שאנחנו חייבים להחזיר אותם – – –
+
+
+ אני שמח שדווקא הרבה מהליכוד חושבים ככה.
+
+
+התחייבנו. ביקשנו מהם לעזוב את המקום לכמה שבועות עד אשר – – –
+
+
+ זאת הייתה החלטת בג"ץ מפורשת שהם צריכים לחזור, שלא קוימה בגלל סיבות צבאיות כביכול.
+
+
+ נכון.
+
+
+ הגיע הזמן – אני אומר: למה אני אומר שדווקא עכשיו זה מתעורר מחדש? כי שתי קבוצות של צעירים מהדור השלישי משני היישובים מימשו את החזרה ליישוב. מה זה ליישוב? למה שנשאר מהיישוב. בעצם יש שתי כנסיות – כנסיית בירעם וכנסיית אקרית, והם גרים שמה. הקבוצה של אקרית גרה שם כבר שנה וכמה חודשים, והקבוצה של בירעם חזרה בקיץ, והם עומדים במאבק עיקש ובאמונה שלמה על זכותם לחזור.
+
+ ואני מקווה, לצד כל המאמצים שקורים בכנסת לפגוע דווקא בזכויות – אם בנגב, אם בזכות הייצוג הפוליטי, דווקא שהכנסת הזו תתעשת, ושיהיו מכל סיעות הבית חברי כנסת שיתמכו ביוזמה להחזיר את עקורי אקרית ובירעם לכפרים שלהם. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת באסל גטאס. חבר הכנסת יריב לוין – איננו, וחבר הכנסת חסון – גם איננו. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אנחנו נותנים לך כבוד – סגנית היושב-ראש פותחת ואני מסיים.
+
+
+ – – –
+
+
+ אז שלום. חברי הכנסת, אנחנו מתקרבים להצבעות. בשם הממשלה יסכם את הדיון שר האוצר, חבר הכנסת יאיר לפיד. נא להתכונן להצבעות. בבקשה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותכם, אני רוצה קודם כול לענות ליושבת-ראש האופוזיציה ולחברי כנסת אחרים ששאלו פה לגבי "טבע". ניהלתי היום שיחות עם הנהלת "טבע", הבעתי בפניהם את חוסר הנחת העמוק שלי מהפיטורים הצפויים, וקראתי להם לשקול את ההחלטה ולעשות כל מאמץ לפחות כדי להפחית באופן משמעותי את מספר המפוטרים.
+
+ הזכרתי להנהלת "טבע" שהיחסים שלהם עם מדינת ישראל הם דו-צדדיים. ממשלות עבר נתנו ל"טבע" ולחברות אחרות הטבות מס גדולות. דעתי אינה נוחה מההטבות האלה, ואם אני הייתי אז שר האוצר אז כנראה היו החלטות אחרות. וצריך לציין שרשות המסים היום מנהלת בהוראתי משא-ומתן קשה עם "טבע" על נושא הרווחים הכלואים והטבות המס.
+
+ בכל מקרה, ציינתי בפני ההנהלה שההטבות שניתנו מחייבות אותם להקשיב לנו ולכל מה שיש לנו להגיד בנושא הפיטורים. מנכ"ל "טב��", ג'רמי לוין, הבטיח לי שאין עדיין שום החלטה על היקף הפיטורים בישראל. ב"טבע" העולמית עובדים כ-47,000 עובדים, כ-10% מהם יפוטרו, אבל הפיטורים לא יהיו שווים בכל מדינה, כך שאין שחר למספר שצוין פה מעל הבמה של 800 מפוטרים; איש בהנהלת "טבע" לא הצליח להגיד לנו מאיפה הגיעו הנתונים האלה.
+
+ סיכום הביניים הוא ש"טבע" לא תעשה צעדים חד-צדדיים אלא תחזיק בתמונה גם אותנו, גם את ההסתדרות. כבר הודעתי על זה לעופר עיני, יושב-ראש ההסתדרות, ואנחנו נעקוב אחרי ההתפתחויות מקרוב ונעבוד ביחד אתם ועם כל הגורמים האחרים כדי להפחית את הפגיעה ככל האפשר ולשמור על העובדים, שהם כמובן אנשי מעמד הביניים הישראלי, וחשוב לנו מאוד לנסות לשמור על מקום עבודתם.
+
+
+ ואם לא, אדוני? האם תנקוט צעדים של ביטול הטבת המס – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ בהקשר הזה – – –
+
+
+ אני פספסתי, אדוני שר האוצר, זה קרה בין הנאום של יושבת-ראש האופוזיציה – – – 
+
+
+ זה קורה באופן טבעי, מפני שאנחנו עובדים, יש לנו פחות זמן לפעמים רק לבוא לנאום. בהקשר זה, חזרתי עכשיו – אתמול מארצות-הברית – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ לא השבת לי. ואם לא?
+
+
+ – – והיות שביליתי שם חלק גדול מזמני בקונגרס, יצא לי לעקוב מקרוב אחרי ה-shut down האמריקני, שזה מקרה קיצוני במיוחד שבו האופוזיציה פועלת נגד האינטרסים של המדינה ושל הבוחרים שלה – – 
+
+
+ אתם רוצים לייבא את זה לארץ.
+
+
+ – – העיקר שתהיה להם הזדמנות "להכניס" לשלטון.
+
+
+ אתם רוצים להעתיק את זה עם חוק המשילות.
+
+
+ אני חושב שאתם הצלחתם לא רע להעתיק את זה לכאן. גם אצלנו יש מקרים של אופוזיציה חסרת אחריות שמוכנה לפגוע במדינה ובמצבו הכלכלי של כל אזרח – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – העיקר שתהיה לכם הזדמנות לתפוס איזה כותרת בעיתון – –
+
+
+ הנה עוד אמירה מטופשת שתתנצל עליה.
+
+
+ – – או להוכיח שפגיעתכם רעה.
+
+
+ עוד אמירה מטופשת.
+
+
+ בואו ניקח למשל את נושא הגז – –
+
+
+ תתבייש לך, אדוני השר.
+
+
+ – – –
+
+
+ – – כי אני רוצה לדעת אם מישהו מחברי המכובדים מהאופוזיציה שמע אי-פעם על מפעל שנקרא "רעפי קוניאל".
+
+
+ – – –
+
+
+ אני יודע שלא, אני לא חשבתי אחרת, אבל אתם אלה שעלולים לגרום לסגירה של מפעל "רעפי קוניאל". 
+
+
+ – – –
+
+
+ זה מפעל לא גדול באזור התעשייה בירוחם – –
+
+
+ "נגב טקסטיל" גם נסגר בגללנו?
+
+
+ – – שמעסיק 35 עובדים מירוחם והסביבה, ומאפשר להם לפרנס את עצמם ואת המשפחות שלהם בכבוד. ואתם תסגרו אותו כדי שיכתבו עליכם משהו בעיתון.
+
+
+ – – –
+
+
+ מי שסוגרת מפעלים – – –
+
+
+ העובדים במפעל "רעפי קוניאל" משתמשים היום בגפ"מ, זה גז פחמימני מעובה, כמקור של אנרגיה, מה שמביא להוצאות אנרגיה כבדות מאוד, 40% מכלל ההוצאות של המפעל. 
+
+
+איזה עזות מצח זאת. איזה עזות מצח להאשים את האופוזיציה בסגירת המפעלים.
+
+
+ זה גם ההיקף של הוצאות האנרגיה של מפעלים דומים בענף המתכת, בתעשיית הנייר והזכוכית, בעיבוד אבן ובתעשייה הכימית. אף שמפעל "רעפי קוניאל" מוביל בתחומו בארץ, עלויות הייצור הגבוהות שלו מקשות עליו להתחרות במחירים שמציבים המתחרים מחו"ל, גם בשווקים העולמיים וגם בשוק המקומי. 
+
+
+ מה אתה מדבר – – –
+
+
+ יש דבר אחד, רק דבר אחד, שיהפוך את המפעל הזה לרווחי ויבטיח את מקומות העבודה של הפועלים בו ויאפשר להרחיב אותו – – 
+
+
+ – – – האופוזיציה לא סגרה מפעלים.
+
+
+ – – וזה החיבור לגז. רק שאי-אפשר לחבר אותו לגז, כי האופוזיציה תקעה את זה.
+
+
+ אדוני שר האוצר – – 
+
+
+ כי לא אכפת לכם הרי מהפועלים המובטלים – – 
+
+
+ – – אני הבטחתי לראש הממשלה – – 
+
+
+ – – אכפת לכם רק מיציע העיתונאים.
+
+
+– – אני הבטחתי לו – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ נא לשבת. חבר הכנסת ברוורמן, נא לשבת.
+
+
+ זה הדבר היחיד שחשוב לכם.
+
+
+זה שקר.
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, נא לשבת.
+
+
+ אני הבטחתי לראש הממשלה – – –
+
+
+ נא לשבת. לא צועקים בעמידה.
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, נא לשבת.
+
+
+  אדוני שר האוצר, אני מכבד אותך, אבל אתה צריך לחזור בך.
+
+
+ – – –
+
+
+ נא לשבת.
+
+
+אדוני – אבל זה שקר.
+
+
+ נציגי האופוזיציה דיברו במשך שעתיים עכשיו. שר האוצר מסכם את הדיון. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני לא מתחייב שהוא יגיד דברים שבאמת מוצאים חן בעיני כולם.
+
+
+ הוא פותח חזית, הוא לא מסכם.
+
+
+ יולי, לגבי הגז, כתבתי לראש הממשלה – – –
+
+
+ בסדר, אני מניח שהוא מכיר את העובדות, שר האוצר – – 
+
+
+ אין פה בעיה.
+
+
+ – – והוא אומר מה שהוא מעוניין לומר. 
+
+
+ זה לא שייך בכלל.
+
+
+ בבקשה, אדוני שר האוצר. נא להפסיק את קריאות הביניים, 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ אנחנו מכינים חוק בתוך שבועיים-שלושה.
+
+
+ הוא לא מסכם, הוא רק מסית – – –
+
+
+ חיבור מיידי לצינור הגז כמקור אנרגיה יאפשר למפעל "רעפי קוניאל" לגדול ולייצר ולמכור ולייצא יותר, ולהעסיק עוד עובדים ועובדות ולהרוויח מעבודה קשה. חיבור מיידי לצינור הגז יחסוך למפעל "רעפי קוניאל" 5 מיליון שקלים בשנה, ויאפשר לו, ייתן לו כלים ממשיים כדי שהוא יהיה שחקן רלוונטי בשוק תחרותי.
+
+
+ אתם רוצים לייצא את כל הגז.
+
+
+ חיבור מיידי לצינור הגז – –
+
+
+ מה זה שייך לאופוזיציה?
+
+
+ – – יאפשר למפעלי תעשייה רבים לצמצם באופן ניכר את עלויות הייצור שלהם, לשכור עוד עובדים – – 
+
+
+ מה זה שייך לאופוזיציה?
+
+
+ – – ולשפר את התחרותיות שלהם. חיבור מיידי לצינור הגז יגדיל את מספר מקומות העבודה במשק ויצמצם עוד יותר את שיעור האבטלה; יגדיל את המכירות של מפעלים קטנים ובינוניים ויגדיל את היקף העבודה וירחיב את היקפי ההעסקה.
+
+
+ – – –
+
+
+ חיבור מיידי לצינור הגז יסייע בהורדת יוקר המחיה בישראל ובהוזלת מחירי החשמל. כל אזרח ישראלי שקיבל החודש חשבון חשמל צריך לדעת שיכולנו להוזיל אותו, אבל זה לא קורה, כי צינור הגז לא מתחבר, כי הוא תקוע בגלל האופוזיציה.
+
+
+ מה זה שייך לאופוזיציה? מה זה שייך לאופוזיציה? מה זה שייך לאופוזיציה?
+
+
+ חיבור מיידי לצינור הגז יביא לחיפוש שדות גז נוספים.
+
+
+ – – – 
+
+
+ נא לשבת. חברת הכנסת זנדברג, נא לשבת במקום.
+
+
+ הממשלה יכולה לחבר את צינור הגז היום, אנחנו לא מפריעים לה בזה.
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, ביקשתי ממך לשבת.
+
+
+ אבל זה לא אפשרי ככה.
+
+
+ אני חושב שזה מאוד אפשרי.
+
+
+ לא.
+
+
+ מאוד אפשרי. נא לשבת. לא ייאמרו כאן רק דברים שמוצאים חן בעיני כולם.
+
+
+ לא חשוב, שיהיו עובדתית נכונים.
+
+
+ העובדות – בינתיים אני מקשיב לעובדות, אני לא מוצא איזשהו סילוף עובדות גדול. בבקשה, אדוני.
+
+
+ – – –
+
+
+חיבור מיידי לצינור הגז יביא לחיפושים של שדות גז נוספים ולכניסה של שחקנים כלכליים נוספים לשוק הגז, וזה יביא לנו עשרות מיליארדים במסים, והכסף הזה ילך לחינוך ולרווחה ולבריאות, ויאפשר לנו גם להוריד מסים, כי חיבור מיידי לצינור הגז לא רק יצמיח את המשק הישראלי אלא גם יביא את הצמיחה עד משק-הבית של מעמד הביניים הישראלי. ולמה זה עדיין לא קורה? כי האופוזיציה תקעה את זה. 
+
+ החלטת הממשלה באשר להסדרת השימוש בגז טבעי התקבלה ב-23 ביוני 2013, אבל במפעל "רעפי קוניאל" מחכים. מחכים, כי יום אחד לאחר החלטת הממשלה הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה להביא את החלטת הממשלה, המוסמכת לקבוע בסוגיה הזו – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ נא לשבת, חברת הכנסת זנדברג. 
+
+
+ – – כרשות מבצעת, להכרעת הכנסת ולהסדרת הנושא בתהליך חקיקה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ תהליך החקיקה נקבע, בתוך שבועיים. תביא את זה. תביא את זה. 
+
+
+את העתירה הגישו, בין השאר, יושבת-ראש האופוזיציה שלי יחימוביץ, יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת אבישי ברוורמן – –
+
+
+ אנחנו רוצים לגמור את זה עכשיו. 
+
+
+ – – ויושב-ראש ועדת המדע חבר הכנסת משה גפני, ואתם כמה ארגונים. לצערי, הצטרף אליהם גם ידידי חבר הכנסת ראובן ריבלין. העתירה מתנהלת, צריך להגיד את זה, במהירות ראויה לציון, על-ידי בית-המשפט, אבל התהליך המשפטי הוא מטבעו תהליך ממושך. ובמפעל "רעפי קוניאל" מחכים. מחכים כבר חצי שנה – – –
+
+
+ סליחה, אדוני. אני רוצה להבין. ראש הממשלה – – – אמר שתוך חודש אני גומר לו את הכול, מביא – – –
+
+
+ מה זה משנה? מה זה משנה? 
+
+
+ מה זה שייך לנאום שלך, בכלל? הגז – אנחנו יכולים לגמור בתוך חודש. 
+
+ טוב, חבר הכנסת ברוורמן, נא לשבת. 
+
+
+אנחנו את עניין הגז מוכנים לגמור בתוך חודש. אנחנו מעכבים את הגז? תלמד את החומר. 
+
+
+ טוב, חבר הכנסת ברוורמן, נא לשבת. נא לשבת. אתה לא יכול להתחייב בשם הכנסת בתוך כמה זמן היא מסיימת מה, עם כל הכבוד. 
+
+
+ אדוני, אני אתחייב לך. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ במפעל "רעפי קוניאל" מחכים כבר חצי שנה בדיוק, כמו במפעל "אומן יציקות" שבקיבוץ חצור, או במפעל "פניציה" בירוחם, או כמו שמחכים 150 עובדי "עוגן פלסט" שבקיבוץ העוגן. 
+
+
+ מה אתה חושב, שהכנסת זה – – –
+
+
+ האי-ודאות, האי-ודאות עוצרת את קידום פיתוח תשתיות ההולכה, מעכבת את החיבור של מאגר "לווייתן" אל החוף, מטילה עננה סביב השקעות עסקיות במשק הגז הישראלי וממשיכה לעלות למעמד הביניים הישראלי ביוקר המחיה שלו. 
+
+
+ – – –
+
+
+ זה קשקוש, קשקוש. 
+
+
+ תפקידה של האופוזיציה הוא לא רק לבקר ולצעוק. אופוזיציה אחראית יודעת גם להביע תמיכה במהלכים שקולים ונכונים שטובי אנשי המקצוע בחנו ובדקו בוועדה בין-משרדית בראשות שאול צמח, ואחרי זה בבדיקה שנייה ומעמיקה שביצענו, עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האנרגיה והמים סילבן שלום ונגיד בנק ישראל היוצא סטנלי פישר. החלטה זו, שאושרה במליאת הממשלה, הגדילה ב-20% את היקף הגז לשימוש מקומי, מ-450 BCM ל-540, שמרה עתודות גז למשק המקומי לטווח הארוך וניצלה באופן מיטבי את הגז הטבעי לטובת האינטרס הציבורי. כך. כך מתקבלת החלטה ביצועית במשטר דמוקרטי על-ידי הרשות המבצעת. החוק בישראל מסמיך את הממשלה לקבל את ההחלטה הזו. 
+
+ ואני שואל את חברי הכנסת של האופוזיציה: בכלל חשבתם על מפעל "רעפי קוניאל" לפני שהגשתם את העתירה? חשבתם על העובדים שלו? ידעתם על קיומו? אתם חושבים לפעמים על משמעות הדברים שאתם עושים, או כל מה שמעניין אתכם זה לרוץ למזנון, לתדרך את העיתונאים על זה שתקעתם לנו? אתם חושבים על זה לפעמים? 
+
+ התעשיינים בישראל תומכים בהחלטת הממשלה – – 
+
+
+ – – – אתה דואג לעובדים? 
+
+
+ – – התאחדות התעשיינים הצטרפה למדינה כמשיבה בעתירה לבג"ץ וקראה לפיתוח מהיר של משק הגז בישראל. מבחינתם, קבלת העתירות תגרום עיכוב משמעותי בפיתוח משק הגז הטבעי במדינת ישראל, מה שיחזיר את המשק לאי-ודאות שתעצור השקעות ופיתוח במשק הגז. 
+
+
+ אתה מהלך אימים על – – ��
+
+
+ אומדן שבוצע באגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר מעריך כי עיכוב פיתוח משק הגז בחצי שנה בלבד, עד שתוכרע העתירה בבג"ץ, יעלה למשק הישראלי ב-6,000 מקומות עבודה פוטנציאליים. אתם שלחתם 6,000 איש הביתה. אתם פיטרתם במו-ידיכם 6,000 אנשים ונשים, פי-חמישה אנשים ממה שאמרו על "טבע" ו"בזן" ביחד. עיירה שלמה של מובטלים שיצרתם במו-ידיכם. 
+
+
+ זה קשקוש, קשקוש, על מה אתה מדבר? 
+
+
+ הזרמת הגז הטבעי לשימוש מקומי במפעלים, בתעשייה ובתצרוכת של המשק המקומי ויצוא מקביל בהיקפים מאוזנים יכניסו למשק הישראלי 60 מיליארד דולר ב-20 השנים הקרובות. הם יאפשרו לנו להניע ולהצמיח את הכלכלה הישראלית ולהביא את הצמיחה הזאת אל מעמד הביניים הישראלי. עד הבית נוכל להביא להם את הצמיחה הזו שאתם מנסים לעצור בבית-המשפט. 
+
+
+ – – – 
+
+
+את ההכנסות האלה נשים בקרן של רווחי הגז, ועם הכסף הזה ניתן חינוך טוב יותר וניצור מערכת בריאות טובה יותר ושירותי רווחה טובים יותר. כל מה שהאופוזיציה הייתה צריכה לעשות כדי שכל זה יקרה זה לא להפריע, ואפילו את זה לא עשיתם. תודה רבה לכם. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חברי הכנסת, נא לשבת. אני מודה לשר האוצר חבר הכנסת יאיר לפיד על סיכום הדיון. 
+
+
+ אין קשר בין ייצור הגז לבין מפעל – – –
+
+
+ טוב, חברי הכנסת. יש לנו מושב ארוך. ייאמרו פה הרבה דברים שהם לא לרוחם של חברי כנסת אלה או אחרים. אם כל פעם אנחנו נבקש הודעות אישיות – אני אאפשר, אחרי ההצבעה, ליושבת-ראש האופוזיציה למסור הודעה אישית. היא הוזכרה באופן אישי בדברים. אני חייב לומר שמלכתחילה לא ראיתי פה השמצות אישיות כנגד איש, אבל אני אתן ליושבת-ראש האופוזיציה למסור הודעה אישית לאחר ההצבעה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ להגיד שפה מתנהגים כמו בארצות-הברית כשהקונגרס עומד ולא נותן – זו השמצה אישית שלי ואני רוצה להגיב על זה. 
+
+
+חברים, אני מציע – קודם כול, ביום הראשון אנחנו כבר עם הרבה אנרגיות והרבה קריאות ביניים. דבר שני, אם מישהו רואה בכך ששר שמסכם את הדיון מזכיר בשמות חברי כנסת שפנו לבג"ץ – אז אני קצת הולך לאיבוד. 
+
+
+ לא, זה לא נכון. 
+
+
+ אני לא יודע. אף אחד לא הכריח חברי כנסת ללכת לבג"ץ. זה מה שהוא אמר, אני הקשבתי לו בקשב רב. 
+
+
+ לא, אתה לא קראת. הוא השווה את זה לאחריות של הקונגרס בארצות-הברית. 
+
+
+טוב, השוואות, כמו שאמרתי, השוואות אנחנו נשמע פה הרבה במהלך הדיונים. חברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת קלפה, רגב, שלח. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ נא לשבת, חברת הכנסת מירי רגב, חבר הכנסת זבולון קלפה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – שר האוצר צריך לדבר לעניין? אין את זה בתקנון? 
+
+
+ אני חושב שיש הערה כללית בתקנון שכולנו צריכים לדבר לעניין, וזה אחד הסעיפים שלא נשמרו פה. 
+
+
+ זה לשון הרע להאשים את האופוזיציה בסגירת מפעלים. 
+
+
+ כל אחד והעניין שלו. 
+
+
+ כל אחד והעניין שלו – כך בנויה הכנסת, אדוני, חבר הכנסת ריבלין. כל אחד והאוזן שלו. 
+
+
+
+
+חברי הכנסת, אני דווקא רואה שחברי הכנסת חברינו המוסלמים והדרוזים לא נמצאים אתנו, עקב החג שמתחיל בשעות אלה, ואני דווקא כן רוצה לנצל את ההזדמנות שכולנו כאן על מנת לברך אותם. 
+
+ חברי הכנסת, בימים אלה מציינים המוסלמים והדרוזים את חג הקורבן, עיד אל-אדחא. חג זה הוא החג החשוב ביותר בלוח השנה האסלאמי. הוא מתקיים עם סיומה של העלייה לרגל למכה, החאג'. הקורבן המוקרב בחג זה מציין את נכונותו של אברהם להקריב את בנו במצוות האלוהים. בקרב בני העדה הדרוזית חג ז�� מזוהה דווקא עם אחרית הימים ועם מועד של כפרה על חטאים וחשבון נפש. 
+
+אני רוצה להביע את תקוותי שנדע כולנו כאן לכבד איש את רעהו ברוח אמונתו של אברהם אבינו, מכניס האורחים ואיש החסד. 
+
+ בשמי ובשם חברי הכנסת הנמצאים כאן אני מברך אתכם, חברי הכנסת המוסלמים ואזרחי המדינה המוסלמים והדרוזים בברכת חג שמח. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, לצערי, ובנימה אחרת לגמרי, חובה עלינו לציין את אלה מקרב חברינו שאינם אתנו, ובמהלך הפגרה הלכו לעולמם שניים, חברים מאוד נכבדים: יושב-ראש הכנסת לשעבר יצחק ברמן, שהלך לעולמו בגיל 100 – חלקנו גם השתתפנו, כולל חברי חבר הכנסת ראובן ריבלין ועוד כמה חברי כנסת וחברי כנסת לשעבר, בהלווייתו הממלכתית בהר-הרצל. 
+
+ וגם, מנהיג מפ"ם לשעבר, חבר הכנסת אלעזר גרנות, ונוסף על זה, גם שגריר ישראל בדרום-אפריקה. 
+
+ אני מבקש מכולנו לכבד את זכרם בדקת דומייה. 
+ 
+(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרם של המנוחים.)
+
+נא לשבת. 
+
+חברי הכנסת, "דרך יש לכפר-עציון מירושלים. כיניתיה: אהבה. את אשר אמרתי אנוכי לדני, לא אמר עוד גבר לאישה"; כך כתב אלעזר גרנות בקינה מרטיטה, "אל עץ אחר", המתארת את מותם של חבריו, חברי מחלקת ההר, דני מס וחייליו, שנהרגו בדרכם לחילוץ גוש-עציון הנצור.
+
+ ידידו וחברו, משורר הפלמ"ח חיים גורי, כתב על שירתו של גרנות כי "זו שירה אישית מאוד החושפת גם מכאוב השייך לו וליקרים ללבו, אך היא מגעת במיטבה אל המשותף לרבים מבני הארץ. יש בה מרוח התקופה ומכובד המחיר. זו שירה מקומית מאוד, ירושלמית מאוד, אך הארץ כולה נגלית בה".
+
+ואכן, אלעזר גרנות היה בן ירושלים, בן הארץ, דמות נופה ואווירה. כחייל צעיר הוא היה ממתנדבי הבריגדה היהודית, ואף לחם בשורותיה בקרבות נגד הנאצים באיטליה. כשחזר ארצה הצטרף לפלוגת הסטודנטים ולגדוד החי"ר הירושלמי, ובהמשך לחם תחת פיקודו של יצחק שדה בקרבות לשחרור הנגב.
+
+ למרות טרגדיות אישיות, וביניהן רצח אשתו הראשונה, מלכה לבית מוסאיוף, בידי מסתננים, אלעזר בחר בחיים, המשיך בעשייה, בגידול וחינוך ילדיו, כיהן כחבר הכנסת, ואף, כפי שציינתי, כשגריר ישראל בדרום-אפריקה. אני חייב לומר באופן אישי, שבנסיעתי הראשונה לחוץ-לארץ בתפקיד של שר נתקבלתי על-ידי השגריר גרנות בדרום-אפריקה, כולל בפגישות עם נשיא דרום-אפריקה דאז נלסון מנדלה. 
+
+ בשנים 1981–1988 כיהן גרנות כחבר כנסת מטעם המערך ואחר כך מטעם סיעת מפ"ם, והיה חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת הכנסת ובוועדת החוץ והביטחון.
+
+ אלעזר היה איש ספר ומעש, לוחם ומשורר, אדם רגיש עד דק לכאב, לאובדן וליופי, ולצד זה מהיר החלטה ונאמן עד כלות לדרכו כסמן שמאלי של המפה הפוליטית הישראלית.
+
+ הכנסת מוסרת את תנחומיה לילדיו ולמשפחה כולה. יהי זכרו של אדם יקר זה ברוך. 
+
+ לפני כמה חודשים, חברי הכנסת – ואני ציינתי את זה אז במליאה – היה לי הכבוד לכתוב מכתב ברכה ליושב-ראש הכנסת לשעבר יצחק ברמן, זכרו לברכה, לרגל יום ההולדת ה-100 שלו. איחולי יום הולדת לאדם בן 100 אינם דבר של מה בכך. בשיחת טלפון שקיימתי אתו אחר כך הוא התרגש בשל העובדה שיש – כפי שהוא אמר: יש עוד מי שזוכר אותי. 
+
+ יצחק ברמן ז"ל היה מוותיקי לוחמי המחתרות ובני דור התקומה של מדינת ישראל, ולקח חלק פעיל בהובלת עם ישראל ברגעיו הקשים ביותר והמזהירים ביותר. את מעט תולדותיו הוא רשם בספרו "בימי סער", אך פרטים רבים מעברו המודיעיני נשארו ויישארו עלומים.
+
+ היכן שהיה צריך אותו הוא ניצב מוכן ומזומן, תמיד מתוך עמדת הנהגה, כפורץ ומורה דרך, כאיש מודיעין ולוחם חירות, כקצין בצה"ל וכעורך-דין ויזם עסקי, ומעל כל אלה – איש ציבור נקי כפיים ובר לבב. יושרו, צניעותו ונאמנותו לצו מצפונו היו נר לרגליו בימי כהונתו הציבורית ובשעה שפרש מהשליחות הציבורית.
+ 
+ העם בישראל העריך את פועלו ואת עמידתו העקבית על עקרונותיו, שהיו סמל לשליחות ציבורית הגונה, ישרת כפיים וישרת דרך.
+
+יהי זכרו של יושב-ראש הכנסת לשעבר יצחק ברמן ברוך. 
+
+
+
+
+חברי הכנסת, הסבר קטן לגבי ההצבעות. אנחנו מחויבים, על-פי התקנון, ביום פתיחת הכנסת, קודם כול להצביע על ההודעה המדינית של ראש הממשלה כפי שמסר לנו ראש הממשלה, חבר הכנסת בנימין נתניהו. לכן, עוד לפני הצבעות האי-אמון, ההצבעה הראשונה היא בעד – בעד הודעתו המדינית של ראש הממשלה; נגד – אלה שלא מקבלים את ההודעה המדינית של ראש הממשלה. 
+
+חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? נא להצביע. בעד – אישור ההודעה, נגד – מתנגדי ההודעה. 
+
+הודעת ראש הממשלה נתקבלה. 
+
+
+ חברי הכנסת, בעד – 57, נגד – 36, אין נמנעים. 
+
+
+ אני התבלבלתי. 
+
+
+ אני מבקש לרשום בפרוטוקול כי השרה לנדבר הצביעה במקומה בטעות נגד וזאת לא הייתה כוונתה, כפי שהיא הודיעה ליושב-ראש הישיבה. 
+
+
+ זה לא משנה את תוצאות ההצבעה. 
+
+
+ ודאי שזה לא משנה את תוצאות ההצבעה. התוצאות נמסרו כפי שהודעתי. 
+
+
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו – תכף נגיע לכל הצבעות האי-אמון – הצבעת אי-אמון של סיעת העבודה: כישלון הממשלה בתחום החברתי, הכלכלי והמדיני. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעת העבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+ חברי הכנסת, 34 בעד, 59 נגד, אין נמנעים. הצעת האי-אמון של סיעת העבודה לא התקבלה. 
+
+ מדיניות הממשלה החברתית-כלכלית וההדרה של האזרחים הערבים משוק העבודה לצד תשתיות לקויות והיעדר פיתוח ביישובים הערביים, של רע"ם-תע"ל-מד"ע – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעת רע"ם-תע"ל-מד"ע להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
+
+
+ אי-אמון בממשלה שסגרה את "נגב טקסטיל" בשדרות. 
+
+
+ בעד – 33, נגד – 59, אין נמנעים. גם הצעת האי-אמון של סיעת רע"ם-תע"ל-מד"ע לא התקבלה. 
+
+ כישלון הממשלה בכל התחומים – החברתי, המדיני והכלכלי, של חד"ש. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעת חד"ש להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 34, 58 מתנגדים, אין נמנעים. גם הצעת חד"ש לא התקבלה. 
+
+כישלונה של הממשלה בתחום המדיני, הכלכלי והחברתי, של בל"ד – מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעת בל"ד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 32, 58 מתנגדים, נמנע אחד. גם הצעת בל"ד לא התקבלה. 
+
+ ההשלכות הקשות של תקציב המדינה לשנים 2013–2014 על הציבור בכלל והציבור החרדי בפרט הולכות ומתבררות למרות המשך ההסתה וההתנכלות של שר האוצר, של יהדות התורה – חבר הכנסת גפני, אתה גם בעד הצעת האי-אמון הזאת? 
+
+
+ אני בעד האי-אמון הזה. 
+
+
+ הבנתי, ספציפית. 
+
+ חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת האי-אמון של יהדות התורה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. 
+
+הצעת סיעת יהדות התורה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 35, נגד – 58, אין נמנעים. הצעת האי-אמון של יהדות התורה לא התקבלה, למרות הבקשה המפורשת של חבר הכנסת גפני. אנחנו סיימנו עם הצבעות האי-אמון. 
+
+
+ אדוני, הבטחת לי הודעה אישית – – –
+
+
+ – – – ואני קיבלתי בקשה – – –
+
+
+ זהבה, אין צעקות יותר?
+
+
+סיימנו עם הצבעות האי-אמון, הסעיף הזה הסתיים.
+
+
+
+
+לכן, לפי סעיף 34 מבקשת יושבת-ראש האופוזיציה, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, למסור הודעה אישית. בבקשה, גברתי.
+
+
+ ההודעה האישית שלי היא בתגובה על דברי שר האוצר יאיר לפיד, ששבר שיאים חדשים והאשים את האופוזיציה בסגירת מפעלים. יש גבול לבורות. הרי אין שום קשר בין הבג"ץ על ההליכים שהביאו להחלטה על ייצוא הגז לבין מפעל "רעפי קוניאל" והזרמת הגז אליו או לכל למפעל אחר. מדובר בשני דברים שונים לחלוטין, שלא קשורים זה לזה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה יכול עכשיו למשוך את צינור הגז הזה, הוא לא קשור לבג"ץ. שמישהו יסביר לך.
+
+
+ – – –
+
+
+ אני פשוט – לא נעים לי. באמת.
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה עולה על הדוכן, אתה לא יודע על מה אתה מדבר. אין לך שמץ של מושג, חוץ מהמילה BCM, שנשמעת לך מוכרת מתחום הגז. באמת. הרי כל עניין הצנרת הוא בכלל בהליכי תכנון, הוא לא קשור לבג"ץ.
+
+
+ טוב, חברת הכנסת יחימוביץ – –
+
+
+ שני דברים שונים לחלוטין.
+
+
+ – – אם לא תיצמדי לעובדות, חבר הכנסת יאיר לפיד, שר האוצר, יבקש גם הוא הודעה אישית, ואנחנו לא נצא מכאן. כן. 
+
+
+ – – –
+
+
+ עכשיו – לא, אבל יש גבול לבורות. באמת.
+
+עכשיו, 300 מיליארד שקלים, זה שווי ההטבה שנתת ל"נובל אנרג'י" ולתשובה. 300 מיליארד שקלים. אתה יודע כמה מפעלים היה אפשר להציל בזה? על מה אנחנו עותרים לבג"ץ? – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – שתעבירו את זה בחקיקה, כמו שששינסקי עבר בחקיקה. אבל אתם לא רוצים.
+
+
+ טוב.
+
+
+ אתם לא רוצים שזה יעבור בחקיקה, כדי שחס וחלילה לא יראו מה עשיתם פה, איך גנבתם בלילה 300 מיליארד שקלים לטובת "נובל אנרג'י" ותשובה.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ באמת.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ אין, נעתקו המילים מפי. שברת שיא חדש.
+
+
+ אוקיי.
+
+
+ שברת שיא חדש.
+
+
+ שמענו את ההודעה האישית של חברת הכנסת – – –
+
+
+ יש לי עוד כמה דברים להגיד לו. בהזדמנות אחרת.
+
+
+ לא, לא, לא. חברת הכנסת יחימוביץ, תודה. לכן מבקשים לכתוב, אפילו – אני לא הקפדתי עלייך – לכתוב את הטקסט של ההודעה האישית שאת מתכוונת למסור. אדוני שר האוצר – –
+
+
+ זה כאלה – – –
+
+
+– – אתה תבין שאני לא מאפשר לך הודעה אישית נוספת.
+
+
+ – – –
+
+
+ בסדר.
+
+
+זה כאלה שטויות, שאין מה לענות – – –
+
+
+ בסדר גמור.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/771).]
+
+
+ אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), התשע"ג–2013, לקריאה ראשונה. יציג את ההצעה שר הפנים, חבר הכנסת גדעון סער. אייכה? הנה, חבר הכנסת גדעון סער, שר הפנים. בבקשה, אדוני.
+
+
+ – – – שר אוצר שמאשים את האופוזיציה – – – בדיוק על זה הצעת חוק – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אז זה תקדים שאתן מתחילות לצעוק לפני שאני עולה על הדוכן.
+
+
+ – – –
+
+
+ אבל עוד לא אמרתי שום דבר.
+
+
+ זה סימן להערכה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אדוני השר, בבקשה.
+
+
+ לא, זה סגנון חדש. יש סגנון חדש – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ תכננתי נאום קצר, סולידי.
+
+
+ אדוני השר – – –
+
+
+ אני מברך את האופוזיציה עם פתיחת המושב.
+
+
+ – – – לך על זה, לך על זה.
+
+
+ מה, מה הבעיה?
+
+
+ על תפקודה המצוין.
+
+
+ – – –
+
+
+ אני מזהה מייד – – 
+
+
+ על זה שהיא מפריעה כל כך יפה.
+
+
+ – – שאחד משני המתמודדים על ראשות העבודה כבר לא באולם בשעה הזאת.
+
+
+ – – –
+
+
+ אני לא – בכלל לא תכננתי לעסוק באופוזיציה, דרך אגב.
+
+
+ אדוני, לא חייבים. אבל מה עם החוק הרע הזה שאתה הולך להביא לנו – – –
+
+
+ איזה מהם? יש שלושה.
+
+
+כל חוק שאתה מביא לנו פה – – –
+
+
+ לא נכון, לא הכול.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התיקון הזה, למיטב הבנתי, היה אמור להיות לא שנוי במחלוקת. עניינו הקלה בהקמת מתקנים שמשרתים תשתיות חשובות, כגון תקשורת, מים, אנרגיה מתחדשת ומתקני מדידה או ניטור. עוד מוצע להקל את הליך הקמתם של מתקני תשתית קרקעיים והמתקנים הנלווים אליהם.
+
+סעיף 145(ז) בחוק התכנון והבנייה קובע כי על מנת שיינתן היתר לבנייה, התוכנית שמכוחה מבוקש ההיתר תקבע הוראות מפורטות בעניינים שונים, כגון מיקום, חלוקה למגרשים, קווי בניין ומספר קומות. התיקון הזה מסייג את ההוראות של סעיף זה במקרים של הקמת מתקנים חשובים, כפי שפירטתי.
+
+התיקון הזה מופיע גם במסגרת הרפורמה שעברה בקריאה הראשונה ביום האחרון של כנס הקיץ, ואמורה להיות מוכנת לקריאה שנייה ושלישית במושב הזה בוועדת הפנים. אבל לאור החשיבות והדחיפות של העניין, אני מביא אותו כעת כדי להסדיר נושא נקודתי שיאפשר המשך עבודה על מתקני תשתיות.
+
+אני רוצה להבהיר שבעקבות פסיקה של בג"ץ יש צורך בחוק הזה כדי להניח קווי מים וכדי להקים טורבינות רוח, ולכן יש צורך מעשי בתיקון הזה. אני מבקש מהכנסת לאשר אותו בקריאה הראשונה. תודה.
+
+
+ תודה לשר הפנים, חבר הכנסת גדעון סער. חברי הכנסת, כידוע, בקריאה ראשונה יש לנו רשימת דוברים. הראשון הוא אראל מרגלית – איננו. נחמן שי, חבר הכנסת נחמן שי – בבקשה, אדוני. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני כבר בדיון קודם אמרתי כמה דברים בנושא הזה, ואני רוצה לחדד אותם היום. הרעיון של להקל בקטנות, בנושאים כאלה ואחרים כמו פרגולה, ולחזק את הוועדות המקומיות, הוא רעיון לא רע, אולי אפילו רעיון טוב. וטוב שאפשר יהיה לעזור להרבה בתי-אב שזקוקים לאיזו תוספת קטנה, שאין בה פגיעה בנוף, שהיא עומדת בכללים, שמסייעת להרחבת דירה. הרבה אנשים חיים במצוקה. אין לי התנגדות לכך. מה שמפריע לי בסופו של דבר בדברים האלה – קודם כול שיהיו קריטריונים ברורים ואמות מידה ברורות, כי אנחנו יודעים שוועדות מקומיות נמצאות בלחצים כבדים, ולפעמים יכולים להתגנב לשם שיקולים – –
+
+
+ חברי הבית היקרים, המושב ממשיך. בבקשה לא לנהל שיחות.
+
+
+ – – מוטעים, ואולי גם לחץ כזה או אחר, ועניין של טוהר מידות. אנחנו מדברים על יחסים בין אנשים; ברמה המקומית הם לפעמים בעייתיים, והמשטרה תוכל להעיד על כך, ועל כן צריך להגדיר את זה בדיוק: מה מותר ומה אסור, ואיך זה יתנהל בדיוק. ואני עוד לא רואה איך הדברים האלה יבואו לידי ביטוי ברפורמה ששר הפנים מציע היום.
+
+אבל אני רוצה מזה לקחת את הדברים מדרגה אחת גבוה יותר ולשאול: האם בסוף הממשלה הזאת רוצה לעסוק בקטנות או בגדולות? האם היא רוצה לעסוק רק בשיפורים קלים, או שהיא רוצה להתמודד עם האתגר האמיתי? והאתגר האמיתי, רבותי, במדינת ישראל הוא לא הפרגולה, הוא לא סגירת מרפסת; האתגר האמיתי במדינת ישראל הוא לחשוב על אותם זוגות צעירים שאין להם פתרון דיור, והם זקוקים ל-144 משכורות – 144 משכורות, שיא עולמי – כדי לרכוש לעצמם את הדירה הראשונה שלהם. 12 שנה הם צריכים לחסוך ולחסוך ולחסוך כדי להגיע לדירה ראשונה. וכשהם הולכים לבנק או שהולכים לקבל משכנתה, שמים עליהם את כל המגבלות שבעולם כי חס וחלילה הם עלולים עוד להגיע לדירה. נכון, מגינים על הבנק, אבל באותה מידה צריך להגן גם על הזוגות הצעירים ולתת להם את ההזדמנות הזאת, היחידה, להתחיל להתקדם לעבר דירה, ואז הם צריכים למשכן את חייהם לטובת הדירה.
+
+אנחנו לא רואים בממשלה הזאת היענות לצורך הציבורי המוצדק, החשוב כל כך, לדור שלם של אנשים צעירים שגדל בארץ הזאת, ומסתכל בתקווה גם על הממשלה הזאת, גם על הכנסת הזאת, ואומר: מה אתם עושים בשבילנו? והמבחן הראשון הוא מבחן הדיור. אז עדיין מתקשקשים במשרד האוצר אם להקים את המינהלת הזאת או מינהלת אחרת, החברה הזאת או חברה אחרת, ויש יישוב ואין יישוב, ויש חוות דעת משפטית ואין חוות דעת משפטית. זה בכלל לא מעניין אותי. מעניין אותי דבר אחד: שאנשים צעירים בארץ הזאת ירגישו שיש להם תקווה, ותקווה זה אומר שהם יוכלו להגיע לפחות, לפחות לדירה קטנה משלהם – –
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת שי.
+
+
+ – – בהשכרה, בדיור ציבורי, באיזו דרך אחרת. ואת זה הרפורמה הזאת לא מצילה ולזה היא לא עוזרת. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת מיקי רוזנטל, בבקשה, ואחריו – איתן כבל ותמר זנדברג.
+
+
+ תודה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חייב לומר שאני ראיתי רמות של שפל בבית הזה, בעיקר מהתבוננות בטלוויזיה, אבל מעולם לא ראיתי רמה כזאת של התבזות. נעמד פה שר אוצר על הדוכן ומטיף לאופוזיציה כאילו באשמתה מפעלים לא מחוברים לגז, בשעה שהוא לא מצוי בכלל בנושא שעליו הוא מדבר. זה שמשמיצים את האופוזיציה זה בסדר, אבל זה שמשמיצים את האופוזיציה בלי להבין דבר וחצי דבר בסוגיה שבה הוא מאשים, זה כבר שיא חדש במקומותינו. אז לידיעת שר האוצר, אפשר להעביר צינור גז, ואיש לא מעכב את העניין חוץ מהדאגה של תשובה לרווחים שלו, שזו דאגה לגיטימית, אבל היא לא שייכת בכלל לנושא. אין שום מניעה ממדינת ישראל לחבר לגז, להניח צינורות, לעשות כל דבר שהוא. וגם אני מאוד מעריך את יושבת-ראש האופוזיציה וראש המפלגה שלי, שלי יחימוביץ, אבל אפילו בכוחה אין לעצור צינורות גז, לא בגופה ולא בבג"צה. 
+
+ לכן, אני מציע לשר האוצר להתנצל עכשיו, לפני שזה יהפוך להיות עוד אחת מהפשלות שעליהן הוא מתנצל שבוע אחר כך בפייסבוק שלו. שיעשה את זה מהר ויחסוך לעצמו ביזיון ובושה. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חשבתי שמדברים על חוק התכנון והבנייה.
+
+
+ כן, אבל יש דברים שאסור לעבור עליהם בשתיקה.
+
+
+ בסדר גמור. חבר הכנסת ראובן ריבלין, אתה מוזמן. בבקשה. אחריו – תמר זנדברג ואחמד טיבי, שאני מבינה שהלך. 
+
+
+ גברתי היושבת בראש, כבוד השר, אני בעד החוק, ואם לא הייתי מקוזז הייתי גם מצביע בעדו. אבל אני מנצל שלא כהלכה את הזכות שלי להשתתף בדיון, לא כדי להתווכח עם שר האוצר אלא כדי להסביר לו דבר אחד פשוט: נושא הגז, שהוא כל כך חשוב לאותו מפעל נפלא ומופלא בקריית-גת – – –
+
+
+ בירוחם.
+
+
+ – – – בירוחם, שבה היה תפקיד ממלכתי חשוב ביותר, אולי ציוני, אולי ישראלי יותר מכול, של ראש העיר המתנדב של ירוחם, חבר הכנסת והאלוף במילואים עמרם מצנע. אני גם זועק: מדוע לא מחברים אותו לגז? צריך להבין, שר האוצר, שיכולים בהחלט בדיונים בין קואליציה לאופוזיציה פעמים אפילו להשתלח זה בזה, משום שהחיים הפרלמנטריים שלנו מכירים גם בעניין זה. יכולים להתווכח ולפעמים יכולים להשתלח. אבל הבג"ץ הזה הוגש לאחר שחוק מ-1952 או 1953 קבע אז שממשלה יכולה לקבל החלטות מסוג מסוים, ומאז אנחנו עברנו ניסיון אשר בו הדרכנו את עצמנו ואמרנו שיש פעמים ויש רגעים שטוב שהשקיפות בקבלת ההחלטות על-ידי הממשלה תהיה כזאת כאשר הממשלה מעבירה את הנושאים גם לדיון בכנסת ולאישורה. 
+
+כך הדברים בנושאים מדיניים. הרי אין חובה לממשלה להביא הסכם שלום בפני הכנסת. הממשלה, סמכותה להביא הסכם שלום בפנ�� הכנסת, ובכל זאת, ראש הממשלה מנחם בגין, זיכרונו לברכה, בא וקבע בהסכם קמפ-דייוויד הראשון שהדבר יובא לכנסת. החרה החזיק אחריו ראש הממשלה יצחק רבין, זיכרונו לברכה, שהשבוע אנחנו נציין שנה 18 לרציחתו. גם הוא הביא את ההסכם עם ירדן. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו הביא את הסכם "ואי פלנטיישן" לאישור הכנסת, וכך הלאה וכך הלאה.
+
+יש רגעים שגם אחד ממופלאי חברי הכנסת באופוזיציה – שהיה אז חבר כנסת והיום הוא שר פנים לעילא ולעילא, כפי שהיה שר חינוך לעילא ולעילא – חבר הכנסת הנמרץ מהאופוזיציה גדעון סער, היה בוודאי יכול לנמק מדוע צריך להביא נושא שצריך להיות שקוף בפני הציבור, שמא חלילה ההון מתערבב בשלטון וההחלטות הן החלטות שאסור לקבלן. אם הייתה הממשלה מגישה הצעת חוק לאשר את החלטת הממשלה, הכנסת הייתה מטפלת בזה. אני בטוח שחבר הכנסת ברוורמן היה מקיים את חובתו כלפי הכנסת ומקיים דיון מהיר, משום שבאמת המפעל בירוחם צריך גז, והיה מובן לכולם שיש צורך לסיים את הדיונים ולהכריע, אבל הדברים האלה היו באים לידי שקיפות. גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בא וחיווה את דעתו בפני הממשלה שבנושאים כאלה חשוב מאוד שהכנסת תיכנס לעניין זה.
+
+ אני הצטרפתי בגאווה רבה לבג"ץ, והייתי עושה זאת פעם נוספת, משום שחשבתי שתפקידה של הכנסת בדמוקרטיה הפרלמנטרית הוא לא לאפשר איזה דבר שיש בו אפילו חשש שמא הנסתר רב על הגלוי. לכן, אני חושב – ואני מאוד מעריך את שר האוצר, ואני מברך אותו גם – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת ריבלין, זמנך תם.
+
+
+ – – אבל יש לי רושם שאני מייצג את הדמוקרטיה הפרלמנטרית בעניין זה.
+
+
+ אדוני השר, זה לא עניין של – – –
+
+
+ סליחה. וחשוב מאוד שידעו, אופוזיציה וקואליציה, כל חברי הכנסת וכל הדמוקרטים בכנסת ישראל צריכים להבין: אנחנו על גלגל; יש כאלה מאתנו שנופלים מהגלגל, אבל אנחנו על גלגל, פעם למעלה ופעם למטה. אסור לנו לשנות את דעתנו לגבי הדמוקרטיה הישראלית כאשר אנחנו למעלה – מעבר לאותם דברים שחשבנו כשהיינו למטה. כי כל מי שלמעלה – אני מקווה שלא – יכול להיות למטה כהרף עין, וגם אלה שהיו למטה יכולים לעלות למעלה. ואני אומר להם כבר מעכשיו: גם נגדכם אני אגיש בג"ץ אם אני אחשוב שאתם מחללים את שם הדמוקרטיה ואת הצורך להקפיד על דמוקרטיה קלה כחמורה. איך אומרים היום במחוזותינו? לא בגללם אלא בגללנו. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת ריבלין, גם העמידה בזמנים היא חלק מכללי הבית. אבל אתה ג'וקר.
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת מסעוד גנאים.
+
+
+ חברות וחברים, שיהיה לכולנו מושב נעים. אני רציתי לעלות ולנמק את התנגדות הסיעה שלי לתיקון בחוק התכנון והבנייה, אבל אני עומדת כאן בלב דופק ועצבים גוברים, אני מודה, לנוכח הדברים – אני לא יודעת אם לכנות אותם יותר מביכים או יותר מקושקשים, סליחה על הביטוי הלא-פרלמנטרי, של שר האוצר לפיד. אני חושבת שלנוכח הדברים אולי תתכנס הקואליציה ותגיש הצעת אי-אמון באופוזיציה על המפעלים שהיא סוגרת, על המענקים ל"נגב טקסטיל" בסך 3 מיליון שקלים שהיא מונעת בתואנות שווא, על המסים שהיא מעלה, על דירות הדיור הציבורי שהיא נפטרת מהן ולא מחדשת את המלאי. באמת צריך מידה של חוצפה משולבת בזחיחות ובבורות כדי להשמיע את הדברים החסרי-כל-שחר האלה. תיארו לפני גם יושבת-ראש האופוזיציה וגם חברי כנסת אחרים את חוסר הקשר למציאות של העובדות שנאמרו כאן.
+
+ אני רוצה לשאול אתכם ביש עתיד וגם בבית היהודי, האחים, ואפילו בליכוד: מאיפה הבאתם אותו? מה זה? איך אפשר לעמוד כאן מעל הבמה ולהגיד דברים לא נכונים בטון כל כך זחוח, תוך ביטול כל מה שקיים כאן מסביב? ויושב-ראש הישיבה, בצדק מבחינתו, מנסה איכשהו להגן על זכות הדיבור של הדבר המקושקש הזה. הדבר היחיד שנשאר לנו הוא שהדברים מוקלטים והציבור בבית יכול לשפוט. 
+
+
+ – – –
+
+
+ נכון, אני בטוחה שגם אתם.
+
+
+אזרחי ישראל בחרו אותו ונתנו לו 19 מנדטים, חברת הכנסת זנדברג.
+
+
+– – –
+
+
+ הכבוד של הבית הזה הוא קודם כול האזרחים שבחרו.
+
+
+ לא את ולא אני נקבע – – – הציבור הכריע.
+
+
+ אני בטוחה שגם חברי הליכוד שותפים לבושה שאנחנו באופוזיציה חשים כרגע, ובאמת את צודקת, שהדבר הטוב הוא שכל הדבר הזה מוקלט ונשמר, והציבור ישפוט. ואיך אמר חבר הכנסת ריבלין? פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה. תודה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – אני מבינה שלא נמצא כאן; חבר הכנסת מסעוד גנאים – אותו הדבר; חברי הכנסת טלב אבו עראר ועיסאווי פריג' ומוחמד ברכה וחנא סוייד. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת איציק שמולי, וחבר הכנסת אייכלר, אם יגיע.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אדוני השר, אמרו פה בפתיחת הדיון שזה דבר ראוי להקל בענייני סגירת מרפסות או בענייני תיקונים קלים שאנשים רוצים לעשות בבתיהם. אני מאוד בעד זה. אני מאוד בעד להקל בסגירת מרפסות, אני מאוד בעד לאפשר לאנשים שלא להצטרך היתרים בעניינים שאין בהם שום צורך בהיתר. זו מגמה חיובית, ומבחינה זו אני חושב שאני מסכים לגישה של שר הפנים בסוגיה הזאת. 
+
+אבל, עמיתי חברי הכנסת, מה שתיקון 101 מציע לנו לעשות הוא לא זה. מה שתיקון 101 מציע לנו לעשות זה לפטור מתקנים שיש להם משמעות לא קטנה – מתקן שידור אלחוטי, מתקן מדידה וניטור, מתקן תשתית מסוגים אחרים – מתקן תשתית יכול להיות משהו עצום, עצום ממדים – ולאפשר הקמת מתקנים כאלה שלא במסגרת הכללים ולא במסגרת התנאים של היתרים. זו פתיחה של פתח שעלול להיות מסוכן, עלול להיות בעייתי, ולעתים אפילו להיות מנוצל לרעה. 
+
+ ולכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מאוד חושש מהתיקון הזה. אני חושב שיש בו הפרה של איזונים קיימים. ואני אומר את זה לא ממקום של קידוש כל החלטה תכנונית. ודאי שהחלטות תכנוניות צריכות להינתן בנושאים החשובים, אבל בדיוק כשאנחנו מדברים על מתקנים כמו מתקני תשתית, אני חושב שאלה הדברים החשובים, אלה הדברים הגדולים. פה צריך להקפיד. לא צריך להקפיד על סגירת מרפסת, לא צריך להקפיד על הדברים הקטנים, לא צריך להקפיד על חיי האזרח הקטן, שבאמת לא צריך להיות תקוע בביורוקרטיה. אבל בדברים הגדולים האלה צריך להקפיד.
+
+ ומכאן אני חייב להתייחס לדברים הבעייתיים שאמר, לצערי הרב, שר האוצר, והם בעייתיים פעמיים: ראשית, זו כמובן בעיה גדולה כשממשלה תולה את האשמה באופוזיציה, וזה בדרך כלל לא מאפיין שיטות משטר דמוקרטיות. בדרך כלל כשמאשימים, מוצאים את האשם באופוזיציה, זה מאפיין משטרים מסוגים אחרים, שאני מקווה שאנחנו כולנו היום מאוחדים בחוסר הרצון להידמות אליהם. שנית, מה שאמר שר האוצר בעייתי בזה שהוא באמת כרך בכפיפה אחת מאבק ציבורי מאוד מאוד חשוב, לגיטימי, שבמסגרתו גם הוגשה עתירה לבג"ץ נגד ייצוא הגז – מאבק חשוב, מאבק ראוי, שמטרתו היא בדיוק להגן על מפעלים כמו אותו מפעל ששר האוצר הזכיר. אנחנו כולנו בעד שמפעלים כאלה ��קבלו גז ויקבלו גז ישראלי – מפעלים קטנים ובינוניים וגם מפעלים ישראליים גדולים. הרי על זה נאבקנו. אנחנו נאבקנו על זה שלא ייצאו את הגז הישראלי כדי שיהיה יותר גז לטובת המשק הישראלי, כדי שהמשק הישראלי יוכל להשתמש בגז באופן יותר מהיר, כדי שיהיה יותר גז לשימוש שלנו פה בארץ. בין זה לבין שאלת הצינור שיספק את הגז לישראל, לא רק שאין קשר, אלא הקשר הוא קשר הפוך: אם הממשלה רוצה, היא יכולה כבר היום לחייב את חברות הגז להזרים יותר גז. היא יכולה להכפיל את הצנרת הקיימת אפילו על אותו התוואי. אין בעיה אמיתית באספקת יותר גז למשק הישראלי, אלא בפעולות של הממשלה עצמה.
+
+
+ חבר הכנסת חנין.
+
+
+ ולכן, עמיתי חברי הכנסת, הייתי מציע לשר האוצר שלא לחפש ויכוחים במקומות שבהם האמת והצדק לא נמצאים לצדו. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת איציק שמולי. חבר הכנסת ישראל אייכלר.
+
+
+ נמצא.
+
+
+ בבקשה. חבר הכנסת חנין, תודה. כל פעם שאני יושבת כאן – אתה תמיד מתחיל בדברי שבח כלשהם; אני מאוד מעריכה את זה. 
+
+
+ בבקשה. אני רוצה קודם כול לברך על העובדה שראש הממשלה ונשיא המדינה ויושבת-ראש האופוזיציה מצאו לנכון לומר כמה מילות הספד בשבח מרן הרב עובדיה יוסף, ואני רואה את זה בחיוב גדול מאוד. זה מבטא את ההערצה הגדולה של העולם היהודי כולו לתורתו, ללימודו, לאהבת התורה שלו ולחינוך שהוא העניק לרבבות ילדים בפרט וליהודים בכלל במשך 90 שנותיו, כשהוא כיתת את רגליו, גם בצעירותו, גם בעוניו, מבית-כנסת לבית-כנסת למסור שיעורי תורה. עצם העובדה שמאות אלפי אנשים באו והלכו ברגל מכביש 443, ממבשרת-ציון – כי הכול היה פקוק; ועובדה היא שהאיש הזה לא הייתה לו שום סמכות שלטונית על האנשים האלה. זה לא כמו למשל בצפון-קוריאה או במקומות אחרים, שאפשר לראות שכל האנשים שמתפרנסים אצל השליט באים ומעריצים אותו. פה לא, זה היה וולונטרי לחלוטין. מדובר באדם שחוץ מהתקופה שהוא היה הרב הראשי – וגם זה לא נוגע ישירות לכל האנשים שבאו – וההערצה בעולם כולו מראה שיש עדיין מקום למה שראש הממשלה הגדיר – ואני לא יודע איך נכנסה לו, נקרא לזה ההגדרה הכל-כך קולעת – כשהוא אמר שהרב עובדיה ייצג את דרך ישראל סבא בעיני רוב העם, בעיני העם, וזו האמת. 
+
+ אבל הייתי מצפה שאם יש הבנה שהרב עובדיה יוסף במישור הבסיסי ייצג את דרך ישראל סבא, אז הייתי מצפה, בפרט מראש הממשלה, שישמע לזעקתו ולבכיו של הרב עובדיה יוסף, שבכה לו אישית כשהוא ישב שבעה על בנו הרב יעקב יוסף, זכר צדיק לברכה. הוא אמר אז: אני בוכה על הבן שלי, אבל יותר מזה אני בוכה על עתיד התורה בארץ-ישראל. ויש אנשים – לדעתי נתניהו לא קלט את זה – אמרו לי אנשים שגרים בחוץ-לארץ: הרי יש עכשיו קיצוצים, וכחלק מהקיצוצים לקחו מתלמידי חו"ל. הם אמרו: המקלט הבטוח של העם היהודי זה מקל הנדודים, זה לא ארץ-ישראל. בארץ-ישראל – היו זמנים שגורשנו מכאן. אם אכן מדינת ישראל, המשטר החילוני במדינת ישראל, לא רוצה את הילדים שלנו – כך אומרים לנו האנשים שגרים בחוץ-לארץ – ורואה בתלמידים שאנחנו שולחים לפה, ומשלמים כסף, שכר לימוד, ומשקיעים פה, קונים להם דברים, הם באים כתיירים ואחר כך הם הופכים לעולים, והמדינה לא רוצה אותם, נשקיע את הכסף ונקים ישיבות בחוץ-לארץ, באירופה ובארצות-הברית, ולא נשלח את הילדים לארץ. 
+
+ ואמרתי לעצמי: ריבונו של עולם, אם הגענו למצב שמדינת ישראל, שאחת הזכויות הגדולות שלה היא שהפכה למרכז התורה בעולם, לא תהיה מרכז התורה בעולם, ואם יהיו גזירות נגד תלמידי ישיבות, אז גם יהודים שגרים בארץ ישלחו את הילדים לחוץ-לארץ, ללמוד בחוץ-לארץ. ואז, מה יהיה עם מדינת ישראל? על זה אולי בכה המרן הרב עובדיה יוסף. הוא לא היה צריך לבכות שהתורה לא תימשך; התורה תימשך. היא נמשכה בפולין, היא נמשכה ברוסיה, היא נמשכה בתימן, היא נמשכה בפרס, היא נמשכה בכל העולם; במרוקו. אבל זכינו שבדור הזה הקדוש-ברוך-הוא הביא אותנו לארץ-ישראל, ואנחנו מגדלים פה בית של תורה, עולם של תורה. אסור לפגוע בעץ הזה, כי אם אנחנו נכרות את העץ הזה הוא יצמח במקום אחר. 
+
+
+ חבר הכנסת אייכלר, אני שקועה בדבריך, אבל נגמר לנו הזמן.
+
+
+ כן, אז אני רוצה לסיים ברוח יותר חיובית. אני מקווה מאוד שראש הממשלה ונשיא המדינה ואזרחי המדינה, שראו כמה גדול כוחה של תורה ומהי גדולתה של תורה בעיני העם, יימנעו מלפגוע בתורה ובלומדיה, לא יגזרו גזירות נגד לומדי התורה ולא יגזרו גזירות נגד ילדי ישראל, אלא ימשיכו ויבינו שארץ-ישראל ומדינת ישראל כמרכז התורה בעולם זה נכס אסטרטגי לקיומה של מדינת ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חברת הכנסת חנין זועבי. חבר הכנסת באסל גטאס. חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס. חברת הכנסת זהבה גלאון. חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת אריאל אטיאס. חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת אברהם מיכאלי. חבר הכנסת דוד אזולאי – אנחנו מתקרבים לסוף. חבר הכנסת יצחק וקנין. חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת אמנון כהן וחבר הכנסת יצחק הרצוג. השר גדעון סער ישיב בשם הממשלה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לצערי אני לא יודע איך לומר את זה כדי שאני לא אותקף שאני תוקף את האופוזיציה. אני מכבד את האופוזיציה. 
+
+
+ אתה יכול לתקוף. 
+
+
+ לא, חלילה, אני לא רוצה לתקוף. 
+
+
+ הם לא רגילים, אבל פעם למעלה פעם למטה. 
+
+
+ ישבתי ושמעתי את כל הדוברים, ואפילו רשמתי נקודות מדברי הדוברים שהתייחסו נקודתית לחוק שאנחנו מציעים, ולצערי, זולת חבר הכנסת דב חנין אף אחד לא התייחס לחוק. 
+
+
+ ממתי זה רלוונטי?
+
+
+ חברת הכנסת גלאון, קודם כול, אני חושב שזה רלוונטי. זה לגיטימי גם לנצל את הבמה הזאת, ואנחנו יודעים שזו לא פעם ראשונה – – – 
+
+
+ שר האוצר לא ניצל את הבמה הזאת? 
+
+
+ בהחלט. לכן אני אומר – – – 
+
+
+ אדוני לא מנצל את הבמה הזאת?
+
+
+ גברתי, זה לגיטימי למתוח ביקורת על שר האוצר. זה לגיטימי. 
+
+
+ – – – אדוני שר הפנים. 
+
+
+ הוא כבר הרבה שנים שר, הוא שכח מה הוא היה עושה. 
+
+
+ לא נכון, דרך אגב. אני מאוד נהניתי גם כחבר כנסת. אני חושב שזו עבודה נהדרת ושליחות נהדרת, אם יודעים לקחת אותה נכון. 
+
+ אבל ציפיתי, קיוויתי שבכל זאת תהיה גם התייחסות לחוק. בעיקר כשבאים ואומרים: אנחנו מתנגדים לחוק – ומייד עוברים לנושא, ואפילו אי-אפשר. חבר הכנסת דב חנין לעניין זה היה חריג. 
+
+
+ למה? אני תמכתי. 
+
+
+ אמת. לא, אני אומר שהתייחס לחוק, כי ההתייחסות שלך, חבר הכנסת שי, לא בדיוק הייתה לחוק המוצע. 
+
+ עכשיו אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כול, נחיצות; כדי שחברי הכנסת ידעו. התיקון אומנם טכני, אבל הוא נדרש כדי להמשיך ולבצע פרויקטי תשתית למים, לאנרגיית רוח, מכוח תוכניות ארציות – ואחר כך אני אגיע בעניין זה לדברי חבר הכנסת חנין. בית-המשפט העליון הבהיר שהביצוע של הפרויקטים מכוח תוכניות מתאר ארציות מחייב תיקון חקיקה, ונתן ארכה להמשך ביצוע עד אמצע דצמבר 2013, זאת אומרת חוד��יים מהיום. אנחנו, שכללנו סעיף כזה ברפורמה, אנחנו רוצים להפך – לקיים בו דיון פרטני. הדיון ברפורמה יימשך בוודאי עוד זמן, ואני מקווה שנשלים אותה עד סוף מושב החורף – זה מושב ארוך, של חמישה חודשים – אבל בוודאי לא בלוח זמנים של חודשיים ימים, ולכן אנחנו מביאים אותו כתיקון נפרד. אני משוכנע שיושבת-ראש ועדת הפנים, חברת הכנסת מירי רגב, תכנס את הוועדה לדיון בהצעה החשובה הזאת כדי שנעמוד באמת באותו לוח זמנים שמתחייב מפסיקת בית-המשפט העליון. 
+
+ הנקודה השנייה שרציתי להבהיר מתייחסת לדברי חבר הכנסת דב חנין. ואני אומר: המתקנים האלה לא פטורים מהיתר. הם לא פטורים מהיתר. 
+
+
+ לא, הם פטורים – – – 
+
+
+ ההפך, הם מחויבים בהיתר. ולכן כשאתה משווה – באת והשווית, חבר הכנסת חנין, לפרגולות או לדברים שאנחנו מציעים במסגרת הרפורמה בתכנון ובנייה, כדי להקל על אזרחי ישראל, לפטור אותם מקבלת היתר. הדברים לא דומים בכלל. ההקלה לגביהם היא שניתן לתת להם היתר בהקלה מסוימת אם המועצה הארצית לתכנון ובנייה – והמועצה הארצית לתכנון ובנייה זאת האינסטנציה הכי גבוהה, המוסד התכנוני הכי גבוה במדינה – אם המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה תוכנית שמאפשרת את הקמתם. ולכן אני חושב שהחוק מאוזן, ואני גם אומר לכם – ואני אומר את זה לא רק אפרופו הצעת החוק הזאת, אני אומר את זה אפרופו הצעות חוק אחרות שבאות – החוק הזה הגיע מהדרג המקצועי, זו לא מהפכה שהשר תכנן – שנדרשות כדי שנוכל לבצע את הדברים שמדינה צריכה לבצע. 
+
+ השתרשה בחלקים בציבוריות הישראלית, ואני לא אומר באיזה חלקים של הציבוריות הישראלית, התפיסה שאומרת: העיקר זה ההליך, העיקר זה התהליך, העיקר זה האמצעים. שוכחים את המטרה, שוכחים בעצם את המהות של הדברים שאנחנו נדרשים לעשות כמדינה. הדברים האלה הם דברים חשובים, ולכן אני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה הראשונה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לשר. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101). נעבור להצבעה בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? בבקשה להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 101), התשע"ג–2013, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. 
+
+
+ 35 חברי כנסת בעד, 15 נגד, אפס נמנעים. הצעת החוק עברה, והיא תועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים. תודה רבה. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/796).]
+
+
+ אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הפנים גדעון סער. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א–2011, קובע את סמכותה של רשות מקומית לפעול ולהסדיר בתחומה עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו שר הפנים והשר לביטחון הפנים כאחד ובהסכמה של שר המשפטים, היום שרת המשפטים. קביעת סמכות זו במפורש נועדה לספק בסיס חוקי להסדרי שמירה שונים הנעשים בידי רשויות מקומיות שונות ולאפשר לרשויות המקומיות לפעול בתחום הזה. הסמכויות האלה, אני מציין, לא נועדו להחליף את סמכויות המשטרה אלא להתקיים לצדן במסגרת הדין. 
+
+עוד נקבע בחוק כי בחוק עזר בעניינים אלו לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על הסכום שקבע שר הפנים. זאת אומרת, אני קובע לעניין זה מגבלה, או סכום מרבי, יותר נכון. בנוסף, נקבעה בחוק הוראת מעבר המאפשר�� לרשויות מקומיות שהתקינו חוק עזר עוד לפני החוק להמשיך לגבות את האגרות שבחוק העזר אף אם גובה האגרה או ההיטל שנקבעו לפי חוק העזר עולה על הסכום המרבי שקבע שר הפנים. 
+
+ החוק נקבע כהוראת שעה שתוקפה עד יום 31 בדצמבר 2011, והוארך אחר כך על-ידי הכנסת הקודמת עד יום 31 בדצמבר 2013. זאת אומרת, תוקפה של הוראת השעה הקיימת יפקע בעוד חודשיים וחצי. 
+
+ ביום 13 בדצמבר 2011 פורסמו תקנות שקבעו את רשימת הנושאים שרשות מקומית מוסמכת להסדיר במסגרת סמכותה: עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי. נושאים אלה כוללים שמירה ואבטחה נייחת וניידת במרחב הציבורי ובמתקני הרשות המקומית, לרבות לצורך מניעת פעילות חבלנית עוינת, סיוע למשטרת ישראל בפעולותיה לשמירת שלום הציבור והסדר הציבורי, ולרבות באבטחת אירועים המוניים ומניעת פגיעה ברכוש הרשות המקומית. כמו כן, ב-8 בינואר 2013 פורסמו תקנות שבהן נקבע הסכום המרבי כאמור בהתאם להוראות החוק. 
+
+ מאחר שהסמכות של רשות מקומית לפעול ולהסדיר בתחומה את העניינים האלה תוקפה מסתיים, כפי שאמרתי, בסוף 2013, מוצע להאריך את תוקף הוראת השעה שבסעיף 1 לחוק, סעיף הסמכות, בארבע שנים, כדי להמשיך ולבחון את מידת הצורך בקביעת סמכותה של רשות מקומית לפעול ולהסדיר בתחומה ענייני שמירה וסדר ציבורי ואת אופן הפעלת הסמכות בידי הרשויות המקומיות. עוד מוצע להאריך את תוקפה של הוראת המעבר בשנתיים נוספות, שבמהלכן יוכלו הרשויות המקומיות להמשיך לגבות אגרות והיטלים בעד שירותי שמירה שנקבעו בחוקי עזר לפני תחילתו של החוק. הארכת התקופה נדרשת כדי לאפשר לרשויות המקומיות להשלים את הליכי חקיקתם או תיקונם של חוקי העזר, בהתאם לנושאים שנקבעו בתקנות שצוינו ובהתאם לסכום המרבי של היטל השמירה שנקבע בתקנות באותו עניין.
+
+אני רוצה להבהיר לסיום דברי: חיוני שנאשר את התיקון הזה. אם לא נאשר את התיקון הזה, הרבה מאוד רשויות מקומיות ייפגעו, אבל לא רק הרשויות ייפגעו אלא בסופו של דבר התושבים ייפגעו, כי הביטחון האישי והסדר הציבורי של התושבים באותן רשויות שנותנות את השירותים האלה, וגובות אגרות לשם כך, אם כי אגרות צנועות יחסית – כל זה ייפגע. לכן אני מבקש מהמליאה לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעביר אותה לוועדת הפנים של הכנסת להכנתה לקריאה השנייה והשלישית.
+
+
+ תודה רבה לשר הפנים, השר גדעון סער. נעבור לדוברים. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברות הכנסת, זה מאוד יפה להגיד: זה לא בא במקום עבודת המשטרה, זה בא נוסף על עבודת המשטרה. אבל העובדה היא שמה שמאפשר החוק הזה לרשויות המקומיות, שלא נאמר מעודד את הרשויות המקומיות לעשות, זה להפריט, באופן רצוף, סמכויות שלטוניות של שיטור, סמכויות שלטוניות של שמירה על הסדר. עוד מה שזה עושה, זה לא בא במקום המשטרה, זה בא בנוסף, כי המשטרה לא יכולה, אין לה כוח-אדם מבחינתה לדאוג לכל הדברים שצריך לדאוג להם. לכן, מה שקורה הוא שזה מתחלק שוב בין מי שיש לה כסף לבין מי שאין לה כסף. לרשויות עשירות יש כסף לדאוג לשיטור איפה שצריך; לרשויות עניות אין כסף לדאוג לשיטור נוסף איפה שצריך. שלא לדבר על זה שאנחנו כבר ירדנו לרמת השכונות. שכונות עשירות, שרוצות לדאוג לרווחתן, יש להם כסף לסדר לעצמן שיטור; שכונות פחות עשירות – אין להן כסף. 
+
+ יותר מזה, מה בכלל קורה? בדרך כלל דרי השכונות הפחות, איך לומר, מבוססות, פחות בנות-המזל, ��ם שילכו לשכונות היותר-מבוססות כדי להפריע את הסדר, אם אפשר לקרוא לזה ככה. זה מפני שמדינת ישראל הולכת ומסלקת את ידה מכל אלה שאין להם איפה לגור, שאין להם מספיק כסף בשביל לאכול, שאין להם מי שידאג לרווחה הכי בסיסית שלהן ולהן. אז הם גם מוצאים את עצמם נגררים לחיים שבהם הם נאלצים לבצע מיני סוגים של פשעים והפרות סדר, ואז הם יכולים לפגוש את השוטרים הפרטיים ששוכרות הרשויות המקומיות, השכונות הפרטיות, כל אלה שהמדינה מאפשרת להן להפריט את השיטור.
+
+אם לא יאושר המשך החוק הזה, יכול להיות שמדינת ישראל תצטרך לקחת חזרה לידיה את הסדר הציבורי כמו שהוא צריך להיראות, גם במובן של השיטור והסמכות השלטונית של לעשות סדר, אבל גם במובן של לדאוג שיהיו הרבה פחות כאלה שיש להם סיבות ללכת ולהפר את הסדר. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. תעלה חברת הכנסת זהבה גלאון.
+
+
+ אני מוותרת.
+
+
+ חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אני רוצה להתנגד בשם סיעת מרצ להוראת השעה הזאת. אנחנו מתנגדים באופן עקרוני לתהליך הולך וזוחל שיש לו כל מיני חזיתות. ביחד יוצא איזה תהליך משלים של הפרטת השמירה והביטחון אם לרשויות המקומיות ולפקחים – שלא זה תפקידם ולא לכך נועדו – ואם, גרוע מכך, לאנשים פרטיים, שבאים כמובן עם הכוונות הכי טובות: משמר אזרחי, סיירות הורים למיניהם, שבאמת עושים עבודה מצוינת ובאים בכוונה טובה. אבל בסופו של דבר יש כאן זחילה החוצה של סמכות שלטונית ועוד סמכות שלטונית מאוד מאוד רגישה, של הפעלת כוח, הפעלת אלימות, של שמירה על הביטחון וכו', אל עבר מקומות שקודם כול לא זה תפקידם להיות בהם. 
+
+ דבר שני, כפי שציינה לפני חברת הכנסת מיכאלי, בהכרח זה נעשה בצורה לא שוויונית, מפני שלא הרשויות המקומיות ולא קבוצות של אזרחים יכולים בעצמם לדאוג לשוויון בהקצאת המשאבים כפי שיכולה המדינה באופן מרכזי לדאוג להם. ככה נוצרים איים: איים של שמירה, של גביית היטלי ביטחון. אחר כך זה גולש למחסומים, לסיירות, לשמירה וכו', שמופעלים ללא כל ביקורת ובקרה בכל מיני יישובים, בכל מיני שכונות, בצורה ספורדית, בלי פיקוח ובלי יד מכוונת מצד המשטרה או משרד ממשלתי כפי שהיה אמור להיות. 
+
+ לכן סיעת מרצ תצביע נגד ההצעה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת תמר זנדברג. יעלה חבר הכנסת אראל מרגלית – אינו נוכח; חבר הכנסת מוזס; חבר הכנסת סוייד – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
+
+
+ תודה לך. 
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני מתנגד להצעת החוק הזאת. אני חושב שהיא מוטעית, אני חושב שהיא בעייתית ואני חושב שהיא מסוכנת.
+
+נתחיל במישור העיוני. כולנו למדנו אצל ובר שהגדרתה של המדינה היא שהמדינה היא האורגן שיש לו המונופולים בחברה המודרנית לשימוש בכוח, לשימוש באלימות. הצעת החוק הזאת בעצם מעבירה את היכולת להשתמש בכוח מן המדינה, מזרועותיה של המדינה באמצעות המשטרה, או זרועות אחרות של המדינה, לגורמים אחרים; במקרה הזה שלנו לשלטון המקומי. זה מהלך של התפרקות המדינה מהאחריות שלה, התפרקות המדינה מהתפקיד שלה, התפרקות המדינה מהמשימות שלשמן היא קיימת. זו הרמה העיונית של ההתנגדות לחוק הזה. 
+
+אבל לחוק הזה יש להתנגד גם מטעמים מעשיים, ונתחיל מהזווית של השלטון המקומי. יש פה מהלך נוסף של הטלת אחריות על השלטון המקומי לתחומים שהוא לא יכול ולא צריך להתמודד אתם. בכיוון הזה נעשתה אצלנו, עמיתי חברי הכנסת, אינפלציה. מטילים על הרשויות המקומיות תפקידים, מטילים עליהן אחריות, גם בנושאים שבהם המדינה היא שצריכה לתת את המענה, גם בנושאים שבהם המדינה היא שצריכה לתת את התשובה. 
+
+ זווית נוספת שמבחינתה צריך להתנגד לחוק היא כמובן הזווית של הצדק החברתי. כאשר אנחנו מגלגלים על העיריות, על השלטון המקומי, סמכויות אכיפה, אנחנו בעצם מייצרים מצב שבו במקומות מסוימים שהשלטון המקומי חזק, שהרשות המקומית עשירה, שיש לה תקציבים, יש לה כוח ויש לה יכולת, רמת הביטחון תהיה יותר גבוהה, רמת האבטחה תהיה יותר רצינית. ברשויות עניות יותר, מוחלשות, שאין להן תקציבים ואין להן יכולת, רמת האבטחה, רמת הביטחון, תהיה נמוכה יותר. אבל הצרכים, עמיתי חברי הכנסת, הם לעתים הפוכים. לעתים דווקא במקומות המוחלשים צריך יותר אבטחה, יותר שירותים של שמירה, יותר ביטחון ברחובות. ולכן, המהלך הזה של גלגול האחריות על הרשויות המקומיות בעייתי גם מזווית של אי-צדק חברתי.
+
+ זווית שלישית, מעשית, שגם בשלה צריך להתנגד להצעת החוק הזאת, היא הזווית של האזרח. ואני יכול להביא את הדוגמה מעירי, תל-אביב–יפו, שבה פקחים עירוניים באופן שיטתי מפרים זכויות של אזרחים, פוגעים בזכויות של אזרחים – הרבה יותר, אגב, משוטרים – וכשבאים בטענות, אומרים: מה אתה רוצה? זה בסך הכול פקח עירוני, הוא לא יודע, הוא לא מכיר, הוא לא קיבל הכשרה, הוא בסך הכול פקח, הטילו עליו את התפקיד הזה. ולכן אני חושב – –
+
+
+ חבר הכנסת חנין, תסיים בבקשה.
+
+
+– – שאת הצעת החוק הזאת לא צריך לאמץ.
+
+ הייתי מציע לממשלה לתת סמכויות לפקחים של רשויות מקומיות בתחומים אחרים, למשל שפקח של רשות מקומית יוכל לבצע אכיפה בנת"צים. למה לא? הרי המשטרה לא מתעסקת בזה. תנו את זה לפקחים עירוניים.
+
+
+חבר הכנסת חנין, זמנך תם. תסיים, בבקשה.
+
+
+ אני מסיים. ההבחנה בין מה שצריך להישאר בידי המדינה – ובטח שטיפול בפעילות חבלנית עוינת ומתן ביטחון ציבורי ברחובות, כל אלה הם תפקידים גרעיניים של המדינה, והמדינה לא יכולה להתפרק מהם; אסור לה להתפרק מהם. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. יעלה חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת ישראל אייכלר, בבקשה, אחרון הדוברים, ואחריו ישיב שר הפנים גדעון סער. בבקשה. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, הפעם אני אתייחס לחוק בכמה משפטים. אני מאוד בעד לאפשר שמירה וקיום ארגונים נוספים, מעבר למשטרה, שישמרו על הסדר הציבורי, כי המשטרה בכל זאת הוכיחה, אם מחוסר משאבים, אם מחוסר יכולת, אם מפני שיש יותר מדי שוטרים שאוהבים לשבת במשרדים יותר מאשר להיות ברחוב, שהיא לא מסוגלת להגן על האזרח 24 שעות ביממה, כל יום. ולכן מאוד חשוב שיהיו עוד ארגונים, בוודאי עם סמכות עירונית, של שיטור, ותחת חסות המשטרה. כמה שיוסיפו שמירה וסדר ציבורי – זה מאוד מאוד חשוב לכל אזרח, וככל שהחברה הופכת ליותר אלימה, יותר עצבנית ויותר ענייה, האזרחים חשים שהם לא יכולים לגמור את החודש, אז צריך יותר שמירה.
+
+ אבל יש שם סעיף שאני לא יכול להסכים לו – שלעיריות יש זכות לגבות דמי שמירה. זה כבר לא בסדר, ולו מהסיבה הפשוטה שהעירייה, כשהיא רוצה לבזבז כסף על מה שהיא רוצה מכספי הארנונה שלנו ומכספי הדוחות שהם ששים לתת לאזרחים שנתפסו בחנייתם, יש לה מספיק כסף, ולצרכים של שמירה, שזה הדבר הראשוני, לא יעלה על הדעת שיוסיפו לאזרח עוד מס מעבר למיסים הכבדים שהעיריות מטילות עליו; לשים עליו גם מס שמירה. זה דבר שאנחנו מתנגדים לו. עצם העובדה שצריך לעשות שמירה נוספת – זה דבר חשוב.
+
+ אם כבר דיברנו על העניין הזה, אני רוצה רק להזכיר בקצרה שיש הצעת חוק, נדמה לי של חברת הכנסת סטרוק, ששוטרים חייבים לשאת את השם שלהם, כדי שיוכלו להכיר אותם, ויש לי תחושה מן העיתונות שיש איזו גרירת רגליים מצד הממשלה. אני חושב שכשם שהמדינה צריכה להגן על האזרחים מפני אלימות אזרחית, המדינה צריכה להגן על האזרחים מפני אלימות שלטונית, ואין לך אלימות שלטונית יותר חזקה מאשר מכות או אלימות של שוטרים, ולכן השוטר חייב להיות חשוף לתביעה. כן, אם התביעה לא תהיה צודקת, ודאי שהוא יצא זכאי והמערכת המשפטית לא תעשה לו עוול, אבל אם לא יודעים מי האיש – אני יודע, וכבר אמרתי את זה פעמים רבות, הדבר החשוב ביותר לאדם זה הכבוד האישי שלו. אם אין לו שם ואין לו זהות, הוא מאבד את הכבוד האישי; אם הוא מאבד את הכבוד האישי – – –
+
+
+ חברי הכנסת. סליחה שנייה, חבר הכנסת אייכלר. חברי הכנסת המתגודדים יחדיו מהקואליציה ומהאופוזיציה – חברת הכנסת מירי רגב, חבר הכנסת עפר שלח. תודה.
+
+
+ אתה צריך להוסיף לי רק חצי דקה, לא יותר.
+
+
+ בבקשה.
+
+
+אני אומר שוב: הדבר העוצר את האדם מלעשות מעשים ופשעים זה הכבוד שלו והזהות שלו. אדם שהופך לחלק מעדר בלתי מזוהה, עלול להפוך לאדם מסוכן יותר מחיה. ולכן, כאשר שוטרים הולכים להפגנה הם צריכים להיות מזוהים גם בשביל הכבוד האישי שלהם, כאנשים שמייצגים את החוק, ולא כאנשים אלימים או כקבוצות פורעים או כמאפיות; הם באים עם השם שלהם. ואם באמת שוטר מתנהג שלא כפי שצריך, האזרח יוכל להתלונן עליו והוא יעמוד לדין. ולכן, מאוד חשוב לעמוד בחוק הזה על כך שכל שוטר שבא לכל הפגנה, או לכל אירוע, יהיה מזוהה בשמו, כדי שאפשר יהיה לברר גם את כתובתו ואת זהותו. אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על הדברים. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. ישיב לדוברים השר חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה.
+
+
+ אני מוותר.
+
+
+ מוותר. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה. אני מבקש מכל חברי חברי הכנסת לשבת. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשע"ג–2013. מי בעד? מי נגד? בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשע"ג–2013, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ בעד – 32, נגד – 13, אין נמנעים. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 2) התקבלה ותעבור לוועדת הפנים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/799).]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד–2013, לקריאה ראשונה, שגם קיבלה פטור מחובת הנחה. מי שיציג את הצעת החוק, השר גדעון סער, בבקשה. חברי חברי הכנסת, אני מעוניין לסגור את רשימת הדוברים. כל מי שמעוניין. בדקה-שתיים הקרובות אני אסגור את הרשימה. בבקשה.
+
+ 
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד–2013. 
+
+ הצעת החוק שאני מציע בשם הממשלה מאריכה את תוקף הוראת השעה של הווד"לים בעוד קצת פחות משנתיים מהיום. חוק הווד"לים נחקק, כזכור, בכנסת הקודמת כהוראת שעה לשנתיים, הוארך על-פי סמכות שניתנה בחוק על-ידי ראש הממשלה ועל-ידי בשמונה חודשים, עד לימים אלה, וכעת אנחנו חושבים שאסור בשום פנים ואופן – ואני אנמק מדוע – לוותר עליו ככלי חיוני בהתמודדות עם המשבר בתחום הדיור.
+
+ כזכור, החוק נחקק ב-2011 כחלק מתוכנית חירום של הממשלה להאצת הבנייה למגורים. הוא קבע הליכים מיוחדים על מנת לזרז את הליכי אישורן של תוכניות בנייה למגורים. היום, מקץ שנתיים, חשוב להביא בפני הכנסת את עיקרי הנתונים על פעילות הווד"לים, ועדות לדיור לאומי, שהוקמו מכוח החוק. 
+
+ בתקופה הזאת אושרו כ-25,000 יחידות דיור במסלול הווד"ל מתוך בסך הכול 135,000 יחידות דיור. אנחנו מדברים על קרוב ל-20% מיחידות הדיור שאושרו.
+
+ אני מציין שהתוכניות במסלול הווד"לים הן רק כ-2% מכלל התוכניות, בעוד מספר היחידות שאושרו במסלול הזה הוא כ-18% מכלל יחידות הדיור שאושרו, וזה מדגיש את העובדה שהווד"ל נותן מענה בטיפול בתוכניות גדולות למגורים של מאות ואלפי יחידות דיור. מסלול הווד"ל מטפל בתוכניות במהירות של עד פי-ארבעה בממוצע מתוכניות במסלול הביורוקרטי הרגיל והמייגע משהו, וזה מדגיש את היותו של המסלול הזה מסלול מקצר ביורוקרטיה וסרבול, וכל זאת בלי לפגוע באיכות התכנון. בשנים שטרם החלת מסלול הווד"ל עמד קצב אישור של יחידות דיור על כ-25,000 יחידות דיור בממוצע, וב-2012 אושרו כ-75,000 יחידות – מעל היעד הממשלתי, שהיה 60,000 יחידות דיור, אני מציין את זה רק – בוודאי זה לא אך ורק בגלל הווד"לים. אמרתי מה הדלתא שאפשר לזקוף לזכות פעולת הווד"לים.
+
+ לאור ההצלחה של המסלול של הווד"לים וחשיבות זירוז הליכי הבנייה בישראל, הגעתי למסקנה שצריך להאריך את תוקף החוק, ולא ניתן לוותר עליו אם באמת רוצים להתמודד עם משבר הדיור. עם משבר הדיור צריך להתמודד גם באמצעות אמצעים בלתי שגרתיים, ואם ננסה להתמודד רק באמצעים השגרתיים, אנחנו לא נראה שום שינוי. אנחנו חייבים לבצע גם דברים בלתי שגרתיים. 
+
+ אני רוצה לציין עוד מהלך אחד שגלום בחוק מעבר להארכת התוקף – הרחבת הסמכויות של הוועדה בשלושה נושאים מרכזיים: א. מתן סמכות לדון במקרקעין מעורבים – מקרקעין פרטיים ולפחות 40% קרקע מדינה, לעומת הסמכות הקיימת לדון במקרקעין שעיקרם מקרקעי ישראל, דהיינו 80% קרקע מדינה; ב. מתן אפשרות לאזרחים פרטיים להגיש תוכנית ככל שמדובר על קרקע מעורבת, לעומת הסמכות הקיימת לדון בתוכניות המוגשות על-ידי גופים ציבוריים בלבד; ג. מתן סמכות לדון בתוכניות פינוי ובינוי בתוכניות מעל 100 יחידות דיור בכל קרקע. המשמעות היא שיותר תוכניות יוכלו להיכנס למסלול הזה של הווד"לים. 
+
+ אני קורא לכנסת לאשר את התיקון. אנחנו עושים שורה של מהלכים. יש פער מובנה בין ההיצע לביקוש: יש חוסר בצד ההיצע, וצריך ליצור יותר מלאי תכנוני. אנחנו עושים את זה בדרכים שונות. אנחנו נעביר בעזרת השם את הרפורמה בתכנון ובנייה במושב הזה, אני מקווה, בקריאה שנייה ושלישית. בצד השני – חוק הווד"לים; בצד השלישי – אני יזמתי מהלך של תיקון תקנת שבס. כל הדברים האלה מכוונים לאותה מטרה, אם כי ברפורמה יש עוד ממדים: להגדיל את ההיצע התכנוני – ההיצע התכנוני יגדל, ובאופן משמעותי תהיה לכך השפעה על מחירי הדירות, וזאת המטרה שלנו, זאת המטרה של הממשלה, וזה גם מה שהציבור מצפה מאתנו. תודה רבה.
+
+
+תודה לשר גדעון סער. נעבור לרשימת הדוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת חנא סוייד – אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אכן בישראל יש משבר דיור, אכן צריך פתרונות, כמו שק��א להם השר, בלתי שגרתיים, כדי להתמודד עם משבר הדיור הזה. אבל הפתרונות האלה, עמיתי חברי הכנסת, נמצאים בכיוון ההפוך לחלוטין למה שמוצע לנו כאן בחוק הזה. מה שצריך לעשות כדי להתמודד עם משבר הדיור זה קודם כול שהמדינה תחזור לתמונה. אנחנו צריכים בנייה ציבורית, תקציבית, בהיקפים גדולים, בדגש של השכרה. זה מה שצריך לעשות. מה שמציעים לנו כאן זה מהלך מסוכן ובעייתי. התחילו אותו בכנסת הקודמת, והאמת היא שהמודל שייך לאריאל שרון עם הוול"לים. עד היום אנחנו אוכלים את התוצאות של הוול"לים – בנייה של שכונות לא מתוכננות. 
+
+
+ – – –
+
+
+ היו שכונות לא מתוכננות. אני מזמין אותך, אדוני שר הפנים, לראות במו-עיניך איך נראות השכונות האלה ואיך נראים האנשים שצריכים לגור בשכונות כאלה, שאין בהן פתרונות לשום דבר חוץ מהדירה: לא תשתיות, לא חינוך, לא שום דבר אחר. זה מסלול לא מאוזן, לא נכון ולא ראוי.
+
+ אבל בעיה נוספת שקיימת בחוק, ואני מצטער שהממשלה מביאה אותו כך, זה שפעם נוספת מביאים לנו את חוק הווד"לים בלי דיור בר-השגה. הרי בפעם שעברה אתם הבטחתם: יהיה דיור בר-השגה, בתוך הווד"לים, built-in, יהיו מנגנונים של דיור בר-השגה. והתוצאה – אין דיור בר-השגה במסגרת הווד"לים, למרות הבטחות הממשלה. עכשיו מציעים להאריך את החוק, והנה, הפלא ופלא, מה חסר פעם נוספת בחוק הווד"לים? כמובן, דיור בר-השגה. לא בוצע מעולם, וכפי שאנחנו מבינים גם לא יבוצע הפעם. 
+
+ מהלך מאוד מסוכן נוסף שנמצא בחוק זה ההחלה שלו על קרקעות פרטיות. לאפשר ליזמים פרטיים להשתמש במסלול וד"לים זה מהלך מסוכן. בקדנציה הקודמת, אדוני שר הפנים, הרגיעו אותנו, אמרו לנו: לא, וד"לים – זה לא יהיה ערוץ לשחיתות, מכיוון שאנחנו מאפשרים את זה רק במסלול של קרקעות ציבוריות. זה לא יאפשר שחיתות, זה לא יאפשר נדלניסטים, זה לא יאפשר קבלניסטים, זה לא יאפשר את כל הדברים שחוששים מהם. והנה, מה שהזהרנו, מה שהתרענו, הולך ומגיע. הערוץ הזה הולך ונפתח גם ליזמים פרטיים, לנדלניסטים, לקבלניסטים למיניהם וכדומה. 
+
+ האבסורד הגדול, בשורה התחתונה, אדוני שר הפנים, הוא שאותה גברת ישראלי שצריכה לסגור את המרפסת, היא נשארת במסלול שאתה קראת לו, ובצדק, המסלול הביורוקרטי הרגיל, המייגע, הקשה. מי מקבל את המסלול המהיר, המקוצר, הנוח, הידידותי, חסר הדרישות? מי שמציע תוכניות בהיקפים עצומים. בעלי הון יקבלו מסלול ירוק, וגברת ישראלי עם המרפסת תישאר תקועה מול הוועדות.
+
+
+ הרי לזה התנגדתם, גם לזה. 
+
+
+ לא, לא התנגדנו לזה, לא נכון. לא נכון, אדוני שר הפנים, לא נכון. אנחנו מעולם לא התנגדנו, ואדוני שר הפנים, אני השתתפתי בכל הדיונים על הרפורמה, תאמין לי. השתתפתי בכל הדיונים על הרפורמה, ובכל פעם שעלתה הקלה או אפשרות של הליכה לקראת האזרח בסגירת מרפסת או בתיקונים קטנים, אני הייתי בעד. אני בעד גם היום, גם במסגרת הרפורמה שאתה מקבל, אדוני השר. אני בעד הדברים האלה, אבל אני מתנגד לכך שבשם ההקלה על האזרח אנחנו נחסל את מערכות התכנון שלנו, נייצר מסלולים עוקפי-תכנון לטובת אינטרסים פרטיים, לטובת בעלי הון, לטובת נדלניסטים, נגד הציבור בישראל. וכפי שהניסיון של הווד"לים עד עכשיו מראה לנו, זה גם לא מייצר פתרונות דיור. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין. יעלה חבר הכנסת ישראל אייכלר. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, במישור העקרוני אני תמיד בעד כל דבר שיכול להוסיף דירות. בשעת מצוקה, בשעת לחץ, אין ברירה. בדרך כלל אני אוהב להסכים להיגיון הבהיר של חבר הכנסת דב חנין. הוא יודע מה הוא מדבר, ולא סתם הוא יודע – הוא גם חי את הנושא בוועדות הכנסת, ואם הוא טוען שיש הרבה ליקויים, אני נוטה לקבל את דעתו, אבל לא את מסקנתו. 
+
+ הוא הזכיר את אריק שרון. אומנם יש בעיות, והקרוונים שהוא הביא אז מסתובבים היום – אני יודע על אלפי אנשים שיושבים בקרוונים האלה בכיתות בשמש הקיץ הלוהטת ובחורף הקר, וזה דבר נורא. אבל בשעתו, כשהיו צריכים את זה, הוא עשה את זה והביא למאות אלפי עולים שהגיעו בגל גדול פתרון – זמני, לא טוב, פתרון. היום מצוקת הדיור יותר קשה מאשר בעיית העולים בשנות ה-90. יש רבבות זוגות צעירים שאין להם איפה לגור. משלמים על מחסנים, וגם סטודנטים משלמים על חדרים – ראיתי מחירים זוועתיים – 7,000 שקל, לא יאומן כי יסופר. יש מצוקה נוראה, וחובתה של המדינה לספק דיור לכל אזרח, קורת גג לכל אזרח. 
+
+ אני הזדעזעתי בוועדת הכלכלה לפני כשנה לשמוע את נציג האוצר – אז עוד לא היה שר האוצר לפיד. כבר אז פקידי האוצר דיברו ממרומי הווילות שלהם או הפנטהאוזים והדופלקסים שהם גרים בהם. הוא אמר: המדינה לא אחראית לספק לאנשים קורת גג. ולא מדובר שהמדינה תיתן נדבות, קורת גג. אף אחד לא מבקש מהמדינה נדבות. המדינה לא נותנת שום פרוטה לשום אדם. כל הכסף שהיא לוקחת, היא לוקחת מאנשים לטובת אנשים. היא לא עושה לעצמה שום דבר חוץ מלצבור בבנק ישראל 70 מיליארד דולר רזרבות, כשאפילו לארצות-הברית היום אין רזרבות כאלה. כולם נמצאים בגירעון. מדינת ישראל, נדמה לי, יש לה חובות – חברת הכנסת יחימוביץ יודעת יותר טוב לומר – 40 מיליארד דולר, נדמה לי, חובות, ו-70 מיליארד דולר רזרבות. זה נכון? זה דבר שלא קיים היום כמעט בשום מדינה בעולם. 
+
+ אילו האזרחים היו חיים באמת ברווחה, ניחא, אבל כשהאזרחים חיים במצוקת דיור – ואני תמיד מזכיר: כשהיינו צעירים המדינה נתנה משכנתאות על חשבון משרד השיכון, בלי ריבית, בלי הצמדה, של 50% מערך הדירה, כולל בירושלים, וזו לא הייתה טובה גדולה. זה היה מובן מאליו. התרבות הזאת השתנתה, והפקיד באוצר יכול לומר – לא עכשיו; סגן שר האוצר, זה היה לפני שנה, בממשלה הקודמת: המדינה לא אחראית לתת קורת גג. זו הפקרות שלטונית. 
+
+ לכן אני משבח את שר הפנים, שבא היום לנסות למצוא דרך להאיץ את הבנייה, להאיץ – איך דפק אז אריק שרון על הטנדר ואמר: לעבוד, לעבוד, לעבוד. תבנו, תבנו, תבנו. הדרך צריכה להיות טובה, אבל גם אם היא קשה, גם אם היא לא כל כך מושלמת, עדיף מאשר שלא יהיו דירות בכלל. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אייכלר. יעלה חבר הכנסת איציק שמולי – אינו נוכח. חברת הכנסת תמר זנדברג, בבקשה. שלוש דקות.
+
+
+ תודה. החוק הזה, האמת שהולדתו בכנסת הקודמת, במהלכה, מסיבות – אני לא יודעת מה הייתה המוטיבציה הראשונית; ככל הנראה המוטיבציה שנותרה לאורך כל הדרך היא לקצר הליכי תכנון עבור יזמים. אבל אז קרה דבר מפתיע ומדהים, והוא שפרצה המחאה החברתית, ואז הממשלה שלפה את החוק הזה כתשובה: הנה, יש לנו משהו. אמרתם משהו על דיור? שכר דירה, קשה – הנה, בבקשה, יש לנו חוק וד"לים. אבל הציבור לא היה טיפש ולא קנה את הדבר הזה, והתנגד לחוק הווד"לים במתכונתו ההיא, ואז המדינה שלפה עוד שפן: טוב, אז ניתן דיור בר-השגה. ואז חוק הווד"לים עבר כאן בכנסת – זה היה לפני שאנחנו נבחרנו. רובכם, שהייתם חברי וחברות כנסת, העברתם אותו עם דיור בר-השגה, וכל זה היה לפני שנתיים, ב��יץ 2011.
+
+ עברו שנתיים מאז, ואנחנו בוועדת הפנים קיימנו דיון סטטוס על הצלחות החוק הזה. שנתיים זה מספיק זמן לבחון. מה התברר? האם מחירי הדיור ירדו בשנתיים האלה? לא, להפך, רק עלו. האם נכנס דיור בר-השגה לחוק? לא נכנס. 
+
+ ועכשיו, בהארכה הנוכחית של הוראת השעה הזאת, חוק הווד"לים הפך להיות כמו מיני חוק ההסדרים. הוא נוצר בגלל צורך מאוד דחוף, ושכנעו את הכנסת שיש מצוקה – כמו המשבר הכלכלי בשנות ה-80. עכשיו, שכנעו את הכנסת שיש משבר דיור וחייבים לעשות משהו מאוד דחוף. זה צורך נורא דוחק, כמו מצוקת הדיור של העולים בשנות ה-90. אבל לאט-לאט אנחנו רואים שזה הולך ומתרחב. עכשיו זה כבר תוכניות פינוי-בינוי, עכשיו זה כבר קרקעות פרטיות. בקיצור, במילים אחרות, עוד ועוד תוכניות בנייה, שהן בסך הכול מיזמי בנייה, בדרך כלל של דירות יוקרה של יזמים וקבלנים פרטיים, מקבלות מסלול עוקף. עכשיו כבר לא צריך לדאוג לצורכי הציבור. יש המון הקלות בתשתיות, בשטחי הציבור, בתסקירים הסביבתיים, בהיבטים של נספחי תחבורה. לא צריך. מהר מהר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ תלוי איזה. יש עסקאות קומבינציה שתחת השם פינוי-בינוי מוסיפות אחוזי בנייה כפולים ומשולשים עד שמתקבלים מגדלים, שגם אם יש בהם דירות קצת יותר קטנות, הם בטח לא בנות-השגה. ורק למען הסר ספק, אני בעד בנייה לגובה, אני בעד ציפוף מרכזי הערים, רק שאתם הולכים וזוללים עוד ועוד שטחים פתוחים חדשים כדי לבנות עם תוכניות לבנייה שהיא לא צפופה והיא לא עירונית והיא לא לגובה. הדבר היחיד שהן עושות – הן זוללות שטח פתוח. הן לא מוטות תחבורה ציבורית, והן משיאות רווח עצום ליזם. 
+
+ זה לא פתרון דיור, ועל אחת כמה וכמה כשזה נעשה במסלול עוקף המערכת התכנונית, שלא דואג לצרכים הסביבתיים, החברתיים והתכנוניים. לכן אני מתנגדת לתיקון. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת תמר זנדברג. תעלה חברת הכנסת מרב מיכאלי. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה. השר הזכיר את הולדתה של תוכנית החירום הזאת. אולי כדאי לציין שכשנולד חוק הווד"לים, בדחיפות הגדולה שבה היה צריך להוסיף דיור, היו כבר מאושרות על-ידי גורמי התכנון הרגילים בישראל 160,000 דירות באותה עת, כך שהפקק לא היה בתכנון אלא היה במימוש, ביישום, בבנייה של אותן 160,000 דירות. ואגב, גם בתוכן לא היו דירות בנות-השגה. גם בתוכן לא היו יחידות דיור שהציבור הממוצעת במדינת ישראל, שלא לדבר על ומטה, יכולה לרכוש.
+
+ ההיצע התכנוני, לפי דעתו של שר הפנים, הולך לגדול, כפי שציינה פה חברת הכנסת זנדברג, על חשבון השטחים הפתוחים, על חשבון תכנון ראוי של גנים – ובכל זאת, שטחים פתוחים זה לא מותרות, אלא זה כדי שיהיה לנו חמצן לנשום במדינת ישראל, שאותה הלבשנו שלמת בטון ומלט בלי הכרה.
+
+
+ אל תהיי נגד כל הססמאות של מפא"י.
+ 
+
+ אני חושבת שבזמנו היה צריך, ועכשיו צריך להיזהר עם ה"שלמת בטון ומלט". התכנון המהיר-מהיר הזה בא על חשבון ביוב, בא על חשבון כבישי גישה לשכונות האלה ולבניינים האלה, וודאי בא על חשבון חניה מספקת, על חשבון תכנון תחבורה ציבורית כדי שאפשר יהיה להיכנס ולצאת מהשכונות האלה. ובעיקר, יש להגיד עוד דבר, וההשוואה לחוק ההסדרים, כפי שהשוותה חברת הכנסת זנדברג חברתי, היא השוואה מצוינת ונכונה. הממשלה מתייחסת לשירות הציבורי במדינת ישראל כאל אויב. היא רואה בו שורש כל רע, כל עיכוב, כל נזק. לכן היא עוקפת אותו. שנים על גבי שנים של כבישים עוקפים וחוקים עוקפים הרגילו את ממשלות ��ימין לעקוף כל תקלה. במקום להוסיף – הרי אם יש בעיות במוסדות התכנון הקיימים, יש לתקנם. בעיקר צריך להוסיף כוח-אדם, אגב, למוסדות התכנון הקיימים, מה שהיה מאפשר להם להאיץ את העבודה בצורה בלתי רגילה. במקום לעשות את זה עוקפים. המדינה עוקפת את עצמה, וכך אנחנו שוב מגיעות למצב שיד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. גיבוב על גבי גיבוב, נזק על גבי נזק, נזקים שייקח דורות לתקן.
+
+ אני מבינה שבמפלגות מסוימות בקואליציה חושבים שכל העניין של אופוזיציה ושל דמוקרטיה זה רק הפרעה לרצון לעשות, פשוט כבר לעשות: אל תפריעו לנו לעשות. אבל נדמה לי שחלקים אחרים בקואליציה כן מבינים את החשיבות של הליכים דמוקרטיים ראויים. גם הליכי תכנון צריכים להיות כאלה. הממשלה תפקידה לתקן ולשפר את הליכי התכנון הקיימים, לא לעקוף אותם בהליכים מזיקים. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. יעלה אחרון הדוברים, חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, קצרניות נכבדות, אדוני השר, אני רוצה לומר לך כך: החלוקה הזאת, כפי שבסיום נאומה אמרה חברת הכנסת מרב מיכאלי, שיש איזה חלוקה של אלה שמתנגדים לבינוי ולהתפתחות של מדינת ישראל ויש מי שעוסק בכך יום ולילה, והם בדרך כלל מהקואליציה – – – 
+
+
+ לא בדיוק החלוקה – – –
+
+
+ אני, אדוני השר, רוצה להזכיר לך – רוצה להזכיר לך שבינתיים יש רק רפורמות, ומחירי הדירות עולים. אני רוצה להזכיר לך שבשנים האחרונות יש יותר רפורמות מדירות. אף אחד לא מפריע לך, אדוני השר. אני יודע, אני מכיר את התחושה הזאת שכשאתה מתמנה לשר אתה אומר: אצלי זה לא יקרה. הדברים אתי ייראו אחרת. אני אדע לטפל בדברים. 
+
+ הייתה רפורמת הקרקעות, זוכרים? רפורמת המרפסות ועוד רפורמות ורפורמות ורפורמות. למה לא בונים? למה, אדוני השר, לא בונים? אתה רוצה לומר לי שאין בנייה בגלל אזרחי מדינת ישראל שכל הזמן מגיעים לוועדות ותוקעים את הפרויקטים? אז אני מציע לכבודו שיבוא לוועדות, ועדות התכנון והבנייה שאתה היום מופקד עליהן, מהוועדה המקומית ועד הוועדה הארצית לתכנון ובנייה, ונראה מי באמת תוקע את הבנייה במדינת ישראל. 
+
+מה אתה חושב, שאם אנחנו נעשה עוד איזו תקנה בתים ייבנו? מישהו מפריע לכם לבנות? מישהו מפריע לכם לשחרר קרקעות? מישהו מאתנו נמצא כל היום בוועדות התכנון והבנייה כדי למנוע בנייה בישראל? נו, באמת. ומה יקרה? תשנה עכשיו איזה סעיף אז יתחילו לצוץ בניינים? אתה רציני מכדי שאני אתייחס אליך בצורה שכזאת. אני באמת מעריך אותך, וזה לא מילים מן הפה ולחוץ. 
+
+אנחנו מכירים את הבנייה בתקופת הוול"לים. ראש-העין – חלקה נבנה בתקופת הוול"לים. בנו מהר מהר מהר מהר מהר מהר ופתאום אומרים: ואללה, מי האידיוט שתכנן את זה? איך זה? כניסה אחת, יציאה אחת. מי זה? יושבת כאן יושבת-ראש ועדת הפנים, ידידתי מהשכונה. את מכירה את נווה-אפק. כניסה אחת, יציאה אחת, חניות. אחר כך אומרים: ואללה, למה זה כך? מי עשה את זה? מי תכנן את זה? מישהו מנע? ואלה כבר תוכניות שאמרנו, שייבנו. אף אחד לא הפריע. 
+
+ בסוף, סוף מעשה במחשבה תחילה. חברות וחברים יקרים, בסופו של עניין, כשדיברנו כאן על תפקיד של נציב הדורות הבאים, זה היה כדי שלא כל שר שיגיע לכאן יחשוב רק על הקדנציה שלו, ויגיד: ממילא מי זוכר? אני אדאג רק שיזכרו את הדברים הטובים. את הדברים הרעים שאני מוביל ממילא הציבור ישכח. 
+
+
+ חבר הכנסת כבל, נא לסיים. 
+
+
+ אני מסיים. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, באמת אני מציע לך שתבין. הרי זה יעבור; הרי כולנו יודעים שזה יעבור. זה לא העניין, אלא באמת בסופו של עניין הנושא המרכזי היום זה נושא הבנייה בישראל. מאז המחאה קרה תהליך מדהים: המחירים רק עלו. 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת.
+
+
+ אני אומר לך, היכנס בעובי הקורה. לא הווד"לים יפתרו את העניין. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. ישיב לדוברים השר גדעון סער, שר הפנים. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחוק הקודם אני ויתרתי על זכות התשובה מפאת טורח הציבור. אני פשוט לא יכול לעשות את זה לנוכח גודש דברי ההבל ששמענו כאן במהלך הדיון הנוכחי. 
+
+הדברים אולי תומצתו בצורה הטובה ביותר על-ידי חבר הכנסת חנין, שדיבר על הבנייה הגדולה בזמן העלייה ממדינות ברית-המועצות לשעבר. הרי ישראל עשתה דבר מופלא. מתוך ביצוע של מהלכים ענקיים – אי-אפשר לבצע מהלך כזה בלי שום טעות – בסופו של דבר מיליון עולים חדשים הייתה להם קורת גג. 
+
+
+ על-ידי בנייה ציבורית, לא על-ידי הווד"לים. 
+
+
+ הרי אם זה היה תלוי בכם הקומוניסטים ובסוציאליסטים, הם היו נשארים בלי קורת גג. 
+
+
+ על-ידי בנייה, על-ידי בנייה ציבורית, בדיוק מה שאתם לא עושים. 
+
+
+ ואחרי זה הייתם מסיתים אותם, ואחרי זה הייתם מסיתים אותם גם נגד הממשלה הנבחרת. 
+
+
+ בדיוק מה שאתם לא עושים. בדיוק מה שאתם לא עושים. 
+
+
+אם לא היו אז אריק שרון שר הבינוי ויצחק שמיר, זיכרונו לברכה, ראש ממשלה, הם היו ברחובות, על-פי השיטה שלכם. 
+
+
+ הם עשו בנייה – – – הם עשו בנייה – – –
+
+
+ וזה היה טוב לכם, כי אתם רוצים להסית אותם. אתם לא רוצים לפתור את הבעיות. 
+
+
+ אנחנו רוצים לפתור את הבעיות, ואתם לא פותרים אותן. 
+
+
+ אני שומע את השנאה בקול – –
+
+
+ אתה לא נורמלי. 
+
+
+– – את השנאה שגלומה בביטוי "יזמים פרטיים" או "רווח ליזמים". 
+
+
+ אם זה על חשבון הדיור אז זה בעייתי. לא צריך להשתמש במילה "שנאה".
+
+
+ אתם כופרים הרי בכל חוקי הכלכלה, וגם בזה שללא יוזמה פרטית – – –
+
+
+ בינתיים חוקי הכלכלה קורסים – – –
+
+
+ בינתיים אתם לא מבינים שום דבר, ולא סתם נמצאים בספסלים האלה קדנציה אחרי קדנציה. 
+
+
+ איזה חוקים?
+
+
+ אתם מדברים על לא מייצר פתרונות – –
+
+
+ לא לעולם חוסן. 
+
+
+ להשתמש במילה "שנאה" – – –
+
+
+ – – על מסלול שנתן 25,000 יחידות דיור בשנתיים. הלב שלכם כל כך גס ב-25,000 יחידות דיור? זה שום דבר בעיניכם?
+
+
+ וכמה יחידות דיור אושרו?
+
+
+ – – –
+
+
+ חברי, חברי הכנסת חנין וזנדברג, תנו לו לדבר בבקשה. 
+
+
+ אני רוצה לומר לחבר הכנסת חנין וגם לחברת הכנסת מיכאלי: המסלול הזה הוא לא מסלול עוקף-תכנון. הוא מסלול תכנוני מלא, רק בפורום יותר מצומצם של הוועדות. תוכניות של בעלים פרטיים – כי שמעתי את הזעזוע הזה, כן? מיזמים פרטיים, שאופייני רק במשטרים קומוניסטיים וסוציאליסטיים – יגיעו לדיון במועצה הארצית, ורק הכללת בעלים פרטיים מאפשרת לפרויקטים של פינוי-בינוי להיכנס למסלול וד"ל. אתם נגד פינוי-בינוי? איך אתם רוצים ליישב בין הדמגוגיה שלכם לבין מה שכביכול אתם בעדו?
+
+
+ למה דמגוגיה? איזו דמגוגיה, אדוני השר? 
+
+
+ דיור בהישג יד - - - 
+
+
+ יש ויכוח. יש ויכוח. 
+
+
+ - - - דיור בהישג יד בימים האלה במשרד הבינוי והשיכון בהובלת השר. אני אענה על כל דבר ודבר. כל שקר וכל דבר הזוי שנאמר פה אני אתייחס אליו, אדוני יושב-ראש הקואליציה. 
+
+דיור בהישג יד – תובא יוזמת חקיקה על-ידי שר הבינוי בקרוב לכנסת. אין לזה קשר לחו�� הווד"לים. לדיור בהישג יד יש השלכות נלוות על חוק התכנון והבנייה. בעיקרו זה דבר שהוא בתחום משרד הבינוי, ולא קשור לנושא התכנון. 
+
+
+ אבל אתם הבטחתם. 
+
+
+ יהיו תיקונים עוקפים. 
+
+
+ – – – הממשלה – – – בחוק הווד"לים. 
+
+
+ אתם רוצים לקשור ראש לזנב.
+
+
+ אתם קשרתם את זה. 
+
+
+ אתם רוצים לקשור ראש לזנב. יבוא חוק לדיור בר-השגה, אני ממש מחכה לזה כדי לראות אם גם לזה תתנגדו. 
+
+
+ תלוי איזה חוק תביאו. 
+
+
+ אני ממש מחכה לזה. 
+
+
+ אני רוצה לראות את החוק שלא תתנגדו לו כדי לפתור את משבר הדיור. 
+
+
+ אדוני השר, אנחנו מחכים רק שייבנו בתים. 
+
+
+ עכשיו אני מסביר לך, חבר הכנסת כבל, ואני מכיר בניסיונך ומעריך אותך, למה המחירים עלו. ביסודו של דבר יש בעיית היצע. ולכן אי-אפשר לבוא ולהגיד: תראו, עבר כך וכך זמן. צריך להדביק פערים גדולים. ישראל היא מדינה שבעקומת הגידול הדמוגרפי שלה לא דומה לאף אחת ממדינות ה-OECD. תסתכלו מה קורה במערכת החינוך. אני מכיר את זה היטב, אני יודע כמה ילדים נוספים. זה לא דומה לשום מדינת OECD. 
+
+
+ אבל יש לזה – – – 
+
+
+ מצד אחד יש לזה משמעות על הביקוש במדינה, ומצד שני היא מקיימת את התהליכים הכי מסורבלים והכי ביורוקרטיים בעולם המערבי. הדבר הזה יצר בעיה שאנחנו צריכים להתמודד אתה. 
+
+
+ מה קורה עם 160,000 יחידות דיור שאושרו?
+
+
+ וכמה שאתם מנסים להתעלם מחוקי הכלכלה, חבר הכנסת חנין, כמה שאתם מנסים להתעלם מחוקי הכלכלה, אין דרך, אין דרך – – – 
+
+
+ 160,000 יחידות דיור, איפה הן? 160,000 יחידות דיור, למה לא בונים אותן? למה?
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אתה מוכן להגן עלי?
+
+
+אנחנו רוצים – – –
+
+
+ אתה מוכן להגן עלי?
+
+
+ חבר הכנסת חנין, זכות הדיבור הייתה עבורך.
+
+
+ אני שמעתי דברים לא רציניים והייתי בשקט במשך כל נאומי הדוברים.
+
+אתם מתעלמים מחוקי הכלכלה הפשוטים, והחוק הראשון זה החוק של היצע וביקוש. כל עוד לא נטפל בהם, ואם אתם תעמדו – אם על-פי גישתכם כל הזמן ידכאו את היכולת לתת פתרונות בתחום ההיצע – – –
+
+
+ זה גם – – –
+
+
+ עכשיו אני מסביר.
+
+
+ המשבר בדיור זה גם בגללנו.
+
+
+אני מסביר, חבר הכנסת רוזנטל. אני מסביר. אני מסביר.
+
+
+ רק תגיד שזה בגללנו.
+
+
+ – – – הכול בגללך.
+
+
+ אני מסביר. נכון שזה לא רק התכנון, וזה נאמר פה על-ידי חלק מהדוברים. יש שיווק, ויש הוצאת היתר על-ידי הרשויות המקומיות. זה נכון. אבל עדיין אנחנו מכירים את הבעיה בתחום התכנון. אנחנו יודעים. לכן גם הבאנו רפורמה של שמונה וחצי שנים פרויקט בוועדה מחוזית. פרויקט מהיום שהוא יוצא עד היום שהוא ממומש – 15 שנה. זה נורמלי? אי-אפשר. אז אנחנו חייבים גם – – –
+
+
+אדוני – – –
+
+
+איך ניישב בין הרצון לפתור את משבר הדיור לבין דבקות בהליכים הכי מסורבלים שיש?
+
+
+ אבל, אדוני השר, לך תבדוק. תביא לנו תרשים זרימה. קח פרויקט. תבין מי תוקע אותו – –
+
+
+ תאמין לי – – –
+
+
+ – – האם זה אנחנו או המשרדים עצמם.
+
+
+ תאמין לי, חבר הכנסת כבל, שאני – –
+
+
+ עובדה שהיו 160,000 יחידות מאושרות.
+
+
+ – – קטגור של מה שקורה. אתה לא צריך להיות קטגור של מה שקורה בוועדות המחוזיות. אבל אני מבין שגם יש בעיה בשיטה. למה הבאנו רפורמה? כי אמרנו שלא יכול להיות שכל המדינה תקועה בשבע ועדות. לכן אנחנו חייבים לבנות מבנה נורמלי של פירמידה, כי ברור שזה לא יתקדם אם נמשיך באותה הדרך. אבל ללא קשר אנחנו רואים פה מסלול. זה מסלול תכנוני. זה לא מסלול – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אני מסיים. וצריך עוד היצע, וצריך יו��ר מהר.
+
+אני רוצה לומר לחברת הכנסת מיכאלי על כל הדברים, וגם לחברי הכנסת אחרים שדיברו על נושאים שונים, ואני קורא לכם מתוך החוק, כי אני מניח שלא קראתם אותו, אחרת לא הייתם אומרים את הדברים: תוכנית לאומית לדיור תכלול הוראות להסדרת מבני ציבור, שטחים פתוחים, חניה, תשתיות ושימושים נוספים לטובת התוכנית וסביבתה.
+
+
+מה שנקרא – – –
+
+
+ המציאות אפעס – – –
+
+
+ חברת הכנסת מיכאלי, את דיברת על ממשלות הימין. זה קצת שעשע אותי, ואני אגיד לך למה. קודם כול, אני מאחל לכם אריכות ימים באופוזיציה. אבל כמה שאני מנסה לשחזר את כל הממשלות הקודמות, מה שאת מכנה ממשלות הימין – אני לא יודע לאיזו ממשלה את מתכוונת. האם את מתכוונת לממשלה של אריק שרון, שבה הייתם שותפים, שאופיר פינס היה שר הפנים ובוז'י הרצוג שר הבינוי והשיכון?
+
+
+ ומפלגת העבודה הייתה שותפה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חברי הכנסת ממרצ, קיבלתם את רשות הדיבור.
+
+
+ האם את מתכוונת לממשלה של אהוד אולמרט, שבה הייתם חברים – – 
+
+
+ לא אני. לא אני.
+
+
+ בסדר. התפטרת – – –
+
+
+ חבר הכנסת כבל, תן לשר בבקשה לסיים. תודה.
+
+
+ כל הכבוד. אתה צודק – – –
+
+
+ – – הממשלה של אהוד אולמרט, שיצרה את הבעיה כשאסרה בינוי בכל מרכז הארץ, בין גדרה לחדרה, והיא יצרה את הפער, והיא עצרה את הקפיצה; של אהוד אולמרט, שהייתם חברים בה?
+
+
+ זו הסיבה המרכזית שכולנו עדיין באופוזיציה – שמפלגת העבודה השתתפה בממשלת הימין.
+
+
+ואז קפצו המחירים, כתוצאה מזה, כי נוצרה בעיה של יחידות דיור במרכז הארץ. אולי את מתכוונת לממשלה הקודמת של ראש הממשלה נתניהו, שגם בה הייתם חברים?
+
+
+ נכון.
+
+
+ אני לא יודע לאיזו ממשלת ימין את מתכוונת.
+
+
+ אני? – – –
+
+
+ אז תני לי לגלות לך את הסוד. אתם, מפלגת העבודה, הייתם חברים בכל ממשלות הימין לשיטתך.
+
+
+צודק. זו הסיבה המרכזית שכולנו עדיין באופוזיציה.
+
+
+ אני רוצה לומר לחבר הכנסת כבל למה לא בונים. קודם כול, בונים יותר היום ומתכננים יותר היום. יש פערים מאוד גדולים בין היתר בגלל אותה החלטה שגויה, ובגלל דברים אחרים, שהם מחייבים לסגור את הפערים בין ההיצע לביקוש.
+
+ חבר האופוזיציה היחיד שהיה ענייני היה חבר הכנסת אייכלר; ואגב, בשתי ההצעות האחרונות, ולא רק בהצעה הזאת.
+
+
+ – – – אומר כמה מילים טובות על השר – – –
+
+
+ לא, הוא גם חלק בדבר מסוים בחוק הקודם. אבל היה ניכר קשר בין הרצון שלו – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – לתרום לפתרון משבר הדיור לבין זה שהוא תומך באמצעים.
+
+
+ תשתחרר מתפקיד שר החינוך.
+
+
+ לכן אני אומר: בואו וננקוט את אותם אמצעים, שאם נהיה רציניים – וזה לא דבר אחד, ויש עוד הרבה דברים בקנה שגם יגיעו לכנסת – נוכל להביא בשורה לאזרחי ישראל, ונוכל גם להביא לשינוי המצב הקשה בתחום מצוקת הדיור.
+
+
+ תודה רבה לשר גדעון סער על הדברים. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על החוק. אני גם מעדכן שלאחר ההצבעה תהיה הודעה אישית של חבר הכנסת דב חנין לנוכח הדברים שנאמרו כאן, וכן הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת.
+
+אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד–2013. קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד–2013, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ שלא יהיה טורח ציבור. תעשה את זה מהר.
+
+
+ בעד – 32, 15 מתנגדים, ואין נמנעים. הצעת החוק התקבלה, והיא תועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הפנים.
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים להודעה אישית של חבר הכנסת דב חנין. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, ההודעה האישית שלי היא בעקבות דבריו של שר הפנים. אדוני השר.
+
+
+ אני מקשיב.
+
+
+אדוני השר, אני מכבד אותך. יש בינינו ויכוח קשה, ויכוח של השקפות עולם, וזה טוב שיש השקפות שונות. אני מציע לך, כפי שאני מציע לעצמי, שלא לגלגל את הוויכוח הזה לפסים אישיים. זה לא מתאים לא לך ולא לי. לכן אני אומר שהדברים שאתה – – –
+
+
+ לא יורד לפסים אישיים. אם אני אומר שאתה קומוניסט אתה נעלב?
+
+
+ לא, לא. אבל כשאדוני מדבר – – –
+
+
+לא פסים אישיים.
+
+
+ אני לא יודע על מי, אדוני – – –
+
+
+ אתה קומוניסט, ואני מאמין בכלכלה חופשית.
+
+
+ לא, לא, לא. אדוני שר הפנים – – –
+
+
+ מה, אני העלבתי אותך באיזו דרך?
+
+
+ לא, לא, לא. אדוני שר הפנים, אני מציע לכולנו – לא רק לך, גם לי – שלא לדבר בכנסת, כשמדברים על חברי כנסת שחולקים זה על זה, על שקרים ועל שנאה. לא שקרים, ולא שנאה, אלא מחלוקת אמיתית שקיימת, ובמחלוקת כזאת, ככל שהוויכוח הוא יותר ענייני אפשר שהאמת תצא בצורה יותר טובה לאור. אז אני מאחל לעצמי ואני מאחל לך שנמשיך להתווכח, ונעשה את זה בדרך שמכבדת את כולנו כחברי כנסת שחלוקים על הדרך אבל שותפים במטרה שיהיה טוב במדינה הזאת. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת דב חנין על הדברים.
+
+
+
+
+ נעבור להודעת יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת צחי הנגבי. סליחה, יושב-ראש ועדת הכנסת. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, הודעה דרמטית: אני מודיע בזאת על חילופי אישים מטעם סיעת יש עתיד; בוועדת הכספים – במקום חבר הכנסת שמעון סולומון, תכהן חברת הכנסת קארין אלהרר. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת צחי הנגבי.
+
+תם סדר-היום. להזכירכם, מחר, י"א בחשוון תשע"ד, 15 באוקטובר 2013, ישיבת הכנסת תחל בשעה 15:00, ובשעה 15:15 נציין 40 שנה למלחמת יום הכיפורים. ישיבה זו נעולה. חורף טוב ובריא לכולם.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 21:57.
+