diff --git "a/107579/raw.transcript.txt" "b/107579/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/107579/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,7244 @@
+דברי הכנסת
+ חוברת כ"ו
+ ישיבה קכ"ח
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+
+הישיבה המאה-ועשרים-ושמונה של הכנסת העשרים-וארבע
+יום רביעי, י' באייר התשפ"ב (11 במאי 2022)
+ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
+ 
+תוכן העניינים
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8
+מזכיר הכנסת דן מרזוק: 8
+שאילתות דחופות 8
+132. התפרצות מגפת הפה והטלפיים 8
+עופר כסיף (הרשימה המשותפת): 8
+שר החקלאות ופיתוח הכפר עודד פורר: 9
+יעל רון בן משה (כחול לבן): 14
+יעקב מרגי (ש"ס): 16
+133. המשחק "פורסאן אל-אקצא", המעודד שחקנים לרצוח חיילי צה"ל בכל דרך אפשרית 18
+רון כץ (יש עתיד): 18
+שר התקשורת יועז הנדל: 19
+יעקב אשר (יהדות התורה): 29
+אוריאל בוסו (ש"ס): 33
+ציון יום לזכרו ופועלו של בנימין זאב הרצל 33
+היו"ר מיקי לוי: 34
+ראש הממשלה נפתלי בנט: 35
+בנימין נתניהו (הליכוד): 38
+הצעת חוק לביטול קובלנה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022 50
+צבי האוזר (תקווה חדשה): 51
+הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – הגבלת הסמכות להגשת קובלנה פלילית), התשפ"א–2021 54
+שלמה קרעי (הליכוד): 54
+שר המשפטים גדעון סער: 56
+בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית): 59
+איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 61
+שר הביטחון בנימין גנץ: 62
+הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ב–2022 78
+ולדימיר בליאק (יש עתיד): 79
+הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ב–2022 81
+אלי כהן (הליכוד): 81
+שר המשפטים גדעון סער: 82
+שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 84
+אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 85
+הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 94
+ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 94
+חילופים בוועדות הכנסת 94
+ניר אורבך (יו"ר ועדת הכנסת): 94
+הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב–2022 94
+לימור מגן תלם (ישראל ביתנו): 95
+הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב–2022 98
+רון כץ (יש עתיד): 98
+סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 101
+דוד אמסלם (הליכוד): 103
+שר התיירות יואל רזבוזוב: 104
+הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעות מסרון), התשפ"ב–2022 107
+שירלי פינטו קדוש (ימינה): 107
+סגן שרת הכלכלה והתעשייה יאיר גולן: 108
+דוד אמסלם (הליכוד): 109
+הצעת חוק הפרמדיקים, התשפ"ב–2022 113
+עלי סלאלחה (מרצ): 114
+שר הבריאות ניצן הורוביץ: 115
+ינון אזולאי (ש"ס): 116
+הצעת חוק העונשין (תיקון – עונשי מינימום בעבירות נשק), התשפ"ב–2022 119
+יואב גלנט (הליכוד): 119
+שר המשפטים גדעון סער: 121
+יואב גלנט (הליכוד): 125
+הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון), התשפ"ב–2022 131
+יעקב אשר (יהדות התורה): 132
+שר הבריאות ניצן הורוביץ: 136
+יעקב אשר (יהדות התורה): 138
+הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הרוגלות בשימוש משטרת ישראל, התשפ"ב–2022 146
+יואב קיש (הליכוד): 146
+סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 153
+יואב קיש (הליכוד): 155
+הודעה אישית של חברת הכנסת מירב בן ארי 164
+מירב בן ארי (יש עתיד): 164
+הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ב–2022 166
+אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 168
+הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"א–2021 172
+אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 172
+שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 173
+אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 175
+אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): 178
+מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 184
+סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין: 184
+הצעת חוק ירושלים ובנותיה, התשפ"ב–2022 185
+ישראל כץ (הליכוד): 185
+שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 192
+ישראל כץ (הליכוד): 194
+הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תנאי אסיר ביטחוני בבתי הסוהר), התשפ"ב–2022 196
+אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 196
+סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 199
+אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית): 208
+הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה) 216
+ניר ברקת (הליכוד): 216
+סגן שר החוץ עידן רול: 226
+ניר ברקת (הליכוד): 233
+הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022 235
+אורי מקלב (יהדות התורה): 235
+הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022 237
+גבי לסקי (מרצ): 237
+הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022 238
+אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 239
+סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 240
+שלמה קרעי (הליכוד): 240
+הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"א–2021 248
+יצחק פינדרוס (יהדות התורה): 248
+הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"א–2021 249
+ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ): 249
+שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 250
+שלמה קרעי (הליכוד): 251
+הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת סוכן חוץ), התשפ"ב–2022 256
+אבי דיכטר (הליכוד): 256
+שר המשפטים גדעון סער: 257
+הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב–2021 264
+אורי מקלב (יהדות התורה): 264
+הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב–2021 266
+משה גפני (יהדות התורה): 266
+שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: 267
+שלמה קרעי (הליכוד): 268
+אורלי לוי אבקסיס (הליכוד): 271
+שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מרב מיכאלי: 273
+הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התשפ"א–2021 302
+יעקב מרגי (ש"ס): 302
+שרת החינוך יפעת שאשא ביטון: 303
+הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב–2022 305
+אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): 305
+השר במשרד האוצר חמד עמאר: 306
+הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ב–2022 307
+דוד אמסלם (הליכוד): 307
+הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"א-2021 312
+שלמה קרעי (הליכוד): 312
+הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בגין אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"א–2021 317
+ישראל אייכלר (יהדות התורה): 317
+הצעות לסדר-היום 320
+כוונת הממשלה לאשר את אמנת איסטנבול 320
+שלמה קרעי (הליכוד): 320
+אבי מעוז (הציונות הדתית): 322
+שר המשפטים גדעון סער: 323
+שמחה רוטמן (הציונות הדתית): 337
+הצעות לסדר-היום 340
+דוח משרד הבריאות בנושא פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן 340
+נעמה לזימי (העבודה): 340
+אורי מקלב (יהדות התורה): 343
+השר במשרד האוצר חמד עמאר: 345
+יואב בן צור (ש"ס): 346
+משה ארבל (ש"ס): 347
+הצעות לסדר-היום 348
+ההתפתחויות הביטחוניות בחודשים האחרונים והתמודדות הממשלה עם גל הטרור 348
+אופיר כץ (הליכוד): 349
+אוריאל בוסו (ש"ס): 350
+מאיר פרוש (יהדות התורה): 351
+איתמר בן גביר (הציונות הדתית): 352
+סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ': 354
+משה ארבל (ש"ס): 362
+הצעה לסדר-היום 363
+פגיעה בפולחן הדת ליהודים במירון לעומת מתפללי אל-אקצא 363
+יואב בן צור (ש"ס): 363
+השר במשרד האוצר חמד עמאר: 367
+שאילתות ותשובות 369
+402. התנדבות חיילי צה"ל בקרב מסתננים בדרום תל אביב 369
+מאי גולן (הליכוד): 369
+סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 369
+458. הטסת מחבל עם החייל הנפגע 371
+יואב בן צור (ש"ס): 371
+סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 372
+542. התנהלות המינהל האזרחי 374
+עמיחי שיקלי: 374
+סגן שר הביטחון אלון שוסטר: 375
+ 
+
+
+ חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, י' באייר התשפ"ב, 11 במאי 2022. 
+
+ נפתח בהודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
+
+
+ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 63) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ב–2022; הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2022; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 38) (היכל ההנצחה בהר הרצל), התשפ"ב–2022. תודה.
+
+
+תודה למזכיר הכנסת. 
+
+
+
+
+נעבור לשאילתות דחופות. יעלה ויבוא שר החקלאות ופיתוח הכפר, שישיב על שאילתה של חבר הכנסת עופר כסיף, שמספרה 132: התפרצות מגפת הפה והטלפיים. בבקשה, אדוני.
+
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, השאילתה היא על התפרצות מגפת הפה והטלפיים. אנו חווים מגפה בהיקפים שלא ידענו בעבר, ורצוני לשאול:
+
+1. כיצד מאושרות כניסות נוספות של אוניות משלוחים חיים?
+
+2. מדוע אין הקפדה על 21 ימים עד להשפעה מלאה של החיסון?
+
+3. מדוע חישוב ימי ההסגר אינו שמונה ימים כחוק? תודה.
+
+
+תודה לחבר הכנסת כסיף. 1. משלוחי מקנה המגיעים לישראל נכנסים למקומות הסגר הנמצאים מחוץ לאזורים הנגועים בפה והטלפיים, מחוסנים פעם אחת במקום ההסגר, ועוברים ממנו למשקים הנמצאים מחוץ לאזורים הנגועים. 
+
+2. כניסת בעלי חיים לאזורים נגועים בפה וטלפיים אסורה עד גמר תקופת ההסגר. לא ניתנו עד כה כל הקלות בהכנסת בעלי חיים לתוך משקים באזורים נגועים. מדובר ב-28 ימים לפחות – 21 ימים מהחיסון הראשון ועוד שבעה ימים מהחיסון השני.
+
+3. החיסון הראשון ניתן במקום ההסגר בתום תקופת ההסגר. המקנה המיובא אינו עובר לאזורים נגועים אלא למשקים באזורים חופשיים מפה וטלפיים, ושם ניתן החיסון השני. רק משחלף הזמן המבטיח השפעה מלאה של החיסון ניתן אישור להעברתו לרשות הפלסטינית או למשק אחר, ובכל מקרה, כאמור, לא למשקים באזורים נגועים. 4. החוק מגדיר שמונה ימי הסגר, ולכן חישוב הימים כולל את יום הכניסה ויום היציאה כחוק.
+
+אתה תרצה לשאול עוד משהו, או שאני ארחיב על הנושא עצמו?
+
+
+ אני אשמח שתרחיב, אבל אחר כך אולי אני גם אשאל. תלוי.
+
+
+הסיפור הזה של התפרצות מגפת הפה והטלפיים מלווה אותנו לאורך כל השנים. חשוב להדגיש, קודם כול, שאין פה סכנה לבני אדם. מאוד מאוד חשוב להדגיש את זה. כן נאמר שהשירותים הווטרינריים שלנו עושים עבודה מאוד מאוד משמעותית, בכלל כדי לשמור על בריאות הציבור בכל מה שנוגע למזון מן החי – אנחנו רואים את זה גם בהיבט של מקנה ובקר, אנחנו רואים את זה גם בהיבט של עופות ולולים. רק אתמול קיימנו דיון משמעותי בוועדת החינוך בנושא אופן החזקתן של התרנגולות בלולי ההטלה. אתמול גם פורסם אחר הצוהריים דוח מבקר המדינה, שפירט היטב, אני חושב, מדוע נדרשת הרפורמה שאני מוביל בענף הלול לטובת השדרוג של כל הענף הזה ולולי ההטלה, כדי שבאמת נשמור על בריאות הציבור.
+
+הרבה פעמים, לצערי, אנשים מסתכלים על כל הנושא הזה של מזון מן החי רק דרך פריזמה אחת, בין אם זה רק דרך הפריזמה של עלות המוצר או רק דרך הפריזמה של צער בעלי חיים באופן גידול התוצרת מן החי. צריך להבין שיש פה גם את הפריזמה של בריאות הציבור. אתה רואה את זה פעם אחת פה בנושא הזה של יבוא בקר מן החי. במובן הזה של יבוא מקנה אני נמצא בהליך בחינה של כל נושא יבוא המקנה למדינת ישראל. כל הנושא שקרוי אצל כולם "המשלוחים החיים" הוא נושא שאנחנו עוסקים בו.
+
+צריך להבין שמדינת ישראל לא יכולה לייצר את הבשר הנדרש עבור כל התצרוכת המקומית, אבל יש אפשרויות אחרות שיכולות לפחות לצמצם, עוד לפני שאנחנו עושים איזשהם תיקוני חקיקה. למשל, בלי לפגוע בבריאות הציבור, גם בראייה של מה קורה במקומות אחרים, תקנות היבוא של בשר מצונן. בשר מצונן – בכל העולם, מי שקובע את אורך חיי המוצר הוא היצרן, זאת אומרת, מי שמוכר. כך זה בכל המדינות המתוקנות, גם באירופה. אם אתה רוצה לייבא בשר מצונן לצרפת, למשל, אז תוקף אותו בשר הוא 120 ימים. משום מה, כאן משרד הבריאות בחר שהתוקף יהיה 85 ימים, על אותו בשר שמיובא לישראל. כאן זו דוגמה מצוינת איך את המחיר משלמים גם אזרחי ישראל, וגם צריך לייבא לכאן יותר מקנה, מה שמעלה את היקף המשלוחים החיים הללו. זו דוגמה אחת לשינוי רגולטורי פשוט שיכול לצמצם את משלוחי המקנה.
+
+יש כמובן הרבה מאוד פיתוחים אחרים, וחשוב להבין שגם בהם אנחנו משקיעים היום, בין אם זה נושא הבשר המתורבת – אני יכול לומר לך שאני זכיתי לבקר באחת מהחברות האלה ברחובות שבעצם מגדלות את הבשר מתא קיים, מה שמהווה פתרון מדהים גם לסוגיות סביבתיות, שכן חלק נכבד מזיהום האוויר מגיע בעצם מהבשר שמגודל לטובת חלב או אכילה – וגם כל הסוגיות של צער בעלי חיים. בסופו של יום עוד יגיעו הימים שנגדל את הסטייק שאנחנו אוכלים דווקא במעבדה. אני אגלה אפילו שיצא לי לטעום את הבשר הזה, שהוא בשר לכל דבר ועניין גם מבחינת המהות שלו. יש סוגיות אחרות. חברי הכנסת מש"ס ויהדות התורה – – –
+
+
+השאלה היא אם הוא טעים.
+
+
+הוא טעים. יש עוד שאלה שאותה רציתי להעלות – האם הוא כשר, האם אתה יכול לאכול את הבשר הזה עם חלב, הרי הוא גודל מתרבית. גם כאן יש כאלה שכבר פסקו ככה, פסקו אחרת. אני מניח שעוד נשמע על הוויכוחים האלה. אבל הדבר המעניין הוא שמדינת ישראל בתחום הזה של הפודטק היא באמת מהמובילות בעולם. כשאתה בודק כמה יוזמות בתחום הזה של פודטק יש פר נפש במדינת ישראל, אנחנו נמצאים במקומות הראשונים. וזה אחד הנושאים הכי דרמטיים לאנושות כולה מבחינת מציאת פתרונות, איך ומה יאכלו בני אדם. אנחנו מובילים היום גם את הרפורמה בחקלאות שהמשמעות שלה היא לעודד את החקלאים לעבור לגידולים שהם יותר כלכליים, וזה נוגע גם בזה. באותו ביקור, אדוני היושב-ראש, אני גם אכלתי המבורגר מודפס מהצומח באחת החברות האלה, שהדפיסו אותו במדפסת תלת-ממד.
+
+
+והוא היה טעים?
+
+
+הוא היה טעים. לא רק שהוא היה טעים. זו הייתה הפעם הראשונה שאכלתי צ'יזבורגר, כי אני שומר כשרות, אבל פה אין שום בעיה. וכדי לייצר את אותם מוצרים אתה צריך קטניות שהן עשירות יותר בחלבון. אז למשל החומוס, שעשיר יותר בחלבון, החקלאי שמגדל אותו מקבל הרבה יותר כסף; העלות שלו לקילו היא הרבה יותר גבוהה. כמעט לא מגדלים אותו בישראל, אז צריכים לייבא אותו לכאן. למה שבמקום החומוס שמגדלים בישראל, שהוא החומוס הכי פשוט והכי בסיסי, לא יגדלו את המוצרים האלה או גם יפתחו אותם? בזה אנחנו משקיעים, בין היתר, במחקר והפיתוח.
+
+בסופו של יום, חבר הכנסת כסיף, הפתר��ן הטוב ביותר לכל האירועים האלה, שעליהם אנחנו מדברים ומהם אנחנו חוששים, גם של התפרצויות של מחלות, הוא דווקא הטכנולוגיה, המחקר והפיתוח, בין אם זו ביצה שאתה אוכל אותה שהיא בכלל מהצומח, גם כזאת יש, ועד לסטייק שגדל במעבדה.
+
+
+שאלה נוספת. חבר הכנסת כסיף, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר, על התשובה המפורטת. האמת שגם אני מאוד מעוניין להגיע לביקור ברחובות, באותה – – –
+
+
+ אתה יכול בתחבורה ציבורית, זה לא רחוק ממך.
+
+
+לא ממש. וזה גם נשמע מעניין ואני מסכים איתך שזה נותן פתרונות להרבה דברים.
+
+השאלה הנוספת שלי היא קצת בכיוון אחר. מדי שנה יוצא נוהל אישור מקומות הסגר למקנה בידי משרד החקלאות. שם כתוב במפורש שיבוא בעלי חיים צריך להיעשות במשורה ורק על מנת להשלים פערים, בשל הסכנות הבריאותיות. ואני תוהה ושואל מדוע – או מה פשר הפער בין הנוהל לבין מה שקורה בפועל. תודה.
+
+
+שוב, כפי שאמרתי, מה שקורה בפועל הוא שהצריכה במדינת ישראל הולכת ועולה. הצריכה פר נפש של בשר במדינת ישראל הולכת וגדלה. ויותר מזה גם, אנחנו פה יותר ויותר נפשות על אותה יחידת שטח. כדי להשלים את זה, כמו שאמרתי, אי-אפשר לגדל את כל הבקר שאנחנו רוצים למאכל במדינת ישראל ונדרשות תמיד השלמות כאלו או אחרות. 
+
+שוב אני חוזר, הפתרונות יבואו דווקא לא מהמלחמה במצב הקיים אלא יותר מההשקעה באלטרנטיבות, שיהיו גם כדאיות יותר וגם נכונות יותר – גם הבשר המתורבת, למשל, או פתרונות אחרים של יבוא בשר מצונן. אז יכול להיות שגם מי – ויסלחו לי הטבעונים או הצמחונים ששומעים או רואים אותנו עכשיו – גם מי שמתעקש לאכול את הסטייק הטרי שהוא רוצה לאכול, זה מה שהוא מבקש לאכול, הוא לא אוכל אותו כל יום, או לפחות רוב הציבור לא אוכל כל יום את אותו בשר טרי. אז אתה חייב לגוון, והגיוון מגיע דווקא בעובדה שנאפשר יבוא של בשר מצונן עם יותר ימי תוקף, מה שכמובן מפחית משמעותית את הסבל של בעלי החיים לפחות במובן של המשלוחים החיים. 
+
+מהצד השני, ככל שנשקיע יותר במחקר ופיתוח שייתנו לנו פה אפשרויות, בין אם זה לבשר מתורבת שגדל במעבדה או לתחליפים אחרים מהצומח, שהרבה פעמים גם יש להם ערכים תזונתיים טובים יותר ובריאותיים יותר, אנחנו נמצא גיוון רחב יותר של אפשרויות התזונה של אזרחי ישראל לעומת מה שחייבים לגדל באותן שיטות שאנחנו מכירים והן מוכרות לנו כשיטות הקונבנציונליות. 
+
+ יחד עם זאת, ואני אומר את זה גם כמי שאמון על הנושא, תמיד אני צריך לאזן בין האינטרסים של אזרחי ישראל, שרוצים לצרוך בשר ורוצים לצרוך אותו גם במחירים סבירים. חשוב להבין שאם נתחיל למנוע מהם – ברגע שנמנע כניסה או נמנע את היכולת לצרוך את כל הבשר שכולם רוצים, שוב, היצע וביקוש, יהיה פחות בשר, המחיר של הבשר יהפוך להיות הרבה יותר גבוה, ואז היחידים שייהנו יהיו השכבות העליונות. 
+
+ אותו דבר גם נכון לפירות וירקות. כשאנחנו מובילים היום את הרפורמה הזו, למשל, היא נובעת בין היתר מזה שהייצור החקלאי במדינת ישראל בשנת 2022 זהה מבחינת התפוקה שלו לייצור החקלאי שהיה במדינת ישראל בשנת 2000. רק מה, במקום שישה מיליון תושבים שחיו פה בערך, כשישה מיליון תושבים שחיו פה בשנת 2000, חיים פה היום קרוב לעשרה מיליון תושבים. המשמעות – פחות פירות וירקות על הרבה יותר אנשים שנמצאים כאן שרוצים לצרוך אותם. ואז אנחנו רואים את גרף מחירי הפירות והירקות טס למעלה בזינוק של למעלה מ-100% במחיר, וירידה של קרוב ל-30%, 25%–30%, בצריכה של פירות וירקות. פה צריך להבין, חבר הכנסת כסיף, הירידה בצריכת פירות וירקות היא לא בשכבות של העשירונים העליונים, היא דווקא קורית בעשירונים התחתונים, שמתחילים לספור את מספר הפירות והירקות שהם קונים בסופר בגלל שהמחירים טסו למעלה. ולכן המשמעות של מה שאנחנו עושים מוכוונת קודם כול באמת לאפשר לכולם לרכוש ולצרוך מזון בריא במחירים שהם מחירים סבירים. הוא הדין לגבי בשר. אם אנחנו לא נאפשר ולא ניצור פה חלופות ואלטרנטיבות לתצרוכת של מזון מהסוג הזה, אז מה שיקרה הוא שהמחיר של מה שיש יעלה – הכלל הבסיסי והפשוט של היצע וביקוש, גם במובנים של מזון. גם שם הנושא הזה בא לידי ביטוי. כמובן שבתוך זה – החשיבות שאני שמתי והצבתי במשרד החקלאות, של לקחת בחשבון ולשים את הנושא הזה על השולחן כחלק מהשיקולים של צער בעלי חיים ושל האופן שבו אנחנו גם מגדלים את בעלי החיים במדינת ישראל, היא חשיבות דרמטית. היא חשיבות דרמטית קודם כול מבחינת איזו מדינה אנחנו ולאילו מדינות אנחנו רוצים להידמות. 
+
+ אם אני שוב אחזור לדיון שהיה אתמול, האם אני רוצה שהתרנגולות כאן יגדלו כמו במדינות מפותחות או כמו במדינות של עולם שלישי? אנחנו צריכים להיות בצד של המדינות המפותחות וללכת בכיוון של האיחוד האירופי לכיוון של לולים ללא כלובים. ולצד זה שאנחנו מדברים על מתקנים מתקדמים, אנחנו מדברים גם על הבטיחות הביולוגית, שבסופו של יום משורשרת לבטיחות של אזרחי ישראל. אם אנחנו נמשיך לגדל תרנגולות בלולים שמותאמים לאמצע המאה הקודמת, על המשמעויות של הבטיחות הביולוגית שלהם, אנחנו נמשיך ונקבל פה תוצרת שהיא פחות טובה מבחינה סניטרית, אנחנו נמשיך לסכן את הציבור הישראלי, גם את זה שחי ליד אותם לולים, בחשיפה למחלות כאלה ואחרות והתפרצויות של מחלות. הוא הדין לגבי מקנה. רק בשנה האחרונה חווינו התפרצות חזקה מאוד של שפעת עופות. הסיכון היה גדול מאוד, לצערי, דווקא בחלק מהיישובים שבהם גדלות התרנגולות האלה, כי צריך להבין, התפרצות של שפעת עופות, אם היא קורית בלול עם בטיחות ביולוגית שהוא מחוץ לתחומי יישוב, מרוחק מבני אדם, קל לי לבודד את האירוע. וברגע שאני מבודד את האירוע אין סיכון לבני אדם ומצליחים גם להשתלט עליו מהר. אבל אם אנחנו הולכים למושב שבו כל הלולים מפוזרים בין הבתים, לולים פתוחים, שבהם המחלות עוברות בשנייה מלול ללול, בלי פינוי זבל שהוא פינוי מוסדר, ההתפרצות קודם כול קורית תוך שניות בכל היישוב, ואחרי שהיא קורית בכל היישוב, בגלל הקרבה של הלולים לבתים אנחנו עלולים אפילו לעמוד בפני סיכון של פינוי היישובים. ולכן האיזון הזה של צער בעלי חיים הרבה פעמים נוגע גם באיזון של הבטיחות הביולוגית והבריאותית כדי לשפר אותה לאזרחי ישראל. אנחנו עושים את זה ורוצים לקדם את זה גם בתחום המקנה, וכמובן גם בתחום ענף הלול, ואני מקווה שנקדם את התקנות שדיברנו עליהן אתמול להצבעה כמה שיותר מהר.
+
+
+תודה רבה. שאלה נוספת – לחברת הכנסת יעל רון בן משה, שאלה לשר החקלאות, במשך דקה.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, בדצמבר 2021 התפרצה שפעת העופות בלולים ופגעה בעופות בעיקר בצפון הארץ. 85 לולנים, כולם גרים בקו הגבול הצפוני, נפגעו מאוד ביכולת שלהם להתפרנס. לא הייתה באותה עת אפשרות לרכוש ביטוח מפני שפעת העופות. גם היום אין אפשרות לרכוש ביטוח כזה. סך הנזק – הנזק שעוד ניתן להשלים כפיצוי ללולנים – נאמד ב-10 מיליון שקלים ��לבד. עבורנו זה בלבד, עבורם זה כמובן היכולת לספוג את ההפסד הזה. 
+
+אני רוצה לציין, אין לזה כל קשר לרפורמה בחקלאות, שעליה דנים בנפרד. זה נזק שקרה בעבר, כשהם איבדו את היכולת להתפרנס, אולי בדומה לפיצוי עסקים בתקופת האומיקרון. כיצד אתה מתכוון לפעול בנושא?
+
+
+תודה. ראשית, אני פועל בנושא מאותו רגע שהתפרצה שפעת העופות בעיקר במושב מרגליות ובמושב שלם, ששם הייתה התפרצות. הקשר הוא שראינו שבדיוק כל אשר יגורנו בא. זאת אומרת, ראינו מה קורה במושב שבו הלולים הם בתוך המושב. חלק נכבד מהלולים – לולים שלא עומדים בבטיחות ביולוגית, וההתפרצות הזאת תוקפת את המושב כולו ומחסלת שם פשוט את ענף הפרנסה. הפגיעה באנשים עצמם היא ממש פגיעה קשה, והפיצוי המוגדר בחוק לאירוע של שפעת עופות, כמו גם לאירועים אחרים, אגב, של מגפות אחרות מן החי שקורות בענפים אחרים, הוא הפיצוי על העוף. 
+
+אבל הדוגמה הטובה ביותר לעד כמה הענף עצמו, כענף, מנוהל בצורה שכמעט לא מאפשרת סיוע בו היא הדוגמה של מה שקרה במרגליות. כי איך מנוהל ענף הלול? ענף הלול מנוהל בזה שיש כ-2,850 מכסות שחולקו לאנשים כדי שיגדלו את העופות, מתוכם רק כ-1,350 מגדלים, השאר משכירים את המכסה שלהם למגדל גדול שהם מתארחים אצלו בלול. הם לא רואים את התרנגולת, הם לא פגשו אותה, הם לא מגדלים אותה. הם נהנים מהשכר שהם מקבלים כשכר מאותו מגדל גדול.
+
+רצינו לפצות − אני אומר, יש בתקציב את עלות העוף קודם כול: השמידו עוף, צריך לשלם את עלות העוף. מגיע המגדל הגדול, שיש לו בערך 200,000 עופות בלול, רוצים לשלם לו, אבל ה-200,000 עופות הם בתוך מכסות של מגדלים אחרים. אז כדי לשלם לו אני צריך – הרי זה לא עוף שלו אלא של בעל המכסה, ואני צריך את ההסכמה של בעל המכסה. בעל המכסה לא מסכים, אין ביניהם הסכמים, אין התחשבנויות. כל הנושא ההתנהלותי בתוך האירוע הזה הוא בבלגן גדול, שמחייב אותנו למציאה של פתרונות יצירתיים. בזה המשרד שלי באמת הפך – לוליינות משפטית כדי להגיע ליכולת לפצות. כי אם אני אפצה, למשל, את המגדל הגדול, יבוא זה שהתארח אצלו ויגיד: למה נתת לו את עלות העוף? תן אותה לי. ואומר המגדל הגדול: אבל אני רכשתי את העוף, אני צריך לקבל את הפיצוי. שם היינו. 
+
+ על זה אני מוסיף את הפיצוי הנוסף, מעבר לעלות העוף, והוא הפיצוי על אובדן ההכנסה, כי באותו רגע הם איבדו הכנסה בסדר גודל של בין שלושה חודשים לחצי שנה. הדבר הזה לא נמצא ולא מוסדר בחקיקה. אני פועל היום עם ראש המועצה האזורית מבואות חרמון ועם משרדי הממשלה השונים, ודיברתי על זה גם עם שר הרווחה, כדי למצוא את הנתיב שיסייע לאותן המשפחות. אני מעריך שנצליח למצוא פתרון בקרוב, אבל יש פה סוגיה – גם כן, שוב, זה עניין משפטי. אנחנו עובדים על זה מסביב לשעון. לא נעלמה מעינינו המצוקה שם. 
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת יעל רון בן משה. חבר הכנסת יעקב מרגי, שאלה נוספת. 
+
+
+מכובדי השר – תודה, אדוני היושב-ראש, על המחווה – לא הייתי מבקש את הזכות לשאלה נוספת אם לא הייתי שומע את הנימוק של השר. אף אחד לא מתנגד לרפורמה ברווחת העוף בלולים ולהוצאת הלולים מהמשק, אלא יש לנו בעיה עם ההסתכלות של משרד החקלאות לאחרונה – אלא אם כן תזים את זה פה, תערער את זה – על העסק הזה שנקרא חקלאות בקווי הגבול. המשקים האלה, דינם כדין מסעדה שהצליחה או לא הצליחה באשדוד, תל אביב או באר שבע. יש עדיין ערך לחקלאות, יש ערך רב. אני לא אמנה אותו, ואתה מכיר אותו, ואתה מאמין בו. יש ערך לישי��תם בקווי הגבול. גם זה שאתה מציג את זה כאילו מכרו את המכסה ואותה אלמנה, אותו משק בית, נהנה מ-7,000 שקלים או 8,000 שקלים בחודש – העניין הוא כזה: בזמנו הממשלה רצתה לתקצב ב-380 מיליון שקלים, אם אני לא טועה, את המעבר של הלולים. מישהו צריך לשאת בעלות של הוצאת הלולים מהמשקים לאזור הגידול המשותף שמתוכנן. אני לא מבין למה כבר כמה קדנציות משרד החקלאות – עוד לפניך, עוד בתקופה של אורי אריאל – למה האוצר חזר בו ולא שם את זה? המגדלים מוכנים להוציא את הלולים. שהמדינה תישא בעלויות.
+
+
+תודה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ קודם כול, אני לא בהכרח מסכים קטגורית שהמדינה היא זאת שצריכה לשאת בכל העלויות. אני חושב שבהחלט המדינה יכולה לתת סיוע במענקי השקעות, כמו שהיא נותנת לחקלאי שמשקיע ועושה השקעה. אני חושב שיש חשיבות בשותפות הזאת. בסופו של יום צריך להפריד בין הדברים. לחקלאות יש ערך מעבר לערך הכלכלי, נקודה. יש לחקלאות ערך מעבר לערך הכלכלי בעיקר על גבולות המדינה, נקודה. אני מאמין בזה, אני פועל לטובת זה, אבל החקלאות הזאת גם צריכה להיות חקלאות שמותאמת ברמה כזאת שלא בסוף כל אזרחי מדינת ישראל צריכים לשלם בשביל איזשהו אירוע קטן שאותו אנחנו רוצים לתת בתמיכה ישירה. אני ניהלתי לא מעט משאים ומתנים בחיי, וגם את המשא ומתן הזה בתחום של החקלאות. שוב ושוב ושוב, תאמין לי – אתה יודע מה, הזהירו אותי; כשנכנסתי לתפקיד אמרו לי, אתה תראה שככה זה יהיה עם הענף. הענף מקבל הצעות, אומר כן, ואחרי שעתיים נעלם. זה קרה לי איתם בוועדה אצל מיכאל ביטון. ישבו איתי, סיכמו איתי גם על תיקונים לתקנות, שניים-שלושה תיקונים שהסכמנו עליהם. אמרנו, בסדר, מסכימים עליהם, וכשהגענו לוועדה נשכחו הסיכומים. אני אומר את זה בצער. אני אומר בצער, כי אני חושב שבחלק מהמקרים יש מנהיגות שמוליכה שולל דווקא את אותם אלה שזקוקים לסיוע הזה. אותה קשישה או אלמנה שנמצאות על הגבולות, הן לא בתוך הפוליטיקה, הן לא פה במסדרונות. בסוף מגיעים כל מיני חבר'ה פה למסדרונות, עושים את ההופעה שלהם, מצלמים את הסרטון שלהם. זה בסדר, אין לי שום בעיה שיצעקו, שיגידו, שיעשו איזו הופעה שהם רוצים, אבל השאלה שאני שואל אותם בסוף: דאגתם לאותה אלמנה? הבאתם איזשהו פתרון? הפתרון מונח על השולחן, חבר הכנסת מרגי. 
+
+ אנחנו מוכנים לקחת חלק ולתקצב ולמצוא את הפתרונות. ידענו למצוא את הפתרונות האלה, שגם יסייעו גם בידי אזרחי ישראל לרכוש במקרה הזה ביצים טובות יותר, בבריאות סניטרית טובה יותר ובמחיר טוב יותר, וגם יהיו עבור אותם הלולנים, כדי לייצר להם את האלטרנטיבה, בין שזה בלול גדול ומודרני ורווחי ובין שזה גם בגידול אחר או בתעסוקה אחרת שיכולה לקרות באותו הלול. אגב, בחלק מהמושבים יש אנשים שעברו לגידול של indoor farming, מה שנקרא. לקחו את הלול הזה ומגדלים בתוכו חקלאות שהיא היום החזית שלכיוונה הולכת החקלאות, גידולים בתוך מכולות סגורות, ויודעים לעשות בזה שימושים.
+
+יותר מזה אני אגיד לך, אמרתי להם שאני מוכן לתמוך, יחד איתם, עם כל המשקל שלי כשר החקלאות ושל שר האוצר כשר אוצר, על כל המשמעויות של זה, גם בשינויי חקיקה שיידרשו כדי להסדיר שימוש אחר באותם לולים ישנים, בין שזה למגורים, בין שזה לתיירות ובין שזה לחקלאות אחרת. לצערי עד לרגע זה לא מצאתי פרטנר בצד השני. אני הולך לשבת איתם שוב בתחילת השבוע. מקווה שכן. להגיד לך שאפשר? כבר הגעתי עם חלק מהם לסיכומים, האחרים לא כיבדו. כל אחד – אני א��מר לך, הפוליטיקה הרבה פעמים במקרים האלה ממש פוגעת בסוף באנשים שבקצה. מוטב שכולם יורידו את כל הטונים שלהם ואת כל האגו שלהם וינהלו את זה. ככה אני מסתכל על זה. אני יושב עם אנשים שהאמן לי, בימים אחרים, עם איך שהם מדברים גם אליי, גם אל עובדי המשרד וגם לאחרים, כנראה לא הייתי יושב איתם. אני אשב איתם שוב ושוב ושוב – לא בגללם, אלא בגלל מי שהם אמורים לייצג, והם לא מייצגים אותו, והם פוגעים בו. אז בסדר, אז יצעקו עליי בוועדה, ויצעקו עליי פה, ויעשו את הסיבוב התקשורתי. אחלה, אין לי בעיה עם זה. אני אומר לך שוב: יש אפשרות, אנחנו מוכנים לסייע, מוכנים לקחת חלק במהלך הזה, הוא מהלך שאנחנו צריכים לעשות יד ביד. אבל זה מהלך שאומר, משני הצדדים: זה אומר שגם המדינה באה ומסייעת, אבל גם הענף עצמו, מה לעשות, חייב להשתדרג, חייב לצאת מהקופסה. גם יכול להיות שיהיו כאלה שיצאו מהענף. גם את זה שמנו על השולחן, כולל תקציב לרכש מכסות. זה היה על השולחן, זאת הצעה שהם מכירים. לצערי, הם לא היו שם.
+
+אני אומר לך שוב, בעיניי הפתרון הטוב ביותר הוא לשים תאריך יעד לסיום התכנון בענף תוך כמה שנים. לעשות את זה בהדרגה. לאט-לאט חלק מהאנשים יצאו מהענף, חלק מהאנשים ישתדרגו בענף. נהיה גם עם ענף טוב יותר, וגם אנשים יקבלו אפשרויות פרנסה אחרות. תודה, אדוני היושב-ראש.
+
+
+תודה רבה לשר החקלאות ופיתוח הכפר. 
+
+ אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שאילתה לשר התקשורת. אני מזמין את שר התקשורת יועז הנדל לתפוס את מקומו ואת חבר הכנסת רון כץ להציג את השאילתה שלו, שאילתה מס' 133. בבקשה, חבר הכנסת כץ.
+
+
+
+ תודה רבה, אדוני. תודה רבה לשר התקשורת. השאילתה מדברת על נושא שהפך להיות אפילו עוד יותר – – – 
+
+
+ אדוני צריך לקרוא את השאילתה מהכתב. 
+
+
+לאחרונה הושק משחק בפלטפורמת המשחקים הנפוצה ביותר בעולם, Stream. במשחק מגולמים טרוריסטים המנסים לפגוע בחיילי צה"ל בצורה של יריות, דקירות, בקבוקי תבערה וכלי נשק נוספים. בכך מעוררים את השחקנים – מעודדים רצח חיילי צה"ל, וכל זה כרקע לשחרור פלסטין. 
+
+ברצוני לשאול את השר:
+
+ כיצד פועל משרדך למנוע הפצת שנאה ואנטישמיות נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל כחלק מהמלחמה התודעתית ברשת?
+
+
+ תודה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת כץ. ההסתה נגד מדינת ישראל מסוכנת, היום אנחנו מקבלים דוגמה מוחשית לכך, וצריך לטפל בה בכל הכלים כדי למגר אותה. אנחנו בדיוני עומק איך בעצם אתה עוצר הסתה ותופעות אחרות ברשתות החברתיות, זאת אומרת בפלטפורמה של האינטרנט. אני יכול להקביל את זה רק לתפיסת השמיים, מרחב השמיים לפני 200 שנה – המטפורה לא שלי אלא של מיכה גודמן. לפני 200 שנה בני אדם הסתכלו על השמיים וראו בהם מרחב שבו אין רגולציה ואין שליטה של האדם הפשוט. הם הסתכלו למעלה וראו כדורים פורחים, ואחרי זה הצטרפו מטוסים קלים ומטוסים כבדים ומטוסי נוסעים. והיום, 200 שנה אחרי, ברור לכולנו שגם כשאתה מעלה רחפן, אתה צריך שתהיה רגולציה: איפה אתה טס ואיפה לא ומהם נתיבי הטיס וכו'. 
+
+באינטרנט אנחנו באותו ממד. זאת אומרת, אנחנו מסתכלים על האינטרנט, בכלל המדינות בעולם, ומבינים שיש שם תופעות שמתרחשות וקורות שמסכנות את שלום הציבור. במונחים המזרח-תיכוניים והישראליים זה הסתה. אנחנו רואים פיגועי השראה שמתרחשים בימים אלה – צעירים ערבים שיוצאים מהבית ומכים חרדים ומצלמים את זה, מעלים את זה לטיקטוק או לרשתות אחרות, ומפיצים את זה הלאה ועוד ועוד ועוד, וא��רים מחקים אותם. אתה מבין שזה משפיע, ויכול לגרום לשפיכות דמים, אובדן חיי אדם. אנחנו נכנסים לזה במובן הזה שאנחנו רוצים להטיל על הרשתות אחריות, ובוודאי גם שקיפות, וזו המשימה שאנחנו מקיימים היום.
+
+מאזור של No man's land אנחנו צריכים להפוך את זה לאזור שבו יש רגולציה גם של המשרד. לכן, ב-28 באוקטובר 2021 הקמתי צוות מייעץ שימליץ על כיווני פעולה ברשתות החברתיות. הוועדה עוסקת בשאלות מהותיות על האחריות על פלטפורמות – גם משחקים, בעצם כל דבר שרץ במרחב האינטרנט – על התוכן שמפרסמים, על שירות הלקוחות שנותנים, על השקיפות מול הציבור. ב-24 בפברואר 2022 הצוות המייעץ יחד עם ועדת דוידי במשרד המשפטים, של מנכ"ל משרד המשפטים, פרסמו קול קורא לציבור שיבחן את הסוגיות האלה. אנחנו עכשיו בשלב גיבוש ההמלצות. זה יגיע לעיוני, ואז אנחנו נצא עם חקיקה, שאני מקווה שתשפיע ישירות על התחום הזה.
+
+צריך לדעת, בכל העולם הנושא הזה נמצא על השולחן. באירופה מנסים להכניס חקיקה. בבריטניה קיבלו לפני חודשיים, או חודש וחצי, יותר נכון, חקיקה שנוגעת בשיימינג ותחומים אחרים. כל חקיקה כזאת היא בעצם דריסת רגל בתוך מרחב האינטרנט. אנחנו, בעולמות האינטרנט, מצד אחד מזהים את מי ששולח ומפיץ הסתה, ומנסים לחייב את החברות לפעול על פי כללי הקהילה שלהן עצמן. אני יכול להגיד לך שהנציגים של הרשתות החברתיות מגיעים אליי מפעם לפעם לפגישות ומנסים להציג את המאמץ שהם עושים כדי להיאבק בזה. אני, מבחינתי, זה לא מספיק, חד וחלק, ובוודאי בפלטפורמות של משחקים. אבל כדי לומר את האמת, הנושא לא הוסדר, לא פה ולא במקומות אחרים, וכנראה במדינת ישראל נצטרך להיות מהירים יותר, כי הנושא הוא בדמנו.
+
+ברשותך, אני רוצה לנצל את השאלה שלך ולומר לכם שהיום בבוקר נכנסו כוח צה"ל וכוחות שב"כ ומג"ב למחנה הפליטים ג'נין לכמה מוקדים כדי לעצור חשודים בטרור. אנחנו במציאות שבה טרור פלסטיני יוצא ומכה בערי ישראל, ואנחנו חייבים לעבור להתקפה. ולכן אנחנו שולחים את כוחות צה"ל ללא הגבלה לכל המקומות ברשות הפלסטינית, מדי לילה, כדי לעצור מפגעים. במהלך הפעילות בג'נין בוצע ירי חסר הבחנה של מחבלים פלסטינים לכיוון חיילי צה"ל. יש עדויות על כך, אפשר לראות בסרטים את הירי שבוצע לעבר חיילי צה"ל, ירי לא מכוון, לא מדויק, שנועד להוריד ראשים ולפגוע בחיילים. הירי הזה, אני מניח, פגע גם בעיתונאית של אל-ג'זירה. העיתונאית הייתה באותו מרחב, היא ראתה את הדברים. יש לנו סרטון של מחבל פלסטיני שאומר: פגענו בחייל צה"ל, הוא נפל. אין חייל צה"ל שנפגע בפעילות בג'נין, ולכן ככל הנראה, אותו מחבל הוא גם הגורם לכך שהעיתונאית מאל-ג'זירה נפגעה. כשר התקשורת אני אומר לכם שאני מצר על כך שעיתונאית נפגעה, אבל באזור כזה, כאשר הפלסטינים יורים ללא הבחנה לכיוון כוחותינו ולכיוון אזרחים תמימים, אין ברירה אלא לומר את האמת. אנחנו ביקשנו לבצע חקירה מדוקדקת, אבל לצערנו לא מצאנו גורמים בצד השני. להפך, אנחנו מוצאים שיש מהירות גבוהה כדי לקדם את הלוויה של אותה עיתונאית שנפגעה מהירי הפלסטיני, ירי של מחבלים פלסטינים כאמור. במקום לבצע תחקיר אמת, שאנחנו הצענו, הרשות הפלסטינית מסיתה ומפיצה שקרים. ואני אומר לכם שמי שמקבל את הגרסה של אותם מחבלים, מקבל פה גרסה שקרית לחלוטין, לא מבוססת על עובדות, שכל תפקידה הוא פרופגנדה, פרופגנדה אנטי-ישראלית, חד וחלק.
+
+ולכן אני מנצל את הבמה הזאת לומר לאזרחי ישראל ולאלה שעוקבים אחרינו ברחבי העולם: בניגוד לעבר, שנתנו לפרופגנדה פלסטינית לחיות ברשתות ובמרחב הציבורי יותר מדי זמן, אני אומר לכם כאן חד וחלק: מבחינתנו, רוב הסיכויים שהירי הזה, הירי הפלסטיני, הוריד ופגע בעיתונאית מאל-ג'זירה; זה ירי שכל תפקידו היה לפגוע במה שאפשר. זו לא הפעם הראשונה שבה מחבלים פלסטינים יורים לעבר אוכלוסייה אזרחית. זו לא הפעם הראשונה שבה הם פוגעים בחפים מפשע. לצערי היום עיתונאית נפגעה. רשת אל-ג'זירה מפרסמת בשעות האחרונות שוב ושוב דיווחים על פגיעה של חיילי צה"ל. אלה דיווחים שקריים. רשת אל-ג'זירה משקרת ללא בסיס נתונים עובדתי. שר התקשורת לא אחראי על רשתות זרות, על קיומן ודיווחן. אגב, הוא גם לא אחראי על הדיווחים של רשתות ישראליות. אבל נדרשת עבודה עיתונאית, ומרשתות תקשורת שמציגות עצמן ככלי עיתונאי נדרשים דיוק וביסוס עובדתי, וזה לא מה שקורה בדיווחים שמגיעים מהבוקר. 
+
+בשנת 2002 נכנס כוח צבאי למחנה הפליטים ג'נין וספג ירי פלסטיני קשה. לצערי איבדנו הרבה מאוד חיילים שם מחטיבה 5. לאחר מכן הוציא מוחמד בכרי סרט שנקרא "ג'נין, ג'נין". סרט מלא שקרים, האשמות ובדיות. ביום שני הקרוב יהיה ערעור בבית המשפט סביב החובה שהטיל בית המשפט על מוחמד בכרי לשלם 175,000 שקלים פיצויים ללוחמי חטיבה 5 ו-50,000 שקל הוצאות משפט. אני מאוד מקווה שהערעור לא יתקבל, ואכן מוחמד בכרי ישלם את הסכום שהוטל עליו מטעם בית המשפט. זה הדבר הנכון והצודק. אין שום סיבה שמדינת ישראל תוריד את הראש בפני שקרים ותעמולה מהסוג הזה. אנחנו לא נסכים לקבל נרטיב פלסטיני שקרי שמבוסס אך ורק על הרצון לפגוע ביהודים, פעם זה דרך הסכין והגרזן – הגעתי היום בבוקר מניחום אבלים בעיר אלעד – ופעם זה דרך השקר שמופץ על מדינת ישראל ועל לוחמיה. 
+
+ צה"ל עושה כל שביכולתו כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע. אפשר להסתכל סטטיסטית על המעצרים מדי לילה. אנחנו לא פוגעים בחפים מפשע, וכאשר יש טעויות, אנחנו לוקחים אחריות. התחקיר מתבצע ברגעים אלה, אבל קשה לי לומר שאפשר להגיע להשלמת החקירה כאשר הרשות הפלסטינית במתכוון מבצעת קבורה מהירה בלי שאנחנו יכולים לבדוק, כאשר הם מתנגדים לחקירה של צה"ל ושל גורמים אחרים וכאשר יש סרטונים ברורים שמעידים על קווי הירי הבלתי-אפשריים לפי טענתם, וגם על כך שהירי הספורדי, הבלתי-מכוון של אותם מחבלים פלסטינים, היה ללא כוונות ולכיוון המקום שבו היו העיתונאים הפלסטינים.
+
+צר לי, ואני אומר את זה פעם נוספת, שרשת אל-ג'זירה בוחרת פעם אחר פעם להפיץ תעמולה שקרית במקום לעשות עבודה עיתונאית. אנחנו במדינה דמוקרטית, כשר תקשורת אין לי יכולת להשפיע על הדיווחים שלהם ולא על הקיום שלהם – לצערי, אני אומר. אבל כל מי שיפיץ דיבתה של מדינת ישראל, שילמד מהמקרה של מוחמד בכרי. אנחנו לא נסכים להפצת שקרים, להפצת תעמולה במסווה עיתונאי. ומי שרוצה להגיע לחקר האמת – מדינת ישראל תושיט את היד ותאפשר להגיע לחקר האמת. מי שרוצה לטייח ולהמציא ולהאשים את מדינת ישראל בתעמולה שקרית ימצא את עצמו מול צבא שעוסק בחקר האמת ומול מערך הסברה שתפקידו לא לשקר ולא לבצע הסברה, אלא להציג את הנתונים כפי שהם.
+
+
+יועז, השותפים שלך דורשים להקים ועדת חקירה בין-לאומית. השותפים שלך – – –
+
+
+תודה. תודה. תודה רבה.
+
+
+אני שמח שחבר הכנסת רוטמן הצטרף פה לרשימה המשותפת בתקיפה על צה"ל ועל מערך ההסברה בימים כאלה.
+
+
+ רע"מ דורשים. רע"מ דורשים. רע"מ דורשים ��עדת חקירה בין-לאומית.
+
+
+אני מציע, חבר הכנסת רוטמן, שתגלה פטריוטיות גם בימים אלה.
+
+
+ רע"מ, השותפים שלך. רע"מ, השותפים שלך. 
+
+
+אני יודע. אני מבין שאתה לא מכיר את הסצנריו האלה – –
+
+
+תודה, חבר הכנסת רוטמן.
+
+
+– – אבל הלחימה בג'נין מסובכת ומסוכנת, ואנחנו עושים כל מאמץ כדי להוריד את המחבלים שם. לפחות תגלה סולידריות, גם אם לא עשית את זה בחיים, עם אותם אנשים שמעמתים, מסכנים את חייהם כדי להגן עליך.
+
+
+ רע"מ דורשים חקירה בין-לאומית. רע"מ דורשים חקירה בין-לאומית.
+
+
+ חבר הכנסת רוטמן, תודה רבה. קריאת הביניים נשמעה.
+
+
+רע"מ דורשים חקירה בין-לאומית.
+
+
+חבל לי, דווקא בימים כאלה, חבל לי – – –
+
+
+לא. הוא לא שומע.
+
+
+ אנחנו שמענו אותה היטב. תודה. תודה רבה. 
+
+
+ציפיתי לקריאות ביניים מהרשימה המשותפת, לא ממך, חבר הכנסת רוטמן. צר לי שביום כזה אתה בוחר, יחד עם החברים מהמשותפת, דווקא לתקוף אותנו, את מדינת ישראל – –
+
+
+ אתה לא מקשיב, אה?
+
+
+ – – שעושה מאמץ גדול עכשיו כדי לבטל ולבתק – –
+
+
+חשבתי שכהנא – – –
+
+
+חבר הכנסת רוטמן.
+
+
+– – לבתק את השקרים שמפיצים עכשיו. חבר הכנסת רוטמן, אני מציע לעשות חשבון נפש. זה לא הזמן לוויכוחים הפוליטיים שלך. תצטרף להגן על מדינת ישראל, לא לרשימה המשותפת במתקפה על ההסברה הישראלית. זה לא הזמן ולא המקום. 
+
+חבר הכנסת כץ, בבקשה.
+
+
+שאלה נוספת, בבקשה, אדוני.
+
+
+כן, אדוני. כן, אני אשמח.
+
+
+ התחלפנו בתפקידים פשוט.
+
+
+ לא. זה בסדר.
+
+
+ אני מתנצל, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+לא, בסדר. אני רגיל להיות שר תקשורת, אתה – – –
+
+
+קודם כול, תודה על הדברים החשובים. אין ספק שכולנו צריכים להתלכד עכשיו נגד הפייק ניוז שמופץ. באותו נושא, אני כן ארצה לדעת איך מתמודדים. גם אם אנחנו לא יכולים לשלוט בזירה הבין-לאומית של האינטרנט, אנחנו כן יכולים לשלוט באזרחי ישראל שמורידים את התכנים. האם יש חשיבה – איך המשרד מתמודד עם זה?
+
+
+כן. אנחנו כל הזמן עסוקים בלנסות להבין איך מתמודדים עם אותו פייק ניוז ואותה הסתה. בסוף לא תהיה ברירה אלא להגיע לחקיקה בתוך הבית הזה. ולכן, בניגוד למה שראינו מקודם, הצעקות, אני מצפה מחברי האופוזיציה להצטרף אלינו. זו חקיקה שמגינה על מדינת ישראל. כאשר אנחנו נותנים הפצת שקרים על הפלטפורמות, על הרשתות החברתיות או באמצעים אחרים – וזה לא משנה אם זה משחק או פלטפורמה אחרת – אנחנו מאפשרים לשקר להתקיים. והשקר, כשהוא מתקיים, בעקבותיו יש כאלה שמסתכלים על אותם דברים ורוצים לחקות בדיוק את אותו דבר. אני אומר לך שהיום אנחנו יודעים בוודאות לנתח שבשומר החומות הסרטונים של צעירים פלסטינים שמכים חרדים צעירים חפים מפשע ומבוגרים – הסרטונים האלה גרמו לעוד ערבים לצאת ולהכות חרדים. זה משהו שאי-אפשר שיתקבל על הדעת. זה משהו שמחייב אותנו, קודם כול, לפעילות ביטחונית והרתעתית מאוד משמעותית, אבל לצד זה גם לפגוע במקורות, לפגוע באותן פלטפורמות שמייצרות את התהליך הזה ולא מורידות את התכנים מיידית. והפגיעה צריכה להיות לא בפלטפורמות, אלא רגולציה, תקנות. עכשיו, לאותן פלטפורמות יש כללי קהילה. הן עצמן אומרות שכל קריאה לאלימות, כל סרטון אלים יורד מייד. ומדי פעם, אמרתי לך, מגיעים המנכ"לים להראות לי שאכן הם עושים את זה. מגיעים הנציגים של הרשתות החברתיות. חשוב להם שלא תהיה הרגולציה. הם לא בעד רגולציה. וגם אני, כמי שמאמין בשוק חופשי, כאיש של ימין כלכלי, נגד רגולציה. אבל במקרה ה��ה מדינת ישראל לא יכולה לא להתערב. 
+
+ ולכן, בניגוד לוויכוח הפוליטי שאתה רואה כאן בבית הזה, אני מציע שאנחנו נתאחד, קואליציה ואופוזיציה, כדי לייצר כללים ברורים ורגולציה ברורה שתגן על מדינת ישראל. אני אומר לכם שעושים את זה גם במקומות אחרים. במקום לנהל ויכוח על צפון קוריאה וסתימת פיות ועוד כל מיני טיעונים ששמעתי כאן במושב הקודם, אני מאמין בכך שביחד, אופוזיציה וקואליציה, אפשר לייצר כללים מאוזנים שגם ישמרו על חופש הביטוי אבל גם ימנעו הסתה ברשתות. זה אפשרי, וזה קורה עכשיו במקביל במדינות נוספות. אני לא מתכוון להיות מיניסטריון של אמת, לא זו הכוונה, אבל כאשר מדובר בחיים ומוות, כאשר מדובר בהסתה, שיכולה להוביל בסופו של דבר לפגיעה בחיי אדם – וזה מה שקורה היום ברשתות – אנחנו חייבים להתגונן. ואיך מתגוננים? מייצרים פילטרים, מייצרים תקנות שמטילות אחריות על אותן פלטפורמות. אם אתן העליתן תוכן שקורא לאלימות או לרצח, ולא משנה של מי, אגב, יש לכן אחריות. ולכן הפלטפורמות יעשו מאמץ גדול יותר כדי לסנן את התכנים האלה ולהוריד אותם מייד. זה מחייב את החברות לדוברי שפות שונות. לא מספיק שיש רק נציגים של החברות באנגלית, צריך גם דוברי ערבית, הרבה דוברי ערבית בתוך הפלטפורמות החברתיות שייקחו אחריות ויקראו את הפוסטים ואת מה שהם מפיצים. צריך דוברים בעברית. צריך לייצר בעצם במגוון רחב של שפות. אני אומר לך שכרגע הבעיה הכי גדולה שלנו, הבעיה המאתגרת, היא בשפה הערבית. ולכן צריך לשכור עוד הרבה אנשים. זה עולה כסף, אבל החברות האלה מרוויחות מספיק כסף. 
+
+לכן אנחנו מתכוונים כמה שיותר מהר להביא לכנסת חקיקה שתעסוק בקביעת אותם איזונים ובלמים ואיך מונעים הסתה ברשתות ומה תפקיד החברות. אנחנו כבר עם שתי הצעות חוק, אחת שמדברת על חשיפת בוטים – אנחנו בהכנה – ואחת שמדברת על זיהוי בוטים, כדי שאי-אפשר יהיה להשתמש בכלים אוטומטיים גם להסתה וגם לדברים אחרים. החלק השני הוא שירות לקוחות, שהחברות יצטרכו לתת מענה בכל מיני שפות. זה כבר מכניס את הרגל בתוך המרחב הזה שלא מפוקח; ולצד זה – בעלי שפות שידעו לסנן ולעצור ולהוריד תכנים, אגב, בהתאם לכללי הקהילה של אותן חברות. אם חברת פייסבוק או טוויטר או אינסטגרם או טיקטוק היו עומדות בכללי הקהילה של עצמן, שהן קבעו לעצמן, אז לא הייתה הסתה ברשת. יש הסתה ברשת מכיוון שהן לא עומדות בזה. והתירוץ של "אי-אפשר היה לקרוא" ו"לא היה מספיק זמן" וכו' הוא לא מספק. ולכן אנחנו צריכים לעשות את זה. 
+
+ אני אומר לך, חבר הכנסת כץ, אנחנו יכולים לקחת את מה שקורה היום כמקרה מבחן. אתה רואה איך ברגע אחד הסתה פלסטינית בעצם מעבירה, מהדהדת שקר לגבי עיתונאית, שלצערי – ואני אומר את זה שוב פעם, כשר התקשורת – לצערי, נפגעה ונהרגה היום; איך שקר מהודהד שוב ושוב על ידי גורמים שכל רצונם או תפקידם, ויכול להיות שזה במתכוון, הוא לפגוע במדינת ישראל ולצמצם את היכולת שלנו לפעול בזירה הבין-לאומית ולהגן על עצמנו בתוך מרחבים שמהם יוצאים טרוריסטים. 
+
+ צריך להזכיר פה בכנסת הזאת, וגם למי ששומע אותנו מחוץ לגבולות מדינת ישראל: אנחנו בחודשים האחרונים מתמודדים עם גל של פיגועי טרור שמגיע מהרשות הפלסטינית. היו לנו פיגועים גם של ערבים ישראלים, שגם מאתגרים אותנו מאוד. והגל הזה נובע אך ורק מכך שקם צעיר מוסלמי בבוקר וביקש לרצוח יהודי, לא משום דבר אחר. שום תירוץ של הר הבית, שום תירוץ של זמן הרמדא�� ושום תירוץ של נסיבות או על מצב סוציו-אקונומי. כל הסיבה לכך שאותם צעירים יצאו לרצוח יהודים – ואני חוזר שוב פעם עם הרשמים מהעיר אלעד והפיגוע הקשה שהיה שם – היא הסתה, אמונה שהיהודי הוא – כלל הקללות: הוא בן כלב או שטן או כל אמירה אחרת שמהדהדת באותן רשתות חברתיות. ואנחנו חייבים לעצור את אותה הסתה, חייבים למנוע מהרשתות החברתיות להעביר אותה בלי לקחת אחריות על זה.
+
+ וחייבים לומר בקול שכאשר מתרחש אירוע כזה ועיתונאית זרה מאל-ג'זירה נפגעת ככל הנראה מירי של מחבלים פלסטינים, ירי שנבע אך ורק מכך שלא אכפת להם מחיי אדם, ירי שנובע מכך שהם ניסו לפגוע בחיילים שלנו ובדרך לא היה אכפת להם אילו אזרחים ייפגעו, את הסיפור הזה צריך לספר ואת האמת לאמיתה חייבים לשים על השולחן, ולא יעזרו ניסיונות הטיוח הפלסטיניים; לא יעזור הניסיון לקבור את הסיפור ולקבור את העיתונאית כמה שיותר מהר כדי שלא יוכלו לבחון את הממצאים; לא תעזור ההתנגדות לחקירה בלתי תלויה. כל הסיפור הפלסטיני, כאשר הוא מבוסס על שקר ועל עידוד ברשתות החברתיות, בסך הכול מחייב אותנו, את הממשלה, את חברי הכנסת הזאת ואת אזרחי ישראל שפעילים ברשתות החברתיות, לומר את האמת. האמת בסופו של דבר תנצח. 
+
+לכן, השאילתה שלך מגיעה בזמן ובמקום, ומלמדת אותנו עד כמה משמעותיים הסיפור, התמונה והיכולת שלנו להעביר את זה לכלל האזרחים בישראל ובמקומות אחרים. אין לנו בעיה עם צדקת הדרך. אין לנו בעיה עם ההבנה שלנו שמדינת ישראל מחויבת לקיר ברזל. הלוואי שהפלסטינים היו יכולים לחיות בשקט ובשלווה ורק לפרוח כלכלית. זה אינטרס של כולנו. אבל כאשר הרשות הפלסטינית מהדהדת שקרים, במקום לעמוד באומץ ולומר: אנחנו נתחקר; כאשר הרשות הפלסטינית, במקום לדאוג לכלכלה של הפלסטינים, ויש שם 2 מיליון פלסטינים שצריך לדאוג לכלכלה שלהם – במקום לדאוג לזה, ולמנוע מאותם מחבלים ומפגעים להיכנס לאותם מקומות ולעצור אותם – היא לא מסוגלת, אז חיילי צה"ל צריכים להיכנס לילה אחרי לילה לעצור את אותם טרוריסטים. במקום למנוע את ההסתה בספרי הלימוד, ובמקום ללמוד מהעבר – והרי זה לא הפעם הראשונה שמחבלים משתמשים במגינים אנושיים – פעם זה ילדים ופעם זה לשים רקטות בבתי ספר ופעם זה במוסדות של אונר"א ופעם זה לביים הלוויה. אתה זוכר, דיברנו קודם על "ג'נין, ג'נין", וב-2002 יש סרטון מפורסם של הלוויה שמתקיימת של צעיר פלסטיני שלכאורה נהרג על ידי חיילי צה"ל. כלי טיס שלנו מצלם הכול: ההלוויה כואבת, נשים צועקות, מורטות שערות, גברים צורחים הלווית המונים – עוברים את הפינה, והפלא ופלא, אותו מת קופץ מהאלונקה ומתחיל לרוץ. ניסי-ניסים. 
+
+היכולת של הפלסטינים לא לקחת אחריות ולהתמודד עם המציאות, היכולת הזאת אולי היא מרשימה בפסטיבל מספרי סיפורים, אבל היא פוגעת ביכולת צמיחה הכלכלית שלהם; היא פוגעת ביכולת שלהם לחיות בשקט ובשלווה; היא פוגעת ביציבות. מדינת ישראל פורחת ומשגשגת, אנחנו משלמים מחיר כבד על הטרור, אבל הכלכלה שלנו לא תיפגע. הגירעון שלנו נמוך; ההתעניינות בישראל גבוהה; אבטלה כמעט לא קיימת במדינת ישראל – מחפשים משרות, מחפשים עוד ועוד עובדים בהייטק, בכל מקום. הרשות הפלסטינית היא זאת שצריכה לקחת אחריות.
+
+אני רוצה להגיד לך משהו, אתה יודע, אני לא מאלה שחושבים: כל הערבים או כל הפלסטינים או הכללות על כלל הרשות הפלסטינית, אבל מספיק שמתוך אוכלוסייה של שני מיליון, 10% בוחרים באלימות, 20%; מספיק שאתה מסית 50% – אלה מספרים שאי-אפשר להתמודד איתם, אלה מספרים שהרשות הפלסטינית לא יכולה להתמודד איתם. ואז זה מחייב אותנו להיכנס מדי לילה לאותן ערים ולבצע מעצרים ולחסל את הטרור ולפגוע בו. אנחנו נמשיך ונעשה את זה. לצערי אנחנו מתמודדים עם הטרור 100 שנה. לומר את האמת, אני לא חושב שהטרור ייפסק. אני לא חושב שלפלסטינים יהיה את הכוח למשול ולעצור את הטרור. אני יודע שאנחנו נצטרך להמשיך להילחם, ולחיות על חרבנו. ולכן אנחנו ניכנס לג'נין וניאבק על הנרטיב, ונציג את האמת הישראלית. לא נהסס להילחם, גם בשטח – חבר הכנסת רוטמן הלך – אבל גם בשטח. נסתובב בג'נין עם נשק וקסדה, זה מה שצריך לעשות, גם ברשתות החברתיות וגם בזירה הבין-לאומית. הניצחון שלנו יהיה גם קיר הברזל וגם קיר הרוח. גם להצמיח את מדינת ישראל ולחזק אותה, ואחדות, אחדות, וגם להילחם בטרור. אנחנו נמשיך, ואנחנו ננצח. 
+
+
+תודה רבה לשר. שאלה נוספת – של חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה. במסגרת שלא תעלה על דקה, באותו נושא. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני משמש פה כפה לכל מדינת ישראל ול-120 חברי הכנסת שכאן. האם אדוני, כשר בכיר בממשלה, יכול לעדכן אותנו אם יש כבר תשובה ממועצת השורא? מה הבעיות שנשארו עדיין פתוחות? האם כדאי, אולי, לערב את המלך חוסיין ולמצוא את הפשרה? כהיסטוריון ציוני, וגוללת פה עכשיו דברים חשובים מאוד על מה שקורה בשטח, האם יש קשר לאירועים שקורים בשטח ולעניין הזה? אנא ממך, מדינה שלמה מחכה למועצת השורא. תן לנו בבקשה עדכון של שר בכיר בממשלה, מה המצב? מה קורה? כדי שהמדינה תוכל להמשיך לחזור ולנשום. תודה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת אשר. אני יכול להגיד לך, כפי שאמרת, כשר בכיר בממשלה, שמעולם לא חיכיתי למועצת השורא – גם לא, להבדיל, למועצת גדולי התורה. אני נוהג בתפיסה הציונית שלי. שום דבר לא מעניין אותי, אף מועצה לא מעניינת אותי, אני דואג לאינטרס הביטחוני-מדיני של מדינת ישראל. 
+
+
+ – – – אתה שר תקשורת – – – 
+
+
+זה מה שחשוב לי. לגבי שאלתך על המעורבות הירדנית: אני לא מכיר מעורבות ירדנית בשנה האחרונה. כמו שאמרת, אני היסטוריון, אומנם של העת העתיקה, ואני גם תמיד מתעד את ההיסטוריה. אני מכיר מעורבות ירדנית בנושא המגנומטרים, לפני כמה שנים, שנים ספורות, כאשר מדינת ישראל ויתרה על המגנומטרים בהר הבית בגלל לחץ ירדני, הכרתי את זה באופן אישי. אני מכיר מעורבות ירדנית לגבי שיפוץ גשר המוגרבים, הייתי אז באותם דיונים ואני זוכר את המעורבות הירדנית. 
+
+
+ אולי תעדכן אותנו מה קורה במועצת השורא? 
+
+
+לצערי, ככל שאומרים יותר פעמים: ימין חזק, ימין חזק, כך זה חלש יותר. 
+
+
+ אתה לא מביא תשובות. 
+
+
+ חבר הכנסת אשר, אתה שאלת שאלה לפי תפיסתך, ועכשיו הזמן לתשובה כפי שהוא רואה אותה. אבל אי-אפשר ללוות את כל התשובה בקריאות ביניים. מי כמוך יודע. 
+
+
+אז אדוני יתכבד לענות לי תשובה. 
+
+
+אדוני, אנחנו לא בבית משפט, אנחנו בפרלמנט הישראלי, שאלת שאלה, השר משיב לך כהבנתו.
+ 
+
+ ברשותך, אני לא מאמין במועצות – תרשה לי – אפילו לא במועצת הכבלים והלוויין. אני חושב שצריך לאחד אותן, את מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה. אני יכול להעיד על עצמי: מעולם מועצת חכמי התורה לא קבעה לי דבר. וכמו שאמרתי, להבדיל, גם מועצת השורא לא קובעת לי דבר. הדבר היחיד שמעניין אותי זה האינטרס הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל. 
+
+
+ אין אינטרס יותר – – – 
+
+
+אבל כפי שאמרתי לך – –
+
+
+ראש ��ממשלה כבר אמר – – – 
+
+
+ – – צר לי שבמשך שנים ארוכות לא ראיתי את הפעילות שלך כפרלמנטר בנושא הזה. 
+
+
+אתה דמגוג. דמגוג – – –
+
+
+ אתה יודע, יש פה היום הצעות חוק – כי אני לפעמים שואל את עצמי, או אומר לעצמי, טוב שהגעת לאופוזיציה, כדי להכיר באתגרים האלה של מדינת ישראל. קח את נושא תנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים במדינת ישראל. אני מאוד בעד – – –
+
+
+תן לי תשובה. אתה דמגוג – – –
+
+
+חבר הכנסת אשר, אנא. 
+
+
+ שנים אני מדבר על כך שצריך לצמצם את התנאים של האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי. 
+
+
+ דמגוג קטן, אל תברח מזה, תן לי תשובה. 
+
+
+ואני שואל את עצמי, האם חבר הכנסת אשר היה צריך לשבת באופוזיציה כדי להיזכר שיש בעיה? 
+
+
+מה עם מועצת השורא? יש תשובה או לא? יש תשובה או לא? 
+ 
+
+אני לפעמים מתפלא שחבר הכנסת אשר פתאום גילה שיש נגב וגליל. אני שואל את עצמי האם חבר הכנסת אשר היה צריך לשבת באופוזיציה כדי לקבל שיעור בגיאוגרפיה הישראלית? יש לנו בעיית ריבונות בנגב ובגליל. אז אני שמח שחבר הכנסת אשר, היה לו זמן בשנה האחרונה ללמוד ולהשכיל בנושאים האלה, ולהתגבש עם מסקנותיו, שמתקרבות למסקנותיי, לגבי המציאות ביטחונית-מדינית. אולי בסוף עוד נגיע להסכמות על כך שבמדינת ישראל ראוי שיהיו זכויות וחובות לכל אזרח, ונגיע גם להסכמות על כך שיהיו מסלולי שירות לכלל האזרחים הישראלים – והינה ימות המשיח יגיעו, לפחות במעשה, אם לא בדיבור. 
+
+
+ תודה רבה לשר יועז הנדל. שאלה נוספת של חבר הכנסת אוריאל בוסו. בבקשה.
+
+
+– – – 
+
+
+ חבר הכנסת אקוניס, אמרתי ביום שני שהתגעגעתי למליאה, ואני מרגיש צורך לדבר שוב ושוב.
+
+
+ בבקשה. כן, בבקשה, חבר הכנסת בוסו.
+
+
+אדוני השר, אפרופו מועצת הכבלים והלוויין – וגם היושב-ראש היה שר התקשורת לתקופה – באתר החדשות news 1 פורסם שהלא TV, ערוץ מקומי שפועל תחת מועצת הכבלים והלוויין, המשיך את שידוריו כרגיל במהלך צפירת יום הזיכרון לשואה ולגבורה ובצפירת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. יתרה מכך, בליל יום הזיכרון הוא שידר תהלוכה חגיגית שהתקיימה בנצרת.
+
+כיצד תפעל לכך שהערוץ יכבד את ימי הזיכרון הלאומיים הממלכתיים של מדינת ישראל, יפסיק את רצף השידור בעת הצפירה וישדר תוכניות ברוח הימים הללו? תודה.
+
+
+חבר הכנסת בוסו, תודה רבה על השאלה. אני לא הכרתי את הנושא עד עכשיו, וזה שווה דיון במועצת הכבלים והלוויין. למועצת הכבלים והלוויין יש סמכות לייצר רגולציה לאותם ערוצים. אני מודה ומתוודה שזה לא דיון שעלה עד היום. זאת אומרת, היו דיונים לגבי שידורים ביום הזיכרון, ואני חושב שגם היו דיונים בעבר על יום הכיפורים – לגבי שידור של VOD. אני לא מכיר דיון שהתקיים בנושא הזה. אני אבדוק ואחזיר לך תשובה.
+
+
+ תודה לשר התקשורת, השר יועז הנדל. 
+
+
+
+
+אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – ציון יום לזכרו ופועלו של בנימין זאב הרצל. אדוני היושב-ראש, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת גינזבורג.
+
+ שרים, חברי כנסת בעבר ובהווה, יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית ויושב-ראש הסוכנות היהודית בפועל יעקב חגואל, נציגי המוסדות הלאומיים, מזכיר הכנסת עו"ד דן מרזוק, חברי הנהלת הכנסת, נציגי המועצה להנצחת הרצל, נציגי הארכיון הציוני המרכזי, נציגי קרן היסוד, נציגי משרד החינוך, משפחת הרצל היקרה, קהל נכבד, ברוכים הבאים. כאן, באולם מליאת הכנסת, שבו תלויים דגלי המדינה וסמליה, תלויה גם תמונתו של בנימין זאב הר��ל. האמת היא שאין מקום מתאים מהאולם הזה לתלות בו את תמונתו של הרצל. הבית הזה, חבריי חברי הכנסת, מסמל יותר מכול את חזונו של הרצל להקמת בית יהודי לעם היהודי. משכן הכנסת הוא הביטוי המוחשי ביותר למימוש הריבונות של העם היהודי במדינה משלו, שבה הוא אדון לגורלו.
+
+ מכובדיי, האירועים האנטישמיים, שליוו את חייו של הרצל באירופה, דחפו אותו להפנמה שהפתרון למצבם של יהודי אירופה חייב להיות בדמות בית יהודי ומדינה ריבונית. בניגוד לרבים אחרים, הוא הרחיק לראות ולהבין את הסכנה האנטישמית ואת פוטנציאל התבערה שיש בגחלים הלוחשות, גחלים לוחשות שצרבו אף אותו. הוא הודח מחברותו באגודת הסטודנטים באוניברסיטה לאחר שהביע תרעומת על אזכרה לווגנר שהפכה להפגנה אנטישמית. הוא עזב את מקצוע המשפטים כי תקרת הזכוכית לא אפשרה קידום ליהודים. הוא ראה את בחירתו של קארל לואגר, אנטישמי מוצהר, לרשות עיריית וינה, וראה ברחובות, ביום הבחירות, את התמיכה המסיבית שקיבל. הקש האנטישמי ששבר את גב הגמל היה משפט דרייפוס המפורסם, שאותו סיקר כעיתונאי בפאריז.
+
+ הרצל הבין מה הוא חווה, מה הוא רואה, ולאן זה יוביל בסוף. מרגע ששוכנע שהקמת בית יהודי היא הפתרון ואין בלתו, הוא פעל ללא לאות בכל דרך שהכיר כדי להביא להגשמתו. אבי הציונות המדינית פנה לברון הירש, למשפחת רוטשילד ולנדבנים יהודים אחרים עם תוכניות מפורטות להגירת יהודים והקמת מדינה יהודית. הוא נפגש עם מנהיגים בעולם, הוא כינס את הקונגרס היהודי כדי לאחד את הגורמים המובילים בעם היהודי לפתרון מוסכם, שיפעלו יחד להגשימו. כמחזאי תיאטרון וכעיתונאי, יכולתו המופלאה של הרצל לסרטט את חזונו באמצעות המילה הכתובה ב"אלטנוילנד" השפיעה רבות על התנועה הציונית. הרצל לא הציב רק מטרות, אלא אפשר ליהודים ציונים לחוות את החלום ולחיות בתוכו. באמצעות הסיפור הם יכלו לדמיין את עצמם חיים במדינה יהודית; מדברים בה; נוסעים בה. הוא אפשר להם לגעת בחלום ולחוש אותו. זה היה חלק מגדולתו. השנה מציינים 120 שנה לכתיבת הרומן, וכתב היד המקורי הוצג אתמול במרכז הרצל.
+
+חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל של היום היא פלא שאפילו הרצל לא דמיין בחלומו ובחזונו. מדינת ישראל שלנו היא מדינה מובילה כלכלית, טכנולוגית וביטחונית. סטרטאפ ניישן, שמוביל את העולם בפיתוחים וביצירתיות; מדינה שיודעת להגן על עצמה בכוחות עצמה, עם צבא חזק ומתקדם; מדינה שעולים אליה לרגל מכל העולם כדי ללמוד ממנה איך מתמודדים עם מגפה עולמית; מדינה במדבר, שמצליחה לפתור בעיות בחקלאות, במים ובאנרגיה שלה; מדינה שלמרות כל האתגרים וכל הבעיות, האזרחים שלה מביעים בה אמון ונמצאים במקום גבוה במדד האושר העולמי; מדינה מודרנית, שמחוברת בטבורה להיסטוריה שלה ולזהות היהודית; מדינה שאחראית לגורלה.
+
+ חבריי חברי הכנסת, גם ברגעים הקשים ובוויכוחים הנוקבים בינינו, אנחנו מחויבים לזכור את חזונו של הרצל. מחויבים לזכור עד כמה חזונו היה בבחינת חלום באותן שנים – חלום שבעבורנו הוא מציאות. אנו מחויבים להסתכל כאן, במליאה, ולזכור שלמרות המחלוקות, גורל משותף לנו; שיש לנו אחריות לשמור על הבית ששייך לכולנו, ולומר לעצמנו פעם אחר פעם: כן לוויכוחים נוקבים על דרכנו, לא לשנאה יוקדת ופלגנות בינינו. ובמילותיו של הרצל: "בן אדם, אחי אתה". תודה רבה.
+
+אדוני ראש הממשלה חבר הכנסת נפתלי בנט, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח דבריי אנ�� מבקש להתייחס לאירועי ג'נין. בשעות הלילה יצאו כוחות צה"ל לפעולה נרחבת בצפון השומרון כחלק מהמאמץ של מדינת ישראל לבלום את גל הטרור הרצחני. במהלך הפעולה ירו חמושים פלסטינים אש לא מדויקת, לא מבוקרת ולא מובחנת. כוחותינו, כוחות צה"ל, השיבו לעבר מקורות האש, והם ירו בצורה מדויקת ככל הניתן, מובחנת ואחראית. בחילופי האש נפגעה ונהרגה באופן מצער עיתונאית אל-ג'זירה גב' שירין אבו עאקלה. ברשות הפלסטינית מיהרו להאשים את ישראל, ויושב-ראש הרשות הטיח בישראל האשמות לא מבוססות, עוד בטרם חקירה. על פי הנתונים הראשוניים שבידינו ישנו סיכוי לא מבוטל שהעיתונאית נפגעה בכלל מירי הפלסטינים החמושים. אך על מנת להגיע לחקר האמת אנחנו צריכים לקיים חקירה אמיתית, והפלסטינים בשלב הזה מונעים את זה. בלי חקירת אמת לא נגיע לאמת. ישראל קראה לפלסטינים לבצע ניתוח פתולוגי משותף וחקירה משותפת, בהסתמך על כל התיעוד ועל כל הממצאים הקיימים כדי להגיע לחקר האמת. הפלסטינים כאמור מסרבים. אני מצפה מהם לשתף פעולה ובמיוחד להימנע מפעולות שעלולות לזהם את המשך החקירה. 
+
+ את האירוע בג'נין צריך לראות בהקשר רחב. זה כחודשיים אזרחי ישראל נתונים תחת מתקפת טרור רצחנית – המחבלים הפלסטינים יוצאים פעם אחר פעם לרצוח ישראלים בכוונה תחילה. המבצע בג'נין הלילה הוא חלק מסדרת פעולות יזומות שנועדו לקטוע את גל הטרור ולהשיב את הביטחון לאזרחי ישראל. אנחנו נחושים להמשיך עד להשגת המטרה, ואנחנו מחזקים את חיילינו, את חיילי צה"ל, השב"כ, שוטרים שמסכנים את חייהם לילה-לילה, יום-יום, כדי לשמור על חיינו.
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהיסטוריה של המעשה הציוני אין אדם שאפשר לומר עליו שהוא עיצב את ההיסטוריה במו ידיו יותר מהרצל. מעט אנשים אוחזים בהיסטוריה בשטף של הנהר ומזיזים, מזיזים את הנהר הזה. הרקע העמוק יותר, מעבר לאירועים הספציפיים שהביאו את הרצל לפעולות שלו, הרקע זה אלפיים שנות גלות, כניסה עמוקה מאוד של העם היהודי ל-mode של פסיביות, שאומר: הכול מלמעלה, ואנחנו לא צריכים לפעול, לא צריכים ליזום, כשיגיע – יגיע. ואז לתוך ההיסטוריה, לתוך הזרם הזה נכנס האיש הענק הזה, הרצל. על ראיית הנולד שלו דובר רבות. אני מבקש להתמקד כרגע בשתי תכונות של הרצל: האקטיביות שלו והחתירה שלו לאחדות העם.
+
+הרצל היה מנהיג יוזם. כשהוא ראה את הבעיה הוא פעל. הוא פעל בתעוזה וביזמות בהיקפים בלתי נתפסים. כמו כל יזם, כל מי שאי פעם יזם משהו, נתקל בהתחלה באדישות, אחר כך בציניות, בגיחוך – בכל השלבים. בהתחלה אומרים: למה צריך? אחר כך אומרים: אחרים כבר עשו את זה. אחר כך אומרים: זה לא יצליח. וככה היה אצלו. ההתנגדות כלפי מעשיו בזמן אמת הייתה התנגדות קשה מאוד מכל הכיוונים. אני רוצה רק לקרוא לכם שני ציטוטים מאותה תקופה. רב חרדי משמעותי כתב ב-1900: "אם גם – – – היה מקום לחשוב שישיגו מטרתם, הציונים – – – אין לנו לשמוע להם לדבר הזה, לעשות גאולתנו בכוח עצמנו – – – לצאת מהגלות בזרוע – אין אנו רשאים – – – כל ציפייתנו ותקוותנו הוא שיביא הקדוש ברוך הוא לנו את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, ותהיה גאולתנו על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו". כלומר, אנחנו צריכים לא לפעול, אלא רק להתפלל ולהאמין, וזה כבר יקרה מעצמו. הרב של העיר לודז', אליהו חיים מייזל, הטיל חרם על כל הציונים. הוא אמר: "כל איש אשר יראת ה' בלבבו ירחק מהם, אל ילך בדרך איתם וימנע רגלו מנתיבותם". למרב ��צער והאירוניה נכדו של הרב מייזל, הרב אליעזר יצחק מייזל, היה הרב שערך את ליל הסדר האחרון בגטו ורשה, לקול שריקות כדורי המרד שפרץ באותן השעות ממש. זמן קצר אחר כך הוא עלה לרכבת לאושוויץ. גם בצד הרפורמי, אגב, הייתה התנגדות קשה מאוד. ב-1897 ההנהגה הרפורמית אמרה: ניסיונות כאלה משקפים אי-הבנה של ייעודו של ישראל, שהתרחב מהשדה הלאומי והפוליטי הצר אל כל המין האנושי שבקרבו. עלינו לקדם את הדת האוניברסלית שייסדו הנביאים.
+
+אני אדם מאמין, הביטחון שלי בקדוש ברוך הוא אומר שמצד אחד אני מאמין בקדוש ברוך הוא, אבל זה לא פוטר אותנו כאן, בארץ הזאת, בעולם הזה, מלפעול ככל יכולתנו בשביל לעצב את המציאות. זה כן אומר שבסופו של דבר יש לי ביטחון במה שהקדוש ברוך הוא יכריע, אבל אנחנו מכירים שבהבנה האנושית הרגילה שלנו הרבה פעמים הדברים נראים רע. אין איזו תעודת ביטוח שהכול יהיה נחמד. אין כזאת תעודת ביטוח, ואני לא מכיר דבר כזה. לכן בקונטקסט הזה צריך לראות את גודל ההתערבות ההיסטורית שהרצל הוביל, והביא אותנו מפסיביות ליוזמה. בכלל אני מאמין בדרך הזאת. אני מאמין בדרך של פחות קיטורים ויותר פשוט לקום ולעשות, לקחת אחריות גם ברגעים מאוד קשים.
+
+ הדבר השני שאני רוצה לציין – הרצל הבין שכדי לקומם את הדבר המופלא הזה, מדינה יהודית בארץ ישראל, יש נחיצות באחדות בעם. כינוסו של הקונגרס הציוני, שעליו עמל במשך שנה, העניק תנופה חשובה לתנועה הציונית ולרעיונות שביקשה ליישם. הרצל לא נרתע גם כאשר בחוגים השונים כאמור צמחה התנגדות עזה לפועלו, וגם כשאנשים אמרו שהוא מוביל את העם היהודי לאסון. הוא נסע לאורכה ולרוחבה של אירופה, במיוחד הצליח לרתום ולהלהיב יהודים בקהילות במזרח אירופה, שהיו באותה תקופה, איך נאמר, נחשבים פחות בעיני המערב-אירופים, כי הוא ידע איזו חשיבות טמונה באחדותו של עם שמתייצב יחד לקידומו של רעיון. מכוח ההכרה בחשיבות של אותה אחדות נסוג הרצל מתוכנית אוגנדה, שהאמין בה תחילה, כשהוא הבין שחילוקי הדעות העמוקים סביבה איימו לקרוע ולפצל את התנועה הציונית.
+
+בחייו הקצרים אך עתירי העשייה הפך הרצל למושא הערצה של ממש. היו שראו בו את משה רבנו המודרני, ובאמת, כמו משה רבנו גם הרצל לא זכה לראות את הארץ המובטחת. אבל אנחנו חיים, אנחנו חיים את החזון שלו, את החזון של הנביאים, את החזון של אבות-אבותינו זה מאות ואלפי שנים. ואנחנו צריכים להסתכל על הזכות הזאת לא כעל דבר מובן מאליו. זה לא מובן מאליו. כל בית שאנחנו בונים פה, כל עסק שמקימים פה, כל שביל שהולכים עליו וכל שיר שנכתב פה הם אבן בבניין הציוני המופלא. אני אסיים בציטוט של הרצל: "כל מה שיכולים בני האדם לברוא בחריצות ידיהם בארצות אחרות, יכולים הם לברוא גם שם בארץ, שהייתה בימים נפלאים ארץ זבת חלב ודבש". הוא חזה, דור 48' הקים, והתפקיד שלנו – להמשיך לחזק ולבסס את המדינה הטובה הזאת. ונעשה את זה באחדות. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לראש הממשלה. חבר הכנסת בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה, בבקשה. שקט, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, משפחת הרצל, מכובדיי, ראשית אני מבקש לתת מכאן גיבוי מלא ללוחמי צה"ל ומפקדיו, גם במאבק נגד הטרור וגם נגד התעמולה השקרית של הפלסטינים. אני מגנה את השקרים שמושמעים נגד חיילינו, ולא רק אלה שבאים מצד הפלסטינים. אני מוחה בתוקף נגד ההתבטאויות המבישות שנשמעות מבית נגד חיילינו מצד חברי הקואליציה של בנט. אני אומר לכם, ל��לה שאומרים את השקרים הללו, תתביישו לכם. ההכפשות השקריות נגד חיילינו – א. אם הם ירו; ב. אם ירו, ירו במכוון – ההכפשות שמושמעות מתוך הקואליציה מוכיחות שוב שממשלה שתלויה בתומכי טרור לא יכולה להיאבק לאורך זמן נגד הטרור, בוודאי לא להנחיל את המכות הקשות והמשמעותיות שנדרשות.
+
+
+ מספיק עם השקר הזה כבר.
+
+
+ שקט.
+
+
+ ממשלה שתלויה במועצת השורא של האחים המוסלמים לא מסוגלת להגן על חיילינו, לא מסוגלת לשמור על חיילינו, ואני אתייחס לזה בהמשך. אני אומר "בהמשך" כי אני רוצה קודם כול לתאר לכם מה שהיה אתמול. אתמול רעייתי ואני – –
+
+
+ שקט, בבקשה.
+
+
+ – – ביקרנו את משפחותיהם של נרצחי הפיגוע הנורא באלעד. אני שוחחתי ארוכות, יחד עם רעייתי, עם בני המשפחות של יונתן חבקוק, בועז גול ואורן בן יפתח, השם ייקום דמם. מה גדול הכאב, איזה אובדן. להיות שם ולראות שאין מזור ליתומים, אין מזור לאלמנות, אין מזור לבני המשפחה שנותרו כואבים ודואבים. אין מזור לילד בן שש, שרואה את אביו נגדע על ידי מחבל נתעב עם גרזן והוא נפרד מאביו ורץ למאבטח, ואחר כך אומר – ושמענו את זה – אני מצטער, אבא, שעזבתי אותך. והילד הזה יחיה עם הזיכרון הנורא הזה לכל חייו.
+
+חברי הכנסת, מאז הופעתו המטאורית של הרצל על במת ההיסטוריה הוא משמש מד גובה לשאיפות הציונות, כי הרצל ביקש להזניק את עם ישראל מהנמוך לגבוה, מעמק הבכא של הגלות אל פסגות התקומה של העצמאות. לא בכדי תיארו בני זמנו של הרצל את דמותו הנישאה. הם דיברו על קומת המלכות שלו, על מפעל הענקים שלו, על היותו – בלשון התנ"ך – משכמו ומעלה, גבוה מעל כל העם. אני יכול להגיד לכם שקומתו הפיזית של הרצל הייתה ממוצעת, אפילו קצת מתחת. וזה רק אומר לכם איזה ענק בן ענקים הוא היה; ענק של ההיסטוריה היהודית, ואני אומר לכם, ענק של ההיסטוריה הכללית.
+
+מאז ועד היום כל דור נבחן בשאלה אם אנחנו מוסיפים לעלות למעלה או שמא אנו יורדים מטה. ואני מבקש לבחון את זה היום בארבעה נושאים: המאבק על זכותנו על ארץ ישראל, מעמדנו הבין-לאומי, הדיפת הסכנות והאיומים על מדינתנו והאחדות הפנימית. ובכן, לנקודה הראשונה, המאבק על זכותנו על ארץ ישראל. הרצל קרא לספרו "מדינת היהודים". גם זה לא בכדי; הוא ידע שבציון נעוצים שורשינו ושרק כאן נוכל להגשים את מאוויינו הלאומיים בשלמותם. בפתח הקונגרס הציוני השני בבאזל הוא אמר: אנו מאמינים שהפינה השוממה של ארץ המזרח, יש לה לא רק עבר, אלא גם עתיד, בדומה לנו עצמנו. שום אדם לא יוכל להכחיש שקיימת זיקה שלא תפקע לעולם בין עמנו לבין הארץ הזאת. שום אדם לא יוכל להכחיש, הוא אמר, אבל יש ויש מי שמכחישים ומתכחשים לזיקה בת אלפי השנים בין היהודים לארצם. הרי זה שורש הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים; הם מסרבים להכיר בזכותנו על מילימטר ממולדתנו ההיסטורית. אני עמדתי מול הטענות הללו יחד עם חבריי בממשלות הליכוד כחומה בצורה, בעוד שהיום הממשלה תלויה בחסדיה של מועצת השורא, ששוללת לחלוטין את קיום המדינה היהודית במטר כלשהו. זו העמדה שלהם. והממשלה הזאת היא ממשלת חולשה וכניעה, נכנעת פעם אחר פעם – חדשות לבקרים; אני לא אגיד לכם "בכל פעם", אבל חדשות לבקרים – מול הניסיונות לרמוס את זכויותינו. אפילו הר הבית, גם זה לא חסין, כי יש אולטימטום של רע"מ. ובכן, במאבק על זכויותינו היינו במקום גבוה, אבל ירדנו למקום נמוך. 
+
+ הנקודה השנייה, מעמדנו הבין-לאומי. הרצל הוציא את העם היהודי מבין חומות הגטו אל העולם הגדול. הוא התייצב בפני שליטי עולם לא כעני בפתח, לא כשתדלן, אלא כמנהיג גאה של עם ושל תנועה מדינית, מנהיג שבוטח בצדקת דרכו. הציונות המדינית של הרצל הוכיחה את דרכה, ואני אומר שהיא הוכיחה את דרכה ביתר שאת בעשור האחרון תחת הנהגתנו. יצקנו תוכן מחודש במושג אופנסיבה מדינית; הבאנו לשיא את יחסי החוץ שלנו; חוללנו בשיא, בחמש, בשש יבשות – יש חמש; באנטרקטיקה לא הייתי, אבל אני מאמין שהפינגווינים גם היו רוצים יחסים איתנו – עם הודו, עם סין, עם יפן, עם מדינות אפריקה, עם מדינות אמריקה הלטינית, שכרתנו איתן בריתות, במאבק אדיר שגייסנו נגד העולם את איראן. אנחנו עשינו את זה, חוללנו פריחה דיפלומטית חסרת תקדים. וגם כשאחרים לא הסכימו איתנו, גם כשאחרים לא הסכימו איתנו, הם כיבדו אותנו, משום שהם ראו שאנחנו מתעקשים לא רק על האמת, אלא מתעקשים גם על האינטרסים החיוניים שלנו, ובראשם הביטחון. זה מה שהביא אותי להחלטה לא פשוטה לנאום בקונגרס האמריקני ב-2015, מול התנגדותו של נשיא אמריקני, ולהתריע מפני ההסכם המתגבש בין איראן למעצמות. ואכן, הממשל האמריקני הקודם החליט על פרישה מהסכם הגרעין. והיום – היום בנט, לפיד וגנץ לא עושים כלום. במקום לזעוק מעל כל במה שהסכם הגרעין המתגבש מהווה סכנה עצומה, סכנה קיומית לישראל, חברי הממשלה ממלאים את פיהם מים. האימפוטנטיות שלהם מדהימה. ואיך אמרו לי מנהיגים שדיברו איתי בימים האחרונים – הם אומרים: הייתם כוח עולמי עולה, כולם ביקשו לשמוע את דעתכם, והיום דממה, אבל גם אם ידברו, אף אחד לא מתעניין בהם. היינו חזקים, ותוך זמן קצר הפכנו לחלשים. היינו במקום גבוה וירדנו למקום נמוך.
+
+ הנקודה השלישית, היכולת לזהות סכנות בזמן ולהדוף אותן. להרצל היה חזון, אבל לא היו לו אשליות. הוא היה עד להשתוללות האנטישמיות. הוא הבין שנחשול השנאה המתעצם עלול לגרום לאסון מחריד. וכך באמת אירע בשואה. הרצל גם ידע שהשנאה המושרשת ליהודים בקרב דורשי רעתנו לא תיעלם אפילו כשתהיה לנו מדינה משלנו. אבל בארץ ישראל, הוא טען, נחסה בצילה של הגנה עצמית. יהיה לנו כוח מגן, יהיה לנו כוח מגן עצמאי זה אלפי שנים. יהיה לנו צבא שישמור על קיומנו. מאבי פרופ' בנציון נתניהו, זיכרונו לברכה, שדבק כל ימיו בתורת הרצל, למדתי רבות על אודותיה. ממנו למדתי שיצור חי חייב לזהות סכנות מבעוד מועד ולהתגונן בפניהן, אם ברצונו לשרוד. וכך עשינו כשטיפחנו בלא הרף את עוצמתה של ישראל. המדיניות שניהלנו נועדה להרתיע את מבקשי נפשנו, להגן ביד ברזל על קיומנו, להנחית מכת מחץ על תוקפינו. בצער רב אני אומר את מה שכל אזרחי ישראל כבר מבינים, ורבים רבים מהם אומרים לי – אמרו לי את זה אתמול באלעד, אמרו לי את זה אתמול בלוד, אמרו לי את זה אתמול בגבעת כ"ח כשעצרתי לקנות סנדוויץ', וכל היישוב מגיע וכולם אומרים את אותו הדבר: הם רואים ממשלת – – –
+
+
+– – –
+
+
+שקט, שקט, בבקשה. שקט, שקט, שקט. חברים, שקט.
+
+
+ איפה ראש המפלגה שלך – – –
+
+
+חבר הכנסת כץ, תודה. בבקשה, אדוני. 
+
+
+הם אומרים, כולם, שממשלת החולשה הנוכחית לא מסוגלת להתמודד עם האיומים הגוברים עלינו. ואם אתם רוצים, צאו מהבועה הזאת. תלכו לשם, תבואו איתי. תלך איתי ותשמע לבד. אל מול הטרור הרצחני, אל מול הסכנה האיראנית, אל מול הקיצונים שמסלימים את המצב, אנחנו בכוננות ספיגה מתמדת. גם בנקודה הזו היינו במקום גבוה וירדנו למקום נמוך.
+
+ והנקודה הרביעית, אחדות. הרצל קבע: עם אחד אנחנו. הוא ��שכיל ללכד חוגים רבים, מגוונים, סביב החזון הציוני. מי שנכח בקונגרסים הציוניים התרשם מהפסיפס האנושי המרהיב ששיקף נאמנה את כל תפוצות העם. כל תפוצות העם. זה היה מחזה מרגש עד דמעות, של מאות צירים מעשרות ארצות שמלוכדים בתחושה העמוקה של שותפות גורל וערבות הדדית. גם בישראל, למרות שיש בינינו ויכוחים וחילוקי דעות, ברגעי אמת תמיד ידענו להתאחד. כך עשינו במבצעים, במלחמות; כך עשינו במגפת הקורונה ובכל אתגר ומשבר שסיכנו את קיומנו. ולכן, כשאני שומע את נפתלי בנט מדבר על גן הפלגנות שכביכול טבוע בנו, אני מתקומם על צביעות שאין כדוגמתה. המומחה הזה לגנטיקה, שבחר להדיר נציגים של רוב העם מממשלתו – את מפלגות הימין, את הליכודניקים, את המסורתיים, את החרדים וחלקים גדולים מהציונות הדתית – ושהעדיף על פניהם את האחים המוסלמים ותומכי החמאס – – 
+
+
+– – –
+
+
+ שקט, בבקשה. בן ארי, שקט. חברת הכנסת בן ארי, שקט. 
+
+
+– – דווקא הוא מבכה את האחדות האבודה בעם. אז די לצביעות הזו. תחילה הוא עשה את ברית האחים עם לפיד כדי להדיר את החרדים, ועכשיו הוא עשה את ברית האחים המוסלמים כדי להדיר את רוב חלקי העם. די לצביעות.
+
+
+ – – – איזה צביעות?
+
+
+אתה עשית את זה
+
+
+ זו הממשלה שלך. 
+
+
+ גם במקום הזה היינו במקום גבוה וירדנו למקום נמוך. 
+
+חברי הכנסת, במעלה הדרך מגלות לגאולה, מפזורה לתקומה, הרצל תמיד היה איתנו. 
+
+
+במקום שבעלי תשובה עומדים – – –
+
+
+ לא, לא, לא, לא. אנחנו מעולם לא הסכמנו להכניס לממשלה או לקואליציה את מפלגתו של עבאס. מעולם.
+
+
+שקרן. 
+
+
+ שקר. 
+
+
+ – – –
+
+
+ אבל אמרנו להם: תבואו איתנו לבחירה ישירה של ראש הממשלה, מה שהיה מייתר את התלות שלנו – לא בהם אלא בכולם. זה היה הנושא. 
+
+
+תשמע מה גפני אומר – – –
+
+
+חברת הכנסת בן ארי. 
+
+
+ – – –
+
+
+חבר הכנסת גינזבורג, תודה.
+
+
+מעולם לא הסכמנו להיות תלויים בהם, לעולם לא נסכים להיות תלויים בהם. 
+
+
+– – –
+
+
+חברת הכנסת בן ארי. 
+
+ אבל אתם מרכינים את הראש וכוססים את הציפורניים ומחכים להחלטות של מועצת השורא. 
+
+
+– – –
+
+
+ – – – הסתה של איש אחד. 
+
+
+נכשלת – – –
+
+
+חברי הכנסת, במעלה הדרך מגלות לגאולה, מפזורה לתקומה, הרצל תמיד היה איתנו. גם ההישגים המזהירים שהבאנו למדינת ישראל בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ, במדע, בחדשנות הטכנולוגית, בגז שהוצאנו מהמים, בהתפלת המים שהוצאנו עם הטכנולוגיה האדירה שלנו, בתחבורה, בכל התחומים – בכולם טבוע חותמו של הרצל.
+
+ בשנה האחרונה הידרדרנו מן הרכסים הגבוהים אל המישור, ולצערי אפילו למטה מכך. אבל אנחנו נחזיר, בעזרת השם, את מדינתנו למקום הגבוה שהיא ראויה לו. מד הגובה ההרצלייני שוב ישבור שיאים, וישראל תנסוק מעלה לפסגות של הצלחה עצומה ושגשוג. תודה רבה לכם. 
+
+
+ לא, לא, לא, לא, לא. שום מחיאות כפיים. אתם מכירים את הנוהל. בבקשה.
+
+
+פתאום נהיית רגיש, אה – – – 
+
+
+חבר הכנסת אמסלם, שמעתי אותך. חבר הכנסת אמסלם, שמעתי אותך. נא שקט, בבקשה.
+
+
+תמשיך עם האלימות שלך. 
+
+
+חבר הכנסת אמסלם, קריאה ראשונה. 
+
+
+לא הצלחתי לשמוע את הנאום בגלל מירב בן ארי, אבל מחיאות כפיים – – –
+
+
+חברת הכנסת דיסטל, קריאה ראשונה. 
+
+
+כל הנאום הפריעו לו. שתקת.
+
+
+כל הנאום – – –
+
+
+חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה. תודה רבה. 
+
+
+– – – למה?
+
+
+ איך הם לא קיבלו עוד קריאה, איך? איך הם – – –
+
+
+אנחנו ממשיכים. חברת הכנסת דיסטל, קריאה שנייה. תודה.
+
+
+תוציא את כולם – – –
+
+
+סליחה? כמה קריאות מירב בן ארי קיבלה? 
+
+
+ חברת הכנסת דיסטל, קריאה שלישית. החוצה, בבקשה.
+
+ למה אתה מפלה? למה אתה מפלה? למה אתה מבזה את התפקיד שלך?
+
+
+ חברת הכנסת דיסטל, קריאה שלישית. החוצה, בבקשה.
+
+
+
+אל תדאג. אתה עוד חודשיים לא תוכל להיכנס לפה. אל תדאג – – –
+
+
+ עומדת פה חברת הכנסת בן ארי ומפריעה לנתניהו לדבר – אף קריאה.
+
+
+חבר הכנסת אמסלם, החוצה, בבקשה.
+
+
+רק עליי. אתה צבוע, אתה – – – ותספור את קיצך לאחור. אתה מבזה את המושב שאתה יושב עליו. ביזיון. איזה מזל שעוד מעט זה נגמר.
+
+
+ תודה רבה. החוצה, בבקשה. תוציאו אותה. 
+
+
+ – – –
+
+(חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן יוצאת מאולם המליאה.)
+
+
+ חבר הכנסת אמסלם, אני אגיד לך פעם נוספת: אל תאיים עליי. ארגוני טרור איימו עליי, משפחות פשע איימו עליי, עבריינים איימו עליי, עברייני צעצוע איימו עליי, ואני לא פוחד מהאיומים שלך. אז תירגע. תירגע.
+
+
+ – – –
+
+
+חבר הכנסת אמסלם.
+
+
+יו"ר ממלכתי, יופי של יו"ר ממלכתי, יופי של יו"ר ממלכתי.
+
+
+שמעתי אתכם, חבר הכנסת אוחנה.
+
+
+אתה ראית מה הלך שם? ראית מה הלך שם? מילה לא הוצאת, אבל פה – ישר קריאה – – –
+
+
+חבר הכנסת אוחנה, הבנתי אותך. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. 
+
+
+– – – הרמה הכי רדודה בכנסת.
+
+
+חבר הכנסת אמסלם, שמעתי אותך. 
+
+
+ עוד מעט תרביץ לנו. קום, תרביץ לנו כמו שהרבצת לשמחה. קום, קום, קום, קום.
+
+
+שמעתי, שמעתי אותך. אמרתי לך, גם עברייני צעצוע איימו עליי.
+
+
+מה אתה משווה, אתה לא מתבייש? אתה משווה חבר כנסת למשפחת פשע?
+
+
+לא אמרתי את זה. כדאי שתלמד עברית. כדאי שתלמד עברית.
+
+
+ כדאי שתלמד – – – 
+
+
+– – –
+
+
+ חבר הכנסת אמסלם, החוצה, בבקשה.
+
+(חבר הכנסת דוד אמסלם יוצא מאולם המליאה.)
+
+
+חבר הכנסת קרעי, החוצה, בבקשה.
+
+
+לא קראת לי קריאות.
+
+
+אני לא צריך. כשאתה מפריע בצורה כזו – החוצה. חבר הכנסת קרעי, החוצה, החוצה. 
+
+
+אתה לא תצליח לייצר לעצמך רוב בכנסת אם תוציא אותי החוצה. אין לכם רוב בכנסת.
+
+
+הבנתי אותך. תודה. תוציאו את חבר הכנסת קרעי החוצה. 
+
+(חבר הכנסת שלמה קרעי יוצא מאולם המליאה.)
+
+
+ – – – אתה לא מתבייש. 
+
+
+אין בושה, אין בושה. 
+
+
+אנחנו ממשיכים בסדר-היום. תודה רבה.
+
+
+
+
+אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק פרטית לדיון מוקדם – הצעת חוק לביטול קובלנה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת צבי האוזר, בתמיכת הממשלה. משיב במשולב השר גדעון סער. חבר הכנסת האוזר, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת לפניכם היום נוגעת בתחום שעל פניו עשוי להיראות כעניינם של משפטנים יחידי סגולה, אבל כשבודקים את הדברים לעומק אפשר להגיד שהוא נוגע באינטרס של כמעט כל אזרח בישראל, ובראש ובראשונה האינטרס הבסיסי למערכת משפט יעילה, מערכת משפט הגיונית, מערכת משפט קוהרנטית, מערכת משפט שמשרתת את אותו אינטרס ציבור ובלעדיה מדינה מתוקנת לא יכולה להתקיים.
+
+סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי המאשים במשפט פלילי הוא המדינה. קרי, להבדיל ממשפט אזרחי, בתביעה הפלילית המדינה היא זו שמחליטה להגיש כתב אישום. היא אמונה על מה שמכונה המשמעת הציבורית; היא זו שקובעת אם אדם הפר את אותה חקיקה ואם יש להעמידו לדין פלילי. תפיסת היסוד בדין הישראלי כמדינה דמוקרטית היא כי אכיפת הדין הפלילי היא בסמכות ובאחריות המדינה. תפיסה זו נועדה להבטיח אחידות בדין הפלילי, אחידות בתביעה, אחידות באכיפת הדין וגם מניעת התנכלויות, וניהול מקצועי מיומן של ההליך הפלילי ובניית אמון והבטחת אמונו של הציבור בהליך הפלילי. לצד זה, ולצד הסעיף שמסדיר את זה שהמדינה היא זו שתובעת, קובע – נדמה לי, משנת 1965 – סעיף 68 לחוק חריג לאותו כלל. סעיף 68 מעניק, במקרים של עבירות מסוימות, לכל אזרח מן השורה את האפשרות להאשים אדם אחר בהליך פלילי, זאת מבלי לערב בכך את המשטרה ואת רשויות התביעה. חריג זה מוכר יותר בשמו: קובלנה פלילית. 
+
+ עכשיו, חבריי חברי הכנסת, הניסיון שהצטבר בעשרות השנים שבהן קיים מוסד הקובלנה הפלילית עורר את הצורך לבחון מחדש את ההצדקה לקיומו של מוסד זה, כי כמו שאמרתי, המחוקק בשנת 1965 – כוונתו הייתה כוונה טובה, ואולם, כפי שאספר לכם, וכפי שעולה מפרקטיקת החיים, גם כאן אפשר לומר – אולי בציניות, אולי בחיוך, אבל בנימה מסוימת של רצינות – שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. כבר ב-1997, לפני כ-25 שנה, פרסמה הוועדה המייעצת לעניין סדר הדין הפלילי בראשות כבוד השופט בדימוס אליהו מצא את המלצותיה בעניין הקובלנה הפלילית. הוועדה קבעה עוד ב-1997 כי להתפתחויות החקיקתיות בדין הישראלי שחלו בשנים האחרונות יש השפעה על השיקולים לביטול מוסד הקובלנה הפרטית – קרי, אותה פרקטיקה שב-1965 חשבו שהיא רלוונטית, שהיא נחוצה, הולכת ומאבדת מהרלוונטיות ומהנחיצות שלה. בהקשר זה ראתה הוועדה, ועדת מצא, בחקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו התפתחות חקיקתית חשובה, שכן מתן האפשרות בידי אדם פרטי להעמיד אדם אחר בסיכון של הרשעה פלילית עלול להוות פגיעה בזכותו של אדם להליך הוגן, שהיא מושכלת יסוד בשיטה המשפטית שלנו. 
+
+אז כמו שאני אומר, כבר לפני 25 שנה עלו הספקות והומלצה המלצה בעצם לבחון ואולי לבטל את ההסדר המשפטי הזה, ואני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, גם אם יתמהמה בוא יבוא. אנחנו מצווים גם לנקות שולחן ולעשות את מלאכתנו כאן בבית הזה לא רק בחקיקת חוקים על גבי חוקים, לטייב ולהוסיף נורמות, אלא גם להודות שנורמות שהסדרנו, שראוי שיש לבטלן – הבית הזה לא יהסס ויבטל חוקים בלתי-רלוונטיים או כאלה שכפי שאמרתי, כוונתם אולי הייתה טובה אך תוצאתם מזיקה. 
+
+התפתחות נוספת בתחום החקיקה שיש לה השלכה לגבי מוסד הקובלנה הפלילית ומחזקת את הצורך לבטל את החקיקה הזו היא הגנת זוטי הדברים. הגנה זו קובעת כי אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה אם המעשה הוא קל ערך – דימינימיס, נדמה לי שכך אומרים בלטינית. הוספת הגנה זו לנאשם מטילה בספק את אחת ההצדקות העיקריות של הקובלנה, שהיא מתן אפשרות למתלונן להביא לדין פלילי את מי שפגע בו במקום שבו רשויות התביעה סברו כי אין עניין ציבורי בהעמדתו לדין. ואכן, מנתונים שנאספו לאחרונה על אודות מוסד הקובלנה עולה כי רק באחד מכל עשרה מקרים מתקבלת החלטה על אשמה, וגם אז חלקם מסתיימים ללא הרשעה. מה המשמעות של המספרים האלה? מה המשמעות של המספר הזה? המשמעות היא שכלי הקובלנה הפך בעיקרו לכלי, הייתי אומר, של הטרדה, כלי של טרלול של אדם כלפי רעהו, בבחינת כלי התשה והפחתה. אגב, בעיה נוספת שעליה הצביעה הוועדה כנגזרת מקיומו של מוסד הקובלנה היא החשש שקיום האפשרות להגשת הקובלנה יוצר תמריץ שלילי לרשויות התביעה בטיפול באותה עבירה בעצמן, שעה שהן יודעות כי ניתן להביא את הפוגע לדין בעבירות מסוימות גם ללא התערבותן. תפיסה זו עשויה, במקרים מסוימים, להוביל לכך שמיצוי הדין בעבירות האלה יותנה בנכונותו של המתלונן ובנטיית ליבו, ומצב זה פוגע בעקרון השוויון ובשלטון החוק.
+
+אני אגיד לכם ככה: לאורך השנים נאספו נתונים באשר לכלי הזה. אז מצד אחד, כמו שאמרתי, הוא כלי של הטרלה; מצד שני, עושים בו שימוש יחסית מינימלי: ב-2018 הגישו 86 קובלנות פליליות, ב-2019 – 75 קובלנות פליליות, ב-2020 – 73 קובלנות פליליות. באחת השנים שנבדקו עלה כי באחד המחוזות מחצית מתיקי הקובלנה הוגשו על ידי קובל, דבר שכמובן מחזק את החשש מפני ניצול לרעה של ההליך הזה. הטרלה – כבר אמרתי – זו דוגמה להטרלה. 
+
+חבריי חברי הכנסת, ההליכים האלה, גם כשהם לא רבים, מכבידים מאוד על בתי המשפט. שמיעת הקובלנות מבזבזת מאות ימי שיפוט בכל שנה; זה מייצר עומס על בתי המשפט, זה גורם לדחייה של תיקים אמיתיים, רציניים, שצריך לדון בהם, ולעינוי דין בתיקים אחרים. תיקים שמבטאים אינטרס פרטי של קובל – שהרשויות לא מצאו לנכון לפתוח בחקירה ולהגיש בגינם כתב אישום – בית המשפט נאלץ להתעסק איתם, לדון בהם, לשבת בהם, כאשר התיק עצמו, ברוב המקרים, מנוהל בצורה לא עניינית, שהיא כשלעצמה גוררת זמן. לכן, חברים, אני רוצה להדגיש שביטולה של הקובלנה הפלילית איננו מותיר את האזרח ללא אמצעים מתאימים להתגונן בפני הפגיעה שבוצעה בו. ראשית, קיימת בפניו אפשרות לנקוט הליך אזרחי, וסיכויי ההצלחה לנפגע לשכנע את בית המשפט בקיומו של מעשה שגרם לו נזק גבוהים יותר בהליך האזרחי, ולבית המשפט נתונה סמכות לפסוק סעד לטובתו של הניזוק. שנית, נותרת בידי האזרח האפשרות להניע את ההליך הפלילי על ידי הגשת תלונה במשטרה ואף להגיש ערעור על החלטתה שלא להעמיד את הדין.
+
+ אני רק רוצה להדגיש בפני חבריי חברי הכנסת שמה שאני מציג בפניכם זה לא רק פרי מחשבתי ומחקר שעשיתי; הנושא הזה עלה לא פעם בהחלטות ובפסיקות של בית המשפט. מדובר במצוקה אמיתית של בית המשפט, שפוגעת בכל אחד ואחת מאיתנו. המצוקה הזאת הוזכרה אפילו על ידי בג"ץ רק לאחרונה – נדמה לי שב-31 במרץ בשנה זו, בפסיקה שכבוד השופט עמית היטיב לסכם בעניינה של הקובלנה הפלילית, ואני מצטט: "ראוי אפוא כי המחוקק יחזור ויבחן אם יש מקום להותיר על כנו את מוסד הקובלנה הפלילית. מכל מקום, מוסד זה, בהיותו יצור כלאיים של הליך פלילי ואזרחי מבחינת תוכן ומהות ההליך ומיהות יוזם ההליך, מעורר שורה של סוגיות ובעיות". ושוב, מי שרוצה להרחיב ולעיין: בג"ץ 1322 – הדברים שנאמרים שם באמת צריכים לעורר את תשומת ליבנו כמחוקקים אחראים ולעודד ולדרבן את הבית הזה לתקן את החקיקה, לגהץ את הקמטים; להסדיר את הדרוש הסדר ולייעל את המערכת המשפטית. 
+
+ אשר על כן, ולנוכח כל האמור, אבקש מכל באי הבית לתמוך בהצעת החוק הזו. הצעת החוק הזאת טובה, כמו שאמרתי, לכל אזרח ואזרח. היא מייעלת את זמנו של בית המשפט ומאפשרת לו לדון בכלים, בתיקים הנכונים; היא מאיימת מפני אותם גורמים שרוצים להטריל את המערכת, רוצים לפגוע, להפחיד אנשים אחרים; היא מסירה את כלי האיום הזה של תביעות סרק, ולכן אומנם ב-1965 הבית הזה חשב שההסדר הזה נכון, אבל היום, ב-2022, ראוי שנתקדם ונסדיר את הדברים. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+[הצעת חוק פ/1308/24; נספחות.]
+
+
+ חבר הכנסת קרעי, בבקשה.
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש כאלה שחושבים – כנראה גם יושב-ראש הכנסת בתוכם – שאם הם יוציאו אותנו מהכנסת הם יוכלו לייצר לקואליציה רוב בכנסת. הוא לא מבין שבהצבעה אנחנו יכולים לחזור להצביע – ואתם ממשלה בלי רוב בכנסת, אדוני היושב-ראש, אז לא יעזור לך להתנהג כלפינו באופן כזה, כי עדיין תישארו כאן בלי רוב בכנסת. אנחנו ממש כאן בפרסה.
+
+ חבריי חברי הכנסת, הביזיונות וההשפלות שסופגת ממשלת בנט-לפיד-עבאס הם לא סתם. הנביא ירמיה כבר התנבא עליהם. הוא אומר ככה: "קרא דגר ולא ילד, עשה עושר ולא במשפט, בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל". מה זה קורא דגר ולא ילד – עוף שדוגר על ביצים שהן לא שלו, ויוצאים ילדים שאחר כך עוזבים אותו, הם מבינים שהוא לא אבא שלהם – ככה בנט גנב לעצמו ממשלה עם מנדטים שהם לא שלו, עם אנשים שלא נאמנים לו בכלל. אף אחד לא סופר אותו.
+
+
+ מה זה נבל?
+
+
+ רגע, נגיע לנבל. "עשה עושר ולא במשפט" – זה בנט שסחר במנדטים שהם לא שלו. גנב את המנדטים, את הקולות, ובנה איתם ממשלה לדיראון עולם בהיסטוריה של מדינת ישראל – – –
+
+
+ 50 מיליון.
+
+
+ ושלא לדבר על ה-50 מיליון ברעננה ועל ה-50 מיליארד למנסור עבאס.
+
+
+ זה עושה עושר ולא במשפט. בחצי ימיו יעזבנו – הינה, לא עברה שנה ונגמרה ממשלת בנט. ממשלה שקמה במרמה, בהפרת אמונים – לשקר אין רגליים. בחצי ימיו יעזבנו – באמצע הקדנציה שלו הוא ילך הביתה בחרפה ובבושת פנים. ואחריתו יהיה נבל – שאלת, חבר הכנסת ארבל. נב"ל – נפתלי בנט לך, ובאחריתו יהיה נבל. או: נפתלי בנט ללעג וקלס – גם כן.
+
+
+ לפיד.
+
+
+ אבל חסר את ה"לך". נפתלי, בנט, לפיד. אבל אחריתו יהיה נבל שיגורש מהמפה הפוליטית. אי-אפשר לרמות את אזרחי ישראל. אי-אפשר לרמות את ציבור הבוחרים שלך, למכור את מדינת ישראל, להשמיד כל דבר שקדוש ויקר לעם היהודי ולחשוב שהממשלה שלך יכולה להמשיך ולתפקד ככה.
+
+
+ משפט לסיום.
+
+
+ שמתי לב שאמרת "משפט לסיום" גם להאוזר, שדיבר עוד שלוש דקות אחרי הזמן שלו.
+
+
+ משפט לסיום.
+
+
+ אין אפשרות. הממשלה הזאת הגיעה לסוף דרכה. אין לכם רוב בכנסת ו"אחריתו יהיה נבל" – נפתלי בנט, לך הביתה. תן לנו להמשיך מכאן, אנחנו נתקן.
+
+
+ תודה רבה. באמת צר לי על מילים כל כך קשות כלפי ראש ממשלה. אני מתבייש בשבילך.
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אבוטבול, הבנתי. חבר הכנסת סמוטריץ', ביקשת להתנגד. בבקשה. אה, סליחה, אני מתנצל. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק לביטול קובלנה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת צבי האוזר, מבקשת לבטל את מוסד הקובלנה הפלילית בשיטת המשפט הישראלי בשל בעיות מהותיות ומעשיות רבות שמוסד זה מעורר בתחום המשפט הפלילי, ואני אפרט. 
+
+ביטול הקובלנה הפלילית עולה בקנה אחד עם המלצות הוועדה לסדר דין פלילי וראיות – האמת, מלפני שנים לא מעטות, כשעמד בראשה כבוד המשנה לנשיא אליהו מצא, ז"ל – וגם עם הצעות חוק, גם פרטיות וגם ממשלתיות, שהוגשו במהלך השנים ופורסמו. אגב, האחרונה שבהן הייתה ב-2016, הצעת חוק ממשלתית, והיא עברה בקריאה הראשונה, אבל הליכי החקיקה לא הושלמו. קודם כול, הקובלנה הפלילית היא חריג לתפיסה היסודית בדין הישראלי שלפיה כל נושא של אכיפת המשפט הפלילי הוא נושא שמסור למדינה, הוא נושא שבסמכות המדינה והוא נושא שבאחריות המדינה. כשכל אדם יכול להגיש תביעה פלילית נגד אזרח אחר, אז כמובן שלא ניתן להבטיח לא אחידות באכיפת הדין, לא ניהול מקצועי ומיומן של ההליך הפלילי וגם לא מניעת התנכלויות של אחד לזולתו. יתרה מזאת, בדין הפלילי קובלת המדינה על פגיעה בערכים חברתיים מוסכמים, לא על הפגיעה באינטרס אישי של אדם כזה או אחר. כאשר אנחנו נותנים אפשרות לאדם פרטי להעמיד אדם אחר בסיכון של הרשעה פלילית, כמובן עם רישום פלילי אחרי זה, יש לזה ג��, פעמים רבות, פגיעה בזכותו של אדם להליך הוגן. זה בעייתי בעיקר כשמדובר במקרים שבהם המדינה סברה שאין מקום להעמיד לדין או שאין סיכוי סביר להרשעה, ואדם פרטי – למשל, אתן דוגמה: בעבירת לשון הרע אדם פרטי יכול להגיש תביעה אזרחית, אבל לפי החוק היום הוא גם יכול להגיש קובלנה פלילית פרטית נגד אדם אחר, ולמעשה, להציב אותו בסכנה של הרשעה פלילית.
+
+ציין המציע, חבר הכנסת האוזר, שמספר הליכי הקובלנה שמתקיימים במדינת ישראל בשנה לא מאוד גבוה. ב-2018 הוגשו 86 קובלנות; ב-2019 – 75 קובלנות; ב-2020 – 73 קובלנות; אבל עדיין, אם אנחנו סוכמים את המספרים, מדובר במאות ספורות של הליכים משפטיים, בבתי משפט שהם עמוסים לעייפה, ובשעה שכולנו יודעים שהליכים משפטיים נמשכים יותר זמן מכפי שהיינו רוצים. הליכי הקובלנה מכבידים מאוד על מערכת המשפט, מגבירים את העומס שמוטל עליה. ברוב המקרים הקובלנות הפרטיות מוגשות על עניינים של מה בכך, ורובן גם מסתיימות בלא כלום. על פי הנתונים שברשותנו, ב-89% מהמקרים הקובלנה נמחקה, הנאשם זוכה, הוחלט על הפסקת הליכים, או שהתיק נסגר טכנית. זאת אומרת, אנחנו מדברים על תשעה מתוך כל עשרה מקרים. רק ב-11% מהקובלנות הוחלט על אשמה, ובחלק מהמקרים על אף קביעת האשמה לא הייתה הרשעה. זה כמובן אפשרי במשפט הפלילי, כשקובעים שהעובדות שבכתב האישום נכונות אבל עדיין לא מרשיעים את האדם. זאת אומרת, המקרים שבהם יש הרשעה פלילית בקובלנה פרטית, למרות שזה הליך פלילי לכל דבר ועניין, זה נתון חד-ספרתי.
+
+כפי שציינתי, אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל מתמודדת עם עומסים כבדים מאוד בבתי המשפט; עומסים שנמצאים במערכת שהיא גם – אם משווים את זה למדינות ה-OECD, מספר השופטים לנפש במדינת ישראל הוא יחסית קטן, ומאידך מספר עורכי הדין לנפש גדול, והעומסים האלה מייצרים גם עינוי דין ועיוות דין, וכולנו מחפשים עוד ועוד דרכים איך אנחנו יכולים להוריד את העומס בבתי המשפט, לייעל את ההליכים הפליליים וכדו'. רק היום ועדת הכלכלה של הכנסת החלה בדיון, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, בהצעת החוק לרפורמה בדיני התעבורה, על מנת להעביר הרבה מאוד הליכים – נדמה לי שהמספר הוא בסדר גודל של 150,000 הליכים בשנה – ממשפט פלילי למשפט מינהלי. ברוב המקרים, גם לא יהיה צורך בהתייצבות פיזית בבית משפט, וזה ינוהל מרחוק. אנחנו ממשיכים ומחפשים עוד ועוד דרכים איך אנחנו יכולים להוריד את העומס בבתי המשפט ולאפשר לאזרחי ישראל שמגיעים בשערי בית המשפט הליכים יותר מהירים ויותר יעילים. לכן אנחנו חייבים להשתחרר מהליכים מיותרים, שנזקם עולה על תועלתם, ולהתמקד בהליכים המרכזיים. המשפט הפלילי בכלל צריך להתמקד בסטיות משמעותיות מהנורמות החברתיות ולא בזוטי דברים, כמו שאמר חבר הכנסת האוזר, או לא בסטייה בלתי משמעותית מהנורמה. אם אנחנו נדע לעשות את זה, אז גם ההליך הפלילי יהיה שמור לפשעים משמעותיים שפוגעים באופן מהותי בערכי החברה, ואלה הפשעים שאנחנו רוצים שגם הענישה בהם תהיה חמורה ותהיה מרתיעה. יש קשר בין הדברים, רבותיי וגבירותיי. לכן גם הקמתי צוות, בראשות מנכ"ל משרדי, שמכין תוכנית לדה-פליליזציה של הרבה מאוד מעבירות הקודקס הפלילי במדינת ישראל – לראות מה מיותר, מה אפשר להעביר לאפיק מינהלי וכדומה.
+
+אני רוצה לציין שכשאנחנו מבטלים את המוסד הזה של קובלנה פלילית פרטית, אנחנו לא משאירים את האזרח ללא סעד, ללא יכולת להתגונן אם בוצעה בו פגיעה. יש אמצ��ים אפקטיביים בדין שבהם האזרח יכול לעשות שימוש. קודם כול, קיימת בפניו האפשרות לנקוט הליך אזרחי; ציינתי, למשל, את עבירת לשון הרע, שהיא גם עוולה אזרחית לפי דין וגם עבירה פלילית. אז, כמובן, ניתן לנקוט הליך של תביעה אזרחית, וסיכויי ההצלחה של הנפגע יותר גבוהים, כי במשפט האזרחי צריך להוכיח במאזן הסתברויות, ובמשפט הפלילי רף ההוכחה הוא הרבה יותר גבוה, והוא מעבר לספק סביר. לכן, ההסתברות של בן אדם – עוד פעם, אני חוזר לאותה עבירה או עוולה בתביעה של לשון הרע – לזכות בתביעה הרבה יותר גבוהה בהליך האזרחי מאשר בהליך הפלילי. דבר שני: האזרח, כל אזרח – יש לו אפשרות להניע את ההליך הפלילי על ידי הגשת תלונה במשטרה. ובהנחה שהתיק נסגר, יש אפשרות בדין, אדוני היושב-ראש, כפי שאתה מכיר היטב, לערור על החלטה שלא לחקור או על החלטה שלא להעמיד לדין. אגב, בעבר לא ניתן היה לערור על עבירות שבגינן אדם רשאי להגיש קובלנה פלילית פרטית, כי אמרו: יש לו את האופציה הזאת. אבל הסייג הזה בוטל לפני למעלה מ-20 שנה, בשנת 2001, אז גם במובן הזה אין שום סיבה לוגית להותיר על כנה או להותיר על כנו את המוסד הזה של הקובלנה הפלילית הפרטית.
+
+מכובדי שר הביטחון, אתה עומד לעלות אחריי? שר הביטחון, על מנת שאוכל לכלכל את צעדיי, אני שואל האם אתה הולך לעלות אחריי?
+
+
+– – –
+
+
+ בסדר. אם כך, אדוני היושב-ראש, אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק שהציע חבר הכנסת האוזר בקריאה הטרומית.
+
+
+אדוני שר הביטחון, תמתין שנייה אחת, כי יש מתנגדים, ואתה תעלה אחריהם. בבקשה, חבר הכנסת סמוטריץ'.
+
+
+איפה המציע? הוא פה, חבר הכנסת האוזר?
+
+
+ חבר הכנסת האוזר.
+
+
+ אליו אני אמור לדבר.
+
+
+זה לא יפה, אבל אין לו חובה. הינה הוא, הינה הוא, אדוני, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת האוזר, המציע, ואדוני שר המשפטים, אני מוכרח לומר שאני באמת לא מצליח להבין על מה אתם מדברים ובאיזה עולם אנחנו חיים. תיארת כאן קודם, חבר הכנסת האוזר, איזו מערכת אכיפת חוק זכה, תמה, תקינה, שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות ולהפקיד בידיה את מלוא המענה להליכים הפליליים. ציינו קודם את יום הרצל, אז ככה, בזל – אולי אתה מתבלבל ואתה חושב שאנחנו חיים בשווייץ. יש לנו מערכת אכיפת חוק בעייתית – זו לשון המעטה. אנחנו כולנו רואים היום במשפט נתניהו איך מדיחים ראש ממשלה מכהן באיזה כתב אישום הזוי, שנסמך על פרשנות פלואידית של תנועת יד עמומה, שאולי בכלל לא נעשתה, בפגישה שכנראה לא התקיימה. ועל זה עושים סיכול ממוקד לדמוקרטיה ומסכלים מינוי מפכ"ל ורודפים אדם גיבור וצדיק כמו גל הירש ולא חוקרים את המימד החמישי ולא חוקרים את עבירות הבנייה של ליאת בן ארי.
+
+אז יש איזו כבשת הרש. כן, החוק מאפשר לאזרח קטן, שמרגיש שהוא נתקל בקיר אטום ולא קיבל מענה מהמשטרה ומהפרקליטות, וכן רוצה – מה? מה הוא רוצה? הרי הוא לא יהיה התליין, הקברן והחזן; הוא בסך הכול יוכל לקבל את יומו בפני בית המשפט בלי אישורן של מסננות, שראינו כבר שפועלות בצורה לא עניינית – ואני, כמובן, בורר את מילותיי בעדינות. הוא יוכל לקבל את יומו בפני בית המשפט, להגיש קובלנה ולבקש שהטענה שלו כנגד מי שלשיטתו פגע בו תתברר במשקל, במידה, במשורה – אמרתם אתם בעצמכם, כמה עשרות בשנה. אתם רוצים לדבר על הטרלות ועל עומס בבתי המשפט? שרה בכירה בממשלה שלכם הגישה הבוקר תביעה הזויה נגד עיתונאי בשל איזה ציוץ סאטירי – לזה קוראים הטרלה; לזה קוראים שימוש לרע�� בהליכי משפט. 
+ 
+ אז חבר הכנסת קרעי, בהצעה המוצמדת, מבקש לצמצם קצת את השימוש בכלי הזה במסגרת הליכי בחירות, כדי שלא ייעשה שימוש לרעה בהליכי משפט מסיבות פוליטיות תוך כדי בחירות. אני יכול להבין. אבל לקחת עכשיו לאזרח כלי – שעוד פעם, במה עושים בו שימוש? כמה עשרות מקרים בשנה – שהלך למשטרה, הלך לפרקליטות, מרגיש שלא חוקרים את התלונה שלו ומבקש לפנות עוד פעם – למי, לבית המשפט, שאתם הרי נותנים בו אמון? הוא מבקש שהטענה שלו תתברר במסגרת הליך הקובלנה הפלילי. את כבשת הרש הזו אתם לוקחים? אז אתם מציירים פה איזה ציור של מערכת משפט מושלמת שאפשר לסמוך עליה, שלא מתעמרת אף פעם באזרחים. חבר'ה, אנחנו לא בשווייץ – אנחנו במדינת ישראל, עם מערכת משפט מורכבת, שצריך לתקן אותה דרמטית. עד אז תשאירו בבקשה לאזרח הקטן את יכולתו לבקש סעד ולקבל את יומו מבית המשפט. אל תשללו ממנו גם את המעט הזה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת בן גביר, מתנגד נוסף, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, רק אתמול קיבלתי הודעה מהלשכה של היועץ המשפטי לממשלה שאמירות כמו: נטפל בך, בן גביר, נילחם בך, נראה לך, אתה כופר, הזמן שלך הוא זמן שאול – אלה אמירות שהיועצת המשפטית לממשלה, או כנראה מישהו, על דעתה, החליט שלא פותחים בעניינן כתב אישום ולא פותחים בעניינן חקירה. 
+
+ חבר הכנסת האוזר, אתה לוקח היום כלי שהוא כלי חשוב לא רק לאיתמר בן גביר, אלא כלי שהוא כלי חשוב לכל אזרח במלחמה שלו נגד האטימות של המערכת, נגד השרירות, נגד העובדה שבמשטרה יש – אני לא אומר שכל התיקים, אבל הרבה מאוד – תיקים שנדחקים לקרן זווית, ששוכבים במגרות, שאף אחד לא מטפל בהם. בתיקים חריגים כאלה – ודווקא הנתונים שאתם מביאים מוכיחים את זה – זה הצ'אנס של האזרח. כשהוא נתקל במשטרה שלא עושה כלום, זה הצ'אנס שלו לבוא ולקחת קייס ולהביא את זה לבית משפט. הרי יש שופט שידון, ואם הוא הגיש תביעת סרק חזקה, שייפסקו נגדו גם הוצאות. מה שאתם עושים כרגע, חבר הכנסת האוזר, זה לקחת את הכלי היחיד שיש לאזרח ופשוט להרוס אותו, ואתם משאירים אותו לחסדים של קציני חקירות, של חוקרים – שאני לא אומר, רוב הפעמים עושים עבודה נפלאה, עושים עבודה טובה, אבל הרבה פעמים טחנות הצדק טוחנות לאט, ויש גם מקרים שנדחקים, יש גם מקרים שנופלים בין הכיסאות. 
+
+ לכן ההצעה שלכם היום – ההצעה שלך, חבר הכנסת האוזר, פוגעת באזרחים, פוגעת באזרח הקטן, פוגעת בזכויות, ופשוט הורסת כלי חשוב מאוד שיש לאזרח. חבל. 
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת האוזר, לפרוטוקול, אני צריך את הסכמתך ששר הביטחון יעלה, בבקשה. מאשר. בבקשה, שר הביטחון. 
+
+
+ אדוני יושב-ראש הכנסת, מכובדיי חברי הכנסת, ביקשתי את זכות הדיבור כדי להתייחס לתקרית הירי שבה נהרגה היום העיתונאית שירין אבו עאקלה. ראשית, אני מבקש להביע צער רב על מותה. מדינת ישראל רואה חשיבות עליונה בשמירה על חיי אדם ובשמירה על חופש העיתונות. חיילי צה"ל לעולם לא יפגעו בעיתונאים באופן מכוון, וכל ניסיון לרמוז על כך הוא חסר שחר. גם ההאשמות לגבי גופי ההסברה של ישראל, ובפרט דובר צה"ל, בין השאר על ידי חברי כנסת ואחרים, אינן נכונות. 
+
+ אני מבקש לשלוח מכאן גיבוי ללוחמים ולכלל המערכים שפועלים אך ורק על מנת לשמור על הביטחון וגם כדי לספר – – – 
+
+
+ גיבוי ללוחמים שירו בה? גיבוי ללוחמים שירו בעיתונאית?
+
+
+ תודה, חברת הכנסת סלימאן. 
+
+
+בושה, בושה. אתה לא מתבייש?
+
+
+ חברת הכנסת סלי��אן – קריאה ראשונה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חבר הכנסת כץ. אני מסתדר. חברת הכנסת סלימאן, שבי, בבקשה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חברת הכנסת סלימאן, קריאה שנייה. 
+
+
+ מהבוקר מפיצים שקרים. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חברת הכנסת סלימאן, שבי, בבקשה. תודה. תני לשר הביטחון להגיד מה שיש לו. יש לו דברים חשובים, תקשיבי. 
+
+
+ – – – טרוריסטים, מגבה שהידים. שהידים מגבה. 
+
+
+ שבי, בבקשה. שבי. 
+
+
+ ראית את הסרטונים?
+
+
+ חברת הכנסת עאידה סלימאן, אני באתי – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אני באתי לדבר ולהסביר, ואם את רוצה להקשיב – אני אשמח. ואם את רוצה רק לצעוק – אני מניח שזאת אופציה. אבל אני רוצה לדווח, אני רוצה לדווח לכם שמהממצאים הראשוניים – אני מדגיש: הראשוניים – של התחקיר שערך צה"ל בשעות האחרונות עולה – – 
+
+
+ – – – לא צריך להצטדק. 
+
+
+ חבר הכנסת בן גביר, תודה. 
+
+
+ למה אתה עונה לה – – – 
+
+
+ – – כי לא זוהה ירי לעבר העיתונאית, אך אנחנו ממשיכים – – – 
+
+
+חברת הכנסת גולן. אוקיי, אני מבקש שקט במליאה. בבקשה לתת לשר – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חבר הכנסת בן גביר, אני מסתדר, נראה לי. תודה. שב, שב, שב. אני אסתדר איתה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חבר הכנסת טיבי, בבקשה. מאה אחוז. תשבו, בבקשה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חברת הכנסת סלימאן, אני ממש לא רוצה – את בקריאה שנייה. שבי, בבקשה. 
+
+
+ כאמור, הממצאים הראשוניים של תחקיר שעשה צה"ל בשעות האחרונות – – – 
+
+
+ הכיבוש מסוכן – – – 
+
+
+חבר הכנסת איימן עודה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ – – – כשיש כיבוש זה שקר, אין אמת. 
+
+
+חבר הכנסת איימן עודה, שב, בבקשה. שב, בבקשה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+חבר הכנסת עודה – קריאה ראשונה. חברת הכנסת סלימאן – קריאה שלישית. החוצה, בבקשה. להוציא את חברת הכנסת סלימאן החוצה. חבר הכנסת בן גביר, שב. 
+
+
+ אפשר להוציא אותי, אבל אי-אפשר להשתיק את האמת. 
+
+
+ תודה, חברת הכנסת סלימאן. 
+
+(חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן יוצאת מאולם המליאה.)
+
+
+ חבר הכנסת עודה, בבקשה לשבת. בבקשה לשבת. חבר הכנסת עודה, בבקשה לשבת. תודה. שקט, בבקשה, במליאה. בבקשה, שר הביטחון. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. שוב, ככל – – – 
+
+
+ מה אתה מתנצל?
+
+
+ לא מתנצל. תן לי, אני מסדר את עצמי. ככל שהתכנים מעניינים אתכם. כאמור, מהממצאים הראשוניים עולה כי לא זוהה ירי לעבר העיתונאית. לעומת זאת, ראינו סרטונים מהזירה – – 
+
+
+ – – – בחיילים שלנו – – – 
+
+
+ – – שבהם נראה ירי מסיבי וחסר הבחנה של טרוריסטים פלסטינים, שייתכן שפגע בעיתונאית. 
+
+
+ – – – אתם משקרים. 
+
+
+ חבר הכנסת עודה – קריאה שנייה. 
+
+
+ – – – זהו, תתפטרו כבר – – – 
+
+
+ חבר הכנסת עודה, קריאה שלישית. להוציא בבקשה את חבר הכנסת עודה החוצה. 
+
+
+ תתביישו. כמה אפשר להרוג? כמה – – – 
+
+(חבר הכנסת איימן עודה יוצא מאולם המליאה.)
+
+
+ חבר הכנסת עודה, תודה. תודה רבה. 
+
+
+– – – 
+
+
+ חברת הכנסת מאי גולן, נראה לי שאני מסתדר. 
+
+
+ את הממצאים – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת רגב, דווקא לא. חברת הכנסת רגב, דווקא לא. 
+
+ תודה. חברת הכנסת מאי גולן, קריאה ראשונה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חברת הכנסת גולן, שבי. 
+
+
+– – – תומכי טרור. בושה – – –
+
+
+חברת הכנסת גולן, מה קרה? רצית לשמוע. 
+
+
+– – –
+
+
+די. הבנתי. די, שבי. שקט, בבקשה. חברת הכנסת גולן, קריאה שנייה. בבקשה.
+
+
+תודה רבה. את הממצאים שנגיע אליהם נעביר בצורה שקופה וברורה גם לידידינו האמריקנים וגם לרשות הפלסטינית.
+
+
+ מיקי, מיקי – – – הילדים שזה מה שהם רואים – – –
+
+
+– – –
+
+
+הצעתי לפלסטי��ים לערוך תחקיר משותף, כולל נתיחה פתולוגית, ולשתף בכלל האמצעים שבידינו.
+
+
+ – – –
+
+
+ חברי הכנסת. 
+
+
+ העברתי היום מסר ברור לאבו מאזן שהאחריות שלנו כמנהיגים היא לשמור על הביטחון, להתנהל באופן שימנע אלימות ושפיכות דמים ולהגיע לחקר האמת. העברנו מסרים גם למדינות נוספות, ובהן לקטאר, שממנה משודרת תחנת אל-ג'זירה, כי הממצאים שבידינו מצביעים על כך שקיים סיכוי סביר שהעיתונאית נורתה מאש של חמושים פלסטינים, אך כאמור – –
+
+
+– – –
+
+
+ – – נבצע תחקיר מעמיק ומקיף – –
+
+
+ חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת טיבי. 
+
+
+ – – ונעביר להם אותו באופן שקוף. 
+
+
+ – – –
+
+
+אתה יכול לתת לי דקה, בבקשה? חברי הכנסת, תראו, אני מבקש שקט. בקהל למעלה ביציע נמצאת קבוצת נוער, ואני מקבל אותם בברכה, מנהיגות מאשדוד. אני מברך אתכם בשם הכנסת ומבקש מחברי הכנסת קצת דוגמה אישית. אלה בני נוער, מנהיגים לעתיד, בבקשה. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. בבקשה, אדוני שר הביטחון.
+
+
+אם אני מנסה, חברים, לארוז את מה שניסיתי לומר פה בשלוש הדקות האחרונות, שהפכו לעשר דקות של צעקות, אנחנו נמצאים בסופו של דבר בתוך תחקיר של האירוע. 
+
+
+– – –
+
+
+ האמת של מה שקרה שם חשובה לנו.
+
+
+– – –
+
+
+השמירה על הביטחון חשובה לנו – –
+
+
+ חבר הכנסת כסיף, שב. 
+
+
+– – והעברת המסרים היא חשובה לנו. 
+
+
+ – – –
+
+
+ – – – שר הביטחון – – –
+
+
+ פשוט לא ייאמן. 
+
+
+ אני מבקש, אני מבקש מכולנו לזכור. 
+
+
+– – –
+
+
+ חברת הכנסת גולן, את בשנייה. שבי. חבר הכנסת כסיף, שב, בבקשה. 
+
+
+אני מבקש מכולנו לזכור שלצערי אנו מתמודדים עם אירוע טרור שגבה 19 נרצחים במהלך השבועות האחרונים, ואנחנו נמשיך להילחם בטרור בכל האמצעים כדי לשמור על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. 
+
+
+ אי-אפשר להילחם בטרור – – –
+
+
+ זו המשימה העליונה שלנו. אנחנו נעשה את זה בהתאם לערכים של מדינת ישראל, באופן הממוקד ביותר האפשרי, תוך הימנעות מרבית מפגיעה מבלתי-מעורבים ותוך תחקור של כל האירועים שאנחנו עוברים אותם. אני מבטיח לכם שאין אף מדינה אחרת במזרח התיכון בפרט, ובעולם בכלל, שעושה את התחקירים האלה כל כך לעומק. אני גאה בחיילי צה"ל שממשיכים לפעול ואני אתן להם את כל הגיבוי שנדרש לפעילות שלהם. 
+
+
+ למה אתה משקר? למה אתה משקר – – –
+
+
+חבר הכנסת כסיף, קריאה שנייה. די כבר. מספיק. תתביישו, דוגמה אישית לבני הנוער. 
+
+
+– – –
+
+
+ובכן, חבר הכנסת האוזר וחבר הכנסת קרעי, יש לכם אפשרות לשלוש דקות נוספות אם אתם רוצים. 
+
+
+– – –
+
+
+אין תגובה. ובכן, חבר הכנסת לוין, האופוזיציה משכה את בקשתה להצבעה שמית. הממשלה הגישה בקשה להצבעה שמית. 
+
+
+– – –
+
+
+ שב, בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה. שר הביטחון. נא לשבת, אנחנו ניגשים להצבעה. הממשלה הגישה בקשה להצבעה שמית. מזכיר הכנסת, בבקשה.
+
+
+לא צריך שמית – – –
+
+
+– – –
+
+
+חבר הכנסת כץ, זו זכותם, מה לעשות. אתם משכתם, הם ביקשו. בבקשה להתחיל. חבר הכנסת טופורובסקי.
+
+
+ לא צריך שמית.
+
+
+ לא צריך שמית? האם הקואליציה משכה את בקשתה לשמית?
+
+
+ זה מה שהוא אומר. 
+
+
+ אוקיי. ובכן, אני מודיע לאופוזיציה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אבל הם משכו עכשיו. אני מודיע לאופוזיציה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+אוקיי. אומר השר המקשר שהאופוזיציה שכנעה את הקואליציה לעשות הצבעה אלקטרונית. 
+
+
+רגע, אבל יש לך ח"כים בחוץ – – –
+
+
+ אם יש ח"כים בחוץ אז אני מבקש להמתין עוד דקה אחת. 
+
+
+מה זה דקה? מה זה הדבר הזה?
+
+
+לא יודע, זה מה שטו��ן חבר הכנסת קיש. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תעשה הצבעה. הוא משך את השמית. 
+
+
+אוקיי. אנחנו ניגשים להצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, נא לשבת, הצבעה.
+
+
+ – – –
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לביטול קובלנה (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ שקט, אני מבקש לא לדפוק על השולחנות. ובכן, בעד – 60, נגד – 53. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. חבר הכנסת האוזר, ועדת חוקה? 
+
+
+ – – –
+
+
+לא – – –
+
+
+ כספים – – –
+
+
+ועדת הכנסת. 
+
+
+– – –
+
+
+ אוקיי. בריאות האישה. ועדת חוקה. ובכן, החוק יעבור לוועדת הכנסת. 
+
+
+– – –
+
+
+אוקיי, אני אוסיף אותך. נרשם. לפרוטוקול – חבר הכנסת בן גביר הצביע ולא נרשם. הצבעתו נוספה – נגד – נקלטה. 
+
+ אנחנו עוברים להצעת החוק השנייה, של חבר הכנסת קרעי, שהוצמדה. ובכן, עוברים להצבעה אלקטרונית. הצבעה.
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון – הגבלת הסמכות להגשת קובלנה פלילית), התשפ"א–2021, לא נתקבלה.
+
+
+זה לא עובד לו – – –
+
+
+ זה נקלט, זה רק לא נלחץ. אני אבדוק. ובכן, 53 בעד, נגד – 60. הצעת החוק לא עברה. אנחנו נוסיף שוב את הצבעתו של חבר הכנסת בן גביר. תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3390/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו ממשיכים בסדר-היום. ובכן, ניגשים להצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי הכנסת, בתמיכת הממשלה. ישיב שר המשפטים גדעון סער. חבר הכנסת בליאק, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה שאני מתרגש לעמוד כאן היום ולהציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון חוק החברות (פרסום דוחות כספיים של מונופולים). אני מתרגש כי חברי כנסת מסיעות שונות, מימין ומשמאל, מהקואליציה ומהאופוזיציה, ניסו לקדם את הצעת החוק הזאת בכנסת השמונה-עשרה, בכנסת התשע-עשרה ובכנסת העשרים, וכעת היא עברה לראשונה את המשוכה של ועדת השרים.
+
+תראו, על פי הנתונים שפורסמו השבוע, מדינת ישראל מזה ארבעה חודשים ברציפות נמצאת בעודף תקציבי. הגירעון ירד ל-0.6%, ותקנו אותי אם אני טועה – אינני זוכר נתון כזה ב-20 השנים האחרונות. האבטלה ירדה מתחת ל-3%. אם ניזכר בנקודת הפתיחה של הממשלה הזאת ביוני 2021, עם גירעון של 11.6% ואבטלה בגובה 5.5%, מדובר בהצלחה כבירה. אבל זאת הצלחה ברמת המקרו, מקרו-כלכלה. המשימה הבאה שלנו והמשימה החשובה באמת היא להביא את ההצלחה לרמה של מיקרו, לכל אזרח במדינה. המשימה, רבותיי, היא להוריד את יוקר המחיה. ישראל היא מדינה יקרה, יקרה מאוד. זה לא התחיל, כמובן, בשנה האחרונה, זה ברור לכולנו. כלכלת ישראל מלאה בעיוותים, במונופולים וברגולציה עודפת. את זה אנחנו חייבים לשנות והתחלנו לשנות. העברנו את רפורמת הרגולציה, את רפורמת היבוא, את רפורמת הכשרות ומספר חוקים נוספים. אבל המאבק ביוקר המחיה הוא מאבק ארוך, סיזיפי, יום-יומי. עוד צעד, עוד תיקון, עוד נדבך. 
+
+הצעת החוק שאני מגיש ומציג בפניכם היא נדבך נוסף במאבק של כולנו – של הקואליציה ושל האופוזיציה – ביוקר המחיה. בשנים האחרונות אנו עדים לכך שחברות בעלות מונופול בישראל משתמשות בכוחן כדי להפקיע מחירים ולנקוט דרכי פעולה עסקיות לא ראויות – הכול על מנת להגדיל את הרווח על חשבון ציבור הצרכנים, על חשבון המתחרים הקטנים, בעיקר בשוק המזון אך גם, כמובן, בענפים נוספים.
+
+בשוק המונופוליסטי בכוחו של המונופול להפחית את כמות המוצרים המוצעים בשוק, להביא להפקעת מחירים ��ו אפילו לפגום באיכות המוצר. המשק בישראל לאורך שנים רבות מתאפיין בריכוזיות יתרה בהשוואה לשווקים אחרים ברחבי העולם. חלק מהמונופולים בישראל אינם נסחרים בבורסה ועל כן אינם נדרשים לפרסם לציבור את הדוחות הכספיים שלהם ואת ההוצאות העסקיות שלהם. ואולם אין ספק כי עצם היותה של חברה מונופוליסטית, חברה השולטת בנתח משמעותי ומהותי של השוק, מצדיק את פרסום הדוחות הכספיים לציבור כחלק משמירה על האינטרס הציבורי והשקיפות המתבקשת. פרסום כזה, חברים, מאפשר לציבור ולתקשורת לבקר את התנהלותו הפיננסית ואת התנהגותו העסקית של המונופול, ובכך יקשה על קיום התנהלות הפוגעת באינטרס הצרכני ובאינטרס הציבורי. 
+
+ לפיכך, בהצעת החוק מוצע לחייב במסגרת חוק החברות חברה שהיא בעלת מונופול כמשמעות הדבר בחוק ההגבלים העסקיים ולפרסם את הדוחות הכספיים שלה לציבור. פרסום כאמור יתבצע באתר האינטרנט של החברה ובנוסף החברה תפרסם על כך הודעה בתקשורת. 
+
+שוב, אני מדגיש את זה: ברור לכולנו שהפרסום עצמו לא מוריד מחירים, אך הצעד המוצע יחד עם הצעדים הנוספים שאנחנו נוקטים ייצור את האווירה העסקית והמינהלית הנדרשת לשינוי המגמה להורדת יוקר המחיה. 
+
+ אני רוצה לספר לכם שאתמול כינסתי יחד עם חברתי חברת הכנסת לימור מגן תלם את שדולת התעשייה הישראלית, השדולה שאנחנו יחד מובילים בכנסת הזאת. פגשנו יזמים, פגשנו בעלי מפעלים, אנשי השטח הכלכלי – אלה שמרגישים באמת מה קורה, אלה שהיו פה גם בשנים האחרונות וחוו על בשרם את התנהלות הממשלה הקודמת, את היעדר התקציב וכל מה שאנחנו מכירים. הקול היחיד שיצא מהמפגש הוא שמדינת ישראל חייבת יציבות והמשכיות. גם בהקשר ליוקר המחיה ברור לכולנו שהמפתח להצלחה הוא גם, כמובן, רפורמות אמיצות שאנחנו מנסים לקדם ומקדמים, אך גם יציבות פוליטית והמשכיות שלטונית. לכן אנו פשוט חייבים להבטיח לכל אזרח בישראל יציבות פוליטית לאורך זמן, לשמור על הממשלה הזאת כדי שהיא תמשיך לשנות את סדר העדיפויות, כדי שהיא תמשיך לקדם את הרפורמות הנכונות שאנחנו מקדמים בשנה האחרונה. רק כך נוכל להתקדם בביצוע המשימות שלנו לטובת הציבור, רק כך נוכל בפועל הלכה למעשה לסייע לאזרחים לשנות את השוק ולהעלות את רמת החיים. 
+
+ אני רוצה להודות לשותפים שלי בהובלת הצעת החוק: חברי הכנסת מירב בן ארי, נעמה לזימי, יוראי להב הרצנו, סימון דוידסון, ענבר בזק וטטיאנה מזרסקי. אני רוצה גם להודות ללובי 99, לובי לטובת הציבור, לתנועה לאיכות השלטון וגם לחברי הכנסת לשעבר זהבה גלאון ורועי פולקמן אשר הובילו את הנושא בכנסות הקודמות. 
+
+ אני חייב לציין כי קיימתי בשבועות האחרונות מגעים עם משרד המשפטים, עם משרד הכלכלה והתעשייה ועם רשות התחרות, וכפועל יוצא, את הכנת החוק לקריאה ראשונה אנחנו נבצע בתיאום מלא עם המשרדים. 
+
+ חבריי חברי הכנסת, לא מדובר בחוק פוליטי או מחנאי, אלא נטו ביוזמה לטובת האזרחים שלנו, לטובת כלל הצרכנים במדינת ישראל. אני קורא לכל החברים בבית הזה להצביע לטובת הציבור ולאשר את ההצעה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3636/24; נספחות.]
+
+
+ להצעת חוק זאת הוצמדה הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), שמספרה פ/3636, של חבר הכנסת אלי כהן. אני מזמין את חבר הכנסת אלי כהן להציג את הצעת החוק במסגרת זמן של שלוש דקות. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי ח��רי הכנסת, מלחמה ביוקר המחיה צריך לעשות במעשים ולא בדיבורים; צריך צעדים בלתי מתפשרים, כמו במלחמה. פרסום דוחות כספיים על ידי המונופולים שהם חברות פרטיות במדינת ישראל הוא צעד דרמטי, הוא צעד חיוני למלחמה ביוקר המחיה. אחד הדברים שחשובים לנו זה לתת לאזרחי מדינת ישראל את האפשרות להתפרנס בכבוד. האפשרות להתפרנס בכבוד אומרת שמצד אחד יהיה לך מקום עבודה ושכר ראוי, ומצד שני תוכל לפרנס את משפחתך, והמחירים שתשלם יהיו סבירים. זה מה שנקרא להתפרנס בכבוד. נכון להיום השכר עולה במעט והמחירים מזנקים כל הזמן. מספיק שניתן נתון אחד מרכזי: 50% מאזרחי מדינת ישראל מרוויחים פחות מ-8,000 שקלים נטו בחודש. זאת אומרת, מי שיוצא לעבוד – 50% מהם מרוויחים פחות מ-8,000 שקלים נטו. ברמת המחירים במדינת ישראל קשה מאוד כשיש לך משפחה – תשלומי משכנתה, ארנונה ולקנות מוצרים ותשלומים נוספים – לחיות מאותו שכר. אחד הגורמים המשמעותיים ביותר ליוקר המחירים בישראל הוא המונופולים. מדינת ישראל היא גם שוק ריכוזי קטן שנשלט על ידי כמה מונופולים, על ידי כמה משפחות שפועלות באופן מכוון להישאר חברות פרטיות כדי להסתיר את הרווחים שלהן. במסגרת החוק הזה אפשר יהיה ויחייבו אותם לפרסם את הדוחות הכספיים שלהם. פרסום הדוחות הכספיים הוא אינטרס ציבורי. זה יאפשר לנו לראות מי מוכר במחיר מופרז, מי מרוויח באופן חזירי, ולפעול מולו. לפעול בצעדים מולו. להגביר את התחרות למול אותן חברות שמנצלות את הכוח שלהן לרעה. עבור מונופולים שפועלים באופן שקוף, שפועלים באופן הוגן, לא אמורה להיות שום בעיה. אבל יש לא מעט מונופולים שחוששים מהחוק הזה, שחוששים שהרווחים שלהם ייחשפו, ולמעשה נוכל לתת כלים על מנת לפעול מולם. 
+
+חבר הכנסת בליאק, אגב, חוק נוסף שאני עומד להגיש בהקשר הזה אומר – –
+
+
+ משפט אחרון, בבקשה.
+
+
+ – – שאנחנו גם נחייב להכריז כמונופול על כל מי שמחזיק בענף מסוים מעל 50%. ואז זה ייתן הרבה יותר שיניים לטובת החוק הזה. לכן אני קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק הזאת. הצעת חוק שיש בה אינטרס ציבורי ולמעשה תיתן לנו מלחמה חשובה ביוקר המחיה אל מול המונופולים החזיריים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אלי כהן. אני מזמין את שר המשפטים גדעון סער להשיב על שתי הצעות החוק במשולב. עשר דקות לרשותך, אדוני השר. בבקשה.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההצעות שלפנינו מבקשות לחייב חברות פרטיות מסוימות לפרסם את הדוחות הכספיים שלהן על אף העובדה שהן אינן חברות ציבוריות. חבר הכנסת בליאק הציג בפניי את הצעת החוק במהלך פגרת האביב, ואני מייד חשבתי שזה נכון בצורה מוחלטת ללכת להצעת החוק הזאת – אבל מטעם שאני אפרט בהמשך, חלק מהסיכום ממקד את הנושא בתחום המזון. כמו שאתם יודעים, זה התחום עם ההשפעה הכי גדולה על יוקר המחיה. הגברת השקיפות לגבי התנהלות החברה והרווחים שלה, יש לה פוטנציאל להוריד את מחירי המוצרים שנמכרים על ידי החברה ובדרך הזאת להביא להוזלה בסלי המזון בישראל. כמו שאמרתי, מדובר בתחום עם הכי הרבה השפעה על יוקר המחיה. 
+
+על פי החלטת ועדת השרים ובהסכמת המציע, ייעשו כמה שינויים בהצעה: ראשית, ההצעה תתייחס לחברות גדולות מתחום המזון בהתאם להגדרתן בחוק המזון במקום ההגדרה המקורית של מונופולין, נוכח הקושי שבהגדרת מונופול. בהתאם לכך התיקון יבוצע בפרק ג' לחוק המזון, שעניינו שקיפות מחירים ופרסומים לציבור, ולא בחוק החברות. 
+
+אד��ני יושב-ראש הקואליציה, אתה רוצה שמית או אלקטרונית? שמית?
+
+
+שמית?
+
+
+כמו כן, לקראת הכנת ההצעה לקריאה הראשונה יתקיים דיון בשאלת זהותו של הרגולטור שיפקח על פרסום הדוחות הכספיים של החברה. העניין הזה, אדוני היושב-ראש, יוכרע במהלך הדיונים בוועדה לקראת הקריאה הראשונה. לבסוף, הוחלט שהמשך הליכי החקיקה יתבצע בהסכמת משרד האוצר ומשרד המשפטים וכן רשות התחרות. 
+
+נוכח האמור אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף להתניות שנקבעו. אני חייב לציין גם שהייתה לי שיחה – אדוני יושב-ראש הקואליציה, הייתה לי שיחה עם שר האוצר לשעבר משה כחלון בתחילת השבוע, והוא הביע את תמיכתו הנלהבת בהצעת החוק. הוא אמר לי שהוא מאוד רצה לעשות מהלך כזה ולא הספיק. 
+
+
+איך מכל הנושאים בעולם דיברתם דווקא על הצעת החוק הזאת? זה יפה. 
+
+
+אני לא אמרתי שרק על הצעת החוק הזאת. 
+
+
+אבל יפה שזה עלה. 
+
+
+זה מראה ששר האוצר לשעבר, אף על פי שהוא היום אדם פרטי, עדיין עוקב אחרי מה שקורה בבית הזה. הוא בהחלט שמח למקרא הידיעה שהכנסת הולכת לדון בנושא הזה היום. 
+
+לכן אני חוזר ומבקש לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף להתניות. אני מבקש, אדוני היושב-ראש, שההצבעה שתתקיים תהיה שמית. 
+
+
+מאה אחוז. תודה רבה לשר גדעון סער. להצעת החוק הוגשה התנגדות של חבר הכנסת רוטמן. אני מזמין את חבר הכנסת רוטמן לעלות ולהתנגד. בבקשה, אדוני, שלוש דקות להתנגדותך להצעת החוק. 
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני חייב לומר, אדוני שר המשפטים, שחלק מהדברים שאמרת מעט הרגיעו אותי, מאחר שקראתי את ההצעה הזאת ותהיתי לעצמי היכן הדוחות הכספיים של ההסתדרות. אנחנו – – –
+
+
+ אני חתמתי על צו – – –
+
+
+ אני יודע, אני יודע. ולמרות שהצו נחתם, את הדוחות הכספיים עוד לא ראינו. והבנתי שגם ביחס לשנת 2023, שתהיה השנה הראשונה שאנחנו נזכה לגלות בה מה נאמר שם, בתקנות להסתדרות – כן, אדוני שר המשפטים, בתקנות מופיע שהדוחות הכספיים יועמדו לעיון העובדים. לא לעיון הציבור, חלילה, אלא לעיון העובדים, באופן שיספק את רשם העמותות. ובעצם כל אחד שירצה לעיין, זה עלול לחשוף אותו ללחצים, לאיומים. הם לא יתפרסמו לציבור אלא רק לציבור העובדים. אני חייב לומר שאם ההסתדרות – שלא רק שהיא מונופול, היא מונופול בחסות המדינה – לא חייבת לפרסם את הדוחות הכספיים שלה לציבור, מה פתאום אנחנו מחייבים גופים שלא קיבלו מאיתנו שום הטבה, ולהפך, אנחנו מקשים עליהם באמצעות חוקי התחרות, לפרסם בסטנדרט גבוה יותר של שקיפות ממה שאנחנו מחייבים את ההסתדרות? הדבר הזה בעיניי הוא עיוות. הממשלה, שהיא ממשלה שטענה שהיא עשר מעלות ימינה, נותנת להסתדרות צ'ק פתוח לא לפרסם את הדוחות הכספיים, ומעבירה חוקים שגופים פרטיים יצטרכו לפרסם. 
+
+אני חייב לומר, ראינו בהצבעה האחרונה, וכנראה נראה גם בהצבעה הקרובה את רשת הביטחון שמעניקה המשותפת לממשלה הזאת. מי שמכר אותנו לידיים של תומכי טרור מרע"מ מוסר אותנו עכשיו גם לידיהם של תומכי הטרור מהמשותפת, שרק לפני כמה דקות ראינו אותם מאשימים את צה"ל. וגם רע"מ עצמה דרשה ועדת חקירה בין-לאומית, הביעה אי-אמון מוחלט ביכולת של הממשלה הזאת לחקור את האירוע בג'נין. לכן אני מתנגד לכל חוק שהממשלה הזאת תומכת בו, ולו רק בגלל זה. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. חברת הכנסת סטרוק ביקשה גם כן להתנגד להצעת החוק. בבקשה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ כן. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לשאול את האנשים שאחראים לתפקוד הקואליציה. אני רוצה לשאול את בועז טופורובסקי, אני רוצה לשאול את זאב אלקין, מה קיבלה רע"מ בשביל להצביע איתכם היום על החוק הזה ועל חוקים אחרים. אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, שהשאלה הזו – זאב, אתה שומע? זאב אלקין. השר זאב אלקין. השר זאב אלקין. אני שואלת אותו ואני רוצה שהוא גם יענה. זו שאלה שמגיעה לי תשובה עליה, משום שיש פה חוק שמצביעים עליו. אתה יכול, בבקשה, לקרוא לו?
+
+
+הוא לא חייב להשיב, גברתי.
+
+
+הקואליציה צריכה להשיב על השאלה: האם יש עסקה כלשהי, האם יש עסקה כלשהי שמאפשרת לרע"מ להצביע בעד החוקים של הקואליציה היום? ואם יש עסקה כזו, מה כלול בעסקה? אנחנו יודעים שרע"מ דרשו דרישות בהר הבית. האם הם קיבלו? השר זאב אלקין, אני שואלת אותך. השר זאב אלקין. השר זאב אלקין, אני שואלת אותך. האם רע"מ קיבלה מכם את מה שהיא ביקשה בהר הבית? האם רע"מ קיבלה מאיתכם את מה שהיא ביקשה בנוגע לתוכנית החומש? האם הסרתם את המגבלות שאמרתם שתשימו כל הזמן על חלוקת הכספים של תוכנית החומש לרשויות המקומיות הערביות? אתה לא שומע את השאלה שלי.
+
+אדוני היושב-ראש, אני חושבת שתהיה חובתו לענות לי, כי אני שואלת על ההצבעה הקרובה. 
+
+
+ לא. זה לא קשור, גברתי. 
+
+
+מה קיבלו?
+
+
+הוא לא חייב להשיב לך.
+
+
+מה קיבלה רע"מ בתמורה להצבעה? האם בתמורה להצבעה היא קיבלה את מה שהיא דרשה בהר הבית? רע"מ אמרה: דרישותיהם – דרישותינו, דרישות ממלכת ירדן הן דרישותינו. האם התקבלו דרישות ממלכת ירדן? אם לא, אז למה רע"מ מצביעה היום בעד החוקים? האם התקבלו הדרישות האלה?
+
+וגם אני שואלת, מה קיבלה הרשימה הערבית המשותפת בעד ההצבעה שלה עם הקואליציה ביום שני האחרון, שלשום? ואני מבקשת תשובות על שני הדברים האלה משום שהצבעות מתקיימות כאן במליאה על פי סיכומים שנסתרים מעיניהם של חברי הכנסת, ואני מבקשת שהם ייחשפו ויהיו גלויים. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. אתה רוצה להשיב, חבר הכנסת בליאק? לא. חברי הכנסת, אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. הממשלה, שר המשפטים?
+
+
+– – – 
+ 
+
+ לא. שמית. אם ככה, על פי בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אני מבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת, ומחברי הכנסת – נא לשמור על השקט. סדרנים, בבקשה, לעזור לי. סדרנים, במבואות שם, זה מאוד מפריע. המזכיר לא יוכל להתחיל בהצבעה אם יהיה פה רעש.
+
+בבקשה, מזכיר הכנסת.
+
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ משה אבוטבול – נגד
+ סמי אבו שחאדה – בעד
+ אלי אבידר – בעד
+ יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
+ אמיר אוחנה – אינו נוכח
+ ניר אורבך – בעד
+ ינון אזולאי – אינו נוכח
+ ישראל אייכלר – אינו משתתף בהצבעה
+ דוד אמסלם – אינו משתתף בהצבעה
+ אופיר אקוניס – אינו נוכח
+ משה ארבל – אינו משתתף בהצבה
+ יעקב אשר – אינו נוכח
+ זאב בנימין בגין – בעד
+ אוריאל בוסו – אינו נוכח
+ ענבר בזק – בעד
+ חיים ביטון – אינו נוכח
+ מיכאל מרדכי ביטון – בעד
+ דוד ביטן – אינו משתתף בהצבעה
+ ולדימיר בליאק – בעד
+ מירב בן ארי – בעד
+ רם בן ברק – בעד
+ איתמר בן גביר – אינו נוכח
+ יואב בן צור – אינו משתתף בהצבעה
+ נפתלי בנט – אינו נוכח
+ אלינה ברדץ' יאלוב – בעד
+ קרן ברק – אינה נוכחת
+ ניר ברקת – אינו נוכח
+ יאיר גולן – בעד
+ מאי גולן – אינה משתתפת בהצבעה
+ איתן גינזבורג – בעד
+ יואב גלנט – אינו נוכח
+ גילה גמליאל – אינה נוכחת
+ מאזן גנאים – בעד
+ בנימין גנץ – אינו נוכח
+ משה גפני – אינו נוכח
+ סימון דוידסון – בעד
+ אבי דיכטר – אינו נוכח
+ גלית דיסטל אטבריאן – אינה משתתפת בהצבעה
+ צבי האוזר – בעד
+ צחי הנגבי – אינו נוכח
+ שרן מרים השכל – בעד
+ מיכל וולדיגר – אינה נוכחת
+ רות וסרמן לנדה – בעד
+ מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח
+ אימאן ח'טיב יאסין – בעד
+ ווליד טאהא – בעד
+ בועז טופורובסקי – בעד
+ משה טור פז – בעד
+אחמד טיבי – בעד
+ יוסף טייב – אינו נוכח
+ אלון טל – בעד
+ דסטה גדי יברקן – אינו נוכח
+ מאיר יצחק הלוי – בעד
+ אלי כהן – אינו משתתף בהצבעה
+ מאיר כהן – בעד
+ יום טוב חי כלפון – בעד
+ עופר כסיף – בעד
+ אופיר כץ – אינו נוכח
+ חיים כץ – אינו משתתף בהצבעה
+ ישראל כץ – בעד
+רון כץ – בעד
+ יוראי להב הרצנו – בעד
+ מיקי לוי – בעד
+ אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת
+ יריב לוין – אינו משתתף בהצבעה
+ נעמה לזימי – בעד
+ יעקב ליצמן – אינו נוכח
+ גבי לסקי – בעד
+ יאיר לפיד – בעד
+ לימור מגן תלם – בעד
+ אמילי חיה מואטי – בעד
+ פטין מולא – אינו נוכח
+ טטיאנה מזרסקי – בעד 
+ מרב מיכאלי – בעד
+ יוליה מלינובסקי – בעד
+ מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח
+ אבי מעוז – אינו נוכח
+ אורי מקלב – אינו נוכח
+ אבתיסאם מראענה – בעד
+ יעקב מרגי – אינו נוכח
+ מופיד מרעי – בעד
+ בנימין נתניהו – אינו נוכח
+ יואב סגלוביץ' – בעד
+ יבגני סובה – בעד
+ אופיר סופר – אינו נוכח
+ אורית מלכה סטרוק – אינה משתתפת בהצבעה
+ עידית סילמן – אינה נוכחת
+ עלי סלאלחה – בעד
+ בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח
+ אוסאמה סעדי – בעד
+ מנסור עבאס – אינו נוכח
+ איימן עודה – בעד
+ חוה אתי עטייה – אינה משתתפת בהצבעה
+ יצחק פינדרוס – אינו נוכח
+ שירלי פינטו קדוש – בעד
+מאיר פרוש – אינו נוכח
+ יסמין פרידמן – בעד
+ אביר קארה – בעד
+ אלכס קושניר – בעד
+ יואב קיש – אינו נוכח
+ גלעד קריב – בעד
+ שלמה קרעי – אינו משתתף בהצבעה
+ מירי מרים רגב – אינה נוכחת
+ מיכל רוזין – בעד
+ שמחה רוטמן – אינו נוכח
+ יעל רון בן משה – בעד
+ מוסי רז – בעד
+ אפרת רייטן מרום – בעד
+ ג'ידא רינאוי זועבי – בעד
+ יפעת שאשא ביטון – בעד
+ אלון שוסטר – בעד
+ יובל שטייניץ – בעד
+ קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת
+ אלעזר שטרן – בעד
+ יוסף שיין – בעד
+ עמיחי שיקלי – אינו נוכח
+ מיכל שיר סגמן – בעד
+ רם שפע – בעד
+ נירה שפק – בעד
+ עאידה תומא סלימאן – בעד
+
+
+ אדוני המזכיר, אני מבקש שתקרא את שמות חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה.
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח
+ אמיר אוחנה – אינו נוכח
+ ינון אזולאי – אינו נוכח
+ אופיר אקוניס – אינו נוכח
+ יעקב אשר – אינו נוכח
+ אוריאל בוסו – אינו נוכח
+ חיים ביטון – אינו נוכח
+ איתמר בן גביר – אינו נוכח
+ נפתלי בנט – אינו נוכח
+ קרן ברק – אינה נוכחת
+ יואב גלנט – אינו נוכח
+ גילה גמליאל – אינה נוכחת
+ בנימין גנץ – אינו נוכח
+ משה גפני – אינו נוכח
+ אבי דיכטר – אינו נוכח
+ צחי הנגבי – אינו נוכח
+ מיכל וולדיגר – אינה נוכחת
+ מכלוף מיקי זוהר – אינו משתתף בהצבעה
+ יוסף טייב – אינו נוכח
+ דסטה גדי יברקן – אינו נוכח
+ אופיר כץ – אינו נוכח
+ אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת
+ יעקב ליצמן – אינו נוכח
+ פטין מולא – אינו נוכח
+ מיכאל מלכיאלי – אינו נוכח
+ אורי מקלב – אינו נוכח
+ יעקב מרגי – אינו נוכח
+ בנימין נתניהו – אינו נוכח
+ אופיר סופר – אינו נוכח
+ ��ידית סילמן – אינה נוכחת
+ בצלאל סמוטריץ' – אינו נוכח
+ מנסור עבאס – אינו נוכח
+ יצחק פינדרוס – אינו משתתף בהצבעה
+ מאיר פרוש – אינו נוכח
+ יואב קיש – אינו משתתף בהצבעה
+ מירי מרים רגב – אינה נוכחת
+ שמחה רוטמן – אינו נוכח
+ קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת
+ עמיחי שיקלי – אינו נוכח
+
+
+ תודה רבה. האם יש באולם חבר כנסת שלא השתתף בהצבעה ומעוניין ליטול בה חלק? אם כן, אין. אני מכריז על ההצבעה כנעולה. נא לספור. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 65 חברי כנסת, נגד – אחד, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספים של מונופול), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק, עברה בקריאה טרומית והיא תידון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+
+ כספים.
+
+
+יש פה בקשה לוועדת כספים, על כן השאלה היכן היא תידון תעבור לוועדת הכנסת. 
+
+נעבור להצבעה על הצעת חוק החברות, הצעה מוצמדת של חבר הכנסת אלי כהן. נעבור להצבעה אלקטרונית. חברים, אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומותיהם, אני רוצה לעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? מצביעים. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ב–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
+
+
+ אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 46, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שגם הצעת החוק המוצמדת של חבר הכנסת אלי כהן עברה בקריאה הטרומית ותדון בה ועדת חוקה, חוק ומשפט. 
+
+
+ – – – 
+
+
+הבנתי. אני מבין שאין התנגדויות, ומנגד המציעים לוועדות אחרות בהצעה הקודמת חזרו בהם. אם כך, שתי ההצעות יעברו להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+
+
+
+ אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום, אבל לפני כן יש לנו הודעה של יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת ניר אורבך, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק ייעוד שמות רחובות, דרכים ומקומות ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021, פ/2139/24, של חבר הכנסת איתן גינזבורג. 
+
+
+
+
+הודעה נוספת, אדוני היושב-ראש. אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע, התש"ע–2009: במקום חבר הכנסת מוסי רז תכהן חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אורבך. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3073/24; נספחות.]
+
+
+ נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת מגן תלם. חברת הכנסת מגן תלם, בבקשה. עשר דקות עומדות לרשותך. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק העומדת בפניכם היום היא תוצאה של עבודה מאומצת שערכתי במושב הקודם, שכללה פגישות, סיורים בשטח ודיונים רבים, כל זאת בניסיון להבין כיצד לעזור לענף התיירות שנפגע אנושות וכיצד להוזיל את הנופש לאזרחים. הצעת החוק שיזמתי מיטיבה עם האזרח ומוזילה לו את האפשרות להזמין מלון. היא אומרת דבר מאוד פשוט. לראשונה תינתן האופציה לבתי מלון ולכל עסק בענף התיירות להציע חבילה מוזלת ללא אפשרות ביטול – אפשרות שקיימת בבתי מלון במרבית המדינות בעולם ולכן מחירי החבילות בחו"ל מוזלים בהתאם. 
+
+ זה לא סוד שמגפת הקורונה השביתה עסקים רבים. הסגרים הקשים פשוט גרמו לענפים שלמים במשק הישראלי לעמוד על סף קריסה. לשמחתי הממשלה הנוכחית קיבלה החלטה אופרטיבית להימנע מסגרים בכל דרך אפשרית, וכעת המשק הישראלי נמצא בהתאוששות. כעת ניתן להסתכל על המצב בצורה רחבה, וגם על הנטל הבלתי-ייאמן על העסקים במדינת ישראל. הסרבולים הביורוקרטיים והדרישות הסותרות ממשרדי הממשלה מכבידים עול ענקי על כל עצמאי במדינת ישראל. כל זאת, כשהמדינה מרוויחה מהמגזר העצמאי, מהצמיחה שהוא מביא, מהתעסוקה, החדשנות והמיסים, שמגדילים את יכולת המדינה לדאוג לרווחה ושירותים לאזרח.
+
+אני שמחה מאוד שהממשלה הנוכחית, ושר האוצר ליברמן, בפרט חרתו על דגלם את הורדת הנטל הביורוקרטי ואת פתיחת המשק לתחרות בענפים רבים. ענף התיירות בישראל הוא לחמם ופרנסתם של מאות אלפי אנשים, אך המצב החוקתי היום מגביל את האופציות שבתי המלון יכולים להציע ללקוחותיהם – חבילת נופש מוזלת ללא אפשרות ביטול. כיושבת-ראש של ועדת המשנה להגנת הצרכן – בחינת כשלים בצרכנות, אני הראשונה שתתייצב מאחורי עקרון ההגנה על הצרכן. לכן בחוק הנתון גם הכנסתי סעיף מיוחד שמבטיח את ההגנה על הצרכן מול כל מיני ניסיונות להעלות את המחירים. כך שאם הצרכן גילה שהעסקה שהוא רכש בלי זכות ביטול למעשה נמכרה לו במחיר זהה לעסקאות הרגילות, או גבוה, הוא כמובן יוכל לבטל את ההזמנה בלי שום בעיה. כמובן שהאופציה הרגילה נותרת בעינה לכל מי שחפץ בכך.
+
+אנו המחוקקים צריכים לעיתים לסרוק את ספר החוקים ולבחון שאלה מאוד פשוטה: האם היתרונות עולים על החסרונות ובאותה נשימה מגינים על הצרכן? צריך גם להוריד את יוקר המחיה ולהילחם בקריסת העסקים, להוריד את המחירים ולאפשר לישראלים לנפוש בארץ היפה שלנו, במקום אוטומטית לטוס לחו"ל כי זו האופציה הזולה. הדרך לעשות זאת היא פשוטה מאוד: לאפשר לעסקים להתחרות. האם כל לקוח ירצה לבחור באופציה כזו? אני לא יודעת, אבל דבר אחד כן ברור, התוצאה תהיה הורדת מחירי המלונות לאזרחים, התאוששות ענף התיירות, צמיחה כלכלית, והבטחת הפרנסה למאות אלפי עובדים במשק הישראלי.
+
+ בזמן הקורונה ענף התיירות זעק וביקש פתרונות כדי להמשיך ולהתקיים. הוא ביקש שלא יבטלו אותו רק בשל השינויים שמתרחשים בעולם. המציאות שלנו בנויה מאי-ודאות, ואת זה למדנו ביתר שאת בשל מגפת הקורונה. אבל זו לא רק הקורונה. אלו השינויים בשווקים העולמיים, מלחמות בעולם, משבר האנרגיה העולמי, משבר האקלים, זמנים של מתיחות ביטחונית ועוד. שוחחתי עם בעלי עסקים רבים בזמן הקורונה. על ענף המסעדנות יש את המגבלות והביורוקרטיה שהוא נאלץ לסחוב על גבו; חדרי הכושר חוו פגיעה קשה ונאלצו לשנות את כל ההתנהלות שלהם, ואף הושבתו; בריכות, גם עבורן יש עלויות כלכליות גבוהות; ענף התרבות סבל מחוסר ודאות קיצוני; אולמות האירועים כמעט הושבתו לחלוטין. וענף התיירות מסמל באופן מיוחד את כל הענפים הללו. בתי מלון למעשה מאחדים בתוכם כמה בתי עסק שונים, כמה סוגי ביורוקרטיות ונהלים שונים, רישיונות אין סוף מול כל משרדי הממשלה ועלויות החזקה גבוהות מאוד. מדובר ממש במיקרוקוסמוס של העסקים בישראל. לכן, האלמנט של הוודאות כאן הוא חשוב. כשכל כך הרבה גורמים צריכים להתארגן ולהתכונן מראש להגעתו של לקוח, אין סיבה להכריח את בתי המלון לספוג את העלויות. אין סיבה למנוע מענף שלם את אלמנט הוודאות ואין סיבה למנוע את החבילה המוזלת מהצרכנים הישראלים.
+
+אנחנו שומעים בתקשורת על יוקר המחיה. אם משהו עובד במלונות בחו"ל, אז למה שהוא לא יעבוד גם בארץ? המטרה שלנו פה בכנסת היא לפעול למען האזרחים ולמען הצרכנים. הצעת החוק משווה את תנאי הפתיחה של ענף התיירות הישראלי למצב בחו"ל ואל מול אתרי התיירות הגדולים כמו Hotels ,Booking, ועוד רבים אחרים, שמציעים את החבילות הללו בשגרה.
+ 
+ אני אמשיך להיאבק עבור בעלי העסקים במדינת ישראל, להיאבק עבור כלכלה חופשית, הגברת התחרות, הורדת יוקר המחיה לאזרחים ועבור חיזוקה של הכלכלה הישראלית בכללותה. אני רוצה לבקש מכם, חברי הכנסת, גם בזמנים של חוסר ודאות פוליטי, לנסות להסתכל על הדברים בעיניים אובייקטיביות ולבחור להצביע בעד הצעת החוק הזו, שבאה פשוט להיטיב הן עם העסקים והן עם האזרחים במדינת ישראל. תודה.
+
+
+ – – –
+
+ אי-אפשר לתת לענף התיירות להישחק מול תחרות עולמית, וגם אי-אפשר לתת לו להצטמצם עד כיליון. ההפך, צריך לחזק אותו, צריך לעודד אותו להתחדש ולהתייעל, ולהציע לישראלים לחגוג את הישראליות שלהם ולחגוג בכל קצוות הארץ שלנו, מאילת ועד הגליל. מדובר פה על לא פחות מערך ציוני של אהבת הארץ, והוא גם ערך של סולידריות מול אחינו העצמאים, שקמים כל בוקר בתחושת שליחות וכיף גדול להעניק ולשמח את התיירים הישראלים.
+
+ אני רוצה לומר שאם אני רוצה היום להזמין מלון בחו"ל, כמעט בכל האתרים יש לי האפשרות של עם ביטול והאפשרות של בלי ביטול. ויש לי שיקול דעת אם לבחור באפשרות להזמין מלון עם ביטול, שאז באמת החבילה יקרה יותר, או באפשרות ללא ביטול, שזו האפשרות הזולה יותר. אני חייבת לומר שאני מאוד התפלאתי שבארץ אין את האפשרות הזו. בדקתי, דיברתי עם התאחדות בעלי המלונות, דיברתי עם מלונות, דיברתי עם אנשים, ובאמת הופתעתי, איך זה יכול להיות שאין לנו במדינה את האופציה הזו. לעומת זאת, כמעט בכל המדינות בעולם קיימת האופציה הזאת. האופציה הזו, של להזמין מלון בלי אפשרות ביטול, מוזילה באופן משמעותי את החבילה. משפחה עם חמש נפשות יכולה להוזיל לעצמה את הנופש באופציה הזאת בכמה אלפי שקלים. היום אנחנו בפתחו של הקיץ, עונת האביב, חופשים, אנשים מתחילים להזמין נופשים כבר לקיץ ולחגים. ולכן, ככל שהצעת החוק הזאת תעבור, וכמה שיותר מהר, האזרחים שלנו יוכלו ליהנות מחבילת נופש מוזלת. אני חייבת לומר פה שעשיתי הבוקר בדיקה בכמה אתרים, לא רק ב-Booking ו-Hotels, אלא בעוד אתרים רבים, והאופציה הזו באמת קיימת בכל האתרים. חוק הגנת הצרכן שלנו למעשה לא אפשר את האופציה הזו עד היום. בעלי המלונות והרשתות בעצמם לא כל כך הבינו באמת למה אין את האופציה הזו. ניסו בעבר לקדם את הנושא הזה, אבל משום מה הנושא הזה נתקע ולא עבר. ובחו"ל ממשיכים ומוכרים לנו חבילות עם אופציה בלי ביטול, ולכן ממשיכים אזרחים ישראלים לנסוע לחו"ל ולהזמין שם חבילות נופש במחיר מוזל בלי אפשרות ביטול, כשפה בארץ בתי המלון והעסקים באמת נאנקים תחת העול, במיוחד אחרי הקורונה. הם היו סגורים תקופה ארוכה, לא היו להם הזמנות, וכרגע בעצם המצב החמיר. הם זקוקים מאוד להזמנות בקיץ, והאופציה הזאת תיתן גם לבעלי מלון וגם לאזרחים אופציה מצוינת להוזיל.
+
+האלמנט של הוודאות הוא חשוב. ברגע שמשפחה יודעת בוודאות שהיא סימנה לעצמה מועד יציאה לחופש, היא יכולה לבחור את האופציה הזו של בלי ביטול ובכך להוזיל לה באופן משמעותי את הנופש. בתי המלון, גם להם אלמנט הוודאות חשוב. הם יכולים להתארגן, להתכונן מראש ��הגעה של הלקוחות, ולכן אין סיבה להכריח את בתי המלון לספוג את העלויות. אין סיבה למנוע מענף שלם את אלמנט הוודאות ואין סיבה למנוע את החבילה המוזלת מהצרכנים הישראלים.
+
+אני אחזור שוב לנושא של יוקר המחיה, ואני אציין שאם הנושא הזה עובד כל כך טוב במלונות בחו"ל, אז אני לא רואה שום סיבה שזה לא יעבוד גם בארץ. וכמו שאמרתי, המטרה שלנו בכנסת, של כולנו, היא לפעול למען האזרחים, לפעול למען הצרכנים. ולכן, אני מודה לכם, ומבקשת מכולכם לתמוך בחוק. תודה.
+
+
+תודה רבה. בהינתן שתשובת השר, תשובת הממשלה תהיה משולבת, הן להצעת החוק הזו ולהצעת החוק הבאה של חבר הכנסת רון כץ, אז אני אבקש מחבר הכנסת רון כץ להציג את הצעת החוק שלו – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל, התשפ"ב–2022(. בבקשה, עשר דקות עומדות לרשותך. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3628/24; נספחות.]
+
+
+ תודה רבה. אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם הצעת חוק שהיא עוד אבן דרך במלחמה ביוקר המחיה, והפעם בענף התיירות. אני גם שמח שנמצא איתנו ידידי שר התיירות, שעבד יחד איתי על הכנת הצעת החוק ועל הרזולוציות המאוד-קפדניות שהחוק הזה מדבר עליהן.
+
+ומה שבעצם אנחנו מבקשים שתצביעו עליו היום הוא תיקון שיאפשר להציע חופשה שאינה ניתנת לביטול. מה זה אומר, חופשה שאינה ניתנת לביטול, ולמה זה חשוב, וגם למה זה קיים בכל העולם? כי זה כלי שיאפשר למי שמציע את החופשות הללו לספק חופשות במחיר מוזל יותר. וכשאנחנו מדברים על מחיר מוזל יותר, ממש בבסיס החוק הגדרנו כבר גם בכמה הוא צריך להיות מוזל. אנחנו מדברים על לפחות כ-15% ממחיר השוק. כלומר, אנחנו בעצם מציעים לצרכן הישראלי חופשות במחיר לכל כיס. אנחנו עוקבים – אני עוקב בדאגה אחרי מחירי החופשות במדינת ישראל, ואני יודע שגם השר השיק תוכנית שלמה בנושא הזה, וזו אחת הנקודות החשובות בתוכנית הזו. אני מאמין שלכולנו, אופוזיציה וקואליציה, יש אינטרס אחד: לאפשר חופשה במחיר הוגן לתושבי מדינת ישראל.
+
+עם כל האילוצים ויוקר המחיה והמחסור בעובדים, שאני מתגייס גם עבורו, יחד עם ועדת הכלכלה ויחד עם שרת הכלכלה, שלקחה פה חלק מאוד משמעותי בהעברת החוק בוועדת השרים ובתיקונים הרלוונטיים שהיו יכולים באמת להיות החשש של כולנו, אנחנו מביאים בפניכם היום מוצר מוגמר של חוק טוב. חוק טוב, שאפשר להחיל אותו מחר בבוקר, ברגע שהוא מאושר, ולהציע באמת חופשות מוזלות לתושבי מדינת ישראל. ולכן, חבריי, אני באמת חושב שיש דברים שהם מעבר לשיקולים פוליטיים, ומעבר לקואליציה ואופוזיציה, ויוקר המחיה חייב להיות אחד מהם. יוקר המחיה במדינת ישראל, באמת, הרקיע שחקים, ועלינו מוטלת החובה לעצור אותו בכל כלי שעומד לרשותנו. כמי שמאמין בכלכלה חופשית ומשק חופשי, אני חושב שאם אנחנו נאפשר לשוק לעשות את שלו, נסיר את החסמים ונפתח את השער הזה לכלי הכל-כך פשוט הזה, שקיים בכל העולם – וכל ישראלי שיודע, כל ישראלי שרכש חופשה בחו"ל מכיר את האופציה של מחיר מוזל ללא ביטול, כמו בכרטיסי טיסה, או חופשה רגילה בעלות של ביטול, ויש עליה איזשהו ביטוח, שזה המחיר הקצת-יותר יקר. פה אנחנו מדברים על חיסכון משמעותי, כמו כלים שקיימים לנו בכל העולם, ואני מאמין שזה יהיה אחד הכלים המשמעותיים בהוזלה של ענף התיירות במדינת ישראל.
+
+אני חושב שהממשלה הזו הוכיחה את עצמה בכל נושא המלחמה ביוקר המחיה, הוכיחה את עצמה בעזרה לעסקים הקטנים, הוכיחה את עצמה בכל התחייבות שאנחנו לקחנו על עצמנו. ולכן, חברים, אני חושב שזה הזמן של האופוזיציה – אני באמת מעריך את כל מי שיושב פה בחדר הזה, ואני אומר, בואו, תצטרפו אלינו ותיזמו איתנו חוקים להקלה על האזרח הישראלי. זה לא עכשיו כניסה למעוזות פוליטיים שיכולים להקשות עליכם, וזו יכולה להיות הקרקע הפורייה שלנו לעבוד יחד בוועדות, בוועדת הכלכלה או בוועדות אחרות שאנחנו דנים בהן בנושא הזה, וזו בדיוק הנקודה שבה אנחנו יכולים להיפגש. 
+
+אנחנו ראינו היום – רק היום בבוקר דיברנו על נקודה נוספת וכואבת, שכולנו צריכים להתגייס לה ביחד, וזו ההגנה על חיילי צה"ל. אנחנו עדים לקמפיין אגרסיבי של הרבה מאוד ארגונים שאינם תומכים שלנו ומבקשים את רעת מדינת ישראל. וזה המקום של הבית הזה להתגייס לטובת מדינת ישראל ולטובת חיילי צה"ל. לא יכול להיות שהבית הזה לא ייתן גיבוי לחיילי צה"ל שמסכנים את חייהם בתוך מעוזי אויב על מנת שמחבלים לא יגיעו לפתח ביתנו. וזה המקום של כולנו לדבר על זה, לשתף את הסרטון שמראה כמעט בוודאות מוחלטת שאותה עיתונאית – שבאמת, לצערי הרב, ספגה אש – ספגה את אותה אש ממחבלים, ממחבלים שאמרו: הינה, פגענו בחייל. אבל לשמחתנו, אף חייל לא נפגע בפעולה הזו וככל הנראה הם פגעו באותה עיתונאית. וזה המקום שלנו לדבר על זה, ולהתאחד סביב הנושא הזה. יש כל כך הרבה פילוג בעם שיוצא מהבית הזה. מכונת הסתה שלמה שפועלת כלפי כל מי שחושב אחרת ומסמנת אותו כמטרה. אז אני חושב, ואני בטוח, שמי שיושב בחדר הזה גם מסכים איתי שיש קווים אדומים גם במשחק הפוליטי הזה. והקווים האדומים האלה הם חיילי צה"ל. ואני מאוד מקווה לראות היום תמיכה בממשלה ובהחלטות הבאמת-חשובות של להיכנס לתוך שטח אויב, כי שם נמצאים המחבלים, כי זה מה שצריך לעשות בשביל שהם לא יגיעו אלינו. כי בשביל לשבור את רצף הפיגועים הקשים שהיו פה צריכים לעבור מהגנה להתקפה, ועושים את זה באומץ בלי שום שיקול פוליטי. אז לא יכול להיות שהצד השני לא ירים את הכפפה ויגיד: כן, בזה אנחנו מאוחדים; הממשלה צודקת, זה מה שצריך לעשות בשביל להילחם בטרור, וזה מה שגם נעשה בשביל להילחם בטרור. ואני בטוח שמי שיושב פה, גם אם הוא לא אומר את זה, חושב כך. אבל הפעם דעת הקהל העולמית צריכה שכולנו נגיד את זה, כי מספיק חבר כנסת אחד או שר לשעבר אחד או ראש ממשלה אחד שישגה בלשונו בשביל שהאויבים שלנו ישתמשו בזה. ולכן צריכים להיות מדויקים ומאוחדים מאחורי הממשלה, מאחורי החלטות שקשורות לביטחון המדינה, ודאי מאחורי צה"ל, השב"כ, כל כוחות הביטחון שלנו. 
+
+ואני באמת בטוח בזה, שאם כולנו נשתף פעולה, אנחנו גם נצליח. אתם יכולים לראות את העבודה הבאמת-מרשימה שמערך ההסברה עשה מרגע שנודע הדבר. אנחנו רואים התגייסות משמעותית לחקר האמת, ומיידית. ואנחנו רואים את הצד השני, כמה הוא מנסה לטשטוש את האמת, מנסים להביא לקבורה כמה שיותר מהר, לא משתפים פעולה עם שום ועדת חקירה ולא רוצים לקחת את הגופה לבדיקה ולא רוצים לעשות הרבה מאוד דברים שיוכיחו שככל הנראה האש הייתה אש מחבלים. אבל זו האחריות שלנו כלפי דעת הקהל הבין-לאומית. 
+
+וזה גם המקום להגיד מילה טובה לשר החוץ לפיד, שבאמת הפך את משרד החוץ ממשרד קטן ולא כל כך משמעותי לאימפריה האמיתית שהוא היום. היום משרד החוץ עומד בחוד החנית של ההסברה הישראלית. משרד החוץ מקבל את המעמד הבין-לאומי שמתאים ונכון למדינת ישראל. והאירוע הזה, והאירועים הקודמים, והמפגשים הקודמים, והשיח האישי בין האנשים רק מראים כמה משרד החוץ עבר מהמקום האפור שהוא היה בו למקום הבוהק והחזק שהוא נמצא בו היום. ועל זה באמת נשאר לי רק לומר שאפו גדול לשר החוץ לפיד. ואני חושב שאם כולנו להתגייס למאבק בנושא הזה, אנחנו גם נצליח לעשות את זה.
+
+אז לסיכום, אני אבקש שתצביעו בעד החוק החשוב הזה, בעד הורדת יוקר המחיה, הסרת החסמים הביורוקרטיים המיותרים שקיימים לנו במדינה, ובעד האזרח הישראלי. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. ישיב במשולב, הן להצעת החוק של חברת הכנסת לימור מגן תלם והן להצעת החוק של חבר הכנסת רון כץ, סגן שרת הכלכלה יאיר גולן. עשר דקות עומדות לרשותך, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שהובאה בפנינו על ידי חברי הכנסת לימור מגן ורון כץ – ואם אני מבין נכון, בתיאום מלא עם שר התיירות ומשרד התיירות – היא הצעת חוק טובה. אנחנו תומכים בה. 
+
+אבל טרם אתייחס בפרוטרוט להצעת החוק, אני מבקש את רשותך, אדוני היושב-ראש, לומר כמה מילים לזכרו ועל פועלו של בנימין זאב הרצל. אז בהזדמנות זו – – –
+
+
+ שאנחנו מציינים היום את יום הולדתו.
+
+
+בהחלט, בהחלט. כמובן, זה לא מנותק מהאירוע שהיה פה בכנסת – –
+
+
+י' באייר.
+
+
+– – אך זה לא מכבר. ולכן חזרתי אל "אלטנוילנד", אל חלומו של פרידריך לבנברג, המסתיים בשורות הבאות – והכול כמובן בחלום: "ואתה יודע, בן אדם, מי יכול להראות לאנושות את הדרך? אתם. אתם היהודים. דווקא מפני שמצבכם רע כל כך. אין לכם מה להפסיד. אתם יכולים להקים את הארץ הניסיונית למען האנושות – שם, במקום שביקרנו בו, על האדמה העתיקה, תקימו את הארץ החדשה: אלטנוילנד". אני סבור שהארץ הניסיונית, זו שהיא למען האנושות, חייבת, פשוט חייבת להיות מדינת מופת. מדינה חזקה וצודקת, היודעת להגן על עצמה; מדינה הנלחמת בשחיתות ומקפידה על מוסר בכיריה; מדינה המאדירה את האזרח, והוא משיב לה בתמורה שבע שבעתיים; מדינה שיש לה מנגנון שלטוני יעיל, נאור וזריז; מדינה הדואגת לחמש המ"מים המפורסמות לכל אזרח – מלבוש, מעון, מרפא, מורה ומזון; מדינה המטפחת את הרוב המתון ונלחמת עד חורמה בקנאות חשוכה ובנטיות הרסניות; מדינה המתכננת הרחק קדימה ומכלכלת מעשיה באחריות; מדינה המכירה בשונות אך היודעת ללכד את אזרחיה סביב יעדים וסביב למטרות משותפות; מדינה הנלחמת בהסתה פרועה, בשקרים מקוממים, בהאשמות שווא ובחצאי אמיתות, ולא משנה מה מקורם. כן, יהא חזונו של הרצל עמוד האש למדינת ישראל לנצח-נצחים. 
+
+ לצערי, אדוני היושב-ראש, אך לאחרונה, ממש בשעות האחרונות, אנחנו שומעים הסתות פרועות מצידו של ראש האופוזיציה עצמו, שמאשים בהאשמות שווא ובדברים איומים ונוראיים, ובכך יוצר אווירה ציבורית רעילה, מסוכנת, שאת תוצאותיה כבר חווינו לפני יותר משני עשורים. ולכן הכתובת על הקיר, ועלינו להיזהר ולהישמר ולכלכל את מעשינו ודברינו בזירה הציבורית בשים לב ובאחריות רבה.
+
+ולגבי הצעת החוק – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981, קובע הוראות הנוגעות לביטול עסקת מכר למתן שירותי תיירות. זה ניתן לעסקאות מרחוק ולעסקאות במגע אישי. יש לזה כללים ברורים. אני לא אחזור על הכללים האלה. אני רק אציין בנוסף שהחוק מאפשר לעוסקים ישראלים המוכרים שירותי תיירות הניתנים במלואם מחוץ לישראל, להציע לצרכן שתי חלופות ביטול: האחת בת החזר כספי והשנייה אינה בת החזר כספי, בדומה למקובל במדינות המפותחות החברות ב-OECD. התיקון המוצע מבקש לאפשר לעוסקים ישראלים המוכרים שירותי תיירות להציע לצרכן את שתי החלופות כאמור. עם זאת, על מנת להבטיח שהצעות לשירותי תיירות בישראל שיינתנו ללא זכות ביטול אכן יהיו במחיר נמוך יותר ממחיר שירותי תיירות עם זכות ביטול, מוצע לקבוע כי במידה שצרכן אשר רכש שירות ללא זכות ביטול נוכח כי העוסק מציע באותו המועד את אותו השירות ולגבי אותם מועדי חופשה עם זכות ביטול במחיר זול ממחיר השירותים ללא זכות ביטול, תחול על העסקה זכות הביטול על פי החוק, על אותו שירות נופש שהוזמן. זה אולי נשמע מורכב, זה פשוט מאוד: חייבת להיות הבדלה ברורה וחד-משמעית בין שירות עם יכולת החזר וללא יכולת החזר. מדברי ההסבר עולה כי מתן אפשרות לעוסקים ישראלים להציע עסקאות נופש בישראל שאינן ניתנות לביטול לצרכנים הישראלים תסייע לריבוי עסקאות בישראל, חלקן לפחות במחירים אטרקטיביים, ובהתאם – למיסוי רווחים אלה על ידי המדינה. 
+
+ התיקון ייקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים, זאת על מנת שניתן יהיה לבחון אם חלה הוזלה מעשית במחירי עסקאות הנופש, כיוון שכיום לא ניתן לאמוד זאת. בנוסף, מכיוון שאופציית הביטול לא קיימת, היא תובלט לצרכן בכל פרסום אפשרי. מדובר בהצעת חוק שתעודד את התחרות ועשויה להוביל להורדת המחירים, ועל כן אנחנו מציעים לתמוך בה ולהעביר אותה לוועדה הרלוונטית. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני סגן השר. 
+
+ אני רק רוצה להגיד בהמשך לדבריך בתחילה על "אלטנוילנד", שאנחנו מציינים השנה 120 שנה ל"אלטנוילנד" ומאתמול בלילה העותק המקורי, כתב היד של תיאודור הרצל, מוצג במוזיאון הרצל. אז כל חברי הכנסת מוזמנים, גם מי שצופה בנו. 
+
+ יש לנו מתנגדים להצעה. חבר הכנסת דודי אמסלם, שלוש דקות עומדות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני שמעתי ששלחתם את סגן השר גולן להשיב לעניין. הוא דיבר על מדינת מופת. מר גולן, מדינת מופת לא יכולה להרשות לאיש כמוך להיות בכנסת. אתה חבר פרלמנט שמוריד אותה לשפל חסר תקדים. אתה גם מסית, גם מדיח וגם לא חכם. אתה אמרת על עמיחי שיקלי שהוא איש אשפתות. אני מבין שאתה מבין באשפה טוב. אתה כנראה עוסק באשפה, יכול להיות שגם באת משם. אתה קורא לתושבי חומש תתי-אדם, אלה אנשים ציוניים שהולכים ומתיישבים בחלקי ארץ שקשה מאוד להיות שם. אלה בשבילך תתי-אדם. אז מה אתה? אתה הולך לתיכון בנשר, אומר לתלמיד י"ב שלא מסכים איתך שהוא פוגע בביטחון מדינת ישראל. לטעמי אתה הסכנה הכי גדולה למדינת ישראל בכנסת, או מהסכנות הכי גדולות. אני גם שומע אותך הולך לבדואים ונותן להם גם תדרוך בדרום איך לפעול נגד מדינת ישראל. אתה מבין כמה אתה בושה בכלל שאתה פה? אבל האמת היא, זאת הממשלה הזאת. זאת ממשלה, דרך אגב, פלסטינית, לא דואגת ליהודים, דואגת רק לערבים. הם במתח כל יום מה קורה עם מנסור עבאס, מה אומר שייח' כזה או שייח' אחר. אבות הציונות, בכלל, כל היהודים לאורך הדורות, מתגלגלים בקברם. איזו בושה אתם מביאים על עם ישראל. איזו בושה אתם מביאים על כל יהודי העולם. 
+
+אני חשבתי שהקמנו מדינה כדי שנהיה ריבוניים, שהיהודים יחליטו על גורלם. אבל חס ושלום, יש לנו מר לפיד, שטס כל היום בכל העולם ולא עושה דבר וחצי דבר במדינה. אתה צודק, הוא הקים מה שנקרא משרד נסיעות, הוא וסגנו כמעט ולא נמצאים בארץ, רק טסים במטוסים חכורים, משפצים את הבתים שלהם, כשאתה רואה ראש ממשלה עם חמישה מנדטים משפץ את הבית שלו ב-50, 70 מיליון שקל, לא עושה דבר וחצי דבר חוץ מלהיאחז בכיסא שלו, הדבר היחיד, כאילו מדובר בכספים של אבא שלהם. אפילו בנקים שלמים כבר לא יכולים לשאת בהוצאות האלה. אתם מחלקים כל שבוע עכשיו לאחמד טיבי, מנהלים איתו עסקה פר חוק. עוד מעט לאזרחי מדינת ישראל לא יהיה כסף – לא לתרופות, לא לנושאים סוציאליים, העיקר לערבים יהיה, תחלקו להם את כל הכסף. למה? 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+כדי שתוכלו להמשיך לנסוע בוולוו, בשיירות, לשפץ את הבתים – –
+
+
+תודה רבה, תודה רבה. 
+
+
+– – ולא לנהל את המדינה, רק ליהנות ולמנות את כל המינויים הפוליטיים שלכם. 
+
+
+תודה רבה. חברת הכנסת לימור מגן תלם, אני מבין שההתנגדות הייתה להצעה שלך, האם את רוצה להשיב?
+
+
+לא. 
+
+
+ לא. אז אני חייב לשאול את רשותך, אני מבין ששר התיירות רוצה גם לומר את דבריו, באישורך. בבקשה. אדוני שר התיירות, חמש דקות לרשותך, בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להודות לחבריי חברי הכנסת רון כץ ולימור מגן על הנחת הצעת חוק חשובה זו. באמת, אחד מתפקידיה של הכנסת הוא להיטיב עם אזרחי ישראל, והצעת החוק הזאת, הצעת החוק הספציפית הזאת, באמת תיטיב עם אזרחי ישראל. יצאנו גם במשרד התיירות בקמפיין "חופשה לא לעשירים בלבד". מחירי החופשות מאוד מאוד גבוהים במדינת ישראל והצעת החוק הזאת, מן הראשונות, באה לתקן את העוול הזה. כמו שמקובל בעולם, אפשר יהיה להזמין מוצר או שירות עם דמי ביטול ובלי דמי ביטול. עם דמי ביטול זה עולה יותר יקר, בלי דמי ביטול זה עולה יותר זול. פשוט מאוד, אנחנו מכירים את זה מעולם התעופה, עכשיו זה מגיע גם לחופשות בישראל. אני נוהג לקיים פגישות עם חברות טרוולטק פעם בשבוע ואז ראיתי שיש מגמה: חברות ישראליות בתחום הזה מוציאות את השירות הזה החוצה, מוכרות לתושבי חוץ חופשות יותר זולות, וישראלים לא יכולים ליהנות מכך בגלל המגבלה בחוק הגנת הצרכן. אז הצעת החוק הזאת באה להיטיב. ואנחנו יודעים, אגב, בתעופה, ההבדלים במחירים מגיעים ל-30%–40%. ברגע שאתה קונה כרטיס בלי דמי ביטול הוא עולה בסביבות 300 דולר וכרטיס עם דמי ביטול בסביבות 500 דולר, 40% הבדל. אז הצעת החוק הזאת הולכת להיטיב במחירי החופשות, אני שמח על כך ואני מברך את חבריי חברי הכנסת, תודה רבה לכם. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אם כן, אנחנו נעבור להצבעות, הצבעות נפרדות. הצבעה ראשונה תהיה הצבעה אלקטרונית, על הצעה מס' 7 בסדר-היום, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק על שירותי תיירות בישראל) של חברת הכנסת לימור מגן תלם. אנחנו נצביע. מי בעד? מי נגד? מצביעים. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק על שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 40 חברי כנסת, נגד – אין, נמנעים – אין, אני קובע שהצעתה של חברת הכנסת לימור מגן תלם עברה בקריאה הטרומית והיא תידון בהמשכה בוועדת הכלכלה. 
+
+
+ כספים. 
+
+
+ יש כאן הצעה לוועדת הכספים, הדיון באיזו ועדה היא תידון יעבור לוועדת הכנסת. 
+
+ אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק הבאה, מס' 8 בסדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן של חבר הכנסת רון כץ. הצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? מצביעים.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+ 
+בעד – 39 חברי כנסת, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שגם הצעתו של חבר הכנסת רון כץ עברה בקריאה טרומית, והמשך הדיון בה יעבור לוועדת הכלכלה.
+
+
+מעמד האישה.
+
+
+ כיוון שיש פה דרישה לדיון בוועדה למעמד האישה, ההכרעה היכן יידון המשך החוק הזה תעבור לוועדת הכנסת.
+
+
+ הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעות מסרון), התשפ"ב–2022 
+ [הצעת חוק פ/3607/24; נספחות.]
+
+
+אנחנו עוברים לסעיף 9 בסדר-היום – הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעות מסרון), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת שירלי פינטו קדוש. בבקשה, חברת הכנסת פינטו קדוש, את מוזמנת. עשר דקות לרשותך.
+
+
+ (אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם: אני אשתמש בהרבה פחות. אדוני יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל בסיפור אישי: לפני 30 שנה אבא שלי, אדם חירש, היה זקוק להגיע לקבל מידע ושירותים ממס הכנסה. הוא ביטל יום עבודה שלם על מנת להגיע עד למס הכנסה לקבל מידע מסוים לגבי שירות המס שהוא היה זקוק לו, זה הכול. גם שם לא היה נגיש לו. מה אבא שלי עשה? ביטל את יום העבודה, הגיע – ולכל משרד ממשלתי שהיה זקוק לו, הוא היה צריך לבטל ימי עבודה. השנה, 2022, עדיין משרדי הממשלה לא נגישים לחירשים ולכבדי שמיעה. היום אדם שומע מתקשר למשרד, מקבל את השירות מהנציג, מברר את הפרטים, מקבל את הטופס שהוא זקוק לו באזור האישי, והוא מנתק. היום אדם חירש לא מקבל שום מידע – לא ממשרד הדתות, לא ממשרד הפנים, לא ממשרד התחבורה, לא משום משרד. היום יש 850,000 איש חירשים וכבדי שמיעה. אחד מתוך עשרה אנשים הוא אדם עם ירידה בשמיעה שמשרדי הממשלה לא נגישים לו.
+
+הצעת החוק שלי באה להסדיר בצורה פשוטה – במקום שניאלץ לבטל יום עבודה, הם יהיו נגישים בווטסאפ, בהודעת טקסט. משרד הבריאות עשה את זה נפלא בקורונה, וזה היה מבורך וחשוב. אותו דבר גם משרד החוץ עשה את זה עם המלחמה באוקראינה. אז מה הבעיה שכל משרד ממשלתי ינגיש את עצמו בהודעות טקסט? הצעת החוק הזאת באה לתקן עוול של שנים על גבי שנים. האזרח הפשוט, אם הוא גר בדימונה, אם הוא גר בערד, אם הוא גר ברחובות, בבני ברק, בירושלים – אותם אזרחים פשוט רוצים תקשורת נגישה עם משרדי הממשלה. זה לא מתקבל על הדעת – מדינת ההייטק, מדינת הסטרטאפ, לא נגישה בסמ"סים.
+
+אני רוצה להודות לשרת הכלכלה על התמיכה בהצעת החוק ולשר האוצר על התמיכה בהצעת החוק, ואני מקווה שזה גם יצליח לעבור בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, על מנת שנוכל להנגיש את המדינה, כי זו זכות בסיסית להנגיש בתקשורת גם בטלפונים וגם בסמ"סים. תודה רבה.)
+
+
+ תודה רבה לחברת הכנסת שירלי פינטו קדוש. ישיב מטעם הממשלה סגן שרת הכלכלה יאיר גולן. עשר דקות עומדות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בכל פעם שחברת הכנסת פינטו עולה לדוכן, אני מודה שאני מתרגש. אני חושב שהיא הביאה בפנינו הצעת חוק חשובה מאין כמותה. אני רק יכול לומר דבר אחד: לו חברי אילן גילאון, שנפטר מעולמנו למרבה הצער בגיל צעיר, ב-1 במאי, כמה סמלי, והיה נמצא פה כרגע, אני מניח שהוא היה מגיש את הצעת החוק הזאת עם חברת הכנסת פינטו. אני באמת חושב שמדינה מתקדמת, מדינה נאורה, יודעת לטפל בכל אזרח ואזרחית בצורה הראויה, הטובה והמוצלחת ביותר, שמאפשרת לכולנו, בלי הבדלי דת, גזע ומין, להשתלב בחברה באופן מועיל ופעיל. ומכאן אני אומר כמה דברים קונקרטית להצעת החוק: אני רוצה לומר שאנחנו היום במשרד, בעזרת מערך הדיגיטל הלאומי, מתכוונים לדאוג לכך שכל השירותים יונגשו לכל האזרחים באופן מלא, שוויוני וידידותי ל��שתמש. אנחנו מעצמת הייטק, אנחנו יודעים להנגיש הכול לכל אחד. אנו ניתן מענה ברוח הצעת החוק הזאת וגם מעבר לכך באופן המיטבי. ראשת הרשות החדשה, ראשת מערך הדיגיטל, שוקדת על הנושא הזה ממש בימים אלה, והמענה יהיה מהיר ואפקטיבי.
+
+התיקון המוצע מבקש לחייב גופים ציבוריים שניתן לפנות אליהם באמצעות הטלפון, לאפשר את הפנייה אליהם באמצעות מסרון, וגם את המענה, אם הפנייה נעשתה באמצעות מסרון. מהבחינה הזאת זה לא מסובך מדי, זה אפילו פשוט, ואנחנו מברכים על הצעת החוק הזאת ומתכוונים לקדם אותה במלוא המרץ. תודה רבה, ושוב, תודה למציעה.
+
+
+ תודה רבה. ביקש להתנגד להצעתה של חברת הכנסת פינטו קדוש, חבר הכנסת דודי אמסלם. בבקשה, שלוש דקות עומדות לרשותך. 
+
+אני חייב להגיד לך, סגן השר, אמרת שבכל פעם שחברת הכנסת פינטו נואמת אתה נרגש, אני יכול להגיד לך, כמי שיושב כאן ומסתכל – אני הרגשתי מהלך עסקים רגיל של כנסת, וזה הדבר הכי יפה. לא הרגשתי משהו – אמרתי, כך צריך להתנהל. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אתמול שמעתי את מר לפיד משיב על השאלה מדוע הוא לא משתתף בטקסים ממלכתיים. דרך אגב, בערב יום השואה – – –
+
+
+הוא משתתף הרבה יותר ממך – – –
+
+
+ הבן אדם חייל גדול, מר לפיד, שירת חבל על הזמן. בכל שבוע הייתה לו רבע שעה בערך, היה מגיע לקריה, היה נופל לו העט על הרגל, היה חוזר לאכול שניצל ב-11:00 שאימא שלו הייתה מטגנת, כדי שבעצם לא יתקרר.
+
+
+ – – – 
+
+
+היא הייתה אומרת לו: יאיר, לא לאחר, ב-11:00 אנחנו מטגנים. הבן אדם הזה לא רואה מה זה צה"ל, לא יודע מה זה צבא. פרופיל 97. דרך אגב, אני במקומו לא הייתי יוצא מהבית, לא מתמודד לוועד כיתה – –
+
+
+ – – –
+
+
+– – הוא עולה כאן, מדבר איתי על חרדים, השפל הזה?
+
+
+אתה משמיץ את החברים שלך.
+
+
+ בן אדם שלא עשה דבר וחצי דבר למדינת ישראל.
+
+
+ חברת הכנסת פרידמן, לשמור על קור רוח.
+
+
+ הוא לא מתבייש. חוץ מלטוס בעולם בטיסות פרטיות, הבן אדם הזה מופקר.
+
+
+למה? למה – – –
+
+
+לאן הוא הולך? הוא לא הולך לחיילי צה"ל, הוא לא הולך לנחם משפחות שכולות. זה כלל אצלו, השקרן הבלתי-נלאה – –
+
+
+– – – רק אצלכם, דודי. 
+
+
+ – – לא נתפס אומר דבר אמת, אבל כשאלחרומי מת, הלך לשם עם מנסור עבאס לידו, הגנרל. אמר לו: הוא נפל בקרב. דרך אגב, הוא התחיל לבכות, התחיל לנגב בחליפה של ורסצ'ה. איך אמר הגשש? לא עם הכנף. אדם צבוע, אתה לא מתבייש? אתה הולך לשם: שותפים, אחים שלנו.
+
+
+ – – – שלוש הדקות האלה – – – 
+
+
+כן, ממתי הוא אח שלך? בגלל שהוא שם אותך בתפקיד, אותך ואת בנט. 
+
+
+ חברת הכנסת שפק, קור רוח, קור רוח. 
+
+
+לא מתבייש. אבל מה? חיילי צה"ל, חללי צה"ל, פיגועי טרור – לא בשבילו. 
+
+
+ תשמור – – –
+
+
+הוא טועה, ויש לו כללים. תבדקו אותו, הוא לעולם לא הולך לטקס יום השואה. אתה לא מתבייש, אתה מטייל לי בטקס יום השואה, אתה, כבן לניצול שואה. אני אגיד לך למה: אתה בורח מהמאבטחים, אתה עושה מה שאתה רוצה, בגלל שאתה איש מופקר, ואתה חושב שאתה חכם, מותר לך הכול. מותר לך הכול, לבזות כל סמל של המדינה מותר לך.
+
+
+ לסיכום.
+
+
+ מותר לך לשדוד את המדינה, לשפץ את הבית שלך, לבזות את חיילי צה"ל, לבזות את המשפחות שלהם, אבל אלחרומי או השייח' של התנועה האסלאמית – אתה מחר בבוקר הולך לעשות לו מסז' ברגליים.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+למה? בגלל שאתה רוצה להמשיך לשפץ את הבית שלך, אתה ובנט, המושחת הזה, כדי שתגמרו את השיפוצים עם השיירה.
+
+
+תודה רבה. חבר הכנסת א��סלם, זמנך תם.
+
+
+בושה וחרפה.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ מלך החרטטנים.
+
+
+נורבגית, זמנך עבר.
+
+
+שלמה, חשבתי שהיום הממשלה נופלת.
+
+
+ מלך החרטא.
+
+
+אני מבקש לעבור להצבעה. חברי הכנסת מתבקשים לתפוס את מקומותיהם. 
+
+אנחנו נעבור להצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? מצביעים.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעות מסרון), התשפ"ב–2022, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+ להלן תוצאות ההצבעה של הצעת החוק של חברת הכנסת שירלי פינטו: 24 בעד, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כן, אני קובע שהצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעות מסרון), התשפ"ב–2022, עברה בקריאה הטרומית, ובהמשך הצעת החוק תידון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3394/24; נספחות.]
+
+
+אנחנו נעבור לנושא מס' 10 בסדר-היום – הצעת חוק הפרמדיקים, התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת עלי סלאלחה. בבקשה, חבר הכנסת סלאלחה, עשר דקות עומדות לרשותך. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק הפרמדיקים. הפרמדיקים הם חוד החנית של רפואת החירום והרפואה הדחופה. הם בעלי תפקיד משמעותי וקריטי לחיי אדם ובעלי הסמכות הבכירה ביותר במקצוע רפואת החירום שאינם רופאים. תקופת הקורונה חידדה את הצורך החשוב בפרמדיקים מנוסים ומקצועיים במערך הרפואה, הפרמדיקים הם בחזית של ביצוע הבדיקות, חיסונים, וכן סייעו במשימות לאומיות רבות של משרד הבריאות. אחד מתחומי ההתמקצעות הבולטים של הפרמדיק הוא ניהול מצבי אסון ואירועים רבי נפגעים – מציאות שלצערי אנחנו מכירים מקרוב. הפרמדיקים הם הגורם המיומן ביותר לביצוע הליכים רפואיים מצילי חיים לפני פינוי לבית החולים.
+
+ כיום, החוק בישראל קובע כי עיסוק ברפואה מותר לרופאים בלבד. על פי התקנות, כל מטפל שאינו רופא מחויב לעבוד על פי הוראת רופא. הפרמדיקים פועלים בישראל מכוח תקנות הרופאים (כשירות לבצע פעולות חריגות), שבהן מוגדרות הפעולות המותרות לפרמדיקים, ומצוין שאלו מותרות במתאר טרום-אשפוזי בלבד כך שקיימת מגבלה להעסקת הפרמדיקים במחלקות בתי חולים אפילו במסגרת הסמכויות הקיימות. לאור חשיבות תפקידם, הגיעה העת להסדיר את עיסוקם בחוק. הצעת החוק קובעת בעיקרה הוראות הקשורות לעיסוק במקצוע, תנאים לקבלת רישיון וייחוד העיסוק, הוראות משמעת, חובות אמון ואתיקה מקצועית, עונשין והוראות כלליות, עקרונות פיקוח על הפרמדיקים וכן כללים נוספים המסדירים את מקצוע הפרמדיק. הסדרת המקצוע תאפשר רמה מקצועית גבוהה, קידום מקצועי ובעיקר חיזוק מערך רפואת החירום והרפואה הדחופה בישראל למען בריאות הציבור. מדובר בתיקון עוול היסטורי והסדרה של אחד המקצועות החשובים בתחום הצלת החיים. חברות וחברים, חברי הכנסת הנכבדים, היושב-ראש, שר הבריאות, לאור האמור אני קורא לכולכם לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. יציג את עמדת הממשלה על הצעת החוק שר הבריאות ניצן הורוביץ. בבקשה, עשר דקות עומדות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני מברך את חברי וחבר מפלגתי חבר הכנסת עלי סלאלחה על הצעת החוק החשובה והטובה הזאת. פרמדיק זה מקצוע חשוב, זה מקצוע מציל חיים, זה מקצוע חיוני. אני מאחל לכם שלא תזדקקו, אבל אני נזקקתי. עם הניידת של מד"א מגיע פרמדיק, והוא נמצא ברגעים הראשונים, ברגעים הכי חשובים ובעוד מצבים, מצבים של סכנת חיים. אנחנו רוצי�� בהצעת החוק הזאת לחזק את הפרמדיקים. הפרמדיקים נמנים עם מערך החירום וההצלה הלאומי של המדינה, והם מוקפצים בכל מקרה חירום רפואי כדי לתת טיפול ראשוני מציל חיים לנפגעי טראומה ולנפגעים אחרים. בישראל יש כ-4,000 פרמדיקים, בערך בכל שנה מכשירים 150 פרמדיקים חדשים. 650 פעילים במד"א ובחברות אמבולנסים אחרות. וזה עוד דבר שלא יודעים – 66% מהפרמדיקים הם בעלי תואר אקדמי ו-50% מתוכם – ברפואת חירום. הבעיה היא שלפרמדיקים יש מסגרות עבודה מועטות, והאופק לקידום מקצועי הוא מוגבל. יש גם שחיקה גדולה במקצוע הזה, זה די מובן כשחושבים על העבודה שלהם, וגם עזיבה של המקצוע. 50% מהפרמדיקים עוזבים את המקצוע בתוך שלוש שנים, ו-12% לא מתחילים בכלל לעבוד אחרי שקיבלו את ההכשרה. אגב, גם רוב הפרמדיקים שמוכשרים בצה"ל לא עוסקים במקצוע הזה כשהם משתחררים.
+
+ עד עכשיו הפרמדיקים פעלו מבחינת החוק מכוח תקנות הרופאים (כשירות לבצע פעולות חריגות), שבהן מוגדרות הפעולות המותרות לפרמדיקים, ומצוין שאלו מותרות, מה שנקרא, במתאר טרום-אשפוזי בלבד – במסגרת ניידת טיפול נמרץ, במצבים של החייאה, ובמצבים קריטיים מסכני חיים – כך שקיימת מגבלה להעסיק פרמדיקים במחלקות בתי חולים אפילו במסגרת הסמכויות הקיימות שלהם. פיתוח מקצוע הפרמדיק בארץ וקידום מסלול הכשרה אקדמי הכרחי לשמירה על איכות המקצוע ולהתמודדות עם השחיקה הגדולה, עם אורך החיים הקצר של העוסקים בתוך המקצוע. לצד זאת, תפקיד הפרמדיק חיוני בתוך מארג העובדים במערכת הבריאות. הסדרת מקצוע הפרמדיק והרחבת הפעולות שהוא או היא יוכלו לבצע יגדילו את מספר הפרמדיקים הפעילים במסגרת שירותי החירום במדינה, וכולנו נרוויח מזה.
+
+בתקופת הקורונה, אדוני היושב-ראש, התחדדה החשיבות של פעילות הפרמדיקים. ראינו את זה שבגלל הקורונה הייתה התפתחות בשירותים הדיגיטליים, הרחבת שירותים רפואיים בבית המטופל, ולא רצינו שאנשים יגיעו לחדרי מיון; היו הרבה קריאות. ולכן במסגרת המאבק הלאומי בקורונה והעומסים על בתי החולים, הפרמדיקים השתלבו בסיוע לצוותים הרפואיים בבתי החולים ובמלר"דים כדי להקל את העומסים כתוצאה מהתחלואה. ואני חייב להגיד שהפרמדיקים התבלטו ככוח עבודה בעל ערך התנדבותי ומוטיבציה גבוהה מאוד; הם זמינים, נגישים, מסורים. ולכן, הגיע הזמן שהמקצוע החשוב הזה יקבל את המעמד הראוי לו. הצעת החוק הזו מציעה להסדיר את מעמד הפרמדיקים, לקבוע מי זה פרמדיק מורשה, מה גבולות הגזרה של עבודת הפרמדיק, מה הפעולות שהוא יכול לעשות, מה הדרישות לעיסוק במקצוע הזה – זה מקצוע סופר חשוב – ומה התנאים לקבלת הכרה ורישוי לעסוק כפרמדיק. כמו כן, החוק מסדיר היבטים שונים של עבודת הפרמדיק לעניין ההשכלה הנדרשת, כשירות רפואית, חובות כלפי המטופל, כללי אתיקה ודין משמעתי. לאור האמור, אני קורא לחברי וחברות הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. זו הצעה מצוינת, ואני מקווה שתעבור את כל שלבי החקיקה במהירות. כל ישראלי וישראלית ירוויחו ממנה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. יש לנו גם כאן התנגדות. האמת, שלוש התנגדויות, אבל רק אחת תישמע. חבר הכנסת ינון אזולאי, אתה הגשת התנגדות – היית הראשון, אז במקרה הזה כל הקודם זוכה. זו לא חובה תקנונית, זה שיקול הדעת.
+
+
+ אדוני היושב בראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב וקראתי את החוק. קודם כול, גילוי נאות: אני מתנדב באיחוד הצלה כחובש, אז אני קצת מכיר את עבודתם של הפרמדיקים, מכיר את עבודתם של החובשים. אדוני עלי סלאלחה, זה שהחוק הזה עכשיו הגיע – יש לו שתי בעיות: הבעיה הראשונה היא שהוא הגיע מאגו. הוא לא הגיע ממקום של אכפתיות אמיתית לאותם פרמדיקים, להסדיר אותם. יש חוק שנדון כרגע בוועדה אצל עידית סילמן, והחוק הזה, השבוע כבר היה לו דיון לקראת הקריאה הראשונה. אז זה שאתם רוצים לשנות עכשיו סדרי עולם ולקחת קרדיט, אדון עלי, ואללה, אז תגיד, באתי לכנסת בשביל קרדיט. אתה, כבוד השר, עושה נו-נו-נו – אתה יודע, כי אתה יודע שאצלכם זה מה שאתה הולך, על קרדיט, אנחנו לא מהמקום של קרדיט.
+
+
+ אתה מגזים.
+
+
+ אני לא מהמקום של קרדיט ולא של גאווה. דבר נוסף: אין שום סיבה – אין שום סיבה – להכריח פרמדיק לעשות את זה בתואר, שיהיה לו תואר, שזה יהיה תנאי סף. אין שום סיבה. גם אם אתה חושב שכן, תביא אותו לוועדה בלי, ובוא ננסה תוך כדי להבין למה. אני אין לי תואר. מה נעשה? אין לי תואר. אני רוצה להיות פרמדיק מחר, גם בתוך הכנסת, אני רוצה להיות – – –
+
+
+ תבוא לוועדה ונדבר על זה. נדבר על זה.
+
+
+ אני, גם בתוך הכנסת, רוצה להיות – אני אומר דבר אחד: אם אני רוצה להיות היום פרמדיק ואין לי תואר, אני צריך ללכת ללמוד לתואר בשביל להיות פרמדיק. אני רוצה ניסיון של חובש, חובש בכיר – ניסיון כזה אני מבין. אבל להגיע לפרמדיק עם תואר? ואללה, אני לא מבין את זה. ולכן אני באתי והתנגדתי לנושא הזה. 
+
+אבל בדקה שנשארה לי אני רוצה גם להביא את מחאתי. יש מישהו בימינה – – –
+
+
+ פירר לא יוכל להיות פרמדיק. פירר. אלימלך פירר לא יוכל להיות פרמדיק.
+
+
+ רק אלימלך פירר? אתה יודע כמה כאלה יש? והרופאים מתייעצים איתו. הוא לא יוכל להיות פרמדיק. אנחנו נוריד גם את המתנדבים שנמצאים היום, הם לא יוכלו להיות פרמדיקים. אבל הרב גפני, הרב גפני, אני רוצה להביע מחאה. יש חבר כנסת בימינה, הוא לא נחשב בדרך כלל, מדי פעם הוא קופץ, זורק איזה משהו כדי שישמעו אותו. קוראים לו יום טוב כלפון. הוא חבר כנסת שאפילו לא יודע את מי הוא מייצג כנראה. היום הוא התבטא והשווה, חלילה, את מועצת חכמי התורה למועצה שם, שהם חיכו לה כל היום. אז אני רוצה להגיד לו: עפר לפיו. שיתבייש לו. זה רק מראה שהאדם הזה בלי ערכים, איש קטן, חסר עמוד שדרה, וכל מה שהוא עושה זה רק ללבות ולשסות. כולו מלא שנאה. והאדם הזה, שקוראים לו יום טוב כלפון, לא ראוי שייתנו לו שום כבוד.
+
+
+ תודה רבה.
+ 
+
+ הוא בא לתפקיד הזה בשביל כסף ולא בשביל דבר אחר.
+
+
+ זמנך תם.
+
+
+ עפר לפיו של יום טוב כלפון. בושה וחרפה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אם כן, אנחנו נעבור להצבעה. נעשה הצבעה אלקטרונית. אני מבקש מחברי הכנסת לתפוס את מקומם. מי בעד? מי נגד? מצביעים.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הפרמדיקים, התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה.
+
+
+ בעד – 28 חברי כנסת, נגד – ארבעה, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק הפרמדיקים של חבר הכנסת עלי סלאלחה עברה בקריאה הטרומית, והמשך הדיון בה יעבור לוועדת הבריאות. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3545/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו נעבור להצבעת החוק הבאה, מס' 16 בסדר-היום, הצעת חוק העונשין (תיקון – עונשי מינימום בעבירות נשק), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת יואב גלנט. בבקשה, עשר דקות עומדות לרשותך.
+
+
+מה, זה נכון, אדוני היושב-ראש, שיום טוב כלפון השווה את מועצת השורא למועצת חכמי התורה? בושה לשבת פה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני מביא בפניכם היום הצעת חוק לענישת מינימום בקשר לעבירות הקשורות לנשק בלתי חוקי. ראשית אומר: תופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית מכה בראש ובראשונה במגזר הערבי. אני פונה בהקשר הזה, כמובן, אל חברי הכנסת הערבים. טיפול בפשיעה, כידוע, נעוץ כמובן גם בחינוך, גם בהשכלה, גם בתשתיות, אבל ההרתעה והענישה הן מפתח מאוד חשוב. הצעת החוק שאני מביא בפניכם היום מבקשת לעגן בחקיקה את ענישת המינימום כנגד כל עבירה בנשק שמוחזק שלא כחוק או מופעל שלא כחוק, והיא תקפה כמובן כלפי כל אזרח יהודי או ערבי. במסגרת הצעת החוק, כתקציר, אומר את הדברים הבאים: בכוונתי שאתם, כולנו, נאשר שמי שמחזיק בנשק לא חוקי – ענישת המינימום עליו היא שלוש שנות מאסר; נשק ללא רישיון ושלא כחוק. מי שמשתמש בירי בנשק לא חוקי – ענישת המינימום היא ארבע שנים אם הירי היה בשטח פתוח, ושש שנים אם הירי היה בשטח סגור או בנוי. סחר בנשק לא חוקי – מינימום שבע שנות מאסר. ירי בנשק לא חוקי ופגיעה באדם – מינימום שבע שנות מאסר. אני רוצה לתזכר את מה שרובנו יודעים בקשר לנתונים ולפגיעה המשמעותית שיש לשימוש בנשק לא חוקי, בעיקר בחברה הערבית, שסובלת באופן מיוחד מהפשיעה החמורה. בשנת 2018 היו 71 נרצחים בנשק לא חוקי במגזר הערבי. בשנת 2019 המספר זינק ל-89. בשנות 2020 – 96, ובשנת 2021, המספר קפץ ל-126. רבותיי, כל האנשים האלה נרצחו. חלק ניכר מהם בנשק חם, וכל הנשק החם היה נשק שהוחזק באופן לא חוקי. ללא ענישת מינימום על עבירות נשק לא מתקיימת הרתעה, והמחזיק ברשותו נשק לא חוקי מניח כי אם ייתפס יבואו לרשותו מיטב עורכי הדין, הביורוקרטיה והסחבת במערכת המשפטית, ובסופו של דבר, בראיית העבריין, הוא ימצא את הדרך להשתחרר, לפחות חלקית, מאחיזתה של מערכת החוק. לעומת זאת, היתרונות של ענישת מינימום בעבירות נשק הם ברורים, והדבר ישפיע לטובה על כל אזרחי ישראל, ובמיוחד על אזרחים הנמצאים באזורים שבהם תופעת האלימות הרצחנית היא מוגברת, בדגש על המגזר הערבי. 
+
+ אמנה כמה מן היתרונות שהם יתרונות מובהקים: הדבר הראשון, הלחץ על השופטים. ברור לגמרי שכל שופט תושב הנגב או הגליל עלול להיות מאוים על ידי כנופיות וארגוני פשע, שיחפשו דרכים להטות את שיקול דעתו במהלך משפט, ובעיקר לקראת הכרעת הדין ולאחר מכן לקראת גזירת העונש, באמצעות איומים, חלקם ישירים וחלקם עקיפים, עליו ועל בני משפחתו. ענישת מינימום מעבירה חלק מהאחריות אל המחוקק, אשר קבע את החוק, ופוטרת את השופט, אם הכריע כנגד הנאשם וגזר עליו את עונש המינימום. לדוגמה, שופט שמצא נאשם כאשם בהחזקת נשק ולאחר מכן אמר וקבע שהענישה שלו בגזר הדין היא שלוש שנות מאסר – ברור לגמרי שאי-אפשר פחות מהעניין הזה, כי זה ענישת המינימום. אי-אפשר להפעיל עליו לחץ במצב הזה. הדבר השני הוא כמובן המקבילה של זה – הורדת העומס מעל בתי המשפט. ברור לחלוטין שכאשר גוזרים את עונש מינימום על מי שהכרעת הדין מצאה אותו אשם אין סיבה להמשיך עם התהליך; כי אם הוא אשם, ונגזר לו המינימום, הוא לא יכול לבקש בערעור דבר יותר טוב. ולכן הדבר יפחית את העומס הגדול המוטל ממילא על בתי המשפט. הדבר השלישי, שהוא מאוד חשוב, זה הוצאתם של עבריינים מסוכנים באופן מיידי מתוך מעגל הפשע, מיידית. כך לדוגמה, כאשר אתה מצלם את פניו של יורה שירה באופן בלתי חוקי בנשק לא חוקי, ומוכיח באופן חד-ערכי לאחר מכן שהיורה הזה הוא אכן האיש, מייד באותו רגע, לאחר שהוכרע שהוא זה שעשה את השימוש בנשק באופן לא חוקי, צריך לעצור אותו, כי ענישת המינימום לגביו תהיה ארבע עד שש שנות מאסר, וממילא הוא יכול להתחיל לרצות את עונשו. ולבסוף, כאשר אתה קובע תג מחיר לעבירת נשק מבעוד מועד, אתה יוצר הרתעה, וההרתעה מייצרת מצב של ניקוי הסביבה מעבריינים פוטנציאליים רבים.
+
+ ולכן, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק לענישת מינימום על עבירות נשק, כפי שהבאתי היום בפני הכנסת, תשרת את כל אזרחי ישראל, אשר רובם ככולם, יהודים וערבים, שואפים לחיים שלווים, שקטים ובטוחים, והם אנשים נורמטיביים שרוצים לחיות כראוי, והפשיעה מאיימת עליהם. אבקש מחבריי חברי הכנסת, משמאל ומימין, קואליציה ואופוזיציה, יהודים וערבים, לתמוך בהצעת החוק, שתאפשר שיפור משמעותי בביטחון האישי של תושבי ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יואב גלנט. אני מזמין את שר המשפטים גדעון סער להשיב על הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק של ידידי חבר הכנסת יואב גלנט נוגעת באמת בנושא חשוב ביותר עם כיוון שהוא כיוון נכון. יש רק בעיה אחת, שכבר עשינו את זה. זאת אומרת, עלה בידינו בחודש דצמבר האחרון להשלים את הצעת החוק שלנו, של תקווה חדשה, לעונשי מינימום בכל עבירות הנשק הבלתי-חוקי, ולצערי, בתקופת הממשלה הקודמת נבלמנו והייתה החלטה למנוע את זה. ועדת שרים לחקיקה לא אישרה את זה ולא הצלחנו לעשות את זה. קבענו דבר, אומנם בהוראת שעה לשלוש שנים, שלפיו עונש המינימום יהיה רבע, לכל הפחות, מהעונש המרבי. אם אנחנו מדברים על סחר בנשק בלתי חוקי, עבירה של 15 שנות מאסר עונש מרבי, אז העונש המזערי יהיה קרוב לארבע שנות מאסר. וכך אפשר לכל אחד ואחד. כמובן, זה העונש המזערי, זה עונש המינימום. כמובן שניתן לגזור יותר.
+
+ אנחנו גם רואים בצורה ברורה – אף שהעונש כעונש מינימום חל על עבירה שהתבצעה לאחר חודש דצמבר 2021, שבו הכנסת העבירה בקריאה שלישית את החוק – שבתי המשפט בכלל, ובית המשפט העליון בפרט, בשורה של פסקי דין מהעת האחרונה, הפכו החלטות שיפוטיות של בתי המשפט המחוזיים והחריפו מאוד את הענישה על עבירה של נשק בלתי חוקי. אני מדבר גם על עבירה של נשיאת נשק בלתי חוקי, גם על עבירה של החזקת נשק בלתי חוקי וכמובן על עבירת סחר בנשק בלתי חוקי. אני אצטט רק מפסק דין אחד – שבו כמעט הוכפל עונש מאסר שנגזר על נאשם בשם אחמד קדורה – את השופט עמית: "החזקת נשק שלא כדין מאיימת על שלום הציבור וביטחונו. לנוכח היקפן המתרחב של עבירות המבוצעות בנשק, הזמינות הבלתי-נסבלת של נשק בידי מי שאינו מורשה לכך מהווה – – – סיכון של ממש ומגבירה את הסיכון לביצוע עבירות חמורות נוספות, כמו גם לאסונות נוראיים. יעידו על כך ריבוי המקרים במגזר הערבי בעת האחרונה כאשר אזרחים תמימים, כמו ילד רך בשנים ועלמה צעירה, נפגעים ואף מוצאים את מותם בביתם מבצרם או בגן השעשועים, כל זאת כתוצאה משימוש בנשק – – – מציאות קשה זו מחייבת לנקוט ביד מחמירה – – – ענייננו במכת מדינה שהצורך להילחם בה על מנת להגן על הציבור מצריך מענה הולם והטלת עונשי מאסר משמעותיים. ידע כל מי שמחזיק בנשק בלתי חוקי כי צפוי הוא להיענש בחומרה, בבחינת: 'אם מחזיקים – למאסר נשלחים'". 
+
+אני מצטט את פסק הדין הזה ואני יכול לצטט עוד פסקי דין רבים אחרים מהעת האחרונה, כי כשעמדתי על הדוכן הזה בשנת 2020, בתקופת כהונתו של שר המשפטים ניסנקורן, רף הענישה בעבירות הנשק הבלתי-חוקי – ונתתי הרבה מאוד דוגמאות לזה – היה נמוך יותר באופן משמעותי. כעת אנחנו נמצאים במגמת עלייה שנובעת מכך שהתיקון, אותו תיקון 140 של עונשי המינימום, עדיין לא רלוונטי לרוב המשפטים שמתקיימים כרגע, שבהם בוצעו העבירות לפני זה, אבל בתי המשפט נותנים משקל לאותה קריאת כיוון של המחוקק שניתנה בדצמבר 2021. 
+
+
+ רואים את זה בפסקי הדין? 
+
+
+ כן, אני ציטטתי ויכולתי לצטט בקלות, מהחודשיים האחרונים, ארבעה פסקי דין של בית המשפט העליון שבכולם המגמה היא אותה מגמה, מגמה של החמרה בעונשי המאסר בעבירות הנשק הבלתי-חוקי. 
+
+
+ יפה. טוב מאוד. 
+
+
+כמובן שזה חריג בשיטת המשפט שלנו. אני חייב לומר שכשבאתי להעביר את התיקון הזה אז היו גם כאלה במשרדי שלא רצו לעשות את התיקון הזה, או שהם רצו שעונש המינימום יהיה פחות מהעונש שקבענו בסופו של דבר, של רבע מהעונש המרבי, אולי חמישית, אולי פחות – מתוך אותה מגמה שמבקשת להצר את הכלל של עונש המינימום ולהגדיל את מרחב שיקול הדעת השיפוטי. אבל, באמת – ולעניין זה בוודאי שיש הסכמה בתפיסה ביני לבין המציע – אנחנו נמצאים בעידן של מערכה מחויבת המציאות למאבק בנשק הבלתי-חוקי. הנשק הבלתי-חוקי – אני רק אזכיר עוד דבר. רק השבוע, רק ביום שני השבוע, לפני יומיים, מליאת הכנסת אישרה עוד שתי הצעות חוק שעוסקות בנשק בלתי חוקי. האחת: חוק חלקי נשק מהותיים, שעוסקת בהחמרת הענישה על אותם חלקי כלי נשק, כמו מכלול או כמו קנה, שמאפשרים ייצור של כלי נשק מאולתרים ולפעמים גם המרה של רובי צעצוע לכלי נשק אמיתיים וקטלניים, והחמרת הענישה בעבירה של רכישת נשק בלתי חוקי. אני מדגיש את כל הדברים האלה כי אני חושב שבתקופה קצרה מאוד עשינו שינוי גדול מאוד בנושא הנשק הבלתי-חוקי. 
+
+בהחלט אפשר לבוא ולבחון דברים נוספים, ואנחנו בוחנים דברים נוספים – חבר הכנסת כץ, אנא ממך – אבל כשעל משהו שהכנסת ישבה עליו שבעה נקיים ותיקנה אותו, למעשה, פה אחד רק לפני חמישה חודשים, אומרים: אנחנו עכשיו נעשה לא רבע מהעונש המרבי – –
+
+
+ חברי הכנסת. 
+
+
+ – – אלא מחצית מהעונש המרבי. אתם יודעים מה? יותר פשוט לתת לכל אחד את העונש המרבי, עונש מרבי בלי תלות בנסיבות. אני חושב שעוד בטרם בחנו את הדברים וראינו איך התיקון שתיקנו משפיע – ואני רואה שהוא משפיע לטובה – ללכת לתיקון נוסף, הדבר הזה הוא דבר לא נכון והוא דבר מיותר. אין מקום בספר החוקים שלנו שבו עונש המינימום עומד על מחצית מהעונש המרבי, זה פשוט דבר שלא קיים ואין לו אח ורע.
+
+דבר נוסף, קביעת עבירות מיוחדות ונסיבות מחמירות שעניינן ביצוע עבירות שונות באמצעות נשק שהוחזק ללא רישיון, גם זה דבר מיותר, ואני אסביר מדוע: כשאדם מבצע עבירה פלילית באמצעות נשק שמוחזק שלא כדין, כמו ירי שלא כדין, או פציעה וחבלה, ממילא הוא מבצע בנוסף עבירה של נשיאת נשק שלא כדין, עבירה שעונשה עשר שנות מאסר והעונש המזערי הוא רבע מזה, זאת אומרת שנתיים וחצי, וניתן להעמיד אותו לדין גם בגין כל אחת מהעבירות שהוא ביצע מעבר לנשיאת הנשק. זאת אומרת, נושא החבלה החמורה או הפציעה, הירי שלא כדין – זאת עבירה נוספת בכתב האישום. 
+
+ולכן אני אומר את זה, באמת, אני חייב לומר – – –
+
+
+ חברי הכנסת, חברי הכנסת, אנא, שמרו על השקט, בבקשה. סדרנים. 
+
+
+ אני חייב לומר שבדיונים שהתקיימו בוועדת החוקה בנושא של עונשי המינימום של עבירות הנשק הבלתי-חוקי – אני אומר זאת בעדינות כדי לא להכניס נימה פולמוסית לדבריי – לא נכחו רבים מחברי האופוזיציה. הם לא ליוו את הדיונים, ויכול להיות שהם אפילו לא מכירים ולא יודעים שהכנסת שינתה את החוק רק במושב החורף האחרון. אבל עדיין, חקיקה זה דבר רציני ואנחנו עובדים. כמו שאמרתי, רק ביום שני הבאנו עוד שני חוקים בנושא עבירות הנשק הבלתי-חוקי. אתמול התחלנו בעוד נושא של הסמכת המשטרה לחיפוש במקרים של השמדות ראיות, נושא בעל חשיבות בלתי-רגילה. אנחנו עוסקים בנושא הזה בצורה מאוד אינטנסיבית. אבל אי-אפשר לבוא חמישה חודשים אחרי התיקון ולהגיד: בואו נשנה עוד פעם את החוק. חבר הכנסת גלנט, היה לי הרושם שאתה מבקש לקרוא קריאת ביניים.
+
+
+ לא, הוא רוצה להשיב לך מעל הדוכן. 
+
+
+אה, בסדר גמור, בסדר גמור. אם כך, אני מציע למליאת הכנסת לדחות את ההצעה. 
+
+
+ תודה רבה לשר המשפטים גדעון סער. אני מזמין את חבר הכנסת גלנט להשיב לשר סער, לאחר מכן נעבור להצבעה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי ברוב קשב את דבריו של שר המשפטים. ראשית, אני מודה לו על כך שאמר שהצעת החוק הזאת היא אכן במקומה, ואכן הולכת בכיוון הנכון וכן הלאה. ואני גם מבין את הדבר הטבעי שאדם שעוסק בנושא מסוים לא אוהב שמתערבים לו בדבריו ובעיסוקיו, כי זה טבע האדם, ואני נכנסתי לתוך מה שאמור להיות באחריותו של משרד המשפטים. אבל אני רוצה להגיב ולומר על מה שאמר כאן שר המשפטים, כי חשוב שבפני הכנסת תובא אינפורמציה שלמה, מלאה ובהירה כאשר אנחנו באים להחליט.
+
+שר המשפטים, בדבריו, שכח לציין לפחות שלוש עובדות חשובות. הראשונה, ענישה של רבע מן העונש המקסימלי עלולה להיות ענישה מאוד מאוד מקילה, כי לעיתים העונש המקסימלי אינו מספיק, למשל בעבירות של החזקת נשק. הדבר השני, אין טיפול בנושא של ירי שלא כדין בסחר בנשק ולא בירי שפגע באדם. והדבר החשוב ביותר הוא אותה פרצה שקיימת באופן מובנה בהצעה הממשלתית. הפרצה הזאת אומרת שבנסיבות מתאימות או מיוחדות יש לשופט שיקול דעת שלא ללכת לענישת המינימום. כלומר, נוצרה פרצה שלראייתי תהפוך להיות הדרך הראשית, דרך המלך, ותעקר לחלוטין מהתוכן שצריך להיות את כל הצעת החוק. יתרה מזו, לפי הדין הנוהג, ניתן להמיר חלק מתקופת המאסר לעבודות שירות, ולכן הטיפול דרך העלאת רף המקסימום, כמו שנעשה פה בעת האחרונה, בעיניי הוא לעג לרש. 
+
+אני מציע לחברי הכנסת לאמץ את ההצעה הפשוטה שהצעתי: מי שמחזיק נשק שלא כדין – שלוש שנים; מי שיורה בנשק שלא כדין – ארבע עד שש שנים, בהתאם למקום הירי; מי שסוחר בנשק או פוצע אדם במהלך השימוש בנשק הלא-חוקי – שבע שנות מאסר. פשוט, ברור, יעיל ובעיקר – מרתיע. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יואב גלנט. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. על פי בקשת הממשלה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. על כן אבקש ממזכיר הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת. אנא שמרו על השקט. בבקשה.
+
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ משה אבוטבול – בעד 
+ סמי אבו שחאדה – נגד
+ אלי אבידר – נגד
+ יולי יואל אדלשטיין – בעד
+ אמיר אוחנה – בעד
+ ניר אורבך – נגד
+ ינון אזולאי – בעד
+ ישראל אייכלר – בעד
+ דוד אמסלם – בעד
+ אופיר אקוניס – בעד
+ משה ארבל – בעד
+ יעקב אשר – בעד
+ זאב בנימין בגין – אינו נוכח
+ אוריאל בוסו – בעד
+ ענבר בזק – נגד
+ חיים ביטון – בעד
+ מיכאל מרדכי ביטון – נגד
+ דוד ביטן – בעד
+ ולדימיר בליאק – נגד
+ מירב בן ארי – נגד
+ רם בן ברק – נגד
+ איתמר בן גביר – בעד
+ יואב בן צור – בעד
+ נפתלי בנט – אינו נוכח
+ אלינה ברדץ' יאלוב – נגד
+ קרן ברק – בעד
+ ניר ברקת – בעד
+ יאיר גולן – נגד
+ מאי גולן – בעד
+ איתן גינזבורג – נגד
+ יואב גלנט – בעד
+ גילה גמליאל – בעד
+ מאזן גנאים – אינו נוכח
+ בנימין גנץ – נגד
+ משה גפני – בעד
+ סימון דוידסון – נגד
+ אבי דיכטר – בעד
+ גלית דיסטל אטבריאן – בעד
+ צבי האוזר – נגד
+ צחי הנגבי – בעד
+ שרן מרים השכל – נגד
+ מיכל וולדיגר – בעד
+ רות וסרמן לנדה – נגד
+ מכלוף מיקי זוהר – בעד
+ אימאן ח'טיב יאסין – נגד
+ ווליד טאהא – נגד
+ בועז טופורובסקי – נגד
+ משה טור פז – נגד
+ אחמד טיבי – אינו נוכח
+ יוסף טייב – בעד
+ אלון טל – נגד
+ דסטה גדי יברקן – בעד
+ מאיר יצחק הלוי – נגד
+ אלי כהן – בעד
+ מאיר כהן – נגד
+ יום טוב חי כלפון – אינו נוכח
+ עופר כסיף – נגד
+ אופיר כץ – בעד
+ חיים כץ – בעד
+ ישראל כץ – בעד
+ רון כץ – נגד
+ יוראי להב הרצנו – נגד
+ מיקי לוי – נגד
+ אורלי לוי אבקסיס – בעד
+ יריב לוין – בעד
+ נעמה לזימי – נגד
+ יעקב ליצמן – בעד
+ גבי לסקי – נגד
+ יאיר לפיד – נגד
+ לימור מגן תלם – נגד
+ אמילי חיה מואטי – נגד
+ פטין מולא – בעד
+ טטיאנה מזרסקי – נגד
+ מרב מיכאלי – נגד
+ יוליה מלינובסקי – נגד
+ מיכאל מלכיאלי – בעד
+ אבי מעוז – בעד
+ אורי מקלב – בעד
+ אבתיסאם מראענה – נגד
+ יעקב מרגי – בעד
+ מופיד מרעי – נגד
+ בנימין נתניהו – בעד
+ יואב סגלוביץ' – נגד
+ יבגני סובה – נגד
+ אופיר סופר – בעד
+ אורית מלכה סטרוק – בעד
+ עידית סילמן – אינה נוכחת
+ עלי סלאלחה – נגד
+ בצלאל סמוטריץ' – בעד
+ אוסאמה סעדי – נגד
+ מנסור עבאס – אינו נוכח
+ איימן עודה – נגד
+ חוה אתי עטייה – בעד
+ יצחק פינדרוס – בעד
+ שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת
+ מאיר פרוש – בעד
+ יסמין פרידמן – נגד
+ אביר קארה – נגד
+ אלכס קושניר – נגד
+ יואב קיש – בעד
+ גלעד קריב – נגד
+ שלמה קרעי – בעד
+ מירי מרים רגב – בעד
+ מיכל רוזין – נגד
+ שמחה רוטמן – בעד
+ יעל רון בן משה – נגד
+ מוסי רז – נגד
+ אפרת רייטן מרום – נגד
+ ג'ידא רינאוי זועבי – נגד
+ יפעת שאשא ביטון – נגד
+ אלון שוסטר – נגד
+ יובל שטייניץ – בעד
+ קטי קטרין שטרית – בעד
+ אלעזר שטרן – נגד
+ יוסף שיין – נגד
+ עמיחי שיקלי – בעד
+ מיכל שיר סגמן – נגד
+ רם שפע – נגד
+ נירה שפק – נגד
+ עאידה תומא סלימאן – נגד
+
+
+נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+זאב בנימין בגין – נגד
+ נפתלי בנט – אינו נוכח
+ מאזן גנאים – אינו נוכח
+ אחמד טיבי – אינו נוכח
+ יום טוב חי כלפון – אינו נוכח
+עידית סילמן – אינה נוכחת
+ מנסור עבאס – נגד
+ שירלי פינטו קדוש – אינה נוכחת
+
+
+האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא הצביע? אם אין, אני נועל את ההצבעה. נא למנות את הקולות, בבקשה.
+
+
+בנט הגיע.
+
+
+תראה, ראש ממשלה לא מעודכן. הוא לא מעודכן שנגמרה ההצבעה.
+
+
+התעורר משנ"ץ. העירו אותו מאוחר. התעורר משנ"ץ.
+
+
+ישנת יותר מדי.
+
+
+לא נורא. טוב – – – וטוב לעולם.
+
+
+לא את זה אומרים. צריך להגיד – – – 
+
+
+אתה יכול ללכת.
+
+
+לא – – – צריך להגיד – – – המפלגות הציוניות, גם השורא וגם הרשימה המשותפת.
+
+
+– – –
+
+
+יום טוב לא הצביע.
+
+
+לא הוא ולא שירלי.
+
+
+ובנט.
+
+
+אם כך, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 53, נגד – 62, ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3070/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החר��ית במוסדות תכנון), של חבר הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אשר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. בבקשה, עשר דקות לרשותך.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ייצוג הולם לאוכלוסיות עם מאפיינים שונים, מעבר לחשיבות החברתית שלו ומניעת אפליה בשירות שמגיע לכל אזרח, הוא כלי של הממשלה לקידום מדיניות ציבורית שוויונית, מקצועית ורגישה לצרכיה של החברה כולה ובהסתכלות על אוכלוסיות שונות שיש להן צרכים אחרים בנושאים מסוימים. הצעת החוק שמונחת לפניכם מדברת על מוסדות התכנון, שהם גופים ציבוריים בעלי עוצמה וחשיבות ייחודיים בכל הקשור לתכנון ובנייה ולהקצאת משאבי קרקע יקרי ערך וקביעת סדרי עדיפויות של המדינה בקידום תוכניות. במוסדות התכנון השונים קיים חוסר ולעיתים אף תת-ייצוג של אזרחים או של אנשי מקצוע – במקרה שלנו, מהמגזר החרדי, ואני מוסיף ואומר, גם מהמגזר הערבי. המגזרים הללו מתאפיינים בצורכי הדיור שלהם באופן שונה מהכללי. מעבר לעובדה שמדובר באפליה של ציבורים – – –
+
+
+החברה הערבית – – – לא נותנים כלום – – – יש אפס.
+
+
+אנחנו מכירים את זה.
+
+
+זה לא בוועדה בכלל. המספר: אפס, אפס.
+
+
+אנחנו מכירים את זה. 
+
+מעבר לעובדה שמדובר באפליה של ציבורים שכמעט אינם מיוצגים, יש גם חשיבות מקצועית ואזרחית לייצוגם במוסדות התכנון, שכן לדיור החרדי ולדיור של הציבור הערבי אופי תכנוני שונה, צרכים שונים ואפילו פרוגרמות תכנוניות אחרות שאושרו על ידי מינהל התכנון במשרד השיכון, שהן מותאמות.
+
+ ייצוג הולם – הצעת החוק הזאת, חבריי חברי הכנסת מהאופוזיציה – יסייע לדאוג לאוכלוסייה הזאת עוד בשלב התכנון. להביא דירות, לשווק דירות ולהילחם במצוקת הדיור הכללית – לא מתחילים בחלוקת הדירות, לא בהגרלות ולא בדברים הללו; הכול מתחיל בתכנון, ואם בתכנון יושבים אנשים, אנשי מקצוע טובים ככל שיהיו, שאינם מכירים, שאינם מבינים ושאינם יודעים את הספציפיות של כל ציבור, אז אנחנו בעצם חוטאים למטרה, כי במדינת ישראל היום, גם במשרד השיכון, אדוני היושב-ראש, גם במינהל התכנון, הטבלאות של הדיור הולכות: דיור כללי, מגזר ערבי ומגזר חרדי. ככה זה עובד היום. למה? זו שאלה פילוסופית שצריך לשבת ולדבר עליה, לא פה, אבל זו העובדה. 
+
+ אתן את הדוגמה הכי טובה. הדוגמה הטובה ביותר שקורית כאן, שקרתה כאן לאחרונה: לקחו פרויקט שהיה מתוכנן עבור ציבור כללי ואמרו שיהפכו את זה לציבור חרדי בקריית גת מערב, מה שנקרא שפיר, כי זה באמת היה פותר חלק ממצוקת הדיור. היה צריך להפוך את העולם בשביל לעשות את זה, ואז גם באה הממשלה הרעה הזאת ולקחה גם את כבשת הרש הזאת ושלחו אותנו, את ילדינו ואת נכדינו לכסיפה, ששם בכלל המנהיגות המקומית כבר עתרה לבג"ץ נגד העיר הזאת. זה לא היה קורה אם בתוך הדיונים הראשוניים, על שולחן הסרטוט, היו יושבים אנשי מקצוע שיודעים מה צרכיו של הציבור החרדי. אותו דבר גם בצרכים של ציבור אחר, הציבור הערבי. 
+
+לכן הצעת החוק מציעה לקבוע חובת ייצוג הולם במוסדות התכנון, שתחול לגבי חברים במוסדות שהם נציגי שרים או מתמנים על ידם. לא מדובר על הוועדות המקומיות, אדוני היושב-ראש, כי הוועדות המקומיות מיוצגות על ידי אנשי העירייה. אבל באותן ועדות, אם זה במינהל התכנון, אם זה בוותמ"ל, אם זה במינהל, בכל המקומות הללו – מה יקרה אם ישב שם אדריכל או מהנדס או איש מקצוע חרדי, שתפקידו יהיה על השולחן – לא מתחת לשולחן, לאסוף פירורים – לבוא ולראות שבאמת הצרכים מותאמים? הרי אתם יודעים, חלק מהאנשים שיושבים פה יודעים שיש צרכים די מיוחדים, למשל בציבור החרדי. יש אופי תכנוני שונה; רמת מינוע נמוכה, שאומרת לתת יותר מקום לכבישים, יותר מקום לתחנות אוטובוס, יותר מקום לתחנות מרכזיות כאלה ואחרות של אוטובוסים, יותר שטחים חומים, כי בלי עין הרע, יש לציבור הרבה ילדים וצריך יותר מוסדות חינוך; צריך מוסדות דת, שציבור חרדי צורך באופן מלא; מרפסות סוכה, אדוני היושב-ראש, ועוד. 
+
+האופי התכנוני השונה הזה, אדוני היושב-ראש, קיבל הכרה על ידי מינהל התכנון ועל ידי משרד השיכון בתדריך שנעשה על ידם. אז לא יכול להיות שיושבים אנשים ומקבלים החלטות לגבי כל הציבור במדינת ישראל והציבור הזה לא מיוצג שם – לא מיוצג פוליטית, אני לא מדבר על להכניס פוליטיקאי, אני לא מדבר על להכניס מאכערים; אני מדבר על אנשי מקצוע שיוסיפו על הראייה הכוללת גם את האספקטים הללו, שהם כל כך חשובים. 
+
+ אדוני היושב-ראש, מדברים פה הרבה מאוד על דאגה לחרדים. אלי.
+
+
+כן, אדוני. 
+
+
+ אל תפריע ליבגני להקשיב. פה כל היום מדברים על כמה דואגים – – –
+
+
+ אני הסכמתי איתך כשאמרת אדריכל חרדי. אמרתי, אני שואל – – –
+
+
+ יש. עשרות, מאות, וטובים. 
+
+
+כל הכבוד, אני שמח על כך. 
+
+
+ וגם אדריכליות. 
+
+
+ אדוני, אתה יודע, אלה שיש להם מקצוע לא זקוקים לחוק הזה.
+
+
+ אתם תצאו מהבועה שלכם. 
+
+
+ הם לא זקוקים לחוק הזה – הם חזקים בלעדיך. בלעדיך הם חזקים והם מתקדמים, לומדים ועוסקים בזה. הם לא צריכים את החוק הזה. הם לא צריכים את החוק. 
+
+
+ יבגני, אתה יודע שפה עומדים על הבמה הזאת ודואגים לחרדים: תשתלבו, תהיו בתוך העניין, תהיו בתוך זה. רק דבר אחד לא מוכנים לעשות: להתאים את הדברים הללו לצרכים. יש פה אחד שאמר בנאום הבכורה שלו שהוא דואג לחרדים, שהוא אוהב חרדים. מהיום שהוא נהיה ראש ממשלה הוא רק מתעלל במשפחות החרדיות. 
+
+ אבל דבר כזה הוא דבר מקצועי פר אקסלנס. אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, הדבר הזה הוא חשוב, הוא נכון, הוא אמיתי – גם לציבור החרדי, גם לציבור הערבי, חבר הכנסת טיבי. זה דבר נכון תכנונית, זה דבר נכון מקצועית, זה דבר נכון, שצריך לעשות אותו. לא יקרה שום דבר לתכנון במדינת ישראל – הוא רק יהיה מטויב יותר, נכון יותר וממוקד יותר. 
+
+אני מתפלא, אדוני היושב-ראש – אני לא רואה פה את שרת הפנים שאמורה לתת לי תשובה על העניין הזה. אני לא יודע מי אמור לתת תשובה – שר הבריאות. שר הבריאות ייתן תשובה על התכנון. שתהיה בריא, אדוני השר, אבל איזה זלזול. איזה זלזול. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ לא, לא אתה. אל תיפגע לי, אל תיפגע. לנו יש יותר סיבות להיפגע. 
+
+
+ כדאי ששר הבריאות יטפל בכאבי הבטן של שרת הפנים. 
+
+
+תודה. נא לסיים. 
+
+
+ אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזה לא מקצועי, זה לא נכון. הצעת חוק מקצועית, טובה, נכונה, לא פוליטית – אדוני היושב-ראש, שהשרה לא תענה עליה, או לפחות מישהו משרד המשפטים, לפחות שר המשפטים. אני מאחל לך, שר הבריאות, שתדקלם טוב את מה שאמרו לך. אבל אם יש לך אומץ – ותאמין לי, ראיתי שגם הקשבת לדבריי ואתה יודע שיש אספקטים כאלה גם במשרד שלך, ודיברנו על זה מקודם – אז אפשר, לא יקרה כלום לממשלה שיעבירו את זה בקריאה טרומית, נדון בזה בצורה נכונה בוועדות ונוסיף ציבורים נוספים שצריכים להיות. ואני מבקש, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, לתמוך בהצעה הנכונה הזאת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. ישיב בשם שרת הפנים ובשם ועדת השרים לחקיקה השר ניצן הורוביץ, שר הבריאות. בבקשה. לרשותך, אדוני, עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב בשם שרת הפנים. קודם כול, מטרת ההצעה היא לקבוע חובת ייצוג לאוכלוסייה החרדית – איך בדיוק מגדירים את זה – בהרכבם של כל מוסדות התכנון, למעט בוועדה המקומית, וכי עד להשגת ייצוג הולם, חברי מוסדות התכנון, שהם נציגי שרים, או מתמנים על ידי שרים, יהיו מקרב בני האוכלוסייה החרדית. אני רואה חשיבות גדולה בחובת ייצוג הולם לכלל האוכלוסיות, וגם לאוכלוסייה החרדית. אבל התוויית כלל קשיח בעניין, כפי שמוצע בהצעת החוק, לא מתאימה למינוי חברי מוסד תכנון, מכמה סיבות. קודם כול, סמכות מינויים של חברי מוסד תכנון לא נתונה לגורם אחד אלא היא מפוזרת בין שרים וגופים שונים. שנית, מדובר בבחירה מקצועית מובהקת. מוסד תכנון הוא גוף מקצועי, וכל חבר שמתמנה צריך להיות בעל כשירות מקצועית וערכית, מעורה ובקי בנושאי תכנון ובנייה וכפוף לקיום בדיקה זהירה ומוקפדת בהיבט של חשש לניגודי עניינים. הבחירה נעשית הן על פי בקיאות ומקצועיות בתחומי התכנון והן על פי דרגת תפקידם במשרד. בהקשר הזה יודגש כי תפקידו של נציג המשרד במוסד התכנון הוא לייצג את אינטרס המשרד ביחס לשאלות התכנוניות הנדונות. אני יכול לומר: למשרד הבריאות יש נציגים בכל מוסדות התכנון, והם לא נבחרים לפי אמונתם או מוצאם או משהו כזה. לפיכך, ממונים לכהונה בכירי המשרד לפי דרגת מקצועיותם, ולא בהתאם למפתח מגזרי. 
+
+שנית, לגבי חלק מהמינויים על השר הממנה להתייעץ עם גורמים נוספים או לקבל המלצת גוף ספציפי, וכמובן שהשר צריך לבחור מבין אלו שהומלצו בפניו, ויכולת התמרון שלו מוגבלת ומצומצמת למספר מועט של מועמדים שהומלצו. 
+
+
+ השר, אנחנו מדברים על מצב שיש שני מועמדים שהם שווים באיכותם המקצועית, ואז לעשות העדפה. 
+
+
+ אני לא חושב שבמקרה כזה דווקא החרדי מקופח. יתרה מזו, על המועצה הארצית ועל הוועדה לתשתיות לאומיות, ות"ל, חל ממילא – חבר הכנסת בוסו – חוק החברות הממשלתיות, שמכוחו חלה חובת הייצוג ההולם על מינוי חברים למועצה הארצית ולוות"ל ועל מינויים כפופים לבדיקת הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות. יצוין שעם חברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה וממלאי מקומם נמנים גם כמה חברים חרדים, וכן מבין נציגי השלטון המקומי וממלאי מקומם. במוסדות התכנון הארציים הנוספים ובוועדות המחוזיות מתבצע מינוי חברי מוסדות התכנון על פי הוראות החוק, בהתחשב בחובת הייצוג ההולם, שהשרים כפופים לה מכוח הדין המינהלי ועקרונות השוויון והצדק החלים על כל פעולה של שר ושרה. אני רוצה לתת דוגמה אחרת: בנובמבר 2020 עלתה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק דומה אשר עסקה בייצוג הולם במוסדות תכנון לאוכלוסייה מבני מיעוטים, ומינהל התכנון הציע להתנגד אף לאותה הצעה מאותם נימוקים, והיא לא קודמה.
+
+לאור כל האמור לעיל ובהתאם להחלטת ועדת השרים – ואני אגיד, חבר כנסת אשר, גם עמדתי האישית, כי אני חושב שההצעה היא לא נכונה – אבקש בשם שרת הפנים וועדת השרים לחקיקה והממשלה להתנגד להצעת החוק הזו. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לשר הבריאות. בבקשה, חבר הכנסת ארבל רוצה להשיב לשר הבריאות?
+
+
+אשר.
+
+
+סליחה, אשר. יעקב אשר, בבקשה. חבר הכנסת אשר, האם ויתרת על זכותך? אני יודע שלא. תודה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+איזה ימות המשיח, אדוני היושב-��אש, ששר הבריאות ממרצ נותן את התשובה של שרת הפנים מימינה, ונמצא פה גם ראש הממשלה, שעמד פה על הדוכן ואמר: אני דואג לכולם ואני דואג לחרדים. הוא מאוד דאג להם כשהוא היה באופוזיציה, אבל כאן יש, אדוני ראש הממשלה, אם אתה יודע, הצעת חוק שמדברת על ייצוג הולם בוועדות תכנון לציבורים בעלי אופי תכנוני אחר. לא מדובר על אנשים פוליטיים; אנשי מקצוע עם רף שתקבע המדינה – אדריכלים, מהנדסי עיר, מהנדסי נוף או דברים כאלה. כל בקשתנו היא שליד שולחן הסרטוטים – יש לי רעש, אדוני. 
+
+
+– – –
+
+
+חברי הכנסת. סדרנים, אנא הושיבו את חברי הכנסת. תאפשרו לדובר לומר את דבריו ללא הפרעות. בבקשה.
+
+
+ כל הצעת החוק הזאת, שוועדת השרים לחקיקה שלך, אדוני ראש הממשלה, העיפה מהמדרגות, מדברת רק על זה שיהיה נציג ליד שולחן הסרטוטים של מדינת ישראל בוועדות, בוותמ"ל, בוועדות התכנון הלאומיות, שיסתכל גם על הצרכים של החרדים. ידעת לבוא אליהם רק בזמן הקורונה, כשהיית באופוזיציה; באת ללטף ילדים חרדים וללטף את ראשי הערים, אבל היום, כשאתה יושב בשלטון, לא רק שאתה לא דואג להם, אתה גם מתעלל בהם משיקולים פוליטיים.
+
+גם בתקשורת, מה שיועז הנדל החצוף עושה בתקשורת זה בהוראה של הלשכה שלך, כדי לנסות להביא את החרדים למשא ומתן. אצלך הכול זה פוליטיקה. יש לך פה הצעת חוק. תהיה אמיץ, תדאג לחרדים, גם לחרדים שעובדים, אבל גם לצרכים שלהם. לא מעניין אתכם כלום. אתם לא מרגישים את האחר. אתה באקזיט שלך, שמת לך מטרה שיהיה לך בכרטיס ביקור "ראש הממשלה לשעבר", ותו לא. לא מעניין אותך, אין לך רגישות לכלום. את הנאום של יושב-ראש רע"מ היום שמעת הרבה יותר טוב מהנאום שלי עכשיו, זה אני בטוח.
+
+לכן אני פונה אל חבריי מהקואליציה – כן, גם אליך, שר החוץ לפיד. אתה בעד שילוב. נכון? השר לפיד, השר לפיד, שר החוץ. הוא לא שומע טוב.
+
+
+ תגיד לו "הסגן של השורא", אולי הוא יענה. 
+
+
+ אתה בעד שילוב, נכון, יאיר לפיד? מבקשים פה לשלב מהנדסים ואדריכלים אנשי מקצוע בוועדות התכנון הממשלתיות. אם תפנה את הראש זה לא יעזור.
+
+
+נא לסיים.
+
+
+עמדת פה ודיברת: אחיי החרדים, לכו לעבוד, לכו לזה. אני לא רוצה להגיד למה אתם מתכוונים ב"לכו" ולאן זה "לכו", אתה והשותף שלך.
+
+
+תודה.
+
+
+אתם שניכם חושבים רק על הכיסא ומקווים כל אחד לראות את השני מחוץ לכיסא. תודה רבה, ואני מודיע לכל חברי הקואליציה: מי שמצביע נגד זה, מצביע נגד שילוב של חרדים בחברה, מצביע נגד צרכיה של חברה, גם החברה החרדית, גם החברה הערבית, במו ידיכם, אנשי היופי והטוהר. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. 
+
+ חברי הכנסת, על פי בקשת 20 חברי כנסת, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אבקש ממזכיר הכנסת להקריא את שמות חברי הכנסת. בבקשה.
+
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ משה אבוטבול – בעד
+ סמי אבו שחאדה – בעד
+ אלי אבידר – נגד
+ יולי יואל אדלשטיין – בעד
+ אמיר אוחנה – בעד
+ ניר אורבך – נגד
+ ינון אזולאי – בעד
+ ישראל אייכלר – בעד
+ דוד אמסלם – בעד
+ אופיר אקוניס – בעד
+ משה ארבל – בעד
+ יעקב אשר – בעד
+ זאב בנימין בגין – נגד
+ אוריאל בוסו – בעד
+ ענבר בזק – נגד
+ חיים ביטון – בעד
+ מיכאל מרדכי ביטון – נגד
+ דוד ביטן – בעד
+ ולדימיר בליאק – נגד
+ מירב בן ארי – אינה נוכחת
+ רם בן ברק – נגד
+ איתמר בן גביר – אינו נוכח
+ יואב בן צור – בעד
+ נפתלי בנט – נגד
+
+
+ אוהב חרדים. אוהב חרדים.
+
+
+לא להפריע. חבר הכנסת אשר. חבר הכנסת אשר. 
+
+
+– – –
+
+
+חבר הכנסת אשר, אנחנו באמצע הצב��ה. אני מבקש לא להפריע באמצע ההצבעה. בבקשה. 
+
+(קורא בשם חברת הכנסת)
+
+ אלינה ברדץ' יאלוב – נגד
+
+
+– – –
+
+
+ חבר הכנסת אבוטבול, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. 
+
+
+ יש פה איש זר שמפריע. 
+
+
+– – –
+
+
+חבר הכנסת מלכיאלי, קריאה ראשונה. 
+
+
+אל תפריע לשר הביטחון. 
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+קרן ברק – בעד 
+ ניר ברקת – בעד
+ יאיר גולן – נגד
+ מאי גולן – בעד
+ איתן גינזבורג – נגד
+ יואב גלנט – בעד
+ גילה גמליאל – בעד
+ מאזן גנאים – אינו נוכח
+ בנימין גנץ – נגד
+ משה גפני – בעד
+ סימון דוידסון – נגד
+ אבי דיכטר – בעד
+ גלית דיסטל אטבריאן – בעד
+ צבי האוזר – נגד
+ צחי הנגבי – בעד
+ שרן מרים השכל – נגד
+ מיכל וולדיגר – בעד
+ רות וסרמן לנדה – נגד
+ מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח
+ אימאן ח'טיב יאסין – נגד
+ווליד טאהא – נגד
+ בועז טופורובסקי – נגד
+ משה טור פז – נגד
+ אחמד טיבי – אינו נוכח
+ יוסף טייב – בעד
+ אלון טל – נגד
+ דסטה גדי יברקן – בעד
+ מאיר יצחק הלוי – נגד
+ אלי כהן – בעד
+ מאיר כהן – נגד
+ יום טוב חי כלפון – נגד
+ עופר כסיף – בעד
+ אופיר כץ – בעד
+ חיים כץ – אינו נוכח
+ ישראל כץ – בעד
+ רון כץ – נגד
+ יוראי להב הרצנו – נגד
+ מיקי לוי – נגד
+ אורלי לוי אבקסיס – בעד
+ יריב לוין – בעד
+ נעמה לזימי – נגד
+ יעקב ליצמן – בעד
+ גבי לסקי – נגד
+ יאיר לפיד – נגד
+ לימור מגן תלם – נגד
+ אמילי חיה מואטי – נגד
+ פטין מולא – בעד
+ טטיאנה מזרסקי – נגד
+ מרב מיכאלי – נגד
+ יוליה מלינובסקי – נגד
+ מיכאל מלכיאלי – בעד
+ אבי מעוז – בעד
+ אורי מקלב – בעד
+ אבתיסאם מראענה – נגד
+ יעקב מרגי – בעד
+ מופיד מרעי – נגד
+ בנימין נתניהו – בעד
+ יואב סגלוביץ' – נגד
+ יבגני סובה – נגד
+ אופיר סופר – בעד
+ אורית מלכה סטרוק – בעד
+ עידית סילמן – אינה נוכחת
+ עלי סלאלחה – נגד
+ בצלאל סמוטריץ' – בעד
+ אוסאמה סעדי – בעד
+ מנסור עבאס – נגד
+ איימן עודה – אינו נוכח
+ חוה אתי עטייה – בעד
+ יצחק פינדרוס – בעד
+ שירלי פינטו קדוש – נגד
+ מאיר פרוש – בעד
+ יסמין פרידמן – נגד
+ אביר קארה – נגד
+ אלכס קושניר – נגד
+ יואב קיש – בעד
+ גלעד קריב – נגד
+ שלמה קרעי – בעד
+ מירי מרים רגב – בעד
+ מיכל רוזין – נגד
+ שמחה רוטמן – בעד
+ יעל רון בן משה – נגד
+ מוסי רז – נגד
+ אפרת רייטן מרום – נגד
+ ג'ידא רינאוי זועבי – נגד
+ יפעת שאשא ביטון – נגד
+ אלון שוסטר – נגד
+ יובל שטייניץ – בעד
+ קטי קטרין שטרית – בעד
+ אלעזר שטרן – נגד
+ יוסף שיין – נגד
+ עמיחי שיקלי – בעד
+ מיכל שיר סגמן – נגד
+ רם שפע – נגד
+ נירה שפק – נגד
+ עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
+
+
+ נא לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ מירב בן ארי – אינה נוכחת
+ איתמר בן גביר – בעד
+ מכלוף מיקי זוהר – אינו נוכח
+ מאזן גנאים – אינו נוכח
+ אחמד טיבי – בעד
+ חיים כץ – בעד
+ עידית סילמן – אינה נוכחת
+ איימן עודה – בעד
+ עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
+
+
+ האם יש מישהו מחברי הכנסת שלא השתתף בהצבעה? אין. אם כך ההצבעה הסתיימה. נא למנות את הקולות. אם כך, חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 57, נגד – 58, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק לא התקבלה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3653/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הרוגלות בשימוש משטרת ישראל, של חבר הכנסת יואב קיש. אני מזמין את חבר הכנסת קיש להציג את הצעת החוק. בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שראינו בהצבעה הזאת, ואנחנו נראה גם בהצבעות הלאה: כשאנחנו מדברים על הצבעות שמה שנקרא, יש בהן מהות אידיאולוגית – הצבעה להקמת ועדת חקירה בנושא פגסוס, נושא כל כך כואב, והכנסת הזאת כבר הספיקה לשכוח. למה היא שכחה? כי נוח לקואליציה להשכיח את זה. אבל אני רוצה לשאול את אותם לוחמים של דמוקרטיה, אלו שהדמוקרטיה חשובה להם, מהשמאל ומהימין – דרך אגב, זאת לא נחלתם של אף אחד ושל אף מפלגה. אבל למשל את חברת הכנסת מיכל רוזין ומוסי רז ממרצ: האם הנושא של השתלת רוגלות בטלפונים של אזרחים ללא אישור בית המשפט מקובל עליכם? האם השימוש הפראי בדבר הזה, שלא נגד ארגוני פשע חמורים בלבד, מקובל עליכם? אז איך אתם תתנגדו להצעה הזאת עכשיו? 
+
+ הרי מה ההצעה הזאת אומרת? היא אומרת, בואו נבדוק. לא אמרנו שום דבר אחר. אתם יכולים להגיד, סליחה, אבל יש את צוות מררי, הוא קם, בדק, לא היה כלום. לא היה כלום, כי אין כלום, נכון? אז אני אגיד לכם לגבי צוות מררי – ואני מקריא לכם את ההתייחסות של עיתון כלכליסט לצוות מררי. עיתון כלכליסט, דרך אגב, למי שלא יודע, זה כמובן העיתון, תומר, שהביא את החשיפה, לדעתי בינואר השנה. 14 במרץ, תגובת כלכליסט – הינה, מוסי, אני רואה שאתה מקשיב, אני מכבד את זה, אני מקריא לך: "תחקיריו נשענו על עדויות ומידע מתוך היחידה המשטרתית שהפעילה את הרוגלות". יש יחידה משטרתית שמפעילה את הרוגלות, נקודה. תומר גנון, הכתב, תיווך בין החושפים לבין צוות מררי, העביר לה מטעמם מידע רב ומפורט שכולל רשימת אנשי יחידות הסיגינט, סייבר משטרתיים, דרכי פעולה של נוהלי הריגול, פרטים על תוכנות ריגול נוספות – יש את פגסוס, יש דייזי, יש חלוץ – ומיקום קלסרים הנוגעים לדבר בחדרים שונים. ומה הסתבר? הינה, וזה אתם שאכפת לכם מהדמוקרטיה הישראלית, נכון? מה הסתבר? צוות מררי לא בדק את השימוש שעשתה המשטרה ברוגלות, לא חקר את מפעילי הרוגלות ביחידות. בקיצור, וזה ברור לכולם, פרקליטות המדינה נמצאת בניגוד עניינים מובנה. יש פה אירוע – והינה המסקנה: למנות ועדה עצמאית ובלתי תלויה לבחינת הפרשה. 
+
+ וזה כל מה שיש בהצעת החוק. להקים ועדת חקירה ממלכתית לאחד האירועים הכי חמורים נגד הדמוקרטיה הישראלית. הכי חמורים. ומה קרה? שכחנו. כי אנחנו מדברים: יש פה ממשלה, אין פה ממשלה, בחירות, לא בחירות, אבל את הפגיעה הזו בדמוקרטיה הישראלית אתם מטאטאים מתחת לשולחן, כאילו זה לא חשוב. 
+
+שר הבריאות ניצן הורוביץ, לא מפריע לך שהדבר הזה בקומבינה של הפרקליטות לא נבדק? לא חשוב לך שאזרחים – אתה יודע, דרך אגב, היו אמירות נגד מפגינים, שהפעילו את התוכנה נגד מפגינים. אז לא, הכול בסדר. למה? כי צוות מררי אמר שהכול בסדר. אתם כשרים בממשלה, כשזה יצא – אני זוכר איך דיברתם. אבל לא מתאים לכם. יש סיבה אחת שזה לא מתאים לכם: כי זה גם הופעל כנראה נגד תיקי נתניהו. ככל הנראה בוודאות נגד פילבר ואולי גם במקרים נוספים. אז ברגע שאומרים "תיקי נתניהו", כל השמאל, לא מעניינת אותו דמוקרטיה, לא מעניינות אותו זכויות אזרח, העיקר – נתניהו. 
+
+אז אני לא מתייחס לחקירות נתניהו ולמה שהיה, לא מעניין. אני מתייחס לדמוקרטיה הישראלית. איך אתם מתנגדים לחקר האמת? ותבינו, אתם לא פותחים את זה, אתם בידיים שלכם היום מונעים את הבדיקה הזאת. לאן הידרדרתם בשביל לכסות ללא-יודע-מי את הטעויות הנוראיות שלו שנעשו? הרי זו המטרה, לגלות את האמת. אתם יודעים, אני אשמח להיות הראשון שאומר: טעות, הייתה בדיקה אמיתית, יסודית, חוץ-פרקליטות, ולדעת שאכן לא היה שום דבר. הדבר הזה חשוב מאוד, ואתם בידיים שלכם מפקירים את הדמוקרטיה. 
+
+אני רוצה רק להזכיר לעוד אחד בקואליציה הזאת – אני מנסה לראות אם יש פה מישהו מהמפלגה של ליברמן, ישראל ביתנו. ולדימיר, אתה לא שייך לליברמן, אני יודע. שאף אחד לא יטעה, ולדימיר לא שייך. יש פה נציג של מפלגת ליברמן? 
+
+
+ יש, כן, הינה. 
+
+
+הינה, לימור מגן תלם וחברת הכנסת – אני אגיד לכם לגבי ליברמן. אני רוצה להקריא לכם משפט שליברמן אמר, חשוב לי. ליברמן – גדי, גדי, חבר הכנסת יברקן, תן להם רגע להקשיב, זה בשבילם. שר האוצר ליברמן על שימוש המשטרה בתוכנות ריגול, אני מקריא מתאריך 3 במרץ, זה היה אחרי שפורסמו המסקנות הראשוניות של עמית מררי, המשנה ליועמ"ש. הוא אומר ככה: "נתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית", אומר ליברמן, "גם אם היא תוגש על ידי האופוזיציה". ליברמן אומר לכולנו: הדמוקרטיה הישראלית חשובה לי. 
+
+אני שואל אותך, חברת הכנסת לימור מגן תלם, ליברמן שקרן? כן? 
+
+
+יואב – – –
+
+
+אני שואל שאלה, שר האוצר ליברמן שקרן?
+
+
+ זה לא מעניין, יואב, זה פשוט לא מעניין. 
+
+
+ליברמן אמר: נתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית גם אם היא תוגש על ידי האופוזיציה. שר האוצר ליברמן שקרן?
+
+
+ יש לך ויקיפדיה, שם כתוב – – –
+
+
+ שר האוצר ליברמן שקרן? אני מאוד מקווה שגם מפלגת ישראל ביתנו תעשה מה שאמר ראש המפלגה, שר האוצר ליברמן. אני מקריא שוב, שלא יהיה לכם ספק: נתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. 
+
+אז אני לא מושך את כל עשר הדקות, כי המסר המרכזי של דבריי הוא חשוב.
+
+
+ מה, מה חשוב?
+
+
+הדמוקרטיה הישראלית חשובה לך? הדמוקרטיה הישראלית? 
+
+
+רק בגלל התחקיר – – – הזה – – –
+
+
+הדמוקרטיה הישראלית חשובה לך? עמית מררי, שמזייפת חקירה, חשוב לך לבדוק את זה?
+
+
+המיותרת הזאת. מה קשור עמית מררי? אתה הורס את המשטרה עם התחקיר העלוב הזה – –
+
+
+אני הורס את המשטרה? ועדת חקירה שתגיע לחקר האמת – – –
+
+
+– – שאין מאחוריו שום דבר חוץ מקשקוש מקושקש. 
+
+
+אני שמח שחברת הכנסת מירב הגיעה. 
+
+
+ברור שחזרתי, שמעתי את השטויות ומייד באתי מלמעלה. 
+
+
+חבל שלא שמעת מילה מדבריי. חבל שלא שמעת. אמרתי שאני אהיה הראשון שאשמח להגיד שהנושא נבדק ושאין בו דבר. 
+
+
+ אז חבל שאתה לא בודק. 
+
+
+אבל הדבר טויח על ידי פוליטרוק, על ידי צוות מררי – – –
+
+
+ למה לא באת לדיונים של הוועדה? למה? כי זה בכלל לא מעניין אותך. 
+
+
+כי אני לא מאמין בצוות מררי. ולא רק אני, גם השר ליברמן אמר את זה. יש לך שר אוצר בקואליציה שלך שאמר שיתמוך בוועדת חקירה ממלכתית. תפסיקו לטייח. 
+
+
+על מה? על מה? על התחקיר הזה, שאין בו כלום? על מה? על כמה מודעות בעיתון?
+
+
+את יודעת מה, אני חייב לומר לך משהו מהניסיון שלי. מירב, מירב, אני הייתי יו"ר ועדת הפנים – – –
+
+
+ סגלוביץ' יענה לך מעולה. 
+
+
+מירב, הייתי יו"ר ועדת הפנים באירוע החקירה שהיה, של גל הירש, סיכול מפכ"ל במדינת ישראל. גם זה בסדר גמור. אם אני אשאל את סגלוביץ' על גל הירש, הוא יגיד לי שזה בסדר גמור. 
+
+
+ מה זה קשור לרוגלה?
+
+
+אני ישבתי בכיסא שלך כשלי שיקרו. שי ניצן בפרצוף אמר לי שאין שום דבר. והוא סיכל את – – –
+
+
+מה זה קשור?
+
+
+זה בדיוק אותו דבר. משקרים לך, ואת בולעת את השקרים. אין לך יכולת לבדוק את זה. יש פה חבורה מאוד מסוכנת, פוגעת בדמוקרטיה הישראלית, הגיע הזמן לבדוק. 
+
+
+על מה ועדת חקירה? כמה מודעות בעיתון – – –
+
+
+שי ניצן שקרן שבגללו סוכל מפכ"ל. 
+
+
+ אבל מה זה קשור?
+
+
+ניצבים במשטרה סיכלו את המועמדות של גל הירש, איש ישר. שבע שנים עשו לו – – –
+
+
+כן, אבל אני לא מדברת עליו, מה זה קשור לזה?
+
+
+תאמיני לי, אני ישבתי בכיסא שלך, לצערי האכילו אותי לוקשים, בדיוק כמו שקורה לך עכשיו. הגיע הזמן לבדוק את זה. תודה רבה. 
+
+
+ אני? אל תדאג, אף אחד לא מאכיל אותי לוקשים. הינה, יואב יעלה, הוא כבר יסכם את האירוע המיותר הזה. 
+
+
+תודה רבה, ישיב להצעת החוק חבר הכנסת יואב סגלוביץ', סגן השר לביטחון פנים. עשר דקות עומדות לרשותך. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אתחיל ואומר קודם כול כמה דברים כלליים, ואז אני אתייחס לעניין עצמו. אני חושב שחבל שעומד חבר כנסת מעל דוכן הכנסת ואומר: אני לא מאמין לזה ואני לא מאמין לזה.
+
+
+אה, להאמין לכולם?
+
+
+לא. מה שאני רוצה לומר הוא שאני חושב שלא נכון לדבר על עובדי ציבור מעל במה זאת ברמה של האמונה. אם יש ביקורת עניינית, אז יש מקום להגיד אותה. אבל אני לא חושב שיש לך את היכולת לדעת עניינית ומקצועית לגבי עמית מררי. ואני לא נמצא – אני לא מחליף את שר המשפטים. אני חושב שזה פשוט לא נכון להתייחס כך לעובדי ציבור שעושים את עבודתם נאמנה. היא מונתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם, והמשיכה תחת היועצת המשפטית הנוכחית לבצע את העבודה שלה, של אותה בדיקה.
+
+ לגבי עצם העניין, מאחר שאני הייתי פה גם כשעלו פה הצעות לסדר באותו יום שזה התפרסם, אני לא מתווכח עם תחקירים עיתונאיים כאלו או אחרים. אני חוזר על מה שאני אמרתי אז: המהירות שבה עוברים מתחקיר עיתונאי שמציג לכאורה עובדות, לאחר מכן קופצים מייד למסקנות ואז לוועדות – מאז קרה משהו. אני לא נמצא בסוד הבדיקות האלה, אני רק יודע דבר אחד: מאז היו עוד כמה דברים שקרו. אחד מהם – אף אחד, כולל באותו תחקיר עיתונאי, לא טוען את אותן טענות שהיו בהתחלה. אין טענה היום שבאה ואומרת שחיפשו וריגלו סתם אחרי אנשים. זה פשוט לא נכון. זה פשוט לא נכון. וחלק מהדברים פשוט לא נכונים. ולכן, להיתלות במה שהיה באותם פרסומים בתחילת ינואר – אני לא זוכר את התאריך המדויק – זה פשוט לא נכון. ולהסיק את המסקנה עכשיו על מה שפורסם בינואר, עכשיו לספר סיפור שרוצים לעשות ועדת חקירה – אני עמדתי כאן, ישבו חברי כנסת עוד טרם הבדיקה הזאת ואמרו דברים שעכשיו כנראה הם לא יחזרו עליהם.
+
+
+אני הקראתי לך את מה שאמר ליברמן אחרי הבדיקה.
+
+
+כנראה. אתה יכול לצטט את מי שאתה רוצה, אבל עכשיו אני עונה על מה שאתה אמרת. והיו פה טענות שריגלו אחרי אנשים שאינם חשודים ואחרי מפגינים, ואחרי אלף ואחד סיפורים שפשוט לא היו, פשוט לא היו. נקודה. לא מפריע להמשיך ולטעון את אותן טענות שהיו אז, כאילו לא עברו מאז חמישה חודשים וכאילו לא היו עוד דברים, וכאילו לא היו עוד פרסומים.
+
+דבר נוסף, לגבי עצם העניין: יש בדיקה בוועדת מררי, שאמורה לפרסם את הממצאים שלה גם לציבור, אצל יועצת משפטית שמפקחת על העניין. היו דיונים משותפים לוועדת ביטחון הפנים ולוועדת החוץ והביטחון בהקשר הזה. היו דיוני עומק של פיקוח של הכנסת. חוץ מזה, גם מבקר המדינה הודיע – אני לא יודע מה טיב הבדיקה, אבל הוא אמר שהוא עושה בדיקת עומק לגבי כל מה שקשור לשימוש באמצעים טכנולוגיים. כלומר, לא אלמן ישראל בהקשר הזה.
+
+אבל אני חוזר להתחלה, וההתחלה היא מאוד מאוד פשוטה. הטיעונים שטען פה חבר ה��נסת קיש הם טובים לתחקיר עיתונאי. אבל חבר הכנסת קיש איננו עיתונאי, ואם היינו צריכים על כל תחקיר עיתונאי באשר הוא להקים ועדת חקירה ממלכתית, מצבנו היה כזה שאנחנו כל היום עוסקים בוועדות חקירה. ולא היא. ואני מזכיר גם מושכלות יסוד. מקימים ועדות חקירה במקרים מאוד מאוד מיוחדים וחשובים. בוודאי זכויות אזרח הן חשובות לי לא פחות מאשר לך. אבל השאלה היא אם יש בסיס עובדתי לעניין הזה. ואין בסיס עובדתי לעניין. אני אגיד לך יותר מזה, ואל תתרגז ואל תקפוץ. גם לוועדת ביקורת המדינה של הכנסת יש סמכות להקים ועדת חקירה אם היא רוצה. אבל צריכים לקרות שני דברים: שמבקר המדינה יסיים את העבודה שלו והוועדה לביקורת המדינה תאויש, תתפקד ותעבוד. ועדה, דרך אגב, שהיא הוועדה שמיועדת לליכוד, שלא אייש אותה עד היום. אז לפני שאנחנו מקימים ועדות חקירה ממלכתיות, בואו תעשו את העבודה שאתם צריכים לעשות כחברי כנסת: להתייצב ולעשות את הבדיקות הרגילות. ובואו נעסוק יותר בעבודה ופחות בסיפורי בדים. תודה.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ואני מבקש לדחות את ההצעה.
+
+
+תודה רבה. ואכן כפי שנאמר על ידי סגן השר, הממשלה מבקשת לדחות. אז אני מניח שחבר הכנסת קיש רוצה לשכנע בכל זאת את הקואליציה אולי כן לתמוך. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+קודם כול, סגן השר סגלוביץ' דיבר על ועדת ביקורת המדינה. אני חושב שזה די מצחיק. אנחנו יודעים שהכנסת הזו כבר סיימה את דרכה. הצער הגדול בחלוקת הוועדות שנעשה, החטא הגדול, היה בתחילת הדרך, עם חלוקה לא פרופורציונלית, עם פגיעה קשה באחד מעמודי התווך של הייצוג בוועדות. ואנחנו בוודאי – לא כשהכנסת הזו לקראת פיזור – לא נלך לאיזשהו אירוע הזוי של הקמת ועדות שלא מייצגות את עם ישראל. אז זה לעניין של הוועדות.
+
+ואני אומר לך, סגן השר סגלוביץ' – ואני מכה פה על חטא: אני הייתי יו"ר ועדת הפנים, ואני רציתי לבדוק את סיפור גל הירש. והיה אפשר לעשות את זה בכלים רבים, בין השאר בוועדת חקירה ממלכתית, בין השאר בוועדת חקירה פרלמנטרית. ואפשר לקבל מסקנות ועשייה סופר-חשובה לדמוקרטיה הישראלית. ולא סתם הצעת החוק הזו עלתה. ואני אומר לכם עוד פעם, שימו בצד את משפט נתניהו.
+
+
+מה זה קשור למשפט נתניהו?
+
+
+מה זה קשור? זו הסיבה, זו הסיבה היחידה – – –
+
+
+זו כתבה שאין מאחוריה כלום ושום דבר.
+
+
+זו הסיבה היחידה שלא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בנושא.
+
+
+ועל מה? על מה ועדת חקירה? על מה?
+
+
+טוב, אני מבקש רק שתיתן לי עוד זמן כי היא מפריעה לי.
+
+
+חברת הכנסת בן ארי, הוא מנסה לשכנע אותך.
+
+
+איזה לשכנע?
+
+
+תאזיני באיפוק, ואולי תשתכנעי. ואם לא, תצביעי נגד. תודה רבה. 
+
+
+איך אדם כמוך מעלה הצעה כל כך – – –
+
+
+
+אני אבקש עדו כדקה, כי חשוב לי לומר.
+
+
+עוד 20 שניות.
+
+
+הרי כל אותם שרים בממשלה שהביעו תמיכה בנושא שינו את דעתם ברגע שהיה ברור שפילבר, הושתלה לו בטלפון הרוגלה הזאת. בזה המשטרה כבר הודתה. אז מה שאת שואלת, למה ומה, זה ברור. ומעבר לזה שאין צווים משפטיים שיכולים לאשר את זה, אנחנו באירוע – שאני אומר לך, חברת הכנסת בן ארי, תוציאי את משפט נתניהו מהמשוואה.
+
+
+ מה קשור?
+
+
+אני מדבר על הדמוקרטיה הישראלית. ומה שרציתי להגיד לך זה שאני בתפקידי כיו"ר ועדת הפנים נתקלתי באירוע דומה, חמור בעיניי – את יודעת מה, בעיניי, פחות חמור – סיכול גל הירש מתפקידו כמפכ"ל. הסיכול הזה הונע על ידי נציבי המשטרה שהיו באותה עת, קיבל גיבוי של שי ניצן, והאירוע הזה לא נחשף עד היום פשוט בגלל טיוח של הפרקליטות. אנחנו באותו מצב בנושא הרוגלות. אנחנו באירוע שיכול להיות שנלמד ממנו הרבה, נציל את הדמוקרטיה הישראלית, או – בגלל שאתם תחליטו פוליטית לפגוע בדמוקרטיה הישראלית – זה לא יקרה.
+
+
+אתה מדבר?
+
+
+אז אני אומר לכם: הקואליציה, שימיה ספורים, תעשו חשבון נפש איך אתם רוצים שנצא לבחירות, כחבר כנסת שתמך ושומר על הדמוקרטיה הישראלית או חבר כנסת שנשען על משמעת קואליציונית שעוד מעט לא תהיה פה. תודה.
+
+
+אתם מדברים. מחריבי הדמוקרטיה.
+
+
+תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה, וישנה בקשה מצד האופוזיציה להצבעה שמית. אז אני אבקש ממזכיר הכנסת להתחיל ולהקריא את שמות – – –
+
+
+ לא, לא. אנחנו לא רוצים.
+
+
+אז הממשלה פה ביקשה. אתה מושך, נמשכה הבקשה על ידי האופוזיציה, אך יש בקשה על ידי הממשלה. 
+
+אני מבקש ממזכיר הכנסת להתחיל ולקרוא בשמות חברי הכנסת, לשאול אותם בדבר הצבעתם.
+
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ משה אבוטבול – בעד
+ סמי אבו שחאדה – בעד
+ אלי אבידר – נגד
+ יולי יואל אדלשטיין – בעד
+ אמיר אוחנה – בעד
+ ניר אורבך – נגד
+ ינון אזולאי – בעד
+ ישראל אייכלר – בעד
+ דוד אמסלם – אינו נוכח
+ אופיר אקוניס – בעד
+ משה ארבל – אינו נוכח
+ יעקב אשר – בעד
+ זאב בנימין בגין – נגד
+ אוריאל בוסו – בעד
+ ענבר בזק – נגד
+ חיים ביטון – בעד
+ מיכאל מרדכי ביטון – נגד
+ דוד ביטן – בעד
+ ולדימיר בליאק – נגד
+ מירב בן ארי – נגד
+רם בן ברק – נגד
+ איתמר בן גביר – בעד
+ יואב בן צור – בעד
+ נפתלי בנט – אינו נוכח
+ אלינה ברדץ' יאלוב – נגד
+ קרן ברק – בעד
+ ניר ברקת – בעד
+ יאיר גולן – אינו נוכח
+ מאי גולן – בעד
+ איתן גינזבורג – נגד
+ יואב גלנט – בעד
+ גילה גמליאל – בעד
+ מאזן גנאים – אינו נוכח
+ בנימין גנץ – אינו נוכח
+ משה גפני – בעד
+ סימון דוידסון – נגד
+ אבי דיכטר – בעד
+ גלית דיסטל אטבריאן – בעד
+ צבי האוזר – נגד
+ צחי הנגבי – בעד
+ שרן מרים השכל – נגד
+ מיכל וולדיגר – בעד
+ רות וסרמן לנדה – נגד
+ מכלוף מיקי זוהר – בעד
+ אימאן ח'טיב יאסין – נגד
+ ווליד טאהא – נגד
+ בועז טופורובסקי – נגד
+ משה טור פז – נגד
+ אחמד טיבי – בעד
+ יוסף טייב – בעד
+ אלון טל – נגד
+ דסטה גדי יברקן – בעד
+ מאיר יצחק הלוי – נגד
+ אלי כהן – בעד
+ מאיר כהן – נגד
+ יום טוב חי כלפון – נגד
+ עופר כסיף – אינו נוכח
+ אופיר כץ – בעד
+ חיים כץ – בעד
+ ישראל כץ – בעד
+ רון כץ – נגד
+ יוראי להב הרצנו – נגד
+ מיקי לוי – נגד
+ אורלי לוי אבקסיס – בעד
+ יריב לוין – בעד
+ נעמה לזימי – נגד
+ יעקב ליצמן – בעד
+ גבי לסקי – נגד
+ יאיר לפיד – נגד
+ לימור מגן תלם – נגד
+ אמילי חיה מואטי – נגד
+ פטין מולא – בעד
+ טטיאנה מזרסקי – נגד 
+ מרב מיכאלי – נגד
+ יוליה מלינובסקי – נגד
+ מיכאל מלכיאלי – בעד
+ אבי מעוז – בעד
+ אורי מקלב – בעד
+ אבתיסאם מראענה – נגד
+ יעקב מרגי – בעד
+ מופיד מרעי – נגד
+ בנימין נתניהו – בעד
+ יואב סגלוביץ' – נגד
+ יבגני סובה – נגד
+ אופיר סופר – בעד
+ אורית מלכה סטרוק – בעד
+ עידית סילמן – אינה נוכחת
+ עלי סלאלחה – נגד
+ בצלאל סמוטריץ' – בעד
+ אוסאמה סעדי – בעד
+ מנסור עבאס – נגד
+ איימן עודה – בעד
+ חוה אתי עטייה – בעד
+ יצחק פינדרוס – בעד
+ שירלי פינטו קדוש – נגד
+ מאיר פרוש – בעד
+ יסמין פרידמן – נגד
+ אביר קארה – נגד
+ אלכס קושניר – נגד
+ יואב קיש – בעד
+ גלעד קריב – נגד
+ שלמה קרעי – בעד
+ מירי מרים רגב – בעד
+ מיכל רוזין – נגד
+ ש��חה רוטמן – אינו נוכח
+ יעל רון בן משה – נגד
+ מוסי רז – נגד
+ אפרת רייטן מרום – נגד
+ ג'ידא רינאוי זועבי – נגד
+ יפעת שאשא ביטון – נגד
+ אלון שוסטר – נגד
+ יובל שטייניץ – בעד
+ קטי קטרין שטרית – בעד
+ אלעזר שטרן – נגד
+ יוסף שיין – נגד
+ עמיחי שיקלי – בעד
+ מיכל שיר סגמן – נגד
+ רם שפע – נגד
+ נירה שפק – נגד
+ עאידה תומא סלימאן – בעד
+
+
+ אדוני מזכיר הכנסת, אני מבקש שתקרא שנית את חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה.
+
+(קורא בשמות חברי הכנסת)
+
+ דוד אמסלם – אינו נוכח
+ משה ארבל – בעד
+ נפתלי בנט – נגד
+ יאיר גולן – אינו נוכח
+ מאזן גנאים – אינו נוכח
+ בנימין גנץ – נגד
+ עופר כסיף – בעד
+ עידית סילמן – אינה נוכחת
+ שמחה רוטמן – בעד
+
+
+ אם כן, יש מישהו מחברי הכנסת שלא השתתף בהצבעה ורוצה להיכלל?
+
+(קורא בשם חבר הכנסת)
+
+ דוד אמסלם – בעד
+
+
+ ההצבעה נגמרה. 
+
+
+ יש עוד מישהו? אם כן, אני מכריז שההצבעה הסתיימה, אבקש למנות את הקולות. 
+
+
+ עבר, חבר'ה, עבר. הוועדה הזאת על הרוגלות של המשטרה. 
+
+
+ להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 59, נגד – 58 חברי כנסת. אני מבקש לא למחוא כפיים. אני קובע שהצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הרוגלות בשימוש משטרת ישראל, התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת יואב קיש, עברה בקריאה טרומית. ההצעה תועבר להידון בוועדה לביטחון פנים. 
+
+
+ ועדת חוקה? ועדת הכלכלה? 
+
+
+ אם כן, הדיון יעבור לוועדת הכנסת לקבוע היכן תידון ההצעה. 
+
+
+
+
+ בהתאם לסעיף 34(א) לתקנון, חברת הכנסת מירב בן ארי ביקשה ממני לתת הודעה אישית בתום דיון זה, בבקשה, חמש דקות. 
+
+
+ אני הולך, אני לא יכול, אין לי זמן. החוק עבר, החוק עבר. 
+
+
+ אל תפחד. אדוני היושב-ראש, החוק הזה עבר רק בגלל הבורות ששטפה את המליאה. אף אחד כאן, אולי שניים – איפה גלעד? אם היה כאן גלעד הייתי שואלת אותו כמה חברי כנסת באו לדיונים שעשינו בכל החודשים האחרונים על הפרשייה המטלטלת של כלכליסט, כשהעורכת של כלכליסט בריאיון ברשת ב' אמרה: בעצם אולי לא כל מה שכתבנו, אולי הכול לא באמת אמיתי. 
+
+
+ ועדת חקירה תגיד את זה יותר טוב. 
+
+
+ איך אתם מצביעים על הצעת חוק מטורללת, מיותרת ומטופשת? ועדת חקירה של מירון – הצבעתם נגד. על 45 הרוגים הצבעתם נגד, אבל על תחקיר של ארבעה עמודים מיהרתם להצביע. 
+
+
+ החתול שומר על השמנת.
+
+
+ את בכלל לא מכירה, לא יודעת, אין לך מושג בכלל על מה מדובר, אבל את מצביעה כי זאת רוגלה, קשקוש מקושקש. אבל אל תדאגו, זה לא ילך לשום מקום.
+
+
+ תירגעי, את נראית פתטית. 
+
+
+  כל מה שעשיתם – לא הזכרתי את השם שלך, את יכולה להירגע. כל מה שעשיתם עכשיו זה לשים אצבע בעין של שוטרי ושוטרות משטרת ישראל – – 
+
+
+ אדוני, אתה נתת לה הודעה אישית בניגוד לתקנון. 
+
+
+– – שעושים עבודת קודש מדהימה בחטיבת הסייבר. אנשים שיכלו לעבוד בכל חברת הייטק ובחרו לשרת את המדינה. במקום זה תקעתם להם אצבע בעין. 
+
+
+ על מי את מגינה? מחר זה – – – 
+
+
+ אבל אל תדאג, אני ניהלתי דיונים על הרוגלה. אני ראיתי באיזו כתבה מקושקשת מדובר. 
+
+
+ למה את באה בטענות לאופוזיציה? למה את באה בטענות. 
+
+
+ במקום לבוא ולהבין ולקרוא בחרתם להצביע נגד שוטרי ושוטרות משטרת ישראל, חטיבת הסייבר. אבל אל תדאגו, החוק הזה, אנחנו נוודא שלא יגיע לשום מקום. תודה רבה. 
+
+ מה את באה בטענות אלינו, לא הבנתי? מה אנחנו אשמים?
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ תתביישו, בושה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3130/24; נספחות.]
+
+
+אנחנו נעבור לסעיף 20 בסדר-היום. 
+
+
+ – – – 
+
+
+חברת הכנסת בן ארי. 
+
+
+ תבואי בטענות לחברים שלך שלא באו להצביע. את כועסת על מי שבא לעבוד? 
+
+
+ חברת הכנסת בן ארי, אמרת את דברך, אני אבקש לא להפריע. 
+
+אנחנו נעבור לסעיף 20 בסדר-היום – הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל) – – 
+
+
+ אתה, אתה הצבעת. 
+
+
+ – – התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. 
+
+
+ שמה לא באו להצביע, לא אנחנו. 
+
+
+אני אבקש מחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – עשר דקות לרשותך. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אתה דואג לי לשקט במליאה? 
+
+
+ אתם לא מתביישים? 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חברת הכנסת בן ארי, אני מבקש לא להפריע. חבר הכנסת קארה. חבר הכנסת קארה, אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת אורלי לוי להמשיך לדבר, בבקשה. 
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אני באמת שמחה שהצעת החוק של יואב קיש עברה, כי כשהתגלתה הפרשייה אני שמעתי את כל מחנה הדמוקרטיה, את כל השמאל, זועק: חייבים ועדת חקירה, חייבים. וברגע שהם הבינו שיכול להיות שנעשו, אולי, צריך לבדוק, אירועים שתרמו לכך שחברי כנסת מסוימים, שמנהיגים פוליטיים – ניסיון נבזי לסלק אותם מהזירה ואולי באמצעים שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה שיופעלו במדינה דמוקרטית מתקדמת עם זכויות אדם. כשאני ראיתי את גבי לסקי וחבריה מצביעים נגד החוק הזה, הרגשתי, ואללה, הזדהות וכאב עם הכאב שלה, כי היא אמרה שאת הדבר הזה צריך להוריד מסדר-היום. אני זוכרת את הנאומים חוצבי הלהבות של כל אחד ואחת מכם. 
+
+ועכשיו אני רואה את חברת הכנסת יוצאת באיזו מתקפה מטורפת כאילו חברי הכנסת צריכים לעבור את הסלקציה שלה לאיזה חוקים אפשר להגיש ואיזה לא. אז גם עלית לדבר בניגוד לתקנון, היושב-ראש אולי הוטעה, אבל אי-אפשר להפוך את תקנון הכנסת לפלסטלינה, שמתי שנוח לכם אתם משנים אותו ומתי שנוח לכם אתם משתמשים בו אחרת. יש תקנון, זה כללי ההתנהלות. זה הפרוטוקול של ההתנהלות במליאה. אני מבקשת להיות אובייקטיביים בכל פעם שנוגעים בתקנון לצד הזה ולצד הזה, כדי שגם הציבור יאמין למה שקורה פה. 
+
+
+ רק ביום שני הנדל פה שטף את כולם, ומיקי לא נתן לאף אחד – – – 
+
+
+ נכון, נכון. לכן אני אומרת, הציבור בבית רואה את זה. יש פה ערוץ 99, זה שקוף. בגלל זה אולי אתם מאבדים כל הזמן – בגלל זה ובגלל דברים אחרים – אבל הרסתם, הרסתם את עבודת הכנסת. 
+
+טוב, עכשיו במעבר חד אני רוצה לדבר על אחת הסוגיות הכואבות ביותר מבחינה חברתית. נמצאים פה חברי כנסת, ביניהם כאלה שגם חתומים על חוק מאוד מאוד דומה, ויש פה נציגים, גם בצד הזה, של הקואליציה, שליבם, אני בטוחה, עם החוק הזה. חבר הכנסת ביטון, אתה זוכר איך בחורף נחשפנו למצוקות של משפחות רבות שחיות מתחת לקו העוני ולא מחוברות לחשמל בקור הכבד שפקד את המדינה שלנו. תחשבו על החורף של ירושלים. תחשבו איך המזגנים, איך החימום, איך הדוד. יש אנשים שבשבילם זה מותרות. יש אנשים שבשבילם אפילו ההישרדות הבסיסית ביותר, לדאוג לחימום של הילד, שחלילה וחס לא יחטוף היפותרמיה ועלול לשלם בחייו – וכל החטא שלהם שלפעמים היד שלהם אינה משגת. כשבדיור הציבורי אין דירות; כשלא משפצים ולא מאכלסים, ואנשים נאלצים, ביניהם קשישים, ניצולי שואה, ילדים – אך לפני שבועיים, קצת יותר, היה פה יום השואה. גילינו כמה ניצולי שואה חיים מתחת לקו העוני. גילינו כמה מהם מפחדים להדליק מזגן בקיץ החם של ישראל, כמה מהם מדברים על האי-יכולת שלהם לעמוד בתשלומים השוטפים של החשמל, של התרופות, של האוכל, של המוצרים הבסיסיי�� ביותר. יש משפחות שבשבילן המזגן הוא השולי מבין מוצרי החשמל הנצרכים בכל בית בישראל; אי-אפשר לחשוב על מציאות שבה לקשישים או להורים אין יכולת להכין לילדים שלהם אוכל בתנור. תחשבו על זה. בלי חשמל – אין תנור, אין מקרר, אפילו, לשמור אוכל קר, בטח ובטח בחום של מדינת ישראל. 21.6% מתושבי המדינה, לצערי הרב, שני מיליון איש, ומתוכם 31% ילדים, עניים. כלומר, 950,000 ילדים במדינת ישראל חיים בכל חודש בחשש שמא ינתקו להם את החשמל. חבר'ה, זה מצב אבסורדי. זה מצב לא אנושי, מצב שבו משפחות שלמות, ילדים וקשישים סובלים בבתים שלהם, והפחד הוא שפרט לקורת גג הם לא יכולים לעשות בבית הזה כלום. תחשבו על אותם ילדים שצריכים להיות מחוברים למה שקורה בבתי הספר, בטח ובטח כאשר אנחנו מדברים – בין אם זה משוב, או בין אם זה מטלות, או בין אם זה הלמידה מרחוק, או בין אם זה בתקופות קורונה ואחרות.
+
+בעולם מתקדם חשמל הוא מוצר בסיסי. אבל לצערי במציאות היום, שבה אין חקיקה בנושא הזה, משפחות רבות חיות מתחת לקו העוני. הן מתקשות לשלם חשבונות, לרבות חשבונות חשמל. אז בהתאם לכך משפחות אלה מחוברות למת"ם, שזה מונה תשלום מראש. זה סוג – כמו טלכרט, שכל הזמן צריכים למלא. לצד הסדרי החוב עם חברת החשמל אנחנו צריכים לזכור שיש בישראל למעלה מ-40,000 בתי אב שמחוברים עם כרטיסים כאלו, וכאשר אין באפשרותם לשלם את המונה הזה, למלא את הכרטיס, הם מנותקים באופן אוטומטי. חברים, אני מבינה ששמתם בלוק על הלב שלכם, שמתם חומות בצורות; יש פה חוקים שהם לא קואליציה ואופוזיציה, יש פה חוקים שהם אנושיות, יש פה חוקים שמדברים על היכולת שלנו לראות את האחר, את החלש, ולהבין שאם אנחנו הולכים בצורה מאוד סכמטית על פי חוקי דרווין – החזק שולט – אז אנחנו נמצא את עצמנו במציאות שאף אחד מאיתנו לא ירצה להיות חבר בה. המראות האלו קשים, והפחד הזה של אותם ילדים, שבודקים עם האימא אם הם יכולים להדליק טלוויזיה, או בודקים איתה אם הם יכולים להדליק מזגן, או לבדוק עם האימא אם הם יכולים להדליק דוד, כדי שהמונה לא ייגמר, כדי שלא ינתקו אותם באופן אוטומטי והם יישארו – תחשבו על אותם ילדים. היום ילדים בלי חשמל לא יכולים אפילו ללמוד. לא מעט מחומרי הלימוד מופיעים דווקא דרך הרשתות, וכדי להפעיל את המחשבים, אם יש להם, אולי כאלה שקיבלו ב"מחשב לכל ילד" – ללא חשמל הם גם לא יכולים לרכוש השכלה. 
+
+אז החשמל זו לא רק זכות בסיסית במציאות שלנו, זו מציאות חמורה ועגומה, ואסור לנו להשלים איתה, חברים. חיבור לחשמל זה לא מותרות. אני חייבת להבטיח שבוודאי ובוודאי האזרחים החלשים ביותר במדינת ישראל, אלו שהמדינה לעיתים יוצרת אצלם איזשהו מחסור – שגם כשיש להם חובה לספק להם איזשהו שירות, לא נותנים להם, ולכן הם מוציאים מהכיס האישי הפרטי שלהם, כמו למשל דיור ציבורי, ולכן לא נשאר גם המעט גם לקורת גג וגם לחשמל.
+
+ואני רוצה לסיים בציטוט מצמרר, שצמרר אותי, מתוך כתבה של הדר גלעד מ-:ynet לירז בת 44, היא אם חד-הורית לשישה. היא מספרת איך היא התעוררה בחורף לבית ללא חשמל. "נאלצתי לבקש מידיד שיסכים לשים לי 250 שקל כדי שיהיה לנו חימום", היא מספרת. "התעוררנו לקור מוות. החלון שלי שבור", אין לי כסף לתקן, "נכנס ממנו קור כלבים, ובמשך שעות לא יכולנו לחמם. זו תחושה נוראית שאת לא יודעת אם יהיה לך כסף לשלם חשמל", ככה מספרת לירז. היא מספרת איך היא עושה הכול כדי שלילדים שלה יהיה מקרר מלא, שיהיה לה במה להאכיל אותם. אז היא אומרת שלעיתים בחורף הילדים שלה גם הולכים עם לא מספיק בגדים ראויים, כי לעיתים אין לה לקנות את המעיל או את מה שיחמם אותם. אבל גם בבית? גם בבית מגיע להם שיהיה להם קר? "מסכנים", היא אומרת על הילדים שלה, "זה קשה מאוד שלילדים שלך קר, ואת לא יכולה לעזור להם".
+
+ חברים, החוק הזה הוא הכרחי. החוק הזה הוא חשוב. אני נפגשתי עם לא מעט משפחות שכאלה. אנחנו קובעים פה בעצם איזשהו מדרג, איזשהו תהליך שבו אותן משפחות, שלעיתים גם את העוני הן יורשות, תוכלנה לעמוד בצרכים הבסיסיים, כי אם המדינה תוציא את הילדים משם, כי הם לא יכולים לספק להם את זה, המדינה תשלם להם 17,000 בחודש על כל ילד כזה, שלאימא שלו בסך הכול לא היו 250 שקל לשלם לו חשמל. תסבירו לי את האנומליה הזו. 
+
+
+זמנך תם. הוספתי לך דקה. יש לך עוד 50 שניות. 
+
+
+ תסבירו לי את הטיפשות הזו. שהמדינה תוציא אלפי שקלים להוציא אותם למסגרת חוץ-ביתית כי לאימא אין כסף לשלם חשמל ואין להם חשמל בבית. אפשר לפתור את זה בקלות. אפשר לפתור את זה בפשטות. יש פה חברי כנסת כמו נעמה לזימי, כמו חברים במרצ, כמו חברים מהעבודה וחברים ממפלגות אחרות שחתומים על חוק דומה. אפילו ברשימה המשותפת, ואפילו ברע"מ ואחרים. אל תעשו שקר בנפשכם. יש לנו הזדמנות לעשות מעשה, ותאמינו לי, גם אם אתם חברים באופוזיציה או בקואליציה ואתם חברתיים, בושה יהיה להצביע נגד החוק הזה.
+
+אני מבקשת מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזו ואולי להביא מזור לאותם ניצולי שואה, לאותם קשישים, לאותן אימהות חד-הוריות, שבאמת, וזה לא איזשהו סלוגן, צריכים לבחור בין מוצרים בסיסיים, לעיתים זה תרופות, לעיתים זה אוכל, ולעיתים זה אפילו מוצרי לימוד לילדים. בואו נעשה את החיים של הילדים האלו ושל הקשישים האלו ושל הניצולים האלו קצת יותר קלים. תודה.
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1867/24; נספחות.]
+
+
+ הוצמדה להצעת חוק הזאת הצעתם של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. חבר הכנסת טיבי, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אין הצעת חוק יותר חברתית ואמפתית מההצעה הזאת. אנחנו מדברים על אנשים קשי יום, במצב סוציו-אקונומי נמוך, שאין ביכולתם לשלם את חשבונות החשמל. הזמן התאכזר אליהם, ועליות מחירים לאחרונה, גם בגלל מדיניות הממשלה. ולמרות הקשיים האלה, מפסיקים את החשמל. לפעמים לאנשים יש מכונות חשמליות לילד חולה, חשמל הוא צורך בסיסי. איך אפשר להתנגד להצעה שקובעת שאסור לנתק את החשמל בגלל חובות, במיוחד למשפחות נזקקות או למשפחות שמתקשות לשלם את חשבון החשמל? אנחנו רוצים לאפשר לחברת החשמל לפרוס את התשלומים, לא לנתק מייד ולתת אפשרות של הודעה אחרי הודעה אחרי הודעה. 
+
+ניתוק חשמל זה דבר אכזרי ביותר, זה דבר לא אנושי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: ניתוק אספקת החשמל לבית זה פעולה לא אנושית. יש משפחות שלא יכולות לשלם בסוף החודש את חשבון החשמל. החוק הזה שאנחנו מגישים אומר שאסור לחברת החשמל לנתק להם את החשמל. תנו להם אפשרות לפרוס את הסכום, לחלק אותו. יש משפחות שיש להן מכשירים חשמליים עבור הבן החולה, למשל, אנחנו מכירים מצבים כאלה. ניתוק החשמל גורם לסיכון מיידי של חיי החולים האלה. בכלל, זה צורך אנושי עיקרי, החשמל. אי-אפשר לקבל את ניתוק החשמל, ולכן – למשל, יש אזורים במשולש, בגליל ובנגב – – –)
+
+
+כהרבאא זה מצת?
+
+
+ כהרבאא זה חשמל, כהרבאא זה חשמל.
+
+
+ תתרגם לנו.
+
+
+ולכן אני קורא לכל חברי הבית, קואליציה ואופוזיציה כאחד, יהודים וערבים כאחד, לא להתנגד להצעת החוק האנושית, החברתית הזאת, ולהצביע בעדה. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. תשיב במשולב על שתי ההצעות ששמענו השרה אורנה ברביבאי. בבקשה, עשר דקות לרשותך.
+
+
+כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני משיבה בשם שרת האנרגיה קארין אלהרר. בהצעת החוק האמורה מוצע לאסור ניתוק של חייבים מחשמל, וכן מוצע להסדיר את דרך הגבייה של חברת החשמל מחייבים. ראשית, ההצעה לא הובאה לדיון בוועדת שרים לחקיקה, הממשלה לא נתנה את עמדתה בנושא והמציעה לא קיימה הידברות עם משרד האנרגיה. לגופה של ההצעה, יש לציין כי הסדר חייבים לפני ניתוק קיים גם היום. מדיניות הגבייה שקבעה רשות החשמל ואמות המידה מכוח חוק משק החשמל מאפשרות לספק שירות חיוני ולפעול לגביית חובות צריכת החשמל באופן כזה שצרכנים המתקשים בתשלום יוכלו לשלמו במגוון אמצעים ובהסדרים המתחשבים במצוקתם ללא סכנה של ניתוק. מדיניות זו מאזנת נכונה בין הצורך במתן מענה מיוחד לצרכנים נזקקים לבין היותו של משק החשמל משק סגור המחייב איזון בין ההכנסות להוצאות על מנת שלא להעלות את התעריף לכלל הציבור. במסגרת מדיניות זו נקבעה רשימה של צרכנים שאספקת החשמל חיונית להם, ועל כן הם חסינים ומוגנים מניתוק. בקבוצה הזו מנויים, בין היתר, אנשים המשתמשים באופן קבוע במכשור חשמלי רפואי כגון מכשירי הנשמה ובעלי לב מלאכותי. לשם גביית חובות צריכה מצרכן המנוי על רשימה זו, רשאית חברת החשמל לפעול בהליכי גבייה ייעודיים.
+
+חשוב לציין כי בינואר האחרון ניתן פסק דין בבג"ץ, שלפיו על הרשות להרחיב את אמות המידה כך שיכירו במצבים רפואיים נוספים ובמצבי קצה של מצוקות כאלה, שלא ניתן לנתקם מחשמל, וכן לקבוע אמות מידה לעניין עריכת שימוע וזכות טיעון, עוברת לקבלת החלטה על ניתוק חשמל לצרכן ביתי. אם כן, רשות החשמל – אני מסיימת בקרוב – רשות החשמל מסיימת בימים אלה את עדכון אמות המידה בהתאם לפסק דין זה, וההחלטה בנושא צפויה להתקבל על ידי שרת האנרגיה בחודש יוני. לכן בשלב זה אין מקום לקידום חקיקה זו, על פי שרת האנרגיה.
+
+לאור כל האמור, ונוכח העובדה כי הממשלה לא נתנה את עמדתה בנושא בוועדת שרים לחקיקה, שרת האנרגיה מבקשת להתנגד להצעת החוק. 
+
+ נטע.
+
+
+נטע, זה שכנע אותך או לא? עוד לא שכנע אותה, נראה לי.
+
+
+עוד לא השתכנעתם. אז אולי אני אסביר שוב. אני אסביר שוב מה אומרת לנו בעצם שרת האנרגיה. 
+
+
+– – –
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ אז אכן עושה רושם שהשתכנעת. יש בקשה של האופוזיציה להצביע.
+
+
+מה – – –
+
+
+ רגע. היא רוצה – צביקה, אורלי רוצה לעלות.
+
+
+ אה, סליחה. אני מתנצל. אורלי, בבקשה. היא מתנגדת לעמדת הממשלה, ואולי תשכנע את הקואליציה כן לתמוך. שלוש דקות.
+
+
+אנחנו צריכים להסביר ולהבין שבכל פעם שהממשלה מתנגדת, לחבר הכנסת יש זכות לעלות לעוד שלוש דקות ולהסביר ולנסות לשכנע. אחד האבסורדים בתשובה של השרה, שיש לי הערכה גדולה אליה, היה העניין שנתנו לחברת החשמל את הרשות להחליט לא לנתק במצבים מסוימים. תגידו לי, נתתם להם את הרשות, מתי זה קרה? למה? מאז ומתמיד הייתה להם את האפשרות. האם הם השתמשו בה? האם הם עשו את זה? אז במקרה לחברת החשמל יש היום סמנכ"ל שאנחנו יכולים להגיד שהוא רגיש ושאכפת לו בעיקר מבעלי מוגבלויות והוא עושה עבודה נהדרת בזה. אבל חברת החשמל היא חברה שעושקת לפעמים את הצרכנים שלה, שפוגעת, בגלל ההתנהלות, באופן כזה בילדים למשפחות מוחלשות, בקשישים, בדיירי הדיור הציבורי, באוכלוסיות שלרוע מזלן נולדו לבתים חלשים ולא יכלו לצאת ממעגל העוני הזה. ההתנהלות שלכם לאורך כל השנה האחרונה מראה שלא אכפת לכם מהחלשים. אתם מוסיפים עליהם עוד ועוד ועוד ועוד משקולות. אותם אנשים שהיו באופוזיציה והטיפו לנו מה זה להיות חברתיים – ביום הראשון שאתם ישבתם על הכיסא שכחתם את האג'נדות שלכם, מכרתם את הנשמה שלכם, מכרתם את האני מאמין שלכם. אתם לא חברתיים, אתם לא פמיניסטים, לא אכפת לכם מביטחון המדינה. הרבה מאוד תארים אני יכולה לתת לכם פה. 
+
+ אבל כאן זה נושא אנושי. אל תבואו מחר ותדברו איתנו על מה זה להיות רגישים חברתית. אתם טובים ברעיונות; במבחן המציאות, כשיש לכם את הכוח, אתם חתיכת צבועים וצבועות, כמו שעשיתם עם העלאת גיל הפנסיה לנשים במקצועות שוחקים. נאבקנו פה שנים, אנחנו, מחנה הימין, דאגנו לנשים המוחלשות. ביום הראשון שקיבלתם את הקואליציה יצאתם נגד האני מאמין שלכם. החברה שלכם, שלי יחימוביץ', אמרה: אני מתביישת בכם, שר האוצר ליברמן קנה אתכם – איך היא אמרה – בפיצה. זה המשיך עם הרבה מאוד דברים, וזה ממשיך עם הדיור הציבורי, וממשיך בכל אחת מהטענות שכביכול שנים הייתם באופוזיציה. אם אילן גילאון היה חיי היום, הוא היה מתבייש בכם. הוא היה אומר: אני לא חלק מכם. גם כשהוא היה בקואליציה, הוא הצביע נגד התקציב. למה? כי הוא חשב שהתקציב יכול היה להיות יותר חברתי. אתם בקואליציה הזו מכרתם את הנשמה שלכם. 
+
+אבל למכור את האוכלוסיות הכי חלשות במדינה, מרצ, לכו תזדכו על כל מה שעד היום מכרתם לציבור הבוחרים – –
+
+
+לסיכום.
+
+
+– – שחשבו שאתם חברתיים, כי אתם חתיכת גזענים. אתם יודעים את מי אתם שונאים? אתם שונאים אותנו. אתם שונאים את כל מי שמזכיר לכם שיש פה גם ישראל שהיא טיפה שונה מכם בצבע.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+אצלכם – יש לכם גם איזה דורמן שאומר מי יהיה מועמד ומי לא. 
+
+
+תודה רבה.
+
+
+זו ההזדמנות שלכם להראות. חברתיים? תצביעו חברתי. 
+
+
+ תם זמנך. תודה רבה.
+
+
+אפילו הרשימה המשותפת יודעת לקיים ולעשות שיתופי פעולה בעניינים חברתיים – – 
+
+
+תודה רבה. אני מבקש שתסיימי את דברייך. תודה רבה.
+
+
+ – – תמיד אמרתי. בעניינים חברתיים, עם כל הבית.
+
+
+ תודה רבה. אני מבקש ממך לסיים. טוב, אבקש לסגור את המיקרופון.
+
+
+אבל היום אנחנו נסיר את המסכות מעל הפנים הצבועות שלכם.
+
+
+ אי-אפשר לסיים פה את הדיון. תודה. חבר הכנסת טיבי, שלוש דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש – אורלי, לא גם הרשימה המשותפת תומכת, בעיקר הרשימה המשותפת תומכת ומובילה בכל מה שקשור בחשמל, בעליית מחירים, במאבק בעליית מחירים. יש עוד ארגומנטים. מחיר החשמל בישראל בהשוואה להכנסה הוא גבוה, זה – 1. 2. העלות של משפחות נזקקות שנאלצות לא לשלם ומפסיקים להן את החשמל – אלה מספרים קטנים, כמה מאות שקלים, בהשוואה למחזור הגדול של חברת החשמל. ממשלת ישראל וחברת החשמל יכולות לגלות אמפתיה והבנה. גם סכומים קטנים, גם מחירי חשמל גבוהים, גם בהשוואה ל-OECD. (אומר בערבית: ולכן אני אומר שהסכומים והחובות הם קטנים ביחס לתקציב חברת החשמל, והמחיר הממוצע של החשמל בישראל הוא מהגבוהים ביותר ב-OECD. אין אזרח שלא מרגיש את עליית המחירים.) אין אזרח שלא מרגיש את עליית המחיר, גם את מחירי החשמל הגבוהים. 
+
+
+ אחמד, איזה מדינה באירופה יותר יקרה מישראל. אתה רוצה לראות? אין דבר כזה, זה שקר, רוב מחירי החשמל האירופיים יותר גבוהים. אז זה לא נכון, אחמד. 
+
+
+ אתה הגמוני, וההתפרצות שלך אומרת שאתה בז לשכבות החלשות, אז שב במקום שלך. שב. שב. שב. שב ואל תטיף לי מוסר. 
+
+
+ זה לא נכון, פשוט, הנתון. 
+
+
+אין לך אמפתיה לאנשים נזקקים. אין לך אמפתיה לאנשים נזקקים. מה כולה? חשמל למשפחות שלא יכולות לשלם את החשבון, זה הכול. 
+
+
+ הם טהרנים. 
+
+
+הטהרנות של חלק מכם – – – 
+
+
+ אחמד, זו טהרנות לשמה, הם טובים רק למי שטוב להם. 
+
+
+ שו הדא? הוא גם מתפרץ. ולכן אני קורא לחברי הכנסת לגלות אמפתיה למשפחות האלה ולהצביע בעד שתי הצעות החוק, גם של אורלי לוי וגם שלי, לאחר מכן. מדובר בהצעת חוק חברתית מאין כמותה וראוי לתמוך בה, תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. יש לנו בקשה להצבעה שמית מטעם האופוזיציה. אנחנו נצביע קודם על הצעת החוק של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. 
+
+ אני מבקש מסגנית מזכיר הכנסת להתחיל לקרוא בשמות חברי הכנסת. 
+
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ משה אבוטבול – בעד
+ סמי אבו שחאדה – בעד
+ אלי אבידר – נגד
+ יולי יואל אדלשטיין – בעד
+ אמיר אוחנה – בעד
+ ניר אורבך – נגד
+ ינון אזולאי – בעד
+ ישראל אייכלר – בעד
+ דוד אמסלם – בעד
+ אופיר אקוניס – בעד
+ משה ארבל – בעד
+ יעקב אשר – בעד
+ זאב בנימין בגין – נגד
+ אוריאל בוסו – בעד
+ ענבר בזק – נגד
+ חיים ביטון – בעד
+ מיכאל מרדכי ביטון – נגד
+ דוד ביטן – בעד
+ ולדימיר בליאק – נגד
+ מירב בן ארי – נגד
+ רם בן ברק – נגד
+ איתמר בן גביר – בעד
+ יואב בן צור – בעד
+ נפתלי בנט – נגד
+ אלינה ברדץ' יאלוב – נגד
+ קרן ברק – בעד
+ ניר ברקת – בעד
+ יאיר גולן – נגד
+ מאי גולן – בעד
+ איתן גינזבורג – נגד
+ יואב גלנט – בעד
+ גילה גמליאל – בעד
+ מאזן גנאים – אינו נוכח
+ בנימין גנץ – נגד
+ משה גפני – בעד
+ סימון דוידסון – נגד
+ אבי דיכטר – בעד
+ גלית דיסטל אטבריאן – בעד
+ צבי האוזר – נגד
+ צחי הנגבי – בעד
+ שרן מרים השכל – נגד
+ מיכל וולדיגר – בעד
+ רות וסרמן לנדה – נגד
+ מכלוף מיקי זוהר – בעד
+ אימאן ח'טיב יאסין – נגד
+ ווליד טאהא – נגד
+ בועז טופורובסקי – נגד
+ משה טור פז – נגד
+ אחמד טיבי – בעד
+ יוסף טייב – בעד
+ אלון טל – נגד
+ דסטה גדי יברקן – בעד
+ מאיר יצחק הלוי – נגד
+ אלי כהן – בעד
+ מאיר כהן – נגד
+ יום טוב חי כלפון – נגד
+ עופר כסיף – בעד
+ אופיר כץ – בעד
+ חיים כץ – בעד
+ ישראל כץ – בעד
+ רון כץ – נגד
+ יוראי להב הרצנו – נגד
+ מיקי לוי – נגד
+ אורלי לוי אבקסיס – בעד
+ יריב לוין – בעד
+ נעמה לזימי – נגד
+ יעקב ליצמן – בעד
+ גבי לסקי – נגד
+ יאיר לפיד – נגד
+ לימור מגן תלם – נגד
+ אמילי חיה מואטי – נגד
+ פטין מולא – בעד
+ טטיאנה מזרסקי – נגד
+ מרב מיכאלי – נגד
+ יוליה מלינובסקי – נגד
+ מיכאל מלכיאלי – בעד
+ אבי מעוז – בעד
+ אורי מקלב – בעד
+ אבתיסאם מראענה – נגד
+ יעקב מרגי – בעד
+ מופיד מרעי – נגד
+ בנימין נתניהו – בעד
+ יואב סגלוביץ' – נגד
+ יבגני סובה – נגד
+ אופיר סופר – בעד
+ אורית מלכה סטרוק – בעד
+ עידית סילמן – אינה נוכחת
+ עלי סלאלחה – נגד
+ בצלאל סמוטריץ' – בעד
+ אוסאמה סעדי – בעד
+ מנסור עבאס – נגד
+ איימן עודה – אינו נוכח
+ חוה אתי עטייה – בעד
+ יצחק פינדרוס – בעד
+ שירלי פינטו קדוש – נגד
+ מאיר פרוש – בעד
+ יסמין פרידמן – נגד
+ אביר קארה – נגד
+ אלכס קושניר – נגד
+ יואב קיש – בעד
+ גלעד קריב – נגד
+ שלמה קרעי – בעד
+ מירי מרים רגב – בעד
+ מיכל רוזין – נגד
+ שמחה רוטמן – בעד
+ יעל רון בן משה – נגד
+ מוסי רז – נגד
+ אפרת רייטן מרום – נגד
+ ג'ידא רינאוי זועבי – נגד
+ יפעת שאשא ביטון – נגד
+ אלון שוסטר – נגד
+ יובל שטייניץ – בעד
+ קטי קטרין שטרית – בעד
+ אלעזר שטרן – נגד
+ יוסף שיין – נגד
+ עמיחי שיקלי – אינו נוכח
+ מיכל שיר סגמן – נגד
+ רם שפע – נגד
+ נירה שפק – נגד
+ עאידה תומא סלימאן – בעד
+
+
+ אבקש מסגנית מזכיר הכנסת לקרוא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהצבעה הראשונה.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+מאזן גנאים – אינו נוכח
+ עידית סילמן – אינה נוכחת
+ איימן עודה – בעד
+ עמיחי שיקלי – בעד
+
+
+ אם כן, יש מישהו באולם שלא השתתף בהצבעה ויש לו עניין ורצון להשתתף בהצבעה? אם כן, אני מכריז על ההצבעה כנעולה ואבקש לספור את הקולות. אם כן, להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 59, נגד – 59. אני קובע שהצעת החוק לא עברה בקריאה הטרומית.
+
+
+כל הכבוד לכם.
+
+
+ אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית. מי בעד, מי נגד? מצביעים.
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"א–2021, לא נתקבלה.
+
+
+אם כן, הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"א–2021, לא התקבלה. בעד הצביעו 48, נגד – 56. שתי ההצעות, המוצמדות, לא עברו בקריאה הטרומית. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אנחנו נעבור הלאה לסעיף 25 שעל סדר-היום. הצעת חוק ירושלים ובנותיה, התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת ישראל כץ. אני מבקש מחבר הכנסת כץ להציג את הצעת החוק.
+
+
+
+
+לפני הצעת החוק, יש לי כאן הודעה מטעם מזכיר הכנסת.
+
+
+ תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2022, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה.
+
+לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 63) (הפרה בנסיבות מחמירות), התשפ"ב–2022; הצעת חוק הטיס (תיקון מס' 4), התשפ"ב–2022; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 38) (היכל ההנצחה בהר הרצל), התשפ"ב–2022.
+
+המלצה של הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא: היועצים הפרלמנטריים – שכר ותשלומים נוספים. תודה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3060/24; נספחות.]
+
+
+ בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מעלה היום בכנסת להצבעה את חוק ירושלים רבתי, שקובע את צירוף מעלה אדומים, גבעת זאב, ביתר עילית, אפרת וגוש עציון לירושלים רבתי, תוך שמירת עצמאותם המוניציפלית ועם זכות הצבעה כפולה לתושבים בבחירות העירוניות, בהתאם למודל שקיים בלונדון ופריז רבתי, וכל זאת כדי להבטיח את חוזקה של ירושלים ולהבטיח את הרוב היהודי בירושלים. 54 חברי האופוזיציה הלאומית תומכים בחוק הזה, וכעת זהו המבחן הגדול של חברי כנסת מישראל ביתנו, תקווה חדשה וימינה וגם מכחול לבן. האם יתמכו בחוק? אני קורא לכם לתמוך בחוק שמחזק את ירושלים ולהתעלם משיקולים פוליטיים צרים.
+
+החוק הזה מקודם על ידי כבר 15 שנים, מתוך הבנת הצורך בחיזוק ירושלים בירת ישראל, והבטחת הרוב היהודי בירושלים במסגרת התנאים המדיניים הנוכחיים. הצעת החוק לא סותרת שום הסכם מדיני ומאפשרת לתת מענה לסוגיה החשובה ביותר של חיזוק ירושלים – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ חברים, אני מבין שאתם עדיין בחוק הקודם. אז אני מבקש לכבד את החברים באולם ולתת לחבר הכנסת כץ להמשיך. תודה רבה.
+
+
+חיזוק ירושלים והבטחת הרוב היהודי בירושלים, בירת ישראל. כל מי שמסייר, בצפון ירושלים בייחוד, רואה את הבנייה הפלסטינית הבלתי-חוקית, בדגש מיוחד על השכונות הערביות שמעבר לגדר – שועפאט, כפר עקב ומקומות נוספים, שמוסיפים אוכלוסייה רבה מרחבי יהודה ושומרון לתוך ירושלים. ההגירה השלילית שהייתה בירושלים במשך שנים של זוגות צעירים, אנשי המעמד הבינוני, מחריפה מאוד את הבעיה. 
+
+החוק הזה, מטרתו לייצר מציאות אחרת, של תוספת 150,000 עד 200,000 תושבים לירושלים רבתי מכל גוני האוכלוסייה, ולאפשר פעילות משותפת ונרחבת בתחומי החינוך, הבנייה, פיתוח התעשייה והמסחר והתיירות, קידום תשתיות תחבורה מטרופוליניות משותפות, ועוד תחומים רבים שיחזקו את ירושלים וסביבתה. אנחנו לא מחלקים את ירושלים, אנחנו מחזקים את ירושלים, בירת הנצח של העם היהודי, ומבטיחים בה את הרוב היהודי.
+
+אדוני היושב-ראש, בימים האלה, שבהם רבים קוראים תיגר על שייכות ירושלים לעם היהודי, רבים מנסים לערער על ריבונות ישראל בירושלים השלמה והמאוחדת, רבים מנסים לפגוע בזהות היהודית של ירושלים, לפגוע בריבונות ישראל בהר הבית ובכותל ובמקומות הקדושים, זה הזמן לחזק את ירושלים בדרך שתבטיח שירושלים, בירת ישראל, בירת העם היהודי זה למעלה משלושת אלפים שנים, היא תהיה בעלת רוב יהודי, היא תהיה חזקה ומתרחבת, ותרחיב את גבולותיה, כמו שניבא הנביא ישעיהו בחזונו המפורסם. צירוף היישובים תוך כדי שמירת עצמאותם המוניציפלית ומתן זכות הצבעה כפולה לתושבים יאפשר לכל המטרופולין של ירושלים רבתי להתפתח ולחזק את התושבים ואת היישובים עצמם ולחזק את ירושלים בירת ישראל.
+
+ החוק הזה הוא חוק יצירתי. הוא לא נכנס לסוגיית הריבונות. בלאו הכי אזרחי ישראל שגרים במעלה אדומים, בגוש עציון, באפרת, בביתר עילית, בגבעת זאב, הם אזרחים ישראלים, מצביעים לכנסת לפי החוק, ובלאו הכי ירושלים היא בירת ישראל וכל תושבי ירושלים מצביעים לכנסת ישראל, אבל הרעיון היצירתי והנכון, לחבר מוניציפלית ולאפשר לתושבי עוטף ירושלים גם להישאר כיישובים, כמו שזה קיים בלונדון רבתי ופריז רבתי, וגם להיות חלק מהבוחרים בירושלים, הוא דבר שיכול להבטיח את הרוב היהודי בירושלים בלי לחלק את ירושלים. מה עושים אלה שרוצים לחלק את ירושלים? אגב, מהשמאל. הם באים ואומרים: אנחנו דואגים לרוב היהודי בירושלים, ולכן אנחנו רוצים למסור שכונות ירושלמיות ולחלק את ירושלים, כדי להבטיח את הרוב היהודי. אני באתי לכאן עם הצעת החוק הזאת שאני מקדם אותה הרבה זמן, ואני אומר: אני לא מחלק את ירושלים, ירושלים השלמה בגבולותיה הנוכחיים, אבל אני מבטיח את הרוב היהודי בירושלים על ידי הוספה ולא על ידי חלוקה. לכן החוק הזה הוא חוק שאמור לזכות בתמיכה רחבה ביותר של כל המפלגות הציוניות בכנסת. 
+
+אני לא מצפה מרע"מ לתמוך, אני לא מצפה מהרשימה המשותפת לתמוך, כי הם לא רוצים לראות את ירושלים יהודית, הם לא רוצים לראות את ירושלים בירת ישראל, הם לא רוצים לראות את ישראל בעלת ריבונות בהר הבית וגם לא בכותל. שמענו את ההתבטאויות של חברי הכנסת מהרשימות האלה, שהם לא יאפשרו לנו גם להיות הריבון בכותל. נדמה לי, חבר הכנסת שחאדה, עוד חזרת ואמרת את זה. אז ברוך השם – – –
+
+
+אני אגיד את זה פה. אני אגיד את זה פה. 
+
+
+ברוך השם אנחנו לא זקוקים לחסדים שלכם – –
+
+
+כל ירושלים כבושה מ-67'.
+
+
+– – אנחנו לא זקוקים להסכמה שלכם.
+
+
+ואנחנו כפלסטינים – – –
+
+
+חבר הכנסת אבו שחאדה. תודה. תודה.
+
+
+נתתם לנו גם לפני 67'.
+
+
+נתתי לך לענות, ובוא ניתן לו ��המשיך, בבקשה.
+
+
+אנחנו פועלים מתוקף ההבטחה האלוהית.
+
+
+– – – הלוואי – – –
+
+
+אנחנו פועלים מתוקף ההיסטוריה היהודית.
+
+
+חבר הכנסת שחאדה, בבקשה. נא לא להפריע.
+
+
+חבר הכנסת שחאדה, תן לי – – –
+
+
+חבר הכנסת כץ, אם אתה פונה אליו, אז תהיה תגובה.
+
+
+הוא יכול להקשיב.
+
+
+אם זה מקובל עליך, בבקשה. תנהל את השיח.
+
+
+אני פונה אליו שיקשיב ולא כדי שיפריע.
+
+
+– – –
+
+
+תן לי לגלות לך סוד קטן. אנחנו ניצחנו במלחמת ששת הימים והבסנו את צבאות ערב שרצו להשמיד אותנו.
+
+
+אין ספק. אתם בפעולת הרס ובמלחמות – – – יותר טובים – – –
+
+
+אנחנו שחררנו את ירושלים.
+
+
+– – –
+
+
+אנחנו שחררנו את הר הבית והכותל.
+
+
+אנחנו בצדק – – –
+
+
+וישראל היא הריבון במקומות האלה. ובניגוד למה שהיה בעבר, שלא נתנו ליהודים לבוא ולהתפלל בהר הבית או בכותל, אפילו במערת המכפלה בחברון, אנחנו מאפשרים לבני כל הדתות – למוסלמים ולנוצרים – חופש פולחן מלא, ומקפידים על זה. מעולם לא היה חופש דת ופולחן בירושלים כמו שמתקיים תחת שלטון ישראל, לא תחת שלטון הצלבנים ולא תחת שלטון תומכי צלאח א-דין, ולא, עוד פעם, תחת שלטון כזה ואחר. רק תחת שלטון היהודים כולם יכולים לקיים את מצוות הדת שלהם, ואנחנו לא נאפשר לאף אחד לפגוע.
+
+ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אין יהודי, אם הוא חבר ממשלה, ואם הוא אזרח, ואם הוא תושב חו"ל, שיש לו זכות לוותר על ריבונות ישראל בהר הבית. ולוותר על ריבונות זה גם מה שקורה עכשיו, שמסכימים לכרסם, מעבירים פניות דרך מלך ירדן בגיבוי של ממלא מקום ראש הממשלה לפיד כדי לפגוע בריבונות ישראל ולמסור אותה. אין לאף אחד סמכות, ואנחנו נקום ונצא נגד הדברים האלה, גם באופן פרלמנטרי וגם באופן ציבורי. 
+
+ אנחנו לא נאפשר לפגוע בריבונות ישראל במקומות שאברהם אבינו לקח את בנו יצחק לעקדה, עד שאלוהים אמר לו: הרפה מהנער. אנחנו לא נאפשר זאת במקום שנבנו בתי המקדש, גם אם יש מי שרוצה למחות את זה ולהרוס את ההריסות שמעידות, הריסות ארכיאולוגיות, בצורה אכזרית, ברוטלית וגסה. 
+
+ואנחנו נחזק את ירושלים, נאפשר לכולם לחיות בירושלים, גם החוק הזה יאפשר לכולם לחיות טוב יותר בירושלים, אבל הוא יבטיח את הרוב היהודי בירושלים, את שליטת ישראל בירושלים, בירת הנצח של העם היהודי מאז וכיום ולעולם. ואנחנו – אני פונה אליכם עוד פעם, אותם חברי הכנסת, בני בגין ואחרים, לתמוך בחוק הזה. תמכתם בו בעבר, אגב. שינוי הפוזיציה לא צריך לפגוע באידיאולוגיה ובמחויבות של כל יהודי לירושלים, מהמקומות שהורינו היו שם בגלות ועד המקומות שהגיעו אליהם, ועד כל יהודי בארץ או בעולם שנחשף ורוצה בחיזוק ירושלים בירת ישראל. אני פונה אליכם לתמוך. אנחנו בכל מקרה נמשיך לפעול, כמו שעשינו עם הרכבת, ועם הכבישים, ובתחבורה, ובתשתיות, ובכל הדברים, לחזק את ירושלים ולהבטיח את שלטון הרוב היהודי ומדינת ישראל, בירושלים, בכותל, בהר הבית ובכל המקומות הקדושים וההיסטוריים ששייכים לעם היהודי. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת כץ. תשיב על ההצעה הזאת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. גברתי השרה, בבקשה. בבקשה, גברתי השרה, יש לך עשר דקות להשיב להצעה.
+
+
+ אני משיבה בשם שרת הפנים אילת שקד, מענה להצעת חוק ירושלים ובנותיה, התשפ"ב–2022.
+
+
+למה את משיבה בשמה?
+
+
+משום שאני שרה תורנית, ונתבקשתי להשיב בשמה.
+
+
+היא מפחדת להשיב.
+
+
+ חברת הכנסת סטרוק, זה לא דיון. היא השיבה לך. בבקשה, לא להפריע. 
+
+
+חברת הכנסת שטרי��, שלום לך. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק הזו מבקשת להרחיב את תחום השיפוט של עיריית ירושלים באמצעות צירוף רשויות מקומיות שכנות לתחום שיפוטה. הרשויות הן עיריית ביתר עילית, עיריית מעלה אדומים, המועצה המקומית גבעת זאב, המועצה האזורית גוש עציון, המועצה המקומית אפרת. כמו כן, מוצע לקבוע כי על מנת לשמור על האוטונומיה המוניציפלית של היישובים הנוספים האמורים, יוגדרו אלו כעיריות בת, ויתקיימו לגביהן בחירות ויוקנו להן סמכויות שונות. מלבד הצורך בהגדלת שטחה של ירושלים ומתן מענה לבעיות הדמוגרפיות של העיר ושטחי המסחר והתיירות, החוק מציע לספח חלקים מיהודה ושומרון ולהחיל עליהם ריבונות ישראלית מלאה.
+
+
+ זה לא נכון, את לא מכירה את החוק.
+
+
+ראשית, אין צורך בחקיקת חוק חדש שכזה, שכן כבר כיום קיים מנגנון שניתן להשתמש בו. בפקודת העיריות נקבעה האפשרות להקים עיריות ולשנות גבולות שיפוט של עירייה. שנית, הצעה זו הונחה על שולחן הכנסת כבר בשנת 2017 ולא קודמה להחלת הריבונות ו/או סיפוח. ועדת השרים ביקשה לדחות את ההצעה בכמה חודשים, אך המציע בחר להעלות אותה למליאה בכל מקרה. לאור זאת, שרת הפנים קוראת לחברי הכנסת להצביע נגד הצעת החוק. תודה רבה. 
+
+ אני מבקשת שההצבעה תהיה שמית, היושב-ראש.
+
+
+ תודה רבה, גברתי השרה. חבר הכנסת כץ, בבקשה. שלוש דקות.
+
+
+אבל – – – הם רוצים לפצל. שיא הצביעות – – – רוצים לפצל. כי לא הצביעו – – –
+
+
+בבקשה, שלוש דקות לרשותך. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, הממשלה כל כך מזלזלת בירושלים ועבודת הכנסת שהיא לא טורחת לקרוא את החוק. גברתי השרה, מה שאמרת כאן הוא פשוט לא נכון. בנוסח הזה של החוק אין סעיף של החלת הריבונות. מדובר באיחוד מוניציפלי ומתן אפשרות להצביע. כאילו היו קובעים שתושבי בת ים יכולים להצביע גם לתל אביב וגם לבת ים. החוק הזה הוא יצירתי בזה – אמרתי – שהוא לא סותר הסכמים מדיניים, והוא מאפשר. החוק הזה הונח לא רק ב-2017. עוד בזמן ממשלת אולמרט, כשהייתי באופוזיציה, הגשתי את החוק וניסיתי להשיג לו רוב, ומאז אני מקדם אותו בדרכים שונות כיעד אידיאולוגי. השרה ברביבאי, לך לא חשוב שיהיה רוב יהודי בירושלים? מה זה, הפוליטיקה הרגעית גוברת על הדבר הזה? זה לא מדבר על החלת ריבונות, דחינו את הסעיף הזה להמשך. זה מדבר על מתן זכות הצבעה כפולה. לכאורה גם נציגיו של אבו מאזן ויחיא סנוואר בכנסת, נציגיהם לא צריכים להיות נגד, כי זה עניין מוניציפלי. אבל הם נגד. אתם יודעים למה הם נגד? כי זה מחזק את היהודים. הרי אין סיבה שלא תהיה רשות מטרופולינית לתחבורה, ולתיירות, ולחינוך, ושכל היישובים ייהנו מהחיזוק הזה. 
+
+ ולכן, קודם כול, אדוני היושב-ראש, תשובת הממשלה מתבססת על אי-הכרה ואי-הבנה ואי-ידיעה של הצעת החוק. אני הוצאתי את סעיף הריבונות כי לא רציתי להיכנס עכשיו לוויכוח, למרות שאני מאמין שכל מפלגה ציונית רואה את מעלה אדומים ואת גוש עציון, ואפרת וביתר עילית וגבעת זאב לפחות כחלק מירושלים ומדינת ישראל. אבל לא רציתי שייכנס הוויכוח – העיתוי והדברים ומול הסכמים. אין לאף גורם בין-לאומי ולאף מפלגה לאומית ישראלית סיבה להיות נגד החוק הזה. הסיבה היחידה שרע"מ והרשימה המשותפת נגד היא שהם רוצים להחליש את אחיזת היהודים בירושלים, לא שום סיבה אחרת. אין כאן שום עניין מדיני, זה לא עניינו של אבו מאזן וזה לא עניינו של אף מנהיג אחר – פלסטיני או כל גורם אחר. 
+
+ ולכן אני חושב שדווקא העברת החוק יכולה להוות מסר ברור של קונסנזוס ציוני, שלא סותר שום הסכם בין-לאומי ומחזק את האחיזה שלנו בירושלים. אגב, בתוך החוק גם יש אישור לשר הפנים לקחת את השכונות שועפאט וכפר עקב ואחרות שמעבר לגדר, כ-140,000 תושבים, ולהקים להן רשות מוניציפלית בתוך ירושלים בלי לחלק את ירושלים. כך שמההיבט הזה, זה גם מחזק את חיי היום-יום ואת מתן השירותים של אותה אוכלוסייה, שהיום לוקה בצורה משמעותית בקבלת שירותים מעיריית ירושלים, או בכלל שירותים שהם צריכים לקבל. 
+
+ הרעיון הוא שיהיו שש רשויות שכלולות בירושלים, אבל הן גם נפרדות מוניציפלית. אני לא מחלק את ירושלים, אני מחזק את היכולת להתנהל. ואני מבטיח מבחינתי שאני מחזק את ירושלים ומגביר את הרוב היהודי בתוך ירושלים. אין שום סיבה לא לתמוך, מלבד אולי איזשהו שיקול פוליטי – לא להרגיז היום את עבאס, ואם צריך, גם לא להרגיז את אחמד טיבי ואיימן עודה, שלא רוצים לחזק את ישראל וירושלים, שלא מכירים בזה שירושלים היא בירת ישראל, שהיא בירת העם היהודי, שרוצים לחלק אותה, רוצים למחות כל זכר, מתכחשים להיסטוריה היהודית בהר הבית, בירושלים, במקומות הקדושים. ולכן אני חושב שזו תהיה חרפה. חרפה לא רגילה – –
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+– – חרפה יוצאת דופן אם הקואליציה תצביע נגד החוק הזה. אגב, ביקשו ממני פסק זמן – אני הגשתי אותו לפני הפגרה, דחיתי אותו לאחר הפגרה, כך שעברו החודשים. אם הייתם באים בניקיון כפיים והייתם אומרים: הינה, רצינו זמן ללמוד את הנושא – אפילו לא קראתם את החוק – – 
+
+
+ נא לסיים, חבר הכנסת כץ.
+
+
+ – – ואתם מדברים עליו באופן שלא תואם את תוכנו. אני אומר לממלא המקום או יו"ר הקואליציה בפועל: אני מוכן, בגלל חשיבות הנושא, לדחות את ההצבעה בשבוע-שבועיים, לאפשר לכם ללמוד את הדברים, וכן לנסות לייצר קונסנזוס רחב בעד ירושלים.
+
+
+ אבל, אדוני, זה חייב להיות בהסכמת הממשלה, אז אולי תפנה לשרה אם אתה רוצה לבקש את הסכמת הממשלה לדבר. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ תחזור בבקשה, חבר הכנסת כץ.
+
+
+ אוקיי, מאה אחוז. תודה רבה.
+
+
+ אז הממשלה מסכימה לדחות בשבועיים, ועל כן לא נקיים את ההצבעה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3142/24; נספחות.]
+
+
+ הסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (תנאי אסיר ביטחוני בבתי הסוהר), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק, בבקשה. עשר דקות לרשותך גברתי, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במוצאי יום העצמאות אנחנו, משפחת סטרוק, חוזרים הביתה ממסיבת הודיה. חגגנו 20 שנה לפיגוע הירי נגד הבן שלנו, אחד מתוך שלושה ילדים שלי שנפצעו בפיגועי טרור. הודינו לה' יתברך על נס ההצלה שלו, ונזכרנו יחד ברגעי האימה והזוועה שידענו. ואז, בתום מסיבת ההודיה הזו – פיגוע הגרזינים הנורא. מחבלים אכזריים – – –
+
+
+ רק שנייה, גברתי. חברת הכנסת סטרוק מדברת על דברים חשובים. אני מבקש לשמור על השקט. אני שומע מפה את עליזה. בבקשה, תשמרו, בבקשה – תכבדו את חברת הכנסת סטרוק. בבקשה, גברתי. 
+
+
+ תודה, אדוני. תודה לך. בתום מסיבת ההודיה על ההצלה של הבן שלנו מפיגוע דמים, קיבלנו את ההודעה על פיגוע הגרזינים הנורא באלעד. מחבלים שמרוצצים ראשי יהודים בפארק לנגד עיני הילדים שלהם. איזו זוועה. איזה סיוט. איפה נשמע דבר כזה? ואז כל הצבא, כל המשטרה, כל הימ"מ, כל הכוחות, עוד יום ועוד יום, ומחפשים אחריהם, וכולם באטרף. מוצאים אותם סוף-סוף. ידנו הארוכה השיגה את המחבלים. ואנחנו יודעים שי��נו הארוכה השיגה אותם ושמה אותם בקייטנת המחבלים בבית הכלא. למי לא התהפכה הבטן למראה הסיגריה הזאת שמגישים לרוצח הנאלח הזה? אבל, חברים, הסיגריה היא רק הקדימון, היא רק הפרומו, לכל מה שיגישו לו בכלא. הוא הולך לעשות חפלות, הוא הולך לחדר כושר, הוא הולך לבלות עם החברים שלו. יהיה לו דובר, שהוא בדרך כלל ארכי-מחבל, שרשומים על שמו כמה וכמה נרצחים. הוא יוכל לצאת ללוויה של מישהו מהמשפחה שלו, הוא יוכל לעשות מקלחת חמה. בדוח שהגיש קעטבי לגלעד ארדן כתוב שהוא יוכל לעשות חפלות ולאכול סלמון פרימיום. אתם יודעים מה זה סלמון פרימיום? אני לא יודעת. אבל המחבלים בכלא יודעים. ככה אמר ניצב קעטבי, כשהוא סיכם את הדוח שלו. הוא אמר: בעיניים שלי ראיתי, בעיניים שלי – של קעטבי – ראיתי מחבלים כלואים אוכלים פלטות של סלמון ובשר. ואז הוא המליץ – לא אני, קעטבי המליץ, בוועדה מיוחדת שהקים גלעד ארדן – לפרק את האוטונומיה של המחבלים בכלא, להפסיק את ההרגל הזה של אסירים מועדפים, שכמו שאמרנו, הם על פי רוב ארכי-מרצחים. להגדיר מחדש, כותב קעטבי, את מטרות הכליאה של המחבלים, כך שיכללו יצירת הרתעה מול ארגוני הטרור. זה כל מה שרוצה החוק הזה לבצע. ליישם, לעגן בחקיקה את המלצות דוח ועדת קעטבי. אתם יודעים, חברים, שאת האמת העצובה הזאת על קייטנת המחבלים בכלא לא רק אנחנו יודעים, ולא רק קעטבי יודע. אתם יודעים מי עוד יודע אותה? המחבלים יודעים אותה. כשהם יוצאים לבצע את הפיגוע, הם יודעים בדיוק לאיזה תנאים הם הולכים. זאת אומרת, הם עושים חשבון כזה: אם הם ייהרגו, זה 70 בתולות, 72, אני לא זוכרת כמה, ואם הם ייתפסו, אז יאללה, לקייטנה. זה החשבון שלהם, ולכן הם צוחקים עלינו כל הדרך אל הפיגוע.
+
+ אני רוצה לומר מעל הבמה הזאת תודה לדבורה גונן, אימא של דני גונן, השם ייקום דמו, שבאה היום לכנסת כדי לנסות לשכנע אתכם, חברי הקואליציה, לתמוך בהצעת החוק הזאת. בשביל זה היא באה. אני רוצה קודם כול להקריא קטע שכתבה דבורה גונן. אני מבקשת לכבד רגע את דבורה, אימא שכולה לבן שנרצח בפיגוע. וכך כתבה לי דבורה גונן: דני שלי נרצח רק כי הוא יהודי. המחבל חי ונושם. נהנה מכל פינוקי הכלא. רוקד כל הדרך אל הבנק. ודני שלי קבור עמוק באדמה. אני פונה, כותבת דבורה גונן, לכל הח"כים הציוניים במשכן בבקשה להצביע בעד החוק מן הצדק ומן המוסר. לחברי הכנסת של ימינה אני אומרת: נעדרתם בהצבעה על חוק הנשק, אולי עכשיו תצילו מעט מהכבוד שלכם. בואו נמנע יחד את המשפחה השכולה הבאה, כותבת דבורה גונן. ובנימה אישית היא כותבת: אני החלטתי לחיות, להמשיך לנשום, ואתם, אתם, בהחלטות שלכם מונעים ממני גם את הנשימות שלי.
+
+ אני רוצה לומר תודה לדבורה על הדברים האלה, אבל אני רוצה לומר תודה לדבורה על עוד דבר, כי דבורה גילתה לנו שכשהיא דיברה עם חבר הכנסת יום טוב כלפון, הוא אמר לה שהוא היה רוצה לתמוך בהצעת החוק הזאת, אבל מה, הוא לא יתמוך, כי הוא מחויב למשמעת קואליציונית. ואני רוצה להגיד לך, דבורה, תודה, תודה רבה, כי את חשפת את האמת. אני שאלתי היום מעל הדוכן הזה – עליתי לדבר אחרי אחת מהצעות החוק ושאלתי את זאב אלקין, שאחראי על התפקוד של הקואליציה המתפרקת והמתפוררת הזאת, שאלתי אותו: מה שילמתם, זאב? מה שילמתם היום לרע"מ על זה שהם הגיעו להצביע? ומה שילמתם שלשום למשותפת על זה שהם הצביעו איתכם? מה שילמתם? זאת הייתה השאלה שלי. וזאב אלקין סירב לענות לי. הוא סירב להגיב לי. אבל הינה, באה דבורה גונן וסיפרה את האמת. זה התשלום. 
+
+תודה, שמחה. שמחה מעדכן אותנו על עוד ניסיון פיגוע בכניסה להר הבית עם מחבל מנוטרל, וזה מה שאנחנו חווים פה. אבל אתם, אתם חוברים למחבלים. זה התשלום. התשלום שאתם משלמים לרע"מ והתשלום שאתם משלמים למשותפת, לאחמד טיבי, יועצו של יאסר ערפאת רב-המחבלים, רב-המרצחים – התשלום שאתם משלמים להם הוא בחוק הזה. בחוק הזה אתם חוברים למחבלים כשהמשפחות השכולות עדיין יושבות שבעה, ומתוך אוהל האבלים שלהן הן זועקות אליכם ומתחננות אליכם כבר יומיים שתעבירו את החוק הזה. ואתם אוטמים אוזניים, ואתם לא שומעים, ואתם מספרים סיפורים, ואתם חוברים למחבקי המחבלים, למועצת השורא, כשאחד מאלה שקיבלו את ההחלטה אתמול העניק תעודת הוקרה למחבל. זה מה שאתה עושים, זה התשלום שלכם. אתם מעדיפים את המחבלים האלה, אתם מעדיפים את תומכי המחבלים האלה על המשפחות השכולות, על אזרחי ישראל, שפוחדים ללכת לפארק, שפוחדים להסתובב ברחובות שלהם, שכואב להם הלב ומתהפכת להם הבטן כשהם שומעים על קייטנת המחבלים הזאת בכלא. זה מה שאתם עושים. 
+
+ואני פונה אליכם. אני פונה אליכם בשם דבורה גונן, אני פונה אליכם בשם אורית מרק אטינגר, הבת של הרב מיקי אטינגר, שהייתה פה הבוקר גם כדי לשכנע אתכם, ובשם המשפחות השכולות שיושבות עכשיו שבעה על הפיגוע באלעד. ואני אומרת, באמת, אתם השתגעתם? איך אתם נושאים את פניכם לעם ישראל? איך אתם יכולים לתמוך בהמשך הצ'ופרים האלה למחבלים ולירוק, לירוק בפרצוף של עם ישראל כדי להמשיך את הקואליציה הזו? זה התשלום. הקייטנה חייבת להימשך, כי הקואליציה חייבת להימשך. תתביישו.
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת סטרוק. מי שישיב להצעת החוק הוא סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ'. בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות.
+
+
+ היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, רק דבר אחד חסר לי בקריאות השבר של חברת הכנסת סטרוק. מה הקשר בין הצעת החוק למה שדיברת?
+
+
+ אם אתה לא מבין מה הקשר, יש לך בעיה מאוד גדולה.
+
+
+– – –
+
+
+יש לי הרבה בעיות, אבל אני אנסה. חברת הכנסת סטרוק, את יודעת שאני אענה לך, אשתדל לענות דברים ענייניים על דברים שהעלית, אבל לפני זה אגיד כמה דברים על הדברים הפחות-ענייניים שדיברת עליהם. אין קשר בין הצעת החוק שהגשת לבין המציאות. מדוע אני אומר את הדברים האלה? כי הנושא הזה של תנאי מאסרם של מחבלים ושל רוצחים לא נולד עכשיו בכנסת. כלומר, זה לא שיש פה ויכוח כרגע על זה שהממשלה הזאת לא הביאה משהו שהממשלה הקודמת הביאה או לא הביאה. אני מזכיר לכם. 
+
+
+ די, מספיק כבר עם זה. 
+
+
+ ולכן, ולכן – – –
+
+
+ חברת הכנסת שטרית, בבקשה לא להפריע. 
+
+
+ מספיק, מספיק. 
+
+
+ לא להפריע, בבקשה. 
+
+
+ – – – די. אתם הבטחתם שינוי, תעשו שינוי. כמה אפשר לשמוע – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+חברת הכנסת שטרית, השינוי שאני מבטיח שלך זה שתקבלי – – –
+
+
+ חברת הכנסת שטרית, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. 
+
+
+ אין שום – – – 
+
+
+ חברת הכנסת שטרית, נא לתת לסגן השר להשיב. 
+
+
+ השינוי שאני אומר לך שאני הולך לעשות הוא לתת הסבר ענייני לצעקות הלא-ענייניות שלך, זה השינוי שהולך להיות עכשיו. לכן אני אומר גם לחברת הכנסת סטרוק: דאגתך היא דאגתי. אני לא פחות ציוני ממך, אני לא פחות לאומי ממך, אני לא פחות נלחם בטרור ממך ואני לא פחות עשיתי למען מדינת ישראל ממך ולכן אני לא משווה. אבל אני כן רוצה לתת תשובה עניינית להצעת החוק שהגשת. בואו נסתכל על הדברים כהווייתם, ואשתדל לעבור ��ל חלק מהסעיפים שדיברת עליהם בלהט רב ולתת להם הסבר, יבש אבל הפוך. 
+
+הדבר הראשון: כרגע מתנהלת ועדת חקירה ממשלתית שעוסקת למעשה בכל הנושאים כולם שקשורים להתנהלות מול אסירים ביטחוניים לאחר הבריחה מכלא גלבוע. במנדט שלה לבדוק את כל הדברים כולם. גם הציעו לך, לפחות למיטב הבנתי, להמתין עד שיסתיימו ההליכים על מנת להגיש את ההצעה שלך. לא הסכמת, כי רצית לבוא לפה היום ולספר לכולם סיפור, שהוא סיפור קורע לב אישי של אנשים שנפגעו, שבני משפחותיהם נרצחו – ובזה אני איתך לחלוטין. אבל סיבוב פוליטי – בזה אני לא אשתתף, בסיבובים האלה. ולכן אתן תשובה ככל שאני מסוגל לתת, מסודרת ככל שאפשר, על הדברים שהעלית. ואני אקריא דברים שאת כתבת בהצעת החוק, שמשום מה על הפרטים לא דיברת. דיברת אך ורק על הדברים הכלליים, אך ורק על דברים כלליים – שאני יכול להסכים או לא להסכים – הם לא רלוונטיים להצעת החוק שלך.
+
+נעבור דבר-דבר: יש בהצעת החוק – ועדת החקירה שאמרתי שקיימת ושמונתה על ידי השר לביטחון הפנים למעשה קיבלה גם את החומרים שהיו בזמנו, שהביא בזמנו צוות שמינה בזמנו השר לשעבר גלעד ארדן. העבירו גם כן את ממצאי הוועדה שעסקו אז בתנאים של אסירים ביטחוניים, והוועדה הזאת שוקדת גם על הנושא הזה. אני לא יודע מה יהיו מסקנותיה, אבל אני יכול לומר שהיה ומסקנותיה יהיו כאלו או אחרות, הממשלה הזאת תעשה את כל מה שצריך כדי ליישם אותן. בכל מקרה אני חושב שהדבר הראשון שאני סבור הוא שיש להמתין לסיום העבודה. זה מה שהוצע לך ולא רצית להמתין. בנוסף לעניין הזה, הצעת החוק הזו שאת הגשת כוללת גם הסדרים רגישים, חלקם מסווגים, שיש להם השפעה רחבה, הרבה מעבר לכותלי שירות בתי הסוהר, וככל שיוחלט לקדם הסדרים אלה הם יוסדרו במסגרת הצעת חוק ממשלתית, וחלק מהם גם יצריכו דיוני קבינט, הקבינט הזה, כמו שהיו דיוני קבינט גם בממשלות קודמות. עוד יצוין שיש סוגיות רבות שמוסדרות היום במסגרת פקודת נציבות שירות בתי הסוהר. יש סוגיות שלא נכון לעגן בדבר חקיקה ראשית. 
+
+אגיד כמה דברים כלליים לגבי ההבדל בין סוגיות של חקיקה ראשית לחקיקת משנה. ויש פה בתוך החוק שנתת דברים שהם לא רק ברמת חקיקת משנה אלא ברמת תקנות והוראות נציב, ולא נכון לערבב את הדברים האלה כולם אחד עם השני. הדבר הראשון, נתחיל בסעיף 52א – מהי הגדרת "אסיר ביטחוני"? ההגדרה שאת הגשת בהצעת החוק הפרטית שלך היא פחות טובה, היא פחות טובה. מדוע היא פחות טובה? כי אסיר ביטחוני, לצורכי החזקה בשירות בתי הסוהר – מעוגנת בסעיף 3(ב) לפקודת הנציבות והיא מותירה לשב"ס שיקול דעת רחב לסיווג אסירים לצורך ניהול מיטבי של מתקני הכליאה. ההגדרה שאת הצעת בהצעת החוק מצמצמת את ההגדרה שנמצאת היום. היום, ההגדרה שהגשת – ואני מציע לחברי הכנסת שמעניין אותם מה שאני אומר עכשיו: תפתחו את הצעת החוק שהגישה אורית סטרוק, תפתחו אותה ותראו מה שכתוב שם. 
+
+אני אקריא לכם מה הבדלים: היום – ההצעה הזאת למעשה תוביל לכך שקביעה מי יוגדר כאסיר ביטחוני תהיה נתונה אך ורק לגורמי התביעה, ורק במקרה שהיא תלויה בסעיף האישום שכתוב בכתב האישום. למעשה, שיקול הדעת שמרחיב – כלומר, אפשר להגדיר אסירים ביטחוניים גם כאלה שאינם מורשעים באותם סעיפים ספציפיים. ולכן הסעיף הזה, שהוא סעיף ראש לכל להצעת החוק כולה, הוא סעיף פחות טוב, פחות טוב. ובמקום לדבר גבוהה-גבוהה – הסעיף שאת מציעה אותו הוא סעיף גרוע, גרוע, נקודה. המצב היום הוא מצב משופר לגבי ההגדרה מיהו אסיר ביטחוני ומי לא, ולכן גם בהצעות חוק פרטיות ראוי לעשות שיעורי בית טובים יותר.
+
+הדבר הנוסף – נעבור על עוד כמה סעיפים.
+
+
+ תעבור על הסעיפים האחרונים, שהם כבר קיימים.
+
+
+ תפנקו, תפנקו את המחבלים, סגלוביץ'. 
+
+
+ סעיף 52 – אני מפנק אותך כרגע. 
+
+
+ תקשיב, תקשיב. הוא אומר לך דברי טעם. 
+
+
+ אני מפנק אותך ב-52ב. 
+
+
+ קבל פינוק, 52ב. 
+
+
+ תן להם כוח, תן להם מה שהם רוצים. 
+
+
+במסגרת הצעת החוק – בעניין הזה, אפרופו, סעיף 52ב מדבר על תחולת הוראות. במסגרת הצעת החוק הוצע כי הוראותיו יחולו על אסיר ביטחוני שהרשות הפלסטינית משלמת לו כספים בזיקה לטרור – בהגדרתם בחוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, על פי – אורית סטרוק, את שומעת אותי? הסעיף הזה הוא סעיף פחות טוב מהסעיף הקיים היום, הוא פחות טוב, נקודה. הדבר הנוסף, סעיף 52ד – החזקת אסירים ביטחוניים בתאים. כניסה לשיקול דעת מבצעי אופרטיבי בדבר חקיקה ראשית הוא דבר לא מקובל. לא יקרה, לא יהיה.
+
+
+ – – – את זה, למה מחזיקים – – – 
+
+
+ סעיף 52ה – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ מספיק, חבר הכנסת בן גביר. 
+
+
+ – – – את זה. אתה עושה – – – 
+
+
+ שמענו, שמענו. תן לסגן השר להשיב, בבקשה. 
+
+
+ חבר הכנסת בן גביר, אני מציע, לפני שאתה צועק תקרא – – –
+
+
+ אתה חושב – – –
+
+
+ אני חושב שקריאה זה דבר חשוב. אני מציע לך ולאורית סטרוק ולכולכם לקרוא קצת את החומר לפני שאתם צועקים במליאה. 
+
+
+ – – – לרצוח – – – 
+
+
+ סעיף 52ז: האסירים רשאים לבחור מספר ערוצים מוגבל מתוך ערוצי הטלוויזיה המאושרים. האסירים מחויבים לערוץ טלוויזיה ישראלי אחד. מה אתם רוצים? אתם מדברים כל היום על טלוויזיה ועל ערוצים ואתם לא קראתם מה כתוב. אתם לא יודעים מימינכם ומשמאלכם, אבל להתלהם – את זה אתם יודעים היטב. 
+
+
+ אתם – – – 
+
+
+לעניין שהייה מחוץ לתא, הכללים לגבי שהייה מחוץ לתא – – –
+
+
+ – – – 
+
+
+ מספיק, מספיק, חבר הכנסת בן גביר. אבל אתם לא נותנים לו להשיב. 
+
+
+ אבל הוא – – –
+
+
+ הוא מקריא את התשובה ותיתנו לו להשיב. אני מבקש לכבד את סגן השר ולתת לו להשיב. הוא משיב לך, אבל הוא משיב לך, תן לו לסיים את מה שהוא אומר. 
+
+
+ – – – 
+
+
+תן לו לסיים את מה שהוא אומר, ואז תשמע.
+
+
+ אני מבין שהעובדות קשות לקריאה וקשות להבנה, אבל עובדות עדיפות על התלהמות. נעבור לסעיף 52ז. אני מדבר על הצעת החוק, חברים. תקראו, זה מעניין. הסיפור שם, סיפור הערוצים, כתוב שם בדיוק, זה מה שהקראתי לכם. לעניין שהייה מחוץ לתא, הכללים בנושא מוסדרים בסעיף 23 לפקודת הנציבות. בהתאם להוראות אלה: "אסיר, למעט אסיר המרצה עונש בידוד, זכאי לפחות לשעת טיול אחת ביום". יצוין כי בסמכות מפקד בית הכלא להאריך את משך הטיול היומי בהתאם לתנאים המפורטים. אתם יודעים מה כתוב בהצעת החוק? כתוב: לא יותר משעתיים. הכלל הוא שעה, טעיתם שוב. 
+
+סעיף 52ח – הגבלות לעניין השכלה ושיקום. יש טענות לגבי השכלה של אסירים ביטחוניים. אני רוצה לעדכן אתכם – יהיה קצת קשה להוביל את זה מבחינה ציבורית-תקשורתית אל מול כל מה שאתם אומרים, אבל בהתאם לחוק ולמה שקורה בשירות בתי הסוהר, אסירים ביטחוניים אינם משולבים בלימודים. אינם משולבים בלימודים פעם ראשונה, אינם משולבים בלימודים פעם שנייה, אינם משולבים בלימודים פעם שלישית, נמכר. 
+
+
+ אתה לא יודע איזה תנאים יש להם. אתה לא מכיר את המציאות. 
+
+
+ למעט קטינים, שמשולבים בתוכנית המפוקחת על ידי משרד החינוך. 
+
+
+ למה? למה? למה? 
+
+
+ גם זה כתוב בהצעת החוק. 
+
+
+ למה הם משולבים? 
+
+
+ סעיף 52ט – ביקורים – אותו דבר. נראה לי שמה שצריך לעשות, במקום לקחת את הצעת החוק של אורית סטרוק, פשוט לקרוא אותה, להשוות את הכללים עכשיו ולראות שהיא הצעת חוק מיותרת. אחרי שאמרתי את כל הדברים האלה, כשתסיים ועדת החקירה הממשלתית את עבודה ויהיו מסקנות אמיתיות ובעלות עומק, לא בעלות פתוס, בעלות עומק, אז יהיה נכון לחזור לדון, לשקול ולהחליט. 
+
+
+ נגמר הזמן, סגלוביץ'. 
+
+
+ נגמר הזמן? 
+
+
+ אני מוסיף עוד חצי דקה בגלל – – –
+
+
+ אם נגמר הזמן, אני מבקש מחבריי, וגם מכם, לחשוב שנית אם הצעת החוק שאורית סטרוק היא אחת שמיטיבה עם האסירים, ואני רוצה להגיד לכם שהצעת החוק של אורית סטרוק פשוט לא פוגעת במקרה. אני מבקש מכל חבריי וגם מכם, אם שכנעתי אתכם – תצביעו נגד הצעת החוק הלא-טובה הזאת.
+
+
+ תודה רבה לסגן השר סגלוביץ'. חברת הכנסת רוצה להשיב. בבקשה. אוסיף רק, גברתי, שהסיפור המרגש והטרגי שסיפרת – ודני גונן, אגב, נרצח על ידי אחד ממשוחררי עסקת שליט, אם אנחנו כבר מדברים על המקרה הטרגי הזה, וכולנו מכירים בטח גם את דבורה גונן ואת המשפחה. לי היה חסר קצת בסיפור שלך הדבר הזה, העובדה הזאת גם. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ תודה רבה. טוב, סגן השר סגלוביץ', מכיוון שאין לי עשר דקות, רק שלוש יש לי, אני רק אגיד בקיצור: יש בעיה אחת עם התזה שהצגת כאן, והיא שאתם הקואליציה ניסיתם היום לשכנע אותי להוריד את הצעת החוק, אבל בשני נימוקים סותרים. אמרתם דבר והיפוכו, זה מה שעשיתם היום. מירב חברתך באה אליי בדיוק עם הנייר שלך וניסתה לשכנע אותי למה החוק הזה הוא לא טוב. אין לי עכשיו את הזמן להשיב על הכול, אבל אגיד לך בקצרה שהחוק הוא טוב משום שהוא רוצה לעגן בחקיקה דברים שלממשלות, לכל הממשלות, לא נוחים, ואנחנו רוצים, ככנסת, לקבוע שכך מתנהגים עם אויבים אכזריים שקמים עלינו להורגנו. אבל זה היה צד אחד של הקואליציה.
+
+
+ מי אמר לך את זה?
+
+
+ מי שהסבירה לי שצריך להוריד את החוק מפני שהחוק לא טוב הייתה מירב.
+
+
+ אני אמרתי שהחוק לא טוב.
+
+
+ כן, שהחוק לא טוב. ככה אמרת לי: בואי, אורית, אני אראה לך, אני אעבור איתך סעיף-סעיף, ואני אראה לך. 
+
+
+ אני יודעת שהחוק לא טוב.
+
+
+מה הבעיה? הבעיה שניגש אליי גם זאב אלקין, והוא ניסה לשכנע אותי להוריד את החוק כי זה חוק טוב, והוא, זאב אלקין, רוצה להעביר אותו, רק מה – לא עכשיו, אלא בעוד חודש וחצי. 
+
+
+ כל אחד ודעתו. יש דעות שונות. 
+
+
+ אז תיסגרו על עצמכם, קואליציה, קשה לכם לסדר את עצמכם. אתם מדברים לא בשני קולות – בעשרה קולות. 
+
+
+ אפשר להיות חלוקים. לא, כי אתם, האופוזיציה, אחידה. 
+
+
+
+ צד אחד של הקואליציה אומר לי להוריד את החוק כי הוא חוק לא טוב, וצד אחר אומר לי להוריד אותו כי הוא חוק טוב, שאלקין רוצה להעביר אותו, אבל מה, רק לא עכשיו, הזמן הוא זמן לא טוב.
+
+
+ בבקשה לסיים. 
+
+
+ מה הטענה, אבל?
+
+
+ כי צריכים לחכות לוועדת פינקלשטיין, שלא קשורה לעניין בכלל. אז תיסגרו על עצמכם. אגיד לכם מה עניתי גם למירב וגם לזאב. עניתי להם ככה: אתם יכולים לקדם את הנושא הזה – קדמו אותו. בבקשה. מה הבעיה – לא תספיקו לקדם אותו, כי אתם הולכים הביתה.
+
+
+ אנחנו לא נקדם אותו.
+
+
+ אתם הולכים לפח הזבל של ההיסטוריה, עם ישראל זורק אתכם, אתם מתפוררים ומתפרקים, ועכשיו, מה שאתם עושים בהצבעה הזאת – רגע לפני שאתם הולכים הביתה אתם מורחים על עצמכם עוד זפת ועוד נוצ��ת ועוד דם ועוד דמעות. זה מה שאתם עושים. לפני שאתם מתפרקים, תוך כדי שאתם מתפוררים, אתם יורקים בפרצוף של המשפחות השכולות. זה הכול.
+
+
+ תודה רבה. נא לשמור על שקט, בבקשה.
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה, תודה. תודה לחברת הכנסת סטרוק. 
+
+על פי בקשת האופוזיציה, ההצבעה תהיה הצבעה שמית. אבקש מגברתי סגנית המזכיר לקרוא בשמות של חברי הכנסת. בבקשה, סגנית המזכיר.
+
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+ משה אבוטבול – אינו נוכח
+ סמי אבו שחאדה – נגד
+ אלי אבידר – נגד
+ יולי יואל אדלשטיין – בעד
+ אמיר אוחנה – בעד
+ ניר אורבך – אינו נוכח
+ ינון אזולאי – אינו נוכח
+ ישראל אייכלר – בעד
+ דוד אמסלם – בעד
+ אופיר אקוניס – בעד
+ משה ארבל – אינו נוכח
+ יעקב אשר – אינו נוכח
+ זאב בנימין בגין – נגד
+ אוריאל בוסו – אינו נוכח
+ ענבר בזק – נגד
+ חיים ביטון – אינו נוכח
+ מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח
+ דוד ביטן – בעד
+ ולדימיר בליאק – נגד
+ מירב בן ארי – נגד
+ רם בן ברק – נגד
+ איתמר בן גביר – בעד
+ יואב בן צור – אינו נוכח
+ נפתלי בנט – אינו נוכח
+ אלינה ברדץ' יאלוב – נגד
+ קרן ברק – בעד
+ ניר ברקת – בעד
+ יאיר גולן – נגד
+ מאי גולן – בעד
+ איתן גינזבורג – נגד
+ יואב גלנט – אינו נוכח
+ גילה גמליאל – בעד
+ מאזן גנאים – אינו נוכח
+ בנימין גנץ – אינו נוכח
+ משה גפני – בעד
+ סימון דוידסון – נגד
+ אבי דיכטר – בעד
+ גלית דיסטל אטבריאן – בעד
+ צבי האוזר – נגד
+ צחי הנגבי – בעד
+ שרן מרים השכל – נגד
+ מיכל וולדיגר – בעד
+ רות וסרמן לנדה – נגד
+ מכלוף מיקי זוהר – בעד
+ אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת
+ ווליד טאהא – נגד
+ בועז טופורובסקי – נגד
+ משה טור פז – נגד
+ אחמד טיבי – נגד
+ יוסף טייב – בעד
+ אלון טל – נגד
+ דסטה גדי יברקן – בעד
+ מאיר יצחק הלוי – נגד
+ אלי כהן – בעד
+ מאיר כהן – נגד
+ יום טוב חי כלפון – אינו נוכח
+ עופר כסיף – אינו נוכח
+ אופיר כץ – בעד
+ חיים כץ – בעד
+ ישראל כץ – בעד
+ רון כץ – נגד
+ יוראי להב הרצנו – נגד
+ מיקי לוי – נגד
+ אורלי לוי אבקסיס – אינה נוכחת
+ יריב לוין – בעד
+ נעמה לזימי – נגד
+ יעקב ליצמן – אינו נוכח
+ גבי לסקי – נגד
+ יאיר לפיד – נגד
+ לימור מגן תלם – נגד 
+ אמילי חיה מואטי – נגד
+ פטין מולא – אינו נוכח
+ טטיאנה מזרסקי – נגד
+ מרב מיכאלי – אינה נוכחת
+ יוליה מלינובסקי – נגד
+ מיכאל מלכיאלי – בעד
+ אבי מעוז – בעד
+ אורי מקלב – בעד
+ אבתיסאם מראענה – נגד
+ יעקב מרגי – בעד
+ מופיד מרעי – נגד
+ בנימין נתניהו – בעד
+ יואב סגלוביץ' – נגד
+ יבגני סובה – נגד
+ אופיר סופר – בעד
+ אורית מלכה סטרוק – בעד
+ עידית סילמן – אינה נוכחת
+ עלי סלאלחה – נגד
+ בצלאל סמוטריץ' – בעד
+ אוסאמה סעדי – אינו נוכח
+ מנסור עבאס – נגד
+ איימן עודה – אינו נוכח
+ חוה אתי עטייה – אינה נוכחת
+ יצחק פינדרוס – בעד
+ שירלי פינטו קדוש – נגד
+ מאיר פרוש – בעד
+ יסמין פרידמן – נגד
+ אביר קארה – נגד
+ אלכס קושניר – נגד
+ יואב קיש – בעד
+ גלעד קריב – אינו נוכח
+ שלמה קרעי – בעד
+ מירי מרים רגב – בעד
+ מיכל רוזין – נגד
+ שמחה רוטמן – בעד
+ יעל רון בן משה – נגד
+ מוסי רז – נגד
+ אפרת רייטן מרום – נגד
+ ג'ידא רינאוי זועבי – נגד
+ יפעת שאשא ביטון – נגד
+ אלון שוסטר – נגד
+ יובל שטייניץ – בעד
+ קטי קטרין שטרית – בעד
+ אלעזר שטרן – נגד
+ יוסף שיין – נגד
+ עמיחי שיקלי – אינו נוכח
+ מיכל שיר סגמן – נגד
+ רם שפע – נגד
+ נירה שפק – נגד
+ עאידה תומא סלימא�� – אינה נוכחת
+
+אני מבקש לקרוא בשמות חברי הכנסת שנית. בבקשה.
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+משה אבוטבול – בעד
+ ניר אורבך – אינו נוכח
+ ינון אזולאי – בעד
+ משה ארבל – אינו נוכח
+ יעקב אשר – בעד
+ אוריאל בוסו – בעד
+ חיים ביטון – אינו נוכח
+ מיכאל מרדכי ביטון – נגד
+ יואב בן צור – בעד
+ נפתלי בנט – נגד
+ יואב גלנט – בעד
+ מאזן גנאים – אינו נוכח
+ בנימין גנץ – נגד
+ אימאן ח'טיב יאסין – נגד
+ יום טוב חי כלפון – אינו נוכח
+ עופר כסיף – נגד
+ אורלי לוי אבקסיס – בעד
+ יעקב ליצמן – אינו נוכח
+ פטין מולא – בעד
+ מרב מיכאלי – נגד
+ עידית סילמן – אינה נוכחת
+ אוסאמה סעדי – אינו נוכח
+איימן עודה? 
+
+
+ – – –
+
+(קוראת בשמות חברי הכנסת)
+
+אוסאמה סעדי – נגד
+ איימן עודה – נגד
+ חוה אתי עטייה – בעד
+ גלעד קריב – נגד
+ עמיחי שיקלי – בעד
+ עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת
+
+
+האם יש מישהו מחברי הכנסת שטרם הצביע או שלא קראו בשמו?
+
+(קוראת בשם חבר הכנסת)
+
+ משה ארבל – בעד
+
+
+זהו? אם כך, תמה ההצבעה. אני מבקש לסכם. להלן תוצאות ההצבעה: בעד – 51, נגד – 62. בכך אני קובע כי הצעת חוק זו לא התקבלה.
+
+
+ [הצעת חוק פ/2285/24; נספחות.]
+
+
+רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה). מי שמציג את הצעת החוק הוא חבר הכנסת ניר ברקת. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך.
+
+
+מכובדי היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת היקרים – לא שומעים טוב.
+
+
+רק שנייה, בבקשה. אני מבקש ממנהלי הסיעות משני האגפים: זה מפריע, אתם עושים רעש. אני לא שומע את חבר הכנסת ברקת. אז בבקשה לשמור על השקט, ותנו לו להציג את החוק, בבקשה.
+
+
+תודה רבה. בעשר שנותיי כראש העיר ירושלים – וזה גם חפף לתקופתה של ממשלת הליכוד בראשותו של בנימין נתניהו – הצלחנו לחזק את מעמדה של ירושלים. הצלחנו לקבע בתודעה שירושלים היא בירתה המאוחדת של מדינת ישראל והעם היהודי. ירושלים שמוזכרת בתנ"ך 669 פעם, ולא פעם אחת – בקוראן. ירושלים – בראש מורם, בגאווה, ובלי גמגומים, הצלחנו לחזק אותה ולבצר אותה. ואויבי ישראל מכירים היטב את התחושות הללו, והם התייחסו אלינו ולירושלים בהתאם. נלחמנו גם על מעמדה הבין-לאומי של ירושלים, ולשמחתנו הרבה יש לנו הישגים מרשימים: ההישג ההיסטורי של העברת השגרירות האמריקנית לירושלים וגם הסכמי אברהם שהוכיחו בכל העולם שמדינת ישראל ובירתה ירושלים מסוגלות לעשות שלום עם מדינות ערב. והינה, קרה משהו בשנה האחרונה. אויבי ישראל מרימים ראש – החמאס, הג'יהאד וגם אבו מאזן. הם מרגישים את החולשה שמפגינות הממשלה והכנסת הנוכחית, הקואליציה הנוכחית, והמטרה שלהם היא לנצל את החולשה הזאת, להשיג הישגים פוליטיים, מדיניים ולאומיים. הם עושים זאת תוך שימוש בכוח ובטרור, והיעד שלהם: לקעקע ולפגוע במעמדה ובכבודה של ירושלים. הדרישות שלהם לשינויים בסטטוס קוו בעיר, האלימות והטרור ברמדאן, הניסיונות להתסיס ולהסית כנגד עם ישראל וירושלים בירתה – אנחנו רואים את זה הולך ומחריף ומחמיר מיום ליום.
+
+גם הכוונה לפתוח קונסוליה שתשרת את הפלסטינים בירושלים באה בדיוק מאותה מוטיבציה. אני יודע, כי יצא לי לדבר לא מעט עם האמריקנים – בקונגרס, בסנאט ואחרים – והם כולם מבינים ששונאי ישראל ואויבי ישראל בארצות הברית גם הם מנסים לחבור למגמה הזאת ולקעקע את ההישגים שלנו בירושלים. הצעד של פתיחת קונסוליה תמימה של הא��ריקנים לטובת הפלסטינים בירושלים – אל תתבלבלו, אני מכיר את זה היטב, אני מכיר את ירושלים היטב – זהו ניסיון להניח אבן פינה לשגרירות אמריקאית במדינה פלסטינית שהם רוצים להקים בבירתה ירושלים – –
+
+
+ – – –
+
+
+– – ולכן אנחנו נקעקע את זה.
+
+
+ ירושלים המזרחית – – –
+
+
+ הינה עוד אחד. תודה שאתה אומר את האמת. 
+
+
+ – – –
+
+
+אני מודה לך שאתה מודה בכנות ובאמיתות דבריי. הם מנסים לקבע הישגים לפלסטינים ולאלו שחולמים על חלוקתה של ירושלים. הינה, יש לנו עוד דוגמה כאן.
+
+חברות וחברים, אל תתבלבלו. אני לא פונה כאן לחברי האופוזיציה, שמבינים היטב את האתגר. אני פונה אליכם, חברי הקואליציה. אסור בשום פנים ואופן להסכים לכך, אסור בשום פנים ואופן להסכים לכך. ואני רוצה לומר לכם שהחוק הזה, מטרתו אחת – להוציא את שיקול הדעת, לא לתת לממשלה שיקול דעת. לצערי הרב, אנחנו יודעים שהיא לא תמיד עומדת בלחצים, וכשמעבירים ומחוקקים את החוק ומבטנים את חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל, אנחנו מבטנים את הדברים המובנים-מאליהם לכאורה, ולא מאפשרים שיבוא ראש ממשלה ויגיד לאמריקנים, לכל העולם: אין ביכולתי להתפשר ולפתוח שגרירות או לחלופין קונסוליה לטובת הפלסטינים בירושלים. זו המטרה, ואתם צריכים לסייע לנו במטרה הזאת. אני מדבר על כל אוהבי ירושלים. לכן, אני מבקש מכם לעזור לנו ולתמוך בהחלטת החוק הזאת. 
+
+אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהצדיע ללוחמי צה"ל, שפועלים בכל ימות השנה למען ביטחון ישראל ופעלו גם הבוקר בג'נין נגד תשתיות טרור וטרוריסטים שירו לעברם אש חיה. ג'נין לא תהיה עיר מקלט לאף מחבל ולאף טרוריסט. הקם להורגך השכם להורגו, והפעילות היזומה של צה"ל מבורכת וחשובה. כולנו – אני בוודאי מכיר את לוחמי צה"ל ואת המוסריות שלהם. אין צבא יותר מוסרי מצה"ל, שיודע לשלב מוסריות וניסיון לא לפגוע באזרחים חפים מפשע יותר מכל צבא אחר.
+
+
+ – – –
+
+
+לעומת זאת, הטרוריסטים – – 
+
+
+ זה שאתם כל פעם – – – אתם טרוריסטים – – –
+
+
+ – – מכוונים להרוג חפים מפשע – – –
+
+
+ חבר הכנסת עודה, תודה. נא לא להפריע. 
+
+
+והכיבוש הוא – – –
+
+
+ חבר הכנסת איימן עודה. 
+
+
+ הכיבוש שלכם הוא – – –
+
+
+חבר הכנסת עודה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
+
+
+חבר הכנסת איימן עודה, צר לי שאני צריך להגיד לך את האמת בפנים.
+
+
+הטרוריסט הגדול ביותר זה המשך הכיבוש, נקודה. 
+
+
+ צר לי שאני צריך להגיד לך בפנים שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם, שוחר שלום – – 
+
+
+ – – – והכובש ביותר – – –
+
+
+ – – –
+
+
+– – עושה מאמצים לא לפגוע בחפים מפשע – – –
+
+
+אם אתה מדבר אליו אז אני לא אפריע, אבל אם אתה לא מדבר אליו, תמשיך בדבריך, אז אני אקרא אותו לסדר. 
+
+
+ אני לא מדבר אליו. 
+
+
+אז אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. בבקשה לא להפריע.
+
+
+– – –
+
+
+ כולם יודעים את המוסריות של צה"ל. לעומת זאת, למה מכוונים הטרוריסטים?
+
+
+אם אתה באמת מאמין – – – אם אתה מאמין – – –
+
+
+חבר הכנסת סמי אבו שחאדה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. בבקשה, לא להפריע. 
+
+
+אם הוא מאמין – – –
+
+
+ למה מחנכים הטרוריסטים? הטרוריסטים מחנכים להרוג חפים מפשע.
+
+
+ אם הוא מאמין לעצמו – – –
+
+
+ – – – כמה חפים מפשע הרגתם – – –
+
+
+ – – –
+
+
+19 הרוגים היו לאחרונה, כולם חפים מפשע.
+
+
+ – – –
+
+
+ תוציא אותו – – –
+
+
+אני מזכיר לך, אתה כבר בשתי קריאות. אני מבקש לא להפריע ואני לא רוצה להוציא אותך. תן לו לסיים את דבריו, בבקשה. 
+
+
+– – –
+
+
+שמעתי, שמעתי אותך. שמעתי. אתה רוצה שאני אקרא גם אותך לסדר? אתה רוצה שאני אקרא גם אותך לסדר? שמעתי. בבקשה.
+
+
+והינה ראינו במהלך היום ניסיון לייצר עלילת דם נגד צה"ל, עלילת דם, לא פחות. חגיגה, לצערנו הרב, על חשבון מותה של העיתונאית. לקחו וקברו אותה מייד – –
+
+
+ – – –
+
+
+– – שלא יהיו ראיות כנראה. והם מסרבים לשתף פעולה עם צה"ל כדי לעשות בדיקה.
+
+
+ – – – היא עוד לא נקברה. 
+
+
+ – – –
+
+
+ ואני רוצה להגיד באותה הזדמנות – – –
+
+
+אני אוסיף לך דקה. 
+
+
+על זה אומרים בערבית – – –
+
+
+ חבר הכנסת שחאדה, בבקשה. 
+
+
+ באותה הזדמנות אני גם רוצה להבהיר לכולם: כל מי שנצמד לטרוריסטים, כל מי שמתקרב ומנסה להתחבא מאחוריהם, לוקח סיכון על עצמו. 
+
+
+– – –
+
+
+חבר הכנסת שחאדה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. בבקשה לא להפריע.
+
+
+לכן, לצערי הרב, הפלסטינים ומי שתומך בטרור, יכולים להאמין לשקרים של עצמם כמה שאתם רוצים. אנחנו, אני, מאמין בחיילי צה"ל ואני מפה מגבה אותם. 
+
+
+ – – –
+
+
+ חבר הכנסת בן גביר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
+
+
+– – –
+
+
+ כן, אותך פעם ראשונה. כן, כן, כן. חבר הכנסת שחאדה, אם אני אקרא אותך פעם שלישית אני אוציא אותך מהאולם, אז תן לו לסיים. 
+
+
+אני אנצל את 17 השניות שנשארו לי להגיד תודה לחיילי צה"ל. אנחנו אוהבים אתכם ומעריכים אתכם, וניתן לכם גיבוי מוחלט כנגד כל השקרים והניסיון לפגוע בכם ובעם ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת ניר ברקת. מי שישיב על ההצעה הזאת – סגן שר החוץ עידן רול, בבקשה.
+
+
+– – –
+
+
+ למה? זה פעם ראשונה שאתה משיב?
+
+
+ לא, הם פשוט התגעגעו. 
+
+
+ אה, לא הבנתי את הצהלה הזאת. 
+
+
+– – – 
+
+
+חברים, אני מבקש. אזולאי, אל תעזור לי לנהל את הישיבה בבקשה.
+
+
+ – – –
+
+
+לא צריך, אני לא צריך את העזרה שלך. עשר דקות, בבקשה, ותיתנו לסגן השר להשיב. אחר כך קריאות ביניים, בבקשה. עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה.
+
+
+ איך זה לשבת במשרדים במיליון שקל בשנה?
+
+
+בדבר אחד – חבר הכנסת קרעי, אל תפריע לי.
+
+
+שלמה. 
+
+
+בדבר אחד שאמר חבר הכנסת ניר ברקת אני חושב שהוא צדק, וזה – – –
+
+
+לא שומעים. 
+
+
+ באמת לא שומעים כלום. זה חלש. אם לא תפריעו, תשמעו. לא, זה באמת חלש, לא שומעים כלום. 
+
+
+ אני מבקש מהסדרנים, אפשר להגביה את המיקרופון של סגן השר? כי טוענים שלא שומעים. אם אתם לא תפריעו, תשמעו, אבל אתם מפריעים. נכון? 
+
+
+ – – –
+
+
+הגיוני. לא? 
+
+
+ אנחנו לא התלוננו. 
+
+
+רגע, אני אעצור לך את השעון שנייה. עכשיו תנסה. בבקשה.
+
+
+ ובכן, כנסת נכבדה, אמר פה חבר הכנסת ניר ברקת, שאני מעריך, כמה דברים. רק עם אחד הסכמתי, וזה שבאמת מהבוקר יש מכונת הסתה ופייק ניוז משוכללת נגד ישראל ברשתות החברתיות. אנחנו מתמודדים עם זה במשרד החוץ בהצלחה רבה, יש לומר, הודות לאנשינו הטובים שפעלו מהר וביעילות מהבוקר בהפרכת אותו נרטיב שהאויבים שלנו ניסו לקבע. לפיהם זאת הייתה אש כוחותינו שהביאה למותה המצער של העיתונאית. אנחנו קראנו לפלסטינים – והינה, אני קורא שוב – לקיים חקירה משותפת כדי לרדת לחקר האמת. אין לנו שום דבר להפסיד. אבל לא ניתן, בשום צורה, לאנשים להעליל עלילות דם על חיילי צה"ל. וכשאני אומר שאנשים העלילו עלילות דם על חיילי צה"ל – חלקם יושבים כאן, בבית הזה, גם עכשיו. אנשים שעוד לפני שידעו עובדה וחצי על מה שקרה – ואנחנו עדיין לא יודעים כל מה שקרה – מיהרו לכתוב שחיילי צה"ל וכוחות הביטחון רצחו את אותה עיתונאית. לזה אנחנו לא ניתן לקרות במשרד החוץ. וכל השותפים שלנו יודעים היום לעשות משהו שבעבר לא עשו היטב, וזה להפריך במהירות פייקים שרצים ברשת נגד מדינת ישראל. 
+
+ לגבי פייקים אחרים שנאמרו, להבדיל אלפי הבדלות: אמר פה ידידי חבר הכנסת ברקת, שהיה ראש עיריית ירושלים בזמן אינתיפאדת הסכינים, שעד שהוקמה הממשלה הזאת לא היה פה טרור; לא הייתה אינתיפאדת הסכינים ב-2015–2016, לא היו מאורעות ומהומות שומר חומות – הטרור התגלה למדינת ישראל כשהממשלה הזאת הוקמה. זה, כמובן, שקר מוחלט. להבדיל מקודמינו, אנחנו מגיבים ביד קשה לטרור – –
+
+
+ למה? כמה ראשי חמאס חיסלתם? כמה טרוריסטים חיסלתם? 
+
+
+ – – אבל גם יודעים לשמור על הקשר האמיץ והברית האסטרטגית עם ידידתנו הגדולה ביותר ארצות הברית. אנחנו לא אלה שהלכנו ועשינו נזק אדיר כשהחלטנו להפוך את ישראל לאיזשהו מאבק בין-מפלגתי. אנחנו אלה שיודעים לעשות שני דברים: לשמור על ביטחון ישראל ללא פשרות בזמן שאנחנו יודעים גם לספר את הסיפור שלנו בעולם ולהפריך את השקרים של כל אויבינו – – –
+
+
+ איך אמרה שקד – – –
+
+
+ חבר הכנסת קרעי, תודה. 
+
+
+ אנחנו, להבדיל מקודמינו, גם יודעים לפעול ביד חזקה נגד האויבים שלנו, גם לפעול למען הציבור שלנו ולעשות פה עשייה אמיתית, שהוזנחה במשך שנים, וגם יודעים להרחיב את רשת הקשרים שלנו בעולם. כי ישראל נמצאת בפריחה מדינית שלא הייתה פה שנים – – –
+
+
+ הרסתם את כל מה – – –
+
+
+ קרעי, בוא תלמד משהו, כי אתה לא באמת יודע מה קורה ביחסי החוץ. אני אספר לך – –
+
+
+ לפיד עושה פיגוע כל יום – – – זה מה ששקד אמרה, לא אנחנו. 
+
+
+– – שמדינת ישראל נהנית מפריחה מדינית, לצד עבודה ביטחונית בלתי מתפשרת. אנחנו רואים איך הידידות שלנו נעמדות לצידנו ואיך הקשרים האסטרטגיים שיצרנו רק הולכים ומתחזקים. אז אל תטיפו לנו, אל תלמדו אותנו איך עושים ביטחון, אל תלמדו אותנו איך עושים יחסי חוץ, ובטח אל תנסו להמציא ספין חדש שהטרור התחיל בממשלה שלנו – – –
+
+
+ הלכתם לנחם מישהו מהמשפחות השכולות? הלכתם לנחם את אחת המשפחות השכולות? 
+
+
+ מה שאתם לא ידעתם לעשות, ולכן אתם יושבים עכשיו וצועקים, אנחנו נעשה במקומכם – – –
+
+
+ הלכתם לנחם את המשפחות השכולות? 
+
+
+זה נכון ברווחה, זה נכון בחינוך, זה נכון בביטחון, וזה לבטח נכון ביחסי החוץ של מדינת ישראל. 
+
+
+ הלכתם לנחם את המשפחות השכולות? לא. כי זה לא מעניין אתכם. 
+
+
+ שלמה, תודה. כשהוא מדבר אליך אני לא מפריע, אבל כשהוא מדבר לא אליך אני מבקש ממך להפסיק. 
+
+
+ – – – לענות. 
+
+
+ אי-אפשר, אי-אפשר. 
+
+
+אבל אתה פונה אליו. אם אתה פונה אליו, הוא משיב לך. 
+
+
+ אני לא פונה. עכשיו, לגופה של ההצעה – – – 
+
+
+ אוקיי, אז אני מבקש לא להפריע לסגן השר. תודה. 
+
+
+רק תספר אם הלכתם לנחם את אחת המשפחות השכולות.
+
+
+ אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר, בבקשה.
+
+
+ רק תספר מה היד הקשה – – – 
+
+
+ אני מבקש לא להפריע. 
+
+
+את אחת המשפחות השכולות. 
+
+
+ אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, חבר הכנסת קרעי. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לך. בבקשה, לא להפריע. 
+
+
+ עכשיו לגופה של הצעת החוק, שיש בה לא מעט סתירות בין המטרה המוצהרת שלה לבין לשון החוק עצמה. קודם כול, ניהול יחסי החוץ, ובכלל זה הסמכות לאשר הקמה של נציגות דיפלומטית או קונסולרית, זאת סמכות שנתונה לרשות המבצעת. לא היה בעבר וגם לא יהיה בעתיד, כי אין שום היגיון, זה חלק שעומד בבסיסו של עקרון הפרדת הרשויות – עקרון יסוד בדמוקרטיה הזאת – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – שהכנסת תחוקק חוק שמגביל את הממשלה, ובמקרה הספציפי הזה את משרד החוץ, מלפתוח נציגויות כאן בארץ. להבנתנו הצעת החוק כלל אינה עונה על המטרות שהיא מבקשת. היא לא תואמת אמנות בין-לאומיות, היא לא תואמת את הפרקטיקה, את הנוהג הבין-לאומי שישראל מצייתת לו במקרים האלה כבר שנים, ויותר מכול, היא לא תואמת את המדיניות העקבית של ממשלות ישראל לאורך השנים, לרבות ממשלות נתניהו – אותן ממשלות שגם בתקופתן ישראל הוכתה קשות על ידי טרור, לצערי. ההצעה לא עושה הבחנה בין נציגות דיפלומטית לנציגות קונסולרית – משהו שכדאי ונכון להתייחס אליו – והיא לא מתייחסת לנציגויות שכבר קיימות עשרות שנים בירושלים, כמו שגרירות ארצות הברית בירושלים, שמעניקה שירותים למגוון אוכלוסיות, לרבות צד שלישי, לרבות האוכלוסייה האמריקנית. הצעת החוק הזאת לא תואמת את שיטת המשטר בישראל, היא לא תואמת את הפרקטיקה הנהוגה של ממשלות ישראל והיא לבטח לא תקדם פתיחה של שגרירויות זרות נוספות בירושלים – משהו שאנחנו פועלים לעשות כל הזמן. לשמחתי, נפתחות עוד ועוד שגרירויות זרות בירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל. כך היה, כך יהיה, ואנחנו, במשרד החוץ ובממשלה בכלל, נמשיך לפעול ולמנף את הקשרים המדיניים שלנו שנמצאים בפריחה כדי לוודא שכמה שיותר שגרירויות זרות ייפתחו בירושלים, בירת ישראל. מתוקף כל הדברים האלה, ועוד כמה נימוקים שהיריעה קצרה מלתאר כרגע, אנחנו מתנגדים להצעת החוק של חבר הכנסת ברקת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לסגן שר החוץ עידן רול. בבקשה, יש לך שלוש דקות להשיב. 
+
+
+ אדוני סגן השר, כשאני מדבר על חולשה, אני מדבר על כך שהיום רק 25% מהערבים במדינת ישראל רואים במדינה מדינה יהודית. יש כרסום עמוק בתובנה – לא בטרור. טרור היה, ולצערי הרב, כנראה גם יהיה. אבל בתודעה. אתה פספסת את העיקר. אני חי פה. אני רואה, לצערנו הרב, איך הנרטיב של ירושלים מאוחדת וחזקה הולך ונשמט, ואתם לא רואים את זה. אתם עסוקים בעצמכם.
+
+דבר שני, לרכוב על ההישגים של ממשלת נתניהו ולומר: תראו איך הצלחנו – האמת היא שזה לא מכובד. הייתי מצפה שתבוא ותאמר שקיבלתם לידיכם כלכלה חזקה, תנופה, הסכמי אברהם – –
+
+
+ קיבלנו – – –
+
+
+– – ואולי, במקרה הטוב, ממשיכים אותה. אבל אני ציפיתי ממך לומר דברים אחרים. 
+
+לגבי החוק עצמו – אני לא יודע ממי אתה מקבל את המידע שלך. את החוק עצמו שמנו עם מיטב עורכי הדין שאני מכיר במחנה הלאומי; אנחנו מסונכרנים עם האמריקנים. הרי אנחנו יודעים שהדבר הזה בא לעזור לראש הממשלה, שיוכל לבוא ולהגיד לנשיא האמריקני: לא בידיי הדבר. זה לבטן ולחזק. אני באמת מופתע. מי שנתן לך את המידע הוא לא מקצועי ולא מכובד. אז אני שב וקורא – למען חיזוקה של ירושלים, וכדי לוודא שאף אחד לא יכול לסחור עם ירושלים, כולל לא ראש הממשלה, והממשלה הנוכחית – ולטובת העניין, אף ממשלה עתידית – אני קורא לאמץ את הצעת החוק. 
+
+
+ – – –
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת ניר ברקת. לפני שנעבור להצבעה אלקטרונית, אני מבקש לשבת במקומותיכם. הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה) לא נתקבלה. 
+
+ היו"ר יבגני סובה: 
+
+ אם כן, 46 בעד, 63 נגד. אני קובע כי ההצעה הזאת לא התקבלה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3041/24; נספחות.]
+
+
+ רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת. מי שיציג את ההצעה – חבר הכנסת מקלב. רק שנייה, בבקשה, חבר הכנסת מקלב. אני מבקש להתיישב ולתת לחבר הכנסת מקלב להציג את ההצעה. יש רעש גדול באולם. 
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+רק שנייה, אדוני, אני אתן לך זמן. שנייה. רבותיי, אני מבקש שקט ולאפשר לחבר הכנסת מקלב להציג את ההצעה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. 
+
+
+ אדוני, יש לך דקה. אני מבקש שוב, אני חוזר – – –
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רק אקריא בפניכם מכתב קצר שקיבלתי לפני יומיים: אימא שלי בת 74, לפני כמה חודשים, בדרך לרופא, נקלעה בתום לב לפיזור הפגנה. מצאו אותה אחרי כמה שעות בשערי צדק עם פגיעת ראש וארבע צלעות שבורות. 
+
+ מקרה כזה, ועוד מקרים רבים הם של נפגעי הבואש, נפגעי אותן מכת"זיות שמפזרות הפגנה. המכת"זיות האלה הן לא כלי מידתי, הן כלי פוגעני מאוד, הן כלי משחית – גם משחית רכוש, גם משחית בתים פרטיים, גם פוגע באנשים, נשים, ילדים, בתינוקות בתוך עגלות, כמו במקרים רבים שהיו. הכלי הזה הוא לא מידתי, הוא לא ניתן לשליטה, ודאי כשהשימוש נעשה באזורי מגורים. אי-אפשר להפעיל מכת"זית באזור מגורים מבלי שמישהו חף מפשע ייפגע. אנחנו לא מדברים על כאלה שאולי משתתפים בהפגנה, אנחנו מדברים על עוברי אורח תמימים. גם אלה שמשתתפים בהפגנה לא צריכים לקבל מכת"זית שפוגעת בהם גופנית אף שהם פעלו כחוק, או שהם היו בהפגנה ולא מעבר לכך. 
+
+אני מתכוון רק למהות החוק. מהות החוק אומרת דבר אחד: כל שימוש במכת"זית כזאת יחייב את המשטרה להפעיל מצלמת וידיאו. אדם שירגיש שהוא נפגע מהמכת"זית הזאת יוכל לבקש את התיעוד של המשטרה. במקרים כאלה שהמשטרה חושבת שיש בזה פגיעה בציבור, תהיה לה האפשרות למנוע את זה. אבל ברירת המחדל היא שאדם שמרגיש את עצמו נפגע מהמכת"זית יוכל לבקש את התיעוד, יוכל לתבוע. זה ישמש בעיקר כגורם הרתעה גדול. 
+
+אני רוצה לציין שהמשרד לביטחון פנים, השר והלשכה שלו, תומכים בהצעת החוק הזאת, ואני גם מתחייב לתאם את זה עם המשרד לביטחון פנים. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת מקלב. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3665/24; נספחות.]
+
+
+ להצעה הזאת מוצמדת הצעת חוק דומה. מי שתציג אותה – חברת הכנסת גבי לסקי. בבקשה, יש לך דקה מהמקום. בבקשה, גברתי, דקה. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת לפניכם היא הצעה קריטית, אשר באה לשמור על זכויות האזרח הבסיסיות ביותר ובראשן הזכות לחופש הביטוי ולחופש המחאה. המכת"זית מהווה את אחד הכלים הקשים ביותר לפיזור הפגנות, כיוון שמעצם טיבה היא פוגעת באזורים שלמים ללא הבחנה בין מפגין למפגין. יתרה מכך, לא פעם אנו שומעים עדויות של עוברי אורח אשר כלל לא לקחו חלק בהפגנה ומצאו את עצמם נפגעים פגיעה ישירה מהמכת"זית, לעיתים אף מהנוזל המסריח הזה שנקרא בואש, שמזהם גם את הסביבה. לעיתים זה כנגד פלסטינים, כנגד אוכלוסייה חרדית, משתמשים בזה גם כנגד בתים, כך שזה נשאר בתוך הבתים. 
+
+אני רוצה להפנות, כבוד היושב-ראש, לדברים של בית המשפט – – –
+
+
+לא, לא, לא, במסגרת הדקה נגמר הזמן. נגמר הזמן פשוט. 
+
+
+נגמר הזמן? מהר. 
+
+
+נגמר הזמן. הצעה מוצמדת – דקה בלבד. אז אני מבקש לסיים. אם יש לך, ממש קצר, בבקשה לסיים. 
+
+
+אני רק אומרת, ככה אומרת השופט ברון בבג"ץ – – –
+
+
+לא, לא, חברת הכנסת לסקי, אני מבקש – – –
+
+
+ זה משפט אחד. 
+
+
+יש דקה, לא לצטט פה ציטוטים, אני אצטרך לקטוע אותך. 
+
+
+אז אני מבקשת, כבוד היושב-ראש, למען חופש הביטוי והמחאה, מהבית הזה להצביע למען הצעת החוק הזאת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3684/24; נספחות.]
+
+
+ להצעה הזאת מוצמדת הצעת חוק נוספת, של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. מי רוצה להציג? אוסאמה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בבקשה. יש לך דקה. 
+
+
+תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק חשובה מאוד, אזרחית מהמדרגה הראשונה, שיכולה וצריכה להביא למיגור התופעה המתרחבת של אלימות שוטרים ושל שימוש לא מידתי ולא סביר באלות, במכת"זיות – לא רק במים, אלא בבואש. אנחנו בכלל היינו מעדיפים שהמשטרה תפסיק להשתמש במכת"זיות. לא צריך לפזר הפגנות. הפגנות הן דרך ואמצעי לחופש ביטוי, שהוא זכות יסוד – אחת מזכויות היסוד של האזרח, וצריך לשמור מכל משמר על הזכות הבסיסית הזאת של חופש הביטוי וחופש ההפגנות. 
+
+אנחנו היינו עדים, במיוחד בהפגנות נגד הציבור הערבי ובמיוחד בירושלים המזרחית הכבושה, לשימוש מתרחב כמעט מדי יום ביומו בבאב אל-עמוד במכת"זיות כאלה ובמי בואש – –
+
+
+ תודה, תודה, אוסאמה. 
+
+
+– – ולכן אנחנו רוצים שכאשר יהיה שימוש – היינו מעדיפים בלי שימוש בכלל, אבל כאשר יש שימוש, שיהיה תיעוד מלא ומקיף של כל השימוש במכת"זיות האלה – –
+
+
+ תודה, תודה רבה. 
+
+
+– – על מנת להשתמש אחר כך בסרטונים האלה. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת אוסאמה סעדי. מי שישיב על ההצעה הזאת הוא סגן השר יואב סגלוביץ'. בבקשה. בבקשה, יש עשר דקות לרשותך. 
+
+
+אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, שתי מילות הקדמה, רק תזכורת לכולם: מכת"זית, בואש, רימוני הלם, כדורי ספוג – כל אותם דברים שנחשבים לאמצעי אל-הרג, הם אמצעים טובים יותר מהאלטרנטיבה. כלומר אנחנו כרגע מדברים על משהו אחר, מדברים על איך לייצר את המידתיות בין להשתמש ביכולת להשתמש באמצעי פיזור מצד אחד, לבין האפשרות שיהיה תיעוד, מאחר ששימוש באמצעים מן הסוג הזה הוא כלי שללא ספק יכול ליצור נזק סביבתי, ולכן בהקשר הזה גם במשרד לביטחון הפנים הגענו להסכמה. אני אגיד מהי ההסכמה, כי גם את זה חשוב לומר. 
+
+הצעת החוק למעשה עלתה לוועדת שרים לחקיקה ב-27 בפברואר, ונדחתה ל-8 במאי 2022. הצעת החוק תחזור לדיון לפני הקריאה הראשונה, היא תחזור שוב לדיון, חשוב להדגיש את הסייגים. יש סייגים, זאת לא אותה הצעה מקורית. יש שם השמטה של הסדר העברת המידע לאזרח מהצעת החוק, ובמקומו תיקבע הפניה להסדר העברת המידע בכל הנוגע למצלמות גוף בנוהלי המשטרה, בהתבסס על חוק חופש המידע. התיעוד יישמר במשך שנה אחת, ולא שלוש שנים. התיעוד יהיה ויזואלי בלבד, לא יכלול שמע. המשך הליכי החקיקה יקודם בהסכמת משרד המשפטים, האוצר וביטחון הפנים. 
+
+ אמרתי את כל הדברים האלה למרות שדיברתי גם עם חבר הכנסת מקלב היום, ואני יודע שהדברים נמצאים בהסכמה, אבל בשביל הפרוטוקול, כדי שכולנו נזכור וכולנו נדע, לכן אני מציע לכל חבריי לתמוך בהצעת החוק. 
+
+ אני חוזר על מה שאמרתי קודם: חשוב שיהיו אמצעים למשטרת ישראל, שמתמודדת גם בתקופה הזאת עם אירועים מאוד מאוד קשים. הם צריכים גם את הגיבוי וגם את החיבוק של הבית הזה, בלי כל קשר למצב הפוליטי שבו אנחנו נמצאים. מצד שני, צריך לוודא שאין שימוש בלתי מידתי. ולכן אנחנו תומכים בהצעה הזאת, ואני מציע לכולם, לכל חבריי, לתמוך בכך. 
+
+
+תודה רבה לסגן השר יואב סגלוביץ'. ביקשת להתנ��ד, חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום נפל דבר בישראל. עד המדינה פילבר – – –
+
+
+– – –
+
+
+לא שמעת – –
+
+
+לא.
+
+
+– – שכל ההפיכה שלכם, הכול היה שחיתות, מרמה והפרת אמונים?
+
+
+אה זה קרס? שוב קרס?
+
+
+עד המדינה פילבר העיד היום בבית המשפט שהחוקרים הפעילו עליו לחצים ואיומים כדי שיביא את הראש של נתניהו. מסע ציד לתפירת תיקים כנגד ראש ממשלה מכהן, כנגד מנהיג חזק מהימין. שפל המדרגה. כל הכאוס הזה – –
+
+
+– – –
+
+
+– – כל הקריב שנכנס לכנסת, כל הכאוס הזה שאתם רואים כאן בשנה האחרונה במדינה שלנו, נובע מאותה קליקה מחוצפת, מנדלבליט, שי ניצן, התפוסים בגרון וכל היתר, שכדי להפיל את שלטון הימין החליטו לתפור את המנהיג שלו. הם, במו ידיהם, הקימו ממשלה שתלויה בתומכי טרור. השחיתות עד כדי כך גדולה, שהם חשבו שבית המשפט יזרום איתם, עם הראיות שאין שם כלום, עם השקרים שלהם, ובית המשפט לא ישים לב ולא יקפיד על זה שהפגישה שעליה מתבסס כל התיק הזה היא רק חלום באספמיה של חוקרים נוכלים מוכווני מטרה; ושהפרשנות של תנועת היד המפורסמת היא בכלל שטיפת מוח של החוקרים לפילבר. הוא במקור לא הבין את זה ככה. היום הכול התברר בבית המשפט. בכל יום בבית המשפט התיקים התפורים האלה ממשיכים לקרוס, המתפרה מתפוררת. ההפיכה המשפטית הזו הובילה להפיכה אנטי-דמוקרטית בראשות חבורת נוכלים שגנבו את המנדט מהציבור, חבורה של אנשים שעננה כבדה מרחפת מעל ראשם. והם מוגנים, מאותרגים, מכרו את עמם ואת מולדתם בעבור חופן דולרים, או שמא בעבור 50 מיליון שקל לשיפוץ הבית הפרטי, בעבור ג'ובים, נורבגים וקצת שררה, גם אם מדובר בבלון נפוח כמו אבידר, בלון בלי תיק.
+
+ אגב, מה עם אבידר? מישהו ראה אותו באיזושהי ועדה בכנסת בחודשים האחרונים, מאז שהוא חזר לכנסת? או שהבטלן ממשיך לבזבז כספי ציבור ולשכב בטן-גב כל היום?
+
+
+אני מבקש לא לקרוא בשם כזה.
+
+
+ אל תצנזר אותי, אדוני היושב-ראש.
+
+
+אני לא מצנזר אותך, אני קורא לך.
+
+
+אני אגיד מה שמתחשק לי, ואם אבידר רוצה להגיב, שיבוא ויספר לעם ישראל מה שהוא עשה – – –
+
+
+אז אני מבקש בכל זאת לשמור על הכבוד של חברי הבית הזה, וביקשתי ממך יפה.
+
+
+אני מבקש לשמור – – –
+
+
+ והזמן שלך, אדוני, נגמר.
+
+
+לא, אתה הפרעת לי.
+
+
+אני לא הפרעתי לך, הזמן שלך נגמר.
+
+
+אני מבקש לשמור על כבודם ועל כספם של אזרחי ישראל, ולא לבזבז אותו על בטלנים כמו אבידר.
+
+
+ חבר הכנסת קרעי, נגמר הזמן, בבקשה.
+
+
+אבל לא לעולם חוסן.
+
+
+נגמר הזמן, בבקשה.
+
+
+אתה הפרעת לי 20 שניות. אני מסכם.
+
+
+ אדוני, אדוני, סיימת את דבריך, בבקשה לרדת.
+
+
+אבל לא לעולם חוסן.
+
+
+בבקשה לרדת מהדוכן.
+
+
+הגעתם לקצה. עד כאן.
+
+
+חבר הכנסת קרעי.
+
+
+גם הציבור כבר לא סובל אתכם.
+
+
+ חבר הכנסת קרעי.
+
+
+29% בלבד עדיין סומכים על הממשלה הזו.
+
+
+חבר הכנסת קרעי, נגמר הזמן. אני מבקש ממך לרדת מהדוכן.
+
+
+כמו עכברים בספינה טובעת תמשיכו להתרוצץ ולהבטיח את עתידכם הפוליטי.
+
+
+אני לא מבין פה.
+
+
+אנחנו פשוט ניתן לכם לקרוס לתוך עצמכם – –
+
+
+חבר הכנסת קרעי, אני קורא לך פעם שלישית. נגמר הזמן. נא לרדת מהדוכן. 
+
+
+– – לתפארת מדינת ישראל.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+פעם אחרת פשוט אל תפריע, אז אני אשלים בזמן.
+
+
+אני מבקש לדבר ולכבד את הבית הזה. אתה לא מכבד את הבית הזה. אתה לא מכבד את הבית הזה. בדבריך אתה לא מכבד את הבית הזה. בגלל זה ביקשתי ממך לסיים ולרדת.
+
+האם חבר הכנסת מקלב רוצה להשיב? ההצעה שלך. יש לך דקה אפשרות.
+
+
+לא.
+
+
+לא. אוקיי. 
+
+ אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית). הצבעה ראשונה – הצעת החוק של חברי הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע.
+
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+בעד – 54, אין מתנגדים – סליחה, לא ראיתי. אם כך, אני קובע כי ההצעה הזאת תועבר לדיון בהצעת החוק לוועדה לביטחון הפנים.
+
+אנחנו נעבור להצעה מוצמדת לחוק הזה, הצעת החוק של חברת הכנסת גבי לסקי.
+
+
+– – –
+
+
+שלישית, אתה שלישי.
+
+
+ועדת הפנים. פנים.
+
+
+ אה, אתם רוצים ועדת הפנים. אם ככה, אז ההצעה הזאת תועבר לוועדת הכנסת, ושם ייקבע לאן היא תלך. בבקשה, גברתי סגנית המזכיר.
+
+אנחנו עוברים להצבעה השנייה, הצעת חוק של חברת הכנסת גבי לסקי, הצעה מוצמדת, נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+בעד – 48, אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה הזו תועבר לוועדה לביטחון הפנים. אף אחד לא מסרב, אז היא כן תועבר לוועדה לביטחון הפנים.
+
+
+ועדת הפנים.
+
+
+שוב אתם רוצים? אוקיי. אז שוב, ההצעה הזאת תועבר לוועדת הכנסת, ושם זה ייקבע בהמשך.
+
+אני עובר להצעה מוצמדת שלישית, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי. נא להצביע, בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכת"זית), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+בעד – 48, אפס מתנגדים. ההצעה הזאת תועבר לוועדה לביטחון הפנים.
+
+
+הפנים.
+
+
+אוקיי. אז שוב, ההצעה הזאת תועבר לוועדת הכנסת להמשך דיון. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/896/24; נספחות.]
+
+רבותיי, אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"א–2021, בתמיכת הממשלה. מי שינמק את ההצעה – חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה, חבר הכנסת פינדרוס. בבקשה, נא לנמק את ההצעה. יש לך דקה, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה הוא אולי התחלה של תיקון עוול בכל מוסדות המדינה, בעובדי המדינה ברשויות המקומיות, בכולם. בכל מיני דרכים ומכל מיני סיבות מדירים ציבורים שלמים מהכוח העובד, גם בחברות עירוניות וגם בחברות ממשלתיות. העדיפות שתינתן במכרז לאוכלוסיות שקיימות במדינה ונמצאות מופלות לרעה – ערבים, חרדים, והאירה את עיניי השרה פנינה תמנו שטה על אתיופים, ואמרתי לה שגם הם ייכנסו אחרי הקריאה הראשונה – זה רעיון שהביא לי בזמנו חבר הכנסת שחאדה, בכנסת הקודמת. זו הצעת חוק שעשיתי יחד איתו, וגם בכנסת הזאת – יחד עם הרשימה המשותפת, עם חבר הכנסת אבו שחאדה, שגם כן יוצמד. במסגרת הוועדה הגשנו את החוק הזה – לתת העדפה לאותן אוכלוסיות, גם ערבים, גם חרדים וגם אתיופים ייכנסו בנושא הזה של לתת להם העדפה.
+
+כמו שכתוב בגמרא, בברכות, הכלל הראשון בפרנסה, כשבאו לדוד המלך: צאו והתפרנסו זה מזה. בהסכמה, כמו שהגענו בוועדת שרים, נגיע להסכמה ונמשיך לקדם את החוק הזה. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/1998/24; נספחות.]
+
+
+להצעה זו מוצמדת הצעת חוק דומה, של חברת הכנסת ג'ידא רי��אוי זועבי וקבוצת חברי הכנסת. מהמקום, בבקשה, את יכולה לנמק. יש לך דקה. בבקשה.
+
+
+ אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי הכנסת, במהלך החודשים האחרונים עסקתי בלהביא הישגים גדולים, העברנו תקציב בצורה חלקה, העברנו את חוק החשמל, שמחבר עשרות אלפי משפחות לחשמל, אישרנו 5 מיליון שקלים לטובת מלגות לסטודנטים וסטודנטים ערבים, והיום אנחנו מביאים הצעת חוק שדואגת לאוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינת ישראל, האוכלוסייה הערבית והחרדית – הצעת חוק חובת המכרזים לעידוד העסקת בני החברה הערבית והחרדית. במדינות רבות ברחבי העולם העסקת אוכלוסיות מודרות במגזר הפרטי מקבלת עדיפות מרכזית במאמצים לשיפור מעמדן. במדינות המתקדמות כבר הבינו ששילוב מיעוטים בשוקי העבודה מצמצם את הפערים הסוציו-אקונומיים וגם מקדם צמיחה עבור כולנו, ובכך משמש ככלי משמעותי לפיתוח כלכלי במדינה.
+
+
+נגמר הזמן.
+
+
+אני יודעת שנגמר הזמן. יש לי עוד רק פסקה אחת שאני רוצה – ברשותכם. אני רוצה להגיד כאן שנכון שרואים בתקשורת בעיקר את הוויכוחים בין שמאל לימין, בין חרדים לערבים, אבל כל מי שעובר כאן לכמה שעות מתפעם מהחברויות העמוקות שנוצרות בין נבחרי ציבור, שעל הנייר רחוקים אחד מהשני שנות דור. על הצעת החוק הזו, למשל, חתום גם חבר הכנסת ינון אזולאי, חברי מוועדת הכספים, אך הוא גם ידיד, נקודה. בחזון שלי חברויות כאלו יתקיימו בכל בית עסק במדינה ולא רק בכנסת. תודה רבה. אני רוצה שכולנו נתמוך בחוק הזה. תודה.
+
+
+תודה רבה לך, גברתי. מי שתשיב על הצעות החוק האלה היא שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך, בבקשה.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני משיבה בשם משרד האוצר. ועדת שרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק כפוף לכך שהצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני קריאה ראשונה. בנוסף, המשך הליכי חקיקה יקודמו בהסכמת משרדי האוצר, הכלכלה והתעשייה, זרוע העבודה והמשפטים. הצעת החוק תתמקד בקבוצות ששיעור ההשתתפות שלהן בשוק העבודה נמוך. בנוסף, עקב דרישתה של שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה, הצעת החוק תתייחס גם לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל, בתיאום ובהסכמת המציע. 
+
+ בהצעת החוק מוצע לתקן את חוק חובת המכרזים ולקבוע כי במכרז המפורסם לפי החוק תינתן העדפה למציע שיתחייב כי אם יזכה יעסיק עובדים בני האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית והצ'רקסית, או בני המגזר החרדי. אלו אשר מגיעים מהאוכלוסיות הללו עשויים להיתקל בחסמים ואתגרים רבים המשפיעים על ההזדמנויות הניתנות להם במהלך החיים. כניסתם של עובדות ועובדים מאוכלוסיות הגיוון למקום העבודה הינה צעד חשוב מאוד. העסקת בני אוכלוסיות מהחברה הערבית, החרדית והאתיופית מאפשרת ליהנות מנקודות המבט השונות, תפיסות העולם, הגישות והפוטנציאל הגלום בעובדים הללו. מחקרים רבים הוכיחו כי צוותים מגוונים מביאים לתוצאות מצוינות וכי יש להם יתרון ביצירתיות, בפתרון בעיות ובפתיחות לשינויים. יצוין עוד כי ביום 24 באוקטובר 2021 החליטה הממשלה במסגרת החלטה 550 על התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 שבמסגרתה יוקם צוות שיבחן מהם החסמים העומדים בפני בני האוכלוסייה הערבית בבואה לקחת חלק ברכש הממשלתי וכיצד להסירם. הצוות שהוקם נמצא בשלבי עבודה מתקדמים, ובמשרד האוצר מאמינים – גם אני מאמינה – כי הסרת החסמים הללו צפויה להשפיע לחיוב גם על בני האוכלוסייה החרדית והאתיופית. תודה.
+
+
+תודה רבה, גברתי השרה. ביקש להתנגד להצעת החוק הזו חבר הכנסת שלמה קרעי. שלוש דקות לרשותך, אדוני. שים לב, אני לא מפעיל את השעון.
+
+
+לא השלמתי קודם את הדברים.
+
+
+בבקשה, שלוש דקות.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להקריא לך, אדוני היושב-ראש, הודעה אחת מכמה הודעות שקיבלתי: אולי לא כיבדת את חוקי הבית, כותבת לי שרה, אבל כן כיבדת את האזרחים היהודים האמיתיים בארץ ישראל, יישר כוח.
+
+
+ היהודים האמיתיים.
+
+
+ לא, נא לא להפריע.
+
+
+זה לא אני כתבתי, זה לא נוסח שלי, אבל אני מסכים עם כל מילה שלו.
+
+
+ יש את היהודים הלא-אמיתיים. 
+
+
+ואדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לשרה, אני כן כיבדתי את חוקי הבית. אצל בעלי המוסר הכפול, חבורת הצבועים שיושבים כאן, להגיד לנו: מושחתים, בריונים, חבורת פשע, כנופיה – זו שפה נקייה וראויה שאתם, כמעט כולכם, הרביתם להשתמש בה כשהייתם באופוזיציה. אבל להגיד על חבר מפלגה שלך – ואדוני היושב-ראש, גילוי נאות אולי – שהוא בטלן? והוא באמת בטלן, תגיד לי למה הוא לא מגיע לאף ועדה כבר כמה חודשים מאז שהוא נכנס לכנסת? על מה הוא מבזבז את כספי הציבור? אתה מוכן לענות לנו? אתה לא יודע, כי הוא בטלן. "בטלן" זו מילה גסה יותר מ"מושחתים"?
+
+
+אתה רוצה שאני אענה לך?
+
+
+כן, תענה.
+
+
+אני אעצור את השעון ואני אגיד שעל פי תקנון הכנסת, אם אתה לא מדבר על משהו שקשור לחוק בהתנגדות, אתה גוזל את הזמן של חבר כנסת אחר שרוצה להתנגד, ואני רשאי, כיושב-ראש הכנסת, להוריד אותך מהדוכן.
+
+
+אין דבר כזה.
+
+
+על פי התקנון, סעיף 77.
+
+
+ אבל אין אחר שרוצה להתנגד. אל תמציא.
+
+
+אני לא ביקשתי עזרה. קיש, לא ביקשתי עזרה – – –
+
+
+ אל תמציא. אל תמציא.
+
+
+ אבל אני אתן לך לסיים את דבריך, ואני מפנה אותך לתקנון הכנסת, סעיף 77. תקרא את זה אחרי שתסיים לדבר. אני מחזיר את השעון לדקה ו-46 שניות שנשארו. אני הזהרתי אותך שאם אתה לא מדבר לעניין החוק, אז אני רשאי להוריד אותך. תקרא את התקנון. בבקשה.
+
+
+זה לא היה אף פעם. זה עוד תקדים. אל תמציא. אל תמציא המצאות לתקנון הכנסת.
+
+
+ הוא פנה אליי, ואתה לא פנית אליי, ואני אבקש לא לפנות אליי עכשיו.
+
+
+יואב, הוא ממציא ועוד איך, והייעוץ המשפטי של הכנסת אמר במפורש שאין לכם שום יכולת לצנזר אותנו. הרי אתם רוצים לסתום לנו את הפה. זה מה שאתה מנסה לעשות לי. אתה לא יכול להתנבא מה אני אגיד בסוף שלוש הדקות שלי. כשאני אסיים את הדברים, אני אגיד: ולכן אני מתנגד להצעה. עכשיו לך תפרשן. תביא פירוש רש"י ותסביר איך הדברים. אולי אתה לא מבין, אבל אני מבין והחברים שלי באופוזיציה מבינים – – –
+
+
+אתם לא תסתמו לנו את הפיות. מספיק.
+
+
+ אתם לא תסתמו לנו את הפה, אתם לא תצנזרו אותנו, וכדאי שתשימו את המפתחות ותלכו הביתה, כי להתחיל לעבוד אתם לא יודעים. חבורה של בטלנים.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת שלמה קרעי. ובכל זאת, עצה, ידידי: תקרא בבקשה את סעיף 77 בתקנון הכנסת, ואז נוכל שם בפרסה, אחרי שאני אסיים לנהל את הישיבה, בעוד 23 דקות, לקרוא ביחד את סעיף 77 לתקנון הכנסת ואני אבקש בכל זאת לגונן על כבודם של היועצים המשפטיים בכנסת, שמבצעים את עבודתם הנאמנה. 
+
+
+היועץ המשפטי לא חושב כך.
+
+
+ תודה רבה. שמעתי אותך. תודה רבה. יש לנו פה ויכוח, אבל אני הפניתי אותך לסעיף ספציפי בתקנון. 
+
+אם כך, אני חייב לשאול אם מישהו ממי שהגיש את הצעת החוק רוצה להוסיף. יצחק פינדרוס, אתה רוצה? לא רוצה. אז אנחנו, אם כך, נעבור להצב��ה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת יצחק פינדרוס. נא להצביע. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+בעד – 39, אפס מתנגדים. אם כך, ההצעה הזאת תועבר להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
+
+
+ ועדת הכנסת.
+
+
+אוקיי, אז היא תועבר לוועדת הכנסת להמשך דיון. בבקשה, נא לרשום בפרוטוקול.
+
+רבותיי, אנחנו עוברים להצעה מוצמדת נוספת של חברת הכנסת ג'ידא רינאוי זועבי וקבוצת חברי כנסת. נא להצביע. בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"א–2021, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+בעד – 33, אפס מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק תועבר להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. 
+
+
+ ועדת הכנסת.
+
+
+ועדת הכנסת, אוקיי. אז היא תועבר לוועדת הכנסת.
+
+
+ [הצעת חוק פ/24/3616; נספחות.]
+
+
+אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת סוכן חוץ), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת אבי דיכטר וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת דיכטר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, רבותיי השרים, חברי הכנסת, התיקון פה הוא תיקון לגבי מגע עם סוכן חוץ, בחוק העונשין. החוק הזה הוא חוק די ארכאי, וכבר ב-1979 הוא תוקן ממגע עם סוכן חוץ של מדינה למגע עם סוכן חוץ גם של מדינה וגם של ארגון מחבלים. אלא שהמציאות רצה מהר יותר וההצעה היא להמיר את זה ל"ישות מדינית זרה". זה כמובן אמור לכלול גם את הרשות הפלסטינית, והעברת מידע סודי שיש בו משום סיכון ביטחון המדינה או סיכון אזרחי המדינה, העברת מידע כזה לגורמים זרים היא כמובן מהווה עבירה לפי חוק העונשין. מעבר לזה, ישנן ישויות נוספות. אם אנחנו היום בעידן הסייבר, העברת מידע רגיש, סודי – סתם דוגמה, רשימת האוכלוסין – בצורה של קובץ שלם, היא כמובן עבירה שמסכנת את ביטחון המדינה. ולכן הבקשה היא לתקן את החוק, ובמקום "מדינת חוץ" לכתוב "ישות מדינית זרה", כפי שמופיע כבר בחוק אחר. אגב, התופעה הזאת של תאגידים שהעברת מידע אליהם מהווה פגיעה גם בביטחון המדינה, גם סיכון ממשי לאזרחי המדינה – אזרחי המדינה, אגב, יהודים וערבים כאחד – ראינו את זה כבר בכמה מקרים. לצערנו בחלק מהמקרים זה הגיע אפילו עד כדי רצח בגין מידע שהועבר במקרה הזה לרשות הפלסטינית. 
+
+אני מבקש את ההצעה הזאת, אדוני היושב-ראש, להעביר לוועדה לביטחון הפנים, שאמונה על הטיפול בסוגיה הזאת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. מי שישיב על הצעה זו הוא שר המשפטים גדעון סער. בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ חבר הכנסת סובה, היושב-ראש, כדאי שתקרא בעצמך את סעיף 77 – – – 
+
+
+ זה לא דיון, זה לא דיון. אתה רוצה לקבל ייעוץ של הייעוץ המשפטי, אנא תיגש, בבקשה, לייעוץ המשפטי ותקבל הסבר מלא. 
+
+ בבקשה, אדוני השר, בבקשה.
+
+
+ – – –
+
+
+ רגע, מי היועץ המשפטי של הוועדה, שנדע. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. 
+
+
+ קראנו כולנו, ומה שאמרת זה טעות. 
+
+
+ קרן ברק, מי היועץ המשפטי שהטעה אותך. 
+
+
+אני מבקש לא להפריע לשר המשפטים להשיב על הצעה של חבר כנסת מהשורות שלכם, אבי דיכטר. בבקשה, אדוני השר. 
+
+
+ אולי תקריא לכולנו, אזרחי ישראל את הסעיף שעליו הסתמכת – – – תקריא לנו אותו. 
+
+
+ אני הקראתי לך את הסעיף הזה, ומייד כשהשר יסיים אני אקריא לך את זה שוב. ��בקשה, אדוני השר. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אתמצת את דבריי. ועדת השרים החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק של חבר הכנסת דיכטר מתוך ראייה שבאמת יש רציונל בצירוף הרשות הפלסטינית כישות מדינית באינטראקציה עם מה שמוגדר סוכן זר – אני תכף אתייחס לזה – למסגרת חוקית. אנחנו ראינו באימוץ של הגדרת מדינה זרה שמופיעה היום בחוק העונשין, שכוללת גם ישויות שאינן מדינה – אני תכף אקריא את ההגדרה, כי ההגדרה היא יותר נכונה מההגדרה שחבר הכנסת דיכטר מצא בחוק העמותות.
+
+
+ אמרת שתקצר, גדעון. זה הקיצור?
+
+
+ זה הקצר. תראה, יש לי פה שמונה עמודים, התחלתי מעמוד 6. 
+
+
+ אוקיי, זה הקיצור. 
+
+
+ההגדרה הזאת אינה מתייחסת למדינת חוץ בלבד. היא כוללת, אני מצטט: "כל יחידה שלטונית במדינה הזרה, ובכלל זה יחידה ארצית, מחוזית ומקומית ולרבות ישות מדינית שאינה מדינה, לרבות המועצה הפלסטינית". הרחבת ההגדרה הזאת תאפשר להתמודד עם תופעה שבה נפגשים ישראלים עם גורמים ברשות הפלסטינית כשיש יסוד סביר להניח ולחשוד לגביהם שהם עוסקים באיסוף מידע או במעשים אחרים שעלולים לפגוע בביטחון המדינה, למשל פגיעה בפלסטינים שמוכרים קרקעות ליהודים ודברים דומים. 
+
+ נוכח זה החלטנו לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, אבל אני חוזר ומדגיש שבראייה של הממשלה, ההגדרה המוצעת, שמפנה לחוק העמותות, היא פחות נכונה מההגדרה שמופיעה בסעיף 291א לחוק העונשין, ועל כך אנחנו גם נעמוד בדיונים שיתקיימו בוועדה שאליה תועבר הצעת החוק. לכן אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+ אני מבקש להתנגד, אדוני. 
+
+
+ אתה יכול לגשת ולעשות את זה לפי התקנון, מה זאת אומרת? תיגש למזכירה ותעשה את זה על פי התקנון, או שגם בזה אתה החלטת מה אתה עושה. 
+
+ אדוני השר, תודה רבה. חבר הכנסת דיכטר, אתה רוצה להוסיף? 
+
+אם כך אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית, בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת סוכן חוץ), התשפ"ב–2022, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+בעד – 23, נגד – שניים. אני קובע כי ההצעה הזאת – – – 
+
+
+ לא אמרתם להצביע. 
+
+
+ מה זאת אומרת? אמרתי הצבעה. מה זה לא אמרתי הצבעה?
+
+
+לא אמרתם, וגם לא היה הבהוב. 
+
+
+בסדר, אז אני אוסיף. מי לא שמע? אז נירה שפק. 
+
+
+ לא אמרת. 
+
+
+ הבנתי. שמעתי. אמרתי "הצבעה". לא שמעתם, אבל אמרתי "הצבעה". עובדה ש-23 אנשים שמעו הצבעה והצביעו, אז כן אמרתי "הצבעה". אני מוסיף. תוסיפו בבקשה את חברות הכנסת נירה שפק ומירב בן ארי. איך אתן מצביעות? בעד?
+
+
+ בעד. 
+
+
+ ועאידה וסמי נגד. 
+
+
+חברת הכנסת מירב בן ארי בעד, חברת הכנסת נירה שפק בעד, חבר הכנסת סמי אבו שחאדה – – – 
+
+
+ יבגני, אין דבר כזה. 
+
+
+ הם ביקשו להוסיף את ההצבעה כי הם לא הצביעו. 
+
+
+ לפרוטוקול בלבד. 
+
+
+ לפרוטוקול בלבד. אוקיי, אז יירשם בפרוטוקול, ועאידה תומא סלימאן גם. איך אתה מצביע, חבר הכנסת סמי שחאדה?
+
+
+ נגד. 
+
+
+ אבל זה לא הופיע על המסך. 
+
+
+ לא הופיעה לנו ההצבעה בכלל. 
+
+
+ נגד, אז בבקשה לרשום בפרוטוקול שהוא מצביע נגד. 
+
+
+ גם להוסיף אותה לא צריך, רק לפרוטוקול. 
+
+
+חברים, סיימנו בעניין הזה, תודה. 
+
+
+ איך סיימת, אם לא היה לנו מסך. לא היה לי מסך בכלל. 
+
+
+ אני אמרתי שיש הצבעה. אבל הוספתי את ההצבעה שלך, הוספתי. 
+
+
+ אני מסבירה לך שלא היה לי מסך. 
+
+
+הוספתי לפרוטוקול את ההצבעה. תודה רבה. 
+
+
+ רגע, הוועדה. לוועדה לביטחון פנים. 
+
+
+אדוני היושב-ר��ש, לוועדה לביטחון הפנים. 
+
+
+ הוועדה של מירב. 
+
+ אוקיי, ההצעה הזאת התקבלה ותועבר – – –
+
+
+ לוועדה לביטחון הפנים.
+
+
+אתם מסכימים שזה יעבור לוועדה לביטחון הפנים?
+
+
+ לא, לא, חוקה. מה. 
+
+
+הצעת החוק הזה תועבר לוועדת הכנסת, ושם ייקבע המשך דיון. תודה רבה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2684/24; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת אורי מקלב, שינמק מהמקום, בבקשה. 
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כרטיסי האשראי למיניהם, כולל הדביט, נהפכו לאמצעי התשלום המרכזיים והעיקריים בשימוש האישי, בשימוש העסקי. אנחנו מבקשים לצרף את כרטיס האשראי לרשימת הסנקציות שבסמכות בתי הדין הרבניים להטיל על סרבני גט או על מעגני נשים. האשראי היום מחליף את האמצעים שהיו פעם, כמו הצ'קים. הצ'קים היו פעם אמצעי תשלום עיקרי וזה נתן לבית הדין את הסמכות. כיום, כשהצ'קים נהפכו לחלק זעיר מהתשלומים, והדבר המרכזי היום כאמצעי תשלום ובכלל, בהתנהלות הכלכלית – גם העסקית וגם הפרטית – הוא כרטיסי האשראי. גם בגלל החוק לצמצום השימוש במזומנים, שמכוון אותנו, מתעל אותנו לכיוון כרטיסי האשראי זה יהיה כלי אפקטיבי ונצרך מאוד. והסנקציה שבאמת תביא את התכלית שאנחנו רוצים לתת לבתי הדין הרבניים – שהם, איך שלא יהיה, עושים הרבה מאמצים כדי למנוע עגינות בישראל; כדי למנוע עגינות, להתיר נשים מחבלי העגינות – זאת תהיה סנקציה שהיא חשובה ונצרכת מאוד. 
+
+לכן אני אודה לחברי הכנסת אם יצביעו בעד הצעת החוק הזאת ויוסיפו את השימוש בכרטיסי האשראי למיניהם לרשימת הסנקציות שנותנת סמכות ומאפשרת לבתי הדין הרבניים להטיל על סרבני גט ועל כאלה שמעגנים את נשותיהם, ולכן הן לא מקבלות את הגט שהן כל כך מייחלות אליו. 
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת אורי מקלב. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/3222/24; נספחות.]
+
+
+להצעה הזאת מוצמדת הצעת חוק נוספת, של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני. אתה רוצה לנמק, או שגם גפני? בבקשה, חבר הכנסת גפני ינמק מהמקום. 
+
+
+– – –
+
+
+ככה קבעו. ככה בסדר-היום. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, אחד הדברים החשובים, הרציניים שעוסקים בעניין הזה, הוא לשחרר אישה מעגינותה. הצעת החוק הזאת, שיזם חבר הכנסת אורי מקלב, היא הצעת חוק חשובה. יש להוסיף לפסקי הדין של בתי הדין הרבניים אי-שימוש בכרטיסי אשראי כשיש אישה עגונה שבעלה סרבן גט. אבל אני רוצה להזהיר: לפעמים רוצים לעשות טוב מאוד, ואז עלולים להביא למצב כזה שהגט הוא לא גט, ולכן הצעת החוק הזאת נוסחה בזהירות, כדי לעזור לבתי הדין לשחרר את האישה מעגינותה. אני לא רוצה שאחר כך יבוא מישהו בממשלה ויעשה דברים שיכולים לגרום נזק. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת גפני. 
+
+מי שתשיב להצעה היא שרת הכלכלה אורנה ברביבאי. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט) התשפ"ב–2021, מבקשת להוסיף לדייני בתי הדין הרבניים כלי שכנוע נוסף כנגד סרבני גט: הגבלת הנפקת כרטיס אשראי או כל שימוש אחר בו או בכרטיס דומה לו. בשבועות הקרובים השר לשירותי דת מתן כהנא מתכוון להביא תזכיר חוק ממשלתי שיקבע הגבלות רחבות יותר על סרבני גט, ביניהן גם ההגבלה על כרטיס אשראי, זאת מתוך מטרה להגדיל בצורה משמעותית את מנופי הלחץ וההגבלות על סרבני הגט. אנו פועלים בכל המישורים על מנת להתיר עגונות בצורה המהירה והיעילה ביותר, כותב כהנא. הממשלה תומכת בהצעת החוק של חבר הכנסת אורי מקלב בקריאה טרומית. ההצעה תוצמד לתזכיר הממשלתי, שיגיע בזמן הקרוב להצבעה במליאה. תודה.
+
+
+תודה רבה לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי. 
+
+האם חבר הכנסת מקלב, או חבר הכנסת גפני רוצים – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ שנייה. אני שואל אותם קודם כול. סבלנות. 
+
+
+ רגע. סבלנות. 
+
+
+למה אתה מתנגד – – – 
+
+
+ היא תמכה, היא לא התנגדה. 
+
+
+שנייה. חבר הכנסת קרעי, לפני 25 שנה, כשעליתי ארצה, המילה הראשונה שלימדו אותי היא "סבלנות". הינה, מה שאמר לך חבר הכנסת – מי אמר סבלנות? יעקב, אתה אמרת? סליחה, חבר הכנסת מרגי. שמעתי וחשבתי שזה אזולאי. אוקיי. אתה ביקשת להתנגד? בבקשה, תעלה לשלוש דקות. 
+
+
+הוא רוצה לשאול איפה אלי אבידר – – – 
+
+
+ הוא רוצה לשאול לאיזה סעיף אני מפנה אותו, וכבר אמרתי שזה סעיף 77ד בתקנון הכנסת, אבל הוא לא משתכנע בבקשה שלי. 
+
+
+ איזה מזל שאתה לא יכול להנדס תודעה עכשיו, כשאני נמצא כאן.
+
+
+רק שנייה. אני מדליק לך את השעון. שלוש דקות. בבקשה, אדוני.
+
+
+קודם כול, אדוני היושב-ראש, לפני סבלנות – גם היגיון ונוהל. כאשר הממשלה תומכת בחוק, אין זכות לבעלי הצעת החוק לבוא ולהשיב. הממשלה תמכה – זה הסתיים. הבא בתור אחרי תמיכת ממשלה זה התנגדות של חבר כנסת שרוצה להתנגד. ולכן, היית צריך לפנות אליי ולהזמין אותי להתנגד ורק אז לשאול אותם אם הם רוצים להשיב לי על ההתנגדות שלי. אז הסבלנות היא שלך, אדוני.
+
+לגבי הסעיף שהזכרת קודם, סעיף 77ד, אני רוצה להקריא את זה לאזרחי ישראל. אנחנו ישבנו כאן באופוזיציה וניסינו להבין את הפרשנות – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ אני מבין שאתה לא רוצה להקשיב, כי אתה לא מוכן – ניסינו להבין את הפרשנות שנתת, אז בוא נקריא לאזרחי ישראל את הסעיף, ונבין אם ניסית לסתום פיות לשווא, כמו שעשיתם לנו בכל השנה האחרונה, או שאולי יש צדק בדבריך. אז הינה: "קיבל אחד מחברי הכנסת רשות דיבור כדי לנמק את התנגדותו להצעת החוק, אך בדבריו תמך בה – אך בדבריו תמך בה – יפסיקנו יושב-ראש הישיבה, וייתן רשות דיבור לחבר כנסת אחר המבקש להתנגד". שמעת? "אך בדבריו תמך בה". אתה שמעת שאני תמכתי בה?
+
+
+ הוא לא התנגד – – –
+
+
+לא. עוד פעם אני אקרא בשבילך גם. "קיבל אחד מחברי הכנסת רשות דיבור – – –
+
+
+קראתי כבר. אני לא צריך פרשנות משפטית.
+
+
+ תקשיב. חבל שאתה לא מקשיב, ולדימיר. 
+
+
+ אני מבקש, אל תפריע לו, בבקשה, חבר הכנסת בליאק. תן לו להשלים את דבריו, כי אחרת הוא יגיד שאנחנו סותמים לו את הפה. תן, בבקשה, להשלים, זה נוגע גם לחברי האופוזיציה. בבקשה.
+
+
+"קיבל אחד מחברי הכנסת רשות דיבור כדי לנמק את התנגדותו להצעת החוק אך בדבריו תמך בה" – מה אתה מבין, דודי? מה זה "אך בדבריו תמך בה"?
+
+
+ לא התנגד. 
+
+
+תמך בה, תמך בהצעה. לא התנגד – זו פרשנות שלך, זה לא מה שכתוב. זה מה שחברך, חבר הכנסת סובה, ניסה לעשות לי. אבל הייעוץ המשפטי אמר בצורה מאוד מפורשת – גם לא צריך ייעוץ משפטי, זאת עברית. קיבל רשות להתנגד אבל בדבריו תמך בה. אני לא תמכתי בהצעה. אמרתי דברים שאולי לא נשמעים לך כהתנגדות, אבל זו בוודאי לא תמיכה. ולכן אין לך רשות לצנזר אותי כשאני עולה להתנגד ולא תומך בהצעה. אם לא תמכתי בהצעה, יש לי זכות לומר מה שמתחשק לי. לא תצנזרו אותנו. לא תסתמו לנו פיות. העידן שלכם, של סתימ�� הפיות, של הגירוש מהמליאה, של הגירוש מהוועדות, של ההתנהלות של בריוני השכונה כאן בכנסת – נגמר. שימו את המפתחות. לכו הביתה. אנחנו נמשיך מכאן. 
+
+
+עד שחברת הכנסת אורלי אבקסיס תעלה, אני רק מפנה את חבר הכנסת קרעי לסעיף 42. אז תקרא בזמנך החופשי סעיף 42, ואחר כך תפנה אל הייעוץ המשפטי של הכנסת. 
+
+
+ אתה מחכה – – – ואז אתה – – – 
+
+
+ תקרא, תקרא, לגבי דברים – – – 
+
+
+ – – –
+
+
+ לא, אם אנחנו כבר בערב של התכתבויות ושל הידברות, אז תקרא בבקשה, גם את סעיף 42 לתקנון הכנסת. אני מאוד נהניתי לקרוא את התקנון, דרך אגב. ושים לב, הוויכוח בינינו התחיל אחרי שנגמר הזמן שלך, ואז ביקשתי ממך לרדת מהדוכן. 
+
+בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך. 
+
+
+אז אם הוויכוח היה בגלל שנגמר הזמן, אין פה ויכוח. הרעיון הוא – ואני רוצה להפנות אותך כמי שאולי נהפכה להיות בין ותיקות חברי הכנסת – התקנון, יש לו משמעות, ויש מאחורי ההוראה הזאת היגיון מאוד בריא: כדי שקואליציה, למשל, תמנע מהאופוזיציה לדבר או להתנגד להצעת חוק שנתמכת על ידי הממשלה, חשבו שאולי יהיו ח"כים מהקואליציה שימנעו מאיתנו, מחברי האופוזיציה – זה לא משנה, בכל פעם זה מתחלף – שימנעו מחברי האופוזיציה את הזכות שלהם לטעון ולהסביר למה הם מתנגדים. 
+
+והרציונל שעומד פה – לתת לדמוקרטיה, לפרלמנט, לדבר, להביע את דעתו. זה הרציונל שעומד מאחורי הדברים. כשהאופוזיציה מתנגדת, לא רק צריך לתת לה את הבמה לדבר; מעבר לזה – אנחנו לא צריכים לבקש מכם אישור על הנאומים שלנו. אנחנו לא אמורים לתת לכם בכתב את הדברים שאנחנו אמורים להגיד או את הדברים שאנחנו מתכוונים להגיד.
+
+הרעיון הוא כזה: כשאתה מתנגד, אתה בעצם מבקש את הזכות לבוא ולטעון את הטיעונים שלך. הרבה מאוד פעמים אנשים שעלו להתנגד – ואני רוצה להגיד לך, אני למעלה מ-13 שנים בכנסת – הרבה פעמים התנגדו אפילו מהותית והשתכנעו תוך כדי להצביע בעד. השאלה היא אם כשאתה עולה, כשאתה בא וטוען "אני רוצה להתנגד", ועולה ומשכנע למה צריך לתמוך בחוק הזה – אז גם גזלת את הזכות של האופוזיציה להתנגד לתמיכת הממשלה, וגם אמרת פה איזשהו פאק, ועם זה ניסה התקנון להתמודד. 
+
+ ואתם לוקחים את התקנון ועושים בו – ואללה, הפכתם אותו לנדיה קומנץ'. אני לא ראיתי גמישות שכזו. הפכתם אותו לפלסטלינה, אפילו לא לפימו, כי כל פעם אתם משנים אותו. זה פרלמנט, החבר'ה בבית צופים, רוצים לראות אותנו פה מנהלים פה דיון דמוקרטי. מה שאותי מפליא הוא שהחברים שלכם, שהיו כל הזמן המחנה הדמוקרטי, מגיני הדמוקרטיה, הפכו את הכנסת הזו לכלי שרת, לכוחניות. אנחנו מגיעים לוועדות, לא נותנים לנו אפילו לפצות פה. אני יכולה לומר לך שבחלק מהוועדות שאני נכנסת אליהן עוד לא זכיתי לזכות דיבור. בשלוש הדקות שלי מוציאים אותי החוצה, כי מה שאני אומרת לא מתאים ליושבי-ראש מסוימים. לעומת זה, יש יושבי-ראש אחרים שאתה מגיע אליהם, גם אם לא נעים להם מה שאתה אומר, וגם אם הביקורת שלהם לא נעימה, בסופו של דבר הם נותנים לך להתבטא, כי זה תפקיד הכנסת, זה תפקיד חברי הכנסת, להביע את דעתם. 
+
+מה שאתם עשיתם מהכנסת זה בכייה לדורות. אבל אני רוצה להגיד לך – אני לא אגיד לך, כמו האחרים, שכשאנחנו נהיה שם אנחנו נעשה אותו דבר. אני מקווה שאתם תפסיקו את ההתנהלות הזו, כי ההתנהלות הזו מבזה לא רק אתכם, היא מבזה את כולנו, כי מה שנראה פה נראה כמו קרקס אחד גדול. התקנון, עומד מאחוריו רציונל, בוא נכבד אותו. אנחנו לא מתכ��ונים להגיע למצב שאנחנו מגישים לכם לצנזורה את הנאומים שלנו לפני שאנחנו יכולים לנאום אותם. לזה עוד לא הגענו, תודה לאל. ואני מקווה מאוד שבמדרון החלקלק שאתם הולכים בו לא תבקשו לתקן את התקנון ולבקש מאיתנו גם להגיש לכם בכתב מה אנחנו מתכוונים להגיד לפני שאנחנו עולים. תודה. 
+
+
+תודה רבה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. להצעה הזאת התקבלה בקשת דיבור של שרה נוספת. אם כן, אתם מסכימים? כי על פי התקנון אתם יכולים להסכים, ואז אני אאפשר לשרת התחבורה מרב מיכאלי לדבר. בבקשה, גברתי.
+
+
+ – – –
+
+
+פועלים לפי התקנון, נכון? אז ביקשתי. שאלתי את מקלב ואת גפני. חמש דקות, בבקשה, גברתי.
+
+
+ יבגני, רק תפתח את סעיף 72 גם. 
+
+
+ לא. לא צריך. התחרטתי. 
+
+
+רק שנייה. שנייה.
+
+
+גם הוא לא קשור, כמו סעיף 42 שהזכרת.
+
+
+אם כבר חבר הכנסת מרגי מגן עליי, סימן שקרה פה משהו.
+
+
+ לא. אני מגן – – –
+
+
+בבקשה, בבקשה, גברתי השרה.
+
+
+תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה לחבר הכנסת מקלב ולחבר הכנסת גפני, שהסכימו לי להגיב ולהיות משיבה נוספת. קודם כול אני רוצה להגיד שאני תומכת בהצעת החוק, משום שלמותר לציין שאני תומכת בשחרור נשים משימוש פסול בכוח שנותנת ההלכה לגבר, שימוש שערורייתי, ולצערי, פעמים רבות מדי – – –
+
+
+– – –
+
+
+מנכ"ל הרכבת, יש לך משהו לומר על מנכ"ל הרכבת – – –
+
+
+סליחה, סליחה, סליחה. אני מבקש, אני מבקש לאפשר לשרה לדבר. סליחה, סליחה.
+
+
+ – – –
+
+
+ אל תבזי את הדת. אין שום הלכה שכזו. אם מישהו משתמש בזה – – – 
+
+
+ השערורייה היחידה זה מנכ"ל הרכבת.
+
+
+ רבותיי. רבותיי, אני מבקש אני מבקש לתת לשרה לדבר, בבקשה.
+
+
+ אולי תשחררו אותנו מהכבלים שלה יחד עם מנכ"ל הרכבת, עם כל ההתבטאויות שלהם. אולי זה יותר טוב.
+
+
+ "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו", זה המשפט.
+
+
+צריך כמובן להגיד שהפתרון האמיתי והנכון לסוגיה הזאת הוא לתקן את התקלה בחוק שלנו ולחוקק בישראל נישואים אזרחיים. 
+
+
+ אוה. 
+
+
+ לשמור, כמובן, חופש נישואים לכל מי שיבחר ותבחר להתחתן גם בנישואים דתיים – – 
+
+
+– – –
+
+
+– – אבל הרישום במדינה צריך להיות רישום של נישואים אזרחיים. אחד הדברים שאנחנו עדיין צריכות וצריכים לעבוד עליהם הוא להשלים.
+
+
+ תצאי מפה – – – 
+
+
+איזו עזות מצח יש לך. נתנו לך לדבר – – – אין לכם בושה. אתם ממשלה – – –
+
+
+רבותיי, תראו את ההבדל. כשאתם ביקשתם להתנגד לא הפריעו לכם, והקשבתי בקשב רב. 
+
+
+ נתנו לה לדבר והיא – – –
+
+
+ אני מבקש, אני מבקש, אין הרבה חברי כנסת באולם. אני לא אתחיל עכשיו להוציא ולקרוא לסדר. אני מבקש לתת לשרה להשלים את דבריה.
+
+
+ – – –
+
+
+חבר הכנסת פרוש, אני מבקש ממך לא להפריע. לא, אני לא רוצה להוציא אותך מהאולם. אתה רוצה שאני אוציא אותך מהאולם? לא, אני שואל אותך. לא רוצה. אז, בבקשה, תיתנו לשרה להשלים את דבריה. זו הבקשה, בקשתי צנועה. אוקיי. אז תכבדו את הבקשה. בבקשה.
+
+
+– – –
+
+
+לא. סליחה. בבקשה.
+
+
+במסגרת המאבק שלנו לשוויון, שוויון אזרחי ושוויון מגדרי, אני שמחה, גאה ומתרגשת לספר לכן ולכם שהודענו היום, שר האוצר ואני – – –
+
+
+ – – – אין לך מה לומר?
+
+
+אני שמחה גאה ומתרגשת לספר לכם ולכן – – –
+
+
+– – –
+
+
+אדוני, אני מצטערת. אני לא – – –
+
+
+חבר הכנסת אזולאי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תודה רבה. בבקשה.
+
+
+ בסדר. תוציא אותי, ותוריד אתה אותה מהבמה.
+
+
+ אני יוצא. אני יוצא. לא רוצה לשמוע.
+
+
+אוקיי. תודה רבה, חבר הכנסת פרוש, שאתה יוצא מהאולם. תודה. חסכת ממני קריאות. בבקשה.
+
+
+ תרדי כבר מהדוכן.
+
+
+תודה רבה. תודה. תודה.
+
+
+ תרדי מהדוכן. תרדי כבר מהדוכן.
+
+
+ אדוני, תודה. בבקשה.
+
+
+וואי, וואי, תפסיק כבר.
+
+
+ תרדי מהדוכן.
+
+
+ היי, מה זה? מה זה הדבר הזה? 
+
+
+תרדי מהדוכן.
+
+
+תצא כבר, תצא. איך אתה מדבר.
+
+
+– – –
+
+
+מה זה? מה זה, אבל? למה לדבר ככה. מה?
+
+
+היא תאמר על התורה "שערורייה"?
+
+
+ חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת אזולאי, קריאה שנייה. 
+
+
+ אני לא שומעת – – –
+
+
+מירב, חברת הכנסת בן ארי, בבקשה, לא – – – 
+
+
+היא תאמר על התורה "שערורייה"? 
+
+
+מי? אני אומרת?
+
+
+את תעזי לומר את זה? על התורה – שערורייה? את מצפה שלא ילכו? שלא ילכו נגדך?
+
+
+אפשר להמשיך? אפשר להמשיך? אפשר להמשיך? 
+
+
+ – – –
+
+
+הם נתנו לה את האפשרות להשיב. לא לעניין.
+
+
+ אבל אפשר להמשיך שתי דקות ולתת לשרה לסיים את דבריה, בבקשה? חברים. בבקשה. 
+
+
+עזוב, עזוב.
+
+
+– – – לקחת אותך – – –
+
+
+ זה לא מכובד – – – 
+
+
+במסגרת המאבק שלנו לשוויון – – –
+
+
+– – –
+
+
+תראי, אני מבין, גברתי השרה. אני יכול להוציא את כל האנשים מהאולם, ואז תדברי לאולם ריק, אבל אני מבין שזו ההתנהגות של חלק מחברי הכנסת.
+
+
+ לא. התנהגות שלה. היא קיבלה רשות, והיא תוקפת אותם – – – 
+
+
+ לא. אני ממתינה בסבלנות.
+
+
+אתה רוצה שהיא תגיש לך צנזורה? שהיא תגיד על מה הולכת לדבר? הרגע נתתם לי הרצאה שלמה על הצנזורה. שתקתי ובקשב רב הקשבתי לדבריך. 
+
+
+ אז מותר להם לבקר אותה. 
+
+
+ עכשיו אתה רוצה שהיא תביא צנזורה, ואתה מצנזר את דבריה? 
+
+
+ברור.
+
+
+– – –
+
+
+ אבל אתה לא מכבד אותה. חבר הכנסת קרעי, אתה בדיוק על זה דיברת. ואתה לא מכבד אותה, ואתה לא מתאפק שתי דקות לשמוע אותה. זה מה שאני מבקש.
+
+
+ – – – 
+
+
+יש לי ביקורת. מספיק מילה אחת – – – 
+
+
+ אבל אתה ביקשת לא לצנזר אותך, וחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, ביקשת לא לצנזר, ועכשיו אתם לא נותנים לדבר.
+
+
+ זה קריאות ביניים – – – 
+
+
+זה לא קריאות ביניים.
+
+
+ אז תתאפקו שלוש דקות, תנו לשרה להשלים את דבריה, ולא לצנזר אותה. זה מה שאני מבקש. 
+
+
+זה קריאות הביניים. אתה מצנזר, אנחנו קוראים קריאות ביניים.
+
+
+רבותיי, אני לא רוצה לקרוא לסדר – – 
+
+
+היא אמרה "הלכה" – – –
+
+
+– – אבל הרגע אנחנו ניהלנו פה דיון ונתתי וכיבדתי אתכם, ואתם אלה שלא נותנים לה להשלים את הדברים. אוקיי, אני מבקש לתת לה לסיים לדבר. 
+
+
+– – – היא אמרה שההלכה אומרת – – – איזו הלכה זו? 
+
+
+תודה. דודי, תודה שעזרת. בבקשה.
+
+
+עוד לא ירדה?
+
+
+אה, זה הלכה של הרפורמים, אולי. הבנתי. זה החברים החדשים.
+
+
+ לפחות תיתני לגב לאומה. תיתני גב לאומה לפחות. 
+
+
+ עזוב. אתה יודע, עד שהחיים מגיעים אליהם הם מורכבים, אסור – – – עד שמגיעים אליהם – – – 
+
+
+אני פשוט אבקש לא להפריע לשרת התחבורה להשלים את שתי הדקות שלה. אני מוסיף לך שתי דקות.
+
+
+לא. שלוש.
+
+
+שתיים וחצי.
+
+
+ לחרף ולגדף את תורת ישראל, זה מה שהיא רוצה, זה מה היא עושה. היא יכולה – – – 
+
+
+אדוני, אני קורא אותך – – –
+
+
+ – – –
+
+
+חבר הכנסת אייכלר, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
+
+
+ אתה לא צריך לקרוא לי. אני יוצא.
+
+
+ בבקשה. אני מוסיף לך שתי דקות.
+
+
+ תרדי כבר. תרדי כבר.
+
+
+אני מבקש, אני מבקש להוציא את חבר הכנסת פרוש מהאולם, בבקשה.
+
+
+תרדי כבר.
+
+
+ אני מבקש להוציא את חבר הכנסת פרוש מהאולם, תודה.
+
+
+תרדי כבר.
+
+
+ נהיית פופולרי, אתה.
+
+
+ אני לא רוצה פופולריות כזאת. אני מבקש לתת לשרה לדב��. זה כל מה שאני מבקש. בבקשה.
+
+
+אז במסגרת המאבק שלנו לשוויון, שוויון אזרחי ושוויון מגדרי, אני שמחה, גאה ונרגשת לספר לכן ולכם שהבוקר הכרזנו, שר האוצר אביגדור ליברמן ואני, על מהפכה אדירה וחשובה. לראשונה תונהג בישראל תקופת הורות המכונה "חופשת לידה לאבות" – בנוסף לתקופה שמוקנית להם עוד לפחות שבועיים, ואני מאמינה שזה יהיה חודש, של חופשת לידה לאבות, לגברים. אם יש דבר שמחולל שוויון גם בבית וגם בעבודה, שמאפשר גם קשר קרוב לאבא עם הילדות והילדים, התינוקות שלו, שמאפשר שינוי בסטריאוטיפים המגדריים, שמאפשר יותר שוויון הזדמנויות בעולם העבודה, זאת חופשת לידה גם לאבות. עכשיו, אני חייבת להגיד לכן ולכם, אני עמדתי כאן על הדוכן הזה לפני תשע שנים בתור חברת כנסת – – –
+
+
+ רק בשטויות את מתעסקת, שגם אבא וגם אימא יהיו בחופשת לידה. כסף לתרופות לא נתתם. רק בחתולים, חופשת לידה לגברים, תראי במה את מתעסקת.
+
+
+חבר הכנסת אמסלם. 
+
+
+מזל שאת – – – 
+
+
+חבר הכנסת קרעי, בבקשה. בבקשה, תמשיכי, כי אחרת הם לא ייעצרו. 
+
+
+ מזל שאת לא יכולה גם להכריח גברים ללדת. 
+
+
+תומכים בטרנסג'נדרים, בזה אתם מתעסקים. 
+
+
+ צר לי עליכם. פשוט, צר לי עליכם. 
+
+
+כאילו אלה החיים – – – כל היום במסעדות. 
+
+
+איזו עליבות. אין אבא ואין תינוק או תינוקת במדינת ישראל – וזה ממש לא משנה למי הם מצביעים, וזה ממש לא משנה מה דעותיהם הפוליטיות, וזה לא משנה מה מידת הדתיות שלהם; אין אבא, אין תינוק או תינוקת, ואין אימא, שלא ירוויחו רווח אדיר מהדבר הזה. 
+
+
+ כמה אתם לא מבינים את החיים. את לא מבינה כלום. 
+
+
+כל אבא יקבל הזדמנות להיות עם התינוק או התינוקת שלו בבית, בחודשים הראשונים הקריטיים האלה לעיצוב הזהות, האישיות והקשר עם ההורה. 
+
+
+ מה עם שעת הנקה לגבר? 
+
+
+– – – 
+
+
+למה, אורי, המגע של האבא הוא לא מגע טוב? זה לא מגע – – – 
+
+
+בבקשה לסיים. גברתי השרה, נא לסיים. 
+
+
+חברות וחברים – – – 
+
+
+ אתם הזויים. 
+
+
+ חברים, אנחנו מסיימים, ונעבור להצבעה. בבקשה, משפט סיום. 
+
+
+איך משפט סיום? אני לא הספקתי להגיד שום דבר, והם רק צועקים כל הזמן. 
+
+
+ מה לעשות, אבל נגמר הזמן. מה לעשות, נגמר הזמן. 
+
+
+אדוני היושב-ראש, אני קיבלתי זכות תגובה של חמש דקות ושתקתי פה על הדוכן שמונה דקות. 
+
+
+לא, דיברת והשמעת, והכול בסדר. 
+
+
+לא, לא. אדוני היושב-ראש, ברצינות. 
+
+
+נא לסיים, זה לא ייגמר ככה לעולם. נא לסיים, בבקשה. 
+
+
+אני עמדתי כאן על הדוכן כחברת כנסת בשנה הראשונה שלי – – – 
+
+
+ הגשנו פה הצעת חוק למען תרופות מצילות חיים, היא הצביעה נגד. 
+
+
+שמענו. חבר הכנסת אמסלם, בבקשה. 
+
+
+ אבל זהות הילד בגיל שבוע, שהוא לא יודע בכלל שהוא קיים במציאות – – – 
+
+
+גברתי השרה, זה פשוט לא ייגמר, תסיימי, בבקשה, את דברייך. 
+
+
+ חבר הכנסת אמסלם, אני זוכרת כתבה בחדשות 12 שבה ראיתי אותך כאבא מטפל בילדים שלך, דואג להם, מבשל להם. 
+
+
+ מה הקשר לדברים?
+
+
+הייתי מצפה ומקווה ומאמינה שדווקא אתה, שכל כך, באמת – – –
+
+
+ שהאבא והאימא יהיו בבית? אני שואל אותך שאלה, שהאבא והאימא יהיה בבית? 
+
+
+דווקא אתה, שכל כך באמת לא חושש להפגין את הצדדים האלה באישיותך, תבין את החשיבות האדירה. 
+
+
+לא קשור. דרך אגב, היום האב יכול להיות בחופשת לידה, זה או האבא או האימא, את רוצה את שניהם ביחד? 
+
+
+תודה, חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. תודה.
+
+
+שישתו קפה ביחד עם הילד? 
+
+
+ תודה, דודי, חבר הכנסת אמסלם. 
+
+
+ לאן הגעת? 
+
+
+חבר הכנסת אמסלם, תודה רבה. אני מבקש, גברתי השרה, משפט סיום, בבקשה. בבקשה, נא לסיים. 
+
+
+ בעשרות מיליוני שקלים האלה – אני מטפל בילדים שלי, ולא ביקשתי מהממשלה שקל. אני מטפל בהם, כי זאת החובה שלי. את רוצה – שמה? המעסיקים – – – האבא והאימא – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+נגמר לך הזמן, רוצים לעבור להצבעה. 
+
+
+בסדר, גם אני רוצה להצביע, אבל זה לא יכול להיות. זה ממש סתימת פיות בצורה המופרכת ביותר. 
+
+
+ את צודקת – – – 
+
+נגמר הזמן. 
+
+
+למה אנחנו צריכות להסכים לסתימת הפיות הזאת? מירב, עם כל הכבוד. 
+
+
+אני מבקש, אבל תכבדי גם אותי, בבקשה. נא לסיים, משפט סיום. 
+
+
+ זה מה שאתם עושים לנו שנה שלמה. זה מה שמיקי לוי עושה לנו שנה שלמה. 
+
+
+אדוני יושב-ראש הישיבה, אני באמת אומרת לך, זאת ממש כניעה לסתימת פיות. אז תוציא אותם. תקרא אותם בקריאות ותוציא אותם. סליחה. 
+
+
+אני הוצאתי חלק מהאנשים – – – 
+
+
+זה לא יכול להיות שבגלל שהם צועקים אני לא אקבל – – –
+
+
+אני מבקש, אני נתתי לך מספיק זמן. 
+
+
+נתת לי זמן, אבל לא נתת לי אפשרות לדבר. 
+
+
+ אני מבקש לסיים את דברייך, זה הכול. 
+
+
+לא, אני מצטערת. 
+
+
+מה זה "לא, מצטערת"? אני מבקש – – – 
+
+
+ אני קיבלתי חמש דקות לענות – דיברתי אולי דקה. 
+
+
+ אני מבקש לסיים את דברייך. 
+
+
+ אני עומדת כאן ושותקת ומחכה. אני לא מוכנה לזה. 
+
+
+ מה זה קשור, דרך אגב, לחוק? 
+
+
+חבר הכנסת אמסלם, לא ביקשתי את העזרה שלך. 
+
+
+ מה זה קשור לחוק? מה זה קשור – – – 
+
+
+זה לא קשור לחוק, והיא ביקשה – – – 
+
+
+תגיד לה על הסעיף. 
+
+
+זה לא קשור לחוק, ואני מבקש לסיים את דברייך. 
+
+
+תגיד לה על הסעיף. מה, עכשיו היא מפרסמת שהיא ישבה עם הבוס שלך, ליברמן, בבוקר? 
+
+
+אני מבקש לסיים את דברייך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אני לא התחלתי. סליחה, התקנון מאפשר לך להוציא אותם. הם מפריעים ברצף. 
+
+
+נתתי לך מספיק זמן. אני מבקש לכבד אותי. 
+
+
+לא נתת לי זמן לדבר. אתה נתת לי זמן, והזמן הזה בוזבז על ידי צעקות בלתי פוסקות שלא אפשרו לי לדבר. לא ייתכן. 
+
+
+ – – – 
+
+
+גברתי השרה, נתתי לך מספיק זמן. אני מבקש. אני נותן לך עוד זמן בשביל לסיים את דברייך, ונא לסיים את דברייך. 
+
+
+אני מצטערת. אז תן לי לסיים את דבריי. תוציא אותם. 
+
+
+אני מבקש לסיים את דברייך. 
+
+
+אז תוציא אותם. 
+
+
+אני אוציא אותם עוד מעט. אני מבקש לסיים את דברייך. 
+
+
+אבל מתי תוציא אותם, אחרי שתגיד לי: קיבלת זמן לענות? לא. 
+
+
+ מה עם סעיף 77? מה עם סעיף 77 – – – 
+
+
+ אני נותן לך דקה לענות. 
+
+
+אבל אני לא יכולה לדבר, מה זה עוזר לי שאתה נותן לי דקה? 
+
+
+ – – – 
+
+
+גברתי, זה לא דו-שיח, היה לך מספיק זמן, נא לסיים. 
+
+
+אבל אדוני היושב-ראש, לא, אני מצטערת. 
+
+
+נא לסיים את דברייך. 
+
+
+לא. אני רוצה מאוד לסיים את דבריי – – – 
+
+
+ חברים, אני מבקש – – – 
+
+
+ מה זאת ההתדיינות הזאת – – – כבה לה את המיקרופון. 
+
+
+ אני רק רוצה לסיים את דבריי. 
+
+
+שמעתי אותך, וביקשתי שתסיימי את דברייך כי עבר זמן. 
+
+
+אבל אני לא יכולה לסיים את דבריי כי הם לא נותנים לי לדבר – – 
+
+
+ אני לא רוצה לקרוא לסדרנים – – – 
+
+
+ – – ואתה, במקום להוציא אותם החוצה, נותן להם להשתלט על השיח. לא יקרה. לא יקרה. 
+
+
+ אתה רואה, זה לא יקרה, היא אומרת לך. 
+
+
+גברתי השרה, אני חוזר על התקנון – – – 
+
+
+אדוני היושב-ראש, אני מצטערת, באמת. 
+
+
+לא יקרה, היא אומרת לך. 
+
+
+סליחה, לא יכול להיות. 
+
+
+את לא נותנת לי להגיב. עלית לדוכן, וביקשת לדבר במסגרת סעיף 77 – נתתי זמן מעבר לזמן. נכון שהיו הערות ביניים – – – 
+
+
+אבל לא נתת לי לדבר. 
+
+
+את לא נותנת לי להשלים את דבריי, אני מבקש להגיד גם לך כמה דברים. עם כל הכבוד, את שרה בממשלת ישראל, ואני אומר לך: נתתי לך זמן; היו הערות ביניים – הוספתי לך זמן. זה לא ייגמר. אני יכול להוציא את כל האנשים ותדברי לאולם ריק, אבל זה מה שקורה בבית הזה. תסיימי את דברייך. אני נותן לך עוד דקה. 
+
+
+– – – 
+
+
+לא ביקשתי לסייע. אני נותן לך עוד דקה. אני מבקש, חברים. אני מבקש לא להפריע, כי אחרת אני אוציא אחד-אחד מהאולם. אבל לך אני נותן עוד דקה לסיים את דברייך, בבקשה. 
+
+
+ אז אני מבקשת שתוציא אותם, משום שאני לא יכולה לדבר ככה. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אדוני היושב-ראש – – – 
+
+
+גברתי השרה, אני נותן לך דקה. אני אוציא אנשים, אבל במסגרת הזמן את תסיימי את דברייך, בבקשה. 
+
+
+אני מבקשת זמן שבו אני אוכל לדבר. אני לא מתכוונת להיאבק בהם. 
+
+
+ את מתווכחת איתי. תדברי, בבקשה, לאולם. 
+
+
+ – – – 
+
+
+ אנחנו ביום הראשון בכנסת? זו דינמיקה שכל הזמן קורית. תתעלמי מהם. תגידי את כל מה שיש לך – – – מי שלא רוצה להקשיב – יש לו בעיה.
+
+
+תודה רבה, שרת החינוך. 
+
+
+ תאזיני לשרת החינוך. 
+
+
+ 17 דקות כל האירוע הזה. 
+
+
+ אני מבקש לסיים את דברייך בתוך דקה. חברים, אני מבקש לא להפריע, כי אני אקרא אתכם לסדר ואני אוציא מהאולם. בבקשה, אני נותן לך עוד דקה מתוך כבוד, ואני מאפשר לך לסיים את דברייך. 
+
+
+ אתה ביקשת ממנה לרדת. לא עושים איפה ואיפה. לי הוא כיבה את המיקרופון. 
+
+
+חבר הכנסת קרעי, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אתה כבר היית בקריאה ראשונה – פעם שנייה אני קורא אותך. 
+
+
+לא הייתי בקריאה ראשונה. 
+
+
+היית בקריאה ראשונה. אתה רשום אצלי. אתה רשום אצלי, ואתה בקריאה ראשונה. עכשיו קראתי אותך לסדר פעם שנייה. תודה רבה. 
+
+
+ תסיימי ותגידי – – – 
+
+
+חבר הכנסת אבוטבול, אתה בקריאה ראשונה. תודה רבה. 
+
+
+ המאבק הזה לחופשת לידה שוויונית, שהוא אחד הדברים המרכזיים שיקדם שוויון מגדרי בבית ובעבודה, הוא מאבק שמנהלים אותו פמיניסטיות וארגונים פמיניסטיים כבר המון המון שנים. הייתה לי זכות להגיש את הצעת החוק הזאת לראשונה על שולחן הכנסת בשנה הראשונה שלי כאן כחברת כנסת. עמדתי והצגתי אותה – – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+ חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס – קריאה ראשונה. 
+
+
+ עמדתי והצגתי אותה כאן, והיא לא עברה. כשהייתי באופוזיציה הצגתי אותה, ניסיתי לקדם אותה, נאבקתי עליה, ועכשיו, לשמחתי הרבה, אני חלק ממשלה שלראשונה אי פעם מביאה לחברה הישראלית את הבשורה האדירה של חופשת לידה, תקופת הורות, שמיועדת לאבות. זו בשורה אדירה לתינוקות, לילדות, לילדים, לאבות שמקבלים זכות להורות פעילה, וכמובן לנשים ולאימהות. אני מאושרת שמפלגת העבודה, שהכניסה את הדרישה הזאת להסכמים הקואליציוניים, זוכה להיות הראשונה שמביאה את הדבר הזה. אני מאושרת שהממשלה הזאת מקדמת שוויון מגדרי ומקדמת את טובת הילדות והילדים בכל המשפחות במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה לגברתי השרה. אנחנו נעבור להצבעה. חבר הכנסת אבוטבול, להצביע, לפחות תצביע. בואו נעבור להצבעה, וסוף-סוף נצביע. 
+
+הצעת החוק הראשונה, של חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה – הצבעה. שמעתם היטב, נכון? הצבעה. שלא תגידו שלא שמעתם, הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב–2021, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נת��בלה. 
+
+
+בעד – 21, אין מתנגדים, אין נמנעים; אני מוסיף גם את שרת התחבורה – אני רק אומר את זה לפרוטוקול, היא בעד. הצעת החוק תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. תבדקו אם ההצבעה של עאידה תומא סלימאן נקלטה. כן, לוועדת החוקה, חוק ומשפט – לא ראיתי פה הצעות נוספות. איך את מצביעה? איך גברתי מצביעה? בעד. נא להוסיף את ההצבעה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. 
+
+רבותיי, אנחנו עוברים להצבעה השנייה, הצעת חוק מוצמדת של חברי הכנסת מקלב ומשה גפני: הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת, הצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט), התשפ"ב–2022, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 
+
+
+25 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק זו התקבלה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך דיון. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/278/24; נספחות.]
+
+
+ רבותיי, אנחנו נעבור לסעיף הבא בסדר-היום – הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התשפ"א–2021, של חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת. מי שינמק את ההצעה – חבר הכנסת יעקב מרגי, מהמקום, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברים, אני אחלק את זמני, אני אקצר. רציתי לומר בפירוט אבל אני לא יכול לעבור בשתיקה על מה שעשתה פה השרה הכי אנרכיסטית שהייתה בתולדות מדינת ישראל, שרה פרובוקטיבית. היא לא תעז לעמוד פה וללגלג על הקוראן או על כל דת אחרת, צבועה שכמותה. מרשה לעצמה לעמוד פה, לומר שההלכה היא שערורייתית. חוצפה. שרה אנרכיסטית, שדרדרה את השיח הישראלי, עשתה פיגוע לשפה העברית, ולצערי הרב הרבה אנשים טועים והולכים אחריה. תראו לאן דרדרה את מפלגת העבודה, בושה וחרפה. מחקה למפלגת העבודה את כל ההיסטוריה המפוארת שלה.
+
+אדוני היושב-ראש, להצעת החוק. 35,000 סייעות מועסקות במערכת החינוך, חלקן עובדות בגני ילדים בצמוד לגננות, חלקן עובדות בבתי הספר לחינוך מיוחד בצמוד למורה, וחלקן משלבות ילדים עם צרכים מיוחדים ורפואיים בחינוך הרגיל. תפקידן במערכת החינוך הוא חיוני והוא בעל השפעה ישירה ועמוקה על התלמידים, ולמרות כוחן המספרי הרב, מקצוע הסייעת אינו מוסדר. לאור השינוי בתחומי האחריות של הסייעת, אשר נכללים בה כיום גם תפקידים פדגוגיים, הסייעת היא שותפה מלאה בפעילות היום-יומית, ועל כן יש מקום לעגן את תנאי הכשירות וההכשרה ואת תפקידי הסייעת בחוק.
+
+אני רוצה בהזדמנות זאת להודות לשרת החינוך ולשר המשפטים, שעשו הכול כדי שהצעת החוק הזאת תעבור בקריאה טרומית. כמובן, אני נעניתי לדרישה לתאם את המשך החקיקה, יש בזה אמירה, זה תהליך שהתחלנו – הכול חינוך, מלידה עד הבגרות, הכול חינוך, וזו עוד לבנה חשובה וזו זכות שמגלגלים לידי זכאי, ואני שמח שזה נפל במשמרת שלך. תודה, גברתי.
+
+
+תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. מי שתשיב להצעה זו היא שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. בבקשה, גברתי השרה. עשר דקות לרשותך.
+
+
+אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול תודה רבה לחבר הכנסת מרגי על ההצעה החשובה הזאת. הנושא של סייעות במערכת החינוך הוא נושא חשוב, הוא אקוטי במיוחד בימים האלה. אנחנו יודעים שזה משהו שדורש התייחסות וטיפול כבר הרבה מאוד שנים, במיוחד עכשיו, כשהכנסנו את המערך לגיל לידה עד שלוש, ואגב, שם אנחנו כבר מתחילים להסדיר את כל הנושא של ההכשרה ולבנות את הפרופסיה, וזה צריך כמובן להיות גם בגנים. אנחנו כמובן תומכים בהצעה הזאת רק אנחנו מבקשים שזה ייעשה בתיאום, מהטעם הפשוט שיש חלקים שאינם קשורים לחקיקה. אפשר כמובן ליישם אותם, אבל בתהליכים מקבילים.
+
+אני מברכת אותך על ההצעה, ואני מבקשת מהכנסת לתמוך בה. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה לשרה. ביקש להתנגד חבר הכנסת ינון אזולאי, בבקשה.
+
+
+– – – 
+
+
+ לא? בסדר גמור. 
+
+ אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, הצבעה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך, התשפ"א–2021, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
+
+
+ אם כך, תוצאות ההצבעה: בעד – 20, נגד – אפס, אין נמנעים. גם חבר הכנסת מקלב וגם חבר הכנסת – נוסיף אתכם לפרוטוקול. כולם הצביעו אחרי, בסדר גמור, נוסיף אתכם לפרוטוקול. הצעת החוק עוברת לוועדת החינוך. הצעת חוק סייעות במוסדות החינוך עברה.
+
+
+ צירפת אותי, בבקשה?
+
+
+ כן, צירפנו גם אותך וגם את בוסו.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3408/24; נספחות.]
+
+
+ אם כך, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב–2022. זה בהנמקה מהמקום, של חברי הכנסת אוסאמה סעדי ואחמד טיבי, בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, זו הצעה שלי ושל חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, ולמעשה מדובר בהמשך של החוק שיזם לפני שנים רבות חברי אחמד טיבי, שזה הסדרת המקצועות הפארה-רפואיים. זה התחיל במקצועות של פיזיותרפיה ושל ריפוי בעיסוק, שלא היו מוסדרים כלל וכלל, ומאז החוק שלו המקצועות האלה הוסדרו בחוק.
+
+כיום אנחנו מגישים בקשה להצעת חוק לתיקון החוק ולהסדיר את מקצוע הרנטגן. מדובר במקצוע שלא מוסדר אף שמאות תלמידים ומאות סטודנטים לומדים את המקצוע הזה הן בתוך המכללות והאוניברסיטאות בתחום המדינה והן באוניברסיטאות ומכללות ברשות הפלסטינית ובירדן ובמדינות אחרות. לכן, הגיעה השעה באמת להסדיר את המקצוע הזה, מה גם, גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, שיש לנו כמעט 200 בוגרים שסיימו את לימודיהם באוניברסיטאות בג'נין, בא-נג'אח ובעוד אוניברסיטאות בירדן, ועד היום הבוגרים האלה, לא הוכרו התעודות שלהם והם לא רשאים לעסוק במקצוע הזה. ולכן חברי אחמד טיבי הניח את הצעת החוק החשובה הזאת כדי להסדיר את המקצוע הזה, מקצוע הרנטגן.
+
+
+תודה רבה.
+
+
+ אני מקווה שאנחנו נשלים את החקיקה של החוק הזה בשנייה ושלישית כמה שיותר מוקדם – –
+
+
+תודה רבה, חבר הכנסת סעדי.
+
+
+– – על מנת באמת לתת פתרונות למאות בוגרים שמחכים לחוק החשוב הזה. תודה.
+
+
+תודה רבה. ינמק מטעם הממשלה השר חמד עמאר. בבקשה.
+
+
+ כבוד היושבת-ראש, לפנייך הצעת חוק להסדרת מעמדם של העוסקים בתחום הרנטגנאות באמצעות חקיקה ראשית, שתעניק הכרה לעוסקים בתחום ובד בבד תתווה אמות מידה מקובלות להעסקתם במערכת הבריאות ותנאים לקבלת רישיון לעיסוק במקצוע. לאור החשיבות בהסדרת המקצוע, שאושרה גם בדמות הצעת חוק ממשלתית בקרב חברי ועדת השרים לענייני חקיקה, אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, וגם היא תצטרף לקידום החקיקה הממשלתית בנושא. תודה.
+
+
+ תודה רבה, כבוד השר חמד עמאר. 
+
+אם כך, אנחנו עוברים להצבעה כאשר הוועדה המוסמכת היא ועדת הבריאות. הצבעה. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת מקצוע הרנטגנאות והדימות), התשפ"ב–2022, לוועדת הבריאות נתקבלה. 
+
+
+בעד – 16, נגד – אפס ואף נמנע. אם כן, הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות עוברת לוועדת הבריאות.
+
+
+ [הצעת חוק פ/3553/24; נספחות.]
+
+
+ כעת אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ב–2022, של חבר הכנסת דודו אמסלם. בבקשה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת – לפיד, למה אתה מתנהג ככה? את מי זה משרת? אפילו פוליטית זה לא משרת אותך. ומה זה עוזר לעם ישראל? ביום השואה אתה לא הולך אפילו לטקס ממלכתי לכבד את עם ישראל ובוודאי את ניצולי השואה. אתה בורח מהשומרים שלך כמו איזה נער פוחז, כאילו אתה נמצא באיזה סרט פרסומת. אתה לא מנחם, אני שומע שאתה לא מנחם משפחות שכולות, למה עשית לך כלל: אתה לא הולך לנחם משפחות שכולות כחליפי עם השיירה שלך. אבל על אלחרומי, שנפל בקרב, אתה בכית – איך אמרתי, אתה ניגבת את הדמעות עם החליפה הכחולה שלך של ורסצ'ה, שהייתה אחרי זה צריכה ללכת לניקוי יבש. התנפחו לך ככה העיניים. איך אמרת למנסור? זה נפל בקרב, אני איתכם, ליבי נשבר.
+
+
+מורשת אלחרומי.
+
+
+ אבל לאלעד אתה לא תגיע לנחם את המשפחות השכולות מלפני כמה ימים. אתה, בעצם, אם זה לא מטוס ג'מבו פרטי שלך, אתה לא נוסע. אתה, דרך אגב, מעדיף לשבת בדובנוב, בקפה עם החבר'ה, מאשר לנסוע לנחם את המשפחות. בקיצור, אתה איש שפל, אתה איש כזה קטן. 
+
+אתה עוד מבקש להיות ממלא מקום או ראש הממשלה במדינת ישראל. תראה לאיזה תחתית הגענו. אתה לא שירת בצה"ל באופן מעשי, אבל אתה גם לא מכבד את החיילים, אתה לא מכבד את החללים. אתה עסוק כל היום רק בשטויות, אתה מרמה את עצמך מבוקר עד לילה, אתה מנפח את עצמך כל היום בהליום, ואתה גם מאמין בבלוף של עצמך, זאת הבעיה. אני מאמין שאתה מאמין בבלוף של עצמך. תתבייש לך. אני מתבייש שיש אנשים כמוך בכלל בכנסת, כחברי כנסת, אני לא מדבר על תפקיד ממלכתי כזה או אחר – כחבר כנסת. ואתה בא ומטיף לנו מוסר איך אנחנו מדברים.
+
+ עכשיו אני רוצה לעבור לנושא אחר, חבר הכנסת קרעי, לפני שאני מגיע לחוק. חברת הכנסת לוי, לפני כמה ימים ראינו בטלוויזיה, בערוץ 13, את הכתבה של אילה חסון על גל הירש. דרך אגב, אני רוצה לספר לכם, להזכיר: כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, בתחילת הדרך, אני מקיים דיון על מסמך יצחקי. מה זה מסמך יצחקי? פתאום מסתבר לי שניצב יצחקי אוסף חומרים על ח"כים ואנשי ציבור. יש לו תקציר מנהלים במגירה, הוא מחליט מתי להפעיל אותו. זה יושב. פתאום מסתבר לו שרוצים למנות את גל הירש למפכ"ל. לא בא לו בטוב. אולי גל הירש יזיז אותו מהתפקיד, אולי גל הירש יגיד לו לבוא לעבודה ולעשות את העבודה. הרי הוא לא עובד. אז הם מחליטים ליירט אותו. הוא מתקשר לגיא ניר, שזה ראש מחלקת המודיעין שמה, שזה האינסטנציה המרכזית לאיסוף החומר, ואומר לו: אני מבקש ממך לאסוף חומר על גל הירש, תביא לי.
+
+ תבינו איך עובד ארגון הפשיעה הכי גדול במדינת ישראל, שקציניו יושבים בלהב. אני הייתי בטוח שיעצרו אותו במקום. אז דיברנו על זה. אני מביא אותם לדיון, שואל את אלשיך: תגיד, אתה מכיר את התקציר? הוא אומר לי: לא. דרך אגב, הזמנו את מנדלבלוף, כמובן הוא לא בא, הוא שלח את רז נזרי. אני שואל את רז נזרי: אתה מכיר דבר כזה? הוא אומר לי: לא. אני אומר לו: אתם זוכרים את אדגר הובר? אדגר הובר היה ראש ה-FBI בארצות הברית קרוב ל-30 שנה, אסף חומרים על כל נשיא. ככה יירטו את גל הירש. כל חטאו היה – גיבור ישראל דרך אגב, בן אדם שהיה פנימיון, מגיל 14 הוא כבר ייע�� את עצמו למערכת הביטחון ולצה"ל, תרם לביטחון מדינת ישראל כל חייו, אבל פתאום הוא נהיה אויב האומה, פתאום הוא מחלק שוחד בגיאורגיה. זה גיאורגיה; יש איזה שדה מוקשים בראשון לציון שהוא רצה לעשות אותו כמעט בהתנדבות. לקחו בן אדם ערכי, מוסרי, בין הגבוהים במדינת ישראל, הפכו אותו לעבריין, וזה – – –
+
+
+סליחה, כשאתה היית יושב-ראש היה קצין שבא וסיפר את הדברים האלה.
+
+
+כן, נו. הזמנו. הסברתי.
+
+
+מי היה הקצין?
+
+
+ גיא ניר. הוא אומר: התקשרו אליי, אמרו לי: תביא חומר. הוא אומר: אבל אין. אז תמציא. ככה לקחו כמעט מחבל, שקוראים לו גל הירש, מהחיזבאללה, ויירטו אותו, כשכל פשעו וחטאו שהממשלה באה ואמרה לו: תשמע, אולי תבוא תעשה סדר קצת במשטרה.
+
+ חבר'ה, אם זה לא הפיכה. מה זה הפיכה? הרי בכל מדינה נורמלית האנשים האלה היום היו יושבים בבית סוהר, אתם יודעים את זה, להרבה מאוד שנים, על ניסיון הפיכה. אבל היום הם מסתובבים ברחוב.
+
+מי? ליאת בן ארי, התובעת, אותו סיפור. תופרת לנתניהו היום את התיקים. במקום לשבת בבית סוהר היום היא עכשיו בבית משפט, טוענת – וממשיכה לתפור את התיקים של ראש הממשלה. מי? שי ניצן, שיש לו מתפרות הכי גדולות? נתנו לו, כן. גנבו תפקיד כאן בספרייה הלאומית, המציאו לו תפקיד ונתנו לו איזה כמה עשרות אלפי שקלים בכל חודש. למה לא? הפנסיה שלו לא מספיקה, 60–70, ניתן לו עוד תפקיד, ככה, על הדרך. למה לא? תראו איזה עבריינים יושבים היום בצמתים של מדינת ישראל.
+
+ ומה אומר גל הירש? דרך אגב, כל העובדות היו בפנינו כל השנים. אבל כשהוא דיבר, כל מיצי הקיבה של אזרחי מדינת ישראל, בוודאי ההגונים, התהפכו, התהפכה הקיבה שלהם. בגלל שעשיתם אותו חולה, עשיתם את המשפחה שלו חולים, את הבנות שלו, הילדה שלו הפילה, הוא מכר את ביתו. וכל זה, מה פשעו וחטאו? למה יצחקי לא יושב היום בבית סוהר, ומחלטים לו בכלל את כל הבית שלו? למה שי ניצן לא נמצא היום במעצר ובחקירה? למה מנדלבליט לא נמצא במעצר היום? למה ליאת בן-ארי לא נמצאת בבית סוהר?
+
+לכן אני היום הגשתי הצעת חוק. כרגיל, היא לא תעבור כאן, אבל בעזרת השם נעביר אותה כשנדיח את כל המושחתים האלה מכאן – הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק את כל סוגיית גל הירש מתחילה ועד סופה, ואז נראה את העבריינים האלה, מה הם יגידו.
+
+עכשיו אני רוצה לעבור להצעת החוק הזאת שהגשתי. הרי על מה מדובר? דרך אגב, היום המצב הוא שבן אדם שנפטרה אשתו או הוא, לא חשוב, זאת אומרת אחד מבני הזוג נפטר, והם משלמים ביטוח לאומי וכו', ויש להם ילדים עד גיל 18 – הם מקבלים קצבת שאירים. אבל כשהם מגיעים לגיל 18, אז אם אתה גבר ואתה מרוויח עד 6,000–7,000 שקל, ויש לך איזה הכנסה, לא משנה, מכל המקורות שלך, אז מפסיקים לתת לך את קצבת השאירים. אבל אם את אישה, גם אם את מנכ"לית בנק לאומי, אין בעיה.
+
+ מה שמדהים אותי בכל פעם מחדש, הרי זו אפליה על רקע מגדרי פר אקסלנס, אין שאלה פה. איך החוק הזה בכלל עבר? לא הבנתי. אם אתם עושים מבחן הכנסה, אהלן וסהלן. אבל יש הרבה גברים שפנו אליי – דרך אגב, לצערי הרב, אני מכיר את זה על עצמי, וזה די הפתיע. אני רק לא ידעתי אז שזה רק לגברים – חשבתי שזה לכולם. אז בסדר. אמרתי: אחלה. פנו אליי אנשים שמרוויחים 5,000 או 6,000 שקל. דרך אגב, הם חושבים שבגיל 19 הילד כבר יצא מהבית, כבר יש לו בית, יש לו דיור ציבורי, הוא כבר מרוויח איזה 20,000. הם לא מבינים – – 
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ – – שהבן אדם יושב אצלך בבית, אתה צריך לפרנס אותו.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת.
+
+
+ שנייה. לכן, אני רוצה לומר, גם לממשלה – דרך אגב, השר מאיר כהן דיבר איתי אתמול, הסכמנו שהממשלה תביע את עמדתה בעוד שבועיים, ולכן לא נצביע. אבל אני רוצה לומר לממשלה משפט אחרון: תראו, רבותיי, אני מבקש מכם אפילו לא להצביע, בגלל שנביא את זה למגרש של האדמו"רים שלכם, לבג"ץ, כדי שיסבירו לנו שם – איך אמרה מרב מיכאלי, השרה מיכאלי? חופשת לידה להורים, לאבא – – 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת. נא לסיים.
+
+
+ – – שזה עולה מאות מיליוני שקלים, לזה יש להם כסף, אבל להורים – – 
+
+
+ נא לסיים.
+
+
+ – – דרך אגב, לגברים שנשארים עם קצבה של ממש גרושים ורוצים לגדל את המשפחה שלהם – תראו, ככה היה בסדום. 
+
+
+חבר הכנסת.
+
+
+ זאת היא ממשלת סדום. הכול הפוך. תודה רבה.
+
+
+ דודו אמסלם, לסיים. תודה. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/2078/24; נספחות.] 
+
+
+ מוצמדת להצעה עוד הצעת חוק דומה, של חבר הכנסת שלמה קרעי. בבקשה. 
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אמרנו שבכל פעם שנעלה, נברר אם צריך לחזור כאן על מילות ההמנון. צריך לחזור?
+
+
+ אתה יכול להמשיך בהצעה שלך, בבקשה.
+
+
+ אגב, אני רוצה לומר לך שלא תבני יותר מדי – אל תתפרי חליפות לשגרירות או לקונסוליה בסין, כי – – –
+
+
+ אני לא תופרת, אני קונה. אבל בסדר.
+
+
+ תופרת, קונה – זה אותו דבר.
+
+
+ מי תופר? מי תופר?
+
+
+ אל תקני – תקני שם, בעלי אקספרס. תחכי עד הסוף. תחכי עד הסוף. 
+
+
+ נדבר על חליפות אחר כך. בבקשה, תמשיך.
+
+
+ תחכי עד הסוף. עד הסוף תחכי.
+
+
+ מה שאתם לא מבינים זה שכבר אין לכם רוב בכנסת ושהממשלה הגיעה לסוף דרכה, ושאנחנו הולכים, בעזרת השם, לבטל את כל המינויים – את היועצת המשפטית לממשלה, את השגרירים, את הקונסולים.
+
+
+ הגשנו הצעות חוק היום.
+
+
+ הגשנו הצעת חוק היום שכל המינויים שנעשו בתקופת ממשלת ההונאה, שנעשו באופן לא לגיטימי, בלי לקבל מנדט אמיתי מהציבור, יהיו בטלים ומבוטלים כעפרא דארעא. אז לא כדאי לתפור חליפות.
+
+ אני רוצה לומר משפט אחד על השרה מרב מיכאלי. חרפה שיש שרה כזו במדינת היהודים. שרה שעומדת כאן מעל הדוכן ומשמיצה ומטנפת ומחרפת ומגדפת, כמו גוליית בזמנו, שהיה קם השכם והערב ומחרף מערכות אלוקים חיים. היא עומדת כאן ואומרת שההלכה קובעת שהגבר צריך לפגוע באשתו. את לא מתביישת? תגידי, מה אמרת על מנכ"ל הרכבת, שרק לפני כמה ימים התברר שהוא השתמש בכמה בחורות שילכו על פסי הרכבת כדי שחרדים לא יתקרבו? בושה וחרפה. את צבועה.
+
+
+ אבל פמיניסטית. פמיניסטית.
+
+
+ עלק פמיניסטית. צבועים. 
+
+
+ השרה גינתה את זה?
+
+
+ לא.
+
+
+ היא לא דיברה על זה בכלל. היא לא גינתה את זה.
+
+
+ העיקר היא נתנה לבעלה של אותה אחת חופשת לידה איתה ביחד.
+
+
+ וכשמינו את איסמן לפרקליט המדינה, עם כל הפרשות שלו, כל הפמיניסטיות כאן בקואליציה עמדו על הרגליים האחוריות ומנעו את המינוי הזה? אתם חבורה של צבועים.
+
+
+ נהפוך הוא, מיכל רוזין אמרה שזה בסדר. הפכנו – הם עשו וי, צ'ק ליסט, וזה בסדר.
+
+
+ יפה. אם שואלים אותך אם יש לך חוטיני בארון, זה בסדר, זו מילה יפה.
+
+
+ בושה וחרפה. לאחת כזאת – – –
+
+
+סליחה, וזהבה גלאון לא המשיכה להיות בקשר עם המטריד הסדרתי אצלה במפלגת מרצ?
+
+
+ קרעי, לא נשאר לך הרבה זמן.
+
+
+ לא, אמרת שתוסיפי לי.
+
+
+ חמש שניות אני אוסיף, אין בעיה.
+
+
+ עם כל התלונות, היא הלכה לבקר אותו, להיות איתו, לתמוך בו.
+
+
+לא, לא אכפת לי. פשוט חבל על הצעת החוק.
+
+
+ו"כולן" – הארגון הזה שאומרים שם שאישה לא יכולה להטריד אישה – הן צבועות. כל השמאל ��פמיניסטי הזה הוא צבוע.
+
+
+ אורלי, זה בדיוק מה שאני אומר. אני מסכים עם כל מילה, ותודה על הגיבוי. 
+
+
+ אז אתה מסיים בזה.
+
+
+ אני רוצה לסכם ולומר: עפר לפיה של השרה הזאת, שעמדה כאן וחירפה מערכות אלוקים חיים. לחובתכם נזקפה כל הפגיעה בקדוש וביקר לעם ישראל. אתם הגעתם לסוף דרככם. לכו הביתה ותטמנו את הראש עמוק בפח האשפה של ההיסטוריה.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת קרעי. בנוסף, יש עוד הצמדה, הצעת חוק של חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה. הוא לא נמצא. אם כך, אנחנו הולכים להצביע.
+
+
+ לא.
+
+
+לא.
+
+
+ לא מצביעים היום – נכון, נכון, נכון. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/846/24; נספחות.]
+
+
+ אם כך, אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בגין אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"א–2021, של חבר הכנסת ישראל אייכלר וקבוצת חברי הכנסת. אם כן, בבקשה, תשובה והצבעה יהיו במועד אחר. בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. עשר דקות.
+
+
+ תודה רבה. כבוד חברי הכנסת, כבוד היושב-ראש, כבוד חברי הכנסת, מה שהיה פה עם יושבת-ראש מפלגת העבודה, שרת התחבורה, הוא מעשה בלתי אנושי, בלתי הגון ובלתי מקובל בשום פרלמנט בעולם ובשום יחסים בין בני אדם. מה היא עשתה פה? אני רוצה שכל הצופים ידעו. לא הייתה לה אפשרות לקבל זכות דיבור, אבל התקנון אומר שאם המציעים מסכימים, היא יכולה לעלות. הרב משה גפני והרב אורי מקלב הגישו הצעת חוק לעזור לעגונות. היא באה בערמומיות לא אנושית, ואומרת להם שהיא רוצה לעלות, שייתנו לה רשות. הם הבינו שבטח היא רוצה לשבח את העזרה לאישה עגונה, שחברי הכנסת הביאו לה פתרון, או חיזקו את בתי הדין הרבניים שיוכלו למנוע עגינות, עגונות. מה היא עשתה? היא עלתה לפה, והיא יודעת שהרב גפני והרב מקלב מייצגים מאות אלפי יהודים שהתורה בשבילם היא קדושה, תורת ה' משמיים, שהקדוש ברוך הוא נתן לנו בהר סיני – פרשת השבוע. זה הדבר הקדוש ביותר. ומה היא אמרה? שהתורה, ההלכה שבעל צריך לתת גט לאישה היא מתעמרת בנשים. צריך להיות כל כך צבוע, כל כך חצוף, כל כך לא אנושי, לעשות את זה דווקא מול שני חברי כנסת שזה הדגל שלהם.
+
+והדברים האלה מביאים אותי למה ששמענו היום, לדברי הרהב בקשר ליום הרצל. עומד פה ראש ממשלה ומספר בכזה מין עזוז על הרב אליהו חיים מייזל, שהתנגד לציונות, שנכדו עשה את הסדר האחרון בגטו ורשה ונשלח ברכבת לאושוויץ. כאילו בצליל כזה של: הינה, הם לא רצו להיות ציונים – הם הלכו לאושוויץ. לפני שאספר לכם על הרב מייזל, תבינו למה הוא התנגד לתנועה הציונית – וגב' מיכאלי, השרה, היום הוכיחה בדיוק ממה הרבנים חששו. אני רוצה לשאול: האם לאושוויץ נסעו רק אנשים שהתנגדו לציונות? לא ציונים לא נסעו לאושוויץ? מישהו יעז להגיד כמה אנשים מתנגדי ציונות, כמה אנשים דתיים, כמה אנשים לא דתיים הלכו שם? מישהו אי פעם, ב-70 שנות, עשה את הדבר הזה – אני לא רוצה להגיד – צהלות ניצחון נגד הקורבנות? היו כאלה, אבל לא ראשי ממשלות. 
+
+ עכשיו אני רוצה לומר, כבוד היושבת-ראש, הטענה של האוכלוסייה הערבית ברובה היא שהשואה הביאה את הישראלים לפה. בגלל שהם נעקרו מאירופה הם באו לפה. אבל הם באו לפה, לארץ פלסטין, ששייכת לעם שישב פה, והקימו מדינה יהודית, ולא מדינה אוניברסלית של כל אזרחיה, וכבשו מכם את הארץ הזו. יהודי דתי אומר: תורת ישראל נתנה לנו את הארץ, אלפיים שנה. אבל כשבאה השרה, כופרת בתורה ואומרת שהתורה מתעמרת בנשים, היא משמיטה את הבסיס של הקיום שלה. פעם היא הייתה צריכה לברוח; סבא שלה היה צריך לברוח מהונגריה, ד"ר קסטנר, כי היה מצב שרצו להרוג יהודים. אבל היום בהונגריה אפשר לחיות מאוד מאוד בחופשיות. אפשר לאמץ שם ילדים, אפשר שם לא לעשות גיטין ולא להיות כפופים לבעל. מה התשובה שלהם לטענה שאתם טוענים שהארץ הזו היא פלסטין מן הירדן עד הים? אני שואל את זה רטורית, את לא חייבת לענות. 
+
+
+ אני לא אענה.
+
+
+ היא גם לא טוענת.
+
+
+ אמרתי שאני שואל את זה רטורית, כי זו טענה ותיקה. אומות העולם אומרים: ליסטים אתם שכבשתם ארץ שבעה עמים. אז כל הרעיון של הציונות, של אלה שציון שלהם הייתה כמו ציון של יהודים שאהבו את ארץ ישראל, היה שהארץ הזו היא שלנו ואנחנו רוצים לחזור הביתה. ורבי יוסף חיים זוננפלד, הרב של ירושלים בתקופת המאורעות, כתב אפילו בערבית שאין לנו שום עניין לכבוש אנשים אחרים, ואנו לא רוצים לעלות להר הבית; אנחנו רוצים רק לחיות כיהודים בארץ ישראל. וזו הסיבה שהרב מייזל, שאגב, אני לא יודע למה בנט לא יודע, אולי לא לימדו אותו באמריקה או באזרחות – הרב מייזל היה זה שחתם על קול קורא לעלות לארץ ישראל לפני התנועה הציונית, וכל ההתנגדות שלו הייתה, כמו של כל הרבנים, בגלל שהם חששו וידעו שהציונות, אין מטרתה להביא ולהקים מחדש את העם היהודי בארץ ישראל כפי שהיה כל הדורות, אלא להקים עם חדש, מנוכר, שלא מחויב לתורה, שכופר בתורה, שהתורה לא מחייבת אותו. וזה היה החשש הגדול של גדולי ישראל. הרב קוק כותב על זה הרבה. הוא הרי תמך ברעיון לעלות לארץ ישראל, אבל גם הוא כותב עשר פעמים, אבי מעוז ידע לצטט הרבה פעמים, שרק הקמת מדינה יהודית שהתורה היא חוקתה והיא הדרך של הקיום של העם היהודי, זה מה שמצדיק את העלייה לארץ ישראל.
+
+ אבל אני חושב שחייבים למחות על ריקוד השמחה על הדם של הנעקדים על קידוש השם. האם מישהו רוצה שמישהו יעז להגיד שגם בארץ ישראל נשפך דם לפני הקמת המדינה, וגם אחרי הקמת המדינה, וגם עד היום הזה? עושים חשבון דמים על כן ציונות ולא ציונות? 
+
+רבותיי, אני רוצה לומר שציונים הם אלו שעוד אוהבי ציון, בני ירושלים, בני ציון, שמאמינים שיש בורא לעולם ושהוא נתן לנו את הארץ הזו, והוא נתן לנו את הארץ הזו בתורה, ובתורה הוא כותב: "ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אֹתה", בפרשת השבוע אחרי מות וקדושים. ארץ ישראל מקיאה ויש לה בחילות מחטאים ומתועבות. ולכן, מה שמייצגת פה השרה שהייתה פה, היא גורמת להקאת יהודים מארץ ישראל. מה שעושים היהודים שומרי ההלכה, ומה שעושים היהודים המאמינים, זה שומרים ומגינים, בזכותם אנחנו יכולים להתקיים בניסי-ניסים ומחוץ לדרך הטבע בארץ ישראל.
+
+ הוא רמז, ראש הממשלה, שהרב מלובביץ' מחב"ד – הוא לא אמר את המילים הרבי מחב"ד, אלא שהיו כאלה שהם היו נגד העלייה לארץ ישראל. גם זה עיוות. האדמו"ר מחב"ד, המהר"ש, אמר לאנשי ביל"ו, שרצו שיצטרף: בית יעקב לכו ונלכה זה ראשי תיבות ביל"ו. אבל מה כתוב שם? באור ה'. אם אתם תכתבו באור ה' ותלכו באור ה' אז גם אנחנו נלך. אני לא רוצה עכשיו לפרט יותר כי הזמן שלי הולך ונגמר. רבי עקיבא יוסף שלזינגר, שהיה לפני התנועה הציונית, כבר הגה את כל הרעיונות של שומריאל ולוחמיאל וחקלאות ועבודה בארץ ישראל ועליית יהודים לארץ ישראל. אתם תלמדו אותנו ציונות, אנחנו, בני ציון היקרים? אבל דבר אחד אל תעשו. כי רוב העם היהודי כן רואה את הקשר שלו דרך האמונה בקדוש ברוך הוא, בתורה: אל תהפכו את מדינת ישראל למדינה שתפקידה לעקור את היהדות. את זה בשום אופן לא נרשה.
+
+ עכשיו חייבים לדבר על החוק עצמו, כי החוק מאוד מאוד חשוב. אבל היות שאין תשובה והצבעה היום אז הרשיתי לעצמי להקדיש יותר זמן. החוק אומר דבר פשוט: כשאדם מקבל דוח חניה, אחת העוולות הגדולות זה שאם הוא לא משלם בפעם הראשונה, מייד הקנס קופץ ב-50%. מדובר באנשים שאין להם כסף מיותר. אז אנחנו רוצים לעשות שזה יהיה 15%, שזה יהיה הדרגתי, שתהיה איזושהי הרתעה כדי שאנשים ישלמו, אבל לא להשתמש, לא לנצל את חוסר היכולת של האנשים לשלם ולהכביד עליהם עוד יותר. לכן, אני מקווה, בעזרת השם, שגם הממשלה, הקואליציה, תתמוך בזה, כי רוב חברי הכנסת תומכים בזה, כי זו ממש עריצות של העיריות, שמתעשרות על חשבון האנשים. אני מקווה שבעוד שבוע או מקסימום שבועיים, הממשלה תתמוך בחוק הזה, ואז תהיה תשובה והצבעה. אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בדבר הזה כדי להציל עשוקים מיד עושקיהם. ושוב, אני מסיים, "ואשיבה שֹׁפְטַיִךְ כבראשֹׁנה וְיֹעֲצַיִךְ כבתחִלה, אחרי כך יקרֵא לך עיר הצדק קריה נאמנה". ההלכה והתורה ובתי הדין הרבניים עושים עבודת קודש להביא צדק, להתיר עגונות, לעזור לאנשים. ורק על פי דרך התורה אפשר לקיים משפחה יהודית בארץ ישראל. בלי התורה אין משפחה ואין עם ואין מדינה יהודית בארץ ישראל. תודה.
+
+
+  תודה רבה, חבר הכנסת ישראל אייכלר. אם כן, תשובה והצבעה על הצעת החוק במועד אחר. 
+
+
+
+
+ אם כן, אנחנו עוברים כעת להצעות דחופות ורגילות לסדר-היום. נתחיל בהצעות דחופות לסדר-היום בנושא: כוונת הממשלה לאשר את אמנת איסטנבול, מס' 2279 ו-2330, של חברי הכנסת שלמה קרעי ואבי מעוז. בבקשה, חבר הכנסת שלמה קרעי. לנמק, בבקשה. להתחיל?
+
+
+ כן, רגע. אני רוצה ששר המשפטים יקשיב לי, והוא בטלפון. הוא אמור להשיב. 
+
+
+ טוב, אני מתחילה.
+
+
+ גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה, הממשלה הניחה על שולחן הכנסת את אמנת איסטנבול לפני אישורה בממשלה. מדובר באמנה שהיא כביכול באצטלה של מאבק באלימות נגד נשים, אבל בתוך האמנה יש המון המון סעיפים בעייתיים מאוד, ואני אתמקד בשתי הדקות שיש לי בבעיה הלאומית, הסכנה הקיומית למדינת ישראל, שאלו סעיפים 60 ו-61 לאמנה. הסעיפים האלה מאפשרים, מחייבים את הממשלה להעניק מעמד פליט לכל אישה שתגיע לישראל ממדינה שאינה מגינה כראוי על נשים, וסעיף 61 אוסר החזרה למדינה הזו. האם, אדוני השר, יש אישה פלסטינית שלא עומדת בתנאי האמנה? האם אתה לא חושב, אדוני השר, שהאמנה הזו – שהמחויבות שלך תגרום לגופים משפטיים ולגופי פיקוח בין-לאומיים להכריח את הממשלה לקבל לכאן מאות אלפי נשים פלסטיניות, או מיליוני נשים מוסלמיות מרחבי העולם, בלי יכולת להחזיר אותן לארצן? האם החלטה כזו, עם השלכות מרחיקות לכת על זהותה של ישראל, זה עניין שלא דורש דיון משמעותי כאן בכנסת, עם הצבעה כאן בכנסת? 
+
+ הרי רק לאחרונה, אדוני השר, הכנסת חוקקה את חוק האזרחות, וזה בדיוק ההפך הגמור, מתוך מגמה ברורה למנוע התאזרחות רחבה של נשים פלסטיניות עקב נישואים עם ערבים אזרחי ישראל. אז גם באמנה אתה מאפשר גם בלי נישואים. כל אישה שתגיע, אתה תהיה חייב תשובות לגופי פיקוח בין-לאומיים, לגופים משפטיים, למשפטנים, לבג"ץ, שיגידו לך: אתם אישרתם בממשלה, אתם התחייבתם לחוקק את זה בחוק, לא מעניין אותנו שהכנסת לא חוקקה את זה עדיין. אתם לא יכולים. וזה קורה במקומות אחרים.
+
+היום שמענו סקירה על זה בכינוס שעשה חבר הכנסת רוטמן. במקומות אחרים בעולם לא הספיקו להם, לגופי הפיקוח הבין-לאומיים, המקלטים בכמויות שהם עשו; הם רוצים הרבה יותר מזה. לא ייתכן, אדוני, שהממשלה תקבל החלטה שסותרת באופן כל כך מובהק את עמדת הכנסת, שרק עכשיו באה לידי ביטוי בחקיקה, בלי לקבל את אישור הכנסת לכך. אני מצפה ממך, אדוני השר – ואני מקווה ושומע שאתה בדין ודברים עם הרבה גורמים בתקופה האחרונה, ואתה מבין את חומרת הבעיה של אישור אמנה כזו. זה יכול לפרוץ את גבולותיה של מדינת ולהביא אותנו לסכנה שתוצאותיה מי ישורן.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+  אנחנו לא נוכל לעמוד בפרץ, ואני מבקש ממך, ואנחנו כולנו – חתמו על המכתב הזה עשרות חברי כנסת כאן, בבית הזה, שמצפים ממך לא לאשר את האמנה הזאת, תודה.
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת קרעי. מצטרף להצעה חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, ראשית, אני רוצה להצטרף למחאה החריפה של חבריי כנגד דבריה הבזויים והחריפים של שרת התחבורה כנגד תורת ישראל וכנגד הלכת ישראל. אני חושב שהשרים, חברי הקואליציה שעוד נשארה בהם מידת יושר, חייבים לכל הפחות לגנות אותה ושהיא תחזור בה באופן פומבי מהדברים החמורים האלה. 
+
+ גברתי היושבת-ראש, אמנת איסטנבול, שכבוד השר, שר המשפטים מבקש לאשרר בממשלה, היא אחד השיאים בטרלול הפוסט-מודרני, האנטי-יהודי והאנטי-ציוני שהממשלה הנוכחית, שבעזרת השם ימיה ספורים, הביאה עלינו. לא לחינם האמנה הזאת מקודמת על ידי גופי שמאל פמיניסטיים רדיקליים, כמו למשל מרכז רקמן, בתחפושת של רצון לצמצם אלימות במשפחה, שמכסה על רצון לקדם אג'נדה פרוגרסיבית בציבור ובמערכת החינוך. אשרור האמנה הזאת, אדוני שר המשפטים, משלים את המהפכה של אהרן ברק בהחלשת החירות הפרלמנטרית במדינת ישראל, אבל הפעם על ידי התחייבויות למועצת אירופה. 
+
+אשרור האמנה, אדוני שר המשפטים, יהווה זרז לניסיון לחינוך מחדש של הציבור הדתי והמסורתי. על פי האמנה ורוחה אין למשל מקום להפרדה בבתי הכנסת, ונישואים וגירושים כדת משה וישראל יהיו דבר שצריך לפעול כדי לשנותו. ואני מצטט מהאמנה: "מתוך מטרה לבער דעות קדומות, מנהגים, מסורות ושאר נהגים". אשרור האמנה, אדוני שר המשפטים, זהו ניצחון של התפיסה שרואה בכל מקום מלחמה בין המינים, והדבר רק יעמיק עוד יותר את המתח בין גברים לנשים, מתח שהפמיניזם הרדיקלי מעצים ללא הפסקה. 
+
+ חשוב לציין: מדינת ישראל הינה אחד מהמקומות הבטוחים ביותר בעולם עבור נשים, וגם אם יש בעיות שצריך לטפל בהן בתחום האלימות במשפחה – כלפי ילדים, נשים או גברים – אנחנו מסוגלים לטפל בהן בעצמנו, ללא סיוע חיצוני, אירופי או אחר. אשרור האמנה, אדוני שר המשפטים, יאפשר לכל אפריקאית ולכל מסתננת בדרום תל אביב שחוששת מאלימות לקבל במדינת ישראל מעמד של פליטה. קשה להעלות על הדעת פירוק המדינה היהודית והפיכתה למדינה בין-לאומית יותר מזה. אשרור האמנה, אדוני שר המשפטים, רק יחריף את הנדסת התודעה שמשרד החינוך מנחיל לילדי ישראל כבר היום בענייני מגדר וטשטוש בין המינים. 
+
+ אני קורא לכם, לממשלה כולה: אל תיתנו יד למהפכה האנטי-דמוקרטית, האנטי-יהודית והאנטי-ציונית הזאת להתרחש בקדנציה שלכם.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ אחרת, חרפת הנזקים של אשרור האמנה תירשם על שמכם לדיראון עולם. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. משיב – שר המשפטים, השר גדעון סער, בבקשה. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני לא מקבל את ההגדרות של חבר הכנסת מעוז: פוסט-מודרני, אנטי-ציוני, אנטי-יהודי. אני חושב שזה בכלל לא קשור. אני מוכן לשמוע באופן קשוב כל טענה לגופו של עניין, אבל בואו נתחיל את הדיון מנקודת המוצא. נקודת המוצא היא שאנחנו יודעים שאלימות במשפחה ואלימות נגד נשים היא תופעה מאוד קשה, ורק קצה הקרחון גלוי. נגיד שב-2020 זה 20,326 תיקים של אלימות במשפחה או אלימות בין בני זוג, רובם נגד נשים. ודווקא הייתה עלייה משמעותית בתיקים הללו, בפרט סביב מגפת הקורונה. ואני – שנים ארוכות של פעילות בבית הזה, מהכנסת השש-עשרה – פועל על מנת להיאבק באלימות במשפחה ואלימות נגד נשים. המשרד שלי, משרד המשפטים, יחד עם שורת משרדי ממשלה רלוונטיים, מקדמים חקיקה, מקדמים כלים שנועדו לקדם ולייעל את המאבק בתופעת האלימות. ומהלך ההצטרפות לאמנה האירופית, האמנה הבין-לאומית בדבר מניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה, הוא כלי נוסף ומשמעותי בכיוון הזה.
+
+בניגוד לנטען, ההצטרפות של ישראל לאמנה תאפשר לחזק את הכלים הקיימים ולפתח כלים נוספים במסגרת המאבק למיגור האלימות נגד נשים והאלימות במשפחה. הטענות על כלי פרוגרסיבי לחינוך מחדש ששמענו מחבר הכנסת מעוז ועל כלי להצפת ישראל במבקשי מעמד עד כדי שינוי זהותה של המדינה – גם הן, בעיניי, לא מבוססות וגם מאוד מופרזות. עיקר היתרון של האמנה הוא שהיא קובעת סטנדרט מפורט, שהיא קובעת benchmark לאופן ההתמודדות של המדינה עם התופעה הזאת, לשיתוף פעולה בין גופים שונים, לאיסוף נתונים, לטיפול רציף בתופעה באופן שתורם להפחתה בממדיה. 
+
+
+ תיקח את מה שאתה רוצה מהאמנה ותחוקק בחוק. 
+
+
+ בהתאם לסעיפים 10 ו-11 לאמנה, יוקם לראשונה גוף מתאם – שאצלנו יהיה משרד הרווחה – שירכז את המאבק באלימות נגד נשים ויאסוף נתונים באופן מתכלל. האמנה מסדירה פיתוח של הכלים הנדרשים למניעת אלימות נגד נשים, לאספקת שירותים טיפוליים, להגנה רחבה על קורבנות – – –
+
+
+ יש דברים טובים, יש עוד הרבה דברים טובים, כבוד השר. 
+
+
+ והמדינה תחייב בשל כך להוסיף הגנות שאינן קיימות היום. למשל – דבר שאצלנו לא קיים כמעט – –
+
+
+ – – – השר – – –
+
+
+ – – לחלוטין – טיפול שיקומי בגברים מכים, ולמשל – הרבה מאוד דברים שטעונים שיפור. 
+
+
+ אתה יכול לעשות את זה בחקיקה, אנחנו נצביע בעד. 
+
+
+ טוב, שאלתם, שאלתם, השר שמע, וזהו. 
+
+
+ שמעתי את הדברים, לא הסכמתי. אני מנסה להציג את התפיסה באופן מלא כדי שנקודת המוצא שלי תובן על ידי חברי הכנסת גם אם הם לא יסכימו איתה. 
+
+
+ גדעון, תנסה להסביר לנו – – –
+
+
+ חברת הכנסת, שאלת – – –
+
+
+ אני מבקשת ממנו בקשה. גדעון, תנסה להסביר לנו למה אתה צריך אמנה בשביל לעשות את הדברים הטובים האלה.
+
+
+ אבל את השאלה הזאת כבר שאלת והשר מנסה לענות. 
+
+
+ חברת הכנסת סטרוק, כשאת עולה על הדוכן אני לא נותן לך הדרכה כיצד לדבר וכיצד לפעול – – 
+
+
+ – – – 
+
+
+  – – ואני מתעקש גם לדבר כפי שתכננתי – – 
+
+
+אז בבקשה, בדיוק. 
+
+
+ – – בנוסח שכתבתי, ומדי פעם עם התייחסות כזו או אחרת לקריאת ביניים. 
+
+
+ אתה יכול לעשות ככה ואתה יכול גם להקשיב. 
+
+
+חברת הכנסת סטרוק, זהו, שאלת, עכשיו מקשיבים. 
+
+
+ זה דיון, זה דיון, מותר לך לנהל שיח, אתה לא חייב להיצמד למה שכתבת. 
+
+
+ האמנה נועדה לוודא שמדינות מטפלות כל העת, ובכל הכוח, במניעת האלימות ולא רק בעקבות נקודות שיא כאלה ואחרות. יש ללמוד גם מניסיונן של מדינות חברות במאבק שלהן, כך שגם אצלנו יהיה הסטנדרט הגבוה ביותר בהגנה על חייהן ורווחתן של נשים ושאר בני המשפחה ובטיפול בעברייני��. והטיפול בעבריינים הוא לא תמיד רק ענישתי, הוא גם שיקומי.
+
+
+– – – ראש בקיר.
+
+
+יש לנו הרבה מה לתקן ולקדם, והצטרפות לאמנה יכולה להיות כלי משמעותי לוודא שאנחנו נעמול על כך. אמרתי: האמנה היא נקודת ייחוס לאופן ההתמודדות הראוי עם תופעת האלימות, וכך כתב גם מבקר המדינה בדוח של השנה שעברה בנושא הזה.
+
+
+תגיד: אני ראש בקיר, באתי עם נוסח מוכן, לא אכפת לי מה אתם טוענים, וזהו – – – להקשיב – – –
+
+
+ להפך, אני חושב שאם תמתין בסבלנות, תשמע – – –
+
+
+רגע, אולי הוא רוצה להגיד – – –
+
+
+אתה לא רוצה לענות על הערות ביניים. אין מה לשמוע בכלל. עזוב אותי.
+
+
+אם אין מה לשמוע – בסדר, זו זכותך. אני מכבד את זה.
+
+
+חכה – – – מה אתה יודע.
+
+
+ בנושא הזה עסקתי ממש לזמן קצר אחרי שנכנסתי לתפקיד ביוני 2021. זה לא איזה נושא חדש, כאילו אומרים: זה מחטף, זה איזה משהו במחשכים. לא, ב-23 בנובמבר, בוועדה לקידום מעמד האישה, במסגרת דיון במאבק באלימות נגד נשים, הצהרתי – ויחד איתי היו גם שניים מעמיתיי, שר החוץ ושר הרווחה – על הכוונה להצטרף לאמנה. זה היה לפני חצי שנה. פניתי לשר החוץ – אחרי שהושגו הסכמות ונפתרו סוגיות שהועלו על ידי המשרדים השונים, כולל משרד הפנים ורשות האוכלוסין – בבקשה כי יפנה בבקשה להזמין את ישראל להצטרף. ההזמנה התקבלה ב-8 באפריל, לפני קצת יותר מחודש ימים. בהתאם לתקנון עבודת הממשלה הובאה האמנה, לרבות תרגומה ועיקריה, לידיעת חברי הכנסת ביום 2 במאי. הכול פורסם ברבים אין-ספור פעמים במהלך השנה האחרונה.
+
+
+אז מה? אז מה?
+
+
+במסגרת ההצעות לסדר-היום הועלו כמה טענות שאני רוצה להתייחס אליהן. באשר לטעות בדבר שינוי מדיניות ההגירה, אין לנו כל כוונה לשנות מהמדיניות הנוהגת. הצטרפות לאמנה לא תשפיע על מדיניות ההגירה או על יישומה. האמנה הזאת לא תביא לשינוי בהרכב הדמוגרפי של מדינת ישראל. לטענות בהקשר הזה אין אחיזה במציאות.
+
+
+– – – השאלה אם לא ירחיבו את זה.
+
+
+ואני חייב להגיד לכם שגם אני מתאמץ ומחפש לראות איזושהי מדינה בעולם שהיה בה שינוי כזה – אני לא מצאתי. לא הייתה עלייה – –
+
+
+בדוק את פולין. הם פורשים מהאמנה – – –
+
+
+– – בשיעורי מתן מעמד כפליטים לאחר ההצטרפות מהטעם הזה.
+
+
+יש מדינות שלא הצטרפו לאמנה.
+
+
+נכון, אבל אני אומר: באותן 35 מדינות שהן צד לאמנה לא היה שינוי דמוגרפי כתוצאה מחתימה על האמנה.
+
+
+פולין פורשת מהאמנה בגלל הביקורת על מדיניות ההגירה.
+
+
+יש מדינות שפרשו מהאמנה, ולכן גם כשאתם מסרטטים – – –
+
+
+כולל איסטנבול, שברחה משם.
+
+
+יפה. אז תראה איך אתם אומרים דבר והיפוכו. הרי זה משהו – אסון טבע בלתי הפיך? מדינה יכולה להצטרף לאמנה ויכולה גם לפרוש מהאמנה. מדינה, הריבונות שלה לא מוגבלת בהקשר הזה. ובואו נרד קודם כול מהטונים ההיסטריים הצורמים. אין סיבה להיסטריה בנושא זה. אפשר לקיים את הדיון הזה בצורה רגועה. 
+
+כפי שנכתב גם בדברי ההסבר שהנחנו בפני הכנסת, הכוונה שלנו, לפחות, היא להגיש במעמד ההצטרפות הסתייגות לסעיף 59 לאמנה, שעוסק בתושבות, ומשמעה שהסעיף לא יחול בעניינה של מדינת ישראל. כך נהגו כבר עשר מדינות אחרות במסגרת הליך הצטרפותן לאמנה. באשר לטענות בדבר ההשלכות הלכאוריות של סעיפים 61-60 לאמנה, אבהיר כי הן לא תואמות את לשון האמנה, את דברי ההסבר, את פרשנות מזכירות האמנה או את הפרקטיקה שעולה מהחומרים שהוגשו על ידי המדינות שהן צד לאמנה. עולה שיישומם אינו משנה את הסטטוס ק��ו הנהוג כבר כיום בכל המדינות המיישמות את אמנת הפליטים. אבל בכל זאת ולמען הסר כל ספק, הכוונה שלנו היא להגיש מה שנקרא הערה פרשנית, שמבהירה כי הוראות האמנה יפורשו ככאלה שעולות בקנה אחד עם הוראות אמנת הפליטים כפי שהן מוחלות ומתפרשות על ידינו, קרי על ידי מדינת ישראל. כל זה, אני מציין, נעשה לאחר תיאום עם רשות האוכלוסין.
+
+ באשר לטענות בדבר מעמד הכנסת באישור אמנות והטענות האחרות, אני רוצה להגיד לכם: לאורך כמה שנים נסקרו, באופן מעמיק, כלל הוראות האמנה, על מנת לבחון אם מדינת ישראל עומדת בהוראותיה. בבחינה שנערכה מול שורת המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, בהובלת משרד המשפטים, נמצא כי ישראל עומדת בדרישות האמנה, למעט כמה פערים שצוינו, ולהם ניתן מענה דרך שילוב הסתייגויות או הצהרות פרשניות. עבודה זו הוצגה בדיון בכנסת שהזכרתי, ב-23 בנובמבר בשנה שעברה. מאז אנו פועלים להשלמת המהלך של ההצטרפות בהתאם לשיטה המשפטית הנוהגת בישראל, שלפיה אישור ואשרור אמנות הוא בסמכותה של הממשלה. יש מקרים שבהם היו חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה – למשל כשהיה מדובר בוויתור על חבלי מולדת – שהדבר הזה כרוך באישור על ידי הכנסת. לא כך הדברים בסוג אמנה כזה. כדבר שבשגרה, בכל הממשלות ישראל מאשררת הסכמים בין-לאומיים בדרך הזאת. הדבר הזה נעשה בהתאם להוראות האמורות של תקנון עבודת הממשלה. לא השתנה בו שום דבר מהממשלה הקודמת לממשלה הזאת, בדיוק אותה דרך. למעט הסכמים שאישורם הוסדר בחקיקה מיוחדת, אין דבר חקיקה שמחייב את הממשלה להביא הסכמים בין-לאומיים לאישור הכנסת. מאז הנחת האמנה מתקיים דיון ציבורי ער ביותר, ואני קשוב לכל טענה עניינית שנשמעת.
+
+באשר לטענות שיש בהצטרפות לאמנה משום פגיעה בערכי דת וכדומה, אני לא רואה להן אחיזה באמנה. האמנה מתמקדת בכלים מקצועיים שמופעלים על ידי רשויות אכיפת החוק והרווחה שכבר קיימים ופועלים מזה שנים בישראל, ובחיזוקם לטובת המאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה. כפי שמראים הנתונים, התופעה קיימת. כשישראל מצטרפת לאמנה בין-לאומית, היא לא מוותרת על ריבונותה. בהתאם למקובל במשפט הבין-לאומי, לכל מדינה נותר מרחב שיקול דעת רחב לגבי יישום האמנה, והוא ייעשה בהתאם לאיך שאנחנו מפרשים את הדין, כפי שקורה לגבי אמנות בין-לאומיות אחרות שישראל היא צד להן.
+
+הוראות האמנה בסעיף 12, ביחס לקידום שינוי דפוסים חברתיים המבוססים על "נחיתות האישה" או הבטחה כי התרבות, המנהג, הדת, המסורת או "כבוד" לא ייחשבו כהצדקה לכל מעשה אלימות, עולות בקנה אחד עם הדין הישראלי. אני לא חושב שאנחנו מקבלים למשל את התפיסה שלגיטימי לרצוח אישה על כבוד המשפחה. מי שיש לו תפיסה אחרת – אז אנחנו נאבקים כדי להנחיל תפיסה אחרת. חוק שיווי זכויות האישה, מהחוקים הראשונים שחוקקה הכנסת, מעגן את זכותה של כל אישה לקיום בכבוד, כולל שוויון במגוון תחומים. ואין הצדקה דתית שאני מכיר לבצע עבירה אלימות נגד נשים.
+
+
+גם לא נגד גברים.
+
+
+גם לא נגד גברים וגם לא נגד ילדים. האמנה הזאת עוסקת באלימות במשפחה, ולא רק באלימות נגד נשים.
+
+
+לא מדויק בכלל, אדוני השר.
+
+
+ היא שמה דגש, בוודאי, על אלימות נגד נשים – – –
+
+
+לא. היא אומרת שאלימות נגד נשים היא תוצאה של התפיסות הנוכחות בחברה כחלק ממערך – – –
+
+
+ תשמע – – –
+
+
+יש לנו איזה – כולנו גדלנו בתפיסה שאלימות נגד נשים זה חלק מהעניין ולכן צריך לקעקע את התפיסות היסודיות של ה��ברה. זו לא התפיסה שלנו.
+
+
+חבר הכנסת רוטמן, אני לא מכיר תופעה – –
+
+
+– – – אלימות נגד – – –
+
+
+– – של רצח על כבוד המשפחה של גברים. לא מכיר דבר כזה. 
+
+
+מה הקשר?
+
+
+ הבן אדם – – – היה מנכ"ל – –
+
+
+מה הקשר?
+
+
+לא, אני אומר.
+
+
+– – ארגון שעוזר לפדופילים – – – פדופיל.
+
+
+בדיוק, נכון. 
+
+
+– – –
+
+
+כשאתה מבקש היום לדבר בשפה מוגזמת – – – ואל תגידי את המילה "פדופיליה".
+
+
+– – – פדופילים.
+
+
+זה יהיה מאוד הגיוני.
+
+
+– – –
+
+
+הטענה ברורה. בבקשה.
+
+
+גם אם בדינים הדתיים של הקהילות השונות בישראל יש מנהגים ומסורות שמצריכים הפרדה בין המינים, למשל מערכת החינוך – –
+
+
+ אני מבקש הודעה אישית, אחרי – – –
+
+
+ ביקשת – אני רשמתי.
+
+
+– – הם לא מבוססים על נחיתות האישה אלא על רציונלים דתיים שהם לגיטימיים, אבל הם לא קשורים לנושא הזה. ממילא לא את אלה אנחנו מבקשים לשנות. אנחנו ממוקדים בעניין האלימות.
+
+סעיף 1 לאמנה קובע כי היא נועדה – למה היא נועדה: להגן על נשים מפני כל צורה של אלימות; לתרום לביעור אפליה נגד נשים; לעצב מסגרת מקיפה להגנה וסיוע של קרבנות אלימות; לקדם שיתוף פעולה בין-לאומי; ולהעניק תמיכה לרשויות החוק וארגונים לשיתוף פעולה יעיל. כל אלה, לפי דעתי, בקונסנזוס ציבורי רחב. אלה מטרות שמשותפות לכולנו – הן לא מטרות זרות למדינת ישראל, והן גם עולות בקנה אחד עם הכיוון של העשייה במדינת ישראל בעשרות השנים הבאות. 
+
+ מדינת ישראל כבר מחויבת לפעול לביעור אפליה נגד נשים לצורותיה בהתאם לאמנת האו"ם בנושא, אמנה נוספת שהצטרפנו אליה ב-1991, לפני למעלה מ-30 שנה. מדינת ישראל נאבקת בתופעת האלימות נגד נשים שנים רבות. בשנת 1991 נחקק החוק למניעת אלימות במשפחה; הרשות לקידום מעמד האישה פועלת בתחום הזה, גם הוועדה לקידום מעמד האישה שבראשה עמדתי בעבר פועלת שנים בנושאים האלה. למעשה, המסגרת המשפטית הרחבה הקיימת בישראל היא זו שמאפשרת לישראל להצטרף לאמנה, וההצטרפות היא למען שיפור המצב הקיים.
+
+עם זאת, אני מתכוון ראשית לשמוע את הארגונים שפנו אליי, שמתנגדים להצטרפות לאמנה. אני קבעתי ישיבה עם נציגים של הארגונים הללו בשבוע הבא, אנחנו נדון סעיף-סעיף, ואני אשמע אותם בלב פתוח ובנפש חפצה. וגם, שתי שרות פנו אליי – גם אם הן פנו אליי, הייתי אומר, עם שיהוי ניכר; אנחנו נבדוק את הטענות בצורה יסודית לפני שאני אביא את הדברים הללו לממשלה.
+
+
+ יישר כוח.
+
+
+ולכן, אין פה איזה משהו. הכול התקדם בצורה – אני חייב להגיד – וגם עבודת המטה בתוך הממשלה, לפני שפנינו למועצת אירופה לפני חצי שנה כולם הסכימו. היו ויכוחים, יישרנו את הדברים, היו סיכומים עם רשות האוכלוסין על מה צריך להסתייג, על מה צריך להראות פרשנויות, אבל אני אומר עוד פעם: אין טענה שהיא מושמעת, בין שזה על ידי שר ובין שזה על ידי הארגונים, כמובן במסגרת סבירה של זמן, שאנחנו לא נשמע – – 
+
+
+ אדוני השר – – –
+
+
+ – – לפני שזה יובא לממשלה.
+
+
+ אדוני השר, אתה פרלמנטר ותיק מאוד, זה לא מתאים לך. זה יפה שאתה מוכן לשמוע את הארגונים ואת השרות. זה לא מתאים לך שאתה לא מוכן לקיים דיון יסודי בכנסת לפני שאתה הולך למקום כזה. גם אם אתה לא חייב, בסוף הכנסת היא זו שהציבור בחר בה, ומן הדין שיתקיים פה דיון עומק בנושא הזה לפני שמתקדמים. אז יפה שאתה שומע ארגונים – זה חשוב, כל הכבוד. יפה שאתה שומע שתי שרות – נפלא. תעשה דיון רציני בכנסת לפני שאתה שועט קדימה לאמנה, שיש מי שמזועזעים ממנה.
+
+
+ גברתי, אני תיארתי – – –
+
+
+היית שר חינוך. נכנסים לתוך הכיתות לעשות בלגנים, בגלל זה ברחו ממקומות אחרים. 
+
+
+ חבר הכנסת אבוטבול, הייתה לי שיחה עם שרת החינוך. שרת החינוך תבוא עם מנכ"לית משרד החינוך – היא מופקדת על המערכת הזאת. נדון בכל אחד מהדברים. לא נעשה שום דבר בחיפזון. לא נעשה שום דבר בלי לבדוק, ואותו דבר – – –
+
+
+ זה לא תשובה למה שביקשתי. ביקשתי – – –
+
+
+לא, את ביקשת, אבל אני אמרתי שני דברים. 
+
+
+ הבנתי מה אמרת. 
+
+
+ 1. אמרתי מה הדרך המשפטית שלפיה מתקבלות אמנות במדינת ישראל. 2. אני בהחלט ציינתי שהתקיים דיון כזה. יכול להיות שלא הגעת אליו, אבל התקיים דיון כזה בנובמבר בוועדה לקידום מעמד האישה, לפני שפנינו למועצת אירופה. יכול להיות שלא הייתם קשובים לנושא הזה כמו עכשיו – זה גם בסדר. וגם אם אני אוזמן על ידי ועדה אחרת – פנתה אליי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה – אני מוכן גם לבוא לוועדת הכנסת, כמו שאני מגיע לאולם. בדרך כלל אם זה עניין חשוב, אני משתדל לא לשלוח שר תורן אלא לבוא בעצמי להשיב ולהקשיב.
+
+
+אז תשתדל לאפשר דיון עומק בכנסת לפני שאתה שועט קדימה.
+
+
+אני לא מופקד על סדרי עבודת הכנסת. אני צריך לעשות את עבודת המטה ולהיות משוכנע, לפני שאני מביא את הדברים לממשלה, שאני עושה את הדבר הנכון, אחרי שבדקתי את כל ההיבטים ואת כל הטענות – ואת זה, בעזרת השם, אני מתכוון לעשות. 
+
+
+תודה רבה, השר גדעון סער. ביקש להציג עמדה נוספת חבר הכנסת שמחה רוטמן, מהצד, דקה. בבקשה.
+
+
+ תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. כנסת נכבדה, דבר ראשון, שמחתי לשמוע את שורות הסיכום של כבוד שר המשפטים, אני מקווה שיתווסף אליהן גם – וגם זה חלק מתקנון עבודת הממשלה ומהאפשרות: בהחלט הממשלה יכולה ורשאית ליזום דיונים, לבקש דיונים, גם בנושא אמנות בין-לאומיות. גם זה חלק מהתקנון, ואפשר לעשות. חוץ מזה שלא חסרים למפלגתך כלים, בייחוד בתחום החינוך, כי במקרה חברת מפלגתך היא יושבת-ראש ועדת חינוך, ואפשר לקיים דיונים גם בוועדות, ומאחר שלאמנה הזאת יש אספקטים רבים בתחומי עבודתן של ועדות רבות, שווה לקיים את הדיון.
+
+אני גם חייב לומר: אם רוצים לקחת את התקנון ברצינות – ההנחה על שולחן הכנסת התרחשה בזמן הפגרה. מה שקורה, עם כל הכבוד, בוועדה בנובמבר או בדצמבר או בינואר, זה לא משנה – לא כך הדרך שבה מובא דבר לידיעת כלל חברי הכנסת; לא כל חברי הכנסת נמצאים בכל ועדות הכנסת כל הזמן. יש מנגנון, האמנה הונחה לראשונה על שולחן הכנסת לפני שבוע וחצי, ולכן כשאתה בא בטענות לאנשים על שיהוי זו אמירה לא לעניין.
+
+אבל אני רוצה להקריא לך דבר אחד. אתה יודע מה, יש לי פה רשימה ארוכה – אני רוצה להקריא דבר אחד.
+
+
+ להקריא, וזהו.
+
+
+ דבר אחד, ברשותך, אדוני השר, וברשות גברתי היושבת-ראש. מדינה שפרשה – כולנו נגד, למרות ההאשמות הבאמת-חצופות – – –
+
+
+– – – טורקיה – – –
+
+
+בדיוק, אבל אני רוצה לתת לך את טורקיה כדוגמה. אתה יודע למה היא פרשה? אתה יודע למה טורקיה פרשה? מצוין. לא בגלל שהם בעד אלימות נגד נשים, ולא בגלל שהם בעד פדופיליה ולא שום דבר אחר – בגלל שהם חטפו דוח מהוועדה הזאת. אתה יודע מה זה אלימות נגד נשים? יש להם פרקטיקות חינוכיות שמפלות לרעה – יש להם הפרדה בין בנות לבנים בכיתות. הם חטפו על זה דוח שלילי, על זה. יש מערכות במדינת ישראל שיש בהן בתי ספר לבנים, בתי ספר לבנות – זו אלימות על פי האמנה.
+
+
+תודה, חבר הכנסת רוטמן. הבנו.
+
+
+על זה טורקיה חטפה דוח שלילי. בגלל זה היא פרשה. 
+
+
+תודה, חבר הכנסת רוטמן.
+
+
+אני אפילו לא מדבר על מדינות שחטפו על זה שהן לא מכניסות עמותות לבתי הספר. הן חטפו על זה דוח שלילי.
+
+
+חבר הכנסת רוטמן, תודה, נגמר הזמן, וכעת אנחנו בהצבעה. 
+
+
+ועדת הכנסת. 
+
+
+אז אנחנו מצביעים על הצעה דחופה שתלך לוועדת הכנסת. הצבעה, בבקשה – מי בעד ומי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד – שבעה ח"כים, נגד – שניים, אין נמנעים. אם כך, ההצעה הדחופה מגיעה לוועדת הכנסת. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים כעת להצעות דחופות לסדר-היום, מס' 2268, 2285 ו-2309, דוח משרד הבריאות בנושא פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, של חברי הכנסת נעמה לזימי, אורי מקלב וקטי קטרין שטרית. מגישה, קודם כול, חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, שלוש דקות.
+
+
+תודה. יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, לצערי, גם הפעם בחר שר הבריאות לא להגיע ולהשיב. כבר אושרה לי בעבר שאילתה ישירה בנושא הזה, והוא בחר שלא להגיע, אז גם הפעם. אבל אני בחרתי כן לנאום את הנאום הזה וכן להעלות את ההצעה לסדר-היום, כי זה חשוב, וחשוב שייאמר פה בקול ברור וצלול.
+
+אני אתחיל בלהקריא את דברי ההסבר של ההצעה לסדר-היום ואז אני אמשיך. הוועדה למיגור גזענות במערכת הבריאות בראשותו של פרופ' איתמר גרוטו התחילה את עבודתה במשרד הבריאות בשנת 2017. בין היתר הוחלט לבחון את פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן כמקרה שבו נוצר אי-אמון בין המערכת לקהילות מסוימות. לכן הוגש בפברואר אשתקד דוח בנושא מעורבותם של צוותי רפואה בפרשה. בדוח נקבע כי בעקבות תפיסות גזעניות, צוותי רפואה לקחו חלק בפרקטיקות כגון ניתוק בכפייה בין הורים לילדיהם, הודעה להורים על תמותת ילדים מבלי להראות גופה, מקום קבורה או מסמכים רפואיים, והעברת ילדים לאימוץ שלא במסגרת הפרוצדורות המקובלות. אולם משרד הבריאות טיפל בדוח בצורה בעייתית ביותר. מגישי הדוח פרופ' איתמר גרוטו וד"ר שלומית אבני הודרו לחלוטין מתהליך הביקורת והבחינה של המשרד, וכמוהם גם העמותות שתרמו למהלך העבודה על הדוח. לאחר מכן הדוח הועבר לבחינה של פרופ' שפרה שוורץ, מכחישת פרשה מובהקת, כולל הכחשת פרשת הגזזת, שיש על זה חוק ממשלתי – גם את זה היא הכחישה. היא התבטאה בנושא מספר פעמים, ובכולן טענה כי היא מאמינה שאין כל ממש בפרשה ושלא קיים אפילו רמז להרחקת ילדים מהוריהם. בהמשך לכך משרד הבריאות דחה את מסקנות הדוח על בסיס חוות הדעת של פרופ' שוורץ, אשר כוללת גם היא ליקויים חמורים. 
+
+ אני רוצה להגיד – הטענה של משרד הבריאות היא שהדוח הזה לא מקצועי מספיק, שהוא לא רציני. הדוח של גרוטו ושל ד"ר אבני לא מקצועי, אבל מסתבר שמה שכן מקצועי זה להביא היסטוריונית מטעם, שעמדתה ידועה מראש, לתת חוות דעת מוצמדת ואז לגנוז על בסיס זה.
+
+אני רוצה להגיד עוד משהו – זאת פרשת הפרת זכויות האדם החמורה ביותר שידעה המדינה שלנו. זאת האחריות שלנו לייצר הכרה. אני לא צריכה את ההכרה הזאת. אני יודעת שהפרשה הזאת הייתה. החברה שלנו, היא צריכה את ההכרה הזאת. אפילו את הבסיס של פרסום הדוח הזה המשרד לא עושה. זה דוח מקצועי ורציני – אני קראתי אותו. עד שמשרד הבריאות עשה דבר חשוב מאוד ופרסם דוח שאמור להיות חלק מתהליך של ריפוי חברתי, קורה הדבר הכי גרוע – וסליחה, מי שחרתו על דגלם זכויות אדם גונזים את הדוח הזה. לא נוח לי לעמוד פה ולא נוח לי להגיד את הדברים האלה, אבל אני נחשפתי לעדויות. אני שוחה בפרשה הזאת, ואני חושבת שאסור לתת לדוח הזה להיגנז. אסור לתת לטיוח הזה לעבור בלי להגיד את זה בקול ברור במליאה. 
+
+
+ חברת הכנסת לזימי, יכול להיות ששר הבריאות לא הגיע הנה מטעמים גזעניים? 
+
+
+ אני חושבת שהוא פשוט לא מוכן להתמודד עם השאלות האלה. למה? כי אני מספטמבר מנסה להפגיש עם העמותות, עם הפעילים. אני אגיד, באמת – היו דברים, היו גלי קורונה, והיה עניין התקציב, והיה לחץ. אז באמת הכלתי את זה. אפילו יגידו לך הפעילים – אמרתי להם: תמתינו, זה בסדר. אבל עד כאן. כי להצמיד היסטוריונית מטעם ואז לגנוז ולא להיפגש איתם לפני כן לא מאפשר לי מצפונית לא לעמוד פה; כי אני מכירה הורים, אני מכירה את המשפחות – –
+
+
+ וגם לא להגיע? 
+
+
+ – – אתה יודע, זה דור הולך ונעלם, ההורים מתים לאט-לאט. מגיע להם קצת מזור. 
+
+
+ חברת הכנסת, אני רק רוצה להגיד שנתתי לך הארכה של הזמן, מכיוון שהסוגיה הזאת חשובה, כואבת ואקוטית.
+
+
+ תודה. תודה. מגיע להורים האלה לראות שהמדינה רואה אותם. זה בסך הכול דוח על אחריות צוותי רפואה במשרד הבריאות. זאת אפילו לא הכרה מוסדית שהייתי רוצה, ואני חושבת – קודם כול, כקונטרה לזה אני חושבת שאנחנו צריכים סוף-סוף לחוקק את החוק שהעלה בזמנו יצחק בוז'י הרצוג, נשיא המדינה היום, לחוקק אותו ולעשות אותו כאן, ולהגיד – זאת ההכרה שלנו, הממשלה והמדינה. עמותת עמרם, יש להם משפט שמלווה אותי בכול, אבל הוא נכתב על הפרשה הזאת: "הכרה, צדק, ריפוי". 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ אני רוצה להגיד – האנשים הפעילים הם גיבורים בעיניי, כי הם עושים את מה שאני לא הייתי מסוגלת לעשות. יותר קל לי לעמוד פה ולהגיד את זה, אבל ללכת לתעד משפחות שחטפו להן ילדים, שאמרו להן: תעופו מבית החולים, לא תראו גופה – את זה לא הייתי מסוגלת לעשות. לא הייתי מסוגלת לעשות – – –
+
+
+ פשוט כאב בלתי ייאמן. 
+
+
+ תביאי את החוק, אנחנו נתמוך בו. 
+
+
+ אז אני אביא את החוק, ואני מקווה שנעשה את זה. אני חושבת שזה צריך להיות כאן. אני יודעת שגם הנשיא תומך, ושיש פה הרבה תומכים, וזה בסך הכול משהו שנותן לנו את הזכות לייצר את ההכרה הזאת. זאת זכות לייצר הכרה כזאת, זאת זכות לרפא חברה. כי הפצע הזה לא נסגר, והוא גם לא ייסגר. אבל אפשר קצת לרפא ולתקן. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ תודה, ואני מקווה מאוד מאוד מאוד שייעשה הצעד הזה של פרסום הדוח הזה. לא יכול להיות שזה יצא בדלת האחורית. זה חייב להיות מהדלת הראשית. פרופ' גרוטו כתב דוח מקצועי. מכחישה מטעם גרמה לגניזה שלו. זה לא ייתכן. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי. מציג גם חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. זאת באמת סוגיה שהגיע הזמן לסגור. זהו.
+
+
+ תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי על היוזמה לקיום הדיון. חברת הכנסת קטי שטרית גם רצתה להצטרף, אבל נאלצה לעזוב את המליאה. כפי שגם היושבת-ראש אמרה, וכפי שאנחנו חשים ומרגישים, זאת סוגיה שלא יורדת מסדר-היום. גזרה על המת שיישכח מן הלב, אבל המראה של הגזרה על מת שיישכח – שמי שלא מת לא נשכח. עצם העובדה שאף שהודיעו להורים: ילדכם מת – על אף מות הילדים ההורים לא מקבלים את זה. זה לא רק מתוך ידיעה, אלא מתוך הרגש הפנימי שהיה לכל ההורים האלה. אנחנו היום נמצאים בדור שלישי ואולי כבר רביעי מהמקרים. כבר 70 שנה זה נמצא כפצע פתוח, כמשהו שמדמם אצלנו, עננה כבדה על ייסוד המדינה, תהליך שבו קבוצה של אנשים יקרים שבאו מהגולה, שבאו להתיישב בארץ ישראל, ראו אותם כאנשים נחותים, כאנשים פרימיטיביים. גם הסבירו – אנשים שהיו אולי אפילו מתורבתים: אנחנו נעשה טוב לדור שלהם, אנחנו ניטיב איתם, האנשים האלה פרימיטיביים, אבל אנחנו נקדם אותם, ולכן הם יגורו בבתים אמידים יותר ושיש להם יכולות. אז נעשה טוב לילדים. 
+
+ נמצא כאן חבר הכנסת בן צור. אני שמעתי את דבריו על האחיין, נכון? 
+
+
+ דוד – – –
+
+
+ אני שמעתי את הדברים האלה על הדוד שמצא והלך – אני זוכר את הסיפור הזה – בקיבוץ, ובסופו של דבר הוא הגיע לטבריה, והלך וקיבל את העדויות. אתה אמרת את זה גם בכנסת. אנחנו מלווים את זה שנים רבות כשאנחנו נמצאים כאן. ככל שאנחנו נמצאים כאן בכנסת, כך אנחנו מלווים מפעם לפעם את הפרשה הזאת. אלה לא רק הדברים שאנחנו אומרים ומשערים – העובדות. יש עובדות שמוכיחות את התהליך הזה, את מה שקרה, עדויות של אנשים – – –
+
+
+ אלפים. 
+
+
+ המציאות – כל דוח, כל מה שגילה קצת, מייד ראו את הגילויים, ראו את העובדות. ההכחשה שנמשכת שנים רבות לא עושה טוב. אין ספק, ואנחנו גם יודעים – ויש לי עוד ראיה, מעבר לכל העדויות יש לי עוד ראיה אחת: אנשים שהיו מסוגלים להרוג את התרבות שלהם, לקחת אנשים שהגיעו עם תרבות עשירה, עם תרבות של מסורת אותנטית, ולהעביר אותם על דתם – מי שמסוגל לעשות את זה חשוד, והרבה יותר מחשוד, שיעשה גם דברים אחרים. 
+
+לכן לא צריך הרבה, ולא צריך היום ועדות חקירה. אחרי ועדת החקירה ואחרי הבדיקות ואחרי הוועדה עכשיו שהוכיחה את הדברים, עדיין מתחפרים בתוך ההכחשה הזאת. דבר אחד שיכול אולי קצת להקל, זה להודות על האמת ולבקש סליחה, בגלל שאם אנחנו לא עושים את זה, אנחנו שותפים סמויים וגלויים של אותה קבוצה שעשתה את זה. יש מי ששותף היום להכחיש את זה, לכסות את זה בטענות שזה לא טוב למדינה ושזה יעורר ויפתח פצעים – לא. אנחנו רואים את זה, והמציאות מוכיחה: אנחנו כבר עשרות שנים מנסים, והדור השני והשלישי של אותם אלה שלא נמצאים – האחים, הנכדים של האחים האלה – עדיין מרגישים את הכאב הזה. אנחנו שמענו אותם פה, קיבלנו עדויות, נחקרו, נחשפו. אי-אפשר בעניין הזה להמשיך להסתיר את זה, להמשיך לכסות את זה, להגיד שלא היה – –
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ – – ובסופו של דבר אולי הזמן יעשה את שלו. הזמן לא עושה את שלו. הזמן מעצים את הדבר הזה. זה נשאר ככתם שפוגע בכל יסודות הקמת המדינה. העבירו אותם על דתם בצורה מחפירה, ניסו, לקחו דורות שלמים ועקרו אותם מהמסורת שלהם. עקרו גם ילדים באותה מידה ומסיבות נוספות מההורים שלהם. רק כשאנחנו יום אחד נבוא ונגיד את האמת ונחשוף אותה, ולא ניתן לעובדה הזאת שדוחות שנמצאים – אני מסיים – שדוחות שנמצאים במשרד הבריאות היום עדיין לוקחים מישהו, באיזה אומץ ציבורי היום ב-2022 – דוחות כאלה עדיין אפשר בחדרי חדרים לדחוף ולא לחשוף ולא להגיע לחקר האמת – –
+
+
+ תודה רבה לך, חבר הכנסת מקלב.
+
+
+ – – לבוא ולהגיד, לדחות אותם ולא לחשוף אותם ולא להגיע לחקר האמת?
+
+
+תודה רבה. משיב בשם הממשלה השר חמד עמאר. בבקשה.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, התבקשתי על ידי שר הבריאות להשיב בשמו. לאחר הקמת הממשלה הובא לידיעת שר הבריאות ומנכ"ל המשרד כי קיימת טיוטת עבודה פנימית בנושא, אשר נדונה אצל המנכ"ל הקודם, פרופ' חזי לוי.
+
+במענה לבקשת חופש המידע שהוגשה למשרד הבריאות, פרסם המשרד את טיוטת הדוח לפני כחודש. יש לציין כי מדובר בטיוטת מסמך שהעבודה עליו לא הושלמה. מקריאת טיוטת המסמך עלו שאלות בנוגע לטי��ו, והוא הועבר לבחינה מקצועית של פרופ' שפרה שוורץ, חוקרת שירותי הבריאות בישראל והיסטוריה של הרפואה, חברת הוועד המנהל של המכון הלאומי למדיניות בריאות, ומשמשת כמשנה למזכ"ל הארגון העולמי להיסטוריה של הרפואה. פרופ' שוורץ ביצעה הערכה מקצועית של טיוטת המסמך, שבמסגרתה הצביעה על כשלים בולטים בעריכת המסמך. מסמך ההערכה של פרופ' שוורץ פורסם גם הוא במסגרת המענה לבקשה לפי חוק חופש המידע, כך שכל החומרים בעניין פורסמו במלואם. תודה רבה. 
+
+
+תודה רבה. מציגים עמדה נוספת, קודם כול חבר הכנסת יואב בן צור. מהצד, בבקשה, דקה.
+
+
+גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, ועדת גרוטו בעניין מיגור הגזענות במשרד הבריאות ישבה וקבעה שהייתה גזענות של המדינה באמצעות משרד הבריאות כלפי קהילות תימן, מזרח וילדי הבלקן. מסיבות עלומות, שאני לא מוכן לקבל ולהסכים איתן, הדוח נגנז והמשרד סירב לפרסם אותו, ורק לאחר עתירה ציבורית הדוח נמסר לעותרים, לפני מספר שבועות. בתגובה על מסקנות הדוח של פרופ' גרוטו וחוסר רצון המדינה לפרסם אותו, מונתה מישהי הידועה בדעות מזלזלות בפרשה כאובה זו. לצערי, מי ששותף להסתיר את הדוח שמשרד הבריאות השקיע בו רבות בזמן וכסף, הוא שותף פעיל בהתנשאות עדתית פוגעת ורעה שממשיכה עד היום. לא כך מצופה ממדינה נאורה המצויה בחזית אימוץ כל סממן מערבי פלורליסטי לפעול אחרי שנים רבות. 
+
+ רק הבוקר קיבלתי טלפון מאישה שמספרת לי בכאב שאחיה הגדול נעלם ואחות אחרת הוחלפה בתינוקת אחרת. הם יודעים את זה והם בצער גדול שהם לא יכולים להתאחד יחד. מי יכול לעמוד בצער כזה? זה לא, חלילה, אדם שנפטר, אלא אדם חי, ויש חשש לבעיות הלכתיות, חלילה. 
+
+אני קורא למדינה לשנות את ההתייחסות למשפחות, לא להסתיר, כי אם לגלות את הכול. לא להרחיק, כי אם לחבק את המשפחות המדממות ואת הציבור שדורש לפרסם, ולקחת אחריות של המדינה לאזרחיה. רק ככה נעשה תיקון עולם ממשי ותיקון עוול. זאת חובתנו. די להתנערות הממושכת בנושא הזה. 
+
+אנחנו נמשיך לדרוש שקיפות והגינות של המדינה – – –
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ אני מייד מסיים, גברתי. אנחנו נמשיך לדרוש שקיפות והגינות של המדינה לאזרחיה עד להכרה מלאה ולפרסום כל הדוחות בנושא. אני גם קורא למדינה לתת ארכה להגשת בקשות לפיצויים למשפחות החטופים כיוון שב-1 ביוני הקרוב לא ניתן להגיש בקשות נוספות. הדבר יגרום עוול למבוגרים שחיים בינינו ולא בקיאים בנהלים ובמחשוב. המציאות מחייבת ארכה להגשת בקשות וגם יגיעה אקטיבית לחפש את המשפחות. זה לכל הפחות מה שהמדינה נדרשת לעשות כעת. תודה. 
+
+
+תודה רבה, חבר הכנסת יואב בן צור. מציג עוד עמדה נוספת, חבר הכנסת משה ארבל. מהצד. דקה.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עומדים כאן בשעה 21:44, בערב. עד לפני כ-20 דקות נכח כאן שר המשפטים במליאה והגיע במיוחד כדי להשיב להצעה לסדר-היום. ישנה הצעה לסדר-היום, הצעה דחופה, בנושא דוח משרד הבריאות בנושא פרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן, ושר הבריאות החליט להיעדר מהדיון הזה. אני מאוד מאוד מאוד מתקשה להאמין שאין סיבות גזעניות בבחירה שלו להיעדר מהדיון הזה. מדובר בחרפה. הוא לא רק מכשיל את הנושא ולא מאפשר באמת החלטה והכרעה ברורה בנושא, הבריחה שלו מלהתייצב כאן במליאת הכנסת היא אות קין לכהונתו. תודה. 
+
+
+תודה רבה. כעת אנחנו עוברים להצבעה. לאיזו ועדה? לוועדת הבריאות?
+
+
+ בריאות. 
+
+
+כן. בואו נצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הבריאות נתקבלה. 
+
+
+אם כן, שישה בעד ואין מתנגדים או נמנעים. 
+
+
+ ההצבעה שלי נקלטה?
+
+
+ אני לא הספקתי. 
+
+
+נבדוק. גם חבר הכנסת בוסו. נוסיף אתכם. אם כן, ההצעה מגיעה לוועדת הבריאות. 
+
+
+
+
+ אנחנו כעת עוברים להצעה הדחופה הבאה: ההתפתחויות הביטחוניות בחודשים האחרונים והתמודדות הממשלה עם גל הטרור, מס' 2295, 2296, 2326 ו-2331, של חברי הכנסת אופיר כץ, אוריאל בוסו, מאיר פרוש ואיתמר בן גביר. ההתחלה עם חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, אתמול נסעתי לאלעד ולוד לנחם את משפחות הנרצחים בפיגוע הנורא. נכנסתי לשם והלב שלי נקרע. השתנקתי מכאב. ילדים. ילדים כל כך קטנים, שלא יזכו לראות את אבא שלהם שוב, לא יוכלו לדבר איתו, הוא כבר לא יהיה בבר-מצווה שלהם, גם לא בחתונה, לא בשבת בבית הכנסת ולא סתם לשבת איתו בבית. הוא איננו. הוא איננו בגלל מפלצות מתועבות הרוויות בשנאת יהודים, שכל רצונן הוא לרצוח אותנו ולהשמיד אותנו. 18 ישראלים. המחבלים הנתעבים האלו לקחו את חייהם של 18 ישראלים בחודש וחצי האחרונים. מה לא היה לנו פה? ירי, שחיטה בגרזן, סכינים, ועל הדרך משחיתים דגלי ישראל, אנדרטאות של חללי צה"ל, זורקים אבנים בכל מקום. 
+
+ראיתי עכשיו סרטון, ממש לפני כמה דקות, של שתי צעירות שמתקרבות להפגנה של ערבים ומהפחד שלהן הן הורידו את דגל ישראל שהיה תלוי להן על המכונית. 
+
+
+בירושלים. 
+
+
+בירושלים, בבירת ישראל. לאן הגענו? אין שום תחושת ביטחון אישי לאזרחים, והממשלה, בעצם הממשלה, שיממה שלמה הייתה במתח להחלטה של מועצת השורא על העתיד שלה – זו ממשלה שיכולה לטפל בטרור? היא מתנהלת בכפפות של משי עם אלו שמחנכים על שנאת יהודים מגיל אפס, עם מי שיש בהם תאווה לרצוח אותנו. כל מי שקורא להם "קומץ" משלה את עצמו ואחרים. ראינו את זה בשומר החומות, רואים את זה בלוויות, רואים את זה בשנאה בעיניים שלהם. אלו אנשים שמוסתים בשם הג'יהאד האסלאמי. אין הבדל בין יחיא עייש, נסראללה, סנוואר ואותו צעיר ערבי שזורק אבנים על אוטובוס שיש בו ילדים יהודים. אין הבדל. 
+
+ כשתגיע המלחמה הרב-חזיתית הבאה – לבנון, חמאס, איראן – מה לדעתכם יעשו אותם ערביי ישראל והבדואים המוסתים האלה? יזרקו פרחים על חיילי צה"ל? הם מייחלים ליום הזה. לפגוע בצירים, לחסום כבישים, שחיילי צה"ל לא יוכלו להגיע לאן שהם צריכים. לזרוק אבנים, בקבוקי תבערה. הם במציאות שבה הם לא מורתעים. הם לא משלמים מחיר על הפגיעה בנו, באזרחים, בכוחות הביטחון. 
+
+ הממשלה מוכרחה להבין: המערכה לא תסתיים בהידברות, המערכה תסתיים בתגובה, בענישה ובהרתעה. רק יד ברזל תביא לסיום גל הטרור הזה. עונש מוות למחבלים, הריסת בתי מחבלים במהירות, חקיקה מחמירה, פעולות צבאיות בלי פחד, איפה שצריך. לכל מקום שממנו יוצאים מחבלים צריך להיכנס. שלילת זכויות, שלילת אזרחות. רק הדברים האלו ירתיעו את אותם מחבלים ארורים. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+אני מסיים, גברתי היושבת-ראש. ולמה אתם מחכים שם בממשלה? שעוד משפחה תאבד את היקירים שלה? שנקבור עוד יקירים שלנו, אזרחי מדינת ישראל? בשביל הכיסאות שלכם מכרתם את הביטחון האישי של אזרחי ישראל. אתם יותר קשובים לתנועה האסלאמית מאשר למדינת ישראל. זה מדהים איך עדיין כשדם אחינו נשפך אתם נותרים אדישים למצב הזה? מה נהיה מכם? זה פשוט עצוב וכואב. 
+
+
+נא לסיים.
+
+
+ אני מקווה שנחליף אתכם במהרה ונחזיר את הביטחון האישי ואת הכבוד הלאומי של אזרחי ישראל. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. 
+
+
+גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי מדינת ישראל איבדו את תחושת הביטחון. אפס תגובה, אפס התרעה, אפס הגנה. הטרור חוגג. המחבלים הרימו ראש. ממשלת ישראל בראשות האחים המוסלמים ועבאס ובהשתתפות נפתלי בנט היא הריבון בישראל של 2022. זו המציאות, אין מה להתכחש. כולנו ראינו את הפארסה ביום האחרון, שמחכים לראות מה ההחלטה של מועצת השורא. פיגוע רודף פיגוע, רצים מהלוויה להלוויה, קוברים בזה אחר זה אזרחים תמימים. עשרות יתומים קטנים צועקים "אבא", אבל אף אחד פה לא שומע. אף אחד גם לא מתעניין. הייתי בהלוויות ביום שישי, נציג אחד מהממשלה לא היה. עזבו שזה נוהל. אחד. חברים, מה קרה? איבדתם את זה? התרגלתם לפיגועים? זה כבר לא מרגש אתכם? החושים התקהו לכם? זה פלא שהאזרחים מרגישים שמדינת ישראל הפכה למערב פרוע? אזרחים נרצחים בגרזינים ברחובות. 
+
+אתמול בלילה אני חוזר מניחום אבלים בלוד. אחרי שישבתי עם הילדים הקטנים, בכיתי איתם. ילד בן שבע, ילדה בת חמש, לא יודעים מה רוצים מהם. אני כולי שבור ושולחים לי ציוץ שאני רואה: בחירות בממשלה, התלבשו ככה בערב מרענן לאיזו מסיבת יום הולדת של זמר מפורסם. ריבונו של עולם, לנחם אבלים אתם לא באים, לא באים לשמוע אותם, לא בוכים אותם, לא כואבים אותם, תפסיקו להגיד: לא רוצים שנבוא. תבואו, תקבלו ביקורת, אבל תסתכלו להם בעיניים, תבכו איתם. אתם הממשלה, אתם הריבון. 
+
+נפתלי בנט עסוק מדי מכדי לבוא לנחם את המשפחות השכולות. הוא לא רוצה להרגיז אולי את השותפים שלו. ראינו שבמרחב הבטוח שלו בבר בתל אביב הוא הלך והרים שם לחיים. איפה שנוח לו הוא הולך. פלא שאזרחים איבדו את תחושת הביטחון? שבת שלמה תושבי אלעד יושבים מסוגרים בבית שלהם, מפחדים לצאת כי המחבלים מסתובבים. נפתלי, איבדת, הפרת את ההבטחות, הפקרת את ביטחון האזרחים, רימית את מי שהאמין בך ובחר בך. אפילו השותפים שלך עזבו אותך לאנחות. גרמת נזק אדיר בתחושת הציבור. גם כן הממשלה הזאת – לא גם, היא תיפול במהרה, אבל את הנזק שגרמה הממשלה הזאת בחוסן הלאומי, גם כלפי אומות העולם, ייקח הרבה שנים לתקן. נחזיר את המדינה לאזרחים, נחזיר את תחושת הביטחון, נחזיר את ההגנה, נחזיר את כוח ההרתעה, נחזיר את המדינה למסלול. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמח על כך שבנשיאות הכנסת החליטו לתת להצעה הדחופה שאני ועוד חברים מעלים כעת דווקא את הכותרת "ההתפתחויות הביטחוניות בחודשים האחרונים" ולא נתנה להצעה הדחופה הזו כותרת אחרת שאני לא הייתי שלם איתה. 
+
+
+ אני רוצה להגיד לך, פרוש, הם שינו לנו את השם.
+
+
+אני נתתי את הכותרת הזו. אני בדעה שהמנטליות של אלה מבין המוסלמים שלא רוצים לראות אותנו כאן היא כזו שכאשר אתה מראה חולשה, התרפסות, אתה מקבל מהם התנהגות קשוחה ואלימה יותר נגדנו. אותם אלה המוסלמים שמעוניינים בסילוקנו מכאן, כאשר הם רואים יד קמוצה ובעת הצורך גם מאוגרפת, הם קולטים מיד ומשדרים רוגע וכניעה. כאשר הם בממשלה הקודמת ראו שעם טרור הם לא יקדמו את הנושאים שלהם, הם ידעו גם להפחית את מעשי הטרור. 
+
+נכון שעזר לנו בחיזוק המדיניות הזו הנשיא טראמפ, כאשר הסכים להעתיק את השגרירות האמריקאית לירושלים ולא התרגש מהמוסלמים שאיימו. הוא הכיר בסיפוח הגולן ולא קרה שום זעזוע במזרח התיכון, למרות שהיו ��אלה שהזהירו מהתלקחות במזרח התיכון; אדרבה, מהצעדים האלה של טראמפ וההתנהלות הישראלית של הממשלה עם יד קמוצה ואולי גם מאוגרפת כנגד מוסלמים שרצו לפגוע בנו, מדינות ערביות כרתו שלום עם ישראל, וזו בעצם המדיניות שבה צריך לנהוג. המדינות האלה אמרו שהם לא חושבים שמוצדק לוותר על הכול בגלל הבעיה של הפלסטינים. 
+
+יחד עם זאת, אין כל הצדקה ואסור שמישהו יוכל לחשוב שמותר להשלים עם מעשי הטרור של אותם מוסלמים כאשר המדיניות של הממשלה היא מתרפסת. ואני אומר זאת, למרות שאני כאחד שמבקש להיצמד להלכה הפסוקה ולעמדתם של גדולי ופוסקי הדור, הרי בזמן הזה, כאשר בית המקדש חרב ואינו קיים, אסור לפי ההלכה לעלות לכל השטח של בית המקדש שנקרא בפי כול היום הר הבית, ומי שעובר על ההלכה הזו חייב בכרת. אין כל חיזוק לתושבי המדינה ממעט יהודים שבכל זאת מנסים לעלות להר הבית, זה אקט מחאתי ולא תועלתי. תודה.
+
+
+תודה רבה, חבר הכנסת פרוש. חבר כנסת איתמר בן גביר, בבקשה.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לפני הכול אני רוצה להתייחס לדברים ששמעתי כאן מפי הרב פרוש, שאני מאוד מאוד מעריך אותו. הרב פרוש, האמירה שלך היא מאוד מאוד בעייתית, משום שיש כאלה שיפרשו אותה כרוח גבית לאותם טרוריסטים. אין פוסק אחד, הרב פרוש, פוסק אחד שמתיר שמבית קודש-הקודשים יזרקו אבנים ובקבוקי תבערה על החיילים שלנו, על השוטרים שלנו ועל המתפללים בכותל. הגמרא אומרת "נהרא נהרא ופשטיה". לכל אחד יש גדולי הדור שלו. גדולי הדור שלי זה הרמב"ם, ורבי עקיבא והרב דב ליאור, גדול רבני הציונות הדתית, שאומרים דבר אחד. מותר לך לחלוק, הרב פרוש, אבל אסור לתת לגיטימציה בדברים הללו.
+
+
+ אמרתי גם, אמרתי גם – – –
+
+
+עכשיו אני אגיד, כי זה לא עיקר דבריי. עיקר דבריי מכוונים כאן דווקא לסגן השר שנמצא כאן. הייתי באלעד, הייתי בהלוויות, ראיתי את אותם יתומים, הסתכלתי להם בעיניים ושאלתי את עצמי איך אנחנו יכולים להבטיח שדם יהודי לא יהפוך להפקר. נעשית כאן בכנסת הרבה מאוד פוליטיקה, אבל, אדוני סגן השר, זו לא פוליטיקה, זה חיים של אנשים. בתקופה שלכם – ואני בטוח, אגב, שאין לך כוונת מכוון בכך – הרמנו דגל לבן. שוטרים מתקשרים אליי, אומרים לי: איתמר, הם זורקים עלינו אבנים ואסור לנו להיכנס למסגד. הם זורקים עלינו בקבוקי תבערה ולא מאפשרים לנו להגיב. כשאנחנו רואים את ההפקרות, את העובדה שאזרחים מפחדים ללכת כאן, את היעדר כוח ההרתעה, את העובדה ששוטרים הפכו למרמס, הפכו למרמס בידי אותם פורעים – עובדה שרק הערב שאלו את מנסור עבאס: מה אתה אומר, עצרו בתקופה בהר הבית 400 איש? אז קשה לו היה להתאפק, הוא אמר: כן, שחררו אותם יום למוחרת. 
+
+ סגן השר, לשחרר מי שזורק אבנים על שוטרים? אתה לא מבין שזאת הפקרות – בחיים של השוטרים? אתם לא מבינים שכשאתם עושים את זה, את אותם 400 איש – עזבו, יש כאן בכלל שאלה משפטית. איך בכלל אפשר לשחרר, איך אפשר לשחרר? שום עסקה פוליטית לא יכולה לתת לאנשים לעבור על החוק. אבל כשאתם משחררים את אותם פורעים, כשאתם סוגרים את הר הבית ומרימים דגל לבן, כשאתם באים לפורעים ואומרים: ניצחתם – לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שהתשובה של אותם פורעים זה טרור ועוד פעם טרור, ועוד פעם טרור ורוח גבית לטרור. עד מתי דם יהודי יהיה כאן הפקר? עד מתי?
+
+
+ גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת. אני כל פעם עומד פה – הרבה פעמים, לא כל פעם – בפני הפיתוי: להתייחס עניינית למה שהוצג פה או לתת נאום של מה היה פעם, הממשלה ההיא, הממשלה הזאת? 
+
+
+ אתה צודק, גם המדיניות הקודמת לא הייתה מאה אחוז.
+
+
+ לא, לא, בכוונה אני אומר שיש לי התלבטות – – – 
+
+
+אגב, כשיש לך ביקורת היא צודקת. אין מה להשוות. 
+
+
+ אני אומר עוד פעם. אני רק משתף אתכם בהתלבטות שלי. התלבטות, כי בסוף אני איש פוליטי. אז אומרים שזאת לא פוליטיקה, זה החיים של כולנו. זה הדבר היחיד שאני מסכים הוא שזה החיים של כולנו, אבל זה כן פוליטיקה. אז קיבלתי החלטה: לא אלך אחורה. לא אספר סיפורים שאתם מכירים. כי אני שירתי במשטרה והייתי במקומות שאתם אומרים. זה לא קשור למשטרה בעצם, זה קשור לזה שמדינת ישראל מיום הקמתה והרבה לפני הקמתה מאותגרת כל הזמן לאורך כל השנים באירועי טרור בלתי פוסקים, בגלים. וזה לא סיפור של פוליטיקה, זה לא סיפור של פוליטיקה. אני אומר את זה על מה שהיה אז ולא קשור לאיזו ממשלה. קחו את זה רגע לתאריכים ולא לממשלות. היה גל מאוד גדול שעבר ב-2015. היום אנחנו נמצאים בגל. היינו בגל בשנות השמונים, היינו בשנות השבעים, בשנות השישים, בשנות החמישים, בשנות הארבעים, בשנות השלושים, טרם הקמת המדינה, בשנות העשרים. 
+
+
+ אבל מה אתה עושה עם הגל הזה?
+
+
+אופיר, תנו לי רגע. 
+
+
+ השאלה מה עשיתם מול הטרור – – בקבוקי תבערה – – – 
+
+
+ חבר הכנסת כץ, אני לא מספר את כישלונות נתניהו עכשיו. 
+
+
+ בסדר, אין בעיה לספר מה נתניהו כן עשה. השאלה מה אתם עשיתם בגל הטרור. 
+
+
+ נתניהו לפחות עשה מבצע. 
+
+
+בבקשה, בבקשה. הצגתם את מה שאתם צריכים ועכשיו הוא משיב. 
+
+
+ אתם רוצים גם תשובה? אם אתם רוצים רק לדבר, אני ארד עכשיו, תעלו ונסגור את הסרט עכשיו. אבל אני רוצה לדבר דקה אחת בלי פוליטיקה. בואו נדבר כללית עכשיו, בסדר? תנו להשלים משפט כמה דקות, כמה משפטים. תסכימו או לא תסכימו – אני אתן לכם תמונת מצב. אחד הדברים – אני אומר, זאת דעתי – להילחם בטרור זה לא לשדר פניקה ולא לשדר לחץ. זה הדבר הראשון. כי אין מה לעשות, צריך להגיד את האמת. הגל הזה יישבר ולצערי – אני אומר לצערי, לצערי – אני לא יכול להגיד שגם אם אחרי הגל הזה, חס וחלילה, עוד x זמן לא ניכנס לעוד איזה מסלול. כנראה המציאות של ההיסטוריה שלנו פה עוד רצופה בהרבה מאוד מאבקים. אחרי שאמרתי את הדברים הכלליים אני רוצה להיות פרטני. יש לי אחריות. אני חלק מהרשות המבצעת. יש דברים שעליי לבצע, שעל הממשלה לבצע, יש לי אחריות. אז אני רוצה לפרוט לפרוטות או לתאר לכם את המצב, מה עושים מול. עזבו את הכותרות. גם אני הייתי באותם מקומות שאתם הייתם, והייתי בכל האירועים של הפיגועים האלה ואחרים בהיסטוריה והייתי במקומות שאתם הייתם פה. זאת לא חוכמה גדולה להגיע אליהם. השאלה איך מונעים אותם וזאת האחריות של מערכת הביטחון בהיבט הרחב שלה, בהיבט הרחב שלה. 
+
+ עושים מעשים היום, ואני אומר לכם מה עושים. קו התפר – עזבו את מה שהיה, בסדר? אמרנו, לא נדבר על מה שהיה. קו התפר פרוץ ועכשיו סוגרים אותו. למה הוא פרוץ? סיפור אחר, אני לא נכנס אליו. המטרה של המדינה היום ושל צה"ל, בהחלטת הממשלה, בתקצוב של הממשלה – סוגרת את מה שהיה פרוץ. לא נגיד מי ולא נגיד מה אבל היה פרוץ, נקודה. משטרת ישראל, שאמונה על ביטחון הפנים, בלי כל קשר לגל, בגלל סיבות אחרות בכלל בתחילת הדרך – גדלה כפי שהיא לא גדלה. לא מספיק, כפי שהיא לא גדלה הרבה שנים. 800 שוטרים השנה ועוד 300 שנה הבאה. 
+
+
+– – – נו, באמת. 
+
+
+אבל שנייה, שנייה. 
+
+
+ – – – אתה יותר רציני מזה. אלפי מתפטרים, מה קרה לך?
+
+
+ בואו, תנו לי לפחות – – – 
+
+
+ – – – אני מכיר את זה. גלעד ארדן נכנס, הוא הוסיף אלפי שוטרים. 
+
+
+בואו נקשיב, בבקשה, בואו נקשיב. 
+
+
+ חברים, זאת שעת לילה מאוחרת, בואו – – – 
+
+
+ לא, זה לא נכון. 
+
+
+ חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, הצגתם את הדברים, בואו נקשיב. 
+
+
+ אבל אתה מכיר מהצד השני. 
+
+
+בואו נקשיב. 
+
+
+ בתקופה שהוא היה, גם העלה משכורות וגם הביא שוטרים. 
+
+
+ שאלת, אבל שאלת. אופיר, אבל שאלת. 
+
+
+ אני מומחה לשיטור. כן, אני מכיר את המשטרה מגיל 14. היום היא חלשה, צריך להודות על האמת. 
+
+
+ אני מכיר את המשטרה מגיל 25, בסדר? אבל אני יותר גדול ממך. 
+
+
+כמה?
+
+
+ כמה? הרבה יותר גדול ממך. אבל אם שאלת, 63 זה הרבה יותר גדול ממך. 
+
+
+ אז אנחנו חברים באותו מועדון. 
+
+
+ כן, כולנו בקבוצת סיכון של הקורונה. בכל מקרה – רגע, ברצינות. 
+
+
+– – –
+
+
+לכן דיברתי על קו התפר מצד אחד. הדבר השני, אני רוצה לדבר על מה שקורה גם בימים האלה, אני מדבר קצת מעבר לזווית שלי: הצבא פועל בכל מקום. אם צריך להיות בג'נין, הצבא בג'נין. הפעילות שעושים כאן במדינת ישראל בתקופה האחרונה היא פעילות אקטיבית, היא איננה רק פעילות הגנתית. יש דברים ששומעים עליהם ויש דברים שפחות שומעים עליהם, אבל אתם יודעים כמוני כמה רבים הפיגועים שסוכלו בתקופה האחרונה ואיזה מחיר משלמים, ובדין משלמים, האויבים שלנו, על זה שמרימים יד על אזרחים. אז נעבור לקצת נתונים לגבי מה עושים, כי עד עכשיו נתנו תיאור יותר כללי של מה היה. 
+
+לגבי מה עושים. אז סוכלו 66 פיגועים משמעותיים. נעצרו 516 חשודים במעורבות כזאת או אחרת. עד שייסגר בצורה יותר טובה קו התפר, עושים פעילות משמעותית כנגד תופעת השב"חים. עכשיו תראו, אין פה קיצורי דרך. עד שלא תהיה סגירה טובה של הגדר, עד שלא תהיה – בסוף הצבא היום משקיע משאבים רבים מאוד בשמירה על הגדר כדי למנוע את העניין הזה. זה מה שעושים. שלילת היתרי כניסה למשפחות כאלה או אחרות שמעורבות עם סיפורים של מחבלים, פעילות מאוד משמעותית של שירות הביטחון הכללי, שעובד כל הזמן. הוא נמצא מתחת לרדאר, אנחנו יודעים על הפעילות שלו כאשר הפעילות הופכת להיות פעילות גלויה. אנחנו שומעים על פעילויות סיכול שעושה השב"כ עם הימ"מ. כל הדברים – אנחנו שומעים עליהם. זה לא שלא עושים. עושים ועושים כל הזמן. 
+
+המשטרה מתוחה לא עד הקצה, כי היא עושה את זה כבר תקופה מאוד מאוד ארוכה, אבל המשטרה גם גדלה. אמורים להגיע למשטרה, מעבר למה שאמרתי קודם, עוד גיוסים גדולים מאוד למשמר הגבול, עוד כ-200 שוטרי קבע למשמר הגבול. יש דברים שיקרו – חלקם בשנה הזאת, במיידי. הממשלה הזאת, לפני משהו כמו שלושה שבועות, חודש, קיבלה החלטה על תגבור תקציב המשטרה ב-180 מיליון שקלים. כל-כולם מיועדים ליחידות אופרטיביות שאמורות לעסוק במאבק בטרור, בלי כל קשר למה שקשור לפשיעה הרגילה. הממשלה הזאת עושה ועושה הרבה כפי שלא עשו הרבה ממשלות בעבר. 
+
+אני חוזר להתחלה. אני כן חושב, וזאת דעתי, שאסור לשדר פניקה ואסור לשדר לחץ, כי בסופו של דבר החובה של כולנו היא להמשיך קדימה. הממשלה עושה כמו שלא עשו הרבה ממשלות בעבר. מעבר לסיפורים ומעבר לדיבורים הפוליטיים, מה שצריך לעשות בעת הזאת – אני יודע שגם אתם עושים את זה וגם אני עושה את זה – זה לגבות, לחזק, את כל מי שעובד בכוחות הביטחון, שירות הביטחון הכללי, צבא ההגנה לישראל ובוודאי ובוודאי משטרת ישראל, שבסוף כל מה שקורה בתוך גבולות מדינת ישראל הוא באחריות שלה. כל מה שמגיע בסופו של דבר נתקל בסופו של דבר או באזרחים אמיצים, או בשוטרים, או, לא עלינו, מישהו מהמפגעים מצליח לבצע את זממו. זאת המציאות. אי-אפשר לצייר מציאות אחרת. אי-אפשר לצייר ציור אוטופי אחר. צריכים להיות חזקים, נחושים, להאמין במה שצריך לעשות, ולעשות את זה הכי טוב. 
+
+
+לגבי השוטרים – – –
+
+
+ לגבי השוטרים. תראו, השוטרים זוכים לפחות מדי הוקרה ואהדה וחיבוק הרבה פעמים. ומתי אנחנו נזכרים בעבודת השוטר, כמה היא חשובה לכולנו? האמת היא, דווקא באירועי קיצון, כלומר, באירועים כאלה ששוטר נקלע לתוך אירוע, והוא צריך להסתער קדימה. ראינו בתקופה האחרונה לא מעט מקרים כאלה. אבל אני רוצה לשים את זה רגע בצד, למרות שהנושא הוא הנושא הזה, ואני רוצה לדבר על השגרה.
+
+אני חסיד של השגרה. אתה חזק בשגרה – אתה חזק בפעילות בפשיעה, אתה חזק גם בכל היתר. ואני אומר לחבריי חברי הכנסת שנמצאים פה, ואני מכיר ומוקיר את כולכם: המבחן שלנו הוא השגרה. לחזק את המשטרה בשגרה. היא לא גוף חף מטעויות. אני מדבר עכשיו לאו דווקא על הסיפור של פעילות בנושא הטרור שהועלה, שהוא על סדר-היום פה כרגע. בשגרה אנחנו חלשים ביכולת שלנו לתת את החיבוק ואת הדחיפה. שם אנחנו כולנו שוכחים את זה לרגע ואחר כך מתפלאים לעיתים מה קורה ולמה ואנשים עוזבים. אז אני אומר לכם שהמשטרה שלנו היא משטרה נחושה, מקצועית, שיודעת את העבודה. היא צריכה להיות גדולה יותר, אין שאלה. אבל היא לא גדלה מעולם – לא מעולם; היא לא גדלה בכל השנים האחרונות כמו שהיא גדלה בממשלה הזאת. 
+
+
+ זה לא נכון. 
+
+
+חבר'ה, בואו. אני, את העובדות – – – 
+
+
+ אבל זה לא נכון. אתה חוזר על זה, זה לא נכון. ב-2015 נקלטו מעל 1,000 שוטרים. מי עשה כזה גיוס? מי העלה להם את המשכורת – – – זה לא אתם עשיתם, זה אנחנו עשינו. 
+
+
+חברים, זה לא אתם. אתה שואל אותי אם המשטרה גדלה בתקופת הממשלה הזאת, בעשרה חודשים? היא גדלה כמו שהיא לא גדלה בכל תקופת נתניהו, אבל זה לא קשור. מה שקשור הוא, חבר הכנסת כץ – – –
+
+
+ לא – – – זה לא קשור. זה לא נכון מה שאתה אומר, מספרית, לא יעזור. 
+
+
+בסדר. אוקיי. אז מאחר שאתה שולט במספרים יותר טוב ממני לגבי המשטרה, אני לא מתווכח. 
+
+
+ אני הייתי שם, באותה שנה, וזה יותר מהמספרים שאתה אומר, מה לעשות. 
+
+
+חברים. אני אומר לך, בעשרה חודשים המשטרה הזו גדלה. ואני אומר לך, היא גדלה ב-1,100 שוטרים, ועכשיו היא הולכת לגדול בעוד 300 שוטרים, וזה לא היה. תחלק את זה על 12 השנים של נתניהו, ותגיד לי אם היה – לא היה. מה אתם מבלבלים את המוח? אבל זה לא הנושא. הנושא המרכזי הוא אם אנחנו מספיק נחושים וטובים לעסוק בזה. אני אומר לכם במפגיע, כן: יודעים את העבודה. יודעים מה לעשות. ואני מציע לכולנו להתלהם פחות, ולתת גיבוי יותר. תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה. כעת אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+
+דעה נוספת. ביקשתי לפני שעברת להצבעה. 
+
+
+אוקיי. מהצד, בבקשה. חבר הכנסת משה ארבל, דקה. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, כבוד סגן השר, הסוגיה המרכזית שאליה לא התייחסת בדברים שלך זו העובדה שממשלת ישראל, מתוך החלטה מודעת – למרות שנחקק כאן, בבית הזה, חוק לקיזוז משכורות מחבלים מכספים שמשלמים ברשות הפלסטינית – בעקיפין, וגם בהצהרה ברורה של שר ברשות הפלסטינית, מלווה לרשות הפלסטינית כספים ללא לוח סילוקין, למרות שהגשתי שאילתה לשר הביטחון. היא מלווה כספים לרשות הפלסטינית כדי לעקוף את חוק הקיזוז. לא יכול להיות מצב כזה. זה כלי שבסופו של דבר רומס את החוק של הכנסת שחוקקה את זה, ומאידך מעודד טרור. אבקש את התייחסותך.
+
+
+ תודה.
+
+
+זה לא הופיע – בסדר, זו שאלה נוספת מהצד. אני אתן לך תשובה אני אבדוק את הדברים שאתה אומר, ואתה תקבל תשובה ישירה ממני. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+כעת אנחנו עוברים להצבעה. לאיזו ועדה אנחנו מעבירים? לביטחון פנים? מי בעד? מי נגד? בבקשה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת ביטחון הפנים נתקבלה.
+
+
+ אם כן, תשעה בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אם כך, ההצעה עוברת לוועדה לביטחון הפנים. 
+
+
+
+
+ נעבור להצעה רגילה, הפעם, פגיעה בפולחן הדת של יהודים במירון לעומת מתפללי אל-אקצא, מס' 2315, של חבר הכנסת יואב בן צור. בבקשה. עשר דקות. 
+
+
+ אפילו יואב הצביע בעד. 
+
+
+גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקש לדבר – חמד, אתה חייב להקשיב לי, כדי שתדע להשיב. 
+
+
+ אני משיב לך בדיוק מה שכתב השר. 
+
+
+ דע מה שתשיב. 
+
+
+אתה מבין, שר הדתות פוחד להיות פה, שלח אותך – – – 
+
+
+שלח אותך. הוא ידע מתי שאתה תורן, דווקא בענייני מירון? אולי גם על רפורמת הכשרות תדבר? 
+
+
+ מעניין – – – 
+
+
+טוב, בואו נקשיב, בבקשה. 
+
+
+רבותיי, תודה. אני מבקש לדבר על קבר הרשב"י במירון, שלצערי הפך להיות החצר האחורית של מדינת ישראל. במשך השנים שחלפו, עד האסון הנורא בשנה שעברה, המשרד לשירותי דת נאלץ לקושש מדי שנה תקציב מהאוצר עבור מירון. וכשהוא "הצליח", במירכאות, התקציב היה בסך הכול 15 מיליון ש"ח, זה הכול. תקציב בסך 15 מיליון ש"ח נועד לתת מענה לצרכים של כחצי מיליון איש שעלו להר מירון בהילולת ל"ג בעומר, באירוע הכי גדול בתולדות המדינה.
+
+המדינה הוציאה על מירון 30 שקלים לאדם, זה הכול. אני חוזר, המדינה הוציאה 30 שקלים לאדם. זה מחיר נמוך כל כך, שלא נותן מענה לצרכים האמיתיים, שהיום ברורים לכול, כמו תשתיות ושינוע, בטיחות ובריאות. זה היה ברור שרק ניסים מחזיקים את המקום. זה היה כך, לצערי, בפעם שעברה – יום אחד הנס הזה ייגמר, ולצערי הוא נגמר בשנה שעברה. למרות שהרבה מאוד אנשים טובים עשו כמיטב יכולתם ושמו פלסטר ועוד פלסטר בתיקון נקודתי, לעיתים תוך העלמת עין מעוולות וצרכים נדרשים, כי כולם ידעו שאין תקציב מספיק מהאוצר; למרות שכולם ראו את הכתובת שעל הקיר, המדינה לא לקחה אחריות ולא הבינה את גודל האירוע, שהוא האירוע הכי גדול במדינה, שקורה מדי שנה בתאריך ידוע ולא משתנה, עם תשתיות וטופוגרפיה בעייתיות. לצערי, המדינה נכשלה ולא מינתה בעל בית למקום, כזה שהיה יכול לתכלל את כלל האירועים מול כל המשרדים האמונים על האירוע – תחבורה, בריאות, שירותי דת, ביטחון הפנים ועוד. כי מה שהיה עד האירוע הוא שהיו כמה שרים שהאירוע חונה אצלם אבל רק בחלק קטן מסדר-יומם, ולכן לא היה בעל בית אחד למקום. זה מה שגרם לכך שהמדינה נכשלה בחוזה שבינה לבין האזרח, חוזה שאומר שבתמורה למיסי האזרח ותרומתו למדינה המדינה תעשה ככל שנדרש על מנת להבטיח את ביטחונו ואת חייו של האזרח. פה, באסון מירון, המדינה כשלה בתפקידה, ולא הגנה על 45 ההרוגים במירון ומאות הפצועים. 
+
+ברור לכול שאם הדבר היה מתברר בבית המשפט בהליך אזרחי, המדינה הייתה מואשמת ברשלנות פושעת, בהתעלמות מעוצמת האירוע הגדול, בכך שהאירוע הזה לא אופיין בהקצאת משאבים כספיים כפי הנדרש ושימוש בכלי האכיפה כראוי לצורך ציבורי ראשון במעלה, מה שלכולנו ברור מאוד שהוא מחויב המציאות – למדינה הדבר הזה לא היה ברור, והיא נכשלה כישלון חרוץ במתן שירותים בסיסיים לאז��חים שלה. כיום אזרחים רבים שרואים את אוזלת ידה של המדינה, חוששים לחייהם, ונמנעים לצאת לאירועים המוניים כתוצאה מהתפקוד הקלוקל של הרשויות. נטל ההוכחה כרגע הוא על המדינה לתקן את הרושם אצל האזרחים ולהבטיח להם את ביטחונם.
+
+שמעתי טענות כאילו מירון הפך לטרנד בגלל האוכל או הדוכנים והריקודים של חצרות וקהילות גדולות שנהגו להדליק במירון, ולכן האירוע יצא מפרופורציה לגבי כמות הקהל ביחס למקום. אני לא מקבל את הטענה הזו, ואני דוחה אותה על הסף. האנשים והחצרות שהדליקו הדלקות גדולות לא אשמים פה. הגופים הללו פנו לרשויות, ובהתאם ביצעו את ההנחיות במדוקדק ועשו את מה שאמרו להם, כי אם לא, הם לא היו מקבלים היתר, ולכן אי-אפשר לבוא אליהם בטענות.
+
+אני רוצה לגלות לכם בסוד שגם החרדים הם בני אדם. החרדים, הדתיים והמסורתיים שמגיעים למירון כל שנה הם גם בני אדם, וגם להם מותר ליהנות ממוזיקה ואווירה יהודית ואוכל. זה חלק מתרבות, או אולי תרבות תיירות הדת, אם תרצו, שהתפתחה וגדלה, לצד פקידת קברות צדיקים לתפילה, וזה מבורך. חרדים לא שונים משאר האזרחים, וגם להם המדינה חייבת לאפשר קיום בטוח של אירוע דתי ותרבותי מן המעלה הראשונה. 
+
+יבוא מי שיאמר ויאמר: אבל הייתם בשלטון. אני אומר לכם, נכון. כשהיינו פעלנו ככל יכולתנו. למרות זאת, חרף הצרכים והאזהרות שעליהן אנשי המקצוע הצביעו, והנציגים שלנו התריעו ופעלו לקושש כספים, המדינה לא השכילה להוביל מהפך, כי אנו רואים את שיטת ה"סמוך" הישראלית הידועה, איך היא מצליחה לא פעם. אבל כשהיא נכשלת, שיטת ה"סמוך" גורמת לכולנו לשלם מחירים כבדים מאוד. 
+
+החוכמה שבדיעבד בדרך כלל היא קטנה. אבל אני חושב שאם יש מסר אחד שצריך ללמוד מהאסון הנורא הזה הוא שאסור לנו כמחוקקים להסכים לעיגולי פינות מצד משרדי הממשלה. הדברים אמורים במיטות לחולים, בתשתיות הכבישים והדיור וביוקר המחיה וביטחון הפנים וכו'. אנו רואים כעת מהו המחיר הנורא שעם ישראל שילם. השיטה הישראלית של תרבות ה"סמוך" היא שהרגה אותם, ואם לא נפיק שינוי בשיטת הפעולה שלנו, הישראלים, וגם פה בכנסת, בפיקוח על עבודת הממשלה, אנו חוטאים לציבור כולו. 
+
+אכן, לאחר האסון הנורא סוף-סוף נמצאו תקציבים ונמצאה הדרך לטפל במפירי חוק וגוזלי השטח מהציבור. לצד הפעילות המבורכת והנחוצה, שעליה אני מברך, עלינו להשגיח שלא נפגע בציבור מרוב החמרות, שכן אני שומע מהציבור חששות של ממש ממה שיהיה בהר בל"ג בעומר השנה, ואני מוטרד מזה. במה דברים אמורים? אני אספר לכם כי כתוצאה מהחמרת ההגבלות נמכרו עד שלשום, סליחה, אתמול, בסך הכול 65,000 כרטיסים על פני שלושה ימים: רביעי, חמישי, שישי, היינו, כולל יום לפני ויום אחרי ל"ג בעומר, כי המדינה אומרת שבגלל דרישות הבטיחות היא מאפשרת רק ל-16,000 איש להיות על ההר בו-זמנית ולא יותר. לשם השוואה, בעבר היה עולה למירון בל"ג בעומר ציבור אדיר בהיקף של כחצי מיליון איש. פירושו של דבר כי על כל עשרה בני אדם שהיו עולים למירון בעבר, היום המדינה מאשרת רק חמישית מזה. הדבר צורם לי מאוד. 
+
+ הכאב גדול יותר אחרי שלא ראיתי הגבלת בטיחות שהמדינה דרשה שתהיה בלילת אל-קדר בהר הבית, שם מוערך מספר המתפללים – שלא הוגבלו בכניסה ושהו בהר – כ-250,000 איש. ושם זה היה בטווח של שעות בודדות, ולא כמו במירון על פני שלושה ימים. מההשוואה עולה ריח כבד של איפה ואיפה, וזה נראה כמו אפליה ממשית בפולחן הדת של יהודים המבקשים לעלות למירון. 
+
+ א��י גם מודאג מהדרך שבה נמכרו הכרטיסים. אני רוצה להאמין להודעת הדוברות שאמרה כי לפי התקנון מוקצים 15% מסך הכרטיסים לבני הקהילות שיש להם מסורת של הדלקות בהר. על פניו הדבר נשמע הגיוני, אבל כשיש צמצום כה גדול באפשרויות לקהל הרחב, נכון היה לנהוג בשקיפות יתרה ולאפשר לכולם להתמודד באופן שוויוני על כל כרטיס. כשאני אומר שאני מודאג מההחמרות המוטלות שלא צורך, אני מתכוון לסנקציות שלא מתקבלות על הדעת ושאין להן אח ורע, כמו דרישת כרטיס כניסה, קנס כספי גבוה מאוד למי שיהיה בלי כרטיס מתאים ואף עונש מאסר של שלושה חודשים למי שיפר את ההוראות. 
+
+מכל אלה עולה ריח קשה של אפליה מכוונת כלפי ציבור, הפצוע ופגוע מיחס המדינה אליו בקורונה ובאסון מירון. נראה כאילו החרדים הם החצר האחורית של המדינה, ולכן אפשר לעשות לחרדים ככל העולה על רוח המדינה, תוך יצירת תקדימים שבינם לבין שירות המדינה לאזרח אין קשר. אני קורא לשרים האמונים על האירוע: הציבור החרדי אינו אויב; לכל הפחות תנהגו בו כמו שאתם מתנהגים באלה שבהר הבית, ללא הגבלת משתתפים כה דרקונית. ללא סנקציות כפי שהמדינה קבעה, כי ברור לכולם שכשיש סנקציות השוטרים יאכפו ביד קשה, אולי קשה מדי. אני מבקש מהשרים להתעשת ולהפריד בין ההכרח לשמירה על שלום וביטחון הציבור לבין מניעים אחרים שאינם ענייניים, שיגרמו לאנשים יקרים עוול. במקום להפוך את ההילולה ליום מקרב ומאחד, למקום של חיבור ישיר בין השוטרים ומוסדות המדינה בצורה טובה ובלתי אמצעית, נדמה לי שהריצה לביטחון ובטיחות הציבור הפכה לריצת אמוק של מי יחמיר יותר שלא לצורך, והיא מתחילה להיות מסוכנת. אני סבור שצריך לשמור את כלי האכיפה למקרים קיצוניים בלבד ולאפשר לציבור גדול יותר לעלות להר, ממש כפי שהיה בהר הבית ובמקומות נוספים באירועי מוזיקה גדולים.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+אני מייד מסיים, גברתי. הציבור צריך תיקון והרגעה כשהוא מגיע למירון, לא טראומה. אני מצר על כך שגם בימים האחרונים פעם אחר פעם היו עימותים בין הציבור שמגיע לתפילה ובין המשטרה שהייתה במקום. אני פוחד שאנחנו נגיע לכאוס מוחלט, מכיוון שאנשים שלא הצליחו להשיג כרטיסים, ובנפשם להגיע למקום – וגם אני לא מבין, גברתי היושבת בראש, איך יכול להיות? אדם שלא נוסע ברכב ולא נוסע באוטובוס, למה הוא יצטרך לשלם על כניסה לאתר? למה? מה זה? זה משחק כדורגל? למה הוא צריך לשלם על הכניסה לאתר, אם הוא בא בלי הרכב שלו והוא לא נוסע באוטובוס? הוא ברגל מירושלים, זה לא משנה מאיפה הוא בא. הוא בא ברגל. מונעים ממנו את הכניסה לאתר. באיזו זכות? למה? וזה יכול להביא לכאוס מוחלט, לעימותים עם המשטרה, לעצורים, ואני חושש מאוד שזה יכול לגרום לאסונות כבדים. תודה רבה.
+
+
+תודה רבה. משיב בשם הממשלה השר חמד עמאר. בבקשה.
+
+
+גברתי היושבת-ראש, חברי חבר הכנסת בן צור, אני משיב בשם השר מתן כהנא.
+
+
+ וגם תענה על שאלות נוספות שאגיד, בשמו?
+
+
+לפני שנה בדיוק נהרגו באסון האזרחי הגדול ביותר של מדינת ישראל 45 אנשים. לצערנו הרב, האסון הזה התרחש דווקא על הר מירון בזמן שאנשים באו לחגוג. רבותיי – ואני מדבר בשמו – ההגבלות על הר מירון הן לא הגבלות שאני כתבתי ולא אף אחד מאנשי הצוות שלי. אין פה שיקולים פוליטיים או ניסיון, חלילה, לפגוע בציבור מסוים. ההגבלות האלה נכתבו בדם. והן נכתבו על ידי אנשי מקצוע שישבו על המדוכה תקופה ארוכה. המתווה הזה נכתב בתיאום ובשיתוף פעולה עם כלל הקהילות שלאורך השנים חוגגות בהר מירון. אני, כמי שנושא באחריות, אימצתי את מסקנות הוועדה אחת לאחת. לי יש משימה אחת – שאנשים שמעוניינים לעלות למירון יוכלו לעלות בצורה בטוחה ויחזרו לביתם בשלום. מי שמגיע על פי המנהג של החסידות שלו, או סתם לכבוד רבי שמעון, מוזמן להגיע, ואנחנו נעשה כל שאנחנו יכולים שהוא יעלה בבטחה ויצא משם בבטחה. תודה רבה.
+
+
+תגיד לי, מה עשו לך?
+
+
+תודה רבה. וכעת אנחנו, חבר הכנסת בן צור, עוברים להצבעה, בבקשה. לאיזו ועדה?
+
+
+ועדת הפנים.
+
+
+ועדת הפנים. 
+
+ תצביעו, בבקשה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים נתקבלה.
+
+
+אם כן, בעד – שלושה, נגד – אחד ואין נמנעים. ואם כן, ההצעה עוברת לוועדת הפנים.
+
+
+
+
+כעת אנחנו עוברים לשאילתות רגילות לשר הביטחון. אנחנו מתחילים: התנדבות חיילי צה"ל בקרב מסתננים בדרום תל אביב, של חברת הכנסת מאי גולן, בבקשה. בבקשה.
+
+
+
+ כן. אז אני רוצה לשאול את – שאלתי את שר הביטחון גנץ, אבל אני מבינה שכרגע אני שואלת את סגן השר. פורסם בכלי התקשורת כי חיילי צה"ל חזרו שוב להתנדב בקרב המסתננים הבלתי-חוקיים וילדיהם בדרום תל אביב לאחר שנוהל פסול זה הופסק על ידי שר הביטחון, מה שמכונה בייביסיטרים של ילדי המסתננים.
+
+
+ תודה.
+
+
+ תודה, חברת הכנסת גולן. ראשית, אני רוצה לציין שהנושא הזה נבדק, וכפי שנמסר לי, ראשית, לא חל שינוי במדיניות, אבל יותר חשוב, מהותית, זה שלא ידעו לאתר לי ארגונים שעוסקים בעובדים זרים או מסתננים שבהם עובדות או מתנדבות יחידות חיילים, יחידות מאורגנות. יכול להיות שכבודדים – בכל מקרה, ההתנדבות של חיילי צה"ל הינה בעלת ערך רב, משמעותי, לחיזוק הקשר שלהם עם החברה הישראלית, עם הקהילות, ואנחנו בהחלט מעודדים את האחריות החברתית הזאת של חיילים ושל מפקדים לתרומה לאוכלוסיות חלשות ומוחלשות. ההתנדבות מתבצעת על פי נהלים ברורים באישור של קצין בדרגת סגן אלוף. היא מתקיימת בארגונים ובמוסדות שנבחנים ומאושרים על פי מספר קריטריונים כמו אי-זיקה פוליטית של הארגון או המוסד, ללא כוונת רווח, ללא עיסוק בנושאים ששנויים במחלוקת בחברה הישראלית. אם ידוע לך על מקרים שבהם – או ארגונים שעוסקים בנושא שהזכרת – שבהם יחידות מאורגנות פועלות שם, אני מבקש שתעבירי אליי. תודה. 
+
+
+ שאלה נוספת, בבקשה. דקה, בבקשה. 
+
+
+ אני אציין רק לגבי מה שאמרת – אני בהחלט אעביר לך גם סרטונים וגם תמונות לגבי איך שזה קורה בדרום תל אביב, קבוצות-קבוצות של חיילים במדי צה"ל שפשוט מתפקדות כבייביסיטר לכל דבר ועניין לילדי המסתננים. השאלה שאני רוצה לשאול גם בהקשר למה שאמרת, כמובן שרוח ההתנדבות – זה חשוב מאוד להתנדב, בטח חיילי צה"ל. אבל נשאלת כאן שאלה. האם זה לגיטימי ותקין שחיילי צה"ל, שהם גוף כל כך רשמי ורגשי וחשוב במדינת ישראל, יעשו התנדבות שכזאת? תסכים איתי, לא חסרות התנדבויות, יש אין-ספור, שאפשר לעשות עם קשישים, עם נכים, עם ילדים שסובלים – באמת לא חסרות – מאשר שהם יסתובבו בדרום תל אביב, במקום פצוע וכואב, ויעשו מה שנקרא, נא, לשים אצבע בעין לתושבים, וישמרו על ילדי מסתננים בלתי חוקיים שלא אמורים להיות כאן בכלל. האם יש דבר יותר פוגע ואבסורד מזה, שעוד קורה על ידי חיילי צה"ל? יש לציין שוב שהנוהל הזה בוטל על ידי חבר בקואליציה הזאת היום, ליברמן, כשהיה שר הביטחון, וזה גם נעשה שלא על פי חוק. הרי היום חייל לא יכול אפילו להתבטא תקשורתית, או לא יכול להיות חלק מאיזושהי מפלגה פוליטית, שכ�� הוא חייל. האם זה בסדר להתערב בסוגיה שכזאת, ובעצם, לדעתי, לעבור על החוק? זוהי לא התנדבות בגוף רשמי, וצה"ל הוא גוף רשמי, וכך זה צריך להיות. 
+
+
+ תודה. 
+
+
+ על כך אני רק רוצה לומר שאנחנו כן רשאים להתבטא בנושאים ששנויים במחלוקת – – – 
+
+
+ הכוונה לחיילי צה"ל. 
+
+
+ אנחנו, בינינו כאן, לכן את מעלה את זה כאן. את לא מדברת עם חיילי צה"ל, את מדברת איתי. אנחנו חושבים אחרת לגבי עצם החיוב שבפעולה כזאת. אבל אני חוזר ואומר, יש צורך לבדוק, קודם כול אני רוצה לבדוק את העובדות. אני לא רוצה להגיב על דבר שאני לא מכיר. וכמו שאמרתי, אחד הקריטריונים הוא היעדר קונפליקט או פעולות קונסנסואליות, כן. 
+
+
+ אגב, אם הם היו מתנדבים עם נוער הגבעות, זה גם היה גם לגיטימי או שעל זה הייתה קמה צעקה? 
+
+
+ אני חושב שזה כמו שאמרתי, נמצא בחוסר קונסנזוס, נכון. 
+
+
+ אז אני אעביר אליך. 
+
+
+ בשמחה, בבקשה תעשי את זה. 
+
+
+ תודה רבה. נעבור לשאילתה הבאה: אירוע דגל שחור, תקיפת מתנחלים בכפר אל-מופקרה, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי – אינו נוכח. 
+
+ נעבור כעת לשאילתה של חבר הכנסת יואב בן צור: הטסת מחבל עם החייל הנפגע, בבקשה. 
+
+
+
+ אדוני סגן השר, זאת שיטה עכשיו, לענות על שאילתות רגילות בשעות כאלה מאוחרות. רוב השואלים כנראה כבר לא נמצאים. 
+
+
+ אני פה. פה ומוכן לכל השאלות. 
+
+
+אתה פה, זה בסדר. כן, היית מוכן לכל השאלות. בתאריך 11 בינואר 2022 אירע פיגוע דריסה סמוך לנווה צוף. פורסם כי יחידת ההיטס של חיל האוויר פינתה מזירת האירוע את החייל הפצוע עם המחבל, ובשל ההמתנה למחבל הפצוע התעכב פינוי החייל. 
+ 
+ רצוני לשאול:
+
+1. מדוע התקבלה החלטה ערכית פגומה שכזו? האם המחבל יידרש לשלם על הפינוי המוסק? 
+
+2. האם תורה על שינוי ההנחיות, כך שפינוי של לוחמים ו/או אזרחים שנפגעו יהיה בנפרד מהמחבל וקודם לו בפינוי? 
+
+
+תודה. 
+
+
+ ובכן, כבוד היושבת-ראש והחברים הנמצאים, תהליך פינוי פצועים ומתן טיפול רפואי על ידי צוות הרפואה הצה"לי מושתת על נהלים והנחיות מקצועיות, ועל פיהם פועלים הצוותים גם בשטח וגם לאחר מכן האזרחים בבתי החולים. על פי ערכי צה"ל וערכי חיל הרפואה בפרט, חלה חובה לתת טיפול לכל אדם, בוודאי שמצוי בסכנת חיים, כאשר הוא לא מסכן את האחרים, וכך נהגו הכוחות בשטח. לעיתים זה מאוד לא נעים אבל זו מצווה מקצועית, אני חושב שגם אנושית, מוסרית, לעשות, וכך פועלים הכוחות.
+
+ביחס לאירוע האמור, עם הגיעו של הצוות הרפואי לזירה נעשתה בדיקה ביטחונית למחבל – לוודא שהוא לא נושא אמל"ח ולא מסכן את אף אחד, לא את הצוות הרפואי ולא אחרים – וכן בדיקה קלינית של שני הפצועים כדי לבדוק את מצבם. בשל המצב הקליני של שני הפצועים נדרש לפנותם בבהילות באמצעות מסוק, כל זאת בליווי איש אבטחה. כבכל אירוע, תפעול המקרה תוחקר ונבדק ביסודיות. כך אני מניח שנמשיך לעשות גם בהמשך. אגב, יש לא רק עניין אתי, מוסרי, אלא יש גם צורך מבצעי, מודיעיני, שאנשים שאנחנו רוצים לחקור אותם לא ימותו. 
+
+
+ תודה רבה. כן, בבקשה. 
+
+
+ אדוני סגן השר, אני לא חולק על הנושא האתי, אבל אני חולק על הנושא של העדיפות. עם כל הכבוד, כשיש פוגע ונפגע, בוודאי שלנפגע יש זכות קדימה לטיפול לפני הפוגע. אנחנו יודעים היום שבמקרים רבים מאוד הפוגע לא נשאר בחיים. אבל במציאות הזאת שעומדים לפניך שניהם, יש מקום בהחלט לשקול שינוי נוהל. לא לפגוע בצורה האתית, הוא צריך לקבל טיפול, אבל להסיע במסוק אחד גם את המחבל וגם את הנפגע, אני חושב שיש פה איזשהו צד אבסורדי. 
+
+
+ אני רוצה לומר שלא נסכן חיילי צה"ל ללא צורך. לא יהיה דבר כזה. ובמקרה דנן, טופלו, הועמסו ביחד, לא סיכנו אחד את השני. אני יכול להתחבר לחוסר הנוחות של הסיטואציה אבל כך צריך לפעול. 
+
+
+זה לא חוסר נוחות, זה נשמע אבסורד. זה לא פשוט מחוסר נוחות, נשמע אבסורד לקחת מישהו שפגע עכשיו לתת לו VIP, מסוק לבית חולים, עם כל הכבוד וההערכה. 
+
+
+טוב, חבר הכנסת, שאלת את השאלה, בוא נקשיב. 
+
+
+ אני עניתי, אני אמרתי ואני חוזר ואומר, אולי בזה נסיים, ברגע שחובתנו המקצועית למנוע את מותו של אותו אדם, אותו מחבל, אנחנו נעשה את זה. ואמרתי את השיקולים, גם האתיים וגם המבצעיים. 
+
+
+תודה רבה. 
+
+
+ פה סגן השר – – – 
+
+
+חבר הכנסת ארבל, בבקשה. 
+
+ אנחנו כעת עוברים לשאילתה הרגילה הבאה, של חבר הכנסת עמיחי שיקלי, על התנהלות המינהל האזרחי, בבקשה. 
+
+
+
+ ערב טוב, כבוד סגן השר, בכלי תקשורת התפרסמו תחקירים של עמותת עד כאן, ולפיהם עולה התנהלות בעייתית במינהל האזרחי, שלפיה המינהל מתעלם מהבנייה הפלסטינית הבלתי-חוקית בשטחי C, וכן עובד פלסטיני של המינהל נחטף על ידי הרשות הפלסטינית. 
+
+ רצוני לשאול:
+
+ 1. מדוע הסדר המקרקעין הישראלי בשטחי C נותר חסוי?
+
+ 2. כמה עובדים פלסטינים מועסקים במינהל האזרחי ומה תנאי קבלתם לעבודה? 
+
+
+ תודה.
+
+
+ תודה. ובכן, באשר לשאלה הראשונה – ביהודה ושומרון יש צו חיסיון על מרשם המקרקעין משיקולי ביטחון וסדר ציבורי. עם זאת, המידע הרלוונטי שאינו נכלל תחת צו החיסיון מפורסם באתר המינהל, ואפשר למצוא בו מגוון של נתונים בעניין המקרקעין. לשאלה השנייה – במינהל יש כ-200 עובדים פלסטינים שמועסקים אחרי אבחון ביטחוני ועמידה בקריטריונים לתפקיד. מדובר בעובדים שמפוקחים על ידי עובדים ישראלים ובעלי התמחויות ייחודיות, אבל חשוב לשים לב שהמינהל האזרחי פועל באופן שוטף נגד בנייה בלתי חוקית של מבנים פלסטיניים בשטחי C אשר נבנים ללא היתרים ואישורים הדרושים לכך, וזאת בהתאם לסדרי העדיפות והשיקולים המבצעיים וכן המשאבים העומדים לרשותם. אלו הדברים.
+
+
+ תודה. שאלה נוספת? בבקשה.
+
+
+ לאור תשובת שב"כ לדוח מבקר המדינה בנושא של המועסקים הפלסטינים, עולה שבסבירות גבוהה אותם עובדים בעצם מוסרים מידע רגיש לביטחון המסכל הפלסטיני. מה המשרד עושה בנושא? האם נעשים נהלים כדי לקבוע איזה שהוא סיווג ביטחוני של העובדים האלה? איך אנחנו מוודאים שחומר ביטחוני רגיש לא עובר לידי האויב?
+
+
+ שני דברים: א. בוודאי שנעשים התחקירים האלה. כל הזמן אנחנו עושים את זה לכל מי שמקבל היתר להגיע לתוך ישראל, ודאי מי שעובד במוסד ביטחוני. הדבר השני – צריך לשים לב שהעובדים הפלסטינים עובדים אך ורק בהקשרי העסקות בין פלסטיני לפלסטיני. כל אימת שמדובר בעסקה שבין פלסטיני לישראלי, אין להם נגיעה.
+
+
+ תודה רבה. אם כן, אנחנו נעבור לשאילתה הבאה של חברת הכנסת גילה גמליאל – אינה נוכחת; של חבר הכנסת מוסי רז – אינו נוכח; של חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח.
+
+ אם כן, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני ט"ו באייר התשפ"ב, 16 במאי 2022, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
+
+הישיבה ננעלה בשעה 22:41.
+