diff --git "a/32628/raw.transcript.txt" "b/32628/raw.transcript.txt"
new file mode 100644--- /dev/null
+++ "b/32628/raw.transcript.txt"
@@ -0,0 +1,1946 @@
+דחופות, אני מניח שבשם כולנו אני יכול לומר שאתמול עברנו ערב עצוב בגלל מותו של זמר לאומי – אריק איינשטיין, שהיה אהוב על כולנו. איך היה שר אריק איינשטיין? "אני ואתה נשנה את העולם". אז אני מקווה שכולנו נמשיך כאן בבית הזה לשנות את העולם של אזרחי ישראל ובכלל רק לטובה.
+
+ שאילתות דחופות, כמדי יום רביעי. השאילתה הראשונה היא מס' 113, מאת חבר הכנסת אמנון כהן, בנושא: גילוי מאות יצירות וציורים שנבזזו על-ידי הנאצים. אני מתכבד להזמין את סגן שר החוץ, חבר הכנסת זאב אלקין, לעלות לדוכן, ואת חבר הכנסת אמנון כהן לגשת למיקרופון ולקרוא את נוסח השאילתה.
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כבוד סגן שר החוץ, לאחרונה נמצאו בגרמניה מאות יצירות אמנות, ובכללן ציורים ששווים הון עתק, שנבזזו בתקופת השואה. גורמים הבקיאים בנושא מביעים תמיהה על התנהלותה של ממשלת ישראל בעניין.
+
+ברצוני לשאול: 
+
+מה עושה הממשלה בעניין יצירות האמנות שנבזזו ונתגלו לאחרונה?
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אמנון כהן. אתה צריך לעבוד קצת על הכושר הפיזי – כן, ריצות בבוקר מאוד תעזורנה. אדוני סגן שר החוץ, בבקשה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, מהניסוח של השאלה עולה שהיא מופנית לכלל ממשלת ישראל. אני קודם אתייחס לחלקנו, מה אנחנו עושים כמשרד החוץ, אבל לאחר מכן, היות שנבחרתי לענות, עשיתי בדיקה עם שאר משרדי הממשלה, ואני אוסיף לגבי עוד גורם ממשלתי אחד שהוא פעיל בזירה הזאת. 
+
+קודם כול, לגבינו. אנחנו במשרד החוץ, באמצעות חטיבת תפוצות ודתות כאן במטה של משרד החוץ בארץ ובאמצעות השגרירות בברלין והקונסוליה הכללית שלנו במינכן, היינו גם בקשרים עם שגרירות גרמניה בישראל ועם השלטונות בגרמניה. אנחנו פועלים, חבר הכנסת כהן, בשני הערוצים, גם פה, לשגריר כאן, וגם שם, באמצעות השגרירות והקונסוליה, מול השלטונות. כמובן, אנחנו פועלים בתיאום עם הגורם המרכזי בקהילה היהודית שעוסק בסוגיות של השבת הרכוש – ועידת התביעות, שממונה על השבת הרכוש היהודי בגרמניה ומרכזת בין השאר את הטיפול ביצירות האמנות.
+
+ בשיחות עם שלטונות גרמניה הובהר לנו שכרגע השלטונות חוקרים את מקור התמונות, לנוכח העובדה שחלק גדול חשוד כרכוש שהיה בבעלות יהודים ונגזל מהם. כמו כן הובהר לנו דרך השגרירות, שהפתרון לסוגיה הזאת – כנראה אם נלך בדרך המשפטית היבשה היא תהיה ארוכה ולא בטוח שהיא תביא אותנו לכיוון הנכון. הבהרנו לשגרירות גרמניה בישראל שאנחנו מצפים משלטונות גרמניה לפתרון שיהיה לא רק לגליסטי יבש אלא גם פתרון צודק, וישאיר את התמונות בידיים יהודיות, או לחלופין, אם לא יימצאו יורשים – בידי מוזיאון שמייצג את העם היהודי, אם בארץ – כמובן מוזיאון כמו מוזיאון ישראל – ואם בגרמניה עצמה.
+
+ בשלב זה הגרמנים החליטו להקים ועדת בדיקה שתפקידה לבדוק את כל הסוגיה של מקור התמונות והבעלות המקורית. ועידת התביעות כנראה תהיה, כמעט ב-100%, חלק מאותה ועדת בדיקה. וכמובן אנחנו במשרד החוץ – חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ והקונסוליה במינכן והשגרירות בברלין – נמשיך לעקוב מול שלטונות גרמניה אחר הפעילות של ועדת הבדיקה ולקראת התוצאות שלה. עד כאן החלק של משרד החוץ.
+
+ אבל יש עוד גוף בממשלת ישראל שעל פניו יכול וצריך לעסוק בנושא – אגב, יכול להיות שהיה ראוי שבכלל הוא היה נבחר לענות כאן, ולא משרד החוץ, כי הם יותר מרכזיים בסיפור הזה מאתנו – וזה המשרד ל��זרחים ותיקים, כי תחת המשרד לאזרחים ותיקים פועל גוף שנקרא HEART, שתפקידו לעסוק בדיוק בסוגיה של השבת הרכוש הפרטי של היהודים שיורשיהם נמצאים בישראל ולדאוג לאינטרס הישראלי, ולא רק היהודי, בתוך המכלול כולו. 
+
+ אדוני מכיר היטב את המנכ"ל של הגוף הזה, אדוני היושב-ראש, ומהעדכון שקיבלתי ממנו למדתי שגם HEART פנו לשלטונות גרמניה – כמובן באמצעות ובתיאום עם השגרירות שלנו – וביקשו באופן די תקדימי גם להיות חלק מאותה ועדת בדיקה, כמו ועידת התביעות. ההחלטה היא של הגרמנים, לא שלנו, אבל אני מקווה שתהיה היענות חיובית לבקשה הזאת. ואז גם הממשלה, דרך הארגון הזה שהיא יצרה, ארגון HEART, תהיה מיוצגת בוועדה באופן ישיר במתכונת כזאת או אחרת. שוב, זה לא בידינו, אבל אני מקווה שנצליח פה להגיע גם לנקודה הזאת.
+
+אגב, אדוני היושב-ראש, לא מתפקידי להציע לנשיאות מי המשרד הרלוונטי, אבל אם בעתיד יהיו סוגיות שקשורות לנושא הזה של השבת רכוש יהודי – זה נכון שאנחנו עוסקים בזה כמו בכל נושא שקשור לחוץ-לארץ, אבל אנחנו לפעמים שוכחים שהממשלה הקימה גוף כזה והוא עדיין פועל. יש שאלות לגבי הבטחת תקצובו בעתיד, אבל כל עוד הוא פועל, למעשה המשרד הממשלתי שהוא הגוף המוביל בסוגיה של השבת הרכוש צריך להיות המשרד לאזרחים ותיקים.
+
+
+ תודה לסגן שר החוץ. שאלה נוספת לחבר הכנסת אמנון כהן. לסגן שר החוץ אני יכול לומר שמזכירות הממשלה היא שקובעת איזה שר יענה.
+
+
+ אוקיי. אז אני אעיר את מה שהערתי למזכירות הממשלה.
+
+
+ בדיוק. אני חושב שהם הכתובת.
+
+
+ יכול להיות שגם הם שכחו.
+
+
+ אנחנו ככנסת בדרך כלל מכבדים את ההחלטות של מזכירות הממשלה. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אני חושב שהממשלה ידעה שסגן שר החוץ בקי בכל הנושא הזה בגדול – גם איפה הוא נמצא, איפה הוא לא נמצא – לכן התשובה שלך מאוד מנומקת, והקפת גם את המשרדים האחרים בכישרונך ומכוח העיסוקים שעסקת בהם.
+
+אבל חשוב לנו, אדוני סגן השר – ותודה על התשובה המנומקת, המורחבת – לדעת שהדברים האלה נבזזו מעם ישראל, וחלק מהבעלים אולי נספו בשואה ולא נשאר להם זכר. יש כאלה שאולי אין להם צאצאים. ומבחינתנו זו חובה מוסרית-ערכית ממדרגה ראשונה קודם כול לדאוג שזה יגיע – וגם להקים אולי צוות, לבדוק מה הכמות, כי מדובר על 1,400 ומשהו יצירות, כמות ענקית. ייתכן שחלקן לא שלנו, יכול להיות שהן לא של יהודים. ולכן, עבודת מטה, ואולי גם – אני לא רוצה להגיד שהם יבקשו בחוצפתם כסף על התמונות האלה, כי אלה דברים שנבזזו מעם ישראל. לכן הם צריכים לעזור – לטובת השימוש של כלל הציבור. לא אכפת לי שחלק יהיה באותה מדינה, אבל חלק חייב להגיע גם למוזיאון במדינת ישראל, כסמל לזה שאנחנו לא שוכחים את אלה שציוו לנו את המדינה שלנו.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת כהן. האם סגן שר החוץ רוצה להוסיף על תשובתו?
+
+
+ כן, אני אוסיף כמה משפטים. אני בהחלט מסכים עם חבר הכנסת כהן לגבי החשיבות של עשיית הצדק בנושא הזה. זה תפקידנו ההיסטורי כממשיכים וכיורשים של אותם אנשים שמהם נגזל הרכוש וחלקם הגדול נרצחו. וכמובן, אנחנו צריכים לעשות הכול גם כדי להשיב את הרכוש לבעלים הפרטיים, ליורשים, אם קיימים. לצורך זה, כידוע, מדינת ישראל הקימה גופים מיוחדים: הזכרתי את HEART, שפועל בחוץ-לארץ, ויש חברה להשבת הרכוש שפועלת כאן במדינת ישראל. וכמובן, תפקידנו לעזור לעולם היהודי כולו, לארגונים יהודיים בין-לאומיים, לדאוג לייצוג האינטרסים של כלל עם ישראל שם בגרמניה. זה בוודאי ייעשה. אין לי ספק שברגע שיוכח שחלק מהיצירות – אם וכאשר יוכח – שייך לבעלים יהודים, העולם היהודי יקבל את חלקו, או את היצירות או את השווי שלהן. 
+
+ השאלה מה חלקה של מדינת ישראל היא נושא יותר עדין כאן. אם יימצאו פה יורשים חוקיים אז התשובה תהיה ברורה, אבל אם לא – יש היום מתיחות מסוימת ומחלוקות בסוגיה הזאת בין מדינת ישראל לבין הארגונים היהודיים, ובראשם ועידת התביעות, מה בדיוק צריך להיות חלקנו, וכמובן אנחנו נדאג לייצג את האינטרס של מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר האפשרית. 
+
+ בסוף בסוף בסוף ההחלטה היא כמובן של ממשלת גרמניה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אמנון כהן, ותודה ודאי גם לסגן שר החוץ, חבר הכנסת זאב אלקין, על תשובתו המפורטת. תודה, אדוני.
+
+
+ תודה רבה.
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שמספרה 119, מאת חבר הכנסת אורי מקלב: העלאה חדה של עלות שירותי הדת. אני מזמין את סגן השר לשירותי הדת, חבר הכנסת אלי בן-דהן, לעלות לכאן לדוכן. ימתין חברנו חבר הכנסת אורי מקלב שנייה ואז יקרא את נוסח השאילתה שלו.
+
+
+
+ תודה רבה לך. 
+
+ אדוני היושב-ראש, מכובדי סגן השר, בימים אלו עלו מחירי הכניסה למקוואות בכ-50%. דבר זה פוגע משמעותית במתן שירותי הדת. 
+
+ ברצוני לשאול:
+
+האם המשרד נתן את הסכמתו להעלאה כתנאי של האוצר לייקור כלל אגרות השירותים? תודה.
+
+
+ תודה. כבוד סגן השר, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, שרים, לא היה שום תנאי של משרד האוצר לעדכון תעריפי אגרות של המקוואות כדי לייקר את כלל אגרות השירותים. אני רוצה לציין שהתעריפים עלו כיוון שבמשך 12 שנה לא עודכנו תעריפי אגרות שירותי הדת. לעומתם, במשך 12 השנה הללו תעריפי המים עלו ב-140%, תעריפי הסולר עלו ב-400%, תעריפי החשמל ב-90%. למרות כל העליות הגדולות הללו אנחנו העלינו את אגרת הטבילה ב-50% בלבד, מ-10 שקלים ל-15 שקלים, בגלל החשיבות הגדולה שאנחנו מייחסים למצוות הטבילה.
+
+
+ האם יש שאלה נוספת לחבר הכנסת מקלב? כן. בבקשה, אדוני. האם הסימון של חבר הכנסת גפני הוא גם בקשה לשאלה נוספת? אז לאחר חבר הכנסת מקלב תוכל לשאול.
+
+
+ תודה רבה לך, אדוני סגן השר, אבל אני קורא מתוך מכתבך, המכתב שלך אלי מ-20 באוקטובר, שבו אתה כותב לי: יחד עם זאת, משרד האוצר התעקש – משרד האוצר התעקש – כתנאי לאישור תעריפי האגרות, להעלות באופן דרמטי את תעריף השימוש במקוואות. את זה אתה כותב אלי בדברי התשובה שלך, שמשרד האוצר התעקש להעלות את מחירי הטבילה כתנאי להעלאה של תעריפי האגרות הכלליים. אני מבין, לא רק מהשיחה בעל-פה שהייתה לנו, שזה מה שהכריח אותך להעלות את התעריפים, אבל יש שתי סיבות נוספות. 
+
+ והשאלה הנוספת – קודם כול זה עלה ל-20 ש"ח. בכל אופן בהוראות שיצאו מהמועצות הדתיות לכל המקוואות התעריף הוא לא 15 ש"ח אלא 20 ש"ח, וזו באמת עלייה דרמטית בתעריפי הטבילה. מעבר לכך, מה שאתה כותב שיש תעריף של טבילה בלבד – לא קיים דבר כזה. אין גם אפשרות, כפי שענו לי גם המועצות הדתיות; אין אפשרות להבדיל בין מי שנכנס לטבילה בלבד לבין מי שנכנס לרחצה, כך שהאדם נאלץ לשלם את המחיר הגבוה. ומעבר לכול, עליות מחירים, גם כשנעשו – ואם לא נעשו במשך הזמן – לא מעלים באופן דרמטי ב-50%. תמיד אנחנו נוהגים לעשות עלייה מתונה יותר, עלייה מדורגת יותר. ולא זו אף זו, תעריפי המים, בזכות הרב גפני, שהיה יושב-ראש ועדת הכספים, לא עלו במשך עשר שנים. העלו רק באחרונה, כשהוא כבר לא שימש יושב-ראש ועדת הכספים. 2 שקלים בלבד עלה כל קוב מים, כשלכולם לוקחים 13 ש"ח במשך כל השנים האלה, ולא העלו עד 1 בינואר 2013. תודה.
+
+
+ תודה. חבר הכנסת גפני, שאלה נוספת, ולאחר מכן – תשובת סגן השר לשירותי דת.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, מעבר למה שהעלה בשאלה הנוספת חברי הרב מקלב, אני רוצה להביא לידיעתך: בשעתו השר יובל שטייניץ היה שר האוצר ואני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, והיו עליות בתעריפי המים, והיו מקרים שבהם דרשנו שלא תהיינה העלאות, בוודאי לא בסדרי-גודל כאלה. והיה סיכום עם שר האוצר – אני אומר לך באופן חד-משמעי – שתעריפי המים למקוואות, כמו גם לבתי-חולים ולדברים אחרים, לא יעלו, בוודאי לא באופן דרסטי, אלא מדורג, אם בכלל.
+
+ מה שקרה עכשיו, בתקופה האחרונה – ותדע, אדוני סגן השר לשירותי הדת, שאתה מופקד על נושא המקוואות – משרד האוצר עכשיו חטא פעמיים: קודם כול הוא העלה את המחירים בניגוד לסיכום שהיה בזמנו עם השר יובל שטייניץ, באופן דרסטי, ולא עוד אלא הוא מתנה אתך, המופקד על שירותי הדת, שאם לא תעלה את האגרות אז הוא יעשה כך וכך, כפי שחבר הכנסת מקלב הקריא מהמכתב. אני פונה אליך ואני אומר לך עצה: היה סיכום עם משרד האוצר. הוא לא יכול לחזור בו ולהעלות את האגרה במקוואות ב-100%.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גפני. אדוני סגן השר.
+
+
+ לשאלותיו של חבר הכנסת מקלב, הייתה בקשה של משרד האוצר לייקר את שירותי הדת, וכפי שציינתי במכתבי אנחנו לא הסכמנו לה, כי הדרישה הייתה שתעריפי המקוואות יעלו בהרבה יותר מ-50%. כפי שציינתי, בממוצע הסולר התייקר בכ-400%, חשמל – ב-90%, והמים, מה לעשות, כן, עלו ב-140%. תבדקו היטב את מחירי המים – עלו בסכומים גבוהים מאוד – –
+
+
+ – – –
+
+
+ רגע, שנייה, אני אסיים. שמעתי אתכם בקשב רב. אני ממליץ לשמוע עד הסוף. – – ולמרות העליות הגדולות הללו אנחנו התעקשנו שהעלייה במחירי הטבילה לנשים תהיה ב-50% בלבד, ולכן הם עלו מ-10 שקלים ל-15 שקלים. לגבי מועצות דתיות שגובות 20 שקלים, קיבלתי תלונה על כך, ואני טיפלתי בכל המקרים הנקודתיים. אין דבר כזה. מועצה דתית אסור לה לגבות מעבר לאגרות הקיימות. כל מועצה דתית שתודיע לי, חבר הכנסת מקלב, כל מועצה דתית שתודיע לי שהיא גובה 20 שקלים במקום 15 שקלים, אני אומר לך שהם ייקנסו על-ידינו. אנחנו הבהרנו את הדברים בצורה ברורה לכל המועצות הדתיות. זהו המחיר. מה שאתה מציין – – –
+
+
+ אבל זה כתוב בחוזר שלכם.
+
+
+ אין 20 שקלים. הדברים הם ברורים, חד-משמעית – 15 שקלים בלבד. אין מחיר כזה. היה מקום מסוים בעיר אחת שגבו 30 שקלים, מפני שהם אמרו, כפי שאתה טענת: אנחנו לא יודעים אם האישה מתכוננת להשתמש במקלחת או גם באמבטיה. ואנחנו גם בזה טיפלנו נקודתית; זה לא קיים יותר. רק מי שמצהירה במפורש שהיא רוצה הכנה גם באמבטיה גובים ממנה 30 שקלים. מעבר לכך כל אישה משלמת 15 שקלים בלבד.
+
+ לשאלותיו של חבר הכנסת גפני, ההסדר הזה, שמעתי עליו, ולפי מה שנאמר לי בוועדת הכספים הוא היה עד 1 בינואר 2013. יתרה מזאת, אנחנו פנינו למנכ"ל משרד הבריאות וביקשנו יחד אתו לקיים – כיוון שההסדר הזה חל על בתי-חולים ועל מקוואות, גם הם אמרו לנו שההסכם היה עד 1 בינואר 2013. אני אשמח לדעת אם יש הסכם.
+
+
+ אני אדבר אתך.
+
+
+אם יש הסכם – סליחה – – –
+
+
+ לארבע שנים ההסכם.
+
+
+ לא, ההסכם היה עד 1 בינואר 2013. אם יש לך מסמכים אחרים, שההסכם הוא לתקופה ארוכה יותר, אני אשמח לקבל אותם, ואני מבטיח לך שאני אלחם על כך. נכון למה שידוע לי – אז אני אומר עוד הפעם, אני אשמח לקבל את המסמך הזה, כי אני שמעתי על ההסדר, אבל כפי שנאמר, נאמר לי שההסדר הוא רק עד 1 בינואר 2013, ולכן ההסדר פג תוקפו ולכן תאגידי המים ורשות המים העלו את המחירים ב-1 בינואר 2013. תודה רבה.
+
+
+ תודה לסגן השר לשירותי דת. נו, כוחן של שאילתות דחופות – אולי באמת ימצאו פתרון יחד עם חברי הכנסת מקלב וגפני.
+
+ השר לביטחון פנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, אני מזמין אותך לעלות לכאן, לדוכן, על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 116 מאת חבר הכנסת נסים זאב בנושא: כליאת מתנחל עם בני-מיעוטים. לאחר מכן תשיב גם על שאילתה 117 מאת חבר הכנסת משה גפני, ושם תהיה גם שאלה נוספת לחבר הכנסת מוזס. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, בני-מיעוטים התנכלו לתושב יצהר שנכלא עמם בכלא "ניצן", ולפיכך הוא הועבר לאגף התורני. בתא המעצר הוקרנו סרטים לא צנועים.
+
+ רצוני לשאול אותך, אדוני כבוד השר:
+
+ 1. מדוע הושם מלכתחילה האסיר עם אסירים אלה?
+
+ 2. מה ייעשה לבדיקת המקרה?
+
+ 3. אם מדובר בטעות – האם יוסקו מסקנות?
+
+ 4. האם בבתי-הכלא מוקרנים סרטים לא צנועים? – לפי טענתם. 
+
+ תודה, חבר הכנסת זאב. אדוני השר.
+
+
+ 1–3. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, העצור התקבל כעצור ימים – מדובר על מעצר המוארך כל פעם בכמה ימים על-פי קביעת בית-המשפט, זאת לפי כתב-אישום שקיבל, עד להחלטה אחרת. הוא שובץ לאגף 5 תא 12, כאשר בתא הזה שוהים אך ורק יהודים, חלקם אף יהודים שומרי מסורת. אציין כי האגף עצמו, ולא התא, מעורב, ושוהים בו גם אסירים יהודים וגם אסירים בני-מיעוטים.
+
+ ב-17 בנובמבר 2013 התקיימה שיחה בין קצין המודיעין של האגף ובין העצור, ובמהלכה טען העצור שבן-מיעוטים הסתכל עליו בצורה מאיימת ואף התחכך בו כתף אל כתף, אך לא טען שהכה אותו בכוונת זדון. העצור התלונן על-פי הנוהל הקבוע בשירות בתי-הסוהר על מקרה תלונה. הוא נשלח לבדיקה במרפאה. לא נמצא כל סימן חבלה והוא לא נזקק לטיפול רפואי. העצור הועבר, לבקשתו, לאגף התורני בבית-הסוהר "איילון" כחריג, לאור העובדה שמדובר באגף שפוטים ואילו הוא בסטטוס של עצור. 
+
+ 4. בבית-המעצר "מגן" שב"ניצן" אין אגף תורני או תאים לשומרי מצוות, ולפיכך שולב העצור בתא שבו מצוי מכשיר טלוויזיה. אציין כי בשב"ס קיימת אחידות בכמות ובסוגי הערוצים המשודרים כך שחלקם משדרים בעברית, ערבית, רוסית. מדובר בערוצים נורמטיביים וסטנדרטיים שלשירות בתי-הסוהר אין שליטה על התכנים המשודרים בהם. בנוסף, בתא שבו שהה העצור לא קיים מכשיר DVD.
+
+ ברצוני להדגיש כי כל זמן שהותו של העצור בבית-המעצר "ניצן" הנקרא "מגן" הוא היה תחת מעקב מודיעיני אינטנסיבי לאור חששותיו, שנלקחו ברצינות רבה על-ידי שירות בתי-הסוהר, כי הוא עשוי להיפגע מבני-מיעוטים, אך לא נמצא כל גיבוי לטענותיו או לחששותיו אלה. האסיר לא התלונן כלל על פגיעה בו, איום כלפיו או פגיעה ברגשותיו בשל שידורי הטלוויזיה. תודה.
+
+
+ תודה לשר. שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב. לאחר מכן, חבר הכנסת דוד אזולאי גם כן מבקש להפנות לשר שאלה נוספת.
+
+
+ אדוני השר, השאלה שלי היא גם ברמה הכללית: האם יש מדיניות להפריד את האסירים, בין בני-המיעוטים ליהודים? דווקא במקרים חריגים כאלה, שיש אולי רגישות רבה ותמיד מסתכלים מי האסיר, לפעמים ההתחככות יכולה להביא אפילו למצב של אלימות פנימית מיותרת לחלוטין.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת זאב. חבר הכנסת דוד אזולאי – בבקשה, אדוני. לאחר מכן השר לביטחון פנים ישיב לשניכם.
+
+
+ אדוני ה��ר, בימים אלה מתקיימת בכלא "חרמון" התייעלות, ומטעמי חיסכון מצמצמים ומפעילים את חימום המים אך ורק מ-16:00 עד 18:00. הבעיה היא שזה גם קורה בימי שישי, והתוצאה היא שאסירים דתיים לא יכולים להתקלח, בהתחשב בעובדה שכניסת השבת היא בשעה 16:00. לכן אני פונה אליך, אדוני השר, להנחות את הנוגעים בדבר שבמסגרת הצמצומים וההתייעלות יקדימו בימי שישי את ההפעלה על מנת לאפשר לאותם אסירים להתקלח לכבוד שבת.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. השר אהרונוביץ, בבקשה.
+
+ חבר הכנסת נסים זאב, אנחנו מקפידים לא לערב יהודים ובני-מיעוטים עד כמה שזה ניתן. אנחנו מדברים על הסטטוס שהוא כרגע נמצא בו, עצור ולא שפוט. שירות בתי-הסוהר הכניס אותו לתא של יהודים בלבד, כולל שומרי מסורת. באגף עצמו נמצאים גם בני-מיעוטים, אבל – בתא לפחות. אחרי שהתקיימה שיחה, והובע חשש שיש כאילו כוונה ומנסים לפגוע בו, העצור – ואני מזכיר עוד פעם: יש עצור ויש שפוט – העצור הועבר לבקשתו – הוא ביקש את זה – לאגף התורני בבית-סוהר "איילון", כחריג. מדובר באגף שפוטים, ואילו הוא היה בסטטוס עצור בכלל, והוא קיבל, למעשה, שינוי בגלל הבקשה שלו. עכשיו, זה שיש שם טלוויזיה, אנחנו לא יכולים – כי שם נמצאים שפוטים ולא עצורים. אבל אני מדבר ככלל, חבר הכנסת נסים, עושים את ההפרדה, שומרים. הוא הרגיש מאוים אבל למעשה הוא לא נפגע. המבט לא מהווה עבירה, החיכוך בכתף – עדיין, הוא לא נפגע אבל ההקפדה נשמרת ותמשיך להישמר.
+
+חבר הכנסת אזולאי, אני שומע בפעם הראשונה שבין 16:00 ל-18:00 עושים הפסקה, אני לא מכיר את זה. אני מבטיח שאבדוק את זה וזה יקבל טיפול עוד היום.
+
+
+לא הפסקה, להפך. מחממים בשעות שכבר נכנסה שבת. על זה קבל חבר הכנסת אזולאי.
+
+
+ אני אבדוק את זה היום.
+
+
+ תודה לשר לביטחון פנים, תודה לחברי הכנסת ששאלו. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שגם בה הנושא הוא בסמכותו של השר לביטחון פנים. אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני לשאילתה דחופה מס' 117. הנושא הוא: פרשת היריקה בבית-שמש. לאחר מכן, כפי שציינתי, נאפשר לחבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס, שלו הייתה הצעה לסדר-היום בנושא הזה, לשאול שאלה נוספת.
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר לביטחון פנים, לפני הבחירות לכנסת התפרסמה ידיעה שגרמה לטלטלה בחברה הישראלית, ולפיה חרדי ירק על ילדה, נדמה לי בת שבע או שמונה, בבית-שמש.
+
+ רצוני לשאול:
+
+1. האם המשטרה חקרה את המקרה הזה? 
+
+2. אם כן – האם הוגש או יוגש כתב-אישום?
+
+
+ תודה, חבר הכנסת גפני. אדוני השר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מדובר באירוע אשר עלה לכותרות בדצמבר 2011 על כך שילדה בת שבע מפחדת ללכת לבית-הספר בבית-שמש מאחר שחרדים ירקו עליה, הטרידו אותה, איימו, קיללו, הכול בשל כך שאיננה די חסודה.
+
+1–2. בתקופה הנדונה, על רקע אירועי תופעות של הדרת נשים בעיר בית-שמש, ביצעה משטרת ישראל פעילות נרחבת כנגד מפרי חוק וסדר בעיר, תוך שימת דגש במיוחד להגברת הפעילות באזור הסמוך לבית-הספר של הילדה, אשר נמצא בקרבת מקום למקום שבו התרחש האירוע מושא השאילתה של חבר הכנסת גפני.
+
+האירוע עצמו לא דווח למשטרת ישראל כלל, אלא כמה חודשים לאחר פרוץ האירוע, וזה היה רק על רקע אירועי הדרת נשים כאמור. נודע על האירוע מאמצעי התקשורת ולא היה דיווח אחר. מאחר שלא הוגשה כל תלונה בעניין, לא מטעם הקורבן או מי ממשפחתה, ולא נמסרו כל פרטים מזהים על החשוד, לא נחקר האירוע על-ידי משטרת ישראל. ולכן האירוע הזה, מבחינתנו, לא קיים אלא רק יצא לתקשורת ולא מעבר לכך.
+
+
+ תודה לשר. שאלה נוספת לחבר הכנסת משה גפני ולחברי הכנסת מוזס וליפמן.
+
+
+ – – –
+
+
+ שנייה. חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת מוזס וחבר הכנסת ליפמן, זה סדר השאלות.
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, א. אני מודה לך על התשובה המפורטת, ואני פשוט מזועזע מהתשובה. לא ממה שאתה – אתה אמרת את האמת. הוקמה מפלגה על רקע היריקה הזאת. זאת יריקה שדווחה בערוץ 2, מישהו הגיש שם תוכנית בליל שבת, לצערי הגדול, והוא סיפר שחרדי ירק על ילדה בת שבע בבית-שמש. אני, כאדם חרדי, וחברי החרדים אמרנו: לא יכול להיות דבר כזה. אנחנו לא מכירים תופעה, ולא יכולה להיות תופעה, שחרדי יורק על ילדה. זה שודר. אמרו לי – ואני לא רואה את זה, כמובן – שיש לזה האזנה שחבל על הזמן וצפייה שחבל על הזמן. מתברר שמה שהקים את יש עתיד זה היריקה הזאת כביכול, שעכשיו אתה אומר שהיא לא הייתה ולא נבראה. לא חרדי ירק, אף אחד לא הגיש תלונה, זה לא קרה בכלל. 
+
+ אני מצפה שמי שהיה שדרן אז, באותו ליל שבת, והוא חילל שבת כמובן, אותו שדרן, שהיום הוא שר האוצר, שיעלה לכאן במליאת הכנסת, ועל המקרה הזה שעליו הוא דיווח, עליו, על הסיפור הזה של הילדה בת השבע או בת השמונה באותו מקום בבית-שמש, שהוא יבקש סליחה מהציבור החרדי, שהוא הפך אותו לציבור שיורק על ילדות. אני מופיע הרבה פעמים בכל מיני מקומות, וגם בכלי-תקשורת, ואומרים לי: אתה ירקת על ילדה? מה זה "ירקת על ילדה"? שיעלה לפה שר האוצר – הוא היום איש ציבור – שיבקש ממני סליחה. לא הייתה יריקה כזאת. לא היה דבר כזה. שיעלה לכאן, שיהיה לו אומץ, שיבקש מאתנו סליחה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת גפני. השר לביטחון פנים יבדוק בינתיים אם יש לו אזיקים להביא את שר האוצר לכאן. אני לא יודע מה השאלה.
+
+
+ לא. אני רק מציע.
+
+
+ לא. פשוט, לפחות איזה סימן שאלה בסוף.
+
+
+ אה, זה סימן שאלה.
+
+
+ חבר הכנסת מוזס, בבקשה, אדוני ישאל, ולאחר מכן – חבר הכנסת דב ליפמן.
+
+
+ הייתכן?
+
+
+ הייתכן?
+
+
+ האומנם?
+
+
+ האומנם – גם טוב.
+
+
+גם אני פשוט מזועזע ונדהם. קודם, אני רוצה להודות לשר, שהוא דובר אמת לאמיתה, ואני מאוד מעריך את זה. אבל אני מזועזע ונדהם. הרי כמה שפכו את דמנו, של הציבור שאני מייצג? שנתיים ימים על הסיפור הזה. בעקבות זה בא הסיפור של הדרת נשים. כמה מאמרים נכתבו? איש יחסי ציבור אמר לי היום בבוקר, אמרתי: יש תשובה? והוא אומר: אני כבר ספרתי לך עד עכשיו מעל 400 מאמרים שנכתבו על החרדים בגנות היריקה הזאת.
+
+ אבל יתרה מכך, היה שם עוד סיפור, ואני מעוניין שהציבור ידע מזה. על מה הודיעה המשטרה שנסגר התיק? היה סיפור של איש מבוגר שירק על אישה מבוגרת, והיה כביכול וידיאו. עכשיו באה המשטרה, ואת זה היא הודיעה לפני שבוע, ואמרה שלא מצאו ולא היה ולא נברא הסיפור הזה. המשטרה הודיעה. 
+
+ אז אני חשבתי שאולי, מתוך אולי קצת – אני לא יודע איך להגיד, להגדיר את זה – מבושה עצמית, התקשורת תבוא ותגיד: לא היה ולא נברא, לכתוב על זה משהו. לא היה אף מאמר. אני רוצה רק לציין שעיתון הגון אחד כן פרסם את זה בעמוד 18, בסוף העמוד.
+
+
+ תודה.
+
+
+ רק שתדעו לכם שאנחנו, לצערנו, עדיין בגלות – בין היהודים.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מוזס. חבר הכנסת דב ליפמן – בבקשה, אדוני.
+
+
+ כבוד היושב-ראש, אדוני השר, אני אגיע לשאלה. זה עצוב וכואב לי. הלוא בתורה כתוב "מדבר שקר תרחק", ולשבת פה ולשמוע שקרים שיוצאים מהבית שלנו זה כואב וזה עצוב, וזה באמת עצוב במדינה יהודית. 
+
+ במשך ארבעה חודשים אני הלכתי באופן יומיומי בעצמי, עם כמה חברים, להגן על בנות קטנות – לא מתקיפות חרדים, ואני לא השתמשתי במילה "חרדי" בכל התקופה, אלא מקיצונים בריונים שעשו את זה. הם זרקו ביצים, הם זרקו עגבניות והם צעקו מילים שאני לא אגיד פה בבית על הבנות הקטנות האלה. דבר שקרה, מצולם. עבדנו ביחד עם המשטרה, והם כן עצרו אנשים, והם שלחו אותם הביתה וכו' וכו'. זה קרה בשיתוף פעולה עם המשטרה לאורך כל הזמן.
+
+כאשר זה עלה לשידור, ואני רוצה, חברי הכנסת מוזס וגפני, שתשמעו, השר לפיד לא אמר שהם ירקו על ילדה קטנה, הוא לא אמר "חרדים". הוא אמר: קיצונים שהגיעו וצעקו על בנות.
+
+
+ זה בשבת – – –?
+
+
+ יש עכשיו טכנולוגיה שיכולים לראות מה שהם שידרו בשבת אחרי שבת. אז אני יכול לשבת אתך, אתה מוזמן ללשכה שלי. נשב ביחד, וביחד אנחנו נראה את זה. אתה לא תראה אותו אומר "חרדים" ולא "יריקה".
+
+
+ – – –
+
+
+ אז אנחנו נשב ביחד – גם אני שומר שבת – ונעשה את זה ביחד. יש טכנולוגיה. יושב-ראש הוועדה לטכנולוגיה פה. ביחד נעשה את זה.
+
+
+ אני גם צריך – – – ולראות את זה בשבת – – –
+
+
+ – – –
+
+ 
+ אני חושב שחברי הכנסת משתמשים בזה עכשיו כדי להגיד שאנחנו כאילו שיקרנו, או שאנחנו בנינו מפלגה על משהו שלא קרה. קודם כול, לא בנינו את המפלגה על זה. אבל יותר מזה, דבר שקרה, בנות קטנות, באופן יומיומי, ארבעה חודשים – והם מחייכים ועושים בדיחה מזה; זה באמת לא מביא כבוד לבית, ואני חושב שחייבים לגנות את זה.
+
+השאלה לשר: הסיפור מלפני שבוע, שהם אמרו שאין להם ראיות נגד הבן-אדם שירק על הגברת, האם אמרו שהיריקה לא קרתה או שאמרו שאין להם ראיות שהוא אותו בן-אדם שעשה את זה? תודה רבה. 
+
+
+על איזה אירוע אתה מדבר?
+
+
+ הם עכשיו משתמשים – – –
+
+
+ לא. אני מדבר על האירוע של נובמבר. זה מה שאני התבקשתי.
+
+
+ רק על הילדה.
+
+
+ על הילדה. זה היה לפני שנתיים.
+
+
+כבוד השר, אני שואל: הם עכשיו רוצים להגיד שהסיפור שלפני שבוע – בית-המשפט – – –
+
+
+ סגירת התיק.
+
+
+ סגירת התיק. האם הם אמרו שלא הייתה בכלל יריקה – כי אנחנו ראינו את זה בצילומים, אני ראיתי את זה – או שהם אמרו שאין להם מספיק ראיות שהוא אותו בן-אדם שעשה את זה? תודה רבה.
+
+
+ אדוני השר, בבקשה.
+
+
+ חברי חברי הכנסת, מבלי להיכנס לשיח בין-מפלגתי ולמען הדיוק: לא אמרתי, גם לא מעל במה זו, שלא הייתה ולא נבראה. לא אמרתי דבר כזה. כן אמרתי שעד היום לא אותרה הילדה ועד היום לא הוגשה תלונה. כדי לדייק, אלה הדברים במלואם, וככה אני אומר. לכן, בשיח הזה אני רוצה לדייק.
+
+ חבר הכנסת דב, לגבי האירוע שהיה לפני שבוע, אני אבדוק ואני אחזור אליך.
+
+
+ אני יכול?
+
+
+ לא, לא. הנוהל הוא ששאלת שאלה והשר ענה. אנחנו מאוד מודים לשר לביטחון פנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ.
+
+
+ – – – אנטישמיות.
+
+
+ זה לא בסדר שחבר כנסת אומר על שר לביטחון פנים שהוא לא אומר אמת.
+
+
+ מה? מה?
+
+
+ הרי השר אמר.
+
+
+יש פרוטוקול, חבר הכנסת גפני, יש פרוטוקול לנושא הזה.
+
+
+ חזקה על כל – – – האלה שהיו מגישים תלונה.
+
+
+ – – – חבל. חבל על – – – שלך.
+
+
+ חברי הכנסת, אני מתכבד להזמין את סגנית שר התחבורה והבטיחות בדרכים, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, על מנת להשיב על שאילתה דחופה מס' 118 מאת חבר הכנסת עיסאווי פריג' בנושא: שילוט ושמות המחלפים בכביש 6 וברחבי הארץ.
+
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי, ההתייחסות שלי היא לכביש 6 והשילוט לגבי הערים הערביות לאורך הכביש ובכלל בכבישי הארץ.
+
+
+ צריך להיצמד לנוסח השאילתה.
+
+
+ אני תושב כפר-קאסם. אורחים שמוזמנים לביתי ונוסעים דרך כביש 6 אינם יודעים כיצד להגיע, מכיוון שאין שילוט המפנה לכפר-קאסם. עלי להסביר להם שכדי להגיע אלי הם צריכים לצאת ביציאה לאריאל, וזאת אף שכפר-קאסם קרובה לכביש באופן משמעותי ונחשבת גם היא לעיר. מקרים דומים חוזרים על עצמם בכל הארץ.
+
+ברצוני לשאול:
+
+1. מדוע אין שילוט המפנה לערים הערביות בדומה לערים היהודיות?
+
+ 2. מדוע שמות המחלפים והיציאות לאורך הכביש קרויים על שם ערים יהודיות רחוקות במקום על שם ערים ערביות קרובות, כפי שמתבקש? תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת פריג'. גברתי סגנית השר.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת פריג', השאילתה שלך הועברה להתייחסות מנכ"ל חברת "חוצה ישראל", ולהלן תמצית התשובה. 
+
+ אני רוצה להגיד לך שכמות הפניות של יהודים שאומרים שהעיר שלהם לא מופיעה בשלטי המחלף היא בערך – כמו הפנייה שלך, ככה שאין כאן עניין של אפליה בין יישובים ערביים ליהודיים.
+
+ 1. השילוט נקבע לפי הנחיות לתכנון שילוט הדרכה לנהגים בדרכים בין-עירוניות. קיימת מתודולוגיה ברורה של קביעת יעדים על-פי היישובים או האזורים הגדולים המצויים בהמשכו של הכביש המשולט, כלומר זה נקבע לפי העיר הגדולה של האזור ולא לפי הקרבה למחלף.
+
+יש לציין כי ישנם כללים מפורטים לגבי כמות המידע על השלטים, וזאת בהקשר של יכולת הנהג לקלוט מידע ומסרים תוך כדי נסיעה במהירות גבוהה. כידוע לך, כביש 6 הוא כביש מהיר, ולכן לא ניתן לכתוב את כל שמות הערים על גבי השלט. במקרה של כביש 6, חוצה-ישראל, אכן יש שילוט הדרכה לערים ערביות. לדוגמה, יש הכוונה לטייבה, יש הכוונה לבאקה-אלע'רבייה. לעומת זאת אין הפניה לאום-אלפאחם, כי עפולה היא עיר גדולה יותר, ואין הפניה לכפר-קאסם אלא לאריאל, כי היא עיר גדולה יותר. ההחלטה אינה קשורה בכלל לייחוס אם זה יישוב יהודי או ערבי. כפי שאמרתי, גם יש החלטה לגבי מחלפים אחרים שייקראו על שם ערים ערביות. 
+
+2. באשר לקביעת שמות המחלפים – המנדט מצוי בידי ועדת השמות הממשלתית הכפופה למשרד ראש הממשלה. כלומר, זה לא בידי משרד התחבורה. 
+
+אני רוצה לציין כי משרד התחבורה בהחלט תמך בקביעת השם באקה-ג'ת למחלף בכביש 6 המתחבר עם כביש 9, וכך גם במחלף קסם, המשויך במישרין ליישוב כפר-קאסם. תודה. 
+
+
+ תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת פריג', בבקשה.
+
+ גברתי סגנית השר, כפר-קאסם רחוק 3 ק"מ ממחלף קסם. אין במחלף שילוט הכוונה לעיר, שמונה 23,000 תושבים. 
+
+
+ אז אני עונה לך, באריאל יש יותר תושבים, מה לעשות. 
+
+
+אני לא פוסל, שיהיה כתוב אריאל וראש-העין וערים אחרות, זה צריך להיות. אבל עיר ערבית שנמצאת על המחלף ולא מקבלת שילוט, בעיני זה תמוה ומוזר ומחייב התייחסות ספציפית, ולא תשובה פופוליסטית, תשובה על הדרך. 
+
+
+ אני עניתי לך בצורה הברורה ביותר: ההחלטה היא לפי העיר הגדולה באותו אזור. אריאל היא העיר הגדולה באזור שלך. זאת ההחלטה. 
+
+
+עם כל הכבוד, התשובה לא מספקת ולא משכנעת. 
+
+
+ אז תפנה לוועדת השמות הממשלתית במשרד ראש הממשלה. 
+
+
+אם עיר, כבודה, נמצאת על כביש 6 ולא מקבלת שילוט כזה – – – 
+
+
+ ישנו כאן חבר הכנסת טיבי; הוא יגיד לך שלטייבה יש שילוט. לכן אין כאן באמת אפליה בין יישובים ערביים ליהודיים. זה מאוד פופוליסטי לשאול את זה בצורה כזאת, זה מה שיש לי להגיד לך. 
+
+
+ תודה. תודה לחברי הכנסת, תודה לסגנית שר התחבורה והבטיחות בדרכים. עד כאן שאילתות דחופות. ואנחנו צלצלנו, נכון, אדוני סגן המזכיר?
+
+
+
+
+ בינתיים – הודעה. 
+
+
+ ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מבקש להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 10), התשע"ד–2013. תודה. 
+
+
+ תודה לסגן מזכירת הכנסת. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/801/19; נספחות.]
+
+
+ חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם. הראשונה שבהן היא הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – עבר פלילי), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. משיב השר לביטחון פנים, חבר הכנסת אהרונוביץ. אני מבקש מחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לנמק את הצעת החוק שלה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, חברי הכנסת, רבותי השרים, בתלמוד הבבלי, ברכות דף ל"ד, נכתב המשפט הבא: במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים. הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – עבר פלילי) מקדמת את אחד מעקרונות היסוד ביהדות, שלפיו ניתנת אפשרות לאדם שעבר עבירה לחזור בתשובה ולמחוק את העבירות. 
+
+ כדי שנבין על מה מדובר אני אספר לכם שהצעת החוק הנוכחית היא תולדה של פניית ציבור שהגיעה אלי מחייל משוחרר, בחור, עלם מקסים בשם אלן פרידזון. אותו אלן היה נער בסיכון; הוא עלה למדינת ישראל ביחד עם משפחתו, המשפחה הגרעינית והסבתא והסבתא-רבא. קשיי הקליטה בארץ והגיעם לעיירה די קטנה בפריפריה, לבית-שאן, עם הקושי התרבותי להשתלב ועם קשיים נוספים, מאחר שהאב נטש את המשפחה זמן קצר לאחר העלייה, והקושי של אותה אימא שנשארה לפרנס הן את הילדים והן את הסבתות, הביא לכך שאותו נער שחיפש את מקומו, לא ממש השתלב בחברה, בטח לא בזמן הסמוך לעלייה, והידרדר קצת לפעולות כאלה ואחרות שהביאו גם לעברו הפלילי. 
+
+חשוב לי לציין שמדובר בעבירות רכוש ואלימות שהתרחשו בגיל העשרה המאוד-מוקדם שלו. הוא נזרק ממערכות, ממערכות חינוך, ולא מצא את מקומו. אבל המדינה, מתוך מקום לנסות לשקם את אותם נערים בסיכון, את אותם ילדים, שיש בהם פוטנציאל עצום – והסיפור של אלן מסביר מהו אותו פוטנציאל – השקיעו בו והוא הגיע באמת לאחר מכן ל"נירים", ושם הוא תיקן את דרכיו והפך להיות תלמיד מצטיין, עם תעודת בגרות בציונים מצטיינים. ואז הוא רצה להתגייס לצבא והצבא לא רצה לגייס אותו, אדוני היושב-ראש, בגלל אותו עבר בשנותיו המוקדמות. והוא נלחם, פשוטו כמשמעו, נלחם קשה מאוד במערכת כדי להתגייס. 
+
+הוא התגייס לצבא והוא הפך להיות לוחם ב-101 של הצנחנים, לוחם מצטיין; לאחר מכן מפקד מצטיין ב-101. חבר הכנסת שאול מופז מכיר את הסיפור, גם הוא היה מעורב בו. ובהגיעו לזמן שחרור וחזרה לחברה, אחרי ששיקם את דרכיו וראה כבר את האופק לפניו, הוא גם התנדב בפרויקט "אחריי!", להכשיר נערים בסיכון וכדומה לגיוס, כי לפעמים זה כרטיס הכניסה של אותם נערים לחברה הנורמטיבית שלנו. 
+
+ הוא רצה לעבוד כמאבטח, ולשם כך הוא היה צריך לקבל את האישור של המשטרה לנשיאת נשק. אני אומרת לכם שלרגע לא שקלו את השיקום שאותו נער עשה, את התרומה החברתית שלו כפרט לפרויקט "אחריי!". הוא היה פעיל מאוד חברתית עם אותם נערים והיווה להם סמל ודוגמה למה שיכול היה לעשות. באמת, רווח חברתי אמיתי. פשוט, בגלל מה שהיה בגילי העשרה המוקדמים – עבירות רכוש, נזכיר – מנעו ממנו להיכנס לתחומים הללו, שזה תחומי ביטחון ואבטחה. הוא הרגיש נורא רע עם זה. הוא פנה אלי ובחלק מהדברים הוא אמר משפט שככה זעזע, הוא אמר: הרגשתי לרגע שמתייחסים אלי כמו אל עבריין, והבנתי שאני צריך להתעסק עם אותן הצרות שהיו לי לפני שבע שנים. אני חושב שצריך לתת לנוער בסיכון אמונה שאפשר לצאת מהמצב ולעלות על דרך חדשה. 
+
+אז מילים מצמררות אלו נכנסו לאוזני והולידו את הצעת החוק הזאת. 
+
+ אני חייבת להגיד, כאשר התפרסם המקרה שלו, פתאום התחילו להגיע אלי עוד פניות עם סיפורים מאוד דומים על אנשים, ילדים, שעשו עבירה כזו או אחרת בגיל העשרה כששיקול הדעת אז הוא לא מסודר. והאבסורד הוא שבצבא הם נושאים נשק. דרך אגב, הוא עבר את כל ההכשרות על כל כלי הנשק בצבא והוא גם עשה שירות מילואים פעיל והיה יוצא עם נשק הביתה. אז מה שהצבא מתיר האזרחות לא מתירה, וזה אבסורד, כי אם הוא רצה לעשות משהו עם הנשק הזה, הוא יכול היה לעשות עם הנשק הצבאי. 
+
+ לדאבון הלב, אותו נער, אלן פרידזון, שהפך לאדם מרשים ובוגר, מצא את מותו בטרם עת בתאונת דרכים מחרידה, ולצערי הרב הוא לא זכה לראות את הליך החקיקה, אשר באמת נכתב ובימים אלה מחוקק ביוזמתו. 
+ 
+ לדעתי, הצעת החוק – כך אני אקרא לה, הצעת חוק אלן פרידזון, נועדה לתקן מצב אבסורדי ולא סביר שבו חיילים לוחמים, שבהיותם נערים נפתח להם תיק פלילי – ודרך אגב, נסגר טרם גיוסם לצבא – ולא נצברו עוד תיקים ועבירות נוספות, והם השלימו שירות צבאי מלא כלוחמים, נשאו נשק, סיכנו את חייהם בפעילויות ביטחוניות למען המדינה – והם נתקלים לאחר שחרורם בקושי להוציא רישיון אזרחי לנשק ולהשתלב בעבודת אבטחה; מטרת הצעת החוק הזאת היא להכיר במציאות שבה אנחנו מדברים על כך שאנחנו רואים את המהלך, את התהליך שעברו אותם נערים שהכי קשה להם. בדרך כלל זה נערים במצוקה, זה נערים שהבית שלהם מתפרק, זה ילדים שלא מוצאים את המקום בבית, ולפעמים גם מדובר – לא במקרה של אלן אבל במקרים אחרים – בחוסר מסוגלות הורית בכלל לתפוס את אותם ילדים ולתת להם גבולות כלשהם. וכשהם כבר נכנסים לתוך התהליך אומרים להם: לא, לא, מעכשיו ואילך כל צעד שתעשו בחיים שלכם יימדד לפי אותם דברים שנכתבו כאשר הייתם נערים. 
+
+אז אני לא ארחיב במילים, אבל מה שהצעת החוק הזאת באה לתקן – ואני מתארת לעצמי שיצחק אהרונוביץ, השר לביטחון פנים, עוד ירחיב בנושא – שלא ייתכן מצב שבו לא יביאו בחשבון את ההליך שעוברים אותם נערים, את השיקום שלהם, את הקושי האמיתי לחזור כאזרחים נורמטיביים לחברה.
+
+ואני רוצה לומר משהו: הצעת החוק הזאת עברה בכנסת הקודמת בקריאה טרומית. לא הספקנו להעביר אותה את כל הליך החקיקה, ואני שמחה מאוד שעכשיו – דרך אגב, זה גם נוסח מוסכם עם המשרד לביטחון פנים ועם משרד המשפטים. אני מאמינה שמהר מאוד אנחנו נעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית, מפני שהכול כבר סגור ותפור.
+
+אני רוצה להגיד תודה ענקית לשר אהרונוביץ, השר לביטחון פנים, שהבין את האבסורד ושם את כל כובד משקלו כדי לתקן את העוול הנורא הזה, כדי שילדים בסיכון יבינו שיש להם יכולת לחזור. 
+
+ עוד מילה קטנה על היהדות: תקנת השבים באמת באה להגיד לחברה הישראלית, היהודית, שצריך להסיר מכשולים כדי שאנשים יהיה להם תמריץ לחזור בתשובה; שלא יהיו כל כך הרבה מכשולים שבעצם מראש יחסמו להם את הדרך לחזור ולהיות אזרחים טובים ומשפיעים. 
+
+ נוסף על תודתי ליצחק אהרונוביץ, אני רוצה להגיד תודה גדולה מאוד לשרת המשפטים ציפי לבני, שעבדה אתנו בשיתוף פעולה, ראתה את העיקרון והבינה, וביחד אנחנו נתקן את המצב האבסורדי הזה. תודה.
+
+אני מבקשת את תמיכתכם בחוק הזה.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. אני מזמין את השר לביטחון פנים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, למסור את עמדת הממשלה בנוגע להצעת החוק.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברת הכנסת אורלי, את לא יודעת כמה שהדברים שלך נכונים, כי אני נתקל בזה כמו שאת נתקלת בתופעות כאלה, ופונים אלי ושואלים: למה בצבא יכולתי לצאת עם נשק ואחרי הצבא אני לא יכול להיות מאבטח? טוב, טוב שהגיעה העת באמת לעשות את השינוי שאת העלית פה, אז ככה שבאמת קלעת לדעת רבים, ואני בהחלט מסכים אתך.
+
+ חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור קובע כי הסמכת אדם כמאבטח לפי החוק הקיים כפופה לאישור של הקצין המוסמך, וכי אין מניעה להסמכתו מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי של המועמד – סעיף 8(5) לחוק. זה מה שקיים היום. סעיף זה מקנה לקצין המוסמך שיקול דעת המופעל בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה. 
+
+ מטרת הצעת החוק, שהיא מבורכת בעיני, היא לשנות את המצב הקיים כיום, שמי ששירת כחייל קרבי בשירותו הצבאי ובהיותו נער נפתח לו תיק פלילי – ויש הרבה כאלה – אשר נסגר ערב גיוסו, נדחית בקשתו לנשיאת נשק לצורך עבודת אבטחה בגין הרישום הפלילי שהוא צבר. זאת, אף שנשא נשק במשך כל תקופת שירותו הצבאי וסיכן את חייו בהיותו בשירותו למען ביטחון המדינה.
+
+ להבנתי, ראוי לתת את המשקל הנכון למצב שבו חיילים קרביים משתחררים, משוחררים, אשר לחובתם רישום פלילי בגין עבירות שביצעו בזמן היותם קטינים לפני שירותם הצבאי, ושירתו כלוחמים בצה"ל, בעת בחינת בקשתם לנשיאת נשק לשם קבלה לעבודה כמאבטחים. לפיכך, בהצעת חוק זו תוקן המצב הקיים ונקבע במפורש כי שירות צבאי כלוחם יהווה שיקול בין מכלול השיקולים שהקצין המוסמך ישקול בעת בחינת הבקשה לרישיון לנשיאת נשק, ככל שהמידע הזה יובא בפניו.
+
+ועדת השרים לחקיקה קבעה כי הצעת חוק זו תקודם בתיאום עם המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים, ולפיכך אבקשכם לאשר את החוק המוצע ולהעבירו לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך תהליכי החקיקה.
+
+
+ תודה לשר לביטחון פנים. למען הסר ספק, אני שואל את חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס אם התנאים שהשר הזכיר מקובלים.
+
+
+ אנחנו – זה מוסכם.
+
+
+ מוסכם. אם כן, אנחנו נשמע את ההתנגדות לחוק של חבר הכנסת אחמד טיבי, כי הממשלה תומכת. מיותר להזכיר לחבר הכנסת טיבי שלא תוכל לתמוך בהצעת החוק בהצבעה.
+
+
+זו התנגדות מטעמי התנגדות, אדוני היושב-ראש.
+
+
+ כן.
+
+
+ ליברליות יתר במתן רישיונות נשק גורמת בעולם, וגם בארץ, לתאונות, למקרי ירי, להרג, לרצח. חברת הכנסת אורלי אבקסיס גם הזכירה נערים בסיכון שיש להם תיק פלילי וכדומה. אני כמובן בעד שיקום של הנערים האלה, של הצעירים האלה, אבל לאו דווקא במקצועות שיש בהם נשיאת נשק. אנחנו שמענו, חבר הכנסת ריבלין, על מקרים רבים שבאים אנשים שהשתחררו משירות צבאי וניתן להם נשק כמאבטחים – ירו באישה או בשכנים. ולכן צריך דווקא לייצב את המצב הקיים שבו קצין משטרה לא רשאי לתת רישיון נשק לאנשים כאלה. צר לי שהממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת, צר לי על ליברליות היתר שבה נותנים לאנשים להחזיק נשק למרות רישום פלילי. זאת טעות. אני מקווה שלא ניפגש בעתיד – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ אני מקווה שלא ניפגש בעתיד – לפעמים אומרים שיש שוני בהתנהלות של אנשים בתוך מסגרת ובהתנהלות בחיים האזרחיים, למרות הביקורת שלי על המסגרת באופן כללי. אני מקווה שלא ניפגש כאן בעתיד עם מקרה רצח בתוך המשפחה של מאבטח שהיה לו רישום פלילי. תודה רבה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, את רוצה להשיב? בבקשה. נרשמה התנגדות, לכן בעלת הצעת החוק יכולה להסביר פעם נוספת למליאה את הטיעונים שלה.
+
+
+ חבר הכנסת אחמד טיבי, אנחנו פה לא הופכים את זה לגורף. אנחנו רק מוסיפים עוד נדבך לשיקול הדעת, כאשר אותו קצין נדרש לאשר או לא לאשר, ולהביא בחשבון באמת את כל התהליך שאותם נערים עברו. הרי אתה בטח לא היית רוצה שילד שעשה עבירה כזאת או אחרת – ובדרך כלל אנחנו מדברים על עבירות מינוריות, לא על עבירות גדולות, כי אחרת הוא לא היה מתגייס לצבא – ולתת לו את ההזדמנות לחזור כאזרח תורם למדינה. אנחנו מדברים על נערים בסיכון שעברו שינוי, שהמדינה משקיעה כסף כדי לשקם אותם. ואנחנו אומרים באמת שהוא צריך לעמוד בכל הקריטריונים האחרים, רק שאותו רישום פלילי שנסגר כבר בעת היותו נער לא יהווה את העילה, באופן גורף, לבטל או למנוע ממנו. תודה רבה, אדוני. 
+
+ אני מבקשת לתמוך בהצעת החוק.
+
+
+ תודה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. נא לשבת. 
+
+ חברי הכנסת, אנחנו מצביעים בקריאה טרומית על הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – עבר פלילי), התשע"ג–2013, של חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – עבר פלילי), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
+
+
+ חברי הכנסת – 42 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי אישרנו את הצעת החוק בקריאה טרומית ונעביר אותה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1384/19; נספחות.]
+
+
+ חברי הכנסת, הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק הארכת תוקף צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת דוד צור וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, אדוני. שרת המשפטים, שאני בינתיים לא רואה אותה, תשיב על הצעת החוק.
+
+
+ להתחיל בכל זאת?
+
+
+ כן. בבקשה, אדוני.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית אולי, בפתח הדברים – הלך מאתנו אייקון תרבותי, גם אמן גדול, גם אוהד ספורט גדול ואיש יקר. אז מרכינים ראש.
+
+הצעת החוק שאני מביא היום בפני הבית ואני מבקש להצביע עבורה היא הצעת חוק הארכת תוקף צו הגנה – – –
+
+
+ סליחה, אדוני, רק שנייה. חברי הכנסת אילטוב, מיכאלי, סגן שר הדתות, חבר הכנסת ברכה, תודה.
+
+
+הצעת חוק הארכת תוקף צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת, התשע"ג–2013. בחוק למניעת אלימות במשפחה, בסעיף 5, יבוא: ניתן צו הגנה לתקופה כוללת של עד שנה, בסמוך לפני מועד פקיעתו של הצו יקיים בית-המשפט דיון ובו יבחן אם יש מקום להאריך את תוקפו של צו ההגנה. ראה בית-המשפט כי לא חל שינוי בנסיבות שהביאו למתן צו ההגנה, יאריכו בשנה נוספת. בהתאמה, גם לגבי הטרדה מאיימת: ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת לתקופה כוללת של עד שנתיים, כאמור בסעיף קטן (א), בסמוך לפני מועד פקיעת הצו יקיים בית-המשפט בחינה מחודשת כדי לבדוק אם יש מקום להארכת הצו. ראה בית-המשפט כי לא חל שינוי בנסיבות שהביאו למתן הצו, יאריכו בשנתיים נוספות.
+
+החוק, הרציונל שלו הוא להקל בכל מה שקשור לתופעת האלימות במשפחה. התופעה היא קשה. רק השבוע התבשרנו על רציחתה של האישה מס' 20 ברשימה, ו-2013 היא בהחלט שנה קשה בתחום הזה. צריך לומר שצווי ההגנה בעצם באים להגן על הנשים שנמצאות במצוקה. צריך לומר גם שבתי-המשפט ��ינם עוקבים אחרי קיום צווי ההגנה. הם מסיימים את המלאכה שלהם בעצם עם מתן ההחלטה השיפוטית, וההעברה לידיעת הגורמים היא בעצם בתחום של הרשות המבצעת. ולכן בית-המשפט אין לו למעשה כלי לדאוג שהדבר הזה קורה. 
+
+ רק מהנתונים שהממ"מ פרסם השבוע אנחנו רואים שבשנת 2013 נפתחו 657 תיקים על הפרה של הצווים האלה. היו כמה אירועים מאוד טרגיים בשנה האחרונה, שבהם בוצעו מעשי רצח – כמובן עם הפרה של הצו – כולל הילדים והנשים. 
+
+צריך לומר שגם בהיכרותי את המערכת המבצעת, האכיפה במקרים של הפרת הצווים האלה היא לא דבר קל. בקנה – גם אביא הצעה שמדברת על נושא טכנולוגי. כמו שיש חלופות מעצר באיזוק אלקטרוני, אפשר בהחלט גם להביא נושא של איזוק אלקטרוני לאלה המורחקים בצווי הגנה, כדי לתת הגנה יותר גדולה לנשים האלה. 
+
+הרציונל בהצעה הספציפית הוא – כיום אפשר, מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה, לבקש צו, שבדרך כלל הוא לשלושה חודשים, ובמקומות שבהם הוכר שזה יהיה שנה, בית-המשפט רשאי להאריך את תוקפו של הצו עד לשישה חודשים, ובמקרים מיוחדים – עד לשנה. הבעייתיות בחוק הקיים מתעוררת במקרי אלימות קשים ומתמשכים, כאשר הצו פוקע ובן המשפחה הנפגע עומד בפני קושי של פנייה חוזרת לערכאות. פנייה כזאת מצריכה התמודדות מחודשת עם ההליך המשפטי ודורשת משאבים וכוחות נפשיים שספק אם קיימים בדרך כלל אצל הקורבן. כמו כן, בפרק הזמן הזה הוא נטול הגנה שיכולה לסייע לו, והוא עלול לעמוד בפני סכנה ממשית לחייו, לביטחונו או לשלומו בחלוף הזמן שבין פקיעת הוצאת הצו לבין הצו החדש. לכן הגבול הקבוע היום בחוק המגביל את תקופת הצו לשנה בלבד, הוא גבול שלא בהכרח יש לו הצדקה עניינית, ושיקוליו מסוכנים. המקרים בפועל מלמדים שזה עלול אף לסכן את חייהם ואת שלומם של בני המשפחה הנפגעים, ובשל כך יש צורך אקוטי לאפשר לבית-המשפט להוציא צווי הגנה לתקופות ארוכות יותר בהליך פשוט ומזורז.
+ 
+ הצעה זו מתייחסת למקרים שבהם צו ההגנה ניתן לתקופה כוללת של שנה, היינו מקרים שבהם הוכחה זה מכבר רמת המסוכנות הגבוהה של מחויב הצו. במקרים אלו מוצע כי לאחר תום תקופת השנה ייבחן הצו שנית על-ידי בית-המשפט, והוא ישקול אם חל שינוי נסיבות המצדיק את ביטול הצו. במקרה שלא חל שינוי נסיבות המצדיק זאת – ייוותר הצו על כנו. הימשכות צו ההגנה תאפשר תקופת הסתגלות ולמידה של המציאות החדשה של המשפחה, ותהווה גורם הרתעה משמעותי עבור המחויב בצו לשינוי דרכיו והתנהגותו האלימה. בנוסף, מבקש הצו לא יצטרך לעמוד מול הליך מסורבל של פתיחת התיק מחדש והוכחה מחודשת של כלל העובדות, אלא יידרש לעבור הליך מזורז ויעיל במסגרת תיק פתוח ועומד.
+
+ עם זאת, בכל עת תעמוד האפשרות למבקש הצו או למחויב בצו לבקש את ביטולו או שינויו של הצו במקרה של שינוי נסיבות קיצוני. זאת, כדי לא להעליל עלילות שווא וכדומה, ותמיד ניתן פתח לתקוף את זה. 
+
+ כמו כן, מוצע לתקן את חוק מניעת הטרדה מאיימת באותו האופן, בשינויים המחויבים, היות שרציונל החוקים דומה.
+
+ הצעת חוק זו נכתבה בסיוע המרכז לקידום מעמד האישה על-שם רות ועמנואל רקמן, במסגרת התוכנית לסיוע משפטי לנשים בדיני משפחה, באוניברסיטת בר-אילן – ואני מודה לה – ובסיועה של עורכת-דין נעמה ספראי-כהן. הצעת חוק דומה הונחה על-ידי סגנית השרה, חברת הכנסת פניה קירשנבאום, בכנסת השמונה-עשרה. 
+
+אני מבקש גם – אם זה המעמד – להודות לחברי הכנסת החתומים; לחברי הכנסת פנינה תמנו-שטה, נחמן שי, קארין אלהרר, עדי קול, מוטי יוגב, מרב מיכאלי, אלעזר שטרן ובוז'י הרצוג. אני מודה גם לוועדת השרים, בראשות השרה, שאישרה, ומבקש את תמיכת חברי הכנסת, וכמובן – השר לביטחון פנים, שהוא בעצם האיש שאמור ליפול עליו עיקר הנטל. אז אני מאוד מודה לכם על התמיכה המובטחת. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת צור. תשיב שרת המשפטים הגברת ציפי לבני. 
+
+
+ תודה רבה. הממשלה תומכת בהצעת החוק. אני רק רוצה קודם באמת לברך את חבר הכנסת דוד צור, מתנועתי כמובן, יוזם הצעת החוק שמאריכה את תוקף צו ההגנה והצו למניעת הטרדה מאיימת, ואת חברי הכנסת שהצטרפו אליה מסיעות נוספות בבית. רק השבוע ציינו את יום המאבק באלימות נגד נשים, והצעת החוק הזאת היא חלק משיפור הכלים הקיימים להתמודדות עם התופעה הקשה והנפוצה של אלימות במשפחה. 
+
+ החוק למניעת אלימות במשפחה מסמיך את בית-המשפט להוציא צו הגנה, לרבות הרחקת אדם מביתו, בהתקיים נסיבות של אלימות, התעללות נפשית או התנהגות מסכנת כלפי בן משפחה. היום החוק קובע שלוש מדרגות בנוגע לתקופה: צו ראשון של עד שלושה חודשים, הארכה לתקופה כוללת של עד שישה חודשים, והארכה נוספת מנימוקים מיוחדים עד שנה. הצעת החוק מבקשת לקבוע, ובצדק, מדרגת זמן נוספת, כך שבתום שנה יקיים בית-המשפט דיון, ואם התרשם שהנסיבות לא השתנו, יורה על הארכת הצו בשנה נוספת. תיקון דומה מוצע לחוק מניעת הטרדה מאיימת, אלא ששם מדרגות הזמן כיום הן של שישה חודשים, שנה ושנתיים, ככה שבתי-המשפט יוכלו להאריך עד ארבע שנים. 
+
+הממשלה תומכת, כאמור, בהעברת הצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף לתנאים הבאים: קודם כול יש לשנות את ההצעה כך שבית-המשפט יקיים דיון בהארכת הצווים לאחר הגשת בקשה מטעם המתלונן, ולא באופן אוטומטי כמו בהצעת החוק, כי זימון אוטומטי מבית-משפט לא לוקח בחשבון את המצב האמיתי, וצריך לפנות אליו. המציע סיכם שכך יעשה עם התקדמות הצעת החוק. שנית, נבקש שכל יתר פרטי ההצעה יקודמו בתיאום מלא עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – רווחה, ביטחון פנים ומשפטים. 
+
+ אני שבה ומברכת את חבר הכנסת דוד צור על הצעת החוק ומבקשת לתמוך בה. 
+
+
+ לאן, גברתי, ביקשת להעביר את זה? לאיזו ועדה?
+
+
+ חוקה. חוקה. 
+
+
+ מעמד האישה. 
+
+
+ מעמד האישה. 
+
+
+ אוקיי. אז אני שומע שאין מתנגדים. אנחנו נעבור להצבעה. 
+
+
+ מעמד האישה.
+
+
+ מעמד האישה? אוקיי. מעמד האישה. 
+
+
+אוקיי. אנחנו נצביע. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הצעת חוק הארכת תוקף צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת (תיקוני חקיקה), התשע"ג–2013, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ בעד – 45, אין מתנגדים. הצעת חוק הארכת תוקף צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת (תיקוני חקיקה), של חבר הכנסת דוד צור וקבוצת חברי כנסת, עברה ותועבר לוועדת הכנסת – – – 
+
+
+ אני מבקשת לצרף את שמי לפרוטוקול. 
+
+
+ קארין לא הספיקה להצביע. מבקשת להירשם – כתומכת, אני מניח. לפרוטוקול, וגם חברת הכנסת אורלי לוי. ההצעה עוברת לוועדת הכנסת, שתדון באיזו ועדה היא תידון להמשך טיפול. 
+
+ [הצעת חוק פ/1665/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים, רבותי חברי הכנסת, להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סידור פריטים בחשבונית לפי סדר האל"ף-בי"ת), של חבר הכנסת נחמן שי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת שי, בוא להציג את הצעת החוק. ישיב שר הכלכלה נפתלי בנט. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שנעבור לדיון קצר על הצעת החוק שלי, הייתי רק רוצה להתחבר מהבית הזה, מתוך הבועה הזאת שאנחנו נמצאים בה לפעמים, אל מה שמתחולל עכשיו בתקשורת, ובכלל בהוויה הישראלית. רציתי לקרוא שורות אחדות מתוך אחד משיריו של אריק איינשטיין, שמבטא את האיש ואת הדרך שבה הוא תיעד בשירתו את חיינו פה. אני רק אקרא כמה שורות, ברשותכם. 
+
+
+ רק אם יורשה לי, חבר הכנסת שי, אם אפשר רגע, רבותי – – –
+
+
+ לא, נראה לי שהכנסת ממשיכה בחייה הרגילים.
+
+
+ כן. 
+
+
+ אני מתקשה להפריע לה. אני מתקשה להפריע לה.
+ 
+
+ לא, אבל אני לא רוצה – היות שאני מאוד מזדהה עם מה שאתה עושה, אני גם עוצר את השעון שלך כרגע. 
+
+
+ יש לי, יש לי זמן, יש לי זמן – – 
+
+
+ זה בסדר. 
+
+
+ – – הממשלה גזרה דין מוות על ההצעה שלי. לא בצדק. 
+
+
+ רבותי חברי הכנסת, חבר הכנסת נחמן שי מבקש לומר כמה מילים לזכרו של עמוד התווך, אפשר לומר, או אחד מעמודי התווך הבולטים של התרבות הישראלית. נדמה לי שברגעים שכאלה נכון שיהיה שקט באולם, שנשב רגע במקומותינו, לזכרו של אדם שהשפיע כל כך הרבה על כל אחד ואחת מאתנו. בבקשה, חבר הכנסת שי. 
+
+
+ כן, תודה. אני התלבטתי בין כמה שירים. חשבתי, איזה שיר יבטא הכי טוב. אז יש שיר אחד, שנקרא "יכול להיות שזה נגמר", שהוא יפה להפליא, ויש שיר אחר, שנקרא "פרידה קצרה", מילים ולחן של יהלי סובול, שהולך כך: "מי יכול לזרוק קצת אור על הכביש שמאחור / מתפתל לתוך ערים לוטים בערפל / אנשים ותקליטים, רגעים ומבטים, חוסים בתוך הצל / אז עכשיו שולף תמונה מקומטת ישנה / שם אני ואת משוטטים על איזה חוף / כבר אהבנו אז לנשום את הים בסוף היום / באור שקיעה אדום / בדירה ליד הים, את חיינו שמנו שם / כמו אוצר בתוך תיבה שם טמנו בקירות / אוסף אבנים טובות / שנים של אהבה // ועכשיו יהיו לנו ימים צלולים ועמוקים / ואם תבוא הנסיעה, / זו רק פרידה קצרה / זו רק פרידה קצרה". 
+
+ אבל אנחנו יודעים, כולנו, שהפרידה מאריק תהיה פרידה ארוכה, וגם אם השירים ימשיכו לנגן את רגעינו היפים ולהזכיר לנו את אהבותינו ואת חיינו כולם, את אריק איינשטיין כבר לא נראה בתוכנו. 
+
+
+ אתה יודע, חבר הכנסת שי, אני מנצל את ההזדמנות הזאת להוסיף על דבריך החשובים ולומר שאריק איינשטיין ידע לכוון ולפתוח לכולנו חרך הצצה אל מה שבכל זאת יפה ונכון בשיירה שנמשכת. 
+
+
+ נכון. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+ טוב, תודה לך. 
+
+
+ נמשיך בדיון. 
+
+
+ טוב, נעבור להוויה היומיומית שלנו, אבל קשה קצת.
+
+אני ביקשתי בהצעת החוק שלי דבר מאוד פשוט: כל אחד מאתנו, כלקוחות, צרכנים, שותפים לפעילות היומיומית – כולנו עושים קניות; לעשות משהו קטן שיכול להקל עלינו – לא מהפכה, לא ריכוזיות, לא פירמידות, לא עולם שלם, אבל אני מאמין שחוקים "קטנים" יכולים לעשות הבדל גדול ולשנות משהו במציאות שלנו היומיומית, השוטפת. 
+
+היו אלי פניות, לא אחת ולא שתיים, של אנשים שהתקשו, כשהם ביצעו את הקנייה שלהם, הקנייה גדולה, למצוא את הרגל ואת היד שלהם בתוך הקנייה הזאת: האם הם קנו את מה שהם רצו לקנות, ציפו לקנות, אולי שכחו לקנות? הביאו רשימה קטנה מהבית, עמדו לפני הקופה, הם לא זוכרים אם הם קנו את זה. הם זכרו שהיה מבצע מסוים, שהם היו צריכים לקבל פריט מסוים בהנחה; האם הדבר התבצע, או לא? אנשים יוצאים מהסופר עם ערמה גדולה של קניות, הם חוזרים הביתה, ופתאום מגלים שמשהו חסר, משהו שלא נעשה. ואמרו: בואו נקל על עצמנו. מה יותר פשוט מאשר שאותה חשבונית או אותה קבלה שאנחנו מקבלים בסוף הקנייה – ואני מדבר על קנייה גדולה, לא על שלושה פריטים, עם זה אפשר להסתדר ולא לעמוד שם מבוהלים ולראות – מה יותר פשוט מאשר להדפיס את זה לפי סדר האל"ף-בי"ת, בסדר אותיות רץ? ואז אם אתה מחפש מיץ, או אַת, זה במ"ם, ותרד בתי"ו וגפרורים בגימ"ל. מה יותר פשוט? ואני רואה שעשיתי את הקנייה שתכננתי – אני, את – ואנחנו יכולים ללכת הביתה בשקט. זה מה שביקשתי. 
+
+ פריטים הרשומים על גבי חשבוניות וקבלות הנמסרות ללקוח מוצגים כיום בסדר אקראי ומקשים על הלקוח לעקוב אחר המחירים והפריטים שרכש. כדי לסייע ללקוחות מוצע לקבוע כי כל הפריטים שנרכשו יירשמו בסדר אל"ף-בי"ת על גבי החשבונית או הקבלה. 
+
+אני חושב – אני באמת אומר את זה בתמימות מסוימת – שלא יכולה להיות הצעת חוק יותר פשוטה ויותר הגיונית מההצעה הזאת. וגם אין בה מאמץ – כי תכף יסביר השר, אני חושש, על הוצאות גדולות שנדרשות. אז עבדכם הנאמן עשה בדיקה: ההוצאה מזערית, הקופות ממוחשבות, ובמדינת הסטרט-אפ המובילה בעולם, שמוכרת כל יום חברה אחרת במאות מיליונים לאיזה טייקון, חברת ענק אמריקנית, אין בעיה לעשות סוויץ' קטן בקופה הרושמת ולבקש ממנה להציג לכם את כל הקנייה בסדר אלפביתי. אין שום בעיה בכך. וזאת הבקשה שלי וזאת ההצעה שלי, ואני מבקש את תמיכת הכנסת. תודה רבה. 
+
+
+ תודה, חבר כנסת נחמן שי. ישיב שר הכלכלה נפתלי בנט. אני מבקש מהחברים שעומדים כשגבם לדוכן ומנהלים פה דיונים ערים וסוערים לעשות זאת לצד המליאה או מחוץ למליאה. בבקשה, השר בנט. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, באמת יום עצוב. אני חושב שכל אחד מאתנו חווה את אריק איינשטיין בצורתו שלו. כמדריך ב"בני עקיבא", דרך השירים שהוא שר והשירים שהוא כתב, אני חושב שעיצבנו דורות של חניכים. אז אני רק אקריא מילים של שיר שהוא כתב: "כמה שאני אוהב אותך, ארץ-ישראל / למה זה אני עצוב כל כך, ארץ-ישראל?" יהי זכרו ברוך. 
+
+
+ אם הוא היה יודע שתספיד אותו, הוא היה מעדיף להישאר בחיים. 
+
+
+ חבר הכנסת נחמן שי מבקש לבצע שינוי, שהקבלות שמקבלים כשיוצאים מסופר או מחנות יסודרו בעצם לפי סדר האל"ף-בי"ת. 
+
+ הממשלה מתנגדת להצעת החוק. 
+
+ אני לפעמים מרגיש שאנחנו צריכים לייצר איזה כיפת ברזל נגד הצעות חוק שיטילו עוד ועוד עומסים על בעלי עסקים, על בעלי מכולת, על מי שחטא בחטא הכל-כך גדול של ליזום בארץ הזאת, ליזום חברה ולנסות לייצר מקומות עבודה. כשאנחנו השכם והערב רואים עוד מפעל נסגר ועוד חברה נסגרת ועוד עסק קטן נסגר, אנחנו מתפלאים, אנחנו לא מבינים למה זה קורה. אז זה קורה בדיוק בגלל טילי הנ"מ האלה – – –
+
+
+ הסימון של המוצרים? נו, בחייך. 
+
+
+ – – – טילי הנ"מ האלה, שכל אחד כשלעצמו ראוי. האם היה ראוי שיהיה כזה דבר, חבר הכנסת נחמן שי? כן. האם יהיה ראוי גם להוסיף עוד אלמנטים של הגנת הסביבה? כן. וחוקי עבודה? כן. ועוד כשרות? כן. הכול הכול ראוי. אלה מה? בסוף החמור הקטן הזה, המסכן, שנקרא "עסק", במדינת ישראל – הוא חוטף את כל העומסים – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – של כל הרצון הטוב של כל חברי הכנסת. ואני רואה את תפקידי ליירט את כל הניסיונות שבסוף פוגעים במקומות עבודה. 
+
+אתה אמרת שאין פה נטל על העסקים. אתה טועה. אתה טועה. מדובר בהרבה מכולות שאין להן בכלל את התוכנה – – 
+
+
+ אבל אני לא רוצה מכולות, תוציא את המכולות. זה סופרים. 
+
+
+ – – ומדובר על סופרים קטנים יותר שאין להם היום את התוכנה הזאת. 
+
+
+ סליחה, סליחה, חבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת ליצמן, אני מבקש, אנא שב במקומך. 
+
+
+ איזה מכולת? סופרים. 
+
+
+ והבעיה – – –
+
+
+רק רגע, רק רגע, אדוני. רבותי, השר משיב וצריך להגביר את קולו על מנת להתגבר על הרחש באולם. אני מבקש לכבד את המשמעות של מה שקורה כאן ולאפשר לשר להשיב בשקט. 
+
+
+ אז אנחנו עכשיו, אני כמעט חושב שכדאי לעשות הצעת חוק מנדטורית, שכל חבר כנסת ינהל במשך שנה או שנתיים עסק ויבין מה כל הרגולציות האלה עושות לו; חבר הכנסת נחמן שי, שתבין מה המשמעות. כל דבר כזה – –
+
+
+לא צריך את המכולות.
+
+
+ – – עכשיו זה להוציא עוד כסף, לעשות שינוי בתוכנה ולבדוק שזה עובד. 
+
+ ואיך אתה מגדיר את זה, לפי המותג או לפי המוצר? 
+
+
+ המוצר.
+
+
+ אתה לא יוצא מזה. אתה לא יוצא מזה. 
+
+ לכן אני מבקש – קודם כול, הממשלה דוחה את זה, אבל ב. תפסיקו, אי-אפשר לבוא ולהתלונן כמה קשה לעסקים קטנים – –
+
+
+ זה לא עסק קטן.
+
+
+– – כשהשכם והערב אנחנו מטילים עליהם עוד ועוד עומסים. תודה רבה. 
+
+
+ לא צריך משמעת קואליציונית בשביל – – –
+
+
+ אני מודה לך, השר. חבר הכנסת שי, אתה מבקש להגיב?
+
+
+ בטח. בטח.
+
+
+ שלוש דקות. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני לא מצפה ש"מכולת משה" או "הקיוסק של חיים" יידרשו להוציא חשבוניות כאלה, השר, ואתה יודע את זה כמוני. אני רוצה שרשתות הענק של מדינת ישראל, שבאמת לא זקוקות להגנה שלך – אולי אנחנו זקוקים להגנה מהם על הדרך שבה הם מנהלים את העסקים הכספיים שלהם ועל הדרך שבה הם מטילים עלינו עלויות בלתי פוסקות. שהם יעשו את זה, להם זה לא עולה כסף. אם זה יעלה כסף, הם יודעים לחיות עם זה טוב מאוד. לא דיברתי על שום מכולת ועל שום עסק קטן. אני הראשון בכנסת הזאת שרוצה לשמור על עסקים קטנים. על מי אנחנו מגינים? על הרשתות, שכולנו מכירים אותן? הן צריכות את ההגנה שלך? זה מה שמפחיד אותי, שממשלה הולכת וממשלה באה וממשיכה להגן על העסקים הגדולים. בין בחירות לבחירות הם יודעים למכור לציבור שאנחנו נקטין את הריכוזיות, וברגע שזה מגיע לסדר-היום כמובן, זה לא בא לידי ביטוי.
+
+
+ כמה זה יעלה?
+
+
+ זה לא יעלה שום דבר, זה כלום. זה לעשות את זה בקופה. זה לא יעלה.
+
+
+ כלום זה לא יעלה.
+
+
+ אני אומר שזה לא יעלה, אבל אני מדבר על רשתות – אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל אני אזכיר – אם "מגה", אם "שופרסל", אם "רמי לוי" ואחרות. להן יש בעיה לעשות את זה? מה הקשקוש הזה בכלל?
+
+
+ הוא מסדר את הסחורה ממילא.
+
+
+ הוא יודע להוציא 20 פריטים, הוא רק לא מוציא אותם בסדר האל"ף-בי"ת. הוא מוציא אותם, אתה מקבל. לא רציתי לעשות פה הצגות על הדוכן, כי אני לא אוהב שמציגים על הדוכן, אבל אם הייתי מביא, וכל אחד מכיר את החשבונית: מגיעים 20 פריטים, הם רשומים האחד אחרי השני. כל מה שצריך לעשות זה לרשום אותם בסדר האל"ף-בי"ת, כך שאפשר לקרוא אותם. על מי שומרים?
+
+אבל מה? כדי לא להגיד ששומרים על בעלי ההון ועל האנשים העשירים – לא רוצים להגיד את זה, כי זה לא נעים – אז שומרים על "מכולת חיים". אז אני מודיע מעל הדוכן הזה, השר, ש"מכולת חיים" לא כלולה. לא כלולה, ולא הסנדלר ולא אף בעל עסק קטן או בינוני במדינת ישראל. שם אתה לא צריך, כי אתה גם לא קונה 40 או 50 פריטים, אתה קונה שניים או שלושה. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת נחמן שי. 
+
+ נעבור עכשיו להצבעה. הצבעה, רבותי. מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סידור פריטים בחשבונית לפי סדר האל"ף-בי"ת), התשע"ג–2013, נתקבלה.
+
+
+ 24 בעד, 42 נגד, אין נמנעים. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סידור פריטים בחשבונית לפי סדר האל"ף-בי"ת), של חבר הכנסת נחמן שי, לא עברה.
+
+
+
+
+ הודעה מטעם יושב-ראש ועדת הכנסת, הודעה שאינה טעונה הצבעה. חבר הכנסת צחי הנגבי, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה, ועדת הכנסת קבעה כי ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק לשינוי חברתי כלכלי (תיקוני חקיקה) (הגברת התחרות), התשע"ב–2012, לאחר החלת דין רציפות, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
+
+ הודעה נוספת. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לבקשת הממשלה החליטה הכנסת בישיבתה ביום 21 באוקטובר 2013 להחיל דין רציפות על הצעת חוק הרשות לשימור המורשת של עדות ישראל, התש"ע–2010. בכנסת השמונה-עשרה קבעה ועדת הכנסת כי ההצעה תידון בוועדה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. בהתאם לסעיף 97(ב) לתקנון הכנסת, המשך הדיון בהצעת החוק לאחר החלת דין רציפות יתקיים באותה ועדה משותפת.
+
+ ועדת הכנסת קבעה כי הוועדה המשותפת תהיה בת שמונה חברים, ארבעה מכל ועדה, בראשות יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט עמרם מצנע. חברי ועדת החינוך, התרבות והספורט הנוספים הם רות קלדרון, יעקב אשר ושמעון אוחיון; מטעם ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – חברי הכנסת מוטי יוגב, דב ליפמן, אברהם מיכאלי וחיליק בר. תודה, אדוני.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת הנגבי.
+
+
+ [הצעת חוק פ/1056/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – עיכוב פינוי חייב), התשע"ג–2013, של חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת ברכה, בבקשה. לרשותך עד עשר דקות. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שנתיים הארץ געשה ורעשה במה שנקרא אז "המחאה החברתית". המחאה הזאת שטפה את הארץ מצפון ועד דרום ולהפך, ובלטו כל מיני דמויות; חלקן בלטו בגין הפעילות האמיתית שלהן בתוך תנועת המחאה וחלקן רכבו על הגל של המחאה הלגיטימית ויצרו מעין מקסם שווא שכביכול הם מחויבים למטרות של אותה מחאה חברתית, אבל בעצם ברגע שהם הגיעו לכנסת הם הפנו לה עורף באופן מוחלט.
+
+הכותרת שתפסה את המחאה החברתית הייתה העניין של הדיור ומצוקת הדיור והאחוז של מרכיב הדיור בהכנסה של האזרח או של האזרחית. הרבה אנשים כאן, גם בקדנציה הקודמת של הכנסת וגם בקדנציה הנוכחית, גלגלו ומגלגלים עיניים לנוכח המצוקות האלה – – –
+
+
+ חבר הכנסת כבל. חבר הכנסת כבל, אנא שב במקומך. כבוד השר שמיר, ברשותך, נא לאפשר לנהל את הדיון.
+
+
+ לנוכח המצוקות של אזרחים רבים שנתקלים לפעמים בקירות אטומים בגין מצוקת הדיור, אם על מנת להשיג, או להשכיר, או לקנות, או לפרוע את ההלוואות שמתחייבות מהשגת דיור – הצעת החוק הזאת באה כדי להיענות ולו במעט לרחשי הלב של הציבור. והיא לא עולה בסופו של דבר לקופת המדינה שום דבר, אלא מייצרת מנגנונים מקלים יותר על האזרח, על מנת לשמור על מגוריו ועל דירתו במקרה שהוא נקלע למצוקה כלכלית, על-ידי פריסה נוחה יותר ועל-ידי התחשבות במצבו הכלכלי, כך שהסכום שהוא צריך להחזיר מדי חודש לא יעלה על אחוז מסוים מהכנסתו. קבענו בהצעת החוק שהוא לא יעלה על 5%, אבל כמובן מדובר על העיקרון ולא על המספר. האדם, האזרח, גם כשהוא נדרש להחזיר הלוואות דיור, שיוכל להתקיים מההכנסה הפנויה לאחר מכן.
+
+הצעת החוק מדברת גם על עירוב ההוצאה לפועל באותן ועדות מיוחדות שדנות בגורלם של אותם אזרחים שנתקלים בקשיים בתשלום ההלוואה.
+
+ עוד מוצע בהצעת החוק שלא יפונה אזרח מדירת המגורים שלו בשל פיגור בהחזר�� ההלוואה לפני שהסתיימה חקירת היכולת שלו. כי מה קורה? אזרח בא לוועדה המיוחדת ומגיש ערעור ומגיש בקשה להקל, לפרוע את זה, לפרוס את זה אחרת וכו' וכו', אבל עוד לפני שהוועדה המיוחדת מקבלת את החלטתה בעניין הזה, הגורם המלווה ממהר להוציא צו פינוי של אותו אזרח ובהרבה מקרים לזרוק אותו לרחוב, ולמרבה הצער בכמה מקרים שהיינו עדים להם בשנים האחרונות אנשים גם הגיעו למסקנה מאוד טרגית, אפילו שרפו את עצמם, והמחזות האלה עדיין נמצאים בדמיוננו ובמוחותינו.
+
+לכן, אני אומר שהצעת החוק היא הצעת חוק פשוטה, אדוני שר השיכון, והגיונית מאוד. היא לא עולה, היא לא מכבידה, אי-אפשר לבוא ולהגיד שיש עלות תקציבית, ואי-אפשר להגיד שום דבר אלא לייצר מנגנון מקל בעת שאזרח נקלע למצוקה, לייצר תנאים מקלים על מנת שהוא יוכל גם לגור, שתהיה לו קורת גג, וגם להחזיר את החוב בהתאם ליכולת, גם אם זה ייפרס על תקופה ארוכה יותר ובסכומים קטנים יותר. אבל העיקרון, אני לא מציע כאן לבוא ולהגיד לו: טוב, אנחנו משחררים אותך מחצי מהמשכנתה או מההלוואה; כאן לא מדובר על זה, אלא מדובר על מנגנונים מקלים על מנת לאפשר לאנשים לשמור על קורת הגג ולהמשיך לחיות בצורה מכובדת.
+
+ אני מצפה, ואני חושב שההיגיון הפשוט מחייב את כל חברי הכנסת לבוא ולתמוך בהצעת החוק, אחרת, אני אומר לכם, אין שום הצדקה לאף אחד להגיד שהוא מגלה סימפתיה כלשהי לתנועת המחאה שהייתה בקיץ של 2011, או שהוא מגלה סימפתיה למצוקת הזוגות הצעירים בעניין הדיור, או שהוא מגלה סימפתיה למצוקות האנשים בכלל. פה מוצע מנגנון פשוט, מנגנון שלא עולה, מנגנון שמקל על אזרח בעת שהוא נקלע למצוקה, ואני לא אומר שההקלה תהיה שרירותית או אוטומטית, אלא כמובן מתוך הוועדה המיוחדת שמטפלת בעניין הזה. אני, אגב, מציע שבתוך הוועדה המיוחדת – יצורף אליה נציג של ההוצאה לפועל על מנת שהוא גם כן יהיה מעורב בבדיקת היכולת של האזרח, שהוא גם יתקיים וגם יגור, וגם יחזיר את ההלוואה. אני חושב שאין הגיוני יותר ופשוט יותר מאשר לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת ברכה. ישיב על ההצעה שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת אריאל. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, ברשותך, מילה אחת על מי שהיה, אני חושב, אמן מספר אחת במדינת ישראל – אריק איינשטיין, זיכרונו לברכה. זה איש שעשה לכל כך הרבה אנשים טוב, שקשה יהיה לראות איך גומלים לו טובה – אלא להגיד את שבחו ולהודות לו על כל השנים הטובות.
+
+ להצעת החוק של חבר הכנסת ברכה: מטרתו של חוק הלוואות לדיור, 1992, היא לדון על-ידי הוועדה המיוחדת, וכשמה כן היא, מיוחדת – היא אחרי הוועדות הרגילות העוסקות בנושא – בבקשות להקלה בתשלומי החזרי פירעון ההלוואה, מה שקרוי אצלנו משכנתה, בהתבסס על מצבו הכלכלי של החייב.
+
+לפי הצעת החוק הנ"ל, נציג ההוצאה לפועל יהיה חבר בוועדה וחקירת יכולת תהווה שיקול להקלה בתשלומי החזרי פירעון המשכנתה. יצוין כי הליכי ההוצאה לפועל נכנסים לתמונה רק כאשר החייב אינו עומד בהחלטה של הוועדה המיוחדת. זאת אומרת, נשמע ערעור, יש החלטה, והוא לא עומד גם בהחלטה של הוועדה המיוחדת. בשל כך אין מקום לחברותו של נציג ההוצאה לפועל בוועדה המיוחדת.
+
+ בהצעת החוק הנזכרת מוצב רף עליון להחזר החודשי של ההלוואה אם הוועדה מחליטה להקל את תשלומי פירעון ההלוואה. תפקידה של הוועדה המיוחדת להקל בתשלומי פירעון ההלוואה בכל מקרה לגופו ולפי מצבו של כל לווה ולווה. זה דיון אישי, בהתבסס על מצבו הכלכלי, בדיוק זה. אי לכך, הצבת רף עליון להחזר מהווה הגבלה של גובה ההחזר אשר תביא להקשחה במנגנוני הגבייה – דבר שיביא להקשחה נוספת של הבנקים בהעמדת הלוואות לדיור לאוכלוסייה גדולה יותר, ואף אולי חס וחלילה לייקור ההלוואות. 
+
+ בנוסף, תחום פעולתו של חוק ההלוואות לדיור הוא הלוואה הניתנת על-ידי המדינה או במימונה בלבד, רק לגבי מה שתלוי במה שהמדינה נותנת. כיוון שרובם המכריע, אני חושב 90% וכמה, של זכאי המשרד הרוכשים דירות נוטלים הלוואות בנקאיות, ובהיקף גדול יותר, כי הן זולות יותר מאלה שהמדינה מעמידה היום, אין מקום לקבוע בחוק הלוואות לדיור הוראות אשר ישפיעו מהותית על הליכי מימוש המשכנתה אלא להסדיר זאת בדיני ההוצאה לפועל.
+
+ ועדת שרים לחקיקה החליטה פה-אחד להתנגד לחוק, ולכן אני מבקש מחברי להצביע נגד החוק. תודה.
+
+
+ תודה, כבוד השר אריאל. אני מבין שחבר הכנסת ברכה רוצה להשיב או לשאול. בבקשה, חבר הכנסת ברכה. שלוש דקות, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האחוז שנקבע בהצעת החוק הוא ביטוי של עיקרון, אדוני השר, זה עניין – 5% הוא ביטוי של עיקרון, זה יכול להיות 6% ו-7% ו-10%. אתה בא ואומר שזה נתון לכל מקרה לגופו. זאת אומרת, אתה כאילו רומז שמי שהכנסתו למשל 40,000 – לא יהיה 5%. מי שהכנסתו 40,000 לא ייקלע למצוקה בתשלום המשכנתה.
+ 
+אנחנו מדברים על אנשים שהכנסתם מועטה שנקלעים למצב של מצוקה. ואני אומר לכם, זו אחריות של המדינה, זאת אומרת, מעבר לכל שיקול אחר, שאנשים לא ייזרקו לרחוב. מה מסובך בכל העניין הזה? מציעים מנגנון פשוט מאוד, קודם כול שהאדם, האזרח, תהיה לו קורת גג, והוא לא ייזרק, ולא ישרוף את עצמו כפי שקרה כמה פעמים. וגם כן לייצר מנגנון שיחזיר את ההלוואה בצורה שהוא יכול לעמוד בה, ולא, היא תהיה מין מסע סיזיפי שיש לו התחלה ואין לו סוף.
+
+ אדוני השר, השר אריאל, אם הממשלה התנגדה להצעתו של חבר הכנסת נחמן שי בנושא של סדר אל"ף-בי"ת, אני פשוט לא מתפלא עליהם; זה תשובה לגופם של המציעים, ולא לגופה של ההצעה. אין היגיון בהתנגדות הממשלה להצעת נחמן שי בעניין של האל"ף-בי"ת בסופרמרקט, אין שום היגיון בהתנגדות להצעת החוק הזו. תהיו קצת ממשלה, נו באמת, תהיו קצת ממלכתיים; אתם שרים, אתם הרי יושבים בשלטון של המדינה כולה, מה הקטנוניות הזו?
+
+
+ חבר הכנסת ברכה, אתה רוצה להאשים את חברת הכנסת לבני, שרת המשפטים, יושבת-ראש ועדת שרים לחקיקה, שהיא פוסלת את זה מפני שקוראים לך ברכה? – – –
+
+
+ אתה רוצה להגיד שאני וציפי לבני במחנה אחד ואתה במחנה האחר? נו, אתם בממשלה, תפסיק עם הסיפורים האלה, בחייך. 
+
+אבל בכל זאת, אני אגע בעניין הראשון שנגע בו שר השיכון, והוא פטירתו של הזמר אריק איינשטיין. אני רוצה להגיד שאני אהבתי הרבה משיריו, ואני היום, ביום הלווייתו אני אומר: "אני ואתה נשנה את העולם". תודה רבה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת ברכה. 
+
+ נעבור להצבעה. 
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – עיכוב פינוי חייב), התשע"ג–2013, נתקבלה.
+
+
+ 21 בעד, 36 נגד. הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – עיכוב פינוי חייב) של חבר הכנסת ברכה לא עברה. אני מוסיף את חבר הכנסת בן-דהן, נגד. 
+
+
+ [הצעת חוק פ/765/19; נספחות.]
+
+
+ אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה), של חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברות הכנסת. חברת הכנסת גלאון – בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מציגה כאן היום, חתומות עליה גם חברות הכנסת תמר זנדברג, מיכל רוזין, מרב מיכאלי, סתיו שפיר ושלי יחימוביץ. ההצעה הזאת מבקשת להכיר בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה. 
+
+אנחנו יודעים היום, חברי חברי הכנסת – בעיקר על רקע הדיבורים שנשמעו כאן קודם לכן, כשאנחנו מציינים את יום המאבק באלימות נגד נשים – אנחנו יודעים שנשים רבות מותקפות בעבודה, במהלך יחסי עבודה, במסגרת יחסי עובד–מעביד, מוטרדות. אנחנו יודעים שפעמים רבות הן בכלל לא ניגשות להגיש תביעה, ראשית, כי הן לא יודעות שאפשר לראות בתקיפה מינית פגיעה נפרדת, ושנית, אנחנו יודעים שיש נורמה שמאפיינת גם את המוסד לביטוח לאומי – כשאתה לא מודיע שמדובר בפגיעה נפרדת, אתה גם לא ממהר לאשר תקיפה מינית בעבודה כתאונת עבודה. בכלל, יש תפיסה שאם רוצים לאשר לך תאונת עבודה, אתה צריך או להיפגע על-ידי מסור או שקורה תיפול עליך מהגג. זו הייתה ההתייחסות עד לאחרונה. בתקופה האחרונה אנחנו יודעים שהמוסד לביטוח לאומי הכיר למשל באוטם שריר הלב, שזה לא פגיעה פיזית שרואים אותה, או בבעיות שמע – הכיר גם בהן כתאונות עבודה.
+
+ אני שואלת, חברי חברי הכנסת, איך ייתכן שכשאני נפגשת עם שר הרווחה הוא מודיע לי שאכן הוא תומך בהצעת החוק, ויושבת ועדת השרים לענייני חקיקה ומסבירה שאין צורך בחוק? פתאום עולה בדעתי שאולי צדק חבר הכנסת מוחמד ברכה, שההתייחסות בוועדת שרים לחקיקה היא לגופו של המציע או המציעה, ולא להצעה עצמה.
+
+
+ זה חדש?
+
+
+ לא, זה לא חדש, אבל זה מקומם, חבר הכנסת נהרי.
+
+ אדוני היושב-ראש, ראיתי את ההצעות שעברו כאן במליאה היום ובמהלך השבוע – הצעות חשובות שבאו להיטיב עם נפגעי, נפגעות אלימות, נפגעי תקיפה מינית, הטרדה מאיימת. האם אנחנו רוצים שכנסת ישראל עכשיו תשדר לנשים שנפגעות בעבודה: שימשיכו לפגוע בכן, אבל זו בעיה פרטית שלכן? זו בכלל לא בעיה חברתית, בכלל לא בעיה שהמדינה צריכה לקחת עליה אחריות. אתן לא יכולות להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי – אתן יכולות על הנייר, אבל מי מגישה את זה? כל הרעיון היה, אדוני היושב-ראש, להתייחס לפגיעה מינית בעבודה כפגיעה נפרדת ועצמאית כדי לעודד נשים להתלונן, כי אנחנו מבינים שפגיעה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, כי אנחנו מבינים שפגיעה מינית בעבודה – או לא רק בעבודה – היא משפילה, היא מבזה, היא שוללת את זכותה הבלעדית של אותה אישה על גופה ועל נפשה. אנחנו מבקשים לשדר שדר, אנחנו מבקשים לשדר נורמה.
+
+
+ חבר הכנסת כבל, נו, מה יהיה?
+
+
+ אתה היחיד שרואה אותי. לאף אחד לא מפריע. 
+
+
+ אתה יכול לשבת להמשיך לדון, אבל לא לעמוד עם הגב לנואם. 
+
+
+ כרגע, אדוני, המצב הוא כזה: כשאישה נפגעת פגיעה מינית בעבודה – וזו פגיעה מאוד קשה – היא בדרך כלל לא יכולה להמשיך לתפקד באותו מקום עבודה. היא לא יכולה להישאר במקום העבודה שלה. פעמים רבות היא נאלצת פשוט ללכת הביתה.
+
+
+ הפלטפורמה הזו של תאונת עבודה, זה מתאים לעניין? נראה לי קצת משפיל.
+
+
+ לא, זה ממש לא משפיל, אדוני. זה מאוד מתאים לעניין, מכיוון שהפגיעה המינית נעשתה במסגרת יחסי העבודה, ואין לאישה שנפגעה בפגיעה מינית קשה אפשרות בשום מקום ללכת ולתבוע. אם לא יראו בזה תאונת עבודה, אז אין לה מאיפה לממן טיפול פסיכולוגי, טיפול נפשי, טיפול פיזי. אישה כזאת נשארת תלושה בעולם.
+
+ אם המוסד לביטוח לאומי לא משדר שדר שאישה כזאת ��כולה לפנות אליו – יכול להיות שאם אישה פונה אולי מכירים בזה – אבל אם הביטוח הלאומי לא משדר שדר, אם מוסדות הרווחה לא משדרים שדר שכשאישה נפגעת בעבודה מתייחסים לפגיעה שלה כפגיעה נפרדת – זה לא כמו שעוד קורה נופלת עליך או עוד מסור נופל עליך, אלא תוכלי לתבוע. שאישה תדע שהיא מוגנת, ואם היא לא מוגנת, אז יש לה איך לדרוש לפחות אמצעים, שהם אמצעים בסיסיים, שיאפשרו לה לחזור לחיים.
+
+ אדוני היושב-ראש, אני חייבת לומר שנדהמתי לשמוע ששרת המשפטים, שר האוצר, שרי יש עתיד, פשוט הפילו את הצעת החוק הזאת בוועדת השרים. נפגשתי עם שר הרווחה מאיר כהן בעניין הזה והוא אמר לי שהוא תומך. כשתומכים, אני יודעת שמכנסים את הסיעה מאחוריך או את המפלגה מאחוריך או את ועדת השרים לחקיקה מאחוריך כדי לתמוך זה.
+
+אדוני היושב-ראש, אם היום כנסת – – –
+
+
+ נפגעת על-ידי עובד? 
+
+
+ עובד, מעביד – – – 
+
+
+ כי ברגע שהוא עושה דבר כזה הוא חורג בעליל מתפקיד עבודתו. זאת חריגה רבה. זה לא איזו חריגה – – –
+
+
+ לא הבנתי את ההערה שלך, אדוני.
+
+
+ היא נפגעת בעבודה מאיזו פעולה של עובד אחר? 
+
+
+ אני לא אמרתי עובד אחר. זה גם יכול להיות המעביד שלה.
+
+
+ המעביד גם הוא עובד בעבודה. 
+
+
+ אבל אם נניח, אדוני – – – 
+
+
+ באותו רגע המעביד חרג מכל – – – 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אם, נניח, אדם שעובד כאן או אישה שעובדת כאן בכנסת – זה מקום עבודה – נפגעת על-ידי אדם כלשהו והיא צריכה לעזוב את העבודה שלה, היא לא נשארת כאן יותר אחרי שנפגעה, והיא צריכה שיקום פסיכולוגי והיא צריכה רופא והיא צריכה שורה של דברים, אמצעי קיום בסיסיים עד שהיא תוכל בכלל להתאושש ולמצוא עבודה אחרת, היא רוצה לדעת שהמדינה, שהרווחה, מאפשרים להתייחס לפגיעה המינית. זה לא כמו עוד פגיעה. כשאתה רוצה לעתים להפנות זרקור לתופעה מסוימת, אתה מתייחס לזה כפגיעה נפרדת. 
+
+
+ זהבה – – –
+
+
+ רגע, תן לי להשלים את הטיעון. אתה צריך להתייחס לזה כפגיעה נפרדת. 
+
+ עכשיו אני רוצה להגיד משהו לא לגופו – – –
+
+
+ אני רק רוצה לומר, במהלך עבודה זה מה שנקרא in the course of the employment – זה תוך כדי ועקב עבודה. זה דבר בעל משמעות משפטית. זאת אומרת, כתוצאה מאותה – – –
+
+
+ אבל זה לא הדבר היחיד. אבל, חבר הכנסת ריבלין, הרי המדינה כבר הכירה ב"כתוצאה מעבודה" ו"עקב עבודה" בשורה של פגיעות. הרי זה לא תקדים. מה שאני אומרת – מכיוון שאתה רוצה לייחד או להפנות זרקור לתופעה. ראיתי הצעות שעברו כאן בכנסת בשבוע הזה, אדוני היושב-ראש. 
+
+ עכשיו אני רוצה להגיד משהו שלא לגופה של ההצעה. 
+
+
+ למה לא לומר: כל פגיעה באישה תיחשב, מבחינת הביטוח הלאומי – – –
+
+
+ בסדר. אבל כאן אנחנו רוצים לייחד את זה כתאונת עבודה, כדי שהיא תוכל לפנות לביטוח הלאומי. אם יש נשים שפונות, לעתים המוסד מאשר, בדרך כלל – במקרים נדירים. נשים לא יודעות שהן יכולות לפנות, כי המדינה לא מתייחסת לזה כלפגיעה נפרדת, והאטימות שאנחנו רואים שמתגלה, שהן צריכות לעבור מסכת משפילה – הם בכלל לא תופסים את זה כפגיעה בעבודה. ההצעה הזאת באה לייחד מקום לפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה.
+
+ עכשיו אני רוצה לומר משהו שלא לגופה של ההצעה, אדוני. אין ספק שזו הצעה נכונה לא פחות מהצעות שעברו כאן שמתייחסות לקומפלקס של אלימות, הטרדה, פגיעה מינית, הצעות שעברו כאן גם היום. אני רוצה להעלות את התהייה שהעלה קודמי, חבר הכנסת ברכה, כשעמד על הדוכן: האם לעתים ההתייחסות להצעות נוגעות לגופו של המציע ולא להצעה עצמה? תודה רבה.
+
+
+ תודה רבה, גברתי חברת הכנסת גלאון. ישיב על ההצעה שר העבודה והרווחה מאיר כהן. בבקשה.
+
+
+ שכל נפגעת אלימות מינית תיחשב לבעלת זכות תביעה בביטוח לאומי, אבל למה בעבודה? יש פה קושי.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אפתח בכך שלטעמי מדובר בהצעת חוק חשובה מאוד, המטפלת במציאות כואבת שחשוב לשים אותה על סדר-היום, ולו ברמה ההצהרתית. 
+
+ זו אכן הייתה עמדתי, אך בסופו של יום ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את ההצעה מהנימוקים הבאים: חוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כ"תאונת עבודה"; תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד או לעובדת במסגרת העבודה, תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. הצעת החוק מבקשת לקבוע שפגיעה מינית שנגרמה לעובד, לעובדת, תוך כדי עבודתם, תיכלל גם היא בהגדרה של "תאונת עבודה". ההגדרה של "תאונת עבודה" הותאמה במהלך הזמן למציאות המתפתחת, וכיום נכללים בתוכה נזקים שנגרמו לעובדים בשל תקיפות, שוד, אירועים על רקע גזעני ועוד ועוד. במסגרת זו, גם פגיעה מינית בעבודה, ככל תקיפה או אחרת, אשר אירעה תוך כדי ועקב העבודה, נכללת על-פי פסיקת בית-הדין לעבודה בהגדרת "פגיעה בעבודה" שבחוק. לכן, מאחר שהחוק נותן מענה גם לפגיעה מינית בעבודה, מתייתר הצורך ליצור סעיף חוק נפרד ועצמאי לפגיעה זו.
+
+בנוסף, הוצע להאריך את תקופת ההתיישנות לגבי תשלום רטרואקטיבי לעניין הפגיעה המינית בלבד ל-36 חודשים במקום 12 חודשים. זאת, בשל המודעות לקושי בהתמודדות הנפשית ובהגשת תביעות בפגיעות מסוג זה. הרציונל הקבוע בחוק אשר מגביל את תקופת קבלת תשלום הגמלה הרטרואקטיבי נובע מהמהות הסוציאלית של הגמלאות, אשר ניתנות לזכאים על מנת שישמשו אותם לצורכי קיום שוטפים – בתקופה שבה הם נזקקים, כמובן. מסיבה זו, המוסד לביטוח לאומי לא רואה מקום להבחין בין כלל הגמלאות לתשלום מהסוג המתואר בהצעה.
+
+ לאור כל האמור לעיל, ועדת השרים החליטה להתנגד להצעה. תודה רבה.
+
+
+ תודה לשר כהן. זכות התגובה לחברת הכנסת גלאון, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק לא רק ביקשה לייחד את ההכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה – שכפי שאמר השר, כבר הוכרה כתאונת עבודה – אלא לייחד לה סעיף מיוחד. אנחנו גם ביקשנו להאריך את תקופת ההתיישנות מ-12 חודשים ל-36 חודשים. כשאני שומעת את התשובה של המדינה אני אומרת: איך זה יכול להיות שמסיגים לאחור הישגים שהכנסת הזאת חוקקה? איזו אטימות מגלה התשובה הזאת. 
+
+ אנחנו יודעים שנשים נפגעות תקיפה מינית, לוקח להן זמן לעכל, לוקח להן זמן להגיש תלונה. ואי-אפשר להתייחס למתן גמלאות לנפגעות תקיפה מינית – – –
+
+
+ חבר הכנסת בר, סגן יושב-ראש הכנסת בר, נא לשבת.
+
+
+ חברי חברי הכנסת, שמעתי את התשובה של השר, אני פשוט לא האמנתי למשמע אוזני. כשהמוסד לביטוח לאומי אומר שצריך להתייחס לנשים נפגעות תקיפה מינית, מבחינת תקופת ההתיישנות, כמו לכל מקבל או מקבלת גמלה, זה מעיד על האטימות של המוסד לביטוח לאומי, זה מעיד על הבורות של המוסד לביטוח לאומי, שלא הפנים חוקים שהכנסת הזאת חוקקה, שקובעים, שמבינים, שמפנימים שלנשים יש מנגנון של השהיה, לוקח להן זמן להתלונן על תקיפה מינית.
+
+אז, חברי חבר הכנסת רובי ריבלין, כשאמרתי שצריך לייחד לזה פגיעה נפרדת – לא היה מזיק לאנשי הביטוח הלאומי לעבור הכשרות: מה זה אומר פגיעה של נשים, פגיעה מינית של נשים, כמה זמן צריך לקחת להן ומה היא ת��ופת התיישנות. הכנסת הזאת האריכה את תקופת ההתיישנות בעבירות מין ואלימות, אבל המוסד לביטוח לאומי לא רואה הבדל בין נשים נפגעות מין ואלימות לבין נפגעים אחרים. 
+
+אני חושבת היום שזה אחד הרגעים – אם הכנסת תצביע נגד הצעת החוק הזאת, הכנסת מצביעה נגד הישגים שהיא עצמה השיגה. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חברת הכנסת גלאון. אנחנו נעבור עכשיו להצבעה. נא לשבת. 
+
+ הצבעה, רבותי.
+
+ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה), התשע"ג–2013, נתקבלה.
+
+
+ בעד – 19, נגד – 38. הצעת החוק של חברת הכנסת גלאון לא עברה.
+
+
+ ["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 5910; נספחות.]
+
+
+ נעבור עכשיו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134), התשע"ד–2013. קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת זבולון קלפה, בשם יושבת-ראש ועדת הפנים. חבר הכנסת קלפה, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134), התשע"ד–2013.
+
+המטרה של הצעת החוק היא לאפשר לרשויות המקומיות, בשנת כספים שבה מתקיימות בחירות לרשויות המקומיות, לקבל החלטה בדבר הטלת ארנונה ולפרסם את שיעוריה ומועד תשלומה במועד מאוחר יותר מיום 1 בדצמבר שלפני שנת הכספים שלגביה היא מוטלת. נושא זה לא היה מוסדר עד כה בחקיקה ראשית ייעודית, והרשויות המקומיות נאלצו לפעול מכוח חוקים אחרים, או להימנע מלקבל החלטות בדבר גביית ארנונה בשנת כספים שבה התקיימו בחירות לרשויות המקומיות. הצעת החוק מציעה הסדר ללקונה החקיקתית הזאת. 
+
+ מוצע לקבוע כי בשנת כספים שבה נערכות בחירות לראשות העירייה יוארך המועד האחרון לקבלת החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה עד שלושה חודשים מיום תחילת כהונתו של ראש העירייה שנבחר בבחירות, וזאת כדי לאפשר עמידה בלוחות הזמנים הנדרשים בחוק. עוד מוצע להאריך את המועדים לפרסום שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה בהתאם למועד שבו התקבלה החלטה על הטלת הארנונה, כך שמועד הפרסום יהיה עד 15 ימים לאחר קבלת ההחלטה על הטלת הארנונה.
+
+בעקבות הערות ועדת הפנים והגנת הסביבה הורחב היקף הפרסום שבו חייבות הרשויות המקומיות, והן יחויבו לפרסם את שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה גם באתרי האינטרנט שלהן.
+
+ הצעת החוק מציעה להחיל את ההסדר גם על מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, היות שבמועצות אזוריות אין כיום חובה לפרסם הודעה בדבר שיעורי הארנונה ומועדי תשלומה.
+
+כמו כן, מוצע לקבוע הסדר דומה לרשות מקומית חדשה ולקבוע כי ברשות מקומית חדשה תתקבל החלטת המועצה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים שבה הוכרזה העירייה לא יאוחר מ-60 ימים ממועד כינונה של המועצה.
+
+להצעת החוק הזאת לא הוגשו הסתייגויות, ואני אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת קלפה. כאמור, אין הסתייגויות, ואנחנו עוברים ישר להצבעה על הצעת החוק. נא לשבת. אנחנו מצביעים עכשיו על הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. 
+
+ הצבעה, רבותי.
+
+
+ קריאה שנייה.
+
+
+ שנייה, סליחה.
+
+סעיפים 1–3 נתקבלו.
+
+
+ בעד – 57, אין מתנגדים. חבר הכנסת קלפה מבקש לצרף גם אותו, כמובן – לא הספיק להצביע. ההצעה אושרה בקריאה שנייה. 
+
+ אנחנו נעבור עכשיו להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה, רבותי.
+
+חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134), התשע"ד–2013, נתקבל.
+
+
+ בעד – 53, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 134), התשע"ד–2013, עברה בקריאה שנייה ושלישית. ההצעה עברה.
+
+בבקשה, חבר הכנסת קלפה, אתה יכול לעלות ולהודות.
+
+
+ ראשית, ברצוני להודות לחברי הכנסת על התמיכה בחוק. וכמובן, לצוות הוועדה – ליושבת-ראש הוועדה, שאיננה פה כרגע, חברת הכנסת מירי רגב, ולצוות המקצועי של הוועדה, הן הצוות המשפטי והן הצוות הניהולי. תודה רבה לכולם על התיקון של הלקונה הזו. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת קלפה. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים עכשיו להצעות לסדר-היום. ההצעות הראשונות עוסקת בנושא: הסכם הגרעין של המערב עם איראן, מס' 1609, 1623, 1627, 1636, 1633 ו-1649. ראשון המציעים, חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. שלוש דקות. בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתחילת דברי אני רוצה לברך על השגת הסכם הביניים בין המעצמות והאו"ם לבין איראן בנושא הנשק הגרעיני, או היכולת הגרעינית של איראן. 
+
+ אני חושב שההסכם הזה הרחיק במידה מסוימת ולא מבוטלת את האיום של התפרצות מלחמתית, שממשלת ישראל כה שואפת אליה וכה מהמרת על קידומה. הוא הרחיק את האופציה הזו בצורה ניכרת, ואני באמת מברך על כך. 
+
+לצד זה, אני חושב שההסכם הזה מחייב את פתיחת התיק של האטום במזרח התיכון, על מלוא עמודיו וניירותיו. אני חושב שיש מקום היום להעלות את הדרישה שכל מדינות האזור, כולל ישראל ואיראן, יחתמו על האמנה לאי-הפצת נשק להשמדה המונית, ולפרז את המזרח התיכון כולו מנשק כזה. באזור כזה – וכמובן גם בכל העולם – אין חסינות לאף מדינה ולאף עם אם תהיה התפרצות טרגית בכיוון הזה. אני קורא לממשלת ישראל, שמשחקת בעניין של העמימות שהיא לא עמומה, שלא תתנהל כשחקן קלפים שמהמר על עמו ועל שלום האזור כולו ושלום האזרחים כולם ותיכנס לתהליך מואץ, בין-לאומי, שיפרז את האזור מנשק גרעיני ומנשק להשמדה המונית. 
+
+אומנם אני לא מייחס לארצות-הברית פתאום כוונות להפוך להיות שוחרת שלום. הממשל של אובמה עוד יירשם בדברי הימים כאחד הממשלים שהעתיקו את המדיניות של האימפריאליזם האמריקני מהתנהלות של טנקים ומטוסים לצורה אחרת של השתלטות, אם דרך הסכמים ולחצים כלכליים, אם דרך סייבר ואלקטרוניקה, ואם דרך חיסולים סמויים שארצות-הברית מנהלת בכל רחבי העולם. אבל בכל אופן ובכל מקרה, אף שהראייה שלי את האימפריאליזם האמריקני לא השתנתה, אני עדיין חושב שההסכם הזה הרחיק, ולו במידת מה – ואני מקווה לעד – את הסכנה של התפרצות מלחמתית שכותרתה תהיה נשק גרעיני. אני מסיים. אני חושב שאם זה יהיה, זה יהיה אסון לכל העמים ולכל התושבים באזור שלנו ובעולם כולו. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת ברכה. הבא שמציע הצעה לסדר-היום במסגרת זו, חבר הכנסת מסעוד גנאים, בבקשה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אולי יחסית אין הסכם טוב והסכם רע. הכול יחסי. אבל הסכם שמרחיק מלחמה, לפי דעתי הוא הסכם טוב. כי מטרתו של מדינאי בסוף, מה היא? האם היא לחתור למלחמה? האם בכל קונפליקט או בעיה או משבר, הפתרון יהיה פתרון צבאי? הפילוסוף הסיני, או האסטרטג הסיני הדגול, סון טסו, נדמה לי שמו, כתב ספר בשם "אמנות המלחמה", או "אמנות הלחימה". שם הוא – – –
+
+
+ לפני 5,000 שנה. 
+
+
+ כן, הרבה לפני הספירה. הוא כתב שם: מי הוא המפקד המהולל המנצח? מי שמעולם לא נלחם. מה הכוונה? הכוונה שהוא לא צריך להיכנס למלחמה ולעימות צבאי. כי תמיד אמרו לנו, וקראנו, שהמלחמה היא גם המשך לדיפלומטיה ולהפך. אז אם אנחנו יכולים, דרך הסכם הביניים שהושג בין המעצמות – ולהזכיר את פרנסואה הולנד, ידידה החדש וחביבה של ישראל, שהתקבל בכבוד מלכים כי חשבו שהוא יישאר נגד ההסכם; גם הוא עם ההסכם הזה. מה, כל העולם לא יודע, רק ישראל יודעת מה זה הסכם טוב או לא טוב? אז הסכם שמרחיק חורבן ומלחמה הוא הסכם טוב. 
+
+ וכן, למה לא ללמוד מהאיראנים? נכון, כותבים בציניות ובאירוניה פה על פוליטיקת חיוכים. למה לא? בסוף, חיוך יותר טוב, יותר בונה ויותר בריא מפצצה או מאטום או ממלחמה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך להזכיר – כנראה ראש הממשלה נתניהו, מתחילת דרכו, כאשר נבחר להיות ראש ממשלה, אפילו בקדנציה שעברה, חשב שרוח הקודש שלחה אותו כדי להציל את ישראל מאיראן. כל המהלכים המדיניים שלו באירופה זה איראנופוביה; להפחיד את העולם מאיראן. וכנראה כל הסכם בשבילו זה מינכן, זה צ'מברליין. אז איך הוא יקבל? הוא כל הזמן חושב שהוא צ'רצי'ל, עם ה"וי" ועם הזיעה ועם הדם. לכן הוא מתקשה לקבל הסכם כזה. 
+
+אני חושב שהסכם כזה הוא הסכם טוב. ותמיד צריך להזכיר שבנשק האטומי אפילו צפון-קוריאה, שחושבים שהם שם הזויים, עדיין לא השתמשה. עד היום היחידים שהשתמשו בזה הם הנאורים האמריקנים, על הירושימה ועל נגסקי ביפן. תודה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת גנאים. מה שסיים את מלחמת העולם השנייה. המשיב הבא, חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה. 
+
+
+ המציע. 
+
+
+ המציע. תודה. לא נמצא. המציע הרשום פה אחריו – חבר הכנסת באסל גטאס. בבקשה. שלוש דקות. בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, בעניין ההסכם, אני רוצה להעלות שתי נקודות. שמעתי חלק ממה שאמרו חברי, אני לא רוצה לחזור על אותם דברים. 
+
+ הדבר הראשון זה המונוליטיות, אחידות דעים, בכל המערכת הישראלית, גם השלטונית וגם התקשורתית. כמעט לא נשמע קול אחד שמברך על ההסכם, או שמטפל בו באופן ענייני. בבוקר נתקלתי במאמר של עמוס ידלין, שהיה ראש המוסד או ראש אמ"ן, שכן התייחס להסכם בצורה ביקורתית ועניינית. הוא אומר שיש בו נקודות טובות. חוץ ממנו, כל אחד, כל השרים, כל הממשלה, כל התקשורת, נגד ההסכם. ממי זה בא? זה בא מהממשלה של המדינה היחידה במזרח התיכון שמנהלת מדיניות של עמימות בקשר לנשק הגרעיני שהיא בעצמה מחזיקה בו, מאבטחת אותו, ושגם לא הצטרפה לאמנה למניעת הפצתו של הנשק הגרעיני ושמונעת ולא משתפת פעולה עם הוועדה הבין-לאומית לאנרגיה אטומית. כך שזה דורש מידה מאוד גדולה של יוהרה, של צביעות, של חוצפה, לבוא ולטעון וללמד את העולם ולהביא כאילו ישראל היא המדינה שרוצה לשמור או למנוע מאיראן לרכוש נשק גרעיני. 
+
+ התוצאה היחידה שאני יכול לברך עליה היא שהמדיניות הטיפשית הזאת, היהירה הזאת, הביאה רק ליתר בידוד של ממשלת ישראל ושל המחנה שעומד בראשה במישור הבין-לאומי, וזה עשוי להביא בסופו של דבר, בטווח הארוך, אולי להתפכחות של העם בישראל, שככל שהוא נותן את המושכות בידי אנשים כמו ביבי נתניהו והמחנה שלו – תכף יעלה מי שמייצג אותו נאמנה לענות לנו – ככל שהוא נותן בידו את המושכות כך המצב של ישראל יורע והיא תגיע לבידוד בין-לאומי מוחלט. תודה. 
+
+
+ תודה רבה לדובר. אנחנו נעבור לדובר הבא, חבר הכנסת משה פייגלין. בבקשה. אחריו יענה סגן השר אופיר אקוניס. 
+
+
+ תודה. 
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שומע את הדיבורים מצד חברי הכנסת הערבים, ותרשו לי לחדש לכם: יש טובים ורעים בעולם, יש טוב ורע בעולם. לישראל יש – אם יש – – –
+
+
+ אתה לא יכול לחדש שום דבר, אתה. 
+
+
+ יש טוב ורע. אני חושב שגם אתם לא באים מהכיוון הפוסט-מודרני שאומר: הכול טוב והכול רע, לפי דעת המתבונן. משום מה הנשק הגרעיני באיראן קצת מאיים, מערער את שלוותו של העולם יותר מאשר השאלה אם יש לישראל נשק כזה או אין לה.
+
+
+ – – – אחרת. 
+
+
+ אבל אני רוצה לומר את מה שעל לבי, רבותי. אנחנו עדים – ועם הדבר הזה אנחנו עדיין מסכימים – לקריסת הקונספציה שממשלות רבות, כולל הממשלה האחרונה, נקטו נוכח האיום הגרעיני האיראני המתהווה. זה לגמרי ברור. אם נשאל את עצמנו מתי היה קל יותר לישראל לתקוף, הן מבחינה טקטית-טכנית והן מבחינת הלגיטימציה הבין-לאומית למתקפה – מתי היה קל יותר לעשות זאת, לפני עשר שנים או היום, אז התשובה הכנה היא שהיום זה הרבה יותר קשה. הווי אומר שהאסטרטגיה הישראלית קרסה. דיברתי על כך רבות, כתבתי על כך רבות, ואני לא רוצה להאריך כי אני רוצה לגעת בנקודה אחת שאני מבקש להעלות עכשיו, אדוני, במסגרת הדיון. 
+
+ מקובל לחשוב שהקו האדום – אני דווקא פונה אליך, סגן השר אקוניס – הוא העשרה כזאת או אחרת של האורניום, כלומר קו אדום טכני, קו אדום של יכולת טכנית שבידי האיראנים. אני חושב שזאת שגיאה קשה מאוד, ואני אסביר מדוע. אני חושב שצודק בהחלט, למרות כל הלגלוגים והדיבורים המוזילים על דבריו של ראש הממשלה – אני חושב שהוא צודק בהחלט בהשוואות שהוא עורך למלחמת העולם השנייה. אחרי ככלות הכול, אחרי כ-70 שנה קם ראש מדינה ומאיים שוב להשמידנו. ודאי שההשוואה הזאת נכונה, ואנחנו חייבים ללמוד ממנה. 
+ 
+ ובכן, אדוני סגן השר, שואת יהודי אירופה לא החלה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 ותחילת "הפתרון הסופי" המעשי של הנאצים הגרמנים, יימח שמם. השואה הזאת החלה שש שנים קודם לכן, ב-1933, כשראש מדינה – היטלר יימח שמו – עלה לשלטון ובנאומיו ברייכסטאג, בדיוק כמו ראשי המדינה האיראנית, החל להטיף להשמדת היהודים, כפי שעושים כיום האיראנים. כלומר, טענתי, אדוני סגן השר, היא שהקו האדום הוא כאשר ראש מדינה מכריז על כוונתו להשמיד את היהודים – נציגתם כיום היא מדינת ישראל, זה אותו דבר בדיוק – ומאותו רגע השעון של הדה-לגיטימציה לעצם קיומם של היהודים מתחיל לתקתק. הפרצה הטכנית תימצא בהמשך, ואז יצטרף האוקראיני והאיכר הפולני וכדומה. זהו הקו האדום, אדוני, ולא צריך להמתין להעשרה או לקו אדום טכני כזה או אחר כדי להבין שכבר מזמן חצינו אותו. תודה רבה. 
+
+
+ תודה רבה. ישיב סגן השר חבר הכנסת אופיר אקוניס. תודה. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת סטרוק, סגן שר האוצר, אני אמרתי ביום שני השבוע בדיון בהצעות אי-אמון – ואני אחזור על כך – שאני מקווה ומאמין שאין חולק בבית הזה על העובדה שההסכם עם איראן הוא הסכם רע לעולם החופשי. 
+
+
+ והעולם החופשי לא מבין את זה. 
+
+
+ רק אתה מבין את זה. 
+
+
+ ראש הממשלה כבר אמר שההסכם איננו הסכם היסטורי, זו טעות היסטורית. ובעצם ההסכם שנחתם בז'נבה הפך את העולם שבו אנחנו חיים למקום הרבה יותר מסוכן, משום שמדינות המערב הכירו למעשה במה שמכונה "הזכות להעשרת אורניום". העשרת אורניום בשילוב עם טילים ארוכי טווח שכבר ישנם בידי איראן – אלה המרכיבים של תוכנית גרעין צבאית. 
+
+ כבר אמרנו, ונחזור על כך שוב: מדיניותה של ממשלת ישראל היא שלא לתת לאיראן לפתח יכולת גרעינית צבאית. הממשלה גם הודיעה, אדוני היושב-ראש, שהיא איננה מחויבת להסכם שנחתם בז'נבה. המחויבות שלנו היא לאזרחי ישראל, ול��ם בלבד. 
+ 
+ בתפיסתנו, אזרחי ישראל, אדוני היושב-ראש, הם אזרחים בני הלאום היהודי, הערבי, המיעוטים; כולם אזרחי ישראל. הצטערתי לראות שנציגיו של המיעוט הערבי, של אזרחי ישראל שמיוצגים בכנסת על-ידי חברי הכנסת הערבים, חושבים בטעות שאם חלילה – חלילה, הדבר לא יקרה, אבל תיאורטית – תוטל פצצת גרעין על ישראל, היא תבדיל בפגיעתה בין יהודי לבין ערבי. כולם מכירים את הביטוי "One State Bomb", מדינה של פצצה אחת. היא לא תבדיל, אם היא תוטל, חלילה, על מרכז הארץ, בין אזרחים ישראלים שהם בני הלאום היהודי לבני הלאום הערבי. לכן הייתי מציע לכם, חברי הכנסת הערבים מן הסיעות הערביות, להיות מודאגים – – –
+
+
+ – – – אין פצצה?
+
+
+ – – – להיות מודאגים מהעובדה שמדינה טוטליטרית קיצונית, שקוראת להשמדתה של ישראל – היא קוראת להשמדתה של הציונות, אבל כל מהותה של הציונות היא ציון, בארץ-ישראל, במדינת ישראל – עלולה לפגוע בכל אזרחי ישראל. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אבל כאשר אתם שמחים ומברכים על ההסכם כפי שעשיתם כאן ב-20 הדקות האחרונות, תביאו את זה בחשבון. ומדיניותנו היא להגן על כל אזרחי ישראל, להגן על כולם. כך היה במלחמות העבר בישראל. אתם ספגתם רקטות, ואפילו נפגעו במלחמת לבנון השנייה אזרחים שהם אזרחי ישראל שאינם בני הלאום היהודי, ואנחנו הצטערנו על הפגיעה בהם כאזרחי ישראל, כבני-אדם קודם כול – –
+
+
+ כמה מקלטים – המדינה לא עשתה – – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – ולא בדקנו אם הם יהודים או ערבים – –
+
+
+ – – – רוצה – – –
+
+
+ אתה אומר: הלוואי שהיה נשאר אחמדינג'אד.
+
+
+ – – לא בדקנו. 
+
+
+זאת השעה הגרועה ביותר שאחמדינג'אד איננו פה. 
+
+
+אנחנו איננו בוחרים כפי שאגב – – –
+
+
+אז הנה אתם בוחרים. בא מישהו שלא רוצה – אז אתם אומרים לו שהוא שקרן – – – אחמדינג'אד.
+
+
+ אנחנו איננו בוחרים את השלטון באיראן.
+
+
+אז הנה בחרתם – – –
+
+
+ מסתבר שגם אזרחי איראן כבר לא ממש בוחרים את השלטון שלהם.
+
+
+ – – – תגיד. תגיד שאתה מתגעגע לאחמדינג'אד.
+
+
+ שמתי לב שבכל יום שני ורביעי חבר הכנסת אגבאריה מציע לי מה לומר. נדמה לי שאני יכול לומר. אתה מציע לי – – –
+
+
+זה לא רע. זה לא רע.
+
+
+ אתה הצעת לי ביום שני שאני אומר משהו. אני לא מוכן.
+
+
+ – – –
+
+
+ אתה תאמר את דבריך, ואני אומר את דברי, בסדר?
+
+
+ ללמוד זה תמיד טוב. 
+
+
+ בוא ונסכם משהו.
+
+
+ ללמוד מכל בן-אדם, אפילו בפייסבוק.
+
+
+ קודם כול, מכל מלמדי השכלתי. אתה יכול ללמוד, אבל אתה לא חייב להסכים.
+
+
+ אני גם לא – – –
+
+
+ אלה שני דברים שונים לגמרי.
+
+
+ מה שברור הוא שאתה גם יכול לשבת. אם אתה מדבר, אז להבא תשב.
+
+
+ כן, מה שנקרא: מוזמן לשבת. 
+
+ אדוני היושב-ראש, מיום ראשון, פחות יותר, מתחילת השבוע, נותרו שישה חודשים לעולם כולו, לעולם המערבי כולו, וגם לישראל, לפעול כדי להביא למקצה שיפורים בהסכם הגרוע שנחתם בז'נבה בסוף השבוע. כבר סוכם בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא אובמה שצוות ישראלי, בראשות היועץ לביטחון לאומי יוסי כהן, יצא בהקדם לארצות-הברית על מנת לדון עם האמריקנים בפרטים של הסדר הקבע. כמובן, כן צריך להזכיר – ולפרוטוקול אני אומר שאני אומר את הדברים בלשון סגי נהור: ישראל מבודדת, אף אחד לא מדבר אתה, בבית הלבן לא עונים לטלפונים של ראש הממשלה, אין שיח בין ישראל לבין הממשל האמריקני, לא קורה כלום.
+
+יש שיח בין ישראל לבין הממשל האמריקני – גברתי, כאן זה כבר לא בלשון סגי נהור, כאן זה באמת. יש שיח הדוק ביותר בין ��שראל לבין הממשל האמריקני. מתקיים עכשיו תרגיל ביטחוני שמשתתפות בו ארצות-הברית ומדינות נוספות מאירופה, שגם אותן פירטתי כבר ביום שני. יש שיח עם מדינות אירופה. ראיתם, היה שיח בנושא הסכמי הפיתוח המדעי. בוודאי תשאלו את זה בשבוע הבא, ויענה לכם סגן שר החוץ בעניין הזה. אנחנו מקיימים קשר עם כל – – – 
+
+
+ נחתם הסכם או לא נחתם?
+
+
+ אני עוד לא חתמתי, ואני לא מוסמך להשיב בעניין הזה, אדוני. אני מוסמך להשיב רק על מה שאני מוסמך להשיב, אבל אם תעלו הצעה לסדר-היום בשבוע הבא בעניין הזה ודאי תקבלו תשובה מוסמכת מסגן שר החוץ או משר החוץ.
+
+בכל מקרה, אדוני, אנחנו נמשיך לקיים את הקשרים עם כל מדינות העולם, ובראש ובראשונה עם ארצות-הברית של אמריקה, ששגרירה בישראל אמר ביום שני שמדיניותה של ארצות-הברית של אמריקה זהה למדיניות של ישראל; זהה. לא אני אמרתי את זה. לי אתה לא מאמין, חבר הכנסת אגבאריה, אבל לשגריר ארצות-הברית אתה בוודאי מאמין. הוא אמר שהמדיניות זהה – –
+
+
+ – – –
+
+
+ – – שלא יהיה בידי איראן נשק גרעיני. 
+
+
+ כל עוד אתם – – – בשבילם, אז זה יהיה.
+
+
+ אני אומר לך מה הוא אמר – – –
+
+
+ אתם צריכים לעשות שלום עם השכנים, ולא עם ארצות-הברית; עם השכנים. פה אתם נמצאים. אתם צריך לעשות שלום.
+
+
+ אתה צריך להחליט. כשנוח לך – אתה עם ארצות-הברית, וכשנוח לך – אתה לא עם ארצות-הברית.
+
+
+ אף פעם לא היה לי נוח עם ארצות-הברית. אף פעם.
+
+
+ מאה אחוז. מה שאתה רוצה. 
+
+בכל מקרה, אדוני, כפי שכבר צוטט כאן היום הזמר הלאומי, אחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית, שנפטר הלילה בתל-אביב, אריק איינשטיין, שכתב הרבה מאוד שירים מופלאים – אגב, לא הלחין אותם – אחד השירים היפים שלו, שאני באופן אישי מאוד אוהב, הוא: "אני ואתה נשנה את העולם". זה תפקידנו. תפקידנו לשנות לפחות את תפיסות העולם של חלק ממדינות המערב כדי שההסכם שייחתם – אם ייחתם – בעוד חצי שנה יהיה הרבה יותר טוב מן ההסכם שנחתם בז'נבה בתחילת השבוע.
+
+אני כמובן מצטער על פטירתו המוקדמת של הזמר, באמת אחד הזמרים הלאומיים שלנו, שליווה, אדוני היושב-ראש, את תרבותה של ישראל משנות ה-50. ככה המדינה התפתחה, והוא צמח עם המדינה. הגענו עד הלום ביחד, עד אתמול בלילה.
+
+אדוני, עכשיו ערב חג החנוכה, וזה חג שרוחו היא רוח טובה, רוח של מאבק, רוח של לחימה. אנחנו לא נרתעים ממאבקים. מאבק דיפלומטי יישמר, ואנחנו נמשיך בו, עד הדקה האחרונה, עד שנוכל לשנות ולשכנע את העולם. החג הזה הוא גם היסטורי, וחשוב ללמוד מההיסטוריה, כי שמעתי כאן התבטאויות – כולל ממך כמובן, וזה בסדר – השוואות. אני דווקא מאלה שחושבים שחשוב מאוד ללמוד מההיסטוריה. אני שמעתי שפעם הנשיא פרס אמר שההיסטוריה איננה חשובה. אני חולק על האמירה הזאת. ההיסטוריה מאוד חשובה, ומאוד חשוב ללמוד. אבל הלקח – – –
+
+
+ יש אמירה מפורסמת שמי שאינו לומד מן ההיסטוריה נידון לחוותה שנית.
+
+
+ בבקשה. אבל את זה לא אמר הנשיא פרס.
+
+
+ לא. את זה אמר פילוסוף קצת יותר רציני.
+
+
+ זה בדיוק האנטיתזה של הנשיא, לפחות בתפיסה.
+
+מה הוא הלקח החשוב ביותר מן ההיסטוריה הקרובה? כאשר מישהו אומר שהוא רוצה להשמיד אותך, תאמין לו. תודה.
+
+הממשלה מסכימה לקיים את בקשת המציעים. אם הם רוצים דיון במליאה – אנחנו מסכימים. הם רוצים דיון בוועדת חוץ וביטחון, כאשר תתכנס – – –
+
+
+ ועדת חוץ וביטחון זו בעיה.
+
+
+ כאשר תתכנס כמובן, אבל אנחנו מסכימים.
+
+
+ אני מציע – אחד המציע��ם במקרה הזה מציע דיון במליאה. מקובל?
+
+
+ למה חבר הכנסת שמולי צוחק פה? אני לא אמרתי שום בדיחה.
+
+
+ כי אין ועדת חוץ וביטחון. אין ועדת חוץ וביטחון.
+
+
+ נכון, נכון.
+
+
+ אמרתי: כאשר תתכנס. לא שמעו?
+
+
+ כאשר.
+
+
+ כאשר תתכנס.
+
+
+ אפילו אם תתכנס, אין לנו סיכוי להיכנס.
+
+
+ לא, לא. אמרתי: כאשר תתכנס. הממשלה מסכימה. תודה.
+
+
+ אנחנו נעביר את זה לדיון במליאה בזמן קרוב. הבעת דעה נוספת מבקש חבר הכנסת נחמן שי. בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ההסכם הוא עובדה גמורה שאי-אפשר לשנותה. ממשלת ישראל צריכה מעתה ואילך לשקול בזהירות רבה את צעדיה. הקמפיין, המסע הפומבי, שניהל ראש הממשלה וניהלו שרים אחרים בשבועות האחרונים לא יכול להימשך. הוא יציג אותנו בזירה הבין-לאומית בבידוד אפילו לא מזהיר – אולי מזהיר מלשון אזהרה אבל לא מלשון זוהר. אנחנו צריכים להבין את מקומנו בעולם, וזה לפעמים קשה לנו. נכון שאנחנו עודדנו פה את המערכה הבין-לאומית, ויש אומרים שאפילו יזמנו אותה – אני מציע גם על זה לא לקחת אשראי יותר מדי מוקדם או מוגזם – אבל בכל מקרה ברגע הזה העולם אמר את דברו. חמש המעצמות פלוס אחת אמרו את דברן. אם אנחנו נמשיך, כפי שאמר ראש הממשלה ביום ראשון וכפי שאמרו מאז אחרים בממשלה הזאת, וגם דובריה הרשמיים וגם ידידי סגן השר אקוניס – אם אנחנו נמשיך להשמיע את האיומים והאזהרות וננקוט את הלשון הזאת, לשון הכוח, לא נרוויח אפילו אגורה אחת. אנחנו חייבים להבין שהעולם רוצה הסדר דיפלומטי, וזה ההסדר שהושג. להמשיך להתעצם, לעקוב, ללוות, אבל להוריד את רמת הלהבות ולהבין שאם נמשיך בדרך הזאת נהיה אנחנו בסוף, חלילה, המצורעים של העולם הזה. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת שי. אני חייב לומר שאנחנו כבר בכיוון הזה.
+
+בכל אופן, אנחנו נעבור עכשיו להצבעה על העברת הנושא להמשך הדיון במליאה. רבותי, הצבעה. מי בעד ומי נגד העברת הנושא להמשך דיון במליאה?
+
+ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
+
+
+בעד – 9, אין מתנגדים. הנושא יועבר להמשך דיון במליאה.
+
+
+
+
+ הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – 
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 100), התשע"ד–2013, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 50), התשע"ד–2013, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 27), התשע"ד–2013, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 28), התשע"ד–2013, שאף היא הוחזרה מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה.
+
+
+ תודה.
+
+
+
+
+ נעבור להצעות לסדר-היום מס' 1540, 1543, 1548, 1557, 1575 ו-1583 בנושא: אישור המלצות צוות 90 הימים בקבינט הדיור. ראשון המציעים, חבר הכנסת איציק שמולי, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה, אני חושב שאולי צריך לפתוח ולומר שהבעיה – כרגע סיימנו לדבר על איראן, על ההסכם שמתגבש או שנחתם כבר לקראת הסכם הקבע, ויש תחושה של דחיפות ושל חירום, והתחושה הזאת ליוותה אותנו לפני שנתיים גם בכל מה שהיה קשור למחירי הדיור. והתחושה הזאת איכשהו פשוט התפוגגה מן הבית הזה. יש תחושה שעולם כמנהגו נוהג, המחירים ממשיכים לעלות וכולנו שמחים עם המצב.
+
+ ורק כדי להזכיר לכולנו בפני איזה מציאות אנחנו עומדים, אז אנחנו נגיד שוב: מחירי הדירות עלו בחמש השנים האחרונות ב-45%. מחירי השכירות עלו ב-49%. המחיר של דירה ממוצעת בישראל היום הוא כמעט 1.3 מיליון שקל, ומנגד זה השכר החציוני במשק הוא 6,500 שקל. כלומר מצפים מהאנשים גם להביא הון עצמי של 400,000 שקל מהבית וגם מדי חודש להקצות 4,000 שקל ממשכורתם לטובת הדיור, לטובת המשכנתה.
+
+וכאן אנחנו כמובן מגיעים להמלצות של קבינט הדיור, כי אני חושב, אדוני סגן השר, שאם זו ספינת הדגל של הממשלה בכל מה שקשור להורדת מחירי הדיור אז יש לנו בעיה קשה, כי גם בתחום הזה, כמו גם בתחומים אחרים, יש פער בלתי מובן בין המילים וההכרזות שיוצאות מן הממשלה לבין מה שקורה בסופו של דבר בפועל. ואני אפרט.
+
+ דבר ראשון, דיור בר-השגה, מושג שמשום מה הבית הזה לא מוכן לאמץ לחיקו. אתם במצע שלכם, אדוני סגן השר, הבטחתם שהמחירים בפרויקט "דירה להשכיר" יהיו מפוקחים. בסופו של דבר, בסופו של דבר המחירים אינם מפוקחים, רק 20% מהדירות יהיו תחת פיקוח. אז מה זה באמת עוזר שייבנו בתל-אביב עוד מגדלים ויוצעו לשכירות דירות במחיר של 4,000, 5,000 שקל? הרי ממילא הן יוצעו רק לבעלי הכנסות גבוהות. עוד הבטחתם תמהיל חברתי, לתעדף אוכלוסיות מסוימות, גם משרתות, בפרויקטים האלה. אין לזה שום זכר. מובן גם שלדיור הציבורי אין שום דבר. 
+
+ אבל אני רוצה לגעת בנקודה המרכזית, והיא כמובן העניין של הזמן. המודל שלכם מדבר – – – 
+
+
+ אבל זמנך תם. אז בבקשה, משפט אחרון.
+
+
+ המודל שלכם מדבר על 150,000 יחידות דיור שיוקמו כאן עד שנת 2024. אין לנו עשר שנים לחכות, אדוני סגן השר, כי בסופו של דבר, כשמסתכלים על קצב עליית המחירים, אם הציפייה שלכם – אני מאוד מאושר מהאמירה של שר האוצר שבעוד שנתיים יהיו פה מגדלים, בסדר. גם שר האוצר הגיע לבית הזה והגיש תקציב מסוים, ובסופו של דבר ביום שני האחרון ראינו משהו אחר לגמרי.
+
+
+ תודה.
+
+
+ אבל הנקודה המרכזית היא שאם הציפייה שלכם היא שהזוגות הצעירים יחכו עד 2024 כדי שאולי יוקמו אותן 150,000 יחידות דיור, אני חושב שהציבור מצפה לבשורות קצת אחרות. תודה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת שמולי. המציע הבא, חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, תודה רבה לך, אם אין שר – בכל אופן, סגן שר נמצא, זה גם טוב, וחברי חברי הכנסת, בראשית דברי אבקש גם כן להביע את צערי על מותו של מר אריק איינשטיין, ולהביא את תנחומי למשפחתו הרחבה, לעשרות צאצאיו – בנותיו, נכדיו, ניניו, שכולם ממשיכים במורשת היהודית, ממשיכים את שלשלת הדורות. הם כולם שומרי תורה ומצוות והלכה בדקדוק רב, מקפידים על קלה כחמורה, חרדים, וכולם, הוא אהב אותם מאוד, הם גרמו לו קורת רוח ונחת רבה בחייו. לפני שנתיים ראיתיו בחתונה של נכדתו. הוא כבר לא ראה טוב, כמעט שלא ראה, אבל בכל אופן ראיתי את החיבוקים והאהבה הגדולה שהוא הרעיף, ואת הנחת הרבה שהם גרמו לו, נכדיו; זה היה באמת מראה מיוחד. אבל הנחת וקורת הרוח שהם גרמו לו בחייו ודאי וודאי יעמדו לו, לזכותו, עכשיו לאחר מותו. וחוץ מהמורשת של השירים – המורשת הזאת, המורשת היהודית הזאת שהוא השאיר, היא ודאי יותר חשובה מכל המורשות האחרות שהוא השאיר.
+
+ ועכשיו לעניין שלנו. אתם יודעים, אנחנו עכשיו ממש נכנסים לחנוכה, עוד כמה שעות אנחנו נדליק נר חנוכה, ויש מחלוקת ידועה מאוד בין התנאים, בין בית שמאי לבית הלל, איך מדליקים את הנר: האם מתחילים באחד וגומרים בשמונה, כפי שהנס קרה, שהנר דלק שמונה ימים, פך השמן הקטן; או פוחת והולך: מתחילים בשמונה ויורדים משמונה לשבעה ושישה ועד אחד. אנחנו, כמו ��אנחנו מקיימים היום במסורת היהודית – מוסיף והולך. 
+
+ אבל שר האוצר של היום, ואולי גם הממשלה של היום פוחתת והולכת. איך פוחתת והולכת? לפני שנתיים-שלוש הייתה תוכנית, רפורמה של ראש הממשלה, תוכנית 100 הימים – הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, תוכנית 100 הימים. מה יצא מזה? לא יצא מזה שום דבר. אנחנו עומדים היום כבר אחרי הרבה מעל 100 ימים, אחרי כבר מעל שנתיים, אין שום דבר ברפורמה. מה היא הביאה? איזה בשורה היא הביאה לעם ישראל? 
+
+ מה קורה עם רפורמת 90 – או צוות 90 הימים, שהוא פוחת והולך? כנראה, אולי בפחות ימים יספיקו להזיק פחות – אני מקווה מאוד, מאוד. מכיוון שהיתרונות, אם יש בכלל מעלות, של התוכנית הזאת, אני חושב שבדיון שהיה כאן לקראת קריאה ראשונה היטיבו – ואני שמעתי חלק גדול מהדוברים, מחברי הכנסת, שמקצועית תקפו את התוכנית הזאת, שהיא לא ישימה. המשמעות, ההשלכות – כל דבר היה נכון, והם גם לא קיבלו תשובה על הדברים האלה.
+
+ אבל אחרי זה, מעבר לזה, אנחנו יודעים שבתוכנית הזאת – אתה אומר: לא יועיל, לא יזיק – זה הולך להזיק באמת. הגזלה, השוד הציבורי הגדול שהיה בעשרות השנים האחרונות, שזה הדיור הציבורי, מ-120,000 דירות או כמעט 120,000 דירות שהיו, פחות מחצי יש היום בדיור הציבורי. 
+
+ואיזו בשורה אנחנו אומרים לאנשים? אנחנו נעמוד ברמייה? אנחנו יודעים את זה, מי היום בא ומבקר? מי שהציג תוכנית לפני שנתיים. אנחנו היום נבקר את מי שמציג תוכנית מלפני חמש שנים. ומתי אנחנו נוכל בכלל לבקר ולהגיד אם צדקת בתוכנית או לא? איך אמר חבר הכנסת שמולי? בעוד – – –
+
+
+ 2024.
+
+
+ תודה.
+
+
+ ב-2024, בעוד עשר שנים, מי יזכור את הדברים? הכול זה פופוליסטיות. כל אחד בממשלה הזאת מתחרה, מי יוציא כותרות יותר חזקות, מי יעלה רפורמות. 
+
+ והדבר הזה, תוכנית, ששר האוצר מגיש תוכנית לבד, תוכנית שמנותקת משר השיכון, שמנותקת משר הפנים, וכל אחד מנסה למשוך לכיוון שלו – זה לא רק שלא מועיל, זה מזיק. אפילו לתוכנית האחת שאולי היא טובה, גם כן מזיק. תודה רבה, אדוני. 
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת מקלב. המציע הבא, חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה.
+
+
+ אינו נוכח.
+
+
+ אינו נוכח. המציע שאחריו, חבר הכנסת ישראל חסון – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי – גם כן אינו נוכח. ובכן, ישיב על ההצעות לסדר-היום סגן שר האוצר מיקי לוי. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אייחד את משפט הפתיחה לאריק איינשטיין, זמר, יוצר, שהלך לעולמו. יהי זכרו ברוך.
+
+
+ברוך.
+
+
+ בפתח הדברים, לפני שאני אענה לגופו של עניין, חשוב לי לברך את צוות 90 הימים על עבודה מאומצת, מקצועית, אף שזה 90 יום. לעבודת הצוות הייתה התגייסות חסרת תקדים, בשיתוף פעולה של כלל המשרדים הנוגעים בדבר. כן, זה לא משרד האוצר, זה משרד השיכון ומשרדים נוספים, ולא כפי שנטען כאן. כמו כן, חשוב לי לציין את שיתוף הפעולה והגיבוי המלא של שר השיכון ושר הפנים. 
+
+ סביב הגשת המסקנות שמענו ביקורות רבות, גם מתוך הבית הזה, גם היום, וגם מארגונים שונים. אני מכיר את התפיסה שאומרת שהצעדים הם אגרסיביים מדי, אבל פה שמעתי מחבר הכנסת שמולי שהצעדים הם עדינים מדי, כי 150,000 דירות – זה לא מספיק. אך מנגד אנחנו שומעים גם הרבה תומכים, שמבינים שבשיטה הקיימת אין אפשרות להתנהל במצב חירום, ולעניות דעתי עברנו את נקודת מצב החירום כבר מזמן. הנתונים שקיימים היום בשוק הדיור – זה בלתי נתפס, אלה בעיות רחבות מאוד. ואני אומר, באמת אני אומר את זה מתוך לבי השותת, שאנחנו במצב חירום לאומי בשוק הדיור הלאומי.
+
+ זה טיבן של רפורמות שורשיות ומבניות שעתידות לייצר שינוי משמעותי, ככה אנחנו לא רק מקווים, ככה אנחנו מאמינים. ישבנו 90 יום, חשבנו, התייעצנו עם גורמים חיצוניים, אזרחים, אדריכלים, מהנדסים, שנתנו ייעוצים שונים, כמו פינוי של שכונות כמו שכונת-הארגזים, כמו סלאמס כאלה, שעליהן ניתן לבנות אלפי יחידות דיור, הן על שטחי תע"ש, ועוד ועוד ועוד. בהחלט, התוכנית היא מוסדרת, מובנית, היא לא משהו של עורבא פרח. התוכנית מתייחסת גם לדיור מוזל. כן, בתוך תוכנית הדיור יש גם דיור מוזל. 
+
+אנחנו לא פורצים לפעילות המשרדים האחרים, כפי שנטען כאן. קיבלנו החלטה בשיתוף פעולה מלא עם המשרדים לגבי אופי המהלך, ונציגי המשרדים השונים הם חלק בלתי נפרד מקבינט הדיור. כמו כן, הצוות לא מתמקד רק בשטחים פתוחים; יותר מזה, הצוות חרג מהסמכויות שנתן לו הקבינט והמליץ גם על תוכנית פינוי-בינוי לפי מודל שהציג משרד השיכון, וגם התוכנית הזאת יוצאת אל הפועל, עם כל מיני זרזים, עם כל מיני פתרונות דיור לאותם אנשים שיעזבו את הבתים שלהם לתקופת מה, עם כל מיני פרסים, הייתי אומר, לאותן משפחות שיצאו ויקבלו דיור רחב יותר, בעל מטרז' גדול יותר מהנהוג כיום. תופתעו לגלות שכל המכרזים הראשונים של הדיור להשכרה יהיו דווקא בתוך המרקם העירוני – נכון, לא במרכז תל-אביב אלא במעגל החיצוני הרחב שלה – ולא בשטחים פתוחים, והם יפורסמו מהר יותר ממה שאתם חושבים. בבקשה, נא המתינו בסבלנות.
+
+ המערכת הקיימת היום, מטרתה להתמודד עם צורכי הדיור השוטפים. היא לא בנויה ולא מסוגלת לתת מענה למצב המשברי שבו אנו נמצאים. הפתרון היה, חבר הכנסת שמולי, שב ואל תעשה דבר; לא כך הוא. בניית דירה לוקחת זמן, הבאת פועלים – – –
+
+
+ זה היה הדגל שעליו נבחרתם, באמת, עכשיו אתה אומר – – –
+
+
+ בוא, אני מחזיק ממך באמת; כרגע דיברתי עם חבר הכנסת בועז, אני מחזיק ממך באמת אדם חושב: הרי אתה לא מצפה שמחר בבוקר נוכל לשים כמה אלפי דירות על המגרשים, מוכנות. ואנחנו לא בשנות ה-50 שצריך לשים צריפים. בניית דירה לוקחת זמן, אז הקמנו צוותים להסרת החסמים, ויש חסמים. יש מחר בבוקר אפשרות לבנות 3,200 יחידות דיור בראש-העין, מקום פנטסטי, נכון? מרכז הדרך, כבישים מרכזיים, רכבת עוד מעט תהיה, 20 דקות מתל-אביב, 35 דקות מירושלים, מרכז הארץ. אז החסמים הם ככה: ראש העיר לא כל כך – לבריאות, אדוני השר – ראש העיר לא כל כך בוער לו, כי שטחי המסחר מביאים יותר ארנונות, וכשכבר משכנעים אותו אז יותר טיפות-חלב – בצדק, יותר בתי-ספר – בצדק, יותר מפני אשפה – בצדק, והרשימה היא ארוכה ארוכה. וכשאתה מגיע לחסם האחרון – הגענו – והנה עולה 250 מיליון שקל בניית הגשר שיוביל את השכונה החדשה למרכז העיר. ותאמין לי, זה לא פשוט.
+
+
+ זה גם מחירי הקרקעות, שאתם לא נוגעים בהם.
+
+
+ אז אתה, יש לי הפתעות בשבילך.
+
+
+ אז תפתיע.
+
+
+ בצוות 90 הימים הנושא גם כן נדון והובא בחשבון. דירה להקים לוקח זמן. אנחנו יודעים את זה. אם תקנה דירה, לוקח בין שנתיים לשלוש שנים לקבל את המפתח. 
+
+
+– – –
+
+
+ נכון, הבטחנו, הקמנו כבר צוות, יש לנו תוכנית מוסדרת, נא המתן בסבלנות. המערכת הקיימת כיום, מטרתה להתמודד עם צורכי הדיור השוטפים. היא לא בנויה, כמו שאמרתי, ולא מסוגלת לתת מענה למצב המשברי שבו אנו נמצאים. לצורך זה, וכדי לאפשר לכל המשרדים להמשיך ולתפקד באופן שוטף, כי יש ��הם את העבודות של עצמם ואת השגרה היומיומית, אנחנו מקימים מערכת נפרדת, שכל מטרתה להדביק את הפער העצום שנוצר ולפתור את מצוקת הדיור. אנחנו מאמינים שאנחנו נעשה את זה; קצת סבלנות ותוכלו לראות כבר בתקופה הקרובה את הניצנים הראשונים. תודה רבה, אדוני.
+
+
+ ולהיכן אדוני מציע להעביר את הדיון?
+
+
+ כספים.
+
+
+ מה?
+
+
+ כספים? כלכלה?
+
+
+ כלכלה. דיור זה כלכלה.
+
+
+כספים זה יותר טוב בשבילנו.
+
+
+ טוב, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על העברת הדיון לוועדה. מי בעד? מי נגד?
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
+
+
+ בעד – 7, אין מתנגדים. שמעתי כאן שתי הצעות, כספים וכלכלה, לכן ההצעה תועבר לוועדת הכנסת מן הסתם. אתה אמרת כספים, אתה אמרת כלכלה, אז ועדת הכנסת תחליט היכן יתנהל הדיון.
+
+
+
+
+ ונעבור להצעה הבאה לסדר-היום: הוויכוח הפומבי סביב מינויו של שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה, מס' 1630, הצעתו של חבר הכנסת אברהם מיכאלי. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה. תשיב שרת המשפטים ציפי לבני. אני מקווה שתשיב.
+
+
+ אבל אין שר – – –
+
+
+ כן, חבר הכנסת מיכאלי, אתה רוצה או לא רוצה?
+
+
+ אם אין שר, מה לעשות – אין תשובה? זה זלזול בנו. אדוני היושב-ראש, רק בשבוע שעבר דיברנו על הסוגיה הזאת. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני אומר בקול רם שרק בשבוע שעבר דיברנו על הסוגיה הזאת של ייצוג השר המתאים או השר שאמור לענות על ההצעות לסדר-היום, ולצערנו הסיפור הזה חוזר על עצמו. אני מאמין ומקווה שנשיאות הכנסת אכן תטפל כבר בסוגיה הזאת, כי זה לא מביא כבוד גדול לכנסת, בלשון המעטה. 
+
+ טוב, אדוני היושב-ראש, אני מברך על מינויו של שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה, ואני מאחל לו שייכנס לתפקיד כדף חלק, כך אני קורא לזה, שלא נשפוט אותו רק לפי העבר שלו, ולא נתייחס להרבה מאוד דיונים שהיו בנוכחותו בוועדות שונות בכנסת, במיוחד בוועדת חוקה, שאני חבר בה לפחות מהכנסת השבע-עשרה, והוא היה שותף בכמה דיונים מאוד מאוד חשובים, מאוד מאוד עקרוניים. אבל כשאדם נבחר לתפקיד רם אומרים שכל עוונותיו מחולים לו, והוא אמור לקבל מאתנו לפחות את הקרדיט שבתפקידו החשוב מאוד, תפקידו הקובע, לא נזכור לו רק איך הוא עבד בעבר, איך הוא תפקד בעבר, אלא מעכשיו ואילך הוא ידע להיות מבקר מדינה ממלכתי – –
+
+
+פרקליט מדינה.
+
+
+ סליחה, פרקליט מדינה. אני מתנצל על הטעות. – – פרקליט מדינה ממלכתי, שאמור להוות דוגמה ליתר הפרקליטים במדינה, והוא הראשון במעלה. ולכן, אין כל ספק שלמען סדרי שלטון במדינה, בממשלה, בהחלטות שתתקבלנה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה הוא הגורם החשוב והמוביל בדברים מהסוג הזה. 
+
+אבל יחד עם זאת, אדוני, אני רוצה כרגע להתייחס לדברים שקרו סביב המינוי ולטענות שהועלו על-ידי שרי הממשלה. אני לא הולך כרגע רחוק ומתחיל לבוא ולהוות פה איזה קו אופוזיציוני, חלילה, לממשלה. שרי הממשלה עצמם העלו כמה סוגיות, ואני חושב שצריך לחשוב על כך באופן עקרוני – איך ועדות איתור מן הסוג הזה, של תפקיד כה בכיר, אמורות להתנהל. השר עוזי לנדאו הביע בעצמו התנגדות פומבית למינוי של מר שי ניצן, ונימוקיו היו עמו. הוא אמר שלא ייתכן שיתבצע מינוי של אדם אחד שהומלץ על-ידי ועדת איתור, ושלא מובאים כמה וכמה מועמדים. המועמדים האלה היו אמורים להיות מוצגים לממשלה, והממשלה תכריע; לא ועדת האיתור היא שקובעת. אפשר לחלוק על דעה כזאת, אבל יש בזה היגיון רב. 
+
+ אנחנו, יש לנו פה, בכנסת – אחד המינויים שהכנסת ממנה זה נציג הכנסת לוועדת איתור של היועץ המשפטי לממשלה. אדוני היושב-ראש, אתה כבר נתקלת בזה בקדנציה הזאת, כי בקדנציה הזאת בחרנו את נציג הכנסת לוועדת איתור של היועץ המשפטי לממשלה. אני יודע שוועדת האיתור שהולכת לעבוד, שנבחר לה מטעם הכנסת חבר הכנסת יריב לוין – הבחירה הייתה בוועדת חוקה. אגב, הייתה שם מחלוקת אולי מי ימונה, ובסוף הוחלט בין החברים שאנחנו נותנים לחבר הכנסת יריב לוין להיות נציג הכנסת. שם היה כבר בעבר מקרה דומה, במינוי הקודם של היועץ המשפטי לממשלה. לא היה מועמד אחד. ועדת איתור המליצה על כמה מועמדים. כך ועדת איתור צריכה לעשות; תפקידה של ועדת איתור הוא לבוא ולאתר אנשים ראויים לתפקיד הזה ולתת לגוף המחליט, שהוא שמחליט בסוף מי האדם המתאים מן המאותרים שאותרו על-ידי ועדת האיתור לקבל את התפקיד. כך זה נעשה בזמנו לגבי היועץ המשפטי לממשלה, וככה צריך היה לדעתי לעשות את זה גם לגבי פרקליט המדינה; בלי, אמרתי קודם, להיכנס לזהותו של הנבחר הנוכחי, מר שי ניצן.
+
+ גם השרים הנוספים שהתנגדו למינוי הזה בפועל, שרים של הבית היהודי, גם הם באו ונימקו את הנימוקים שלהם. שוב, הנימוקים האלה, בדעת רוב או בדעת מיעוט, אפשר בסוף לראות שהממשלה הכריעה ברוב, אבל השרים שדיברו – נגד דרך המינוי אני מדבר, הם לאו דווקא נכנסו לגופו של איש אלא לגופה של הדרך – השרים האלה, לדעתי, צדקו. אנחנו, כבית-המחוקקים, צריכים לחשוב שהאנשים שמתמנים לתפקידים כאלה צריכים להיות לא רק ראויים מבחינה אישית, לא רק אנשי מקצוע מבחינה אישית, אלא גם אנשים שנבחרו בדרך הנכונה. 
+
+ מעבר לדרך הנכונה, צריך לחשוב פה גם על הסוגיה שוועדת איתור צריכה להביא בחשבון האם אדם שמביאים לתפקיד כה בכיר, לתפקיד כה קובע במדינה, צריך להיות אדם שבצורה מסוימת, כזאת או אחרת, מזוהה עם דרך פוליטית מסוימת. אם יש לו אג'נדות, ומה לעשות, כל אחד מאתנו, כשהוא עושה משהו ציבורי, יש לו אג'נדה משלו, אבל ברגע שאדם היה מזוהה עם קו מסוים, שמה לעשות, אנחנו, כאנשי ציבור שנבחרנו פה בבחירות לגיטימיות ודמוקרטיות, באנו והתווכחנו אתו בדברים מסוימים, ואנחנו אמרנו: אנחנו מייצגים קו מסוים, והוא כנראה לא תמיד הבין את המחלוקת הזאת בינינו. אנשים כאלה, כשמביאים אותם לתפקיד, כשהוא נבחר בסוף לפרקליט המדינה או ליועץ המשפטי לממשלה – צריך להביא את זה בחשבון. 
+
+ אסור שהציבור – לא דווקא ציבור גדול מאוד אלא אפילו חלק מהציבור – יראה בו אדם שמראש נבחר בעמדה פוליטית אחרת, ואז תמיד כל החלטה שלו תיבחן אם הוא בא ליישם את העמדות הפוליטיות שלו, ולא את העמדה המקצועית העקרונית. ואנחנו מצפים מבעלי תפקידים כמו פרקליט מדינה או יועץ משפטי לממשלה ששיקולים פוליטיים לא יעמדו בראשם בזמן שהם מקבלים את ההחלטות המקצועיות. השיקולים הפוליטיים הם בשביל הממשלה ובשביל הכנסת, כמובן; אלה האנשים שנבחרו לצורך כך. ואותה טענה שאנחנו תמיד מעלים: הפקידות מנהלת את הממשלה, הפקידות מנהלת את המדינה – אנחנו רואים את זה, לצערנו, בהרבה מאוד מקרים, הרבה מאוד פעמים. 
+
+ וכשאנחנו ממשיכים לתת לדבר הזה להתנהל כך, בסוף אמון הציבור בנו נפגע, והאמון הזה הוא חשוב מאוד; שוב, למען סדרי השלטון והמשפט במדינה וכדי שהציבור יבין שאנחנו רוצים שהמדינה תתנהל גם על-פי חוק אבל גם על-פי אנשים, על-ידי אנשים שנבחרו ללא כל רבב פוליטי או ללא כל החלטה שבסוף האג'נדה הפוליטית שלהם עמדה מאחוריה.
+
+ לכן, אני חוזר על הברכה שלי לשי ניצן, שיהווה דוגמה ומופת לכל הפרקליטים שישרתו יחד אתו במערכת, ואני מקווה שאנחנו נפגוש אותו בכנסת, פה, בתפקיד שלו, בדברים החיוביים שהוא ימשיך לעשות. תודה.
+
+
+ תודה לחבר הכנסת מיכאלי. תשיב שרת המשפטים, הגברת ציפי לבני. בבקשה.
+
+
+ כנסת נכבדה, אני מאוד שמחה ומתכבדת, ואני חושבת שמדינת ישראל כולה צריכה להתכבד במינויו של שי ניצן לפרקליט המדינה. אין לי ספק שמדובר באדם ששלטון החוק מול עיניו, שאינו ירא מאימתם של הפוליטיקאים – לא כאן ולא בשום מקום אחר – שיעשה את עבודתו נאמנה וייצג את הערכים שמדינת ישראל מושתתת עליהם. 
+
+אבל עכשיו, עם חילופי היושב-ראש, יש לי משהו להגיד גם ליושב-ראש: כשחבר כנסת פייגלין מצוטט כמי שאומר ששי ניצן והמחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה מסוכנים יותר מכל ארגון פשע מאורגן, וזה שווה לארגונו של שלום דומרני, אז אין לי מה בכלל לענות לכל אלה שמתחילים לשאול: וכמה מועמדים היו? ואיך היה? ואיך היה ההליך? כי כרגע, אם אני מדברת על הערכים שמדינת ישראל מושתתת עליהם, אותם ערכים ואותם חוקים שפרקליט המדינה צריך לשמור, אתה הוא שלא שמר את החוקים האלה; אתה הוא שישב על המרדה והסתה – אותם דברים ששי ניצן, בעברו המאוד-מכובד בפרקליטות המדינה, היה צריך להגן מפניהם. מפני כמוך הוא נמצא שם. תודה רבה.
+
+
+ – – –
+
+
+ מה מציעה השרה?
+
+
+ אדוני, אני ביקשתי – – –
+
+
+ מה שאתם רוצים.
+
+
+ לפני ההצבעה? הבעת דעה של חבר הכנסת משה זלמן פייגלין. יש לך דקה.
+
+
+ גברתי, אני לא רוצה להיכנס לוויכוח על מה נאמר ומה לא נאמר, אני רק רוצה לומר לך, גברתי, שלפני כמה שבועות, יועץ משפטי לשעבר, מיכאל בן-יאיר, שנבחר בדיוק בצורה שנבחר היום פרקליט המדינה, למעשה כינה ציבור שלם בישראל, 300,000–350,000 איש שגרים מאחורי הקו הירוק, "נאצים". וזה אדם שהיה בתפקיד שהוא אולי החזק ביותר בשלטון החוק. מה זה עושה לאמון הציבור בשלטון החוק כשאנשים כאלה מגיעים לתפקידם, והאם לא הגיע הזמן לשים לדבר הזה סוף? 
+
+ אתמול השתתפתי בתוכנית כאן, בערוץ הכנסת, שלא אני יזמתי אותה ולא אני הבאתי אותה, ונעשה שם סקר: כמה אחוזים בקרב הציבור חושבים שהמינוי של שי ניצן הוא מינוי ראוי? וזה כבר לאחר שהוא נבחר. מה מתברר? שאין יותר משליש מתושבי מדינת ישראל שחושבים שהמינוי הזה הוא מינוי ראוי. 
+
+האם לא היה נכון, גברתי, להביא בחשבון את האמון במערכת המשפט, האמון במערכת הצדק הישראלית – שעליו מושתתת המערכת הזאת; הרי למערכת הזאת אין יכולת אחיזה במציאות ללא אמון – לפני שמביאים אדם כל כך שנוי במחלוקת, אדם שהגיע לתפקידו מן המחלקה לתפקידים מיוחדים, שהוקמה כמחלקה אידיאולוגית לכל דבר בתוך הפרקליטות, על-ידי מי שלפני שבועות אחדים קרא לציבור שכנגדו הוא הקים אותה "נאצים"? 
+
+רבותי, אנחנו רוצים את אמון הציבור, כל הציבור, במערכת הזאת. תבינו, כשאתם מביאים אדם כזה לתפקיד רם ונישא שכזה, אתם פשוט כורתים את הענף המרכזי שהמערכת הזאת יושבת עליו, והוא אמון הציבור, גברתי. תודה רבה. 
+
+
+ תודה. אנחנו עוברים להצבעה אם לכלול בסדר-היום או להסיר, אם אין לך הצעה אחרת. מה את מציעה? 
+
+
+ להסיר. 
+
+
+ אז אני מבקש ועדה. 
+
+
+ חבר כנסת יכול לבקש ועדה? 
+
+
+ כן. 
+
+
+ המציע מסכים? אז או להסיר או ועדה. את מסכימה לוועדה? 
+
+
+אני מסכימה לוועדה. 
+
+
+ מסכימה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. 
+
+
+שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הנושא יעבור לוועדת החוקה. תודה. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא. הצעה לסדר-היום בנושא: השקעות בשוק ההיי-טק הערבי, הצעה מס' 1631 של חבר הכנסת באסל גטאס. אני מזמין את חבר הכנסת באסל גטאס. יש לך עשר דקות, בבקשה. 
+
+
+כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השרים, אני מעלה בפניכם מדי פעם את מצב הכלכלה הערבית באופן כללי. הפעם בחרתי להתמקד בעניין הפוטנציאל והאפשרויות של פיתוח כלכלי אמיתי, ארוך-טווח, בר-קיימא, שיביא תועלת רבה לכלכלה ולרמת החיים של האוכלוסייה הערבית בכלל ושל אזרחי המדינה, וזה ענף ההיי-טק, או מה שאנחנו רגילים לקרוא לו היי-טק. כשאני משתמש במילים "היי-טק", אני מתכוון גם לטכנולוגיות המתקדמות בתחום המחשוב והתקשורת ותקשורת נתונים וטכנולוגיית המידע וגם לביו-טק, או כל מה שנקרא מדעי החיים. 
+
+ בשנים האחרונות מצטרפים מדי שנה מאות מהנדסים ערבים בכל התחומים שהזכרתי. הם מסיימים את לימודיהם ויוצאים לשוק העבודה, או, לצערנו, רק אחוז קטן מהם מוצא עבודה המתאימה ליכולות ולחינוך ולהכשרה שהוא קיבל. חלק גדול מהם נשאר מובטל. חלק מוצא לו עבודה בתחום אחר, בעיקר בהוראה. וכן, רמת הלימוד בבתי-הספר התיכוניים בתחום המחשבים, בתחום המחשבים באופן כללי היא גבוהה במיוחד, בגלל האיכות המיוחדת של סגל ההוראה, שבכלל לא התכוון להיות בתחום הזה. זו תופעה שאנחנו מכירים הרבה שנים. מהנדסים, אנשי מקצוע, שלא מתקבלים לתעשייה הישראלית. נכתבו על זה הרבה מאמרים, קמו כמה עמותות, אחת מהן היא עמותת "קו משווה", שייסד המנוח דב לאוטמן, וגם חברת "צופן", שהיא חברה שלא למטרות רווח ששמה לה למטרה להכשיר ולהביא לקליטה רבה יותר של אנשי מקצוע ערבים בתעשייה הישראלית באופן כללי. ויש להם הישגים, אני מוכרח לציין שיש להם הישגים לא מבוטלים, אבל אנחנו נמצאים בנקודת זמן שעדיין פחות מ-2% מכוח העבודה בכל תעשיות ההיי-טק בישראל הם ערבים. פחות מ-2%. 
+
+נוסף על התופעה הזאת יש תופעה חדשה, שאני ודאי, כבוד השר, יכול להבין אותה, יכול אפילו לתפוס אותה בקצה אצבעותי: זה שיש הרבה יזמים ערבים, הייטקיסטים, "גיקים" בעגה של ההיי-טק הישראלי, שנמצאים שם. הם בחוץ, הם לא בתוך התעשייה, והם מחכים להזדמנות שלהם. אני הופתעתי, לפני שנתיים בחור, אחד המוכשרים שלנו, שדווקא נקלט ויש לו מקום גבוה בתעשיית ההיי-טק, קוראים לו ד"ר מחמוד זחאלקה, יזם את אירוע "האקתון" בנצרת. מאז נעשה ה"האקתון" הזה פעמיים. לאירוע הראשון באו עשרות קבוצות, צעירים. אחדות מהקבוצות האלה היו של יהודים וערבים, ובחלק מהקבוצות השתתפו גם מהנדסים פלסטינים מרמאללה ומהגדה. ה"האקתון" הזה הוא אירוע שמכניס את האנשים האלה; הם יושבים יומיים או פחות, מפתחים ממש, כל קבוצה יש לה רעיון, היא מקבלת זמן לפתח אותו ולבוא להציג אותו בסוף האירוע. ואז יש תחרות, יש שופטים, ובוחרים את המיזם שזכה. 
+
+ באירוע "האקתון" הראשון היו אנשים בעלי שם עולמי כמו ג'ף פולבר, שהוא יזם, הוא גורו בתחום ההיי-טק, ומאז הוא משתתף בכל שנה. זה מה שידוע לי. היה אייל גורה, היה נביל סכראן, גם הוא אחד המהנדסים הערבים שב"אינטל" הוא מהנהלה הבכירה. אירית ישראלי-כהנא, אנג'לית מוכרת, מייצגת קבוצת אנג'לים ישראלים. אביטל יכין, גם כן יזם סדרתי, שעשה הרבה אקזיטים מוצלחים ביותר. 
+
+ האירוע כולו התנהל בחסות חברות כמו "אמדוקס", "אינטל", ECI, "צ'ק פוינט", HP, "באבקום", "גל��ל סופטוור". כלומר, יש ניצנים של יזמות המבוססת על ידע טכנולוגי של צעירים שהם שאפתנים עם יכולת, עם רצון עז. מה חסר? חסר מי שיתמוך בהם. חסר מי שיבוא וישקיע בהם. 
+
+ כבוד השר, יש לנו אפשרות להגיע בשנה לעשרות חברות סטרט-אפ, אם יזכו בהזדמנות הזאת של ה-Pre-Seed, של הכסף הראשוני – שהוא לא יגיע מתל-אביב, הוא לא יגיע מקרנות הון סיכון ישראליות או אירופיות או אמריקניות. הצעיר הזה לא ייסע לבוסטון בשביל לעשות Road Show לכל מועדוני האנג'לים למיניהם. הוא צריך את 200,000 השקל, את 100,000 השקל, את 150,000 השקל הראשונים כדי להגיע לשלב שהוא יוכל ללכת ולהציג לאותן קרנות.
+
+אני בטוח שהשר מבין על מה אני מדבר, ואני חושב שישראל כמדינה עמדה באותה נקודה לפני 15 שנה. כל תעשיית ההיי-טק שאנחנו מכירים היום ושמדינת ישראל מתפארת בה לא הייתה יוצאת לדרך אם לא הייתה המדינה באה ב-1995, 1996, ומייסדת את קרן ההיי-טק. קרן ההון-סיכון הראשונה הייתה קרן ממשלתית. ואז באו אחריה – אחריה בא ההון הפרטי. אותה קרן שהפכה אחר כך להיות קרן ההון-סיכון המפורסמת שמנהל פרס הבן.
+
+
+ "פיטנגו".
+
+
+ איך? איך קוראים לה?
+
+
+ "פיטנגו".
+
+
+ "פיטנגו". אז אנחנו צריכים את הקרן הזאת שלנו. אנחנו צריכים קרן ממשלתית שתשים את 50 מיליון השקל הראשונים, את 100 מיליון השקל, תשים לעצמה מטרה: אני אגיע לכך וכך מיזמים בשנה. היא תיתן את הכסף, אבל לא פחות חשוב – היא תיתן גם את התמיכה, את ה-recognition, את ההכרה, במיזמים האלה.
+
+ אולי אני נחשפתי, כבוד השר – בישראל יש מודל מאוד מוכר ומוערך של החממות הטכנולוגיות. ראיתי בעולם שיש מודלים אחרים. לדוגמה, יש מודל של – לא להשקיע חצי מיליון דולר שהיו מושקעים באותן חממות – לוקחים מיזמים, נותנים להם 10,000 או 20,000 דולר, שישה חודשים, הם או מביאים את הכסף הראשוני מהקרנות או פשוט עוברים מהעולם. יש הרבה מודלים.
+
+ צריכים לשבת. אני מציע, באמת, לקבל את הרעיון הזה, לבנות קבוצת עבודה ולהגיע למודל שיתאים, יותאם, לתפור אותו ליזמים הערבים על מנת לענות על הצורך החיוני הזה. אני אומר שבדרך הזאת, בכסף – מעט כסף – התשואה על ההון במקרה הזה היא פי-כמה, כי אתה נכנס ב-Pre-Seed עם מעט כסף, אבל הצלחה אחת מכל עשרה מיזמים כאלה תביא תשואה שהיא הרבה מעבר למקובל בשוק, אפילו בשוק של ההון-סיכון.
+
+וכמובן, זה ייתן הזדמנות להעסקה של עשרות, של מאות, מהנדסים שמחכים להזדמנות שלהם, וגם ליזם וגם למי שהוא מביא אתו לעבוד בתוך החברות האלה. זה מביא רוח חדשה ויביא לצמיחה ארוכת-טווח ולהצלחות.
+
+ אני מסיים בזה שאני אומר שאני לא מדבר על תיאוריה. אני הייתי שותף בחברה שקמה מתוך מעבדה בקרוון בעילבון, של בחור, דוקטור ערבי בשם סובחי באשיר. מאותו קרוון הוא המציא את הטכנולוגיה שהביאה לייסוד חברת "אנזימוטק", אותה חברה ש-15 שנה אחרי, יעני לפני חודש, הונפקה בנאסד"ק כחברת ביו-טק ישראלית מובילה בערך של מיליארד שקל לפני הנפקה. זה אומר שזה אפשרי, זה בידיים שלנו. צריך סיוע של הממשלה, ואני מקווה שהבקשה שלי, ההצעה שלי, תיפול על אוזן קשבת.
+
+
+ תודה רבה, חבר הכנסת באסל גטאס. אני מזמין את שר הכלכלה נפתלי בנט.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, תודה. אני לגמרי שותף למטרה, ואני גם אתאר לך שורה של פעולות. אני חושב – ההיי-טק הפך להיות הקטר של המשק הישראלי, וזה גם העתיד; היום 50% מהיצוא הישראלי הוא בהיי-טק. זה מדהים. ולא יכול להיות שיש מגזרים שלמים שהם מודרים – בכוונה, לא בכוונ��, לא משנה כרגע מי אשם והכול. צריך לפתור את זה.
+
+ אני חושב שמעבר למשמעות החברתית, זה גם יעשה טוב לכלכלה הישראלית, כי איכות כוח-האדם במגזר הערבי היא גבוהה, והיא לא ממומשת. אז אני רואה בזה פוטנציאל משמעותי לשורה של פעולות. אבל אני גם אומר את זה בכל מקום שאני יכול ואני אומר וקורא גם מהדוכן פה למעסיקים בהיי-טק: פשוט תעסיקו ערבים.
+
+אני גם מאמין שבסוף, אם ערבי ויהודי יושבים זה לצד זה בעבודה, זה גם יוריד את חומות הדעות הקדומות שקיימות – וקיימות. בלי עין הרע, יש דעות קדומות מכל הצדדים. לכן, אני תומך גדול מאוד בקו הזה.
+
+ לגופו של עניין, בכנס ראש הממשלה לצמיחה ופיתוח המגזר קראתי לחברות באמת לבחון את ההון האנושי במגזר הערבי, ולהעסיק ולהפסיק לפספס. לשכת המדען הראשי עומדת בקשר הדוק עם מנהל האגף לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי במשרד ראש הממשלה. אנחנו עומדים לצאת בשורה של פעולות: 1. לשכת המדען הראשי תקדם כנס חדשנות ומחקר ופיתוח למגזר הערבי שיתקיים ברבעון הראשון של 2014, ואנחנו נזמין אליו חברות ויזמים מהמגזר ונשתף אותם.
+
+אני חושב שגם יש בעיית ידע, זאת אומרת יש להם פחות access וגישה לכלים שקיימים. אז קודם כול אנחנו נבוא למגזר, אם קשה למגזר משלל סיבות להגיע אלינו. העמדנו כבר לרשות האגף לפיתוח כלכלי בודק מקצועי מטעם לשכת המדען הראשי – בודק מקצועי ערבי, ד"ר שריף גאנם; אני חושב שאני מבטא את זה נכון. לשכת המדען הראשי תממן את כל שעות ההשקעה של הבודק, שוב, כדי להגביר את קצב עידוד, גיוס, הנגשה למגזר, כדי להיכנס לתוכניות הקיימות של המדען הראשי בתחום מו"פ ובכלל. אני מאמין שזה לא רק בעיה של כלים, אלא פשוט הם לא מכירים. ברגע שיהיה בודק ערבי, שיוכל לדבר בשפה, שמכיר את המגזר – וזה לא היה קודם, אז זה דבר חדש.
+
+מכינת מו"פ – אנחנו מרחיבים מכינת מו"פ, שהיא פעילה ומוצלחת ומממנת 75% משעות הייעוץ הטכנולוגי לחברות מהמגזר הערבי בכל ענפי התעשייה – גם בתעשייה המסורתית, גם בהיי-טק. השינוי ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014, זאת אומרת עוד חודש ושבוע. היעד שנקבע בתוכנית למכינת מו"פ ל-2014 הוא הכפלת היקפי הפעילות, ועיקר ההרחבה תהיה במגזר הערבי. נכון להיום היא פתוחה רק לענפי התעשייה המסורתית. השינוי בתוכנית נעשה בהמשך לישיבה שלי בתחילת חודש נובמבר על הנושא.
+
+פעילות משותפת נוספת – מיפוי של 200 חברות רלוונטיות מהמגזר לתוכנית המדען הראשי. ראש התחום מטעם לשכת המדען הראשי ונציג הרשות מבקרים בתעשיות האלה כדי לצרף אותן. זאת אומרת, בעברית פשוטה, אנחנו היום יוצאים – בדרך כלל המדען מחכה שייגשו אליו; אנחנו, בהקשר של המגזר, יוצאים החוצה. אני ממש ממש רוצה לראות את זה.
+
+ אני גם מאמין שיש פה תחום מסוים עם פוטנציאל עסקי לא רע, אם נחבר את ההיי-טק הישראלי לשוק הערבי, הבין-לאומי. אני חושב שיש עולם ערבי שאין לו מספיק גישה בכלל לשוק, אז ערביי ישראל יוכלו להיות גשר כלכלי בין יזמים ערביי ישראל לבין העולם הערבי, וזה יעשה טוב בכלל. לך תדע, זה יכול לעשות הרבה טוב.
+
+השתתפות בכנסים למגזר בנצרת – בחודש אוקטובר 2013, עם קרן בירד והשגרירות האמריקנית. ואנחנו מפעילים חממה טכנולוגית בנצרת. בתוכניות השוטפות כיום יש יזמים מהמגזר שפנו לקבלת תמיכה וכבר קיבלו את תמיכת המדען הראשי, אבל המטרה, עם הרשות לפיתוח, היא להעצים את ההנגשה. 
+
+ בימים אלו מוקם מפעל של יזם בשם מוחמד אבו יונס, אשר בתמיכת המדען פיתח חלונות לבתים חכמים. דיברתי עליו לפני כמה ימים בכנס באילת. 
+
+ וכל זה – נוסף על הכלים הרגילים. 
+
+ אני רוצה לסיים בזה. שתדעו לכם, חברי, גם אם פוליטית יש לנו אי-אלו מחלוקות קטנות וזניחות, בתחום הזה אין מילימטר שמבדל ביני לבינכם. אני אפעל בכל המרץ ובכל הכוח ובכל המשאבים ובכל צד ציבורי גם כדי להבהיר את המחויבות העמוקה שלי למגזר הערבי בישראל. תודה. 
+
+
+ מה אתה מציע, אדוני השר? ועדה?
+
+
+ ועדה. 
+
+
+ כן, בסדר גמור. 
+
+
+ ועדת הכלכלה או ועדת המדע והטכנולוגיה. 
+
+
+ הנושא הזה בוועדת הכלכלה. 
+
+
+ כלכלה, בסדר. 
+
+
+ ועדת מדע. אנחנו מקיימים דיונים – – – 
+
+
+ כבוד השר, האם אתה תומך ברעיון של – – – 
+
+
+ אני אבחן את זה. אני אבחן את זה. 
+
+
+ – – – סכום קטן – – – 
+
+
+ אתה מדבר על מאיץ ייעודי לזה. אני רוצה לבדוק את זה. 
+
+
+ את ה-100,000, 200,000 השקל. 
+
+
+ אני אבדוק את זה. לא פוסל. תמיד יש חסרונות ויתרונות בדברים האלה. יש גם חיסרון, כי יש סטנדרט. אני מעדיף לקחת את החבר'ה הערבים, לא לייצר סטנדרט נמוך במיוחד בשבילם אלא להרים אותם, אם צריך כלי גישור והכול. לא תמיד זה עובד. אני פתוח לזה, בקיצור. אני אבדוק את הדבר הזה. אני לא מתחייב, אבל אני אבדוק את זה ברצינות. יכול להיות שזה מה שצריך לעשות. תודה. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+
+ מה ההצבעה? על איזה ועדה?
+
+
+ אחרי ההצבעה נחליט. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. 
+
+
+ שישה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. יש שתי הצעות, לוועדת הכלכלה ולוועדת המדע והטכנולוגיה. אז אנחנו מעבירים את זה לוועדת הכנסת, וועדת הכנסת תחליט. תודה רבה. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא: הרחבת שטח השיפוט של העיר סח'נין; הצעה לסדר-היום מס' 1648 של חבר הכנסת מסעוד גנאים. בבקשה. יש לך עשר דקות. בבקשה. 
+
+
+ כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, זאת לא הפעם הראשונה שאני עולה לדוכן ומעלה את הסוגיה או את הבעיה של הרחבת שטח השיפוט של העיר סח'נין. הבעיה הזו היא לא נחלתה של סח'נין בלבד, אלא של הרבה יישובים ערביים. אבל בקשר לעיר סח'נין אני פה עליתי פעם שנייה וגם שלישית, כי גם בוועדת הפנים, כשהתכנסה ביוזמתי לפני כשנה, דנו על הנושא הזה ועדיין הדברים לא זזים. 
+
+מספר התושבים בעיר סח'נין היום מתקרב ל-30,000. יש משבר דיור חמור מאוד, קשה מאוד, שמחייב פתרון, והפתרון הוא בידי הממשלה, בידי משרד הפנים. אי-אפשר ולא מתקבל על הדעת שהעיר סח'נין נהפכת למין קופסת סרדינים, שכולם צריכים להיות רק בתחומה, בתחום השיפוט והמתאר שלה. שטח השיפוט הוא כ-9,000 דונם, מהם, גבול המתאר – כ-4,500 דונם. צריך להזכיר גם שחלק לא מבוטל מ-9,000 הדונם שייך למועצה האזורית משגב, שסובבת את סח'נין, היא מסביב לסח'נין מכל התחומים, מכל הכיוונים, וסח'נין נהפכת למין גטו, ותושבי סח'נין, במיוחד הצעירים, הזוגות הצעירים, שרוצים לבנות את העתיד שלהם, לא מוצאים איפה לבנות. 
+
+ לפני כשנה, בינואר 2012, התכנסה ביוזמתי ועדת הפנים בכנסת. ועדת הפנים בזמנה המליצה המלצות והחלטות. אחת ההמלצות היא שעיריית סח'נין תגיש מחדש בקשה להרחבת שטח השיפוט, בקשה מעודכנת, והעירייה עשתה את זה לפני יותר מחצי שנה; היא הגישה, והיא ביקשה להוסיף כ-6,000 דונמים. גם המלצותיה של הוועדה – שמשרד הפנים יקים ועדת חקירת גבולות חדשה בתוך חודשיים, לא יותר מחודשיים, מאחר שהייתה ועדת גבולות שסיימה את עבודתה ב-2005, ובמסקנותיה נאמר שסח'נין תתרחב רק ב-1,700 דונם. עיריית סח'נין התנגדה ולא קיבלה את המלצותיה של ועדת הגבולות הזאת, משום ש-1,000 דונם מ-1,700 הדונם האלה מסומנים כיער, כשטח ירוק, ורק 700 דונם הם לבנייה, וזה לא מספק את מינימום הצרכים של העיר סח'נין ותושביה. אבל משנת 2005 לא זז שום דבר. העירייה לא קיבלה את המלצות הוועדה. אז מה, משרד הפנים ישב בחיבוק ידיים? הוא לא צריך לפעול?
+
+ או הדבר השני, שהוא לא מקובל בעיני: הכתובת שלי כעיר או כעירייה זה משרד הפנים. הכתובת שלי היא לא המועצה האזורית משגב. אי-אפשר להגיד: תלכו ותנהלו איזה משא-ומתן עם המועצה האזורית משגב, שלא מסכימה להרחבת שטח השיפוט של סח'נין. ואני הייתי עד, כי ב-2003 הייתי חבר העירייה, ב-2004, כאשר התחילה ועדת ביגר את עבודתה, ועדת חקירת הגבולות, אני הייתי עד לכל הישיבות, ושמעתי שם דברים איומים מנציגי היישובים של המועצה האזורית משגב – שהעיר סח'נין בהתרחבותה כאילו מסכנת אותם. הראייה הזו, הקונספציה הזו, שהיא לא אנושית, לראות בכל התרחבות של עיר ערבית כאילו היא איום על היישובים היהודיים, היא פסולה. סוגיית הרחבת שטחי שיפוט של הערים או היישובים הערביים, בקשתם להתרחב אינה רק עניין – זה עניין אזרחי ממדרגה ראשונה, אנושי ממדרגה ראשונה. ואני רוצה להחזיר את כולנו למסקנות ועדת אור, שהצביעה על משבר הדיור ושטחי הבנייה כמשבר החמור ביותר והקשה ביותר והחשוב ביותר. 
+
+אז אני מקווה ששר הפנים גדעון סער יואיל, והמסקנות של ועדת הפנים מלפני שנה יישמו אותן – 1. הקמת ועדת חקירה חדשה; 2. שהוועדה לא תמשוך זמן, אלא בזמן קצר תגיש את ההמלצות שלה; 3. שהוועדה תהיה אוזן קשבת באמת לצורכיהם ולקריאתם של עיריית סח'נין ושל תושבי סח'נין. חלק מהם הולך לגור מחוץ לעיר, אם בכרמיאל, ביישובים שסביבנו, הקהילתיים. מובן שעם חוק ועדות הקבלה הם לא מקבלים אותם. יש תושב סח'נין שניהל מאבק, מאבק ארוך בבתי-המשפט, כדי רק לגור באחד מהיישובים האלה. וכשהוא התחיל לבנות התחילו לסרטט לו על הקירות כל מיני סרטוטים וכל מיני ציורים, שהוא בן-אדם לא מקובל שם והם לא מוכנים לקבל אותו. 
+
+ ללב העניין, אני מקווה באמת שהפעם שר הפנים, שלקח על עצמו הרבה דברים, למשל בקשר לוועדות הקרואות – כמעט שאין ועדות קרואות בחברה הערבית, רק בטייבה ובבוסתן-אלמארג'. אני מקווה שהעניין של הרחבת שטחי שיפוט, הבקשות של היישובים הערביים, אם ערים ואם כפרים, האתגר הזה הוא יצליח בו ויאשר את הבקשות שמונחות שנים על שולחן משרד הפנים. תודה. 
+
+
+ תודה, חבר הכנסת מסעוד גנאים. ישיב על ההצעה לסדר-היום שר הפנים גדעון סער.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עיריית סח'נין מבקשת לצרף לתחום שיפוטה, לתחום השיפוט של המועצה האזורית משגב, כ-6,445 דונם מצפון ומדרום לתחום שיפוט העירייה. התוספת המבוקשת היא לצורכי ציבור, למסחר ולתעשייה ולמגורים. משרד הפנים בוחן את נושא הקמת ועדת החקירה לגבולות עיריית סח'נין והמועצה האזורית משגב, והחלטה צפויה להתקבל בקרוב. 
+
+אני רוצה קצת לפרט מעבר לכך. הוגשה בקשה בעצם לפני הבחירות. למה אני אומר לפני הבחירות? כי הבקשה הוגשה לפני – – – 
+
+
+ לכנסת. 
+
+
+ הבקשה הוגשה לפני למעלה משנה.
+
+
+ כוונתי לבחירות לכנסת. 
+
+
+ אני אומר, אני מחדד: הבקשה הוגשה לפני למעלה משנה, אבל היא הייתה בקשה חסרה. למשל, היא הייתה חסרה מפות. רק ערב הבחירות המוניציפליות, לאחר לחצים של המשרד, הפרטים החסרים הושלמו על-ידי הרשות המקומית. היינו אז מאוד קרובים לבחירות המוניציפליות, ולא מקובל להק��ם את הוועדות הללו סמוך לבחירות מוניציפליות. אחרי הבחירות הבקשה הועברה עם המלצת גורמים מקצועיים למנכ"ל המשרד, והוא בדרך כלל זה שממליץ, וזה יבוא בקרוב מאוד להחלטתי. לכן אין מבחינתנו עיכוב, וגם לא יהיה עיכוב. אני אקבל החלטה בקרוב, ואני בהחלט לוקח על עצמי לעדכן את חבר הכנסת גנאים. 
+
+ בכלל, אני לא ממתין להסכמות בין רשויות. אם מגיעים להסכמה אז בסדר; תמיד יותר טוב להגיע לדברים בהסכמה. אבל אם לא מגיעים להסכמה, אני מקבל החלטות, ואני כבר קיבלתי שורה של החלטות בנושאים האלה. ועכשיו עובדות הרבה מאוד ועדות חקירה, חלקן נוגעות לרשויות יהודיות, ערביות – באזור הנגב הרבה רשויות שמעורבות בשלוש ועדות חקירה שפועלות. 
+
+ ולעניין זה, אם יש סיבה להקים ועדת חקירה – תוקם ועדת חקירה. ההחלטה תתקבל מאוד בקרוב, ואני מוכן לעדכן את השואל. אבל אנחנו לא התעכבנו בעניין הזה, אלא פשוט היו חסרים דברים שמקובל, על-פי הנוהל, להגיש אותם עם הבקשה. 
+
+
+ מה אתה מציע, אדוני השר?
+
+
+ השואל יחליט. אם הוא רוצה להשאיר את הנושא – אם מקובלת עליו התשובה, אז נסתפק בתשובה. 
+
+
+ נסתפק בתשובה. 
+
+
+ בסדר. 
+
+
+ אני מודיע לפרוטוקול שלאחר שאקבל החלטה אעדכן את חבר הכנסת גנאים לגביה. תודה. 
+
+
+ תודה רבה, אדוני השר. 
+
+
+
+
+ אנחנו עוברים לנושא הבא: אם לשלושה הציתה עצמה, כנראה על רקע מצבה הכלכלי הנואש, הצעה לסדר-היום מס' 1628 של חבר הכנסת יעקב מרגי. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב מרגי. 
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר, ההצעה לסדר-היום שאנו עוסקים בה היום היא סדרת ההצתות של בני-אדם את עצמם בגלל מצוקות כלכליות ואחרות. 
+
+ פחות משנה וחצי מאז שם משה סילמן קץ לחייו בהצתת עצמו, הצית את עצמו למוות אדם נוסף שנקלע לחובות ומצוקות כלכליות. היום, כשכל משפחה חמישית בישראל חיה במחסור וכשחרב הפיטורים מונפת על מאות ואלפי עובדים, עלינו לדבר על הנושא ולהביא את הממשלה לעשות מעשה. רק השבוע, ביום ראשון, הצית את עצמו תושב תל-אביב, סמוך לדרך-הטייסים בעיר, מול עיניהם של עוברים ושבים. 
+
+רבותי, אם מעשהו של סילמן עבר לידנו או מעל ראשינו בלי שהזדעזענו כחברה ועשינו מעשה כמדינה, כממשלה, ככנסת, לא פלא שמאז מותו של סילמן ביולי 2012 לפחות ארבעה אזרחים נוספים שלא הצליחו לצאת מתהומות הייאוש כתוצאה מהקשיים הכלכליים הציתו את עצמם ברחובות הערים. 
+
+מכובדי השר, בעיית העוני היא לא נחלתה של הממשלה הזאת ולא של קודמתה. תופעת העוני הולכת ומתגברת ומתרחבת, ובמיוחד בעשור האחרון. נכון להיום, כפי שמפורסם בדוחות, 25% מהאוכלוסייה הכללית חיה בעוני. 25% מהמשפחות וכ-35% מהילדים במדינה חיים עוד יותר מתחת לקו העוני; אנשים מוותרים על ארוחות, על תרופות, על טיפולי שיניים. הממשלה הכריזה מלחמה בקצבאות, כי הקצבאות מביאות לתרבות של בטלה ועוני – כך הצהירו כל המומחים מטעמה – אך הממשלה לא נתנה מענה לאותם צרכים ולאותה מצוקה שתיווצר מביטול וקיצוץ הקצבאות.
+
+אחוז האבטלה האמיתית, ולא המוצהרת בלבד, הולך וגדל. נכון, אנחנו מדינה שאחוז האבטלה בה נמוך מברוב מדינות ה-OECD, אך אנחנו המדינה המובילה בעוני ובפערים בין אותן מדינות, מה שמלמד שחלק גדול מהמועסקים והמשתכרים שכר נמוך, ואף בחלקיות משרה, חיים בעוני; נתון שמלמד אותנו שחלק גדול מהעניים מועסקים ומשתכרים, ולא מצליחים להרים את הראש מעל המים, מעל קו העוני. 
+
+אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני אצטט את ידידי ושכני מהנגב, מר אלי אלאלוף, שהוא ראש הוועדה למלחמה בעוני. אני מצטט: לא מספיק שהביטוח הלאומי ומשרד הרווחה יפרסמו דוח בכל שנה; ראש הממשלה צריך לתת דין-וחשבון שנתי על מצב העוני בישראל – ומה נעשה בממשלתו להתמודדות ולמיגור העוני. הוא מוסיף ואומר: העוני זה לא נתון סטטיסטי, זה מצב חברתי מסוכן. 
+
+רבותי, אני מסכים לכל מילה של מר אלי אלאלוף, שהוא ראש הוועדה, כפי שציינתי, למלחמה בעוני. לצערי הרב, גם ראש הממשלה וגם שר האוצר רואים בעוני נתון סטטיסטי בלבד, ואני אוכיח את דברי במעשים שהם עושים. רבותי, הם לא רואים בזה לא משפחות, לא ילדים ולא בני-אדם במצוקה. מוכרים לנו, כך אמר הכלכלן הראשי של משרד האוצר, שלימודי הליבה הם הסיבה לעוני; אי-לימוד הליבה. ושלא תבינו, אני בעד שילוב וחיוב לימודי ליבה. ואני שואל: וכי אלו שלמדו לימודי ליבה כולם מועסקים? כולם משתכרים שכר נאה? כולם חיים מעל לקו העוני? נכון שחוסר בלימודי ליבה והשכלה הנו חסם בשוק התעסוקה, אך ברגע שהכלכלן הראשי במשרד האוצר אומר, מצהיר, בכנס שדרות – הוא אומר ככה: הטיפול בעוני זה העצמת לימודי הליבה, הוא רוצה לומר לנו שאין לו בעיה עם הפערים בחברה הישראלית כפי שהם מוצגים היום, שהוא חי אתם טוב. אין לו בעיה עם שיעור של 20% משפחות בישראל שחיות בעוני, וגם בעתיד. אם זה לא "נתון סטטיסטי", אז מה זה?
+
+אומר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי – הוא מלין על כך, על האמירה של הכלכלן הראשי של משרד האוצר. הוא אומר: ממשלה שבונה על זה שבעוד 15 שנה יהיה טוב במדינה מפני שהיום אנחנו מחייבים לימודי ליבה, אומרת הכול. הוא אומר ככה: הוא לא יכול להדריך את הפקידים, את בעלי המקצוע במוסד לביטוח לאומי, להסביר לפונים שבעוד 15 שנה יהיה טוב. 
+
+רבותי, אני אומר: לימודי ליבה – יש מי שלומד; יש מי שלומד מעבר ללימודי ליבה – לומד השכלה תיכונית; ויש כאלה גם שהגדילו, וטוב שכך, גם עם השכלה אקדמית. וכולנו מכירים את המצוקות ואת מצב התעסוקה שלהם. נכון שמצבם יותר טוב, אני מודה. מי שאין לו בסיס ההשכלה – זה חסם עיקרי היום בשוק התעסוקה. אבל יש גם חסמים נוספים. הממשלה חייבת לעשות מעשה.
+
+
+ השכלה זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק.
+
+
+ הגדרת יותר טוב ממני. רבותי, אני לא רוצה להישמע ציני או חוזר על אמירות, אבל יש תחושה שבאמת באמת מי שלא היה עני לא יבין מה זה עוני; מי שלא היה רעב לא יבין מה זה ילד רעב. ואני שואל: למה אנחנו מחכים? לעוד אסון על רקע כלכלי? עוד אחד שיצית את עצמו? אני לא רוצה להעצים את תופעת האובדנות.
+
+אדוני שר הרווחה – בזה אני אסיים – אין לי ספק שאתה, כשר הרווחה, רואה, חווה ומכיר ולבך יוצא אל מול המצוקות. אני גם מודע לקרנות ולפעולות שאתה נוקט, וטוב שכך. אבל לדעתי, לא די בכך. יש באמת צורך שהממשלה תבנה תוכנית רב-מערכתית של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, שהיעד שלה יהיה מיגור. אני לא יכול להגיד לך מיגור תופעת העוני – יש ברכה או קללה, אני לא יודע מה זה: "לא יחדל אביון" – אבל צמצום תופעת העוני. תופעת הפערים מקוממת. אנחנו שומעים את טובי בחורינו ואת טובי היוצרים שלנו, טובי אנשי הרוח ומכל הקצוות, שהדבר הכי מעיק ומציק היום זה הפערים בחברה הישראלית.
+
+אתה יודע, זה תענוג של עשירים להתמודד עכשיו עם צמצום הפערים. צריך להתמודד. אני אומר לך: בוא נצמצם את הנתונים האלה, הם לא מוסיפים לנו כבוד. אנשים ביום-יום – לנו זה נאום, לנו זה הצעה לסדר-היום – אנשים ביום-יום חיים במצוקות אמיתיות. זה התפקיד שלנו ככנסת לדחוף את הממשלה לעשות, באמת לנקוט פעולה. תודה רבה.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת יעקב מרגי. ישיב שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, חברות הכנסת, ראשית אני רוצה להעמיד את הדברים על דיוקם לגבי המקרה הספציפי של הגברת, תיבדל לחיים ארוכים. זה לא נבע ממצוקה כלכלית קשה. יש סיבות, אבחנות רפואיות שמפאת כבודה אני לא אפרט אותן כאן. 
+
+ אני רוצה להגיד כמה מילים לפני שאני אתחבר לדברים הנכונים שאמרת, חבר הכנסת מרגי. נהניתי לשמוע אותך, אני חייב לומר לך. 
+
+ התופעה שאדם מצית עצמו מתוך רצון לשים קץ לחייו היא תופעה מחרידה וכאובה, ומעידה על מצוקה קשה ביותר שבה היה האדם שרוי טרם המעשה. נדמה כי ממדיה של התופעה הולכים ומתרחבים בחברה הישראלית, והיינו עדים לכמה מקרים דומים במהלך השנים החולפות.
+
+משרדי הממשלה הרלוונטיים עושים ככל שביכולתם על מנת להתמודד עם תופעת האובדנות. בימים אלו חברו להם משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך והאזרחים הוותיקים וכתבו, תקצבו תוכנית לאומית לטיפול הוליסטי בתופעת ההתאבדויות. התוכנית תובא לאישור הממשלה באחד מימי ראשון הקרובים על-ידי השרה יעל גרמן.
+
+חבר הכנסת מרגי, אני רוצה להגיד לך ולחברי נתון שאני לא משוכנע שכולם יודעים אותו, אבל כ-500 איש מתאבדים בשנה, חבר הכנסת מרגי, במדינת ישראל.
+
+
+ יותר מתאונות דרכים.
+
+
+ בדיוק. מדהים. מכל מיני סיבות, ובכלל זה מהסיבות שציינת.
+
+משרד הרווחה, כחלק מההתמודדות עם מגוון הבעיות החברתיות, מפעיל בשנים האחרונות את קו החירום 118 ואת נוהל "אורות אדומים" למקרים חריגים. בעקבות האירוע שהזכרת, האירוע הטרגי שהתרחש לפני כשנה וחצי במסגרת המחאה החברתית שבו הצית את עצמו משה סילמן, הוקם על-ידי משרד הרווחה צוות מנכ"לים. הצוות מכונה "אורות אדומים", והוא מיועד למקרי קיצון. המטרה היא לבחון מצבים המוגדרים "אורות אדומים". יושבים שם המנכ"ל של משרד הרווחה, המנכ"ל של הביטוח הלאומי, ובמקרים שבהם נדרשת מעורבות והתערבות מהירה ומשמעותית ברמה בכירה ובדחיפות הנדרשת – מטפלים.
+
+איך זה מגיע אלינו? איך הדברים – מי המאתרים בשטח? מנהלי מחוזות, עובדים סוציאליים, ראשי רשויות, כל מי שנמצא כמאתר. ברגע שהוא פונה ואומר "נוהל אורות אדומים", לעתים גם בגלל סיבות כלכליות, מתייצב שם הצוות שלנו, שמייד, ברגע שמופעל "אורות אדומים", שני המנכ"לים נפגשים ומגיעים לשטח. אם צריך – להוציא, לטפל, לעשות כל מה שצריך בתחומי הרווחה. אם אנחנו מאתרים בעיה אחרת, בתחום אחר, אנחנו פונים לתחום הבריאות ולכל מה שצריך.
+
+אני חייב להגיד לך משהו, כבודו: אתמול נפגשה בפעם הראשונה הוועדה שמיניתי, בראשותו של אלי אלאלוף, להמליץ לממשלת ישראל על הצעות אופרטיביות למלחמה בעוני. אתה צודק במיליון אחוז, אין מדינה בעולם המערבי שממשלתה לא מתכננת בצורה יסודית, מקצועית, איך להתמודד עם שאלת העוני. בעולם הגלובלי הפערים הולכים וגדלים, ואני לא רוצה להיכנס למידת האפקטיביות של הקצבאות, כי אני חושב שזה הרבה מעבר לזה.
+
+ בדרך כלל ממשלות במדינת ישראל לא כל כך רצו להתעסק עם הנושא הזה, כי הוא מדיד. מה היעד? היעד הוא לפחות להוריד לממוצע של ה-OECD. אנחנו מדברים על 21%, ואנחנו רוצים להגיע ל-11%, שזה הממוצע של ה-OECD. אנחנו מקציבים לזה חמש-שש שנים. הוועדה תגיש את המלצותיה בתוך שלושה חודשים. יושבים שם באמת מיטב המוחות, כי אני בדיוק כמוך הגעתי למסקנה שאי-אפשר שנמשיך להיות סומים באפלה. אי-אפשר.
+
+ אני חוזר מעל בימת הכנסת על מה שאמרו לי ב-OECD, ואתה נגעת בזה בדברים שלך, וצדקת. יש ויכוח סביב הקצבאות, ובאמת נתוני העוני, שאנחנו כל יום מקבלים, היו עד סוף 2012, והקצבאות לא נגעו בהם. השאלה האם הכסף שקוצץ חוזר לאוכלוסיות האלה; זה שם המשחק – האם הוא חוזר בחינוך, האם הוא חוזר בבריאות, האם הוא חוזר בהעצמת מקומות עבודה, האם הוא חוזר בהקמת שטחי תעשייה, האם הוא הולך לפריפריה, האם הוא הולך מגדרית, האם הוא מבין את ההבדלים התרבותיים ונוגע בהבדלים התרבותיים, כדי לספק, שזה ייהנה וזה לא יחסר. זה שם המשחק. מדובר בכ-2.5 מיליארד שקלים. 
+
+אגב, היום ישבתי גם עם חלק מחבריך. אנחנו מייד יוצאים בשתי תוכניות מאוד חשובות – –
+
+
+ אדוני השר, לא מקובל – נותנים זמן לשר, אבל יש לנו עוד הצעה אחת לסדר-היום, ואנחנו רוצים לסיים היום, אנחנו סוגרים את המליאה ב-15:00.
+
+
+ עוד דקה. – – שמייד אנחנו מוציאים, בשבועות האלה, 270 מיליון שקלים מתוך הכסף הזה, שחוזר ממש לאוכלוסיות. החלטנו גם אני וגם שר החינוך להרחיב את מפעל ההזנה ולפטור את ההורים מתשלום. 130,000 ילדים לא אוכלים מפני שלהורים שלהם אין יכולת לשלם. את זה אנחנו פותרים ממש בימים הקרובים. 
+
+ תודה רבה, אדוני, ולאן שאדוני ירצה – נעביר. 
+
+
+ ועדה, ואני אסייע לך. רוח גבית זה מה שאתה צריך. ועדת העבודה והרווחה.
+
+
+ ועדת העבודה והרווחה.
+
+
+ אין בעיה.
+
+
+ אנחנו עוברים להצבעה.
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
+
+
+ שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה עוברת לוועדת העבודה והרווחה.
+
+
+
+
+הכרזה לסגן מזכירת הכנסת.
+
+
+ ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
+
+ לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ד–2013, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. 
+
+הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של פנמה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה. תודה.
+
+
+ תודה רבה. 
+
+
+
+
+ נעבור להצעה לסדר-היום בנושא: הפלסטינים בונים בין מעלה-אדומים לירושלים, של חבר הכנסת נסים זאב, מס' 1629.
+
+
+אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עוד בהיותי סגן ראש עיריית ירושלים, בתקופת טדי קולק, אני זוכר את החלום הגדול שהיה אז, והוזמן יצחק רבין לכיכר-ספרא עוד בימים הראשונים, ב-1994, משהו כזה, והייתה הכרזה חגיגית: הולכים לחבר את מעלה-אדומים לירושלים. זה היה החלום של מועצת עיריית ירושלים, דיברו על תוכניות, ומה קרה מאז באמת? אין מה להגיד, מעלה-אדומים התפתחה, אבל את הרצף הטריטוריאלי לירושלים – אני זוכר שאפילו דיברו לגבי המיסוי: למה לא כדאי שמעלה-אדומים תהיה מחוברת לירושלים? כי הארנונה בירושלים היא מהגבוהות ביותר ברחבי הארץ, ובמעלה-אדומים גם הארנונה וגם כל המסים האחרים הם נמוכים יותר. למה שיהיה להם אינטרס להתחבר? אבל בראייה מדינית זה פשוט למה צריכים להתחבר.
+
+ מה שקורה כאן, החלום היה שמעלה-אדומים תהיה חלק ושכונה מירושלים. יש לנו כ-12,000 דונם שמשתרעים בין מעלה-אדומים לירושלים, שזה נקרא 1E. השטח סופח הלכה למעשה עוד ב-1994, בתקופת המנוח יצחק רבין, שאז נתן הנחיה והנחה גם לתכנן את השטח. והיום מתוכננים – יש כבר תכנון קיים של אלפי יחידות דיור, וזה בעצם מהווה את עתודת ההתפתחות הטבעית של העיר. אדמות השטח, אדוני היושב-ראש, הן אדמות מדינה ריקות מכל אדם. אין פה עניין של לבנות על חשבון הפלסטינים. ואז, בזמנו, ראש הממשלה המנוח רבין אמר שהשטח – הגדיר כך – בעל משמעות אסטרטגית, ולכן הוא יזם את הבנייה הזאת כשטח ברצף לירושלים.
+
+מה שקורה, יש כאן ואקום, והפלסטינים במקביל חותרים ליצור רצף של בינוי, והתוכנית היא בעצם ללכת מצפון לדרום, מכיוון רמאללה, דרך עזרייה, מי שמכיר, ולהמשיך הלאה לכיוון בית-לחם, בנייה שבסופו של דבר תביא לחניקתה של ירושלים; היא תחנוק את ירושלים ותבודד את מעלה-אדומים ואת היישובים מסביב. 
+
+בניית מבשרת-אדומים, שנקרא בהגדרה E1 על-ידינו, תביא לרצף, תחבר את מעלה-אדומים לירושלים. אבל בפועל אנחנו רואים שהממשלה מהססת. יש כל פעם הצהרות, פעם של שר השיכון, פעם של שר כזה או אחר, אבל בפועל יש כאן ואקום, ובוואקום הזה הפלסטינים, כמו שאנחנו מכירים אותם, יוצרים הלכה למעשה: הם בונים, הם לא צריכים תוכניות. 
+
+ אני זוכר שבזמנו ראש הממשלה שרון אמר: אנחנו נותנים את גוש-קטיף חזרה אך ורק כדי להתחזק יותר ביהודה ושומרון. הייתה תוכנית. אחת התוכניות שלו הייתה הבנייה במעלה-אדומים–ירושלים. מה שקרה בפועל מאז הכריז שר השיכון שלנו הנכבד אורי אריאל על אלפי יחידות דיור – ראש הרשות הפלסטינית הגיב בחריפות ואמר שישראל בעצם מודיעה על סיום תהליך השלום, וסאיב עריקאת כבר רץ להתקשר למשרד החוץ האמריקני והרוסי, לאיחוד האירופי, לאו"ם, והודיע שישראל נושאת באחריות המלאה להרס תהליך השלום ולהפסקת השיחות, והוסיף שיתרה מזו – הרשות הפלסטינית בוחרת לפנות למועצת הביטחון של האו"ם. וכך כולנו קיבלנו ברכיים קרות, ובעקבות זאת, גם בא הלחץ האירופי, מהשגרירים השונים, של גרמניה, בריטניה, צרפת, הולנד, מזכ"ל האו"ם, שהודיעו שההתנחלויות – מה שהולך לקרות זה מכה קטלנית לפתרון שתי המדינות, והם דרשו לחזור להחלטה של השר, או בשם הממשלה, שבעצם לא היה ולא נברא; זה היה אולי איזה מין משהו להצהיר, אולי להראות שאנחנו עושים משהו, אם לא במעשים – לפחות בדיבורים.
+
+ ממה אני חושש? אדוני, כבוד סגן השר, הוואקום הזה – עוד משפט בעניין הזה. אני זוכר שבשנה האחרונה, וגם עוד לפני הבחירות, יצאו שרים למעלה-אדומים, חיזקו את ראש העירייה שם, הבטיחו הבטחות, חלמו חלומות, הכול טוב ויפה. מה שקורה בשטח – אנחנו לא בונים. הם לא צריכים תוכניות, כל אחד בונה איך שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה. אתה כל יום עובר דרך כביש מעלה-אדומים–ירושלים ואתה רואה עוד בנייה בלתי חוקית שלהם, עוד כמה בתים שנבנים. בסופו של דבר אנחנו נישאר בתוכניות שלנו והם ימשיכו במעשים שלהם.
+
+ ולכן, לפחות אם אנחנו לא מסוגלים כרגע לבצע את מה שאנחנו הבטחנו – לא לאפשר לצד השני שיבנה ויהרוס ויקבע עובדות בשטח.
+
+
+ תודה, חבר הכנסת נסים זאב. ישיב סגן שר הביטחון דני דנון.
+
+
+ אדוני היושב-ראש, אדוני השר, מכובדי חברי הכנסת, יש לנו רק חמש דקות לענות על נושא זה, ידידי חבר הכנסת נסים זאב. נר ראשון של חנוכה, וכולנו ממהרים להדליק נר ראשון עם משפחותינו, אני מקווה. גם חלקנו נוסעים להלוויה של הזמר המנוח אריק איינשטיין. אני נוסע להדליק נרות עם המשלחת של פיקוד העורף, שתנחת ב-17:00 בחזרה מהפעולה היפה שהם עשו בפיליפינים. 
+
+ אני קודם כול אומר לכם כבר בתחילת דברי שאני מציע שנמשיך את הדיון הזה בוועדת החוץ והביטחון, ועדת המשנה לענייני איו"ש, כי הנושא הזה מורכב וחשוב. אבל פטור ללא כלום – אני חייב לענות על כמה דברים. 
+
+ברמה העקרונית אני לא אגע בחיבור של מעלה-אדומים לירושלים. עמדתי ידועה, אני תומך בכך. אין הבדל בין מעלה-אדומים לירושלים. זה עניין עקרוני, מדיני, ואני תומך בכך. אבל ההצעה שלך נגעה לנושא הבנייה הבלתי-חוקית הפלסטינית, ולהלן התגובה: 
+
+ משרד הביטחון, באמצעות צה"ל, מתאם הפעולות בשטחים והמינהל האזרחי, ביחד עם משטרת ישראל ומשרד המשפטים, מבצעים פעילויות רבות של אכיפה ופיקוח על חוקי התכנון והבנייה בכל יהודה ושומרון, ובמיוחד באזורים בעלי רגישות גבוהה כמו האזור שציינת. יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי נמצאת כל העת בשטח, וכל אימת שהיא מאתרת בנייה בלתי חוקית היא מבצעת פעולות אכיפה, הכוללות בין השאר פינוי והריסה של מבנים בלתי חוקיים ושל פלישות לאדמות מדינה.
+
+ אני רוצה להוסיף על התגובה הרשמית ולומר, שאם יש בנייה בלתי חוקית – להודיע. תודיע לי באופן אישי, אנחנו נפנה לאנשי המינהל שידווחו ויפעלו. אני אומר בצורה ברורה לכולם: דין שווה ליהודים ולפלסטינים ביהודה ושומרון, לא תהיה אכיפה סלקטיבית על בנייה בלתי חוקית רק של יהודים, אלא גם של פלסטינים. ואני מצטרף לדבריך, שאנחנו לא ניתן להשתלט בכוח על אדמות מדינה. אני אומר את זה גם לכל חברי בימין. אנחנו, יש לנו זכויות ביהודה ושומרון. אנחנו נבנה כחוק, על-פי דין, וככה גם נדרוש מהפלסטינים.
+
+
+ מה אתה מציע?
+
+
+ אני מציע להעביר את הנושא לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לזמן את אנשי המינהל ובאמת לראות בפועל את הדברים. 
+
+
+ תודה רבה. 
+
+ אנחנו עוברים להצבעה. 
+
+ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. 
+
+
+ ארבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לוועדת החוץ והביטחון.
+
+ תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, כ"ט בכסלו התשע"ד, 2 בדצמבר 2013, בשעה 13:00. ישיבה זו נעולה. 
+
+הישיבה ננעלה בשעה 14:58.
+