diff --git "a/132958/raw.transcript.txt" "b/132958/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/132958/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,961 @@
+חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ט' בכסלו התשפ"ה, 10 בדצמבר 2024. 
+
+ הודעה למזכיר הכנסת.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה( (תיקון מס' 14), התשפ"ה–2024. תודה.
+
+
+ תודה למזכיר הכנסת.
+
+
+
+
+ הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד, ברגע שההצבעה תתחיל לפעול; כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ניסים ואטורי. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על חולי הדיאליזה שממתינים להשתלת כליה. אתם יודעים, העלות של החזקת חולה דיאליזה היא מאות אלפי שקלים בשנה, וועדת התרופות – אני יודע שהיא דנה על תרופה שבעצם אמורה להוריד את רמת הנוגדנים. זה לחולים ספציפיים שיש להם מערכת חיסונית – רמת הנוגדנים שלהם בגוף היא מאוד גבוהה, ולכן הם צריכים לקבל תרופה סך הכול יום, יומיים לפני ההשתלה, ולגשת להשתלה ולזכות בהשתלה.
+
+יש פה בעצם – זה חיסכון קטן בתרופה. אני יודע שהיא יקרה יחסית לתרופות אחרות, אבל בעצם החיסכון הזה בתרופה – מה שנוצר זה שקופות החולים משלמות בסופו של דבר מאות אלפי שקלים על טיפולי דיאליזה ותרופות לאורך כל הדרך, ולכן, גם כשמסתכלים על זה מבחינה כלכלית, מעבר לאיכות חיים של המושתל או חולה דיאליזה – כן, הוא סובל כל החיים, הוא שוכב במקום להכניס כסף למדינה, ללכת לעבוד. בדיוק כמו שאני עברתי את זה, תקופה מסוימת של דיאליזה, עברתי השתלה, ברוך השם, ומאז אני נמר, כמו שאתם יודעים, וכבר עשר שנים ויותר, אני מקווה שגם אחרים יזכו לקבל את השתלת הכליה הזו, לקבל את התרופה הזאת שחסרה. זה פותר גם כספית, וגם מכניס כסף למדינה, בסופו של דבר. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת ואטורי, וכעת – חבר הכנסת עמית הלוי. אחריו – חבר הכנסת משה סולומון. בבקשה אדוני.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להעיר כאן על משהו שאני שומע בשיח בימים האחרונים ואני מתקשה לקבל אותו. זה מין אמירות כאלה: ישראל לא מתכוונת להשפיע על המשטר בסוריה, לא יכולה להשפיע על המשטר בסוריה. אנחנו לא רק יכולים וצריכים – אנחנו מחויבים להשפיע ומחויבים שהמדיניות שלנו תשתנה למדיניות פרו-אקטיבית, לא רק בהקשר הצבאי – שעל זה אני מברך, וכל הפעילויות שנעשות עכשיו במרחב הסורי – אלא לא פחות מזה, במרחב המדיני.
+
+ אם יש מחויבות שלנו קודם כול לאזרחי ישראל, זה לדאוג שאנחנו לא נהיה שכנים של אל-ג'ולאני. זו מחויבות מוסרית, מחויבות ביטחונית, והאמת – מחויבות גם לתושבי סוריה עצמם. ולכן ישראל, כמו כל מדינה אחרת – לא צריך להפריז, להרחיק לקטאר, שמשקיעה מיליארדים באוניברסיטאות בארצות הברית. כולם משפיעים, והתודעה הזאת, הגלותית הזאת, כאילו אנחנו מעדיפים להיות תלויים באחרים אבל בשום אופן שאחרים לא יהיו תלויים בנו, הגיע הזמן שהיא תעבור מן העולם. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת הלוי. כעת – חבר הכנסת משה סולומון. אחריו – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. אתמול התבשרנו על נפילתם של עוד שבעה גיבורים בדרום לבנון וברצועת עזה. השתתפתי בהלווייתו של בנימין דסטאו, זיכרונו לברכה, שהתקיימה אתמול בהר הרצל, והלב שלי נשבר כשראיתי את הכאב של מ��פחתו וחבריו. אוי אוי אוי, איזה אסון נפל עלינו, אוי, הלב שלי – זה מה שאחותו אדיס זעקה מכאב שוב ושוב ושוב.
+
+ בנימין הוא עוד גיבור מקהילת יוצאי אתיופיה, קהילה שהקריבה וממשיכה להקריב את טובי בניה למען המולדת. רס"ר בנימין דסטאו נגוסה מבית שמש, לוחם מילואים בחטיבה 226 של חטיבת צנחנים, נפל בקרב בדרום לבנון בתאריך ז' בכסלו התשפ"ה, 8 בדצמבר 2024. רק בן 28 היה בנופלו. בנימין הוא בן למהרט וטג'יטו ואח לשי, רבקה, אדיס והדר. 
+
+ משפחתו סיפרה על שמחת החיים שהייתה לו והחיוך הענק שמזוהה איתו, כמו שמש – דסטאו, שהפירוש באמהרית זה שמחה. חבריו לפלוגה מספרים כמה דסטאו היה מסור, מחויב והיה הופך עולמות למען אחרים, כמה הוא היה דואג להצחיק ולשמח את כולם עם החיוך שלו.
+
+אסיים עם המילים של אחיו הגדול, שספד לו בכאב עצום: תתפלל עלינו איפה שאתה נמצא עכשיו, תתפלל לבורא עולם שיוציאו אותנו מכל הבעיות, מכל הצרות ומכל המלחמות בינינו לבין עצמנו, בין האוהבים והאויבים שלנו. יהי זכרו ברוך.
+
+
+ אמן ואמן. תודה לחבר הכנסת סולומון. וכעת – חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.
+
+
+ תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמחה שאתה נמצא, ואני רוצה לשתף אותך – אולי תוכל לעזור לי – בתסכול שאני חווה בשליחת שאילתות למשרדי ממשלה. יש לי שאילתה מפברואר, כמו שאתה יודע – שלושה שבועות למענה, או השאילתה האחרונה ששלחתי, שהייתה לפני חודשיים. למשרד החינוך, למשרד הביטחון, למשרד ראש הממשלה, למשרד להגנת הסביבה – נושאים שאני חושבת שהם חשובים, כמו למשל משבר בפסולת בניין או הטיפול בפסולת בניין, כמו למשל הנושא של הלוואות לדיור. קשת שלמה של שאילתות. אני פשוט לא מקבלת מענה. 
+
+ זה מצטרף לשרשרת, אני חושבת – שרשרת של היחלשות או מוטיב חוזר של היחלשות הרשות המחוקקת והכנסת כגוף מפקח. אני נתקלת בזה גם בוועדות, כשנציגי ממשלה לא מגיעים לדיון, בעזות מצח. אבל נושא השאילתות – אני חושבת שכן נכון יהיה אם תרימו את הכפפה ופשוט תודיעו למשרדי הממשלה שהם צריכים להגיב בזמן על שאילתות כשפונים אליהם. 
+
+
+ אני אעדכן שגברתי מתפרצת לדלת פתוחה. ממש לפני שעה ישבתי עם מזכיר הכנסת על הנושא של שאילתות. אכן, גברתי צודקת, יש שאילתות רבות שלא נענו בזמן. אנחנו מתכוונים לבצע פעילויות בעניין הזה, כמו שעשינו לפני חצי שנה, וזה הניב פירות, אז אני מקווה שזה יניב פירות גם בשאילתות של גברתי.
+
+
+ תודה רבה. לפחות לי יש מפברואר עד אוקטובר לא הרבה, אולי בערך עשר שאילתות, אבל
+שלא נענות כלל. תודה לך.
+
+
+ תודה, גברתי. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.
+
+
+ אני לא.
+
+
+לא. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רמת הגולן היא לא רק חבל ארץ אסטרטגי מבחינה ביטחונית אלא גם סמל לעוצמה הישראלית ולחזון הציוני במיטבו. הגולן שזור בהיסטוריה יהודית רבת-שנים, כפי שמעידים בתי הכנסת העתיקים בחמת גדר, אום אל-קנאטר, גמלא, קצרין ויהודייה. כל אחד מהאתרים האלה מספר את סיפורם של דורות של יהודים שחיו כאן ושימרו את זהותם ותרבותם.
+
+בימים אלו, הגולן הוא מוקד של עשייה ציונית: חקלאות מתקדמת הפורחת באדמתו הייחודית, תיירות מגוונת המציעה מסלולי טיולים, יקבים, נופים עוצרי נשימה וקהילות יוצאות דופן של קיבוצים, מושבים וערים שבהם חיים יחד חילונים ודתיים בהרמוניה נדירה. כמי שגר במושב נטור שבלב הגולן, אני זוכה לשלב בין מגורים בקהילה חמה, חקלאות מעשית ועשייה פרלמנטרית כאן בכנסת למען שגשוגו של האזור.
+
+ חשוב לי לפרגן גם לקהילת הגולן, שבחרה שלא להתפנות בתקופת המלחמה האחרונה, ושמרה על אדמתה, על החקלאות ועל ערכי הציוניות.
+
+ אני מזמין אתכם להגיע לגולן דווקא עכשיו, בעונה הקסומה שבין הקיץ לחורף, כדי לחזק את ההתיישבות, להתחבר לנופיו המרהיבים, להתרשם מהמורשת היהודית ולהתרגש מהפסיפס האנושי והציוני שמאפיין את האזור המופלא הזה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת קרויזר. וכעת – חברת הכנסת סון הר מלך. אחריה – אחרונת הדוברות לשלב זה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל שבוע אני ניצבת כאן ומספרת על אירועי הטרור שהתרחשו ברחבי ישראל – בתוך הקו הירוק ומחוצה לו – אירועים מהסוג שאינו זוכה לקבל תהודה תקשורתית. השבוע התרחש בעיר ג'נין אירוע מסוכן שמוכרח להדליק נורות אדומות אצל כולנו: מחבלים רעולי פנים חגגו עם נשקים שלופים, ובגלוי, על רכבי ביטחון שנגנבו מהרשות. במקום שבו הייתה צריכה להיות שליטה צבאית, אנו חוזים בפלצות באויבינו המתחזקים באמצעים שמסכנים את חיי אזרחי ישראל ואת חיילי צה"ל. 
+
+ השקט התקשורתי סביב האירוע הזה מדאיג לא פחות מהאירוע עצמו. כלי הרכב האלה שבידיהם של המחבלים, הן מארגון הטרור של הרשות והן מארגוני טרור אחרים, הם לא רק כלי תחבורה; הם יכולים להפוך לכלי נשק קטלני. מחבלים חמושים ברכבים ממוגנים יכולים לנצל את הרכבים הללו כדי לבצע פיגועים, לדרוס אזרחים או אפילו לחדור לתוך יישובים. הזמן שייקח לנטרל אותם עלול לעלות לנו בדמים רבים.
+
+אדוני היושב-ראש, אנו מחויבים לשאול: כיצד הגענו למצב שבו מחבלים יכולים להשתלט על רכבים של הרשות כל כך בקלות? איך המחדל הזה לא זוכה לתגובה נחרצת? אסור לנו להמתין לאסון הבא. אנו מחויבים לפעול במהירות, לשלול ולהחרים לרשות את כל כלי הרכב הממוגנים, להחזיר את ההרתעה ולמנוע, חלילה, את הפיגוע הבא. הגיע הזמן לשים סוף לשתיקה ולשאננות הזו – היא עולה לנו בדם. יהי רצון שנדע להיות חברה שמכירה בכאבם של אחרים, חברה שמחבקת, תומכת ומרפאת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. וכעת אחרונת הדוברות לשלב זה, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, אני רוצה לפנות אליך באופן אישי, כבוד היושב-ראש, בעקבות מה שהיה לנו היום בוועדת הכספים. אנחנו משעות הבוקר, 11:00, עד עכשיו בוועדת הכספים ברצף. אפילו רבע שעה לתפילה או לאוכל לא היה. יש אנשים, חברי כנסת, שהם גם בני אדם, שצריכים לקחת תרופות, לאכול, להכניס משהו לפה, ואין מי שיחליף אותם. לא יכול להיות ככה. 
+
+לא רק זאת – לא מודיעים. אחרי שאנחנו שואלים: אנחנו מסיימים ב-16:00? מודיעים לנו שב-17:00. לא יכול להיות שמליאת הכנסת נפתחת והוועדה נמשכת ויש הצבעות. אנחנו לא מדברים על דיונים רגילים. יש כמוני – אני משתתפת - - - 
+
+
+ גברתי, לא יהיו הצבעות בזמן שגברתי נמצאת פה. 
+
+
+ בסדר, אני יודעת, אבל מלכתחילה, אתה יודע כמה ויכוחים היו שם בפנים? כמה אנרגיות שליליות ורעות יצאו שם? חבל. לעשות את מה שצריך מהתחלה, שכולנו נהיה בראש שקט, שנעשה את העבודה שלנו כחברי הכנסת. הגענו במיוחד כדי למלא את התפקיד שלנו. תודה רבה, כבודו. 
+
+
+ תודה לגברתי. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא ציון יום המאבק בעוני. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת חוה אתי עטייה לפתוח את היום המיוחד. בבקשה, גברתי. עד חמש ��קות לרשותה של גברתי, מרגע זה. 
+
+
+ כן, תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר הבריאות אוריאל בוסו, מכובדיי כולם, היום, 10 בדצמבר, הוא היום הבין-לאומי לזכויות האדם. לפיכך, נראה כי דווקא היום מן הראוי לציין את יום המאבק בעוני. ואכן, כנסת ישראל עוסקת בכך היום, שהרי ביום הזה מציינים בעולם את זכויות האדם לביטחון תזונתי, לשוויון ולרווחה בכבוד. 
+
+ברור כי המאבק בעוני עשוי להביא למימוש הזכויות האלה גם לעניים שבינינו. מחודש דצמבר 2021, במשך שלוש שנים, לא ציינו בכנסת את יום העוני. חיים בקרבנו אנשים רבים מתחת לקו העוני, שזקוקים לתשומת לב מיוחדת ולמענים למצוקותיהם. מילדותי בבית הוריי, בלוד העתיקה, נחשפתי לחצר האחורית של ישראל – למעוטי היכולת, לנערים בסיכון, להורים יחידניים, למוגבלים, לאזרחים ותיקים, לקשישים סיעודיים ועוד. ביום הזה חשוב להעלות את המודעות בקרב הציבור לבעיית העוני ולדרכים לפתרונה. יש לשתף את האנשים מהשטח החיים בעוני בתהליכי קביעת המדיניות. ישעיהו הנביא מוכיח את העם ואומר להם, בפרק נ"ח: "הלוא פָרֹס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית. כי תראה עָרֹם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם". את הדברים הללו שהנביא אומר, מן הראוי שכולנו נפנים. 
+
+ציינו את היום הזה גם בדיונים בוועדות. קיימתי בוועדת העבודה והרווחה דיון בנושא עובדים שעתיים. 32% במשק מוגדרים כעובדים שעתיים, להבדיל מעובדים חודשיים וגלובליים. שמענו עובדות שמתקשות לסגור את החודש. מדובר בעובדים חלשים שאין להם יכולת להתמקח. כנבחרי ציבור חובה עלינו להיות כאן בעבורם, לתקן את העיוות ולדאוג לצרכים הסוציאליים שלהם. לפני כמה דקות סיימנו גם כנס בכנסת. בכנס שמענו אימהות חד-הוריות ואנשים שסיפרו על הקושי הגדול בעקבות עליית המחירים במשק, הטיפול בקשישים סיעודיים ועוד. הלב נקרע לשמוע על ההתמודדות של אנשים שצריכים לבחור בין לקנות אוכל לתרופות. לא ייתכן שנזניח אותם. 
+
+זאב ז'בוטינסקי ז"ל ציין במשנתו את חמשת הדברים הבסיסיים: מזון, מלבוש, מעון, מורה ומרפא. כמדינה, עלינו לדאוג שלכל אחד ואחד מן האזרחים יסופקו הצרכים המינימליים הללו. בעקבות המלחמה בדרום ובצפון, הממשלה דואגת לרשת ביטחון לנזקקים ומפצה אותם, אבל הקיצוצים בתקציב 2024 ו-2025 גורעים מן הפיצוי, ופוגעים קשות באוכלוסיות החלשות – בפרט בזמן הזה, כשיוקר המחיה גואה והולך בכל התחומים. 
+
+כמו כולכם, גם אני עורכת קניות לשבת, ורואה את המחירים בסופרים ובמרכולים. הסכום לתשלום שמתקבל בחשבונית אינו סביר כלל, ואני מתקשה לדמיין את הסבל של המשפחות החלשות שנאלצות לשלמו. בהקשר זה, קיים המיזם לביטחון תזונתי, שעושה עבודת קודש, אך צריך להרחיבו לעוד משפחות. כחברה בוועדת הכספים, חבריי ואני נעשה כמיטב יכולתנו למזער את הקיצוצים האלה ולמנוע ככל האפשר את הפגיעה בכלל, ולאישור התקציב להרחבת המיזם לביטחון תזונתי לעוד משפחות, שעליו עובד משרד הרווחה והביטחון החברתי, מ-26,000 משפחות ל-50,000 משפחות. 
+
+גם בעבר וגם בהווה קידמתי חוקים רבים לסיוע למי שאין ידם משגת, כדי לאפשר להם להתנתק מהקצבאות, להיכנס לשוק העבודה, כדי שיתרמו למשק ויהיו יצרניים, וכך יצאו ממעגל העוני. כמה דקות לפני מותו של הרב קנייבסקי זצ"ל, הוא אמר לסובבים אותו: גם כשלא אהיה כאן, תדאגו לעניים. את הצוואה שלו חייבים לקיים. הצוואה הזאת מגלמת את חשיבות הערבות ההדדית והעזרה לקהילה. 
+
+יהי רצון שנדע כולנו לתרגם דיבורים למעשים ולא להתעלם מהם, כפי שמצווה עלינו הפסוק מספר דברים, פרק ט"ו: " לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון". נשלח מכאן תנחומים למשפחות השכולות ונתפלל יחדיו לרפואת הפצועים, להשבתם של כל החטופים ולשובם של המפונים לבתיהם. 
+
+לסיום, יש לי הרבה להודות על קיום היום הזה: לעו"ד בקי קשת מהפורום למאבק בעוני; לגברות יוכי אילוז ולימור זהורי ממחלקת עיזבונות של משרד הרווחה והביטחון החברתי – הן תמיד נענות לבקשתי בערבי חג, לסייע לנזקקים בשוברים ובסלי מזון. מגיעה תודה גם לרשויות המקומיות, לעמותות, לארגוני הגג לקט ישראל, לתת, פתחון לב, אשל חב"ד והקרן לידידות. מגיעה תודה גם ליושבי-ראש הוועדות שקיימו היום את הדיונים בוועדות והעלו את נושא העוני למודעות הציבור ולסדר-היום הציבורי, ולכל חברי הכנסת. תודה גם לשר יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי, שנבצר ממנו להשתתף, שעושה רבות למען צמצום העוני וצמצום פערים חברתיים. 
+
+ואחרונים אחרונים חביבים – יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי פרופ' רוני סטריאר, חברי המועצה, שיזמו בשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי פורום בין-מגזרי ובין-משרדי כדי להעניק ביטחון תזונתי לעורף האזרחי, גם בשעת שגרה וגם בשעת חירום. תודה רבה. אני מתנצלת, השר בוסו, שאני צריכה ללכת להצבעות בוועדת הכספים. תודה.
+
+
+כל עוד הדיון נמשך, לא יהיו הצבעות. 
+
+
+אה, לא יהיו?
+
+
+לא יהיו הצבעות בוועדת הכספים. 
+
+
+אז אני יכולה להישאר?
+
+
+ את יכולה להישאר. 
+
+
+ אבל התחילו, התחילו. 
+
+
+ התחילו. 
+
+
+לא, אבל לא בהצבעות. אין הצבעות. 
+
+
+אין הצבעות?
+
+
+נא לוודא שאין בוועדת הכספים הצבעות ברגעים האלה. הוריתי לא לקיים הצבעות. אנחנו נבדוק את זה מייד. 
+
+חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. 
+
+
+ - - -
+
+
+ לא לא לא. הוריתי לא לקיים הצבעות כל עוד הדיון פה נמשך. 
+
+
+ תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, תודה לאתי על קיום היום הזה, שיזמת את היום הזה.
+
+
+ דיברנו על הצעת החוק שלך בנושא תרומות מזון.
+
+
+ צמצום זריקת מזון ועידוד תרומת מזון. גם של ינון אזולאי, חשוב לציין. אנחנו מציינים את יום המאבק בעוני, בדגש על הפריפריות, בצל המלחמה. כל היום הזה היו דיונים, ואני יושבת פה עם הדפים האלה, והכנתי נאום; באמת, הכנתי נאום, ויש נתונים, ואני מרגישה שזה גיבוב של מילים. אני מרגישה שאני עולה, וזה פשוט יהיה גיבוב של מילים, כי אין פה אף אחד, אף אחד לא מקשיב, וכלום לא משתנה.
+
+
+ - - -
+
+
+ כמה שנים את מציינת פה את יום העוני? האם אפשר להצביע - - -
+
+
+- - - רק ב-2021 לא ציינו.
+
+
+ האם אפשר להצביע על משהו אחד שהשתנה? אי-אפשר. האם יש איזושהי בשורה? לא רק שזה לא השתנה – בצל המלחמה ועליית המחירים, המצב הוחמר. אנחנו יושבים היום בדיונים שרובם סביב הנושא הזה, ואנחנו שומעים את משרד הרווחה עושה עבודה באמת טובה – מציג לנו תוכניות חשובות, מציג לנו דברים; שומעים את משרד העבודה – יש לו פרויקטים נפלאים של חזרה לעבודה; שומעת את משרד הבריאות. אבל בסופו של יום, אני לא מצליחה להבין – יש כל כך הרבה תוכניות טובות, ומשהו לא עובד, כי לא רק שאנחנו לא מצליחים לצמצם את ממדי העוני, בכל שנה גדלים ממדי העוני. 
+
+ אנחנו יודעים שבפריפריות העוני יותר גדול, ואני בכלל לא מדברת על השכנים שלי בנגב, על הבדואים בכפרים המוכרים, ובטח ובטח בכפרים הלא-מוכרים. ואנשים פה לא מבינים שהגורל הוא משותף; שזה שבכפרים עשר דקות ממני אין תעסוקה, ואין תשתי��ת, ואין שם בריאות, ואין שם חינוך ראוי, זה משפיע ומשליך ישירות גם עליי, ולא רק עליי – על באר שבע, על אופקים, על ירוחם, על דימונה, על כל מי שגר מסביב. 
+
+ לא נולדתי חברת כנסת. הסתובבתי ברחובות הכי קשים במסגרת הפעילות שלי, גם למען הדיור הציבורי וגם למען חד-הוריות ומשפחות מעוטות יכולת. אני ראיתי עוני, ואני רואה עוני עד היום. אני מקבלת הודעות מדי יום של מצוקות נוראיות. ואני באמת מנסה לחשוב – בלי להטיח ביקורת, כי אין לי עניין, זה לא יעזור, אבל אנחנו ממשיכים לקבע פה עוני במדינת ישראל ולהגדיל אותו. וצריך איזושהי תוכנית סוף-סוף מלמעלה, שתתכלל את הכול ביחד. כי עוני הוא לא רק שאין לנו מה לאכול. הגיעו היום פעילות שאומרות לי: אין לילדים מה לאכול, ומצד שני אנחנו זורקים מזון ב-21 מיליארד שקלים. אין תשתיות ראויות של תחבורה כדי להגיע לתעסוקה. אז אם משרד העבודה משקיע כל כך מדהים בתעסוקה, גם למען האוכלוסיות – אם אין תחבורה ציבורית, איך הם יגיעו לעבודה?
+
+הראייה מלמעלה היא הכרחית, היא חשובה. עוני הוא לא גזרת גורל, עוני הוא משהו שאפשר לטפל בו. אני באופן אישי לא מאמינה שאפשר למגר אותו, אבל אפשר לצמצם אותו – אפשר לצמצם פערים בין הפריפריה למרכז, אפשר לצמצם פערים בין המגזרים. אפשר לעבוד בזה. צריך לעבוד בזה, כי עוני הוא גם ביטחון, ביטחון אישי. הוא הכול – הוא המוסר שלנו; הוא מה את משאירה פה; הוא איך את הולכת לישון בלילה ואומרת: איכשהו ילדה מהפריפריה, מבאר שבע, הגיעה לכנסת ישראל – מה אני עושה כדי לנצל את הזמן שלי, שאין לי מושג עד מתי אני אהיה כאן, כדי טיפה, טיפה, לשפר חיים של אנשים שמתקשים ומאתגר להם מאוד? תודה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת פרידמן. וכעת חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה. 
+
+ צריך לדאוג גם לביטחון התזונתי של חברי הכנסת, אתה אומר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הביטחון התזונתי שלנו זה גם דברים דיאטטיים. צריכים לבדוק את זה.
+
+
+ עד חמש דקות לרשותך, בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, אדוני השר היקר הרב אוריאל בוסו – כמו שהזכירה פה קודם חברת הכנסת פרידמן, גם משרד הבריאות עושה הרבה למען העוני.
+
+
+ למען מיגור העוני. לא למען העוני, למען מיגור העוני.
+
+
+ למען מיגור העוני, ודאי, ודאי. 
+
+ חבריי חברי הכנסת, בראשונה, אני רוצה להודות לחברת הכנסת חוה אתי עטייה על היום המיוחד שיזמה. אני מתנצל אישית שלא הייתי בכינוס שעשית, אבל בוועדות היינו, דיברו ודנו. יום חשוב מאוד. אני עומד פה היום ביום המאבק בעוני כדי להתריע ולהביע את דעתי בנוגע למציאות הכואבת של מיליוני אנשים בישראל שחיים בעוני ובתנאים קשים, תוך שמירה על כבוד האדם שמגיע להם. העוני הוא לא רק מספרים וסטטיסטיקות, זהו סבל אנושי יום-יומי; ילדים שמגיעים לבית הספר עם בושה, אנשים מבוגרים שנאלצים לוותר על תרופות ומזון כדי להחיות את עצמם ומשפחות שנאבקות לשים לחם על השולחן בסוף כל חודש. הם לא זוכים לראות פרי למאמציהם. משפחות שלמות נופלות למעגל של עוני שנמשך מדור לדור בלי אפשרות למוצא. 
+
+אנחנו כמדינה חייבים להילחם במעגל זה ולפעול לשינוי המצב הקשה הזה. נתונים מאוד מטרידים מעידים על מצבה של אוכלוסיית ישראל: על פי הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2022, כ-37% מהמזון המיוצר בישראל, כ-2.6 מיליון טונות מזון בשנה, הולכים לאיבוד בשלבים שונים של הייצור, ההפצה והצריכה. ההפסד הכספי שנגרם מכך עומד על כ-1.4 מיליארד שקל בשנה, סכום שמתווסף לעלויות נוספות למשק, כגון הפסדים עקב פינוי פסולת המזון והשפעה על יוקר המחיה. אנחנו מדברים על כסף שמבוזבז. במקום שיביאו עם זה תועלת לאוכלוסיות במצוקה, אנחנו פשוט גורמים לאובדן של כל כך הרבה הרבה הרבה אוכל שנזרק, במקום להגיע למקומות הנכונים.
+
+ בזמן שאובדן המזון מהווה נטל כלכלי וסביבתי על מדינת ישראל, דווקא הצלת המזון יכולה להיות פתרון ישים ומיידי. הצלת המזון לא רק שתפחית את העוני, אלא גם תסייע לצמצם את עלויות הבריאות והסביבה. כל שקל שמושקע בהצלת מזון מניב ערך למשק הלאומי בשווי של 3.6 ש"ח. מדובר בחיסכון משמעותי במשאבים, הפחתת פליטות גזי חממה ושיפור הביטחון התזונתי של האוכלוסיות המוחלשות. הצלת מזון הוא פתרון שיכול לא רק להקל על העוני אלא גם להניב יתרונות כלכליים ויצירת מקומות עבודה. הנתונים מדברים בעד עצמם: כל פעולת הצלת מזון ישירה תסייע להקטין את הפערים החברתיים והכלכליים. על פי ההערכות, הצלת מזון בריא ויעיל לאוכלוסיות שנמצאות במצב של חוסר ביטחון תזונתי תסייע לסגור את פערי הביטחון התזונתי בישראל. כל פעולה שתשקול את הצלת המזון תסייע למשפחות רבות להתמודד עם בעיות כלכליות קשות, תוך חיסכון במזון שהולך לאיבוד, ומעיד על חוסר תיאום במערכת הצריכה.
+
+ישנם פתרונות מוכנים שניתן ליישם, כולל ניצול מיטבי של מזון שנפסל למכירה אך עדיין ראוי לצריכה. העוני בישראל לא רק פוגע באוכלוסיות המוחלשות, אלא גם משפיע על הכלכלה כולה. כל שקל שנצליח להציל על הצלת מזון הוא גם השקעה בהפחתת עלויות בריאותיות לאומיות ובמניעת בזבוז משאבים. כמו שאנחנו אומרים, להשקיע שקל במניעת נשירה זה רבע, במקום להשקיע עשרות אלפי שקלים בנשירה עצמה.
+
+ אנחנו מבינים שעלויות בריאותיות כתוצאה מהעוני מוערכות כ-5.2 מיליארד שקל בשנה – כסף שיכול היה להיות מושקע במערכת החינוך, בחינוך, בתמיכה במשפחות במצוקה. הצלת מזון תאפשר לא רק שיפור איכות החיים של האוכלוסיות המוחלשות, אלא גם תביא לשיפור בבריאות הציבור ולחיסכון עצום במשאבים. לאור האמור, יש מקום לגיבוש תוכנית לאומית להצלת מזון, שתשפיע באופן חיובי על הכלכלה של המדינה, תצמצם את פערי העוני ותסייע לאוכלוסיות המוחלשות שבמצוקה כלכלית קשה. הצלת מזון היא לא רק פעולה חברתית, אלא גם פעולה כלכלית שמסייעת למנוע את חרפת המצב הכלכלי. אם נשכיל לפתח וליישם תוכניות כאלה, נוכל להבטיח שמדינת ישראל תהיה מקום שבו כל אזרח יוכל לחיות בכבוד.
+
+אנו כתנועת ש"ס לא נשארים אדישים למצב הזה. חבר הכנסת ינון אזולאי, יושב-ראש הסיעה בכנסת, הגיש הצעת חוק להקים רשות למאבק בעוני, והיא כרגע בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה והרווחה. היא תפעל בצורה יסודית ומקצועית לטפל במצוקת העוני, לסייע לאוכלוסיות במצוקה ולמנוע את התפשטות המעגל ההולך ומתרקם של עוני בין דורות. הרשות שתוקם תורכב ממומחים ומגורמים מוסמכים, ותהיה אחראית ליישום תוכנית שתספק פתרונות תשתיתיים, כלכליים, למען הציבור בישראל. אנו רואים במאבק בעוני משימה לאומית הדורשת טיפול מערכתי, ואנו גאים על הצעת החוק שמציעה את הדרך.
+
+ עוד מילה אחת. בנוסף, אני רוצה להתייחס להחלטת בג"ץ מאתמול, אשר קבעה כי על פי החלטת בית המשפט, 300 מיליון שקלים יוקצו ויחולקו בהתאם לקריטריונים הנהוגים כיום לזכאים להנחה של 70% ומעלה בארנונה. מדובר בצעד חשוב ומשמעותי אשר היושב-ראש, הרב אריה דרעי, כבר כמה שנים עובד ומיישם ודואג ומש��יע בנושא הזה, וזה יגרום מאוד מאוד לצמצום העוני. כמובן שחלק מזה – הרחיבו את זה הפעם למיזם משרד הרווחה, ויחולקו כ-90 מיליון שקל נוספים למשפחות הנזקקות. הדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב. 
+
+ אני קורא לכל חבריי חברי הכנסת לשים כאן היום את האזרחים החיים בעוני בראש סדר העדיפויות שלנו. עלינו לפעול בשיתוף פעולה כדי לא רק להוריד את שיעור העוני, אלא גם לשנות את המציאות החברתית במדינת ישראל. העוני הוא אתגר לאומי, והאתגר הזה – יש להתמודד איתו בכל הכוח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת בצלאל. וכעת חבר הכנסת אלון שוסטר. אחריו – חבר הכנסת משה רוט. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך. 
+
+
+תודה, היושב-ראש. חבריי, חברותיי, אני רוצה להעיר לחברי אברהם בצלאל. לפי הבנתי, בהסכם הקואליציוני יכול היה להיכנס בתוך כמה שבועות נציג ש"ס לאוצר. אני חושב שצדק ומאבק בעוני עושים באמצעות כלים, באמצעות הקונסטרוקציות המרכזיות של המדינה, ולא דרך צדקות. צדקה זה עניין אישי, ואפשר לעודד את זה. המדינה – ראוי שתעודד, זה בסדר גמור. אני בא מקיבוץ, המשכורת שלי הולכת לקיבוץ כדי שאנשים שמרוויחים פחות ממני יוכלו ליהנות מזה. זה הרעיון של מס הכנסה דיפרנציאלי. 
+
+בעיקרון, המדינה צריכה לעודד מהלך משמעותי שבו היותר-חזקים ייתנו למי שאין להם. אני אומר את זה כאשר אין לי את הצורך הפוליטי הזה, אלא מפני שאני יודע שבני אדם – תהיה שפת אימם אשר תהיה – חיים באופן מחפיר בארץ חמדת אבות. בזה אנחנו צריכים לשתף פעולה. ולכן, התקציב שאנחנו הולכים לעסוק בו הוא ההזדמנות האמיתית – הוא הקונסטרוקציה, הוא המסד הנכון לצמצם את הפערים: להשקיע בתשתיות ציבוריות – גם הנדסיות וחברתיות – משמעותיות; הנגשה לציבור, בעיקר בפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות, בקווי הספר של חינוך, השכלה גבוהה, גם הנדסית, זו הדרך שבה ניתן את היכולת הממשית לבני אדם צעירים להניח שיש בפניהם את האפשרות לצאת מהמעגל הזה. לכן, חינוך והשכלה גבוהה, ולא תקציבים קואליציוניים; השקעה בממדים הקריטיים, שניגע בהם, בלבנים המרכזיות שמהן עשויה הרווחה, ולא במשרדים מיותרים. אני מקווה שמשהו מזה יבוא לידי ביטוי. 
+
+ראו, הרצל, שאנחנו רואים אותו כל הזמן כשאנחנו בוהים בדוברים כאן, רצה לקיים מדינה, ושבעת הכוכבים הם סמל לעבודה, לשבע שעות עבודה. הוא רצה לצמצם את שעות העבודה, אבל הוא בוודאי דיבר וחזה מדינה שבה יש פריון גבוה, שבה הפועל, האדם הפשוט, חי ומתקיים בכבוד. אם ניקח את הזרמים העיקריים של הציונות – ז'בוטינסקי מזה, עם חמשת המ"מים העיקריים, ותנועת העבודה, שבוודאי רצתה אותו הדבר, רצתה להגיע למצב שבו האדם העובד, האדם הפשוט, יחיה חיים מכובדים. 
+
+כפי שהמדינה לא שואלת שאלות – או יותר נכון שואלת שאלות ונותנת תשובות, איך אגיד, מניחות את הדעת בתחום החינוך, או לפחות בהקצאת תקציבי הרווחה, הבריאות – הקונספט של מינימום של לבנות יסוד הוא קונספט מוכר, ידוע, כך אנחנו צריכים לעשות גם בכל מה שקשור בביטחון, דיור ושיכון. הבסיס המינימלי הוא ביטחון אנרגטי, ביטחון תזונתי. הרכיבים האלה חייבים להיות בתשתית האידיאית, הערכית, של מדינת ישראל. כשאני אומר ביטחון תזונתי, חברי אברהם, זה חשוב וזה טוב, רק שזה לא ביטחון מזון. זה לא האירוע האסטרטגי של כך וכך אלפי טונות של חיטה שאנחנו שומרים, אלא איזו אנרגיה, אילו אבות מזון יעילים מגיעים לכל הילדים והמבוגרים והזקנים במדינת ישראל, ואם הם נגישים להם. זו האחריות המדינתית ממש. 
+
+אני רוצה לומר שהפריפריה – אותה פריפריה שמתנגשת עם אויבינו בגבולות בדרום ובצפון – היא המקום שבו הפריון, שבו רמת העצמאות הכלכלית קטנה יותר, שבו החובות המשפחתיים הם גדולים יותר וכמובן היקף ההכנסות של בתי האב קטנים יותר, והיא הראשונה להיפגע. אני רוצה עוד לציין, אדוני היושב-ראש, חבריי, שעיסוק בביטחון חברתי ובאופק, בפרספקטיבה חיובית, אופטימית, זה ביטחון ממשי. משילות לא מציגים רק – אם כי בוודאי גם – על ידי אמצעים, על ידי כוח, על ידי השלטת הריבונות, אלא גם על ידי הפרספקטיבה החיובית. לכן, אותן שכבות, אותם בני אדם, שאנחנו ניתן להם את האופק האישי הזה, יהיו גם אנשים מתונים יותר. בכך נשיג לא רק צדק אלא גם מחסום בפני פשיעה ואיבה בתוך החברה שלנו. תודה רבה.
+
+
+מקלות וגם גזרים – אכן, תרתי משמע, במקרה הזה.
+
+
+ כן.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת משה רוט, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה.
+
+
+תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, שר הבריאות, ידידי, ניסו לשבח אותך, שר הבריאות, כזה שדואג לעוני בתור שר בריאות, אבל אני יכול להגיד שזה לא רק כשר הבריאות; גם לפני זה, וגם בלי כל קשר. הוא גם שייך למפלגה שתומכת בעניין. לכן, כמו שאומרים, ליבו במקום הנכון. 
+
+ כנסת נכבדה, ב-1850 נפגשו שני גדולי ישראל, האדמו"ר מצאנז, "הדברי חיים", והרב החדש של קרקוב, רבי שמעון סופר. לכבוד האירוע שבו הוא נהיה רב חדש, נפגשו שני גדולי ישראל אלה, ואז שאל אותו "הדברי חיים": הרב, יודע מה התפקיד של הרב? כך הוא שאל אותו. זה אחרי שהוא כבר היה 50 שנה רב במקום אחר. הוא התפלא על השאלה, אבל הוא הבין שלשאלה תבוא תשובה. אמר לו "הדברי חיים": אני אגיד לך – הוא היה כבר זקן ובא בימים – הוא אמר לו: התפקיד של הרב זה לדאוג לעניים. רבותיי, תשמעו, זה התפקיד של הרב. 
+
+נציגי ציבור, התפקיד העיקרי שלנו זה למגר את העוני, לדאוג לעניים, לדאוג לחלשים. זה התפקיד העיקרי שלנו. אנחנו צריכים לקום כל בוקר ולשאול: מה עשינו היום בשביל החלשים? מה עשינו היום בשביל למגר את העוני? האם הצלנו עני אחד, משפחה אחת, ילד אחד? אני רוצה לעודד ולחזק. 
+
+קודם כול, תודה רבה, גברתי חברת הכנסת עטייה, שהעלית את הנושא הזה, כי זכותך גדולה מאוד שהעלית נושא כזה. אני חושב להמשיך ולהצטרף אלייך ולהשקיע, הן בתעסוקה, הן בתשתיות, הן בשמירת מזון. כל תוכנית, כל תוכנית טובה, כל מה שיכול לעזור ולמגר את העוני, ולעזור לעניים, אפילו בתקופת הביניים, ראוי מאוד. נפגשתי לא פעם עם אנשים שמתקשים. להסתכל בעיניים של אבא שמתקשה להניח לחם על השולחן, להאכיל את הילדים, וחושב על תרגילים איך יהיה לילדים מה לאכול, זה מזעזע ולא נותן מנוחה, וזה דבר שאנחנו צריכים לטפל בו.
+
+ אני יכול להגיד גם – יש דבר ששכרו בצידו. המדינות האלה שהשקיעו כספים, השקיעו כוחות בלמגר את העוני, בסוף הפכו להיות מדינות עשירות, כי הן קיבלו בחזרה הרבה יותר ממה שהן היו צריכות להשקיע. מעבר לזה שהעוני מביא לכל החולשות – נקרא לזה בעדינות – של החברה, והחולשות האלה עולות למדינה הרבה כסף, אם נמגר את העוני לא רק נציל את העניים, גם נציל את המדינה ונעלה באמת את תקציב המדינה מגירעון לרווח אפילו. כל עוד יש עניים, כולנו סובלים.
+
+ לכן אני חוזר ואומר: יש לתמוך בכל תוכנית שעוזרת לעניים ומוציאה אנשים ממעגל העוני. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנס�� רוט. כעת – חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה. 
+
+
+ צריך להוריד למטה.
+
+
+ יש זמן. זה במסגרת שארית הזמן של חבר הכנסת רוט, אז אתה יכול לקחת לך.
+
+
+ אדוני היושב בראש, חברי הכנסת ואזרחי מדינת ישראל כולה, העוני במדינת ישראל הוא אחת הבעיות החברתיות הקשות ביותר שעימן אנו מתמודדים. בעוד מדינת ישראל היא אחת הכלכלות החזקות בעולם, עדיין ישנם מאות אלפי אנשים שחיים במצוקה כלכלית, שלא מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם, להבטיח את ביטחונם הכלכלי ולהגיע לאיכות חיים בסיסית. מדובר במשפחות, בילדים, בקשישים ובעובדים שיום-יום נלחמים על מנת לשרוד בתנאים קשים. המציאות הזו אינה מקובלת, ויש לנו חובה מוסרית וציבורית לפעול לשנות אותה.
+
+ עוני אינו רק היעדר כסף; עוני הוא פער, הוא אפליה, הוא חוסר אפשרות לקבל שירותים בסיסיים כמו בריאות טובה, חינוך איכותי, דיור ראוי ותנאים שמאפשרים לכל אדם לחיות בכבוד. עוני גוזל מהאדם את תחושת הביטחון ואת הסיכוי לשגשג בחברה. הוא מונע מהאנשים להשתתף במרקם החברתי והכלכלי בצורה פעילה ומשמעותית. לכן, המאבק בעוני חייב להיות בראש סדרי העדיפויות הלאומיים. אנחנו לא יכולים להסתפק במילים ובהצהרות. אנחנו צריכים תוכניות פעולה אמיתיות, אשר יצמצמו את הפערים הכלכליים, יעניקו לאנשים את הכלים להתפרנס בכבוד ויבטיחו שמדינת ישראל תאפשר לכל אזרח – ללא קשר למצבו הכלכלי – לממש את זכויותיו הבסיסיות. זו הסיבה שהצטרפתי לקידום חוק הרשות למאבק בעוני של חברי חבר הכנסת ינון אזולאי וחברתי חברת הכנסת נעמה לזימי. אני פה בשבילכם ובעזרת השם גם לשירותכם. 
+
+ אחד הצעדים החשובים במאבק בעוני הוא חינוך. חינוך הוא המפתח לשבירת מעגל העוני. כל ילד בישראל, ללא קשר למעמד הכלכלי של משפחתו, צריך לקבל את הכלים הנדרשים על מנת להתפתח, ללמוד ולבנות לעצמו עתיד טוב יותר ממה שהיה לו. החינוך הוא השקעה בעתיד שלנו. לכן, יש להשקיע יותר בהנגשה של חינוך איכותי ונגיש לכל ילד ובכל מקום, גם במרכז, גם בפריפריה.
+
+ בנוסף, יש לשדרג את רשת הביטחון החברתי ולדאוג לעובדים בשכר נמוך. עלינו להבטיח תמריצים ותנאים כלכליים שיאפשרו לאנשים להחלים מהמצוקה הכלכלית, כך שמי שעובד לא ימצא את עצמו מתמודד עם עוני. יש להקים תוכניות של סיוע למובטלים; לדאוג להשלמת הכנסה לאנשים שמועסקים בעבודות מזדמנות או בתנאים שאינם מאפשרים להם להתקיים בכבוד. בנוסף, יש לשים דגש על דיור בר-השגה. משבר הדיור בישראל הוא אחד הגורמים המרכזיים להעמקת העוני. רבים מאזרחי ישראל מוצאים את עצמם חיים בתנאים ירודים ביותר, ללא יציבות כלכלית, מה שפוגע ביכולת שלהם לתפקד באופן תקין ולממש את זכויותיהם.
+
+ מאבק בעוני הוא לא מאבק של מדינה מול אזרחיה. זהו מאבק של כל אחד ואחת מאיתנו על חברה טובה יותר, שוויונית יותר, שבה כל אדם יכול לממש את היכולות והכישרונות שלו, ללא קשר למקום שבו נולד, למעמד הכלכלי שלו או חלילה לקשיים האישיים שעימם הוא מתמודד ביום-יום. אני מאמין שבישראל, עם כל הכוחות והיכולות שיש לנו כמדינה וכחברה, אנחנו יכולים להילחם בעוני ולנצח אותו. אנחנו יכולים להקים חברה שמכבדת את כל אזרחיה, מספקת להם את ההזדמנויות ההוגנות ודואגת לשוויון חברתי וכלכלי.
+
+ המאבק בעוני הוא מאבק של כולנו, והוא תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו. אני מזמין אתכם להצטרף למאמץ הזה ולפעול יחד למען חברה טובה, צודקת ושוויונית יותר. אני גם מאמין שאם כל אחד מאיתנו יקרא בכל שנה את דוח העוני – ונמצא פה מאיר כהן, שמכיר את זה היטב – שאם נעבור עליו ונראה מה התוצאות, וכמה זה חוזר עוד פעם על אותן גיאוגרפיות, על אותן משפחות, על אותן קבוצות; אם אנחנו ניתן להם את ההזדמנות, אני מאמין שהם יצאו ממעגל העוני, ולא רק שהם ייצאו מזה אלא הם יהיו חלק משמעותי למען החברה; יהפכו מנטל לכוח עובד, משמעותי, וכולנו – אני מקווה שהנאומים האלה יגיעו לאוזניים שיוכלו באמת לשנות, גם בתקציב המדינה וגם בדברים אחרים, כדי לתת הזדמנות לכל אחד באופן שווה. תודה רבה.
+
+
+ אמן ואמן. תודה לחבר הכנסת סולומון, וכעת – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. אחריה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ויסכם השר בוסו. בבקשה, גברתי.
+
+
+ כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה וחברי כנסת שלא נמצאים – כל אחד מהסיבה שלו, אבל אני חושבת, באמת, אם היה כאן לא רק רצון, רצון טוב, למגר את העוני, היו כל חברי הכנסת נמצאים כאן, במיוחד אלה שיש להם השפעה, והיו יכולים לקבוע מדיניות אחרת, ויפה שעה אחת קודם.
+
+אנחנו לקראת תקציב 2025, ואנחנו יודעים אילו גזרות קשות ייפלו על האזרחים במדינת ישראל, בצדק או לא בצדק. אבל דבר אחד ברור: מי שישלם את המחיר הכי כבד זה באמת אותם אנשים עניים, ואני שונאת ומסרבת לקרוא להם חלשים. הם לא חלשים, הם מוחלשים, פשוט מאוד. לא ניתנה להם האפשרות לצאת מהמעגל הזה, ואני לא באה להתפלסף. בכל שנה, בכל פעם שיוצא דוח העוני, גם אני בעצמי מתעסקת בזה, ולאורך כל השנה מדברת על זה. הפתרונות הם לא משהו שצריך להמציא אותו. הפתרונות קיימים. צריכים רק החלטה ממשלתית, תוכנית שהיא מגובה במשאבים ובתקציבים. אפשר אחרת. כולנו יודעים שחינוך טוב מההתחלה הוא המפתח ליציאה מהמעגל הזה. חינוך טוב מביא לעבודה טובה, ועבודה טובה מביאה פרנסה טובה שיכולה לאפשר יציאה מהמעגל הארור הזה.
+
+ אני נגד זה שכל הזמן או שהממשלה מסתמכת על ארגוני חברה אזרחית או על צדקה של לא יודעת מי, או על התוכניות הקטנות שרשומות שם במשרדי הממשלה. פשוט מאוד, זה חובתה ואחריותה של המדינה. אגב, כולנו צריכים לדעת את הנתון המזעזע של מדינת ישראל, שמתגאה בטכנולוגיה שלה, ביכולות הכלכליות שלה, בניהול, בהרבה דברים – אתם יודעים מה? היא נמצאת במקום שני אחרי קוסטה ריקה במדינות ה-OECD. זה לא מביש? ועוד איך. ועוד נתון: אתם יודעים מי הכי מככב באחוזים של הילדים העניים? מן הסתם, הילדים הערבים. יותר מ-52% מהילדים הערבים עניים, חיים מתחת לקו העוני.
+
+ ומי אחר כך? החרדים. תגידו, נחזור לחינוך, כי ההשקעה בחינוך היא לא כמו שצריך, כי ילדים בחינוך הערבי לא מקבלים את מה שהם אמורים לקבל. ותדעו עוד משהו – שאתם יודעים, אני בטוחה, אבל אני חייבת להשמיע: הנשים, הנשים הן הקבוצה הכי ענייה. נשים חד-הוריות. חבל, בואו תחפשו את הקטע מוועדת הכלכלה של האישה מיפו, ליזה, החד-הורית, שבכתה שאין לה אפשרות לקנות שתי קופסאות חלב כי זה עולה לה 20 שקל. 
+
+תגידו לי, לאן אנחנו רוצים ללכת? אני לא אוהבת להיות פופוליסטית ולא לעשות פופוליזם, אבל ראש הממשלה, שחרת על דגלו בתקופת הבחירות את המלחמה ביוקר המחיה – מה אנחנו מקבלים? אנחנו מקבלים עוד עניים ועוד עניים ועוד עניים. זה לא יכול להימשך ככה. אני חושבת שצריך שתקום מכאן יוזמה אמיתית. איפה החוק של הרשות למלחמה בעוני? מה נעשה איתו? איפה הצעת החוק של אי-זריקת מזון? מה נעשה איתה? למה תמיד צריך להסתמך על ארגוני חברה אזרחית ועל עמותות שייתנו נדבות פה ושם, וגם בלי העזרה של המדינה? הם חייבים לשכור מקום, להתנדב בשעות שאין להם, ורכבים והכול. שיבורכו, זה טוב, ובחברה צריכה להיות סולידריות חברתית, אבל גם הממשלה צריכה לקחת את האחריות על עצמה. אני חושבת שצריך לתת חכות ולא לחלק דגים, אפילו דגיגונים כאלה קטנים שלא מרגישים אותם ולא נותנים אפילו את המענה המיידי. תודה רבה, כבודו.
+
+
+תודה לגברתי. וכעת – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. עד חמש דקות לרשותך, גברתי.
+
+
+תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, אני רוצה להתחיל בסיפור. אדם אחד עובר ליד נהר – יכול להיות ששמעתם את הסיפור הזה – עובר ליד נהר ואז פתאום הוא רואה אדם נופל למים וכמעט טובע, והוא קופץ ישר ומציל אותו. ואז עוד אדם נופל לתוך המים, והוא היה צריך לקפוץ ולהוציא גם אותו. פעם שלישית, פעם רביעית – הוא התחיל לרוץ לכיוון השני. ואנשים אמרו לו: היית גיבור עד עכשיו. למה לא הוצאת את האדם שנפל? הוא אמר: אני הולך לראות מי זורק אותם לים. 
+
+אני חושבת שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה אנשים נופלים מתחת לקו העוני, למה האנשים נעשים עניים. זאת לא גזרה מהשמיים; זאת גם לא בחירה. אני לא שמעתי על מישהו שסיפר, כששאלו אותו מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול – אמר: ואללה, אני רוצה להיות עני. אין שאיפות להיות עניים. להפך, יש סבל כאשר אנשים הם עניים. וזאת לא בחירה, וזאת לא גזרה מהשמיים, אלא תוצר של מדיניות מכוונת – מדיניות כלכלית שלא לוקחת בחשבון את רווחת האזרח ואת השכבות שאין להם, בוא נגיד, את הכוח להוות מנגנוני לחץ על הפוליטיקאים ועל מקבלי ההחלטות.
+
+אחד הדברים שמאוד חורים לי כאשר אנחנו מדברים על העוני – וזה נושא שאני מתחילת דרכי בכנסת התחלתי לעסוק בו, ואני גם אחת מהיוזמות של הרשות למאבק בעוני – אחד הדברים, שאנשים עולים על הדוכן ומדברים על העוני ועל מיגור תופעת העוני כאילו אנחנו החזקים, אנחנו בעלי הכוח, רוצים לעשות טובה לעניים, רוצים לתרום להם, רוצים אולי לתת להם צדקה. אני חושבת שזאת לא הגישה הנכונה. הגישה הנכונה היא שינוי מדיניות, שינוי מדיניות רב-תחומי, כלומר מי שצריך לטפל במיגור העוני הוא לא שר הרווחה – לא שהוא לא מתאים לעשות את העבודה, אבל אני חושבת שזאת אחריות הממשלה בכללותה; זאת האחריות של ראש הממשלה שישנה את הגישה שמתמודדים איתה.
+
+כדי למגר את תופעת העוני צריכים לשנות חלק מחוקי העבודה, צריך לשנות את מערכת החינוך, שתאפשר לאנשים, וקודם כול, קודם כול צריך לעצור את שיטת הפרטת השירותים במדינה. אפילו מיגור תופעת העוני והצדקה – הוציאו אותה להפרטה. אפשר להגיש מכרזים על זה. זאת לא הגישה. כאשר מפריטים את שירותי הבריאות, זה אומר שהעניים יקבלו פחות שירותי בריאות. וכאשר מפרטים את שירותי הרווחה, זה אומר שאנשים שצריכים יקבלו פחות. 
+
+וזה להפך – אתם מכניסים אותם ללופ ולמעגל יותר ויותר, של עוד עוני ועוד עוני. אי-אפשר לחשוב גם שכל מי שסובל מעוני סובל, כאילו, ברגע שאומרים שהוא מתחת לקו העוני – זה כאילו כולם במצב שווה. אז הינה, אני אגיד לכם – חברת הכנסת אימאן דיברה על זה – ש-52% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני, ואני יודעת שאחוז מאוד גדול גם בין החרדים. אבל התוכנית שהייתה לפני שנתיים וניסתה להוציא אנשים, דרך סיוע, מהעוני למצב יותר טוב – גילינו שהעוני באוכלוסייה הערבית לא רק שהוא רחב יותר אלא הוא עמוק יותר, כלומר האנשים העניים הם עניים יותר ��פילו, וצריך עוד הרבה לעזור להם כדי לצאת ממעגל העוני. הסיוע שניתן בחברה החרדית – אם היה ניתן אותו סיוע לאותה משפחה בחברה הערבית, הוא לא היה מוציא אותם ממעגל העוני, כי העוני הוא יותר עמוק. העוני במדינת ישראל – נכון שהוא בעיה כלכלית, אבל הוא גם בעיה לאומית, לאומית במובן הזה שערבים מקבלים את זה בשני הצדדים: גם כקבוצה או שכבה חלשה בכלכלה, אבל גם על רקע לאומי.
+
+אני חושבת שהגיע הזמן. הרשות למאבק בעוני, הצעת החוק שלנו, שלי ושל נעמה לזימי וגם של חבר הכנסת ינון אזולאי ומישרקי, חייבת להתקדם כמה שיותר מהר וחייבת לא לעסוק בחלוקת תווי מזון. אם בודקים גם איך חילקו את תווי המזון עד עכשיו, כבוד היושב-ראש, אתה תראה את האפליה המאוד-ברורה גם על רקע לאומי בחלוקת תווי המזון. הגיע הזמן לשנות מדיניות. תוכנית כלכלית לשנה הבאה או תקציב לשנה הבאה שיוריד יותר מיסים, ויחבוט בקבוצות ויפריט עוד ועוד שירותים – זה אומר שכל חברי הקואליציה צריכים להתגייס כדי לשנות את המדיניות הזו. אחרת, לא תהיה לנו שום זכות לעלות שוב על הדוכן ולדבר על מיגור תופעת העוני.
+
+
+תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שוודאי הולכת לראות מי זורק אותם. סיפור יפה. 
+
+השר אריאל בוסו, כבוד השר, אתה מוזמן להשיב בשם הממשלה.
+
+
+ קראת לי אריאל.
+
+
+סליחה. אוריאל, אוריאל. סליחה, טעות שלי. בכלל כתוב לי יעקב מרגי. כבוד השר אוריאל בוסו, בבקשה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת שנמצאים כאן במליאה ויוזמי הדיון, חברת הכנסת חוה אתי עטייה, על לקיחת היוזמה והעלאת הנושא לסדר-היום. כמובן שאני משיב בשם ידידי שר הרווחה, הרב יעקב מרגי, שנבצר ממנו להגיע ממש בבלת"ם בשל עניינים אישיים, ואני לא צריך לומר לכם כמה הנושא קרוב לליבו. נמצא פה השר לשעבר חבר הכנסת מאיר כהן, שהיה שר הרווחה, וגם הוא יודע מה המשמעות של המשרד המצוין הזה. 
+
+ אז למעשה, היום העולם מציין את יום זכויות האדם הבין-לאומי, ויפה שבבית הזה בחרו, בחוכמה, לציין את יום העוני. אין ספק שזכויות האדם הבסיסיות הן לחיות בכבוד ולא בעוני. אני חושב שהחיבור הזה ביום הזה הוא לאין ערוך חשוב. היום הזה הוא תזכורת לכך שעבודת המשרד לא מסתכמת רק במתן שירותים והנגשתם לכלל האוכלוסייה, אלא גם בקידום שינוי חברתי עמוק. העוני הוא תופעה מורכבת ורב-ממדית, בעלת היבטים רבים והשלכות קשות על הפרט, המשפחה והחברה כולה. הטיפול בתופעה זו של עוני דורש מדיניות ממשלתית רחבה וכוללת מחויבות של כלל משרדי הממשלה לפעולות מותאמות בהובלה וסמכות של משרד הרווחה והביטחון החברתי, תוך גיבוש תוכנית לאומית שנתמכת בהקצאת משאבים כספיים וכוח אדם למטרה חשובה זו. 
+
+אני אומר כאן קצת מספרים ששר הרווחה העלה כאן על ביטחון חברתי.
+
+
+ אדוני השר, אני מכבד ומעריך את מחליפי בתפקיד, אבל לא להטיל על כתפיו. לא רק הוא יכול. זאת צריכה להיות תוכנית ממשלתית. 
+
+
+ אז התשובה היא שמשרד הרווחה, בסוף, צריך לטפל במצב הקיים. לטיפול ולמלחמה בעוני – מלחמה בעוני זה כלל הממשלה, זה משרד הכלכלה, משרד האוצר. אבל הם כרגע נמצאים אצלו, אז אם לקחת אותם ולשים אותה, את הבעיה – להצניע אותה, זה לא יפתור את הבעיה. בסוף זה נמצא לפתחו, והוא נותן את המענה המקסימלי שנדרש. 
+
+ בשנים האחרונות יש גידול. בשנת 2022 – 30% מהמשפחות מוכרות במחלקות הרווחה על רקע של חיים בעוני ובהדרה; בשנת 2023 – 32%; בשנת 2024 – 34%. לצערנו אנחנו רואים שהמספרים עולים, ולא רק בשל מלחמת חרבות ברזל, וכנראה שהנתון אף יותר גבוה, כי כאן זה נתונים שמגיעים מתכלול של זקנה, מוגבלות, יחסים, משפחה וכדומה. אבל מה עם אלו שלא יודעים להגיע למשרדים הללו? 
+
+ אדוני היושב-ראש, ברוך הבא. 
+
+כמה מענים שפותחו במשרד הרווחה והביטחון החברתי – אני אומר טיפה: מערכת "נושמים", שאתם יודעים, קמה למשפחות בסיכון ובעוני – "הדר", "יהב" ו"עוצמה" – זאת תוכנית הדגל של המשרד, למעשה. התוכנית הורחבה מ-136 רשויות בשנת 2024 ל-176 רשויות בשנת 2025. זה יוביל להתווספות של 1,500 משפחות. בסך הכול המערך נותן מענה ל-4,682 משפחות בתוכניות ממוקדות משפחה, "הדר" ו"יהב", ועוד 28,405 משפחות, זאת אומרת, בשנת 2023 כ-33,000 משפחות נכנסות למעגל של התוכניות הללו. 
+
+במלחמת חרבות ברזל אנו עדים לעלייה דרמטית במקבלות השירות ובנצרכים. יש כאן המון מספרים: סיוע חומרי בצרכים מיוחדים בשנת 2023 – שימו לב לסכומים – המשרד נתן 57 מיליון ו-800,000 שקלים סיוע לכ-29,033 משפחות וכ-6,000 משפחות אזרחים ותיקים. בסך הכול 36,600 משפחות ואזרחים קיבלו את הסיוע. בשלוש השנים האחרונות התוכנית עמדה על 70 מיליון שקלים בשנה. תוכנית הקרן לידידות, שמשולמים 50% מתקציב המשרד ו-50% מתקציב הקרן, סיפקה מענה ל-45,000 משפחות נוספות. בשנת 2023 קיבלו סיוע עוד 81,000 משפחות, משפחות ואזרחים ותיקים בסך הכול. 
+
+בזמן החירום קיבל המשרד תוספת של 20 מיליון שקלים מתקציב המשרד והקרן לידידות, שנותנים מענה לנושא הזה, 10 מיליון שקלים מכל אחד. גם מפעל הפיס שותף לתוכנית הזאת. 
+
+הכשרות בעבודה סוציאלית מודעת-עוני – בשנים האחרונות מפתח המשרד תוכניות נוספות בשביל להכניס את המשפחות, ילדים וקהילה בשלושה מחוזות המשרד. אלה תוכניות אדירות, אפרופו מה שאמרתם, לטיפול ומלחמה בעוני, לא להנצחת העוני, חלילה. 
+
+ מחלקה מודעת-עוני – המשרד סיים בשנה החולפת תהליך למידה, פתח 15 מחלקות, ועתיד להתרחב לעוד כ-20 מחלקות, שבחרו בתוכניות במסגרת תקציב גמיש לרשויות המקומיות – שזה חשוב, כי כל אחת יודעת, כמו שיש מרכזי חוסן, שיודעים להתאים תוכנית, פר פעילות, פר אזור. 
+
+מחלקת תמיכות ועיזבונות במשרד, שפועלת בשגרה ובחירום – כמובן, זה חלק מתוכניות הדגל, שזה כרטיסי המזון. יש כ-60% הגדלה של מימון המשרד לפרויקטים בשנת 2024. זה מתחלק: א. תמיכה באמצעות עמותות – שישה מבחני תמיכה לחלוקה של סלים או כרטיסי מזון אחת לחודש לאורך כל השנה, ארוחות חמות יומיות במסגרות הזנה, תמיכה בעמותות גג הפועלות בגיוס עודפי מזון כדוגמת פירות וירקות שמועברים לעמותות הקצה. 
+
+ב. כמובן המיזם הארצי לביטחון תזונתי, באמצעות התקשרות עם אשל ירושלים. במסגרת המיזם מספקים כ-350 ש"ח למשפחה, ועוד 150 ש"ח. כרגע פעילות – שהוא לא מרפה ממנה, יושב-ראש ש"ס, הרב אריה דרעי. כפי שאתם יודעים, התנועה החברתית הזאת בהובלתו של יושב-ראש התנועה, שלא מפסיק ולא מתייאש מאותם פרויקטים של כרטיסי מזון – בג"ץ קיבלו את העמדה, וכרגע יחולקו 90 מיליון שקלים על ידי משרד הרווחה בראשותו של השר מרגי, הודות לכך שהרב אריה דרעי פעל. אני מאמין שהסכומים, אגב, שהם נוספים, בסך מאות מיליוני שקלים, יחולקו למשפחות ישירות בכרטיסים ויחולקו בכבוד, לא כסלים, אלא יוכלו לקנות במיזמים, שזה דבר מבורך. בסך הכול 50,000 ראשי בתי אב שמוכרים למחלקות השירותים החברתיים יקבלו, ופרויקטים חד-פעמיים ל-15,000 משפחות מהצפון והדרום שיקבלו כרטיסים של 460 שקלים.
+
+טיפול בחובות בחברה הערבית – המשרד מקיים שיתוף פעולה עם רשות האכיפה והגבייה. 37% מהחייבים בהוצאה לפועל הם מהחברה הערבית – זה כמעט כפול שהמספר שמייצג את החברה, שעומדת על כמעט 20%. גם בנושא הזה יש תוכנית רחבה של המשרד - - - 
+
+
+ וזה בלי השוק השחור. 
+
+
+ נכון, וזה עוד בלי השוק השחור. 
+
+ המשרד מקיים שיתופי פעולה עם גופים בארץ ובחו"ל לניצולי שואה ונזקקים – מתן ארוחות חמות. ועידת התביעות – מלכ"ר יהודי אמריקאי המכנס נציגים מארגונים יהודיים ברחבי העולם. 
+
+ בסך הכול התקציב לטיפול בעוני לשנים 2024-2023 כולל את הנושאים להלן: המשרד תקצב את מיזם הביטחון התזונתי ב-90 מיליון שקלים בכל שנה; תקציב תמיכה ביטחון תזונתי והמבחן המשולב בסך 46 מיליון בכל שנה; תקציב מיזם משותף עם הקרן לידידות – 35 מיליון שקלים; תקציב שנתי בסך 35 מיליון שקלים לרשויות עבור סיוע חומרי ואישי; תקציב מערך "נושמים" לשנת 2023 בסך 118 מיליון שקלים ובסך 135 מיליון לשנת 2024. סך התקציב המיועד למיגור תופעת העוני במשרד לשנת 2023 עמד על 324 מיליון שקלים, לעומת 314 מיליון שקלים בשנת 2024. כמובן שגם בסך תקני כוח אדם ברשויות ישנה הוספה, כמו שצריך, ותוגברה התקשרות עם הקרן לידידות ב-20 מיליון שקלים נוספים. 
+
+ כמובן שהמטרה היא בסוף להוציא את האנשים הללו ממעגל העוני לחיות בכבוד, ואנחנו נקווה שנצא מהתקופה הקשה הזאת של המלחמה, וכשנראה את החטופים והשבויים חוזרים הביתה, בריאים ושלמים, ואת החיילים שלנו חוזרים לביתם – זה יהיה הטיפול האמיתי שלנו בכלל החברה הישראלית. 
+
+ תודה רבה ליוזמי היום המיוחד הזה ולשר מרגי על העבודה המצוינת בנושא הזה. תודה רבה לכולם. 
+
+
+ תודה רבה לשר אוריאל בוסו. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – ציון יום בריאות הנפש. אני מזמין את חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר לפתוח את היום המיוחד, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברים יקרים, אתחיל בתודה לכבוד יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, לשר הבריאות אוריאל בוסו ולחברי חבר הכנסת יוני מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות, על ההשתתפות שלכם היום באירוע לרגל ציון היום, אבל בכלל, על מה שאתם עושים ולמקום שאתם נותנים לתחום בריאות הנפש. 
+
+ היום אנחנו מציינים בכנסת את יום בריאות הנפש, אירוע משמעותי שמעניק לנו הזדמנות לעצור, להתבונן ולהציב מראה אל מול החברה שלנו. השנה יום זה נושא משמעות מיוחדת עבורי, כיוון שהוא מתקיים לראשונה בהתאם לחוק שיזמתי, שנכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, חוק שמכיר ביום הזה כיום ממלכתי במדינת ישראל. למעשה, הוא משמעותי כפליים לאחר 7 באוקטובר ומה שהעם שלנו עבר מאז. המלחמה הארוכה, החיילים הרבים שנפצעו בנפשם או בגופם – או גם וגם – ניצולי הנובה, משפחות החטופים, השבים, העקורים – הבריאות הנפשית של כולנו התערערה, וכולנו זקוקים לשיקום הזה. 
+
+זה מעביר אותי ישר לנושא שבו רציתי להתמקד בדבריי אלה – השיקום בבריאות הנפש. אנחנו עומדים השנה בפני ציון דרך היסטורי: 25 שנה לחוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה – חוק שנחקק לפני רבע מאה; חוק שהיה באותה העת מהפכה אמיתית ופורץ דרך. הוא קבע לראשונה את הזכות הבסיסית של אנשים המתמודדים עם קשיים נפשיים להשתלב בחברה, ללמוד, לעבוד ולחיות בכבוד בתוך הקהילה. הוא שינה את האופן שבו מדינת ישראל ראתה את מתמודדי הנפש – לא כנטל אלא כבעלי פוטנציאל. 
+
+אבל מהי המשמעות האמיתית של שיקום? השיקום הוא יותר מטיפול רפואי ותמיכה נפשית; השיקום הוא הכרה בכך שכל אדם, בלי קשר לאתגרים שעבר, הוא חלק בלתי נפרד מהחברה; הוא נוגע בלב השייכות, בתחושת הערך העצמי וביכולת לחלום ולהגשים. מה קרה מאז שנחקק החוק, אתם שואלים? ב-25 השנה האחרונות הצלחנו לא מעט: הוקמו הוסטלים, מסגרות דיור ומרכזי תעסוקה, תרבות ופנאי, תוכנית לימוד מותאמת, ומעל לכול, נבנתה תפיסה חברתית חדשה המקדשת את השילוב. 
+
+ אבל לצד ההצלחות, חשוב להסתכל גם קדימה, אל האתגרים שנותרו לפנינו. לצערי, עם השנים, החוק שהיה תקדימי ופורץ דרך נותר מאחור. ההערכה לפני 25 שנה הייתה כי יפנו לקבל את השירותים שהחוק מציע כ-1,200 איש בכל שנה. היום, כבוד היושב-ראש, מדברים על יותר מ-7,000 אנשים. האוכלוסייה גדלה, המציאות התקדמה, הטכנולוגיה השתנתה. הצרכים של מתמודדי הנפש גדלו, אך המסגרות והשירותים לא השתנו בהתאם, ונותרו ברוב המקרים ללא התאמה מספקת. החוק שהיה חזון של דורו נותר תקוע בעבר, ולא הצליח להתמודד עם האתגרים של הדור הזה. 
+
+אז מה אנחנו עושים עכשיו? כדי להחזיר את החוק הזה לקדמת הבמה עלינו להחיות אותו מחדש. כן, כך. החלום שלי הוא כזה, כבוד השר: 1. להפוך את מדינת ישראל למובילה עולמית בחדשנות שיקומית. אני מדמיינת מרכזי חדשנות שיקומיים שמפתחים טכנולוגיות – כמו מציאות מדומה – לשיקום חברתי; אפליקציות לניהול רגשי; כלים מבוססי בינה מלאכותית להתאמת טיפול נפשי, נפשי ואישי, כמובן. אנחנו צריכים לקחת את המומחיות הטכנולוגית של ישראל ולהפנות אותה לאחד האתגרים החברתיים החשובים ביותר.
+
+2. להרחיב את סל השיקום ולהתאימו למציאות הקיימת ולעידן המודרני. לא מספיק לדבר על שילוב בקהילה, אנחנו צריכים להיות ולדאוג שתהיה קהילה שמוכנה לשלב. זה אומר, בין היתר, השקעה במקומות עבודה מותאמים, אבל לא רק מותאמים אלא גם כאלה שמאפשרים צמיחה, קידום וסיפוק אישי; זה אומר השקעה בתוכניות לימוד חדשניות; זה אומר תמיכה במשפחות כדי שיהפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך השיקום. מיקוד בשיקום משפחתי וקהילתי. המשפחה והקהילה הן עוגן בתהליך השיקום, ואנחנו צריכים להשקיע בתוכניות שמחזקות גם את הקרובים של המתמודדים ומאפשרות להם להיות שותפים אמיתיים. זה אומר רצף שיקומי לכל האוכלוסיות החוסות תחת החוק בהתאם למגבלות שלהן, כדוגמת תחלואה כפולה, הפרעות אכילה, הפרעת אישיות גבולית ועוד. 
+
+3. להנגיש את המענה לכולם. לא משנה מי אתה, מהיכן אתה, מאיזה רקע אתה, לכל אדם תהיה גישה לשיקום איכותי ומותאם אישית. אני תכף מסיימת. 
+
+ 4. להוביל מהפכה תודעתית בציבור, לצמצם את הסטיגמות, לעודד שיח פתוח על בריאות הנפש ולחנך את הדור הבא לכך ששיקום איננו צדקה אלא זכות. 
+
+ חברים וחברות, חוק השיקום לפני 25 שנה היה חזון של דור, אבל החזון הזה זקוק להתחדשות. אנחנו, הדור הנוכחי, מחויבים לקחת את הבסיס שהונח אז ולהצעיד אותו קדימה. זו לא רק חובה כלפי מתמודדי הנפש, זו חובה כלפי כולנו, כחברה שמדד החוסן שלה הוא ביכולת להכיל, לשלב ולראות בכל אדם את הפוטנציאל הטמון בו. זה החלום שלי, זו ההבטחה שלי. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר. אני מזמין את חברת הכנסת קטי שטרית – אינה נוכחת. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה.
+
+
+תודה. כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, היום, כשאנו מציינים את יום בריאות הנפש הלאומי, עלינו להיישיר מבט אל המציאות הכואבת והמדממת במדינת ישראל. נושא בריאות הנפש זה לא נושא חדש במדינתנו; זו מד��נה שלא אחת היו בה מלחמות, ובטח ובטח לאחר אירועי 7 באוקטובר. כולנו רואים את ההשלכות המיידיות על חיילינו, על משפחות הנרצחים, על החטופים, על האזרחים, על הילדים שימיהם ולילותיהם התהפכו.
+
+אך יש השלכה נוספת, עמוקה ולא נראית לעין, וזו הפגיעה הנפשית. אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית המחייבת אותנו לפעול ללא דיחוי. כשאנחנו מדברים על פוסט-טראומה, מדובר בדיכאון, בהפרעות של חרדה והסתגלות. אנחנו מדברים על אנשים אמיתיים – חיילים שמתקשים לחזור לשגרה, הורים שאיבדו תקווה וילדים שמפחדים לישון בלילה. בכל יום שבו הם אינם מקבלים מענה, טיפול דחוף, זה עושה נזק גדול יותר. 
+
+חברות וחברים, טיפול מיידי הוא לא רק עניין מוסרי, הוא גם הכרח כלכלי. מחקרים מראים כי השקעה במערך בריאות הנפש חוסכת כסף למדינה בטווח הארוך. היא מצמצמת אשפוזים יקרים, מקצרת חופשות מחלה ומחזירה אנשים לעבודה מהר יותר, היא מפחיתה את התלות בקצבאות ובמעורבות מערכת הרווחה, ומחזקת את הכלכלה כולה. לעומת זאת, הזנחה של תחום זה מובילה להפסדים כלכליים משמעותיים הנאמדים במיליארדי שקלים. עלויות של טיפול מאוחר יכולות להביא לפשיטות רגל משפחתיות, לאובדן פוטנציאל של כוח אדם שלם. אך מעבר לעלויות הכלכליות ישנה עלות אנושית שאי-אפשר לכמת: חיים שהתפרקו, משפחות שהתפרקו וחברה שלמה שתחושת הביטחון הנפשי בה הולכת ונעלמת. 
+
+אני קוראת לכם, חבריי הכנסת, לשים את בריאות הנפש בראש סדר העדיפויות שלנו. עלינו לפעול להגדלת התקציב המיועד לשירותי בריאות הנפש, להרחיב את פריסת השירותים ברחבי הארץ ולחזק את כוח האדם המשמעותי המקצועי. הסטיגמה המביכה שבפנייה לעזרה נפשית חייבת להיעלם. אנחנו כמנהיגי ציבור חייבים להוביל את השינוי הזה ולהראות דוגמה – להבהיר שכל אדם זכאי לטיפול ראוי, בזמן וללא בושה או חשש מתיוג חברתי. זוהי ההזדמנות שלנו לחולל שינוי אמיתי שיחזק את החברה הישראלית לדורות. בואו לא נפקיר אף אדם מאחור. 
+
+כבוד היושב-ראש, ברשותך, אולי זו העת לשתף באופן אישי, כמי שגדלה וצמחה בעיר שדרות, עיר מאותגרת, כששנים מטחי רקטות הגיעו לפתחנו. שנים רבות, חבריי חברי הכנסת, נמנעתי מללכת לשיחות. פחדתי מהרעש של הצבע האדום. הסתגרתי בממ"דים. כן, גם אני חשבתי שאולי זה לא נכון לי לגשת לטיפול רפואי, לעזרה נפשית – אולי זה ימתג אותי, אולי זה אפילו יעשה לי נזק. כך נהגתי גם עם בנותיי – אולי זה יחבל להן בצבא וכדומה. 
+
+ לאחר 7 באוקטובר, כשבעצם חרב עליי עולמי, גם בסוגיה הנפשית – אומנם ב-8 באוקטובר כבר הייתי בלוויות וליוויתי משפחות חטופים, אבל אחרי שנה זה פשוט התפוצץ לי בפנים. פתאום הבנתי כמה אני צריכה לגשת לשיחה, לקבל טיפול, לחזק את הסביבה. אני רוצה לומר לכם שהלכתי ואני מקבלת שיחות. אתמול – אולי זה איזשהו שינוי שמראה כמה חשוב שאתה אוסף את עצמך –לראשונה גם ישנתי לבד במלון. בדרך כלל ישנים איתי; אני לא מוכנה להיות לבד. אתמול לראשונה יצאתי מכאן והלכתי לישון לבד. קמתי הבוקר וידעתי שעשיתי עוד צעד נכון וחשוב לנפש שלי.
+
+אני באמת קוראת לכל מי שצריך: אל תתביישו, אין סיבה להתבייש. זה מגיע לנו. לנפש שלנו מגיע לקבל את הטיפול הראוי. והינה, אני עומדת מולכם והכול בסדר. בריאות לכולם, אמן ואמן.
+
+
+ תודה רבה. מרגש מאוד, חברת הכנסת ביטון. אני מזמין את חבר הכנסת יונתן מישרקי. לרשותך חמש דקות, בבקשה. 
+
+
+דבי, תודה רבה על השיתוף של הדברים. אני בטוח שזה יהי�� לתועלת להרבה מאוד אנשים. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, היום אנחנו מציינים את יום בריאות הנפש. בתקופה שבה הנפש הישראלית נבחנת בעוצמה שאין לה תקדים, היום הזה נושא עימו משמעות מיוחדת. הוא מזכיר לנו עד כמה חשוב להעלות את המודעות לנושא המורכב והחיוני הזה. זהו יום שבו אנו מציבים את בריאות הנפש במרכז השיח הציבורי והמקצועי. 
+
+לעיתים נושאים הקשורים לנפש נסתרים מן העין, אך היום אנחנו מאירים את הנושא באור הראוי, מתוך הכרה עמוקה שמודעות היא הצעד הראשון בדרך לפתרון. בהצפת הסוגיות הנוגעות לבריאות הנפש אנחנו גם שוברים את מעגל השתיקה ואת הסטיגמות שעדיין קיימות בתחום זה. כאשר אנו מדברים על המשמעות של בריאות נפשית, על הצרכים של המתמודדים עם קשיים ועל אחריותה של החברה לתמוך בהם, אנחנו למעשה מבססים תשתית שמאפשרת שינוי אמיתי – גם בתודעה וגם במציאות. 
+
+ הטרגדיה הנוראה שפקדה אותנו והמלחמה שבאה בעקבותיה, חרתו צלקות עמוקות בלב ובנפש של רבים מאיתנו. מדובר לא רק בפגיעות פיזיות או במבנים שנחרבו, אלא בעיקר בנפש האדם; באותם שברים סמויים מן העין שדורשים טיפול ותשומת לב מיוחדת. המשבר הנפשי שיצרו האירועים הקשים הללו אינו מוגבל לקבוצה אחת. הוא פגע ופוגע באזרחים מכל גווני החברה, באימהות ובילדים, בנערים ובזקנים וגם באלה שמגינים עלינו, לוחמי כוחות הביטחון. אם אני כבר מזכיר אותם, את כוחות הביטחון, לא מכבר סיימתי לקרוא את הספר שנקרא "חבית נפץ" של אורן אור ביטון. אני חושב שהוא ספר חובה למי שרוצה להבין וגם להרגיש מה המשמעות של פוסט-טראומה.
+
+ עלינו להכיר בכך שהמציאות המורכבת הזו, המתמשכת והמאיימת, מציבה אותנו מול משבר נפשי רחב היקף שרבים אינם מסוגלים להתמודד איתו לבד. ב-14 החודשים האחרונים ועדת הבריאות עסקה רבות בנושא חשוב זה, מתוך הבנה שמדובר בסוגיה שדורשת השקעה מתמדת ושיח ציבורי רחב. המשימה שלנו ברורה: עלינו לוודא שהמאמצים לשיקום הנפשי של הנפגעים ומשפחותיהם לא ייפסקו. 
+
+אנו יודעים שרבים מהנפגעים ימצאו את הכוחות להתמודד בכוחות עצמם, אך ישנם גם אלו שזקוקים לעזרתנו באופן דחוף וממוקד. כאן נכנסת לתמונה האחריות שלנו כנציגי ציבור. אנחנו מחויבים להבטיח שכל פרט הזקוק לסיוע יקבל אותו, ושכל אתגר ביישום תוכניות השיקום יטופל באופן מהיר, מקצועי וללא עיכובים. 
+
+ בחודש אוגוסט האחרון, בהובלת שר הבריאות, ידידי הרב בוסו, הושקה התוכנית הלאומית לבריאות הנפש – תוכנית שמסמלת שינוי תפיסה חשוב, התמקדות במניעה ובשיקום, והנגשת שירותי בריאות הנפש לכלל האוכלוסייה. זהו צעד משמעותי המבטא מחויבות עמוקה מצד המדינה לתמוך במתמודדים עם משברים נפשיים ולהעניק להם את הכלים להשתקם ולהמשיך הלאה. עם זאת, הדרך עוד ממושכת, ועלינו להבטיח שהתוכנית תמשיך להתפתח ולהשתפר, כדי לתת מענה מלא ומקיף לכל הנזקקים לסיוע. 
+
+ אני מבקש לברך באופן מיוחד את חברת הכנסת מיכל וולדיגר על הפעילות המשמעותית שלה ועל המחויבות העמוקה שהיא מפגינה בנושאים הקשורים לבריאות הנפש. ברמה האישית אגיד לך, מיכל – אמרתי את זה גם היום ביום המיוחד שציינת ואני אומר את זה גם פה מעל הדוכן: אני מרבה מאוד ללמוד ממך בעולמות הללו, ויש הרבה מאוד מה להעמיק בזה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, עלינו לזכור שבריאות הנפש היא אבן יסוד לחוסנה של החברה הישראלית. האחריות שלנו כחברה וכנציגי ציבור היא להמשיך להוביל ��הלכים שמקדמים מודעות, מניעה ושיקום. עלינו לוודא שכל מי שנמצא במשבר יקבל את הסיוע הראוי לו, ללא עיכובים וללא מכשולים. יחד נוכל לבנות חברה חזקה יותר, שבה כל אדם יוכל להתמודד, להשתקם ולצמוח. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה. גם לרשותך חמש דקות, בבקשה. 
+
+
+ תודה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, שר הבריאות היקר – חברת הכנסת מיכל וולדיגר, אספר לך סיפור. בשבוע שעבר הגעתי לגהה – יותר נכון במוצאי שבת – ואז אני נכנסת, והמאבטח מכיר אותי, והוא אומר לי: לא ראיתי אותך הרבה זמן. ותוך כדי שהוא מלווה אותי למחלקה שאני צריכה, הוא אומר לי: מיכל הייתה אצלנו בשבת הזאת והזאת, הייתה כאן לקבלת שבת. אז גם אני מצטרפת לברכות על תשומת הלב ועל השליחות שאת עושה למען מתמודדי הנפש. את מובילה את זה ביתר שאת. אגיד לך שבפעם הראשונה שהקמתי את השדולה למען מתמודדי הנפש, ואחר כך הפכת להיות שרה, אמרתי: עכשיו השדולה תוזנח, אבל באת והרמת את השדולה הזאת פי כמה וכמה. 
+
+ אני חושבת שסיפור בריאות הנפש באמת נוגע כאן בכאב הכי עמוק מבחינה חברתית, משפחתית, אישית, ואני חושבת שאם יש חסד גדול שאתה, שר הבריאות, יכול לעשות, ותיקון אמיתי שאתה יכול לעשות, זה בנושא בריאות הנפש. לצערי, גם קרובת משפחה שלי נרצחה – בלי לפרט יותר מדי – לפני שבועיים על ידי בנה, מתמודד נפש; אירוע קשה מאוד מאוד. היא נלחמה עליו הרבה שנים. הוא היה הבן האהוב עליה. 
+
+
+הוא לא רצח אותה. הוא לא יודע מה הוא עושה. 
+
+
+אני רק אומר, אדוני שר הבריאות – וכאן אני מרגישה שיש לי שליחות מאוד גדולה למען יוצאי אתיופיה, ששם יש פי שניים מכלל האוכלוסייה של מתמודדי נפש. דמיינו לכם ותארו לכם כמה זה קשה כשהורים לא דוברים את השפה, כשאין מספיק פסיכולוגים בני הקהילה – אולי יש בודדים – אין פסיכיאטרים. לפעמים אני שואלת את עצמי איך בכלל ניתן לאבחן את הצעירים האלה, שלא לדבר על הקשיים באשפוז בצו, כשצריך, כדי שזה לא יגיע למקרים של הסלמה ואובדן נפש ופגיעה קשה עצמית, ולא רק עצמית – של הסביבה. אני חושבת שהדבר הזה חייב לקבל מענה. 
+
+אני יכולה לומר שבעבר פעלנו כדי שיהיו מגשרים בבתי החולים. אז אומרים: אוקיי, אין פסיכולוגים, אין פסיכיאטרים, אבל אפשר לקחת עובדים סוציאליים קליניים, אפשר לקחת מגשרים שיתווכו את השפה, שיעזרו. אבל אני, בהתמודדות שאני רואה של בני הקהילה, לפעמים זה לא רק ילד אחד, אלא יכולים להיות שניים ושלושה, וההורים חסרי אונים. ברור לי שזה קשור בקשר ישיר במסע המתמשך שבני ובנות הקהילה עוברים. כל אחד מאיתנו עבר דרך חתחתים עד שהוא הגיע לכאן – אני במבצע משה, אחר כך בשלמה, וגם הממתינים של שארית יהודי אתיופיה. הדבר הזה מרסק את הנפש, עובר דרך התמודדויות נפשיות לא פשוטות, כתוצאה מזה שגם החברה מוותרת על הילדים האלה מגיל קטן, התמודדויות שלהם עם גזענות ואפליה במערכת החינוך ובמערכות אחרות. 
+
+ השר, אני מקווה שאתה מקשיב לדברים שאני אומרת. השבוע עשיתי דיון על שילוב של נשים יוצאות אתיופיה בכל המערכות, וגיליתי שהמשרד שלך מקבל 5 מיליון שקלים כדי לסייע ליוצאי אתיופיה עם אתגרים בריאותיים. אני מבקשת ממך שכל 5 המיליון ילכו לבריאות הנפש, לסייע למשפחות. מסתבר שהם לא היו מממשים בכלל את התקציב. כמו שנכנס – כך היה הולך חזרה לאוצר. זה קשה מאוד לשמוע את הדבר הזה, פשוט קשה, כשאני יודעת כמה אני מקבלת מהורים שלא מבינים את השפה, ואני ��ודעת את זה ברמה האישית, בלי להפר את הפרטיות של מי שקרובים אליי, איזו התמודדות נוראה זו כשהורה לא יודע מה קורה עם הילד שלו. 
+
+ היום אנחנו במצב יותר טוב, אבל היו גם תקופות של רופאים שזלזלו ודיברו לא יפה. אבל כשזה קורה פי שניים – כשאנחנו יודעים שיש תחלואה של פי שניים מבכלל האוכלוסייה בגלל ההתמודדויות, הפוסט-טראומה ועוד דברים, מעבר להתמודדות הישראלית הרגילה – אני חושבת שצריך לתת את הדעת, ואתה צריך לדרוש להבין למה 5 מיליון השקלים האלה חוזרים חזרה לקופה, איפה המגשרים האלה שאמורים לעזור להם בשעת צרה וקושי. 
+
+כללית, אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים, אם זה לעולים ואם זה לוותיקים, כדי לעזור למתמודדי הנפש לא להיות במקום של בושה אלא במקום של טיפול. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. הדוברת הבאה – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. גם לרשותך חמש דקות. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברשות שר הבריאות, הרב אוריאל בוסו, שבמדיניות שלו מוביל שינויי עומק בתחום בריאות הנפש, תודה לך על כך.
+
+בראשית דבריי אבקש להודות לחברתי חברת הכנסת מיכל וולדיגר על הדרישה לציון היום החשוב הזה, ובעיקר על עבודה מאומצת ובלתי פוסקת בעבור מתמודדי הנפש, מתוך חמלה ואמפתיה אמיתית לאתגר שעימו מתמודדים הם ומשפחתם. מיכל אהובה, את יודעת לגייס ולרתום את כולנו למאבקים המאתגרים בעבור מתמודדי הנפש ומשפחותיהם, ועל כך תודתנו העמוקה לך.
+
+היום הכנסת מציינת את יום בריאות הנפש, אך בעבור רבים מדי במדינת ישראל מדובר בהתמודדות יום-יומית שאינה פוסקת. עבורם אין אפילו יום מיוחד ומשוחרר אחד מהכאב שעימו הם מתמודדים. בעבורם זהו מאבק מתמשך שמלווה אותם ואת משפחותיהם בכל רגע ובכל סיטואציה. אלו הפגיעות השקופות, אלו שאינן נראות לעין אך השפעתן על חיי המתמודדים יכולה להיות לא פחות קשה ולעיתים אף הרסנית.
+
+לפני שנה, במסגרת עבודת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל שבראשה אני עומדת, ובשיתוף עם יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יונתן מישרקי, הובלנו מהלך שהביא להקצאת תקציב משמעותי לטובת הקמת בתים מאזנים. בתים אלה הם תחילתו של שינוי תפיסתי עמוק בכל הנוגע לאופן שבו אנחנו כחברה מתייחסים למתמודדי הנפש. שינוי זה מבוסס על גישה הוליסטית וחומלת. במקום להרחיק את המטופל ממסגרות חייו ומהחברה, גישת הבית המאזן מבקשת להעניק לו סביבה תומכת, משקמת ומכילה בתוך הקהילה.
+
+בתים מאזנים אינם רק מענה טיפולי נוסף – הם שינוי פרדיגמה. מדובר במעבר מגישה טיפולית מסורתית של ניתוק ובידוד המתמודדים במוסדות סגורים, לגישה שמבינה את החשיבות של חיבור המטופל לעצמו, למשפחתו, לסביבתו ולכוחות הטמונים בו. המסגרת המאזנת היא מרחב שבו ניתן להתמודד עם משברים נפשיים באופן שמחזיר את האדם למרכז חייו, נותן לו כלים להתמודד ומסייע לו לשוב לעצמו ולחזור להיות חלק פעיל ומשמעותי ותורם לחברה.
+
+במהלך עבודת הוועדה זכיתי לבקר במספר לא מבוטל של בתים מאזנים ברחבי הארץ. אלה היו ביקורים מרגשים ומעוררי השראה, שהעמיקו בי את ההכרה והתחושה עד כמה הבתים המאזנים הם לא רק צורך קריטי, אלא ברכה בעבור המתמודדים ובעבור כולנו. פגשתי צוותים מסורים ומקצועיים שהקדישו את כל-כולם לטיפול באנשים שהגיעו לשם במשבר עמוק. ראיתי את ההקשבה, את הסבלנות ואת היכולת שלהם לראות את האדם שמאחורי הכאב. פגשתי מטופלים שסיפרו לי כיצד נכנסו לבית המאזן כבויים וחסרי תקווה, ויצאו לאחר כמה חודשים כאנשים חדשים מלאי כוחות, כלים לנפש ולאמונה, ויכולים להתמודד עם אתגרי החיים.
+
+מפתיע לראות כיצד דווקא בעת הזו, שבה אנו פוגשים את אתגרי הנפש ומכאוביה באופן חד ומפלח, כיצד דווקא אלו שהתמודדו בעבר ועברו תהליך טיפולי משמעותי ובנו כלים להתמודדות, הם אלו שמנפיקים מתוכם כוחות ואף מחזקים ומעניקים לאחרים כוח. הבתים המאזנים אינם רק מרחבים טיפוליים; הם קהילה, הם מקום שבו אנשים לא רק מקבלים טיפול וליווי אלא גם לומדים להחזיר לעצמם את האמונה, את תחושת השייכות, את התפקוד ואת הרצון לחיות. 
+
+ השינוי הזה הגיע בדיוק בזמן, כי היום יותר מתמיד אנחנו נדרשים להסתכל למציאות בעיניים. המלחמה שפרצה באכזריות ב-7 באוקטובר השאירה אותנו עם כאבים ופגיעות רבות, הן בגוף והן בנפש. רבים מהפצועים והנפגעים הם אנשים שמתמודדים כעת עם פגיעות נפשיות קשות, עם טראומות שחוו, עם זיכרונות שחרותים ועם כאבים שקשה להסביר במילים.
+
+ במסגרת החלטת הוועדה, הוקצה סכום של 30 מיליון שקלים להקמת בתים מאזנים נוספים, וזו רק ההתחלה. אני מאמינה ששינוי הפרדיגמה הזה יחלחל לכל מערכות החינוך והבריאות שלנו. הבתים המאזנים צריכים להפוך להיות ברירת המחדל, הפתרון המוביל והראשוני; לא כפתרון קצה חריג אלא כסטנדרט. המהלך הזה הוא חלק מתפיסה רחבה יותר של אחריות חברתית. כמדינה, אנו מחויבים לגלות רגישות יתרה לנפגעי הנפש, להבין שהם אינם שונים מאף אדם אחר שמתמודד עם פגיעה פיזית, ולספק להם את הכלים והשירותים שיאפשרו להם להחלים ולצמוח. שינוי פרדיגמה הוא לא דבר שקורה ביום; הוא דורש השקעה מתמשכת, יצירתיות וחשיבה מחודשת והתגייסות רחבה של כולנו – חברי הכנסת, משרדי הממשלה ובמיוחד החברה האזרחית.
+
+אני מתחייבת להמשיך ולהוביל את המאבק הזה ולוודא שלא נסתפק בפתרונות זמניים, אלא נפעל לשינוי עמוק וארוך טווח. אני מצפה שביום בריאות הנפש בשנים הבאות נוכל לעמוד כאן בזקיפות קומה ולראות כיצד הבתים המאזנים הפכו לנורמה, שהמענה הנפשי בישראל שופר באופן משמעותי, ושאף אחד במדינה שלנו לא נותר מאחור.
+
+
+נא לסיים.
+
+
+על עם ישראל נאמר שהוא עם שטבועות בו התכונות של רחמנות, ביישנות וגמילות חסדים. כדי לסייע למתמודדים, אנו מתבקשים להעצים בנו את התכונות האלה ולבנות חברה מלאת חמלה, ענווה וקשב, ובעיקר – רצון להיטיב לאחר. מכיר ויודע כל מי שחווה התמודדות נפשית מכל סוג שהוא שהכוח להתיר את חרצובות הנפש הוא על ידי חיזוק האמונה ותפילה בלתי פוסקת לבורא עולם מרפא הנפש.
+
+ אבקש לסיים במילים משירו של חנן בן ארי "שבורי לב": "מי יודע כל כאב? / מי רופא לשבורי לב? / יוצר אור וחושך / עושה שלום ומלחמה. // מי יושב על כיסא דין? מתכסה ברחמים / מוחל וסולח / מביט ויודע. // ומי ירפא ליבי? / אל מי אני מתגעגע / כמו ים שאין לו חוף?/ רק תגיד לי מי, מי יחבק אותי / ויבטיח שאני לא אכנע בסוף?" תודה רבה.
+
+תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שהיום הזה שאנחנו מציינים, יום בריאות הנפש, הוא מאוד חשוב ומשמעותי. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחברת הכנסת מיכל וולדיגר על היוזמה, גם על הדיון הזה וגם על הצעת החוק לסייר כל שנה - - -
+
+
+ החוק, החוק.
+
+
+ החוק. זה מאוד חשוב. אני חושב שהנושא של בריאות הנפש, השנה במיוחד – הדיון הזה מקבל משמעות מיוחדת ו��שובה בעבור כולנו, בעבור כל האוכלוסייה בתוך המדינה, לאור כל מה שקרה. אני רוצה ביום זה להביא את המצוקה הקשה שקיימת בתחום הזה בקרב החברה הערבית הבדואית בנגב, ובמיוחד בכפרים הלא-מוכרים.
+
+ אין ספק שמאז אירועי 7 באוקטובר ועד רגע זה, אוכלוסייה זו, במיוחד בכפרים הלא-מוכרים, שילמה מחיר כבד, ובמידה מסוימת הייתה מופקרת, כי בהגדרה של התכנון ושפת התכנון, השטחים האלה נקראו שטחים פתוחים, וכיפת ברזל לא יכולה להגן עליהם וליירט טילים. בתוך הכפרים הלא-מוכרים אין כמעט מיגון. לא קיים מיגון, כולל במוסדות הציבור, כולל בבתי ספר וגני ילדים. לכן, לאורך כל השנה, עם תחילת המלחמה, החברה הזו שילמה מחיר, וילדים וגם נשים וגם גברים נהרגו מהטילים שהיו, ועד 1 באוקטובר, גם במתקפת הטילים שהייתה מאיראן. לפי דעתי, המצב הזה הכניס אוכלוסייה שלמה, כמעט 350,000, שמהם 100,000 תושבים מהכפרים הלא-מוכרים. 
+
+ בחברה הישראלית בכלל יש את השירות הפסיכולוגי, יש את מרכזי החוסן, יש את הרשויות המקומיות, את העיריות, שיכולים לתת את המענה. האנשים האלה בכפרים הלא-מוכרים – לא הייתה להם בתקופה הזו שום רשות חוקית שיכולה לתת להם את המענה. נכון, אני רוצה לציין ביום זה לטובה את מרכז החוסן בחברה הערבית הבדואית בנגב, שלפי דעתי עשה בשנה האחרונה קפיצה משמעותית מאוד מאוד בכל העבודה שלו, בכל הראייה הכוללת איך לתת שירות. 
+
+ אין ספק שעד עכשיו וגם בשנים האחרונות כל הנושא של בריאות הנפש לא קיבל את תשומת הלב. גם הסטיגמה מאוד הפריעה לאנשים לגשת ולקבל את השירות. אבל במציאות שקיימת וכתוצאה מכל מה שקרה – וגם כחלק מהפעילות של מרכז החוסן בחברה הבדואית – יש מודעות יותר ויותר לצריכת השירות של בריאות הנפש. 
+
+לכן אני ביום זה פונה לכל מי שאחראי בתחום שלו, בתחום הזה, אם זה משרד הבריאות ואם זה משרד החינוך, לתת את השירות הזה. יש את המודעות. אני אומר בצורה הכי ברורה שהשירות הזה עד היום הזה לאוכלוסייה הבדואית בנגב לא היה מפותח. יש מחסור מאוד מאוד משמעותי בכוח אדם מיומן שיעסוק בדבר. לדוברי השפה כמעט לא הייתה נוכחות בתחום הזה, רק בשנים האחרונות. 
+
+לכן עם התגברות המודעות לצריכת שירותי בריאות הנפש בחברה הבדואית בנגב, אני קורא למשרד הבריאות להרחיב את הפעילות שלו בתחום הזה ולהקים גם מרכזי חוסן. מרכז חוסן אחד, שעושה עבודה נפלאה, הוא לא מספיק. צריך להרחיב את השירות במיוחד בכפרים הלא-מוכרים, וצריך לחשוב איך להגיע לשם, אפילו בניידות. צריך למצוא פתרונות יצירתיים, כי האנשים האלה כל כך בחרדה אחרי כל מה שקרה. 
+
+אני רוצה להוסיף: בריאות הנפש והתמודדות של החברה הבדואית בנגב זה גם כל הנושא של הריסת בתים. באים למתחמים שלמים והורסים את הבתים – בוואדי אל-ח'ליל, באום אל-חיראן, אצל אל-ר'אני באום מיתנאן. הילדים שחיים שם, שחוזרים מבתי הספר ורואים את ההרס – אין לי שום ספק שיש פגיעה משמעותית גם בנפש, וצריך להתמודד איתה. לצערי הרב, המדיניות שקיימת היום – באים, הורסים, משאירים את האנשים ללא שום טיפול. הגיע הזמן שגם כשהורסים את הבתים לאנשים – יש ילדים, יש אנשים, יש נשים - - 
+
+
+ נא לסיים. 
+
+
+- - שצריכים טיפול כתוצאה מהטראומה הקשה, במיוחד במקרים שהם הורסים בידיהם את הבית שלהם. 
+
+
+תודה רבה. אני מזמין את שר הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו לסכם את הדיון. בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מתמודדים ובני משפחותיהם, אני מתכבד לשאת דברים ��דיון מיוחד וחגיגי זה – אני קורא לזה חגיגי לא בכדי – כחבר הממשלה וכשר הבריאות הממונה על מערכת הבריאות, שמעניקה בכל יום ויום לכל תושבי ישראל שירותי בריאות לגוף, ולא פחות מכך, שירותי בריאות לנפש האדם. 
+
+ בפתח דבריי אני מבקש להודות לכל מי שלקח חלק והשתתף ביום החשוב הזה: ליושב-ראש הכנסת, שטרח ובא והגיע לשדולה, לאירועי היום המיוחד לבריאות הנפש, לדיוני הוועדות והשדולות, וכעת בדיון המיוחד במליאה. ברכה גדולה ליוזמת חוק יום בריאות הנפש חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, שלקחה על עצמה שליחות גדולה וחשובה לקידום מערך בריאות הנפש בישראל. היא עושה זאת במסירות ובהשקעה רבה. אני מודה לך על כך. את פשוט פורצת גדרות, קירות ואת כל ההרים שנמצאים. אם מישהו חושב שזה טריוויאלי ומובן מאליו שהכנסת מציינת יום לבריאות הנפש והנושא הזה נהיה אחד הנושאים המדוברים ביותר בעולמות הבריאות – זה לא דבר שהיה לפני תקופה לא ארוכה. זה קורה, והרבה בזכותך. חברי יושב-ראש ועדת הבריאות, שנמצא כאן, ועושה עבודת קודש בעולמות בריאות הנפש, בדברים שמגיעים לפתחו הן כדיונים, כתקנות חקיקה וכהצעות לסדר באופן כללי – אתה נותן לזה קדימות תמיד, ואני מודה לך על כך. 
+
+ הדיון היום המיוחד הזה כאן בכנסת הוא למעשה יישום של החוק שאושר כאן רק לאחרונה, שקובע כי מדי שנה בשנה יתקיים יום מיוחד במוסדות המדינה לשם הגברת הידע והמודעות של הציבור לתחום בריאות הנפש בכלל ולהיבטים הייחודיים והלאומיים של החברה בישראל בפרט. כשר הממונה על יישום החוק פעלתי יחד עם הנהלת המשרד מול משרדי הממשלה ומוסדות המדינה השונים לשם קיום אירועים ופעילויות שונות לציון יום זה. ערכנו אירוע ממלכתי מרגש בבית הנשיא, בהשתתפות נשיא המדינה מר יצחק הרצוג ובהובלת רעיית הנשיא הגב' מיכל הרצוג – שהנושא הזה קרוב לליבה, והיא מלווה את זה בכל עת – מתוך הכוונה להעצים את היום הזה ולהפוך אותו ליום מרכזי ומשמעותי בחברה הישראלית מדי שנה, וכך יהיה. 
+
+ האירוע והדיון המיוחד לציון יום בריאות הנפש היום מתקיים על רקע קולות הקרב בחזיתות הלחימה השונות. לצערנו, רק אתמול התבשרנו על נפילתם של שבעה חיילים קדושים וגיבורים ברצועת עזה ובלבנון. הלב של כולנו נשבר, ואנו שולחים חיבוק חם ואוהב למשפחות השכולות. השתתפתי אתמול בלוויה קורעת לב של עמרי כהן, השם ייקום דמו, באשדוד. עוד לוויה. אתה חושב שאתה מתרגל, ואתה לא מתרגל. 
+
+ קשה מאוד להיות במחזות, כשאתם רואים בן גדול, הורים צעירים, כשקוברים את הבן, סבים וסבתות שקוברים את הבן; ילד בן 11 שעומד ואומר: אחי היקר, אני אעשה את כל מה שעשית אתה, אלך לבית הספר שלך, לישיבה שלך. הלב לא מתרגל למראות הללו. חיילים שנמצאים מעבר לגבולות; 100 חטופים וחטופות שעדיין בשבי החמאס; אלפי תושבים שעדיין מפונים; פצועים רבים שנמצאים בבית החולים. למעשה, כולנו נושאים בתוכנו כאבים פנימיים ולא מעכלים את השנה ומעלה האחרונה הקשה שעברנו.
+
+ דווקא מתוך כך, מתוך המשבר והקושי, מתגלה חשיבות המיוחדות של היום הזה. יום בריאות הנפש הוא יום של מודעות, יום שבו כולנו עוצרים לרגע ומבינים. הכאב הוא גם אישי וגם משותף, אך היכולת לשאת את הכאב ולצלוח את ההתמודדות ביחד היא המפתח לחוסננו. הבריאות הנפשית אינה בעיה של האחר אלא בעיה של כל אחד ואחד מאיתנו, כי כולנו מתמודדים – כל אחד בדרכו. 
+
+ לפני כמה שנים חובר שיר ביחד עם עמותת אנוש בשם "רוח האדם": "כי במקום בו התקווה עצרה לנוח / באה ונשבה בי רוח / רוח האדם. / היא גילתה לי את עצמי / ולכבודה אני עומד ולא נופל / לכבודה אני שר וקיים / על הכבוד שלא ייתם / על גדולת הנפש / ורוח האדם". 
+
+ מילות השיר מזכירות לנו כי יש מי שמשאבי ההתמודדות שלו יצלחו, ויש מי שיהיה לו קשה יותר. ביום זה תפקידנו לעצור, להבין ולהזכיר שקושי נפשי הוא שכיח, ושיש בידינו – כן, יש בידינו – הכלים להתמודד עימו. תפקידנו להפחית את הבושה ואת הסטיגמה, לתת משאבים לציבור כולו ולכל פרט להתמודד באומץ, להרים את העיניים, לתת תמיכה לכל מי שנפשו כואבת, ולהזכיר לעצמנו ולכל המתמודדים כי טמונים בהם כוחות גדולים; פועמת בהם רוח האדם – כמו בשיר – המסוגלת לסייע להם לצלוח משברים וטראומות. 
+
+ הבריאות הנפשית של תושבי ישראל היא הנושא המרכזי שבו משרד הבריאות עוסק בימים אלה. אני כשר והמנכ"ל וכל מנכ"לי קופות החולים, כעבודת מנכ"ל – לא קופה – בכל חודש וחודש יש ישיבה של מנכ"לי הקופות. לא מחוז כזה או אחר יחליט מה לעשות. יש לנו מאות מיליוני שקלים – שתכף אמנה – שהוצאנו בקולות קוראים ובמבחני תמיכה, ואנחנו תובעים מן הקופות לממשם בקופות אצלן. אנחנו עוקבים אחרי מה שהם עושים. כמובן, מאז הרפורמה בבריאות הנפש, דרך משבר הקורונה וכעת המלחמה מרובת החזיתות שכולנו מתמודדים איתה, הבריאות הנפשית נפרדה מסטיגמות שונות והפכה לנגישה יותר בעבור תושבי ישראל. 
+
+ לצערנו, תכנון כוח אדם ותקציב לאורך שנים לא היה מספק בעבור הצרכים הרבים שאנו נתקלים בהם. לכן, משרד הבריאות עוסק בהגדלת השירותים ובהרחבתם, אם במתן מענה בטיפול מניעתי לסימפטומים של טראומה, במרכזי החוסן שהרחיבו את פעילותם בהיקפים אדירים, דרך הרחבה חסרת תקדים של שירותי בריאות הנפש בקופות החולים – הרחבה שאנו רואים את תחילתה בשנה זו ונמשיך ונראה את פירותיה בשנה הבאה, בעזרת השם – וכלה בבתי חולים שמייצרים מענים ייעודיים לצרכים של אזרחי ישראל, במרפאות, במחלקות ובמרכזי המשבר והטראומה. המשרד משקיע תקציב בהיקפים אדירים, אך מעבר לכך, הוא מייצר שינוי עמוק ומערכתי בהבנה של צורכי הפרט והכלל שנים קדימה. יצירת תוכניות להחזרת מטפלים למערכת הציבורית עם הסכמי השכר שהתגבשו ומתגבשים, הרחבת מספר המתמחים בפסיכיאטריה, בפסיכיאטריה של הילד ופסיכולוגיה קלינית, הנגשה ושיפור של המעורבות של מטפלים ממקצועות נוספים, ובתוכם עובדים סוציאליים, אחיות, מרפאים בעיסוק, תזונאים, מטפלים באמצעות אומנויות וקרימינולוגים – הם חלק מתכנון העתיד.
+
+מעבר לכך, ישנם שינויים בשיטות ההתחשבנות והתמחור, בהפיכת מערך בריאות הנפש, שהיה עני, והפסדי לכלכלי ויעיל. התמיכה והתכנון לא פוסחים על אף זרוע בתוך המערך, מחיזוק בריאות הנפש בקרב הרפואה הראשונית, דרך ריבוד הטיפול בבריאות הנפש והטמעת טכנולוגיות, כפי שציינת, חברת הכנסת וולדיגר, יישום תהליכים של טריאז' ומדידה במערכות הטיפול, ולמעשה הרחבה של השירותים המרפאתיים בבריאות הנפש בישראל. כפי שציינתי היום, לא היה טריאז' בעבר לנושא בריאות הנפש, וכולם עמדו באותו מדרג. כרגע יש טריאז', וזה מגדיל את המענים ונותן למי שזקוק להם כאן ועכשיו. 
+
+בצד הרחבה של חלופות אשפוז – כפי שאמרה חברת הכנסת לימור סון הר מלך – ואני מודה לך על כך – כיושבת-ראש הוועדה לקרן הגז, שהרבה פעולות נמצאות לפתחה, היא בחרה לתת תקציבים משמעותיים לבתים מאזנים במשרד הבריאות ולפתיחת בתים מאזנים חדשים ייעודיים, שלא היו בעבר. יש לזה משמעות עצומה באזורים מסוימים. 
+
+ צוותי משבר וחירום ומתן תנופה לפיתוח וחיזוק מערך הטיפול האינטנסיבי במתמודדי הנפש, כלומר בתי החולים, עם דיוק כוחם בטיפול האקוטי; שיפור השירות האשפוזי; הוצאת החולים הממושכים לקהילה; הפרדת הסתכלויות משפטיות בתוך בתי החולים והכוונה לשירותים מאוחדים של גוף ונפש בישראל, מרמת הקהילה ועד רמת בתי החולים.
+
+לגבי בתי החולים לבריאות הנפש, הנושא הזה הולך להשתנות בשנים הקרובות, והתחלנו כבר. כל בית חולים, קרי, מרכז בריאותי – תהיה שם מחלקה לבריאות הנפש. גם אם נצטרך שהיא תיקרא מחלקה סגורה, היא תיתן מענה לאותם חבר'ה שצריכים שמירה הדוקה יותר. אין מושג של מחלקה סגורה, כי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלהרבה מהמאושפזים יש תחלואה נוספת, ובית חולים יודע לעשות את זה. כבר קיימים מודלים כאלה, וזה מה שיהיה. לא יהיה בית חולים ייעודי לבריאות הנפש. הסטיגמה תרד, לנוחות של המשפחות, והטיפול – אמיתי, כי בית חולים כללי יודע לתת מענה הוליסטי למה שצריך. 
+
+לא ניתן לדבר על בריאותם הנפשית של תושבי ישראל ללא התייחסות למערך שיקום מתמודדי הנפש בישראל, מערך מפואר שמגלם בתוכו שיתוף פעולה של החברה האזרחית ומשרד הבריאות מתוקף חוק השיקום, שימלאו לו עכשיו 25 שנה. השותפים הרבים לדרך התוו מגוון רחב של שירותים: דיור, תעסוקה, פנאי, השכלה, תיאום טיפול ומשפחות – נדבכים רבים שמאפשרים ונותנים הזדמנות לפרט המתמודד ולמשפחתו. 
+
+אין ספק ששירותי השיקום בישראל הם כוח מפואר של המערכת, אך ברור גם שהשירותים האלה צריכים לעבור שינוי אסטרטגי שיחזק וישפר את השירות, יתאים אותו לצרכים של הפרט וייצר רצף שיקומי שיסייע להמשיך ולקלוט את כלל המתמודדים בתוך הקהילות.
+
+הנהלת המשרד כולה: מנכ"ל המשרד, ראש אגף בריאות הנפש ד"ר גלעד בודנהיימר, שמגיע לו פרגון ענק על עשייתו – שלושה חודשים לפני כניסתו - - 
+
+
+ איש מצוין. 
+
+
+- - הוא נכנס לתפקיד שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה, ונקלע לאירוע ענק על מדינת ישראל, והוא עושה את זה. הוא ואני באופן אישי, כמו שאמרנו, מטפלים בזה יום-יום. 
+
+יש לזכור כי הבריאות הנפשית לא חונה רק במשרד הבריאות. הבריאות הנפשית קיימת בכל קהילה, בכל בית ספר, תנועת נוער, מתנ"ס או בית כנסת. אנחנו מנסים לייצר תוכניות בין-משרדיות שיצליחו לקדם את הבריאות הנפשית ברמת הרשות המקומית והקהילה. הבריאות הנפשית היא תחום שכולנו נדרשים לתת לו מקום ומרחב על מנת לצלוח את התקופה הקשה הזו. אני תפילה שיום זה יסייע לכולנו להרים לרגע את העיניים ולעזור למי שלידנו וזקוק לעזרה. נוכל ביום זה לשאול את מי שלידינו "מה שלומך", להביט לו בעיניים ולהציע הקשבה. אני בטוח שנמשיך להתחזק ולהתמודד, כי המציל נפש אחת מישראל, כאילו מציל עולם מלא, והיכולת שלנו לסייע אחד לשני היא המקור לתקווה.
+
+אין ספק שהיום הזה, שמציף לנו את הנושא – בראש סדר העדיפויות. אני אומר לכם שלא רק יום בריאות הנפש; מבחינתי, כל יום נקרא יום בריאות הנפש במשרד. אני מסתובב ואני פוגש את האנשים במחלקות, בקהילות, במחלקות השיקום השונות, ואני רואה את החיילים. 
+
+כשאנחנו אומרים "מי שבירך", אנחנו אומרים: רפואת הנפש, רפואת הגוף. כי אתה פוגש מישהו ואתה יודע שיש לו בעיה עם הרגל – אם אתה נותן לו פרוטזה, אתה יודע שאתה נותן לו את הכלים שמתאימים לו ללכת; אתה מרפא לו את העין; אתה מרפא לו את היד. ��בל מה שבתוך הנפש שלו אתה לא יכול לדעת אם הוא לא פותח ואתה לא שואל אותו ואתה לא מטפל בזה. הוא יכול להתמודד עם בעיה כזאת או אחרת שכביכול נקראת טכנית או מכנית, אבל עם מה שבפנים – פתאום זה מתפרץ, זה נמצא באיזה מקום, ואז אתה שואל: איפה היינו? כולנו מחויבים לכך, כל אחד ואחד. 
+
+ חבר הכנסת יוסף עטאונה, שכבר לא נמצא פה, דיבר על החברה הערבית. אתמול פרסמנו מבחני תמיכה בסך 100 מיליון שקלים למרפאות בחברה הערבית ביישובים מרוחקים, ולא רק לקופות החולים. כמובן שגם בנושא של בריאות הנפש, קופות החולים יצטרכו לתת מענה באותם יישובים. נכון, הוא צודק, המספרים גבוהים גם בחברה הערבית, מתוקף דברים נסיבתיים נוספים שנמצאים ומלווים את החברה – הנושאים הכלכליים, הפשיעה בחברה הערבית, שמגבירה את תחושת החרדה. 
+
+אבל אני אומר ואמרתי בכל מקום: כשהמשרד יצר קשר עם הוגי התוכנית הגדולה של בריאות הנפש בארצות הברית לאחר 11 בספטמבר, אז הוא אמר: אנחנו טיפלנו בעשור ב-80,000 אזרחים. אז תארו לכם שמדינת ישראל הקטנה, שהיא אפילו לא מדינת אחת בתוך United States, מטפלת לא ב-80,000 – במעגלים הראשונים, השניים והשלישיים אנחנו נמצאים במאות אלפים, אבל גם במיליונים. לא צריך להיות תושב העוטף שהיה בשעת הטבח שם ולא צריך להיות מפונה מהצפון. ילדה מאשדוד בת 16 או 14 שחזרה לישון עם ההורים שלה בגלל רצף האזעקות והנפילות שהיו שם – ואם אני מדבר על אשדוד, כבר תכניס 250,000 אזרחים נוספים ועוד מאות אלפים במעטפת. מה המשמעות? זה חרדות. בסוף זה נמצא שם, ואתה לא יודע איפה זה יכול להתפרץ, ואנחנו צריכים לתת מענה. לכן משרד הבריאות, מעבר לכספים שהשקיע, משקיע בתוכניות, במענים, במקצועות, בתמיכה. רופאי משפחה ורופאים קהילתיים ורופאי ילדים עוברים הכשרה לתת את המענה הראשוני ואת הזיהוי הראשוני, שזה מסייע. 
+
+אני מאמין שהיום הזה ללא ספק ייתן מענה, אבל אני אומר את זה בכל מקום ואומר את זה גם כאן: סיום המלחמה, בעזרת השם, חזרתם של החטופים, חזרתם של החיילים הביתה, ייתנו לנו מענה נפשי אמיתי לכולנו, ייתנו לנו את הרוגע ואת מה שצריך. מי ייתן ובאמת נדע ימים שקטים, שנוכל לטפל בשגרה, שכבר נראית לנו רחוקה. אבל בתקופה האחרונה אנחנו קצת יותר אופטימיים כשאנחנו רואים מה קורה בצפון, רואים קצת את הרוגע בדרום. נקווה באמת שהעסקאות שעליהן מדברים, תוך ביטחון אמיתי, יבשילו לידי כך שאחינו ואחיותינו – נראה אותם בריאים ושלמים בביתם, ושהימים הללו יהיו ימים לשוטף ולמה שאנחנו צריכים לטפל. 
+
+משרד הבריאות ימשיך הלאה לעשות את מה שמוטל עליו, תוך שהוא עושה גם היום – מטפל בהרבה הרבה דברים שוטפים ובעוד פעולות: חיזוק מערך האשפוזים, קופות חולים ורגולציות נוספות. 
+
+
+ מה עם מה שיש צבוע - - - 
+
+
+ כרגע הצגת את זה כאן למעלה. אני אבדוק. אני יודע שיש לנו טיפול במשרד בנושא בני הקהילה. חברת הכנסת צגה מלקו דיברה איתי על זה – לא דיברה איתי על זה ספציפית; אני יודע שהיא יזמה דיון בוועדת הבריאות. 
+
+
+ יש כספים שלא מימשו. 
+
+
+ שלא מימשו – אני אבדוק את הנושא הזה. אין שום הצדקה שסכום כסף שמיועד לחברה –ויש הרבה מה לעשות בחברה. מי כמוך יודעת שכשהייתי בפתח תקווה הייתי יושב-ראש המתנ"סים של בני הקהילה, ואני מכיר בדיוק את הקהילה ואת הצרכים. בעולמות הבריאות, אגב, לא רק בנושא בריאות הנפש, יש מודעות למחלות, טיפולים נוספים והסברה שהקהילה נזקקת להם, אז אלו פעולות שאנחנו עושים. 
+
+
+ אופיר מגייס - - -
+
+
+לא, אין הצבעות, אין מה לגייס. 
+
+
+השר, ברשותך, היות שיו"ר הקואליציה ביקש – רק הערה אחת על דבריך הנכוחים והיפים. ציטטת משנה בסנהדרין ד', אבל בנוסח המאוחר שלה. במקור נאמר במשנה כך: "לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא". זה הנוסח גם בכתב יד קאופמן, גם בכתב יד פארמה וגם הרמב"ם כך מצטט. מאוחר יותר, בגלל פולמוס יהודי כנגד הגויים, הוספה המילה "בישראל", וזה הנוסח המאוחר שציטטת. אבל מן הראוי, אני אומר, גם היות שאנחנו עוסקים פה ביהודים ושאינם יהודים, להשתמש בנוסח המשנה המקורי: כל המקיים נפש אחת, כל המאבד נפש אחת, בין יהודי ובין לא יהודי. אני חושב שהדברים חשובים וראויים, וזה גם היה מסר דבריך, אז אני מוסיף ומעלה. 
+
+
+ חד וחלק, אנחנו כולנו כחברה מחויבים להציל את כולם, ומצוות - - -
+
+
+ מעשה ידיי טובעים בים.
+
+
+ כן.
+
+
+ אתה יודע שבפרשה – הינה, אתה אוהב דבר תורה, רבי מאיר היקר. נמצא פה הספר של אבא של חבר הכנסת קרויזר, ואני כל פעם לוקח ממנו ליקוטים.
+
+ אז יעקב, בפרשת השבוע, פרשת וישלח: "הצילני נא מיד אחי מיד עשו". יעקב אבינו הולך, ואומרים לו: תקשיב, עשו בא לך "וארבע מאות איש עמו". כמה אחים היה ליעקב? אחד. אז למה הוא אומר מ"יד אחי מיד עשו"? תצילני מיד עשו או מיד אחי, מה זה החלוקות האלה?
+
+ אז כתוב שיעקב התפלל על שני דברים: קודם כל "מיד אחי" – אמנם הוא אח שלי, אבל הוא עשו, הוא לא מתנהג בדרך שאני רוצה. אם הוא ירצה עכשיו להתחבר איתי ולקחת אותי לדרכים שהוא רוצה למשוך אותי, תציל אותי מזה. מצד שני, תציל אותי גם מיד זה שהוא עשו, הוא רוצה להרוג אותי. אלו שתי תפילות שונות. אבל שימו לב שהוא הקדים את "מיד אחי" – הוא אומר לו: הוא אח ביולוגי שלו, אבל הוא לא רצה להקים בדרכיו המעוותים, ויעקב התפלל.
+
+ ולכן יש לנו גם את סולם יעקב בפרשה. זה רק חלום. אנשים שואלים: איפה סולם יעקב? יעקב חלם, אבל "סֻלם מֻצב ארצה וראשו מגיע השמימה". אז אומנם הסולם נמצא פה, אבל בסוף הוא צריך להיות שם. יהי רצון שנדע ימים שקטים, ותודה רבה לחברת הכנסת וולדיגר.
+
+
+תודה רבה לשר.
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1077).]
+
+
+ חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לציון עליית יהודי תימן ולהנצחת זכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת יונתן מישרקי להציג את הצעת החוק, בבקשה. שימו לב, סדר הדוברים נמצא לפניכם. לרשותך עשר דקות, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, לפני 76 שנים, בחודש כסלו תש"ט, החלה עליית "על כנפי נשרים". היא נמשכה כשנתיים, ובמסגרתה הועלו קרוב ל-50,000 יהודי תימן. 
+
+ לפני כמה שבועות הצגתי כאן את הצעת החוק לקראת ההצבעה הטרומית, ופירטתי את האתגרים והתלאות שעברו העולים שהחליטו לעזוב הכול ולצאת למסע מפרך לעבר ארץ הקודש, להגשמת החלום של השיבה לציון. היום אני מבקש לדבר על המורשת התימנית המפוארת, שנשמרה ונשמרת בקנאות על ידי דור ההמשך. 
+
+ ביום שני 7 בנובמבר 1949 הכריז ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון מעל בימת הכנסת על המבצע להעלאת יהודי תימן, שהחל חודשים קודם. לאחר פרסום מבצע העלייה, יצאו העיתונים עם כותרות אחידות על חיסול גולת ויהדות תימן, אך לא היה זה חיסול אלא התחלה חדשה ומלאה השראה.
+
+ יהדות תימן הביאה עימה תרבות עשירה, מורשת עתיקה שנשתמרה לאורך מאות שנים, פיוטים שממלאים בתי כנסת בשבתות ובחגים, תבשילים ייחודיים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמטבח הישראלי ומסורת של שמירה על השפה העברית השורשית. המורשת הזו איננה רק זיכרון מן העבר; היא חיה ונושמת. ברחבי הארץ פזורים מאות רבות של בתי כנסת של בני הקהילה התימנית, ובהם נשמרים הניגונים הייחודיים, המסורות הקדומות וספרי התורה המפוארים. בבתי הכנסת הללו נוצרים מפגשים בין דורות המחזקים את תחושת השייכות והזהות. לצד זאת מתקיימים אין-ספור חוגי מורי, שבהם לומדים הילדים את מסורת הקריאה בתורה, את הפיוט ואת השירה היהודית העתיקה, מתוך מחויבות להעברת הלפיד לדור הבא. מכוני מחקר רבים משקיעים מאמצים כבירים בשימור הספרות התורנית הענפה של יהדות תימן, בתיעוד סיפורי העלייה וכתבי יד נדירים שמספרים את סיפורו של העם היהודי מזווית ייחודית ומרגשת.
+
+ למרות התלאות והניסיונות שחוו העולים במסע עלייתם במהלך שנותיה הראשונות של המדינה, המורשת התימנית על כל גווניה מהווה מקור גאווה והשראה לכולנו – עדות חיה לעוצמתה של הרוח היהודית ולכוחה של המסורת לשמש גשר בין עבר מפואר לעתיד מבטיח.
+
+ בשבת הקרובה אנחנו נקרא את פרשת וישלח, ושם מסופר על יעקב אבינו שחוזר לארץ כנען לאחר שהיה בחרן. בדרכו הוא מתמודד עם חששות מהמפגש המורכב עם עשו אחיו, אך גם עם השיבה אל ארץ ההבטחה, המקום שבו ישגשג וימשיך את המורשת של אבותיו. סיפורו של יעקב אבינו מזכיר לנו, להבדיל, את סיפורם של עולי תימן, שבדומה ליעקב אבינו עזבו את מקומם בגלות מתוך אמונה עמוקה ושליחות לחזור לארץ ישראל, ארץ האבות. כמו יעקב, גם הם התמודדו עם קשיים וחששות בדרך, אך גבורתם ואמונתם הביאו אותם להגשים את החלום של שיבת ציון. כבר אמרו חז"ל: מעשה אבות – סימן לבנים. כשם שיעקב לא רק חזר אלא גם בנה, הקים משפחה והניח יסודות להמשך הדורות, כך גם יהודי תימן, שהביאו איתם תרבות ומורשת עשירה – הם הפכו את השיבה לציון לא רק למסע גיאוגרפי, אלא גם למסע רוחני ותרבותי שהעשיר את החברה הישראלית כולה.
+
+ הצעת החוק שאנו דנים בה היום אינה רק הזדמנות להנציח את מסעם של עולי תימן ואת זכרם של אלה שאיבדו את חייהם בדרך; היא גם קריאה לדור שלנו ולדורות הבאים להמשיך ולהוקיר את מורשתם. היא מזמינה אותנו לא רק לזכור את ההיסטוריה אלא גם לפעול לשימור, טיפוח והנחלה של התרבות היהודית הזו כחלק בלתי נפרד מהסיפור הלאומי שלנו. יהדות תימן היא עדות חיה לרוח היהודית הנצחית, לתקווה, לאמונה ולעוצמת המסורת, המצליחה לשרוד ואף לפרוח בתנאים קשים ובזמנים של שינוי.
+
+ אני קורא כמובן לחבריי חברי הכנסת להצטרף לתמיכה בהצעת חוק, מתוך הבנה שהיא הרבה מעבר לחוק טכני, אלא הזדמנות לחזק מורשת ייחודית ושורשית זו. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מישרקי. אנחנו עוברים עכשיו לדיון האישי. שימו לב, רשימת הדוברים נעולה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, תודה רבה לכם, שר הבריאות, מעבר לשלוש דקות – אבל מותר לי – גם חברת הכנסת וולדיגר וגם כל מי שעלה, אני חושב שאתם ראויים לכל שבח. אני אומר את זה לא רק כשר רווחה לשעבר אלא באמת כאחד שאכפת לו.
+
+ אדוני היושב-ראש, אתה מכיר בוודאי: רב אחד ידע לדרוש רק את פרשת בני קורח. כל שבוע לפני שהיה עולה לשאת את הדרשה, היה מעמיד פנים שהוא לא מוצא את דפי הפרשה ש��וא הכין, והיה מצהיר: הם נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה, ממש כמו קורח ועדתו. ואפרופו בני קורח, הוא היה אומר, ואז הוא היה כל פעם חוזר על הדרשה שלו על בני קורח.
+
+כך פני הדברים כשעולים לכאן אנשים שאין להם מה להגיד, ומדברים על גזענות, ומאשימים אותנו, את מפלגת יש עתיד, בגזענות, ואת יאיר בגזענות, ואת רם בן ברק בגזענות. אני רוצה לציין בפניכם, במיוחד לחבר'ה החדשים: במפלגת יש עתיד 24 ח"כים. לא הייתי עושה את זה, בחיי, אבל הגיע הזמן שדווקא אני אעמוד כאן ואטיח את הדברים האלה בפניכם: 24 ח"כים – 13 מזרחים. בחמישייה הראשונה אני ומירב וקארין לא נולדנו לא בבית השיטה ולא בפולין. אני נולדתי במרוקו, וההורים שלהן עלו ממרוקו, ודבי – 13 חברי כנסת. מעולם יאיר לפיד לא הסתכל מי מרוקאי ומי עיראקי ומי אשכנזי.
+
+ ואתם, לבושתכם – ותסתכלו עליי האנשים של ש"ס. אני ויאיר לפיד עמדנו כאן, מירב, והגשנו את הצעת החוק שמי שלא מקבל בנות מרוקאיות למדרשיות – אתה מהנהן בראשך, אילוז, כי אתה יודע מה הכאב. אני ויאיר לפיד עמדנו והעלינו את הצעת החוק. ומי הצביע נגד? ש"ס. והם עולים לכאן וקוראים לו "גזען".
+
+
+ הוא באמת גזען. 
+
+
+ והם עולים לכאן ואומרים על יש עתיד שאנחנו גזענים.
+
+
+ הוא באמת כזה.
+
+
+ טלו קורה מבין עיניכם. תשתוק.
+
+
+ לא, הוא באמת גזען.
+
+
+ שקלים, תפסיק. תתבייש לך.
+
+
+ חבר הכנסת שקלים.
+
+
+ הוא גזען.
+
+
+ תתביישו לכם, כמה אתם יכולים.
+
+
+ אתה לא תגיד לי לשתוק.
+
+
+ שוב, חבר הכנסת שקלים.
+
+
+ מה כוחנו בעם הזה אם לא אחדותנו.
+
+
+ הוא גזען.
+
+
+ חבר הכנסת שקלים, שב, בבקשה.
+
+
+ ואתם כל הזמן עולים לכאן ומפוררים את העם הזה.
+
+
+ הוא דיבר שם על השם אמסלם.
+
+
+ אף אחד מכם לא עשה חצי ממה שאני עשיתי ויאיר עשה בשביל עדות המזרח. 
+
+
+חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה. נא לשבת. 
+
+
+אני ישבתי בדימונה 60 שנה וגידלתי את הדור הכי טוב, כי לא בכיתי ולא אמרתי: אכלו לי, ולא אמרתי: שתו לי. 
+
+
+- - -
+
+
+חבר הכנסת שקלים, שב, בבקשה. 
+
+
+הקצינים הכי טובים בצה"ל הם התלמידים שלי, והרופאים הכי טובים והטייסים הכי טובים תלמידים שלי. ואתם עולים לכאן וכשאין לכם מה להגיד, אתם אומרים: יאיר לפיד גזען; יש עתיד גזענים. דבר אחד אני מבקש מכם – שקלים, דבר אחד: האחדות של העם הזה. שנפסיק עם זה, אני מבקש מכם. 
+
+
+אז למה הוא לא חוזר בו? 
+
+
+תפסיקו עם זה. נתווכח על הדעות שלנו, לא על המוצא שלנו. מה אחדות? למה באת מחו"ל, אילוז? עזבת ובאת לכאן והשרשת שורשים. מה זה משנה מאיפה אתה?
+
+
+ צודק. 
+
+
+ אז אנא מכם, תפסיקו. לא גזענים אנחנו, אף אחד מאיתנו. גם לא אתם. תודה. 
+
+
+תודה רבה, חבר הכנסת כהן. אני מזמין את חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. 
+
+
+ עוד מרוקאית עולה לפודיום. 
+
+
+ מה זה, רק כוהנים היום?
+
+
+ שקלים, היום רק מרוקאים.
+
+
+ לא, דווקא אתה היית צריך לצאת נגד זה ראשון.
+
+
+ לא.
+
+
+ כן. מה לא?
+
+
+ כי שם גזענות.
+
+
+מה לא? מה לא? מה זה החבר'ה? אתה בתור מנהל, בתור איש חינוך, היית צריך לצאת נגד זה ראשון.
+
+
+ אבל אתה יודע שהוא ציטט את - - - 
+
+
+ חבר הכנסת שקלים, תורך יגיע. אתה הדובר ה-14, ותוכל להגיד את מה שאתה רוצה. עכשיו חברת הכנסת כהן, בבקשה. 
+
+
+ היום מדינה שלמה עסקה במתן עדותו של ראש הממשלה; לא עסקה בחטופים, לא עסקה בחללים, לא עסקה בעניים, שהיום דנו במצבם בכנסת ישראל. אני רוצה להגיד בהקשר הזה, אני באמת מאחלת לראש הממשלה שהאמת תצא לאור, שיצא זכאי, שיגיע לעסקת טיעון, שיקרה מה שיקרה, העיקר שהסיפור הזה ימוצה. מדינה שלמה שסועה, קרועה, מפולגת, תקועה. חייבים למצות את זה. אנחנו בימים קשים, אנחנו בימים שאנחנו צריכים להתמקד בהצלת נפשות ולא בפרשה הזאת. 
+
+אומר ראש הממשלה: שמונה שנים אני מחכה להעיד; מעשיו דווקא מלמדים אחרת. אני לפחות ספרתי יותר מעשר פעמים שהוא והפרקליטים שלו ביקשו לדחות את המשפט שוב ושוב, וגם עכשיו חברי קבינט פונים ומבקשים לדחות את המשפט. יושב-ראש הכנסת, שלצערי שיתף פעולה עם הדבר הזה, גם הוא מנסה לדחות את המשפט. די. די. בואו נמצה את זה. מגיע לעם ישראל להתקדם. אם הוא לא עשה דבר פסול, זה אינטרס שלו לגמור את זה בתהליך מזורז ויעיל. 
+
+ יש לראש הממשלה הזה שיטה שמאוד מאפיינת אותו: למרוח זמנים. אולי פתאום תהיה איזו התפתחות חיובית שתציל אותו. לפעמים זה קורה, ולפעמים קורה לנו טבח נוראי. אז אנחנו חייבים, חייבים לגמור עם זה. חלאס. לעם ישראל מגיע להתקדם. אני מאחלת, באמת, שרק האמת תצא לאור, אני מאחלת לו באמת, גם ברמה האישית, את כל הטוב שבעולם, אבל עם ישראל צריך לצאת לחופשי, ואנחנו חייבים להתפנות כדי לשקם את ההריסות במדינה שלנו. 
+
+
+ יש לך עוד - - -
+
+
+ אז אל תעכבו את זה יותר. שיהיה משפט צדק, ושייעשה במהרה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה, הגענו אליך. גם לרשותך שלוש דקות, בבקשה. 
+
+
+ האמת היא שאני רוצה רגע לענות למירב. 
+
+
+ עזוב, זה לא מקדם. זה לא מקדם. 
+
+
+התייצבתי היום בבית המשפט להביע תמיכה בראש הממשלה נתניהו והזדהות איתו. אנחנו כולנו רואים שהמשפט הזה הוא פארסה אחת שלמה. המשפט הזה היה צריך כבר להיגנז מזמן, לא היה צריך בכלל להתקיים. חבל מאוד שהגענו למצב הזה. המשפט הביא אותנו למצב של חמש מערכות בחירות מיותרות לגמרי. העם הזה נקרע תוך כדי מלחמה. פשוט בושה וחרפה שמערכת המשפט שלנו לא ידעה לתת יד בשביל קצת לרכך וקצת אולי לדחות, ואולי גם להקל קצת על האינטרס הציבורי. כולנו מבינים שבסוף זאת לא המטרה שלהם, והם די מנותקים מכל מה שקורה פה. 
+
+אז אם באמת חברת הכנסת מירב כהן אולי מדברת על איזושהי אחדות – אני הכי רוצה אחדות, אבל לפחות שמישהו פה, בצד הזה, יבוא ויגיד לבטל את המשפט הזה סוף-סוף. אולי. אולי. סיקור אוהד, אפשר לחשוב. לפיד לא קיבל מימיו סיקור אוהד. זה בעניין הזה. 
+
+
+ אושר, אושר, אנחנו מייחלים שיצא בשלום, תקשיב לי, אבל אנחנו לא מבטלים משפטים. אנחנו לא בית משפט. 
+
+
+חברת הכנסת ביטון, בבקשה. 
+
+
+זה מה שאתם מתיימרים לעשות. 
+
+
+ דבר שני שרציתי להגיד – שנייה, את מפריעה לי. דבר נוסף שאני רוצה להגיד - - 
+
+
+חברת הכנסת ביטון. 
+
+
+- - לגבי מה שחבר הכנסת מאיר כהן אמר, שאני אישית מאוד מאוד אוהב אותו, מאוד מעריך אותו על הרזומה שלו כאיש חינוך, כמנהל ועל מה שהוא עשה בעברו. כאשר ראש המפלגה שלו מר לפיד – שבעיניי הוא גזען – מדבר על החבר'ה של אמסלם, אז דבר ראשון, אני מאוד מאוד גאה להיות מהחבר'ה של אמסלם. אני בן להורים שהם ילידי איראן, נשוי לרעייתי, שגם הוריה ילידי איראן ועלו בעקבות המהפכה של חומייני. הם פשוט ברחו מאיראן ופיצלו את המשפחה שלהם. יש להם סיפור מאוד מאוד מיוחד. אבל אני גם חבר של טור פז, ואני גם מהחבר'ה של דוידסון, ואני מהחבר'ה של הרבה מאוד עדות אחרות. אני מהחבר'ה של כל עם ישראל, לאו דווקא מהחבר'ה של אמסלם. 
+
+אבל כאשר ראש האופוזיציה בא ומדבר בצורה כל כך קיצונית, כל כך גזענית, ואף אחד מהמפלגה שלו – במיוחד זה שנמצא עכשיו פה, מאיר כהן, שבא ועוד מטיף לנו שאנחנו אלה שמפלגים – אז מאיר, טול קורה מבין עיניך. ממך הייתי מצפה לבוא ולגנות את הדברים. אבל שוב, מכיוון שיש עתיד הם כבר באזור עשרה מנדטים בסקרים, אז יש שם מלחמות מאוד מאוד קיצוניות בין אחד לשני על המיקום. 
+
+
+די, די אתה. משחק אותה כאילו נבחרת. אל תתעסקו במנדטים שלנו. 
+
+
+חברת הכנסת ביטון, בבקשה. 
+
+
+דבר על חטופים במקום על יש עתיד. 
+
+
+ לכן, אני לא סומך עליהם. אני לא סומך על אף אחד מיש עתיד שיבוא ויעמיד את היושב-ראש שלהם במקום. חבל מאוד שזה קורה. 
+
+
+נא לסיים. 
+
+
+אז שוב, אנחנו צריכים לגרום לאיחוד של כולם, וגם אני קורא פה לאיחוד של כולם, אבל לצערי, יש לנו ראש אופוזיציה מופקר וגזען. 
+
+
+של נעליך מעל רגליך. 
+
+
+ הדוברת הבאה, חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חברת הכנסת פנינה תמנו – מוותרת.
+
+
+אנחנו עם התימנים. 
+
+
+ חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – מוותר? חבר הכנסת עמית הלוי – מוותר; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – מוותר; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. אני מזמין את חבר הכנסת מישרקי לסכם.
+
+
+מוותר.
+
+
+מוותר. 
+
+ אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לציון עליית יהודי תימן ולהנצחת זכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לציון עליית יהודי תימן ולהנצחת זכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה-2024, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 12, אין נגד, אחד נמנע, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק לציון עליית יהודי תימן ולהנצחת זכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. 
+
+
+ [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/1078).]
+
+
+ נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46) (איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת דבי ביטון, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת דבי ביטון להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות.
+
+
+ כבוד היושב בראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, מעמד זה הוא מעמד מאוד מרגש בעבורי. מדובר בקריאה ראשונה להצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון) (איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה). החוק הזה נולד בעקבות 7 באוקטובר. באחת הוועדות ישב לידי אדם שנראה מאוד מאוד מעורער. בחרתי לפנות אליו ולשאול אותו: מה מטריד אותך? הוא סיפר לי שבנו נרצח בנובה, אותו בן שהוא גידל, הלך לבר-המצווה שלו, חגג את סיום י"ב שלו, את הצבא. הלך בסך הכול לרקוד, לחגוג, וחזר בארון. 
+
+אבל לא די בצער והכאב של האובדן, הוא גם סיפר את הדבר שהדיר שינה מעיניי – ואמרתי: זה צריך להיפסק. האב הזה סיפר שארבעה חודשים לפני הרצח הוא היה עובד מצטיין – הוא קיבל תעודות, הוא נחשב בין המצטיינים בעבודתו. ארבעה חודשים לאחר המקרה, כחודשיים, הוא כבר התחיל להגיע לשיחות שימוע, כי הוא קצת התקשה להתעורר בבוקר, כי הוא הגיע לעבודה ומדי פעם פרץ בבכי, כי התפוקה שלו היא לא בדיוק אותה תפוקה שהייתה לפני שהוא איבד את הבן. 
+
+וחשבתי לעצמי כמה זה אכזרי – לא די לאבד בן משפחה, בטח ובטח ילד, זה גם לאבד את הסביבה שהייתה לך, אולי בית, הייתה לך פרנסה. וגמלה בתוכי החלטה להעלות את החוק הזה. המשמעות של החוק הזה היא שבשנת האבל הראשונה לא מפטרים בן משפחה מקרבה ראשונה. החוק הזה נועד להגן על יתומים, משפחות יתומים, אלמנות, אבות ואחים. בעניין החוק עצמו, חשוב לדעת שבחודשים הראשונים יש איסור מוחלט, הרמטי, של פיטורים, למעט בנסיבות מאוד מאוד מיוחדות, כגון הטרדה מינית, גנבה – וגם אז, מי שיחליט בעניין הפיטורים יהיה ועדה מיוחדת, ועדת תעסוקה, שתיתן את ההחלטה. במשך שנה לא יתאפשר לפטר, גם אם לא קמו כל כך מוקדם בבוקר, גם אם באמצע היום הם בחרו לצאת שעה לפני.
+
+ חשוב מאוד שאנחנו נהיה במקומם. האסון הזה, האובדן, החלל הזה שנוצר – שנת אבל היא שנה קשה. השבעה עוטפת, מחבקת, ואז מגיע החודש, ואז אתה צריך להתרגל שאין את הנוכחות. אין את הנוכחות. אז הינה הבית, והינה החוויה, והינה פתאום הסרטון, והינה הקול הזה שאתה שומע בווטסאפ. ומי אנחנו, חבריי חברי הכנסת, שלא נהיה שם בשביל המשפחות? השכול במדינת ישראל, לצערי, רב. מלחמות רבות המדינה הזו עוברת, רק לאחרונה, ומאז 7 באוקטובר אנחנו מבינים כמה חללים וכמה נפגעי טרור ונפגעי איבה יש לנו. לכן, הדבר היחיד שמוטל עלינו הוא לעשות הגנות לאותן משפחות.
+
+ ההצעה היא הצעה שיקומית. אני מאמינה שכשבן אדם קם בבוקר לעבודה, יש לו סיבה להתעורר. אחרת – תחשבו שאין לו עבודה. מה יותר מתבקש, שהוא יתכרבל, ימרר בבכי ויבין שעולמו חרב? אז נכון, בראש ובראשונה מדובר בהצעה שיקומית. בנוסף, היא גם כלכלית. אנחנו צריכים גם לדאוג שבשנה הזו הנושא הכלכלי לא יטריד את אותו אב, אם, אלמנה. בנוסף, בחוק גם נקבע שאם אותו אדם או אותה אלמנה יחליטו שהם לא מסוגלים יותר לעבוד והם יבקשו להתפטר, יחול עליהם דין מפוטר, משמע, אנחנו ניתן את כל ההגנות המשפטיות והכלכליות בסוגיה זו.
+
+ החוק הזה לא מגן רק על חללי צה"ל; זה יגן על כל נפגע טרור. כל פיגוע שיהיה, כל מי שיהיה מנפגעי איבה – החוק הזה חל גם עליהם. אני רוצה לקרוא לכם משפט שאני חושבת שמסכם את הכול. רק אעיר שלחוק הזה הכנסנו גם גרושים וגרושות וגם אפוטרופוסים. אנחנו יודעים שיש לנו המון יתומים, ויש לנו אנשים שמטפלים בילדים האלה, וגם להם מגיעה הגנה. אדווה פינקלשטיין –בן זוגה לשעבר ואבי ילדיה, שלומי סבידיה, נרצח בנובה, וכך היא אמרה: המעמסה הנפשית והקושי על הורה שנותר לגדל לבד את הילדים הוא בלתי נסבל: לענות על השאלות, לקחת טיפולים, להסיע ולהחזיר. אני עבדתי בהייטק במשרה מסביב לשעון, אבל זה התאפשר לי משום ששלומי היה שם. עכשיו זו רק אני, עד היום, מעל שנה, הם הולכים אחריי מחשש שאעלם להם. זה קושי נפשי שאי-אפשר להסביר אותו. לתת להם את מה שהם צריכים, לשקם אותם ולהמשיך להחזיק בתפקיד שבו החזקתי זה בלתי אפשרי. עד היום לא חזרתי לשוק העבודה. לנו זה כבר לא יעזור, אבל אולי למשפחות בעתיד זה יעזור.
+
+ חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לומר במעמד זה שהיו כמה דיונים בחוק החשוב הזה. אני רוצה להודות להתאחדות התעשיינים, שגילתה סולידריות והתחשבות, כי אם אתם מפרשים את החוק, ברור לכם שיש גם נטל כלכלי על מעסיקים. המעסיקים פתחו את ליבם והיו חלק בלתי נפרד. באותה הזדמנות אני כמובן רוצה להודות לארגון "חמניות", ארגון של יתומים ויתומות, לארגון נפגעי פעולות איבה, ובראש ובראשונה, לחבר הכנסת ויושב-ראש ועדת העבודה והרווחה ישראל אייכלר, על הפתיחות, על ההבנה, על הזמן המהיר – לא למוסס. כולי תקווה שאומנם מדובר בחוק שהוא חוק שהלוואי שלא נזדקק לו, אבל זה חוק שהיה צריך להיות כבר מקום המדינה. לכן, חבריי, אני מבקשת מאוד, תתמכו בהצבעה. תודה.
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת ביטון. 
+
+
+
+ [הצעת חוק פ/4784/25; נספחות.]
+
+
+ להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו, לדיון המוקדם. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק.
+
+
+ תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, שר הבריאות, חברי כנסת נכבדים, חברת הכנסת, חברתי דבי ביטון, ברכות על החוק. אני שמחה שאנחנו מצליחים בתוך השנה המאתגרת והקשה הזאת להביא דברים משמעותיים שמסייעים באופן ישיר למשפחות שנפגעו הכי הרבה – בצורה אנושה, יש לומר – מהמלחמה, מלחמת חרבות ברזל. כל כך הרבה מעגלים של משפחות, בין אם זה משפחות החטופים, משפחות הנופלים, משפחות של נפגעי פעולות האיבה, משפחות המילואימניקים; כל כך הרבה נושאים. 
+
+כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה אני אומר לכם שאחד הנושאים שאנחנו עוסקים בהם הוא נשות הנופלים של חללי צה"ל ומערכות הביטחון. בדיונים הלא-מעטים שקיימנו עם נשות הנופלים – באמת עם תעצומות הנפש הגדולות שהן נאלצות לגלות בתקופה הזאת – אני יכולה לספר שאחד הדברים שעלו הוא אכן הסיפור הזה שבשנה הראשונה – במיוחד שיש לנו הרבה מאוד אימהות להרבה מאוד ילדים קטנטנים, הרבה מאוד יתומים שנותרים ללא אבא, שנפל בקרב. ואנחנו, שכל הזמן מבטיחים להן שהן לא יצעדו את יתרת חייהן לבד, ושהעובדה שבני הזוג שלהן יצאו בצו 8 לקרבות ונפלו – זה אות וצוואה לנו להמשיך לפעול למענן. 
+
+הנשים הללו שהגיעו אליי, בין אם זה רז טחן ושלומית קלמנזון ורבות אחרות ויקרות – אני יכולה לומר לכם שכל שהן מבקשות זה שבשנה הראשונה, בזמן שהן מטפלות בילדים, מייצבות את הבית, שיהיה להן את השקט, השקט הנפשי, שלא יצטרכו לדאוג לפרנסה שלהן, לקריירה שהן פיתחו, שהן לא ייאלצו להיות מפוטרות. 
+
+כשגיליתי בפעם הראשונה שמפטרים נשות נופלים, דבי, לא האמנתי. לא האמנתי שנצטרך באמת חוק כזה. את היית בחלק מהדיונים. הקול שלהן שבר לי את הלב, ואמרתי: איפה אנחנו? לכן, אני מברכת אותך על הגשת החוק, חוק שגם אני מגישה אותו. הוא יהיה השלמה למאבק עיקש נוסף שאנחנו מקיימים. 
+
+גם חבר הכנסת אופיר כץ – אופיר, אני בדיוק מספרת על זה שהחוק הזה נותן באמת את ההגנה מפני פיטורים, אבל אנחנו מנהלים גם מאבק עיקש על כך שבזמן שיש נשים שלא יכולות, מבחירה – יש את אלה שמבקשות הגנה מפני פיטורים, אבל יש כאלה שלא יכולות לחזור לעבודה ומבקשות את זמן השיקום וזמן האבל כדי לעזור לילדים, אז להן המדינה תיתן מענק ייחודי וייעודי, בשביל שיעמדו על הרגליים, ויראו שאנחנו בפועל, באופן אקטיבי, מחבקים אותן ונמצאים שם בשבילן. זה יבוא אחרי החוק הזה, בעזרת השם, כי שר האוצר עמד פה. ואנחנו לא נוותר – יתומים ואלמנות. תודה.
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות ליושב-ראש הקואליציה או��יר כץ - - -
+
+
+ אנחנו נגיע. תודה. אנחנו עוברים לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אינו נוכח; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חבר הכנסת יוסף עטאונה – אינו נוכח; חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח; חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חבר הכנסת איימן עודה – אינו נוכח; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – אינו נוכח; חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חברת הכנסת פנינה תמנו? דיברה. 
+
+
+ יכול להיות שהיא - - -
+
+
+ חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי – מוותר. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח; חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – אינה נוכחת. חבר הכנסת ינון אזולאי – מוותר. חברת הכנסת ביטון, את מבקשת לסכם? 
+
+
+ לא. 
+
+
+ אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46) (איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת דבי ביטון, בקריאה ראשונה. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 46) (איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ה–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
+
+
+ בעד – שמונה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותחזור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו, בקריאה הטרומית. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – איסור פיטורים של בן משפחה בשנת השכול הראשונה), התשפ"ד–2024 לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
+
+
+בעד – עשרה, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
+
+ 
+
+
+ חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. 
+
+
+ רגע, רגע. יש לי משהו - - -
+
+
+תיקון: הודעות יו"ר הקואליציה. בבקשה.
+
+
+יו"ר ועדת הכנסת.
+
+
+בכובעו כיו"ר ועדת הכנסת. בבקשה.
+
+
+תודה. אדוני היו"ר, אדוני השר, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד–2024, פ/4884/25, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך; ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק מסירת מידע סודי לראש הממשלה ולשרים (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, פ/5083/25, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי וקבוצת חברי הכנסת; ועדת הבריאות תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – ניפוק תכשיר מרשם שניתן במרשם אלקטרוני או ידני בתנאי הסדר בכל בתי המרקחת), התשפ"ד–2024, פ/4590/25, של חבר הכנסת שלום דנינו; הצעות זהות שיעברו גם הן, של חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת, וכן אותה הצעה של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת וקבוצת חברי הכנסת. תודה. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+ חבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי י' בכסלו התשפ"ה, 11 בדצמבר 2024, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 18:36.
+