diff --git "a/119179/normalized.transcript.txt" "b/119179/normalized.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/119179/normalized.transcript.txt"
@@ -0,0 +1 @@
+הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, הצעות חוק לדיון מוקדם, החל בהצעת חוק פ/3672/25 וכלה בהצעת חוק פ/25/3710: הצעת חוק עובדים בתעשיית הקנביס, התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל, הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון, הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בהחזקתו), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול, הצעת חוק העברת מידע בין רשויות, התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן, הצעת חוק הפעלת מוקד טלפוני לטיפול בקנביס רפואי, התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל, הצעת חוק מימון טיפול בקנביס רפואי לילדים חולי אפילפסיה, התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון, הפרשות לקופת גמל בתקופת שמירת היריון, לידה והורות), התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, הארכת המועד להגשת תביעות ליקוי שמיעה), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול, הצעת חוק אסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת משה פסל, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון, החרגת עיקול ביטוח רפואי בידי צד שלישי), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול, הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון, שלילת אפוטרופסות בשל עבירת מעשה מגונה בנסיבות מחמירות), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת רון כץ, הצעת חוק מאבק בנטילת דמי חסות (אכיפה וענישה) (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו, הצעת חוק העונשין (תיקון, חזקת סוחר בכלי נשק), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון, זמן סביר לעניין שירות רפואי), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת אושר שקלים, הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון, מתן פסק דין במקרי אלימות קשים), התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, השבת תשלומי מעסיק בגין תשלומים לקופות ולקרנות של העובד בימי מילואים), התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, גדי איזנקוט, שלום דנינו, ניסים ואטורי, דני דנון, דוד ביטן, חנוך דב מלביצקי, צביקה פוגל, גלעד קריב, שרון ניר, חילי טרופר, יואב סגלוביץ', אלעזר שטרן, אורנה ברביבאי, אוריאל בוסו, בנימין גנץ, אברהם בצלאל, רם בן ברק ומתן כהנא, הצעת חוק יום לציון מכתב 18 המשפחות היהודיות מגאורגיה, התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת סימון מושיאשוילי וינון אזולאי, הצעת חוק הגנה על עיתונאים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום, הצעת חוק חניה לנכים (תיקון, החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קיצור משך הזמן בעבור תשלום החזרי מס), התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, עבודה כאיש צוות בכלי שיט כעבודה מועדפת), התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה, הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח), התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, משה פסל, ששון ששי גואטה, ניסים ואטורי, אלי דלל ואביחי אברהם בוארון, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת סכום אגרת רישיון רכב), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון, תאגיד עובדים זרים מחליפים זמניים), התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן ואליהו רביבו, הצעת חוק טיפול בחולי נפש (ת��קון, תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול, הצעת חוק להפחתת סכום הפיצוי הכספי בשל נסיעה ללא תיקוף כרטיס בתחבורה ציבורית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת משה סולומון, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, הקפאת עסקה מתמשכת בתקופת לידה והורות), התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן, הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון, הפיכת הוראת שעה להוראה קבועה), התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי, הצעת חוק העונשין (תיקון, איסור על עינויים ועל יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל), התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף, יוסף עטאונה, אחמד טיבי ואיימן עודה, הצעת חוק הפיקוח על תכולת מוצרי עישון, התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, משה סולומון, חנוך דב מלביצקי, אביחי אברהם בוארון ומשה סעדה, הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון, מניעת פינוי דייר בשל אי-תשלום לכונס נכסים או לעורך דין), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה, הצעת חוק בתי המשפט (תיקון, תקופת צינון למינוי שופט שכיהן כפרקליט), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, הצעת חוק מעמד ידועים בציבור, התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת שלי טל מירון, סימון דוידסון, רון כץ ומטי צרפתי הרכבי, הצעת חוק הקרימינולוגים השיקומיים, התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת אופיר כץ, הצעת חוק עובדים זרים (תיקון, הגבלת שכר טרחת עורך דין), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר, הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון, הצבעת אנשי צוות אוויר), התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר, הצעת חוק חניה לנכים (תיקון, זכאות תג נכה לצמיתות), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי, הצעת חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה) (תיקון, הפיכת הוראת שעה להוראה קבועה), התשפ"ג 2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, צירוף הוראות שימוש למוצרי חשמל בשפה העברית ובשפה הערבית), התשפ"ג 2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון, מסירת מסמך עיקרי עסקה בשפה שבה נעשתה הפנייה השיווקית), התשפ"ג 2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן, אורנה ברביבאי, ניסים ואטורי ודוד ביטן. לקריאה הראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17, הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ג 2023, הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 11) (הארכת תקופות), התשפ"ג 2023, הצעת חוק אמנת הבנק האסייני לפיתוח, התשפ"ג 2023, הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג 2023, הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 22) (מתן עדיפות בסיוע לתלמידים ששירתו בשירות סדיר או בשירות מילואים), התשפ"ג 2023, הצעת חוק שירותי ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר (תיקון מס' 11), התשפ"ג 2023, הצעת חוק החברות (תיקון מס' 37) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג 2023. תודה. תודה רבה למזכיר הכנסת. לפני שנמשיך בסדר-היום, הינה, השר קיש הגיע. אנחנו נעבור להצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת יש עתיד, שתנמק חברת הכנסת שלי טל מירון. בבקשה. שלום, גברתי. עד עשר דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה: "ומשה עלה אל האלוהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר: כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל, אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ��אביא אתכם אלי, ועתה, אם שמוע תשמעו בקֹלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ" על רקע הדברים האלו הודיע ה' למשה על מעמד הר סיני, שבו הוא התגלה לכל עם ישראל על מנת למסור להם את התורה, את תורת ישראל. בני ישראל נצטוו להכין את עצמם למעמד והוזהרו לא לעלות להר, להתקרב להר או לגעת בו, פן ימותו. במעמד הר סיני, מספרים הכתובים, נכחו מיליוני בני האדם. התגלותו של האלוהים על ראש הר סיני לוותה בקול שופר, בעשן, בכבשן אש, בקולות שופר הולכים ומתחזקים, בברקים ובעננים מעוררי אימים. ואז משה ידבר, והאלוהים יעננו בקול. הושמעו עשרת הדיברות בדיבור אלוהי, עשרת הדיברות שהם מצוות היסוד ביהדות ומהווים את חוקי המוסר שאליהם צופות עיני כל אומות העולם. אבל אתם, עם השחיתות שלכם, בגלל שיכרון הכוח שלכם, בגלל הרצון שלכם לקרוע את עם ישראל בשביל לבלוט בכותרות, בחרתם לעבור על עשרת הדיברות, להפר את הברית שנכרתה במעמד הר סיני ולזרוק את עשר המצוות הבסיסיות ביותר. רציתי להזכיר לכם חלק מעשרת הדיברות אשר צווינו בקבלת התורה: "לא תחמֹד בית רעך לא תחמֹד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמֹרו וכל אשר לרעך". הייתם צריכים לחשוב על זה לפני שהבעתם תמיכה באדם שחמד את אשת רעו לרשות לשכת עורכי הדין. בצבע הזה אתם צובעים את עצמכם. איך אתם יכולים להטיף לאנשים על יהדות? או כמו שנאמר בעבר, שכחתם איך זה להיות יהודים. "לא תענה ברעך עד שקר" בראשכם בחרתם להעמיד, אני מצטטת את השר, שקרן בן שקרן. אתם רגילים לפזר הבטחות ועדויות שקר בכל מקום שאתם הולכים אליו, וכבר מזמן שכחתם שהמילים שלכם משנות לאזרחי המדינה. גם הציבור יודע שהצבעתם בעד ההתנתקות, למרות שאתם משקרים עכשיו. אמרתם שראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות לא יכול לכהן כראש ממשלה, אבל היום אתם משקרים ומבטיחים גם חסינות לאותו ראש ממשלה. אמרתם שצריך מערכת משפט עצמאית, מוגנת, אבל שיקרתם, והיום אתם מעבירים הפיכה משטרית שרוב מוחלט של המדינה מתנגד לה. "לא תגנֹב" שוחד, מרמה, הפרת אמונים. יש לכם בקואליציה יותר חברי כנסת עם כתבי אישום מאשר נשים. גם חברי הכנסת החרדים נכנסים פה לעבירה על עשרת הדיברות וגם יושב-ראש מפלגתם. עכשיו אני אקריא מכתב האישום של חבר כנסת בכיר פה: "קשה היא תמונת השוחד, שנתגלתה בראיות ותוארה בהכרעת הדין. אין מדובר בכישלון בודד של צעיר שעתה זה נחשף למנעמי השלטון, אלא במי שהתמיד באורח חיים המיוסד על אדני שוחד, לקיחת שוחד השתרעה על פני כל חמש השנים שבהן מילא נאשם 1 תפקידים ממלכתיים. היא פסקה אך בפתיחת חקירת המשטרה. נאשם 1 החל לקבל שוחד בעת היותו עוזר שר הפנים, המשיך בכך בהיותו מנהל כללי של משרד הפנים או מועמד לתפקיד זה וגם אחרי כן, בתקופת היותו שר הפנים, חמש שנות השוחד עומדות בסימן נאשם 1 להתעשרות אישית מהירה בדרך של עשיית הון מהכהונות הממלכתיות". ולמה מיניתם אותו? לשר, כמובן. אבל אופס, מה קרה? הוא גנב מכספי הציבור שוב והורשע בעבירות מס. "לא תנאף" בינואר 1993 הכריז בנימין נתניהו בהופעה דרמטית באולפן מבט של הערוץ הראשון על רומן מחוץ לנישואין. נתניהו לחוץ ומזיע ומנסה לרתום את קהלו אליו באמצעות הזדהות על רקע עבירת הניאוף שלו. ככה מאחדים בייס. "לא תרצח" כמובן לא באופן ישיר, אבל חשוב לדבר על ההשלכות של חוסר הפעולה של הממשלה. 17 נרצחות מאלימות כלפי נשים השנה, קצב כפול מהממוצע, גל פיגועים קשה ובלתי פוסק, 32 הרוגים בפיגועי טרור בחצי שנה. דם נשפך פה בקצב כפול מאשר בשנה שעברה. האחריות, על הממשלה. כל העבירות הללו הן מצוות לא תעשה, אבל היום אתם רוצים להעביר את ביטול עילת הסבירות, ובעזרת ביטולה תממשו כל סטייה ועיוות מוסריים שאתם רק רוצים. שחיתות ציבורית תותר, שרים יוכלו לפשוע בלי דין ובלי דיין, ממש סדום ועמורה, הצעת חוק לא חוקית, לא מוסרית, שמהווה חרפה למדינת ישראל. אני אמשיך, ברשותכם, בעבירות שלכם על עשרת הדיברות. "כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה" כיום קצבת הזקנה היא 1,680 שקלים, ומשכורת מינימום היום היא 5,572 שקלים. אם צעירים לא מצליחים לגמור את החודש במשרה מלאה במשכורת מינימום, איך ייתכן שאדם מבוגר, בנוסף לפנסיה, יוכל לשלם על תרופות, טיפול רפואי, אוכל, חשבונות, ויוכל לחיות בכבוד? פחות מ-150,000 ניצולי שואה חיים היום, והנתון הכי מדאיג הוא שכ-7,000 פניות מתקבלות מדי חודש לסיוע. 42 ניצולי שואה נפטרים בכל יום מתנאי מחיה קשים, מעוני ומבדידות. מעל לחצי מניצולי השואה זקוקים לסיוע של סל מזון, ו-84% מניצולי השואה מוותרים על מוצרים חיוניים בשל קשיים כלכליים. ועדיין, אתם הממשלה הראשונה בישראל שלא הגדילה את התקציבים לניצולי השואה, מה שהיה דרך קבע לפני כן. שכחתם את ההורים שלכם. הפקרתם אותם. "לא תִשא את שם ה' אלהיך לשוא" נושאים גם נושאים. אין לנו על מי להישען, ישראל בחר בה' זה היה הקמפיין של אחת המפלגות החרדיות בבחירות. אתם נושאים את שם ה' לשווא כל הזמן. אפילו בתשדירי הבחירות שלכם הפכתם את ה' לנושא פוליטי. לקחתם מאיתנו את האלוהים. מצטערת לנפץ לכם בועה, היהדות היא של כולנו. היא לא של מחנה אחד, לא מהצד הזה ולא מהצד השני. "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ. לא תשתחוה להם ולא תעבדֵם כי אנכי ה' אלהיך" עבודה זרה עושים גם עושים. לקחתם עליכם מלך שלפסלי זהב שלו משתטחים, פסלים, מטבעות זהב, מדליונים, שלטי חוצות ומפגני הערצה. אין עוד מלבדו ואין לו תחליף. אז כן, לכולנו יש תחליף. הוא רק בן אנוש, בן אדם, וכולנו בכנסת בני אדם, לפחות משתדלים להיות. חלק מהמקום הזה גם את זה איבדו. אבל שכחתם מה ההערצה לפוליטיקאים אומרת, שכחתם שתקופת המלכים הסתיימה מסיבה מסוימת, שכחתם שעם ישראל מאס בהערצה למלכים, וגם על הדיבר הזה עברתם. "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" אבל לכם אין אלוהים. ממשלת סדום ועמורה שכחה את הזקנים, את היתום, את הגר, את האלמנה, את כל אמות המידה, והכול, בשביל הפוליטיקה הצרה. אתם שכחתם את עשרת הדיברות, ומחיתם כל עשיית מצוות בעם ישראל עם השחיתות והמרמה שהכנסתם לכל מקום. שופטים יש בעם ישראל, אבל אתם רוצים לסיים את תקופת השופטים ולעבור חזרה לתקופת המלכים. אנחנו לא ניתן לכם. לא ניתן לבצע הפיכה משטרית ולקדם חקיקה דיקטטורית וחד-צדדית. עברתם על הדיברות שניתנו לעם ישראל בהר סיני. "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תִתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטֹבה אשר ה' נֹתן לכם". תודה. תודה לחברת הכנסת שלי טל מירון. כעת אני מזמין את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן לנמק את ההצעה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. לאחר מכן ישיב על שתי ההצעות במשולב שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כבוד השר אופיר אקוניס. שלום, גברתי. עד עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו בעוד יום קשה בתקופה של ליקוי מא��רות של ממשלה רעה, רעה מאוד, ממשלה שעלתה לשלטון בהבטחות שווא שתטפל ביוקר המחיה, שתטפל בזוגות הצעירים, שתאפשר חינוך חינם לגיל הרך לילדי ישראל, מחירי הדיור, המזון, הביטחון והפרוטקשן. הינה, או-טו-טו אני מגיע, אמר נתניהו. אני מר כלכלה, אני קוסם, תכף הכול יסתדר. ליגה אחרת, אמרו לנו ולא טעו, אבל בקטע רע, ליגת השמדה. השמדתם את הערכים שלנו, את הממלכתיות שלנו, את החוסן החברתי שלנו, את הכלכלה שלנו, את מעמדנו הבין-לאומי, וכפי שאנחנו רואים גם היום, לצערי, גם את הדמוקרטיה, את הגאווה של המדינה הקטנה שלנו, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. במקום ביטחון קיבלנו את חוק המתנות, במקום חינוך חינם לגיל הרך קיבלנו את חוק הנבצרות, תקציב לאשת ראש הממשלה וכמובן שני מעונות, ואיך לא נשכח את חוק דרעי 3, במקום תוכנית לאומית לזוגות צעירים קיבלנו הגדלה של הקצבאות לצעירים שיבחרו שלא לעבוד עד סוף חייהם, את חוק הרבנות הראשית, את הטיית הבחירות בחוק טבריה, את קרן הארנונה הפוליטית, את חוק פירוק לשכת עורכי הדין, את חוק הגבלת ההפגנות, זובור ליועצת המשפטית לממשלה, וכמובן, הדובדבן שבקצפת, החקיקה המשפטית, כדי שלא יהיה מי שיפריע. וכדי שלא נשים לב, הכול מתובל בהרבה מאוד שנאה והסתה: אגף התקציבים אשם, השוטרים אשמים, המפכ"ל אשם, היועצת אשמה, הפקידים אשמים, בני גנץ אשם, השמאלנים אשמים, האנרכיסטים, הבריונים המלוכלכים. הטייסים הם נבזיים, החיילים שלנו, כוח וגנר, האחרים, זה בטבע שלהם, ההייטק אשם, הרופאים, המורים. כולם אשמים, כולם חוץ מכם. בממשלה היוצאת היה לי הכבוד להיות שרת החדשנות והטכנולוגיה ולהכיר תעשייה שהיא הגאווה הכי גדולה שלנו, כיפת הברזל של הכלכלה שלנו, עוגן חשוב למעמדה הבין-לאומי והאסטרטגי של מדינת ישראל בעולם כולו, אומת ההייטק, אור לגויים, המוח הישראלי. כן, אנחנו שהמצאנו את Waze, את הזן של עגבניות השרי, ומדינה שיש בה יוניקורנים, מכל אירופה. גאווה ישראלית. בסוף שנות הקורונה ההייטק הציל את המדינה ואת המשק. הציל. ההייטק הכניס לתקציב המדינה פי שלושה במיסים ממה שציפינו בממשלה, ושם את ישראל בראש דירוג היציאה מהקורונה. ההייטק היה בשיא של כל הזמנים, בכל הפרמטרים. העברנו החלטת ממשלה לאומית כדי לרתום את התעשייה הנהדרת הזו לצמצום פערים חברתיים, כדי שעוד ישראלים ישתלבו בה. קידמנו את חוק המו"פ לעידוד ביסוס של חברות הייטק בישראל ולחיזוק סטרטאפים. קידמנו החלטת ממשלה ראשונית לרתום את ההייטק הישראלי למשבר האקלים העולמי וקידמנו תוכנית לאומית לבינה מלאכותית, ואפילו רתמנו את ההייטק להסברה הישראלית. הסתכלנו קדימה, האמנו בתעשייה הזו, ואתם יודעים למה? כי יש בה משהו מיוחד. כל שקל שהממשלה משקיעה בה חוזר אלינו, הציבור, פי שישה ושבעה פעמים ויותר. פעלנו לכך שנשיא ארצות הברית ביידן, בביקור בירושלים, בהצהרת ירושלים, יתחייב להרחיב את שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם ישראל, ואף התנענו את העבודה הזו בוושינגטון. ההייטק הישראלי התחרה בכבוד מול מעצמות כמו סן פרנסיסקו וניו יורק, וכולם אהבו להתגאות בו, כן, גם ראש ממשלה אחד, נתניהו, שאמר רק לפני כמה שנים את הדברים הבאים על הצלחת ההייטק הישראלי, וזה מה שהוא אמר: לא מדובר כאן רק במורשת עתיקה, אלא גם על עובדת היותנו חברה דמוקרטית, פתוחה, חופשית, שיש לה תרומה חדשה לחדשנות ולהישגיות. אבל הינה, במו ידיו אותו ראש ממשלה הצליח רק בשבעה חודשים להשמיד ערך של תעשי��ה שלמה. איך אמר לי איש עסקים? גם אם היו נותנים לי 100 מיליון דולר להרוס לא הייתי מצליח כל כך. ראשי ההייטק הזהירו כשהכול התחיל. פרופ' אהרן צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה, אמר: "מדינות שאין בהן חופש מלא אינן שחקניות על מגרש המדע והטכנולוגיה, מדענים לא יוכשרו כאן, אחרים, לא יחזרו, מדע לא יתקיים צד בצד עם הפיכה משטרית". מייסד פייבר הזהיר: אנחנו חוזים בהשמדת הערך הכלכלית הכי גדולה שהייתה פה מאז קום המדינה. בתוך חודשיים נהרס פה נס ישראלי שנבנה כאן 30 שנה. שנים אין כאן יציבות ביטחונית, אבל ידענו להסיר את כל האיומים מהשולחן. הפעם זה מחוץ לשליטתנו. והממשלה הרעה הזאת ביטלה וזלזלה בדברים האלה שנאמרו מדם ליבם. מר כלכלה, ראש הממשלה שלנו, אמר לאנשי ההייטק הנדהמים שפגשו אותו: "משקיעים ילכו? יבואו אחרים". אז זהו, אדוני ראש הממשלה, שלא. בואו נראה את הנתונים מהשנה האחרונה של ההייטק: ההשקעות בהייטק קרסו ב-73%; גם סבבי הגיוס, יוניקורנים ישראליים, אם בשנה שעברה היו 23, השנה היה רק באירוויזיון יוניקורן, של נועה קירל, כמות הסטרטאפים שנוצרה קרסה, פיטורי עובדים, דירוגים בין-לאומיים שבהם ירדנו, ההשקעות בסטרטאפים ירדו ב-70%. וכל זה קורה, אדוני היושב-ראש, כשבעולם יש התאוששות, בנאסד"ק בעולם, אבל לא אצלנו. ואיך לא, אדוני היושב-ראש? כי מי ישקיע כסף במדינה שחברות הדירוג הבין-לאומיות אמרו עליה שהממשלה הזו לא צפויה ומתנהלת בצורה לא שקולה? מי ישקיע כסף במדינה שהממשלה שלה מקדמת חוקי שחיתות וחקיקה שתפגע בזכויות הקניין והפרט של כולנו, שתחליש את בתי המשפט והיועצים המשפטיים, שהם אלה שאמורים לתת עוד הגנה למשקיעים? כבר עכשיו מדינות מזהות את ההזדמנות. יוון ופורטוגל פונות להייטקיסטים שלנו עם הצעות חסרות תקדים: ויתור על מיסים, רישיון עבודה, מעבר מיידי עם אזרחות אירופית להם ולכל המשפחה. הסטרטאפים החדשים של ישראל נרשמים מראש בחו"ל. אלה הנתונים מהשנה האחרונה. זהו, התהפכה המגמה, הנתונים היו הפוכים בעבר. זה קורה, זה עכשיו, ומי שעוזב לא יחזור. ומה זה אומר? כספי המיסים שלנו לא יחזרו, וגם המוחות הטובים שלנו. ואני שואלת אתכם, הממשלה: זה באמת שווה, כל השנאה הזאת, ההסתה הזאת, ההרס הזה? בשביל מה, בשביל עוד קצת כוח, עוד ריסוק, עוד שחיתות, עוד מינוי? אין בושה? מה באמת הממשלה הזאת עשתה בשביל הציבור בשבעת החודשים האחרונים? משהו אחד, משהו משמעותי. לגלגתם כשיזמת ההייטק עינת גז הודיעה על העברת כספים של חברת פפאיה גלובל לחו"ל. לגלגתם כשהיא אמרה: אין לי פה ודאות שנוכל לנהל פעילות כלכלית בין-לאומית בארץ עם החקיקה הזו. בינתיים היא זו שצוחקת אחרונה, כי מאז שאת הכסף שלה היא הוציאה, של החברה, השקל שלנו קרס מול הדולר ומול האירו, והיא צדקה, היא הרוויחה ואנחנו הפסדנו. אין איש אחד בתעשיית ההייטק שאני מדברת איתו שלא מדבר בצער על מה שקורה. כואב הלב. ראש הממשלה שלנו, ההיסטוריה חשובה לו, הוא מחבב היסטוריה. הוא גם מכונה "מר כלכלה", אבל לצערי, הממשלה הזו מוכיחה שהכלכלה הפכה לקלקול, לקלקלה. ראש הממשלה, שההיסטוריה חשובה לו כל כך, ייזכר בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל לדיראון עולם כאדם שהביא הכי הרבה הרס לכלכלה הישראלית ולהייטק הישראלי בזמן שיא. את הנזק נראה כולנו בשנים הבאות, במיסים שהחברות הישראליות תשלמנה לאנשים זרים במדינות זרות, באנשים שנאבד, בחוסר האמון של השוק העסקי במדינה, באובדן הדרך, בהשחרת והרח��ת ההייטקיסטים, פטריוטים ישראלים שהפכתם לאויבי העם. כמה עצוב שכל השנאה הזאת קורית בתקופה הזו, בשלושת השבועות שבסופם תשעה באב, שבו נחרב בית המקדש בשל שנאת חינם. אני קוראת פה, מעל הבמה הזאת: תחזירו את הוודאות, תסירו את החקיקה, תפסיקו את העננה הזאת, ובואו נלך לתהליך בהסכמה רחבה. אחרת, לכו הביתה, כי אתם לא ראויים לעם הזה ולא ראויים למשול. תודה רבה. תודה לחברת הכנסת פרקש הכהן. יעלה ויבוא וישיב על ההצעות של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי, ברהיטות, כהרגלו, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. תפסת צד, אמרתי "ברהיטות". זה רק לעניין הסגנון. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חברות וחברי הכנסת, אדוני, לפני שאני אשיב לאופוזיציה אני חייב להתוודות. השר אמסלם, אני 14 שנים וחצי כאן. אני מעולם לא זוכר רדידות ושקרים בלי למצמץ כפי שמציגות החברות האחרונות שנימקו את הצעות האי-אמון של האופוזיציה. רמה ירודה שכזאת, משקרים כמו, איך הידרדרת, גברתי חברת הכנסת פרקש הכהן, הקפדתי שתאמרי את דברייך בלי שום הפרעה. משקרים כמו שנושמים, שקרים והסתות שהאולם הזה, שידע הרבה מאוד רגעים דרמטיים, והוא ידע הרבה רגעים דרמטיים, השפל שאליו מדרדרת האופוזיציה הזאת את ישראל, הם ייזכרו לדיראון עולם, ואתם תיזכרו לדיראון עולם. אתם בשלטון. כפי שבדמוקרטיה העם שלח אותנו, אבל כיוון שאני מתכוון לתת לכם, חסרי ההבנה הטוטלית, שיעור בדמוקרטיה, אני אשיב לך. העם הזה שלח אתכם. חברות הכנסת, מרגע זה אני מתחיל בקריאות. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מפלגות טוטליטריות לא יטיפו לנו על דמוקרטיה, מפלגות של איש אחד שקבע לעצמו תקנון צפון קוריאני ממש לא יטיפו לנו על דמוקרטיה, מפלגות שאין להן ולמנהיגים שלהן הבנה מינימלית במושגי יסוד של דמוקרטיה ואזרחות בסיסית, אין סיכוי שיטיפו לנו על דמוקרטיה. צווחות, אלימות, זמבורות, קללות, הפצת שקרים זדוניים כשהם יודעים שהם מפיצים את השקרים הזדוניים, זוהי הדמוקרטיה על פי האופוזיציה. יש כמה דוגמאות רק מן הזמן האחרון על אלה המטיפים על דמוקרטיה שפיהם וליבם אינם שווים. למשל: אחריות למלחמת אזרחים תהיה עליכם, וממשיך: נרעיד את המדינה אם תמשיכו את החקיקה. ומי מסרב בעקשנות לגנות את הסרבנות, הראויה לכל גינוי, מימין ומשמאל, ובפועל, אדוני היושב-ראש, פשוט מצדיק אותה? ובכן, הם אותם אלה, השניים, גנץ ולפיד, שברחו מהשיחות בבית הנשיא ביום שנציגתם נבחרה לנציגת הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. בבוקר הם אמרו: אם חלילה, השר אמסלם, אתם תבחרו שני נציגים מהקואליציה, יסתיימו השיחות בבית הנשיא. כך הם אמרו בבוקר. עברו שבע או שמונה שעות, נבחרה נציגה שלהם, ומי ברח? מי, כמובן, בהודעה משותפת, דרמטית, סמוך לשעה 20:00? גנץ ולפיד. אפס גינויים לאלימות נגד נבחרי ציבור, אפס גינויים לחסימות כבישים וצמתים, לתבערת המדורות הבלתי-חוקיות בנתיבי איילון, לשיבוש חיי אזרחים שכל מה שהם רוצים הוא להגיע לביתם ולמשפחתם. ראיתי בתדהמה, אדוני היושב-ראש, סרטון, אני חושב מצומת כפר תבור או סמוך לצומת כפר תבור. משפחה ישראלית, אינני יודע מאיפה, נקלעת לתוך חבורה של התפרעות. משתמשים במקלות הדגלים שקונות להם העמותות הממומנות, פתאום הם גילו את דגל ישראל, אחרי ש-30 שנה שכונות שלמות בישראל, שכונות שלמות, לא היה בהן דגל. אתם רוצים את השמות של השכונות? נחסוך. אבל עכשיו הם קיבלו דגלים, הם קיבלו את הדגל, הם קיבלו אותו בצורה מאורגנת. מאה שערים. תגיד באיזה שכונות. את יודעת בדיוק איפה השכונות שלא היה דגל. המשפחה נקלעת, השר אמסלם, לא דיברתי עליך. באיזה שכונות? יש כאן חברות כנסת שיודעות באיזה שכונות שלמות בישראל, חבר הכנסת סובה. הן יודעות, כי חלקן גרות שם. לא היו דגלים במרפסות, לא היו דגלים על המכוניות, התביישו בדגל, הסתירו אותו, הורידו אותו. עכשיו הם מקבלים אותו מהעמותות, יחד עם החולצות שלהם והמוטות, ומשתמשים בהם כדי להכות על המכונית, משפחה. והילד זועק, שומעים את הילד הקטן זועק, או ילדה, אינני זוכר. דממה. לא לפיד, לא גנץ, לא פרקש, לא אף אחד. שקט, דממה. גדעון סער, זאב אלקין, כלום. לא אביגדור ליברמן, המסית הראשי, זה שהציע, הינה, תברח, תברח, המסית הראשי, הוא מתחרה רק עם לפיד בהסתה, על החרדים שצריכים לזרוק למזבלה ביחד עם נתניהו, בתוכנית, עם הדגל או בלי הדגל, חבר הכנסת סובה, קריאה ראשונה. אל תגן עליו, אל תגן. זה מעשה בריונות. חבר הכנסת סובה, קריאה שנייה. מעשה בריונות, בתוכנית באחד מערוצי הטלוויזיה, הייתה ראשונה, רק לא שמעת כי הפרעת, אז עכשיו אתה בשנייה. אנא. לא, לא, אנחנו לא שוכחים שום דבר. שום דבר. אגב, מה עם הערבים? חשבתי שאם אין נאמנות אין אזרחות. חשבתי שאום אל-פחם תוחזר, אום אל-פחם, כן, למדינה הפלסטינית. כלומר, הוא גם מוותר על שטח מארץ ישראל השלמה, גם מקים מדינה פלסטינית וגם רוצה, לאן נזרוק? למזבלה את החרדים ואת נתניהו, אולי ביחד עם הערבים. בושה וחרפה, איזה סגנונות הבאתם לשיח הציבורי. שפל של כל הזמנים. עכשיו מפריעים למשפחה בכפר תבור, מחר מתכננים לעשרות אלפי ישראלים תמימים, טובים, קנו, אדוני היושב-ראש, כרטיסי טיסה בפברואר, במרץ, באפריל, לוקחים את הילדים לשדה התעופה בן-גוריון, שהיה מתבייש בהתנהגות של האופוזיציה האלימה הזאת, מתבייש, ושם הם יפריעו. למי הם יפריעו? הם יפריעו לישראלים תמימים, טובים, שרוצים לצאת לחופשת הקיץ שלהם. ואני אומר לגנץ וללפיד ולמסית הזה, ליברמן, יחד עם לפיד, הם מתחרים מי מסית יותר נגד ציבורים בישראל: כשאתם שותקים אתם תומכים. כשאתם שותקים אתם תומכים. אז אל תעזו, אל תעזו לעולם, לא בבית הזה, לא מתחת לבתי השרים, להטיף לנו על דמוקרטיה. אינכם מבינים שום דבר בדמוקרטיה. עכשיו, אדוני, אני אסביר לחברות הכנסת הנכבדות ולחבר הכנסת סובה מהי דמוקרטיה. תקשיבו. לפיד לא היה בשיעורי אזרחות, הוא גם לא היה בהרבה שיעורים. אני מכיר אותו מגימנסיה הרצליה בתל אביב. רוב הזמן הוא בכלל לא היה שם, ולכן גם התוצאות הן ברורות, מדוע הוא איננו, מי? לפיד למד בגימנסיה הרצליה, גברתי מנהלת הסיעה. לא הרבה לבוא, החמיץ את שיעורי ההיסטוריה, החמיץ את שיעורי האזרחות. עכשיו אני אלמד אותו שיעור באזרחות בסיסית, מה שמלמדים בשיעור ראשון באזרחות, בגימנסיה הרצליה או בכל מקום אחר בארץ, ברוך השם. הקול שלכם בקלפי לא שווה יותר מקול של אף אחד אחר. אל תתנשאו, אל תתגזענו. קולה של מסעודה משדרות שווה לקולה של גב' קפלן מהוד השרון, קולה של הגב' כהן מאופקים שווה לקולו של הטייס מרמת השרון. למקרה ששכחתם, בדמוקרטיה כל קול שווה בקלפי. דמוקרטיה היא רצון העם. אני אגיד לכם את זה בלעז: The will of the people, כדי שיקשיבו בכל העולם. בכל העולם הדמוקרטי יקשיבו: רצון העם, The will of the people. השר אמסלם, אני לא ראיתי שב-1 בנובמבר 2022 אזרחי ישראל הלכו לקלפיות כשמישהו מאיים עליהם. כבני חורין, כאנשים חופשיים, ��א תחת שלטון מפא"י עד 1977, הלכו, הטילו את הפתקאות באום אל-פחם ובשדרות, בצפון תל אביב, בשביל זה שווה להרוס את המדינה? בשביל זה כדאי להרוס את החלום הציוני? בשביל זה שווה לעשות את מה שקורה במדינת ישראל? בנתניה, בפתח תקווה, בחדרה, בדרום תל אביב, בכל מקום הוטלו הפתקים אל הקלפיות, והיו תוצאות ברורות: 64 מושבים, הינה, שיעור שני באזרחות לראש האופוזיציה לפיד, שלא היה בשיעורי אזרחות. אין לו שום מושג בדמוקרטיה, רק הסתה, הסתה בלתי נגמרת. מה שאתה עושה עכשיו זה לא הסתה? זאת לא הסתה, זו עובדה. מה זה לא הסתה? לפיד לא היה בשיעורי אזרחות. אם הוא היה פה, מילא, דבר אליו. שיבוא, שיבוא לדבר. הוא יודע לדבר באינסטגרם או בפייסבוק. מסית. אין פוסט אחד שהוא לא מסית בו. הוא ידבר על ניצחונה של ישראל בליגת האלופות, המוקדמות של הנבחרות הצעירות, ושם יסית נגד החרדים: החרדים לא משחקים כדורגל, בגלל החרדים עד עכשיו לא היינו בליגת האלופות לנוער או בכל תחרות ספורטיבית אחרת. לא, כל דבר. דמוקרטיה היא רצון העם. גנץ ולפיד וגדעון ופרקש, אתם צריכים להבין, אתם לא אדוני הארץ. גם אתם לא. אתם לא שליטי הארץ. אנחנו כולנו נבחרנו בפתק הבוחר. זה מושג של מנחם בגין שאין להם מושג מה הוא אמר בכלל, אבל תכף נגיע גם אליו, איך קראתם לו בשמות. חצופים שכמוכם, צבועים, צבועים, עלובים שכמוכם, נושאים את שמו לשווא. תתביישו. עוד נגיע אליו. אבל אדוני היושב-ראש, ההיסטוריה של אלימות השמאל מוכרת לנו 90 שנה. למה 90? משום שב-1933, בביטאוני השמאל הסוציו-קומוניסטי, הם מייצגים אותם עכשיו, יש עתיד, אני לא יודע, איך שקוראים להם, המחנה הממלכתי, כל רגע מחליפים שם, כדי שיהיה נוח לגדעון ואלקין להתאחד בכנסת הבאה עם מפלגה אחרת. הם רואים את כוחו של גנץ נחלש, הוא כבר לא ב-30, הוא ב-24, הוא ב-26, אז מקימים מפלגה אחרת. ובכן, אז, לפני 90 שנה, בביטאוני השמאל הסוציו-קומוניסטי, הבולשביקי ממש, ז'בוטינסקי, אדם לאומי, גאה, חילוני מובהק עם חיבה וזיקה למסורת ישראל, אבל חילוני באורח חייו, איך הם קראו לו? לפרוטוקול, בבקשה. העיתונים שלהם, של השמאל, קראו לו הפיהרר, הפיהרר, כך הם קראו לו, לזאב ז'בוטינסקי, המסיתנים האלה. מנחם בגין, אם בכלל קראו בשמו, האיש היושב ליד חבר הכנסת באדר לא יכלו להעלות את שמו על דל שפתיהם. למנחם בגין הם קראו שנים ארוכות פשיסט, מילה חביבה על השמאל הזה, שאין לו שום מושג מהי דמוקרטיה. הם גם לא יודעים על מה הם מדברים כשהם אומרים פשיזם, אבל כך הם אומרים: פשיסט. וכמובן, גולת הכותרת: רוצח. קראתם לו רוצח מול המעון הרשמי בבלפור. ועכשיו ילדיהם של אלה שב-1982 קראו ליהודי הזה רוצח, באים וקוראים לי ולחבריי פשיסטים ושמות גנאי אחרים, כמובן באיזה סגנון של תועמלנות איומה ביותר שמזכירה את המשטרים האפלים ביותר. אגב, רוצח ובוגד מגונה כלפי יצחק רבין, לא היה רוצח ולא היה בוגד, מנחם בגין לא היה רוצח ולא היה בוגד. אל תטיפו לנו מוסר. ועכשיו באיזה ערגה, ערגה מזויפת ומלאכותית, הם מתגעגעים אליו. אומרים לי: הליכוד הוא לא של מנחם בגין. לא, אז הוא היה רוצח ופשיסט, אסור היה לו לומר מילה אחת כביקורת על הממשלה, על ממשלות השמאל, ולכן הדביקו לו כינויים, אגב, בדיוק מה שעושים היום. כשאין תשובה עניינית, השר אמסלם, מייד מדביקים כינויים ילדותיים, ילדותיים. לכל אחד הם מדביקים כינוי גנאי. אריאל שרון עד ההתנתקות, אתה זוכר, היינו פה, עבדנו לצידו, השר אמסלם, הייתי דובר הליכוד כשהוא ��יה היושב-ראש, עד ההתנתקות, אז כמובן לא עבדנו ביחד, ברוך השם, היה רוצח, היה איש דמים. הוא סיפר לנו, היה איזה לילה ארוך פה, בכנסת, השר אמסלם, היה לאריאל שרון שולחן קבוע במזנון. הוא סיפר לנו איך בימי מלחמת שלום הגליל הוא היה מגיע לעיתים רחוקות עם רעייתו לילי, זכרה לברכה, להיכל התרבות בתל אביב. הם לא אמרו להם שלום, הם התעלמו מהם כאילו היו אוויר, והיה ניכר שהיהודי הענק הזה, שהציל אותנו יחד עם אחרים במלחמת יום כיפור, נפגע עד עמקי נשמתו מן ההתעלמות עוד יותר מאשר מהקריאות רוצח. אבל אז באה ההתנתקות, והוא הפך לאלילם. יצחק שמיר, שמעתי פה מחברת כנסת את המילה מושחתים. יצחק שמיר, קמפיין הסתה שלם ביססו על המילה מושחת, מושחתים. אמרו עליו, עכשיו הם מטיפים לנו מוסר שאנחנו לא יודעים מי זה בגין ולא יודעים מי זה שמיר. ההסתה נגד נתניהו נמשכת מאז בחירתו הראשונה ב-1996. לא יעזרו ולא עוזרים כל הגינויים המטלטלים מבית המשפט. כשבית המשפט איתם, נוח להם, השופטים מצוינים, השופטים טובים בעינינו, כמובן מהללים אותם, כששופטים קוראים תיגר על הפרקליטות ועל כתבי האישום הכי מגוחכים בתולדות המדינה, כולם יודעים את זה, דרך אגב. אגב, אנשים הגונים היו אומרים לך את זה, אין אנשים הגונים בין ספסלי האופוזיציה, אין, זה נגמר. פעם היו הגונים, אין הגונים, נגמר. ובכן, מגלים, הכול קורס, הכול מתפרק, והם ממשיכים, כולל חברת כנסת שעמדה על הדוכן והמשיכה בשקרים ובהסתות נגד ראש הממשלה נתניהו. ובכן, אדוני היושב-ראש, מה מוכיחה חצי השנה האחרונה בישראל? הרבה דברים. עוד רבות יסופר על ההתרחשויות בישראל בין ינואר לבין יולי 2023. על דבר אחד אני חושב שכבר אפשר די להסכים, לנוכח הפרעות בנתיבי איילון, לנוכח המדורות על הכבישים, לנוכח השימוש במקלות הדגל נגד אזרחים: ראינו, רואים לכם, רואים הכול. אתם לא האליטה של החברה הישראלית, אתם התחתיתה. אתם התחתיתה של החברה הישראלית, ואתם קוראים לעצמכם האליטה. איזו בושה, בושה. כן, יש מילים, תלמדו מילים, תלמדו עברית, גם לא יזיק לכם. אדוני היושב-ראש, ממשלת ישראל נגד, אין לך טיפת אחריות? אתה מנהיג, אתה שר. טיפת אחריות. המדינה בלהבות, עוד מעט לא תהיה מדינה. טיפת אחריות. מי מעלה אותה בלהבות? 14 שנה הוא לא למד. לא אתה, אתה אורח במדינה. מי מעלה אותה בלהבות? הממשלה הזאת, מי מעלה אותה בלהבות? מי מעלה אותה בלהבות? השר, אין לכם טיפת אחריות לממשלה? לכם אין טיפת אחריות, אתה, שלא מגנה את האלימות ואת התבערה ואת המדורה. אני מגנה אלימות. אין אלימות. אתה לא מגנה, לפיד לא מגנה, גנץ לא מגנה. אין אלימות. סליחה, סליחה, טעות, אני מבקש. אין אלימות? אין אלימות. תגיד לי, אתה רציני? לא לא לא, נא לעצור את הדיון. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, השר קיש, נא לעצור את הדיון. השר אקוניס, אתה מכיר מדינה בעולם שבה שר יוצא לחוף ורודפים אחריו? לא, אני רוצה שחבר הכנסת דוידסון יחזור על הדבר שהוא אמר, בבקשה. נא לחזור. אין אלימות בהפגנות. שמעת מה שעשו לשר אקוניס בחוף הים?  זה לא יאומן, זה לא יאומן. אתה היושב-ראש, שב בכיסא היושב-ראש ותהיה יושב-ראש, בבקשה. לא נשמע כדבר הזה, אין אלימות. אתם אומרים שאין אלימות לאדם שמותקף באלימות פעם אחר פעם בתל אביב, אם הייתם עושים את זה למישהו אחר באזור אחר, המקרה שהיה לשר הוא לא עם אנשי המחאה, זה עם אדם בודד. לא אמרתי מי, אבל לא אמרתי מי, רק הזכרתי, כי אקוניס, לא נאה לו להגיד. כשראיתי את התמונות, הזדעזע��י.  גם לשר פרוש היה מקרה של אלימות. אבל זה לא קשור. אני מבקש מכל הכתבים הפרלמנטריים לא להתייחס חלילה לתשובה המנומקת שנתתי לאופוזיציה, אלא להוציא כותרת מדבריו של חבר הכנסת הצעיר דוידסון מיש עתיד, חבר הכנסת דוידסון: אין אלימות. תגיד לי, אתה רציני? אתה לא היית, אתה רציני? אתה רציני? אני בקפלן בכל שבת. אין אלימות. אתה רציני? אתה רציני? אני רציני מאוד. אז אני לא יודע איפה אתה חי. עכשיו, אדוני היושב-ראש, קראתי שיש כאן הצעת אי-אמון שכותרתה: ממשלת ישראל נגד הסטרטאפ ניישן. אני שואל, האם האופוזיציה מציעה הצעה נגד עצמה? האם הם מתכוונים לעצמם? ברשותכם, אני אצטט עכשיו מדוּחַ כן, כך אומרים בעברית, חבר הכנסת דוידסון, כך אומרים, הייתי גם בשיעורי עברית, גם בשיעורי אזרחות, גם אנחנו. אבל מנהיג המפלגה הטוטליטרית שלך לא היה. אל תדבר בשמו. אני לא מדבר בשמו, אני אומר בשמי שהוא לא היה. אבל הוא לא כאן, אני אומר בשמי שהוא לא היה. אז שיבוא לכאן ויגיד: הייתי בשיעורי אזרחות, אני לא חושב שאתה יכול ללמד את יאיר לפיד עברית. אני אלמד הרבה דברים אותך וגם אותו. הרבה דברים אני אלמד אותך וגם אותו, את הדמוקרטיה בראש ובראשונה. אני אלמד אתכם דמוקרטיה. אנחנו נלמד אותך. את יכולה ללמד אותי דמוקרטיה? כן, אני יכולה. היא גרה בשכונה שבה אומרים, שכונה פלורליסטית: אל תגור פה. שכונה פלורליסטית: אל תגור פה, כמו במשטרים האפלים ביותר. גם אתה גר בשכונה הזאת. אז למה אתה גר בשכונה הזאת? אז למה אתה גר שם? הינה, היא ממשיכה. אתה אומר לי למה אני גרה בשכונה, למה אתה בוחר לגור שם? חברת כנסת, כמו במשטרים האפלים ביותר, אומרים ליהודי איפה לגור. אתה בוחר לגור שם. לא אשאל אותך, חברת הכנסת טל מירון, קריאה ראשונה. לא להפריע. למה אתה שם? אני לא אשאל אותך. אני לא אשאל אף אחד איפה לגור. גם הצווחות שלך לא יעזרו. אבל אתה, אני מודיע בצורה הכי ברורה: אחרי המשטרים האפלים ביותר במאה הקודמת, אמרו ליהודים איפה לגור, תקשיבו. תקשיבי לעצמך. מי אומר לך איפה לגור? אתה בוחר לגור שם. אני לא אשאל אותך איפה לגור. אבל לא אמרתי לך איפה לגור, אתה טוען שהשכונה, אני גאה בשכונה שלי, אני גאה בתושבים שלי. אני לא אשאל אותך ואף שכן איפה לגור. אני אגור איפה שאני רוצה, כמו שיהודי יכול לגור בעולם איפה שהוא רוצה. עכשיו אני אקריא מהדוח, וכן, חבר הכנסת דוידסון, אני אלמד את לפיד, גם דמוקרטיה, גם אזרחות, אתה לא יכול ללמד אותו.  גם אותך וגם אותו. אתה אל תגיד לי מה אני יכול ומה לא. אולי את השר אתה יכול ללמד. אתה אל תדבר על השר אמסלם. אל תדבר. הוא לא דיבר איתך, אל תדבר איתו, זה הכול. עכשיו אני אקריא, הוא לא דיבר איתך, אל תדבר איתו. אנחנו דיברנו איתך. עכשיו אני אומר לכם, כיוון שהשרה פרקש, איפה השרה פרקש? אתם עדיין עם ממשלת, לא לא לא, עלתה, נימקה אי-אמון, צריכה לקבל תשובה. היא לא שרה, ובכן, אז שתיקח, תשלחו לה את הפרוטוקול. מן הדוח של רשות החברות, ובכן, במחצית השנייה של שנת 2022 השתנתה המגמה, וסך ההשקעות הרבעוניות נחתך ביותר מחצי. אדוני היושב-ראש, בסך הכול בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטרטאפים בישראל כמעט במחצית בהשוואה לשנה שקדמה לה, והסתכמו בכ-16 מיליארד דולר. ובכן, שנת 2022, יום אחד לא היינו בממשלה. יום אחד. אולי יום אחד, ביום ההשבעה, ב-29 בדצמבר, בערב יום חמישי, נדמה לי. סליחה, יום וחצי. שנת 2022 כמעט כולה היא אחריות של ממשלת הכישלון והחידלון שנתמכה על ידי האחים המוסלמים, ורא�� ממשלה שרוב הקדנציה היה בה עם שישה מושבים בכנסת. זו דמוקרטיה? אתם תטיפו לנו על דמוקרטיה? אתם תטיפו לנו על שימוש בסטרטאפים? עכשיו, כיוון שיצא כאן שר האוצר לשעבר, נאום יותר טוב מהנאום הקודם. כיוון שאתה לא היית כאן ולא שמעת שום דבר, לא שמעת שום דבר. לא שמעת שום דבר. אני לא מדבר, חבר הכנסת בן ברק, אני לא מדבר ולא מעביר ביקורת על הראיונות שלך בכלי התקשורת, שהם באמת לא מכבדים, ואני אומר את זה בלשון המעטה. בלשון המעטה אני אומר את זה. כל כך רדוד, כל כך רדוד. רדידות הטיעונים שלך, כמו לדבר לילדים בבית ספר יסודי שלא מבינים שום דבר. 27 שבועות, יותר משני מיליון איש בחוץ, ולא נפגע שוטר אחד אפילו בפסיק. מאפשרים לי, חבר הכנסת בן ברק, חבר הכנסת בן ברק, אתם, אתה, הולכים ועושים שיימינג ליועצת המשפטית, עושים לה משפט שדה. הרי מבחינתכם, את כל שומרי הסף תזרקו לפח. השר אמסלם רוצה מחר להיפטר מכולם, אנחנו רוצים למלא, זה בדיוק מה שאתם רוצים.  אתה מדבר איתי על מושחתים? אתם האימ-אימא של המושחתים. חבר הכנסת רם בן ברק, אתם רוצים להיות מושחתים, אתם רוצים שהחוק יעזור לכם להיות מושחתים, זה מה שאתם רוצים, ששום דבר לא יגביל אתכם, כלום. אתם פשוט עושים מה שאתם רוצים. הינה, למשל, זה לא רק טיעון ילדותי, זה טיעון מסית, משקר. שקרן, משקר, משקר. זה מה שאתם עושים כבר רבע שעה. אני אעמוד כאן ואשיב לכם אחד-אחד על השקרים שלכם. על השקרים שלכם תקבלו תשובה עד אשר זה יגיע לארבע שנים מלאות. זה לא יעלה בידכם. איך אמר השר אמסלם? על אפכם ועל חמתכם. לא 27 שבועות, חבר הכנסת רם בן ברק, ארבע שנים מלאות. ובכן, אני אסיים. לא תהיה כאן הדיקטטורה שיש ביש עתיד. אין כאן את התקנון של יש עתיד, כאן יש את התקנון של גוף דמוקרטי. ליש עתיד אין מושג בדמוקרטיה. תגיד, חבר הכנסת רם בן ברק, אתה ביש עתיד בכלל? אתה הרי אמרת שאתה עומד להתמודד נגד לפיד, אתה לא תהיה ברשימה הבאה, אתה, עפר שלח, שי פירון ויעקב פרי. אתה לא תהיה ברשימה הבאה. לא תהיה בה. ושיקלי וסילמן, זו דמוקרטיה? אתה, אל תדבר על דמוקרטיה. שיקלי וסילמן הם השחיתות הכי גדולה שיש. אתם קניתם את הפלת הממשלה על ידי, סילמן, זו דמוקרטיה?  ושיקלי אותו דבר. קניתם אותה, קניתם שרה. או-אה, הינה עוד אחד, יבגני סובה, ברשימה דמוקרטית כמו בפוליטביורו, כמו בקרמלין, כן, שם קובעים את הרשימה של ישראל ביתנו, הרשימה של יש עתיד, שאין להם מושג, אין לכם מושג מהי דמוקרטיה. אבל אני אתייחס, כיוון שהמסיתן אביגדור ליברמן ששלח למזבלה את החרדים וגם את תומכי הליכוד ביחד, למזבלה הוא שלח אותם, אגב, לרדידות, טיעון כזה, ראש האופוזיציה עדיין לא הגיע. הוא מסית הרבה מאוד, אבל לנומך כזה הוא עדיין לא הגיע, אבל יש עוד לאן לשאוף, זה בסדר. ובכן, אפרופו הדברים המופרכים של השרה לשעבר פרקש, ובכן, באותו זמן שבו אביגדור ליברמן, שהיה אחראי באופן טוטלי לשנת 2022, וגם הוא יודע שהירידה בהשקעות בהייטק ב-2022 החלה בדיוק כמו מגמת העלייה של הריבית, ב-2022 הייתה פריחה בהייטק, על מה אתה מדבר? מאיפה אתה מביא את זה? אני מקריא מדוח של רשות החדשנות. לא שמעת כי צווחת, כי אתם אוהבים לצווח. זמבורה הבאת? זו רמת הטיעון שלכם. ובכן, אני מקריא. אחרי שנה, שנת שיא, דוח של רשות החדשנות, שנת שיא להייטק העולמי ב-2021, בשנה שלאחר מכן חלה התקררות. במחצית השנייה של השנה, 2022, המגמה של עלייה ירדה, וסך ההשקעות הרבעוניות נחתך ביותר מחצי. בסך הכול בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטרטאפים בישראל כמעט במחצית. מאיפה הבאתי? מאיפה הבאתי? מכאן הבאתי. אני מוכן לשלוח לך. כמה היום? כמה היום, אחרי חצי שנה? תגיד. אני מוכן לשלוח לך את הדוח. שר המדע, תגיד מה קורה היום. ובכן, אדוני היושב-ראש, מה קורה היום? ובכן, אדוני היושב-ראש, הוא אומר 16 מיליארד, תגיד כמה היום.  למרות כל האלימות שלכם, כל השקרים, 70%.  כל ההסתות, כל הצווחות, מה הסתה?  כל הצעקות, כל החסימות, כל הזמבורות, כל האמירות ליהודי היכן לגור בישראל ב-2023, כמו במשטרים האפלים ביותר, למרות כל הדברים הללו עם ישראל חי ויחיה, ואנחנו נעשה מה שהציבור דרש מאיתנו לעשות, אנחנו לא עם ישראל?  וזה להוביל את מדינת ישראל בארבע השנים הקרובות. תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. אנחנו עוברים להצעת האי-אמון של ישראל ביתנו: כישלון הממשלה בהתמודדות עם יוקר המחיה ופגיעה בכלכלה הישראלית. ינמק חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני אגע בתוכן האי-אמון, אני רוצה להגיב לשר אקוניס, מאחר שהוא נקב בשם שלי. השר אקוניס, אני מקווה שאתה לא יוצא מהאולם. אז תן לי להגיד לך משהו קטן לפני שאני אגע בהצעת האי-אמון. מה שאני מציע לך, אל תתחנף. לא, אבל אל תפריע לי. אם אתה תפריע, איך אני אגיד? אני רוצה להגיד לך משהו, אדוני השר. קח בבקשה את השידור של הנאום שלך ותסתכל בבית בזמן החופשי שלך. אני תוהה, השר אקוניס, אם זה כתוצאה מהשיחות הרבות שלך עם הבוס שלך, שהוא יכול ללמד את כולנו פה הסתה, או מהנסיעות הרבות שלך לחוץ לארץ. אני אגיד לך למה, כי כנראה הנסיעות הרבות שלך לחו"ל הביאו למצב שאתה מנותק. אתה מנותק ממה שקורה במדינה, אתה מנותק ממה שקורה בכלכלת ישראל,   ואתה, תקשיב טוב, אני מעולם לא שמעתי נאום יותר מסית. אתה עברת את השר אמסלם בזה שאתה מסית. תקשיב, אני אומר לך שאני במקום השר אמסלם הייתי דואג היום, כי יש פה תלמידים טובים ממנו. עברת אותו בהסתה. מעולם, מעולם, אדוני היושב-ראש, לא שמעתי דברי שקר והסתה כמו ששמעתי היום מהשר אקוניס. ומה? הוא מציג פה, שנת 2022 עם 16 מיליארד דולר השקעות בהייטק, והכי חשוב, הוא לא אומר כמה השקעות יש בשישה החודשים האחרונים. למה? כי הן אולי מיליארדים בודדים. זאת הבעיה. ואקוניס לא רוצה לדבר, הוא לא רוצה לדבר על השקעות, על ירידה בענף ההייטק בששת החודשים שהממשלה הזאת קיימת. מה שטוב לו, הוא מסתובב פה לכיוון הח"כים מהאופוזיציה, עושה כל מיני תרגילים, דופק על הדוכן, דרך אגב, זה רכוש של כולנו, זה רכוש של משלמי המיסים, דופק על השולחן, הורס פה דברים, צועק. למד, למד מהבוס שלו, זה מה שהוא יודע לעשות. אני מציע לשר אקוניס, אם היה פה מבקר תיאטרון באולם הזה, או קולנוע, הוא לפחות היה נותן פה ציון למשחק התיאטרלי שלו, ולמשחק הזה אני הייתי נותן ציון נכשל, כי אפילו לזה אני לא מאמין, לכל ההצגות שהוא עשה פה. פשוט תתבייש. פשוט הסתה מוחלטת 20 דקות נגד האופוזיציה, שכבר שישה חודשים לא נמצאת בניהול המדינה. יכול להיות שהוא יודע להסית, אבל לנהל מדינה הוא לא יודע. עכשיו אני רוצה לדבר על מה שהולך להתרחש פה בשעות הקרובות בבית הזה. הקואליציה כנראה תעביר בקריאה הראשונה את החוק לביטול עילת הסבירות. זה יעבור לא בגלל שזה דבר נחוץ לחיזוק הביטחון, לחיזוק הכלכלה, לחיזוק של מדיניות החוץ. זה יעבור משום שלממשלה יש שיכרון כוח והיא יכולה לעשות ככל העולה על רוחה, והגורם היחיד, אני מדגיש את זה, הגורם היחיד שמסוגל לאזן זה בית המשפט העליון. למה זה הגורם היחיד במדינה שלנו? יש תשובה לזה. השר אקוניס דיבר על דמוקרטיה, דמוקרטיה, אזרחות כנראה הוא לא למד בבית הספר או בגימנסיה הרצליה, משום שאין לנו גורמים מאזנים נוספים. אין לנו היום בית נבחרים עליון, שזה הסנאט האמריקאי או כל סנאט אחר, בכל מדינה שיש שני בתים בפרלמנט, אין לנו היום וטו נשיאותי, נשיא לא יכול להטיל וטו על המהלכים של הממשלה או של הפרלמנט, כפי שקורה ברוב המדינות הדמוקרטיות המפותחות, הדבר הכי חשוב, אין לנו חוקה. ברגע שאין לנו חוקה, הרוב, חברת הכנסת גוטליב, יכול לעשות כל דבר שהוא רוצה, סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה,  ולכן במדינה דמוקרטית, כשיש איזונים ובלמים, חייבים גם להשאיר את הכלים לבית המשפט העליון, ומי כמוך יודע את זה. אבל יש פה. הבעיה, אתם חושבים שזה ישחק לטובתכם? לא, זה לא ישחק לטובתכם. אני אגיד עוד משפט. כשאנחנו מסתכלים על המושג "עילת הסבירות", אומנם זה מושג משפטי, מעולם המשפט, אבל בחודשים האחרונים זה הפך למושג עממי. היום אנשים כבר מתחילים להבין מה סביר ומה לא סביר. אדוני היושב-ראש, אם תשאל חברים שלך: מה סביר בעיניך, משהו באשר לחיים שלנו, אני מניח שלכל אחד יש דעה. האם זה סביר שישה חודשים לעסוק רק בדבר אחד, כיצד להחזיר עבריין מורשע לממשלה? זה מה שהממשלה עושה שישה חודשים. דרך אגב, אני מרחם על הח"כים החדשים בקואליציה. במקום להעביר חקיקה, במקום לשפר את חיי האזרח, במקום לקדם הצעות, כל הקואליציה משועבדת לדבר אחד: לעשות ככה שיושב-ראש ש"ס אריה דרעי יחזור לשולחן הממשלה. בשביל זה כל הבלגן הזה. לא מצאתם דרך מקורית אחרת? זה מה שאתם עושים שישה חודשים, חבריי מסיעת ש"ס, וזאת הסיבה לכל הסיפור הזה, עילת הסבירות. אין שום עילת הסבירות, יש רק רצון לאי-סבירות של הדבר הזה בבית הזה. השר אקוניס דיבר על ההייטק. מעניין אותי מה הוא, בתור שר המדע, פועל ומה הוא עושה בשביל לחזק את ההייטק. אני קורא את הדוחות בדיוק כמו שכולנו קוראים את הדוחות. אני מסתכל על מגמות מדאיגות מאוד, והמגמות המדאיגות האלה מצביעות על ירידה חדה לא רק בהכנסות ובהשקעות של ההייטק, אדוני היושב-ראש, זה מפריע לי. שר האוצר מנהל פה כרגע דיון, וזה מפריע. אני שומע את הוויכוח של שר האוצר ויו"ר הקואליציה עד לפה, לאוזניים שלי. אני מבקש, היושב-ראש, לא להפריע לנואם. אם הייתי לומד משהו מהוויכוח הזה הייתי משתמש גם בנאום הזה, אבל גם שר האוצר לא מבין את המשמעות של ירידה בהייטק. אם אנחנו לא נתעשת ולא נחזיר את הוודאות הכלכלית למדינה הזאת, לא יהיה לנו הייטק כבר בכמה השנים הבאות, בעוד שנתיים-שלוש נגמר הסיפור של ההייטק. אם נגמר הסיפור של ההייטק, נגמר הסיפור של הקטר של הכלכלה. בחודשים האחרונים, מאז שהתחילה המחאה, אני מדבר הרבה עם החברים שלי שהם, תאמין לי, אדוני היושב-ראש, הם מאוד מסודרים בהייטק, מסודרים מאוד. יש לי חברים שמרוויחים יותר מחבר כנסת, יש להם חברות עם הכנסה של כמה מיליונים בשנה, מהנדסים, אנשים של תוכנה, אנשים שעוסקים, ממש עושים כסף גדול. דרך אגב, הם יוצאים להפגנות, הם יוצאים להפגנות והם לא אנרכיסטים. הם יוצאים בכל שבוע לקפלן ועומדים שם בקפלן, והם קוראים לממשלה להתעשת, כי הם מבינים שברגע שהענף שלהם ייפגע, כל הכלכלה תיפגע. לא יהיה לכם כסף לחלק לאנשים, לא יהיה לכם כסף לחלשים. כבר היום, כבר בתקציב הזה, קיצצתם לאנשים כסף, לא נתתם תוספות. הרבה אנשים אומרים: מהו העתיד במדינה אם ככה הממשלה ממשיכה לנהל את המדינה? מה העתיד? מה, לעבור לקפריסין? לעבור ליוון? יש כאלה שכבר הסתדרו בעמק הסיליקון והם לא רוצים לחזור למדינה. אני אומר לאנשים האלה, אני מסתכל למצלמה ואני אומר לאנשים האלה: אל תעזבו. אם אתם תעזבו, לא נוכל לשקם את המדינה. אתם, אתם אלה שמחזיקים את כלכלת ישראל. אתם אלה שצריכים להילחם, לצאת ולהילחם גם על העתיד שלכם, גם על העתיד של הילדים שלכם וגם על הפרנסה שלכם, כי בסופו של דבר, אם אתם לא תעמדו לצידנו עכשיו במאבק הנחוש הזה, אז לא תהיה לנו מדינה. כשאני מסתכל על הדברים, ממש דברי הסתה, דברי הסתה, שישה חודשים אתם בממשלה, שישה חודשים אתם עדיין מחפשים אשמים בשנת 2022. מה קורה לכם? מה קורה לכם? מה תגידו בעוד חצי שנה? מה תגידו? מה, תאשימו את הממשלה הקודמת הקודמת הקודמת? שכחתם שלפני הממשלה הקודמת אתם הייתם 12 שנה בשלטון? אם החוק הזה יעבור, אדוני היושב-ראש. הקרע בעם יחריף. כבר מחר, אני אומר את זה בצער רב, כבר מחר אנחנו כנראה נראה אלימות, אנחנו נראה שהמשטרה תשתמש באלימות כלפי המפגינים. אני לא אתפלא אם מחר אנחנו נראה ביטול של טיסות אזרחיות, שמענו גם את זה. שמענו גם את זה. די, די. יש גם לא מעט אנשים שלא רוצים להתנדב. להתנדב זה לא לבצע גיוס, זה לא לבוא להתגייס למלחמה. יש הרבה אנשים שכבר היום שואלים את עצמם: למה שאני ארכוש, או אסייע לרכוש, לילדים שלי דירה, כשאין עתיד במדינה הזאת? המשמעות היא פשוטה: ברגע שהאנשים האלה לא רואים ודאות כלכלית ולא רואים את העתיד עבורם ועבור הילדים שלהם, כלכלת ישראל תקרוס. ואם כלכלת ישראל תקרוס, זה יסתיים וייגמר באלימות קשה. לצערי, אנחנו חיים בזירה שמסביבנו יש לא מעט מדינות שברגע שיש בהן בעיה כלכלית, אנחנו רואים אלימות. מספיק להסתכל על מה שקורה בלבנון. אני לא אומר שזה יקרה מחר, אדוני היושב-ראש, אני אומר שזאת המגמה. ברגע שלבן אדם אין איך לשלם משכנתה, ברגע שלבן אדם אין איך להאכיל את הילדים, לבן אדם אין מה להפסיד. הממשלה שלכם מובילה לאבדון כלכלי ולאבדון של המדינה כולה. פשוט בושה. תתביישו לכם. תודה רבה לחבר הכנסת יבגני סובה. ישיב שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, אמרתי פה בפעם הקודמת כשעמדתי שאתם באופוזיציה אלופי הפייק. קחו למשל את הנתונים שהתפרסמו אתמול  שפרסם משרד האוצר, על נתוני הגבייה לחודש שעבר. אני רואה את גדעון סער וכל מיני טרולים אחרים באופוזיציה: כלכלת הגרנדמייזר לא מצליחה, הגירעון גדל, יצטרכו קיצוצים, יצטרכו להעלות מיסים. אני שואל את עצמי אם אתם באמת מאמינים בשקרים, זאת מילה לא יפה, היא מילה קשה, אבל אין לי מילה אחרת, או שאתם חושבים שהציבור כזה טיפש, שהוא קונה את השקרים. אז ראשית, מתחילת השנה אנחנו עדיין בעודף של למעלה מ-6 מיליארד שקלים. נכון שאת החודש הקודם סיימנו, כשמסתכלים על חודש אחד, בגירעון של 0.9, כצפוי, כמתבקש וכפי שתכננו. הרי היעד שלנו כרגע, של הגירעון, בנינו את התקציב על סמך 1.1%, עדכנו את זה כבר ל-1.3%, ואני אגלה לכם סוד: גם אם נגיע ל-1.5% גירעון, זה כלום. למה כצפוי? איך ידענו את זה? מה, אנחנו כאלה נביאים? מכיוון שזו המטרה של הנגיד שמעלה את הריבית, וברוך השם קיבלנו ממש עכשיו החלטת ריבית שהנגיד לא מעלה פעם נוספת אחרי עשר העלאות רצופות את הריבית, וזה אומר שהמשק מתחיל להתייצב, בין היתר בגלל המדיניות הפיסקלית האחראית שאנחנו מובילים והתקציב האחראי שהובלנו וחוסר הנכונות שלנו לרוץ בפופוליזם ולזרוק סתם כסף שיתדלק אינפלציה, ישחק את ערך הכסף ורק יפגע באזרחי מדינת ישראל. האינפלציה היא המס הכי כבד שמושת עליהם. אבל המטרה של העלאת הריבית היא לצנן את השוק, להאט את השוק, לצנן ביקושים. אז אנשים באמת קונים פחות, יש פחות הכנסות למדינה. זה בסדר גמור, ידענו את זה, בנינו על זה, תכננו את זה. הרי אתם יודעים שיעד הגירעון בחוק הוא 3%; אנחנו הרבה מתחת לחצי שלו. גם אם המגמה הזאת של 0.9% תימשך, ואלכ זה יהיה נס, ואם מגמת הירידה בהכנסות תימשך, נגיע לאותם 1.3%, 1.5% שאנחנו בונים עליהם, על זה בנינו את הגירעון. זה עדיין גירעון הרבה יותר נמוך ממה שיש בשנים תקינות. אנחנו עדיין נראה המשך מגמה של ירידה ביחס החוב תוצר. תסתכלו בארצות הברית, אתמול התפרסמו נתוני הגירעון. הגירעון בארצות הברית הוא הגדול ביותר זה עשר שנים, למעט שנת הקורונה. ככה זה בכל העולם. זו המטרה. הכול נפלא, גן עדן. לא הכול. תכף אני אסביר. לא הכול, מה עם הכנסות,  אבל נתוני הכלכלה, בוודאי הנתונים הפיסקליים של מדינת ישראל, מצוינים. זה נכון, שנה שעברה, ב-2022, היו הכנסות פנטסטיות, אגב, לא בגללכם, הייתה בועה בכל העולם, כסף זול, עולה אפס, השקעות גדולות. אבל אתם יודעים מה? בטח שהבאתם הרבה הכנסות מדינה, בגלל שבהפקרות שלכם מחירי הדיור קפצו ב-20% בשנה, אז בטח, המדינה מרוויחה מקרקע וממיסוי. איזה יופי, המדינה מכניסה. מה עם, אז אותי הרבה פחות מטרידות כפל הכנסות המדינה. אנחנו במקום טוב, מבוקר, מאוזן, מרוסן ואחראי. אותי מעניין להוזיל את המחירים לאזרחי ישראל. כן, מחירי הדיור מתחילים לרדת, רואים מגמה עקבית בחצי השנה האחרונה, והאתגר הגדול שלנו כמובן זה לשמור על קצב התחלות הבנייה גם בסביבה של ירידת ביקושים ומצוקת אשראי בגלל סביבת ריבית גבוהה. עשינו חלק ועושים שורה שלמה של צעדים, שר השיכון ועבדכם הנאמן, כדי שנמשיך בקצב התחלות בנייה של 65,000, 70,000 ואולי ויותר מזה התחלות בנייה בשנה, כדי שכשהריביות יתמתנו והביקושים יעלו, הם יפגשו היצע גדול ולא חס וחלילה היצע נמוך שיביא לקפיצת מחירים. אז נכון, יש ירידה בהכנסות המדינה, צפוי, מתוכנן, ועל הבסיס הזה בנינו, והציבור לא טיפש ומבין את זה ולא נבהל. אגב, אם מסתכלים ביחס ל-2021, שהיא השנה האחרונה הנורמלית, אנחנו בגידול ענק בהכנסות המדינה באחוזים. נכון, ירידה מ-2022, כמו שאמרתי, טבעית, צפויה ומתבקשת, והצמיחה שלנו עדיין בציפיות שלה לפי כמעט כל התחזיות, של בנק ישראל ושל קרן המטבע הבין-לאומית ושל הבנק העולמי ושל ה-OECD, עדיין יותר גבוהה מחלק גדול מאוד מהמדינות שאנחנו משווים את עצמן אלינו. כן, ואנחנו מנהלים נכון את הכלכלה, ואני אחתום, בעזרת השם, כמו שכבר התפרסם, על הורדת המכס עכשיו באופן זמני על חלב, כדי שאפשר יהיה לייבא חלב ולא יהיה חסר חלב על המדפים, כי זאת האחריות שלנו, ואנחנו נביא, מה שלא עשו עשרות שנים במדינת ישראל, בעזרת השם מייד בתחילת המושב הבא, פרסמנו כבר תזכיר, את החוק של מה שטוב באירופה טוב כאן, והדבר הזה יפתח אוטוסטרדה של יבוא שתוריד דרמטית מחירים במזון, מה שאף אחד לא עשה לפנינו, לא רק באיזה קרבות שוחה מול כל הרגולטורים. למה אתה אומר אף אחד? זה התחיל בחוק ההסדרים הקודם. בחוק ההסדרים הקודם עשיתם איזו פיקציה בתמרוקים וזזתם בתוך התעלות, ומשרד הבריאות תמרן אתכם והרג את זה דרך התקנות, כי צריך את 13 הכמוסות הסודיות של התמרוקי��. עובדה, זה לא קרה. אנחנו בקדנציה הזאת סיימנו את מה שאתם התחלתם בקדנציה הקודמת והרחבנו את זה כמובן להגנת הצומח ולפטם. אנחנו הולכים לעשות משהו הרבה יותר גדול, לא עם פינצטה, עם סכין חותכת, איך אמר ראש הממשלה? עם גרזן. ככה מטפלים ביוקר המחיה. לא הכול מצוין, אבל ככה מטפלים. ואיך עוד מטפלים? מאיצים את ההייטק. אנחנו בונים עכשיו תוכנית גדולה לעניין הזה, ונשיק אותה, בעזרת השם. ואנחנו מטפלים במה שקורה בבנקים יחד עם המפקח על הבנקים, ואני אומר לכם שכבר רואים ועוד נראה שינוי הרבה יותר דרמטי, ואם השינוי הזה לא ייעשה בדרך טובה, הוא ייעשה בדרך אחרת. לא אלמן ישראל, וכל הכלים אצלנו מוכנים. וכפי שאמרתי, עובדים על דיור, עובדים על תעשייה ועובדים חזק מאוד על חקלאות כערך ציוני. וכן, לא מתקנים עיוותים של עשרות שנים במשק הישראלי בשישה חודשים. אני חושב שעשינו הרבה יותר ממה שעשו ממשלות אחרות, העברנו את חוק ההסדרים הכי גדול מאז קום המדינה, ויש בו המון המון דברים טובים. עכשיו תראו, כלכלה היא הרבה סנטימנט, היא הרבה ציפייה, זה נכון, ויש מי שמנסים, ואני אומר את זה כבר תקופה מאוד ארוכה, לחבל בכלכלה בידיים. יש מי שמפיצים שקרים על דיקטטורה, על סוף הדמוקרטיה, כדי להבריח מכאן משקיעים, יש מי שמייצרים כאוס ברחובות ובלכידות החברתית ובכבישים ובשדה התעופה כדי לנסות להבריח מכאן משקיעים ולנסות לייצר סנטימנט שלילי. ואני לא מוכן להיכנע להם. אגב, אני מכיר המון אנשים בתעשיית ההייטק ובאין-ספור סקטורים אחרים של הכלכלה. חלקם תומכים, חלקם מתנגדים, כולם ציונים, חדורים, אוהבי המדינה, אוהבי הארץ, משקיעים בה ומתווכחים בלי לכרות את הענף שכולנו יושבים עליו, בלי להפיץ שקרים, בלי לנפח ובעיקר לנסות לגרום נזק בידיים, בלי לנסות לחבל ביחסי החוץ של מדינת ישראל. ויש כאן בבית הזה כאלה, פשוט פעילי BDS, שהולכים לממשלים אחרים בעולם כדי לחבל ביחסי החוץ של ישראל, ויש מי שהולכים למשקיעים, לבנקים ולסוכנויות דירוג ומנסים לשכנע אותם לפגוע בכלכלה הישראלית, ובעיקר אלה שמפיצים את השקרים ואת הבהלה, כן? סיפורה של שפחה. על מה אנחנו מדברים? על עילת הסבירות, על מה שאהרן ברק בעצמו, אחרי שהוא שמע את כבוד השופט סולברג נואם, אמר: כן, אפשר לבטל את עילת הסבירות. יש מספיק עילות אחרות, אפשר להסתפק במידתיות. זה שקר. מתווה סולברג, כבוד שופט בית המשפט העליון, מה שגדעון סער פרסם במצע המפלגה שלו רגע לפני שמכר את נשמתו והפך את עורו והמיר את דתו ודעתו, ותכחישו עשר פעמים ותמחקו מהאינטרנט עשר פעמים, זאת האמת. אני כבר לא מדבר על מתן כהנא. האיש היה פרזנטור של סרטונים שכל-כולם, לא רק הסבירות, פסקת ההתגברות ושינוי השיטה של בחירת שופטים וסבירות וחוק היועמ"שים, הרי אנחנו לא צריכים בקואליציה שום קמפיין, רק לקחת את הסרטונים האלה של מתן כהנא ולשים אותם. אז מה קרה פתאום? אתם בממשלה צריכים לוודא שהכלכלה שלנו לא קורסת. מה השתנה? האינטרס הפוליטי השתנה, זה הכול. אתה שר האוצר. הכלכלה נפגעת בגלל ההפיכה המשטרית שאתם מעבירים. האינטרס הפוליטי השתנה. ואתם יודעים מה עוד השתנה? מה עוד השתנה? יש אנשים אחרים, מה השתנה? הכול השתנה, המדינה לפני קריסה.  וזמנים אחרים. אז מה אנחנו רואים בחודשים האחרונים? רואים קריסה של השקל, רואים קריסה של הכלכלה הישראלית. לשמאל מותר לחסום כבישים ולהצית מדורות על איילון ולשבש את החיים, זאת המחאה הכי לא אלימה שהייתה מאז קום המדינה.  ולסגור את נתב"ג, ואין משטרה, ואין פרקליטות, ואין יועצת משפטית לממשלה. אבל הימין? חס וחלילה. ימין, דתיים, חרדים, אתיופים, אוי ואבוי, שם יש. לא רוצה לומר, מה, אתה רוצה שהם יכו את המפגינים? אלימות משטרתית, כתבי אישום, אני כבר לא מדבר על לפני הגירוש, מעצרים עד תום ההליכים. חוויתי את זה על בשרי. תטפל בכלכלה. המשקיעים הזרים ברחו, יש מציאות לטפל בה. מה אתה רוצה, שהם יכו את המפגינים? זה מה שאתה רוצה? ולשמאל כמובן מותר לתקוף שוטרים, ומותר לפרוץ לתחנות משטרה כדי לחלץ עצורים, וכמובן, מותר לחבק עבריינים שכבר נעצרו על ידי המשטרה, מי תוקף שוטרים? שמעת אתמול, אין אפילו סריטה אחת על אף שוטר.  ולימין אסור. אין סריטה אחת. ולשמאל מותר להשתלח בשופטים. מה שווה בית משפט אם אנחנו לא שולטים בו? זה השמאל. אז אם השופטים במשפט נתניהו מעיזים לומר שתיק 4000 קרס וכנראה עכשיו גם תיק 1000, נכנסים בהם ב-5,000 קמ"ש, מנסים להלך עליהם אימים. והנשיאה חיות? אהה, רציתי להגיד: איבדה את הסיסמה לטוויטר, אבל אין לה, איבדה את הלשון, דממת אלחוט. הרסת את הכלכלה. עכשיו, אני אומר חד-משמעית: הנשיאה חיות איבדה את התוקף המוסרי לגנות מתקפות, חבר הכנסת הרצנו, אתה יכול לשבת. על שופטים ועל בית המשפט העליון. אין דבר כזה גינוי סלקטיבי. נמאס לי לשמוע שקרים. אז יש לך ברירה: או לשבת, בריחה מאחריות. הרי מה חושבים לעצמם, אני יודע, יוראי, אני יודע שזה מעצבן נורא, כולם אשמים, כולם אשמים, השמאל, הנשיאה חיות.  אני יודע שזה מעצבן נורא לשמוע את האמת. זה מעצבן נורא שאתה משקר. אני יודע שזה מעצבן נורא להיות אופוזיציה, אתמול היה המפכ"ל בישיבת ממשלה ואמר: אפס שוטרים בבתי חולים. אף אחד לא נפצע.  להסתכל על קואליציה שעושה, שפועלת, או שאתה יושב, או שאתה יוצא. יש לך בחירה. אתה יכול לשבת.  שמקדמת, שמקדמת את הביטחון ומשנה את המשוואה. זכותך לשבת. זה מאוד בעייתי. זה הכול שקרים. זה ממש קשה, קואליציה שמקדמת את הכלכלה, לשבת כאן. טענת שהמפגינים תקפו שוטרים, זה שקר, זה שקר. קואליציה שהגדילה בצורה דרמטית את תקציבי הבריאות והרווחה והחינוך במדינת ישראל, לקדם את הממשלה, מתי בפעם האחרונה היית בסופר? עלייה ב-20% במחירי דירות, עלייה במחירי ביצים, עלייה במחירים, מתי בפעם אחרונה היית בסופר? לא אמיתי.  קואליציה שסוגרת הסכמי עבודה ונותנת יציבות למשק,  בצלאל, זה שקר. קואליציה שמעבירה תקציב מצוין וחוק הסדרים ענק עם שורה של רפורמות, קואליציה שעושה המון טוב, ואתם עומדים בצד. מה נשאר לכם חוץ מלצעוק? אמרת שהמפגינים תוקפים שוטרים, זה שקר. זה שקר. זה קשה ומתסכל. ליבי-ליבי עליכם. אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה, אתה משקר. אפשר לשאול אותך שאלה? נגמרו הימים, עוד רגע, נגמרו הימים, נגמרו הימים שבהם, יתהפך עליך בגללך, בגללך. בושה. לשמאל מותר ולימין אסור. זה נכון לחסימות כבישים ולהפגנות מול אנשי ציבור ונבחרי ציבור, כמה שוטרים נפגעו במחאה? אפס. זה נכון ביחס לתקיפת שוטרים, שאסורה לכולם, ואלימות, שאסורה לכולם, איזה תקיפת שוטרים? אתה משקר. זה נכון ביחס לתקיפת שופטים, שלכם מותר ולימין אסור. הסיפור הזה נגמר. מי תקף שוטרים? אף אחד לא תקף שוטרים. ואתם יודעים מה? זה מה שמטריף אתכם. זה מה שמטריף אתכם. אף אחד לא תקף שוטרים. אתה משקר. מצב כלכלי מעולה, נכון, שר האוצר? מצב כלכלי מעולה. יש כאן איזה שכבת שמנת פריבילגית שהתרגלה שהמדינה של סבתא שלה. אתה הורס את הכ��כלה, על מה אתה מדבר? היא בעלת הבית ומותר לה הכול, ולאחרים, אסור. אתה הורס את הכלכלה. וזה קרב שלכם על שימור הפריבילגיה. זה קרב שלכם ושל המשפטנים, על שימור הכלכלה ושימור הביטחון ושימור אחדות עם ישראל. ושל פקידים אחרים על שימור הכוח. אתם לא מתעסקים באחדות עם ישראל. בממשלה הקודמת הרי הדרתם יותר מחצי מעם ישראל, חברתם לאויבי ישראל, לתומכי טרור אנטי-ציונים, שהתייצבו עכשיו לצד המחבלים בג'נין, תומך הטרור יושב בממשלתך. רצת איתו. וגינו את לוחמי צה"ל שחירפו נפשם, ואחד מהם, לצערנו, מי מגנה את לוחמי צה"ל? מה מגנה? אתה מגנה. אתה מגנה את לוחמי צה"ל. אתה שאומר,  גם שילם על זה בדמו. רע"מ, התנועה האסלאמית, מועצת השורא, בצלאל, חצי מהממשלה שלך לא שירתה בצה"ל. על מה אתה מדבר?  השותפים שלכם, שאיתם החרמתם יותר מחצי מהעם, מחאו כפיים למחבלים הטרוריסטים, יימח שמם, בג'נין, ותקפו את מדינת ישראל, שנאלצת להגן על אזרחיה ועל ביטחונה. קראת לשרוף כפר. אתה מדבר על תמיכה בטרור? אתם מדברים על אחדות? הרי בעוד רגע כולנו נטבע כאן מהחמאה שנוזלת לכם ומהצביעות שנוטפת לכם מהאוזניים. ועדיין, כל השקרים והמעשים שלך הורסים את הכלכלה. מחריב כלכלת ישראל. אנחנו מקדמים אחדות של עם ישראל. מחריב כלכלת ישראל. אתה מחריב את כלכלת ישראל. אנחנו מקדמים אחדות של דתיים וחילונים וחרדים. מחריב כלכלת ישראל. אנחנו מקדמים אחדות גם עם אזרחי ישראל שאינם יהודים אבל חפצים בשותפות אמיתית, בין שאלה אחינו הדרוזים, בין שאלה רבים מקרב ערביי ישראל שרוצים שותפות אמיתית ומוכנים לקבל את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כביתו של העם היהודי. את האחדות הגדולה הזו אנחנו מקדמים. ולכם לא נשאר אלא לצעוק, מה עם האחדות עם הלהט"בים? עם הנשים? עם הרפורמים? עם הקונסרבטיבים? סוג של זעקת הקוזק הנגזל רגע לפני שאתה מאבדים את הפריבילגיה, ומתחברים לשוויון, הרסת את הכלכלה,  ערך יסוד גדול בדמוקרטיה: כולם שווים בפני החוק. שוויון? מה עם השוויון לקהילת הלהט"ב, אדוני שר האוצר? שוויון, גם אני שווה? גם אני שווה בפני החוק? זה הבסיס. זו הדמוקרטיה. גם קהילת הלהט"ב שווה. את זה אנחנו מקדמים, וזה מוציא אתכם מדעתכם. מחריב כלכלת ישראל, כך תירשם בספרי ההיסטוריה. בתור מחריב כלכלת ישראל.  נזק בלתי הפיך ביחסי ישראל-ארצות הברית בגלל שמך, חתום על זה. אז אני אומר לכם בצורה חד-משמעית: אנחנו נמשיך לעבוד מאוד קשה, אמרת עשר פעמים "מחריב" וזה מספיק. אם תגיד את זה עוד פעם, אני אקרא אותך לסדר. היושב-ראש, אני פשוט מבין אותו. זה כואב, זה קשה. לא, אני נתתי לו, נתתי לו לצעוק "מחריב" עשר פעמים. בדיוק, תן לו לפרוק. זה מקומם. אני מסכים. הוא מדבר על שוויון, הגזען ההומופוב הכי גדול כאן. בעזרת השם, מה קורה עם משקיעים זרים? כל העולם מתאושש בשוק ההייטק. הוא מדבר על שוויון כשהוא מקדם אפליה של להט"בים בחוק.  נעבוד מאוד קשה, אם אתה עוזר לו, אין לי בעיה. ונמשיך לפתח את הכלכלה הישראלית, אם זה עוזר לו, אין לי בעיה. אתה יכול להמשיך.  ואת התעשייה הישראלית, הוא אומר שזה עוזר לו. ואת ההייטק הישראלי,  הוא עומד על הדוכן, מדבר על שוויון, כשהוא מקדם אפליה נגד קהילת הלהט"ב.  ואת החקלאות הישראלית, הוא אומר שזה עוזר שאתה צועק. ואת שוק ההון הישראלי, ונמשיך לקדם את הבריאות, שקרים, אדוני השר.  ואת החברה ואת הרווחה. נמשיך להילחם בטרור ולקדם את הביטחון של אזרחי ישראל, של עם ישראל ושל מדינת ישראל. נעבוד קש�� להחזיר את המשילות, למגר את הפשיעה בחברה הערבית, כן, כדי לשמור על אזרחי ישראל הערבים, נילחם בפרוטקשן, ונעשה המון טוב לאזרחי ישראל. וכן, נמשיך לקדם את התיקונים הכל-כך חשובים במערכת המשפט, שיחזקו את הדמוקרטיה ויחזקו את שלטון החוק ויחזקו את השוויון של כולם בפני החוק. זה לטובת כל אזרחי ישראל, ואתם תבחרו: האם אתם רוצים להיות שותפים, האם אתם שמים את מדינת ישראל בחזית, אתה מנותק, כל כך מנותק,  ורוצים להיות חלק מהתהליך הזה, מנותק מההוויה, מנותק מהחברה הישראלית, מנותק מהמציאות שקורית ברחוב עכשיו. או שאתם רוצים להיות אופוזיציה למדינה, אתם רוצים לצעוק, שר אוצר, עלק. מנותק מאלה שיוצאים לרחוב.  אתם רוצים לשרוף,  אתם רוצים להחריב, אתם רוצים, כן, לפגוע בביטחון ובצבא ובלכידות החברתית ובכלכלה. עכשיו, אתם לא תצליחו, אבל אתם תבחרו: אם אתם רוצים להיות שותפים לעשיית טוב, הקואליציה שלנו פותחת את ידיה וליבה לשותפות אמיתית, כפי שאמרתי לכם לפני התקציב וחוק ההסדרים. ומי שעבד איתנו בשיתוף פעולה, קיבל מענה לרצונות ולצרכים ולאמונות, גם בתקציב. ידענו לבוא לקראת חברי אופוזיציה, כמובן גם בתיקונים בחוק ההסדרים. וגם פה צריך, אזרחי ישראל צריכים לדעת, בבית הזה יש המון חוקים שנדונים בוועדות, קואליציה-אופוזיציה יחד, לטובת אזרחי ישראל. הבנו את דברי המיקוד שלך. תחליטו אם זה הדגש שלכם או שהדגש שלכם הוא אופוזיציה למדינה. כמובן, איך לא אמרתי, נמשיך לפתח את ההתיישבות בכל מרחבי ארץ ישראל יהודה ושומרון, בנגב, בגליל, ברמת הגולן. לגבי ההייטק, נעשה ציונות. לגבי ההייטק, יש משבר עולמי, הם לא מדברים איתך. תבקש שיביאו לך דוח השוואתי על ההייטק בעולם למול ההייטק במדינת ישראל בשנת 2023. יש משבר עולמי. תאמיני לי שאני יודע לקרוא את הדוחות האלה כנראה, תבקש, אולי תראה, ייאורו עיניך ותלמד.  לפחות לא פחות טוב ממך, והמצב שלנו ממש לא נורא כפי שאתם מתארים אותו. המצב שלנו, בכל העולם התאוששו בשוק ההייטק, פה, 70%. הוא עוד ילך וישתפר הרבה מאוד, בכל העולם יש התאוששות.  כיוון שאנחנו מאמינים במדינה הזו, בבורסות, בכול. מאמינים בהון האנושי הזה, מאמינים בעם הזה, מאמינים באקו-סיסטם שנוצר, מאמינים שהמדינה הזו מאפשרת גם רגולטורית וגם ניסויית את התפתחות ההייטק כאן יותר טוב מכל מדינה אחרת בעולם, מאמינים שמה שאנחנו עושים, זה שאתה מתמודד עם עובדות, לא רק עם האמונה.  הוא טוב לכלכלה, והוא יחזיר את הוודאות למשק, אגב, ודאות היא אחד הדברים הכי חשובים בכלכלה, והוא יחזיר את ההגנה על זכויות וחירויות וחופש חוזים ויכולת של אנשים להתקשר ביניהם בלי שמישהו מחליף שם תכליות ומתערב להם, והוא יחזיר מחדש מודלים של סמכות ואחריות, מה שיביא באופן טבעי לניהול סיכונים גמיש יותר, וממילא יהיו פחות רגולציה וביורוקרטיה, וזה הדבר המרכזי שכלכלת שוק חופשי במדינה מערבית מודרנית חייבת כדי להתפתח. את כל הדברים האלה אנחנו עושים, וכלכלנים ואנליסטים ואנשי עסקים ומשקיעים ויזמים, איך אתם עושים הצעות חוק של צדק חלוקתי? שום דבר ממה שאמרת לא מתכתב עם מה שקורה. על מה אתה מדבר בכלל?  קוראים מספרים ומבינים שמה שנכון הוא להשקיע כאן. ואלה שמנסים לפגוע בידיים, לא יצליחו, בעזרת השם ובעזרתנו, כולנו ביחד. תודה רבה. לצערנו, העובדות מדברות בעד עצמן, והמספרים מאוד יורדים. כן, בדיוק. תודה רבה. אנחנו נעבור להצעת אי-אמון של סיעת חד"ש-תע"ל: ממשלת ההתנחלו��ות פולשת. מנמק, חבר הכנסת אחמד טיבי. עד עשר דקות. תודה רבה. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, נתחיל ברפורמה-הפיכה, עילת הסבירות שמגיעה היום, שאין ספק שהיא תביא להחלטות לא סבירות. בעצם ביטול העילה מטרתו להביא להחלטות לא סבירות של השלטון, של הממשלה, של ראש הממשלה. מדברים על פיטורי היועמ"שית כתוצאה מיידית של ביטול עילת הסבירות, ומה שעשו לה אתמול בישיבת הממשלה זה מעשה של כת. מעשה של פחדנים. חוצפה שאין כדוגמתה, בוטות וכאילו אנשים מגינים על משהו שאו-טו-טו הם מאבדים. כשאנחנו אומרים לא לביטול עילת הסבירות, זו הסיבה שהצבענו נגד בוועדה, בוועדת החוקה. זו הסיבה שחד"ש-תע"ל מתנגדת לכל הצעה שהיא חלק מההפיכה המשפטית, למרות הביקורת שלנו על מערכת המשפט, על בתי המשפט, על בית המשפט העליון, שלא נותן סעד לפלסטינים, בית המשפט העליון, שאישר התנחלויות, חיסולים, הפקעות, מחסומים, מה לא, בית המשפט שדחה את העתירה נגד חוק הלאום וועדות הקבלה, בית המשפט המחוזי, ששופטת זיכתה את המג"בניק שירה והרג את איאד אלחלאק, זיכרונו לברכה, ילד עם צרכים מיוחדים. למה היא זיכתה אותו? בגלל הגנה עצמית מדומיינת או מדומה. זה לא, האשמה לא הייתה רצח או הריגה, המתה, המתה, גם מזה היא זיכתה אותו. גם חייל שירד בטרמפיאדה והכה שלושה עובדים פלסטינים, אמרה שהוא ראוי לתקופה ארוכה בכלא, ואז התקופה הארוכה פתאום נהייתה חודשיים בלבד, אחרי שהוא הכה, הפליא את מכותיו בעובדים שעמדו בצידי הדרך. זה סוג התיקון, לא אגיד "רפורמה" התיקון שצריך בבתי המשפט: להפסיק את האפליה בגזרי דין כאשר הקורבן הוא ערבי-פלסטיני. אבל בינתיים ההתנחלויות נמשכות, התקציבים ממשיכים לזרום, הפלישות לערים הפלסטיניות, שהתחילו בממשלת השינוי, המשיכו בממשלה הזאת, נמשכות. ואז פתאום אתה רואה שגם הקואליציה וגם האופוזיציה תומכות בפלישה לג'נין. גם אנשי המחאה, כולם בירכו, למרות שחלק מההרוגים הם קטינים. ראיתי סרטון של מישהו שירה בצעיר פלסטיני, חייל שירה בצעיר פלסטיני מאחור, למרות שהוא לא היה חמוש, והרגו. ואז, אפרופו שומרי סף, משטרה, פרקליטות, צבא, אתה רואה מאות מתנחבלים תוקפים את חווארה, את תורמוס עיא, מציתים את היישובים, עין ספא, ואין עצורים. בחווארה, אף לא עצור אחד. בעין ספא, אף לא עצור אחד. בעין ספא  אף לא עצור אחד. בתורמוס עיא היו מעצרים מינהליים, אבל יכול להיות שמאות מתנחלים יהודים מציתים פלסטינים וכאילו הצבא לא ידע? מה חשבתם, שאנחנו לא יודעים איך הדברים נעשים? אתם יודעים מראש, הצבא, המח"ט יודע מראש. אגב, במקרים האלה, במקרה או שלא במקרה, מח"ט בנימין, קוראים לו, היה אחראי לאזורים האלה. הוא ידע. הם ידעו, גם המודיעין, גם המשטרה, גם הצבא, ידעו שהמתנחלים אחרי הלוויה יורדים לשרוף, יורדים לעשות פוגרום בתורמוס עיא, בחווארה, בעין ספא. באותו שבוע נפגעו 22 יישובים פלסטיניים על ידי מתנחלים, אפס עצורים לחקירה. איפה בתי המשפט? כאשר הקורבן הוא פלסטיני, קל מאוד, קל מאוד להתעלם. אני עדיין לא יכול להיפטר מהתמונה של הילד מוחמד א-תמימי, בן שנתיים, בנבי סלאח, שחיילים ירו בו בתוך הבית, בתוך הבית. ביקרתי אותו בבית החולים, ולצערי הרב הוא נפטר לאחר מכן. זהו פשע מחריד, חלק מפשעי המלחמה האלה שבהם הורגים בילדים. אגב, מתחילת השנה ועד היום, מכובדי השר, 40 קטינים פלסטינים נורו ונהרגו על ידי הצבא, קטינים, ילדים, פחות מ-18, אבל רובם ילדים. אין מי שיעמוד לדין. למה? כי מ��ובר בילדים פלסטינים, למרות שילד הוא ילד הוא ילד. לפני כמה ימים צעיר נלקח על ידי אביו. לצעיר קוראים אוסאמה סליימה, צעיר עם תסמונת דאון. הוא הוזמן על ידי משטרת ירושלים בחשד שמישהו הניף שלט במסגד אל-אקצא. שוב ילד עם צרכים מיוחדים. טוב שהאב אמר להם: תנו לי צו בכתב. לא רצו, לקח את הילד ויצא. מה יש לכם עם ילדים פלסטינים עם צרכים מיוחדים, בכיבוש? מה יש לכם עם עיתונאים? מה יש לכם עם לוויות של עיתונאים כמו שירין אבו-עאקלה, למשל? מה יש לכם עם ילדים פלסטינים? מה יש לכם עם ערים פלסטיניות, שכם, ג'נין? אני רוצה לומר לך, שר הביטחון, ב-2002 הייתה הפלישה הגדולה לג'נין. חשבו שג'נין תרים ידיים אחרי 2002, וג'נין עמדה על רגליה. ואז, בפלישה שהייתה ב-2023, לפני כמה ימים, מי שנולד אחרי 2002 נלחם נגד הפלישה החדשה בג'נין, אותם צעירים שנולדו. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ב-2002 הייתה הפלישה הגדולה בג'נין, ובה עשרות הפכו לשהידים. חשבו שג'נין תיכנע, אבל ג'נין עמדה יציבה במרץ ובגבורה. בפלישה הזאת מי שנלחם בכובשים היו הצעירים שנולדו אחרי 2002. אלו החיים, דור אחרי דור.) דור אחרי דור. אין עם שמסכים להיות משועבד תחת כיבוש. אין. כל עם רוצה להיות חופשי. חירות, Liberty, חורייה. כל עם. עכשיו אני רוצה לספר לך, אפרופו הפשיעה בחברה הערבית, בזה אני אסיים, אדוני. אני שוחחתי עם ג'מאל חיג'אזי מטמרה. הוא איש עסקים, אני מכיר אותו. הוא הקליט מישהו שהתקשר אליו ודרש ממנו פרוטקשן, דמי חסות, 1.5 מיליון שקל, ושמעתי את ההקלטה. א. אני רוצה לשלוח כל הכבוד לג'מאל על האומץ, אמר לו: לא רוצה לשלם לך. אמר לו: אם לא תשלם, אתה יודע מה יקרה. אמר לו: מה, תרצח אותי? אמר לו: אתה תירצח. אמר לו: תשלח את החיילים שלך, נראה. יום-יומיים לאחר מכן הם ירו בו, פצעו אותו ברגל. זאת הפעם השנייה שירו, בפעם הראשונה ירו על הבית, הרכב וכדומה. הוא הגיש תלונה במשטרה אז, כלום, הוא הגיש תלונה אחרי שנפצע, בינתיים, הוא אומר לי: המשטרה יודעת מי מאיים עליי, מי דורש פרוטקשן, שזו אחת הבעיות המחוללות את הפשיעה בחברה הערבית, והמשטרה לא עושה כלום. אז אני אגיד בשמי ובשם חבריי: אם משהו קורה לג'מאל חיג'אזי מטמרה, האחריות, דמו בראשו של המפכ"ל הזה, שבתאי, או מפקד מחוז הצפון. הם יודעים מי יורה, הם יודעים מי מאיים על התושבים בטמרה, הם יודעים מי דורש פרוטקשן, גם בנצרת, גם בסח'נין וגם בטמרה, ואם לא ייתנו הגנה, כי האחריות לתת הגנה לאזרח מפני ארגוני הפשיעה היא של המדינה והמשטרה. אני פניתי גם למשטרה וליושב-ראש ועדת ביטחון הפנים כדי להגן על האזרח האמיץ הזה, שחשוב שהוא יצליח, יצליח למען הקהילה שלו בטמרה ולמען כולנו. ואני שב ואומר: (אומר בערבית: ג'נין הייתה חופשית ותישאר חופשית.) תודה רבה. ישיב על ההצעה שר הביטחון יואב גלנט. השר גלנט, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני שמעתי את הדברים שנאמרו כאן, ואני רוצה לספר לחברי הכנסת, לציבור, מה קרה השבוע בג'נין, ויותר מזה, מה קרה בשנתיים האחרונות בג'נין. בלב ג'נין, בתוך מחנה הפליטים שצמוד לבתי החולים בג'נין, לשני בתי החולים, קמה חבורה של 100 או 150 אנשים, אפשר שקט בצד שמאל? שחלקם מגיעים מתוך ארגונים אסלאמיסטיים כמו החמאס והג'יהאד האסלאמי, חלקם אנשי הפתח, התנזים, וחלקם לא שייכים לשום דבר, אבל יש להם מכנה משותף, להם מותר לעשות מה שהם רוצים ולהרוג את מי שהם רוצים. לכל אחד יש נשק M16, קלצ'ניקוב, קרלו מאולתר, זה סטנדרט, ציוד שחלק ממנו הוא ציוד, מה שקוראים בצה"ל, "מדוגם", ויש מי שמשלם בשביל העניין הזה. מי שמשלם בשביל זה הוא איראן. היא מוצאת את הדרך להעביר את הכסף על מנת שיגיע אליהם. עכשיו, מה קרה בג'נין? בג'נין נוצרה מציאות חדשה: מבצר, כביכול, שאף אחד לא יכול לפרוץ, לשיטתם, ומתוך מחנה הפליטים בג'נין יוצאים לפיגועים ולפשיטות כנגד אזרחי ישראל: יום אחד יוצאים והורגים משפחה בבקעת הירדן, וחוזרים למחנה הפליטים בג'נין, יום שני עושים פיגוע בתפוח, וחוזרים. אם מישהו בכלל לא מתושבי ג'נין עשה פיגוע, לאן הוא נוסע אחר כך? לג'נין. למה? כי שם יגנו עליו. ולאחרונה גם מנהג חדש, מכינים רקטות מאולתרות, מתקדמים לכיוון יישובי התענכים קרוב לגדר, ויורים למשל על פרזון שתי רקטות לפני שבועיים-שלושה, וגם מסבירים, יש טיקטוק, יש רשתות חברתיות: אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים, ואם מישהו יבוא, דמו בראשו, ואף אחד לא יכול עלינו. אז אני רוצה לספר לכם משהו: ביום הראשון שנכנסתי לתפקיד, אולי בשבוע הראשון, אני הבהרתי לצה"ל, שירות הביטחון הכללי, דרך אגב, הם באו בנפש חפצה לעניין, כולם חשבו כמוני, אמרתי להם: מציאות כזאת לא יכולה להתקיים במדינת ישראל. אין דבר כזה, זו לא מדינת ישראל, שאנשים יעשו הישר בעיניהם, ירצחו אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון ובניסיון וגם בהצלחה, לצערי הרב, וגם במקומות אחרים.  רצח. צריך תוכנית שלום. אני מנסה לעזור לך. אני מנסה לעשות סדר. אני מסתכל על המציאות הזאת, ואני שואל את עצמי: אנחנו נקבל מצב שבו אנשים יעשו הישר בעיניהם, ואנחנו כביכול לא יכולים לעשות כלום? עכשיו, צה"ל עשה פעילות ביחד עם שירות הביטחון הכללי, ביחד עם הימ"מ, עשה לאורך שנתיים פעולות פעם אחר פעם אחר פעם, אבל הפעולות האלה הולכות ונהיות יותר ויותר מסוכנות. מדוע? מפני שאתה בנוי על הפתעה, אתה מגיע, מפתיע לזמן קצר, פוגע, אבל אם הפעולה לוקחת חצי שעה ושעה, כמו שקורה בדרך כלל: מכל עבר יורים, מכל מקום, מכינים מטענים תוך כדי השהייה של הכוח במקום שבו הוא צריך להביא מבוקש, ובפעולות האלה, אני חזרתי בכל מבצע והלכתי לתחקר גם את הימ"מ, גם את דובדבן. רציתי ללמוד. הייתי בימ"מ, שלושה חיילים נפגעו בקסדות, וכפסע בינם לבין פגיעה משמעותית. ולכן אני הצהרתי כבר אז: קודם כול, כל האמצעים על השולחן, ושחררתי לצה"ל מייד את כל הנושא של ירי מהאוויר. אין מצב כזה שיש לך יכולת לעשות משהו מהאוויר, אתה לא יכול לעשות אותו מהיבשה, או שזה מסוכן מדי, ואתה לא עושה. כבר לפני המבצע הכנסנו פעולה באמצעות פעולה מונעת, חיסלנו חוליה שירתה ועמדה לירות פעם נוספת לכיוון התענכים. פגענו בה. הדבר הבא, הכנו את הפעילות, והתוצאה, רבותיי, היא תוצאה מדהימה: קודם כול, הייתה פה הפתעה, כי התקיפה הראשונה נעשתה מהאוויר, על מפקדה שהייתה המקום שממנו מחזיקים את תמונת המצב עם מסכי טלוויזיה וכן הלאה. ישבו שם כמה מחבלים. השלב השני, נכנסו מאות רבות של אנשים, לוחמים מיחידות טובות, ופעלו בתוך המחנה, ואז קודם כול ראית מייד תופעה אחת בולטת: כל גיבורי הטיקטוק והרשתות האחרות מחפשים דרך לברוח, הדבר השני, מצאנו עשרות אתרים שבהם מייצרים מטעני חבלה, מרימונים בגודל כזה במאות, אולי באלפים, ועד מטענים של 50 ו-100 קילו בתוך דודי שמש שמוסלקים אחרי כן, חופרים את האספלט, מטמינים את זה מתחת לתשתית האספלט והכורכר, יש חוט הפעלה לאחד הבתים הקרובים, וכמו שקרה לנו לפני שלושה שבועות, כשעלה רכב שלנו והתפרק, ולשמחתנו, הוא היה רכב ממוגן עם הכנה מתאימה והחיילים נפצעו, ביקרתי אותם בבית החולים רמב"ם, אבל כאלה מוכנים על כל הצירים, עשרות. את כל אלה הוצאנו עם כפות של שופלים או D9-ים. סילקנו אותם. הם בנו על כל הדבר הזה. הדבר השני שהפתיע אותנו, אותי, זה שתוך כדי המבצע, כשאנחנו מסכלים בעיקר את אמצעי הלחימה, הייתה מעט לחימה, מי שהתנגד וירה על חיילי צה"ל, ירינו בו, אבל שני דברים אני רוצה לומר שפעלו: 1. לא נהרג אף אזרח פלסטיני בכל המבצע הזה. מתי היה דבר כזה אי פעם? כל מי שנהרגו, 12 אנשים, מחבלים שאחזו בנשק, הדבר השני, אלפים מתושבי ג'נין וסביבתה, גם בקבאטיה אבל גם מהשכונה המערבית והשכונה המזרחית בג'נין וגם מכפר דאן וסילת אל-ח'רית'יה ואל-יאמון, יצאו לעבודה בישראל תוך כדי המבצע. זה אומר מה הם חושבים על המחבלים האלה שעושים פעולות. רוצים לחיות. ולכן, אנחנו עשינו, שר הביטחון, מה התוכנית לשלום? מה האלטרנטיבה? תקשיב, טובה גדולה. לא, סליחה, אתה כבר 100 שנה באותו מקום, 100 שנה סכסוך, סכסוך של 100 שנה. מה הלאה? הערת הביניים נשמעה. אני, כן, בסדר, אבל נחזור עוד פעם. מה הלאה? חבר הכנסת, סכסוך של 100 שנה, איך פותרים? חבר הכנסת עודה, אני חשבתי שאתה תעמוד פה על הבמה ותגיד לי: שר הביטחון, כל הכבוד לך ששחררת את ג'נין מידי הטרוריסטים, כל הכבוד לך, שר הביטחון. הנפשעים האלה, בשביל שהאזרחים יוכלו לעבוד. מה אתה מספר לי,  אתה מספר לי את ההפך. לא. כי אתה אומר שהפלסטינים הם פחות מעם. ולכן, שהם חברה סלחנית,  אנחנו פעלנו באופן ממוקד, אתה, את הדבר הזה שמסכן אותנו?  הפלסטינים. נראה לך. באופן חד, כנגד גורמי הטרור, וטוב שכך. לא, לא להפריע. לא להפריע. לא להפריע. והתהליך הזה, שאני מציין עוד פעם, אין לו תקדים. אתם יודעים מה? גם במבצעים שאני מכיר לאורך שנים, בכל המקומות, בוודאי אין לו תקדים בפעולות של מדינות אחרות, כולל דמוקרטיות, נגד טרור, שבו במחנה פליטים שיש בו 12,000 איש ו-150 מבוקשים, ופועלים בו מאות חיילים של צה"ל, לא נפגע אף אזרח. איפה זה קרה? תגידו לי. אתם יודעים למה זה קורה? כי לחיילים שלנו יש משימה ויש ערכים. אוה, אוה, אוה, אוה, אוה. המשימה היא לפגוע בטרוריסטים, ערכים? וערכים זה לשמור, לשמור, כמה, הוא צודק. זה הצבא הכי מוסרי. הוא צודק.  לשמור גם על חייהם של הבלתי-מעורבים. עכשיו, היות שאתגרתם אותי, אני רוצה לספר לך שלפני 30 שנה, כשאני הייתי מח"ט בג'נין, אחת הבעיות הגדולות הייתה להגן על תושבי ג'נין, קבאטיה, עראבה, טובאס ויעבד מפני הטרוריסטים בני עמם, שהיו מוציאים אותם להורג. וואו, וואו, וואו, וואו. ממש. זה הסיפור. תכיר בעם הפלסטיני, תכיר בזכות שלו להקמת מדינה. ולכן, זה העניין. זוהי הדרך. אם יש, מדינה לצד מדינה, גם כשתהיה להם מדינה, ימשיכו לרצוח אותנו? אם יש משהו שאני חושב שאפשר להתברך בו זה שלמעלה מ-100,000 איש המשיכו לעבוד בישראל, לדאוג לשגרת חייהם, לפרנסתם, וישראל אפשרה את זה, ובו בזמן נלחמנו. עכשיו, אני אגיד לכם עוד דבר: יש קו מקשר בין מה שקרה לפני חודשיים בעזה לבין מה שקרה השבוע או בשבוע שעבר בג'נין. הקו המקשר הוא האמירה המפורשת שלי בתחילת תפקידי: בכל מקום שבו יפעל נגדנו טרור, אנחנו ננקוט פעולה התקפית ויוזמת. אנחנו לא נחכה שיהרגו אותנו. אנחנו נלך אחרי מי שמחפש אותנו. שר הביטחון, בכל מקום אחר, בכל מקום אחר, מי שרוצה לדבר, מי שרוצה להושיט יד של שלום, מי שרוצה לחיות את חייו, אנחנו הראשונים שנעזור לו. כן, צריך שלום. צריך שלום על בסיס מדינה לצד מדינה. ואני מציע, צריך אופק של שלום. במקרה לא הזכרת את חווארה. נאמתי על חווארה, אני מציע, חבריי חברי הכנסת, הציתו יישוב. שרפו יישוב. אני רוצה להגיד לכם שיחס נכון גם בכנסת, התנהגות ראויה ומילים נכונות יכולים גם הם לשרת את השלום, ולכן כדאי שהמנהיגות הנבחרת, מה לגבי חווארה? חווארה.  על שלום.  תדגים יחס, הוא מדבר על שלום.  יחס הוגן ותתנהג כמו שצריך גם באמירות שלה, מי מחליט מה התנאים?  כלפי מדינת ישראל. תודה רבה. אתה מחליט לנו איך להתנהג? כל פעם אתה זה שנותן, תודה רבה. אנחנו נפתח בדיון הסיעתי על הצעות האי-אמון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת סימון דוידסון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. איך ידעתי שאמסלם יצא. איך ידעתי שאתה תצא. שב, שב, שב, תשמע אמת קצת. רוצה שאני אשב? קודם כול, אדוני שר הביטחון, מר גלנט, גם הוא, אתה רוצה שישב? רק רגע. אדוני שר הביטחון, אני רוצה לברך אותך, מגיע לו ברכות. כשר ביטחון על מבצע מדהים. נכון. ואני רוצה להגיד עוד משהו, כל הכבוד.  למרות שאמסלם לא יאהב לשמוע את זה: 26 במרץ, אתה זוכר? אם לא הייתה המחאה הגדולה באותו יום, בבושה גדולה שראש הממשלה שלך התנהג ככה לשר, והמחאה שיצאה לרחוב, גלנט לא היה שר ביטחון. צריך להגיד תודה רבה למחאה, לכל אותם מאות אלפים שיצאו ביום הזה, כשהתנהגתם בצורה כל כך שפלה לשר גלנט. אז כל הכבוד לשר גלנט. ולך, אמסלם יקירי, אני רוצה לומר משהו. ישבתי פה בשקט ושמעתי שני שרים, סמוטריץ' ואקוניס. אקוניס עמד פה רבע שעה, גידף, שצף, הסית, סיפר שקרים ללא הפסקה. אחריו הגיע סמוטריץ', שר האוצר שלנו, ואני חשבתי שהוא מדבר על לפלנד, על פינלנד, על דנמרק, לא על ישראל, הכול טוב, הכול נהדר, הכלכלה בפריחה, ההייטק חוגג. תגידו, אתם עיוורים? אתה שר במדינה. אני לא מדבר עכשיו לגב' קואליציה שיושבת לידך, כי היא לא נמצאת פה הרבה בכנסת, אבל אתה שר פה ואתה לא רואה ולא מבין מה קורה למדינת ישראל? ההורים שלך וההורים שלי הקימו את המדינה, שלך הגיעו ממרוקו ושלי מליטא  עבדו קשה, נלחמו במלחמות, הילדים שלנו. איך הצלחתם לעשות שיא גינס, שיא גינס להרוס מדינה בחצי שנה. בחצי שנה הצלחתם להרוס כל חלקה טובה של המדינה המדהימה הזאת, בכלכלה, בסטרטאפ של מדינת ישראל, בחברה שלנו. הרסתם את החברה הישראלית. ארוחת ערב בחג כבר אי-אפשר לקיים. שנאה בין יהודים. ועומד פה השר אקוניס ומשקר שיש אלימות ברחובות, שהמפגינים נוקטים אלימות ושהם פוגעים, שקר אחרי שקר אחרי שקר. תבוא לנתניה, אני מזמין אותך להפגנה בנתניה, 20,000 איש, תראה רק דגלי ישראל. לא תראה מקרה אלימות אחד. אנשים שהמדינה יקרה להם, אוהבים את המדינה. ואתה עומד בטלוויזיה, אמסלם, ויורד על היועצת המשפטית, ויורד על המפגינים, ומרצדסים ורולקסים, שקר אחרי שקר אחרי שקר. אני עמדתי ביום שבת עם אדם בן 80, צרפתי עם כיפה על הראש שמגיע כל שבת להפגנה, והוא בכה, ירדו לו דמעות. אתה קורא לו פריבילג? בקושי מקל הליכה יש לו, ואתה אומר שיש לו רולקס. אתם חבורה של שקרנים שהורסים את מדינת ישראל. ואתם, חברי הליכוד, נותנים להם יד במקום לעצור את המסיתים, את הקיצוניים האלה. תראו לאיזה מצב הגענו. תראו לאיזה מצב המדינה שלנו הגיעה. אז אפשר לעצום עיניים, טלי גוטליב, אני לא עוצמת. אפשר להגיד שזה לא קורה, אבל זה קורה. תודה. תודה. לא עוצמת. המדינה שלנו, עכשיו אתם הורסים את המדינה.  הולכת פייפן. תרימו יד, תעצרו את זה. תודה רבה. כל הכבוד, סימון. חברת הכנסת יפעת שאשא בי��ון, בבקשה. המחנה הממלכתי. אתה רואה? ישבתי לשמוע אותך. ואפילו הסכמת איתי. אני אענה לך, סימון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אין, אי-אפשר, אי-אפשר. נגמר לי. זה בשביל הילדים שלנו. חבר הכנסת סימון דוידסון, אתה כל כך צודק, מתפרקת לנו המדינה ככה מתחת לידיים של כולנו. ואתה יודע מה עצוב? שיש פה אנשים בבית הזה שלא מבינים שכשמתפרקת המדינה היא לא מתפרקת לצד אחד, היא מתפרקת בשביל כולנו. זה הילדים של כולנו שחיים כאן וזו המדינה של כולנו, וכשהיא תתפרק, וזה כבר קורה, אנחנו כולנו נשלם את המחיר, ולא משנה באיזה צד של הבית הזה אנחנו יושבים. אתה דיברת גם על זה שהם משקרים במצח נחושה. עומד כאן השר סמוטריץ' ומדבר על פייק, על אנשי הפייק, "טרולים", הוא קורא להם. כל הממשלה הזו קמה על פייק אחד גדול. לא היה דבר אחד אמת, אמת, בקמפיין שלהם, אבל הם מדברים על פייק. ואני רוצה לקחת רק דוגמה אחת מתוך כל הדבר הזה, דיון שהתקיים היום בוועדת החינוך. לפני שבועיים אנחנו ביקשנו לזמן דיון על האוניברסיטה בגליל. אין פייק יותר גדול מאשר, הינה, הוא יושב פה.  התעמולה שעשה ראש הממשלה במשך הרבה מאוד שנים, כל קמפיין בחירות, כל ועידת הגליל, כל ביקור שלו בגליל: אוניברסיטה, אני אביא. מ-2005. הבאנו להם אוניברסיטה. אישרנו אחרי עבודה מקצועית אוניברסיטה בגליל. ביקשתי לקיים דיון יחד איתך לפני שבועיים, ועם עוד חברים נוספים, ושיסבירו לנו למה בלמו אוניברסיטה שקמה, אבל השר לא הגיע. תשובות לא היו. המל"ג עמד והציג בדיוק את כל התהליך שהיה, אמר שאישרנו את האוניברסיטה בגליל, וצריך שצוות ההקמה פשוט יתחיל לעבוד. אבל השר לא אישר לצוות ההקמה להתחיל לעבוד. ואז יושב-ראש הוועדה, שאני מאוד מעריכה, אגב, אמר: אוקיי, אין תשובות היום, תבואו עוד שבועיים, תיתנו תשובות. וראו זה פלא, אם בפעם הקודמת שר החינוך שלח את היועץ שלו, אז בדיון החדש הוא לא שלח אף אחד. אבל מה שעוד יותר חמור היה שיו"ר ועדת החינוך, שהתנהג כמו עבד נרצע, תסלחו לי שאני אומרת את זה, במקום לאפשר לנו רגע להבין מה קורה, לתת לי את האפשרות לדבר כמי שמציעה, החליט שהוא נועל את הדיון. הוא כועס על שר החינוך, אבל אנחנו משלמים את המחיר. אתם מכירים את זה? כמו מורה שנכנסת וכועסת על מי שנמצא שם בעקבות אלה שלא הגיעו לכיתה, אותו דבר, החליט שהוא נועל את הדיון אחרי שאחת מחברות הכנסת זורקת לחלל האוויר: ברור שאת רוצה קריית שמונה, יש לך ניגוד עניינים. חברים, אני מילאתי את טופס ניגוד העניינים, נקייה מכל הדבר הזה. אמרו: ועדה לא מקצועית. חתן פרס נובל עמד בראשה, אנשים מהשורה הראשונה של האקדמיה עמדו בראשה. תודה רבה. לא מקצועית. אבל לבלום את האוניברסיטה בגליל, לשקר לתושבי הגליל, זה מאוד מקצועי. ומה יהיה עם התושבים האלה? הם הבטיחו, הם הבטיחו. מבחינתם שיצביעו יפה וישתקו. בדיוק על אותו משקל  תודה רבה. של תהיי יפה ותשתקי. למה לא שאלת אותו למה הוא לא הגיע? יושב פה השר, אפילו לא מרים את הראש. זה היחס שלהם גם לנשים וגם לתושבי הגליל. תודה רבה. תודה רבה. אגב, מי שדואג לקריית שמונה וגדל בקריית שמונה, חברת הכנסת, זה כבוד, זה לא ניגוד עניינים. ברור, אני גאה. במדינות אחרות הסנאטורים מייצגים בגאון את המקומות שלהם. נכון. זאת לא בושה. אדוני, הם הבטיחו. אבל בבלגן שיש, אז, תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אמרת בדיוק את הדברים שאמרתי שם. לא, לא, זה נכון, מה. חבר הכנסת משה רוט, יהדות התורה, בבקשה. כל יום יותר גרוע מקודמו. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, הוא פה, השר? אה, השר פה, כן, שר החינוך. היום הוגשו ארבעה הצעות אי-אמון, אני קורא מתוך הדף. ארבע. כן, תודה, ארבע הצעות אי-אמון. תודה למורה. אני תמיד שמח שמתקנים אותי בעברית. אבל אני רוצה להתייחס בקצרה לשלוש מהן. ממשלת ישראל נגד סטרטאפ ניישן, אז אני קודם כול רוצה להגיד שבהזדמנות זאת חייבים תודה למר נתניהו, שהוא היה ממש מהראשונים שדחפו את מדינת ישראל להיות סטרטאפ ניישן, ואני מאוד מעריך את זה, כישלון הממשלה בהתמודדות עם יוקר המחיה, ואני עוד מסתכל מי הגיש את זה, זה האנשים האלה שהם הוציאו את שד ההתייקרות מהבקבוק בכלל, כשהם רצו לנקום בשנאה בציבור החרדי בסיפור של החד-פעמי, זיכרונו לא לברכה, וממשלת התנחלות פולשת, הלוואי שזה היה נכון, הלוואי שיש התנחלויות חדשות, והלוואי שהיו בונים בכל הארץ. ועכשיו אני רוצה להתייחס באופן כללי לכל ההצעות. אין ויכוחים בישראל. באמת אין ויכוחים במדינת ישראל, כי לא מתווכחים אלא מוציאים מגפון, מוציאים משרוקית, צועקים "בושה", ואני לא שומע דעה. אני כבר מזמן לא שמעתי דעה. אני בא לפה כדי לשמוע דעה, דעה בעד, דעה נגד, אבל משהו מחכים, משהו חכם. חבל, חבל שתמו הוויכוחים. ברור שכן, תגיע להפגנות. ועכשיו אני רוצה להתייחס, אם נשארה לי עוד דקה, למצוות פדיון שבויים. השיח נלקח בשבי, נלקח בשבי, דהיינו, יש קומץ אנשים שהם לקחו בשבי את כל השיח הציבורי, הפכו את זה לשיח אלים. מדברים על מילים, ואני מדבר כמובן רק על קצת, רעל, דם, מלחמת אחים, מלחמה יד ביד, סליחה, משה. שנייה, עוד רגע. עידוד, חבר הסיעה שלך קרא לי שאני יותר גרוע ממחבלי החמאס והחיזבאללה. שנייה, שנייה, שנייה. עידוד חרמות, הוא קרא למגר אותי מהמרחב הציבורי. תמונה של אגרוף. תן לו שלוש דקות. ואם זה לא מספיק, שרפות, חסימות, יש לו שלוש דקות, אל תפריע, הרצנו. יש לו שלוש דקות.  חסימות כבישים, הפחדת ילדים, קריאה לסרבנות, פגיעה ברגשות, הסתה נגד להט"בים. פגיעה בכבוד ראשי ישיבה, הסתה בארץ ובעולם ושנאה עיוורת. נלקח בשבי השיח. ומרוב חשש ישנם חברי כנסת מהאופוזיציה שהם אנשים הגונים וטובים, ואני מכיר אותם, באמת אנשים חכמים והגונים, שפשוט מפחדים להגיד את האמת, מפחדים להגיד שהם בעד הרפורמה המשפטית והם נגד הקריאה לסרבנות, הם נגד אלימות והם נגד אנרכיה. הם פשוט מפחדים. אני רוצה לבקש, כמצוות פדיון שבויים, כמובן, לגאול את האנשים האלה ולעודד אותם: תשמיעו את קולכם, אל תפחדו כל כך ממה שיגידו, ותגידו את האמת. פשוט תגידו שאתם נגד הסרבנות, שאתם בעד הרפורמה, ואתם מוכנים לדבר על זה, וככה הציבור גם ישמע את הצד השפוי. אני אומר לכם, בפירוש בשמאל יש אנשים שבויים, תאמינו לי. משפט סיום. משפט סיום. אנחנו נמצאים בימי בין המצרים, הימים האלה שכולם יודעים, כתוב "כל רודפיה השיגוה בין המצרים". הלוואי, הלוואי שנלמד מהעבר, הלוואי שנשנה את השיח, הלוואי שיתהפכו הימים האלה מיגון לשמחה ומאפלה לאור גדול באהבת חינם וביאת גואל לציון, אמן. תודה רבה. חבר הכנסת השר אופיר סופר, הציונות הדתית. חבר הכנסת רוט, איפה היית כשחברך לסיעה קרא לי "יותר גרוע ממחבלי החמאס והחיזבאללה", שצריך למגר אותי מהמרחב הציבורי? איפה היית? איפה אהבת החינם שלך הייתה אז? הוא אמר את זה עליך אישית? על חברי הקהילה הגאה. לא, הוא לא אמר את זה. אני חלק מהתנועה. הוא לא אמר את זה. חבר הכנסת השר סופר. הוא לא אמר את זה? יש לך שמיעה סלקטיבית. אבקש שקט. אבקש לאפשר לשר לדבר. לא להפריע לשר. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, השרים, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, השבוע ציינו את יום פטירתו של הרצל, האיש שבעצם הציב את חזון מדינת ישראל, הייתי אומר, האיש שחידש את חזון מדינת ישראל, כי מדינת ישראל אומנם היא מדינה צעירה, אך החזון שלה, חזון מדינת היהודים, חזון שיבת ציון, הוא חזון עתיק יומין. והחזון הזה הוא חזון משותף לכולנו, משותף לחברים מימין ומשותף לחברים משמאל, והוא גם, אדוני היושב-ראש, משותף לגברת שפגשתי בסוף שבוע שעבר, למיכל שילה, אשת חינוך שבחרה לדבר אליי פנים אל פנים, כדבר איש את רעהו. היא עשתה זאת בהגינות ובצורה אמיתית ובנועם, ויכולתי להקשיב לה, להקשיב לקושי שלה שאותו היא תיארה. מיכל היא לא הראשונה ולא האחרונה. אני אספר לכם, חבריי, שמדי יום שישי בחודשים האחרונים מתקיימת מחאה ליד ביתי בתחנת ההסעה במושב טפחות, ואנשים יושבים שם ושותים קפה, משוחחים עם החברים במושב, משוחחים גם עם בני משפחתי, ובעיקר, נוצר שיח אמיתי, שיח של פנים אל פנים, שיח מעמיק. הילדים שלי בערב שבת נפעמים מהאנשים, מהיושר ומהערכים שהם מביאים. הם שואלים לא אחת מה מניע את האנשים לשבת מדי יום שישי באופן של מחאה, כביכול, ליד ביתי, ולמחות על אותה תוכנית, על הרפורמה המשפטית. אבל אני רוצה לומר שאלה לא המפגשים היחידים. בחודשים האחרונים אני מקיים מפגשים רבים כאלה. רובם, כמעט כולם, לא מקבלים פומביות. אני אומר שהמפגשים האלה הם לא אחת מפגשים שמגיעים לנקודות מאוד רגישות ומרגשות. אתה רואה אנשים, טייסים בחיל האוויר, שפתאום פשוט באים ופורצים בבכי, פורצים בבכי לא אחת. ואני נזכר, בהיותי תלמיד במדרשייה, אותה מדרשייה שהתפרסמה לאחרונה עם כל הנוער התוסס והשובב אבל גם המאוד-ערכי, איך אז, ב-1992, כינו אותנו "פרופלורים", ואני לא שוכח את זה עד היום, לא שוכח מה הצריבה של ה"פרופלורים" עשתה לי אז. אני גם לא שוכח איך בתקופת הגירוש ב-2005 ניסינו לייצר שיח וקראנו לשיח הזה "פנים אל פנים". ממש הקמנו מפעל שקראנו לו "פנים אל פנים", ואנשים עסקו בזה, מוסדות התעסקו בזה, וכל המטרה הייתה שמישהו בשלטון יתייחס אלינו. כן, אנחנו נבחרנו, ואני מאמין לגמרי בצורך החיוני לקדם את הרפורמה המשפטית בכלל, ובפרט את העברת החוק שנוגע בצמצום עילת הסבירות. אבל אני כן רוצה לומר, כשאני קם יום-יום ואני רואה את המצב שבו מדינת ישראל נמצאת בחודשים האחרונים ביתר שאת, ואני שואל מה ה' אלוקיך שואל מעמך, אני חושב שהתשובה היא לדבר פנים אל פנים כדבר איש אל רעהו. תודה רבה. ואת זה, אדוני היושב-ראש, לא עושים בטוויטר, אני מסיים, אני צריך חצי דקה, ברשותך. אני קורא לזה משפט סיום.  לא עושים בטוויטר, לא עושים ברשתות החברתיות ולא באופן של הרשתות החברתיות. ואני רוצה לומר דבר אחרון: הציפייה שלי, כן, תחזקו אותנו, ואני פונה פה לאזרחי ישראל, לעם. תתבעו שיח יותר עמוק, תתבעו שיח שהוא פחות של גימיקים, שהוא פחות של טוויטר, כי זה השיח היחיד. אם נדע לדבר איש אל רעהו, ככה גם נדע לשמור על חזון מדינת ישראל, על החזון שהוא גדול מכולנו, מכל האנשים. על חזון מדינת ישראל. תודה רבה. תודה רבה. יצחק שמעון וסרלאוף, השר לפיתוח הנגב והגליל, עוצמה יהודית. כבוד השר, תתחילו מישיבת ממשלה ולדבר כמו שצריך ליועמ"שית. בוא נתחיל מזה. בדיוק לא לזה התכוונתי. לא, לזה הוא לא התכוון. חבל. ברור, ברור. לזה הוא לא התכוון. חבל, נאום כל כך חשוב, השר דיבר על אלה שרוצים שיח בלי, ביועמ"שית ובנבחרי ציבור. חבל. בלי להגיד שאי-אפשר לעורר, רק דרך הפרת חוק ואלימות, אל אלה הוא מדבר. בסוף אתם דוגמה אישית. דיברתי לימין ודיברתי לשמאל.  זה לא רק לדבר, תתחילו בדוגמה אישית, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.  איש לרעהו, חברתי חברת הכנסת שרון ניר, תתחילו בלתת דוגמה אישית בישיבת ממשלה.  הבעיה היא לא בשיח. ועוד איך, הבעיה היא בדיון הענייני. לא, זה לא היה דיון ענייני. כאשר אנחנו ביקשנו מהיועצת המשפטית לממשלה לקיים דיון שבו ביקשנו שיציגו לנו את הנתונים, את נתוני האכיפה, משטרה,  את המדיניות כלפי חסימות צירים מרכזיים ברחבי הארץ, משטרה,  היועצת המשפטית אמרה לנו שאנחנו מצויים בניגוד עניינים. ואני רוצה לשאול, לשים את זה פה על השולחן ובאמת רגע לקיים דיון ענייני, לשאול שאלה עניינית: במה שונה הדיון שאנו מבקשים מהדיון שהתקיים ב-27 בפברואר 2005? ההודעה שיצאה ממזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה, ישיבה שעסקה במחאות כנגד ממשלת שרון, תואר בה, באותה ישיבה, כי הממשלה דנה בישיבתה בהסתה לאלימות ובגילויי אלימות במסגרת פעולות ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות. בין היתר הייתה סקירה של היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרקליט המדינה, המשנה לפרקליט המדינה, המפכ"ל, ראש השב"כ. הם תיארו את האיומים לשבש את סדרי החיים, מה שקורה ברחובות בעקבות הדיון וחוסר שביעות הרצון מהתנהלות של גורמי אכיפת החוק, החליטה הממשלה להקים יחידת אכיפה ייחודית ועתירת משאבים אשר תיאבק בחסימות דרכים, הפגנות לא חוקיות ופגיעה בעובדי ציבור. יחידה זו פעלה בהובלת מיודענו, אז הוא היה משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, שי ניצן. זה רק אם אתה חרדי או אתיופי או ימני בהתנתקות. אז אפשר. ההתנהלות ב-2005 עומדת בסתירה מוחלטת למכתב ששלחה היועצת המשפטית לממשלה. ואני שואל, תפסיקו להיתמם, ואני שואל, אני לא מיתמם, אני מתייחס לדיון ענייני. ממשלה, חלאס, והטענה הייתה עניינית. וכשאנחנו שואלים את היועצת המשפטית לממשלה מה ההבדל בין בקשה שלנו, אפילו לא לקבל החלטות, לא להקים צוות ייעודי שיילחם, שייאבק, אלא רק לקבל נתונים, כמה כתבי אישום הוגשו, מה מדיניות המעצרים, תגיד לי, שמעת, אתם יודעים מה, אני אפילו לא צריך לקבל על מה המדיניות, על מה כתב אישום? על מה כתב אישום? אנחנו יודעים מה המדיניות. אז אתם אומרים לי, זה מ-2005, על מה כתב אישום, תגיד לי? אז בוא נלך ל-2020. הם אמרו 16, שום דבר לא נמצא. על מה אתה מדבר, על מה אתה רוצה כתב אישום, הנחיות של פרקליטות המדינה, 40.2, 16 כתבי אישום, היום הם אמרו לנו. 40.2, של נורית ליטמן. מה אתם מבלבלים את המוח, חתום עליה היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. תפסיקו להביא את דף המסרים השקרי, לא יעזור כמה שתצעקו. לא יעזור, לא יעזור לכם. תתמודדו עם עובדות. תתמודדו עם נתונים. לא יעזור לכם. שני מיליון איש ברחובות, יש נתונים. הוא לא נותן לו,  על מה אתם רוצים שהם ייתנו כתבי אישום, אתם חבורה, לא יודע, של ממציאי המצאות. לסיום, אדוני היושב-ראש, כי הם אוהבים לצעוק כשמדברים איתם על עובדות. אלה לא עובדות. העובדה היא שאף שוטר לא, לסיום, אני שלחתי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה לפני ארבעה חודשים, וקיבלתי, לא להפריע. תפסיק להפריע. מפכ"ל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחתום את דבריי, אבל לא מתאפשר לי. אתה תסיים את דבריך, והם יאפשרו לך. יפה. קיבלתי תשובה מהייעוץ המשפטי, סליחה, לפני ארבעה חודשים שלחתי ��כתב ליועצת המשפטית לממשלה, 15 עמודים, ובו פירטתי את האכיפה הבררנית שקיימת, פירטתי את ההלכות הפסוקות בעניין של בג"ץ, של הנשיא ברק, וקיבלתי תשובה אחרי חודשיים מפרקליטות המדינה, 500 אנשים שרפו בתים, מלשכת המשנה לפרקליטות המדינה, שהיו ארבעה כתבי אישום, תפסיק להפריע לו. אני אצטרך להוסיף לו עוד דקה. כתבי אישום.  שהוגשו ארבעה כתבי אישום על ידי התביעה המשטרתית. הם אמרו: אנחנו לא יודעים אם אלה מתנגדי הרפורמה, תומכי הרפורמה. הלכתי, עשיתי שיעורי בית, מה הסתבר? ששלושה מתוך ארבעת כתבי האישום שהוגשו, שומעת, לימור? שלושה מתוך ארבעה כתבי אישום שהוגשו היו כנגד אנשים שהפריעו למוחים נגד הרפורמה. אלה היו כתבי האישום שהוגשו. משפט סיום, בבקשה. אז אני אומר, חברים, אפשר לדון בעד הרפורמה, נגד הרפורמה, אבל כולנו צריכים להסכים שאי-אפשר לתת יד לאכיפה בררנית. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. ישראל, 16 כתבי אישום. אני יודע. 16 לעומת אלפים בהתנתקות. לא 16, שמונה. שבעה. לא, אני רק אומרת, היום שלחו לנו דוח לוועדה, 16 כתבי אישום למול אלפים. רק אני טענתי ב-400 חנינות בהתנתקות. שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לאורך החצי שנה האחרונה הממשלה שלנו החליטה שהיא מפרקת את המדינה, את כל הכללים הדמוקרטיים, משנה את כללי היסוד, את כל כללי המשחק, פשוט מבצעת הפיכה מהמקפצה. חוק דרעי 1, חוק דרעי 2, חוק בן גביר, דחיית הבחירות לרבנות הראשית, חוק טבריה, ובימים אלה ממש, ביטול לשכת עורכי הדין, רק משום שהבחירות לראשות הלשכה לא היו לרוחם. ההשתלחות במשרתי הציבור ושומרי הסף היא תמצית השיטה שלכם בדרך להפיכה המשטרית. אתם קואליציה בריונית עם שפה משתלחת ולא מרוסנת אל מול שומרי הסף, פשוט גודעים את הענף שכולנו יושבים עליו לאורך 75 שנות קיומנו. אתמול התקיימה ישיבת ממשלה מבישה, שהשיח בה הוא חרפה שאין כדוגמתה. השפלתם יועצת משפטית לממשלה רק משום שהיא עומדת על המשמר ושומרת על זכויותיהם של אזרחי מדינת ישראל להביע את מחאתם הצודקת כלפי ההפיכה המשטרית שאתם מובילים, אדוני השר. נגיד בנק ישראל, גם הוא אשם. הוא הפך להיות איש מוקצה ומושמץ כי הוא אומר את האמת. קציני צה"ל הפכו לבוגדים ונמושות. קציני משטרה הפכו לכלי לניגוח פוליטי. הדה-לגיטימציה שלכם כלפי משרתי הציבור העושים לילות כימים כדי לשרת את המדינה באופן מקצועי, היא חציית קווים אדומים. אפשר להסכים עם הפעולות שלהם, אפשר גם לא, אפשר גם לבקר אותם, כמובן, אבל שום דבר לא מצדיק את האופן שבו אתם מדברים על האנשים האלה. השיח שלכם יוצר קרע בעם, הוא יוצר תסיסה. התססתם ציבור שלם נגד משרתי ציבור. השיח המכוער שלכם מעיד על אובדן דרך ועל אובדן עשתונות שלכם. במקום להתעשת ולהתחיל לטפל בנושא יוקר המחיה, בביטחון, בביטחון אישי, אתם מפנים את כל מרצכם להפיכה המשטרית ולהתססת הציבור. הינה, הגיע המתסיס הראש. אבל כרגיל, לכל הדבר הזה יש אחראי אחד, ראש הממשלה בנימין נתניהו. אומנם לא שמענו אותו באמירות אלימות, אבל מי כמו נתניהו יודע ששתיקה דינה כהסכמה. מי כמו ביבי יודע שמילים יכולות להרוג. מי כמו ביבי יודע שאם לא עוצרים שיח אלים בזמן, זה יכול להוביל את החברה לתהומות חשוכים שאסור שנגיע אליהם. השיח מול היועמ"שית ונציגיה אתמול, בזמן שראש הממשלה בדיוק עזב את הישיבה, משפט סיום.  הקול הוא קולם של השרים, אך הרוח היא של נתניהו, האוחז בהגה. תודה רבה. ראש הממשלה, אתה ��נרמל שיח אלים וקיצוני שרק הולך ומסלים. תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס. לכי תשבי עם מנסור עבאס וליברמן, העבריין שנתן מכות לנער בן 13. הינה, רק דיברתי על, רע"מ. בושה שזה הבוס שלך. זה הבוס שלך, עבריין מורשע, ואלה השותפים שלכם, ומה קורה אצלכם? שלושה כתבי אישום. מה ההבדל? פשוט בושה. זה לא מורשע, גברת. זה לא מורשע. אתה היית שם את הילדים שלך בכיתה שיש בה מורה, את לא יודעת מה ההבדל בין מורשע לבין כתבי אישום שנתפרו בתפירה גסה? עוד לא הוכח, עוד לא הוכח, עוד לא ראיתי, אדוני היושב-ראש, אני לא יכול להפעיל את השעון, כי אני לא רוצה שתפריעו לחבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השבוע בעצם השלמנו שישה חודשים לממשלה. מאז תחילת השנה הממשלה הוכיחה שהיא ממשלה כושלת בכל התחומים, אבל אני לא מרשה לעצמי, שאלו אותי חברים: על מה אתה הולך לדבר? כמובן שאני אדבר על הפשיעה והאלימות, על מה אני אדבר? על מספר הרציחות בחברה הערבית, מספר הנפצעים, איבוד תחושת הביטחון ואיבוד הביטחון האישי. על מה אני אדבר? כאילו, האם יש עוד נושאים חשובים שאפשר לדבר עליהם בהקשר של החברה הערבית? כאשר הממשלה, אני חס וחלילה לא אומר שהיא נותנת אור ירוק, אבל יש תחושה, השר קרעי, יש תחושה אצל ארגוני הפשע שהם יכולים לעשות מה שעולה על רוחם, ואין ממשלה. אין ממשלה. אין ממשלה, אין ממשלה, הם לא מרגישים שיש ממשלה.  התקיימה ישיבה אצל ראש הממשלה. ממש הציבור מעניין אותך. מאז שהייתה ישיבה אצל ראש הממשלה, איזה החלטות התקבלו? אתה לא היית שם, לא הייתי שם. איזה החלטות התקבלו? אולי אם היית שם היית יוצא, הוא ראש הממשלה, אני לא ראש הממשלה. אבל הציבור שלך לא מעניין אותך. שלמה קרעי, אני לא הייתי שם, אני באופוזיציה. מי שמנהל את הממשלה ואת המדינה זה בנימין נתניהו, זה ממשלת הליכוד. אתם אחראים לזה, לא אני. אז אם אתה באופוזיציה, הציבור שלך לא מעניין אותך? אני היום באופוזיציה. ומה אם הייתי? אחמד טיבי ועאידה תומא סלימאן ואיימן עודה ועוד חברים טובים הלכו וישבו עם ראש הממשלה שעתיים. מה יצא מזה? איזה החלטות התקבלו? חכה. שנה וחצי היית בממשלה, מה יצא מזה? מאז שהייתה הממשלה אף החלטה אחת לא התקבלה. בשנה שהיית בממשלה, חוץ מכסף, מה יצא? בשנה שהיינו בממשלה הפשיעה ירדה בחברה הערבית. שמענו עליך. שמעתם? אתה לא מכיר במספרים? פתאום צצו משפחות פשע חדשות בחצי השנה הזאת? כי הם ידעו שיש ממשלה שמפקירה את הביטחון של החברה הערבית. אני שמעתי ששר המשפטים, בישיבת הממשלה האחרונה, מבקש מהיועצת המשפטית לממשלה לדמיין מה אומר ראש ארגון פשע. הינה, עכשיו תחשבו, שלמה קרעי וחברי הממשלה והקואליציה, מה חושב ארגון פשע ביישוב ערבי. מה הוא חושב? מה הוא אומר לעצמו? למה הוא מעז, הוא חושב שאין משטרה, אתה ראש הישיבה או מה? למה הוא מעז לצאת ולרצוח אנשים ביום ובלילה? למה? כי אין ממשלה. הוא חושב שאין משטרה. אין משטרה? זה מה שהוא חושב. כי הוא רואה שהיועצת המשפטית מאפשרת לארגוני פשיעה אזרחית לאיים על חברי כנסת. תראה, המשטרה בשנה שעברה הייתה, הסך הכול היחידי שהשתנה בין 2022 ל-2023 זה הממשלה והעומד בראשה והשר לביטחון לאומי. זה מה שהשתנה. אותו מפכ"ל, אותה משטרה, אותם ארגונים. מה השתנה? המדיניות, ומנהיגות, שאין. תגיד לי אתה שר בממשלה, החלטה אחת, תודה, תודה רבה. שקיבלתם כדי למגר את הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. החלטה אחת. קיבלנו הרבה החלטות. אפילו להנחות את המשטרה להגביר נוכחות בנצרת אתם לא עושים. תודה רבה, חבר הכנסת מנסור. ככה, יעני, עלא עינכ, יא תאג'ר, בערבית אומרים: (אומר בערבית: ככה, זאת אומרת, כמו שאומרים אצלנו בערבית, בפרהסיה, מול עיני כולם.) התקציב, השר, תן לו לסיים. אפילו הנחיה של יום-יומיים, אתם לא עושים את זה. תודה רבה. מיליארדים כדי לגייס שוטרים, ומשמר אזרחי כדי לטפל בפשיעה. ולכן ממשלה כזאת לא ראויה לאמון. מה אני אגיד לך? חבל שחברתם והקמתם ממשלה, כי אנחנו משלמים מחיר בחיי אזרחים. תודה, תודה רבה. ותתביישו לכם. אני לא רגיל לשיח הזה, אבל אתם לא מתביישים? אתם לא מתביישים? תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חד"ש-תע"ל. חבל שלא באתם לראש הממשלה, הייתם יכולים לכבד, האחים המוסלמים, מה עשו לך האחים המוסלמים? מה עשו? או-הו, מה עשו. אתה עוד שואל? זה מה שאתה יודע לעשות, "אחים מוסלמים". אתה אמרת שאתה בג'יהאד אזרחי כי אין לך עדיין יכולת לג'יהאד צבאי. אתה אמרת את זה. חברת הכנסת תומא סלימאן, בבקשה. שלוש דקות. אני רוצה להדגיש רק שאולי אנחנו הגשנו את האי-אמון תחת הכותרת "ממשלת כיבוש והתנחלויות", אבל אני חושבת שיש מאה סיבות להגיש אי-אמון בממשלה הזו. אין רק סיבה אחת, זה המכלול כולו, זה ההתנהלות הכללית של הממשלה מאז שכוננה ועד עכשיו. ואני חושבת שאחת הדוגמאות היא איך שהיום היה אפשר להגיש ארבע הצעות אי-אמון, כל אחת בנושא אחר, וכולן צודקות. וגם המתדיינים אשר התייחסו לנושאים שונים שיש בהם לא רק כשל אלא מדיניות מכוונת להוביל לתוצאה הזו, כולל הנושא של הפשיעה באוכלוסייה הערבית, אלה עוד סיבות למה להגיש אי-אמון בממשלה הזו. ישבתי והקשבתי, למרות שזה היה קשה, לשר מה שנקרא הביטחון, מר גלנט. הוא הביא והסביר לנו מה היה בג'נין. אז אני אביא לך את הנרטיב מהצד השני ואחשוף כמה מהשקרים שהיו על הדוכן הזה. אומר שלא נפגעו תושבים רגילים ובלתי מעורבים. מה עם ה-100, 120 נפגעים שנמצאים בבתי חולים? מה זה, זה עוד הצגה של הפלסטינים? מדבר כאילו הייתה פעולה כירורגית, כאילו לא נפגע אף אחד. נכון. המרחם על אכזרים מתאכזר לרחמנים. המראות של המשפחות שעוזבות בלילה, הזקנים עם מכשירי ההנשמה שהיה צריך לגרש אותם בלילה ולהחזיר אותם לטראומה של הנכבה וההוצאה מהבתים, זה לא פגיעה? הרי הפלסטינים, אין להם רגש, הם לא מרגישים, הם לא טראומטיים לשום דבר. זאת פריבילגיה שנשמרת רק לעם היהודי, להיות טראומטי, אבל פלסטינים, לא. זה שמגרדים כבישים ארבעה מטרים למטה, מוציאים את התשתיות, את המים, את הביוב, מנתקים בתים שלמים ממים, זה שהם רוצחים זה לא בעיה? לא להפריע, לא להפריע.  זה לא פגיעה בתושבים, זאת לחימה מוצדקת. זה שהם רוצחים חיילים זה לא בעיה? רוצחים אזרחים וטובחים בנו, זה לא בעיה? זה מביש ששר מה שנקרא "הביטחון", עומד על הדוכן ואין לו מה להגיד מילה אחת על השרפות בתורמוס עיא ובאום א-ספא. וזה עלה, עלה באי-אמון. הוא התעלם. זה לא במקרה שהוא התעלם, משפט סיום. לא בגלל שהוא לא מרגיש בנוח, אלא בגלל שהוא בעצמו מוביל, למרות שלקחו ממנו את המינהל האזרחי ואת האחריות על המתנחלים. הוא משתמש בצבא כדי להגן, כדי לשמר את מדיניות ההתנחלויות והכיבוש. עבר הזמן. לצערי הרב, זאת ממשלה שצריכה ליפול היום, לפני מחר. תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי. שגריר ארצות הברית היוצא טום ניידס, חבר ענק של מדינת ישראל, שנשלח להיות כאן שגריר על ידי נשיא שהוא אחד החברים הגדולים ביותר של מדינת ישראל בארצות הברית בכל הזמנים, ידיד אמת של מדינת ישראל לאורך עשרות שנים, טום ניידס, מסיים את כהונתו מוקדם בהרבה מהצפוי כשגריר ארצות הברית בישראל, ואומר בריאיון לוושינגטון פוסט שממשל ביידן חייב להתערב בישראל בגלל שישראל עלולה לרדת מהפסים. הוא משתמש במילים "יורדת מהפסים". זה אדם שהוא שגריר, כן? זה אדם שברור לו מה הגבולות של התערבות במדינה אחרת, זה אדם שברור לו מה המשמעות של אמירה כזאת מצידו. וזאת אמירה של אדם אוהב גדול של מדינת ישראל, שבחר לעזוב את כל העיסוקים שלו, ואגב, המשפחה שלו לא הצטרפה אליו כאן כי הם לא יכלו לבוא לגור פה איתו, והוא בחר במשך כל הזמן הזה להיות כאן, במדינת ישראל. והוא מזהיר אותנו היום, מזהיר אותנו שמדינת ישראל יורדת מהפסים. והוא אומר: אני התקשרתי לנתניהו, התקשרתי אליו באופן אישי, אמרתי לו: תלחץ על הברקס, תלחץ על הברקס לפני שמאוחר מדי. ההשלכות של מה שקורה כאן, ההשלכות של מה שאתה והממשלה שלך עושים הן מסוכנות מאוד, וישראל יורדת מהפסים. חברות וחברי הכנסת היקרים, תקשיבו טוב טוב למילים האלה, ותחשבו מה קורה כשמשהו יורד מהפסים, איזה התהפכות, איזה התנגשות, איזה התרסקות, כמה אבדות, כמה נזקים, איזה אובדן. וזה בדיוק מה שמדינת ישראל הולכת אליו, או יותר נכון, המקום שאליו אתם מוליכים אותה. וכן, המילה היא "מוליכים", בבנים. בבנים. מיעוט מבוטל של נשים בקואליציה הזאת, ונשים, באופן כללי, כקולקטיב במדינת ישראל, אתם הולכים ופוגעים כל יום עוד ועוד ועוד בזכויות שלהן. אז חבריי וחברותיי חברות הכנסת, שלא נגיד אחר כך לא ידענו, לא שמענו, לא ראינו, לא היינו. בזמן אמת אומרים לנו החברים הטובים ביותר של מדינת ישראל, שתומכים בה כלכלית, מדינית, פוליטית, בכל דרך, כבר עשרות שנים: אתם יורדים מהפסים. ולכן אנחנו מגישות ומגישים אי-אמון בממשלה הזאת, שמורידה את ישראל מהפסים, כי היא חייבת, חייבת ללכת הביתה לפני שהאסון הזה מתרחש. תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, נעם בראשות אבי מעוז. שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למרות אין-ספור הצעות אי-אמון, בעוד כמה ימים ימלאו 200 ימים לכהונתה של הממשלה הנוכחית. דבר, דבר. באופן חסר תקדים, הממשל האמריקאי בהנהגתו של הנשיא ביידן מחרים את ראש הממשלה הנבחר של מדינת ישראל וטרם הזמין אותו לבית הלבן. תקופת החרם הארוכה הזאת עוברת אפילו את החרם של אובמה על נתניהו, אז זה לקח 180 יום כדי שהוא יוזמן לביקור מדיני באמריקה. זו כנראה התוצאה המתבקשת של המציאות שבה בצד האמריקאי נמצא נשיא שמייצג את השמאל הפרוגרסיבי, זה שדוגל בטשטוש זהויות ולא מסוגל להעמיד עמדה לאומית פטריוטית שנאבקת על קיומה של האומה והמדינה, ובצד הישראלי נמצא ראש ממשלה שמייצג את המחנה הלאומי-מסורתי-יהודי, זה שלא מתבייש בזהותו, באמונתו ובמורשתו ומוכן להיאבק למענן. ומה עושה הממשל האמריקאי, שרוצה להעמיק את מסר החרם מצד אחד, ומצד שני ליצור את הרושם שהבעיה שלו היא רק עם ראש הממשלה וממשלתו אבל לא עם מדינת ישראל? פשוט מאוד, מזמינים את נשיא המדינה לביקור מדיני, ובכך יוצרים את האשליה כאילו היחסים עם מדינת ישראל תקינים לחלוטין וכל הבעיה היא עם ראש ממשלה מסוים. כששואלים את הנשיא ביידן על ביקור ראש הממשלה נתניהו הוא מתחמק ואומר שהנשיא הרצוג מוזמן, כלומר, עוד דרך לשתף פעולה עם מחוללי המחאה בישראל בניסיונם לערער את הלגיטימיות של ראש הממשלה וממשלתו. מילא, כשהנשיא הרצוג נסע לארצות הברית בפעם הקודמת זה היה בתקופת מערכת בחירות, כשבמדינת ישראל כיהן ראש ממשלת מעבר. אבל כעת, כשמכהן בישראל ראש ממשלה שנבחר לתפקידו ברוב ניכר וברור, מה פתאום כבוד הנשיא משתף פעולה עם החרם של הממשל האמריקאי על ראש הממשלה? הנשיא הוא דמות ייצוגית, ממלכתית, שלפעמים פועל בשליחות מדינית מטעם ראש הממשלה, אבל בוודאי שהוא לא אמור לשמש כלי בידי מנהיגי מדינות ללחוץ או אף להחרים את ראש הממשלה והממשלה הנבחרים. הנשיא הרצוג היה אמור לומר לממשל ביידן שעם כל הכבוד הרב שהוא רוחש להם, יש בישראל ראש ממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות והמגעים המדיניים אמורים להתנהל מולו, ובוודאי שאין מקום לחרמות כלפיו. הגיע הזמן לחזור להתנהל כבעלי כבוד לאומי של מדינה חזקה, ולא כפרובינציית חסות שולית וכנועה. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, הליכוד, שלוש דקות. כבוד היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, הפגנה היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית. בשבועות האחרונים אנחנו עדים להפגנות חוזרות ונשנות שבהן חוסמים צירי תנועה מרכזיים. אני רוצה להזכיר לכם, ב-2019 יוצאי אתיופיה, הפגנו נגד אלימות משטרתית, כי הרגו לנו שני צעירים, יהודה ביאדגה וסלומון טקה, זיכרונם לברכה. הדור הצעיר אמר: די, די לאלימות משטרתית. במקום לשמור עלינו, מתנכלים לנו, הורגים אותנו. קהילה שלמה יצאה להפגין. הפגנו בתל אביב, סגרנו את איילון. אני מבטיחה לכם, לא הדלקנו מדורה. האכיפה הייתה קשה. משטרת ישראל פיזרה את הצעירים במכות, פתחה תיקים למאות צעירים, הכו אותם, התעללו בהם, העמידו אותם לדין. חלקם היו בכלא. כל זה, כשקרה, אכיפה בררנית, אף אחד לא דיבר, אף אחד לא הסתכל, כי מדובר ביוצאי אתיופיה, באוכלוסייה מוחלשת. אני אגיד לכם, אנחנו לא חלשים, אבל מה? האכיפה הבררנית פגעה בנו. הינה, בשבועות האחרונים מדובר על אכיפה בררנית. הדוגמה שנותנים היא יוצאי אתיופיה, חרדים והפינוי של מתנחלים ב-2005. כל אחד מנסה היום לדבר על אכיפה בררנית. אני יכולה להגיד לכם, זה לא דבר חדש, אנחנו עוברים אותו כל הזמן. אני אספר לכם סיפור אישי. מאותה הפגנה עם חסימת צירים, ההפגנה באיילון, כמה צעירים הועמדו לדין? אחד מהם יותר משלוש שנים היה בכלא, השתחרר לפני חודש וחצי. על מה הוא היה שלוש שנים בכלא? על הפגנה. באמת? יצא להפגין. שלוש שנים. עוד סיפור אני אספר לכם. אח שלי, כמה שוטרים היו, אח שלי יצא להפגין. באותה תקופה היו מפגינים פה בגן הוורדים, מול הכנסת. אחרי ההפגנה התפזרו. לא היו הרבה, לא סגרו כבישים. כדי לחזור הביתה הוא הלך לתחנת אוטובוס. כשהוא היה בתחנת האוטובוס, שני שוטרים ניגשו אליו ואמרו: תביא תעודת זהות. הביא תעודת זהות, ראו, אמרו לו: תעלה לניידת. והוא אמר: על מה? בינתיים הגיעו עוד חברים שלו שהיו בהפגנה, שאלו: על מה? אמרו: אתם מפריעים. הכניסו אותם לניידת, לקחו אותם לתחנת משטרה, משטרת מוריה בירושלים. קיבלתי טלפון, אמרו לי: תגיעי, תשחררי את אח שלך בערבות. הגעתי, שחררתי את אח שלי, גם את החברים שלו. חברים שלו, נאסר עליהם 30 יום להגיע לירושלים. אבל אח שלי, בגלל שהוא גר בירושלים, לא יכלו לעשות את זה. אבל מה? שנה אחרי זה הוא קיבל תביעה מהפרקליטות על סגירת כבישים, על הפרת סדר ועל אלימות כלפי שוטרים, דבר שלא היה. והוא התקשר לחברים שלו, כל אחד מהם אמר: גם אני קיבלתי, גם אני קיבלתי. אבל מה? למזלם חלק מהמפגינים שהיו באזור צילמו כל מה שהתרחש, צילום בפלאפון, צילום וידיאו. משפט סיום. הם ש��חו את זה לפרקליטות. הפרקליטות, אחרי שראו את הצילום, מה עשו? נסגור את התיק מחוסר ראיות. אבל הצעירים התעקשו: לא מחוסר ראיות, מחוסר אשמה. התעקשו, ואחר כך סגרו את התיק, גנזו את זה. היום אני הוצאתי מכתב לשר המשפטים, לשר לביטחון פנים: עשרות, מאות יוצאי אתיופיה צעירים, נפתח להם תיק, לסגור את התיק שלהם במשטרה לאלתר, למחוק את הרישום הפלילי. זה מה שיכול לתקן, חבר'ה. אפילו אם זה לא ירפא את הפצע, זה מה שאפשר לעשות. לכן, אכיפה בררנית, אנחנו יודעים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. יסכם השר המקשר דוד אמסלם, שר במשרד המשפטים. כבוד השר, בבקשה לסכם את הדיון. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, חברת הכנסת צגה, אני אגיד לך למה עצרו את אח שלך, אני אגיד לך גם למה הגישו נגדם כתבי אישום: לא בגלל שהם חסמו את הכבישים, הם לא חסמו את איילון, בגלל שהצבע שלהם הוא שונה, הם שייכים לקסטה אחרת. כולנו, דרך אגב, בקסטה אחרת. פה מצד ימין, סיימון וחבריו, זה פריבילגים. עוד פעם סיימון. דודי, סימון. סימון. חודשיים אני מסביר לך את זה. אתה יודע, קשה לי להבין, אתה יודע. את מבינה? עכשיו, אני רוצה להגיד לך משהו. אני שומע את מר חלוץ, זה, את יודעת, מר חלוץ, היה פעם רמטכ"ל. שלום, חבר הכנסת דנינו. לפני המלחמה, מלחמת לבנון השנייה, היה לו תיק מניות, חשוב לטפל בכסף. הוא עכשיו יודע שיש מלחמה, עם ישראל לא יודע, זה גם שימוש במידע פנים, עשה קופה, מכר לפני שהמניות יורדות, וגם עניין אותו הכסף שלו לפני חיילי צה"ל, שהוא אמור לנהל אותם עכשיו, להכניס אותם לקרב. מה אומר אותו בחור לפני כמה ימים? אני שומע בטלוויזיה: הייתי רוצה לראות את אמסלם הזה טס לסוריה. אז רציתי להגיד לך, מר חלוץ: אני לא טייס, אתה יודע. הרי כנראה אתה נמצא באיזה 30,000 רגל למעלה, מרגיש גם את ההתנשאות והשחצנות שלך. אבל בוא אני אספר לך, הייתי ילד, בגיל 22, כמעט 50 יום הייתי בשטח סורי סורי במלחמת לבנון הראשונה. לא בלבנון,בסוריה, לא באוויר, בקרקע, מול קומנדו סורי, שרק על הטנק שלי לבד היו כבר מצודדים כמעט איזה 20 טילי סקאד מטווח של 400 מטר, שאני רואה אותם בעין. אבל אצלך, אם אמסלם לא טס מעל סוריה, לא עשינו כלום. אתה בעצם האיש הנאור, האיש המתנשא. עכשיו, רבותיי, אני רוצה לספר לכם קצת לגבי, אני רוצה לגעת גם באלשיך. לא מזמן, חבר הכנסת דנינו, מה אלשיך אומר? ציפינו שנתניהו יתפטר, התבססנו על תקדים אולמרט. סימון, שאלתי את עצמי קודם כול, מי שהיה במחנה יהודה לא אומר סיימון, אומר סימון. נכון. תגיד לי, חוץ מ"פרשת משפטים, בושה", שהיה איתך בקושרי הקשר, ליד בן ארי, שי ניצן, מי עוד היה בקשר? מי זה "ציפינו"? אתה ומי? ועם ישראל. אני רוצה להבין, אתה ומי בקושרים? הרי בסוף יבוא יום והעסק הזה ייחקר עד תומו. אנחנו רוצים לדעת מי לדעתך בקושרי הקשר חוץ ממך. אני שומע לא מזמן את רם בן ברק קורא כאן לפני שעה: אתם אימ-אימא של המושחתים. ואללה, סחתיין. אני רוצה להגיד לך משהו, רם בן ברק, פרשת המימד החמישי, שאתה שותף לה, זו אחת הפרשיות לטעמי הכי מושחתות ושהכי פגעו בביטחון מדינת ישראל. הרי אף אחד לא לקח אותך, אתה מבלבל בשכל. אתה שקרן. אין לך מושג על מה אתה מדבר. אף אחד הרי לא לקח אותך, עשה אותך נשיא בגלל שאתה, אין לך מושג על מה אתה מדבר. אתה קשקשן, ברור, הרי אתה עכשיו מקרקר. למה? למה אתה מקרקר? בגלל שאתה אתה יודע, אתה יודע שאתה מושחת. הרי אתה יודע שאתה מושחת, חבורת שקרנים, מושחתים. זה מה שאתם. חוצפן. אתה חוצפן. הרי אתה, לקחו אותך בגלל שאתה הייטקיסט דגול. אתה יודע לכתוב תוכנות רציניות. הרי לקחו אותך כסוחר נשק, סוג של נשק. הרי אתה עברת, דרך אגב, עבירות ביטחוניות גם בנושא הזה. אתה יודע, שילמו לך כסף גדול מאוד לא בשביל הפרצוף היפה שלך. כמה שילמו לי? כמה? כמה? לא חשוב. בוא נבדוק. בוא נבדוק. כמה, כמה שילמו לי? בוא אני אגיד לך. קודם כול, קיבלתם 4 מיליון שקל סתם על חשבון מדינת ישראל, ככה. לא עשיתם כלום. מי אישר לכם את זה? אלשיך. קיבלת מהחברים של סגלוביץ' עבודה ב-50 מיליון, עבודה ב-50 מיליון, תלך להיות סטנדאפיסט. מה זה? מה השעה? מה השעה? 18:40. 50 מיליון שקל בלי מכרז קיבלתם עבודה. קיבלתם עבודה, החבר שלך ואתה, דרך אגב. לא להתקרב לדוכן. חוץ מלעשות סטנדאפ על הדוכן ולסדר לחברים שלך ג'ובים אתה לא עושה כלום, אפס, שום דבר. ואתה, דרך אגב, מחקת את הפגישות ביומנים. אתה. ראש לה"ב מחק את הפגישות ביומנים שלו. אתה מכיר ראש לה"ב שמתגאה בזה? בעצם מחק את כל הפגישות באירוע ושיבש חקירה. איזו פריבילגיה, אבל אני רוצה לספר לך, מר בן ברק, מה היה אתמול בממשלה. אני ראיתי שלאחר מכן יצאו הודעות בתקשורת: העליבו את היועצת המשפטית לממשלה, תמשיך, תמשיך בסטנדאפ. תמשיך.  עשו לה אמבוש.  תראה איך הוא מבסוט,  כפיים. רוצה לומר לך, מר בן ברק, אתם הזויים. מה שהיה אתמול בממשלה זה דבר מדהים. הצלחתם, אתמול בישיבה? בעצם הממשלה ביקשה לקבל מה שנקרא נתונים. היה בישיבה גם? כן. באה הרועצת המשפטית, הגב' סהר בהרב מיארה, כתבה מכתב שאי-אפשר, בגלל שאנחנו השלטון והם מבקרים את השלטון, מר סגלוביץ'. אבל אנחנו רק הסברנו לה: זה לא קשור להפגנות, זה קשור לתפקוד שלך. מה זה קשור עכשיו להפגנות ועל מה מפגינים? זה קשור לתפקוד שלך, או יותר נכון לאי-תפקוד שלך ושל כל המערכת. אולי המאפיה הסיציליאנית, אותך אחרי הישיבה, עכשיו אני רוצה לספר לכם. חברי הקואליציה, אתם מפריעים לנואם. אני אתן לכם נתונים. מכל ההפגנות קיבלנו דיווח מאותו אחד, קצין משטרה, מר סגלוביץ', תת-ניצב, לא זוכר את שמו, כמדומני רותם, משהו, שהיו שישה כתבי אישום. אני בשוק. שישה כתבי אישום, כל כך הרבה. אנחנו שאלנו אותו: תגיד, על מה הגשתם כתבי אישום, שישה? הרי בגוש קטיף אתם עצרתם 7,000 איש. הגשתם 700. שם זה היה מוצדק. פה, שישה חודשים, אתם לא מתביישים לעצור אנשים? עוד להגיש נגדם כתבי אישום? על מה? על מה כתבי אישום? על מה? כמה כתבי אישום הגשתם על חווארה? כמה הגשתם? בוא אני אספר לך. בוא אני אספר לך. חברת הכנסת סגמן. בוא אני אספר לך, רם בן ברק. ברק, הוא דיבר אליו, אז הוא חייב, זכותו לענות. אליך הוא לא דיבר. בוא אני אספר לך. הרי מה קרה בעצם? בגוש קטיף, הרסו לאנשים את הבית. המקום היחיד שהייתה אלימות, עצרו 7,000 איש. למה? כאב להם, אז הלכו קצת להפגין, חסמו קצת כבישים, לא כמו היום, לא את איילון, חס ושלום, לא דברים מהסוג הזה. לא כל יומיים, לא כל יום, לא 50 צמתים, פעם, פעמיים. עצרו 7,000 איש, מתוכם ילדים בני 13, 14, כולל נשים ובנות. ואנחנו שאלנו: חבר'ה, אנחנו רוצים, שקרן. מילה אחת של אמת אתה לא אומר. עזוב, ולדימיר, ולדימיר, אין לך מושג. אתה ממציא דברים. אין לך מושג. ולדימיר, אתה לא היית בארץ אז. לדעתי אז לא דיברת עברית, ולא היית בארץ.  אבל בוא נמשיך. מה זה חשוב, זה לא היה בברית המועצות, זה היה פה, פה. עכשיו, אתם סוגרים את כל הרחובות. חבר הכנסת שטרן, אני רוצה להסביר את הבעיה. הסברתי ליועמ"שית מה הבעיה. היום, המדינה משותקת. מדוע? בגלל שכשא��ה נוסע לאירוע, אתה לא יודע מתי עוצרים אותך ואיפה. כל איזה עשרה חבר'ה שיש להם, עלק, קיבלו זמבורה ואיזה תוף, יורדים, סוגרים את הרחוב.  זמבורה, תעצרו את העולם. אתם, אתה נוסע לנתניה, אתה לא יודע אם אתה מגיע, נוסעים, חתונה, אני לא יודע אם אנחנו מגיעים. זה מה שנקרא בכלכלה חוסר ודאות. אנחנו חיים היום בעידן של חוסר ודאות. ככה מתנהלת, כפי שאמרתי, אנרכיה. חברת הכנסת סגמן, קריאה ראשונה. מה באנו ושאלנו את פרקליט המדינה ואת הגב' בהרב מיארה ואת מר לימון? בואו תיתנו לנו נתונים משווים. ספרו לנו. הרי עכשיו צגה סיפרה לך שאצל האתיופים עצרתם מאות מתוך כמה אלפים. הרי לא עניין אתכם, הכתם אותם, ביזיתם אותם, עצרתם אותם. דרך אגב, כשהיה סיפור בר-אילן, כביש בר-אילן, אני הייתי הולך, עברתי שם בשבת. מי היה בממשלה? דודי, מי היה בממשלה? בוא, תגיד, מי היה בממשלה? רק שנייה. בשבת. תן לי רק שנייה, אני מדבר על המשטרה, אני מדבר על שלטון החוק. אנחנו, זה לא מעניין אותנו מי בממשלה. אצל מיארה זה חשוב, למיארה זה מאוד מאוד מאוד חשוב, בגלל שתגיד לי מי בממשלה ואני אגיד לך איך תפעל, אז לכן אני מספר לך. דרך אגב, כשהיו מאבקים בבר-אילן, מפקד המחוז היה מר אריה עמית. הם שברו ראשים של חרדים בשבת עם סוסים ופרשים, פצעו אותם, שלחו אותם לכל חדרי המיון. אבל פה, חס ושלום. היה איזה אחד, נשרט ליד העין, שלחו אליו את ה-BBC, כל רשתות הטלוויזיה. למה? אחד צפונבון נפצע בעין. חס ושלום, איך יכול להיות? בוא אני אגיד לך, רם בן ברק. יש לי חבר נהג מונית, זה בדרך כלל לא החברים שלך, לא כאלה, בדרך כלל אתה משתמש רק בשירות של המוניות, קוראים לו מאיר בלילתי. שולח לי סרטון, אני אראה לך, אתה אומר: לא קרה כלום. הבן אדם עשה פשע חמור. אני אגיד לך מה קרה: הוא לא ביקש אישור לעלות לאיילון. איילון של אבא שלהם, לא ביקש אישור, במקרה טעה, הגיע. הבחור, אני אראה לך בסרטון, זה שאתם אומרים: מה הסיפור? קראנו שירה, אנחנו עדינים, עמדנו בצד הכביש, פיצצו לו את המונית ושלחו אותו לבית החולים. דרך אגב, אתה רואה את האנשים, איך הם מכים במונית באכזריות ומנפצים את השמשות. איך אמרתי בפעם הקודמת? אותו אחד הגיע הביתה בערב, אותו פורע, השכיב את הילדים, קרא להם שירה, אמר להם: חבר'ה, אסור להשתמש באלימות. אסור לדבר לא יפה. אתם מתורבתים. הוא רק שכח שצילמו אותו לפני כן שובר מוניות. לשבור מונית, להרוס מונית של איזה מישהו מהימין, אין בעיה, למה לא. עכשיו, מה שביקשנו מהגב' מיארה, שתספר לנו מה הנתונים. מה הנתונים. והפלא ופלא, חברי הכנסת, לא תאמינו, כל הכאוס שקורה חצי שנה, כל הכבישים, כולל נתב"ג, כולל הכול, שישה כתבי אישום, ומתוכם רובם בכלל זה מפגיני ימין שבאו למחות נגד השמאלנים. אתם לא תאמינו. ועל זה הם אומרים לנו: תראו, אל תיכנסו לפרטים. זה דיון לא כל כך טוב. זה אף פעם לא קרה. גב' מיארה מקריאה לנו מאיזה טקסט שהיא קוראת, כאילו היא עכשיו מוציאה הודעה לעיתונות. ואגב, כשהיה מדובר בעניין שלה, היא הרי הלכה למסיבת עיתונאים כעובדת מדינה. הרי רצו להגביל את הסמכויות שלה ושל חיות. אבל מה זה משנה? הן זה משהו אחר. פשוט להן מותר הכול. ולכן אני רוצה להגיד לך, רם בן ברק, מה היה אתמול. אני אגיד לך. אתמול בעצם ישבו ארבעת הזחוחים האלה, באו לי עם חליפות, ז'אנגלר, ישבה אחרי שהיא עשתה את הפן, הקריאה לי כאן את הטקסט שלה. השרים בוערים, אומרים לה: גברת, מה קורה כאן? איזה אכיפה סלקטיבית יש. הרי מה ההבדל בין משטר רוד��י למשטר דמוקרטי? באכיפה הסלקטיבית. הרודן אוכף והורג את מי שהוא רוצה, החברים שלו, שומר עליהם. זה מה שקורה. דרך אגב, זה ההבדל הבסיסי בין דיקטטורה לדמוקרטיה הלכה למעשה, ברמת הקצה על מי חלים חוקים ועל מי לא. אבל אני אגיד לכם מה קרה. אני אמרתי לראש הממשלה, ולך, מר בן ברק, אני אומר את זה, אמרתי: אני מציע, בוא נפטר את היועמ"שית, היא לא מתאימה. איך אמר עליה גרוניס? היא לא ראויה לתפקיד. לא אני אמרתי, שופט שאתה מחזיק ממנו, גרוניס. אז לכן, כשאתמול ראיתי את הזחוחים האלה יושבים בישיבת הממשלה, הממשלה יושבת ומדברת ארבע שעות, אני אומר לכם מה קרה. בסוף הם הלכו, אני עושה את זה בפרפרזה, נסעו, יצאו אחרי ארבע שעות, נסעו לסטקיית חצות, הביאו איזו לאפה וצחקו: חחח. הם חושבים שהם מנהלים את המדינה, הפסיכים האלה. חחח. הם באמת בזבזו את הזמן. לא מתביישים. תיראו כמה אהבלים אלה. ואייסמן נותן לה כאפה, וכאן נוזלת להם העמבה, והכול בסדר. אתה מבין איך זה עובד? אתה מבין את המושחתים האלה? אתה מבין איזו, אתה מבין את המושחתים האלה? אתה מבין איזו רמת מוסר יש לממשלת ישראל? גם שקרן וגם, אני אגיד לכם מה הבעיה שלכם, שאתם חושבים שכולם אהבלים. הרי 80% מהציבור יודעים את האמת. 80% מהציבור יודע שאתם עבריינים, בגלל שאתם עוברים על החוק. הרי אם עכשיו אני לוקח כיסא ויושב בכניסה לירושלים על הכביש, עוצרים אותי, אבל לכם מותר הכול. לכם יש הכול, מהאורוות ועד הרולקסים ועד הכול ועד המרצדסים, ויש לכם גם זכויות יתר במדינה, כי המדינה היא שלכם. איך אמר חלוץ? המדינה זה אנחנו. זה אנחנו. איך לואי ה-14 אמר? המדינה זה אני. לכן אני מציע לכם משהו. עילת הסבירות, מה שנקרא, עילת הסבירות עבור תעבור. לא יעזור לכם כלום, כן? לא תעבור, על אפכם ועל חמתכם. אתם תתמכו בעילת הצביעות ואנחנו נעביר את עילת הסבירות. בוא, אני אציע גם לך, הרצנו. שהמדינה תישרף. תאסוף זמבורות, תאסוף דגלים, תאסוף ציוד, למה הרבה זמן יש לכם להיות בצידי הכבישים, לא בכבישים, בצידי הכבישים. שהמדינה תישרף. אל תדאג, אתם לא המדינה. אנחנו המדינה. אתם קורעים את העם. אתם תשרפו את הצמיגים וגם נעצור אתכם. ככה. למה? בגלל שזה החוק. אנחנו המדינה. אתם קורעים את העם. לא חשוב מה מיארה אומרת. איך הגב' מיארה אומרת? דבר שהדהים אותי, חבר הכנסת כהן: אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר. אתה יודע, כשאני בא מבית"ר, אני בא מהיציע. אנשים לפעמים רוצים לעשות מחאה אפקטיבית, שוטרים מצלמים אותם ועוצרים אותם ב-01:00. אתם הוצאתם את לה פמילייה, רציתם שהם יצאו מחוץ לחוק, אתם הרבה יותר גרועים באלימות שלכם. הרי אתם אנשים אדוני הארץ. הרי אתם מתנהלים כבעלי בית. איך אתמול הם לעגו לנו, לשרים. יצאו ארבעה פקידים. היום הם בנופש, מבסוטים. כל השמאל מחבק אותם. מציע לכם, דרך אגב, שתמליצו עליכם להדלקת משואה בהר הרצל. אלה פורעי החוק שלכם, באו עם חליפות ועניבות כמו שצריך, דיברו כמו שצריך. הבנתם? לעגו לנו כמו שצריך. למה מה זאת הממשלה הזאת? מי אלה? אז מה אם בחרו אותם אנשים? מה הקשר? מי זה הציבור? הציבור פה קובע במדינת ישראל משהו? ממתי? מה זה חשוב? אנחנו פה קובעים את הכללים. איך אמר הגשש? אנחנו קובעים את השופט, את הכללים, את התוצאה ואת מזג האוויר. הכול זה אנחנו. לכן אני אומר לכם, תתביישו לכם. אני אתן לכם את התוכנית. אני אומר לכם, חוק הסבירות יעבור במושב הזה על אפכם ועל חמתכם ועל חמתכם ועל אפכם. לא יקרה, אמסלם. לא ניתן. אנחנו גם נקים את הוועדה לבדיקת הפגסוס. אתה תראה פתאום את החבר'ה שלך, מר סגלוביץ', פתאום אתה תראה מה הוא דיווח, אותו תת-ניצב: לא היה כלום. איך נשמע את הגב' בן ארי: לא היה שום דבר. בוא נראה מה היה או לא היה. אנחנו נמשיך בוועדה לבחירת שופטים במושב הבא ואנחנו נמשיך בדרך שעם ישראל שלח אותנו. תודה רבה. לכן אני אומר לכם: תתאפקו. הכול לפי התכנית. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על הבעת אי-אמון בממשלה. קודם נצביע על הצעת אי-אמון של סיעת יש עתיד, וההצבעה תהיה שמית לבקשת האופוזיציה. אני מבקש ממזכיר הכנסת להקריא את שמות חברי הכנסת. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, אינו נוכח ינון אזולאי, נגד גדי איזנקוט, אינו נוכח ישראל אייכלר, נגד דן אילוז, אינו נוכח ואליד אלהואשלה, בעד קארין אלהרר, אינה נוכחת זאב אלקין, אינו נוכח משה ארבל, נגד יעקב אשר, נגד אביחי אברהם בוארון, אינו נוכח אוריאל בוסו, נגד דבי ביטון, אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, אינו נוכח בועז ביסמוט, נגד ולדימיר בליאק, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, אינו נוכח אברהם בצלאל, נגד אורנה ברביבאי, אינה נוכחת אליהו ברוכי, נגד ניר ברקת, נגד ששון ששי גואטה, נגד טלי גוטליב, נגד מאי גולן, נגד יואב גלנט, אינו נוכח גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, נגד סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, נגד אלי דלל, נגד דני דנון, נגד שלום דנינו, נגד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח עמית הלוי, נגד שרן מרים השכל, אינה נוכחת ניסים ואטורי, אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר, נגד יצחק שמעון וסרלאוף, נגד יאסר חוג'יראת, בעד אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, בעד יוסף טייב, נגד אוהד טל, נגד יעקב טסלר, נגד חילי טרופר, בעד אלמוג כהן, נגד מאיר כהן, אינו נוכח מירב כהן, אינה נוכחת מתן כהנא, בעד עופר כסיף, בעד אופיר כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, אינו נוכח יריב לוין, נגד נעמה לזימי, אינה נוכחת אביגדור ליברמן, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח סימון מושיאשוילי, נגד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת שלי טל מירון, אינה נוכחת יונתן מישרקי, נגד חנוך דב מלביצקי, נגד ארז מלול, נגד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, נגד צגה מלקו, נגד אבי מעוז, נגד שרון ניר, בעד בנימין נתניהו, נגד יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, אינו נוכח צבי ידידיה סוכות, אינו נוכח משה סולומון, נגד לימור סון הר מלך, נגד אופיר סופר, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, נגד משה סעדה, נגד גדעון סער, אינו נוכח מנסור עבאס, בעד איימן עודה, בעד יוסף עטאונה, בעד חוה אתי עטייה, נגד חמד עמאר, בעד צביקה פוגל, נגד עודד פורר, אינו נוכח יצחק פינדרוס, נגד משה פסל, נגד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, אינה נוכחת אריאל קלנר, נגד יצחק קרויזר, נגד גלעד קריב, אינו נוכח שלמה קרעי, נגד אליהו רביבו, אינו נוכח משה רוט, נגד שמחה רוטמן, נגד עידן רול, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת נאור שירי, אינו נוכח אושר שקלים, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד פנינה תמנו, בעד מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה, נגד גדי איזנקוט, בעד דן אילוז, נגד קארין אלהרר, בעד זאב אלקין, בעד אביחי אברהם בוארון, נגד דבי ביטון, בעד דוד ביטן, נגד ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, נגד אורנה ברביבאי, בעד יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח סימון דוידסון, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח שרן מרים השכל, אינה נוכחת ניסים ואטורי, נגד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, בעד מאיר כהן, בעד מירב כהן, בעד רון כץ, בעד מיקי לוי, אינו נוכח נעמה לזימי, בעד יאיר לפיד, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, בעד שלי טל מירון, בעד יוליה מלינובסקי, בעד יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד צבי ידידיה סוכות, נגד אופיר סופר, נגד גדעון סער, בעד עודד פורר, בעד יסמין פרידמן, בעד אורית פרקש הכהן, בעד מטי צרפתי הרכבי, בעד גלעד קריב, בעד אליהו רביבו, אינו נוכח עידן רול, בעד אפרת רייטן מרום, בעד יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד אלעזר שטרן, בעד מיכל שיר סגמן, בעד נאור שירי, בעד האם נוכחים חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? אם כך, אנא פנו למזכיר הכנסת. (קורא בשמות חברי הכנסת) מירב בן ארי, בעד בנימין גנץ, בעד תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 52 בעד, 62 נגד. אני קובע כי הצעת האי-אמון מטעם סיעת יש עתיד לא התקבלה. אנו נעבור להצביע על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. גם ההצבעה הזאת תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, נגד ינון אזולאי, אינו נוכח גדי איזנקוט, אינו נוכח ישראל אייכלר, נגד דן אילוז, נגד ואליד אלהואשלה, אינו נוכח קארין אלהרר, אינה נוכחת זאב אלקין, אינו נוכח משה ארבל, נגד יעקב אשר, נגד אביחי אברהם בוארון, נגד אוריאל בוסו, נגד דבי ביטון, אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, אינו נוכח בועז ביסמוט, נגד ולדימיר בליאק, אינו נוכח מירב בן ארי, בעד רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד אברהם בצלאל, נגד אורנה ברביבאי, אינה נוכחת אליהו ברוכי, נגד ניר ברקת, נגד ששון ששי גואטה, נגד טלי גוטליב, נגד מאי גולן, נגד יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, נגד בנימין גנץ, בעד משה גפני, נגד סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, נגד אלי דלל, אינו נוכח דני דנון, אינו נוכח שלום דנינו, נגד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח עמית הלוי, נגד שרן מרים השכל, אינה נוכחת ניסים ואטורי, אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר, נגד יצחק שמעון וסרלאוף, נגד יאסר חוג'יראת, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, אינה נוכחת ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו משתתף בהצבעה יוסף טייב, נגד אוהד טל, אינו נוכח יעקב טסלר, נגד חילי טרופר, בעד אלמוג כהן, נגד מאיר כהן, אינו נוכח מירב כהן, בעד מתן כהנא, אינו נוכח עופר כסיף, אינו נוכח אופיר כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח יריב לוין, נגד נעמה לזימי, אינה נוכחת אביגדור ליברמן, בעד יאיר לפיד, בעד סימון מושיאשוילי, נגד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, בעד שלי טל מירון, אינה נוכחת יונתן מישרקי, נגד חנוך דב מלביצקי, נגד ארז מלול, נגד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, נגד צגה מלקו, נגד אבי מעוז, נגד שרון ניר, אינה נוכחת בנימין נתניהו, נגד יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, בעד צבי ידידיה סוכות, נגד משה סולומון, אינו נוכח לימור סון הר מלך, נגד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, נגד משה סעדה, אינו נוכח גדעון סער, בעד מנסור עבאס, אינו נוכח איימן עודה, אינו משתתף בהצבעה יוסף עטאונה, בעד חוה אתי עטייה, נגד חמד עמאר, בעד צביקה פוגל, נגד עודד פורר, אינו נוכח יצחק פינדרוס, נגד משה פסל, נגד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, אינה נוכחת אריאל קלנר, אינו נוכח יצחק קרויזר, נגד גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, נגד אליהו רביבו, אינו נוכח משה רוט, נגד שמחה רוטמן, נגד עידן רול, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת נאור שירי, אינו נוכח אושר שקלים, נגד עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת פנינה תמנו, בעד אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. (קוראת בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין, נגד ינון אזולאי, נגד גדי איזנקוט, בעד ואליד אלהואשלה, אינו משתתף בהצבעה קארין אלהרר, אינה נוכחת זאב אלקין, אינו נוכח דבי ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, אינו נוכח ולדימיר בליאק, בעד אורנה ברביבאי, בעד סימון דוידסון, בעד אלי דלל, נגד דני דנון, נגד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח שרן מרים השכל, בעד ניסים ואטורי, נגד יאסר חוג'יראת, אינו משתתף בהצבעה אימאן ח'טיב יאסין, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, בעד אוהד טל, נגד מאיר כהן, בעד מתן כהנא, בעד עופר כסיף, אינו משתתף בהצבעה רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, אינו נוכח נעמה לזימי, בעד טטיאנה מזרסקי, בעד שלי טל מירון, בעד יוליה מלינובסקי, בעד שרון ניר, בעד יואב סגלוביץ' בעד משה סולומון, נגד משה סעדה, נגד מנסור עבאס, אינו נוכח עודד פורר, בעד יסמין פרידמן, בעד אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, בעד אריאל קלנר, נגד אליהו רביבו, אינו נוכח עידן רול, בעד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, בעד אלון שוסטר, בעד אלעזר שטרן, בעד מיכל שיר סגמן, בעד נאור שירי, בעד עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת האם יש חברי כנסת שטרם הצביעו ומעוניינים לעשות כן? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת, בבקשה. (קורא בשמות חברי הכנסת) זאב אלקין, בעד דוד ביטן, נגד קארין אלהרר, בעד אפרת רייטן מרום, בעד אורית פרקש הכהן, בעד תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. להלן תוצאות ההצבעה: 48 בעד, 62 נגד. אני קובע כי גם הצעה זו לא התקבלה. אנחנו נעבור להצביע על ההצעה הבאה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו והעבודה. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית? כן. גם ההצבעה הזאת תהיה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, נגד ינון אזולאי, אינו נוכח גדי איזנקוט, אינו נוכח ישראל אייכלר, נגד דן אילוז, נגד ואליד אלהואשלה, אינו משתתף בהצבעה קארין אלהרר, בעד זאב אלקין, אינו נוכח משה ארבל, נגד יעקב אשר, נגד אביחי אברהם בוארון, נגד אוריאל בוסו, נגד דבי ביטון, בעד מיכאל מרדכי ביטון, בעד דוד ביטן, נגד בועז ביסמוט, אינו נוכח ולדימיר בליאק, בעד מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, בעד איתמר בן גביר, נגד א��רהם בצלאל, נגד אורנה ברביבאי, בעד אליהו ברוכי, נגד ניר ברקת, אינו נוכח ששון ששי גואטה, נגד טלי גוטליב, אינה נוכחת מאי גולן, אינה נוכחת יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, אינה נוכחת בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, נגד אלי דלל, נגד דני דנון, נגד שלום דנינו, נגד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח עמית הלוי, נגד שרן מרים השכל, בעד ניסים ואטורי, נגד מיכל מרים וולדיגר, אינה נוכחת יצחק שמעון וסרלאוף, אינו נוכח יאסר חוג'יראת, אינו נוכח אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, בעד משה טור פז, בעד אחמד טיבי, אינו נוכח יוסף טייב, נגד אוהד טל, אינו נוכח יעקב טסלר, נגד חילי טרופר, בעד אלמוג כהן, נגד מאיר כהן, בעד מירב כהן, בעד מתן כהנא, בעד עופר כסיף, אינו משתתף בהצבעה אופיר כץ, אינו נוכח ישראל כץ, נגד רון כץ, בעד יוראי להב הרצנו, בעד מיקי לוי, אינו נוכח יריב לוין, נגד נעמה לזימי, בעד אביגדור ליברמן, בעד יאיר לפיד, בעד סימון מושיאשוילי, נגד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת שלי טל מירון, בעד יונתן מישרקי, נגד חנוך דב מלביצקי, נגד ארז מלול, נגד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, נגד צגה מלקו, אינה נוכחת אבי מעוז, נגד שרון ניר, בעד בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' בעד יבגני סובה, בעד צבי ידידיה סוכות, נגד משה סולומון, נגד לימור סון הר מלך, נגד אופיר סופר, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, נגד משה סעדה, נגד גדעון סער, בעד מנסור עבאס, אינו נוכח איימן עודה, אינו משתתף בהצבעה יוסף עטאונה, אינו נוכח חוה אתי עטייה, נגד חמד עמאר, בעד צביקה פוגל, נגד עודד פורר, אינו נוכח יצחק פינדרוס, אינו נוכח משה פסל, נגד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, אינה נוכחת אריאל קלנר, נגד יצחק קרויזר, נגד גלעד קריב, בעד שלמה קרעי, אינו נוכח אליהו רביבו, נגד משה רוט, נגד שמחה רוטמן, נגד עידן רול, בעד אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, אינה נוכחת אלעזר שטרן, בעד מיכל שיר סגמן, בעד נאור שירי, בעד אושר שקלים, נגד עאידה תומא סלימאן, אינה משתתפת בהצבעה פנינה תמנו, אינה נוכחת אנא קרא בשמות חברות וחברי הכנסת שלא הצביעו. (קורא בשמות חברי הכנסת) יולי יואל אדלשטיין, נגד ינון אזולאי, נגד גדי איזנקוט, בעד זאב אלקין, בעד בועז ביסמוט, נגד מירב בן ארי, בעד ניר ברקת, נגד טלי גוטליב, אינה נוכחת מאי גולן, אינה נוכחת גילה גמליאל, נגד בנימין גנץ, בעד משה גפני, נגד סימון דוידסון, בעד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח מיכל מרים וולדיגר, נגד יצחק שמעון וסרלאוף, נגד יאסר חוג'יראת, אינו נוכח אחמד טיבי, אינו נוכח אוהד טל, נגד אופיר כץ, נגד מיקי לוי, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, בעד מרב מיכאלי, אינה נוכחת יוליה מלינובסקי, בעד צגה מלקו, נגד בנימין נתניהו, אינו נוכח אופיר סופר, אינו נוכח מנסור עבאס, בעד יוסף עטאונה, אינו נוכח עודד פורר, אינו נוכח יצחק פינדרוס, נגד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, בעד מטי צרפתי הרכבי, בעד שלמה קרעי, נגד אפרת רייטן מרום, בעד יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, נגד פנינה תמנו, אינה נוכחת חברי הכנסת, האם יש עוד מישהו באולם שמבקש להצביע וטרם קראו בשמו? בבקשה. (קורא בשמות חברי הכנסת) טלי גוטליב, נגד מאי ג��לן, נגד יאסר חוג'יראת, בעד יוסף עטאונה, אינו משתתף בהצבעה אופיר סופר, נגד יסמין פרידמן, בעד יפעת שאשא ביטון, בעד מרב מיכאלי, בעד מאיר כהן, הוא לא הצביע לפני כן?  האם יש מישהו באולם שעדיין מעוניין להצביע? לא. אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 46 בעד, 62 מתנגדים. אני קובע שהצעת האי-אמון של סיעות ישראל ביתנו והעבודה אף היא נדחתה. נעבור להצבעת אי-אמון על ממשלת התנחלויות פולשת, של סיעות חד"ש-תע"ל. אף הצבעה זו תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, אינו נוכח יולי יואל אדלשטיין, אינו נוכח אמיר אוחנה, אינו נוכח ינון אזולאי, נגד גדי איזנקוט, אינו נוכח ישראל אייכלר, נגד דן אילוז, נגד ואליד אלהואשלה, בעד קארין אלהרר, בעד זאב אלקין, אינו נוכח משה ארבל, אינו נוכח יעקב אשר, נגד אביחי אברהם בוארון, אינו נוכח אוריאל בוסו, נגד דבי ביטון, אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח דוד ביטן, נגד בועז ביסמוט, נגד ולדימיר בליאק, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח איתמר בן גביר, נגד אברהם בצלאל, נגד אורנה ברביבאי, אינה נוכחת אליהו ברוכי, נגד ניר ברקת, אינו נוכח ששון ששי גואטה, נגד טלי גוטליב, נגד מאי גולן, נגד יואב גלנט, נגד גילה גמליאל, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, אינו נוכח סימון דוידסון, אינו נוכח אבי דיכטר, נגד אלי דלל, נגד דני דנון, נגד שלום דנינו, נגד אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח עמית הלוי, נגד שרן מרים השכל, אינה נוכחת ניסים ואטורי, נגד מיכל מרים וולדיגר, נגד יצחק שמעון וסרלאוף, נגד יאסר חוג'יראת, בעד אימאן ח'טיב יאסין, בעד ווליד טאהא, בעד בועז טופורובסקי, אינו נוכח משה טור פז, בעד אחמד טיבי, בעד יוסף טייב, נגד אוהד טל, נגד יעקב טסלר, נגד חילי טרופר, אינו נוכח אלמוג כהן, נגד מירב כהן, בעד מאיר כהן, בעד מתן כהנא, אינו נוכח עופר כסיף, בעד אופיר כץ, נגד ישראל כץ, נגד רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח יריב לוין, נגד נעמה לזימי, אינה נוכחת אביגדור ליברמן, אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח סימון מושיאשוילי, אינו נוכח טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת שלי טל מירון, אינה נוכחת יונתן מישרקי, נגד חנוך דב מלביצקי, נגד ארז מלול, אינו נוכח יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת מיכאל מלכיאלי, נגד צגה מלקו, נגד אבי מעוז, נגד שרון ניר, אינה נוכחת בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, אינו נוכח צבי ידידיה סוכות, נגד משה סולומון, נגד לימור סון הר מלך, נגד אופיר סופר, נגד אורית מלכה סטרוק, אינה נוכחת משה סעדה, נגד גדעון סער, אינו נוכח מנסור עבאס, בעד איימן עודה, בעד יוסף עטאונה, בעד חוה אתי עטייה, נגד חמד עמאר, אינו נוכח צביקה פוגל, נגד עודד פורר, אינו נוכח יצחק פינדרוס, נגד משה פסל, נגד יסמין פרידמן, אינה נוכחת אורית פרקש הכהן, בעד מטי צרפתי הרכבי, אינה נוכחת אריאל קלנר, נגד יצחק קרויזר, נגד גלעד קריב, אינו משתתף בהצבעה שלמה קרעי, נגד אליהו רביבו, אינו נוכח משה רוט, נגד שמחה רוטמן, נגד עידן רול, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח קטי קטרין שטרית, נגד אלעזר שטרן, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת נאור שירי, אינו נוכח אושר שקלים, נגד עאידה תומא סלימאן, בעד פנינה תמנו, ��ינה נוכחת מזכיר הכנסת יקרא פעם נוספת בשמות חברי הכנסת שלא נכחו. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, נגד יולי יואל אדלשטיין, נגד אמיר אוחנה, אינו נוכח גדי איזנקוט, אינו נוכח זאב אלקין, אינו נוכח משה ארבל, נגד אביחי אברהם בוארון, נגד דבי ביטון, אינה נוכחת מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח ולדימיר בליאק, אינו נוכח מירב בן ארי, אינה נוכחת רם בן ברק, אינו נוכח אורנה ברביבאי, אינה נוכחת ניר ברקת, נגד בנימין גנץ, אינו נוכח משה גפני, נגד סימון דוידסון, אינו נוכח אריה מכלוף דרעי, אינו נוכח שרן מרים השכל, אינה נוכחת בועז טופורובסקי, אינו נוכח חילי טרופר, אינו נוכח מתן כהנא, אינו נוכח רון כץ, אינו נוכח יוראי להב הרצנו, אינו נוכח מיקי לוי, אינו נוכח נעמה לזימי, אינה נוכחת אביגדור ליברמן, אינו נוכח יאיר לפיד, אינו נוכח סימון מושיאשוילי, נגד טטיאנה מזרסקי, אינה נוכחת מרב מיכאלי, אינה נוכחת שלי טל מירון, אינה נוכחת ארז מלול, נגד יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת שרון ניר, אינה נוכחת בנימין נתניהו, אינו נוכח יואב סגלוביץ' אינו נוכח יבגני סובה, אינו נוכח אורית מלכה סטרוק, נגד גדעון סער, אינו נוכח חמד עמאר, אינו נוכח עודד פורר, אינו נוכח יסמין פרידמן, אינה נוכחת מטי צרפתי הרכבי, אינה משתתפת בהצבעה אליהו רביבו, אינו נוכח עידן רול, אינו נוכח אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת יפעת שאשא ביטון, אינה נוכחת אלון שוסטר, אינו נוכח אלעזר שטרן, אינו נוכח מיכל שיר סגמן, אינה נוכחת נאור שירי, אינו נוכח פנינה תמנו, אינה נוכחת האם יש חברי כנסת באולם שלא הצביעו ומעוניינים לעשות כן? כן, אני מצביע נגד. (קורא בשמות חברי הכנסת) אמיר אוחנה, נגד דבי ביטון, בעד תמה ההצבעה, נא לספור את הקולות. חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 16 בעד, 61 נגד. אני קובע כי גם הצעת האי-אמון הזו לא התקבלה. אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום, והוא הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 5) (עילת הסבירות) מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקריאה הראשונה. יעלה ויבוא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות יעמדו לרשותך. שמחה, למען עם ישראל, תגיד שאתה יורד מהחוק. תחזור בך, רוטמן, תחזור בך. למען שלום ואחדות העם. למען עם ישראל. תפסיקו לקרוע את העם. מעניין אותם. ולא תקבל מלחמת אחים. טוב, חברי הכנסת, אם זה יימשך כך, אנחנו פשוט נעשה קריאות, ואתם תוכלו להיכנס רק בהצבעה, חבל. אז בואו, נא להקשיב, נאפשר לכל הדוברים, תנו לדיקטטורה לעבור בלי קריאות ביניים. חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה. תודה. חבר הכנסת רוטמן, עשר דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק, תודה רבה. לא שומעים, וטוב שכך. הצעת החוק הזו, שהוכנה בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, היא לא הוכנה.  היא הצעה מאוזנת, רוטמן, היא לא הוכנה. אחראית. חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה. איזה שינוי נעשה בה? חבר הכנסת טופורובסקי, קריאה ראשונה. היא הצעה מאוזנת, היא הצעה קיצונית. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ראשונה. אין לנו אפשרות לקריאות ביניים? מה זאת אומרת? כן, כן. בדיקטטורה אין קריאות ביניים. מה זה הדבר הזה? כן, בדיוק כך, חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה. אבל למה, למה? למה אין קריאות, לא לעזור לי, לא לעזור לי. תודה. היא הצעה מאוזנת. היא גם הצעה שונה באופן משמעותי ממה שאולי היה צריך לחוקק. כן, בצפון קוריאה אולי. עילת הסבירות היא עילה שבמשך הרבה מאוד שנים מדינת ישראל הסתדרה בלעדיה. ועדיין, תאמינו או לא, תאמינו, רבותיי השרים, באותן שנים אפלות, מאז קום המדינה ועד פסק דין דפי זהב, אני בדקתי, נברתי בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל וגיליתי שבין השנים 1948 ו-1980 השמש זרחה בכל בוקר. לא ציפו לממשלה מושחתת כזאת, חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה. ו-1948. השמש, תאמינו או לא, גם שקעה בכל ערב. היא שקעה. גם בדיקטטורה היא תעלה ותשקע. מה קשור? חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שנייה. וגם מדינת ישראל, באותן שנים אפלות שבהן עילת הסבירות לא הייתה בחיינו, התפתחה מבחינה כלכלית, גדלה, הכפילה, שילשה, ריבעה, שימנה, תישעה והעשירה, ומה קרה כשעילת הסבירות עלתה? תתביישו. חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה. את אוכלוסייתה, הצליחה, הפכה לאור לגויים, וכל זה בלי עילת סבירות, שומו שמיים. חברי הכנסת, הרי מייד כולכם תבקשו ותקבלו את זכות הדיבור, אז אני מבקש וביקשתי, ביקשתי בלי קריאות. ככה ביקשתי. אני יושב-ראש הישיבה, כרגע בלי קריאות, כי אני גם אהיה בקריאות. למה אין קריאות? בבקשה. איזה פרלמנט זה? זה פרלמנט שיש בו סדר, שבו כל דובר מדבר בתורו. חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שנייה. זה סדר? זה סדר? חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה. ראית במשרד? אפשר שש קריאות לכל אחד? חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שלישית. נא לצאת. אתה תחזור כדי להצביע. גם בדיקטטורה השמש זורחת והשמש שוקעת. יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת. אתם מחסלים את הדמוקרטיה. לא ניתן לכם. בסדר, יש לי זכות לקריאות ביניים. יש לך זכות לצאת עכשיו. רגיל מהוועדה, גם בוועדה הם יודעים: כל מילה שאומרים, מוציאים החוצה. (חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יוצא מאולם המליאה.) החוצה. מה, ככה נראית הדיקטטורה שלכם. אין פה זכות לדבר, אין פה זכות להעיר, רק זכות לדבר שקרים. דיקטטור. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) תתבייש. אחים גדולים, לא לעזור לי, לא לעזור לי, תודה.  לאופוזיציה. הפיכה שלטונית, חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שלישית. נא לצאת.  לסתום לאופוזיציה את הפה. זה חוק של הפיכה שלטונית. נעצור את הזמן, כמובן, ונאפשר לחבר הכנסת רוטמן להשלים את דבריו. אתה עושה הפיכה שלטונית, ואתה מוציא את האופוזיציה בלי שום בושה. דיקטטורה. חוצפה. אתה לא ראוי לכיסא שאתה יושב עליו. (חברת הכנסת מיכל שיר סגמן יוצאת מאולם המליאה.) זו בושה. חבר הכנסת רוטמן, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. עכשיו, על השימוש הזה בעילת הסבירות, גם כשהוא חל על שיקולים צבאיים ומקצועיים ואחרים, אמר פרופ' מני מאוטנר את הדברים הבאים, לצערי, כחלק ממגמת ההתקרנפות שאנחנו רואים באקדמיה, ולצערי, גם אצל חלק מנבחרי הציבור, כל האקדמיה. גם האקדמיה לא טובה לך. חברי הכנסת, אם אני אוציא, אני לא מחזיר עד ההצבעה.  לא לא לא. אני ביקשתי, ביקשתי לא להפריע. אני אעמוד על זה. בואו נסגור את האקדמיה. אני שואל אם יש לי זכות דיבור. הוא לא בסדר. אמר, לא, אפשר לשמוע בחדרים את הנאומים, זה לא בסדר. חברי הכנסת, חברי הכנסת, ביקשתי בלי הפרעות, וכך יהיה. תודה. אשמח שתחזיר לי קצת זמן אחר כך, כי אני באמת מתקשה להגיד משפט שלם ללא הפרעה. בוועדת חוקה, אתה לא, פרופ' מני מאוטנר אמר על הדברים הללו: באמצעות מבחן הסבירות המקצועי פרץ אפוא בג"ץ את גבולות המשפט. פריצה זו איננה נטולת סכנות, היא עשויה להוליד בקרב משפטנים הלך רוח של גבהות לב וגם לגרום אצלם לטשטוש דפוסי חשיבה משפטיים ייחודיים ולהפחתת התרומה הייחודית שלהם במסגרת תהליכים של קבלת החלטות. אותו פרופ' מאוטנר, ואני שמח שיושבים פה שלושה שרים מהליכוד, כתב גם כן: אי-אפשר שלא לשים לב לסמיכות הזמנים בין השתלטות הליכוד על המינהל הציבורי של ישראל מצד אחד, לבין עליית האקטיביזם של בג"ץ ומבחן הסבירות המקצועית כביטוי קיצוני של האקטיביזם מצד שני. הצעתו של השופט ברק להכפיף את הפוליטיקה למשפט בדרך של שימוש בסבירות כנורמת-על, אמורה לשבש את קווי ההפרדה בין הפוליטיקה למשפט. במקום הדגם של חלוקת סמכות ההכרעה בשאלות ערכיות קולקטיביות בין הרשויות הפוליטיות לבין הרשות השופטת, מושתתת הצעתו של השופט ברק על הכפפה של הרשויות הפוליטיות לרשות השופטת. אלה לא רשויות, זה ראש ממשלה מול כל שאר הרשויות. אלה דבריו של מני מאוטנר. כמו שאמרתי, במסגרת ההתקרנפות באקדמיה הוא סבר שאפשר לתת לי לדבר בבוקר, הוא סבר שאפשר לתת לי לדבר באוניברסיטת תל אביב, אבל בצוהריים הוא כבר חטף מספיק הערות נאצה והוא חשב להרהר לו, אולי לא צריך לאפשר לי לדבר, כי הסובלנות היא דבר ששמור ככל הנראה רק לאנשים מצד מסוים. הינה, אנחנו רואים את הסובלנות. אחרי האקדמאי פרופ' מאוטנר אמר גם נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר: אם כל נושא, החל מן התקציב לפרטיו וכלה בבניית שיכונים, מטוסים וטנקים, יוכרע בפורום השיפוטי לפי מבחני החוקיות הפורמלית או לפי מבחני סבירות שבית המשפט חורץ את הדין לגביהם, יהיה בכך כדי ליצור ריכוז סמכויות שיבטל, זה מה שהיה דחוף עכשיו, רוטמן? חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה. זה מה שהיה דחוף לך עכשיו, נכון? חברת הכנסת פרידמן, אני קורא אותך לסדר קריאה שנייה. יהיה בכך, אין בעיות במדינה. זה מה שחשוב עכשיו. אוקיי, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה רבה, חברת הכנסת פרידמן. לא יכולה לשמוע אותו. (חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.) יהיה בכך כדי ליצור ריכוז סמכויות שיבטל הלכה למעשה את יכולת התפקוד של הרשויות האחרות. הסיטואציה הזאת של אותו ריכוז סמכויות, כולם כולל כולם, ובוועדת חוקה אפילו טרחתי להקריא גם את דבריו של יושב-ראש האופוזיציה בנושא הזה, שגם הוא הבין,  חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה. שמדובר במשהו שמסיג את גבולה של הדמוקרטיה, כאשר בית המשפט מסיג אותו וקובע מדיניות לפי מבחן האדם הסביר. טוב, אז רק אתה תקבע. חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה. ואני גם, איך נתתם לו להתנהל בצורה כזאת? חבר הכנסת דוידסון, קריאה ראשונה. איך נתתם לאדם כזה להרוס מדינה שלמה, איך? אתם הרי אנשים רציניים. חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה שנייה. הוא עלה לכם 12 מנדטים. חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה. ואמר בזמנו השופט מנחם אלון: "תמה אני, גם לאחר הדברים האמורים, מה, בסופו של דבר, בית המשפט כן בודק ומה בית המשפט אינו בודק בהיזקקו למבחן הסבירות ולמתחם הסבירות. כיצד ניתן" שופט בית משפט עליון אומר לכם, "כיצד ניתן בכלל להבחין בין בדיקת 'המשפטיות' של הפוליטיקה ועריכת מלחמה על ידי בדיקת האיזון הראוי שבין האינטרסים והערכים השונים הנאבקים ביניהם, לבין בדיקת ההיגיון הפנימי, היעילות המעשית והתבונה שבהפקת לקחי מלחמה וקשירת יחסים דיפלומטיים. האם אין זו הבחנה סמנטית גרידא, שאין לה כל משמעות תוכנית ומעשית?" השופט אלון אומר: "הוא אשר אמרתי. לדעתי, בלתי סביר לחלוטין הוא לצפות באופן סביר, שבית משפט יבדוק את סבירותם של נושאים מעין אלה". כל אותם אנשים שסבורים שבית המשפט יכול להתערב במבחן הסבירות בהחלטותיהם של ראש ממשלה, של הממשלה, והוא יכול לקבוע בשאלות מדיניוּת עם השלכות תקציביות, עם השלכות ערכיות, תסתכלו למה נעשה שימוש במבחן הזה. אז תעשו, בית המשפט החליט, שיקרת לנו בוועדה ואתה משקר גם עכשיו. סליחה רגע. חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. בית המשפט החליט למי נותנים פרסי ישראל. בית המשפט החליט, אוי, נו, בית המשפט החליט שצריך, שקר, שקר. זה לא בסדר,  אז מה? כי הוא החליט שמדינת ישראל תהיה המקום היחידי כמעט בעולם, בוודאי מבין המדינות הדמוקרטיות, שלתמוך בחרם על ישראל זה דבר לגיטימי, זה מה שבית המשפט העליון החליט בעילת הסבירות. בית המשפט העליון החליט שמי שקורא לסרבנות, זה לא מה, חברת הכנסת רייטן מרום, זה לגיטימי, קריאה ראשונה.  שמי שקורא לסרבנות, זה לגיטימי שהוא ימונה לתפקיד הכי בכיר, ושר שאומר: אני לא רוצה לתפקיד בכיר למנות מי שתומך בסרבנות, זה לא סביר. בית המשפט, חבר הכנסת נאור שירי. תן לו לסיים. לא רוצים לשמוע אותו יותר. חבר הכנסת רם בן ברק, לאור ההפרעות, אני מאפשר לו עוד שתי דקות. שתי דקות, אדוני, בבקשה. בסדר גמור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שתי דקות, נצח. כל דקה נראית לי כמו נצח. ולכן, חברת הכנסת בן ארי, תודה. ולכן, הציע אחרי, למעשה הוא כתב את הדברים עוד בזמן אמת, כשזה התחיל, אבל לאחר מכן הוא הציע את זה גם בהרצאה, גם במאמרים וגם בפסיקה, הציע השופט סולברג להגביל את השימוש בעילת הסבירות, כאשר היא חלה על נבחרי ציבור.  ממה שאתה, ואני רוצה להקריא את דבריו, ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש. שואל,  השופט שמגר. שואל סולברג במאמרו שהתפרסם בהשילוח: "האם אין מנוס אלא לבחור צד", או "לאמץ את עילת הסבירות המהותית, כמות שהיא, חרף ה'מחיר' שהיא גובה בהרחבה יתרה של שיקול הדעת השיפוטי?" למה לא לבחור באהבה? "או שמא, " רבותיי, אתם מפריעים לשופט העליון, השופט סולברג. נא לשמוע את השופט סולברג. בבקשה. "או שמא יש לדחותה, על אף מעלות מסוימות הגלומות בה, ולשלם 'מחיר' באותם מצבים שבהן קצרה ידן של עילות הביקורת הקונקרטיות מלהושיע? ואולי אין צורך בהכרעה חדה, חותכת? שמה ניתן לגבש תורת הפעלה ברורה יותר לעילת הסבירות המהותית? עקרונות וכללים שינחו את בית המשפט בבואו לדון בעילה זו?" אומר השופט סולברג: "אני מאמין, " "אני מאמין כי הפתרון לקשיים שמציבה לפתחנו עילת הסבירות המהותית איננו בביטולה" ולכן אנחנו לא מבטלים, "אך גם הותרתה על כנה, במתכונת הנוכחית, אינה מניחה את הדעת. הפתרון עשוי להימצא, לעניות דעתי, בהבחנה בין דרג נבחר לבין דרג מקצועי" וזה בדיוק, אבל בדיוק מה שעושה הצעת החוק שמונחת בפני המליאה היום. ואני קורא לחבריי חברי הכנסת,  מהקואליציה לפעול בהתאם להבטחתם לבוחרים, ואני קורא לחבריי באופוזיציה, לפחות חלקם, לפעול בהתאם להבטחתם לבוחרים, ולהצביע בעד הצעת החוק הזאת, שתעשה סדר בעילת הסבירות. הצביעו בעד. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. לא סביר שתצביעו נגד. תודה, חברים. אני מודה לחבר הכנסת רוטמן. כעת נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפחות תגידו את האמת. החוק הזה זה לא כל הממבו-ג'מבו שעכשיו, השרלטנות הזאת של חבר הכנסת רוטמן. זה חוק שאומר שאפשר יהיה למנות לשר עבריין מורשע, זה חוק שאומר שאפשר יהיה, כמו שהם ביקשו אתמול בישי��ת הממשלה, להוציא צווי מעצר לכל מי שמתנגד לממשלה הזאת ומנסה להפגין נגדה, זה חוק שאומר שאפשר יהיה לפטר את היועמ"שית, כמו שהתחננתם אתמול, כדי שתוכלו לסדר עסקת טיעון לבוס שלכם. על מי אתם עובדים? את מי אתם מנסים לרמות? אתם יודעים מה? נגיד, נגיד שכל זה יקרה, יש לי עדיין שאלה אליכם. רבותיי השרים.  מה זה קשור? רבותיי השרים. מה זה קשור לפרנסה של אזרחי ישראל? מה זה קשור לביטחונם של אזרחי ישראל? מה זה קשור ליחסים שלנו עם העולם, לזה שאתם מפרקים אותם לגמרי?  יש בינינו הסכם, ואתם מפירים אותו היום. ההסכם בינינו אומר: לא נפגע אחד בשני. נריב, נתווכח, אך לא נפגע אחד בשני, לא נדרוס אחד את השני, לא נשבור את החוזה הקדוש של אזרחי ישראל אחד עם השני. את החוזה הזה היום אתם שוברים. עמדתם פה על הפודיום ונשבעתם, נשבעתם לעזור לעני ולחלש, ונשבעתם לשמור על ביטחון ישראל, ונשבעתם לשמור על עם ישראל. והחלטתם לשבור את כל השבועה הזו, מפני שאתם לא מתייחסים ברצינות לשום דבר כבר חוץ מהטרלול הגמור הזה של לוין ושל רוטמן. אני אומר לאזרחי ישראל מפה: רק דבר אחד חיובי קורה ביום הזה, אתם ואני יודעים, זה לא יקרה. זה לא יקרה. אם זה יעבור בקריאה ראשונה, זה ייפול בשנייה-שלישית, אם זה יעבור בשנייה-שלישית, זה ייפול בבית המשפט העליון, אם זה לא ייפול בבית המשפט העליון, הממשלה הארורה הזאת שלכם תיפול על ידי הבוחרים, כי הם מתסכלים עליכם ואומרים: האנשים האלה, לא רק שהם לא עובדים בשבילנו, הם מחסלים את הברית הישראלית מסיבות קטנוניות של מטורפים, מושחתים ומשחיתים. הדובר השני יהיה חבר הכנסת בנימין גנץ. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, קריאה שנייה, רק שנייה. בבקשה, חבר הכנסת בנימין גנץ.  שתומך בך גם בציבור, ראש האופוזיציה, אלו הכפיים שתקבל. חבר הכנסת קרעי, השר קרעי, כולך רעל. כל הבן אדם גוש של רעל. אנחנו נותנים גרייס. רעל, רעל. אתה כנראה גם, עד שלוש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה. רעל, כולך רעל, השר קרעי. אתה לא מבין על מה אני מדבר בכלל. לא נשארה בך טיפת דם אחת של יהודי טוב. כולך רעל. אתה כנראה לא מבין מה אני אומר. חבר הכנסת לפיד והשר קרעי.  השר קרעי, בתולדות העמים. גוש של רעל בעם ישראל. למי קראת "כוחות האופל"? מסית בין-לאומי. גוש של רעל.  "כוחות האופל" כבוד השר וחבר הכנסת לפיד, תודה. למי קראת "כוחות האופל"? אתה תלמד, אתה, אתה תלמד איך להתנהג. קרעי,  לא הצלחת לעשות כלום, טוב, השר קרעי, 777, השר קרעי, אני מבקש,  לא על, אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, למה אתה נצמד לדואר, בעזרת השם. תקשיבו שנייה. במדינה אחת החליטו השליטים לשנות את הכללים לבחירות ברשויות המקומיות, סליחה, חבר הכנסת גנץ, ראיתי שמצלמים שם בווידיאו. רבותיי, לא מצלמים בווידיאו במליאה. תודה. בבקשה. מסתירים את הבושה. מסתירים. החליטו השליטים לשנות את הכללים לבחירות ברשויות המקומיות בשביל אדם ספציפי שהשלטון חפץ ביקרו. באותה המדינה החליטו שהבחירות לראשות אחד מהמוסדות המשפיעים במדינה יידחו בשנה כי בקואליציה לא הצליחו להסכים על מועמדים, וכשמועמד המקובל על האופוזיציה זכה בבחירות לראשות גוף משמעותי אחר, הם חוקקו חוק שייקח את סמכויותיו. חוק טבריה, הבחירות לרבנות הראשית, חוק לשכת מועצת עורכי הדין, כל אלה עברו או מקודמים. מי יבטיח לנו שבעתיד לא ישנו את חוקי הבחירות לכנסת? מי מבטיח לנו שהיועמ"שית לא תודח? מי מבטיח לנו שלא ייבחר רמטכ"ל לא כשיר שמקורב לראש הממשלה ��ו לשר הביטחון? אל תגידו: אצלי זה לא יקרה, אל תגידו: זו רק סבירות. אחריה בתור תהיה ההתגברות, יהיה מינוי שופטים פוליטיים, יהיו יועמ"שים פוליטיים. כדור השלג שמתחיל להתגלגל כאן היום יגדל, יצבור תאוצה וירמוס את המדינה כולה אם לא נעצור אותו עכשיו. המשמעות של החוק שאתם מבקשים להעביר פה היום היא תחילתו של תהליך מסוכן של הסרת הגבלות משלטון ומחיקה של הביקורת השיפוטית. ומי שייפגע מהתהליך הזה הוא קודם כול האזרח הקטן, כשהוא ילמד באוניברסיטה בחו"ל ותוך כדי הלימודים שר החינוך יחליט שהתואר לא יוכר, וכששר האוצר יחליט להחיל באופן מיידי קיצוץ במעונות היום ללא התראה, והוא ייפגע כשראש העיר יחליט לסגור חנות ללא פיצוי ולבנות במקומה בניין. ומה לגבי המדינה? האם הגיוני שימונה סטטיסטיקאי ראשי שאין לו הכשרה בנושא ויפגע בתכנון הכלכלי? מחיקת הביקורת השיפוטית תפגע בשלטון החוק, תפתח דלת לשחיתות, ובסופו של דבר היא תפגע באזרח הקטן, שישלם בגדול. המצב הביטחוני שלנו הוא מהמאתגרים שידענו. היחסים שלנו עם בעלת הברית האסטרטגית שלנו בשפל, החברה שלנו קרועה מבפנים, יוקר המחיה עולה וההייטק במשבר. אני קורא לראש הממשלה: אל תפקיר את מדינת ישראל. אל תפקיר את אזרחי ישראל. אל תפקיר את הביטחון והכלכלה. עצור את הכול, זו הקריאה האחרונה לפני התהום. שלח את הצוות שלך לבית הנשיא עכשיו לדבר שם על הכול ובראייה כוללת וארוכת טווח. זה יהיה מורכב, אבל זה יהיה נכון. האחריות עליך. מהתוצאות של התהליך החד-צדדי והמופרע הזה ניפגע כולנו. תודה לחבר הכנסת גנץ, וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. חבר הכנסת גנץ, שכחת שאתם ניסיתם לשנות את חוקי הבחירות, שכנסת לא תתפזר אם עובר תקציב, שצריך 70 או 80 חברי כנסת כדי לפזר כנסת. אתם עשיתם את זה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולעמוד כאן מאחורי הדוכן, לנוכח הדברים שאמר כאן השר אמסלם, ולקבוע שהשר אמסלם שקרן ושיקר, ואני מעודד אותו לתבוע אותי תביעת דיבה על השקרים שהוא אמר כאן עליי ועל המימד החמישי.  לא שאלתי אותך שום דבר, חבר הכנסת, השר קרעי, אז אל תענה לי. השר קרעי. השר קרעי. גם בושה. קריאה ראשונה. לא קוראים לשרים. זה לא מכובד. אני רוצה להתחיל במה שלמענו התכנסנו. איזה יופי, החלום מתגשם. סוף-סוף נוכל לעשות ככל העולה על רוחנו: נוכל לסדר תפקידים לכל הפוקדים, להבטיח שיבחרו בנו, נוכל לסדר תפקידים בכירים גם לבני המשפחה, לתפור מכרזים למקורבים, לרמוס זכויות של מיעוטים, נגביל את הקהילה הגאה, נשאיר את הנשים בבית, נאשר לעבריינים לכהן כשרים, נאשר למורשע לכהן כראש ממשלה, נוכל לדחות את הבחירות, אה, אמסלם? נפטר את היועמ"שית, אנחנו נמנה את העיתונאים, נמנה את השופטים, את היועצים המשפטיים. חלום, חלום שהתגשם. סוף-סוף אחרי שנים נעשה הכול כחוק, וגם נמצא את הסיבה לדחות את הבחירות. ואתם, חברי הליכוד, אתם החברים שיש לכם עוד אולי טיפ-טיפה של כבוד עצמי, טיפ-טיפה של יושרה, אתם תצביעו בעד. אתם עוד חושבים לעצמכם שרק אם תחרישו, אם רק תרצו את השליט, אולי עוד יום אחד השליט ילך ואתם תחליפו אותו. אז זהו, שלא. קרנפים לא הופכים למנהיגים, מנהיגים מובילים. למנהיגים יש עמוד שדרה, לכם אין. אתם מפחדים לעשות בגלוי את מה שעשיתם מאחורי הפרגוד. או שאולי אני טועה, אולי עוד תפתיעו. קשה לי להאמין, אבל ��ולי. איזה יופי, החלום התגשם. נעשה ככל שנרצה. נהיה מושחתים ברשות החוק. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת רם בן ברק, וכעת תעלה ותבוא חברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה. כמה שניות להורדת הדוכן. בבקשה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, התחושה שלי היום, אתה מכיר את ההרגשה הזו שיש לך אדם קרוב שאתה מאוד מאוד אוהב אבל אתה יודע שהוא על ערש דווי וזה כנראה זמן שאול? זו התחושה שלי, אדוני, היום. אני מתחילה את היום מהבוקר בתחושה של אבלות, בתחושה שמשהו הולך להיגמר. אנחנו עלולים לאבד את המדינה הזו, את הדמוקרטיה שלנו. אני כל כך מצטערת שראש הממשלה לא נמצא כאן, אבל אני מקווה שאתה רואה מהמסכים שלך. אני רק אזכיר לך מה אמרת ב-2012 בטקס החלפת נשיאי בית המשפט העליון, כמה זה סימבולי. אתה, אדון ביבי נתניהו, את זה אמרת לציבור: אני מאמין במערכת משפט חזקה ועצמאית. היא זו שמאפשרת את קיומם של כל המוסדות האחרים בדמוקרטיה. אני מבקש שתראו לי רודנות אחת, חברה לא דמוקרטית אחת, שבה קיימת מערכת משפט חזקה ועצמאית. אין דבר כזה. אין שר במליאה. יש, נורבגי ואין להם שרים. תעצור את השעון. אין שרים במליאה. בודק מייד. זה לא סביר שאין שר. כי הנושא לא מעניין. מי השר התורן? אין מספיק שרים. נא לקרוא לשר התורן. נא לקרוא. אני עוצר את הזמן. הכול בסדר. בוטלה הסבירות. אין בעיה. תוכלי להמשיך. אוסיף לך עוד כמה שניות. אין מספיק שרים. אין מספיק שרים. אחרי עילת הסבירות, 3,000 נורבגים. שר אחד. אוה. אדוני השר, שלום. בבקשה, חברת הכנסת ביטון, תוכלי להמשיך. ככל שתצטרכי עוד השלמה, נאפשר לך. תודה, אדוני. בכל מקום שבו אין מערכת משפט חזקה ועצמאית, הזכויות אינן יכולות להיות מוגנות. למעשה, ההבדל בין המדינות שבהן יש זכויות על הנייר לבין המדינות שבהן יש זכויות בפועל, ההבדל הזה הוא מערכת המשפט חזקה ועצמאית. עכשיו, אדוני ראש הממשלה, אני מזכירה לך. אתה יודע, זה כמו בחקירה שנותנים מדי פעם לרענן את הזיכרון, אז אני רוצה לרענן לך שוב: וזוהי הסיבה שאני עושה ואמשיך לעשות כל שביכולתי כדי לשמור על מערכת משפט חזקה ועצמאית. רק בחודשים האחרונים גנזתי כל חוק שאיים על עצמאות המערכת, מהניסיון לקיים שימועים לשופטים בכנסת, אבל שימוע ליועצת המשפטית זה היה בסדר אתמול, דרך הגבלת עתירות לבית המשפט ועד לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. אני אמשיך לפעול כך. בכל פעם שיגיע לשולחני חוק שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט בישראל, אנחנו נוריד אותו. אני פונה אליך, כבוד ראש הממשלה, פונה כחברת כנסת, פונה כאימא, כסבתא, כאזרחית מדינת ישראל: אמרת שאתה תוריד כל חוק שעלול לפגוע במדינת ישראל ובעצמאותה, במערכת בית המשפט. בבקשה ממך, תוריד את זה מעל השולחן. תודה. תודה לחברת הכנסת ביטון. וכעת תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב בראש המתחלף, מקבלת אותך בברכה, בוסו. בוא, אין לך ברירה, נקלעת לסיטואציה המביכה שבה עם ישראל צופה אבל אף שר לא מקשיב. הגענו לערב שלו חיכינו, לערב הבלתי-סביר בעליל, שבו מתכנסים הממשלה הריקה וחברי הכנסת שאף אחד מהם לא טרח להגיע, רשימת הדוברים נעולה. ולראות איך מדינת ישראל ושריה תוקעים אצבע בעין לחלק גדול מתושבי המדינה. מה זה אצבע? אצבע שמנונית, דביקה ודוחה בעין של אזרחי המדינה. זה מה שהם עושים היום, בערב הזה, ואין אף אחד, צדיק אחד, שבא ואומר: רגע, שנייה, איזה חוק גרוע הבאתם. איזה חוק גרוע. מיטב המוחות הגרועים ניסחו את הסעיף הכי גרוע. מעניין אותי איך באמת לקחו כל כך הרבה אנשים גרועים וניסחו. כאילו, איזה, מה זה, סטרטאפ, פרקש, כדי לבוא ולנסח? את יודעת מה הכי גרוע? אבל את יודעת, כי ישבת בבית הנשיא. את צודקת. מה הכי גרוע? שעילת הסבירות זה דבר שאפשר, הינה, גם אורנה, היה יכול להיות בהסכמה. את יודעת, כשאני למדתי משפטים, הינה, אפילו כתבתי לי את זה, נשיאי העליון משה לנדוי ואשר גרוניס התנגדו. למדתי את זה ברייכמן, בבית ספר למשפטים. ב-2019 נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק הסכים לוותר על הסבירות, להסתפק במידתיות. אבל בגלל שמכונת ההרס לא עוצרת לרגע להקשיב, בגלל הקיצוניות והכוחניות שמלוות את האירוע הזה מתחילתו, לא עצרו שנייה ואמרו: אולי נצליח. הם לא עצרו, הם לא ישבו ודיברו וחשבו. במקום זה הם הביאו את החוק הכי גרוע שיכול להיות פה. הרי את יודעת וכל מי שישב בבית הנשיא יודע שסבירות זה דבר שאפשר לטפל, שאפשר לתקן. אבל הקיצוניות וה-D9 שעלה, לא על בית המשפט העליון, על החברה הישראלית, לא עצרו לרגע מהיום הראשון. ובגלל זה חברי הכנסת של הקואליציה פה הולכים כצאן לטבח, אחרי מי? אחרי שמחה רוטמן. מי בחר בו בכלל? בקושי חמישה מנדטים ביום טוב הוא מביא. הרס לנו את המדינה. ארבעה. הרס את המדינה, את יחסי החוץ, את הביטחון. אבל אי-אפשר להאשים רק אותו, כי כל מי שיושב פה שותף, כל מי שיושב כאן שותף, וכל מי ששותף לערב הנורא הזה, שאי-אפשר להסביר אותו במילים, לוקח אחריות. ותמשיכו, נא לסיים. לשבת שם בפרסה, לנשנש את האוכל של חיים כהן, כשהמדינה פה נשרפת. תודה. מה זה הדבר הזה? לפחות שישב פה, שישב במליאה, סוכן הכאוס הזה, הצמד-חמד, אפילו אין חמד שם. תודה רבה. צמד ההרס הזה. שיבואו לפה וישבו פה, במקום שיצאו החוצה ולא יעשו כלום. תודה. אבל רגע, לא, לא, לא, משפט לסיום. אני רוצה להגיד משהו, אני אגיד עוד דבר אחרון. למה שלחו את קלנר לפה? נציג של מה הוא, הוא הנציג של הקואליציה? תודה רבה, נא לסיים. לא. אני רוצה שהוא יסביר לנו למה הוא יושב. תודה רבה. אני מציעה גם לך שתלך. למה שתשב בבושה הזאת? בושה וחרפה, תודה רבה. כל מה שקורה כאן. תודה רבה. חשבתי שאולי תגידי דברי טעם, בגלל זה אני יושב כאן. תודה רבה. חבר הכנסת גדי איזנקוט. למה אתה יושב פה בכלל? מה, שלחו אותך? לכי תבדקי, אתה הצאן לטבח. חשבתי שאולי תגידי דברי טעם. לכי תבדקי כמה החבר'ה, אתה הצאן, הכבשה של שמחה רוטמן. מירב, יש לו היום יום הולדת. אני רוצה לשמוע אם היו דברי טעם. די. הכבשה. יש לך יומולדת היום, קלנר? זה מה שאתה עושה ביום ההולדת שלך? אריאל, יש לך יום הולדת היום? תנחומיי. מזל טוב. זה הישג ענק, ביום ההולדת שלך להחריב את שלטון החוק. זאת המסיבה שלך? פה? תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. אני לא שומע. סיימת. תודה רבה. יש לו יום הולדת, בוא נחגוג את יום ההולדת. תודה רבה. תודה רבה. בערב הנורא הזה. תודה רבה. אגב, תראי כמה חבר'ה מהאופוזיציה אוכלים בחוץ מהאוכל של חיים כהן. של מי? מהכסף של כולנו, עזוב. אבל אמרת: לכו תאכלו מהאוכל של חיים כהן. אל תעשה עליי סיבוב. אני אלך, דרך אגב, אין לי בעיה. תודה רבה. לא משנה. תעצור לו שנייה את הזמן. אין לי בעיה שיאכלו כמה שהם רוצים, אבל שיבואו לפה לשבת. שמחה רוטמן עם ה-D9 שלו, תודה רבה, חברת הכנסת מירב בן ארי. סיימת, לכי עכשיו לטעום מהמטעמים של השף חיים כהן.  חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה, שלוש דקות. יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, שר האנרגיה, לפעמים אני לא מבין איך זה יכול להיות שגדי איזנקוט ושמחה רוטמן עומדים באותו מקום. אני כל פעם מסתכל ואני בהלם. סליחה, הוא היה המפקד שלי. יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, שר האנרגיה, אתמול ראינו, יותר נכון שמענו, מופע מביש שבו קבוצת שרים מתחרים מי מעליב יותר את היועצת המשפטית לממשלה. הדבר המפתיע יותר הוא שבסוף הדיון הממשלה דורשת מהיועצת כיצד נכון לטפל במחאה. התפקיד של הממשלה, לדעתי, הוא להחליט, לתפקד, לבצע. במקום זה הם מבקשים את זה מהיועצת המשפטית לממשלה. בית ספר למנהיגות. אולי תבקשו ממנה עצות והנחיה לקור רוח, אחריות ויכולת קבלת החלטות. היה לזה גם המשך בקבינט. הקבינט, החדשות הטובות הן שהוא התכנס, ובסוף היה דיון שבסופו הוחלט למנוע את התפרקות הרש"פ. אם הייתם קצת יותר רציניים, הייתם קוראים את האינטרסים הלאומיים שאתם חתמתם עליהם. אינטרס מס' 10 הוא לשמור על שקט ויציבות ולחזק את שליטת הרשות הפלסטינית בשטחי A ו-B. אתם החלטתם שזה אינטרס ביטחוני. אבל החלק המטריד יותר הוא העובדה שמדינת ישראל ניצבת בפני מציאות מורכבת ונפיצה שלא ידענו שנים ארוכות, וההתרעות שאגף המודיעין הוציא בתקופה האחרונה מעידות על זה: 1. ירידה בהרתעה הישראלית במרחב, הרתעה שאני לא זוכר עשרות שנים, או מאז הקמת הצבא, וההתרעה השנייה, עלייה בסבירות להסלמה עד כדי מלחמה. אבל די להביט באירועי השבוע שעבר כדי להבין את הנפיצות על רקע חוסר האחריות וההבנה של מה מעסיק היום את ממשלת ישראל. מאירועי טרור רצחניים ביהודה ושומרון, וירי רקטות, היום כבר ירו שתי רקטות נוספות, או אחת, לעבר היישוב שקד, זו ידיעה מס' 9, נשמע לי אירוע הזוי מאוד כשיש לנו שליטה בשטח באוכלוסייה, ירי רקטות מרצועת עזה, נ"ט, חיכוך ועוד. בתקופה המורכבת הזאת היה ראוי לתת לצה"ל תנאים מיטביים. ממשלה סבירה הייתה צריכה להימנע ממהלכים שפוגעים בסולידריות הישראלית, ובטח לתת מענה לחוק גיוס שפוקע ולתת לצבא תנאים לגייס את האנשים שהוא צריך. הפירוק של משרד הביטחון ביהודה ושומרון ניכר יום-יום במדיניות הפעלת הכוח והאנדרלמוסיה שמתרגשת שם. השנה נציין 100 שנים למאמר "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי. מתחילת השנה אנחנו רואים פעולות שחותרות תחת קיר הברזל: פגיעה בלכידות, פגיעה כלכלית, פגיעה ביטחונית ופגיעה בין-לאומית. אני ניגש למשפט סיום. הערב תהיה הצבעה על עילת הסבירות. אפשר להניח מה תהיה התוצאה, נא לסיים.  לא יהיה צד מנצח וצד מפסיד. תהיה מפסידה אחת והיא מדינת ישראל, שנקלעה לתפנית אסטרטגית שלילית, תודה.  לא מכוח עליון ולא על ידי אויב, אלא על ידי ממשלת ישראל. תודה רבה לחבר הכנסת גדי איזנקוט. חבר הכנסת משה טור פז. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, את הבדיחה העצובה של ההפיכה המשטרית כינה חבר הכנסת רוטמן תחת כותרת יהודית, "ציון במשפט תִפָּדה" כך נכתב בכל הזימונים של הוועדה. אז את הנאום אני רוצה לפתוח בחזונם של נביאי ישראל. בואו נראה מה אומר ירמיהו, נביא החורבן, שאנחנו קוראים את הדברים שלו בשלוש פרשיות הפורענות: "הכהנים לא אמרו איה ה', ותֹפשי התורה לא ידעוני, והרֹעים פשעו בי, והנביאים נִבאו בבעל, ואחרי לא יועִלו הלכו". על מה מדבר, אדוני היושב-ראש, ירמיהו? הוא מדבר על הפרדת רשויות. ארבע רשויות יש בישראל לפי הנביא, ארבע קבוצות הנהגה שונות: הכוהנים, שאמונים על הקרבת הקורבנות והמשכן, תופשי התורה הם הסנהדרין, שאחראים על פסיקה והוראת העם, הרועים הם המלכים, האחראים על הניהול המדיני, הנביאים נמצאים בקשר עם הקדוש ברוך הוא ומתווכים לעם את דבריו. אלו ארבע הרשויות בתנ"ך, אם תרצו, בימינו, שלוש הרשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת, כל אחת בנפרד. תפקיד הנביאים הוא להוכיח את העם. לא נחמד לקבל ביקורת, לא כיף לשמוע הערות, אבל זה התפקיד, לעורר את ההנהגה המושחתת, להחזיר את העם למוטב. אליהו הנביא פונה אל אחאב המלך, אז אחאב מוציא לו צו על הראש, הופך אותו למבוקש, ואיך הוא קורא לו? אולי זה יישמע לכם מוכר, חבריי: "עֹכר ישראל". הנביא ירמיהו, שמעז לומר את האמת, מה עושים לו? זורקים אותו לבור. אבל זה לא מתייחד רק לנביאים. גם הפוסקים של המשפט, גם הם קבעו שהקהילות בישראל לא יכולות לעשות מה שבראש שלהן. לכל שלטון יש ביקורת שיפוטית. רק דוגמה אחת: אומר הרמ"א, רבי משה איסרליש: פשוט הוא שאין כוח בידי בני העיר לתקן תקנות, רק מה שבידם מכוח הדין, לא מה שתעלה על רוחם, לא היה ולא יהיה. והינה, קמה ממשלת ישראל ומבקשת לעשות ככל העולה על רוחה, כל מה שסביר בדעתה, כי היא לא רוצה ביקורת, היא לא רוצה נביאים, אין לה מוסר. היא רוצה להתפרע. אולי נדחה בחירות לרבנות הראשית כדי למנות את האח? אולי נחוקק חוק שיתיר לנבחרי ציבור לקבל מתנות, עמית הלוי? אולי נמנה מקורב לשלטון לראש העיר למרות שהוא ראש ועדה קרואה, עמית הלוי? איך אמר הרמ"א? לא היה ולא יהיה, עמית הלוי. ואולי נצטט ממגילת העצמאות, כן, כן, משה ארבל. "מדינת ישראל, תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". נא לסיים. תודה. אלו שלא היססו לבקר את השלטון, אלו שלא היססו לומר: היה לא תהיה, העולה על רוחכם לא יהיה. אל תפגעו בהפרדת הרשויות. אל תפגעו בדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הקואליציה, היום אתם מתחילים לממש את הכוונה הברורה שלכם. הגם שלא הצהרתם, ברור לנו שזאת הכוונה שלכם, כוונה דורסנית, וכאמרתו של הנשיא ביידן אתמול: הממשלה הכי קיצונית שהייתה במדינת ישראל. עילת הסבירות, הכלי שאמור לשמש את הרשות השופטת, לרסן החלטות רעות של הרשות המבצעת, ביטול הכלי הזה הוא הצהרה ברורה שמעכשיו אין שום רסן לשלטון ואין שום רסן לכוח הבלתי-מוגבל של השלטון. ואם כך הדבר, בסופו של דבר זה הופך לשלטון משחית. תפסיקו לצקצק בלשונכם, לוין ורוטמן. אתם לא מצמצמים את עילת הסבירות, אל תשקרו, אתם מבטלים את עילת הסבירות. אתם מסמנים לנו בחוצפה ובעזות מצח שמעכשיו האופוזיציה והמחאה יכולות לקפוץ לנו, כל מי שבחוץ יכול לקפוץ לכם. כמו שאמר שר האוצר סמוטריץ': אין לי זמן לקשקושים, צריך לחוקק בלי חשבון. אנשי המחאה ואנחנו, האופוזיציה, נילחם בכל רעיון של דיקטטורה, בכל רעיון, בכל הכלים הדמוקרטיים והחוקיים שיש בידינו, כן, גם מחאה חברתית חזקה שנעמדת פה מול הכנסת ימים ולילות. מעכשיו על כל זובור שאתם תעשו על מישהו, גם אנחנו נשב פה ונעשה לכם בדיוק את אותו הדבר. אני מוצא חובה נעימה וחובה טובה להגיד ביום הזה, למרות שהיא לא צריכה את החיזוקים שלנו, ליועצת המשפטית לממשלה, ולבקש מכולם לגבות אישה אמיצה, שעושה את תפקידה באומץ ובקור רוח מעוררים כבוד. תעזו לפטר אותה, ומדינה שלמה תצא לרחובות. תפסיקו לאיים עליה. הכול לפתחך, אדוני ראש הממשלה. השרים שלך רוצים לראות פיטורים, דיקטטורה, שלטון הזרוע, ואתה שותק, מהסה אותם בחצי פה וקורץ להם בעיניך: תמשיכו, תמשיכו. לא ניתן לך ולא לחבורת הימנים המשיחיים ההזויים להוביל את המדינה הזאת לאבדון. המדינה הזאת חשובה יותר ממך, יותר מסמוטריץ', יותר מבן גביר, יותר מרוטמן ויותר מלוין. כן, גם יותר מאיתנו. גם יותר מאיתנו. במקום להתעסק ברפורמה המשפטית, שגם אתה יודע שזו לא העת, זו לא העת ולא הדרך להתעסק עם הרפורמה, תטפל ביוקר המחיה, תשקם את מעמדנו המדיני, תטפל בסוגיות הביטחון האישי, ומעל הכול, מעל הכול, תטפל, תאחד את הקרעים האלה בעם, את הקרעים שקבוצת הקיצונים שגוררים אותך מעמיקים מדי יום. תפסיק את הרפורמה, תקים את הוועדה למינוי שופטים, ונחזור לבית הנשיא. בידך, אדוני ראש הממשלה, בידך להחזיר את המצב לשפיות, או בידך להמשיך את הטירוף. אנחנו, אף אחד מאיתנו, לא יעמוד מהצד. נא לסיים. תודה. אנחנו נילחם. ואנשי המחאה, אתם הגיבורים של העת החדשה הזאת. בסופו של דבר ננצח. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ערב טוב, או שמא נאמר ערב מרגש? כאילו, מאוד בא לי לדבר על עילת הסבירות, אבל אז אני שומע את השר הנכבד דודי אמסלם עולה לפה עם קול הפה מינור שלו, מכירים את זה שהוא עולה כזה: רם בן ברק, עם הסוסים? מה נסגר עם הבן אדם הזה? אני לא מבין. יש לו תמה אחת מרכזית שעליה הוא רץ, הקיפוח, ואין, הוא לא מסתיים. לא משנה מה, הוא לא מסתיים. היה קיפוח, דודי, היה קיפוח, אני אישית חוויתי את זה. הכול בסדר. זה היה, זה קיים. אני רוצה לחדש לו עוד משהו, למר דודי אמסלם עם הפה מינור: עדיין יש קיפוח. יגידו כל בני העדה האתיופית, יגיד כל מי שעלה למדינה הזו והוא חדש. כולם, כולם חווים קיפוח. אבל בן אדם, 30 שנים אתה בשלטון, תשחרר מזה או שתשנה את זה. בשביל מה נבחרת לכנסת? הלכת להיות שר של מה? שר שאחראי לאיזה רישום נוטריונים, זה מה שהוא עושה. כל הייעוד שכאילו שלחו אותו ממאדים לתקן את כל העוולות של החברה הישראלית מסתכם בזה שהוא עולה לפה, נואם לנו פה, נופל כל שבוע על רם בן ברק כאילו הוא חזות כול. יש לבן אדם פטיש. אני מציע לחבר הכנסת רם בן ברק: תזמין את דודי אמסלם לנהלל. תעשה לו סיבוב במשק. תראה לו קצת אנשים אחרים, אולי הוא יכיר, אולי הוא יגיד: ואללה, אתה יודע מה, אולי זה לא כזה נורא. תעזוב אותנו כבר מזה. תתעסק ביום-יום שלך. אתה כל יום עולה לפה, כל הזמן נופל על אנשים כאילו אתה באמת נחת עכשיו מהירח. ובכלל, מפלגת הליכוד, אני רוצה לבשר לכולם, היא מפלגה חדשה בנוף של הפוליטיקה הישראלית. אנחנו כולנו תולים בה המון המון תקוות שהיא תוכל לתקן את כל העוולות בחברה הישראלית, חברתית, בטח ובטח מדינית. זמן טוב למסור ללוחמי חיזבאללה שעדיין נופשים, אדוני השר, שמעת על זה, שר הפנים? אדוני שר הפנים, עדיין נופשים, באמת, תודה לכם, בקייטנת חיזבאללה בגבול הצפון. הם עדיין שם עם אוהלים. זה בסדר גמור לדודי אמסלם בממשלת הימין על מלא מלא, מלא בכלום ושום דבר. כל היום הוא עולה פה, מטנף עלינו ומתבלבל. בפעם ה-10,000 כבר אמרתי לו שהבן אדם מבולבל. אתה זה ששולט. תפסיק להתבכיין. הוא כל הזמן מתבכיין. כל מה שלא טוב הוא מפיל על מישהו אחר. השיא היה במכתב, באמת, מכיתה ד', אני רוצה לשער, שלא מצאתי ניסוח כזה למישהו שאתה רוצה להיפרד ממנו: היי, מה שלומך? טוב שהוא לא צייר לה אימוג'י של לב, סמיילי מחייך. בבקשה אל תכתבי לי יותר כי מאוד מאוד קשה לי לעבוד איתך, אז בתודה, דודי אמסלם. תודה. נא לסיים.  תודה, טלי, על הקאונטר האנושי. באמת חסרה פה פונקציה כזאת. תודה. תודה, נאור. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אני רושם פה, אבל לא משנה. רשמתי פה דברים שרציתי להגיד. על מה רצית לדבר? על זה שהוא אמר ב-2017 על ראש ממשלה תחת כתב אישום שהוא לא יכול לכהן. אז למה אתה לא קורא מהכתב? למה? למה בלי חולצה שחורה? כי אקוניס היום טען שגיליתי את דגל ישראל, אז אני לא רוצה לשבור לו גם, וחוץ מזה, אז איימן עודה היה כועס עליי שאני מסתובב עם דגל ישראל. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, לא מפתיע אותי שברגע העצוב הזה למדינת ישראל לא נמצא פה אפילו שר אחד ממפלגת הליכוד, שמובילה את האירוע העצוב והקשה הזה. ואני רוצה לשאול את ראש הממשלה נתניהו: מה אתה רוצה? מי מנהל את העסק הזה? מי בסוף ייקח אחריות על מה שאתם מעוללים למדינה? איך אתם יושבים פה במשך חמישה חודשים זחוחים ועוסקים אך ורק בעצמכם? בזמן שהכלכלה קורסת, ההשקעות הזרות נמחקו, יחסי החוץ של מדינת ישראל מעולם לא היו גרועים יותר, המשילות זה משהו שכבר לא מדברים עליו, עד כדי כך שחיזבאללה חוצה את הגבול, עושה קמפינג בשטח ישראל, ואף אחד לא מדבר על זה. מר ביטחון, אני רוצה לספר לך עוד משהו: בשבוע שעבר עשרות חמושים אנשי חיזבאללה חצו את הגבול למשך 20 דקות, ומה אתה עשית? התקשרת ליוניפי"ל, לעזור לך לפנות אותם. אבדה הבושה, אבדה ההרתעה, מזמן אבד התואר מר ביטחון, ואף אחד לא מבין מה קורה לך. איפה אתה? יותר חשוב לך עכשיו להעביר חוק לא סביר שיכשיר פעולות לא סבירות? ומה אתה מצפה שיקרה אחרי הערב הזה? כל החלטה תהיה סבירה? לפטר את היועמ"שית, סביר, להגביל את ההפגנות, סביר, להפעיל אלימות כלפי מפגינים, סביר. נו, בחייך. אתה יודע שיש את סעיף 15 לחוק-יסוד: השפיטה, ואתה עורך דין, ממשיך להגיד את זה. לדאוג לג'ובים ולטובות ההנאה, בטח שסביר. ראש הממשלה, מי בקואליציה הזו סוחט אותך? כולם. לא יכול להיות שזה אותו ראש ממשלה שדיבר על יחסי חוץ, משילות, ביטחון מדינת ישראל, כלכלה. לא יכול להיות שזה אותו נתניהו. מה השתנה? מה השתנה שאתה מעמיד בפרונט של הקואליציה שלך את ההזויים הקיצוניים והמשיחיים של החברה הישראלית? איך יכול להיות שבמקום להתעסק בביטחון של מדינת ישראל, אתה מתעסק אך ורק בלשמר את הקואליציה שהרסה את מדינת ישראל? נא לסיים. תודה. אדוני, אני אסיים. משפט. במשפט. ממש עכשיו, מעבר לחומות האלה, אלפי פטריוטים אמיצים שאוהבים את המדינה הזאת כבר מתקבצים בחוץ ולא ייתנו לממשלה הגרועה ביותר בתולדות ישראל להרוס את הדמוקרטיה שלנו ואת כל מה שעבדנו עליו. תודה. תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, ערב פחות נעים. אתמול ציינו את התאריך העברי ליום הרשמי לפטירתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. חשוב לי להזכיר את השם, כי יש בין חברי הקואליציה כמה אנשים שבטוחים שלפני נתניהו לא היה פה כלום. "קראתי פעם לציונות אידיאל אין-סופי, ואני מאמין באמת כי גם לאחר השגת ארצנו, ארץ ישראל, לא תחדל מלהיות אידיאל. כי בציונות כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית." את הציטוט הזה לא אני אמרתי אלא חוזה המדינה עצמו. ואני מנסה להבין מדוע ממשלת הימין מלא מלא חותרת באופן מודע וחסר בלמים לריסוק חזונו של הרצל. בחזונו הרצל דווקא ראה מדינה ליברלית, מתקדמת, רודפת צדק ושלום, המבקשת להיות אור לגויים, ולא מדינה שבה תמיד חושך. ואיך אפשר להצדיק או בכלל להגיד באותו משפט את החזון ואת הפעילות שלכם, חברי הקואליציה והממשלה, לצד הדברים שהרצל רצה שנהיה? איך אפשר ליישב ביחד את הרצון לקדמה ופלורליזם כפי שהוא ביקש להנחיל, לצד גידופים כלפי נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שיועצו של אחד מהשרים בממשלתכם אמר שחבל שהוא לא חוסל בשואה? איך מהמדינה שהרצל רצה, שבה יש חופש פולחן וחופש מדת לכול, הפכנו למדינה שמקדשת פולחן אישיותי למנהיג? לא בכדי בוחר חוזה המדינה לציין בסוף הציטוט שהבאתי שהמדינה תשאף להיות שלמה, מוסרית ורוחנית. בהפיכה המשטרית שאתם מביאים ומתחילים לחוקק כבר היום אין שלמות מוסרית, ומרחקה מהרוח היהודית כמרחק מזרח ממערב. העם הזה רוצה את חזון הרצל, הוא רוצה מדינה דמוקרטית, ליברלית ומתקדמת, מדינה שבה אפשר לצמוח ולחלום ולהתקיים, ולא מדינה שבה חייהם של רבים נגזלים מהם רק כדי לשרת שלטון מיעוטים. אני אסיים בקטע אחרון של הגות שהרצל מוסיף בסוף ספרו אלטנוילנד, ארץ חדשה-ישנה, או כמו שאנחנו מכירים אותה, תל אביב: "אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות. היה בדעתי לכתוב סיפור עם מוסר השכל, יש שיאמרו: יותר סיפור ממוסר השכל, אחרים יאמרו: יותר מוסר השכל מסיפור. אחרי שלוש שנים של עבודה עלינו להיפרד, ספרי האהוב. כעת מתחילים ייסוריך. יהיה עליך לפלס דרכך במבוך של איבה וסילופים כמו בתוך יער אפל. אבל אם יתמזל מזלך ותגיע לחברת אנשים טובים, מסור להם את ברכת אביך. הוא מאמין שגם חלומות הם דרך למלא את הימים שנגזר, " תודה רבה. נא לסיים. אני מסיימת, שני משפטים. " הם דרך למלא את הימים שנגזר על האדם להעביר על פני האדמה. החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות, כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום". תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. באתי עם משהו כתוב. אתה מאמין? בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בממשלה הקודמת ישבנו בצד השני, והאופוזיציה דאז אמרו עלינו שאנחנו יותר מסוכנים מאיראן. יותר מסוכנים מאיראן. אחר כך כשעליתם לשלטון סיפרו לנו שהקהילה הלהט"בית יותר מסוכנת מהאיום האיראני, כן, חבר הכנסת פינדרוס בכבודו ובעצמו. אבל מה אתם לא מבינים? שמה שמפרק את עם ישראל מבפנים זה דווקא הרפורמה הזאת, שקורעת את העם שלנו, הרפורמה המיותרת הזאת. אבל לממשלה הזאת לא אכפת, לא אכפת מהאזרח הפשוט. אתם רוצים לבטל עכשיו את עילת הסבירות באופן חד-צדדי. בכך אתם עושים את הצעד הראשון, חברים, הראשון בדרך להפיכה המשטרית. ואל תספרו לנו סיפורים, אנחנו לא מאמינים לכם למילה. נתניהו, ראש הממשלה, אתה אמרת שאין לישראל סכנה גדולה יותר מאיראן. אם כך, איך אתה לא שקוע כל-כולך בביטחון ישראל? איך אתה לא שקוע בביטחון האישי שלנו? בכלכלה שלנו? במקרר של עליזה משדרות ויפה מקריית שמונה? במקום זה אתה כל היום עסוק בהפיכה המשטרית, בזובור על היועצת המשפטית ולהסתכסך עם ארצות הברית. רק אתמול ביידן, נשיא ארצות הברית, אמר על הממשלה שלך, אדוני: הקיצונית ביותר מימי גולדה. נשיא ארצות הברית לא מוכן לקבל אותך. במקום לקדם שלום בעם, הרמאות שלך פוצצה את השיחות בבית הנשיא. נתניהו, תפסיק לקרוע את העם הזה מבפנים. על זה כבר נחרבנו בעבר. זאת הסכנה הכי גדולה לעם הזה. בשלב הראשון אתם רוצים לשלול מבג"ץ את עילת הסבירות, בשלב השני אתם תשנו את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ותמנו שופטים בובות, בשלב השלישי נגיע לנקודת האל-חזור: שיטת המשטר תשתנה, והממשלה הזאת תוכל להעביר ככל העולה על רוחה. אלה העובדות, אי-אפשר להתווכח איתן. אבל אתה, אדוני ראש הממשלה, אתה אטום. אז כדי שתבין טוב יותר, תרשה לי לדבר בשפה שלך, בשפה שאתה דיברת לכל העולם: זאת הפצצה, אדוני. זאת הפצצה. זה הפתיל. לא, לא. סליחה. סליחה, להוריד את זה. נתניהו, אל תקרע את העם הזה. סליחה, נא להוריד את זה. פה הקו האדום, אל תעבור אותו. נא לסיים, נא לרדת. תודה רבה. ככה מבינים. מה לעשות. תודה רבה. ראינו והבנו. אני מבקש מהחברים שתעמדו פה באזור. תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה. אדוני היושב בראש, ידידי שר המשפטים, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, ישבתי כאן ושמעתי את החברים לאופוזיציה. אתם יודעים, את המודל שאתם מייצגים בנאומים האלה כבר הגדיר דוד המלך "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם". צועקים פה ברחובות בגרון ניחר: דמוקרטיה, דמוקרטיה, וחרב, חרב פיפיות בידם. ואת האלימות הזאת ראינו כאן היום במשכן, ואת האלימות הזאת ראינו ליד ביתו של שר המשפטים, ואת האלימות הזאת אנחנו רואים באיומים, שאתם מגבים, לפרק את צה"ל, להביא נזקים כלכליים על מדינת ישראל, להביא נזקים מדיניים על מדינת ישראל. בדיוק החרב, אגב, שהדמוקרטיה רצתה להחליף אותה, שרצון הציבור, שנקבע כאן בפתק, כי הפתק קובע, לא החרב קובעת. כן. ואתם בפה עם הרבה דמוקרטיה, גלעד קריב, אבל הידיים מלאות קריאות לכוח, לכוחנות. הריני להודיעך: הכוח לא יקבע כאן במדינת ישראל. הפתק יקבע במדינת ישראל. ואם היה צריך דוגמה הכי טובה לעיקרון הזה, זאת עילת הסבירות. כי מתי איש ציבור חוצה את הקו בין דמוקרטיה, בין אדם שבא לשרת את הדמוס, שבא לשרת את הציבור, לבין אדם שבא לבטא את הרצון הפרטי שלו? בחוק על טבריה. תודה רבה, חבר הכנסת קריב. כמה התנשאות יכולה להיות שיבוא איש ציבור ויאמר לציבור שלם: אתם לא סבירים, אתם לא סבירים, אתם אנשים בלתי סבירים, ולעשות את זה באופן סלקטיבי ובאופן שרירותי. הרי תיקחו את הדוגמה האחרונה, שבית המשפט העליון אמר שההכרעה למנות שר מסוים איננה סבירה. הרי לפי אותו בית משפט עליון, לפי אותה נשיאת בית משפט עליון, חלק מהשופטים, לפחות שניים, אולי שלושה, המחשבה שלהם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, לשיטתה, כיוון שחלק מהשופטים ראו בעניין הזה בעיה של סבירות וחלק לא. כשאדם לא משרת את החוק, כששופט לא משרת את החוק, הוא לא משרת ציבור, הוא לא משרת את החוק, הוא חושב שהסבירות שלו היא מעל החוק, היא מעל רצון הציבור, זאת לא דמוקרטיה, זאת חזרה לכוחנות, זאת חזרה לשרירותיות. את זה לא אני אומר, את זה אמר השופט גרוניס, את זה אמרה השופטת פרוקצ'יה, את זה אמרה השופטת דפנה ברק ארז. הכול שרירותי, הכול יכול להיות לפי עיני המתבונן ולא לפי אמת מידה אובייקטיבית. אנחנו נלחמים כאן, אזרחי ישראל. אנחנו לא נוותר ולא יכולים לוותר על זכותנו ועל זכות הציבור באשר הוא להיות סביר, להחליט מה סביר ומה לא. נא לסיים. זה הכלל הבסיסי בדמוקרטיה, ואם יש דבר הכי בלתי סביר והכי קיצוני זה המצב הזה שבא מיעוט של אנשים, משפט. משפט אחרון. מיעוט של אנשים, קבוצה קטנה של אנשים, שלושה אנשים, ומחליטים בשביל עשרה מיליון אנשים מה סביר ומה לא סביר. זה לא יהיה ממחר בבוקר, וטוב שכך. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אדוני שר המשפטים, יריב, אני, הזמן שלך עובד. הוא לא חייב להקשיב. הוא חייב להקשיב לי. הוא לא חייב להקשיב. הוא יקשיב לי בגלל שהוא רוצה להקשיב לי. הוא יקשיב. אני רוצה להקשיב. נראה מה שאני הסברתי לו. בסדר, אבל אני מפעיל לך את הזמן. אני מודה שאני נסער, אני אגיד לך ממה. ישבתי כאן והקשבתי לשותפך לדרך, יושב-ראש ועדת חוקה שמחה רוטמן, מצטט את פרופ' מאוטנר ונסמך עליו. וזה אילנות גבוהים, פרופ' מאוטנר, וגם השופט סולברג. אבל אני לא מדבר עם שופטים עליונים. אתה, דרך אגב, יכול. אני מקווה שדיברת עם סולברג. לא. אוקיי, אז אני מציע שגם אתה תדבר. אני חייב לומר לך, חבר הכנסת שטרן, שאני מתנהל מול נשיאת בית המשפט העליון, לא מול השופטים. אז אני רוצה לומר לך משהו, השר לוין. אורית, שנייה רגע. אני אדבר איתך טיפה על אתיקה מתחייבת, לדעתי. מושג חדש. כשעומד פה יושב-ראש ועדת חוקה ומצטט את פרופ' מאוטנר, אתה יודע מה אני עשיתי בזמן שהוא דיבר מאז ועד עכשיו? הרמתי טלפון לפרופ' מאוטנר ושאלתי אותו: תגיד, הוא דיבר איתך בזמן האחרון? פרופ' מאוטנר אומר לי: חס וחלילה. גם עם יואב דותן הוא לא דיבר. שאלתי אותו: דיברת איתו פעם? נפגשת פעם? הוא אומר: הוא היה תלמיד שלי. כל מה שאמרתי, היה לו מה להגיד. הרמתי את היד ואמרתי לו מה אני חושב על מה שהוא אומר. זהו. מעולם לא נפגשתי איתו באופן אישי. קראת את הספר שלו פעם? עכשיו, אני חושב, קראת את הספר שלו? תרגיע שם, תרגיע עם השטויות שלך. תרגיע, לא רוצה להקשיב לך עכשיו.  שטרן, זה לא יפה. אני אומר לך, השר לוין, שאני מכבד אותך, אתה יודע, שאתם לא יכולים לקחת בכזב ובשקר מדינה שלמה לאבדון. בוודאי, צריך להיפגש, רוטמן, רוטמן, מה שאמר הקדוש ברוך הוא ליונה הנביא, מה שהוא אמר לו, בפעם הבאה שאני, לפסוק, לאבדון. כן, כן. תגיד, מה, אתה גידלת עץ אחד? נטעת עץ אחד? מי נתן את הזכות באמת להחריב את המדינה ולהוליך אותנו בכחש? וכשאני אומר להוליך אותנו בכחש, יריב, אתה לא מוליך בכחש, אתה לא מוליך בכחש, אבל אני אמרתי, כשעומד פה רוטמן ומתחיל לצטט ומסתבר שהוא לא דיבר מילה, וכמו שאני מרים טלפון גם הוא היה יכול להרים טלפון, לא צריך לדבר, זה כתוב, לא, הוא לא חייב להרים טלפון לכל פרופסור, אבל כשהוא מצטט מישהו באופן חלקי והוא רוצה שאנחנו נאמין לו ונסמוך, המינימום, המינימום זה שירים אליו טלפון. זה ציטוט. תודה רבה. כשהוא לא מרים טלפון, אז אני אומר לכם ששישה אירועים חמורים אירעו לעם ישראל בתשעה באב, תודה רבה.  חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, חטא המרגלים, שגם הוליכו בכחש, נפילת בית"ר, גירוש בריטניה, גירוש צרפת. וזה יהיה האסון השביעי, והוא יוביל לחורבן בית שלישי. איך אתה מעז לדבר ככה? איך אתה מעז להוציא משפט כזה מהפה? תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. השר לוין, אומר לך חבר הכנסת שטרן שתשתדל להעביר את זה לפני תשעה באב, שזה לא יהיה בתשעה באב. לא, לא, זה כבר יהיה בתשעת הימים, אל תדאג, אתם כבר הולכים לשם. חוץ מלשואה השווית להכול. תודה. לשם אתם הולכים. שכחת את השואה. כל אלה שחושבים שהקדוש ברוך הוא עובד אצלם, מעולם הוא לא עבד אצלכם. מעולם לא. תודה, חבר הכנסת שטרן. תודה. אתה עושה את הקדוש ברוך הוא, אתה עושה חשבונות של ריבונו של עולם. תודה. תודה. להרגיע. להרגיע. איפה אתה רואה עצבים? רק אצלם. להרגיע, להרגיע. חשבונות של בורא עולם. גרמניה של 1933, קדימה. להרגיע. זה בדיוק החלק שאנחנו משוחחים, גם כשאנחנו מתווכחים. בבקשה. בשבוע שעבר חוקק כאן החוק לפירוק לשכת עורכי הדין, ואנחנו היום ��מצאים כאן עם החוק של עילת הסבירות. הממשלה הנבחרת הזאת, שמורכבת ממפלגות הימין, הנבחרת הזאת, יש בתוכה שחקן פליימייקר, הג'וקר שלה, שמחה רוטמן, שדוהר ב-D9 על מערכת בית המשפט. יש לנו ביקורת קשה על מערכת בתי המשפט במדינה, ושמעתי מהח"כים כאן בכנסת שזה יום עצוב. אני מסכים איתם, זה יום עצוב לכלל אזרחי המדינה. ואני אומר לכם, גם כשחוקק חוק קמיניץ היה מבחינתנו יום עצוב. כשהורסים בנגב ובית המשפט לא מתערב ותמיד נעמד לצד המדינה  מבחינתנו גם זה יום עצוב, כשבית המשפט מגן על שוטרים שתוקפים אזרחים ערבים, אזרחים חפים מפשע, מבחינתנו גם אלו ימים עצובים. ואני נותן לכם דוגמה חיה ממה שקרה היום בנגב, ביישוב שגב שלום. שוטר תוקף באקדח טייזר בן אדם מוגבל, מוחמד אבו מערוף, משגב שלום. למה? שוטרים לוקחים את החוק לידיים, ואנחנו רואים את זה בסרטון שהופץ בכל כלי התקשורת. איך שוטרים יכולים לקחת את החוק בצורה כזאת? הם מתייחסים לאזרחים, לתושבים, הם מחויבים להיות דוגמה לכל האזרחים, אבל הם מתנהלים בבאר שבע בצורה אחת, ובשגב שלום, בצורה אחרת לגמרי. ולכן אני פניתי היום למחוז בדרישה לפתוח בחקירה כנגד השוטר שתקף את מוחמד אבו מערוף ולהביא אותו לדין. תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, ככל הנראה הלילה יעבור בקריאה ראשונה חוק-יסוד: השפיטה, תיקון מס' 5, עילת הסבירות. איך אומרים סבירות בערבית? מעקוליה, חוג'ת אל-מעקוליה. הלילה הממשלה הזו, הקואליציה הזו, מתחילה את הדרך בהגדרה מחדש של מושג הסבירות. כלומר, אם עילת הסבירות עד עכשיו עמדה לרשותם של השופטים כדי להשתמש בה בבקרה השיפוטית, החל מהלילה מתחיל תהליך חדש שבו דבר סביר הוא דבר ששר המשפטים יריב לוין חושב עליו כסביר, הוא דבר שיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, חושב עליו כסביר. סבירות היא ערך מוקנה לפוליטיקאים מהיום והלאה במדינת ישראל, היא יותר לא ערך מוקנה לשופטים במדינת ישראל. על כן, מה שיריב לוין, מה ששמחה רוטמן רואים כי יש בו סבירות, זה הדבר המכריע וזה הדבר הקובע. בספר החוקים של מדינת ישראל יש חוקים שכל מדינה עלי אדמות הייתה מתביישת בהם. היה סביר מאוד מבחינת רבים בבית הזה להעביר את חוק הלאום. היה סביר מאוד בעיני רבים בפרלמנט הזה להעביר את חוק האזרחות, שכל מדינה עלי אדמות מתביישת להכליל אותו בתוך ספר החוקים שלה. כל מדינה שרצחו לה שישה מיליון איש, את חוק הלאום. מה לעשות? היה סביר בעיני רבים בבית הזה לחוקק את תיקון 116 של קמיניץ, מה שנקרא חוק קמיניץ. היה סביר מאוד לחוקק את חוק ביטול ההתנתקות. היה סביר מאוד לחוקק ולחוקק ולחוקק כל כך הרבה חוקים שעד עכשיו הם פגעו רק בערבים, או בעיקר בערבים. אבל מה לעשות, חבריי מצד ימין, הערב מתחילה הפגיעה להגיע גם אליכם. תודה רבה. ממשלת ישראל, הקואליציה הנוכחית, מתחילה את הדרך שבה היא הופכת את המדינה לדיקטטורה שתפגע גם באזרחים היהודים. תודה רבה. נגמר הזמן. תודה רבה. חבר הכנסת עידן רול, כבר קראתי לך. טוב. חברת הכנסת קארין אלהרר. להגביר את המיקרופון של העמדה השנייה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אדוני השר, שמעתי שלאחרונה מאוד אוהבים לצטט אחרים. ציטטו את יאיר לפיד, ניסו לצטט את גדעון סער, אז זה נתן לי השראה, גם אני רוצה לצטט: "עילת הסבירות הפכה לנכס צאן ברזל בשיטת המשפט הישראלית". מי אמר למי ומתי? היה זה השר יריב לוין בתוארו אז, חבר הכנסת, שהגיש עתירה נגד אולמרט שהוא משתהה במינוי שר הרווחה. אתה זוכר את זה, השר לוין? בטח. את רוצה שאני אסביר גם למה? אני אשמח. אני אשמח להסביר, תאמיני לי. ההסבר, לא, אני רק רציתי לוודא שאתה זוכר את המשפט שכתבת. בטח, כתבתי אפילו, פרופ' יואב דותן, שאתם אוהבים להיתלות בו, אני לא נתליתי בו.  עלה לדיון בזום בוועדת החוקה, לא זכרתי שנתליתי בו אי פעם.  ואמר: זה בכלל לא מה שהתכוונתי. פרופ' סולברג, שהוצאתם לגמרי את הדברים שלו מהקשר, כתב במאמר שלו שכן, בית המשפט צריך לפעול בריסון. אבל מה לכם ולעובדות? עזבו, זה לא בשבילכם. ביטול עילת הסבירות תגרום לכך שאתם תמנו את מי שאתם רוצים, מתי שאתם רוצים, ולא צריך אף אחד שיבדוק אתכם. לא רק זה, עילת הסבירות היא רק הפרוסה הראשונה בנקניק הסלמי. עילת הסבירות היא המנה הראשונה בפרוטוקול הפולני שאותו אתם מעתיקים. זה לא עוד איזה חוק קטן, זה דבר משמעותי. הוא יאפשר לכל נבחר ציבור לעשות דין לעצמו, ואין ספק שאחרי שתעבירו את החוק הזה, הדרך לפיטורי היועמ"שית סלולה ובטוחה. לא תצטרכו יותר לעשות דיוני זובור בישיבת ממשלה, פשוט תגידו ביי. אז אנחנו לא ניתן שהדבר הזה יקרה. ייקחו את אח של ברדוגו להיות היועץ המשפטי. אז אני אומרת לכם, המחאה תתעצם, לא כי אני אמרתי, כי אנשים רוצים להמשיך לחיות בדמוקרטיה, והם לא ייתנו להיות בפחות מזה. אני יודעת שיש כאן כמה חברי קואליציה, תודה. משפט אחרון. משפט אחרון. שהיו אמיצים ושמצפונם לא היה שקט, ובמינוי נציגת האופוזיציה הם הצביעו לי. אז אני מפצירה בהם: לא רק מאחורי הפרגוד, גם בהצבעה גלויה תהיו אמיצים, תבחרו באיחוד החברה, תבחרו בדמוקרטיה. תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, על עילת הסבירות אני עוד אדבר ועל החוק המושחת אני עוד אדבר, אבל אני רוצה לדבר על כתבה לא סבירה שקראתי במעריב, בעצם טור דעה של עיתונאי בשם קלמן. אני רוצה לצטט אותו, את איך שהוא פתח את הכתבה שלו: "מסע ארוך של כניעה מול היסטוריה דרוזית של מעשי לינץ', אירועי אלימות המוניים, איומים על גורמי האכיפה וצפצוף מתמשך על החוק, מלמד: מדינת ישראל מפחדת מהדרוזים". אתה לא מתבייש לך. אתה גזען קטן ושקרן גדול. מי שאלים הוא ממשלות ישראל לדורותיהן עם העדה הדרוזית, מי שאלים הוא מי שמחוקק את חוק קמיניץ, שמאפשר לפקיד להוציא צו הריסה ומאפשר לפקיד להוציא קנס בסכום של 300,000 ו-600,000 שקל, מי שאלים ועושה לינץ' לעדה שלמה הוא כנסת שמחוקקת את חוק הלאום. לא העדה הדרוזית אלימה. לא העדה הדרוזית ביצעה לינץ'. ההפך הוא הנכון, מדינת ישראל ביצעה לינץ' בעדה הדרוזית, עדה שקשרה את גורלה עם מדינת ישראל. אתה רוצה להגיד לאותו אלוף ואותו תת-אלוף ואותו אלוף משנה: אתה אלים? אתה משיג את הכול באלימות? אתה מבצע לינץ' נגד אזרחים? לעולם דרוזי לא תוקף, אבל לעולם דרוזי לא מוריד את הראש. ואנחנו לא נוריד את הראש, ואף אחד לא יוריד לנו את הראש. את זה כל אחד יכול לשים בראש שלו: לעולם לא נוריד את הראש לאף אחד. אבל כשכתב משקר בצורה גסה כזאת, הייתי חייב לבוא ולהגיב לו כאן מעל הדוכן הזה, ולהגיד לכל עם ישראל שכל מילה שהוא כתב שם היא שקר, ושקר גדול. אנחנו לא עדה אלימה, אנחנו לא בנינו לעולם על קרקע של המדינה, לא לקחנו מטר אחד מקרקע של המדינה. אם אנחנו בונים, אנחנו בונים על הקרקע הפרטית שלנו. אנחנו, שלא אפשרו לנו לפתח את היישובים שלנו, אנחנו עדיין חיים 50 שנה אחורה. זאת העדה הדרוזית שסובלת כאן במדינת ישראל. נא לסיים. והממשלה הגזענית הזאת, תודה.  ראיתי את ההצהרות שלה, רק הצהרות ולהקים ועדה. אין צורך להקים ועדה. צריך להתחיל לעבוד למען העדה, תודה רבה.  המפוארת הזאת. תודה רבה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, לחוק שאנחנו דנים בו ברגעים אלה קוראים אומנם "עילת הסבירות", אבל אין בו שום דבר סביר. זה חוק של עילת השחיתות. זה להניח צ'ק פתוח להפיכת מדינת ישראל לגן עדן של שחיתות פוליטית. זה שהקואליציה מתעקשת להביא את החוק הזה בצורה הכי קיצונית שלו, כולל נושא המינויים, כולל נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, מוכיח שלחוק הזה יש רק עילה אחת, והיא שחיתות. הם גם כל כך יודעים שזה הסיפור, שהם מתנהגים בצורה נואשת, מנסים להגיד: חוק סולברג, גדעון סער, היום שמעתי את סמוטריץ' מדבר על זה שאפילו אהרן ברק חושב שזה נכון. ואני באמת רוצה לשאול גם את ראש הממשלה וגם את רוטמן וכל אלה שנתלים בשמות הגדולים: אם אתם כל כך מאמינים בחוק הזה, מה הבעיה שתגידו שזה חוק שלכם, שזה החוק של נתניהו, שזה החוק של רוטמן? הרי אם זה כל כך כשר, על מה הבושה? אבל לא. כבר כמה ימים אנחנו שומעים אותם אומרים: כן, אפילו ראש הממשלה אומר בסרטון שלו: אנחנו מעבירים את עילת הסבירות של סולברג, לא רוטמן, לא לוין, לא נתניהו, של סולברג. ומנסים להלביש את זה על אנשים נוספים. אז קודם כול אני רוצה לומר לכם, במצע של תקווה חדשה יש הרבה מאוד דברים שנוגעים לשינויים במערכת המשפט. כן, אנחנו חושבים שצריך לעשות שינויים במערכת המשפט. שינויים כן, הפיכה משטרית לא. אבל אין שום דבר, אפילו לא ברמז, שמזכיר את עילת הסבירות. מוזמנים כולכם לפתוח את אתר תקווה חדשה מ-2021, לא נעשה בו שום שינוי, ולראות שעילת הסבירות לא נמצאת שם. אבל בממשלה שכל כך הרבה דברים קורים בה שהם לא סבירים בעליל, אפשר להבין למה רוצים להביא את עילת הסבירות ולבטל אותה: חוק הנבצרות, שהוא לא סביר, המתנות, שאינן סבירות, חוק טבריה, שהוא לא סביר, וחוק דרעי ואמירות כלפי אנשי הביטחון ומופע האימים כלפי היועצת המשפטית ועוד הרבה מאוד דברים לא סבירים שקורים בממשלה הזו יכולים להסביר לנו למה הטירוף וריצת האמוק הזו לבטל את עילת הסבירות. אבל הדבר הכי לא סביר שקורה בימים האלה, חברים, הוא שקורעים את מדינת ישראל מבפנים. תודה רבה. קורעים לנו את העם, את החברה. ואנחנו נשלם, אדוני היושב-ראש, אנחנו נשלם על הקרע הזה, אנחנו והילדים שלנו, כי הקרע הזה לא יבחין לא בינינו לבין הקואליציה, לא בין דתיים לחילונים, תודה רבה, חברת הכנסת שאשא ביטון.  בין אנשי מרכז לפריפריה. הקרע הזה יפגע בכולנו. תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, ששש.  עילת הסבירות, חברי הכנסת. (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: יעני, זאת אומרת בערבית "עילת הסבירות". לכל מי ששואלים בחברה הערבית שלנו מה זאת אומרת, במה מדובר, כל העניין, ) אדוני, איך אנחנו יכולים להבין מה מדברים פה? מותר רק בנאומים בני דקה. ( הוא שמעכשיו והלאה, ) אדוני היו"ר, אנחנו צריכים לדעת מה אומרים פה. ( אין תפקיד לבית המשפט.) אדוני היו"ר, אנחנו לא מבינים מה מדברים פה. זאת לא בושה להגיד להם. בסוף היא תתרגם. מה? משפט-משפט, אין בעיה, אין בעיה. (ראש הממשלה, יו"ר הוועדה, שר המשפטים, הם שמחליטים מה שהם רוצים, ) תמשיכי כאילו היא לא נמצאת כאן באולם. היא לא שווה שתקשיבי לה. ( ��הם עושים מה שהם רוצים.) שנדע על מה מדברים פה. על מה מדברים פה? (אבל השאלה, ) חברת הכנסת יאסין, אנחנו לא מבינים. (אבל השאלה, אבל השאלה, האם הדבר חדש?) אדוני, אין לה זכות לדבר פה בערבית, ויש לי זכות להבין על מה מדברים פה. (אני אומרת לכם שזה בכלל לא חדש, ) חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה. ( כי כל הזמן היה כך.) אבל למה, אדוני? יש לך זכות להגיד לה את זה. אדוני, אני לא מוכנה. (אבל היום הנושא הפך לגלוי, ) ששש, שנייה, חברי הכנסת. ( והגיע, ) אני רוצה להבין על מה מדברים פה. סליחה, אני לא צריך עזרה. ( עד מפתן הבתים שלהם.) אני רוצה להבין על מה מדברים פה. על פי התקנון, היא יכולה, ובסוף יהיה לה זמן לתרגם לנו את מה שהיא אמרה. (כשהיה, ) מה זה אם יהיה לה זמן? אנחנו לא מוכנים. (כשחוקקו את חוק הלאום, ) ואם היא לא תתרגם? אולי היא תומכת ברפורמה. ( לא שמענו אף אחד שאמר.) אולי היא תומכת טרור? אולי היא תומכת בטרור לא חוקי? חברי הכנסת, חברי הכנסת, אין בתקנון סעיף שאוסר את זה. (בית המשפט עדיין היה יכול להחליט אז.) יש החלטה של היועצת המשפטית, את יודעת אותה. יש סעיף. אתם טועים בזה. מאושר לדבר פה רק לנציגים ממדינה זרה. (וכשחוקקו את חוק קמיניץ, גם חוקקו אותו וגם בית המשפט, ) לא נכון. אני אראה לך, אדוני. חברי הכנסת, חבל.  ( לא עשה שום דבר.) אני אראה לך, אדוני. אין סמכות, אין סמכות. הם עושים את זה בכוונה. (וכשיש לנו 120,000 תושבים בכפרים הלא-מוכרים בנגב, ) אדוני, הם עושים בכוונה. ( בלי שום שירות הומני, ) יש זכות דיבור. סעיף 22, בבקשה. ( הכול היה אפשרי, ובית המשפט היה קיים, ) את יודעת שיש החלטה של היועצת המשפטית.  ( והיה בידו לקבל את ההחלטות, והיו לו אז הסמכויות להחליט. אולם גם זה היה אפשרי.) בוסו, זה לא יכול להיות. (כולם אומרים שהיום יום שחור לדמוקרטיה הישראלית. אני אומרת שהיום הם הוסיפו עוד שחור לשחור הקיים, ) ותסתכל בסעיף שמדבר על הפרוטוקול. ( לא פחות ולא יותר. זוהי עילת הסבירות. משום שנותרה דקה אחת,) אני אדבר בעברית לציבור היהודי ואשאל אותם: למה אתם חושבים שזה יום שחור? השחור הזה היה קיים לפני כן, גם כשחוקקו את חוק הלאום, עוד יותר גרוע. אי-אפשר שבכל פעם היא מגיעה ונכנסת לדברים של הח"כים. אני אבוא כמה שבא לי, ואני אדבר, ואני, אי-אפשר ככה. זה נושא שמוחלט אצל היועצת המשפטית, לא אצלה. חבר הכנסת. קחי את הספר שלך. לכי כבר. אתה לא תגיד לי לכי. לך אתה. לא רואה אותך ממטר. תודה רבה. עושה את זה. תפסיקי כבר. זה לא הבית שלך. זה לא, שלך. חברי הכנסת, חברי הכנסת. חבר הכנסת ווליד טאהא, נא לשבת. תודה רבה.  לא מוציא אותה. ממש לא סביר בכנסת הזאת שיש אישה שמתנהלת בצורה כזאת כל הזמן. כל הזמן.  היא לא נתנה לה לדבר משפט אחד. היושב-ראש לא זרק אותה החוצה. עכשיו אני הבעיה? היא הבעיה. תפסיקי כבר עם השטויות שלך. בוא ותרביץ לי. בוא. בוא. תפסיקי. את אלימה. את משתתפת באלימות. תפסיקי כבר עם השטויות שלך. בוא, בוא להרביץ לי. בוא. תודה רבה. שמעתי. עצרתי לה את הזמן. אני יודע. תשבי פעם אחת כמו בן אדם. מה קרה לך? זרק אותה החוצה. בגלל שדיברתי בערבית. לא נורא, אני אמשיך את הדברים שלי. מגיע לי עוד דקה חוץ ממה שקיים כאן. חבר הכנסת ולדימיר בליאק וחברת הכנסת מירב כהן, עם ז'קט אפשרו את זה, לא ככה. ראית איך אמסלם מסתובב עם זה, באמת. באמת, די. החולצה שבאה כרגע עם הסמל, עם ז'קט אפשר. מה אתה אומר סמל? מה זה? קח ז'קט. קח, הינה. בסדר. עלו לנאום גם עם זה, זה בסדר, אבל עם ז'קט, שלא יהיה מוצג. הכול בסדר. גם ככה חם לי. תודה רבה. נרגע? עכשיו היא תדבר בעברית. אוקיי. אז בקיצור, מה שלא סביר במליאה הזאת, שישנה חברת הכנסת שלא יכולה להתאפק אף פעם, ולא יכולה שלא להפריע לכל אחד שלא נראה לה. זה הלא-סביר. אבל הוא סביר והוא נורמלי וזה מה שקיים. הלא-סביר, שאת צועקת כאן בכנסת. את עומדת כאן, את תומכת טרור ואת פה בכנסת. תומכת טרור. חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה. את יכולה להמשיך בדיבור שלך. חברת הכנסת טלי גוטליב, אני לא רוצה להוציא אותך, כי זה יהיה עד סוף הדיון. את יכולה להמשיך בדיבורים שלך. את, לאט. והדברים שלך. על מה? זה התרגום של מה שהיא אמרה? זה התרגום? באמת. תודה רבה. כן. זה התרגום. התרגום שהיה כאן כל הזמן, חוק הסבירות. וכל הזמן היה שחור, אבל יש לכם שחור בעיניים שאתם לא רואים ולא רוצים לראות, איפה הכבוד של המדינה שלי? הכבוד של המדינה היהודית והדמוקרטית שלי? בסדר. את לא בעל הבית פה. את לא בעלת הבית פה. תודה רבה. יש לי הזכות בדיוק כמוך. אני אזרחית עם זכויות, את לא בעלת הבית. חברת הכנסת טלי גוטליב, לאפשר לה להשלים את הדברים.  הינה, היא מקללת אותי, אדוני, מקללת אותי, והיו"ר מאפשר לה. תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. היו"ר מאפשר לה לקלל אותי. מה שהיא אמרה פה זה קללות. היא קיללה אותי מעל דוכן המליאה. אני לא יודע את השפה, לא הייתי מתיר לה. גברת, תומכת טרור, זה לא מעניין אותי אם את ערבייה או יהודייה. תומכי טרור לא צריכים להיות פה.  היא לא קיללה. היא אמרה: אני פה, ויש לי זכות לדבר בדיוק כמוך. ככה תרגמו לי. אדוני יודע ערבית, באמת? זה לא מה שהיא אמרה. שבע שנים למדתי ערבית. זה לא מה שהיא אמרה. תודה. מדינת הלאום היהודית. אני רוצה לדעת מה מדברים פה. גם את צריכה להבין. את צריכה להבין מה מדברים פה. את צריכה להבין. אז היה לה זמן לתרגם בסוף. מה היא תרגמה, קללות? היא תרגמה קללות? חברת הכנסת טלי גוטליב, רגע. גם אני וגם את לא הבנו. אני מאמין שאם הייתה מקללת, חלילה, גם חברי כנסת אחרים היו מעירים. זה לא נכון. די. ווליד טאהא קילל, די. אבל, לא לא לא לא. שנייה. בכל מקרה, על פי תקנון הכנסת היא יכולה לדבר. ובסוף,  זה הייעוץ המשפטי שאמר לנו. אוקיי. כרגע הם הקובעים בתקנון המליאה. עם כל הכבוד לייעוץ המשפטי, זה לא נכון. זה לא נכון. אתה מנסה להסביר לה, זה לא מעניין אותה. תודה. טוב. הלאה. התקדמנו. תודה רבה. חבר'ה, להירגע. התקדמנו. בוא, בוא, בוא, תקלל אותי, בוא. בוא תתקרב אליי, בוא, בבקשה, בוא, אדוני, בוא תראה לי איזה חזק אתה. חבר הכנסת מנסור עבאס, יושב-ראש הסיעה שלך, יושב-ראש התנועה. בבקשה. תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתם כל הזמן מנסים להסביר לה, לחברת הכנסת גוטליב ולאחרים, שמותר לדבר בערבית. היא יודעת שמותר, אבל אוקיי, זו החלטה אסטרטגית שלה לעשות כל פעם מהומה על הנושא הזה. זו טעות, חברת הכנסת טלי גוטליב, תירגעי קצת. תירגעי קצת. תירגעי קצת. מנסור, אל תחנך אותי. בקדנציה שעברה את לא היית חברת הכנסת.  הינה, עומד השר יריב לוין, בקדנציה שעברה עמד על הדוכן הזה והטיח בנו, בתנועה האסלאמית, האשמות למה אנחנו לא תומכים בחוק של חובת לימודי הערבית בבתי הספר. לא, מתנגדים לחוק. אתם התנגדתם. נכון. והעברתם את החוק הזה. אבל הבעיה היא שאתה לא מביא אותו ומקדם אותו. אני לא שר החינוך. מה זה אתה לא שר החינוך? גם אז לא היית שר החינוך ולא שר המשפטים. הבאת אותו. בוא, תעלה. אני מוכן. מנסור, אני מוכן לעדכן אותך, דרך אגב, אם אתה אומר, שדווקא הייתה לנו ישיבת ממשלה לפני זה, בשבוע שעבר, על סקירה של משרד החינוך, ואני העליתי לראש סדר העדיפויות את נושא חוגי הערבית. יפה. בסדר. אנחנו מקווים שתקדמו את זה. זכותי להבין מה שמדברים פה, זה הכול. אני מאבד את הזמן שלי לטובת נושא אחר. אבל לפחות שר המשפטים מדבר עברית, מבין עברית. אז אין כאן משהו שקורה באולם, חס וחלילה, שמסכן את קיומה של מדינת ישראל. די כבר. די כבר. מנסור, אל תתרגז. אל תתרגז. בסדר. כל פעם את עושה, אל תתעצבן. תנאם תמיד לעניין. אל, עוד דקה יש לך. טלי, חבל שכל פעם את עושה את זה. יש לי עוד דקה. חבל שכל הזמן את עושה את זה. אני רוצה להבין מה שאתם אומרים, זה הכול. אתם עושים את זה להכעיס. להכעיס, זה מה שאתם עושים. תודה. הוספתי לו דקה ועדיין מפריעים לו. חברי הכנסת, היום אנחנו מאבדים עוד קו הגנה לזכויות המיעוטים, לזכויות האזרחים, לפחות בקריאה ראשונה, כאשר מנסים לשחק עם העיקרון הבסיסי והסביר ביותר, עילת הסבירות, שמאפשרת לבחון את החלטות הממשלה בתחומים שונים. ברור לכולם שהכוונה היא לא לשנות מדיניות ולהפוך קערה על פיה, אלא לבחון את מידת הסבירות של ההחלטות האלה. אני רוצה להעלות רק דוגמה אחת בדקה שנותרה לי. תבינו, חברים, כמה הנושא הזה מאוד חשוב. ראש הממשלה והממשלה מינו חבר כנסת, בן גביר, להיות שר לביטחון לאומי. והיום, אחרי שישה חודשים, אנחנו שואלים את עצמנו: האם המינוי הזה, האם ההחלטה הזאת היא החלטה סבירה או לא? איך אנחנו בודקים את זה? הולכים לקלפי בבחירות, ומצביעים, יפה. יפה. כן. מאוד חשוב. אנחנו בודקים את זה, יריב. חבר הכנסת וסגן ראש הממשלה, תרשה לי. יש לי דקה. האם ההחלטה הזאת סבירה? ברור שלפי התוצאות והתפקוד של המשרד של המשרד לביטחון לאומי והשר בן גביר, לפי מספר הנרצחים בחברה הערבית והפצועים, ואיבוד הביטחון האישי, וגם עליית הפשיעה בחברה היהודית, ברור שההחלטה הזאת לא סבירה. אבל האם יעלה על הדעת שבית המשפט יבוא ויפסול את ההחלטה הזאת? ברור שלא. ולכן, המידתיות קיימת, חבר הכנסת השר יריב לוין. אולי לא שמת לב למשפט שאמרתי עכשיו. בית המשפט לא יפסול את המינוי הזה. אבל מי שכן יסבול את האי-סבירות של המינוי הזה זה האזרחים עצמם, שמאבדים את ביטחונם האישי ואת חיי יקיריהם. זו המשמעות הכי עמוקה של עילת הסבירות. אף אחד לא בא כדי להפוך את תוצאות הבחירות, אבל לפחות ההחלטות שמתקבלות, המינויים שהממשלה עושה, יהיו מינויים סבירים שינסו לשמור על עקרונות הממשל התקין והחוק התקין. תודה רבה. תודה רבה. ועכשיו חברת הכנסת טלי גוטליב תעלה ותבוא. אנחנו נקשיב לה. את יכולה לדבר בערבית. גם אני הקשבתי לך, כי אני מבינה אותך. אני מקשיבה לך תמיד, כי אתה מדבר, באמת. אבל היא אמרה שהיא הקשיבה לך כי היא הבינה אותך. חברת הכנסת גוטליב, בבקשה. ערב טוב לעם ישראל. אני רוצה להבהיר כמה נקודות מאוד מאוד מובהקות, אחרי שעם ישראל הפך להיות קורבן בשטיפות מוח והנדסת תודעה שביניהם לבין החוק אין דבר וחצי דבר. ומה שמדהים, יושבים כאן מחוקקים שאין להם שמץ מושג בחוק. לא, רק את יודעת. לא צריך להפריע לי. לא צריך להתרגז. כולם מתחיל פה את הנאום באותם מילים: סבירות, סבירות, ואנחנו מונעים ביקורת שיפוטית על החלטות הכנסת והממשלה. אין קשקוש מזה, קבלו. אני מדברת לאזרחי מדינת ישראל. חוק-יסוד: השפיטה קובע בסעיף 15(ג), אלה מילותיו, שבית משפט העליון יושב גם כבית משפט לערעורים, ובכובע השני שלו הוא יושב כבית משפט גבוה לצדק ומוסמך לתת סעד מהצדק. בלי לפגוע בכלליות הזכות הזאת של בית משפט עליון, יש שורה של צווים שבית משפט מוסמך לתת. עכשיו, רק כדי לתת לכם דוגמה, כי כולם פה אינטליגנטים, הרי כשבית המשפט בשבתו כבג"ץ התערב בהחלטת מיארה במינוי של מזוז, כשהיא רצתה למנות אותו לוועדה למינוי בכירים במינוי קבע לשבע שנים, הוא לא אמר שהמינוי לא סביר. הוא אמר שזה פוגע במידתיות, זה פוגע בעקרון הנראות, זה נראה לא טוב, לא מתיישב עם עקרונות הצדק ועולה מזה ריח של ניגוד עניינים, ולכן פסל את המינוי של מזוז. למה אני אומרת לכם את זה? כי לבית משפט העליון בשבתו כבג"ץ יש שורה של עילות התערבות, ביקורת, בהחלטות שרים, ממשלה, נבחרי ציבור באשר הם. אגב, אם האזרח מבקש סעד, גם לאחר החקיקה הזאת? בטח. כי מה אומר התיקון שאנחנו מציעים? התיקון שאנחנו מציעים אומר שבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לא יתערב בהחלטות שרים או ממשלה מהשיקול שההחלטות לא סבירות. עכשיו, אל תתבלבלו. אם ההחלטה היא לא חוקית, היא לא חוקית, זאת עילת התערבות ממילא. אם ההחלטה פוגעת בזכויות אדם, יש עילה מן הצדק. אם החלטת הממשלה או השרים פוגעת בזכויות אדם, בעקרונות צדק טבעיים, במידתיות, בנראות, ממילא יש את זה מכוח סעיף 15(ג). האמירה הזאת של חוק הסבירות, כל משפטן בן שעתיים יגיד לכם שזה זרזיף של כלום ושום דבר. באמת אני אומרת לכם ששאלו אותי, אז למה אתם עושים את זה? הינה, אני עונה לך, מטי, את רואה, אני מכוונת לדעת גדולים. שואלים השואלים: אז אם ככה, אם זה זרזיף של הרפורמה ואם זה כלום ושום דבר ואם זה ממילא לא פוגע ביכולת להתערב בהחלטות שרים וממשלה, למה אתם מחוקקים את זה? אתם יודעים משהו? אני אגיד לכם בדיוק למה אנחנו מחוקקים את זה. אנחנו מחוקקים את זה כי אחרי שראש הממשלה שלנו לקח צעד אחורה ברפורמה והוא אמר: אני מעדיף את המדינה, את חוסנה, את נראותה. הוא לא קורע את המדינה לשניים, הוא לקח מזה צעד אחורה. ואז אהרן ברק דיבר על הסבירות. למה אנחנו מחוקקים את הסבירות, שהייתי מסתדרת גם לגמרי בלעדיה? כי אני לא משלמת פרוטקשן לסחיטה באיומים. אתם לא תסחטו, אנשי המחאה, שמוחים על כלום ושום דבר. כל משפטן ששמע את מה שאני אומרת, ברור לו כסלע שעניין הסבירות זה קציה של רפורמה שכרגע לא על השולחן, אבל אנחנו נחוקק אותה כי אנחנו לא ניכנע לסחיטה באיומים על דרך מניעת חקיקה. אני אומר לכם לסיום רק עוד דבר אחד: המדינה הזאת, האחת והיחידה ואין בלתה, שבנינו אותה כולנו, שמאל וימין, נא לסיים.  משואה לתקומה, בעד שום הון שבעולם לא הייתי מוציאה את דיבת הארץ הזאת רעה ולא הייתי פוגעת במרקם החברתי בארץ הזאת, ולא הייתי פוגעת בקבוצה חרדית ולא הייתי פוגעת בקבוצה חילונית או להט"בית. תודה. ולכן אני אומרת לכם מכאן, רבותיי: עילת הסבירות, שאתם כולכם באמת לועסים אותה כאן, תקשיבו למה שאמרתי: תקראו את הוראת החוק ואז תבינו את בדיחותה של המחאה ההזויה הזאת, שמביישת את דפי ההיסטוריה. תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. ראית איך שלא הפריעו לך? למה שיפריעו לי? אני מדברת לעניין. אז גם אל תפריעי לאחרים. אני לא מפריעה אף פעם. מדברים בערבית, לא, לא רק בערבית. קריאות ביניים, הוא ניסה להגיד: לא הפריעו לך, אל תפריעי לאחרים. אני לא מפריעה, אני רק מעודדת אתכם. אני מעודדת אותך לצאת מגדרך. אני מעודדת אתכם לומר דברים ענייניים.  אני יושבת כאן במליאה בכל הפיליבסטר שלכם. האמת היא שגם כשאת מפריעה, אוהבים שאת נמצאת במליאה. זאת בדיוק הנקודה. חברת הכנסת לזימי, שלוש דקות לרשותך. כבוד יושב-ראש הישיבה, ממשלה שרוצה לעשות דברים לא סבירים מנסה לבטל את עילת הסבירות. ברוכה הבאה, השרה רגב. היציע הסגור הזה, שלא יהיו פה מי שיראו, עומד כמשל לרצון הזה של הממשלה הזאת. ביטול העילה החשובה הזאת, שאין לה תחליף מול יתר העילות הקיימות, הוא מהלך מסוכן וקיצוני, שיפגע ביכולת של הרשות השופטת לבחון החלטות שלטוניות החורגות ממתחם הסבירות בכל תחום. העילה נובעת מהחובה של הרשות המינהלית לפעול בסבירות, כלומר, העילה לא נוצרה יש מאין אלא מחובה קיימת. הביאו לך נאום אחר? לא, לא, אני עדיין איתו. הביקורת השיפוטית לא נועדה למנוע מהשלטון לשלוט אלא לקדם מדיניות. להפך, היא נועדה לקיים את שלטון החוק במובנו הבסיסי, זאת אומרת, להבטיח שהרשות המבצעת פועלת במסגרת החוק, וכן להגן על האזרח מפני פגיעה בו על ידי השלטון. הנה כמה דוגמאות חשובות של פסיקות שעילת הסבירות הייתה חלק חשוב מהן: חובת מיגון כיתות בשדרות וביישובי עוטף עזה, שמירה על החופים כנכס ציבורי וחובה להותיר חופי רחצה פתוחים לציבור הרחב שהכניסה אליהם תהיה ללא תשלום, הגבלת בניית שכונות מגורים על קרקעות מזוהמות, מניעת הרחבה בלתי שקופה ובלתי מבוקרת של מתחם בתי זקוק לנפט בחיפה, בז"ן, פסיקה רק מהשנה שעברה, איסור ניתוקי חשמל למשפחות מעוטות יכולות. השופטת ברק ארז קבעה בפסק הדין שזה לא סביר שאין אפשרות למנוע ניתוק חשמל גם במקרה של קושי כלכלי קיצוני, למשל במשק בית דל שבו תינוקות רכים בשנים, אולי גם כאלה בעלי הזדקקות רפואית כזאת או אחרת. הממשלה לא עשתה את זה, ובית המשפט מצא לנכון לתקן את מה שהרשויות לא עשו. אבל אני רוצה להגיד פה משהו על המדינה החשובה שלנו. היום התכנס בכנסת ישראל כנס על טהרת הדרת הנשים. מסתבר שפמיניזם זה איזה משהו שאפשר ליצוק אליו כל ערך, גם שלילת זכויות לנשים. וביום רביעי עובר חוק לסגירת הרשות לקידום מעמד האישה. אז אני רוצה להגיד לך, יו"ר הישיבה, ולכולם פה: ישראל לא נוסדה רק כדמוקרטיה ליברלית, היא נוסדה כמדינה עם זכות הצבעה לנשים, מדינה שהתפיסה השוויונית המגדרית בה עומדת כערך עליון. תודה רבה. אתם רוצים לחסל את זה, ואני רוצה להגיד לכם, לא, לא, סליחה. ישראל הדמוקרטית תנצח. תודה רבה. נא להוציא. ישראל הפמיניסטית של שוויון מגדרי תנצח. חברות, חילול הקודש. איך את מעזה לצבוע את הדגל. למה אתם מבזים את הדגל? תתביישי לך. תכבדו את הדגל. זה גם בשבילכם. את מחללת את הדגל. למה את מבזה את הדגל? מה זה, אין לכם כבוד לשום דבר? תביישי לך. עם הדגל הזה אנחנו עוטפים גופות. עם הדגל הזה עוטפים גופות של חיילים. נעמה, תתביישי לך. תתביישי לך, תתביישי לך. עוטפים את החיילים, את בושה. חברת הכנסת נעמה לזימי, זאת בושה. אני אומר לחברי ועדת האתיקה, צריך לדון בזה בוועדת האתיקה. לא יכול להיות שכל פעם יציגו את המיצג, יקבלו תמונה בשביל לקבל לייקים ומפירים את הכללים של המליאה. אני השתתפתי היום בוועדה הזאת שהייתה למען זכויות של הנשים, ואתם עם הפמיניזם שלכם פוגעים הכי הרבה בנשים. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, יישר כוח על כך, וכך צריך להיות. את הזכות הבסיסית של הנשים שרוצות לחיות כמו שהן את רוצה לרמוס. תתביישו לכם. תתביישו לכם. אתם מדירים אותן. מגדרית היא לא, תתביישי לך. תתביישי לך.  שמירת זכויות. הגדרה מגדרית היא לא זכות, היא שמירת זכויות. מחללת את הדגל ש��וטפים בו גופות. אתם מדירים אותן. אתם מדירים אותן. על זה לא הערת לה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. מחללת את הדגל שעוטפים בו את הגופות. אי-אפשר שכל שנייה מישהו אחר, סדרנים, אם אתם לא תעמדו פה ליד המקום וכל פעם נצטרך להעיר על זה, זה לא יעבור ככה. לא, צריך לעמוד ליד כל חבר אופוזיציה שעולה לדבר. תעמדו לידו, כי כולם פה בקטע הזה חשודים. תודה רבה. הם בחזקת חשודים ואף אחד לא מוחה. אין אחד שיכול, מה זה? מה זה? מירב כהן, את הכנסת את האנרכיסטים האלה. את האנרכיסטים האלה את הכנסת, את יודעת? תודה רבה, אני מסתדר לבד. את האנרכיסטים האלה את הכנסת, את יודעת? את האנרכיסטים שהיו כאן את הכנסת. את הכנסת. זה על שמך. חבר הכנסת סעדה וחברת הכנסת טלי גוטליב, אני מסתדר. חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. שלוש דקות. לא, אני אדבר ארוך. אי-אפשר, אתן לך לדבר. סדרניות וסדרנים, תהיו ערניים, בבקשה. היום זה יום מתוח. בבקשה. אז איך הכנסת אותם? את לא מכניסה אנשים? בחיים לא. אתם יודעים מה זה להכניס, אתם לא נורמליים. את ראית מה הם עשו כאן?  אתם נורמליים. תגיד לי, זה נראה לך נורמלי? זה נראה לך נורמלי? תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מסתדר. תודה רבה.  תודה רבה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. אפשר להתחיל? כן, שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, כולנו מכירים את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". אבל כמו תמיד, לכל כלל יש גם יוצא מן הכלל, וזה המקרה שלפנינו, הקנקן מעיד במדויק על מה שיש בו. הקנקן,  חברת הכנסת טלי גוטליב, קראתי אותך לסדר פעם ראשונה. זה מפריע. סליחה, אני אצא, אני מתנצלת. אני אירגע ואיכנס. לא, את יכולה לדבר בשקט. אני מתחיל מהתחלה, אדוני. לא. אתן לך עוד חצי דקה. בבקשה. לא, לא. הכול בסדר. המראה של הדגל שאנחנו עוטפים איתו את גופות חיילנו מחולל בצורה כזאת, זו עבירה פלילית. בושה, בושה גדולה. בושה. ביזיון. אין לכם גבולות.  עילת הסבירות זהו, זו הפרופורציה, תודה רבה. בבקשה. אפשר? אני אתחיל מהתחלה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, כולנו מכירים את הפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". אבל כמו תמיד, לכל כלל יש גם יוצא מן הכלל, וזה המקרה שלפנינו, הקנקן מעיד במדויק על מה שיש בו. והקנקן במקרה שלנו הוא יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן והאופן הכוחני והדורסני שבו הוא מנהל את הליכי החקיקה. תחת להציג הצעת חוק פרטית החייבת לעבור תהליך של הנחה, אישור בקריאה טרומית ודיון מקדים בוועדה, או במקום לקדם הצעת חוק ממשלתית, ניצל חבר הכנסת רוטמן פעם נוספת את תקנון הכנסת כדי לקדם הצעת חוק מטעם הוועדה, והכול כדי לקצר את ההליך. ולמה לקצר? כי ככל שעובר הזמן, הציבור הרחב מבין יותר לעומק את ההשפעות ההרסניות של החקיקה ואת האופי הקיצוני שלה, כי ככל שעובר הזמן מתגלים חצאי האמיתות, הסילופים וההיתלות המזויפת באילנות גבוהים. לכן חבר הכנסת רוטמן קיים בעניין הצעת החוק הזו רק מחצית ממספר הדיונים שהתקיימו בעניין הוועדה למינוי שופטים, לכן לפני חברי וחברות הוועדה לא הונחה תשתית ראויה של עובדות, של משפט משווה ושל ניתוח ההשלכות. חבר הכנסת קריב, שמענו אותך עשר פעמים בוועדה. לכן, למרות הבקשות שלנו, חבר הכנסת רוטמן לא הזמין יועצים משפטיים של משרדי ממשלה מובילים. ובדיוק כפי שראינו בכנס הקודם, בליץ החקיקה לווה בבריונות פרלמנטרית, בהוצאה סדרתית של חברי כנסת, בהשתקה שלהם, של יועצים משפטיים, של מומחים מהאק��מיה ומהחברה האזרחית. יושב-ראש כוחני וקיצוני שחושב שהוועדה היא מגרש המשחקים שלו, הבריון של הגן שמאבד לחלוטין את העשתונות כשמישהו מתייצב מולו. את אותה אלימות כבושה שראינו בתמונות מרחובות ניו יורק, חבר כנסת שמוקף במאבטחים השומרים עליו ועדיין אינו מצליח לשלוט ברוחו ובידיו מול מפגינה, את האלימות הזו פגשנו ואנחנו פוגשים יום אחרי יום בוועדת החוקה. וכשזה הקנקן, מה הפלא שמה שיוצא ממנו הוא חומץ ולא יין, חומצה רעילה שמבקשת לכרסם ביסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית, חומצה שמאכלת את המורשת המפוארת של ועדת החוקה לדורותיה, נא לסיים. תחת ההנהגה של יושבי-ראש משמאל ומימין. חוק בריוני שהוכן במחטף בריוני על ידי יושב-ראש ועדה בריוני שמשרת ממשלה בריונית. בריונים, לא תצליחו. אנחנו לא נתכופף מול הבריונות שלכם. תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ערב עצוב. עד כמה שזה לא סביר לחלקנו, אנחנו עומדים היום בפני הצבעה על ביטול עילת הסבירות, חקיקה בלתי סבירה בעליל שרוטמן מקדם, לא ועדת חוקה אלא רוטמן בעצמו, לא ממשלת ישראל, לא ראש ממשלת ישראל. הצעת חוק של רוטמן היא הדבר הבלתי-סביר היחיד שקורה כאן. ביטול עילת הסבירות היא בעצם פרידה מהנורמליות, הפיכה של מה שבלתי סביר בעליל לסביר ועוד איך. בלתי סביר בעליל שיועצת משפטית לממשלה תמצא את עצמה במתקפה חזיתית מידי שרי הממשלה ונתונה לאיומים מצידם, אבל הינה, סביר ועוד איך, בלתי סביר בעליל שיגבילו את חופש המחאה של אזרחי המדינה, שוב, סביר ועוד איך, בלתי סביר בעליל שיורו למשטרה לפעול באלימות כלפי מפגינים, ושוב, סביר, בלתי סביר בעליל שהרשות למעמד האישה, גוף ותיק ומקצועי, יפורק, סביר ועוד איך. הכול מתחת לאף שלנו ממש. בלתי סביר בעליל ששר יורה לממונה על רשות החברות העסקיות שלא לפנות אליו יותר, נו, סביר, בלתי סביר בעליל שיחוקקו חוק שנועד לאדם אחד, שלא גר בטבריה בשנים האחרונות, יחיד ומיוחד, להתמודד בבחירות מוניציפליות, ושוב, סביר ועוד איך, בלתי סביר בעליל שעבריין מורשע פעמיים, שהתחייב לעזוב את הקופה הציבורית, יחזור להיות שר, סביר ועוד איך, בלתי סביר בעליל שעבריין מורשע בתמיכה בארגון טרור וסורב לגיוס בצה"ל ממונה לשר המשטרה, סביר, ממש סביר, בלתי סביר בעליל שממשלה שהתחייבה לעסוק ביוקר המחיה, להשיב את המשילות, לקדם את השלום עם השכנים שלנו, עוסקת רק בהרס הדמוקרטיה, עוסקת בריסוק הכלכלה, בהרס יחסי החוץ שלנו והשמדת הערך שלנו כחברה, סביר ועוד איך, ממש סביר, בלתי סביר בעליל שנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, שנמצא עסוק, השוחד לא קיים. אין שוחד. את לא מעודכנת לגבי השוחד. תודה.  שנמצא עסוק בבית המשפט במקום לנהל את המדינה, גם זה סביר. מטי, לא מתאים לך. לא מתאים לך לעוות את המציאות. לא מתאים לך. את אישה טובה וישרה. האדם עם שלושה כתבי אישום. חמורים, חמורים. תגידי חמורים. שלושה כתבי אישום חמורים. מחר אני אהיה, תודה רבה. נא לסיים. מחר אני אהיה בעמדות השיבוש ואני אצטרף למוחים, לפטריוטים הישראלים. אני מקווה מאוד שכל עם ישראל יגיע מחר ליום השיבושים. תודה רבה. ואדוני היושב-ראש, אולי שאלה אחת לך בתור יושב-ראש, ואולי להעביר את זה ליושב-ראש אוחנה: אני שולחת שאילתות חזור ושלוח ואני נענית בשלילה ובהתעלמות. התעלמות או שלילה? תפקידה של הכנסת הזאת זה לפקח, שאילתות למי? ליושב-ראש הכנסת לבקשות לשאילתות במליאה, ואני לא נעני��. זה תפקידנו ככנסת ישראל לפקח על עבודת הממשלה, ושוב ושוב השאילתות לא מתקבלות. אני אשמח שתעביר את זה ליושב-ראש. תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. בינתיים, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 12), התשפ"ג 2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של קבוצות שונות בתאגידים ציבוריים וברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג 2023, של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס, הצעת חוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה), התשפ"ג 2023, של חברות הכנסת יוליה מלינובסקי, לימור סון הר מלך וקבוצת חברי הכנסת. תודה. תודה. בבקשה. שלוש דקות לרשותך. כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה הניחה היום על שולחן הכנסת את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (עילת הסבירות). אני אתחיל במה שהיה קודם. הסביר הוא בעצם שחברי הכנסת יקשיבו אחד לשני, הסביר הוא שחברי הכנסת יכבדו אחד את השני, יכבדו את דעותיהם ויקשיבו, הסביר הוא גם להקשיב בשפה הערבית, השפה הערבית היא שפה רשמית, הסביר ביותר הוא, גם היועצת המשפטית נתנה את דעתה, וסוכם שחברי הכנסת שמדברים בערבית, בסוף הנאום מדברים גם בעברית, אז צריך סבלנות גם כשמקשיבים לחברים שלכם שמדברים בשפה הערבית. הסבירות היא לתת מענה לפשיעה בחברה הערבית. אנו עומדים היום על 116 נרצחים בחצי שנה לעומת 111 נרצחים בכל שנת 2022. זה על פי הנתונים של מרכז אמאן, המרכז הערבי לחיים בטוחים. עשרות משפחות שכולות, עשרות ילדים יתומים ו-116 בתים הרוסים. הסבירות היא לטפל בריבית המזנקת שפוגעת במאות אלפי משפחות ועולה לאזרח הפשוט אלפי שקלים בחודש. הסבירות היא לטפל במחירי מוצרי המחיה הבסיסיים המתעצמים ומונעים ממאות אלפי משפחות מחיה בכבוד. הסבירות היא לטפל במצוקת הדיור, שאינה נמצאת כלל בסדר העדיפויות של הממשלה הנוכחית. הסבירות היא לספק שירותים לערים והיישובים בפריפריה. הסבירות היא לטפל בבריאות בפריפריה ולהשוות אותה לבריאות במרכז. ומה שכן בטוח, שהסבירות איננה שינוי הסבירות על פי החוק. חבריי חברי הכנסת, אני פונה לקואליציה ולממשלה ואני אומר להם: תתעוררו. תביטו לאזרחים בעיניים, ותפתרו את הבעיות שלהם במקום לייצר עוד משבר ועוד משבר בחברה. תודה. תודה רבה לחבר הכנסת חוג'יראת. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. כבוד היושב ראש, כנסת נכבדה, חשוב שהציבור יבין שההצבעה היום היא הלכה למעשה הצבעה על ההפיכה המשטרית. אנחנו פשוט עברנו משיטה של בליץ של חקיקה לשיטה של סלמי, של פרוסה-פרוסה, אבל התוצאה תהיה אותה תוצאה, ולכן חובה להתנגד עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. ביטול עילת הסבירות הוא הצעד הראשון בתוכנית הגדולה לסירוס הדמוקרטיה. ברור שאחרי שיבטלו את עילת הסבירות כמובן ישתמשו בזה קודם כול כדי לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. שמענו את זה אפילו מפיו של שר בכיר. אחרי שהיועצת המשפטית לא תהיה שם כדי להיות שומרת סף, הם יוכלו לדהור קדימה עם עוד הרבה מאוד תוכניות, וזה לא ייגמר רק בביטול הסבירות. ביטול הסבירות ייצר שחיתות גדולה. הוא יאפשר מינויים של מי שרוצים, חלוקת כספים שלא כדין, וכל זה לא יהיה נתון לביקורת שיפוטית. אבל אחרי זה יגיעו עוד חוקים רעים שישלימו את ההפיכה, ולכן אסור לנו להוריד את הראש. התוכנית היא ברורה. אני מבטיחה לכם שבשבוע הבא יתייצב ראש הממשלה ויגיד שהוא עושה ריכוך בנוסח של עילת הסבירות. הוא יוציא איזה סעיף, נגיד, הרשויות המקומיות לא בפנים או משהו כזה, אבל את הליבה, את הליבה הוא ישאיר. מה זה הליבה? הליבה הטובה. הליבה הטובה. מה שיאפשר לעשות לו איזה מינוי שהוא רוצה ללא ביקורת שיפוטית, והכי חשוב, מה שיאפשר לו לפטר את היועצת המשפטית, תפסיקו להבהיל את הציבור. זה לא נכון מה שאת אומרת. שהיא למעשה עומדת בראש המערכת שכרגע נמצאת מולו בבתי המשפט. מירב, זה לא נכון מה שאת אומרת. את עוד פעם לא אומרת אמת לציבור. הגיע הזמן להגיד אמת, לא ליצור תבהלה בחברה הישראלית. אז התוכנית היא ברורה, להעביר את ביטול עילת הסבירות, לפטר את היועצת המשפטית לממשלה ואז להביא את דרעי כשר, למנות את מי שרוצים למפכ"ל, ככה מפכ"ל טוב, שיפצח הרבה גולגולות וימלא את איכילוב כמו שאוהבים. ולכן אסור לנו להוריד כאן את הראש, וזה חודש קריטי. המחאה, בעל כורחה, תרים את הראש. אנשים לא רוצים להיות ברחובות. אנשים רוצים להיות בבית, אנשים רוצים להיות בעבודה, אנשים רוצים להיות עם הילדים שלהם, אבל אתם לא מותירים להם ברירה, כי הם חייבים לשמור על הבית שלהם. אנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כאן, מהמשכן. לא נתפנה לא מהוועדות ולא מהמליאה, ונעשה את המאבק הפרלמנטרי הכי טוב שאנחנו יכולים, ויחד עם הציבור שיצא לרחובות אנחנו לא נפסיק עד שנעצור את זה. שיהיה ברור, האחריות לבלגן הזה במדינה היא לא עליי, היא לא על המוחים, היא לא על שקמה, היא לא על אהוד ברק, היא על ראש הממשלה. אם ראש הממשלה רוצה לנהל מדינה בצורה הגיונית, הוא יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות, וזה לא להביא חקיקה כל כך קיצונית באופן חד-צדדי. האחריות היא קודם כול עליו. אני רוצה לומר משהו ליועצת המשפטית לממשלה. זה שתוקפים את היועצת המשפטית רק בגלל שהיא שומרת על החוק, זו בושה. מיליוני אזרחים גאים בה ומודים לאל שבימים קשים כאלה יש לנו שומרת סף. תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן. לכי עם האמת המקצועית שלך עד הסוף. ושלא יחשבו שלא שמנו לב, אתמול התחילו להכין את הקרקע לפיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה. מדליפים ציטוטים נגדה מישיבות ממשלה כדי להראות שיש משבר אמון. אחר כך באים ואומרים: היא צריכה לנסח לנו מסמך שאף אחד לא יכול לנסח. יעבירו את עילת הסבירות הזאת ואז יפטרו אותה, רק כי היא בראש המערכת שהגישה כתבי אישום נגד ראש הממשלה. תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן. נא לסיים. בושה, בושה. בושה. למה לשקר לציבור, מירב? גם להגיד אמת אפשר. תפסיקי לשקר. תפסיקי לזרוע תבהלה. בושה. מירב, תתביישי. את משקרת, את הבאת לפה את האנרכיסטים. את הבאת את האנרכיסטים לכאן. הימין שמתבייש. את הבאת אנרכיסטים לפה, הם נכנסו על השם שלך.  חוק המתנות, חוק לשכת עורכי הדין, זה מה, חברת הכנסת מירב כהן, את עושה פרובוקציות במליאה, וגם את האנרכיסטים שהגיעו לכאן לפרוץ למליאה את הכנסת. את יודעת את זה? היא ונאור שירי,  חברת הכנסת מירב כהן, תודה רבה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. לשכת עורכי הדין, אני קורא אותך פעם שנייה.  אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת. נא לצאת, אם זה מה שביקשת. אם אני יוצאת, היא יוצאת איתי. כולך סיסמאות. אני קורא אותך לצאת. אני אנהל את המליאה כמו שאני רוצה. חוצפה. ימין על מלא. אנשי ימין צריכים להתבייש בכם, את הכנסת אותם. מי הכניס להם את דב�� המגע? (חברת הכנסת מירב כהן יוצאת מאולם המליאה.) חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה רבה. את אנרכיסטית. בטח,  אנרכיסטית. חברת הכנסת גוטליב, את מפריעה לי לנהל את המליאה. תודה רבה. סליחה, אדוני היו"ר. אפשר גם לתת קריאות לצד השני. נתן לי, אני בקריאה. רק לך מותר הכול במליאה, את צריכה לצאת בעשר קריאות.  אתה מתעצבן, נאור, היא בקריאה ראשונה. בעשר קריאות היית צריכה לצאת כבר. לא, מירב כהן הפריעה לי. היא לא הפריעה לה, והיא לא הקשיבה לי בכלל. היא כל הזמן מפריעה. אי-אפשר. זה חד-צדדי פה, מוציאים רק מהצד הזה. כל הזמן את מפריעה.  את מפריעה. ממש מפריע. שאני קיימת? קריאות הביניים שלך מפריעות מאוד. מה, זה שאני קיימת זה מפריע? קריאות הביניים שלך. כשאת עלית לדבר, הייתה פה דממה. ברור, כי זה היה מעניין. אה, הבנתי. את לא מעניינת. ניסים ואטורי פי עשרה יותר מעניין ממך. בכיף, מכל מלמדיי השכלתי. קנאת סופרים תרבה חוכמה. היא מפריעה כל הזמן. חברת הכנסת גוטליב, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אתה אומר את זה כדי לדפוק לי את הפריימריז. תודה רבה. אני יודע. ניסים ואטורי, כשאתה תעלה לפה, תגיד להם מה לעשות. אני עונה לו, מה הקשר? אתה שמעת מה הוא אמר לי? הוא אמר שאני טוב. זה גרוע בשבילי. אף קריאה אין לצד השני היום, שימו לב. אני נקראתי פעמיים. היא בקריאה שנייה. אתה אפילו לא בקריאה אחת, אתה יודע את זה? טעות. תן לי קריאה. תן, אני מרגיש כאילו שאני חייב שתיתן לי קריאה. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה, שלוש דקות. אני בקריאה שנייה, נכון? עכשיו אני לא מדברת, כי הוא יוציא אותי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אם היא מדברת עוד פעם אחת, אתה מוציא אותה, אני לא צוחק. זה לא יהיה. הוא יודע לבד את העבודה שלו. את לא תעשי לי קרקס. אני כיבדתי אותך והייתי בשקט כשנאמת. די, אל תפריעי לי. די, את בכל מקום פה. אני לא מפריעה לך, עידן. עידן, אני לא מפריעה לך, מה יש לך? אני הפרעתי לך? מה זה, אתה מקדים תרופה למכה? כן. הפרעתי לך אי פעם? כן, המכה כבר כאן. אבל הוא התחיל לדבר, אתה יודע מה, אתה חייב לי התנצלות על האמירה הזאת. עם כל הכבוד. לא. אתה יודע מה, אני דורשת ממך. חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש לא להפריע. אני לא הפרעתי לך, אני הפרעתי לך? התחלת לנאום? מה יש לך? כן, התחלתי.  הינה, את מפריעה. הוא התחיל לנאום. ארבע שנים הייתי פה לפני שהגעת. אנשים הצליחו להתקיים על הדוכן ולדבר. את פשוט כל הזמן מפריעה. מה יש לך? רציתי להגיד לך משהו: קנאת סופרים תרבה חוכמה. אז אני מקבלת את זה באהבה. את סופרת ואני מקנא. אדוני היושב-ראש, לעצור, כי אין טעם ככה. באמת, זה מבזה את הכנסת, שמתבזה גם ככה כל יום פה מחדש. אני מבקש לאפס לי את השעון. הרגע התחלתי מחדש. כנסת נכבדה, נאמרו פה לא מעט דברים קשים היום על הדוכן, ועדיין, אדם אחד, וצפוי, יש לומר, הצליח להיות השיאן של גועל הנפש במקום הזה, וזה כמובן השר דוד אמסלם. אדם בזוי, מפיץ שנאה, שבמקום דם זורם לו רעל בוורידים, תגיד, מה זה הדיבור הזה? כל מה ששמעת, סעדה, ולא להפריע לי. איך אתה מדבר על אדם בישראל, בן אדם, בתור שר במדינת ישראל, הדבר שהוא מצא לנכון לעשות כשהוא עולה לפה לדוכן, מה זה הדיבור הזה? זה לצחוק על מפגין שכמעט איבד את הראייה שלו. זו שנאת אחים. זו שנאת אחים. אבל לדבר ככה בשנאה? לדבר על עשרה אנשים שאושפזו. מפגין שקיבל,  אתה מפריע לי. אתה מפריע לי. אתה מפריע לי. אתה שומע מה אתה אומר? אתה שומע שאתה מפריע לי? אני שם לך תמונת מראה. אדוני הי��שב-ראש, בפעם האחרונה שבדקתי אין קריאות בעמידה, אז קודם כל שישב, ואני מציע גם שתקרא אותו. סעדה.  חברת הכנסת טלי גוטליב, תזכרי שאת בשתי קריאות. חבר הכנסת סעדה. קודם כול, קריאות ביניים בישיבה. דבר שני, אתם ואנחנו תמיד אומרים: יש שיח לגיטימי, כל אחד יגיד בזמנו ובשלוש הדקות שלו מה שהוא רוצה. אבל הדברים קשים. אז קריאות ביניים. מה אתה, מבקר המדינה? אבל לא שואלים אותך מה לדבר, סעדה. קריאות ביניים, אבל לא להפריע. אפשר לזרוק קריאות ביניים. זה לא נאומים, ולא להפריע. ותשב.  לא מדברים ככה בין אחים. דודי אמסלם לא אח שלי. אז הוא חושב שהסגנון האחר, זה מפריע לו. כל ישראל אחים, נרצה או לא נרצה. לא כל ישראל אחים. כל ישראל אחים. לא. כל ישראל היו אחים, וכל ישראל היו אור לגויים, ואתם הבאתם פה חושך, ודודי אמסלם הוא לא אח שלי בשום צורה. תדבר בלי הקשר לאף אחד. תודה, תודה. כל ישראל אחים, נרצה או לא נרצה. תודה. אין שר במליאה, בהמשך לביזוי של הכנסת. יש פה שרה. איפה? היא נמצאת פה. סליחה, מירי פה. אני פה. לא צריך לענות, לא צריך לענות. בסדר. הכול בסדר. הכול בסדר, אני יודע. היא נכנסה השנייה. בבקשה. אני לא מבין מה גורם לדודי אמסלם, כמה רגשי נחיתות יש לבן אדם שכל בן אדם שאכפת לו ממשהו, כל בן אדם שיוצא ועוצר את החיים שלו בשביל ערך שהוא מאמין בו, מאיים עליו, כל בן אדם שמשקיע במה שהוא עושה, מאיים עליו, פוליטיקאים עם ערכים מאיימים עליו, הייטק מאיים עליו, אנשים שמדברים מדם ליבם מאיימים עליו. עשרה מפגינים נפצעו ואושפזו. אגב, יש נהלים ברורים להפעלת מכת"זית, ואסור להפעיל מכת"זית כשיש סכנה ברורה לאנשים, ממרחק כזה. גם לא אם יש פה מחלוקת שקורעת את העם וקורעת את הבית על ההפיכה המשטרית, אין מקום שנבחרי ציבור ילגלגו וילעגו לאנשים שנפצעו, בלי שהפעילו אלימות, רק בגלל שהם נאבקים על משהו שהם מאמינים בו. כמה נמוך וכמה בזוי צריך להיות כדי שזה יגניב אותך לצחוק על בן אדם. מה דודי אמסלם עשה בחיים שלו לעומת המפגין הזה? ולא רק כי הוא טייס  כי הוא בן אדם שהערכים שלו מנחים אותו, כי הוא בן אדם שמוכן לעצור את הפרנסה ואת המשפחה ואת הכול בשביל משהו שהוא מאמין בו. אני רוצה לראות מתי מישהו פה בצד הזה עשה דבר כזה לאחרונה. בטח לא דודי אמסלם. אז תמשיכו ללעוג. אתם לועגים כי אתם מפחדים. אתם מפחדים מאנשים שעושים משהו לא בשביל ג'ובים, לא בשביל שררה ולא בשביל תמורה. אתם לא יודעים איך לאכול את זה, אתם לא יודעים איך להתמודד עם מאות אלפים שמפסידים כסף וזמן, שקט נפשי, חופשות, בילויים, כל מה שאתם תרצו, תודה. נא לסיים.  פשוט כי הם מאמינים במדינה הזאת כיהודית ודמוקרטית, וכי הם הציונים האמיתיים. נא לסיים. אז לא כל ישראל אחים. דוד אמסלם לא אח שלי, והוא גם בטח לא ציוני. כל ישראל אחים. כל ישראל אחים. תתבייש לך, אני בוחר את האחים שלי. תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בינתיים, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. רגע, אני אבכה פה בצד, סעדה. כל ישראל אחים. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, הצעות חוק לדיון מוקדם, שיהיה אח שלך, טלי. כל ישראל אחים ותלכו לעזאזל. אתם מפריעים כאן לסגנית מזכיר הכנסת.  אתם מדברים מלוכלך. תודה רבה. הסתיים השיח. חברת הכנסת מלינובסקי. שהיא תסיים, מזכירת הכנסת. היא סיימה. אתם כל יום קמים בבוקר לעולם חדש. ללכת לעזאזל? אין בושה. ללכת לעזאזל? זה מה שאתה אומר לי? חברת הכנסת טלי גוטליב, תודה ר��ה. ללכת לעזאזל? אין בושה. תודה רבה. גם את אמרת ללכת לעזאזל. אני אמרתי לך ללכת לעזאזל? זו הזיה, את הזיה. חברת הכנסת טלי גוטליב, פעם שלישית. אני מבקש לצאת. תודה. על זה שאמרו לי ללכת לעזאזל?  אמרו, לא, לא. אין דו-שיח. תודה. (חברת הכנסת טלי גוטליב יוצא מאולם המליאה.) תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מאוד מעריכה, אני מקבל את דעתה של היועצת המשפטית. היא אמרה שהוצאתי את מירב כהן ברצף. קראתי אותה שלוש פעמים, למרות שהיא לא הקשיבה לי בכלל. היא לא שמעה לא בפעם הראשונה ולא בשנייה. אבל היא יכולה להיכנס, ושתשמור על הסדר כאן במליאה. תודה. בבקשה. טוב, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת. היום בבוקר שאלו אותי מה שלומי, ובאמת התשובה, בכנות, עניתי שאני מאוד מודאגת. אני באמת לא ישנה טוב בלילות, ואני חושבת שאנחנו כחברה, כמדינה, כעם עוברים אירוע טראומטי, שלא היה לו מקום. זאת אומרת, מישהו יצר את האירוע הזה בצורה מלאכותית, לא טבעית, ונהנה ממה שקורה. אני לא יודעת מה יהיה פה מחר. אני לא יודעת, כשהחוק הזה יעבור, והוא כנראה יעבור, מה תהיה התגובה של אזרחי ישראל. אבל אני יודעת ושומעת איך מתנהגת ממשלה ואיך מתנהגים שרים וחברי הכנסת מהקואליציה. הם מאשימים את כל העולם ואחותו במה שקורה. המפגינים לא בסדר, הם אנרכיסטים, הם טרוריסטים, הם לא שומרי חוק, הם מרשים לעצמם, וכן הלאה. אבל השאלה המרכזית היא מי יצר את האירוע. אותם אזרחים שיוצאים להפגנות, אני מאמינה שיש להם מה לעשות בחיים. הם עובדים, יש להם משפחות, סתם לנוח זה גם לא בושה, ואם אתם תגנזו את כל החקיקה המטורפת הזאת, אנשים יישארו בבית, לא יהיה מחר יום הזעם הלאומי, לא יהיו חסימות, לא יהיה בלגן, ולא נשלם חלילה בדם. אתם אחראים לאירוע, ובמקום זה אתם מאשימים אזרחים, במה? מה נשאר להם? אם הם לא יפגינו אתם תעצרו את הרפורמה? תעצרו את החקיקה? לא. אז זה הכלי היחיד והאחרון שיש לאזרח: להפגין נגד החלטות לא חוקתיות של הממשלה. אתם תעצרו, לא יהיו הפגנות, אתם תמשיכו, יהיה פה זעם, חד-משמעית. אז קחו אחריות על זה. ומי שעומד בראש, בנימין נתניהו, תפסיק להאשים את כולם. לרקדן רע הרצפה עקומה. היועמ"שית, רשות החברות, פרקליט המדינה, כל העולם לא בסדר. אתם אולי לא יודעים למשול? אולי אתם לא יודעים לקבל החלטות? אולי אתם רוצים לעשות משהו שהוא לא סביר בעליל? אולי למנות מינויים לא חוקיים? אולי לקבל החלטות לא מהשכל אלא ממקום אחר? נא לסיים. תגנזו את הרפורמה הזאת. זו לא רפורמה, זה מחטף שלטוני. תודה רבה. אתם רוצים את טובת המערכת, טובת האזרחים? תתחילו הכול מחדש עם לב פתוח, בתום לב, ולא מטעמים אישיים ופוליטיים. תודה רבה. השרה מירי רגב ביקשה לשאת דברים. ובינתיים, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 65), התשפ"ג 2023, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה. כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, שטרן, מי אמר: חופש הביטוי אינו היתר להתפרעות, האלימות היא ההיפוך של הביטוי המותר? מי הייתה דוברת ההתנתקות? מי אמר: חופש ההפגנה אינו מגן על החופש לעצור את המדינה? חופש הביטוי אינו מגן על החופש למנוע מיולדת להגיע לבית חולים? מי אמר: שום טיעון מוסרי אין בו כדי להצדיק שרפת צמיגים בכבישים, המסכנת קשות את חיי הנוסעים על הכביש? מי אמר: שום טיעון משפטי בדבר מרי אזרחי אינו מאפשר התנהגות אלימה הפוגעת קשות בחיי אדם? מי אמר את זה? אהרן ברק, ב-2005. זה מה שהוא אמר. ומחר יש לנו יום שיבוש לאומי נוסף. תגידו לי, מה אשמים הילדים שצריכים לנסוע לקייטנות? מה אשמות המשפחות והילדים שמגיעים לנתב"ג? מה אשמים החולים שרוצים להגיע לבית החולים? הציבור הישראלי, הפכתם להיות קורבן ובני ערובה של אותם בריונים ופורעי חוק, שכל מטרתם היא לא להביא לחיזוק הדמוקרטיה, אלא מטרתם היא אחת: להפיל את ממשלת ישראל. יושבת היועצת המשפטית בישיבת ממשלה ואנחנו שואלים אותה: מה התפקיד שלך כיועצת משפטית? האם התפקיד שלך הוא לסייע לממשלה להעביר את המדיניות שלה? מה היא אומרת? שהפגנה, אם אין בה הפרה של סדר ציבורי, היא לא הפגנה. אז תחליטי: התפקיד שלך זה לשמור על הסדר הציבורי או שהתפקיד שלך זה להפר את הסדר הציבורי? אז למה מנעתם מהאתיופים לעשות הפגנות? למה מנעתם מהחרדים לעשות הפגנות? למה מותר לשמאל לעשות את מה שאסור לשאר אזרחי מדינת ישראל? אז אני רוצה להגיד לכם אזרחי ישראל: הצביעות של הייעוץ המשפטי, הצביעות של פרקליט המדינה, שלא רואה בכך שאהוד ברק ובוגי קוראים למרי אזרחי ולסרבנות, סכנה לחיי הציבור וסכנה לביטחון המדינה, ואת זה מי אומר? אומר שר הביטחון. עומד שר הביטחון ואומר: מי שקורא לסרבנות, פוגע בביטחון המדינה. ואין להם שום בושה. אין להם שום בושה. לבוא ולהגיד: הם לא מצאו בזה אשמים. אז אני מודיעה לכם: אם מחר אתם תחסמו את נתב"ג ולא תאפשרו לאזרחי ישראל לנסוע כמו שצריך, לטוס כמו שצריך ולחזור בשלום הביתה, אני מודיעה לכם שאתם אלה שתצטרכו לשַׁפּות אותם, כי אנחנו לא נשפה את אזרחי מדינת ישראל. אתם אלה שפורעי חוק, אתם אלה שחושבים שאתם מעל החוק. אף אחד הוא לא מעל החוק. אף אחד הוא לא מעל החוק. אתם יודעים מה אמר ברק: "רטוריקה של דמוקרטיה וזכויות אדם בפיהם אך פעולות של אנרכיה ופגיעה בזכויות אדם במעשיהם. לכך שום מדינה דמוקרטית אינה צריכה להסכים". אז מי שביקש ב-2005 למנוע הפגנות אלימות, לא יכול לאפשר את זה היום, עם השמאלנים. לא יכול לאפשר את זה היום. לכן אני אומרת באופן ברור: חברים וחברות, תפקידנו לחזק את הדמוקרטיה, ומה שעושים פה האנרכיסטים, הבריונים ופורעי החוק זה לפגוע בדמוקרטיה במדינת ישראל. הם מנצלים אתכם, אזרחי המדינה, יחד עם ערוצי התעמולה. תודה רבה. תודה רבה לשרת התחבורה, השרה מירי רגב. חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. מה עם המטרו? אין מטרו במדינה, הלך המטרו, נפל בגלל ריב בין משרד האוצר למשרד התחבורה. הינה, כמה זמן דיברתי? ארבע דקות. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, זו לא עילת הסבירות, מה שאנו דנים עליו פה כרגע, אלא בעילת הסבירות. כל מה שסביר ושפוי נבעל בכנסת הזו, באלימות, בידי הממשלה בריונית, מושחתת ונפשעת. אבל לא ניתן לה. לא תהיה בעילה בהסכמה. לא מול ביטול עילת הסבירות גרידא אנו עומדים אלא מול הפיכה משטרית. לעומת משטרים אוטוריטריים, שבהם השלטון, ושליט ספציפי, הוא מעל החוק ולא כפוף לו, במשטר הדמוקרטי השלטון כפוף לחוק לא פחות, ואף יותר, מאשר האזרח מן השורה. ביטול עילת הסבירות יאפשר לממשלה ולשריה לפעול כאוות נפשם על פי חוק שהם עצמם קבעו, הווי אומר, להיות למעשה מעל לחוק. מיניסטריון השקר מנסה להרגיע ולטעון שייוותרו עילות מינהליות חלופיות: חוקיות, מידתיות או חוסר תום לב. אך אותו ההיגיון הדיקטטורי המעוות, שבשמו מבקשים להכחיד את עילת הסבירות, תקף גם ביחס לכל עילה שיפוטית אחרת. מדוע שבית המשפט יכריע מהו חוסר תום לב ולא השר? למה שהיועץ המשפטי של המשרד יקבע מה הם שיקולים זרים ולא המנכ"ל המקורב? זוהי מזימה לחיסול הרשות השופטת ולכינונו של משטר אוטוריטרי, שבו לממשלה כוח עריץ בלתי מוגבל. לפני כ-2000 שנה מונה קליגולה לקיסר רומי. גם הוא חשב עצמו לעליון על הסנאט והחוקה, ובז להם. בדומה לכאן ולעכשיו הוקף גם הוא במלחכי פנכה אופורטוניסטים ובני משפחה מופרעים. כחלק מזלזולו בסנאט, תכנן קליגולה למנות את סוסו אינקיטטוס לקונסול. כפי שהראה יוליוס היי במחזהו "הסוס", המבוסס באופן חופשי על סיפור זה, מינויו של הסוס לקונסול הפך את רומי כולה לאורווה אחת גדולה, שבה פולחן הסוס הופך לבון טון. עם ביטול עילת הסבירות, גם פה יוכלו למנות סוס לחבר כנסת או לפקיד שלטוני, למרות שניכר לפעמים שכבר עשו את זה, ולהפוך את ישראל לאורווה מצחינה הסוגדת לסוסים. מי שחושב שהדבר אינו סביר, מספיק שיביט על חברי הממשלה הנוכחית: ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום, שר בט"ל מורשע בתמיכה בארגון טרור שקורא לנפץ ראשי מפגינים ולשבור את עצמותיהם, שר אוצר המעודד דריסת מפגינים וקורא למחיקת כפרים, וזו רק רשימה חלקית. נא לסיים. תודה. אל מול ההפיכה המשטרית, ההתנגדות הופכת מזכות לחובה, כי כאשר הממשלה מפירה את החוק, גם לאזרחים מותר, ואף חובה, לעשות כן. תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. כן, אני מסיים מייד. משפט. כאשר הממשלה פועלת נגד זכויותיהם הדמוקרטיות של האזרחים, גם לאזרחים מותר, ואף חובה, לפעול נגד הממשלה. סרבו, השביתו, מרדו  לא באלימות, כי עתידנו ועתיד ילדינו מוטל על הכף. תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, האמת, אני יושבת ומקשיבה ושומעת את נימת הדאגה והכעס, וגם התסכול, שמבטאים הרבה מחברי הכנסת, בגלל שאנחנו עומדים, כנראה שהכנסת עומדת להעביר את הצעת החוק בעניין עילת הסבירות. אני חושבת שאין כמוני וכמו האוכלוסייה שלי שיכול להבין את הפחד המחלחל בקרב חברי הכנסת ובקרב הציבור באופן כללי, על מה שקורה ועל אובדן עילת הסבירות. אנחנו חיים את המצב הזה 74 שנים, חברים. אנחנו, לצערי הרב, חיפשתי, ואני מאוד מאוד אודה למישהו שיגיד לי על ההחלטה של בית המשפט שהסתמכה בעניין הסבירות לזכויות חלק מהאוכלוסייה הערבית. אני אפילו הלכתי ובדקתי את החלטת בית המשפט שהסתמכה על עילת הסבירות במיגון הבתים בשדרות. אתם יודעים מה החליט בית המשפט כאשר פנינו בשם הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, שסופגים את אותה סכנה, וביקשנו שימוגנו? בית המשפט סירב. עילת הסבירות לא עבדה במקרה הזה. תגידו לי ותסבירו לי: איך עילת הסבירות מתייחסת לעניין חוק הלאום, שמגרש מתוך מעגל האזרחות והשייכות במדינה 20% מהאזרחים? איך עילת הסבירות מתנהלת כאשר יש מדינה שלא מצליחה להכיר בכפרים שקיימים בתחום שלה, בתוך גבולותיה, אפילו מלפני קום המדינה? איך עילת הסבירות מאפשרת מינוי תומך טרור מורשע לאחראי למשטרה, ומאפשרת מינוי אדם שנתפס עם מכלי דלק בדרך לבצע פיגוע להיות ממונה לשר? אז בואו נודה באמת: עילת הסבירות עבדה עד עכשיו כאשר שירתה את המצב הקיים. זה לא אומר שאני נגד להתמרד ושאני נגד לצאת להפגין. נא לסיים. אני אומרת את זה שוב: זה כמו שיש מצלמה בדרך, היא לא תעצור את הנהג המתפרע, אבל לפעמים היא תגרום להרבה אנשים לא להתפרע. קיום עילת הסבירות גרמה הרבה פעמים, לא לבית משפט לפסוק, אבל לממשלה לחשוב פעמיים לפני שהחלי��ה על מדיניות לא סבירה. תודה רבה. לכן כן, חובה על כולנו לצאת נגד ההצעה הזאת, אבל בואו נזכור שהיא לא תמיד עבדה לטובת כולם. תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום יום שחור לדמוקרטיה הישראלית. ביטול עילת הסבירות פירושו מהלך לא סביר של הממשלה. לא מדובר במהלך תמים. זה מהלך שיוצר פתח לשחיתות. מדובר במהלך כוחני שמייצר כוח לא סביר לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית. התכלית של עילת הסבירות היא ביקורת מינהלית על החלטות השרים והח"כים רק בהינתן שפעלו במצב של אי-סבירות קיצונית. כיום, כאשר אנחנו מסתכלים סביבנו, אנחנו רואים כיצד משטרים שהחלישו את מערכת המשפט ומנגנוני הביקורת פגעו אנושות בדמוקרטיה ובזכויות הפרט במדינה שלהם. יש צורך בתיקונים במערכת המשפט, אך לא על חשבון הדמוקרטיה. עילת הסבירות היא אבן יסוד בסיסית במערכת המשפט שלנו. היא מגינה על הזכויות שלנו כאזרחים, היא מאפשרת לנו להתמודד עם השלטון, היא משקפת את הסדר הדמוקרטי שלנו. ביטול עילת הסבירות פירושו מתן חסינות מוחלטת לשרים ולהחלטות שהתקבלו בנושא של מינויים וג'ובים, קרי, הצבתם של השרים מעל החוק. ברור לכל בר-דעת, ומי שלא היה ברור לו קיבל הבהרה מהשר קרעי, שמייד לאחר ביטול עילת הסבירות תוכל הממשלה לפעול לפיטוריה של היועמ"שית ולקדם מינויים בלתי סבירים ככל העולה על רוחה של הממשלה. הלהט של הממשלה הזאת לבטל את עילת הסבירות רק מעיד על כך שיש שורה של מינויים וג'ובים של מקורבים שהם בלתי סבירים בעליל שבכוונת הממשלה לבצע. דמיינו לעצמכם שביום שאחרי החקיקה תפעל הממשלה למנות עבריין מיסים לשר האוצר. סביר או לא? מאוד. מאוד סביר. דמיינו לכם אדם ללא תעודת יושר שמתמנה לשר לביטחון לאומי. זה סביר? הכי סביר. דמיינו לכם ראשי אגפים במשרדים ממשלתיים וראשי רשויות שממנים אותם לא על פי כישורים ולא על פי מקצועיותם, אלא על פי הקשרים האישיים שלהם עם השר הממונה. זה סביר? בטח. אז איפה הגבול עובר? מחר יחליט ראש הממשלה שהוא מפטר את השרים, לדוגמה, ובוחר רק בני משפחה מדרגה שנייה לתפקיד שר. זה סביר? מאוד. ביטול עילת הסבירות היא מיסוד עילת השחיתות באין מפריע. לא יכול להיות שבנושאים פרסונליים לא יהיה על הממשלה פיקוח. תודה רבה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בואו נדבר קצת על מה שקורה לחברה הישראלית, לחוסן הפנימי שלה, שהוא כל כך חשוב כדי לעמוד באתגרים הלאומיים, אבל החברה הישראלית בחודשים האחרונים נחלשת, מסוכסכת, הלכידות החברתית שלנו נחלשת. אנחנו רואים את אתגרי הביטחון, אנחנו רואים מה קורה בגבול הצפון. אי-אפשר לשלול שתוך זמן קצר נהיה בעימות צבאי, בין שזה ימי קרב, בין שזה מלחמה עם חיזבאללה, מלחמה שצפויה להיות אולי הכי קשה שידענו זה 50 שנה, מאז 1973. אבל אם במלחמת יום הכיפורים זה היה בעיקר בחזית, הפעם זו תהיה מלחמה שגם העורף האזרחי יחווה בצורה לא פשוטה. אני אומר את זה, אני משוכנע שידינו תהיה על העליונה, אבל אנחנו צריכים להבין מה יכול לקרות פה. אנחנו רואים מה קורה בנושא הטרור, התגברות הטרור ביהודה ושומרון. אנחנו עדים לגל הרציני ביותר זה כמעט שני עשורים אחרי האינתיפאדה השנייה. זה בא לידי ביטוי במספר הקורבנות. רק היום אותרו רקטות מאולתרות בצפון השומרון, בשקד, פעם שנייה בתוך זמן קצר. זו התפתחות מאוד משמעותית. המסקנה שלי היא שאין ספק שאלה ימים שבהם אנחנו חייבים לחזק את האחדות שלנו, לחזק את הלכידות החברתית שלנו, לחזק את החוסן הלאומי שלנו. ומה קורה בפועל? הממשלה פועלת באופן אובססיבי לפרק את כל התשתיות שלנו כמדינת חוק, מתוך איזה עיוורון, מתוך איזה מצעד איוולת, ובמסגרת הזאת גם מובאת הצעת החוק שעליה הכנסת תצביע הלילה. ההצעה היא קיצונית וגורפת. יש הבדל בין סוגיות של מדיניות, כמו שמליאת הממשלה מקבלת החלטה בנושא של מדיניות, לבין סוגיות אחרות. נבחרי ציבור הרי מקבלים החלטות מסוגים שונים, לפעמים שנוגעות לזכויות אדם, לפעמים כרגולטור, לפעמים החלטות כלכליות. מי שרוצה להקל בעניין הסבירות היה צריך לנסות לבחון את זה דרך הפריזמה, דרך ההיגיון של המדיניות, נא לסיים, חבר הכנסת סער.  אבל ההבחנה הזאת, אדוני היושב-ראש, איננה מתבצעת כאן. אני מציע לכולם לקרוא את מה שכתב לפני כמה ימים פרופ' יואב דותן, שהוא מגדולי המבקרים של האקטיביזם השיפוטי, בוודאי מגדולי המבקרים של הנשיא ברק בשעתו, והצביע על הליקויים הקשים בהצעה שמוצעת לנו היום, ולכן אנחנו נצביע נגדה. תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, ויש לנו שר, כנראה. יש פה שרה. שלום לשר. הינה, השר סופר. ראש הממשלה, שמתנהל במרחב של ניגוד עניינים שחור משחור, פועל בנחישות נגד האינטרסים המהותיים של מדינת ישראל. הוא לא רק מקעקע את הביטחון הלאומי שלנו בתקופה רגישה, שכדברי ראשי המערכות הביטחוניות לא הייתה כדוגמתה בעשרות השנים האחרונות. הוא לא רק מקעקע את הכלכלה הישראלית. הוא סודק את החוסן החברתי, תוך שהוא מצוי עמוק בתוך ניגוד עניינים משווע, שאף אחד מאיתנו, אף אחד מאיתנו, מהשרים, חברי הכנסת, ראשי הרשויות, לא מצוי בו. והוא מרשה לעצמו בעזות מצח לפגוע כך באינטרסים הלאומיים העמוקים ביותר בתקופה קשה כזאת. הצעת החוק הזו שמוגשת לנו כאן, מטרתה ברורה: להחליף את ראשי התביעה במדינת ישראל, ובהמשך, את השופטים. את זה מחולל הנאשם במשפט בהאשמות חמורות ביותר. זה מה שהוא עושה, זו המטרה של ההצעה הזו, וכל זה כדי לחלץ את הנאשם הזה, שהוא ראש הממשלה שלנו, לבושתנו, מהעבירות שבהן הוא מואשם. זו הפקרות ללא תקדים. זוהי הצעת חוק שמכשירה שחיתות שלטונית, שמכשירה עבריינות שלטונית ורומסת את עקרונות השוויון והצדק. ולא נשכח, זוהי רק ההתחלה. המהלך שהוביל הנאשם ששקוע בניגוד עניינים מנוגד להבטחות שניתנו לבית הנשיא, הוא דרס את רציפות הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כעת הוא מתכחש לעקרון הבניית הצעה כוללת וסופית לאיזון בין הרשויות, ובוודאי לא נוגע לשיפור השירות המשפטי לאזרחים. ההצעה הזו מהווה סתירה לרצון הטוב שהביעה האופוזיציה בעצם הכניסה לשיח המהותי בבית הנשיא. אבל ההצעה הזו גם מהווה סטירת לחי מצלצלת למיליוני ישראלים שמתפלצים כעת מחרדה, מזעם ומתסכול. הכוחנות הממשלתית נתקלת, בצדק, בחומה אנושית של ישראלים מסורים עד כלות, אוהבי ישראל מעומק נשמתם. מאות האלפים יוכיחו את דבקותם בעקרונות מגילת העצמאות, והם ראויים לכל שבח על כך. נחישותם, סבלנות ואהבתם יעצרו את ההתנפלות המופרעת על הדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לפנות אליך באופן אישי. אנחנו מכירים לא מהיום. למרות המחלוקות שיש בינינו, אין לי ספק לגבי אהבת המולדת שטבועה בך ואהבת ארץ ישראל ועם ישראל, ולכן אני לא מצלי�� לקבל הסבר על דבר אחד. אתה פיקדת על לוחמים בצבא, הובלת אנשים, אתה יודע מה המשמעות. נניח שאתם הכי צודקים בעמדה שלכם, אין צודקים מכם. נניח. איפה האחריות שלכם כמנהיגים? איפה האחריות שלכם כמי שמובילים את מדינת ישראל? תראו מה קורה כאן בחצי שנה האחרונה. לא נכנעים לפרוטקשן, אולי. לא חשבתי שאתה מנהיג מישהו, חבר הכנסת סעדה. לא דיברתי אליך במקרה הזה, דיברתי אל מי שמנהיג ציבור. אתה לא מנהיג, לא יודע את מי הובלת אי פעם. יש מצפן, חבר הכנסת סעדה. ברור לחלוטין שלא הובלת אף אחד לשום מקום. חבר הכנסת סעדה. כרגע אתם מנסים להוביל למקומות לא טובים. אתם הייתם ימינה ימין בדבר הזה, מצפן, מזגזג כל הזמן. תודה. אני אומר לך, אדוני השר, אני לא מדבר אליך. אדוני השר, אדוני השר. זאת בושה. אנשים שאין להם שום ערכים, רק הכול אם זה כן נתניהו או לא נתניהו. הגיע הזמן שיהיה לכם מצפן של אמת, תודה רבה.  לא משהו שמזגזג כל הזמן. תהיה לך בסוף סחרחורת מרוב זגזוגים. תודה רבה, תמשיך. אדוני השר, אתה יודע מה המשמעות? יש כאן מדינה 75 שנה. הצלחנו, באמת, הצליחו אבותינו להוביל אותה עקב בצד אגודל לצמיחה כלכלית, לביטחון, יחסית, בתוך סביבה משוגעת. תראה מה קרה כאן בחצי שנה. לא אומר את זה חבר הכנסת פורר או סיעת ישראל ביתנו. קח את המדד של הבורסות, קח את מדד תל אביב 35, קח את מדד תל אביב 125, תבדוק מה קרה בשנה שלפני הקמת הממשלה. אנחנו היינו צמודים למדד S&P 500, הסנופי, שמודד את החברות הכלכליות הגדולות בעולם. צמודים, כשהוא עולה גם פה עולים, כשהוא יורד גם פה יורדים, ככה זה היה צמוד. בינואר, תופעה מדהימה, ממש בתחילת ינואר. מה קורה? המדדים נפרדים. המדד העולמי עולה, והמדד הישראלי צולל. מה, זה בגלל מה שאני אמרתי מעל לדוכן? זה בגלל שיש אופוזיציה? זה בגלל שאתם מובילים את המדינה הזאת להתרסקות. מאות אלפים יוצאים שבוע אחרי שבוע, לא היה כדבר הזה בכל הארץ, ואומרים לכם לעצור. אז נניח שאתם הכי צודקים בעולם. אולי תהיו קצת חכמים? אולי תגלו קצת אחריות, כמי שרוצים להוביל את המדינה הזו? גם מי שמוביל חיילים לקרב יודע שהוא צריך לחבר את החיילים למשימה, יודע שהוא צריך לייצר איזשהו קונסנזוס. אז את כל המחלוקות שיש לי איתכם, אני חושב שהממשלה שלכם היא הכי רעה שהייתה כאן וצריכה ללכת הכי מהר הביתה, אבל גם בתוך זה, מה יקרה אם תעצרו? מה יקרה אם תעצרו ותגידו לאנשים: אנחנו חוזרים בנו, בוא ננהל את המדינה. יש לנו עוד מה לנהל פה. יש לנו אתגרים ביטחוניים  יש את החיזבאללה שמוציא פיגועים בתוך שטח ישראל, מה שלא היה מעולם, יש לנו את החיזבאללה שמתנחל בהר דב. יש לנו עוד אתגרים. רק הלכת הסבירות? אני אגיד לך למה אתם בלחץ על הלכת הסבירות. נא לסיים. ובזה אני אסיים. כשאני בוחן את ההתנהלות שלכם בחצי השנה האחרונה, לכל בר-דעת ברור שזאת לא התנהלות סבירה, ולכל בר-דעת ברור שההחלטות שאתם מקבלים הן לא סבירות. ועצם ההחלטה להמשיך בחקיקה, מה שנקרא, על אפכם ועל חמתכם נשרוף את המדינה, זה מוכיח שאתם כממשלה איבדתם את היכולת לנהל את המדינה הזאת אפילו על פי האדם הסביר. תודה רבה, חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת מיקי לוי, אינו נוכח. זו כמובן ההזדמנות להשתתף בצערו בפטירת אימו, בשמי כמובן ובשם כל אנשי הבית. של מי? חבר הכנסת מיקי לוי, יושב-ראש הכנסת לשעבר, בפטירת אימו. שרה לוי. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אזרחי ישראל, שמעתי כאן רבים מהמתנגדי�� לחוק. כמה סיסמאות לא מבוססות, כמה הבלים, כמה פייק. ומה האמת? האמת היא שהחוק העוסק בצמצום עילת הסבירות הוא חוק שנכתב על פי עקרונות שקבע שופט העליון נעם סולברג במאמר לפני כמה שנים. שקר, שקר. תשאלו אותו, אני מציע לדבר איתו. חבר הכנסת אלעזר שטרן, החוק הזה לא יביא לדיקטטורה. הוא בוודאי לא קץ הדמוקרטיה. תדברו איתו, תשאלו אותו. אם אתה נושא את שם שפתיו לשווא, תשאל אותו. חבר הכנסת אלעזר שטרן, מה כן יעשה החוק? הוא יבטל את ההמצאה הישראלית שמקנה לשופט את הכוח לשפוט שלא לפי החוק אלא על פי דעתו האישית ולפי מה שסביר בעיניו. יהיה עוד פרק כאן, אתה רואה, בניגוד לפייק שממוחזר כאן, אף אחד לא יוכל למנות את אחיו או את אחותו, אם הם נטולי כישורים, לתפקיד ראש השב"כ בגלל צמצום עילת הסבירות; אף אחד לא יוכל למנות את גיסתו, גיסו, נטולי הכישורים לתפקיד רמטכ"ל. בניגוד לשקרים, לבית המשפט יש מספיק עילות אחרות לפסילת החלטות ממשלה: אם הן התקבלו בתהליך פסול, אם התקבלו בניגוד לחוק, אם התקבלו בחוסר סמכות, אם התקבלו בניגוד עניינים, אם התקבלו במשוא פנים, אם התקבלו תוך אי-שקילת שיקולים רלוונטיים, אם התקבלו בשרירותיות, אם התקבלו בחוסר תום לב, והרשימה עוד ארוכה. אז למה, למה תומכי העריצות המשפטית צריכים את עילת הסבירות? מסיבה אחת: כדי לשלוט. כי תומכי העריצות המשפטית חוששים יותר מכול מהעם. כן, הם חוששים מכמעט שני שלישים מהאזרחים היהודים במדינת ישראל. כי העם מכיל כל מיני אנשים בעייתיים: תומכי נתניהו, המכונים ביביסטים, דתיים, חרדים, מסורתיים, פריפריה. שהנציגים שהעם בחר יוכלו לנהל את המדינה? הצחקתם אותם. הנציגים שהעם בחר צריכים פיקוח של האליטה שאף אחד לא בחר. חבריי חברי הכנסת, אין דבר יותר אנטי-דמוקרטי מהסמכות שניתנת בידי שופט באמצעות עילת הסבירות, כוח גחמתי, ללא שום כפיפות לשום חוק. אין דין, יש רק דיין. באמצעות עילת הסבירות נפסל מינויו של גלנט לרמטכ"ל עוד בשלב היועמ"ש, באמצעות עילת הסבירות נמנע ממדינת ישראל לגרש משפחות מחבלים באינתיפאדה השנייה, באמצעות עילת הסבירות נמנעה החזקת גופות מחבלים לצורך משא ומתן לחילוץ גופות חיילי צה"ל. נתניהו פיטר את גלנט השר. נתניהו פיטר את גלנט. באמצעות עילת הסבירות נכפה על שר החינוך ושרת החינוך, תודה רבה. נא לסיים. להעניק את פרס ישראל לתומך BDS. שנייה, אני כבר מסיים. מה עם עסקת שליט? עסקת שליט גם בעילת הסבירות? באמצעות עילת הסבירות בוטלה החלטת, יבגני, שר הביטחון ליברמן לאסור כניסת משפחות מחבלים מיהודה ושומרון לטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי, והרשימה עוד ארוכה. לא, מי זה בעסקת שליט? האם כל אלה שהזכרתי, ועוד רבות אחרות, לא היו החלטות סבירות? תודה רבה. נא לסיים, חבר הכנסת קלנר. כל עוד יש בישראל, אני מסיים. משפט אחרון. לא, לא, אבל חרגת הרבה זמן. כל עוד יש בישראל סבירות, אין בישראל שלטון חוק. אנחנו מחויבים לרפורמה במערכת המשפט, מחויבים לתיקון. המחויבות שלנו היא כבר הרבה יותר מעל הרפורמה, המחויבות שלנו היא כדי שתהיה פה מדינה יהודית, משטר דמוקרטי ושלטון חוק שבו כולם כפופים לחוק, גם השופטים, ואפילו המפגינים. תודה רבה. תודה רבה.  אם לא הייתם מתייחסים לטקס האלטרנטיבי, זה רק אתם, חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. למה ליברמן התייחס אליו? לא, תאמין לי. למה שר הביטחון ליברמן התייחס אליו? כי ידעתם שיש משפחות שרוצות את זה. אז למה שר הביטחון ליברמן התייחס אליו? לא ענ��ת. אף אחד לא תומך בזה, אבל יש משפחות, מה לעשות. לא ענית. שר הביטחון, מי היה? מה הקשר לבג"ץ? מה הקשר לבג"ץ? שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן התייחס אליו, לא אני. השר שלך אסר עליהם, גם את זה אתם לא יודעים. השר שלכם אסר עליהם את זה בתקופתו. כן, מחר תבטלו את זה ותחפשו אשם תורן. לא בג"ץ, אז מחר תתחילו לריב ביניכם. אתם מזגזגים כל שנייה, אתם אף פעם לא ידעתם לשלוט. טוב, תודה, תודה. חבר הכנסת יבגני סובה, ברוך הבא. תודה רבה, חבר הכנסת סעדה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסות, מן הסתם אנחנו מתנגדים נחרצות לחוק האנטי-דמוקרטי ואפילו הנפשע הזה, ואנחנו לא רק שתומכים במפגינים אלא אנחנו חלק מהם. מחר גם נשתתף. אני קורא לכל האזרחים להשתתף בהפגנות בכל הרחובות, כן, כן, לחסום כבישים, ולעשות הכול, לא, אתה לא תקרא לעבור על החוק. הוא לא יכול לקרוא בכנסת לעבור החוק.  בשביל למנוע את החוק הפשיסטי הזה. אוריאל, תקשיב, זו עבירה פלילית. זה שידול לעבירה. אבל את זה תחליט היועצת המשפטית לממשלה, אם הוא קורא, כבודו, אני מבקש, הוא מפריע לי, בבקשה. אם הוא היה קורא עכשיו לפגוע באנשים, היית אומר? היית ככה שותק? אני לא אקרא אף פעם לפגוע באנשים. לא אקרא. זה לא יהיה. זהו, אין הבדל, זו עבירה. עבירה היא עבירה היא עבירה. הוא אומר שכשאתה אומר לחסום כבישים, זה, לחסום כן, אבל זה לא לפגוע באנשים. זה עבירה. זה נקרא לעבור על החוק? במדינה מתוקנת היו קוראים לך עכשיו לחקירה. מה זה? איפה מזכיר הכנסת? יושב איש, קורא לעבור על החוק במדינת ישראל בכנסת ישראל, ואין פוצה פה. אז יש מי שמקשיב. אני מאמין שיש מי שמקשיב לנאום הזה, כולל במשטרה ובגורמי אכיפת החוק, ואם יחליטו שהוא עובר החוק, יקראו לו. לא, זו עבירה. אני לא מכיר שמותר לחסום כבישים. אם הוא היה קורא עכשיו לפגוע באזרחים, בילדים, היית ככה נאלם דום? אני כרגע לא בכובעי כאן כאחראי לאכיפת החוק. בבקשה. אבל לא, אתה צריך להגיד לו: אתה לא יכול לקרוא למעבר על החוק מעל במת הכנסת. חבר הכנסת סעדה, קודם כול תשב. קודם כול תשב. איך זה? לאן הגעתם? מזכיר הכנסת, בן אדם קורא לעבור על החוק, מה זה? תודה. אנשים מהימין הקיצוני מנסים להחרים, הבמה הזאת לא נועדה לעבור החוק, הבמה הזו נועדה לחופש ביטוי, לא לחופש לאלימות, לא לחופש לעבריינות. חבר הכנסת סעדה, תודה. אם אתה עבריין, לעלות כאן? כבוד היושב-ראש, לא יכול להיות ככה. מה זה? איך אף אחד מכם לא מוחה? זה לא מעניין אתכם? תודה. חבר הכנסת סעדה, תודה. חברי כנסת מהימין הקיצוני מנסים להוציא מחוץ לחוק את ועדת המעקב. ועדת המעקב מאגדת בתוכה את כל המפלגות הפועלות בקרב האוכלוסייה הערבית, כולל ראשי רשויות מקומיות, ומקבלת החלטות בשם האוכלוסייה הערבית כולה. הניסיון הזה הוא חלק מהמתקפה נגד האוכלוסייה הערבית בכל הרמות, וגם חלק מהמתקפה נגד המרחב הדמוקרטי. אני רוצה לפנות לקבוצה הזו, הקבוצה שנאבקת נגד ההפיכה המשטרית. אני חושב שהמאבק הזה צודק למהדרין. אנחנו יחד איתכם, אבל כולם צריכים להפנים, להפנים: דמוקרטיה, כלומר דמוקרטיה לכולם, כלומר דמוקרטיה לאוכלוסייה הערבית, כלומר דמוקרטיה גם לעם הפלסטיני, כלומר סיום הכיבוש והקמת מדינת פלסטין לצד מדינת ישראל. דמוקרטיה, כלומר לשני העמים ולכל האזרחים. זו לא דמוקרטיה ליהודים, אתם מבינים? לא דמוקרטיה ליהודים אלא דמוקרטיה לכולם. רק כך אפשר להצליח. רק ככה האוכלוסייה הערבית תהיה חלק. רק כך 20% מהאוכלוסייה יהיו חלק. רק כך מבחינה כמותית ומבחינה איכותית נהיה הרוב ונתגבר עליהם. תפנימו את זה היטב. תודה. תודה רבה. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביטול עילת הסבירות היא חלק מתהליך של אבסולוטיזציה של השלטון. זה מוכר לי, מאוד מוכר, עוד מהמדינה שנולדתי בה. בברית המועצות היה שלטון אבסולוטי של המפלגה הקומוניסטית. הכוח לא היה בידי שליט אחד אלא בידי קבוצת נבחרי הציבור. כן, בברית המועצות היו בחירות, בחירות ברמות שונות: ועד, ועד בבית ספר, ועד עובדים. סליחה אדוני היושב-ראש, אני לא יכולה להמשיך. סליחה. סליחה, גברתי, בבקשה. אני לא יכולה, יש רעש. כן. חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. בבקשה. תודה רבה. בברית המועצות כן היו בחירות, בחירות ברמות שונות: בחירות בוועד עובדים, בחירות מוניציפליות, בחירת נציגי מרחב, אזור, נציגי רפובליקות. גם נציגי הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית נבחרו בשיטת הבחירות. לא הייתה שום הגבלה על הכוח של הנהלת המפלגה. הכוח הזה חלחל למטה, לזרועות השלטון, שדאגו לתוצאות הבחירות בכל הרמות. מי שהצביע והיה פעיל בתעמולה הקומוניסטית, היה יכול לקבל צ'ופר: פעם שובר, ואוצ'ר לנופש לעצמו או לילדים, פעם הפניה להשתלמויות וקורסים. יתרה מזו, מי ששיתף פעולה תמיד קיבל פרוטקציה, חסות, קידום. מי שלא שיתף פעולה היה בסכנה. סימנו אותו מייד וגורלו היה במקרה הטוב להיתקע ללא שום קידום וללא שום מענקים בעבודה, ובמקרים חמורים יותר, רדיפות, מעצר, כלא, האשמה כאויב העם, משפטי ראווה. גם מערכת המשפט שירתה רק את האינטרסים של המפלגה הקומוניסטית. מה קורה לנו עכשיו בישראל? הממשלה מבקשת לבטל את החסמים והבלמים המגבילים אותה. ממשלה שמבקשת לבטל את עילת הסבירות כדי לשלוט ללא מצרים אינה רוצה בהמשך קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית. ביטול עילת הסבירות מקרב אותנו בצעדי ענק לדיקטטורה עמוסת השחיתות שאפיינה את ברית המועצות. בישראל אין חוק המסדיר את הביקורת של בית המשפט על החלטות הרשות המבצעת. בית המשפט מתערב רק כאשר החלטות הרשות הן בגדר אי-סבירות קיצונית. אתם מבטלים את סמכותו של בית המשפט לפסול את ההחלטה של ראש הממשלה, הממשלה, שר או נבחר ציבור אחר גם אם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, וכך אתם מאפשרים לעצמכם לקבל כל החלטה או למנות כל מינוי העולה על דעתכם. זה לא חוקי ולא דמוקרטי. עילת הסבירות אינה מפריעה למי שאין בכוונתו לבצע דברים בלתי סבירים. תודה רבה לחברת הכנסת מזרסקי. וכעת תעלה ותבוא חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשעה מאוחרת זו אני לא רוצה לדבר על עילת הסבירות, לא רוצה לדבר על החקיקה המשפטית, לא רוצה לדבר על הוועדה לבחירת שופטים, לא רוצה לדבר על הפגיעה הכלכלית ולא על אזהרות נגיד בנק ישראל. נמאס לי. אני מסתובבת כבר הרבה ימים עם גוש בלב. מעיק לי, קשה לי, וכל הזמן אני חושבת על מה מתחולל בתוך עם ישראל, כמה שנאה יש בתוכנו, כמה שנאה התפרצה בתוכנו. אני לא מפסיקה לחשוב על זה שאנחנו בתוך תקופת שלושת השבועות שבסופה מגיע תשעה באב. ועל מה נחרב בית המקדש? על שנאת חינם. וכבד לי בלב, כבד לי שהממשלה הזאת מייצרת כל כך הרבה שנאה. תמיד היינו סוגים של אנשים, ימנים, שמאלנים, דתיים, מסורתיים, לא דתיים, יהודים, לא יהודים, אבל תמיד היה בינינו משהו מחבר. תמיד היינו ביחד. וכשאני מסתכלת על הממשלה שמתקוטטת בתוכה ומתקוטטת עם עצמה, ועל השיח ששמענו כאן הערב: "אתם אדוני הארץ", "לא, אתם אדוני הארץ", "אזרח סוג א'", "אזרח סוג ב'", "אתם קסטות", "אתם פריבילגים", "לכו לעזאזל", "ישראל הראשונה וישראל השנייה" אולי מספיק עם זה? אולי מספיק? אנחנו הורסים את המדינה. אדוני היושב-ראש, ביקשתי שיכינו לי שני משפטים יפים על אהבה בינינו, ואני רוצה לצטט אותם, ברשותך. בבקשה. אני רוצה לצטט מספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ז: "לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תִשא עליו חטא. לא תִקֹּם ולא תִטֹּר, ואהבת לרעך כמוך אני השם". אבי עזר שואל שאלה: למה כתוב "לא תשנא את אחיך?" כבר כתבתם בהתחלה "ואהבת לרעך כמוך", זה פעמיים אותו הדבר. וזה מה שהוא אומר: "הינה שנה הכתוב באהבה רעך ובשנאה אחיך כי שניהם מורים על הוראה אחת בשינוי לשון כי ידוע שאחווה ורעות יחדיו נדבקו והזהיר בתורה בשתי לשונות גמורים על הוראה אחת למען חוזק העניין". אני אסיים, אדוני היושב-ראש, בציטוט שקשור לחורבן בית המקדש השני: אבל מקדש שני היו עוסקים בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חינם. ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אז אני קוראת מפה לכולם: בוא נפסיק את ההריסה הזאת של המדינה שלנו, נשב ביחד, נגיע להסכמות ונוכל לצאת מהמשבר הזה מחוזקים. תודה רבה. תודה לחברת הכנסת פרקש הכהן. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת יבגני סובה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתה יודע מה הדבר הכי מדהים? שכל מה שאמרנו קורה. אמרנו לפני הבחירות שמשהו יקרה, קרה. אמרנו מייד אחרי שהוצגה התוכנית המשפטית או ההפיכה המשפטית, קרה. אמרנו כש-300 כלכלנים התריעו, כשטייסים התריעו, כשתעשיינים התריעו, כל מי שהתריע, אמרנו: זה מה שיקרה. אני גם אמרתי, באחד הנאומים פניתי לשר המשפטים ואמרתי, סיפרתי שאותי לימדו בשחמט לעצור, גם אם אתה יודע מה הוא המהלך שלך, תעצור, תעצור לפחות לכמה דקות. שום דבר לא עזר. אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? יש לי תחושה שמדברים אל הקיר. אנחנו באים לפה, אולי גם תבטלו לא רק את עילת הסבירות, תבטלו גם זמן דיבור לאופוזיציה. בשביל מה צריך לדבר פה? בשביל מה אנחנו צריכים? עולים, מדברים פה מהדוכן, זה כאילו קיר. אתה יודע, אולי אני אסתובב עם הגב לאולם ואדבר אל חוזה המדינה, אולי ככה זה יהיה טוב. אם אני אסתובב עם הגב אליך, מה אתה תרגיש? אם אני אעמוד ככה, הינה, פה, בנימין זאב הרצל חוזה המדינה, אסתובב אליך ואדבר אליך לכיוון שלך, מה אתה אמור להרגיש, אדוני יושב-ראש הכנסת? אתה תרגיש סוג של חוסר כבוד. חצי העם, יותר מחצי העם, אנשים פה, לפי הסקרים, יוצאים לרחובות ואומרים: תעצרו רגע, תתעשתו. אתה יודע מה יקרה מחר? היום זה יעבור בקריאה הראשונה, מחר, שוב, אני לא חוזה המדינה כמו הרצל, אבל מחר השקל ייחלש. אני מאוד מקווה שהבורסה לא תיפול מחר, אני מאוד מקווה שלא יתבטלו טיסות מחר. והכי מצחיק, אנחנו נעמוד פה ביום רביעי ונגיד: אמרנו לכם. זה מה שיקרה ביום רביעי. אז חברים, אתם ממשלה. שישה חודשים לא עשיתם שום דבר חוץ מזה שאתם כל הזמן חושבים איך לצמצם. אז עשיתם זובור ליועצת המשפטית בממשלה, אתה לא בממשלה, אתה לא היית שם. חבר'ה, תעצרו, תעצרו. זו מדינה גם שלכם וגם שלנו, זו אותה מדינה. מה קורה לכם? לא נכנעים לפרובוקציות. עזוב אותך, אתה, גם כן, מדבר על פריימריז בלי הפסקה. קודם כול תיב��ר בפריימריז, תיבחר אחר כך. ביום רביעי, באיזה פריימריז אתה נבחרת, ביום רביעי אנחנו נעלה פה, אתם תראו שהשקל ייחלש, ליברמן,  אתם תראו שהמדינה הזאת תקרוס, ואני לא רוצה לשמוע מה אתה תגיד. אתה יודע מה, אתה לא מחליט. אתה לא מחליט. כל מה שיגיד נתניהו אתה תעשה. אתה לא תחליט. מחר הוא יצמצם את הרפורמה, אתה הראשון שיעמוד פה על הדוכן ותגיד: כל הכבוד שאנחנו עשינו את זה. עם כל הכבוד, שלא מזגזגת לפי המנהיג. אתה, אדוני, לא מחליט. אין לך שום השפעה. אתם מזגזגים. אין לכם דעה.  אתה יכול לדבר עד מחר. אתה לא תחליט שום דבר. יש לכם שנאה לאדם אחד,  ולשר שלכם וגם לראש הממשלה: תסתכלו מה קורה במדינה, תסתכלו מה קורה בעם. אני לא רוצה לדבר אל הקיר. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת סובה. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למה זה הדבר הכי סביר, לצמצם את עילת הסבירות? כי זה לא סביר לקבוע שההחלטה לגרש אח של מחבל אכזרי שרצח יותר מ-20 ישראלים כדי להרתיע מתאבדים פוטנציאליים ולהציל מאות ישראלים היא החלטה לא סבירה, כי זה מאוד לא סביר לקבוע שזו חריגה ממתחם הסבירות כאשר חברי המועצה לביקורת סרטים לא מתירים הקרנה מסחרית של סרט התעמולה האנטי-ישראלי "ג'נין ג'נין", שהוציא את דיבתם רעה של לוחמי חומת מגן, כי זה מאוד לא סביר להחליט שגירוש מסתננים בהחלטת בית משפט מחוזי ובית דין אינו סביר כי אותם מסתננים חוששים ממילת נשים למרות שהם יכולים לגור במקום מרוחק באותה מדינה, כי זה מאוד לא סביר לקבוע שתוכניות הממשלה ליצור תמריצים כלכליים להפשרת קרקעות חקלאיות כדי להוריד את מחירי הדיור לא סבירות בעיניהם, כי זה מאוד לא סביר לקבוע שההחלטה של שני שרי חינוך, גלנט ושאשא ביטון, לא להעניק פרס ישראל למי שחתם על עצומה שקוראת לאיחוד האירופי להחרים את האוניברסיטה באריאל היא לא סבירה, כי זה מאוד לא סביר להחליט שלא סביר ששר הפנים ימנע כניסה לישראל של פעילת BDS למרות שזו סמכותו, בטענה שבשנה האחרונה היא לא קראה לחרם על ישראל. כי זה מאוד לא סביר לקבוע שזו החלטה לא סבירה של שר הביטחון ליברמן לסרב בזמן סגר להעניק אישורי כניסה לערבים מיו"ש בשביל השתתפות בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, כי זה מאוד לא סביר לחייב את שר המדע למנות לוועד המנהל של קרן מחקר פרופסורית שתומכת בסרבנות, כי זה מאוד מאוד לא סביר להתערב בהחלטות יושב-ראש הכנסת אדלשטיין על פי סמכותו החוקית, ולהחליט שלא סביר שבמשרד הבריאות יכהן סגן שר בזמן שראש הממשלה משמש כשר הבריאות, ולקבוע שלא סביר שראש הממשלה לא יפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, למרות שאין לו שום מחויבות חוקית לעשות זאת. בקיצור, רבותיי, לא נראה לכם סביר שרוב נבחר של בית המחוקקים יצמצם את עילת הסבירות שנטלו לעצמם שופטי בית המשפט העליון שלא על פי החוק, וזאת על פי המתווה של אחד משופטי העליון המכהנים? בעיניי זה לא רק סביר אלא מתבקש, ויפה שעה אחת קודם. תודה. תודה לחבר הכנסת מעוז. חבר הכנסת ישראל אייכלר, לא נמצא, חבר הכנסת דן אילוז, לא נמצא. חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת שתכננתי לדבר גם על הסבירות ובעיקר על הקרע בעם, אבל חזרתי עכשיו מניחום אבלים אצל משפחת יצחק, שאיבדה את בנה דוד, לוחם אגוז שנהרג בשבוע שעבר במבצע בג'נין. חשבתי שראוי דוד וראויה משפחתו שגם בבית הזה יזכרו אותו, במיוחד שדרכו רלוונטית לימים האלה. אני מניח שרבים אחרים ידברו על המחלוקת העמוקה. דוד דיבר על שותפות ומשפחתו מדברת על שותפות, גם בתוך הכאב. הצוות שלו באגוז מורכב מצעירים מכל המגזרים ומכל פינות הארץ. הם בחרו להילחם ביחד למען המדינה בלי קשר לעמדות הפוליטיות שלהם. הם נהגו כלוחמים אמיצים וגם כמי ששומרים על מוסר לחימה. הוריו של דוד סיפרו לי הערב שכאשר הצוות שהה בבית בג'נין, דוד בחר לישון על הרצפה ולא על מיטה של דיירי הבית. כשתינוק של משפחה מקומית בכה, דוד, שידע ערבית, ניגש אל האם, והיא שלחה אותו להביא אוכל מתאים. הוא הלך וחזר ארבע פעמים עד שהביא את האוכל המתאים לתינוק. הם נלחמו באויבים בעוז ובאומץ אך הקפידו לשמור על כבודם וחייהם של מי שאינם מעורבים. דוד הקפיד גם להתנדב עם ילדי חינוך מיוחד, והיה רציני ומעמיק ויסודי, אך גם חי את החיים, צלל וטייל ורכב על אופנוע. לפני הפעילות שבה נהרג השאיר דוד את האופנוע שלו ביישוב אחר. הערב כשהייתי שם הגיעו 300 אופנוענים מכל הארץ להשיב את האופנוע לביתו ורכבו לזכרו. היו שם חילונים ודתיים, ימין ושמאל, שבאו לכבד את לוחם צה"ל שנהרג בהגנה על העם והארץ. הימים האלה קשים לכולנו. המחלוקות עמוקות ולא צריך לטשטש אותן. אבל הביקור הערב בבית משפחת יצחק הזכיר לי גם את הבסיס המשותף, את הביחד, את הישראלי, את תחושת האחווה הבסיסית שיש, וחשוב לשמור עליה גם בתוך הסערה הגדולה שהארץ מצויה בתוכה. "תהיה טוב, בלי רעש וצלצולים", כך כתב דוד. זה מסר פשוט כל כך ומורכב כל כך עבור כולנו. הלוואי שנהיה ראויים. יהי זכרו של דוד יצחק ברוך. אמן ואמן. תודה רבה לחבר הכנסת טרופר. כעת תעלה ותבוא חברת הכנסת אורנה ברביבאי. בבקשה, גברתי. תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, רציתי להגיד באופן טבעי לילה טוב, אבל זה לילה מאוד מאוד לא טוב, אפשר להגיד לילה רע, שבו מגיעה החלטה על ביטול עילת הסבירות, שבעצם אומרת שהממשלה, ראש הממשלה, נבחרי ציבור באשר הם נבחרי ציבור, יוכלו לקבל כל החלטה, שהסבירות לא תחול על ההחלטה הזאת, ושבית משפט לא יוכל לדון או לפסול את ההחלטה בהיעדר סבירות. אז אני לא אחזור על כל הדוגמאות שעלו פה הערב לגבי המשמעות של לאן זה יכול להביא את מדינת ישראל ולאיזה סוג של מדינות לשייך אותה. אני רוצה לדבר על אספקט אחר, דווקא מהזווית של מערכת היחסים של ישראל ביחסי החוץ שלה, וכמובן בראשם מול האמריקאים, מול ארצות הברית, אחרי ששמענו בקולו את הנשיא ביידן אומר בצורה מפורשת וחד-משמעית שהוא לא הכיר ממשלה כזאת קיצונית בישראל מימיו ומה דעתו כמובן עליה. אני שמעתי את ראש הממשלה לפני חודש במסגרת ועדת החוץ והביטחון. יש פה אנשים שהיו איתי באותו חדר. אני כמובן לא אגיד מה עלה בוועדה, בעצמי הייתי יו"ר ועדת חוץ וביטחון, אני יודעת להגיד בדיוק מה הרגישות של המידע שם. הגיע ראש הממשלה ונתן סקירה, ואני חייבת לומר לכם שזאת הייתה סקירה מאוד מקיפה. במשך שעה וחצי הוא מנה את האתגרים ואת האיומים של מדינת ישראל ברמה האסטרטגית הכי גבוהה, וגם יצר את הקשר ואת ההשלכות ואת ההשפעות ההדדיות שיש בין האיומים השונים, ההשלכות וההשפעות בכל קשת האיומים, מהסכין עד הגרעין. לכן אני בטוחה שראש הממשלה יודע מה המשמעות של הפגיעה של ההפיכה השלטונית הזאת במערכת היחסים ובמאזן האסטרטגי של מדינת ישראל. הוא אולי היחידי בבית הזה שיודע יותר מאחרים מה המשמעות של זה. אז אם אני סופרת את מספר הימים שה��א לא הגיע לארצות הברית, אנחנו מגיעים כבר ל-194 ימים שביידן מראה לו כתף קרה, לא כי הוא לא אוהב אותו, אנחנו שמענו בעצמנו, כשהוא הגיע פה לארץ הוא ניגש אליו ואמר לו: ביבי, אני אוהב אותך. לא בגלל שהוא לא אוהב אותו, כי הוא מבין שהוא בזדון, במכוון, פוגע ביעד האסטרטגי ובהשפעה. מספיק שאנחנו נסתכל על ההצבעות במועצת הביטחון וההשפעה שיכולה להיות לזה אם ארצות הברית מחר לא תעמוד לימיננו כשההצבעות האלה יהיו, מספיק שאני משווה את זה לשיא שהיה בתקופת אובמה ב-2015, שהייתה אז חריגה שהוא לא הוזמן סדר גודל של 180 ימים. אנחנו בסכנה מוחשית ליחסים האסטרטגיים, כבוד היושב-ראש, אני מסיימת, אנחנו בסכנה מוחשית ליכולת שלנו להגן על עצמנו בסיועה של ארצות הברית, החברה הכי טובה שהייתה לנו, וכמי שמכירה היטב היטב את האתגרים הביטחוניים בכל היבט שהוא, להבנתי אנחנו נמצאים על פי פחת בכל היבט שהוא. וצר לי מאוד שזאת ההחלטה, להעביר הערב את ביטול עילת הסבירות. אנחנו נעשה כל שביכולתנו, גם באמצעות המחאה ברחובות, כדי להבהיר שדבר כזה לא יכול לקרות. תודה רבה. תודה רבה. וכעת חבר הכנסת דני דנון, לא נמצא. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני בדרך כלל נואם בעל פה, אבל אני חייב לקרוא לכם את הנאום שכתבנו. "מישהו הולך למות. הוא עוד לא יודע את זה, אבל הוא ימות. האמבולנס שלו ייתקע, הלב שלו יקרוס, העובר שלה ייוולד מת, אחד הצמיגים הבוערים יפוצץ את מכל הדלק שלו והוא יישרף בחיים, לתפארת מדינת ישראל. "יותר מכל דבר אחר בלטה בשבוע האחרון קלות הדעת. אנשי המחאה מפיקים על חשבוננו פסטיבל מאוהב בעצמו, שנראה להם מאוד מהפכני. אתמול הם עמדו בירושלים" בתל אביב, "וזעקו נגד אלימות המשטרה. לרגע אי-אפשר היה שלא להצטער על כך שהם טועים. במדינות שבהן המשטרה נחושה יותר ומותשת פחות, כמו צרפת או ארצות הברית, היו מעיפים אותם מהכביש בתוך שלוש דקות". לא לחינם מרטו אתמול שיער בקפלן. בשבוע האחרון ירדה התמיכה במחאה. רבותיי באגף ההוא, קצת יותר שקט. "אף אחד לא אוהב שבריונים מנהלים את חייו, בטח לא ישראלים בפקק". מצד שני, אולי אפשר להפיק כאן שיעור בעל ערך: סוף-סוף מבין הציבור הישראלי שהמחאה הזאת לא באמת קשורה לרפורמה. גם לנו יש זקנה חולה, גם ילדינו לא יגיעו לבית הספר או לטיפול רפואי, גם אנחנו יצאנו לעבודה אבל לא הגענו. את הנאום הזה כתב לא אחר מאשר יאיר לפיד, בזמן הגירוש מגוש קטיף. כמה שזה מתאים להיום, אבל פתאום, אתם יודעים, הכול השתנה. אנשים צבועים. פתאום מחאה זה בסדר, לחסום כבישים, למנוע מחולה סרטן להגיע לשדה התעופה, להגיע לטיפול בחו"ל, זה פתאום נהיה בסדר. אז מה קורה עם הצבועים האלה? תצאו החוצה ותדברו. מותר להפגין, הכול מותר, לא לפגוע באף אחד אחר, לא בבריאותו של אדם אחר. דרך אגב, יכול להיות גם שאלה מצביעים שלכם. צריך לשמור על הדמוקרטיה וגם לשמור על שלמותה של מדינת ישראל. תודה רבה, ועם ישראל, כמובן. תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הרצל כתב במדינת היהודים: "המנהיג של היהודים מוכרח להיות אישיות מוסרית במלוא מובן המילה", אבל זה לא בדיוק מה שאנחנו רואים עכשיו, וההפיכה המשטרית הזו מתקדמת בכיוון ההפוך. אני מסתכלת על המנהיגים ואני שואלת את עצמי: זהו? זו דמות המוסר? חלקם עם עבר פלילי, טרוריסטי, חשודים בפלילים, נגועים בשחיתות. זאת בושה לחזון הציוני, חזון ציוני, חזון ציוני שמתרסק. אז מחזון ציוני שמתרסק גם למופע ציוני שהתרסק אתמול, כשראיתי, שמעתי, יותר נכון, את ההדלפות מישיבת הממשלה. זה היה מופע, איך אני אגיד לך, אדוני היו"ר, התביישתי, קצת מופרע, מילה שאני לא משתמשת בה בדרך כלל: גם העריכה המגמתית, גם ההדלפות, גם הדברים שנאמרו שם, גם ההטחה, אפילו השוביניזם, כן, גם השוביניזם שהיה שם, ובעיקר התעלמות מנתונים ברורים שהמפכ"ל הציג ואחרים הציגו לשרים, שמראים שאין אכיפה בררנית, אין אכיפה בררנית, ואלה הנתונים. אבל לא פעם אחת, לצערי, אני שומעת ורואה נתונים, ובצד השני, תחושות, כאבים, מועקות, אבל לא נתונים, ועם זה אנחנו מתמודדים. ולא רק תחושות, הרבה דחקות, תחושת קורבנות, השפלה, נקמנות. אבל מה לזה ולעובדות? מה לזה ולנתונים? אני חושבת שהנתונים האלה היו ברורים, ולמרות זאת העזו להכתיר את הדיון המבזה הזה בכותרת "אכיפה בררנית". זה שקר וכזב, וזה בלי בושה. היעדר הבושה והשקרים, כנראה שזה חלק מהשיטה. שמעתי הערב את הסרטון הקצר שהוציא ראש הממשלה, כמה טיעונים חלשים. איך אנחנו יודעים שהם חלשים? כי כשנאלצים לעוות ולסלף את הדברים, אז אנחנו מבינים. דקה וחצי, פשוט עם חצאי ציטוטים של שופטים. אבל מה הבעיה לבדוק? פתחנו את פסקי הדין וראינו שכשמצטטים את השופטת אילה פרוקצ'יה כמו שהוא ציטט, אז לא מקריאים את המשך המשפט, שהיא אומרת במפורש שיחד עם הדברים שהיא אמרה: "לגישתי, חשש זה, כשלעצמו, אינו צריך להשפיע על קיומו של כלי הביקורת החשוב הזה" של עילת הסבירות, או על היקף תחום התפרסותו. חשש זה חייב שינחה את השופט המינהלי יום-יום, ושעה-שעה, כשהוא מבקש לעשות שימוש בכלי ביקורת זה, משהוא נדרש להכריע במקרה הפרטני האם פעולת הרשות המינהלית עומדת במבחן". היא ממש לא אומרת שצריך לבטל, אפילו לצמצם היא אומרת שלא צריך. תם הזמן, גברתי. מסיימת. תודה. אותו דבר, הלכנו ובדקנו גם את הדברים מתוך אותו פסק דין של גרוניס, ובאמת, זה נכון, הוא אומר שצריך לצמצם, אבל לבטל, כמו שנאמר? התשובה היא לא, והדברים האלה כתובים שחור על גבי לבן. וכך גם לגבי סולברג, ועם זה אני מסיימת. סולברג בעצמו לא קבע ולא אמר בשום מקום שצריך לבטל את עילת הסבירות, בטח שלא בחקיקה. הדברים האלה הם ברורים, הם כתובים. צריך רק לבדוק נתונים ועובדות, ולא תחושות, ובוודאי שלא שקרים. תודה רבה. תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן נמצא? לא. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. בבקשה, גברתי. תודה, אדוני היושב-ראש. עד שלוש דקות לרשותך. חברי כנסת נכבדים, חברות כנסת, אני רוצה לחלק את ההתייחסות שלי להצעת החוק המבישה, שמעידה על אובדן דרך, אובדן מנהיגות, לכמה היבטים. ההיבט הראשון הוא ההיבט המשפטי. נוסח הצעת החוק אומר: "בחוק-יסוד: השפיטה, סעיף 15, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (ד1) על אף האמור בחוק-יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר וכן של נבחר ציבור אחר, " כפי שייקבע בחוק. " כפי שייקבע בחוק". אבל אני הייתי חברה בממשלה. יש כמה דרכים, אגב, ששר לוקח החלטה, שר שיודע להנחית דרך המערכת, וזרועות שונות של אותו משרד, החלטות מינהליות כאלה ואחרות, ואנחנו יודעים שההתפתחות היא התפתחות פסיקתית, כאשר מדובר בחוסר סבירות מהותית או קיצונית, שפוגעת בראש ובראשונה באזרחים. הרי מנהיגות שבאה להיטיב עם אזרחים, אין לה חשש להיות מבוקרת. אין לה חשש שבית המשפט, קודם כול אין לה חשש שלאזרחים יהיה מענה ויהיה סעד. הפגיעה המהותית של לבוא ולקצץ בזכות של אזרחי מדינת ישראל היא לא פגיעה באופוזיציה, היא פגיעה מהותית גם בציבור שבחר בממשלה הזאת, בציבור שבחר בימין, ודווקא הבוחרים, שרבים מהם חבריי, רבים מחבריי הם בוחרי ימין. כשאני מסבירה להם על הרצון לבטל את עילת הסבירות ומה עומד מאחורי זה, הם אומרים: ממש לא לזה אנחנו מתפללים. לא לזה פיללנו ולא לזה אנחנו קיווינו. הפן הציבורי  אחרי שנגעתי במשפטי בקצרה, ככה עושים רפורמות? ככה מעבירים שינוי משטרי? ככה לוקחים חוקי-יסוד? ככה לוקחים דמוקרטיה, מקפלים אותה, זורקים לפח, במקום להתגאות במערכת, בהתפתחויות השונות של המשפט הישראלי? מה בין זה לימין ושמאל? זה לא קשור לימין ושמאל. כן, אני חושבת שכל מערכת צריכה להיות מבוקרת. לסיום, גברתי. אבל מכאן אני רוצה לשאול: האם הרפורמה הזאת שווה את הקרע בעם ישראל? אחרי אלפי שנות גלות הגענו לבית הזה, בנינו מדינה למופת, עם כל הקשיים והעיוותים והליקויים שיש בה, האפליה ועוד ועוד ועוד, ועדיין יש לנו בית אחד. והיום הממשלה אחראית לקריעה של העם הזה לשניים, ואני מאוד מקווה, אני מאוד מקווה, שמחר יעבור בשלום. תודה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. מה נשמע? ברוך השם. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה. אדוני היושב-ראש, כמה מעט פעמים אנחנו מוצאים רגע שמחבר אותנו, שמאחד אותנו. כמה עצוב שרק השכול והכאב מחבר אותנו. היום ביקרתי, לא רק.  עם חבר הכנסת חילי טרופר בביתם של משה ואמונה, ההורים של הלוחם דוד יהודה יצחק, השם ייקום דמו. דיברה שם האם על כמה הבית קיבל לתוכו את כל עם ישראל, את הלוחמים מכל הזהויות, אופנוענים שבאו בהמוניהם היום להשיב את האופנוע שלו במסע משותף. האם העם הזה יודע להתאחד רק כשמתיו מונחים לפניו? רק כשיש לנו שכול? רק כשיש לנו כאב? האם לא נדע להירגע ולבנות הסכמות ולמצוא את המשותף ולא את המפריד, ונגזור על עצמנו גם בחיים עצמם התנהגויות והנהגות שמאפשרות יותר אחדות ופחות קיטוב? הלוחם המיוחד הזה מתגלה כדמות מופת, כאציל נפש, כאיש רוח. בביתו קיימים המון המון דברים שהוא כתב, והמשפחה חשפה רק דף אחד, והדף הזה לבדו הוא עולם ומלואו של תבונה של איש צעיר על משמעות החיים ומשמעות הקיום ומה נדרש מאיתנו כאנשים ששואפים להיות טובים בעולם. וכך במחברת שלו כותב דוד יהודה יצחק: "תהיה טוב, פשוט טוב, בלי רעש וצלצולים, בלי לבלבל את המוח, פשוט להיות טוב. אל תפסיק לחשוב על התכלית". הוא עובר לנושאים, מחשבות שלו: "לטייל זה מצוין גם כשאתה לבד, יש לך הרבה זמן לחשוב. תזכור שעוד מעט אתה כבר לא פה, אז תאזור אומץ. תהיה איכותי, איכותי, אל תחפש פוזות ושטויות והנאות, תהיה טוב בכול. אל תהיה סמרטוט, תהיה עם עמוד שדרה. אל תתבייש לעשות מה שצריך כדי להשיג את המטרה כדי להיות טוב, כדי להיטיב. שוב, בלי פוזות, בלי צלצולים, פשוט לעשות". ויש עוד המון המון דברים שהוא כתב, ואני יודע שהדברים האלה ייחשפו ויופצו. אבל לסיום יש לי גם בקשה. מחר מתוכננות הפגנות ומחאות גדולות במדינה, וייחסמו צירים וכבישים. פעל חבר הכנסת חילי ודיבר עם מי שצריך לדבר, ואני פונה פה מעל בימת הכנסת לכל מי שמחר משתתף במחאות, ויש לו זכות להשתתף במחאות: כשתגיע אליכם פנייה של לוחמים מאגוז, של בני משפחה, ��באים אל הכבישים החסומים ואומרים: אנחנו מבקשים להגיע לאזכרת השבעה של דוד יהודה יצחק, זיכרונו לברכה, תפתחו את הדרך. תאפשרו לאנשים להגיע להר הרצל מחר, כמובן למשפחה הגרעינית, אבל גם לחבריו הלוחמים ולמשפחה הרחבה. אני מבקש גם ממשטרת ישראל ומכל מי שאמון על היום הרגיש הזה מחר, שיהיו עם המודעות לכך שזה יום השבעה בהר הרצל והעלייה לקבר של הלוחם דוד יהודה יצחק, ויאפשרו למי שרוצה להגיע, להגיע ולקיים את הזיכרון של הגיבור המיוחד הזה. תודה רבה. אמן ואמן. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה. לכל אזרחי ישראל צריך לאפשר להגיע. לכל החיילים. מה זה. תשאיר את זה באפילו, מה זה, מיכאל, זה עבריינות בחצאים? לחלק מותר? מה זה? מה זה השיח הזה, מיכאל, אתה יודע שאני אוהב אותך, רבותיי, חבר הכנסת סעדה, אפשר בחוץ, לא חייבים בצעקות במליאה. שלוש דקות לרשותך, בבקשה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שרים, חברי כנסת, גם אזרחי ישראל, ראשית, אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחתו של יוסף חיים אברהמי, זיכרונו לברכה, שנהרג בשבוע שעבר בתאונת דרכים קטלנית בירושלים לאחר שרכב פגע בו, בעת שחצה את מעבר החציה הוא נפצע אנוש, בבית החולים ניסו להחיות אותו, והוא מת. ואני חושב שזה חשוב מאוד שנזכור גם את ההרוגים בתאונות דרכים, ולא רק את ההרוגים בפיגועים ובמלחמות. היום הוא יום היסטורי. מחיקת עילת הסבירות לוקחת את ישראל צעד ענק לעבר דיקטטורה הרסנית. מחר בבוקר נקום למדינה מפולגת יותר, מושחתת יותר ופחות ראויה לאזרחיה הטובים. זו תהיה ישראל אחרת, ישראל שבה שחיתות ויושר הם ערכים שווים. השתמטות מצה"ל ומתנות מטייקונים יהפכו בן רגע לסבירים. זה יהיה גן עדן לפוליטיקאים וגיהינום לאזרחים הפשוטים, האזרחים הלא-מקומבנים, אלה שאין להם חברים מיליארדרים שמבקשים טובות הנאה, אותם אלה שהולכים לצבא, משלמים מיסים וחוסכים כל החיים בשביל דירה. אתם, אזרחי ישראל, לא מעניינים את ממשלת הג'ובים הרעה הזאת. אל תתבלבלו, מחיקת עילת הסבירות היא לא למעננו, היא לא למענכם, היא לא למען אזרחי ישראל, היא גם לא ויכוח משפטי ברומו של עולם, כי אם רוצים, אפשר לדבר ולהגיע להסכמות. היא נועדה קודם כול בשביל להכשיר שר שבית משפט אמר שהוא לא ראוי לכהן כשר, היא נועדה בשביל להכשיר את השחיתות, היא נועדה בשביל לפטר את היועצת המשפטית ולמנות בובה שתוציא את ביבי ראש הממשלה מהכלא, שתמנה מפכ"ל, פרקליט מדינה, רמטכ"ל, כולם בובות. מדינת ישראל הבובה. ובפרפרזה על יונתן גפן, שהלך לעולמו לפני חודשיים וחצי: איך עריצות נולדת? / עם החוק. / זה מתחיל בסבירות, ועובר למינוי שופטים. // איך עריצות נולדת? / ברוב דחוק. / בהתחלה הצבעה, אחר כך דיקטטורה. // הנוכלים שמחים, ופתאום איזה יופי, את בית המשפט, הוא צד. / איך עריץ נולד? / בלי סבירות, בלי מהות, מלא בשחיתות. // שלום ח"כים, אני שמח שבאתם, עוד מעט תשמעו טיעונים שכבר שמעתם. / שלום אזרחים, העריצות תתחיל עוד מעט, אבל לפני זה תבטיחו לי שניפגש בשבת. תודה רבה. ותילחמו, זה העתיד של המדינה שלנו. תודה רבה. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת בליאק, בבקשה. עד שלוש דקות, בבקשה. תודה רבה. זה לילה קשה. זה לילה נורא לכל ישראלי שמאמין בישראל יהודית ודמוקרטית, במגילת העצמאות, בציונות ובמדינת חוק. זה לילה שבו ממשלת ישראל והקואליציה שמייצגת אותה בכנסת מעבירות חוק בלתי חוקתי, שנועד לפטור את חברי הממשלה ואת חברי הקואליציה מהצורך הברור כל כך לנהוג על פי החוק ולקב�� החלטות סבירות והגונות למען הציבור. אני לא רוצה לדבר אל חברי הממשלה. אני גם לא רוצה לדבר אל חברי הקואליציה. גם לא לאלה שכן רואים את גודל האסון אך למרות זאת שותקים ומתבטלים או מתקרנפים. אני רוצה לדבר אל הציבור שצופה בנו כעת משני צידי המתרס הפוליטי. ביטול עילת הסבירות, ביטול חובת הסבירות, זה לא עניין של ימין או שמאל, ושלא יספרו לכם סיפורים ושקרים. זה לא מתווה סולברג, ואין משפטן אחד, אחד, בעל שם, שמוכן להגן על הנוסח המוצע. ושיהיה לכם ברור, לאחר ביטול עילת הסבירות הממשלה תפעל לפטר את היועצת המשפטית לממשלה ואת פרקליט המדינה. ולאחר השתלטות על שומרי הסף הם קודם כול ימצאו את הדרך להכניס למעצר את ראשי המחאה. ובשלב הבא הם ידאגו להסיר חסינות מחברי האופוזיציה, עם השלכות ברורות. ואחרי שיטפלו גם בראשי המחאה וגם בראשי האופוזיציה, הדיקטטורה הלאומנית, המושחתת וחסרת הרסן תתחיל לזרוק למעצר אזרחים פשוטים על הפגנה, על פוסט ברשת, על מילה לא נכונה במסדרון. זו דרכם של משטרים מסוג זה. ואם זה נשמע לכם מופרך, תבדקו ותבינו שזה כבר קרה בלא מעט מדינות, מדינות אחרות, אבל בדיוק בדרך הזו. ולכן אני קורא לכל אזרח, לכל פטריוט ישראלי, למחות נגד הרס שלטון החוק, נגד העבריינים בתפקידי השרים, נגד חורבן הכלכלה. אם לא נעצור אותם בשבועות הקרובים, לאחר מכן יהיה מאוחר. בלי פחד, עם הרבה נחישות ואמונה, ישראל תישאר דמוקרטיה. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת בליאק. יעלה ויבוא חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. עטאונה, לא? אמיר, לא רשום עטאונה? לא. רשום לי אחמד טיבי, ואחריו עטאונה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך. מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אני מתנגד לביטול עילת הסבירות, כי לתת לממשלה הזאת לשלוט בלי עילת הסבירות זה בלתי סביר בעליל. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת טיבי. יעלה ויבוא חבר הכנסת עטאונה, בבקשה.  הייתי נותן לך שתי דקות מהזמן של חבר הכנסת טיבי, אבל בכל זאת, שלוש דקות לרשותך. תודה. שיתמודד עם הטיעונים שלי, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשעה מאוחרת כזו אנחנו דנים בהצעת חוק-יסוד: השפיטה (עילת הסבירות), וכשאני מסתכל על זה, אני נזכר בפתגם "על ראש הגנב בוער הכובע", כי מי שפועל בסבירות, הוא לא צריך לפעול לבטל את הסבירות. מי שפועל באי-סבירות, הממשלה הזו, מהיום הראשון לכהונה, היא פועלת באי-סבירות ברורה, בכל התחומים. אני רוצה לדבר על משהו שקרה היום בהתערבות השר לשוויון חברתי, הממונה על האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב והאחראי הישיר לרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. מחר, כבוד היושב-ראש, אנחנו מציינים בכנסת את יום הנגב, ומכאן אני גם פונה אליך כיושב-ראש הכנסת. משעות הבוקר מחר נקבעו דיונים במשך היום בחמש ועדות, וכמקובל בבית הזה, מזמנים את משרדי הממשלה הרלוונטיים. מהוועדה של נגב וגליל וגם מוועדת הפנים קיבלתי תשובה ופנייה שפנו לוועדה נציגי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ואמרו שהשר שיקלי מונע מהם להשתתף בדיון מחר. איזה חוסר סבירות: שר שממונה על אוכלוסייה שרוצה לקדם ולטפל בה, והסוגיה הערבית הבדואית בנגב היא הסוגיה הכי קשה והכי צודקת היום על סדר-יומה של החברה הישראלית, ובא השר הממונה, שהוא מקדם תוכנית, מחר יום הנגב, באים נציגים של החברה הערבית הבדואית בנגב ורוצים לדון בסוגיות, והשר מונע מאנשי המשרד שלו להשתתף. אנחנו דוחים את ההתנהגות הזו, לא מקבלים אותה. אנחנו נקיים מחר את יום הנגב בכל הוועדות על האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, ואנחנו נמשיך להיאבק על הזכות שלנו. תודה רבה. תודה לחבר הכנסת עטאונה. יעלה ויבוא חבר הכנסת אופיר כץ. עד שלוש דקות לרשותך. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, קמה פה קבוצה שהחליטה שהם המדינה, אדוני הארץ, הצבא שלהם, הפרנסה שלנו שלהם, האקדמיה שלהם, המגזר העסקי שלהם, מערכת הבריאות שלהם, הכול. אדוני הארץ האלו החליטו שהם קובעים מה יהיה במדינה. הם קובעים לכל האזרחים, גם לאלו שלא חושבים כמוהם, איך שגרת חייהם תתנהל. הם קובעים אם האזרחים יוכלו לנסוע לבית החולים בזמן, הם קובעים אם הם יוכלו לטוס ולנפוש, הם קובעים מתי האזרחים בכלל יוכלו להגיע לעבודה. הכוח אצלם, הם המדינה. יש להם גם דבר חדש: הם חוסמים רכבים כשהילדים בפנים מבוהלים ובוכים, אבל זה לא מעניין אותם. אבל מי הפך את קבוצת האנרכיסטים האלו לאדוני הארץ? מי מגבה הפרת סדר ציבורי, חסימות כבישים, אלימות כלפי שוטרים והשחתת רכוש? מי אם לא היועצת המשפטית לממשלה. ברגע של כנות נדירה הבהירה בהרב מיארה לממשלה מי מנהל את המדינה. ולא, זו לא הממשלה שאתם, אזרחי מדינת ישראל בחרתם, אלא היא, ומה שהיא תחליט, כך יהיה. שיקול דעתה הבלעדי בלבד. יש שיקול דעת מתי אפשר לחסום, מתי אפשר לאפשר לחסום ומתי לא. לפעמים מותר לחסום. גברתי היועצת המשפטית, ההתנהלות שלך פוגעת פגיעה אנושה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. כשאת אומרת שלפעמים מותר לחסום, מה את אומרת, בעצם? לימין אסור ולשמאל מותר. במחאה נגד ההתנתקות נעצרו 6,000 אזרחים, רבים עד תום ההליכים, והוגשו 700 כתבי אישום. מארגני ההפגנות הואשמו בהמרדה. זה, אגב, מתי אסור, כמובן. ואני שואל, גברתי היועצת המשפטית: לא מגיע לאזרחי ישראל לדעת מתי מותר לעבור על החוק ומתי לא? למי את מאפשרת ולמי לא? שיסתכלו מה קורה במאחזים בשטחים. אני מציע, שילמדו. אני מציע לך, בהרב מיארה,  למה אכיפה בררנית? למה רק לצד אחד?  גלעד, אתה זה שאחראי להכנסת האנרכיסטים פה? לא. זה לא אתה? לא. אה, אוקיי. לא, היו לכם הרבה תלונות על בחור אחר, ואני רואה שהכנסתם פה, על משה מירון? "שמאלנים בוגדים"? את, איך זה נקרא? כוח מה זה נקרא? אף אחד לא קרא לך בוגד. אתם אחראים לסגירת היציע? אמר לכם יפה היושב-ראש, אמר את זה בצורה מדויקת: פה לא יהיה איילון. אף אחד לא אמר לך שאתה לא יהודי כמו, אני רוצה להפתיע אתכם וגם לאכזב אתכם: אמיר אוחנה זה לא עמי אשד. פה לא יהיה את הלוקסוס שיש לכם באיילון. שמענו. פה אין לכם את זה. פה, תשכחו מזה. פה זה לא משטרה. פה זה כנסת. פה זה כנסת, ופה אנחנו נשמור על כבוד הכנסת. פה זה לא איילון. מה שלא שמרו על כבוד הנסיעה, לאפשר נסיעה לאזרחי ישראל, פה, שומרים את זה. כן, כן, ראינו, פה זה לא איילון. קייטנת עמי אשד נגמרה לכם. חבר הכנסת קריב.  בחוק הגיוס, חבר הכנסת קריב. בחוק הגיוס, האכיפה בררנית. חבר הכנסת קריב, אל תבדוק את הסבלנות שלי, בבקשה. בדקנו אותה ביציע, לא? אז אתה רוצה לבדוק שוב? אז קיבלת תשובה ברורה. אז אני במקומך לא הייתי מנסה שוב. תם הזמן. לסיום, לסיום. הם הפריעו לי, אדוני היושב-ראש. לסיום. הם בדרך כלל מפריעים. אני אמשיך מאיפה שהפסקתי. אני מציע לך, גברתי היועצת המשפטית, להיגמל מההתמכרות שלך לאליטה התקשורתית, לפרגון והחיבוק מכל הברקים והאולמרטים מחרחרי הריב והמדון. אני מציע לך, בואי, לא, כי ערוץ 14 זה ערוץ השלום. בואי קצת לסיבוב בעפולה ובאשקלון ובנתיבות ובצפת, ��ם שם יש את אזרחי ישראל, והם רוצים לראות איך שומרים על הסדר הציבורי. גם הם נקראים אינטרס ציבורי. למה אתם שמים פס עליהם? מה עשיתם למענם? אין טילים באשקלון, אין פשיעה בדרום. חבר הכנסת טופורובסקי. כשהם רואים כל יום את חסימות הכבישים שאת מאפשרת להם, הם מתפוצצים מזה. הם מתפוצצים לראות איך את נותנת אישור לאנרכיה במדינת ישראל. גם להם את צריכה לדאוג. גם אותם צריך לראות. שנה לא שמו כיפת ברזל, חבר הכנסת טופורובסקי, בדיון הזה אתה כבר בקריאה שנייה. גם אותם צריך לראות, ולא את אותם 10,000 האנשים המדושנים האלה שיוצאים לחסום כבישים ויקבעו מי ייסע ומי לא. כיפת ברזל בג'נין. נגמר לו הזמן. נגמר לו הזמן. משפט לסיום, אדוני. משפט לסיום.  דברי טעם. הפרעתם לו. משפט לסיום. אני אסיים בדברי טעם. אני רוצה להודות לבני גנץ, זה דברי הסתה. נגמר לו הזמן. אני רוצה להודות לבני גנץ ויאיר לפיד, שאנחנו כל הזמן ניסינו להראות את הבלוף שלכם אצל הנשיא, לא הצלחנו להוכיח את זה, והם הוכיחו את זה בצורה הכי טובה, שזה היה בלוף אחד גדול. היום חוזרים. היום חוזרים, רק תפסיקו את החקיקה. אותי העיפו אחרי ארבע שניות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרה גמליאל נמצאת? לא, אני פה. היא יצאה. התור שלה הגיע. אז לא. חבר הכנסת מתן כהנא איתנו? בבקשה. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני. בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני רוצה לנצל את הדקות האלה ולפנות לחבריי לוחמי צוות האוויר, לאותם טייסים ונווטים שבמשך שנים ארוכות באים כל שבוע ליום מילואים, עושים בין 50 ל-60 ימי מילואים בשנה, כשכל יום מילואים כזה הוא סכנת נפשות, מסכנים את חייהם. כל יום שהם יוצאים לכזה יום מילואים, באחורה של הראש יושבים להם מחשבות ופחדים מהדבר הנורא מכול. אנשים שבמובן הכי פשוט מוכנים לסכן את החיים שלהם כל פעם שהם יוצאים מהבית, למען אזרחי מדינת ישראל. אני רוצה להגיד לאותם אחים שלי שהם מודאגים בצדק. בצדק הם מודאגים ממה שקורה כאן. בצדק הם מודאגים מקואליציה שמובילה באופן חד-צדדי רפורמה משפטית מאוד מאוד בעייתית. הדאגה שלהם היא נכונה. אבל אני רוצה לפנות אליהם ולבקש: אל תשתמשו בנשק יום הדין. להפסיק לשרת במילואים זה נשק יום הדין, ואנחנו לא הגענו לשם. אנחנו לא הגענו לשם, וכרגע החיזבאללה יותר מסוכנים, איראן יותר מסוכנים, והפגיעה בלכידות צה"ל הרבה יותר מסוכנת. אני מבקש מכם, תמשיכו להתנדב לשירות מילואים. אל תשתמשו בנשק יום הדין. תודה. תודה לחבר הכנסת מתן כהנא. חברת הכנסת מרב מיכאלי, עד שלוש דקות לרשותך, גברתי. בבקשה. הממשלה הזאת מבקשת לבטל את עילת הסבירות. ברור. ברור שהיא מבקשת לבטל את עילת הסבירות. אני לא יודעת איך לספר לכם, חברות וחברים, היא כבר ביטלה את הסבירות. אז מה נשאר באמת? בואו נסתכל על רשימה קצרה מהדברים שהממשלה הזאת הספיקה לעשות בחודשים הספורים שהיא בתפקיד. קודם כול, אחד הדברים המשמעותיים ביותר שבשבילם היא רוצה את הביטול הזה: מינוי מקורבים ללא הכשרה, ללא עמידה בתנאי הסף, לתפקידים הכי משמעותיים במשרדי הממשלה, בלי שלמישהו תהיה אפשרות לבקר את זה, למשל, את מארגן הליכודיאדה למנכ"ל משרד התחבורה, למשל דובר לממלא מקום המשנה למנכ"ל משרד, איזה משרד זה המשרד של חיים כץ עכשיו? הניסיון למנות את מקורב ראש הממשלה בתור הסטטיסטיקאי הראשי. כל הדברים האלה, שצריך בשבילם כישורים מקצועיים ותנאי סף ציבוריים, לא, לא צריך. כל מה שצריך זה קומבינה. אז ברור שאסור שתהיה עילת סבירות, כי סביר זה לא. מינוי שר שהורשע פעמיים בשחיתות, הבטיח לבית המשפט שלא יחזור לחיים הציבוריים ובגלל זה לא נתנו לו קלון בבית המשפט, אבל הממשלה הזאת ממנה אותו בכל זאת לשר. ברור שצריך לבטל בשביל זה את עילת הסבירות, כי סביר זה ממש ממש לא, הדבר החדש, וואו, מבית השרה לחיסול מעמד האישה, ביטול הרשות העצמאית המקצועית לקידום מעמד האישה. זה ממש סטרטאפ. קראת את החוק? השרה. קואליציה שמדירה נשים, ממשלה שכמעט אין בה נשים, קראת את החוק? השרה מאי גולן.  ממשלה שמביאה סטנדרטים שפוגעים בנשים, עכשיו גם רוצה לחסל את הרשות שיש בהגדרה שלה תפקידים לקידום נשים. מה את עשית למען נשים, מה? השרה גולן. הלאה. אחרי שנכשלו בבחירות ללשכת עורכי הדין, מביאים חוק לפיזור לשכת עורכות ועורכי הדין. לא צריך. כבר לוקחים את כל הסמכויות ואת כל המעמד הציבורי שיש ללשכה היום. סביר זה לא. השתלטות על הוועדה למינוי שופטים, לא עוד מינוי מקצועי של שופטות ושופטים, אך ורק מינוי פוליטי של שופטות ושופטים, הפיכת היועצים המשפטיים בממשלה ממשרתי ציבור למשרתים, משרתים של השרים, מביאים חוק מושחת לבחירות המקומיות, מה שכמובן מראה לנו, זה כבר אמצע הקמפיין של הבחירות המקומיות, מה צפוי לנו בבחירות הכלליות, חוק שמאפשר לראש הממשלה לקבל מתנות כמה שבא לו, חוק דרעי 1, חוק דרעי 2, מינוי טרוריסט מורשע ומפר סדר קבוע לשר הממונה על המשטרה, ונותנים לו להעביר חוק שהמשטרה תהיה כפופה אליו. וכמובן, גולת הכותרת, מה שאתם מתבקשים להעביר כאן הערב: חוק חסינות מביקורת שיפוטית על סבירות, למי? לשרים בלבד. הציבור יצטרך להמשיך לשמור על החוק, אבל הממשלה? לא לא לא, הם מעל החוק. אדוני היושב-ראש, כלל מס' אחת בדמוקרטיה: שוויון בפני החוק. מה שאתם מביאים כאן עכשיו, עוד לפני חוסר הסבירות העמוק שלו, מפר את הכלל הבסיסי הראשון הזה. איך אפשר להמשיך ולהגיד שאתם מחזקים את הדמוקרטיה כשאתם רומסים, דורסים ומרסקים אותה? תודה לגברתי. תעלה ותבוא סגנית השר חברת הכנסת וולדיגר. בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך. כבוד יושב-הראש, כבוד השרים, חברי כנסת נכבדים, אני רוצה, כבוד היושב-ראש, לבקש בהזדמנות זו סליחה, סליחה ענקית ענקית, מחמי, חמי נחמן וולדיגר, ניצול שואה, שביקר פה במשכן כמה וכמה פעמים. מבחינתו המדינה שלנו היא פלא, פלא אחד גדול, והבית הזה הוא פלא לא פחות גדול. כל פעם שהוא נכנס לפה הוא ממש ממש רוצה לפשוט את נעליו, כי המקום הזה מקום קדוש. והאמת היא שאני חייבת לשתף אתכם, אני הושבעתי לפה בפעם הראשונה ב-6 באפריל 2021, ומאז זה נהפך למעין מקום עבודתי, וכל יום שאני נכנסת לפה אני חשה כמוהו, שזכיתי, זכיתי לעבוד מהמשכן הזה. אולי היו פה 1,000 כמוני, לא יותר מכך. זכות ענקית. והיום, כבוד היושב-ראש, גם הגדר האחרונה נפרצה. כמה חוליגנים, פשוט חוליגנים, בראשות שני חברי כנסת, נכנסו לפה וביזו מבחינתי את קודש-הקודשים, פשוט ככה. זה פשוט לבכות, מה אתם עושים למדינה שלנו, מה אתם עושים לכנסת שלנו, ובשם מה? בשם מה אתם עושים? אתם הורסים. שלא לדבר על העובדים פה בכנסת שצריכים לסחוב את האנשים עם הגופות שלהם. פשוט אין לי מילים, פשוט אין לי מלים לאן הידרדרנו. לאן הידרדרתם? באמת, לאן הידרדרתם? הנושא הזה של אי-סבירות, גם אתם יודעים, אופוזיציה יקרה, שזה לא דיקטטורה וזה לא סוף העולם, ותפסיקו לצעוק "זאב, זאב". זה לא כך. אתם יודעים את זה היטב. מה שכואב זה שהפסדת�� בבחירות. לא נורא. גם אני ישבתי בספסלי האופוזיציה, זה לא כזה נורא. הדמוקרטיה חשובה, ואתם יודעים יפה מאוד שהיא חשובה גם לנו, אז תפסיקו עם הצביעות הזו. אם המדינה באמת חשובה לכם, תרגיעו את השיח. תראו מה קורה פה, תראו מה קורה למדינה שלנו בשם צמצום עילת הסבירות. הרי גם אתם מסכימים שצריך לצמצם אותה, לא בצורה כזאת, בצורה אחרת, אבל צריך לצמצם אותה, כי בית המשפט הלך והגזים בצורות שלא ייאמנו. אנחנו צריכים להחליט מה סביר ומה לא סביר, לא בית המשפט. אז בואו, קשה לכם? זה לא מדויק? תיכנסו לוועדת החוקה ותביעו את דעתכם.  חבר הכנסת שטרן. סליחה, עם כל הכבוד, אני לא הפרעתי לך, אל תפריע לי.  אני מדברת איתך. גם אני רואה מה קורה שם. רואה? כן, רואה, וגם הייתי שם. הייתי שם גם כשהייתי באופוזיציה, וגם לי סתמו את הפה, אז מה, אז שרפתי את המדינה? לא שרפתי את המדינה, לא צעקתי דיקטטורה, לא הבאתי לפה אנשים שיתפשטו וידביקו את עצמם עם דבק שלוש שניות. לאן הידרדרנו? אני מאוד מקווה, אני באמת מקווה, אם המדינה חשובה לכם, אופוזיציה יקרה, קחו את עצמכם בידיים. תודה. תודה לחברת הכנסת וולדיגר, ולמרות שהיא ביקשה שלא נזעק "זאב, זאב", אני זועק "זאב". חבר הכנסת זאב אלקין, בבקשה, עד שלוש דקות. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, זה דיון מאוד מאוד עצוב, מה שקורה כאן ומה שהולך לקרות כאן הלילה. דיברה כאן לפניי סגנית השר וולדיגר ואמרה: תרגיעו. על איזו הרגעה את מדברת? הרי אתם עושים הכול להדליק. כל דבר שהוא אצבע לעין, אתם לא עוברים בלי לעשות אותו. מה יותר מתאים, אפילו העניין הסמלי הזה, שאנחנו פה בחצות עכשיו עוד בדיון על הקריאה הראשונה של החוק. מתי פרסמתם שיש דיון בוועדת החוקה? זה כבר לא מחר, זה היום, כי החוק עוד לא עבר, כבר עברנו את חצות, תגנה את מה שהיה פה. תתחיל לגנות את מה שהיה פה, חברת הכנסת וולדיגר.  אפילו את זה אתם עושים, חברת הכנסת וולדיגר, חבר הכנסת אלקין לא הפריע לך. אנא.  ואחר כך מתפלאים למה הציבור כועס. כי בכל דרך אפשרית אתם עושים את זה בדווקא. הרי הייתה לפניכם הדרך, ודיברת פה, סגנית השר וולדיגר, ואמרת, הרי גם אתם הייתם מוכנים בדרך כזאת או אחרת. אבל זו בדיוק הנקודה, הרי הייתה לפניכם הדרך לנסות להגיע להסכמות בנושא הזה. מי ברח מבית הנשיא? אתם ברחתם. אתם, בחרתם להחריב את השיחות בבית הנשיא, כי מה שמעניין אתכם זה לא ויכוח על הפעלת הסבירות באידיאולוגיה, כי אם כל מה שהיה מעניין אתכם זה אידיאולוגיה, יכול להיות שאפשר היה להגיע להבנות על כך שתהיה פחות התערבות בהחלטות מדיניות של הממשלה. אבל מה שמעניין אתכם זה כיסאולוגיה, ועל זה המחלוקת בינינו, על היכולת לעשות הדחות כרצונכם ומינויים כרצונכם. אתה מדבר על כיסאולוגיה, חברת הכנסת וולדיגר. השרה גולן. פה עיקר המחלוקת. ומי שרוצה להבין לאן אתם רוצים לקחת את זה, לא צריך יותר ממחזה האימים שהיה בישיבת הממשלה רק ביום ראשון, פרומו להדחה שאליה אתם רוצים להגיע. כל השאר זה מסך עשן, כי הכול מכוון לשם. זה לא ויכוח על אידיאולוגיה, כמה חופש יש לממשלה להחליט על המדיניות שלה, כי אם זה היה שם היה אפשר להגיע להבנות, אלא זה ויכוח על הדחה של מי שלא נראה לכם ועל מינוי של מי שיהיה מחויב לכם. ולאן תיקחו את השירות הציבורי בדרך הזאת? יבוא שר אחד, ידיח את כולם, אחר כך יבוא שר אחריו, ידיח את אלה שמינה השר שקדם לו. לשם נגיע. למה נתניהו רוצה ללכת לשם, אני מבין: יש לו בעיה אישית לפתור, הוא צריך להדיח מישהו מסוים ולמנות מישהו מסוים. אבל למה מי שמדבר על רפורמה אידיאולוגית רוצה ללכת לשם, את זה אני לא מבין, כי זה מוציא את השם של הרפורמה האמיתית במערכת המשפט לשווא, וזה יביא פה לחקיקה חד-צדדית,  והדבר הראשון שיקרה איתה בכנסת הבאה, היא תבוטל. לא יישאר ממנה אבן על אבן. במקום לעשות רפורמה רחבה ונכונה בהסכמה, שתישאר פה לדורות, בסוף יחוקקו פה חוקים שכל מה שעומד מאחוריהם זה כיסאולוגיה, ונשלם מחיר מטורף כמדינה בכל חזית אפשרית: כלכלית, מדינית, אחדות בעם, לסיום, אדוני. ובסופו של דבר לא יישאר מזה כלום, וכל המאמץ הזה יהיה פספוס הזדמנות היסטורית. יריב, אני פונה עם זה אליך. זה מה שיירשם על שמך, פספוס הזדמנות היסטורית לרפורמה אמיתית שיכלה להישאר. במקום זה, במקום ההיצמדות הזאת לכיסאולוגיה, תעבירו חוק שלא יחזיק מעמד אפילו קדנציה שלמה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה לחבר הכנסת אלקין. השרה מאי גולן, בבקשה. עוד לא, רבותיי. כשנגיע להצבעה חברי הכנסת שהוצאו יוכלו להיכנס. כשנגיע להצבעה. בבקשה, גברתי. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלת ישראל, שנבחרה בדמוקרטיה, החליטה ליישם רפורמה משפטית-חוקית בניגוד למהפכה המשפטית הלא-כתובה שקיימת בישראל, שוב, מהפכה משפטית הנתונה לפרשנות אין-סופית, ללא גבולות או ודאות, מה שנקרא: כל שופט בעיניו יעשה. אזרחי ישראל לא יודעים. לפי הפרשנות של היום, שופט שלום יכול לפסול חוק בישראל ולחייב ממשלה בהחלטה. הזוי לחלוטין. השמאל בישראל החליט להפיל שלטון בישראל על ידי תפירת תיקים לראש הממשלה. דרך אגב, בכל ההפיכות הברבריות במדינות דרום אפריקה ואמריקה בעשרות השנים האחרונות, השתלטו על השלטון רק בשם המלחמה בשחיתות. ואנחנו, מתוך אחריות אמיתית, הסכמנו לשבת למשא ומתן, בניגוד לשמאל, שתמיד, אבל תמיד, רימה את הציבור הישראלי, מאוסלו, כשרבין התחייב לא לשבת עם ערפאת, דרך ההתנתקות, כששרון קבע שדין נצרים כדין תל אביב, וכמובן, עד ממשלת הנוכלות בנט את לפיד, גלעד קריב. תמיד, אבל תמיד, ברמייה מוחלטת של ציבור המחנה הלאומי. במקום שמנהיגי המחאה, הכנופיה העסקית, האחים לנזק ושות', היו קצת, קצת הגונים, ופונים לפוליטיקאים שלהם ואומרים: יצאנו לרחוב על מנת לאפשר לכם להגיע לשיח ולהבנות, ולא כדי להשפיל את מחנה הימין, תגיעו להסכמות, ככה מתנהגים אנשים ישרים והגונים. אבל הם, הם אדוני הארץ, הם לא אנחנו. הם רוצים קרב פנים מול פנים על פי דבריו של האסיר אולמרט, מנהיגם הקדוש. הם יחליטו מתי סוגרים את נתב"ג ומתי שורפים את איילון. מי אלה בכלל 64 מנדטים שיקבעו כאן מה לעשות? מי אלה אנשי עיירות הפיתוח, הסוחרים בשוק, נהגי המוניות ועובדי הייצור? הם כולם שקופים בשבילם. הם התל"ג בעיני עצמם. ואיך הגיעו הפוליטיקאים מהשמאל למשא ומתן? יושב גדעון סער, כולו יהיר ומתנשא, ואלקין, שעכשיו דיבר פה, כאילו חזר עם שקית מפוטין מלאה במנדטים, ומאיימים כל דקה: אנחנו קמים והולכים. אתם רוצים לחזור לרחוב? בבקשה. ממש סחיטה באיומים. הם חשבו שאנחנו בני גנץ. הם קצת התבלבלו. הם לא מבינים שמה שאנחנו שכחנו, הם לא ילמדו עוד 100 שנה. הם פשוט לא מבינים שאנחנו במלחמת השחרור של המחנה הלאומי. אז הבוקר קמנו לקריאות ראש האופוזיציה ולקול המרעיד הלאומי, בני קמיל פוקס גנץ, כדי לחזור לשיחות בבית הנשיא לאחר שהשפילו אותנו וסתמנו את האף. לסיום.  כל זה רק כדי להגיע להבנות. אבל בני? בני התבשם מהסק��ים, בני ראה עצמו כראש ממשלה במדינתם של קמיל פוקס ומנו גבע. אז לאחר שאדון בני גנץ, לקול התרועות, הודיע שהוא פורש מהשיחות עד שתקום הוועדה לבחירת שופטים, שהרי גם זה אמור להיות בהסכמה במשא ומתן, היום, לאחר שהוא ראה את הסקרים והמגמה, הוא כבר ויתר ומאוד מאוד רוצה לחזור ולמסמס את הזמן בעוד שיחות סרק ואיומים. בקיצור, גנץ חושב שהוא גדעון סער ואנחנו בני גנץ ושיעשו לנו מחטפים וימכרו לנו סיפורים. תודה. חצי דקה. משפט לסיום, בבקשה. אז זהו, שהמחנה הלאומי לא פראייר יותר. העם הבין שהשתן עלה לכם לראש. כל השתן שלכם עלה לראש. נגמר הכאוס במדינה. עכשיו זה העם נגד המונופולים. אבירי השמאל בהייטק יכולים לזרוק "תן ביס" על מכוניות באיילון ולהשבית קורקינטים עד מחר. נגמרו הזמנים שהפתק של גב' פפאיה שווה שלושה פתקים של נהג מונית. נגמר הזמן, היושב-ראש. זה לא מקובל. נגמרו הימים שאילן שילוח, מהיאכטה שלו, ינהל כאוס. אנחנו נתנו צ'אנס להידברות וקיבלנו את עמי אשד צועד במדים בנתיבי איילון לקול תשואות, כמו מצעד בקובה. תודה, השרה גולן. רק משפט על יושב-ראש הכנסת. אנחנו ראינו היום איך יושב-ראש הכנסת טיפל בפורעים אנרכיסטים בלי לשבור פה שום עצמות. אז "כן, לשבור", כמאמר ז'בוטינסקי לשבירת המונופול של ההסתדרות שהוא כינה "מחלה אורגנית עמוקה". קום, המחנה הלאומי, קום, כי אנחנו התעוררנו לתמיד. תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן נמצא כאן? לא נמצא. אם כך, יסכם שר המשפטים, השר יריב לוין, בבקשה. הוא מסכם. אבל הוא לא נמצא. אחריי, לא, זה אמור להיות הפוך. אמור להיות יושב-ראש הוועדה ואז השר. לדעתי זה הפוך, לא? לא, זה הסדר. בבקשה, שר המשפטים יריב לוין. רבותיי, השרה גולן, בבקשה. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברות וחברי הכנסת, החוק שמובא היום לקריאה ראשונה מחזיר את ישראל לשורת העמים הדמוקרטיים ומיישר קו עם מה שנהוג בעולם הדמוקרטי כולו. הממשלה לא נמצאת מעל החוק. היא חייבת לפעול אך ורק במסגרת החוק, על פי הסמכויות המוקנות לה, בהליך תקין ללא ניגוד עניינים. כל פעולה שאינה נעשית באופן הזה, ואני מדגיש, כל פעולה, הייתה ותמשיך להיות נתונה לביקורת שיפוטית מלאה. באותה מידה יש לממשלה גם סמכויות ובצידן אחריות. היא נבחרה כדי לקבוע מדיניות ולהביא לביצועה. כאשר הממשלה פועלת במסגרת סמכויותיה, במסגרת החוק, ללא ניגוד עניינים ובהליך תקין, יש לאפשר לה לבצע את מדיניותה. מצב שבו שופטים או כל גורם אחר שאינו נבחר באים במקום הממשלה ואומרים: נכון, הפעולה החוקית, נכון, הפעולה במסגרת סמכות הממשלה, נכון, הפעולה לא נגועה בניגוד עניינים, נכון, הפעולה נעשתה באופן תקין, אבל למרות זאת אנחנו, שלושה שופטים בלבד, באופן אישי, על פי השקפותינו האישית, חושבים שזה לא סביר, שהיה נכון לפעול במדיניות אחרת, ומורים לעשות כך, מצב כזה, חברות וחברי הכנסת, שבו בסך הכול שלושה שופטים שמים את מה שסביר בעיניהם, את עמדתם האישית, הסובייקטיבית, לא פעם אפילו הפוליטית, מעל מה שהיה סביר בעיני אזרחי ישראל בבחירות, הוא מצב שאין לקבלו. זה מצב שחותר תחת הבסיס של המשטר הדמוקרטי ותחת העיקרון המקודש שהציבור הוא שבוחר את נבחריו כדי שהם יפעלו למימוש השקפת העולם של הבוחרים. עם גבולות, עם גבולות. תקשיב עד הסוף. אני הסברתי, בטח שעם גבולות, הסברתי. צריך להיות בסמכות, צריך להיות ללא ניגוד עניינים, צריך להיות כחוק. הכול הסברתי. סדרנים, אפשר להכניס את כל חברי הכנסת. גם אלה שהוצאו, אפשר להכניס אותם כרגע. בסדר, תכניסו. אני מדבר על פעולה שכולה תקינה, לא על משהו שהוא בלתי תקין. אדוני היושב-ראש, הציפייה הציבורית היא שנבחרי הציבור ולא שופטים יקבעו מה סביר, ושנבחרי הציבור יוכלו לממש את מה שהבוחרים חושבים שהוא סביר כפי שהם קבעו בפתק ההצבעה שלהם בבחירות. מי מפקח על הנבחרים? יש פיקוח מלא. אמרתי לך, הפעולות חייבות להיות חוקיות, וחייבות להיות ללא ניגוד עניינים, סבירות, סבירוֹת? זה הציבור יפקח, יקבע בבחירות. אם ממשלה קיבלה החלטות לא סבירות, הציבור יחליף אותה. זו דמוקרטיה. עכשיו חכה בסבלנות, הוא לא יכול. בטח שהוא יכול. חכה בסבלנות. חברי הכנסת, חברי הכנסת. על כן, אדוני היושב-ראש, אין זה פלא, חברות וחברי הכנסת, שלמצב הקיצוני הקיים אצלנו אין אח ורע ולו במדינה דמוקרטית אחת בעולם כולו. דוגמה אחת תיתנו לי, אין כזאת. יתרה מזו, המצב הקיים יוצר מציאות חסרת היגיון וחסרת הצדקה שלפיה האחריות מוטלת כולה על הממשלה, ואילו את הסמכות לוקחים לעצמם קומץ שופטים אשר אינם מחויבים בכל דין וחשבון כלפי הציבור. המציאות הזו סותרת באופן העמוק ביותר את היסוד הראשוני של כל דמוקרטיה. שלטון העם, לא שלטון יחיד, לא שלטון של קומץ נישא מעל העם, לא שלטון השופט. היסוד של דמוקרטיה זה האיזונים והבלמים של הפרדת הרשויות, לא שלטון העם, חברות וחברי הכנסת, על זה אנחנו שומרים פה מצוין, אדוני ראש האופוזיציה. אבל, זה, חברות וחברי הכנסת, דברים לא נכונים. חברות וחברי הכנסת, "לא נכון בעיניי שבית המשפט העליון ישנה סדרי עולם בעודו פועל על פי מבחן האדם הסביר, הגדרה מעורפלת, סובייקטיבית לגמרי, שהכנסת מעולם לא הכניסה לספר החוקים". את הדברים הכל-כך נכונים והכל-כך ברורים מאליהם שציטטתי כאן אמר לא אחר מאשר ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שלא במקרה, איך אומרים? מסב את הראש. אבל, חבר הכנסת לפיד, אל תדאג, רגע, אתה מוכן לקבל את דעתי בנושאים האלה במלואה? אל תדאג, אני מוכן לקבל את דעתך כפי שהייתה בזמן אמת, לא לצורך פוליטי עכשיו. לא לצורך פוליטי עכשיו. אבל את כל דעתי? את כל דעתי? אם אני האורים והתומים שלך, בוא נפעל לפי זה. אם העם היה מקבל את כל דעתך, אתה היית יושב שם ולא פה. אם אני האורים והתומים שלך, בוא נפעל לפי זה. אתה לא יכול לעמוד שם ולצטט שם איזה קטע שלי ולהוציא אותו מהקשרו. אבל, חבר הכנסת לפיד, אני מצפה ממך להיות עקבי. אני מצפה ממך להיות עקבי. אנחנו מצביעים היום על עילת הסבירות,  לא מעניינות אותי. אבל מעבר לזה, אתה, אל תיקח שני משפטים ותוציא אותם מהקשר, כי נמאס לי מזה. מבלבלים את המוח, באמת. אני אחזור על מה שאמרת פעם נוספת. יריב, אתה מוכן לקבל את דעתי בנושא בית המשפט? אני מאוד אשמח שתיחסך מאיתנו הסאגה הזאת. על מה אתה מדבר? לקחת איזה רבע משפט מלפני עשר שנים. אתה מוכן לקבל את דעתי? חבר הכנסת לפיד, ברוך השם שאני חבר כנסת בסיעה דמוקרטית ויכול לפעול על פי דעתי ועמדותיי. כן, כי בגלל הסיעה הדמוקרטית, בכלל לא מתרפסים בפניו, כי אתם בכלל לא מתחנפים אליו מהבוקר עד הערב. נו, באמת. סיעה דמוקרטית. כולכם מרמס לרגליו. יריב, אתה מוכן לקבל את דעתי, אני לא צריך לקבל את דעתך כמו שאחרים במשכן הזה נאלצים לעשות. אני לא צריך לקבל את דעתך, ומה שמדהים, ואולי מבחינתך מצער, זה שאחרי שכיהנת תקופה קצרה כראש ממשלה, הציבור הביע את דעתו על האופן שבו עשית את זה, ולכן בנימין נתניהו יושב שם ואתה יושב כאן, וזו הדמוקרטיה, מה לעשות, הדמוקרטיה הייתה פעם מבוססת על עובדות, עד שאתה השתת אותה על שקרים. כמה שזה מצער וכואב ואולי לא נוח. הבנתי. היא מבוססת קודם כול ולפני הכול על הצבעת הבוחר. אני לא אשב פה לעד. יריב, אתה לא תשב פה לעד. הציבור הבין בדיוק מה, את צודקת, חברת הכנסת ברביבאי, אני בטח לא אשב לעד. טוב, רבותיי, בואו נאפשר לשר לוין להשלים את דברו. אבל אני לא מצפה שקומץ שופטים ידאג שכשאני לא אשב פה, הוא ימנע מהממשלה לפעול לפי המנדט שהבוחרים נתנו לה. זה ההבדל בינינו. יש שר משפטים אחריך, שיחזיר את, שר המשפטים הבא יחזיר את, לא יכול להיות, יש פיקוח מלא מלא מלא. הסברתי אותו, ואני אסביר אותו שוב.  אני אסביר לך שוב, בהמשך. אם רק תהיה קשוב אתה תבין את הדברים, כי אני אומר לך בגילוי לב, הם לא מסובכים. חברות וחברי הכנסת, חברות וחברי הכנסת, כפי שאמרתי קודם, ואני אחזור על הדברים שאמר חבר הכנסת לפיד: "לא נכון בעיניי שבית המשפט העליון ישנה סדרי עולם בעודו פועל על פי מבחן האדם הסביר". הגדרה מעורפלת, נכון, סובייקטיבית לגמרי, מאה אחוז נכון, שהכנסת מעולם לא הכניסה לספר החוקים, אלף אחוז נכון. שר המשפטים, אתה הגנת על עילת הסבירות בבית המשפט. אתה. אני יכול להקריא לך גם את זה. אבל, אבל, חבר הכנסת כץ, זה כבר לא סביר. חדל. חדל. אבל, אדוני חבר הכנסת לפיד, אני יכול לפחות לנחם אותך שאתה לא לבד. אתה יודע למה? כי חבר הכנסת גדעון סער, אני לא יודע אם הוא כאן. חבר הכנסת אלקין, חבר הכנסת אלקין, אולי תוכל לסייע לי. אני רוצה ללמד קצת תורה ממשנתו של חבר הכנסת גדעון סער, רק אני לא רואה אותו. אולי הוא נמצא. חברי הכנסת בקואליציה ובאופוזיציה, הרעש באולם בלתי נסבל. חברי הכנסת. אני לא יודע אם הוא כאן. אני הייתי שמח שהוא ישמע את הדברים, אבל טוב. חברי הכנסת. סדרנים, סדרנים, תעזרו לנו בשקט. בבקשה. אז אני אראה בך, חבר הכנסת אלקין, כמי שמייצג את עמדתו ושותף לה, מהטעם הפשוט שהדברים שאביא כאן הם מתוך תוכנית שהציג חבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש המפלגה שלך, תקווה חדשה, שאתה חבר בה, במסגרת תוכניתו לתיקון מערכת המשפט. והוא כתב, תקשיבו, זה מדהים: "עילת הסבירות, אשר מעוגנת בפסיקות בית המשפט העליון בלבד, הפכה עם השנים ל'דלת אחורית' להחלת ביקורת שיפוטית על החלטות שנמצאות בליבת העשייה של נבחרי ציבור". חבר הכנסת פסל, חדל. גם ביקשתי שקט, ואתה גם מצלם וידיאו במליאה. וממשיך חבר הכנסת סער וכותב: "לפי עילה זו, השופטים הם הקובעים אם פעולה או החלטה של נבחר ציבור היא סבירה או לא". בכך", כותב גדעון סער, "שמים השופטים את שיקול הדעת וסל הערכים שלהם מעל זה של מי שהציבור בחר בהם". ואני שואל אותך, חבר הכנסת אלקין, את מה שרציתי לשאול את חבר הכנסת סער לו היה כאן: מה קרה מה שהשתניתם? הרי מה שחבר הכנסת סער אמר מנוסח בצורה כל כך חדה, כל כך מדויקת, כל כך נכונה. אני שואל אתכם באמת: עד כמה אפשר, בשם ההתנגדות לנתניהו, לשעבד את הכול, את האידיאולוגיה, את הצדק שמגיע למיליוני אזרחים, את האמת? כמה אפשר? כמה אפשר? איזה אמת? בוא נאמר כאן. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני אגיד לך למה, כי אתה היחיד שבקריאה שלישית, ואתה לא היית אמור להיכנס עד ההצבעה, אז לפחות שמור על השקט.  אבל בוא נאמר כאן עוד אמת אחת. אז תצא, בבקשה. אז צא, בבקשה. אני אחזיר אותך להצבעה. נאמר כאן עוד אמת אחת. סליחה. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, נא לצאת. אין קריאות ביניים, בטח לא בקריאה שלישית ושאמור לחזור רק בהצבעה. נא לצאת. נא לצאת עכשיו. תודה. (חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יוצא מאולם המליאה.) אבל בואו נאמר כאן עוד אמת אחת. אתם, האופוזיציה, רוצים שהשופטים יחליטו מה סביר במקום העם בדיוק מאותה סיבה שאתם רוצים להנציח את השיטה הקיימת לבחירת שופטים. אתם רוצים שהשופטים יהיו מכם, עם השקפת עולם כמו שלכם, ואז, לא משנה מה יקרה בבחירות, תמיד השופטים שלכם יחליטו מה סביר במקום העם ובמקום תוצאות הבחירות. חבר הכנסת בליאק, אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה. עכשיו, איך אני יודע את זה? כי הסנטור הדמוקרטי ברני סנדרס, מהאגף הפרוגרסיבי יותר במפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, איפה שיש הגבלת קדנציות? חבר הכנסת נאור שירי, אתה בקריאה שנייה.  כתב רק לפני כמה ימים את הדברים הבאים. תשמע מה הוא כתב: אם שופטי בית המשפט העליון, מהימין, כמובן, רוצים לקבוע מדיניות ציבורית, עליהם לעזוב את בית המשפט העליון ולהתמודד על תפקיד פוליטי. האמת, חשבתי שתגנו אותו, אבל אני מוכרח לומר שלא שמעתי, יריב, תספר לנו למה ב-2006, תבעת בשם, למה הוא לא מינה שר רווחה. תספר לנו למה. חבר הכנסת כהן, תן לי, מותר לי איזה שני משפטים רצוף. אני אסביר לך. אם זה ממש מטריד אותך, אני אסביר לך, אבל אחר כך. אני אסביר לך. זה היה מאוד מאוד פשוט, אם זה כל כך מעניין אותך, רק שתדע. היה לי אז ויכוח גדול עם רבים מחבריי, כי לפני כל כך הרבה שנים, לצערי, הייתי כמעט קול בודד שקרא לתיקון מערכת המשפט. ואז אמרתי להם: אתם יודעים מה? אני אוכיח לכם. אני אגיש עתירה בכל העילות שלהם, עם כל הסיפורים האלה שלהם, ואתם תראו, אגב, העתירה הייתה צודקת. תקשיב לי עד הסוף, ביקשת תשובה. ואתם תראו מה יקרה, כרגיל, אותנו יזרקו מכל המדרגות. וזה בדיוק מה שקרה, וזה עזר לי מאוד לשכנע הרבה אנשים בצדקת מה שאני אומר. עכשיו אם נרגעת, הבנת. תודה רבה. עכשיו אני חוזר. שמענו את הדברים של הסנטור סנדרס. חשבתי שתגנו אותו, אבל אני מוכרח לומר שלא שמעתי אף אחד מכם מביע זעזוע מדברי הכפירה האלה, שלפיהם אם שופט רוצה לקדם עמדות אישיות, פוליטיות, או במילים משפטיות ומכובסות, את מה שסביר בעיניו, מקומו במגרש הפוליטי ולא בהיכל המשפט. אז מי יבקר את הפוליטיקאים? חבר הכנסת רון כץ, אתה בקריאה ראשונה. עכשיו, נוכח הדברים שאתם עצמכם אמרתם, כפי שציטטתי קודם את חברי הכנסת לפיד וסער, ובהיעדר כל סיבה להתנגד להצעת החוק הזו, אתם מנסים לייצר מסע הפחדה שאין לו שום אחיזה במציאות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות מעל הדוכן הזה לאותם אזרחיות ואזרחים יקרים שיש להם באמת חשש מהתיקון שאנחנו עושים, ואני רוצה לומר לכם מלב אל לב: ההצעה שאנחנו מביאים היום מבוססת על עקרונות שהתווה כבוד שופט בית המשפט העליון נועם סולברג. זו הצעה מאוזנת, שקולה, אחראית וצודקת.  חברת הכנסת מירב בן ארי. אני שואל: האם יש באמת חשש שאימוץ גישה משפטית שמבוססת על עקרונות של שופט מכובד בבית משפט העליון, שמקובלת בעולם כולו, זה קץ הדמוקרטיה? האם בגלל זה יש הצדקה לקרוא לסרבנות? אני מברך אותך, חבר הכנסת מתן כהנא, על הדברים שאמרת, דברים חשובים מאוד. האם זה מצדיק לחסום את שדה התעופה ולפגוע במי שמחכה כל השנה לחופשה שלו? האם אימוץ הגישה שלך, חבר הכנסת לפיד, ושל חבר הכנסת סער, כפי שהייתה כשהייתם נאמנים לאמונתכם האמיתית ולא רק לרצון להפיל את הממשלה, זה דבר שבגללו מוצדק לקיים שביתות חסרות אחריות? אתם יזמתם את השביתה. ראש הממשלה שלך יזם את השביתה. חבר הכנסת רון כץ, קריאה שנייה. אני רוצה לתת לכם, ובעיקר לציבור ששומע אותנו, עוד דוגמה קטנה כמה אבסורדיות הטענות האלה שאתם מנסים לייצר יש מאין כנגד התיקון הזה. פורסמה היום הודעת פוש של תאגיד השידור הציבורי שבה נכתב, ואני מצטט: "יהיה אפשר למנות סוס כמפכ"ל". שמעתם? "יהיה אפשר למנות סוס כמפכ"ל". אז אני מציע לכל אדם הגון: בואו וביחד, חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית. נא לצאת. (חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.) אני מציע לכל אדם הגון: בואו ביחד נפיל מהסוס את הטענה המגוחכת הזאת. יש לבית המשפט, וימשיכו להיות לו, חבר הכנסת רון כץ, כל הכלים הדרושים כדי, איזה כלים? חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה.  בדיון הזה. אתה רוצה לשמוע? תשמע. בדיון הזה את בקריאה שנייה. מסומן לי. יש לבית המשפט וימשיכו להיות לו כל הכלים הדרושים כדי לבטל החלטה או מינוי שהתקבלו בניגוד לחוק. מינוי בניגוד לחוק, רשאי לפסול, מינוי בחוסר סמכות, רשאי לפסול. קריאות. חבר הכנסת כץ, אתה לא מקשיב לתשובה. שאלת אבל אתה לא מקשיב לתשובה. אני מקשיב. זה לא נראה ככה. אני חוזר ואומר לך, רק תקשיב עד הסוף. יש הרבה כלים, לא אחד. איזה כלי? יש לבית המשפט וימשיכו להיות לו כל הכלים. איזה כלים? איזה כלים? נו. זה אי-אפשר. חדל. חברת הכנסת בן ארי, קריאה שנייה. אבל הוא מנסה לענות, אתם לא נותנים לו להשלים משפט. לא הייתה קריאה ראשונה. הייתה, הייתה. לא הייתה לי שום קריאה. שום קריאה. את צודקת, הייתה צריכה להיות. קריאה ראשונה. אני יודע שהאמת זה דבר כואב. לא קל לשמוע אותה, אבל אין מה לעשות. אין מה לעשות. חבר הכנסת רון כץ, גם אתה בשנייה. השר מנסה להשיב לך, שאלת שאלה. אבל אני שואל. אבל הוא מנסה להשיב. לא, עכשיו תאפשר לו להשיב. חבר הכנסת רון כץ, אתם תתרגלו שגם לציבור שאנחנו מייצגים יש זכות לומר את דברו, שהקול שלו שווה בקלפי בדיוק כמו הקול שלכם. זה הכול. חברי הכנסת בקואליציה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, קריאה ראשונה. גם אם זה קשה. גם אם זה קשה. הוניתם את הציבור. לא אמרתם, חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה. שבי בשקט. שבי בשקט. אז אני חוזר. תירגעו. יש לבית המשפט וימשיכו להיות לו כל הכלים הדרושים כדי לבטל. החלטה או מינוי שיתקבלו בניגוד לחוק, יבטל, יתקבל בחוסר סמכות, יבטל, יתקבל בהליך לא תקין, יבטל. זה החוק, וזה לא משתנה. אבל, תקשיב עד הסוף, תקשיבו עד הסוף, נו, באמת. הרי אתם מבינים שכל האמת נחשפת, חבר הכנסת רם בן ברק. אז אתם מנסים להשתיק אותי כדי שלא ישמעו בחוץ את האמת. לא יעזור. לא יעזור. אנחנו נשמיע את האמת שלנו. לא ישתיקו אותה יותר. מערכת המשפט תהיה של כל אזרחי ישראל, גם שלנו, לא רק של צד אחד. לכן, הממשלה לא יכולה היום, ולא תוכל גם לאחר שנעביר את החוק החשוב הזה, למנות סתם כך את מי שהיא רוצה למה שהיא רוצה. אם ייעשה ניסיון למנות אדם שלא עומד בתנאי סף, שאין לו את הכישורים הדרושים, שהוא נגוע בניגוד עניינים, או אפילו סוס, כל דבר כזה, כל אבסורד כזה היה נפסל על ידי בית המשפט וימשיך להיפסל על ידי בית המשפט, עם סמכויות מלאות. השר לוין, למה לא פסלו את בעלה של תמר זנדברג? לא פסלו את בעלה של תמר זנדברג. מלא מושחתים שנמצאים אצלכם. למה אצלכם אין מושחתים. כולם, אתם המושחתים. אתם המושחתים.  בבקשה. רבותיי, בדמוקרטיה שומעים גם את הצד השני. זה דבר מדהים. תתפלאו. תתפלאו. ממש דבר מדהים. זה נכון, אמרתי, האמת היא קשה וכואבת. חבר הכנסת סגלוביץ', אתה בדיו�� באותו מצב כמו יוראי הרצנו. אתה בקריאה שלישית ואתה צריך להיות פה רק בהצבעות, אז אנא, אני מבקש ממך. אם אתה רוצה לשבת כאן, החריגה שלך, אוקיי, נא לצאת החוצה. תודה רבה. חבר הכנסת סגלוביץ', נא לצאת החוצה. יש תקנון לכנסת הזאת. אתה מפונק. אתה חושב שיש לך יחס מיוחד. אתה משרת של כל, אני יוצא החוצה, בושה לך. בושה לך. בושה לך. (חבר הכנסת יואב סגלוביץ' יוצא מאולם המליאה.) לא לדבר עם הידיים. לא לעזור לי. תודה, אין צורך. קריאות: חבר הכנסת נאור שירי, תודה. חברי הכנסת, תודה רבה. השר לוין, בבקשה. באותה מידה, חברות וחברי הכנסת, אני חושב שכל אדם הגון יסכים שאם ההחלטה תקינה, אני מדגיש: תקינה, בכל היבטיה, השאלה היא אם ההחלטה נכונה, או במילים אחרות, אם ההחלטה סבירה, זאת כבר לא הכרעה שיפוטית. זאת הסמכות של הממשלה, זאת האחריות שלה, ואם ההחלטות שהממשלה מקבלת אינן טובות, היא תעמוד למשפט הציבור ותוחלף על ידי העם בבחירות. כך בדיוק פועלת דמוקרטיה.  חבר הכנסת רון כץ, קריאה שלישית. נא לצאת. איך הציבור אמור לעשות, מחר תסלקו את היוע"משית, ובעוד ארבע שנים הציבור יחזיר אותה. מה תעשו? זה לא הגיוני. חבר הכנסת כץ, תודה רבה. לא הלכת לבחירות אף פעם? חבר הכנסת כץ, איך הגעת לכאן, בצניחה מהשמיים? הגעת בבחירות. מה זה ההיתממות הזאת? נו, באמת. איך יחליפו? יהיו בחירות. אנחנו נמלא את הכהונה שאליה נבחרנו, נעמוד למשפט הציבור, תהיינה בחירות ותהיה הכרעה. כך צריך להיות, כך קורה בכל דמוקרטיה בעולם וכך, תאמינו או לא, יקרה גם כאן. (חבר הכנסת רון כץ יוצא מאולם המליאה.) ארבעה חודשים, חברת הכנסת פרידמן, גם את בדיוק באותו מצב, את אמורה להיכנס לכאן להצבעה. נא לצאת כרגע. לצאת, לצאת. תודה. חברות וחברי הכנסת, כאשר הצגתי את הרפורמה המשפטית, התחייבתי, קצת איפוק, באמת. מה איפוק? לא, קצת איפוק. תלמדו לשמוע שר שני משפטים ומעלה. (חברת הכנסת יסמין פרידמן יוצאת מאולם המליאה.) חבר הכנסת מאיר כהן, זה לא מתאים לך. חבר הכנסת מאיר כהן, הסיסמאות האלה לא מתאימות לך, נו. כאשר הצגתי את הרפורמה המשפטית, התחייבתי להיות קשוב להערות ולעשות תיקונים, מתוך חתירה להסכמה כמה שיותר רחבה. הצעתי מהיום הראשון שנשב בינינו, חברי הכנסת מכל סיעות הבית, ונגיע להסכמות, אלא שהאופוזיציה הציגה דרישה חסרת תקדים שלא הייתה כמוה בתולדות הכנסת, לעצור את החקיקה כתנאי להידברות. נענינו גם לדרישה האבסורדית הזאת. לא נעניתם. אבל לצערי, למרות הרצון הטוב שגילינו, האופוזיציה בחרה לבזבז במכוון את הזמן בבית הנשיא, שקר גס. לא הסכימה לשום הצעה לגבי אף סעיף במרכיבי הרפורמה, שקר גס, ואתה יודע את זה.  ואחר כך פרשה מהשיחות ופוצצה אותן ללא כל סיבה. ולמרות זאת, חבר הכנסת לפיד, למרות שאתה יודע שזו האמת, שקר גס ואתה יודע את זה. הינה אני אומר לך, גם היום עוד לא מאוחר לדבר. הדלת שלי הייתה ונותרה, הבאת את אותו חוק בדיוק. לא השתנה. ותמיד תהיה פתוחה לכל אחת ואחד מחברי האופוזיציה מכל הסיעות. כל מי שבאמת רוצה להגיע להסדר, מוזמן. איך נשארת עם אותו נוסח? אותו נוסח. והאמינו לי,  איזה הסדר? והאמינו לי שאם רוצים, אפשר. אז אתה מוכן לחזור לבית הנשיא? ואתם יודעים למה אפשר? אתה מוכן לחזור לבית הנשיא? בוודאי שלא. כדי שתבזבזו שם עוד זמן? למה אתה רוצה לחזור, כדי לבזבז עוד זמן? אז אתה לא מוכן לחזור. תבוא אליי לחדר עכשיו. אז אתה לא מוכן לחזור. לא צריך בית הנשיא, תבוא אליי לחדר עכשיו. כן, בטח, נבוא אל��ך לחדר. אתה מוזמן. אני מזמין את יושב-ראש האופוזיציה, אחרי כל כך הרבה שעות ניסיון, אתה מוכן לפחות לשקר קצת יותר בכישרון? חבר הכנסת יאיר לפיד אליי לחדר בתום ההצבעה כדי שאנחנו נוכל לדבר. למה לא לפני? למה בתום? לפני. אל תחוקק. אנחנו לא צריכים מתווכים. אנחנו לא אויבים, אנחנו עם אחד. אנחנו לא צריכים מתווכים, יכולים לדבר אחד עם השני בלי שום בעיה. שווה לנסות. אולי לא נצליח. שווה. אין בעיה. אתה מוכן לשים את, תעצור את החוק. תעצור עכשיו. תעצור. רבותיי, עכשיו אני אגיד לכם, תעצור עכשיו. תעצור. יריב, תעצור, נלך לחדר. תגיד שאתה לא מעלה את החוק, נלך לחדר. לא צריך לעצור שום דבר. הקריאה הראשונה תעבור ואנחנו נשב ונדבר. חברי הכנסת, חברי הכנסת, חבר הכנסת לפיד. אין צורך לעצור. נשב לדבר, ואם נסכים, טוב, אין בעיה. תעצור, תעצור פה. ואם לא נסכים, אז יבואו גם קריאה שנייה ושלישית. למה אתה לא עוצר? כי אתם לא תעצרו את החקיקה ואתם לא תבטלו את רצון העם לא באלימות ולא בבזבוז זמן. זה לא יקרה. זה לא יקרה. הציבור, הציבור יעצור את החקיקה. זה לא יקרה. זה לא יקרה. רוצים לדבר? אני מאוד בעד, הציבור ישפוט. אני חושב שזה מה שצריך לעשות. רוצים לעצור את החקיקה ולבזבז את הזמן? זה לא יקרה. ואני אומר לך, חבר הכנסת לפיד, בנושא הזה בטח שאפשר להגיע להסכמה, כי כמו שהראיתי קודם, אתם בעצמכם תמכתם בזה כל השנים, די כבר. נו, די. אז מה הבעיה בכלל? אני חושב שהמחויבות שצריכה להיות גם לכם לאחדות העם ולדמוקרטיה הישראלית צריכה לעמוד מעל לכל שיקול פוליטי צר. הצעת החוק הזו, יצא שרובכם המוחלט הביע בעבר תמיכה בעקרונותיה, לא נכון.  ולכן, אם יש רצון אמיתי לדבר ולהגיע להסכם, אפשר לסכם את הפרטים בלי שום קושי. זו עת לאחריות. תראה אחריות. תראה אחריות. זו עת לקדם חקיקה מאוזנת וטובה, כפי שאנחנו עושים, לטובת כלל אזרחי ישראל, למה הבאת נוסח כזה? למה הבאת נוסח כזה? וכן, זו עת לתקן סוף-סוף את מערכת המשפט. תודה רבה לשר לוין. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה חבר הכנסת שמחה רוטמן לסכם את הדיון.  לא לא לא לא. על פי התקנון, יושב-ראש ועדת החוקה הוא שמסכם את הדיון. הוא גם היה הראשון שהציג. קראת לו לסכם, הייתה בקשה שלו להיות לפני השר לוין, מה שלא התממש, אבל לפי התקנון הוא האחרון. גם אנחנו לא, לדבר. אני מקווה שזה לא יהיה ארוך מדי. זה יהיה דקה, אדוני היושב-ראש. היושב-ראש, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא, לא. רבותיי, רשות הדיבור לחבר הכנסת רוטמן, בבקשה.  אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, לפני ההצבעה אני כמובן רוצה להודות לצוות הוועדה ולייעוץ המשפטי של הוועדה, שעבדו ימים כלילות ולילות כימים, גם, הוועדה מודים לך.  כדי שהצעת החוק תונח על שולחן המליאה. אני כמובן רוצה להודות לחבריי בקואליציה, אין לך מה לדבר על חברים אצלנו. אצלנו אין לך חברים. אל חשש. לחבריי באופוזיציה כבר הודיתי על הדברים החמים בעד עילת הסבירות שגדעון סער כתב במצעו ושיאיר לפיד אמר בנאומיו. להם כבר הודיתי. אני רוצה להודות כמובן גם לחבריי בקואליציה על התמיכה. ואני רוצה לומר משפט אחד שהוא לא שלי אלא של פרופ' רות גביזון, זיכרונה לברכה, שאני חושב שכדאי שילווה אותנו לכל אורך הליך החקיקה של תיקון מערכת המשפט. אתה מנצל את זה שאי-אפשר לדבר איתה. "אינני סבורה", כתבה פרופ' רות גביזון, "שניתן יהיה להצדיק לאורך זמן מצב שבו קבוצה הומוגנית למדי מפעילה קני מידה המרח��בים את גבולות המשפט והשפיטות, ומגיעה לפתרונות 'אובייקטיביים' הנגזרים מתפיסת עולמה וערכיה הייחודיים". היא כתבה את הדברים האלה לפני הרבה מאוד מאוד זמן. היא כתבה את זה בספר שהיא פרסמה בזמנו עם יואב דותן, ששם הוא ביקר מאוד את עילת הסבירות, ומה הוא אומר? מה הוא אומר? ועם מוטה קרמניצר, שהציג את האיפכא מסתברא. אפשר לקיים את הדיון, חובה לקיים את הדיון, כמו שקיימת. קיימת כשאנחנו בחוץ. הדיון היה עם עצמך בלבד. לא ניתן להכיל לאורך זמן קבוצה הומוגנית שכופה את ערכיה "האובייקטיביים" על הציבור כולו, את יואב דותן. והגיע הזמן שלא ניתן למציאות הזאת להימשך. אני קורא לחבריי לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה. תודה רבה לכולם. אני מודה ליושב-ראש ועדת החוקה. כעת אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש לאפשר לחברי הכנסת שהוצאו החוצה להיכנס כדי להצביע. ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה אבוטבול, בעד יולי יואל אדלשטיין, בעד אמיר אוחנה, בעד ינון אזולאי, בעד גדי איזנקוט, נגד ישראל אייכלר, בעד דן אילוז, בעד ואליד אלהואשלה, נגד קארין אלהרר, נגד זאב אלקין, נגד משה ארבל, בעד יעקב אשר, בעד אביחי אברהם בוארון, בעד אוריאל בוסו, בעד דבי ביטון, נגד בעד. נגד הריסת הדמוקרטיה. די. בעד או נגד, זהו. (קורא בשמות חברי הכנסת) מיכאל מרדכי ביטון, נגד דוד ביטן, בעד בועז ביסמוט, בעד ולדימיר בליאק, נגד מירב בן ארי, נגד נגד המהפכה. (קורא בשמות חברי הכנסת) רם בן ברק, נגד איתמר בן גביר, בעד אברהם בצלאל, בעד אורנה ברביבאי, נגד אליהו ברוכי, בעד ניר ברקת, בעד ששון ששי גואטה, בעד טלי גוטליב, בעד מאי גולן, בעד בעד הדמוקרטיה. (קורא בשמות חברי הכנסת) יואב גלנט, בעד גילה גמליאל, בעד בנימין גנץ, נגד משה גפני, בעד סימון דוידסון, נגד אבי דיכטר, בעד אלי דלל, בעד דני דנון, בעד שלום דנינו, בעד אריה מכלוף דרעי, בעד עמית הלוי, בעד שרן מרים השכל, נגד ניסים ואטורי, בעד מיכל מרים וולדיגר, בעד יצחק שמעון וסרלאוף, בעד יאסר חוג'יראת, נגד אימאן ח'טיב יאסין, נגד ווליד טאהא, נגד בועז טופורובסקי, נגד נגד. בעד הדמוקרטיה. בעד החופש. נגד החוק. (קורא בשמות חברי הכנסת) משה טור פז, נגד אחמד טיבי, נגד יוסף טייב, בעד אוהד טל, בעד יעקב טסלר, בעד חילי טרופר, נגד אלמוג כהן, בעד מאיר כהן, נגד מירב כהן, נגד מתן כהנא, נגד עופר כסיף, נגד אופיר כץ, בעד ישראל כץ, בעד רון כץ, נגד יוראי להב הרצנו, נגד מיקי לוי, נגד יריב לוין, בעד נעמה לזימי, נגד אביגדור ליברמן, נגד יאיר לפיד, נגד סימון מושיאשוילי, בעד טטיאנה מזרסקי, נגד מרב מיכאלי, נגד שלי טל מירון, נגד יונתן מישרקי, בעד חנוך דב מלביצקי, בעד ארז מלול, בעד יוליה מלינובסקי, נגד מיכאל מלכיאלי, בעד צגה מלקו, בעד אבי מעוז, בעד שרון ניר, נגד בנימין נתניהו, בעד יואב סגלוביץ' נגד יבגני סובה, נגד צבי ידידיה סוכות, בעד משה סולומון, בעד לימור סון הר מלך, בעד אופיר סופר, בעד אורית מלכה סטרוק, בעד משה סעדה, בעד גדעון סער, נגד מנסור עבאס, נגד איימן עודה, נגד יוסף עטאונה, נגד חוה אתי עטייה, בעד חמד עמאר, נגד צביקה פוגל, בעד עודד פורר, נגד יצחק פינדרוס, בעד משה פסל, בעד יסמין פרידמן, נגד אורית פרקש הכהן, נגד מטי צרפתי הרכבי, נגד אריאל קלנר, בעד יצחק קרויזר, בעד גלעד קריב, נגד שלמה קרעי, בעד אליהו רביבו, בעד משה רוט, בעד שמחה רוטמן, בעד עידן רול, נגד אפרת רייטן מרום, נגד יפעת שאשא ביטון, נגד אלון שוסטר, נגד קטי קטרין שטרית, בעד אלעזר שטרן, נגד מיכל שיר סגמן, נגד נאור שירי, נגד אושר שקלים, בעד עאידה תומא סלימאן, נגד פנינה תמנו, נגד חברי הכנסת. אנא קרא בשמות חברי הכנסת שטרם הצביעו. בושה. כל האירוע הזה הוא בושה. אירוע שכולו בושה אחת גדולה.  האם יש מישהו באולם שטרם הצביע ומעוניין לעשות כן? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת. לא הצביע נגד עדיין. אם אין, תמה ההצבעה. נא לספור את הקולות. מלביצקי לא הצביע נגד. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: 64 בעד, 56 נגד. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 5) (עילת הסבירות), התקבלה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך הכנתה. בושה, בושה, בושה, בושה, בושה, בושה, בושה, בושה, בושה, בושה, בושה, בושה, בושה, בושה. אין ספק, חברי האופוזיציה, שמה שאתם עושים זה כבוד גדול לדמוקרטיה הישראלית. בושה, בושה, בושה, בושה. להוציא את כל חברי הכנסת שצועקים החוצה. אכן, גאווה גדולה לכנסת, מה שאתם עושים, בושה, בושה, בושה,  כבוד לדמוקרטיה. נא לצאת החוצה מייד. תודה רבה. אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, והיא הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג 2023, שאותה יציג, אזרחי ישראל יעצרו אתכם. אזרחי ישראל יעצרו אתכם. בושה וחרפה. זה נועד לשחרר אותך ממשפטך. אתם משחיתים את המדינה כדי לבטל את המשפט שלך. תתבייש לך. מושחת אחד. בושה וחרפה, מחריב את הדמוקרטיה שלנו,  מי מציג? השרה אורית סטרוק, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, גברתי. להוציא, להוציא. כל חברי הכנסת שצועקים, נא לצאת החוצה. כל, לכבודך. חבר הכנסת רול, צעקה כאיש אחד, כולם, זו הפרה חמורה. נא לצאת. תוכל לחזור בהמשך. (חברי כנסת רבים יוצאים מאולם המליאה.) זה הפרעה. אני אומר עוד פעם, על פי תקנון הכנסת, בושה  סליחה? רבותיי, ראינו בדיוק איפה החלה ההפרה. אני מבקש מכם.  מחיאות כפיים, חבר הכנסת רם בן ברק, נא לצאת. חבר הכנסת מאיר כהן, נא לצאת. למה? האם היית מאלה שצעקו "בושה"? כן. כן. אז זו הפרה חמורה. חורבן הבית. חורבן הבית. (חברי הכנסת רם בן ברק ומאיר כהן יוצאים מאולם המליאה.) זה "אכול ושתו כי מחר נמות". ככה הם מתנהגים. בבקשה, השרה סטרוק, עשר דקות לרשותך. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבדת להציג את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי, אדוני יבדוק את התקנון ולא יפריע. בבקשה.  לא, לא, אני מדבר על חבר הכנסת טופורובסקי. אני מתכבדת להציג את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג 2023. מדובר בהצעת חוק חשובה, שמאפשרת את קיומו של מסלול שירות חשוב מאוד בשירות הלאומי-אזרחי. שירות לאומי-אזרחי לבוגרי ישיבות חרדיות הוסדר בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד 2014. חוק זה פג לאחר כמה הארכות ביום י"א בתמוז התשפ"ג, 30 ביוני 2023, כלומר, הוא פג ממש לאחרונה. החוק נועד לאפשר למי שגיוסו לשירות סדיר נדחה בהתאם לפרק ג' בחוק שירות הביטחון לבצע שירות לאומי. מאז שחוקק הופנו לשירות הלאומי על ידי צה"ל צעירים חרדים, סדרנים, אפשר להכניס את חברי הכנסת שהוצאו החוצה.  לאחר שביקשו להתנדב לשירות הלאומי-אזרחי. תיקון החוק הנוכחי הוא, הלכה למעשה, פשוט הארכה של המצב הקיים, עד אשר יושג הסדר כולל כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, שאליה אתייחס בהמשך. החוק מסדיר את התנאים לביצועו של שירות לאומי-אזרחי על ידי בוגרי ישיבות חרדיות. על פי החוק רשאים להצטרף למסלול השירות מי שגיוסם לשירות סדיר נדחה מכוח חוק שירות הביטחון. החוק מאפשר לצעירים חרדים בגילי 21 27 להתנדב לשירות במסל��לי התנדבות בגופים השונים שהוגדרו על פי החוק ומהווים אלטרנטיבה לשירות בצה"ל. כיום משרתים במסגרת זו כ-1,300 צעירים חרדים. בשל פקיעת תוקפו של חוק שירות הביטחון הקיים, ולרגל החלטת הממשלה להביא בעוד חודשים ספורים הסדר חקיקתי אחר בסוגיה זו, החליטה הממשלה בהחלטה מס' 682 להטיל עליי כשרה האחראית לשירות הלאומי-אזרחי לקדם הצעת חוק ממשלתית שתסדיר ותאפשר לבוגרי ישיבות חרדיות להצטרף לשירות האזרחי גם במהלך תקופת הביניים. בהתאם להחלטת הממשלה, מוצע בהצעת חוק זו להאריך את תקופת תוקפו של החוק הקיים בשנה נוספת, עד לכ"ד בסיוון התשפ"ד, 30 ביוני 2024. אני רוצה לציין, חבריי חברי הכנסת, שהתרומה של מתנדבי ומתנדבות השירות הלאומי משמעותית ביותר בכל מקום שבו הם מתנדבים, ולעיתים קרובות היא חיונית ברמה שלא ניתן להסתדר בלעדיהם. לפני כמה שבועות, במסגרת שבוע ההצדעה למתנדבי השירות הלאומי, נפגשתי יחד עם ראש הממשלה עם מצטייני השירות הלאומי. אני מבקש מחברי הכנסת לשמור על השקט, בבקשה. תודה. במפגש המצטיינים סיפרו מחוויותיהם האישיות בשירותם. בין המצטיינים והמצטיינות שחלקו עימנו את סיפוריהם, התרגשתי לשמוע את סיפורו של מתנדב ביחידת משא ומתן של משטרת ישראל המתנדב באירועים מורכבים כגון תיקי חטיפות, מתבצרים, נעדרים, אירועי סייבר, אובדנות וכדומה. המתנדב הזה בעצם עוסק בהצלת נפשות יום-יומית, ויש לו חלק משמעותי ביותר בכך. שמעתי גם את סיפורו של מתנדב חרדי אחר, שפועל במחלקת הגנת הסייבר בשב"ס, שם הוא מתנדב זה כשנתיים. הוא השתתף בתוכנית ייחודית הנקראת "מעלות", אשר במסגרתה הוכשר כמנהל רשת, ויום-יום הוא מוביל בהצלחה פרויקטים מורכבים בתחום הגנת הסייבר. שני המתנדבים שעליהם סיפרתי לכם משלבים את השירות המשמעותי שלהם תוך שימור מלא של אורח חייהם כיהודים חרדים. חבריי חברי הכנסת, הן המדינה והן המתנדבים יוצאים נשכרים משירות זה. אני קוראת לכם להיות שותפים בהבטחת קיומו של המסלול החשוב הזה, שמאפשר תרומה למדינה, תרומה לחברה, תרומה למשרתים עצמם, ויוצר אמון וחיבורים בחלקים השונים של החברה הישראלית. אני מבקשת ומציעה לכם להצביע בעד הצעת החוק. תודה. תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, אינו נוכח, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, אינה נוכחת, חבר הכנסת אחמד טיבי  אינו נוכח, חברת הכנסת נעמה לזימי, אינה נוכחת, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, אינה נוכחת. חבר הכנסת עופר כסיף. אני מודיע שרשימת הדוברים סגורה. תודה. היושב-ראש, חברי הכנסת, בהמשך לביזיון שהיה הרגע בהצבעה שהיא עוד נדבך בהפיכת ישראל לדיקטטורה על מלא, אז חשוב גם להגיד שכמיטב המסורת האוטוריטרית, גם במחוזותינו פורח האורווליאניזם, לא רק אלימות נגד מתנגדי השלטון ופשעיו וסלחנות לפורעי הימין, אלא גם היפוך המציאות והצגת השקר כאמת והאמת כשקר. ביום שישי האחרון הצטרפתי למאות פעילי שלום מישראל כדי לצעוד עם תושבי בורקה לקן הטרור חומש, שנבנה על אדמותיהם הגזולות. "עולם הפוך", הגדיר בית המשפט העליון את המציאות בחומש, שם המדינה אפשרה לפורעי החוק להיכנס חופשי לאדמות הפלסטיניות הפרטיות, ומנעה זאת מבעלי הקרקע. חומש הוא רק מקרה אחד מני רבים המדגימים את האכיפה הבררנית של משטר הכיבוש. כנגד הפוגרומים של קוזקי הגבעות צבא הכיבוש לא נוקף אצבע, לא בבורין, לא בחווארה, לא בתורמוס עיא, לא באום צפא, בשום מקום. אך כנגד פעילי שלום שביקשו לממש זכות דמוקרטית ללא אלימ��ת, חסמו דרכים וירו רימוני הלם וגז עד כדי הבערת שדות חקלאיים, והכול כדי למנוע מאיתנו להיפגש עם תושבי בורקה ולצעוד עימם. זוהי שגרת הכיבוש: לפורעים המתנחבלים יד חופשית לתקוף, להרוג, להצית, לשדוד, לפלוש ולפגוע בפלסטינים ובפעילי סולידריות, ומנגד, כנגד הפלסטינים ופעילי השלום הצבא מפעיל כוח אלים וקטלני. חבריי מהאופוזיציה, שירי. חבר הכנסת שירי, אתה בכנסת ישראל, לא במועדון חברים. תודה. עד עכשיו לא הקשבת. סבבה. עכשיו חשוב לי. אוה, תודה רבה שאתה נותן לי את האכסניה. די, לא תוציא פה טיקטוק היום. עצור. תמשיך, בבקשה. את הזמן לא עצרת לי. לא, אני נתתי לך יותר מראש בטעות. חשוב לי שתקשיבו להמשך. הפשיזם, אמר פרופ' זאב שטרנהל, לא מתחיל כשיורים באנשים, אלא כאשר רשויות המדינה מתייחסות באופן מפלה לימין ולשמאל. את האכיפה הבררנית, ניצני הפשיזם שלבלבו בשטחים הכבושים, מיישמים עכשיו בתוך ישראל נגד כל מי שמתנגד להפיכה הדיקטטורית, וזאת תחת האמירה האורווליאנית כאילו המוחים נהנים מהעדפת הרשויות ולא בריוני הימין. הגיע הזמן להעמיד דברים על דיוקם: בכל רחבי הארץ נתקלים המוחים באלימות קשה ופרועה מצד המשטרה, פרשים ואלות, מכת"זיות בכינון ישיר, מעצרים שרירותיים וסתם מכות, למרות שהמחאות אינן אלימות בעיקרן. דווקא אלו התוקפים את המוחים, תלישת שלטים, מכות ויריקות, ניסיונות דריסה, גם היום, איומים בנשק וריסוס גז, אלה אינם נעצרים, בדיוק כמו שותפיהם פורעי הגבעות. אפילו הדורס באיילון, שזכה לתמיכת השר לענייני גזע והתנחלות, שוחרר לביתו. יש המשווים את התנהלות המשטרה במחאה, אני מבקש לסיים. אני מסיים מייד. יש המשווים את התנהלות המשטרה במחאה לזו שהייתה בהתנתקות. אז הינה כמה עובדות: בישיבת הממשלה ציין המפכ"ל אתמול כי המחאה אינה אלימה אלא רק בשוליה. לעומת זאת, בעת פינוי שודדי עמונה הובהלו 23 שוטרים לבית החולים, ו-60 חיילים ושוטרים נפגעו מחומצה בפינוי כפר דרום. אתה מסיים, אמרת. נכון. אתה מגזים. אתה מגזים. תודה רבה. עוד משפט אחרון. הפורעים קיבלו כולם חנינה כוללת מנשיא המדינה. אכיפה בררנית אמרתם? לא תזיק קצת אמת גם בבית הקלפים הזה. תודה. חבר הכנסת גדי איזנקוט, אינו נוכח, חבר הכנסת מתן כהנא, אינו נוכח, חבר הכנסת יבגני סובה, אינו נוכח, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, אינה נוכחת.  לא להפריע, בבקשה. לא להפריע. אני אקרא פעמיים את השמות אם תפריעי. חברת הכנסת שרון ניר, אינה נוכחת, חברת הכנסת שרן מרים השכל, אינה נוכחת, חבר הכנסת יוסף עטאונה, אינו נוכח, חבר הכנסת איימן עודה, אינו נוכח, חבר הכנסת ישראל אייכלר, אינו נוכח, חברת הכנסת טלי גוטליב, אינה נוכחת, חבר הכנסת גלעד קריב, מוותר, חברת הכנסת מרב מיכאלי  מוותרת, חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, אינה נוכחת, חבר הכנסת שלמה קרעי, אינו נוכח, חבר הכנסת זאב אלקין, אינו נוכח, חבר הכנסת אלון שוסטר, אינו נוכח, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אינו נוכח, חבר הכנסת עמית הלוי, אינו נוכח, חבר הכנסת ווליד טאהא, אינו נוכח, חבר הכנסת חבר הכנסת חמד עמאר, אינו נוכח, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מוותרת, חבר הכנסת מנסור עבאס, אינו נוכח, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, אינו נוכח, חבר הכנסת יצחק פינדרוס, אינו נוכח, חבר הכנסת גדעון סער, אינו נוכח, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אינו נוכח, חבר הכנסת דני דנון, אינו נוכח, חבר הכנסת אבי מעוז, מוותר, חבר הכנסת דני לוז, אינו נוכח, חבר הכנסת אריאל קלנר, אינו נוכח, אני, מוותר, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, אינה נוכחת. מי מסכם? תסכם השרה אורית סטרוק, בבקשה. ערב טוב, חבריי חברי הכנסת. עד שייכנסו המצביעים אני רוצה לספר לכם בהקשר של חוק השירות הלאומי-האזרחי, שהיום זכיתי למנות את המועצה המייעצת של רשות השירות הלאומי- אזרחי, ובמועצה המייעצת הזו יש שני חידושים מרעננים: ראשית, מי שעומד בראש המועצה המייעצת, אני רוצה רגע להבין משהו בחוק. אני קודם אספר לך ואז אני אענה לך, בסדר? מה אכפת לך, רם? אני רוצה לספר לך סיפור. אז ככה, מי שעומד בראש המועצה המייעצת זה הרב עוזי ביננפלד, שהוא חתנו של הרב דרוקמן, זכר צדיק לברכה, והוא מביא איתו אל המועצה את רוח "הינני" של הרב דרוקמן. רוח "הינני" היא בעצם הרוח של השירות הלאומי. זו הרוח שאומרת שככל שאתה יותר תורם ככה אתה יותר שייך לעם ולמדינה ולחברה, ואתה תורם בשמחה ואתה תורם מתוך תחושת זכות ומתוך תחושת מחויבות גם יחד. זו הרוח הגדולה של "הינני", שהיא לא רק בזמן השירות הלאומי, היא לאורך כל החיים כולם, ואת הרוח הזו מביא איתו הרב עוזי ביננפלד לשירות הלאומי. מי שעומדת לצידו של הרב עוזי ביננפלד, ממלאת מקומו בראשות המועצה, גם בשורה גדולה מאוד, אשת חיל של ממש, הגב' מלכהלי, מה שם המשפחה שלה? בלוי חנוכה. הגברת מלכהלי בלוי חנוכה, חסידת חב"ד, שכולנו יודעים שגם חב"ד בעצם מביאים איתם את הרוח הגדולה הזו שלי "הינני", את היכולת הזו לתרום לא רק בשירות הלאומי אלא לאורך כל החיים כולם. בעצם גם הרוח של הרב דרוקמן וגם הרוח של חב"ד, היום היה לנו כאן בכנסת כנס של חב"ד, שניהם ביחד ילוו אותנו בשירות הלאומי, ואני מאמינה שהמתנדבים שלנו, בעזרת השם, יתמלאו ברוח הגדולה הזו לא רק בזמן השנה או השנתיים של השירות, אלא גם להמשך כל חייהם. זו בעצם הבשורה הגדולה שלנו שאנחנו מביאים איתנו ביום הזה שבו אנחנו מינינו את המועצה המתחדשת. יש לנו חבר נוסף במועצה הזו, אדם מקסים שהוא חבר טוב שלי, קצין מג"ב בדימוס, דרוזי תושב שפרעם, גיבור ישראל שקיבל צל"ש על חלקו בחיסול המחבלים בפיגוע בסמטת הגבורה בחברון, עזי סיאח. שמחתי מאוד שהוא הסכים להיות חלק מהמועצה של השירות הלאומי, ואני בטוחה שהוא יביא מהרוח הגדולה שלו של אהבת ישראל וגבורה גדולה והקרבה ורצון לתרום. עליזה, תגידי מתי את רוצה שאני אסיים, הכול בסדר. לא לסיים? אז מה שאופיר אומר, הכול בסדר. יש עוד חוקים. למה להפריע? הכול בסדר. זהו, אופיר? ובכן, במסגרת השיח שלנו על השירות הלאומי-אזרחי, אני אספר לכם על מצטיינים נוספים שהיו לנו בשבוע ההצדעה לשירות הלאומי. היה לנו מגוון גדול מאוד של מצטיינים מכל המגזרים, מכל העדות, גם דתיים וגם חילונים, גם יהודים וגם דרוזים וגם ערבים, כולם כאחד מתגייסים לרעיון הגדול הזה של השירות הלאומי ותורמים כל אחד כמיטב יכולתו, במאור פנים, ברוח גדולה מאוד, בעשייה מעל ומעבר, הן לטובת הפרט שהם פוגשים, הן לטובת החברה שבה הם פועלים והן לטובת המדינה כולה. זו בעצם התרומה המיוחדת של השירות הלאומי, שבה בעצם עוסק החוק הזה. אז החוק הספציפי הזה של השירות הלאומי מאפשר לנו לתת, מה קורה עם הזמן? איך יש עוד זמן דיבור? זה כבר לפי מה שבא לי. זו הדמוקרטיה,כמו שהיא נראית. בקיצור, אני קוראת לכולם להצביע בעד החוק, במיוחד לחברת הכנסת מירב בן ארי, שהבטיחה שתצביע בעד החוק. מירב, את מצביעה בעד החוק? את חושבת שזה יום, מה שאת רוצה. את פשוט הבטחת שתצביעי בעד, אבל אם את לא רוצה, אז,  תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. אני מבקש מכולם לשבת במקומות. אני מודיע שאנחנו מצביעים על הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג 2023. כולם במקומות? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג 2023, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. 42 בעד, 29 מתנגדים. אני מודיע שהצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 5), התשפ"ג 2023, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת חוץ וביטחון. זה לא סביר. ב-1 ביולי כולם היו אמורים להתגייס. איפה הגיוס ההמוני? אנחנו נעבור להצעת חוק דומה, הצעת חוק לתיקון,  סליחה. נעבור לנושא הבא. סליחה, חברי הכנסת, אני מבקש לא להפריע. אלמוג, עוד פעם? הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג 2023. יציג חבר הכנסת והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בבקשה.  משילות בנגב. משילות בנגב. אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, אופיר, כמה זמן יש לנו? שתי דקות. שתי דקות. טוב, ההצעה הזאת היא הצעה חשובה מאוד. השחרור המינהלי מהווה למעשה את אחד האמצעים שננקטו כדי לצמצם את הצפיפות בבתי הסוהר. אנחנו יכולים לדבר על הנושא הזה רבות, עניין של פגיעה בזכויות אזרח וקושי מאוד מאוד מאוד גדול של שירות בתי הסוהר, אבל בשעת לילה זו אני אקצר. אני חושב שזו הצעה חשובה. יש בה כדי לצמצם את הצפיפות, יש בה כדי לשמור על אינטרסים של מדינת ישראל, שהרי, מה עם הזמנים במקלחת? מה קורה שם? אני התאפקתי, אבל אתה יודע מה, אתה גורר אותי, אז אני אגיד לכם את האמת. הורדתי את הפיתות, הורדתי את המקלחות, גם בהצעה הזאת אנחנו עושים יותר טוב ממה שאתם עשיתם. למה? כי אתם,  אני מבקש לא להפריע. תנו לו לסיים.  לא צמצמתם את התנאים של המחבלים. אתה השר הכי כושל בתולדות מדינת ישראל. אנחנו עצרנו, תראה לנו נתון אחד. על מה אתה מדבר? חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה.  את השחרור המינהלי של המחבלים. גם בנושא הזה, הרי אתם הייתם ממשלת עבאס.  ומבחינתכם המחבלים,  לא צריך, אני מסיים. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, קריאה ראשונה.  חבר הכנסת נאור שירי, אתה לא יכול בלי זה. קריאה ראשונה. איפה בעל הבית? חיזבאללה הקימו פה אוהל, אבל אנחנו חשבנו אחרת, וברוך השם בהצעה הזאת, בניגוד להצעות שלכם, המחבלים לא משתחררים. לא, לא, הם לא משתחררים. ולדימיר בליאק, קריאה שנייה. ולכן, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש, כיפת ברזל מסביב לג'נין. לאן הגענו? ימין על מלא, תצביעו בעד. אנחנו לא משחררים מחבלים, ברוך השם, שלא כמוהם. תודה רבה. תודה רבה. נרשמו כמה דוברים ברשימת הדוברים, רגע. הרוב הגדול ביקש לא לדבר. מי באולם?  אפשר לשמור על שקט? סליחה, גילה, אני מבקש, אל תפריעי לי. יש כאן רשימת דוברים. אני מבין שרובם משכו את זכות הדיבור שלהם. מי רוצה לדבר, שיגיד לי. אין אף אחד. עוברים להצבעה. כולם לשבת במקומות. כולם במקומות? מוכנים? הצבעה. ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה), התשפ"ג 2023, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה. 41 בעד, 25 נגד. אני מודיע שהצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה), התשפ"ג 2023, עברה בקריאה הראשונה ותועבר לוועדה לביטחון לאומי. נגד. אוקיי. יירשם בפרוטוקול שמרב מיכאלי הצביעה נגד. הנושא הבא, הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג 2023. מציג חבר הכנסת יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"�� 2023, לקריאה השנייה והשלישית. הצעת חוק, שיזמה הממשלה, מאגדת תיקוני חקיקה הנוגעים להליך הבחירות בעיריות, במועצות מקומיות ובמועצות אזוריות על שלביו השונים, לרבות סמכויות ומועדים הקשורים אליו. ההסדרים המוצעים בנוגע לבחירות בעיריות ובמועצות המקומיות נדרשים על רקע ניסיון העבר ממערכות בחירות קודמות ברשויות המקומיות, ובתוכם מוצעים פתרונות לכמה סוגיות אשר לגביהן נקבע בהליכים משפטיים ובדוחות שערך מבקר המדינה בנושאים הקשורים למערכות הבחירות השונות כי ראוי שהמחוקק ייתן עליהן את דעתו. נוכח המאפיינים המשותפים של הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, נערכו התיקונים המוצעים, ככל הניתן, בשים לב להסדרים דומים הקיימים כיום בחוק הבחירות לכנסת. במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית החליטה ועדת הפנים והגנת הסביבה, בשיתוף פעולה של חברי כנסת מכל סיעות הבית, על תיקונים משמעותיים בהצעת החוק, שישפרו את ניהול הליך הבחירות ויגבירו את השמירה על טוהר הבחירות. כך למשל החליטה הוועדה לקבוע חובה של הצבת שני מזכירי קלפי בכל ועדת קלפי, בדומה לבחירות לכנסת, נקבע הסדר מיוחד להצבעתם של בעלי תפקידים בקלפיות מיוחדות על מנת שיוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית. כמו כן, נקבע הסדר המשווה את התשלום לחברי ועדת הקלפי למצב הקיים בבחירות לכנסת, ועוד. בשל מורכבותם של חלק מהנושאים בהצעת החוק הייתה הצעה לגבי דיגיטציה של כל המערכת במשרד הפנים, והוועדה החליטה לפצל חלק מהנושאים של החוק, והם יבואו לדיון נפרד. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. אבקש כי הכנסת תדחה אותן ותצביע בעד הצעת החוק לבחירות לרשויות המקומיות. שיהיה בהצלחה למתמודדים. יש כמה הסתייגויות להצעת החוק הזאת, של קבוצת סיעת יש עתיד חברי הכנסת יאיר לפיד, אורנה ברביבאי, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי ושלי טל מירון; של קבוצה נוספת, קבוצת סיעת המחנה הממלכתי, חברי הכנסת בנימין גנץ, גדעון סער, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, יפעת שאשא ביטון, חילי טרופר, זאב אלקין, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, שרן מרים השכל ואלון שוסטר, קבוצת סיעת ישראל ביתנו, חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר, קבוצת סיעת העבודה, חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום. חברת הכנסת מרב מיכאלי, מושכים את ההתנגדות? מירב בן ארי. מושכים. מושכים את ההסתייגויות, בסדר גמור. כל ההסתייגויות הוסרו. אנחנו נצביע כעת על הצעת החוק בקריאה שנייה, הצבעה על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. הצבעה. סעיפים 1 2 נתקבלו. 35 בעד, אין מתנגדים. כעת נצביע על סעיפים 3 7 כנוסח הוועדה. אנחנו נעבור להצבעה. הצבעה. סעיפים 3 7 נתקבלו. רגע, יש עוד הצבעה. 34 בעד, אין מתנגדים. כעת נצביע על החוק בקריאה השלישית, בסדר? חזרתם למקומות? אותך אני מחזיק איתי פה עד הסוף, עד דפיקת הפטיש. הצבעה בקריאה שלישית. חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 53), התשפ"ג 2023, נתקבל. בעד 34, אין מתנגדים. הצעת החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות, התשפ"ג 2023, עברה בקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים של מדי��ת ישראל. יושב-ראש ועדת הכנסת בהודעה. יושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה. מי יישאר לשמוע אותך אם לא אני? את צודקת. אדוני היושב ראש, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן, ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעות חוק הבאות: 1. הצעת חוק מועצת עורכי הדין בישראל, התשפ"ג 2022, פ/464/25, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי וקבוצת חברי הכנסת, 2. הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון, מעצר ומאסר בעבירות טרור), התשפ"ג 2023, פ/3058/25, של חבר הכנסת יצחק קרויזר וקבוצת חברי הכנסת, 3. הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון, הזדהות עם מבצע עבירות טרור מסוג המתה), התשפ"ג 2023, פ/157/25), של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. ועדת הכספים תדון בהצעות החוק הבאות: 1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 268), התשפ"ג 2023, מ/1631, 2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס ממכירת מטבעות דיגיטליים לתושבי חוץ ובהקצאת מטבעות דיגיטליים לעובדים), התשפ"ג 2023, פ/3071/25, של חבר הכנסת דן אילוז וקבוצת חברי הכנסת. ועדת הפנים והגנת הסביבה תדון בהצעות חוק הבאות: 1. הצעת חוק לתיקון פקודת העירייה (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג 2023, פ/3168/25, של חבר הכנסת יעקב אשר, 2. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון, שומה מתוקנת מוסכמת), התשפ"ג 2022, פ/109/25, של חבר הכנסת אוריאל בוסו. ועדת העבודה והרווחה תדון בהצעות חוק הבאות: 1. הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון, מתן אישור בידי תברואן מוסמך), התשפ"ג 2023, פ/3260/25, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, 2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון, פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג 2022, פ/592/25, של חבר הכנסת שמחה רוטמן. ועדת הכלכלה תדון בהצעות חוק הבאות: 1. הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון, פיקוח פרלמנטרי על סגירת סניפים וצמצום שירותי בנק), התשפ"ג 2023, 3206/25, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, 2. הצעת החוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון, איסור על ייצור ושיווק של מוצר עישון בטעם או בריח מובחן), התשפ"ג 2023, פ/3331/25, של חבר הכנסת בועז ביסמוט וקבוצת חברי הכנסת, 3. הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון, תמונה בדבר נזקי העישון), התשפ"ג 2023, פ/3487/25, של חבר הכנסת אושר שקלים וקבוצת חברי הכנסת. הודעה נוספת, אני מודיע על חילופי אישים בוועדת הפנים והגנת הסביבה: במקום חבר הכנסת אליהו רביבו, יכהן חבר הכנסת אביחי בוארון, מטעם סיעת הליכוד. תודה. תודה רבה. תם סדר-היום. 
\ No newline at end of file